שירים שכוחים ושירים מן העזבון

מאת

יעקב לרנר

---

שירים מוקדמים

מאת

יעקב לרנר

שירים מוקדמים

מאת

יעקב לרנר

---

מַה שֶּׁהָיָה

מאת

יעקב לרנר

הָיְתָה יַלְדוּת לִי עַלִּיזָה,

כֻּלָּהּ זֹהַר וְשַׁעֲשׁוּעִים;

אַךְ חִישׁ חָלְפָה וְהוֹתִירָה

זֵכֶר-עוֹלָם וְגַעֲגוּעִים –

הָיֹה הָיוּ לִי עֲלוּמִים,

תֹּר מַאֲוַיִּים וְשִׁכָּרוֹן;

אַךְ חִישׁ עָפוּ וְהִנְחִילוּ

פַּחֵי-נֶפֶשׁ לְזִכָּרוֹן.

הָיוּ תִקְווֹת לִי בְהִירוֹת:

עָתִיד מַזְהִיר לִי הִבְטִיחוּ;

אַךְ נָגֹזּוּ חִישׁ וּלְמָנָה

יֵאוּשׁ כֵּהֶה לִי הִנִּיחוּ:

מַה שֶּׁהָיָה בִּלְתִּי יִהְיֶה,

וּבְשֶׁיִּהְיֶה אֵין שְׁבִיב-אוֹרָה…

רוֹצָה נַפְשִׁי לִזְעַק מָרָה,

אַךְ אֵאָלֵם, כִּי אֵין בְּרֵירָה…

קוֹסטוֹפוֹל

---

(וְיֵשׁ אֲשֶׁר אִיגַע מְצֹא אֶת הַחִידָה)

מאת

יעקב לרנר

…וְיֵשׁ אֲשֶׁר אִיגַע מְצֹא אֶת הַחִידָה:

מַדּוּעַ כֹּה נוֹהֶה הַלֵּב;

מֵאַיִן הַיָּגוֹן הַמַּרְעִיל אֶת חַיָּי,

הָאוֹכֵל הַנֶּפֶשׁ, הַגֵּו?..

אַךְ חִנָּם, אוֹי חִנָּם, אֲבַקְּשָׁה פִּתְרוֹנִים:

סְתוּמָה הַחִידָה לָעַד.

וְנוֹהֶה לְבָבִי בַּחֲשָׁאִי, וִיגוֹנִי

מְקוֹסֵס מִתּוֹכוֹ הַלְּשַׁד.

וְאוֹבֵד-תּוּשִׁיָּה וּמֻרְדָּף מֵעָצְבִּי

אֲבַקְּשָׁה לִי מָנוֹס אַךְ וַי!

בְּמִדְבַּר-הַתֵּבֵל אֵין מִפְלָט מִיָּגוֹן,

הַמַּכְבִּיד אֶת אַכְפּוֹ עָלַי…

וָאֶחֱרֹק שִׁנַּיִם… וּמְזֻמָּן אָנֹכִי

לָרֶקֶת בִּפְנֵי כָל הַיְקוּם;

לְאַבֵּד בְּיָדַי עוֹלָמִי הַשּׁוֹמֵם

וְלָשׂוּם אֶת חַיַּי לִכְלוּם…

וּכְבָר אֲנִי רוֹצֶה לְהָפִיק זְמָמִי:

לְשַׁלַּח אֶל לִבִּי הַחֵץ…

אַךְ זְרוֹעַ נֶעֱלָמָה מְשִׁיבָה אֶת יָדִי,

וְדוֹחֶה אֲנִי אֶת הַקֵּץ…

קוסטופול

---

(לֹא הָיָה לִי דָבָר רַק אַחַת)

מאת

יעקב לרנר

לֹא הָיָה לִי דָבָר רַק אַחַת:

הַתִּקְוָה הִיא הָיְתָה עִמָּדִי;

וְהַכֹּל לִי נָתְנָה הַתִּקְוָה

עֵת דָּבָר לֹא קַחְתִּי מִיָּדָהּ.

וְהַכֹּל לִי הָיָה רַק אַחַת:

הַתִּקְוָה כְבָר חָסְרָה בִלְבָבִי;

נֶהֱנֵיתִי, רָוִיתִי עַד צַוָּאר,

וּמַה-לִּי עֲתִידִי עוֹד יָבִיא?..

וְאֶגְעַל אֶת חַיַּי הָרָוִים

וּמְחֻסְּרֵי כָל עִנְיָן וּמְגַמָּה.

וּבְלִבִּי הִתְאַזְרַח הַיֵּאוּשׁ

וְהָפַך עוֹלָמִי לְשַׁמָּה.

זדולבונובה

---

אֶהֱבִינִי...

מאת

יעקב לרנר

לֹא מַטְמוֹנַי יִקְנוּ לִבֵּךְ,

לֹא זְהָבִי וּשְׂכִיּוֹתַי;

לֹא עַל חִנִּי אֶהֱבִינִי –

עַל תַּלְתַּלֵי שַׂעֲרוֹתַי.

הֵן אַתְּ רוֹאָה – עָנִי אָנִי:

אֵין לִי בִּלְתִּי גְּלִימַת-כְּתֵפִי;

גַּם הַטֶּבַע לִי הִתְאַכְזָר

וְלֹא חָלַק לִי בַיֹפִי.

מֹהַר אוּכַל תֵּת רַק לֵבָב

אָנוּשׁ, נוֹאָשׁ, מְלֵא-הֲפָכִים…

גַּם הַנְּשָׁמָה לָךְ הֵבֵאתִי –

נִשְׁמַת-קְרָעִים הִיא וּקְרָחִים…

קְחִי לָךְ נַפְשִׁי תַּחַת נַפְשֵׁךְ,

תַּחַת לִבִּי תְּנִי לִבָּתֵךְ,

נָא נַשְּׁקִינִי… אוּלַי תּוּכְלִי

רַפְּאוֹת אוֹתִי בִנְשִׁיקָתֵךְ.

נַפְשִׁי דְווּיָה, לִבִּי לָקוּי,

אַךְ נִיצוֹצָם עוֹד לֹא דָעַךְ;

פְּחִי בַנִּיצוֹץ… תִּבְעַר אִשּׁוֹ –

אֵשׁ אַהֲבָתִי – וְתִבְלָעֵךְ!

