היא
מאתאהרן ראובני
נִפְגַּשְׁנוּ פֶּתַע
מאתאהרן ראובני
נִפְגַּשְׁנוּ פֶּתַע, לֹא צִפִּינוּ;
שָׁעָה קַלָּה יַחְדָּו בִּלִּינוּ.
אָהַבְתִּי אֶת תֻּמֵּךְ
וְאֶת קֹרֵךְ וְאֶת חֻמֵּךְ.
אָהַבְתְּ אוֹתִי לֵיל אֶמֶשׁ,
מֵאַנְתְּ עֲזֹב קִנֵּנוּ;
אֲבָל זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ –
הֵצִיץ, לָעַג לִשְׁנֵינוּ.
דַּקַּת־גִּזְרָה
מאתאהרן ראובני
דַּקַּת־גִּזְרָה, חִוֶּרֶת;
עֵינֵי־פְּנִינִים צַחוֹת;
רַכּוֹת יְדֵי הַגְּבֶרֶת –
לִלְחֹץ, לָכֹף נוֹחוֹת.
מַבָּט שֶׁל תֹּם וָחֵן;
וּבְעַד הַדֹּק־לֹא־דֹק
תּוֹהֶה הוּא, כְּמוֹ בוֹחֵן,
כְּמוֹ חָפֵץ לִבְדֹּק.
וּבְעַד לְעֵין־הַבְּדֹלַח,
מַה שָּׁם, עָמֹק, טָמוּן –
שֵׁדוֹן מִזֶּרַע מֹלֶךְ?
נָחָשׁ עָרוּם, שָׁנוּן?
הִיא הָיְתָה כְּמוֹ אִמָּא־אֲדָמָה
מאתאהרן ראובני
הִיא הָיְתָה כְּמוֹ אִמָּא־אֲדָמָה,
גּוּף עָתִיר, רַעֲנָן, לֵב נָדִיב,
וְרַבִּים חַמּוּ כְּנֶגֶד חֻמָּהּ,
וְהָיוּ כְּאָצִים אֶל קָטִיף.
הִיא הָיְתָה לְרַבִּים כְּמוֹ כַּלָּה,
לִקְצָתָם נֶעֶנְתָה כְּמוֹ אִשְׁתָּם,
כְּמוֹ בְּאֵר בַּמִּדְבָּר, הָעוֹלָה –
מוּכָנָה לַצְּמֵאִים הַשְׁקוֹתָם.
אַחַר כָּךְ לֹא חָשְׂכוּ זֻהֲמָה,
וּבַסְּחִי וּבָרֶפֶשׁ כִּסּוּהָ,
וְרָמְסוּ כְּמוֹ אִמָּא־אֲדָמָה,
וּבָרֶגֶל בּוֹעֶטֶת דְּרָסוּהָ.
הַיָּמִים, הַלֵּילוֹת
מאתאהרן ראובני
הָהּ, אוֹתָם הַיָּמִים, הַלֵּילוֹת, הֵם אֵינָם!
מַחֲקִי מִלִּבֵּךְ אֶת נֶגְהָם, אֶת חִנָּם;
נַעֲרִי מֵחָצְנֵךְ,,מְחִי כָּל זֵכֶר, כָּל אוֹת,
מִקָּסְמָם, כְּאֵבָם, שֶׁל אוֹתָם הַלֵּילוֹת.
קְחִי, הַשְׁלִיכִי אוֹתָם הַלֵּילוֹת, הַיָּמִים,
אֶל תְּהוֹמוֹת נְשִׁיָּה, אֶל עִמְקֵי דִמְדּוּמִים…
הָהּ, לִזְכֹּר כֹּה קָשֶׁה, וְלִנְשׁוֹת – הַאוּכַל?
