מִי שָׁמַע אוֹ מִי רָאָה שֻׁלְחָן הוֹפֵךְ לְפִילוֹסוֹף?

אֵרַע לוֹ לַשֻּׁלְחָן, שֶׁהוּא הִתְחִיל לַחְשֹׁב

וְעַל אַרְבַּעַת הַסְּעִפִּים הִתְחִיל פּוֹסֵעַ,

מִתְנוֹעֵעַ וְצוֹלֵעַ,

שׁוֹאֵל עַל קוֹץ וְקוֹץ, דוֹרֵשׁ תָּגֵי תָגִין:

מַאי קָא מַשְׁמַע לָן אוֹתוֹ הָאוֹרְלוֹגִין?

כֵּן, מַשֶּׁהוּ בּוֹ יֵשׁ, נִתְּנָה אֱמֶת לְהֵאָמֵר:

הוּא מְצַלְצֵל, הוּא מְעוֹרֵר…

עֵינֵי רַבִּים אֵלָיו פּוֹנוֹת, הוּא עַל הַזְּמַן מוֹלֵךְ,

וְכָל מָקוֹם אֵלָיו יוּסַב – הוֹלֵךְ!

וְיֵשׁ לוֹ מִין יָדִית זְעַרְעֶרֶת,

כְְּמִין פּוֹתַחַת,

וְהִיא הִיא הַמְסוֹבֶבֶת וּמְסַחְרֶרֶת

אֶת מְחוֹגָיו עִם נִשְׁמָתוֹ גַם יַחַד.

אוּלָם הֵיכָן, אֲנִי שׁוֹאֵל, הָעַצְמִיּוּת?

וְכֵן רַבִּי אָרוֹן, מָלֵא סְפָרִים לְהִתְפַּקֵּעַ,

הוּא בַּר־אַבְהָן וּבַר־אֻרְיָן וְכֹל־יוֹדֵעַ,

אַךְ לָמָּה זֶה, אִם כֵּן, יַרְבֶּה כָּזָב וּשְׁטוּת?

וְזֹאת הָעֲשָׁשִׁית הַגְּבֶרֶת?

חָבְשָׁה מִגְבַּעַת שֶׁל זְכוּכִית!

בַּצָּהֳרַיִם הִיא עִוֶּרֶת,

וּבַלֵּיל – פִּקְחִית…

הַפְלֵא וָפֶלֶא! עַל כָּךְ אֲנִי תָמֵהָּ!

וְעוֹד, בְּסוֹד – הִיא שַׁתְיָנִית, וּלְגִימָה גְדוֹלָה לוֹקַחַת!

מַר בֶּן־בַּקְבּוּק יָדִיד הוּא לָהּ וָרֵעַ!

הִיא מַרְחִיבָה אֶת פִּיהָ, הוּא מוֹזֵג – וּכְבָר עֵינָהּ זוֹרַחַת!

מִיָּד מַתְחֶלֶת לְשׁוֹנָהּ בָּהּ מִתְלַבֶּטֶת,

וּמְפַטְפֶּטֶת מַעֲשֵׂה שִׁכּוֹרֶת.

(וְטוֹב שֶׁיֵּשׁ גַּם מִסְפָּרַיִם לַפְּתִילָה לַעֲשׂוֹת תִּסְפֹּרֶת!)

הֲכָךְ יָאֶה לְבַעֲלַת מִגְבַּעַת שֶׁל זְכוּכִית, לִגְבֶרֶת?

וּמִי זֶה לֹא רָאָה, כַּמָּה הִיא מִתְיַקֶּרֶת?

תָּמִיד דַּוְקָא רַק וְדַוְקָא אֶל הַשֻּׁלְחָן חוֹזֶרֶת!

אַחֶרֶת לֹא יָאֶה לָהּ, לִגְבֶרֶת זוֹ חַמַּת־הַמֶּזֶג!

אֵלֶּה הַקֻּשְׁיוֹת, הַמַּטְרִידוֹת לְשֻׁלְחָנֵנוּ אֶת הַמֹּחַ.

וּמָה עוֹשִׂים לוֹ לְשֻׁלְחָן, שֶׁהוּא מַתְחִיל לִשְׁאֹל, לִפְסֹחַ?

