רקע
אברהם שׂלמון
נֵזֶר שְׁלֹמֹה
איורים מאת: אלמוני/ת

 

א    🔗

יָפָה וַחֲמוּדָה הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר הָרִים סָבִיב לָהּ. דְרָכִים רַבּוֹת הוֹלִיכוּ אֶל הָעִיר, מִצָפוֹן וּמִדָרוֹם, מִמִזְרָח וּמִמַעֲרָב הָיוּ בָּאִים יוֹם-יוֹם מֵאוֹת וַאֲלָפִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

הַבָּאִים הָיוּ נִדְהָמִים לְמַרְאֵה הַהוֹד וְהֶהָדָר וְשִׂפְתוֹתֵיהֶם רוֹחֲשׁוֹת תּוֹדָה לְבוֹרֵא הָעוֹלָם, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם עִיר נִפְלָאָה.

“עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם!” הָיוּ הָאֲנָשִׁים קוֹרְאִים בְּחַבְּקָם אֶת אַבְנֵי הַחוֹמָה הַגְדוֹלוֹת, וּמֵרֹב הִתְרַגְשׁוּת הָיוּ עוֹלֵי הָרֶגֶל גַם כּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם וְנוֹשְׁקִים אֶת עֲפָרָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, בִּירַת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.

אוּלָם יָפָה מִירוּשָׁלַים כֻּלָהּ הָיָה בֵּית הַמִקְדָשׁ, עַל בִּנְיָנָיו הָרַבִּים וְעַל שְׁעָָרָיו הַגְדוֹלִים וְהָרַבִּים הַפְּתוּחִים יוֹמָם וָלַיְלָה וְלֹא יִסָגֵרוּ. הָעוֹלִים הָיוּ מְמַהֲרִים אֶל בֵּית הַמִקְדָשׁ לְהִשְׁתַּחֲוֹות לֶאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּלְשַׁלֵם אֶת נִדְרָם אֲשֶׁר נָדָרוּ.

וּלְרַגְלֵי חוֹמַת בֵּית הַמִקְדָשׁ רָבַץ לוֹ עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הַנוֹפֵל אֶל נַחַל קִדְרוֹן, וּבֵינֵיהֶם הוֹלְכִים לְאַט מֵי הַשִׁלֹחַ, שֶׁהָיוּ מַשְׁקִים אֶת הַשָׂדוֹת וְהַגַנִים אֲשֶׁר מִסָבִיב. וּפְרָחִים וִירָקוֹת וַעֲצֵי פְּרִי וְנוֹי לָרֹב הָיוּ מְפָאֲרִים אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִכָּל רוּחוֹתֶיהָ. וְאֶל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶה הָיוּ נוֹהֲרִים יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם לְבַלוֹת אֶת זְמַנָם הַפָּנוּי מִלִמוּדִים.

מִדֵי שַׁבָּת בְּשַַׁבַּתּוֹ הָיוּ יוֹצְאִים הַיְלָדִים עִם הוֹרֵיהֶם אֶת שַׁעֲרֵי הַחוֹמָה וְיוֹרְדִים וּבָאִים אֶל עֵבֶר מַעֲיַן-הַשִׁלֹחַ הֶחָמוּד, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הָיָה מִתְגַלֶה בְּכָל הֲדָרוֹ הָעֵמֶק הַטוֹבֵל בִּשְׁלַל פְּרָחִים אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם לֹא נִרְאוּ מֵעוֹלָם בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ הַצָרִים שֶׁל הָעִיר. וּבַגַיְא הֶעָמוֹק, גֵי-בֶן-הִנוֹם, שֶׁנִתְפַּרְסֵם אַחַר כַּךְ לְרָעָה, הָיָה גַן-הַמֶלֶךְ. זֶה הַגַן אֲשֶׁר גַנָנֵי הַמֶלֶךְ טִפְּחוּהוּ וְרִבּוּהוּ לְמַעַן יִהְיֶה יָפֶה וְנֶהְדָר מִכָּל הַגַנִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.

יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם עוֹבְרִים לְיַד הַגַן הַזֶה וּמִבַּעַד לַחֲרַכֵּי הַשַׁעַר הֵם מִסְתַּכְּלִים בַּעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם הַנָאוֹת, בַּעֲצֵי הָאֹרֶן הַגְבוֹהִים וּבְשֶׁפַע הַיָרֶק. בְּעוֹנַת הָאָבִיב הָיָה נוֹדֵף רֵיחוֹ שֶׁל הַגַן לְמֶרְחַקִים. עֲצֵי הָאֱגוֹז, אֱגוֹז-הַמֶלֶךְ, שֶׁהָיוּ עֲרוּמִים וּרְדוּמִים כָּל יְמוֹת הַחֹרֶף, הִתְעוֹרְרוּ וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים יְרֻקִים. עִם מַשַׁב רוּחַ הָאָבִיב, עָטוּ עָלִים אֲדַמְדָמִים-יְרֻקִים, וְהֵם רֵיחָנִיִים מְאֹד, וּמֵרֵיחָם זֶה הָיְתָה מִתְבַּשֶׂמֶת יְרוּשָׁלַיִם כֻּלָהּ.

וּגְדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחָתָם שֶׁל הַיְלָדִים עֵת נִפְגְשׁוּ עִם יַלְדֵי בֵּית הַמְלוּכָה שֶׁיָצְאוּ לָשׂוּחַ בְּגַן הַמֶלֶךְ.

בַּיָמִים הָהֵם הָיוּ יַלְדֵי הַמֶלֶךְ יְלָדִים טוֹבִים וּשְׁקֵטִים, בְּרָצוֹן רַב הָיוּ מִתְחַבְּרִים עִם יַלְדֵי הַפַּרְבִָּרִים הַסְמוּכִים, פּוֹתְחִים לִפְנֵיהֶם אֶת שַׁעֲרֵי הַגַן וְיַחְדָיו הָיוּ מְשַׂחֲקִים בְּתוֹפֶסֶת וּבְמַחֲבוֹאִים בֵּין הָעֵצִים הַיָפִים וּבֵין הָעֲרוּגוֹת הָרַבּוֹת.


 

ב    🔗

וּבֶן-הַמֶלֶךְ, שְׁלֹמֹה, הָיָה יֶלֶד-חֶמֶד, וְהָיָה נִפְלֶה מִשְׁאָר אֶחָיו בְּנֵי הַמֶלֶךְ הַגֵאִים. וְיוֹתֵר מִכֻּלָם הָיָה מִתְרוֹעֵעַ וּמִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִם הַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים, יִהְיוּ אֲשֶׁר יִהְיוּ. עִתִּים הָיָה שְׁלֹמֹה אוֹסֵף אֶת חֲבֵרָיו בְּנֵי גִילוֹ, מוֹשִׁיב אוֹתָם בַּחֲצִי-גֹרֶן וּמְסַפֵּר לָהֶם מִסִפּוּרָיו. יָפִים מְאֹד הָיוּ סִפּוּרֵי שְׁלֹמֹה וְעַל כֵּן הָיוּ הַיְלָדִים מְחַכִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם בְּפִתְחֵי הַגַן, עַד אֲשֶׁר יֵצֵא בֶּן הַמֶלֶךְ הָאָהוּב וּמַזְמִין אוֹתָם אֵלָיו.

יֵשׁ וְהָיוּ יוֹצְאִים יַחַד לְטַיֵל בַּסְבִיבָה. הַקְטַנִים הָיוּ מְקַפְּצִים מִסֶלַע אֶל סֶלַע, מְטַפְּסִים עַל עֲצֵי הַזַיִת עַתִּיקֵי הַיָמִים וְאַחַר הָיוּ מְסַדְרִים לָהֶם זֵרִים יָפִים מִפִּרְחֵי הָעֵמֶק וּמְבִיאִים הַבַּיְתָה שַׁי לְהוֹרֵיהֶם.

וּפַעַם, בְּאַחַד הַטִיוּלִים הַלָלוּ רָאָה שְׁלֹמֹה פֶּרַח-חֵן מֵצִיץ מִבֵּין הַסְלָעִים. לְבַדוֹ, בְּאֵין אִישׁ אִתּוֹ, מִהֵר הַיֶלֶד, טִפֵּס וְעָלָה בַּסֶלַע הַזָקוּף וְעוֹד מְעַט וְהוּא הִגִיעַ אֶל מַטָרָתוֹ, אֶל הַפֶּרַח הֶחָמוּד אֲשֶׁר הֵצִיץ אֵלָיו מִגָבוֹהַ, וּכְבָר נָכוֹן הָיָה לְהוֹשִׁיט יָדוֹ וְלִקְטֹף אֶת הַפֶּרַח. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע קָרָהוּ אָסוֹן. בְּעָמְדוֹ עַל הַסֶלַע הַמוּצָק, חָשׁ כְּאִלוּ הָאֲדָמָה מִתְנוֹעַעַת תַּחְתָּיו, נֶחְפַּז הַיֶלֶד לְהַעְתִּיק אֶת רַגְלוֹ אֶל מָקוֹם בָּטוּחַ יוֹתֵר, וּבְהֵחָפְזוֹ נֶאֱחַז בְּזִיז סֶלַע רוֹפֵף. אַךְ רַךְ וְחָלוּשׁ הָיָה הַזִיז, וְהוּא נִשְׁמַט, וְאַחֲרָיו הִדַרְדֵר גַם שְׁלֹמֹה.

