רקע
אברהם שׂלמון
שׁוֹמְרֵי הַנַחֲלָה

 

א    🔗


הָיֹה הָיָה אִכָּר אֶחָד אֲשֶׁר חַי כָּל יָמָיו בּשַׁלְוָה וָנָחַת. אַךְ הִנֵה זָקַן הָאִישׁ וּבָא בַּיָמִים, וּפִתְאֹם הִרְגִישׁ כִּי כֹּחוֹ פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ, שׁוּב לֹא יוּכַל לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַבָּקָר וְלַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתוֹ בַּשָׂדֶה כַּאֲשֶׁר הִסְכִּין. הוּא נֶחְלַשׁ מִיוֹם לְיוֹם וְהָרוֹפֵא גָזַר עָלָיו לִשְׁכַּב בַּמִטָה. מִתְּחִלָה הִתְנַגֵד הָאִכָּר: לִשְׁכַּב בַּמִטָה? וְכִי חוֹלֶה אָנוּשׁ אָנִי? אַךְ כַּאֲשֶׁר תָּקְפָה אוֹתוֹ הַחֻלְשָׁה וְגַם חָשׁ כְּאֵבִים בְּגַבּוֹ וּבְרַגְלָיו, שָׁמַע בְּקוֹל הָרוֹפֵא וְשָׁכַב בְּמִטָתוֹ.

שׁוֹכֵב הוּא, מִתְהַפֵּךְ בִּכְאֵבָיו וְחוֹשֵׁב: מִקְרֶה הוּא זֶה וּבִמְהֵרָה יַחֲלֹף. עָבְרוּ יָמִים וְשָׁבוּעוֹת וּכְאֵבָיו אֵינָם פּוֹסְקִים, אָז הֵבִין הָאִישׁ כִּי קָרְבוּ יָמָיו לָמוּת, וְנִצְטָעֵר צַעַר רַב עַל הַפְּרִידָה מֵעַל הַמַחֲרֵשָׁה וְיֶרֶק הָעֵשֶׂב. אַךְ מִיָד הִתְנָחֵם וְאָמַר: ­– לֹא עַרְעָר בַּעֲרָבָה אֲנִי, וְלֹא אָמוּת עֲרִירִי.

שְׁנַיִם בָּנִים לִי וְהֵם יִדְאֲגוּ לַנַחֲלָה שֶׁלֹא תֵּעָזֵב. הֵם יַעַבְדוּ אֶת הַשָׂדֶה, יְטַפְּלוּ בּוֹ בְּאַהֲבָה כָּמוֹנִי. וּפִתְאֹם חָלְפָה מַחְשֶׁבֶת עֶצֶב בְּמֹחוֹ: מִי יוֹדֵע מַה יִהְיֶה בְּסוֹפָם? אָמְנָם אַחֲרֵי מוֹתִי יָקוּמוּ הַבָּנִים וְיִירְשׁוּ אֶת נַחֲלָתִי, אַךְ כֵּיצַד יְכַלְכְּלוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם? אוּלַי יָרִיבוּ הַשְׁנַיִם עַל כֹּל שַׁעַל אֲדָמָה אֲשֶׁר הִשְׁאַרְתִּי לָהֶם. אֶפְשָׁר וְכָל אֶחָד יִרְצֶה בְּחֵלֶק גָדוֹל יוֹתֵר. מַה, אֵפוֹא, אֶעֱשֶׂה לְמַעַן לֹא יָרִיבוּ הַבָּנִים בֵּינֵיהֶם?

לְעֵת עֶרֶב נִכְנְסוּ הַבָּנִים וְתָמְכוּ אֶת הָאָב, מִזֶה אֶחָד וּמִזֶה אֶחָד, וְהָיוּ מְסֻבִּים אֶל הַשֻׁוּלְחָן. לְאַחַר שֶׁסָעַדוּ אֶת לִבָּם פָּתַח הָאִכָּר בְּקוֹלוֹ הָרוֹעֵד וְאָמַר: – בָּנַי! הִנֵה זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וְיָמַי סְפוּרִים. לְאַחַר מוֹתִי יִהְיֶה הַשָׂדֶה לָכֶם. אוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי פֶּן תִּהְיֶה מְרִיבָה בֵּינֵיכֶם, וְעַל כֵּן הֶחְלַטְתִּי לְחַלֵק אֶת הַשָׂדֶה בְּעוֹדֶנִי בַּחַיִים, וְאַחַר אָמוּת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.

