I.

בְּשׂוֹרָה טוֹבָה לָךְ הֵבֵאתִי –

שֶׁמֶשׁ אָבִיב זָרְחָה בְהִירָה,

וּבַיְּעָרִים וּבַגַּנִּים

הַצִּפֳּרִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה;

לַהֲקַת חֲסִידוֹת עָבְרָה אֶתְמוֹל

לִפְנוֹת עֶרֶב בָּרָקִיעַ;

דּוּמָם דּוּמָם עָפָה – עָפָה –

וּשְׁאוֹן כַּנְפֵיהֶן לֹא הִגִּיעַ.

כְּמִפְרָשִׂים לְבָנִים קְטַנִּים

כָּכָה נָעוּ בְּרוּם תְּכֵלֶת טְהוֹרָה;

אִישׁ לֹא יָדַע מַה בְּפִיהֶן,

אִישׁ לֹא שָׁמַע דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה,

אַף אֲנִי מְאוּם לֹא שָׁמַעְתִּי.

אַךְ יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה:

בְּשׂוֹרַת חַג מְבִיאָה לָנוּ

לַהֲקַת אוֹרְחִים זֹה הַלְּבָנָה.

רוּחַ עֶרֶב קְרִירַת כָּנָף,

בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, בַּת־מֶרְחַקִּים!

כָּל הַיּוֹם הֶחָם, הַלּוֹהֵט

רַק אֵלַיִךְ אָנוּ מְחַכִּים:

וְכִי בָאת אֵלֵינוּ עָתָּה,

מְלֶכֶת עֶרֶב הָעֲדִינָה,

אַל תְּמַהֲרִי כֹה לַעֲבֹר –

עוֹד מְעָט אִתָּנוּ שְׁהִי־נָא!

אַל תְּמַהֲרִי. רְאִי, לְקַדֵּם

אֶת פָּנַיִךְ פֹּה יָצָאנוּ

בִּנְעָרֵינוּ וּזְקֵנֵינוּ –

שְׁהִי־נָא עוֹד מְעָט אִתָּנוּ!

רוּחַ עֶרֶב רַכָּה, טוֹבָה,

מְלֵאַת רַחֲמִים אַתְּ וַחֲנִינָה;

אַל תְּמַהֲרִי כֹּה עָזְבֵנוּ –

עוֹד מְעָט אִתָּנוּ שְׁהִי־נָא!

נוּמָה, יַלְדִי, נוּם וִישָׁן.

נָם כָּל צִפּוֹר כְּבָר בַּגָּן;

וּמִמָּרוֹם כֹּכָב זָךְ

בְּעַד הַחַלּוֹן רוֹמֶז לָךְ.

רוֹמֵז כֹּכָב לָךְ, כִּי תְהִי

תִּינוֹק טוֹב וְכָשֵׁר, בְּנִי!

וְכָל הַלַּיְלָה תִּישָׁן דּוֹם

עַד כִּי יְעִירְךָ אוֹר הַיּוֹם.

כֹּכָבַי הַקְּטַנִּים

כֹּכָבַי הַיָּפִים

מָה אֹהַב אֶת אוֹרְכֶם

הַמְּנַחֵם בַּנְּשָׁפִים!

חֲלִיפוֹת תָּנֵצוּ,

תִּדְעֲכוּ, תּוֹפִיעוּ –

אַךְ צַר לִי! לֹא אֵדַע

אֵי כֹּכָב שֶׁלִּי הוּא

יֵשׁ אֶחָד, אוֹרָתוֹ

כֹּה זַכָּה, כֹּה טְהוֹרָה;

אַךְ אוּלַי לְזָר הוּא,

וּלְזָר הִיא הָאוֹרָה.

יֵשׁ שֵׁנִי וְאוֹרוֹ

כֹּה רַך, כֹּה צָנוּעַ,

וְאוּלַי גַם זָהֳרוֹ

לְאַחֵר זָרוּעַ?

שֶׁלִּי אַתֶּם כֻּלְּכֶם

וְכֻלְּכֶם לִי זָרִים, –

וְעַד אֶמְצָא כֹּכָבִי

לִי כֻלְּכֶם יְקָרִים!

דֻּבְדְּבָן לָבָן, דֻּבְדְּבָן טָהוֹר,

כָּל הַגָּן עוֹד עֵירוֹם, שָׁחוֹר,

וְרַק אַתָּה כְבָר לָבַשְׁתָּ

אדֶר־צִיצִים רַךְ וְצָחוֹר.

דֻּבְדְּבָן לָבָן, חֶמְדַּת נִיסָן,

הָדוּר אַתָּה כֹה וְנָאֶה;

אַךְ עוֹד שְׁבִילֵי גַן שׁוֹמֵמִים –

מִי עַל יָפְיְךָ יִשְׁתָּאֶה?

רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אָבִיב

אַתָּה מַזְהִיר פֹה בַשְׁמָמָה,

אַךְ עַל הוֹדְךָ כִי אַבִּיטָה.

יִמְלָא לִבִּי עֶצֶב־דְּמָמָה.

תִּלְבַּשׁ יוֹם עֲטֶרֶת־מַלְכוּת;

מָחָר – אֵדַע – וְתַם פִּרְחָהּ

עַל רֹךְ עֶדְיְךָ רַק סַעַר

יַעֲבֹר – וְאִישׁ עוֹד לֹא יַכִּירְךָ.

וְהַגַּן כִּי יִמְלָא רִנָּה,

תַּעֲמֹד אַתָּה בְּלִי עֲדָיִים,

וְאִישׁ לֹא יִזְכֹּר שֶׁאַתָּה רִאשׁוֹן

הֵבֵאתָ בְּשׂוֹרַת פְּרָחִים וְחַיִּים…

I.

