רקע
שולמית הראבן
הַהוֹרִים יְשֵׁנִים
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תשנ"ט 1999

אֲנִי לֹא יוֹדַעַת לָמָּה:

כְּשֶׁבַּלַּיְלָה אֲנִי קָמָה

וְהוֹרַי יְשֵׁנִים

כְּמוֹ סָגְרוּ אֶת הַפָּנִים –

אָז אֲנִי קְצָת מְבֹאֶסֶת

וְאוּלַי גַּם קְצָת כּוֹעֶסֶת,

וְרוֹצָה אוֹתָם עֵרִים

וּמְדַבְּרִים.


רַק לוֹמַר שָׁלוֹם שָׁלוֹם,

לְסַפֵּר לָהֶם חֲלוֹם,

וַאֲנִי כְּבָר מְחַכָּה

שֶׁיִּתְּנוּ לִי נְשִׁיקָה,

יְדַבְּרוּ כְּמוֹ הוֹרִים,

יִשְׁאֲלוּ עַל שִׁעוּרִים,

יִמְזְגוּ לִי כּוֹס שֶׁל מִיץ –

אֲבָל לֹא נָעִים לִי לְהָקִיץ.

כשההורים ישנים.png

כִּי בַּבֹּקֶר, זֹאת עֻבְדָּה,

הֵם יוֹצְאִים לַעֲבוֹדָה,

וְרַק תִּינוֹק קָטָן טִפְּשׁוֹן

לֹא יִתֵּן לָהֶם לִישֹׁן.

הֲרֵי אֲנִי לֹא חוֹלָה,

וַאֲנִי יַלְדָּה גְּדוֹלָה.

וְהַזְּמַן נִמְשָׁךְ כְּמוֹ שְׂרוֹךְ,

וְהַלַּיְלָה עוֹד אָרֹךְ.


וּבְכָל זֹאת זֶה קוֹרֶה

שֶׁאֲנִי צְרִיכָה הוֹרֶה.

אָז אֲנִי לֹא מִתְאַפֶּקֶת,

וְאֶת אִמָּא מְחַבֶּקֶת,

וְנִכְנֶסֶת לַמִּטָּה

רַק טִפָּה לִהְיוֹת אִתָּהּ.

1כשההורים ישנים.png

אִמָּא יָד עָלַי שָׂמָה,

לֹא שׁוֹאֶלֶת אֵיךְ וְלָמָּה,

וְאַחֲרֵי דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם

אֲנִי שׁוּב עַל הָרַגְלַיִם,

לַמִּטָּה שֶׁלִּי חוֹזֶרֶת

וְהַכֹּל נִרְאֶה אַחֶרֶת:

אֶת עֵינַי רַק עוֹצֶמֶת –

וְנִרְדֶּמֶת.


הֲכִי טוֹב שֶׁהַהוֹרִים

בַּלֵּילוֹת הָיוּ עֵרִים;

וְאִם לֹא, אָז גַּם כְּדַאי

רַק חִבּוּק אֶחָד וְדַי. 

2כשההורים ישנים.png
המלצות קוראים
תגיות