הֵם הָלְכוּ וְאֵינָם, הִתְרוֹקֵן הַהֵיכָל…
עוֹד קוֹלֵךְ בְּאָזְנָי, עוֹד זוֹהֵר מַבָּטֵךְ…
צֵל הָאֹשֶׁר הַהוּא… הַאֶשְׁכַּח אוֹתָךְ? אֵיךְ?
וְאוֹתָהּ לְבָנָה – וַאֲנַחְנוּ נֶגְדָּהּ?
וְרָקִיעַ אָפֵל – וְהָרֵי יְהוּדָה…
הַיָּמִים, הַלֵּילוֹת, נֶחֶרְטוּ כְּחוֹתָם
בְּנַפְשִׁי, בִּבְשָׂרִי – לֹא אוּכַל לִמְחוֹתָם.
הַגּוֹרָל בְּחַרְבּוֹ אֶת הַקֶּשֶׁר חָתַךְ –
אַךְ אֲנִי לֹא אֶשְׁכַּח לֹא אוֹתָם, לֹא אוֹתָךְ.
לַשִּׁדֹּנֶת
מאתאהרן ראובני
אַף כִּי בְּגוּף וָנֶפֶשׁ אַתְּ אִשָּׁה,
עוֹד יֶשׁ בְּךָ מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁל יַלְדֹּנֶת;
וְלֹא בִּכְלִיל יָפְיֵךְ הִנָּךְ כּוֹבְשָׁה,
רַק בִּצְחוֹקֵךְ הַיַּלְדוּתִי, שִׁדֹּנֶת!
כֹּה הוּא צָלוּל, חָמוּד, שׁוֹבָב, צְחוֹקֵךְ,
וְכֹה רָווּי קִנְטוּר צָעִיר,
כְּמִיהוֹת גְּלוּמוֹת; לִזְכּוֹת כֹּה עַז חֶשְׁקֵךְ –
חֲבָל אִם יַחֲלֹף בְּיוֹם בָּהִיר!
אִשָּׁה־יַלְדָּה, נֶחְמֶדֶת, מַקְסִימָה;
תְּנוּעוֹת עֵרוֹת, כֻּלָּהּ רַעֲנַנָּה;
עָצְבֵּךְ עַלִּיז, עֵינֵךְ לֵחָה; נִדְמָה –
כָּל פַּעַם אַתְּ בּוֹכָה בָּרִאשׁוֹנָה.
דְּמָעַיִךְ – טַל… וְיֵשׁ גַּם דָּם בָּהֶם:
אָכֵן, גַּם דָּם, גַּם מֶלַח – בְּמִדָּה.
אִשָּׁה־יַלְדָּה – עֵרוּב נִפְלָא, שׁוֹהֵם…
וְיֵשׁ כִּי נֶאֱהַב לְרֶגַע אַגָּדָה.
תִּינוֹק – פּוֹתֶה; אַךְ לֹא תִּינֹקֶת אַתְּ;
בָּזֹאת תּוֹדִי וַדַּי גַּם עָתָּה.
וְהִיא אֱמֶת; וּבְלִבֵּךְ תּוֹרַת
נָחָשׁ קַדְמוֹן חַיָּה, וְלֹא נָשָׁתָה.
וְטוֹב שֶׁכָּךְ; וְהוּא, אוּלַי, עִקָּר;
בּוֹ קֶסֶם שֶׁל מִזּוּג, שֶׁל חֵן…
הַכֹּל חוֹלֵף, נוֹבֵל – כַּזּוֹל וְכַיָּקָר…
אָמְנָה! אַךְ דַּעַת זֶה, מַה לָּנוּ הִיא תִתֵּן?
אוּלַי עוֹד תַּחְכְּמִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים
וְתַחְדְּלִי לִהְיוֹת יַלְדֹּנֶת שׁוֹבֵבָה.
לִי רַק הַיּוֹם… עִלְזִי בְּלֵב תָּמִים
וְשׁוֹבְבִי בְּכָל נַפְשֵׁךְ, שִׁדֹּנֶת בַּת־חַוָּה!