זַעֲקַת פְּחָדִים בָּקְעָה אֶת הָעֵמֶק הַשׁוֹקֵט. בִּרְאוֹת הַיְלָדִים אֶת בֶּן-הַמֶלֶךְ הַנוֹפֵל, נִזְעֲקוּ כֻּלָם לִרְאוֹת מַה קָרָה לַאֲהוּבָם, וְאַחַד הַיְלָדִים מִהֵר אֶל הַבְּאֵר הַקְרוֹבָה, הִיא עֵין-רוֹגֵל, שָׁאַב מְלֹא חֲרָסִים מַיִם וְהֵבִיא אֶל הַמִתְעַלֵף. בְּרָב-עָמָל הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים אֶת רוּחוֹ שֶׁל בֶּן-הַמֶלֶךְ. כַּאֲשֶׁר פָּקַח הַמִסְכֵּן אֶת עֵינָיו הַשְׁחוֹרוֹת וְהָעֲמֻקוֹת וְרָאָה אֶת הַיְלָדִים הַמְטַפְּלִים בּוֹ בִּדְאָגָה, אָמַר: חֵן חֵן לָכֶם חֲבֵרַי. עַתָּה כְּבָר הוּטַב לִי. אֲנִי כַּנִרְאֶה, הִתְעַלַפְתִּי עֵת נָפַלְתִּי אָרְצָה.

– וּמַה, הֲשָׁלוֹם לְךָ? הֲנִפְגַעְתָּ קָשֶׁה? – שְׁאָלוֹ אַחַד הַיְלָדִים.

– לֹא! – הֵשִׁיב בֶּן-הַמֶלֶךְ. רַק רֹאשִׁי כּוֹאֵב עָלַי בְּמִקְצָת וְרַגְלִי אַף הִיא אֵינָהּ, כַּנִרְאֶה, בְּסֵדֶר. מִלְבַד זֹאת הַכֹּל כַּשׁוּרָה. אָנָא, אַל תִּדְאֲגוּ לִי. הִנֵה אָשׁוּב הַבַּיְתָה, אָנוּחַ וְיִרְוַח לִי.

מִהֲרוּ שְׁנֵי יְלָדִים וְסִדְרוּ “כִּסֵא”-יָדַיִם וּבִקְשׁוּ לְהוֹשִׁיב עָלָיו אֶת שְׁלֹמֹה לְמַעַן הַעֲבִירוֹ לְבֵיתוֹ.

אוֹתָה שָׁעָה נָשָׂא שְׁלֹמֹה עֵינָיו אֶל פֶּרַח-הַסֶלַע הַנָאֶה וְאָמַר: לֹא, חֲבִיבַי, לֹא אָזוּז מִכָּאן עַד אִם אֶקְטֹף אֶת הַפֶּרַח הַלָז הֶחָבוּי בֵּין הַסְלָעִים. הֲלֹא תֵּדְעוּ כִּי בִּגְלָלוֹ קָרַנִי זֶה הַמִקְרֶה. רְאוּ, הִנֵהוּ שָׁם. אָנָא, רֵעַי, אִם טוֹב הַדָבָר בְּעֵינֵיכֶם, קִטְפוּ לִי אֶת הַפֶּרַח וַהֲבִיאוּהוּ אֵלַי. רוֹצֶה אֲנִי לְגַדֵל פֶּרַח-חֲמוּדוֹת זֶה בְּגַנֵי הַמֶלֶךְ שֶׁלָנוּ.

שָׁמְעוּ הַיְלָדִים אֶת דִבְרֵי בֶּן-הַמֶלֶךְ וְתָמָהוּ: מַה, בִּגְלַל פֶּרַח אֶחָד הִשְׁלַכְתָּ נַפְשְׁךָ מִנֶגֶד? אָסוּר הָיָה לְךָ לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶה. הֵן יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר אַתָּה, וְלוּ, חָלִילָה, קָרְךָ אָסוֹן וָמַתָּ, הָיִיתָ מֵמִיט אָסוֹן עַל בֵּית הַמְלוּכָה וּמְכַבֶּה אֶת נֵר-יִשְׂרָאֵל. אָנָא, אַל תּוֹסֵף לַעֲשׂוֹת כֵּן.

וְשְׁלֹשָׁה יְלָדִים עַזֵי-נֶפֶשׁ עָלוּ בְּקִיר הַסֶלַע הֶחָלָק. אַךְ הֵם לֹא שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָּם, כִּי בִּזְהִירוּת וּבַלָאט עָשׂוּ אֶת דַרְכָּם. גַם חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ מַדְרֵגוֹת בַּסֶלַע, כְּדֵי לְהַצִיג עֲלֵיהֶן אֶת כַּף רַגְלָם בְּבִטְחָה.

לְבַסוֹף הִצְלִיחַ אֶלְיָדָע. הַזָרִיז שֶׁבַּחֲבוּרָה, לְהַגִיעַ לְמַעֲלָה, אֶל הַמָקוֹם בּוֹ גָדַל הַפֶּרַח.

