לְחַוָּה בֻּבָּה קְטַנָּה.

מְאֹד מְאֹד אוֹהֶבֶת חַוָּה אֶת הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלָּהּ.

יוֹם אֶחָד בָּאָה הַדּוֹדָה רָחֵל מִן הַכְּפָר וְהִזְמִינָה אֶת חַוָּה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּשֶׁק הַגָּדוֹל וְלַעֲזֹר לָהּ בָּעֲבוֹדָה.

הָלְכָה חַוָּה עִם הַדּוֹדָה רָחֵל לֶאֱסֹף יְרָקוֹת מִן הַגִּנָּה –

וְגַם הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה עוֹזֶרֶת בָּעֲבוֹדָה!

וְהִנֵּה… מַה זֹּאת?

הַכְּרוּב הַגָּדוֹל הַגָּדוֹל שֶׁבַּגִּנָּה הֵרִים עָלֶה אֶחָד, עָלֶה גָּדוֹל וְרָחָב –

סָגַר אֶת הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה, כִּּסָּה אוֹתָהּ – וְהַס…

חִפְּשָׂה חַוָּה בְּכָל הַמֶּשֶׁק – וְלֹא מָצְאָה!

הָיְתָה עֲצוּבָה מְאֹד.

בָּעֶרֶב נָסְעָה הַבַּיְתָה – וְהַבֻּבָּה אֵינֶנָּה!

שָׁאֲלוּ אַבָּא וְאִמָּא:

– חַוָּה, מַדּוּעַ אַתְּ עֲצוּבָה?

אָמְרָה חַוָּה:

הַבֻּבָּה שֶׁלִּי… הַבֻּבָּה שֶׁלִּי אָבְדָה!…

כַּעֲבֹור שָׁבוּעַ יָמִים בָּאָה עֲגָלָה מִן הַכְּפָר.

מַה בַּעֲגָלָה? פֵּרוֹת וִירָקוֹת.

בֵּין הַיְרָקוֹת הָיָה כְּרוּב גָּדוֹל.

עָזְרָה חַוָּה לִרְחֹץ אֶת הַכְּרוּב הַגָּדוֹל!

תָּלְשָׁה עָלֶה – וְהִנֵּה…

הַאֻמְנָם?

הִנֵּה הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה בְּתוֹךְ הַכְּרוּב!…

נָשְׁקָה חַוָּה אֶת הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה, חִבְּקָה אוֹתָהּ הֵיטֵב וְשָׁאֲלָה אוֹתָהּ:

– מַה שְּׁלוֹמֵךְ? אֵיפֹה הָיִית?

אַחַר כָּךְ רָחֲצָה אוֹתָהּ בָּאַמְבָּט, הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ בְּגָדִים חֲדָשִׁים וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתָהּ לִישׁוֹן.

מָה רַבָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה!

רָצָה גָּד הַקָּטָן לִכְתֹּב מִכְתָּב לְאַבָּא.

צָחֲקוּ אִמּוֹ. צָחֲקוּ אַחְיוֹתָיו:

– אֵיךְ? אַתָּה, גָּד, תִּכְתֹּב?

הֲרֵי אֵינְךָ יוֹדֵעַ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת – א' ב' ג' ד'?

שָׁתַק גָּד. מֶה עָשָׂה?

לָקַח פִּסַּת נְיָר וְכָתַב בָּהּ אֶת מִכְתָּבוֹ בְּאַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת הַיְּדוּעוֹת לוֹ.

וְזֶה הָיָה מִכְתָּבוֹ:

הָיֹה הָיָה נַנָּס יָרֹק וּשְׁמוֹ תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק.

יָדָיו הָיוּ יְרֻקּוֹת.

רַגְלָיו הָיוּ יְרֻקּוֹת.

בְּשָׂרוֹ הָיָה יָרֹק.

כֻּלּוֹ הָיָה יָרֹק, כְּמוֹ עֵשֶׂב חָדָשׁ שֶׁרָחַץ אוֹתוֹ הַגֶּשֶׁם.

בְּגָדָיו הָיוּ יָפִים לְהַפְלִיא, עֲשׂוּיִים קְטִיפָה יְרֻקָּה חֲלָקָה-חֲלָקָה.

תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק גָּר עַל הַר הַכַּרְמֶל

בַּיַּעַר, בְּבַיִת קָטָן, בָּנוּי קְלִפּוֹת־עֵצִים וַעֲלֵי־שַׁלֶּכֶת.

יוֹם אֶחָד בְּרֵאשִׁית הַחֹרֶף בָּא רוּחַ פָּרוּעַ וְהִתְחַבֵּא מֵאַחֲרֵי אַחַד הַשִּׂיחִים.

רָאָה הָרוּחַ אֶת הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁל תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק – וְנָפַח בּוֹ בִּשְׂפָתָיו:

פּוּ! הַךְ! פּוּף!

וְהַבַּיִת הַקָּטָן הִתְנוֹדֵד הֵנָּה וָהֵנָּה, הִתְכּוֹפֵף, הִתְרוֹפֵף, הִתְעוֹפֵף – וְנָפַל!

חֲבָל!

תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק הִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ מְאֹד. הִנֵּה חֹרֶף.

עוֹד מְעַט יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל. בַּיִת אֵין לוֹ. אֵיפֹה יָגוּר?

מַה לַּעֲשׂוֹת? לִבְכּוֹת? לֹא. תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק בָּחַר לִשְׁתֹּק.

לָמָּה? שֶׁאֲפִלּוּ יִבְכֶּה וְיִבְכֶּה וְיֶאֱסֹף אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת –

בַּיִת מִן הַדְּמָעוֹת לֹא יוּכַל לִבְנוֹת.

מֶה עָשָׂה תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק? הָלַךְ אֶל הַלִּילִית, הַצִּפּוֹר הַזְּקֵנָה וְהַחֲכָמָה.

וְהַלִּילִית יוֹשֶׁבֶת עַל עָנָף עֵץ אַלֹּון, יוֹשֶׁבֶת וְחוֹשֶׁבֶת מַחֲשָׁבוֹת

וְעֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה, עֲצוּמוֹת וְלֹא עֲצוּמוֹת.

– "שָׁלוֹם לָךְ, לִילִית חֲכָמָה – אָמַר תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק.

– “שָׁלוֹם וּבְרָכָה, וּמָה חֶפְצְךָ?”

– אָסוֹן קָרַנִי, אָסוֹן גָּדוֹל, הָרוּחַ הַפָּרוּעַ הִפִּיל אֶת בֵּיתִי הַקָּטָן וְהָרַסוֹ.

עוֹד מְעַט יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל. עוּצִי לִי עֵצָה – מָה אֶעֱשֶׂה?"

מִצְמְצָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה וְהַחֲכָמָה בְּעֵינֶיהָ, מִצְמְצָה וְאָמְרָה:

– “לֵךְ וּבַקֵּשׁ לְךָ בַּיִת אַחֵר”.

אָכֵן, חֲכָמָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה!

חֲכָמָה מִכָּל צִפּוֹר הַשָּׁמַיִם וּמִכָּל חַיַּת־הַכַּרְמֶל. אֵין כָּמוֹהָ!

שָׁמַע תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק לַעֲצַת הַלִּילִית, הָלַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ בַּיִת אַחֵר.

חִפֵּשׂ כֹּה וָכֹה, בִּקֵּשׁ וּבִקֵּשׁ – וּבַיִת לֹא מָצָא לוֹ.

תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק שָׁב אֶל הַלִּילִית הַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ:

– "חִפַּשְׂתִּי בְּכָל יַעֲרוֹת הַכַּרְמֶל.

בִּקַּשְׁתִּי וּבִקַּשְׁתִּי – וּבַיִת לֹא מָצָאתִי.

עוֹד מְעַט יֵרֵד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל וּלְרֹאשִׁי אֵין גַּג".

מִצְמְצָה הַלִּילִית בְּעֵינֶיהָ. פָּעֲרָה אֶת מַקּוֹרָהּ וּפָהֲקָה.

כַּאֲשֶׁר גָּמְרָה לִפְהֹק, אָמְרָה לְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק:

– “לֵךְ אֶל הַצִּפֳּרִים וּבַקֵּשׁ מֵאִתָּן. אוּלַי יִבְנוּ לְךָ הַצִּפֳּרִים.”

אָכֵן, חֲכָמָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה, חֲכָמָה מְאֹד מְאֹד.

אֵין כָּמוֹהָ!

הָלַךְ תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק אֶל צִפֳּרֵי־הַכַּרְמֶל וּבִקֵּשׁ מֵאִתָּן לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת.

הַצִּפֳּרִים הָיוּ עֲסוּקוֹת בְּבִנְיַן הַקֵּן.

בַּקֵּן יַטִּילוּ בֵיצִים.

בַּקֵּן יִדְגְּרוּ עַל הַבֵּיצִים,

וְכַאֲשֶׁר יִבְקְעוּ הַגּוֹזָלִים מִן הַבֵּיצִים – יָגוּרוּ בַּבַּיִת הַקָּטָן.

הַצִּפֳּרִים הָיוּ עֲסוּקוֹת מְאֹד.

כָּל הַיּוֹם הָיוּ עָפוֹת כֹּה וָכֹה –

זֹאת נוֹשֵׂאת קַשׁ בְּמַקּוֹרָהּ

וְזֹאת נוֹשֵׂאת גִּבְעוֹל יָבֵשׁ,

זֹאת מְבִיאָה טִיט, וְזֹאת – נוֹצָה רַכָּה.

הַצִּפֳּרִים לֹא מָצְאוּ שָׁעָה פְּנוּיָה לַעֲנוֹת לוֹ.

חָזַר תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק וְשָׁב אֶל הַלִּילִית. אָמַר לָהּ:

– "הַצִּפֳּרִים עֲסוּקוֹת בְּבִנְיַן בָּתִּים לְגוֹזָלֵיהֶן.

אֵין לָהֶן פְּנַאי אַף רֶגַע אֶחָד.

אֶל מִי אֶפְנֶה? מִי יִבְנֶה לִי בַּיִת?"

עָצְמָה הַלִּילִית אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת:

– "מִי בּוֹנֶה בַּיִת לַצִּפּוֹר? הִיא בְּעַצְמָהּ.

אַף אַתָּה לֵךְ וּבְנֵה לְךָ בְּעַצְמְךָ בַּיִת לְעַצְמְךָ".

אָכֵן, חֲכָמָה הָיְתָה הַלִּילִית הַזְּקֵנָה, חֲכָמָה מְאֹד, מְאֹד מְאֹד.

אֵין כָּמוֹהָ חֲכָמָה בְּכָל הַכַּרְמֶל מִקָּצֵהוּ וְעַד קָצֵהוּ.

שֳָמַע תִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק וְרָקַד מִשִּׂמְחָה.

– "תּוֹדָה, הֵידָד!

מַה טּוֹבָה הָעֵצָה!

בְּעֶצֶם יָדַי אֶבְנֶה לִי בַּיִת!"

בָּחַר לוֹ מָקוֹם טוֹב וְיָפֶה עַל הַר הַכַּרְמֶל בֵּין סֶלַע לְסֶלַע,

לְרַגְלֵי אַלּוֹן גָּדוֹל.

עָבַד שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת.

אָסַף אֲבָנִים יָפוֹת וּקְלִפּוֹת וְשִׁבְרֵי עֲנָפִים.

עָשָׂה טִיט וְעָשָׂה לְבֵנִים.

שָׂם אֶבֶן עַל אֶבֶן וּלְבֵנָה עַל לְבֵנָה.

