הִנְנִי חַי, מַרְגִּישׁ, גַּם דַּבֵּר אוּכָלָה,

וְלִהְיוֹת דּוּמָם כְּאֶבֶן נִשְׁבַּעְתִּי בְאָלָה,

וְעֵת מִמֹּרַת רוּחַ מְרֵרָתִי נִשְׁפֶּכֶת,

מִמַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם עֵת קִרְבִּי אֶסָּעֵרָה,

צָעֹק יִצְעַק לִבִּי, שַׁאֲגָתוֹ נִתֶּכֶת,

אַךְ שְׂפָתַי אֶכְלָא וּלְפִי מַחֲסֹם אֶשְׁמֹרָה –

כִּי רַבּוֹת סָבַלְתִּי וּמְאֹד עֻנֵּיתִי,

עַל כִּי פָצִיתִי פִי וְהָכִיל נִלְאֵיתִי.

רָאִיתִי חֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ,

מִתְפָּרְקִים זְהָבָם, לָעֵגֶל יוֹבִילוּ,

וַיִּכְאַב לִבִּי וּמַר בַּחֲמַת רוּחַ,

אָמַרְתִּי לַהֹלְלִים כִּי לֹא יָהֹלּוּ,

לֶכֶת אַחֲרֵי הֹזֶה שָׁוְא וּמַדּוּחַ,

כִּי לַטּוֹב וּמוֹעִיל כַּסְפָּם יָזֹלוּ. –

שָׁמְעוּ – וְאֵשׁ בָּם נִשְּׁקָה בַחֲמַת רֶצַח,

עוֹד מְעַט וּסְקָלוּנִי וָאֹבַד לָנֶצַח.

רָאִיתִי אִישׁ מִתְפַּלֵּל עֶרֶב וָבֹקֶר,

עֹטֶה יִרְאָה כַשַׂלְמָה, לְגָדְלוֹ אֵין חֵקֶר

אוּלָם יָדַעְתִּי מַעֲשֵׂהוּ בַסֵּתֶר:

עוֹשֵׁק דָּל, רוֹצֵץ אֶבְיוֹן בִּזְרֹעַ,

גַּם בַּעֲוֹנוֹת זִמָּה לֹא יֵדַע חֹסֶר,

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה אֲנִי יוֹדֵעַ,

נַבְלוּתוֹ גִּלִּיתִי, כִּי הוּא צָבוּעַ,

וָאָבֵא עָלַי קְלָלָה וַאֲנִי פָרוּעַ.

הָיִיתִי בַיְשִׁיבָה, רָאִיתִי בַבָּנִים,

כִּי יְבַלּוּ בַּהֶבֶל יָמִים עַל שָׁנִים,

בְּלִמּוּדִים מֵתִים וּבְעִנְיְנֵי אֵפֶר

אֶל רָאשֵׁי הַקָּהָל צָעַקְתִּי בְחֵמָה,

כִּי יַשְׂכִּילוּם, יְלַמְּדוּם לָשׁוֹן וָסֵפֶר,

כִּי יִהְיוּ לַאֲנָשִׁים, לֹא יִדְמוּ כִבְהֵמָה –

דִּבַּרְתִּי – וָאֶשְׁמַע תְּשׁוּבָה נִצַּחַת:

“גֶשׁ־הָלְאָה, אֶפִּיקוֹרֵס! רְדָה בּוֹר שַׁחַת!”

עִם רַבָּנִים גַּרְתִּי, פִּלְפּוּלָם הִקְשַׁבְתִּי,

לֹא יָכֹלְתִּי הִתְאַפֵּק, עִמָּם רַבְתִּי:

לָמָּה תְּאַבְּדוּ חִנָּם כִּשְׁרוֹן וָמֹחַ?

בִּדְבָרִים שֶׁל מַה בְּכַךְ, שֶׁהֵם לֹא לָנוּ:

אִם לָאָבוֹת דִּין יִשְׂרָאֵל אוֹ בְנֵי־נֹחַ?

אוֹ אִם בִּגְדֵי כְהוּנָה לֵהָנוֹת נִתָּנוּ?

