בְּאֶרֶץ סִין חַי לְפָנִים נַעַר עָנִי, תַּלְמִיד הָיָה הַנַּעַר וּשְׁמוֹ מִי. הַנַּעַר הָיָה עָנִי כָּל כָּךְ עַד שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֲפִלּוּ בְּמַה לְּשַׁלֵּם בְּעַד סֵפֶל תֵּה. אֵין סָפֵק,שֶׁהַנַּעַר הָיָה מֵת מֵרָעָב, אִלּוּ לֹא נִמְצָא בַּעַל בֵּית־תֵּה אֶחָד, אֲשֶׁר רִחֵם עָלָיו וְדָאַג לִמְזוֹנוֹתָיו, הֶאֱכִיל אוֹתוֹ וְהִשְׁקָהוּ חִנָּם, אֵין כָּסֶף.
יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ מִי אֶל אִישׁ־חֲסָדָיו וְאָמַר לוֹ:
– הִנֵּה אֲנִי הוֹלֵךְ מִכָּאן, אַךְ כֶּסֶף אֵין לִי לְמַעַן אוּכַל לְשַׁלֵּם לְךָ בְּעַד כָּל הַטּוֹב אֲשֶׁר עָשִׂיתָמָּדִי. אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אֲסִיר־תּוֹדָה – וְעַתָּה, רְאֵה, אֶת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ.
וּבְאָמְרוֹ כָּךְ הוֹצִיא הַתַּלְמִיד מִי מִכִּיס מְעִילוֹ חֲתִיכַת גִּיר צָהֹב וְצִיֵּר בּוֹ עַל גַּבֵּי קִיר בֵּית־הַתֵּה חֲסִידָה. הַחֲסִידָה נִרְאֲתָה כְּחַיָּה, אַךְ הִיא הָיְתָה צְהֻבָּה.
– חֲסִידָה זוֹ – אָמַר מִי – תָּבִיא לְךָ בְּרָכָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת וּתְשַׁלֵּם לְךָ שִׁבְעִים וְשֶׁבַע פְּעָמִים יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר אֲנִי חָב לְךָ. כָּל פַּעַם שֶׁיִּתְאַסְּפוּ אֶצְלְךָ אוֹרְחִים וְהֵם יִמְחֲאוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים כַּפָּיִם – תֵּרֵד הַחֲסִידָה מֵעַל הַקִּיר וְתֵצֵא בְּמָחוֹל, אוּלָם זָכוֹר תִּזְכֹּר, כִּי אָסוּר לְאַלֵּף אֶת הַחֲסִידָה לִרְקֹד לִפְנֵי אָדָם אֶחָד בִּלְבָד, וְעַכְשָׁו –הֱיֵה שָׁלוֹם…
לֹא הִסְפִּיק עוֹד בַּעַל בֵּית־הַתֵּה לַעֲמֹד עַל טִיב הַדָּבָר וּמִי כְּבָר יָצָא מִן הַחֶדֶר וּפָנָה לְדַרְכּוֹ.
רְגָעִים אֲחָדִים עָמַד הָאִישׁ לִפְנֵי הַחֲסִידָה הַצְּהֻבָּה, הַמְצֻיֶּרֶת עַל הַקִּיר, הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְהֵנִיעַ בִּכְתֵפָיו, כִּי לֹא הֶאֱמִין שֶׁחֲסִידָה זוֹ יְכוֹלָה לִרְקֹד, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֶחְלִיט לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר.
עוֹד אוֹתוֹ עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר בְּבֵית־הַתֵּה נֶאֶסְפוּ אוֹרְחִים רַבִּים, פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר:
– רַבּוֹתַי, עֲשׂוּ עִמִּי חֶסֶד וּמַחֲאוּ כֻּלְּכֶם שָׁלשׁ פְּעָמִים כַּף עַל כָּף.
הָאֲנָשִׁים נַעֲנוּ לְבַקָּשָׁתוֹ וּמָחֲאוּ: חַת,שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ – וּכְהֶרֶף־עַיִן יָרְדָה לְתִמְהוֹנָם הַגָּדוֹל הַחֲסִידָה הַצְּהֻבָּה מֵעַל הַקִּיר וְיָצְאָה לִפְנֵיהֶם בְּמָחוֹל. מִתְפַּלְּאִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים הִסְתַּכְּלוּ הָאוֹרְחִים בַּחֲסִידַת־הַפְּלָאִים וְלֹא יָכְלוּ לִגְרֹעַ־עַיִן מֵרִקוּדֶיהָ הָעַלִּיזִים וְהַמְשַׁעַשְׁעִים.
אַחֲרֵי שֶׁרָקְדָה שְׁלשָׁה מְחוֹלוֹת, כָּל מָחוֹל יָפֶה וְעַלִּיז מִקּוֹדְמוֹ, חָזְרָה אֶל מְקוֹמָהּ וְשׁוּב נִרְאֲתָה מְצֻיֶּרֶת עַל הַקִּיר. הָאוֹרְחִים לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם מֵרֹב הִתְפָּעֲלוּת – תָּמְהוּ וְהִתְפַּלְּאוּ וְלֹא יָכְלוּ לְהַאֲמִין לַאֲשֶׁר עֵינָם רָאֲתָה לִפְנֵי רֶגַע.
מִיָּד נִסּוּ אֶת הַדָּבָר הַנִּפְלָא הַזֶּה שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית – וּבְכָל פַּעַם, בְּמָחֳאָם שָׁלשׁ פְּעָמִים כַּפַּיִם יָרְדָה הַחֲסִידָה וְהֵחֵלָּה בְּרִקּוּדֶיהָ.
מִיָּד פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה בְּכָל הָעִיר וּבְכָל הַכְּפָרִים אֲשֶׁר בִּסְבִיבָתָהּ, וַאֲנָשִׁים רַבִּים הֵחֵלּוּ נוֹהֲרִים בַּהֲמוֹנֵיהֶם אֶל בֵּית־הַתֵּה, לִרְאוֹת אֶת הַחֲסִידָה וְאֶת פִּלְאוֹתֶיהָ וְהָאִישׁ הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִתְעַשֵּׁר מִיּוֹם לְיוֹם. עַכְשָׁו רָאָה, כִּי הַנַּעַר לֹא הֵתֵל בּוֹ וְטוֹבָה גְדוֹלָה שִׁלֵּם לוֹ כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ.
פַּעַם אַחַת נִכְנַס לְבֵית־הַתֵּה אִישׁ עָשִׁיר מְאֹד – מַנְדָּרִין, אֶחָד מִמּוֹשְׁלֵי הָאָרֶץ הַגְּדוֹלִים, רָאָה שֶׁמִּסָּבִיב לַשֻּׁלְחָנוֹת יוֹשְׁבִים אִכָּרִים, בַּעֲלֵי מְלָאכָה – כֻּלָּם אֲנָשִׁים צְנוּעִים וּפְשׁוּטִים, הִתְרַגֵּז מְאֹד וְאָמַר אֶל בַּעַל הַבַּיִת.
