אֶל-סֻכַּת אֲבִיהֶם הַנְּעָרִים חָפָזוּ,

וּבְקוֹל גָּדוֹל וּבְנֶפֶשׁ נִרְעֶשֶׁת:

"אָבִינוּ! אָבִינוּ! לֹא דָגִים נֶאֱחָזוּ,

כִּי פֶגֶר אִישׁ חָלָל הֶעֱלִינוּ בָרֶשֶׁת”.

– הַס, רֵיקִים וּפוֹחֲזִים, רַק שֶׁקֶר, רַק שֶׁקֶר!

כֹּה יֶהֱמֶה אֲבִיהֶם וּפִיו לֹא יִסָּגֶר:

לְרֹעַ לֵב בָּנִים שׁוֹבָבִים אֵין-חֵקֶר –

רַק מַקְלִי יַגֵּדְכֶם וִידַעְתֶּם מַה-פָּגֶר!

הַשּׁוֹפְטִים הֵן יַעֲלוּ אֵלַי לְחָקְרֵנִי –

מִפְּנֵיהֶם עַד-נֶצַח לֹא יִפְטַר חֵלֵכָה;

אֵין עֵצָה, אֵין תְּבוּנָה – הָאִשָּׁה! חִישׁ תֵּנִי

הַמְּעִיל וְאֶתְעַטֵּף, אֵלֵכָה, אֵלֵכָה…

אֵי נִבְלַת הַפֶּגֶר? – “שָׁם, שָׁם הִיא מוּטֶלֶת!”

וְאָמְנָם עַל-שְׂפַת מֵי הַנַּחַל בַּפָּרֶץ,

בִּמְקוֹם שָׁם הָרֶשֶׁת בַּמַּיִם טוֹבֶלֶת,

שָׁם נִרְאָה הֶחָלָל בַּחוֹל עַל-הָאָרֶץ.

מַה-נּוֹרָא הַפֶּגֶר לְמַרְאֶה-עֵינַיִם:

גּוּפָתוֹ בָצֵקָה וְעֵינָהּ עֵין-תְּכֵלֶת,

הַהִשְׁלִיךְ אִישׁ אֻמְלָל אֶת-נַפְשׁוֹ לַמַּיִם

בְּאֶפֶס עוֹד תִּקְוָה וּבְאֵין עוֹד תּוֹחֶלֶת?

אִם דַּיָּג בְּחָתְרוֹ הַגַּלִּים בְּלָעוּהוּ,

אוֹ בָּחוּר כִּי-הֵיטִיב אֶת-לִבּוֹ בַיָּיִן?

אִם סוֹחֵר נוֹסֵעַ גַּנָּבִים בָּאוּהוּ,

וְנִזְהֹר לֹא נִזְהַר וַיּוּמַת וָאָיִן?

מָה אִכָּר כִּי-יַחֲקֹר לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה?

הוּא הִבִּיט אֶל-סְבִיבָיו, הוּא הִבִּיט שָׁמַיְמָה…

וַיֹּאַחז וַיִּמְשׁוֹךְ, וְיָדוֹ לֹא תֵלֶא,

וַיִּסְחַב בְּרַגְלוֹ הַפֶּגֶר הַמַּיְמָה,

וּמְקוֹם שֶׁשָּׁם תָּלוּל הַחוֹף, שָׁם הִדִּיחַ

אֶת-גּוּפַת הֶחָלָל בַּמָּשׁוֹט לַשָּׁחַת,

וַיָּשָׁט שָׁם שֵׁנִית הַגּוּף – הֵגִיחַ

וַיֵּרֶד לְבַקֵּשׁ לוֹ קֶבֶר מִתָּחַת.

עוֹד יָשׁוּט הַפֶּגֶר בֵּין גַּלֵּי הַמַּיִם,

עוֹד יָנוּד וּכְגוּפַת אִישׁ חַי מִתְהַפֶּכֶת.

הָאִכָּר יְשַׁלְּחוֹ רַק עוֹד בְּעֵינַיִם,

וְאַחַר הִתְעוֹרֵר וַיִּפֶן לָלֶכֶת.

"גַּם-אַתֶּם הַנְּעָרִים, הֵחָלְצוּ, עֲבֹרוּ!

וּלְאִישׁ אִישׁ בַּבַּיִת צַפִּיחִית אֶתֵּנָה,

רַק דֹּמּוּ וּמַחֲסוֹם לְפִיכֶם שְׁמֹרוּ,

פֶּן מַכּוֹת אֲחַלֵּק כָּהֵנָּה וָהֵנָּה”.

בַּלַּיְלָה הִתְנַשֵּׂא קוֹל סוּפָה סוֹעֶרֶת,

וּמֵימֵי הַנַּחַל בִּשְׂעָרָה רָעָשׁוּ;

כְּבָר כָּבָה גַם-לַפִּיד הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת

בְּסֻכַּת הָאִכָּר וַעֲרִיפִים נִטָּשׁוּ;

הַיְלָדִים נִרְדָּמִים, הָאִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת,

הָאִכָּר סָרוּחַ עַל-גַּב הַכִּירָיִם;

עוֹד הוֹמָה הַסְּעָרָה – אָז אָזְנוֹ קַשֶּׁבֶת

קוֹל דּוֹפֵק בַּחַלּוֹן וּבְחֹזֶק יָדָיִם.

"מִי אֵפוֹא זֶה דּוֹפֵק?”– הוֹי, פְּתַח-נָא, אָסְפֵנִי! –

"מִי שָׁמָּה וּמַה-זֶּה הִגִּיעַ עַל-כָּכָה?

מִי אַתָּה, הַנּוֹדֵד, כִּי-לַיְלָה תְעִירֵנִי?

רַק הֵבִיא בְכוֹר-שָׂטָן עַד-הֵנָּה אוֹתָכָה;

אַף-אֵיפֹה אַשְׁכִּיבְךָ, לוּ אֶפְתַּח דְּלָתַיִם?

וְצָרָה סֻכָּתִי כָּרֶפֶת לָעֵדֶר".

וּבְעָמָל וּכְבֵדוּת וּבְעַצְלוּת יָדַיִם

הִתְנַעֵר וַיִּפְתַּח אֶת-חַלּוֹן הַחֶדֶר.

עוֹד נֹגַהּ הַלְּבָנָה הֶעָבִים יַחְתֹּמוּ –

אַךְ מַה-זֹּאת, הֵן תְּמוּנָה לְפָנָיו עוֹמֶדֶת:

אִישׁ עָרֹם, מִזְּקָנוֹ הַמַּיִם יִזְרֹמוּ,

וּפְקוּחָה גַם-עֵינוֹ, אַךְ לֹא מִתְנוֹדֶדֶת;

וּכְאֶבֶן נֶאֶלְמוּ אֲבָרָיו כֻּלָּהַם,

וּלְמַטָּה לָאָרֶץ הוּרָדוּ יָדֵיהוּ,

וּבְגוּפוֹ, שֶׁכֻּלּוֹ כְבָר בָּצֵק הַפָּעַם,

נֶאֶחְזוּ סַרְטָנִים בְּמַפְּלֵי בְשָׂרֵיהוּ.

אָז הֵגִיף הָאִכָּר חַלּוֹנוֹ בַכֹּחַ

וַיִּסְגֹּר בְּחָפְזָה, כִּי-הִכִּיר הַפָּגֶר;

וַיִּרְעָד. – רַק יֶחֱרַב לְשַׁד לָךְ וָמֹחַ!

כֵּן יֶהֱמֶה בִרְעָדָה וּפִיו לֹא יִסָּגֶר;

וְנַפְשׁוֹ נָבוֹקָה וְרוּחוֹ נִתָּקָה,

אַף-טִלְטֵל בַּלַּיְלָה עַצְמוֹתָיו הַשָּׂעַר –

וְעַד-בֹּקֶר לֹא חָדְלָה הַיָּד וְדָפָקָה

עַל-דַּלְתוֹת הַחַלּוֹן, עַל-דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר.

וּבְקֶרֶב הֶהָמוֹן הַשְּׁמוּעָה עוֹבֶרֶת,

וִיסַפְּרוּ: הָאִכָּר הַלָּז הַנָּגוּעַ

יְחַכֶּה כָל-שָׁנָה לִתְקוּפָה חוֹזֶרֶת

אֶל-בֹּא הָאוֹרֵחַ בַּיּוֹם הַקָּבוּעַ;

מִבֹּקֶר כְּבָר רוּחַ הוֹמִיָּה נוֹאֶקֶת,

בַּלַּיְלָה כְּקֶצֶף יִתְחוֹלֵל הַסָּעַר,

אָז יַד הַטָּבוּעַ בַּלַּיְלָה דוֹפֶקֶת

עַל-דַּלְתוֹת הַחַלּוֹן, עַל-דַּלְתוֹת הַשָּׁעַר.

…כְּבָר רוּחוֹת הַחֹרֶף בִּרְגָזָה נָשָׁבוּ,

כְּבָר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֶת-בּוֹאָן עָזָבוּ,

וּמִדַּת הַיּוֹם אַךְ מָעָטָה, קָטָנָה.

הַיְּעָרוֹת נִרְדָּמוּ וּשְׁנָתָם נָתָנָה

אֶת-אוֹתוֹת קוֹל-נַחֲרָם בִּשְׂעָרָה נִדְכָּאָה;

הַשָּׂדוֹת מִסָּבִיב עֲרָפֶל עָטָפוּ;

וּמַחֲנוֹת בַּרְבֻּרִים כְּבָר עָפוּ, חָלָפוּ

מִמֶּנּוּ דָרוֹמָה: אַךְ קָרְבָה וּבָאָה

הָעֵת אֵין בָּהּ חֵפֶץ, הָעֵת הַמְקֻלֶּלֶת –

מַרְחֶשְׁוָן זֶה עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת.

מִקֹּר בָּעֲלָטָה כְבָר יֵצֵא הַשֶּׁמֶשׁ,

מִשָּׂדֶה כְבָר שָׁבַת קוֹל עוֹבֵד וַיֶּרֶף;

שָׁם אַחֲרֵי הַזְּאֵבָה הָרְעֵבָה מֵאֶמֶשׁ

הַזְּאֵב הִנֵּה יוֹצֵא לְבַקֵּשׁ לוֹ טֶרֶף.

הַסּוּס עוֹד בַּדֶּרֶךְ עֵת אוֹתוֹ יָרִיחַ

יַשְׁמִיעַ קוֹל-נַחֲרוֹ – הַהֵלֶךְ יָגִיחַ

אֶל-אַחַד הֶהָרִים וּבְרֶגֶל נֶחְפֶּזֶת;

בַּבֹּקֶר הָרוֹעֶה אֵין יָדוֹ אוֹחֶזֶת

שׁוֹט שׁוֹטֵף לְהָעִיז הַפָּרוֹת מֵרֶפֶת,

וּמוֹעֵד צָהֳרַיִם עֵת אֵלָיו יַגִּיעַ

לֹא אוֹתָן בַּחֲלִילוֹ הַבַּיְתָה יַסִּיעַ.

הַנַּעֲרָה בַסֻּכָּה קוֹל-שִׁירִים מַטֶּפֶת,

אַף-טָוָה, וַהֲמֻלַּת הַלַּפִּיד – זֶה רֵעַ

לְלֵילוֹת הַחֹרֶף – בַּקּוֹל תִּשָּׁמֵעַ.

וּכְבָר עַל-הַשָּׂדוֹת יִתְגָּעֵשׁ הַקֶּרַח

וּכְשִׂמְלַת-הַכֶּסֶף כְּבָר אוֹתוֹ יַעֲטֹפוּ…

(הֵן חִכּוּ הַקּוֹרְאִים לַחֲרוּז פֹּה – הַפֶּרַח:

וִיהִי-נָא, לִקְחוּהוּ חִישׁ-מַהֵר וַחֲטֹפוּ!)

גַּם-חָלְקוּ הַנְּהָרוֹת עֵת כְּפוֹר הִתְלַבָּשׁוּ

מֵרִצְפוֹת הֵיכָלִים שֶׁחָלְקוּ, חֻדָּשׁוּ.

וּנְעָרִים עֵינֵיהֶם גִּיל-רַנֵּן יָפִיקוּ

בַּסַּנְדָּל הַמְסֻמָּר עַל-קֶרַח יַחֲלִיקוּ;

וּכְיָרֵא וְנִזְהָר לַפֶּלֶג יַגִּיעַ

גַּם-אַוָּז כְּבַד-בָּשָׂר וַאֲדֻם-הָרַגְלַיִם,

וּבְלִבּוֹ יִתְפָּאֵר כִּי-יָשׁוּט בַּמַּיִם,

אַךְ יִכְשַׁל וְיִפּוֹל; בִּבְרַק אוֹר-רָקִיעַ

הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן מִתְחוֹלֵל, פּוֹרֵחַ,

וּכְפִתִּים לְרֹחַב הַחוֹף יִשְׁתַּטֵּחַ.

מִן-הֶעָבִים הָאֲפֵלוֹת

חוֹדֵר לָצֵאת הַיָּרֵחַ,

עַל-הַבְּקָעוֹת הָאֲבֵלוֹת

אוֹרוֹת קוֹדְרִים הוּא שׁוֹלֵחַ.

בִּנְתִיב קֶרַח בַּשִּׁמָּמוֹן

רְכוּב הַמְשֻׁלָּשׁ חִישׁ נוֹסֵעַ,

רֶגַע רֶגַע צְלִיל הַפַּעֲמוֹן

עַד לְיַשֵּׁן יִשָּׁמֵעַ.

יֵשׁ כִּי שִׁיר הָרַכָּב יָעִיר

זִכְרוֹן אֶרֶץ וּמוֹלֶדֶת:

רֶגַע שִׂמְחַת גִּיל בּוֹ תָאִיר

רֶגַע תּוּגָה בוֹ רוֹעֶדֶת.

אֵין בְּרַק-אֵשׁ, אַף אֵין כָּל-סֻכָּה…

דֳּמִי וָקֹר… רַק אַבְנֵי-אֶזֶל

מוֹרוֹת דֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה

אַחַת אַחַת תַּחֲלוֹף, תֵּזֶל…

(פרישמן לא סיים לתרגם את השיר)

כִּי-אֵצֵא בִרְחוֹבוֹת הוֹמִיּוֹת לָשׂוּחַ,

כִּי-אָבֹא בְהֵיכַל רָב-אָדָם לָשָׁבֶת,

כִּי-אֵשְׂטְ אֶל-בַּחוּרִים מְרַדְּפֵי כָל-רוּחַ –

אָז לִבִּי בִי חוֹקֵר וְנַפְשִׁי חוֹשָׁבֶת.

אָז אֹמַר אֶל-לִבִּי: הַיָּמִים יָעוּפוּ,

וְכֻלָּם פֹּה סָבִיב, זְקֵנֵינוּ, נְעָרֵינוּ,

הֵן כֻּלָּם יִגְוָעוּ, הֵן כֻּלָּם יָסוּפוּ –

וּמָחָר מִי יֵדַע, מִי מֵת מִקִּרְבֵּנוּ.

כִּי-אַבִּיט אֶל-אֵלָה גַלְמוּדָה, נִשְׁכָּחָה,

אָז אֶחְשׁוֹב: זֹה זְקֵנָה שֶׁשְּׁחוֹק לָהּ כָּל-קָרֶץ,

הִיא אַחֲרֵי אֲבוֹתַי הֵן יָמִים הֶאֱרִיכָה,

הִיא תַאֲרִיךְ גַּם-אַחֲרַי עוֹד יָמִים בָּאָרֶץ.

כִּי בְיֶלֶד-שַׁעֲשׁוּעִים אֶשְׁתַּעֲשַׁע, אָשִׂיחָה,

אָז אֶקְרָא לוֹ: שָׁלוֹם, הַבֵּן אַמִּיץ-כֹּחַ!

פֹּה תַחְתַּי לְךָ אֶת-הַמָּקוֹם אַנִּיחָה –

לִי בָאָה עֵת לִבְלוֹת, וּלְךָ עֵת לִפְרוֹחַ!

עַל-כָּל-יוֹם וָיוֹם וְעַל-כָּל-רֶגַע וָרֶגַע

מַחֲשָׁבוֹת מַה-מָּרוֹת בִּי נַפְשִׁי חוֹשָׁבֶת:

הוֹי אִמְרוּ, מִי יָבִיא מִכֶּם לִי הַפֶּגַע,

מִי יִהְיֶה מִכֶּם לִי יוֹם אַחֲרוֹן, יוֹם-מָוֶת?

אֵי מוֹתִי לִי יָבֹא, אֵי אֵיפֹה יִרְטֵנִי?

בַּדֶּרֶךְ? בַּקְּרָב? אוֹ בַמַּיִם מִתָּחַת?

אוֹ בִקְעָה הַקְּרוֹבָה הַהִיא תַאַסְפֵנִי

וְהָיְתָה לַעֲפָרִי הַקַּר לְבוֹר-שָׁחַת?

הֵן אָמְנָם הַפֶּגֶר אֵין מְאוּמָה יוֹדֵעַ,

אַף-אַחַת לוֹ אַיֵּה בוֹ רָקָב שָׁלוּחַ:

וּבְכָל-זֶה בִּגְבוּלִי בִּמְקוֹם תִּשְׂתָּרֵעַ

נַחֲלָתִי, שָׁם חָפֹץ חָפַצְתִּי לָנוּחַ.

שָׁם חַיִּים חֲדָשִׁים עַל-פֶּתַח הַקֶּבֶר

מִי-יִתֵּן וּבְהוֹדָם הֶחָדָשׁ יִפְרָחוּ,

וּבְשֶׁקֶט וָדֳמִי עַל-כָּל-פֵּאָה וָעֵבֶר

הַיְקוּם עִם-כָּל-הוֹדוֹ וַהֲדָרוֹ יִזְרָחוּ.

הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת-שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל:

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל;

רֶגַע תְּקַרְקֵר הַגָּג שֶׁמִּלְּמַעְלָה

וְעַל-חֲצִירוֹ הַיָּבֵשׁ תִּתְרַפֵּק,

וְרֶגַע כְּהֵלֶךְ הַמְאַחֵר בַּלַּיְלָה

עַל-אֶשְׁנַב הַחַלּוֹן תִּתְדַּפֵּק.

שָׁם סֻכַּת בֵּיתֵנוּ כוֹשֶׁלֶת, נוֹפֶלֶת,

וַאֲבֵלָה מַה-הִיא וְשׁוֹמֵמָה.

מַה-תֵּשְׁבִי לָךְ, זְקֵנָה, נִדְהֶמֶת, נִבְהֶלֶת,

שָׁם אֵצֶל הַחַלּוֹן דּוֹמֵמָה?

הַבְסוּפַת הַסְּעָרָה בַחוּץ מִתְהַפֶּכֶת

אַתְּ, חֶמְדַּת כָּל-נַפְשִׁי, נִדְהַמְתְּ?

אוֹ קוֹל הֲמוֹן פִּלְכֵּךְ שֶׁיָּדֵךְ תּוֹמֶכֶת

הֲמָמֵךְ עַד רֶגַע נִרְדַּמְתְּ?

נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה.

שִׁירִי לַי שִׁירֵךְ עַל „דְּרוֹר שֶׁיָּשָׁבָה

בִּדְמָמָה עַל-חוֹף מַיִם רַבִּים ”.

שִׁירִי לִי שִׁירֵךְ עַל „נַעֲרָה נֶעֱזָבָה

שֶׁהָלְכָה יוֹם יוֹם לַמַּשְׁאַבִּים ”.

הַסְּעָרָה בַעֲרָפֶל שָׁמַיִם מַעֲטֶפֶת,

עֵת סוּפוֹת שֶׁלֶג תְּחוֹלֵל;

רֶגַע הִיא הוֹמָה כְּחַיָּה טוֹרֶפֶת,

וְרֶגַע הִיא בוֹכָה כְּעוֹלֵל.

נֵשְׁתְּ-נָא, חֲבֶרְתִּי, אַתְּ רֵעַ מוֹשִׁיעַ

לְעִתּוֹת יַלְדוּתִי הַכֵּהָה,

נֵשְׁתְּ-נָא בַצָּרָה; אֵי פֹה הַגָּבִיעַ?

אָז יַעֲלֶה גַם-לָנוּ עוֹד גֵּהָה!

הַחֹרֶף… כְּבָר חוֹבֵק הָאִכָּר יָדַיִם

וּבְעֶגְלַת-הַקֶּרַח יְפַלֵּס לוֹ אֹרַח;

וְסוּסוֹ בַשֶּׁלֶג בְּכִשְׁלוֹן-בִּרְכַּיִם

יִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת וְיִמְשׁוֹךְ בְּטֹרַח.

שָׁם עֶגְלַת-חִפָּזוֹן בִּמְרוּצָה עוֹבֶרֶת,

וַחֲרִיצִים עֲמֻקִּים בָּאָרֶץ חוֹפֶרֶת;

וְלָבוּשׁ בָּהּ יוֹשֵׁב הָרַכָּב בָּאֶדֶר,

וַחֲגוֹרָה אֲדֻמָּה עַל-מָתְנָיו לָהֶדֶר.

שָׁם רָץ מִן-הֶחָצֵר בַּכְּפָר אֶחָד נַעַר

וְהוֹשִׁיב אֶת-כַּלְבּוֹ לְתוֹךְ עֶגְלַת-חֹרֶף

וְהָיָה לְסוּס לָהּ הָרָתוּם מוּל-עֹרֶף;

כְּבָר קָפְאָה מִקָּרָה גַם-אֶצְבַּע הַבַּעַר,

וּמַכְאוֹב גַּם-יַחַד הוּא יֵדַע עִם-נָחַת…

וְאִמּוֹ בַחַלּוֹן לוֹ אֶצְבַּע שׁוֹלָחַת…

הַפֶּרַח / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

פֶּרַח אֵין-רֵיחַ, אַף-יָבֵשׁ וְקָמֵל

וְנִשְׁכָּח בַּסֵּפֶר פֹּה עֵינַי תִּרְאֶינָה –

אָז רוּחִי בְקִרְבִּי מָה-הוֹגֶה, מֶה-עָמֵל,

וּבְלִבִּי מָה-רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת תֶּהֱמֶינָה:

אֵי פָרַח? וּמָתַי? מֶה הָיָה אֲבִיבוֹ?

הַהֶאֱרִיךְ לִפְרוֹחַ? וְיַד מִי קְטָפַתּוּ?

הֲזָר אִם אִישׁ מוֹדָע בְּאִבּוֹ הֶחֱרִיבוֹ?

אַף לָמָּה יַד אִישׁ פֹּה בַסֵּפֶר שָׂמַתּוּ?

הַלְאוֹת וּמַזְכֶּרֶת לִפְגִישָׁה בִנְעִימוֹת,

אוֹ זִכְרוֹן לְרֵעִים נִפְרָדִים בַּשָּׁעַר,

אוֹ שָׂרִיד לְהֵלֶךְ הַנּוֹדֵד בִּישִׁימוֹת

בְּדִמְמַת שָׂדֶה וּבְצִלְלֵי יָעַר?

הַהוּא אוֹ אִם הִיא עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתָם?

וְאֵיפֹה הֵם עַתָּה וּמְקוֹמָם אַיֵּהוּ?

אוֹ אוּלַי כְּבָר קָמְלוּ, כְּבָר יָצְאָה נִשְׁמָתָם,

כַּפֶּרַח הַלָּז פֹּה, שֶׁכְּבָר בָּא קִצֵּהוּ?

עֵץ הָרַעַל / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

(אַנְטִיאַרִיס)

בְּמִדְבַּר עֲרָבָה חֲרֵבָה, שׁוֹמֵמָה,

עַל-אַדְמַת חֹם לוֹהֵט, בִּמְקוֹם שָׁם כָּל-קָרֶץ,

שָׁם עוֹמֵד כַּצּוֹפֶה הַמְהַלֵּךְ רָב-אֵימָה

עֵץ-מָוֶת הָאֶחָד בִּמְלֹא כָל-הָאָרֶץ.

בְּיוֹם אַף וְחָרוֹן, לֹא יֵחַד בַּשָּׁנִים,

זֹה אֶרֶץ הַנְּשַׁמָּה אֶת-עֵץ זֶה הִצְמִיחָה

וַתַּשְׁקְ אֶת-עֲנָפָיו רוֹשׁ עַקְרָב וּפְתָנִים

וּמָוֶת עִם-רַעַל בְּשָׁרָשָׁיו הִשְׁלִיחָה.

וְנוֹטֵף הָרוֹשׁ מִן-הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה,

וְאַחַר-כֵּן יִמַּס בִּהְיוֹת הַצָּהֳרָיִם,

אָז יָבֹא הָעֶרֶב וְהִנֵּה חֲדָשָׁה,

כִּי קָפָא לִשְׂרָף זַךְ כְּעֶצֶם שָׁמָיִם.

גַּם צִפּוֹר נוֹדֶדֶת לֹא-תִקְרַב לִגְבוּלוֹ,

גַּם נָמֵר לֹא-יִקְרָב. אֶל-מָקוֹם זֶה יָעַל

רַק רוּחַ זִלְעָפוֹת וְשָׁחוֹר הוּא כֻלּוֹ –

וּבְחָלְפוֹ מִמֶּנּוּ אָז מָלֵא הוּא רָעַל.

אוֹ יֵשׁ כִּי עֲנָנָה הַתּוֹעָה בִשְׁחָקִים

הִמְטִירָה עַל-עָלֶה מֵעֲלֵי עֵץ-הַמָּוֶת,

וְנִטְפֵי רוֹשׁ אַכְזָר וּכְבֵדִים וַחֲזָקִים

אָז יִפְּלוּ לָאָרֶץ וְזָרְעוּ צַלְמָוֶת.

רַק אָדָם אֶת-אָדָם, אֶת-הָעֶבֶד מוֹשְׁלוֹ,

אֶל-עֵץ-הָרוֹשׁ שָׁלַח – וַיִּשְׁמַע וַיֵּלֶךְ;

וַיְחָרֶף אֶת-נַפְשׁוֹ וַיִּקַּח הָרוֹשׁ לוֹ,

וּבְהָאִיר הַבֹּקֶר אָז שָׁב אֶל-הַמֶּלֶךְ.

וַיָּבֵא הַשְּׂרָף לוֹ מֵאֶרֶץ הַשְּׁאִיָּה,

וַיָּבֵא גַם-עָנָף עִם-עָלִים מָרְעָלִים;

וּבְשׁוּבוֹ וְנַפְשׁוֹ עֲיֵפָה, הוֹמִיָּה,

וְזֵעָה מִמִּצְחוֹ נוֹזֶלֶת כַּגְּחָלִים.

וַיָּבֵא – וַיֶּחֱלַשׁ, וַיֶּחְדַּל כָּל-אוֹנוֹ,

וַיִּשְׁכַּב בְּסֻכּוֹ וַיְחַכֶּה לַקָּרֶץ;

וַיָּמָת הָעֶבֶד הַנֶּאֱמָן לַאֲדוֹנוֹ

לְרַגְלֵי אֲדוֹנוֹ הַמְהֻלָּל בָּאָרֶץ.

וַאֲדוֹנוֹ זֶה הִשְׁקָה כָּל-חִצָּיו הַשְּׁנוּנִים

אֶת-נִטְפֵי הַסַּמִּים מוֹלִידֵי כָל-שָׁבֶר,

וּבָמוֹ לָעַמִּים מִסָּבִיב לוֹ שְׁכוּנִים

הִשְׁלִיחַ אֲבַדּוֹן עִם-קֶטֶב וָדָבֶר.

Exegi monumentum.

מַצֵּבָה לִי כוֹנַנְתִּי, לֹא מַעֲשֶׂה בַיָּדַיִם;

הָרְחוֹב אֵלֶיהָ תֶהֱמֶה מֵאָדָם רָב בָּהּ יֵלֶךְ;

וְגֻלַּת כֹּתַרְתָּהּ תָּרוּם אַף-תִּגְבַּהּ שִׁבְעָתַיִם

מִמַּצֶּבֶת אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַמֶּלֶךְ.

לֹא! כָּלָה פֹה לֹא אָמוּת: בְּקֶרֶב כִּנּוֹרִי רוּחַ

יַאֲרִיךְ מֵעֲפָרִי יָמִים וְלֹא יֵדַע חֲלוֹף וָקָרֶץ,

וּשְׁמִי יְהִי לִתְהִלָּה כָּל-עוֹד לֹא יִהְיֶה שָׁכוּחַ

הַמְשׁוֹרֵר הָאַחֲרוֹן מֵאָרֵץ.

וְאוֹתִי בְרוּסְיָה הַגְּדוֹלָה כָּל-אִישׁ בָּהּ יֵדַע וְיֵרֶא,

וְכָל-לָשׁוֹן שֶׁבָּהּ תִּשָּׁמַע לִי הִיא תִשָּׁבֵעַ:

גַּם סְלַוִּי גֵא וּפִינִי, וְטוּנְגּוּזִי זֶה עָם פֶּרֶא,

וְקַלְמִיקִי, לַצִּיָּה זֶה רֵעַ.

וְלָזֹאת יֶאֱהָבֵנִי עַמִּי אַהֲבָה לֹא-מֻגְבֶּלֶת,

כִּי תָמִיד מַחֲשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת בְּנִבְלִי בוֹ עוֹרַרְתִּי,

כִּי תָמִיד בְּמֶתֶק-שִׁירִי הָיִיתִי לוֹ תוֹעֶלֶת,

וְחֶסֶד לַכּוֹשְׁלִים שׁוֹרַרְתִּי.

לִפְקֻדַּת אֵל, בַּת-שִׁירָה, הַטִּי אֹזֶן קַשֶּׁבֶת!

הַחֲרָפוֹת אַל-תִּירָאִי, גַּם-זֵר לָךְ אַל-תִּשְׁאָלִי;

וּתְהִלָּה שִׁמְעִי וְתָהֳלָה, וְתָמִיד בְּנֶפֶשׁ נִשְׂגֶּבֶת,

וְעִם פְּתָאִים אַל-נָא תִתְפַּתָּלִי.

> הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְּמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

אָנֹכִי בַשָּׂדֶה נוֹסֵעַ, נוֹסֵעַ,

וּלְשׁוֹן צְלִיל הַפַּעֲמוֹן דִּין-דִּין-דִּין מַטֶּפֶת…

אֵין מַכִּיר הַבִּקְעָה, אֵין אוֹתָהּ יוֹדֵעַ,

וּרְחָבָה הַבִּקְעָה וּלְבָנִים עוֹטֶפֶת!

– הוֹי, חוּשָׁה, הָרַכָּב!… – „אֵין אוֹן לְהָגִיחַ:

הַסּוּסִים, אֲדוֹנִי, לֹא יַטּוּ עוֹד בֶּרֶךְ;

הַסּוּפָה אֶת-עֵינַי כְּבָר טָחָה בַטִּיחַ;

כָּל-אֹרַח כְּבָר נֶחְתָּם, כְּבָר סֻתְּמָה כָל-דֶּרֶךְ,

לַשָּׁוְא, אֵין עוֹד מִשְׁעוֹל, אֵין שְׁבִיל עוֹד נֶגְדֵּנוּ;

רַק תּוֹעִים אֲנַחְנוּ וּנְכוֹנִים לַצֶּלַע!

אֵין זֹאת כִּי-אִם שֵׁד בַּשָּׂדֶה יְנַהֲגֵנוּ,

רַק שֵׁד יְקַלֵּעַ אוֹתָנוּ בַקֶּלַע.

שָׂא עֵינְךָ, הַבִּיטָה: פֹּה יָרֹן, יָרִיעַ,

פֹּה יָרֹק אֶל-פָּנַי וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ,

וּפֹה – לִנְקִיק סֶלַע יַדִּיחַ, יַסִּיעַ

הַסּוּסִים בְּפִתְאֹם עַד-כִּי-הִתַּמָּהוּ;

שָׁם פִּתְאֹם הִתְעַלָּה, הִתְנַשֵּׂא בָרוּחַ

עִם-אֶבֶן-הָאֶזֶל בִּמְקוֹם לֹא הָיָתָה;

וּפִתְאֹם – גַּם נִיצוֹץ-אֵשׁ בּוֹעֵר שָׁלוּחַ,

וּפִתְאֹם – הָאֵשׁ בָּעֲרָפֶל כָּבָתָה ”.

הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

אֵין כֹּחַ לָנוּעַ; גַּם נֶאֱלֹם נֶאֱלָמָה

הַלָּשׁוֹן בַּפַּעֲמוֹן וַתֶּחְדַּל מִנּוֹעַ;

הַסּוּסִים עָמָדוּ… – מַה-שָּׁמָּה, מַה-שָּׁמָּה?

„זְאֵב טוֹרֵף אוֹ עֵץ הוּא, מִי יֵדַע יָדֹעַ? ”

הַסּוּפָה תָרִיעַ, הַסּוּפָה תַצְרִיחַ,

הַסּוּסִים יָרִיחוּ וּפִתְאֹם צָהָלוּ;

הַשֵּׁד מִן-הַמָּקוֹם רַק הִרְחִיק, הֵגִיחַ,

וְעֵינָיו מֵאֹפֶל רַק בָּעֲרוּ, אָכָלוּ!

הַסּוּסִים זֹה שֵׁנִית הִתְחַזְּקוּ, פָּרָצוּ,

וּלְשׁוֹן צְלִיל הַפַּעֲמוֹן דִּין-דִּין-דִּין מַטֶּפֶת…

וָאֵרֶא: הָרוּחוֹת בֶּהָמוֹן נִקְבָּצוּ

אֶל-עֵמֶק הַבִּקְעָה שֶׁלְּבָנִים עוֹטֶפֶת.

בְּלִי-חֹק וּבְלִי-מִדָּה יִדּוֹדוּ, יִדּוֹדוּ,

וּבְקַרְנֵי אוֹר קוֹדֵר מִנֹּגַהּ יָרֵחַ

הַשֵּׁדִים הַשּׁוֹנִים פֹּה סָבִיב יִרְקוֹדוּ,

וּכְעָלֶה בְטֵבֵת בִּסְעָרָה פוֹרֵחַ…

מֶה עָצוּם מִסְפָּרָם! מִי הֵנִיס הַחֶבֶר?

מַדּוּעַ מִזִּמְרָה כֹה נוּגָה יִמֹּגוּ?

הַאַחַד הַשֵּׁדִים יוֹבִילוּ לַקֶּבֶר?

אוֹ אִם לִמְכַשֵּׁפָה חַג-חֻפָּה יָחֹגּוּ?

הֶעָבִים תָּצוֹפְנָה, הֶעָבִים תָּעוֹפְנָה;

רַק קַרְנֵי יָרֵחַ לֹא-נִרְאֶה מִלְּמָעְלָה

אַט אַט עַל-הַשֶּׁלֶג הַמְעוֹפֵף תַּחֲלוֹפְנָה;

מַה-קּוֹדְרִים שָׁמַיִם, מַה-קּוֹדֵר הַלָּיְלָה.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים הַשֵּׁדִים יָעוּפוּ,

וְעַד-גָּבְהֵי שָׁמַיִם יִסָּעוּ, יִסָּעוּ,

וּבְקוֹלוֹת יְלָלָה וּבְכִית לֹא-יָסוּפוּ

אֶת-לִבִּי בְקִרְבִּי לִגְזָרִים יִקְרָעוּ…

כְּבָר קַוֵּי אוֹר-אָבִיב יֶהְדֹּפוּ, יִרְדֹּפוּ

מֵהָרִים מִסָּבִיב אֶת-נַחֲלֵי הַשֶּׁלֶג,

וּכְבָר עַל-הָאָחוּ הַנִּסְחָף יִשְׁטֹפוּ,

וְהָיוּ לְשֶׁטֶף הַנִּדְלָח בַּפֶּלֶג.

הַבְּרִיאָה כְּחוֹלְמָה וּבְנֶפֶשׁ צוֹהֶלֶת

אֶת-בֹּקֶר הַשָּׁנָה לְשָׁלוֹם שׁוֹאֶלֶת:

בִּתְכֵלֶת פִּי-שְׁנַיִם שָׁמַיִם נִשְׁקָפוּ,

הַיְּעָרוֹת, כִּמְעַט עוֹד נֶחֱשָׂפִים, עָטָפוּ

כִּשְׁלַל נוֹצוֹת רַכּוֹת כָּל-יֶרֶק זָרוּעַ;

הַדְּבוֹרָה מִבֵּיתָהּ, בֵּית-דּוֹנַג, חוֹלֶפֶת

וּמִסָּהּ בַּשָּׂדֶה מִסָּבִיב אוֹסֶפֶת;

הַבְּקָעוֹת חָרָבוּ, הַשָּׂדֶה צָבוּעַ;

הָעֲדָרִים יֶהֱמָיוּ, וְדוּמָם בַּלָּיִל

כְּבָר יָשִׁיר הַזָּמִיר אֶת-שִׁירוֹ בֶחָיִל.

רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְעַל-פָּנָיו נְדִיבוֹת,

כֵּן מַלְאָךְ אֶל-שַׁעֲרֵי-הָעֵדֶן הוֹפִיעַ;

וּלְנֶגְדּוֹ שֵׁד מַשְׁחִית וּמָלֵא תֹּךְ וְרִיבוֹת

מִתַּחְתִּית הַתֹּפֶת לְמַעְלָה הִרְקִיעַ.

וְרוּחַ הַשְּׁלִילָה, רוּחַ הַכִּלָּיוֹן,

אָז הִבִּיט לָרוּחַ הַנִּשְׂגָּב לָטֹהַר,

אָז נִמְלָא גַם-לִבּוֹ תֹּם עִם-נִקָּיוֹן,

וּבְחֹזֶק-יָד דָּבַק גַּם-אֵלָיו הַזֹּהַר.

הוֹי שָׂא-נָא, הֵן אוֹתְךָ רָאִיתִי – קָרָא –

וְאָמְנָם לֹא-חִנָּם מַרְאֶיךָ חָזִיתִי;

לֹא כֹל יֵשׁ בָּאָרֶץ לִי הָיָה לְזָרָא,

לֹא כֹל יֵשׁ בָּאָרֶץ מָאַסְתִּי, בָּזִיתִי.

אַל נָא תָשִׁירִי לְפָנַי

שִׁירֵי אַרְצֵךְ רַבֵּי עַצֶּבֶת,

כִּי חוֹף רָחוֹק וְהֵד חַיַּי

בָּהֶם לַנֶּפֶש הַכּוֹאֶבֶת.

אֲהָהּ! הַזֶּמֶר הָאַכְזָר

אֶת לְבָבִי כְּחֵץ פּוֹלֵחַ,

הוּא מַזְכִּירֵנִי לַיְלָה, כָּר

וּדְמוּת עַלְמָה לְאוֹר יָרֵחַ.

אוֹתוֹ הַצֶּלֶם הָאָהוּב

אַתְּ מַשְׁכִּיחָה בִּי וּמַסֶּגֶת,

אַךְ קוֹל שִׁירֵך אֶשְׁמַע – וְשׁוּב

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מִנֶּגֶד.

אַל נָא תָשִׁירִי לְפָנַי.

בְּסֻכַּת בֵּית-עִבְרִים אֲבֵלָה וְצָרָה

מְנוֹרָה בוֹעֶרֶת בַּפִּנָּה הָאֶחָת;

וּלְאוֹר הַמְּנוֹרָה יוֹשֵׁב אִישׁ זָקֵן

וְקוֹרֵא בַתּוֹרָה. הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת

יוֹרְדוֹת וְנוֹפְלוֹת עַל-סִפְרוֹ לְפָנָיו.

עַל-עֶרֶשׂ קְטַנָּה וְרֵיקָה מִשְׁתַּחֲוָה

אִשָּׁה עִבְרִיָּה צְעִירָה וּבוֹכָה;

בַּפִּנָּה הַשֵּׁנִית אִישׁ עִבְרִי צָעִיר

שָׁקוּעַ בִּמְזִמּוֹת עֲמֻקּוֹת וְרַבּוֹת,

וּמוֹרִיד אֶת-רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ בִּדְאָגָה.

בַּחֶדֶר הַשּׁוֹמֵם תָּכִין הַזְּקֵנָה

אֲרֻחַת-הָעֶרֶב, אֲרֻחָה מָה-רָזָה.

הַזָּקֵן יִסְגּוֹר אֶת-סִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ

וִיחַבֵּר אֶת-וָוֵי הַנְּחשֶׁת עַל-מַסְגֵּר;

הַזְּקֵנָה תַגִּישׁ הָאֲרֻחָה הַצָּרָה

לַשֻּׁלְחָן, וְקָרְאָה לְאַנְשֵׁי הַבָּיִת;

אַךְ אִישׁ טֶרֶם יָבֹא; נִשְׁכַּח הָאֹכֶל…

הַשָּׁעוֹת חוֹלְפוֹת בִּדְמָמָה, אַף-נִרְדָּם

הַיְקוּם תַּחַת כִּפַּת רְקִיעַ-הַלַּיְלָה –

רַק עוֹד עַל-סֻכַּת הָעִבְרִים לְבַדָּהּ

לֹא בָאָה הַשֵּׁנָה מְשִׁיבַת כָּל-נָפֶשׁ.

מִמִּגְדַּל הָעִיר קוֹל פַּעֲמוֹן יַשְׁמִיעַ

דְּבַר מַחֲצִית הַלָּיְלָה. – וּפִתְאֹם יָד כְּבֵדָה

תִּתְדַּפֵּק – וְאַנְשֵׁי הַבַּיִת נִבְהָלוּ.

הָעִבְרִי הַצָּעִיר יָקוּם אַף-יִפְתַּח

אֶת-דֶּלֶת הַבַּיִת בִּדְאָגָה מִבָּאוֹת –

אָז יָבֹא הַבַּיְתָה אִישׁ זָר עוֹבֵר-אֹרַח…

(לא נשלם)

הֶהָמוֹן / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

Procul este profani.

אֶל-מֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר נָגַע הַמְשׁוֹרֵר,

עֵת נַפְשׁוֹ בְּחָזוֹן וַחֲלוֹמוֹת הָטְבָּעָה.

וַיְנַגֵּן – וּסְבִיבוֹ עָם נִבְעָר וְצוֹרֵר,

עָם פֶּתִי אֵין לֵב לוֹ, עָם מוֹרֶה וְסוֹרֵר,

עָמַד וּבְלִי-הָבִין אָזְנוֹ שָׁמָעָה.

אָז דִּבֵּר הֶהָמוֹן עֲרַל הַשְּׂפָתַיִם:

„לָמָּה-זֶה כָכָה בִנְעִימוֹת יְרַנֵּן?

לָמָּה-זֶה יַרְעִישׁ לָרִיק הָאָזְנַיִם,

הֲיֵשׁ כָּל-מַטָּרָה כִּי קוֹלוֹ יְחַנֵּן?

מַדּוּעַ יְצַלְצֵל? מַה-יּוֹרֶה, יַשְׁמִיעַ?

אַף לָמָה הַלְּבָבוֹת רַק יָנִיד, יָנִיעַ,

כַּקּוֹסֵם הָעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת?

כָּרוּחַ הוּא חָפְשִׁי וְאוֹהֵב כָּל-מֶרִי,

וְאוּלָם כָּרוּחַ לֹא יִשָּׂא כָל-פֶּרִי –

הֲיֵשׁ כִּי תוֹעֶלֶת תְּהִי מִן-הַקּוֹלוֹת? ”

המשורר

דֹּם, הָמוֹן אֵין-הָבִין, עַם אָוֶן וּתְכָכִים,

שְׂכִיר-יוֹם אַתָּה, עֶבֶד לַעֲסָקִים וּצְרָכִים!

מַה-נַּפְשִׁי תִגְעָלְךָ, הוֹי פָּרָה סוֹרֵרָה!

וְאַתָּה רַק רִמָּה, לֹא בֶן-הַשָּׁמַיִם!

תּוֹעֶלֶת תְּבַקֵּשׁ. – עַל-כַּף-הַמֹּאזְנַיִם

תַּעֲרִיךְ בְּמִשְׁקָל גַּם פְּסִיל בֶּלְוֶדֵּרָה.

רַק מוֹעִיל, רַק מוֹעִיל תְּבַקֵּשׁ מֵחָזוֹן.

וְשַׁיִשׁ זֶה – אֵל!… אַךְ אִם-יֵשׁ בָּזֶה עִקָּר?

מִמֶּנּוּ הַסִּיר שִׁבְעָתַיִם לָךְ תִּיקָר,

כִּי בָהּ הֵן תְּבַשֵּׁל לְבִטְנְךָ מָזוֹן.

ההמון

אִם בְּחִיר אֵלִים אַתָּה, מִמָּרוֹם שָׁלוּחַ,

כִּי-עַתָּה כִשְׁרוֹנְךָ, הָאִישׁ הַמָּשׁוּחַ,

יְהִי-נָא לְבַעֲבוּר הַאִירְךָ עֵינֵינוּ:

אַחֶיךָ אֲנַחְנוּ, כִּי עַל-כֵּן תַּקְּנֵנוּ.

שִׁפְלֵי-רוּחַ אָנוּ וְאַנְשֵׁי-תְכָכִים,

עַזֵּי-פָנִים, רָעִים וּנְלוֹזֵי-דְרָכִים,

עַרְלֵי-לֵב, חַטָּאִים, קְטַנִּים וּשְׁפָלִים,

מַלְשִׁינִים וּרְשָׁעִים, עֲבָדִים וּסְכָלִים;

כִּסְדוֹם הֵן הָיִינוּ, דָּמִינוּ לַעֲמוֹרָה:

וּבְכֵן אִם-אָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹכָה,

אָז תֶּן-לָנוּ לֶקַח, הוֹרֵנוּ-נָא תוֹרָה,

וַאֲנַחְנוּ רַק נִשְׁמַע וּדְבָרְךָ נִתְמוֹכָה.

המשורר

הֵעָלוּ מִמֶּנִּי – מָה אֵפוֹא לַמְשׁוֹרֵר,

מָה אֵפוֹא לַבָּר כִּי-יִתְחַבֵּר עִם-תֶּבֶן?

לֹא אֶתְכֶם יְחַיֶּה קוֹל-כִּנּוֹר וִיעוֹרֵר:

וְלִבְּכֶם בְּרָעַתְכֶם כְּבָר הָיָה לְאֶבֶן;

גַּם יַסֵּר עַל-פֶּשַׁע לִי הָיְתָה תוֹעֵבָה.

לְיַסֵּר עַל-פֶּשַׁע, הוֹי עֵדָה שׁוֹבֵבָה,

הֵכִינוּ אֲחֵרִים לָכֶם כָּל-יִסּוּרִים,

גַּם שְׁבָטִים גַּם שׁוֹטִים גַּם בָּתֵּי-אֲסוּרִים;

כְּבָר רַבִּים בֵּינֵיכֶם עֲבָדִים לַבְּרִיּוֹת,

מֵחוּצוֹת עָרֵיכֶם, מֵרְחוֹבוֹת הוֹמִיּוֹת

הַדֹּמֶן יְטַאטְאוּ – לְהוֹעִיל לָאָדָם! –

אַךְ אִמְרוּ: הַבְקִרְבְּכֶם הַכֹּהֲנִים יִזְנָחוּ

מִזְבֵּחַ וְקָרְבָּן וְקֹדֶשׁ יִשְׁכָּחוּ

וְלָקְחוּ הֵמָּה הַמַּטְאֲטֵא בְיָדָם?

לֹא לְהַטִּיף מוּסָר בְּשַׁבָּת וָחֹדֶשׁ,

לֹא לְהָבִיא תוֹעֶלֶת וּלְהַנְעִים עֲבוֹדָה:

לְחָזוֹן נוֹצַרְנוּ וּלְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ,

לַשְׁמִיעַ קוֹל זִמְרָה וּתְפִלָּה וְתוֹדָה.

הַנָּבִיא / אַלֶכְּסַנְדְר סֶרְגֵיֶבִיץ' פּוּשְׁקִין, תרגם דוד פרישמן

צָמֵא לָדַעַת וּבְנֶפֶשׁ נִכְסֶפֶת

בַּמִּדְבָּר עָבַרְתִּי בְּכִשְׁלוֹן בִּרְכַּיִם

בְּדֶרֶךְ חֲלַקְלַקּוֹת בַּעֲרָפֶל מְעֻלֶּפֶת,

אָז שָׂרָף לִי נִרְאָה, לו שֵׁשׁ כְּנָפַיִם;

וּבְאֶצְבַּע רַכָּה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן-לַיִל

נָגַע אֶל-עֵינַי לַגְבִּיר בִּי חַיִל,

אָז פֻּתַּח הַקֶּשֶׁר, עַפְעַפַּי נִפְתָּחוּ,

וּכְעֵינֵי הַנֶּשֶׁר אָז עֵינַי נִפְקָחוּ.

ויגע אל-אזני ואותן מלאה

הֲמֻלַּת קוֹל-רַעַשׁ וְהָמוֹן נִפְלָאָה:

וָאֶשְׁמַע שָׁמַיִם בְּרַעֲדָם לְמַעְלָה

וּמַשַׁק קוֹל כַּנְפֵי מַלְאֲכֵי-שָׁמַיִם,

וּמַהֲלַךְ כָּל-רֶמֶשׂ מִתַּחַת לַמַּיִם

וַהֲמוֹן קוֹל הַגֶּפֶן עֵת תִּפְרַח בַּלָּיְלָה.

וִימִינוֹ אֶל-מִפְתַּח שְׂפָתַי נָגָעָה

וּלְשׁוֹנִי הַחוֹטֵאת מִתּוֹךְ פִּי קָרָעָה,

שֶׁמִּרְמָה וּתְכָכִים הִיא תָּמִיד מַצְמֶדֶת;

וִימִינוֹ, שֶׁעוֹדָהּ מִדָּמִים אָדָמָה,

בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֶל-תּוֹךְ פִּי אָז שָׂמָה

לְשׁוֹן נָחָשׁ עָרוּם מְרוּטָה וּמְחֻדֶּדֶת.

וַיִּפּתַּח סְגוֹר לִבִּי, שִׁסְעָהוּ בַּחֶרֶב

וַיּוֹצֵא אֶת-לִבִּי הָרוֹעֵד מִקֶּרֶב,

וְרִצְפָּה בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ מִתְלַקַּחַת

אֶל קִרְבִּי הִשְׁקִיע בַּתְּהוֹם הַנִּפְתַּחַת.

שָׁכַבְתִּי בַּמִּדְבָּר כְּחוֹלֶה גּוֹוֵעַ,

וּפִתְאוֹם קוֹל שַׁדַּי אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ:

"עֲמָד-נָא, הַנָּבִיא, וּרְאֵה וְשָׁמַעְתָּ,

וְחֶפְצִי וּרְצוֹנִי דְּרָכֶיךָ יָאִירוּ;

לֵךְ סֹב אָרְחוֹת יַמִּים וַאֲרָצוֹת יָדַעְתָּ,

וְדַבֵּר – וּלְבָבוֹת דְּבָרֶיךָ יַבְעִירוּ!"

הקדשת המתרגם:

לרבקה, בחיבה והוקרה

פרק ראשון

הוּא מְמַהֵר לִחְיוֹת,

גַּם לְהַרְגִּישׁ נֶחְפָּז.

ויַאזֶמְסְקִי.

א

דּוֹדִי אִישׁ תָּם הוּא וִישַׁר-דֶּרֶךְ:

עֵת מַחֲלָתוֹ גָּבְרָה עָלָיו,

הוֹכִיחַ, כִּי הוּא אִישׁ רַב-עֶרֶךְ

וּבְשֵׂכֶל יְכַלְכֵּל מַעֲשָׂיו.

נִקַּח מוּסָר מִמַּעֲשֵׂהוּ!

אַךְ, אֵל עֶלְיוֹן, כַּמָּה קָשֶׁה הוּא

בְּאִישׁ נוֹטֶה-לָמוּת טַפֵּל,

בְּלִי עָזְבֵהוּ יוֹם וָלֵיל.

הַאִם אֵין זֹה צְבִיעוּת נִתְעֶבֶת

שַׂמֵּחַ לֵב חוֹלֶה אָנוּשׁ,

תַּקֵּן כָּרוֹ לִבְלִי יָמוּשׁ,

הַגֵּשׁ סַמִּים לוֹ בָּעַצֶּבֶת,

לִגְנֹחַ וְלַחֲשֹׁב בֵּין כָּךְ:

מָתַי הַשֵּׁד אוֹתְךָ יִקָּח?

ב

בִּקְרוֹן-רָצִים בַּאֲבַק דְּרָכַיִם

צָעִיר קַל-דַּעַת כֹּה חָשָׁב,

זָכָה לִהְיוֹת בִּרְצוֹן שָׁמַיִם

יוֹרֵשׁ יָחִיד לְכָל קְרוֹבָיו.

בְּלִי הַקְדָמוֹת, בְּלִי הִתְמַהְמֵהַּ,

הוֹאִילוּ-נָא לְהִתְוַדֵּעַ,

רֵעֵי לוּדְמִילָה וְרוּסְלָן¹,

אֶל הַגִּבּוֹר שֶל הָרוֹמָן.

אוֹניֶגִין, יְדִידִי מִנֹּעַר,

נוֹלַד בָּעִיר עַל הַנֵּבָה²,

אוּלַי, קוֹרְאִי, נוֹלַדְתָּ בָהּ

אוֹ שָׁם לָבַשְׁתָּ הוֹד וָזֹהַר!

שָׁם גַּם בִּלִּיתִי אֶת יָמַי,

אַךְ הַצָּפוֹן קָשֶׁה עָלַי…³.

ג

אָבִיו, פָּקִיד יָשָׁר, אִישׁ-קשֶׁט,

חַי כָּל יָמָיו כְּבַעַל-חוֹב;

שָׁנָה שָׁנָה עָרַךְ הוּא שְׁלשֶׁת

מִשְׁתִּים, וְנִדַּלְדֵּל סוֹף סוֹף.

יַד הַגּוֹרָל עַל בְּנוֹ סוֹכֵכָה:

תְּחִלָּה “מַדַם”⁴ אוֹתוֹ טִפֵּחָה,

“מוֹסְיֶה”⁵ טִפֵּל בּוֹ אַחֲרֵי-כֵן:

הָיָה שוֹבָב, אַךְ מָלֵא-חֵן.

וּלְבַל הַיֶּלֶד יִתְיַגֵּעַ,

“מוֹסְיֶה” לְ’אַבֵּי⁶, צָרְפַתִּי דָךְ,

כִּלְאַחַר-יָד אוֹתוֹ חָנָךְ.

בִּקְשִׁי מוּסָר לֹא יַטְרִידֵהוּ,

יִנְזֹף רַכּוֹת בַּחֲנִיכוֹ

וּלְגַן-הַקַּיִץ יוֹלִיכוֹ.

ד

אַךְ עֵת יְמֵי בַחֲרוּת סוֹעֶרֶת

הִגִּיעוּ לְיֶבְגֵנִי זֶה,

תּוֹר עַצְבַת-לֵב, תִּקְוָה נִסְתֶּרֶת, –

מִבֵּית אָבִיו גֹּרַשׁ “מוֹסְיֶה”.

עַתָּה לוֹ יְמֵי-חֹפֶשׁ בָּאוּ:

שְׂעָרוֹ לְפִי אָפְנָה עָשָׂה הוּא,

לָבַש כְּדֶנְדִי⁷ מַכְלוּלָיו,

וַיַּרְא סוֹף-סוֹף עוֹלָם רָחָב.

לְשוֹן-צָרְפַת הֵיטִיב לָדַעַת,

דִּבֵּר, כָּתַב בָּהּ בִּשְׁלֵמוּת,

רָקַד מַזוּרְקָה⁸ בְּקַלּוּת,

הֶחֱוָה קִדּוֹת וּבְלִי מִגְרַעַת.

מָה עוֹד תִּרְצוּ? וְכֹה הֻסְכָּם,

כִּי אִישׁ נֶחְמָד הוּא וְחָכָם.

ה

לָמֹד לָמַדְנוּ הֵן כֻּלָּנוּ

מְעַט אוֹ רָב. לֹא יִבָּצֵר,

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, מֵאִישׁ עִמָּנוּ

בְּהַשְׂכָּלָה לְהִתְפָּאֵר.

אוֹניֶגִין (לְדֵעָה מַכְרַעַת

שֶׁל מְבַקְּרִים תַּקִּיפֵי-דַעַת)

הָיָה מַשְׂכִּיל, אֲבָל קַפְּדָן.

הוּא בְּכִשְׁרוֹן נִפְלָא נֵחַן –

בִּשְׁעַת שִׂיחָה, לְלֹא הַכְרֵחַ,

רַפְרֵף עַל כֹּל כִּלְאַחַר-יָד,

רִיב אִם פָּרַץ, פְּנֵי מְלֻמָּד

לְהַעֲמִיד, בְּלִי הִתְוַכֵּחַ,

וּפְנֵי הַגְּבֶרֶת לְהַנְעִים

בְּמִכְתָּמָיו הַמַּפְתִּיעִים.

ו

רוֹמִית כָּעֵת אֵינָה נִלְמֶדֶת;

אַךְ אִם לֵאמֹר בְּתָם-לֵבָב,

שָׁלַט בָּהּ, עַד כְּדֵי לָרֶדֶת

לְסוֹף תָּכְנוֹ שֶׁל אֶפִּיגְרָף⁹,

עַל יוּבֵנָל לַבִּיעַ דֵּעַ,

לַחְתֹּם בְּ- vale¹⁰ מִכְתָּבֵהוּ,

וּמִשִּׁירַת אֱנֵיאַס¹¹ רַק

שְׁנֵי חֲרוּזִים זָכַר בִּדְחָק.

לֹא הָיָה-לוֹ רָצוֹן אַף קֹרֶט

חַטֵּט בְּתוֹךְ עֲפַר קוֹרוֹת-

הָאֲדָמָה מִדּוֹר-דּוֹרוֹת;

אַךְ תַּחַת זֶה הֵיטִיב לִשְׁמֹר אֶת

הַהֲלָצוֹת בַּזִּכָּרוֹן

מֵרוֹמוּלוּס¹² עַד יוֹם אַחֲרוֹן.

ז

רָצוֹן נִלְהָב לֹא הֱצִיקָהוּ

לַקְרִיב חַיָּיו לְמַעַן צְלִיל,

עַל כֵּן טָרַח וְלֹא יָדַע הוּא

בֵּין יַמְבּ לְבֵין כוֹרֵי¹³ לַבְדִּיל.

נִאֵץ הוֹמֵר¹⁴ וְתֵיאוֹקְרִיט¹⁵ הוּא,

אֲבָל קָרָא אֶת אָדָם סְמִית¹⁶ הוּא

וּבְכַלְכָּלָה בָּקִי הָיָה,

כְּלוֹמַר, יָדַע חַוּוֹת דֵּעָה,

כֵּיצַד הָאָרֶץ מִתְעַשֶּׁרֶת,

בַּמֶּה תִזּוֹן וּמִפְּנֵי-מָה,

אִם יֵשׁ תּוֹצֶרֶת גְּלוּמָה,

עַל הַזָּהָב הִיא מְוַתֶּרֶת.

אָבִיו נִמְנַע אוֹתוֹ הָבֵן,

וְאַדְמָתוֹ הוֹסִיף מַשְׁכֵּן.

ח

מֵאֵין פְּנַאי נִבְצַר מִמֶּנִּי

סַפֵּר לָכֶם כָּל חָכְמָתוֹ;

אֲבָל כְּלִיל-מַדַּע יֶבְגֵנִי,

אֲשֶׁר חָקַר עַד תַּכְלִיתוֹ,

אֲשֶׁר הָיָה לוֹ מְקוֹר-נַחַת

וְצַעַר וְעָמָל גַּם יַחַד,

וּבוֹ כָּל-הַיָּמִים הָגָה

מִתּוֹךְ עַצְלוּת, מִתּוֹךְ עֶרְגָּה, –

הָיָה מַדַּע חִשְׁקֵי-הַנֹּעַר,

לוֹ שָׁר שִׁירֵי-תְהִלָּה נָזוֹן¹⁷,

עַל-כֵּן נִסְתַּם עָלָיו חֲזוֹן-

חַיָּיו, סְפוּגֵי מְרִי וָזֹהַר,

בְּמוֹלְדַבִיָה, בָּעֲרָבוֹת,

הַרְחֵק מֵאֶרֶץ הָאָבוֹת.

ט

מִנֹּעַר חֵשֶׁק יְצִיקֵנוּ –

וּכְבָר שַׁטוֹבְּרִיָן¹⁸ כָּתָב:

אֱהֹב לֹא טֶבַע יְאַלְּפֵנוּ,

רַק כָּל רוֹמָן רִאשׁוֹן נִתְעָב.

הַכֵּר חַיִּים בְּלֹא עֵת צָמֵאנוּ,

וּבַרוֹמָן נִמְצָא חֶפְצֵנוּ,

בֵּין כֹּה עוֹבְרוֹת עָלֵינוּ שְׁנוֹת

חַיִּים, בְּלִי לְהֵהָנוֹת;

כָּל הַמַּקְדִּים נִסְיוֹן-הַחֶמֶד,

קִפֵּד אָשְׁרוֹ בְּלֹא עִתּוֹ,

גָּז חִישׁ הָאשֶׁר וְאִתּוֹ

גַּם אֵשׁ הַנֹּעַר נֶעֱלֶמֶת.

אוֹניֶגִין בְּכָל זֶה נִבְחָן –

אַךְ לֵב נָשִׁים כַּמָּה תָכָן!