כָּךְ בָּנָה לוֹ בַּיִת קָטָן כְּלִיל־יוֹפִי.

בַּיִת נָאֶה וְנֶחְמָד, מְרֻוָּח וְחָזָק.

חָזָק, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָזִיז אוֹתוֹ.

בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה, בַּחשֶׁךְ, בָּא הָרוּחַ הַפָּרוּעַ.

רָאָה אֶת הַבַּיִת הַקָּטָן וְנָפַח בְּשְׂפָתָיו. נָשַׁב בְּכָל כֹּחוֹ:

– פּוּ – – – ף פּוּ – – – ף, פּוּ – – –

וְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק שׁוֹכֵב לוֹ בְּמִטָּתוֹ הַקְטַנָּה וְהַחַמָּה – וְצוֹחֵק:

הַבַּיִת חָזָק! הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה לְעַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ – לֹא יִפֹּל!

וְאָמְנָם הַבַּיִת לֹא נָפַל.

רָאָה הָרוּחַ הַפָּרוּעַ שֶׁהַבַּיִת חָזָק, שָׁרַק שְׁרִיקָה אֲרֻכָּה וְהִתְרַחֵק.

הָלַךְ לְשַׂחֵק בַּעֲצֵי הַשַּׁלֶּכֶת.

כַעֲבוֹר חֲצִי שָׁעָה, יָרַד הַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל.

הַגֶּשֶׁם יָרַד יָרַד וְיָרַד.

בְּרָקִים הִבְרִיקוּ וּרְעָמִים רָעֲמוּ.

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם רָקְדוּ בַּהֲמֻלָּה עַל הַגַּג וְדָפְקוּ עַל זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹן – וְתִּיקִי־תּוֹק־תּוֹק צוֹחֵק וְשָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.

בִּכְפָר אֶחָד בְּהַר אֶפְרַיִם, בְּבֵית־אֲבָנִים יָשָׁן נוֹשָׁן, גָּרוּ לִפְנֵי רַבּוֹת רַבּוֹת בַּשָּׁנִים זָקֵן וּזְקֵנָה. שְׁנֵיהֶם זְקֵנִים מֻפְלָגִים וּבָאִים בַּיָּמִים. הַזָּקֵן בֶּן מֵאָה שָׁנָה וּזְקָנוֹ לָבָן כַּקֶּמַח, וְהַזְּקֵנָה בַּת מֵאָה שָׁנָה, וְצַמּוֹתֶיהָ לְבָנוֹת כַּקֶּמַח. שָׁנִים רַבּוֹת גָּרוּ הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה בְּבֵיתָם הַקָּטָן וְהַיָּשָׁן. גָּרוּ וְגָרוּ, גָּרוּ וְגָרוּ, וְלֹא הָיוּ לָהֶם יְלָדִים. גַּם נְכָדִים וּנְכָדוֹת לֹא הָיוּ לָהֶם. לָכֵן הָיוּ עֲצוּבִים, עֲצוּבִים מְאֹד.

וַיְהִי בֹקֶר אֶחָד, בֹּקֶר יוֹם שִׁשִּׁי.

בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרְרָה הַזְּקֵנָה, קָמָה מִמִּטָּתָהּ וְהִזְדָּרְזָה לֶאֱפוֹת חַלּוֹת לְבָנוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְהַזָּקֵן הִשְׁכִּים גַּם הוּא לִהְיוֹת לָהּ לְעֵזֶר.

הַזְּקֵנָה עָשְׂתָה אֶת הַחַלּוֹת.

הִתְבּוֹנְנָה כֹּה וָכֹה – וְהִנֵּה חֲתִיכַת בָּצֵק קְטַנָּה נִשְׁאֲרָה בְּשׁוּלֵי הָעֲרֵבָה.

אָמְרָה הַזְּקֵנָה לַזָּקֵן: – "בֹּא וּרְאֵה!

חֲתִיכַת בָּצֵק נִשְׁאֲרָה בְּשׁוּלֵי הָעֲרֵבָה.

מָה אֶעֱשֶׂה בָּהּ?

אָמַר הַזָּקֵן: – טוֹב מְאֹד, עֲשִׂי מֵחֲתִיכַת הַבָּצֵק עוֹד חַלָּה אַחַת. חַלָּה קְטַנְטֹנֶת".

אָמְרָה הַזְּקֵנָה, כִּי מֵחֲתִיכַת הַבָּצֵק הַקְּטַנָּה שֶׁנִּשְׁאֲרָה בְּשׁוּלֵי הָעֲרֵבָה – מָה אֶעֶשֶׂה?

– לֹא, אֶעֱשֶׂה יֶלֶד־לֶחֶם קָטֹן".

כֹּה אָמְרָה הַזְּקֵנָה וְהִפְשִׁילָה שַׁרְוֻלֶּיהָ, וְהַזָּקֵן עוֹמֵד עַל יָדָהּ לַעֲזֹר לָהּ.

לָשָׁה הַזְּקֵנָה אֶת חֲתִיכַת הַבָּצֵק הַקְּטַנָּה, לָשָׁה וְלָשָׁה, וְעָשְׂתָה מִמֶּנּוּ יֶלֶד־לֶחֶם קָטֹן. עָשְׂתָה לוֹ עֵינַיִם מִשְּׁקֵדִים קְלוּפִים חֲתוּכִים, עָשְׂתָה לוֹ פֶּה מִסֻּכָּרִיָּה אֲדֻמָּה, תָּקְעָה לוֹ פִיסְתָק מִתַּחַת עֵינָיו – וַהֲרֵי אַף, עָשְׂתָה לוֹ מְעִיל מֵאַבְקַת סֻכָּר דַקָּה לְבָנָה כַשֶּׁלֶג, וּמִצְנֶפֶת עָשְׂתָה לוֹ – מִקְּלִפַּת שָׁקֵד.

אַחַר לָקְחָה סַכִּין וְחָתְכָה חֲתָכִים חֲתָכִים בִּקְצוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם,

וְכָךְ עָשְׂתָה לוֹ אֶת הָאֶצְבָּעוֹת.

וְהַזָּקֵן – רוֹאֶה וְצוֹחֵק, וְשָׂמֵחַ, וּמוֹחֵא כַפַּיִם, וְרוֹקֵד מִשִּׂמְחָה.

גַּם הַזְּקֵנָה רָקְדָה מִשִּׂמְחָה. הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה רָקְדוּ יַחַד מֵרֹב שִׂמְחָה.

אָמְרָה הַזְּקֵנָה לַזָּקֵן:

"זְקֵנִי חֲבִיבִי, רְאֵה! יֵשׁ לָנוּ יֶלֶד־מַחְמַדִּים. מַה שֵּׁם נִקְרָא לוֹ?

– “לַחְמוֹן”! – אָמַר הַזָּקֵן – וְעֵינָיו נוֹצְצוֹת מִשִּׂמְחָה.

– לֹא “לַחְמוֹן”, כִּי אִם “פַּלְמוֹן” – אָמְרָה הַזְּקֵנָה – וְעֵינֶיהָ נוֹצְצוֹת מִשִּׂמְחָה.

– “לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן” – אָמְרוּ הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה כְּאֶחָד.

לָקְחָה הַזְּקֵנָה אֶת לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן וְשָׂמָה אוֹתוֹ בַּתַּנּוּר לְיַד הַחַלּוֹת.

הַזָּקֵן יָצָא אֶל הֶחָצֵר לַעֲבֹד בַּגִּנָּה וְהַזְּקֵנָה הֵחֵלָּה לְהָכִין אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.

פִּתְאֹם שָׁמְעָה הַזְּקֵנָה קוֹל דַּק מִן הַדַּק יוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר הַסָּגוּר:

“אָנָּא! הוֹצִיאוּנִי־נָא מִן הַתַּנוּר, פֶּן אֶשָּׂרֵף!”

רָצָה הַזְּקֵנָה בְּחִפָּזוֹן, פָּתְחָה אֶת דֶּלֶת הַתַּנּוּר.

הִתְבּוֹנְנָה. מָה רָאֲתָה? לֹא הֶאֱמִינָה לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ:

יֶלֶד־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשְׂתָה, הֲלֹא הוּא לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן גִבּוֹרֵנוּ, קָפַץ מִפִּי הַתַּנוּר אֶל הָרִצְפָּה, קִפֵּץ־קִפֵּץ וְרָץ, קִפֵּץ־קִפֵּץ וְרָץ אֶל עֵבֶר הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה, יָצָא אֶל הֶחָצֵר וּמִשָּׁם אֶל הָרְחוֹב.

וְשׁוּב – קִפֵּץ־קִפֵּץ וְרָץ – וְהַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה רוֹדְפִים אַחֲרָיו, רָצִים וְצוֹעֲקִים בְּכָל פֶּה:

– “לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן, עֲמֹד! עֲמֹד! עֲמֹד!”

לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ וְקָרָא:

– “רוּצוּ! רוּצוּ! תִּפְשׂוּנִי! הוֹ־הוֹ־הוֹ! תִּפְשׂוּנִי!”

רָצוּ הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה אַחֲרֵי לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן, רָצוּ וְרָצוּ וְלֹא הִשִּׂיגוּהוּ.

וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן קוֹפֵץ־קוֹפֵץ וְרָץ, קוֹפֵץ־קוֹפֵץ וְרָץ.

רָאֲתָה אוֹתוֹ פָּרָה אַחַת.

אָמְרָה לוֹ הַפָּרָה: – "לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן! עֲמֹד!

מַה טּוֹב אַתָּה! מַה מָּתוֹק, מַה טָּעִים! אוֹהֶבֶת אֲנִי אוֹתְךָ מְאֹד מְאֹד! מוּ – – – בֹּאָה אֵלַי, אֹכַל אוֹתְךָ!" אַךְ לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן קָפַץ וּבָרַח מִפָּנֶיהָ, קִפֵּץ־קִפֵּץ וְרָץ, קִפֵּץ־קִפֵּץ וְרָץ. כְּשֶׁהִתְרַחֵק, הִפְנָה רֹאשׁוֹ וְאָמַר לַפָּרָה:

"מִפְּנֵי הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה בָּרַחְתִּי – וְלֹא תָפְשׂוּ אוֹתִי.

גַּם מִפָּנַיִךְ אֶבְרַח – וְלֹא תִּתְפְּשִׂי אוֹתִי.

רוּצִי פָּרָה, רוּצִי! רוּצִי! רוּצִי! הוֹ – –!"

הֵרִימָה הַפָּרָה אֶת זְנָבָהּ וְרָדְפָה אַחֲרָיו,

וְאַחֲרֶיהָ רָצִים הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה, רָצִים וְרָצִים

וְרָצִים.

וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן קוֹפֵץ וְרָץ, קוֹפֵץ וְרָץ בְּרֹאשׁ כֻּלָּם.

עָבַר עַל פְּנֵי סוּס אֶחָד. אָמַר לוֹ הַסּוּס:

– "לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן, עֲמֹד! הִי־הִי־הִי! חֵי נַפְשִׁי!

טוֹב אַתָּה וְטָעִים לְמַאֲכָל! בֹּא אֵלַי חִישׁ וְאֹכַל אוֹתְךָ!"

אָמַר לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן לַסּוּס:

"מִפְּנֵי הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה בָּרַחְתִּי – וְלֹא תָפְשׂוּ אוֹתִי.

מִפְּנֵי הַפָּרָה בָּרַחְתִּי – וְלֹא תָפְשָׂה אוֹתִי.

