מָה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁאֲנִי גָּדוֹל ?

לְאָחִי הַקָּטָן הֵם מַרְשִׁים הַכֹּל.

לִמְרֹחַ בְּשׁוֹקוֹ אֶת כָּל הַמַּפָּה,

לִשְׁפֹּךְ אֶת הַמִּיץ עַל כָּל הַסַּפָּה.

אֶתְמוֹל הוּא טִפֵּס עַל שִׁדָּה –

וְנֶעֱמַד.

אָז מָה הֵם אָמְרוּ?

הוּא קָטָן, הוּא עוֹד יִלְמַד.

אִם אֲנִי הָיִיתִי עוֹשֶׂה כָּאֵלֶּה דְּבָרִים,

כְּבָר הָיִיתִי חוֹטֵף מֵהַהוֹרִים:

אַתָּה כְּבָר גָּדוֹל, יוֹדֵעַ לֶאֱכֹל,

יוֹדֵעַ עַל מָה הַהוֹרִים כּוֹעֲסִים,

יוֹדֵעַ מָה עוֹשִׂים וּמָה לֹא עוֹשִׂים,

וְשֶׁעַל שִׁדּוֹת לֹא מְטַפְּסִים.

יֶלֶד גָּדוֹל צָרִיךְ לָדַעַת

בַּמֶּה לָגַעַת וּבַמֶּה לֹא לָגַעַת.

אָז מָה אֲנִי אָשֵׁם שֶׁאֲנִי גָּדוֹל?

זֶה לֹא בִּגְלַל מָה וְלֹא בִּגְלַל מִי,

אֲנִי פָּשׁוּט גָּדֵל מֵעַצְמִי,

וַהֲרֵי הֵם רוֹצִים שֶׁאֲנִי אֶגְדַּל,

אָז זֶה לֹא פֵיר בִּכְלָל.

בָּעֶרֶב, בַּבַּיִת, כְּשֶׁכְּבָר אִישׁ לֹא עָסוּק,

אֲנִי מַצִּיעַ שֶׁנַּחְלִיט בְּדִיּוּק

אֵיפֹה מֻתָּר לִי לִהְיוֹת שׁוֹבָב

שֶׁאַף אֶחָד לֹא צוֹעֵק עָלָיו.

כִּי אֲנִי שׁוֹאֵל:

מָתַי מֻתָּר לִי לְהִשְׁתּוֹלֵל?

תַּחְלִיטוּ מָתַי וְתַחְלִיטוּ אֵיךְ

שֶׁגַּם אֲנִי אוּכַל קְצָת לְלַכְלֵךְ,

בְּלִי כְּעָסִים וּבְלִי צְעָקוֹת,

וַאֲנִי מַבְטִיחַ גַּם לְנַקּוֹת,

כִּי אַחֲרֵי שֶׁהָיִיתִי קְצָת תִּינוֹקִי,

אָשֹׁוּב לִהְיוֹת גַּם גָּדוֹל, גַּם נָקִי,

וְלֹא אֲטַפֵּס עַל שִׁדָּה –

רַק פַּעַם אַחַת וִיחִידָה.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק –

זֶה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.

לֹא רַק הָעַיִן צוֹחֶקֶת.

לֹא רַק הַפֶּה.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק

גַּם הַבֶּטֶן שֶׁלּוֹ רוֹקֶדֶת מִצְּחוֹק,

גַּם הַבִּרְכַּיִם קוֹפְצוֹת,

וּבִכְלָל – כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק,

וְזֶה יָפֶה לִרְאוֹת.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד מַקְשִׁיב –

זֶה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת.

לֹא רַק בַּחֲצִי אֹזֶן

וּבְרֶבַע רֹאשׁ.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד מַקְשִׁיב

מַקְשִׁיבוֹת הֵיטֵב הָעֵינַיִם,

הַיָּדַיִם נָחוֹת בְּלִי נוּעַ

שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ,

אֲפִלּוּ הַשֵּׂעָר מַקְשִׁיב

וְרוֹצֶה לְהָבִין.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד כּוֹאֵב

קָשֶׁה לוֹ לִישֹׁן

וְקָשֶׁה לֶאֱכֹל,

וַהֲכִי קָשֶׁה – לֹא לִבְכּוֹת,

בְּעִקָּר כְּשֶׁאִמָּא יוֹצֵאת מֵהַחֶדֶר.