י

כַּמָּה הִקְדִּים עַקֵּשׁ שְׂפָתַיִם,

קַנֵּא נָשִׁים, תִּקְוָה הַסְתֵּר,

יָאֵשׁ, עוֹרֵר תִּקְוָה כִפְלַיִם,

כָּמֹהַּ, הֵרָאוֹת קוֹדֵר,

הֶיוֹת גֵּאֶה וּבֶן-מִשְׁמַעַת,

שִׂים אֹזֶן אוֹ הָסֵחַ דַּעַת!

בִּשְׁתִיקָתוֹ כַמָּה עָגוּם,

כַּמָּה לוֹהֵט בְּעֹז-הַנְּאוּם,

מַה מְּרֻשָּׁל בִּלְשוֹן-אִגֶּרֶת!

כַּמָּה יָדַע אֱהֹב וַחֲשֹׁק,

נַפְשׁוֹ לִשְׁכֹּחַ עַד-בְּלִי-חֹק!

כַּמָּה תַּמָּה, קַלָּה, דּוֹקֶרֶת

הָיְתָה עֵינוֹ, וּכְשֶׁרָצָה –

בָּהּ גַּם דִּמְעָה הִתְנוֹצְצָה…

יא

כַּמָּה יָדַע חָדָשׁ הוֹפֵעַ,

הַפְלִיא תַמָּה בְּלַעַג-נִיב,

בְּהַחְלָטַת-יֵאוּשׁ הַפְתֵּעַ,

בְּנֹעַם פִּיו לְהַחֲנִיף,

כַּוֵּן הַהִתְרַגְשוּת כִּי תָחֶל,

לִכְבּשׁ בְּתַאֲוָה וָשֵׂכֶל

אֶת בַּת-הַתֹּם הַמְהַסְּסָה,

לִדְרשׁ חִבָּה, תְּהִי אֲנוּסָה,

וִדּוּי נַפְשָׁהּ בַּקֵּשׁ וּתְבֹעַ,

הַקְשִׁיב, עֵת לֵב יַתְחִיל לִפְעֹם

שַׁחֵר אַהֲבָתָהּ, פִּתְאֹם –

פְּגִישָׁה בַסֵּתֶר לָהּ לִקְבֹּעַ,

לָשֶׁבֶת אַחֲרֵי כֵן עִמָּהּ

וְתֵת לָהּ לֶקַח בִּדְמָמָה.

יב

כַּמָּה הִקְדִים לְזַעֲזֵעַ

גַּנְדְּרָנִיּוֹת בְּחֵן-דְּבָרִים!

וְעֵת זָמַם הוּא לְבַלֵּעַ,

אֶת יְרִיבָיו הַמִּתְחָרִים,

לָטַשׁ לָשוֹן חַדָּה כָּעֶשֶׁת

וּלְרַגְלֵיהֶם פָּרַשׂ הָרֶשֶׁת!

אַךְ הַבְּעָלִים הַמְאֻשָּׁרִים

טִפְּחוּ אוֹתוֹ כַּחֲבֵרִים:

קֵרְבוֹ הַבַּעַל הַפִּקֵּחַ,

תַּלְמִיד פוֹבְּלָס¹⁹ הַנֶּאֱמָן,

גַּם הַזָּקֵן זֶה הַחַשְׁדָּן,

גַּם “הַמַּקְרִין”²⁰ הַמִּתְנַפֵּחַ,

תָּמִיד שָׂמֵחַ בְּחֶבְלוֹ,

בְּבַת-זוּגוֹ וּבְמַאֲכָלוֹ.

יג

יָדַע לִמְשֹׁךְ מַבָּט צָנוּעַ

שֶׁל אַלְמָנָה צַדְקָנִיָּה,

וּבִתְמִימוּת וְשֶׁפֶל רוּחַ

נַהֵל שִׂיחָה בַיְשָׁנִיָּה;

יָדַע עִם כָּל אִשָּׁה שׂוֹחֵחַ

עַל אַפְּלַטוֹנִיּוּת, בַּדֵּחַ

בִּבְרַק-מִכְתָּם אֶת הַלִּבּוֹת,

וְלֵב-פְּתַיָּה – בִּשְׂחוֹק בֻּבּוֹת…

כֵּן מֵעֲבִי הַיַּעַר פֶּתַע

הַזְּאֵב יָגִיחַ, כִּי רָעֵב,

אוֹרֵב לָעֵדֶר, הוּא סוֹבֵב

בֵּין הַכְּלָבִים, רוֹבְצִים לָבֶטַח.

הַכֹּל יָשֵׁן… שׁוּר, הַחוֹמֵס

גּוֹרֵף לִסְבַךְ הַיַּעַר עֵז.

יד– טו

יֵשׁ בַּמִּטָּה שׁוֹכֵב עוֹדֶנּוּ,

וּפִתְקָאוֹת לוֹ כְּבָר מוֹסְרִים:

מָה, הַזְמָנוֹת הֵן? אָמְנָם כֵּן הוּא,

שְׁלשָׁה בָתִּים אוֹתוֹ קוֹרְאִים.

פֹּה נֶשֶׁף, שָׁם כֵּרָה לַנֹּעַר –

לְאָן, פּוֹחֵז, יֹאמַר לִנְסֹעַ?

בְּמִי יַתְחִיל? אַחַת הִיא לוֹ:

גַּם פֹּה גַּם שָׁם יַסְפִּיק לָבֹא.

בִּגְדֵי-בָקְרוֹ יִלְבַּשׁ בֵּינְתַּיִם,

וּבּוֹלִיבָר²¹ יַחְבּשׁ רָחָב,

אֶל גַּן-הָעִיר יָשִׂים פָּנָיו

שָׁם יְטַיֵּל עַד צָהֳרָיִם,

עַד כִּי שָׁעוֹן דַּיְקָן וָעֵר

שְׁעַת הָאֹכֶל יְבַשֵּׂר.

טז

מַחֲשִׁיךְ הַיּוֹם. לְתוֹךְ מִגְרֶרֶת

יֵשֵׁב, יַרְעִים: מַהֵר! מַהֵר!

צַוְּרוֹן-בֵּיבָר שֶׁל הָאַדֶּרֶת

מַכְסִיף בִּצְחוֹר-הַכְּפוֹר כַּזֵּר.

עָף אֶל Talon²²; לִבּוֹ בָטוּחַ,

כִּי שָׁם יַמְתִּין קָוֵרִין²³. הוּא אַךְ

נִכְנָס, וְלַתִּקְרָה קָפַץ

הַפְּקָק וְיֵין-שָׁבִיט²⁴ פָּרַץ,

רוֹסְטְבִּיף²⁵ אָדֹם עַל הַצַּלַּחַת

וּשְׁמַרְקָעִים – זוֹ תַאֲוַת

הַנֹּעַר, טוּב מִטְבַּח צָרְפַת,

כֻּפְתָּה שֶׁל שְׁטְרַסְבּוּרְג מְשֻׁבַּחַת

בֵּין גְּבִינַת לִימְבּוּרְג הַחַיָּה²⁶

וּפְרִי קַשְׁטָה, זָהֹב לֶחְיָהּ.

יז

הַלֵּב יִצְמָא עוֹד לַגָּבִיעַ,

לָדִיחַ בּוֹ שֻׁמַּן קְצִיצָה,

אַךְ הַמְּצִלָּה לַכֹּל תּוֹדִיעַ,

כִּי כְבָר בָּלֵט חָדָשׁ יָצָא.

שַׁלִּיט-בִּימָה תַּקִּיף בְּדֵעַ,

חָסִיד נִלְהָב אַף מְתַעְתֵּעַ

שֶׁל הַמְּשַׂחְקוֹת הַמַּקְסִימוֹת,

אֶזְרַח-כָּבוֹד שֶׁל הַפַּרְגוֹד –

יָעוּף אוֹניֶגִין הַתֵּיאַטְרָה,

שָׁם, בְּבִקֹּרֶת נִרְגָּשָׁה,

יִמְחָא כָל אִישׁ ל־Entrechat²⁷,

יִשְׁרֹק לְפֵדְרָה²⁸, קְלֵיאוֹפַּטְרָה²⁹,

יִקְרָא “מוֹאִינָה” לְבִימָה,

כְּדֵי שֶׁקּוֹלוֹ רַק יִשָּׁמַע.

יח

מִשְׁכַּן הַקֶּסֶם! שָׁם הִזְהִירָה

תְּהִלַּת פוֹנְוִיזִין³⁰ לְפָנִים,

חוֹבֵב הַדְּרוֹר, גְּאוֹן סַטִּירָה;

אָמָּן-הַחִקּוּיִים³¹ קְניָזְ’נִין;

שָׁם מַס-דִּמְעָה וּמְחֹא כַפַּיִם

אָסְפָה עִם אוֹזֵרוֹב³² בִּשְׁנַיִם

סֵמְיוֹנוֹבָה³³ הַיְפֵהפִיָּה;

כִּשְׁרוֹן קַטֵנִין³⁴ שָׁם הֶחֱיָה

גְּאוֹנוּת קוֹרְנֵיל³⁵ זוֹ הַנֶּהְדֶּרֶת;

שָׁם שַׁחוֹבְסְקוֹי³⁶ חֲרִיף לָשׁוֹן,

הִסְעִיר קוֹמֵדיוֹת בְּשָׁאוֹן;

דִּידְלוֹ³⁷ נָחַל כְּבוֹד תִּפְאֶרֶת;

שָׁם, שָׁם, מֵעֵבֶר לַפַּרְגּוֹד

חָלְפוּ שְׁנוֹתַי הָעֲנֻגּוֹת.

יט

אֱלִילוֹתַי! אַיֵּה אַתֵּנָה?

קוֹלִי הַקְשֵׁבְנָה, קוֹל חַנּוֹת:

הַאִם אֶרְאֶה אֶתְכֶן עֲדֶנָּה

אוֹ מְקוֹמְכֶן יָרְשׁוּ זָרוֹת?

הַעוֹד שִׁירְכֶן אֵלַי יַגִּיעַ?

הַעוֹד אֶרְאֶה אֶת בַּת-רוּסִיָּה

רוֹקְדָה בְּלַהַט הַנְּשָׁמָה?

אוֹ עַל בִּימָה מְשַׁעַמְמָה

אֶל פְּנֵי זָרִים מַבָּט אָעִיפָה,

וְעֵת אַפְנֶה בְּלֵב נוֹאָשׁ

מִשְׁקֶפֶת לְעוֹלָם חָדָשׁ,

אָדִישׁ אֶל הַמִּשְׂחָק אַשְׁקִיפָה,

אֵשֵׁב וַאֲפַהֵק בַּחֲשָׁאי,

אֶזְכֹּר יָמִים, חָלְפוּ עָלָי…

כ

הַתֵּאַטְרוֹן מָלֵא; זָרוּעַ

אוֹר יְקָרוֹת עַל הָאוּלָם;

הוֹמֶה יָצִיעַ קְצַר-הָרוּחַ;

בִּשְׁאוֹן תְּנוּפָה מָסָךְ הוּרָם.

מַזְהֶרֶת, אַוְרִירִית, מַקְשֶׁבֶת

לְקֶשֶׁת-הַקְּסָמִים, נִצֶּבֶת

אִיסְטוֹמִינָה³⁸. הִיא מִכָּל-צַד

מֻקֶּפֶת נִינְפוֹת. אַךְ כִּמְעַט

רַגְלָהּ עַל-פְּנֵי רִצְפָּה תָנוּחַ;

וּבַשְּׁנִיָּה אַט תִּסְתּוֹבֵב,

פִּתְאֹם תִּקְפֹּץ גַּם תְּרַחֵף,

תָּעוּף כַּמֹּץ לִפְנֵי הָרוּחַ;

תַּבְלִיט, תַּשְׁקִיעַ מֹתֶן רַךְ

וְרֶגֶל-חֵן בְּרֶגֶל תַּךְ.

כא

מוֹחֲאִים כַּפַּיִם. שׁוּר, פּוֹסֵעַ

אוֹניֶגִין בֵּין הַמַּעֲרָכוֹת,

מִשְׁקֶפֶת כְּפוּלָה מַפְנֶה הוּא

אֶל הַגְּבִירוּת שֶׁבַּלְּשָׁכוֹת.

אֶל הַיְצִיעִים סָבִיב פּוֹזֵל הוּא:

פָּנִים וְתִלְבָּשׁוֹת – כָּל אֵלּוּ

לוֹ לְזָרָא. מֵעֲבָרִים

שָׁלוֹם יַחֲזִירוּ לוֹ גְבָרִים.

אֶל הַבָּמָה מַבָּט הִפְרִיחַ

בְּפִזּוּר-נֶפֶשׁ, אַחַר-כָּךְ

הֵסֵב פָּנָיו, פָּהַק וְסָח:

תּוֹר הַתְּמוּרָה לַכֹּל הִגִּיעַ.

זְמַן רַב סָבַלְתִּי הַבָּלֵט,

אַךְ גַּם דִּידְלוֹ אֶמְאַס כָּעֵת!

כב

עַל הַבִּימָה בִּמְחוֹל-הַסַּעַר

רוֹקְדִים שֵׁדִים עוֹד וּכְרוּבִים;

עוֹד יְשֵׁנִים בִּמְבוֹא הַשַּׁעַר

שׁוֹמְרֵי-הַסַּף הָעֲיֵפִים;

עוֹד לֹא פָסְקוּ מֵרְקֹד וּשְׂמֹחַ,

שָׁעֵל וּשְׁרֹק, גָּהֵק וּגְנֹחַ;

עוֹד פַּנָּסִים יָפִיצוּ אוֹר

מִבַּיִת וּמִחוּץ; מִקֹּר

בָּרְחוּב סוּסִים עוֹד יִתְרוֹצֵצוּ,

עַל כֹּבֶד רִתְמָתָם רוֹגְנִים;

וּסְבִיב אוּרִים הָעֶגְלוֹנִים

אֲדוֹנֵיהֶם עוֹד יְנָאֵצוּ, –

וּכְבָר אוֹניֶגִין עַל הַסָּף:

הַחֲלֵף לְבוּשׁ הַבַּיְתָה שָׁב.

כג

הַאִם אַשְׂכִּיל צַיֵּר בְּחֶרֶט

אָמָּן הַחֶדֶר הַבּוֹדֵד,

בּוֹ אִישׁ-הַמּוֹדָה הַמְפֹאֶרֶת

בְּגָדָיו לוֹבֵשׁ וּמִתְפַּשֵּׁט?

כָּל מֶכֶר לוֹנְדוֹן הַמְדַקְדֶּקֶת,

לַשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ מְפֻנֶּקֶת,

יוּבָא אֵלֵינוּ דֶּרֶךְ יָם

תְּמוּרַת שֻׁמָּן, עֲצֵי-בִנְיָן;

כָּל רְכוּלַת פַּרִיס, נוֹצֶרֶת

בִּיפִי טַעֲמָהּ, לְשֵׁם סִפּוּק-

צְרָכִים שֶׁל עֹנֶג וְתַפְנוּק,

לְשַׁעֲשׁוּעַ וְתִפְאֶרֶת, –

כֻּלָּם קִשְּׁטוּ אֶת הַפִּנָּה

לַפִילוֹסוֹף בֶּן חַ"י שָׁנָה.

כד

מִקְטֶרֶת צָרֵגְרָד³⁹ מְשֻׁבֶּצֶת

עַנְבָּר; אָרָד וְחַרְסִינָה,

וּבִצְלוֹחִית-גָּבִישׁ נוֹצֶצֶת

מֵי-בֹשֶׂם, גִּיל רִגְשֵׁי עֶדְנָה;

מְשׁוֹפֵי פֶלֶד, מִצְבָּטַיִם,

וּמַשְׂרֵקוֹת וּמִסְפָּרַיִם

וּמַבְרָשׁוֹת שׁוֹנוֹת, וְהֵן

גַּם לַצִפֹּרֶן גַּם לַשֵּׁן.

רוּסוֹ⁴⁰ – אֲגַב אָעִיר – תָּמֵהַּ,

כֵּיצַד הֵעֵז גְּרִים⁴¹ הַמְיֻשָּׁב

נַקּוֹת צִפֹּרֶן בְּפָנָיו,

בִּפְנֵי מֵלִיץ זֶה טְרוּף-הַדֵּעַ.

לוֹחֵם הַדְּרוֹר וְהַזְּכֻיּוֹת

טָעֹה טָעָה בְּפַעַם זֹאת.

כה

יָכֹל אָדָם לִהְיוֹת אִישׁ-מַעַשׂ

וְגַם לְצִפָּרְנָיו לִדְאֹג.

אִם דּוֹר גָזַר – לַשָּׁוְא הַכַּעַס:

יֵשׁ וּמִנְהָג דּוֹחֶה גַם חֹק.

אוֹניֶגִין, שֶׁרָצָה לִשְמֹר אֶת

נַפְשׁוֹ מִלַּעַז וּבִקֹּרֶת,

בְּמַלְבּוּשוֹ הָיָה קַפְּדָן,

מַה שֶּׁקּוֹרְאִים עַכְשָׁו טַרְזָן.

שָׁלשׁ שָׁעוֹת נָהַג לָשֶׁבֶת

מוּל הַמַּרְאוֹת וּלְהִתְקַשֵּׁט,

וּמֵחַדְרוֹ מִהֵר לָצֵאת,

דּוֹמֶה לְוֵנוּס⁴² הַשּׁוֹבֶבֶת,

עֵת עֲדוּיָה תִּלְבּשֶׁת אִישׁ,

אֶל נֶשֶׁף מַסֵּכוֹת תָּחִישׁ.

כו

אָכֵן לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי

הַנּוֹת עֵינְכֶם בְּמַכְלוּלִים,

אַף לְתָאֵר בִּגְדֵי יֶבְגֵנִי

אַשְׂכִּיל לִפְנֵי עֲדַת מֻמְחִים.

אַף פַּעַם אֹמֶץ לֹא חָסַרְתִּי,

הֵן לְשֵׁם כַּךְ סוֹפֵר נוֹצַרְתִּי,

אַךְ בִּשְׂפָתֵנוּ חֲסֵרוֹת

מִלִּים כִּפְרַק, זִ’ילֵט⁴³ וְעוֹד.

וְעַל חֶטְאִי אוֹדֶה: דַּלָּה הִיא

שְׂפָתִי וְרַב מִדַּי מְצוּיִים

בָּהּ בִּטּוּיִים לוֹעֲזִיִּים,

אַף כִּי בְּמִלּוֹן אֲקַדֵמָאִי⁴⁴

עַיֵּן עִיַּנְתִּי לְפָנִים,

לִפְנֵי כַּמָּה-כַמָּה שָׁנִים.

כז

אֲבָל– אֵין זֶה מֵעִנְיָנֵנוּ.

מוּטָב כִּי נֶשֶׁף נְבַקֵּר,

שָׁם אָץ אוֹניֶגִין יְדִידֵנוּ

בִּקְרוֹן-הַדֹאַר חִישׁ-מַהֵר.

לִפְנֵי שׁוּרַת בָּתִּים עוֹמֶמֶת,

בְּדִמְמַת רְחוֹב רוֹדֶמֶת,

הַפַּנָּסִים שֶׁל כִּרְכָּרוֹת

יָפִיצוּ זֹהַר וְאוֹרוֹת

עַל הַשְּׁלָגִים סָבִיב יַזְרִיעוּ;

זוֹרֵחַ בַּיִת מְפֹאָר

בְּזֵר פַּכֵּי-אוּרִים מוּאָר.

צְלָלִים בַּחַלּוֹנוֹת יוֹפִיעוּ,

צַלְמֵי נָשִׁים מְנַצְנְצִים

וְטַרְזָנִים מְגֹהָצִים.

כח

אוֹניֶגִין אָץ לִמְבוֹא הַשָּׁעַר.

חָלַף עַל פְּנֵי שׁוֹמֵר הַסַּף

דַּרְגּוֹת-הַשַּׁיִשׁ חִישׁ כַּסָּעַר;

תִּקֵּן בַּיָּד אֶת שַׂעֲרוֹתָיו

וּבָא אֶל הַטְּרַקְלִין. מְלֵא עָם הוּא;

בְּלִי הֶרֶף הַנּוֹגְנִים יִרְעָמוּ;

שְׁטוּף-מַזוּרְקָה הֶהָמוֹן;

סָבִיב צְפִיפוּת וְקוֹל שָׁאוֹן;

עוֹלֶה צִלְצוּל הַדָּרְבָנָיִם;

טָסוֹת רַגְלֵי נָשִׁים נָאווֹת,

עֵינֵי גְבָרִים מְשֻׁלְהָבוֹת

תְּלַוֶּינָה קֶסֶם הָרַגְלַיִם,

וְסוֹד נָשִׁים שְׂרוּפוֹת-קִנְאָה

שֻׁתַּק בְּרַעַם מַנְגִּינָה.

כט

בִּימֵי חָרְפִי, תּוֹר גִּיל וּשְׂמֹחַ,

מִשְׁתִּים אָהַבְתִּי בְּלִי שָׂבְעָה.

מָקוֹם אֵין טוֹב מֵהֶם לִשְׁלֹחַ

אִגֶּרֶת וּלְוִדּוּי אַהֲבָה.

לָכֶם, בְּעָלִים, רוּחִי אַבִּיעַ,

אֶת שֵׁרוּתִי לָכֶם אַצִּיעַ,

קַבְּלוּ מִפִּי עֲצַת-בִּינָה

וְתִנָּצְלוּ מִסַּכָּנָה.

וְאַתֶּן, אִמּוֹת, בְּשִׂים עֵינַיִם

הַשְׁגַּחְנָה עַל בְּנוֹתֵיכֶן,

הַיְשַׁרְנָה הַמִּשְׁקֶפֶת, פֶּן…

פֶּן… יִשְׁמְרֵנוּ אֵל שָׁמָיִם!

עַל כֵּן אַזְהִיר, כִּי זֶה זְמַן רָב

שֶׁלֹּא עָבַרְתִּי עַל הַלָּאו.

ל

אֲהָהּ, מֵיטַב שְׁנוֹתַי הִקְרַבְתִּי

בְּשַׁעֲשׁוּעַ וּשְׂמָחוֹת;

עַד כֹּה גַם נְשָׁפִים אָהַבְתִּי,

לוּלֵא נִתְקַלְקְלוּ מִדּוֹת.

מְאֹד אֹהַב שִׁגְעוֹן הַנֹּעַר,

חֶדְוַת חַיִּים, רֹב עָם וָזֹהַר,

נָשִׁים בִּפְאֵר הַמַּחֲלָצוֹת

וְרַגְלֵיהֶן… אַךְ בְּכָל קְצוֹת

רוּסִיָּה, אֵין אֲנִי בָטוּחַ,

אִם יֵשׁ שְׁלשָׁה זוּגוֹת נָאוִים.

זָכַרְתִּי, הָהּ! יָמִים רַבִּים

זוּג רַגְלֵי-חֵן… קַר וּשְׁבוּר-רוּחַ

עוֹד אֶזְכְּרֵן וְעַד הֲלוֹם

לִבִּי תַּחֲרֵדְנָה בַחֲלוֹם.

לא

מָתַי, אֵיפֹה, אֵי אֶרֶץ תֹּהוּ,

שָׁם תִּשְׁכָּחֵן, חֲסַר לֵבָב?

הָהּ, רַגְלֵי חֶמֶד, אֵי תִדְרֹכוּ,

אֵי תִרְמְסוּ פְרָחִים עַכְשָׁו?

עֶדְנוֹת מִזְרָח אֶתְכֶן לִטֵּפוּ,

וְעִקְבֵיכֶן גַּם לֹא רִחֵפוּ

עַל פְּנֵי שַׁלְגֵי צָפוֹן קוֹדְרִים;

בְּרֹךְ שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים

לִנְגֹּעַ אֲהַבְתֶּן מִנֹּעַר.

לְמַעַנְכֶן הַאִם מִכְּבָר

שָׁכַחְתִּי גַּם תְּהִלַּת-יְקָר,

גַּם הַמּוֹלֶדֶת גַּם בֵּית-סֹהַר⁴⁵?

גִּיל הַנְּעוּרִים חָלַף-עָבַר,

כְּעִקְבֵיכֶן עַל רֹךְ-אֲפָר.

לב

יָפוּ, רֵעַי, לֶחְיֵי פְלוֹרָה⁴⁶

וּשְׁדֵי דִיאָנָה⁴⁷ מַה נְּעִימוֹת!

אוּלָם רַגְלָהּ שֶׁל טֶרְפְּסִיכוֹרָה⁴⁸

נִפְלָאת מֵהֶן בְּנֹעַם סוֹד.

כִּי גִיל אֵין-קֵץ וְשֶׁפַע נַחַת

לְעֵין רוֹאֶיהָ הִיא מַבְטַחַת

וּבְתִפְאַרְתָּהּ הַמְשֹׁעָרָה

תְּשׁוּקוֹת אֵין-קֵץ הִיא מְגָרָה.

אֹהַב, אֵלְוִינָה, בָּהּ לָגַעַת

בִּימֵי אָבִיב עַל דֶּשֶׁא רָךְ,

בִּימוֹת הַחֹרֶף מוּל הָאָח,

מִתַּחַת לְמַפָּה מַצְנַעַת,

עֲלֵי חֶלְקַת רִצְפַת אוּלָם,

בִּנְקִיק הַצּוּר עַל שְׂפַת הַיָּם.

לג

אֶזְכֹּר הַיָּם, לִפְנֵי סְעָרָה הוּא:

מַה בַּגַּלִּים קִנֵּאתִי אָז,

לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ עֵת כָּרָעוּ

בְּשֶׁטֶף-אַהֲבָה נוֹעָז!

מָה עִם גַּלִּים אִוִּיתִי כְרֹעַ,

רַגְלֶיהָ בִּשְׂפָתַי לִנְגֹּעַ!

לֹא, מִיָּמַי, וְגַם בִּשְׁנוֹת

הָעֲלוּמִים הַסּוֹעֲרוֹת

שְׂפָתַי עוֹד כָּכָה לֹא צָמֵאוּ

נְשֹׁק אַרְמִידוֹת⁴⁹ צְעִירוֹת,

וַרְדֵי לְחָיַיִם לוֹהֲטוֹת,

שָׁדַיִם, עֵרָגוֹן מָלֵאוּ.

לֹא, מִיָּמַי אֵשׁ חֲשָׁקַי

לֹא אֲכָלַנִי כְּמוֹ אֲזָי!

לד

זָכֹר אֶזְכֹּר גַּם עֵת אַחֶרֶת:

יֵשׁ כִּי בְחֶזְיוֹנִי נִפְלָא

אֶתְמֹךְ שְׂבַע-אשֶׁר בַּמִּשְׁוֶרֶת,

וּבְתוֹךְ יָדִי אָחוּשׁ רַגְלָהּ.

וְדִמְיוֹנִי שׁוּב מִתְלַקֵּחַ,

וְשׁוּב מִמַּגָּעָהּ רוֹתֵחַ

הַדָּם בַּלֵּב, אֲשֶׁר כָּבָה…

שׁוּם גַּעְגּוּעִים, שׁוּב אַהֲבָה…

אַךְ דַּי! שְּבָחִים לַשָּׁוְא פִּזַּרְתִּי

לַגְּאֵיוֹנוֹת בְּפִיּוּטִי;

אֵינָן שָׁווֹת בִּתְשׁוּקָתִי,

לֹא בְשִׁירַי לָהֶן שׁוֹרַרְתִּי:

קִסְמֵי נִיבָן וְעֵינֵיהֶן

מָלְאוּ כָזָב… כְּרַגְלֵיהֶן.

לה

וְאוֹניֶגִין? בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת

שָׁב נִים-לֹא-נִים מֵהַכֵּרָה

אֶל מִשְׁכָּבוֹ. כְּבָר מִתְעוֹרֶרֶת

לִמְחִי תֻפִּים עִיר-הַבִּירָה.

יָצָא סוֹחֵר, סַבָּל פּוֹסֵעַ,

אֶל הַתַּחֲנָה עֶגְלוֹן נוֹסֵעַ,

תָּחוּשׁ בַּת-אוֹחְטָה⁵⁰ עִם הַפַּךְ,

חוֹרֵק תַּחְתֶּיהָ שֶׁלֶג צַח;

תְּשׁוּאַת-הַבֹּקֶר מְרַפְרֶפֶת;

תְּרִיסִים נִפְתָּחוּ; מִתַּמֵּר

עָשָׁן כָּחֹל בִּמְרוֹם אַוֵּיר;

וּכְבָר נַחְתּוֹם, לְבֶן-מִצְנֶפֶת,

דַּיְקָן כְּכָל הַגֶּרְמַנִּים,

פָּתַח אֶשְׁנָב לִפְנֵי קוֹנִים.

לו

אַךְ מֵעֲמַל הַלֵּיל יָגֵעַ

וְשָׂם לַחֹשֶׁךְ אוֹר הַיּוֹם,

בְּצֵל קוֹרַת בֵּיתוֹ רוֹגֵעַ

בֶּן שַׁעֲשׁוּעַ וַחֲלוֹם.

בַּחֲצִי הַיּוֹם יָקוּם מֵעֶרֶשׂ,

חַיָּיו קְבוּעִים עַד צֵאת הַחֶרֶס,

רַבֵּי-גְוָנִים וּמְשַׁעַמְמִים

וְיוֹם מָחָר וּתְמוֹל דּוֹמִים.

אַךְ הַאֻמְנָם הָיָה צָלֵחַ

בַּנִּצְחוֹנוֹת הַמַּזְהִירִים,

בַּתַּעֲנוּגוֹת הַתְּדִירִים,

בִּימֵי הַנֹּעַר הַפּוֹרֵחַ?

וּבַמִּשְׁתִּים הַאִם בִּכְדִי

הָיָה קַל-דַּעַת וּבָרִיא?

לז

לֹא, רִגְשׁוֹתָיו בלא-עת שככו,

מָאַס שְׁאוֹן תֵּבֵל וּמְתִים;

יְפוֹת-הָעַיִן חִישׁ זָנַח הוּא,

מַשָּׂא נַפְשׁוֹ כָּל הַיָּמִים;

בְּגִידוֹת לְהוֹגִיעוֹ הִסְפִּיקוּ,

רֵעִים בְּרֵעוּתָם הֵעִיקוּ;

כִּי לֹא יָכֹל הָיָה תָמִיד

בִּיפְשְׁטֵקס, פַּרְפֶּרֶת סְטְרַסְבּוּרְגִית

בְּיֵין שַׁמְפַּנְיָה לְקַנֵּחַ,

גַּם לֹא יָכֹל לְהִתְחַדֵּד

עֵת שֶׁרֹאשׁוֹ עָלָיו כָּבֵד;

וְאַף כִּי הוּא פַּחְזָן רוֹתֵחַ,

סוֹף-סוֹף גַּם נִמְאֲסוּ עָלָיו

אֶקְדָּח וְחֶרֶב וְדוּ-קְרָב.

לח

מַחֲלָה, שֶׁכְּבָר הַזְּמַן הִגִּיעַ

לַחֲקֹר כְּהֹגֶן מְקוֹרָהּ,

מִין⁵¹ Spleen אַנְגְּלִי, שֶׁבְּרוּסִיָּה

יָדוּעַ הוּא בְּשֵׁם “חַנְדְרָה”⁵²,

תְּקָפַתּוּ אַט עַד אֶפֶס כֹּחַ.

אָמְנָם הוּא לֹא נִסָּה לִשְׁלֹחַ

יַד בְּנַפְשׁוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

אַךְ עוֹלָמוֹ עָלָיו שָׁמֵם.

כְּ־ Childe Harold⁵³ הִתְחִיל לָנוּעַ

בַּטְּרַקְלִינִים חוֹלֵם, אָבֵל;

מִשְׂחַק בּוֹסְטוֹן⁵⁴, דִּבּוֹת תֵּבֵל,

גְּנִיחָה פְרוּצָה, מַבָּט צָנוּעַ,

לֹא עוֹד מָשְׁכוּ אֶת לְבָבוֹ,

הוּא לֹא רָאָה דָבָר סְבִיבוֹ.

לט–מב

נָשִׁים כְּבוּדוֹת קַלּוֹת-הַדַּעַת!

אֶתְכֶן עָזַב לָרִאשׁוֹנָה.

אָכֵן כַּיּוֹם הַזֶּה מְיַגַּעַת

שְׂפַת הַחֶבְרָה הָעֶלְיוֹנָה.

יֵשׁ כִּי תָדוּן עוֹד גְּבֶרֶת פַּעַם

עַל סֵי⁵⁵ אוֹ עַל בֵּנְתַּם⁵⁶ בְּטַעַם,

אֲבָל בְִּכְלָל שִׂיחַת נָשִׁים–

פִּטְפּוּט תָּפֵל, אִם גַּם תָּמִים.

מִלְּבַד זֹאת כֹּה צַדְקָנִיּוֹת הֵן,

כֹּה חֲכָמוֹת וְשַׂגִּיאוֹת,

כֹּה חֲסוּדוֹת, וְכֹה צְנוּעוֹת,

כֹּה נִזְהָרוֹת, דַיְקָנִיּוֹת הֵן,

וְכֹה סְגוּרוֹת לַזָּר, שֶׁכֵּן

יַכְּךָ הַ“סְפְּלִין” אַךְ רַק תִּרְאֵן.

מג

וְגַם אֶתְכֶן, יְפוֹת הַקֶּרֶת,

הַדּוֹהֲרוֹת בַּחֲצִי לֵילוֹת

בִּרְחוֹב הָעִיר הַמַּעֲטֶרֶת

בְּסֵתֶר מֶרְכָּבוֹת קַלּוֹת,–

הוּא גַּם אֶתְכֶן עָזַב בְּלִי צַעַר.

נְזִיר תַּעֲנוּגוֹת-הַסַּעַר

נִסְגַּר אוֹניֶגִין בְּבֵיתוֹ;

מִתּוֹךְ פֵּהוּק לָקַח עֵטוֹ,

רָצָה לִכְתֹּב, אֲבָל טָרוּחַ

הָיָה לַשָּׁוְא, כִּי בַמְּלָאכָה

הוּא לֹא רָאָה סִמַּן בְּרָכָה.

לֹא בָא בִּקְהַל עַזֵּי-הָרוּחַ

שֶׁעַל עֶרְכָּם אֵינִי דוֹבֵר,

כִּי גַם אֲנִי לָהֶם חָבֵר.

מד

בִּטּוּל הַזְּמַן עֵת שׁוּב הֵצִיק לוֹ

וְרֵיקָנוּת מְשַׁעַמְמָה,

תַּכְלִית מְכֻבָּדָה הִצִּיג לוֹ

מִמְּקוֹר זָרִים לִדְלוֹת חָכְמָה.

סְפָרִים רַבִּים הִתְחִיל לִקְרֹא הוּא,

קָרָא, קָרָא, אֲבָל לַתֹּהוּ.

פֹּה שֶׁקֶר, הֶבֶל, שִׁעֲמוּם,

פֹּה אֵין מַצְפּוּן וְשָׁם טִמְטוּם;

בַּכֹּל יֵשׁ חִסָּרוֹן וָדֹפִי:

מַה שֶּׁיָּשָׁן– כֹּחוֹ כְבָר תָּשׁ,

אַךְ נִתְיַשֵּׁן גַּם הֶחָדָשׁ;

עָזַב סְפָרָיו כִּבְנוֹת הַיֹּפִי,

וְעַל מַדָּף, אָבָק נֲמְלָא,

וִילוֹן שֶׁל אֲבֵלוּת תָּלָה.

מה

עֵת עֹל הַנִּמּוּסִים פָּרַקְתִּי

וָאֶעֱזֹב מַדּוּחֵי-שָׁוְא,

כָּאָח וָרֵעַ בּוֹ דָבָקְתִּי.

לִבִּי מָשְׁכוּ תְכוּנוֹתָיו:

זוֹ שְׁאִיפַת-חֲלוֹם מַתְמֶדֶת,

זָרוּת הָאֹפִי הַמְיֻחֶדֶת

וְהִגָּיוֹן צוֹנֵן-דּוֹקֵר;

מַר-לֵב הָיִיתִי – הוּא קוֹדֵר.

יָדַעְנוּ שְׁנֵינוּ חִשְׁקֵי-לַהַט;

דִּכְּאוּ אֶת שְׁנֵינוּ חַיֵּי רִיק

וּבַלְּבָבוֹת דָּעַךְ הַזִּיק;

אָרֹב אָרְבָה לִשְׁנֵינוּ יַחַד

מִשְּׁנוֹת הַנֹּעַר שִׂנְאָתָם

שֶׁל הַגּוֹרָל וּבְנֵי-אָדָם.

מו

מִי כְבַר-דַּעַת חַי בַּחֶלֶד,

סוֹפוֹ לִשְׂנֹא אֶת הַבְּרִיוֹת;

מִי שֶׁהִרְגִישׁ, אוֹתוֹ מַבְהֶלֶת

חֲזוּת-שָׁנִים בִּלְתִּי חוֹזְרוֹת.

שׁוּב אֵין נַפְשׁוֹ בוֹ מִתְפָּעֶלֶת.

הַחֲרָטָה בּוֹ מְחַלְחֶלֶת,

נְחַשׁ הַזִּכְרוֹנוֹת נוֹשְׁכוֹ.

עִתִּים כָּל אֵלֶּה לְשִׂיחוֹ

יוֹסִיפוּ נֹעַם וּשְׁאָר-רוּחַ.

תְּחִלָּה עוֹד הִדְהִימַתְנִי שְׂפַת

אוֹניֶגִין, אַךְ הָרְגַלְתִּי אַט

לַחֲרִיפוּתוֹ בִּשְׁעַת וִכּוּחַ,

לִבְדִיחוֹתָיו כֻּלָּן מְרִירוּת,

וּלְמִכְתָּמָיו זְעוּמֵי קְַדרוּת.

מז

אֶזְכֹּר לֵיל-קַיִץ, עֵת שָׁמַיִם

שְׁקוּפִים וּמַבְהִיקִים פְּרוּשִׂים

עַל הַנֵּבָה, וּבְתוֹךְ הַמַּיִם,

זַכִּים כָּרְאִי וְעַלִּיזִים,

פְּנֵי יָרֵחַ לֹא נִשְׁקָפוּ.

לְזֵכֶר הַשָּׁנִים חָלָפוּ

וְאַהֲבָתֵנוּ מִלְּפָנִים,

שׁוּב רַגָּשִׁים וְשַׁאֲנַנִּים,

שָׁאַפְנוּ רֵיחַ לֵיל-הַפֶּלֶא,

קִסְמוֹ שָׁתִינוּ בִדְמָמָה!

כְּנוּס אַסִּיר אֲחוּז-תְּנוּמָה

לִירַק הַיַּעַר מִבֵּית-כֶּלֶא,

דָּאִינוּ כָּכָה כְּחוֹלְמִים

אֶל נוֹף חַיֵּי הָעֲלוּמִים.

מח

שָׁקוּעַ בְּרַחֲשֵׁי-עַצֶּבֶת,

אֶל שַׁחַם בְּגוּפוֹ נִשְׁעָן,

עָמַד אוֹניֶגִין תְּפוּשׂ-מַחֲשֶׁבֶת

(כִּמְלִיצָתוֹ שֶׁל הַפַּיְטָן⁵⁷).

הַס מִסָּבִיב; שׁוֹמְרֵי-הַחַיִל

יֵשׁ זֶה לָזֶה קָרְאוּ בַּלַּיִל,

אוֹ יֵשׁ פִּתְאֹם עָלָה שְׁאוֹן–

קָרוֹן מִקְּצֵה רְחוֹב-“מִלְיוֹן”⁵⁸;

סִירָה עַל-פְּנֵי נָהָר רוֹגֵעַ

פִּלְּסָה לָהּ בִּמְשׁוֹטֶיהָ שְׁבִיל

וּבַמֶּרְחָק קְסָמַנּוּ צְלִיל

אַבּוּב וְשִׁיר עַלִּיז בּוֹקֵעַ.

אַךְ בֵּין חֶמְדוֹת-הַלֵּיל עָרְבָה

שִׁירַת טוֹרְקְבַטו⁵⁹ֹ פִּי שִׁבְעָה!

מט

גַּלֵּי הַיָּם הָאַדְרִיָתִי!

הוֹ, בְּרֶנְטָה⁶⁰! עוֹד אֶרְאֵךְ פָּנִים,

רוּחִי תֵעוֹר בִּי וְשָׁמַעְתִּי

קוֹלְכֶם, קוֹל-קֶסֶם רְנָנִים.

כָּל נִין-אַפּוֹלו⁶¹ֹ יַעֲרִיצֵהוּ.

מִנֵּבֶל-אַלְבִּיוֹן⁶² הַגֵּא, הוּא

יָדוּעַ וְקָרוֹב לִי כַּךְ.

בְּלֵיל אִיטַלִיָּה הָרַךְ

בְּרַחֲבֵי הַנּוֹף אֶטְבֹּלָה

וְעִם בַּת-וֵנֵצִיָּה תַמָּה,

פַּטְפְּטָנִית אוֹ דוֹמְמָה,

אָשׁוּטָה חֶרֶשׁ בְּגוֹנְדוֹלָה.

הִיא שִׂפְתוֹתַי אָז תְּדוֹבֵב

בִּשְׂפַת פֶּטְרַרְקָה⁶³, שְׂפַת הַלֵּב.

נ

יוֹם חֻפְשָׁתִי מָתַי יַגִּיעַ?

הִגִּיעָה עֵת! אֶקְרָא בָעֹז.

עַל שְׂפַת הַיָּם רַגְלַי אַסִּיעַ,

לְמִפְרְשֵׂי סְפִינוֹת אֶרְמֹז.

אֲפוּף סְעָרָה, נִלְחָם בְּלִי נֹפֶשׁ

עִם מִשְׁבָּרִים, אֶת שְׁבִיל-הַחֹפֶשׁ

מָתַי סוֹף סוֹף אָסֹל בַּיָּם?

כְּבָר עֵת עֲזֹב חֹף מְשֻׁעְמָם

שֶׁל הַסְטִיכִיָּה הַצּוֹרֶרֶת,

וּבְאַפְרִיקָה, מוֹלֶדֶת-נֹד⁶⁴,

בְּחוֹל הַנֶּגֶב צְרוּב הַיְקֹד,

לַחֲלֹם עַל רוּסְיָה הַקּוֹדֶרֶת,

נָתְנָה לִי סֵבֶל, אַהֲבָה,

וְאֶת לִבִּי קָבַרְתִּי בָהּ…

נא

מוּכָן הָיִיתִי עִם יֶבְגֵנִי

סַיֵּר אַרְצוֹת-נֵכָר, אֲבָל

פִּתְאֹם גָּזְלָה אוֹתוֹ מִמֶּנִּי

לְאֹרֶךְ זְמָן יַד-הַגּוֹרָל.

בָּעֵת הַהִיא נִפְטַר אָבִיהוּ.

גְּדוּד נוֹשִׁים אֵלָיו הוֹפִיעַ

וֶהֱצִיקָהוּ בְסִבְלוֹ.

כָּל אִישׁ נוֹהֵג עַל פִּי שִׂכְלוֹ.

אוֹניֶגִין בְּחֶלְקוֹ שָׂמֵחַ

וּמִשִּׂנְאָה לְעַרְכָאוֹת,

עָזַב לָהֶם נַחֲלַת-אָבוֹת,

כִּי בְעֵינָיו לֹא-רַב נִזְקֵהוּ,

אוֹ שֶׁמָּא הוּא רָאָה חָזוּת,

כִּי בְקָרוֹב דּוֹדוֹ יָמוּת.

נב

אָמְנָם, מִכְתָּב מֵהַמְפַקֵּחַ

קִבֵּל אוֹניֶגִין, כִּי דּוֹדוֹ

נוֹטֶה לָמוּת וְהוּא רוֹצֶה אַךְ

לִרְאוֹת פָּנָיו לִפְנֵי מוֹתוֹ.

כִּקְרֹא אוֹניֶגִין הָאִגֶּרֶת,

אָץ חִישׁ בַּעֲגָלָה נִמְהֶרֶת,

וּכְבָר פָּהַק מִקֹּדֶם, עוֹד

בְּטֶרֶם בָּא אֶל כְּפַר הַדּוֹד,

וּבְשֶׁל מָמוֹן הָיָה מוּכָן הוּא

לְשֶׁקֶר, שִׁמָּמוֹן וּמְרִי

(בָּזֶה הִתְחַלְתִּי סִפּוּרִי);

אַךְ בְּבוֹאוֹ, עַל הַשֻּׁלְחָן הוּא

מָצָא כְבָר גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה,

תַּשְׁלוּם-הַמַּס לָאֲדָמָה.

נג

מָלֵא-גָּדוּשׁ חֲצַר הָאֵבֶל.

אֶל בֵּית הַמֵּת מֵעֲבָרִים

בָּא בַּלְּוָיָה לָקַחַת חֶבֶל

קְהַל רֵעִים וְגַם צָרִים.

הִנֵּה אֶת הַנִּפְטָר קָבָרוּ.

כְּמָרִים, אוֹרְחִים אָכְלוּ, שָׁכָרוּ

וּבְגֹדֶל-רוּחַ הִתְפַּזְּרוּ,

כְּאִלּוּ מַשֶּׁהוּ סִדְּרוּ.

כָּעֵת אוֹניֶגִין אִישׁ-הַכְּפָר הוּא,

יָרַשׁ שָׂדוֹת, בְּרֵכוֹת, גַּנִּים,

בָּתֵּי-חֲרשֶׁת, וּלְפָנִים–

בִּזְבֵּז כַּסְפּוֹ, שָׂנֵא מִשְׁטָר הוּא,

וּמְאֹד יִשְׂמַח לִבּוֹ עַכְשָׁו,

כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא שִׁנָּה חַיָּיו.

נד

יוֹמַיִם עוֹד מָשְׁכוּ לִבֵּהוּ

שַׁדְמוֹת הַבָּר הָעֲזוּבוֹת,

הֶמְיַת הַנַּחַל הַנּוֹבֵעַ,

קְרִירוּת הַחֹרֶשׁ הֶעָבוֹת;

אַךְ בַּשְּׁלִישִׁי– חֹרְשָׁה וָאָחוּ

אֶת לֵב אוֹניֶגִין לֹא מָשָׁכוּ;

הִפִּילוּ אַחַר כַּךְ שֵׁנָה,

עַד כִּי נוֹכַח בָּאַחֲרוֹנָה,

שֶׁגַּם בַּכְּפָר אוֹתָהּ עַצֶּבֶת,

אִם אֵין אֲפִילוּ פֹה טִירוֹת,

קְלָפִים, מִשְׁתִּים וְגַם שִׁירוֹת,

גַּם פֹּה מָרָה שְׁחוֹרָה אוֹרֶבֶת,

גַּם פֹּה אַחֲרָיו הִיא נִגְרְרָה

כַּצֵּלּ אוֹ כְּאִשָּׁה מְסוּרָה.

נה

לִדְמִי הַכְּפָר, לְחַיֵּי-שֶׁקֶט

נוֹצַרְתִּי. רוּחַ הַיּוֹצֵר

פֹּה שִׁבְעָתַיִם מִתְעַמֶּקֶת

וּצְלִיל הַנֵּבֶל מִתְגַּבֵּר.

בְּבַטָּלָה צְנוּעָה שָׁקוּעַ,

עַל שְׂפַת אֲגָם שָׁמֵם אָנוּעַ

וּ- far niente⁶⁵ לִי כַדָּת;

אָקִיץ בַּבֹּקֶר מִן הַשְּׁנָת

וַעֲדָנִים אֶרְוֶה עִם חֹפֶשׁ;

אֶקְרָא מְעָט, אִישָׁן לָרֹב

וְלֹא אֶרְדֹּף תְּהִלַּת-חֲלוֹף.

הַאִם לֹא כֹה בִּדְמִי וָנֹפֶשׁ

בַּלֵּה בִּלִּיתִי לְפָנִים

מֵיטַב חַיַּי הָרַעֲנַנִּים?

נו

פְּרָחִים, חֶמְדָּה, שָׂדֶה וָגֶבַע

וּבַטָּלָה! יְקַרְתֶּם לִי.

אֶשְׂמַח צַיֵּן הַבְדֵּל-הַטֶּבַע

שֶׁבֵּין אוֹניֶגִין וּבֵינִי,

כְּדֵי קוֹרֵא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

אוֹ אֵיזֶה מוֹ"ל אֲשֶׁר קוֹבֵעַ

בִּדְפוּס דִּבְרֵי דִבָּה וָשָׁוְא,

לֹא יְיַחֵס לִי תְּכוּנוֹתָיו,

וּבְחֻצְפָּתוֹ אַל-נָא יִטְעַן הוּא:

צִיַּרְתִּי פֹה צַלְמִי אֲנִי,

כְּבַּיְרוֹן, זֶה הַגְאֵיוֹנִי,

כְּאִלּוּ אֵין יְכֹלֶת לָנוּ

לִכְתֹּב שִׁירִים גַּם עַל אַחֵר,

וְרַק עַצְמֵנוּ נְתָאֵר.

נז

אֲגַב: הַפַּיְטָנִים כֻּלָּהַם

שׁוֹגִים בַּחֲזוֹן הָאֲהָבִים…

יֵשׁ וּבַחֲלוֹמִי לֹא פַעַם

מַרְאוֹת הוֹפִיעוּ חֲבִיבִים.

בְּסֵתֶר-לֵב דְּמוּתָם הֶחְבֵּאתִי,

אַחַר – בַּשִּׁיר אוֹתָהּ הֶחְיֵיתִי.

כֹּה עַל שְׁבוּיוֹת סַלְגִּיר בִּקְרִים⁶⁶

וְחֶמְדָּתִי בַּת-הֶהָרִים⁶⁷

שׁוֹרַרְתִּי בְּלֵבָב רוֹגֵעַ.

כָּעֵת, רֵעַי, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת

יְסוֹבְבוּנִי בִשְׁאֵלוֹת:

שִׁירְךָ, עַל מִי הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ?

וּלְמִי בִּקְהַל בְּנוֹת-קִנְאָה

הִקְדַּשְׁתָּ צְלִיל הַמַּנְגִּינָה?

נח

עֵין מִי אֶת-דִּמְיוֹנְךָ הִרְעִידָה

וּבְחֶסֶד-עֲדִינוּת בֵּרְכָה

שִׁירֶיךָ הַנּוּגִים? הַגִּידָה,

מִי הֶעֱרַצְתָּ בַּחֲרוּזְךָ?

אַף לֹא אַחַת, רֵעַי, נִשְׁבַּעְתִּי!

בְּלִי נַחַת וּבְלִי גִיל שָׂבַעְתִּי

חֶרְדַת שִׁגְעוֹן הָאַהֲבָה.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ, אֲשֶׁר שִׁלְּבָהּ

בְּקֶדַח חֲרוּזֳים: הִצְלִיחַ

בּוֹ כְּפֶטְרַרְקָה לְהַגְבִּיר

שִׁגְיוֹן-הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַשִּׁיר,

אֶת-סַעֲרַת לִבּוֹ הִשְׁבִּיחַ

וְגַם נָחַל תְּהִלָּה. וַאֲנִי–

כִּכְסִיל אָהַבְתִּי בְּאֵלֶם פִּי…

נט

חָלְפָה אַהֲבָה, הַמּוּזָה בָאָה,

שִׂכְלִי עָמוּם פִּתְאֹם הִבְהִיר.

חָפְשִׁי אֲנִי וְשׁוּב אֶצְמָאָה

בְּרִית רֶגֶשׁ, מַחֲשָׁבָה וָשִׁיר;

אָשִׁירָה וְלִבִּי יָנוּחַ;

עֵטִי לֹא יְצַיֵּר, פְּזוּר-רוּחַ,

רַגְלֵי נָשִׁים, רָאשִׁים נָאִים

אֲגַב שִׁירִים מְקֻטָּעִים.

כָּבָה הָאֵפֶר– תַּם הַלַּהַב;

עָצֵב עוֹדֶנִּי, אַךְ דִּמְעַת

עֵינִי יָבְשָׁה, וְעוֹד מְעַט

יָשֹׁךְ לָעַד בַּלֵּב הַזַּעַף.

פּוֹאֶמָה אָז לִכְתֹּב אַתְחִיל,

אֲשֶׁר כָּף-הֵא פְּרָקִים תָּכִיל.

ס

כָּל הַתָּכְנִית כְּבָר עָרַכְתִּי,

מָצָאתִי שֵׁם גַּם לַגִּבּוֹר.

לְפִי שָׁעָה הִנֵּה הִצְלַחְתִּי

הַפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן לִגְמֹר.

בְּכֹבֶד רֹאשׁ אוֹתוֹ קָרָאתִי,

הַרְבֵּה בּוֹ גַּם סְתִירוֹת מָצָאתִי,

אַךְ לְתַקְּנָן אֵין בִּלְבָבִי:

אֶפְרַע גַּם לַמְבַקֵּר חוֹבִי,

וּלְטֶרֶף עִתּוֹנוּת אֶמְסֹר אֶת

פְּרִי עֲמָלִי, יְלִיד רוּחִי.

וּבְכֵן, יְצִירָתִי, לְכִי

אֶל חוֹף נֵבָה לְכֵס בּקֹּרֶת

וְלִי הָבִיאִי מַס-כָּבוֹד:

סִלּוּף, שָׁאוֹן עִם חֲרָפוֹת!

פרק שני

הוֹ כְפָר⁶⁸

הוֹרַצְיוּס.

הוֹ רוּסְיָה!

א

הַכְּפָר, אוֹניֶגִין בּוֹ שָׁקוּעַ

בְּשִׁעֲמוּם – פִּנַּת חֶמְדָּה;

שָׁם כָּל-חוֹמֵד תַּעֲנוּג צָנוּעַ

לִשׁמֵי-מרוֹם יִשָּׂא תוֹדָה.

בֵּית-אֲדוֹנִים, טִירָה בוֹדֶדֶת,

עַל שְׂפַת הַפֶּלֶג שָׁם עוֹמֶדֶת;

מִפְּנֵי רוּחוֹת חָסוּת לָהּ הָר.

רַחֲבֵי שָׂדֶה, גַּיְא וַאֲפָר

פָּרְחוּ, הִבְהִיקוּ לְפָנֶיהָ;

בַּשֵּׁפֶל נִצְנְצוּ כְפָרִים,

בַּדֶּשֶׁא נָעוּ עֲדָרִים;

וּמוּל הַבַּיִת הִשְׂתָּרֵעַ

גַּן נֶעֱזָב, גָּדוֹל מְאֹד,

מִקְלָט לַעֲלָמוֹת חוֹלְמוֹת.

ב

טִירָה כְבוּדָה זוֹ וּמֻצֶּקֶת

הָיְתָה בְנוּיָה לְתַלְפִּיּוֹת:

כֻּלָּהּ אוֹמֶרֶת עֹז וָשֶׁקֶט

בְּטַעַם-קֶדֶם רַב-תְּבוּנוֹת.

גָּבֹהַּ וּמְרֻוָּח כָּל חֶדֶר,

בַּחֲדַר-אוֹרְחִים טַפִּיטֵי-הֶדֶר,

רַעֲפֵי תַּנּוּר מְנֻמָּרִים

וְעַל הַקִּיר – תְּמוּנוֹת צַארִים.

כָּעֵת בָּלֶה הַכֹּל, אֵינֶנִּי

יוֹדֵעַ מִשּׁוּם מָה. אַגַּב

לָכֶם אַגִּידָה, צֹרֶךְ רַב

בָּהֶם לֹא רָאָה גַּם יֶבְגֵנִי;

פָּהַק בְּכָל הַטְרַקְלִינִים,

בַּחֲדִישִׁים כְּבַיְשָׁנִים.

ג

הוּא בּוֹ בַחֶדֶר הִשְׁתַּקֵּעַ,

שָׁם זְקַן הַכְּפָר הָיָה תָמִיד

עִם הַסּוֹכֶנֶת מִתְוַכֵּחַ,

נִשְׁקָף לַחוּץ, זְבוּבִים מַשְׁמִיד.

רִהוּט פָּשׁוּט: סַפַּת-נוֹצָה עִם

שֻׁלְחָן, רִצְפַת אַלּוֹן וּשְׁתַּיִם

שִׁדּוֹת. הַכֹּל נָקִי וָצַח.

אוֹניֶגִין הַשִּׁדּוֹת פָּתַח:

בָּרִאשׁוֹנָה פִּנְקָס מָצָא הוּא,

וּבַשְּׁנִיָּה– זְנֵי-מֶרְקָחִים,

כַּדִּים מְלֵאִים מִיץ-תַּפּוּחִים

וְלוּחַ מִשָּׁנִים נִשְׁכָּחוּ.

מֵרֹב טִפּוּל בַּעֲסָקָיו

רַק בּוֹ בִלְבַד עִיֵּן הַשָּׂב.

ד

מִצֹּק בְּדִידוּת נֵעוֹר הַחֵשֶׁק

בְּלֵב אוֹניֶגִין בַּתְחִלָּה,

לַנְהִיג מִשְׁטָר חָדָשׁ בַּמֶּשֶׁק,

תְּרוּפָה כְּנֶגֶד בַּטָּלָה.

חָכָם בְּפִנָּתוֹ שׁוֹמֶמֶת,

עֹל הָאַנְגַרְיָה הַקּוֹדֶמֶת

הֶחֱלִיף בְּמַס-עוֹבֵד מִצְעָר⁶⁹ –

מָלֵא בְרָכָה פִּי-הָאִכָּר.

רָאָה אֶת זֹאת וְהִתְנַפֵּחַ

שָׁכֵן קַמְצָן: בְּמַעֲשָׂיו

רָאָה הוּא מִשּׁוּם נֶזֶק רָב;

שֵׁנִי חִיֵּךְ חִיּוּךְ פִּקֵּחַ,

וּפֶה אֶחָד גָּזַר הַכְּפָר,

כִּי מְסֻכָּן הוּא וּמוּזָר.

ה

תְּחִלָּה נָסְעוּ אֵלָיו כֻּלָּהַם.

אַךְ יַעַן כִּי מִן הֶחָצֵר

הָיוּ לוֹ מַגִּישִׁים כָּל-פַּעַם

סוּסוֹ הַדּוֹנִי⁷⁰ הַדּוֹהֵר,

עֵת מֵהַכְּבִישׁ אָזְנוֹ הִקְשִׁיבָה

לְעֶגְלָתָם, לָבֹא הִקְרִיבָה,–

וַיֵּעָלְבוּ שְׁכֵנָיו מִיַּד

וְרֵעוּתָם פָּסְקָה לָעַד.

"שְׁכֵנֵנוּ הוּא אִישׁ בּוּר וָפֶרֶא;

הוּא “פַרְמַזוֹן”⁷¹; בַּכּוֹס יִלְגֹּם

רַק אֶת הַיַּיִן הָאָדֹם;

פִּיו לֹא יַצְמִיד לְיַד הַגְּבֶרֶת;

רַק “הֵן” וְ“לַאו”, לֹא “בַקָּשָׁה”–

כֵּן כָּל הַכְּפָר עָלָיו הִקְשָׁה.

ו

בָּעֵת הַהִיא פִּתְאֹם הִגִּיעַ

פָּרִיץ חָדָשׁ אֶל כְּפַר הוֹרָיו;

גַּם הוּא אֶת הַשְּׁכֵנִים הֵנִיעַ

לִמְתֹּח דִּין חָמוּר עָלָיו.

וְלַדִימִיר לֶנְסקִי שְׁמוֹ; שׁוֹכֶנֶת,

מַמָּשׁ, בּוֹ נֶפֶשׁ גֶטִינְגֶנִית⁷²,

רַךְ בַּשָּׁנִים וְזִיוָתָן,

אוֹהֵב אֶת קַנְט⁷³ וְגַם פַּיְטָן.

מִתּוֹךְ גֵּרְמַנְיָה הַקּוֹדֶרֶת

הֵבִיא עִמּוֹ פְּרִי לַמְדָנוּת:

חֲלוֹם עַל חֹפֶשׁ וְחֵרוּת,

וְרוּחַ לוֹהֲטָה מוּזֶרֶת,

נִיב מָלֵא עֹז וּמַה נִּלְהָב

וּשְׁחוֹר קְוֻצּוֹת עַד לִכְתֵפָיו.

ז

מֵהַפְקֵרוּת עוֹלָם שָׂבֵעַ

עוֹד לֹא קָפְאָה בוֹ הַנְּשָׁמָה;

בְּרֹךְ יַלְדָה, בְּלֶטֶף רֵעַ

מָצְאָה נַפְשׁוֹ מְקוֹר חֻמָּהּ.

תְּמִים-לֵבָב הָיָה כַיֶּלֶד,

עוֹד שִׁעַשְׁעָה נַפְשׁוֹ תוֹחֶלֶת,

וּשְׁאוֹן עוֹלָם חָדָשׁ מַזְהִיר,

צָדָה מֹחוֹ עוֹד הַצָּעִיר.

בְּמֶתֶק הֲזָיָה שִׁכֵּךְ אֶת

כָּל פִּקְפּוּקוֹ, כָּל הִרְהוּרוֹ.

מַטְּרַת חַיֵּינוּ בַּעֲבוּרוֹ

הָיְתָה חִידָה סְתוּמָה, מוֹשֶׁכֶת;

בִּקֵּשׁ תָּמִיד פִּתְרוֹן רָזָהּ,

וּבָהּ פִּלְאֵי פְלָאִים חָזָה.

