דניאל בן־נחום
עם מחר ואתמול ואי-אז: אספת שירים
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עם הספר; 1990

אסופה זו כוללת שירים שנכתבו לאורך ששים שנה ויותר–מתוך הכוונה להציג את יצירתו הפיוטית של מחברם בשלימותה במרחב הזמן הזה, על סולם קולותיה ושלבי התפתחותה–מאז ועד עכשו.

רוב השירים קובצו בספרי השירה “דברים בשם אומרם|”(1965), “בשעריך פרג” (1972), “אתם הדברים הנפלאים” (1979), וקצתם–ראשונים ואחרונים–כונסו בה לראשונה או אף לא ראו אור לפני כן. על חלק מן השירים שקובצו במחברות הקודמות, עברתי בקולמוס כדי להתאימם לתמורות שחלו בלשוננו ובטעמנו.

בשער הראשון “מני אז” ניתן מבחר משירי השחרות, שרובם נדפסו בבמות שונות לפני עלייתי ארצה (תרצ"ג), והם טבועים בחותם נופי ליטא מולדתי, חוויות ולבטי נעורים בתנועת הנוער השומרית על רקע הוויה יהודית שוקעת אך שלווה יחסית בטרם שואה. בהשפעת השירה העברית ה"קלסית", שספגתי בבית אבא, מבוני החינוך העברי, כתובים השירים ברובם בנגינה המלעילית המקובלת בימים הם.

בעלותי ארצה לקיבוץ ועם התיישבותו בעמק הירדן נגזר אלם על שירתי במשך שנים עד שהתעריתי בהוויה חלוצית חדשה ומרתקת זו, בנופי חיים שלא ניתנו ליציקה בדפוסי הביטוי הישנים.

שתיקה זו נקרעה בשירה שפרצה מעטי לפתע בפרג הנצורה. בעצם הימים הנוראים, ימי מינכן, בלחץ אימת השואה המרחפת, הממשמשת ובאה באין מציל. בהגיע בשורות איוב ראשונות על השמדת עמי, מקור מחצבתי, כמו נמתח קו אדום, כולו שותת דם, קו־חיבור־והפרדה בין מה שהיה שם ובין המאבק על המשך החיים והעתיד כאן.

שביל היחיד נבלע ללא שיור מתוך התמזגות שלימה במאבק ובחבלי היצירה של הכלל. הקיבוץ, ואף־על־פי־כן מזדקר הוא, על כורחו של המשורר, בחשבון נפשו ועולמו. ויש שהוא משתרך בייחודו, בבדידותו בצד דרך המלך הסואנת. האפלות שאפפו לא פעם שביל זה אינן מעיבות את “אור העולם באישוניו” , הלמות גלגליו של העולם הגדול אינה מחרישה את קולות הדממה של “החיים הקטנים”, של “הדברים הנפלאים” כהיותם, המתרחשים סביבו, ולא לו לשפוט אם ידע לתת להם ניב.

השערים האחרונים בספר מאותתים על התמורות והמהפכים המתחוללים בהוויתו רבת הפנים של הדור. על סימני השאלה הסוגרים עליו התהיה על הפתרונות “בזה ובבא”, באפק הזמן.




אָכֵן טוֹב הַשִּׁיר אֲשֶׁר לֹא הוּשַׁר עוֹד!

אֲשֶׁר כָּל הֶמְיַת צְלִיל רַק אֵלָיו תֵּצֵא, תֵּכֶל,

וְלֹא תַגִּיעַ לְסוֹף דִּמְמָתוֹ.

הוּא הַמְפַעֵם כּוֹכְבֵי רְתֵת וְלַחַשׁ דְּשָׁאִים

בְּדוּמִיַּת שַׁחַר.

מַרְעִיד בְּצִפִּיָּה מַעֲמַקֵּי לַיְלָה

כְּכִנּוֹרוֹת שֶׁנָּכוֹנוּ.

שְׁמֵי שַׁחַר שָׁוְא יָצֹלּוּ בְּאֵין סוֹפֵיהֶם.

יֹאבְדוּ בִּתְהוֹם עַצְמָם–

עַד תֻּמּוֹ לֹא יִדְלוּהוּ,

לֹא יְכִילוּהוּ.


הוּא הַמִּתְגַּנֵּב אֶל לֵב נַעַר שְׁכוּר אֲבִיבוֹ

וּבְטֶרֶם יֵדַע מָה, מִי הַבָּא, מֵאַיִן

נִשׁמַע הֵד פְּעָמָיו–

וַעֲבָרָהוּ גַל תִּמָּהוֹן, כִּלְיוֹן אשֶׁר,

וְהֻכָּה בְּסַנְוֵרִים מֵאוֹר עַצְמוֹ.

גַּם כִּי יִרְחַב עַד אַפְסֵי הַשָּׁמַיִם,

הֲיַעֲצֹר כֹּחַ הָכִיל

הַשִּׁיר עֲדֶן לֹא הוּשַׁר?

תרפ"ח


אַתְּ יַלְדָה רַכַּת לֵבָב וּקְשַׁת רוּחַ,

וְעֵינַיִךְ בּוֹעֲרוֹת בָּאוֹר וְלֹא אֻכָּלוֹת,

וְאַתְּ לֹא תֵדְעִי כַּמָּה יַמֵּי רַחֲמִים

שׁוֹפְעוֹת הֵן אֶל נַפְשִׁי בִּנְגֹהוֹת שְׁקִיעָה דְמוּמָה.

טַל יַלְדוּת טָהוֹר רוֹעֵף עוֹד עַל מִצְחֵךְ

הֶחָרוּשׁ קְמָטִים מִבְּלִי עִתּוֹ

וּבְצָהֳלַת נְעוּרִים בַּת שְׂחוֹקֵךְ דָּוָה כֹּה,

כִּמְבַקְּשָׁה סְלִיחָה.


חֲרֵדָה אַתְּ לְזִיעַ רוּחַ עֶרֶב

כְּסִגְלִיָּה לִקְרַאת סַעֲרַת אָבִיב–

כֻּלֵּךְ קֶשֶׁב, כֻּלֵּךְ תְּמִיָּה רַבָּה,

וּבְעֵינַיִךְ הַמִּתְרַחְבוֹת, הֲלוּמוֹת חֶדְוַת פִּתְאֹם,

כָּל פִּלְאֵי תֵּבֵל הִתְרַכָּזוּ.


הַאִם מַקְשִׁיבָה אַתְּ בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמִים זוֹ

לְרַעַשׁ אֶרֶץ רָחוֹק אֵי־שָׁם בְּקַצְוֵי אִיִים,

לְַזַעַף נַהַם יָם נִשָׂא עַל דְּכִי גַּלָּיו

וְשׂוֹחֵק הוּא וּבוֹדֵד בִּגְאוֹתוֹ וּבְזוּטוֹ?

וְאוּלַי שׁוֹמַעַת כַּךְ שַׁעֲטַת פְּסִיעוֹת כְּבֵדוֹת,

רִבְבוֹת צוֹעֲדֵי רָעָב בִּיוֵן אָרְחוֹת צוּקָה

גוֹרְרִים סַד חַיֵּיהֶם עִם נְשֵׁיהֶם, טַפָּם.

בְּיַד גְּרוּמַת עָמָל, מְדֻלְדֶּלֶת כָּפָן,

מְכַתְּפִים יְמֵי מַחְסוֹר, צְרוֹרוֹת אֹפֶל גְּדוֹלִים,

עַל גַבּוֹת אִלְמֵי סֵבֶל, עַל מַחְשׂוֹף כָּתֵף רָזָה,

וְנֹגַה מֶרֶד מַשְׁחִיז חֹד עֵינַיִם כְּבוּיוֹת

וּמַעֲמִיק בְּצִלוֹ חַגְוֵי פָּנִים נִקְשִׁים–


הִבְהִיק רֶגַע כְּבַהֶרֶת בְּזָוִיוֹת פִּיךְ

וְהִרְעִיד קְצֵה שְׂפָתַיִךְ?…

וּפֶתַע יַעֲטֹף לִבֵּךְ, שְׁכוּר יֵין תּוּגָתֵךְ עָז.

תּוּגַת עוֹלָם גְּדוֹלָה, חוֹבֶקֶת מַאְפֵּלְיָה.

הֲנִפְקְחוּ עֵינַיִךְ מוּל חִידַת חַיִּים סְתוּמָה,

אֲפָפוּךְ כְּאֵד לַיְלָה תַעֲלוּמוֹת שָׁנִים בָּאוֹת–

הָיֹה וְחָדֹל, אָהֹב, מוּת וָלֶדֶת,

אשֶׁר אִשָּׁה וֶעֱנוּתָהּ עַל אֲדָמוֹת?