וַדַּאי שֶׁמַּתְקִינִים כָּפִיס לְסַעַד,

שֶׁלֹּא יִגְרֹם, חָלִילָה, בַּפַּסַּחַת נֶזֶק.

וְכָךְ עָשְׂתָה אֶסְתֵּר לְשֻׁלְחָנָהּ בְּרֹב בְּקִיאוּת וָדַעַת:

הִנִּיחָה הַקֵּיסָם בִּמְקוֹם שָׁם הַצַּלַּעַת.

אוּלָם זֶה הַקֵּיסָם צוֹעֵק כָּאוּב מֵאָרֶץ: הוֹי, רוֹצֵחַ,

גַּס־הָרֶגֶל, לָמָּה תִלְחָצֵנִי? לָמָּה רְמַסְתָּנִי?

אִם לְךָ מֻקְשֶׁה מָה, אִם אַתָּה פּוֹסֵחַ –

מָה אָשַׁמְתִּי אָנִי?

פַּעַם בֶּאֱלוּל שׁוֹמֵעַ הַחֲמוֹר שׁוֹפָר תּוֹרֵעַ

וּמִיָד הוּא מִזְדַּעְזֵעַ:

זֶה הוּא שׁוֹפָרוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ!

מִי יִתֵּן לִי, הוּא צוֹעֵק, כְּנָפַיִם,

וְאָטוּס מִקֵּץ לִקְצֵה שָׁמַיִם

וְאֶת הַבְּשׂוֹרָה לְכָל אֻרְוָה אַפְרִיחַ,

אֶל כָּל דִּיר וָרֶפֶת!

שֶׁיִּהְיֶה יָדוּעַ!

שֶׁתִּהְיֶה כָּל רֶגֶל לוֹ לְבַד נִכְפֶּפֶת

וְכָל לֵב רַק לוֹ לְבַד כָּנוּעַ!

אַךְ פִּתְאֹם כָּל הַשִּׂמְחָה נִשְׁבֶּתֶת:

הַחֲמוֹר רָאָה פָּרָשׁ נוֹסֵעַ

עַל גַּבּוֹ שֶׁל סוּס בִּדְהִירָתוֹ רוֹהֶטֶת.

וּבוֹכֶה הוּא, הַחֲמוֹר, וְצַעֲרוֹ שׁוֹפֵעַ:

וַי לוֹ וָי, כֵּיצַד לִרְכֹּב עָלָיו מַתִּיר הוּא?

וַי, כֵּיצַד אֵינוֹ מַרְגִּישׁ, שֶׁכְּבָר אֶת הַכְּבָלִים הֵסִירוּ?

שֶׁעָבְרוּ אוֹתָם זְמַנִּים וְהַיָּמִים הָהֵם חָלָפוּ?

וָי, כֵּיצַד מַרְשֶׁה הוּא, שֶׁעָלָיו יִרְכָּבוּ?!

(כָּךְ כֻּלּוֹ רוֹתֵחַ וְכֻלּוֹ חֵמָה).

בְּהֵמָה הִיא לְעוֹלָם רַק בְּהֵמָה!

סוּס תָּמִיד רַק סוּס הִנֵּהוּ!

וַאֲפִלּוּ שׁוֹפָרוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ לֹא יְשַׁחְרְרֵהוּ!

אִם יוֹדְעִים רַק הַעֲלוֹת גֵּרָה,

אִם אֵבוּס שֶׁל קַשׁ וְתֶבֶן הוּא לָהֶם כֵּרָה!

אִם מֵרֶחֶם אֵם יוֹצְאִים הֵם עִם מִרְדַּעַת!

קֵהָיוֹן עִם רְפִיפוּת הַמֹּחַ וּבוּרוּת וָבַעַר!

וְאִם אֶלֶף שׁוֹפָרוֹת יִתְקָעוּ, הֲיֶחֱרַד אַלּוֹן בַּיַּעַר?!

כָּךְ הוֹסִיף זֶה חֲמוֹרֵנוּ לְהַבְזוֹת וּלְהוֹכִיחַ אֶת הַסּוּס,

בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֶת אֲדוֹנָיו נָשָׂא עַל הָעַכּוּז.

