יֹאמְרוּ מְנַדֵּינוּ כִי אֵין בָּנוּ יֹשֶׁר,

כִּי עָרְמוֹת וּתְכָכִים מְלֵאִים הִנֵּנוּ

וּכְחֶתֶף נֶאֱרֹב, לֹא נֵלֶא עֲשׂוֹת עֹשֶׁר

כָּל עֵסֶק, כָּל מִשְׁלַח יָד נָגֹר בְּחֶרְמֵנוּ;

יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ, אֲבָל הֵן יוֹדוּ

כִּי יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – וְאוֹתוֹ יַחֲמֹדוּ –

יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – הוּא יַקְנִיא לְא ֻמִּים,

וּבְקִנְאָתָם יִשְׂנְאוּנוּ וְכֵן נֹאבֵדָה –

עַל כִּי נְגַבֵּר חַיִּל, נַרְאֶה עֲצֻמִּים

בְּכָל עִנְיָן וָחֵפֶץ שֶׁבּוֹ נַעֲבוֹדָה –

אִם בְּמִסְחָר וַחֲרֹשֶׁת אוֹ בְחָכְמָה וּמְזִמָּה

בְיִתְרוֹן הַכְשֵׁר דַּעַת הַמִּפְעָל נָרִימָה.

יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – וּבוֹ הֵן הִצְלַחְנוּ

לוּ הוֹצִיאוּ לְפָעֳלוֹ נָתְנוּ יָדַיִם,

לוּ לֹא עַל מַסְגֵּר סֻגַּרְנוּ, נִדַּחְנוּ,

לוּ לֹא חֻקִּים מַגְבִּילִים קָצְצוּ כְנָפַיִם…

אֲבָל מִבְּלִי חֹמֶר מַה יִּפְעַל כֹּחַ

אַךְ פְּרָעוֹת יִפְרָע, כִּמְתַעְתֵּעַ יְנַגֵּחַ!

יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – אַךְ הוּא כִמְתַעְתֵּעַ

וּבְלִי מְצוֹא לוֹ פְעֻלָּה בְחַיֵּי הָאֲדָמָה,

הֵם מָלְאוּ תְלָאוֹת עֹנִי וָרֹעַ –

וַיְהִי לִכְלִי חֵפֶץ לְחַיֵּי רוּחַ וּנְשָׁמָה

וַיֵּצְאוּ חֹצֵץ מֶנּוּ רַבָּנִים, גְּאוֹנִים

וַיֵּצְאוּ חִדּוּדִים פִּלְפֻּלִים שׁוֹנִים. –

יֵשׁ בָּנוּ כִּשְׁרוֹן – בַּקְּשׁוּ נָא אַיֵּהוּ?

אֵיפֹה הִיא פְעֻלָתוֹ, מַה בּוֹ עָשִׂינוּ?

הוּא יִפְרַח בָּאֲוֵיר! בּוֹנֶה מִגְדְּלֵי תֹהוּ:

סְפָרִים חֳמָרִים בּוֹ הִגְדַלְנוּ, הִרְבִּינוּ,

סְפָרִים לֹא יִסָּפְרוּ בִּימֵי שָׁמָיִם,

סִפְרֵי הֲלָכָה, חִדּוּשִׁים כִּבְיַמִּים מָיִם.

כַּמָּה כִשְׁרוֹן, כַּמָּה שֵׂכֶל בָּם הֶאֱבִידוּ

גְּאוֹנִים אַדִּירִים, רַבָּנִים חֲרִיפִים?

הַרְרֵי עַד הִתְחוֹלְלוּ וּמָה הוֹלִידוּ?

פִּלְפּוּלִים שְׁנוּנִים זֶה עַל זֶה מוֹסִיפִים:

הִלְכוֹת צְנִיעוֹת, מִנְהֲגֵי רַמְשָׁא וְצַפְרָא –

אֲבוֹי עַל הַאי שׁוּפְרָא דִי בָלִי בְעַפְרָא!

