יהודה ליב לוין (יהל״ל)
כתבים נבחרים
פרטי מהדורת מקור: ורשה: תושיה; תרע"א
מקץ שנתים ימים
נשיקות שונא
המצפה
בְּשָׁכְבִי וּבְקוּמִי

עֲלֵי הָעֶרֶשׂ

יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ

אָתוּר מָנוֹחַ

חַדֵּשׁ הַכֹּחַ.

בְּבֵיתִי דוּמִיָּה

וְרוּחִי הוֹמִיָּה

כִּי יֶהֶלְמֵנִי

סַעַר רַעְיוֹנִי,

עַצְּמִי נִבְהָלָה,

שֵׁנָה נִגְזָלָה.

בֹּקֶר וָעֶרֶב

בַּעֲבוֹדָה אֶרֶב

וּבְבֹא הַלָּיִל

אָפֵס הֶחָיִל

כִּמְטִיל עֹפֶרֶת

בְּנֶפֶשׁ קֹדֶרֶת

עֲלֵי מִשְׁכָּבִי

אָשְׁלַךְ בַּעֲצָבִי

מִשְּׂעִפִּים אָלֶף

לִבִּי יִסָּלֵף,

בִּבְכִי חִזָּיוֹן

יִצְלוֹל הִגָּיוֹן

יִרְעַץ הַנֶּפֶשׁ

יַשִּׁים הַנֹפֶשׁ

בְּשָׁוְא וּמַדּוּחַ

יְרֻטַּשׁ הָרוּחַ,

נִדְהָם מִתְפָּעַם

כַּהֲלוּם רָעַם

מֵהַבְלֵי עִתִּי

אֲשׁוּרֵם אִתִּי

וּמַרְאוֹת הַיוֹם

יְחִתּוּנִי בַּחֲלוֹם…


אָקִיץ אָקוּמָה

בְּנֶפֶשׁ עֲגוּמָה,

עִרְשִׁי שָׁכַבְתִּי

עַתָּה עָזַבְתִּי,

רֶגַע יָרַדְתִּי

וְהִנֵּה חָרַדְתִּי

לִרְאוֹת חֲלוֹמִי

יוֹמִי וּמְקוֹמִי

לִרְאוֹת הַתֵּבֶל

וּבְכָל הַהֶבֶל:

נְעוּרִים וּנְאוֹרִים

מוֹרִים וַחֲמוֹרִים,

יְשִׁישִׁים וּצְעִירִים

אֵלִים וּשְׂעִירִים,

חֲסִידִים וְשֵׁדִים

צַדִּיקִים וְזֵדִים,

עַזִּים וּבוֹשִׁים

קְדוֹשִׁים וּקְדֵשִׁים,

אוֹבְדִים וּצְלֵחִים

בּוֹכִים וּשְׂמֵחִים,

עֲשִׁירִים וְדַלִּים

נִכְבָּדִים וְקַלִּים,

אָדָם וּבְהֵמָה

אַהֲבָה, מַשְׂטֵמָה, –

עֵדֶן וָתֹפֶת

רַעַל וָנֹפֶת

חֹשֶׁךְ וָזֹהַר

אַרְמוֹן וָסֹהַר

שֶׁמֶשׁ וַעֲנָנִים

שָׁלוֹם וּמְדָנִים,

סֵבֶל וָחֹפֶשׁ

זֶהָב וָרֶפֶשׁ,

חֻפּוֹת וּקְבָרוֹת

הָרוֹת וַעֲקָרוֹת,

בֹּקֶר וָנֶשֶׁף

קָרָה וָרֶשֶׁף,

עוֹנִי וָעֹשֶׁר

אָסוֹן וָאֹשֶׁר

עַצְלוּת וָכשֶׁר

עָוֶל וָיֹשֶׁר.

רִמָּה וָפֶרִי

צֶדֶק וָמֶרִי

אֹמֶן וָחֵקֶר

אֱמֶת וָשֶׁקֶר

כֶּתֶם וָכֶתֶם

קֹשֶׁט וָקֶסֶם.

שֶׁבֶר וּגְדוּלָה

נָקָם וּגְמוּלָה

בָּתָה וָבַיִת

דַּיִשׁ וָשַׁיִת,

הֶרֶס וָקֶרֶת

גֹּעַל וְתִפְאֶרֶת,

שָׂשׂוֹן וַעֲצָבֶת

חַיִּים וָמָוֶת!


אָקִיץ אָקוּמָה

וּבְנֶפֶשׁ זְעוּמָה

נְבוֹכָה וַאֲמֻלָּה

מֵעֵרֶב הֲמֻלָּה

נִדְחָף הַחוּצָה

תּוֹעֶה אָרוּצָה

לַעֲבוֹדַת סֵבֶל

בְתֵבֵל הַהֶבֶל

מִבְּלִי מָנוֹחַ

אֶעֶמוֹד מִכֹּחַ

וּלְהַחֲלִיף חָיִל

אֲצַפֶּה לָיִל!


(העתקה חפשית).


מִגָּבְהֵי רֹאשׁ הָאָמִיר

הִנְעִים שִׁירוֹ הַזָּמִיר,

      עַתָּה נֶאֱלַם דּוּמִיָּה –

רִגְשׁוֹת שִׂמְחָה וָנַחַת

כִּי יָדְעָה נֶפֶשׁ אַחַת

      עַתָּה סָפוּ בַנְּשִׁיָּה!


מֶה הָיָה לַמְּנַצֵחַ

בִּנְגִינוֹת לֵב לֹקֵחַ

      לָמָּה נִדְמָה הַנֵֶּבֶל?

אֵיכָה נֶפֶשׁ עֲנֻגָּה

אָחוֹת הָיְתָה לַתּוּגָה,

      לִמְרִי עֶצֶב וָחֵבֶל?


הַמְּזַמֵּר פַּס מֵאָרֶץ,

עָלָיו הֵבִיאָה קָרֶץ

      סֹעַת שֶׁלֶג בַּצִּנָּה –

אֵיד הַמַּשְׂכִּיל הִקְרִיבוּ

וּלְשַׁד חַיָּיו הֶחֱרִיבוּ

      דִּבּוֹת רָעוֹת וּשְׁנִינָה!


לוּא הַמְּזַמֵר זֹאת רָאָה

וּלְיַם הַתְּכֵלֶת דָּאָה

      קִנֵּהוּ שָׁמָה יָעַר;

לוּא הַמַּשְׂכִּיל בַּכֹּחַ

בָּרַח לָתוּר מָנוֹחַ

      בַּעֲבִי סִבְכֵי הַיָּעַר!


בַּיָּם שָׁמָּה יָהֹמוּ

הַגַּלִים עֵת יֵרֹמוּ

      אַךְ סֹעַת שֶׁלֶג אַיִן;

בִּסְבַךְ נִבְכֵי הַיְעָרוֹת

חַיְתוֹ שַׁחַץ אַכְזָּרוֹת

      אַךְ לֹא בֶּן־אָדָם קַיִן!

תר"ל.


מִי יִתֵּן יָכֹלְתִּי אֵת לֹא אוּכָלָה!

מִי יִתֵּן הָיִיתִי אֲשֶׁר אֵינֶנִּי;

לּוּ מַאֲוַיֵּי לִבִּי לִי נִתְּנוּ כָלָה,

וּזְמָמִי לוּ אָפִיק עוֹד חַי הִנֵּנִי, –

בִּלְבָבִי אוּלַי שַׁכּוֹתִי הַסַּעַר,

אוּלַי לֹא רֻטַּשׁ כֹּה אָנוּשׁ מִצַּעַר.


