א    🔗

בַּשְׁפֵלָה כְּבָר יָרְדוּ גִשְׁמֵי הַיוֹרֶה. טִפּוֹת הַמַיִם הָיוּ מְרַקְדוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַקָשָׁה וְעוֹשׂוֹת בָּהּ נְקָבִים, נְקָבִים, צַלָקוֹת צַלָקוֹת, מַעֲמִיקוֹת וְחוֹדְרוֹת פְּנִימָה וּמַרְטִיבוֹת אֶת הַגַרְגְרִים הַיְבֵשִׁים שֶׁהָיוּ כֹּה צְמֵאִים לַמָיִם.

הִתְעוֹרְרוּ רִבּוֹא רִבּוֹאוֹת הַזְרָעִים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים וְנָחִים בְּשָׁלוֹם בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה שָׁבוּעוֹת וִירָחִים. מֵרֹב הַמַיִם הַיוֹרְדִים נִרְטָבוֹת הַקְלִפּוֹת וְנַעֲשׂוֹת רְכִיכוֹת.

– הִגִיעָה שַׁעֲתְּכֶם לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם! – לוֹחֲשׁוֹת הַטִפּוֹת לַזְרָעִים. – הָקִיצוּ וּרְאוּ: יָמִים חֲדָשִׁים בָּאוּ לָאָרֶץ. חָלַף הַקַיִץ וּבָאוּ יְמוֹת הַגְשָׁמִים, מֵעַתָּה נֵרֵד אֲלֵיכֶם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, נַשְׁקֶה אֶתְכֶם וּנְזָרֵז אֶתְכֶם לִגְדֹל וְלִצְמֹחַ.

כָּכָה סָחוּ טִפּוֹת הַגֶשֶׁם וְהִפְצִירוּ בַּזְרָעִים כִּי יָגִיחוּ מִמַחֲבוֹאָם וִינַחֲמוּ אֶת אִמָא אֲדָמָה שֶׁהָיְתָה אֲבֵלָה וְשׁוֹמֵמָה קַיִץ כֻּלוֹ, יֵצְאוּ וִיקַשְׁטוּהָ לְמַעַן תַּרְהִיב עֵין רוֹאֶיהָ וְתַשְׂבִּיעַ נֶפֶש כָּל חָי.

– אָמֵן! – עָנוּ הַזְרָעִים –עָלֹה נַעֲלֶה. נַכֶּה שֹׁרֶשׁ לְמַטָה וְנוֹצִיא עָלִים וּפְרָחִים לְמַעֲלָה.

– עֲלוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, חָזְרוּ וְקָרְאוּ הַטִפּוֹת, עֲלוּ וְקַשְׁטוּ אוֹתָה בִּפְרָחִים, בְּמַרְבַדֵי בְּשָׂמִים וּקְסָמִים. עֲלוּ, עֲלוּ! כָּל הַקוֹדֵם־זוֹכֶה. כָּל הַמִתְמַהְמֵהַ וּמְאַחֵר סוֹפוֹ מַפְסִיד. מַהֲרוּ וּצְאוּ, אַתֶּם הַסַבְיוֹנִים, הַכְּתֵמוֹת, צִּפָּרְנֵי הֶחָתוּל, טוּרַיִם וּשְׁאָר פִּרְחֵי נוֹי הַחֲבוּיִים בָּאֲדָמָה.

הַטִפּוֹת הוֹסִיפוּ לַחֲדֹר וּלְהַעֲמִיק. יָרְדוּ גְשָׁמִים בָּזֶה אַחַר זֶה וְחָדְרוּ עָמֹק עָמֹק וְעַד לַבְּצָלִים וְלַפְּקָעוֹת הַחֲבוּיִים בָּאֲדָמָה הִגִיעוּ. פָּגְעוּ הַטִפּוֹת בַּכַּלָנִיוֹת, הַלָּלוּ רַק פְּקָעוֹת לָהֶם. הָיוּ אֵלֶה גוּשִׁים אֲפוֹרִים, לֹא תֹּאַר וְלֹא הָדָר.

רָאוּ הַטִפּוֹת כִּי הַכַּלָנִיוֹת מִתְרַשְׁלוֹת וְגָעֲרוּ בָּהֶם: מַדוּעַ אַתֶּן מִתְמַהְמְהוֹת? הַאִם לֹא הִגִיעָה אֲלֵיכֶן בְּשׂוֹרַת הַגֶשֶׁם הַמַרְוֶה אֶת הָאֲדָמָה?

– אֲנַחְנוּ לֹא נַעֲלֶה, לִחְשְׁשׁוּ הַכַּלָנִיוֹת. הָאֲדָמָה עֲדַיִן קָשָׁה וְעָלֵינוּ כֹּה רַכִּים וַעַדִינִים וְאָנוּ מְפַחֲדִים לְהַעֲלוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. עוֹד מְעַט, עוֹד שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם, כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה הָאֲדָמָה רַכָּה יוֹתֵר, אוֹ אָז אוּלַי נַעֲלֶה.