הָיֹה הָיָה נַעַר קָטָן וּשְׁמוֹ שְׁמוּאֵל. וַיְהִי הַנַּעַר יָשָׁר, וּתְמִים־דָּרֶךְ. כָּל הַיּוֹם יָשַׁב בַּחֶדֶר וְלָמַד תּוֹרָה, וּבָעֶרֶב כְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה הָיָה עוֹזֵר עַל יַד אִמּוֹ הַחוֹרֶגֶת בִּמְלֶאכֶת הַבָּיִת: הָיָה מֵבִיא לָהּ מַיִם מִן הַבְּאֵר, וְהָיָה הוֹלֵךְ בִּשְׁלִיחָתָה הַשּׁוּקָה לִקְנוֹת צָרְכֵי בַיִת וְצָרְכֵי אֹכֶל שׁוֹנִים. וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל תָּמִיד כְּכָל אֲשֶׁר צִוַּתּוּ אִמּוֹ הַחוֹרֶגֶת וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה מַמְרֶה אֶת פִּיהָ אַךְ אִמּוֹ הַחוֹרֶגֶת הָיְתָה אִשָּׁה רָעָה מְאֹד. בִּשְׁבִיל כָּל דָּבָר קָטָן הָיְתָה מְקַלְּלַתְהוּ קְלָלוֹת נִמְרָצוֹת וְיֶשׁ אֲשֶׁר הֵרִימָה גַם אֶת יָדָהּ עָלָיו לְהַכּוֹתוֹ, אַף כִּי הָיָה הַנַּעַר יָתוֹם מֵאִמּוֹ, וְאֵין לְהַכּוֹת אֶת הַיָּתוֹם.

וּבְכָל־זֹאת לֹא הֵעִיז שְׁמוּאֵל פָּנִים כְּנֶגְדָהּ, וּבְשׁוּב אָבִיו הַבַּיְתָה מִן הַכְּפָר, לֹא הִתְאוֹנֵן מֵעוֹלָם לְפָנָיו עַל אִמּוֹ חוֹרַגְתּוֹ וְלֹא סִפֵּר לוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְעַנֶּה תַחַת יָדָהּ, אַף כִּי אָהַב אוֹתוֹ אָבִיו אַהֲבָה רַבָּה, וְלוּ יָדַע אַף שֶׁמֶץ דָּבָר מִזֶּה, הָיָה גּוֹעֵר בְּאִשְׁתּוֹ בִנְזִיפָה. כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין זֹאת כִּי אִם נַעַר כֶּבֶד־עָוֹן וְרַע־מַעֲלָלִים אֲנִי, אִם אִמִּי הַחוֹרֶגֶת תְּיַסְּרֵנִי כֹה קָשֶׁה; וַיָּשֶׂם אֶת לִבּוֹ לְהֵיטִיב אֶת דְּרָכָיו וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיהָ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתִּשְׁלְחֵהוּ אִמּוֹ הַחוֹרֶגֶת לִקְנוֹת לָהּ דָּבָר וַתָּצַר לוֹ אֶת הַמַּטְבֵּעַ בִקְצֵה הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. וַיָּרָץ שְׁמוּאֵל הַשּׁוּקָה, בְּחֶפְצוֹ לְמַלֹּאת בְּזְרִיזוּת אֶת מִצְוַת אִמּוֹ הַחוֹרֶגֶת, וּבְרוּצוֹ וַתִּפֹּל הַמִּטְפַּחַת עִם הַמַּטְבֵּעַ מִיָּדוֹ, וְהוּא לֹא יָדַע. כְּשֶׁהִרְגִישׁ בְּדָבָר וַיֵּדַע אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה, מֵת לִבּוֹ בְקִרְבּוֹ מִפָּחַד. הוּא יָדַע, כַּמָּה קַמְצָנִית הִיא אמּוֹ הַחוֹרֶגֶת וְכַמָּה הִיא חֲרֵדָה עַל מָמוֹנָהּ, וְלִבּוֹ לֹא מְלָאוֹ לָשׁוּב אֵלֶיהָ וּלְסַפֵּר לָהּ אֶת דְּבַר הָאֲבֵדָה, כִּי יָרֵא מִפָּנֶיהָ יִרְאָה גְדוֹלָה.

וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בָהּ לְבַקֵּשׁ אֶת אֲבֵדָתוֹ, אַךְ כְּבָר הָיָה הַלַּיְלָה. וְהַחֲשֵׁכָה כִּסְתָה אֶת פְּנֵי הָאָרֶץ. לַשָּׁוְא בָּדַק בְּיָדָיו וַיְמַשֵּׁשׁ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו אֶת עֲפַר הָאֲדָמָה – הוּא לֹא מָצָא מְאוּמָה. עָיֵף וְיָגֵע קָם הַנַּעַר וַיִּשָּׁעֵן עַל אַחַת הַגְּדֵרוֹת וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְ.

II

בֵּין כֹּה הָלְכָה הַחֲשֵׁכָה הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וְצִנַּת הַלַּיְלָה חָדְרָה עַד לִבְשַׂר הַנַּעַר הַבּוֹכֶה, וַיִרְעַד בְּכָל גּוּפוֹ.

– הוֹשִׁיעֵנִי נָא, הוֹשִׁיעֵנִי נָא, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם! – דּוֹבְבוּ בַלָּאט שִׂפְתֵי הַנַּעַר וְעֵינָיו הִבִּיטוּ בִתְחִנָּה דּוֹמֵמָה הַשָּׁמָיְמָה.

פּתְאֹם נָשָׂא הַנַּעַר אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה דָבָר מַלְבִּין וְנוֹצֵץ מֵרָחוֹק עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. “אֵין זֹאת כִּי אִם מִטְפַּחְתִּי הִיא, אֲשֶׁר אָבְדָה לִי” – חָשַׁב הַנַּעַר בְּשִׂמְחָה וַיָּרָץ אֶל מוּל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר מִשָּׁם הִבְהִיק לוֹ הַדָּבָר הַלָּבָן. אַךְ בְּבוֹאוֹ שָׁמָּה וְהִנֵּה אֵין מְאוּמָה, וְהַדָּבָר הַנּוֹצֵץ שׁוּב מַלְבִּין לוֹ בַמֶּרְחָק. וַיָּרָץ הַנַּעַר שֵׁנִית אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא, אַךְ בְּקָרְבוֹ שָׁמָּה וְהִנֵּה הַדָּבָר שׁוּב הַרְחֵק מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה.