לוּ אוּכַל אֲדַלֵּג עַל חוּג שָׁמַיִם,

לַמְּזָרִים, לַכְּסִילִים, שֶׁמֶשׁ, יָרֵחַ,

הָמֵשׁ גּוּשֵׁיהֶם, לִשְׁקֹל עַל כַּפַּיִם;

צִדְקַת הוֹבְרֵיהֶם אָז אוּכַל הוֹכֵחַ,

אִם לֹא הִשְׁגֻּנוּ, אִם קֹשֶׁט שָׁעָרוּ,

אִם לֹא מִבְּלִי דַעַת מָנוּ, סָפָרוּ. –


לוּ אֶפְשֹׁט בַּמְּרוֹמִים – קֵץ כָּל אַפְסָיִם,

לוּ סֻכַּת חֹשֶׁךְ יָכֹלְתִּי לִקְרֹעַ…

אֶגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל… אֶלְטֹשׁ עֵינָיִם,

מָה הַּכֹּל, מָה הָאֶחָד חַוֹּת דֵּעַ!

אֶל כֵּס אֶבֶן סַפִּיר הָלְאָה אַבְקִיעַ,

וּדְמוּת אָדָם בָּאֵשׁ מַה זֶה, אוֹדִיעַ!


אֵיךְ יַחַד יִתְלַכָּדוּ יֵשׁ וָאָיִן?

וּבְלִי חֹמֶר בַּמָּה יִזְרֹם הַכֹּחַ?

לוּ עַד תַּכְלִית אֵלֶּה אֶפְקַח הֶעָיִן,

חֵקֶר אָז אֶמְצָא וּלְקִצּוֹ אָפֵחַ,

וַחֲלֹמוֹת פָּתַרְתִּי, הוֹדַעְתִּי אֹמֶן,

אֶת בּוֹנֵי הַמִּגְדָּל אֶזְרֶה כַדֹּמֶן.


מִי יִתֵּן לִי עַיִן בַכֹּל חֹדֶרֶת,

לַחֲשׂף כָּל צָפוּן, הֶעָתִיד אָשֹוּרָה,

וּלְרַעַת גַם אַחֲרִית אֶחְתּוֹר מַחְתֶּרֶת,

וּשְׁאוֹל אַצִּיעַ בַּנֵּצַח אָתוּרָה,

גַלּוֹת הַמָּסָךְ לִמְצֹא הַמַּפְתֵּחַ,

מַסְגֵּר פִּתְחֵי עוֹלָם אַסַּע בַּכֹּחַ!…


* * *


מִי יִתֵּן יָכֹלְתִּי מַסְוֶה לִקְרֹעַ,

מִמִּתְחַפְּשִׂים רַבִּים שָׁוְא יִתַּמָּמוּ,

הַלּוֹט מִפְּנֵיהֶם לוּ אוּכַל בַּלֵּעַ,

וּלְגַלּוֹת נַבְלוּתָם עַד כִּי יֶאְדָּמוּ,

אַחְמֹס עִקְבֵיהֶם, אֲגַלֶּה שׁוּלַיִם,

מַעְרָם וּקְלוֹנָם אַרְאֶה לָעֵינַיִם!


אֶקְרַע לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֲבַקֵּעַ,

אֶקְרָא כָל חָתוּם, אוֹדַע כָּל תַּעְתֻּעַ,

וּלְנָבָל אָז לֹא יֵאָמֵר עוֹד: שֹׁעַ,

לֹא יוֹנָה תַמָּה – אֶל עַיִט צָבוּעַ,

לֹא עָנָו אִישׁ תָּם – אֶל נָחָשׁ בָּרִיחַ,

וִיהוּדִי טוֹב – אֶל מַשְׁחִית מַדִּיחַ.


לוּ רַעַשׁ הָיִיתִי, חֲזִיז וָסָעַר,

אוֹ רַעַם בַּגַּלְגַּל הַמְּפָרֵק אֶרֶץ, –

אֶתְחוֹלֵל, אַצְרִיחַ, אֶגְעַשׁ, אֶשְׂתָּעַר

עַל תֵּבֵל חֲנֵפָה, עָוֶל וָפֶרֶץ,

עַל שֶׁקֶר וּתְכָכִים וּרְמִיוֹת אֶלֶף

עַל חֶסְרֹן וּמְעֻוָּת, מַעַל וָסֶלֶף!


אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ וּרְשָׁפִים וָלַהַב,

לוּ תַהַר בִּטְנִי עִם גָּפְרִית וָכֹפֶר,

אֶתְפּוֹצֵץ בִּזְוָעָה, אָרֹב בָּרַהַב,

וּפַחִים אַמְטִיר עַד אֶכּוֹת לָאֵפֶר,

נוֹכְלִים וּמְהוֹתְתִים וּבְנֵי הַבְּלִיַּעַל,

וּצְבוּעִים וּפְרוּעִים אַשְׁכִּיר בָּרַעַל!


מִי יִתֵּן וֶאֱנוֹשׁ אֶל רֹאשׁ לֹא אַרְכִּיבָה,

בַּל אָגוּר כַּעַס אוֹיֵב פֶּן יַכְרִיעַ,

אָז רֶסֶן מִפִּי שַׁלֵּחַ אַרְהִיבָה,

בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, אִי־חָת אָרִיעַ,

בִּפְנֵי זֶה יָרַקְתִּי וּקְרָאתִיו: בָּעַר!

לַגְּבִיר אֹמַר: בְּעִיר! לְאָדוֹן גָדוֹל: נַעַר!


מִי יִתֵּן יָכֹלְתִּי אֹזֶן לִנְטֹעַ,

לַהֲמוֹן אָדָם רַבָּה – וּתְהִי שֹׁמַעַת,

מֵאַרְבַּע רוּחוֹת קוֹל אַדִּיר בֹּקֵעַ,

קוֹרֵא: הָלְאָה! קָדִימָה! לִמְרוֹם דָּעַת!

אָז סָגֵי אָחוֹר הֵן בּוֹשׁוּ חָדֵלוּ

וּבְעַד הָעֵת לַעֲצוֹר לֹא עוֹד יַעֲמֹלוּ.


מֵרוּץ הָעֵת לוּ אֶעֱבוֹר – וּלְעֵינַיִם

אַחֲרִית הַיָּמִים הַרְאוֹת אוּכָלָה

אֵיךְ דַּעַת אֱמֶת תִּפְרֹשׂ הַכְּנָפַיִם

אֵיךְ תַּחֲרִים חֲדָשָׁה כָּל יָשָׁן כָּלָה, –

בִּמְעַקֵּב אָז אֶגְעַר: שָׁוְא כָּל תַּחְבֻּלָּה!

נֶחֱשָׁלִים אַרְהִיב: יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּה!


* * *


עוֹד רַבּוֹת יֶשְׁנָן בַּטֵּא בִשְׂפָתָיִם

אֶכְסֹף כִּי כֹה יֶהִי… אוֹ לוּ אוּכָלָה

אַךְ הַפְּתָנִים שֹׁרְקִים חֹרְקִים שִׁנָּיִם

מֵחֲמַת תַּנִּין אָדָם רוּחִ נִבְהָלָה,

וּכְבָר רֹגְנִים עוֹכְרִים קָשָׁה יַרְאוּנִי

וּמָה אוֹסִיפָה עוֹד? הֲלֹא יִסְקְלוּנִי!


* * *


מִי יִתֵּן לֹא יָדַעְתִּי אֵת אֵדָעָה!

אוֹ לוּ יָכֹלְתִּי לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ!

אָז שָׁלַוְתִּי, בִּי רָעָה לֹא נָגָעָה

מֵעֹצֶר צָרוֹת לֹא נַפְשִׁי תָשׁוּחַ. –

לוּ יָכֹלְתִּי הִתְאַפֵּק אָז אַחֲרִישָׁה; –

אוֹ מַקְשִׁיב מִי יִתֵּן, אָז עוֹד אַרְעִישָׁה!

