א.    🔗

וַיְהִי אִישׁ וּשְׁמוֹ אַיְזִיק. וְהָיָה הָאִישׁ הַזֶּה עָנִי וַחֲסַר־לֶחֶם מִנֹּעַר. אָבִיו וְאִמּוֹ מֵתוּ עָלָיו בְּשַׁחַר יַלְדוּתוֹ¹. אָח וְאָחוֹת, גּוֹאֵל וּמוֹדַע לֹא הָיוּ לוֹ מֵעוֹדוֹ. כָּל נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר נָחַל מֵאֲבוֹתָיו הָיָה סִדּוּר תְּפִילָּה קָרוּעַ, טַלִּית נוֹשָׁנָה וּמְגֹאָלָה², תְּפִילִין בָּלִים אֲשֶׁר הָפַךְ כְּבַר מַרְאֵיהֶם לָבָן. וַיֵּלֶךְ אַיְזִיק מִבַּיִת לְבַיִת לְבַקֵּשׁ נִדְבַת כֶּסֶף אוֹ פַת לֶחֶם מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְבֶנּוּ לִבּוֹ; וּבַלֵּילוֹת הָיָה יָשֵׁן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְיַד הַתַּנּוּר, אוֹ בְאַחַת הַפִּנּוֹת בָּרְחוֹב. וְכֹה גָּדַל הַנַּעַר לְלֹא תוֹרָה וּלְלֹא מוּסָר, בְּעֵרוֹם וּבְחֹסֶר כֹּל, וַיְהִי דַל בָּשָׂר, רְפֵה כֹחַ וּנְכֵה־רוּחַ³ מְאֹד.

וְאוּלָם עָנְיוֹ וְלַחְצוֹ לִמְדוּהוּ לָדַעַת אָרְחוֹת חַיִּים, וַיְבִינוּהוּ לְהַכִּיר אֶת עֵרֶך הַכֶּסֶף. וְכַאֲשֶׁר גָּדַל וַיָּבֹא בַיָמִים הִתְבּוֹנֵן אֶל מַעֲשֵׂי הַסּוֹחֲרִים וְהָרוֹכְלִים⁴ וַיִּלְמַד גַּם הוּא לַעֲשׂוֹת כְּמֹהֶם. וַיִּמְצָא לוֹ מָקוֹם לְהִשְׂתַּכֵּר שְׁתַּיִם, שָׁלֹש פְּרוּטוֹת, וַיִּתְּנֵן בִּמְחִיר סְחוֹרָה טוֹבָה הַקְּרוֹבָה לְשָׂכָר⁵, וַיִּמְכּוֹר אֶת הַסְּחוֹרָה בְּשָׂכָר לֹא מִצְעָר, וַיְּקֶן סְחוֹרָה אַחֶרֶת וַיִּמְכּוֹר גַּם אוֹתָהּ. וּבְכָל מִמְכָּר וְקִנְיָן הִתְאַמֵּץ לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה; וּבִמְרוּצַת הַיָּמִים הֵחֵל גַּם לְחַסֵּר⁶ אֶת נַפְשׁוֹ מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וַיְצָרֵף⁷ פְּרוּטָה לִפְרוּטָה לְמַעַן אָסוֹף כֶּסֶף רַב. וּמְעַט מְעַט צָלְחָה בְיָדוֹ לִצְבּוֹר סְכוּם כֶּסֶף רָב, וַיְהִי לְעֶלֶם עָשְׁיר, וְאִישׁ לֹא יָדָע.

כִּי זֶה הָאִישׁ אַיְזִיק לֹא אָהַב רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ עִמָּהֶם וְלֹא גִלָּה אֶת לִבּוֹ לְאִישׁ, בְּאָמְרוֹ עִם לְבָבוֹ כָּכָה: “הֵן כַּאֲשֶׁר סָבַלְתִּי רָעָב וּמַחְסוֹר לֹא מָצָאתִי לִי אָח לְצָרָתִי, לֹא אֲבַקֵּשׁ לִי גַם עַתָּה יְדִיד וָרֵעַ בַּטּוֹב לִי”. מִכָּל אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן הִקְשִׁיחַ⁸ אֶת לִבּוֹ, וְזֵכֶר יְמֵי עָנְיוֹ וּמְרוֹרָיו⁹ לֹא הִטָּהוּ לְהֵיטִיב לַעֲמִיתוֹ הַדָּל, בְּחָשְׁבוֹ: “הֵן לֹא עֲזְרַנִי אִישׁ, בְּעֵת צַר לִי”… וְכֹה סָגַר תָּמִיד אֶת לִבּוֹ וַיִּקְפּוֹץ אֶת יָדוֹ: כִּי יָבֹא לְפָנָיו אִישׁ עָנִי לְהִשְׁתַּחֲוֹת לוֹ בְּעַד אֲגוֹרַת כֶּסֶף לֹא יִשְׁמַע לוֹ, וְכִי יִגְוַע לְעֵינָיו בְּרָעָב – לֹא יִשַׁע¹⁰ אֵלָיו.