– מִי זֶה יַחֲמֹד לָצוֹן לוֹ, עִמָּדִי? – הִתְפַּלֵּא הַנַּעַר, אַךְ לִבּוֹ הָיָה טוֹב עָלָיו מְאֹד, מִבְּלִי דַעַת לָמָה זֶה וְעַל מַה זֶה, וַיּוֹסֶף לָרוּץ אַחֲרֵי הַדָּבָר הַנּוֹצֵץ, אֲשֶׁר הָלַךְ מִמֶּנוּ הָלֹךְ וְהַרְחֵק.

בֵּין כֹּה וָכֹה לֹא שָׂם שְׁמוּאֵל אֶת לִבּוֹ לָזֶה, שֶׁהוּא כְבר יָצַא אֶת הָעִיר. הוּא לֹא רָאָה מְאוּמָה בִּלְתִּי אִם הַדָּבָר הַלָּבָן הַנּוֹצֵץ מֵרָחוֹק, וַיַּעל בֶּהָרִים וַיֵּרֶד בָּעֲמָקִים, וְרַגְלָיו קַלּוֹת וְלִבּוֹ טוֹב עָלָיו מְאֹד.

– אֲנִי אֲשִּׂיגוּ וְיַעֲבֹר עָלַי מָה! – חָשַׁב הַנַּעַר וּלְבָבוֹ מָלֵא עֹז וּבִטָּחוֹן.

פִּתְאֹם בָּא בְיַעַר גָּבוֹהַ וְשָׁחוֹר וּבֵין עֵצָיו נֶעֱלַם הַדָּבָר וְלֹא נִרְאָה אֵלָיו עוֹד. הַנַּעַר הֶעֱמִיק לָלֶכֶת בַּיַּעַר לְבַקְּשׁוֹ וַיֵּתַע בֵּין עֵצָיו הַסְּבוּכִים, אַךְ אֶת אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לֹא מָצָא, וְלָשׁוּב הַבָּיְתָה – לֹא יָדַע אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ.

עָיֵף וְיָגֵעַ יָשַׁב עַל אֶחָד הָעֵצִים לָנוּחַ מְעָט וַיַּקְשֵׁב לְלַחַשׁ הָאִילָנוֹת, אֲשֶׁר רוּחַ הַלַּיְלָה הֵנִיעָה אַט אַט אֶת עַנְפֵיהֶם.

לְאַט לְאַט נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵמָה וַיִּשָּׁעֵן בְּרֹאשׁוֹ עַל שׂוֹכַת הָעֵץ וַיִּישָׁן.

III

פִּתְאֹם וְהִנֵּה זִמְרָה רְחוֹקָה הֵעִירָה אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְהַזִמְרָה קַלָּה וּנְעִימָה וְלוֹקַחַת לֵב. לְאַט לְאַט הִתְנַשְּׂאָה הַזִּמְרָה בְדִמְמת הַיַּעַר. הַצִּפֳּרִים חָדְלוּ לָשִׁיר וְהָעֵצִים פָּסְקוּ אֶת לַחֲשָׁם בְּאֶמְצַע וַיַּקְשִׁיבוּ לָרִנָּה, שֶׁהָלְכָה הָלֹךְ וְקָרֵב אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב הַנַּעַר.

הַנַּעַר פָּקַח אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה מַקְהֵלַת גַּמָּדִים קְטַנִּים וְיָפִים, אֲשֶׁר פָּנִים לְבָנִים וַעֲדִינִים וְתַלְתַּלִּים שְׁחוֹרִים וְרַכִּים לָהֶם הוֹלְכִים אֲחוּזֵי־יַד וּמְזַמְּרִים, וְהֵם הוֹלְכִים וּקְרֵבִים אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב הַנַּעַר.

אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הַנַּעַר בִּרְאוֹתוֹ וְהִנֵּה הַגַּמָּדִים הַקְּטַנִּים עָמְדוּ מִסָּבִיב לְעֵץ, אֲשֶׁר עָלָיו יָשַׁב; אַךְ בְּהַבִּיטוֹ אֶל פְּנֵיהֶם הַיָּפִים וְהַטּוֹבִים וּבְהַקְשִׁיבוֹ אֶל רִנָּתָם הַמְּתֻקָּה, סָר פַּחֲדוֹ מִמֶּנּוּ, וַיָּבֶן כִּי הַגַּמָּדִים הַנֶחְמָדִים הָאֵלֶּה לֹא יַעֲשׂוּ אִתּוֹ כָל רָעָה.

כְּתֹם הָרִנָּה יָצָא אֶחָד מִן הַמַּקְהֵלָה וַיִּגַּשׁ אֶל הָעֵץ אֲשֶׁר עָלָיו יָשַׁב הַנַּעַר, וּמַעְדֵּר קָטָן הוֹצִיא מִתּוֹךְ חֲגוֹרָתוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ חָפַר חֲפִירוֹת אֲחָדוֹת בָּאֲדָמָה. פִּתְאֹם וְהִנֵּה בְרַק זָהָב הוֹפִיעַ לְעֵינֵי הַנַּעַר וּצְלִיל דִּינָרִים נִשְׁמַע לְאָזְנָיו. הַגַּמָּדִים שָׂמְחוּ מְאֹד לְמַרְאֵה הַזָּהָב וּבְהִתְיַצְּבָם בְּעִגּוּל מִסָּבִיב לְעֵץ, הִתְחִילוּ לְרַקֵּד רִקּוּד עַלִּיז וּמָלֵא חֵן.

הַנַּעַר יָשַׁב עַל הָעֵץ וַיַּבֵּט עַל תַּעֲלוּלֵי הַגַּמָּדִים, עַד אֲשֶׁר הֵאִיר הַמִּזְרָח. וַיְהִי אַךְ עָלָה הַשַּׁחַר וַיֵּעָלְמוּ פִתְאֹם כָּל הַגַּמָּדִים כְּלֹא הָיוּ, אָז יָרַד הַנַּעַר מִן הָעֵץ וַיְמַלֵּא אֶת כִּיסָיו דִּינְרֵי זָהָב כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל נְשׂא, וּלְאוֹר הַבֹּקֶר שָׁב הַבַּיְתָה לְשִׂמְחַת אָבִיו, אֲשֶׁר חָרַד כְּבָר לִשְׁלוֹם בְּנוֹ הָאוֹבֵד וַיְבַקְּשֵׁהוּ כָל הַלַּיְלָה.

