בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים¹ הָיָה מֶלֶךְ אֶחָד חָכָם מְאֹד, וַיִּשָּׁמַע שֵׁמַע חָכְמָתוֹ בְּכָל אַרְצוֹת הַתֵּבֵל, וְלֹא הָיָה דָבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ עוֹף הַשָּׁמַיִם הוֹלִיךְ אֵלָיו אֶת הַקּוֹל, וַיְסַפֶּר לוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה בַּמִּסְתָּרִים. אוּלָם מִנְהָג מוּזָר אֶחָד הָיָה לוֹ, כִּי בְכָל יוֹם אַחַר אֲרֻחַת, הַצָּהֳרַיִם, בְּקוּם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ מֵעַל הַשֻׁלְחָן, וּבְהִשָּׁאֲרוֹ לְבַדּוֹ בַּחֲדַר הָאֹכֶל, הֵבִיא לְפָנָיו עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן קְעָרָה גְדוֹלָה אַחַת, וַתְּהִי הַקְּעָרָה מְכֻסָּה, וְלֹא יָדַע גַּם הָעֶבֶד אֵת אֲשֶׁר בָּהּ, וְגַם כָּל אִישׁ בַּתֵּבֵל לֹא יָדַע מִזֶּה; כִּי לֹא גִּלָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּכֻסֶּה וְלֹא אָכַל מֵאֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ, טֶרֶם יֵצֵא כָל אִישׁ מֵעָלָיו, וְנִשְׁאַר הוּא לְבַדּוֹ בַּבָּיִת.

וְכֹה עָבְרוּ יָמִים רַבִּים. וַיְהִי הַיּוֹם וְהָעֶבֶד אֲשֶׁר נָשָׂא אֶת הַקְּעָרָה, לֹא יָכוֹל עוֹד הִתְאַפֵּק וַיְבִיאֶהָ אֶל חֶדְרוֹ, לִרְאוֹת אֶת הַנִּמְצָא בָהּ. וַיִּסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת, וַיָּרֶם אֶת הַמִּכְסֶה, וַיַּרְא וְהִנֵּה נָחָשׁ לָבָן בְּתוֹכָהּ. וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ אֶת הַנָּחָשׁ, וְלֹא יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוָתוֹ, לִבְלִי טָעֹם מִמֶּנּוּ, וַיַּחְתֹּךְ לוֹ בְּסַכִּינוֹ נֵתַח קָטֹן, וַיַּגִּישֵׁהוּ אֶל פִּיו לְאָכְלוֹ. וְאַךְ נָגַע לְשׁוֹנוֹ בְּנֵתַח הַנָּחָשׁ, וַיִּשְׁמַע הָעֶבֶד וְהִנֵּה שָׁם מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן הֶמְיַת קוֹלוֹת שׁוֹנִים נְעִימִים. וַיִּגַּשׁ אֶל הַחַלּוֹן. וַיַּקְשֵׁב, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה הֲמוֹן צִפֳּרֵי דְרוֹר² מְשֹחֲחִים יַחְדָּו, וּמְסַפְּרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אֵת כָּל אֲשֶׁר רָאוּ בַּשָּׂדֶה וּבַיָּעַר, וַיָּבֶן הָעֶבֶד אֶת שְׂפָתָם, כִּי טַעַם בְּשַׂר הַנָּחָשׁ נָתַן לוֹ הַיְכֹלֶת לְהָבִין שְׂפַת כָּל חַיָּה וָעוֹף.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַתִּגָּנַב טַבַּעַת יְקָרָה מֵחֲדַר הַמַּלְכָּה, וַיַּעֲלִילוּ עַל הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן כִּי יָדוֹ הָיְתָה בַּגְּנֵּבָה הַזֹּאת, כִּי רַק לוֹ לְבַדּוֹ הָיָה הַמִּשְׁפָּט³ לָבֹא תָמִיד אֶל כָּל חַדְרֵי הַמֶּלֶךְ, בְּאֵין מַפְרִיעַ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶת עַבְדּוֹ לְפָנָיו, וַיִּגְעַר בּוֹ. וַיַּזְהִירֵהוּ, כִּי אִם לֹא יַגִּיד עַד יוֹם מָחָר יַד מִי הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה, וְיִסְּרוּהוּ עַל הַגְּנֵבָה הַזֹּאת וִימִיתוּהוּ. וְלֹא הוֹעִילוּ כָל דִּבְרֵי הָעֶבֶד, אֲשֶׁר חָפֵץ לְהַרְאוֹת אֶת צִדְקָתוֹ, לְהַצִּילֵהוּ מִמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ. וַיֵּלֶךְ בְּלֵב מְלֵא יָגוֹן וָפַחַד הַגַּנָּה. וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת אֵיךְ לְהַחָלַץ מִצָּרָתוֹ.