אָבִיב חָדָשׁ
מאתאהרן ראובני
חָלְפוּ הָרְטִיבוּת, הַצִּנָּה,
יָרְדָה מִשְּׁחָקִים הָעוֹפֶרֶת,
וְשָׁב הָאָבִיב, וְעֶדְנָה
הָיְתָה לְתֵבֵל מִתְנַעֶרֶת.
בַּחוּץ צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת.
גִּיל גָּל וּמַכֶּה גַּלֵּי קֶצֶף.
עֵינַיִם יָפוֹת נוֹצְצוֹת,
שׁוֹלְחוֹת לִי חֶדְוָה וְגַם עֶצֶב.
בָּאֹזֶן עִשְׂבָּה לִי לָחָשָׁה;
חִיְּכוּ, גִּחֲכוּ פִּרְחֵי־בָר:
"נָטְשָׁה יַלְדָּתְךָ, גַּם נָטָשָׁה,
אוֹתְךָ – כְּמוֹ אָבִיב שֶׁעָבָר".
קָמַל הַנִּצָּן שֶׁטִּפָּחְתִּי;
הַחֹרֶף גְּזָלוֹ מִיָּדָי.
הָהּ, זוֹ שֶׁהָיְתָה לִי קִפָּחְתִּי –
אַיֶּלֶת הַחֵן, בַּת־דֹּדָי.
עַמּוּד זְבוּבֵי־לַיְלָה רָקַד
מְחוֹל־סְפוֹד לְאָבִיב שֶׁחָלָף:
אַיֵּה הֵם פִּרְחֵי־אֶשְׁתָּקַד?
בָּלַע אֶת הַקַּיִץ הַסְּתָו.
חָלְפוּ גַּם הַסְּתָו, גַּם הַחֹרֶף,
וּבָא הָאָבִיב הֶחָדָשׁ.
פָּנְתָה יַלְדָּתְךָ לְךָ עֹרֶף;
צוּף־דְּבַשׁ – לְאַחֵר הוּא קֻדָּשׁ.
"אֵלָיו, לָאַחֵר, הִיא נִצְמֶדֶת,
וְהוּא תְּשׁוּקָתָהּ, כְּאֵבָהּ…"
עֵינִי צִיץ אַחֵר כְּבָר חוֹמֶדֶת,
וְיַיִן אַחֵר לִי אַוָּה.
הָלְכָה הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה;
אָבִיב אֶשְׁתָּקַד – דַּף הוּדָשׁ.
אַךְ שָׁבָה תֵּבֵל הִתְאַדְּרָה,
וּבָא הָאָבִיב הֶחָדָשׁ.
סְפִינָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם
מאתאהרן ראובני
סְפִינָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם,
טָמוּן בְּמֵעֶיהָ אוֹצָר –
אָשְׁרִי שֶׁאָבַד לִי אֵי שָׁם,
אוֹצָר שֶׁלְּכָךְ הוּא נוֹצָר.
וְהוּא אֶתְמוֹלִי – אֶתְמוֹלָהּ…
קוֹלָהּ לֹא תִקְלֹט עוֹד אָזְנִי;
לֹא עוֹד תַּלְתַּלֶּיהָ אֶקְלָע…
הוֹי שׁוּבָה, הוֹי שׁוּב, הָאֳנִי!
אֲבָל הָאֳנִי מִתְרַחֵק,
בָּאֹפֶק קֻלַּע וְנִלְפָּת…
דּוֹמֶה כְּאִלּוּ מִי צוֹחֵק…
אוּלַי זֶה אֲנִי… מָה אִכְפָּת!
בָּעֶרֶב
מאתאהרן ראובני
עוֹד שִׁיר אָשִׁיר לָךְ… אַחֲרוֹן?