– בָּאתִי לִרְאוֹת אֶת הַחֲסִידָה הָרוֹקֶדֶת, אַךְ לֹא יָאֶה לִי לָשֶׁבֶת יַחַד עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֵלֶּה, גָּרֵשׁ אֶת כֻּלָּם מִן הַבַּיִת.
לֹא נָעִים הָיָה לְבַעַל בֵּית־הַתֵּה לְגָרֵשׁ אֶת אוֹרְחָיו, אַךְ פַּחַד הַמּוֹשֵׁל נָפַל עָלָיו וְהוּא נֶאֱלַץ לְמַלֵּא אֶת פְּקֻדָּתוֹ. מִיָּד קָפְצוּ הַמְשָׁרְתִים וְהַמֶּלְצָרִים עִם מַקְלוֹת עָבִים בִּידֵיהֶם – וְהָאוֹרְחִים נִתְפַּזְּרוּ בְּבֶהָלָה וּבָרְחוּ אִישׁ אִישׁ לְעֶבְרוֹ, אֶל כָּל אֲשֶׁר נְשָׂאוּהוּ רַגְלָיו.
אָז יָשַׁב הַמַּנְדָּרִין אֶל אַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת, קָרָא אֵלָיו אֶת בַּעַל בֵּית־הַתֵּה, הִנִּיחַ לְפָנָיו עֲרֵמָה גְדוֹלָה שֶׁל מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף וְזָהָב וְאָמַר לוֹ:
– קַח אֶת כָּל הַכֶּסֶף הָרַב הַזֶּה וּבַקֵּשׁ אֶת הַחֲסִידָה שֶׁתִּרְקֹד לְפָנַי.
בִּרְאוֹתוֹ אֶת כָּל עֲרֵמוֹת הַמַּטְבְּעוֹת מֻנָּחוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן, שָׁכַח בַּעַל בֵּית־הַתֵּה אֶת כָּל אֲשֶׁר אָמַר לוֹ מִי וְאֶת דִּבְרֵי הָאַזְהָרָה, אֲשֶׁר הִזְהִירוֹ לְבַל יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַחֲסִידָה לִרְקֹד לִפְנֵי אָדָם אֶחָד בִּלְבָד – וְהוּא מָחָא שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּכַפָּיו.
לְלֹא רָצוֹן הִתְנוֹדְדָה הַחֲסִידָה עַל גַּבֵּי הַקִּיר, לְלֹא רָצוֹן יָרְדָה וְרָקְדָה מָחוֹל אֶחָד. עָצוּב וְקוֹדֵר הָיָה מַרְאֵה הַחֲסִידָה וְהִיא דָמְתָה לִהְיוֹת חוֹלָה, וְגַם מְחוֹלָהּ לֹא הָיָה הַפַּעַם עַלִּיז כְּתָמִיד.
אַךְ סִיְּמָה הַחֲסִידָה אֶת מְחוֹלָהּ, חָזְרָה מִיָּד אֶל מְקוֹמָהּ עַל הַקִּיר וְלֹא יָרְדָה עוֹד מִשָּׁם.
לַשָּׁוְא צָרַח הַמַּנְדָּרִין, לַשָּׁוְא הִתְרַגֵּז וְרָקַע בְּרַגְלָיו וְתָבַע מֵאֵת בַּעַל בֵּית־הַתֵּה לְהַרְאוֹת לוֹ אֵת הַחֲסִידָה בִּמְחוֹלוֹתֶיהָ תְּמוּרַת כַּסְפּוֹ הָרַב, אֲשֶׁר שִׁלֵּם לוֹ – הַחֲסִידָה נִצְמְדָה אֶל הַקִּיר וְלֹא יָרְדָה מִמֶּנּוּ גַם כְּשֶׁמָּחֲאוּ לָהּ כַּפַּיִם פְּעָמִים רַבּוֹת.
בִּרְאוֹת הַמַּנְדָּרִין, כִּי אֵין הַחֲסִידָה רוֹקֶדֶת עוֹד, אָסַף אֶת כַּסְפּוֹ וְיָצָא בְּכַעַס גָּדוֹל מִבֵּית הַתֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת נִשְׁאַר עוֹמֵד עָצוּב וַחֲפוּי רֹאשׁ.
בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה דְפִיקָה חֲזָקָה בַּדֶּלֶת. בַּעַל בֵּית־הַתֵּה פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְהִנֵּה רוֹאֶה הוּא, מִי עוֹמֵד לְפָנָיו וְשׁוֹתֵק. מִיָּד נִזְכַּר בְּדִבְרֵי־הַזְהָרָתוֹ וְעֵינָיו מָלְאוּ דְמָעוֹת וְלִבּוֹ – חֲרָטָה. הוּא רָצָה לְהִצְטַדֵּק בִּפְנֵי מִי וְחִכָּה לִשְׁמֹעַ מִפִּיו נְזִיפָה עַל מַעֲשֵׂהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה – אַךְ הַנַּעַר שָׁתַק, הִבִּיט בּוֹ וְשָׁתַק וּלְבַסּוֹף הוֹצִיא מֵחֵיקוֹ חָלִיל קָטָן, הֵחֵל תּוֹקֵעַ בּוֹ נוּגוֹת וּמִבְּלִי לְהָעִיף אַף מַבַּט־עַיִן אֶחָד לְעֵבֶר בַּעַל בֵּית־הַתֵּה פָּנָה לַאֲחוֹרָיו וְהֵחֵל מִתְרַחֵק – מִיָּד הִתְנוֹעֲעָה הַחֲסִידָה, קָפְצָה מִן הַקִּיר וְהָלְכָה אַחֲרָיו.
מֵאוֹתוֹ יוֹם עוֹד אִישׁ לֹא רָאָה אֶת הַנַּעַר מִי וְאֶת הַחֲסִידָה הַצְּהֻבָּה הַנִּפְלָאָה שֶׁלּוֹ…
הָיֹה הָיוּ שְׁנֵי אַחִים. הָאָח הַבְּכוֹר הָיָה אִישׁ כִּילַי וְקַמְצָן, צַר־עַיִן וְרוֹדֵף בֶּצַע, וְכָל יָמָיו שָׁאַף לָרֶשֶׁת אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִיו. כְּנֶגֶד זֶה הָיָה אָחִיו הַצָּעִיר אִישׁ טוֹב וְיָשָׁר, תָּמִים בְּכָל דְּרָכָיו וְגַם אֶת אָחִיו הַגָּדוֹל כִּבֵּד מְאֹד.
וְהִנֵּה מֵת אֲבִיהֶם וּבְמוֹתוֹ הִשְׁאִיר לְבָנָיו אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ: שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְגַם צֹאן וּבָקָר לָרֹב.