– אָבִינוּ הַיָקָר! – הֵשִׁיבוּ הַבָּנִים בְּהִתְרַגְשׁוּת – וְכִי מַה זֶה עָלָה עַל דַעְתְּךָ? מְרִיבָה בֵּינֵינוּ? הֲשָׁמַעְתָּ, אִם רָאִיתָ פַּעַם אוֹתָנוּ עוֹלְבִים אוֹ פוֹגְעִים אִישׁ בְּאָחִיו? הַאֵין אָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר מֵאַחִים אַחֵרִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה?

– אֵין סָפֵק – עָנָה הָאָב – כִּי אַךְ אַהֲבָה, אַחְוָה וְרֵעוּת בֵּינֵיכֶם תָּמִיד. וְאַף עַל פִּי כֵן מִי יוֹדֵעַ מַה יֵלֶד יוֹם? וַאֲשֶׁר עַל כֵּן טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נְסַדֵר אֶת הַדָבָר בְּעוֹד מוֹעֵד.

רַבָּה הָיְתָה הִתְרַגְשׁוּתָם שֶׁל הַבָּנִים. הֵם לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ לֹא עַל מוֹתוֹ שֶׁל הָאָב הַיָקָר לָהֶם וְלֹא עַל הַחֲשַׁד שֶׁאֲבִיהֶם חוֹשֵׁד בָּהֶם פֶּן תִּהְיֶה מְרִיבָה בֵּינֵיהֶם לְאַחַר מוֹתוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ שֶׁהָאָב תַּקִיף בְּדַעְתּוֹ, שָׁאַל הַבֵּן הַצָעִיר:

– אַבָּא, וְאֵימָתַי יֵעָשֶה וְיָקוּם דְבַר הַחֲלֻקָה?

– מָחָר – עָנָה הָאָב, נֵצֵא אֶל הַשָׂדֶה וְנִרְאֶה כֵּיצַד יִפֹּל דָבָר.


 

ב    🔗

לְמָחֳרָת הִתְחַזֵק הָאָב וְיָרַד מֵעַל מִטָתוֹ וְהַבָּנִים נְשָׂאוּהוּ עַל כַּפַּיִם וְהוֹשִׁיבוּהוּ בְּתוֹךְ הָעֲגָלָה. כַּאֲשֶׁר הִגִיעוּ אֶל הַשָׂדֶה לָבְשָׁה רוּחַ חֲדָשָׁה אֶת הָאִכָּר הַחוֹלֶה. הוּא הִרְחִיב אֶת נְחִירָיו וְשָׁאַף בְּתַאֲוָה עַזָה אֶת רֵיחַ הַשָׂדֶה הַטוֹב. מִימִינוֹ וּמִשְׂמֹאלוֹ הִשְׁחִירוּ הָרְגָבִים אֲשֶׁר זֶה עַתָּה יָצְאוּ מִתַּחַת הַמַחֲרֵשָׁה.

הַיָמִים יְמֵי סְתָיו. גִשְׁמֵי הַיוֹרֶה כְּבָר יָרְדוּ עַל הָאָרֶץ וְהִרְווּ אוֹתָהּ. הָאִכָּרִים הֶחָרוּצִים חָרְשוּ אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וּכְבָר זָרְעוּ אוֹתָם, וּפֹה וָשָׁם צָצוּ גִבְעוֹלֵי־עֵשֶׂב יְרֻקִים וְנָאִים. מֵרָחוֹק נִרְאוּ אַדְמוֹת הַבּוּר, אֲשֶׁר לֹא נֶחֶרְשׁוּ וְלֹא נִזְרְעוּ, וְהָיוּ מְכֻסוֹת קוֹצִים וְדַרְדָרִים. מִבֵּין הַקוֹצִים נִרְאוּ צְמָחִים שֶׁעֲלֵיהֶם רְחָבִים וְדוֹמִים לְשׁוֹפָרוֹת. הָיוּ אֵלֶה עֲלֵי הֶחָצָב הַגְדוֹלִים.

–רוֹאִים אַתֶּם בָּנַי, עֲלֵי חָצָב אֵלֶה? – פָּנָה הָאָב אֶל הַבָּנִים – יֵשׁ לֶאֱסֹף אֶת הַבְּצָלִים שֶׁלָהֶם וְלִתְחֹם בְָהֶם אֶת הַגְבוּלוֹת.

–חידוֹת לִי דְבָרֶיךָ, אַבָּא! –נֶעֱנָה הַבֵּן הַצָעִיר.