אַל תִּדְחִינִי, חֶמְדַּת לִבִּי,

רַק בְּיָדֵךְ חַיָּי, מוֹתִי;

רַק חִבָּתֵךְ, הִתְמַכְּרוּתֵךְ

תָּשִׁיב רוּחִי לִי וּמְשׂוֹשִׂי…

מִצְחִי קֻמַּט, פָּנַי קוֹדְרִים,

עָנָן כִּסָּה הָעֵינַיִם;

אַךְ עוֹד יִפְעַם בִּי הַלֵּבָב,

יִתְבַּע אוֹרָה, יִתְבַּע חַיִּים…

זדולבּוּנוֹבה

---

בְּצִפִּיָּה לַמָּוֶת

מאת

יעקב לרנר

שׁוּב אֶשְׁמַע אֲנָחוֹת, שׁוּב הֶרֶג וְאַבְדָן…

עַד אָנָה, צֹאן-טִבְחָה, עַד אָנָה

לֹא יִרְוֶה מִדִּמְכֶם הַשּׁוֹאֵף לְדָמִים,

לֹא יָשִׁיב הַחֶרֶב לִנְדָנָהּ?…

מִשְׁתּוֹמֵם וְהָלוּם מֶאֶנְקַת-יֵאוּשְׁכֶם

שׁוּב נִצָּב אָנֹכִי עַל קְבָרִים –

עַל קְבָרִים חֲדָשִׁים – וְלִבִּי, אוֹי לִבִּי

מִתְפּוֹרֵר לִשְׁבָרִים, לִשְׁבָרִים,

וּמֵעִיק וְנוֹקֵב עַד תְּהוֹמָהּ שֶׁל נַפְשִׁי

מִין רֶגֶשׁ מְדַכֵּא שֶׁל כְּלִמָּה:

כְּאִלּוּ מִתְבַּיֵּשׁ אָנֹכִי בְחַיָּי

לִפְנֵיכֶם, הַמֵּתִים עַל בְּלִימָה…

וּכְאִילוּ עֵינֵיכֶם-זְכוּכִית תִּשְׁאַלְנָה

בְּקַשְׁיוּת שְׁאֵלָה נִזְעָמָה:

שַׁלָּמָה לַטֶּבַח הוּבַלְנוּ רַק נַחְנוּ

וְאַתָּה חַי חָי עוֹד, שַׁלָּמָה?…

אָמְנָם חַי אָנִי… אַךְ אוֹי אוֹי לַחַיִּים,

הַמְּיַחֲלִים לְרַחֲמֵי אַכְזָרִים,

הַנְּתוּנִים לְמִשְׂחָק בִּידֵי כָל מִתְעַלֵּל

וּכְסוּחָה בַחוּצוֹת מֻפְקָרִים.

עֲדַיִן חַי אָנִי… וּבְקִשְׁקוּשׁ-שִׁנַּיִם

אֶתְכַּוֵּץ בְּחֶשְׁכַת הַזָּוִית;

מִתְכַּוֵּץ אָנֹכִי וְקוֹרֵא וִדּוּיִי,

קוֹרֵא וּמְצַפֶּה לַמָּוֶת,

שֶׁיָּבֹא וְיִגְזֹל עַל כָּרְחִי אֶת חַיָּי

וְיִרְמֹס לָאָרֶץ נִבְלָתִי;

וּמוּטָל סָרוּחַ בְּפִשּׁוּט-אֲבָרִים

אֲרַוֶּה בְּדָמִים אַדְמָתִי.

כְּבָר יָצָא, יָדַעְתִּי, גְּזַר-דִּינִי הַקָּשֶׁה,

כְּבָר מוּכָן וּמְזֻמָּן תַּלְיָנִי…

וְנַפְשִׁי תִּתְפַּלֵּץ מֵאֵימַת הַמָּחָר

בּוֹ אָסוּף בְּוַדַּאי גַּם אָנִי.

קוסטופול

---

מן העזבון

מאת

יעקב לרנר

מן העזבון

מאת

יעקב לרנר

---

(הֲלֹא תִצְחֲקוּ בָרָמָה)

מאת

יעקב לרנר

הֲלֹא תִצְחֲקוּ בָרָמָה,

זְמִירֵי אָבִיב הַשּׁוֹבָבִים,

לִקְאַת מִדְבָּר הַבּוֹכִיָּה

בְּכִי הָאַלְמוֹן, שִׁיר הַסְּתָוִים?

הֲלֹא תֹאמְרוּ: שְׂטִי קֵרַחַת,

בַּת הַמְקוֹנְנוֹת הָאֲרוּרָה!

פֶּן תַּחֲשִׁיכִי שְׂחוֹק הַנַּחַת

שֶׁל הַשִׂמְחָה שֶׁל הַבְּרוּרָה?

לֹא, לֹא אֵחַת מֵהֲמוֹנְכֶם:

חֶרֶשׁ אֵבְךְּ לִי בְּכִי הַחֲרֵרִים.

אַתֶּם שִׁירוּ הַלְלוּיַתְכֶם:

הַלְלוּיָהּ, כָּל הַחֲבֵרִים!

אִם רְמִיָּה שִׂמְחַת לִבְּכֶם –

יָבֹא יוֹם וְנֶאֱסַף חִנָּהּ;

אָז תֵּחָנְטוּ לְזִכָּרוֹן,

וַעֲלֵיכֶם אֶשָּׂא קִינָה.

*

בְּבֹקֶר יוֹם נוֹבֵל נִנְעַרְתִּי לְפִתְאֹם

וָאָחוּשׁ בְּלִבִּי חֲדָשָׁה – עַצָּבֶת

עַל הֶבֶל הַשִּׁמְשָׁה אָז רָחֲשׁוּ רְסִיסִים

כִּגְסִיסַת זְבוּב אַחֲרוֹן בְּדִמְדּוּם הַזָּוִית.

– – – – – – – – – –

---

הַחַלָּמִישׁ

מאת

יעקב לרנר

הִיא בָּאָה, עֲבִיבַת-הַזָּהָב, בַּלָּט לַחַלָּמִישׁ

וַתָּלֶן בְּחֵיקוֹ נְמוֹגָה בַּחֲלוֹמוֹת-זָהֳרָהּ;

עִם שַׁחַר הִשְׁכִּימָה עַלִּיזַת-נְעוּרִים וּבָרָה

וַתַּמְרֵא לְהַזְהִיב וְלָשִׂישׂ בַּתְּכֵלֶת מוּל שָׁמֶשׁ.

אַךְ עִקְּבוֹת נִשְׁמָתָהּ, רְסִיסֵי-הַלָּיְלָה, הוֹתִירָה

בִּקְמָט-הַחַלָּמִישׁ הַזָּקֵן אֲפוּף-הַמַּעֲרוּמִים.

וְקוֹדֵר לָנֶצַח וּמָלֵא הִרְהוּרִים עֲגוּמִים

הוּא עוֹמֵד בִּישִׁימוֹן וּבוֹכֶה בִדְמָמָה עֲרִירִי…

---

(חֲטֹף נְעִימֶךָ וּטְעָם)

מאת

יעקב לרנר

חֲטֹף נְעִימֶךָ וּטְעָם

כָּל-עוֹד תִּקְווֹתֶיךָ – שׁוֹשַנִּים;

דִּמְיוֹנְךָ כְּפַרְפַּר הַגַּנִּים

וְנַפְשְׁךָ – רִגְשַׁת הַיָּם.

חֲטֹף נְעִימֶיךָ, הָאִישׁ

כָּל-עוֹד מְשַׂחֶקֶת שְׁעָתְךָ –

וְהָיוּ לְכַלְכֵּל נִשְׁמָתְךָ

בְּבוֹא עֵת כִּשָּׁלוֹן וָרִישׁ.