אַךְ עָבְרוּ יְמֵי הָאֵבֶל פָּנָה הָאָח הַבְּכוֹר אֶל אָחִיו הַצָּעִיר וּבְעָרְמָה נִסְתֶּרֶת אָמַר לוֹ:
– אָחִי הַצָּעִיר, הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנְּחַלֵּק בֵּינֵינוּ אֶת יְרֻשַּׁת אָבִינוּ. הָבָה נֵצֵא מָחָר בַּבֹּקֶר לַחֲרשׁ בַּשָּׂדֶה וּמִי שֶׁיַּצְלִיחַ לַחֲרשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם חֶלְקָה גְדוֹלָה יוֹתֵר – לוֹ תָקוּם הַיְרֻשָּׁה וְהוּא יְקַבֵּל אֶת כֻּלָּהּ. רַק דָּבָר אֶחָד חַיָּב כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְקַיֵּם – מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב אָסוּר לְאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.
וְהָאָח הַצָּעִיר, אֲשֶׁר תָּמִיד שָׁמַע בְּקוֹל אָחִיו הַבְּכוֹר, הִסְכִּים מִיָּד לַעֲצָתוֹ.
לְמָחֳרַת הַיּוֹם הֵקִיץ הָאָח הַגָּדוֹל עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר, וּבְעוֹד אָחִיו יָשֵׁן, הֵכִינָה לוֹ אִשְׁתּוֹ אֲרֻחַת בֹּקֶר וְהוּא אָכַל לְשֹׂבַע וְאַחַר שֶׁמִּלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ, נִגַּשׁ אֶל מִטַּת אָחִיו וְהֵחֵל מֵעִיר אוֹתוֹ:
– הַבֹּקֶר אוֹר, אָחִי – אָמַר – עֵת לָקוּם, בּוֹא וְנֵצֵא אֶל הַשָּׂדֶה.
קָפַץ הָאָח הַצָּעִיר מִמִּשְׁכָּבוֹ, הִתְלַבֵּשׁ בְּחִפָּזוֹן, לֹא אָכַל, לֹא שָׁתָה, לָקַח אֶת מַחֲרַשְׁתּוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֵי אָחִיו לַשָּׂדֶה. מִיָּד הֵחֵלּוּ שְׁנֵיהֶם חוֹרְשִׁים.
הָאָח הַבְּכוֹר עָבַד בְּמֶרֶץ וּבִמְהִירוּת וְהַצָּעִיר הִתְנַהֵל בַּעֲצַלְתַּיִם וְהַמַּחֲרֵשָׁה כָּבְדָה בְּיָדָיו, כִּי רָעֵב הָיָה.
וְכֵן קָרָה, שֶׁעוֹד אוֹתוֹ עֶרֶב עָבְרָה יְרֻשַּׁת אֲבִיהֶם, הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים, הַצֹּאן וְהַבָּקָר, לִידֵי הָאָח הַבְּכוֹר וְהָאָח הַצָּעִיר נִשְׁאַר בְּחֹסֶר כֹּל.
לְמָחֳרַת הַיּוֹם עָזַב הָאָח הַצָּעִיר אֶת הַבַּיִת וְיָצָא לֶהָרִים לְבַקֵּשׁ לוֹ שָׁם אֶת לַחְמוֹ. הוּא מָצָא לוֹ מְקוֹם לִינָה בְּאַחַד מִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים, חָטַב עֵצִים וְנָשָׂא אוֹתָם הָעִירָה לִמְכִירָה וּבִמְעַט הַכֶּסֶף שֶׁהָיָה מַרְוִיחַ קָנָה לוֹ פַּת לֶחֶם יְבֵשָׁה. כָּךְ חַי כָּל הַיָּמִים בְּעֹנִי וּבְצִמְצוּם.
וְהָאָח הַבְּכוֹר הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִתְעַשֵּׁר, קָנָה לוֹ שָׂדוֹת וּכְרָמִים נוֹסָפִים, בָּנָה לוֹ בָּתִּים וְאֶת אָחִיו, אֲשֶׁר מִמֶּנוּ גָזַל אֶת חֶלְקוֹ בִּירֻשַּׁת אָבִיו, שָׁכַח.
יוֹם אֶחָד יָצָא הָאָח הַצָּעִיר לַחְטֹב עֵצִים בַּיַּעַר, וּכְדַרְכּוֹ נִגַּשׁ אֶל אַחַד הָעֵצִים וְהֵחֵל מַכֶּה בּוֹ בְּגַרְזִנּוֹ, פִּתְאֹם נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל רֹאשׁ הָעֵץ וּבֵין עֲנָפָיו רָאָה קַן־צִפֳּרִים גָּדוֹל. נָטַל מַקֵּל, זְרָקוֹ אֶל הַקֵּן פַּעַם, פַּעֲמַיִם וְשָׁלשׁ וְלֹא פָּגַע בּוֹ – אָז יָצָא מֵהַקֵּן עוֹרֵב־הַסְּלָעִים, הֵחֵל מִתְעוֹפֵף מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הִשִּׁיק בִּכְנָפָיו וּפִתְאֹם קָרָא בְּקוֹל אָדָם:
– אַל־נָא תַּהֲרֹס אֶת קִנִּי, בְּעָמָל רַב בָּנִיתִי אוֹתוֹ לְגוֹזָלַי הָרַכִּים, אַל תַּהֲרֹס אֶת בֵּיתִי – חָזַר וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו – וּבִשְׂכַר זֶה אוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל הַר הַשֶּׁמֶשׁ.
וּמַה יֵּשׁ שָׁם בְּהַר־הַשֵֶּׁמֶשׁ?
– אוֹצָרוֹת רַבִּים שָׁם.
– וּמַה הֵם הָאוֹצָרוֹת? – לֹא הֶאֱמִין הָאָח הַצָּעִיר דִבְרֵי הָעוֹרֵב.
– בּוֹא אֵלַי מָחָר הַשְׁכֵּם־הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, בְּטֶרֶם תַּעֲלֶה הַחַמָּה וְהָבֵא עִמְּךָ שַׂקִּיק קָטָן, אָז תֵּלֵךְ אַחֲרַי אֶל הַר הַשֶּׁמֶשׁ וְתִרְאֶה מַה הֵם הָאוֹצָרוֹת הַנִּמְצָאִים שָׁם.
– יְהִי כֵן! – אָמַר הָאָח הַצָּעִיר וּפָנָה לְעֵץ אַחֵר. לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר לִפְנֵי הָנֵץ הַשַּׁחַר, לָקַח הָאָח הַצָּעִיר שַׂקִּיק קָטָן וְהָלַךְ אַחֲרֵי הָעוֹרֵב אֶל הַר הַשֶּׁמֶשׁ.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל פִּסְגַת הָהָר, עָמַד הָאָח הַצָּעִיר מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְפַּלֵּא וְלֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו: עַפְרוֹת זָהָב, יַהֲלוֹמִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת נָחוּ סָבִיב, הִתְנוֹצְצוּ וְהִבְרִיקוּ וְסִנְוְרוּ אֶת הָעֵינָיִם.
– אַל תְּחַכֶּה – קָרָא הָעוֹרֵב – קַח וְלֵךְ בְּטֶרֶם תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ.
