חיים לֶנסקי

בַּקֻּפֶּה אַפְלוּלִית וַאֲנִי נִים־וְלֹא־נִים.

נְדוּדִים לְמַדַּי כְּבָר שָׂבַעְתִּי

כִּי יִדֹּם לְבָבִי לְקִשְׁקוּשׁ אוֹפַנִּים:

הַבַּיְתָה, הַבָּיְתָה!


סָח אוֹפַן לְאוֹפָן: לֹא רָחוֹק, לֹא רָחוֹק…

קְרָבַי וְדָמַי, רַנֵּנוּ!

אֵי מִלֵּיל בַּגְדַּאדִי טָס יָרֵח יָרֹק

לִקְרָאתֵנוּ.


צְלִילַי לֵיל; צֵל שֶׁל צֵל, הֵד שֶׁל קוֹל, זִמְזוּם נִים…

– לְבָבִי, הַהִבְחַנְתָּ, שָׁמָעְתָּ?

הֵיאַךְ יַבְחִין וְכֻלּוֹ הֵד שְׁאוֹן אוֹפַנִּים:

הַבַּיְתָה, הַבָּיְתָה!


"מַה לָּךְ שָׁם? מִי לָךְ שָׁם, הַנּוֹדֵד הָאָפֹר?

מִי יַסְמִיךְ צוֹעֲנִי לְמוֹלֶדֶת?"

– עַפְרָא לְפוּמָךְ, סֶפֶק מַר, הֶרֶף, סוּר

מִנַּפְשִׁי הַסּוֹלֶדֶת!


אָמְנָם כֵּן, נִתְרוֹקֵן קַן בֵּיתִי עוֹלָמִית,

אֶת רִפּוּד הַנּוֹצוֹת נָשָׂא רוּחַ,

וּבְשׁוּבִי עַל כְּתֵפִי לֹא תִּנְחַת יַד עָמִית:

– אֶל קִנִּי סוּר לָנוּח!


עַל רֹאשִׁי בִּבְרָכָה לֹא תִּרְעַדְנָה יְדֵי

סָב שַׁח־גַּב מִזִּקְנָה מֻפְלֶגֶת,

לֹא אָחוֹת, לֹא דּוֹדָה לִי תַּגִּישׁ סֵפֶל תֵּה,

לֹא כַּלָּה וְרֻדַּת־לֶסֶת.


אֶת גֵּוִי הֶעָיֵף לֹא יָנִיעַ חֵיק אֵם,

תּוֹךְ אָזְנִי לֹא יִזַּל טַל שִׁיר־עֶרֶשׂ:

– נוּמָה, נוּם, בֵּן אֻמְלָל, מוּל הָאוּד הָעוֹמֵם

בָּאָח הַמְבֹעֶרֶת.


כֵּן שִׁעַרְתִּי מֵרֹאשׁ – חֲזָרָה גַּלְמוּדָה.

אַךְ עוֹד לֹא נִתְיָאַשְׁתִּי מִנַּחַת,

עוֹד הוֹתִיר לִי אֵלִי מַשֶּׁהוּ לִפְלֵיטָה

בְּעִירִי הַנִּדַּחַת,


עוֹד בְּסֵתֶר צִלְלֵי הַגְּדֵרוֹת הַדְּחוּיוֹת

לִי שָׁמוּר מְלוֹן מוֹלֶדֶת,

עוֹד יוֹשִׁיט לִי תַּפּוּחַ בִּמְאַת דָּלִיּוֹת

אֶת פִּרְיוֹ וְרֹד־הַלֶּסֶת,


וְעַל פִּתְחָהּ שֶׁל עִירִי חֲסִינֵי אַלּוֹנִים

בְּרִשְׁרוּשׁ נֶחָמָה יְקַדְּמוּנִי:

– אֶת עִוּוּת כּוֹכָבְךָ יְתַקְּנוּ הַשָּׁנִים,

הַאֲמֵן, אַל תָּפוּנָה!


חֲקַל קָצִיר. קַשׁ שְׁמוּט־שִׁבֹּלֶת

עוֹמֵד מוּכָן לְכָל מַרְעִין.

עָמִיר נָפַל – שׁוּב לֹא יּפֹּל עוֹד,

אַךְ לִתְקוּמָה יְקַו גַּרְעִין.


קוֹצְרִים עוֹלִים בְּשִׁיר הַכְּפָרָה,

בַּחֶרְמְשִׁים זִהוּר שְׁקִיעָה.

מִנַּיִן, מַכָּרַי מִכְּבָר –

הַכְּאֵב, הַצַּעַר, הַכְּמִיהָה?


וְהֶגֶה זֶה עָדִין מִנַּיִן?

אֵי־שָׁם אַנְקוֹר בְּקֵן סָפוּן

נוֹפֵל בִּכְנַף שְׂמֹאלוֹ אַפַּיִם…

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בְּצֵל סִפּוּן!


הוֹי, אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם –

שָׂדוֹת, יְעָרוֹת, יִשּׁוּב!

מִסְגֶּרֶת שְׁמוּרוֹת לְאִישׁוֹן בַּת־עַיִן

לְעֵינַיִךְ־בְּרֵכוֹת – קְנֵי־סוּף.


מִמְּרוֹם הַשַּׁחַק גָּלַשׁ הַלַּיְלָה,

בַּסּוּף נִתְכַּנְּסָה תְּנוּמָה.

סָח רוּחַ־יַעַר דִּבְרֵי הֲבַאי לִי –

שַׁאֲלוּהוּ בְּחֵרֶם: מָה?


אֵין זֶה אַי־לִי־לוּ־לִי. אֶגְרוֹף לֹא כֶּסֶת.

הָיוּ, חָלְפוּ לִבְלִי שׁוּב.

בַּלֵּב וּבַחוּץ אֵי בִּשְׁחוֹר לֵיל־כֶּסֶא –

עַל דָּא קָא בּוֹכֶה הַיַּנְשׁוּף.

תרצ"ד


הוֹי סוּסִים, סוּסַי, הוֹי נִשְׁרֵי שָׁמַיִם –

הַשְּׁהִיּוֹת הָאֵלֶּה כְּלַפֵּי מִי וּלְמַאי הֵן?


אֵין פֻּנְדָּק בַּדֶּרֶךְ, אֵין מִקְלָט בַּחֶלֶד;

יֵשׁ דֶּפּוֹ רָם־שַׁעַר, דִּיר לְסוּסֵי־פֶּלֶד.


מִבַּרְזֶל וָאֶבֶן מְסִלּוֹת תִּקֵּנוּ –

אֵי אֵיפֹה נָנוּחַ מֵעֲמַל דַּרְכֵּנוּ?


הוֹי סוּסִים, סוּסַי! עֲגָלָה צוֹלַעַת,

שָׁם עַל גְּדוֹת הַנַּחַל מַעְבָּרָה טוֹבַעַת –


נַעֲלֶה־נָא עָלֶיהָ וּבְשָׁעָה מֻצְלַחַת נִתְגַּלְגַּל כֻּלָּנוּ אֶל הַשֵּׁד מִשַּׁחַת.


עִם חֲשֵׁכָה נִתְגַּעְגַּע הַדֶּרֶךְ

לִזְנָבוֹ הָרָחוֹק הַתָּלוּשׁ…

– אֱלֹהִים, הַמְצֵא לְנוֹדֵד כּוֹשֵׁל־בֶּרֶךְ

פִּנַּת־סֵתֶר לָפוּשׁ!


הִקְרִין הַדֶּרֶךְ לַנִּיר וְלַיַּעַר

קַרְנֵי מִשּׁוּשׁוֹ, שְׁבִילָיו:

– שְׂאוּ שְׁלוֹמִי לְמוֹלַד־הַסַּהַר

שָׁם בִּקְצֵה הַזָּנָב.


כְּאוֹר הַיּוֹם הִתְנַעֵר הָאֹרַח

בְּנִפְנוּף רַעְמַת אָבָק.

וְשׁוּב קָדִימָה, קָדִימָה בְּלִי מֹרֶךְ.

– חֲזַק וַחֲזָק!


אָנָּא, יְלָדִים, הַבָּיְתָה!

כְּבָר הִתְחִילוּ בָּאֲוִיר לָשׁוּט

חוּט וָחוּט – קוּרֵי שִׁלְהֵי דְקַיְטָא.

שָׁט אִתָּם קוֹל־אֵם אִלֵּם, מָרוּד:

– אָנָּא, יְלָדִים, הַבָּיְתָה!


צַר עָלַיִךְ, עֲיָרָה גּוֹסֶסֶת!

יְלָדִים הָיוּ – אַיָּם? מִי הֵם?

לְוַאי גַּם בָּאוּ לֹא לִשְׁמֵךְ – לָרֶשֶׁת…

עַד לִבְכּוֹת חֲבָל עָלַיִךְ, אֵם –

עֲיָרָה גּוֹסֶסֶת!


בְּנֹגַהּ הַחַמָּה הַמִּסְתַּלֶּקֶת,

לְאֹרֶךְ הַשְּׂדֵרָה הָעֲגוּמָה

מִתְהַלֵּךְ הַסְּתָו. מַדְלֶקֶת

תִּדְהָרִים כְּנֵרוֹת־נְשָׂמָה

הַחַמָּה הַמִּסְתַּלֶּקֶת.


לִמְרַאֲשׁוֹת הָעֲיָרָה לַנַּחַל

עֲרָבָה שִׁלְּחָה בַּדִּים לִפְרֹק;

מִנִּקְרַת גִּזְעָהּ הִיא נֶאֱנַחַת

וְלוֹחֶשֶׁת מַעֲבַר־יַבֹּק

לִמְרַאֲשׁוֹת הָעֲיָרָה לַנַּחַל.


עֲיָרָה הָיְתָה… הָיְתָה וְאֵינֶנָּה.

רוּחַ יַעֲבוֹר בַּכַּר בַּלָּאט,

יִתְלֹש חָצִיר יָבֵשׁ וְיִזְרְקֶנּוּ

אַחַר גֵּווֹ כִּלְאַחַר־יָד – –

עֲיָרָה הָיְתָה וְאֵינֶנָּה.

25.7.26


בַּאֲרֻבַּת הֶעָשָׁן יְלֵל פֶּרֶא,

יְלֵל רוּחַ שֶׁנֶּחְבַּשׁ עוֹלָמִית…

כִּמְטֹרָף, לֹא־גָלוּחַ, גְּדָל־פֶּרַע

אֲנִי רָץ מִזָּוִית לְזָוִית.


אֵל חָי! אַף אֲנִי טֶרֶם מַתִּי –

מַה לִּי כָּאן בַּמָּדוֹר הַשְּׁלִישִׁי?

צַר לִי דְּרוֹךְ עַל תִּקְרַת דָּרֵי מַטָּה,

צַר לִי שְׂאֵת רִצְפַּת זָר עַל רֹאשִׁי.


צַהֲלִי לָךְ כְּיוּבַל צְלוּל־מַיִם!

אֶל גִּילֵךְ בִּיגוֹן בָּכָא אִכַּף.

צַהֲלִי! בְּרַם, עֲלוּמַיִךְ מָה הֵם

אִם פָּג תֻּמֵּךְ כְּרֵיחַ צִיץ נִקְטַף?


רַעֲנַנָּה כְּוֶרֶד טְבוּל טַל־שַׁחַר

מֵהוֹדֵךְ אָצַלְתְּ עַל בֵּית אָבִיךְ,

עַל גָּגּוֹ נִמְנֵם מוֹלַד־הַסַּהַר,

בַּקִּיטוֹן חָלַמְתְּ אַתְּ, בַּת־אָבִיב.


עוֹד כָּפוּף לַנַּחַל נָם הַגֹּמֶא,

אַתְּ גְּמִישַׁת־קוֹמָה הִשְׁכַּמְתְּ לָקוּם,

דְּגַן זָהָב זָרִית מְלֹא הַקֹּמֶץ

לַיּוֹנִים סְבָבוּךְ פְּעוּרוֹת־חַרְטוּם.


וְכָל הַיּוֹם בַּגָּן מֻקַּף הַגֶּדֶר

אֶל תַּלְמֵי הַקִּשּׁוּאִים גָּחַנְתְּ

עַד שׁוּבָם שֶׁל בְּנֵי מָרוֹן בָּעֵדֶר.

בִּנְגֹהוֹת עַרְבַּיִם מַה נֵחַנְתְּ!


סַף בֵּיתֵךְ עָזַבְתְּ בְּלִי קֶרִי־מֶרִי.

לַבֵּיצָה גּוֹזָל אֵינֶנּוּ שָׁב.

מִיָּדַיִךְ שֶׁחָלְבוּ עִם עֶרֶב

הִתְנַדֵּף כְּבָר הֶבֶל הֶחָלָב.


זֶה הַכְּרַךְ חִבְּקֵךְ בִּזְרוֹעוֹת־אֶבֶן.

מַר לִי מַר וְאַתְּ כֻּלֵּךְ רִפְרוּף.

צִפּוֹרִי לֹא עוֹד תַּצְמִיח אֵבֶר,

עוֹף שָׁמַי הַקַּל כָּלוּא בַּכְּלוּב.


צַהֲלִי לָךְ כְּיוּבַל צְלוּל מַיִם!

אֶל גִּילֵךְ בִּיגוֹן בָּכָא אִכַּף.

צַהֲלִי! בְּרַם, עֲלוּמַיִךְ מָה הֵם

אִם פָּג תֻּמֵּךְ כְּרֵיחַ צִיץ נִקְטַף?