לֹא אֵדַע זֹאת אֲנִי, רַק אָחוּשׁ אֶצְבְּעוֹתַיִךְ

כְּשֶׁהֵן גּוֹלְשׁוֹת עַל שְׂעַר רֹאשִׁי פֶּרַע,

וְאוֹר עֵינַיִךְ אָפֵל עֲלֵי עָרְפִּי

כִּי אֶכְבּשׁ רֹאשִׁי בֵּין בִּרְכַּיִךְ.

לִנְקִיק סֶלַע אָפֵל, רוֹבֵץ לְמַעֲצֵבָה,

שֶׁהֻזְרַח רֶגַע אֶחָד בְּחֶסֶד שֶׁמֶשׁ עֶרֶב,

נוֹגַעַת בִּקְצֵה כְּנָפָהּ בְּנִימִים לוּטֵי אָבָק

וְדוֹבְבָה לְפֶתַע חֲגָוָיו וְנִקְרוֹתָיו

בְּזִיו אַוְרִירִי אָדֹם, בְּרֶטֶט מַכְאוֹב עָרֵב.

בַּעֲשַׁן גַּעְגּוּעִים,

עַד תַּחֲרֹג כָּל אֶבֶן בּוֹ מִמִּסְגְּרוֹתֶיהָ

וְשִׁוְּעָה לְאשֶׁר–

לְסֶלַע קוֹדֵר זֶה דִמִּיתִי נַפְשִׁי

עַל הַדַּרְגֵּשׁ בְּאַפְלוּלִית חַדְרֵךְ הַגּוֹבֶרֶת.


אֲחוֹתִי, הֲיָדַעַתְּ עַד שְׁעַת פְּרִידָה זוֹ,

כִּי כָּכָה לִי יָקַרְתְּ וְכִי אֲהַבְתִּיךְ כָּכָה?



יוֹם קָצִיר נִשְׁתַּכַּח, נִתְחָרֵשׁ בִּשְׁאוֹנוֹ,

מְפַהֲקָה חַמָה בַּבָּר.

שְׁמַע: חוֹרֵק גַּלְגַּל הָעוֹלָם בִּמְכוֹנוֹ,

כַּנִּרְאֶה לֹא זֻפַּת זֶה כְּבָר.


מְשָׂרְכִים הַיָמִים כִּשְׁוָרִים בְּהַרְחָבָה

וּכְקַטְרָב הַשֶּׁמֶשׁ עַל גָּב.

יֵשׁ יוּנַף זְנַב־רוּחַ לְגָרֵשׁ מַחְשָׁבָה

עוֹקֶצֶת, טוֹרֶדֶת– לַשָּׁוְא.


מִתְנַמְנֵם כִּבְיָכוֹל, הַמּוֹשְׁכוֹת נִשְׁמָטוּ.

רַק קֶצֶב הַמְצִלּוֹת: דִּין־דָּן.

הַגִּידוּ לִי, יָמַי, עַד צְלָלִים יִנָּטוּ:

לְאָן?

משק “כבוש” תרפ"ז



רוּחַ דְּחוּפָה חָלְפָה, חָרְדוּ צִלְלֵי קָמָה,

דִּשְׁאֵי גַיְא הִכְסִיפוּ לְשֵׁמַע בְּשׂוֹרַת־סוֹד.

מַה זֶה זוֹמֵם שָׁם בְּאֹפֶק נוֹרָא־הוֹד

מוּל שֶׁמֶשׁ דָּם שׁוֹקַעַת–עֵין־תֵּבֵל אֲשֶׁר קָמָה?


צִירֵי חֶרֶשׁ שָׁעֲטוּ סָבִיב בְּשַׁעֲטוֹת דֻּמִיָּה,

כָּל שִׂיחַ לָאַט עִמָּם בְּגִיל וּבְבַלָּהָה.

הִתְנַכְּרוּ רִגְבֵי שָׂדֶה, וְשַׁחַק שׁוֹאָה תָּהָה:

אַיֶּךָ, הֵי בֶּן אָדָם? בַּת קוֹלָם לֹא הִגִּיעָה.


אַפְסֵי רוּחוֹת קָדְרוּ, חֲשֵׁכָה סְגֻלָּה הָיְתָה,

כְּמִקְסַם כָּזָב גָּזוּ אוֹר יוֹם וּבִטְחַת אָרֶץ.

נָגֹלּוּ פְּנֵי הַלּוֹט, הַמַּסְוֶה נִקְרַע.


בֶּן אָדָם, בְּרַח מִפֹּה, הַמִּקְנֶה הָעֵז בָּיְתָה!

הַחַי בְּחֶבְיוֹן כֹּל, מִסִּתְרוֹ כִּי הִתְפָּרֶץ,

לְךָ בַּשָּׂדֶה נִקְרָה…

משק “כבוש” תרפ"ז



יוֹם אֱלוּל הִסְתַּלֵּק וְצָלַל בְּנִבְכֵי

שְׁמֵי־לֶשֶׁם –תְּהוֹמוֹת.

רוּחַ חֲרִישִׁית הִרְעִידָה כָּל סִבְכֵי

דְרָכַי הַיְתוֹמוֹת.


עוֹד בָּמֳתֵי שָׂדוֹת רְחוֹקִים יִלְהָטוּ

בֵּין קַלְעֵי הַשְּׁקִיעָה.

אַךְ צִיצֵי גַיְא חֶרֶשׁ לְרַגְלַי יִלְאָטוּ:

צְנַח פֹּה וְתַרְגִּיעַ.


אֲבוּקוֹת הֶחָזוֹן, מְדוּרוֹת מַאֲוַיִּים–

רְאֵה, כֻּלָּן דָּעָכוּ.

שְׁחָה פֹּה אִתָּנוּ… כְּבשׁ רֹאשׁ יְגַע חַיִּים

בְּחֵיק דִּשְׁאֵי אָחוּ.



פִּנַת חָרִיץ צְנוּעָה בְּסֵתֶר צֵל וּדְשָׁאִים

לִבְלְבָה בַּחֲשָׁאי.

בַּבֹּקֶר רָעֲפָה טְלָלִים וּבַצָּהֳרַיִם

בָּהּ רָצְדוּ זָהֳרֵי שֶׁמֶשׁ, שֶׁחָמְקוּ בְּעַד הַבְּכָאִים

שׁוֹמְרֵי שְׁלוֹם הַגָּיְא.


זִכְרִיּוֹת תְּכֻלּוֹת עַיִן הִמְתִּיקוּ סוֹדוֹת חֶרֶשׁ

עִם פַּעֲמוֹנִיוֹת תֹּם.

בְּגַּלֵּי יֶרֶק רַךְ מַרְגָּנִית נֶאֱהָבָה,

עַל אַגְמוֹן זָקוּף־הָדוּר, לָהּ הִטָּה רֹאשׁ בַּעֲנָוָה,

הִתְרַפְּקָה, חָלְמָה דֹם.


הֶעֱמִיקוּ דִשְׁאֵי אָחוּ נִיחוֹחָם כַּמַּנְגִּינָה,

נָסְכוּ דֶשֶׁן פָּז.

שְׁכוּר לֵחוֹ, קְסוּם דִּמְמָתוֹ כָּל עֵשֶׂב אַט יִנּוֹעַ,

וּלְצִיצוֹ יִלְאַט אשֶׁר, יִרְעַף שְׂרַף מַרְגּוֹעַ,

תַּעֲתּוּעֵי רָז.


צְלִיל נִדַּרְדֵר זָר לְפִנַּת חָרִיץ טְמִירָה.

צַעַד כָּבֵד. גַּס.

הֶנֶף יָד, בְּרַק מַגָּל, כַּחֲזִיז בַּדֶּשֶׁא…

חַלְחָלַת פֶּתַע: קֵץ! רַחַשׁ־לַחַשׁ: פֶּשַׁע!

וּבְטֶרֶם נוֹלַד פַּס…


הַפִּנָּה שְׁמָמָה… נֶעְכַּר זִיו עוֹלָמָהּ,

חֲלוֹמָהּ מֵת.

חֲבִיבֵי צִיצִים–כָּל טִפּוּחֵי לִבָּהּ–כְּסוּחִים.

וּמְנַסְרִים הַחַרְגּוֹלִים בֵּין גַּלֵּי שַׁחַת שְׁטוּחִים

קִינָתָם מִבְּלִי עֵת…


הֲרָאָה אִישׁ מַה פָּרַץ, וּבִיעָף, לְמַעְלָה?

רוּחַ הוּא אִם עוֹף?

בְּרֶטֶט גַּוְנֵי תְּכֵלֶת נִצְנֵץ, אַךְ הִתְגַּלָּה,

מִתַּחַת רֶגֶל חָמַק בְּאִוְשַׁת כָּנָף קַלָּה

וּצְלֹל בִּתְהוֹם אֵין־סוֹף.