–הָבָה וַאֲבָאֵר דְבָרַי–הִמְשִׁיךְ הָאָב–: אֶת בִּצְלֵי הֶחָצָב הָרַבִּים נַעֲקֹר וְנִשְתֹּל בְּתֶלֶם יָשָׁר לְאֹרֶךְ הַגְבוּל שֶבֵּין שְׁתֵּי הַחֲלָקוֹת. צִמְחֵי הֶחָצָב הָרַבִּים נַעֲקֹר וְנִשְׁתֹּל בְּתֶלֶם יָשָׁר לְאֹרֶךְ הַגְבוּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַחֲלָקוֹת. צִמְחֵי הֶחָצָב מַאֲרִיכִים יָמִים, הֵם מִתְרַבִּים וּמַעֲמִיקִים מְאֹד אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם בָּאֲדָמָה. קָשֶׁה מְאֹד יִהְיֶה לַעֲקֹר אֶת כָּל הַבְּצָלִים הָאֵלֶה, וּמֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם יְסַמְנוּ הַלָלוּ יָפֶה יָפֶה אֶת הַגְבוּל שֶׁבֵּין חֶלְקָה לְחֶלְקָה.

רֶגַע הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה, וְשׁוּב פָתַח הַבֵּן הַצָעִיר אֶת פִּיו וְהֵעִיר:–אֲבָל, אַבָּא, אֵין אֲנִי מַאֲמִין בַּדָבָר. דַיָהּ עֲבוֹדַת יוֹם אֶחָד בַּמַחֲרֵשָׁה, עֲבוֹדָה שֶׁל חָרִישׁ עָמֹק, וַהֲרֵי אֲנִי עוֹקֵר מִן הַשׁרֶשׁ אֶת כָּל הַחֲצָבִים–וַחֲסָל סֵדֶר הַגְבוּל.

–הַדָבָר לֹא יִצְלַח בְּיָדְךָ, בְּנִי! –הֵשִׁיב הָאָב. הֲתֵדַע מַאֲמַר פִּיהֶם שֶׁל הַחֲכָמִים? „הֶחָצָב קוֹטֵעַ אֶת רַגְלֵי הָרְשָׁעִים"–אָמְרוּ. זְכֹר, אֵפוֹא, וְאַל תִּשְׁכַּח: אֶת הַבְּצָלִים שֶׁל הֶחָצָב אִי־אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים לַעֲקֹר עַל שָׁרָשֵׁיהֶם הָעֲמֻקִים. וְהָיָה בְּיוֹם מְרִיבָה בֵּין הַשְׁכֵנִים יָבוֹאוּ הַשׁוֹפְטִים וְיִרְאוּ אֶת עִקְבוֹת הֶחָצָב וְיֵדְעוּ מִי הַצַדִיק וּמִי הָרָשָׁע.

בְּמִצְוָת אֲבִיהֶם הֵחֵלוּ הַבָּנִים לַעֲקֹר אֶת בִּצְלֵי הֶחָצָב אֲשֶׁר לְצִדֵי הַדֶרֶךְ, עַל גְדוֹת הַנַחַל הֶחָרֵב וּבְשֶׁטַח הַבּוּר הַסָמוּךְ. בִּרְאוֹת הָאָב אֶת עֲרֵמַת הַחֲצָבִים הַגְדוֹלָה אָמַר: וְעַתָּה, הָבָה נִגַשׁ לַמְלָאכָה. אָנָא, בְּנִי, –אָמַר לַבֵּן הַצָעִיר, –רְתֹם אֶת הַסוּס לַמַחֲרֵשָׁה וַעֲבוֹר בֵּין שְׁתֵּי הַחֲלָקוֹת. הִשְׁתַּדֵל כִּי יִהְיֶה הַנִיר עָמֹק לְמַדַי. אַחַר נִתֵּן אֶת הַבְּצָלִים בְּתוֹךְ הַמַעֲנִית וּנְכַסֶה אוֹתָם בְּעָפָר. כַּעֲבוֹר זְמָן־מַה יַכּוּ הַלָלוּ שָׁרָשִׁים לְמַטָה וּבַסְתָיו יַעֲלוּ פְּרָחִים לְמַעֲלָה.