רַק אֶחָד לָאָדָם חַג זָךְ

וּסְעֻדָּה נָכוֹנָה רַק אַחַת;

וְאִם לֹא חָטַפְתָּ כַּף-נַחַת –

תֵּן פִּיךָ בֶּעָפָר – וּלְחָךְ…

לְחַץ אֶת שִׁנֶּיךָ מִכְּאֵב

הַךְ עַל לְבָבְךָ בִמְרִירוּת:

עַל חֵטְא שָׁחָטָאתִי בִנְזִירוּת

וּבְזִלְזוּל מַאֲוַיֵּי הַלֵּב…

---

זָהֳרֵי צָהֳרַיִם

מאת

יעקב לרנר

זְהָרִים שׁוֹבָבִים דֹּם שָׂחֲקוּ בַגַּנִּים:

שָׁם רִטְּטָה צִפֹּרֶת בֵּין לִבְבֵי שׁוֹשַׁנִּים.

“הִיא עוֹגְבָה עַל שׁוֹשָׁן!” הִתְלַהְלְהוּ הַזְּהָרִים

וּכְרֶגַע כִּתְּרוּהָ מִכָּל הָעֲבָרִים.

וַתִּשְׁכַּר הַפְּזִיזָה וַתֻּכֶּה סַנְוֵרִים

מֵרַחֲשֵׁי הַחֶמְדָּה, מִשִּׁפְעַת הָאוֹרִים.

וַתָּסֹב וַתָּחֹג שִׁכּוֹרָה וּסְמוּיָה

וְשׁוֹבְבֵי הַזֹּהַר חִישׁ-קַל יִרְדְּפוּהָ.

וַיִּקָּר צִיץ-שׁוֹדֵד וּלְבָבוֹ פָּתוּחַ

וַתִּפֹּל אֶל תּוֹכוֹ, כִּי עָיְפָה לָנוּחַ

וַתֹּאמֶר: “אַךְ לֶב-הוּא!” וַתָּחֶל לִמְצוֹתוֹ

וַתִּשְׂבַּע מֵרֵיחוֹ וַתִּרְוֶה מִכּוֹסוֹ.

וּכְשָׂבְעָהּ – וַתִּזְכֹּר מְעוּף תַּעֲנוּגֶיהָ…

אַךְ צָפַד לֵב טוֹרְפָהּ וְנִסְתַּם עָלֶיהָ…

---

הָאַלּוֹן

מאת

יעקב לרנר

מִיָּמִים קַדְמוֹנִים וּרְחוֹקִים,

רַק שֶׁמֶשׁ מִמָּרוֹם רָאָתַם,

הִתְנַשֵּׂא מִטַּבּוּר הַמִּישׁוֹר

הָאַלּוֹן, עֲנָק-הָאִילָנוֹת

וַיִּגְאֶה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם…

הוּא שִׂגְשֵׂג וַיִּבֹּל חֲלִיפוֹת

וַיִּשְׁזֹר מִיָּמִים יָמִימָה

פְּתִיל חַיָּיו הַגְּדוֹלִים וּטְמִירִים

וְאִישׁ לֹא הִשְׁגִּיחַ, לֹא הִרְגִּישׁ…

בָּאָבִיב, בָּאָבִיב עֵת שָׁבוּ

הַחֲסִידוֹת הַצְּחֹרוֹת לִכְפָרִי

לְקוֹמֵם הֲרִיסוֹת קִנֵיהֶן

עַל גַּגֵּי-הַגְּרָנוֹת הַדְּחוּיִים;

עֵת הִפְשִׁיר הַשֶּׁלֶג הֶעָכוּר

וַיָּצֶף אֶת שַׁדְמוֹת הָאָחוּ

וּפַלָּח כְּבָר יָצָא מֵרִבְצוֹ

בִּגְנִיחָה שֶׁל כֹּבֶד וְעַצְלוּת

לְתַקֵּן מַכְשִׁירֵי אַדְמָתוֹ:

מַחֲרַשְׁתּוֹ וְאֵתוֹ וּקְרוֹנוֹ –

אָז יֵעוֹר הָאֵיתָן מִשְּׁנָתוֹ

וְגִחוּךְ רַב חֶסֶד עַל פָּנָיו,

מִסְתַּכֵּל לִצְדָדִין וְתוֹהֶה:

הַאֻמְנָם כֹּה הַרְבֵּה יָשַׁנְתִּי?

וְתוֹךְ-כְּדֵי-תְּמִיהָה הוּא מַקְשִׁיב

קוֹל תְּרוּעַת צִפֳּרִים חֲדָשָׁה –

וְזָכַר כִּי בָּא כְּבָר הָאָבִיב

וְהִתְחִיל מְחַדֵּשׁ נְעוּרָיו…

גרודנה

---

עַל שְׂפַת הַיָּם

מאת

יעקב לרנר

פַּאֲתֵי שַׁחַק עַל כָּל מוֹקְדָן

מִדֵּי עֶרֶב אֲנִי פוֹקְדָן –

כְּשֶׁטּוֹבְלוֹת טְבִילַת-סוֹף;

נֶּחֱרָשׁ יָם תַּלְמֵי רַצִּים

וְעִם דִּמְדּוּמִים הֵם מִתְנַצִּים,

וְנֹגַהּ-נֶגְדָּם – חֲזֵה חֹף!…

אָז נוֹשֵׂאת נוֹשֵׂאת כָּל רַעֲמַת גָּל

לִי רָז הָרַחַב, רָז הָעָל, –

אַךְ תְּנֻפַּץ וַאֲצוּדֵהוּ…

וּבָלַע גַּל אָחִיו, קוֹלְטוֹ, תּוֹקְעוֹ,

וְגִלְגֵּל כָּל גַּל סוֹד צְחוֹקוֹ,

וּפָקַע בִּצְחוֹק וְלֹא יְגַלֵּהוּ…

וְיֵשׁ, סַהַר מָלֵא, שׁוּר, תּוֹהֶה עוֹד

וִינַס עַל כָּרְחוֹ גַּלּוֹת סוֹד –

וַיְרַטֵּשׁ תְּהוֹמוֹת-אֵל;

וְנִלְכַּד כֻּלּוֹ בִּשְׁחִיתוֹתָן,

וַתְּהִי גַּם נַפְשִׁי אָז אֲחוֹתָן –

צָפַן סוֹד כֻּלָּנוּ הַלֵּיל, הַלֵּיל…

ברדינסק, יולי, ה’תרע"ז

---

(וְאַתֶּם נְקוּבֵי אָדָם)

מאת

יעקב לרנר

וְאַתֶּם נְקוּבֵי אָדָם,

שְׁמָעוּנִי, אָמְנָם, וּדְעוּ,

לִנְחֻשְׁתֵּיכֶם הִגַּשְׁתֻּנִי

וָאֶחְסַר חָסֹר הָאֱיָל הַהוּא:

בִּמְחִי-יַד אֶחָד

פְּנֵי הַלּוֹט הֲנִיפוֹ,

וּבְעֶצֶם סַעֲרַת מִשְׂחָקִי

עַל פְּנֵיכֶם הַצְלִיפוֹ…

אוֹ אָז אֶתֹּץ מִזְבְּחִי,

וְעַל אֲבָנָיו וְאִשּׁוֹ אֲגוֹלֵל;

וְתִצַּת – שְׁמָעוּ – בְּסִבְכֵי

כָּל כְּזַבְכֶם הַהוֹלֵל,

וְכָל חֻצְפַּת עֶרְיַתְכֶם

תִּזְדַעֲזַע בַּהֶרֶס,

וְנֻפְּצָה גַם יַחַד

כִּמְכִתַּת הַחֶרֶשׂ…

וְרָאֹה רְאִיתֶם אָז, אוּלַי:

זִק שָׁמוּר לְעֵינִי,

וִיכָלְתֶּם אָז לַכִּיר,

מַה-זִיעַ בִּי יְפַעֲמֵנִי…

זֹה עֵינִי זֹה זִקָּהּ,

עַל נַפְשִׁי פִרְכּוּסָהּ,

יֵשׁ, נַפְשִׁי, חַי ה',

עִמָּדִי כְּמוּסָה…

---

(אָחִי!... וּבִרְתַח כָּל מוֹקְדֵי הַהֲוָיָה)

מאת

יעקב לרנר

אָחִי!… וּבִרְתַח כָּל מוֹקְדֵי הַהֲוָיָה,

זֹה פִנַּת לִבִּי הִצָּלְתִּי,

וַיְהִי לִי מַחְבֵאָהּ מְשׂוֹשׂ תִּקְוָה חַיָּה

וְנִגְאָלְתִּי…

כִּי קָרָא ה' אֶל חָרְבַּן עוֹלָם מָלֵא

וְאֶל שִׁירַת תְּהוֹמִי;

וַיֹּאמֶר אֵלַי: מִמְּקוֹם יֶשְׁךָ, בְּנִי, הִגָּלֵה,

– נִשְׁבַּעְתִּי בְיוֹמִי…

בְּיוֹמִי הַגָּדוֹל, הַנּוֹרָא, וּבְאֵלֶּה מְרֹרוֹת

לְבָבְךָ הֶחָי;

יֵשׁ שָׂכָר לָרָצוֹן טִפְּחוּהוּ הַדּוֹרוֹת,

נְאֻם אֲדֹנָי…

יקטרינוסלב, אבגוסט, ה’תרע"ז

---

(כִּי נוֹלַד לוֹ שִׁירִי)

מאת

יעקב לרנר

כִּי נוֹלַד לוֹ שִׁירִי

בֵּין עוֹלָם לְעוֹלָם,

עִם טִשְׁטוּשׁ הַתְּחוּמִים;

וַיַּמְתֵּק אָז סוֹד

עִם שְׁכִינַת בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,

וַיָּשַׁר עַל דִּמְדּוּמִים…

וַיְהִי לוֹ, כֵּן דְּעָה,

שְׁנֵי עוֹלְמוֹת צְלִילִים,

עוֹלָם עַל צְלִילֵיהוּ;

וַיֹּאבֶה שִׁיר לִבִּי

גַּם שְׁנֵיהֶם חֲשׂוֹף;

הַתְּבִינֵהוּ?…

יקטרינוסלב, 25 אוקטובר, 1917.

---

(אַשְׁרֵיכֶם שׁוֹזְרֵי אוּר אֶשְׁכֶם בַּחֲרוּז)

מאת

יעקב לרנר

אַשְׁרֵיכֶם שׁוֹזְרֵי אוּר אֶשְׁכֶם בַּחֲרוּז

וּמוֹצֵאת בּוֹ מַחְאַת לִבְּכֶם תִּקּוּנָהּ;

וְאַךְ זָכְתָה בוֹ, מִתְיַחֲדָה וּמֵתָה,

וְשָׁבָה חַיַּתְכֶם לְתִפְלָתָהּ חֲנוּנָה…

וְעַל עֶלְבּוֹן אַתֶּם שָׂחִים, – וּבְזִקּוֹת בִּעַרְתֶּם,

יֶדְכֶם – אֲמַרְתֶּם – מְרוֹם עֻזּוֹ חָשָׂפָה;

וַאֲנִי – הוּקַד יְקוֹד עוֹלָמִי, לֹא אֲצַוּוֹ לַדּוֹר

זֹאת תּוֹרַת הַנֶּפֶשׁ עַל עֶלְבּוֹנָהּ נִשְׂרָפָה…

וְכֹה אָמַר ה' אֵלַי: הָלֹךְ וְקָרָאתָ,

וְלֹא תוּכַל – קְשׁוֹר אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתָּהּ

                  הַתְּהוֹם,

וְאָמַרְתָּ: כָּכָה אֶשְׁקַע, מֻכֵּה אֱלֹהִים,

                  וְלֹא אָקוּם;

וְשָׁקְעוּ עַל חֲלוֹם שִׁפְלָן תַּחְתִּיּוֹת,

                  וְגָבַהּ הָרֹם…

יקטרינוסלב, שבט, ה’תרע"ז.

---

(תַּמָּתִי! בְּלִבִּי מַעְיָן נָבַע)

מאת

יעקב לרנר

תַּמָּתִי! בְּלִבִּי מַעְיָן נָבַע, נָבַע מַעְיָן,

תִּשְׁאָלִינִי: דְּרָכָיו אַיָּן?

עַל מִפְרָצָיו אֶשְׁכֹּן עָנִי,

נוֹטֵר מַעְיָנִי…

הַיָּפָה! וְיֵשׁ וּפַחָז גַּל בּוֹ, עִבֵּט אָרְחֵהוּ;

סִלְחִי! לִי מַעְיָנִי! אֲנִי אֲעַרְבֵהוּ…

כִּי עַל כֵּן נָתִיב אֵלָיו רַק תֵּדַע עֵינִי,

וְאֵין שֵׁנִי, וְאֵין שֵׁנִי…

יקטרינוסלב, יוני, 1917.

---

(קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ...)

מאת

יעקב לרנר

קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ… קוּמוּ לֵצֵי-כֹהֵן!

קוּמוּ קְחוּ קִלְשׁוֹנוֹת – עֵת לַעֲשׂוֹת עָתָּה:

פָּעַר פִּיו הַמֹּלֶךְ, הֵקִיא רִיר לֶהָבָיו

חָשַׂף רִבְבוֹת לָשׁוֹן, לֵאמֹר: הָבוּ זְבָחִים!

קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ… מַהֲרוּ לֵצֵי-כֹהֵן!

הִנֵּה הִנּוֹ מָלְכְּכֶם – סַעֲרוּ דַהֲרוּ אֵלָיו!

פַּעֲרוּ פֶּה וְגָרוֹן, צְקוּ בוֹ צְמָא פִגּוּלְכֶם!

תִּקְעוּ הַקִּלְשׁוֹנוֹת עַד מַעֲמַקֵּי בִטְנוֹ;

עַרְעֲרוּ כָל קְרָבָיו, חִצְבוּ תְּשׁוּאוֹת רֶשֶׁף;

סַכְסְכוּ אִישׁ בְּאָחִיו אֶלֶף אַלְפֵי שְׂרָפָיו

חוֹלְלוּ חִרְחוּר לוֹעוֹת, קְרָב מְלַחֲכִים אַכְזָר!