עַל־גַּבֵּי חוּטֵי הַתַּיִל

שֶׁל הַטֶּלֶגְרַף רָקַד לוֹ הַשָּׂטָן חֲתַן־הַלַּיִל

וּבְשֶׁבַע לְשׁוֹנוֹת כְּמוֹ שׁוֹטִים הִצְלִיף בְּלַהַט

וּבְצִלְצְלֵי צִלְצוּל הִכְרִיז לָדַעַת:

עַמּוּדֵי כָּל הָעוֹלָם הִתְאַחֲדוּ וְהִתְחַבֵּרוּ!

הָאֲפַרְכָּסוֹת שֶׁל אָזְנֵיכֶם נַקּוּ וְאֶת הַקּוֹנְכִיּוֹת טַהֵרוּ!!

כֵּן, נַקּוּ וְטַהֲרוּ וּשְׁמָעוּ:

אֶצְבָּעִי בְּדָם טָבַלְתִּי, וְהַדָּם שֶׁל אִמָּא־אֲדָמָה הוּא,

וַאֲנִי קוֹרֵא קְרִיאָה גְדוֹלָה וּבוֹ בַּדָּם אֶרְשֹׁם

עַל כָּל שַׁעַר, עַל כָּל פֶּתַח בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ: שָׁלוֹם!

לַקָּרוֹב שָׁלוֹם וְלָרָחוֹק שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְהַר וָגַיְא!

אַךְ רְאוּ־רְאוּ! עַל מָה מִתְקַהֲלִים וְרוֹעֲשִׁים בְּלִי דַי

צִפֳּרִים לְמַעְלָה שָׁם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם?

כָּאן מְחַדְּדִים מַקּוֹר, שָׁם יַשְׁחִיזוּ צִפָּרְנַיִם,

נֶשֶׁר מְנַקֵּר בַּצּוּר וְעוֹרֵב חָצָץ נוֹקֵר הוּא?

לָמָּה וּמַדּוּע?

בְּיָדוּעַ,

הָעוֹרֵב עַל כָּךְ אוֹמֵר הוּא,

קַבָּלָה הִיא בְּיָדָיו מִפִּי עוֹרֶבֶת הַזּוֹעֶפֶת,

שֶׁקִּבְּלַָה מִפִּי אִמָּהּ שֶׁהִיא קִבְּלָה מִפִּי דוֹדָה שְׁחֹרָה כַּזֶּפֶת,

שֶׁמִּזְּמַן־מִזְּמַן הָיְתָה לָהּ קַבָּלָה זוֹ בְּיָדָהּ

מִן הַחֹטֶר שֶׁהִכָּה אֶת גַּדְיָא מִן הָאֲגַדָּה

וְשֶׁהָיָה בְּנוֹ אוֹ בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל גֹּדֶם בְּאִטְלִיז

שֶׁסָּבוֹ הָיָה שָׁקוּעַ תֵּשַׁי וַחֲצִי אַמָּה

בְּעָמְקֵי הָאֲדָמָה:

אִם שָׂטָן בְּקוֹל גָדוֹל עַל הַשָּׁלוֹם מַכְרִיז –

קוּם הַתְקֵן אֶת עַצְמְךָ לְמִלְחָמָה!

אַךְ נִפְגְּשָׁה חֲתוּלָה עִם כֶּלֶב, מִיָּד הִיא נֶעֱִמֶדֶת, מִתְמַתַּחַת

וּמִתְקַשֶּׁתֶת, מַבִּיטָה יָשָׁר לְעֵינָיו וְנוֹשֶׁפֶת וּפוֹלֶטֶת:

׳טְְטְטְפוּ!׳

מִפְּנֵי מָה?

עַל כָּךְ הַרְבֵּה מַעֲשִׂיּוֹת מְסַפְּרִים בָּעוֹלָם. שָׁלֹשׁ מֵהֵן שָׁמַעְתִּי:

בְּפּוֹלִין אַחַת,

בְּרַיְסִין אַחֶרֶת,

וְאַחֶרֶת בְּלִיטָא.

שְׁתַּיִם מֵהֶן כְּבָר סִפַּרְתִּי לְפָנִים.

אַחַת לְבָחוּר נֶחְמָד,

אַחַת לְבַחוּרָה צְחַרְחֶרֶת.

