רקע
שאול טשרניחובסקי
הנאווה מדילסברג
mנחלת הכלל [?]
tשירה

הַנָאוָה מִדִּילְסְבֶּרְגְּ / שאול טשרניחובסקי

מַה גָּדַל הַגִּיל פֹּה! הַמֶּלְצָר, לוֹג-יָיִן!

לְחַיַּיִךְ, הַנָּאוָה הָרַכָּה בַשָּׁנִים!

מַה שָּׁפְרוּ עָלַיִךְ קִשּׁוּרֵי-הַשָּׁנִים,

מַה יָּאֶה לָךְ לֹבֶן-הַשַּׂלְמָה!

עוֹד כּוֹס לִי מַהֵרוּ, הַמֶּלְצָר! הָעַלְמָה!

גַּם אַתְּ שְׁתִי וְאַל תִּכָּלֵמִי.

הַבִּיטִי בִי, יָפָה; זֶה חָזִי כַּגָּל,

וּזְהַב שְׂפָמִי מֶשִׁי יִלָּפֶת אֶל עָל.

שְׁתִי וּבִמְחוֹלוֹת נֵצֵאָה.

מַה גָּדַל הַחֹם פֹּה! יַקִּירָה, נֵצֵאָה.

הֶאָח, הֶחְלִימַנִי הָרוּחַ מִשְּׁפָיִים!

עַמּוּד-אֵשׁ מִתְפּוֹצֵץ בַּנָּהָר, בַּמָּיִם,

וְקַרְנָיו בַּעֲרָפֵל חֲתוּלוֹת.

עֵינַיִךְ מָה אוֹרוּ, עֵינַיִךְ מַה כְּחֻלּוֹת!

כְּרֻכְסֵי-הֶהָרִים בְּחַלּוֹנִי

בַּנֶּשֶׁף, בִּנְפֹל שֶׁמֶשׁ-עֶרֶב בַּתְּהוֹם,

וּבְעַרְפִלֵּי-הַבֹּקֶר כִּי יֵאוֹר הַיּוֹם,

הָרוֹחֵץ בִּטְלָלִים רַעֲנַנִּים.

שַלָּמָה תִּתְחַמְּקִי מִמֶּנִּי, הַנָּאוָה,

עוֹד נֵצֵא בִּמְחוֹלוֹת, אַךְ מְעַט-קָט תּוֹחִילִי,

לַכֹּל זְמָן!… שִׂימִינִי עַל לִבֵּךְ וּשְׁקִי לִי.

הַנְּשִׁיקָה רַק אַחַת לָךְ, יָפָה?

חֲזִיזִים וָרָעַם! וָלֹא – אָז אֶקְצֹפָה.

כֵּן תַּעֲשִׂי: שִׂימִינִי עַל לִבֵּךְ,

חַבְּקִינִי וּשְׁקִי לִי בְּכֹחַ וּבְחוֹם,

וּשְׁקִי! כִּי מִי יֵדַע מַה יֵּלֶד עוֹד יוֹם,

וְאִם נָשׁוּב נִתְרָאֶה, יוֹנָתִי.

בְּדִילְסְבֶּרְג לְבֵית אָבִיךְ הַמִּשְׁעוֹל אֶמְצָאָה!

אַתְּ תִּהְיִי כּוֹכָבִי, הַנָּאוָה, בַּת-הָרִים;

מִשְׂפַת-הַיָּם אָנִי, יָם מַכֶּה מִשְׁבָּרִים,

וָאֶלְמַד אֶת שִׁירָיו הַנָּאוִים.

כִּי יַעַל עֲנַן-הָעַרְבַּיִם בַּחֲגָוִים,

וַאֲחוֹתֵךְ הַבְּכִירָה נִרְדָּמָה, –

אַתְּ חֶרֶשׁ תָּקוּמִי וְתֵרְדִי אֵלַי,

אָז שִׁירִי, שִׁיר נֵכָר, לָךְ אָשִׁיר בַּגָיְא,

וְעָנְתָה לוֹ בַּת-קוֹל הָרָיִךְ.

Neuenheim בית היין Zum Schiff

המלצות קוראים
תגיות