בְּמוֹת יֶלֶד טוֹב עַל הָאָרֶץ, יֵרֵד מַלְאַךְ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד הַמֵּת בִּזְרוֹעוֹתָיו וּפָרַשׂ אֶת כְּנָפָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַלְּבָנוֹת, וְהִתְעוֹפֵף עַל פְּנֵי כָל הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר אָהַב הַיֶּלֶד בְּחַיָּיו, וְקָטַף מְלֹא יָדוֹ פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים וֶהֱבִיאָם לְמַעְלָה אֶל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, וְצָמְחוּ שָׁם וּפָרְחוּ פֶרַח וְצָצוּ צִיץ, וְשׁוֹשַׁנִּים יָפוֹת וְנֶהְדָּרוֹת תַּעֲלֶינָה עֲלֵיהֶם. וְלָקַח אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת אֶת הַפְּרָחִים וְקֵרְבָם אֵלָיו, וְאֶת הַפֶּרַח אֲשֶׁר יִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו מִכָּל הַפְּרָחִים, יְנַשֵּׁק בְּמוֹ פִיו, וּבָרָא אָז לַפֶּרַח קוֹל נָעִים וְשָׁר בְּמַקְהֵלַת הַכְּרוּבִים.
אֶת כָּל זֹאת סִפֵּר מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בְּנָשְׂאוֹ תַּחַת כְּנָפָיו הָרְחָבוֹת יֶלֶד מֵת לְמַעְלָה; וְהַיֶּלֶד שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל זֹאת כְּמוֹ בַחֲלוֹם לָיְלָה, וְהֵם מִתְעוֹפְפִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִשְׁתַּעֲשַׁע שָׁם הַיֶּלֶד פְּעָמִים רַבּוֹת; וַיָּבֹאוּ עַד גַּן הַפְּרָחִים הַנֶּחְמָדִים וְהַנֶּאֱהָבִים, אֲשֶׁר שִׂחֵק בּוֹ לִפְעָמִים.
– אֵיזֶה מֵהַפְּרָחִים הָאֵלֶּה נִקַּח אִתָּנוּ לְמַעְלָה לִנְטֹעַ שָׁם? – שְׁאָלוֹ הַמַּלְאָךְ.
וְשָׁם בַּגָּן עָמַד שִׂיחַ שׁוֹשָׁן אֶחָד נֶחְמָד מְאֹד לְמַרְאֶה, אַךְ יָד רָעָה אַחַת נָגְעָה בוֹ לְרָעָה וַתִּשְׁבְּרֵהוּ, וְכָל עֲנָפָיו הַמְּלֵאִים פְּרָחִים אֲשֶׁר זֶה עַתָּה נִפְתְּחוּ, נָבְלוּ וַיִּיבָשׁוּ.
–שׁוֹשָׁן אֻמְלָל! – אָמַר הַיֶּלֶד, – קָחֵהוּ נָא אִתָּנוּ, שָׁם יִצְמַח וְיִפְרַח פֶּרַח וְיָצִיץ צִיץ לְמַעְלָה בְּגַן הָאֱלֹהִים.
וַיִּקַּח הַמַּלְאָךְ אֶת הַשּׁוֹשָׁן וַיְנַשֵּׁק אֶת מֵצַח הַיֶּלֶד עַל טוֹב לִבּוֹ. וַיִּפְתַּח הַיֶּלֶד אֶת עֵינָיו עַד הַחֵצִי וַיִּקְטְפוּ בְגַן עוֹד פְּרָחִים אֲחָדִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וַיִּקְחוּ אִתָּם גַּם אֶת הַסֶּגֶל1 הַזַּךְ גַּם אֶת הַחֲבַצֶּלֶת הַבְּהִירָה. – עַתָּה יֵשׁ לָנוּ דֵּי פְרָחִים – אָמַר הַיֶּלֶד – וְהַמַּלְאָךְ הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ לֹא מִהֲרוּ עוֹד לְהִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה אֶל הָאֱלֹהִים.
וַיְהִי לָיְלָה. דִּמְמַת מָוֶת שׂוֹרֶרֶת מִסָּבִיב בְּכָל הַתּוֹלָדָה, וְהֵמָּה מְרַחֲפִים בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הַצָּרִים אֲשֶׁר בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וְהָרְחוֹב מָלֵא עֲרֵמוֹת עָפָר תֶּבֶן וָרֶפֶשׁ. וְהַיָּמִים יְמֵי עֶרֶב הַחַג, וְגָרֵי הַבָּתִּים הִשְׁלִיכוּ הַחוּצָה אֵת כָּל שִׁבְרֵי כְלֵיהֶם מִן הַקְּעָרוֹת וְעַד הַצַּלָּחוֹת וְעַד הַמְּנוֹרוֹת. וּבְכֵן הָיָה הָרְחוֹב מָלֵא דְבָרִים, אֲשֶׁר לֹא יִמְשְׁכוּ אֶת עֵין הָעוֹבֵר אֲלֵיהֶם.
וַיַּרְא הַמַּלְאָךְ אֶת הַנַּעַר חַרְשֵׂי עֲצִיץ-פְּרָחִים וְרֶגֶב עָפָר אֶחָד הָאָחוּז וְדָבוּק בְּשָׁרָשֵׁי עָצִיץ יָבֵשׁ, אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָבְלוּ פְּרָחָיו.
– אֶת אֵלֶּה הַפְּרָחִים נִקַּח אִתָּנוּ לְמַעְלָה – אָמַר הַמַּלְאָךְ – וּבְדַרְכֵּנוּ אֲסַפֵּר לְךָ לָמָּה זֶה וְעַל מַה זֶּה בָּחַרְתִּי בוֹ.
וַיִּתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה, וַיָּחֶל הַמַּלְאָךְ לְסַפֵּר לַיֶּלֶד כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
– פֹּה בָּרְחוֹב הַצַּר, בַּמַּרְתֵּף הָאָפֵל, יָשַׁב נַעַר אֶחָד חוֹלֶה, עָנִי וְאֻמְלָל. וְהַנַּעַר חָלָה אֶת רַגְלָיו מִיַּלְדוּתוֹ וּמֵעוֹדוֹ לֹא יָרַד כִּמְעַט מִמִּטָּתוֹ; וְגַם כַּאֲשֶׁר חָזַק כֹּחוֹ מְעַט, יָרַד לִרְגָעִים אֲחָדִים מֵעַל הַמִּטָּה וַיִּשָּׁעֵן עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, וַיַּעֲבֹר פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלֹש לְאֹרֶךְ הַחֶדֶר הַקָּטָן אֲשֶׁר יָשַׁב בּוֹ, וְעַד מְהֵרָה שָׁב לִמְקוֹמוֹ. יָמִים אֲחָדִים בִּימֵי הַקַּיִץ נִרְאוּ גַּם קַוֵּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַלּוֹן חַדְרוֹ הַקָּטָן, וַיֵּשֶׁב אָז הַנַּעַר לְנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וַיַּרְא בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַדַּקּוֹת, אֲשֶׁר הֵרִים לְנֶגֶד עֵינָיו, אֶת מֵרוּץ הַדָּם בְּעוֹרְקֵיהֶן. וְאָז חָשַׁב בִּלְבָבוֹ: “הֶאָח! הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם וָאֶשְׁאַף רוּחַ עַל פְּנֵי חוּץ; גַּם אֶת הַיַּעַר הַנֶּהְדָּר הַלָּבוּשׁ בְּבִגְדֵי הָאָבִיב רָאִיתִי!” וְאוּלָם הוּא לֹא רָאָה אֶת הַיַּעַר, כִּי אַךְ עֲנַף עֲרָבָה מֵעַרְבֵי הַנַּחַל, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ בֶּן שְׁכֵנָם מִן הַיַּעַר. אָז יָרִים הַנַּעַר הַחוֹלֶה אֶת הֶעָנָף מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְחָלַם בְּהָקִיץ, כִּי הוּא שׁוֹאֵף רוּחַ תַּחַת צֵל עֲצֵי הַיַּעַר הָרַעֲנָן. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם אָבִיב אֶחָד בָּהִיר, הֵבִיא לוֹ בֶּן שְׁכֵנָם צִיצֵי שָׂדֶה אֲחָדִים, וּבֵינֵיהֶם הָיָה צִיץ אֶחָד, אֲשֶׁר כָּל שָׁרָשָׁיו דָּבְקוּ בוֹ עוֹד, וַיִּקַּח הַנַּעַר הַחוֹלֶה אֶת הַצִּיץ הַזֶּה וַיִּטָּעֵהוּ בַּעֲצִיץ חֵמָר אֶחָד, וַיַּצִּיגֵהוּ עַל הַחַלּוֹן אֲשֶׁר אֵצֶל מִטָּתוֹ. וַיְחִי הַצִּיץ הַזֶּה בְּבֵית הַנַּעַר הַחוֹלֶה וַיִּשְׁלַח שָׁרָשִׁים לְמַטָּה בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר בֶּעָצִיץ וַיַּעַשׂ צִיצִים וּפְרָחִים לְמָעְלָה. וַיִּהְיוּ הַפְּרָחִים הָאֲחָדִים בְּעֵינֵי הַנַּעַר כְּגַן פְּרָחִים גָּדוֹל, וַיִּהְיוּ הֵם חֶלְקוֹ עַל הָאָרֶץ וּבָהֶם שִׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ הַנְּכֵאָה. וַיַּשְׁקְ הַנַּעַר הַחוֹלֶה אֶת צִיצָיו וַיִּשְׁמְרֵם מִכָּל מִשְׁמָר, לַיְלָה וְיוֹם נְצָרָם. וּבִשְׁלֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ אֶת קַוָּיו אֶל חַדְרוֹ, מִהֵר הַנַּעַר לְהַצִּיג אֶת פְּרָחָיו אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ, וְעֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ מֵהַבִּיט אֶל פִּרְחֵי הַצִּיץ אֲשֶׁר עָלוּ, וְאַפּוֹ לֹא שָׂבַע מֵהָרִיחַ אֶת רֵיחָם, וַיִּשְׁגֶּה בָּהֶם בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ.