וְלָכֶם אֶת הַשְּׁלִישִׁית אַגִּידָה!

שְׁמָעוּ!

פַּעַם אַחַת פָּגְשָׁה סִיעָה גְדוֹלָה שֶׁל כְּלָבִים בְּקוֹטֵל־הַכְּלָבִים בְּאֵיזֶה מָקוֹם מְרֻחָק, בְּפִנָּה נִדַּחַת, וְקוֹטֵל־הַכְּלָבִים יָדָיו הָיוּ בְּמִקְרֶה רֵיקָנִיּוֹת אוֹתָהּ שָׁעָה, לֹא מַקֵּל וְלֹא חֶבֶל.

הַכְּלָבִים רַק הֵרִיחוּ רֵיחוֹ, פָּשְׁטוּ עָלָיו בְּבַת אַחַת וְרָדְפוּ אַחֲרָיו בִּנְבִיחָה, בִּצְוִיחָה, בְּזַעַף:

׳וָי! וָי! וַי לוֹ וּלְחַיָּיו!׳

׳הוּא בָּא! הוּא בָּא! הִנֵּהוּ!׳

׳הָבָה! הָבָה וְנִנְשְׁכֶנּוּ!׳

הָבָה וְנִקְרָעֵהוּ!׳

׳וָי! וָי! וַי לוֹ וּלְחַיָּיו!׳

׳הָבָה! עַל הָרוֹצֵחַ!׳

׳הָבָה! הָבָה, דָּם תַּחַת דָּם!׳

׳הָבָה, שׁוֹקָיו נְקַפֵּחַ!׳

וְאוֹי לוֹ, כְּשֶׁהֵם תּוֹפְסִים אוֹתוֹ לְפֶתַע! וְהֵם מוֹשְׁכִים, וְהֵם נוֹשְׁכִים מִכָּל עֵבֶר! כָּל אֵבֶר וְכָל עֶצֶם הָיוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם!

׳לֹא אֶקְטֹל עוֹד! לֹא אֶקְטֹל עוֹד!׳ צוֹעֵק קוֹטֵל־הַכְּלָבִים.

׳חָמָס וָרֶצַח! מָה רוֹצִים אַתֶּם, כְּלָבִים! הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם:

כְּבָר! לֹא יוֹתֵר! בּוֹכֶה קוֹטֵל־הַכְּלָבִים וְצוֹעֵק בְּקוֹל שֶׁהוּא לֹא קוֹלוֹ. בֵּינְתַיִם עוֹלֶה רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ: הוּא מַתִּיר מֵעַל מָתְנָיו אֶת רְצוּעַת־הָעוֹר.

מִשֶּׁרָאוּ רְצוּעַת־עוֹר, מִתְרַכֵּךְ לִבָּם שֶׁל הַכְּלָבִים, וּכְבָר הֵם מְדַבְּרִים לָשׁוֹן אַחֶרֶת:

׳הוּא כְּבָר לֹא יִקְטֹל!… מִפְּנֵי מָה נִהְיֶה מַאֲמִינִים לְךָ? שֶׁמָּא עַל דִּבְרָתְךָ? כְּלָבִים אֵין נוֹהֶגֶת אֶצְלָם דִּבְרַת־אֱמֶת!

כֶּלֶב אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהֵן־צֶדֶק! לֹא לְכֶלֶב וְלֹא

לְאָדָם; לְאָדָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! הִשָּׁבַע! כְּלָבִים

אוֹהֲבִים שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁבָּעִים לִפְנֵיהֶם!׳

׳לְהִשָּׁבַע! הָב, הָב, הַב שְׁבוּעָה!׳

׳לָאו! שְׁטַר־הִתְחַיְבוּת שֶׁיּוֹצִיא לָנוּ, כְּתָב!׳

׳כְּתָב עִם חֲתִימָה!׳

אֵין עֵצָה, אֵין בְּרֵרָה. הוּא אֶחָד וְיָחִיד בֵּין כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה כְּלָבִים. אָנוּס הָיָה קוֹטֵל־הַכְּלָבִים הַמִּסְכֵּן לָתֵת לַכְּלָבִים כְּתָב עִם חֲתִימָה, כִּי מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה אֵין הוּא נוֹגֵעַ עוֹד בְּכֶלֶב.