הֵן אָמְנָם יָדְעָה נַפְשׁוֹ מְאֹד אֶת פִּתְגּם¹¹ הֶחָכָם: “וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת”. אַךְ פַּחַד הַמָּוֶת עוֹד טֶרֶם יְבַעֲתֵהוּ¹², כִּי עוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים; שָׁמֹעַ שָׁמַע כִּי “הַצְדָקָה מְכַפֶּרֶת עַל הַחֲטָאִים”; אַךְ הוּא לֹא מָצָא בְנַפְשׁוֹ כָּל עָוֹן אֲשֶׁר חֵּטְא, אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁמַר אֶת כָּל חֻקֵּי “הַשֻׁלְחַן הֶעָרוּךְ”, וַיְהִי יְהוּדִי תָמִים לְכָל מִשְׁפָּטָיו וְהִלְכוֹתָיו; לֹא זָרוּ לוֹ גַם הַהַבְטָחוֹת הַטוֹבוֹת אֲשֶׁר יַבְטִיחוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶת אִישׁ נְדִיב לֵב הַחוֹמֵל עַל דָּל, כְּמוֹ “עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר”¹³, אוֹ “מַלְוֶה יְיָ חוֹנֵן דָּל”¹⁴ וְגַם הֵבִין כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא לֹוֶה נֶאֱמָן הַמְשַלֵּם אֶת הַקֶּרֶן בֱּמִלּוּאָה¹⁵ וּמוֹסִיף גַּם מַרְבִּית הֲגוּנָה¹⁶. כָּל זֹאת שָׁמַע וְגַם הֵבִין. אַךְ לְמַעַן הִוָּכַח אֶל נָכוֹן כִּי נֶאֶמְנוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, – הֲלֹא דָרוּשׁ לְנַסּוֹת בַּתְּחִלָּה פַּעַם אַחַת, וּלְמַטָּרָה זֹאת עָלָיו לָתֵת, – וְהַדָּבָר הַזֶּה נִשְׂגָּב¹⁷ מִמֶּנּוּ, תֵּת לֹא יוּכָל!

וְכֹה עָבְרוּ יְרָחִים, שָׁנִים נָקָפוּ¹⁸, וַיִּגְדַּל הָעֶלֶם וַיֶּחְכַּם מְאֹד; וּכְכֹל אֲשֶׁר גָּדַל בְּקוֹמָתוֹ לְעֵין כֹל, כֵּן פָּרַץ עָֹשְרוֹ בַּמִּסְתָּרִים, וְכֵן הִשְׁפִּיל לְהִתְרוֹשֵׁשׁ¹⁹ לְעֵינֵי יוֹדְעָיו, מִדְּאָגָה מִדָּבָר²⁰ פֶּן יָסֹבּוּ עָלָיו רַבִּים וְיַלְאוּהוּ בְּבַקָּשׁוֹתֵיהֶם.

אַךְ הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים לֹא הוֹסִיפוּ עוֹד לָבֹא לְפָנָיו לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דָּבָר, כִּי יָדְעוּ אֶת לִבּוֹ הַקָּשֶׁה. וּמִדֵּי לֶכְתָּם לִדְפֹּק עַל פִּתְחֵי נְדִיבִים לְבַקֵּשׁ מֵהֶם מַתְּנַת יָד, וּפָסְחוּ עַל בֵּית אַיְזִיק, בְּאָמְרָם: “פֹּה לֹא יִתְּנוּ צְדָקָה, פֹּה מִשְׁכַּן הַכֵּלַי”.

 

ב.    🔗

וַיְהִי הַיוֹם וַיָּשָׁב אַיְזִיק מֵאַחַד הַכְּפָרִים אֶל עִיר מְגוּרָיו, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵרִיק בַּכְּפָר אֶת כָּל אַמְתַּחַת מַרְכֻּלְתּוֹ²¹ וַיְמַלֵּא אֶת צַלַּחְתּוֹ²² כֶּסֶף. הַיּוֹם נָטָה לַעֲרוֹב, עַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נְטוּיָה חֶשְׁכַת בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְהוּא הוֹלֵךְ וְשׁוֹרֵק בִּשְׂפָתָיו אֵיזֶה נִגּוּן מִזִּמְרוֹת הַחַזָן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. יָדוֹ נְתוּנָה בְכִיסוֹ, הַמָּלֵא מִפֶּה לָפֶה שְׁקָלִים וַאֲגוֹרוֹת, וַיְהִי נִזְהָר²³ מְאֹד לִבְלִי תְצַלְצֵלְנָה הַמַּטְבֵּעוֹת אַחַת בְּאֶחָת, וְלָכֵן הִתְנַהֵל לְאִטּוֹ וַיִּצְעַד צְעָדִים מְדוּדִים וְּכְבֵדִים.

וְקַוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹנִים הוֹלְכִים הָלֹךְ וְהֵעָלֵם בִּפְאַת²⁴ מַעֲרָב, וְהַחֲשֵׁכָה הַפְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי הַכִּכָּר הוֹלֶכֶת הָלֹךְ וָעָב, הָלֹךְ וְשָׁחֹר.

וַיְהִי כְּבֹא אַיְזִיק אֶל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים²⁵, וְהִנֵּה לְנֶגְדּוֹ אִישׁ קְטַן הַקּוֹמָה, אָרְכּוֹ רֶגֶל אוֹ רֶגֶל וָחֵצִי; אַךְ מִבְנֵה גְוִיָּתוֹ²⁶ אֵיתָן, וְהוּא מְיַשֵׁר לָלֶכֶת כְּאַחַד הַגִּבּוֹרִים. וּמְעִיל תְּכֵלֶת לוֹ מִמַּעַל לִכְתֵפָיו עַד קַרְסֻלָּיו, וּמִצְנֶפֶת רְחָבָה חֲבוּשָׁה לְרֹאשׁוֹ וּנְטוּיָה עַל מִצְחוֹ, אֲשֶׁר מִתַּחְתָּיו הִבְרִיקוּ²⁷ עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּגְדוֹלוֹת. וַיִּגַּשׁ הָאִישׁ הַגַּמָּד אֶל אַיְזִיק וַיַּעֲמֹד לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר:

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אִישׁ נָדִיב! חֲמָל נָא עַל אִישׁ זָקֵן עָנִי, וְנָתַתָּ לִּי מַתְּנַת כֶּסֶף כַּאֲשֶׁר יִדָּבְךָ לִבֶּךָ! –

וַיַּעַן אַיְזִיק בָּחֳרִי אַף:

– מַה? לָתֵת? אֵין בְּיָדִי מְאוּמָה! תְּנָה לִי אַתָּה דָּבָר, אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה!

אַךְ פִּתְאוֹם דָּרְכָה כַף רַגְלוֹ מִבְּלִי מֵשִׂים²⁸ עַל אֶבֶן גְּדוֹלָה, וּמַטְבְּעוֹת כַּסְפּוֹ קִשְׁקְשׁוּ²⁹ יַחְדָּו, וְקוֹל הַצִּלְצֵל הִגִּיעַ גַּם עַד אָזְנֵי הֶעָנִי.

– אֵין לָךְ מְאוּמָה – וּמָה הַכֶּסֶף הַזֶּה בְּצַלַּחְתְּךָ? הֲלֹא הוּא יַעֲנֶה כַּחְשְׁךָ³⁰ בְּפָנֶיךָ!… חֲמָל נָא עָלַי, זֶה יוֹם תַּמִים לֹא בָּא אֶל פִּי אֹכֶל; הֵן אֲנִי אִישׁ יְהוּדִי כָּמוֹךָ, רַחֶם נָא!…

– אִישׁ יְהוּדִי כָּמוֹנִי? בַּטְלָן אַתָּה, נִרְפֶּה אַתָּה, גֶּשׁ הָלְאָה! הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בְּכִיסִי, לֹא לִי הוּא, כִּי אִם לְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתְנוּ לִי אֶת סְחוֹרָתָם בְּהַקָּפָה³¹, וְגַם לֹא רַב הוּא כִּי אִם אַךְ מַטְבְּעוֹת נְחֹשֶׁת אֲחָדוֹת". וְעוֹד הַפַּעַם דָּרְכָה רַגְלוֹ עַל אֶבֶן גְּדוֹלָה, וְעוֹד הַפַּעַם צִלְצְלוּ מַטְבְּעוֹתָיו בְּכִיסוֹ, וְנָקֵל הָיָה לְהַכִּיר, כִּי הַקּוֹל קוֹל מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, וְגַם נִשְׁמַע מַשַּׁק³² דִּינָר³³ זָהָב אֶחָד בֵּינֵיהֶם. אַךְ אַיְזִיק מִהֵר לָשִׂים אֶת יָדוֹ עָמֹק עָמֹק בְּצַלַּחְתּוֹ, וְלֶאֱחֹז אֶת כַּסְפּוֹ מִכָּל עֲבָרָיו, לְבַל יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל צִלְצְלוֹ.

וַיִּפֶן וַיֵּלַךְ.

אַךְ הַגַּמָּד הָלַךְ בְּעִקְבוֹתָיו וְלֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ. אַיְזִיק נִסָּה לְהִשְׁתַּמֵּט³⁴ מִמֶּנּוּ וְלֹא יָכֹל. בְּלֶכְתּוֹ הָלַךְ גַּם הַגַּמָּד אַחֲרָיו, בְּרוּצוּ רָץ גַּם הוּא, וּבְעָמְדוֹ לְנַקּוֹת אֶת חָטְמוֹ³⁵ – לְמַעַן הַעֲבִיר אֶת רוֹדְפוֹ לְפָנָיו – וְעָמַד גַּם הַגַּמָּד וְנִקָּה אֶת חָטְמוֹ.