חצבים.png

בְּעֵינֵיכֶם תִּרְאוּ כֵּיצַד יַעֲלוּ הַגִבְעוֹלִים בְּחָדְשֵׁי אָב–אֶלוּל. הֵם יִהְיוּ נִצָבִים בְּשׁוּרָה יְשָׁרָה, כְּחַיָלִים מַמָשׁ. וּלְפִי קַו גִדוּלָם שֶׁל הַחֲצָבִים תֵּדְעוּ תָּמִיד לְהַבְדִיל בֵּין חֶלְקָה לְחֶלְקָה. גְבוּל אֱמֶת יִהְיֶה זֶה לָכֶם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

הַבָּנִים עָבְדוּ בִּשְׁקֵידָה, הַצָעִיר בְּרֹאשׁ וְהַבְּכוֹר מְמַלֵא אַחֲרָיו בְּשֶׁקֶט. וְכַאֲשֶׁר כִּלוּ אֶת מְלַאכְתָּם, שָׁב הַבֵּן הַצָעִיר וְחָקַר אֶת אָבִיו: –אַבָּא, מִמִי לָמַדְתָּ סוֹד זֶה, סוֹד שְׁתִילַת חֲצָבִים כִּגְבוּל בֵּין חֵלֶק לְחֵלֶק?

–בְּנִי! –הֵשִׁיב הָאָב, –תּוֹרָה זוֹ לָמַדְתִּי מִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן כּוֹבֵשׁ כְּנַעַן. כַּאֲשֶׁר חִלֵק אֶת הָאָרֶץ בֵּין שִׁבְטֵי יִשׂרָאֵל סִמֵן אֶת הַגְבוּלוֹת בְּצִמְחֵי הֶחָצָב.

מִנְהָג זֶה נָהוּג עַד הַיוֹם אֵצֶל יוֹשְׁבֵי הַנֶגֶב מִבְּנֵי עֲרָב: הֵם מְגַדְלִים בְּצָלִים שֶׁל חָצָב לְאֹרֶךְ הַגְבוּלוֹת שֶׁבֵּין חֶלְקָה לְחֶלְקָה. הַבָּנִים שָׁמְעוּ אֶת דִבְרֵי הָאָב, וְעָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ, אַף כִּי בְּלִבָּם לֹא הֶאֱמִינוּ שֶיֵש עֵרֶךְ לַדָבָר. „אִם לֹא יוֹעִיל–אָמְרוּ–לֹא יַזִיק״. וְהַצָעִיר אָמַר לְנַפְשוֹ: יָמִים יַגִידוּ…


 

ג.    🔗

אַחֲרֵי הַדְבָרִים הָאֵלֶה גָבְרָה מַחֲלַת הָאָב, נֶאֱנַשׁ וָמֵת. הַבָּנִים הִתְאַבְּלוּ מְאֹד עַל מוֹתוֹ שֶׁל הָאָב הַטוֹב וְלֹא זָכְרוּ אֶת דְבַר הַחֶלְקָה וַיִשְׁכָּחוּהָ. אוּלָם אַךְ עָבְרוּ שִׁבְעַת יְמֵי הָאֵבֶל עָבְרָה רוּחַ רָעָה אֶת הַבָּנִים וְהֵחֵלוּ לְהִתְקוֹטֵט וְלָרִיב. וְכַאֲשֶׁר רַבּוּ הַחִכּוּכִים גָמְרוּ אֹמֶר לְחַלֵק בֵּינֵיהֶם אֶת הָרְכוּשׁ. כָּל אֶחָד יְקַבֵּל מַחֲצִית הַשָׂדֶה וְיִחְיוּ אִישׁ אִישׁ עַל חֶלְקָתוֹ שֶׁלוֹ. אָמְרוּ וְעָשׂוּ.

וְהִנֵה רָאוּ הָאַחִים שַׁרְבִיטִים אֲרֻכִּים שֶׁל חֲצָבִים עוֹלִים מִן הָאֲדָמָה וַעֲלֵיהֶם רְכוּבִים הֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל פְּרָחִים זְעִירִים וַחֲמוּדִים.

אָחִי, הַבֵּט וּרְאֵה, אָמַר הַצָעִיר, הִנֵה הַתְּחוּם אֲשֶׁר תָּחַם לָנוּ אָבִינוּ. מֵעַתָּה יִהְיֶה חֵלֶק זֶה שֶׁמִיָמִין לִי וְהַחֵלֶק הַשֵׁנִי שֶׁמִשְׂמֹאל–לָךְ.

–יְהִי כַּךְ, הֵשִׁיב הַבְּכוֹר אֲשֶׁר בִּקֵשׁ בָּזֶה לְהִמָנַע מֵרִיב וּמָדוֹן. רְצוֹנְךָ, קַח אֶת חֶלְקָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וַעֲבֹד אוֹתָהּ, אַךְ זָכֹר תִּזְכֹּר כִּי אֵין אַתָּה רַשַׁאִי לַעֲבוֹר אֶת הַתְּחוּם שֶׁל הַחֲצָבִים.