תרל"א.


“מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת”! – פִּתְגַם רַב עֲלִילִיָּה

הוּא יוֹצִיא אָדָם לְפָעֳלוֹ, הוּא יֶאֱסוֹר יָדָיו

בְּאוֹפַנֵּי הַמַּעֲשִׂים הוּא רוּחַ הַחַיָּה

בְּמַחְשְׁבוֹת אִישׁ, בְּתַחְבֻּלוֹתָיו וּבְמִצְעָדָיו;

כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל אֵלָיו יִשְׁמָעוּ,

עַל פִּיהוּ יַחֲנוּ, עַל פִּיהוּ יִסָעוּ.


אִם יִתְבּוֹנֵן אָדָם וְנַפְשׁוֹ לֹא יוֹנֶה

יִרְאֶה, כִּי לֹא עַל פִּי חֶפְצוֹ וְדַעְתֵּהוּ

יִחְיֶה יִפְעֹל בְּכָל פִּנּוֹת שֶׁהוּא פוֹנֶה

תָּלוּי הוּא בְּדַעַת אֲחֵרִים בְּחֵפֶץ מִשְׁנֵהוּ –

עַל דֶּרֶךְ הַחַיִּים חֶרֶב פִּיפִיּוֹת

מִתְהַפֶּכֶת בַּתָּו: “מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!”


הֵן תִּתְפָּאֵר, גְּבִיר, כִּי בְיָדְךָ טוּבֶךָ

וּמִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה אָיִן,

תִּחְיֶה בְחֹפֶשׁ, תֵּלֵךְ בְּדַרְכֵּי לִבֶּךָ

לֹא תִגְרַע כָּל חֵפֶץ, כָּל שֶׁאֱלַת עָיִן,

אַךְ לָמָּה רַק בַּסֵּתֶר, בְּחַדְרֵי מַשְׁכִּיּוֹת

לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


לָמָּה תְכַבֵּד קְדוֹשִׁים, תְּהַדֵּר רַבָּנִים?

לָמָּה לֹא תֵצֵא לְיֵשַׁע הַמַשְׂכִּילִים,

בְחֹפֶשׁ וּבְגָלוּי לֹא בְסֵתֶר פָּנִים?

לָמָּה תֹאחַז גַּם אַתָּה בְּמִנְהֲגֵי אֱוִילִים?

הֵן חָפְשִׁי הִנֶּךָ וְעָשְׁרְךָ יִסְתֹּם כָּל פִּיּוֹת!

כֵּן הוּא – אַךְ בְּכָל זֹאת, מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


יְדַעְתִּיךָ, פְּלוֹנִי! הִנְּךָ אָדָם הַמַּעֲלָה

וּמַה זָּרוּ מַעֲשֶׂיךָ כְּאַחַד הַסְּכָלִים!

תָּרוּץ לִסְלִיחוֹת בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה,

תִתְעַנֶּה בַצּוֹם בְּפִיּוּט וַהֲבָלִים,

מִי אָדוֹן לָךְ? יְהוּדֵי טְחוֹרִים וּנְקִיּוֹת?

גַּם לָמוֹ תָחוּשׁ – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת?


לָמָּה אֶל בָּנֶיךָ לְמוֹרֶה לָקַחְתָּ

צָבוּעַ פֶּרֶא, לֹא שָׁנָה לֹא קָרָא,

וְאֶת הַמּוֹרֶה הַמַּשְׂכִּיל זָנַחְתָּ

יַעַן חִלֵּק וּבִלֵּק יְדַבְּרוּ בוֹ סָרָה,

יַעַן לְדַעַת ר' שְׁרַגָּא עָשָׂה שַׁעֲרֻרִיּוֹת –

תֵּדַע יָשְׁרוֹ וְטוּבוֹ, אַךְ – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


מַה לְּךָ, אָב אוֹבֵד! לָמָּה תַשְׁחִית הַזֶּרַע?

הֵן יָדַע גַּם לִבְּךָ מָה הָעֵת דּוֹרֶשֶׁת,

וְלָמָה תְּאַבֵּד בָּנֶיךָ לְגַדְּלֵם פֶּרַע,

לְלָחֲצֵם בִּמְלַמֵּד, בִּגְמָרָא וּבְאֵשֶׁת?

לָמָּה לְתַכְלִיתָם עֵינֶיךָ לֹא צֹפִיּוֹת?

צַר לִי, אָחִי! – תַּעֲנֶה – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


הָהּ, יוֹנָה עֲדִינָה אֵיךְ נִהְיֵית חֲבֶרֶת,

אֶל אַוָּז מְיֻחָשׂ, אֱוִיל חֹטֶר גַּאֲוָה?

אֵיךְ לֹא יָדַעְתָּ, אָב! מַה בִּתְּךָ בֹּחֶרֶת?

לִבְחִירָהּ אִישׁ מַדָּע עֹרֶגֶת מִתְאַוָּהּ,

חֲמָסָהּ עָלֶיךָ, תּמֹּ[…]1 בִּבְכִיוֹת –

יָדַעְתִּי – תֹּאמַר – אַךְ, מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


אִם לִבְּךְ, עֶלֶם, הָעַלְמָה לָקָחָה,

יָפָה הִיא, טוֹבָה לָהּ הַשְׂכֵּל יָדֵעַ,

לָמָּה תְמָאֵן בָּהּ אִם מוּמָר בְּמִשְׁפָּחָה?

הֲבִגְלַל זֹאת עֵרֶךְ נַפְשָׁהּ יִגָּרֵעַ?

נַפְשְׁךָ לָהּ תֵכֶל, תַּאֲוֹתֶיךָ הֹמִּיּוֹת,

אַךְ רַע וָמָר: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


גְּבִיר! בָּנֶיךָ הֶדְיוֹטִים, טִפְּשִׁים, נִמְאָסִים,

קַח לָמוֹ נָשִׁים כְּעֶרְכָּם, תִּמְצָא לָרֹב,

וְלָמָּה תִּשְׁתּוֹקֵק הִתְעָרֵב בֵּין מְיֻחָשִׂים,

קְנוֹת כַּלּוֹת עֲדִינוֹת מְלֵאוֹת חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב,

וּבְאַחֲרִית תִּסְבֹּל מְדָנִים, פְלַגּוֹת וּבְכִיּוֹת?

בַּאֲנָחָה לִי תַעֲנֶה: וּמַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת?


מַה לְּךָ מִתְרַפֶּה, עָנִי בֶּן טוֹבִים!

עָזוּב עָרוּם, נָע וָנָד בְּנֶפֶשׁ שׁוֹמֶמֶת,

תִּשְׁתַּחֲוֶה לַאֲגוֹרָה וְרַבִּים מַכְאוֹבִים –

עֲשֵׁה מְלָאכָה – הִיא מְחַיָּה וּמְחַמֶמֶת,

עֲשֵׁה מְלָאכָה וְלֹא תֵדַע עֲנִיּוּת –

חָלִילָה! כִּי אָז – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


מַה תַּעֲשֶׂה, שָׁדוּד! הֲלֹא הִנְּךָ עָנִי

וְלָמָּה לְךָ פְּאֵרִים, בִּגְדֵי חֹפֶשׁ יְקָרִים,

וּלְאִשְׁתְּךָ לְבוּשֵׁי מִכְלוֹל, עֲדָיִם וְשָׁנִי?

מַה לְּךָ טַלִּית נָאָה, אֶתְרֹג וְלוּלָב מְהֻדָּרִים,

וּקְנוֹת “מַפְטִיר” לְבִנְךָ וּלְךָ “שִׁשִּׁי” בָּעֲלִיּוֹת?