עוֹד יֵשׁ תַּנְחוּמֵי אֵל בְּתֵבֵל שְׁחוֹחָה זוֹ

וְחֶסֶד יֵשׁ, שָׁכוּחַ עַל כָּל צַעַד,

בִּיתוֹם דַּרְכֵי סְתָו מִתְפַּלְּשׁוֹת בִּיוֵן עוֹלָם,

בֵּין עֲרָבוֹת חִוְרוֹת, נוּגוֹת לָחַשׁ,

בִּשְׁדֵמוֹת לְאַחַר קָצִיר, עֲגוּמוֹת הַמֶּרְחָבִים,

בְּרֶדֶת לַיִל עַל מַעֲרֻמֵּי חָזָן.

הוֹי לֵךְ וּתְעֵה, הַבּוֹדֵד, בַּעֲזוּבַת עוֹלָם טוֹבָה

וּבְיִחְפַת רֶגֶל חוּשׁ כְּאֵב אֲדָמָה פְּלוּחָה

בְּאֵלֶם הַהַכְנָעָה.

בְּעֵינַיִם רַכּוֹת סְפֹג אַחְרוֹן אוֹר אֳפָקִים

בְּטִשְׁטוּשׁ הַדִּמְדּוּמִים–

תַּחַת שְׁמֵי הָעֶרֶב כֹּף רֹאשׁ יְגַע נְדוּדִים

וְכֹה עַד בּוֹשׁ תְּחַכֶּה,

עַד עִם כָּל קוֹץ בַּשָּׂדֶה יוּחַן כְּאֵבֶךְ

וְעִם שִׂיחַ בְּשַׁלַּכְתּוֹ יְגוֹנְךָ גַּם יְבֹרָךְ.

וּבְלֶכְתְּךָ מִפֹּה כְּבָר הֵנֵץ כּוֹכָב רִאשׁוֹן

בְּשָׁמֶיךָ הָעֲמֻקִּים

וּבְלִבְּךָ נָבַט זֶרַע חָדָשׁ–

זֶרַע הַתַּנְחוּמִים.

קב' הכשרה בקרטינגן, קיץ תרפ"ט



כַּף הַחשֶׁךְ עַל עָרְפֵּנוּ,

כַּף שְׂעִירָה…

לַיְלָה נוֹשֵׁם אֶל אַפֵּנוּ.

חֻרְשָׁה רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאָה

אוֹמְרָה שִׁירָה…


מַה זֶה חָרַג? מִי זֶה נָדַם?

עֵץ אוֹ אָדָם?

צֵל שֶׁל כְּלוּם?

הַכֹּל חַי. הַכֹּל מֵת.

תֵּבֵל צָפָה

מְעֻלָּפָה

בִּתְהוֹם אֵין־תְּחוּם

אֵין עֵת.

תֹּהוּ סָבִיב… הַחֲשֵׁכָה

כֹּל לִחֵכָה.

בָּלְעָה דְשָׁאִים וְכוֹכָבִים,

הָרִים, עָבִים.

נִיצוֹץ תּוֹעֶה, גֵּץ מַחְשָׁבָה–

אַף הוּא כָּבָה.


וְאִם נָבְקָה דַעַת עוֹלָם,

תּוֹהֶה־בּוֹהֶה לַיְלָה גוֹלָם–

צְעָדֵינוּ–הָגוּת קוֹדְרָה,

נוֹקְבָה, חוֹדְרָה,

קוֹדְחָה מַפְּלֵי הַמַּחְשַׁכִּים:

לַמֶּרְחַקִּים!

צַעַד צַעַד–הוֹלְמִים כְּבֵדִים,

מְגַשְּׁשִׁים חֲרֵדִים,

צְעָדִים טוֹבְעִים, חֲרִישֵׁי קוֹלוֹת,

תּוֹךְ הַחוֹלוֹת,

חוֹרְקִים עֹז בַּחֲצַץ הַמְּסִלָּה

הַמַּעְפִּילָה,

צְעָדִים קָשִׁים זַעְפָּם שָׂחִים

לַעֲפַר הַדְּרָכִים:

מַצְפּוּן־עוֹלָם עֵר עוֹד. אָנוּ

לֹא נִכְנַעְנוּ…

1929



פתיחה

בְּמִכְלְאוֹת חֻלִּין הַקְּמוּרוֹת מוּעָקָה

עוֹד רֶטֶט לַנֶּפֶשׁ מְרוּטַת הַגָּף.

כָּאֶשֶׁד בָּאֹפֶל בִּי רָנָה זְעָקָה,

מַבְקִיעַ קַו זֹהַר מֵעֵבֶר לַסָּף.


לֹא נִמְחוּ שָׁמַיִם, לֹא כָּבוּ כּוֹכָבִים,

זֶה הוּגַף הַצֹּהַר וְנֶאֱטַם בִּפְנִים.

פְּרֹץ כָּתְלֵי כִּלְאֶךָ לְמַשַּׁב מֶרְחָבִים–

וְנִגְלוּ עַל רֹאשְׁךָ אָז שְׁמֵי אֱלֹהִים.


עוֹד מֶרְחָב בָּאָרֶץ לְאַרְבַּע הָרוּחוֹת,

וּדְרָכִים עוֹד שׁוֹטְפוֹת לַאֲשֶׁר לֹא כָאן.

עוֹד זְרוֹעוֹת מֶרְחַקִּים לְחַבְּקְךָ פְּתוּחוֹת

וְרוּחַ לַשָּׂדוֹת הֲמִיתְךָ יְתַן.


בְּמַעֲבֵי חֳרָשִׁים, בְּנַחֲלֵי עֲרָבָה

חֲרֹז עִקְּבוֹתֶיךָ, רַק סֹב וַהֲלֹךְ

כָּאֵד בְּזִיו בֹּקֶר עַד תֵּרוֹם מַחְשָׁבָה,

וְאֵלֶם הִגָּיוֹן–כַּשֶּׁלֶג לַזֹּךְ.



עֲדוּי שַׁרְשְׁרוֹת גָבִישׁ, נִצְנוּצֵי קֶרַח תְּכֻלִּים,

הוֹזֶה עֵץ תַּפּוּחַ בְּמַעֲרֻמֵּי גִּנָּה.

בְּלִבְנַת שֶׁלֶג תָּמִים עַד גֹּבַהּ הַחֲרוּלִים

שָׁקְעָה גָדֵר דְּחוּיָה עִם צִלָּהּ–תְּקוּפֵי צִנָּה.


מוּגָפִים תְּרִיסֵי בַּיִת, מֻבְרַחַת דַּלְתּוֹ סְתוּמָה

וְיוֹרֵד גַּג הַקַּשׁ עַד עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת.

מֵעַל לַאֲרֻבָּתוֹ לְבָנָה זַכָּה קְסוּמָה

רוֹחֶפֶת כַּעֲנוּדָה עַל שְׁמֵי הַתַּעֲלוּמוֹת.


זֵר פֶּלִיא עוֹטֵר סָבִיב לִמְלֹא קְלַסְתֵּר זְהָבָהּ

וּנְמוֹגִים עָבִים קַלִּים כִּי יִגְּעוּ בִּכְנַף זִיוָהּ.

בְּלַהַט הַקִּפָּאוֹן כֵּן תִּמּוֹג כָּל מַחֲשָׁבָה,

בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ אֶל הַדְמָמָה הַמַּרְהִיבָה.

1932



שׁוֹתְקִים נִבְכֵי יַעַר, צְלוּלִים כְּמֻפְקָרִים

לְאוֹר בֹּקֶר צָעִיר.

קוֹרְנִים בּוֹ כָּל צְלָלָיו וְכָל מַחְבֵא סְתָרִים

עַל גְּנָזָיו בִּזְהַרְהָרִים

יָסֹךְ, יָאִיר.


לַאֲשֶׁר יֵרֶט שְׁבִיל כָּל לִבְנֶה בַּאֲבִיבוֹ

עַל צְחוֹר קוֹמָתוֹ תּוֹהֶה.

כָּל פֶּטֶר עָלֶה רַךְ לוֹאֵט אִוְשַׁת נִיבוֹ

וּבַד אֶל בַּד מַרְהִיבוֹ

בְּאַהַב לוֹהֶה.


כָּל חוֹתַם דֶּשֶׁא עַל אֲדָמָה חוּמָה סָפוּג

שְׂרַף חַיִּים, בֹּשֶׂם חַמָּה.

אֶשְׁתֵּהוּ בְּכַף רַגְלִי וּבָא בִּי וְלֹא יָפוּג

מִבְּשָׂרִי זִיווֹ שָׁפוּךְ

בְּצָהֲלָה תַּמָה.