אַךְ לִפְנֵי שָׁנָה גָוַע הַנַּעַר הַחוֹלֶה וַיָּשֶׁב אֶת רוּחוֹ אֶל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת; וְהַצִּיץ אֲשֶׁר עַל חַלּוֹן חַדְרוֹ נָבַל, כִּי אִישׁ לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב; וְעַתָּה הִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה כְּדָבָר אֲשֶׁר אֵין חֵפֶץ בּוֹ. אֶת הַצִּיץ הַזֶּה הֲרִימוֹתִי מִן הָאָרֶץ בָּרְחוֹב הַצַּר אֲשֶׁר הָיִינוּ בָהּ. הוּא הֵבִיא שִׂמְחָה וָאֹשֶר לְלֵב הַנַּעַר הָאֻמְלָל הַהוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הַפְּרָחִים הַנֶּחֱמָדִים, אֲשֶׁר בְּגַן הַמֶּלֶךְ.
– וּמֵאַיִן תֵּדַע אֶת כָּל זֹאת? – שְׁאָלָהוּ הַיֶּלֶד הַמֵּת הַנִּשָּׂא לְמַעְלָה אֶל עוֹלַם הָרוּחוֹת.
– אָנֹכִי יוֹדֵעַ אֶת זֹאת – עָנָהוּ מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, – יַעַן כִּי אֲנִי הוּא הַיֶּלֶד הַפִּסֵּחַ, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ; וְעַתָּה הִכַּרְתִּי אֶת הפְּרָחִים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי מְאֹד.
וַיִּפְתַּח הַיֶּלֶד הַמֵּת אֶת עֵינָיו וַיִּתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי הַמַּלְאָךְ הַמַּזְהִירִים בְּאַהֲבָה וָחֵן. וּבָרֶגַע הַהִיא בָּאוּ הַשָּׁמַיְמָה אֶל מְקוֹם הָאֹשֶר וְהַשָּׁלוֹם, וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי כִּסֵּא אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. וַיְחַבֵּק הָאֱלֹהִים אֶת הַיֶּלֶד וַיִּלְחָצֵהוּ אֶל לִבּוֹ בְּאַהֲבָה. וּכְרֶגַע צָמְחוּ לוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם גְּדוֹלוֹת, לְבָנוֹת, כְּכַנְפֵי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הֶעֱלָהוּ הַשָּׁמַיְמָה, וַיָּעוּפוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד אִישׁ עַל יַד רֵעֵהוּ. וְהָאֱלֹהִים הִבִּיט בְּעֹנֶג עַל הַפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אִתָּם, וְאֶת הַצִּיץ הַנּוֹבֵל נָשַׁק בְּפִיו, וּכְרֶגַע פָּתַח הַצִּיץ אֶת פִּיו וַיְזַמֵּר יַחַד בְּמַקְהֵלַת הַכְּרוּבִים הָרַבִּים, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְכִסֵּא כְּבוֹד הָאֱלֹהִים; רִאשׁוֹנָה שָׁרוּ הַכְּרוּבִים הַקְּרוֹבִים לַכִּסֵּא, וְאַחֲרֵיהֶם הַמַּלְאָכִים הַקְּרוֹבִים לַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה, וְאַחֲרֵיהֶם הַקְּרוֹבִים אֶל הַמַּלְאָכִים הַקְּרוֹבִים אֶל הַכְּרוּבִים, וְכֵן עַד אֵין קֵץ. אַךְ כֻּלָם יַחַד מְאֻשָּׁרִים אֹשֶר-אֵין-קֵץ, וְכֻלָּם יַחַד, כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן, כַּיֶּלֶד הַטּוֹב וְהַנָּעִים וּכְצִיץ הַשָּׂדֶה הַנּוֹבֵל, אֲשֶׁר נִמְצָא בַּעֲרֵמַת הָאַשְׁפָּה בָּרְחוֹב הַצָּר – שָׁרִים וּמְזַמְּרִים וּמְפָאֲרִים אֶת אֹשֶר הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל. –
-
שֵׁם פֶּרַח. ↩
שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת גְּדוֹלוֹת יָצְאוּ לָלֶכֶת אֶל הַצִּיר הַצְּפוֹנִי לִמְצֹא אֶת גְּבוּל הַיַּבֶּשֶׁת וְיָם הַקֶּרַח, וְלָדַעַת עַד אֵיזֶה מָקוֹם יוּכְלוּ הָאֲנָשִׁים לָבֹא לְהִתְיַשֵּׁב וְלָגוּר שָׁם. יָמִים וְשָׁנִים עָבְרוּ עַל נוֹסְעֵי הָאֳנִיּוֹת הָאֵלֶּה בְּאֶרֶץ הֶעָבִים וְקֶרַח עוֹלָמִים. מִקְרִים שׁוֹנִים וּתְלָאוֹת רַבּוֹת מְאֹד מְצָאוּם בְּעֵת שִׁבְתָּם בָּאָרֶץ הַהִיא. הַחֹרֶף בָּא, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקַע, וְשָׁבֻעוֹת רַבִּים תִּשְׁלֹט חֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ, חֲשֵׁכָה עֲמֻקָּה מְאֹד; וּמִסָּבִיב הָרֵי-שֶׁלֶג וְקֶרַח נוֹרָא, וּבַקֶּרַח הַזֶּה עוֹמְדוֹת שְׁתֵּי הָאֳנִיּוֹת כַּאֲסוּרוֹת בַּכֶּלֶא, וְעַל הָרֵי הַשֶּׁלֶג, אֲשֶׁר מִסָּבִיב עוֹמְדוֹת סֻכּוֹת שֶׁלֶג כִּצְרִיפִים: 1 אֲחָדוֹת מֵהֶן גְּדוֹלוֹת וּרְחָבוֹת מְאֹד וַאֲחָדוֹת מֵהֶן קְטַנּוֹת וְצָרוֹת, אֲשֶׁר אַךְ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה אֲנָשִׁים יוּכְלוּ לָבֹא אֶל תּוֹכָן. וּמְאוֹרוֹת הַזֹּהַר הַצְּפוֹנִי הָאָדֹם-הַכָּחֹל וְהַשֶּׁלֶג הַלָּבָן יָאִירוּ מְעַט אֶת הַחֲשֵׁכָה וּבַלַּיְלָה הָאָרֹךְ הַזֶּה יִהְיֶה אוֹר כְּאוֹר בֵּין הָעַרְבָּיִם; וְהָיָה בִּגְדֹל הָאוֹר יוֹתֵר יָבֹאוּ קְהַל יְלִידֵי הָאָרֶץ הַהִיא הַמַּפְלִיאִים אֶת הָעַיִן בְּבִגְדֵיהֶם הָעֲשׂוּיִם מֵעוֹר שָׂעִיר, וְהֵבִיאוּ בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם הָעֲשׂוּיוֹת מִלּוּחוֹת קֶרַח – חֲבִילוֹת עוֹרוֹת לְכַסּוֹת בָּהֶם אֶת סֻכּוֹת הַשֶּׁלֶג מִחוּץ וּלְהַצִּיעָם עַל קַרְקָעָן פְּנִימָה. הָעוֹרוֹת הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְמַצָּעוֹת וּשְׂמִיכוֹת גַּם לְמַלָּחֵי הָאֳנִיָּה, וְשָׁכְבוּ עֲלֵיהֶם וְהִתְכַּסּוּ בָּהֶם וְחַם לָהֶם וְיָשְׁנוּ בִמְנוּחָה תַּחַת כִּפַּת הַשֶּׁלֶג הַקַּר; וּבַחוּץ תְּשׂוֹרֵר קָרָה חֲזָקָה וְנוֹרָאָה, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ, יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת, לֹא יְדַעְנוּהָ וְלֹא הִכַּרְנוּהָ.