תְּשׁוּבָתְךָ בְצִדְּךָ: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


אִם מִשְׁמַנֵּי שַׁבָּת לְךָ מַזִּיקִים,

כִּי יַנְחִילוּךָ מַחֲלַת מֵעַיִם,

מִי זֶה אֵלֵימוֹ יַאֲסָרְךָ בַּזִּקִּים,

אֱכוֹל כְּחֶפְצְךָ בְלִי שִׁנּוּי יוֹם מִיּוֹמַיִם,

וְלָמָּה תְמַלֵּא בִטְנְךָ רַעַל גְּוִיּוֹת?

אֲבָל אִם לֹא כֵן – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


מַה לְּךָ, חוֹקֵר! אֵינְךָ סָר לַמִּשְׁמַעַת,

לָּמָּה תַחֲרִישׁ תִּתְאַפֵּק, תַּסְתִּיר פָּנִים,

לִבְלִי הַגֵד לְאַחֶיךָ כָּל הַמִּגְרַעַת,

בְּתוֹרוֹת, בֶּאֱמוּנוֹת וּבְמִצְוֹת הָרַבָּנִים?

הַטֵּף אֱמֶת בְּרוּרָה וּבְרָאשֵׁי הֹמִיּוֹת!

הַבְאָזְנְךָ קוֹל פְּחָדִים: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


נִכְמְרוּ לְךָ רַחֲמַי, יוֹשֵׁב עִיר קְטַנָּה!

הִתְחַבֵּר לְמַשְׂכִּילִים נַפְשְׁךָ נִכְסֶפֶת,

הֵן אָזְנֶיךָ מֵאַחֲרֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה,

כִּי רוּחַ חֲדָשָׁה בַּתֵּבֵל מְרַחֶפֶת,

תִּרְגַז עַל שִׁבְתְּךָ בְּמַחֲשַׁכֵּי תַחְתִּיּוֹת,

וְתֶחְרַד לָצֵאת, כִּי־מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


הֲלֹא בְלִבְּךָ, פְּלוֹנִי, תְּשַׁחֵר הַשְׂכָּלָה,

אַךְ מִתְעָרֵב הִנְּךָ בֵין צְבוּעִים קַנָּאִים,

בְּסוֹדָם כִּי תָבֹא גַם אַתָּה תְנַדֵּב קְלָלָה,

לְחָרֵף מַשְׂכִּילִים וּלְגַדֵּף מַדָּעִים,

הֲגַם בָּזֶה כְנָבָל תִּשָּׁחֵת בִּרְמִיּוֹת,

רַק כִּי יַמְרִיצְךָ מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


הֵן תַּסְכִּים בְּלִבְּךָ רַב, מוֹרֵה הוֹרָאָה,

לְבַטֵּל מִנְהָגִים וְאִסוּרִים מְשֻׁנִּים,

אֲשֶׁר טָפְלוּ עָלֵינוּ לְמַעֲמָסָה נוֹרָאָה,

נָאוֹת לְדַעְתְּךָ לְהָקֵל, לִתְקֹן תִּקּוּנִים,

בְּכָל זֹאת תַּחְלִיט: “כֵּן נָהֲגוּ”, “כֵּן צָרִיךְ לִהְיוֹת”,

לֶאֱסוֹר, לְהַחֲמִיר, כִּי מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


* * *


מְרֻבִּים צְרָכֶיךָ, עַמִּי! מְרֻבֶּה הָעֹנִי

בְּכָל חֵפֶץ וְעִנְיָן רַק אָנוּס הִנֶּךָ,

עֵקֶב “כֹּה יָאֲתָה”, לֵאמֹר: כֵּן יַחְפֹּץ פְּלוֹנִי!

כֹּה תֹאכַל, כֹּה תִלְבַּשׁ, כֹּה תְנַהֵג חַיֶּיךָ,

כֹּה תִזְעַק, תִּתְאוֹנֵן וְכֹה תוֹסִיף לִחְיוֹת,

לֹא תֵיטִיב לְנַפְשְׁךָ פֶּן – מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


שִׁחֶתְךָ, יִשְׂרָאֵל! כִּי נִכְחַד עָצְמֶךָ!

לִבְּךָ, דַּעְתְּךָ בִידֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי,

מְשֻעְבָּד הִנְּךָ לְרוּחַ מְשָׁרְתֶיךָ, שִׁפְחוֹתֶיךָ

עַל כֵּן לֹא תֵרוֹמָם, עַל כֵּן תִּשְׂבַּע עֹנִי,

עַל כֵּן נִדְחָה תוּשִׁיָּה, פָּקוּ פְלִילִיּוֹת

כִּי תִפְחַד תָּמִיד: מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת!


מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת! מִי הֵם הַבְּרִיּוֹת?

הֲסּוּסִים, חֲמוֹרִים, כְּלָבִים וְכָל בְּהֵמָה?

הֲגַם לָהֶם נָחוּשׁ נַחְנוּ הוֹלְכֵי קֹמְמִיוּת?

הַמְחַוֵּי דַעַת חֹרְצֵי מִשְׁפָּט הֵמָּה? –

אֵין חֶשְׁבּון, אֵין בִּקֹּרֶת וַתְּהִי לֶאֱמוּנָה

וּלְ“מַה יֹּאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת” אֵין עֵצָה וּתְבוּנָה!

תרל"ג.



  1. מקור לא ברור; אולי: תִּמֹּג – הערת פב"י  ↩

יֹאמְרוּ מְנַדֵּינוּ כִי אֵין בָּנוּ יֹשֶׁר,

כִּי עָרְמוֹת וּתְכָכִים מְלֵאִים הִנֵּנוּ

וּכְחֶתֶף נֶאֱרֹב, לֹא נֵלֶא עֲשׂוֹת עֹשֶׁר

כָּל עֵסֶק, כָּל מִשְׁלַח יָד נָגֹר בְּחֶרְמֵנוּ;

יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ, אֲבָל הֵן יוֹדוּ

כִּי יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – וְאוֹתוֹ יַחֲמֹדוּ –


יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – הוּא יַקְנִיא לְא ֻמִּים,

וּבְקִנְאָתָם יִשְׂנְאוּנוּ וְכֵן נֹאבֵדָה –

עַל כִּי נְגַבֵּר חַיִּל, נַרְאֶה עֲצֻמִּים

בְּכָל עִנְיָן וָחֵפֶץ שֶׁבּוֹ נַעֲבוֹדָה –

אִם בְּמִסְחָר וַחֲרֹשֶׁת אוֹ בְחָכְמָה וּמְזִמָּה

בְיִתְרוֹן הַכְשֵׁר דַּעַת הַמִּפְעָל נָרִימָה.


יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – וּבוֹ הֵן הִצְלַחְנוּ

לוּ הוֹצִיאוּ לְפָעֳלוֹ נָתְנוּ יָדַיִם,

לוּ לֹא עַל מַסְגֵּר סֻגַּרְנוּ, נִדַּחְנוּ,

לוּ לֹא חֻקִּים מַגְבִּילִים קָצְצוּ כְנָפַיִם…

אֲבָל מִבְּלִי חֹמֶר מַה יִּפְעַל כֹּחַ

אַךְ פְּרָעוֹת יִפְרָע, כִּמְתַעְתֵּעַ יְנַגֵּחַ!


יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – אַךְ הוּא כִמְתַעְתֵּעַ

וּבְלִי מְצוֹא לוֹ פְעֻלָּה בְחַיֵּי הָאֲדָמָה,

הֵם מָלְאוּ תְלָאוֹת עֹנִי וָרֹעַ –

וַיְהִי לִכְלִי חֵפֶץ לְחַיֵּי רוּחַ וּנְשָׁמָה

וַיֵּצְאוּ חֹצֵץ מֶנּוּ רַבָּנִים, גְּאוֹנִים

וַיֵּצְאוּ חִדּוּדִים פִּלְפֻּלִים שׁוֹנִים. –


יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – בַּקְּשׁוּ נָא אַיֵּהוּ?

אֵיפֹה הִיא פְעֻלָתוֹ, מַה בּוֹ עָשִׂינוּ?

הוּא יִפְרַח בָּאֲוֵיר! בּוֹנֶה מִגְדְּלֵי תֹהוּ:

סְפָרִים חֳמָרִים בּוֹ הִגְדַלְנוּ, הִרְבִּינוּ,

סְפָרִים לֹא יִסָּפְרוּ בִּימֵי שָׁמָיִם,

סִפְרֵי הֲלָכָה, חִדּוּשִׁים כִּבְיַמִּים מָיִם.


כַּמָּה כִשְׁרוֹן, כַּמָּה שֵׂכֶל בָּם הֶאֱבִידוּ

גְּאוֹנִים אַדִּירִים, רַבָּנִים חֲרִיפִים?

הַרְרֵי עַד הִתְחוֹלְלוּ וּמָה הוֹלִידוּ?

פִּלְפּוּלִים שְׁנוּנִים זֶה עַל זֶה מוֹסִיפִים:

הִלְכוֹת צְנִיעוֹת, מִנְהֲגֵי רַמְשָׁא וְצַפְרָא –

אֲבוֹי עַל הַאי שׁוּפְרָא דִי בָלִי בְעַפְרָא!


רְאוּ בְּבָתֵּי הַיְשִׁיבָה מִנִּי דֹר וָדֹר

כַּמָּה בְּנֵי כִשְׁרוֹן מִתְגוֹלְלִים בִּשְׁאִיָּה,

לוּ הִשְׂכִּילוּם כִי אָז הָיוּ לְעַמּוּדֵי אוֹר

וַחֲכָמִים לֹא חָסַרְנוּ בְכָל תּוּשִׁיָּה –

עַתָּה מִבְּלִי מֵשִׂים יֹאבְדוּ וְאֵינָמוֹ

יָמוּתוֹ וְלֹא בְחָכְמָה, נִסַּע יִתְרָם בָּמוֹ.


מִבְּלִי מֵשִׂים! בְּאֵין מֵבִין! בְּאֵין מִי יַחֲקֹרוּ

גּוֹרַל אוֹבְדִים אֵלֶּה הַכֵּר לָדַעַת;

אַחֵינוּ הַיְשָׁנִים לָרַע טוֹב יֹאמֵרוּ

הֵן לָמוֹ הַשְׂכָּלָה – נֶגַע צָרַעַת;

כָּל יִשְׁעָם חֶפְצָם הֲוַיּוֹת הַגְּמָרָא,

אֵלֶּה תִפְאַרְתָּם, זֹאת כָּל הַמַּטָּרָה!


וְאֵלֶּה הַחֲדָשִׁים הוֹלְכֵי קָדִימָה

בְּגֹבַהּ לִבָּם בַּל יִדְרְשׁוּ, בַּל יַעֲמִיקוּ

לַאֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ וּבְתוֹכֵנוּ פְנִימָה

גַּם לֹא יָבִינוּ – כִּי לִמְאֹד הִרְחִיקוּ…

וַאֲנָחוֹת תִּרְעַשְׁנָה וְהֵד נוֹרָא עוֹנֶה;

קוֹל שַׁוְעַת נְכֵאִים: חוּסוּ! עִזְרוּ! וְאֵין פּוֹנֶה.


קוֹל הַצְּעִירִים הוּא פְּלִיטֵי הַיְשִׁיבָה

שֶׁרוּחַ קָדִים אוֹתָם צָרַר בִּכְנָפַיִם,

מִישִׁימוֹן נְשָׂאָם וַיַּעֲמִידֵם בִּנְתִיבָה,

לִרְאוֹת דַּרְכָּם נָכוֹן פָּקְחוּ עֵינַיִם,

אַךְ יֵצֶר צַעֲדָם וּמַר קוֹלָם בּוֹקֵעַ:

עִזְרוּ נָא! חוּסוּ – וְנַעֲלֶה! וְאֵין שׁוֹמֵעַ.


הֲיִפָּלֵא אֵפוֹא, אִם יֵשׁ בָּנוּ אֵלֶּה,

שֶׁתַּכְלִית שִׂנְאָה קְהִלָּתֵנוּ יִשְׂנָאוּ?

עַל כִּי אָזְנָהּ עֲרֵלָה, אֵין מֶנָּה חוֹלֶה,

עַל הָאֲמֵלָלִים עֵת לַיֶּשַׁע יִקְרָאוּ –

עַל דַּם אַחֶיהָ עָמְדָה מִתְנַכֶּרֶת

עֵת לָהּ הִתְחַנְנוּ, צִוְחָתָם סֹעֶרֶת!


וּמַה יֵּשׁ לָהּ עוֹד צְדָקָה לִזְעֹק בִּתְלוּנָה,

אִם כְּזָרִים בְּאַחֲרִית יִהְיוּ גַם לָהּ הֵמָּה,

בְּמָצְאָם נְתִיבוֹתָם בֶּעָמָל וּתְבוּנָה,

וְעָלֶיהָ יִתְמַרְמְרוּ, יַנִּיחוּ בָהּ חֵמָה?

הַגְמוּל עוֹד תִּדְרֹשׁ קְהִלָּה אַכְזְרִיָּה?

הֵטִיב לֹא תֵדַע רַק קַחַת צוֹפִיָּה!


אֲבָל לְאָשְׁרֵנוּ יֵשׁ בָּנוּ אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה,

וּלְטוֹבַת הַקְהִלָּה עוֹד יַעַבְדוּ יַעֲמֹלוּ,

כַּכּוֹכָבִים יַזְהִירוּ מֵאֹפֶל לַיְלָה,

חִנָּם יָפִיצוּ אוֹר, אַךְ חֶסֶד יִגְמֹלוּ,

הֵם לָהּ חוֹמָה דַבֵּר אֶת אוֹיֵב בַּשַּׁעַר,

הֵמָּה לָהּ מוֹרִים הִטָּפֵל לְכָל בַּעַר,


כִּי יוֹדְעִים מַכִּירִים אֵלֶּה בְנֵי עֲלִיָּה,

אֶת קְהִלָּתֵנוּ עִם כָּל הַמִּגְרַעַת

יוֹדְעִים – כִּי פְתַיָּה הִיא, לֹא אַכְזְרִיָּה,

טּוֹבַת לֵב הִיא, אֶפֶס הֵטִיב לֹא יוֹדַעַת

לָכֵן תָּרַע כִּי רַחֲמֵי סָכָל – אַכְזָרִי,

כְּסִיל חָפֵץ לְהֵטִיב רַע מֵאוֹיֵב נֶאְדָּרִי, –


טוֹבַת לֵב הִיא, נְדִיבָה וּמְפַזֶרֶת

לֹא תָחֹס עַל עָמָל, גַּם כֶּסֶף מַזֶּלֶת,

רַק מַה שֹּׁוֶה לָמוֹ מִדַּעַת נִבְעֶרֶת,

וַעֲמָלָהּ גַּם כַּסְפָּה לִבְלִי תֹעֶלֶת,

וַיְהִי בָהּ הַהֶפֶךְ, פְּעָלֶיהָ כֶחָשִׁים,

בַּעֲמָלָהּ תַּרְבֶּה נִרְפִּים וּבְכַסְפָּהּ – רָשִׁים.


