I.    🔗

יוֹסֵף הָיָה אוֹהֵב מְאֹד אֶת כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת, אַךְ בְּיוֹתֵר אָהַב אֶת הַיּוֹנִים. בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הָיָה עוֹמֵד בֶּחָצֵר שָׁעָה אֲרֻכָּה וְעֵינוֹ לֹא שָׂבְעָה מֵרְאוֹת אֶת הַיּוֹנִים, שֶׁהָיוּ מְרַקְּדוֹת וּמְכַרְכְּרוֹת וּמְנַקְּרוֹת בַּזֶבֶל וּבְאַשְׁפָּה בִּתְנוּעוֹת רָאשֵׁיהֶן הַמְּהִירוֹת וְהַמְּלֵאוֹת חֵן. כְּשֶׁקָּם פִּתְאֹם אֵיזֶה שָׁאוֹן קַל וְלַהֲקַת הַיּוֹנִים הָיְתָה מִתְרוֹמֶמֶת חִישׁ בָּאֲוִיר וּפוֹרַחַת בַּחֲרָדָה, מַבָּטוֹ הָיָה מְלַוָּה אוֹתָן בְּאַהֲבָה, עַד שֶׁהָיוּ נֶעֱלָמוֹת מִן הָעָיִן. הֶגֶה הַיּוֹנִים הָיָה נָעִים לוֹ כְקוֹל הַכִּנּוֹר, וְאָזְנוֹ לֹא שָׂבְעָה מִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ מִדֵּי עָבְרוֹ יוֹם יוֹם בְּדַרְכּוֹ אֶל הַ"חֶדֶר" עַל בֵּית הַנָּכְרִי גַבְרִילָא, שֶׁשּׂוֹבְכוֹ וְגַג בֵּיתוֹ הָיוּ הוֹמִים תָּמִיד מִיּוֹנָיו הָרבּוֹת, הָיָה יוֹסֵף מְקַנֵא בוֹ קִנְאָה גְדוֹלָה מְאֹד.

– מִי יִתֵּן וְהָיָה לִי, לְמִצְעָר, רַק זוּג יוֹנִים אֶחָד! – הָיָה מִתְפַּלֵּל בִּלְבָבוֹ:

– הִנֵּה בֵּרַכְתָּ, אֵלִי, אֶת הֶעָרֵל הַזֶּה בַכֹּל. יֵשׁ לוֹ גַם גַּן יָפֶה, גַּם שְׁנֵי סְיָחִים נֶחְמָדִים וְגַם יוֹנָיו הוֹלְכוֹת וְרַבּוֹת מִיּוֹם לְיוֹם, וְהוּא הֲלֹא גַם הִתְפַּלֵּל לֹא יִתְפַּלֵּל… עֲשֵׂה נָא לִי נֵס, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהָיָה לִי רַק זוּג יוֹנִים אֶחָד. הֲלֹא מִצְעָר הַדָּבָר, וּבֵרַכְתִּיךָ.

אַךְ יְיָ לֹא שָׁמַע לִתְפִלַּת יוֹסֵף יָמִים רַבִּים, וְכִמְעַט אָמַר נוֹאָשׁ לִרְאוֹת בִּזְמַן מִן הַזְמַנִּים שׂוֹבֵךְ קָטָן בַּחֲצֵרָם. אֲשֶׁר דֶּרֶךְ אֶשְׁנַבָּיו הַקְּטַנִּים נִכְנָסוֹת וְיוֹצְאוֹת יוֹנִים וּבְנֵי־יוֹנִים, מִתְרוֹמְמוֹת לַהֲקוֹת לַהֲקוֹת בָּאֲוִיר, נֶעֱלָמוֹת בַּמֶּרְחָק, וְשָׁבוֹת פִּתְאֹם בַּהֲמוּלָה עֲלִיזָה אֶל קִנֵּיהֶן.

וְאוּלָם, כְּכָל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים, בָּאָה גַם תִּקְוַת יוֹסֵף בְּהַסֵּח־הַדָּעַת. בָּא פִּתְאֹם אֵיזֶה קָרוֹב לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם, וּבִשְׁעַת הַפְּרֵדָה שָׂם בַּחֲשָׁאִי מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף גְּדוֹלָה בְכַפּוֹ.