ח

בָּטַח, כִּי נֶפֶשׁ מְקֹרֶבֶת

אֵלָיו שׁוֹאֶפֶת לְדָבְקָה;

כִּי נִכְסָפָה, עוֹרְגָה, דּוֹאֶבֶת

מִיּוֹם לְיוֹם לוֹ מְחַכָּה;

כִּי עַל כְּבוֹדוֹ כָּל-אָח וָרֵעַ

לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לֹא יִמָּנֵעַ,

כִּי לֹא תִסּוֹג יָדָם אָחוֹר

אֶת-כְּלִי הַמַּלְשִׁינִים לִשְׁבֹּר;

כִּי יֵשׁ לֲבְנֵי-אָדָם מִשְׁפַּחַת

רֵעִים קְדוֹשִׁים, בְּחִירֵי-דוֹרָם,

כִּי נֶצַח לֹא יָסוּף זִכְרָם,

וְיוֹם יָבֹא – אוֹרָה נִצַּחַת

עָלֵינוּ יֶאֶצְלוּ וְרַד

עַל עוֹלָמֵנוּ אשֶׁר-עַד.

ט

מְרִירוּת וַחֲרָטָה גַּם יַחַד,

כָּבוֹד וָמֶתֶק יִסּוּרָיו,

אֶל אשֶׁר שְׁאִיפָה נִצַּחַת –

דָּמוֹ הִסְעִירוּ מִנְּעוּרָיו.

טָעוּן כִּנּוֹר, הוּא נָע וַיֵּתַע

לְאַרְצָם שֶׁל שִׁילֶר וְשֶׁל גֵּיתֶּה⁷⁴

וּמִשַּׁלְהֶבֶת שִׁירָתָם

הִתְלַקַּח-בּוֹ לֵב שֶׁל פַּיְטָן.

אַשְׁרָיו, כִּי אָמָּנוּת נִשְׂגֶּבֶת

הוּא לֹא חִלֵּל בְּשִׁירָתוֹ;

יָדַע תָּמִיד בְּגַאֲוָתוֹ

לִשְׁמֹר עַל הַרְגָּשָׁה נִלְהֶבֶת,

עַל רֶטֶט הֲזָיָה טְהוֹרָה,

עַל חֵן פַּשְׁטוּת מַה-נֶּהְדָּרָה.

י

הוּא שָׁר בְּנֶפֶשׁ מְאֻהֶבֶת

שִׁירַת הָאַהֲבָה, כֵּנָה

כַּחֲלוֹם הַיֶּלֶד, כְּמַחֲשֶׁבֶת

בַּת-תֹּם, כְּזֹהַר הַלְּבָנָה

בְּעַרְבוֹת-שַׁחַק הַזּוֹרַחַת,

אֵם כָּל עֶדְנָה וְרָזֵי-נַחַת…

הוּא שָׁר עַל עֶצֶב, עַל פְּרִידָה,

עַל מַשֶּׁהוּ, מֶרְחַק-חִידָה,

עַל שׁוֹשַׁנֵּי-הַקֶּסֶם שָׁר הוּא,

הוּא שָׁר עַל אֲרָצוֹת זָרוֹת,

שָׁם דִּמְעוֹתָיו הַבּוֹעֲרוֹת

בְּחֵיק הַדְּמִי זְמַן רָב נִגָּרוּ;

הוּא שָׁר עַל זִיו-חַיִּים פָּנָה

בְּעֶשֶׂר וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה.

יא

וְלַדִימִיר, (אֲשֶׁר רַק רֵעֵהוּ

אוֹניֶגִין מִדּוֹתָיו הֶחֱשִׁיב),

כַּמָּה אֶת הַכֵּרוֹת שָׂנֵא הוּא,

אֲשֶׁר עָרְכוּ שְׁכֵנָיו סָבִיב.

נִמְנַע עִמָּם לָשֶׁבֶת יַחַד,

כִּי שִׂיחָתָם, שִׂיחָה פִּקַּחַת

עַל קְצִיר שָׂדֶה וְעַל כְּלָבִים,

עַל יַיִן אוֹ עִסְקֵי קְרוֹבִים,

מוּבָן, אֵינֶנָּה מִצְטַיֶּנֶת

בְּחֹם הָרֶגֶשׁ, בִּתְבוּנָה,

בִּבְרַק שִׁירָה אוֹ בִשְׁנִינָה,

גַּם בְּשֻׁתְּפוּת-חַיִּים הוֹגֶנֶת.

אֲבָל שִׂיחוֹת נְשֵׁי-הַחֵן–

תְּפֵלוֹת פִּי-שֶׁבַע הָיוּ הֵן!

יב

בִּגְלַל עָשְׁרוֹ וִיפִי מַרְאֵהוּ

וְלַדִימִיר כְּחָתָן נִרְצָה.

מִנְהָג כַּפְרִי הוּא: לִשְׁכֵנֵהוּ,

שָׁכֵן רוּסִי לְמֶחֱצָה,

כָּל אִישׁ קָבַע בִּתּוֹ. וַיְהִי אַךְ

הַחַדְרָה בָא, וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחַ

גַּם רֶמֶז מִן הַצַּד נִזְרָק

עַל שִׁעֲמוּם חַיֵּי רַוָּק.

אָז לַשָּׁכֵן כּוֹס תֵּה יַצִּיעוּ

וְדוּניָה הַמּוֹזֶגֶת הִיא;

“הַבִּיטִי!” לָהּ אוֹמְרִים בִּדְמִי;

אַחַר כַּךְ גַּם קַתְרוֹס יָבִיאוּ,

וְהִיא מְצַפְצֶפֶת (הָהּ, אֵל חָי!):

“בֹּא אֶל טִירַת-זְהָבִי אֵלָי!..”

יג

אַךְ לֶנְסקִי לֹא רָצָה לִשְׁמֹעַ

עַל בְּרִית מָסֹרֶת נִשּׂוּאִים;

רַק עִם אוֹניֶגִין בְּכָל נַפְשׁוֹ הוּא

בִּקֵּשׁ לִכְרֹת בְּרִית-רֵעִים.

נִפְגָּשׁוּ. הֲפָכִים הֵם שְׁנַיִם

בִּתְכוּנָתָם, כָּאֵשׁ וּמַיִם,

כְּשִׁיר וּפְרוֹזָה, יוֹם וָלֵיל.

תְּחִלָּה הָיוּ, מִתּוֹךְ הַבְדֵּל

אָפְיָם, זָרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ,

אֲבָל הִתְחִילוּ מִתְקָרְבִים,

אַחַר כָּל יוֹם הֵם רְכוּבִים

נִפְגָּשׁוּ, עַד שֶׁהִתְרוֹעֵעוּ.

כֹּה אִישׁ עִם אִישׁ– אוֹדֶה עַל חֵטְא –

מֵאֶפֶס מַעַשׂ מִתְיַדֵּד.

יד

אַךְ גַּם רֵעוּת כָּזוֹ שָׂנֵאנוּ;

בְּבוּז לְכָל מִשְׁפָּט קָדוּם,

נַשְׁפִּיל עַד שְׁאוֹל אֶת זוּלָתֵנוּ,

נָרִים עַצְמֵנוּ עַד שְׁמֵי-רוּם.

נִשְׁאַף לִהְיוֹת נַפּוֹלֵיאוֹנִים.

רוֹאִים אֲנַחְנוּ בְּמִלְיוֹנִים

שֶׁל יְצוּרִים מַכְשִׁיר בִּלְבָד;

שׁוּם רֶגֶשׁ-אִישׁ לֹא יְכֻבָּד.

וְאוֹניֶגִין? עַל רַבִּים עָלָה הוּא;

גַּם הוּא עַצְמוֹ הִכִּיר טִיבָם

וְתֵעֲבָם בִּכְלָל; אוּלָם

אֵין כְּלָל בְּלִי יוֹצֵא; יָדַע הוּא

גַּם לַאֲחָדִים לָתֵת יְקָר

וּלְהַעֲרִיךְ רִגְשֵׁי הַזָּר.

טו

הִקְשִׁיב בִּצְחוֹק עֲלֵי-שְׂפָתַיִם

לְלֶנְסקִי: לַהַט שִׂיחָתוֹ,

וְהֶגְיוֹנוֹ רוֹפֵף עֲדַיִן

וּבְרַק הָאֵשׁ בְּמַבָּטוֹ–

אוֹתוֹ בְּחִדּוּשָׁם הִפְלִיאוּ;

אֲבָל עָמַל עֲצֹר בְּפִיהוּ

אֶת הַמִּלָּה הָאַכְזָרִית,

וּבְתוֹךְ לִבּוֹ אָמַר: לַשְׁבִּית

אָשְׁרוֹ בִּן-רֶגַע אַךְ אִוֶּלֶת;

גַּם בִּלְעָדַי יָבֹא יוֹמוֹ;

יְחִי כָעֵת לְפִי תֻמּוֹ,

יִבְטַח עוֹד בִּשְׁלֵמוּת הַחֶלֶד;

נִסְלַח לַנֹּעַר הַנִּלְהָב

אֵשׁ עֲלוּמָיו, הֲזָיוֹתָיו.

טז

עַל כֹּל הֵם רָבוּ, הִתְוַכָּחוּ,

הַכֹּל עוֹרֵר מֹחָם לַחֲשֹׁב:

בְּרִיתוֹת עַמִּים מִכְּבָר נִשְׁכָּחוּ,

פְּרִי מַדָּעִים, גַּם רַע וָטוֹב,

הָאֱמוּנוֹת שֶׁל גּוֹי וָשָׁבֶט,

אַף תַּעֲלוּמוֹת דַּרְכֵי הַמָּוֶת,

גּוֹרָל, חַיִּים, לְפִי הַתּוֹר–

בַּכֹּל הִרְבּוּ לָדוּן, לַחֲקֹר.

וְלַדִימִיר, תּוֹךְ כְּדֵי וִכּוּחַ,

קָרָא לוֹ מִשִּׁירָיו, כְּגוֹן

קִטְעֵי פּוֹאֶמוֹת הַצָּפוֹן;

וְאוֹניֶגִין מִתּוֹךְ אֹרֶךְ-רוּחַ,

הִקְשִׁיב לָעֶלֶם בְּלֵב עֵר

אַף כִּי הֵבִין מְעַט מִזְעֵיר.

יז

אֲבָל הַתַּאֲווֹת הִטְרִידוּ

אֶת מֹחַ הַנְּזִירִים יוֹתֵר.

כְּשֹׁךְ סוּפוֹת, לִבּוֹ הִמְרִידוּ,

הִרְבָּה אוֹניֶגִין לְדַבֵּר

עַל הַתְּשׁוּקוֹת בְּאַנְחַת-צַעַר.

אַשְׁרֵי יוֹדֵעַ חִשְׁקֵי-סַעַר

וְסוֹף כָּל סוֹף מֵהֶם נִפְטָר;

כִּפְלַיִם, אִם מֵהֶם נִזְהָר,

אִם בִּפְרִידָה צִנֵּן תְּשׁוּקָה הוּא

וּבִרְכִילוּת אֶת שִׂנְאָתוֹ,

פָּהַק עִם רֵעַ וְאִשְׁתּוֹ

וְאֵשׁ קִנְאָה לֹא אֲכָלָהוּ,

וּלְזוּג עָרוּם הוּא לֹא הִפְקִיר

נַחֲלַת אָבוֹת, רְכוּשׁ כַּבִּיר!

יח

עֵת זִקְנָתֵנוּ הַמְיֻשֶּׁבֶת

תִּפְרֹשׂ עָלֵינוּ צֵל מְנוּחָה,

עֵת בַּלֵּבָב תִּכְבֶּה שַׁלְהֶבֶת,

וְאָז נִרְאֵית כִּמְגֻחָכָה

תְּשׁוּקָה נִלְהֶבֶת אוֹ מֻפְקֶרֶת,

הִתְפָּרְצוּתָהּ כֹּה מְאֻחֶרֶת,

בְּעַל כָּרְחֵנוּ נִכְנָעִים –

יֵשׁ וּבְרָצוֹן אָנוּ שׁוֹמְעִים

שְׂפַת חִשְׁקֵי זָרִים סוֹעֶרֶת,

וּבִלְבָבֵנוּ יִרְעַד נִים;

כֵּן אִינְוָלִיד בָּא בַיָּמִים,

שָׁכוּחַ בְּסֻכָּה נִסְתֶּרֶת,

אוֹהֵב לַקְשִׁיב לַסִּפּוּרִים,

יַשְׁמִיעוּ שַׂפְמָנִים צְעִירִים.

יט

אַךְ גַּם הַנֹּעַר, שְׂרוּף-לַהֶבֶת,

סוֹד לֹא יֵדַע לְהַעֲלִים:

אֵיבָה, חֶמְדָּה, שִׂמְחָה, עַצֶּבֶת

יְגַל מַהֵר בְּרָב-דְּבָרִים.

אוֹניֶגִין, שְׂבַע-דּוֹדִים, יָגֵעַ,

בְּכֹבֶד-רֹאשׁ הָיָה שׁוֹמֵעַ,

עֵת הַמְּשׁוֹרֵר, אוֹהֵב-וִדּוּי,

חָשַׁף הַנֶּפֶשׁ בְּגָלוּי;

כָּל-מַצְפּוּנֵי לִבּוֹ גִּלָּה הוּא

לִפְנֵי רֵעֵהוּ בִּתְמִימוּת;

כֹּה לְאוֹניֶגִין בְּקַלּוּת

תּוֹלְדוֹת אַהֲבָתוֹ נוֹדָעוּ,

סִפּוּר חַיָּיו רַב הָרְגָשִׁים,

אַף כִּי מִכְּבָר לֹא חֲדָשִׁים.

כ

הוֹי, הוּא אָהַב… וּמִי כָמוֹהוּ

הַיּוֹם עוֹד כָּכָה יֶאֱהַב?

רַק הַמְּשׁוֹרֵר, שְׁדוּד מַרְגֹּעַ,

נִדּוֹן לֶאֱהֹב בְּכָל לֵבָב;

חֲלוֹם אֶחָד תָּמִיד רוֹאֶה הוּא,

שְׁאִיפָה אַחַת תְּפַעֲמֵהוּ

וְעַגְמִימוּת אַחַת שְׁכִיחָה!

לֹא שְׁנוֹת פְּרִידָה מְמֻשָּׁכָה,

לֹא מֶרְחַקִּים מְפִיגֵי-לַהַט,

לֹא בְנוֹת-הַשִּׁיר הַמַּפְלִיאוֹת,

לֹא הוֹד-נָשִׁים הַנָּכְרִיוֹת,

לֹא שְׁאוֹן שִׂמְחָה, לֹא פְרִי-הַדַּעַת –

כָּל אֵלֶּה לֹא שִׁנּוּ לִבּוֹ,

תּוּקַד שַׁלְהֶבֶת-נֹעַר בּוֹ.

כא

קְסוּם-הוֹד אוֹלְגָה עוֹד בַּנֹּעַר

וְטֶרֶם חָשׁ צוּקַת הַלֵּב,

וְלַדִימִיר מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ-טֹהַר

בְּמִשְׂחָקֶיהָ הִשְׁתַּתֵּף.

בְּצִלְלֵי עֲבִי-הַיַּעַר

עִם בַּת-גִּילוֹ שִׂחֵק הַנָּעַר,

וְהוֹרֵיהֶם, שְׁכֵנִים-רֵעִים

נִבְּאוּ לָהֶם זֵר-נִשּׂוּאִים.

רַבַּת-הַתֹּם וּמַה נֶּחֱמֶדֶת,

בְּפִנָּתָהּ הַנִּדָּחָה,

בְּבֵית הוֹרֶיהָ הִיא פָרְחָה,

כִּפְרֹחַ זִיוָנִית בּוֹדֶדֶת,

בְּסֵתֶר דֶּשֶׁא נִסְתְּרָה

מֵעֵין צִפֹּרֶת וּדְבוֹרָה.

כב

לִמְשׁוֹרְרֵנוּ הֶעֱנִיקָה

רֵאשִׁית הִתְלַהֲבוּת כֵּנָה

וּמִכִּנּוֹר לִבּוֹ הֵפִיקָה

אֶת-אַנְחָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה.

הֱיוּ שָׁלוֹם שַׁעֲשׁוּעֵי-נֹעַר!

כָּעֵת יַחְמֹד עֲבִי-הַיַּעַר,

בְּדִידוּת וָלַיִל וְצִנְעָה,

כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם וּלְבָנָה,–

זוֹ הַלְּבָנָה, פַּנַּס-רָקִיעַ,

בִּדְמִי הַלַּיִל לָהּ שְׁעוֹת-

טִיּוּל הִקְדַּשְׁנוּ וּדְמָעוֹת,

שֶׁעִנּוּיֵי-סְתָרִים הִרְגִּיעוּ…

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בָהּ רוֹאִים

תְּמוּרָה שֶׁל פַּנָּסִים כֵּהִים.

כג

תָּמִיד זַכָּה, תָּמִיד מַקְשֶׁבֶת,

כְּאוֹר הַבֹּקֶר עַלִּיזָה,

כְּתֹם חַיֵּי פַיְטָן עֲנֶוֶת,

וְכִנְשִׁיקַת דּוֹדִים נָאוָה,

עֵינֶיהָ – תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם,

קְוֻצּוֹת-פִּשְׁתִּים, חִיּוּךְ-שְׂפָתַיִם,

תְּנוּעוֹת, דִבּוּר וּמֹתֶן קַל,

כָּל יְצוּרֵי גֵוָהּ… אֲבָל

קַח בְּיָדְךָ רוֹמָן שָׁכִיחַ

וּבוֹ תִמְצָא צַלְמָהּ. אָכֵן,

תְּחִלָּה מָצְאָה בְעֵינַי חֵן,

אֲבָל כָּעֵת מַה-מְּאַסְתִּיהָ.

אַךְ סְלַח, קוֹרְאִי: אֶפְנֶה עַתָּה

אֶל הַבְּכִירָה, אֶל אֲחוֹתָהּ.

כד

שֵׁם אֲחוֹתָהּ הָיָה טַטְיָנָה…

לָרִאשׁוֹנָה, בְּלִי נִמּוּקִים,

בְּשֵׁם חָדָשׁ זֶה נְקַדְּשָׁה-נָא

דַפֵּי הַסֵּפֶר הָרַכִּים.

וּמַה? שֵׁם רַךְ וּמָלֵא חֵן הוּא,

אַךְ מַעֲלֶה בְזִכְרוֹנֵנוּ

שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת אוֹ אֶת

תָּא-הַשְּׁפָחוֹת. וְעַל אֱמֶת

נוֹדֶה: טוּב-טַעַם הֵן חָסַרְנוּ

גַּם בַּשֵּׁמוֹת שֶׁנִּבְחֲרָה

(וְקַל וָחֹמֶר– בַּשִּׁירָה).

לְהַשְׂכָּלָה עוֹד לֹא הֻכְשַׁרְנוּ,

וּכְלוּם מִמֶּנָּה לֹא שָׂרַד,

אֶלָּא הִתְרַבְרְבוּת בִּלְבָד.

כה

וּבְכֵן נִקְרֵאת בְּשֵׁם טַטְיָנָה.

בְּחַכְלִילוּת הָעֲלוּמִים

כַּאֲחוֹתָהּ לֹא הִצְטַיָּנָה,

אַף לֹא בְּנֹעַם הַפָּנִים.

נוּגָה, דּוֹמֶמֶת וּבוֹדֶדֶת,

כְּעֹפֶר יַעַר מְפַחֶדֶת,

לְמִשְׁפַּחְתָּהּ גַּם הִתְנַכְּרָה,

וַתְּהִי בָהּ כְּיַלְדָּה זָרָה.

לְהִתְרַפֵּק עַל אֲבוֹתֶיהָ

טַטְיָנָה לֹא יָדְעָה בִּכְלָל:

יַלְדָּה עוֹדֶנָּה וּבִקְהַל

הַחֲבֵרוֹת לֹא תִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הִנָּהּ

יוֹשְׁבָה דוּמָם בְּחַלּוֹנָהּ.

כו

הָעַגְמִימוּת, רֵעַת חַיֶּיהָ

עוֹד מֵרֵאשִׁית שְׁנוֹת יַלְדוּת,

לָהּ בַּחֲלוֹמוֹת קִשְּׁטָה, מִלֵּאָה

רִגְעֵי הַפְּנָאי וְהַבְּדִידוּת.

אֶת אֶצְבָּעָהּ רַכָּה אֶל מַחַט

אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה שׁוֹלַחַת

וְעַל מִסְגֶּרֶת-אֲרִיגָה

צִיּוּרֵי-מֶשִׁי לֹא סָרְגָה.

וְכֵן תַּאֲוַת שִׁלְטוֹן נִכֶּרֶת:

יַלְדָּה מִשְׁתַּעַשְׁעָה וּכְבַת

תַּכְשִׁיר אֶת בֻּבָּתָהּ לִקְרַאת

חַיֵּי נִמּוּס, וְלָהּ חוֹזֶרֶת

בְּכֹבֶד-רֹאשׁ וּבְהַטְעָמָה

עַל שִׁעוּרֶיהָ שֶׁל אִמָּא.

כז

אַךְ טַנְיָה, בְּשָׁנִים גַּם אֵלּוּ

בִּשְׂחוֹק בֻּבָּה לֹא שִׂחֲקָה,

שִׂיחוֹת עִמָּהּ הִיא לֹא נִהֵלָה

עַל מוֹדָה וּשְׁמוּעָה רֵיקָה.

כָּל שׁוֹבְבוּת, כָּל שַׁעֲשֻׁעַ

הָיוּ זָרִים לָהּ; צוֹד צָדוּהָ

הָאַגָּדוֹת הַמַּבְהִילוֹת

בַּחֹרֶף, בְּחֶשְׁכַּת לֵילוֹת.

עֵת אוֹמַנְתָּהּ הָיְתָה מַקְהֶלֶת

אֶת הָרֵעוֹת שֶׁל אֲחוֹתָהּ

עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא, לֹא הָיְתָה

אֶל שְׂחוֹק הַ“חַטָּפִים” נִטְפֶּלֶת,

כִּי מָאֲסָה שְׁאוֹן צְחוֹקָן

וְרַעַשׁ-הֶבֶל מִשְׂחָקָן.

כח

הִיא אָהֲבָה עַל הַיָּצִיעַ

יוֹם-יוֹם הַשַּׁחַר לְהָעִיר,

עֵת יֵעָלְמוּ כּוֹכְבֵי רָקִיעַ

בִּקְצֵה הָאֹפֶק הַמַּחֲוִיר

וּכְנַף הָאָרֶץ אַט מַבְהֶרֶת;

עֵת רוּחַ בֹּקֶר מִתְעוֹרֶרֶת

וְאוֹר הַיּוֹם לְאַט גָּדֵל;

בַּחֹרֶף, עֵת בְּצֵל-הַלֵּיל

חֲצִי-כַדּוּר-עוֹלָם שָׁקוּעַ,

וּבְדִמְמַת הַבַּטָּלָה,

עֵת הַלְּבָנָה מְעֻרְפָּלָה,

מִזְרָח שְׁטוּף עַצְלוּת יָנוּחַ,–

בְּעֵת קְבוּעָה אָז תִּתְעוֹרֵר

וְקוֹם תָּקוּם לְאוֹר הַנֵּר.

כט

רוֹמָנִים אָהֲבָה בְלִי חֵקֶר,

קָרְאָה אוֹתָם בְּצִמָּאוֹן;

אֶת לְבָבָהּ הִקְסִים כָּל שֶׁקֶר

שֶׁל יַ’ן רוּסוֹ וְרִיצַ’רְדסוֹן⁷⁵.

אָדָם הָגוּן הָיָה אָבִיהָ,

בִּשְׁנֵי דוֹרוֹת אֵחַר לְהוֹפִיעַ,

אַךְ לֹא רָאָה בַּסֵּפֶר פְּגָם;

הוּא לֹא קָרָא בּוֹ מֵעוֹלָם,

וַיַּחְשְׁבֵהוּ לִרְעוּת-רוּחַ,

וּמִשּׁוּם כָּכָה לֹא חָקָר,

מַה הוּא הַסֵּפֶר הַמְסֻתָּר,

מִתַּחַת כַּר בִּתּוֹ יָנוּחַ.

אִשְׁתּוֹ עַצְמָהּ אֶת רִצַ’רְדסוֹן

הוֹקִירָה עַד לְשִׁגָּעוֹן.

ל

לֹא מִקְּרִיאַת סְפָרִים חָלִילָה

הִיא אָהֲבָה אֶת רִיצַ’רְדסוֹן,

לֹא יַעַן כִּי בַכֵּר הוֹאִילָה

עַל פְּנֵי לוֹבְלָס⁷⁶ אֶת גְּרַנְדִיסוֹן⁷⁷;

רַק יַעַן לְפָנִים קוּזִינָה

מוֹסְקְבָאִית, הַנְּסִיכָה פּוֹלִינָה

תָּמִיד אֶת אֵלֶּה הִלְּלָה;

בָּעֵת הַהִיא הָיָה בַעֲלָהּ

עוֹד חֲתָנָהּ, אַךְ בֵּינָתַיִם

לְאִישׁ אַחֵר לִבָּהּ נָתְנָה,

אֲשֶׁר בְּרֶגֶשׁ וּתְבוּנָה

טוֹב בְּעֵינֶיהָ שִׁבְעָתַיִם.

זֶה “גְרַנְדִיסוֹן” הָיָה טַרְזָן,

סֵרְזַ’נְט בַּגְוַרְדְּיָה וְשַׂחֲקָן.

לא

תָּמִיד לְפִי אָפְנָה כָּמֹהוּ

גַּם הִיא מְלֻבָּשָׁה הָיְתָה;

אֲבָל, בְּלִי דַּעְתָּהּ לִשְׁמֹעַ,

הוֹבִילוּ לְחֻפָּה אוֹתָהּ.

וְצַעֲרָהּ כְּדֵי לְפַכֵּחַ,

מִהֵר הַבַּעַל הַפִּקֵּחַ

עִמָּהּ לִנְסֹעַ אֶל הַכְּפָר;

בְּחוּג-הָאֲנָשִׁים הַזָּר

תְּחִלָּה רָגְזָה וְהִתְיַפֵּחָה,

כִּמְעַט עָזְבָה אֶת בֵּית אִישָׁהּ,

לְמֶשֶׁק אַחַר-כַּךְ פָּרְשָׁה,

עַד הִתְרַגְּלָה וְגַם שָׂמֵחָה.

אָכֵן, הֶרְגֵּל הוּא מַתְּנַת-אֵל,

בְּאֵין אשֶׁר– יְנַחֵם הֶרְגֵּל!

לב

הַהִתְרַגְּלוּת עָצְבָּהּ הִמְתִּיקָה,

אֲשֶׁר הֵעִיק עַל לְבָבָהּ.

אֲבָל תַּגְלִית רַבָּה הִשְׁתִּיקָה

סוֹף סוֹף כָּלִיל אֶת מַכְאוֹבָהּ.

כִּי בֵין עָמָל וּבֵין מַרְגּוֹעַ

גִּלְּתָה הַסּוֹד בְּנַחַת זְרוֹעַ

לִמְשֹׁל עַל בַּעַל וּלְרַסְּנוֹ;

מֵאָז הַכֹּל בָּא עַל כַּנּוֹ.

בִּקְּרָה הַמֶּשֶׁק מִדֵּי פַעַם,

כָּבְשָׁה כְּמֵהִין, רָאשִׁים גִּלְּחָה,

רָשְׁמָה הַהוֹצָאוֹת, הָלְכָה

לִרְחֹץ בְּכָל שַׁבָּת, וּבְזַעַם

הִכְּתָה שְׁפָחוֹת, בְּלִי לִשְׁאֹל

אֶת-פִּי הַבַּעַל עַל הַכֹּל.

לג

יֵשׁ בְּכָל-חֹם נַפְשָׁהּ תִּכְתֹּב הִיא

בְּתוֹךְ אַלְבּוּם שֶׁל חֲבֵרָה;

קָרְאָה פּוֹלִינָה לִפְּרַסְקוֹבְיָה

וְסִלְסְלָה בְדִבּוּרָהּ.

בִּצְבַת מָחוֹךְ הִדְּקָה הַמֹּתֶן,

וְ“נוּן” רוּסִית בִּטְאָה בַחֹטֶם

כְּמוֹ “N” צָרְפַתִּית. אֲבָל

בִּזְמָן קָצָר הַכֹּל בֻּטַּל.

אַלְבּוּם, מָחוֹךְ וְגַם פּוֹלִינָה,

פִּנְקַס שִׁירֶיהָ רַגְשָׁנִים –

כֻּלָּם נִשְׁכָּחוּ. כִּלְפָנִים

קָרְאָה אַקוּלְקָה לְסֵלִינָה

וּבְצֶמֶר-גֶּפֶן גַּם חִדְּשָׁה

שִׂמְלַת-בָּקְרָהּ וּשְׁבִיס-רֹאשָׁהּ.

לד

הַבַּעַל לֹא חָקַר דְּרָכֶיהָ,

בְּלֵב שָׁלֵם אָהַב אוֹתָהּ,

בָּטַח בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיהָ

וּבְסוּת הַלֵּיל אָכַל, שָׁתָה.

וְכֹה זָרְמוּ חַיָּיו בְּנַחַת;

יֵשׁ נֶאֶסְפוּ בַּבַּיִת יַחַד

לִפְנוֹת הָעֶרֶב הַשְּׁכֵנִים,

רֵעִים טוֹבִים, נֶאֱמָנִים,

קְצַת לְהַלְעִיז וּלְהִתְאַנֵּחַ

וּלְהִתְלוֹצֵץ בַּהֲנָאָה.

הַזְּמַן עוֹבֵר; אוֹתָהּ שָׁעָה

פּוֹקְדִים עַל אוֹלְגָה תֵּה רַתֵּחַ;

פַּת עֶרֶב, וְלִישׁוֹן הוֹלְכִים;

שָׁבִים הַבַּיְתָה הָאוֹרְחִים.

לה

בְּשֶׁקֶט חַיֵּיהםֶ הִתְמִידוּ

לִשְׁמֹר עַל הֶרְגְּלֵי דוֹרוֹת.

בִּשְׁבוּעַ הַחֶמְאָה הִקְפִּידוּ

עַל הַלְּבִיבוֹת הָרוּסִיּוֹת;

הֵם צָמוּ בַשָּׁנָה פַּעֲמָיִם,

חָמְדוּ שִׁיר-נַחַשׁ, מְחוֹל מַחֲנָיִם,

וְגַם נַדְנֶדֶת עֲגֻלָּה;

בְּשָׁבוּעוֹת, עֵת לַתְּפִלָּה

הָעָם מִתּוֹךְ פֵּהוּק שׁוֹמֵעַ,

בְּהִתְרַגְּשׁוּת, מוּל הַחַמָּה,

שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת; כְּלַנְּשִׁימָה

אַוִּיר– לָהֶם הַקְּוָס הַכְרֵחַ,

וְלָאוֹרְחִים הָיוּ מָנוֹת

לְפִי הַתֹּאַר נִתָּנוֹת.

לו

וְכֹה יַחְדָּו, אִשָּׁה וָגֶבֶר,

זָקְנוּ, עַד שֶׁנִּפְתַּח סוֹף-סוֹף

לִפְנֵי הַבַּעַל פִּי הַקֶּבֶר:

הָלַךְ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.

לִפְנֵי חֲצוֹת הַיּוֹם גָּוַע הוּא.

שְׁכַן-הַבַּיִת הִסְפִּידָהוּ,

נָאַק הַטָּף, הָאַלְמָנָה

שָׁפְכָה דִמְעָה נֶאֱמָנָה.

טוֹב-לֵב וָתָם הָיָה הַ“בַּרִין”.

וּמְקוֹם יִשְׁכַּב שָׁם בְּשַׁלְוָה,

חָקוּק עַל פְּנֵי הַמַּצֵּבָה:

"בְּקֶבֶר זֶה דִימִיטְרִי לָרִין

יָנוּחַ, אִישׁ מִסְכֵּן, עָנָו,

שַׂר אֶלֶף, עֶבֶד לֵאלֹהָיו".

לז

וַיְהִי, עֵת לֶנְסְקִי שָׁב וַיַּאַת

אֶל בֵּית הוֹרָיו, בִּקֵּר גַּם אֶת

מַצֶּבֶת לָרִין הַמֻּצְנַעַת

וְנֶאֱנַח לִכְבוֹד הַמֵּת.

זְמַן רָב נַפְשׁוֹ עָלָיו שָׁחָחָה.

Poor Jorick! "⁷⁸ מִתּוֹךְ עֶצֶב סָח הוּא,

הֵן עַל כַּפָּיו נָשָׂא אוֹתִי.

שִׂחַקְתִּי הֵן בְּיַלְדוּתִי

בְּאוֹת-כְּבוֹדוֹ הָאוֹצַ’קוֹבִית⁷⁹

אֶת אוֹלְגָה לִי יָעַד, גָּנַח:

“הַאִם אַגִּיעַ לִידֵי כָךְ”?…

וּמְלֵא תוּגָה כֵנָה, כִּכְתֹבֶת

שֶׁל זִכָּרוֹן, וְלַדִימִיר שָׁם

שִׁיר-שֶׁבַח לִכְבוֹדוֹ רָשָׁם.

לח

בּוֹ בַמָּקוֹם, עַל יַד מַצֶּבֶת,

רָשַׁם וְלַדִימִיר בְּדִמְעָה

לִכְבוֹד הוֹרָיו שִׁירַת-עַצֶּבֶת…

הָה, בַּגְּזֵרָה הָעֶלְיוֹנָה

עַל עֲרוּגוֹת חַיִּים, כְּמוֹ נֶטַע

בִּן-יוֹם, דּוֹרוֹת יָקוּמוּ פֶּתַע,

דּוֹרוֹת צוֹמְחִים, נוֹבְטִים, נוֹבְלִים,

וַחֲדָשִׁים תַּחְתָּם עוֹלִים…

כֵּן גַּם דּוֹרֵנוּ קַל-הַדַּעַת.

יִגְדַּל, יִרְתַּח, יִזְעַף הַדּוֹר,

יִדְחֶה אָבוֹת אֶל פִּי הַבּוֹר.

עוֹד רֶגַע וְתוֹרֵנוּ יַאַת,

אָז הַנְּכָדִים יַטְרִידוּ גַם

אוֹתָנוּ מֵחֲלַל עוֹלָם.

לט

עַתָּה, אַחִים, שְׁתוּ בְשֶׁפַע

מִכּוֹס חַיֵּינוּ הַקַּלִּים;

יָדַעְתִּי, כִּי הֵם שָׁוְּא וָאֶפַע,

וְאֵינִי קָשׁוּר בַּהֲבָלִים.

מַה-בֶּצַע בַּחֲלוֹמוֹת הַתֹּהוּ?

אֲבָל תִּקְווֹת לְיָמִים יָבֹאוּ

לִבִּי תַחֲרֵדְנָה לִפְעָמִים.

קָשֶׁה לָלֶכֶת לְעוֹלָמִים

בְּלִי אַחֲרִית וּבְלִי מַזְכֶּרֶת.

אֵינֶנִּי שָׁר לְשֵׁם כָּבוֹד;

אֲבָל אַדִּיר חֶפְצִי עֲנֹד

מַר-גּוֹרָלִי בְּזֵר-תִּפְאֶרֶת,

כִּי בֶעָתִיד לוּ צְלִיל יָחִיד

יַזְכִּיר אֶת שְׁמִי כְּמוֹ יְדִיד.

מ

אוּלַי גַּם לֵב יְזַעֲזֵעַ;

וּבְחֶסֶד הַגּוֹרָל שְׁמוּרָה,

בְּיַם הַנֶּצַח– מִי יוֹדֵעַ?

לֹא תִשָּׁקַע זוֹ הַשִּׁירָה.

אוּלַי – זִיק-נֶחָמָה מַרְגִּיעַ! –

אִישׁ מִן הָעָם יָבֹא, יַצְבִּיעַ

עַל תְּמוּנָתִי הַמְּהֻלָּלָה

וְסָח: הִנֵּה פַיְטָן נִפְלָא!

קַבֵּל אֵיפוֹא בְרָכָה נִלְבֶּבֶת,

חֲסִיד הַמּוּזוֹת הַשְּׁלֵווֹת,

אֲשֶׁר לִמְגִלּוֹתַי עָפוֹת

יַצִּיב בְּזִכְרוֹנוֹ מַצֶּבֶת,

וְיָדוֹ תִלְטֹף בְּחֶסֶד רָב

זֵר-הַדְּפָנִים עַל רֹאשׁ הַשָּׂב!

פרק שלישי

הִיא הָיְתָה נָאוָה,

הִיא הָיְתָה מְאוּהָבָה.

(מַלְפִילַטְר).

א

“לְאָן, פַּיְטָן?– הוֹי עַמָא פְּזִיזָא!”.

– שָׁלוֹם, אוֹניֶגִין, אֵין לִי זְמָן.

"לֹא אֶעֱצָרְךָ. אַךְ אֵצֶל מִי זֶה

תְּבַלֶּה אֶת עֲרָבֶיךָ כָּאן"?

– בְּבֵית הַלָּרִינִים. "דְּבַר-פֶּלֶא.

תִּסְלַח לִי! הַאֻמְנָם לֹא תֵלֶא

כֹּה עֲרָבֶיךָ לְבַזְבֵּז?"

– חָלִילָה. – "אֵין אֲנִי תוֹפֵס.

בְּרַם, הֵבַנְתִּי כִּדְבָּעִי:

הַאֵין אֱמֶת בְּפִי? – רֵאשִׁית,

זוֹ מִשְׁפָּחָה פְשׁוּטָה רוּסִית,

עַל הַכְנָסַת אוֹרְחִים שׁוֹקְדָה-הִיא,

רִבָּה, שִׂיחוֹת כָּל הַיָּמִים

עַל בְּהֵמוֹת, פִּשְׁתָּה, גְּשָׁמִים…"

ב

– אֵין זוֹ צָרָה גְדוֹלָה עוֹד. – "לֹא, כִּי

הַשִּׁעֲמוּם הוּא הַצָּרָה".

– מְרוֹם חֶבְרָה שׂוֹנֵא אָנֹכִי,

בְּמִשְׁפַּחַת-בַּיִת אֶבְחֲרָה,

מְקוֹם אוּכַל… "אָזְנַי תִּצַּלְנָה!

אֶקְלוֹגָה⁸⁰ שׁוּב! רֵעִי, חֲדַל נָא!

וּבְכֵן, אַתָּה נוֹסֵעַ, מָה?

חֲבַל מְאֹד. אַךְ לֶנְסקִי, שְׁמָע:

לִי לְהַרְאוֹת אוּלַי תּוֹאִילָה

פִילִידָה⁸¹ זוֹ, מְקוֹר שִׁירָה,

דְּמָעוֹת, אִגְּרוֹת et cetera?

הַצֵּג אוֹתִי." – תִּצְחַק? – “חָלִילָה”.

– מַה-טּוֹב. – “מָתַי”? – מִיַּד עִמְּךָ.

הֵם יְקַבְּלוּנוּ בְשִׂמְחָה.

ג

“נִסַּע”. שְׁנֵי הַיְדִידִים דָּלָגוּ.

הוֹפִיעוּ. כְּמִנְהַג-קְדוּמִים

בָּם הַכְנָסַת אוֹרְחִים נָהָגוּ,

מִנְהַג קָשֶׁה גַּם לִפְעָמִים.

כִּבּוּד אוֹרְחִים – מִדָּה רוֹוַחַת:

רִבָּה מֻגֶּשֶׁת בְּצַלַּחַת,

וְעַל שֻׁלְחָן קָטָן יֻצָּג

מִיץ-דְּמוּמִית בְּכַד-דּוֹנָג.

עִקַּר יוֹמוֹ שֶׁל כְּפָר – סְעוּדָה הוּא.

בִּמְבוֹא הַדֶּלֶת הַשְּׁפָחוֹת,

יָדַיִם עַל יָרֵךְ תּוֹמְכוֹת,

לִרְאוֹת שָׁכֵן חָדָשׁ צָבָאוּ,

וְהֶהָמוֹן שֶׁבֶּחָצֵר

אֶת הַסּוּסִים בָּדַק, בִּקֵּר.

ד

חִישׁ-קַל בְּדֶרֶךְ מְקֻצֶּרֶת

שְׁנֵיהֶם הַבַּיְתָה דּוֹהֲרִים.

עַתָּה נַטֶּה אָזְנֵינוּ חֶרֶשׁ

לִשְׁמֹעַ שִׂיחַ הַצְּעִירִים.

– וּמָה, לִפְהֹק אוֹניֶגִין תֶּרֶב?

“הֶרְגֵּל הוּא, לֶנְסקִי”. – אַךְ הָעֶרֶב

תִּפְהַק יוֹתֵר. – "לֹא, הַיְנוּ הָךְ.

שׁוּר, בַּשָּׂדֶה הָאוֹר חָשָׁךְ,

וְהַסְּבִיבָה – מָה עֲגוּמָה הִיא.

מַהֵר, אַנְדְריוּשְׁקָה, אוּצָה נָא!

אַגַּב אֹמַר לָךְ: לָרִינָה

אִשָּׁה פְשׁוּטָה, אַךְ נֶחְמָדָה הִיא.

אֶפְחַד מְאֹד, כִּי לְגוּפִי

יַזִּיק הַמִּיץ, שֶׁבָּא לְפִי.

ה

“הַגִּידָה, אֵיזוֹ הִיא טַטְיָנָה?”

– זוֹ הַצְּעִירָה, שֶׁנִּכְנְסָה

נוּגָה – דּוֹמֶמֶת כִּסְוֵטְלָנָה⁸²,

מָקוֹם עַל יַד חַלּוֹן תָּפְסָה.

“אֱמֹר, כְּלוּם בַּצְּעִירָה בָחַרְתָּ?”

– וּמָה? – "כָּמוֹךָ לוּ נוֹצַרְתִּי

פַּיְטָן, וְחָשַׁקְתִּי בַּבְּכִירָה.

חַיִּים הֵן אוֹלְגָה חֲסֵרָה,

מַמָּשׁ מַדּוֹנָה שֶׁל וַן-דִיק⁸³ הִיא.

סְגַלְגֹּלֶת כֹּה וַאֲדֻמָּה,

לַסַּהַר הַטִּפְּשִׁי דוֹמָה

בְּחוּג-שָׁמַיִם הַטִּפְּשִׁי כֹּה".

וְלַדִימִיר יְבֵשׁוֹת הֵשִׁיב,

לֹא עוֹד פָּצָה בַדֶּרֶךְ פִּיו.

ו

בֵּין כֹּה אוֹניֶגִין, שֶׁהוֹפִיעַ

פִּתְאֹם בְּבֵית הַלָּרִינִים,

אֶת כָּל-הַמִּשְׁפָּחָה הִפְתִּיעַ

וַיְהִי שִׂיחָה גַּם לַשְּׁכֵנִים.

דֵּעוֹת וְהַשְׁעָרוֹת וָנָחַשׁ;

הִתְחִילוּ מְרַמְּזִים בְּלַחַשׁ,

בַּהֲלָצָה וּבִשְׁנִינָה

נִחֲשׁוּ לְטַניָה חֲתָנָהּ.

הָיוּ אֲפִילוּ שֶׁטָעָנוּ,

כִּי הַחֲתֻנָּה – דָּבָר גָּמוּר,

אֲבָל עִכְּבוּהָ בַּעֲבוּר

הַטַּבָּעוֹת שֶׁלֹּא הוּכָנוּ.

וְלֶנְסקִי? בֵּינֵיהֶם עַל דְּבַר

חֲתֻנָּתוֹ הָחְלַט מִכְּבָר.

ז

טַטְיָנָה בְּרָגְזָהּ שׁוֹמַעַת

אֶת הַדִּבָּה. אַךְ בִּלְבָבָהּ,

בְּגִיל טָמִיר, שֶׁלֹּא מִדַּעַת,

יֵשׁ וְגַם הִיא עַל זֶה חוֹשְׁבָה.

תּוֹסֶסֶת בְּמֹחָהּ מַחֲשֶׁבֶת:

פִּרְקָהּ הִגִּיעַ: הִיא אוֹהֶבֶת…

לְהוּט קַרְנֵי-אָבִיב, גַּרְגִּיר

כֹּה יִתְפָּרֵץ מֵחֵיק הַנִּיר.

מִכְּבָר נַפְשָׁהּ תָּבְעָה תָבֹעַ

מְזוֹן חֻקָּהּ, פְּרִי דִמְיוֹנָהּ,

שְׂרוּפַת-גַּעְגּוּעַ וְעֶדְנָה;

זֶה-כְּבָר מֵרֹב עֲרֹג וּכְמֹהַּ

בַּלֵּב הִרְגִּישָׁה מוּעָקָה;

לִבָּהּ לְמִישֶׁהוּ חִכָּה…

ח

חִכָּה עַד בֹּא. פָּקְחָה עֵינָיִם;

הִנֵּה, הִנֵּה הָאִישׁ! אָמְרָה.

הָהּ, יוֹם וָלֵיל וְצָהֳרָיִם,

גַּם בִּשְׁנָתָהּ הַבּוֹעֲרָה,

רַק בּוֹ תִשְׁגֶה. בְּכֹחַ-פֶּלֶא

רַק הוּא בְּלִי הֶרֶף מִתְגַּלֶּה לָהּ

בַּכֹּל. לְטֹרַח לָהּ עַתָּה

רַכּוּת נִיבָהּ וּמַבָּטָהּ

וּמְסִירוּתָהּ שֶׁל הָאוֹמֶנֶת.

טַטְיָנָה בְעַצְבוּת שְׁקוּעָה

שִׂיחַת אוֹרְחִים אֵינָהּ שׁוֹמְעָה,

הִיא עַל בַּטְלָנוּתָם רוֹטֶנֶת,

עַל בִּיאָתָם בִּלְתִּי צְפוּיָה

וּשְׁהִיָּתָם לֹא-רְצוּיָה.

ט

עַתָּה מַה תֶּאֱהַב לִשְׁקֹעַ

בִּתְהוֹם רוֹמָנִים עֲרֵבִים

וּבְרֹב הִתְלַהֲבוּת לִבְלֹעַ

בָּהֶם אֶת-קֶסֶם הַכְּזָבִים.

בִּזְכוּת עֱזוּז הַפַנְטַסִּיָּה

נֶגְדָהּ כְּמוֹ חַיִּים הוֹפִיעוּ

אֲהוּב לֵב יוּלִיָּה – ווֹלְמַר⁸⁴,

מָלֵק אֲדֵל⁸⁵ עִם דֵי-לִינַר⁸⁶,

גַּם וֶרְטֶר⁸⁷, מְעֻנֵּה-אֵשׁ-חֶמֶד,

וּגְרַנְדִיסוֹן, אֵין דֻּגְמָתוֹ,

נוֹסֵךְ שֵׁנָה עַל זוּלָתוֹ –

בַּלֵּב הָרַךְ שֶׁל הַחוֹלֶמֶת

כֻּלָּם לִדְמוּת אַחַת לֻכְּדוּ,

בִּדְמוּת אוֹניֶגִין נִתְאַחֲדוּ.

י

יֵשׁ כִּי חָזְתָה וְהֶאֱמִינָה,

שֶׁגִּבּוֹרַת סוֹפְרֶיהָ הִיא:

קְלָרִיסָה, יוּלְיָה אוֹ דֵלְפִינָה⁸⁸.

עִם סֵפֶר מְסֻכָּן בִּדְמִי

הַיַּעַר אָז תִּתְעֶה טַטְיָנָה;

תִּשְׁאַף, תִּמְצָא גַּם בְּרוֹמָנָהּ

סוֹד שַׁלְהַבְתָּהּ, חֲלוֹם-פִּלְאָהּ,

פְּרִי אַהֲבָה אֲשֶׁר בָּשְׁלָה.

הִיא נֶאֱנַחַת וְרוֹחֶשֶׁת

תּוּגָה, הִתְפָּעֲלוּת זָרָה

וְלַחֲבִיבָהּ, כְּשִׁכּוֹרָה,

עַל-פֶּה אִגֶּרֶת הִיא לוֹחֶשֶׁת…

יְהִי מִי יֶהִי, אַךְ בָּרִי:

לֹא גְרַנְדִיסוֹן הוּא גִבּוֹרִי.

יא

בְּלָשׁוֹן נִשְׂגֶּבֶת וּמְרוֹמֶמֶת

יֵשׁ וִיצַיֵּר סוֹפֵר נִלְהָב

כְּסֵמֶל אִישִׁיּוּּת מֻשְׁלֶמֶת

אֶת גִּבּוֹרוֹ לִפְנֵי קוֹרְאָיו.

אֶת גִּבּוֹרוֹ זֶה הַצָּנוּעַ,

תָּמִיד בְּלִי צֶדֶק יִרְדְּפוּהוּ,

יָחֹן בְּנֶפֶשׁ חֲמִימָה,

בְּקֶסֶם תֹּאַר וּבְחָכְמָה.

טָהוֹר בִּתְשׁוּקָתוֹ כַּשֶּׁלֶג,

תָּמִיד בְּעֹז הִתְלַהֲבוּתוֹ

יַקְרִיב נַפְשׁוֹ בְּעַד זוּלָתוֹ,

וְהַמּוּסָר בְּסוֹף הַחֵלֶק:

צַדִּיק נֶחֱלַץ מִמְּצוּקוֹתָיו

וְהָרָשָׁע יָבֹא תַחְתָּיו.

יב

כָּעֵת – כָּל הַמֹּחוֹת טֻמְטָמוּ,

מוּסָר יִנְסֹךְ רַק שִׁמָּמוֹן,

הַחֵטְא חָבִיב גַּם בָּרוֹמָן הוּא,

אַף גַם יִנְחַל בּוֹ נִצָּחוֹן.

כָּל בְּדוּת שֶׁל בַּת-הַשִּׁיר הַבְּרִיטִית

אֶת שְׁנַת הַבַּחוּרָה הִשְׁבִּיתָה;

הָיוּ לָהּ אֱלִילִים עַכְשָׁו

“וַמְפִּיר”⁸⁹ שָׁקוּעַ בְּרַחֲשָׁיו,

אוֹ מֶלְמוֹט⁹⁰, נַדְדָן שְׂבַע-זַעַם,

אוֹ הַ“קּוֹרְסָר”⁹¹ אוֹ "יְהוּדִי

נִצְחִי"⁹² אוֹ סְבּוֹגַר⁹³ הַסּוֹדִי.

הִלְבִּישׁ לוֹרְד בַּיְרוֹן בְּטוּב טַעַם

גַּם אַהֲבָה-עַצְמִית גְּמוּרָה

בִּלְבוּשׁ רוֹמַנְטִיּוּת קוֹדְרָה.

יג

אַחִים, כָּל אֵלֶּה מַה יּוֹעִילוּ?

יוּכַל הֱיוֹת, בִּרְצוֹן הָאֵל

אֶחְדַּל מִהְיוֹת פַּיְטָן, וּכְאִלּוּ

דִבּוּק חָדָשׁ בִּי נִתְגַּלְגֵּל,

מִגַּעֲרַת פֵבּוּס⁹⁴ לֹא אֵחַתָּה,

אֵרֵד לְשֵׁפֶל פְּרוֹזָה מַטָּה

וּבַעֲרֹב שִׁמְשִׁי, רוֹמָן

אֶכְתֹּב לְפִי נוּסַח יָשָׁן.

בְּעֵט זוֹעֵם לֹא אֲצַיֵּרָה

צוּקַת בְּנֵי-רֶשַׁע חֲשָׁאִית;

מָסֹרֶת מִשְׁפָּחָה רוּסִית

בְּרֹב פַּשְׁטוּת בּוֹ אֲסַפֵּרָה,

חֲלוֹמוֹת-חֵשֶׁק מַקְסִימִים

וּמִנְהֲגֵי דוֹרוֹת קְדוּמִים.

יד

אֶמְסֹר שִׂיחוֹת אָזְנַי שָׁמָעוּ,

שִׂיחוֹת תַּמּוֹת שֶׁל אָב אוֹ דוֹד,

פְּגִישׁוֹת שֶׁיַּלְדֵיהֶם קָבָעוּ

עַל שְׂפַת יוּבָל, בְּצֵל תְּרָזוֹת;

חֶבְלֵי קִנְאָה לְלֹא מָנוֹחַ,

פֵּרוּד, דִּמְעוֹת פִּיּוּס וּסְלֹחַ,

וְשׁוּב קְטָטָה, אַךְ כְּנָהוּג

אֶל הַחֻפָּה אַכְנִיס הַזּוּג.

אַזְכִּיר שְׂפַת עֶדְנָה נִלְהֶבֶת,

דִּבְרֵי חִשְׁקִי וְכִסּוּפִי,

אֲשֶׁר הָיוּ שְׁגוּרִים בְּפִי,

עֵת לְרַגְלֵי בַת-חֵן עוֹגֶבֶת

כָּרַעְתִּי וּמֵאָז, רֵעַי,

לֹא יַעֲלוּ עַל דַּל שְׂפָתַי.

טו

טַטְיָנָה, טַנְיָה הַנֶּחְמֶדֶת!

עִמֵּךְ דִּמְעָה אֲנִי שׁוֹפֵךְ.

גּוֹרַל חַיַּיִךְ אַתְּ מַפְקֶדֶת

בִּידֵי עָרִיץ, יְלִיד דּוֹרֵךְ.

קִצֵּךְ קָרוֹב; אֲבָל עֲדַיִן,

קְסוּמַת תִּקְוָה מַרְנֶנֶת-עַיִן

תִּשְׁעִי אֶל אשֶׁר נֶעֱלָם,

חַיִּים תַּכִּירִי וְעֶדְנָם,

לְמֶתֶק רַעֲלָם תִּצְמָאִי;

הַהֲזָיוֹת לָךְ מְצֵרוֹת,

מִקְלַט פְּגִישׁוֹת מְאֻשָּׁרוֹת

בַּחֲזוֹן רוּחֵךְ בַּכֹּל תִּמְצָאִי;

וּבַאֲשֶׁר תִּפְנִי– מוּלֵךְ

מֵסִית, שְׁלִיחַ-גּוֹרָלֵךְ.

טז

חוֹלַת-הָאַהֲבָה, הַגַּנָּה

טַטְיָנָה לַעֲגֹם הָלְכָה,

עֵינֶיהָ לְפִתְאֹם תִּשְׁקַעִנָה,

וּצְעֹד קָדִימָה תַּשׁ כֹּחָהּ.

חָזֶהָ הִתְרוֹמֵם בְּרֶטֶט,

שְׁתֵּי לְחָיֶיהָ– אֵשׁ לוֹהֶטֶת,

– נְשִׁימָתָהּ כָּבְדָה, אָזְנָהּ–

שָׁאוֹן, וְזֹהַר בְּעֵינָהּ;

הִגִּיעַ לֵיל. קְצֵה רָקִיעַ

הַסַּהַר כַּצּוֹפֶה יָסֹב,

וְהַזָּמִיר בְּסֵתֶר-נוֹף

הָאִילָנוֹת שִׁירוֹ יַשְׁמִיעַ.

עֵרָה רַק טַניָה בַּחֲשֵׁכָה,

עִם הָאוֹמֶנֶת הִיא סָחָה,

יז

"אַוִּיר מַחֲנִיק! אֵינִי נִרְדֶּמֶת.

פִּתְחִי חַלּוֹן וּשְׁבִי אֶצְלִי".

– מַה-לָּךְ? – "אֲנִי מִשְׁתַּעֲמֶמֶת;

עַל שְׁנוֹת הַקֶּדֶם סַפְּרִי לִי".

– אַךְ מַה-יָּדַעְתִּי וְסִפַּרְתִּי?

עוֹדֶנִּי צְעִירָה, זָכַרְתִּי

הַרְבֵּה בְדָיוֹת, שִׂיחוֹת קְדוּמוֹת

עַל דְּבַר שֵׁדִים וַעֲלָמוֹת.

עַתָּה פָג זִכְרוֹנִי, טַטְיָנָה:

הַכֹּל, הַכֹּל נִשְׁכַּח מִלֵּב.

קִצִּי הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב.

רֹאשִׁי טֻמְטַם… "סַפְּרִי-לִי, אָנָּא,

עַל שְׁנוֹת חַיַּיִךְ, חֲבִיבָה:

הַאִם הָיִיתְ מְאֻהָבָה?"

יח

– חָלִילָה טַניָה! לֹא חָלַמְתִּי

אֲפִילוּ עַל אַהֲבָתִי,

שֶׁאִלּוּ כַּךְ, כִּי אָז טָעַמְתִּי

תִּגְרַת יָדָהּ שֶׁל חֲמוֹתִי.

“וְאֵיךְ נִשֵּׂאת לָאִישׁ?”– מִמַּעַל

כַּךְ כְּנִרְאֶה נִגְזַר; הַבַּעַל

צָעִיר מִמֶּנִּי, וַהֲרֵי

הָיִיתִי בַּת שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

הָלְכָה שְׁבוּעַיִם אֶל מִשְׁפַּחַת

אָבִי הַשַּׁדְכָנִית וּבְסוֹף–

בֵּרְכַנִי אָב בְּמַזָּל-טוֹב.

בָּכֹה בָכִיתִי מֵרָב פַּחַד;

פָּרְעוּ צַמּוֹת לִי בִּילָלָה

וּבְשִׁיר לִוּוּנִי לַתְּפִלָּה⁹⁵.

יט

אֶל מִשְׁפָּחָה זָרָה הוּבֵאתִי…

הֵן לֹא תַקְשִׁיבִי, יְקָרָה…

"אוֹמֶנֶת, עַד מְאֹד נִדְכֵּאתִי…

חֶמְדָּה, עַד לְהָקִיא לִי רָע;

עוֹד רֶגַע וְאֶבְכֶּה, אֵילִילָה!"…

– חוֹלָה אַתְּ, יַלְדָתִי, חָלִילָה;

יָחוּס אֱלֹהַּ וִירַחֲמֵךְ!

הַגִּידִי, טַניָה, מָה חֶפְצֵךְ?

אַזֶּה מֵי-קֹדֶשׁ, בַּת יַקֶּרֶת,

הֵן אַתְּ קודְחָה!– "אֵינִי דָוָה.

אֲנִי… תֵדְעִי… מְאֻהָבָה"…

– יְהִי אֵל בְּעֶזְרֵךְ, עֲטֶרֶת!

וּבִזְרוֹעָהּ הָרוֹטְטָה

בְּאוֹת הַצְּלָב בֵּרְכָה אוֹתָהּ.

כ

“כֵּן, נִתְאַהַבְתִּי”, מְנַהֶמֶת

טַטְיָנָה שׁוּב נֶעֱצָבָה.

– הוֹ אַתְּ חוֹלָה, יַלְדַּת הַחֶמֶד.–

“לֹא כֵן, אֲנִי מְאֻהָבָה”.

וְהַלְּבָנָה בֵּין כַּךְ הִזְהִירָה

וּבְאוֹר כֵּהֶה מֵרֹם הֵאִירָה

עַל פְּנֵי טַטְיָנָה הַחִוְּרוֹת,

עַל שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַפְּזוּרוֹת,

וְעַל עֵינֶיהָ שֶׁתִּדְמַעְנָה,

עַל הַזְּקֵנָה אֲשֶׁר יָשְׁבָה

בְּסוּדָרָהּ, עוֹטָה פַרְוָה,

עַל הַסַּפְסָל לִפְנֵי טַטְיָנָה;

הַכֹּל רָגַע אָז בַּדְּמָמָה

מוּל הַלְּבָנָה הַמַּקְסִימָה.

כא

טַטְיָנָה בַּחֲזוֹנָהּ תַּרְקִיעַ,

אֶל הַלְּבָנָה הִיא מַבִּיטָה…

וּלְפֶתַע מַחֲשָׁבָה הוֹפִיעָה…

"עִזְבִינִי לְבַדִּי עַתָּה;

תְּנִי עֵט וּנְיָר. הַקְרִיבִי, אָנָּא,

אֶת הַשֻּׁלְחָן. עוֹד מְעַט אִישָׁנָה.

שָלוֹם לָךְ"… וּלְבַדָּה הִנָּהּ.

דְּמָמָה. תָּאִיר לָהּ הַלְּבָנָה.

תִּכְתֹּב עַל הַמַּרְפֵּק נִשְׁעֶנֶת,

כָּבַשׁ אוֹניֶגִין אֶת מֹחָהּ.

מֵהָאִגֶּרֶת הַנְּבוֹכָה

תֻּמַּת הָאַהֲבָה קוֹרֶנֶת.

כְּבָר הַמִּכְתָּב גָּמוּר, כָּרוּךְ…

לְמִי, טַטְיָנָה, הוּא עָרוּךְ?

כב

רָאִיתִי בֵּין נָשִׁים – בְּנוֹת-חֵן

קָרוֹת כַּחֹרֶף וְגֵאוֹת,

יִשְׁרוֹת-לֵבָב, אַכְזְרִיּוֹת הֵן,

מִבִּינָתֵנוּ מֻפְלָאוֹת.

בִּיהִירוּתָן אוֹתִי הִתְמִיהוּ,

בִּצְנִיעוּתָן טִבְעִית הִפְלִיאוּ,

בָּרַחְתִּי אָז מֵחֶבְרָתָן,

וּבַחֲרָדָה עֲלֵי מִצְחָן

קָרָאתִי אֶת כְּתַב-הַתֹּפֶת:

“נְטשׁ, אָדָם, לָעַד תִּקְוָה!”⁹⁶

לָהֶן כָּרוֹשׁ– עוֹרֵר אַהֲבָה,

הַחְרֵד גְּבָרִים– לָהֶן כַּנֹּפֶת.

עַל שְׂפַת נֵבָה אוּלַי אַתֶּם

נָשִׁים כָּאֵלּוּ פְּגַשְׁתֶּם.