בְּאַרְצֵנוּ לֹא כָלוּ עוֹד יְמֵי הָאָסִיף, וַיִּזְכְּרוּ המַלָּחִים אֶת יְמֵי הָאָסִיף בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרֵחַ שָׁם וּמֵאִיר וּמְחַמֵּם לָאָרֶץ וְיוֹשְׁבֶיהָ, וְאֶת הָעֵצִים הָעֲטוּפִים עוֹד עָלִים יְרוֹקִים. וְהִנֵּה הַשָּׁעוֹן מַרְאֶה, כִּי כְבָר בָּאָה עֵת הַשֵּׁנָה וּבְאַחַת מִסֻּכּוֹת הַשֶּׁלֶג שָׁכְבוּ שְׁנַיִם מַלָּחִים עַל מִטּוֹת עוֹרָם לִישֹׁן, וְאֶחָד מֵהֶם לָקַח אֶל מִטָּתוֹ אֶת אוֹצָרוֹ הַיָּקָר לוֹ מִכָּל עֹשֶר, אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים, אֶת הַתַּנַּ"ךְ אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ אִמּוֹ לִפְנֵי לֶכְתּוֹ בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה וְהַמְסֻכָּנָה הַזֹּאת. לַיְלָה לָיְלָה שָׂם הַמַּלָּח הַצָּעִיר אֶת הַסֵּפֶר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. מִימֵי יַלְדוּתוֹ יָדַע אֶת כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר הַיָּקָר וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. יוֹם יוֹם קָרָא בוֹ פְּרָקִים אֲחָדִים, וְגַם בַּלַּיְלָה בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָּתוֹ זָכַר אֶת דִּבְרֵי הַנִּחוּמִים הַכְּתוּבִים עַל סֵפֶר תְּהִלּוֹת דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:
אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַ,
אֶשְׁכְּנָה בְאַחֲרִית יָם –
גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי
וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.
וַיִּסְגֹּר אֶת עֵינָיו וּלְבָבוֹ מָלֵא אֱמוּנָה בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתָיו, כִּי לֹא יַעַזְבֵהוּ וַיִּישַׁן. וּבִשְׁנָתוֹ רָאָה חֲלוֹמוֹת וּמַחֲזוֹת שׁוֹנִים, גְּוִיָּתוֹ תָנוּחַ וְתִישָׁן וְנַפְשׁוֹ תַעֲבֹד עֲבוֹדָתָהּ, וְהַמַּלָּח שׁוֹמֵעֵ בְּאָזְנָיו מַנְגִּינוֹת וְשִׁירִים אֲשֶׁר שָׁמַע תָּמִיד בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, סְבִיבוֹ – חֹם קַיִץ נָעִים מְאֹד, וּבַסֻּכָּה – אוֹר בָּהִיר כְּאִלּוּ חָדְרוּ אֵלָיו קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ דֶּרֶךְ כִּפַּת הַשֶּׁלֶג הֶעָבָה; וַיָּרֶם אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּרְא וְהִנֵּה – לֹא אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הוּא הַמְמַלֵּא אֶת סֻכָּתוֹ, כִּי אִם אוֹר כַּנְפֵי מַלְאָךְ. הַמַּלָּח הִבִּיט וַיִּתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי הַמַּלְאָךְ הַמְּאִירִים וְהַנְּעִימִים, וְהַמַּלְאָךְ הִתְרוֹמֵם מֵעֲלִֵי סֵפֶר הַתַּנַּ"ךְ וַיִּפְרֹשׂ אֶת כְּנָפָיו, וְקִירוֹת הַסֻּכָּה הֶעָבִים נֶעֶלְמוּ כְּעַב הָעָנָן מִפְּנֵי הָרוּחַ, וּלְעֵינֵי הַמַּלָּח הַצָּעִיר נִרְאָה יוֹם אָסִיף בְּגִבְעוֹת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ וּבַעֲמָקֶיהָ הַמְּכֻסִּים בִּיעָרִים רַעֲנַנִּים; הִנֵּה קַן הַחֲסִידָה אֲשֶׁר עַל הָאַלּוֹן הַזָּקֵן רֵיק, כִּי יוֹשְׁבָיו עֲזָבוּהוּ וַיֵּלְכוּ אֶל אַרְצוֹת הַקֶּדֶם הַחַמּוֹת; עֵצִים אֲחָדִים לֹא נִשְּׁרוּ עוֹד אָמְנָם אֶת פִּרְיָם, אַךְ עָלִים רַבִּים נָפְלוּ כְּבָר לָאָרֶץ וַיִּבֹּלוּ. הַצִּפּוֹר מְעוֹפֶפֶת בִּכְלוּבָהּ הַתָּלוּי בְּחַלּוֹן בֵּית הָאִכָּר, וְאִמּוֹ מַגִּישָׁה לָהּ פֵּרוֹרֵי לֶחֶם, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה תָּמִיד בְּנָהּ בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵיתָהּ; וְהִנֵּה בַּת הַנַּפָּח הַצְּעִירָה וְהַיָּפָה בָּאָה אֶל הַבְּאֵר, אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵּיתָם לִשְׁאֹב מַיִם וַתָּנַע אֶת רֹאשָׁהּ בְּחֵן וּבְרִגְשֵׁי כָבוֹד אֶל מוּל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בַּחַלּוֹן לְאוֹת שָׁלוֹם. וְהָאִשָּׁה הֵנִיעָה גַם הִיא בְּרֹאשָׁהּ וַתַּרְאֶה לָהּ בְּיָדָהּ מִכְתָּב הַבָּא מִמֶּרְחַקִּים. בַּבֹּקֶר הַזֶּה קִבְּלָה אֶת הַמִּכְתָּב מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְקָרָה מְאֹד, מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּנָהּ, יִשְׁמְרֵהוּ הָאֵל הָרַחֲמָן; שְׁתֵּיהֶן בּוֹכוֹת וְצוֹחֲקוֹת יַחַד, וְהוּא, הַבֵּן, בְּאֶרֶץ הַצִּיר הַצְּפוֹנִי, חוֹסֶה בְצֵל כַּנְפֵי הַמַּלְאָךְ, רוֹאֶה אֶת הַכֹּל וְשׁוֹמֵעַ אֶת הַכֹּל וּבוֹכֶה וְצוֹחֵק יַחַד עִמָּהֶן, וְהַנָּשִׁים קוֹרְאוֹת מֵעַל הַמִּכְתָּב גַּם אֶת הַמַּאֲמָר:
אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם –
גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי
וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.