נִפְעָם וְנִרְעָשׁ עָמַד הַיֶלֶד מֵעַל הפֶּרַח הַנֶהְדָר. עָלָיו הַגְדוֹלִים דוֹמִים לְלֵב, וְצִבְעָם מִגַבָּם הָיָה אָדֹם כְּדָם רוֹטֵט. עֲלֵי-הַכֹּתֶרֶת שֶׁל הַפֶּרַח הִסְתַּלְסְלוּ וְהִקִיפוּ אֶת הַפֶּה הֶעָגֹל וְהֶחָמוּד. בִּפְנִים הָעִגוּל הָיוּ אַבְקָנִים נָאִים וּבַתָּוֶךְ הִתְרוֹמֵם עַמוּד הָעֱלִי.

– אֵיזֶה יֹפִי! אֵיזֶה מֹתֶק! – קָרָא הַיֶלֶד בְּהִתְפָּעֲלוּת – רְאוּ, פֶּה חָמוּד הַמוּכָן לִנְשִׁיקוֹת.

– אֶלְיָדָע! – נִשְׁמַע קוֹלָם שֶׁל הַיְלָדִים, הַכְּבָר הִגַעְתָּ אֶל הַפֶּרַח? הֶעָקַרְתָּ אוֹתוֹ?

דִבְרֵי הַיְלָדִים הֵעִירוּ אֶת אֶלְיָדָע מִתִּמְהוֹנוֹ. בֵּינְתַּיִם עָלָה וְהִגִּיעַ עוֹד אֶחָד אֶל הַנָקִיק הֶעָמֹק אֲשֶׁר בַּסֶלַע. עָמְדוּ הַשְׁנַיִם וְהִתְחִילוּ לִמְשֹׁךְ אֶת הַצֶמַח בְּכָל כֹּחָם, וְלַשָׁוְא.

– יֵש לַחְפֹּר בַּסֶלַע – יָעַץ אְלְיָדָע, וּלְהוֹצִיא אֶת הַצֶמַח עַל שָׁרָשָׁיו, לְאַט לְאַט וּבִזְהִירוּת.

– הָבוּ אוֹלָר? – קָרָא בְקוֹל אֶל הַעוֹמְדִים לְמַטָה.

מִישֶׁהוּ זָרַק אוֹלָר וְאֶלְיָדָע הַקָטָן הִתְחִיל לַחְפֹּר בַּאֲדָמָה אֲשֶׁר בִּנְקִיק הַסֶלַע, וְחֲבֵרוֹ עוֹזֵר עַל יָדוֹ. לְאַט לְאַט הִצְלִיחוּ הַשְׁנַיִם לִשְׁלֹף אֶת הַצֶמַח כֻּלוֹ עַל שָׁרָשָׁיו.

עֲמוּסִים שָׁלָל יָקָר וְנוֹהֲרִים מִגִיל יָרְדוּ הַשְנַיִם וְהִגִישׁוּ לְמַלְכָּם הַצָעִיר אֶת הַשַי-פֶּרַח-הַסֶלַע מִמְרוֹמִים.

– הֶאָח! קָרְאוּ הַיְלָדִים כֻּלָם בְּתִמָהוֹן וָגִיל – מַה נֶחְמָד הוּא הַפֶּרַח!

– רְאוּ נָא מַה גְדוֹלָה הַפְּקַעַת אֲשֶׁר לַצֶמַח – הֵעִירָה אַחַת הַבָּנוֹת – אָכֵן אֵין פֶּלֶא שֶׁרַב כֹּחוֹ שֶׁל הַצֶמַח לִגְדֹל בֵּין הַסְלָעִים, אָמַר אַחַד הַבָּנִים, הֵן בִּפְקַעַת זוֹ אוֹגֵר הוּא מָזוֹן לָרֹב וְזֶה מַסְפִּיק לוֹ לְעוֹנַת הַגִדוּל וְהַפְּרִיחָה אֲשֶׁר בִּימוֹת הַחֹרֶף וּלְהוֹתִיר אֲפִילוּ לִימוֹת הָאָבִיב.


הָיָה זֶה פֶּרַח-הָרַקֶפֶת.


 

ג    🔗

וּשְׁלֹמֹה מָסַר אֶת הַצֶמַח, עַל הַפְּקַעַת וְהַשָׁרָשִׁים, לִידֵי הַגַנָן שֶׁל חֲצַר הַמֶלֶךְ.

שָׂמַח הַגַנָן לְמַרְאֵה הַצֶמַח הַמוּזָר וְאָמַר: בְּאַהֲבָה רַבָּה אֲטַפֵּל בְּפֶרַח זֶה, אַשְׁקֵהוּ מַיִם וְאֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ בַּאֲדָמָה טוֹבָה וּשְׁחוֹרָה. גַם זֶבֶל אֶתֵּן לוֹ, וְהוּא יִפְרֶה וְיִרְבֶּה וּבִמְרוּצַת הַיָמִים יִהְיוּ לָנוּ פְּרָחִים נֶהְדָרִים לָרֹב.