זֶה לֹא רַק אֶצְבַּע שֶׁצָּרִיךְ לַחֲבֹש.

זֶה לֹא רַק אֹזֶן לְטַפְטֵף בָּהּ טִפָּה.

כָּל הַיֶּלֶד כּוֹאֵב –

וְזֶה עָצוּב.

כַּאֲשֶׁר כָּל הַיֶּלֶד רָץ

אֲפִלּוּ הָאֲדָמָה עוֹזֶרֶת לוֹ לָרוּץ,

לֹא רַק הָרַגְלַיִם.

גַּם הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ רָץ קָדִימָה,

גַּם הַמַּרְפְּקִים דּוֹחֲפִים אֲוִיר,

וְרוֹאִים שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ,

כָּל הַיֶּלֶד רוֹצֶה לְהַגִּיעַ,

כָּל הַיֶּלֶד רָץ.

וְכַאֲשֶׁר הָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת בְּרַכּוּת

וְהַיָּד פְּתוּחָה בִּקְצֵה הַשְּׂמִיכָה,

וְהַנְּשִׁימָה שְׁקֵטָה, בְּקֶצֶב־בְּקֶצֶב,

כְּאִלּוּ שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה

בֵּית חֲרֹשֶת קָטָן שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט,

סִימָן שֶׁכָּל הַיֶּלֶד יָשֵׁן,

כָּל הַיֶּלֶד

יָשֵׁן.

מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת? מִי יָכוֹל לַעֲזֹר?

אֲנִי רוֹצָה שֶׁיּוֹם אֶתְמוֹל יַחֲזֹר,

רוֹצָה שֶׁהַיּוֹם יִהְיֶה שׁוּב אֶתְמוֹל,

כִּי אֶתְמוֹל מַמָּשׁ קִלְקַלְתִּי הַכֹּל:

אוּלַי הִשְׁתּוֹלַלְתִּי, אוּלַי הִתְבַּלְבַּלְתִּי,

אֲבָל אִם הַיּוֹם יִהְיֶה עוֹד פַּעַם אֶתְמוֹל –

אוּכַל לְתַקֵּן אֶת מָה שֶׁקִּלְקַלְתִּי.

אֶת הַכֹּל.

אֶתְמוֹל אֲחוֹתִי הִתְלַבְּשָׁה, שָׂמָה אֹדֶם,

וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהּ: אַתְּ מְכֹעֶרֶת.

וְעַכְשָׁיו אֲנִי נוֹרָא מִצְטַעֶרֶת,

דָּבָר כָּזֶה לֹא הָיִיתִי אוֹמֶרֶת,

רוֹצָה שֶׁבִּמְקוֹם עַכְשָׁיו יִהְיֶה קֹדֶם,

שֶׁהִיא תִּתְלַבֵּשׁ, וַאֲנִי בְּשֶׁקֶט

אֵשֵׁב עַל כִּסֵּא, שׁוֹתֶקֶת – שׁוֹתֶקֶת,

וְלֹא אַגִּיד לָהּ דָּבָר לֹא יָפֶה,

פָּשׁוּט אֶסְגֹּר אֶת הַפֶּה.

רוֹצָה שֶׁהַיּוֹם יִהְיֶה שׁוּב אֶתְמוֹל,

כִּי אֶתְמוֹל מַמָּשׁ קִלְקַלְתִּי הַכֹּל,

אֲבָל אִם הַיּוֹם יִהְיֶה שׁוּב אֶתְמוֹל,

אוּכַל לְתַקֵּן. כֵּן.

אֶתְמוֹל, לְמָשָׁל – אַגִּיד לָכֶם מָה:

לְאָחִי תָּלַשְׁתִּי צִיּוּר מִמַּחְבֶּרֶת,

וְעַכְשָׁו אֲנִי נוֹרָא מִצְטַעֶרֶת,

וְאָחִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי אֲיֻמָּה.

בֶּאֱמֶת – בֶּאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּעָיָה,

כִּי אֲנִי רוֹצָה שֶׁזֶּה לֹא הָיָה.