וּכְמוֹ שִׁיר תְּהִלָּה נִשְׁמַע פִּתְאֹם מִסָּבִיב – וְהַמַּלְאָךְ הוֹרִיד אֶת כְּנָפָיו.
הַחֲלוֹם עָבַר, וּבַסֻּכָּה אֵין עוֹד אוֹר, אַךְ הַסֵּפֶר עוֹדֶנּוּ מֻנָּח לִמְרַאשׁוֹתֵי הַיָּשֵׁן וּבִלְבָבוֹ – אֱמוּנָה וְתִקְוָה, יְיָ לֹא יַעַזְבֵהוּ גַּם “בְּאַחֲרִית יָם”.
-
צָרִיף – סֻכָּה רְחָבָה לְמַטָּה וְחַדָּה לְמָעְלָה. ↩
הֲלֹא תֵדַע אֶל נָכוֹן אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת הָעֲגֻלָּה, הַמַּגְדֶּלֶת כָּל דָּבָר פִּי מֵאָה אוֹ גַּם פִּי אֶלֶף. וְאִם תִּקַּח אוֹתָהּ וְהִקְרַבְתָּהּ אֶל עֵינֶיךָ וְהִבַּטְתָּ אֶל טִפַּת מַיִם, וְרָאִיתָ בָהּ אַלְפֵי יְצוּרִים קְטַנִּים נִפְלָאִים, אֲשֶׁר בְּעַיִן עֲרוּמָה לֹא תִרְאֵם. וּבֶאֱמֶת יְמַלְּאוּ הַיְצוּרִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה תָמִיד אֶת הַמָּיִם. הַטִּפָּה תֵּרָאֶה לְעֵינֶיךָ כִּקְעָרָה גְּדוֹלָה מְלֵאָה סַרְטָנִים זוֹלְלִים שׁוֹנִים, הַשּׁוֹרְצִים וְזוֹחֲלִים הָאֶחָד עַל רֵעֵהוּ וְאִישׁ תַּחַת רֵעֵהוּ, וְאָח יֹאכַל אֶת זְרֹעַ אָחִיו אוֹ אֶת רַגְלוֹ אוֹ זְנָבוֹ אוֹ אֲגַפּוֹ, וּבְכָל זֹאת הֵם כֻּלָּם שְׂמֵחִים וְצוֹהֲלִים.
אִישׁ הָיָה בָאָרֶץ וּשְׁמוֹ “הוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז”, וַיֶּאֱסֹף הָאִישׁ אֶל בֵּיתוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר בַּתֵּבֵל, וְאִם קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְהַשִּׂיג אֵיזֶה דָּבָר, וְקָסַם בִּקְסָמָיו וּבָא הַדָּבָר אֶל בֵּיתוֹ; כִּי קוֹסֵם קְסָמִים וּמְכַשֵּׁף נִפְלָא הָיָה הוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז.
וַיְהִי הַיּוֹם וְהוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז יוֹשֵׁב וּמַבִּיט בַּזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת אֶל טִפַּת מַיִם אַחַת אֲשֶׁר לָקַח בְּבִצַּת שְׂדֵה הַקְּבָרִים. וַיַּרְא וְהִנֵּה – מַחֲזֶה נוֹרָא! אַלְפֵי שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים זוֹחֲלִים וְשׁוֹרְצִים בַּטִּפָּה הַזֹּאת! כָּל הַיְצוּרִים הַקְּטַנִּים הָרַבִּים הִתְנוֹעֲעוּ וַיָּשׁוּטוּ הֵנָּה וָהֵנָּה וַיְרַקְּדוּ וַיְפַזֵּזוּ, וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ.
– נוֹרָא הַדָּבָר! – קָרָא הוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז – הַאֻמְנָם אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר בַּעֲדָם? הַאֻמְנָם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בֵּינֵיהֶם סֵדֶר וּמִשְׁטָר כִּי לֹא יִגַּע אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וְכִי יֵדַע כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת מְקוֹמוֹ? וַיֵּשֶׁב לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת וּלְבַקֵּשׁ עֵצוֹת וְלֹא מָצָא. וַיִּפֶן אֶל קְסָמָיו. – אֶצְבָּעֵם נָא עַתָּה, – אָמַר הוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז בִּצְחוֹק, – לְמַעַן אַכִּירֵם. – וַיִּתֵּן רְסִיס דַּם הַקּוֹסְמִים לְתוֹךְ הַטִּפָּה וַיַּאְדִּימוּ כָּל הַיְצוּרִים הַקְּטַנִּים וַיֵּרָאוּ לְעֵין הָרוֹאֶה כְּעִיר גְּדוֹלָה מְלֵאָה פְּרָאִים אֲדֻמִּים.
– מַה זֶה בְיָדְךָ? – שְׁאָלָהוּ אַחַד הַקּוֹסְמִים, אֲשֶׁר לֹא הָיָה לוֹ כָּל שֵׁם.
– אִם תִּמְצָא לָדַעַת מַה זֹּאת וּנְתַתִּיהָ לְךָ, – אָמַר הוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז אֶל הַקּוֹסֵם בֶּן-בְּלִי-הַשֵּׁם –אַךְ לֹא עַל נְקַלָּה תִּמְצָא אֶת הַסִּבָּה אִם לֹא יָדַעְתָּ מִקֹּדֶם.
וַיַּבֵּט הַקּוֹסֵם אֲשֶׁר אֵין לו שֵׁם בַּזְּכוּכִית הַמַּגְדֶּלֶת, וְהִנֵּה לְנֶגֶד עֵינָיו עִיר גְּדוֹלָה וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ רָצִים הֵנָּה וְהֵנָּה וְכֻלָּם אֲדֻמִּים כְּדָם, נוֹרָא הַדָּבָר! אַךְ עוֹד יוֹתֵר נוֹרָא הָיָה לִרְאוֹת בִּדְחֹף הָאֶחָד אֶת רֵעֵהוּ וְעָלָה עָלָיו וּנְשָׁכָהוּ וְאָכַל אֶת בְּשָׂרוֹ וְטָרַף אֶת זְרֹעוֹ, וּכְרֶגַע מַהְפֵּכָה: הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה וְהַתַּחְתּוֹן לְמָעְלָה.
– “רְאֵה נָא, רְאֵה אֶת רַגְלוֹ הִנֵּה הִיא אֲרֻכָּה מֵרַגְלִי! וּפִתְאֹם אֵינֶנָּה!”
וּלְנֶגֶד עֵינָיו יְצוּר קָטָן אֶחָד וּמִתַּחַת לְאָזְנוֹ פִּקָּה1 קְטַנָּה הַפִּקָּה תַּכְאִיב לוֹ מְאֹד וַיִּתְנַפְּלוּ עָלָיו יְצוּרִים רַבִּים אֲחֵרִים וַיִּטְרְפוּהוּ וַיֹּאכְלוּהוּ וַיַּצִּילוּהוּ מִמַּכְאוֹבָיו. וְשָׁם יְצוּר אֶחָד יוֹשֵׁב בִּמְנוּחָה בַּפִּנָּה כְּנַעֲרָה תַמָּה הַמְּבַקֶּשֶׁת אַךְ שַׁלְוָה וּמְנוּחָה; אַךְ רֵעֶיהָ יַדְרִיכוּהָ מְנוּחָה וְיִמְשְׁכוּהָ אַחֲרֶיהָ וְיִטְרְפוּהָ גַּם אוֹתָהּ וְיֹאכְלוּהָ.
– הֲתוּלִים נוֹרָאִים! – קָרָא הַקּוֹסֵם אֲשֶׁר לֹא הָיָה לוֹ שֵׁם.
– אַךְ מַה זֹּאת לְדַעְתְּךָ? – שְׁאָלָהוּ הוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז – הֲתוּכַל לִמְצֹא?