כָּכָה סָחוּ הַכַּלָנִיוֹת וְאַגַב כַּךְ הֶרְאוּ אֶת עֲלֵיהֶם הָעֲלוּבִים.

– רְאו, עָלֵינוּ אֵלֶה קְרוּעִים וּשְׁסוּעִים. אֶשְׁתַּקֵד אָמַרְנוּ לְהַקְדִים וְלַעֲלוֹת, וּרְאוּ מָה עוֹלְלוּ לָנוּ רִגְבֵי הָאֲדָמָה הַקָשִׁים! קָרְעוּ אוֹתָנוּ, רִסְקוּ אוֹתָנוּ, וְעַד הַיוֹם דַל וְעָלוּב מַרְאֵנוּ – קְרוּעִים וּמְפֹרָצִים.

שָׁמְעוּ הַטִפּוֹת אֶת דִבְרֵי הַכַּלָנִיוֹת וְהִצְטַעֲרוּ מְאֹד. אַחַר פָּנוּ אֶל אַחַת הַכַּלָנִיוֹת וְאָמְרוּ:

– אֵין דָבָר, כַּלָנִית, עוֹד מְעַט תִּהְיֶה הָאֲדָמָה רַכָּה יוֹתֵר וְאָז תּוּכְלִי גַם אַתְּ לַעֲלוֹת, אָנוּ נְבַקֵש מֵאֵת גִשְׁמִיאֵל, שר המָטָר, כִּי יִפְתַּח אֶת אוֹצָרוֹ הַטוֹב עוֹד וְעוֹד לְמַעַן תּוּכְלִי אַתְּ וְחַבְרוֹתַיִךְ לַעֲלוֹת, וּבְהֶקְדֵם, וּבֵינְתַּיִם־שָׁלוֹם! וּלְהִתְרָאוֹת!

– שָׁלוֹם! שָׁלוֹם! – הֵשִׁיבָה הַכַּלָנִית הֵמְנַמְנֶמֶת, – לְהִתְרָאוֹת בְּקָרוֹב עֲלֵי אֲדָמוֹת!

וְהַטִפּוֹת הִמְשִׁיכוּ לָרֶדֶת וּלְהַעֲמִיק יוֹתֵר וְיוֹתֵר בָּאֲדָמָה. הֵן פָּגְעוּ בַּהֲמוֹנֵי הֲמוֹנִים שֶׁל בְּצָלִים דוֹמְמִים הַלְבוּשִׁים בִּגְדֵי חֹרֶף חוּמִים וְהֵם עוֹרְגִים לִמְעַט מַיִם שֶׁיְחַיוּ אוֹתָם בַּחֹם הַגָדוֹל אֲשֶׁר בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה.

וְהִנֵּה פָגְעוּ הַטִפּוֹת בַּסִתְוָנִית.

– הֲשָׁלוֹם לָךְ, הַסִתְוָנִית? – קָרְאוּ הַטִפּוֹת בְּצָהֳלָה.

– שָׁלוֹם! – הֵשִׁיבָה הַסִתְוָנִית. – בְּשָׁלוֹם בּוֹאֲכֶן. יָדַעְתִּי כִּי בּוֹא תָּבוֹאנָה לִקְרֹא לִי. וַהֲרֵי אֲנִי מוּכָנָה וּמְזֻמָנָה. הֵן לֹא לְחִנָם יִקְרְאוּ לִי סִתְוָנִית־הַיּוֹרֶה. כִּי בַּת הַיוֹרֶה

אָנִי, חֵן חֵן לָכֶן, הַטִפּוֹת עַל כִּי זְכַרְתֶּן אוֹתִי וּקְרָאתֶן לִי, הִנְנִי וְעָלִיתִי.

– מַהֵר, מַהֵר, הַסְתְוָנִית, – קָרְאוּ הַטִפּוֹת.

– אָנָא, אַל תִּשְׁכַּחְנָה לְהָעִיר גַם אֶת חַבְרוֹתַי הַחֲמוּדוֹת, אָמְרָה הַסִתְוָנִית, הִנֵה הֵן רְדוּמוֹת כָּאן בְּקִרְבָתִי. הֲרֵי הַכַּדָן, קְטֹן־הַפְּרָחִים, וַהֲרֵי בֶּן־הֶחָצָב הַסִתְוָנִי, אָנָא, הָעִירוּ גַם אֶת הַשָׁרָשִׁים הַמְעֻבִּים שֶׁל הַכְּתֵמָה, וְהַגִידוּ לָה כִּי הִגִיעָה הַשָׁעָה שֶׁתַּראֶה לָעוֹלָם אֶת פְּרָחֶיהָ הַצְהֻבִּים, הַכְּתֻמִים. הֲלֹא כֹּה גְדוֹלִים הֵם וְיָפִים מְאֹד.

