יֵשׁ עֵצִים, עֲצֵי-גַן, אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַחֹרֶף,

וּבְעָמְדָם חֲשׂוּפֵי-בַד, כָּעִיר כְּתֹם שֹׁד-מֵץ,

סִיעוֹת-גִּיל יִפְקֹדוּ – וּבְאֵין חֲמַת הַטּוֹרֵף –

צִפֳּרֵי-יָהּ בְּשִׁיר וּבְלַהֲגָן עַד אֵין-קֵץ.

מַה נָּעַם שִׁיר-הַגִּיל, הִצִּפְצוּף וְהָרְנָנִים!…

הָאַנְקוֹר מוּעָף בָּא, עוֹד טֶרֶם יַצִּיב יָד

בֵּין עַנְפֵי הָעֲנָק… כְּשַׁרְשְׁרוֹת אֲבָנִים,

שֶׁכֻּלָּן אַבְנֵי-חֵן, יִתְנוֹצֵץ כְּפוֹר-הַבָּד.

אָז נִדְמֶה לִי הָעֵץ וְהִנּוֹ מִתְגַּעְגֵּעַ,

וַהֲמוֹן נִשְׁכָּחוֹת יֵשׁ בַּחֲלוֹמוֹ יִרְאֶה אָז.

אַגָּדַת-קֶדֶם כֵּן גַּם הִיא תָּרִיעַ רֵעַ

כֵּן דּוֹבֵב חֶרֶשׁ שִׁיר הַמָּלֵא תֹּם וָרָז.

אַךְ יֶשְׁנוֹ עֵץ לַשָּׁוְא שָׁמַיְמָה יִפְרֹשׂ כַּפָּיו –

מִדָּלְיּוֹתָיו הוּא לֹא תְּנַעֵר צִפּוֹר-דְּרוֹר.

הַשֶּׁלֶג עָלָיו נָח: עַל בַּדָּיו וְעַל אֲגַפָּיו

תְּנוּחֶינָה כַּאֲבַק-הַכֶּסֶף דִּמְעוֹת כְּפוֹר;

וְלֹא עָלָיו נִתָּךְ שִׁיר, וּדְמָמָה בֵּין פֹּארוֹתָיו,

וְכִפְלַיִם קוֹדֵר הוּא מוּל שְׁכֵנוֹ עוֹמֵד

וּדְמוּת הֶעָקָר לוֹ: הִלְבִּינוּ שַׂעֲרוֹתָיו,

עֲרִירִי, גַּלְמוּד, זָר, וְלֹא עָלָיו יָשִׂישׂ בֵּן.

אִם יָאִיר לוֹ הַיּוֹם, אוֹ סַעֲרוֹת יָם יָמֵרוּ,

אֵינֶנּוּ שָׂם עַל לֵב, כִּי מַה לַיְקוּם וְלָעֵץ?

כְּאִישׁ הִשָּׁהוּ אֵל חֲלוֹמוֹת טוֹב יְדַבֵּרוּ

וּמִקְסַם תִּקְווֹת חַי הַנֶּאֱבָק עַד הַקֵּץ…

אודיסה

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה! שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה!

הָעִיזוּ וַעֲלוּ, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם!

אַל תִּרְפֶּה יָדֵנוּ עַד נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה,

כָּל עוֹד בְּעוֹרְקֵינוּ יֵשׁ טִפָּה שֶׁל דָּם.

נָרִיקָה הַחֶרֶב כַּזָּקֵן כַּנָּעַר!

מִי זֶה הַיָּרֵא וְרַךְ-הַלֵּבָב?

נָשֵׁינוּ, טַפֵּנוּ כְּי יֵרְדוּ הַשָּׁעַר,

חֲלוּצִים נֵצֵאָה וְנֶאֱסֹר הַקְּרָב!

הֵן אַחִים אֲנַחְנוּ יוֹם צֵאת לִקְרַאת נֶשֶׁק:

מֵאַשְׁדוֹת הַלְּבָנוֹן וְעַד אִיֵּי הַיָּם,

לְמִן יַרְכְּתֵי צָפוֹן – בֹּאֲכָה דַמֶּשֶׂק –

לַחַיִּים וְלַמָּוֶת גְּאוֹן-יַעֲקֹב עֵת קָם.

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה, וְתִכּוֹן מַמְלָכָה,

הִיא מִקְדַּשׁ אֵל יַעֲקֹב וּמִשְׂגָּב לַטָּף,

וְהָיְתָה יָדֵנוּ אוֹחֶזֶת בַּמְּלָאכָה,

בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ – וְהַשֶּׁלַח בַּכָּף.

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה, גִּבּוֹרֵי-יְהוּדָה!

אֵל עָז לָנוּ, אַחַי, וּמִשְׂגָּב וָצוּר,

אִם חוֹמָה אֵין לָנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְּצוּדָה,

פִּגְרֵנוּ – הַדָּיֵק, לִבֵּנוּ – הַשּׁוּר.

אודיסה, 1897

I

קוֹל רַעַם הַקְּרָב עַל תּוֹגַרְמָה יָרִיעַ.

שְׂלוֹנִיקִי נָבוֹכָה, שְׁוָקֶיהָ שׁוֹמֵמִים.

אֶת בֵּית רַבִּי שְׁמוּאֵל הִקִּיפָה הַזְּעָקָה,

תַּאֲנִיַּת-הַמְּקוֹנְנִים תַּהֲלֹךְ שָׁם אֵימִים;

הַדְּלָתוֹת לִרְגָעִים עַל צִירָן תִּסַּבְנָה,

הַקְּרוֹבִים, הָרְחוֹקִים נֶאֱסָפִים, נֶאֱנָקִים;

קְהַל הֲמוֹן-שְׁכֵנִים רַחֲמָנִים נֶאֱנָחִים,

גַּם חוֹמְדֵי-חֶזְיוֹנוֹת בֵּינֵיהֶם נִדְחָקִים.

– מַה-זֶּה וְעַל מַה-זֶּה פֹּה כֻּלְכֶם נֶאֱסַפְתֶּם,

וּרְאוֹת מַה-תִּשְׁתּוֹקֵק הָעֵדָה נִצָּבָה?

– הֵן יוֹסֵף – הַבְּכוֹר – מֵאֲבוֹתָיו יִפָּרֵד

לָצֵאת לַמִּלְחָמָה, מִתְנַדֵּב לַצָּבָא!

גַּבּוֹת רַב שְׁמוּאֵל הַנְּטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת

קָרְבוּ, הִתְלַכְּדוּ וַתִּתְאַחֵדְנָה,

מְלֹא רֹחַב מִצְחוֹ כִּי חָרְשָׁה הַדְּאָגָה,

עֵינָיו יְבֵשׁוֹת וּמְאוּם לֹא תַּגֵּדְנָה,

מְאוּם לֹא תַּגֵּדְנָה – וְהִנָּן נִצְמָדוֹת:

פְּנֵי בְנוֹ בְּכוֹרוֹ לוֹ אֶבֶן שׁוֹאָבֶת…

רַק יָדוֹ הַצְּנוּמָה, שֶׁתִּרְעַד לִרְגָעִים,

הִיא תָּעִיד עַל אֶבְלוֹ, כִּי נַפְשׁוֹ דוֹאָבֶת.

אַךְ כְּאַלּוֹן-בָּכוּת, כַּחֲלֹף תּוֹר הַחֹרֶף,

וְרִבְבוֹת בַּדָּיו יְנַעֲרוּ הַשְּׁלָגִים,

מַר תָּרִיד הָאֵם עַל צַוְּארֵי הָעֶלֶם,

כָּל קִמְטֵי לְחָיֶיהָ מָלְאוּ כַּפְּלָגִים.

– הַאוֹסִיף אֶרְאֶךָּ, אֲהָהּ, בֶּן-טִפּוּחַי?

הַאוֹסִיף אֶשָּׁקְךָ? – וְהִיא מִתְרַפֶּקֶת…

-עוֹד נָשׁוּב נִתְרָאֶה! – אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ –

וּנְשִׁיקוֹת מַאֲלִיפוֹת הִיא אוֹתוֹ נוֹשֶׁקֶת.

וּבְכָל חֹם-לִבָּתוֹ הַבֵּן יְחַבְּקֶנָּה,

יִלְחָצָהּ אֶל לִבּוֹ – שִׂפְתֵיהֶם נִשֵּׁקוּ.

הַנְּשִׁיקָה אֲרֻכָּה: כְּאִלּוּ כָּל חַיָּיו

אָז יַפְקִיד בְּיַד אִמּוֹ, שֶׁיָּדָיו חִבֵּקוּ.

הַנְּשִׁיקָה אֲרֻכָּה: מֵאֲנוּ הִפָּרֵד!

כָּכָה תִּפָּרֵד הַנְּשָׁמָה מִגְּוִיָּה - - -

עוֹד רֶגַע הִתְחַזֵּק הָעֶלֶם, וּפִתְאֹם

גַּם פָּנָיו הִתְעַוְּתוּ, וַיִגְעֶה בִּבְכִיָּה…

II

כַּעֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים כֵּן אָרַךְ הַלָּיִל.

שְׁנַת שְׁמוּאֵל נָדְדָה, הַזְּקֵנָה נֶאֱנָחָה:

"הָהּ, אֵיפֹה בֵּן יַקִּיר, אַיֵּהוּ מַחֲמַדִּי?

הַחַי הוּא, אִם עָזַב אֶת עֵמֶק-הַבָּכָא?

אוֹי, אוֹי לִי, עֵץ רַעֲנָן הוֹי, פֶּרַח טִפַּחְתִּי!

אִם נִקְּרוּ עֵינֶיךָ כְּבָר עוֹרְבֵי-הַנָּחַל?

רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, חַיֵּהוּ, אַמְצֵהוּ!

בֵּין סַלְעֵי תֶּסַּלְיָה הֲשָׁתָה, הֶאָכָל?

רִבּוֹנוֹ-שֶׁל-עוֹלָם! הוֹי מֶלֶךְ-הַמְּלָכִים!

אוֹי, הָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל פֶּגַע, כָּל קְטָטָה!

עַד מָתַי עוֹד תֹּאכַל חֶרֶב-מִלְחָמָה,

וְלֶב מֶלֶךְ וָמֶלֶךְ בְּיָדְךָ אַךְ אָתָּה!"

הַבֹּקֶר אַךְ הָיָה, וּבְטֶרֶם עוֹד תַּחְפִּיר

בְּגִיחָהּ הַחַמָּה אֶת חֶרְמֵשׁ-הַסַּהַר,

וּבְטֶרֶם עַפְעַפֵּי-הַשַּׁחַר נִבְקָעוּ…

וּבְחֵיק עַרְפִלֵּי-תְּכֵלֶת תִּתְלוֹנֵן אֲדָמָה, -

וּכְבָר רַבִּי שְׁמוּאֵל יָנוּעַ בַּשְּׁוָקִים,

אִם לַחְקֹר לָדַעַת חֲדָשׁוֹת תִּקְרֶינָה

וְשִׂיחָה וּשְׁמוּעָה, שֶׁתַּעֲבוֹר בָּאָרֶץ,

אוֹ לִרְאוֹת בָּאֹרְחוֹת נִפְצָעִים תָּבֵאנָה.

אָז יָסוּר אֶל בָּתֵּי-הַחוֹלִים לַצָּבָא,

אָז יִדְרֹשׁ, אָז יַחְקֹר: מֵאַיִן הַבָּאִים,

וְאִם יֵשׁ מֵהֶם אֶחָד, שֶׁרָאָה אוֹ שָׁמַע

אֵי חוֹנֶה הַגְּדוּד, שֶׁבּוֹ בְּנוֹ הַנָּעִים?

– "לָרִיסָה נִלְכָּדָה, חֲמִשִּׁים הֹרָגוּ –

בֵּינֵיהֶם שַׂר-צָבָא – וּשְׁמוֹנִים נִפְצָעִים".

– וּבְמִבְחַר בָּנֵינוּ שִׁלַּמְנוּ אֲנַחְנוּ –

אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת – הַמִּלִּים הַשְּׁתָּיִם.

– "נָא חִדְלִי מִבֶּכִי! הַאֶחָד הוּא בְּנֵנוּ?

הֶאָפֵסוּ כְּבָר שָׁבִים מִשְּׂדֵה-הַמִּלְחָמָה?

אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם…" וּמִשֶּׁטֶף אִמְרוֹתָיו

גַּם יִרְוַח לַזְּקֵנָה וּתְהִי לָהּ נֶחָמָה.

וּכְיֶלֶד הַבּוֹרֵא עוֹלָמוֹת בַּהֲגִיגוֹ

וּמְלֵאִים הֵם חַיִּים גַּם יִרְאֵם לְעֵינַיִם,

כֵּן יַאֲמִין הַזָּקֵן הַנּוּגֶה בִּדְבָרָיו,

וְשָׁב וְרָפָא לוֹ, וְרָאָה אוֹר-חַיִּים.

III

– מַה צִלְצְלָה הַמְּצִלָּה?" – אִגֶּרֶת לַאֲדוֹנִי,

– “מֵאַיִן?” – מִוָּלָה. "הִיא חַיִּים מְבַשֶּׂרֶת.

יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ!…" פָּנֵימוֹ מָה אוֹרוּ,

מַה יָדָם רוֹעֶדֶת, דִּמְעָתָם נִגֶּרֶת!

– נָא מַהֵר קְרָאֶנָּה!" – הַכְּתָב לֹא כְּתָב יוֹסֵף,

הוּא כְּתָב מֹשֶׁה בְּנֵנוּ… – "כְּתָב מֹשֶׁה?…מִוָּלָה?…

הֲטוֹבָה הַבְּשׂוֹרָה?… אִם קְלָלָה תּוֹכֵכִי?" –

פְּנֵי שְׁמוּאֵל מֶה חָפוּ, הַזְּקֵנָה נִבְהָלָה.

"אֲבוֹתַי הַיְּקָרִים! נָא סִלְחוּ הַפָּעַם;

אֶת נַפְשְׁכֶם לַדְאִיב לֹא הָיָה בְּכֹחִי,

וְעַד שֶׁנִשְׁבַּעְתִּי לְדֶגֶל צְבָא-יָוָן

לֹא אָזְנְכֶם גִלִּיתִי – מִתְנַדֵּב אָנֹכִי.

עִם לַהֲקַת מֵרֵעַי מִצָּרְפַת אָתָאנוּ,

בְּעַד יָוָן, עַם עוֹלָם, נַפְשֵׁנוּ נַקְרִיבָה;

אִם אָמוּת, אַל תִּבְכּוּ לִי: רוּחִי שׁוֹקֶטֶת,

וּבְשִׁמְכֶם עַל שְׂפָתַי לָאֵל נַפְשִׁי אָשִׁיבָה".

IV

וַיְהִי הַלָּיְלָה… עַל תּוֹעֲפוֹת אוֹטְרִיס

הִתְפַּשְׁטוּ הַצְּלָלִים. כִּגְדוּדֵי עֲנָקִים

שַׁרְשֶׁרֶת הַסְּלָעִים הִתְפָּרְדָה מִסָּבִיב;

עֲטוּפֵי מַאְפֵּלְיָה שָׁחֲרוּ עֲמָקִים.