– כֵּן, לֹא דָּבָר כָּבֵד הוּא לִמְצֹא, הֵן זֹאת הָעִיר שׁוּשַׁן אוֹ עִיר אַחֶרֶת גְּדוֹלָה. הֵן כָּל הֶעָרִים דּוֹמוֹת אַחַת לִרְעוּתָהּ.
– טִפַּת מֵי קְבָרִים הִיא. – אָמַר לוֹ הוֹרְמִיז-אוֹרְמִיז.
-
פִּקָּה – דָּבָר בּוֹלֵט כְּמוֹ קֶרֶן קְטַנָּה בְּרֹאשׁ הַבְּהֵמָה. ↩
בַּגַּן אֲשֶׁר בְּעֵדֶן,ִ מִתַּחַת לְעֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן, עָלְתָה הַשּׁוֹשַׁנָּה הָרִאשׁוֹנָה, שׁוֹשַׁנָּה נִפְלָאָה מְאֹד. בִּגְבִיעי הַשּׁוֹשַׁנָּה הַזֹּאת נוֹלְדָה צִפּוֹר אַחַת קְטַנָּה, אֲשֶׁר יָכְלָה לְהִתְחָרוֹת בִּמְעוּפָהּ עִם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, בְּגַוְנֵי נוֹצוֹתֶיהָ – עִם הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, וּבְשִׁירָתָהּ – עִם מַלְאֲכֵי יָהּ.
וַיְהִי בְּגָרֵשׁ הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וְאֶת חַוָּה מִגַּן הָעֵדֶן עַל אָכְלָם מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת וַיַּעֲמֵד אֶת הַכְּרוּבִים לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ הַגַּן, נָפַל זִיק אֶחָד מִלַּהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת עַל קַן הַצִּפּוֹר אֲשֶׁר בִּגְבִיע הַשּׁוֹשַׁנָּה וַתִּשְׂרְפֵהוּ בָאֵשׁ; וַתִּשָּׂרֵף גַּם הַצִּפּוֹר וַתַּעַל בְּלַהֶבֶת הַשָּׁמָיְמָה. אַךְ מֵאַחַת מִבֵּיצֶיהָ אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ נוֹלְדָה צִפּוֹר אַחַת חֲדָשָׁה, הִיא צִפּוֹר-הַחוֹל הַיְחִידָה בְּכָל הָאָרֶץ.
הַאַגָּדָה מְסַפֶּרֶת, כִּי הַצִּפּוֹר הַנִּפְלָאָה הַזֹּאת תְּקַנֵּן בְּאֶרֶץ עֲרָב, וְכַעֲבֹר מֵאָה שָׁנָה לִימֵי חַיֶּיהָ תִּשְׂרֹף אֶת קִנָּה עָלֶיהָ בָאֵשׁ, וּמִבֵּיצָתָהּ הַבּוֹעֶרֶת בָּאֵשׁ תִּוָּלֵד עוֹד צִפּוֹר אַחַת יְחִידָה בַּתֵּבֵל.
אוּלָם בֶּאֱמֶת הַצִּפּוֹר הַזֹאת, הַמְּהִירָה כְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הַיָּפָה כְּגַוְנֵי הַקֶּשֶׁת וְהַנְעִימָה כְּשִׁירַת הַמַּלְאָכִים, תְּרַחֵף מִסָּבִיב לָנוּ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל עֵת.
הָאֵם יוֹשֶׁבֶת אֵצֶל מִטַּת בְּנָהּ הַקָּטָן וּמְנַעֲנַעַת אוֹתוֹ וּמְזַמֶּרֶת לוֹ שִׁיר עֶרֶשׂ, וְלִמְרַאשׁוֹתֵי הַיֶּלֶד עוֹמֶדֶת הַצִּפּוֹר וּמְנִיעָה בָּאַוִּיר אֶת כְּנָפֶיהָ הַמַּזְהִירוֹת, עַד כִּי זֵר זֹהַר יָאִיר מִסָּבִיב לְרֹאשׁ הַיֶּלֶד הַנִּרְדָּם. וְחָלַם אָז הַיֶּלֶד חֲלוֹמוֹת טוֹבִים וּנְעִימִים וּשְׁנָתוֹ תֶּעֱרַב לוֹ. הָאֻמְלָל הַמִּסְכֵּן יוֹשֵׁב בְּחֶדְרוֹ בָּדָד וְנֶעֱזָב וְיוֹדֵעַ מַחֲסוֹר כָּל הַיָּמִים, וְהִנֵּה בָאָה צִפּוֹר-הַחוֹל אֶל חַדְרוֹ וְהֵבִיאָה עִמָּהּ אוֹר חָדָשׁ, אוֹר שֶׁמֶשׁ מֵאִיר, צִפְצוּף צִפֳּרִים עַלִּיזוֹת, וְנָתְנָה רֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים וַחֲבַצָּלוֹת, אָז יִשְׁכַּח הַמִּסְכֵּן אֶת יְגוֹנוֹ וְרָוַח לוֹ.
וְצִפּוֹר-הַחוֹל זוּ אֵינֶנָּה בְאֶרֶץ עֲרָב בִּלְבָד, כִּי עוֹבֶרֶת הִיא בְּכָל הָאָרֶץ מִקָּצֶהָ וְעַד קָצֶהָ. הִיא מִתְעוֹפֶפֶת וּמַשְׁמִיעָה אֶת מַשַּׁק כְּנָפֶיהָ עַל שְׂדוֹת הַקֶּרַח אֲשֶׁר בְּלַפְּלַנְדִּיָּה; הִיא מְנַתֶּרֶת בֵּין הַפְּרָחִים וְהַשּׁוֹשַׁנִּים אֲשֶׁר יִפְרְחוּ בִּימֵי הַקַּיִץ הַקָּצֵר בִּגְרֶנְלַנְדִּיָּה; הִיא מְעוֹפֶפֶת בֵּין מִכְרוֹת הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּקָלִיפוֹרְנִיָּה; גַּם בְּמִכְרוֹת פַּחֲמֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר בִּבְרִיטַנִּיָּה תִּשָּׁמַע הֶמְיַת כְּנָפֶיהָ הַנְּעִימָה. הִיא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי סִדּוּר הַתְּפִלָּה שֶׁל הָאִישׁ הַשּׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי אֱלֹהָיו וּמְשַׂמַּחַת אֶת נַפְשׁוֹ וּמַשְׁכִּיחָה אוֹתוֹ אֵת כָּל עֲמָלוֹ.
הִיא תַעֲלֶה אֶת מֵי הַנָּהָר הַקָּדוֹשׁ גּוֹזָן וְהִטִּיפָה מֵהֶם רְסִיסִים עַל עֲלֵי פֶרַח הַלּוֹט, וְעֵינֵי בְּנוֹת הֹדוּ תֵאֹרְנָה בִּרְאוֹתָן אוֹתוֹ.
צִפּוֹר-הַחוֹל! הַאִם לֹא תֵדְעוּ אֶת צִפּוֹר הָעֵדֶן? הֲלֹא הִיא אֲשֶׁר קִנְנָה בְּכִנּוֹר דָּוִד, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, וַתָּנַע בִּכְנָפֶיהָ וַתַּרְעֵשׁ אֶת מֵיתָרָיו; הִיא יָשְׁבָה עַל כָּתֵף שְׁלֹמֹה הֶחָכָם וַתָּשַׁר בְּאָזְנָיו אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים הַנִּפְלָא וְהַנִּשְׂגָּב; הִיא לָחֲשָׁה אֶת נְגִינוֹתֶיהָ גַּם בְּאָזְנֵי יְהוּדָה הַלֵּוִי.
צִפּוֹר הַחוֹל! בְּכָל דּוֹר וָדוֹר תִּוָּלְדִי בָאֵשׁ וְתָמוּתִי בָאֵשׁ; אֶת צַלְמֵךְ יִרְאוּ בְּכָל אוּלַמֵּי קְצִינֵי הָעָם וַעֲשִׁירָיו, וְאַתְּ בְּעַצְמֵךְ בְּהִתְעוֹפְפֵךְ בָּדָד, הִנֵּךְ – אַךְ אַגָּדָה: “צִפּוֹר הַחוֹל אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ עֲרָב”.