רְאוּ בְּבָתֵּי הַיְשִׁיבָה מִנִּי דֹר וָדֹר

כַּמָּה בְּנֵי כִשְׁרוֹן מִתְגוֹלְלִים בִּשְׁאִיָּה,

לוּ הִשְׂכִּילוּם כִי אָז הָיוּ לְעַמּוּדֵי אוֹר

וַחֲכָמִים לֹא חָסַרְנוּ בְכָל תּוּשִׁיָּה –

עַתָּה מִבְּלִי מֵשִׂים יֹאבְדוּ וְאֵינָמוֹ

יָמוּתוֹ וְלֹא בְחָכְמָה, נִסַּע יִתְרָם בָּמוֹ.

מִבְּלִי מֵשִׂים! בְּאֵין מֵבִין! בְּאֵין מִי יַחֲקֹרוּ

גּוֹרַל אוֹבְדִים אֵלֶּה הַכֵּר לָדַעַת;

אַחֵינוּ הַיְשָׁנִים לָרַע טוֹב יֹאמֵרוּ

הֵן לָמוֹ הַשְׂכָּלָה – נֶגַע צָרַעַת;

כָּל יִשְׁעָם חֶפְצָם הֲוַיּוֹת הַגְּמָרָא,

אֵלֶּה תִפְאַרְתָּם, זֹאת כָּל הַמַּטָּרָה!

וְאֵלֶּה הַחֲדָשִׁים הוֹלְכֵי קָדִימָה

בְּגֹבַהּ לִבָּם בַּל יִדְרְשׁוּ, בַּל יַעֲמִיקוּ

לַאֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ וּבְתוֹכֵנוּ פְנִימָה

גַּם לֹא יָבִינוּ – כִּי לִמְאֹד הִרְחִיקוּ…

וַאֲנָחוֹת תִּרְעַשְׁנָה וְהֵד נוֹרָא עוֹנֶה;

קוֹל שַׁוְעַת נְכֵאִים: חוּסוּ! עִזְרוּ! וְאֵין פּוֹנֶה.

קוֹל הַצְּעִירִים הוּא פְּלִיטֵי הַיְשִׁיבָה

שֶׁרוּחַ קָדִים אוֹתָם צָרַר בִּכְנָפַיִם,

מִישִׁימוֹן נְשָׂאָם וַיַּעֲמִידֵם בִּנְתִיבָה,

לִרְאוֹת דַּרְכָּם נָכוֹן פָּקְחוּ עֵינַיִם,

אַךְ יֵצֶר צַעֲדָם וּמַר קוֹלָם בּוֹקֵעַ:

עִזְרוּ נָא! חוּסוּ – וְנַעֲלֶה! וְאֵין שׁוֹמֵעַ.

הֲיִפָּלֵא אֵפוֹא, אִם יֵשׁ בָּנוּ אֵלֶּה,

שֶׁתַּכְלִית שִׂנְאָה קְהִלָּתֵנוּ יִשְׂנָאוּ?

עַל כִּי אָזְנָהּ עֲרֵלָה, אֵין מֶנָּה חוֹלֶה,

עַל הָאֲמֵלָלִים עֵת לַיֶּשַׁע יִקְרָאוּ –

עַל דַּם אַחֶיהָ עָמְדָה מִתְנַכֶּרֶת

עֵת לָהּ הִתְחַנְנוּ, צִוְחָתָם סֹעֶרֶת!

וּמַה יֵּשׁ לָהּ עוֹד צְדָקָה לִזְעֹק בִּתְלוּנָה,

אִם כְּזָרִים בְּאַחֲרִית יִהְיוּ גַם לָהּ הֵמָּה,

בְּמָצְאָם נְתִיבוֹתָם בֶּעָמָל וּתְבוּנָה,

וְעָלֶיהָ יִתְמַרְמְרוּ, יַנִּיחוּ בָהּ חֵמָה?

הַגְמוּל עוֹד תִּדְרֹשׁ קְהִלָּה אַכְזְרִיָּה?

הֵטִיב לֹא תֵדַע רַק קַחַת צוֹפִיָּה!