בַּסְבַךְ בְּזֹךְ מַעֲרֻמָּיו, בַּפְּקָעִים, בַּנִצָנִים

אֶסְתַּבֵּךְ עַד אֵין מוֹצָא.

עַד יִפְצְחוּ יְצוּרֵי הַשְׂרוּטִים בִּרְנָנִים

וִיְצַיְצוּ שִׁיר נֵחָנִים

עִם כָּל בַּעֲלֵי נוֹצָה.


אֶל מַעֲבֵה חֳרָשִׁים מַאֲלִיפֵי רָז וּבְהִירִים,

לַאֲשֶׁר תַּנְחֶה עֵינִי

אַפְלִיגָה עַד אֵעָלֵם בַּעֲצֵי אֵל תְּמִירִים

וְכִי אֲבַקֵשׁ שָׁם אֶת עַצְמִי וְאֶת שִׁירִי–

הֲאֶמְצָאֵנִי?



בְּמַעֲרֵה הַיַּעַר הַשָּׂב יֵשׁ פִּנּוֹת מֻצְנָעוֹת וּשְׁכוּחוֹת.

מְלַפְלְפִים צְלָלִים בַּחַמָה, מְשַׂחֲקִים זַהֲרוּרִים בַּשּׁוּחוֹת,

בִּקְווּצוֹת הַלִּבְנִים בְּנוּעָן, מְחַתְּלִים הַגְזָעִים הַסְּדוּקִים,

מְשַׁטֶּה הָרוּחַ בְּלוּזִים, מְבַדֵּר סוּתֵיהֶם הַיְּרֻקִּים,

חוֹשֵׂף לְמַעְלָה מִטֶּפַח וּמְכַסֶּה תּוֹךְ כְּדֵי לְטִיפָה,

שָׂח לְצַפְצָפָה צְעִירָה, כֻּלָּה רוֹטְטָה, מַכְסִיפָה,

בּוֹשָׁה וְגַם מְאֻשֶׁרֶת.



בְּחֵיק יַעַר בַּעֲבִי הָאַלְנוּסִים מַחְבוֹאִים מְחַפִּים עַל טוּבָם,

אוֹבְדִים בְּחֶרְמֵי צִלְלֵיהֶם, שְׁבוּיִים בְּשִׁפְעַת לִבְלוּבָם.

תַּחַת כַּנְפֵי אֲשׁוּחִים, בִּגְנוּסְיָה קוֹדֶרֶת

נִצָבִים בַּסָךְ לְמִשְׁמֶרֶת,

בֵּין שְׂרָכִים, אַבְרָשִׁים וּרְמָזִים אַפְלוּלִים

שָׁם גָּמְלוּ גַּרְגַּרִים אֲדֻמִּים וּכְחֻלִים

וְכֹהֵן אָשׁוּחַ בַּעֲדִי אִצְטְרֻבָּלִים

מְבָרֵךְ עַל יֵינוֹת וּצְלָלִים.

יער וייסטרישקי 1930


ַ1

מִתַּחַת לְחֶלְקַת אֲגָם

זֶרֶם עַז נוֹבֵעַ.

כָּכָה גָּח מִתְּהוֹם הַדָּם

זֶמֶר מְשַׁגֵּעַ.


רָן סַפִּיר שָׁמַיִם זַךְ

גַּם בְּחַלּוֹן הַכֶּלֶא.

וְכָל מְבוֹא סִמְטָה נִפְתָּח

בּוֹ שְׁבִיל לִקְרַאת הַפֶּלֶא.


שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מֵעָל–

אוֹר כּוֹכָבִים יְפַךְ.

אֲנִי נִגָּשׁ בְּצַעַד קַל

לְאשֶׁר שֶׁנִשְׁכַּח.


עַנְפֵי לִילָךְ פּוֹרְחִים אָכוֹף

וְיִנָתְכוּ צִיצִים.

מִתְּכֹל רָקִיעַ–כֹּה קָרוֹב!

אַתִּיזָה לִי גִצִּים.


כְּיֵין נֶסֶךְ בַּקִּיתוֹן דָּמִי

בְּגוּפִי הֶחָם.

הֵי, הַגִּידוּ, לִקְרַאת מִי

אֶשָׂא בִּי אֶת הַדָּם?

1932













  1. בנגינה הנכונה.  ↩︎

בִּמְצוּלוֹת דְּמָמָה צָפָה תְּכֵלֶת עֶרֶב בָּרָה

תַּחַת דֹּק הַזֶּרֶם וּלְטִיפוֹת חֶלְקַת מַיִם,

בְּרִמְזֵי שְׂחוֹק נְמוֹגִים, מִשְׁתַּפְּכִים בַּעֲצַלְתַּיִם

רַצֵּי גַל נִדָּחִים עִם שַׁבְרִירֵי זְהָרָה.


בֵּין טִירוֹת צוֹנְנוֹת שׁוֹקֵעַ יוֹם שֶׁכָּבָה,

וְהֵדֵי גְוָנִים צוֹלְלִים כְּשִׁירוֹת מִמֶּרְחַקִּים.

נֶחְרָזוֹת גַּמּוֹת צְבָעִים נִמְזָגוֹת בַּגִּנְזַכִּים,

מִטֹּהַר בְּדֹלַח נִגָּר עַד סִתְרֵי סִגְלָה רָוָה.


לֹא רָאָה אִישׁ מִי לָטַשׁ זֶה מִגְלַשׁ עֶשֶׁת שְׁחוֹרָה

בְּלֵב הַסֶּינָה זָרַק אֵשׁ סְחַרְחֹרֶת לַהַט.

קַלַּחַת אֹפֶל בָּחַשׁ, קְלַנֵי דַם בָּהּ שְׁקוּעִים.


מִי חֶלְקַת נַפְשִׁי הֶחֱרִיד מִשַּׁלְוַת עֶרֶב טְהוֹרָה,

בָּהּ הִטִּיל בְּלִיל זִיקוּקִים קְרִיצוֹת עֵינֵי רַעַד

בְּצִוְחַת כְּרָךְ עִם לַיְלָה, לֵיל אוֹר וְתַעֲתּוּעִים.


אַפְלוּלִית קַלַּת צַעַד וְכִבְדַת דְּמָמָה בָּאָה,

עַל רֹאשִׁי גָחֲנָה, אִי־נִרְאָה וּמוּחָשָׁה.

בְּעֵינֵי זֶאוּס אִלְּמוֹת הִתְקַדְּרָה הָגוּת קָשָׁה,

עַל גֵּו אַתּוּנָה אוֹר, כְּזֵכֶר רָחוֹק, תָּעָה.


צָנְחוּ צְלָלִים, הִבְהֲבוּ דִמְדּוּמִים כְּבַהֲזָיָה,

הֶחְיוּ שֵׁישׁ הַבָּשָׂר, הֶעֱמִיקוּ חַגְוֵי שְׁרִירִים.

בְּתִמְהוֹן אוֹר אֵי־שָׁמָּה מֶבָּטֵי אֵל מַיְשִׁירִים

לְמֶרְחַק זְבוּל אֵין־סוֹף, מֵעֵבֶר לֶהֲוָיָה.


מַה נֶאֱלַם הֶגֶה בִּי, מַה הֶמְיַת לֵב שָׁכָכָה?

הַחַלּוֹן רָחַק כֹּה, הָרְחוֹבוֹת הוּמַךְ קוֹלָם.

כְּאַגָּדָה שְׁכוּחָה נִשְׁקְפָה הָעִיר מִבַּעַד לַסְּבָכָה.


מֶה אָנִי? חֲלוֹם בֹּקֶר. חַיַּי–צְלִיל נְשִׁיָּה.

רַק מְלֵאָה וְכַבִּירָה הֵרִיעָה הַדּוּמִיָּה

וְאוֹן נְצָחִים רָן רֹן חַיִּים עַד הָעוֹלָם.

פריז, 1929


t נכר

בְּעֹלָם רֵיק בִּכְבוֹת דִּמְדּוּמִים,

עִם הַצְּלָלִים הָעֲמוּמִים

תּוֹעֶה אִישׁ בְּלֵב הַכְּרָךְ,

מְשָׂרֵךְ דַּרְכּוֹ כָּךְ.


לַמִּרְצֶפֶת צְעָדִים שָׂחִים:

הַיְנוּ הַךְ לִי כָּל הַדְּרָכִים,

מֵאֲשֶׁר יָצְאוּ שָׁם יָבוֹאוּ–

מִן הַתֹּהוּ אֶל הַבֹּהוּ.


קָרָה דְלוּחָה שְׁחָקִים נוֹטְפִים.

סְמוּרֵי כְּפוֹר זַלְזַלִּים עוֹטְפִים.

הָיְתָה פַּעַם שֶׁמֶשׁ יָפָה–

וְקָפְאָה.