הָאָח הַצָּעִיר לֹא שָׁהָה זְמַן רַב, מִלֵּא שַׂקִּיקוֹ יַהֲלוֹמִים וְאַבְנֵי־חֵן, הוֹדָה לָעוֹרֵב וְחָזַר לִמְעָרָתוֹ.
עוֹד אוֹתוֹ הַיּוֹם עָזַב אֶת הֶהָרִים וְשָׁב אֶל עִיר מוֹלַדְתּוֹ. שָׁם בָּנָה לוֹ בַּיִת יָפֶה, קָנָה לוֹ חֶלְקַת שָׂדֶה טוֹבָה וְהֵחֵל לִחְיוֹת חַיִּים טוֹבִים וּמְאֻשָּׁרִים.
כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לָאָח הַבְּכוֹר, כֵּיצַד הִגִּיעַ אָחִיו הַצָּעִיר לְעָשְׁרוֹ, קִנֵּא בּוֹ מְאֹד וְלֹא מָצָא מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁבְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד נָטַל מַקֵּל גָּדוֹל וְרָץ אֶל הָהָר. שָׁם מָצָא אֶת קַן־הָעוֹרֵב וּמִיָּד הֵחֵל זוֹרֵק בּוֹ אֶת מַקְלוֹ. זְרָקוֹ פַּעַם, פַּעֲמַיִם וְשָׁלשׁ – וְלֹא פָּגַע, אָז יָצָא מִן הַקֵּן הָעוֹרֵב וְהֵחֵל מִתְחַנֵּן לְפָנָיו:
– אַל־נָא תַּהֲרֹס אֶת קִנִּי, בְּעָמָל רַב בָּנִיתִי אוֹתוֹ לְגוֹזָלַי הָרַכִּים וּבִשְׂכַר זֶה אוֹבִיל אוֹתְךָ מָחָר עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר אֶל הַר־הַשֶּׁמֶשׁ. קַח אִתְּךָ שַׂקִּיק וְאֵיפַת־אֹרֶז אַחַת, וּבוֹא אֵלַי מָחָר לִפְנֵי עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ.
– מָחָר אָבוֹא! קָרָא הָאָח הַבְּכוֹר וְרָץ לְבֵיתוֹ. כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לְבֵיתוֹ אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:
– קְחִי אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּכָל הַסְּדִינִים שֶׁלָנוּ וְתִפְרִי מִמֶּנּוּ שַׂק. וּבְלִבּוֹ חָשַׁב, שַׂקִּיק קָטָן לֹא יַסְפִּיק בִּשְׁבִילִי, רוֹצֶה אֲנִי לָקַחַת מֵאוֹצְרוֹת הַר־הַשֶּׁמֶשׁ כְּכָל שֶׁאוּכַל לָשֵׂאת עַל כְּתֵפָי.
כָּל הַיּוֹם עָסְקוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ בִּתְפִירַת הַשַּׂק וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, אַךְ הֵחֵלוּ עַרְפִלֵי הַלַּיְלָה מִתְפַּזְּרִים וְהַשַּׁחַר עָלָה, יָצָא הָאָח הַבְּכוֹר אַחֲרֵי הָעוֹרֵב אֶל הַר הַשֶּׁמֶשׁ. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְרֹאשׁ הָהָר וְרָאָה אֶת עַפְרוֹת הַזָּהָב הָרַבִּים, אֶת הַיַּהֲלוֹמִים הַמִּתְנוֹצְצִים הֲמוֹנִים־הֲמוֹנִים וְאֶת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת – שָׁכַח אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ, הִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְהֵחֵל מְמַלֵּא בָּהֶם אֶת שַׂקּוֹ הַגָּדוֹל. בְּתַאֲוָה גְדוֹלָה גָרַף אֶת עַפְרוֹת הַזָּהָב וְאֶת אַבְנֵי הַחֵן אֶל שַׂקּוֹ וְרָצָה לְמַלֵּא אוֹתוֹ עַד קְצוֹתָיו.
– אַל תִּשְׁתַּהֶה – קָרָא הָעוֹרֵב – יַסְפִּיק לְךָ. רוּצָה מַהֵר הַבַּיְתָה, פֶּן תַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ וְתִשְׂרֹף אוֹתְךָ בְּקַרְנֶיהָ הַלוֹהֲטוֹת.
אוּלָם הָאָח הַבְּכוֹר לֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָהּ. הוּא רָצָה לְמַלֵּא אֶת שַׂקּוֹ הַגָּדוֹל עַד גֹּדֶשׁ. הִשְׁתַּטַּח עַל הָאָרֶץ וְהוֹסִיף לֶאֱסֹף מִן הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים…
בֵּינְתַים עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, מִיָּד הִרְגִּישָׁה בָּאָדָם הָעוֹמֵד עַל הָהָר וְהוּא כֻּלוֹ לוֹהֵט מִתַּאֲוַת הַכֶּסֶף – שָׁלְחָה צְרוֹר קַרְנַיִם בּוֹעֲרוֹת וְשָׂרְפָה אוֹתוֹ. – –
הָאָח הַבְּכוֹר הָיָה לְגַל אֵפֶר – אָז הֵנִיעַ הָעוֹרֵב בִּכְתֵפָיו וְקָרָא: – זֶה סוֹפוֹ שֶׁל אָדָם הָרוֹצֶה לָקַחַת אֶת הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ. – פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וְעָף אֶל קִנּוֹ.
עַל חוֹפוֹ שֶׁל אַחַד הַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּאֶרֶץ סִין חַי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת עֶלֶם עָנִי וּשְׁמוֹ חוּאַן סָיוֹ. כָּל יָמָיו עָבַד הָאִישׁ הַצָּעִיר בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא אָכַל דֵּי שָׂבְעוֹ, וְכַאֲשֶׁר גָּבְרָה מְצוּקָתוֹ פָּנָה אֶל דּוֹדוֹ הֶעָשִׁיר וְזֶה קִבֵּל אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה בְּמִשְׁקוֹ.
יוֹם אֶחָד, בְּצֵאת חוּאַן סָיוֹ אֶל הַמֶּשֶׁק כְּדֵי לְהַאֲכִיל אֶת הָעוֹפוֹת, הוֹפִיעַ פִּתְאֹם עַיִט גָּדוֹל, תָּפַשׂ בְּצִפָּרְנָיו אֶת הַשְּׁמֵנָה בַּתַּרְנְגוֹלוֹת וְנָשָׂא אוֹתָהּ עִמּוֹ לְמַעְלָה. כְּבֵדָה הָיְתָה הַתַּרְנְגֹלֶת וְהָעַיִט הִנְמִיךְ לָעוּף מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. רָאָה חוּאַן סָיוֹ, כִּי כָּבֵד הַמַּשָּׂא עַל הַטּוֹרֵף, חָשַׁב כִּי לֹא יַרְחִיק עוּף וְהֵחֵל רָץ אַחֲרָיו בְּתִקְוָה, שֶׁהִנֵּה יֵרֵד וְאָז יִקַּח מִמֶּנּוּ אֶת טַרְפּוֹ וְיַחֲזִירֵהוּ לַאֲדוֹנָיו.