כג

חַסִיד וָתִיק שֶׁל יְפוֹת-עַיִן

רָאִיתִי גַּם הֲפַכְפָּכוֹת,

אָטְמוּ כְּבַיָּכוֹל אָזְנַיִם

לְמַהֲלָלִים וְלַאֲנָחוֹת.

אֲבָל בַּמֶּה אוֹתִי הִתְמִיהוּ?

בְּרֹעַ דַּרְכֵּיהֶן הִרְתִּיעוּ

הָאַהֲבָה הַבַּיְשָׁנִית,

אַךְ לְפָחוֹת יָדְעוּ שֵׁנִית

בְּרַחְמָנוּת אוֹתָהּ לָטַעַת.

יָדְעוּ גַּם לְעִתִּים לִמְסֹךְ

בִּצְלִיל נִיבָן טִפָּה שֶׁל רֹךְ,

וְשׁוּב אוֹהֵב צָעִיר, קַל דַּעַת

מֻכֶּה בְסַנְוֵרִים רָדַף

אַחֲרֵי מַדּוּחַ, קֶסֶם-שָׁוְא.

כד

בַּמֶּה אֵיפוֹא חָטְאָה טַטְיָנָה?

הַאִם בָּזֹאת, כִּי בְתֻמָּהּ

שְׂפָתֶיהָ שֶׁקֶר לֹא תֵדַעְנָה

וְתַאֲמִין עוֹד בַּחֲלוֹמָהּ?

כִּי בְלִי עָרְמָה נַפְשָׁהּ אוֹהֶבֶת?

כִּי לִרְגָשֶׁיהָ הִיא מַקְשֶׁבֶת?

כִּי לָאָדָם הִיא מַאֲמִינָה?

אוֹ כִּי אֱלֹהַּ חֲנָנָהּ

עֱזוּז פַנְטַסִּיָּה סוֹעֶרֶת,

רָצוֹן זָרִיז וְעֵרָנִי,

בִּינָה וְאֹפִי עַקְשָׁנִי

וְנֶפֶשׁ עֲנֻגָּה, בּוֹעֶרֶת?

הַאִם לֹא תִסְלְחוּ עַל זֹאת

לְתַאֲווֹתֶיהָ הַפְּזִיזוֹת?

כה

הַגַּנְדְּרָנִית תִּשְׁפֹּט בְּשֶׁקֶט;

טַטְיָנָה בִּרְצִינוּת תֹּאהַב

וְתִתְמַכֵּר כְּמוֹ תִינֹקֶת

לָאַהֲבָה בְּכָל לֵבָב.

אֵינָהּ כְּגַנְדְּרָנִית אוֹמֶרֶת:

אֶמְנַע אַהֲבָה, וְהִיא גוֹבֶרֶת;

אָז אֶל נָכוֹן לַבּוֹר. יִפֹּל

רֵאשִׁית, בְּקוֹץ תִּקְוָה אֶדְקֹר

אֶת גַּאֲוָתוֹ; אֲזַי בְּשֵׁבֶט

סְפֵקוֹת אָצִיק; בָּאַחֲרוֹנָה

אַלְהִיב לִבּוֹ בְּאֵשׁ קִנְאָה

כִּי שְׂבַע-תַּעֲנוּגוֹת, הָעֶבֶד

כָּל-רֶגַע בְּעָרְמָה זוֹמֵם

לִשְׁבֹּר כְּבָלָיו וּלְהֵעָלֵם.

כו

עוֹד יֵשׁ לִי קשִׁי לְהַכְרִיעַ.

עַל כְּבוֹד אַרְצִי כְּדֵי לְהָגֵן,

מִחוֹבָתִי הוּא בְּמַפְגִּיעַ

מִכְתַּב טַטְיָנָה לְתַרְגֵּם.

רוּסִית עַל בֹּרִי לֹא יָדָעָה,

אֶת עִתּוֹנֵינוּ לֹא קָרָאָה,

וּבְקשִׁי מַבִּיעָה הָיְתָה

בִּשְׂפַת-הָאֵם אֶת מַחֲשַׁבְתָּהּ.

בִּלְשׁוֹן צָרְפַת הִיא הָאִגֶּרֶת…

מַה-לַּעֲשׂוֹת? אֶחְזֹר שֵׁנִית:

לֹא הִתְבַּטְאָה עוֹד בְּרוּסִית

עַד הֵנָּה אַהֲבַת הַגְּבֶרֶת,

לִפְרוֹזַת-דֹּאַר עוֹד אֵינָהּ

רְגִילָה שָׂפָה זוֹ גְאֵיוֹנָה.

כז

יָדַעְתִּי: יֵשׁ רוֹצִים זָרֵז אֶת

נָשֵׁינוּ קְרֹא רוֹסִית. נוֹרָא!

לֹא תְשֹׁעַר אִשָּׁה אוֹחֶזֶת

“בְּלַגוֹנַמֵירֶנִי”⁹⁷ וְקוֹרְאָה:

אַתֶּם, הַמְּשׁוֹרְרִים, הַגִּידוּ,

עַל יַעֲלוֹת-הַחֵן הָעִידוּ,

לָהֶן לִבְּכֶם כִּי מְסַרְתֶּם,

לָהֶן שִׁירִים בְּסוֹד שַׁרְתֶּם,

חַטֹּאתֵיכֶם כִּי יְכַפֵּרוּ,–

הַאִם לֹא הֵן סֵרְסוּ תָמִיד

בְּלַהַג-חֵן לָשׁוֹן רוּסִית,

אֲשֶׁר בְּקשִׁי בָהּ דִּבֵּרוּ?

הַאִם לֹא נֶהְפְּכָה אֶצְלָן

לָשׁוֹן זָרָה לִשְׂפַת אִמָּן?

כח

הָה, יִשְׁמְרֵנִי-נָא אֱלֹהַּ

בְּנֶשֶׁף אוֹ בְּבֵית יְדִיד

מְדַקְדֵּק עֲטוּף-סוּדָר לִפְגֹּעַ

אוֹ אֲקַדֵמִיקָן בִּרְדִיד!

כְּבַת שֶׁאֵין חִיּוּךְ עַל פִּיהָ,

שׂוֹנֵא אֲנִי לְשׁוֹן-רוּסִיָּה

בְּלִי שְׁגִיאוֹת דִּקְדּוּקִיּוֹת.

לַאֲסוֹנִי, יוּכַל הֱיוֹת,

קָם דּוֹר יָפוֹת חָדָשׁ, שׁוֹמֵעַ

קוֹל עִתּוֹנֵינוּ הַמַּעְתִּיר

וּפִינוּ לְדִקְדּוּק יַכְשִׁיר;

גַּם בַּשִּׁירָה יִכּוֹן דַּרְכֵּהוּ.

אַךְ מַה אִיכְפַּת לִי? נֶאֱמָן

אֶהְיֶה תָמִיד לְדוֹר יָשָׁן.

כט

לָשׁוֹן נִלְעֶגֶת, לֹא-נִזְהֶרֶת,

מִלְמוּל-שָׂפָה לֹא-דַיְקָנִית

כְּקֶדֶם רְעָדָה נִסְתֶּרֶת

יָעִירוּ בִלְבָבִי תָּמִיד.

לְהִתְוַדּוֹת– כֹּחוֹת יֶחֱסָרוּ,

הַגַּלִּיצִיזְמִים⁹⁸ לִי יָקָרוּ,

כְּחֵטְא הַנֹּעַר אוֹ שִׁירָיו

שֶׁל בּוֹגְדַנוֹבִיץ⁹⁹. אֲבָל רַב

לִי רָב. הִנֵּה הָעֵת הִגִּיעָה

לִקְרֹא אִגֶּרֶת חֶמְדָּתִי.

הִבְטַחְתִּי. אַךְ עַל דִּבְרָתִי,

אֲנִי מוּכָן וַתֵּר עָלֶיהָ.

כִּי עֵט פַּרְנִי¹⁰⁰ רַךְ-הַשָּׂפָה

לֹא לְפִי רוּחַ הַתְּקוּפָה.

ל

פַּיְטַן “מִשְׁתִּים” וְרֹךְ-עַצֶּבֶת! ¹⁰¹

לוּ פֹה הָיִיתָ עִמָּדִי,

בְּבַקָּשָׁה בִּלְתִּי-עֲנֶוֶת

הִטְרַדְתִּיךָ, מַחֲמַדִּי,

כִּי בִצְלִילֵי שִׁירָה מַקְסֶמֶת

תַּעְתִּיק אִגֶּרֶת בַּת-הַחֶמֶד,

בִּשְׂפַת-נֵכָר כִּי נֶעֶרְכָה.

אַיֶּכָּה? קוּמָה,– בִּבְרָכָה

אֶת-זְכוּיוֹתַי לְךָ אֶמְסֹרָה.

אַךְ תַּחַת שְׁמֵי פִינְלַנְדיָה, זָר,

לְתִשְׁבָּחוֹת אָדִישׁ וָקָר,

נוֹדֵד בֵּין הַרְרֵי-מָגוֹר הוּא,

וְכִי אֶקְרָא לוֹ בְאֵידִי

אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת הֵדִי.

לא

נֶגְדִּי מֻנַּחַת הָאִגֶּרֶת,

אֶשְׁמֹר כַּקֹּדֶשׁ זֶה כְתָבָהּ,

אֶקְרָא בוֹ בְּתוּגָה נִסְתֶּרֶת,

אֶקְרָא וְלֹא אֵדַע שָׂבְעָה.

מִי שָׂם בְּפִיהָ רַשְׁלָנוּת זוֹ

חֲמוּדַת-נִיב עִם עֲדִינוּת זוֹ?

מֵאַיִן נֹעַם פִּטְפּוּטָהּ

וּשְׂפַת הַלֵּב הַמְרַטְּטָה,

הַמְסֻכָּנָה וְהַמְלַבֶּבֶת?

זֹאת לֹא אֵדַע. אַךְ אֵין סָפֵק,

תַּרְגּוּם קָלוּשׁ הוּא, רַק הַעְתֵּק

גָּרוּעַ שֶׁל תְּמוּנָה מַרְהֶבֶת,

נִגּוּן שֶׁל “פְרַיְשִׁיץ”¹⁰² בְּיָדָהּ

הָרוֹעֲדָה שֶׁל תַּלְמִידָה.

אִגֶּרֶת טַטְיָנָה אֶל אוֹניֶגִין

"אֲנִי כוֹתֶבֶת לָךְ– הַמְעַט הִיא?

וּמַה לָּזֶה אוֹסִיפָה עוֹד?

כָּעֵת רְשׁוּת לְךָ, יָדַעְתִּי,

בְּרֶגֶשׁ בּוּז אוֹתִי לִשְׁפֹּט.

אֲבָל אִם בְּלִבְּךָ שָׁמַרְתָּ

זִיק רַחֲמָנוּת עוֹד לְאֵידִי,

לֹא תַעַזְבֵנִי לְבַדִּי.

בָּרִאשׁוֹנָה לַחֲשׁוֹת אָמַרְתִּי;

אַף פַּעַם, הַאֲמִינָה לִי,

לֹא רְאִיתַנִי בְּשִׁפְלִי,

לוּ לִפְעָמִים זָכֹה זָכִיתִי,

יוֹם בַּשָּׁבוּעַ לְפָחוֹת,

פָּנֶיךָ פֹּה בַכְּפָר לִרְאוֹת,

כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרֶיךָ,

מִלָּה אַחַת לָךְ לְמַלֵּל,

וְאַחַר כַּךְ, יוֹמָם וָלֵיל,

לַחֲשֹׁב עַל זֶה עַד אֶפְגָּשֶׁךָ.

אוֹמְרִים, אַתָּה שׂוֹנֵא בְרִיּוֹת;

תִּשְׁתַּעֲמֵם פֹּה; וַאֲנַחְנוּ…

לֹא זֹהַר לָנוּ וְלֹא הוֹד,

וּבְלֵב תָּמִים לְךָ שָׂמַחְנוּ.

"מַדּוּעַ בִּקַּרְתָּנוּ פֹּה?

בְּשִׁמְמַת כְּפָרֵינוּ זוֹ

לוּ אֶת פָּנֶיךָ לֹא יָדַעְתִּי,

מְרִי וָצַעַר לֹא שָׂבַעְתִּי.

וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן, כְּהֵרָגֵעַ

בַּלֵּב הַסַּעַר (מִי יוֹדֵעַ?),

אוּלַי בְּחִיר נַפְשִׁי מָצָאתִי,

גַּם לוֹ הָיִיתִי רַעֲיָה

מְסוּרָה וָאֵם צַדְקָנִיָּה.

" אַחֵר!… לֹא, לֹא, בַּחֶלֶד אַיִן

אַחֵר, אֶת כָּל לִבִּי יִקָּח:

גְּזֵרָה יָצְאָה מִן הַשָּׁמַיִם…

זוֹ אֶצְבַּע-אֵל– אֲנִי שֶׁלָּךְ;

נִבְּאוּ לִי כָּל חַיַּי עַד עָתָּה,

כִּי יוֹם יָבֹא וְנִפָּגֵשׁ;

יָדַעְתִּי, צִיר אֱלֹהַּ אָתָּה,

צוּרִי, מַחְסִי עַד סוֹף-הַיֵּשׁ.

פָּנֶיךָ בַּחֲלוֹם רָאִיתִי;

נָעַמְתָּ לִי בַּחֲזוֹן הַלֵּיל,

לְקֶסֶם מַבָּטְךָ כָּלִיתִי,

קוֹלְךָ בְּנִשְׁמָתִי צִלְצֵל

זֶה-כְבָר… לֹא, לֹא חֲלוֹם חָלַמְתִּי.

אַךְ בָּאתָ, הִכַּרְתִּיךָ חִישׁ,

כֻלִי לָהַטְתִּי, נִדְהַמְתִּי,

לִבִּי אָמַר לִי: הוּא הָאִישׁ!

הַאֵין זֹאת? הֵן קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי,

אִתִּי דִבַּרְתָּ בִדְמָמָה,

עֵת לְדַלֵּי הָעָם הוֹשַעְתִּי

אוֹ עֵת בִּתְפִלָּתִי הִרְגַּעְתִּי

כְּאֵב נַפְשִׁי הַנִּפְעָמָה?

וּבְרֶגַע זֶה הַאִם לֹא אָתָּה

נֶגְדִּי, מַרְאֶה חָבִיב, הוֹפָעְתָּ,

נִצְנַצְתָּ בַּחֲשֵׁכָה שְׁקוּפָה,

לִמְרַאשׁוֹתַי בַּלָּאט צָנַחְתָּ,

וּבְגִיל וָאַהֲבָה נָסַכְתָּ

עַל לְבָבִי דִּבְרֵי תִקְוָה?

מִי אָתָּה? מַלְאָכִי, שְׁלִיחַ

מָרוֹם אוֹ אִישׁ מֵסִית, מַדִּיחַ?

לְפִקְפּוּקַי תְּנָה פִּתְרוֹן.

אוּלַי הַכֹּל אַךְ שָׁוְא וָתֹהוּ,

שִׁגְיוֹן לֵבָב– דַּל-נִסָּיוֹן,

וְדִין אַחֵר גָּזַר אֱלֹהַּ…

אַךְ לָמָּה אֶתְאוֹנֵן לַשָּׁוְא?

בְּיָדֶיךָ גּוֹרָלִי אַפְקִידָה,

לְפָנֶיךָ דִּמְעוֹתַי אוֹרִידָה:

הֱיֵה מָגֵן לִי וּמִשְׂגָּב.

דַּע: גַּלְמוּדָה אֲנִי כָּאָבֶן,

פֹּה שׁוּם אָדָם נַפְשִׁי לֹא יָבֶן,

דַּעְתִּי עָלַי פֹּה נִטְרָפָה,

וּמוֹת אָמוּת בְּלִי שָׂפָה…

אֵלֶיךָ אֲיַחֵל. חַזֵּק אֶת-

לִבִּי בְּמַבָּטְךָ, חַזֵּק,

אוֹ חֲלוֹמִי הָרַע נַתֵּק

אֲהָהּ! בִּנְזִיפָתְךָ צוֹדֶקֶת…

"חֲסַל! חָתַמְתִּי אִגַּרְתִּי…

אָפוּג מִבּשֶׁת וּמִפַּחַד…

אֲבָל בְּצִדְקָתְךָ בּוֹטַחַת,

אַפְקִידָה לָהּ אֶת-נִשְׁמָתִי"…

לב

גּוֹנַחַת טַניָה, נֶאֱנֶקֶת;

זָע הַמִּכְתָּב בְּתוֹךְ יָדָהּ;

יָבְשׁוּ שְׂפָתֶיהָ, לֹא נִדְבֶּקֶת

בָּהֶן מַעֲטָפָה וְרֻדָּה.

אֶל הַכָּתֵף רֹאשָׁהּ יָשֹׁחַ;

חָלוּק דַּקִּיק יִצְנַח צָנֹחַ

מֵעַל חֶמְדַּת שִׁכְמָה. הוֹלֵךְ

אוֹר-סַהַר-כֶּסֶף וְדוֹעֵךְ.

בְּתוֹךְ הָאֵד בִּקְעָה מַחֲוֶרֶת,

מֵי-פֶלֶג מַכְסִיפִים בַּכְּפָר;

מִשְּׁנַת-עוֹבֵד אֶת הָאִכָּר

שָׁם קֶרֶן-הָרוֹעֶה מְעוֹרֶרֶת.

כְּבָר קָם עִם בֹּקֶר כָּל הַיְקוּם:

טַטְיָנָה לֹא תִרְאֶה מְאוּם.

לג

עָלָה הַשַּׁחַר– לֹא תַשְׁגִיחַ,

רֹאשָׁהּ מוּרָד וּבִדְמָמָה

עַל הָאִגֶּרֶת לֹא תַנִּיחַ

חוֹתֶמֶת עִם פִּתּוּחַ שְׁמָהּ.

הִנֵּה פִילִפְּיֶבְנָה בְּנַחַת

הַדֶּלֶת לְאַט-לְאַט פּוֹתַחַת

וְתֵה עַל טַס לָהּ מַקְרִיבָה.

– כְּבָר עֵת לָקוּם, בַּת חֲבִיבָה!

מָה, יָפָתִי, כְּבָר לְבוּשָׁה אַתְּ?

הוֹ צִפּוֹרִי הַנֶּחְמָדָה!

מָלֵאתִי אֶמֶשׁ חֲרָדָה!

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, כִּי בְרִיאָה אַתְּ!

יְגוֹן-הַלֵּיל נָס כֶּעָשָׁן!

פּוֹרְחִים פָּנַיִךְ כַּשּׁוֹשָן.

לד

“עֲשִׂי עִמִּי, אוֹמֶנֶת, חֶסֶד”…

– בַּקְּשִׁי, הַגִּידִי, מָה אָבִיא…

"אַל תַּחְשְׁבִי דָּבָר… אַל חֶשֶׁד…

תָּבִינִי? הוֹי, אַל תְּסָרְבִי…"

– בִּתִּי, הָאֱלֹהִים עֵדִי הוּא!

"אִם כֵּן, קִרְאִי נֶכְדֵּךְ, שִׁלְחִיהוּ

לִמְסֹר זוּ הַפִּתְקָה לְ-“אוֹ…”

שְׁכֵנֵנוּ… וְהַגִּידִי לוֹ,

שֶׁלֹּא יֹאמַר דָּבָר, צַוִּי-נָא,

שֶׁלֹא יַזְכִּיר, חָלִילָה שְׁמִי…"

– לְמִי זֶה, יוֹנָתִי, לְמִי?

טֻמְטַם מֹחִי וְלֹא אָבִינָה.

הַרְבֵּה שְׁכֵנִים סָבִיב לַכְּפָר;

גַּם לֹא אֵדַע לָהֶם מִסְפָּר.

לה

“כַּמָּה זְקֶנְתִּי אַתְּ מְטֻמְטֶמֶת!”

– הוֹי חֶמְדָּתִי, זָקַנְתִּי כְבָר

וּבִינָתִי בִי מִסְתַּתֶּמֶת…

לֹא כֵן הָיִיתִי בֶּעָבָר.

אֶזְכֹּר, עֵת הַפָּרִיץ פָּקַד לִי…

"הוֹ אוֹמַנְתִּי, מַה זֶּה אִכְפַּת לִי?

וּמַה לִּי וּלְמֹחֵךְ עַכְשָׁו?

רְאִי: עִנְיָן בִּדְבַר מִכְתָּב

לְאוֹניֶגִין…"– כֵּן, עִנְיָן, אָבִינָה.

אַל תִּכְעֲסִי-נָא, מַחֲמַדִּי.

נִלְקָה הַשֵּׂכֶל, הֵן תֵּדְעִי.

אַךְ מַה פָּנַיִךְ שׁוּב הִלְבִּינוּ?

"לֹא כְלוּם, אוֹמֶנֶת, בֶּאֱמֶת.

וּבְכֵן, נֶכְדֵּךְ שִׁלְחִי כָעֵת".

לו

אַךְ יוֹם עָבַר– אֵין קוֹל, אֵין קֶשֶׁב.

שֵׁנִי– וּמַעַן עוֹד לֹא בָא.

כַּצֵּל קוֹדֶרֶת, עַד הַנֶּשֶׁף

הִיא מְחַכָּה: הַתְּהִי תְשׁוּבָה?

וְלַדִימִיר לֶנְסְקִי בָּא לְפֶתַע.

אֶת-רֵעֲךָ מַה לֹּא הֵבֵאתָ?

– שְׁאָלַתּוּ לָרִינָה: – הֲרֵי

שָׁכַח אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי."

חָרְדָה טַטְיָנָה, נִתְלַהֵבָה.

– הִבְטִיחַ פֹּה לִהְיוֹת – עוֹנֶה

וְלַדִימִיר לָהּ:– אַךְ כַּנִּרְאֶה,

עֶגְלַת-הַדֹּאַר נִתְעַכֵּבָה.–

הוֹרִידָה טַניָה אֶת רֹאשָׁהּ,

כְּמוֹ קָלְטָה נְזִיפָה קָשָׁה.

לז

שְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים; רוֹתֵחַ

עַל הַשֻּׁלְחָן מֵחָם נוֹצֵץ.

קֻמְקוּם סִינִי עָלָיו קוֹדֵחַ,

אֵד קַל מִתַּחַת מִתְפָּרֵץ.

אֶל הַסְּפָלִים כְּבָר מְקַלֵּחַ

הַתֵּה הַחוּם וּנְעִים-הָרֵיחַ,

מְזָגַתּוּ אוֹלְגָּה וּבִידֵי

בָּחוּר זִבְדָּה יֻגַּשׁ לַתֵּה.

טַטְיָנָה בַּחַלּוֹן עוֹמֶדֶת,

תִּנְשֹׁף עֲלֵי שִׁמְשָׁה קְפוּאָה

וּבְאֵלֶם-מַחֲשָׁבָה שְׁקוּעָה,

תִּכְתֹּב בִּקְצֵה אֶצְבַּע נֶחְמֶדֶת

עַל הַזְּכוּכִית הָעֲכוּרָה

מִקְלַעַת “יֶ” עִם “אוֹ” טְמִירָה.

לח

נַפְשָׁה עֲדֶנָה מִתְגַּעְגַּעַת,

וּמַבָּטָה עָכְרָה דִמְעָה.

פִּתְאֹם… קָפָא דָמָהּ… קוֹל שַׁעַט!

אִישׁ בָּא…קָרֵב… הֵדוֹ תִשְׁמָע.

יֶבְגֵנִי בֶחָצֵר! מִדֶּלֶת

שְׁנִיָּה קָפְצָה חִישׁ כָּאַיֶּלֶת,

מִשָּׁם הַחֲצֵרָה, אֶל הַגָּן.

הִיא טָסָה, לְבָבָהּ לֹא קָם

לַבִּיט אָחוֹר. חִישׁ-קַל חָלָפָה

עַל פְּנֵי חֹרְשָׁה וַאֲפָרִים,

שְׂדֵרָה אֶל הַבְּרֵכָה, גְּשָׁרִים,

שִׂיחֵי לִילָךְ שָׁבְרָה וְעָפָה

בֵּין תַּלְמֵי-גַן אֶל הַיּוּבָל,

וּבְלִי לִנְשֹׁם עַל הַסַּפְסָל

לט

נָפָלָה…

"פֹּה הוּא, פֹּה הִנֵּהוּ!

הוֹי, מֶה חָשַׁב הוּא, אֵל רַחוּם!"

בַּלֵּב, הַצַּעַר יְצִיקֵהוּ,

רוֹטֵט חֲלוֹם תִּקְוָה עָמוּם;

רוֹעֶדֶת הִיא, אֲכוּלַת לַהַט.

הַאִם הוֹלֵךְ? אַךְ אֵין קוֹל צַעַד.

בֵּין עֲרוּגוֹת, בֵּין הַשִּׂיחִים

לִקְּטוּ שְׁפָחוֹת אָז גַּרְגְּרִים,

לָשִׁיר צֻוּוּ הֵן בְּמַקְהֶלֶת.

(כֹּה דְבַר הָאֲדוֹנִים פָּקַד,

לְבַל יָבֹא גַרְגֵּר בַּלָּאט

לְפִיהָ שֶׁל שִׁפְחָה זוֹלֶלֶת,

כִּי לֹא יֹאכַל הַפֶּה הַשָּׁר:

אָכֵן, רַבָּה פִּקְחוּת הַכְּפָר!).

שִׁירַת הָעֲלָמוֹת

בַּחוּרוֹת יְפֵהפִיּוֹת,

חֲבֵרוֹת תַּמּוֹת-נָאוֹת,

הִשְׁתַּעֲשַׁעְנָה הָרִיבוֹת,

הִתְעַלֵּסְנָה, חֲבִיבוֹת,

וְהַשְׁמַעְנָה קוֹל בַּשִּׁיר,

קוֹל הַזֶּמֶר הַטָּמִיר!

אֶת-הָעֶלֶם זֶה הָרַךְ

מְשֹׁכְנָה חִישׁ אֶל הַמַּעְגָּל.

אַךְ נִמְשֹׁךְ אֶת-הַבָּחוּר,

אַךְ נִרְאֵהוּ מֵרָחוֹק,

נִתְפַּזֵּר חִישׁ, חֲבִיבוֹת.

בּוֹ נִשְׁלַח דֻּבְדְּבָנִיּוֹת,

אַף נִזְרָק-בּוֹ עִנְּבֵי-פְטָל,

גֻּדְגְּדָנִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת…

אַל תִּגְנֹב בַּמִּסְתָּרִים

סוֹד רִיבוֹת מְרַנְּנוֹת,

אַל תִּלְטשׁ עֵינְךָ בַּלָּאט

לְמִשְׂחַק הַבַּחוּרוֹת…

מ

שָׁרוֹת. בְּרַשְׁלָנוּת מַקְשֶׁבֶת

טַטְיָנָה לְצִלְצוּל קוֹלָן,

וּבְקֹצֶר-רוּחַ הִיא נִכְסֶפֶת,

כִּי אֵשׁ לְחָיֶיהָ תְצֻנָּן,

כִּי תֵרָגַע נַפְשָׁהּ רוֹטֶטֶת.

אַךְ מִלִּבָּהּ לֹא סָר הָרֶטֶט,

אַף לְחָיֶיהָ לֹא שָׁקְטוּ,

כִּי שִׁבְעָתַיִם לָהֲטוּ.

כֵּן מְפַרְכֵּס פַּרְפָּר אֵין-יֶשַׁע

וּבִכְנָפָיו– בְּדֹלַח יַךְ

עֵת יִלְכְּדֶנּוּ הַפִּרְחָח;

כֵּן הָאַרְנָב יִרְעַד בַּדֶּשֶׁא,

עֵת יֵרֶא בַמֶּרְחָק, כִּי גָח

צַיָּד מִתּוֹךְ עֲבִי הַסְּבָךְ.

מא

אֲבָל סוֹף-סוֹף טַטְיָנָה קָמָה

מֵהַסַּפְסָל בְּלֵב נֶעְכָּר;

הָלְכָה, אוּלָם בְּטֶרֶם שָׂמָה

פְּעָמֶיהָ אֶל הַגָּן, וַתַּרְא:

אוֹניֶגִין! צֵל זְוָעָה, עָמַד הוּא

לְעֻמָּתָה, עֵינָיו לָהָטוּ,

וְכִצְרוּבַת אֵשׁ-לֶהָבָה

בְּלִי זוּז, עַל מְקוֹמָהּ נִצְּבָה.

סַפֵּר בְּאָזְנֵיכֶם כְּרֶגַע

סוֹף פְּגִישָׁתָם פִּתְאֹם, קוֹרְאַי,

לְמָעְלָה הוּא מִכֹּחוֹתַי.

עָלַי לָנוּחַ מֵרָב-יֶגַע,

גַּם לְטַיֵּל. וַאֲסַיֵּם

אַחַר-כַּךְ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם.

פרק רביעי

הַמּוּסָר הוּא בְטֶבַע הַדְּבָרִים

(נֶקֶר)

א

מִנֹּעַר בִּי נָשִׁים מָשָׁלוּ,

זֶה מִין חַלָּשׁ, עָרוּם, נֶחְמָד.

שְׁרִירוּת-לִבָּן שֶׁלֹּא הֻגְבָּלָה

הָיְתָה לְחֹק לִי וּמִשְׁפָּט.

אַךְ נִשְׁמָתִי בִי הִתְלֶהָבָה,

וְהָאִשָּׁה נֶגְדִּי נִצָּבָה

זַכָּה, טְהוֹרָה כְּמוֹ אֵלָה;

בְּאֵשׁ יִצְרָהּ בְּעֹז שִׂכְלָהּ

כִּכְלִיל-שְׁלֵמוּת הָיְתָה זוֹרַחַת.

לִבִּי נָמֵס בִּי בַּחֲשָׁאי;

אַהֲבָתָהּ הָיְתָה בְעֵינַי

תַּכְלִית-הָאשֶׁר, מְרוֹם הַנַּחַת;

מוּת לְרַגְלֶיהָ אוֹ חֲיוֹת–

מַה עוֹד יָכֹלְתִּי אָז לִרְצוֹת?

ב

וְיֵשׁ אֲשֶׁר פִּתְאֹם שְׂנֵאתִיהָ,

לִבִּי חָרַד, עֵינִי נִגְּרָה.

רָאִיתִי בָהּ בִּכְאֵב וָזִיעַ

אֶת-יְצִירַת סִטְרָא אַחְרָא;

מַבָּט עֵינֶיהָ הַפּוֹלֵחַ,

קוֹלָהּ, צְחוֹקָהּ וְדִבּוּרֶיהָ–

מִכַּף רַגְלָהּ עַד קָדְקֳדָהּ

הִיא אֶרֶס וְרִשְׁעַת בּוֹגְדָה;

צְמֵאָה כֻּלָּהּ מַכְאוֹב וָדֶמַע,

רָוְתָה אֶת-דַּם לִבִּי… וְיֵשׁ

פִּתְאֹם רָאִיתִי פֶסֶל-שֵׁשׁ

נֶגְדִּי; עֲדַיִן קַר, אִלֵּם הוּא

מוּל פִּגְמַלְיוֹן¹⁰³ וְתַחֲנוּנָיו,

וּכְרֶגַע– חַי הוּא וְנִלְהָב!

ג

הַרְשׁוּנִי-נָא וְשִׁיר אָשִׁירָה

בִּשְׂפַת-חָזוֹן שֶׁל הַפַּיְטָן:

לִילֶטָה, דַּפְנָה עִם תֵּמִירָה¹⁰⁴ –

כַּחֲלוֹם שָׁכַחְתִּי כְבָר אוֹתָן.

אַחַת יֶשְׁנָהּ שֶׁלֹּא אֶשְׁכָּחָה,

אַחַת זְמַן רַב לִבִּי מָשָׁכָה…

אַךְ אִם אָהֲבוּ אוֹתִי וָמִי?

אֵיפֹה, וְכַמָּה זְמָן?… וְכִי

דָבָר חָשׁוּב הוּא? אֵין לוֹ עֶרֶךְ.

מַה שֶּׁהָיָה– נִשְׁכַּח כַּמֵּת.

אַךְ הָעִקָּר, כִּי מִן הָעֵת

הַהִיא לִבִּי קָפָא כַקֶּרַח,

נִסְגַּר בִּפְנֵי הָאַהֲבָה

וְאֹפֶל בּוֹ וַעֲזוּבָה.

ד

נוֹכַחְתִּי: אִם נָשִׁים תְּגַלֶּינָה

אֶת-סוֹד לִבָּן, הֵן בְּעַצְמָן

בְּלִי-קֵץ לַגֶּבֶר תִּתְפַּלֶּאנָה,

כִּי תַעֲמֹדְנָה עַל עֶרְכָּן.

הִתְלַהֲבוּתֵנוּ הֲפַכְפֶּכֶת

בְּעֵינֵיהֶן הִיא מְגֻחֶכֶת;

אַף גַּם עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת,

כִּי מְגֻחָכִים אָנוּ מְאֹד.

בִּמְחִיר עַבְדוּת בִּלְתִּי-נִזְהֶרֶת

לִשְׂכַר אַהֲבָתָן נְקָו,

בְּשִׁגָּעוֹן אֵלָיו נִתְאָו,

כְּאִלּוּ יִתָּכֵן מִוֶּרֶד

אוֹ מִצִּפֹּרֶת לְקַוּוֹת

עֹז רְגָשִׁים וְתַאֲווֹת.

ה-ז

כָּל שֶׁנַּפְחִית אֱהֹב הָאֵשֶׁת,

נוֹסִיף לַגְבִּיר אַהֲבָתָהּ,

וְצוֹד נָצוּד וַדַּאי בְּרֶשֶׁת

הַפִּתּוּיִים אֶת-נִשְׁמָתָהּ.

יֵשׁ וְחַכְמֵי אַהֲבָה שִׁבְּחוּ אַךְ

אֶת-הַזִּמָּה קָרַת-הָרוּחַ,

הַמִּתְפָּאֶרֶת עַד אֵין-סוֹף

וְנֶהֱנֵית בְּלִי אֱהֹב.

אַךְ מְלָאכָה זוֹ מְשֻׁבַּחַת

יָפָה הִיא לְקוֹפִים זְקֵנִים

מִימֵי-תִפְאֶרֶת קַדְמוֹנִים.

הוּרַד גְּאוֹן לוֹבְלָסִים¹⁰⁵, יַחַד

עִם קַפְלֵטִים מְפֹאָרִים

וְהוֹד סוּלַיִם אֲדֻמִּים.

ח

מִי לֹא יִיעַף כְּזָבִים הָפֵחַ

אוֹ עַל אַחַת לַחֲזֹר שוֹנוֹת,

בְּכֹבֶד-רֹאשׁ דָּבָר הוֹכֵחַ,

שֶׁאֵין בּוֹ שֶׁמֶץ שֶׁל סְפֵקוֹת.

אוֹתָן תְּשׁוּבוֹת תָּמִיד לִשְׁמֹעַ,

לִלְחֹם בֶּאֱמוּנוֹת-הַתֹּהוּ,

שֶׁאֵין בָּהֶן מַאֲמִינָה

אֲפִילוּ נַעֲרָה קְטַנָּה.

מִי לֹא יִיעַף לָשֵׂאת הַסֵּבֶל

שֶׁל פַּחַד-שָׁוְא וְאִיּוּמִים,

וּפִתְקָאוֹת וְתַחְנוּנִים,

דִּבּוֹת, בִּכְיָה, כָּזָב וָהֶבֶל,

הַשְׁגָּחָתָה שֶׁל אֵם, דּוֹדָה,

וְרֵעוּת-בַּעַל מַטְרִידָה!

ט

חָשַׁב גַּם גִּבּוֹרֵנוּ כָּכָה.

הוּא מִנְּעוּרָיו הָיָה קָרְבַּן

סוּפַת שְׁגִיאוֹת שֶׁלֹּא שָׁכָכָה

וְחֵשֶׁק-לֵב לֹא מְרֻסָּן.

יֵשׁ וְהַרְגֵּל-חַיִּים פִּנְּקָהוּ,

דְּבַר-מָה לָרֶגַע הִקְסִימָהוּ,

וּבַשֵּׁנִי כְבָר נִתְאַכְזֵב;

עִנְּתָה אוֹתוֹ אַוַּת-הַלֵּב.

עִנָּהוּ גַם נִצְחוֹן-הָרֶגַע;

בִּשְׁאוֹן חַיִּים וּדְמִי הִסְכִּית

לְתַרְעוּמַת-נַפְשׁוֹ תְמִידִית,

בִּצְחוֹק דִּכָּא פֵּהוּק וְיֶגַע–

וְכֹה שְׁמוֹנֶה שָׁנִים אִבֵּד,

מֵיטַב יְמֵי חַיָּיו קִפֵּד.

י

שׁוּב בִּבְנוֹת-חֵן לֹא הִתְאַהֵב הוּא,

כִּלְאַחַר-יָד נָשִׁים רִדֵּף;

נִחַם כְּרֶגַע, אִם סֵרֵבוּ,

בָּגְדוּ– וְנָח בְּחֵפֶץ-לֵב.

בִּקֵּשׁ אוֹתָן– לֹא הִתְלַהֵט הוּא,

עָזַב אוֹתָן– לֹא הִתְחָרֵט הוּא,

רִשְׁעָן וְאַהֲבָתָן שָׁכָח.

לְוִיסְט¹⁰⁶ שֶׁל עֶרֶב יֵשׁ וְכָךְ

יָבֹא אוֹרֵחַ קַר-הָרוּחַ,

יַתְחִיל שַׂחֵק וּבְהִגָּמֵר

הַוִּיסְט, יִסַּע מֵהֶחָצֵר,

יִישַׁן בַּבַּיִת וְיָנוּחַ,

וּבֹקֶר לֹא יֵדַע בָּרוּר,

לִפְנוֹת הָעֶרֶב אָן יָסוּר.

יא

נִרְעַשׁ אוֹניֶגִין, הִזְדַּעֲזֵעַ,

עֵת בָּא מִטַּניָה הַמִּכְתָּב.

שְׂפַת הָעַלְמָה בַּחֲלוֹמוֹתֶיהָ

הִסְעִירָה כָל-עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו.

זָכַר אֶת טַניָה הַנֶּחְמֶדֶת,

נוּגָהּ, חִוְּרָה מוּלוֹ עוֹמֶדֶת,

וְנִשְׁמָתוֹ מִיַּד שָׁקְעָה

בְּמֶתֶק הֲזָיָה זַכָּה.

אוּלַי אֶת-נִשְׁמָתוֹ תָּקַף אֵשׁ

רִגְשׁוֹת-עָבָר לְרֶגַע קָט;

אַךְ לֹא רָצָה הוּא אַף בִּמְעַט

הַכְזֵב אֵמוּן תְּמִימַת-הַנָּפֶשׁ.

עַתָּה נָחוּשׁ אֶל הַגַּנָּה,

שָׁם לוֹ טַטְיָנָה נִזְדַּמְּנָה.

יב

שָׁתְקוּ רִגְעָיִם. אֶל טַטְיָנָה

אָז שָׂם אוֹניֶגִין פְּעָמָיו

וַיֹּאמֶר: אַתְּ כָּתַבְתְּ לִי, אָנָּא

אַל תְּכַחֵדִי. בַּמִּכְתָּב

וִדּוּי-לֵב נֶאֱמָן קָרָאתִי,

גִּלּוּי אַהֲבָה תַמָּה מָצָאתִי;

תֻּמַּת לִבֵּךְ מַה-לִּי תִיקַר;

אֶת רְגָשַׁי שֻׁתְּקוּ מִכְּבָר

הִיא שׁוּב בְּנִשְׁמָתִי הִלְהִיבָה;

אֲבָל לֹא בָאתִי לְשַׁבְּחֵךְ;

וִדּוּי כְּנֶגֶד וִדּוּיֵךְ

בְּלִי שְׂפַת-יֶתֶר לָךְ אָשִׁיבָה;

קַבְּלִי גִלּוּי-לִבִּי עַתָּה,

אַפְקִיד נַפְשִׁי לָךְ לְשָׁפְטָהּ.

יג

לוּ בֶּאֱמֶת חָפַצְתִּי אָנִי

לְחוּג-הַבַּיִת הִשְׁתַּעְבֵּד,

לוּ הַגּוֹרָל הַטּוֹב צִוַּנִי

לִהְיוֹת לְאָב, אִשָּׁה לָשֵׂאת;

חַיִּים כָּאֵלֶּה לוּ מְשָׁכוּנִי,

לוּ עֲדֵי-רֶגַע צוֹד צָדוּנִי,–

אָז לֹא בִקַּשְׁתִּי, אַבְטִיחֵךְ,

אִשָּׁה אַחֶרֶת זוּלָתֵךְ.

וּבְלִי מְלִיצוֹת לִבִּי לָךְ אַעַר:

בָּךְ כִּי מָצָאתִי אֶת-מַשְׂאַת

נַפְשִׁי, הָיִית לִי אַתְּ בִּלְבַד

רֵעַת יָמַי, סְפוּגֵי הַצַּעַר,

תַּכְלִית הַיֹפִי וְהַהוֹד,

וָאֵשְׁתְּ כּוֹס-אשֶׁר… עַד הַיְסוֹד!

יד

"אוּלָם לָאשֶׁר לֹא נוֹצַרְתִּי,

הוּא זָר לְנִשְׁמָתִי, מַה-זָר;

לַשָּׁוְא אֶת-שְׁלֵמוּתֵךְ הִכַּרְתִּי,

אֵינִי רָאוּי לָךְ כָּל-עִקָּר.

עַל דִּבְרָתִי, כִּי נִשּׂוּאֵינוּ

מְקוֹר מַכְאוֹב יִהְיוּ לִשְׁנֵינוּ.

אַף אִם אַרְבֶּה גַם לֶאֱהֹב,

רַק אֶתְרַגֵּל– וְאֶעֱזֹב…

לִבְכּוֹת תָּחֵלִּי, לֹא תִגַּעְנָה

דִמְעוֹת עֵינַיִךְ עַד לִבִּי,

יִגְבַּר רַק זַעַם בְּקִרְבִּי.

שִׁפְטִי, כַּמָּה פְגָעִים, טַטְיָנָה,

הִימֵנוּס¹⁰⁷ לָךְ וְלִי יְמַן,

יוּכַל הֱיוֹת לְאֹרֶךְ זְמָן!

טו

מַה רַע מִמִּשְׁפָּחָה בַחֶלֶד,

בָּה הָאִשָּׁה הָעֲלוּבָה

לַבַּעַל הַמֵּבִישׁ מְיַחֶלֶת

וְיוֹם וָלֵיל הִיא עֲזוּבָה;

וְהוּא– מִי יַעֲרִיכָהּ כָּמוֹהוּ?–

(וּבְכָל זֹאת יְקַלֵּל יוֹמוֹ הוּא)

תָּמִיד קוֹדֵר, כּוֹעֵס, מַחֲרִישׁ

וְקַנָּאִי. אֲנִי הָאִישׁ.

הֲבֶאֱמֶת בְּאֵשׁ-לִבֵּךְ אֶל

אָדָם כָּזֶה יִחַלְתְּ, שָׁאַפְתְּ,

עֵת מִכְתָּבֵךְ אֵלַי כָּתַבְתְּ

בְּתָם-לֵבָב כָּזֶה וָשֵׂכֶל?

הַאִם גּוֹרָל כָּזֶה אָיוֹם

נֶחְתַּךְ עָלַיִךְ בַּמָּרוֹם?

טז

שָׁנִים וַחֲלוֹם שׁוּב לֹא יַחֲזֹרוּ,

לֹא אֲחַדֵּשׁ עוֹד אֶת נַפְשִׁי…

כָּאָח אֹהַב אוֹתָךְ, טָהוֹר הוּא

אוּלַי מֵרֶגֶשׁ אָח– רִגְשִׁי.

וּבְכֵן שְׁמָעִינִי, אַל תִּקְצֹפִי:

לֹא פַעַם עוֹד תַּחֲלִיף בַּת-יֹפִי

חֲלוֹמוֹתֶיהָ הַקַּלִּים.

כֹּה כָל שָׁנָה יָמִיר עָלִים

הָעֵץ, עֵת הָאָבִיב יַגִּיעַ.

בָּרוּר, נִגְזַר כָּךְ בִּשְׁמֵי-עָל.

תָּשׁוּבִי עוּד לֶאֱהֹב, אֲבָל…

לִמְדִי שְׁלֹט בְּרוּחֵךְ, וּמִי הוּא

כָּמוֹנִי יְבִינֵךְ? אָסוֹן

כָּרוּךְ בְּחֹסֶר-נִסָּיוֹן.

יז

אוֹניֶגִין כֹּה הִטִּיף לָהּ דָּעַת.

בְּלִי עֲנוֹת, כִּבְדַת נְשִׁימָה

טַטְיָנָה נְאוּמוֹ שׁוֹמַעַת

וּמַבָּטָהּ עֲמוּם-דִּמְעָה.

הוֹשִׁיט לָהּ אֶת-יָדוֹ. טַטְיָנָה

(כְּפִי שֶׁאוֹמְרִים: בְּנִיד מֵכַנִּי)

בְּעֶצֶב חֶרֶשׁ נִשְׁעֲנָה;

הַבַּיְתָה דֶרֶךְ הַגַּנָּה

חָזְרָה, רֹאשָׁהּ מוּרָד, יָגֵעַ;

וְיַחַד שָׁם הוֹפִיעוּ הֵם,

אַךְ אִישׁ עַל זֶה לֹא הִתְרָעֵם.

כִּי גַם בַּכְּפָר, עַל פִּי דַרְכֵּהוּ,

זְכוּת-הַחֹפֶשׁ נִתָּנָה,

כְּמוֹ בְּמוֹסְקְבָה הַגֵּאיוֹנָה.

יח

הֲלֹא תַסְכִּימוּ לְדַעְתֵּנוּ,

שֶׁעִם טַטְיָנָה הַדַלָּה

הֵישִׁיר לָלֶכֶת יְדִידֵנוּ;

אָכֵן, לֹא פַעַם כְּבָר גִּלָּה

אֲדִינוּתוֹ, אַךְ בֵּינָתַיִם

הָאֲנָשִׁים צָרֵי-הָעַיִן

גִּנּוּהוּ בְּלִי רַחֲמִים בַּדִין.

גַּם הַשּׂוֹנְאִים גַּם הַיְדִידִים

(אוּלַי אַחַת הִיא)! אֶת יֶבְגֵנִי

חֵרְפוּ כְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם.

יֵשׁ דַּי-שׂוֹנְאִים לְכָל אָדָם,

אַךְ מֵרֵעִים, אֵלִי, שָׁמְרֵנִי!

רֵעַי, רֵעַי, בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם!

הָהּ, לֹא לַשָּׁוְא זָכַרְתִּי שְׁמָם.

יט

וּמַה? לֹא כְלוּם. מַרְדִּים אָנֹכִי

חֲלוֹמוֹתַי רֵיקִים, שְׁחוֹרִים;

רַק אֲצַיֵּן אַגַּב גַּם זֹה, כִּי

אֵין בָּעוֹלָם דִּבַּת-שְׁקָרִים,

שֶׁבְּסֵתֶר-גַּג שַׁקְרָן הִצְמִיחַ

וּמְרוֹם-חֶבְרָה אוֹתוֹ הִפְרִיחַ,

כִּי אֵין בְּדָיוֹת כֹּה מְשֻׁנּוֹת

וַהֲלָצוֹת יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת,

שֶׁרֵעֲךָ זֶה מִדֵּי פַעַם

לֹא יְסַפְּרֵן בְּסוֹד יְשָׁרִים

בִּצְחוֹק, מִתּוֹךְ סֵרוּס דְּבָרִים,

בְּלִי מְזִמּוֹת רָעוֹת וָזַעַם.

אַגַּב, הוּא צוּר מִשְׂגָב לְךָ:

אוֹהֵב אוֹתְךָ… כְּבֶן מִשְׁפָּחָה!

כ

הְמְ! הְמְ! קוֹרֵא אָדִיב, הַגִּידָה,

מִשְׁפַּחְתְּךָ זוֹ מַה-שְּׁלוֹמָהּ?

סְלִיחָה! יוּכַל הֱיוֹת, רָצִיתָ

מִפִּי לִשְׁמֹעַ קֹדֶם, מַה

פֵּרוּשׁ “בְּנֵי מִשְׁפָּחָה”? הִנֵּנִי!

וְזֶהוּ הַפֵּרוּשׁ, שְׁמָעֵנִי.

עָלֵינוּ לְחַבֵּב אוֹתָם,

בְּלֵב וָנֶפֶשׁ לְכַבְּדָם,

בַּקְּרֵם, לְפִי מִנְהַג עַמֵּנוּ,

בְּחַג “נִטָּל”¹⁰⁸ אוֹ עַל-יְדֵי

הַדֹּאַר לְבָרְכָם, בִּכְדֵי

שֶׁלֹּא יַרְבּוּ חֲשֹׁב עָלֵינוּ

כָּל הַשָּׁנָה… הָהּ, יְבָרְכֵם

בַּאֲרִיכַת יָמִים הַשֵּׁם!

כא

אַךְ אַהֲבַת נָשִׁים גּוֹבֶרֶת

עַל מִשְׁפָּחָה וְעַל יְדִידוּת:

גַּם בְּמִרְדֵי חֶמְדָּה בוֹעֶרֶת

לְךָ הָעֹז וּמְלֹא הַזְּכוּת.

כֵּן. אַךְ הַמּוֹדָה הַסּוֹעֶרֶת,

אַךְ תְּכוּנָתֵנוּ הַמּוּזֶרֶת,

קוֹלָהּ שֶׁל דַּעַת הַקָּהָל…

וְהַמִּין זֶה הַיָּפֶה מַה-קַּל.

מִלְּבַד זֶה אֵשֶׁת מְהֻגֶּנֶת

גַּם מְחַיֶּבֶת לְכַבֵּד

אֶת דַּעַת בַּעֲלָהּ כָּל עֵת;

וְיֵשׁ כִּי רַעֲיָה נֶאֱמֶנֶת

פִּתְאֹם לִבָּהּ תִּמְסֹר לַזָּר:

מִי דֶּרֶךְ אַהֲבָה חָקָר?

כב

אֶת מִי לֶאֱהֹב? בְּמִי לִבְטֹחַ?

אֵי אִישׁ וּבָנוּ לֹא יִבְגֹּד?

מִי לְצָרְכֵּנוּ, בְּלִי הֶכְרֵחַ,

דְּבָרָיו וּמַעֲשָׂיו יָמֹד?

מִי לֹא הֵפִיץ דִּבּוֹת עָלֵינוּ?

וּמִי דָאַג לְשַׁעַשְׁעֵנוּ?

מִי עַל מוּמֵינוּ לֹא כָעָס?

וּמִי אַף פַּעַם לֹא נִמְאָס?

קוֹרֵא נִכְבָּד, רוֹעֵה הָרוּחַ!

אַל תְּכַלֶּה חֵילְךָ לַשָּׁוְא,

כִּי אִם אֶת-עַצְמְךָ אֱהָב,

אֶהֹב אֶת עַצְמְךָ, כִּי הוּא אַךְ

דָּבָר רָאוּי לְהִתְכַּבֵּד;

אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ בְּהֶחְלֵט.

כג

מִי סוֹף פְּגִישָׁתָם– יוֹדֵעַ?

הָהּ, קַל אֶת הַחִידָה לִפְתֹּר.

בַּלֵּב הָרַךְ וְהַכָּמֵהַּ

סָעַר וְלֹא חָדַל מִסְּעֹר

כְּאֵב-דוֹדִים עַז וּמְשַׁגֵּעַ;

בְּאֵשׁ-חֶמְדָּה בַּל תֵּרָגֵעַ

טַטְיָנָה הַדַּלָּה תִיקַד

וּכְבֹא הַלֵּיל שְׁנָתָהּ תִּדַּד;

בְּרִיאוּת, צִיצַת חַיִּים נוֹבֶטֶת,

שַׁלְוַת הַתֹּם וּבַת-הַצְּחוֹק–

כֻּלָּן חָלְפוּ כְּצֵל נָמוֹג;

דּוֹעֶכֶת טַנְיָה הַנֶּחְמֶדֶת:

כֹּה בִצְלָלִים תַקְדִּיר סְעָרָה

שְׁעַת שַׁחֲרִית בִּפְרֹץ אוֹרָהּ.

כד

הָהּ, הִיא מִיּוֹם לְיוֹם נוֹבֶלֶת,

חִוְּרָה, כָּבָה– וּמַחֲרִישָׁה!

דָּבָר לֹא יַעֲסִיקָהּ בַּחֶלֶד

וְלֹא יַרְעִיד נִימֵי נַפְשָׁהּ.

שְׁכֵנִים רֹאשָׁם יְנַעֲנֵעוּ

וְיִתְלַחֲשׁוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ:

כְּבָר עֵת לְהַשִּׂיאָהּ לְאִישׁ!..,

אַךְ רָב. אַדִּיר חֶפְצִי מַה-חִישׁ

בִּדְמוּת שֶׁל אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת

שַׂמֵּחַ אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתַי.

שֶׁלֹּא מִדַּעַת, חֲבִיבַי,

חֶמְלָה רַבָּה לִבִּי שׁוֹבֶרֶת.

סִלְחוּ לִי: כֹּה אוֹהֵב אֲנִי

אֶת טַניָה הַיְקָרָה שֶׁלִּי!

כה

וְלַדִימִיר בְּכָל לֵב שׁוֹקֵעַ

בְּעַבְדוּת-רֶגֶשׁ נְעִימָה,

כִּי שִׁבְעָתַיִם תְּלַבְּבֵהוּ

כָּל-רֶגַע אוֹלְגָה בְּקִסְמָהּ.

תָּמִיד עִמָּהּ הוּא. יִתְבּוֹדֵדוּ,

בְּצֵל חַדְרָהּ יֵשׁ יִתְיַחֵדוּ,

וְיֵשׁ עִם בֹּקֶר, שְׁלוּבֵי-יָד

בְּתוֹךְ הַגַּן יְטַיְּלוּ אָט.

וּמַה? שְׁכוּר אַהֲבָה, בְּרֶטֶט

הַבַּיְשָׁנוּת זוֹ הַזַּכָּה,

וּמִתְעוֹדֵד מִבַּת-צְחוֹקָהּ,

יֵשׁ כִּי יָעֵז בְּיָד רוֹעֶדֶת

רַק לְצַחֵק בִּקְוֻצָּתָהּ

אוֹ לְנַשֵּׁק שׁוּלֵי כְסוּתָהּ.

כו

וְלִפְעָמִים יִקְרָא בְאָזְנֶיהָ

תֵּאוּר הֲוָי מִתּוֹךְ רוֹמָן,

בּוֹ הַמְחַבֵּר יוֹתֵר יוֹדֵעַ

הַטֶּבַע מִשַּׁטוֹבְּרִיָּן¹⁰⁹.

בֵּינְתַּיִם, מִתְאַדֵּם מִבּשֶׁת,

יַשְׁמִיט וְלַדִימִיר שְׁנַיִם-שְׁלשֶׁת

דַּפִּים (בְּדָיוֹת וַחֲלוֹמוֹת

בִּלְתִּי-הוֹגְנִים לַעֲלָמוֹת).

וְיֵשׁ כִּי פֶתַע יִתְרַחֵקוּ;

לְלוּחַ-הַשַּׁחְמָט מֻפְנִים,

אֶל הַשֻּׁלְחָן הֵם נִשְׁעָנִים,

תְּפוּשֵׂי-מַחֲשֶׁבֶת יְשַׂחֵקוּ,

וְלֶנְסקִי בְּפִזּוּר-רוּחוּ

יַךְ בַּחַיָּל אֶת צְרִיחוֹ.

כז

הַבַּיְתָה כִּי יָשׁוּב– בְּאוֹלָה

הָיָה שׁוֹגֶה כָּל הַיָּמִים;

יֵשׁ בִּשְׁקִידָה קִשֵּׁט עֵטוֹ לָהּ

תּוֹךְ הָאַלְבּוּם דַּפִּים שְׁלֵמִים;

דְּבִיר אַפְרוֹדִיטָה¹¹⁰ אוֹ מַצֶּבֶת,

עֲלֵי כִנּוֹר יוֹנָה יוֹשֶׁבֶת,

מַרְאוֹת-הַטֶּבַע שֶׁל כְּפָרִים

צִיֵּר בְּעֵט וּבִצְבָעִים.

עִתִּים שִׁיר רַךְ יָדוֹ רוֹשֶׁמֶת

עַל פְּנֵי דַפֵּי-הַזִּכְרוֹנוֹת,

מִתַּחַת לִרְשִׁימוֹת שׁוֹנוֹת,

לַחֲלוֹם נַפְשׁוֹ– עֵדוּת אִלֶּמֶת,

לִבְרַק מַחֲשֶׁבֶת הֵד בִּטּוּי,

אַחֲרֵי שָׁנִים לְלֹא שִׁנּוּי.

כח

הֵן רְאִיתֶם וַדַּאי לֹא פַעַם

אַלְבּוּם שֶׁל בַּחוּרָה מְחוֹזִית,

בּוֹ הָרֵעוֹת רָשְׁמוּ בְלִי טַעַם

בְּסוֹף, בַּתָּוֶךְ וּבְרֵאשִׁית.

שִׁירִים “לְאוֹת רֵעוּת נִצַּחַת”,

קֻבְּצוּ לְפִי מַסֹּרֶת יַחַד

לְלֹא מִשְׁקָל, בְּזִיּוּפִים,

בְּקִצּוּרִים וּמוּסָפִים.

בְּדַף רִאשׁוֹן אַחַת כּוֹתֶבֶת:

"Qu’ecrirez-vous sur ces tablettes? "

חוֹתֶמֶת¹¹¹ "t. à. v. Annette "

וּבְדַף אַחֲרוֹן הִנָּה מוֹסֶפֶת:

"כָּל הַמַּרְבֶּה אוֹתָךְ אֱהֹב,

אַחֲרֵי שִׁירִי יוֹסִיף לִכְתֹּב".

כט

פֹּה בְלִי סָפֵק מָצֹא תִמְצָאוּ

שְׁנֵי לְבָבוֹת, לַפִּיד, פְּרָחִים;

וַדַּאי פֹּה גַּם שְׁבוּעָה תִקְרָאוּ:

“אֱהֹב לְנֵצַח נְצָחִים”.

פַּיְטָן צְבָאִי בִּלְתִּי-יָדוּעַ

חָתַם פֹּה שְׁמוֹ עַל שִׁיר עַז-רוּחַ;

בְּאַלְבּוּם כָּזֶה, הַאֲמִינוּ לִי,

כּוֹתֵב הָיִיתִי גַּם אֲנִי,

לוּ לְבָבִי הָיָה בָטוּחַ,

כִּי הַבִּקֹּרֶת תְּקַבֵּל

בְּחֶסֶד עֲמָלִי תָּפֵל

וְלֹא תִשְׁפֹּט בְּגֹדֶל-רוּחַ

וּצְחוֹק-בִּיטוּל, אִם בְּשִׁירַי

קְלוּשִׁים אוֹ חֲרִיפִים שְׁקָרַי.

ל

אֲבָל אַתֶּן, חוֹבְרוֹת-מַזְכֶּרֶת

מִסִּפְרֵיהֶן שֶׁל בְּנוֹת-שְׂטָנִים,

אַתֶּם אַלְבּוּמֵי הַתִּפְאֶרֶת,

צוּקַת פִּרְחֵי-הַחַרְזָנִים,

אֲשֶׁר קִשְּׁטָם בְּיַד נִמְהֶרֶת

מַכְחוֹל טוֹלְסְטוֹי¹¹², אָמָּן הַשֶּׂרֶד,

אוֹ עֵט בַּרַטִינְסְקִי¹¹³, – הַלְוָאי

תְּאַכֶּלְכֶם אֵשׁ יְיָ!

וְעֵת הַגְּבֶרֶת הַמַּזְהֶרֶת

אַלְבּוּם כָּזֶה לִי מְבִיאָה,

יֹאחֲזוּנִי כַעַס וּזְוָעָה,

וּבְעֹמֶק לֵב מִכְתָּם שֶׁל אֶרֶס

מַתְחִיל תּוֹסֵס, וְאַחֲרֵי כֵן–

עוֹד מַדְרִיגַלִּים כְּתֹב לָהֶן!

לא

לֹא מַדְרִיגַלִּים יְחַבֵּר עֵט

וְלַדִימִיר לֶנְסקִי לַיָּפָה,

לֹא חֲרִיפוּת קָרָה, מַזְהֶרֶת–

אֵשׁ אַהֲבָה עֵטוֹ שָׁפָע.

כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה, שׁוֹמֵעַ

עַל אוֹלְגָה– בָּאַלְבּוּם קוֹבֵעַ,

וּנְהַר אֱלֶגִיּוֹת יִזְרֹם,

כֻּלּוֹ אֱמֶת חַיִּים וָתֹם.

כֵּן יַזִיקוֹב¹¹⁴, בְּחִיר אֱלֹהַּ,

שׁוֹרֵר בְּרוּחַ לֶהָבוֹת

לְמִי? הַשֵּׁם יוֹדֵעַ זֹאת;

אַךְ בְּאַחַד יָמִים יָבֹאוּ

אוֹצַר שִׁירָיו יְסַפֶּר-לוֹ

סִפּוּר חַיָּיו ְוגוֹרָלוֹ.

לב

הס! הַמְבַקֵּר– אַתָּה שׁוֹמֵעַ?–

צִוָּה הַשְׁלֵךְ הַזֵּר הַדַּל

שֶׁל הָאֱלֶגְיָה, וְהִנֵּהוּ

קוֹרֵא בְקוֹל לְכָל קְהַל

הַחַרְזָנִים: דַּי הִתְיַפֵּחַ,

קַרְקֵר תָּמִיד כְּמוֹ צְפַרְדֵּעַ,

קְדוּמוֹת וְנוֹשָׁנוֹת הַסְפֵּד.