בָּעַת הַהִיא יָשְׁבוּ בְנֵי־הָאַוָּזִים עַל שְׂפַת הַנַּחַל הַקָּטֹן, הַשֹּׁטֵף בְּגַן הַמֶּלֶךְ. וַיְשׂחֲחוּ יַחְדָּו, וַיְסַפְּרוּ אִישׁ לְאָחִיו אֵיפֹה הָיוּ בַבֹּקֶר, וְעַל דְּבַר הָאֹכֶל הַטוֹב, אֲשֶׁר הִשִּׂיג כָּל אֶחָד מֵהֶם לְנַפְשׁוֹ.

וַיֹּאמֶר בֶּן־אַוָּז אֶחָד בִּתְלוּנָה: “הִנֵּה כְמַשָּׂא כָבֵד בְּקֵבָתִי, כִּי בְהֵחָפְזִי בָּלַעְתִּי טַבַּעַת אַחַת אֲשֶׁר הִתְגּוֹלְלָה תַּחַת חַלּוֹן חֲדַר הַמַּלְכָּה”.

וַיִּתְפּשׁ הָעֶבֶד אֶת בֶּן־הָאַוָּז הַהוּא. וַיְבִיאֵהוּ אֶל חֲדַר הַבִּשּׁוּל, וַיֹּאמֶר אֶל הַמְבַשֵּׁל: “טְבַח נָא אֶת בֶּן־הָאַוָּז הַזֶּה, כִּי שָׁמֵן הוּא מְאֹד”.

וִַיַּקַּח הַמְבַשֵּׁל אֶת הָעוֹף, וַיִּשְׁקְלֵהוּ בְכַפּוֹ, וַיֹּאמַר: “הִנֵּה לֹא חָשַׂךְ הָעוֹף הַזֶּה אֶת נַפְשׁוֹ מִכָּל מַאֲכָל טוֹב, וּכְבָר יְחַכֶּה לִקְרַאת יוֹם הִטָּבְחוֹ”. וַיִּכְרֹת אֶת רֹאשׁוֹ מֵעָלָיו, וַיּוֹצֵא אֶת פִּדְרוֹ מִמֶּנּוּ וַיִּמְצָא אֶת טַבַּעַת הַמַּלְכָּה בְּקֻרְקְבַן בֶּן־הָאַוָּז.

וַיֵּלֶךְ הָעֶבֶד, וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיּוֹכִיחַ לוֹ אֶת צִדְקָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ. וַיִּוָּכַח הַמֶּלֶךְ כִּי נָקִי עַבְדּוֹ הַנֶּאֱמָן מִכָּל אַשְׁמָה, וַיַּחְפֹּץ לְהֵיטִיב אֶת הָרָעָה, אֲשֶׁר אָמַר לַעֲשׂוֹת לוֹ, וַיְצַו אֶת הָעֶבֶד לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ חֶסֶד רָב, וּכְכֹל אֲשֶׁר יִדְרשׁ מֵאִתּוֹ לֹא יִמְנַע מִמֶּנּוּ. וַיִּבְטִיחֵהוּ לָתֶת לוֹ פְקֻדָּה⁴ נִשָּׂאָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ.