גַּם מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח – וְלא תִּתְפֹּשׂ אוֹתִי.

רוּצָה רוּץ, סוּסִי, רוּצָה! הוֹ – – – "

אָז נִתַּר הַסּוּס מִמְּקוֹמוֹ וְרָץ לִרְדֹּף אַחֲרֵי לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן. וְאַחֲרָיו רָצָה הַפָּרָה וְאַחֲרֶיהָ רָצִים הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה, רָצִים וְצוֹעֲקִים: – “עֲמֹד! עֲמֹד! עֲמֹד!”

וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן קוֹפֵץ וְרָץ, קוֹפֵץ וְרָץ וּמִתְפָּאֵר:

“מָהִיר אֲנִי! רִאשׁוֹן אֲנִי! אִישׁ לֹא יִתְפְּשֵׂנִי! אִישׁ לֹא יַשִּׂיגֵנִי!”

בָּא אֶל כֶּרֶם אֶחָד. בַּכֶּרֶם עָמַד שׁוּעָל.

רָאָה הַשּׁוּעָל אֶת לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן וְאָמַר לוֹ:

– “מֵאַיִן וּלְאָן, לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן! חַכֵּה־נָא. בִּרְצוֹנִי לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ מְעַט!”

– “הוֹ, הוֹ! לֹא תִּתְפְּשֵׂנִי” – אָמַר לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן –

מִפְּנֵי הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה בָּרַחְתִּי וְלֹא הִשִּׂיגוּנִי.

מִפְּנֵי הַפָּרָה בָּרַחְתִּי – וְלֹא הִשִּׂיגָה אוֹתִי.

מִפְּנֵי הַסּוּס בָּרַחְתִּי – וְלֹא הִשִּׂיג אוֹתִי.

גַּם מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח – וְלֹא תַשִּׂיגֵנִי.

אָמַר לוֹ הַשׁוּעָל:

“אֵין אֲנִי מִתְכַּוֵּן כְּלָל לִתְפֹּשׂ אוֹתְךָ, רְצוֹנִי רַק לַעֲזֹר לְךָ”.

אוּלָם לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן לֹא עָמַד וְהַשּׁוּעָל נִתַּר מִמְּקוֹמוֹ וְרָדַף אַחֲרָיו.

אַחֲרֵי הַשּׁוּעָל רָץ הַסּוּס, וְאַחֲרֵי הַסּוּס – הַפָּרָה, וְאַחֲרֵיהֶם – הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה, וְכֻלָּם צוֹעֲקִים: “עֲמֹד! עֲמֹד! עֲמֹד!”

וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן רָץ בְּכָל כֹּחוֹ וְהִגִּיעַ עַד נַחַל הַיַּרְקוֹן וְהַשּׁוּעָל אַחֲרָיו.

“אֲבוֹי! – אָמַר לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן – אֵיךְ אֶעֱבֹר אֶת הַנַּחַל?”

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “קְפֹץ וַעֲלֵה עַל זְנָבִי! אֲנִי אַעֲבִירְךָ אֶת הַנַּחַל”.

קָפַץ לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן, עָלָה וְרָכַב עַל זְנַב הַשּׁוּעָל.

נִכְנַס הַשּׁוּעָל הַמַּיְמָה וְהֵחֵל לִשְׂחוֹת וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן רוֹכֵב עַל זְנָבוֹ.

הִפְנָה הַשּׁוּעָל אֶת פָּנָיו וְאָמַר לְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן:

– “מַה כָּבֵד אַתָּה, עוֹד מְעַט זְנָבִי יִשְׁקַע בַּמַּיִם. יָרֵא אֲנִי פֶּן תֵּרָטֵב. קְפֹץ וַעֲלֵה עַל גַבִּי”.

וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן קָפַץ וְעָלָה עַל גַּב הַשּׁוּעָל. כְּשֶׁהִגִּיעַ עַד אֶמְצַע הַנַּחַל, הִפְנָה הַשּׁוּעָל אֶת פָּנָיו וְאָמַר לְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן: מַה כָּבֵד אַתָּה! כָּל גַבִּי שׁוֹקֵעַ בַּמַּיִם! יָרֵא אֲנִי פֶּן תֵּרָטֵב. קְפֹץ וַעֲלֵה עַל אַפִּי". וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן קָפַץ עַל הַשּׁוּעָל מִגַּבּוֹ – אֶל אַפּוֹ. עָבְרוּ אֶת הַנַּחַל.

כְּשֶׁעָלָה הַשּׁוּעָל מִן הַמַּיִם אֶל הַיַּבָּשָׁה, אָמַר בְּלִבּוֹ:

“עַתָּה אָרִים אֶת אַפִּי בְּבַת־רֹאשׁ, אֶזְרֹק אֶת לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן בְּכֹחַ־פִּתְאֹם מַעְלָה־עָל וְאֶתְפְּשֵׂהוּ בְּפִי, אֶתְפְּשֵׂהוּ, אֶלְעָסֵהוּ, אֶבְלָעֵהוּ – וַחֲסָל”.

אוּלָם לַחְמוֹן־פַּלְמוֹן הָיָה זָרִיז מִן הַשּׁוּעָל וּפִקֵּחַ מִמֶּנּוּ.

עוֹד הַשּׁוּעָל מְהַרְהֵר – וְלַחְמוֹן־פַּלְמוֹן גִבּוֹרֵנוּ קָ–פַץ מֵאַפּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל אָרְצָה וַיָּנָס.

קִפֵּץ קִפֵּץ וְרָץ, קִפֵּץ קִפֵּץ וְרָץ, עַד שֶׁהִגִּיעַ עַד הָרֵי־חשֶׁךְ. הִגִּיעַ עַד הָרֵי הַחשֶׁךְ, דָּלַג עֲלֵיהֶם בִּקְפִיצָה אַדִּירָה וְהוֹסִיף לָרוּץ וּלְקַפֵּץ.

לִבְסוֹף הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם אֶל אֶרֶץ־הַלַּחְמוֹנִים, הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר עֲפָרָהּ קֶמַח וּבָתֶּיהָ כִּכְּרוֹת־לֶחֶם נְבוּבוֹת, חֲלוּלוֹת, שֶׁפֵּרוּרָם הָרַךְ כֻּרְסַם כֻּלּוֹ וּקְרוּמָם נִשְׁאַר בִּשְׁלֵמוּתוֹ, וּפֶתַח הַבַּיִת כְּפֶתַח מְעָרָה (כִּי עַל כֵּן יִקְרְאוּ הַלַּחְמוֹנִים לְבֵיתָם בְּשֵׁם “בֵּית לֶחֶם”). וְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ הַהִיא כֻּלָּם לַחְמוֹנִים בְּנֵי לַחְמוֹנִים, אַלְמוֹנִים וּפַלְמוֹנִים מִתְהַלְּכִים בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

שׁוּלַמִּית הַקְּטַנָה קִבְּלָה סֵפֶר,

מַתָּנָה לְיוֹם הוּלַדְתָּהּ.

כָּל הַיּוֹם קָרְאָה בוֹ.

כָּל הַיּוֹם שָׂמְחָה בוֹ.

בַּלַּיְלָה –

בָּא הֶחָתוּל.

מִיָּאוּ…

שִׂחֵק בַּסֵּפֶר.

וְהִנֵּה – אֲבוֹי! – נִקְרַע

הַסֵּפֶר וְהַדַּפִּים הִתְפַּזְּרוּ

לְכָל רוּחַ.

דַף לְכָאן וְדַף לְכָאן.

דַף אֶחָד נִתְקַע בֵּין עַנְפֵי

הָעֵץ, לְיַד קֵן צִפֳּרִים.

דַּף אֶחָד –

הִתְגּוֹלֵל בֵּין שִׂיחֵי הַגָּדֵר,

בֵּין חִפּוּשִׁיּוֹת וְגַחֲלִילִיּוֹת.

וְדַף אַחֵר – עָף הַרְחֵק.

בַּבֹּקֶר קָמָה שׁוּלַמִּית.

מִהֲרָה אֶל הַסֵּפֶר.

וְהִנֵּה – מָה עֵינֶיהָ רוֹאוֹת?

הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ קָרוּעַ, מְקֻמָּט

וּמְמֻרְטָט וְהַרְבֵּה דַפִּים חֲסֵרִים

בּוֹ. מַה גָּדוֹל הָיָה הַצַּעַר!

פִּתְאֹם רָאֲתָה גַּמָּד קָטָן

מַכְנִיס רֹאשׁוֹ מִסֶּדֶק הַחַלּוֹן.

שָׁאַל הַגַּמָּד:

– מַה לָּךְ, שׁוּלַמִּית?

הָרְאֲתָה לוֹ אֶת הַסֵּפֶר הַקָּרוּעַ.

שָׁרַק שְׁרִיקָה דַקָּה דַקָּה:

– וִי – – – ס!

מִיָּד הוֹפִיעָה חֲבוּרַת גַּמָּדִים.

אִישׁ וּכְלֵי מְלַאכְתּוֹ בְיָדוֹ.

אָסְפוּ הַגַּמָּדִים אֶת הַדַּפִּים

הַפְּזוּרִים וְהֵחֵלוּ בָּעֲבוֹדָה.

גַמָּד אֶחָד גִּהֵץ אֶת הַדַּפִּים,

גַמָּד אֶחָד חִבֵּר סִפּוּרִים.

גַמָּד אֶחָד צִיֵּר צִיּוּרִים.

שְׁנֵי גַּמָּדִים תָּפְרוּ אֶת

הַקּוּנְטְרֵסִים בְּמַחֲטֵי זָהָב

וְגַמָּד אֶחָד אָרַג בַּד לַכְּרִיכָה.

כָּךְ גָּמְרוּ אֶת הַמְּלָאכָה.

לְבַסּוֹף הִגִּישׁוּ הַגַּמָּדִים אֶת

הַסֵּפֶר לַיַּלְדָּה.

מָה רַבָּה הָיְתָה הַשִּׂמְחָה.

יוֹם אֶחָד אָמְרָה אִמָּא לדֻבּוֹן: בּוֹא לֶאֱכל!

– בּוּ! – עָנָה דֻּבּוֹן – אֵינִי רוֹצֶה.

– הָאֹכֶל יִתֵּן בְּךְ כֹּחַ לִצְמֹחַ וּשְׁרִירִים חֲזָקִים.

הַאֵינְךְ רוֹצֶה לִהְיוֹת גָּדוֹל,

גִּבּוֹר וְחָזָק?

– בּוּ! – עָנָה דֻּבּוֹן – לֹא!

– מֶה הָיָה לְךְ, דֻּבוֹן? אֵינְךָ יוֹדֵעַ מִלָּה אַחֶרֶת מִלְבַד לֹא"?

– בּוּ לא לא! – עָנָה דֻּבוֹן.

אוֹתוֹ רֶגַע הִתְרַחֵשׁ פֶּלֶא. מִן הַחֲלוֹן עִם הָרוּחַ,

נִכְנַס מַלְאָךְ קָטָן רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, וּבְיָדוֹ שַׁרְבִיט.

הִקְרִיב אֶת הַשַׁרְבִיט לְשְׂפָתָיו שֶׁל דֻּבּוֹן,

נָגַע בְּפִיו – וּמִיָּד שָׁכַח לְדַבֵּר,

וְלא יָכוֹל לְהוֹצִיא מִפִּיו אַף מִלָּה אַחַת מִלְבַד – בּוּ־לֹא־לֹא"!

הַמַּלְאָךְ נֶעֶלַם וְדֻּבּוֹן מִלְמַל: בּוּ לֹא לֹא!