אַךְ הָעַיִט הוֹסִיף לָעוּף וְאִם גַּם כָּבַד עָלָיו מַשָּׂאוֹ, לֹא רָצָה לְהַרְפּוֹת מִטַּרְפּוֹ, אוּלָם גַּם חוּאַן סָיוֹ הִתְעַקֵּשׁ וְרָץ אַחֲרָיו, הוּא רָץ דֶּרֶךְ שָׂדוֹת וּכְרָמִים כְּדֵי לְהַשִּׂיגוֹ.
סוֹף־סוֹף יָרַד הָעַיִט אֶל אַחַד הַגַּנִּים, גַּן פְּרָחִים נִפְלָא הָיָה זֶה, וְשָׁם עָמַד. חוּאַן סָיוֹ עָבַר בִּקְפִיצָה אֶת גֶּדֶר הַגָּן, וּבְטֶרֶם מָצָא אֶת הָעַיִט רָאָה וְהִנֵּה בֵּינוֹת הַפְּרָחִים עוֹמֶדֶת לָהּ עַלְמָה יָפָה עַד לְהַפְלִיא וּבְעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת וְהַנּוּגוֹת, הַנּוּגוֹת כְּמוֹ הַסְּתָו, מִסְתַּכֶּלֶת הִיא בּוֹ. נִתְקַל מַבָּטוֹ בְּמֶבָּטָהּ וּמִיָּד יָדְעוּ כִּי הֵם אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה.
– עֶלֶם צָעִיר – שָׁאֲלָה הַנַּעֲרָה – מַה שֵּׁם קוֹרְאִים לְךָ?
– חוּאַן סָיוֹ שְׁמִי, וּשְׁמֵךְ, עַלְמָתִי? – שָׁאַל חוּאַן.
– יוּאַן מֵי.
אַחַר כֵּן הִשְׁפִּילָה אֶת רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה:
–הִנֵּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, חוּאַן סָיוֹ, רוֹצָה אֲנִי לִהְיוֹת אִשְׁתְּךָ. מְצָא לְךָ אִישׁ מְכֻבָּד בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת וּשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל אָבִי וְהוּא יְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ בְּשִׁמְךָ, כִּי יִתְּנֵנִי לְךָ לְאִשָּׁה.
שָׂמֵחַ וּמְאֻשָּׁר חָזַר חוּאַן סָיוֹ לְבֵית דּוֹדוֹ, שָׁכַח אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת, שָׁכַח אֶת הָעַיִט הַטּוֹרֵף וּמִיָּד פָּנָה אֶל דּוֹדוֹ וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ לִהְיוֹת לוֹ לְשַׁדְּכָן.
אַךְ לְאָבִיהָ שֶׁל יוּאַן מֵי נוֹדַע, כִּי חוּאַן סָיוֹ אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן הוּא וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה זוֹ:
אִם רוֹצֶה הוּא לִהְיוֹת חֲתָנִי, יָבִיא־נָא לִי בְּעַד יוּאַן מֵי בִּתִּי כְּמַתְּנַת־נִשּׂוּאִים – עֶשֶׂר לִבְנֵי־זָהָב, אֵיפָה אַחַת שֶׁל פּוֹלֵי־זָהָב, שָׁלשׁ שְׂעָרוֹת אֲדֻמּוֹת וּפְנִינָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבַעַת בַּמַּיִם. אִם לֹא יָבִיא לִי אֶת כָּל אֵלֶּה – לֹא אֶתֵּן לוֹ אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה.
כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לְחוּאַן סָיוֹ דְבַר הַמַּתָּנָה הַיְקָרָה, אֲשֶׁר אָבִיהָ שֶׁל יוּאַן מֵי דוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – הֵחֵל מִצְטָעֵר מְאֹד. זְמָן רַב שָׁקַע בְּהִרְהוּרָיו, אַךְ דָּבָר לֹא הֶעֱלָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט לָלֶכֶת אֶל זְקַן־הַחֲכָמִים וּלְבַקֵּשׁ עֵצָה מִפִּיו.
אָמַר וְעָשָׂה. לֹא חִכָּה זְמָן רָב וּכְבָר לְמָחֳרַת הַיּוֹם יָצָא לְדַרְכּוֹ הָאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה.
יָמִים רַבִּים הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִיר גְּדוֹלָה וְהִנֵּה רוֹאֶה הוּא מַחֲנֶה מוּזָר לְנֶגֶד עֵינָיו – אַנְשֵׁי־הָעִיר בּוֹנִים חוֹמָה וְהַחוֹמָה מִתְמוֹטֶטֶת וְנוֹפֶלֶת תַּחְתֶּיהָ. רָאוּ תּוֹשָׁבֵי הָעִיר אֶת חוּאַן סָיוֹ בָּא אֲלֵיהֶם, פָּנוּ אֵלָיו וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ, אֶל אָן מוּעֲדוֹת פָּנָיו, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהֶם כִּי אֶל זְקַן־הַחֲכָמִים הוּא הוֹלֵךְ, עֵצָה לְבַקֵּשׁ מִפִּיו, הֵחֵלּוּ מְבַקְשִׁים אוֹתוֹ וּמַפְצִירִים בּוֹ:
– שְׁאַל־נָא גַם לְמַעֲנֵנוּ בַּעֲצָתוֹ, לָמָּה הַחוֹמָה הַזֹּאת, שֶׁאָנוּ בּוֹנִים אוֹתָהּ, עוֹמֶדֶת מִסָּבִיב לָעִיר כֻּלָּהּ וְרַק בַּמָּקוֹם הַזֶּה מִתְמוֹטֶטֶת הִיא וְנוֹפֶלֶת?
הִבְטִיחַ חוּאַן סָיוֹ לַעֲשׂוֹת כְּבַקָּשָׁתָם וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
הָלַךְ וְהָלַךְ וְאַף רֶגַע לֹא נָח עַד שֶׁהִגִּיעַ לִכְפָר אֶחָד. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ תוֹשָׁבֵי הַכְּפָר, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֶל אָן פָּנָיו מוּעֲדוֹת וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לָהֶם, כִּי אֶל זְקַן־הַחֲכָמִים הוּא הוֹלֵךְ, עֵצָה לְבַקֵּשׁ מִפִּיו, הֵחֵלוּ מְבַקְשִׁים אוֹתוֹ וּמַפְצִירִים בּוֹ:
– שְׁאַל־נָא גַם לְמַעֲנֵנוּ בַּעֲצָתוֹ שֶׁל זְקַן־הַחֲכָמִים, לָמָּה בִּכְפָרֵנוּ עֵץ־הַדֻּבְדְּבָנִים פּוֹרֵחַ אַךְ פֵּרוֹת אֵין הוּא עוֹשֶׂה?