רַק אִמּוֹ הַחוֹרֶגֶת לֹא שָׂמְחָה עַל שׁוּב הַנַּעַר, אַף כִּי הֵבִיא בִמְקוֹם מַטְבֵּעַ אַחַת, אֲשֶׁר אָבְדָה לוֹ, דִינְרֵי זָהָב לְאֵין מִסְפָּר, כִּי כַאֲשֶׁר שָׁאַל אָבִיו מַדּוּעַ זֶה לֹא שָׁב הַבַּיְתָה, עָנָה לוֹ שְׁמוּאֵל: שֶׁהָיָה יָרֵא אֶת אִמּוֹ חוֹרַגְתּוֹ…

– כְּלוּם מַכָּה הִיא אוֹתְךָ, שְׁמוּאֵל בְּנִי? שָׁאַל אוֹתוֹ אָבִיו תָמֵהַּ.

– כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה דָבָר לֹא טוֹב, בְּוַדְאַי שֶׁהִיא מַכָּה אוֹתִי!

– אַתָּה! אַתָּה שְׁמוּאֵל בְּנִי הַטּוֹב, כְּלוּם עוֹשֶׂה דְבָרִים רָעִים, וְהֵן זֶה לֹא נָכוֹן! קָרָא אָבִיו.

– נָכוֹן! נָכוֹן! כִּי עַל כֵּן הִיא מַכָּה אוֹתִי… עָנָה שְׁמוּאֵל וְהוֹרִיד אֶת ראשׁוֹ לָאָרֶץ.

– הִיא מַכָּה אוֹתְךָ! אוֹי, אוֹי, וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי… קָרָא אָבִיו בְּצַעַר וּבְכַעַס גַּם יָחַד, נָשַׁק אֶת בְּנוֹ בְרֹאשׁוֹ וּמִהֵר אַחַר כַּךְ לְחֶדֶר אִשְׁתּוֹ, וַיִּמְצָא אוֹתהּ כְּשֶׁהִיא מוֹנָה אֶת דִּינְרֵי הַזָּהָב אֶחָד לְאֶחָד.

– צְאִי לְךָ אֲרוּרָה מִבֵּיתִי! קָרָא אֲבִי שְׁמוּאֵל בְּקוֹלוֹ עַל הָאִשָּׁה הָרָעָה.

וְאָמְנָם – עוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם גֵּרַשׁ אוֹתָהּ בְּחֶרְפָּה מֵעַל פָּנָיו וְלֹא שָׁב לִרְאוֹתָהּ כָּל הַיָּמִים.

I.

יוֹסֵף הָיָה אוֹהֵב מְאֹד אֶת כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אַךְ בְּיוֹתֵר אָהַב אֶת הַיּוֹנִים. בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הָיָה עוֹמֵד בֶּחָצֵר שָׁעָה אֲרֻכָּה וְעֵינוֹ לֹא שָׂבְעָה מֵרְאוֹת אֶת הַיּוֹנִים, שֶׁהָיוּ מְרַקְּדוֹת וּמְכַרְכְּרוֹת וּמְנַקְּרוֹת בַּזֶבֶל וּבְאַשְׁפָּה בִּתְנוּעוֹת רָאשֵׁיהֶן הַמְּהִירוֹת וְהַמְּלֵאוֹת חֵן. כְּשֶׁקָּם פִּתְאֹם אֵיזֶה שָׁאוֹן קַל וְלַהֲקַת הַיּוֹנִים הָיְתָה מִתְרוֹמֶמֶת חִישׁ בָּאֲוִיר וּפוֹרַחַת בַּחֲרָדָה, מַבָּטוֹ הָיָה מְלַוָּה אוֹתָן בְּאַהֲבָה, עַד שֶׁהָיוּ נֶעֱלָמוֹת מִן הָעָיִן. הֶגֶה הַיּוֹנִים הָיָה נָעִים לוֹ כְקוֹל הַכִּנּוֹר, וְאָזְנוֹ לֹא שָׂבְעָה מִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ מִדֵּי עָבְרוֹ יוֹם יוֹם בְּדַרְכּוֹ אֶל הַ"חֶדֶר" עַל בֵּית הַנָּכְרִי גַבְרִילָא, שֶׁשּׂוֹבְכוֹ וְגַג בֵּיתוֹ הָיוּ הוֹמִים תָּמִיד מִיּוֹנָיו הָרבּוֹת, הָיָה יוֹסֵף מְקַנֵא בוֹ קִנְאָה גְדוֹלָה מְאֹד.

– מִי יִתֵּן וְהָיָה לִי, לְמִצְעָר, רַק זוּג יוֹנִים אֶחָד! – הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּלְבָבוֹ:

– הִנֵּה בֵּרַכְתָּ, אֵלִי, אֶת הֶעָרֵל הַזֶּה בַכֹּל. יֵשׁ לוֹ גַם גַּן יָפֶה, גַּם שְׁנֵי סְיָחִים נֶחְמָדִים וְגַם יוֹנָיו הוֹלְכוֹת וְרַבּוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, וְהוּא הֲלֹא גַם הִתְפַּלֵּל לֹא יִתְפַּלֵּל… עֲשֵׂה נָא לִי נֵס, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהָיָה לִי רַק זוּג יוֹנִים אֶחָד. הֲלֹא מִצְעָר הַדָּבָר, וּבֵרַכְתִּיךָ.

אַךְ יְיָ לֹא שָׁמַע לִתְפִלַּת יוֹסֵף יָמִים רַבִּים, וְכִמְעַט אָמַר נוֹאָשׁ לִרְאוֹת בִּזְמַן מִן הַזְמַנִּים שׂוֹבֵךְ קָטָן בַּחֲצֵרָם. אֲשֶׁר דֶּרֶךְ אֶשְׁנַבָּיו הַקְּטַנִּים נִכְנָסוֹת וְיוֹצְאוֹת יוֹנִים וּבְנֵי־יוֹנִים, מִתְרוֹמְמוֹת לַהֲקוֹת לַהֲקוֹת בָּאֲוִיר, נֶעֱלָמוֹת בַּמֶּרְחָק, וְשָׁבוֹת פִּתְאֹם בַּהֲמוּלָה עֲלִיזָה אֶל קִנֵּיהֶן.