וְלֹא אָבָה הָעֶבֶד לָקַחַת כָּל דָּבָר, וַיְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לָתֶת לוֹ אַךְ סוּס אֶחָד וְכִיס־כֶּסֶף לְצָרְכֵי הַדֶּרֶךְ, כִּי גָבְרָה בּוֹ מְאֹד תְּשׁוּקָתוֹ לָנוּעַ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים⁵. וְאַחֲרֵי הֵעָשׂוֹת לוֹ בַּקָּשָׁתוֹ,, רָכַב עַל סוּסוֹ וַיֵּצֵא־מֵאֵת פְּנֵי הָעִיר. –

וַיְהִי הַיּוֹם, וַיַּעֲבוֹר לִפְנֵי נָהָר אֶחָד, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה דָגִים נִלְכְּדוּ בְּמִכְמֹרֶת, וַיִּתְאַמְּצוּ לָשׁוּב הַמַּיְמָה וְלֹא יָכֹלוּ. וְאִם אָמְנָם יֹאמְרוּ, כִּי הַדָּגִים אִלְּמִים הֵם בְּכָל זֹאת הִקְשִׁיב הָעֶלֶם לְקוֹלָם, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה הֵם צֹרְחִים⁶ בְּקוֹל בְּכִיָה עַל גּוֹרָלָם הַמָּר. וְלָעֶלֶם הָיָה לֵב טוֹב וְרַחוּם מְאֹד, וַיֵּרֶד מֵעַל סוּסוֹ. וַיָּשֶׁב אֶת הַדָּגִים הַנִּלְכָּדִים הַמַּיְמָה. וַיִּתְפַּתְּלוּ⁷ הַדָּגִים מֵרֹב שִׂמְחָתָם, וַיּוֹצִיאוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם מִן הַמַּיִם, וַיִּקְרְאוּ אֶל הָעֶלֶם: “עֵקֶב⁸ אֲשֶׁר רִחַמְתָּ עָלֵינוּ, וַתַּצִילֵנוּ מִן הַמָּוֶת, עַל כֵּן נְשַׁלֵּם לְךָ כְּפָעָלְךָ הַטוֹב”. –

וִַיּרְכַּב הָלְאָה. וַיַּעַבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים, וַיִּדְמֶה לוֹ כְּמוֹ קוֹל דְּבָרִים עֹלֶה בְאָזְנָיו מַעֲפַר הָאָרֶץ, מִתַּחַת לְרַגְלָיו. וַיַּבֵּט אַרְצָה, וַיַּקְשֵּׁב, וַיִּשְׁמַע וְהִנֵּה מַלְכַּת הַנְּמָלִים דֹּבֶרֶת בִּתְלוּנָה: “מִי יִתֵּן וְלֹא הִדְרִיכוּנוּ בְנֵי הָאָדָם וּבַהֲמוֹתֵיהֶם מְנוּחָה. הִנֵּה הַסּוּס הַפֶּתִי הַזֶּה יִדְרֹךְ עַל רָאשֵׁינוּ בְּפַרְסוֹתָיו הַכְּבֵדוֹת, וְיָמִית מִמֶּנּוּ עַם רַב בְּאֵין חֶמְלָה”.

וַיִּשְׁמַע הָעֶלֶם וֵַיּט הַצִדָּה. וַתִּקְרָא אֵלָיו מַלְכַּת הַנְמָלִים: “זָכֹר נִזְכֹּר לְךָ חַסְדְּךָ זֶה וְנָשִׁיב לָךְ כְּפֹעַל יָדֶיךָ”.

וַיִּרְכַּב הָלְאָה, וַיַּעֲבֹר דֶּרֶךְ יַעַר גָּדוֹל, וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁנֵי עֹרְבִיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, עֹמְדִים עַל יַד קִנָּם, וּמַשְׁלִיכִים אֶת אֶפְרֹחֵיהֶם מִמֶּנּוּ וְקֹרְאִים: “הָלְאָה מִזֶּה. נְבָלִים, לֹא נוּכַל עוֹד לְהַאֲכִילְכֶם כִּי כְבָר גְּדַלְתֶּם, וְתוּכְלוּ מֵעַתָּה לִמְצֹא אֶת טַרְפְּכֶם גַּם בְּלִי עֶזְרָתֵנוּ!”

