עידוא בן גריון
שירים ותרגומי שירים
פרטי מהדורת מקור: תל אביב : רשפים; תשל"ד

– – – – אֲבָל שָׁוְא תְּבַקְשִׁי לִבְעֹר

כִּי אִישֵׁךְ אֵינֶנּוּ וְאִשֵּׁךְ קָרָה

אָז תְּבַשְׂרִי לְעָצְמֵךְ כִּי קַיָּם

אֱלֹהִים –

וּבִיקִיצוֹת שְׁדוּדוֹת מִשֶּׁקֶט

שֶׁבֵּין בִּעוּתֵי לַיְלָה

תִּתְפַּלְלִי לַבֹּקֶר שֶׁיָּבוֹא

לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתִּשְׂרֹף אֶת גֵּיהִנּוֹם לֵילֵךְ.

וּבִמְיֻחָד לֵאלֹהִים.

וְהַבֹּקֶר יָבוֹא

וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח וּבִעוּתַיִךְ אָמְנָם שָׁקְעוּ

אֲבָל אַתְּ אַתְּ שָׁקוֹעַ תִּשְׁקְעִי

בְּסִיּוּטֵי בְּהָקִיץ

בְּבַלַָּהוֹת אֵין־סוֹף

וְרַק הַמַּחֲשָׁבָה

רַק הִיא תַמְשִׁיךְ

לַחְשֹׁב אֶת עַצְמָהּ מִבִּפְנִים

וּכְמוֹ שֵׁגָל

בְּחֵיק הַנְּקָמָה

תַּהַר וְתֵלֵד

מַחֲשָׁבות שׁוֹנוֹת

מַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת

עַד כִּי יֵהָפְכוּ לִמְשֻׁנּוֹת.


אִם חָשַׁשְׁתְּ שֶׁאֶפֹּל עַל חַרְבִּי

אוֹ אִם שַׂשְׂתְּ שֶׁאֶפֹּל עַל חַרְבֵּךְ

הֲרֵי עָשִׂית מִקָּח אָיֹם מִקָּח טָעוּת.

אִם דִּמְיוֹנֵךְ רָאַנִי מְפַרְפֵּר

כְּמוֹ עָלֶה נִדָּף בְּרוּחֵךְ הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּאָה

הֲרֵי דִמְיוֹנֵךְ כְּמוֹ עִיר חֲשׁוּכָה

פַּנָּסֶיהָ כָּבוּ זֶה מִזְּמַן

אֲבָל הִיא עוֹד רוֹאָה עַצְמָהּ כְּדוֹלֶקֶת.

אוֹ, יוֹם יָבוֹא, וְהוּא קָרוֹב,

וְרַק אֵימַת הַזִּכָּרוֹן תְּפַעְפֵּעַ בָּךְ

וְתַרְטִיטֵךְ כְּמוֹ הָאֵימָה עַצְמָהּ.

לֵילֵךְ יַעֲלֶה בִּדְמוּת פְּחָדַיִךְ

דַּחְלִילִים, מִפְלָצוֹת וְרוּחוֹת נִסְעָרוֹת

מְפַהֲקוֹת וְשִׁנַּיִם אֵין בָּם;

נוֹקְשׁוֹת בַּחֲנִיכַיִם זָבֵי־דָם

וּמַקִּישׁוֹת בְּמַלְתָּעוֹת לֹא נִרְאוֹת.

אַתְּ תָּרוּצִי עַל פְּנֵי מַעֲקֵה הַחֲרָטָה

אֲבָל לֹא יְהֵא בָּךְ הָעֹז לִקְפֹּץ.

לִטְבֹּעַ לֹא תָהִינִי

וְלַעֲמֹד עַל הַגַּרְדּוֹם־בִּרְכַּיִך יִבְגְּדוּ בָּך.

מֵאֵין חֶבֶל וַאֲבַק שְׂרֵפָה

תְּבַקְשִׁי לִהְיוֹת נְגוּעָה בְּצָרַעַת


וְהִנָּךְ מְחֻסֶּנֶת

תְּבַקְשִׁי לִהְיוֹת נַעֲרֹנֶת אֲבָל אַתְּ חֲסֻנָּה –

וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפָּעֳלֵךְ לְנִיצוֹץ

וְתִשָּׂרְפוּ כֻּלְּכֶם יַחְדָּו – אֵין מְכַבֶּה.