אֵינִי יוֹדֵעַ… לֹא! פִּתְאֹם
בָּאִים צְלִילִים, חָרוּז וָרֹן;
מִלִּים זוֹרְמוֹת, וְאֵין שַׁסְתּוֹם…
שָׁעָה עַרְבִית כֵּהָה, דּוֹמֶמֶת;
דָּמוּם מִזּוֹ יִהְיֶה הַלֵּיל.
אֲזַי נַפְשִׁי תִּהְיֶה חוֹלֶמֶת
אוֹ תֶהֱזֶה וְתִתְחוֹלֵל.
עֵינִי תִרְאֶה אוֹתָן עֵינַיִם,
אוֹתוֹ הַקּוֹל – צָלוּל, רוֹנֵן…
כָּל זֶה רָחַק, הָיָה לְאָיִן,
לְצֵל מוּנָע בְּיַד עוֹנֵן.
עוֹפוֹת נָדִים
מאתאהרן ראובני
עוֹפוֹת נָדִים, יַמִּים חוֹצִים,
עֵת מַצְפִּינִים הָאֲבִיבִים:
אֶל קִיצֵיכֶם הִנְּכֶם אָצִים,
אֶל קִנֵּיכֶם הָעֲזוּבִים.
יָמִים גְּדוֹלִים, חַמָּה בּוֹעֶרֶת;
עֵינַי יָפוֹת בּוֹרְקוֹת בְּרָקִים…
עוֹפוֹת נָדִים! נַפְשִׁי חוֹתֶרֶת
גַּם אָנֹכִי לַמֶּרְחַקִּים.
עוֹפוֹת נָדִים! זֶה אֲבִיבְכֶם,
הוּא גַּם שֶׁלִּי – אָבִיב בָּהִיר.
וְאִם לִי אֵין כָּנָף – אִתְּכֶם
אֶשְׁלַח שִׁירִי – שִׁיר קַל, מָהִיר.
זָרְחוּ עֵינַיִם כְּנֶגְדִּי
מאתאהרן ראובני
זָרְחוּ עֵינַיִם כְּנֶגְדִּי –
חַמּוֹת, קוֹרְנוֹת, כְּמֵהוֹת;
וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי
עֵינַיִם כֹּה תְמוּהוֹת.
הַאִם הָיְתָה אָז לְבַדָּהּ
אוֹ מִי הָלַךְ אִתָּהּ –
אִשָּׁה אוֹ גֶבֶר אוֹ יַלְדָּה –
אֵיכָה אֵדַע עַתָּה?
נִפְרַשׂ מָסָךְ שֶׁל דִּמְדּוּמִים;
אַךְ זֶה אֲנִי זוֹכֵר:
מַבָּט – נִיצוֹץ, חִיּוּךְ־קְסָמִים –
שׁוֹבֶה, רוֹתֵק, שׁוֹחֵר.
דָּלִית גְּמִישָׁה, דַּקָּה, זְקוּפָה –
עֶרְגָּה וָתֹם כֻּלָּהּ;
רַגְלָהּ שׂוֹחֶקֶת, טוֹפְפָה,
רוֹחֶפֶת – כֹּה קַלָּה!
צַמָּה שְׁחוֹרָה וְסֶרֶט־חֵן;
פָּנֶיהָ זִיו וָלָהַט;
מַבָּט חוֹבֵק וּכְמוֹ בוֹחֵן;
עֵינֵי קְטִיפָה וָבָהַט.
וְלֹא רָאִיתִי כְּמוֹתָן –
וְלֹא אֶרְאֶה וַדָּי.
אַחַת הִיא לִי… הֲלוֹא אוֹתָן
אֲנִי זוֹכֵר… וְדָי.
בְּעַד עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת
מאתאהרן ראובני
בְּעַד עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת
הָיִיתִי שְׁאוֹל יוֹרֵד עִמָּהּ –
לוּלֵא הָיוּ אוֹתִי כּוֹפוֹת
זִיקוֹת אִשָּׁה לָאֲדָמָה.