וְחָמַק־בָּרַח מִן הַבַּיִת.

רָץ הַרְחֵק, הַרְחֵק. עָלָה הָרִים וְיָרַד בְּקָעוֹת

עַד שֶׁבָּא אֶל כְּפָר אֶחָד שֶׁל עֲצֵי אֹרֶן.

קָטַף אִצְטְרְבָּלִים וְשָׂחֵק בָּהֶם. הֶחֶשִׁיךְ הַיוֹם,

הָיָה רָעֵב וְצָמֵא. רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה

וְלא מָצָא אֶת הַדֶּרֶךְ.

יָשָׁב תַּחַת עֵץ וּבָכָה. עָבַר עַל פָּנָיו אִישׁ אֶחָד.

– מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹכֶה, דֻבּוֹן? – בּוּ לֹא לֹא!

– מַה קָרָה לְךְ, דֻּבּוֹן? הַאִם הִכָּה אוֹתְךָ מִישֶׁהוּ?

מַדּוּעַ אַתָּה בּוֹכֶה? – בּוּ לֹא לֹא – בָּכָה דֻּבּוֹן.

– אֲהָהּ! – חָשַׁב דֻּבּוֹן בְּלִבּוֹ – אִלוּ יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר כָּרָאוּי כִּי אָז הָיִיתִי

מְבָאֵר לָאֲנָשִׁים כִּי תּוֹעֶה אֲנִי בַּדֶּרֶךְ,

הָיוּ בָּאִים לְעֶזְרָתִי וְלא הָיְתָה בָּאָה אֵלַי הַצָרָה הַזֹּאת!

וְהַמַּלְאָךְ הַקָטָן – בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְמָן הַהוּא לִוָה אֶת דֻּבּוֹן כְּרוּחַ קַלָה,

רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה.

דֻּבּוֹן לא הִרְגִישׁ בּוֹ.

כְּשֶׁשָׁמַע הַמַּלְאָךְ אֶת מַחְשֶׁבֶת דֻּבּוֹן (מַלְאָכִים יְכוֹלִים לִשְׁמֹעַ גַם מַחְשָׁבוֹת!)

נָגַע בַּשַׁרְבִיט לִשְׁפָתָיו וּמִיָד נִרְפָּא.

– לוּ יָכֹלְתִּי לְדַבֵּר כָּרָאוּי!… ־

אָמַר דֻּבוֹן וְהַפַּעַם יָצְאוּ הַמִּלִים מִפִּיו בְּקוֹל רָם…

דֻּבּוֹן עַצְמוֹ הִתְפַּלֶא: בַּפַּעַם הַזֹּאת לא אָמַר בּוּ־לֹא־לֹא!"

נִגֶב דֻּבּוֹן דִּמְעָה מֵעֵינָיו,

דָּפַק עַל דֶּלֶת אַחַד הַבָּתִּים, הִצְטַחֵק וְאָמַר לְאַנְשֵׁי הַבָּיִת:

– שָׁלוֹם, אֲנָשִׁים טוֹבִים: אֲנִי תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ,

עִזְרוּ נָא לִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

עָזְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים הַטוֹבִים בְצָרָתוֹ,

לְקָחוּהוּ וְהֶחֱזִירוּהוּ הַבַּיְתָה אֶל אָמוֹ.

– דֻּבּוֹן – קָרְאָה אִמּוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה

– כַּמָּה צַעַר הִצְטָעַרְתִּי עָלֶיךְ!

כַּמָּה דָאַגְתִּי לְךָ מַדּוּעַ בָּרַחְתָּ מִן הַבַּיִת! עָיֵף אַתָּה?

– כֵּן! – עָנָה דֻּבּוֹן וְהִרְכִּין ראשוֹ בְּבוּשָׁה.

(דֻּבּוֹן הוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַמִּלָה: כֵּן!" – הַפְלֵא וָפֶלֶא!)

– הֲתַבְטִיחַ לִי כִּי מִעַכְשָׁיו לא תוֹסִיף לוֹמַר בּוּ־לֹא־לֹא"?

– כֵּן! – עָנָה דֻּבּוֹן – אֲנִי מַבְטִיחַ.

– אוּלַי רָעֵב אַתָּה?

– כֵּן, אִמָּא:

וּמִן הַיּוֹם הַהוּא נַעֲשָׂה דֻּבּוֹן חָבִיב וְנָבוֹן.

כְּשֶׁהָיִתָה אִמּוֹ קוֹרֵאת לוֹ

הָיָה רָץ הַבַּיְתָה כְּחֵץ מִקְשֶׁת:

וְיָדַע גַּם לְהַגִיד אֶת הַמִּלָּה הַנִּפְלָאָה: כֵּן! "

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בִּימֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ,

הָיֹה הָיָה בְּיִזְרְעֶאל גַּמָד עָצֵל וּשְׁמוֹ צִילִי־צֵל־צֵל.

וְעַצְלוּתוֹ שֶׁל צִילִי־צֵל־צֵל הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה

מִיוֹם לְיוֹם וּמִשָׁעָה לְשָׁעָה.

לִבְסוֹף מָשַׁךְ יָדוֹ מִכָּל עֲבוֹדָה וְחָדַל מִכָּל מַעֲשֶׂה.

רָקַד אֶת רִקוּד הָעֲצֵלִים וְיָשַׁב לוֹ בְחִבּוּק יָדַיִם.

וּבַבַּיִת נֶעֱרַם הָאָבָק שְׁכָבוֹת־שְׁכָבוֹת.

הַקִּירוֹת כֻּסּוּ קוּרֵי־עַכָּבִישׁ אֲפֹרִים רְשָׁתוֹת־רְשָׁתוֹת.

וְהַמַּטְאֲטֵא, אֲשֶׁר עָמַד בְּפִנַּת־הַמִּטְבָּח

מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, נִמְאֲסָה עָלָיו הַבָּטָּלָה וּמֵרֹב

שִׁעֲמוּם חָרַק וְרָגַז.

הֶחֱלִיק מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַחוּצָה –חֲלִיק וּסְלִיק!

בִּמְצוּלַת־הַכִּנֶּרֶת, עָמֹק עָמֹק,

בְּקַרְקַע־הַיָּם, עוֹמֵד אַרְמוֹן בְּדֹלַח כְּלִיל־תְּכֵלֶת.

בָּאַרְמוֹן שׁוֹכֶנֶת דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול, מַלְכַּת־הַגַּמָדִים.

דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול הָיְתָה מוֹשֶׁלֶת בְכָל עַם־הַגַּמָדִים

מִדָּן וְעַד בְּאֵר־שֶׁבַע, גַּמָּדֵי־הֶהָרִים וְגַּמָּדֵי־הַגֵּאָיוֹת,

גַּמָּדֵי־הַיַּעַר וְגַּמָּדֵי־הַמְּעָרָה.

הַמַּטְאֲטֵא הִגִיעַ עַד אַרְמוֹן הַבְּדֹלַח וְעָמַד

לִפְנֵי שַׁעַר הָאַרְמוֹן. לִבְסוֹף מָשַׁךְ בַּחֶבֶל הַיָּרֹק שֶׁלַּפַּעֲמוֹן.

לְקוֹל מַנְגִּינַת־פַּעֲמוֹנִים נִפְתַּח הַשַּׁעַר לִרְוָחָה והַמַּטְאֲטֵא נִכְנַס.

עָלָה בַמַּעֲלוֹת וְעָמַד לִפְנֵי דוֹלִי־דוֹל־דֹּול.

הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם וְאָמַר:

– "גְּבִרְתִּי דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול! צִילִי־צֵל־צֵל אֲדוֹנִי,

גַּמָּד עָצֵל הוּא, עָצֵל גָּדוֹל־דּוֹל־דּוֹל.

וְעַצְלוּתוֹ הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה.

הַבַּיִת מָלֵא אָבָק. הַקִּירוֹת מְכֻסִּים קוּרֵי עַכָּבִישׁ.

עָיַפְתִּי מִשִּׁעֲמוּם וּבַטָּלָה. אַצְתִּי־אַצְתִּי וּבָאתִי אֵלַיִךְ.

אָמַרְתִּי בְלִבִּי: אוּלַי תִמְצְאִי בִי חֵפֶץ."

– "חַכֵּה כִמְעַט רֶגַע. מַחְשָׁבָה נִפְלָאָה עָלְתָה בְלִבִּי:

הָבָה נְרַפֵּא אֶת צִילִי־צֵל־צֵל אֲדוֹנְךָ מֵעַצְלוּתוֹ".

– “הֲרֵינִי שׁוֹמֵעַ, גְּבִרְתִּי!”

– "בְּעוֹד שִׁבְעָה יָמִים עוֹשֶׂה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מִשְׁתֶּה גָּדוֹל

לָחֹג אֶת יוֹם כְּלוּלוֹת קְצִיעָה בִתּוֹ וְטַלִּיטַל בְּחִיר לִבָּהּ.

וּמִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָּה לִפְנֵי כָל הָעָם בִּירוּשָׁלַיִם יֵעָשֶׂה,

מְנַגְּנִים יְנַגְּנוּ בְּכִנּוֹרִים וּבִנְבָלִים וּבְצֶלְצְלִים וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר.

יַיִן כַּמַּיִם יִשָׁפֵךְ. וְהָרִקּוּדִים־דִּים־דִּים יַבְקִיעוּ עַד לֶב הַשָּׁמַיִם".

– “עַד לֶב הַשָּׁמַיִם?”

– "עַד לֶב הַשָּׁמַיִם! וְעַתָּה,

שִׂים לִבְּךָ לָזֹאת: בְּהַגִּיעַ תּוֹר־הָרִקּוּדִים

יְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ עַל הַחַיָּה וְעַל הַצִּפּוֹר וְעַל הָרֶמֶשׂ לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו

שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְשִׁבְעָה שִׁבְעָה וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת.

הַמֶּלֶךְ יִתֵּן אוֹת בְּשַׁרְבִיטוֹ, שַׁרְבִיט הַכֶּסֶף, – וְהָרִקוּדִים יָחֵלּוּ.

קוֹפִים וְתֻכִּיִּים וְתַנִּינִים וּצְפַרְדְּעִים וְחַרְגֻּלִים וְתַרְנְגוֹלִים וּבְנוֹת יַעֲנָה,

חַיַּת־הָאָרֶץ וְרֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, צִפּוֹר־הַשָּׁמַיִם וּדְגַת־הַיָּם,

יְרַקְּדוּ וִיחוֹלְלוּ לִפְנֵי הַכַּלָּה, בְּכִכַּר הָאַרְמוֹן רַחֲבַת הַיָּדַיִם.

אוֹתִי, דּוֹלִי־דוֹל־דֹּול מַלְכַּת הַגַּמָדִים,

צִוָה הַמֶּלֶךְ לְהַזְמִין אֶל הַמִּשְׁתֶה

אֶת נִכְבְּדֵי הַגַּמָדִים וְאֶת שָׂרֵיהֶם.

מָה אֲנִי אֹומֶרֶת לַעֲשׂוֹת?"

– "חֵי נַפְשִׁי! אֵינֶנִי מֵבִין.

מַטְאֲטֵא שׁוֹטֶה אָנֹכִי וְרֹאשׁ אֵין לִי.

רַק צַוָּאר אָרֹךְ לִי וְזָקָן רָחָב.

אֵיךְ תְּרַפְּאִי אֶת אֲדוֹנִי מֵעַצְלוּתוֹ?"