וּבְנָפְלוֹ עַל חַרְבּוֹ אָמַר

לוּ נֵאוֹת אֱלֹהִים לְשָׁמְעֵנִי

לוּ נֵאוֹת רַק לִפְסֹחַ

עַל אוֹתוֹ הַנָּבִיא

שֶׁגַּם בְּמוֹתִי לֹא נָתַן לִי מָנוֹח

וְשָׁת אֶת חַיַּי עַל קֶרֶן הַצְּבִי

כִּי אָז – לוּ נֵאוֹת אֱלֹהִים לְשָׁמְעֵנִי

וְיַעַל שָׁמַיְמָה מַעֲדַנּוֹת

גַּם כִּי נִבָּא עַל צְרִיחוֹת הַלּוֹחְמָה

וְקוֹלוֹת הָעַנּוֹת

כִּי אָז –הָיִיתִי מֵטִיל חֲנִיתִי

וְהַפַּעַם לְגָבְהֵי גְבָהִים

לְהַנְצִיחַ אֶת תַּעֲנִיתִי

עַל יָדִי – הֶעָנִי מִמִּלִּים

וְרַק שְׁמוּאֵל

הַנָּבִיא הַמְצֻנָּף בְּאַדֶּרֶת

וְרוּחוֹ הָאוֹגֶרֶת

בִּלְבָבִי

רִגְשֵׁי אַשְׁמָה

בְּנַפְשִׁי הִיא צוֹרֶרֶת

אַשְׁמָה לִשְׁמָהּ.



יָגוֹן מְצַוֵּחַ קִינוֹת מְרוּמוֹת

הָרֵי בַּגִּלְבּוֹעַ וּשְׂדֵי תְרוּמוֹת

כִּי יֻגַּד בַּאֲתַר וְאֲתַר

כִּי נִשְׁקוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּנַף

תּוּתַךְ הַבְּשׂוֹרָה כְּמָטָר

וְכָמוֹהוּ כְּרַעַל תִּרְעַף

כְּמָטָר שֶׁיִּרְחֹץ אֶת בָּמוֹת הַגִּלְעָד

וְיִשְׁטֹף אֶת גְּוִיּוֹת יִשְׂרָאֵל

כְּמָטָר שֶׁיָּבִיא מַשּׁוּאָה עַל גִּלְעָד

וּטְלָלִים עַל הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל

כִּי יֻגַּד בַּאֲתַר וְאֲתַר

כִּי הַמֶּלְֶךְ מוּטָל מְבֻתָּר

כִּי יֻגַּד שֶׁחַרְבּוֹ הִיא שֶׁנָּפְלָה

וֶאֱלֹהַּ לֹא יֵז עוֹד מָטָר

אָז תֻּשְׁלַךְ אַדַּרְתּוֹ שֶל שְׁמוּאֵל

וְאֶת פְּנֵי הַגְּוִיָּה תְכַס.


[מתוך מקבת]


מָחָר וְעוֹד מָחָר וְעוֹד מָחָר

מִיּוֹם לְיוֹם כָּךְ מִזְדַּחֵל הַזְּמָן

עַד לַהֲבָרָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה

וְכֹל תְּמוֹלֵינוּ הֵם כְּלַפִּידִים

הַמְאִירִים בַּחשֶׁךְ לְטִפְּשִׁים

אֶת הַנָּתִיב לַמָּוֶת; כַּבּוּ כַּבּוּ

אֶת אוֹר הַלַּפִּידִים כִּי הַחַיִּים

כְּמוֹ צֵל הַמִּזְדַּחֵל וּמְקַרְטֵעַ

כְּמוֹ שַׂחְקָן עָלוּב הַמְבַזְבֵּז

לָרִיק אֶת שְׁעָתוֹ עַל הַבָּמָה

עַד שֶׁנָּמוֹג קוֹלוֹ…


[מתוך מקבת]


הֲיֵשׁ מָזוֹר לַנֶּפֶשׁ הַחוֹלָה

הַאִם תּוּכַל לִגְדֹּעַ אֶת הָעֶצֶב

וְאֶת שָׁרְשׁוֹ לִקְרֹעַ מֵהַמֹּחַ

וְאָז לְהַעֲרוֹת תְּרוּפָה כְּנֶגֶד

תְּרוּפָה כֹּה מְתוּקָה וְכֹה מֻפְלֵאת

אֲשֶׁר תָּדִיחַ אֶת הַנֶּגַע הַנּוֹרָא

הַמִּתְעַמֵּר וְהָרוֹדֶה בַּלֵּב.


t [הצלצלים] / אדגר אלן פו

בתרגום עידוא בן גריון


א. שמע זוגי שלגית כסופים


שְׁמַע זוֹגֵי שַׁלְגִּית כְּסוּפִים –

מָכְסָפִים!