צַחֲקוּ צְחוֹק, וְכַרְכֵּר סְבִיב הֲרַת הַלְּהָטִים:

צַחֲקוּ צְחוֹק וְזָרֹק הָרֵי הַרְרֵי זְבָחִים –

אָרוּר לֵץ לֹא יָחֹג אִתְּכֶם חַג הַשְּׂרֵפָה!…

קוּמוּ בְּנוּ לַמֹּלֶךְ, בְּנוּ לוֹ בָּמוֹת-תֹּפֶת;

הַרְבּוּ מִזְבְּחוֹתָיו בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת-אֶרֶץ;

זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק, צִדְקַת כָּל שִׁקְרֵיכֶם;

נַסְּכוּ יֵין זְנוּנֵיכֶם, שִׁירוּ שִׁיר פִגּוּלְכֶם…

הַבְהֲבוּ זִבְחֵיכֶם עַד עֲלוֹת הַגָּעַשׁ

עַד יְטֻמְטַם עוֹלָם בַּעֲתַר הָרֵיחַ,

עַד אָמַר הַמַּשְׁחִית: רַב! שָׂבַעְתִּי עוֹלוֹת

הֹלּוּ, הֹלּוּ, הוֹלְלִים – עֵת הִלּוּלִים עָתָּה!

פִּתְחוּ מְחוֹל הַקְּדֻשָּׁה, דַּהֲרוּ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ

סַחֲפוּ הַמַּעְגָּלָה כָל בֶּן-מוּם וּמָשְׁחָת

גִבֵּן, כָּתוּת, מָעוּךְ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ

מִי לוֹ רֶגֶל יִדְהָר, גָּרוֹן – וְיָרִיעַ

אוֹי לַדּוֹר יִסָּחֵף אֶל מְחוֹל קְדֻשַּׁתְכֶם

וַהֲלוּם שִׁגָּעוֹן יִדְהַר: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ…

רַעֲמוּ, תּוֹתְחֵי-מָגוֹר, רַעֲמוּ עַד לַשְּׁחָקִים

עִם גִלְגּוּלֵי קוֹלוֹת נִגְלֹש אֶל הַתֹּפֶת

נֹאבַד עִם הָרַעַם, אוּלַי יֵקַל אָבְדָן

נִגְלֹש נָא כֻּלָּנוּ, אַל יִשָּׁאֵר זֵכֶר

פֶּן יְהִי לְהַשְׁחִית דוֹר יִוָּלֵד מָחָר

כְּהִשָּׁחֵת עוֹלָם אַחֲרֵי מֵי הַמַּבּוּל.

---

לַמְנַצֵּחַ עַל הַדְּמָמָה...

מאת

יעקב לרנר

א

לַמְנַצֵּחַ עַל הַדְּמָמָה

שִׁיר אַל-נֹגַהּ שִׁירַת-אָמֶשׁ:

כָּל הַתֵּבֵל – הַס! נִרְדָּמָה

זְנוּחַת-אֵל וּזְנוּחַת-שָׁמֶשׁ.

וְלֹא תֵדַע מִי הִדִּיחָהּ

לְמַשֻּׂאַת בּוֹר תַּחְתִּיָּה,

מִי זֶה עָטָהּ שְׁחוֹר תַּכְרִיכָהּ

וַיַּשְׁקֶנָּה סַם הַנְּשִׁיָּה.

נִמַּח כָּלִיל רוּם הַשְּׁחָקִים

מִמְּרַאֲשׁוֹתֵי אֶרֶץ רַבָּה…

שׁוּר! עֲטַלֵּף-לֵיל עֲנָקִים

פָּרַשׂ כְּנָפָיו, שָׂשׂ עַל גַּבָּהּ.

ב

הִנְנִי, הִנְנִי שַׂר הַמְּזִמָּה…

הַס! מָה רָעַד שָׁם בָּאָרֶץ;

שֶׁמָּא אֶנְקַת-אוֹב שֶׁל רִמָּה,

שֶׁמָּא אִוּוּי זָז בְּשָׁרֶץ?

אוֹ לְכוֹכָב מֵאַשְׁמַנִּים

שֶׁמָּא תַעֲרֹג נֶפֶשׁ סְמוּיָה…

אוֹ יְצוּרִים קְטַנֵי-קְטַנִּים

שְׁרִיצַת לֵב וָלֵב לִי גְלוּיָה.

וּבְאֶזְרוֹעִי זֵין בַּרְזִלִּי:

קְשִׁי הַדְּמָמָה הָעִוֶּרֶת –

שָׁוְא תְּצַפּוּ, יִרְאֵי צִלִּי,

לַכֹּכָבִים וְלַחֶרֶס.

ג

פִּי הַתְּהוֹם וּשְׂשׂוֹן הַשַּׁחַת

חִתַּת-עַד לְגֵיא אֲדָמָה,

אַךְ עָרִיצָה וְנִצַּחַת

הִיא מִשְּׁנֵיהֶם רַק הַדְּמָמָה.

חִידַת בַּרְזֶל תּוֹכָהּ גְּנוּזָה

אָז מֵאָז הַחֹשֶךְ נִבְרָא

תַּחַת מֻטּוֹת כַּנְפֵי עֻזָּהּ

כָּל הַתֵּבֵל מָצְאָה קִבְרָהּ

עִוְּרָה-חֵרְשָׁה, זְדוֹנָה-תְּמִימָה

בֵּין הַנְּצָחִים הִיא רוֹבֶצֶת

עַל הָאָרֶץ הַמַּשְׁמִימָה

זוֹמְמָה נֶצַח דְּבַר תִּפְלֶצֶת.

מַה שֶּׁיִּהְיֶה, מַה שֶּׁהָיָה –

הַכֹּל, הַכֹּל הִיא מְבַלָּה;

גַּם הַשַּׁחַק, זְבוּל הֲוָיָה,

נָם עַד עוֹלָם תּוֹךְ עַרְפַּלָּהּ.

ד

שְׁלִי, הַדְּמָמָה קְשַׁת-הַחִידוֹת,

שְׁלִי וְשִׁזְרִי רִשְׁתֵּךְ-זְמָמִים;

טְוִי לָעֵרִים שְׁכֹל וּבְדִידוּת.

שְׁנָת מְעִיקָה לַנִּרְדָּמִים.

לַיְלָה, לַיְלָה מִמֶּרְחַקִּים

שֶׁפִי אֶדְאֶה עַל קִפְאוֹנֵךְ

שֶׁפִי אֶצְחַק צְחוֹק מַחְשַׁכִּים

אֶל עַרְפִלֵּךְ, בָּבַת עֵינֵךְ.

אַכֵּךְ שֶׁבַע בַּסַּנְוֵרִים

שֶׁבַע אַקְשֶׁה זְדוֹן תֻּמָּתֵךְ.

אַעֲטֵךְ גּוּשֵׁי רָזִים שְׁחוֹרִים,

אַגְבִּיר, אַכְבִּיד קְשִׁי חִידָתֵךְ.

אַטֶּה אָזְנִי אֶל הַבִּצָּה

בָּהּ נֶעֶרְמוּ זוֹחֲלֵי עוֹלָם

פֶּן יִשָּׁמַע פִּרְפּוּר, שְׁרִיצָה,

פֶּן אָזִינָה גְּנִיחַת קוֹלָם.

וְהִרְבַּצְתִּי מָרָה שְׁחוֹרָה

עַל הָאָרֶץ וְהַשְּׁחָקִים,

מִלִּגְיוֹנוֹת כּוֹכְבֵי-אוֹרָה

עַד הַלְּטָאָה בָעֲמָקִים.