וְאִלּוּ עַכְשָׁו הָיָה אוֹתוֹ רֶגַע,

הָיָה הַצִּיּוּר נִשְׁאַר בְּלִי פֶּגַע,

רַק אֶתְמוֹל קָרָה שֶׁפִּתְאוֹם הִשְׁתּוֹלַלְתִּי,

וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אֶת מָה שֶׁקִּלְקַלְתִּי.

אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר דְּבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ?

לַגָּרוֹן?

לָאָרוֹן?

שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בְּשׁוּם זִכָּרוֹן!

מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת, מִי יָכוֹל לַעֲזֹר

שֶׁיּוֹם אֶתְמוֹל יוּכַל לַחֲזֹר,

נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ יוֹם בְּלִי דַּוְקָא, בְּלִי בֶּכִי,

נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ יוֹם בְּלִי דִּמְעָה עַל הַלֶּחִי?

אִם יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת –

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת:

אִם הוּא יָכוֹל לְרֶגַע לָגֶשֶׁת –

שֶׁיָּבוֹא מַהֵר וִיגַלֶּה אֶת הַסּוֹד.

אִמָּא, תִּרְאִי מָה קָרָה,

זֶה בֶּאֱמֶת נוֹרָא.

אִמָּא, הַבִּיטִי, אַתְּ לֹא מַבִּיטָה,

הָעַגְבָנִיָּה

נָגְעָה

בַּחֲבִיתָה.

כָּל דָּבָר לְחוּד אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב,

אֲבָל זֶה מַגְעִיל שֶׁהַכֹּל מִתְעַרְבֵּב;

וַהֲכִי גָּרוּעַ – אַתְּ יוֹדַעַת מָה?

כְּשֶׁהַחֲבִיתָה נִהְיֵית אֲדֻמָּה.

אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי מְפֻנָּק, זֶה הַכֹּל,

אֲנִי בֶּאֱמֶת רוֹצֶה לֶאֱכֹל,

רַק לֹא יָכוֹל.

אֲנִי גַּם לֹא יָכוֹל לָלֶכֶת לַחֶדֶר,

כִּי הָיָה מַשֶּׁהוּ בֶּאֱמֶת לֹא בְּסֵדֶר.

אֲחוֹתִי חַוְקָה

שׁוּב עָשְׂתָה לִי דַּוְקָא

וְדָרְכָה עַל קַו שֶׁל מִרְצֶפֶת,

וְעַכְשָׁו הִיא עוֹד מִתְחַצֶּפֶת,

כְּאִלּוּ שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ כָּל יֶלֶד

שֶׁאִם דָּרְכוּ עַל הַקַּו –

אָסוּר לַעֲבֹר אֶת הַדֶּלֶת.

אָז אֲנִי יוֹשֵׁב פֹּה מוּל הַצַּלַּחַת,

וְרוֹאֶה שֶׁזֹּאת אֲרוּחָה לֹא מֻצְלַחַת,

לֹא רוֹצֶה לָשֶׁבֶת, לֹא רוֹצֶה לָקוּם,

לֹא רוֹצֶה לְדַבֵּר, וְלֹא רוֹצֶה כְּלוּם.

וְאַל תִּסְתַּכְּלוּ עָלַי כֻּלְּכֶם,

דַּבְּרוּ עַל דְּבָרִים שֶׁלָּכֶם. 

רֶגַע, רֶגַע, לְאָן כֻּלָּם פֹּה הוֹלְכִים?

וְאוֹתִי לְיַד הַשֻּׁלְחָן שׁוֹכְחִים?

גַּם אֲנִי צָרִיךְ לְבֵית־סֵפֶר לָרוּץ,

טוֹב, אֲנִי מִזְדָּרֵז, חַכּוּ לִי בַּחוּץ.

כְּבָר אָכַלְתִּי הַכֹּל, רַק הִשְׁאַרְתִּי קְצָת, אִמָּא,

אֵיפֹה שֶׁהַבֵּיצָה מַמָּשׁ הֶאְדִּימָה.

רַק אֶקַּח אֶת הַתִּיק שֶׁלִּי מֵהַחֶדֶר,

וְלֹא אֶשְׁכַּח לִלְבֹּש אֶת הַסְּוֶדֶר,

וּמָה יֵשׁ בַּכָּרִיךְ? גְּבִינָה וְרִבָּה?

יֹפִִי, חַכּוּ, אֲנִי בָּא, אֲנִי בָּא.