וּלְמִי נוֹתְנִים אֶת הַכְּתָב לִשְׁמִירָה? לַחֲתוּלָה הַחֲסוּדָה.

קוֹפֶצֶת הַחֲתוּלָה וְעוֹלָה עַל הַגַּג, מְשַׁלְשֶׁלֶת אֶת הַכְּתָב לְתוֹךְ הַמַּעֲשֵׁנָה, וְהַכְּתָב נִשְׂרָף מִיָּד. וְהַגַּג הַזֶּה הָיָה – לְהַכְעִיס! – מֵעַל לְבֵיתוֹ שֶׁל קוֹטֵל־הַכְּלָבִים.

רָאָה קוֹטֵל־הַכְּלָבִים מַה שֶּׁהַחֲתוּלָה עָשְׂתָה, מִיָּד הִשְׁלִיךְ לַָהּ אֻמְצַת־בָּשָׂר שְׁמֵנָה, וּבְעַצְמוֹ גִלְגֵּל לְתוֹךְ גַּרְגַּרְתּוֹ בַּקְבּוּק יַי״שׁ וְקִנַּח בְּאֹזֶן־הָמָן, נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַמַקֵּל הֶעָבֶה וְיָצָא וְהָלַךְ אֶל הַכְּלָבִים.

אֶל הַכְּלָבִים הוּא מְמַהֵר, וְשִׁיר־זֶמֶר הוּא לוֹ מְזַמְרֵר:

הַכֹּל עָשָׁן וָאֵפֶר,

הַכֹּל חוֹלֵף כַּצֵּל!

שְׁלֹמֹה כָּתַב עַל סֵפֶר:

רַק הֶבֶל וְהָבֵל!…

אֵלְכָה לִי לַמַּרְזֵחַ,

וְגַרְגַּרְתִּי אֶשְׁטֹף,

מַהֵר לַדּוֹד רַ׳ זֶרַח

אָזְנֵי־הָמָן לַחְטֹף!

רוֹאִים הַכְּלָבִים, וְהִנֵּה הוֹלֵךְ הָמָן הַגַּזְלָן עִם הַמַּקֵּל הֶעָבֶה, וְהֵם רָצִים אֶל הַחֲתוּלָה:

׳אֶת הַכְּתָב!! חָמָס וָרֶצַח! הֵיכָן הַכְּתָב? הָבִי, הָבִי אֶת הַכְּתָב!׳

מִיָּד מִתְמַתַּחַת הַחֲתוּלָה כָּל אֹרֶךְ גּוּפָהּ, מְצִיצָה אֶל הַכְּלָבִים הַיְשֵׁר בְּעֵינֵיהֶם וְיוֹרֶקֶת לָהֶם בִּפְנֵיהֶם.

׳טְטְפְפוּ!! הַכְּתָב? אֵיזֶה כְּתָב?… מַה כְּתָב? עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל כָּל שׂוֹנְאַי וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתִי! טְטְפְפוּ!׳

*

וּמֵאוֹתוֹ יוֹם, אַךְ נִפְגָּשׁ כֶּלֶב בַּחֲתוּלָה, מִיָּד הוּא שׁוֹאֵל:

׳הַכְּתָב?? הַכְּתָב?!׳

וְהַחֲתוּלָה מַעֲמִידָה בּוֹ זוּג עֵינַיִם יְרֻקּוֹת וַחֲסוּדוֹת וּמֵשִׁיבָה:

טְטְפְפוּ! סַפַּחַת! נִטְפַּל אֵלַי! מַה זֶּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי?! טְטְפְפוּ!!׳