תַּעֲמֹל תִּיגַע קְהִלָּתֵנוּ מֵאָז וָעָתָּה,

וַתֶּרֶב בַּטְלָנִים וַתַּעַשׂ לָמוֹ בָתִּים;

תִּפְזֹר תִּתֵּן לְכָל פוֹשֵׁט יָד כִּי מָטָה,

וַתֶּרֶב הַמְּלַקְּטִים, הַתָּרִים וְהַשָּׁטִים;

פְּתַיָּה הִיא – בְּאֵין הָבֵן כַּסּוּס וָפֶרֶד –

כֹּחָהּ יֹאכְלוּ זָרִים – הִיא לֹא תֵדַע מֶרֶד.


כֹּחָהּ יֹאכְלוּ זָרִים – כִּי מִי אֵלֶּה הֵמָּה:

צַדִּיקִים וּפְרוּשִׁים וּנְזִירֵי יְשִׁיבָה,

אוֹכְלֵי שְׁאֵר הַקְּהִלָּה מִבְּלִי שַׁלֵּם מְאוּמָה,

מִבְּלִי הָשֵׁב תּוֹעֶלֶת תַּחַת הֵטִיבָה?

פְּתַיָה קְהִלָתֵנוּ, קַלַּת הַדַּעַת,

פִּתּוּהָ וַתִּפָּת וַתְּהִי נִכְנַעַת.


וַתְּהִי נִכְנַעַת – וַתֵּחַת בָּהּ גְּעָרָה,

מִכָּל צַדִּיק גּוֹזֵר, מִבַּטְלָן מוֹכִיחַ,

מִפָּרוּשׁ מַרְעִישׁ, מֵרַב זוֹרֵק מָרָה,

מִמְּקַבֵּל מְחָרֵף, מִמְחַבֵּר מַצְרִיחַ;

מִשְּׂאֵתָם תִּבְעַת וַתְּהִי רָחֵל נֶאֶלָמָה

וַתְּעַר עֲטִינֶיהָ תֵּת חֲלְבָהּ וְדָמָהּ.


הַעֵת לִנְקֹם נָקָם וְשִׂנְאָה נִטֹּרָה,

לִקְהִלָּה כָזֹאת אֻמְלָלָה מִבְּלִי דַעַת?

הֲנֶחֱשֶׁה נִתְאַפֵּק וּבְמִלִּין נַעֲצֹרָה,

הַשְׂכֵּל וְהוֹעֵל עַד שֶׁיָּד מַגַּעַת?

אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּנָקְמוֹ מֵאִוֶּלֶת,

כִּי אִם הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ הָבִיא תוֹעֶלֶת.


עַל כֵּן הַמַּשְׂכִּילִים, בְּלִבּוֹתָם יָשָׁרוּ,

נֶחֱלִים עַל שֶׁבֶר קְהִלָּתֵנוּ הַחַתָּה,

יִרְאוּ הֲרִיסוּתָהּ, רַחֲמֵיהֶם יִכְמָרוּ,

יִשְׁכְּחוּ מַכּוֹתָם יָדָהּ לָמוֹ חִלְּקַתָּה. –

רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן יְרַפֵּא מִשְׁתַּגֵּעַ,

וָהוּא יַךְ עַל הַלְּחִי, אֶבֶן קֹלֵעַ.


כֵּן אֵלֶּה הֵמָּה מַשְׂכִּילֵי הָרַבִּים,

מְחוֹנְנֵי הַקְּהִלָּה עֵת הִיא תַעַשְׁקֵמוֹ,

מְחַבְּקֶיהָ בְרַחֲמִים עֵת תְּדוּשֵׁם בָּעַקְרַבִּים,

מַקְדִּישִׁים לָהּ דָּמָם עֵת רַעַל תַּשְׁקֵמוֹ,

הִיא תִרְדֹף בְּאַף – הֵם יִשְּׂאוּ, יִסְלָחוּ,

וּלְהוֹעִיל יִתְאַמְּצוּ אוּלַי יִצְלָחוּ –


אוּלַי יִצְלָחוּ עֵינֶיהָ לִפְקֹחַ,

לִרְאוֹת הָאִוֶּלֶת הָרֹדָה בָהּ בְּפָרֶךָ;

יָעִירוּ וִיעוֹרְרוּ אוּלַי יִתְּנוּ כֹחַ,

לַהֲדֹף הַמִכְשׁוֹלִים הַחוֹסְמִים לָהּ דֶרֶךְ;

יִסְבְּלֻהָ עַל כָּתֵף בִימִין תֹּמֶכֶת,

אוּלַי תָּמֶשׁ מִמְּקוֹמָהּ הָלְאָה לֶכֶת…


אוּלַי תַּשְׂכִּיל תָּבִין קְהִלָּתֵנוּ הַתַּמָּה,

כִּי זֶּה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים לֹא עָשְׂתָה מְאוּמָה,

כִּי חַיִּים וּתְנוּעָה לֹא תֵדַע זֶה כַמָה,

יַעַן בְחוֹתָם צַר סְגוּרָה וַאֲטוּמָה,

וְהָרוּחַ הַנִּדָּף שֶׁפָּלְטָה בִתְחִלָּה,

אוֹתוֹ שָׁבָה לִשְׁאֹף – וְכֵן חָזְרָה חָלִילָה,


וְכֵן עָלָה בָּהּ רָקָב וּשְׂאֵת וְסַפַּחַת:

פִּלְפּוּל עַל פִּלְפּוּל בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה,

זֶה יוֹצֵא, זֶה נִכְנָס – וּבְבַת אַחַת,

וּכְנֵבֶל חֶרֶשׁ כְּפָלְטָהּ כֵּן בָּלָעָה,

עַד נִשְׁחַת דָּמָהּ וַתְּהִי נֹאד נָפוּחַ,

מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה וּמִקֹּצֶר רוּחַ,


אוּלַי אָז תַּשְׂכִּיל הִתְעוֹרֵר לַתְּחִיָּה,

לִשְׁאֹף רוּחַ חָדָשׁ תַּחַת הַיָּשָׁן,

שֶׁהִתְעַפֵּשׁ בְּקִרְבָּהּ מֵעֵת קַדְמֹנִיָּה,

וַתַּעֲבוֹר צוּרָתָהּ, נִמְלְחָה כֶעָשָׁן –

תִּשְׁאַף רוּחַ חָדָשׁ, רוּחַ זַךְ, רוּחַ חֹפֶשׁ,

תִּמְצָא נַחַת לַגֵּו וּלְרוּחַ נֹפֶשׁ.


תַּעֲזֹב עוֹלָם הָאֲצִילוּת, עוֹלָם הָרוּחוֹת,

וּבְעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה תְהִי פֹעֶלֶת,

אֶת אַבַּיֵּי וְאֶת רָבָא תַעֲזוֹב לִמְנוּחוֹת,

בַּהֲוַיּוֹת הַחַיִּים תִּתְעַסֵק לְתוֹעֶלֶת,

אָז תָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ, אֵבָרֶיהָ יַבְרִיאוּ,

אֶת כֹּחָהּ לַפֹּעַל יַחְדָּו יוֹצִיאוּ –


חֲרִיפֶיהָ גְּאוֹנֶיהָ יִקְחוּ לָמוֹ טֹרַח,

לְהַפְלִיא עֵצָה וּלְהַגְדֵּל תּוּשִׁיָּה,

לֹא לְחַדֵּד בְּוַשְׁתִּי וּלְפַלְפֵּל בְּקֹרַח,

כִּי אִם לִמְצֹא עֵצָה, לַעֲשׂוֹת פְּלִילִיָּה,

לַהֲמוֹן הָעָם הַנֶּחְנָקִים בְּאִסּוּרִים,

פַּלֵּס לָמוֹ נָתִיב, יַשֵּׁר הֲדוּרִים.