הָלַכְתִּי בָּרְחוֹב עִם אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה,

וְאֶת מִי רָאִינוּ פִּתְאוֹם בַּפִּנָּה?

שַׁדְרַן טֶלֶוִיזְיָה שֶׁרוֹאִים בְּכָל יוֹם.

אָז נִגַּשְׁנוּ יָפֶה וְאָמַרְנוּ שָׁלוֹם,

וְהוּא –

לֹא עָנָה.

אָמַרְתִּי בְּכַעַס: זֶה מְאֹד לֹא בְּסֵדֶר,

כָּל יוֹם הוּא נִמְצָא אֶצְלֵנוּ בַּחֶדֶר,

מְדַבֵּר אֵלֵינוּ מַמָּשׁ כְּמוֹ אוֹרֵחַ,

אֲנַחְנוּ צוֹחֲקִים כְּשֶׁהוּא מִתְבַּדֵּחַ –

אָז אֵיךְ זֶה שֶׁהוּא לֹא מַכִּיר אוֹתִי

וְאֶת אֲחוֹתִי?

כָּכָה כָּל הַיּוֹם חָשַׁבְנוּ,

וּמְאֹוד־מְאֹוד נֶעֱלַבְנוּ. 

בָּעֶרֶב הַהוּא אָכַלְנוּ גְּבִינָה,

הָלַכְנוּ עוֹד קְצָת לְשַׂחֵק בַּגִּנָּה,

פָּתַחְנוּ טֶלֶוִיזְיָה – וְשׁוּב הוּא הוֹפִיעַ,

יוֹשֵׁב כְּמוֹ אֹורֵחַ שֶׁכָּרֶגַע הִגִּיעַ,

מַבִּיט יָשָׁר עָלֵינוּ –

וְלֹא מַכִּיר אֶת שְׁתֵּינוּ.

אָז אָמַרְתִּי: עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בַּתּוֹר,

נִקַּח הַשַּׁלָּט וְנִלְחַץ עַל כַּפְתּוֹר. 

לָקַחְנוּ שַׁלָּט וְלָחַצְנוּ שְׁתֵּינוּ –

וְהָאִישׁ הַהוּא נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ.

בַּלַּיְלָה הַרְבֵּה חָשַׁבְתִּי עָלָיו:

אוּלַי כְּשֶׁסָּגַרְנוּ, גַּם הוּא נֶעֱלָב?

אֵיךְ אֲנַחְנוּ יוֹדְעוֹת בֶּאֱמֶת מָה הוּא חָשׁ

כְּשֶׁהִפְסַקְנוּ אוֹתוֹ בָּאֶמְצַע מַמָּשׁ?

אָז אָמְרָה אֲחוֹתִי: הוּא בִּכְלָל לֹא אוֹרֵחַ,

אַף אֶחָד לֹא עוֹשֶׂה לוֹ קָפֶה, לֹא טוֹרֵחַ,

סְתָם יוֹשְׁבִים מוּל מָסָךְ וְרוֹאִים צִלּוּמִים,

פּוֹתְחִים לִפְעָמִים וְסוֹגְרִים לִפְעָמִים,

וְהוּא מְשַׁדֵּר, מַצְלֵמָה מוּלוֹ,

וּבִכְלָל לֹא רוֹאֶה מִי מַבִּיט בּוֹ, מִי לֹא.

כִּי אִם אֶת כָּל הַצּוֹפִים הוּא יַכִּיר,

לֹא יוּכַל לָלֶכֶת בָּרְחוֹב בָּעִיר,

כִּי מֵרֹב שָׁלוֹם וְשָׁלוֹם וְשָׁלוֹם,

וְשָׁלוֹם חֲבֵרִים, שָׁלוֹם חֲבֵרִים,

לֹא יִהְיֶה לוֹ זְמַן לְשַׁדֵּר שִׁדּוּרִים. 

אָז רָאִינוּ בֶּאֱמֶת שֶׁכָּעַסְנוּ עַל כְּלוּם,

כִּי חָבֵר זֶה חָבֵר, וְצִלּוּם זֶה צִלּוּם,

וְצָרִיךְ לְהַבְדִּיל בְּצוּרָה מֻחְלֶטֶת,

בֵּין חָבֵר אֲמִתִּי לְשִׁדּוּר אוֹ קַלֶּטֶת. 