וַיָּעַף³⁶ אַיְזִיק מְאֹד, רַגְלָיו עָמְדוּ מִכֹּח, וְלֹא יָכְלוּ שְׂאֵתוֹ; וְלָאֲחרוֹנָה הִתְנַפֵּל עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת, מִבְּלִי שִׂים לֵב אֶל שִׁכְבַת הַטַּל³⁷ הַפְּרוּשָׂה עָלֶיהָ, – וְעַד מְהֵרָה נָפְלָה עָלָיו תַּרְדֵּמַת אֱלֹהִים וַיִּישָׁן.

אָז יִגַּשׁ אֵלָיו הָאֵישׁ³⁸ הַשָּׂב בַּלָּט.– הַתְדַמּוּ כִּי גָנַב אֶת כַּסְפּוֹ מִכִּיסוֹ? – חָלִילָה! הוּא הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ מַאֲכֶלֶת חַדָּה, וַיִּפְתַּח אֶת קַרְסֵי³⁹ בִגְדֵי אַיְזִיק, וַיַּעֲבֵר אֶת הַמַּאֲכֶלֶת עַל חָזֵהוּ, – מִדָּמוֹ לֹא נִשְׁפַּךְ אַף נֶטֶף אֶחָד, – וַיּוֹצֵא אֶת הַלֵּב מִתּוֹךְ הֶחָזֶה הַפָּתוּחַ, וַיְשִׂמֵהוּ בְּכִּיס עוֹר, וַיַּצְפִּינֵהוּ בְּצַלַּחְתּוֹ. וַיִּקַּח אֶבֶן מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיִּתְּנֶהָ בַּחֲזֵה אַיְזִיק, וַיִּסְגְּרֵהוּ שֵׁנִית, מִּבְּלִי אֲשֶׁר אָבַד לָרִיק אַף אֵגֶל⁴⁰ דַּם אֶחָד. וְאָז הֵחִישׁ אֶת פְּעָמָיו⁴¹ וַיֵעָלֵם מֵעֵבֶר לַגִּבְעָה.

וְאַיְזִיק הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, וְלֹא יָדַע דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לוֹ בִּשְׁנָתוֹ. חִישׁ מַהֵר מִשְׁמֵשׁ⁴² בְּכִיסוֹ לִרְאוֹת אִם לֹא גֻנַּב מֵעִמּוֹ הַכֶּסֶף. וּבִרְאוֹתוֹ כִּי שָׁלֵם כַּסְפּוֹ, אֵין נִגְרַע דָּבָר, לָקַח אֶת צְרוֹרוֹ וְאֶת מַקְּלוֹ וַיֵּלֵךְ. וְכֹה לֹא יָדַע אַיְזִיק כִּי לֵב אֶבֶן יָצוּק בְּקִרְבּוֹ⁴³; וְאַף אָמְנָם חָשׁ⁴⁴ בְּחָזֵהוּ כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל⁴⁵ גָּדוֹל אֲשֶׁר לֹא הִרְגִּישׁ כָּמֹהוּ מֵעוֹדוֹ; בְּכָל זֹאת לֹא נֶעְצַב לַדָּבָר הַזֶּה, בְּאָמְרוֹ: “אַךְ תּוֹצָאַת⁴⁶ הַשֵּׁנָה הִיא”, וַיֵּלֶךְ הָלְאָה.

וְלֹא יָדַע אַיְזִיק, וְגַם אִישׁ זוּלָתוֹ לֹא יָדַע, אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ הַגַּמָּד הַזָּקֵן.

 

ג.    🔗

וְאוּלָם לְמִן הַיּוֹם הַהוּא נֶעֶשְׂתָה מַהְפֵּכָה נוֹרָאָה בּרוּחַ אַיְזִיק.

עַד עַתָּה הָיָה תָמִיד שָׂמֵחַ מִדֵּי עֲשׂוֹתוֹ עֵסֶק טוֹב, וּמִדֵּי מְנוֹתוֹ מִסְפָּר לְשִׁקְלֵי הַכֶּסֶף אֲשֶׁר הִרְוִיחַ עָלַז לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יוֹצִיא אֶת אוֹצָרוֹ מֵאַרְגָּזוֹ וְסִדֵּר אֶת הַמַּטְבֵּעוֹת לְאַחַת אֶחָת: פְּרוּטוֹת לִפְרוּטוֹת, אֲגוֹרוֹת לַאֲגוֹרוֹת, מָעוֹת⁴⁷ לְמָעוֹת, שְׁקָלִים לִשְׁקָלִים, דִּינָרִים לְדִינְרִים; מַטְבְּעוֹת הַנְחֹשֶׁת לְבָד, מַטְבְּעוֹת הַכֶּסֶף לְבָד, מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב לְבָד, וְשִׁטְרֵי הַמְּלוּכָה⁴⁸ לְבַדָּם. לְפִי רְבוֹת אוֹצָרוֹ, כֵּן תִּרְבֶּה שִּׂמְחָתוֹ; וּמַרְאֵה הַכֶּסֶף יַרְנִין⁴⁹ אֶת לִבּוֹ כְּמַרְאֵה כַּלָּה נֶחְמָדָה לְעֵינֵי חֲתָנָהּ אוֹהֲבָה…