לְאַט, יַלְדָּה, אַל קוֹל, אַל הֶגֶה!

זִכְרוֹן אַרְצִי הִנָּךְ, הַחֲשִׁי.

תְּנִי לְעֵינַיִךְ אַךְ לְרֶגַע

לְהִתְרוֹנֵן בִּלְשׁוֹן נַפְשִׁי. –


צִל־צְלִיל, צִל־צְלִיל, שִׁלְבּוּק, בַּעְבּוּעַ.

סִנְוֵר עֵינַי נַחְשׁוֹל שֶׁל תְּכוֹל.

שׁוֹטֵף הַוִּילִיָּה1 – קִלּוּחַ

סַפִּיר מְשֻׁבָּץ בִּזְהַב גְּדוֹת חוֹל.


לַיְאוֹר הִשְׁלִיךְ אִילָן בֶּן־סְתָו

חַכּוֹת – קוּרֵי שִׁלְהֵי דְקַיְטָא,

וְהַמְּצוֹפִים – עֲלֵי שַׁלֶּכֶת.


לֹא יֵאָחֵז יוֹם תְּמוֹל בַּוַּו.

לָעַד, מְאוֹר תְּמוֹלִי, שָׁקַעְתָּ!

גַּם אַתְּ, יַלְדָּה, עֵינֵךְ דּוֹעֶכֶת.


  1. ויליה – נהר.  ↩


מִכְתָּב אָרֹךְ מִמְּקוֹמוֹתַי קִבַּלְתִּי,

שֶׁהַמָּחוּק בּוֹ מְרֻבֶּה עַל הַכָּתוּב.

וְטוּר חוֹזֵר: – דַּי בַּנֵּכָר טֻלְטַלְתָּ –

הֲלֹא תָּשׁוּב, חַיִּים, הֲלֹא תָּשׁוּב!


רֵאשִׁית דָּבָר לְךָ לְהוֹדִיעַ בָּאנוּ,

כִּי מַצָּבֵנוּ, נוּ, אֵין מַה לְּהִתְאוֹנֵן.

לוּ כֹּה יִתֵּן הַשֵּׁם לְךָ וְלָנוּ

לִשְׁמוֹעַ רַק שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת. אָמֵן.


שֵׁנִית… אַחַר כָּתְלֵנוּ כְּבָר עוֹמֵד הַחֹרֶף.

אֵין קֶמַח, אֵין עֵצִים, הַבַּיִת מָט לִנְפֹּל.

אֶט… הֵן סוֹבְלוֹת בְּרִיּוֹת רָעָב וָקֹר, אַף־

עַל־פִּי־כֵן אֵינָם גּוֹוְעִים מֵחֹסֶר כֹּל.


שְׁלִישִׁית – בְּאִסְרוּ־חַג, לְמַזָּלֵנוּ –

לְמַזָּל טוֹב נוֹסְפָה תִּינֹקֶת, פֶּה יָתֵר.

לֵאָה קָרָאנוּ לָהּ בְּשֵׁם אִמֵּנוּ.

וְהִירְשֶׁלִי… אוֹתוֹ עוֹדְךָ זוֹכֵר.


לֹא יֶלֶד הוּא – זָהָב, זָהָב וָכֶסֶף!

בָּטוּחַ הוּא, לִכְשֶׁיָּבוֹא הַדּוֹד

יִקְנֶה לוֹ מַחְבָּרוֹת, עֵטִים וָקֶסֶת.

עָלוּב! מְאֹד מְאֹד רוֹצֶה לִלְמוֹד.


שׁוֹאֵל אַתָּה לִשְׁלוֹם כָּל חֲבֵרֶיךָ.

מִמַּה נַּפְשָׁךְ, נִכְתֹּב אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ:

כֻּלָּם בַּעֲלֵי־מְלָאכָה, חַיִּים בְּרֶוַח

וְרַק אַתָּה פַּיְּטָן וְלֹא יֻצְלָח.


וְאִם תִּרְצֶה – אַף מַצָּבָם לֹא לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא,

עַל כָּל שׂוֹנְאֵי צִיּוֹן הַלְוַאי, אֵלִי! וְדַ"ל…

הַלָּלוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עוֹלִים וְאֵלֶּה

חוֹזְרִים מִשָּׁם בְּשֶׁבֶר־לֵב וּבְדִיל־הַדַּל.


מָה עוֹד לִכְתּוֹב? לַחֲדָשׁוֹת אֵין זֵכֶר.

עֲיָרָתֵנוּ בֵּית־עָלְמִין, תִּל־תֵּל.

הַשּׁוּק חָרֵב מָחֳרָב, אֵין סַחַר־מֶכֶר

וּבַעֲלֵי־הַמְּלָאכָה הוֹלְכִים בָּטֵל.


וְעִם כָּל זֶה מְאֹד עֲשׂוֹת הִשְׂכַּלְתָּ

אִלּוּ הָיִיתָ שָׁב. אָמְנָם פֹּה נֹפֶת צוּף

כְּלָל לֹא תָּלֹק, אוּלָם כְּבָר דַּי טֻלְטַלְתָּ –

הֲלֹא תָּשׁוּב, חַיִּים, הֲלֹא תָּשׁוּב!


וּכְדֵי שֶׁלֹּא תְּסָרֵב, לְיֶתֶר תֹּקֶף –

כַּלָּה מָצָאנוּ לְךָ, חָלָב וָדָם.

הֱיֵה שָׁלוֹם. לְמַעַן הַשֵּׁם, שׁוּב תֵּכֶף.

הָאוֹהֲבִים אוֹתְךָ תָּמִיד וְעַד עוֹלָם.


עִקָּר שָׁכַחְנוּ: עַל פּוֹלִין הַמִּרְשַׁעַת…

עִנְיָן מָצָא לִשְׁאֹל. יֵלְכוּ לְ“כַף־הַקַּל”1!

מַה שֶּׁמְּאַחֲלִים לָהֶם מִדַּעַת אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעַת

הַלְוַאי יְקֻיַּם הַחֵצִי. כְּבִרְכַּת הַנַּ"ל.


* * *


כָּל כָּךְ כָּשְׁלוּ בִּרְכַּי, הַאִם נָפַלְתִּי?

לֹא־כְלוּם. עוֹד רֶגַע קַל וְאֶתְנַעֵר.

הֲרֵי מִכְתָּב מִמְּקוֹמוֹתַי קִבַּלְתִּי.

וְשׁוּב אֲנִי חוֹזֵר, קוֹרֵא בוֹ וְחוֹזֵר.

תרפ"ט


  1. “כַּף הַקַּל” – כף הקלע.  ↩


הוֹי, נוֹף שַׁבָּת, פַּרְדֵּס הַתְּכֵלֶת,

אַרְצִי, הַאַתְּ הִיא, אַתְּ?

כָּל כָּךְ שֻׁנֵּית, עַד אֵין יְכֹלֶת

לְהַכִּירֵךְ כִּמְעַט.


אַיֵּךְ, שִׂמְחַת מוֹעֵד וָרֶגֶל,

שַׁלְוַת שַׁבָּת בַּת יוֹם?

הַכֹּל הֵצִיף, סָחַף בִּן רֶגַע

נְהַר הַסַּמְבַּטְיוֹן.


דּוֹעֵךְ הַיּוֹם. מַדּוּעַ

תּוֹסֵס בַּלֵּב כְּאֵב רַךְ?

מִבְּעַד אֶשְׁנָב פָּתוּחַ

נִגּוּן עָגוּם יְפַךְ.


הַקּוֹל עַתִּיק כְּלֵיל אֹפֶל –

חֵרוּק קִילוֹן בֶּן בְּאֵר:

"אָדָם דָּמָה לַהֶבֶל

יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר."


יוֹצֵאת שַׁבָּת. אַחֲרֶיהָ

נוֹשֵׂא שָׁבְלָהּ – כְּרוּב־אוֹר.

זְהַב פַּעֲמֵי נְעָלֶיהָ

עוֹמֵם בְּמֵי־הַיְאוֹר.


עִם שׁוֹט בְּבֵית־הַשֶּׁחִי

כְּעֶגְלוֹן בָּא חֹל לָרְחוֹב.

פּוֹגֵשׁ בִּי סָב כְּפוּף־שֶׁכֶם,

נֶאֱנָח: שָׁבוּעַ טוֹב!


וְשׁוּב אוֹתוֹ קוֹל אֵבֶל

גּוֹוֵעַ בָּאֲוִיר:

"אָדָם דָּמָה לַהֶבֶל,

יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר."

תרצ"ב


כֹּה רַךְ, כֹּה חַם הָעֶרֶב!

לִטּוּף הָרוּחַ מַה קַּל!

עַל סְפִיחַ קַרְנֵי וֶרֶד

הוּנַף יָרֵחַ מַגָּל.


נִשְׁקָף שַׁבְּתַאי מִלְמַעְלָה

לְמַטָּה בְּעֵין־כּוֹכָב.

אֵי־שָׁם יֶאֱבַל עוֹף לַיְלָה:

יוֹם תְּמוֹל עֲדַיִן לֹא שָׁב.


יַלְּלִי, תִּנְשֶׁמֶת, סִפְדִי־נָא

לְיוֹם תְּמוֹל בְּהֶגֶה וָהִי.

הַפַּעַם לֹא תְּבִיאִינִי

לִידֵי שְׁפָךְ רֶגֶשׁ וּבְכִי.


בַּעֲרוֹב הַיּוֹם, בַּנֶּשֶׁף

אֵין מֵת, הַכֹּל, הַכֹּל חַי.

כְּמִיהָה עַד כְּלוֹת־הַנֶּפֶשׁ –

וַהֲבַאי נַעֲשֶׂה לְוַדַּאי.


אַאֲמִין, בְּלִי לַחַשׁ וָנַחַשׁ

אֶעֱשֶׂה קְפִיצַת־דֶּרֶךְ בַּזְּמָן.

הִנֵּה בֵּיתִי שָׁם אַחַז

מַלְבִּין בְּעַד סֹרֶג הַגָּן.

עַל הַסָּף סַבְתָּה בְּלִי פַצֵ’לָה1,

הִיא קוֹרֵאת לִי לְפַת עַרְבִית.

מַאֲכַל־מְלָכִים לִי בִּשֵּׁלָה –

תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה וְקִטְנִית.

תרצ"ב


  1. פַצֵ'לָה – מטפחת ראש (אידיש).  ↩


שָׁלוֹם לַעֲפַרְכֶם, מֵתֵי עוֹלָם,

שָׁלוֹם לָכֶם, קְרוֹבַי אֲשֶׁר קָבַרְתִּי.

לִפְקוֹד מְנוּחַתְכֶם בָּעֵמֶק סַרְתִּי

בֵּין אִילָנוֹת קוֹדְרִים פּוֹרְשֵׂי צִלָּם.


מַה כָּאן רַבָּה הָעֲזוּבָה! בַּדֶּשֶׁא

טָבְעוּ הַמַּצֵּבוֹת עַד הַ“פֵּא נוּן”.

יְדֵי דוּכָן פְּרוּשׂוֹת לְאֵל חַנּוּן

כִּידֵי טוֹבְעִים הַמְפַלְלוֹת לְיֶשַׁע.


אַךְ גְּוִיל אַל־פֵּשֶׁר שְׁמֵי בֵית־הֶעָלְמִין

וּכְמוֹ חוֹתַם־לַכָּה תְּלוּיָה הַשֶּׁמֶשׁ.

וְלֹא בִּכְדִי קוֹבֶלֶת הַתִּנְשֶׁמֶת –

אֵין אֵישׁ יוֹדֵעַ סוֹד קֵץ הַיָּמִין.


הִנְנִי תּוֹעֶה, מֵאֵל וְאָדָם שָׁכוּחַ,

תּוֹלֵשׁ חָצִיר, זוֹרְקוֹ לַאֲחוֹרַי.

בָּרִי לִי, מַאן־דְּהוּא צוֹעֵד אַחֲרַי,

מוֹרֵט שְׂעָרִי אַף מְפַזְּרוֹ לָרוּחַ.


יָדַעְתִּי, עוֹד גָּדוֹל יוֹמִי. אוּלָם

בְּאֶשְׁנַבֵּי לִבִּי צוֹנֵן הַזֹּהַר.

לָכֶם אֲנִי אוֹמֵר, יְמֵי הַנֹּעַר:

שָׁלוֹם לַעֲפַרְכֶם, מֵתֵי עוֹלָם!

תרצ"ב


שָׁטִים קוּרֵי־כֶסֶף, חוּטֵי שִׁלְהֵי־קַיְטָא

בִּתְכוֹל הָאֲוִיר הַצָּלוּל־צוֹנֵן.

אֶמְתַּח עַל שְׂפָתַי קוּר דַּקִּיק שֶׁלָּכַדְתִּי

וְאֶדֹּם כְּמוֹתָם וְלֹא אֶתְאוֹנֵן.


עוֹד מְעַט וְיָטוּסוּ עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת

נַפְנֵף וְרַפְרֵף כְּקִרְעֵי דְגָלִים;

יִנְהַר אַחֲרֵיהֶם בְּמַחֲנֶה מְשֻׁלֶּשֶׁת

הָעוֹף: אַוְזֵי־בָר, סְנוּנִיּוֹת, קִיכְלִים.


וְאָז עַל הַשֶּׁכֶם אַפְשִׁיל תַּרְמִיל־דֶּרֶךְ,

אֵלֵךְ לַיְלָה, יוֹם מֵעֵת־לֵעֵת… יוֹתֵר.