יוֹסֵף מִהֵר תֵּכֶף לָלֶכֶת עִם חֲבֵרוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שְׁמוּאֵל יֶנְטֶה’ס, שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְדַבֵּר נָכְרִית וְהָיָה מֵבִין גָּדוֹל בְּעִסְקֵי יוֹנִים, לְבֵית גַּבְרִילָא, וְשָׁב חִישׁ הַבַּיְתָה שָׂמֵחַ וְחוֹגֵג עִם זוּג יוֹנִים לְבָנוֹת כַּשֵּׁלֶג מְפַרְפְּרוֹת בִּזְרוֹעוֹתָיו.

II.    🔗

סָבָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, רָחֵל־לֵאָה הַזְּקֵנָה, דַעְתָּהּ לֹא הָיְתָה נוֹחָה בְיוֹתֵר מִכָּל הָעֵסֶק הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ, לְפִי דַעְתָּהּ, אֶלָא עִנְיָן לִבְנֵי הַגּוֹיִם, הַשְּׁקָצִים, אֲשֶׁר בְּמַעֲלֵה הָעִיר; חוֹשֶׁשֶׁת הָיְתָה פֶּן יְבַטֵּל אוֹתוֹ הַטִּפּוּל בְּיוֹנִים מִלִּמוּד־תּוֹרָה. גַּם אִמּוֹ לֹא הִבִּיטָה בְעַיִן יָפֶה עַל כָּל הָעִנְיָן: גְּזֵירָה שֶׁמָא יִקְרַע אֶת מִכְנָסָיו הַחֲדָשִׁים בְּטַפְּסו עַל הַגַּגּוֹת. וּמִי יוֹדֵעַ אֵיזוֹ גְזֵרָה נִגְזְרָה אָז עַל הַיּוֹנִים, אִלְמָלֵא עָמַד עַל צִדּוֹ שֶׁל יוֹסֵף דּוֹדוֹ הַזָקֵן לִיפָּא, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּבֵיתָם זֶה יָמִים רַבִּים וְהָיָה חָבִיב מְאֹד עַל כָּל בְּנֵי־הַבָּיִת. הַדּוֹד לִיפָּא הָיָה חוֹבֵב מְאֹד אֶת יוֹסֵף וְהִשְׁתַּדְלוּתוֹ בַדָּבָר הִיא הִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ לְיוֹסֵף שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ לְהַחֲזִיק אֶת הַיּוֹנִים. הַדּוֹד לִיפָּא הַטּוֹב עָזַר לוֹ גַם כֵּן הַרְבֵּה בִמְלֶאכֶת הַשּׂוֹבַךְ, וּלְעֵת עֶרֶב כְּבָר עָמַד נָכוֹן עַל גַּג הָרֶפֶת.

יוֹסֵף הִכְנִיס מִתּוֹךְ נְשִׁיקוֹת אֶת זוּג יוֹנָיו לְתוֹךְ הַשּׂוֹבַךְ, הִצִּיעַ לָהֶן מִשְׁכָּב מֵחָצִיר רַךְ, וְשָׂם בַּשּׂוֹבַךְ מַיִם וְזֵרְעוֹנִים, שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִים גַּם לְעֶשְׂרִים יוֹנִים, וּלְאַחַר שֶׁהַכֹּל הָיָה מְתֻקָּן, הִבִּיט עוֹד פַּעַם דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב לְתוֹךְ הַשּׂוֹבַךְ, וּבִרְאוֹתוֹ אֶת יוֹנָיו יוֹשְׁבוֹת צְפוּפוֹת וַחֲרֵדוֹת בַּפִּנָה, הִתְחִיל מְפַיֵּס אוֹתָן וּמְדַבֵּר עַל לִבָּן דְּבָרִים רַכִּים וְנִחוּמִים:

– אַל תִּרְאֶינָה, חֲבִיבוֹתַי! יוֹנַי הַיָּפוֹת, הַנֶּחֱמָדוֹת!

בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַיּוֹנִים נִדְחָקוֹת עוֹד בְּיֶתֶר יִרְאָה אֶל פִּנַּת הַשּׂוֹבַךְ, הִגִּישׁ לִפְנֵיהֶן אֹכֶל, אַךְ הַיּוֹנִים הַנִּבְהָלוֹת גַּם לֹא טָעֲמוּ מִן הַזֵרְעוֹנִים, אֲשֶׁר שָׁם לִפְנֵיהֶן, וְיוֹסֵף הִצְטָעֵר עַל זֶה מְאֹד.

– בְּוַדְאַי הֵן רוֹצוֹת לִישׁן, – הֶחְלִיט בִּלְבָבוֹ.

בְּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה הִבִּיט יוֹסֵף עַל יוֹנָיו, וְלִבּוֹ נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן רַחֲמִים.

– תֶּעֱרַב לָכֵן שְׁנַתְכֶן, צִפֳּרַי הַנֶחְמָדוֹת! בֵּרַךְ אוֹתָן בִּלְבָבוֹ וַיֵּרֶד מִן הַגָּג.

III.    🔗

בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבְחֶמְלָה גְדוֹלָה כִּלְכֵּל יוֹסֵף אֶת יוֹנָיו. אֶת מֵיטַב הַזֵּרְעוֹנִים הָיָה בוֹחֵר לְמַאֲכָלָן, וּלְשִׂמְחָתוֹ לֹא הָיָה קֵץ, בִּרְאוֹתוֹ אוֹתָן מְנַקְרוֹת בְּמַקּוֹרֵיהֶן, כְּשֶׁהֵן מְרִימוֹת וּמוֹרִידוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶן בִּמְהִירוּת וּמִסְתּוֹבְבוֹת וְהוֹגוֹת תּוֹךְ כְּדֵי נִקּור כְּאִלּוּ הָיְתָה גַם הָאֲכִילָה לָהֶן רַק אֵיזֶה מִשְׂחָק מְלַבֵּב. בְּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לְשׁוּבוֹ מִן הַ"חֶדֶר" הָיָה דַרְכּוֹ קוֹדֶם־כָּל לַעֲלוֹת עַל הַגָּג וְלִרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם יוֹנָיו; רַק אָז הָיָה יָכוֹל לֶאֱכוֹל בְּשַׁלְוָה אֶת אֲרוּחָתוֹ.

בְּלֵב חָרֵד צִפָּה יוֹסֵף לַיּוֹם הַמְאֻשָּׁר, עֵת יִמְצָא פִּתְאֹם בְּתוֹךְ הַקֵּן הָרַךְ שֶׁל יוֹנָיו שְׁתֵּי בֵיצִים קְטַנּוֹת וּלְבָנוֹת, וּבְכָל יוֹם מְמַשְׁמֵשׁ בִּזְהִירוּת בְּמַצַּע הֶחָצִיר, אוּלַי כְבָר בָּאָה תִקְוָתוֹ; וּבְכָל פַּעַם הָיָה מֵשִׁיב אֶת יָדוֹ בְתִקְוָה נִכְזָבָה: הַקֵּן עוֹד הָיָה רֵיק.

הַדּוֹד לִיפָּא, שֶׁרָאָה בְצַעֲרוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הָיָה מְנַחֵם אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ, כִּי לְאַחַר שֶׁיַּעֲבְרוּ יְמֵי הַקּוֹר שֶׁל שְׁבָט וַדְאַי שֶׁתְּמַלֵטְנָה הַיּוֹנִים אֶת בֵּיצֵיהֶן, וּבִתְחִלַּת הֶאָבִיב יִהְיוּ מְצַפְצְפִים בְּנֵי־יוֹנָה קְטַנִים מִתּוֹךְ הַקֵּן. וְיוֹסֵף הָיָה מוֹנֶה בְּקוֹצֶר־רוּחַ אֶת הַיָּמִים וּמְחַכֶּה לְבוֹא הָאָבִיב כִּלְבִיאַת מָשִׁיחַ.