–וַדַאי שֶׁכֵּן יִהְיֶה–אָמַר הַצָעִיר בְּשֶׁמֶץ רָגְזָה. וּמִיָד נָטַל אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְהִתְחִיל לַחֲרֹשׁ אֶת חֶלְקָתוֹ. הוּא עָבַד בַּחֲרִיצוּת וּזְרִיזוּת, וְעַד מְהֵרָה נִרְאוּ בַּשָׂדֶה תְּלָמִים נָאִים שֶׁהָיוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָנִים לִקְלֹט אֶת מֵי הַיוֹרֶה אֲשֶׁר יַרְווּ אֶת הָאֲדָמָה.

גַם הַבְּכוֹר הִתְחִיל בְּמֶרֶץ רָב. וְהַבְּרָכָה הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּמַעֲשֵׂי הָאַחִים, גְשָׁמִים יָרְדוּ בְּעִתָּם וְהָאֲדָמָה נָתְנָה יְבוּלָהּ. הַחִטָה עָלְתָה יָפֶה יָפֶה, וּשְׁנֵי הָאַחִים קִווּ לִיבוּל רָב. הִגִיעַ הָאָבִיב עִם בִּרְכַּת הַמַלְקוֹשׁ וְאוֹר הַחַמָה. הַקָמָה כְּבָר הִצְהִיבָה וְהִיא כְּאִלוּ מִתְחַנֶנֶת: אָנָא, בּוֹאוּ וְקִצְרוּ.

הָאַחִים הִתְכּוֹנְנוּ בְּשִׂמְחָה לַקָצִיר, וְהָאָח הַצָעִיר הִגְדִיל לַעֲשׂוֹת וּבִקֵשׁ מֵאֵת הַטוֹחֵן כִּי יָכִין אֶת טַחֲנָתוֹ לִיבוּל הַחִיטִים הָרַב שֶׁל חֶלְקָתוֹ וְחֶלְקַת אָחִיו.

בַּלַיְלָה שֶׁלִפְנֵי הַקָצִיר הִתְעוֹרְרוּ הָאַחִים לְקוֹל צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים. צִלְצוּל נוּגֶה מְאֹד הָיָּה זֶה וְהֵדוֹ נִשְׁמַע לַמֶרְחַקִים.

הִשְׁקִיפוּ הָאֲנָשִׁים בְּעַד הַחַלוֹן וְרָאוּ אֵשׁ גְדוֹלָה בִּפְאַת מַעֲרָב. הֵבִינוּ כִּי קָרָה אָסוֹן. הָאֵשׁ אָחֲזָה בַּשָׂדֶה וְהִיא אוֹכֶלֶת וּמְכַלָה אֶת פְּרִי עֲמַל הָאִכָּרִים. שְׁנֵי הָאַחִים אָצוּ־רָצוּ אֶל מְקוֹם הַשְׂרֵפָה, בָּאוּ וְרָאוּ כִּי הָאֵשׁ אָכְלָה אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁל הָאָח הַצָעִיר, וּכְבָר הִיא לֹוחֶכֶת גַם אֶת הַחֶלְקָה הַשְׁנִיָה, אַךְ מִיָד שָׁקְעָה הָאֵשׁ וְהַנֶזֶק אֲשֶׁר נִגְרַם לַבְּכוֹר הָיָה מוּעָט. וְאוּלָם הַצָעִיר יָצָא נָקִי מִכָֹּל. לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ אֲפִילוּ סְאָה אַחַת שֶׁל תְּבוּאָה. חָזְרוּ הָאַחִים הַבַּיְתָה וּפְנֵיהֶם שְׁחוֹרִים מִן הָרֶמֶץ וְהַפִּיחַ אֲשֶׁר דָבַק בָּהֶם. וְאוּלָם עֵינֵי הָאָח הַצָעִיר הָיוּ יוֹקְדוֹת מִכַּעַס וְשִׂנְאָה.

–הַגִּידָה נָא, כֵּיצַד נִשְׂרְפָה חֶלְקָתִי כָּלִיל, וְאִלוּ שֶׁלְךָ נִשְׁאֲרָה שְׁלֵמָה? – כָּזֹה וְכָזֶה יִקְרֶה בִּשְׁעַת צָרָה–הֵשִׁיב הַבְּכוֹר כְּמִתְנַצֵל, –אוּלָם, אָחִי הַיָקָר, אַל תִּצְטָעֵר, נָכוֹן אֲנִי לַחֲלֹק עִמְךָ אֶת הַיְבוּל שֶׁלִי, חֵלֶק כְּחֵלֶק.