– בְּרָצוֹן רָב! הַגֶד נַגִיד לָהֶם, אֶת כֻּלָם נָעִיר – הֵשִׁיבוּ הַטִפּוֹת. רַק מַהֲרִי אַתְּ, פִּקְחִי עֵינַיִךְ וְהוֹצִיאִי אֶת גִבְעוֹלַיִךְ וּפְרָחַיִךְ לַאֲוִיר הָעוֹלָם, יִרְאוּ הַיְלָדִים וְיִשְׂמָחוּ, אַף יָשִׁירוּ וִיזַמְרוּ לַיוֹרֶה הַמְעוֹרֵר אֶת הַצְמָחִים. מִהֲרָה הַסִתְוָנִית וְעָלְתָה מִן הָאֲדָמָה.

עִמָה יַחַד עָלוּ פְּרָחִים רַבִּים אֲשֶׁר פָּתְחוּ גְבִיעֵיהֶם בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. הָיוּ הַפְּרָחִים גְדֵלִים זֶה לְיַד זֶה, עַד כִּי דָמָה הַשָׂדֶה לְשָׁטִיחַ וְרַדְרָד מַרְהִיב עָיִן. הָיוּ שָׁם הַסִתְוָנִיוֹת לְמִינֵיהֶן, שַׁלְשֶׁלֶת דוֹרוֹת, פִּרְחֵי הַכַּדָן, הַכְּתֵמוֹת וּבְנֵי הֶחָצָב. הֲמוֹנִי הֲמוֹנִים שֶׁל פְּרָחִים עָלוּ, וְהָאֲדָמָה עָטְתָה מַעֲטֶה צִבְעוֹנִין וְהָיְתָה נָאָה וַחֲמוּדָה.

יוֹצְאִים הַיְלָדִים אֶל הַשָּׂדוֹת, סוֹפְגִים לַחְלוּחִיתוֹ וְרֵיחוֹ שֶׁל הַיוֹרֶה, מְבוֹסְסִים בַּבּוֹץ, רוֹקְדִים וְשָׁרִים:

– “הַיוֹרֶה, הַיוֹרֶה, חַג לָעֵז וְחַג לַשֶׂה”.

ב    🔗

וּבַנֶגֶב, מִבְּאֵר שֶׁבַע דָרוֹמָה, חִכּוּ הָאֲנָשִׁים בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לְבוֹא הַיוֹרֶה הַטוֹב. שִׂיחִי הַלַעֲנָה, עֲצֵי הָאֵשֶׁל וּשְׁאָר צְמָחִים, מְעַטִים וּבוֹדְדִים שֶׁבַּנֶגֶב הָיוּ צִחֵי צָמָא וְיוֹמָם וָלַיְלָה הָיוּ עוֹמְדִים וּמִתְפַּלְלִים לַגֶשֶׁם הַטוֹב כִּי יָבוֹא וְיַשְׁקֶה אוֹתָם, הֵם כְּבָר שָׁלְחוּ אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם לְמַעֲמַקֵי הָאֲדָמָה. יוֹנְקוֹתֵיהֶם פָּנוּ אִישׁ לְעֶבְרוֹ וּמָצְצוּ אֶת לְשַׁד הָאָרֶץ עַד תֻּמוֹ, וְלֹא הָיָה עוֹד מָקוֹם פָּנוּי מִן הַשָׁרָשִׁים הַמִתְפַּשְׁטִים וּמַעֲמִיקִים וּמְבַקְשִׁים מָיִם. כָּל הַמַעֲיָנוֹת כֻּלָם אֲשֶׁר בַּנֶגֶב כְּבָר דָלְלוּ וְחָרָבוּ, וְאֵין עוֹד טִפַּת מַיִם לָאָדָם וְלַחַי אֲשֶׁר בַּנֶגֶב.

– הַאָמְנָם יָמוּתוּ אֵלֶה הַמְעַטִים הַדוֹאֲגִים וַחֲרֵדִים לִשְׁלוֹמוֹ שֶׁל הַנֶגֶב, לְהַחֲיוֹתוֹ

וּלְפָאֲרוֹ בְּמַעֲטֵה יֶרֶק?

– מָיִם! מָיִם! – עָרְגוּ וְשִׁוְעוּ אַיְלוֹת הַשָׂדֶה, כְּשֶׁהֵן שׁוֹעֲטוֹת בְּרַגְלֵיהֶן וְנִשָׂאוֹת

כְּעַל כַּנְפֵי רוּחַ מִמַעֲיָן לְמַעֲיָן.