׳אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה!׳ מְאַבהֵב כֶּלֶב עַל פְּנֵי כָּל הָרְחוֹבוֹת, ׳עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הָאַהֲבָה, עַל הָאַהֲבָה, וְעַל הָאַהֲבָה. אַהֲבָה הֲרֵי הִיא הַתּוֹךְ, הַתַּמְצִית, עֶצֶם־הַמֵּחַ הַשְּׁמֵנָה בְּיוֹתֵר שֶׁל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ; עֶצֶם זוֹ, כָּל כַּמָּה שֶׁתְּהֵא מְלַקְלֵק אוֹתָהּ, כָּל כַּמָּה שֶׁתְהֵא מְכַרְסֵם בָּהּ, יוֹתֵר אַתָּה מוֹצֵא בָּהּ טַעֲמֵי־טְעָמִים. וְכִי שִׁעוּר יֵשׁ לַדָּבָר וְעֵרֶךְ!… אֱהַב, אֱהַב, אֱהַב! אֱהַב לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ! אַף הוּא כֶּלֶב כְּמוֹתְךָ! כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמְכַרְסֵם עֶצֶם, וַחֲבֵרְךָ בָּא וְנִגָּשׁ אֵלֶיךָ כְּכֶלֶב, בַּעֲדִינוּת, בְּרַכּוּת, – הַב, הַב, הַב! אַל תְּהֵא מֵשִׂים עַצְמְךָ חֵרֵשׁ בָּאֹזֶן הַשְּׂמָאלִית, אַל תִּתְרָאֶה כְּעַם־הָאָרֶץ, שֶׁאֵינוֹ מֵבִין לְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ, אֵינוֹ יוֹדֵעַ ׳הַב׳ מַה הוּא; ׳הַב׳ פֵּרוּשׁוֹ: תֵּן! תֵּן לוֹ! נָתוֹן תִּתֵּן! כְּהַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה נוֹתֵן לוֹ, לְמָחָר יְהֵא הוּא נוֹתֵן לְךָ! תֵּבַת ׳וְנָתְנוּ׳ נִקְרֵאת גַּם לְמַפְרֵעַ ׳וְנָתְנוּ׳, יָשָׁר וְהָפוּךְ…גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הוּא, גַּלְגַּל שֶׁהַיּוֹם הוּא סוֹבֵב־הוֹלֵךְ לְכָאן וּלְמָחָר הוּא חוֹזֵר, פּוֹנֶה וְסוֹבֵב בַּחֲזָרָה. וְהַצִּיר שֶׁמִסְּבִיבוֹ מִסְתּוֹבֵב הַגַּלְגַּל מַה שְּׁמוֹ? אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה! אֱהַב, אֱהַב, אֱהַב! וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וְאֶת בַּעַל־הַבַּיִת עוֹד יוֹתֵר מִמְּךָ עַצְמְךָ! בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלְּךָ הֲרֵי אֲדוֹנֶיךָ הוּא, הֲרֵי מִיָּדוֹ אַתָּה חַי, כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ, כֶּלֶב שֶׁבִּכְלָבִים! זְכֹר, אִלְמָלֵא הוּא, הַדּוֹאֵג לְךָ, אִלְמָלֵא רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו, אִלְמָלֵא הוּא, הַבַּעַל־טוֹבָה שֶׁלְּךָ, שֶׁהוּא מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב עֶצֶם – הֲרֵי הָיִיתָ גּוֹוֵעַ בָּרָעָב! הֲרֵי הָיִיתָ אָנוּס לִפְשֹׁט רַגְלַיִם וּלְהוֹצִיא אֶת הַנְּשָׁמָה בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב!

אֱהַב, אֱהַב! אֱהַב, אוֹמֵר אֲנִי לְךָ! אֱהַב אֶת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְלַטֵּף אוֹתְךָ, אֱהַב אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְיַסֵּר אוֹתְךָ! חַיָּב כֶּלֶב לְהוֹדוֹת לְבַעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ עַל הָרָעָה, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מוֹדֶה לוֹ עַל הַטּוֹבָה. פָּגַע בְּךָ מַקֵּל, הִסְתַּלֵּק! הִסְתַּלֵּק וּצְעַק: אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה! חַיָּב כֶּלֶב לְקַבֵּל מַקֵּל בְּאַהֲבָה…

וְאַל יַשִּׂיאֲכֶם, כְּלָבִים, לְבַבְכֶם הַכַּלְבִּי לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים רָעִים! וְהִשָּׁמְרוּ לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם וֶהֱיוּ זְהִירִים וְנִזְהָרִים! שֶׁמָּא, חַס וְחָלִילָה, אַל תָּבוֹא וְאַל תַּגִּיעַ אוֹתָהּ שָׁעָה, תִּפְתְּחוּ פֶּה כַּלְבִּי כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי־הַבָּתִים שֶׁלָּכֶם – הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם הוּא יִשְׁמָרְכֶם וְיַצִּילְכֶם מִזֶּה!