בְּעַד עֵינֶיהָ הַיָּפוֹת
הָיִיתִי סַד לָהּ וַהֲדֹם –
לוּ רַק פָּחוֹת הָיוּ רוֹשְׁפוֹת,
לוּ מַנִּיחוֹת לִי נוּחַ דֹּם.
בְּעַד מַבָּט שֶׁל רֹךְ, תּוּגָה,
אֶמְכֹּר נַפְשִׁי לְשֵׁד סָרִיק,
אִם רַק – כָּמוֹנִי מְשֻׁגָּע –
יוֹאִיל הָמֵר הַבְלוֹ בְּרִיק.
מִן הַשַּׁחַת
מאתאהרן ראובני
הֲתִזְכְּרִי אוֹתָן שִׂיחוֹת,
דְּבָרִים אֲשֶׁר נָפְלוּ בֵּינֵינוּ? –
אוֹתוֹ כְּאֵב, אוֹתָן שְׂמָחוֹת,
אֲשֶׁר מִלְּאוּ חַדְרֵי בִטְנֵנוּ?
אֲנִי וְאַתְּ – הַזְּמַן קָצָר!
מַהֵר חָיֹה, הָאֵץ אֱהֹב!
תִּסֹּב תֵּבֵל בְּלִי מַעֲצָר,
תָּאִיר חַמָּה, תַּרְבֶּה לָהֹב!
אֲנִי וְאַתְּ, אֲנִי וְאַתְּ?
לֵילוֹת חַמִּים, יָמִים סְתוּמִים…
וְהֵם קוֹרְאִים: "חַטָּאתָ! חַטָּאתָ!
הַגַּן נָעוּל וַחֲתוּמִים
כָּל הַשְּׁבִילִים, כָּל הַפְּתָחִים". –
קִטְפִי פֵּרוֹת וְאַל תִּירְאִי!
חַלְּקִי לַחֲצָאִים כָּל פְּרִי!…
אָכַלְנוּ יַחַד הַפְּלָחִים.
הֲתִזְכְּרִי? הָיֹה הָיָה…
אוֹ לֹא?… אֶת מִי נוּכַל לִשְׁאֹל?
הַאִם הָיָה – אוֹ הֲזָיָה?
מִי זֶה יָשִׁיב מִתּוֹךְ שְׁאוֹל?
הֲתִזְכְּרִי?… הוֹ, מַה זֹּאת עֵת?
קְצָרִים חַיִּים, אָרְכָּה דַקָּה.
וְאִם שָׁאַלְתְּ, כְּלוּם נַעֲנֵית?
הַדּוּמִיָּה אֵינָהּ שְׁתִיקָה.
בְּדוּמִיָּה שִׁוְיוֹן שָׁלֵם,
אֵין שְׁאֵלוֹת וְאֵין תְּבִיעוֹת.
וְאֵין לוֹמַר: “כָּל פֶּה אִלֵּם” –
כִּי אֵין לָשׁוֹן וְאֵין פִּיּוֹת.
אַתֶּם, לְמַעְלָה, שְׁתוּ יֵינְכֶם;
שְׁתוּ, אַל תַּחְמִיצוּ, פֶּן יִדְלֹף!
כָּמוֹנוּ מֹץ נִדָּף הִנְּכֶם;
יוֹמְכֶם – תְּמוֹלֵנוּ, בְּנֵי־חֲלֹף.
אֶל ר...
מאתאהרן ראובני
אָהַבְתִּי צַוָּארֵךְ הַצַּח,
צַוָּאר נָטוּי וְגֵא וָרָךְ;
אֶת חַמּוּקָיו, אֲבַק־זָהָב –
אוֹתָךְ אָהַבְתִּי וְאֹהַב.
יָפֶה זָהָב, אָחִיו הַקַּר
שֶׁל אֵל הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֵד.
