בְּמוֹת יֶלֶד טוֹב עַל הָאָרֶץ, יֵרֵד מַלְאַךְ אֱלֹהִים מִן הַשָּׁמַיִם וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד הַמֵּת בִּזְרוֹעוֹתָיו וּפָרַשׂ אֶת כְּנָפָיו הַגְּדוֹלוֹת וְהַלְּבָנוֹת, וְהִתְעוֹפֵף עַל פְּנֵי כָל הַמְּקוֹמוֹת, אֲשֶׁר אָהַב הַיֶּלֶד בְּחַיָּיו, וְקָטַף מְלֹא יָדוֹ פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים וֶהֱבִיאָם לְמַעְלָה אֶל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, וְצָמְחוּ שָׁם וּפָרְחוּ פֶרַח וְצָצוּ צִיץ, וְשׁוֹשַׁנִּים יָפוֹת וְנֶהְדָּרוֹת תַּעֲלֶינָה עֲלֵיהֶם. וְלָקַח אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת אֶת הַפְּרָחִים וְקֵרְבָם אֵלָיו, וְאֶת הַפֶּרַח אֲשֶׁר יִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו מִכָּל הַפְּרָחִים, יְנַשֵּׁק בְּמוֹ פִיו, וּבָרָא אָז לַפֶּרַח קוֹל נָעִים וְשָׁר בְּמַקְהֵלַת הַכְּרוּבִים.
אֶת כָּל זֹאת סִפֵּר מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, בְּנָשְׂאוֹ תַּחַת כְּנָפָיו הָרְחָבוֹת יֶלֶד מֵת לְמַעְלָה; וְהַיֶּלֶד שׁוֹמֵעַ אֶת כָּל זֹאת כְּמוֹ בַחֲלוֹם לָיְלָה, וְהֵם מִתְעוֹפְפִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִשְׁתַּעֲשַׁע שָׁם הַיֶּלֶד פְּעָמִים רַבּוֹת; וַיָּבֹאוּ עַד גַּן הַפְּרָחִים הַנֶּחְמָדִים וְהַנֶּאֱהָבִים, אֲשֶׁר שִׂחֵק בּוֹ לִפְעָמִים.
– אֵיזֶה מֵהַפְּרָחִים הָאֵלֶּה נִקַּח אִתָּנוּ לְמַעְלָה לִנְטֹעַ שָׁם? – שְׁאָלוֹ הַמַּלְאָךְ.
וְשָׁם בַּגָּן עָמַד שִׂיחַ שׁוֹשָׁן אֶחָד נֶחְמָד מְאֹד לְמַרְאֶה, אַךְ יָד רָעָה אַחַת נָגְעָה בוֹ לְרָעָה וַתִּשְׁבְּרֵהוּ, וְכָל עֲנָפָיו הַמְּלֵאִים פְּרָחִים אֲשֶׁר זֶה עַתָּה נִפְתְּחוּ, נָבְלוּ וַיִּיבָשׁוּ.
–שׁוֹשָׁן אֻמְלָל! – אָמַר הַיֶּלֶד, – קָחֵהוּ נָא אִתָּנוּ, שָׁם יִצְמַח וְיִפְרַח פֶּרַח וְיָצִיץ צִיץ לְמַעְלָה בְּגַן הָאֱלֹהִים.
וַיִּקַּח הַמַּלְאָךְ אֶת הַשּׁוֹשָׁן וַיְנַשֵּׁק אֶת מֵצַח הַיֶּלֶד עַל טוֹב לִבּוֹ. וַיִּפְתַּח הַיֶּלֶד אֶת עֵינָיו עַד הַחֵצִי וַיִּקְטְפוּ בְגַן עוֹד פְּרָחִים אֲחָדִים נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וַיִּקְחוּ אִתָּם גַּם אֶת הַסֶּגֶל1 הַזַּךְ גַּם אֶת הַחֲבַצֶּלֶת הַבְּהִירָה. – עַתָּה יֵשׁ לָנוּ דֵּי פְרָחִים – אָמַר הַיֶּלֶד – וְהַמַּלְאָךְ הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ, אַךְ לֹא מִהֲרוּ עוֹד לְהִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה אֶל הָאֱלֹהִים.
וַיְהִי לָיְלָה. דִּמְמַת מָוֶת שׂוֹרֶרֶת מִסָּבִיב בְּכָל הַתּוֹלָדָה, וְהֵמָּה מְרַחֲפִים בְּאַחַד הָרְחוֹבוֹת הַצָּרִים אֲשֶׁר בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וְהָרְחוֹב מָלֵא עֲרֵמוֹת עָפָר תֶּבֶן וָרֶפֶשׁ. וְהַיָּמִים יְמֵי עֶרֶב הַחַג, וְגָרֵי הַבָּתִּים הִשְׁלִיכוּ הַחוּצָה אֵת כָּל שִׁבְרֵי כְלֵיהֶם מִן הַקְּעָרוֹת וְעַד הַצַּלָּחוֹת וְעַד הַמְּנוֹרוֹת. וּבְכֵן הָיָה הָרְחוֹב מָלֵא דְבָרִים, אֲשֶׁר לֹא יִמְשְׁכוּ אֶת עֵין הָעוֹבֵר אֲלֵיהֶם.