–חֵן חֵן, אָחִי, „שׂוֹנֵא מַתָּנוֹת יִחְיֶה"–אַמָר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם. יְהִי לְךָ אֲשֶר לָךְ. אוּלָם נִבְצַר מִמֶנִי לְהָבִין כֵּיצַד מְלָאֲךָ לִבְּךָ לְהַבְעִיר אֵשׁ בְּחֶלְקָתִי? כָּךְ דִבֵּר וְהִתְרַחֵק מֵעִם אָחִיו בָּחֳרִי אָף.

הַדְבָרִים הָאֵלֶה הִפְתִּיעוּ וְהִכְאִיבוּ אֶת הָאָח הַבְּכוֹר. מְשֻׁנֶה מְאֹד: אָחִיו הַצָעִיר מַאֲשִׁים אוֹתו בְּמַעֲשֵׂה פֶּשַׁע, שֶׁיָדוֹ בַּדְלֵיקָה שֶׁנָפְלָה בַּקָמָה. מֵעַתָּה–חָשַׁב בְּצַעַר רַב–תִּגְדַל הַשִׂנְאָה בֵּינֵיהֶם, וּמִי יוֹדֵעַ עַד הֵיכָן הַדְבָרִים יַגִיעוּ.


 

ד    🔗

הַמַחֲשָׁבָה שֶׁאָחִיו הוּא שֶׁהִבְעִיר אֵשׁ בְּקָמָתוֹ לֹא הִרְפְּתָה מִן הָאָח הַצָעִיר וְיָמִים רַבִּים הָיָה זוֹמֵם לְשַׁלֵם לוֹ רָעָה תַּחַת רָעָה.

וּפַעַם בְּלֵיל חֹרֶף אֶחָד, לְאַחַר שֶׁרָוְתָה הָאֲדָמָה מַיִם לָרֹב וְהַשָׁמַיִם הָיוּ מְעֻנָנִים וּשְׁחוֹרִים כְּזֶפֶת, יָצָא אֶל הַשָׂדֶה וְהִתְחִיל לַעֲבֹד בַּמַחֲרֵשָׁה, שָׁעָה אֲרֻכָּה עָבַד הָאִישׁ וּבָזֶה אַחַר זֶה עָקַר אֶת הַבְּצָלִים אֲשֶׁר סִמְנוּ אֶת קַו הַגְבוּל, וּבְהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר אָסַף אוֹתָם וְהִשְׁלִיכָם אֶל מֵעֵבֶר לַשָׂדֶה.

–עַתָּה–אָמַר הָאָח–אֵלֵךְ אֶל הַשׁוֹפְטִים וַאֲסַפֵּר לָהֶם כִּי מַעֲשֶׂה רַע עָשָׂה אָחִי, טִשְׁטֵשׁ אֶת הַסִימָנִים כְּדֵי לְהַשִׂיג אֶת גְבוּל אַדְמָתִי. וּבֵינְתַּיִם אַעֲבִיר קַו חָדָשׁ שֶׁתַּגְדִיל אֶת הַחֶלְקָה שֶׁלִי.

שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת יָרְדוּ גְשָׁמִים עַזִים וּמָחוּ אֶת עִקְבוֹת הַמַחֲרֵשָׁה שֶׁל הָאָח הַצָעִיר וְאִיש לֹא יָדַע עַל מַעֲלָלָיו הָרָעִים. אַחַר יָצָא וְחָרַשׁ מֵחָדָשׁ גַם בְּחֶלְקוֹ שֶׁל אָחִיו.

–מַה זֶה, אָחִי? –שָׁאַל הַבְּכוֹר, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאָח חוֹרֵשׁ בְּשָׂדֵהוּ שֶׁלוֹ, –לָמָה תַּסִיג גְבוּלִי? –וְכִי זֶהוּ הַשָׂדֶה שֶׁלְךָ? –תָּהָה הַצָעִיר בְּקוֹל מִתְגָרֶה–אַדְרַבָּה, הַרְאֵה לִי מְקוֹמָם שֶׁל הַחֲצָבִים אֲשֶׁר נִטְמְנוּ בָּאֲדָמָה.