וְהֶאָבִיב כְּבָר הִתְחִיל מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. הַשֶּׁמֶשׁ הִתְחִילָה מְחַמֶּמֶת בְּחָזְקָה, הַשֶּׁלֶג הָלַךְ הָלוֹךְ וְקָדוֹר, הָלוֹךְ וּמָעוֹט, וּנְחָלִים קְטַנִּים וּגְדוֹלִים הִתְחִילוּ מְקַלְחִים בָּרְחוֹבוֹת מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעָרֶב. וּבְבֹקֶר אֶחָד בְּאֲדָר כְּשֶׁעָלָה יוֹסֵף עַל הַגָּג לְרְאוֹת אֶת שְׁלוֹם יוֹנָיו וְהִבִּיט עַל סְבִיבוֹ, רָאָה לְשִׂמְחַת לִבּוֹ, כִּי הַשֶּׁלֶג כְּבָר נָמֵס כֻּלוֹ בַשָּׂדֶה וְהֶהָרִים הִתְגַּלּוּ יְרוּקִים וְעֲלִיזִים, וְרַק זְעֵיר שָׁם עוֹד הִצִּיצָה בַהֶרֶת־שֶׁלֶג לְבָנָה מִתּוֹךְ הֶחָרִיצִים הָעֲמֻקִּים.

אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם בָּא אֲסוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. פַּעַם אַחַת, בָּאוּ חֲבֵרָיו לִרְאוֹת אֶת הַיּוֹנִים, וּמִתּוֹךְ חֶדְוָה יְתֵרָה שָׁכַח יוֹסֵף לִסְגֹּר אֶת אַרֻבַּת שׂוֹבְכוֹ.

וּכְשֶׁקָם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר רָאָה וְהִנֵּה הַשּׂוֹבַךְ רֵיק, – וְהַיּוֹנִים אֵינָן. אֵינָן!

IV.    🔗

לְהֵיכָן נֶעֱלְמוּ הַיּוֹנִים? שְׁאֵלָה זוּ לֹא נָתְנָה מָנוֹחַ לְיוֹסֵף. כְּשֶׁמָּצָא אֶת הַשּׂוֹבַךְ רֵיק, הָיְתָה רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ אֶל גַּבְרִילָא. בָּטוּחַ הָיָה, שֶׁהַיּוֹנִים שָׁבוּ אֶל בֵּיתוֹ מִתּוֹךְ גַּעֲגוּעִים עַל חַבְרוֹתֵיהֶן. וְאוּלָם שָׁם לֹא מְצָאָן. לַשָּׁוְא טִפֵּס עַל הַגַּגּוֹת כָּל הַיּוֹם וַיִּבְדֹּק בְּכָל חוֹר וּבְכָל סֶדֶק – הַיּוֹנִים נֶעֱלְמוּ, כְּאִלּוּ פָּתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵן.

עָיֵף וַעֲצוּב־רוּחַ שָׁב יוֹסֵף לִפְנוֹת עֶרֶב אֶל בֵּית אָבִיו, וּכְשֶׁנָּתַן אֶת עֵינָיו בַּשׂוֹבַךְ הַפָּתוּחַ, שֶׁעָמַד עַל הַגַּג עָלוּב וְנֶעֱזָב, לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק, וַיִּשָּׂא אֶת קוֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.

לַשָּׁוְא דִּבֵּר עַל לִבּוֹ הַדּוֹד לִיפָּא וַיְנַחְמֵהוּ: הוּא לֹא קִבֵּל תַּנְחוּמִים עַל יוֹנָיו הַחֲבִיבוֹת, פָּרַשׂ אֶל הַזָּוִית וּבָכָה שָׁם בִּדְמָמָה כָּל אוֹתוֹ הָעָרֶב.