1.jpg

וְאָכֵן הַטִפּוּל הַטוֹב נָשָׂא פֶּרִי, הַפְּקַעַת עָשְׂתָה פְּרָחִים רַבִּים וְאַחַר הָפְכוּ הַפְּרָחִים לְכַדוּרִים מְלֵאֵי זְרָעִים. הַגַנָן אָסַף אֶת הַזְרָעִים, וְלִקְרַאת הַשָׁנָה הַחֲדָשָׁה הוּא זָרַע אוֹתָם שֵׁנִית.

עָבְרוּ שָׁנִים מִסְפָּר וְהָרַקָפוֹת רַבּוּ מְאֹד בַּגָן, הֵן הָיוּ מִתְרַבּוֹת לֹא רַק מִן הַזְרָעִים הָרַבִּים, אֶלָא גַם מִן הַפְּקָעוֹת. מִפַּעַם לְפַּעַם הָיְתָה אַחַת הָרַקָפוֹת נֶחֱלֶקֶת לִשְׁתַּיִם וְהַשְׁתַּיִם לְאַרְבַּע, וְכָכָה פָּרוּ וְרָבוּ וְאַדְמַת הַגַן מָלְאָה רַקָפוֹת עַד אֵין מּסְפָּר.

וּמִגַן הַמֶלֶךְ פָּשְׁטוּ הָרַקָפוֹת וְרַבּוּ בְּכָל הָעִיר. יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְגַדְלִים אוֹתָם בָּעֲצִיצִים וּבַכַּדִים אֲשֶׁר לָהֶם, לִפְרָקִים הָיוּ זַרְעֵי רַקֶפֶת בּוֹדְדִים נִתְקָעִים בֵּין חוֹמוֹת וּמְשׂוּכוֹת, מְקוֹם שָׁם מָצְאוּ מְעַט מַיִם וַאֲדָמָה טוֹבָה, וְעַד מְהֵרָה הָיוּ לִפְרָחִים, לְבָנִים וּוְרֻדִים לָרֹב.

וּשְׁלֹמֹה אָהַב אֶת פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת מִכָּל פִּרְחֵי הַשָׂדֶה.

– כַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה לְמֶלֶךְ, אָמַר שְׁלֹמֹה לַחֲבֵרָיו, תִּרְאוּ כִּי כֶּתֶר הַזָהָב אֲשֶׁר לְרֹאשִׁי יִהְיֶה עָשׂוּי בְּדיוּק כְּתַבְנִית הָרַקֶפֶת! –רְאוּ, הִנֵה הַטַבַּעַת אֲשֶׁר לַכֶּתֶר, וְהִנֵה הַכְּנָפַיִם מִסָבִיב לַטַבַּעַת, הַאִם לֹא יָפֶה מִכָּל כִּתְרֵי הַמְלָכִים יִהְיֶה הַכֶּתֶר אֲשֶׁר יָשִׂימוּ עַל רֹאשִׁי? – אָמֵן! – הִסְכִּימוּ חֲבֵרָיו, אָכֵן זֶה יִהְיֶה כֶּתֶר אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִרְאָה מֵעוֹלָם!

וְהַבָּנוֹת הִגְדִילוּ לַעֲשׂוֹת, הֵן הָיוּ קוֹטְפוֹת הַרְבֵּה רַקָפוֹת שֶׁעֻקְצֵי הַַפֶּרַח שֶׁלָהֶן אֲרֻכִּים וַאֲדֻמִים, אוֹתָם קָלְעוּ לְזֵר בִּדְמוּת כֶּתֶר, עֲנָדוּהוּ לְרֹאשָׁן וְהָיוּ מִתְהַלְכוֹת בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְקוֹרְאוֹת: כָּכָה יֵעָשֶׂה לִשְׁלֹמֹה בִּהְיוֹתוֹ לְמֶלֶךְ, וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ מַקְדִימוֹת אֶת שְׁלֹמֹה וּמַכְתִּירוֹת אוֹתוֹ בְּנֵזֶר הָרַקָפוֹת וְקוֹרְאוֹת:

– כִּי לְךָ נֶָאֶה, כִּי לְךָ יָאֶה!

וְהַיוֹם הַמְקֻוֶה בָּא, הַמֶלֶךְ דָוִד שֶׁהָיָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים הִנְחִיל לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת כִּסֵא הַמְלוּכָה לִבְנוֹ לִשְׁלֹמֹה.

תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת, תֻּפִּים וּמְצִלְתַּיִם בִּשְׂרָה לָעָם הַיוֹשֵׁב בְּצִיוֹן אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַגְדוֹלָה כִּי הָיָה שְׁלֹמֹה לְמֶלֶךְ.