זְקֵנֶיהָ וּגְדוֹלֶיהָ יְחַוּו דַעַת

לֹא לִלְעֹג לַצְּעִירִים, מֵרוּחַ חַיִּים יִסְעָרוּ,

וּלְהַתֵּל בָּמוֹ מִקִּנְאָה וָכַעַשׂ:

“שְׁקָצִים! עַזֵּי פָנִים! סָרְרוּ, מָרוּ!”

כִּי אִם חַזֵּק יָדָם, אַמְּצֵם בְּהִגָּיוֹן,

לְבַל יִירְאוּ מִמִּקְרֶה, בַּל יִלְאוּ מִנִּסָּיוֹן.


מַשְׂכִּילֶיהָ, סוֹפְרֶיהָ עֵט יִקָּחוּ,

לֹא לִלְקֹט קַדְמֹנִיּוֹת מִגַּלִּים נִצִּים,

לֹא לִסְפֹּת בֵּאוּרִים וּבָם יִתְוַכָּחוּ,

אוֹ שִׁירֵי צַעֲצוּעִים וּדִמְיוֹנֵי מְלִיצִים,

כִּי אִם סִפְרֵי חַיִּים לַאֲחֵיהֶם יִתֵּנוּ

אֵיךְ לִשְׂבֹּעַ לֶחֶם, אֵיךְ לִחְיוֹת יָבֵנוּ.


מְפַזְּרֶיהָ, גְּבִירֶיהָ עֵזֶר יָחִישׁוּ,

לָאֹבְדִים, נִדִָּחִים, שֶׁדַּרְכָּם נִסְתָּרָה,

“הָבוּ לָנוּ חַיִּים!” יְשַׁוְּעוּ יַרְעִישׁוּ,

הָבוּ לָנוּ חַיִּים, תַּכְלִית, מַטָּרָה!"

יַד אֵלֶּה יִתְמֹכוּ, תֵּת לָמוֹ עֲצֻמִּים,

לְבַל יַעֲלוּ בַתֹּהוּ, לְבַל יִזְקְנוּ בַעֲלֻמִים


אָז תַּחַת תִּתָּהּ צְדָקָה וּנְדָבָה,

הִנֵּה רַק תַּלְוֶה, רַק תַּקִּיף עַד מָחָר,

שֶׁלָהּ אָז יְשֻׁלָּם עִם תַּרְבִּית לִרְבָבָה:

כָּל כֹּחַ יָבִיא פִרְיוֹ, כָּל עָמָל – שָׂכָר,

אוֹ אָז תַּשְׂכִּיל תֵרוֹמָם וְגָבְהָה מְאֹד,

וּפָנֶיהָ הָרָעִים לֹא יִהְיוּ לָהּ עוֹד. –


הִנְנִי חַי, מַרְגִּישׁ, גַּם דַּבֵּר אוּכָלָה,

וְלִהְיוֹת דּוּמָם כְּאֶבֶן נִשְׁבַּעְתִּי בְאָלָה,

וְעֵת מִמֹּרַת רוּחַ מְרֵרָתִי נִשְׁפֶּכֶת,

מִמַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם עֵת קִרְבִּי אֶסָּעֵרָה,

צָעֹק יִצְעַק לִבִּי, שַׁאֲגָתוֹ נִתֶּכֶת,

אַךְ שְׂפָתַי אֶכְלָא וּלְפִי מַחֲסֹם אֶשְׁמֹרָה –

כִּי רַבּוֹת סָבַלְתִּי וּמְאֹד עֻנֵּיתִי,

עַל כִּי פָצִיתִי פִי וְהָכִיל נִלְאֵיתִי.


רָאִיתִי חֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ,

מִתְפָּרְקִים זְהָבָם, לָעֵגֶל יוֹבִילוּ,

וַיִּכְאַב לִבִּי וּמַר בַּחֲמַת רוּחַ,

אָמַרְתִּי לַהֹלְלִים כִּי לֹא יָהֹלּוּ,

לֶכֶת אַחֲרֵי הֹזֶה שָׁוְא וּמַדּוּחַ,

כִּי לַטּוֹב וּמוֹעִיל כַּסְפָּם יָזֹלוּ. –

שָׁמְעוּ – וְאֵשׁ בָּם נִשְּׁקָה בַחֲמַת רֶצַח,

עוֹד מְעַט וּסְקָלוּנִי וָאֹבַד לָנֶצַח.


רָאִיתִי אִישׁ מִתְפַּלֵּל עֶרֶב וָבֹקֶר,

עֹטֶה יִרְאָה כַשַׂלְמָה, לְגָדְלוֹ אֵין חֵקֶר

אוּלָם יָדַעְתִּי מַעֲשֵׂהוּ בַסֵּתֶר:

עוֹשֵׁק דָּל, רוֹצֵץ אֶבְיוֹן בִּזְרֹעַ,

גַּם בַּעֲוֹנוֹת זִמָּה לֹא יֵדַע חֹסֶר,

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אֲנִי יוֹדֵעַ,

נַבְלוּתוֹ גִּלִּיתִי, כִּי הוּא צָבוּעַ,

וָאָבֵא עָלַי קְלָלָה וַאֲנִי פָרוּעַ.


הָיִיתִי בַיְשִׁיבָה, רָאִיתִי בַבָּנִים,

כִּי יְבַלּוּ בַּהֶבֶל יָמִים עַל שָׁנִים,

בְּלִמּוּדִים מֵתִים וּבְעִנְיְנֵי אֵפֶר

אֶל רָאשֵׁי הַקָּהָל צָעַקְתִּי בְחֵמָה,

כִּי יַשְׂכִּילוּם, יְלַמְּדוּם לָשׁוֹן וָסֵפֶר,

כִּי יִהְיוּ לַאֲנָשִׁים, לֹא יִדְמוּ כִבְהֵמָה –

דִּבַּרְתִּי – וָאֶשְׁמַע תְּשׁוּבָה נִצַּחַת:

“גֶשׁ־הָלְאָה, אֶפִּיקוֹרֵס! רְדָה בּוֹר שַׁחַת!”


עִם רַבָּנִים גַּרְתִּי, פִּלְפּוּלָם הִקְשַׁבְתִּי,

לֹא יָכֹלְתִּי הִתְאַפֵּק, עִמָּם רַבְתִּי:

לָמָּה תְּאַבְּדוּ חִנָּם כִּשְׁרוֹן וָמֹחַ?

בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכַךְ, שֶׁהֵם לֹא לָנוּ:

אִם לָאָבוֹת דִּין יִשְׂרָאֵל אוֹ בְנֵי־נֹחַ?

אוֹ אִם בִּגְדֵי כְהוּנָה לֵהָנוֹת נִתָּנוּ?

בַּמֶּה שִׁמֵּשׁ משֶׁה? בְּנוֹת צְלָפְחָד אֵיךְ עָשׂוּ?

קִדּוּשֵׁי עָרְלוֹת הַפְּלִשְׁתִּים אֵיךְ תַָּפָשׂוּ?


אִי לָכֶם, שׁוֹטִים! מַה בֶּצַע בַּהֲלָכָה,

שֶׁאַחַת הִיא לָנוּ אִם כֹּה אוֹ כָּכָה!

אִם מוֹרִים הִנְּכֶם חִשְׁבוּ נָא מַחֲשָׁבוֹת,

מַה לַעֲשׂוֹת עַתָּה עִם הַדָּת הָנּוֹשָׁנָה?