הִבְטִיחַ חוּאַן סָיוֹ לַעֲשׂוֹת כְּבַקָּשָׁתָם וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. הָלַךְ וְהָלַךְ וְאַף רֶגַע לֹא נָח. יוֹם אֶחָד רוֹאֶה הוּא וְהִנֵּה עַל מִפְתַּן דֶּלֶת בֵּיתוֹ, לֹא רָחוֹק מִן הַדֶּרֶךְ, יוֹשֵׁב לוֹ יָשִׁישׁ אֶחָד.
שָׁאַל אוֹתוֹ הַיָּשִׁישׁ, אֶל אָן פָּנָיו מוּעֲדוֹת, וְכַאֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ, כִּי אֶל זְקַן־הַחֲכָמִים הוּא הוֹלֵךְ, עֵצָה לְבַקֵּשׁ מִפִּיו, הֵחֵל מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ וּמַפְצִיר בּוֹ:
שְׁאַל־נָא גַם לְמַעֲנִי בַּעֲצָתוֹ שֶׁל זְקַן־הַחֲכָמִים אֵיךְ אֶפְשָׁר לְרַפֵּא אֶת נֶכְדָּתִי. הִנֵּה מָלְאוּ לָהּ כְּבָר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה־שָׁנָה, אַךְ הִיא אִלֶּמֶת וְאִישׁ אֵינוֹ רוֹצֶה לָקַחַת אוֹתָהּ לְאִשָּׁה.
הִבְטִיחַ חוּאַן סָיוֹ לַעֲשׂוֹת גַּם כְּבַקָּשַׁת הַיָּשִׁישׁ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
וְכָךְ הָלַךְ יָמִים רַבִּים, הָלַךְ גַּם בַּלֵּילוֹת, אֲנָשִׁים רַבִּים פָּגַשׁ וְלֹא מְעַטִּים הָיוּ הַמִּכְשׁוֹלִים בְּדַרְכּוֹ: פַּעַם צָרִיךְ הָיָה לַעֲבֹר דֶּרֶךְ נָהָר שׁוֹטֵף בְּעֹז, פַּעַם לְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה סֶלַע תָּלוּל; פַּעַם לְהִתְעַנּוֹת בַּצָּמָא וּבַשָּׁרָב וּלְבַסּוֹף הִגִּיעַ לְיָם רְחַב־יָדַיִם.
עָמַד חוּאַן סָיוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם, הִסְתַּכֵּל בְּמֶרְחַב הַמַּיִם, אֲשֶׁר קֵץ אֵין לוֹ וְהֵחֵל מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת כֵּיצַד לַעֲבֹר אֶת הַמַּיִם הָרַבִּים הָאֵלֵּה וּלְהַגִּיעַ אֶל זְקַן־הַחֲכָמִים.
– דֶּרֶךְ רַבָּה עָשִׂיתִי, עַל מִכְשׁוֹלִים רַבִּים וְקָשִׁים הִתְגַּבַּרְתִּי וְאֵיךְ אֶעֱבֹר עַתָּה אֶת הַיָּם הָרָחָב הַזֶּה? – לָחַשׁ חוּאַן סָיוֹ בִּשְׂפָתַיִם יְבֵשׁוֹת וְרוֹעֲדוֹת.
עוֹד הוּא מִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְהִנֵּה קָרַב אֶל הַחוֹף צָב גָּדוֹל וְשָׁחוֹר, הִקְשִׁיב לִדְבָרָיו וְאָמַר:
– אֲנִי יָכוֹל לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ עַל פְּנֵי הַיָּם, אַךְ אַתָּה אַל תִּשְׁכַּח אוֹתִי וְגַם זִכְרִי יָבוֹא לְפָנֶיךָ כַּאֲשֶׁר תַּעֲמֹד בִּפְנֵי זְקַן־הַחֲכָמִים. זֶה לִי שָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד שֶׁאֲנִי שָׁט עַל פְּנֵי הַגַּלִּים וְאֵינִי יָכוֹל לָרֶדֶת אֶל קַרְקַע הַיָּם. שְׁאַל־נָא בַּעֲצַת זְקַן־הַחֲכָמִים, בְּאֵיזוֹ דֶרֶךְ יָכוֹל אֲנִי לְהִפָּטֵר מִצָּרָה זוֹ.
הִבְטִיחַ חוּאַן סָיוֹ לַצָּב לַעֲשׂוֹת כְּבַקָּשָׁתוֹ וְיָשַׁב עַל גַּבּוֹ. הַצָּב הִפְלִיג עַל פְּנֵי הַגַּלִּים וְהֶעֱבִיר אֶת רוֹכְבוֹ אֶל הַחוֹף הַשֵּׁנִי.
עַד מְהֵרָה הִגִּיעַ חוּאַן סָיוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם גָּר זְקַן־הַחֲכָמִים. הַזָּקֵן וְהֶחָכָם בְּכָל חַכְמֵי סִין רָאָה אוֹתוֹ וְשָׁאַל:
– לָמָּה בָּאתָ אֵלַי, בְּנִי?
אָז הֵחֵל חוּאַן סָיוֹ לְסַפֵּר לוֹ אֶת אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ מִמֶּנּוּ בּוֹנֵי הַחוֹמָה וְאַנְשֵׁי הַכְּפָר, הַיָּשִׁישׁ שֶׁנֶּכְדָּתוֹ אִלֶּמֶת וְהַצָּב, וְרַק אַחֲרֵי שֶׁכִּלָּה לְסַפֵּר אֶת כָּל אֵלֶּה וּלְבַקֵּשׁ בַּעֲדָם – רַק אָז הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁלּוֹ וְגִלָּה לוֹ אֶת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ.
פָּתַח זְקַן־הַחֲכָמִים וְאָמַר לוֹ:
– אֵין הַבּוֹנִים יְכוֹלִים לְהָקִים אֶת הַחוֹמָה, כִּי בַּאֲדָמָה טְמוּנוֹת עֶשֶׂר לִבְנֵי־זָהָב. עֵץ־הַדֻּבְדְּבָנִים אֵינוֹ נוֹתֵן פֵּרוֹת, כִּי מִתַּחַת לְשָׁרָשָׁיו נִמְצֵאת אֵיפַת פּוֹלֵי זָהָב. נֶכְדָּתוֹ שֶׁל הַיָּשִׁישׁ אֵינָה יְכוֹלָה לְדַבֵּר בִּגְלַל שְׁלשׁ הַשְּׂעָרוֹת הָאֲדֻמּוֹת הַצּוֹמְחוֹת עַל רֹאשָׁהּ; אִם יִתְלְשׁוּ אוֹתָן – דַּבֵּר תְּדַבֵּר וּפַטְפְּטָנִית תִּהְיֶה כְּכָל הַנָּשִׁים. וְהַצָּב אֵינוֹ יָכוֹל לָרֶדֶת אֶל קַרְקַע הַיָּם, כִּי בְּפִיו נִמְצֵאת פְּנִינָה שֶׁאֵינָהּ שׁוֹקַעַת בַּמַּיִם. אִם תּוֹצִיא אֶת הַפְּנִינָה – מִיָּד יֵרֵד הַצָּב הַמַּיְמָה. וּבְדֶרֶךְ זוֹ, בַּעֲזָרְךָ לָאֲחֵרִים – תֵּעָזֵר גַּם אַתָּה.