וַתִּכְתֹּב אִגֶּרֶת בְּנוֹצָה שֶׁל טַוָּס וּבִדְיוֹ שֶׁל זָהָב

בִּמְגִלָּה שֶׁל מֶשִׁי יְרַקְרַק.

“אֶת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת תָּרִיץ אֶל אֲדוֹנֶיךָ.”

הַמַּטְאֲטֵא קָד קִידָה רְחָבָה וְהוֹדָה לַמַּלְכָּה הַחֲמוּדָה.

וצִילִי־צֵל־צֵל יוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, עוֹמֵם בְּעֵינָיו וּפַהֵק יְפַהֵק.

וְעֵינָיו שְׁנֵי סְדָקִים צָרִים, עֲצוּמוֹת עַד חֶצְיָן,

עוֹד מְעַט וְיֵרָדֵם.

בָּרִאשׁוֹנָה לֹא שָׁת לִבּוֹ לָאִגֶּרֶת הַפְּרוּשָׂה לְפָנָיו, אַךְ בִּרְאוֹתוֹ אֶת כְּתָב־הַזָּהָב

וְאֶת חוֹתֶמֶת הַמַּלְכָּה בְּשׁוּלֵי הָאִגֶּרֶת – פָּקַח עֵינָיו בְּתִמָּהוֹן.

מֵרֹב שִׂמְחָה הֵחֵל מְרַקֵּד וּמְכַרְכֵּר.

אַךְ פִּתְאֹם עָמַד.

הִתְבּוֹנֵן בָּרְאִי הַקָּטֹן הַשָּׁבוּר, אֲשֶׁר הָיָה מֻשְׁלָךְ עַל הָרִצְפָּה וְאָמַר:

בְּגָדַי בָּלִים. נְעָלַי קְרוּעוֹת. שְׂעָרִי פָרוּעַ.

רָץ אֶל חֲלִיפוֹן־פּוֹן־פּוֹן הַחַיָּט הַמְּהֻלָּל הָעוֹשֶׂה חֲלִיפוֹת בְּגָדִים לַגַּמָּדִים.

– "אָנָּא חֲלִיפוֹן־פּוֹן־פּוֹן! עֲשֵׂה נָא לִי חֲלִיפָה יָפָה שֶׁל קְטִיפָה.

הֻזְמֵן הֻזְמַנְתִּי אֶל מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ לְרַקֵּד לִפְנֵי בִתּוֹ הַכַּלָּה־לָה־לָה וּלְעֵינֵי כָל הָעָם".

– אִם בַּחֲלִיפָה שֶׁל קְטִיפָה־פָה־פָה חָשְׁקָה נַפְשֶׁךָ,

צֵא וַעֲבֹד וְהִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף וְאַחַר תָּשׁוּב אֵלַי וּנְדַבֵּר,

כֹּה לֶחָי, אֵין לִי פְנָאי!"

מִשָּׁם הָלַךְ אֶל סַנְדַּלִין־לִין־לִין הַסַּנְדְּלָר.

–"אָנָּא תֵּן לִי נְעָלִים־לִים־לִים, נַעֲלֵי־כֶסֶף.

הֻזְמֵן הֻזְמַנְתִּי אֶל מִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ וּנְעָלַי קְרוּעוֹת."

– "לֵךְ וַעֲבֹד. הִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף, שׁוּב אֵלַי

וּנְדַבֵּר בִּדְבַר הַנְּעָלִים. וְעַתָּה הֱיֵה שָׁלוֹם! כֹּה לֶחָי,

אֵין לִי פְנָאי!" – “אֵין עֵצָה וְאֵין תַּחְבּוּלָה”,

אָמַר צִילִי־צֵל־צֵל בְּלִבּוֹ. “עָלַי לַעֲבוֹד וּלְהִשְׂתַּכֵּר כֶּסֶף!”

הָלַךְ לְבַקֵּש לוֹ עֲבוֹדָה.

הוּא בַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה אַוָּזִים מְבֹהָלִים רָצִים לִקְרָאתוֹ,

הָלֹך וְגַעְגֵּעַ גַּע־גַּע־גַּע, בְּרַעַשׁ גָּדוֹל.

הָפַךְ צִילִי־צֵל־צֵל אֶת פָּנָיו וְרָאָה שׁוּעָל גָּדוֹל אוֹרֵב.

הֵרִים מַקֵּל אֲשֶׁר מָצָא עַל דַּרְכּוֹ וְהִתְנַפֵּל עַל הַשּׁוּעָל וְהִכָּהוּ שׁוֹק עַל יָרֵךְ.

הַשּׁוּעָל תָּחַב אֶת זְנָבוֹ בֵּין רַגְלָיו וַיִּמָּלֵט כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בוֹ.

הָאַוָּז הִשְׁתַּחֲוָה וְהוֹדָה מִקֶּרֶב לֵב

לְצִילִי־צֵל־צֵל הַגִּבּוֹר, וְהָאַוֶּזֶת הִפְנְתָה לוֹ זָנָב

וְהֵטִילָה לוֹ בֵּיצַת זָהָב חֲמוּדָה, מַתְּנַת תּוֹדָה.

הִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בְרִיצָה, בְּדִיצָה, בְּשִׂמְחָה־חָה־חָה וּבְשִׁיר.

הוּא בַדֶּרֶךְ, וּבֶן־הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר עַל פָּנָיו

רָכוּב עַל סוּס אַבִּיר וְהַסּוּס צוֹלֵעַ. הֵרִים הַסּוּס אֶת רַגְלוֹ,

וצִילִי־צֵל־צֵל הִתְבּוֹנֵן בְּפַרְסָתוֹ הַנּוֹצֶצֶת וְהִנֵּה אֶבֶן

חַדָּה מִתַּחַת לַפַּרְסָה. קָרַב אֶל הַסּוּס, עָקַר אֶת הָאֶבֶן

הַחַדָּה אֲשֶׁר הֵצִיקָה לוֹ. הַסּוּס צָהַל מִשִּׂמְחָה

וְלֹא צָלַע יוֹתֵר. בִּשְׂכַר זֶה נָתַן לוֹ בֶן־הַמֶּלֶךְ דִּינְרֵי זָהָב,

מְלֹא תַרְמִיל קָטֹן.

שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב אָץ צִילִי־צֵל־צֵל אֶל חֲלִיפוֹן־פּוֹן־פּוֹן הַחַיָּט,

נָתַן לוֹ אֶת בֵּיצַת הַזָּהָב, קִבֵּל תְּמוּרָתָהּ אֶת חֲלִיפַת הַקְּטִיפָה.

אָץ אֶל סַנְדְּלִין־לִין־לִין, נָתַן לוֹ אֶת דִּינְרֵי הַזָּהָב

וְקִבֵּל תְּמוּרָתָם אֶת נַעֲלֵי הַכֶּסֶף הָרְקוּמוֹת פְּנִינִים.

אַחַר שָׁב אֶל בֵּיתוֹ.

בִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאָבָק הָרָב, חָשְׁכוּ עֵינָיו.

חָטַף אֶת הַמַּטְאֲטֵא, וּבְיָדַיִם חָרוּצוֹת נִקָּה אֶת בֵּיתוֹ עַד אֲשֶׁר הִבְרִיק.

בְּיוֹם הַחֲתֻנָּה בָּא בֵין הַבָּאִים אֶל הַמִּשְׁתֶּה גַם צִילִי־צֵל־צֵל לָבוּשׁ מִכְלֹל:

חֲלִיפָה שֶׁל קְטִיפָה וּנְעָלִים שֶׁל כֶּסֶף עִם פְּנִינִים.

מְנַגְּנֵי הַמֶּלֶךְ נִגְּנוּ בִנְבָלִים וּבְכִנּוֹרוֹת וּבְצִלְצְלִים־לִים־לִים.

וּכְטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ הֵרִים אֶת שַׁרְבִיטוֹ,

שַׁרְבִיט הַכֶּסֶף – וְהָרִקּוּדִים הֵחֵלּוּ. הַמְּנַגְּנִים נִגֵּנוּ

וְהַמְּרַקְּדִים־דִּים־דִּים רִקֵּדוּ.

קוֹפִים וְתֻכִּיִּים וּצְפַרְדְּעִים וּבְנוֹת יַעֲנָה,

חַיָּה וָרֶמֶשׂ, צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגַת־יָם מְרַקְּדִים,

שְׁנַיִם שְׁנַיִם וְשִׁבְעָה שִׁבְעָה וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת.

וְגַם הַגַּמָדִים יוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת.

אַךְ מִכֻּלָם הִפְלִיא לִרְקֹד וּלְחוֹלֵל צִילִי־צֵל־צֵל אֲשֶׁר נִרְפָּא מֵעַצְלוּתוֹ.

וְכָל הָעָם עוֹמְדִים עַל הַגְּזֻזְטְרוֹת וְעַל הַגַּגּוֹת וְעַל כָּל עֵץ גָּבֹהַּ וְעַל כָּל מִגְדָּל,

שָׁרִים וּשְׂמֵחִים וּמוֹחֲאִים כָּף.

וַתֵּהֹם הָעִיר וַיּוֹסִיפוּ לְהָרִיעַ קוֹלָם –

עַד אֲשֶׁר תַּם הַסִּפּוּר וְנִשְׁלָם.

הַבַּיִת שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא הוּא הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ.

יֵשׁ לָנוּ גַּם בַּיִת אַחֵר, בַּיִת גָּדוֹל וָרָם:

הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה, הַנּוֹתֶנֶת לָנוּ לֶחֶם וּפְרָחִים,

הִיא הָרִצְפָּה שֶׁל הַבַּיִת הַגָּדוֹל.

הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵשׁ בָּהֶם שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים; עֲנָנִים,

צִפָּרֵי־שִׁיר וַחֲלוֹמוֹת – הֵם הַתִּקְרָה שֶׁל הַבַּיִת הַגָּדוֹל.

בַּבַּיִת הַגָּדוֹל יֵשׁ הָר וְיֵשׁ עֵמֶק, יֵשׁ נַחַל וְיֵשׁ שָׂדֶה,

יֵשׁ יַרְדֵּן וְיֵשׁ כִּנֶּרֶת, יֵשׁ גָּלִיל וְיֵשׁ נֶגֶב, יֵשׁ יָם

וְיֵשׁ יָם, יֵשׁ תֵּל־אָבִיב וְיֵשׁ יְרוּשָׁלָיִם.

זֶה בֵיתֵנוּ. לֹו אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

הַרְחֵק, בַּגּוֹלָה הָיָה מַחֲנֵה צְרִיפִים וּבוֹ כְּלוּאִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, לְלֹא קָרוֹב. שׁוֹמֵר הַמַּחֲנֶה לֹא נָתַן לָצֵאת אָנֶה וָאָנָה.

קָצָה נֶפֶשׁ הַיְלָדִים בְּסִבְלָם וְכָל הַיָּמִים הָיו מִשְׁתּוֹקְקִים לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הָיוּ מִתְאַסְּפִים מֵאֲחוֹרֵי צְרִיף אֶחָד גָּדוֹל, יוֹשְׁבִים בְּמַעֲגָל וְשָׁרִים שִׁירֵי גַּעְגּוּעִים.

הָיוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה בְּעֶצֶב:

– עַד מָתַי נֵשֶׁב בַּמַּחֲנֶה הַזֶּה?

– עַד מָתַי נָגוּר בַּצְּרִיפִים הַשְּׁחוֹרִים הָאֵלֶּה?

פַּעַם בְּעֶרֶב סֻכּוֹת אָמְרוּ הַיְלָדִים:

– הָבָה נִבְנֶה סֻכָּה יָפָה וְנָגוּר בָּהּ.