לְעֵת עֶרֶב אַגִּיעַ עָיֵף וּכְשַׁל־בֶּרֶךְ

לְעִירִי וְאֶשְׁכַּב אֲחוֹרֵי גָדֵר.


אָקוּם בַּצָּהֳרַיִם, אֶפְקַח עֵינֵי פַחַד:

רֵיקִים הָרְחוֹבוֹת. לֹא לִרְאוֹת כֶּלֶב חָי.

אַיֵּכֶם, אַיֵּכֶם, בְּנֵי עִירִי הַנִּדַּחַת?

אֵיפֹה נַחְבֵּאתֶם, הוֹי רֵעַי, אֶחָי?


אֵין קוֹל וְאֵין קֶשֶׁב. אֵצֵא עַל הַפֶּרֶק.

– הַרְאִיתֶם אֶת אַחַי, הוֹי, אוֹרְחִים־פּוֹרְחִים?

“צֵא חַפְּשֵׂם!” – לְהֵיכָן? – "לֵךְ וּרְקֹד רִקּוּד־פֶּרֶא

בְּרֶגֶל אַחַת עַל שִׁבְעָה דְּרָכִים."

תרצ"ב


הַיְצוּרִים הַחֲלוּשִׁים הָאֵלֶּה

הַדּוֹמִים – לְמִי לְהַשְׁווֹת, לְמִי?

אֶת כֻּלְּכֶם אֹהַב, כְּאֶחָד כְּאֶלֶף,

הַפָּעוֹטוֹת שֶׁל עֲנִיֵּי עַמִּי!


בִּקְהַלְכֶם רָקְדָה בְּרוּכַת מְטַר שֶׁמֶשׁ

יַלְדוּתִי פּוֹחֶזֶת וִיחֵפָה.

מְעַט מָרוֹר, כְּזַיִת דְּבַשׁ וְנַחַת שֶׁמֶץ –

אֶת הַכֹּל קִבַּלְנוּ כִּלְטִיפָה.


כְּבָר הֵפִיץ אוֹתָנוּ לְכָל עֵבֶר

הַגּוֹרָל. בָּגַרְתִּי כְּבָר לְאִישׁ.

אַךְ בְּזָכְרִי אֶתְכֶם אֲנִי הַגֶּבֶר

אֵבְךְּ בַּסֵּתֶר בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.


לִשְׁלוֹמְכֶם אֶדְאַג. יָדַעְתִּי טֶבַע

גּוּפִיפְכֶם הַקַּל מִנִּי אָבָק;

יְדֵיכֶם שְׁחוּפוֹת, מַמָּשׁ קְנֵי־תֶבֶן

וְצַוָּאר לָכֶם כֹּה דַּק, כֹּה דָּק…


וּבַהֲמוֹן רַחֲמַי שֶׁיִּתְקְפֵנִי

לַשָּׁמַיִם מִתְפַּלֵּל אֲנִי:

כַּפָּרַת צִפָּרְנְכֶם הֲרֵינִי,

הַפָּעוֹטוֹת שֶׁל עֲנִיֵּי עַמִּי!


גַּם תְּרוּעָה, גַּם שְׁרִיקָה, גַּם יְלֵל…

עִרְבּוּב שֶׁל קוֹלוֹת. אָכֵן רוּחַ!

חוֹרְקִים שְׁעָרִים. חֲצוֹת לֵיל.

אֵי לִי כַּר לְרֹאשִׁי הַפָּרוּעַ?


שֶׁלֶג קַר כַּאֲלֻנְטִית רְטֻבָּה

טוֹפֵחַ עַל לֶחְיִי הַבּוֹעֶרֶת.

זֹאת אֵדַע: אֵי־שָׁם־אֵי כְּדֻבָּה

לִי אוֹרֶבֶת רוּסְיָה הַמֻּפְקֶרֶת.


עוֹד מְעַט וְתֵצֵא. אֶתָּפֵשׂ.

וּמִפִּי פּוֹרֵץ נַהַם שָׁסוּעַ.

כֵּן יִגְעֶה בֵּין סִבְכֵי בֵּילוֹבֶז'

שׁוֹר הַבָּר הָאַחֲרוֹן, פָּצוּעַ.


וְאוּלַי אָז מִתּוֹךְ יִסּוּרִים

הוּא יִזְכּוֹר גַּם אוֹתִי בַּהֲמוֹן רֶגֶשׁ –

אֶת אַחֲרוֹן פַּיְּטָנֵי הָעִבְרִים

עַל אַדְמַת רוּסְיָה הַחוֹרֶגֶת.


לֵיל צְמַרְמֹרֶת, לֵיל סוֹף חֹדֶשׁ.

הַלְּבָנָה כֻּלָּהּ בַּכֶּסֶא;

מִתְהַלְּכִים בִּקְצֵה הַחֹרֶשׁ

עֲצֵי־אֹרֶן זְקוּפֵי־גֶזַע.


אֹפֶל צֵל וְאֹדֶם נֹגַהּ

מִשְׁתַּלְּבִים בִּסְכַךְ אַשּׁוּחַ.

טוֹב עִם צוֹעֲנִים נֹכַח

הַמְּדוּרָה לִשְׁכַּב לָנוּחַ.


טוֹב לִקְלוֹט בִּקְצֵה הָאֹזֶן

מַעֲשִׂיָּה שֶׁאֵין לָהּ שַׁחַר,

עַד שֶׁרֹאשׁ עֲצֵי־הָאֹרֶן

יִתְנוֹסֵס בִּזְהַב הַשַּׁחַר.

לנינגרד, תרצ"ב


שׁוֹרֶקֶת הַדַּלּוּת בָּאֲרֻבָּה

וְכָל שְׁרִיקָה כְּאֹרֶךְ הַגָּלוּת.

הֲכַת יוֹנִים בַּחוּץ מְרַפְרְפָה?

אוּלַי לִרְקוֹד יָצְאוּ מֵאָה כַּלּוֹת?


אַךְ לֹא יוֹנִים מְרַפְרְפוֹת בַּחוּץ,

וְלֹא מֵאָה כַּלּוֹת יָצְאוּ לִרְקוֹד –

רוּחוֹת הַחֹרֶף הֵן מֵהַקַּלּוֹת,

גּוֹלְלוֹת אֶת סְדִין הַשֶּׁלֶג לְאָרְכּוֹ.


וּבַסָּדִין מוּטֶלֶת אַתְּ אַרְצִי,

כְּבַר־מִנָּן שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תְּקוּמָה

וּמִקִּבְרֵךְ וְעַד כּוֹכַב הַצִּיר

הַלַּיְלָה קָם בְּכָל שִׁעוּר־קוֹמָה.


כִּכְּשׁוֹנְדְז1 מֵרִים הַלַּיְלָה שַׁרְווּלָיו,

קוֹרֵא לִפְטִירָתֵךְ צִדּוּק־הַדִּין.

צְדָקָה עוֹשָׂה מְרַצַּחְתֵּך פּוֹלִין –

הִיא קוֹבַרְתֵּךְ בְּכֹמֶר וּבִצְלָב.


  1. כְּשׁוֹנְדְז – כּומר (פּולנית).  ↩


כֹּה הֶרְאַנִי זִכְרוֹנִי הַכָּמֵהַּ

אֶת אַרְצִי עִם שַׁדְמוֹתֶיהָ הַטְּלוּלוֹת.

בַּקִּיטוֹר הַמִּתְאַבֵּק עַל אֲגַמֶּיהָ

נֶאֱחַז מוֹלַד־הַסַּהַר כְּקָמֵעַ

לִשְׁמִירָה מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.


בֵּין קְנֵי גֹמֶא הַ“קְּלִפָּה” מִסְתַּתֶּרֶת,

בַּבִּצּוֹת מְבַצְבְּצִים אוֹרוֹת מַתְעִים.

עַל חָרְבוֹת רֵחֵי־הָרוּח מְכַרְכֶּרֶת

כִּרְכּוּרִים כַּת לֵיצָנִים מֻפְקֶרֶת,

מְטִילָה אֵימָה עַל עִיר וּמְתִים.


תַּחַת אֹפֶל שָׁחֲחוּ בָּתֵּי־חֹמֶר.

כְּנוֹצָה מִכְּנַף תִּנְשֶׁמֶת הָשְׁלַךְ הָס.

רַק הַדְּלִי עַל פִּי הַבְּאֵר יַבִּיעַ אֹמֶר:

שְׁרִיק־חֲרִיק עַל יוֹם פָּנָה כְּצֵל שֶׁל תֹּמֶר,

טִיף־טִיף־טִיף עַל דּוּכִיפַת־הַפָּז.


בָּא הָרוּחַ מְכֻרְבָּל בִּלְבוּש תְּכֵלֶת

וְנוֹשֵׂא אֶל סַף בֵּיתָהּ שִׁירַת הַבְּאֵר.

הִיא קָמָה בִּיעָף, קוֹפֶצֶת מְבֹהֶלֶת,

אוֹחֲזָה כַּפַּת מַנְעוּל הַדֶּלֶת

וְלוֹחֶשֶׁת: בּוֹא, דּוֹדִי, מַהֵר!


שׁוּב הִיא נֹכַח אֵשׁ הָאָח. בִּבְרַק רֶמֶץ

בּוֹעֲרִים בַּנֶּשֶׁף תַּלְתַּלֵּי זְהָבָהּ.

הִיא שׁוֹפֶכֶת לַקְּדֵרָה גְּרִיסִים, עוֹד קֹמֶץ –

בִּשְׁבִילִי. הוֹי, יַלְדָּתִי, הִתְאַזְּרִי אֹמֶץ.

גְּזֵרָה הִיא וְאֵין לַהֲשִׁיבָהּ!


כִּי לֹא אַחַז אֶת אַרְצִי, אֶת תְּכוֹל שָׁמֶיהָ,

לֹא יִרְאוּנִי גַּם עֵינַיִךְ הַכָּלוֹת.

כֹּה לֶחָי! תְּהִי לָךְ לְנִחוּם זוֹרֵחַ

הַחַמָּה יוֹמָם, וְהַמּוֹלָד – קָמֵעַ

לְשָׁמְרֵךְ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.


חֹרְשָׁה, נִיר, כַּר, וְשׁוּב חֹרְשָׁה.

הַנּוֹף יָדוּעַ מִשֶּׁכְּבָר.

צְלָב־עֵץ רָטֹב, לִבְנִים שְׁלשָׁה

עַל פִּתְחוֹ שֶׁל כְּפָר.


הָיָה לִי גָּג, הָיָה לִי גָּן –

אוֹפִיר שֶׁלִּי וַחֲוִילָה!

קַטָּר שׁוֹרֵק, פּוֹלֵט עָשָׁן.

הַכֹּל עָבָר.


הִנֵּה הִנָּם הַכּוֹכָבִים,

אוֹתוֹ נְחִיל אִשֵּׁי־הַתְּכֵלֶת

שֶׁהִתְנוֹסֵס עַל בֵּית אָבִי.

אֶצְבַּע קְטַנָּה הֵרִים אָז יֶלֶד: –

הִנֵּה הִנָּם הַכּוֹכָבִים.


בְּהִירִים הִנָּם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:

רֵעֵי יַלְדוּת, פִּרְחֵי מוֹלֶדֶת.

עוֹרְבָא פָּרַח. אֵין כְּלוּם. חֲלוֹם.

הָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת,

הַכּוֹכָבִים כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.


שָׁמֵם נוֹף מוֹלַדְתִּי, אַלְלַי!

נִשְׁקָף מוֹלָד עֲקֹם־שְׂפָתַיִם

עַל תֵּל חָרְבוֹת בֵּית אֲבוֹתַי.

הַשְׁקִיפוּ, רְאוּ, כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם:

שָׁמֵם נוֹף מוֹלַדְתִּי, אַלְלַי!


מַעֲרִיב הַיּוֹם עַל הָאֲגַם,

הַדָּגָה יָרְדָה לָנוּם בָּעֹמֶק.

כְּבָר שָׁבְתוּ עוֹפוֹת מִלַּהְגָּם;

מֶה עָגוּם בְּרִשְׁרוּשׁוֹ הַגֹּמֶא!


הֵד קוֹל מָה וְהֵד קוֹל מִי קוֹבֵל

בַּקָּנִים הַמְפַרְכְּסִים הָאֵלֶּה?

הֵן שָׁמֵם הַחוֹף, מִימֵי תֵבֵל

לֹא דָּרְכָה עָלָיו כַּף רֶגֶל הֵלֶךְ.


עַל יָמִים שִׁמְשָׁם שָׁקְעָה מִכְּבָר,

עַל כִּסּוּף שֶׁלֹּא נִתַּן לוֹ אֹמֶר,

עַל נְדוֹד הַסִּיס וְאַוַּז־הַבָּר –

עַל כָּל זֶה לוֹחֵש לַיְאוֹר הַגֹּמֶא.

לנינגרד, במאסר, תרצ"ה


רוּחַ כִּי תִּשּׁוּב מֵעֵבֶר

הַמִּזְרָח הַמַּחְוִיר,

עוֹף מֵעוֹף יַגְבִּיהַּ אֵבֶר,

עֵץ מוּל עֵץ יַרְכִּין אָמִיר.


תֵּט הַוַּרְדִּינָה זְרָדֶיהָ,

צִיץ אֶל צִיץ יַתִּיז טִיף־טָל.

הַבְּכָאִים יִזְרוּ זְרַע דֶּמַע

עַל הַנַּחַל הַנִּפְתָּל.