כִּנְחַשׁ-עֲקַלָּתוֹן מִבְּנֵי הָעֲנָקִים,

שֶׁרִבְבוֹת עֲגִילָיו יִתְפַּתְּלוּ בַּדְּרָכִים,

הֲמוֹן עֲקַלְקַלּוֹת הַמִּשְׁעוֹל נִטָּיוּ;

וְעַרְעָר יָנוּעַ שָׁם אַחַד הַסְּבָכִים.

מִסָּבִיב לוֹ עַרְבוֹת הַיְשִׁימוֹן עִם רָזָיו

כִּדְמוּת גְּבוּרָה נָחָה עִם חוֹתָם עַצָּבֶת,

כְּאִלּוּ נִשְׁפְּכוּ עַל סְעִיפֵי הַסְּלָעִים

כָּל גִּנְזֵי תַּעֲלוּמוֹת הַחַיִּים וְהַמָּוֶת.

מִמַּעַל אַפִּרְיוֹן – מֶרְחַבְיַת-שָׁמַיִם –

הָאִלֵּם כַּנֶצַח וְשׁוֹקֵט בַּעֲרִיפָיו;

מִתַּחַת – גַּבְנוּנֵי הַר אוֹטְרִיס וַאֲגַפָּיו

עִם יֵצֶר הָאָדָם הַנֶּאֱבָק בֵּין סְעִיפָיו.

וַיָּשַׂר הַלָּיְלָה… בֵּין כֵּפֵי הַסְּלָעִים

גְּדוּד קָטָן מִצְּבָא הַמִּתְנַדְּבִים הִרְגִיעַ.

הַצּוֹפִים הָעֳמְדוּ, הַמְּדוּרוֹת נִדְעָכוּ,

אֶת תְּרוּעוֹת הַשֵּׁנָה הַחֲצוֹצְרָה הִשְׁמִיעָה.

וַתִּפְשֹׁט הַדְּמָמָה…וּפִתְאֹם לְפֶתַע

בָּא אַחַד הַמְּרַגְלִים: הָרָעָה נִפְתָּחָה!

מִקּוֹל הַחֲרָדָה כְּבָר נֵעוֹר הַמַּחֲנֶה,

הַמְּפַקְּדִים נֶחְפָּזִים: “עֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה!”

וּבְחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה מֵאֵצֶל הֶהָרִים,

בַּמִּשְׁעוֹל הָעוֹלֶה לִמְצָרֵי הַסְּלָעִים,

כְּסַעַר מִתְחוֹלֵל בֵּין רַחֲבֵי עֲרָבוֹת

בָּא מוּעָף בִּיעָף גְּדוּד פָּרָשִׁים נִשָּׂאִים.

וּבְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ הַיְּוָנִים בָּם לִירוֹת –

וּכְבָר הַפָּרָשִׁים עָדֵימוּ הִגִּיעוּ,

וּבְרַעַם-הַתֻּפִּים וּבְצִלְצַל-הַנֶּשֶׁק

קוֹל עֲנוֹת עָלָה, אֲנָקוֹת הֵרִיעוּ,

וּבְחֶשְכַת הַלַּיְלָה בַּגַּיְא, בֵּין הַמְּצָרִים,

הִתְלַכְּדוּ, הִתְנַגְּשׁוּ מַעַרְכוֹת הָאוֹיְבִים,

עֵינֵימוֹ בָּעָרוּ, וּדְמֵי לִבָּם הָמוּ

כַּהֲמוֹת הַגַּלִּים לִשְׁאוֹן קְנֵי-הָרוֹבִים.

מִגְּרוֹנָם הַנִּחָר הִתְפָּרֵץ לִרְגָעִים

קוֹל פֶּרֶא, קוֹל זְוָעוֹת… וּבְיָדָם הַחֲמוּשָׁה

לְמִקְסַם מַנְגִינוֹת הַקְּרָב כָּל הַגִּידִים

וְהַשְּׁרִירִים שׂרָגוּ – וַתִּהְיֶה נְחוּשָׁה.

נֶאְזָרִים בִּגְבוּרָה נִלְחֲמוּ הַיְּוָנִים,

אַךְ יַד הַפָּרָשִׁים עָלֵימוֹ גָבָרָה,

וּמִרְמָס לְפַרְסוֹת סוּסֵיהֶם גַּם הָיוּ.

בְּחַרְבוֹת תּוֹגַרְמָה מַחֲצִיתָם נִגְזָרָה,

מְעַט הַנִּשְׁאָרִים בְּאֵין מִשְׁטָר וָסֵדֶר

אֶל תַּחַת הַדֶּגֶל נִדְחָקוּ, נֶהְדָּפוּ;

פָּרָשֵׁי הָאוֹיֵב אוֹתָמוֹ כִּתֵּרוּ

וְאֶל דֶּגֶל-הַתְּכֶלֶת¹ - הֵמָּה שָׁאָפוּ.

בֵּינֵיהֶם הָאֶחָד: אֶל תִּתּוֹ קוֹל רַעַם

וְקוֹל עֲנוֹת-גְּבוּרָה נָמוֹגוּ כָּל קָמָיו;

מִימִינוֹ, מִשְׂמֹאֹלוֹ בִּמְעוּף לַהַט חַרְבּוֹ

לֹא אֶחָד כְּבָר נָפַל מִתְבּוֹסֵס בְּדָמָיו.

וְעַד קָרוֹב לַדֶּגֶל עַל סוּסוֹ הִגִּיעַ,

וּבְרִשְׁפֵי הַזַּעַם בְּנֹות-עֵינָיו הֵאִירוּ, -

אַךְ שָׁדוּד כְּבָר נָפַל מִסּוּסוֹ לָאָרֶץ –

וּלְאוֹר בְּרַק הַיְרִיָּה אִישׁ אָחִיו הִכִּירוּ – – –

אודיסה

גִּבּוֹר נַעֲלֶה יֵשׁ בָּאָרֶץ, “שֶׁמֶשׁ” שֵׁם יִקְרְאוּ לוֹ.

גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי הַשֶּׁמֶשׁ, וּמַה נִפְלָא פָּעֳלוֹ!

אִם חָפַצְתְּ בְּאַגָּדוֹת אָבִיב וּבְשִׁיר, לִימִינִי שְׁבִי

וַאֲסַפְּרָה לָךְ, אֲחוֹתִי, הַאֲזִינִי לְמוֹצָא פִי.

אָמְנָם קָדְרוּ מְאֹד שָׁמֵינוּ, קָדְרוּ, חָשְׁכוּ מִנִּי שְׁחוֹר,

אֶפֶס יֵשׁ אֲשֶׁר הָאֹפֶל תַּחְדֹּר, תִּקְרַע קֶרֶן אוֹר;

תַּחֲדֹּר, תַּשְׁקְ הַגִּנָּה אוֹרָה, תִּשַּׁק כַּפְתּוֹר עֵץ וּסְבָךְ.

הָעֲשָׂבִים יָבְשׁוּ תַּרְטִיב, תְּחַתֵּל סִדְקֵי גֶזַע שָׁח.

אָז יִמָּלֵא שָׂדֶה קֶסֶם, הָאֲדָמָה – רֶגֶשׁ חָי,

מִן אֲפִיקֵי הַגֵּאָיוֹת וְעַד הַנִּצָּה שֶׁבַּגָּיְא.

מִנִּי בֶטֶן הָאֲדָמָה יַעַל מַחֲנֶה צִיצֵי-בָּר,

עֵינֵי-תְכֵלֶת יִפְתַּח, יַבִּיט צִיץ “זִכְרִינִי”¹ שֶׁבַּכָּר,

הַ“פַּעֲמוֹנִית”² שְׂחוֹק עַל שְׂפָתָהּ בְּצִדֵּי דְּרָכִים וּבַגָּיְא,

תַּחַת בִּרְכַּת שֶׁמֶשׁ יִכֹּף “שֶׁן-הָאַרְיֵה”³, רֹאשׁ פָּז לוֹ.

וּבִנְשִׁיקַת שֶׁמֶשׁ יֶאְדְּמוּ פְּנֵי גַרְגְּרִים מְלֵאִים חֵן,

וְכַכַּלָּה בַּעֲדִי-צַחַר הַדֻּבְדְּבָנִים יַעֲמְדוּ כֵן.

אָז יִמָּלֵא יַעַר רִנָּה, הַשָּׁמַיִם – תְּרוּעוֹת-שִׁיר,

רַחֲבֵי שְׁדֵמָה – קִסְמֵי-זִמְרָה, וּמַנְגִינָה – תְּחוּם הַנִּיר,

הָעֶפְרוֹנִי יַשְׁכִּים יִדְאֶה בְּאֶבְרוֹתָיו מְלֵאוֹת טָל,

וּבַחַמָּה יָאִיץ, יִדְפֹּק בְּשִׁיר נִתָּךְ מִנִּי עָל.

וּבַעֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ תַּאְדִּים, בּוֹשָׁה הִיא כִּי אֵחֲרָה קוּם,

וּבְמַנְגִּינוֹת יְקַדְּמוּהָ סִיס-הַגַּיְא וְהַדְּרוֹר הַחוּם.

וְתֵרְדְּ הַשִּׁירָה עִם הַחַמָּה; וּבִנְטוֹתָהּ קַצְוֵּי יָם,

וְאָנוּ וְאָבְלוּ הָאֲנָפוֹת בִּיוֵן בִּצָּה וַאֲגָם!

וּבִשָּׁמַע קוֹל הַשִּׁירָה הַמִּתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי חוּץ,

בָּא הָרֶמֶשׂ מִנִּי כִלְיוֹת הָאֲדָמָה מֵעָרוּץ:

מַעְלָה מַעְלָה, מִמַּעֲמַקִים אֶל הָאוֹרָה, אֶל הַחֹם,

מִן הַקֶּבֶר אֶל הַחַיִּים, מֵאֲפֵלָה לְאוֹר יוֹם –

קְהַל תּוֹלָעִים וּבְנֵי-תוֹלָע, חָסִיל עָשׁ וְצִפֹּרֶת-גָּן;

זְבוּל – כָּל כַּפְתּוֹר, מָעוֹן – פֶּרַח מָלֵא אוֹר מִזַּן אֶל זָן.

וּבַשָּׁרוֹן בִּנְאוֹת-דֶּשֶׁא וּבַגַּן, מֵעֵת לְעֵת,

זְבוּבֵי-רִקְמָה עָפִים, תַּבְנִית פְּרָחִים חַיִּים, קִרְעֵי נֵס.

אָמְנָם גָּדְלוּ מַעֲשֵׂי שֶׁמֶשׁ, נִפְלְאוֹתָיו לִבְלִי חֹק!

הַטִּי אָזְנֵךְ וַאֲסַפְּרָה לָךְ עֲלִילוֹת הָעֲנָק:

עֵין הַשֶּׁמֶשׁ הֵם הַחַיִּים, וְהַחַיִּים אַהֲבָה הֵם,

וּבְאֵין אַהֲבָה שָׁם הַמָּוֶת, מוֹת-הָעוֹלָל מִבְּלִי אֵם.

וּבִמְלֹא הָעוֹלָם מָקוֹם אַיִן, - מָקוֹם אֲשֶׁר אֵין

שֶׁמֶשׁ אַהֲבָה שָׁם וְקַרְנָיו, קַרְנֵי-אוֹרָה, קַוֵּי-חֵן!

אַךְ אֶל לֵב הָאָדָם פְּנִימָה כִּי יַבְקִיעַ קַו הַלָּז,

מִמַּעֲמַקֵּי גִּנְזֵי לִבּוֹ תִּנְהַר שִׁירַת קֶסֶם-רָז!

כְּאִלּוּ מֵיתְרֵי נֵבֶל עָשׂוֹר תַּחַת יָד מַעְדֶּפֶת אוֹן

אֶל מַנְגִּינוֹת קְרַב הַקְּדוּמִים גִּבּוֹר נַעֲרָץ הֵעִיר רֹן;

כְּמוֹ מְאַת מַעְיָנִים הוֹמִים לְאוֹר הַחֶרֶס חֹדֶשׁ זִיו

בֵּין עֲרוּגוֹת גִּנַּת בִּיתָן פִּתְאֹם יַחְדָּו קָרְאוּ רִיב.

וְהַמְּרִיבָה – שִׁיר-עֲדָנִים, בַּעֲדָנָיו רֹךְ וּכְאֵב,

וּבַשִּׁירָה אוֹר וּקְסָמִים וַחֲלוֹמוֹת לוֹקְחִים לֵב.

וְהַחֲלוֹמוֹת – חֲלוֹמוֹת אוֹרוֹת, חֲלוֹמוֹת נֹעַר, אֲשֶׁר בָּם

יֵשׁ יִשָּׁקוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְנִבְכֵי יָם,

הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת הַמִּתְלַכְּדוֹת בַּעֲנַן

דּוֹרוֹת קֶדֶם לוּטֵי קֶסֶם וַעֲרָפֶל, עִם אַגָּן

שֶׁמֶשׁ עָכוּר לַשָּׁמַיִם, שְׁמֵי הַנֵּכָר, אַדְמַת זָר,

שָׁמָּה אֵדֵי-רַעַל עוֹטְפִים אַגְמֵי-רֶפֶשׁ וְקָמוֹת-בָּר,

עוֹלָם מָלֵא חַיֵּי רֶגַע, חַיִּים סוֹעֲרִים כַּיָּם,

עוֹלָם מָלֵא צִלְלֵי חַיִּים, רִגְשֵׁי שַׁיִשׁ חִדְלֵי-דָם,

רָזֵי עֶלְיוֹן, תַּעֲלוּמוֹת, שִׂיחַ-פְּרָחִים, הֶגֶה-גָל,

רֶגֶשׁ עָלִים, הוּם-דּוּמִיָּה, שִׁבְרֵי-אוֹר לִרְסִיס הַטָּל.

עוֹלָם מָלֵא חֲלוֹמוֹת זָהָב, פַּלְגֵי חֹם, מְאוֹרוֹת יוֹם,

הֵד מַנְגִּינוֹת עַל פְּנֵי נָהָר, עֵת יָרֵחַ יָהֵל דּוֹם –

בַּעֲבוֹתוֹת הַשּׁוֹשַׁנִּים וּבִרְתוּקוֹת רַצֵּי-אוֹר,

בְּמִסְגֶרֶת-הַמַּנְגִּינָה וּבְמִשְׁבֶּצֶת עַרְפִלֵּי-מוֹר

חֻבְּרוּ יַחְדָּו, הִתְלַכָּדוּ, וּבַחֲרוּזִים עַד אֵין סוֹף

יֵשׁ תִּנְהַרְנָה וְיֵשׁ תִּמַּקְנָה חִישׁ מַהֵר כִּמְעוּף-הָעוֹף!…

וַאֲשֶׁר רָאָה חֲלוֹם זֶה פַּעַם יְנַהֲגֶנּוּ עַד יוֹם מוּת,

בִּדְמֵי לִבּוֹ יְשַלְּמֶנּוּ,בִּלְשַׁד חַיָּיו, וַחֲרוּת-

חֹד צִפֹּרֶן-שָׁמִיר יִהְיֶה עַל גַּב לוּחַ לִבּוֹ, וְאַךְ

עִם צֵאת נַפְשׁוֹ יַעֲקְרֶנּוּ בְּעַקָּת לֵב זָב דָּם וְרַךְ.