רַק אַדֶּרֶת מְכֻרֶבֶּלֶת

עוֹד עַל שְׁתַּיִם מִתְנַהֶלֶת.

פַּעַם הָיָה, חָלַם אָדָם–

וְנָדַם.

נאנסי, 1929



שְׁבִיל הָעֲקַלָּתוֹן, חַתְחַתֵּי אֶבֶן רָצוּף,

מִתְחַמֵּק כִּנְחַשׁ צוּרִים, כְּגִיד בִּבְשַׂר הָהָר.

כַּחֲלוֹם בְּעִקְבוֹתֵינוּ עֲתַר עֲרָפֶל יָצוּף

וְשַׁאֲגַת אֶשֶׁד עוֹלָה– כְּהֵד מִמֶרְחָק זָר.


בְּתַרְדֵּמַת נֶצַח עֲצוּמֵי גְלָמִים שְׂרוּעִים

וּנְשִׁימָתָם–צִנָּה עֲמֻקָּה עַד בְּלִי דַי.

מְחוּקֵי־פֶּה וָעַיִן קָדְקָדֵי סְלָעִים תְּלוּיִים,

מִתְנַשְׂאִים בִּבְדִידוּתָם מֵעַל לִתְהוֹם הַגַּיְא.


אַךְ גֻלּוֹת מַיִם הוֹלְמוֹת בְּעוֹרְקֵי צוּר נְפוּחִים,

הַגְּלָמִים הַמֻּפְלָּמִים רָן דֹּפֶק פֶּלִיא בָּם.

צְמַרְמֹרֶת רַעֲנָנָה מַרְעִידָה קוֹצִים כְּסוּחִים

וְרוֹטְטִים צִיצֵי אֹדֶם כְּדַם הַלֵּב הֶחָם.


מִי בִּתֵּר הָעַרְפִלִים וְחָשַׂף מַחֲזֵה פְּלָאִים?

הַשֶּׁמֶשׁ סִכְסֵךְ הָרִים בְּמַעֲרְבֹּלֶת אוֹר:

יְשֵׁנֵי־עוֹלָם עוּרוּ, יֵחָלְצוּ עַצְמוֹת סְלָעִים

וְחַיִּים יְזֹרָבוּ בַּצּוּק וּבְנִקְרַת צוּר!

1930



נֶחְנָקִים יְעָרוֹת בְּבֶטֶן עֲנָנָה,

חֶזְיוֹנוֹת שַׂגִיאִים נִמְחָקִים בָּהָר.

הֲיִדֹּם צַעֲדֵּנוּ בַּאֲפֵל הַסַּכָּנָה?

הֲיִשְׁכַּח שַׁאֲגָתוֹ הָאֶשֶׁד הַשָּׁר?


כִּי יָלִיט עֲרָפֶל אֳפָרִים, מֶרְחַקִּים,

הֲנֵדַע, יֵשׁ שִׂיאִים הַטּוֹבְלִים בָּאוֹר.

וּפְלָאִים בְּהִירִים בֶּעָנָן מְחַכִּים…

עוֹד יָקוּם הֶחָזוֹן מִדּוֹר אֱלֵי דוֹר.

שטרבסקה פלסו, 12 ספטמבר 1930

בִּדְעֹךְ הַיּוֹם1

הַיּוֹם דָּעַךְ לְאַט, שָׁמַיִם נֶעְכָּרוּ–

גִּגִּית כְּפוּיָה עַל אָרֶץ הַשְּׁכוּחָה לָעַד.

מֵאֶבֶן עַד בָּשָׂר מְזֵי קָרָה סָמָרוּ,

וְעֶצֶב עַז מִכְּפוֹר הַלֵּב לוֹחֵץ בִּצְבַת.


הָהּ, דִּמְדּוּמֵי אֵין־נֹגַהּ בְּרִיק בֵּין הָעַרְבַּיִם

כְּאַדְמוּמִית הַחֹלִי הַמְבַשְּׂרָה רַק רָע!

אוֹרוֹת תּוֹעִים בַּבֹּץ יָבוֹאוּ מֵאַפְסַיִם

בַּאֲפֵל חֶדְרִי הוֹדִיעַ אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.


בִּשְׁאוֹן בָּתֵּי מוֹעֵד, בֵּין נֹעַר חַי, צוֹלֵחַ,

כְּהֲמִית הַקּוֹנְכִיָּה מַפְצִיעַ הִי יַתְמוּת.

וּבְמִצְהֲלוֹת הֵידָד אַקְשִׁיבָה: יֵאָנֵחַ

מִישֶׁהוּ כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת.

1932



  1. בנגינה הנכונה.  ↩︎

הַיּוֹם דָּעַךְ לְאַט, שָׁמַיִם נֶעְכָּרוּ–

גִּגִּית כְּפוּיָה עַל אָרֶץ הַשְּׁכוּחָה לָעַד.

מֵאֶבֶן עַד בָּשָׂר מְזֵי קָרָה סָמָרוּ,

וְעֶצֶב עַז מִכְּפוֹר הַלֵּב לוֹחֵץ בִּצְבַת.

הָהּ, דִּמְדּוּמֵי אֵין-נֹגַהּ בְּרִיק בֵּין הָעַרְבַּיִם

כְּאַדְמוּמִית הַחֹלִי הַמְבַשְּׂרָה רַק רָע!

אוֹרוֹת תּוֹעִים בַּבֹּץ יָבוֹאוּ מֵאַפְסַיִם

בַּאֲפֵל חֶדְרִי הוֹדִיעַ אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה.

בִּשְׁאוֹן בָּתֵּי מוֹעֵד, בֵּין נֹעַר חַי, צוֹלֵחַ,

כְּהֲמִית הַקּוֹנְכִיָּה מַפְצִיעַ הִי יַתְמוּת.

וּבְמִצְהֲלוֹת הֵידָד אַקְשִׁיבָה: יֵאָנֵחַ

מִישֶׁהוּ כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ נַפְשׁוֹ לָמוּת.

1932


בְּרוּחַ וָעָב, בְּלֵיל סְתָו מְאֻחָר,

עֵת מַרְתִּית בַּחשֶׁךְ כָּל עֵץ,

מַפְצִיעַ בַּיַּעַר עָשָׁן נֶעְכָּר,

תִּמְרָה מַחְנִיקָה, כַּחֲרוֹן לֵבָב מַר

אָפוּף פַּחְדֵי קֵץ.


בֶּאֱשׁוּן מַחְשַׁכִּים, בֵּין צִלְלֵי זַעֲוָה,

זִיק תּוֹסֵס וְלוֹחֵשׁ.

יוֹדַעַת גַּחֶלֶת לִנְצֹר לֶהָבָה.

עָמֹק בְּרִמְצָהּ מְדוּרָה עֲזוּבָה

מְשַׁלְהֶבֶת הָאֵשׁ.




  1. בנגינה הנכונה.  ↩︎

בְּמִדְרוֹן הָר עַד הַרְחֵק נִשָּׂא אֲבַק זְהָרָה,

הַבֹּקֶר בּוֹחֵשׁ זִיווֹ בְּאֹדֶם הַשַּׁלֶּכֶת.

לַעֲיֵפָה תִּרְבַּץ אֶרֶץ, כֹּה לֵאָה וּמְאֻשָּׁרָה.

וְטוֹב כִּי אֵשֵׁב פֹּה, כִּי אֵין לְאָן לָלֶכֶת.


בְּרִדְתִּי לְאַט לִי. אַל יָרַט לִי מִשְׁעוֹלִי.

מְתוּחִים קוּרֵי תִּשְׁרִי וְשׁוֹזְרִים חֲלוֹם זָהָב.

עוֹד רִשְׁתּוֹת קַיִץ חוֹלֵף מִימִינִי וּמִשְׂמֹאלִי,

מְלַפְּפוֹת מַבָּט לַח כְּזֵכֶר מַה שֶׁאָהַב.


מְחַיְּכִים מְפֻיָּסִים וְצוֹנְחִים אַרְצָה עָלִים,

וְהוֹזֶה אִילָן חָשׂוּף כִּי שָׁב לִשְׁנוֹת עֲלוּמִים.

הִתְפָּרְקִי גַּם אַתְּ, נַפְשִׁי, מַשָּׂא יָמִים בָּלִים,

וְנָחוּ פֹּה לְרַגְלַי, כְּגַלֵּי טְרָפִים כְּתֻמִּים.