קָמוּ בְּשִׂמְחָה וְהִתְחִילוּ בַּעֲבוֹדָה.

בָּנוּ הַיְלָדִים סֻכָּה בִקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וְקִשְׁטוּ אוֹתָהּ בְּפַנָּסִים וּבְשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל נְיָר, עַד שֶׁהָיְתָה כְּלִילַת יֹפִי.

יֶלֶד אֶחָד, יִגְאָל, אָמַר לַחֲבֵרָיו:

– לִמְרַאֲשׁוֹתַי, מִתַּחַת הַכָּר מוּנָח נַרְתִּיק־בַּד קָטָן שֶׁל תְּכֵלֶת, ובוֹ מְקֻפֶּלֶת מִטְפַּחַת קְטַנָּה שְֶׁנָּתַן לִי אַבָּא בַּיַּעַר. הָיָה עוֹטֵף בָּהּ אֶת הָאֶתְרוֹג בְּחַג הַסֻכּוֹת.

הוֹצִיא יִגְאָל אֶת הַמִּטְפַּחַת מִנַּרְתִּיקָהּ פָּרַשׂ אוֹתָהּ עַל קַרְקַע הַסֻכָּה וְכָל הַיְלָדִים הִתְבּוֹנְנוּ בָּהּ.

– מַה יָפָה הַמִּטְפַּחַת! – קָרְאוּ בְשִׂמְחָה:

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ: אֶרֶץ קְטַנָּה מְצֻיֶּרֶת בַּמִּטְפַּחַת! הִנֵּה כֶרֶם וְהִנֵּה פַּרְדֵּס, הִנֵּה כְּפָר וְהִנֵּה בַיִת, הִנֵּה דֶרֶךְ וְהִנֵּה מְסִלַּת בַּרְזֶל, הַבִּיטוּ וּרְאוּ! בַּשּׁוּלַיִם כָּתוּב בְּאוֹתִיּוֹת־זָהָב: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

– הִנֵּה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! בֹּאוּ וְנֵשֵׁב בָּהּ!

– רְאוּ! אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַסְפִּיקָה לְכָל הַיְלָדִים!

וְהִנֵּה – הוּ – – – רוּחַ סְעָרָה נוֹשֶבֶת.

הָרוּחַ נָשְׂאָה אֶת הַמִּטְפַּחַת יַחַד עִם הַסֻּכָּה וְהַיְלָדִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ גָּבוֹהַּ גָבוֹהַּ – לַשָּׁמַיִם!

עָפוּ הַיְלָדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּסֻּכָּה, עָפוּ וְעָפוּ עָבְרוּ עָרִים וּכְפָרִים, עָבְרוּ יְעָרוֹת וּמִדְבָּרִיּוֹת, עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַיָּם הַגָּדוֹל עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

כְּשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יָרְדָה הַמִּטְפַּחַת וְנָחָה עַל גִּבְעָה אַחַת בִּכְפַר יְלָדִים.

וְיַלְדֵי אָרֶץ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אֶת הַסֻּכָּה הַמְעוֹפֶפֶת וְאֵינָם מַאֲמִינִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם!

וּמַה גָּדְלָה שִׂמְחָתָם בִּרְאוֹתָם אֶת יַלְדֵי־הַגּוֹלָה יוֹצְאִים מִתּוֹךְ הַסֻּכָּה וְרָצִים לִקְרָאתָם!

מִיָּד הִתְעָרְבוּ יַלְדֵי הַגּוֹלָה בְּיַלְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נָפְלוּ זֶה עַל צַוְּארֵי זֶה וְשָׁרוּ וְרָקְדוּ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר וְלֹא הָיָה קֵץ לְשִׂמְחָתָם.

בַּחֲמִשָּׁה בְּאִיָּר תש"ח בְּעֶרֶב שַׁבָּת,

הִתְכַּנְּסוּ נִבְחֲרֵי הָעָם בְּבֵית הַמּוּזֵיאוֹן בְּתֵל־אָבִיב וּבַשָּׁעָה

הַגְּדוֹלָה וְהַנִּפְלָאָה הַהִיא, בְּשִׂמְחָה וּבִדְמָעוֹת, בִּשְּׂרוּ וְהוֹדִיעוּ

לְכָל הָעַמִּים בָּעוֹלָם, כִּי קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל וְקָרְאוּ אֶל

עַם יִשְׂרָאֵל בְּכָל הָעוֹלָם לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַמְּדִינָה וּלְחַזְּקָהּ

בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן. נְבוּאַת הֶרְצְל הִתְקַיְּמָה.

דְּגָלִים הָנִיפוּ!

יוֹנִים הָעִיפוּ!

תַּעֲבֹר בְּשׂוֹרַת־הֶחָג מִסּוֹף הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ!

תִּפְרשׂ הַבְּרָכָה כְּנָפַיִם אֶל הָעָם כֻּלּוֹ.

הַיָּמִים יְמֵי מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת. אַנְשֵׁי הָעִיר – אֵלֶה מְמַלְאִים שַׂקֵי חוֹל וְאֵלֶּה בּוֹנִים עֲמָדוֹת; אֵלֶה חוֹפְרִים תְּעָלוֹת וְאֵלֶּה מְטַפְלִים בַּפְּצוּעִים.

אֵשׁ עַזָּה נִתֶּכֶת עַל הָעִיר. רַעַשׁ הַמִּלְחָמָה גָדוֹל.

אֵין בַּיִת שֶׁלא נִפְגָע.

וְהַנֶּשֶׁק בִּידֵי הַבַּחוּרִים מְעַט וָדַל.

הַכֹּל אוֹמְרִים: אֵין תִּקְוָה… הָעִיר נוֹפֶלֶת… אוּלַי נָנִיף סָדִין לָבָן?

אוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה נַעַר אֶחָד עַל גַּג הַבַּיִת הַגָּדוֹל, הַגָּבֹהַ בְּיוֹתֵר בִּצְפַת, בָּאֵשׁ הַגְדוֹלָה, בְּתוֹךְ

מְטַר הַיְרִיוֹת – טִפֵּס עַל מוֹט שֶׁהָיָה עַל הַגָּג וְתָלָה עָלָיו אֶת דֶגֶל יִשְׂרָאֵל.

רָאוּ אַנְשֵׁי צְפַת אֶת הַדֶּגֶל וַתְּחִי רוּחָם.

כָּךְ הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד בִּגְבוּרָה עַד שֶׁבָּאוּ נַעֲרֵי הַפַּלְמַ"ח וְהִצִּילוּ אֶת הָעִיר.

סֶלַע עֲנָקִים שָׁחוֹר, אֶבֶן אֲיֻמַּת־הוֹד בְּטַבַּעַת הַבְּדִידוּת שֶׁל גְּבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל, מִזְבַּח וּמְעוֹז־חַיִים.

יוֹמָם וָלַיְלָה, נוֹשְׂאֵי לַפִּידִים וּבְמְלוֹא הֶחָגוֹר אָנוּ נֶאֱחָזִים בְּזִיזֵי סֶלַע־הַמִּשְׁגּב, וּדְרוּכֵי־כָּל־שְׁרִיר מוּל תְּהוֹם, בְּסֻלָּמוֹת שֶׁל חֲבָלִים וּבַעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה עַד אֵין קֵץ –

אָנוּ עוֹלִים לִמְצָדָה וּבָאִים בִּבְרִיתָהּ.

הַהִלוּלָה וְלֵיל־הַמְּדוּרוֹת לְרַגְלֵי מְצָדָה; הַשִׁיר, הַסְּעֻדָּה, הַמָּחוֹל וְשִׁבְתֵנוּ יַחְדָּו מַעְגָלִים מַעֲגָלִים מִסָּבִיב לַגַּחֶלֶת –

יְלַכְּדוּנוּ לַחֲטִיבָה אַחַת – נֹעַר יִשְׂרְאֵלִי, צוֹפֶה לַבָּאוֹת דְּלוּק חָזוֹן וּדְרוּךְ־עז.

דְּרוֹר הַקָטָן הָיָה מְנַתֵּר בַּחֲצַר הָאִכָּר.

מְנַתֵּר וּמְנַקֵּר. מְנַתֵּר – וּמְנַקֵּר.

פֹּה גַּרְגֵּר וּפֹה גַּרְגֵּר.

רָאֲתָה הַתַּרְנְגלֶת אֶת הַדְּרוֹר וְקִרְקְרָה:

– קְלוֹק לוֹק לוֹק! כַּמָּה מְשֻׁנָּה הֲלִיכָתְךָ!

מַדּוּעַ אַתָּה מְנַתֵּר?

לֵךְ כָּמוֹנִי!

וְאַוָּזָה אַחַת שְׁמֵנָה וּכְבֵדָה פָּתְחָה אֶת

מַקּוֹרָהּ הַצָּהֹב, גִּעְגְּעָה וְאָמְרָה:

– גַע גַע גַע! רוֹצֶה אַתָּה לִלְמֹד הֲלִיכָה?

בְּבַקָּשָׁה! עָלֶיךָ לְהִתְנַדְנֵד מִצַּד אֶל צַד כָּמוֹנִי!

גַּע גַּע גַּע!

וְהַהוֹדִי הַגֵּאֶה גַם הוּא הִתְנַפֵּחַ וְאָמַר:

– הוֹלְדִי הוֹלְדִי! לְמַד לָלֶכֶת כָּמוֹנִי! הִנֵּה, כָּכָה הוֹלְכִים!

עָלֶיךָ לְהִתְנַפּח – פּוֹם פּוֹם פּוֹף! לְהָרִים רֹאשׁ בְּגַאֲוָה

וְלִפְסֹעַ לְאַט לְאַט.

אַךְ הַדְּרוֹר הַקָטָן הִבִּיט אֶל כֻּלָּם בְּעֵינַיִם

קְטַנוֹת, נוֹצְצוֹת וַחֲצוּפוֹת.

צְפִצֵף וְאָמַר:

– צִיף-צִיף! אֲבָל אֲנַחְנוּ הַדְּרוֹרִים כָּךְ אָנוּ הוֹלְכִים. רְאוּ

נָא! נַתֵּר! נַתֵּר־נַתֵּר־נַתֵּר!…

כָּךְ נָאֶה לָנוּ!

מִלְּבַד זֹאת אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים גַּם לָעוּף!

הִנֵּה! פְרְרְרְ…

וְהַדְּרוֹר הַקָּטָן פָּרַשׂ כְּנָפָיו וְעָף לוֹ. וְכָל חַיַּת־הַמֶּשֶׁק

וְכָל עוֹף הַלּוּל מַבִּיטִים וּמִשְׁתָּאִים.

בַּגָּלִיל הָעֶלְיֹון, בְּחֹרְשַׁת אֳרָנִים, צָמֹחַ צָמַח לוֹ אַשּׁוּחַ קָטֹן,

שָׁתִיל יָרֹק, רַעֲנָן.

רָאָה הָאַשּׁוּחַ הַקָּטֹן אֶת הָאַלּוֹנִים וְהִתְקַנֵּא בָהֶם:

– ”הָעֵצִים הַצּוֹמְחִים סְבִיבִי עָלִים יְרֻקִּים יֵשׁ לָהֶם.

אֲנִי – מְחָטִים יֵשׁ לִי.

הַצִּפֳּרִים לֹא יְקַנְּנוּ עַל עֲנָפַי הַדּוֹקְרִים.

מִי יִתֵּן וְהָיוּ גַם לִי עָלִים כְּלִשְׁאָר הָעֵצִים".

וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לַיְלָה. הָאַשּׁוּחַ נִרְדָּם.