וְאֶת הַחֲלוֹם אֲנִי רָאִיתִי: שֶׁמֶשׁ אָבִיב הֵפֵז יָם,

בַּשָׁמַיִם שׁוֹטְטוּ עָבִים, וְהֶעָבִים נָטְפוּ דָם;

וְעֵין הָאָרֶץ הָלְכָה הָלֹךְ וְעָטֹה אֹפֶל עַד הֱיוֹת

מַרְאֶה כֵּהֶה לָהּ, לֶעָבִים וְלַגָּן!… וּבְשָׁעָה זֹאת

עָמְדָה נִכְחִי שׁוֹבַת-לִבִּי, וַאֲנִי חוֹלֵם וְלִבִּי עֵר,

וְעֵינַי רוֹאוֹת אֶת הַנַעֲרָה, וְעֵינַי רוֹאוֹת אֶת הַזֵּר,

כְּלִיל גַּחְלִילִיּוֹת לְרֹאשָׁהּ, כַּעֲטָרָה רַבַּת-אוֹר;

וְהָאוֹר, אוֹר רַךְ וְטָמִיר, רוֹחֵף רוֹעֵד עַל הָעוֹר.

וְעֵינֶיהָ גְדוֹלוֹת, חוֹלְמוֹת, וַעֲמֻקּוֹת מִנִּי יָם,

וְנָשְׁקוּ בָמוֹ הַשָּמַיִם, רָזֵי-לֵיל וְדִמְדּוּמֵי-יָם…

הידלברג, 1899

בָּאתִי עָדֶיךָ, אֵל נִשְׁכָּח מֵעוֹלָם,

אֵל יַרְחֵי־קֶדֶם וְיָמִים אֲחֵרִים,

מוֹלֵךְ עַל זִרְמֵי בְנֵי־אָדָם רַעְנַנִּים,

מִשְׁבְּרֵי־אוֹנָם בְּשִׁפְעַת עֲלוּמִים!

אֵל דּוֹר אַדִּירִים וּנְפִילִים בָּאָרֶץ,

כּוֹבֵשׁ בִּזְרוֹעוֹ גַּם גְּבוּל שׁוֹכְנֵי רָמִים

לְמוֹשַׁב גִּבּוֹרִים בְּבָנָיו בַּעֲטֶרֶת

עֲלֵי־הַדַּפְנָה עַל מִצְחָם הַגֵּאֶה,

רוֹדֶה בֶאֱלִילָיו וְנִדְמֶה לָהֵמָּה,

לָשִׁית נוֹסָפוֹת עַל סוֹד מוֹשְׁלֵי תֵבֵל;

דּוֹר אֵל בָּאָרֶץ, שְׁכוּר שֶׁפַע הַחַיִּים,

נָכְרִי לְגוֹי חוֹלֶה וּלְבֵית הַכּוֹאֲבִים.

אֵל־נַעַר, נֶאְדָּר, רַעֲנָן, כְּלִיל־יֹפִי,

חוֹלֵשׁ עַל שֶׁמֶשׁ וּמִסְתְּרֵי־חַיִּים

בְּעַרְפִלֵּי הַשִּׁירָה וּבְגִנְזֵי־גְוָנֶיהָ,

בְּיָם הַנִּגּוּנִים בְּאַלְפֵי גַּלֵּימוֹ;

אֵל גִּיל הַחַיִּים בְּכָל עָשְׁרָם וַהֲדָרָם,

תָּקְפָּם וּצְפוּנֵי מַשְׂכִּיוֹת גַּוְנֵיהֶם.

בָּאתִי עָדֶיךָ, - הַאִם הִכַּרְתָּנִי?

הִנְנִי הַיְּהוּדִי: רִיב לָנוּ לְעוֹלָמִים!…

מִמֵּי־אוֹקְיָנוֹס בֵּין חֶלְקֵי יַבֶּשֶׁת

תְּהוֹם הָרוֹבֶצֶת בֵּינֵינוּ יִבָּצֵר

לְמַלֵּא עַד פִּיהָ בִּשְׁאוֹנָם וַהֲמוֹנָם.

שְׁחָקִים וְרַחַב עֲרָבוֹת הֵן קָצְרוּ

מֵהִשְׂתָּרֵעַ בַּפֶּרֶץ, הַמַּפְרִיד

תּוֹרַת אֲבוֹתַי מִדַּת מַעֲרִיצֶיךָ.

עֵינְךָ הָרוֹאָה בִי! יַעַן הִרְחַקְתִּי

לֶכֶת מִכָּל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי

וְאַחֲרַי בִּנְתִיב יֵתַע אָדָם בֶּן־תְּמוּתָה, -

הִנְנִי הָרִאשׁוֹן לַשָּׁבִים אֵלֶיךָ,

רֶגַע בּוֹ קַצְתִּי בִּגְסִיסָה לַדּוֹרוֹת,

בְּמוֹעֵד בּוֹ אֶשְׁבֹּר אֲזִקֵּי הַנֶּפֶשׁ,

נַפְשִׁי הַחַיָּה, הַדְּבֵקָה בָּאָרֶץ.

זָקֵן הָעָם – אֱלֹהָיו זָקְנוּ עִמּוֹ!

רְגָשׁוֹת נִצְמָתִים בִּידֵי חִדְלֵי־אוֹנִים,

קָמוּ לִתְחִיָּה מִמַּסְגֵּר מְאַת דּוֹרוֹת.

אוֹר־יָהּ לִי! אוֹר־יָהּ! בִּי קוֹרֵא כָּל גֶּרֶם,

חַיִּים, הוֹי חַיִּים! עַל עֶצֶם כָּל עוֹרֵק.

אוֹר־יָהּ וְחַיִּים!

וָאָבֹא אֵלֶיךָ.

בָּאתִי עָדֶיךָ. מוּל פִּסְלָךְ אֶקֹדָּה.

פִּסְלְךָ – סֵמֶל הַמָּאוֹר בַּחַיִּים;

אֶקֹּד, אֶכְרָעָה לַטּוֹב וְלַנַּעֲלֶה,

לַאֲשֶׁר הוּא נִשָּׂא בִּמְלֹא כָּל הָעוֹלָם,

לַאֲשֶׁר הוּא נֶהְדָּר בִּמְלֹא כָּל הַבְּרִיאָה,

לַאֲשֶׁר יֵשׁ מְרוֹמָם בְּסוֹד־סוֹדוֹת הַיְצִירָה.

אֶכְרַע לַחַיִּים, לַגְּבוּרָה וְלַיֹּפִי,

אֶכְרַע לְכָל שְׂכִיּוֹת־הַחֶמְדָּה, שֶׁשָּׁדְדוּ

פִּגְרֵי אֲנָשִׁים וּרְקַב זֶרַע אָדָם,

מוֹרְדֵי הַחַיִּים מִיַּד צוּרִי שַׁדַּי,

אֵל אֱלֹהֵי מִדְבְּרוֹת הַפֶּלִי,

אֵל אֱלֹהֵי כּוֹבְשֵׁי כְּנַעַן בְּסוּפָה, -

וַיַאַסְרוּהוּ בִרְצוּעוֹת שֶׁל תְּפִילִין…

1899

הַשָּמַיִם, שְׁמֵי-תְכֵלֶת – מִסְגֶּרֶת-הַיְקוּם,

הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי-תְכֵלֶת – אֵין קִצְבָה לָרוּם,

אֵין קִצְבָה, אֵין תַכְלִית, וְלַמֶּרְחָב אֵין סוֹף,

וְאֵין סְפוֹרוֹת, וְאֵין תִּכְלָה לְמַחֲנֶה הָעוֹף,

וְנָשְׁקוּ שָׁמַיִם

אֶת פַּלְגֵי הַמָּיִם –

וְאַתְּ נוּגָה, שׁוֹמֵמָה, יוֹנָתִי!

רְאִי: הֵאִיר הַשֶׁמֶשׁ בַּגַּיְא וּבָהָר,

רְאִי: רְפִידַת נִצָּנִים לְרִקְמוֹת הַבָּר;

הַחִטָּה – יָם חוֹלֵם, וְזָהָב – כָּל גָּל,

חֵץ כֶּסֶף לַשִּׁפּוֹן, וְרֹאשׁוֹ אֶל עָל,

הָרוּחַ יְנַעַנְעֶנּוּ,

וְחֹם יְשׁוּפֶנּוּ –

וְאַתְּ חַיִּים לָךְ זָרוּ, יוֹנָתִי!

וַעֲרוּגוֹת הַכְּרָמִים וְיַעֲרֵי-הָעַד!

פֹּה לִתְרוּעוֹת הַחַיִּים הִתְעוֹרֵר כָּל בַּד,

וְרֶטֶט-הַחַיִּים כִּי חָלַף כָּל צִיץ,

וּמָלְאוּ יוֹנְקוֹתָיו רֹב עָסִיס וָמִיץ,

וּשְׁכוּרַת-הָאוֹרָה

הִתְפַּתְּחָה הַזְמוֹרָה –

וְאַתְּ אַהֲבָה לָךְ זָרָה, יוֹנָתִי!

הידלברג

לוּ אַךְ כַּכּוֹכָב הַנּוֹפֵל בַּנְּשָׁפִים

עַל שְׁמֵי חַיַּיִךְ שְׁמִי חָלַף, גָּז,

אִם בָּא בָּעֹז וּרְתוּקוֹת-הַכְּשָׁפִים,

וְאִם תַּחַת עֻלּוֹ לָנֶצַח כָּרַעַתְּ, -

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אָז,

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אַתְּ!

בִּכְלִיל פְּרָחַיִךְ – זֵר-הָעֲדָנִים –

אִם יָדִי לָךְ קָלְעָה וֶרֶד-עֲנָק,

אוֹ בְּכוֹס תַּעֲנוּגַיִךְ מָסַכְתִּי רוֹשׁ-פְּתָנִים,

לְהַרְעִיל, בָּהּ טֶרֶם נָגַעַתְּ, -

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אָז,

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אַתְּ!

וְיוֹם בּוֹ תִּזְכְּרִי לִי אַהֲבַת נְעוּרַיִךְ,

נְשִׁיקוֹתַי וַהֲגִיגִי מְלֵאֵי-אֵשׁ,

אוֹ קָרוֹת מִלַּי וּנְהַר דִּמְעוֹתַיִךְ

בָּעֶרֶב נִפְרַדְנוּ לָעַד, -

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אָז,

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אַתְּ!

שִׁלַּמְתִּי לָךְ! שִׁלַּמְתִּי בְּטַל-נְעוּרַי,

בִּנְשִׁיקַת תֹּם, שֶׁאַתְּ מָצִית,

וּבְרֶטֶט – רִאשׁוֹן הוּא לִיצוּרָי, –

בַּחֲלוֹמוֹת רָז, אַתְּ בָּם הוֹפַעַתְּ…

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אָז,

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אַתְּ!

שִׁלַּמְתִּי לָךְ בִּדְמֵי לִבָּתִי נוּגָה,

בְּיֵאוּשׁ וְנֹחַם לְאַחַר זְמָן,

בְּכִלְיוֹן-נֶפֶשׁ – נַפְשִׁי הֲרַת תּוּגָה, -

שִׁלַּמְתִּי כָּל אֲשֶׁר נָתַתְּ.

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אָז,

נָא אַל תְּקַלְלִינִי אַתְּ!

הידלברג

מַלְאֲכֵי אַהֲבָה / שאול טשרניחובסקי

חֲלוֹמוֹת הֶעָבָר סַבּוּנִי, - בַּכּוֹל

אֶרְאֵם. אַאֲזִינֵם, אֵלַי יִשְׂאוּ קוֹל:

"זְכֹר-נָא, זָכְרֵנוּ! מְעוּפֵנוּ כַּעֲנָן

בֹּקֶר הָאָבִיב וְצִפֹּרֶת הַגָּן" – – –

– זָכֹר אֶזְכָּרְכֶם – וְאַתֵּמָה כְּנִיר

קִסְמֵי תַּעֲלוּמוֹת וּכְרִקְמוֹת הַשִּׁיר,

בְּלִבִּי עֲלִיתֶם וּפְרַחְתֶּם; מֵאָז

רֵיחַ נִיחֹחֲכֶם טֶרֶם עוֹד גָּז.

– שׁוּרִי יוֹנָתִי, הַשָּׂדֶה הַנָּם,

לֵילוֹת-הָאוֹרוֹת עִם גַּעֲרַת-הַיָּם…

אַיֵךְ, רַעְיָתִי הָרוֹעָה בִּדְגַן

שְׁדֵמוֹת פּוֹרִיּוֹת וַעֲרוּגוֹת הַגָּן?

– שׁוֹטְטוּ מַלְאָכַי, הַשִּׁיר וְהַדְּרוֹר,

שִׁירָה וְצִפּוֹר וְקֶרֶן הָאוֹר!

שׁוֹטְטוּ, מִצְאוּהָ וְשׁוּבוּ הֲלוֹם,

דִּרְשׁוּ, אִם לִבָּהּ לִי נֶאֱמָן כַּיּוֹם.

יָמָּה אָז תִּפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ הַדְּרוֹר,

נִתְקַע בְּעַב-תְּכֵלֶת וְנֶחְבָּא הָאוֹר,

נָטָה הַשֶּׁמֶשׁ, וַיָּפָז הָעָב, -

שִׁירִי, זֶה שִׁירִי עֲדֶנָּה לֹא שָׁב.

שָׁוְא לוֹ חִכִּיתִי כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם,

לְמָחֳרָת בָּעֶרֶב אֵלַי קָרַב דּוֹם

שִׁירִי, זֶה שִׁירִי הַנֶּאֱמָן בַּיְקוּם,

נִלְחַץ אֶל לִבִּי וְלֹא עָנָה מְאוּם…

הילדברג

נָאֲווּ יִצְרֵי מַחְשְׁבוֹת אֱנוֹשׁ,

עוֹלִים עֲלֵיהֶם מֶחְקְרֵי לִבּוֹ,

אַךְ קָדְשֵׁי-קֳדָשִׁים הֵם שִׁירֵי הָאָדָם:

שִׁירֵי עֱנוּת, שִׁירֵי-אַהֲבָה בְאִבּוֹ,

שִׁירַת גַּעְגּוּעִים אֶל אֲשֶׁר לֹא כָּאן.

וּפְנִינִים הַשִּׁירִים, שֶׁהֵמָּה מִתְפּוֹצְצִים

לְרִבְבוֹת גְּוָנִים בְּאַלְפֵיהֶם מִתְרוֹצְצִים

שִׁמְשׁוֹת הַחַיִּים וּנְגֹהוֹת הַזְּמָן, –

הֵם הֵמָּה שִׁירֵי הָאָדָם.

שִׁירַת הָאִכָּר בַּת חוֹרִין תִּשְׁתַּפֵּךְ

אֶל חֵיק מֶרְחַב-יָהּ, עַל מַעֲנִית הַשְּׁדֵמָה,

בִּנְגֹהוֹת הַבֹּקֶר וּבְצִלְלֵי עַרְבָּיִם.

דָּמְתָה לְנַחֲלֵי הָאָבִיב, שֶׁהֵמָּה

עוֹלִים רֹאשׁ גְּבָעוֹת וְשׁוֹטְפִים הַכָּר.

וְצִלְצְלֵי מַנְגִּינוֹת נְפוֹצִים וְשׁוֹקְקִים,

שָׁמַיִם וָאָרֶץ יִשָּׁקוּ כְּמִשְׁתּוֹקְקִים

לִהְיוֹת פֶּה אֶחָד בִּנְגְינוֹת הַשָּׁר…

מַנְגִינַת הַדְּרוֹר הִיא לַגֶּבֶר.