וַהֲמוֹנִים נָהֲרוּ מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ לִירוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת בְמַחֲזֵה הַהַכְתָּרָה.

וְגַם מִחוּץ לָאָרֶץ וּמֵאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת, בָּאוּ שְׁלִיחִים לִירוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּתֵּף בַּשִׂמְחָה וְכֻלָם נוֹשְׂאִים מַתָּנוֹת לְהָבִיא לַמֶלֶךְ הַצָעִיר.

וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים הָאֲנָשִׁים וּמְחַכִּים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹאוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ.

וְהִנֵה הוֹפִיעַ הַמֶלֶךְ הַצָעִיר וְהַנַעֲרָץ. חָמוּד הָיָה בִּלְבוּשׁוֹ, עֵינָיו מְאִירוֹת בְּאוֹר רַךְ וָטוֹב, חִיוּךְ אֹשֶׁר וָגִיל שָׁפוּךְ עַל פָּנָיו וּשְׂפָתָיו כְּאִילוּ דוֹבְבוֹת וּמְבַשְׂרוֹת שָׁלוֹם רַב, שָׁלוֹם לַקָרוֹב וְלָרָחוֹק.

אַךְ מַה זֶה? רְאוּ נָא אֶת הַכֶּתֶר אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַמֶלֶךְ הַצָעִיר! כַּדָבָר הַזֶה לֹא רָאוּ הָאֲנָשִׁים מֵעוֹדָם, כֶּתֶר מוּזָר הוּא זֶה, אַךְ הוֹד וְהָדָר לו!

וְרַק הַבַּחוּרִים, אֵלֶה שֶׁהָיוּ פַּעַם חֲבֵרָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה, הֵבִינוּ פִּשְׁרוֹ שֶׁל הַכֶּתֶר.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ! – קָרְאוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ – הַמֶלֶךְ זָכַר וְקִיֵם אֶת מַאֲמַר פִּיו מִימֵי יַלְדוּתוֹ. וּמִפִּיהֶם בָּקְעָה הַקְרִיאָה:

– יְחִי הַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה לְעוֹלָם. – יְחִי נֵזֶר שְׁלֹמֹה, יִפְרַח וְיִגְדַל עֲדֵי עַד!

וְהַבַּחוּרִים סִפְּרוּ לָעוֹמְדִים סְבִיבָם אֶת אֲשֶׁר קָרָה לַמֶלֶךְ בִּנְקִיק הַסְלָעִים וְאֶת הַבְטָָחָתוֹ לַעֲנֹד לְרֹאשׁוֹ, בְּהַגִיעַ הָעֵת, כֶּתֶר בִּדְמוּת פֶּרַח-הָרַקֶפֶת.

הָאֲנָשִׁים שָׁמְעוּ וְקָרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: מֶלֶךְ טוֹב יִהְיֶה שְׁלֹמֹה. מֶלֶךְ חוֹבֵב צְמָחִים הַשָׂמֵחַ לְמַרְאֵה-פֶּרַח, מֶלֶךְ כָּזֶה יַצְהִיל פָּנִים גַם לִבְנֵי עַמוֹ הַנֶאֱמָנִים, הָאוֹהֲבִים אֶת מַלְכָּם כָּל הַיָמִים.

2.jpg

וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע הֶהָמוֹן אֶת הַסִפּוּר עַל נֵזֶר שְׁלֹמֹה, וּבִרְאוֹתָם אֶת הַכֶּתֶר שֶׁעַל רֹאשׁ מַלְכָּם, הֵרִיעוּ כְּאִישׁ אֶחָד:

״יְחִי הַמֶלֶךְ וְכִתְרוֹ לְעוֹלָמִים״!

וּמֵאָז נִקְרָא הַפֶּרַח בְּשֵׁם “נֵזֶר-שְׁלֹמֹה”.

וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הִרְבּוּ לְגַדֵל אֶת הַפְּרָחִים הָאֵלֶה וְהִשְׁתַּדְלוּ לְהָפִיץ אוֹתָם בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ.

וּבְיוֹם חַג כַּאֲשֶׁר הַמֶלֶךְ יָצָא מִבֵּיתוֹ עָטוּר בְּכִתְרוֹ וְהָלַךְ אֶל בֵּית הַמִקְדָָש, הָיוּ יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִים לִקְרָאתוֹ עֲנוּדֵי זֵרֵי רַקָפוֹת, וְהָיָה הַמֶלֶךְ נוֹשֵׂא הַנֵזֶר הַגָדוֹל מְחַיֵךְ לְעֵבֶר הַקְטַנִים, מְחַיֵךְ וְקוֹרֵא:

– יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם, פִּרְחֵי הֶעָתִיד שֶׁלָנוּ, פְּרוּ וּרְבוּ כַּפְּרָחִים הַלָלוּ, אֶהֱבוּ אֶת אַרְצְכֶם וְאֶת עַמְכֶם.