אֲפִלּוּ אֶצְלְכֶם בַּמְּלוּנָה בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם, שָׁעָה שֶׁאֲפִלּוּ הוּא כִּבְיָכוֹל יָשֵׁן בְּעַיִן אַחַת, אָסוּר וְאָסוּר שֶׁיְּהֵא כֶּלֶב מְנַבֵּחַ עַל בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ! דָּמֶיךָ הַכַּלְבִּיִּים נִתְרַתְּחוּ בְּקִרְבְּךָ? רוֹצֶה אַתָּה לִנְבֹּחַ וְאֵין לְךָ עַל מִי? אָנוּס אַתָּה לִנְבֹּחַ וּלְהָסִיר מֵעַל לִבְּךָ? אַבְהַב כְּנֶגֶד הַלְּבָנָה, נְבַח כְּנֶגֶד הַכּוֹכָבִים – אַךְ כְּנֶגֶד בַּעַל־הַבַּיִת? הַס מִלְּהַזְכִּיר! כֶּלֶב – אֲפִלּוּ בַּעַל־הַבַּיִת מַלְקֶה אוֹתוֹ בְּמַקֵּל וּרְצוּעָה, בְּשׁוֹט וּבְמוֹט, אַל יְהֵא מַמְרֶה אֶת פִּיו, אַל יְהֵא פּוֹשֵׂק כְּנֶגְדּוֹ שְׂפָתַיִם, חַס וְחָלִילָה, אַדְרַבָּא: בְּמִדָּה שֶׁבַּעַל־הַבַּיִת מַרְבֶּה לְהַלְקוֹתוֹ, בָּהּ בַמִּדָּה הוּא מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ אָשֵׁם יוֹתֵר. כָּל מַה שֶׁמַלְקִים יוֹתֵר – יוֹתֵר הַכְנָעָה וַחֲרָטָה הוּא חַיָּב לְהַרְאוֹת; יוֹתֵר חַיָּב הוּא לְיַלֵּל וּלְמָרֵר: אָב, אָב, אָב! אַבָּא׳לִי, אָבִי הַיָּקָר, אַתָּה צֶדֶק וְצִדְקָתְךָ צֶדֶק; וַאֲנִי – הָרָשָׁע, וַאֲנִי הַחוֹטֵא! כֶּלֶב אוֹהֵב אֶת בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, וְעוֹד יוֹתֵר מִזֶּה – אֶת מַקְלוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת! בַּעַל־בַּיִת בְּלֹא מַקֵּל, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְכִי מָה עֶרְכּוֹ וּמַה חֲשִׁיבוּתוֹ? בַּעַל־בַּיִת נָאֶה הוּא לְךָ! מַקֵּל חוֹבְלִים, אֶחָא, שְׁנֵי קְצָווֹת יֵשׁ לוֹ: קָצֶה אֶחָד שְׁמוֹ ׳אָב׳, וְהַקָּצֶה הָאַחֵר שְׁמוֹ ׳אַהֲבָה׳.

אָב, אָב, אָב! אַהֲבָה, אַהֲבָה, אַהֲבָה׳ – מְאַבְהֵב הוּא וּמְאַבְהֵב הַכֶּלֶב, עַד כְּדֵי־כָּךְ וְעַד כְּדֵי־כֵן – שֶׁאֶבֶן נוֹפֶלֶת מִן הַשָּׁמַיִם וּפוֹגַעַת בּוֹ יָשָׁר בְּפִיו!

׳וַי, וַי, וַי! וַי לִי וְאַלְלַי לִי! מִפְּנֵי־מָה? זוֹ תוֹרָה וְזֶה שְׂכָרָהּ!׳

׳כָּךְ נָאֶה לְךָ וְכָךְ יָאֶה לְךָ!׳ צוֹעֶקֶת הָאֶבֶן, ׳רָאוּי אַתָּה לְכָךְ! אַל יְהֵא כֶּלֶב מְאַבְהֵב בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְאַל יְהֵא בֶּן־כְּלָבִים מְדַבֵּר עַל הָאַהֲבָה!׳