אֵלּוּ הִלּוּלִים גִּיל וְשָׂשׂוֹן הִנָּם חוֹשְׂפִים!

הֵם רָצִים מִתְרוֹצְצִים

בְּצִנַּת אֲוִיר הַלֵּיל!

כּוֹכָבִים מִתְנוֹצְצִים

מִשָּׁמַיִם וְקוֹרְצִים

בְּדוֹלַח דִּיצָתָם יָהֵל;

וְכָל עֵת עֵת עֵת

צְלִיל שֶׁל סֵתֶר יְאוֹתֵת.

לַצִּלְצוּל הַמִּצְטַלְצֵל וְהֶעָרֵב שֶׁלַּצְּלִילִים

מִמְּצוּלוֹת הַצֶּלְצְלִים,

מִצְּלִילֵי הַצֶּלְצְלִים –

זֶה הַצְּלִיל וְהַצִּלְצוּל לַצֶּלְצְלִים.


ב. שמע צלצל כלולות נלהב


שְׁמַע צִלְצַל כְּלוּלוֹת נִלְהָב

מִזָּהָב!

אשֶׁר וְחֶדְוַת־חַיִּים תְּמִימָה צְלִילוֹ יִרְהַב!

בְּבַשֵּׂם אֲוִיר־הַלֵּיל

צְלִיל־מִצְהֲלוֹתָיו יָגֵל!

בְּהֶמְיַת־תָּוִים רַכָּה

אֵין צְלִיל סוֹרֵחַ

נְעִימַת־פָּז מְפַכָּה

כְּצִפּוֹר הַמַּקְשִׁיבָה וּמַפְנָה בָּבָה זָכָּה

לַיָּרֵחַ!

מִצְּרִיחֵי הַצֶּלְצְלִים

נַחְשׁוֹלֵי צְלִילֵי עֶדְנָה וָעֹנֶג מִתְפַּצְּלִים!

הֵם פּוֹרְצִים!

מְבַצְבְּצִים!

רָזֵי עָתִיד לָהֶם קוֹרְצִים!

כְּלַהַב לַפִּיד הֵם נֶחְלָצִים

לְמִצְהֶלֶת מִצְטַלְצֶלֶת

שֶׁל צְלִילִים אָצִים פָּצִים,

שֶׁל צְלִילִים הָרוֹחֲצִים בְּעָנְגָה וּמוּפָצִים,

מוּרָצִים, אָצִים, עוֹלְצִים –

זֶה הָרֹן וְהָרְנָנָה בַּצְּלִילִים הַמִּתְפָּרְצִים!


ג. שמע צוחת צלצל נחרד


שְׁמַע צִוְחַת צִלְצַל נֶחֱרָד –

מֵאָרָד!

אֵיךְ טֵרוּף צְלִילָיו אֵימָתָהּ עַל הַלֵּיל יָרַד!

בְּאָזְנוֹ הָרוֹטְטָה

הֵם צוֹרְחִים בִּבְעָתָה!

אֶת קוֹלָם חָנְקָה זְוָעָה

וְנוֹתַר בָּם צְלִיל־שַׁוְעָה

מִצְטָרֵחַ,

בִּתְחִנַּת־יְלֵל סוֹאֶנֶת לְרַחֲמֵי דְלֵקָה רוֹגֶשֶׁת,

בְּעֶבְרַת חֵמָה וָזַעַם עַל קְשִׁיחוּת שְׂרֵפָה רוֹגֶשֶׁת.

מִתְגַּעֶשֶׁת, מִתְגַּעֶשֶׁת,

בְּעֶרְגַּת־אַוָּה נוֹאֶשֶת,

וּבְמֶרִי לְהַגִּיעַ

לְקִצָּם – אוֹ לָרָקִיעַ,

לְחִוְרוֹן פְּנֵי הַיָּרֵחַ.


הוֹ זוֹגִים, זוֹגִים, זוֹגִים!

אֵימַת־מָוֶת הֵם הוֹגִים

וְיֵאוּשׁ!