בְּלִי שִׂמְחָה אָשׁוּר, בְּלִי נֹהַּ,

כְּבוֹת כּוֹכְבֵי אַשְׁמוּרוֹתָי.

עוֹד אוֹרְגָה קַרְנוֹ שֶׁל נֹגַהּ

רֶשֶׁת פָּז בִּשְׁמוּרוֹתָי.

לנינגרד, במאסר, תרצ"ה


וּמָה עוֹד הַכְּרַךְ, וּמָה עוֹד

תָּנִיף עָלַי רְצוּעוֹת עֲשָׁנְךָ,

כְּרַבִּי זוֹעֵף תַּלְקֵנִי:

הָזַע, לְמַד, עֲבוֹד!


מְלָאכוֹת הַרְבֵּה לְמַדַּי

לָמַדְתִּי: פְּצִירָה־פִּים, פַּטִּישׁ,

מַקְדֵּחַ, מַשּׂוֹר, מַפְסֶלֶת –

הִרְגַּלְתִּי בָּהֶם יָדַי.


כֵּן, קָשֶׁה לִלְמוֹד, אַךְ מַה קַּל

לְאַבֵּד. וּכְבָר לֹא אֶזְכּוֹר אֵימָתַי –

וְאָסִיף הִזְהִיב בָּאָרֶץ

וּבְיָדִי אָז הִכְחִיל הַמַּגָּל.


וּכְבָר לֹא לִי לִלְמוֹד שִׁיחַת

קְנֵי־הַסּוּף אֶת גַּלֵּי הַמִּיכָל –

תּוֹרָה זוֹ הֶעָגוּר בָּאָחוּ

לָמַד עַל רֶגֶל אַחַת.

יוני 1932


אֵין זֶה רְכוּב סוּס צוֹהֵל כָּרוֹז שׁוֹעֵט.

מֵקִים עֲמֵלֵי־עַם לַעֲבוֹדָה –

זֶה טָס כְּרוּזֵךְ, בְּרֹן שׁוֹפְרוֹת חֲרשֶׁת,

מַלְכַּת־בַּרְזֶל, תַּעֲשִׂיָּה כְּבֵדָה!


עוֹד לֹא הִזְהִיב גַּגּוֹת עַמּוּד־הַשַּׁחַר

וּבְכִבְשְׁנֵי מַרְטֵן הִדְלַקְתְּ שִׁמְשֵׁךְ.

בְּתוֹךְ קְהַל עוֹבְדִים נִדְחָק בַּשַּׁעַר

אֲנִי, צְעִיר עוֹבְדַיִּךְ, בָּא לְשַׁמְּשֵׁךְ.


מְסֻרְבְּלֵי בַרְזֶל מְכוֹנוֹתַיִךְ –

אַךְ כֹּבֶד הַמַּתֶּכֶת לֹא עִכּוּב.

מוּנָע מָנוֹף זוֹרֵם חַשְׁמַל בַּתַּיִל,

חוֹזְרִים הָאוֹפַנִּים קַלֵּי־סִבּוּב.


נוֹשֵׁם הִידְרוֹ־מַכְבֵּשׁ מֵעֹצֶר לַחַץ,

וְהַמְּנִיעִים – הֲפֹךְ לְכָאן… הֲפֹךְ לְכָאן…

שִׁירִים, שִׁירַי! מַה תֵרָגְנוּ בְּלַחַשׁ?

אֵין עוֹד שִׁיבָה אֶל “בֵּין בְּאֵר וּבֵין הַגָּן”.


עוֹלָם הָאֲצִילוּת! שָׁמֶיךָ תְּכֵלֶת

הֵעִיב עֲשַׁן עוֹלַם הָעֲשׂיָּה.

אֶל חוֹף שַׁבָּת בְּרַעַם מִתְגַּלְגֶּלֶת

שִׁבֹּלֶת סַמְבַּטְיוֹן־הַתַּעֲשִׂיָּה.


יָדִי צְמוּדָה לַפְּצִירָה־פִּים;

עַל שַׁרְווּלַי שִׁכְבַת נְסֹרֶת.

הַרְבֵּה, הַרְבֵּה לִנְסוֹר עֻבִּים.

רָחוֹק, רָחוֹק סוֹף הָאַשְׁמֹרֶת.


טָפֵל בֵּין בִּנְיְנֵי־בֶּטוֹן,

בַּעֲסָקִים שֶׁאֵין בָּם חֵפֶץ,

בְּעוֹד שֶׁגֵּא בְּפֶה אָדֹם

דָּמְךָ שַׂגִּיא שׁוֹאֵג לַנֶּפֶץ.


אַךְ כַּכִּנּוֹר לִי עֹב חוֹרֵק

מִדֵּי זָכְרִי אֶת בֵּית־הַסֹּהַר רַק:

עוֹד רֶגַע וְהַכֶּלֶא רֵיק –

נוֹסְרִים כְּבָר שָׁם מְטִיל־הַסֹּרֶג.

לנינגרד, תרצ"ב


שׁוּב אַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה. לַהַט לֹעַ כִּבְשָׁנִים.

בְּסַמּוּם פִּהוּקָם סַם שִׁעְמוּם הַיְשִׁימוֹן.

כּוּשִׁי מְסֻיַּד שֵׁן וּמְפֻיַּח פָּנִים –

בָּבוּאָתִי בִּזְגוּגִית הַחַלּוֹן.


הָרְגָעִים כְּשָׁעוֹת. הַשָּׁעוֹת – שָׁנִים.

מַה לִּי זְמָן? מַצֵּבָה בְּלִי פֵּא־נוּן וּמִסְפָּר.

מִתְפָּרְטִים רְגָעַי בֵּין חִשּׁוּקֵי־הָאוֹפַנִּים

כִּפְרוֹטְרוֹט מַשְׂכֻּרְתִּי בֵּין אֶצְבְּעוֹת הַגִּזְבָּר.

תרצ"ב


הֶעָמָל הַשָּׁחוֹר כְּפַת קִבָּר!

הַשָּׂכָר הַמְקֻפָּח עֲשֶׂרֶת מוֹנִים!

הַבְטָחוֹת, פִּיּוּסִים, יוֹם אֶתְמוֹל כִּי עָבָר…

וְאָנוּ בּוֹנִים, בּוֹנִים, בּוֹנִים.


אַךְ תְּלוּנָה כְּאִילָן. גָּמֵל בֹּסֶר סֵרוּב.

יִצְטַנֵּף הַמְּרִי לְאֶגְרוֹף בִּכּוּרִים.

וְכָעֵת, עַד לֹא בָּא אוֹתוֹ יוֹם טֵרוּף –

הִסְתָּעֵר, חֲרוֹנֵנוּ, בְּהִתּוּךְ הַכּוּרִים!

תרצ"ג


הַאַתָּה הוּא הֶחָכָם בַּלַּיְלָה

הַכּוֹתֵב שִׁירִים לְאוֹר הַנֵּר,

הַמַּשְׁבִּיעַ שְׁאוֹל בְּפֶה חִוֵּר

וּלְכוֹכַב הָעֶרֶב תִּתְפַּלֵּלָה?


פְּתַח אֶשְׁנָב לַכְּרַךְ, שׁוּר, שְׁמַע וּנְשׁוֹם –

שְׁמֵי עָשָׁן, שְׁרִיקַת אוֹטוֹ וָרֵיחַ.

הִסָּגֵר וּכְתוֹב עַל צִיץ פּוֹרֵחַ,

הִי, חָכָם בַּלַּיְלָה וְטִפֵּשׁ בַּיּוֹם!


אֵי־שָׁם סַתָּת הוֹלֵם עַד עֶרֶב,

שָׁם חוֹל, חָצָץ וְגֶלֶם גִּיר.

יָצָאת אֵלַי עַל אֵם־הַדֶּרֶךְ

וְעַל פָּנַיִךְ צְעִיף סַגְרִיר.


צְוִיץ־עוֹף, אוֹב־בִּיב, רֹן־גַּל, טִיף־אֵגֶל –

הָרֹךְ מִנַּיִן כֻּלֵּי הַאי?

כָּל זֶה הָיָה קוֹלֵךְ עַד הֶגֶה,

כָּל זֶה לָחַשׁ לִי: “כֹּה לֶחָי!”


חֲיִי בְּטוֹב! אֵין לִי תַּרְעֹמֶת.

עָנְיֵךְ יָדַעְתִּי, אֶרֶץ־אֵם.

כֵּן, מוֹץ מִבָּר, כֵּן, קַשׁ מֵעֹמֶר,

אַךְ מִיָּדֵךְ הֵם לִי – אֶרְצֵם.


חַסְדֵּךְ אֶזְכּוֹר וְאִם אָנוּעַ,

אוּלָם גַּם אַתְּ אַל תִּשְׁכְּחִי –

לְצַד הַכְּבִישׁ בַּקֹּר, בָּרוּח

עָמֵל מִבֹּקֶר בְּנֵךְ – אָחִי.


פִּרְסִי־נָא לֶחֶם לוֹ דֵּי צֹרֶךְ

בִּימוֹת הַחֹל וּבְיוֹם חַגּוֹ,

כְּשֵׁם שֶׁהוּא לְזֶה הָאֹרַח

פּוֹרֵס יוֹם־יוֹם חֲצַץ חֻקּוֹ.

לנינגרד, נובמבר 1933


"הַדְּלִי הָאַחֲרוֹן מִן הַבְּאֵר שָׁאוּב,

בַּגָּן עוֹף אֶל עוֹף מְצַיֵּץ: נָעוּף!

הַבַּיִת שָׁמֵם, הַבַּית עָזוּב

וּמִי שֶׁנָּדַד לֹא יָשׁוּב."


מִי שָׁר לִי זֶמֶר זֶה בְּנִגּוּן קִינָה?

הִטְרִיד זֶמֶר זֶה מֵעֵינַי שֵׁנָה.

כְּלוּם כֹּה מִתְיַפְּחוֹת בַּמַּעֲשֵׁנָה

רוּחוֹת שֶׁלֹּא מִן הַיִּשּׁוּב?


אַךְ בְּכִי רוּחוֹת חֶשְׁוָן לֹא כָּל כָּךְ אָבֵל,

יְלֵל רוּחַ סְתָו מִתְמַרְמַר, קוֹבֵל…

הוֹי, פְּרַח לְךָ, פְּרַח, אוֹרֵחַ אָפֵל,

עוֹף לֵילוֹת נְדוּדִים, הַיַּנְשׁוּף!


יָשַׁב לִמְרַאֲשׁוֹתַי אִי־נִרְאֶה. בַּשְּׁחוֹר

הִדְלִיק אֶת עֵינָיו כְּנֵרוֹת יִזְכּוֹר.

הָעוֹף הָאָרוּר! פֻּמּוֹ לֹא יִסְגּוֹר

וְשׁוּב אוֹתוֹ זֶמֶר וְשׁוּב:


"הַדְּלִי הָאַחֲרוֹן מִן הַבְּאֵר שָׁאוּב,

בַּגָּן עוֹף אֶל עוֹף מְצַיֵּץ: נָעוּף!

הַבַּית שָׁמֵם, הַבַּיִת עָזוּב

וּמִי שֶׁנָּדַד לֹא יָשׁוּב."

1933


קֶסֶם לִי קָסְמָה הֲלַּעֲנָה

בִּמְרִירוּת מִיצָהּ חֲרִיף־הָרֵיחַ.

רַק לְמַעֲנָהּ, לְמַעֲנָהּ

נָד אֲנִי וָנָע – אָדָם אוֹרֵחַ.

נֶטַע־נוֹד חֲבוּט רוּחוֹת קָדִים,

עַל לֹא חֵטְא רְגוּם בָּרָד חַד־רֶגֶב,

שֵׂיבָתוֹ הַלֵּזוּ הַיְרַקְרֶקֶת

לִי יָקְרָה מֵאַרְגְּמַן וְרָדִים,

אַף מִשְּׁנִי שְׂפָתַיִךְ, בַּת הַיֹּפִי! –

טוּר שִׁנַּיִךְ אַל בִּצְחוֹק תַּחְשׂוֹפִי,

לֹא נָזִיר אֲנִי וְלֹא עָנָו –

קֶסֶם לִי קָסְמָה הַלַּעֲנָה.

לנינגרד, במאסר, 25.12.1934


הֵן יֵשׁ פַּס נוֹף בִּכְנַף הָאָרֶץ

לֵילוֹת עֲדֶן שָׁם נוֹהֲגִים

לִקְשׁוֹר אֱלֵי כַרְעֵי כָּל עֶרֶשׂ

אוֹתוֹ הַגְּדִי שֶׁמִּן הַזֶּמֶר

דְּבָרָיו לָעַד לֹא נִמְחָקִים:

"גְּדִי לָבָן וָצַח־הַצֶּמֶר

טְעוּן שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים."


בַּנוֹף הַהוּא בְּבַיִת שַׁח־דֹּפֶן

קַרְשֵׁי עַרְשִׂי עוֹדָם חוֹרְקִים.

תִּינוֹק פְּעוּר־פֶּה וּקְמוּץ־הַחֹפֶן

חוֹלֵם עַל דּוֹרוֹנוֹת הַזֶּמֶר

מָתְקוּ מִשְּׁדֵי הָאֵם צוֹמְקִים:

"גְּדִי לָבָן וְצַח־הַצֶּמֶר

טְעוּן שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים."


הוֹי, אֶרֶץ־אֵם, אֲגַם גְּדוּר גֹּמֶא,

עֻלְּפוּ פִּרְגֵי שְׁנָתִי. הַשְׁקִים!