לְלֹא־גִיל עָבְרוּ עָלָיו הַיָּמִים הַבָּאִים. גַּם חַג־הַפּוּרִים הָעַלִּיז בְּמַרְעִישָׁיו וּבְתוּפִינָיו לֹא הֵפִיג אֶת צַעֲרוֹ. לֹא יָכוֹל יוֹסֵף לִשְׁכּוֹחַ אֶת שְׁתֵּי יוֹנָיו הַלְּבָנוֹת, הָרַכּוֹת, שֶׁבְּיָמִים הָאַחֲרוֹנִים כָּל־כַּךְ הִסְכִּינוּ אֵלָיו, שֶׁהָיוּ מְנַקְּרוֹת אֶת הַזֵּרְעוֹנִים מִתּוֹךְ כַּף יָדוֹ.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּזְכַּר יוֹסֵף בָּהֶן. נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עֲלֵיהֶן וְעַל עַצְמוֹ וְהָיָה מְדוֹבֵב בְּלָחַשׁ:

– יוֹנַי הַחֲבִיבוֹת, יוֹנַי הָאוֹבְדּוֹת! אַיֵּכֶן, אַיֵּכֶן?

אַךְ הִנֵּה הִגִּיעוּ יְמֵי נִיסָן, יְמֵי חֹפֶשׁ. הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעָרֶב. הָאָרֶץ הוֹלֶכֶת וּמִתְיַבֶּשֶׁת, וְהֶהָרִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָעֲיָרָה הוֹלְכִים וּמוֹרִיקִים. נִשְׁאֲרוּ עוֹד יָמִים מוּעָטִים עַד הֶחָג, וְהַהֲכָנוֹת אֵלָיו עוֹד מְרֻבּוֹת. יוֹם יוֹם וַעֲבוֹדָתוֹ, יוֹם יוֹם וְשִׂמְחָתוֹ. אֶתְמוֹל אָפוּ אֶת הַמַּצּוֹת, הַיּוֹם יָלְדָה הַפָּרָה הַחֻמָה עֵגֶל לָבָן וְיָפֶה, וּמָחָר – עֶרֶב פֶּסַח, וְעַל יוֹסֵף לָלֶכֶת אֶל הַנָּהָר וְלִטְבֹּל אֶת הַכֵּלִים, – עֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו מְאֹד, הִתְחִיל יוֹסֵף שׁוֹכֵחַ מְעַט מְעַט אֶת יוֹנָיו, וּפָנָיו הָעֲצוּבִים לֹא הָיוּ לוֹ עוֹד.

וְיוֹמוֹ שֶׁל עֶרֶב־פֶּסַח הָיָה יוֹם שֶׁמֶשׁ יָפֶה. כָּל הַיּוֹם הָיָה יוֹסֵף עָסוּק בְּבֵיעוּר הֶחָמֵץ, בִּטְבִילַת הַכֵּלִים הַחֲדָשִׁים וּבִכְתִישַׁת קָמַח שֶׁל מַצָּה. לִפְנוֹת עֶרֶב לָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים, וּבְטֶרֶם יֵלֵךְ עִם אָבִיו לְבֵית־הַכְּנֶסֶת יָצָא מְעַט לְטַיֵּל בַּחֲצֵרָם הָרְחָבָה וְלִרְאוֹת אֶת עֶגְלָם הַקָּטָן וְקַל הָרַגְלַיִם, אֲשֶׁר הָיָה מְקַפֵּץ מִסָּבִיב לְאִמּוֹ וְהָיָה מַחֲרִיד כְּפַעַם בְּפַעַם אֶת הָעוֹפוֹת, שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים לָהֶם בְּשַׁלְוָה וּמְנַקְּרִים בַּזֶּבֶל בְּשַׁלְוָה.

בְּטַיְלוֹ כֹה וָכֹה בָּא יוֹסֵף עַד הָאֻרְוָה הַהֲרוּסָה אֲשֶׁר הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת רַק לְמַטְמוֹרֶת שֶׁל קַשׁ בִּימֵי הַחוֹרֶף וַאֲשֶׁר אִישׁ לֹא הָיָה בָּא בָהּ זֶה שְׁבוּעוֹת אֲחָדִים מִפְּנֵי הָרֶפֶשׁ שֶׁבִּזְמַן הַפְשָׁרַת הַשְּׁלָגִים, פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנָיו מִפִּנַּת הַגָּג צִפְצוּף מוּזָר שֶׁל עוֹף וְאַחֲרָיו הֶגֶה יוֹנִים מְמֻשָּׁךְ.