אֲנִי לֹא דּוֹמֶה לֶחָתוּל שֶׁלִּי,

זֶה לֹא סוֹד.

לוֹ יֵשׁ פַּרְוָה עַל כָּל הַגּוּף,

וְלִי רַק שֵׂעָר עַל הָרֹאשׁ.

וּמָה עוֹד?

הוּא הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם,

וַאֲנִי רַק עַל שְׁתַּיִם.

יֵשׁ לוֹ זָנָב,

וְשָׂפָם עַל פָּנָיו,

וְלִי אֵין לֹא זֶה וְלֹא זֶה,

כִּי הוּא חָתוּל גֵּאֶה, מְפֹאָר,

וַאֲנִי סְתָם יֶלֶד,

לֹא יָפֶה, לֹא מְכֹעָר,

לֹא שָׁמֵן, לֹא רָזֶה.

אוֹמְרִים שֶׁהוּא בָּא מִפָּרָס,

וּפַעַם אַחַת קִבֵּל פְּרָס:

כְּשֶׁהָיָה חָתוּל צָעִיר,

אָמְרוּ שֶׁהוּא הֶחָתוּל הֲכִי יָפֶה בָּעִיר.

אֲבָל יֵשׁ דְּבָרִים

(חוּץ מִלֶּאֱכֹל עַכְבָּרִים)

שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת,

וְהוּא אֲפִלּוּ לֹא יָכוֹל לְנַסּוֹת.

אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תָּכְנִית

לִנְסֹעַ מָחָר עִם הוֹרַי בַּמְּכוֹנִית

לַגָּלִיל, אוֹ לַנָּמָל,

אוֹ אֲפִלּוּ לַנֶּגֶב לִרְכֹּב עַל גָּמָל.

אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תָּכְנִית

בְּעוֹד חֹדֶשׁ לָלֶכֶת עִם חָבֵר

לְאִמּוּן קְבוּצַת כַּדּוּרְסַל מֵהַלִּיגָה

שֶׁהַרְבֵּה נִצְחוֹנוֹת כְּבָר הִשִּׂיגָה.

וְהוּא יוֹדֵעַ מָה זֶה תָּכְנִית?

הוּא יוֹדֵעַ מָה זֶה חֹדֶשׁ? מָה זֶה מָחָר?

מָה זֶה מֻקְדָּם אוֹ מְאֻחָר?

מָה זֶה חָבֵר? אוֹ קְבוּצַת כַּדּוּרְסַל?

לְכָל הַיּוֹתֵר הוּא יָכוֹל

לֶאֱרֹב לְחַרְגּוֹל בַּדֶּשֶׁא,

אוֹ לְחַכּוֹת לְגוֹזָל שֶׁיִּפֹּל.

אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תָּכְנִיּוֹת

לַקַּיִץ, לַחֹרֶף, לִשְׁנָתַיִם־שָׁלוֹשׁ,

וְאֶצְלוֹ זֶה פָּשׁוּט לֹא בָּרֹאשׁ.

בּוֹא, חָתוּל שֶׁלִּי,

בְּלִי שׁוּם תָּכְנִית,

כָּכָה, דֶּרֶךְ אַגַּב,

אֲלַטֵּף לְךָ אֶת הַגַּב,

וַהֲכִי הַרְבֵּה – אֶת הָעֹרֶף,

כִּי אֶת זֶה שְׁנֵינוּ אוֹהֲבִים

וְלֹא חָשׁוּב אִם זֶה קַיִץ אוֹ חֹרֶף.

קָשֶׁה לִי קְצָת לְתָאֵר

שֶׁאִמָּא הָיְתָה פַּעַם יַלְדָּה,

שֶׁסַּבְתָא שֶׁלִּי הָיְתָה אִמָּא שֶׁלָּהּ

וְסַבָּא שֶׁלִּי הָיָה אַבָּא,

וְאִמָּא הָיְתָה הַיַּלְדָּה שֶׁלָּהֶם.

אֵיזוֹ יַלְדָּה הָיְתָה אִמָּא שֶׁלִּי?

כְּמוֹ עַכְשָׁו, רַק יוֹתֵר קְטַנָּה?

הַאִם אָהֲבָה לָשִׁיר וְלִרְקֹד?