בשביל הזה
זכרון נעורים
שירים לאלמוני
שיחה יגעה
ריחה של אדמה
חבר קבוץ בנגב
חבר קבוץ ותיק
האב
פגישה
[קווצות מדבללות, טרופות־צנופות בסער]
[אמרתי כבר: שקע הלב ולא יוסף]
על ים יפו
עיר מפצצת
[נדח בחרש העבות]
עשן מר
[ואם המראת רום ושוט]
הזחל
[כדג נפלט ליבשה]
למשוררת
אגרת
כורה נדח
משא חבקוק
אבי
[האם משפל זה אבד מנוס?]
הלך
ברכות הדגים בלילה
סערה בעמק
הערבה ממעלה עקרבים
מכתש חתירה
המוצא
שטפון בודי חיאני
עין נטפים
הנקודה
במכרות שלמה
ים אילת
האלה בדן
סאסא
אדמית
בהגלות האור
לדגניה
על הכנרת
בגאון הירדן
בדרך לכורזין
טיול אביבי
שירי
אתם הדברים הנפלאים
שלש תמיהות בטרם שחר
קץ הימין
עץ הפואנציאנה
בשובי הביתה
ארבעה שיחי ורד
כציצי בר
בטרם סער
כצפור אפרת הנוצה
רוח ים
מתועפות כתף
ימינו קלים
לאמתי
בדרך ליחיעם
התעוררות
התיחדות
כרת הגאלה
דבר המצפן
תהלת הקרבניט
הקדשה
הדרן ליומך
מול רנת רבים
אתה היתד
ותהי
ביתי
יום אחד
לבן ולבת
מחשבת הקבוץ
פתיחה
פניהם עלומות
המשתה הגדול
במערבלת המטהרת
דיות, תנים ואנשים
שיר העץ הגדוע
הקטיף

נר לרעיתי שושנה


אֶרֶץ נֵכָר. גַּם חוּצוֹת גַם שָׁמַיִם לַזָּר מִתְנַכְּרִים,

פִּיחַ קִרְיָה קְדוֹרַנִית, נִיד רַכֶּבֶת, קִשְׁקוּשׁ קַַַרְתָּנִים.

זָרִים בַּחַלּוֹן גַם זוּגוֹת עֲדָרִים הַמְטַפְּסִים בֶּהָרִים

אַף חוֹד הַסְּלָעִים הַמַּבְקִיעַ מִגֵּיא הַבָּכָא לַעֲנָנִים.


עִבּוּרוֹ שֶׁל הַכְּפָר. עַל הַשֹּׁקֶת, כַּהֲמוּלַת חַרְדְּלִית,

לְגַלְגַַּל טַחֲנָה יְשָׁנָה שׁוֹפֶכֶת זִרְמָהּ הַנִּסְעָר,

צְחוֹק הַנְּעָרוֹת מִתְרוֹנֵן בִּצְלִילִים שֶׁל לָשׁוֹן מִלְעֵילִית

שֶׁאִם גַּם הֵבַנְתָּ מִלָּה בָּהּ לַחֲנָהּ, לַהֲגָהּ לְךָ זָר.


בַּקַּרְפִּיף הֶחָבוּי בֵּין עֵצִים הַחַמָּה עֲנָנָה מְעִיבָה.

מְסוּבִּים מַעֲגָלִים מִסָבִיב לְיַד הַגָּדֵר הַדְּחוּיָה.

יַד פּוֹרֶטֶת בְּאוֹן עַל גִיטָרָה, וּרְנָנָה בִּגְאוֹנָהּ, בְּלַהֲבָה

כְּשִׁיר עַל נְהָרוֹת בְּבָבֶל אוֹ אַף כִּתְרוּעוֹת הַלְלוּיָה.


בֵּין כִּתְפֵי בַּחוּרִים חֲסוּנִים, שֶׁהֵעִיפוּ הַנֵּס כִּבְשׂוֹרָה

בַּטוּחוֹת מִתְעַגֶּלֶת כְּתֵפֵךְ, קַשּׁוּבָה וְעוֹמֶסֶת בָּעֹל.

צָדַנִי אָז אוֹר מַבָּטֵךְ עֵת שְׂפָתַיִךְ חִיְכוּ בְּחֻמְרָה,

וּבְלִי לְהַגִּיד אַף מִלָּה כְּבָר אָמְרוּ אֶת הַכֹּל, אֶת הַכֹּל.


אַהֲבָה מִפְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה? הֵן יִצְחַק הַשּׁוֹמֵעַ עַל כַּךְ.

עוֹד בֵּינֵינוּ דָבָר לֹא נָפַל, הַנָּכְרִית הַקְּרוֹבָה וִיקָרָה,

אַךְ אֵי שָׁם בְּעֹמֶק יֵשֵׁנוּ גוֹרָל כְּבָר נֶחְתַּם וְנֶחְתַּךְ

בְּאֵין זְכוּת עִרְעוּר עַל דִּינוֹ וּשְׁבִיל שֶׁמּוֹלִיךְ חֲזָרָה.


וּכְאִלו הִכַּרְתִי מִכְּבָר חִין פָּנַיִךְ, כָּל תָּג וְכָל תָּו,

וְגַם זֶה הַצְּרָם בְּרַקָתֵךְ, וּבְטֶרֶם קְרָאתִיךְ עוֹד בְּשֵׁם

בְּקַדְמַת שַׁחֲרִי פְּגַשְׁתִּיךְ כְּיֶלֶד חוֹרֵז עִקְבוֹתָיו

בְּצֵאתוֹ לְעוֹלָם מִטָּרֵף מִסֵתֶר כַּנְפֵי אָב וָאֵם.


עַל בִּקְתַת הוֹרָתֵךְ רָעֲשׁוּ צַמָּרוֹת כַּאן בְּיַעַר הַטַטְרָה,

הוּצַק בִּשְׂפָתַיִךְ רַחְשָׁם וְאָפְלָם בְּעֵינַיִךְ יָרוֹן.

כְּיַיִן יָשָׁן בִּי לֹא פָּג עוֹד נִגּוּן סָב, הַמָּרָא דְאַתְרָא

בַּעֲיָרָה נִשְׁכָּחָה, עַל סוּגְיָה עַתִּיקָה, קְשַׁת פִּתְרוֹן.


אַךְ לָמָה וְאֵיךְ זֶה מִבְּעַד לִצְלִילֵי לְשוֹנֵךְ לִי זָרָה

הֵד קְדוּמִים הִתְנַגֵּן מִבְּצִיר אֲבִיעֶזֶר, חֶלְקַת יִזְרְעאֵל?

וְלָמָּה נֵעוֹרוּ בַּלֵב עֵת בַּסֵּתֶר דָּמִי לָךְ קָרָא

נִיבִים עַתִּיקִים כְּ"אֶעֱלֶה בְּתָמָר" וְ"רֹאשֵׁך כַּכַּרְמֶל"?


בְּכָל שֶׁהָיָה בֵּינוֹתֵינוּ יָדַעְנוּ אוֹ חַשְׁנוּ בְּלִי דַעַת

הַיָּד הַטְּמִירָה, הַבּוֹטַחַת, זֶה אֶל זֶה הִצְמִידַתְנוּ לָעַד,

עַל פְּנֵי מְצוּלוֹת בִּעוּתִים אֶת דַּרְכֵּנוּ הֵיְשִׁירָה בְּלִי רַעַד

כְּרוּחַ מַנְחָה הַדּוּגִית הַצּוֹלַחַת מִשְׁבָּר בַּל תֹּאבַד.


וְעַתָּה אַתְּ אֵינֵךְ לְצִדִּי… דּוּמָם אֶשְׁתּוֹמֵם עַל הַהֶעְדֵר

שֶׁל יֵשׁוּת שֶׁהִיא נֶפֶשׁ חֶלְדִּי, וַדָּאִית כָּאֲוִיר וְכָאוֹר.

וּבְשִׁבְתִּי לְבַדִּי, לְבַדִּי אֶל מוּל אִלְמוּתוֹ שֶׁל הַחֶדֶר,

הֲזֹאת אַתְּ הַמְּצִיצָה בְּגַבִּי, שֶׁהָלַכְתְּ כַּךְ מִבְּלִי לַחֲזֹר?


משירי ריינר מאריה רילקה


אֲנִי כְּמוֹ דֶּגֶל אֲפוּף מֶרְחֲקִים

אֲנִי חָשׁ מֵרֹאשׁ הָרוּחוֹת הַבָּאוֹת, אֲנִי חַיָּב לַחְזוֹתָן

בְּעוֹד הַדְּבָרִים לְמַטָה אֵינָם זָזִים,

הַדְּלָתוֹת עֲדַיִן נִסְגָּרוֹת לְאַט וּבְאֵשׁ הָאָח דֻּמִיָה.


וַאֲנִי יוֹדֵעַ כְּבָר הַסְּעָרוֹת, אֲנִי נִרְגָשׁ כַּיָּם,

אֲנִי מִתְרַחֵב וּמִתְקַפֵּל אֶל תּוֹכִי,

אֲנִי מִתְחַבֵּט לְגַמְרֵי לְבַדִּי

בַּסַעַר הַגָּדוֹל.