בֹּקֶר הִתְעוֹרֵר הָאַשּׁוּחַ מִשְּׁנָתוֹ.

רָאָה וְהִנֵּה כָל מְחָטָיו נֶעֶלְמוּ.

בִּמְקוֹם הַמְּחָטִים צָמְחוּ לוֹ עָלִים כְּלִשְׁאָר הָעֵצִים.

– “עַתָּה מְאֻשָּׁר אָנֹכִי”, אָמַר הָאַשּׁוּחַ וְהֵנִיעַ אֶת עָלָיו הַחֲדָשִׁים לְרוּחַ הַיּוֹם.

בָּאָה עֵז, עָמְדָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת, אָכְלָה אֶת כָּל הֶעָלִים הַחֲדָשִׁים.

– “אֲהָהּ!”, קָרָא הָאַשּׁוּחַ בְּעֶצֶב,

”מִי יִתֵּן וְהָיוּ לִי עָלִים שֶׁל זָהָב, אֵין דַּרְכָּן שֶׁל עִזִּים לֶאֱכֹל עָלִים שֶׁל זָהָב".

וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לַיְלָה. חֹשֶךְ. הָאַשּׁוּחַ נִרְדָּם

בֹּקֶר הִתְעוֹרֵר הָאַשּׁוּחַ מִשְּׁנָתוֹ.

וְהִנֵּה צָמְחוּ לוֹ עֲלֵי־זָהָב.

– ”עַתָּה מְאֻשָּׁר אָנֹכִי", אָמַר הָאַשּׁוּחַ הַקָּטֹן. מַה יָּפֶה אֲנִי בַּעֲלֵי־הַזָּהָב!"

עָבַר עַל פָּנָיו גַּנָּב, רָאָה הַגַּנָּב אֶת הַזָּהָב וְהִבְרִיקוּ עֵינָיו.

הִתְנַפֵּל עַל הָאַשּׁוּחַ הַקָּטֹן. קָטַף לוֹ אֶת כָּל עֲלֵי־הַזָּהָב. טָמַן אוֹתָם בְּשַׂקּוֹ. הָלַךְ.

– ”אֲהָהּ", אָמַר הָאַשּׁוּחַ,

”מִי יִתֵּן וְהָיוּ לִי עָלִים שֶׁל זְכוּכִית. גַּנָּבִים אֵין גּוֹנְבִים עָלִים שֶׁל זְכוּכִית".

וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לַיְלָה. חֹשֶךְ. הָאַשּׁוּחַ נִרְדָּם.

בֹּקֶר הִתְעוֹרֵר הָאַשּׁוּחַ מִשְּׁנָתוֹ.

וְהִנֵּה צָמְחוּ לוֹ עֲלֵי־זְכוּכִית.

– ”עַתָּה מְאֻשָּׁר אָנֹכִי", אָמַר הָאַשּׁוּחַ הַקָּטֹן בְּשִׂמְחָה,

”רְאוּ נָא! מַה מַּבְרִיקִים עָלַי מוּל הַשֶּׁמֶשׁ!"

נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה

וְשִׁבְּרָה אֶת כָּל עֲלֵי־הַזְּכוּכִית.

– ”אֲהָהּ", אָמַר הָאַשּׁוּחַ הַקָּטֹן,

"מִי יִתֵּן וְצָמְחוּ לִי שֵׁנִית מְחָטִים כַּאֲשֶׁר הָיוּ לִי בָּרִאשֹוֹנָה.

אֵין עִזִּים אוֹכְלוֹת אוֹתָן.

אֵין רוּח מַזֶּקֶת לָהֶן.

אֵין גַּנָבִים גּוֹנְבִים אוֹתָן.

וַיְהִי עֶרֶב, וַיְהִי לַיְלָה. חֹשֶךְ. הָאַשּׁוּחַ נִרְדָּם.

בֹּקֶר הֵקִיץ הָאַשּׁוּחַ הַקָּטֹן מִשְּׁנָתוֹ וְהִנֵּה כָּל מְחָטָיו – צָמְחוּ עָלָיו כְּבָרִאשׁוֹנָה.

– ”עַתָּה מְאֻשָּׁר אֲנִי בֶּאֱמֶת!, אָמַר הָאַשּׁוּחַ הַקָּטֹן בְּשִׂמְחָה.

חִזְקוּ וְאִמְצוּ, הַכּוּ שֹׁרֶשׁ. צִמְחוּ וְגִדְלוּ, ש‏ַׂגְשְׂגוּ וּשְׂגוּ.

פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. עֲלוּ בָּהָר וּפִשְׁטוּ בַּשְׁפֵלָה.

עֵץ אֶחָד מִכֶּם יִהְיֶה אֶלֶף, וְהָאֶלֶף – אַלְפֵי רְבָבָה!

וּנְתַתֶּם פֶרְיְכֶם לְרָעֵב, וּפְרַשְׂתָּם לְעָיֵף צְלְכֶם,

וְהָיָה זַרְעֲכֶם בְּרָכָה, וְעַנְפְּכֶם שָׁלוֹם.

אָמֵן!

שְׁלשָׁה קִפּוֹדִים עָמְדוּ בְּחָצֵר אַחַת: קִפּוֹד. קִפּוֹד וְקִפּוֹד.

הָיָה לַיְלָה. לֵיל חֹרֶף. גֶשֶׁם יָרַד, קַר הָיָה מְאֹד. רָעֲדוּ הַקִּפּוֹדִים מִקֹר.

אָמַר קִפּוֹד אֶחָד לַחֲבֵרָיו:

– אֲנַחְנוּ קִפּוֹדִים בּוֹדְדִים – קִפּוֹד, קִפּוֹד, וְקִפּוֹד. נתְקָרֵב זֶה לָזֶה וְנִתְחַמֵּם.

קָרְבוּ קִפּוֹד אֶל קִפּוֹד כְּדֵי לְהִתְחַמֵם.

דָּקְרוּ זֶה אֶת זֶה בְּמַחֲטֵיהֶם!

לֹא יָכְלוּ לִסְכֹּל אֶת הַכְּאֵב – וְנִפְרְדוּ.

כֵּיוָן שֶׁנָּפְרְדוּ – הָיָה קַר לָהֶם, קַר מְאֹד.

נִסּוּ שוּב לְהִתְקָרֵב, וְגַם הַפַּעַם דָּקְרוּ זֶה אֶת זֶה בְּמַחֲטֵיהֶם, נִפְרְדוּ – וְשׁוּב הָיָה קַר לָהֶם מְאֹד.

בַּפַּעַם הַשְׁלִישִׁית, נִגְשׁוּ זֶה אֶל זֶה לְאַט לְאַט. נִזְהֲרוּ לא לִדְקר וְלא לְהִדָּקֵר.

לָמְדוּ לְהִתְקָרֵב, לְהִתְחַמֵם בַּקֹּר – וְלא לִדְקֹר.

הָיֹה הָיוּ סַבָּא וְסַבְתָּה.

הֵם גָרוּ לְבַדָּם בְּבַיִת קָטָן, נָקִי וְיָפֶה. מִסָּבִיב לַבַּיִת הָיְתָה גִנַּת יָרָק וּפְרָחִים.

יוֹם אֶחָד אָמַר סַבָּא לְסַבְתָּה:

– אֵין לָנוּ יְלָדִים. גַלְמוּדִים אֲנַחְנוּ. מַה טּוֹב הָיָה אִלוּ הָיָה לָנוּ, לְפָחוֹת, חֲתַלְתּוּל קָטָן!

– אָח! - נֶאֶנְחָה סַבְתָּה – לוּ הָיָה לָנוּ, לְפָחוֹת, חֲתַלְתּוּל קָטָן… הָיִיתִי מַאֲכִילָה אוֹתוֹ… הָיִיתִי רוֹחֶצֶת אוֹתוֹ וּמְלַטֶפֶת אוֹתוֹ… בְּבַקָּשָׁה, סַבָּא, הָבֵא נָא לָנוּ חֲתַלְתּוּל אֶחָד קָטָן: נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בּוֹ וְלֹא נִהְיֶה גַלְמוּדִים.

יָצָא סַבָּא מִן הַבַּיִת. הָלַךְ לְבַקֵשׁ חֲתַלְתּוּל.

עָלָה הָרִים. יָרַד בְּקָעוֹת. חִפַּשׂ וְחִפַּש. לא מָצָא אַף חָתוּל אֶחָד.

לְבַסּוֹף בָּא אֶל הַר אֶחָד שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה כֻּלּוֹ חֲתוּלִים. מֵאָה חֲתוּלִים! אֶלֶף חֲתוּלִים! אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים!

וְהִנֵּה - חֲתַלְתּוּל אָפֹר בָּהִיר חָמוּד מְאֹד מְאֹד. אָסַף אוֹתוֹ. רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה. וְהִנֵּה – מִיָּאוּ.. חָתוּל מְנֻמָּר… דּוֹמֶה לְגוּר נָמֵר… אָסַף גַּם אוֹתוֹ… וְדַי! – רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה, וְהִנֵּה עוֹד חָתוּל! רַךְ כַּמֶּשִׁי וּמְתֻלְתָּל… וְהִנֵּה עוֹד חָתוּל חוּם וְעוֹד חָתוּל יָפֶה!

אָסַף אוֹתָם. וְדַי! – רָצָה לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

וְהִנֵּה - מִיָּאוּ… מִיָּאוּ… מִיָּאוּ… מִיָּאוּ… מַה זֹּאת? כָּל הַחֲתוּלִים הִתְחִילוּ לָלֶכֶת אַחֲרָיו… מֵאָה חֲתוּלִים! אֶלֶף חֲתוּלִים! אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים וַחֲתַלְתּוּלִים… סַבָּא הוֹלֵךְ וְכָל הַחֲתוּלִים – אַחֲרָיו.

וְסַבָּא הוֹלֵךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. עוֹלֶה הָרִים, יוֹרֵד בְּקָעוֹת…

… וְהִנֵּה – שָׁב הַבַּיְתָה… מֶה עָשָׂה? נִכְנָס אֶל הַבַּיִת לְבַדּוֹ… פָּתַח אֶת הַחַלּוֹן, קָרָא לַחֲתוּלִים וְאָמַר לָהֶם:

– חֲתוּלִים. הַקְשִׁיבוּ: לֹא נוּכַל לְהַכְנִיס אֶת כֻּלְּכֶם הַבַּיְתָה. רַק חָתוּל אֶחָד מִכֶּם, הֶחָתוּל הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר – יָבֹא אֵלֵינוּ. שְׁאָר הַחֲתוּלִים יָשׁוּבוּ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם.

מִי הוּא הֶחָתוּל הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר?

– אֲנִי: אֲנִי: אֲנִי אֲנִי – יִלְלוּ כָּל הַחֲתוּלִים. יִלְלוּ מֵאָה חֲתוּלִים, אֶלֶף חֲתוּלִים, אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים וַחֲתַלְתּוּלִים, כֻּלָּם מְיַלְּלִים, מְיַלְּלִים, מְיַלְּלִים..

הִתְנַפְלוּ זֶה עַל זֶה, וְשָׁרְטוּ זֶה אֶת זֶה, בַּבֹּקֶר קָמוּ סַבָּא וְסַבְתָּה, וְהִנֵּה – הס… שֶׁקֶט…

– אָח – אָמְרָה סַבְתָּה – חֲבָל! אָלוּ לְפָחוֹת הָיָה נִשְׁאָר לָנוּ חֲתַלְתּוּל אֶחָד קָטָן, כִּי אָז לא הָיִינוּ כָּל כָּךְ גַלְמוּדִים.