דַּי, שִׁירוּ שִׁיר חָדָשׁ כָּעֵת!

– צָדַקְתָּ, וְתִדְרשׁ מִמֶּנּוּ

וַדַּאי חֲנִית, שׁוֹפָר, מַסְווֹת,

תַּרְשֶׁה הוֹן מֵת שֶׁל מַחֲשָׁבוֹת

הַחֲיוֹת בַּאֲשֶׁר נִמְצָאֶנּוּ.

הַאִם לֹא כֵן?– "חָלִילָה! דַּי!

כִּתְבוּ רַק אוֹדוֹת¹¹⁵, רַבּוֹתַי,

לג

כְּמוֹ שֶׁכְּתָבוּן בִּשְׁנוֹת תִּפְאֶרֶת,

כְּמוֹ שֶׁלְּפָנִים הָיָה נָהוּג"…

רַק אוֹדָה חֲגִיגִית מֻתֶּרֶת!

חֲדַל רֵעִי; מַה הַחִלּוּק?

וּדְמִיטְרִיוֹב אַתָּה שׁוֹכֵחַ?

הַאִם אוֹתוֹ פַיְטָן פִּקֵּחַ

בְּ“דַעַת זָר”¹¹⁶ תַּחֲמֹד יוֹתֵר

מֵחַרְזָנֵנוּ הַקּוֹדֵר?

"אַךְ הָאֱלֶגְיָה הִיא רְעוּת-רוּחַ,

דַּלָּה, רֵיקַת-הַמַּטָּרָה,

וּמַה נִּשְׂגֶּבֶת וִישָׁרָה

מַטְּרַת הָאוֹדָה"… לְוִכּוּחַ

יֵשׁ כַּאן מָקוֹם, אַךְ פִּי אֶסְגֹּר

וְדוֹר לֹא אֲסַכְסֵךְ בְּדוֹר.

לד

חוֹבֵב תְּהִלָּה וּדְרוֹר, בִּרְעֹד עוֹד

בַּלֵּב מַחֲשֶׁבֶת סוֹעֲרָה,

הָיָה כוֹתֵב לָהּ לֶנְסקִי אוֹדוֹת,

אַךְ אוֹדוֹת אוֹלְגָה לֹא קָרְאָה.

הַאִם רְאִיתֶם פַּיְטָן דּוֹמֵעַ,

לַאֲהוּבַת נַפְשׁוֹ קוֹרֵא הוּא

יְצִירוֹתָיו? אוֹמְרִים, כִּי זֹאת–

פִּסְגַּת הַגִּיל עַל אֲדָמוֹת.

אָכֵן, אַשְׁרֵי אוֹהֵב צָנוּעַ,

עֵת פְּרִי דִמְיוֹנוֹתָיו יִקְרָא

לִפְנֵי יְפֵהפִיָּה צְעִירָה,

מָקוֹר שֶׁל שִׁיר לוֹ וְגַעְגּוּעַ!

אַשְׁרָיו… אַף כִּי בִּלְתִּי נִמְנָע,

כִּי לְאַחֵר לִבָּהּ נָתְנָה.

לה

אוּלָם אֲנִי– פְּרִי פַנְטַסִּיָּה

וּפְרִי מַחֲשֶׁבֶת הַפִּיּוּט

רַק לְאוֹמַנְתִּי סָבָה אַקְרִיאָה,

יְדִידָתִי מִימֵי יַלְדוּת.

אוֹ יֵשׁ אַחֲרֵי סְעוּדָה מַטְרַחַת,

אֶתְפֹּס בְּפִנָּתִי נִדַּחַת

שָׁכֵן, בִּכְנַף בִּגְדוֹ אַחֲזִיק

וּבִטְרַגֵּדְיָה לוֹ אַצִּיק.

אוֹ יֵשׁ (בְּלִי לֵצָנוּת אַגִּידָה)

עַל שְׂפַת אֲגָם אֶבְחַר לָנוּד,

וּמְזֵה תוּגָה וְחַרְזָנוּת

סִיעַת בַּרְוָזֵי-בָר אַפְחִידָה;

לְשֵׁמַע חֲרוּזִים מְתוּקִים

יַגְבִּיהוּ עוּף לְמֶרְחַקִּים.

לו

עוֹד אֲחַפְּשֵׂם בִּמְרוֹם רָקִיעַ…

צַיָּד בַּיַּעַר בָּא, יָאֹר

אֶת-חֲרוּזַי, יִשְׁרֹק בְּפִיהוּ,

יִשְׁמֹט זָהִיר אֶת הַמַּקּוֹר.

כָּל אִישׁ טִרְדָה לוֹ מְיֻחֶדֶת,

תְּשׁוּקָה, אֲשֶׁר לִבּוֹ צוֹדֶדֶת:

אֶחָד יוֹרֶה בְּבַרְוָזִים,

אֶחָד שׁוֹגֶה בַחֲרוּזִים,

זֶה יַךְ זְבוּבִים טוֹרְדִים בַּשָּׁבֶט,

זֶה בַהֲמוֹן יֵרְדְּ בִּמְזִמָּה,

זֶה יִשְׁתַּעֲשַׁע בְּמִלְחָמָה,

לָזֶה פִּּנּוּק– רִגְשֵׁי עַצֶּבֶת

וְזֶה יֵשְׁתְּ יַיִן לְשָׁכְרָה;

אָכֵן, הַטּוֹב בָּלוּל בָּרָע.

לז

וְאֵי אוֹניֶגִין? אַל תְּמַהֵרוּ!

הִזְדַּיְּנוּ נָא בְּסַבְלָנוּת.

שִׁמְעוּ, אַחִים, וַאֲתָאֵרָה

חַיָּיו יוֹם-יוֹם בְּדַיְקָנוּת.

הוּא חַי חַיֵּי-נָזִיר. בְּשֶׁבַע

הָיָה בַקַּיִץ קָם בְּקֶבַע,

לָבוּשׁ-קַלּוֹת אָץ לַנָּהָר,

אֲשֶׁר זָרַם בְּמוֹרַד-הָר.

כְּפַיְטַן “גּוּלְנָרָה” הַיָּדוּעַ,

עַל-פְּנֵי זֶה “הֵלֵסְפּוֹנְט”¹¹⁷ חָלָף,

אַחַר שָׁתָה קָפֶה, אַגַּב

דִּפְדּוּף אֵיזֶה יַרְחוֹן גָּרוּעַ,

וְהִתְלַבֵּשׁ… וַדַּאי אַתֶּם

לְבוּשׁ כָּזֶה לֹא לְבַשְׁתֶּם.

לח

חָלוּק רוּסִי הָיָה לוֹבֵשׁ הוּא,

חוּלְצָה טַטַרִית פְּתוּחָה,

בִּמְקוֹם אֵזוֹר מִטְפַּחַת-מֶשִׁי

וְכוֹבָעוֹ לְבֶן-מִצְחָה–

לֹא יֶתֶר. זֶה לְבוּשׁ תָּמוּהַּ

כֹּה מְשֻׁנֶּה וְלֹא צָנוּעַ

צִעֵר שְׁכֶנְתּוֹ, אֶת-דּוּרִינָה,

וּמַר מִיזִינְצִ’יקוֹב שְׁכֵנָהּ.

יוּכַל הֱיוֹת, כִּי הוּא מָאַס אֶת

דִּבּוֹת שְׁכֵנָיו; יוּכַל הֱיוֹת,

כִּי לֹא יָדַע גַּם הַדִּבּוֹת,

אַךְ לֹא עָשָׂה עִמָּם הֶחָסֶד

וְלֹא שִׁנָּה אֶת-מִנְהָגָיו,

לָכֵן שְׂנֵאוּהוּ כָל קְרוֹבָיו.

לט

טִיּוּל, שֵׁנָה, עִיּוּן בַּסֵּפֶר,

צֵל-חֹרֶשׁ, פֶּלֶג, נְשִׁיקָה

רַעֲנַנָּה שֶׁל בַּת-הָעֹפֶר

שְׁחוֹרַת-הָעַיִן, הָרַכָּה,

סוּס לִמּוּד-רֶסֶן, קַל-רַגְלָיִם,

סְעוּדָה דֵי-טְעִימָה וְיַיִן

בָּהִיר מֻגָּשׁ לַאֲרוּחָה,

הִתְבּוֹדְדוּת, צֵל מְנוּחָה–

כֹּה חַי אוֹניֶגִין חַיֵּי-טֹהַר;

לָהֶם, בְּלִי-רֶגֶשׁ הִתְמַכָּר,

וּבְרֹךְ וָשֶׁקֶט לֹא סָפַר

יְמֵי הַקַּיִץ, קְרוּנֵי-זֹהַר,

שָׁכַח הָעִיר וּקְהַל-רֵעָיו

וְשִׁמְמוֹן מַזְמוּטֵי-שָׁוְא.

עוֹלֶה הַשַּׁחַר; מִן הַדִּיר

לֹא יְשַׁלַּח רוֹעֶה הָעֵדֶר,

וּבַחֲצִי-יוֹם בְּשׁוֹפָרוֹ

לֹא יְכַנֵּס נִדְחֵי עֶדְרוֹ;

רַק בַּת-אִכָּר תִּטְוֶה בַחֶדֶר,

תָּשִׁיר וּלְעֻמָּתָהּ חוֹרְקָה

רֵעַת לֵיל-חֹרֶף– אֲבֻקָּה.

מב

הִנֵּה תִגְעַשׁ קָרַת-הַקֶּרַח,

עַל פְּנֵי שָׂדוֹת הִיא מַחֲוִירָה;

(קוֹרֵא, תְּקַו לְחֶרֶז: פֶּרַח,

הִנֵּה, קָחֵהוּ מְהֵרָה!)

חֶלְקַת הַיְאוֹר, רִצְפָה מַבְרֶקֶת,

בְּשִׂרְיוֹן-קֶרַח מְרֻתֶּקֶת;

עַם-הַנְּעָרִים בְּקוֹל תְּשׁוּאוֹת

בְּמַחְלִיקָיו אוֹתָה יִשְׂרֹט.

אַוָּז שָׁמֵן, אֲדֻם רַגְלַיִם,

עַל-פְּנֵי הַמַּיִם בָּא לָשׁוּט,

יִצְעַד עַל קֶרַח בִּזְהִירוּת

וְיִכָּשֵׁל. וּמִשָּׁמַיִם

פִּתֵּי הַכְּפוֹר, כִּרְסִיסֵי-אוֹר

סַבּוֹת, נוֹפְלוֹת עַל שְׂפַת הַיְאוֹר.

מג

שָׁעָה זוֹ בְּפִנָּה שׁוֹמֶמֶת

מַה-תַּעַשׂ? תְּטַיֵּל אוּלַי?

אַךְ בָּעֶרְיָה הַמְּשַׁעֲמֶמֶת

הַכְּפָר מוֹגִיעַ עֵין כָּל חָי.

תִּרְכַּב בָּעֲרָבָה זוֹעֶפֶת?

בְּחֶלְקַת קֶרַח הָרוֹפֶפֶת

קְהֵה-פַרְסָה סוּס יִתָּקֵל.

תָּעִיף עֵינְךָ וְהוּא נוֹפֵל.

עַל כֵּן, רֵעִי, שְׁבָה בְקֶרֶב

בֵּיתְךָ וּקְרָא אֶת פְּרַדְט¹¹⁸ אוֹ סְקוֹט¹¹⁹,

בַּקֵּר פִּנְקַס הַהוֹצָאוֹת,

וּכְעַס אוֹ שְׁתֵה, וְכֹה הָעֶרֶב

חוֹלֵף, וְכֵן מָחָר יַחֲלֹף,

וְחֹרֶף תְּבַלֶּה בַטּוֹב.

מד

מַמָּשׁ כְּצַ’ילְד הַרוֹלְד, שׁוֹקֵעַ

אוֹניֶגִין בְּעַצְלָה וַחֲלוֹם.

אַךְ קָם מִשְּׁנָת, וְהוּא טוֹבֵעַ

בְּמֶרְחַץ-קֶרַח; כָּל הַיּוֹם,

תְּפוּס-חֶשְׁבּוֹנוֹת, עַד צָהֳרַיִם,

עַל הַבִּילְיַרְד בְּכַדּוּרַיִם

אָז מְשַׂחֵק הוּא לְבַדּוֹ,

וּמוֹט קֵהֶה לוֹ בְיָדוֹ.

וְעֵת הָעֶרֶב בָּא, יִנְטשׁ אֶת

מַטֵּהוּ וְהַבִּילְיַרְד נִשְׁכָּח;

עָרוּךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵי הָאָח.

יַמְתִּין. שׁוּר, בְּרִתְמָה שֶׁל שְׁלשֶׁת

סוּסִים חוּמִים וְלַדִימִיר חָשׁ:

מִיָּד הָאֲרוּחָה תֻגָּשׁ!

מה

אֶל הַשֻּׁלְחָן יָבִיאוּ תֵכֶף

בִּכְלִי קָפוּא, לְפִי עֶרְכּוֹ,

הַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח, פְּרִי יֶקֶב

מוֹאֶט וְאַלְמָנָה קְלִיקוֹ¹²⁰.

כְּמוֹ אִפּוֹקְרֵנָה¹²¹ הוּא נוֹגֵהַּ,

בִּשְׂחוֹק הַקֶּצֶף הַמְבַעְבֵּעַ

(דּוֹמֶה כֹה לִדְבָרִים שׁוֹנִים)

מָשַׁךְ לִבִּי. הֵן לְפָנִים

עָלָיו הוֹצֵאתִי– הֲתִזְכֹּרוּ?

אֶת פְּרוּטָתִי הָאֲחרוֹנָה.

מִלְּגִימָתוֹ הַמְצֻיָּנָה

כַּמָּה שְׁטוּיוֹת בִּי אָז נֵעוֹרוּ,

בְּדִיחוֹת, רִיבוֹת גַּם חֲרוּזִים

עִם חֲלוֹמוֹת כֹּה עַלִּיזִים?

מו

אֲבָל בַּקֶּצֶף הַמְבַעְבֵּעַ

הִנּוֹ בְּקֵיבָתִי בוֹגֵד

וּמִשּׁוּם כַּךְ “בּוֹרְדוֹ”¹²² פִּקֵּחַ

אַחֲשִׁיב עַל פְּנֵי “אַיִי”¹²³ כָעֵת.

שׁוּב לְ“אַיִי” אֵינֶנִּי עֶבֶד;

פְּזִיזָה, מַזְהֶרֶת, עֵרָנִית,

גַּמְחָנִיָּה וְרֵיקָנִית…

לֹא כֵן “בּוֹרְדוֹ”! כָּאָח וָרֵעַ

מוּכָן הוּא בְּצָרָה וָאֵיד,

בְּכָל מָקוֹם, שָׁעָה וָעֵת,

הוֹשֵׁט עֶזְרָה אוֹ שַׁעֲשֵׁעַ

לִבֵּנוּ בְּרִגְעֵי הַפְּנָאי–

יְחִי “בּוֹרְדוֹ”, יְדִיד נְעוּרָי!

מז

כָּבְתָה הָאֵשׁ; הַפִּיחַ טֶרֶם

כִּסָּה גַחֲלֵי-הַפָּז; בָּרֹם

הוֹלֵךְ סוֹבֵב הָאֵד כְּזֶרֶם

קַלִּיל. בָּאָח נָמֹג הַחֹם.

עָשָׁן מִצִּנּוֹרוֹת מַבְקִיעַ

אֶל אֲרֻבָּה. עוֹד בַּגָּבִיעַ

הַיַּיִן הַבָּהִיר לוֹחֵשׁ…

הָעֶרֶב דִּמְדּוּמָיו פּוֹרֵשׂ…

(אֹהַב מְאֹד עִם אָח וָרֵעַ

עַל גְּבִיעַ-יַיִן לְפַטְפֵּט

בָּעֵת, אֲשֶׁר בְּשֵׁם "הָעֵת

בֵּין זְאֵב וָכֶלֶב"¹²⁴ תִּקָּרֵא הִיא

וְלֹא יָדַעְתִּי מִפְּנֵי-מָה).

עַתָּה שִׂיחַת רֵעִים נִשְׁמָע:

מח

"מָה-הַשְּׁכֵנוֹת? מַה-שְּׁלוֹם טַטְיָנָה?

וּמַה-שְּׁלוֹם אוֹלְגָה הַשְּׂמֵחָה?"

– חֲצִי הַכּוֹס מְזֹג לִי, אָנָּא…

דַּי, יַקִּירִי… לַמִּשְׁפָּחָה

שָׁלוֹם. דָּרְשׁוּ גַם בִּשְׁלוֹמֶךָ.

מַה טּוֹבוּ, חֲבִיבִי, כְּתֵפֶיהָ

שֶׁל אוֹלְגָה! נֹעַם הֶחָזֶה!

וְהַנְּשָׁמָה! נִקְבַּע אֵיזֶה

יוֹם לְבִקּוּר. מְאֹד יוֹדוּךָ.

הֲרֵי בְּעַצְמְךָ תַּסְכִּים.

הָיִית שָׁם שְׁתֵּי פְעָמִים.

וַתֵּעָלֵם, שׁוּב לֹא רָאוּךָ.

אַךְ… פֶּתִי שֶׁכְּמוֹתִי! הֲלֹא

לְיוֹם שַׁבָּת הֻזְמַנְתָּ בּוֹא…

מט

“אֲנִי”?– כֵּן, בְּשַׁבָּת טַטְיָנָה

תָּחֹג יוֹם לִדְתָּה. אִמָּהּ

וְאוֹלְגָה הִזְמִינוּךָ. אָנָּא,

אַל תְּסָרֵב, כִּי בְשֶׁלְמָה?

"שָׁם אֲנָשִׁים רַבִּים יָבֹאוּ

וְעֵרֶב רַב מֵאֵין כָּמֹהוּ…"

– בָּטוּחַ אָנִי, לֹא אָדָם!

רַק בְּנֵי הַבַּיִת לְבַדָּם.

הֵיטִיבָה לִי, נִסַּע בִּשְׁנָיִם.

וּמָה?– “מַסְכִּים”.– בָּחוּר נֶחְמָד!–

וְתוֹךְ דִּבּוּר הֵרִיק מִיָּד

לִכְבוֹד שְׁכֶנְתּוֹ אֶת כּוֹס הַיָּיִן

וְהִמְשִׁיךְ עַל אוֹלְגָה הַשִּׂיחָה.

זוֹ אַהֲבָה וְזֶה כֹּחָהּ!

נ

שָׂמַח לִבּוֹ. הָיָה קָבוּעַ

בְּעוֹד שְׁבוּעַיִם יוֹם הַגִּיל:

סוֹד נִשּׂוּאִים וְהַיָּצוּעַ

וְזֵר הָאַהֲבָה, הוֹחִיל

לָהֶם בְּנֶפֶשׁ מִתְלַהֶבֶת.

טְרָדוֹת שֶׁל נִשּׂוּאִים, עַצֶּבֶת,

וִימֵי פֵהוּק מְשַׁעֲמֵם–

אַף בַּחֲלוֹם הוּא לֹא יִרְאֵם.

שׂוֹנְאֵי הַנִּשּׂוּאִים, הִנֶּנּוּ

רוֹאִים בַּמִּשְׁפָּחָה שׁוּרַת

תְּמוּנוֹת מְשַׁעַמְמוֹת בִּלְבָד,

רוֹמָן בְּרוּחַ לַאפוֹנְטֵנִי¹²⁵…

לֹא כֵן וְלַדִימִיר הַמְאֻשָּׁר:

הֵן לְחַיִּים הָהֵם נוֹצָר.

נא

הִיא תֶאֱהָבֶנּוּ… כַּךְ יַחֲשֹׁב לוֹ

עַל כָּל פָּנִים וְהוּא מְאֻשָּׁר.

אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין וְטוֹב לוֹ,

אִם בְּכָבְשׁוֹ שִׂכְלוֹ הַקַּר,

בְּעֶדְנָתוֹ יִשְׁלֶה, יָנוּחַ,

כְּעַל מִשְׁכָּב שִׁכּוֹר סָרוּחַ,

אוֹ בִמְלִיצָה: כְּפַּרְפַּר-זִיו

יִינַק עָסִיס מִצִּיץ-אָבִיב.

אַךְ רַע לְאִישׁ מֵרֹאשׁ יוֹדֵעַ

הַכֹּל, לְלֹא סְחַרְחֹרֶת-רֹאשׁ,

שֶׁכָּל תְּנוּעָה, בִּטּוּי-אֱנוֹשׁ

בְּחֵלֶף מְשְׁמָעָם שָׂנֵא הוּא,

שֶׁנִּסָּיוֹן לִבּוֹ קֶרַר

וּלְהִשְׁתַּכֵּחַ לוֹ אָסָר!

פרק חמישי

הוֹי, אַל תֵּדְעִי חֲלוֹמוֹת-זְוָעָה

אַתְּ חֶמְדָּתִי, סְוֵטְלַנָה!

ז’וּקוֹבְסקִי

א

אוֹתָהּ שָׁנָה וּמִשָּׁמַיִם

אִחוּר עַל תּוֹר הַסְּתָו נִגְזָר.

לַחֹרֶף כְּבָר כָּלְתָה כָל עַיִן:

רַק בַּשְּׁלִישִׁי בְיַנּוּאָר

בָּא שֶׁלֶג. טַניָה הִתְעוֹרֵרָה,

הִבִּיטָה בַחַלּוֹן וַתֵּרֶא:

הִלְבִּין עִם בֹּקֶר הֶחָצֵר,

הַגַּג, הַגַּן וְהַגָּדֵר;

עַל הַשְּׁמָשׁוֹת רִקְמוֹת הַשִּׂיחַ,

עֵצִים כְּפוֹר-כֶּסֶף מְכֻסִּים;

בַּחוּץ עוֹרְבִים נַעֲלָסִים;

הָרִים סָבִיב רֻפְּדוּ בִשְׁטִיחַ

שַׁלְגֵי הַחֹרֶף הַמַּזְהִיר.

הַכֹּל לָבָן, הַכֹּל בָּהִיר.

ב

בָּא חֹרֶף… הָאִכָּר שָׂמֵחַ

בִּקְרוֹן-מַשָּׂא חִדֵּשׁ אָרְחוֹ.

סוּסוֹ, הַשֶּׁלֶג כִּי יָרִיחַ,

יָרוּץ, יִדְהַר כְּפִי כֹּחוֹ.

שׁוּר, כִּרְכָּרָה קַלָּה דּוֹהֶרֶת,

רִגְבֵי הַשֶּׁלֶג מְפוֹרֶרֶת;

עֶגְלוֹן מֵרוֹם דּוּכָן יִנְהָג,

לְבוּשׁ פַּרְוָה, אֵזוֹר סֻמָּק.

הִנֵּה בַחוּץ יָרוּץ שָׁם נָעַר,

כַּלְבּוֹ בְּתוֹךְ מִגְרֶרֶת שָׂם,

וְאֶת עַצְמוֹ כַּסּוּס רָתָם;

הִקְפִּיא אֶת-אֶצְבָּעוֹ הַבָּעַר:

גַּם צְחוֹק הוּא לוֹ וְגַם מַכְאוֹב,

וּבַחַלּוֹן הָאֵם תִּנְזֹף.

ג

יוּכַל הֱיוֹת, תְּמוּנוֹת כָּאֵלּוּ

לֹא תְצוּדֶינָה הַנְּשָׁמָה.

בָּהֶן הַטֶּבַע מַה-תָּפֵל הוּא,

מִדַּת יָפְיָן כֹּה זְעוּמָה.

פַּיְטָן אַחֵר¹²⁶ בִּלְשׁוֹן-תִּפְאֶרֶת

וּבְרוּחַ-קֹדֶשׁ כְּבָר צִיֵּר אֶת

הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן וְשִׂיא

הֲדַר הַחֹרֶף הָרוּסִי.

יִקַּח לִבְּךָ, אֲנִי בוֹטֵחַ,

עֵת יְתָאֵר בִּיקוֹד שִׁירָה

טִיּוּל-צִנְעָה בַּמִּגְרָרָה.

אַךְ לֹא אֶחְפֹּץ לְהִתְנַצֵּחַ

כָּעֵת עִמּוֹ וְגַם עִמְּךָ,

פַּיְטַן הַפִינִית¹²⁷ הָרַכָּה!

ד

טַטְיָנָה (כְּרוּסִית נִלְבֶּבֶת,

בְּלִי לָדַעַת עַל שׁוּם מָה)

הַחֹרֶף הָרוּסִי אוֹהֶבֶת

בְּלַבְנוּתוֹ הַמַּקְסִימָה,

קִפְאוֹן הַכְּפוֹר, מֻצַּף קַרְנַיִם,

מַסַּע-מִגְרֶרֶת, בֵּין-עַרְבַּיִם

זְרִיחַת הַשֶּׁלֶג, אֲפֵלָה

שֶׁבְּעַרְבֵי חַג-הַטְּבִילָה.

אוֹתָם בְּבֵית טַטְיָנָה חַגּוּ

בְּרוּחַ מַסָּרוֹת קְדוּמוֹת:

כָּל הַשְּׁפָחוֹת לָעֲלָמוֹת

נַחֵשׁ אֶת עֲתִידָן נָהָגוּ,

וְגַם נִבְּאוּ לְכָל עַלְמָה

אִישׁ צְבָאִי וּמִלְחָמָה.

ה

טַטְיָנָה הַאֲמֵן הִסְכִּינָה

בְּמַסָּרוֹת-עָם קְדוּמוֹת,

בְּנַחַשׁ הַקְּלָפִים הֶאֱמִינָּה,

בְּאוֹתוֹת-סַהַר, בַּחֲלוֹמוֹת;

כָּל-אוֹת, כָּל תָּו לִבָּהּ הֶחֱרִידוּ,

כֻּלָּם נִבְּאוּ לָהּ וְהֵעִידוּ

עַל מָה בְּסוֹד, וּבְמִסְתָּרִים

הֵצִיקוּ לָהּ הַהִרְהוּרִים.

עֵת הֶחָתוּל הָרַךְ קִנֵּחַ

אַפּוֹ בַכָּף עַל הַתַּנּוּר,

הָיָה סִמָּן זֶה לְבִקּוּר

אוֹרְחִים; וְעֵת חֶרְמֵשׁ-יָרֵחַ

פִּתְאֹם אֶת שְׁתֵּי קְרָנָיו הִבְלִיט

בִּפְאַת שָׁמַיִם הַשְּׂמָאלִית,

ו

חָוְרוּ פָנֶיהָ וְרָטָטָה…

וּבִרְאוֹתָהּ בִּשְׁמֵי-הַשְּׁחוֹר,

כִּי שָׁם כּוֹכָב נוֹפֵל לְמָטָּה

וּמִתְפּוֹרֵר לִרְסִיסֵי-אוֹר,

עוֹדוֹ שׁוֹקֵעַ בָּרָקִיעַ,

חָפְזָה טַטְיָנָה לְהַבִּיעַ

לוֹ סוֹד לִבָּהּ בְּבֶהָלָה.

וְכִי יִקְרֶה וְעַל שְׁבִילָהּ

בְּאִישׁ נָזִיר שָׁחוֹר פָּגָעָה,

אוֹ כִּי אַרְנָב קַל-מְרוּצָה

בֵּין הַשָּׂדוֹת דַּרְכָּה חָצָה,–

נַפְשָׁהּ מִפַּחַד לֹא יָדָעָה,

וַאֲחוּזַת רַחֲשֵׁי-תוּגָה,

הִיא הִסְּסָה לְיוֹם פִּגְעָהּ.

ז

וּדְעוּ: גַּם בַּחֲרָדָה טַטְיָנָה

מָצְאָה מִין נְעִימוּת טְמִירָה:

הַטֶּבַע כָּכָה יְצָרָנוּ

בִּנְטִיָּתוֹ אֶל הַסְּתִירָה.

שִׂמְחָה! יוֹם חַג הוּלֶדֶת יֵשׁוּ!

פְּזִיזִים בְּנֵי נֹעַר יְנַחֵשׁוּ,

כָּל דְּאָגָה לָהֶם זָרָה;

רַחֲבֵי-חַיִּים קְרוּנֵי אוֹרָה

מוּלָם לְאֵין קֵץ יִשְׂתָּרֵעוּ.

עַל סַף הַקֶּבֶר מְנַחֲשִׁים

בְּמִשְׁקָפַיִם הַיְשִׁישִׁים.

דּוֹרָם עָבַר, מִי יְשִׁיבֵהוּ?

וְאֵין עֶזְרָה: תִּקְוַת-הַשָּׁוְא

תִּלְחַשׁ לָהֶם דִּבְרֵי-כָזָב.

ח

טַטְיָנָה מַה מְּאֹד חָשָׁקָה

לִרְאוֹת דּוֹנַג זֶה הַנָּמֵס:

דְּמוּת פְּלָאִים אָז בּוֹ הוּצָקָה

וּבָהּ דְּבַר-פֶּלֶא הוּא רוֹמֵז¹²⁸.

מִתּוֹךְ מֵי הַקְּעָרָה טַבַּעַת¹²⁹

אַחַת אַחֲרֵי שְׁנִיָּה מוֹפַעַת,

וּלְהֵד פִּזְמוֹן עַתִּיק עוֹלָה

גַּם הַטַּבַּעַת בִּשְׁבִילָהּ.

"הָאִכָּרִים שָׁם בַּעֲלֵי עשֶׁר,

צוֹבְרִים הוֹן-כֶּסֶף לְמַכְבִּיר;

הָאִישׁ, נָשִׁירָה לוֹ הַשִּׁיר

יִשְׂבַּע שִׂמְחָה"… אַךְ אֵיד וָחֹסֶר

יְלֵל-הַשִּׁיר יַבִּיעַ לָהּ:

נַפְשָׁהּ תַּחֲמֹד שִׁיר “חֲתוּלָה”¹³⁰.

ט

לֵיל קֹר; כִּפַּת מָרוֹם מַבְהֶקֶת;

צְבָא הַשָּׁמַיִם הַנִּפְלָא

יָשׁוּט בָּרֹם בִּדְמִי וָשֶׁקֶט.

טַטְיָנָה, פְּרוּעַת שִׂמְלָה,

תָּחוּשׁ אֶל הֶחָצֵר וְנֶגֶד

הַסַּהַר הַמַּרְאָה מַצֶּגֶת.

אַךְ בְּמַרְאָה כֵהָה יִרְעַד

הַסַּהַר הֶעַצוּב בִּלְבָד.

הַס! הֵלֶךְ בָּא!… חוֹרֵק הַשֶּׁלֶג.

עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת תָּעוּף

וּבְקוֹל עָרֵב מִצְּלִיל אַבּוּב

תִּשְׁאַל טַטְיָנָה אֶת הַהֵלֶךְ:

“מַה שְּׁמֶךָ?” הוּא– בְּתִמָּהוֹן

יַבִּיט וְיַעַן: “אֲגַפוֹן”¹³¹.

י

הֶחֱלִיטָה לְנַחֵשׁ בַּלַּיְלָה,

(כֹּה אוֹמַנְתָּהּ לָהּ יָעֲצָה);

עֲרֹךְ שֻׁלְחָן צִוְּתָה בַחֲשָׁאי לָהּ

לִשְׁנַיִם בַּחֲדַר-רַחֲצָה.

פִּתְאֹם– מַה נִּבְהֲלָה טַטְיָנָה…

גַּם אָנִי, בְּזָכְרִי סְוֶטְלָנָה,

יֹאחֲזֵנִי פַחַד.– טַעַם יֵשׁ

לִבְלִי עִם טַניָה לְנַחֵשׁ.

אֵזוֹר-מֶשְׁיָהּ הִיא מְפַתַּחַת,

פָּשְׁטָה בְגָדֶיהָ וַתִּשְׁכָּב.

וּכְבָר הַלֵּיל פָּרַשׂ כְּנָפָיו

מֵעַל רֹאשָׁהּ. דּוּמָם מִתַּחַת

הַכָּר אֶת-הַמַּרְאָה טָמְנָה.

הַס מִסָּבִיב. הִיא יְשֵׁנָה.

יא

וְהִיא חֲלוֹם נִפְלָא חוֹלֶמֶת:

בַּחֲלוֹמָהּ וְהִיא תוֹעָה

עַל-פְּנֵי שְׁדֵמַת-שְׁלָגִים שׁוֹמֶמֶת,

בְּעֶצֶב עֲלָטָה שְׁקוּעָה.

בֵּין גּוּשֵׁי-שֶׁלֶג לְפָנֶיהָ

נוֹבֵעַ פֶּלֶג וּמְבַעְבֵּעַ

כֵּהֶה-מַכְסִיף בְּקוֹל שָׁאוֹן,

כִּי לֹא רִתְּקוֹ הַקִּפָּאוֹן.

הַתְּהוֹם נֶגְדָּהּ הוֹמָה, סוֹאֶנֶת.

עַל-פְּנֵי הַפֶּלֶג שְׁנֵי בַדִּים

שְׁטוּחִים, מִקֹּר מְלֻכָּדִים;

מָה רְעוּעָה הִיא וּמְסֻכֶּנֶת

הַמַּעְבָּרָה. וּמְפַקְפְּקָה

עָמְדָה טַטְיָנָה בְדַרְכָּהּ.

יב

הַמַּעְבָּרָה– סוֹפָהּ לְשֶׁבֶר!

הִיא עַל הַפֶּלֶג תִּתְאוֹנֵן,

וְאֵין אָדָם, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר

לַפֶּלֶג לָהּ יָדוֹ יִתֵּן.

פִּתְאֹם הָרֶגֶב הִתְנוֹעֵעַ,

וּמִי תַחְתָּיו קָם לְפָנֶיהָ?

דֹּב מִסְתַּמֵּר גָּדוֹל זִנֵּק.

טַטְיָנָה– אוֹי! הַדֹּב נוֹהֵק,

כַּפּוֹ חַדַּת-הַצִּפָּרְנָיִם

הוֹשִׁיט לָהּ. הִיא הִתְעוֹדְדָה,

אָחֲזָה רוֹטֶטֶת בְּיָדָהּ

בְּכַף הַדֹּב, וּבְפִיק-בִּרְכָּיִם

עָבְרָה אֶת-מֵי הַפֶּלֶג– קְפָץ!

אַךְ גַּם הַדֹּב אַחֲרֶיהָ אָץ.

יג

טַטְיָנָה אֶל הַדֹּב לֹא תִשַּׁע,

תָּאִיץ הַצַּעַד הַמָּהִיר,

אַךְ אֵין מִפְלָט לָהּ וְאֵין יֶשַׁע

מֵהַשַּׁמָּשׁ זֶה הַשָּׂעִיר.

נוֹאֵק הַדֹּב נְאֹק וּפְסֹעַ.

הַיַּעַר לִפְנֵיהֶם. בְּלִי נוֹעַ

הָאֳרָנִים קוֹדְרִים עוֹמְדִים;

אֲנִיצֵי שֶׁלֶג מַכְבִּידִים

עַל עַנְפֵיהֶם; קַוֵּי הַסַּהַר

בּוֹקְעִים בְּעַד עֵרוֹם לִבְנִים

וְצַפְצָפוֹת וְאַלּוֹנִים.

וְדֶרֶךְ אָיִן. רוּחַ סַעַר

מָחָה שִׂיחִים וַעֲמָקִים,

בְּיָם שֶׁל שֶׁלֶג הֵם שׁוֹקְעִים.

יד

הַיַּעֲרָה תֵּט– הַדֹּב אַחֲרֶיהָ;

בַּשֶּׁלֶג עַד בִּרְכָּהּ תִּשְׁקַע.

יֵשׁ שֶׁפִּתְאֹם אֶת צַוָּארֶיהָ

שׂוֹכָה לוֹפֶתֶת אֲרֻכָּה,

פּוֹרְקָה עֲגִיל-אָזְנָהּ בְּכֹחַ,

אוֹ נַעַל רְטֻבָּה צָנֹחַ

תִּצְנַח בַּשֶּׁלֶג מֵרַגְלָהּ,

אוֹ מִטְפַּחְתָּהּ פִּתְאֹם נוֹפְלָה.

וְאֵיךְ תָּרִים? הִיא מְפַחֶדֶת,

קוֹל צַעֲדֵי הַדֹּב תִּשְׁמָע,

אַף תִּתְבַּיֵּשׁ קְצֵה שַׂלְמָה

לַגְבִּיהַּ בְּיָדָהּ רוֹעֶדֶת.

תָּרוּץ, אַחֲרֶיהָ יֵחָפֵז

הַדֹּב, אֲבָל כֹּחָהּ אָפֵס.

טו

נָפְלָה בַשֶּׁלֶג, וּבִין-רֶגַע

תְּפָשָׂהּ הַדֹּב גַּם נְשָׂאָהּ;

טַטְיָנָה לְלֹא-נִיד וָהֶגֶה,

קְפוּאַת חוּשִׁים וְנִכְנָעָה;

לִנְתִיב הַיַּעַר הִיא נִסְחֶבֶת;

שׁוּר: בֵּין עֵצִים סֻכָּה נֶעֱזֶבֶת;

מִכָּל צְדָדִים שַׁמָּה, בּוּקָה,

שְׁלָגִים סָגְרוּ עַל הַסֻּכָּה;

בְּעַד חַלּוֹן אוֹרָה מַבְהֶקֶת,

בִּפְנִים קוֹל הֲמֻלָּה וִילֵיל;

"פֹּה יְדִידִי– הַדֹּב מִלֵּל–

אֶצְלוֹ יֵחַם לָךְ, שְׁבִי בְשֶׁקֶט!"

אֶל הַמָּבוֹא נִכְנָס וְכַאן

הֵטִיל אוֹתָהּ עַל הַמִּפְתָּן.

טז

מַבֶּטֶת טַניָה, מִתְעוֹדֶדֶת:

הִיא בַמָּבוֹא. הַדֹּב נֶעֱלָם.

בִּפְנִים, כְּבִלְוָיָה נִכְבֶּדֶת,

צִלְצוּל כּוֹסוֹת וּשְׁאוֹן אָדָם.

טַטְיָנָה לֹא תָבִין הַפֶּתֶר,

בֵּין הַחֲרַכִּים תָּצִיץ בַּסֵּתֶר,

וּמַה-תִּרְאֶה? שֵׁדִים רַבִּים

אֶל הַשֻּׁלְחָן שָׁם מְסֻבִּים;

לָזֶה רֹאשׁ כֶּלֶב עִם קַרְנָיִם,

רֹאשׁ תַּרְנְגֹלֶת לַשֵּׁנִי;

פֹּה שֶׁלֶד גֵּא וְשַׁחֲצָנִי,

וּמְכַשֵּׁפָה, לָהּ זְקַן-הַתַּיִשׁ,

הִנֵּה גַמָּד זַנְבָן, וְשׁוּר:

חֲצִי-חָתוּל וַחֲצִי-עָגוּר.

יז

תְּמוּנָה יוֹתֵר זָרָה, מַבְהֶלֶת:

עַל גַּב שְׂמָמִית יִרְכַּב סַרְטָן,

וְעַל צַוַּאר אַוָּז גֻּלְגֹּלֶת

תָּסֹב בְּכֹבַע-אַרְגָּמָן;

הִנֵּה שָׁם יִרְקְדוּ רֵיחַיִם

וְיַחְרְקוּ בִשְׁאוֹן כְּנָפָיִּם;

נִבְחָה וּצְחֹק וּשְׁרֹק וּרְעשׁ,

שַׁעֲטַת סוּסִים וּשְׂפַת אֱנוֹש!

אַךְ טַניָה מַה כָּעֵת חָשָׁבָה,

עֵת בַּכְּנוּפְיָה הִכִּירָה פֹּה–

אֶת גִּבּוֹרֵנוּ, אֲשֶׁר כֹּה

יָרְאָה אוֹתוֹ וְגַם אָהָבָה.

אוֹניֶגִין אֶל שֻׁלְחָן יָשָׁב,

אֵלֶיהָ בִּגְנֵבָה נִשְׁקָף.

יח

יָנִיעַ יָד– כֻּלָּם יָנִיעוּ,

יִצְחַק– אַף הֵמָּה צוֹחֲקִים,

יִשְׁתֶּה– כֻּלָּם יִשְׁתּוּ, יָרִיעוּ,

יַקְדִיר מִצְחוֹ– וּמִשְׁתַּתְּקִים.

בָּרוּר, בְּתוֹךְ עַמּוֹ הִנֵּהוּ.

אַט-אַט טַטְיָנָה תֵרָגֵעַ,

וְאֶת הַדֶּלֶת קְצַת עַתָּה

פָּתְחָה בְרֹב סַקְרָנוּתָהּ…

וּלְפֶתַע רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת,

אוּרֵי הַלַּיִל דּוֹעֲכִים;

הַמַּזִּיקִים שָׁם נְבוֹכִים.

אוֹניֶגִין, בְּעֵינָיו לַהֶבֶת,

קָם בִּסְעָרָה מִמּוֹשָׁבוֹ

וְשָׂם פְּעָמָיו אֶל הַמָּבוֹא.

יט

פַּחְדָּהּ יִגְדָּל; הִיא מִתְאַמֶּצֶת

לָנוּס, אַךְ כֹּחַ לֹא עָצְרָה;

הִיא מְפַרְכֶּסֶת, מִתְרוֹצֶצֶת,

רוֹצָה שַׁוֵּעַ לְעֶזְרָה–

וְלֹא תוּכָל. דָּחַף הַדֶּלֶת

אוֹניֶגִין: טַניָה מִסְתַּכֶּלֶת

בִּבְנֵי הַתֹּפֶת; צְחוֹק פְּרָאִים

פָּרַץ פִּתְאֹם; פָּנִים רָעִים,

מְעֻקְּמֵי-אַף וְחַדֵּי קֶרֶן,

חָטִים, פִּיּוֹת נוֹטְפִים דָּמִים,

זְנָבוֹת מְצֻיָּצִים, שְׂפָמִים,

פַּרְסוֹת חַיָּה וְאֶצְבְּעוֹת-גֶּרֶם–

עָלֶיהָ הֵם מַרְאִים כֻּלָּם,

“אַתְּ לִי!”– יַרְעִימוּ בְקוֹלָם.

כ

– אַתְּ לִי! – אוֹניֶגִין סָח בְּזַעַם.

כַּת הַשֵּׁדִים מִיָּד בָּרְחָה;

הִיא לְבַדָּהּ עִמּוֹ הַפַּעַם

בְּתוֹךְ קִפְאוֹן הַחֲשֵׁכָה.

אוֹניֶגִין חֶרֶשׁ יִמְשְׁכֶנָּה

אֶל הַזָּוִית, שָׁם יוֹשִׁיבֶנָּה

עֲלֵי סַפְסָל רוֹפֵף וְיַט

רֹאשׁוֹ אֱלֵי כְתֵפָהּ; מִיָּד

נִכְנֶסֶת אוֹלְגָה וְאַחֲרֶיהָ

וְלַדִימִיר בָּא… בְּרַק אוֹר הִבְהֵב;

אוֹניֶגִין בְּיָדוֹ נוֹפֵף,

יַבִּיט סָבִיב לוֹ כִּמְתַעְתֵּעַ,

יָקֹב אוֹרְחָיו בִּלְתִּי קְרוּאִים,

וְטַניָה– בְּלִי נִשְׁמַת חַיִּים.

כא

הָרִיב יִגְבַּר. וּלְפֶתַע חֶרֶב

יִתְפֹּשׂ אוֹניֶגִין– וּמִיָּד

נוֹפֵל וְלַדִימִיר. צִלְלֵי עֶרֶב

יַשְׁחִירוּ; הַסֻּכָּה תִרְעָד…

נִשְׁמַע קוֹל צְעָקָה פוֹלַחַת…

וְטַניָה נֵעוֹרָה בְּפַחַד…

מַבֶּטֶת וּבַחֶדֶר אוֹר;

עַל הַשִּׁמְשָׁה קְפוּאַת-הַקֹּר

נוֹצֶצֶת קֶרֶן-פָּז; נִפְתַּחַת

הַדֶּלֶת. מִצִּפּוֹר קַלָּה,

מִנֹּגַהּ-שַׁחַר חַכְלִילָה,

אֶל טַניָה אוֹלְגָה כְפוֹרַחַת

בָּאָה, שׁוֹאֶלֶת: אַתְּ אֶת מִי

רָאִית בַּחֲלוֹם, הַגִּידִי לִי?

כב

אַךְ טַניָה בַּמִּטָּה שׁוֹכֶבֶת,

אֵינָהּ פּוֹנָה אֶל אֲחוֹתָהּ.

דַּפֵּי סִפְרָהּ הִיא מְדַפְדֶּפֶת

וְאַף מִלָּה אֵינָהּ פּוֹלְטָה.

אָכֵן לֹא נִמְצְאוּ בַסֵּפֶר

חֲזוֹן שִׁירָה וְאִמְרֵי-שֶׁפֶר.

דִּבְרֵי חָכְמָה וִיפִי תְמוּנוֹת.

אַךְ גַּם וִרְגִילִיוּס, גַּם סְקוֹט,

גַּם בַּיְרוֹן, גַּם רַסִין, סֶנֶקָה¹³²,

וְיַרְחוֹן הַמּוֹדוֹת לַנָּשִׁים,

כֹּה לֹא מָשְׁכוּ לֵב אֲנָשִׁים,

כַּסֵּפֶר שֶׁל מַרְטִין זָדֵיקָה¹³³;

זָדֵיקָה, מְנַחֵשׁ מֻבְהָק,

הוּא רֹאשׁ חַכְמֵי כַשְׂדִּים, רַב-מָג.

כג

זוֹ הַיְצִירָה רַבַּת-הָעֶרֶךְ

מָכַר בַּכְּפָר סוֹחֵר נוֹדֵד

לְטַניָה פַעַם, וְגַם כֶּרֶךְ

“מַלְוִינָה”¹³⁴ לָהּ הוֹאִיל לָתֵת;

בִּשְׁנַיִם וַחֲצִי רֻבָּל הוּא

מָכַר לָהּ הַסְּפָרִים הַלָּלוּ,

וְלָקַח תּוֹסֶפֶת לִמְחִירָם

גַּם אֵיזֶה קֹבֶץ מִשְׁלֵי-עָם,

דִּקְדּוּק, שְׁתֵּי פֶּטְרִיַדוֹת¹³⁵, יַחַד

עִם כֶּרֶךְ בּ' לְמַרְמוֹנְטֶל¹³⁶.

מֵאָז הָיָה לָהּ כְּגוֹאֵל

מַרְטִין זָדֵיקָה… גִּיל וָנַחַת

לָהּ יַעֲנִיק בְּצָרָתָהּ,

לֹא יִפָּרְדוּ גַם בַּמִּטָּה.

כד

לִבָּהּ תַּחֲרִיד חָזוּת הַלַּיְלָה.

נִשְׂגָּב מִבִּינָתָהּ פִּשְׁרָה.

גַּם הַתְּשׁוּקָה תָצִיק בְּלִי דַי לָהּ

לִפְתֹּר אֶת הַחֲלוֹם הָרָע.

בְּתֹכֶן עִנְיָנִים קָרָאָה,

וּבָם מִלִּים שׁוֹנוֹת מָצָאָה,

לְפִי הָ“אָלֶף בֵּית”, כְּמוֹ: בַּד,

גַּן, גֶשֶׁר, דֹּב, דָּם, חֹרֶשׁ, יָד

וְכוּלֵי. אַךְ מַרְטִין זָדֵיקָה

סְפֵקוֹת לִבָּהּ אֵינוֹ פוֹתֵר;

סִיּוּט לֵיל זֶה לָהּ מְבַשֵּׂר

הַרְבֵּה מִקְרֵי עָמָל וָפֶגַע.

שָׁמְרָה בַלֵּב אֶת-הַדָּבָר,

וְלֹא שָׁקְטָה יָמִים מִסְפָּר.

כה

שׁוּר, מִנִּבְכֵי בְקָעוֹת מוֹפִיעַ

עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּמַכְרִיז,

כִּי עִם הַשֶּׁמֶשׁ אוֹר יַשְׁפִּיעַ

חַג-הַהוּלֶדֶת הָעַלִּיז.

אֶל בֵּית הַלָּרִינִים הִגִּיעוּ

שְׁכֵנִים עִם בֹּקֶר וְהֵבִיאוּ

כָּל בְּנֵי בֵיתָם בְּכִרְכָּרוֹת,

בַּעֲגָלוֹת וּבְמִגְרָרוֹת.

בַּמִּסְדְּרוֹן מְהוּמָה מַבְהֶלֶת,

בַּחֶדֶר קַבָּלַת אוֹרְחִים;

מִצְמוּץ נָשִׁים, כְּלָבִים נוֹבְחִים;

צְחוֹק, שָׁאוֹן, קִדּוֹת בַּדֶּלֶת,

שִׁפְשׁוּף רַגְלַיִם וּצְעָקוֹת

שֶׁל יְלָדִים וּמֵינִיקוֹת.

כו

בָּא פּוּסְטיַקוֹב, שְׁמַן-הַכֶּרֶס,

עִם זוּגָתוֹ כִבְדַת-בְּשָׂרִים;

גְּוָזְדִין, לוֹ אֲחֻזָּה מְפֹאֶרֶת

וְהַדַּלִּים בָּאִכָּרִים;

גַּם הַסְּקוֹטִינִינִים הוֹפִיעוּ,

כָּל יַלְדֵיהֶם עִמָּם הֵבִיאוּ

מִשְּׁתַּיִם עַד שְׁלשִׁים שָׁנִים.

הָיָה פֹה רֹאשׁ הַטַּרְזָנִים

מַר פֶּטוּשְׁקוֹב; קְרוֹבִי בּוּיַנוֹב¹³⁷,

חֲבוּשׁ מִגְבַּעַת עִם מִצְחוֹן

(לָכֶם יָדוּעַ אֶל-נָכוֹן),

יוֹעֵץ לְשֶׁעָבַר, מַר פְלַנוֹב,

אִישׁ-תְּכָכִים, לֵצָן, נוֹכֵל,

לוֹקֵחַ שֹׁחַד וְזוֹלֵל.

כז

מִשְׁפַּחַת חַרְלִיקוֹב בָּאָה עִם

מוֹסְיֶהָ טְרִיקֶה מֵעִיר טַמְבּוֹב,–

בָּחוּר לֵצָן בְּמִשְׁקָפַיִם

וְעַל רֹאשׁוֹ קַפְלֵט צָהֹב.

כְּצָרְפַתִּי כָשֵׁר חִבֵּר הוּא

פִּזְמוֹן לְטַניָה, יְזַמֵּרוּ

כָּל הַיְלָדִים אוֹתוֹ, וְהוּא:

Belle endormie, reveillez vous¹³⁸

בְּיַלְקוּט שִׁירִים, שֶׁכְּבָר נִשְׁכָּחוּ

הָיָה נִדְפָּס זֶה הַפִּזְמוֹן,

אֲבָל טְרִיקֶה– פַּיְטָן נָבוֹן,

מֵהַגְּנִיזָה אוֹתוֹ מָשַׁךְ הוּא,

וּבְלִי הִסּוּס Belle Tatiana

רָשַׁם בּוֹ תַּחַת: Belle Nina

כח

מֵאֲחֻזָּה קְרוֹבָה נִדַּחַת

גַּם שַׂר-מָאתַיִם בָּא, בִּשְּׁבִיל

אִמּוֹת הַמְּחוֹז– מָקוֹר שֶׁל נַחַת,

לָעֲלָמוֹת בּוֹגְרוֹת– אֱלִיל.

נִכְנָס… הוֹי, חֲדָשָׁה מַרְנֶנֶת:

תִּזְמֹרֶת-גְּדוּד תְּהִי מְנַגֶּנֶת!

כִּי שַׂר-הַגְּדוּד עַצְמוֹ שְׁלָחָהּ.

יְהִי מִשְׁתֶּה כַהֲלָכָה!

הָעֲלָמוֹת מִגִּיל קָפָצוּ.

יַגִּישׁוּ אֹכֶל. מִתְקָרְבִים

אֶל הַשֻּׁלְחָן זוּגוֹת שְׁלוּבִים;

אֶל טַניָה הַנְּעָרוֹת נִלְחָצוּ,

הַבַּחוּרִים יָשְׁבוּ מוּלָן,

זִמְזוּם עוֹלֶה מֵהַשֻּׁלְחָן.

כט

לָרֶגַע הַשִּׂיחוֹת נָדַמּוּ;

כָּל הַשְּׂפָתַיִם לוֹעֲסוֹת.

כֵּלִים וְצַלָּחוֹת יִרְעָמוּ,

וְיִשָּׁמַע צִלְצוּל כּוֹסוֹת.

אֲבָל מְעַט-מְעַט בַּחֶדֶר

קָם רַעַשׁ וְהֻפְרַע הַסֵּדֶר.

בַּהֲמֻלָּה אֵין אִישׁ מַקְשִׁיב,

קוֹל צְעָקָה וּצְחוֹק וָרִיב.

הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, הוֹפִיעוּ

אוֹניֶגִין, לֶנְסקִי. "הִנֵּה הֵם!

– קָרְאָה הָאֵם: – בָּרוּךְ הַשֵּׁם!"

אוֹרְחִים מְבֹהָלִים יַצִּיעוּ

לָהֶם כִּסְּאוֹת, כֵּלִים; קוֹרְאִים

וּמוֹשִׁיבִים שְׁנֵי הַצְּעִירִים.

ל

יָשְׁבוּ מוּל טַניָה. כְּאַיֶּלֶת-

הַשַּׁחַר לַבְנוּנִית-פָּנִים,

וְכַצְּבִיָּה רְדוּפָה נִבְהֶלֶת

שְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ לֹא תָרִים:

אֵשׁ תַּאֲוָה בִלְתִּי-פוֹסֶקֶת

תִּבְעַר בָּהּ; רַע לָהּ, הִיא נֶחֱנֶקֶת.

אֵין הִיא שׁוֹמַעַת אֶת-בִּרְכוֹת

רֵעֶיהָ; רֶגַע וּדְמָעוֹת

יִזְּלוּ עֵינֶיהָ; הִיא עוֹמֶדֶת

לְהִתְעַלֵּף, הַמִּסְכֵּנָה;

אַךְ בְּשִׂכְלָהּ וּבִרְצוֹנָהּ

יִצְרָהּ כָּבָשָׁה. הִיא פוֹלֶטֶת

מִלִּים רַק שְׁתַּיִם בִּדְמָמָה

וְלֹא עָזְבָה אֶת מְקוֹמָהּ.

לא

מַחֲזוֹת-עַצְבָּנִיִּים כָּאֵלֶּה,

דְּמָעוֹת, הִתְעַלְפֻיּוֹת– שְׂנֵאָם

מִכְּבָר אוֹניֶגִין, וְאֵין פֶּלֶא:

דַּיּוֹ אֶת טַעֲמָן טָעַם.

הַפְכָּן זֶה, אַךְ לַנֶּשֶׁף בָּא הוּא,

וּכְבָר כָּעַס. וְעֵת רָאָה הוּא

אֶת רֶטֶט חֵשֶׁק הָעַלְמָה,

הוֹרִיד עֵינָיו מִתּוֹךְ חֵמָה

וַיִּתְנַפַּח וַיִּשָּׁבֵעַ

קַנְטֵר אֶת לֶנְסקִי וְהַרְעֵם,

וְכָרָאוּי לְהִתְנַקֵּם.

עַתָּה, שָׂמֵחַ לְמַפְרֵעַ,

הֵחֵל צַיֵּר בְּרַעֲיוֹנָיו

קָרִיקָטוּרוֹת שֶׁל שְׁכֵנָיו.

לב

זוּלַת אוֹניֶגִין, אִישׁ מֵאֵלֶּה

תִּמְהוֹן טַטְיָנָה לֹא רָאָה,

כִּי בִלְבִיבָה שְׁמֵנָה טִפֵּלוּ

כָּל הַפִּיּוֹת אוֹתָהּ שָׁעָה.

(חֲבָל, יוֹתֵר מִדַּי נִמְלָחַת).

שׁוּר, בְּבַקְבּוּק נִרְפָּשׁ, בְּיַחַד

עִם הַצָּלִי וּבְּלַנְמַנזֶ’ה¹³⁹

יֻגַּשׁ צִמְלָנִי¹⁴⁰, אַחֲרֵי זֶה

גְּבִיעִים דַּקִּים, רָמִים יָבִיאוּ

דּוֹמִים כֹּה לִיצוּרֵי גֵוָךְ,

זִיזִי¹⁴¹, גְּבִישׁ-נַפְשִׁי הַזָּךְ,

מְקוֹר שִׁירַי תְּמִימִים, גְבִיעַ-

אַהֲבָתִי מַה-מְּפֹאָר,

יֵינוֹ שָׁתִיתִי וָאֶשְׁכָּר!

לג

הִנֵּה בַּקְבּוּק זֶה מְבַעְבֵּעַ

שֻׁחְרָר מִפְּקָק. הוֹמֶה הָמֹה

הַיַּיִן. מַר טְרִיקֶה, כָּמֵהַּ

לִקְרֹא שִׁירוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ

בְּרֹאשׁ מוּרָם. דְּמָמָה וָשֶׁקֶט–

בָּאֲסֵפָה הַמִּשְׁתַּתֶּקֶת;

טַטְיָנָה נִשְׁמָתָהּ אֵינָהּ.

אֵלֶיהָ בְּשִׁירוֹ פָנָה,

נָשָׂא קוֹל מְזֻיָּף. קִדְּמוּהוּ

מְחִיאוֹת כַּפַּיִם. עַל-כָּרְחָהּ

יָשְׁבָה, אֶל הַמְּשׁוֹרֵר סְמוּכָה.

טְרִיקֶה, כְּרֹב גָּדְלוֹ צָנוּעַ,

יֵשְׁתְּ לְחַיֶּיהָ הָרִאשׁוֹן

וְלָהּ יִמְסֹר אֶת הַפִּזְמוֹן.

לד

בְּרָכוֹת וְאִחוּלִים יַבִּיעוּ;

טַטְיָנָה בְּתוֹדָה עוֹנָה.

אַךְ תּוֹר אוֹניֶגִין עֵת הִגִּיעַ–

לֵאוּת טַטְיָנָה, תִּמְהוֹנָהּ,

פָּנֶיהָ, עַל כְּמִיהָה הֵעִידוּ–

חֶמְלָה בְּתוֹךְ לִבּוֹ הוֹלִידוּ:

הֶחֱוָה קִדָּה לָהּ דּוּמִיָּה,

אֲבָל מַבַּט עֵינָיו הָיָה

רַךְ לְהַפְלִיא. אוּלַי נָגְעָה עַד

לִבּוֹ טַטְיָנָה בֶּאֱמֶת,

אוֹ שֶׁמָּא הִשְׁתּוֹבֵב, מִזְמֵט

מִדַּעַת אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת,

אַךְ הַמַּבָּט הֵפִיק חִבָּה,

וְהוּא עוֹרֵר, עוֹדֵד לִבָּהּ.

לה

כִּסְּאוֹת בְּרַעַשׁ רַב הוּזָזוּ,

קָהָל אֶל הַטְּרַקְלִין נָהָר:

כֹּה בְשָׁאוֹן דְּבוֹרִים יַחְפֹּזוּ

מֵהַכַּוֶּרֶת אֶל אֲפָר.

בַּאֲרוּחָה שְׁמֵנָה שָׂמֵחַ,

שָׁכֵן לְמוּל שָׁכֵן גּוֹנֵחַ;

אֶל הַקָּמִין יָשְׁבוּ גְּבִירוֹת;

תִּלְחַשְׁנָה בַּפִּנָּה צְעִירוֹת.

כְּבָר שֻׁלְחָנוֹת-מִשְׂחָק נִפְתָּחוּ,

וְלַמְשַׂחֲקִים הַוָּתִיקִים

בּוֹסְטוֹן וְלָמְבֵּר¹⁴² מְחַכִּים

וּוִיסט, עַד הֵנָּה מְשֻׁבָּח הוּא;

כֻּלָּם הֵם חֶבֶר חַדְגּוֹנִי,

בְּנֵי שִׁעֲמוּם הַחֶמְדָּנִי.

לו

שִׁבְעָה כְּבָר “רוֹבֵּרִים”¹⁴³ הִסְפִּיקוּ

שַׂחֵק חַכְמֵי הַוִּיסְט; מָקוֹם

שִׁבְעָה מוֹנִים כְּבָר הֶעְתִּיקוּ.

מֻגָּשׁ הַתֵּה. שְׁעַת הַיּוֹם

לְפִי הָאֲרוּחוֹת לִקְבֹּעַ

אֲנִי אוֹהֵב; לְלֹא-יָגֹעַ

בַּכְּפָר זְמַנֵּנוּ יִקָּבַע:

שָׁעוֹן דַּיְקָן הִיא הַקֵּיבָה.

אַגַּב (אָעִיר פֹּה בְסוֹגְרַיִם),

רָגִיל אֲנִי הַרְבּוֹת מִלִּים

בַּחֲרוּזַי עַל מַאֲכָלִים

וּמִשְׁתָּאוֹת שׁוֹנִים וָיַיִן,

כָּמוֹךָ, הוֹמֵרוּס רַב-הוֹד,

רוֹמַם בְּפִי שְׁלֹשִׁים דּוֹרוֹת!