הַטִּי כּוֹסָם אֶל פִּי, אֶלְגֹּמָה.

מָה רַךְ מִדְּבַשׁ, מַה טּוֹב מֵחֶמֶר,

מָה רַעֲנָן מִטַּל מַשְׁכִּים? –

"גְּדִי לָבָן וְצַח־הַצֶּמֶר

טְעוּן שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים."


אֲהָהּ! אֵין שְׁנָת לְעֵין בֶּן־מֶמֶר.

לִי מוֹךְ לַכַּר הָבוּ שְׁלָגִים!

אַךְ מִי אָזְנִי יַנְעִים בְּזֶמֶר?

יַשְּׁנִינִי, אַתְּ, סוּפַת דֶּצֶמְבֶּר

בַּחֲלִילַיִךְ הַשּׁוֹרְקִים:

"גְּדִי לָבָן וְצַח־הַצֶּמֶר

טְעוּן שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים."


קַן מִבְטַח שְׁלוֹמִי, נְוֵה הַנֹּעַם,

מָה כִּנּוּי אֶקְרָא לְךָ, מַה שֵּׁם?

אֵין מְתֹם בַּלֵּב, חַדָּה שֵׁן נֹחַם –

הֵן אָשֵׁם אֲנִי, אָשֵׁם, אָשֵׁם!


שֵׁד כְּפָאַנִי מִפְתָּנְךָ לִזְנֹחַ,

רוּחַ עַל כְּתֵפַי רַגְלַי הִפְשִׁיל;

אוֹי וָאָח לְקָדְקֳדִי וָנֹהַּ,

מָה עוֹלַלְתִּי לְעַצְמִי, הַכְּסִיל!


חֶזְיוֹנוֹת יְבַהֲלוּנִי לַיְלָה,

הֶגְיוֹנוֹת קוֹמְטִים מִצְחִי יוֹמָם.

עַל גַּגְּךָ, בֵּיתִי, אֵזוֹב וַדַּאי עָלָה,

עַל זִיזְךָ עוֹרְבִים בָּנוּ קִנָּם.


גַּם קִרְבִּי קִנֵּנוּ… לֹא הַדֹּפֶק –

תּוֹךְ לִבִּי חֹד חַרְטוּמָם הוֹלֵם.

אָהֳלִי הַדַּל, עֲקֹם הַדֹּפֶן,

הַמָּקוֹם עָלֵינוּ יְרַחֵם!


בִּזְכוּת הַפַּרְדֵּסִים הַמְקֻטָּרִים אֵד בֹּקֶר

טַלָּם הֵזִין בִּיבֵי חָטְמֵנוּ הַמְצֻנָּן;

בִּזְכוּת הַתַּפּוּחִים אֲשֶׁר אָכַלְנוּ בֹּסֶר

עֲדֵי נֵצֵא בְּשֵׁן וָבֶטֶן מִן הַגָּן;

בִּזְכוּת הַמַּהֲלֻמּוֹת אֲשֶׁר נִסְפּוֹג בְּיֹשֶׁר

מֵאֵם וָאָב, מִמָּרָנָן וְרַבָּנָן –

פָּלָטִין זִכְרוֹנוֹתַי מוּפַז־הַגַּג זוֹרֵחַ.

נָבוֹאָה חֲדָרָיו, נָגִילָה, אָח וָרֵעַ!

וְאִם בְּגַב, בַּגֵּו, מִבֹּהֶן עַד קָדְקֹד,

עוֹד חַי בְּךָ אוֹתוֹ קֻנְדָּס מְרוּט־הַלֶּחִי;

וְאִם דָּמְךָ עֲדֶן רִקּוּד אָדֹם יִרְקוֹד

עֵת צַפְרִירֵי נִיסָן בָּאָרֶץ יִתְהַלֵּכוּ;

וְאִם לִבְּךָ עָדִין עוֹד לֹא שָׁכַח לִפְקוֹד

בְּשֵׁם וּבְכִנּוּיִים רֵעֵי תַּעֲלוּלֶיךָ –

שְׁמִי חַיִּימְקֶה קְרַע־קְרַע, בֶּן לִיטָא, צִיץ נוֹפָהּ.

זָכְרֵנִי, חֲבֵרִי, פָּקְדֵנִי לְטוֹבָה!

לא. ק–ר


הַנּוֹרְדְ, הֲלֹא תִּשּׁוֹב עֲדֶן

עַל אַפְּשֶׁרוֹן חֲצִי־הָאִי –

שָׁם עִיר אַחַת, שְׁנִיָּה עוֹד אֵין

לְחוֹל וּלְחֹם בְּעָלְמָא דֵן.

בַּקּוּ הֲרֵי זוֹ, הִיא.

הַנּוֹרְדְ! מָצָא מִשְׁכַּן רֵעִי!

אוֹתוֹ בִּנְיָן לְבֶן־הַקִּיר

זִכְרוֹ בָּרוּךְ בְּפִי שְׁפַל בֶּרֶךְ;

אוֹתוֹ בִּנְיָן לְבֶן־הַקִּיר

פִּתְחוֹ רַךְ־סַף לְכַף תְּמִים־ דֶּרֶך

וּקְשֵׁה־מַשְׁקוֹף לְרֹאשׁ יָהִיר.

שָׂא, נוֹרְדְ, שְׁלוֹמִי מִכְּנַף סִבִּיר

לְבַיִת זֶה לְבֶן־הַקִּיר!

סיביר 7.10.1935


מִדַּת הַדִּין צָנְפָה אוֹתָם בַּחֹפֶן,

מַעְדֵּר תָּקְעָה לְכַף מְתֵי מַדָּע,

וּכְפוּפֵי גַב, חֲשׂוּפֵי גֵו עַד מֹתֶן,


מִתַּחַת שְׁמֵי סִבִּיר, תּוֹךְ אַדְמָתָהּ

חָצְבוּ מֵמַד אֶבְקְלִידֶס מֶטֶר־מֶטֶר,

הִגִּיעוּ עַד עַצְמוֹת הַמָּמוּתָה.


אַךְ לֹא נִרְתַּע אֵתָם בֵּין שִׁכְבוֹת נֶתֶר

כִּרְטוֹט הַכַּף עֵת מִתַּבְשִׁיל חֻקָּם

יִמְשׁוּ סְחוּס עֶצֶם אוֹ כְּזַיִת פֶּדֶר.


וְגַם חֶלְקִי בֵּין זֶה הֲמוֹן הָעָם.

אַגַּב נִעוּר מֵעַל שְׂפָתִי טִיף יֶזַע

מִבֵּין שִׁנַּי אַתִּיזָה: צֹאן אָדָם!


לוּ שָׂם תָּווֹ בְּפַרְצוּפָם הָרֶשַׁע,

קְמָטוֹ הַמְּרִי, לוּ קַדְרוּתוֹ יָגוֹן.

עַל מִי חֲרוּזֵי זַעַם אֲגַיֵּסָה?


טִמְטוּם, טִמְטוּם… לֹא חוּט־שִׁדְרָה – גָּחוֹן!

יִבְחַל גַּם שׁוֹט לִנְגֹּעַ בָּם. עַל אֵלֶּה

לִשְׁפּוֹךְ רַק שִׂיחַ: אֱלֹהִים יָחֹן!


זָקִיף צָעִיר, קַלָּע קַל־יָד, קַר־עַיִן,

אַל־נָא שְׁחוֹר־פִּי־רוֹבְךָ תַּטֶּה מוּלִי,

דָּמִי הַחַי אַל תַּז עַל סַף הָאַיִן

כָּל עוֹד הָאֵלֶם לֹא כָלָא קוֹלִי.


תֵּן לִי, אֲכַל אֶת הִימְנוֹנִי לַשֶּׁמֶשׁ

וְעַל זִיוָהּ – בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין;

תַּן לִי, אַרְכִּינָה רֹאשׁ רַק שֶׁמֶץ, שֶׁמֶץ:

– שָׁלוֹם! שָׁלוֹם! עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין.


פִּנְכַּת פַּחִים רֵיקָה, פִּנְכַּת רֵעִי,

לֹא עוֹד יָשׁוּב יִשְׁתֶּה מִמֵּךְ מֵימֵי סִבִּיר,

וּתְמוֹל, עוֹד תְּמוֹל הָיָה מַרְאֵהוּ כְּמַרְאִי –

עַל פְּנֵי מֵימַיִךְ צָף כְּעַל חֶלְקַת רְאִי

פַּרְצוּף זְעוּם עַפְעַף וּבְרַק עֵינֵי סַפִּיר.


פִּנְכַּת פַּחִים רֵיקָה, פָּגוּם זֵרֵךְ וָקַר

כְּפִיהוּ שֶׁהִשְׁחִיר עֲקֹם עֲוִית גְּסִיסָה.

צְמָאוּ לַדְּרוֹר הִרְוָה בְּדַם פִּצְעוֹ. הַשְּׁאָר

נִתָּז חַכְלִיל וָחַם עַל גֶּדֶר הַתְּפִיסָה.


זֶה הַכְּבִישׁ, בִּיבָיו הַלָּלוּ

מִדֵּי יוֹם יָדַי סָלָלוּ –

הַמַּסְלוּל הַסִבִּירִי!

מִי בַּבָּא יַךְ קֶצֶב־קֶבַע

עַל גְּשָׁרָיו בֵּין גַּיְא וָגֶבַע?

מִי יַגִּיד לִי זֶה בָּרִי?


הֲמַגְּפֵי פַסְּטוֹן כְּבַד־צַעַד?

הֲטַלְפֵי סוּס קְרָב קַל־שַׁעַט?

הֲמַקְלוֹ שֶׁל הֵלֶךְ סְתָם?

כִּי חַמָּה תַּשְׁכִּים לָאֹרַח

אָן צִלָּם יִפּוֹל בָּאֹרֶךְ –

לַאֲחוֹרָם אוֹ מוּל לֶכְתָּם?


הַיְקַדְּמוּם כְּפָרִים בְּנֶשֶׁם

בֻּסְתָּנֵי־אַחַר־הַגֶּשֶׁם

אוֹ בְּעַב עֲשַׁן שְׂרֵפוֹת?

כִּי נֶחְשָׁל יִצְנַח לָנוּחַ

הַיְסַיְּדוֹ לִבְלוּב תַּפּוּחַ

אוֹ שֵׂיבַת שַׁלְגֵי סוּפוֹת?


אֵין מַגִּיד וְאֵין מוֹדִיעַ

מִי מֵאָן וּלְאָן יַגִּיעַ

בַּמַּסְלוּל הַסִבִּירִי.

רַק לֹא לִי, לֹא לִי לִפְסֹעַ

אֶל אַרְצִי רְוַּת הַזֹּהַר.

זֶה בָּרִי, בָּרִי, בָּרִי!

סיביר 30.8.1935


סַגְרִיר סִבִּירִי. לֹא לִתְלוֹת

זַרְזִיפוֹ בֵּין אַרְבַּעַת כְּתָלִים.

בָּנוּי בַּבִּירָה בֵּית־נְכוֹת,

קְלוֹן דּוֹרוֹת מַחֲלִיד שָׁם – כְּבָלִים.


בָּטְלוּ. אַךְ נַסֵּה, נַסֵּה נוּס!

שֶׁל מִי בַּשְּׁלוּלִית הַצִּלְצוּל?

שֶׁל מִי נֵטֶל זֶה הַגָּנוּז

בַּבֹּץ הַנִּדְבָּק אַל הַסּוּל?


סָגוּר וּמְסֻגָּר הָעוֹלָם

בְּשִׂבְכוֹת מַלְקוֹשֵׁי שִׁלְהֵי־אָב.

הַסְּעָרָה, בּוֹאִי, בְּנִי לִי סֻלָּם

בִּבְרָקַיִךְ – שָׁלָב לְשָׁלָב!


בֵּין אֵלֶּה הַגַּבִּים הַגּוֹחֲנִים

לְסִבְלוֹתָם בָּאֶבֶן וּבַמֶּלֶט

נָדוֹן גַּבִּי לִגְחוֹן, לִגְחוֹן שָׁנִים

מִתַּחַת לַהַט פִּגְיוֹנֵי־הַפֶּלֶד.

אַךְ זֹאת אֵדַע יָדֹעַ: פַּס צִלָּם

עַל עָרְפִּי יָנוּחַ לֹא לְעוֹלָם.

חַיַּי שֻׁלְּחוּ קִצְרֵי־יָמִים בַּחֶלֶד.

וּמַה, דַּיָּנֵי־סְדוֹם, דִּינְכֶם? – הֵד־שָׁוְא!

וּמָה יִּתְרוֹן לִצְלִיל בַּרְזֶל הַכֶּבֶל?

הֲרֵי סוֹפוֹ לִצְלוֹל אִתִּי בַּקֶּבֶר.

לֹא כֵן שִׁירוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר נֶעְלָב –

גּוּרוּ מֶנּוּ כָּל מַעֲלִיבָיו!

קוֹלוֹ כְּרַעַם שַׁחַק בֶּן־אַלְמָוֶת,

לָעַד בּוֹ לֹא יִשְׁלַט הַכִּלָּיוֹן.

מִתּוֹךְ צִלּוֹ הַדַּק שֶׁל הַפִּגְיוֹן

אוֹתִי יוֹצִיא הַחֹפֶשׁ אוֹ הַמָּוֶת;

אֶתְכֶם גַּם לֹא יוֹצִיא הַחִדָּלוֹן

מִתּוֹךְ עַב־צֵל מַצֶּבֶת הַקָּלוֹן!