אֲבָל לֹא זֶה שֶׁלִּי יָקָר,
וְלֹא הַהוּא לִבִּי עוֹקֵד.
אֲבַק־זָהָב, גִּצֵּי־חַמָּה –
שָׁלָל נִלְקַח מֵעַד בְּעֹז –
שִׁכְּרוּ נַפְשִׁי, וְהִיא הוֹמָה
לְבַת־חִשְׁקִי – עַד לֹא נָגוֹז.
אוֹתָךְ אָהַבְתִּי, מַחְמָלִי,
קוֹלֵךְ, לִבֵּךְ, גּוּפֵךְ, יָפְיֵךְ;
כֻּלָּךְ – מִפְּנֵי שֶׁאַתְּ שֶׁלִּי…
הַסִּי, בַּת־שִׁירָתִי, דַּיֶּךְ!
עַל חוֹף הַיָּם
מאתאהרן ראובני
הָרָקִיעַ גָּבַהּ, הוּא תָּכֹל־מַחֲוִיר,
וּתְכוֹלוֹ מִתְנוֹעֵעַ, נוֹזֵל.
הָהּ, רָוַח לִי הַיּוֹם, כֹּה שָׁלֵו הָאֲוִיר –
כְּאִלּוּ מַזָּלִי הִתְמַזֵּל.
שָׁם בָּאֹפֶק, הַרְחֵק, בֵּין שָׁמַיִם לַיָּם,
נִפְרְשׂוּ עֲנָנִים וְרַדְרַדִּים,
וּמִתּוֹךְ נִמְנוּמָם מְחַיְּכִים לְשֶׁלְיָם,
לַחַמָּה, לַסְּלָעִים, לְהֵדִים.
הֵם שׁוֹקְעִים בְּעֻמְקוֹ שֶׁל הַיָּם הַכָּחֹל –
כּוֹחֲשִׁים, נְדַקִּים, נְמַסִּים.
וְהַיָּם הוּא רָדוּם, כְּמוֹ הַחוֹף, כְּמוֹ הַחוֹל –
אֵין אַדְוָה, הִתְקַפְּלוּ מִפְרָשִׂים.
עֲנָפִים וְעָלִים, הֵם עָלֵי כְּמוֹ סֻכָּה –
יְרֻקִּים, כְּמֵשִׁים, צְהֻבִּים;
אֲדָמָה אֲדֻמָּה, אֲפֹרָה, בְּקוּקָה, –
וְצָחִים, זוֹהֲרִים עֲשָׂבִים.
לֹא זָרַח מַזָּלִי, חֲלוֹמִי הֶעֱנִי.
אָנֹכִי כְּמוֹ הַיָּם שֶׁחָשָׁה;
כְּמוֹ הַיָּם שֶׁקָּפָא – לֹא מָשׁוֹט, לֹא אֳנִי;
כְּמוֹ הָעֵץ הַדּוֹמֵם, אֵין אִוְשָׁה.
וְאַתְּ בָּאת, אַתְּ אָמַרְתְּ: לֹא אָהַבְתִּי אוֹתְךָ…
הָהּ, לִבִּי עוֹד רוֹעֵד, עוֹד הוֹלֵם.
הָעוֹלָם מַחֲשִׁיךְ עֵת אֶרְאֶךְ חֲשֵׁכָה;
תִּצְחֲקִי – חַי הַכֹּל וּפוֹעֵם.
מָה אָהֲבָתִי הָעֵת הִכַּרְתִּיךָ – זוֹ הָעֵת…
וְאוּלַי עוֹד הַיּוֹם אֹהֲבָהּ…
וְיָדַיִךְ – זַכּוֹת וּתְמִימוֹת, וְהַחֵטְא,
הַטָּמוּן בְּכַפֵּךְ הַשּׁוֹבָה.