וְהִנֵּה בָּאָה הָרוּחַ. תִּמְרוֹת אָבָק מִתְאַבְּכוֹת מַעֲלָה מַעֲלָה. הַשָּׁמַיִם כֻּסוּ דוֹק צָהֹב. וַהֲרֵי גַם נְשִׂיאִים. נְשִׂיאִים וְרוּחַ – וְגֶשֶׁם אָיִן. הָרוּחַ – לֹא בְּרָכָה בִּכְנָפֶיהָ. מִסְתַּחְרֶרֶת וּמִשְׁתּוֹלֶלֶת וְאֵין אוֹמֵר לָה: הַרְפִי! הָפְכָה וְהָיְתָה לְסוּפָה – סוּפוֹת בַּנֶגֶב! פַּחַד נוֹפֵל עַל כָּל שִׂיחַ וְכָל צֶמַח. נֶעֱקָרִים הֵם בְּזָעַם. מִטַלְטְלִים וְנִסְחָפִים עִם הָרוּחַ: בּוֹאוּ, בּוֹאוּ, עִמִי תֵּצְאוּ בְּמָחוֹל!

וְהָאֲנָשִׁים וְחַיַת הַשָׂדֶה בּוֹרְחִים מִפְּנֵי הָרוּחַ וּמִפְּנֵי עַמוּדֵי הָאָבָק הַמִתְרוֹמְמִים אֶל עַל וּמְאַיְמִים לִבְלֹעַ וּלְהַשְׁחִית תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ.

– הָעַלְעוּל בָּא! קוֹרְאִים בֶּדְוֵי הַמִדְבָּר זֶה לָזֶה וּבוֹרְחִים אִישׁ לְעֶבְרוֹ.

הַגְמַלִים מוֹתְחִים צַוָארָם, מְרִיחִים אֶת הַסְבִיבָה, כִּמְבַקְשִׁים לָדַעַת מֵאַיִן תָּבֹא הָרָעָה, וּפֶתַע הֵם עוֹקְרִים מִמְקוֹמָם, נוֹשְׂאִים רַגְלֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת וְנִמְלָטִים כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם. מַכִּירִים הֵם יָפֶה יָפֶה אֶת רוּחַ הַזַלְעָפוֹת הַמְעַנָה, הַפּוֹצַעַת וּמַכְאִיבָה.

אַיְלוֹת הַשָׂדֶה מִתְלַקְטוֹת זוּגוֹת זוּגוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה בִּקְבוּצָה, וְיַחְדָו שְׁלוּחוֹת לְאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ לָתוּר מְקוֹם מִבְטַחִים. יֵשׁ וְהֵן נֶעֱצָרוֹת לְרֶגַע קָט בְּרֹאשׁ גִבְעָה וְעֵינֵיהֶן הַנוּגוּת צָדוֹת מַרְאוֹת בַּמֶרְחַקִים: הָרָעָה הֵיכָן תִּמָצֵא וּמֵאַיִן הָעֶזְרָה תָּבוֹא. בּוֹחֲנוֹת הֵן וּבוֹלְשוֹת אֶת הַסְבִיבָה כֻּלָהּ. וּשְׁרִירֵי רַגְלֵיהֶן רוֹטְטִים מֵאֵימָה וּמִפָּחַד. וּפֶתַע, עוֹקֵר הָעֵדֶר רַגְלָיו וְנֶעֱלָם אֵי־שָׁם בַּמֶרְחַקִים.

וְרוּחַ הַמִּדְבָּר חוֹדֶרֶת לְמִשְׁכְּנוֹת בְּנֵי־אָדָם וְכוֹבֵשֶׁת אָהֳלֵי־קֵדָר וּמַכְרִיזָה: הִנֵּה בָּאתִי וַאֲנִי בְּתוֹכְכֶם. אֲנִי הַכֹּל, אֲנִי בַּכֹּל. שוֹמְעִים הָאֹהָלִים וּמַרְעִידִים, צוֹעֲקִים חָמָס – וְלַשָׁוְא. בִּן־רֶגַע מִתְגַלִים חוֹרִים וּסְדָקִים וְשִׁכְבָה עָבָה שֶׁל אָבָק מְכַסָה אֶת הָאָדָם וְאֶת הַחַי וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכָם.

מְמַהֲרִים הָאֲנָשִׁים וּמִתְעַטְפִים בְּסוּדָרִים רְחָבִים וְרַק עֵינֵיהֶם יֵרָאוּ.

צוֹחֵק הָרוּחַ: פְּחִי־פְּחָה! וְהָאָבָק הַדַק חוֹדֶר אֶל הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, הַפֶּה וְהַנְחִירַיִם, נֶאֱחָז וְנִקְלָט בְּשַׂעֲרוֹת הָרֹאש וְהַזָקָן. הָאֲנָשִׁים נֶחְשָׁבִים רֶגַע כְּמֵתִים וְרַק הָעֵינַיִם הַשְׁחוֹרוֹת וְהַיוֹקְדוֹת כְּגַחֲלֵי אֵש, הֵן הַמְעִידוֹת כִּי עֲדַיִן רוּחַ חַיִים בָּהֶם, וְהֵם עוֹד יַאֲרִיכוּ יָמִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה עַל אַף תַּהְפּוּכוֹת הָרוּחַ הַשׁוֹבֵבָה אֲשֶׁר בַּמִדְבָּר.