אֲבָל לְאָשְׁרֵנוּ יֵשׁ בָּנוּ אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה,

וּלְטוֹבַת הַקְהִלָּה עוֹד יַעַבְדוּ יַעֲמֹלוּ,

כַּכּוֹכָבִים יַזְהִירוּ מֵאֹפֶל לַיְלָה,

חִנָּם יָפִיצוּ אוֹר, אַךְ חֶסֶד יִגְמֹלוּ,

הֵם לָהּ חוֹמָה דַבֵּר אֶת אוֹיֵב בַּשַּׁעַר,

הֵמָּה לָהּ מוֹרִים הִטָּפֵל לְכָל בַּעַר,

כִּי יוֹדְעִים מַכִּירִים אֵלֶּה בְנֵי עֲלִיָּה,

אֶת קְהִלָּתֵנוּ עִם כָּל הַמִּגְרַעַת

יוֹדְעִים – כִּי פְתַיָּה הִיא, לֹא אַכְזְרִיָּה,

טּוֹבַת לֵב הִיא, אֶפֶס הֵטִיב לֹא יוֹדַעַת

לָכֵן תָּרַע כִּי רַחֲמֵי סָכָל – אַכְזָרִי,

כְּסִיל חָפֵץ לְהֵטִיב רַע מֵאוֹיֵב נֶאְדָּרִי, –

טוֹבַת לֵב הִיא, נְדִיבָה וּמְפַזֶרֶת

לֹא תָחֹס עַל עָמָל, גַּם כֶּסֶף מַזֶּלֶת,

רַק מַה שֹּׁוֶה לָמוֹ מִדַּעַת נִבְעֶרֶת,

וַעֲמָלָהּ גַּם כַּסְפָּה לִבְלִי תֹעֶלֶת,

וַיְהִי בָהּ הַהֶפֶךְ, פְּעָלֶיהָ כֶחָשִׁים,

בַּעֲמָלָהּ תַּרְבֶּה נִרְפִּים וּבְכַסְפָּהּ – רָשִׁים.

תַּעֲמֹל תִּיגַע קְהִלָּתֵנוּ מֵאָז וָעָתָּה,

וַתֶּרֶב בַּטְלָנִים וַתַּעַשׂ לָמוֹ בָתִּים;

תִּפְזֹר תִּתֵּן לְכָל פוֹשֵׁט יָד כִּי מָטָה,

וַתֶּרֶב הַמְּלַקְּטִים, הַתָּרִים וְהַשָּׁטִים;

פְּתַיָּה הִיא – בְּאֵין הָבֵן כַּסּוּס וָפֶרֶד –

כֹּחָהּ יֹאכְלוּ זָרִים – הִיא לֹא תֵדַע מֶרֶד.

כֹּחָהּ יֹאכְלוּ זָרִים – כִּי מִי אֵלֶּה הֵמָּה:

צַדִּיקִים וּפְרוּשִׁים וּנְזִירֵי יְשִׁיבָה,

אוֹכְלֵי שְׁאֵר הַקְּהִלָּה מִבְּלִי שַׁלֵּם מְאוּמָה,

מִבְּלִי הָשֵׁב תּוֹעֶלֶת תַּחַת הֵטִיבָה?

פְּתַיָה קְהִלָתֵנוּ, קַלַּת הַדַּעַת,

פִּתּוּהָ וַתִּפָּת וַתְּהִי נִכְנַעַת.

וַתְּהִי נִכְנַעַת – וַתֵּחַת בָּהּ גְּעָרָה,

מִכָּל צַדִּיק גּוֹזֵר, מִבַּטְלָן מוֹכִיחַ,

מִפָּרוּשׁ מַרְעִישׁ, מֵרַב זוֹרֵק מָרָה,

מִמְּקַבֵּל מְחָרֵף, מִמְחַבֵּר מַצְרִיחַ;

מִשְּׂאֵתָם תִּבְעַת וַתְּהִי רָחֵל נֶאֶלָמָה

וַתְּעַר עֲטִינֶיהָ תֵּת חֲלְבָהּ וְדָמָהּ.

הַעֵת לִנְקֹם נָקָם וְשִׂנְאָה נִטֹּרָה,

לִקְהִלָּה כָזֹאת אֻמְלָלָה מִבְּלִי דַעַת?