בַּמֶּה שִׁמֵּשׁ משֶׁה? בְּנוֹת צְלָפְחָד אֵיךְ עָשׂוּ?

קִדּוּשֵׁי עָרְלוֹת הַפְּלִשְׁתִּים אֵיךְ תַָּפָשׂוּ?

אִי לָכֶם, שׁוֹטִים! מַה בֶּצַע בַּהֲלָכָה,

שֶׁאַחַת הִיא לָנוּ אִם כֹּה אוֹ כָּכָה!

אִם מוֹרִים הִנְּכֶם חִשְׁבוּ נָא מַחֲשָׁבוֹת,

מַה לַעֲשׂוֹת עַתָּה עִם הַדָּת הָנּוֹשָׁנָה?

הָסִירוּ הָאָבָק וּבְלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת,

וּלְפִי הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים תְּהִי מְתֻקָּנָה!

עוֹד דְּבָרַי בְּפִי וְרַבָּנִים כַּהֲמוֹן זֶרֶם,

קָרְאוּ אַחֲרַי מָלֵא וַיְגֹרוּנִי בְּחֵרֶם…

רָאִיתִי סוֹפְרִים, חֲכָמִים נִקְרָאִים,

חוֹפְרִים קַדְמֹנִיּוֹת וּבָם הֵם נִשְׁקָעִים,

מְפַלְפְּלִים בְּדִקְדוּק, מִתְוַכְּחִים בְּפִזְמוֹנִים,

שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי: הוֹי אִוֶּלֶת!

אִוֶּלֶת רַבָּנִים בִּתְמוּנַת נְבוֹנִים!

נְאוֹרִים! מַשְׂכִּילִים! הָבִיאוּ תֹעֶלֶת!

וְהִנֵּה הַחֲכָמִים עוֹנִים מִן הַסַּעַר:

בְּמוּפְלָא מִמְּךָ וּמְכֻסֶּה אַל תִּדְרשׁ, בַּעַר!

רָאִיתִי הַצְּעִירִים פִּרְחֵי הַשְׂכָּלָה,

שֹׁגִים בְּחֶזְיֹנוֹת, עוֹסְקִים בְּבַטָלָה,

הָמוּ לָמוֹ מֵעַי וָאֶצְעַק מָרָה:

מֵה בֶּצַע בִּמְלִיצָה? דִּמְיֹנוֹת מַה יִסְכּנוּ?

הוֹי, תֹּעִים וּמְדַמִּים, בַקְּשׁוּ מַטָּרָה!

הֵן עִתְּכֶם לִפְנֵיכֶם, מַהֲרוּ הִכֹּנוּ! –

“הוֹי בֹּזֶה לְיִקְּהַת אֵם, שְׂפַת עֵבֶר זֹנֵחַ!”

עָנוּנִי וַיִּרְעָמוּ: עֲלֵה, קֵרֵחַ!

רָאִיתִי אֵלֶּה, גּוֹמְרֵי חֹק לִמּוּדִים,

מֹאֲסִים בִּשְׂפַת עֵבֶר, מְתַעְתְּעִים בִּיהוּדִים,

עַל אֵלֶּה דָוָה לִבִּי, הֵן הֵם יוּכָלוּ,

הוֹעִיל לְאַחֵינוּ לוּ יָדְעוּ סִפְרָתֵנוּ.

יַכִּירוּ עָצְמֵנוּ וּמְקוֹרִים יִגָּלוּ,

מַה לִתְקֹן בִּפְנִים, מָה הָשֵׁב חֹרְפֵינוּ,

עַל פְּנֵיהֶם הוֹכַחְתִּים, מוּסָר אַטִּיפָה –

“הֹזֶה, נָסֹג אָחוֹר!” – בִּי גָעֲרוּ בִנְזִיפָה.