נִדּוֹן לְשְׁנוֹת טִלְטוּל וָטֹרַח,

נִדָּח כְּקַיִן, כִּמְקֻלָּל,

עַל מִי לִסְמֹךְ, עַל מִי לִבְטוֹחַ?

מֵאֲחוֹרֵי פִּסְגוֹת אוּרַל

הוֹלְכִים שׁוֹקְעִים יְמֵי הַנֹּעַר.

וּמָה מָּחָר עָלַי יֻטַּל?

בְּחֵיק סִבִּיר, בְּזֹךְ שְׁלָגֶיהָ

מָה לִּי צָפַנְתָּ, הַגּוֹרָל?

עוֹד פֶּגַע – הַב! תְּלָאָה – שַׁלְּחֶהָ!

וְלֹא אֶשְׁאַל עוֹד: מֵהֵיכָן.

אֲנִי מוּכָן.

סיביר 31.12.1935


לְאֵלֶּה שֶׁיּוֹמָם הִשְׂבִּיעַ מִצְּנוֹנוֹ

פּוֹתֵחַ הַחֲלוֹם אֶת מִזְנוֹנוֹ.


שָׁם צְלוּל סִילוֹן יִזַּל מִלְּגִין־גָּבִישׁ הַיַּ"ש,

צִמְאוֹן צִנְצֶנֶת מְצֻלַּעַת יַשְׁקְ.


לְשֵׁם כִּבּוּד עָלוּ מִתְּהוֹם־יַמִּים בְּרִיּוֹת,

יָרְדוּ מִמְּרוֹם שְׁחָקִים יוֹנִים צְלוּיוֹת.


וּצְלִי נוֹדֵף נִפְגָּשׁ בִּצְלִיל מַזְלֵג וָלֹג,

בִּשְׁאוֹן צְלִילַת כַּפִּית בְּתֵה מָתוֹק.


הֵן גַּם אֶת יְצוּעִי תִּפְקוֹדָה, חֲלוֹמִי.

הַמְּתִיקָה־נָא אֶת מֶרֶר צְנוֹן יוֹמִי…


אַךְ לֹא בְּצוּף צָפוֹן וּבְנֹפֶת נוֹף נֵכָר –

לֹא בָּם, לֹא בָּם תַּרְוֶה גְּרוֹנִי נִחָר!


רַק פֶּלַח דַּק בַּקַע מִגְזָר תַּלְמֵי אַרְצִי,

מַלֵּא מִמֵּי הַנֵּימַן מְלֹא קֻמְצִי.


וְאִם לֹא תְּקַמֵּץ – מִגְּדוֹת אוֹתוֹ נָהָר

לִי פְּרוּסַת לֶחֶם פְּרוֹס לְ“הַמּוֹצִיא”.


אַתֶּם, אֲשֶׁר חַלּוֹנְכֶם צָלוּל

פָּתוּחַ לְתוֹךְ בֻּסְתַּן תַּמּוּז,

אֲשֶׁר אֶת כָּתְלְכֶם

פִּצְּלוּ עֳפָאֵי תַפּוּחַ –

פַּס אוֹר, פַּס צֵל, פַּס אוֹר, פַּס צֵל –


פִּתְחוּ פִּשְׁפָּשׁ לִמְסִלַּת־הַחוֹל!

מְאֹפֶק רָחוֹק בָּא הֵלֶךְ גֵּר,

אָבָק בַּעֲקֵבוֹ

נִכְרָךְ כְּנָחָשׁ בָּרִיחַ,

וּמוּל לֶכְתּוֹ צִלּוֹ קָצָר.


הוֹשִׁיטוּ יָד נְדִיבָה לַגֵּר

תּוֹךְ עֶנֶף אִילָן מַשִּׁיל פִּרְיוֹ –

צֵא בְּדוֹק אֵי יָד, אֵי בַד…

אֱמוֹר מֵעַתָּה כִּי שֶׁקֶר

גְּלֻסְקָאוֹת וּכְלֵי־מֵילָת.


בִּנְפוֹל עַל דַּלְתוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּרִיחֵי צֵל –

אַל־נָא, רֵעַ, בָּרֹאשׁ, אַל־נָא, רֵעַ, תָּנוּד.

שְׁמַע: סוֹבֵב הַצַּרְצוּר מַפְתְּחוֹ הַמְצַלְצֵל

בְּשַׁעַר מַלְכוּת אֲחוֹרִי הַתַּנּוּר.


שְׁלוּף נַעַל חֲדוֹר לִתְחוּמֶיהָ חַמִּים,

לֶחְיְךָ יְלַטֵּף אֲוִירָהּ הַדְּרוֹמִי.

שָׁם יִנְשׁוֹם כָּל שֶׁחַי בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים

בִּיהוּדָה, בַּאֲרָם, בְּיָוָן, בְּרוֹמִי.


שָׁם קְסוּם נֵר חֲנֻכָּה, תּוֹךְ כְּדֵי סִבּוּב קַל

מִבְּדִילוֹ וְצִלּוֹ מִתְפַּשֵּׁט הַסְּבִיבוֹן.

שׁוּר! זְקֵנְךָ כָּפַף רֹאשׁ, וְזִהוּר פְּלִיז קָלָל

נֶאֱצָל מִזְּקָנוֹ עַל דַּפֵּי יוֹסִיפוֹן.

סיביר, 1935


מוֹצָאֵי יוֹם־טוֹב שֶׁל פֶּסַח…

אֵל חַנּוּן, לִבִּי אַמֵּץ!

אִסְרוּ־חַג רוֹבֵץ לַפֶּתַח

כֻּלּוֹ חֹל, כֻּלּוֹ חָמֵץ.


צְלִיל זְכוּכִית כּוֹסוֹת הַסֵּדֶר

מֶה עָגוּם בְּהִגָּנְזָן!

זֶה צִלְצוּל פַּעֲמוֹן דִּין־סֵתֶר:

שׁוּב לֹא לִי לְאָחֳזָן.


שְׁלִי, כּוֹסִי, בְּדָלְחֵךְ זוֹרֵחַ

אַל יֻדְלַך בָּעֲלִיָּה!

לוּ אֵדַע כִּי יָד שֶׁל רֵעַ

בָּךְ תֹּאחַז כָּעֵת חַיָּה.


וּלְזִכְרִי אוֹתָךְ יַגְבִּיהַּ

בַּמְּסִבָּה וּבְקוֹל יִקְרָא:

כֵּן, הוּא אִישׁ הָיָה מַתְמִיהַּ,

אַךְ בְּטֶבַע כְּלָל לֹא רָע.


צֵל בְּרַצֵּי,

מֵי הַבְּרֵכָה –

צֵל מוֹצָאֵי

יוֹם הַמְּנוּחָה.


אוֹר חֲשׂוּךְ־קַו

צָף אֵי־בָאֵד;

קוֹל שִׁכְשׁוּךְ גַּל

בָּא נְטוּל־הֵד.


צֵל סִירָה קַל

נָע וְקָרֵב,

עַל הַסַּפְסָל

פַּנַּס “עֲטַלֵּף”.


כְּבָר הַהַגַּאי

לִי מוֹשִׁיט יָד.

מֵאֲחוֹרַי

אֵין לֹא אֶחָד.

לנינגרד, במאסר, 20.3.1935


פָּנָה יוֹם סְתָו,

עָרֹם הַחֹרֶשׁ,

פָּתוּחַ לִתְפִלָּה

כְּשַׁעֲרֵי אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ

בִּשְׁעַת נְעִילָה.


לִבְנִים בְּצִבְעוֹנֵי שַׁלֶּכֶת

כְּטוּר סִפְרֵי־תוֹרוֹת

רֹאשָׁם הַשֶּׁמֶשׁ הַדּוֹעֶכֶת

עִטְּרָה בַּעֲטָרוֹת.


עוֹמֵם זְהָבָם. מַאֲפִיל הָאֹרַח.

– הֵיכָן פַּנָּסֵי עִירִי?

לִבִּי, פְּנֵי לֵיל קַדֵּם בְּלִי מֹרֶךְ –

הַשֵּׁם אוֹרִי!


כֹּה זַכָּה הַיּוֹם תְּפִלַּת

צִפֳּרִים בְּצִבּוּר

וּתְקוּעִים לִבְנִים בַּחֹרֶשׁ

כְּנֵרוֹת יוֹם־כִּפּוּר.


פְּרוּשׂ־עָנָף גּוֹחֵן כָּל סְבַךְ

וְעָלֵהוּ לוֹחֵשׁ.

רַק אֶחָד בְּלִי נִיד, בְּלִי נוֹעַ –

עֵץ שָׁחוּף, עֵץ יָבֵשׁ.


כֹּפֶר מִשְּׂרָפוֹ עָשׂוּ –

הֲיַצְמִיחַ עָלִים?

אֵיךְ, אֵלִי, בְּיָד כּוֹפֶרֶת

אֶהֱפוֹךְ דַּף תְּהִלִּים?


עַל רָאשִׁי לֹא יִסְתּוֹבֵב

תַּרְנְגוֹל־כַּפָּרָה.

זֶה עוֹרֵב צָרוּד צוֹרֵחַ:

יוֹם עֶבְרָה! יוֹם עֶבְרָה!


אֵיךְ אֶבְרַח? וּבָעוֹלָם

אֵין קָרוֹב, אֵין גּוֹאֵל.

רַב־סְלִיחוֹת, גַּלְגֵּל רַחֲמֶיךָ

עַל פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל!


הֵם רָאוּנִי בְּכָל נִוּוּלִי הַמְּכֹעָר

וַיִּירוּ בִּי חִצֵּי־לַעְגָּם:

מָלִיחַ…דָּגָה, הַצִּפּוֹר… בָּשָׂר…

וּפַיְּטָן – בִּבְחִינַת אָדָם.


הֵם בִּקְשׁוּ לְהַעְתִּיק דִּבּוּרִים מִפִּי.

פִּטַּרְתִּי בְּ“אֶט” וּ“בֶּה” –

וְאֶת יְגוֹנִי הַתּוֹסֵס קִרְבִּי

הִסְתַּרְתִּי בְּנִבּוּל־פֶּה.


קִלַּלְתִּי בָּאֵם, בֵּאֱלֹהִים וּמְשִׁיחוֹ

כְּאַחַד הָרֵיקִים בַּשּׁוּק.

חִיְּכוּ: זֶה הָאִישׁ, הֲגִיגוֹ, שִׂיחוּ –

אֲסִימוֹן, אֲסִימוֹן מָחוֹק.


עֲלוּבִים! הֵם רוֹאִים שְׁלוּלִיוֹת לֵיל־סַגְרִיר

וְטִפְטוּף דֶּלֶף סְתָו, וְרַק

לֹא גַּלֵּי הַנָּהָר, אַף לֹא רֶטֶט אֲמִיר

צַפְצָפוֹת בְּהַבְהֵב בָּרָק.


וְאַף לֹא בְּרַק עֵינִי וְאַף לֹא כְּנַף שָׂרָף

עַל רָאשִׁי (דַּי, אָסוּר לְגַלּוֹת…)

דֶּרֶךְ־אֶרֶץ לִפְנֵי הַמְשׁוֹרֵר הַמְטֹרָף

הַיּוֹצֵר כְּלֵי־דִמְיוֹן בַּלֵּילוֹת!


עַל אֵם הַדֶּרֶךְ אוֹרְחִים־פּוֹרְחִים

נוֹדְדִים מִמְּדִינָה לִמְדִינָה…

הוֹי, אָחִי, תָּמְכֵנִי! אֵין עוֹד אוֹנִים

לִנְשׂוֹא אֶת תֵּבַת הַנְּגִינָה.


הַאֵשֵׁב עַל הָעֵשֶׂב, מְרֻשָּׁל, חַלָּשׁ?

הַאַשְׁמִיט מִכְּתֵפִי הָרְצוּעָה?

וּנְחַשׁ הַסֶּפֶּק יִגְחַן וְיִלְחַשׁ

עַל אָזְנִי בַּלָשׁוֹן שְׁסוּעָה.


וְיִצְדַּק. סוֹף סוֹף הַתֵּבָה רוּסִית

וְהַנִּגּוּן גְּנוּב כִּנּוֹר צוֹעֲנִי.

וְהַמְנַגֵּן, הוֹי אָחִי, בְּשָׁעָה חֲרִישִׁית

נָא בְּיֹשֶׂר הַגֵּד, מִי אֲנִי?


הַיְנוּ הַךְ לָאוֹבֵד הָאֱמֶת הַמָּרָה.

יָדַעְתִּי, יָמַי סְפוּרִים,

וְסוֹפִי לִתְלִיָּה בָּרְצוּעָה הַשְּׁחוֹרָה

עַל מַשְׁקוֹף פִּתְחֵי זָרִים.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאֶשְׁנַב תֵּבָתִי

יוֹנָה עוֹד אֶשְׁלָחָה. שִׁירַת

יְגוֹנִי הִיא תִּשָּׂא וְגַם בִּרְכָתִי

לַלֵּוִי עַל גְּדוֹת נְהַר פְּרָת.


אַאֲמִין: מִבָּבֶל לֶעָתִיד לָבוֹא

יַעֲלֶה אֶת כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד

וּלְעֶדְרֵי הַנָּבִיא מֵהַר נְבוֹ

הוּא יִפְרוֹט הַלְלוּיָהּ שֶׁל שַׁחֲרִית.