וּשְׂפַת אֵשׁ אוֹכֵלָה לַשִּׁירָה בַּהֵיכָל,

שִׁירָה נִשְׂגָּבָה, שִׁיר שׁוֹמֵר אֱמוּנִים,

עֵת נַפְשׁוֹ תִּתְעַטֵּף לִפְנֵי הַיְצִירָה;

וְרוּחוֹת גְּאֵיוֹנִים כִּי יִכְרְעוּ מְעֻנִּים

גַּם נַעֲנִים לִפְנֵי תַּעֲלוּמוֹת הַיְקוּם,

וּלְגַל אֶחָד יִהְיוּ – שְׂפָתַיִם מִתְפַּלְלוֹת

בְּעַד דַּק-אֹשֶׁר אֶחָד, וּנְפָשׁוֹת מְקַלְּלוֹת

אֶת מְרִי-כּוֹס הַיְגוֹנִים – וְעָלָה לָרוּם, –

הוּא שִׁיר בֶּן-חֲלוֹף עַל אֲדָמוֹת.

וְיָפֶה פִּי-שִׁבְעָה שִׁיר נַפָּח, שִׁיר גְּבוּרָה,

בְּאֹפֶל בֵּית-חֲרֹשֶׁת וְעַב-פִּיחַ נִצֶּבֶת,

שִׁיר אֵיתָן מֵרִיעַ בְּקוֹל אָיֹם, קוֹל נוֹרָא,

בְּיָם הַנִּיצוֹצוֹת, בִּשְׁאוֹן הַמַּקֶּבֶת.

וְהוֹלֵךְ וְגָדוֹל הַשִּׁיר לַהֲמִית

פַּטִּישִׁים כָּרְעָמִים עַל סַדָּן מִתְפּוֹרְרִים,

וּלְנֹגַהּ לֶהָבוֹת לִנְקָמָה מְשׁוֹרְרִים.

יְלֻטַּשׁ הַסַּיִף, וְתֻשְׁחַז חֲנִית, -

הִיא שִׁירַת הָאִישׁ רָד בָּאָרֶץ.

הילדברג

הֲכִנְטוֹת הַצֵּל

לֹא עוֹד יָאִיר יוֹם?

וְכִי יוּעַם פָּז,

יֶחְדַּל טָהֳרוֹ?

עַל פָּנַיִךְ אֶעֱבֹר –

וְלֹא תִּתְבּוֹנְנִי,

וְלִשְׁלוֹמֵךְ אֶשְׁאֲלָה –

וְאֵין לִי מַעֲנֶה.

לֹא אָעִידָה בָּךְ,

גַּם לֹא אֶשְׁאֲלָה…

לוֹכֵד צִפּוֹר-גַּן

הֲכִי יֶאְשָׁם?

קוֹטֵף שִׂיחַ-גַּיְא

וְלֹא נִסְלַח לוֹ?

לִבִּי חָלָל בִּי –

בַּמֶּה נֶחְשָׁב הוּא?

וְאִם גַּם נֶעֱקַר,

הֲתִשְׁתּוֹחֲחִי?

לֹא אֲקַלֵּל יוֹם

בּוֹ נוֹלַדְתִּי,

אַף לֹא אֶקֹּב זְמָן,

כִּי יִתְפּוֹרֵר חִישׁ.

אֵצֵא לִי הַיַּעֲרָה,

שִׁיר צִפֳּרִים בּוֹ,

לָעֲרָבָה – שָׁם

דְּבִיר וּמֶרְחַב-אֵל.

הָרִים אֶעֱלֶה,

עָב בָּם קִנְּנָה,

וּבְמַעֲמַקֵּי-תְּהוֹם

אַשְׁלִיךְ שִׁבְרִי זֶה.

לִפְנֵי רוּחַ-יָּם

וּמִדְבְּרוֹת אֵל

אֲפִיצֶנּוּ שָׁם

וַאֲסָעֲרוֹ.

מִנִּי יַעֲרֵי-עַד

אָבִיא שִׁירַת גִּיל:

רֹן צִפֳּרֵי-דְרוֹר,

שִׁירַת אַרְזֵי-אֵל

אֵין פִּתְרוֹנִים לָהּ.

לֹא אֲקַלֵּל יוֹם

חָשַׁךְ בַּעֲדִי.

סְבִיבַי נִשְׂעֲרָה –

דִּמְעָה זָרָה לִי.

שׁוּב אֶתְנַעֲרָה,

וּפִי מָלֵא שִׁיר

שִׁירַת-גִּיל – אֵין קֵץ – – –

וְיָנוּחַ לִי.

מַה תִּתְבּוֹנְנִי

בִּי, מַה תֶּחֱזִי?

הֲכִנְטוֹת הַצֵּל,

לֹא עוֹד יָאִיר יוֹם?

וְכִי יוּעַם פֶּז,

יֶחְדַּל טָהֳרוֹ?

הידלברג

שֶׁמֶשׁ עַרְבַּיִם כִּי נָטָה – מִתַּחַת מַחֲבוֹאָם יָגִיחוּ

צִלְלֵי הָעֶרֶב בַּלָּט: מִבֵּין סִבְכֵי עֵץ רָם-כּוֹתֶרֶת,

תַּחַת הַגָּדֵר לַגָּן, מֵאֵצֶל הַפְּחָתִים בַּדֶּרֶךְ, -

חֶרֶשׁ הֵם יוֹצְאִים וְנוֹטִים, וְהָיָה אֶל אֲשֶׁר יָבוֹאוּ

יִשְׁלֶה הַמָּקוֹם הַהוּא, וְקָמָה לִדְמָמָה הַסְּעָרָה,

אוּבַל הַמַּיִם יָנוּחַ וּקְסָמִים יְמַלְּאוּ הַשְּׂדֵרוֹת,

נִדְמוּ הָעֵצִים מִתְלַחֲשִׁים, מִדַּבְּרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ.

וְכִפַּת שְׁמֵי מַעֲרָב לָהּ מַרְאֵה מְטִילֵי הַבַּרְזֵל בַּכִּבְשָׁן,

אֵין לָהֶם זִיו וְאֵין נֹגַהּ, אַךְ אֹדֶם גַּחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת.

רֶגַע כִּי יַחֲלֹף וּפְנֵיהֶם יְעַנֵּן עֲרָפֵל דַּק חוֹלֵף,

חוֹלֵף וְעוֹבֵר, אַךְ אַחֲרָיו רַבִּים יָבוֹאוֹ כְּמוֹתוֹ

וְהָיוּ כְּתָמִים אֲפוֹרִים, וּמִלְּאוּ אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם.

אַחַר יִקְדְּרוּ שׁוּלֵיהֶם וְהָיוּ תְּכֶלְתִּיִים, כְּחֻלִּים,

כְּמַרְאֵה הַסַּפִּיר הַכֵּהֶה הַבָּא מֵהֹדּוּ הָרְחוֹקָה.

שְׁמֵי-הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל שְׁקוּפִים וּבְהִירִים כַּלֶּשֶׁם;

וְעָמְקוּ תְהוֹמוֹת הַלֶּשֶׁם כִּשְׁנוֹת אַלְפֵי דּוֹרוֹת וִירָחִים,

יַרְחֵי הֶעָבָר הָרָחוֹק, שֶׁנֶּעְלַם כְּבָר מֵעֵין רוֹאִים.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר תִּשְׁמַע אָזְנֵנוּ שֶׁמֶץ מִנֵּהוּ בְּמַנְגִּינָה,

בְּצִלְצְלֵי שִׁיר מִנִּי קֶדֶם, בְּאַגָּדוֹת-אַשָּׁפִים וּנְגִינוֹת

קְלוּטוֹת מֵעַרְפִלֵּי יוֹבְלִים – קוֹל מוֹשֵׁךְ לֵב אָדָם בְּחָזְקָה.

שִׂיחוֹת וּנְגִינוֹת מִקֶּדֶם – הַעוֹדָךְ זוֹכֶרֶת, יוֹנָתִי?

שִׁירת לֵב רַגָּשׁ, לֵב תָּמִים, לֵב אַמִּיץ כֹּחַ וְעָדִין,

רִנַּת הַגֶּבֶר, נוֹבַעַת בַּעֲתֶרֶת הַחַיִּים וְהַכֹּחַ?

אֵלֶּה הֵן שִׂיחוֹת מִקֶּדֶם. וּבְשִׂיחוֹת-הַפְּלָאוֹת תּוֹפִיעַ

אֶרֶץ עַל יַמֵּי-הַתְּכֵלֶת וּבְסוֹד גַלֵּי עֵדֶן עַלִּיזִים,

אֶרֶץ גַּבְנוּנִים, כּוֹתַרְתָּם – יַעֲרוֹת אֹרֶן וָזָיִת,

כְּאַבְנֵי אִיזְמָרַגְדְּ מַרְאֵיהֶם, מוּסַבּוֹת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב,

זָהָב וְרִקְמוֹת אַרְגָּמָן – מִזְרְעוֹת חִטָּה וּשְׂעוֹרָה;

אֶרֶץ בָּהּ נְחָלִים, מַעְיָנִים מֵחֶבְיוֹן הַשַּיִשׁ יִזְרֹמוּ,

מְעָרוֹת סְלָעיִם מַחְצַבְתָּם, מִדִּמְעָה בַּת-עַיִן טָהֵרוּ.

חוֹלְמִים שָׁמַיִם נִשְׁקָפִים, כְּעֵינֵי תְּכֵלֶת-מֶרְחַבְיָה,

יַעֲרֵי בְרוֹשׁ וַעֲצֵי דַפְנָה – מַמְלֶכֶת דּוּמִיַּת הַקֹּדֶשׁ,

לוּטִים תַּעֲלוּמוֹת וָפֶלִי, וּבְצִלָּם אַרְמְנוֹת שָׁיִשׁ,

נִדְמוּ לַחֲלוֹמוֹת מְשׁוֹרֵר, שֶׁקָּפְאוּ וְעָמְדוּ כָּאָבֶן.

וּבְאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת תְּהַלֵּכְנָה אֱלִילוֹת עֲדִינוֹת וְנָאוֹת,

עוֹמְדוֹת בְּיָפְיָן לָנֶצַח, בַּאֲבִיב עוֹלָמִים תִּפְרַחְנָה,

חוֹמְדוֹת וּמְחַבְּבוֹת הַחַיִּים בְּסַעֲרוֹת חֵשֶׁק וַעֲדָנָיו,

מוֹרָא הַיֹּפִי שֶׁל שַׁיִשׁ עַל פְּנֵיהֶן, וּבְלִבָּן אָז תּוּקָדם.

אִתָּן אֱלִילִים עֲנָקִים, הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמָּהֶם,

כֹּחַ וּגְבוּרָה לָהֵמָּה, וּבַרְזֶל עָשׁוֹת שְׁרִירֵימוֹ;

קְרוֹבִים לָאָדָם וְלִלְבָבוֹ וַחֲפֵצִים בְּאָשְׁרוֹ וּבְגִילוֹ.

וְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ עַלִּיזִים וְנָאוִים, וְכֹחַ בְּמָתְנֵיהֶם,

חָכְמָה וּגְבוּרָה בָּם נָשְׁקוּ, וְנִדְמוּ לָאֵלִים גַּם הֵמָּה,

דּוֹר תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ יוֹדֵעַ וּבְסַעֲרוֹת חִשְׁקוֹ לֹא יֵבוֹשׁ,

יִגְבַּר לְאַהֲבָה יוֹקֶדֶת וְיֶאֱמַץ לְנָקָם בִּמְשַׂנְּאָיו.

אַךְ כַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיִל, חֲלוֹם מָלֵא אוֹר וּמַנְגִּינוֹת,

שִׂיחוֹת כּוֹכָבִים וְעוֹלָמוֹת לֹא רָאֲתָה עַיִן מֵעוֹלָם,

פָּשַׁט וַיָּעָף הַדּוֹר, וַהֲדָרָיו עִמּוֹ יָצָאוּ.

אַשְׁרֵי אֹזֶן, שֶׁשָּׁמְעָה הֵד לִבּוֹ מִמַּצְּבוֹת הָאֶבֶן,

שָׁמְעָה וַתָּבֶן הֲגִיגוֹ מֵרִקְמוֹת פִּלְאֵי אַגָּדָה!

אַחַת יָדַעְתִּי אָנֹכִי, אוֹתָהּ גַּם לָךְ אֲסַפֵּרָה:

אָז בַּהֲלֹךְ דֵּיַנִּירָה עִם אִישָׁהּ הֵרַקְלֵס בָּאָרֶץ

בָּאוּ עַד אַחַד הַנְּחָלִים, וְרָאָם שָׁם נֵסוֹס, וַיַּחֲשֹׁק

בְּאֵשֶׁת הֵרַקְלֵס הַנָּאוָה וְנֶאֱבַק עִמּוֹ בַּנָּחַל.

יָדָיו אָז יִשְׁלַח הַגִּבּוֹר וּמְשַׂנְּאוֹ תַּחְתָּיו יַכְרִיעַ.

מֻגַּר לָאָרֶץ, מִתְבּוֹסֵס בְּדָמָיו, יִשָּׂא אִמְרָתוֹ

נֵסוֹס, הַשּׁוֹאֵף לִנְקָמָה, מִדַּבֵּר אֶל דֵּיַנִּירָה:

"כַּבְּסִי שִׂמְלוֹתַי בְּדָמַי, וְהָיָה כִּי יִבְגֹּד בָּךְ בַּעֲלֵךְ,

אֵלֶּה לוֹ תִּתְּנִי וְיִלְבָּשׁ, וְיָשׁוּב לֶב אִישֵׁךְ אֵלָיִךְ!"

שָׁמְעָה הָאִשָּׁה וַתִּפָּת, וַתִּתִּן לְאִישָׁהּ וַיִּלְבָּשׁ.

כְּסוּתוֹ עוֹדֶנָּה בְּיָדָיו, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת,

מוֹקְדֵי שְׁאוֹל אֲכָלוּהוּ, וְאֵשׁ צָרֶבֶת בְּעַצְמוֹתָיו,

דָּבַק הָרַעַל בִּבְשָׂרוֹ מֵעִיק וּמֵצִיק עַד מָוֶת.

שָׁוְא אַךְ יִתְאַמֵּץ הֵרַקְלַס לְהַשְׁלִיךְ אֶת מַדָּיו מֵעָלָיו,

יָדָיו בִּבְשָׂרוֹ תֹּאחַזְנָה, קוֹרְעוֹת הַבָּשָׂר וּפוֹרְקוֹת

עוֹרוֹ מֵעַל עַצְמוֹתָיו, עַד יָזוּב דָּמוֹ לָאָרֶץ;

מְצוּקוֹת שְׁאוֹל אֲחָזוּהוּ, וְלֹא יָכֹל נְשׂא אֶת מַכְאוֹבָיו.

אָמַר וַיָּצֵת הַמְּדוּרָה, וַיָּמָת בֵּין לַהֲבוֹת הַמּוֹקֵד.