וּפָנַיִךְ – צַחוֹת, עֲדִינוֹת, עֲיֵפוֹת;
וְעֵינַיִךְ – כְּחֻלּוֹת, חֲמוּדָה! –
מָה רוֹאוֹת? אִם בָּעֹמֶק, בִּפְנִים, הֵן צוֹפוֹת,
אוֹ הַחוּצָה, הַרְחֵק?… לֹא אֵדַע.
מַה נִכְסַפְתִּי אֱלֵי מַבָּטֵךְ הַכָּסוּף,
שֶׁמָּשַׁךְ וְדָחָה וְקָלָח!
עַל אוֹתוֹ הַמַּבָּט הֶעָצוּב, הַשָּׁסוּף,
יִסָּלַח לָךְ, הַרְבֵּה יִסָּלַח;
עַל אוֹתָהּ עֲצֵבוּת, אֵין לָהּ פֶּשֶׁר, וְהִיא –
הִיא יֶשְׁנָה – מוּחָשִׁית, מֵעִיקָה;
עַל הַזִּיו, הַמַּגִּיהַּ מֵאֹפֶל וּנְהִי,
וְרוֹזֵם לִי בְּעַד הֶעָקָה.
אֵיךְ חִפַּשְׂתְּ, אֵיךְ דָּלַקְתְּ אַחַר זִיק מִתְשׁוֹטֵט!
אֵיךְ קֵרַבְתְּ וְנִכְוֵית וְהָדַפְתְּ!
וְאַחַר – אֶל אוֹתוֹ הַחֲלוֹם הָאוֹתֵת
מֵעִמְקֵי עַרְפִלַּיִךְ – אַתְּ שָׁבְתְּ.
אַף אֲנִי זִיק כָּזֶה, הָעוֹבֵר וְנִשְׁכָּח
מִלִּבֵּךְ, מֵעֵינֵךְ הַנּוּגָה.
הֵן יָדַעְתִּי גַּם אָז – רַק אָהַבְתִּי אָז כָּךְ –
כָּךְ אָהַבְתִּי אוֹתָהּ הַתּוּגָה.
זֶה הָיָה וְאֵינוֹ. דֹּם אֶשְׁכַּב לִי בָּזֶה.
וְהַיָּם – הוּא הִתְחִיל מִתְנוֹדֵד.
דֹּם אֶשְׁכַּב, אֶחֱזֶה כָּל אֲשֶׁר יֶחֱזֶה
הַהוֹזֶה, הַהוֹזֶה הַבּוֹדֵד.
אָנֹכִי – כְּמוֹ הַיָּם בְּלִי רוּחוֹת, בְּלִי סְפִינָה;
כְּמוֹ הַיָּם הָרוֹגַע, הַנָּם;
וְלוּ אַתְּ – לוּ הָיִית, כְּמוֹ הָעָב הַקְּטַנָּה,
מִתְרַפְּקָה עַל חָזוֹ שֶׁל הַיָּם!
וְלוּ אַתְּ… אַךְ דַּיִּי! כְּבָר הַלַּהַב דָּעָךְ…
מָה אָהַבְתִּי מִשְׂחַק דִּמְדּוּמִים
בְּשׁוּלֵי הָרָקִיעַ הַזַּךְ וְהַנָּח!
מָה אָהַבְתִּי שָׁמַי הָרָמִים:
חֲלִיפוֹת קַו בָּהִיר, פַּס וָרֹד, פַּס חָשֵׁךְ.
וְכַדּוּר מְשֻׁלְהָב שֶׁיָּקָד…
מַשֶּׁהוּ מִתְקָרֵב – קֵץ דַּרְכִּי אוֹ הֶמְשֵׁךְ…
אָן נִשָּׂא אָנֹכִי לְבָדָד?
מוּזָר: לֵיל קַיִץ
מאתאהרן ראובני
מוּזָר: לֵיל קַיִץ, הָאוֹר מֵצַל,
לֵיל שְׁלִישׁ הַחֹדֶשׁ.