הִתְחִילוּ הָאַחִים לְבַקֵשׁ אֶת בִּצְלֵי הֶחָצָב, וְהִנֵה אֵין זֵכֶר לָהֶם.> –חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, אָחִי הַבְּכוֹר וְהַטוֹב, כִּי אַתָּה, אֲשֶׁר שָׂרַפְתָ אֶת הַקָמָה שֶׁלִי, וַדַאִי שֶׁעָקַרְתָּ גַם אֶת הַחֲצָבִים, לְמַעַן תּוּכַל לִטְעֹן בִּפְנֵי הַשׁוֹפְטִים כִּי כָּל הַשָׂדֶה לְךָ הוּא, עַתָּה יָדַעְתִּי מָה רַע מַעֲלָלִים הִנֶךָ.

–שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר! –הִתְמַרְמֵר הַבְּכוֹר. לֹא אֲנִי שָׂרַפְתִּי אֶת הַתְּבוּאָה, נִשְׁבַּע אֲנִי לְךָ אָחִי, כִּי לֹא הָיִיתִי בַּשָׂדֶה בְּאוֹתוֹ עֶרֶב, יַד הַמִקְרֶה הוּא. וַאֲשֶׁר לַחֲצָבִים, חִידָה לִי הַדָבָר. נִבְצַר מִמֶנִי לָדַעַת מִי עָקַר אוֹתָם.

–וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ,–טָעַן הָאָח כִּי כָּל עוֹד לֹא תִּרְאֶה מְקוֹמָם שֶׁל הַחֲצָבִים, לֹא אַאֲמִין לְךָ וְאוֹסִיף לַחֲרֹשׁ עַד הַמָקוֹם שֶצִיֵן אָבִינוּ לִפְנֵי מוֹתוֹ.

–וּבְכֵן, נֵלֵךְ אֶל הַשוֹפֵט, קָרָא הָאָח הַבְּכוֹר. בָּאוּ שְׁנֵי הָאַחִים וְטָעֲנוּ לִפְנֵי הַשוֹפֵט אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם, –אֲנִי אוֹמֵר–טָעַן הַצָעִיר בְּחוֹם, כִּי אָחִי זֶה, הָאָרוּר, שֶׁשָׂרַף אֶת יְבוּלִי, רָצָה לְנַשֵׁל אוֹתִי כָּלִיל מֵעַל אַדְמָתִי, וְעַל כֵּן עָקַר אֶת סִמָנֵי הַגְבוּל. הוּא רָצָה לַחֲרֹשׁ גַם אֶת אַדְמָתִּי, אֶלָא, שֶׁאֲנִי, בִּרְאוֹתִי זֹאת הִקְדַמְתִּי וְהִצַלְתִּי אֶת חֶלְקָתִי. וְאָכֵן זוֹכֵר אֲנִי יָפֶה יָפֶה אֶת סִמָנֵי הַגְבוּל הַנְכוֹנִים.

וְהַשׁוֹפֵט הֶעֱמִיק לַחֲשֹׁב, חָקַר וְדָרַשׁ בִּדְבַר גִדוּלָם שֶׁל הַחֲצָבִים, וּלְבַסוֹף הֶחְלִיט: „טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶש״. הוּא יֵצֵא אֶל הַשָׂדֶה וְיִרְאֶה וְיִוָכַח עִם מִי הַצֶדֶק.

לְמָחֳרָת נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אִכָּרִים מִכָּל הָעֲבָרִים אֶל שְׂדֵה הַמְרִיבָה. דְבַר הַמִשְׁפָּט נוֹדַע בָּרַבִּים וְהַכֹּל רָצוּ לָדַעַת מַה יַעֲשֶׂה הַשׁוֹפֵט וְכֵיצַד יִפְסֹק בִּשְׁאֵלָה קָשָׁה זוֹ.

בְּבוֹאוֹ אֶל הַשָׂדֶה פָּנָה הַשוֹפֵט אֶל הָאָח הַצָעִיר וְשָׁאַל: –הֲתִזְכוֹר אֶת הַגְבוּל אֲשֶׂר שָׂם אֲבִיכֶם בֵּין הַחֲלָקוֹת? –זָכֹר אֶזְכֹּר! –הֵשִׁיב שִׁיב הַצָעִיר בְּבִטְחָה.

–וְאַתָּה, הֲתִזְכֹּר אֶת הַגְבוּל? –שָׁאַל גַם אֶת הַבְּכוֹר. –אֶזְכֹּר–קָרָא הַבְּכוֹר וְעֵינָיו מָשְׁפָּלוֹת אַרְצָה. וְהַשוֹפֵט נִגַשׁ תְּחִלָה אֶל הַמָקוֹם אֲשֶׁר הֶרְאָה הַצָעִיר, הִזְמִין כַּמָה פּוֹעֲלִים וְצִוָה אוֹתָם לַחְפֹּר לְאֹרֶךְ הַנִיר.