וְהִנֵּה – מִיָּאוּ… מַה זֹּאת? מִתַּחַת אַחַד הַשִׂיחִים בֶּחָצֵר יִלֵּל בְּמִסְכֵּנוּת חֲתַלְתּוּל אֶחָד קָטָן…

– אֵיךְ זֶה נִשְׁאַרְתָּ? - שָׁאֲלָה סַבְתָּה. – פָּשׁוּט מְאֹד – אָמַר הֶחָתוּל – בְּשָׁעָה שֶׁכָּל הַחֲתוּלִים יִלְלוּ וְרָבוּ נֶחְבֵּאתִי לִי בַּפְּנָה וְשָׁתַקְתִּי. וְכָךְ נִשְׁאַרְתִּי.

לָקְחָה סַבְתָּה אֶת הַחֲתַלְתּוּל, רָחֲצָה אוֹתוֹ הָגִישָׁה לוֹ דַּיְסָה וְצַלַּחַת חָלָב וּפְתוֹתֵי לֶחֶם. וְאָמְרָה:

– מִסְכֵּן… כַּמָּה רָזֶה אַתָּה… כֻּלְּךָ עוֹר וַעֲצָמוֹת…

וּבָעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁסַבְתָּה סָרְגָה גַרְבַּיִם וְסַבָּא עִשָּׁן מִקְטַרְתּוֹ – שִׂחֵק הַחֲתַלְתּוּל, בִּסְלִיל הַחוּטִים וְהִשְׁתּוֹבֵב. אוֹתָהּ שָׁעָה לְטֵף אוֹתוֹ סַבָּא, לִטֵּף וְאָמַר:

– הַרְבֵּה חֲתוּלִים רָאִיתִי בָּעוֹלָם. רָאִיתִי מֵאָה חֲתוּלִים, אֶלֶף חֲתוּלִים, אֶלֶף אַלְפֵי חֲתוּלִים וַחֲתַלְתּוּלִים, אֲבָל חֲתַלְתּוּל יָפֶה וְשָׁקֵט, נָקִי וְשׁוֹבָב כָּזֶה לֹא רָאִיתִי מִיָּמָי…

בֹּקֶר אֶחָד יָצָא אַבָּא שָׁפָן מִן הַבַּיִת וְהָלַךְ לַעֲבוֹדָה. גַּם הַשְּׁפַנְפַּנִּים הַקְּטָנִים יָצְאוּ מִן הַבַּיִת וְהָלְכוּ לְגַן הַשְׁפַנִּים.

וְאִמָּא שְׁפַנָּה גַם הִיא לָקְחָה סַל גָּדוֹל וְיָצְאָה אֶל הַשּׁוּק.

מַה תִּקְנֶה? קָנְתָה קוֹלָס שֶׁל כְּרוּב.

וְהִנֵּה… מַה זֹּאת?

רֹאש בַּעַל קַרְנַיִם וְזָקָן נִרְאָה מִן הַחֲלוֹן.

נִבְהֲלָה וְשָׁאֲלָה: מִי בַּבַּיִת?

נִשְׁמַע קוֹל עָבֶה יוֹצֵא מִן הַבַּיִת:

אֲנִי הַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל בַּעַל הַקַרְנַיִם! הַבַּיִת שֶׁלִי! לְכִי מִפֹּה! בָּה! אִם לֹא – אֲנַגַּח אוֹתָךְ בְּקַרְנַי!

הָלְכָה אִמָּא שְׁפַנָּה לחָתוּל, סִפְּרָה לוֹ אֶת צָרָתָהּ וְאָמְרָה לוֹ:

– חָתוּל חֲתוּלִי! בְּבֵיתִי יוֹשֵׁב הַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל בַּעַל הַקַּרְנַיִם וְקוֹרֵא: “בָּה־בָּה־בָּה שֶׁלִּי הַבָּיִת!” עֲזוֹר נָא לִי לְגָרֵשׁ אֶת הַתַּיִשׁ הָרָשָׁע מִבֵּיתִי!

– מְיָאוּ… יִלֵּל הֶחָתוּל אֲנִי פּוֹחֵד מִפְּנֵי הַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל.

עָמְדָה אִמָּא שְׁפַנָּה וּבָכְתָה.

עָבְרָה עַל פָּנֶיהָ דְבוֹרָה קְטַנָּה.

–זְזְוּם… זְזְוּם!… אִמָּא שְׁפַנָּה, לָמָּה זְזֶה אַתְּ בּוֹכִיָּה? זְזוּם זְזוּם.. לָמָּה זְזֶה?

– אֵיךְ לא אֶבְכֶּה? וְהַתַּיִשׁ הַגָּדוֹל בַּעַל הַקַּרְנַיִם פָּלַשׁ אֶל בֵּיתִי בְלִי רְשׁוּת… כָּל הַיּוֹם הוּא קוֹרֵא: בָּה! בָּה! שֶׁלִּי הַבַּיִת! מִי יַעֲזֹר לִי בַצָּרָה?

עָפָה הַדְּבוֹרָה וְנִכְנְסָה אֶל הַבַּיִת בְּעַד הַחַלוֹן. זוּם זוּם זְזוּם… זְזְזְזְז – עָקְצָה אֶת הַתַּיִשׁ בְּאַפּוֹ! – בָּה! בָּה! בָּה! נִבְהַל הַתַּיִשׁ מְאֹד וּבָרַח מִן הַבַּיִת.

בָּרַח, נֶעֱלַם – וְאֵינֶנּוּ.

וְאִמָּא שְׁפַנָּה לָקְחָה אֶת הַכְּרוּב, נִכְנְסָה הַבַּיְתָה וְאָמְרָה לַדְּבוֹרָה:

– תּוֹדָה, דְּבוֹרָה גִבּוֹרָה.

אַחַר כָּךְ רָחֲצָה אֶת הַכְּרוּב בַּמַּיִם וּבִשְׁלָה מָרָק טָעִים.

בַּצָּהֳרַיִם בָּאוּ הַשְׁפַנְפָּנִים מִן הַגַּן. בָּא גַם אַבָּא שָׁפָן מִן הָעֲבוֹדָה.

יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלוּ.

וְהִנֵּה –

זוּם זוּם זום זְזוּם… הַדְּבוֹרָה הַקְטַנָּה בָאָה לְרֵיחַ הַמָּרָק.

– רֵיחַ נִיחוֹחַ! רֵיחַ נִיחוֹחַ! – אָמְרָה הַדְּבוֹרָה.

נָתְנָה אִמָּא שְׁפַנָּה לַדְּבוֹרָה טִפָּה אַחַת מִן הַמָּרָק וְאָמְרָה:

– בְּבַקָּשָׁה, דְּבוֹרָה גִבּוֹרָה, טַעֲמִי נָא!…

– מְמְמְ - אָמְרָה הַדְּבוֹרָה – מָרָק טָעִים כַּזְּזֶה?

– מְמְמְ… מָרָק טָעִים כַּזְּזֶה לא טָעַמְתִּי מִיָמָי!

הָיֹה הָיָה אֶפְרוֹח שֶׁאָהַב לִבְרֹחַ. אָמַר לְאִמּוֹ: אֲנִי בּוֹרֵחַ! אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: אִם תִּבְרַח – אָרוּץ אַחֲרֶיךָ וְאַשִּׂיגְךָ, שֶׁהֲרֵי אִמְךָ אֲנִי וְאַתָּה אֶפְרוֹחִי הַקָּטָן שֶׁאָהַבְתִּי.

– אִם תָּרוּצִי אַחֲרַי – אָמַר הָאֶפְרוֹחַ הַקָטָן – אֶהְיֶה דָּג בַּיָּם וְאֶשְׂחֶה חִישׁ מַהֵר – וְאֶבְרַח מִפָּנַיִךְ.

אִם תִּהְיֶה דָג בַּיָּם – אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ – אֶהְיֶה דַיֶּגֶת וְאָדוּג אוֹתְךָ!

– אִם תִּהְיִי דַיֶּגֶת – אָמַר הָאֶפְרוֹחַ – אֶהְיֶה סֶלַע בְּרֹאשׁ הָר גָּבוֹהַ – וְלא תּוּכְלִי לַעֲלוֹת אֵלָי.

– אִם תִּהְיֶה סֶלַע בְּרֹאשׁ הָר גָּבוֹהַ גָּבוֹהַ – אָמְרָה אִמּוֹ – אֶהְיֶה טַפְּסָנִית הָרִים וַאֲטַפֵּס, וַאֲטַפֵּס – עַד שֶׁאַגִיעַ לַמָּקוֹם שֶׁתִּהְיֶה שָׁם וְאֶתְפֹשׂ אוֹתְךָ.

– אִם תִּהְיִי טַפְּסָנִית הָרִים – אָמַר הָאֶפְרוֹחַ – אֶהְיֶה חַרְגֹּל וְאֶסְתַּתֵּר לִי בַגַּן וְלֹא תִּמְצְאִי אוֹתִי.

– אִם תִּהְיֶה חַרְגֹּל וְתִסְתַּתֵּר בַּגַּן – אָמְרָה אִמּוֹ – אֶהְיֶה שׁוֹמֶרֶת הַגַּן וְאֶמְצָא אוֹתְךָ.

– אִם תִּהְיִי שׁוֹמֶרֶת הַגַּן – אָמַר הָאֶפְרוֹחַ – אֶהְיֶה צִפּוֹר וְאָעוּף וְאֶבְרַח מִפָּנַיִךְ.

– אִם תִּהְיֶה צִפּוֹר וְתָעוּף מִפָּנַי – אָמְרָה אִמּוֹ – אֶהְיֶה עֵץ וּבַּלַיְלָה תֵּרֵד עַל עֲנָפִי לִישׁוֹן.

– אִם תִּהְיִי עֵץ - אָמַר הָאֶפְרוֹחַ – בַּלַיְלָה אֶהְיֶה סִירָה קְטַנָּה, אָשׁוּט לִי בַּנַחַל וְאֶבְרַח מִפָּנָיִךְ.

– אִם תִּהְיֶה סִירָה קְטַנָּה – אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ – אֶהְיֶה רוּחַ אֲנַשֵּׁב בְּךָ וַאֲרַחֵף אַחֲרֶיךָ וּבְכָל מָקוֹם שֶׁתִּהְיֶה – שָׁמָּה אֶהְיֶה גַם אֲנִי.

– אִם תִּהְיִי רוּחַ וּתְנַשְׁבִי עָלַי – אָמַר הָאֶפְרוֹחַ הַקָטָן - אֶהְיֶה יֶלֶד קָטָן אֶבְרַח לִי לְתוֹךְ בַּיִת אֶחָד.

– אִם תִּהְיֶה יֶלֶד קָטָן וְתִבְרַח לְךָ לְתוֹךְ בַּיִת – אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ – אֶהְיֶה אִמָּא וְאֶתְפֹּשׂ אוֹתְךָ וַאֲחַבֵּק אוֹתְךָ בְּזְרוֹעוֹתַי…

– אִם כֵּן – אָמַר הָאֶפְרוֹחַ הַקָטָן – פֹּה אֶעֱמֹד לִי וְאֶהְיֶה הָאֶפְרוֹחַ הַקָטָן שֶׁלָךְ.

– אִם כָּכָה – אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ – פִּיק פִּיק פִּיק! הֲרֵי לְךָ זַרְעוֹן מָתוֹק! נַקֵּר מַהֵר וּבֹא אֶל תַּחַת כְּנָפַי, שֶׁהֲרֵי אִמְּךָ אֲנִי וְאַתָּה אֶפְרוֹחִי קְטַנִי שֶׁאָהַבְתִּי.