וְאוּלָם, כְּכָל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים, בָּאָה גַם תִּקְוַת יוֹסֵף בְּהַסֵּח־הַדָּעַת. בָּא פִּתְאֹם אֵיזֶה קָרוֹב לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם, וּבִשְׁעַת הַפְּרֵדָה שָׂם בַּחֲשָׁאִי מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף גְּדוֹלָה בְכַפּוֹ.

יוֹסֵף מִהֵר תֵּכֶף לָלֶכֶת עִם חֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שְׁמוּאֵל יֶנְטֶה’ס, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְדַבֵּר נָכְרִית וְהָיָה מֵבִין גָּדוֹל בְּעִסְקֵי יוֹנִים, לְבֵית גַּבְרִילָא, וְשָׁב חִישׁ הַבַּיְתָה שָׂמֵחַ וְחוֹגֵג עִם זוּג יוֹנִים לְבָנוֹת כַּשֵּׁלֶג מְפַרְפְּרוֹת בִּזְרוֹעוֹתָיו.

II.

סָבָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, רָחֵל־לֵאָה הַזְּקֵנָה, דַעְתָּהּ לֹא הָיְתָה נוֹחָה בְיוֹתֵר מִכָּל הָעֵסֶק הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ, לְפִי דַעְתָּהּ, אֶלָא עִנְיָן לִבְנֵי הַגּוֹיִם, הַשְּׁקָצִים, אֲשֶׁר בְּמַעֲלֵה הָעִיר; חוֹשֶׁשֶׁת הָיְתָה פֶּן יְבַטֵּל אוֹתוֹ הַטִּפּוּל בְּיוֹנִים מִלִּמוּד־תּוֹרָה. גַּם אִמּוֹ לֹא הִבִּיטָה בְעַיִן יָפֶה עַל כָּל הָעִנְיָן: גְּזֵירָה שֶׁמָא יִקְרַע אֶת מִכְנָסָיו הַחֲדָשִׁים בְּטַפְּסו עַל הַגַּגּוֹת. וּמִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ גְזֵרָה נִגְזְרָה אָז עַל הַיּוֹנִים, אִלְמָלֵא עָמַד עַל צִדּוֹ שֶׁל יוֹסֵף דּוֹדוֹ הַזָקֵן לִיפָּא, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתָם זֶה יָמִים רַבִּים וְהָיָה חָבִיב מְאֹד עַל כָּל בְּנֵי־הַבָּיִת. הַדּוֹד לִיפָּא הָיָה חוֹבֵב מְאֹד אֶת יוֹסֵף וְהִשְׁתַּדְלוּתוֹ בַדָּבָר הִיא הִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ לְיוֹסֵף שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַיּוֹנִים. הַדּוֹד לִיפָּא הַטּוֹב עָזַר לוֹ גַם כֵּן הַרְבֵּה בִמְלֶאכֶת הַשּׂוֹבַךְ, וּלְעֵת עֶרֶב כְּבָר עָמַד נָכוֹן עַל גַּג הָרֶפֶת.

יוֹסֵף הִכְנִיס מִתּוֹךְ נְשִׁיקוֹת אֶת זוּג יוֹנָיו לְתוֹךְ הַשּׂוֹבַךְ, הִצִּיעַ לָהֶן מִשְׁכָּב מֵחָצִיר רַךְ, וְשָׂם בַּשּׂוֹבַךְ מַיִם וְזֵרְעוֹנִים, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים גַּם לְעֶשְׂרִים יוֹנִים, וּלְאַחַר שֶׁהַכֹּל הָיָה מְתֻקָּן, הִבִּיט עוֹד פַּעַם דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב לְתוֹךְ הַשּׂוֹבַךְ, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת יוֹנָיו יוֹשְׁבוֹת צְפוּפוֹת וַחֲרֵדוֹת בַּפִּנָה, הִתְחִיל מְפַיֵּס אוֹתָן וּמְדַבֵּר עַל לִבָּן דְּבָרִים רַכִּים וְנִחוּמִים:

– אַל תִּרְאֶינָה, חֲבִיבוֹתַי! יוֹנַי הַיָּפוֹת, הַנֶּחֱמָדוֹת!

בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַיּוֹנִים נִדְחָקוֹת עוֹד בְּיֶתֶר יִרְאָה אֶל פִּנַּת הַשּׂוֹבַךְ, הִגִּישׁ לִפְנֵיהֶן אֹכֶל, אַךְ הַיּוֹנִים הַנִּבְהָלוֹת גַּם לֹא טָעֲמוּ מִן הַזֵרְעוֹנִים, אֲשֶׁר שָׁם לִפְנֵיהֶן, וְיוֹסֵף הִצְטָעֵר עַל זֶה מְאֹד.

– בְּוַדְאַי הֵן רוֹצוֹת לִישׁן, – הֶחְלִיט בִּלְבָבוֹ.

בְּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה הִבִּיט יוֹסֵף עַל יוֹנָיו, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן רַחֲמִים.

– תֶּעֱרַב לָכֵן שְׁנַתְכֶן, צִפֳּרַי הַנֶחְמָדוֹת! בֵּרַךְ אוֹתָן בִּלְבָבוֹ וַיֵּרֶד מִן הַגָּג.

III.

בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה כִּלְכֵּל יוֹסֵף אֶת יוֹנָיו. אֶת מֵיטַב הַזֵּרְעוֹנִים הָיָה בוֹחֵר לְמַאֲכָלָן, וּלְשִׂמְחָתוֹ לֹא הָיָה קֵץ, בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָן מְנַקְרוֹת בְּמַקּוֹרֵיהֶן, כְּשֶׁהֵן מְרִימוֹת וּמוֹרִידוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶן בִּמְהִירוּת וּמִסְתּוֹבְבוֹת וְהוֹגוֹת תּוֹךְ כְּדֵי נִקּור כְּאִלּוּ הָיְתָה גַם הָאֲכִילָה לָהֶן רַק אֵיזֶה מִשְׂחָק מְלַבֵּב. בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לְשׁוּבוֹ מִן הַ"חֶדֶר" הָיָה דַרְכּוֹ קוֹדֶם־כָּל לַעֲלוֹת עַל הַגָּג וְלִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם יוֹנָיו; רַק אָז הָיָה יָכוֹל לֶאֱכוֹל בְּשַׁלְוָה אֶת אֲרוּחָתוֹ.