הוֹדָה חוּאַן סָיוֹ לִזְקַן־הַחֲכָמִים וְחָזַר שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב לְבֵיתוֹ.
הַצָּב הַשָּׁחוֹר חִכָּה לוֹ כְּבָר עַל יַד הַחוֹף וְכַאֲשֶׁר רָאָה אוֹתוֹ, שָׁאַל:
– מָה אָמַר לְךָ זְקַן־הַחֲכָמִים בְּעִנְיָנִי?
–הַעֲבִירֵנִי־נָא לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי וָאַגִּיד לְךָ.
בַּעֲלוֹתוֹ עַל הַחוֹף צִוָּה חוּאַן סָיוֹ עַל הַצָּב לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו. אָז הוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַפְּנִינָה, שֶׁאֵינָהּ שׁוֹקַעַת בַּמַּיִם וּשְׂבַע רָצוֹן עַל שֶׁנִּתְמַלְּאָה בַּקָּשָׁתוֹ יָרַד הַצָּב מִיָּד אֶל קַרְקַע הַיָּם.
טָמַן חוּאַן סָיוֹ אֶת הַפְּנִינָה בְּחֵיקוֹ וּבְלֵב שָׂמֵחַ הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה.
הַיָּשִׁישׁ עָמַד בְּפֶתַח בֵּיתוֹ וְחִכָּה לוֹ בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם.
– מָה אָמַר לְךָ זְקַן־הַחֲכָמִים בְּעִנְיָנִי? – שָׁאַל.
הוֹבִילֵנִי־נָא אֶל נֶכְדָּתְךָ, אֲנִי אֲרַפֵּא אוֹתָהּ – עָנָה חוּאַן סָיוֹ.
תָּלַשׁ חוּאַן סָיוֹ מִבֵּין שַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ אֶת שְׁלשׁ הַשְּׂעָרוֹת הָאֲדֻמּוֹת – וּמִיָּד הֵחֵלָּה הַנַּעֲרָה מְדַבֶּרֶת. בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת דִּמְעָה מִשִּׂמְחָה הוֹדָה הַיָּשִׁישׁ לְחוּאַן סָיוֹ עַל שֶׁרִפֵּא אֶת נֶכְדָּתוֹ, וְחוּאַן סָיו טָמַן אֶת הַשְּׂעָרוֹת בְּחֵיקוֹ וּבְלֵב שָׂמֵחַ הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ.
בִּקְצֵה הַכְּפָר קִדְּמוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים שֶׁצִּפּוּ לוֹ בְּקֹצֶר־רוּחַ: – מָה אָמַר לְךָ זְקַן־הַחֲכָמִים בְּעִנְיָנֵנוּ? –שָׁאֲלוּ. הַרְאוּ־נָא לִי אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר שָׁם צוֹמֵחַ עֵץ־הַדֻּבְדְּבָנִים, הַפּוֹרֵחַ וְאֵינוֹ נוֹתֵן פֵּרוֹת – אָמַר חוּאַן סָיוֹ.
הֵבִיאוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים לַמָּקוֹם, חָפַר חוּאַן סָיוֹ בֵּין־שָׁרָשָׁיו, מָצָא שָׁם אֵיפָה שֶׁל פּוֹלֵי זָהָב, הוֹצִיא אוֹתָהּ מִן הָאֲדָמָה וּבְאוֹתוֹ רֶגַע נִרְאוּ עַל עַנְפֵי הָעֵץ דֻּבְדְּבָנִים בְּשֵׁלִים לָרֹב. לֹא יָדְעוּ אַנְשֵׁי הַכְּפָר בַּמֶּה לְהוֹדוֹת לוֹ, אַךְ הוּא טָמַן אֶת פּוֹלֵי הַזָּהָב בְּחֵיקוֹ וּבְלֵב שָׂמֵחַ הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
גַּם תּוֹשָׁבֵי הָעִיר הַגְּדוֹלָה חִכּוּ לוֹ כְּבָר בְּשַׁעַר הַחוֹמָה:
– מָה אָמַר לְךָ זְקַן־הַחֲכָמִים בְּעִנְיָנֵנוּ? – שָׁאֲלוּ.
חוּאַן סָיוֹ נִגַּשׁ יָשָׁר אֶל הַמָּקוֹם, שֶׁעָלָיו הַחוֹמָה מִתְמוֹטֶטֶת, חָפַר בַּאֲדָמָה וּמָצָא אֶת עֶשֶׂר לִבְנֵי הַזָּהָב וְאָמַר:
– עַכְשָׁיו בְּנוּ אֶת הַחוֹמָה. עָמֹד תַּעֲמֹד וְלֹא תִּפֹּל עוֹד.
מִהֲרוּ הָאֲנָשִׁים וּבָנוּ אֶת הַחוֹמָה, עַתָּה עָמְדָה מוּצָקָה וְאֵיתָנָה. שָׂמְחוּ הָאֲנָשִׁים, הוֹדוּ לְחוּאַן סָיוֹ וְנָתְנוּ לוֹ אֶת עֶשֶׂר לִבְנֵי הַזָּהָב.
מְאֻשָּׁר וְשָׂמֵחַ עַד מְאֹד נֶחְפַּז חוּאַן סָיוֹ לְבֵיתוֹ. מְאֻשָּׁר הָיָה עַל שֶׁעָזַר לַאֲחֵרִים וְשָׂמֵחַ הָיָה שֶׁהִשִּׂיג אֶת כָּל אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ.
מְאֹד הִתְפַּלֵּא אָבִיהָ שֶׁל יוּאַן מֵי בִּרְאוֹתוֹ שֶׁחוּאַן סָיוֹ הִצְלִיחַ לְמַלֵּא אֶת כָּל דְּרִישׁוֹתָיו וּלְקַבֵּל אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַיְקָרִים וְהַבִּלְתֵּי רְגִילִים כָּאֵלֶּה – אַךְ כְּכָל שֶׁלֹּא גָדַל רָגְזוֹ וְכַעֲסוֹ נֶאֱלַץ עַתָּה לְמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתוֹ.
נָשָׂא חוּאַן סָיוֹ אֶת יוּאַן מֵי לְאִשָּׁה וְהֵם חָיוּ יַחַד בְּאשֶׁר וּבְכָבוֹד כָּל הַיָּמִים.
