רקע
אהרן ראובני
לַשִּׁדֹּנֶת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ראובן מס, ירושלים; תשכ"ו

אַף כִּי בְּגוּף וָנֶפֶשׁ אַתְּ אִשָּׁה,

עוֹד יֶשׁ בְּךָ מַשֶּׁהוּ מִשֶּׁל יַלְדֹּנֶת;

וְלֹא בִּכְלִיל יָפְיֵךְ הִנָּךְ כּוֹבְשָׁה,

רַק בִּצְחוֹקֵךְ הַיַּלְדוּתִי, שִׁדֹּנֶת!


כֹּה הוּא צָלוּל, חָמוּד, שׁוֹבָב, צְחוֹקֵךְ,

וְכֹה רָווּי קִנְטוּר צָעִיר,

כְּמִיהוֹת גְּלוּמוֹת; לִזְכּוֹת כֹּה עַז חֶשְׁקֵךְ –

חֲבָל אִם יַחֲלֹף בְּיוֹם בָּהִיר!


אִשָּׁה־יַלְדָּה, נֶחְמֶדֶת, מַקְסִימָה;

תְּנוּעוֹת עֵרוֹת, כֻּלָּהּ רַעֲנַנָּה;

עָצְבֵּךְ עַלִּיז, עֵינֵךְ לֵחָה; נִדְמָה –

כָּל פַּעַם אַתְּ בּוֹכָה בָּרִאשׁוֹנָה.


דְּמָעַיִךְ – טַל… וְיֵשׁ גַּם דָּם בָּהֶם:

אָכֵן, גַּם דָּם, גַּם מֶלַח – בְּמִדָּה.

אִשָּׁה־יַלְדָּה – עֵרוּב נִפְלָא, שׁוֹהֵם…

וְיֵשׁ כִּי נֶאֱהַב לְרֶגַע אַגָּדָה.


תִּינוֹק – פּוֹתֶה; אַךְ לֹא תִּינֹקֶת אַתְּ;

בָּזֹאת תּוֹדִי וַדַּי גַּם עָתָּה.

וְהִיא אֱמֶת; וּבְלִבֵּךְ תּוֹרַת

נָחָשׁ קַדְמוֹן חַיָּה, וְלֹא נָשָׁתָה.


וְטוֹב שֶׁכָּךְ; וְהוּא, אוּלַי, עִקָּר;

בּוֹ קֶסֶם שֶׁל מִזּוּג, שֶׁל חֵן…

הַכֹּל חוֹלֵף, נוֹבֵל – כַּזּוֹל וְכַיָּקָר…

אָמְנָה! אַךְ דַּעַת זֶה, מַה לָּנוּ הִיא תִתֵּן?


אוּלַי עוֹד תַּחְכְּמִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים

וְתַחְדְּלִי לִהְיוֹת יַלְדֹּנֶת שׁוֹבֵבָה.

לִי רַק הַיּוֹם… עִלְזִי בְּלֵב תָּמִים

וְשׁוֹבְבִי בְּכָל נַפְשֵׁךְ, שִׁדֹּנֶת בַּת־חַוָּה!


המלצות קוראים
תגיות