– נִשְׁבַּעְנוּ לִהְיוֹת נֶאֱמָנִים לַמֶלֶךְ שְׁלֹמֹה וְלָעָם הַיוֹשֵׁב בְּצִיוֹן, כָּל חַיֵינוּ קֹדֶשׁ הֵם לְעַמֵנוּ וּמוֹלַדְתֵּנוּ – הָיוּ הַיְלָדִים מְשִׁיבִים בְּקוֹל וְעֵינֵיהֶם נוֹצְצוֹת וּפְנֵיהֶם קוֹרְנוֹת מִשִׂמְחָה וָגִיל.


 

ד    🔗

עָבְרוּ שָׁנִים, חָלְפוּ דוֹרוֹת, שְׁלֹמֹה הַמֶלֶךְ מֵת וּמְלָכִים חֲדָשִׁים עָלוּ עַל כִּסֵא הַמְלוּכָה בָּזֶה אַחַר זֶה. יָמִים קָשִׁים בָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל. הָעָם חָטָא שָׁכַח אֶת בְּרִיתוֹ עִם אֱלֹהָיו וְעָזַב אֶת תּוֹרָתוֹ.

רָאָה הַאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂי בְּנֵי יִשְׂרָאִל וַיִרְגָז. הוּא רָאָה כֵּיצַד הָעֲשִׁירִים לוֹחֲצִים אֶת הָעֲנִיִים, וְאֵלֶה נֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים וְאֵין לָהֶם מוֹשִׁיעַ. הוּא רָאָה כֵּיצַד פָּשָׁה הָעֹשֶׁק בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם וְלִבּוֹ בָּכָה בְּקִרְבּוֹ.

– לֹא! עַם כָּזֶה אֵינוֹ רָאוּי לָשֶׁבֶת בֶּטַח בְּאַרְצוֹ! וְהוּא שָׁלַח אֶת הַנְבִיאִים לְהוֹכִיחַ וּלְהַזְהִיר אֶת הָעָם, הַנְבִיאִים הוֹכִיחוּ וְהִזְהִירוּ: שׁוֹב תָּשׁוּבוּ אֶל אֱלֹהֵיכֶם, וְעֲשׂוּ צֶדֶק וּמִשְׁפָּט – וְטוֹב לָכֶם! אַךְ שׁוֹמֵעַ לֹא הָיָה לָהֶם. לְהֵפֶךְ, עוֹד הָיוּ לוֹעֲגִים וּבָזִים לִנְבִיאֵי ה'.

אָז חָרַץ הָאֱלֹהִים אֶת מִשְׁפָּטוֹ: בָּנִים סוֹרְרִים אַחַת דָתָם – גָלוּת. יַעַזְבוּ הָרְשָׁעִים אֶת אַדְמַת הַקֹדֶשׁ, יָבוֹאוּ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, וּבִהְיוֹתָם בַּנֵכָר, סוֹבְלִים וּמְדֻכָּאִים, אוּלַי אָז יָבִינוּ עַד מֶה חָטְאוּ וְיִנָחֲמוּ עַל מַעֲשֵׂיהֶם.

וְהָאוֹיֵב בָּא, פָּשַׁט בָּאָרֶץ וְשָׂם מָצוֹר עַל יְרוּשָׁלַיִם, הוּא הָרַס אֶת הַגַנִים מִסָבִיב, עָקַר אֶת הָעֵצִים וְהִשְׁחִית כָּל פֶּרַח וְכָל שִׂיחַ.

שָׁלֹשׁ שָׁנִים אָרַךְ הַמָצוֹר, וּבָעִיר הִתְהַלְכוּ הָאֲנָשִׁים כִּצְלָלִים. לֹֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וּמַיִם לִשְׁתּוֹת וְרַבִּים הָיוּ חַלְלֵי הָרָעָב מֵחַלְלֵי הַחֶרֶב.

וּבָא הַיוֹם הַמַר וְהַנִמְהָר. הָאוֹיֵב פָּרַץ אֶת הַחוֹמָה, בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר נִכְנְסוּ הַקַלְגַסִים, פָּשְׁטוּ בַּבָּתִים וְהָיוּ שׁוֹדְדִים וּבוֹזְזִים כָּל אֲשֶׁר מָצָאוּ.

– רְאוּ נָא רְאוּ! – קָרְאוּ הַחַיָלִים שִׁכּוֹרֵי הַנִצָחוֹן – מָה הֵם הַפְּרָחִים הָרַבִּים בְּחַצְרוֹת יְרוּשָׁלַיִם, בַּחוֹמוֹת וּבַגְדֵרוֹת?

– פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת הֵם, שֶׁהָיוּ אֲהוּבִים עַל מַלְכֵּנוּ שְׁלֹמֹה, הֶחָכָם מִכָּל אָדָם – עָנוּ הָעִבְרִים הַשְׁבוּיִים.