הַפּוֹעֲלִים חָפְרוּ וְחָפְרוּ עַד שֶׁעָיְפוּ, אַךְ לֹא נִמְצָא סִמָן וְזֵכֶר לֹא לֶחָצָב וְלֹא לְשָׁרָשֵׁי הֶחָצָב.

–מַה זֹאת? –שָׁאַל הַשׁוֹפֵט, הֲלֹא הֶעֱמַקְנוּ לַחֲפֹר וְלֹא מָצָאנוּ מְאוּמָה.

–הַדָבָר פָּשׁוּט מְאֹד, הִסְבִּיר הָאָח הַצָעִיר–אָחִי, זֶה הַבְּלִיַעַל, עָקַר אֶת הַבְּצָלִים עַל שָׁרְשֵׁיהֶם וְלֹא הִשְׁאִיר שָׂרִיד.

–לֹא טוֹב הַדָבָר, אָמַר הַשׁוֹפֵט, וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים.

–וְעַתָּה, הָבָה וְנִגַשׁ אֶל הַמָקוֹם בּוֹ עוֹבֵר הַגְבוּל לְפִי דַעְתְּךָ, הַבְּכוֹר, קָרָא השׁוֹפֵט.> וְשׁוּב הֵחֵלוּ הַפּוֹעֲלִים לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה. הֵם אַךְ הֶעֱמִיקוּ כְּדֵי כַּמָה טְפָחִים, וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: פֹּה וְשָׁם נִגְלוּ שָׁרָשִׁים עָבִים וּמְפֻתָּלִים כְתוֹלָעִים. גַם בְּצַלְצָלִים זְעַרְעָרִים נִגְלוּ פֹּה וָשָׁם לְאֹרֶךְ הַתֶּלֶם.

בָּדַק הַשׁוֹפֵט אֶת הַשָׁרָשִׁים וְהִנֵה שָׁרָשֵׁי הֶחָצָב הֵם. –הֲתִרְאוּ–פָּנָה הַשׁוֹפֵט אֶל הַסוֹבְבִים אוֹתוֹ–הִנֵה הַהוֹכָחָה! וְהוּא הֶרְאָה אֶת שָׁרְשֵׁי הֶחָצָב לַנֶאֱסָפִים כֻּלָם, –שָׁרָשִׁים אֵלֶה מְעִידִים כִּי אֱמֶת בְּפִי הַבְּכוֹר, וְזֶה הַצָעִיר רָשָׁע, רַע מַעֲלָלִים.

–לֹא נָכוֹן הַדָבָר! –נִסָה הַבֵּן הַצָעִיר לְהִתְגוֹנֵן… אַךְ אִישׁ לֹא הָיָה שוֹמֵעַ לוֹ.

וְהַפּוֹעֲלִים הִמְשִׁיכוּ לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה לְאֹרֶךְ הַגְבוּל. וְעַד מְהֵרָה נִגְלוּ שָׁרָשִׁים רַבִּים רַבִּים וְגַם בְּצַלְצָלִים זְעִירִים.

וְהַשׁוֹפֵט פָּסַק וְאָמַר: „הֶחָצָב קוֹטֵעַ רַגְלֵי הָרְשָׁעִים״, כַּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, וְאָכֵן, דְבָרִים אֵלֶה נִתְאַמְתּוּ הַפָּעַם. לְעוֹלָם לֹא יוּכַל אָדָם לַעֲקֹר אֶת בְּצָלָיו שֶל הֶחָצָב עַל שָׁרְשֵׁיהֶם. וְאֶל הַנֶאֱשָׁם פָּנָה הַשׁוֹפֵט וְאָמַר: מַעֲשֶׂה רַע עָשִׂיתָ, וְעוֹד הֵעַזְתָּ לְגוֹלֵל אֶת הָאַשְׁמָה עַל אָחִיךָ הַחַף מִפֶּשַׁע, לָכֵן אַתָּה אֶת עָנְשְׁךָ תִּשָׂא. וְהָאָח הַצָעִיר הוּבַל אֶל הַכֶּלֶא. וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָם רָאוּ אֶת חָכְמָתוֹ שֶׁל הָאִכָּר הַזָקֵן וְאֶת רֹחַב יְדִיעוֹתָיו שֶׁל הַשׁוֹפֵט הֶחָכָם.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47919 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!