יֵשׁ מָקוֹם בִּיעָרָיו יֶאֱרוֹב

הַצַּיָּד, כְּלַפֵּי רוֹם הָרוֹבֶה.

שָׁם סָחִים עַל מַלְכוּת בָּהּ הָעוֹף

עָף צָלוּי מִן הַקֵּן לַפֶּה.


יֵשׁ מָקוֹם עוֹף שָׁמָיו אֶל פִּי כֹל

צָלוּי עָף, לֹא מִפִּיו שֶׁל בַּדַּאי.

שָׁם פְּלָאוֹת יְסֻפַּר כִּבְיָכוֹל –

יֵשׁ מַלְכוּת בָּהּ הָעוֹף טָס חָי.


בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שָׁם לֵילֵי הַיְּעָרוֹת

מְסֻמְּרֵי סִכֵּי אֹרֶן וְאוֹר מַזָּרוֹת,


שָׁם תּוֹעִים עַל קַרְקַע טוֹבְעָנִית אוֹרוֹת תֹּהוּ,

שָׁמָּה בֹּקֶר נוֹלָד מְחֻתַּל אֵדֵי בֹהוּ,


לְמָקוֹם זֶה שָׁמֵם, לֹא אֵם, לֹא עָמִית –

אֱמוּנֵךְ הֵבֵאת לִי אַתְּ, לְשׁוֹנִי הַדְּרוֹמִית!


מִנִּבְכֵי הַזְּמַנִּים בְּכָל נוֹי נְעוּרַיִךְ,

מְקֻטֶּרֶת אֵדֵי נִצָּנִים צְנוּעֵי רֵיחַ


לִי נִגְלֵית. הַצָּפוֹן בָּךְ הִכִּיר בַּת־אָחִיו,

הוּא חִבְּקֵךְ וּבְקַרְחוֹ לֹא דָּקַר, לֹא הִכְאִיב.


וּבְגָרְשׁוֹ עוֹפוֹתָיו מֵאִילָן וּמִשִּׂיחַ –

אֶת זְמִירַיִךְ מִקֶּרֶב לִבִּי לֹא הִסִּיעַ.


צְלִילֵיהֶם הַצְּלוּלִים עַלִּיזֵי מְשׁוּבָה

מִצְטָרְפִים לִמְחוֹלָם שֶׁל שַׁלְגֵי סוּפָה.


הֵם רַנִּים בִּמְצוּלוֹת לֶקְטִיקָה מִתְקָרֶבֶת,

מְרִיעִים בְּשׁוֹפָר מִתְרַחֵק שֶׁל רַכֶּבֶת,


וּמְגַשְׁרִים תְּהוֹמוֹת, סוֹלְלִים דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה

בֵּין יָגוֹן וְשִׁמְחָה, בֵּין פְּרִידָה וּפְגִישָׁה.

סיביר 1936


הִרְעִילַנִי עֲשָׁנָן שֶׁל רַכָּבוֹת…

שׁוּב אֵין לִי בַּקֶּבַע אֲחִיזָה.

שְׁלוֹם עוֹלָם לָכֶם, קִבְרֵי אָבוֹת!

כֹּה לֶחָי, יַלְדִּי בַּעֲרִיסָה!


אִילָנוֹת, גִּשְׁרֵי־בַרְזֶל, פַּנָּסֵי חֲצוֹת –

כָּל זֶה טָס אֲחוֹרַנִּית, אֲחוֹרַנִּית.

רַע הַדֶּרֶךְ בּוֹ, נַפְשִׁי, פָּנִית.

כְּבָר לֹא פַּעַם תַּרְנוּ אֲרָצוֹת,

אַךְ מוֹלֶדֶת לֹא נִמְצָא שֵׁנִית.


עַל הַקִּיר תַּצְלוּם צָהֹב מִיֹּשֶׁן.

תָּאֳרוּ שֶׁל נַעַר בָּר־מִצְוָה.

אֶל מִצְחוֹ מֻטִּים עָגִיל וָאֹזֶן –

פְּנֵי הַאֵם יָפוֹת, חָלָק מִצְחָה.

תַּחַת הַתַּצְלוּם שֻׁלְחָן, עָלָיו

טַיְטְש־חֻמָשׁ. עַל דַּף סִדְרַת “וְיֵשֶׁב”

מִשְׁקְפֵי־בַרְזֶל וְשַׂעֲרַתָּ כֶּסֶף

וּמִכְתָּב, דְּמוּת פְרַנְקְלִין עַל בּוּלָיו.

מָה תּוֹכוֹ? כְּלוּם טוֹב אוֹ רַע הַקֶּשֶׁב?

זֶה כַּמָּה שָׁנִים שָׁתַק הַבֵּן…

מִן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ נִשְׁמַע

הֵד חִבּוּט כַּרִים וְקוֹל רוֹטֵן:

הַזְּקֵנָה הָאֵם לוֹחֶשֶׁת “שְׁמַע”.

וְתַצְלוּם תְּמוֹלָה, דְּמוּת בְּנָהּ הַיֶּלֶד,

הַחֻמָּשׁ וּמִשְׁקְפֵי הַפֶּלֶד

שַׂעֲרַת הַצְּחוֹר הָעֲקֻמָּה

וּמַעֲטֶפֶת הַמִּכְתָּב הַחֲתוּמָה –

עַל כָּל זֶה נוֹסְכִים אוֹרָם שִׁבְעַת

קְנֵי־הַחֵלֶב שֶׁל נֵרוֹת שַׁבָּת.


בֹּקֶר – תֵּה, יוֹמָם – שַׁמֶּנֶת,

בַּחַגִים – כּוֹס יַ"שׁ חָרִיף

וְשִׂיחַת זְקֵנִים רוֹטֶנֶת

בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב.

אָח לִבְנַת־רַעַף בַּחֹרֶף,

גַּן שְׁחָר־צֵל בְּיֶרַח זִיו

וַאֲגַם צוֹנֵן בַּחֹרֶב –

מָה עוֹד לוֹ לְבֶן־חֲלוֹף?

“וְאֶל הַחוֹף הַזֶּה תַּחְתּוֹרָה?” –

– כֵּן, רֵעִי, אֶל זֶה הַחוֹף.

כְּבָר הָיוּ עָלַי לָטֹרַח

טִלְטוּלֵי אוֹבְדֵי הָאֹרַח,

דַּי עָיַפְתִי סוֹף כָּל סוֹף.

כָּל חוּשַׁי תּוֹבְעִים: מָנוֹחַ!

הֵם אוֹמְרִים: בָּא קֵץ לַנֹּעַר,

כְּבָר הִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה.

אוּצָה, שׁוּבָה אֶל קִנְּךָ.


נִטַּלְטֵל גּוּשׁ עָנָן מִן הַנֶּגֶב

אֶל חוֹפֵי יָם הַקֶּרַח וַיֵּתַע.

הַיְנוּ־הַךְ לְהֵיכָן לִזְרוֹק נֵטֶף…

מָה לּוֹ חוּצָה, מָה לוֹ בֵּיתָה?


אֵין מָלוֹן וּמוֹלֶדֶת אֵינֶנָּה.

מָה לוֹ אָח שֶׁמָּא יֵשׁ שֶׁמָּא אָיִן?

הוּא בּוֹדֵד, מְנֻדֶּה מֵעֲנֶנֶת,

בֵּן חוֹרֵג לַשָׁמָיִם.


דּוֹחַפְתּוֹ צָפוֹן: פְּנֵה וְהִסּוֹגָה

אֱלֵי יָם קִיטוֹרָיו הֵינִיקוּךָ!

יִפֶן – רוּחַ דָּרוֹם תִּדְחֵהוּ: סֹבָּה

אֶל קְרָחִים צִנְּנוּךָ!


כֵּן יִתְעֶה דְּחוּף צָפוֹן וּתְלוּשׁ נֶגֶב

לֹא בָּדוּהוּ בַּלְהוֹת חֲלוֹם בֹּהוּ.

אַלְלַי! עַל רֹאשִׁי הִרְעִיף נֵטֶף.

כְּבָר הָיִיתִי כָּמוֹהוּ.


לֹא גִּלּוּ לִי חֲלוֹמוֹת אַף לֹא אוּרִים

כִּי אֶזְכֶּה לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ –

אוֹר גָּנוּז לִרְאוֹת בַּיִּסּוּרִים,

כִּי אֶלְחַשׁ עַל מַכָּתִי “גַּם זוֹ”.


וּבִדְקוֹר הַדְּוָי לִבִּי מָחוּץ

מֵחֵרוּק חָזִי אֶשְׁמַע צִלְצוּל –

צְלִיל מַפְתֵּחַ הַסּוֹבֵב בְּחוֹר מַנְעוּל.

הוּא מַבְטִיחַ: יֵשׁ מוֹצָא לַחוּץ.


הוּא פּוֹתֵחַ לִי פִּתְחֵי עוֹלָם

שֶׁכֻּלּוֹ שַׁלְוָה וְרֹן שַׂלְוִים.

שָׁם בֵּין אִילָנוֹת פּוֹרְשֵׂי צִלָּם

שְׁבִיל הָרִים עוֹלֶה שְׁלַבִּים־שְׁלַבִּים.


שַׁחַר וּשְׁקִיעָה שָׁם נִשְׁלָבִים,

פֶנִיכְּס שָׁם בּוֹעֵר וְאֵינוֹ אֻכָּל…

קוּמוּ־נָא, אַחַי הַכּוֹאֲבִים,

יַחַד עִם בְּקָרִים רְטֻבֵּי־טָל

נִוָּלֵד מֵאֵפֶר עֲרָבִים.


הָלֹךְ וְטָפֹף בָּא עַרְבִּי הַצּוֹנֵן,

צִירוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁעָלָיו הַשָּׁלוֹם.

גַּם חָסִיל בַּצְּנִינִים, צֹאן בַּדִּיר, דְּרוֹר בַּקֵּן.

נוּמָה, נֶשֶׁם חָזִי, חֲסַל יוֹם!


שָׂשׂ אֹמַּר “חֲסַל יוֹם” וְאֵינִי חַס עַל יוֹם.

חָדַר בִּי חֻמּוֹ עַד קֶרֶב, עַד לֵב.

בָּרְכֵנִי־נָא, בְּכוֹר כּוֹכָבִים, בְּחִיר עֶלְיוֹן,

כּוֹכַב עֶרֶב, בְּאוֹרְךָ הַשָּׁלֵו!


שַׁלֵּב מִקַּרְנֶיךָ סֻלַּם יַעֲקֹב,

יֵרֵד בִּשְלַבָּיו מַזְהִירִים מַלְאָכִי.

בִּכְנָפוֹ יְנַעֵר מֵעֵינַי חוֹל הָרְחוֹב,

אָז אַכִּיר בְּכָל חַי אֶת אָחִי.


הַיּוֹצְאוֹת לִפְנֵי קְרִיאַת הַשֶּׂכְוִי

עֲטוּפוֹת עַד מֵצַח בַּפַצֵ’לָה

עִם “קָרְבַּן מִנְחָה” בְּבֵית־הַשֶּׁחִי

(עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל יֶשְׁנָן כָּאֵלֶּה) –

מִי לִבָּה לֹא יַך לְשֵׁמַע צַעַד

כַּף נוֹדֵד בְּנוּם שְׁוָקִים בַּשֶּׁלִי?

מִי בַּת־עֹנִי לֹא תִּנְעַץ מִבַּעַד

אֵד שַׁחֲרִית מַבַּט תִּקְוָה וָמֹרֶךְ

בִּקְלַסְתֵּר הַהֵלֶךְ: מִי יוֹדֵעַ?

שֶׁמָּא בָּא הַבֵּן אוֹבֵד הָאֹרַח?

יִתָּכֵן, תִּרְאוּנִי נָד יָגֵעַ –

אָנָּא, סְלַחְנָה לִי, אִמּוֹת קְשׁוֹת־רוּחַ,

אֶת הָאַכְזָבָה לָכֶן אֶגְרוֹמָה,

סְלַחְנָה אִם אֶת אָזְנְכֶן אֶצְרוֹמָה

בְּקוֹלִי הַזָּר, הָאִי־בָטוּחַ.

בִּשְׁלוֹמְכֶן לִדְרוֹשׁ־נָא לִי הַרְשֶׁינָה,

זְכוֹרְנָה גַּם אֶת שְׁמִי: חַיִּים בֶּן שֵׁינָה.

כִּי תִּשְׁפּוֹכְנָה שִׂיחַ עַל בֶּן־מֶמֶר

הַמְטֻלְטָל בַּיָּם אוֹ בַּיַּבֶּשֶׁת

וְלָאֵל תֻּגַּשׁ דִּמְעָה דוֹמֶמֶת

וְלַדַּל נְחֹשֶׁת מְקַשְׁקֶשֶׁת –

הָהּ, אִמּוֹת, אַף כִּי אֵינִי כְּדַאִי,

רַחֲמִים בַּקֵּשְׁנָה גַּם עָלַי.


הַנּוֹטִים חַסְדָּם לִי לַגֵּר

אִישׁ כְּפִי עֹמֶק לִבּוֹ וְכִיסוֹ,

הַשָּׂמִים קִיר מַחְסֶה וּמָגֵן

בֵּינִי וּבֵין צָר – צֵל קוֹרָה,

בֵּינִי וּבֵין קֹר – חֹם כִּירָה,

בֵּינִי וּבֵין רָעָב – פְּרוּסַת פַּת,

בֵּינִי וּבֵין יָגוֹן – כּוֹס יַ"שׁ –

אָנָּא שְׂאוּ טִרְחָתִי, הַנֶּאֱמָנִים.