וַיַּרְא הַמַּלְאָךְ אֶת הַנַּעַר חַרְשֵׂי עֲצִיץ-פְּרָחִים וְרֶגֶב עָפָר אֶחָד הָאָחוּז וְדָבוּק בְּשָׁרָשֵׁי עָצִיץ יָבֵשׁ, אֲשֶׁר הִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָבְלוּ פְּרָחָיו.
– אֶת אֵלֶּה הַפְּרָחִים נִקַּח אִתָּנוּ לְמַעְלָה – אָמַר הַמַּלְאָךְ – וּבְדַרְכֵּנוּ אֲסַפֵּר לְךָ לָמָּה זֶה וְעַל מַה זֶּה בָּחַרְתִּי בוֹ.
וַיִּתְרוֹמְמוּ לְמַעְלָה, וַיָּחֶל הַמַּלְאָךְ לְסַפֵּר לַיֶּלֶד כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
– פֹּה בָּרְחוֹב הַצַּר, בַּמַּרְתֵּף הָאָפֵל, יָשַׁב נַעַר אֶחָד חוֹלֶה, עָנִי וְאֻמְלָל. וְהַנַּעַר חָלָה אֶת רַגְלָיו מִיַּלְדוּתוֹ וּמֵעוֹדוֹ לֹא יָרַד כִּמְעַט מִמִּטָּתוֹ; וְגַם כַּאֲשֶׁר חָזַק כֹּחוֹ מְעַט, יָרַד לִרְגָעִים אֲחָדִים מֵעַל הַמִּטָּה וַיִּשָּׁעֵן עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, וַיַּעֲבֹר פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלֹש לְאֹרֶךְ הַחֶדֶר הַקָּטָן אֲשֶׁר יָשַׁב בּוֹ, וְעַד מְהֵרָה שָׁב לִמְקוֹמוֹ. יָמִים אֲחָדִים בִּימֵי הַקַּיִץ נִרְאוּ גַּם קַוֵּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַלּוֹן חַדְרוֹ הַקָּטָן, וַיֵּשֶׁב אָז הַנַּעַר לְנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וַיַּרְא בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הַדַּקּוֹת, אֲשֶׁר הֵרִים לְנֶגֶד עֵינָיו, אֶת מֵרוּץ הַדָּם בְּעוֹרְקֵיהֶן. וְאָז חָשַׁב בִּלְבָבוֹ: “הֶאָח! הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת הָעוֹלָם וָאֶשְׁאַף רוּחַ עַל פְּנֵי חוּץ; גַּם אֶת הַיַּעַר הַנֶּהְדָּר הַלָּבוּשׁ בְּבִגְדֵי הָאָבִיב רָאִיתִי!” וְאוּלָם הוּא לֹא רָאָה אֶת הַיַּעַר, כִּי אַךְ עֲנַף עֲרָבָה מֵעַרְבֵי הַנַּחַל, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ בֶּן שְׁכֵנָם מִן הַיַּעַר. אָז יָרִים הַנַּעַר הַחוֹלֶה אֶת הֶעָנָף מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְחָלַם בְּהָקִיץ, כִּי הוּא שׁוֹאֵף רוּחַ תַּחַת צֵל עֲצֵי הַיַּעַר הָרַעֲנָן. פַּעַם אַחַת בְּיוֹם אָבִיב אֶחָד בָּהִיר, הֵבִיא לוֹ בֶּן שְׁכֵנָם צִיצֵי שָׂדֶה אֲחָדִים, וּבֵינֵיהֶם הָיָה צִיץ אֶחָד, אֲשֶׁר כָּל שָׁרָשָׁיו דָּבְקוּ בוֹ עוֹד, וַיִּקַּח הַנַּעַר הַחוֹלֶה אֶת הַצִּיץ הַזֶּה וַיִּטָּעֵהוּ בַּעֲצִיץ חֵמָר אֶחָד, וַיַּצִּיגֵהוּ עַל הַחַלּוֹן אֲשֶׁר אֵצֶל מִטָּתוֹ. וַיְחִי הַצִּיץ הַזֶּה בְּבֵית הַנַּעַר הַחוֹלֶה וַיִּשְׁלַח שָׁרָשִׁים לְמַטָּה בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר בֶּעָצִיץ וַיַּעַשׂ צִיצִים וּפְרָחִים לְמָעְלָה. וַיִּהְיוּ הַפְּרָחִים הָאֲחָדִים בְּעֵינֵי הַנַּעַר כְּגַן פְּרָחִים גָּדוֹל, וַיִּהְיוּ הֵם חֶלְקוֹ עַל הָאָרֶץ וּבָהֶם שִׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ הַנְּכֵאָה. וַיַּשְׁקְ הַנַּעַר הַחוֹלֶה אֶת צִיצָיו וַיִּשְׁמְרֵם מִכָּל מִשְׁמָר, לַיְלָה וְיוֹם נְצָרָם. וּבִשְׁלֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ אֶת קַוָּיו אֶל חַדְרוֹ, מִהֵר הַנַּעַר לְהַצִּיג אֶת פְּרָחָיו אֶל מוּל הַשֶּׁמֶשׁ, וְעֵינָיו לֹא שָׂבְעוּ מֵהַבִּיט אֶל פִּרְחֵי הַצִּיץ אֲשֶׁר עָלוּ, וְאַפּוֹ לֹא שָׂבַע מֵהָרִיחַ אֶת רֵיחָם, וַיִּשְׁגֶּה בָּהֶם בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ.