לז

מוּכָן עִם אֱלֹהֶיךָ אָנִי

לְהִתְחָרוֹת בְּמִשְׁתָּאוֹת,

אַךְ בָּאַחֶרֶת נִצַּחְתָּנִי,

אֲנִי מוֹדֶה בָזֶה גְלוּיוֹת:

פִּרְאֵי-לוֹחֲמֶיךָ שֶׁטִּפַּחְתָּ,

מִלְחֲמוֹתֶיךָ שֶׁסִּכְסַכְתָּ,

קִפְּרִידָה¹⁴⁴, זֵאוּס¹⁴⁵ רֹאשׁ אֵלִים–

כֻּלָּם הֵם בְּעֶרְכָּם עוֹלִים

גַּם עַל יְגוֹן קַדְרוּת שְׂדוֹתֵינוּ,

גַּם עַל אוֹניֶגִין קַר-הַדָּם,

גַּם עַל אִסְטוֹמִינָה וְגַם

עַל חִדּוּשֵׁי חִנּוּךְ דּוֹרֵנוּ.

אַךְ טַניָה (חֵי נַפְשִׁי) נָאוָה

מִזּוֹ הֵלֵנָה¹⁴⁶ נִתְעָבָה.

לח

אֱמֶת הִיא, אִישׁ לֹא יַכְחִישֶׁנָּהּ,

אַף כִּי מֵנֵלוֹס¹⁴⁷ לֹא יֶחְדַּל

מֵאוֹת שָׁנִים בִּגְלַל הֵלֵנָה

יַסֵּר עַם-פְרִיגִיָּה¹⁴⁸ הַדַּל,

אַף כִּי עֲדַת זִקְנֵי פֵּרְגַמּוֹס¹⁴⁹,

אֲשֶׁר תֶּחֱסֶה בְצֵל פְּרִיַּמּוֹס,

בִּפְנֵי הֵלֵנָה שׁוּב תַּכְרִיז:

גַּם מֵנֵלוֹס וְגַם פַּרִיס¹⁵⁰

יַחְדָּו צָדָקוּ. וּלְמָסֹרֶת

הַקְּרָב, חַכּוּ בְּבַקָּשָׁה;

הוֹסִיפוּ קְרֹא. אַל תְּהִי קָשָׁה

בָּהַתְחָלָה כֹּה הַבִּקֹּרֶת:

הַקְּרָב יָבֹא, עַל דִּבְרָתִי,

לֹא אֲחַלֵּל הַבְטָחָתִי.

לט

מֻגָּשׁ הַתֵּה: כִּמְעַט הִצְנִיעוּ

צְעִירוֹת לִנְגֹּעַ בַּסְּפָלִים,

וּבַחֲלַל-אוּלָם הֵרִיעוּ

פִּתְאֹם פַגוֹט וַחֲלִילִים.

לְקוֹל תִּזְמֹרֶת הַסּוֹעֶרֶת.

אַגַּב גְּמִיאָה בִּלְתִּי-נִגְמֶרֶת,

נִגַּשׁ אֶל אוֹלְגָה פֶּטוּשְׁקוֹב,

(טַרְזָן נוֹדָע בְּכָל הַנּוֹף),

אֶל טַניָה– לֶנְסקִי, חַרְלִיקוֹבָה,

בְּתוּלָה בוֹגֶרֶת זוֹ, תִּסֹּב

עִם הַמְּשׁוֹרֵר מֵעִיר טַמְבּוֹב,

בּוּיַנוֹב טָס עִם פּוּסְטיַקוֹבָה,

וְלַטְּרַקְלִין שָׁטַף הַכֹּל–

גּוֹעֵשׁ הַנֶּשֶׁף בַּמָּחוֹל.

מ

תְּחִלָּה (הַבִּיטָה בַּמַּחְבֶּרֶת

הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הָרוֹמָן)

מִשְׁתֶּה בָּעִיר הַמַּעֲטֶרֶת

תָּאֵר חָשַׁקְתִּי, כְּמוֹ אַלְבָּן.

אֲבָל אַחֲרֵי דִמְיוֹן נִתְעֵיתִי,

וּבְזִכְרוֹנוֹת לִבִּי הִפְנֵיתִי

אֶל רַגְלֵיהֶן שֶׁל מַכָּרוֹת.

אַךְ דַּי לִי, רַגְלֵי-חֵן, לִתְעוֹת

בְּעִקְּבֵיכֶן צָרוֹת-הַצַּעַד!

מֵאָז הַנֹּעַר בִּי בָגַד,

רָאוּי הוּא כִּי אֶחְכַּם מְעַט,

כִּי אֲתַקֵּן סִגְנוֹן וָמַעַשׂ,

גַּם אֲטַהֵר מַחְבֶּרֶת זֹאת

מִכָּל שְׂפַת יֶתֶר וּמְלִיצוֹת.

מא

שׁוּר, סַעֲרַת הַוַלְס סוֹבֶבֶת.

כְּמַעַרְבֹּלֶת עֲלוּמִים

הִיא חַדְגוֹנִית, הִיא מְטֹרֶפֶת;

זוּגוֹת עוֹבְרִים וְנֶעֱלָמִים.

חִיֵּךְ אוֹניֶגִין בְּהַצְנֵעַ:

אֶת נִקְמָתוֹ הוּא יְבַצֵּעַ.

נִגַּשׁ אֶל אוֹלְגָה וּמַהֵר

הוּא חָג עִמָּהּ וּמִסְתַּחְרֵר;

עַל הַכִּסֵּא אָז יוֹשִׁיבֶנָּה

וְשָׂח עִמָּה מִתּוֹךְ רִפְרוּף,

שְׁנֵי רְגָעִים עוֹבְרִים וְשׁוּב

בִּמְחוֹל הַוַלְס הוּא יַרְקִידֶנָה.

הַכֹּל תְּמֵהִים, תָּמֵהַּ אַף

וְלַדִימִיר לְמַרְאֵה עֵינָיו.

מב

צְלִיל מַזּוּרְקָה יִשָּׁמֵעַ.

עֵת לְפָנִים קוֹלָהּ הִרְעִים,

רָגְזוּ קִירוֹת וַתִּתְבַּקֵּעַ

רִצְפָה מִמַּגָּפֵי גְבָרִים.

הַחַלּוֹנוֹת רָטְטוּ, סָאָנוּ.

וְעָתָּה? כַּנָּשִׁים, גַּם אָנוּ

עַל פְּנֵי קְרָשִׁים רַק מַחֲלִיקִים.

אַךְ בַּכְּפָרִים וּבַכְּרַכִּים

עוֹד הַמַּזּוּרְקָה לֹא חֻלָּלָה

וְנִשְׁתַּמְרָה בִּיפִי-קְדוּמִים:

קְפִיצוֹת, סוּלַיִם וּשְׂפָמִים–

הַכֹּל כְּקֶדֶם; בָּם לֹא חָלָה

הַמּוֹדָה, זֶה עֲרִיץ-הַדּוֹר,

מַחֲלַת בֶּן-רוּסִיָה הַנָּאוֹר.

מג

הִנֵּה כַּשּׁוֹט יַמְרִיץ לְדַהַר

בִּשְׂדֵה מֵרוּץ סוּסוֹת יְהִירוֹת,

כֵּן הַגְּבָרִים בִּמְחוֹל-הַסַּעַר

דָּפְקוּ, הִרְקִידוּ בַחוּרוֹת.

פַּרְסוֹת מַר פֶּטוּשְׁקוֹב יִסְעָרוּ

(לְשֶׁעָבַר הָיָה לַבְלָר הוּא);

בַּעֲקֵבָיו בּוּיַנוֹב דָּשׁ,

אֶת-הָרִצְפָה יִבְקַע מַמָּשׁ;

שָׁאוֹן, שְׁבָרִים, מִרְקַע רַגְלָיִם:

לְגִיל וּדְהֹר אֵין מַעֲצוֹר;

לַבַּחוּרִים הִגִּיעַ תּוֹר:

הִתְחִילוּ, אַךְ בְּלִי קְרֹס בִּרְכָּיִם.

לְאַט סוּלַיִם! אַל בָּעֹז!

נַעֲלֵי-נָשִׁים לִבְלִי לִרְמֹס!

מד

בּוּיַנוֹב, אִישׁ מוּעָד לְפֶגַע,

עִם שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת נִגַּשׁ

לְאוֹניֶגִין; זֶה נִטְפַּל כְּרֶגַע

לְאוֹלְגָה וְעִמָּהּ פָּרָשׁ.

הוּא מוֹבִילָהּ אַט וּפוֹסֵעַ

בְּרַשְׁלָנוּת; גּוֹחֵן אֵלֶיהָ,

לוֹחֵשׁ לָהּ שִׁיר תָּפֵל, חָבִיב

וְאֶת יָדָהּ לוֹחֵץ. תַּלְהִיב

פָּנֶיהָ הַגֵּאִים שַׁלְהֶבֶת.

רָאָה וְלַדִימִיר אֶת הַכֹּל–

וַיִּתְלַהֵט. הוּא לֹא יָכֹל

לִכְלֹא רוּחוֹ; קִנְאָה נוֹקֶבֶת

לִבּוֹ; עַד סוֹף מָחוֹל יַמְתִּין

וּלְקוֹטִילְיוֹן¹⁵¹ אוֹתָהּ מַזְמִין.

מה

אַךְ הִיא סֵרְבָה. סֵרְבָה? מַדּוּעַ?

כִּי הִיא אוֹתוֹ לְאוֹניֶגִין הֵן

הִבְטִיחָה. אֵל עֶלְיוֹן! תָּמוּהַּ

כָּל הַדָּבָר… הֲיִתָּכֵן?

תִּינֹקֶת עוֹד וּמַה נּוֹעֶזֶת!

גַּנְדְרָנִיָּה, יַלְדָּה פוֹחֶזֶת!

וּכְבָר כַּחֵשׁ לִבָּהּ יֵדַע,

וּכְבָר לָמְדָה תוֹרַת בְּגִידָה!

לָשֵׂאת עֶלְבּוֹן זֶה אֵין לוֹ כֹחַ;

מַה לְּעָרְמַת נָשִׁים יָבוּז!

יָצָא לַחוּץ, דָּרַשׁ לוֹ סוּס

וַיָּטָס חִישׁ; רַק הָאֶקְדּוֹחַ,

רַק שְׁנַיִם כַּדּוּרִים בִּלְבָד–

וְגוֹרָלוֹ נִפְתַּר מִיָּד.

פרק ששי

מְקוֹם שָׁם בְּצֵל הַיָּמִים

הָעַרְפְּלִיִּים וְהַקְּצָרִים נוֹלָד

שֵׁבֶט אֲשֶׁר קָשֶׁה לוֹ לָמוּת.

פֶּטְרַרְקָה

א

בִּרְאוֹת אוֹניֶגִין, כִּי רֵעֵהוּ

חָמַק, תְּקָפוֹ הַשִּׁמָּמוֹן

וּבְמַחֲשָׁבָה הִתְחִיל שׁוֹקֵעַ,

מִנִּקְמָתוֹ מָלֵא רָצוֹן.

אַחֲרָיו גַּם אוֹלִינְקָה פִּהֵקָה,

לִרְאוֹת אֶת לֶנְסקִי הִשְׁתּוֹקֵקָה

וּכְמוֹ סִיּוּט לִבָּהּ כִּוֵּץ

הַקּוֹטִלְיוֹן, לֹא בָא לוֹ קֵץ.

אַךְ בָּא קִצּוֹ. וּכְשֶׁגָּמְרוּ אַךְ

לִסְעֹד, הִתְחִילוּ אָז עוֹרְכִים

מֵהַמָּבוֹא מִטּוֹת-אוֹרְחִים

עַד חֶדֶר הַנְּעָרוֹת. לָנוּחַ

עָרְגָה כָל נֶפֶשׁ. לְבַדּוֹ

נָסַע אוֹניֶגִין לְבֵיתוֹ.

ב

כֹּל נָח, בַּכֹּל דְּמָמָה מוֹשֶׁלֶת:

נִשְׁמַע רַק נַחַר פּוּסְטיַקוֹב

וּבַת-זוּגוֹ זוֹ הַמְסֻרְבֶּלֶת.

גְּוָזְדִין, בּוּיַנוֹב, פֶּטוּשְׁקוֹב

וּפְלַנוֹב (בְּמִקְצָת חוֹלֶה הוּא)

עַל הַכִּסְאוֹת שָׁם הִשְׂתָּרֵעוּ;

עַל הָרִצְפָה טְרִיקֶה יִישָׁן,

לְבוּשׁ פַּקְרֵס, צָנִיף יָשָׁן;

הָעֲלָמוֹת בַּחֲדַר טַטְיָנָה

וְאוֹלְגָה אֲחוּזוֹת שֵׁנָה.

רַק טַניָה לֹא תִסְגֹּר עֵינָהּ;

בְּחַלּוֹנָהּ, לְאוֹר דִיאָנָה¹⁵²,

תֵּשֵׁב בּוֹדֶדֶת, עֲצוּבָה,

תַּבִּיט אֶל אֹפֶל עֲרָבָה.

ג

בּוֹאוֹ פִתְאֹם לְבֵית הוֹרֶיהָ,

יַחֲסוֹ אֶל אוֹלְגָה הַמּוּזָר,

וּמַבָּטוֹ זֶה הַשּׁוֹפֵעַ

עֶדְנָה רַכָּה לֹא תְתֹאָר–

אֶת טַנְיָה עַד הַיְסוֹד הִסְעִירוּ.

הִיא לֹא תָבִין אוֹתוֹ. יָפִירוּ

חֶבְלֵי קִנְאָה מְנוּחָתָהּ.

כְּאִלּוּ יַד קָרָה צָבְטָה

אֶת לְבָבָהּ, וּתְהוֹם כְּאִלּוּ

נֶגְדָּה מַשְׁחֶרֶת, רוֹעֲשָׁה…

"אָמוּתָה – טַניָה לוֹחֲשָׁה –

אַךְ מִיָּדוֹ יִנְעַם מוֹתִי לִי.

אֵינִי קוֹבְלָה – עַל מָה אֶקְבֹּל?

תֵּת אֹשֶר לִי אֵינוֹ יָכוֹל".

ד

קָדִימָה, סִפּוּרִי, קָדִימָה!

הוֹפִיעַ אִישׁ חָדָשׁ פִּתְאֹם.

ה' פַּרְסָאוֹת מִכְּפַר וְלַדִימִיר,

הוּא “קְרַסְנוֹגוֹרְיֶה”, עַד הַיּוֹם

יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ פִּנָּה נִדַּחַת

וְחַי כְּפִלּוֹסוֹף בְּנַחַת,

זַרֶצְקִי, אִישׁ-תִּגְרָה וָתִיק,

לִמְשַׂחֲקֵי קְלָפִים מַנְהִיג,

רֹאשׁ בִּרְיוֹנִים, אַלּוּף מַרְזֵחַ,

וְעַתָּה הִנֵּהוּ רֹאשׁ בֵּית-אָב,

רַוָּק פָּשׁוּט וְטוֹב-לֵבָב,

יְדִיד מָסוּר, פָּרִיץ בּוֹטֵחַ,

אַף גַּם אָדָם יָשָׁר… אָכֵן,

הַדּוֹר הוֹלֵךְ וּמִתַּקֵּן!

ה

יֵשׁ כִּי לִגְבוּרָתוֹ נוֹאֶשֶׁת

עוֹלָם חָנֵף כָּבוֹד הָגָה,

כִּי מֵאֶקְדָּח כִּמְטַחֲוֵי-קֶשֶׁת

אֶל לֵב הַקְּלָף “אֶחָד” פָּגַע.

וּבְמִלְחָמָה מִקְרֶה קָרָהוּ:

עֵת פַּעַם יַיִן עֲבָרָהוּ,

בְּאֹמֶץ הִצְטַיֵּן מְאֹד,

לוֹמַר, נָפַל שִׁכּוֹר כְּלוֹט

מֵעַל סוּסוֹ אֶל תּוֹךְ הָרֶפֶשׁ;

הַצָּרְפַתִּים שָׁבוּהוּ: בְּרָם,

הוּא שׁוּב מוּכָן לִטְעֹם שִׁבְיָם,

כְּרֶגוּלוּס¹⁵³ יְשַׁר הַנֶּפֶשׁ,

וּבְמִסְבָּאַת-וֶרִי¹⁵⁴ לִשְׁתּוֹת

כָּל יוֹם בְּחוֹב כַּמָּה כוֹסוֹת.

ו

עִתִּים יָדַע לַגְלֵג, בַּדֵּחַ,

הָתֵל בְּבַעַר כָּרָאוּי,

שַׁטּוֹת כַּהֹגֶן בְּפִקֵּחַ,

בְּמִסְתָּרִים אוֹ בְגָלוּי,

אַף כִּי עַל מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה

לְמַטְרַפְּסֵיה הָיָה שׁוֹקֵל הוּא,

וְלִפְעָמִים גַּם כְּטִפֵּשׁ

הָיָה נִלְכָּד בְּתוֹךְ מוֹקֵשׁ.

יָדַע אֶת אִישׁ רִיבוֹ שַׂמֵּחַ,

עֲנוֹת קְלוּשׁוֹת אוֹ בַחֲרִיפוּת,

לִשְׁתֹּק גַּם פַּעַם בְּפִקְחוּת

אוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן לְהִתְוַכֵּחַ,

גַּם לְהַפְרִיד בֵּין יְדִידָיו,

לַהֲבִיאָם לִידֵי דוּ-קְרָב.

ז

אוֹ הִתְפַּיֵּס אוֹתָם הִכְרִיחַ,

כְּדֵי הָסֵב לְשֻׁלְחָנָם,

וְשֶׁקֶר אַחַר כַּךְ הֵפִיחַ

וַהֲלָצוֹת עַל חֶשְׁבּוֹנָם.

Sed alia tempora! ¹⁵⁵– עֹז-רוּחַ

עִם טַל-הַנֹּעַר חִישׁ יָפוּחַ

כַּחֲלוֹם הָאַהֲבָה, כַּצֵּל.

זַרֶצְקִי, כְּבָר נִזְכַּר לְעֵיל,

נֶחְבָּא, מֵהַסְּעָרוֹת יָגֵעַ,

בְּסֵתֶר הַשִּׁטִּים סוֹף סוֹף.

עַתָּה הוּא חַי כְּפִלּוֹסוֹף,

כְּמוֹ הוֹרַצְיוּס¹⁵⁶ כְּרוּב נוֹטֵעַ,

מֵזִין עוֹפוֹת וְאָלֶף-בֵּית

אֶת הַיְלָדִים הוּא מְלַמֵּד.

ח

הוּא לֹא הָיָה נִבְעָר. תֵּעַב בּוֹ

אוֹניֶגִין אֶת קְשִׁי אָפְיוֹ,

אַךְ אֶת שִׂכְלוֹ יָשָׁר אָהַב בּוֹ

וְעֹז רוּחוֹ בְּבִטּוּיוֹ.

בְּעֹנֶג רַב הָיָה לֹא פַעַם

נִפְגַּשׁ עִמּוֹ, וְזֶה הַטַּעַם,

שֶׁגַּם הַבֹּקֶר לֹא תָמָהּ

לְבוֹא זַרֶצְקִי אַף קִמְעָה.

הַלָּז קִדְמוֹ בְּבִרְכַּת פִּיהוּ;

הַשִּׂיחַ אַךְ הוּחַל, נִפְסָק;

וּבְעַיִן עַרְמוּמִית פְּתָק

זַרֶצְקִי לְפָנָיו הִצִּיעַ.

אוֹניֶגִין לַחַלּוֹן קָרַב,

וְאֶת הַפְּתָק קָרְאוּ עֵינָיו.

ט

מִלֶּנְסקִי הַזְמָנָה קוֹרֵא הוּא,

כְּתוּבָה בְנֹעַם, בִּקְצָרָה:

בָּהּ לְדוּ-קְרָב יַזְמִין רֵעֵהוּ

בִּלְשׁוֹן-נִמּוּס צֶחָה-קָרָה.

אוֹניֶגִין לֹא הִרְבָּה בְשִׂיחַ,

הֵסֵב מִיַּד אֶל הַשָּׁלִיחַ

פָּנָיו וַיַּעַן, כִּי מוּכָן

הִנֵּהוּ בְּכָל עֵת וּזְמָן.

זַרֶצְקִי לֹא הִתְמַהְמֵהַּ:

הַרְבֵּה חִכּוּ לוֹ מַעֲשִׂים

בַּבַּיִת; בְּלִי כָל פֵּרוּשִׁים

כְּרֶגַע קָם וַיַּעַזְבֵהוּ.

נִשְׁאַר אוֹניֶגִין וּבְחֻבּוֹ

עַל מַעֲשָׂיו נוֹקְפוֹ לִבּוֹ.

י

וּבְצֶדֶק: עֵת מַעֲשָׂיו הֵבִיא הוּא

לִפְנֵי בִקֹּרֶת נִשְׁמָתוֹ,

הוּא אֶת עַצְמוֹ מְאֹד הִרְשִׁיעַ;

רֵאשִׁית דָּבָר הִרְבָּה לַחֲטֹא,

כִּי אֶמֶשׁ כְּאָדָם פָּרוּעַ

זִלְזֵל בְּרֶגֶשׁ רַךְ, צָנוּעַ.

שֵׁנִית, בִּידֵי פַיְטָן רְשׁוּת

לִשְׁגּוֹת בְּמַעֲשֵׂי נַעֲרוּת;

בְּחַ"י שָׁנִים אֵין זֶה כָּל עָוֶל.

אוֹניֶגִין שֶׁאָהַב מְאֹד

אֶת לֶנְסקִי, חוֹבָתוֹ לִהְיוֹת

לֹא כְלִי-מִשְׂחָק לְמִשְׁפַּט-הָבֶל,

לֹא נַעַר הַשּׁוֹאֵף קְרָבוֹת,

אֶלָּא בַר-דַּעַת, אִישׁ-כָּבוֹד.

יא

הָרְשׁוּת לוֹ רֶגֶשׁ לְהַבִּיעַ,

אַךְ לֹא לִגְעֹשׁ כְּחַיַּת-בָּר;

מֵחוֹבָתוֹ הָיָה לַרְגִיעַ

אֶת לֵב-הָעֶלֶם. אַךְ אֵחַר

כְּבָר אֶת הַזְּמָן: כָּל יֶשַׁע אָיִן…

נִטְפַּל מִלְּבַד זֶה בֵּינָתַיִם

מֻמְחֶה בְּעִנְיְנֵי דוּ-קְרָב,

אִישׁ-תְּכָכִים וְרַע לֵבָב…

וַדַּאי יֵשׁ תְּשׁוּבָה מֻבְהֶקֶת

עַל כָּל דְּבָרָיו הַמְפֻלְפָּלִים;

אַךְ צְחוֹק, זֶה לַחַשׁ אֱוִילִים…

כַּךְ דַּעַת הַקָּהָל פּוֹסֶקֶת!

צִיר-הַכָּבוֹד שֶׁל בְּנֵי אָדָם,

וְעַל צִיר זֶה יִסֹּב עוֹלָם!

יב

מְלֵא-זַעַם בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם

וְלַדִימִיר לִתְשׁוּבָה קִוָּה;

עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹ נְלוֹז שְׂפָתַיִם

הֵבִיא חוֹגֵג אֶת הַתְּשׁוּבָה.

אִישׁ-הַקְּנָאוֹת רָצוֹן שָׂבֵעַ!

פָּחֹד פָּחַד, כִּי הַמְתַעְתֵּעַ

יִפְטֹר עַצְמוֹ בַּהֲלָצָה

וּבְתַחְבּוּלָה אֲשֶׁר יִמְצָא,

הוּא יִשְׁתַּמֵּט מֵהָאֶקְדֹּחַ…

עַתָּה פָסְקוּ הַפִּקְפּוּקִים:

עַד צֵאת הַשַּׁחַר הֵם צְרִיכִים

מָחָר אֶל הַטַּחֲנָה לִנְסֹעַ,

הָרֵם הַהֶדֶק זֶה מוּל זֶה,

כַּוֵּן לַשּׁוֹק אוֹ לֶחָזֶה.

יג

וְלַדִימִיר, שֶׁרָתַח מִזַּעַם,

נָטַר אֵיבָה לַגַּנְדְּרָנִית;

מֵאֵן לִרְאוֹת אוֹתָהּ הַפָּעַם,

בָּשֶּׁמֶשׁ, בַּשָּׁעוֹן הִבִּיט,

לָאַחֲרוֹנָה יָדוֹ הֵנִיעַ–

וּבְבֵית הַלָּרִינִים הוֹפִיעַ.

אֶת אוֹלָה לְהַדְהִים דִּמָּה,

בְּבִקּוּרוֹ לְהַרְעִימָהּ;

אֲבָל טָעָה. כִּי מִמִּרְפֶּסֶת

בֵּיתָהּ קָפְצָה, כְּמוֹ לִפְנֵי-כֵן,

לִקְרַאת וְלַדִימִיר הַמִּסְכֵּן,

בּוֹטְחָה, זְרִיזָה וְנַעֲלֶסֶת,

שׁוֹבֶבֶת כְּתִקְוָה קַלָּה,

מַמָּשׁ אוֹתָהּ שֶׁבַּתְּחִלָּה.

יד

“מַה צֵּאת הִקְדַמְתָּ אֶמֶשׁ, לָמָּה?”

פְּגָשַׁתּוּ אוֹלְגָה בִּשְׁאֵלָה.

וְלַדִימִיר, כָּל חוּשָׁיו נִדְהָמוּ,

הִשְׁפִּיל רֹאשׁוֹ, לֹא סָח מִלָּה.

קִנְאָה וָזַעַם הִסְתַּתֵּרוּ

בִּפְנֵי עֵינֶיהָ כֹּה טָהֵרוּ,

בִּפְנֵי תְמִימוּת זוֹ עֲדִינָה,

בִּפְנֵי נַפְשָׁהּ הָרוֹנְנָה.

בְּמֶתֶק-נִחוּמָיו רוֹאֶה הוּא:

עוֹד לֹא חָלְפָה אַהֲבָתָהּ!

מוּכָן בַּקֵּשׁ הוּא סְלִיחָתָהּ,

כִּי חֲרָטָה תְכַרְסְמֵהוּ.

יִרְעַד… מִפִּיו נִתְּקוּ מִלִּים…

הוּא מְאֻשָּׁר… כִּמְעַט הֶחֱלִים…

טו

כֵּן! זוֹ קִנְאָה, בָּאִישׁ פּוֹגַעַת,

הֲרֵי מַחֲלָה הִיא מַמְאִירָה,

כַּדֶּבֶר אוֹ כְטֵרוּף דַּעַת,

קַדַּחַת אוֹ מָרָה שְׁחוֹרָה.

בְּאֵשׁ צָרֶבֶת הִיא לוֹהֶטֶת,

לָהּ הֲזָיָה וְחֹם וְרֶטֶט

עִם חֲלוֹמוֹת קָשִׁים, רָעִים.

הָהּ, יִשְׁמְרֵנוּ אֱלֹהִים!

מִכָּל פִּגְעֵי עוֹלָם גַּם יַחַד –

קָשִׁים חֶבְלֵי קִנְאָה; אָדָם,

שֶׁפַּעַם טַעֲמָהּ טָעַם,

מוּבָן שֶׁיַּעֲלֶה בְּלִי פַחַד

עַל מְדוּרָה אוֹ עַל גַּרְדֹּם

רֹאשׁוֹ יַרְכִּין לִפְנֵי קַרְדֹּם.

טז

אֵין בִּרְצוֹנִי הַשְׁבֵּת מַרְגֹּעַ

הַקֶּבֶר בְּתַרְעֹמֶת-שָׁוְא.

הָהּ, כְּבָר אֵינֵךְ, אַתְּ שֶׁבַּנֹּעַר,

בִּדְמִי יָמַי וְסוּפוֹתָיו

נָתַתְּ לִי אֶת נִסְיוֹן-הַפֶּגַע

וּמֶתֶק-תַּאֲוָה בִּן-רֶגַע!

הֵן כְּלַמֵּד תִּינוֹק חַלָּשׁ

לִמַּדְתְּ אֶת-לִבִּי רַגָּשׁ

עַמְקוּת-תּוּגָה וַתַּעַכְרִיהוּ.

דָּמַי בְּעֶדְנָתֵךְ הִשְׁכַּרְתְּ

וּבוֹ אֵשׁ-אַהֲבָה הִבְעַרְתְּ,

קִנְאָה מַמְאֶרֶת מִלֵּאתִּהוּ.

אֲבָל חָלַף זֶה תּוֹר אָיֹם;

צֵל-יִסּוּרַי, נוּם בְּשָׁלוֹם!

יז

וְשׁוּב בְּמַחֲשָׁבוֹת שָׁקוּעַ,

קוֹדֵר מוּל אוֹלְגָה הַיְקָרָה,

חָסֵר הוּא עֹז לִשְׁאֹל “מַדּוּעַ”

עַל כֹּל אֲשֶׁר אֶתְמוֹל קָרָה.

יַחֲשֹׁב: אֶהְיֶה לָהּ לְמוֹשִׁיעַ.

אֵיךְ שְׂאֵת אוּכַל וְהַמַּדִּיחַ

יַצִּית בְּלַהַב תִּשְׁבָּחוֹת

לִבָּה הָרַךְ וּבַאֲנָחוֹת?

תּוֹלָע אַרְסִי, נִבְזֶה בָּאָחוּ,

אֵיךְ יְכַרְסֵם שׁוֹשַׁן-הַתֹּם?

אֵיךְ צִיץ בֶּן-יוֹם יִבֹּל פִּתְאֹם,

בְּטֶרֶם נִצָּנָיו פֻּתָּחוּ?

אִם לְסַכֵּם, רֵעַי, דְּבָרָיו–

פֵּרוּשׁ אֶחָד לָהֶם: דּוּ-קְרָב.

יח

אִלּוּ הָיָה מַרְגִּישׁ אֶת לַהַט

הַפֶּצַע, שֶׁצָּרַב חֻבָּהּ!

טַטְיָנָה – לוּ הָיְתָה יוֹדַעַת,

לוּ לְהָבִין יָכֹל לִבָּהּ,

כִּי בְכוֹר-הַמָּוֶת יְבַלֵּעַ

מָחָר אֶחָד מִשְּׁנֵי רֵעֶיהָ –

הָהּ, יִתָּכֵן, כִּי שׁוּב הָיְתָה

קוֹשְׁרָה אוֹתָם אַהֲבָתָהּ!

אֲבָל אַף בְּמִקְרֶה אֶת-פֶּתֶר

רְגָשֶׁיהָ לֹא גִלָּה עוֹד אִישׁ.

יָדַע אוֹניֶגִין וְהֶחֱרִישׁ;

טַטְיָנָה נֶאֶנְקָה בְּסֵתֶר;

רַק אוֹמַנְתָּהּ בִּלְבָד יָכְלָה

לָדַעַת, אַךְ קָצַר שִׂכְלָהּ.

יט

פְּזוּר-נֶפֶשׁ לֶנְסְקִי כָּל הָעֶרֶב,

הִנֵּה צוֹהֵל, הִנֵּה דוֹמֵם;

אַךְ, כְּיָדוּעַ, זוֹהִי דֶרֶךְ

בְּנֵי-הַמּוּזָה. יֵשׁ זוֹעֵם

הָיָה מֵסֵב לִקְלַוִּיקוֹרְדִים¹⁵⁷,

וְלֹא מֵפִיק אֶלָּא אַקּוֹרְדִים.

אוֹ יֵשׁ בְּאוֹלְגָה הִסְתַּכֵּל:

“מַה מְּאֻשָּׁר אֲנִי”! מִלְמֵל.

כְּבָר מְאֻחָר וְעֵת לִנְסֹעַ;

לִבּוֹ כִּוֵּץ מַכְאֹב נוֹרָא,

וְעֵת נִפְרַד מֵהַנַּעֲרָה

כְּמוֹ נִקְרַע הַלֵּב מִכְמֹהַּ.

זוֹ מַבָּטָהּ בּוֹ נָעֲצָה:

“מַה-לָּךְ?” – לֹא כְלוּם לִי – וְיָצָא.

כ

וְעֵת הַבַּיְתָה שָׁב, בָּדַק אֶת

הָאֶקְדּוֹחִים, טְמָנָם מַהֵר

שׁוּב בָּאַרְגָז, פָּשַׁט הַבָּגֶד,

קָרָא בְשִׁילֶר לְאוֹר-נֵר.

אַךְ מַחֲשָׁבָה אַחַת טוֹרֶדֶת

נַפְשׁוֹ הָעֲצוּבָה מַחֲרֶדֶת:

בְּהוֹד קְסָמֶיהָ הַנִּשְׂגָּב

יִרְאֶה אֶת אוֹלְגָה לְפָנָיו.

וְלַדִימִיר אֶת סִפְרוֹ יַנִּיחַ,

לוֹקֵחַ אֶת-הָעֵט. נוֹבְעִים

וּמְצַלְצְלִים שִׁירָיו, מְלֵאִים

הַבְלֵי הָאַהֲבָה; יַבִּיעַ

אוֹתָם בְּקוֹל, בְּחֹם שִׁירָה,

שִׁכּוֹר כְּדֶלְוִיג¹⁵⁸ בַּכֵּרָה.

כא

שִׁירָיו עַל פִּי מִקְרֶה נִשְׁמָרוּ,

הֵם בְּיָדִי; הִנֵּה שִׁירָיו:

"לְאָן, לְאָן חַיַּי נִמְהָרוּ,

חַיֵּי אָבִיב קְרוּנֵי זָהָב?

וּמַה יּוֹם-הֶעָתִיד לִי יֵלֶד?

לַשָּׁוְא עֵינִי לוֹ מִיַחֶלֶת.

הָעֲרָפֶל עָלָיו סָגָר;

אֵין רַע; כַּךְ הַגּוֹרָל גָזָר.

אִם שְׁדוּד-כַּדּוּר אֶפֹּל רָצוּחַ

אוֹ זֶה יַחֲטִיא הַמַּטָּרָה,

אוֹדֶה עַל טוֹב וְגַם עַל רָע.

עֵת לַעֲמֹל וְעֵת לָנוּחַ.

בָּרוּךְ הַיּוֹם וּקְשִׁי-סִבְלוֹ,

בָּרוּךְ הַלֵּיל וּדְמִי-צִלּוֹ!"

כב

"יֵאוֹר בַּבֹּקֶר הָרָקִיעַ

וְיוֹם יִצְהַל בְּשֶׁפַע אוֹר;

וַאֲנִי, יוּכַל הֱיוֹת, אַצִּיעַ

מָחָר בְּמַחֲשַׁכֵּי הַבּוֹר,

וְשֵׁם פַּיְטָן צָעִיר לְפֶתַע

יִטְבַּע לָעַד בִּתְהוֹם הַלֵּיטָה¹⁵⁹,

וְלֹא יִזְכֹּר עוֹלָם אוֹתִי.

הַאִם תָּבוֹאִי, יָפָתִי,

לִשְׁפֹּךְ דִּמְעָה עַל הַמַּצֶּבֶת,

לַחֲשֹׁב: הֵן הוּא אוֹתִי אָהָב!

רַק לִי הִקְדִּישׁ צְפִירַת-חַיָּיו

הַסּוֹעֲרָהּ וְהַנֶּעֱצֶבֶת,

רְצוּי נַפְשִׁי, מַחֲמַד עֵינִי,

בּוֹא, בּוֹא אֵלַי – שֶׁלָּךְ אֲנִי!"

כג

כַּךְ בְּסִגְנוֹן עָמוּם, יָגֵעַ,

כָּתַב (קוֹרְאִים רוֹמַנְטִי לוֹ,

אַף כִּי אוֹדֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ,

מַה מֵּרוֹמַנְטִיּוּת יֵשׁ-בּוֹ?)

וְעֵת דִּמְדֵּם עוֹד הָרָקִיעַ,

בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן מֵרֹב יְגִיעַ,

נִרְדָּם וְלַדִימִיר רֶדֶם קַל

תּוֹךְ כְּדֵי מִלָּה: “הָאִידֵיאַל”.

עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִמְצֹא מָנוֹחַ

בִּזְרֹעַ לֵיל, וּכְבָר עוֹמֵד

שְׁכֵנוֹ בַּחֶדֶר הַשָּׁקֵט,

וּמְעוֹרְרוֹ, קוֹרֵא בְכֹחַ:

"כְּבָר שֶׁבַע! קוּם – לָנוּחַ דָּי!

אוֹניֶגִין מְחַכֶּה וַדָּאי!"

כד

טָעָה זַרֶצְקִי. כְּמוֹ בְקֶבֶר

שָׁקַע אוֹניֶגִין בַּחֲלוֹם.

קִדֵּם הַשַּׁחַר כְּבָר הַגֶּבֶר,

וְצֵל הַלֵּיל יַבְרִיחַ יוֹם;

יָשֵׁן אוֹניֶגִין, אֵין מַפְרִיעַ.

חַמָּה נוֹסֶרֶת בָּרָקִיעַ,

גּוֹעֶשֶׁת רוּחַ סְעָרָה

מִסְתּוֹבְבָה וּמַזְהִירָה;

אוֹניֶגִין בִּשְׁנָתוֹ שָׁקוּעַ,

עוֹד עַל רֹאשׁוֹ יָעוּף חֲלוֹם.

אֲבָל הִנֵּה נֵעוֹר פִּתְאֹם,

בִּדֵּר שׁוּלֵי מָסַךְ יָצוּעַ;

מַבִּיט: הִגִּיעָה כְּבָר עִתּוֹ

לִנְסֹעַ מֵחֲצַר בֵּיתוֹ.

כה

צִלְצֵל, וְהַמְּשָׁרֵת הוֹפִיעַ

מִיָּד, הַצָּרְפַתִּי גִלְיוֹ.

הִגִּישׁ אֶת הַלְּבָנִים, הִצִּיעַ

חֲלָט וְסַנְדַלַיִם לוֹ.

חִישׁ הִתְלַבֵּשׁ; לְשַׁמָּשׁוֹ הוּא

צִוָּה עִמּוֹ יַחְדָּו לִנְסֹעַ,

הִכּוֹן לַדֶּרֶךְ, וּלְדַרְכּוֹ

לָקַחַת גַּם אַרְגַּז-נִשְׁקוֹ

הַמִּגְרָרָה כְּבָר תְּחַכֶּה-לּוֹ.

יָּשְׁבוּ. אֶל הָרֵיחַיִם עָף.

אַךְ בָּא, פָּקַד לָשֵׂאת אַחֲרָיו

אֶת-קְנֵי לֶפַּז'¹⁶⁰, כְּלֵי הַבֶּלַע

וּלְהַעֲמִיד סוּסָיו צִוָּה

בֵּין שְׁנֵי עֵצִים בָּעֲרָבָה.

כו

נִשְׁעָן אֶל סֶכֶר הָרֵיחַיִם

חִכָּה וְלַדִימִיר זֶה מִכְּבָר;

בִּקֵּר הַפֶּלַח בֵּינָתַיִם

זַרֶצְקִי, מְכוֹנַאי הַכְּפָר.

אוֹניֶגִין בָּא, סְלִיחָה בִקְשָׁהוּ.

“וְאֵי הַסֵּקוּנְדַנְט”? שְאָלָהוּ

זַרֶצְקִי בִּתְמִיהָה. דַּיְקָן

בִּקְרָב-הַשְּׁנַיִם וְקַפְּדָן,

אָהַב שִׁטָּה הוּא וּבִקֹּרֶת,

וּלְפִיכָךְ לֹא הִתִּיר הוּא סְתָם

לִרְצֹחַ נֶפֶשׁ הָאָדָם,

אֶלָּא כַחֹק, לְפִי מָסֹרֶת

ימֵי הַקֶּדֶם (וְעַל כָּךְ

רָאוּי הוּא בְלִי סָפֵק לִשְׁבָח).

כז

"מַה, סֵקוּנְדַנְט? – אָמַר יֶבְגֵנִי –

רֵעִי Monsieur Guillot אִתִּי!

"שׁוּם טַעֲנָה – חוֹשֵׁב הִנֵּנִי –

לֹא תְעוֹרֵר הַזְמָנָתִי;

בָּחוּר יָשָׁר הוּא וְצָנוּעַ,

אַף כִּי אָדָם בִּלְתִּי-יָדוּעַ".

זַרֶצְקִי אֶת שְׂפָתוֹ נָשָׁךְ.

אוֹניֶגִין אֶל וְלַדִימִיר סָח:

“וּמָה, אוּלַי נַתְחִיל”? – הֲרֵינִי

מוּכָן, – וְלַדִימִיר לוֹ עָנָה.

הָלְכוּ אֶל אֲחוֹרֵי טַחֲנָה.

וְעֶת זַרֶצְקִי גִבּוֹרֵנוּ

עִם מַר גִילְיוֹ לָקַח דְּבָרִים,

שְׁנֵי הָאוֹיְבִים נִצְּבוּ קוֹדְרִים.

כח

אוֹיְבִים! בֵּין הַיְדִידִים הַשְּׁנַיִם

מָתַי הִפְרִיד צִמְאוֹן-דָּמִים?

הֲרֵי חִלְּקוּ רִגְעֵי-הַפְּנַאי הֵם,

סְעוּדָה, דֵּעוֹת וְעִנְיָנִים

בְּאַהֲבָה! כָּעֵת נִפְרָדוּ,

שׂוֹנְאִים בְּנֶפֶשׁ פֹּה עָמָדוּ,

וּכְבַחֲלוֹם מבַהִיל, נוֹרָא,

יִכְרוּ דוּמָם בְּיָד קָרָה

אִישׁ לְרֵעֵהוּ בּוֹר הַשַּׁחַת…

הַאִם לֹא טוֹב – כָּל-עוֹד יָדָם

לֹא נִכְתְּמָה בִדְמֵי אָדָם, –

כִּי יִפָּרְדוּ בְגִיל וָנַחַת?

אַךְ הַשִּׂנְאָה בִּמְרוֹם חֶבְרָה

מִבּשֶׁת-שָׁוְא יָרֹא תִירָא.

כט

כְּבָר שְׁנֵי הָאֶקְדָּחִים נָגָהוּ

וּבַמָּדוֹךְ נָגַע פַּטִּישׁ.

קָנִים בְּכַדּוּרִים נִמְלָאוּ;

הנֵּה הַהֶדֶק גַּם הִקִּישׁ.

אֲבַק שְׂרֵפָה נִשְׁפַּךְ כְּזֶרֶם

כָּחֹל אֶל הַנְּבִיבָה. עוֹד טֶרֶם

הוּרַד הַצֹּר, שָׁנוּן וָחַד.

מֵאֲחֹרֵי אִילָן עָמַד

גִלְיוֹ נָבוֹךְ. וּבֵינָתַיִם

זָרְקוּ אוֹיְבִים אִישׁ אַדַּרְתּוֹ.

זַרֶצְקִי, בְּרָב דַּיְקָנוּתוֹ,

מָדַד פְּסִיעוֹת שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם,

בִּקְצוֹת הַקַּו אוֹתָם עָרָךְ;

אִישׁ אִישׁ אֶת אֶקְדּוֹחוֹ לָקָח.

ל

“קִרְבוּ כָעֵת”! בִּקְרִירוּת-רוּחַ

הִתְחִילוּ – בְּלִי עוֹד לְכַוֵּן, –

לִצְעֹד מִצְעָד אִטִּי, בָּטוּחַ.

פָּסְעוּ אַרְבַּע פְּסִיעוֹת, וְהֵן

אַרְבַּע דַּרְגּוֹת אֶל בּוֹר הַשַּׁחַת.

אוֹניֶגִין בְּשׁוּבָה וָנַחַת

אֶת אֶקְדּוֹחוֹ הִתְחִיל מֵנִיף

וְהִתְקָרֵב אֶל הַיָּרִיב.

עוֹד פְּסִיעוֹת חָמֵשׁ פָּסָעוּ;

עָצַם וְלַדִימִיר עֵין-שְׂמֹאלוֹ,

כִּוֵּן… אוֹתוֹ הָרֶגַע בּוֹ

יָרָה אוֹניֶגִין… הִנֵּה בָאָה

שְׁעַת הַהַכְרָעָה: נוֹשֵׁר

מִיָּד אֶקְדּוֹחַ הַמְּשׁוֹרֵר.

לא

עַל הֶחָזֶה יָדוֹ יַנִּיחַ,

יִפֹּל תַּחְתָּיו. לֹא יִסּוּרִים,

כִּי מָוֶת מַבָּטוֹ יַבִּיעַ.

כֹּה אַט בְּשִׁפּוּלֵי הָרִים

נָגֹל גּוּשׁ שֶׁלֶג עִם הַשַּׁחַר,

כֻּלּוֹ מַבְרִיק בִּרְסִיסֵי-צַחַר.

שְׁטוּף זֵעָה צוֹנֶנֶת שַׁח

אוֹניֶגִין עַל הַגּוּף הָרַךְ.

מַבִּיט, קוֹרֵא… לַשָּׁוְא טוֹרֵחַ.

הָהּ, מְשׁוֹרֵר רַךְ-לְיָמִים

נִקְטַף בִּדְמִי הָעֲלוּמִים!

נָשַׁב הַסַּעַר – צִיץ פּוֹרֵחַ

נָבַל עִם שַׁחַר וְגָוַע,

עַל הַמִּזְבֵּחַ אֵשׁ כָּבָה!

לב

שָׁכַב בְּלִי נוֹעַ; עַל הַמֶּצַח

לָן שֶׁקֶט מַה-נִּפְלָא וָזָר.

חָזוֹ פִּלַּח כַּדּוּר הָרֶצַח;

בְּהֶבֶל חַם הַדָּם נִגָּר.

עוֹד לִפְנֵי רֶגַע רוּחַ-קֹדֶשׁ

בַּלֵּב הַזֶּה לִבְּתָה יְקוֹד-אֵשׁ,

תּוֹחֶלֶת, אַהֲבָה, חֵמָה,

הַדָּם רָתַח, הַלֵּב כָּמַהּ…

כָּעֵת – קַדְרוּת וּדְמִי יָרָדוּ

עָלָיו כִּבְבַיִת נֶעֱזָב–

שֻׁתַּק לָנֶצַח הַלֵּבָב.

תְּרִיסִים הוּגְפוּ, שְׁמָשׁוֹת סֻיָּדוּ,

וּבַעַל-בַּיִת אֵין בִּפְנִים.

אַיּוֹ? לֵאלֹהַּ פִּתְרוֹנִים.

לג

נָעִים אוֹיֵב קְצַר-אַפַּיִם

בַּהֲלָצָה עַזָּה לַקְנִיט,

נָעִים לִרְאוֹת גַּם עֵת קַרְנַיִם

נַגְחָנִיּוֹת עִקֵּשׁ יוֹרִיד,

בְּתוֹךְ מַרְאָה יִרְאֶה דְמוּתוֹ, אַךְ

הַכֵּר עַצְמוֹ חָסֵר לוֹ כֹּחַ;

נָעִים יוֹתֵר אִם כְּשׁוֹטֶה

יִצְרַח פִּתְאֹם: אֲנִי הוּא זֶה!

יִנְעַם כִּפְלַיִם בָּאֶקְדּוֹחַ

הָכֵן לוֹ קֶבֶר-יְשָׁרִים

וְאֶל פָּנָיו, אֶל הַחִוְּרִים,

אַט מִמֶּרְחַק-כָּבוֹד לִקְלֹעַ.

אַךְ הֲיִנְעַם לְךָ לִגְזֹל

נִשְׁמַת חַיָּיו? סָפֵק גָּדוֹל!

לד

וּמַה דִּינְךָ, אִם בִּכְלִי-זַיִן

רָצַחְתָּ נֶפֶשׁ רֵעַ רָךְ,

שֶׁבַּחֲרִיפוּת לָשׁוֹן אוֹ עַיִן

אוֹ בִדְבָרִים שֶׁל מַה-בְּכָךְ,

הֶעֱלִיבְךָ עַל כּוֹס הַיַּיִן,

גַּם הִזְמִינְךָ לִקְרָב-הַשְּׁנַיִם

גְּבַהּ-רוּחַ, בְּחֵמָה שְׁפוּכָה?

הַגֵּד, מָה רֶגֶשׁ אֶת לִבְּךָ

יִתְקֹף, עֵת גּוּפָתוֹ צוֹנֶנֶת

בְּלִי נוֹעַ עַל הָאֲדָמָה,

לֹא תְחַיֶּנָּה נְשָׁמָה,

לְאַט הוֹלְכָה וּמִתְאַבֶּנֶת,

וְהִיא אִלֶּמֶת וְחֵרְשָׁה

לִקְרִיאָתְךָ הַנּוֹאָשָׁה?

לה

אֲכוּל כְּאֵב מְפַעְפֵּעַ,

לוֹחֵץ בַּיָּד אֶת הָאֶקְדָּח,

יַבִּיט אוֹניֶגִין אֶל רֵעֵהוּ.

“אָכֵן – סָח הַשָּׁכֵן – נִרְצָח!”

נִרְצָח!… זוֹ הַקְּרִיאָה הִרְתִּיעָה

אֶת לֵב אוֹניֶגִין; כֻּלּוֹ זִיעַ,

הָלַךְ לִקְרֹא לָאֲנָשִׁים.

זַרֶצְקִי בִּזְהִירוּת יָשִׂים

בַּמִּגְרָרָה גּוּפָה נִקְרֶשֶׁת.

מַשָּׂא-דָּמִים יוֹבִיל כָּעֵת!

הִרְגִּישׁוּ הַסּוּסִים בַּמֵּת,

רָגְזוּ, צָנְפוּ, רִסְנֵי-הָעֶשֶׁת

הִרְטִיבוּ בְקִצְפָּם צָחוֹר

וַיִּדְהֲרוּ הָלֹךְ וּדְהֹר.

לו

עַל הַמְּשׁוֹרֵר, רֵעַי, קוֹנֵנוּ:

בְּזֹהַר-טֹהַר תִּקְווֹתָיו,

אֲשֶׁר לֹא הֻגְשְׁמוּ עֲדֶנָּה,

עוֹדוֹ בְּשַׁחַר נְעוּרָיו –

נָבֵל! אַיֵּה יְקוֹד-הָרַעַד,

שְׁאִיפַת-הַיּשֶׁר הַמֻּצְנַעַת

שֶׁל הַרְגָשׁוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת

רַכּוֹת, עַזּוֹת וְנִשׂגָּבוֹת?

אֵי לַהַב זוֹ חֶמְדָּה סוֹעֶרֶת,

צִמְאוֹן תּוֹרָה עִם יְגִיעָה,

יִרְאַת בּוּשָׁה וַחֲטָאָה,

מַשְׂאַת-הַנֶּפֶשׁ הַמְסֻתֶּרֶת,

הַנַּעֲלָה בְּחֶזְיוֹנָהּ,

חֲלוֹם פּוֹאֶסְיָה עֶלְיוֹנָה!

לז

אוּלַי לְגִיל תֵּבֵל נִבְרָא הוּא,

אוּלַי הוּא לִתְהִלָּה נוֹעַד:

נִימֵי נִבְלוֹ אֲשֶׁר נִקְרָעוּ

יָכְלוּ עוֹרֵר צְלִיל-עֹז, הֵד-עַד

בִּשׁנוֹת עוֹלָם, אַחֲרָיו תָּבֹאנָה.

אוּלַי דַּרְגָה רָמָה נָכוֹנָה

לוֹ בְּמַעֲרֶכֶת הַחַיִּים.

אוּלַי צִלּוֹ, רַב-עִנּוּיִים,

הוֹרִיד סוֹד-קֹדֶשׁ אֶל הַקֶּבֶר,

וְנֶצַח נֶצַח נֶאֱלַם

קוֹל גְּאוֹנוֹ לִבְנֵי עוֹלָם,

וְלֹא יַגִּיעַ עוֹד מֵעֵבֶר

לִגְבוּל קִבְרוֹ לְעוֹלָמִים

הִמְנוֹן דּוֹרוֹת, בִּרְכַּת עַמִּים.

לח

שָׂבֵעַ מְרִי חַיִּים וָאֶרֶס

וּבְלִי הֵיטֵב לָאֱנוֹשׁוּת,

יָכֹל – הָה! בִּתְהִלַּת תִּפְאֶרֶת

מַלֵּא דַפֵּי הָעִתּוֹנוּת.

מֵסִית, מוֹכִיחַ עָם בָּשָּׁעַר,

יָכֹל לָסֹל דַּרְכּוֹ בְסָעַר,

לְהֵד תְּרוּעָה אוֹ עֶלְבּוֹנוֹת,

כְּדֵי תוֹךְ שְׁלַל-הַנִּצְחוֹנוֹת

הָשֵׁב לָאֱלֹהִים הָרוּחַ,

כְּמוֹ קוּטוּזוֹב¹⁶¹, אוֹ נֶלְסוֹן¹⁶²,

כִּבְאֶרֶץ נֹד – נַפּוֹלֵאוֹן

אוֹ כְּרִילֵיֶיב¹⁶³ שֶׁתָּלוּהוּ…

– – – – – –

לט

וְאוּלַי חֶלְקוֹ – לֹא הוֹד וָזֹהַר,

רַק חֵלֶק כָּל בָּשָׂר-וָדָם.

הָיוּ חוֹלְפִים יְמֵי הַנֹּעַר,

גַּם לְבָבוֹ הָיָה נִרְדָּם.

אָז יְשַׁנֶּה חַיִּים וָמַעַשׂ,

יִשְׁכַּח בַּת-שִׁיר, אִשָּׁה יִשָּׂא אָז,

צָלֵחַ וּ“מַקְרִין”, בִּכְפָר

יִלְבַּשׁ חֲלָט הוּא מְתֻפָּר,

חַיִּים וְכָל טוּבָם יִשׂבַּע הוּא,

בֶּן-מֵם פּוֹדַגְרָה בּוֹ תִדְבַּק,

יֹאכַל, יִשְׁתֶּה, יִשְׁמַן, יִמַּק,

יֶחְלֶה וּבְמִטָּתוֹ יִגְוַע הוּא

סוֹף סוֹף בֵּין יְלָדִים פּוֹעִים,

נָשִׁים גּוֹעוֹת וּקְהַל רוֹפְאִים.

מ

מִי עֲתִידוֹת אָדָם יוֹדֵעַ?

הָהּ, מְאַהֵב צָעִיר וָרַךְ,

בְּדִמְיוֹנוֹת מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,

פַּיְטָן, בְּיַד רֵעוֹ נִרְצָח!

בִּמְקוֹם צִנְעָה, בִּכְפָר מִזְרָחָה,

שָׁם גָּר בְּחִיר-הַשִּׁיר, יִצְמָחוּ

שְׁנֵי אֳרָנִים מְדֻבָּקִים

בְּשׁרְשֵׁיהֶם; שָׁם מֵי-פְלָגִים

קוֹלְחִים מֵעֵמֶק מִשׂתָּרֵעַ.

שָׁם בָּא חוֹרֵש לְהִנָּפֵשׁ,

כַּד הַקּוֹצֶרֶת הַמְקַרְקֵשׁ

בְּתוֹךְ הַמַּיִם שָׁם שׁוֹקֵעַ.

בְּצֵל הַפֶּלֶג שָׁם עַתָּה

עוֹמֶדֶת מַצֵּבָה פְשׁוּטָה.

מא

תַּחְתֶּיהָ (עֵת יִרְעַף מִמַּעַל

מְטַר אָבִיב עַל שְׂדוֹת-הַבָּר)

יוֹשֵׁב רוֹעֶה, קוֹלֵעַ נַעַל,

עַל דַּיָּגֵי הַווֹלְגָה שָׁר.

וְעִירוֹנִית רַכָּה, נִסְתֶּרֶת

בְּצֵל הַכְּפָר מִשְּׁרַב הַקֶּרֶת,

רוֹכֶבֶת חִישׁ וְנִשָּׂאָה

עַל פְּנֵי מֶרְחַב שָׂדוֹת, סוּסָהּ

לִפְנֵי הַקֶּבֶר מְעַכֶּבֶת,

תִּמְשֹׁךְ הָרֶסֶן, הַצָּעִיף

תִּשְׁמֹט מִמִּגְבַּעְתָּהּ, תָּעִיף

עֵינָהּ עַל כְּתֹבֶת הַמַּצֶּבֶת,

וְדִמְעָתָהּ אֲשֶׁר תְּפַךְ

תַּקְדִיר אֶת מַבָּטָהּ הָרָךְ.

מב

חוֹלֶמֶת הִיא וְצַעַד צַעַד

בְּמֶרְחֲבֵי שָׂדֶה תִּרְכָּב;

חוֹשֶׁבֶת הִיא שֶׁלֹּא-מִדַּעַת

עַל לֶנְסקִי וְגוֹרַל חַיָּיו.

"אֵי אוֹלְגָה? – תְּהַרְהֵר – וּמַה לָּהּ?

הַאִם יָמִים רַבִּים סָבָלָה?

אוּלַי יָבְשָׁה חִישׁ דִּמְעָתָהּ?

וַאֲחוֹתָהּ אֵיפֹה עַתָּה?

וְאֵי נְזִיר אֱנוֹשׁ וָחֶלֶד,

שׂוֹנֵא-נָשִׁים מוֹדֶרְנִי כָּךְ,

אֵי הַקּוֹדֵר הַהֲפַכְפָּךְ,

רוֹצֵחַ הַמְּשׁוֹרֵר-הַיֶּלֶד?"

חַכּוּ וּבְמֶשֶׁך הָעִתִּים

לָכֶם אֶמְסֹר כָּל הַפְּרָטִים.

מג

אַךְ לֹא כָעֵת. אוֹהֵב הִנֵּנִי

אֶת-גִּבּוֹרִי בְכָל נַפְשִׁי,

אָשׁוּב טַפֵּל עוֹד בְּיֶבְגֵנִי,

אֲבָל כְּרֶגַע אִי-אֶפְשִׁי.

גִּילִי דוֹרֵשׁ עָצְמָה שֶׁל פְּרוֹזָה,

חֲרוּז פָּזִיז שׁוּב לֹא אֶחֱרֹזָה,

וּבַאֲנָחַה אוֹדֶה: אַחֲרָיו

חוֹזֵר אֲנִי בְּלִי חֵשֶׁק רָב.

אֵין כָּל רָצוֹן לִי בַּמַּחְבֶּרֶת

כְּבַתְּחִלָּה גַבֵּב שׁוּרוֹת;

טְרָדוֹת קָשׁוֹת וַאֲחֵרוֹת,

וַהֲזָיָה קָרָה אַחֶרֶת

בִּשְׁאוֹן תֵּבֵל וּבִדְמָמָה

יַחֲרִידוּ בִי אֶת-הַנְּשָׁמָה.

מד

בִּי חֵשֶׁק-לֵב חָדָשׁ הִרְגַּשְׁתִּי,

גַּם עֶצֶב בִּי חָדָשׁ פּוֹעֵם;

מִתְּשׁוּקוֹתַי קוֹדְמוֹת נוֹאָשְׁתִּי,

אַךְ צַר לִי עַל עָצְבִּי קוֹדֵם.

אֵי חֲלוֹמִי, חֲלוֹם הַזֹּהַר?

אַיֵּה חֲרוּז-נִצְחִי לוֹ: נֹעַר?

הֲבֶאֱמֶת עָבַר עִתּוֹ,

נָפְלָה עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתּוֹ?

הֲיִתָּכֵן (זאֹת לֹא אָמַרְתִּי

לְשֵׁם אֱלֶגִיָה), שֶׁכְּבָר

אֲבִיב חֶלְדִּי חָלַף עָבַר,

מַה שֶּׁבִּצְחוֹק עַד כֹּה שׁוֹרַרְתִּי?

הַאֵין לוֹ חֲזָרָה? הַאִם

קָרוֹב אֲנִי לְגִיל שְׁלשִׁים?

מה

אָכֵן, בָּאוּנִי צָהֳרַיִם,

בְּעַל כָּרְחִי אוֹדֶה בְכָךְ.

הוֹי, בַּחֲרוּתִי קַלַּת-כְּנָפַיִם,

אֶקַּח פְּרִידָה מִמֵּך כָּאָח!

שְׂאִי תוֹדָה עַל תַּעֲנוּגָיִךְ,

עָצְבֵּך וּמֶתֶק יִסּוּרָיִךְ,

עַל הַמִּשְׁתִּים וְהַשְּׂמָחוֹת

וְהַסְּעָרוֹת – כָּל הַמְּנָחוֹת

אֲשֶׁר נָתַתְּ לִי. גַּם בְּשֶׁקֶט,

גַּם בְּסוּפוֹת יְמֵי חַיַּי

בָּךְ הִתְעַנַּגְתִּי לְמַדַּי.

כָּעֵת בְּנֶפֶשׁ מְזֻקֶּקֶת

נְתִיב-חַיִּים חָדָשׁ אֶבְחַר,

אָנוּחַ מִפִּגְעֵי עָבָר.

מו

אַבִּיט אֶל דֶּרֶךְ נֶעֱזֶבֶת.

הֱיֵה שָׁלוֹם בֵּית עֲלוּמַי,

שָׁם בְּעַצְלוּת וַחֲלוֹם-עַצֶּבֶת

וּבַחֲשָׁקִים חָלְפוּ יָמַי.

גַּם אַתְּ, הִתְלַהֲבוּת, הָעִירִי

אֶת דִּמְיוֹנִי בִּי וְהַסְעִירִי,

הָפִיגִי רֶדֶם לְבָבִי,

פִּקְדִינִי בְּפִנַּת נָוִי,

בַּל תְּצֻנַּן נַפְשִׁי נִלְהֶבֶת,

בַּל תִּתְאַכְזֵר, בַּל תִּתְנַוֵּן

וְסוֹף כָּל סוֹף בַּל תִּתְאַבֵּן

בְּתוֹךְ שִׁכְּרוּת-עוֹלָם מַרְקֶבֶת,

בֵּין גַּסֵּי-רוּחַ יְהִירִים,

בֵּין אֱוִילִים כֹּה מַזְהִירִים.