בְּלֵב חָרֵד צִפָּה יוֹסֵף לַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר, עֵת יִמְצָא פִּתְאֹם בְּתוֹךְ הַקֵּן הָרַךְ שֶׁל יוֹנָיו שְׁתֵּי בֵיצִים קְטַנּוֹת וּלְבָנוֹת, וּבְכָל יוֹם מְמַשְׁמֵשׁ בִּזְהִירוּת בְּמַצַּע הֶחָצִיר, אוּלַי כְבָר בָּאָה תִקְוָתוֹ; וּבְכָל פַּעַם הָיָה מֵשִׁיב אֶת יָדוֹ בְתִקְוָה נִכְזָבָה: הַקֵּן עוֹד הָיָה רֵיק.

הַדּוֹד לִיפָּא, שֶׁרָאָה בְצַעֲרוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הָיָה מְנַחֵם אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ, כִּי לְאַחַר שֶׁיַּעֲבְרוּ יְמֵי הַקּוֹר שֶׁל שְׁבָט וַדְאַי שֶׁתְּמַלֵטְנָה הַיּוֹנִים אֶת בֵּיצֵיהֶן, וּבִתְחִלַּת הֶאָבִיב יִהְיוּ מְצַפְצְפִים בְּנֵי־יוֹנָה קְטַנִים מִתּוֹךְ הַקֵּן. וְיוֹסֵף הָיָה מוֹנֶה בְּקוֹצֶר־רוּחַ אֶת הַיָּמִים וּמְחַכֶּה לְבוֹא הָאָבִיב כִּלְבִיאַת מָשִׁיחַ.

וְהֶאָבִיב כְּבָר הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. הַשֶּׁמֶשׁ הִתְחִילָה מְחַמֶּמֶת בְּחָזְקָה, הַשֶּׁלֶג הָלַךְ הָלוֹךְ וְקָדוֹר, הָלוֹךְ וּמָעוֹט, וּנְחָלִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים הִתְחִילוּ מְקַלְחִים בָּרְחוֹבוֹת מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעָרֶב. וּבְבֹקֶר אֶחָד בְּאֲדָר כְּשֶׁעָלָה יוֹסֵף עַל הַגָּג לְרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם יוֹנָיו וְהִבִּיט עַל סְבִיבוֹ, רָאָה לְשִׂמְחַת לִבּוֹ, כִּי הַשֶּׁלֶג כְּבָר נָמֵס כֻּלוֹ בַשָּׂדֶה וְהֶהָרִים הִתְגַּלּוּ יְרוּקִים וְעֲלִיזִים, וְרַק זְעֵיר שָׁם עוֹד הִצִּיצָה בַהֶרֶת־שֶׁלֶג לְבָנָה מִתּוֹךְ הֶחָרִיצִים הָעֲמֻקִּים.

אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם בָּא אֲסוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. פַּעַם אַחַת, בָּאוּ חֲבֵרָיו לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹנִים, וּמִתּוֹךְ חֶדְוָה יְתֵרָה שָׁכַח יוֹסֵף לִסְגֹּר אֶת אַרֻבַּת שׂוֹבְכוֹ.

וּכְשֶׁקָם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר רָאָה וְהִנֵּה הַשּׂוֹבַךְ רֵיק, – וְהַיּוֹנִים אֵינָן. אֵינָן!

IV.

לְהֵיכָן נֶעֱלְמוּ הַיּוֹנִים? שְׁאֵלָה זוּ לֹא נָתְנָה מָנוֹחַ לְיוֹסֵף. כְּשֶׁמָּצָא אֶת הַשּׂוֹבַךְ רֵיק, הָיְתָה רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ אֶל גַּבְרִילָא. בָּטוּחַ הָיָה, שֶׁהַיּוֹנִים שָׁבוּ אֶל בֵּיתוֹ מִתּוֹךְ גַּעֲגוּעִים עַל חַבְרוֹתֵיהֶן. וְאוּלָם שָׁם לֹא מְצָאָן. לַשָּׁוְא טִפֵּס עַל הַגַּגּוֹת כָּל הַיּוֹם וַיִּבְדֹּק בְּכָל חוֹר וּבְכָל סֶדֶק – הַיּוֹנִים נֶעֱלְמוּ, כְּאִלּוּ פָּתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵן.

עָיֵף וַעֲצוּב־רוּחַ שָׁב יוֹסֵף לִפְנוֹת עֶרֶב אֶל בֵּית אָבִיו, וּכְשֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בַּשׂוֹבַךְ הַפָּתוּחַ, שֶׁעָמַד עַל הַגַּג עָלוּב וְנֶעֱזָב, לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק, וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.

לַשָּׁוְא דִּבֵּר עַל לִבּוֹ הַדּוֹד לִיפָּא וַיְנַחְמֵהוּ: הוּא לֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים עַל יוֹנָיו הַחֲבִיבוֹת, פָּרַשׂ אֶל הַזָּוִית וּבָכָה שָׁם בִּדְמָמָה כָּל אוֹתוֹ הָעָרֶב.

לְלֹא־גִיל עָבְרוּ עָלָיו הַיָּמִים הַבָּאִים. גַּם חַג־הַפּוּרִים הָעַלִּיז בְּמַרְעִישָׁיו וּבְתוּפִינָיו לֹא הֵפִיג אֶת צַעֲרוֹ. לֹא יָכוֹל יוֹסֵף לִשְׁכּוֹחַ אֶת שְׁתֵּי יוֹנָיו הַלְּבָנוֹת, הָרַכּוֹת, שֶׁבְּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים כָּל־כַּךְ הִסְכִּינוּ אֵלָיו, שֶׁהָיוּ מְנַקְּרוֹת אֶת הַזֵּרְעוֹנִים מִתּוֹךְ כַּף יָדוֹ.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּזְכַּר יוֹסֵף בָּהֶן. נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶן וְעַל עַצְמוֹ וְהָיָה מְדוֹבֵב בְּלָחַשׁ:

– יוֹנַי הַחֲבִיבוֹת, יוֹנַי הָאוֹבְדּוֹת! אַיֵּכֶן, אַיֵּכֶן?