רַעְיָה! לוּ גָדְלוּ פִּי-שִׁבְעָה עִנּוּיִים וּמְצוּקוֹת בָּאוּנִי,

רִשְׁפֵּי שַׁלְהֶבֶת, אֵשׁ תֹּפֶת, וְלִחֲכוּ לְשַׁדִּי וּמֹחִי,

גָּזְלוּ תְּנוּמָה מֵעֵינָי, גַּם קֵרְבוּ אֶת קִצִּי לִרְגָעִים, -

הַכֹּל מִיָּדֵךְ אֲקַבְּלָה, חֲבִיבִים עָלַי כָּל יִסּוּרַי,

לוּ אַךְ יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה, כִּי אוֹתִי אַתְּ, אוֹתִי, אוֹהָבֶת:

מֵאַהֲבָתֵךְ אֵלַי, מֵאֲשֶׁר תֶּאֱהָבִי תּוֹכִיחִי…

הידלברג

לַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים,

נְעִים שִׁירֵךְ בִּלְבָבוֹת כִּי רָד –

יָדַעְתִּי אֹשֶׁר וַעֲדָנִים,

לַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים,

שָׁתִיתִי רָוִיתִי רוֹשׁ פְּתָנִים,

כִּמְעַט קָט שָׁלַחְתִּי בִּי יָד:

לַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתַיִךְ שׁוֹשַׁנִּים,

נְעִים שִׁירֵך בִּלְבָבוֹת כִּי רָד.

אודיסה

…אֵין זֶה כִּי אִם מְקוֹם מַחְצַב אֲבָנִים

הַמָּקוֹם מִשֶּׁכְּבָר, וּבְרֹב הַיָּמִים נֻטָּשׁ!

וּכְקִיר-עֲנָק הַשָּׂם מַעֲטֵהוּ סִתְרֵי עָבִים,

וּכְחֶבֶל-הָאֲנָךְ שָׁמַיְמָה יִשָּׂא רֹאשׁוֹ,

יִתְרוֹמֵם פֹּה הָהָר – גַּבְנוּנֵי הָאַרְגָּמָן,

הַמְּלֵאִים הוֹד וְעֹז וְיִפְעָה זָרָה, פִּרְאִית;

וְאַךְ מֵעֵת לְעֵת יַאֲפִילוּ עוֹרְקִים כֵּהִים

וּתְכֻלִּים, כַּעֲשָׁן הַכְּפָרִים טֶרֶם בֹּקֶר,

וּכְתָמִים, אֲשֶׁר עֵין אֲסֻפּוֹת אֵפֶר לָמוֹ,

כָּל רַחֲבֵי זֶה הַקִּיר וּמֶרְחַב הָאַרְגָּמָן –

לְשַׁוּוֹת עָלָיו חֵן שֶׁל תּוּגָה, וְעַצֶּבֶת

וִיגוֹנֵי עוֹלָם זָר.

וּרְגָבִים, רִגְבֵי חָגָא,

כָּל קֶרֶן וְכָל שֵׁן אֲבָנִים פּוֹרְצוֹת, בּוֹלְטוֹת,

כַּעַצְמוֹת הָעֲנָק וּכְגַרְמֵי גָלְמֵי-פַחַד,

שֶׁקָּפְאוּ פִּתְאֹם כָּךְ בֶּאֱחֹז בָּם הַפַּלָּצוּת

וּמְצוּקוֹת הָעֲוִית, וְנִפְסַק חוּט חַיָּתָם.

וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁלַח קַו, וַיִּגַּע בָּאֲבָנִים,

וּכְגַעַת בָּן הָאוֹר וַיְהִי לְדָם הָאֹדֶם…

אָז נִדְמֶה לִי הַכֵּף וְהִנּוֹ נוֹטֵף דָּמִים,

וְהַדָּמִים יְמוֹגְגוּ צוּר וְרוֹעֲפִים בַּחֲגָוָיו.

וַתְּהִי לְהָר זֶה דְּמוּת שֶׁל שֶׁלֶד לִבְנֵי שַׁחַץ,

עֲרֻם-עֲצָמוֹת וְאֵין לוֹ עוֹר, מִפְלֶצֶת

מִמִּשְׁפְּחוֹת אֱיָל, שֶׁאָפְסוּ מִן אֲדָמוֹת.

מֵעֵבֶר לְאוֹדֶנְוַלְדְּ הַשֶּׁמֶשׁ יַסְתִּיר פָּנָיו,

וַתִּגְבַּר עַב הַצֵּל וַתְּחַיֶּה כָּל הָרְכָסִים

מִדֵּי תִּתְרַכֵּז בָּם וּבְחַגְוֵי שְׁקַעֲרוּרָתָם;

וּסְבִיבַי שַׁלְוַת-יָהּ – וְלֹא נֵעוֹר קוֹל בַּיַּעַר,¹

שֶׁיַּחְדֹּר עַד הֲלֹם, וְעֵין הַנֶּקָּר קָמָה,

וְהַכִּכָּר בַּעֲנָן אַגָּדוֹת וְעוֹלָם-פְּלָאִים…

וַיְהִי הַיַּעַר עֵר, וָאֶהְיֶה מַקְשִׁיב אָנִי

הַאֵין גַּם אֶחָד בָּא – וְהוּא מִבְּנֵי-הַנְּפִילִים

גִּבּוֹרֵי-הָאֱשׁוּן, וּבְיָדוֹ עֵץ חֲנִיתוֹ,

בָּא דוֹלֵק אַחֲרֵי תְאוֹ וְרוֹדֵף רְאֵם בֶּן-יוֹמוֹ

בֵּין שְׁיָרֵי-יַעֲרֵי-עַד? הֲכִי לֹא דַהֲרוֹת פְּעָמָיו

תָּרֵמְנָה עָבֵי חוֹל, וְעוֹד רֶגַע – וּבַנַּחַל

הֲמוֹן גְּבוּרָתוֹ בָּא, קוֹל פֶּרֶא-גֶבֶר יִקְרָא?…

אַךְ הֵם, מִסָּבִיב הָס – וּכְקֶדֶם תִּישַׁן אָרֶץ – –

– “מֵאַיִן תָּבוֹאָה?”

– מִמִּזְרַח הַשֶׁמֶשׁ אָנֹכִי – מִכְּנָעַן.

שָׁם בּוֹכִים הֶהָרִים, נִגָּרוֹת יַרְדֵּנָה

הַדְּמָעוֹת הַקָּרוֹת, הַשְּׁקוּפוֹת כְּבָרֶקֶת.

מִנַּהֲמַת לִבִּי קָרָאתִי – וַיַּעַן

הַשּׁוּעָל מִבָּמוֹת-הַיַּעַר, שֶׁהֵנָּה

הֵרִיעוּ מִשִּׁירוֹת בַּת-צִיּוֹן צוֹחֶקֶת…

– “וּמְצוּדוֹת יְהוּדָה?”

– הַחוֹמוֹת הַבְּצוּרוֹת – תֵּל עוֹלָם וּשְׁמָמָה,

אַךְ שִׁבְרֵי מַצֵּבוֹת עַל קִבְרוֹת הָאֻמָּה,

וְחוֹפֵף עֲלֵיהֶם יְגוֹן-הָעוֹלָמִים,

אַף שִׁירוֹת הֶעָבָר לֹא קִנְּנוּ בָּמוֹ;

וִילַהֵט הַשֶּׁמֶשׁ, וְנָסַךְ אַךְ תְּנוּמָה

וְהוֹבִישׁ אֶת נַהֲרֵי נַחֲלֵי הַדָּמִים.

– “וְקִבְרוֹת קַנָּאַי?”

– שְׁאַל עֵיט הֶהָרִים, שֶׁנִּקֵּר עֵינֵיהֶם,

שְׁאַל אֶת הַכֶּלֶב, אֵי יְגָרֵם עֲצָמָיו,

שְׁאַל אֶת הָרוּחַ, אֵי יִזְרֶה עֲפָרָיו, -

וְאַל תִּשְׁאַל אֶת עַמְּךָ, מְאַשְּׁרָיו וַחֲכָמָיו,

הַקּוֹרְאִים “פָּרִיצִים” לַטּוֹבִים בִּבְנֵיהֶם

וּמוֹחִים שֵׁם קְדוֹשָׁיו מִלִּבּוֹ וּסְפָרָיו.

– “מַה נִּשְׁאַר, הַגִּידָה”.

– כָּל מְעָרוֹת הֶהָרִים – לַגִּבּוֹר בְּעַמָּיו,

וּנְקִיקֵי הַסְּלָעִים - לַשּׁוֹאֵף לִנְקָמָה,

וּמְרוֹמֵי הַשָּׂדֶה, שְׂדוֹת מְכוֹרָתוֹ,

לְהַרְטִיב וּלְהַשְׁקוֹת בְּחֶלְבּוֹ וּבְדָמָיו

אֶת עֵמֶק הַשָּׁרוֹן וּנְאוֹת-הָאֲדָמָה

בְּיוֹם יָשׁוּב עַמּוֹ וְגָאַל נַחֲלָתוֹ.

Heidelberg

אָז אוֹתוֹ הָרֶגַע הַשּׁוֹקֵט הִגִּיעַ,

בּוֹ יוּעַם הַנֶּקָּר¹ וּכְלַהַב יוֹפִיעַ,

כְּלַהַב הַחֶרֶב וְהִיא בַּרְזֶל-עָשׁוֹת;

וְשַׁבְרִירִים שֶׁל גַּלִּים וְגֻלּוֹת נִגְרָשׁוֹת

מִתְגַּלִּים בַּמַּיִם, וְרִקְמָתָם נִמְשֶׁכֶת

כְּצִיּוּרֵי פִתּוּחִים עַל פְּנֵי הַמַּתֶּכֶת.

וּלְאִטִּי לְאֹרֶךְ הַנַּחַל הָלַכְתִּי,

וָאַעַל הָהָרָה וּבְחָרְבָּה דָרַכְתִּי.

בֵּין קִבְרוֹת דּוֹר-נֵכָר אֲנִי הִתְהַלָּכְתִּי,

וּבְחַבְלֵי-הַקֶּסֶם נֶהְדַּפְתִּי, נִמְשָׁכְתִּי,

רָאִיתִי הַצְּרִיחַ בֵּין חָרְבוֹת חוֹמוֹתָיו,

עֲרִירִי וְנִזְעָם, וּגְדוּעוֹת צַלְעוֹתָיו,

וְכֹה הָיוּ קַוָּיו הַפְּשׁוּטִים נִמְרָצִים,

לַאֲבָנָיו עֵין אֵפֶר; וּבְרִקְמַת הַפְּרָצִים

הִתְחַבֵּט צֵל-יָגוֹן, צֵל מֵאוֹת בַּשָּׁנִים,

כְּאִלּוּ הִתְגַלֵּם בּוֹ קוֹל הָאֵיתָנִים

עִם אוֹתוֹ “יֵשׁ” כָּמוּס בֶּן-לַיִל, רַב אוֹנִים,

מוֹרֶשֶׁת הַסַּעַר וְנַחֲלַת קַדְמוֹנִים,

הַמְּפַכֶּה בְּמִסְתָּרִים וּבְחַדְרֵי לֵב-גָּבֶר,

אַךְ דְּמָמָה… וּלְאָזְנַי בָּא פִּטְפּוּט-הַיָּעַר,

עֳפָאָיו מְסַפְּרִים… הָרוּחַ בָּם גָּעַר?

אוֹ קָם זְמָן לִתְחִיָּה וְיוֹבְלִים מִקֶּבֶר,

וּמִסְגְּרוֹת-חַלּוֹנוֹת נִבָּטוֹת מַשְׁקִיפוֹת,

כִּתְמֵהוֹת עֵינַיִם לֶעָבָר וַחֲלִיפוֹת?

מִנִּפְצֵי הַדָּיֵק – שָׁוְא כֹּחִי חָגַרְתִּי –

הַסִּיעַ אַךְ אֶבֶן מִמְּקוֹמָהּ אָמַרְתִּי.

כִּזְרוֹעוֹת עֲנָקִים מִדָּמִים עֲקֻבּוֹת,

הַמְּלֵאוֹת בֶּהָרוֹת אֲמֻצּוֹת, וְחַרְצֻבּוֹת

יְחַבְּקוּם וִיחַנְּקוּם כָּל שָׁרְשֵׁי הָעֵצִים

בְּמַחְבְּרוֹת חַיּוֹת וְחִשּׁוּקֵי עוֹלָמִים,

כְּאִלּוּ לְאַגְּדָם לָנֶצַח חֲפֵצִים.

שָׁם שְׁיָרֵי עַמּוּדִים, הֲרִיסוֹת אוּלַמִּים –

הוֹי מְכִתַּת חַיִּים! אָסוּרָה וְאֶרְאֶה!

מִזִּיז אֶל זִיז עָלָה הַגֶּפֶן הַפֶּרֶא,

וּבְחוֹר וָחוֹר יַפְרִיא, וּפָגַע בְּכוֹתֶרֶת

וְנִתְלָה בַּמְּרוֹמִים כְּמִקְלַעַת סוֹרֶרֶת;

וְרַעְמַת הָאֵזוֹב הַיָּרוֹק חוֹפֶפֶת

עַל אֶבֶן מִקִּיר וְעַל גֻּלָּה וָצֶפֶת.

שׁוּר, הִנֵּה הִנָּם מִבְצָרֶיךָ, דּוֹר גֵּאֶה,

מִשְׁפַּחַת הַבַּרְזֶל, דּוֹר נַעֲרָץ, גְּדָל דֵּעָה,

הַשָּׂם צוּרִים קִנּוֹ וּמְכוֹן-רִבְצוֹ רְכָסִים

וְנִשְׁקָף מִשָּׁמָיו עַל בֵּית הַנַּנָּסִים!

בְּאַבְנֵי-עַד שִׁמְךָ, שֶׁם-עַד, עַל אֲדָמוֹת,

דּוֹר גָּדוֹל בֶּאֱמוּנָה וְכַבִּיר בַּאֲשָׁמוֹת!

פֹּה בְּאַרְמוֹן הַיְשִׁימוֹן, בִּירֵשַׁת כִּלָּיוֹן,

פִּי-אֶלֶף תְּקָפַנִי עֱזוּז-הַצִּמָּאוֹן

לְאוֹתוֹ הָרָצוֹן, הַנִּמְרָץ וּבוֹעֵר

וּמַעְצוֹר לֹא יַכִּיר, וְלַכֹּחַ הַסּוֹעֵר,

שֶׁהִכּוּ פֹּה גַלִּים וַיִּתְגָּעָשׁוּ,

וּבְדָכְיֵי הַזַּעַף נָאָקוּ, רָעָשׁוּ

בֵּין כָּתְלֵי-כִלְאָמוֹ הַלּוֹחֲצִים אוֹתָם,

וְשָׁטְפוּ, וְחָלְפוּ וְעָבְרוּ עַל גְּדוֹתָם

לְהַזּוֹת מִשִּׁפְעָם עַד אַפְסֵי-הָאָרֶץ,

לְמַלֵּא מְלֹא-תֵּבֵל אַךְ מוֹטָה וָפָרֶץ.

הִתְנַעֵר נִכְסַפְתִּי אָנֹכִי אַךְ פַּעַם,

וְהִתְחוֹלֵל בְּשׂוֹא-חַיִּים, בְּנֵפֶץ וָרַעַם,

וְאֵדְעָה: מַה צִוָּה אֵל, בְּגִיחִי מֵרֶחֶם,

לִהְיוֹת מוֹט-בַּרְזֶל אֶזְרוֹעִי בַּשֶּׁכֶם?