וְהָאֶפְרֹחִים הָאֻמְלָלִים שֹׁכְבִים עַל הָאָרֶץ, וּמַכִּים בְּכַנְפֵיהֶם, וְקֹרְאִים בְּקוֹל מָר: “אֲהָהּ, בָּנִים עֲזוּבִים אֲנַחְנוּ! אֵיךְ נִמְצָא אֶת טַרְפֵּנוּ וַאֲנַחְנוּ טֶרֶם לָמַדְנוּ לָעוּף! אוֹי וַאֲבוֹי!! הֲלֹא גָוֹעַ נִגְוַע בָּרָעָב!!!”

וַיֵּרֶד הָעֶלֶם הָרַחוּם מֵעַל סוּסוֹ, וַיָּמֶת אֶת סוּסוֹ בְּחַרְבּוֹ, וַיַּעֲזֹב אֶת בְּשָׂרוֹ לְמַאֲכָל לָעֹרְבִים הַצְּעִירִים, אֲשֶׁר זָחֲלוּ עַל גְּחוֹנָם עַד בְּשַׂר הַסּוּס הַמּוּמָת, וַיֹּאכְלוּ מִמֶּנוּ, וַיִּשְׂבָּעוּ, וַיִּקְרְאוּ אֶל הָעֶלֶם: “זָכֹר־נִזְכֹּר לְךָ חַסְדְּךָ זֶה, וְנָשִׁיב לְךְ כְּפֹעַל יָדֶיךָ”.

וַיְאֻלַּץ הָעֶלֶם לָלֶכֶה בְּרַגְלָיו, וַיֵּלֶךְ יָמִים רַבִּים, וַיָּבֹא אֶל עִיר אַחַת גְּדוֹלָה, וַיַּרְא וְהִנֵּה הֲמוֹן אָדָם נֶאֱסָפִים, וַהֲמֻלָּה גְדוֹלָה בִּרְחֹבוֹת הָעִיר, וּפָרָשׁ אֶחָד, רֹכַב עַל סוּס אַבִּיר בָּא אֶל הֶהָמוֹן, וַיִּקְרָא: “הִנֵּה בַת הַמֶּלֶךְ חֲפֵצָה לְהִנָּשֵׂא לְאִישׁ. וְהָיָה הָאִישׁ. אֲשֶׁר יֹאבֶה לִהְיוֹת חֲתַן הַמֶּלֶךְ, וְעָשָׂה מִצְוָה אַחַת מֵאֲשֶׁר תְּצַוֶּה עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ. וְאִם לֹא יוּכַל עֲשׂוֹתָהּ וָמֵת!”

וַיִּוָּדַע לָעֶלֶם, כִּי רַבִּים הֵם, אֲשֶׁר הִתְחַרוּ לְמַלֵּא אֶת חֶפְצָה, אַךְ לַשָּׁוְא הָיָה כָּל עֲמָלָם, וְלָרִיק נָתְנוּ אֶת חַיֵּיהֶם כֹּפֶר תְּשׁוּקָתָם.

וַיְהִי כִּרְאוֹת הָעֶלֶם אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ, וַיֶּחֱשַׁק בָּהּ עַד מְאֹד, וַתִּבְעַר בּוֹ אֵשׁ אַהֲבָתוֹ: וַיִּשְׁכַּח אֶת הַסַּכָּנָה, וַיָּבֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּבִּיעַ לְפָנָיו אֶת חֶפְצוֹ, לָקַחַת אֶת בִּתּוֹ לוֹ לְאִשָּׁה. וַיּוֹלִיכוּהוּ כְרֶגַע אֶל שְׁפַת הַיָּם. וַיַּשְׁלִיכוּ לְעֵינָיו טַבַּעַת זָהָב יְקָרָה אֶל הַמְּצוּלָה, וַתְּצַו עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ, לְהַעֲלוֹת אֶת הַטַבַּעַת מִמְּצוּלוֹת יָם, וַתֹּאמֶר: "וְאִם תַּעֲלֶה מִן הַמַּיִם וְהַטַבַּעַת אֵינֶנָּה בְיָדֶיךָ, וְהָשְׁלַכְתָּ הַיָּמָּה וְטֻבַּעְתָּ בְּגַלָּיו

הַהוֹמִים!"