הָסִירוּ הָאָבָק וּבְלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת,

וּלְפִי הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים תְּהִי מְתֻקָּנָה!

עוֹד דְּבָרַי בְּפִי וְרַבָּנִים כַּהֲמוֹן זֶרֶם,

קָרְאוּ אַחֲרַי מָלֵא וַיְגֹרוּנִי בְּחֵרֶם…


רָאִיתִי סוֹפְרִים, חֲכָמִים נִקְרָאִים,

חוֹפְרִים קַדְמֹנִיּוֹת וּבָם הֵם נִשְׁקָעִים,

מְפַלְפְּלִים בְּדִקְדוּק, מִתְוַכְּחִים בְּפִזְמוֹנִים,

שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי: הוֹי אִוֶּלֶת!

אִוֶּלֶת רַבָּנִים בִּתְמוּנַת נְבוֹנִים!

נְאוֹרִים! מַשְׂכִּילִים! הָבִיאוּ תֹעֶלֶת!

וְהִנֵּה הַחֲכָמִים עוֹנִים מִן הַסַּעַר:

בְּמוּפְלָא מִמְּךָ וּמְכֻסֶּה אַל תִּדְרשׁ, בַּעַר!


רָאִיתִי הַצְּעִירִים פִּרְחֵי הַשְׂכָּלָה,

שֹׁגִים בְּחֶזְיֹנוֹת, עוֹסְקִים בְּבַטָלָה,

הָמוּ לָמוֹ מֵעַי וָאֶצְעַק מָרָה:

מֵה בֶּצַע בִּמְלִיצָה? דִּמְיֹנוֹת מַה יִסְכּנוּ?

הוֹי, תֹּעִים וּמְדַמִּים, בַקְּשׁוּ מַטָּרָה!

הֵן עִתְּכֶם לִפְנֵיכֶם, מַהֲרוּ הִכֹּנוּ! –

“הוֹי בֹּזֶה לְיִקְּהַת אֵם, שְׂפַת עֵבֶר זֹנֵחַ!”

עָנוּנִי וַיִּרְעָמוּ: עֲלֵה, קֵרֵחַ!


רָאִיתִי אֵלֶּה, גּוֹמְרֵי חֹק לִמּוּדִים,

מֹאֲסִים בִּשְׂפַת עֵבֶר, מְתַעְתְּעִים בִּיהוּדִים,

עַל אֵלֶּה דָוָה לִבִּי, הֵן הֵם יוּכָלוּ,

הוֹעִיל לְאַחֵינוּ לוּ יָדְעוּ סִפְרָתֵנוּ.

יַכִּירוּ עָצְמֵנוּ וּמְקוֹרִים יִגָּלוּ,

מַה לִתְקֹן בִּפְנִים, מָה הָשֵׁב חֹרְפֵינוּ,

עַל פְּנֵיהֶם הוֹכַחְתִּים, מוּסָר אַטִּיפָה –

“הֹזֶה, נָסֹג אָחוֹר!” – בִּי גָעֲרוּ בִנְזִיפָה.


רָאִיתִי נְעָרִים עֲשׁוּקִים וּרְצוּצִים,

אִמַּצְתִּים בְּמוֹ פִי וּבִסְפָרִים נְחוּצִים,

לִהְיוֹת לַאֲגֻדָּה תִּכַּנְתִּי בֵּית חֶבֶר,

וּבְכָל כֹּחַ עוֹרַרְתִּי הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר,

כִּי יֵדְעוּ מַטָּרָתָם, מַה חוֹבַת גֶּבֶר,

וַיְנַסּוּ אֲחָדִים חֲיָלִים לְגַבֵּר,

וַתֵּהוֹם הָעִיר כִּי לִכְפּוֹר אָסִיתָה,

גֵּוִי נִתַּן לַמַּכִּים, כַּסְפִּי לִמְשִׁסָּה!


רָאִיתִי עֲשִׁיר עָרִיץ, אַכְזָר בֶּן שַׁחַץ,

שׁוֹתֶה דַם עֲבָרָיו, הֵם לוֹ סִיר רַחַץ,

קָפַצְתִּי, רָעַמְתִּי בְּקִנְאָתִי לְישֶׁר:

הוֹי, עֲלוּקָה! הוֹי, מוֹצֵץ־דָּם וָלֵחַ!

הַמְעַט לָךְ כִּי בִידֵי זָרִים תַּעַשׂ עשֶׁר,

כִּי שְׂכָרָם גַּם תַּעֲשֹׁק, לִחְיוֹת אֵין כֹּחַ!

וַיִּדְּחֵנִי בְזַעַף נִגְרַזְתִּי מִכָּל שֶׁכֶם,

וָאֶתְגּוֹלֵל בַּחֻצּוֹת נוֹדֵד לַלֶּחֶם,


רָאִיתִי הַנֶּשֶׁר עִם מֻטּוֹת הַכְּנָפָיִם,

מְרַחֵף עַל צִפֳּרִים וְאֹחֲזָם בְּצִפָּרְנָיִם,

זֶה נֶחְנָק, זֶה נִבְלָע – זֶה יִתַּם לִגְוֹעַ…

שַׁרְתִּי, שָׁרַקְתִּי בִּשְׁאֵרִית כָּל כֹּחַ,

וּלְכָל עוֹף כָּנָף מַר קוֹלִי בֹּקֵעַ,

כִּי יַחַד יָקוּמוּ בַקֵּשׁ מָנוֹחַ…

אַךְ עַיִט וָפֶרֶס הָיוּ לִי לְאֹרְבִים

וּלְנַקֵּר עֲצָמַי שָׁלְחוּ בִּי עֹרְבִים.


עוֹד רַבּוֹת כָּאֵלֶּה בְחַיַּי נִסִּיתִי

חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִם מוּמִים גִּלִּיתִי,

רָאִיתִי חָמָס, גֵּזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,

צַלְמָוֶת לֹא סְדָרִים, אֵין אֱמֶת, אֵין דַּעַת;

רָאִיתִי בֵית יִשְׂרָאֵל – הוּא מָלֵא בֶדֶק

וּבְקִירוֹתָיו פָּשׂה תִפְשֶׂה צָרַעַת –

קִנְאַת קשֶׁט תֹּאכְלֵנִי – אַךְ אֶזְכֹּרָה

כָּל מַגֵּפוֹתַי – וּלְפִי מַחֲסֹם אֶשְׁמֹרָה.


אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחֲסֹם – וּבְקִרְבִּי רָעַם

תֹּעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת אֶרְאֶה גַּם הַפָּעַם,

חֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, עֲרָפֶל לְאֻמִּים,

עַל כָּל צַעַד אֶפְגַּע עַבְדּוּת וַאֲצִילוּת

וְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ – מָה רַבּוּ הַמּוּמִים!

פֹּה צְבִיעוּת, פֹּה כַּחַשׁ, שָׁם הֶבֶל וּכְסִילוּת –

אַךְ דּוּמָם כָּאֶבֶן נִסְיוֹנִי עָשָׂנִי

וּכְאֵבִי נֶעְכָּר, כִּי חַי, מַרְגִּישׁ אָנִי!

תרל"ד.

עבד עבדים
עצור במלין מי יוּכל?
כמרירי יום
קצף אין אונים
קןל אלהים
שאלות הזמן
לבני הנולד לי
שתי דמעות
עיני עוללה לנפשי
הנודדים בליל
אני תפִלה
מוצאי גולה
משיר ציון
המזכירים את יי
צדוק הדין
שמחה וששון ליהודים
אל הקוראים
ניצוצות הקדושה
אדרינוס קיסר
משה על הר העברים
דמיה נפשי
דור הולך ודור בא
תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הכותר או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הכותר
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.