ה

הִנְנִי, הִנְנִי שַׂר-הָאֶמֶשׁ,

צְחוֹק-הַשְּׁאוֹל וּדְמָמָה אִתִּי.

שָׂטֹם אֶשְׂטֹם אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

עַד אַל-נֹגַהּ יִנּוֹן חִתִּי!

בְּרִית כָּרַתִּי אֶת הַצְּלָלִים:

רַקְּדוּ, שִׂישׂוּ בְדוּמִיָּה;

רִדְפוּ תָמִיד אֶת הַנְּבָלִים,

חַקּוּ צְחוֹק וְחַקּוּ בְכִיָּה!

כָּל הַעֲוָיָה, כָּל זַעֲזוּעַ,

פִּרְפּוּר קַל שֶׁל לֵב וּנְשָׁמָה

תִּפְשׂוּ מַהֵר וְרַשְּׁמוּהוּ –

רַק בִּדְמָמָה רַק בִּדְמָמָה!…

– – – – – – – – – –

---

קטעי פולסיה

מאת

יעקב לרנר

שׁוּב זִכְרוֹנְךָ בָּא לְפָנַי,

שׁוּב אֶל חֵיקְךָ לִבִּי הוֹמֶה;

שָׂא בִרְכָתִי, נוֹף מוֹלְדוֹתַי,

שְׂפוּן פּוֹלֶסְיָה, בְּרוּךְ הַגֹּמֶא!

מִן הַמֵּצַר אֶזְכָּרֶךָ

מֵאֲבַק מֵתִים וַהֲמוֹנָם;

רַבַּת רַבַּת שָׂבְעָה נַפְשִׁי

תְּשׁוּאוֹת הֶבְלָם וְחֶפְזוֹנָם.

תְּכֵלֶת חַיַּי אִבֵּי תִקְוָה

בַּעֲשַׁן הָעִיר קָמֵלוּ;

בְּמֶרְקַחְתָּהּ בָּטְלוּ יָמָי

וְלֹא נוֹדַע כִּי בָטֵלוּ.

שָׂא נָא שְׁלוֹמִי, נוֹף הַשָּׁלוֹם,

קְשֹׁב מִמֶּרְחָק דְּוַי כְּמִיהָתִי

מִן הָאֵזוֹב עַד הָאַלֹּון

חוֹן אֲחוֹנֵן בְּדִמְעָתִי

בָּרוּךְ יִהְיֶה סוּף יְאֹרְךָ…

– – – – – – – –

---

בְּעַרְבוֹת פּוֹלֶסְיָה

מאת

יעקב לרנר

פתיחה

מֵחַשְׁרַת עֲרָפֶל בָּהּ נִגְנַז עֲבָרִי,

כְּבַת-קוֹל עֲמוּמָה מֵאֶרֶץ נָכְרִיָּה,

אַט יוֹצֵא וְעוֹלֶה זִכְרוֹנוֹ שֶׁל כְּפָרִי,

קֵן נִשְׁכָּח וְנֶאֱלָם בְּיַעֲרֵי נְשִׁיָּה.

וּסְמָלִים וְאָדָם שֶׁסְּחָפוּם עִדָּנִים,

וְיָמִים מַחֲרִישִׁים כְּעֵדֶר הַצְּלָלִים,

יָגִיחוּ מֵאֹפֶל מְטֻשְׁטְשֵׁי פָנִים

וּכְאִלְּמִים וְחֵרְשִׁים לֹא יִשְׂחֲקוּ: שָׁלוֹם!

הָהּ! דַּלָה וּדְמוּמָה יְרִיעַת אֲבִיבִי:

לֹא הוּשַׁר עַל עַרְשִׂי עַל גְּדִיָּה וּשְׁקֵדִים;

לֹא טִפְּחוּ, לֹא שִׁדְּלוּ, לֹא שָׂמְחוּ אֶל נִיבִי –

לְבָדָד פִּרְפַּרְתִּי פִּרְפּוּרַי הַחֲרֵדִים.

אֵם שְׁכוּלָה מָצָאתִי בְעֶצֶם אַנְחָתָהּ,

שֶׁהִשָּׁהּ מַכְאוֹבָהּ שְׂחוֹק רָצוֹן לָנֶצַח;

אָב קוֹדֵר מִיָּגוֹן וְלִקּוּי פַּרְנָסָה

וְצִדוּק-דִּין מַחֲשֶׁה בִקְמָטָיו עַל מֶצַח…

וְשָׂבָה, דְּמוּת-מָוֶת, שֶׁרָעַד סַנְטֵרָהּ,

מִתְלַבְּטָה וּמְשִׂיחָה עִם עַצְמָהּ בַּפִּנָּה;

וְיֵשׁ – בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה נֵעוֹרָה

וַתַּצְנַע לְבֹש הַתַּכְרִיכִים הֵכִינָה.

אֶת דִּמְדּוּם בֵּיתֵנוּ קוֹל נַעַר לֹא חִיָּה

הַיַּלְדָּה הַזְּעִירָה, מַחְלָפָה לָהּ צְנוּמָה,

מַצְנִיעָה לָשֶׁבֶת כְּיוֹנַת דּוּמִיָּה

מְעוּטַת מִיץ חַיִּים וִיבֵשָׁה-עֲגוּמָה.

הַבְּכִירָה בַּחֲרִיצוּת רְגוּזָה עוֹסֶקֶת:

מוֹזֶגֶת לַ“גּוֹיִם” מְשׂוּרוֹת שְׂרָף-יַיִן

מַטְלִיאָה וּמְנַקָּה אַף כִּירָה מַסֶּקֶת –

וְאוֹי לְמַפְגִּיעָהּ – לֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין!…

אָח הָיָה – עוֹד אֶזְכֹּר מַגָּפָיו הַמְּאוּסִים…

כָּל שְׁמוֹת הַפַּלָּחִים לוֹ הָיוּ נְהִירִים –

וַיֵּדַע אַךְ תְּנוּמוֹת וְאָכֹל בֻּלְבּוּסִים

וְעָרֹך לְמִינִים אֶת זִיפֵי-הַחֲזִירִים.

וּמְלַמְּדִי יִגְּעַנִי בְּעִבְרִית “אָץ קוֹצֵץ”

וּמַהְפַּךְ וּפַשְׁטָא הִרְנִינוּ יַלְדוּתִי.

וּכְצֵאתִי הַחוּצָה – כָּל שֶׁקֶץ הִתְלוֹצֵץ

מִגְּדִילַי, פְּאוֹתַי וְסֶרַח-כְּנַף-סוּתִי…

וּבְכָל זֹאת חָרַדְתִּי בְּשָׂשׂוֹן לִקְרָאתֵךְ,

עֲדַת צִלְלֵי עָבָר וְסִמְלֵי הַשְּׁתִיקָה:

גַּל צִנַּת-מֶרְחַקִּים אֶל קִרְבִּי יִמָּסֵךְ –

וְנָפְלָה זֹה אֶבֶן-הַשִּׁעְמוּם הַמְּעִיקָה.