וַיָּגוּרוּ כָל הָעֹמְדִים לָעֶלֶם הַיָּפֶה, וַיַּעַזְבוּהוּ, וַיֵּלְכוּ לָמוֹ, וְהוּא נִשְׁאַר בָּדָד עַל שְׂפַת הַיָּם.

עוֹדֶנּוּ עֹמֵד עַל שְׂפָתוֹ, וְחֹשֵׁב אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה דָגִים עֹבְרִים לְפָנָיו בַּמַּיִם. וַיַּכִּירֵם הָעֶלֶם, וְהִנֵּה הֵם הַדָּגִים, אֲשֶׁר הִצִּיל לְפָנִים מִמָּוֶת. וַיַּרְא וְהִנֵּה אַחַד הַדָּגִים נֹשֵׂא צָב⁹ בְּפִיו, וַיַּשְׁלֵךְ הַדָּג אֶת הַצָּב לְרַגְלֵי הָעֶלֶם, אֶל הַיַּבָּשָׁה, וַיָּרֶם הָעֶלֶם אֶת הַצָּב, וַיִּפְתַּח אֶת שִׂרְיוֹנוֹ, וַיִּמְצָא בוֹ אֶת הַטַבַּעַת. וַיִּשָּׂאֶהָ בְרֹב שִׂמְחָה אֶל הַמֶּלֶךְ. וַיְחַכֶּה, כִּי עָשׂה יַעֲשׂוּ לוֹ כְּהַבְטָחָתָם וּכְפֹעַל יָדוֹ.

אוּלָם בַּת־הַמֶּלֶךְ הַגֵּאָה, בְּהִוָּדַע לָהּ יַחַשׂ הָעֶלֶם, כִּי מָךְ¹⁰ הוּא וַתִּבְחַל בּוֹ, וַתִּדְרֹשׁ מֵאִתּוֹ כִּי יְמַלֵּא עוֹד פְּקֻדָּה אֶחָת. וַתֵּלֶךְ הַגַּנָּה, וַתִּקַח עֲשָׂרָה שַׂקִּים מְלֵאִים דֹּחַן, וַתְּפַזֵר אֶת הַפְּרֻדוֹת¹¹ בַּדֶּשֶׁא, וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶלֶם: “אֵת כָּל הַפְּרֻדוֹת הָאֵל תְּלַקֵּט לְאַחַת, אֶחָת, וּצְבַרְתָּן לָעֲרֵמָה, וּמִלֵּאתָ בָהֶן אֶת הַשַּׂקִים, וְכִלִּיתָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ עַד יוֹם מָחָר וְלֹא תְחַסֵּר מֵהֶן אַף פְּרֻדָה אֶחָת!”

וַיִּשָּׁאֵר הָעֶלֶם לְבַדּוֹ בַּגָּן, וַיַּחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת, אֵיךְ לְלַקֵּט אֶת הַפְּרֻדוֹת, וְלֹא מָצָא כָל עֵצָה לְמַלֵּא אֶת מִצְוָתָהּ. וַיֵּשֶׁב בִּמְקוֹמוֹ סָר וְזָעֵף מְאֹד, וַיַאֲמֵן כִּי נָכוֹן הוּא לָמוּת כְּאוֹר הַבֹּקֶר בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.

וַיְהִי כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ. וְקַרְנֶיהָ הוֹפִיעוּ בַגָּן, וַיַּרְא הָעֶלֶם, וְהִנֵּה כָל עֲשֶׂרֶת הַשַּׂקִים נִמְלְאוּ דֹחַן וּמוּנָחִים לְפָנָיו יַחְדָּו, וְגַם פְּרֻדָּה אַחַת לֹא חָסֵרָה; כִּי מַלְכַּת הַנְּמָלִים אָסְפָה אֵלֶיהָ רִבְבוֹת אַחְיוֹתֶיהָ, וַתָּבֹאנָה בַלַּיְלָה, וַתֶּאֱגֹרְנָה אֵת כָּל הַפְּרֻדוֹת, וַתְּמַלֶּאנָה אֶת כָּל הַשַּׂקִים בַּחֲרִיצוּת נִפְלָאָה.