עוֹד מְעַט קָט! עוֹד מְעַט קָט!

כִּי הִנֵּה לֹא לְאֹרֶךְ יָמִים

נָטִיתִי לִגְבוּלְכֶם אֲנִי הַגֵּר,

צִלִּי כְּבָר הוֹלֵךְ וְאָרֹךְ,

עוֹד מְעַט וְיֻצַּע תַּחְתַּי

וְלִמְרַאֲשׁוֹתַי יֻצְּתוּ כּוֹכָבִים.

חֲיוּ בְּטוֹב! חֲיוּ בְּטוֹב, אַנְשֵׁי חַסְדִּי!

לְהִתְרָאוֹת! לְהִתְרָאוֹת בְּיוֹם יָבוֹא,

עֵת נִינֵינוּ בְּקָרְאָם שִׁיר זֶה

יְחַפְּשׂוּ בְּמִלּוֹן עַתִּיק

אֶת פֵּרוּשׁ הַמִּלָה “גֵּר”.

1

רַעַם בִּמְבֵּם בְּאַדִּיר עַל בָּמֳתֵי יַעְרִי,

הֵד עָנָה לוֹ מִן הַסְּבַךְ חַד וְחָדִיר כִּזְעָקָה,

הִרְחִיבוּ עֵצִים נִקְרוֹתָם כְּפִיּוֹת אֲחוּזֵי־שָׁבָץ,

עָבְרָה בִּזְמוֹרוֹת צַמָּרוֹת כְּזֶרֶם־חַשְׁמַל צְמַרְמֹרֶת,

הֵשַׂח שׂוֹכוֹתָיו הָאַשּׁוּחַ, פַּחַד סִמֵּר סִכָּן.

בְּעֶצֶם הַיּוֹם קָדַר שַׁחַק – לֹא מֵעֲנָנִים;

בְּאֹפֶל הַסְּבַךְ הִבְהִיק נֹגַהּ – לֹא שֶׁל חֲזִיז;

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הִקְדִּיר שַׁחַק עֵרֶב עוֹפוֹת לְלֹא קֵן;

בְּאֹפֶל הַסְּבַךְ הִבְהִיק נֹגַהּ לַהַט הַקַּרְדֹּם הַמִּתְהַפֵּך.

עֵץ מִתְנוֹדֵד כְּשִׁכּוֹר, מָט, מִתְמוֹטֵט, נוֹפֵל

עַל בָּמֳתֵי יַעְרִי. רַעַם בִּמְבֵּם בְּאַדִּיר.


2

בְּאֶשְׁנַבֵּי הָרָקִיעַ זִקְזֵק הַבָּרָק בְּבִרְכּוּ.

צְלִיל מְכִתּוֹת זְגוּגִית – נִתַּךְ גֶּשֶׁם עֲקֹּם־קִלּוּחַ.

אֶת קוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה הֵשַׂח הָעוֹלָם – וּקְפָץ,

רֹאשׁ לְמַטָּה אֶל מֵי הַמָּטָר. רוֹטֵט לוּלְיָן רֶטֶט…

עִם הַלּוּלְיָן בְּעִגּוּלָיו שָׁט הָעוֹלָם הָפוּךְ.

* * *

יָבְשׁוּ שְׁלוּלִיּוֹת. הַשַּׁחַק שׁוּב הִתְרוֹמֵם גָּבוֹהַּ.

הָהּ! רַק אַתָּה, יַעְרִי לֹא תָּקוּם, לֹא תָּקוּם, הַגָּדוּעַ!

3

שׁוּר! בִּמְרוֹמֵי הֶחָלָל מִתְקַמֶּרֶת הַקֶּשֶׁת –

שִׁבְעָה שַׁעֲרֵי נִצָּחוֹן, שַׁעַר וְצֶבַע שֶׁלּוֹ.

רַעַם שַׂגִּיא מְסַּלֵּט; הֵד עוֹנֶה: “יְחִי הַמְנַצֵּחַ!”

הִנֵּהוּ – גּוּץ, עָב, מַגְלֵב נִכְרָךְ בַּעֲקֵבוֹ כְּנָחָשׁ.

“וִיוֹ,” סָח הָאִישׁ. מִשְׁתַּעֵל הַסּוּס וְהָעֲגָלָה חוֹרֶקֶת.

שׁוֹתֵק רַק אֶחָד – הַמְנֻצָח – גֶּזַע אִילָן גָּדוּעַ.

לוּ הִזְדַּקֵּף – קֶשֶׁת זוֹ כְּאֵסֶל עַל גַּב הָיָה שָׂם.

אַךְ גָּבְהָהּ הַמְגֻוָּן, הַמְקֻמָּר, דַּיּוֹ לַנַּנָּס הַמְּנַצֵּחַ.

רֹאשׁ־עֲנָקִים הוּא כָּפַף וְאֶת גַּב עַצְמוֹ לֹא זָקַף.


4

קְנֵה הַדָּגָן זֶה הַדַּק, הַמְטַלְטֵל שִׁבָּלְתוֹ לְכָל עֵבֶר –

מַה יְּחַפֵּשׂ, מָה יָּתוּר קְנֵה הַדָּגָן זֶה הַדַּק?

נִיר לַגַּרְעִין, קַרְקַע שְׁחוֹר. הַקְשָׁבָה, אֳרָנִים עֲנָקִי־יַעַר!

נֶטַע נַנָּס מְחַפֵּשׂ נִיר לַגַּרְעִין, קַרְקַע שְׁחוֹר.

מָה לָּעֵצִים וְלַבָּר? דְּאָגָה יֵשׁ אַחֶרֶת לָהֵמָּה –

נֶגְבָּה פּוֹרֵחַ הָעוֹף… מָה לָּעֵצִים וְלַבָּר?

מַטָּה יַרְכִּינוּ רֹאשָׁם אֶל רְאִי הָאֲגַם הַדָּלוּחַ –

מוֹךְ אוֹ גְּזִיז שֶׁלֶג רִאשׁוֹן? מַטָּה יַרְכִּינוּ רֹאשָׁם.


5

חֹרֶף! שָׂשִׂים אִילָנוֹת: לֹא טָרְחוּ, לֹא יָגְעוּ וְכֻתֹּנֶת

מִן הַמּוּכָן כֹּה צְחוֹרָה! חֹרֶף – שָׂשִׂים אִילָנוֹת.

כֹּה בִּמְשׂוֹשָׂם לֹא יִפְנוּ לְאָחוֹר. הַכּוֹרֵת בָּא עָלֶיךָ,

עַם עֲנָקִים, פְּנוּ, רְאוּ! כֵּן, בִּמְשׂוֹשָׂם לֹא יִפְנוּ.


6

רִיב הַשָּׂדוֹת בַּיְּעָרִים בָּא לָרִיב תַּקִּיף בַּעַל שִׁנַּיִם.

בָּא מַשּׂוֹר־פֶּלֶד לָרִיב רִיב הַשָּׂדוֹת בַּיְּעָרִים.

אֵין לְהַבְחִין אֹרֶן מָט, רַק חִבּוּט מַפַּלְתּוֹ יֵשׁ לִשְׁמוֹעַ –

רַעַם וְהֵד בְּצִדּוֹ. אֵין לְהַבְחִין עֵץ מָט, כִּי

כְּפוֹר צַמַּרְתּוֹ אָבָק צַח מִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד בְּמָסַךְ כֶּסֶף

בְּסִיּוּמוֹ הַטְּרַגִי שֶׁל מַחֲזֶה שֶׁכְּסְפִּירִי.

אחר צבי זהב אנכי רודף

טגור [“הגנן”]


הזמן – איל [“פטרופוליס”]

1

חֹרְשָׁה, בֵּין עַרְבַּים, אֲנִי וְעָצְבִּי.

לוֹחֵשׁ לִי הָרוּחַ מַעֲשֶׂה בִּצְבִי.


בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר יָרַד לַיְאוֹר

לַחֲזוֹת הוֹד קַרְנָיו, צִמְאוֹנוֹ לִשְׁבּוֹר.


רָאַתְהוּ רִיבָה־עֲרָבָה עַל הַחוֹף

(אַהֲבָה – אַתְחַלְתָּא, הַתְחָלַת הַסּוֹף).


יְתוֹמָה הָיְתָה וּקְרוֹבָהּ הַסְּתָו,

קִשְּׁטָה פְּאֵרָהּ בְּתוֹרֵי זָהָב.


הִנִּיחָה עַל קֶרֶן הַצְּבִי הַנָּדָן,

פָּרַח נֶעְלַם הֶחָתָן דְּנָן.


מֻטָּה הִיא לַנַּחַל עֵירֹם־וְעֶרְיָה

מְבֻקַּעַת קְלִפָּה וַחֲשׂוּפַת דָּלִיָּה


וְצוֹפָה לַמּוֹרָד. בְּפִתּוּל הַשְּׁבִיל

עוֹמְמִים דִּינָרִים – זְהַב עִקְּבוֹת הַצְּבִי.


2

וְעוֹד סָח לִי הָרוּחַ מַעֲשֵׂה־פְּלִיאָה

מִפִּלְאֵי הַבְּרִיאָה

עַל אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר וְאַיַּל הַשְּׁקִיעָה:


הַרְחֵק שָׂם, הַרְחֵק בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל עוֹלָם,

מִשְׁתַּפְּכִים מֵי הַיָּם.

לְעֵת עֶרֶב בּוֹקֵעַ דְּכִי גַלָּם, בְּכִי קוֹלָם.


לֹא הֲרֵי דְּכִי הַגַּל כְּהֲרֵי בְּכִי הָאַיָּל –

לֹא עַל מֵי הָאוּבָל

עַל אַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר יַעֲרֹג, נַפְשׁוֹ תְּכַל.


בְּמַעְגַּל תְּכוֹל הָאֹפֶק הוּא נִשָּׂא, עָף־חָלַף

אַחֲרֶיהָ בִּיעָף

(עוֹד טִיסָה… עוֹד טִיסָה… הִיא חוֹמֶקֶת) – לַשָּׁוְא.


בְּאִילָן הָרָקִיעַ הוּא נִתְלֶה, נֶאֱחָז

בְּקֶרֶן הַפָּז.

מִתַּחְתָּיו צֵל עַל צֵל שׁוֹטֵף, טָס.


כָּכָה סָח לִי הָרוּחַ מַעֲשֵׂה־פְּלִיאָה

וְלִבִּי שְׁבוּי כְּמִיהָה.

אָז עָמַם עַל רֹאשׁ אֹרֶן זְהַב יְגוֹן הַשְּׁקִיעָה.


3


סְפוּגִים סִבְכֵי הַגַּן הַנֶּעֱזָב

טַחַב סְתָו.

בַּמִּשְׁעוֹלִים מְחוֹל עֲלֵי־זָהָב.


בֵּין עֵץ לְעֵץ הִבְהִיק כַּחֲזִיז מְעֻרְטָל

אַיָּל.

בִּסְבַךְ קַרְנָיו נֶאֱחָז דִּמְדּוּם קָלָל.


בָּא לֵיל. עוֹלֶה אֱלוּל דַּל הַבָּשָׂר

לָהָר

וְקֶרֶן הַמּוֹלָד לְפִיו שׁוֹפָר.


יָשִׁישׁ קָשִׁישׁ צוֹעֵד עַל פְּנֵי הַיְאוֹר

צָעֹד וְנָעֹר

מִתְּכוֹל שׁוּלָיו “תַּשְׁלִיךְ” כּוֹכְבֵי נְהוֹר.


מַזָּל שׁוֹקֵעַ, נְשָׁמָה עוֹלָה.

אוֹי לָהּ!

צֵל הַקּוֹצֵר צוֹנֵחַ בַּשְּׁפֵלָה.


חוֹלֵף יְלֵל חָלוּל, יְלֵל דַּוָּי

בַּגָּיְא:

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, אֲדֹנָי!


4


בְּלֵילוֹת שִׁלְהֵי קַיִץ רִבְבוֹת אַלְפֵי

כּוֹכָבִים נוֹפְלִים כְּגוֹרָלוֹת מִקַּלְפֵּי.


בְּלֵילוֹת שִׁלְהֵי קַיִץ בִּנְפוֹל כּוֹכָבִים

כִּילֵל רוּחַ יַעַר חוֹלֵף קוֹל בִּי.


חוֹלֵף קִרְבִּי קוֹל, מִתְפָּרֵץ מִמֶּנִּי קוֹל:

אַיֶּךָּ, מַזָּלִי? אַיֶּךָּ, כּוֹכָבִי?


כְּלוּם הֵד עוֹנֶה לִי? כְּלוּם שֵׁד לוֹעֵג לִי?

לֹא הֵד וְלֹא שֵׁד – קוֹל הֹלֶם טַלְפִּי.


קוֹל הֹלֶם טַלְפִּי; עַל הָרֵי תַּלְפִּיּוֹת

קַל־רֶגֶל, רָאִיתִי, דּוֹהֵר הַצְּבִי.


וְעוֹד זֶה רָאִיתִי בְּעַיִן מַמָּשׁ

(הוֹי צַעַר, צַעֲרִי! הוֹי, עֶצֶב, עָצְבִּי!)


רָאִיתִי מְאוֹר כּוֹכָבִי, מַזָּלִי

מַבְהִיק לִי מִנֶּגֶד עַל קֶרֶן הַצְּבִי.

תרצ"ב

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.