מז

בֵּין יְלָדִים מוּגֵי-הַנֶּפֶשׁ,

פְּרָאִים, פִּקְחִים וּמְפֻנָּקִים,

שׁוֹפְטִים אַנְשֵׁי-מָדוֹן וָטֶפֶשׁ

זֵדִים מְיַגְּעִים וּמַצְחִיקִים,

גַּנְדְּרָנִיּוֹת יְרֵאוֹת-אֱלֹהַּ,

וַעֲבָדִים חוֹמְדִים לִכְרֹעַ,

בְּתוֹךְ מַחֲזוֹת קִנְאָה, בְּגִידוֹת

נִמּוּסִיּוֹת וְנֶחְמָדוֹת,

בְּתוֹךְ הַבְלוּת-תֵּבֵל אַכְזֶרֶת

וּמִשְׁפָּטֶיהָ הַקָּרִים,

בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת וּבְהִרְהוּרִים

שֶׁל רֵיקָנוּת-אָדָם נִבְעֶרֶת,

בְּתוֹך צוּלַת חַיִּים, שֶׁבָּהּ

אִתְּכֶם, רֵעִים, יַחְדָּו נִטְבָּע!

פרק שביעי

מוֹסְקְבָה, בַּת רוּסְיָה הַנֶּאֱהֶבֶת,

מִי יִדְמֶה לָךְ מִי יִשְׁוֶה לָךְ?

דִימִיטְרִיוֹב

מוֹסְקְבָה יַקִּירָתִי, אֵיכָה לֹא אֶאֱהָבֶנָּה?

בַּרַטִינְסקִי

– לְמוֹסְקְבָה אָצִים? מַה טּוֹב לִרְאוֹת עוֹלָם!

אֵי טוֹב מִזֶּה?

– שָׁם בִּמְקוֹם אֵינֶנּוּ.

גְרִיבּוֹיֶדוֹב

א

רְדוּף קַרְנֵי אָבִיב פּוֹרֵחַ,

הַשֶּׁלֶג מִסְּבִיבוֹת הָרִים

עַל אֲפָרִים שְׁטוּחִים צוֹנֵחַ,

כְּפַלְגֵי-מַיִם עֲכוּרִים.

כָּל הַבְּרִיאָה חוֹלְמָה, צוֹהֶלֶת:

פְּנֵי הָאָבִיב הִיא מְקַבֶּלֶת.

שְׁמֵי-הַתְּכֵלֶת נוֹצְצִים.

עֲדַיִן שְׁקוּפִים עֵצִים

בְּמוֹךְ נִצָּנֵיהֶם יוֹרִיקוּ.

מִתָּא-הַשַּׁעֲוָה דְּבוֹרִים

עָפוֹת לִגְבּוֹת מַס אֲפָרִים.

הָעֲמָקִים יִיבְשׁוּ, יַבְהִיקוּ,

יִגְעֶה הָעֵדֶר, הַזָּמִיר

בִּדְמִי הַלֵּיל יַשְׁמִיעַ שִׁיר.

ב

מַה לֵּב יֶעְגַּם בִּי, עֵת תּוֹפִיעַ

אָבִיב! אָבִיב! תּוֹר חֲשָׁקָי!

מַה בִּי תִכְמַהּ נַפְשִׁי, הַזִּיעַ

מָה רַב בְּתוֹךְ דְּמֵי עוֹרְקָי!

הֶמְיַת-לִבִּי מַה תְּצִיקֵנִי,

בְּעֵת שֶׁמִּתְעַנֵּג הִנֵּנִי

עַל רוּחַ הָאָבִיב, יִנְשֹׁב

אֶל תּוֹךְ פָּנַי בִּדְמִי הַנּוֹף.

הֲזָר לִי גִיל וְשַׁעֲשׁוּעַ,

וְכָל הָחַי, כָּל הַמֵּזִין,

כָּל הַמַּזְהִיר וְהַמַּרְנִין

יָעִירוּ עֶצֶב וְגַעְגּוּעַ

בְּנִשְׁמָתִי שֶׁנֶּאֶלְמָה,

וְלֹא יָאִירוּ עוֹלָמָהּ?

ג

אוֹ לֹא נִשְׂמַח, עֵת שׁוּב יֵעוֹרוּ

עֲלֵי עֵצִים בַּסְּתָו נוֹשְׁרִים,

כִּי אֶת יָמֵינוּ לֹא יַחֲזֹרוּ,

נִזְכֹּר לְרַעַשׁ הַיְּעָרִים?

וּבַבְּרִיאָה הַמִּתְחַדֶּשֶׁת

אוּלַי בְּמַחֲשָׁבָה נִרְעֶשֶׁת

נִרְאֶה חַיֵּינוּ בְנָבְלָם,

שֶׁלֹא יָשׁוּבוּ לְעוֹלָם?

אוּלַי עוֹלֶה גַּם עַל הַדַּעַת

כְּבַחֲזוֹנוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר

אָבִיב יָשָׁן, אָבִיב אַחֵר,

וּמִתְמַלֵּא לִבֵּנוּ רַעַד

וַהֲזָיָה עַל נוֹף מֻצְנָע,

עַל קֶסֶם לֵיל, עַל לְבָנָה…

ד

לְרַשְׁלָנִים טוֹבִים עֵת-כּשֶׁר!

לְאֶפִּיקוֹרְסִים-חֲכָמִים,

לָאֲדִישִׁים שִׂבְעֵי הָאשֶׁר,

לְאֶפְרוֹחֵי לֶבְשִׁין¹⁶⁴ תַּמִּים,

לָכֶם פְּרִיאַמִים¹⁶⁵ שֶׁל כְּפָרֵנוּ,

וְלָרְגִישׁוֹת בִּגְבִירוֹתֵינוּ–

הַכְּפָרָה יַזְמִינְכֶם אָבִיב!

תּוֹר פְּרָחִים וְחֹם וָזִיו,

וְטִיּוּלֵי חֶמְדָּה לַנֹּעַר

וְנֹעַם לַיִל מְשַׁכֵּר…

אֶל הַשָּׂדוֹת, אַחִים, מַהֵר!

קְחוּ עֶגְלוֹת רָצִים אוֹ דֹאַר,

אוֹ מֶרְכָּבוֹת קְחוּ, עִמְסוּ,

וּצְאוּ מִתְּחוּם הָעִיר וּסְעוּ.

ה

קוֹרֵא רַב-חֶסֶד, צֵא גַּם אָתָּה,

מַהֵר עֲזֹב בְּעֶגְלָתְךָ

הָעִיר הַסּוֹאֲנָה, שָׂבַעְתָּ

בָּהּ גִּיל בַּחֹרֶף וְשִׂמְחָה.

עִם בַּת שִׁירִי זוֹ הַשּׁוֹבֶבֶת

נֵלֵךְ עַל שְׂפַת נָהָר הַקְשֵׁב אֶת

רִשְׁרוּשׁ הַחֹרֶף שֶׁבַּכְּפָר,

מָקוֹם יָשַׁב בּוֹ זֶה לֹא כְבָר

בִּימוֹת הַחֹרֶף גִּבּוֹרֵנוּ,

נָזִיר קוֹדֵר, בְּלִי מַטָּרָה,

שָׁכֵן לְטַניָה הַצְּעִירָה

וְהַחוֹלֶמֶת; אַךְ אֵינֶנּוּ

עַתָּה בַּכְּפָר, חָלַף-עָבַר,

רַק זֵכֶר מַר אַחֲרָיו נִשְׁאָר.

ו

בֵּין הֶהָרִים, כְּבַחֲצִי גֹרֶן

מִשְׁתַּלְשְׁלִים, שָׁם פֶּלֶג צַר

נִמְשָׁךְ בִּנְתִיב חֹרְשַׁת-הָאֹרֶן

עַל כַּר יָרֹק אֶל הַנָּהָר.

שָׁם הַזָּמִיר שִׁירוֹ פוֹצֵחַ

בַּלַּיְלָה, שָׁם סִרְפָּד צוֹמֵחַ,

מַעְיָן שָׁם סוֹד שִׂיחוֹ יַנְעִים.

בְּסֵתֶר שְׁנַיִם אֳרָנִים

נִרְאֵית שָׁם אֶבֶן-הַמַּצֶבֶת

וּבָהּ הַכְּתֹבֶת דִּלְקַמָּן:

"וְלַדִימִיר לֶנְסְקִי פֹּה נִטְמָן,

מֵת בִּנְעוּרָיו, לֹא חַת מִמָּוֶת.

בֶּן כַּךְ וְכַךְ, שָׁנָה וָיוֹם…

בָּחוּר-פַּיְטָן, נוּם בְּשָׁלוֹם".

ז

מֵעַל לַקֶּבֶר הַצָּנוּעַ

יֵשׁ רוּחַ-בֹּקֶר לְעִתִּים

הֵנִיעַ זֵר סוֹדִי, קָלוּעַ,

עַל בַּדֵּי-אֹרֶן הַמֻּטִּים.

עִתִּים הָיוּ בָאוֹת לָשֶׁבֶת

שְׁתֵּי רֵעוֹת עַל הַמַּצֶּבֶת

וּלְאוֹר הַסַּהַר חֲבוּקוֹת

הִרְבּוּ בַלַּיִל הֵן לִבְכּוֹת.

כָּעֵת… הַתֵּל קוֹדֵר, שָׁכוּחַ.

הַשְּׁבִיל אֵלָיו עָלָה קוֹצִים;

אֵין עַל הָאֹרֶן זֵר-צִיצִים.

שָׁם רַק רוֹעֶה זָקֵן יָנוּחַ,

יָשִׁיר, חָלוּשׁ, כְּבַתְּחִלָּה

וְנַעַל פְּשׁוּטָה יִקְלָע.

ח

וּפַעַם רַק, עֵת הֶאֱפִילוּ

הַדִּמְדּוּמִים, עַלְמָה אַחַת

בִּקְרָה הַמַּצֵּבָה וּכְאִלּוּ

יָגוֹן טָמִיר לִבָּהּ צָבָט.

בְּרָב פַּחְדָּהּ, שֶׁלֹּא מִדַּעַת

רֹאשָׁהּ הוֹרִידָה וְדוֹמַעַת

לִפְנֵי הַקֶּבֶר הַנֶּחְמָד

שִׂכְּלָה יָדֶיהָ וַתִּרְעָד.

אַךְ פֶּתַע בִּפְסִיעָה נִמְהֶרֶת

אוּלַן צָעִיר אוֹתָהּ הִדְבִּיק,

גָּבוֹהַּ, מְהֻדָּק, מַסְמִיק,

שָׂפָם שָׁחוֹר לוֹ לְתִפְאֶרֶת,

כָּפַף הַשֶּׁכֶם הָרָחָב

וְגֵא צִלְצֵל בְּדָרְבָנָיו.

ט

בִּפְנֵי אִישׁ הַצָּבָא הִבִּיטָה:

אֵשׁ-כַּעַס בְּעֵינָיו תִּבְעַר

לְאַט יָדָהּ הִיא לוֹ הוֹשִׁיטָה

אַךְ לֹא הִגִּידָה לוֹ דָבָר.

וְכַלַּת לֶנְסְקִי הַדּוֹמֶמֶת

מֵהַמַּצֶּבֶת הַמְיֻתֶּמֶת

הָלְכָה עִמּוֹ וְנֶעֶלְמָה,

מֵאָז הֵדָהּ גַּם לֹא נִשְׁמָע…

– – – – – – –

י

הָהּ, לֶנְסְקִי! אוֹלְגָה הַקּוֹדֶרֶת

יָמִים רַבִּים לֹא קוֹנְנָה,

כִּי אֱמוּנִים אֵינָהּ שׁוֹמֶרֶת

כַּלָּה רַכָּה לְעִצְּבוֹנָהּ.

אַחֵר מָשַׁךְ עַתָּה עֵינֶיהָ.

אַחֵר הִסְפִּיק לִבָּהּ הַרְגֵּעַ

בְּמַחְמְאוֹת הָאַהֲבָה.

אוּלַן מָשַׁךְ אֶת לְבָבָהּ,

אֶת הָאוּלַן הִנָּהּ אוֹהֶבֶת…

וְלַחֻפָּה הִיא נִכְנְסָה

בְּבַיְשָׁנוּת עִם אֲרוּסָהּ,

מוּל הַמִּזְבֵּחַ הִיא נִצֶּבֶת,

אֵשׁ בְּעֵינֶיהָ תְּלַהֵט,

בַּת-צְחוֹק עַל פִּיהָ תְּרַטֵּט.

יא

פַּיְטָן אֻמְלָל! הַאִם נִבְעַת הוּא,

עֵת הַבְּשׂוֹרָה הַמַּחֲרִידָה!

בִּזְבוּל הַנֶּצַח הִגִּיעַתּוּ

עַל כַּלָּתוֹ אֲשֶׁר בָּגְדָהּ?

אוֹ לְלֹא-רֶגֶשׁ, לְלֹא-נִיעַ,

בְּחֵיק הַמָּוֶת הַמַּרְגִּיעַ,

שׁוּב לֹא יֶחֱרַד, לֹא יִדָּהֵם

וְעוֹלָמוֹ סָגוּר, אִלֵּם…

כֵּן גַּם עָלֵינוּ מַר-הַמָּוֶת

יִגְזֹר שִׁכְּחָה וַאֲדִישׁוּת.

יִדֹּם לְפֶתַע, עֵת נָמוּת,

קוֹל צַר וְרֵעַ וּמְאַהֶבֶת.

יָרִים רַק סוֹד-יוֹרְשִׁים רוֹגֵן

רִיב-יְרֻשָּׁה בִלְתִּי-הוֹגֵן.

יב

נָדַם קוֹל אוֹלָה בְּמִשְׁפַּחַת

הַלָּרִינִים, כִּי בָא הַזְּמַן

וְאֶל הַגְּדוּד עִמָּהּ בְּיַחַד

הֻכְרַח לִנְסֹעַ הָאוּלַן.

הָאֵם הִתְחִילָה מְלַפֶּפֶת

בִּתָּהּ וַתְּהִי כְמִתְעַלֶּפֶת,

הוֹרִידָה נַחַל דְּמָעוֹת;

אַךְ טַניָה לֹא יָכְלָה לִבְכּוֹת:

פָּנֶיהָ הַנּוּגִים הִכְסִיפוּ,

עֵת הַקְּרוֹבִים כֻּלָּם יָצְאוּ

אֶל הַמָּבוֹא, הִתְרוֹצְצוּ,

וְתוֹךְ כְּדֵי פְרִידָה הִקִּיפוּ

אֶת הַצְּעִירִים וּמֶרְכַּבְתָּם.

טַטיָנָה דֹּם לִוְּתָה אוֹתָם.

יג

וּבְעִקְּבוֹתָם זְמַן רַב נִבָּטָה,

כְּמוֹ בְּעַד הָעֲלָטָה…

מַה-גַּלְמוּדָה טַטְיָנָה עָתָּה!

הָהּ, רְעוּתָהּ מִיַּלְדוּתָהּ,

יוֹנַת הַחֵן הַנֶּאֱמֶנֶת,

הָיְתָה אָחוֹת לָהּ וְאוֹמֶנֶת,

לָנֶצַח מֶנָּה נִפְרְדָה,

לְמֶרְחַקִּים הִיא נָדְדָה.

תּוֹעָה טַטְיָנָה, בְּלִי לָדַעַת

לְאָן; נִכְנֶסֶת לִפְעָמִים

לְגַן עָזוּב… אֵין נִחוּמִים.

אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ הִיא בוֹלַעַת,

אַךְ לֹא יֵקַלּוּ יִסּוּרִים;

לִבָּהּ נִקְרַע בָּהּ לִגְזָרִים.

יד

בִּבְדִידוּתָהּ אֲשֶׁר קָשָׁתָה,

יִלְהַט חֶשְׁקָהּ בָּהּ עַד אֵין חֹק;

לִבָּהּ בְּעֹז יַזְכִּיר לָהּ עָתָּה

אֶת-שֵׁם אוֹניֶגִין הָרָחוֹק.

לֹא עוֹד תִּרְאֶה פָנָיו לָנֶצַח;

תִּשְׂטֹם אוֹתוֹ, אֶת אִישׁ-הָרֶצַח,

שֶׁנֶּפֶשׁ יְדִידוֹ קָבַע

פַּיְטָן בַּעֲלוּמָיו גָּוַע…

אֲבָל אֶת שְׁמוֹ מִי עוֹד יַבִּיעַ?

אֲרוּסָתוֹ אַחֵר יַחֲבֹק.

וְזֵכֶר הַמְּשׁוֹרֵר נָמוֹג,

כְּמוֹ עָשָׁן בִּמְרוֹם רָקִיעַ.

שְׁנֵי לְבָבוֹת אוּלַי עַכְשָׁו

עוֹד יִתְאַבְּלוּ עָלָיו… לַשָּׁוְא!

טו

עֵת עֶרֶב. דִּמְדְּמוּ שָׁמַיִם.

פִּכּוּ מֵי-נַחַל בְּצִנְעָה.

זִמְזֵם חָסִיל. מְחוֹל הַמַּחֲנַיִם

כְּבָר נִפְסַק. כְּבָר עָשְׁנָה

אֵשׁ דַּיָּגִים וַתִּתְלַקֵּחַ.

עַל פְּנֵי שָׂדֶה לְאוֹר יָרֵחַ

בְּהִרְהוּרֶיהָ צוֹלְלָה,

טַטְיָנָה לְבַדָּה טִיְּלָה.

הָלְכָה… פִּתְאֹם רָאוּ עֵינֶיהָ

בֵּית-אֲדוֹנִים מִמְּרוֹם גִּבְעָה,

תַּחְתֶּיהָ חֹרֶשׁ וְחַוָּה

וְגַן עַל נַחַל מִשְׂתָּרֵעַ.

הִבִּיטָה טַניָה– וְהַלֵּב

בְּיֶתֶר-עֹז הִתְחִיל נוֹקֵף.

טז

הַפִּקְפּוּקִים בָּהּ יְקַנֵּנוּ:

"הַאִם אֶחֱזֹר אוֹ אֶשָּׁאֵר?

אֲנִי זָרָה פֹה… הוּא אֵינֶנּוּ…

אֶרְאֶה הַגַּן וְהֶחָצֵר!"

טַטְיָנָה מִן הַתֵּל יוֹרֶדֶת

וְכָל עוֹד רוּחַ בָּהּ רוֹעֶדֶת,

סָבִיב תַּבִּיט וְתִשְׁתּוֹמֵם:

נִכְנֶסֶת אֶל חָצֵר שָׁמֵם.

כְּלָבִים עָלֶיהָ הִתְנַפָּלוּ.

לְצַּעֲקַת הַנִּבְהָלָה

מִיָּד חָפְזָה בַהֲמֻלָּה

עֲדַת יַלְדֵי חָצֵר. הַלָּלוּ

גֵּרְשׁוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ תִּגְרָה

וַיְגוֹנְנוּ עַל הַנַּעֲרָה.

יז

"בֵּית הָאָדוֹן– הַאִם מֻתָּר הוּא

לִרְאוֹת?" טַטְיָנָה שָׁאֲלָה:

אֶל בֵּית אֲנִיסְיָה חִישׁ דָּהָרוּ,

כִּי הַמַּפְתֵּחַ הוּא אֶצְלָהּ.

אֲנִיסְיָה בְּלִי לְהִתְמַהְמֵהַּ

פָּתְחָה הַדֶּלֶת לְפָנֶיהָ

וְהִיא בְּבַיִת רֵיק, שָׁם גָּר

עוֹד גִּבּוֹרֵנוּ זֶה לֹא כְבָר.

רוֹאָה הִיא: בַּטְּרַקְלִין פְּנִימָה

עַל הַבִּילְיַרְד מַטֶּה נִשְׁכָּח;

עֲלֵי דַרְגֵּשׁ מָעוּךְ מֻנָּח

שׁוֹט-רְכִיבָה. פָּסְעָה קָדִימָה;

וְהַזְּקֵנָה לָהּ: "פֹּה הָאָח;

כַּאן הָאָדוֹן לְבַד לוֹ נָח".

יח

"עִם לֶנְסְקִי הַמָּנוֹחַ יַחַד

הָיָה מֵסֵב פֹּה לִסְעוּדָה.

בְּבַקָּשָׁה אַחֲרַי, אוֹרַחַת,–

הִנֵּה חֲדַר-הָעֲבוֹדָה:

פֹּה נָח, שָׁתָה קָפֶה, שׂוֹחֵחַ

בִּדְבַר מִשְׁקוֹ עִם הַמְּפַקֵּחַ.

קָרָא בַבֹּקֶר סֵפֶר… כֵּן,

פֹּה הָאָדוֹן גָּר הַזָּקֵן".

יֵשׁ וּבְשִׂימוֹ הַמִּשְׁקָפַיִם

הָיָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן נוֹהֵג

שְׂחוֹק הַ“שּׁוֹטִים” עִמִּי שַׂחֵק,

הַצִּילָה, אֱלֹהֵי שָׁמַיִם,

נַפְשׁוֹ וּשְׁלַח מְנוּחָה שְׁלֵמָה

לְעַצְמוֹתָיו בָּאֲדָמָה"!

יט

בְּמַבַּט-נֹעַם הִסְתַּכָּלָה

עַתָּה בַחֶדֶר וּסְבִיבָהּ;

כַּמָּה יָקָר הַכֹּל נִדְמָה לָהּ,

מַרְעִיף טַל נַחַת מַכְאִיבָה

עַל נִשְׁמָתָהּ לֵאָה– חוֹלֶמֶת:

שֻׁלְחָן, לַמְפַּדָּה זוֹ עוֹמֶמֶת,

גַּל הַסְּפָרִים וְהַשְּׂמִיכָה

עַל הַמִּטָּה, הַחֲשֵׁכָה

לְאוֹר הַסַּהַר מִשְׁתַּקֶּפֶת,

דִּמְדּוּם הָעֶרֶב הַמַּחֲוִיר,

דְּמוּת לוֹרְד בַּיְרוֹן עַל הַקִּיר,

וְעַל עַמּוּד– בֻּבָּה זוֹעֶפֶת,

כּוֹבַע חוֹבֶשֶׁת הַבֻּבָּה,

שִׂכְּלָה יָדֶיהָ עַל לִבָּהּ.

כ

כְּמֻקְסָמָה עוֹד הִיא נִצֶּבֶת

בַּחֶדֶר הַמֻּפְלָא. שְׁעַת

הָעֶרֶב. רוּחַ-קֹר נוֹשֶׁבֶת.

בָּעֵמֶק– אֹפֶל. עַל שְׂפַת

הַנַּחַל נָם שְׁנָתוֹ הַיַּעַר.

נֶחְבָּא בְסֵתֶר-הָר הַסַּהַר.

עוֹלַת הָרֶגֶל הָרַכָּה–

כְבָר עֵת לָשׁוּב לָהּ מִדַּרְכָּהּ.

וְהִיא הִתְרַגְּשׁוּתָהּ כּוֹבֶשֶׁת,

וּבִגְנִיחָה מְסֻתָּרָה

תָחוּשׁ הַבַּיְתָה בַּחֲזָרָה,

אֲבָל רְשׁוּת הִיא מְבַקֶּשֶׁת

בַּקֵּר הַבַּיִת הַנֶּעֱזָב,

כִּי הַסְּפָרִים לִקְרֹא תִּתְאָו.

כא

מֵהַסּוֹכֶנֶת הִיא נִפְרֶדֶת

בַּשַּׁעַר. יוֹם חָלַף וְשׁוּב

בַּבֹּקֶר תְּמַהֵר לָרֶדֶת

אֶל בֵּית אוֹניֶגִין הֶעָזוּב.

דּוֹמֵם חֲדַר-עֲבוֹדָתוֹ הוּא,

פֹּה שָׁכְחָה עוֹלַם הַתֹּהוּ,

וּפֹה בִּבְדִידוּתָהּ זְמַן רָב

בָּכֹה בָכְתָה הִיא. בִּסְפָרָיו

עֵינֶיהָ אַחֲרֵי כֵן הִטְבִּיעָה.

לִבָּהּ רָחַק מֵהֶם תְּחִלָּה,

אַךְ עֶצֶם מִבְחָרָם נִפְלָא

הָיָה בְעֵינֶיהָ וּמַתְמִיהַּ.

בְּצִמָּאוֹן אוֹתָם בָּלְעָה,

עוֹלָם חָדָשׁ לָהּ בָּם נִגְלָה.

כב

אִם כִּי אוֹניֶגִין, כְּיָדוּעַ,

לִקְרֹא סְפָרִים מִכְּבָר חָדַל,

אֲבָל מִסְפַּר סְפָרִים קָבוּעַ

מֵחֵרֶם הַגְּנִיזָה נִצַּל:

כְּמוֹ הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁל דוֹן ז’וּאַן¹⁶⁶, עִם

שְׁנַיִם-שְׁלֹשָׁה רוֹמָנִים,

שֶׁהַמְּצִיאוּת בָּם נִשְׁתַּקְּפָה,

וְהָאָדָם בֶּן-הַתְּקוּפָה

בָּהֶם תֹּאַר לְלֹא כָל-שֶׁקֶר,

עַל נִשְׁמָתוֹ הָאֲדִישָׁה,

עַצְמָהּ אוֹהֶבֶת וְנֻקְשָׁה,

שׁוֹגֶה בְּדִמְיוֹנוֹת אֵין-חֵקֶר,

וְעַל שִׂכְלוֹ תָּמִיד קוֹדֵר,

אֲשֶׁר בְּמַעַשׂ-שָׁוְא סוֹעֵר.

כג

עוֹד בְּהַרְבֵּה דַפִּים נִשְׁאָרוּ

עִקְּבוֹת שָׂרֶטֶת צִפָּרְנָיו.

עֵינֵי טַטְיָנָה מַה חָדָרוּ

וּבָחֲנוּ כָל אוֹת וְקָו.

בְּרֶטֶט-לֵב רוֹאָה הִיא עָתָּה

הַהֶעָרָה שֶׁהִפְתִּיעַתּוּ,

הָרַעֲיוֹן בּוֹ הִתְחַבֵּט,

לְמַה הִסְכִּים אוֹ הִתְנַגֵּד.

עַל הַשּׁוּלַיִם הִיא מוֹצֵאת אֶת

עִקְּבוֹת הָעִפָּרוֹן. וְכֹה

נִשְׁמַת אוֹניֶגִין שָׁם וּפֹה

שֶׁלֹּא מִדַּעַת מִתְבַּלֶּטֶת

בִּצְלָב אוֹ בְצִיּוּן מִלָּה

אוֹ בְסִמָּן שֶׁל שְׁאֵלָה.

כד

וּלְאַט-לְאַט, תּוֹדָה לֵאלֹהַּ,

הֵבִינָה עַד כְּדֵי לִרְאוֹת,

מִי הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר לִכְמֹהַּ

אֵלָיו נִדּוֹנָה וְלִכְלוֹת,

שֶׁכֵּן גָּזַר גּוֹרַל חַיֶּיהָ:

אִישׁ זָר קוֹדֵר הוּא וּמְתַעְתֵּעַ

יְצִיר תָּפְתֶּה אוֹ צִיר-מָרוֹם,

שָׂטָן יָהִיר אוֹ מַלְאַךְ-תֹּם?

הַאִם חִקּוּי לַאֲחֵרִים הוּא,

אוּלַי חֲזוֹן-בַּדִּים מַתְעֶה,

רוּסִי, מְעִיל הַרוֹלְד עוֹטֶה,

פֵּרוּשׁ לְתַהְפּוּכוֹת זָרִים הוּא

אוֹ לִמְלִיצוֹת מִלּוֹן חָדִישׁ?

אוּלַי פַּרוֹדְיָה הוּא הָאִישׁ?

כה

הַאִם אֶת-הַחִידָה פָּתָרָה?

הַאִם מָצְאָה אֶת-הַמִּלָּה?

הַזְּמַן עוֹבֵר; הִיא לֹא זָכָרָה,

כִּי מְחַכִּים בַּבַּיִת לָהּ,

וּשְׁנֵי שְׁכֵנִים, אִמָּהּ וָרֵעַ,

שִׂיחָה יְנַהֲלוּ עָלֶיהָ.

"וּמָה? טַטְיָנָה כְּבָר בּוֹגְרָה,–

אִמָּהּ בַּאֲנָחָה אָמְרָה.–

הֵן צְעִירָה מִמֶּנָּה אוֹלָה.

עֵת לְדַבֵּר בָּהּ, בְּחַיַּי,

אַךְ מָה הַדֶּרֶךְ, יַקִּירָי?

וּמַעֲנֶה אֶחָד יֶשְׁנוֹ לָהּ:

אֵינִי רוֹצָה. וְנוֹדְדָה

נוּגָה בַיַּעַר לְבַדָּהּ".

כו

– אוּלַי נִתְאַהֲבָה?– "חָלִילָה!

בּוּיַנוֹב הִשְׁתַּדֵּךְ– סֵרְבָה.

חָשַׁק בָּהּ פֶּטוּשְׁקוֹב– הִכְשִׁילָה.

פִיכְטִין אֵלֵינוּ פַּעַם בָּא.

הוּזַר נִפְלָא– אֶחָד מֵאֶלֶף;

הוּא הִתְרַפֵּס מַמָּשׁ כְּכֶלֶב!

חָשַׁבְתִּי: שֶׁמָּא… מִי יֵדָע?

לַשָּׁוְא– וְשׁוּב תִּקְוָה אָבְדָה".

– אַךְ לָמָּה, אַתְּ אִמָּא, דּוֹאֶגֶת?

לַשּׁוּק שֶׁל הַכַּלּוֹת– מוֹסְקְבָה!

שָׁם יֵשׁ קוֹפְצִים– בְּהַרְחָבָה…

“הוֹי, אַבָּא, אֵין הַיָּד מַשֶּׂגֶת”.

– לְחֹרֶף זֶה הֲרֵי יַסְפִּיק,

וָלֹא– מִלְוֶה לָךְ אַעֲנִיק.

כז

אֶת לָרִינָה מְאֹד הִרְנִינָה

זוֹ הָעֵצָה הַמְחֻכָּמָה;

אַחֲרֵי שִׁקּוּל-דֵּעָה הִסְכִּימָה

לִנְסֹעַ לְמוֹסְקְבָה עִמָּהּ.

שׁוֹמְעָה טַטְיָנָה וְרוֹעֶדֶת:

לִפְנֵי מִשְׁפַּט חֶבְרָה מַקְפֶּדֶת

לָבוֹא עָלֶיהָ וּלְהַבְלִיט

אֶת הַפַּשְׁטוּת הַקַּרְתָּנִית,

אֶת-הַתִּלְבֹּשֶׁת הַמְאֻחֶרֶת,

לְשׁוֹן דִּבּוּר זֶה מְגֻמְגָּם!

בִּצְחוֹק הֵן יְקַדְּמוּהָ שָׁם

הַטַּרְזָנִים וִיפוֹת-הַקֶּרֶת!

הָהּ, מַה-נּוֹרָא! לִבָּהּ בּוֹחֵר

בְּסֵתֶר-יַעַר הִשָּׁאֵר.

כח

עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ קוּם הִשְׁכִּימָה

וּמִהֲרָה לִשְׂדוֹת-הַבָּר

וְכֹה הִגִּידָה עֵת הֵרִימָה

עֵינֵי-הַחֶמֶד אֶל הַכְּפָר:

הֲיִי שָׁלוֹם, בִּקְעָה דוֹמֶמֶת!

וְאַתְּ פִּסְגַּת הָרִים רוֹמֶמֶת!

הֱיֵה שָׁלוֹם, הוֹד-יְעָרִים!

שָׁלוֹם, שָׁמַיִם נֶהְדָּרִים!

שָׁלוֹם, מְשׂוֹשׂ-הַטֶּבַע! עָתָּה

עוֹלָם צָנוּעַ וְחָבִיב

בְּהֶבֶל וּבְרַק-שָׁוְא אַחֲלִיף!

הֱיֵה שָׁלוֹם, חָפְשִׁי, גַּם אָתָּה!

לְאָן אֶשְׁאַף? וּמַה חֶבְלִי,

אֲשֶׁר זִמֵּן לִי גּוֹרָלִי?

כט

כָּעֵת הַטִּיּוּלִים אָרָכוּ;

כָּעֵת כָּל גֶבַע וּבְרֵכָה

בַּהֲדָרָם לִבָּהּ לָקָחוּ,

מָשְׁכוּ עֵינֶיהָ עַל-כָּרְחָהּ.

אֶל הַיְּעָרוֹת וּנְאוֹת הַדֶּשֶׁא,

אֶל יְדִידֵי הַנֹּעַר תִּשַׁע,

לִשְׁפֹּךְ הַנֶּפֶשׁ, לְדַבֵּר…

אֲבָל הַקַּיִץ גָּז מַהֵר.

הִנֵּה סְתָו-הַפָּז הִגִּיעַ.

חִוֵּר הַטֶּבַע וְרוֹטֵט,

עֲטוּף פְּרָחִים כְּגוּף הַמֵּת…

הִנֵּה צָפוֹן עָבִים יַסִּיעַ,

הוֹמֶה, נוֹשֵׁב… הִנֵּה קָרֵב

גַּם שַׂר-הַחֹרֶף הַמְכַשֵּׁף.

ל

בָּא, הִתְפַּזֵּר; עַל עֵץ וָשִׂיחַ

עָמַס פִּתֵּי שִׁלְגּוֹ הַזָּךְ;

עַל גַּיְא וָגֶבַע כַּשָּׁטִיחַ

בְּקִפּוּלֵי גַלָּיו הוּא נָח;

מֵי נַחַל עַל גְּדוֹתָיו קָפָאוּ

בְּכֶסֶת שֶׁלֶג רַךְ כִּסָּה הוּא.

הִבְרִיק הַקִּפָּאוֹן! כָּל לֵב

יִשְׂמַח לַחֹרֶף הַשּׁוֹבֵב.

רַק טַניָה לֹא תִשְׂמַח לַחֹרֶף.

אֵינָהּ הוֹלֶכֶת לְבָרְכוֹ,

לִשְׁאֹף קִרְבָּהּ אֲבַק קַרְחוֹ,

לִרְחֹץ פָּנִים, חָזֶה וָעֹרֶף

בַּשֶׁלֶג הָרִאשׁוֹן יָרָד:

לִבָּהּ לְמַסָּעָהּ יֶחֱרָד!

לא

נִדְחָה מוֹעֵד מַסַּע טַטְיָנָה;

אַךְ סוֹף סוֹף תּוֹר אַחֲרוֹן גַּם בָּא.

בֻּקְּרָה, רֻפְּדָה וְגַם תֻּקָּנָה

מִרְכֶּבֶת-חֹרֶף עֲזוּבָה.

שְׁלשָׁה קְרוֹנוֹת (מַסָּע רָגִיל הוּא)

אֶת-כְּלֵי הַמִּשְׁפָּחָה יוֹבִילוּ:

כִּסְאוֹת, סִירִים וּמַחֲבוֹת,

רִבָּה בִצְלוֹחִיּוֹת, תֵּיבוֹת,

לוּלֵי תַרְנְגֹלִים הוּבָלוּ

וּמִזְרָנִים– כָּל טוּב בֵּיתָם

לָקְחוּ הַלָּרִינִים אִתָּם.

בֵּין הַמְּשָׁרְתִים אֲשֶׁר נִקְהָלוּ

שָׁאוֹן וּבְכִי פְרִידָה נֵשָּׂא.

הוּצְאוּ הַחוּצָה חַ"י סוּסָה.

לב

אֶל הַמֶּרְכָּב אוֹתָן אָסָרוּ;

עוֹרְכִים פַּת-בֹּקֶר טַבָּחִים;

עַל הַקְּרוֹנוֹת מַשָּׂא צָבָרוּ;

גִּדּוּף נָשִׁים וְעֶגְלוֹנִים.

רֹאשׁ-הָאֹרְחָה, שְׂעָרוֹ צִמֵּחַ,

עַל סוּס שָׂעִיר שָׁם מְפַקֵּחַ;

בַּשַּׁעַר הַמְּשָׁרְתִים בְּהוּלִים

לְהִפָּרֵד מֵהַבְּעָלִים.

יָשְׁבוּ, וּמֶרְכָּבָה נִכְבֶּדֶת

גָּלְשָׁה, זָחֲלָה אֶל תּוֹךְ הָרְחוֹב.

"הֱיִי שָׁלוֹם, חֶמְדַּת הַנּוֹף,

שָׁלוֹם, פִּנַּת-מִקְלָט בּוֹדֶדֶת!

הַעוֹד אוֹסִיף אֶתְכֶם לִרְאוֹת?"

וְדִמְעוֹתֶיהָ נִגָּרוֹת.

לג

לִכְשֶׁנַּרְחִיב לָסֹל אֶת דֶּרֶךְ

הַשְׂכָּלָתֵנוּ בַּמְדִינָה,

בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים (בְּעֶרֶךְ

בְּעוֹד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה

לְפִי חֶשְׁבּוֹן אִצְטַגְנִינֵינוּ),

אוּלַי גַּם יִשְׁתַּפְּרוּ דְרָכֵינוּ.

כְּבִישִׁים בְּרוּסְיָה יַעַבְרוּ

וְכָל קְצוֹתֶיהָ יְחַבְּרוּ;

גִּשְׁרֵי-בַרְזֶל רַחֲבֵי-יָדַיִם

נִבְנֶה אָז עַל פְּנֵי נְהָרִים;

הָרִים נָזִיזָה, קִמּוּרִים

עַזִּים נִקְדַּח מִתַּחַת מָיִם,

וְעַמֵּנוּ הַנּוֹצְרִי יָקִים

בְּכָל תַּחֲנָה לוֹ פֻּנְדָּקִים.

לד

כָּעֵת דְּרָכֵינוּ– צוֹק וָפֶגַע,

עֲבֹר בַּגֶּשֶׁר– סַכָּנָה,

לָנוּחַ לֹא יִתְּנוּ אַף רֶגַע

הַפַּרְעוֹשִׁים בְּכָל תַּחֲנָה.

אֵין פֻּנְדָּקִים. רָאֹה תִרְאוּ אַךְ

בְּחֶדֶר קַר תַּפְרִיט עַל לוּחַ

נִמְלַץ-סִגְנוֹן, אַךְ בְּלִי מָזוֹן,

רַק יְגָרֶה הַתֵּאָבוֹן;

בֵּינְתַּיִם נַפָּחֵי כְפָרֵינוּ

לְנֹגַהּ לֶהָבָה אִטִּית,

בְּהַקָּשַׁת-קוּרְנָס רוּסִית

כְּלִי קַל אֵירוֹפִּי יְתַקֵּנוּ

וְהַמּוֹלֶדֶת מְבָרְכִים

עַל הַבּוֹרוֹת וְהַדְּרָכִים.

לה

אַךְ שִׁבְעָתַיִם מַסָּעֵנוּ

נָעִים וְקַל בְּחֹרֶף קָר!

כַּחֲרוּז תָּפֵל בְּשִׁירָתֵנוּ

נְתִיב הַשֶּׁלֶג הוּא יָשָׁר.

הָעֶגְלוֹנִים מַה נּוֹעָזִים הֵם,

סוּסֵי הַ“טְרוֹיקָה”¹⁶⁷ מַה-זְּרִיזִים הֵם,

וּמְנַצְנְצִים לְעֵין סוֹקֵר

עַמּוּדֵי-דֶרֶךְ כְּגָדֵר.

חֲבָל, שֶׁלָּרִינָה נָסָעָה,

מִתּוֹךְ נִמּוּק שֶׁל קִמּוּצִים,

לֹא בְמִרְכֶּבֶת הָרָצִים,

כִּי בִקְרוֹנָהּ; וְכֹה שָׂבָעָה

טַטְיָנָה נְדוּדִים בְּלִי-תֹם:

נָסְעוּ שָׁבוּעַ, לֵיל וָיוֹם.

לו

הֵן מִתְקָרְבוֹת. וּכְבָר יַבְהִיקוּ

חוֹמוֹת שֶׁל מוֹסְקְבָה הַלְּבָנוֹת,

צְלָבֵי-זָהָב כָּאֵשׁ יַבְרִיקוּ

עַל הַכִּפּוֹת הַנּוֹשָׁנוֹת.

אַחִים, כַּמָּה נַפְשִׁי רִטֵּטָה

מִנַּחַת, עֵת נִגְלָה לִי פֶתַע

חוּג שֶׁל גַּנִּים וְהֵיכָלִים,

וּכְנֵסִיּוֹת וּמִגְדָּלִים!

בִּימֵי פְרִידָה קָשִׁים הָאֵלֶּה,

בְּטִלְטוּלֵי גוֹלֶה נִדָּח,

כַּמָּה, מוֹסְקְבָה, הָגִיתִי בָךְ!

מוֹסְקְבָה… מוֹסְקְבָה… זֶה שֵׁם-הַפֶּלֶא

כַּמָּה לְלֵב רוּסִי דּוֹבֵב!

כַּמָּה הֵדִים יָעִיר בַּלֵּב!

לז

אַרְמוֹן שֶׁל פֶּטֶר– שׁוּר, הִנֵּהוּ!

חֹרְשָׁה מַקֶּפֶת הָאַרְמוֹן.

עַל תְּהִלָּתוֹ כַּמָּה גֵאֶה הוּא!

שְׁכוּר הָאשֶׁר הָאַחֲרוֹן,

לַשָּׁוְא נַפּוֹלֵיאוֹן חִכָּה, עַד

תִּמְסֹר מוֹסְקְבָה לוֹ הַנִּכְנַעַת

מַפְתֵּחַ קְרֶמֶל הַיָּשָׁן.

הֵן לֹא, מוֹסְקְבָה בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן

אֵלָיו לִכְרֹעַ לֹא הָלָכָה.

לֹא חַג, לֹא שַׁי, לֹא מַתָּנָה–

כִּי אֵשׁ לַהֶבֶת לְשׂוֹנְאָהּ

קְצַר-הָרוּחַ הִיא עָרָכָה!

מִכַּאן, תָּפוּשׂ בְּמַחֲשָׁבוֹת,

הִבִּיט אֶל שִׂיא הַלֶּהָבוֹת.

לח

הַקְּרֶמֶל, עֵד שְׁקִיעַת תִּפְאֶרֶת!

הֱיֵה שָׁלוֹם! מַהֵר עֶגְלוֹן!

הִנֵּה מַבְהִיק מְבוֹא הַקֶּרֶת;

בָּרְחוֹב הַטְּבֵרִי¹⁶⁸ – הַקָּרוֹן;

עַל בּוֹר וָפַחַת מִתְרוֹצֵץ הוּא;

סֻכּוֹת וּפַנָּסִים נִצְנֵצוּ,

נָשִׁים, גַּנִּים וּמִנְזָרִים,

צְרִיפִים, רוֹכְלִים וְאִכָּרִים

קוֹזַקִים, מִגְדָּלִים, בּוּכָרִים,

בָּתֵּי מִרְקַחַת וְטִירוֹת,

וַחֲנֻיּוֹת וּמִגְרָרוֹת,

גְּזוּזְטְרָאוֹת, גַּנּוֹת, בּוּלְבָרִים,

עַל הַצְּלָבִים קְהַל זַרְזִירִים

וַאֲרָיוֹת בִּמְבוֹא שְׁעָרִים.

לט

מוסקבה! מוסקבה!….

– – – – – – –

– – – – – – –

מ

עָבְרָה שָׁעָה, שְׁנִיָּה עָבָרָה

שֶׁל נְדוּדֵי-מַסָּע. הִנֵּה

מִרְכֶּבֶת לָרִינָה נֶעֱצָרָה

מוּל בַּיִת בְּסִמְטָה לִפְנֵי

הַשַּׁעַר. אֶל דּוֹדָה נִכְאֶבֶת,

אַרְבַּע שָׁנִים חוֹלַת שַׁחֶפֶת,

הִגִּיעוּ עָתָּה. עַל הַסָּף,

קַלְמִיק זָקֵן, פֻּזְמָק בַּכָּף,

בְּמִשְׁקָפַיִם, אֶת הַדֶּלֶת

לָהֶן פּוֹתֵחַ לִרְוָחָה.

פָּגַשׁ אוֹתָן קוֹל הַנְּסִיכָה,

כְּשֶׁהִיא עַל הַסַּפָּה מוּטֶלֶת.

בּוֹכוֹת זְקֵנוֹת וּמִתְחַבְּקוֹת

וְהַקְּרִיאוֹת אֵינָן פּוֹסְקוֹת.

מא

“נְסִיכָתִי!”– Pachette! – “פּוֹלִינָה!”

– הוֹ מִי פִלֵּל?– “כַּמָּה שָׁנִים!”

– לִזְמַן אָרֹךְ?– “חֶמְדָּה! קוּזִינָה!”

– שְׁבִי נָא! מַעֲשֵׂי פְלָאִים!

עַל דִּבְרָתִי, מַחְזֵה-רוֹמָן הוּא…

“הַכִּירִי: זֹאת בִּתִּי טַטְיָנָה”.

– אַח, טַניָה! הִתְקָרְבִי הֲלוֹם,

אִם בְּהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹם?

אֶת גְּרַנְדִיסוֹן עוֹדֵךְ זוֹכֶרֶת?–

"אֶת גְּרַנְדִיסוֹן?… אַה, גְּרַנְדִיסוֹן!

כֵּן, כֵּן, אַיּוֹ?"– בְּבֵית שִׁמְעוֹן

יָגוּר עַד עָתָּה, פֹּה בַקֶּרֶת;

בְּחַג נִיטָל אֵלַי הוּא סָר.

אֶת בְּנוֹ הִשִּׂיא הֵן זֶה לֹא כְבָר.

מב

וָזֶה… אֲבָל אַחַר תֵּדַעְנָה.

הַאֵין זֹאת? עוֹד מָחָר לְכָל

הַמִּשְׁפָּחָה נִרְאֶה טַטְיָנָה.

קָשֶׁה לִנְסֹעַ לִי, חֲבָל!

אַף לֹא אוּכַל הָנֵעַ בֶּרֶךְ.

אַךְ עֲיַפְתֶּן הֵן מֵהַדֶּרֶךְ,

נֵלֵךְ לָנוּחַ וְנִשְׁכָּב…

אֵין כֹּחַ לִי… חָזִי יִכְאָב…

הַאִם קָשֶׁה רַק עֶצֶב? לֹא כֵן,

קָשֶׁה לָשֵׂאת גַּם הַשִּׂמְחָה…

לְשׁוּם דָּבָר לֹא אֶצְלְחָה…

מַה כְּעוּרִים חַיֵּי-הַזֹּקֶן…–

וְיַעַן כִּי עָיְפָה מְאֹד,

הִשְׁתָּעֲלָה מֵרֹב דְּמָעוֹת.

מג

אֶת לֵב טַטְיָנָה זִעֲזֵעוּ

גִּיל הַחוֹלָה וְחִבָּתָהּ;

אֲבָל לָשֶׁבֶת פֹּה קָשֶׁה הוּא,

כִּי הִתְרַגְּלָה לַחֲדַר בֵּיתָהּ.

מִתַּחַת לְוִילוֹן הָעֶרֶשׂ

תִּדַּד שְׁנָתָהּ עַד צֵאת הַחֶרֶס.

הַס, צִלְצוּלֵי הַפַּעֲמוֹנִים,

עֲמַל הַבֹּקֶר מְבַשְּׂרִים,

אֶת טַניָה מִשְּׁנָתָהּ יָעִירוּ.

אֶל הַחַלּוֹן הִיא נִסְמְכָה.

בַּחוּץ מַחֲוֶרֶת חֲשֵׁכָה,

אַךְ שַׁדְמוֹתֶיהָ לֹא הִכִּירָה;

הִנָּה רוֹאָה חָצֵר זָרָה,

מִטְבָּח, אֻרְוָה עִם גְּדֵרָה.

מד

לַאֲרוּחוֹת-קְרוֹבִים יָבִיאוּ

כָּל יוֹם אֶת טַניָה הַצְּעִירָה;

לִפְנֵי סָבִים, סָבוֹת תּוֹפִיעַ

בְּעַצְלוּתָהּ הַמְפֻזָּרָה.

הַכֹּל אֶת הָאוֹרְחוֹת הָאֵלּוּ

בְּעֹנֶג וּבְחִבָּה קִבֵּלוּ,

בְּפַת וָמֶלַח, בְּגִילָה:

"טַטְיָנָה, זוֹ כַּמָּה גָדְלָה!

נִדְמֶה, כִּי טְבַלְתִּיךְ, יַקֶּרֶת"!

– עַל זְרוֹעוֹתַי מִי נְשָׂאֵךְ?–

“אֲנִי צָבַטְתִּי אָזְנֵךְ!”

– אֲנִי נָתַתִּי לָךְ פַּרְפֶּרֶת!

וּבְקוֹל אֶחָד מְמַלְמְלוֹת:

כַּמָּה שְׁנוֹתֵינוּ הֵן קַלּוֹת!"

מה

כָּל הָעוֹלָם שֻׁנָּה, אַךְ הֵנָּה

חַיּוֹת עֲדַיִן כִּלְפָנִים:

בַּת הַנָּסִיךְ, דּוֹדָה הֶלֵנָה,

חוֹבְשָׁה אוֹתוֹ שְׁבִיס-תַּחֲרִים.

עוֹד מִתְכַּחֲלָה לוּקֶרְיָה לְבוֹבְנָה,

עוד מְשַׁקְּרָה לֻבּוֹב פֶּטְרוֹבְנָה,

אִיבַן פֶּטְרוֹבִיץ עוֹד טִפְּשָׁן,

סֶמְיוֹן פֶּטְרוֹבִיץ עוֹד קַמְצָן,

וּפֵּלַגֵיָה לֹא שִׁנְתָה עוֹד

אֶת מָר פִינְמוּשׁ, אֲהוּב לִבָּהּ,

גַּם אֶת בַּעֲלָהּ, גַּם אֶת כַּלְבָּהּ;

וּבַעַל זֶה בְּבֵית הַוַּעַד

חָבֵר דַּיְקָן, חֵרֵשׁ, תָּמִים,

אוֹכֵל– שׁוֹתֶה כָל הַיָּמִים.

מו

סָבִיב לְטַנְיָה תַּעֲמֹדְנָה

יְפוֹת מוֹסְקְבָה. הֵן מִתְּחִלָּה

אֶת טַניָה בִּשְׁתִיקָה תָמֹדְנָה

מִקָּדְקֳדָהּ עַד כַּף-רַגְלָהּ.

בְּעֵינֵיהֶן הִיא קְצַת מוּזֶרֶת,

קַרְתָּנִיָּה וּמִתְהַדֶּרֶת,

גַּם כְּחוּשָׁה הִיא וְחִוְּרָה,

אַךְ לְגַמְרֵי לֹא כְעוּרָה.

אַחַר, כְּפוּפוֹת לַטֶּבַע, הֵנָּה

מִתְרוֹעֲעוֹת וּמִתְנַשְּׁקוֹת,

יָדֶיהָ לוֹחֲצוֹת רַכּוֹת,

אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ תַעֲשֶׂינָה

לְפִי הַמּוֹדָה וּמְגַלּוֹת

לָהּ רָזֵיהֶן, רָזֵי בְתוּלוֹת,

מז

אֶת מִי מָשְׁכוּ, אֶל מִי תִשְׁאַפְנָה,

תִּקְוָה, חֲלוֹם וְהוֹלְלוּת…

וְאֶל שִׂיחוֹת תַּמּוֹת תּוֹסַפְנָה

גַּם נֹפֶךְ לַעַז וּרְכִילוּת,

וּבְעַד גִּלּוּי לִבָּן תִּתְבַּעְנָה

בְּרַגְשָׁנוּת מֵאֵת טַטְיָנָה,

כִּי תְגַלֶּה גַּם סוֹד נַפְשָׁהּ.

אֲבָל טַטְיָנָה אֲדִישָׁה,

שִׂיחָן שׁוֹמַעַת כְּחוֹלֶמֶת,

תַּקְשִׁיב וְלֹא תָבִין כְּלוּם,

וְאֶת סוֹדָהּ, אוֹצָר בָּלוּם

שֶׁל אשֶׁר וּדְמָעוֹת, מַצְפֶּנֶת

הִיא בְּגִנְזֵי לִבָּהּ, תַּחֲרִישׁ

וְלֹא תְגַל רָזָהּ לְאִישׁ.

מח

אֶת הַשִּׂיחוֹת תֹּאבֶה לָדַעַת,

לַדִּבּוּרִים אָזְנָהּ תָּשִׁית;

אַךְ בַּטְּרַקְלִין אֵינָהּ נִשְׁמַעַת

אֶלָּא שִׂיחָה גַסָּה, טִפְּשִׁית,

גַּם אֲדִישָׁה, גַּם מְטֻמְטֶמֶת;

אַף דִּבָּתָם מְשַׁעֲמֶמֶת.

בִּיבֹשֶׁת דִּבּוּרֵי הָרִיק,

בְּכָל הַשִּׂיחַ לֹא יַבְרִיק

בְּמֶשֶׁךְ יוֹם נִיצוֹץ שֶׁל רוּחַ

גַּם לְפִי תֹם, גַּם בְּמִקְרֶה.

לֹא מְחַיֵּךְ מֹחָם כֵּהֶה,

לֹא זָע לִבָּם גַּם לְבִדּוּחַ.

אַף הַטִּפְּשׁוּת הַמַּצְחִיקָה

אֵין בָּךְ לִמְצֹא, חֶבְרָה רֵיקָה!

מט

חוֹבְשֵׁי-מִשְׂרָד צְעִירִים יָעִיפוּ

מַבָּט עַל טַניָה שַׁחֲצָנִים,

וְזֶה עִם זֶה דְבָרִים יַחֲלִיפוּ

וְלֹא יַסְבִּירוּ לָהּ פָּנִים.

לֵצָן אֶחָד, אֲחוּז עַצֶּבֶת,

מוֹצֵא אֶת טַניָה לְנִשְׂגֶּבֶת;

נִשְׁעָן אֶל דֶּלֶת הַטְּרַקְלִין,

אֱלֶגְיָה לִכְבוֹדָהּ יָכִין.

מָר וְיַאזֶמְסקִי (שֶׁבְּמִשְׁפַּחַת

דּוֹדַת טַטְיָנָה פְּגָשָׁהּ)

נִגַּשׁ, הִסְפִּיק לָצוּד נַפְשָׁהּ;

רָאָה זָקֵן אֶת הָאוֹרַחַת,

תִּקֵּן אֶת קַפְלְטוֹ, וּכְבָר

דָּרַשׁ עָלֶיהָ וְחָקָר.

נ

אַךְ שָׁם מָקוֹם אֲשֶׁר יָרִיעַ

קוֹל מֶלְפּוֹמֶנָה¹⁶⁹ הַמַּרְעִישׁ

וּבִגְלִימַת יִפְעָה תוֹפִיעַ

לִפְנֵי הֲמוֹן-רוֹאִים אָדִישׁ,

מָקוֹם שָׁם טַלִיָּה¹⁷⁰ רוֹדֶמֶת,

מוֹחֲאִים לָהּ כַּף וְהִיא דוֹמֶמֶת,

טֶרְפְּסִיכוֹרָה¹⁷¹ רַק תַּסְעִיר,

תַּלְהִיב לְבַב רוֹאֶה צָעִיר,

(כְּמוֹ בִזְמַנָּם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ,

גַּם בְּדוֹרְכֶם גַּם בְּדוֹרִי),–

נְשֵׁי-קִנְאָה אֶת קְנֵה-הָרְאִי

אֶל פְּנֵי טַטְיָנָה לֹא כוֹנֵנוּ,

אַף לֹא חוֹמְדֵי-נָשִׁים בְּקִיאִים

מֵהַכִּסְאוֹת וְהַיְצִיעִים.

נא

אֶל וַעַד אֲצִילִים הוּבָלָה.

שָׁם דֹּחַק, חֹם, הֶמְיַת אוֹרְחִים,

תִּזְמֹרֶת, נִבְרָשׁוֹת לְמַעְלָה,

נִצְנוּץ זוּגוֹת קַלִּים, פּוֹרְחִים,

שִׂמְלוֹת נָשִׁים דַּקּוֹת, יָצִיעַ

מָלֵא-גָדוּשׁ הָמוֹן מֵרִיעַ,

תַּעֲרוּכַת כַּלּוֹת– אָדָם

כֻּלּוֹ נִדְהָם, עוֹמֵד נֶגְדָּם.

פֹּה פְרַנְטִים וָתִיקִים תִּמְצָאוּ,

בְּעַזּוּתָם, בַּחֲזִיָּתָם

וּבְרִשּׁוּלָהּ שֶׁל מִשְׁקַפְתָּם.

הוּזַרִים, שֶׁבְּדִימוּס יָצָאוּ,

יָבוֹאוּ פֹה נַצְנֵץ, הַרְעֵם,

וְצוּד לִבּוֹת וְהֵעָלֵם.

נב

רַבִּים בַּלֵּיל כּוֹכְבֵי רָקִיעַ,

בְּנוֹת-חֵן רַבּוֹת הֵן בְּמוֹסְקְבָה;

אֲבָל מִכָּל כּוֹכָב יַגִּיהַּ

אוֹר הַיָּרֵחַ פִּי שִׁבְעָה.

אַךְ זוֹ שֶׁלֹּא אָעֵז עָלֶיהָ

נִימֵי נִבְלִי לְזַעֲזֵעַ,

תַּזְהִיר כְּסַהַר מָלֵא-הוֹד

בֵּין הַנָּשִׁים, הָעֲלָמוֹת.

בְּגַאֲוַת מַלְאַךְ רָקִיעַ

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה תָשׁוּט.

חָזָהּ– כַּמָּה בוֹ עֲדִינוּת!

כַּמָּה לֵאוּת עֵינָהּ תַּבִּיעַ!

אֲבָל חֲדָל הַפַּעַם, הָס!

לְשִׁגָּעוֹן שִׁלַּמְתָּ מָס.

נג

שָׁאוֹן, רִיצָה, קִדָּה, בַּהֶלֶת,

מַזּוּרְקָה, וַלְס… אוֹתָהּ שָׁעָה

בֵּין שְׁתֵּי דוֹדוֹת, עַל-יַד הַדֶּלֶת,

עוֹמְדָה טַטְיָנָה, מֻצְנָעָה

מֵעַיִן וּסְבִיבָה מַבֶּטֶת.

שְׁאוֹן עוֹלָם מַה הִיא שׁוֹאֶטֶת!

הִיא פֹה נֶחֱנֶקֶת בַּמֵּצָר…

לִבָּהּ הוֹמֶה לִשְׂדוֹת הַבָּר,

אֶל אִכָּרִים דַּלִּים הַכְּפָרָה,

אֶל הַפִּנָּה הָעֲזוּבָה,

שָׁם פֶּלֶג זַךְ דּוֹמֵם יִנְבַּע,

אֶל הָרוֹמָנִים בָּם בָּחָרָה

וּלְמַאֲפֵל שׁוּרַת תְּרָזוֹת,

שָׁם הוּא קָבַע לָהּ הַפְּגִישׁוֹת.

נד

כֹּה דִמְיוֹנָהּ עָשָׂה כְנָפַיִם

מֵעַל לַנֶּשֶׁף, לַחֶבְרָה…

אַךְ גֶנֶרַל חָשׁוּב בֵּינְתַּיִם

עֵינוֹ מִמֶּנָּה לֹא גָרַע.

וּלְפֶתַע בִּרְמִיזָה פִּקַּחַת

שְׁתֵּי הַדּוֹדוֹת דָּחוּהָ יַחַד,

וְכָל אַחַת הִשְׁפִּילָה קוֹל:

“מַהֵר, הַבִּיטִי-נָא לִשְׂמֹאל”.

– לִשְׂמֹאל? אֵיפֹה? מַה שָּׁם?– הַגִּידוּ–

"לֹא כְלוּם. הַבִּיטִי אֶל הַצַּד…

בֵּין לְבוּשֵׁי בִגְדֵי הַשְּׂרָד

שָׁם בַּקְּבוּצָה… הִנֵה הַצִּדָּה

חָמַק… הִנֵּה הָפַךְ פָּנָיו…"

– מִי זֶה? הַגֶּנֶרַל הָעָב?…

נה

וּפֹה אֶת טַניָה אֲבָרֵכָה

לִכְבוֹד הַנִּצָּחוֹן הָרָב,

וְשׁוּב אֶל גִּבּוֹרִי אֵלֵכָה,

אֲשֶׁר אָשִׁירָה פֹּה עָלָיו…

אַגַּב, מִלִּים מִסְפָּר אַחְבִּירָה:

לְגִבּוֹרִי הָרַךְ אָשִׁירָה,

לְגֶבֶר רַב-הַרְפַּתְקָאוֹת.

בָּרְכִי נָא, מוּזָה אֶפִּית¹⁷², זֹאת

יְצִירָתִי, בָּהּ כֹּה עָמַלְתִּי

וּתְנִי לִי בְיָדִי מַטֶּה,

לְבַל אֶמְעַד, לְבַל אֶטְעֶה.

דַּי! אֶבֶן מִלִּבִּי גָלָלְתִּי!

פֹּה גַּם לַקְּלַסִּיּוּת תְּרוּמָה

בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יֵשׁ הַקְדָּמָה.

פרק שמיני

הֱיֵה שָׁלוֹם! לָעַד אִם נִפָּרֵד,

הֱיֵה שָׁלוֹם לָעַד.