הֵם מַכִּים וְנוֹאֲקִים

חִיל וָמֹרֶךְ הֵם יוֹצְקִים

בָּאֲוִיר הַמִּתְפַּלֵּץ וְהַקָּלוּשׁ!


אַךְ הָאֹזֶן לֹא תוֹהָה

בַּקַּלַּחַת הַמְאַנְפֶּפֶת

בַּהֶמְיָה הַמִּצְטַפְצֶפֶת

אֵיךְ הַבַּלָּהָה גוֹאָה;

כִּי לָאֹזֶן כְּבָר גֻּנָּב

בַּהֲמִית הַמִּתְקַצֶּפֶת

וּבַהֲמוּלָה שׁוֹצֶפֶת

אֵיךְ הַבַּלָּהָה תִשְׂגָּב.

עִם הַשַּׁחַר אוֹ הַשֵּׁפֶל בַּחֲמַת הַצִּלְצוּלִים –

צִלְצוּלִים כְּצֶלְצְלִים

בְּצִלְצַל מִצְטַלְצְלִים –

זֶה שְׁאוֹן וְזֶה סְאוֹן הַצֶּלְצְלִים!


ד. שמע גניחת צלצל מחשה


שְׁמַע גְּנִיחַת צִלְצַל מַחְשָׁה –

מִנְּחוּשָׁה!

אֵיזוֹ עָגְמַת־נֶפֶשׁ קְדוֹרָנִית בָּהּ מֻמְחָשְָׁה!

אֵיךְ בְּעִלָּפוֹן הַלֵּיל

בְּלִיבֵּנוּ יְחַלְחֵל

צְלְיל־אֵימִים, קִשְׁקוּשׁ יָגוֹן וּמוּעָקָה!

וְכָל נַהַק מֵאוֹתָם

חִרְחוּרֵי גְרוֹנוֹתָם –

נְאָקָה.

וְהַצְּרִיחַ –הוֹ, הַצְּרִיחַ –

בִּמְרוֹמָיו סְגוּרָה עַל בְּרִיחַ,

לַהֲקָה.


צִלְצוּלָם תָּר לְלֹא הֶרֶף

אֶת קָרְבַּן הַהַרְפַּתְקָה,

וְשָׂשִׂים הֵם כְּשֶׁהַטֶּרֶף,

לֵב־אֱנוֹשׁ בִּמְצוּקָה –

אֵין הֵם יְצוּרִים שֶׁל מַטָּה,

אֵין בָּם חֶסֶד אוֹ עַוְלָתָה –

הֵם שְׂטָנִים!

וּמַלְכָּם יָפִיק צְלִילִים,

וְהוּא אָץ, אָץ, אָץ,

אָץ.


הַצְּלִילִים מִתְרוֹצְצִים,

בִּקְרָבָיו מִתְפּוֹצְצִים!

צֶלְצְלִים בּוֹ מְאִיצִים,

מְרִיצִים, מְרוֹצְצִים,

וְכָל עֵת, עֵת, עֵת,

צְלִיל שֶׁל סֵתֶר יְאוֹתֵת.

הוּא מַכֶּה וְהֶם אָצִים,

הַצְּלִילִים מִתְרוֹצְצִים,

וְכָל עֵת, עֵת, עֵת,

צְלִיל שֶׁל סֵתֶר יְאוֹתֵת.

הַצְּלִילִים קוֹפְחִים, רָצִים,

עִנְבָּלִים בָּם מְאִיצִים,

בְּכִי וָדֶמַע בָּם נִצִּים,

וְכָל עֵת, עֵת, עֵת,

מְשָׁרְתָיו קוֹרְסִים, רוֹבְצִים,

צְלִיל שֶׁל סֵתֶר יְאוֹתֵת.

הַצְּלִילִים רָצִים, אָצִים,

זֶה אֶת זֶה נוֹגְחִים, חוֹצִים,

צִלְצוּלִים כְּצֶלְצְלִים

מוּפָצִים, מִתְרוֹצְצִים –

זוֹ עָקָה וּמוּעָקָה בַּצְּלִילִים הָרוֹצְצִים.

אםחששת שאפול על חרבי
אנא חיי בביטחה
באישון ליל שכול ואבל
בלהה ופחד
יש שש דרכים לגמור את החיים
לא רעב ולא צמא
למעןמה הובאתי עד הלום
על אלונקות
שמע זוגי שלגית כסופים
מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • רחל זלוביץ
  • דנה בן חיים
  • גלי סנדיק
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!