אַךְ לִפְנֵי שָׁנָה גָוַע הַנַּעַר הַחוֹלֶה וַיָּשֶׁב אֶת רוּחוֹ אֶל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת; וְהַצִּיץ אֲשֶׁר עַל חַלּוֹן חַדְרוֹ נָבַל, כִּי אִישׁ לֹא שָׂם אֵלָיו לֵב; וְעַתָּה הִשְׁלִיכוּהוּ הַחוּצָה כְּדָבָר אֲשֶׁר אֵין חֵפֶץ בּוֹ. אֶת הַצִּיץ הַזֶּה הֲרִימוֹתִי מִן הָאָרֶץ בָּרְחוֹב הַצַּר אֲשֶׁר הָיִינוּ בָהּ. הוּא הֵבִיא שִׂמְחָה וָאֹשֶר לְלֵב הַנַּעַר הָאֻמְלָל הַהוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הַפְּרָחִים הַנֶּחֱמָדִים, אֲשֶׁר בְּגַן הַמֶּלֶךְ.
– וּמֵאַיִן תֵּדַע אֶת כָּל זֹאת? – שְׁאָלָהוּ הַיֶּלֶד הַמֵּת הַנִּשָּׂא לְמַעְלָה אֶל עוֹלַם הָרוּחוֹת.
– אָנֹכִי יוֹדֵעַ אֶת זֹאת – עָנָהוּ מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, – יַעַן כִּי אֲנִי הוּא הַיֶּלֶד הַפִּסֵּחַ, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ; וְעַתָּה הִכַּרְתִּי אֶת הפְּרָחִים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי מְאֹד.
וַיִּפְתַּח הַיֶּלֶד הַמֵּת אֶת עֵינָיו וַיִּתְבּוֹנֵן בִּפְנֵי הַמַּלְאָךְ הַמַּזְהִירִים בְּאַהֲבָה וָחֵן. וּבָרֶגַע הַהִיא בָּאוּ הַשָּׁמַיְמָה אֶל מְקוֹם הָאֹשֶר וְהַשָּׁלוֹם, וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי כִּסֵּא אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת. וַיְחַבֵּק הָאֱלֹהִים אֶת הַיֶּלֶד וַיִּלְחָצֵהוּ אֶל לִבּוֹ בְּאַהֲבָה. וּכְרֶגַע צָמְחוּ לוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם גְּדוֹלוֹת, לְבָנוֹת, כְּכַנְפֵי הַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הֶעֱלָהוּ הַשָּׁמַיְמָה, וַיָּעוּפוּ שְׁנֵיהֶם יַחַד אִישׁ עַל יַד רֵעֵהוּ. וְהָאֱלֹהִים הִבִּיט בְּעֹנֶג עַל הַפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵבִיאוּ אִתָּם, וְאֶת הַצִּיץ הַנּוֹבֵל נָשַׁק בְּפִיו, וּכְרֶגַע פָּתַח הַצִּיץ אֶת פִּיו וַיְזַמֵּר יַחַד בְּמַקְהֵלַת הַכְּרוּבִים הָרַבִּים, אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְכִסֵּא כְּבוֹד הָאֱלֹהִים; רִאשׁוֹנָה שָׁרוּ הַכְּרוּבִים הַקְּרוֹבִים לַכִּסֵּא, וְאַחֲרֵיהֶם הַמַּלְאָכִים הַקְּרוֹבִים לַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה, וְאַחֲרֵיהֶם הַקְּרוֹבִים אֶל הַמַּלְאָכִים הַקְּרוֹבִים אֶל הַכְּרוּבִים, וְכֵן עַד אֵין קֵץ. אַךְ כֻּלָם יַחַד מְאֻשָּׁרִים אֹשֶר-אֵין-קֵץ, וְכֻלָּם יַחַד, כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן, כַּיֶּלֶד הַטּוֹב וְהַנָּעִים וּכְצִיץ הַשָּׂדֶה הַנּוֹבֵל, אֲשֶׁר נִמְצָא בַּעֲרֵמַת הָאַשְׁפָּה בָּרְחוֹב הַצָּר – שָׁרִים וּמְזַמְּרִים וּמְפָאֲרִים אֶת אֹשֶר הַחַיִּים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל. –
-
שֵׁם פֶּרַח. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.