אַךְ הִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי נִיסָן, יְמֵי חֹפֶשׁ. הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעָרֶב. הָאָרֶץ הוֹלֶכֶת וּמִתְיַבֶּשֶׁת, וְהֶהָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָעֲיָרָה הוֹלְכִים וּמוֹרִיקִים. נִשְׁאֲרוּ עוֹד יָמִים מוּעָטִים עַד הֶחָג, וְהַהֲכָנוֹת אֵלָיו עוֹד מְרֻבּוֹת. יוֹם יוֹם וַעֲבוֹדָתוֹ, יוֹם יוֹם וְשִׂמְחָתוֹ. אֶתְמוֹל אָפוּ אֶת הַמַּצּוֹת, הַיּוֹם יָלְדָה הַפָּרָה הַחֻמָה עֵגֶל לָבָן וְיָפֶה, וּמָחָר – עֶרֶב פֶּסַח, וְעַל יוֹסֵף לָלֶכֶת אֶל הַנָּהָר וְלִטְבֹּל אֶת הַכֵּלִים, – עֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו מְאֹד, הִתְחִיל יוֹסֵף שׁוֹכֵחַ מְעַט מְעַט אֶת יוֹנָיו, וּפָנָיו הָעֲצוּבִים לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד.

וְיוֹמוֹ שֶׁל עֶרֶב־פֶּסַח הָיָה יוֹם שֶׁמֶשׁ יָפֶה. כָּל הַיּוֹם הָיָה יוֹסֵף עָסוּק בְּבֵיעוּר הֶחָמֵץ, בִּטְבִילַת הַכֵּלִים הַחֲדָשִׁים וּבִכְתִישַׁת קָמַח שֶׁל מַצָּה. לִפְנוֹת עֶרֶב לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים, וּבְטֶרֶם יֵלֵךְ עִם אָבִיו לְבֵית־הַכְּנֶסֶת יָצָא מְעַט לְטַיֵּל בַּחֲצֵרָם הָרְחָבָה וְלִרְאוֹת אֶת עֶגְלָם הַקָּטָן וְקַל הָרַגְלַיִם, אֲשֶׁר הָיָה מְקַפֵּץ מִסָּבִיב לְאִמּוֹ וְהָיָה מַחֲרִיד כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת הָעוֹפוֹת, שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים לָהֶם בְּשַׁלְוָה וּמְנַקְּרִים בַּזֶּבֶל בְּשַׁלְוָה.

בְּטַיְלוֹ כֹה וָכֹה בָּא יוֹסֵף עַד הָאֻרְוָה הַהֲרוּסָה אֲשֶׁר הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת רַק לְמַטְמוֹרֶת שֶׁל קַשׁ בִּימֵי הַחוֹרֶף וַאֲשֶׁר אִישׁ לֹא הָיָה בָּא בָהּ זֶה שְׁבוּעוֹת אֲחָדִים מִפְּנֵי הָרֶפֶשׁ שֶׁבִּזְמַן הַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים, פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנָיו מִפִּנַּת הַגָּג צִפְצוּף מוּזָר שֶׁל עוֹף וְאַחֲרָיו הֶגֶה יוֹנִים מְמֻשָּׁךְ.

רַעַד נָעִים עָבַר בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אַךְ הוּא לֹא הֶאֱמִין עוֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו.

– הַאֻמְנָם יוֹנַי הֵן וְצִפְצוּף בְּנֵי־יוֹנָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ?

זֶה הָיָה אשֶׁר לֹא־צָפוּי, אשֶׁר שֶׁלְּבָבוֹ הַקָּטָן לֹא הֱכִילוֹ. אַךְ הִנֵּה נִרְאֲתָה לוֹ יוֹנָה לְבָנָה עַל קוֹרַת הָאֻרְוָה, אֲשֶׁר הִכִּיר בָּהּ מִיַּד, כִּי שֶׁלּוֹ הִיא. לֹא הָיָה עוֹד שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁיוֹנָיו הֵן, אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן בָּאֻרְוָה הָרְעוּעָה מָקוֹם לְקֵן בָּטוּחַ, וְצִפְצוּף אֶפְרוֹחֵיהֶן הוּא הַשּׁוֹלְחִים אֶת רָאשֵׁיהֶם הַצְּהֻבִּים מִן הַקֵּן וּמְקַבְּלוֹת אֹכֶל מִפִּי הַיּוֹנִים הַזְּקֵנוֹת.

יוֹסֵף מִהֵר קוֹדֶם כָּל לְבַשֵּׂר אֶת הַדּוֹד לִיפָּא אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּלְהִתְיָעֵץ עִמּוֹ. אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַתָּה. וּבְרֶגַע אֶחָד עָבְרָה הַבְּשׂוֹרָה בֵין כָּל בְּנֵי הַבָּיִת. כֻּלָּם מִהֲרוּ אֶל הָאֻרְוָה הַיְשָׁנָה לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי־הַיּוֹנָה וְלִשְׁמוֹחַ בְּשִׂמְחַת יוֹסֵף. אֲפִילוּ הַסָּבָה הַזְקֵנָה גַּם הִיא מִהֲרָה בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל שִׂמְחָה שָׁמָה לְבוּשָׁה בִגְדֵי חַג וּמִטְפַּחַת־מֶשִׁי עַל רֹאשָׁהּ, כְּשֶׁהִיא מוּכָנָה לָלֶכֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת.

שִׂמְחַת יוֹסֵף הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כַּךְ, עַד כִּי שָׁכַח לָשִׂים לֵב בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת לְבִגְדֵי יוֹם טוֹב הַחֲדָשִׁים שֶׁל חֲבֵרָיו וּלְהַעֲרִיכֵם מוּל בְּגָדָיו הוּא.