סוֹף סוֹף עָיְפָה רוּחַ הַזִלְעָפוֹת מִמְשׁוּבָתָה וְשָׁכָכָה. נִתְפַּזְרוּ עַנְנֵי הָאָבָק וְנִתְגַלוּ הַשָׁמַיִם הַטְהוֹרִים. רוֹבֶצֶת הָאֲדָמָה מוּל הַשֶׁמֶש הַלוֹהֶטֶת וּמִתְבַּיֶשֶׁת בְּעֶרְוָתָהּ וְשִׁמְמוֹנָהּ,

פִּתְאֹם גָלְשׁוּ מִן הֶהָרִים רוּחוֹת קַלִילִים וְהֵם מְלַטְפִים אֶת פָּנֶיהָ שֶׁל הָאֲדָמָה הַמִסְכָּנָה,

– מַה נִשְׁמַע בֶּהָרִים? – שָׁאֲלָה הָאֲדָמָה הַצְחִיחָה – הֲיָרְדוּ כְּבָר גְשָׁמִים שָׁם לְמַעֲלָה? וְהָרוּחוֹת מְסַפְּרוֹת עַל גִשְׁמֵי הַיוֹרֶה, כִּי כְּבָר פִּלְחוּ הָאִכָּרִים אֶת לֵב־הַקַרְקָע וּפֹה וָשָׁם כְּבָר עָלְתָה שִׁכְבַת־יֶרֶק בֶּהָרִים וּפְרָחִים כְּבָר נִרְאוּ בָּאָרֶץ.

וְרוּחַ קַלִילָה אַחַת שֶׁבָּאָה מִשׁוּט בָּאָרֶץ הֵבִיאָה אִתָּהּ אֶת רֵיחָם הֶעָדִין שֶׁל פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית וְהַכַּרְכֹּם.

הֵרִיחָה אַדְמַת הַנֶגֶב אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים וְלִבָּה יָצָא מִגַעֲגוּעִים וְצָעַר.

– מַדוּעַ לֹא יָבוֹאוּ הַפְּרָחִים גַם אֵלַי? מַה חֶטְאִי וּמַה פִּשְׁעִי כִּי עָשָׂה אוֹתִי הָאֱלֹהִים לְמִדְבַּר שְׁמָמָה? כָּכָה מֵרְרָה הָאֲדָמָה וַתֵּבְךְ בְּכִי רָב. – אָנָא, הָרוּחַ, קַל הַכְּנָפַיִם! הָבֵא גַם אֵלַי מִן הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִים. עָיַפְתִּי לִרְבַּץ כָּכָה דַלָה וְרֵיקָה וְלִהְיוֹת הֶפְקֵר לְתַעֲלוּלֵי הַסוּפוֹת.

ג    🔗

הַמַלְאָךְ צִמְחִיאֵל עָבַר בִּיעָף אֶת הָאָרֶץ, רָאָה אֶת הַפְּרָחִים הַחֲדָשִׁים וְקָרָא: בְּרוּכִים הַבָּאִים!

הוּא לִטֵף אֶת פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם וְאֶת הָרַקָפוֹת הַחֲמוּדוֹת אֲשֶׁר פָּרְחוּ בְּמוֹדִיעִין וּבְהַר צִיוֹן וְאַחַר מִהֵר וְיָרַד לַשְׁפֵלָה. שָׁם שׂוֹחַח הַמַלְאָךְ עִם צִפָּרְנֵי הֶחָתוּל, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה פָּתְחוּ אֶת פִּרְחֵיהֶם, שָׁחָה וְסָח מַעֲדַנוֹת בְּאָזְנֵי הַמָרֵסִיוֹת הַזְעַרְעָרוֹת הַגְדֵלוֹת בֵּין הַכְּרָמִים וּבְצִלָן שֶׁל מְשׂוּכוֹת הַשִׁטִים.

מִן הַשְׁפֵלָה עָשָׂה קְפִיצַת הַדֶרֶךְ וְהָלַךְ הָלֹךְ וְנָסֹעַ הַנֶגְבָּה. בְּהַגִיעוֹ לִסְבִיבוֹת בְּאֵר־שֶׁבַע שָׁב הַמַלְאָךְ עַל עֲקֵבָיו, כִּי אָמַר: וַדַאי שֶׁאֵין פֹּה כָּל צֶמַח וְכָל פֶּרַח, וְלָמָה אֶסְתּוֹבֵב וְאוֹצִיא אֶת זְמַנִי לְבַטָלָה?

וּפִתְאֹם שָׁמַע הַמַלְאָךְ קוֹל בְּכִי בּוֹקֵעַ וְיוֹצֵא מִן הָאֲדָמָה. הָיָה זֶה קוֹל דַק וְנוּגֶה.