רַעַד נָעִים עָבַר בְּכָל גּוּפוֹ שֶׁל יוֹסֵף, אַךְ הוּא לֹא הֶאֱמִין עוֹד לְמִשְׁמַע אָזְנָיו.

– הַאֻמְנָם יוֹנַי הֵן וְצִפְצוּף בְּנֵי־יוֹנָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ?

זֶה הָיָה אשֶׁר לֹא־צָפוּי, אשֶׁר שֶׁלְּבָבוֹ הַקָּטָן לֹא הֱכִילוֹ. אַךְ הִנֵּה נִרְאֲתָה לוֹ יוֹנָה לְבָנָה עַל קוֹרַת הָאֻרְוָה, אֲשֶׁר הִכִּיר בָּהּ מִיַּד, כִּי שֶׁלּוֹ הִיא. לֹא הָיָה עוֹד שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁיוֹנָיו הֵן, אֲשֶׁר בָּחֲרוּ לָהֶן בָּאֻרְוָה הָרְעוּעָה מָקוֹם לְקֵן בָּטוּחַ, וְצִפְצוּף אֶפְרוֹחֵיהֶן הוּא הַשּׁוֹלְחִים אֶת רָאשֵׁיהֶם הַצְּהֻבִּים מִן הַקֵּן וּמְקַבְּלוֹת אֹכֶל מִפִּי הַיּוֹנִים הַזְּקֵנוֹת.

יוֹסֵף מִהֵר קוֹדֶם כָּל לְבַשֵּׂר אֶת הַדּוֹד לִיפָּא אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּלְהִתְיָעֵץ עִמּוֹ. אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עַתָּה. וּבְרֶגַע אֶחָד עָבְרָה הַבְּשׂוֹרָה בֵין כָּל בְּנֵי הַבָּיִת. כֻּלָּם מִהֲרוּ אֶל הָאֻרְוָה הַיְשָׁנָה לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי־הַיּוֹנָה וְלִשְׁמוֹחַ בְּשִׂמְחַת יוֹסֵף. אֲפִילוּ הַסָּבָה הַזְקֵנָה גַּם הִיא מִהֲרָה בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל שִׂמְחָה שָׁמָה לְבוּשָׁה בִגְדֵי חַג וּמִטְפַּחַת־מֶשִׁי עַל רֹאשָׁהּ, כְּשֶׁהִיא מוּכָנָה לָלֶכֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת.

שִׂמְחַת יוֹסֵף הָיְתָה גְדוֹלָה כָּל כַּךְ, עַד כִּי שָׁכַח לָשִׂים לֵב בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת לְבִגְדֵי יוֹם טוֹב הַחֲדָשִׁים שֶׁל חֲבֵרָיו וּלְהַעֲרִיכֵם מוּל בְּגָדָיו הוּא.

כָּל הַנְּעָרִים הָיוּ עֲסוּקִים רַק בְּמִקְרֵה הַיּוֹנִים, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּמֹהוּ, וְהֶחֱלִיטוּ כֻּלָם לָבֹא אֵלָיו בְּיוֹם מָחָר וְלִרְאוֹת אֶת דְּבַר־הַפֶּלֶא.

בְּאוֹתוֹ עֶרֶב נִתְבַּלְבֵּל יוֹסֵף בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה בְחַיָּיו בְּשָׁאֵלוֹ אֶת אָבִיו “אַרְבַּע הַקּוּשְׁיוֹת” בִּשְׁעַת הַ"סֵּדֶר" וְכָל הַלַּיְלָה רָאָה בַחֲלוֹמוֹ לַהֲקוֹת יוֹנִים לְבָנוֹת פּוֹרְחוֹת בָּאֲוִיר אַחַת אַחַר חֲבֶרְתָּהּ וְהוּא רַק מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ וְלוֹכְדָּן זוּ אַחַר זוּ…