וְעַתָּה שֻׁנָּה טַעְמוֹ תַּכְלִית שִׁנּוּי⁵⁰: עָרְבָה⁵¹ כָל שִׂמְחָה מִנַּפְשׁוֹ, לֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר יַצְהִיל⁵² אֶת פָּנָיו וִישַׂמַּח אֶת רוּחוֹ. כִּי יִשְׂתַּכֵּר פְּרוּטָה אוֹ מָעָה, יָעִיק⁵³ הַשָּׂכָר הַזֶּה עַל חָזֵהוּ כְּמוּעָקַת בַּרְזֶל, וְרַעְיוֹן נוּגֶה⁵⁴ מֵרְרָהוּ, כִּי עוֹד לֹא יִמְצָא שִׂפְקוֹ⁵⁵ בַּשָּׂכָר הַמִּצְעָר הַזֶּה, וְכִי עָלָיו לַעֲמוֹל וּלִיגַע בְּלִי הֶרֶף עַד אִם יַשִּׂיג עוֹד “כַּמָּה וְכַמָּה”; וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִים⁵⁶ אֶת חֶפְצוֹ זֶה. חָשׁ עוֹד לַחַץ גָּדוֹל בְּקִרְבּוֹ, כִּי עָלָיו לִרְכּוֹשׁ⁵⁷ לוֹ עוֹד “כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה” וְהָרַעְיוֹנוֹת הָאֵלֶּה גֵּרְשׁוּ כָל רֶגֶשׁ שִׂמְחָה וְרָצוֹן מִקִּרְבּוֹ, וַיָּשִׂימוּ עָלָיו מַעֲמָסָה נוֹרָאָה מִרְבָּה לְהָכִיל⁵⁸. וּכְמוֹ רִגְשֵׁי הַשִּׂמְחָה וְהָרָצוֹן, כֵּן זָרוּ לוֹ גַם רִגְשֵׁי עֶצֶב וְיָגוֹן. מֵעוֹלָם לֹא הִתְרַגֵּש וְלֹא הִתְפָּעֵל לְכָל מַרְאֵה שָׂשׂוֹן אוֹ חֶזְיוֹן תּוּגָה. אִישׁ לּא רָאָהוּ שׂוֹחֵק אוֹ בוֹכֶה. כָּל הַיָּמִים שָׁקוּעַ⁵⁹ בַּעֲבוֹדָתוֹ, וְעַל הָרֹב הָיְתָה יַד יְמִינוֹ נְתוּנָה עַל צִדּוֹ הַשְּׂמָאלִי.

וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִפְרָץ⁶⁰ הוֹן אַיְזִיק מְאֹד וּנְכָסִים הַרְבֵּה הָיוּ לוֹ, וַיִּתְאַוֶּה תַאֲוָה לָקַחַת לוֹ אִשָּׁה. אֲבָל גַּם אָז לֹא כְמַחְשְבוֹת כָּל הָאָדָם הָיוּ מַחְשְׁבוֹתָיו לֹא תִקְוַת חַיֵּי הַנְּשֹוּאִים⁶¹, חַיֵּי שַׁלְוָה וְאַהֲבָה, נָסְכָה⁶² בְקִרְבּוֹ אֶת הַחֵפֶץ לִבְחַר לוֹ רַעְיָה כִּלְבָבוֹ וְלִרְאוֹת עִמָּה חַיִּים בְּעֹנֶג וְכָל טוֹב, – כִּי אִם דְּאָגָה תְמִידִית הִכְבִּידָה כְּאֶבֶן מַעֲמָסָה עַל רוּחוֹ, כִּי עוֹד לֹא נִסָּה אֶת כָּל הַתַּחְבּוּלוֹת לַעֲשׂוֹת עשֶׁר וְלִרְכּוֹשׁ הוֹן עָתָק⁶³. וְלָכֵן נִכְסַף לָקַחַת לוֹ אִשָּׁה, לְהוֹסִיף אֶת כֶּסֶף נְדוֹנְיָתָהּ עַל כַּסְפּוֹ וּלְהַרְחִיב אֶת גְּבוּל מִסְחָרוֹ.