כָּל הַנְּעָרִים הָיוּ עֲסוּקִים רַק בְּמִקְרֵה הַיּוֹנִים, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּמֹהוּ, וְהֶחֱלִיטוּ כֻּלָם לָבֹא אֵלָיו בְּיוֹם מָחָר וְלִרְאוֹת אֶת דְּבַר־הַפֶּלֶא.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב נִתְבַּלְבֵּל יוֹסֵף בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיָּיו בְּשָׁאֵלוֹ אֶת אָבִיו “אַרְבַּע הַקּוּשְׁיוֹת” בִּשְׁעַת הַ"סֵּדֶר" וְכָל הַלַּיְלָה רָאָה בַחֲלוֹמוֹ לַהֲקוֹת יוֹנִים לְבָנוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר אַחַת אַחַר חֲבֶרְתָּהּ וְהוּא רַק מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלוֹכְדָּן זוּ אַחַר זוּ…

רוּחַ דְּרוֹמִית חַמָּה וְרַכָה רְוַת בְּשָׂמִים וּטְלָלִים פָּגְשָׁה בְדַרְכָּהּ רוּחַ צְפוֹנִית קָרָה וְקָשָׁה רְוַת שֶׁלֶג וּכְפור

– לְאָן, חֲבֶרְתִּי? – שָׁאלה רוּחַ הַדָּרוֹם אֶת רוּחַ הַצָּפוֹן בִּלְשׁוֹן חֵן: – וְלָמָּה אַתְּ זוֹעֶמֶת כָּל־כַּךְ?

– לְאֶרֶץ־הַנֶּגֶב שֶׁלָּךְ אָנֹכִי פוֹרַחַת – עָנְתָה רוּחַ הַצָּפוֹן קָשׁוֹת, בְּזָרְקָה פִתֵּי שֶׁלֶג דּוֹקְרוֹת עַל סְבִיבוֹתֶיהָ: – מִתַּחַת לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמּוֹת וּנְשִׁיבָתֵךְ הָעֲדִינָה נִרְדְּמוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּשְׁקְעוּ בַּחֲלוֹמוֹת יֶתֶר מִדַּי. עֵת לְעוֹרֵר אוֹתָם מִשְּׁנָתָם הַמְּתֻקָּה וּמֵחֲלוֹמוֹתֵיהֶם. תַּכְלִית שִׂנְאָה שָׂנֵאתִי אֶת בַּעֲלֵי – הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּכֶם! אַךְ הַגִּידִי נָא לִי גַם אַתְּ, חֲבֶרְתִּי, לְאָן מְגַמַּת־פָּנָיִךְ?

– לְאַרְצוֹת הַקּוֹר שֶׁבְּצָפוֹן פָּנַי מוּעָדוֹת – אָמְרָה רוּחַ הַדָּרוֹם וְגָלֵּי חֹם נְעִימִים הִשְׁתַּפְּכוּ מִמֶּנָּה לְתוֹךְ רוּחַ הַצָּפוֹן הַקָּרָה: – יֶתֶר מִדַּי נִתְקַשָּׁה שָׁם הָעוֹלָם וַיִּתְאַכְזֵר מִתַּחַת לַעֲרֵמוֹת הַשֶּׁלֶג וְרִגְבֵי הַקֶּרַח. נָחוּץ לְחַמֵּם אוֹתוֹ מְעַט וּלְהוֹצִיא מִתַּחַת מִכְסֵה הַשֶּׁלֶג אֶת הַנִּצָּנִים הָרַכִּים, הַהוֹלְכִים וְנִצְמָתִים שָׁם מִקּוֹר. בְּכִלְיוֹן־עֵינַיִם מְחַכִּים לִי כְבָר יוֹשְׁבֵי הַצָּפוֹן, כִּי עַל כֵּן אָנֹכִי מְמַהֶרֶת שָׁמָּה כָּל־כַּךְ. שָׁלוֹם, חֲבֵרְתִּי! – הוֹסִיפָה רוּחַ הַדָּרוֹם וַתֵּפֶן צָפוֹנָה.

– שָׁלוֹם! – עָנְתָה רוּחַ־הַצָּפוֹן וַתֵּפֶן דָּרוֹמָה.

אַךְ כְּכָל אֲשֶׁר הָלְכָה רוּחַ הַצָּפוֹן הָלוֹךְ וְקָרֵב הַנֶגְבָּה כֵּן הָלְכָה קָרָתָהּ הָלוֹךְ וּמָעֹט, וּכְבוֹאָהּ לְאַרְצוֹת הַדָּרוֹם כְּבָר נֶהֶפְכָה וַתְּהִי לְרוּחַ צוֹנֶנֶת רַכָּה וַעֲדִינָה, וּבְעָבְרָה בַלַּיְלָה עַל פְּנֵי אֶחָד הַכְּפָרִים שָׁמְעָה אֶת הָאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים:

“אַךְ זֹאת הִיא רוּחַ־קַיִץ נְעִימָה! מַה נָּעִים יִהְיֶה לִישׁן הַלַּיְלָה, כְּשֶׁרוּחַ קְרִירָה כָזֹאת מְנַשֶּׁבֶת…”

וּכְכָל אֲשֶׁר הָלְכָה רוּחַ הַדָּרוֹם הָלוֹךְ וְקָרֹב צָפוֹנָה, כֵּן פָּג מְעַט מְעַט חֻמָּה, וּבְבוֹאָהּ לְאַרְצוֹת הַקּוֹר כְּבָר נֶהֶפְכָה וַתְּהִי לְרוּחַ קָרָה וּזְעוּמָה. וּבְעָבְרָה בַּלַּיְלָה עַל פְּנֵי אֶחָד הַכְּפָרִים שָׁמְעָה אֶת הָאֲנָשִׁים מְדַבְּרִים בִּדְאָגָה.

“לַשָּׁוְא קְוִּינוּ לְרוּחַ אָבִיב רַכָּה וְחַמָּה. גַּם מִן הַדָּרוֹם נוֹשֶׁבֶת עוֹד רוּחַ קָרָה וְקָשָׁה כָּל־כַּךְ, וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה יִהְיֶה עָלֵינוּ לְחַכּוֹת עוֹד עַד אֲשֶׁר יִמַּס הַשֶּׁלֶג מִן הָאֲדָמָה”…