רָאִיתִי נְעָרִים עֲשׁוּקִים וּרְצוּצִים,

אִמַּצְתִּים בְּמוֹ פִי וּבִסְפָרִים נְחוּצִים,

לִהְיוֹת לַאֲגֻדָּה תִּכַּנְתִּי בֵּית חֶבֶר,

וּבְכָל כֹּחַ עוֹרַרְתִּי הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר,

כִּי יֵדְעוּ מַטָּרָתָם, מַה חוֹבַת גֶּבֶר,

וַיְנַסּוּ אֲחָדִים חֲיָלִים לְגַבֵּר,

וַתֵּהוֹם הָעִיר כִּי לִכְפּוֹר אָסִיתָה,

גֵּוִי נִתַּן לַמַּכִּים, כַּסְפִּי לִמְשִׁסָּה!

רָאִיתִי עֲשִׁיר עָרִיץ, אַכְזָר בֶּן שַׁחַץ,

שׁוֹתֶה דַם עֲבָרָיו, הֵם לוֹ סִיר רַחַץ,

קָפַצְתִּי, רָעַמְתִּי בְּקִנְאָתִי לְישֶׁר:

הוֹי, עֲלוּקָה! הוֹי, מוֹצֵץ־דָּם וָלֵחַ!

הַמְעַט לָךְ כִּי בִידֵי זָרִים תַּעַשׂ עשֶׁר,

כִּי שְׂכָרָם גַּם תַּעֲשֹׁק, לִחְיוֹת אֵין כֹּחַ!

וַיִּדְּחֵנִי בְזַעַף נִגְרַזְתִּי מִכָּל שֶׁכֶם,

וָאֶתְגּוֹלֵל בַּחֻצּוֹת נוֹדֵד לַלֶּחֶם,

רָאִיתִי הַנֶּשֶׁר עִם מֻטּוֹת הַכְּנָפָיִם,

מְרַחֵף עַל צִפֳּרִים וְאֹחֲזָם בְּצִפָּרְנָיִם,

זֶה נֶחְנָק, זֶה נִבְלָע – זֶה יִתַּם לִגְוֹעַ…

שַׁרְתִּי, שָׁרַקְתִּי בִּשְׁאֵרִית כָּל כֹּחַ,

וּלְכָל עוֹף כָּנָף מַר קוֹלִי בֹּקֵעַ,

כִּי יַחַד יָקוּמוּ בַקֵּשׁ מָנוֹחַ…

אַךְ עַיִט וָפֶרֶס הָיוּ לִי לְאֹרְבִים

וּלְנַקֵּר עֲצָמַי שָׁלְחוּ בִּי עֹרְבִים.

עוֹד רַבּוֹת כָּאֵלֶּה בְחַיַּי נִסִּיתִי

חָשַׂפְתִּי שׁוּלַיִם מוּמִים גִּלִּיתִי,

רָאִיתִי חָמָס, גֵּזֶל מִשְׁפָּט וָצֶדֶק,

צַלְמָוֶת לֹא סְדָרִים, אֵין אֱמֶת, אֵין דַּעַת;

רָאִיתִי בֵית יִשְׂרָאֵל – הוּא מָלֵא בֶדֶק

וּבְקִירוֹתָיו פָּשׂה תִפְשֶׂה צָרַעַת –

קִנְאַת קשֶׁט תֹּאכְלֵנִי – אַךְ אֶזְכֹּרָה

כָּל מַגֵּפוֹתַי – וּלְפִי מַחֲסֹם אֶשְׁמֹרָה.

אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחֲסֹם – וּבְקִרְבִּי רָעַם

תֹּעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת אֶרְאֶה גַּם הַפָּעַם,

חֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ, עֲרָפֶל לְאֻמִּים,

עַל כָּל צַעַד אֶפְגַּע עַבְדּוּת וַאֲצִילוּת

וְעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ – מָה רַבּוּ הַמּוּמִים!

פֹּה צְבִיעוּת, פֹּה כַּחַשׁ, שָׁם הֶבֶל וּכְסִילוּת –

אַךְ דּוּמָם כָּאֶבֶן נִסְיוֹנִי עָשָׂנִי

וּכְאֵבִי נֶעְכָּר, כִּי חַי, מַרְגִּישׁ אָנִי!

תרל"ד.