בַּגַּן אֲשֶׁר בְּעֵדֶן, מִתַּחַת לְעַנְפֵי עֵץ הַחַיִּים, בְּמָקוֹם אֲשֶׁר נוֹלַדְתְּ כַּשּׁוֹשַׁנָּה הָרִאשׁוֹנָה נְשָׁקֵךְ יוֹצֵר הַכֹּל וַיִּקְרָאֵךְ בְּשֵׁם – הַשִּׁירָה.
-
הַחוֹל הואּ צִפּוֹר אַגָּדִית, בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַמִּים פֶנִיקְס (איוב כ'ט, י"ח). ↩
הַטּוּ נָא אָזְנֵיכֶם וּשְׁמָעוּ:
מִחוּץ לָעִיר עַל יַד הַדֶּרֶךְ עוֹמֵד בַּיִת קָטָן נֶחֱמָד לְמַרְאֶה; בְּוַדַּי1 רְאִיתֶם גַּם אַתֶּם אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בְּעֵינֵיכֶם בְּלֶכְתְּכֶם לְטַיֵּל בִּימֵי הַקַּיִץ הַיָּפִים, וְעַל יַד הַבַּיִת שָׁתוּל גַּן פְּרָחִים קָטָן, וּמִסָּבִיב לוֹ סוֹרַג-עֵץ מָשׁוּחַ בְּצֶבַע יָרוֹק, וְאֵצֶל הַסּוֹרָג מִחוּץ, עַל שְׂפַת הַתְּעָלָה הַקְּטַנָּה, בְּתוֹךְ יְרַקְרַק הַדֶּשֶׁא, צוֹמֵחַ פֶּרַח אֶחָד קָטָן, אֲשֶׁר יִקְרְאוּ לוֹ פֶּרַח-הָאַוָּז.
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ מַזְהִירוֹת בְּיָפְיָן וְחֻמָּן גַּם עַל הַפֶּרַח הַקָּטָן, כְּמוֹ עַל כָּל הַפְּרָחִים הַגְּדוֹלִים וְהַנִּכְבָּדִים אֲשֶׁר בַּגָּן, וְלָכֵן יִגְדַּל הַפֶּרַח לְעֵינֵי הָרוֹאֵה מִשָּׁעָה לְשָׁעָה.
וַיְהִי הַבֹּקֶר וַיִּפְתַּח הַפֶּרַח הַקָּטָן אֶת עָלָיו הַלְּבָנִים הַדַּקִּים, הַסּוֹבְבִים כְּקַרְנֵי אוֹר אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַצָּהוֹב אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ; וְהוּא לֹא חָשַׁב וְגַם לֹא עָלָה עַל לְבָבוֹ לַחְשֹׁב, כִּי הוּא אַךְ פֶּרַח קָטָן וְנִקְלֶה וְאִישׁ לֹא יָשִׂים לִבּוֹ אֵלָיו, וַיְהִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. וַיִּפֶן אֶל מוּל פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּתְבּוֹנֵן אֵלָיו וַיַּקְשֵׁב לְשִׁירַת הַחוּגָה2 הַמְזַמֶּרֶת בָּאַוִּיר. וְהַפֶּרַח הָיָה כָּל כַּךְ שָׂמֵחַ, כָּל כַּךְ מְאֻשָּׁר, כְּאִלּוּ הָיָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם חַג גָּדוֹל, וּבֶאֱמֶת אַךְ יוֹם חֹל פָּשׁוּט הָיָה הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַיְלָדִים הָיוּ בְּבֵית הַסֵּפֶר. וּבָעֵת אֲשֶׁר הֵם כֻּלָּם יוֹשְׁבִים עַל סַפְסְלֵיהֶם וְלוֹמְדִים תּוֹרָה מִפִּי הַמּוֹרֶה, יָשַׁב הַפֶּרַח הַקָּטָן עַל גִּבְעוֹלוֹ הַדַּק הַיָּרֹק וַיִּלְמַד מִן הַשֶּׁמֶשׁ הַחַם וְהַמֵּאִיר, מַה טּוֹב הוּא יוֹצֵר הַכֹּל לִבְרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא, וְגַם בְּזִמְרַת הַחוּגָה שָׁמַע הַפֶּרַח בָּרוּר אֵת כָּל אֲשֶׁר הִבִּיעַ לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ בְּדוּמִיָּה.
וְהַפֶּרַח הַקָּטָן הֶעָנָו הִבִּיט בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד לְמַעְלָה אֶל הַצִּפּוֹר הַמְאֻשָּׁרָה, הַיְכוֹלָה לְזַמֵּר וְלָעוּף כְּחֶפְצָהּ, אַךְ קַנֵּא לֹא קִנֵּא בָהּ הַפֶּרַח הַקָּטָן, וְלֹא חָרָה לוֹ עַל אֲשֶׁר לֹא יוּכַל גַּם הוּא לְזַמֵּר ולָעוּף כָּמוֹהָ.
– הֵן אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה אֶת הַכֹּל – אַָמַר הַפֶּרַח בִּלְבָבוֹ – הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ עָלַי, הָרוּחַ מְנַשֵּׁק אוֹתִי. הֶאָח, מָה רַב אָשְׁרִי! – וּבְתוֹךְ הַסּוֹרָג עוֹמְדִים פְּרָחִים נֶהְדָּרִים וְנִכְבָּדִים מְאֹד, וּכְכָל אֲשֶׁר יִמְעַט רֵיחַ הַפֶּרַח כֵּן יִגְבַּהּ רוּחוֹ: שׁוֹשַׁנֵּי הַשֶּׁמֶשׁ מִתְנַפְּחוֹת לְמַעַן הֵרָאוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת מִשּׁוֹשַׁנֵּי הַוֶּרֶד, וְשׁוֹשַׁנֵּי הַוֶּרֶד מִתְנַשְּׂאוֹת עַל הַחֲבַצָּלוֹת. וְהַחֲבַצָּלוֹת יוֹדְעוֹת הֵיטֵב, כִּי גַּוָּנִים יָפִים לָהֶם, עַל כֵּן תְּרִימֶינָה אֶת רָאשֵׁיהֶן בְּגַאֲוָה וְתִתְיַצֵּבְנָה יָשָׁר לְמַען יִרְאוּן הָעוֹבְרִים. וְאַף אֶחָד מֵהַפְּרָחִים הַגֵּאִים הָהֵם לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל הַפֶּרַח הַקָּטָן הַזֶּה, אֲבָל הוּא לֹא שְׁכָחָם, הוּא מַבִּיט עֲלֵיהֶם בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הַפְּתוּחוֹת וּבִלְבָבוֹ יַחְשֹׁב: “מַה יָּפִים וַעֲשִׁירִים הֵמָּה הֵן אֲלֵיהֶם תָּבֹא הַחוּגָה בְּוַדַּי, אוֹתָם תְּבַקֵּר הַצִּפּוֹר הַנֶּהְדָּרָה הַזֹּאת, בְּלִי סָפֵק; וּמָה רַב אָשְׁרִי, כִּי מָצָאתִי לִי מָקוֹם קָרוֹב לָהֶם, וְיָכוֹל אוּכַל לִרְאוֹת אֶת כְּבוֹדָם וַהֲדָרָם!”
וּבְעֵת אֲשֶׁר דִּבֵּר כֵּן הַפֶּרַח אֶל לִבּוֹ, נִשְׁמַע קוֹל הַחוּגָה, אֲשֶׁר יָרְדָה פִתְאֹם מִמְּרוֹמִים, וְהִיא לֹא אֶל הַחֲבַצָּלוֹת וְלֹא אֶל הַוְּרָדִים וְהַשּׁוֹשַׁנִּים יָרְדָה הַפַּעַם – לֹא, לֹא! כִּי אַךְ אֶל הַפֶּרַח הַקָּטָן, אֲשֶׁר נִרְעַשׁ כָּל כַּךְ מֵרֹב שִׂמְחָה עַד כִּי לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ.