הַאִם הָיְתָה גַּם כּוֹעֶסֶת וְרָבָה?

הַאִם הָיְתָה לָהּ חֲבֵרָה בַּשְּׁכוּנָה,

וְחָתוּל מִסְתּוֹבֵב בַּבַּיִת?

אֵיךְ קָרְאוּ לַגַּנֶּנֶת שֶׁלָּהּ?

וּמָה הִיא לֹא אָהֲבָה לֶאֱכֹל?

וְסַבְתָּא שֶׁלִּי – שֶׁהִיא אִמָּא שֶׁלָּהּ –

הַאִם שָׁרָה שִׁירִים שֶׁאֲנִי מַכִּירָה?

הַאִם סִפְּרָה לָהּ סִפּוּרִים מַצְחִיקִים

בָּעֶרֶב, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה?

וּכְשֶׁאִמָּא עָשְׂתָה דְּבָרִים שֶׁאָסוּר –

אֵיךְ כָּעֲסוּ עָלֶיהָ?

אוּלַי לֹא הִרְשׁוּ לָהּ לָצֵאת הַחוּצָה,

אוּלַי לֹא הִרְשׁוּ לָהּ לִרְאוֹת קַלֶּטֶת,

וְאָז הִיא בָּכְתָה.

אִמָּא שֶׁלִּי בָּכְתָה

בְּדִיּוּק כָּמוֹנִי –

וְאֶת זֶה קָשֶׁה לְתָאֵר.

וַדַּאי הָיוּ לָהּ בֻּבּוֹת,

וַדַּאי הָיוּ לָהּ סְפָרִים,

הַאִם הִיא סִפְּרָה לַבֻּבּוֹת סִפּוּרִים?

סִפּוּרִים מֵהַסֵּפֶר, אוֹ סִפּוּרִים שֶׁהִמְצִיאָה?

יֵשׁ לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת,

וְתָמִיד יֵשׁ עוֹד מָה לִשְׁאֹל,

וְתָמִיד יֵשׁ עוֹד מַחֲשָׁבוֹת

כִּי זוֹ מַחֲשָׁבָה מְאֹד מְבַלְבֶּלֶת

שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה פַּעַם יַלְדָּה. 

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לָמָּה:

כְּשֶׁבַּלַּיְלָה אֲנִי קָמָה

וְהוֹרַי יְשֵׁנִים

כְּמוֹ סָגְרוּ אֶת הַפָּנִים –

אָז אֲנִי קְצָת מְבֹאֶסֶת

וְאוּלַי גַּם קְצָת כּוֹעֶסֶת,

וְרוֹצָה אוֹתָם עֵרִים

וּמְדַבְּרִים.

רַק לוֹמַר שָׁלוֹם שָׁלוֹם,

לְסַפֵּר לָהֶם חֲלוֹם,

וַאֲנִי כְּבָר מְחַכָּה

שֶׁיִּתְּנוּ לִי נְשִׁיקָה,

יְדַבְּרוּ כְּמוֹ הוֹרִים,

יִשְׁאֲלוּ עַל שִׁעוּרִים,

יִמְזְגוּ לִי כּוֹס שֶׁל מִיץ –

אֲבָל לֹא נָעִים לִי לְהָקִיץ.

כִּי בַּבֹּקֶר, זֹאת עֻבְדָּה,

הֵם יוֹצְאִים לַעֲבוֹדָה,

וְרַק תִּינוֹק קָטָן טִפְּשׁוֹן

לֹא יִתֵּן לָהֶם לִישֹׁן.

הֲרֵי אֲנִי לֹא חוֹלָה,

וַאֲנִי יַלְדָּה גְּדוֹלָה.

וְהַזְּמַן נִמְשָׁךְ כְּמוֹ שְׂרוֹךְ,

וְהַלַּיְלָה עוֹד אָרֹךְ.

וּבְכָל זֹאת זֶה קוֹרֶה

שֶׁאֲנִי צְרִיכָה הוֹרֶה.

אָז אֲנִי לֹא מִתְאַפֶּקֶת,

וְאֶת אִמָּא מְחַבֶּקֶת,

וְנִכְנֶסֶת לַמִּטָּה

רַק טִפָּה לִהְיוֹת אִתָּהּ.