– אָמְנָם פֶּרַח יָפֶה הוּא זֶה – קָרְאוּ הַחַיָלִים – הָבָה, אֵפוֹא, נִקַח אוֹתוֹ עִמָנוּ וְנְגַדֵל אוֹתוֹ בְּאַרְצֵנוּ. שָׁם עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל תִּהְיֶינָה הָרַקָפוֹת יָפוֹת שִׁבְעָתַיִם מֵאֵלֶה אֲשֶׁר בֵּין הַסְלָעִים, – אָמְרוּ הַבַּבְלִים.

וְהֵחֵל צֵיד הָרַקָפוֹת. אַלְפֵי פְּקָעוֹת שֶׁל רַקָפוֹת נֶעֶקְרוּ וְהוּבְאוּ אֶל בָּבֶל הַרְחוֹקָה…

אוּלָם, אֲהָה! אַף אַחַת מִן הַפְּקָעוֹת לֹא עָשְׂתָה פְּרָחִים בַּגוֹלָה. לַשָׁוְא טִפְּלוּ בָּהֶן בְּאַהֲבָה, לַשָׁוְא נָתְנוּ לָהֶם זֶבֶל וּמַיִם. הֵן לֹא עָטוּ פְּרָחִים. מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה הָיוּ עוֹלִים מִן הַפְּקַעַת עַלְעָלִים בְּצוּרַת לֵב, אוּלָם הָעַלְעָלִים הַיְרֻקִים הַלָלוּ הַיוּ מְכֻסִים כְּתָמִים לְבָנִים, עֲכוּרִים.

– כְּתָמִים אֵלֶה, אֶגְלֵי דֶמַע הֵן, – אָמְרוּ הָעִבְרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, בִּרְאוֹתָם כַּמָה שֻׁנוּ עֲלֵי הָרַקֶפֶת.

– רַקֶפֶת זוֹ תִּפְרַח אַךְ וְרַק בְּמוֹלַדְתָּהּ בֵּין הַסְלָעִים, – אָמְרוּ הַגַנָנִים אֲשֶׁר בְּבָבֶל.

וְהָרַקָפוֹת שֶׁנִשְׁאֲרוּ עֲזוּבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם אָמְרוּ לְנַפְשָׁן: מַה נַעֲשֶׂה פֹּה בְּאֵין רֵעַ וּמוֹדָע, דוֹאֵג וְאוֹהֵב? לא טוב הֱיוֹתֵנוּ לְבַדֵנוּ בְּמָקוֹם אֶחָד. וְכַאֲשֶׁר גָבְרָה הַשְׁמָמָה בְּעִיר הַבִּירָה יָצְאוּ הָרַקָפוֹת אַחַת אַחַת וְהִתְפַּשְׁטוּ בְּכָל גִבְעָה וּבְכָל נְקִיק סֶלַע, הַפְּקָעוֹת הִכּוּ שֹׁרֶשׁ, וְאַחַר עָשׂוּ עָלִים וּפְרָחִים.

מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה יִפָּתְחוּ פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת, אוּלָם לֹא כְּאָז בִּימֵי קֶדֶם יִהְיֶה מַרְאֵיהֶם עָתָּה.

הַפְּרָחִים תַּחַת אֲשֶׁר יִהְיוּ פְּתוּחִים וְנוֹטִים לְעֵבֶר הַשֶׁמֶשׁ, יִגְדְלוּ הַפַּעַם וּפְנֵיהֶם לְמַטָה, לְעֵבֶר אִמָא-אֲדָמָה. אֵין הֵן נוֹשְׂאוֹת רָאשֵׁיהֶן לְמַעֲלָה, כִּי אֲבֵלוֹת הֵן עַל גָלוּת יִשְׂרָאֵל וְעַל כִּי גָלוּ אַף הֵן מִמְקוֹם גִדוּלָן.

וּבְשׁוּב אֲדֹנַי אֶת שִׁיבַת צִיוֹן, וּמֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ יָשׁוּבוּ הַיְהוּדִים כֻּלָם לְאַרְצָם, יְחַדְשׁוּ גַם הַפְּרָחִים אֶת יְמֵיהֶם כְּקֶדֶם.

פִּרְחֵי הָרַקֶפֶת יָשׁוּבוּ וְיִהְיוּ גְדוֹלִים וּרְחָבִים, יִזְקְפוּ קוֹמָתָם לְעֵבֶר הַשֶׁמֶשׁ הַבָּרָה בִּשְׁמֵי יִשְׂרָאֵל הַחָפְשִׁיִִים, הֵם יִגְדְלוּ חָפְשִׁים וְגֵאִים יַחַד עִם שְׁאָר הַפְּרָחִים אֲשֶׁר יְכַסוּ אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל הַמְשֻׁחְרֶרֶת.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49514 יצירות מאת 2733 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21102 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!