נִפְנֶה הַמַלְאָךְ לַאֲחוֹרָיו וְרָאָה מִשְׁטַח אֲדָמָה רוֹבֵץ לְרַגְלָיו וַעֲנָן עֲרָפֶל עוֹטֵף אוֹתוֹ. וּמִבַּעַד לַעֲרָפֶל בָּקַע קוֹלוֹ שֶׁל הַמַלְאָךְ הַטוֹב:

– מִי הוּא זֶה הַבּוֹכֶה בַחֲצוֹת הַלָיְלָה? הַגִידָה נָא, מִי אָתָּה? צֶמַח הַשָׂדֶה, בֶּן־אָדָם, אוֹ בַּעַל חַיִים הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע אוֹ שְׁתַּיִם?

– לֹא צֶמַח אֲנִי וְלֹא הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם אוֹ אַרְבַּע – הֵשִׁיב הַקוֹל, – אָנֹכִי הָאֲדָמָה, אַדְמַת הַנֶגֶב הַצְהֻבָּה.

– מַדוּעַ תִּבְכִּי וְלָמָה זֶה תִּתְכַּסִי בְּאַדֶרֶת עֲרָפֶל?

– אֶבְכֶּה כִּי עֲרֻמָה אֲנִי וּמִתְבַּיֶשֶׁת וְעַל כֵּן הִתְעַטַפְתִּי בָּעֲרָפֶל הַזֶה. הַטְלָלִים הָרַבִּים הַבָּאִים מִן הַיָם, הֵם שֶׁרִחֲמוּ עָלַי וְכִסוּנִי בְּבֶגֶד חָמִים. אוּלָם, אוֹי וַאֲבוֹי לִי: הִנֵה הִגִיעָה אֵלַי בְּשׂוֹרַת הַסְתָיו, רֵיחוֹת פְּרָחִים מְטַפְּחוֹת עַל פָּנַי, וַאֲנִי דַלָה וַעֲלוּבָה, אֵין צֶמַח פּוֹקְדֵנִי וְאֵין פֶּרַח מְכַסֵנִי. לָמָה לִי חַיִים? אֶרֶץ מִדְבָּר אֲנִי אֲשֶׁר כָּל הָעוֹבֵר בִּגְבוּלִי יְמַהֵר לְהִסְתַּלֵק מֵעַל פָּנַי. הִנֵה גַם אַתָּה, הַמַלְאָךְ צִמְחִיאֵל, בִּכְבוֹדְךָ וּבְעַצְמְךָ, עָבַרְתָּ עַל פָּנַי וּמִהַרְתָּ לִבְרֹחַ. לָמָה תַּעֲשֶׂה כָּזֹאת? מַדוּעַ נָתַתָּ לְכָל הָאֲדָמוֹת הָאַחֵרוֹת אֲשֶׁר בַּשְׁפֵלָה וּבָעֵמֶק וּבֶהָרִים מַיִם בְּשֶפַע, שְׂדוֹת־בָּר גַנוֹת וּכְרָמִים, וְלִי לֹא נָתַתָּ מְאוּמָה? מַדוּעַ יַעֲלוּ פִּרְחֵי הַסִתְוָנִים בַּשְׁפֵלָה וּבָהָר, וְאֶצְלִי אֵין זֵכֶר לִפְרָחִים וְאֵין מְנַחֲמֵנִי וְאֵין מְבַשֵׂר בּוֹא הַסְתָיו וְהַגֶשֶׁם?

הַמַלְאָךְ רָאָה בְּצָרַת הָאֲדָמָה וְקָרָא: – צָדַקְתְּ אַדְמָתִי הַטוֹבָה, עוֹד מְעַט קָט וְתִהְיֶה עֶדְנָה גַם לָךְ. עוֹד הַלַיְלָה אֶגַשׁ אֶל הַפְּרָחִים אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶפְצֹר בָּהֶם כִּי יְמַהֲרוּ לָרֶדֶת גַם אֵלַיִךְ. בָּטוּחַ אֲנִי כִּי יַסְכִּימוּ לִהְיוֹת גְדֵלִים עָלַיִךְ, אַךְ זִכְרִי! עָלַיִךְ לִדְאֹג לַשְׁתִילִים הָרַכִּים וּלְהַשְׁקוֹתָם לָרְוָיָה.

הַמַלְאָךְ שָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת וְאַחַר חָזַר וְאָמַר בְּעֶצֶב:

– אֲבָל, גְשָׁמִים אֵינָם יוֹרְדִים עָלַיִךְ כָּאן וּמַה נַעֲשֶׂה, אֵיפוֹא?