אִמָּא יָד עָלַי שָׂמָה,

לֹא שׁוֹאֶלֶת אֵיךְ וְלָמָּה,

וְאַחֲרֵי דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם

אֲנִי שׁוּב עַל הָרַגְלַיִם,

לַמִּטָּה שֶׁלִּי חוֹזֶרֶת

וְהַכֹּל נִרְאֶה אַחֶרֶת:

אֶת עֵינַי רַק עוֹצֶמֶת –

וְנִרְדֶּמֶת.

הֲכִי טוֹב שֶׁהַהוֹרִים

בַּלֵּילוֹת הָיוּ עֵרִים;

וְאִם לֹא, אָז גַּם כְּדַאי

רַק חִבּוּק אֶחָד וְדַי. 

כֻּלָּם יוֹצְאִים לְטִיּוּל כִּתָּה,

וַאֲנִי נִשְׁאָר בַּמִּטָּה.

שׁוֹאֲלִים אוֹתִי לָמָּה, וְאִם לֹא חֲבָל לִי,

וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁלֹּא בָּא לִי.

אַבָּא, תָּבִין, לֹא כֻּלָּם אוֹהֲבִים

שֶׁחַם וְצָפוּף, וְחוֹל וּזְבוּבִים.

אֲנִי לֹא אוֹהֵב שֶׁנּוֹסְעִים וְצוֹרְחִים,

מִשְׁחַת נַעֲלַיִם בַּלַּיְלָה מוֹרְחִים

עַל הַחֻלְצָה וְעַל הַפָּנִים,

וְכָל הַזְּמַן רִיב בֵּין בָּנוֹת וּבָנִים,

וּבַיּוֹם הַמּוֹרָה אֶת הָאוֹטוֹ עוֹצֶרֶת

מִשְׁתַּחֲוָה לַנַּרְקִיס אוֹ לַוֶּרֶד:

רְאוּ, יְלָדִים, מָה מָצָאנוּ בָּאָחוּ –

אִירוּס הַגִּלְבֹּועַ! רְאוּ כַּמָּה רַךְ הוּא!

וְהוּא מְבַשֵּׂר אֶת בּוֹא הָאָבִיב,

רַק תַּעַמְדוּ יָפֶה מִסָּבִיב.

וְכֻלָּם עוֹשִׂים פַּרְצוּף רְצִינִי,

רַק לֹא אֲנִי.

כְּבָר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּגִּלְבּוֹעַ הָיִיתִי,

וְשָׁלוֹשׁ פְּעָמִים אֶת הָאִירוּס רָאִיתִי. 

אֲנִי מַעְדִּיף לִקְרֹא לִי בְּשֶׁקֶט,

בְּלִי דְּבוֹרָה שֶׁעוֹקֶצֶת וּמוֹרָה שֶׁצּוֹעֶקֶת,

בְּלִי לְהַזִּיעַ וּבְלִי לֶאֱכֹל

כָּרִיךְ מָלֵא סַרְדִּינִים עִם חוֹל;

לִרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה, לְשַׂחֵק בַּמַּחְשֵׁב,

רוֹצֶה – יוֹצֵא, לֹא רוֹצֶה – יוֹשֵׁב,

וְיִהְיֶה לִי חֹפֶשׁ מִכָּל הַכִּתָּה

בֵּין כֹּה כָּל הַחֹרֶף בִּלִּיתִי אִתָּהּ.

אַבָּא, אַתָּה פָּשׁוּט לֹא מֵבִין

שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אוֹהֲבִים.

אַתָּה לֹא אוֹהֵב לֶאֱכֹל חֲבִיתָה,

וַאֲנִי לֹא אוֹהֵב אֶת טִיּוּל הַכִּתָּה.

אֲנִי לֹא חַיָּב לִהְיוֹת כְּמוֹ כֻּלָּם,

יֵשׁ כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם,

וְתָמִיד אָמַרְתָּ – אַתָּה לֹא זוֹכֵר?

שֶׁזֹּאת לֹא בּוּשָׁה לִהְיוֹת קְצָת אַחֵר.

וְחוּץ מִזֶּה עוֹד לֹא מְאֻחָר,

וְיֵשׁ לִי זְמַן לְהַחְלִיט עַד מָחָר,

גַּם אֶשְׁאַל אֶת רוֹנֵן מָה הוּא מְתַכְנֵן,

וְאִם הוּא יוֹצֵא, אָז אוּלַי אֶרְצֶה,

לֹא בִּגְלַל הָאִירוּס, רַק בִּגְלַל רוֹנֵן. 

כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן – קְצָת לִפְנֵי שָׁנָה –

וְהָיוּ מַשְׁכִּיבִים אוֹתִי לִישֹׁן,

הָיָה לָנוּ מִנְהָג לִפְנֵי הַשֵּׁנָה,

לֹא זוֹכֵר מִי הִמְצִיא אוֹתוֹ רִאשׁוֹן.

יָשַׁב עַל יָדִי אַחַד הַהוֹרִים,

וְאַחֲרֵי שֶׁגָּמַר לְסַפֵּר סִפּוּרִים,

הָיָה שׁוֹאֵל בְּשֶׁקֶט־בְּשֶׁקֶט,

אַבָּא לֹא צוֹחֵק, אִמָּא לֹא צוֹחֶקֶת,

רַק שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל רְצִינִי,

וּמִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲנוֹת, זֶה אֲנִי:

מִי אוֹהֵב אוֹתְךָ?

וַאֲנִי מַתְחִיל לַעֲשׂוֹת רְשִׁימָה,

כָּזֹאת עֲצֵלָה, כָּזֹאת מַרְדִּימָה;

אוֹהֲבִים אוֹתִי: אָחִי, אֲחוֹתִי,

וְאִמָּא וְאַבָּא, וְסַבְתָּא וְסַבָּא,

אָמִיר, יְהוּדָה,

הַדּוֹד, הַדּוֹדָה,

וּשְׁנֵי בְּנֵי דּוֹדַי –

בְּוַדַּאי וּוַדַּאי,

אֲפִלּוּ שֶׁקְּצָת רָבִים –

בְּכָל זֹאת אוֹהֲבִים.

וְרוֹנִי וְתִרְצָה וְגִיל וּמוֹרָן,

וְנֹעַם וְגַיְא וְאֶפְרָת וְרָן…

וְכָכָה הָיִיתִי מַתְחִיל לְחַיֵּךְ,

וְעוֹצֵם עֵינַיִם, וְנִרְדָּם – וְעוֹד אֵיךְ.

עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר מַשְׁכִּיב אֶת עַצְמִי,

אוֹמֵר לַיְלָה טוֹב לְאָבִי וְאִמִּי,

כְּבָר לֹא צָרִיךְ לְסַפֵּר לִי דְּבָרִים,

כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי כְּבָר קוֹרֵא סִפּוּרִים,

אַחֲרֵי הַמִּקְלַחַת לוֹבֵשׁ לִי פִּיגָ’מָה,

כִּי אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל; אֲבָל – לֹא מֵבִין לָמָּה –

אֲפִלּוּ הַיּוֹם, כְּמוֹ לִפְנֵי שָׁנָה,

שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי לִפְנֵי הַשֵּׁנָה:

מִי אוֹהֵב אוֹתְךָ?

אוֹהֲבִים אוֹתִי: אָחִי, אֲחוֹתִי,

וְאִמָּא וְאַבָּא, וְסַבְתָּא וְסַבָּא,

אָמִיר וִיהוּדָה, הַדּוֹד, הַדּוֹדָה,

וּשְׁנֵי בְּנֵי דּוֹדַי – בְּוַדַּאי וּוַדַּאי –

וְרוֹנִי וְתִרְצָה וְגִיל וּמוֹרָן,

וְנֹעַם וְגַיְא וְאֶפְרָת וְרָן,

רוֹנִי בְּלוֹנְדוֹן, וַאֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁגַּם מִשָּׁם הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ –

וּכְבָר אֲנִי מְחַיֵּךְ,

וְנִרְדָּם וְעוֹד אֵיךְ.

אָז אוּלַי, כְּשֶׁגַּם לִי יִהְיֶה פַּעַם יֶלֶד,

אֶשְׁאַל שְׁאֵלָה שֶׁתָּמִיד פֹּה נִשְׁאֶלֶת:

מִי אוֹהֵב אוֹתְךָ?

וְהוּא יַעֲשֶׂה רְשִׁימָה מִשֶּׁלּוֹ,

וְיָבוֹא הַחִיּוּךְ וְיַרְדִּים אֶת כֻּלּוֹ.