אֲנִי זֹאת חָפַצְתִּי: כָּל שְׂעִפַּי, מַעְבָּדַי

יִתְגַּלְמוּ – וְעֵינַי הָרוֹאוֹת – בֵּין יָדַי,

וּבְהַלְמוּת הַפַּטִּישׁ עַל סַדַּן הַיְצִירָה,

יָנוּעַ זֶה חָזִי, כְּנוֹעַ הַסִּירָה,

וּשְׁרִירַי מְתוּחִים מַרְעִידִים בַּיְגִיעַ,

מִקְלַעַת כָּל גִּידַי עָלֵימוֹ תַּצִּיעַ,

וְעוֹרְקַי מְמֻשָּׁכִים וּדְרוּכִים מִתְנַשְּׂאִים

כְּתִלֵּי-הַחוֹלוֹת לִשְׂפַת יָם מְכַסִּים.

הידלברג

I

וְלַנְּבִיאִים כֹּה אָמַר אֱלֹהִים אֱלֹהַי:

אֲמַרְתֶּם: נִבֵּאנוּ לָאֱמֶת –

וְהָיָה הַזֶּרַע זְרַעְתֶּם לְסָס,

וְאָכַל אֶת עַמִּי עַד תֶּמֶס.

הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם יַחֲלִישׁוּ הָעָם,

יַכְבִּידוּ אֶת עֻלּוֹ לְרָדְפוֹ;

אֲשֶׁר אִם יָקוּם בְּפָנָיו הַזְּבוּב –

וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְהָדְפוֹ.

וְהָיָה מִשֻּׂמּוֹ אֶת עֵינָיו אֶל עָל,

וּבְעַנְנֵי-שְׁמַיָּא בִּטְחוֹנוֹ,

וְהָיְתָה נַחֲלָתוֹ מוֹרָשָׁה לַצָּר,

וְשַׁח מִנִּי אָדָם בְּאֵין אוֹנוֹ,

וְקָמוּ מִקִּרְבּוֹ מַרְחִיבֵי הַדָּת

לְהוֹסִיף עוֹד פֶּרֶץ עַל פָּרֶץ,

וְנוֹשְׂאֵי-תוֹרַתְכֶם – כִּי חָלַק הָעָם –

יִתְנַשְּׂאוּ עַל “עַמֵּי-הָאָרֶץ”.

וּבְיוֹם יַעֲמֹד עַמִּי עַל נַפְשׁוֹ, וְהַצָּר

כִּי יִפְרֹשׂ אֶת יָדוֹ נוֹרָאָה,

הַנִּשְׁבָּעִים בְּשִׁמְכֶם יֶהֶרְסוּ הָעִיר,

יְדֵיהֶם יָמִיטוּ הָרָעָה.

וְהָיְתָה בָּם חֶרֶב הָאוֹיֵב בַּיּוֹם,

וְיַד אִישׁ בְּאָחִיו בַּלָּיִל,

וּמְכוֹנְנֵי מַלְכוּת-שָׁמַיִם וְעָל

יְרַפּוּ יְדֵי אִישׁ-הֶחָיִל.

וּבְאַחְרִית הַיָּמִים זֶה יִהְיֶה הַדּוֹר

הַקָּם לָכֶם, בְּשִׁמְכֶם מִתְיַמֵּר:

כָּל נֶפֶשׁ שְׁפָלָה, וְלֵב אַרְנֶבֶת הַלֵּב,

שְׁבִיב הַתִּקְוָה בּוֹ הוֹלֵךְ וְגוֹמֵר.

וְיָמִים עוֹד נִצְפְּנוּ בְּעַרְפִלֵּי הָעֵת,

וְאָמְרָה בַּת-עַמְּךָ תּוֹלָעַת:

“שָׁפַר עָלַי חֶלְקִי וּמְנַת כֶּלֶב חַי”,

בְּשִׁפְלוּתָהּ כִּי אֵינָהּ יוֹדָעַת.

הֶהָיְתָה בָאָרֶץ, אִם נִשְׁמַע כָּזֹאת

לְמִיּוֹם קֹרַץ אָדָם מֵחֹמֶר?!

לַבֵּן הַמִּשְׁתַּקֵּעַ בְּאַרְצוֹ: "חֲדָל

מִטַּמֵּא הָאָרֶץ!" יֵאָמֵר.

וְעוֹד זֹאת אֲנִי עוֹשֶׂה – נְאֻם אֲדֹנָי –

וְשָׁפַכְתִּי מֵרוּחֲכֶם אַתֶּם

עַל רַחֲבֵי הָאָרֶץ עַד אִיֵּי הַיָּם

עַל אָדָם וְגוֹי לֹא יְדַעְתֶּם.

וְגָדַל וְנִשָּׂא שֵׁם אֱלֹהִים,

וְנִכְנַע גְּאוֹן מְלָכִים לְפָנָיו.

בִּשְׁמוֹ תִּקְבֹּר חַיִּים אֶת בִּתָּהּ הָאֵם.

וְאָב שִׁחֵת רַחֲמָיו מִבָּנָיו.

וְעֵקֶב הַעֲרִיצְכֶם אֶת שֵׁם אֲדֹנָי

וְאֶת פָּעֳלֵי-אֵל לֹא רְאִיתֶם,

וְהָיָה מְשׂוֹשְׂכֶם הַמָּוֶת וְהַבּוֹר,

וְהַחַיִּים וְהָאוֹר לֹא אֲבִיתֶם,

וְהָיְתָה יַד אָדָם בָּאָדָם לְרַע,

וְנִקְּשָׁה מִבַּרְזֶל לֶב גָּבֶר;

מִתּוֹעֲבַת פָּעֳלוֹ יֶחֱוַר הַצֵּל,

וְיִזְדַּעֲזַע שׁוֹכֵן הַקָּבֶר.

וְזָנְתָה הָאָרֶץ וְנִמְלְאָה דָם,

כַּמַּיִם הַמְּכַסִּים לְאוֹקְיָנוֹס,

אֲשֶׁר אִם תָּקוּץ בָּהּ נֶפֶשׁ הַתָּם

וְאָמְרָה לִבְרֹחַ – וְאֵין מָנוֹס.

וְשָׁפְכוּ מֶמְשַלְתָּם הַמָּוֶת וְהַבּוֹר,

וִיצוּרִים, חֶזְיוֹנוֹת הַבַּדִים – – –

עַד אִם יְבֻלַּע הַחֹשֶׁךְ וְגָבַר הָאוֹר.

וְעוֹד חָזוֹן לְמוֹעֵד-מוֹעֲדִים – – –

II

בִּשְׁלֹשָׁה פְּלָגִים זִרְמֵי מַיִם

אֶת לְאֻמִּים נִשְׁפָּט אֲדֹנָי,

בִּשְׁלֹשָׁה פְּלָגִים יִמַח כָּל חַטֹּאתָם,

וּנְתִיב לָאָדָם יֵט וָחָי.

זְכָר יְמֵי נֹחַ כִּי גָבְרוּ הַמָּיִם:

עוֹרְקֵי גֻּלַּת הָאָרֶץ נִבְקָעוּ,

נִפְתְּחוּ אֲרֻבּוֹת שָׁמַיִם מִמָּרוֹם,

יַמִּים וַאֲפִיקִים אָז צָבוּ וְגָאוּ.

חַי אֲדֹנָי אִם לֹא כִּימֵי נֹחַ

יִהְיֶה יוֹם פִּדְיוֹם לְגוֹי וּפְקַח-קוֹחַ.

וְעָלָה הַזֶּרֶם הָאֶחָד, וְהֵצִיף,

וְחָלַף וְגָבַהּ עַד תַּאֲוַת גְּבָעוֹת,

וְעָבַר עַל קָדְקֳדֵי הָרִים – וִיכֻסּוּ,

וְגָבַר עַל עֹפֶל וּבָמוֹת נִשָּׂאוֹת.

וְהָיָה הַזֶּרֶם גַּל נִגְרָשׁ וְעָכוּר,

וְהִשְׁקָה הָאָרֶץ וַחֲלוּלֵי תְּהוֹם-רַבָּה

לְהַשְׁקוֹת וּלְהַרְווֹת גַּם פִּגְרֵי רִאשׁוֹנִים

וִישֵׁנִים מֵעוֹלָם בְּעַבְדוּתָם יִרְקָבוּ,

שׁוֹמְמוֹת לְאֻמִּים וְשֵׁבֶט כִּי גָמַר, –

גַּל הַמַּשְׂטֵמָה לְגַל זֶה יֵאָמַר.

כָּל שׁוֹתֶה אוֹתוֹ יִצְמָא לִנְקָמָה,

עָרָיו וּמְשַׂנְּאָיו לַצְמִית, לַכְרִיעַ,

מִשְׁנֵה סַם חַיִּים יְפַכֶּה בִּשְׁרִירָיו;

וְיָקוּם כָּל אוֹבֵד וְעַל אוֹיְבָיו יָרִיעַ.

בְּלַהֲבוֹת הַנְּקָמָה יֶחֶרְדוּ בַדֵּימוֹ,

וּמִשְׁפְּחוֹת-דֵּרָאוֹן פַּלָּצוּת תְּבַעֲתֵמוֹ.

וְגָבַר הַזֶּרֶם הַשֵּׁנִי – גַּל חֵרוּת.

מֵימָיו מֵי-כֶּסֶף, כִּיפִי אֶגְלֵי טְלָלִים

לִפְנֵי צֵאת שֶׁמֶשׁ, וּכְעֵין גַּלֵּי עֵדֶן

בְּנֹגַהּ הַצְּפִירָה עַל אַשְׁדּוֹת הַנְּחָלִים.

אָז יַעַל שְׁאוֹן כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל וְרַעַם

זִקֵּי הַנְּחֹשֶׁת מִכָּל כַּנְפֵי-אָרֶץ,

וְהָיָה כָּל שׁוֹמְעָם – וְלָבַשׁ חֲרָדוֹת,

צְלָלִים יֶחֱוָרוּ יוֹם כָּל בּוֹ יֵחָרֶץ;

דּוֹרוֹת עֲבָדִים, כָּל זֶרַע הַבָּשְׁנָה,

יִפְרְקוּ כַבְלֵי עַבְדוּתָם עֲלֵיהֶם

כַּבְלֵי הַבַּרְזֶל – יַשְׁלִיכוּם חֳמָרִים,

וַהֲמִית הַמַּתֶּכֶת כִּי תַּחְדֹּר בַּקְּבָרִים,

וְשָׁמְעוּ, וְקָמוּ, וְעָלוּ וְעָמְדוּ

מִשְׁפְּחוֹת אֲדָמָה עֲדֶן לֹא נֻקָּמוּ,

שָׁפָל וְנִבְזֶה, הַשַּׁח וְהַצָּעִיר,

לִפְרֹק רַתּוּקוֹת הַבַּרְזֶל בָּם נָמוּ;

מָרֵק יְמָרְקוּ מֵעַל פְּנֵי גַרְמֵיהֶם

בַּהֲרוֹת הַחֲלֻדָּה, כָּל רָשְׁמֵי כַבְלֵיהֶם,

וּפְרָקוּם וּשְׁטָחוּם לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ

לִהְיוֹת קְלוֹן דּוֹרוֹת לַמֵּץ וְלֶעָרִיצִים.

וְהָיָה צְלִיל הַזִּקִּים וּמַשַּׁק הַנְּחֹשֶׁת

לְרוֹמֵס, לַצָּר וּלְכָל בֵּית הַפָּרִיצִים,

כִּשְׁרִיקַת הַבְּרִיחַ לַבָּא בֵּית-הָאֲסוּרִים

וְכִצְלִיל הַמַּאֲכֶלֶת לָאִישׁ רְגָעָיו סְפוּרִים.

וְהָיָה הַזֶּרֶם הַשְּׁלִישִׁי כַּרְבִיבִים

לָאָחוּ, וְכִסְפִיחַ הַיְאוֹר לִפְנֵי קַיִץ,

אֲשֶׁר אִם שָׁטַף וְחָלַף וְהֵעִיר

שְתִילֵי הַכֶּרֶם וּנְטַע יַעֲרוֹת חַיִץ.

צֶמַח וְצֶמַח וּפְרָחָיו וּפִרְיוֹ,

שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט בְּנֵי חוֹרִים יִפְרָחוּ,

יְשַׂגְשְׂגוּ כֻּלָּם בְּרִבְבוֹת צִבְעֵיהֶם,

חוֹנִים שַׁאֲנַנִּים עַל אַלְפֵי דִגְלֵיהֶם,

אִישׁ אִישׁ בְּתוֹךְ עַמּוֹ חָפְשִׁי כַּלָּבִיא,

כָּעֵץ עַל אַדְמָתוֹ וְכִפְרֻדָּה עַל תַּלְמָהּ, –

זֶה מִשְׁפַּט הַזֶּרֶם הַשְּׁלִישִׁי תִּרְאֶנּוּ,

וְקֹרָא לוֹ שֵׁם פִּי יָהּ יִקֳּבֶנּוּ – – –

III

לֹא אֵל נֵכָר הוּא לִי – וּבָנִיתִי לוֹ גָב!

כִּי מִלִּבִּי בָּא לִמְלֹךְ – וַיְהִי לִי.

עוֹד בְּאִבִּי אָנֹכִי, וַיִּמְתַּח הַקָּו

לִהְיוֹת מַבְדִיל בֵּינִי וּבְנֵי-גִילִי.

וּבְפִי אִמִּי שָׂם שִׁירָה חוֹדֶרֶת לַלֵּב

לְשַׁעֲשֵׁעַ הַיּוֹנֵק בָּעֲרִיסָה,

שִׁיר בֶּן-חוֹרִים, כְּצִפּוֹר בָּעֲרָבָה וְכִזְאֵב –

הֵן הִיא שִׁירַת הַחַיִּים וַהֲמִיתָהּ.

וַיְהִי לִי, וַיְהִי בִי תָמִיד יוֹמָם וָלֵיל,

וּבִשְׂעִפִּים בַּחֲלוֹם עַל מִשְׁכָּבִי;

וּבִכְנָפָיו הַנֶּחְפּוֹת אוֹר-עוֹלָם וָגִיל

הֵנִיס פַּחַד אֵל אֱלֹהֵי אָבִי.

IV

וְכִי תִשְׁאֲלוּ לִי לֵאלֹהִים אֱלֹהָי:

“אֵיפֹה הוּא וְנַעַבְדֶנּוּ בִרְנָנָה?”

– פֹּה בָאָרֶץ גַּם הוּא, וְהַשָּׁמַיִם לֹא לוֹ,

וְהָאָרֶץ לָאָדָם נְתָנָהּ.

אִילָן נָאֶה, נִיר נָאֶה – דְּמוּת-צַלְמוֹ גַּם בָּם,

וְעַל כָּל הַר גָּבוֹהַּ יִתְעַלֵּם;

מָקוֹם בּוֹ רֶגֶשׁ-הַחַיִּים, בָּשָׂר וָדָם,

בַּצּוֹמֵחַ וּבְדוֹמֵם יִתְגַּלֵּם.

וּמִשְׁפַּחְתּוֹ – כָּל יֵשׁ: הָאַיָּלָה וְהַצָּב,

וְהַשִּׂיחַ וְעָב הֲרַת-רְעָמִים;

כִּי לֹא אֵל-רוּחוֹת הוּא, – אֱלוֹהּ הַלֵּבָב,

זֶה שְׁמוֹ וְזֶה זִכְרוֹ לְעוֹלָמִים.