הֲנֶחֱשֶׁה נִתְאַפֵּק וּבְמִלִּין נַעֲצֹרָה,

הַשְׂכֵּל וְהוֹעֵל עַד שֶׁיָּד מַגַּעַת?

אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּנָקְמוֹ מֵאִוֶּלֶת,

כִּי אִם הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ הָבִיא תוֹעֶלֶת.

עַל כֵּן הַמַּשְׂכִּילִים, בְּלִבּוֹתָם יָשָׁרוּ,

נֶחֱלִים עַל שֶׁבֶר קְהִלָּתֵנוּ הַחַתָּה,

יִרְאוּ הֲרִיסוּתָהּ, רַחֲמֵיהֶם יִכְמָרוּ,

יִשְׁכְּחוּ מַכּוֹתָם יָדָהּ לָמוֹ חִלְּקַתָּה. –

רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן יְרַפֵּא מִשְׁתַּגֵּעַ,

וָהוּא יַךְ עַל הַלְּחִי, אֶבֶן קֹלֵעַ.

כֵּן אֵלֶּה הֵמָּה מַשְׂכִּילֵי הָרַבִּים,

מְחוֹנְנֵי הַקְּהִלָּה עֵת הִיא תַעַשְׁקֵמוֹ,

מְחַבְּקֶיהָ בְרַחֲמִים עֵת תְּדוּשֵׁם בָּעַקְרַבִּים,

מַקְדִּישִׁים לָהּ דָּמָם עֵת רַעַל תַּשְׁקֵמוֹ,

הִיא תִרְדֹף בְּאַף – הֵם יִשְּׂאוּ, יִסְלָחוּ,

וּלְהוֹעִיל יִתְאַמְּצוּ אוּלַי יִצְלָחוּ –

אוּלַי יִצְלָחוּ עֵינֶיהָ לִפְקֹחַ,

לִרְאוֹת הָאִוֶּלֶת הָרֹדָה בָהּ בְּפָרֶךָ;

יָעִירוּ וִיעוֹרְרוּ אוּלַי יִתְּנוּ כֹחַ,

לַהֲדֹף הַמִכְשׁוֹלִים הַחוֹסְמִים לָהּ דֶרֶךְ;

יִסְבְּלֻהָ עַל כָּתֵף בִימִין תֹּמֶכֶת,

אוּלַי תָּמֶשׁ מִמְּקוֹמָהּ הָלְאָה לֶכֶת…

אוּלַי תַּשְׂכִּיל תָּבִין קְהִלָּתֵנוּ הַתַּמָּה,

כִּי זֶּה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים לֹא עָשְׂתָה מְאוּמָה,

כִּי חַיִּים וּתְנוּעָה לֹא תֵדַע זֶה כַמָה,

יַעַן בְחוֹתָם צַר סְגוּרָה וַאֲטוּמָה,

וְהָרוּחַ הַנִּדָּף שֶׁפָּלְטָה בִתְחִלָּה,

אוֹתוֹ שָׁבָה לִשְׁאֹף – וְכֵן חָזְרָה חָלִילָה,

וְכֵן עָלָה בָּהּ רָקָב וּשְׂאֵת וְסַפַּחַת:

פִּלְפּוּל עַל פִּלְפּוּל בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה,

זֶה יוֹצֵא, זֶה נִכְנָס – וּבְבַת אַחַת,

וּכְנֵבֶל חֶרֶשׁ כְּפָלְטָהּ כֵּן בָּלָעָה,

עַד נִשְׁחַת דָּמָהּ וַתְּהִי נֹאד נָפוּחַ,

מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה וּמִקֹּצֶר רוּחַ,

אוּלַי אָז תַּשְׂכִּיל הִתְעוֹרֵר לַתְּחִיָּה,

לִשְׁאֹף רוּחַ חָדָשׁ תַּחַת הַיָּשָׁן,

שֶׁהִתְעַפֵּשׁ בְּקִרְבָּהּ מֵעֵת קַדְמֹנִיָּה,

וַתַּעֲבוֹר צוּרָתָהּ, נִמְלְחָה כֶעָשָׁן –

תִּשְׁאַף רוּחַ חָדָשׁ, רוּחַ זַךְ, רוּחַ חֹפֶשׁ,

תִּמְצָא נַחַת לַגֵּו וּלְרוּחַ נֹפֶשׁ.