וְהַחוּגָה מְפַזֶּזֶת בַּדֶּשֶׁא מִסָּבִיב לַפֶּרַח הַקָּטָן וּמְזַמֶּרֶת: “הֶאָח, מָה רַךְ פֹּה הַדֶּשֶׁא, וּמַה יָּפֶה הַפֶּרַח הַקָּטָן הַזֶּה, אֲשֶׁר זָהָב בִּלְבָבוֹ וְכֶסֶף בִּבְגָדָיו!” וְהַנְּקֻדָּה הַצְּהֻבָּה, אֲשֶׁר בְּלֵב הַפֶּרַח, הִזְהִירָה בֶאֱמֶת כַּזָּהָב, וְהֶעָלִים הַקְּטַנִּים סְבִיבָהּ הִבְרִיקוּ בִּבְרַק הַכָּסֶף.
וּמַה מְאֻשָּׁר הָיָה אָז הַפֶּרַח הַקָּטָן! – אִישׁ לֹא יוּכַל לְתָאֵר כָּזֹאת בְּנַפְשׁוֹ. צִפּוֹר-רְנָנִים זוּ מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ בְּמַקּוֹרָהּ הַקָּט וּמְזַמֶּרֶת לְפָנָיו אֶת זְמִירוֹתֶיהָ הַנִּפְלָאוֹת! וְאַחַר הִתְרוֹמְמָה וַתָּעָף לְמַעְלָה בְּרוּם תְּכֵלֶת הָאַוִּיר הַצַּח.
וְהַפֶּרַח הַקָּטָן הָיָה כְּשִׁכּוֹר מֵרֹב עֹנֶג וָאֹשֶר; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִרְגִּיעַ מְעַט אֶת רוּחוֹ הַסּוֹעֵר, הִבִּיט אֶל הַפְּרָחִים הַגְּדוֹלִים הַנִּכְבָּדִים אֲשֶׁר בַּגַּן, בְּבוּשָׁה וְשָׂשׂוֹן גַּם יָחַד. הֵם הֲלֹא רָאוּ כֻלָּם אֶת אָשְׁרוֹ וּכְבוֹדוֹ הָרַב, וּבְוַדַּי יָבִינוּ גַּם אֶת שִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה. אוּלָם הַשּׁוֹשַׁנִּים עוֹמְדוֹת זְקוּפוֹת כְּמִקֶּדֶם וּפְנֵיהֶם אֲדֻמּוֹת, כִּי הֵיטֵב חָרָה לָהֶן הַפַּעַם וַתְּקַנֶּאנָה בַּפֶּרַח הַקָּטָן; גַּם הַחֲבַצָּלוֹת אָסְפוּ אֶת עֲלֵיהֶן אֲלֵיהֶן וְרָאשֵׁיהֶן עָבוּ מְאֹד. מַה טּוֹב, כִּי לֹא יָכְלוּ הַפְּרָחִים הָאֵלֶּה לִפְתֹּחַ פֶּה וּלְדַבֵּר דָּבָר, וְלוּלֵא זֹאת, כִּי עַתָּה שָׁמַע הַפֶּרַח הַקָּטָן מִפִּיהֶן דְּבָרִים רַבִּים, אֲשֶׁר הָיוּ מַכְעִיסִים וּמַרְעִימִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה מְאֹד. וְהַפֶּרַח הַקָּטָן רָאָה, כִּי סָר רוּחָם וְהֵמָּה נֶעֱצָבִים וַיֵּצֶר לוֹ מְאֹד: מַדּוּעַ זֶה לֹא יֵדְעוּ גַּם חֲבֵרָיו הַגְּדוֹלִים שִׂמְחָה?
וּבָרֶגַע הַהִיא בָּאָה אֶל הַגַּן נַעֲרָה קְטַנָּה וּבְיָדָהּ סַכִּין חַד מְלֻטָּשׁ וַתַּעֲבֹר עַל פְּנֵי הַחֲבַצָּלוֹת וַתִּכְרְתֵן אַחַת אַחַת. – אֲהָהּ! – נֶאֱנַח הַפֶּרַח הַקָּטָן – נוֹרָא הַמַּרְאֶה, נוֹרָא מְאֹד! הִנֵּה בָא קִצָּן!
וַתֵּלֶך הַנַּעֲרָה וַתִּקַּח אִתָּהּ אֶת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר קָטְפָה; וּמַה מְּאֹד שָׂמַח אָז הַפֶּרַח הַקָּטָן, כִּי עוֹמֵד הוּא מִחוּץ לַסּוֹרָג בְּתוֹךְ הַדֶּשֶׁא וְכִי הוּא אַךְ פֶּרַח קָטָן וְדַל.
הַשֶּׁמֶשׁ בָּא וַיִּקְפֹּץ הַפֶּרַח אֶת עָלָיו וַיַּאַסְפֵם אֵלָיו וַיִּישַׁן בִּמְנוּחָה; וַיַּחֲלֹם כָּל הַלַּיְלָה חֲלוֹמוֹת נְעִימִים עַל דְּבַר הַשֶּׁמֶשׁ הַחַם וְעַל דְּבַר הַצִּפּוֹר הַיָּפָה.
וַיְהִי בֹּקֶר. הַפֶּרַח הַקָּטָן פָּתַח בְּשִׂמְחָה אֶת עָלָיו וַיַּטֵּם לְכָל רוּחַ, כְּאִלּוּ פָּשַׁט אֶת זְרוֹעוֹתָיו אֶל הָאַוִּיר הַצַּח וְאֶל הָאוֹר הַנָּעִים; וַיַּכֵּר אֶת קוֹל הַצִּפּוֹר אֲשֶׁר שָׁרָה אֶתְמוֹל. אַךְ, – אֲהָהּ! – שִׁירָתָהּ הָיְתָה כָּל כַּךְ עֲצוּבָה, כָּל כַּךְ מְלֵאָה יָגוֹן! כֵּן, יֵשׁ וְיֵשׁ לַחוּגָה הַמִּסְכֵּנָה עַל מַה לְהִתְאוֹנֵן וּלְהִתְעַצֵּב. הִיא נִלְכְּדָה בְּרֶשֶׁת. וְעַתָּה הִיא יוֹשֶׁבֶת כְּלוּאָה בַּכְּלוּב הַתָּלוּי בַּחַלּוֹן הַפָּתוּחַ. הַצִּפּוֹר הַמִּסְכֵּנָה מְזַמֶּרֶת עַתָּה בְּעֶצֶב עַל תַּעֲנוּגוֹת הַדְּרוֹר. מַה טּוֹב הוּא לִהְיוֹת חָפְשִׁי וְלָעוּף אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂא הָרוּחַ! הִיא שָׁרָה עַל הַקָּמָה הַיְרוֹקָה אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, עַל הַמַּסָּע הַנֶּהְדָּר וְהַנָּעִים בָּאַוִּיר מֵעַל לִשְׂדוֹת תְּבוּאָה, עַל הַיְּעָרִים וִירַק הַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר בֵּין הָעֵצִים. הַחוּגָה לֹא יָדְעָה עוֹד שִׂמְחָה, הִיא יוֹשֶׁבֶת כְּלוּאָה בִּכְלוּב צָר!
וְהַפֶּרַח הַקָּטָן מוּכָן בְּכָל לְבָבוֹ לַעֲזֹר לְחוּגָה הָאֻמְלָלָה, אַךְ מַה יּוּכַל לַעֲשׂוֹת לְמַעֲנָהּ? בַּמֶּה יוּכַל לַעֲזֹר לָהּ? וְהַפֶּרַח הַטּוֹב שָׁכַח אֶת כָּל אֲשֶׁר סְבִיבוֹ: אֶת חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְזֹהַר קַרְנָיו וְאֶת לֹבֶן עָלָיו הַיָּפִים. כָּל מַעֲיָנָיו הָיוּ בַּאֲסוֹן הַצִּפּוֹר הַכְּלוּאָה אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לַעֲזֹר לָהּ בִּמְאוּמָה.