עָצֵל הָרוּחַ, רְווּי צִלְצָל –
לֹא חֹל, לֹא קֹדֶשׁ.
אֵין חֹל, אֵין קֹדֶשׁ… נִפְלָא כָּל כָּךְ:
כָּל צַעַד – פֶּלֶא.
בִּקְעָה וָרֹחַב, וְעֵשֶׂב רָךְ,
וְאִי כָּל סֶלַע.
לֹא אִי הָאֶבֶן – רֵאשִׁית עוֹלָם.
זוֹרֵם הַתֹּהוּ…
מִי זֹאת שֶׁזָּעָה לְצַד אָדָם,
וְהִיא כָּמוֹהוּ?
וּרְאֵה – הַבִּיטָה: עַל כָּל גִּבְעָה
תֵּבֵל נוֹצֶרֶת.
אוֹתָם הַשְּׁנַיִם – אָדָם, חַוָּה –
תְּחִלַּת שַׁרְשֶׁרֶת…
שָׁם יָד פּוֹרֶטֶת – צְלִיל, צְלִיל וָהִי;
שָׁם לֵב בַּכֶּלֶא…
כָּל סֶלַע תֹּהוּ – וְהוּא וָהִיא…
לֵיל זִיו, לֵיל פֶּלֶא…
עַל הָאִי הָרָחוֹק
מאתאהרן ראובני
דְּרוֹר לִי אֶקְרָא – וָאֵלֵכָה…
מָה רָחֲקוּ יִשּׁוּבִים!
הֵלֶךְ, חֲלֹץ נְעָלֶיךָ:
קֹדֶשׁ אֲבַק עֲשָׂבִים;
קֹדֶשׁ הָעֵץ הַנָּגוּעַ,
תַּחַת עָלָיו נָח רֹאשִׁי;
קֹדֶשׁ אָשְׁרִי הָרָגוּעַ,
סַעַר יָהֹם בְּנַפְשִׁי;
קֹדֶשׁ הַיּוֹם וְהָרֶגַע…
אָנוּ כֻלָּנוּ כְבָר פֹּה:
רֹחַק, רָקִיעַ וְשֶׂגֶא;
יָם וְהָאִי בְּכַפוֹ.
רוּחַ קַלָּה מְעַלְעֶלֶת
שְׁנֵינוּ – הַיָּם וְרוּחִי:
הוּא פַּס יְרֹקֶת וּתְכֵלֶת,
תָּג לֹא־נִכָּר אָנֹכִי.
בָּאתִי בְכֶּלַח כָּמוֹהוּ?
אוֹ זוּ רֵאשִׁית הַמְּסִלָּה?
רַב הוּא עוֹלָם זֶה שֶׁל תֹּהוּ,
צַר כְּעַכְסֵי בְתוּלָה.
מָה כָאן – פִּנָּה נֶעֱזָבֶת?
אִי צָף בְּקֶסֶם הֲלֹם?
רְסִיס מִיַּבֶּשֶׁת נוֹשָׁבֶת?
מְלֶאכֶת אָמָּן בַּחֲלוֹם?
פֶּרֶא הָאִי וְתָמוּהַּ,
פֶּלֶא כִּיצִיר שֶׁל חַרְטֹם –
כֶּתֶם יָרֹק וּפָרוּעַ,
רֶגֶב בּוֹדֵד וְיָתוֹם.
צָרוּ עָלָיו אַבְנֵי־נֶגֶף,
זָעַף שְׁאוֹל וּדְכָיָיו.
זָר, הִתְרַחֵק מֵהָרֶגֶב,
בְּרַח מֵהַיָּם וְאִיָּיו!
אַל־נָא דְמִי־נֶצַח תָּפֵרָה,
דֹּמִי קָסוּם וְעוֹמֵד.
סוּרָה מִזֶּה, הִשָּׁמֵרָה,
פֶּן תִּנָּגֵף וְתֹאבֵד.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.