תַּעֲזֹב עוֹלָם הָאֲצִילוּת, עוֹלָם הָרוּחוֹת,

וּבְעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה תְהִי פֹעֶלֶת,

אֶת אַבַּיֵּי וְאֶת רָבָא תַעֲזוֹב לִמְנוּחוֹת,

בַּהֲוַיּוֹת הַחַיִּים תִּתְעַסֵק לְתוֹעֶלֶת,

אָז תָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ, אֵבָרֶיהָ יַבְרִיאוּ,

אֶת כֹּחָהּ לַפֹּעַל יַחְדָּו יוֹצִיאוּ –

חֲרִיפֶיהָ גְּאוֹנֶיהָ יִקְחוּ לָמוֹ טֹרַח,

לְהַפְלִיא עֵצָה וּלְהַגְדֵּל תּוּשִׁיָּה,

לֹא לְחַדֵּד בְּוַשְׁתִּי וּלְפַלְפֵּל בְּקֹרַח,

כִּי אִם לִמְצֹא עֵצָה, לַעֲשׂוֹת פְּלִילִיָּה,

לַהֲמוֹן הָעָם הַנֶּחְנָקִים בְּאִסּוּרִים,

פַּלֵּס לָמוֹ נָתִיב, יַשֵּׁר הֲדוּרִים.

זְקֵנֶיהָ וּגְדוֹלֶיהָ יְחַוּו דַעַת

לֹא לִלְעֹג לַצְּעִירִים, מֵרוּחַ חַיִּים יִסְעָרוּ,

וּלְהַתֵּל בָּמוֹ מִקִּנְאָה וָכַעַשׂ:

“שְׁקָצִים! עַזֵּי פָנִים! סָרְרוּ, מָרוּ!”

כִּי אִם חַזֵּק יָדָם, אַמְּצֵם בְּהִגָּיוֹן,

לְבַל יִירְאוּ מִמִּקְרֶה, בַּל יִלְאוּ מִנִּסָּיוֹן.

מַשְׂכִּילֶיהָ, סוֹפְרֶיהָ עֵט יִקָּחוּ,

לֹא לִלְקֹט קַדְמֹנִיּוֹת מִגַּלִּים נִצִּים,

לֹא לִסְפֹּת בֵּאוּרִים וּבָם יִתְוַכָּחוּ,

אוֹ שִׁירֵי צַעֲצוּעִים וּדִמְיוֹנֵי מְלִיצִים,

כִּי אִם סִפְרֵי חַיִּים לַאֲחֵיהֶם יִתֵּנוּ

אֵיךְ לִשְׂבֹּעַ לֶחֶם, אֵיךְ לִחְיוֹת יָבֵנוּ.

מְפַזְּרֶיהָ, גְּבִירֶיהָ עֵזֶר יָחִישׁוּ,

לָאֹבְדִים, נִדִָּחִים, שֶׁדַּרְכָּם נִסְתָּרָה,

“הָבוּ לָנוּ חַיִּים!” יְשַׁוְּעוּ יַרְעִישׁוּ,

הָבוּ לָנוּ חַיִּים, תַּכְלִית, מַטָּרָה!"

יַד אֵלֶּה יִתְמֹכוּ, תֵּת לָמוֹ עֲצֻמִּים,

לְבַל יַעֲלוּ בַתֹּהוּ, לְבַל יִזְקְנוּ בַעֲלֻמִים

אָז תַּחַת תִּתָּהּ צְדָקָה וּנְדָבָה,

הִנֵּה רַק תַּלְוֶה, רַק תַּקִּיף עַד מָחָר,

שֶׁלָהּ אָז יְשֻׁלָּם עִם תַּרְבִּית לִרְבָבָה:

כָּל כֹּחַ יָבִיא פִרְיוֹ, כָּל עָמָל – שָׂכָר,

אוֹ אָז תַּשְׂכִּיל תֵרוֹמָם וְגָבְהָה מְאֹד,

וּפָנֶיהָ הָרָעִים לֹא יִהְיוּ לָהּ עוֹד. –