לחללי מלחמת הלבנון


הַיוֹם הֶחְשִׁיךְ מְאֹד וְלַיְלָה רַד.

הַקִּבּוּץ כֻּלוֹ עַל בָּתָּיו, גַּנּוֹתָיו

לְחֵיקוֹ הַרָחָב נֶאֱסַף.

אַךְ פַּאֲתֵי מַעֲרָב בּוֹעֲרוֹת עוֹד

כְּגַחֲלֵי מְדוּרָה טֶרֶם כְּבוֹתָהּ

בְּאֵשׁ אֲדֻמָּה. עַל קְלַף שַׁחַק שָׁחוֹר

זֶה כְּתַב מְגִלָּה שֶׁלֹא תְפֻעֲנַח

וְאוּלַי בָּבוּאַת שְׂרֵפָה רְחוֹקָה

וְנֶפֶש לְאֵלֶה

שֶׁלֹא יָשׁוּבוּ עוֹד,

שֶׁלֹא יָשׁוּבוּ עוֹד.



כְּנֶגֶד שִׁבְעָה יָמִים בְּמִצְרַיִם


פְּגִישָׁה


בְּכֵפֶל דְּמוּתֵךְ אַתְּ שְׁמוּרָה,

חֲנוּטָה וְחַיָּה שְׁנוֹת אַלְפַּיִם:

אַתְּ מִפְלָט וּמִשְׁעָן בַּצָרָה

וְאַתְּ כּוּר הָעַבְדוּת הַמָּרָה,

אֶרֶץ מִצְרַיִם!


סִפּוּרֵי הַיַלְדוּת דִבְּרוּ אֱמֶת

עַל קִבְרוֹ שֶׁל סֶתִי


סִפּוּרֵי הַיַלְדוּת הָרְחוֹקִים, הַתְּמִימִים,

שֶׁפִּקְפַּקְנוּ בָּהֶם כָּל הָעֵת –

עַל חָכְמַת חַרְטֻמִּים

וּנְחָשִׁים וּקְסָמִים,

וּרְאוּ – הֵם דִּבְּרוּ אֱמֶת!


בְּאַרְמוֹן הַמַּלְכָּה חַתַפְּשׁוּת


מִי בָּנָה? הַמַלְכָּה? בַּעֲלָהּ? אֲהוּבָהּ?

הֲאִם כָּל זֶה לֹא הַיְנוּ הַךְ?

הֵן עָבְדוּ פֹּה בַּפֶּרֶךְ אַלְפֵי רְבָבָה,

שֶׁחָיוּ וְגָוְעוּ וְיָדְעוּ אַהֲבָה,

וּפָעֳלָם וְסִבְלָם נִשְׁכַּח.


מוּל הַסְפִינְקְס שֶׁל רַעֲמְסֵס


הוֹד שֶׁל גְבוּרָה וְתִפְאֶרֶת הָעַד

לְכַפּוֹת־הָאֲרִי שֶׁל רַעֲמְסֵס.

אַךְ בִּדְמִי הַלִּבּוּב קוֹל כָּאוּב לִי לָאַט:

אַשְׁרֵי זֶה הָאִישׁ מִטִּפְרֵיהֶן נִמְלַט

וַאֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ נֵס.


מוּל אַסִטִילַת נִצָחוֹן


הָאַלָּה הַמוּנֶפֶת בְּבוּז וְחֳרִי

עַל שָׁבוּי אַסִיָתִי מַחְשֶׁה…

הִנֵה “אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי”.

הַדָּם מְכַסֶּה אֶת כַּפּוֹת הָאֲרִי.

וַיָקָם עָלָיו מֹשֶׁה.


בֵּין עַמּוּדֵי מִקְדָש בְּכַרְנַךְ


שַׂגִּיאִים־עֲנָקִים עַמּוּדֵי כַּרְנַךְ

בִּדְמִי אַפְלוּלִית וּמִסְתּוֹר.

אֲבָל פַּעַם יָצָא מִמַחְשָׁךְ וּמַחְנָק

שֶׁל מַמְלֶכֶת מֵתִים אָדָם חַי שֶׁזָּרַק

אֶת צִוּוי הַחַיִים: יְהִי אוֹר!


מוּל אַנְדַרְטַת אַכְנַטוֹן


הַשּׂבַע נָסוּךְ עַל פְּנֵי כָּל מֶלֶךְ גֵּא

וְחִיוּךְ שֶׁל עָצְמָה וְשִׁלְטוֹן.

רַק אֶחָד – מַבָּטוֹ מְעֻנֶּה וְנוּגֶה,

וְהַצְּרָב עַל שְׂפָתָיו שֶׁל הוֹזֶה וְהוֹגֶה –

מְשׁוֹרֵר הָאֱמֶת – אַכְנַתוֹן.



עֵת יָשַׁב אַשְׁמְדַי

עַל כִּסְאוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה

אֵי מִי חָשׁ בְּוַדַאי

בְּגַחְמוֹת נְאוּמוֹ

כַּמָה סָר טַעֲמוֹ,

מַה נִקְלֶה זַעֲמוֹ –

הַבַּדַאי!


וּבִצְקוֹן מִלּוּלוֹ,

בִּגְאוֹן מִדְבָּרוֹ

וּבְצַחֲקוֹ רְתֵת,

הַלֹא שַׁח מִי לִרְאוֹת

תַּחַת כְּנַף מְעִילוֹ

כְּעִקְבוֹת רַגְלֵי שֵׁד…


בֵּין הֲמוֹן מַעֲרִיצָיו

בִּמְצִלְתָּיו וּבְתֻפָּיו

כִּי יֶחֱתֶּה אֵשׁ זָרָה,

הֲיֵשׁ מִי הַנִּצָב

מוּל מִזְבֵּחַ נִקְרַע

עַל אֵפֶר הָאָח הַקָרָה.


וּבִגְאוֹת הַתְּשׁוּאוֹת,

בְּחִנְגַת הַתְּרוּעוֹת

מִי יֶחְזֶה כִּמְאֻבָּן

עַל הַקִּיר אֶת הָאוֹת:

רַק עִיֵי מַשּׁוּאוֹת

וּנְהִי הַחֻרְבָּן.



לֹא דֶּשֶׁן זַיִת שָׂב, כְּסוּף רֹאשׁ

כִּי יִכָּתֵת בְּבֵית הַבַּד,

לֹא זַג עֵנָב וְדַם תִּירוֹשׁ

כִּי תִדָּרֵךְ פּוּרָה בַּגַּת,

לֹא כְּחֹל הַצֶּמֶל, כָּל פַּרְעוֹשׁ

לְמֶתֶק נִיחוֹחָה יִפַּת.


לֹא. טוּב הָאָרֶץ, פְּרִי הַיְקָר

בְּשַׂרְעַפַּי הֲלֹא נֶעְדָר,

כִּי כָּל תִּפְאֶרֶת הָאָטָד

בְּלַהַט פִּגְיוֹנוֹ הֶחָד,

כִּבְאֵשׁ סִרְפָּד בּוֹ תִכָּוֶה

בִּרְכַּת שָׂדֶה וְגַן רָוֶה.


כָּל עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי, יְרִיבַי וּשְׁלָלִי!

כֻּלְכֶם עוֹד תָּבוֹאוּ לַחְסוֹת בְּצִלִי,

עֵת אֵשׁ קִנְאָתִי עֲטוּרַת הֶעָווֹן

תֹּאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.




סַף בִּקְתָּתֵךְ שׁוֹמְרִים מֵעָל אֳרָנִים קִפְּחֵי צַמֶּרֶת

וּפִרְחֵי הַלְּפוּפִית מִלְמַטָּה כַּחֲלוֹמוֹת שְׁחָקִים.

בַּשְׁבִיל, בֵּין צִלְלֵי שְׂדֵרָה, הַזַּהֲרוּרִים מְשַׂחֲקִים

בִּשְׁלַל עָלִים, שְׁיָר יַעַר עַד, שֶׁהֻפְקַד לָךְ לְמִשְׁמֶרֶת.


וְשׂוֹרֶרֶת בְּחָלָל זֶה אֲוִירָה כָּל כַּךְ אַחֶרֶת

וּמֻמְחָש פֹּה עַד לַחְתּוֹךְ בּוֹ הֵד אִוְשַׁת הַמֶּרְחַקִּים.

חֲסוּמָה דַּלְתָּהּ מֻבְרַחַת בִּפְנֵי כָּל תְּשׁוּאוֹת שְׁוָקִים

וְהֶמְיַת יוֹנָה נִסְעֶרֶת בָּאַפְרִיזָה מְנַסֶּרֶת.

*

פֹּה תֵעוֹרְנָה, עוֹר תִּקְרוֹמְנָה אַגָּדוֹת יַלְדּוּת אָהַבְתָּ.