הידלברג

מַה גָּדַל הַגִּיל פֹּה! הַמֶּלְצָר, לוֹג-יָיִן!

לְחַיַּיִךְ, הַנָּאוָה הָרַכָּה בַשָּׁנִים!

מַה שָּׁפְרוּ עָלַיִךְ קִשּׁוּרֵי-הַשָּׁנִים,

מַה יָּאֶה לָךְ לֹבֶן-הַשַּׂלְמָה!

עוֹד כּוֹס לִי מַהֵרוּ, הַמֶּלְצָר! הָעַלְמָה!

גַּם אַתְּ שְׁתִי וְאַל תִּכָּלֵמִי.

הַבִּיטִי בִי, יָפָה; זֶה חָזִי כַּגָּל,

וּזְהַב שְׂפָמִי מֶשִׁי יִלָּפֶת אֶל עָל.

שְׁתִי וּבִמְחוֹלוֹת נֵצֵאָה.

מַה גָּדַל הַחֹם פֹּה! יַקִּירָה, נֵצֵאָה.

הֶאָח, הֶחְלִימַנִי הָרוּחַ מִשְּׁפָיִים!

עַמּוּד-אֵשׁ מִתְפּוֹצֵץ בַּנָּהָר, בַּמָּיִם,

וְקַרְנָיו בַּעֲרָפֵל חֲתוּלוֹת.

עֵינַיִךְ מָה אוֹרוּ, עֵינַיִךְ מַה כְּחֻלּוֹת!

כְּרֻכְסֵי-הֶהָרִים בְּחַלּוֹנִי

בַּנֶּשֶׁף, בִּנְפֹל שֶׁמֶשׁ-עֶרֶב בַּתְּהוֹם,

וּבְעַרְפִלֵּי-הַבֹּקֶר כִּי יֵאוֹר הַיּוֹם,

הָרוֹחֵץ בִּטְלָלִים רַעֲנַנִּים.

שַלָּמָה תִּתְחַמְּקִי מִמֶּנִּי, הַנָּאוָה,

עוֹד נֵצֵא בִּמְחוֹלוֹת, אַךְ מְעַט-קָט תּוֹחִילִי,

לַכֹּל זְמָן!… שִׂימִינִי עַל לִבֵּךְ וּשְׁקִי לִי.

הַנְּשִׁיקָה רַק אַחַת לָךְ, יָפָה?

חֲזִיזִים וָרָעַם! וָלֹא – אָז אֶקְצֹפָה.

כֵּן תַּעֲשִׂי: שִׂימִינִי עַל לִבֵּךְ,

חַבְּקִינִי וּשְׁקִי לִי בְּכֹחַ וּבְחוֹם,

וּשְׁקִי! כִּי מִי יֵדַע מַה יֵּלֶד עוֹד יוֹם,

וְאִם נָשׁוּב נִתְרָאֶה, יוֹנָתִי.

בְּדִילְסְבֶּרְג לְבֵית אָבִיךְ הַמִּשְׁעוֹל אֶמְצָאָה!

אַתְּ תִּהְיִי כּוֹכָבִי, הַנָּאוָה, בַּת-הָרִים;

מִשְׂפַת-הַיָּם אָנִי, יָם מַכֶּה מִשְׁבָּרִים,

וָאֶלְמַד אֶת שִׁירָיו הַנָּאוִים.

כִּי יַעַל עֲנַן-הָעַרְבַּיִם בַּחֲגָוִים,

וַאֲחוֹתֵךְ הַבְּכִירָה נִרְדָּמָה, –

אַתְּ חֶרֶשׁ תָּקוּמִי וְתֵרְדִי אֵלַי,

אָז שִׁירִי, שִׁיר נֵכָר, לָךְ אָשִׁיר בַּגָיְא,

וְעָנְתָה לוֹ בַּת-קוֹל הָרָיִךְ.

Neuenheim בית היין Zum Schiff

I

רַבִּים יֶאֱהָבוּ דְּמִי־נֶשֶׁף, כִּנְטוֹת פְּנֵי־הַשֶּׁמֶשׁ וְהִיא בָּאָה,

וְאָרְכוּ מֻטּוֹת־הַצֵּל, דּוֹעֲכוֹת קַרְנֵי־הָאוֹר.

נָחָה הָאָרֶץ וַתִּקְדַּר. וַתָּקָם גַּם עֵין־הָעֲרָבָה

צְבָעִים מַאֲלִיפִים, מְאֹד רַכִּים וּבְרִקְמוֹת־הַחֵן

בָּאִים, נֶאֱחָזִים בְּרִשְׁתוֹת־עֲרָפֶל וּגְוָנִים נֶחְפָּזִים

לִהְיוֹת פָּרוּשׂ עַל כָּל צְעִיף־הַדּוּמִיָּה וְהָרָז.

וְרֶגַע־הַכְּשָׁפִים כִּי יָבוֹא, וּבְלִבָּם נֵעוֹרוּ חֲלוֹמוֹת,

חֶזְיוֹן־הַיָּמִים מִכְּבָר, מְלֵאִים גַּעְגּוּעִים וָחֵן;

צָצִים וְעוֹלִים מִתְּהוֹמוֹת זֶה יָם־הַנִּשְׁכָּחוֹת זִכְרוֹנוֹת

רַכִּים, חֲבִיבִים מְאֹד, וְהֵמָּה מְדַבְּרִים לַלֵּב,

שִׂפְתֵי הַיֶּלֶד שִׂפְתֵיהֶם, וְאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם אַף רָגַע.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָבוֹא גַּם גַּל דְּמָעוֹת לֹא־קְרוּאוֹת וְשָׂם

מַחֲנָק לַצַּוָּאר וּמְחַשֵּׁב לְהִתָּלוֹת עַל רִיסֵי־הָעָיִן

אַךְ אָנֹכִי לֹא כֵן! חַיִּים אָהַבְתִּי וָאוֹר,

חֶרֶס־אֲרִיאֵל אִוִּיתִי וּמְאוֹר־הַיּוֹם בִּגְבוּרָתוֹ!

וּבְהִתְפָּרֵץ בְּחַלּוֹן חֶדְרִי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר,

וַעֲלִיָּתִי, אִם קְטַנָּה וְאִם צָרָה מֵהָכִיל הַנְּגֹהוֹת,

דָּמְתָה לְהֵיכַל־הָאוֹר, יָם אוֹקְיָנוּס שֶׁל פָּז;

קַרְנֵי־הַנְּגֹהוֹת צוֹבְעוֹת וּמְחַיּוֹת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ נָגְעוּ,

עוֹבְרוֹת כַּחַשְמַל עַל זְהַב כְּרִיכוֹת שָׁל גֵיטֶה וְהוֹמֵר.

זָהָב זֶה שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה, וְכֶתֶם מֵאוֹפִיר מַכְשִׁירָיו,

בּוֹעֲרוֹת כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ עֵינֵי תְמוּנָתוֹ שֶׁל הֶרְצְל.

הִנֵּה גַם זֹאת הַגֻּלְגֹּלֶת (בְּחֶדְרִי שֶׁלִּי, כִּמְדֻמֶּנִי,

אֶחָד זֶהוּ הָאוֹת: רוֹפֵא בֶּעָתִיד פֹּה גָּר) –

בַּת־צְחוֹק מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי עַצְמוֹתֶיהָ הַכְּתֻמּוֹת, כְּאִלּוּ

שְׂמֵחָה גַּם הִיא עַל הָאוֹר, נָהֲרוּ פָנֶיהָ מִגִּיל.

II

אַךְ מַה נִּפְלָאָה הַתְּמוּנָה הַזֹּאת, הַנִּשְׁקֶפֶת בְּחַלּוֹנִי!

אֵל שַׂגִּיא־כֹּחַ! הַיְקוּם רוֹחֵץ בְּאוֹרָה, בִּנְגֹהוֹת,

וְנָהֲרוּ פָנָיו, כִּפְנֵי נַעֲרָה נָאוָה בְּשַׂחֲקָהּ.

כְּשֵׁרַת־בָּרֶקֶת מַזְהִירָה יִנְהֲרוּ גַלֵּי־הַנֶּקָּר

לַגְבִּיל אֶת אַדְנֵי הָהָר; וְהָהָר עוֹטֶה אוֹר וְהוּא אֲוִירִי.

נִדְמֶה עוֹד רֶגַע וְקָם וְנִתַּק מִמְּקוֹמוֹ, וְעָלָה

וְנָסַק שָׁמַיְמָה הָהָר. וְהוּא נֹכַח חַלּוֹנִי, וְאַחֲרָיו

נִרְאֶה הַשֵּנִי, וְהוּא אָפֵל, וְיַעֳרֵי־אֹרֶן צַמַּרְתּוֹ.

פָּנָיו נִזְעָמִים כִּפְנֵי אִישׁ שָׂעִיר, שֶׁסָּמְרוּ שַׂעֲרוֹתָיו.

וְאַחֲרוֹן,אַחֲרוֹן עַל קְצֵה גְבוּל הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ,

הַרְחֵק, הַרְחֵק מְאֹד, בַּמֶּרְחָק הָעוֹטֶה עֲרָפֶל,

הָר כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת שָׁם נִשְׁקָף, מִתְלַכֵּד עִם עָבִים כְּחֻלִּים.

הוּא, הוּא הַר זֶה חִמַּדְתִּי, וְעֵינִי לֹא תִשְׂבַּע לִרְאוֹתוֹ!

וְהָיָה מִדֵּי אֲשׁוּרֶנּוּ – וְאֶזְכְּרָה תְּכֵלֶת אַחֶרֶת,

תְּכֵלֶת בַּת־חוֹרִין וְחַיָּה וּבֵין זְרוֹעוֹתֶיהָ חוֹבֶקֶת

אַפְסֵי מֶרְחַקִּים – וְאֵין גְּבוּל… נִמְתָּחִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים

לִהְיוֹת אַפִּרְיוֹן לְרֹאשִׁי; וְשֶׁמֶשׁ בַּת־נֵכָר מוֹפָעַת,

חֻמָּהּ גָּדוֹל מְאֹד, וְאוֹרָהּ מְעַוֵּר עֵינֵי רוֹאִים,

אוֹרָהּ מִתְפּוֹצֵץ בַּגַּלִּים, מִתְרוֹצֵץ בְּנִבְכֵי־הַמָּיִם,

הָיָה לְאַלְפֵי נִיצֹוצוֹת וּלְרִבְבוֹת שִׁבְרֵי־הַבָּרָק,

רוֹקְדִים כְּנֶגֶד הַחַמַּה, וּכְאִלּוּ יוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת

לְקוֹל שִׁירַת גֵּאוּת־הַיָּם וּנְגִינוֹת הָרָזִים לִזְרָמָיו.

תַּחַת כַּף רַגְלַי תִּלְהַטְנָה שִׁכְבוֹת־הַחוֹל הָאֲדַמְדָּם.

שׁוּרִי! שָׁם יָבוֹא הַשַּׁחַף, עוֹלֶה וְיוֹרֵד בַּמָּיִם.

שָׁלוֹם לָךְ, שֶׁמֶשׁ וְיָם! הַאֵין אֲנִי רוֹאֶה אֶת־יָוָן,

יָוָן, עֲרִיסַת הַנְּפָשׁוֹת הַיָּפוֹת אַף הָאַדִּירוֹת.

לֹא, כִּי תַּחַת זִיו זֶה, גַּעֲרוֹת־מִשְׁבָּרִים כָּאֵלֶּה,

צָצוּ מַנְגִּינוֹת הוֹמֵר, נוֹצְרוּ חֶזְיוֹנוֹת סוֹפוֹקְלֶס!

וְאָמְנָם בְּיָוָן אֲנִי! וְאִם זֶה הַיָּם – יָם הַשָּׁחוֹר,

שְׁמֵי מַמְלֶכֶת הַצַּארִים עַל רָאשֵׁי נִמְתָּחִים, – שְׂפָתַיִךְ,

שִׂפְתֵי־בַת־יָוָן, מַדְלִיקוֹת בְּעוֹרְקַי כָּל זִרְמֵי־הַדָּמִים,

אֵלֶּה עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֹרוֹת מַעֲבִירוֹת אוֹתִי עַל דַּעְתִּי,

נַפְשִׁי גֶחָלִים תְּלַהֵט, גַּם אָתְּ…

הַמְּעַט כִּי הַדְּיוֹ כְּבָר שָׁפַכְתִּי,

רֶגַע – וְהָיְתָה הַמְּנוֹרָה כְּלֹא הָיְתָה… וּבַעֲלַת־הַבַּיִת –

הִיא מֶה הָיְתָה אוֹמֶרֶת עַל אוֹדוֹת הַדֹּב, שֶׁמִּצָּפוֹן

בָּא וּמֵחוֹפֵי הַיָּם הַשָּׁחוֹר לְאַשְׁכְּנָז אָתָא

שֶבֶת בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּהַיְדֶּלְבֶּרְג זוֹ הָעַתִּיקָה?

הידלברג

אמנון ותמר (משירי הפרחים) / שאול טשרניחובסקי

¹

עַל סַלְגִּיר הַיְאוֹר הַשָּׁקוּף

צָהֳלַת סוּסִים, נַחֲרוֹת-אֵימָה.

בְּבַחְטְשִׁיסָרַי קוֹל שׁוֹפָר,

פֶּרֶקוֹפּ הָעִיר מְאֹד הוֹמָה.

עָבֵי-אָבָק עַד שָׁמַיִם

נִצְּבוּ כִּסּוּ הָעֲרָבָה –

מִבּוּדְזַ’ק עַד יָם הַנֶּגֶב

הָעֲנָנָה הַנִּצָּבָה:

הַטָּטָרִים הֵמָּה שָׁבִים

אַחֲרֵי פָשְׁטָם עַל אוּקְרַיְנָה.

רוּחַ יָם תְּנַפְנֵף דְּגָלִים,

רַעְמוֹת סוּסִים אַט תָּנַעְנָה.

וַיָּשׁוּבוּ הַטָּטָרִים,

וַיָּשׁוּבוּ מִן הַשָּׂדֶה,

וַיָּבִיאוּ מִן הַבִּזָּה

עֶדְרֵי בָּקָר וַעֲבֻדָּה,

אַדְרוֹת שֵׂעָר, אַדְרוֹת קְטִיפָה,

שִׁקְלֵי פּוֹלִין וְקִשּׁוּרִים,

וּבִשְׁלַל הֶעָרִים אִתָּם

בְּנוֹת אוּקְרַיְנָה בַּאֲסוּרִים,

רִיבוֹת יָפוֹת חוּמוֹת עָיִן.

וּבַשִּׁבְיָה שְּׁבִי-פּוֹלְנָאָה,

עֶלֶם עִבְרִי וַאֲחוֹתוֹ,

נַעֲרָה קְטַנָּה וּמְאֹד נָאָה,

וַיָּבִיאוּ אֶת הַנַּעַר

עִירָה כַּאפָה² בַּהֲדַר-גְּאוֹנָהּ,

וּלְבַחְטְשִׁיסָרַי – הַנַּעֲרָה,

וַתִּלָּקַח הַהַרְמוֹנָה.

קַיִץ יַאַת, קַיִץ יַחֲלֹף,

אַחֲרָיו יָבֹא תֹּר-הַחֹרֶף;

וַעֲשֶׂרֶת מוֹנִים כָּכָה

קַיִץ שָׁב וַיִּפֶן עֹרֶף.