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים חַי בְּאֶרֶץ סִין צַיָּד נוֹדָע לִתְהִלָּה וּשְׁמוֹ הָיָה אִי. בְּכָל אֶרֶץ סִין הָרְחָבָה וְהַגְּדוֹלָה לֹא נִמְצָא אָדָם אֲשֶׁר יֵדַע לִירוֹת כָּמוֹהוּ בְּחִצִּים. הוּא הָיָה קוֹלֵעַ בְּחִצָּיו בְּצִפֳּרִים בְּעוֹדָן בִּמְעוּפָן, בָּאַרְנָבוֹת הַזְּרִיזוֹת בִּמְנוּסָתָן וּבַשּׁוּעָלִים קַלֵּי הָרַגְלַיִם בְּעוֹדָן בִּמְרוּצָתָם וְאַף אֶת הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת הָיָה צָד בְּקַלּוּת. מֵעוֹלָם לֹא הֶחְטִיא חִצּוֹ, מֵעוֹלָם לֹא הִכְזִיבָה קַשְׁתּוֹ. כָּל כָּךְ אֱמוּנָה הָיְתָה יָדוֹ בִּירִיָּה, כָּל כָּךְ בָּטוּחַ הָיָה שֶׁחִצּוֹ פָּגַע בַּמַּטָּרָה – עַד שֶׁמִּיָּד עִם שְׁלִיחַת הַחֵץ הָיָה מְדַרְבֵּן אֶת סוּסוֹ וְרָץ אַחֲרָיו כְּדֵי לִטֹּל אֶת צֵידוֹ.
בְּכָל אֶרֶץ סִין לֹא הָיָה דוֹמֶה לוֹ וְרַק תַּלְמִידוֹ פִין מִי רָאוּי הָיָה לְרַבּוֹ. וּמִדֵּי הִפָּגְשָׁם יַחַד, הָיוּ הַשְּׁנַיִם נִצָּבִים זֶה מוּל זֶה בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת צְעָדִים, דּוֹרְכִים אֶת קַשְׁתוֹתֵיהֶם וּמְכוֹנְנִים אֶת חִצֵּיהֶם אִישׁ לְעֵבֶר רֵעֵהוּ וְשׁוֹלְחִים אוֹתָם בְּבַת אַחַת – מִיָּד הָיוּ הַחִצִּים מִתְנוֹצְצִים וְנִפְגָּשִׁים בָּאֲוִיר.
וְהִנֵּה יוֹם אֶחָד וְצָרָה גְדוֹלָה נִתְרַחֲשָׁה וּבָאָה עַל אֶרֶץ סִין וְתוֹשָׁבֶיהָ. עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם נִרְאוּ בְּבַת אַחַת עֶשֶׂר שְׁמָשׁוֹת, אֲשֶׁר לִהֲטוּ וְיָקְדוּ כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת גַּם יוֹמָם וְגַם לָיְלָה. כָּל הַדְּשָׁאִים, כָּל הַצְּמָחִים הֻכּוּ בְּשָׁרָב וְנִשְׂרְפוּ כָּלִיל, וְהַחַיּוֹת וְהָאֲנָשִׁים הִתְעַנּוּ בַּחֹם הַלּוֹהֵב.
רָאָה הַצַּיָּד אִי אֶת הָאָסוֹן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר הַמְּאוֹרוֹת הֵבִיאוּ עַל עַמּוֹ וְעַל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וְהוּא הֵחֵל חוֹשֵׁב תַּחְבּוּלוֹת, כֵּיצַד לְהִפָּטֵר מֵהֶם. נָטַל אֶת הַטּוֹבָה בְּקַשְׁתוֹתָיו הָעֲשׂוּיָה עֵץ־הָבְנִים שָׁחוֹר, דָּרַךְ עֲשָׂרָה חִצִּים בְּבַת־אַחַת וְכוֹנֵן אוֹתָם מוּל הַשְּׁמָשׁוֹת. בְּבַת־אַחַת שִׁלַּח אֶת הַחִצִּים בְּזֶה אַחַר זֶה בִּמְהִירוּת רַבָּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה כִּי רַק חֵץ אֶחָד הוּעַף אֶל תּוֹךְ הָאֲוִיר בִּשְׁרִיקָה אַחַת מְמֻשֶּׁכֶת. אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר שֻׁלְּחוּ הַחִצִּים כִּמְנִיפָה וְכָל אֶחָד מֵהֶם פָּגַע בְּשֶׁמֶשׁ אַחֶרֶת וְכָל שֶׁמֶשׁ וְשֶׁמֶשׁ – אַךְ נִתְקַע בָּהּ הַחֵץ מִיָּד נִפְצְעָה קָשׁוֹת, אָסְפָה אֶת קַרְנֶיהָ וְכָבְתָה, נִתְקָרְרָה וְנֶעֶלְמָה בְּמֶרְחֲבֵי הַשָּׁמַיִם.
רָאֲתָה הַשֶּׁמֶשׁ הָעֲשִׂירִית, כִּי חֲבֵרוֹתֶיהָ כָּבוֹת וְנֶעֶלָמוֹת מִפַּחַד הַחִצִּים, מִהֲרָה וְהִתְחַבְּאָה מֵאֲחוֹרֵי עֵץ בַּמְבּוּק עָנֵף, אַךְ גַּם הַצַּיָּד אִי, בִּרְאוֹתוֹ כִּי הַמְּאוֹרוֹת כָּבוּ, הִצְטָעֵר מְאֹד, חָשַׁב כִּי בְּרֹב חֶפְזוֹנוֹ לֹא הִשְׁאִיר אַף שֶׁמֶשׁ אַחַת, סָבוּר הָיָה שֶׁהִפִּיל אֶת כֻּלָּם וְחָשַׁשׁ שֶׁמֵּעַתָּה לֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיְּחַמֵּם אֶת הָאָרֶץ. וּמַה שָּׂמַח כַּאֲשֶׁר רָאָה אַחַר זְמַן־מָה, כִּי מֵאֲחוֹרֵי עֵץ הַבַּמְבּוּק הִתְרוֹמְמָה הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחַת שֶׁנִּשְׁאֲרָה לִפְלֵטָה, הֵצִיצָה מִבֵּין הָעֲנָפִים וְאַךְ רָאֲתָה אֶת הַצַּיָּד מִיָּד נִתְחָבְּאָה שׁוּב מֵאֲחוֹרֵי הָעֲנָפִים. אַךְ הַצַּיָּד אָסַף אֶת חִצָּיו, שָׂם אֶת קַשְׁתּוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְשָׂמֵחַ הָלַךְ לְבֵיתוֹ.
מֵאוֹתוֹ יוֹם אֵין הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹסֶקֶת מִלְּפַחֵד מִפְּנֵי הַחִצִּים. אַךְ תֵּצֵא בַּבֹּקֶר מִצַּד מִזְרָח וְתַעֲלֶה עַד לֵב הָרָקִיעַ מִיָּד הִיא נִזְכֶּרֶת בְּחִצֵּי־הַצַּיָּד, מִתְחַלְחֶלֶת מְאֹד וּמְמַהֶרֶת לְהִסְתַּתֵּר לְעֵת עֶרֶב בַּמַּעֲרָב. וּמֵאָז נִתְחַלֵּק הַזְּמָן לְיוֹם וָלָיְלָה.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.