פִּתְאֹם בָּאוּ שְׁנֵי נְעָרִים קְטַנִּים וּבְיַד הָאֶחָד סַכִּין חַד וְגָדוֹל, כַּסַּכִּין אֲשֶׁר קָטְפָה בוֹ הַנַּעֲרָה אֶתְמוֹל אֶת הַחֲבַצָּלוֹת, וַיִּקְרְבוּ אֶל הַפֶּרַח הַקָּטָן, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת חֶפְצָם וְלֹא הֱבִינוֹ.
– פֹּה נוּכַל לָקַחַת דִּשְׁאָה קְטַנָּה וְיָפָה בְּעַד הַחוּגָה, אָמַר אַחַד הַנְּעָרִים; וַיַּחְפֹּר בְּסַכִּינוֹ מְרֻבָּע עָמֹק בָּאָרֶץ מִסָּבִיב לַפֶּרַח אֲשֶׁר נִשְׁאַר נִצָּב בְּתוֹךְ הַדִּשְׁאָה.
– עֲקֹר נָא אֶת הַפֶּרַח הַקָּטָן! – אָמַר הַנַּעַר הַשֵּׁנִי. הַפֶּרַח הַקָּטָן רָעַד מֵרֹב פַּחַד, יָדוֹעַ יָדַע הַקָּטָן הֵיטֵב, כִּי בְּהֵעָקְרוֹ יִתַּמּוּ חַיָּיו; וְהוּא חָפֵץ עוֹד לִחְיוֹת, לְמַעַן יוּכַל עוֹד לָבֹא עִם הַדִּשְׁאָה אֶל כְּלוּב הַחוּגָה.
– לֹא, לֹא! יִשָּׁאֵר הַפֶּרַח בִּמְקוֹמוֹ וְיוּבָא עִם הַדִּשְׁאָה הַקְּטַנָּה אֶל הַכְּלוּב.
וְהַצִּפּוֹר הַמִּסְכֵּנָה קוֹנְנָה כָל הַיּוֹם עַל אָבְדַן חֵרוּתָהּ, וַתַּךְ בִּכְנָפֶיהָ בְּחוּטֵי הַבַּרְזֶל שֶׁל קִירֹות הַכְּלוּב; וּמַה צַּר הָיָה לַפֶּרַח הַקָּטָן, כִּי לֹא יוּכַל לְדַבֵּר וּלְנַחֲמָה אַף בְּמִלָּה אַחַת.
עָבַר חֲצִי הַיּוֹם.
– “טִפַּת מַיִם, טִפַּת מַיִם! – צִפְצְפָה הַחוּגָה –: הֵם כֻּלָּם יָצְאוּ וְאוֹתִי שָׁכָחוּ. אֲהָהּ גְּרוֹנִי נִחָר וְיָבֵשׁ! בְּקִרְבִּי אֵשׁ וָקֶרַח וְהָאַוִּיר מִסָּבִיב כָּבֵד עָלַי מְאֹד! הָהּ! בָּא קִצִּי, בָּא יוֹם הַמָּוֶת, עָלַי לַעֲזֹב עַתָּה אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אֶת תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם, אֶת יְרַק הַדֶּשֶׁא!” וַתִּנְעַץ אֶת מַקּוֹרָהּ בְּאַדְמַת הַדֶּשֶׁא הַקָּרָה, אֲשֶׁר עַל תַּחְתִּית כְּלוּבָהּ, לְהָשִׁיב מְעַט אֶת רוּחָהּ; וַתֵּרֶא אֶת הַפֶּרַח הַקָּטָן וַתְּנַעֲנַע לוֹ בְּרֹאשָׁהּ וַתְּנַשְּׁקֵהוּ וַתֹּאמֶר לוֹ: גַּם אַתָּה תִּבֹּל פֹּה, פֶּרַח מִסְכֵּן, גַּם אַתָּה תָּמוּת בַּכֶּלֶא הַזֶּה, בְּלִי נֵטֶף טָל; אוֹתְךָ וְאֶת הַדִּשְׁאָה הַזֹּאת נָתְנוּ לִי חֵלֶף כָּל הַתֵּבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר מִחוּץ לִכְּלוּבִי, כָּל עֵשֶׂב דַּק כְּעֵץ רַעֲנָן הוּא פֹּה בְּעֵינַי, כָּל עָלֶה מֵעָלֶיךָ – שׁוֹשַׁנָּה נוֹתֶנֶת רֵיחַ נִיחוֹחַ; אֲהָהּ, אַתֶּם מַזְכִּירִים אוֹתִי מָה רַב אֲסוֹנִי, מַה גָּדוֹל שִׁבְרִי, מַה גְּדוֹלָה הָאֲבֵדָה, אֲשֶׁר אָבְדָה לִי בְּהִלָּקֵחַ מִמֶּנִּי חֵרוּתִי.
“מִי יִתֵּן וְיָכֹלְתִּי לְנַחֲמֵהוּ מִיגוֹנוֹ!” חָשַׁב הַפֶּרַח בִּלְבָבוֹ. וּמַה צַּר לוֹ, כִּי לֹא יָכֹל לְהַבִּיעַ אַף מִלָּה אַחַת; אוּלָם הָרֵיחַ אֲשֶׁר נָתְנוּ עָלָיו חָזַק הַפַּעַם, וְהַחוּגָה הִרְגִּישָׁה אֶת זֹאת וְלֹא נָגְעָה בַּעֲלֵי הַפֶּרַח הַזֶּה; וַתִּקְטֹף מֵרֹב צְמָאָהּ אֶת כָּל הָעֲשָׂבִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לַפֶּרַח.
וַיְהִי עֶרֶב, וְאִישׁ לֹא זָכַר לְהָבִיא מְעַט מַיִם לַחוּגָה הַמִּסְכֵּנָה, וַתִּפְרֹשׂ הַצִּפּוֹר הָאֻמְלָלָה אֶת כְּנָפֶיהָ הָרַכּוֹת וַתְּנוּעֶינָה וַתִּרְעַדְנָה, וַתּוֹרֶד בְּמַר נַפְשָׁהּ אֶת רֹאשָׁהּ הַקָּטָן אֶל מוּל פְּנֵי הַפֶּרַח וְלִבָּה נִשְׁבַּר בְּקִרְבָּהּ מִיָּגוֹן וּמִשֶּׁבֶר רוּחַ, וְגַם הַפֶּרַח לֹא יָכֹל עוֹד לֶאֱסֹף בָּעֶרֶב הַזֶּה אֶת עָלָיו כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אֶמֶשׁ, וַיּוֹרֶד גַּם הוּא אֶת רֹאשׁוֹ עָצוּב וְנוּגֶה.
וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר זָכְרוּ הַנְּעָרִים אֶת הַחוּגָה – וַיָּבֹאוּ אֶל הַכְּלוּב וְהִנֵּה הִיא שׁוֹכֶבֶת מֵתָה. וַיִּבְכּוּ וַיִּשְׁפְּכוּ דְּמָעוֹת רַבּוֹת מְאֹד; וַיַּחְפְּרוּ קֶבֶר לְחוּגָה וַיִּקְבְּרוּ אֶת הַצִּפּוֹר בְּכָבוֹד וַיְפָאֲרוּ אֶת קִבְרָהּ בַּשּׁוֹשַׁנִּים וּבַחֲבַצָּלוֹת.
בִּהְיוֹת הַצִּפּוֹר חַיָּה שְׁכֵחוּהָ וַיַּעַזְרוּהָ וַיְחַסְּרוּהָ מִכֹּל, וּבְמוֹתָהּ שָׁפְכוּ דְּמָעוֹת עָלֶיהָ וַיַּעֲשׂוּ לָהּ כָּבוֹד.
וְאֶת הַפֶּרַח הַקָּטָן עִם הַדִּשְׁאָה הִשְׁלִיכוּ הַחוּצָה; וְאִישׁ לֹא זָכַר אוֹתָם וְלֹא יָדַע, כִּי אַךְ הֵם הִשְׁתַּתְּפוּ בְצַעַר הַצִּפּוֹר הָאֻמְלָלָה, אַךְ הֵם הִרְגִּישׁוּ אֶת צָרַת נַפְשָׁהּ וְאַךְ הֵם חָפְצוּ בְּכָל לֵב לְנַחֲמָהּ וְלֹא יָכֹלוּ.
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.