וּבִהְיוֹת בִּקְרִים הָאָבִיב

בַּהֲדַר-פְּרָחִים וּשְׁלַל-דְּשָׁאִים,

שָׁבוּ חָיוּ הָעֲרָבֹות

בְּקִסְמֵיהֶן הַנִּפְלָאִים.

הַתַּפּוּחַ מַלְבִּין פְּרָחָיו,

הַדֻּבְדְּבָנִים עוֹדָם בֹּסֶר, –

וַיִּמָּלְאוּ יְמֵי הַנַּעֲרָה

שְׁנַת הֶחָמֵשׁ וְהָעֶשֶׂר.

רַבּוֹת נָשִׁים זְקוּפוֹת-גִּזְרָה

בָּאוֹת הֵן יוֹם יוֹם הָעַיְנָה,

אַךְ מִכֻּלָּן נָאוָה תָּמָר

הַיְהוּדִיָּה מֵאוּקְרַיְנָה.

קַלּוּ פַעֲמֵי אַיָּלָה

שְׁלוּחַת-רֶגֶל בַּעֲרָבָה,

וּמוּל יִפְעַת פַּעֲמֵי תָמָר

זֹאת יִפְעָתָן מַה נֶּחְשָׁבָה!

צְרִיחֵי מִסְגָּד קַלִּים, זְקוּפִים

בְּבַחְטְשִׁיסָרַי הַבִּירָה –

וְכִצְרִיחַ נֶהְדָּר תֵּרוֹם

זֹאת הַשִּׁפְחָה, זֹאת הַצְּעִירָה.

נָבַל צִיץ וַתִּגְמֹל גֶּפֶן,

מַאֲדִימִים אַשְׁכְּלוֹתֶיהָ,

וַיִּכּוֹנוֹ שְׁדֵי הַנַּעֲרָה,

וַעֲגֻלּוֹת שְׁתֵּי כְּתֵפֶיהָ.

חֶרֶשׁ חוֹלֵף גָּז לֵיל-נֶגֶב,

מָלֵא קֶסֶם, מְלֵא-נִיחוֹחַ,

וּמַעֲטֵהוּ, מַעֲטֵה-אוֹרוֹת,

עַל הַיְקוּם הַנָּם יָשׂוֹחַ.

וּבִמְלֹא הַיְקוּם אַךְ שְׁנַיִם

כָּל הַלַּיְלָה הֵמָּה עֵרִים:

הַמַּזְרֵקָה תַטִּיף דֶּמַע,

טִפָּה, טִפָּה, נִטְפֵי-אוֹרִים.

וְהַזָּמִיר יִתְיַפֵּחַ

בַּעֲצֵי-לוּז וּבְצֵל-הַגַּנִּים…

סַהַר יִדֹּם בְּגָבְהֵי-שְׁחָקִים

הַשּׁוֹמֵמִים, הַשַּׁאֲנַנִּים.

וּשְׁלִישִׁיָּה תָּמָר עֵרָה,

בּוֹכָה טֶרֶם תָּנוּם שְׁנָתָהּ

מֵעֲמַל הַיּוֹם לָנוּחַ,

עַרְשָׂהּ תַּמְסֶה בְּדִמְעָתָהּ.

לַיְלָה לַיְלָה כָּל מְרִי שִׂיחָהּ,

תִּשְׁפֹּךְ לִפְנֵי שׁוֹכֵן-רָמִים,

וּמְסַפֶּרֶת הַחֲרָפוֹת

וְהַמַּהֲלֻמּוֹת, מְנַת-יוֹם תָּמִים.

לַיְלָה לַיְלָה תָּרִיד, תָּהִים,

מִתְפַּלֶּלֶת, מִתְחַנֶּנֶת,

יַעַן גִּלְּתָה גְבִרְתָּהּ אָזְנָהּ:

זָקֵן עָשִׁיר לְסוֹכֶנֶת

יַחְפֹּץ לִקְנוֹת אֶת הַנַּעֲרָה…

עַל כֵּן גָּדַל בִּכְיָהּ, אֶבְלָהּ,

וּמְקַלֶּלֶת הִיא אֶת יוֹמָהּ,

מְרִי גּוֹרָלָהּ וּמְנַת חֶבְלָהּ.

וּמְקַלֶּלֶת נְעוּרֶיהָ,

וְיָפְיָהּ שָׁמוּר לָהּ לְרָעָה,

וּמְקַלֶּלֶת יוֹם הוּלַדְתָּהּ,

אֶת הַיּוֹם וְאֶת הַשָּׁעָה.

וּבִדְמָעוֹת עַל עֵינֶיהָ

תִּישַׁן, תָּנוּם, וּבִשְׁנָתָהּ

בֵּית אָבִיהָ, פְּנֵי הוֹרָתָהּ

וְאֶת אָחִיהָ שׁוּב רָאָתָה:

נַעַר נֶחְמָד וְלַאֲחוֹתוֹ

מֵבִיא רְקִיקֵי דְבָשׁ רְקוּחִים,

וּבַחַגִּים גֻּלּוֹת יַתִּיךְ,

יְעַטֵּר דְּגָלִים בַּתַּפּוּחִים.

וּמֶה עָלֵז שְׁאוֹן הַתֻּפִּים,

בָּמוֹ הָלַם אֶת רֹאשׁ הָמָן!

וּבִדְמִי הַשְּׁנָת מְרַפְרֵף

צְחוֹק עַל שְׂפָתָהּ, גְּמוּל לָאֳמָן.

וַיָּבֹאוֹ זְקֵנִים שְׁנָיִם.

מִכְּנַף-פּוֹלִין הֵמָּה בָאוּ,

וַיָּבִיאוּ שְׁלוֹם אֲחֵיהֶם,

גַּם רֹב כֶּסֶף הֵם נָשְׂאוּ

לִפְדּוֹת אֶת אֲחֵיהֶם נַעֲנִים,

לִקְרֹא דְרוֹר לַאֲסִירֵי-עוֹלָם.

וּמִקְצֵה-קְרִים וְעַד קָצֵהוּ

עָבְרוּ, וּמְקוֹם נִשְׁמַע קוֹלָם

דִּמְעוֹת גִּיל וְשִׂמְחָה נִגְּרוּ,

קָרָא דְרוֹר לַעֲבָדִים שׁוֹסָם,

וַיָּקוּמוּ מִקִּבְרֵיהֶם

מְשׂוֹש-הַחַיִּים וַחֲלוֹמוֹתָם.

וּבְבַחְטְשִׁיסָרַי הַבִּירָה

פָּדוּ אֶת הָעַלְמָה תָּמָר,

וּבָאָרֶץ – תֹּר-הַזָּמִיר,

קֹר-הַחֹרֶף זֶה אַךְ גָּמָר,

וַיָּרֹנּוּ הַצָּפֳּרִים

בְּגַנֵּי גֵיא סוּדַק בַּכְּרָמִים,

וַיָּרֹנּוּ רַחֲשֵׁי תָמָר

רִנַּת גִּיל לְשׁוֹכֵן-רָמִים.

וּמִכַּאפָה הָרוֹכֶלֶת

יַד הַזְּקֵנִים פָּדְתָה נַעַר

בַּעֲלוּמָיו: זָקוּף, חָסוֹן,

רְחַב כְּתֵפַיִם, לִמּוּד צָעַר.

וְלַנַּעַר עֵינֵי רֶשֶׁף,

עֵינֵי רֶשֶׁף, עֵינֵי-נֶשֶׁר;

וַתַּבַּעְנָה הָעֵינַיִם

שִׂיחַ-רָז שֶׁאֵין לוֹ פֵּשֶׁר.

וַתְּדַבֵּרְנָה הָעֵינַיִם

מִבְּלִי אֹמִר לִלְבַב גָּבֶר:

לֵב גִבּוֹרִים לֵב הַנַּעַר,

טֶרֶם יֵחַת מִפְּנֵי שָׁבֶר.

וַתְּדַבֵּרְנָה הָעֵינַיִם

מִבְּלִי אֹמֶר לִלְבַב אִשָּׁה

שִׂיחַ פֶּלִי, מְצוּקוֹת עֶדְנָה,

אֹשֶׁר נֶעְלָם לֹא הִרְגִּישָׁה.

רָאָה אַמְנוֹן אֶת הַנַּעֲרָה

לָהֲטוּ לְחָיָיו חָוְרוּ;

וַיָּנוּעַ לֵב הָעַלְמָה,

גַלֵּי-חֹם כָּל גֵּוָהּ עָבְרוּ;

יַעַן שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים חַיִּים

בַּעֲלוּמֵיהֶם עוֹד נִצָּבִים.

וּבִרְאוֹת הַזְּקֵנִים אוֹתָם,

לֹא הִפְרִידוּ בִּין נֶאֱהָבִים.

וַתְּהִי תָּמָר הַיְפֵה-פִיָּה

לְאִשָּׁה לְאַמְנוֹן. וְלֹא אָבוּ

לָשׁוּב לְפוֹלִין הַנָּכְרִיָּה.

אַךְ הַזְּקֵנִים הֵמָּה שָׁבוּ.

כָּל הַיּוֹם עַל עֲבוֹדָתוֹ

יִשְׁקֹד אַמְנוֹן וּבַנֶּשֶׁף

יַעֲזֹב מְלָאכְתּוֹ; עַל-יַד תָּמָר

יֵשֵׁב, יַחֲלֹם, יַקְשִׁיב קֶשֶׁב

לְדִבְרֵי אִשְׁתּוֹ הַנֶּחְמָדָה.

יִזְכְּרוּ מְצוּקוֹתֵיהֶם,

מַר עַבְדוּתָם, כָּל סִבְלוֹתָם,

עָנְיָם, לַחֲצָם בֵּית שׁוֹבֵיהֶם;

וְאֶת הַדְּמָעוֹת, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ

בִּדְמִי לַיְלָה עַל עַרְשׂוֹתָם,

כְּנוֹאָשִׁים, בְּאֵין זִיק-תִּקְוָה

בַּמַּחֲשַׁכִּים לְהָאִיר אוֹתָם;

וְאֶת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר בָּאוּ

וַיַּצִּילוּם לְחַיּוֹתָם;

וְאֶת יַלְדּוּתָם, טֶרֶם יֵלְכוּ

לִפְנֵי שׁוֹבִים, אֶת הֱיוֹתָם

בֵּית אֲבִיהֶם… וַתַּשְׁמִיעַ

תָּמָר: – "אֶזְכֹּר הָאֳרָנִים,

יַעַר מֵצֵל – – אַךְ שָׁכַחְתִּי

שֵׁם הָעִיר, כִּי עֶשֶׂר שָׁנִים

עָבְרוּ כְּבָר מִיּוֹם שָׁבוּנִי.

וַיָּבֹאוּ הַטָּטָרִים,

וַיַּצִּיתוּ וַיָּבֹזוּ

אֶת הַרְחוֹבוֹת – אֶת הַצָּרִים

וְאֶת אֲבוֹתַי שָׁחֲטוּ יַחַד

(וְאָבִי רַב), וַאֲנִי בַּגּוֹלָה"…

– “וְאָבִיךְ מַה שְּׁמוֹ כִּי אֵדָע?”

– "אָבִי – בָּרוּךְ, וְאִמִּי – בֵּילָה,

וְעוֹד לִי אָח…" – “גַּם אָח?!” – "כֵּן, אָח לִי

אַמְנוֹן שְׁמוֹ; מִיּוֹם נִפְרַדְנוּ

לֹא רְאִיתִיו"… – "הוֹי, אֲחוֹתִי,

אָרוּר יִהְיֶה יוֹם נוֹלַדְנוּ!

אָרוּר יוֹם הָלַכְנוּ שֶׁבִי!

יוֹם לָךְ אִשְׁתִּי אַתְּ קָרָאתִי!

לְפִצְעִי וְלַפִּיד אָבַדְתְּ לִי

וְאֶמְצָאֵךְ לְחַבּוּרָתִי!

קוּמִי, אִשְׁתִּי וַאֲחוֹתִי!

יָהּ יִסְּרָנוּ, כִּי מְאֹד קָשִׁים

חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ

לִפְנֵי אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים.

קוּמִי וְנֵצְאָה-נָא הַשָּׂדֶה,

וְנִסָּתֵר בָּעֲרָבָה:

אוּלַי תָּחוּס חַיַּת-שָׂדֶה

וְתִטְרְפֵנוּ, כִּי רָעָבָה".

וַיָּקוּמוּ וַיֵּלֵכוּ

וַיִּתְהַלְּכוּ בְּכָל הָאָרֶץ,

וְלֹא נָגְעוּ בָּם לְרָעָה

חַיַּת-שָׂדֶה, עוֹף וָשָרֶץ.

וַתִּהְיֶינָה הָעֲרָבוֹת

לְאַרְבַּע רוּחוֹת-הַשָּׁמַיִם

יָם-יְרַקְרַק חָרוּץ מַבְהִיק,

יָם בְּלִי גְבוּל וּבְלִי אַפְסָיִם.

וּמִיָּם וְעַד יָם יֵשׁ נִשְּׂאָה

רוּחַ עַזָּה בַּעֲרָבָה,

וּמְטַלְטֶלֶת גַלֵּי צְמָחִים

וְאֶת הַקָּמָה הַנִּצָּבָה.

וְאֶל אֲשֶׁר מוּעֲדוֹת יִהְיוּ

פְּנֵי-הַגַּלִּים בָּעֲרָבוֹת,

שָׁמָּה יֵלְכוּ אַמְנוֹן וְתָמָר,

בְּלִי שְׁאוֹל, בְּלִי מַחֲשָׁבוֹת.

וַיִּתְהַלְּכוּ בָּעֲרָבָה,

בַּגֵּאָיוֹת וּבַנְּחָלִים,

וַיִּתְהַלְּכוּ וַיִּבְכָּיוּ

וְדִמְעוֹתֵיהֶם – רְסִיסֵי-טְלָלִים.

וֵאלֹהִים אֶת עָנְיָם רָאָה

בַּמִּדְבָּרוֹת הַנְּשַׁמִּים,

וַיִּנָּחֵם עַל הָרָעָה

וַיַּעֲשֵׂמוֹ פְּרָחִים תַּמִּים,

בְּקָנֶה אֶחָד שְׁנֵיהֶם עוֹלִים

וּלְגוֹנֵיהֶם יִפָּרֵדוּ:

צִיץ-הַתְּכֵלֶת וְצִיץ-הַזָּהָב –

וּלְעוֹלָמִים יִוָּעֵדוּ.

וַיְהִי אַמְנוֹן – פֶּרַח-שָׂדֶה

תְּכֵלֶת כֵּהָה עֵין עָלֵהוּ,

וַאֲחוֹתוֹ תָמָר הָיְתָה

עַיִן צְהֻבָּה עַל חָזֵהוּ.

בֵּין זְרוֹעוֹתָיו בְּיָד חֲזָקָה

יִשָּׂא, יְחַבֵּק אֶת אֲחוֹתוֹ;

בְּאַהֲבָה רַבָּה, בְּגַעְגּוּעִים

תָּשַׁח רֹאשָׁה אֶל לִבָּתוֹ.

וּמִבְּנֵי-הָאָרֶץ – הֵמָּה

אֶת הַנַּעֲשֶׂה יָדָעוּ,

וְלַפֶּרַח “אַמְנוֹן וְתָמָר”

שֵׁם לְעוֹלְמֵי-עַד קָרָאוּ.

הידלברג