הַכִּפָּה הָאֲדֻמָה עוֹד רָצָה, סַל נוֹשֵׂאת לְסַבְתָא

וְהַזְאֵב שְׁתֵיהֶן בּוֹלֵעַ. מִי יַצִּיל עוֹלָם מִבֶּלַע?


מִי יַחְיֶה תֵּבֵל נִטְרֶפֶת, אוֹר נוֹפֶיהָ, זִיו שַׁלְהַבְתָּהּ?

בַּת הַמֶלֶךְ הַמְכֻשֶׁפֶת מְצַפָּה לְבוֹא הַפֶּלֶא

וּמֻשְׁלֶכֶת בַּמִרְפֶּסֶת נַעֲלָהּ שֶׁל סִינְדֶרֶלָה.



1


מְחֻסְפֶּסֶת גֵו דַּקַּת־בַּד אִזְדָּרֶכֶת

יָפָה בְּכִפָּתָהּ הַמִתְפָּרְשָׂה לָרוּם.

גֶּזַע חֲלַקְלַק לַפִיקוּס הַקָּסוּם

וּבְרַק עַלְוָה פְּרוּצָה, לָרוּחַ מְחַיֶּכֶת.


הִיא רַכַּת לֵבָב. צַמַרְתָּהּ נִמְשֶׁכֶת

לִתְפּוֹס בְּאֶצְבָּעוֹת הוֹזוֹת חֶבְיוֹן חָלוּם.

בְּשֶׁפַע לִבְלוּבָהּ סוֹד שִׂבָרוֹן עָלוּם

מְסַלְסֵל אֶת צְמִיחָתָהּ הַמִשְׁתַּפֶּכֶת.


אַךְ נִלְפָּתִים יַחְדָו בִּכְמִיהָתָם אֶל עָל,

בְּשֶׁלֶב פֹּארוֹת. בַּעֲבוֹר בָּן נֶשֶׁב קַל

הֲדַר עָלָיו תַּחַת עֻלָּהּ כּוֹרֵעַ


כְּמָג נִשְׁכַּח מִמֶנוּ כָּל קֶסֶם נַעְנוּעָיו,

וְהִיא, הָאִזְדָּרֶכֶת, שׁוֹקֶטֶת בִּזְרוֹעָיו

כְּמוֹ אֵיתָנוּתָן הוּצְקָה בְּכָל בַּדֶּיהָ.




  1. מקרה נדיר בטבע נתגלה בבית זרע: גרעין של אזדרכת נקלט בגזע פיקוס והצמיח בתוכו עץ ענף הצמוד לאכסנאי.  ↩︎

לְזִכְרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לֵוִינְסוֹן


אַתָּה, עוֹלָמִי, הֲעוֹדְךָ נִפְתָּח

לְאִתּוּת כּוֹכָבִים רְחוֹקִים,

לְלַחַשׁ דְּשָׁאִים,

לִנְשִׁיבַת הָרוּחוֹת,

לְצִוְחַת צִפּוֹר לֵיל,

לְשַׁוְעַת אָדָם,

לְשַׁעֲטַת לֵב בּוֹדֵד

לְאֵי־שָׁם.

*

אֵיךְ נֶאֱטַם לְלֹא הֵד וְזִיק אוֹר

כְּעִיר נְצוּרָה בְּחֶשְׁכַּת הַמָּגוֹר?

אֵיכָה הֻסְגַר לַהֲמוֹן עוֹלַם שָׁוְא

טְרוּף עִוְעִים וְאַכְזָב,

לְהֹלֶם תֻּפֵּי הַטַּמְטָּם –

בְּבוּעַת לְהָדָם,

בְּלִי כּוֹכָב, בְּלִי אָדָם?

תַּם.



לזכרה של ל.כ.ג.


יוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקִים מַסָעֶיהָ

אַךְ גַם אִם תַּרְחִיק נְדוֹד

תָּמִיד קְרוֹבָה הִיא מְאֹד

אֶל קִנָּהּ הָרוֹגֵעַ.


אֲמוּצַת גַף, זַכַּת עַיִן

וּמְסוֹעֶרֶת נוֹצָה

אֶת דַרְכָּהּ בַּסוּפָה תִּמְצָא

לֹא נוֹדַע אֵיךְ וּמֵאַיִן.


עַל גוֹזָלֶיהָ תָּעִיר,

בִּכְנָפָהּ תְּטַפֵּחַ;

מֵאֵשׁ תּוּקַד עַל מִזְבֵּחַ

זִיק שַׁלְהֶבֶת טָמִיר.


רֶטֶט גֵוָּהּ – אֵלֶם תְּהוֹם.

נִיעַ שְׂפָתֶיהָ בְּלִי קוֹל

בְּנִבְכֵי יֵשׁוּתִי יִצְלֹל

בְּלַחְשִׁי: יֹאבַד יוֹם…



בעקבות שיר עם יהודי


חוֹלְנָה חוֹלְנָה, סוּפוֹת זַעַם,

שַׁעֲתְכֶן עַכְשָׁו –

זֶה שִׁיר עֶרֶשׂ שָׁרוּ פַּעַם

בְּאָזְנֵי הַטָּף.


וּבָאֲרֻבָּה הֵילִילוּ

בְּדְחִי מְחוֹלָם

כָּל רוּחוֹת הַשְּׁאוֹל כְּאִלוּ

כְּבָר יָרְשׁוּ עוֹלָם.


הוֹלוּ, הוֹלוּ, רוּחוֹת פֶּרֶא,

שַׁעֲתְכֶן עַכְשָׁו.

אַךְ עָמוֹק טָמוּן הַזֶּרַע

בְּאַדְמַת הַסְּתָו.

*

שָׁם בְּתַכְרִיכֵי הַשֶׁלֶג

נָם כָּל נִיר וָאֵב,

נֶאֱלְמָה הֶמְיַת הַפֶּלֶג,

וּכְמִיהַת הַלֵּב.


אַךְ יֵשׁ יוֹם – יָרוֹן שִׁיר פֶּלֶא

מִמְרוֹמֵי שְׁמֵי־זִיו,

וּלְרִבּוֹא זְרָעִים מִכֶּלֶא

דְּרוֹר יִקְרָא אָבִיב!


*

חוּג הָאוֹר הוֹלֵךְ וָצָר

וְנִסְגַר

סְבִיבוֹתַי

וְעֵין זַרְקוֹר רָחוֹק

תָּרָה אַחֲרַי,

מְהַבְהֶבֶת מֵעָלַי בָּעֲלָטָה

בָּהּ נִבְלָעִים אֶחָד אֶחָד

כָּל הַדְּבָרִים הַגְּלוּיִים לְאוֹר יוֹם,

הַדְּרָכִים, הַשּׁוּחוֹת, הַקּוֹצִים,

הַגֶּשֶׁר חוֹצֶה הַנַּחַל.

הָעֵצִים הַמְלַבְלְבִים בְּצִדָם

זוֹקְרִים קוֹמָתָם – גָּלְמֵי פַּחַד.

הַשְּׁעָטוֹת, הַצְּחוֹקִים, הַקּוֹלוֹת

נְסוֹגִים מִמֶנִי לַמֶּרְחָק

וְאֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד פִּשְׁרָם.

עוֹד מְעַט תִּכְבֶּה בַּהֶרֶת הָאוֹר

הַבּוֹלֶשֶת אַחֲרַי

וְאֶבָּלַע גַם אֲנִי

בַּמַחְשַׁכִּים.

שִׁירַי כְּמוֹ נִכְתְּבוּ בִּדְיוֹ סְתָרִים

אֲשֶׁר סָמוּךְ לִכְתִיבָתָם נִמְחֶקֶת,

וְרַק כְּתָמִים חִוְרִים, עִקְבוֹת דִּמְעָה

עַל הַנְּיָר הַלָּבָן,

מְכַסִּים עַל הָרֵי הַיָּגוֹן וּפִרְצֵי לַבַּת אֵשׁ,

הָנֵץ תִּקְווֹת שֶׁאָבְדוּ

שֶׁבָּרְקוּ וְנָגוֹזוּ

בִּשְׁמֵי כּוֹכָבִים הַנּוֹפְלִים אֶל לַיִל אָפֵל,

וְאוּלַי יוֹם יָבוֹא, עוֹד דּוֹר דּוֹרוֹתַיִם,

וְקוֹרֵא אַלְמוֹנִי יְפַעְנַח אוֹתִיוֹת

שִׁירַי הַמְּחוּקוֹת.

יְהַבְהֲבוּ לְנֶגֶד עֵינָיו שׁוּב

בְּחִיוּתָן הַאַלְמוּתִית.


מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל
  • אמיר ברטוב
  • עדנה הדר
  • צחה וקנין-כרמל
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!