וַתָּבֹא בַת־הַמֶּלֶךְ הַגַּנָּה, וַתִּשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת, כִּי נֶעֶשְׂתָה מִצְוָתָהּ. אַךְ לְבָבָהּ הַגֵּאֶה טֶרֶם חָפֵץ לְהִכָּנַע, וַתֹּאמֶר אֶל הָעֶלֶם: אִם יָכֹלְתָּ לְמַלֵּא אֶת שְׁתֵּי מִצְוֹתַי אֵלֶּה, וְיָכָלְתָּ גַּם לְהַשִּׂיג לְמַעֲנִי תַּפּוּחַ זָהָב מֵעֵץ־הַחַיִים, טֶרֶם תִּשָּׂאֵנִי לְךָ לְאִשָּׁה".

וְהָעֶלֶם לֹא יָדַע מְקוֹם עֵץ הַחַיִּים אַיֵּהוּ: וַיִּגְמָר־אֹמֶר לָלֶכֶת וּלְבַקְשֵׁהוּ, עַד אֲשֶׁר תִּשֶּׂאנָה אוֹתוֹ רַגְלָיו; אַךְ תִּקְוָתוֹ לִמְצֹא אֶת הָעֵץ אָבְדָה מִמֶּנּוּ.

וַיְהִי אַחֲרֵי עָבְרוֹ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת גְדוֹלוֹת, וַיָּבֹא לְעֵת הָעֶרֶב אֶל יַעַר גָּדוֹל, וַיֵּשֶׁב תַּחַת עֵץ אֶחָד, וַיֹּאמֶר לִישָׁן וְלָנוּחַ שָׁם מֵעֲמַל דַּרְכּוֹ, וַיִּשְׁמַע קוֹל הַמֻלָּה בֵּין עַנְפֵי הָעֵץ, וְתַפּוּחַ זָהָב נֹפֵל אֶל חֵיקוֹ. וּבְרֶגַע הַהוּא הוֹפִיעוּ לְפָנָיו שְׁלֹשָׁה עֹרְבִים. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: “הִנְנוּ שְׁלֹשֶׁת הָעֹרְבִים הַצְּעִירִים הָהֵם אֲשֶׁר פְּדִיתָם מֵרָעָב לְפָנִים, וּבְהִוָּדַע לָנוּ, כִּי תְבַקֶּשׁ לָךְ תַּפּוּחַ עֵץ הַחַיִּים, עַפְנוּ אֶל קְצוֹת הַתֵּבֵל אֲשֶׁר שָׁם עָמַד הָעֵץ וַנָּבֵא לְךָ אֶת הַתַּפּוּחַ”.

וַיִּשָּׂא הָעֶלֶם אֶת הַתַּפּוּחַ בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶל בַּת־הַמֶּלֶךְ הַיָּפָה, אֲשֶׁר לֹא יָכְלָה עוֹד לִמְצֹא לוֹ כָּל תֹּאֲנָה¹², וַיְחַלְּקוּ אֶת הַתַּפּוּחַ בֵּינֵיהֶם, וַיֹּאכְלוּהוּ יַחְדָּו. וַיְהִי בִּטְעֹם הָעַלְמָה מִמֶּנּוּ וַיִמָּלֵא לִבָּהּ פִּתְאֹם אַהֲבָה עַזָּה לָעֶלֶם הַיָּפֶה וְהַטּוֹב, וַיָּחֹגּוּ אֶת חַג חֻפָּתָם בְּרֹב שִׂמְחָה, וַיִּחְיוּ יַחְדָּו בְּשָׁלוֹם וּבְאשֶׁר עַד זּקְנָה וְשֵׂיבָה.