וַיְבַקֵּשׁ וִַּימְצָא לוֹ עַלְמָה כַּבִּירָה לְיָמִים, אַךְ עֲשִׁירָה בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִנְכָסִים רַבִּים, וַיִּבְחַר בָּהּ לְקַחְתָּה לוֹ לְאִשָּׁה. וַיָּחֹגּוּ אֶת חַג כְּלוּלוֹתֵיהֶם בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, כִּי כֵן צִוְּתָה עָלָיו הַכַּלָּה; וְהִיא הִתְקַשְּׁטָה⁶⁴ בְחֶלְיָתָהּ⁶⁵ וּבִנְזָמֶיהָ⁶⁶ וּבְכָל עֶדְיֵי תִפְאַרְתָּה⁶⁷, וַתִּקְרָא לִמְאַהֲבֶיהָ וְלִמְיֻדָּעֶיהָ לָשִׂישׂ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ. וְהֵם נֶאֶסְפוּ וָבָאוּ בְּלִי אִחוּר, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם, וַיְבָרְכוּ גַם אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה; וְהַבַּדְחָן הֵרִיק אֶת כָּל אוֹצַר בְּדִיחוֹתָיו⁶⁸ וַהֲתֻלָּיו⁶⁹ לְמַעַן שַׂמֵּחַ אֶת לִבּוֹת הַזּוּג⁷⁰ וְהַקְּרוּאִים; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה מִסָּבִיב, בַּכֹּל יְרֻנָּן⁷¹, בַּכֹּל יְרֹעָע⁷², – רַק אַיְזִיק יוֹשֵׁב מַשְׁמִים⁷³ וּמַחֲשֶׁה, יָדוֹ נְתוּנָה עַל חָזֵהוּ, וּבַמִּסְתָּרִים יַעֲרוֹךְ אֶת שְׂכַר מַתָּנוֹת הַדְּרָשָׁה כְּנֶגֶד הֶפְסֵד⁷⁴ הוֹצָאַת הַסְּעוּדָה, אֶת מְחִיר הַכַּפּוֹת, הַמִּזְלָגוֹת וְהַסִּירוֹת אֲשֶׁר קִבֵּל מֵאֵת הַקְּרוּאִים לְעֻמַּת הַלֶּחֶם וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֶל קִרְבָּם.

 

ד.    🔗

לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה⁷⁵ יָלְדָה לוֹ אִשְׁתּוֹ בֵּן. אֲבָל הוּא לֹא שָׂמַח לְהָרַעֲיוֹן כִּי חֲנָנוֹ אֱלֹהִים בְּבֵן יַקִּיר, וְכִי עַתָּה אָב הִנֵּהוּ; הוּא חָשַׁב וַיֶּהְגֶּה רַק עַל הַהוֹצָאָה אֲשֶׁר נוֹסְפָה לוֹ עַתָּה בְּבֵיתוֹ, עַל סְכוּם הַכֶּסֶף אֲשֶׁר עָלָיו לְהוֹצִיא מִכִּיסוֹ בְּחַג בְּרִית הַמִּילָה, עַל הַבַּטָּלָה אֲשֶׁר תְּבַטֵּל אִשְׁתּוֹ מֵעֲזוֹר לוֹ בְּמִסְחָרָה כָּל יְמֵי מַחֲלָתָהּ.

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבְִּים וַיָּחַל הַיֶּלֶד וַיֵאָנַש⁷⁶. וּמַחֲלָתוֹ גָּבְרָה עָלָיו מִיּוֹם לְיּוֹם, וַיִּתְעַנֶּה זְמַן מִצְעָר בְּמַכְאוֹבָיו הָרָעִים, עַד כִּי נָפְחָה⁷⁷ נַפְשׁוֹ וַיָּמֹת. וּבְיוֹם קְבוּרַת בְּנוֹ יְחִידוֹ לֹא זָלְגוּ⁷⁸ עֵינָיו אַף טִפַּת דֶּמַע אֶחָת; בְּדוּמִיָּה הָלַךְ לְלַוּוֹת אֶת בְּנוֹ אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, בְּדוּמִיָּה שָׁב מִשָּׁם, בְּדוּמִיָּה הוֹסִיף לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵהוּ וְלַעֲסוֹק עֲסָקָיו…

אָמְנָם אִשְׁתּוֹ הִתְעַצְּבָה מְאֹד עַל מוּת בְּנָה וּמֵרֹב יְגוֹנָהּ נָפְלָה לְמִשְׁכָּב וַתָּמָת גַּם הִיא. נוֹרָא הָיָה הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הָשְׁבַּר אַיְזִיק: שְׁכוֹל⁷⁹ וְאַלְמוֹן⁸⁰ בָּאוּ עָלָיו, עֲרִיִרי⁸¹ וְגַלְמוּד הִנֵּהוּ עַתָּה בּתֵּבֵל; אַךְ גַם עָתָּה לֹא יָרְדוּ עֵינָיו דְמָעוֹת. דּוּמָם הִבִּיט עַל הַמִּתְעַסְּקִים בְּנָשְׂאָם אֶת מִטַּת אְשְׁתּוֹ, מַחֲרִישׁ רָאָה אֶת הַקַּבְּרָן בְּחָפְרוֹ קֶבֶר לָהּ אֵצֶל קְבוּרַת בְּנָהּ יְחִידָה, וּבְאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים עָדַר בַּמַּעֲדֵּר רִאשׁוֹנָה לְכַסּוֹת בֶּעָפָר אֶת עַצְמוֹת רַעְיָתוֹ הַיְחִידָה לוֹ בֶּחָלֶד⁸².