בַּיְרוֹן

א

בַּנֹּעַר, עֵת שָׁלֵו לִבְלַבְתִּי

עוֹד בְּגַנֵּי הַלִּיצֵאוֹן¹⁷³,

בְּאַפּוּלֵאוּס¹⁷⁴ קְרֹא אָהַבְתִּי

וְקִיקֵרוֹ¹⁷⁵ – לֹא בְרָצוֹן,

עַל מֵי-פְלָגִים, בִּדְמִי זָרָחוּ,

עֵת בַּרְבּוּרִים סָבִיב צָרָחוּ,

בְּיוֹם אָבִיב, בְּסֵתֶר גַּיְא,

הוֹפִיעָה בַת-הַשִּׁיר אֵלָי.

וּפֶתַע הִתְמַלֵּא אוֹר-זֹהַר

חַדְרִי, חֲדַר תַּלְמִיד צָעִיר:

עָרְכָה מִשְׁתֶּה בוֹ בַּת-הַשִּׁיר

וְשׁוֹרְרָה אֶת גִּיל-הַנֹּעַר,

הוֹד דּוֹרוֹתֵינוּ הַקְּדוּמִים

וְרֶטֶט חֲלוֹמוֹת-קְסָמִים.

ב

תֵּבֵל פָּנִים הִסְבִּירָה לָנוּ,

אִמְּצַנִי רֹאשׁ הַהַצְלָחָה;

דֶּרְזַ’וִין¹⁷⁶ הַזָּקֵן רָאָנוּ

וְטֶרֶם מֵת צִוָּה בְרָכָה.

גַּם דְּמִיטְרִיֶּב¹⁷⁷ לֹא נִאֵץ שְׁמֵנוּ,

וְעֵת שׁוֹמֵר הֲוַי-אַרְצֵנוּ

עָזַב לוּחוֹת-הַשִּׁיר, שָׂם לֵב

גַּם לִי וּבַת שִׁירִי לִטֵּף¹⁷⁸.

וּבְרוּחַ קָדְשְׁךָ גַּם אָתָּה,

פַּיְטַן יֳפִי וְרוֹמְמוֹת,

אֱלִיל לְבַב הָעֲלָמוֹת,

הַאִם לֹא לִי פָּנִים נָשָׂאתָ,

כָּאָח הוֹשַׁטְתָּ יָדְךָ,

עוֹרַרְתָּ לִתְהִלָּה זַכָּה?

ג

וַאֲנִי, חִשְׁקִי עֵת הֶעֱלֵיתִי

לְמַדְרֵגָה שֶׁל חֹק עֶלְיוֹן,

זוֹ מוּזָה עַלִּיזָה הֵבֵאתִי

– נִגְרָר אַחֲרַי רִגְשֵׁי הָמוֹן–

לִשְׁאוֹן מִשְׁתִּים, רִיב וְתוֹכַחַת,

לְשׁוֹמְרֵי לֵיל– אֵימָה וָפַחַד.

הִיא לַכֵּרוֹת הַמְטֹרָפוֹת

הֵבִיאָה וּפִזְּרָה מָנוֹת,

וּכְוַכְחוֹנִית כֵּן הִשְׁתּוֹבֵבָה,

הִנְעִימָה עַל הַכּוֹס שִׁירִים,

וַחֲבֵרַי מִימֵי-נְעוּרִים

בְּעֹז נַפְשָׁם אוֹתָהּ סוֹבֵבוּ,

וַאֲנִי מָלֵאתִי גַאֲוָה

עַל רְעוּתִי הַשּׁוֹבֵבָה.

ד

חֲמַת גּוֹרָל עָלַי נִתָּכָה

וָאֲטֻלְטַל לְמֶרְחַקִּים…

בַּת-הַחֶמְדָּה אַחֲרַי הָלָכָה.

כַּמָּה קוֹלָהּ דַּרְכִּי הִנְעִים

בְּקֶסֶם אַגָּדָה!.. אֶזְכֹּרָה,

כַּמָּה פְעָמִים, כְּמוֹ לֵינוֹרָה¹⁷⁹,

רָכְבָה לְנֹגַהּ סַהַר-פָּז

עִמִּי עַל הַרְרֵי קַוְקָז.

הִיא נִהֲלָה אוֹתִי לֹא פַעַם

עַל שְׂפַת טַבְרִידָה¹⁸⁰ בַּלֵּילוֹת,

אֶת לַחַשׁ הַגַּלִּים לִקְלֹט,

קוֹל מִשְׁבָּרִים אַדִּירֵי-רַעַם,

שִׁיר נְצָחִים, שִׁיר-עֹז דָּכְיָם,

הִמְנוֹן לִכְבוֹד יוֹצֵר-עוֹלָם.

ה

עִיר-הַבִּירָה מַהֵר שָׁכָחָה,

זִיו זָהֳרָהּ וּשְׁאוֹן מִשְׁתִּים;

בַּעֲבִי מוֹלְדַבְיָה הָלָכָה

לְסֵתֶר אָהֳלֵי שְׁבָטִים

וְנוֹדְדֵי צִיָּה בִקֵרָה;

לָמְדָה מֵהֶם דַּרְכֵי-הַפֶּרֶא

וְגַם הֵמִירָה שְׂפַת-אֵלִים

בְּמִבְטָאִים זָרִים, דַּלִּים,

וְשִׁיר-הָעֲרָבָה בְּפִיהָ…

אַךְ סַעַר בָּא עִם רַעַם-עֹז¹⁸¹!

וּפֶתַע כְּעַלְמַת-מָחוֹז

אֵלַי בְּתוֹךְ גַּנִּי הוֹפִיעָה,

רַחֲשֵׁי עַצֶּבֶת בַּמַּבָּט

וְסֵפֶר צָרְפָתִי בַיָּד.

ו

הִנֵּה אֶל נֶשֶׁף הֵבֵאתִיהָ

הַיּוֹם בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה.

אֶל הוֹד-מִדְבָּר, אֲשֶׁר תַּזְרִיעַ

אַבִּיטָה בְהִסּוּס-קִנְאָה.

בֵּין מַעַרְכוֹת אַרִיסְטוֹקְרָטִים,

פִּרְחֵי-צָבָא וְדִפְּלוֹמָטִים,

וּבֵין נָשִׁים גֵּאוֹת פָּסְעָה,

יָשְׁבָה דּוּמָם וּבַהֲנָאָה

אֶל שְׁאוֹן הַלַּחַץ הִיא נִבֶּטֶת,

אֶל הַשְּׂמָלוֹת, הַדִּבּוּרִים,

אֶל הָאוֹרְחִים, לְאַט עוֹבְרִים

עַל פְּנֵי הַגְּבֶרֶת הַנֶּחֱמֶדֶת

וְאֶל מִסְגֶּרֶת הַגְּבָרִים,

תַּקִּיף גְּבִירוֹת מֵעֲבָרִים.

ז

יִנְעַם לָהּ סֵדֶר זֶה וְנַחַת

בְּסוֹד-שִׂיחוֹת הָאֲצִילִים,

הַקֹּר שֶׁל יְהִירוּת בּוֹטַחַת,

עִרְבּוּב שֶׁל תְּאָרִים, גִּילִים.

אַךְ מִי בְסוֹד בְּחִירֶיהָ אֵלֶּה

עוֹמֵד קוֹדֵר שָׁם וּמְלֵא-פֶלֶא?

כְּזָר נִדְמֶה לַנֶּאֱסָפִים.

מַרְאוֹת-אָדָם נֶגְדּוֹ חוֹלְפִים,

כְּכַת-רוּחוֹת טוֹרֶדֶת הֵמָּה.

מַה מְּפִיקִים פָּנָיו? עַצְבוּת

אוֹ יִסּוּרִים שֶׁל יְהִירוּת?

וּמִי הוּא? לָמָּה בָא כָאן? שֶׁמָּא

אוֹניֶגִין הוּא? כֵּן הוּא, לֹא זָר.

הַאִם טֻלְטַל הֲלוֹם מִכְּבָר?

ח

"אִם גֵּא עוֹדֶנּוּ אוֹ הִצְנִיעַ?

בְּלוֹט אִישׁ-פֶּלִאי יִתְכַּסֶּה?

הַגִּידָה, בִּדְמוּת מִי הוֹפִיעַ?

וּמַה טִּיבוֹ שֶׁל הֵלֶךְ זֶה?

אִם קַיִן הוּא, צִפּוֹר נוֹדֶדֶת,

קוֹסְמוֹפּוֹלִיט, אוֹהֵב מוֹלֶדֶת,

קְוַקֶר¹⁸², הַרוֹלְד¹⁸³, מִתְחַסֵּד,

בְּלוֹט אַחֵר הוּא מִתְקַשֵּׁט?

אוּלַי גַּם אִישׁ יָשָׁר וְטוֹב הוּא,

כָּמוֹנִי, כְּמוֹכֶם, כִּשְׁאָר?

זוֹ עֲצָתִי הִיא, לְמִצְעָר:

הַמּוֹדָה הָרְקוּבָה עֲזֹבוּ.

הוּא דַּי בִּלְבֵּל עוֹלָם כֻּלּוֹ…

– הֲתַכִּירוּהוּ?– “כֵּן וָלֹא”.

ט

– מַדּוּעַ זֶה בְּצָרוּת עַיִן

תַּבִּיעוּ אֶת דַּעְתְּכֶם עָלָיו?

הֲיַעַן כִּי בִלְזוּת שְׂפָתַיִם

נִשְׁפֹּט עַל אִישׁ וּמַעֲלָלָיו?

כִּי מַצְחִיקָה אוֹ מַעֲלֶבֶת

אֶת הָאַפְסוּת, עַצְמָהּ אוֹהֶבֶת,

אִי-הַזְהִירוּת שֶׁל לֵב נִלְהָב?

כִּי שֵׂכֶל, הָאוֹהֵב מֶרְחָב,

דּוֹחֵק רַגְלֵינוּ? כִּי חָבִיב הוּא

הַשִּׂיחַ לָנוּ מִפְּעֻלָּה!

כִּי שְׁטוּת רָעָה הִיא וְקַלָּה!

כִּי הַחֲשׁוּבִים תִּפְלוּת יַחֲשִׁיבוּ

וְרַק בֵּינוֹנִיּוּת לְפִי

כֹּחֵנוּ וְרוּחֵנוּ הִיא?

י

אַשְׁרֵי אִישׁ בִּנְעוּרָיו הִפְרִיחַ,

אַשְׁרֵי בָגַר בְּבֹא הָעֵת,

אֲשֶׁר לְאַט-לְאַט הִצְלִיחַ

קֹר-הַחַיִּים לִסְבֹּל, לָשֵׂאת.

לַחֲלוֹמוֹת-שָׁוְא לֹא הִתְמַכֵּר הוּא,

לִמְרוֹם הָמוֹן לֹא הִתְנַכֵּר הוּא,

בֶּן כָּ"ף– טַרְזָן אוֹ אִישׁ מָהִיר,

נָשָׂא בֶן לָמֶד בַּת שֶׁל גְּבִיר,

בֶּן מֶם הִצְלִיחַ לְסַלֵּק אֶת

כָּל חוֹבוֹתָיו, בָּהֶם שָׁקַע,

וְגַם זָכָה בְהַדְרָגָה

לְתֹאַר, הוֹן וְשֵׁם בְּשֶׁקֶט,

וּבְמֶשֶׁךְ דּוֹר עָלָיו רֻנָּן:

פְּלוֹנִי הוּא גֶּבֶר מְצֻיָּן!

יא

אַךְ רַב הָעֶצֶב, כִּי כִלִּינוּ

שְׁנוֹת הַבַּחֲרוּת בִּכְדִי,

כִּי בְכָל עֵת אוֹתָהּ רִמִּינוּ,

כִּי גַם רִמְּתָה אוֹתָנוּ הִיא.

כִּי הַטּוֹבוֹת בִּשְׁאִיפוֹתֵינוּ,

כִּי עֲדִינֵי חֲלוֹמוֹתֵינוּ

נָמַקּוּ וְחָלְפוּ בְלִי שׁוּב,

כְּמוֹ עָלִים בִּסְתָו רָקוּב.

קָשִׁים חַיִּים, אִם בָּם נִמְשֶׁכֶת

שַׁלְשֶׁלֶת אֲרוּחוֹת, אִם רַק

לִרְאוֹת אוֹתָם כְּמִין מִנְהָג,

וְעִם הָמוֹן מְנֻמָּס לָלֶכֶת

וּתְשׁוּקוֹתָיו לְךָ זָרוֹת.

וְדֵעוֹתֶיךָ אַחֵרוֹת!

יב

לְאִישׁ, שֶׁמְּרַנְּנִים אַחֲרֵיהוּ,

הֵן לֹא יִנְעַם (תּוֹדוּ בְכָךְ)

לְהִתְפַּרְסֵם בֵּין אַנְשֵׁי-דֵעַ

כְּמִתְחַפֵּשׂ לַהֲפַכְפָּךְ,

אוֹ כִמְטֹרָף נְכֵה-הָרוּחַ,

כְּנַעֲוֵה-לֵבָב פָּרוּעַ

אוֹ גַם כְּ“דֵמוֹן”¹⁸⁴ בְּשִׁירִי.

אֲהָהּ! אוֹניֶגִין גִּבּוֹרִי

אֲשֶׁר הָרַג בִּקְרַב-הַשְּׁנַיִם

רֵעֵהוּ,– עַד כָּף-וָו שָׁנִים

הִגִּיעַ בְּלִי תַכְלִית חַיִּים,

אִשָּׁה, מִשְׂרָה, עֲמַל-כַּפַּיִם;

בְּשׁוּם עִנְיָן וַעֲבוֹדָה

לְהִתְעַסֵּק הוּא לֹא יָדָע.

יג

אֶת לְבָבוֹ תָקַף אִי-שֶׁקֶט,

בֻּלְמוֹס שֶׁל חִלּוּפֵי-מָקוֹם

(מִדָּה מְיַגַּעַת וּמְפָרֶכֶת,

אַךְ יֵשׁ סוֹבְלִים גַּם בְּרָצוֹן).

הִנֵּה מוֹשַׁב הַכְּפָר נוֹטֵשׁ הוּא,

אֶת הַיְּעָרוֹת וּנְאוֹת-הַדֶּשֶׁא,

שָׁם לְעֵינָיו כָּל הַיָּמִים

הָיָה נִגְלֶה צֵל-הַדָּמִים;

הִקְשִׁיב לָרֶגֶשׁ– וּמַתְחֶלֶת

נְדִידָתוֹ בְלִי מַטָּרָה,

אֲבָל הָיוּ לוֹ לְזָרָא

גַּם מַסָּעָיו כְּכֹל בַּחֶלֶד;

וּכְצַ’צְקִי¹⁸⁵ שָׁב הוּא וַיִּתְעֶה

מֵהַסְּפִינָה אֶל הַמִּשְׁתֶּה.

יד

הַס! הַחֶבְרָה פִתְאֹם נִנְעֶרֶת

וְלַחַשׁ בַּטְּרַקְלִין רָטַט.

אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת גְּבֶרֶת

נִגְשָׁה עִם גֶּנֶרַל נִכְבָּד.

הָלְכָה לְאַט, בִּלְתִּי נִמְהֶרֶת,

לֹא יְהִירָה וּמְעַט דּוֹבֶרֶת,

בְּלִי עַזּוּת שֶׁל בִּטָּחוֹן,

בְּלִי תְבִיעוֹת לְנִצָּחוֹן,

בְּלִי כָל-הַעֲוָיוֹת הָאֵלֶּה

וּבְלִי כָל מְזִמּוֹת חִקּוּי:

כֻּלָּהּ פַּשְׁטוּת וְלֵב גָּלוּי.

דָּמְתָה לְהַעְתָּקַת-הַפֶּלֶא

שֶׁל… Comme il faut שִׁישְׁקוֹב¹⁸⁶, סְלַח!

קָשֶׁה לִמְצֹא תַרְגּוּם מֻצְלָח!

טו

גְּבָרוֹת לְהִתְקָרֵב הִתְחִילוּ,

חִיְּכָה אֵלֶיהָ כָל זְקֵנָה,

גְּבָרִים אֶת קִדָּתָם הִשְׁפִּילוּ

וְצָדוּ מַבָּטֵי עֵינָהּ.

חָלְפוּ נֶגְדָּהּ עַל קְצוֹת רַגְלַיִם

הָעֲלָמוֹת; אַךְ שִׁבְעָתַיִם

הֵרִים אַפּוֹ, זָקַף קוֹמָה

הַגֶּנֶרַל שֶׁבָּא עִמָּהּ.

אָכֵן, לֹא הִצְטַיְּנָה בְיֹפִי,

אַךְ מִכַּף רֶגֶל עַד הָרֹאשׁ

בָּהּ לֹא יָכֹל לִמְצֹא אֱנוֹשׁ

מַה שֶּׁמֻּגְדָּר כְּסֵמֶל דֹּפִי

בְּחוּג גָּבֹהַּ לוֹנְדוֹנִי

בְּשֵׁם ¹⁸⁷ Vulgar. אוֹהֵב אֲנִי

טז

זֶה הַבִּטּוּי, אֲבָל קָשֶׁה לִי

לְתַרְגְּמוֹ: חָדָשׁ הוּא עוֹד

בְּדִבּוּרֵנוּ, וְנִדְמֶה לִי

כִּי לֹא יִזְכֶּה בוֹ לְכָבוֹד;

בְּמִכְתָּמִים רַק יִשְׁתַּמְשׁוּ בוֹ..

אַךְ אֶל גְּבִרְתִּי עַתָּה אָשׁוּבָה.

קוֹרֶנֶת נֹעַם שַׁאֲנָן,

יָשְׁבָה הִיא אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן,

עִם נִינָה ווֹרוֹנְסְקָה מַזְהֶרֶת,

זוֹ קְלֵיאוֹפַּטְרָה¹⁸⁸ הָרוּסִית.

וְהֵן תּוֹדוּ לִי, אִם אַגִּיד,

שֶׁנִּינָה לֹא יָכְלָה הַקְדֵּר אֶת

הוֹד הַשְּׁכֵנָה בְּזִיו-שֵׁישָׁהּ,

אַף כִּי מַקְסֶמֶת הָאִשָּׁה.

יז

"הֲיִתָּכֵן? חוֹשֵׁב יֶבְגֵנִי:

הֲזוֹ הִיא? לֹא, לֹא יִתָּכֵן…

מִכְּפָר נִדָּח וּלְפֶתַע הֵנָּה…"

וְרֶגַע רֶגַע יְכַוֵּן

מִשְׁקֶפֶת טַרְחָנִית לִגְבֶרֶת,

זוֹ שֶׁבְּמַרְאֶהָ לוֹ מַזְכֶּרֶת

דְּמוּת יְדוּעָה מְטֻשְׁטָשָׁה.

"הַגֵּד, נָסִיךְ, בְּבַקָּשָׁה,

מִי הִיא הַגְּבֶרֶת תְּשׂוֹחֵחַ

עִם צִיר סְפָרָד, לָהּ צְנִיף-פְּטָל?"

מַבִּיט בּוֹ הַנָּסִיךְ: – חֲבָל,

הָיִיתָ לָנוּ כְּאוֹרֵחַ!

אַצִּיג אוֹתְךָ, לְכָה אִתִּי.

“אַךְ מִי הִיא זֹאת”?– הֵן זֹאת אִשְׁתִּי.

יח

"הִנְּךָ נָשׂוּי? הַגֵּד לִי, אָנָּא,

הַאִם זֶה-כְּבָר?"– כִּשְׁתֵּי שָׁנִים.

“אֶת-מִי?”– אֶת לָרִינָה.– “טַטְיָנָה?”

– הֲתַכִּירֶנָּה?– “כֵּן, שְׁכֵנִים”.

– אִם כֵּן נֵלֵךְ.– קָרְבוּ לָגֶשֶׁת

וְהַנָּסִיךְ לִפְנֵי הָאֵשֶׁת

הִצִּיג רֵעוֹ, בֶּן-מִשְׁפָּחָה.

אֵלָיו מַבֶּטֶת הַנְּסִיכָה.

וְאַף כִּי הִיא מְאֹד נִדְהָמָה,

וּבְכָל לִבָּהּ וּבְכָל נָפְשָׁהּ

נִזְדַעְזְעָה וְנִרְעֲשָׁה,

אַךְ בְּפָנֶיהָ לֹא שֻׁנָּה-מָה:

אוֹתוֹ הַטּוֹן בְּבִטּוּיָהּ,

וְשֶׁקֶט בַּהִשְׁתַּחֲוָיָה.

יט

הִיא לֹא חָוְרָה וְלֹא הֶאְדִּימָה,

אֲפִילוּ לֹא הִזְדַּעְזְעָה.

גַּבַּת עֵינָהּ גַּם לֹא הֵרִימָּה,

לֹא נָע אַף פִּיהָ וְלֹא זָע.

הֵעִיף עֵינוֹ בָהּ הַבּוֹחֶנֶת,

אַף צֵל טַטְיָנָה הַקּוֹדֶמֶת

בָּהּ לֹא רָאָה וְלֹא מָצָא.

הוּא לְדַבֵּר עִמָּהּ רָצָה,

אַךְ עַל שְׂפָתָיו מִלָּה לֹא תַעַל.

שְׁאָלַתּוּ לְבוֹאוֹ: מָתַי?

מֵאַיִן? מִכְּפָרָהּ אוּלַי?

אַחַר הֵעִיפָה אֶל הַבַּעַל

מַבָּט עָיֵף וַתֵּעָלֵם.

נִשְׁאַר עַל מְקוֹמוֹ דּוֹמֵם.

כ

הֲזֹאת הִיא בֶאֱמֶת טַטְיָנָה,

שֶׁפַּעַם, בִּיחִידוּת עִמָּהּ,

(עַיֵּן בְּהַתְחָלַת רוֹמָנִי)

בְּלַהַב תּוֹכָחָה תַמָּה,

הִטִּיף מוסָּר לָהּ וְתוֹכַחַת

בְּמֶרְחַקֵּי פִנָּה נִדַּחַת,

זוֹ שֶׁיִּנְטֹר עוֹד מִכְתָּבָהּ,

שֶׁבָּהּ שָׁפְכָה אֶת לְבָבָהּ,

כַּסֵּפֶר לְפָנָיו פָּתָחָה?

זוֹ הַיַּלְדָּה… אוֹ זֹאת חָזוּת?

זוֹ הַיַּלְדָּה, שֶׁלִּפְחִיתוּת

אָרְחוֹת חַיֶּיהָ בָּז הוּא כָּכָה,–

הַאִם עַתָּה זוֹ הָאִשָּׁה

נוֹעֶזֶת כֹּה וַאֲדִישָׁה?

כא

אוֹניֶגִין מַעֲמִיק מַחֲשֶׁבֶת

שָׁב מֵהַנֶּשֶׁף בַּחֲזָרָה.

חֲלוֹם-חֶמְדָּה, חֲלוֹם-עַצֶּבֶת

גָּזְלוּ שְׁנָתוֹ הַמְאֻחָרָה.

הֵקִיץ– הִנֵּה מִכְתָּב אֵלֵיהוּ:

פְּלוֹנִי נָסִיךְ בּוֹ יַזְמִינֵהוּ

אֶל הַכֵּרָה בְּכָל לִבּוֹ.

“אֵלֶיהָ! כֵּן! אָבוֹא, אָבוֹא!”

מִיָּד תְּשׁוּבַת-נִמּוּס נִתֶּנֶת.

אַךְ מַה זֶּה? בִּעוּתֵי חֲלוֹם?

מַה זָּע וּמֶה חָרַד בִּתְהוֹם

נַפְשׁוֹ, כֹּה רַשְׁלָנִית, צוֹנֶנֶת?

מָה, כַּעַס? רֹגֶז? רֵיקָנוּת?

אִם אַהֲבָה– טִרְדַּת בַּחֲרוּת?

כב

וְשׁוּב אֶת-רְגָעָיו מוֹנֶה הוּא,

לִגְמַר הַיּוֹם כָּלוֹת עֵינָיו;

כְּבָר עֶשֶׂר; מִבֵּיתוֹ נוֹסֵעַ.

הוּא עָף; לִמְבוֹא בֵיתָהּ קָרַב;

אֶל הַנְּסִיכָה נִכְנַס בְּרָעַד.

הִיא לְבַדָּהּ בֶּחָדֶר. יַחַד

יָשְׁבוּ הֵם רְגָעִים סְפוּרִים.

בְּפִי אוֹניֶגִין הַדְּבָרִים

נֶחְבָּאוּ. מְגֻשָּׁם, לֹא-נוֹחַ,

קוֹדֵר פָּנִים וּבִכְבֵדוּת

עָנָה לְטַניָה. בְּעִקְּשׁוּת

מַחֲשֶׁבֶת מְנַסְּרָה בַמֹּחַ.

אוֹניֶגִין נִכְחוֹ מַבִּיט

וְהִיא– שׁוֹקֶטֶת וְחָפְשִׁית.

כג

נִכְנַס הַבַּעַל וּמַפְרִיעַ

זֶה Tete a tete בִּלְתִּי נָעִים;

אָז בְּאָזְנֵי רֵעוֹ יַשְׁמִיעַ

בְּדִיחוֹת, תַּעֲלוּלִים קְדוּמִים.

הֵם צוֹחֲקִים. אוֹרְחִים נִקְהָלוּ.

שִׂיחוֹתֵיהֶם מִיָּד תֻּבָּלוּ

לְאַט בְּמֶלַח רְכִילוּת.

לִפְנֵי הַגְּבֶרֶת הַפִּטְפּוּט

הִבְהִיק בְּלִי הִתְהַדְּרוּת מֻגְזֶמֶת,

וְלִפְעָמִים הוּא גַּם נִבְלַע

בְּדִבְרֵי טַעַם, בְּלִי תִפְלָה,

בְּלִי קַפְּדָנוּת וּבְלִי פְּרוֹבְּלֵמוֹת,

וְלֹא הִפְחִיד וְלֹא צָרַם

בְּקַלּוּתוֹ אָזְנֵי אָדָם.

כד

טוּבֵי עִיר הַבִּירָה פֹּה בָאוּ

כְּלִיל הַמּוֹדָה, מְרוֹם הָעָם,

פָּנִים, בַּכֹּל אוֹתָם תִּמְצָאוּ,

טִפְּשִׁים, שֶׁצֹּרֶךְ יֵשׁ גַּם בָּם.

זְקֵנוֹת קַפְּדָּנִיּוֹת, כָּל גְּבֶרֶת

חוֹבְשָׁה שָׁבִיס, רוֹכֶסֶת וֶרֶד;

גַּם נִזְדַּמְּנוּ פֹה עֲלָמוֹת

שֶׁלֹּא חִיְּכוּ אַף פַּעַם עוֹד.

הָיָה פֹה צִיר, אֲשֶׁר שׂוֹחֵחַ

עַל שְׁאֵלוֹת מְדִינִיּוֹת;

לְבֶן-שְׂעָרוֹת רֵיחָנִיּוֹת,

זָקֵן הָיָה פֹה שֶׁבִּדֵּחַ

בַּהֲלָצָה פִקְחִית, שְׁנוּנָה,

קְצָת בְּיָמֵינוּ מְשֻׁנָּה.

כה

הָיָה אִישׁ-פִּתְגָּמִים בַּחֶבֶר

שֶׁאֶת הַכֹּל פֵּרַשׁ לִגְנָאי:

שִׁטְחוּת נָשִׁים וְ“טוֹן” כָּל גֶּבֶר,

תֵּה הַמָּתוֹק יוֹתֵר מִדַּי,

רוֹמָן תָּפֵל, עָלָיו שָׁמַע-מָה,

שְׁתֵּי אֲחָיוֹת וּמוֹנוֹגְרַמָּה,

ז’וּרְנָלִים הַמְּפִיחִים כָּזָב,

אִשְׁתּוֹ וְשֶׁלֶג וּשְׂדֵה-קְרָב.

– – – – – – – –

כו

פֹּה גַם נִמְצָא אַדוֹן סַבּוּרוֹב,

יָדוּעַ בְּנַפְשׁוֹ שְׁפָלָה,

בְּכָל חוֹבְרוֹת קָרִיקַטּוּרוֹת

עֶפְרוֹן הַצַּיָּרִים הֶלְאָה;

הִנֵּה בַדֶּלֶת דְּמוּת אַחֶרֶת,

כְּמוֹ בַּזּ’וּרְנָלִים מְצֻיֶּרֶת,

שַׂר-נְשָׁפִים אֲדֹם-פַּרְצוּף,

אִלֵּם, קָפוּא, הֲדוּק-הַגּוּף;

וְגַם תַּיָּר, צִפּוֹר נוֹדֶדֶת,

בַּר-נַשׁ חָצוּף שֶׁבַּחֲצוּפִים,

עוֹרֵר חִיּוּךְ הַנֶּאֱסָפִים

בְּגִזְרָתוֹ מְאֹד מַקְפֶּדֶת;

בְּחִלּוּפֵי-מַבָּט דּוּמָם

עָלָיו הוֹצִיאוּ פְסַק-דִּינָם.

כז

אֲבָל אֶת גִּבּוֹרִי מַטְרֶדֶת

רַק הִיא, טַטְיָנָה הַנָּאוָה.

לֹא זוֹ יַלְדָה תַמָּה, רוֹטֶטֶת,

כֹּה מִסְכֵּנָה, מְאֻהָבָה,

כִּי בַת-נֵבָה הַמַּעֲטֶרֶת,

זוֹ הָאֵלָה הַנֶּהְדֶּרֶת,

זוֹ הַנְּסִיכָה הַנִּשְׂגָּבָה.

הוֹ בְנֵי אָדָם! לָאֵם חַוָּה

כַּמָּה תִדְמוּ אִם תֵּמָּשֵׁלוּ:

כָּל הַמֻּתָּר לֹא צָד לִבְּכֶם,

נָחָשׁ תָּמִיד יַשִּׁיאֲכֶם

אֲכֹל מִפְּרִי עֲצֵי-הַפֶּלֶא.

רַק פְּרִי אָסוּר הַלֵּב יִתְאָב;

לָכֶם אֵין עֵדֶן– בִּלְעָדָיו.

כח

שֻׁנְּתָה טַטְיָנָה! מָה הִשְׂכִּילָה

אֶל תַּפְקִידָהּ לְהִתְרַגֵּל!

וּלְסֵבֶל מַעֲלָתָהּ הוֹאִילָה

בִּזְמַן קָצָר לְהִסְתַּגֵּל!

וּמִי יַכִּיר בְּזוֹ הַגְּבֶרֶת

הָרַשְׁלָנִית וְהַנֶּהְדֶּרֶת

אֶת הַיַּלְדָּה, אֶת הַפְּשׁוּטָה?

וְהוּא הֶחֱרִיד אֶת נִשְׁמָתָהּ!

בַּלַּיִל, עֵת בִּשְׁמוּרוֹתֶיהָ

עוֹד טֶרֶם הַחֲלוֹם נָגַע,

הֲלֹא אֵלָיו הִתְגַּעְגְּעָה,

אֶל הַלְּבָנָה מַבָּט יָגֵעַ

נָשְׂאָה וַתְּקַו, כִּי בַנְּעִימִים

תֵּלֵךְ עִמּוֹ בִּנְתִיב-חַיִּים.

כט

הָאַהֲבָה כָּל גִּיל כּוֹבֶשֶׁת,

אַךְ לֵב צָעִיר וּטְהָר-מִדּוֹת

בִּמְעוּף חֶשְׁקָהּ הִיא מְחַדֶּשֶׁת

כְּסַעַר הָאָבִיב– שָׂדוֹת.

בְּגֶשֶׁם הַתְּשׁוּקוֹת פָּרֹחַ

יִפְרַח, יִבְשַׁל, יַחֲלִיף הַכֹּחַ

וְגַם יִגְמֹל מִשְׁנֵה שָׂכָר:

נִצַּת-חֶמְדָּה וּפְרִי-הָדָר.

אֲבָל עַל סַף זִקְנָה דּוֹעֶכֶת,

בְּגִיל-הַסְּרָק, כַּמָּה עָגוּם

הֵד תְּשׁוּקוֹתֵינוּ הֶעָמוּם:

כֵּן הַסְּעָרָה בַסְּתָו הוֹפֶכֶת

לְנַחַל-בֹּץ הָאֲפָרִים,

תַּחֲשׂף סָבִיב אֶת-הַיְּעָרִים.

ל

אוֹניֶגִין הִתְאַהֵב– לְמַעְלָה

מִכָּל סָפֵק!– כְּיֶלֶד בָּהּ;

הוּא מִתְעַנֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה

בְּהִרְהוּרֵי הָאַהֲבָה.

לֹא יִפֶן לְמוּסַר-הַמֹּחַ.

בִּמְבוֹא בֵיתָהּ, חֲסַר מָנוֹחַ,

יוֹפִיעַ בְּכָל יוֹם; כְּצֵל

יִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ יוֹמָם וָלֵיל;

מַה מְּאֻשָּׁר הוּא, עֵת יָשִׂים לָהּ

אֶת-הָעֲנָק עֲלֵי שִׁכְמָהּ,

יִגַּע בָּהּ נְגִיעָה חַמָּה,

מִטְפַּחַת שֶׁנָּשְׁרָה יָרִים לָהּ

אוֹ דֶרֶךְ לָהּ לָסֹל יַקְדִּים

בֵּין מְשָׁרְתִים עוֹטֵי-מַדִּים.

לא

לֹא תִתְבּוֹנֵן בּוֹ גַּם לְרֶגַע,

אַף כִּי צָמֵא לְמַבָּטָהּ,

בְּבֵית זָרִים תַּפְלִיט רַק הֶגֶה,

תַּסְבִּיר פָּנֶיהָ בְּבֵיתָהּ;

יֵשׁ בְּקִדָּה אוֹתוֹ פוֹגֶשֶׁת,

וְיֵשׁ אֵינֶנָּהּ בּוֹ מַרְגֶּשֶׁת,

אַךְ גַּנְדְּרָנוּת אֵינָהּ מַרְאָה:

אֵין זוֹ מִדָּה בִּמְרוֹם חֶבְרָה.

מָחֲוִיר אוֹניֶגִין, הִיא חוֹלֶפֶת

מִבְּלִי הַבֵּט אוֹ הִצְטָעֵר;

פָּנָיו רָזוּ וְעוֹד זְעֵיר–

תֹּאכַל בַּדֵּי גֵווֹ שַׁחֶפֶת.

אֶל הָרוֹפְאִים הֻכְרָח לִפְנוֹת:

שׁוֹלְחִים אוֹתוֹ לְמַעֲיָנוֹת.

לב

אֵינוֹ נוֹסֵעַ; וּמוּכָן הוּא

בִּשְׁמֵי מָרוֹם סַדֵּר פְּגִישָׁה

עִם אֲבוֹתָיו, אֲבָל טַטְיָנָה–

מַה לָּהּ אִיכְפַּת? (זֶה דִין אִשָּׁה);

אַךְ הוּא עוֹד מִתְעַקֵּשׁ, טוֹרֵחַ,

הוּא מְקַוֶּה עוֹד וּבוֹטֵחַ;

בְּיָד כֵּהָה, חוֹלֶה, עַז-לֵב

יוֹתֵר מֵאִישׁ בָּרִיא, כּוֹתֵב

הוּא לָהּ אִגֶּרֶת מַה-נִּלְהֶבֶת.

אִם לֹא מָצָא גַּם חֵפֶץ רַב

בְּמִכְתָּבִים (וְלֹא לַשָּׁוְא),

אַךְ עַל סִבְלוֹת נַפְשׁוֹ דוֹאֶבֶת

לֹא עוֹד יָכֹל הַבְלֵג. וְזֹאת

הִיא הָאִגֶּרֶת, אוֹת בְּאוֹת.

אִגֶּרֶת אוֹניֶגִין לְּטַטְיָנָה

"אָכֵן יָדַעְתִּי: לָךְ יִהְיֶה

סוֹדִי הַמַּר לְמֹרַת-רוּחַ.

כַּמָּה עָמֹק הַבּוּז, שָׁלוּחַ

אֵלַי בְּמַבָּטֵךְ גֵּאֶה!

מָה רְצוֹנִי? וְלָמָּה בָאתִי

לָךְ לְגַלּוֹת אֶת נִשְׁמָתִי?

אוּלַי רַק תּוֹאֲנָה נָתַתִּי

בָּזֶה לִשְׂמֹחַ לְאֵידִי?

עֵת בְּמִקְרֶה אוֹתָךְ פָּגַשְׁתִּי

וְלֵב מָצָאתִי בָךְ עָדִין,

בּוֹ לֹא נוֹעַזְתִּי לְהַאֲמִין;

יִצְרִי הָרַךְ אֲנִי כָבַשְׁתִּי;

זֹה חֻפְשָׁתִי עָלַי כָּבְדָה,

אַךְ לֹא רָצִיתִי לְאָבְּדָהּ.

וְעוֹד דָּבָר הִפְרִיד בֵּינֵנוּ:

וְלַדִימִיר מֵת, קָרְבָּן אַכְזָר…

מַה שֶּׁלַּלֵּב הָיָה יָקָר–

נָתֹש נָתַשְׁתִּי אָז מִמֶּנּוּ.

אִישׁ זָר לַכֹּל, בְּלִי עֹל חַיִּים,

מַרְגֹּעַ וְחֻפְשָׁה– דִּמִּיתִי–

אָשְׁרִי יָמִירוּ. אֱלֹהִים!

מַה נֶּעֱנַשְׁתִּי, מַה טָּעִיתִי!

לֹא! אֶת זִיוֵךְ לִרְאוֹת כָּל רֶגַע

וְאֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי– לַעֲקֹב,

כָּל נִיד-עַפְעָף וּשְׂחוֹק וָהֶגֶה

בְּעֵינַיִם אוֹהֲבוֹת לַחֲטֹף,

דְּבָרַיִךְ עֵת רַבָּה לִשְׁמֹעַ

וּשְׁלֵמוּתֵךְ הָבִין, הָכִיל,

נֶגְדֵּךְ בְּיִסּוּרִים לִכְמֹהַּ,

לַחֲוִיר, לִדְעֹךְ– מָה רַב הַגִּיל!

וְלִי אֵין כֹּל. בְּכָל מָקוֹם

אֶרְדֹּף צִלֵּךְ, אוּלַי אַצְלִיחַ.

כָּל רֶגַע לִי יָקָר, כָּל יוֹם.

אֲבָל נֶעְדַּר תִּקְוָה, אֲנִי אַךְ

מַפְסִיד יָמַי הַנִּשְׁאָרִים,

וְהֵן גַּם בְּלִי זֶה הֵם מָרִים.

יָדַעְתִּי: לְיָמַי קִצְבָה;

אַךְ כִּי חַיַּי עוֹד אַאֲרִיכָה,

הָבִי לַבֹּקֶר לִי תִּקְוָה,

כִּי לִרְאוֹתֵךְ בַּיּוֹם אַצְלִיחָה…

אֶפְחַד: בִּתְחִנָּתִי תַמָּה

אוּלַי תִּרְאֶה עֵינֵךְ זוֹעֶפֶת

מַחֲשֶׁבֶת גֹּעַל וְעָרְמָה–

אֶשְׁמַע גַּם חֲמָתֵךְ נוֹזֶפֶת.

מָה רַב הַכְּאֵב – הָהּ, לוּ יָדַעַתְּ –

בְּאֵשׁ הָאַהֲבָה לִיקֹד

וּבְשֵׂכֶל קַר כָּל רֶגַע לַהַט-

דָּמִי רוֹתֵחַ לְהַסּוֹת;

לִכְמֹהַּ לַחֲבֹק בִּרְכַּיִךְ,

לִשְׁפֹּךְ אֶת וִדּוּיִי– לַחֲשִׁי

וּבִדְמָעוֹת לְמַרְגְּלוֹתַיִךְ

סַפֵּר הַכֹּל, גַּלּוֹת נַפְשִׁי,

וּבוֹ בַזְּמַן– בְּקֹר לֹא-קֹר

לָשׁוֹן וָעַיִן לֶאֱזֹר,

עִמָּךְ בְּשֶׁקֶט לְשׂוֹחֵחַ

גַּם לְהָעִיף מַבָּט שָׂמֵחַ…

אַךְ מַה שֶּׁיְּהִי – יְהִי: אִוִּיתִי

לִכְבּשׁ יִצְרִי, אַךְ לֹא אוּכָל.

נִגְמַר! כִּרְצוֹן נַפְשֵׁךְ הַחֲלִיטִי,

דִּינִי יַכְרִיעַ הַגּוֹרָל.

לג

לְמִכְתָּבוֹ אֵין קוֹל, אֵין קֶשְׁב.

שָׁלַח לָהּ עוֹד וְעוֹד מִכְתָּב,

אֵין כָּל תְּשׁוּבָה. נָסַע לַנֶּשֶׁף;

הוּא רַק נִכְנַס, לִקְרַאת פָּנָיו

צוֹעֶדֶת הִיא. כַּמָּה זוֹעֶפֶת!

לֹא תִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְחוֹלֶפֶת,

בְּלִי דַבֵּר עִמּוֹ דָבָר.

זֶה קִפָּאוֹן– כְּחֹרֶף קַר!

זֶה פֶּה עִקֵּשׁ– כַּמָּה יָגֵעַ

לְהַאֲפִיל עַל חֲרוֹנוֹ!

נָעַץ אוֹניֶגִין בָּהּ עֵינוֹ:

אֵי הַמְּבוּכָה? חֶמְלָה– אַיֶּהָ?

וְאֵי כִתְמֵי-דִמְעָה?… אֵינָם!

עִקְּבוֹת הַכַּעַס בִּמְקוֹמָם,

לד

אוּלַי גַּם פַּחַד מְפַעְפֵּעַ,

כִּי לְבַעֲלָהּ אוֹ לַחֶבְרָה

חֻלְשָׁה מִקְרִית זוֹ תִּוָּדֵעַ,

שֶׁרַק אוֹניֶגִין הִכִּירָהּ.

אָבְדָה תִקְוָה! הַבַּיְתָה שָׁב הוּא,

עַצְמוֹ עַל שִׁגְעוֹנוֹ חֵרַף הוּא–

וְכֹה בְשִׁגְעוֹנוֹ צוֹלֵל,

הוּא שׁוּב נִזַּר מִן הַתֵּבֵל.

וְעֵת בִּדְמִי חֶדְרוֹ יָשַׁב הוּא,

זָכוֹר זָכַר אֶת הַשָּׁעָה,

עֵת הָעַצְבוּת הַנּוֹרָאָה

בִּשְׁאוֹן תֵּבֵל אַחֲרָיו רָדָפָה,

תָּפְשָׂה אוֹתוֹ בִּבְלוֹרִיתוֹ,

סָגְרָה בְּאֹפֶל פִּנָּתוֹ.

לה

וְשׁוּב הִתְחִיל לִקְרֹא בְלִי סֵדֶר:

קָרָא אֶת גִּבּוֹן¹⁸⁹ וְרוּסוֹ,

מַנְזוֹנִי¹⁹⁰ וּבִּישׁוֹ¹⁹¹ וְהֶרְדֶר¹⁹²,

הַגְּבֶרֶת סְטַל¹⁹³, שַׁמְפוֹר¹⁹⁴, טִיסוֹ¹⁹⁵,

בְּבֶּל¹⁹⁶ הַסְקֶפְּטִיקָן עִיֵּן הוּא,

וּבְפוֹנְטֶנֶל¹⁹⁷; גַּם מִסּוֹפְרֵינוּ

קָרָא דְבַר-מָה וְלֹא דִקְדֵּק,

כָּל-מַה שֶּׁהֶעֱלָה מַזְלֵג:

קָרָא קְבָצִים שׁוֹנִים, ז’וּרְנָלִים,

מוּסָר שָׁם לָנוּ מַטִּיפִים,

עַתָּה אוֹתִי שָׁם מְגַדְּפִים,

אַךְ לְפָנִים גַּם מַדְרִיגָלִים

הָיוּ כוֹתְבִים לִי עַד-בְּלִי-דַּי–

¹⁹⁸E sempre bene רַבּוֹתָי!

לו

עֵת בַּסְּפָרִים עֵינָיו נָעַץ הוּא,

הִרְחִיקוּ עוּף הָרַעֲיוֹנוֹת

וּבְתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ הִתְרוֹצָצוּ

תִּקְווֹת, תּוּגוֹת וַהֲזָיוֹת.

שׁוּרוֹת הַדְּפוּס עֵינָיו קָרָאוּ,

אַךְ בְּעֵינֵי-רוּחוֹ רָאָה הוּא

שׁוּרוֹת זָרוֹת; בָּהֶן דַּוְקָא

בְּכָל נַפְשׁוֹ הוּא הִשְׁתַּקַּע:

שׁוּרוֹת שֶׁל מַסָּרוֹת-בַּסֵּתֶר

מִימֵי הַקֶּדֶם הַנְּעִימִים,

דִּבּוֹת, לְחָשִׁים וּאִיּוּמִים,

עִם חֲלוֹמוֹת לְלֹא כָל-קֶשֶׁר,

פִּטְפּוּטֵי-רִיק שֶׁל אַגָּדוֹת,

אוֹ מִכְתְּבֵי בַת-חֲמוּדוֹת.

לז

לְאַט בְּרֶדֶם הוּא שׁוֹקֵעַ

שֶׁל רְגָשׁוֹת וְרַעֲיוֹנִים,

וּבְדִמְיוֹנוֹ פִּתְאֹם רוֹאֶה הוּא

צְבָא חֶזְיוֹנוֹת מְגֻוָּנִים.

עֵינָיו תִּרְאֶינָה: בִּבְלִי נוֹעַ,

כְּאִישׁ יָשֵׁן שְׁנַת מַרְגּוֹעַ

עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג עֶלֶם נָח

וְקוֹל נִשְׁמַע: “וּמָה? נִרְצַח!”

פִּתְאֹם יִרְאֶה אוֹיְבָיו מִקֶּדֶם,

סוֹד פַּחְדָּנִים זוֹרְעֵי דִבּוֹת,

קְהַל נָשִׁים בּוֹגְדוֹת רַכּוֹת,

רֵעִים בְּזוּיִים יִרְאֶה בְרֶדֶם,

אוֹ בֵית-הַכְּפָר מָלֵא דְמָמָה,

וּבַחַלּוֹן… הִיא בְעַצְמָהּ!

לח

כָּל אֵלֶּה בִלְבְּלוּהוּ כָּכָה,

שֶׁעוֹד מְעַט וְנִשְׁתַּגַּע,

עוֹד רֶגַע וּלְפַיְטָן נֶהְפַּךְ הוּא.

נוֹדֶה: אַךְ זוֹהִי הַשָּׂגָה!

כִּי תַלְמִידִי כְבַד-הַמֹּחַ

כִּמְעַט אֲשֶׁר גִּלָּה בְכֹחַ

שֶׁל הַמְּשִׁיכָה הַמַּגְנֵטִית

סוֹד חֲרִיזָתֵנוּ הָרוּסִית.

וְלִמְשׁוֹרֵר הֵן בֶּאֱמֶת הוּא

דָמָה, עֵת בַּפִּנָּה בּוֹדֵד

יָשַׁב, קָמִין מוּלוֹ לִהֵט,

וְהוּא יִלֵּל: אוֹ ¹⁹⁹Benedetta

אוֹ Idol mio²⁰⁰, וְז’וּרְנָל

הִשְׁמִיט בַּלַּהַב אוֹ סַנְדָּל.

לט

חָלְפוּ יָמִים. הִנֵּה גֹוֵע

הַחֹרֶף בַּחֲמִימוּת אֲוֵיר,

וְהוּא לֹא מֵת, לֹא הִשְׁתַּגֵּעַ,

וְלֹא הָיָה גַם לִמְשׁוֹרֵר.

בָּא הָאָבִיב וַיְעוֹדְדֶנּוּ.

חַדְרֵי בֵיתוֹ סְגוּרִים עֲדֶנָּה,

(כְּפוּלֵי חַלּוֹן הֵם חֲדָרָיו)

בָּהֶם כְּמַרְמִיטָה חָרַף,

בְּבֹקֶר לֹא-עָבוֹת נָטַשׁ הוּא–

יָאוּץ לְאֹרֶךְ הַנֵּבָה.

הַשֶּׁמֶשׁ מְפַזֶּזֶת בָּהּ

עַל קֶרַח מְבֻקָּע; יִמַּסּוּ

גוּשֵׁי הַשֶּׁלֶג הָרָמוּס

בִּרְחוֹב הָעִיר. אַךְ אָן יָטוּס

מ

אוֹניֶגִין בְּכָל כֹּחַ? אָנָה?

הַשְׁעָרַתְכֶם הִיא נְכוֹנָה:

מִהֵר אֵלֶיהָ, אֶל טַטְיָנָה,

הַפֶּלִאי, אֵין לוֹ תַקָּנָה.

הוֹלֵךְ חִוֵּר, דּוֹמֶה לְמֵת הוּא.

בַּמִּסְדְּרוֹן הָרֵיק עוֹמֵד הוּא.

בָּא הַטְּרַקְלִינָה– אֵין אָדָם.

פָּתַח הַדֶּלֶת. מַה-נִּדְהַם

פִּתְאֹם וּמַה נַּפְשׁוֹ נִסְעֶרֶת?

אֶת הַנְּסִיכָה יִרְאֶה בִפְנִים.

לֹא-לְבוּשָׁה, חִוְּרַת-פָּנִים

הִנָּהּ קוֹרֵאת אֵיזוֹ אִגֶּרֶת,

לֶחְיָהּ נִשְׁעֶנֶת עַל יָדָהּ

וְדִמְעָה אַחֲרֵי דִמְעָה יוֹרְדָה.

מא

מִי אֶת עָקַת-לִבָּהּ אִלֶּמֶת

בָּהּ לֹא הִכִּיר אוֹתָהּ שָׁעָה?

וּמִי אֶת טַניָה הַקּוֹדֶמֶת,

הָאֻמְלָלָה בָּהּ לֹא רָאָה?

בְּרֶגֶשׁ צַעַר מְשַׁגֵּעַ

כָּרַע אוֹניֶגִין לְרַגְלֶיהָ;

הִזְדַּעְזְעָה, אַךְ בְּלִי מִלָּה

הִיא בְאוֹניֶגִין הִסְתַּכְּלָה,

בְּלִי תִמָּהוֹן וּבְלִי כָל זַעַם…

פְּנֵי-תַחֲנוּנִים, מַבָּט עוֹמֵם

וּפֶה בִּנְזִיפָתוֹ אִלֵּם–

הַכֹּל הִיא מְבִינָה. הַפַּעַם

נֶגְדּוֹ יָשְׁבָה עַלְמָה תַמָּה,

זוֹ הַחוֹלֶמֶת הַקּוֹדְמָה.

מב

הִיא לֹא הֵקִימָה הַכּוֹרֵעַ,

עֵינֶיהָ מֶנּוּ לֹא גָרְעָה

וּמִשְּׂפָתָיו, יְקוֹד מָלֵאוּ,

הִיא לֹא הֵסִירָה יָד קָרָה.

עַל מָה עַתָּה הִיא מְהַרְהֶרֶת?

שְׁתִיקָה מְמֻשָּׁכָה עוֹבֶרֶת.

וּבְסוֹף הִגִּידָה חֶרֶשׁ: דַּי,

קוּם! אֶת צְפוּנוֹת לִבִּי עָלַי

גַּלּוֹת הַפַּעַם לְפָנֶיךָ.

אוֹניֶגִין, הֲתִזְכֹּר הַזְּמַן,

בֵּין הַשְּׂדֵרוֹת בְּתוֹךְ הַגַּן

נוֹעַדְנוּ יַחַד וּלְלִקְחֶךָ

הִקְשַׁבְתִּי עַד הַסּוֹף בְּתֹם?

שְׁמָעֵנִי, כִּי תוֹרִי הַיּוֹם.

מג

"אוֹניֶגִין, אָז צְעִירָה הָיִיתִי,

נִדְמֶה לִי, גַּם יוֹתֵר נָאוָה;

אָז אֲהַבְתִּיךָ; מַה זָּכִיתִי

מִמְּךָ לִשְׁמֹעַ בִּתְשׁוּבָה?

קָשׁוֹת. הַאֵין זֹאת? אָז נָעַלְתָּ

לִבֶּךָ, כִּי לֹא הִתְפָּעַלְתָּ

מֵרֶגֶשׁ אַהֲבָה תָמִים…

וְעַתָּה– אֵלִי! יִקְפָּא דָּמִי,

מִדֵּי אֶזְכֹּר קֹר מַבָּטֶיךָ

וּמוּסָרְךָ…. אֵינִי בָאָה

לְהַאֲשִׁים. אוֹתָהּ שָׁעָה

הַנּוֹרָאָה יָשְׁרָה דַרְכֶּךָ;

צָדַקְתָּ אָז, אֲנִי יוֹדְעָה,

וְחַיָּבָה לְךָ תוֹדָה…

מד

"אָז בִּכְפָרִי– הַאֵין זֹאת?– שָׁמָּה,

רָחוֹק מִשְּׁאוֹן הַבְלֵי הַכְּרָךְ,

בְּעֵינֶיךָ לֹא יָשַׁרְתִּי… לָמָּה

הַפַּעַם תִּרְדְּפֵנִי כָּךְ?

מַדּוּעַ לְמִפְגָּע שַׂמְתָּנִי?

הֲיַעַן, כִּי מֻכְרַחַת אָנִי

לָבֹא עַתָּה בִּמְרוֹם חֶבְרָה;

כִּי יֵשׁ לִי הוֹן וְרוּם-מִשְׂרָה;

כִּי פְצוּעַ-מִלְחָמוֹת הַבַּעַל;

וַחֲצַר-הַצַּאר חַסְדָּהּ נוֹטָה

אֵלֵינוּ? כִּי קְלוֹנִי עַתָּה

יֻכַּר, עַל כָּל לָשׁוֹן הוּא יַעַל,

וּלְךָ יוּכַל גַּם בַּחֶבְרָה

הַנְחֵל תְּהִלָּה כֹּה מַזְהִירָה?

מה

"אֲנִי בוֹכָה… אִם אֶת טַטְיָנָה

עוֹד לֹא שָׁכַחְתָּ, הַאֲמֵן:

בִּכַּרְתִּי, לוּ הָרְשׁוּת נִתָּנָה,

דְּבָרְךָ הַקַּר וְהַזּוֹעֵם

עִם הַתּוֹכַחַת הַנּוֹקֶבֶת

עַל תַּאֲוָה זוֹ מַעֲלֶבֶת,

עַל הָאִגְּרוֹת וְהָאֲנָחוֹת.

חֲלוֹמוֹתַי אָז לְפָחוֹת,

פִּרְחֵי חֲלוֹמוֹתַי חַנּוֹתָ,

כָּבוֹד רָחַשְׁתָּ לִשְׁנוֹתַי….

וְעָתָּה?…. מַה-לְּמַרְגְּלוֹתַי

הֱבִיאֲךָ? מַה נְּקַלּוֹתָ!

אֵיךְ בַּעַל לֵב וְאִישׁ תְּבוּנָה

לְרֶגֶשׁ כֹּה פָעוּט נִכְנָע?

מו

הוֹ מַה לִּי כָּל זֹה הַתִּפְאֶרֶת–

יִפְעַת חַיַּי הַמַּטְרִידִים,

הַצְלָחָתִי זֹה הַמַּזְהֶרֶת,

בֵּיתִי מוֹדֶרְנִי וּמִשְׁתִּים?

הָיִיתִי בְּרָצוֹן מַחֲלֶפֶת

זוֹ מַסְקָרָדָה²⁰¹ מְזֻיֶּפֶת,

שָׁאוֹן, בָּרָק, אֲוֵיר מַחֲנִיק,

בְּדַף סְפָרִים, בְּגַן עַתִּיק,

בִּמְעוֹן הוֹרַי, אִם גַּם גָּרוּעַ,

בּוֹ בַמָּקוֹם, בָּהּ בַּפִּנָּה,

נִגְלֵיתָ לִי בָרִאשׁוֹנָה,

וְגַם בְּבֵית-עוֹלָם צָנוּעַ,

בְּצֵל אֵלָה עוֹמֵד שָׁם צְלָב

עַל קֶבֶר אוֹמַנְתִּי עַכְשָׁו…

מז

"וְכֹה קָרוֹב הָיָה הָאשֶׁר,

כֹּה אֶפְשָׁרִי!… אֲבָל גְּזֵרָה

הִיא מִמָּרוֹם, אוּלַי בְּישֶׁר,

כִּי לֹא הָיִיתִי זְהִירָה.

אִמִּי בוֹכָה וּמִתְחַנֶּנֶת

פָּצְרָה בִי… טַניָה הַמִּסְכֶּנֶת–

עִם כֹּל הִשְׁלִימָה נִשְׁמָתָהּ…

לְאִישׁ נִשֵּׂאתִי. וְעַתָּה

עָזֹב עָזְבֵנִי, אֲבַקֵּשָׁה.

יָדַעְתִּי: בְּלִבְּךָ יֵשׁ דֵּי

כָּבוֹד עַצְמִי וְרֶגֶשׁ גֵּא…

אֹהַב אוֹתְךָ (מָה אֲכַחֵשָׁה?),

אַךְ… לְאַחֵר יָדִי נִתְּנָה,

אֶשְׁמֹר לוֹ נֶצַח אֱמוּנָה".

מח

וְהִיא הָלְכָה. כְּמֻכֵּה-רַעַם

עָמַד אוֹניֶגִין מְבֻלְבָּל.

כַּמָּה נִדְהַם לִבּוֹ הַפַּעַם

מִסַּעַר רְגָשׁוֹת! אֲבָל

צְלִיל דָּרְבוֹנוֹת פִּתְאֹם הִגִּיעַ:

אִישָׁהּ שֶׁל טַניָה שָׁם הוֹפִיעַ.

בְּזוֹ שָׁעָה קָשָׁה, קוֹרְאִי,

אֲנִי נִפְרָד מִגִּבּוֹרִי–

עַתָּה לָנֶצַח אֶעֶזְבֵהוּ.

עַל פְּנֵי עוֹלָם זְמַן מָה רָב,

אֶל כָּל אֲשֶׁר הָלַךְ, אַחֲרָיו

נָדַדְתִּי. אִישׁ לְרֵעֵהוּ

נַבִּיעַ אֶת בִּרְכַּת-הַחוֹף.

הֶאָח! בָּא לִנְדוּדֵינוּ סוֹף.

מט

קוֹרֵא נִכְבָּד, אֵינִי יוֹדֵעַ,

אוֹיְבִי אַתָּה אוֹ מִידִידַי,

הַיּוֹם אֶפְרשׁ מִמְּךָ כְרֵעַ.

מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ בַּחֲרוּזַי

הַמְרֻשָּׁלִים פֹּה בַמַּחְבֶּרֶת:

אִם זִכְרוֹנוֹת חַיֵּי-הַמֶּרֶד,

דִּבְרֵי פוּלְמוּס, תְּמוּנוֹת חַיּוֹת,

אוּלַי שְׁגִיאוֹת דִּקְדּוּקִיּוֹת,

אוֹ מֵעֲמַל הַיּוֹם מָנוֹחַ,–

הַלְוַאי תִּמְצָא, קוֹרֵא נִכְבָּד,

בָּזֶה הַסֵּפֶר גַּם מְעַט

לְרִיב הָעִתּוֹנוּת, לַמֹּחַ,

לְשַׁעֲשׁוּעַ וְלַחֲלוֹם

וְנִפָּרֵד עַתָּה, שָׁלוֹם.

נ

שָׁלוֹם, בֶּן לִוְיָתִי הַפֶּלִאי,

גַּם אַתְּ, מַשְׂאַת נַפְשִׁי מְסוּרָה,

וְגַם אַתָּה, תָּמִיד נִלְוֶה לִי,

פְּרִי-עֵט חַי, זָעִיר. תְּשׁוּרָה

מִכֶּם קִבַּלְתִּי מְכֻפֶּלֶת:

שִׁכְחַת חַיִּים בִּשְׁאוֹן הַחֶלֶד

וְשִׂיחַ-נֹעַם עִם רֵעִים.

עָבְרוּ הַרְבֵּה-הַרְבֵּה יָמִים

מֵאָז בָּרִאשׁוֹנָה הוֹפִיעָה

אֵלַי טַטְיָנָה בַת-הָתֹּם

וְאוֹניֶגִין, כְּמוֹ בְעַב חֲלוֹם.

אָז לֹא הִבְחַנְתִּי עוֹד יְרִיעַ–

מֶרְחַק-רוֹמָנִי בִּבְהִירוּת

מִבְּעַד לִגְבִישׁ-קִסְמֵי-פִיּוּט.

נא

וְאֵלֶּה שֶׁקָּרָאתִי לָמוֹ

רוֹמָנִי בִּפְגִישׁוֹת-רֵעוּת,

רַבִּים לָנֶצַח נֶעֱלָמוּ,

רַבִּים מֵהֶם הִרְחִיקוּ נוּד.

בְּלִי חֶבְרָתָם צַיֵּר גָמַרְתִּי

אֶת גִּבּוֹרִי. וְאַתְּ, יָצַרְתִּי

אֶת טַנְיָה בְּצַלְמֵךְ, אֵי אַתְּ?

הַרְבֵּה בָּלַע גּוֹרָל לָעַד.

אַשְׁרֵי הָאִישׁ יָדַע אֶת-זֶמֶר

חַיָּיו לַפְסִיק, וְלֹא שָׁתָה

אֶת כּוֹס יֵינָם עַד תַּחְתִּיתָהּ;

רוֹמָנָם לֹא קָרָא עַד גֶּמֶר

וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ חִישׁ-מַהֵר,

כְּמוֹ מֵאוֹניֶגִין הַמְּחַבֵּר.