הָאֲדָמָה שָׁקְעָה אַף הִיא בְּמַחֲשָׁבוֹת. אַךְ פִּתְאֹם קָרְאָה בְּעֹז:

– אֲנִי אַשְׁקֶה אֶת הָאוֹרְחִים מַיִם לָרֹב. אֲבַקֵשׁ אֶת הַטַל כִּי יִתֵּן לִי מִן הַמַיִם אֲשֶׁר בְּאַדֶרֶת הַלַיְלָה שֶׁלוֹ, טַל זֶה מִן הַיָם הוּא בָּא, וְהוּא טוֹב וְרַחֲמָן. לַיְלָה לַיְלָה מְכַסֶה הַטַל אֶת גוּפִי, מְסַפֵר לִי סִפּוּרִים נָאִים וּמְנַחֵם וּמַרְגִיעַ אוֹתִי. מֵעַתָּה יִהְיֶה טַל זֶה לִבְרָכָה, הוּא יַשְׁקֶה אֶת הַצְמָחִים אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי. תִּרְאֶה, צְמָחִים אֵלֶה חַיִים טוֹבִים יִהְיוּ לָהֶם בִּגְבוּלִי. אָנָא, מַהֵר וּשְׁלַח אוֹתָם אֵלַי, נַפְשִׁי יוֹצֵאת אֲלֵיהֶם.

ד    🔗

בַּלַיְלָה יָרַד הַמַלְאָךְ אֶל פִּרְחֵי הַסִתְוָנִים וְדִבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר:

– פְּרָחַי הַחֲבִיבִים! הִנֵה אַתֶּם פּוֹרְחִים פֹּה בְּאֶרֶץ הֶהָרִים וְהַשְׁפֵלָה, מִתְעַנְגִים אַתֶּם עַל כָּל טוֹב, מְבַשְׂרִים אַתֶּם בּוֹאָם שֶׁל יָמִים טוֹבִים לָאָרֶץ, כִּי הַיוֹרֶה מְמַשְׁמֵש וּבָא וְאַחֲרָיו גְשָׁמִים בְּשֶׁפַע יַשְׁקוּ וְיַרְווּ אֶת הָאֲדָמָה. וְאוּלָם, הֲיוֹדְעִים אַתֶּם כִּי לֹא רָחוֹק מִכֶּם, בְּאֶרֶץ הַנֶגֶב, רוֹבֶצֶת אֲדָמָה גְדוֹלָה וּרְחָבָה, וְהִיא עֲצוּבָה וְשוֹמֵמָה מְאֹד מְאֹד? פֶּרַח אֵין שָׁם אֲשֶׁר יְכַסֶה אוֹתָהּ, וְלֹא צֶמַח וְלֹא שוּם יֶרֶק לָהּ, הַאִם לֹא תְּרַחֲמוּ אַתֶּם עַל אִמָא־אֲדָמָה זוּ? הַאִם לֹא תִּרְדוּ אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב לְקַשֵׁט גַם אוֹתָהּ?

– מָה? לָרֶדֶת אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב? – תָּהוּ הַסִתְוָנִיוֹת. כֵּיצַד אַתָּה שוֹלֵח אוֹתָנוּ אֶל זוֹ הָאָרֶץ אֲשֶׁר רוּחוֹת זַעַף מִשְׁתּוֹלְלוֹת בָּהּ יוֹמָם וָלָיִל? הֵן אִם נוֹצִיא פְּרָחִינוּ יוֹם אֶחָד, מִיָד תָּבוֹא הָרוּחַ הָרָעָה וְתִקְרַע אֶת עֲלֵי־הַפֶּרַח שֶׁלָנוּ לִגְזָרִים וַאֲנַחְנוּ נִשָׁאֵר קְרוּעִים וּבְלוּיִים כִּסְחָבוֹת. זֹאת וְעוֹד, טָעֲנוּ הַצְמָחִים, הֵן עַנְנֵי הָאָבָק שֶׁהָרוּחַ מְבִיאָה בִכְנָפֶיהָ, יְכַסוּ אוֹתָנוּ כָּלִיל וְיִקְבְּרוּ אֶת כָּל פְּרָחֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם.

– אֲבָל, פְּרָחַי! – הִפְסִיק הַמַלְאָךְ אֶת הַסִתְוָנִית. הֵן אַתֶּם דֶרֶךְ שֶׁל חֲלוּצִים לָכֶם. תָּמִיד אַתֶּם מוֹפִיעִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עוֹד בְּטֶרֶם יִצְאוּ פְּרָחִים אַחֵרִים עַל הָאָרֶץ. אַתֶּם גִבּוֹרִים אַמִיצִים הִנְכֶם, וְאֵינְכֶם יְרֵאִים אֶת הָרוּחוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַחוֹף, וְלָמָה תִּפְחֲדוּ מִפְּנֵי רוּחוֹת הַנֶגֶב?