כֹּה עָבְרוּ שָׁנִים רַבּוֹת. אַיְזִיק שָׂם אֶת כָּל מַעְיָנָיו⁸³ בֶּאֱסוֹף כֶּסֶף וּבִצְבוֹר הוֹן וַתִּהְיֶינָה אָזְנָיו אֲטוּמוֹת⁸⁴ מֵאֶנְקַת דַּלִּים וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת⁸⁵ מֵעָנִי חֵלְכָּאִים⁸⁶, וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיּל מִקִּרְבּוֹ, וְגַם עֶצֶב וְיָגוֹן לֹא יָדָע. אֲבָל מְעַט מְעַט הֵחֵל לָשִׂים עֵינָיו עַל דְּרָכָיו, וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לֵאמֹר: “מַה נִשְׁתַּנֵּיתִי מִכָּל הָאָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה? מַדּוּעַ לֹא אֶשְׂמַח אֶל גִּיל וְלֹא אֶתְאַבֵּל לַמֵּת כְּכָל הָאָדָם”? וְאָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ: – אוּלַי בָּאַתְנִי כָל זֹאת לְרַגְלִי הִמָּנְעִי מִתֵּת נִדְבָתִי אֶל קֻפַּת⁸⁷ הַצְּדָקָה? –

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּבְלֵג⁸⁸ עַל כֵּלוּתוֹ⁸⁹ וַיֵּלֶךְ אֶל הַגַּבַּאי וַיָּשֶׂם אֶת יָדוֹ בְּצַלַּחְתּוֹ, וַיֹּאחֶז בִּשְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה זְהוּבִים – כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת – לְתִתָּם נְדָבָה לָעֲנִיִּים. אַךְ כַּאֲשֶׁר חָפֵץ לְהוֹצִיאָם הִרְגִּישׁ פִּתְאוֹם לַחַץ נוֹרָא בְּחָזֵהוּ, וַיּצֵֹא יָדוֹ מֵחֵיקוֹ רֵיקָה; וּלְמַעַן מְצוֹא תוֹאֲנָה לִדְבַר בּוֹאוֹ שָׁאַל אֶת הַגַּבַּאי: אִם יֵשׁ לוֹ לְהַחֲלִיף שִׁטְרֵי הַמְּלוּכָה בְּמַטְבְּעוֹת כֶּסֶף? –

 

ה.    🔗

וּבְצֵאתוֹ מִבֵּית הַגַּבַּאי הָיָה רוּחוֹ נְכֵאָה מְאֹד, וַיֵּלֶךְ אֶל הַכְּפָר וַיַּעַשׂ עֲסָקִים שׁוֹנִים, וְכַאֲשֶׁר נָטָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב שָׂם פְּעָמָיו לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. מְעַט, מְעַט הִתְגַּשְּׁמָה⁹⁰ הַחֲשֵכָה עַד כִּי נִפְרְשׂוּ צִלְלֵי הַלַּיְלָה הַשְּׁחוֹרִים עַל כָּל הַכִּכָּר מִסָּבִיב, וְאַיְזִיק בָּא אֶל פָּרָשַׁת הַדְּרָכִים. הוּא הוֹלֵךְ לְאִטּוֹ, וְהִנֵּה לְנֶגְדּוֹ הָאִישׁ הַגַּמָּד הַהוּא לְבוּשׁ שִׂמְלַת הַתְּכֵלֶת, אֲשֶׁר מִצְנֶפֶת רְחָבָה חֲבוּשָׁה לְראֹשׁוֹ, וַאֲשֶׁר עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת הִבְרִיקוּ מִתַּחַת לְמִצְחוֹ. אַךְ עַתָּה הַפַּעַם הָיָה בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית כִּיס עוֹר, וּבְתוֹכוֹ דְּבַר־מָה.

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַגַּמָּד:

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, אִישׂ נָדִיב! תְּנָה נָא נִדְבָתְךָ לְאִישׁ עָנִי זָקֵן!

וְאַיְזִיק עָמַד רְגָעִים מִסְפָּר נָבוּךְ בְּעֶשְׁתֹּנוֹתָיו⁹¹, וְאַחֲרֵי כֵן עָנָה:

– לָתֵת חָפַצְתִּי, אַךְ…

– תֶּן לִי מַה תִּתֵּן… אֲגוֹרַת נְחּשֶׁת קְטַנָּה… זֶה כָל הַיּוֹם לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּי… וַאֲנִי – הִנְנִי לְשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלְךָ… אָנָא, אַל נָא תְּשִׁיבֵנִי רֵיקָם מִלְפָנֶיךָ!…

וְאַיְזִיק הִתְמַהְמָהּ⁹² עוֹד רְגָעִים אֲחָדִים, וַיִּטְמוֹן יָדוֹ בְּצַלַחְתּוֹ כְּפוֹסֵחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים⁹³.

וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

– מְאֹד אִוְּתָה נַפְשִׁי לָתֵת לְךָ דְבַר־מַה, אַךְ – לֹא אוּכַל!

– מְאֵרַת⁹⁴ אֱלֹהִים אֵפוֹא עָלֶיךָ, אַתָּה לֵב הָאֶבֶן! רָחַקְתָּ מִצְּדָקָה וַתִּבְעַט⁹⁵ גַּם בְּמִנְחָתִי אֲשֶׁר הֵבֵאתִי לְךָ; לָכֵן יְהִי לָךְ אֲשֶׁר לָךְ, שָׂא אֶת לֵב הָאֶבֶן בְּחֵיקְךָ עַד יוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן! –

אָז נִפְקְחוּ עֵינֵי אַיְזִיק, אָז נִפְתְּרָה לוֹ הַחִידָה.

וַיַּעֲמוֹד תַּחְתָּיו וַיַּקְשֵׁב רַב קָשֶׁב, וְהִנֵה עָמֹק בְּחֻבּוֹ⁹⁶ לֹא נִשְׁמַע כָּל הֹלֶם, כָּל דֹּפֶק, רַק אֵיזֶה מַשָּׂא כָבֵד הֵעִיק עַל חָזֵהוּ, עַתָּה יָדַע וְנוֹכַח כִּי לֵב אֶבֶן בְּקִרְבּוֹ. וַיָּשָב אַיְזִיק הַבַּיְתָה שְׂבַע רֹגֶז וָכָעַשׂ, וַיִּתְהַפֵּךְ בְּעִצְבוֹנוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ, וַיִשְׁבַּע נְדוּדִים⁹⁷ כָּל הַלַּיְלָה, כִּי לֹא מָצָא מָנוֹס לוֹ מֵהָאֶבֶן הַכְּבֵדָה אֲשֶׁר שָׂמָה מוּעָקָה בְּמָתְנָיו וַתְּצִיקֵהוּ וַתִּלְחָצֵהוּ עַד מְאֹד.

וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וַיִּפֹּל אַיְזִיק לְמִשְׁכָּב וַיָּחַל. וְאִישׁ לֹא בָא לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, כִּי כָל קָרוֹב וּמוֹדַע לֹא הָיָה לוֹ. לָאַחֲרוֹנָה תָּקְפָה⁹⁸ עָלָיו מַחֲלָתוֹ וַיָּמֹת. וַיָּבֹאוּ חַבְרֵי הַחֶבְרָה הַקְּדוֹשָׁה לִגְמוֹל לוֹ אֶת הַחֶסֶד הָאַחֲרוֹן: לְטַהֲרוֹ, לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְקָבְרוֹ. וַיְהִי בְּהַפְשִׁיטָם אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו, וְהִנֵּה ­– הוֹי, פֶּלֶא! – חָזֵהוּ הָיָה פֶּצַע רָחָב, וְהַפֶּצַע נִפְתַּח לְעֵינֵיהֶם, וַיִּקָּרַע סְגוֹר לְבָבוֹ⁹⁹, וּבְתוֹכוֹ נִרְאֲתָה אֶבֶן גְּדוֹלָה מְאֹד; וְהָאֶבֶן הִתְגּוֹלְלָה עַד פִּי הֶחָזֶה, וְלָצֵאת לֹא יָכְלָה, כִּי גָדְלָה מְאֹד… הָאֲנָשִׁים רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ, וַיִסְתְּמוּ אֶת הַפֶּצַע, וַיְכַסּוּהוּ בַבְּגָדִים, וַיְטַהֲרוּ אֶת הַמֵּת, וְכָבוֹד גָּדוֹל עָשׂוּ לוֹ; וַיִּדְּרוּ כֻלָּם נֶדֶר לִבְלִי גְלוֹת לְאִישׁ אֵת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֵיהֶם.

אֲבָל בְּאֹרַח פֶּלֶא נִשְׁמַע הַדָּבָר בֵּין הַחַיִּים, וּבְשׁוּב הַמְלַוִּים מִבֵּית מוֹעֵד לְכָל חַי לָחַשׁ אִישׁ בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ לֵאמֹר: לְאַיְזִיק הָיָה לֵב אֶבֶן.

וּמִשְׁנֵהוּ עָנָה: "כֵּן הַדָּבָר… וְלָכֵן… "

וּלְמִן אָז וְהָלְאָה יֹאמְרוּ עַל הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַחְפּוֹץ לָתֵת מְאוּמָה, וַאֲשֶׁר יֹאמַר כִּי יֹאבֶה לָתֵת, אַךְ לֹא יוּכָל – כִּי לָאִישׁ הַזֶּה “לֵב אֶבֶן”.