וְאֵי מִזֶּה עֶצֶב שֶׁל תְּפִלַּת דּוּמִיָּה

יְגֻנַּב אֶל נַפְשִׁי כְּחֶמְלָה עֲגוּמָה;

יְזַכְּכָהּ, יְרַכְּכָהּ, יַרְנִינָהּ, יַדְמִיעָהּ,

וְאֶת מַכְאוֹב גַּעְגּוּעַי יְדוֹבֵב מִתְּנוּמָה…

*

בְּקַצְוֵי פּוֹלֶסְיָה הַקְּדוּמָה,

מַמְלֶכֶת יְשִׁישֵׁי הַיְּעָרִים

בְּפִנָּה זְעוּפָה וּזְנוּחָה,

בֵּין “גּוֹיִם”-פַּלָּחִים זְעוּמִים –

אֶת שַׁחַר יַלְדוּתִי הֶאֱבָדְתִּי.

שָׁם שָׁחֲחוּ לָאָרֶץ אֹהָלִים,

אֲבוּדִים הָאֶחָד מֵחֲבֵרוֹ

וּשְׁזוּפֵי סַגְרִירִים וָשָׁמֶשׁ,

וַיִּבְכּוּ לְעִתּוֹת בַּסְּתָוִים

וַיְחַיְּכוּ נִכְלָמִים בַּקַּיִץ

וְדוּמָם בַּחֹרֶף יֶעְגָּמוּ.

עַל סְבִיבָם יִשְׂתָּרַע הַמִּישׁוֹר,

הַגָּזוּר בְּרֶשֶׁת מְצָרִים

לְשָׂדוֹת מְשֻׁבְּצֵי עְרוּגוֹת;

וּלְאַפְסָיו – מִסְגֶּרֶת הָאַחִים

הַשְּׁקוּיִים וּשְׁטוּפֵי-הַגֹּמֶא

שֶׁתֻּכּוּ לְרַגְלֵי הַיָּעַר.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר פָּרְצוּ אֶל גְּבוּלָיו

וַיִּהְיוּ לְרַחֲבֵי עֲרָבוֹת

מִשְׁתָּאוֹת, נִרְדָּמוֹת וְחוֹלְמוֹת.

וְיוּבַל מֵי-מְנוּחוֹת עֲקַלְקַל

וְחָבוּי בַּחֲרוּלֵי שְׁנֵי חוֹפָיו

כְּעוֹלָל בִּיצוּעַ-חִתּוּלָיו

שָׁם יִזְרֹם, לֹא נוֹדַע מֵהֵיכָן

בְּהֶגֶה אֵין פּוֹסֵק וְשַׁאֲנָן,

כְּזוֹכֵר נִשְׁכָּחוֹת מִבְּרֵאשִׁית

וּכְרוֹקֵם אַגָּדָה לְנַפְשׁוֹ, –

וַיֹּאבַד בֵּין סִבְכֵי עֲרָבוֹת

בִּמְקוֹם הָעֲלוּקוֹת תִּדְגֶּינָה

וּבְנוֹת הַצְּפַרְדֵּעַ הַדְּשֵׁנוֹת

תִּפְצַחְנָה שִׁיר-בְּדִילָן בִּשְׁקִידָה

לַשְׁמִיעַ בַּחֲלַל כָּל הַמִּישׁוֹר

– – – – – – – –

---

גלגלי שבתון

מאת

יעקב לרנר

גלגלי שבתון

מאת

יעקב לרנר

---

תַּחֲנוּן

מאת

יעקב לרנר

נְהִי דוּמִיָּה לִי

וּכְאֵב שֶׁנֶּאֱלַם דֹּם;

לֹא יוּכַל תַּנּוֹת פִּי,

וְעֵינִי – הַס מִזְּרֹם!

כִּי חָדְלוּ שׁוֹמְעֵי בְכִי

וְטַח כָּל לֵב מֵרְחֹם.

שְׁעוּ – וְאֶהְיֶה גֵר,

וְאֵתַע לִי כָעָב,

בְּאֵין כָּל אָח וּשְׁאֵר,

בְּאֵין בֵּית אֵם וָאָב

וּבְאֵין לִנְתִיבִי נֵר

בְּאֶרֶץ שְׁכוֹל וּסְתָו.

סָלַחְתִּי עִוּוּת-דִּין:

לֹא אֶזְעַק עוֹד וּקְבֹל

עַל חִזְקֵי-לֵב מִבִּין

וְקִצְרֵי-יָד מִגְּאֹל…

יְיָ, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל

הַכְּאֵב שֶׁהֶחְבִּיא קוֹל!

---

לְאַט לְאַט, הָעֵת

מאת

יעקב לרנר

לְאַט לְאַט, הָעֵת…

לֹא אוּכַל רְדֹף, אֵין אוֹן.

לַשָּׁוְא תְּמוֹל-יוֹם לִי מֵת;

גַם מָחָר מַה יִּסְכּוֹן?

לֹא אוּכַל בּוֹא וָצֵאת –

אֲנִי מִחוּץ לַסְּאוֹן…

סַבּוּנִי דְרוֹר וָזִיו

וּשְׂשׂוֹן כָּל-חַי וּמְתִים;

כָּל חַי דְּבַר-מָה בְּפִיו:

וַאֲנִי – לֹא-תִיר לֹא-נִים

אֲנִי – אֵין קוֹל, אֵין נִיב

גַּם דְּוָי וּנְהִי בִּפְנִים…

שְׁעוּ – וְאֶהְיֶה גֵר,

וְאֵתַע לִי כָעָב;

בְּאֵין כָּל אָח וּשְׁאֵר,

בְּאֵין בֵּית אֵם וָאָב,

וּבְאֵין לִנְתִיבִי נֵר –

בְּאֶרֶץ שְׁכוֹל וּסְתָו.

---

מִדֵּי שַׁבָּת, מִדֵּי חֹדֶש

מאת

יעקב לרנר

מִדֵּי שַׁבָּת, מִדֵּי חֹדֶשׁ

אֶשְׁפֹּךְ נַפְשִׁי בָדָד, דֹּם;

יֶשׁ-לִי, אַךְ לִי לְבַד בֵּית-קֹדֶשׁ –

לֹא תָבֹא רֶגֶל זָר הֲלוֹם.

לִבִּי לִבִּי הוּא עַמּוּדִי,

לֹא רָאַתְהוּ עַיִן עוֹד;

אַהֲבָתִי הִיא נֵר-תְּמִידִי,

תִּבְעַר לָעַד כְּאֵשׁ-יְקוֹד.

אֲנִי הַחַזָּן, וְצָרוֹתָי

שָׁרוֹת-עוֹזְרוֹת לִי בַצָּר;

קִינִים, אֵבֶל הֵם שִׁירוֹתָי –

זֶמֶר עַלִּיז זָר לִי, זָר.

שָׁם הַתִּקְוָה לִי מַקְרִיאָה

גַּם בְּאֵין לָהּ קוֹל וָנִיב;

אֶשְׁמַע אוֹתָהּ דֹּם בּוֹכִיָּה

וּדְמָעוֹת תּוֹפְפוֹת לָהּ תִּיף-תִּיף…

– – – – – – – – – –

(זמר עממי מתוך המחזה “שולמית” מאת א. גולדפאדן)

---

הטחנה

מאת

יעקב לרנר

א

יֵשׁ בִּכְפָרִי אָחוּ יָרֹק,

וּבָאָחוּ שׁוֹטְפָה בְּרֵכָה,

וּבִנְהִימָה דַקָּה-דַקָּה

יוֹם וָלָיְלָה הִיא קוֹלֵחָה.