– אָנָא, פְּרָחַי, חָזַר וְדִבֵּר הַמַלְאָךְ, שִׁמְעוּ לַעֲצָתִי: רְדוּ נָא אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב וְהַכּוּ בָּה שָׁרָשִׁים, אֲנִי כְּבָר לָקַחְתִּי דְבָרִים עַל כַּךְ עִם אַדְמַת הַנֶגֶב וְזוֹ הִבְטִיחָה לִי כִּי הַטַל יַשְׁקֶה אֶתְכֶם, כִּי תִּדְאַג לָכֶם וּתְמַלֵא תָּמִיד אֶת כָּל מַחְסוֹרְכֶם.

–וּבְכֵן, מַסְכִּימִים אַתֶּם? שָׁאַל לְבַסוֹף הַמַּלְאָךְ.

נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם שֶׁל פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית עַל אֶרֶץ הַנֶגֶב הַשוֹמְמָה וְקָרְאוּ בְּקוֹל:

– אָנוּ נֵרֵד!

– בְּרוּכִים תִּהְיוּ! –קָרָא הַמַלְאָךְ וְלִטֵף בְּרֹךְ וּבְחִבָּה אֶת הַפְּרָחִים.

וְצִמְחִיאֵל בָּחַר לוֹ כַּמָה עֲשָׁרוֹת צִמְחִי סִתְוָנִית וְאָמַר: אַתֶּם תֵּרְדוּ הַחֲלוּצִים אֶל אֶרֶץ הַנֶגֶב. וּלְמַעַן לֹא יוּכְלוּ הָרוּחוֹת לִפְגֹעַ בָּכֶם, הִנֵה זֹאת אֶעֱשֶׂה לָכֶם: הֶעָלִים שֶׁלָכֶם לֹא יִהְיוּ מְחֻדָדִים בִּקְצוֹתָם, כִּי אִם מָעֳגָלִים. סוּפוֹת הַנֶגֶב תַּחֲלֹפְנָה עַל פְּנֵיכֶם, אַךְ לֹא תַּעֲשֶׂינָה לָכֵן כָּל רָעָה. זֹאת וְעוֹד, –הוֹסִיף הַמַּלְאָךְ. אַתֶּם תִּהְיוּ יָפִים יוֹתֵר מִפִּרְחֵי סִתְוָנִית־הַיוֹרֶה. צֶבַע הַפְּרָחִים שֶׁלָכֶם יִהְיֶה עָנֹג וָרַךְ, צְהַבְהָב כְּצֶבַע חוֹל הַמִדְבָּר, צְהַבְהַב וּוָרֹד גַּם יָחַד. הַצֶבַע הָוָרֹד יִהְיֶה לָכֶם לְסֵמֶל. הֵן יָדוּעַ לָכֶם כִּי הַוָרֹד סִמָן טוֹב הוּא, – אוֹת לְתִקְוָה, לְחַיִים טוֹבִים וְיָפִים. יוֹם יָבוֹא, וְגַם אַדְמַת נֶגֶב זוֹ תְּשַׁנֶה אֶת פָּנֶיהָ. תַּחַת הַמִדְבָּר, יַהֲפֹךְ הַמָקוֹם לְאֶרֶץ יִשוּב וּבוֹ עָרִים וּכְפָרִים לַעֲשָׂרוֹת וּלְמֵאוֹת, הַנֶגֶב כֻּלוֹ יִהְיֶה אֶרֶץ חֶמְדָה.

וְלַיְלָה אֶחָד עָקְרוּ פִּרְחֵי הַסִתְוָנִית וְיָרְדוּ מֵאֶרֶץ הֶהָרִים וְהֵם מִהֲרוּ וְהִכּוּ שֹׁרֶש בְּאֶרֶץ הַנֶגֶב. לְמָחֳרָת עָבְרָה הָרִנָה בָּאָרֶץ: – “סִתְוָנִיוֹת כִּסוּ אֶת עֵין הַמִדְבָּר”.

רוּחַ הַמִדְבָּר הַפּוֹחֶזֶת אָצָה־רָצָה לִרְאוֹת בַּפֶּלֶא וּבִרְאוֹתָהּ אֶת הַפְּרָחִים הֻכְּתָה בְּתִמָהוֹן. אַךְ מִיָד הִתְאוֹשְׁשָׁה וְהָפְכָה אֶת לִבָּהּ לְטוֹבָה. מִהֲרָה וּבָאָה אֶל הַיָם וְהִתְחַנְנָה לְפָנָיו כִּי יַעֲנִיק לָהּ מְעַט עֲנָנִים לִבְרָכָה –מַתָּנָה לְפִרְחֵי־הַסִתְוָנִית אֲשֶׁר פָּרְחוּ בַּנֶגֶב. נֶעְתַּר הַיָם לְבַקָשַׁת הָרוּחַ וְהֶעֱנִיק לָהּ עֲנָנִים בָּזֶה אַחַר זֶה. מִהֲרוּ הָרוּחַ וְהַנְשִׂיאִים וְהִגִיעוּ אֶל הַמִּדְבָּר,