וּבְמֵימֶיהָ, מֵי-הַבְּדֹלַח,

טוֹבְלָה שֶׁמֶשׁ צְחוֹק-קַרְנֶיהָ;

שָׁמָּה תִּשְׁכֹּן הַצְּפַרְדֵּעַ,

הַמְנַצַּחַת בִּקְבַקֶּיהָ.

וְרֹאשָׁנִים קְטַנִּים קְטַנִּים,

רַכֵּי-זָנָב, קַלִּים, פְּזִיזִים

אָצִים רָצִים כְּנֻפְיוֹת כְּנֻפְיוֹת

בֵּין גַּלֶּיהָ הָעַלִּיזִים.

ב

טוּר צַפְצָפוֹת גָּדֵל שָׁמָּה

עַל הַבְּרֵכָה, עַל הַשָּׂפָה,

וּקְלִפָּתָן הַיְרַקְרַקָּה

לַחֲלִילִים יָפָה, יָפָה.

רַכּוֹת, יָפוֹת הַצַּפְצָפוֹת;

זְקֵנָה, צְחִיחָה רַק הָאַחַת:

גִּזְעָהּ חָלוּל וְצַמַּרְתָּהּ

כֻּלָּהּ שְׁחוֹרָה וְקֵרַחַת.

וְלָאִילָן נוֹף מְדֻלְדָּל:

הָלַם אוֹתוֹ בְּרַק שָׁמָיִם –

וַיִּתְנוֹדֵד מִן הַגֶּזַע,

וַיִּנָּעֵץ אֶל הַמָּיִם.

וּמֵאָז זֶה רַבּוֹת שָׁנִים,

לַגַּלִּילִים הִנּוֹ שָׂטָן:

פֹּה יִתְעַכְּבוּ קָט – וּפִתְאֹם

פּוֹרְצִים נוֹפְלִים – אֶשֶׁד קָטָן.

ג

פֹּה שׁוֹבַבְתִּי יוֹם בְּיוֹמוֹ,

פֹּה רָחַצְתִּי, שְׂחוֹת לָמַדְתִּי;

פֹּה לִצְלוֹחִית זַכָּה, שְׁקוּפָה,

רֹב רֹאשָׁנִים קְטַנִּים צַדְתִּי.

פֹּה קָטַפְתִּי צִיצֵי אָחוּ,

צִיצִים כְּחֻלִּים, כְּתֻמִּים, וְרֻדִּים…

כָּכָה הָיָה יוֹם בְּיוֹמוֹ,

כְּכַלוֹתִי הַלִּמּוּדִים.

ד

אַךְ בִּרְבוֹת יְמֵי הַקַּיִץ

הָיָה הַכֹּל לִי לְזָרָא:

"לַעֲזָאזֵל הַתַּעֲלוּלִים! –

טַחֲנַת-מַיִם פֹּה אֲקָרֶה!

טַחֲנַת-מַיִם כִּדְבָעֵי:

עַל מְצוּקֵי-עֹז וּגְשָׁרִים;

עַל יְרֵכָהּ אֶתְלֶה גַלְגַּל

מוּל הַגַּלִּים הַנִּמְהָרִים".

וּמֵאָז הִתְחַלְתִּי עָמֵל:

סְחֹב וּצְבֹר עַל חוֹף הַתְּעָלָה

כְּלוֹנְסוֹת, וָוִים, שִׁבְרֵי-תֵּבוֹת,

אוֹפַן שָׁבוּר שֶׁל עֲגָלָה.

ה

הַכֹּל מוּכָן כְּבָר וּמְזֻמָּן,

אַךְ מֵאַיִן יָבוֹא עֵזֶר?

חִישׁ קָפַצְתִּי לְאֶפְרָיְקָה,

בֶּן שְׁכֵנֵנוּ חַיִּים לֵיזֶר.

חַיִּים-לֵיזֶר הוּא “בַּעַל-בַּיִת”.

יֵשׁ-לוֹ הַכֹּל: שְׁנֵי מַשּׂוֹרִים,

פְּצִירוֹת-פִּים וּצְבַת וּרְהִיטְנִי

וּמַכְשִׁירִים עוֹד אֲחֵרִים.

וְ“קַדִּישׁוֹ” הוֹלֵךְ בָּטֵל:

עוֹשֶׂה כָּל הַיּוֹם אַבּוּבִים,

אוֹ עַל סְיָח בֶּן-סוּסָה יִרְכַּב,

אוֹ, מִשִּׁעְמוּם, יָצוּד זְבוּבִים.

רֹאשׁ מְטֻמְטָם לוֹ לַתּוֹרָה:

"זְרֹק קִטְנִיּוֹת אֶל הַחוֹמָה;

צֵא וְדַבֵּר אֶל הָעֵצִים,

אַלֵּף חָכְמָה אֶת הַבְּהֵמָה!"

ו

אֵין לְשַׁעֵר אֶת הַמַּלְקוֹת,

שֶׁהֶעֱנִיקוּ לוֹ רַבּוֹתָיו,

וְהַקְּלָלוֹת וְהַחֲרָמוֹת,

אֲשֶׁר קִבֵּל מֵאֲבוֹתָיו.

מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ,

בּוֹחֲנוֹ אָבִיו בַּפָּרָשָׁה:

"קוּם – לְמָשָׁל – קוּם אֱמָר-לִי:

צַדִּיק הוּא ‘וַיְחִי’ אִם רָשָׁע?"

אוֹ "אַמְרָפֶל מַהוּ, תַּכְשִׁיט –

שׁוֹר-הַבָּר אוֹ זְנַב-לִוְיָתָן?"

אוֹ: "מַדּוּעַ זֶה לְפֶּטְרָא

אֶת הַתּוֹרָה אֵל לֹא נָתָן?"

וְכָהֵנָּה קֻשְׁיוֹת-עָרְמָה…

אַךְ הַ“תַּכְשִׁיט” פּוֹעֵר פִּיהוּ,

לוֹטֵשׁ זוּג מֶבָּטֵי-גֹלֶם,

מַבִּיט נֹכַח פְּנֵי אָבִיהוּ.

עַד שֶׁהוּא מְקַבֵּל עָנְשׁוֹ:

מַכָּה צְלוּלָה וְאַדִּירָה –

אָז יִפָּטֵר אֶל הֶחָצֵר,

יִשְׁכַּח תֵּכֶף אֶת הַסְּטִירָה.

נִשְׁאַר פְרָיְקָה כְּשֶׁהָיָה:

בֵּין “הַשְּׁקָצִים” – קַל וְחָרוּץ;

וּלְרַבּוֹתָיו וּלְאוֹרַיְתָא –

“רֹאשׁ חֲמוֹר” וְ“גֹלֶם קָרוּץ”.

ז

"הוֹי, יַקִּירִי, מֹחַ-זֶפֶת!

(כָּךְ לָחַשְׁתִּי כְּשֶׁבָּאתִי)

קוּם וְנִבְנֶה טַחֲנַת מַיִם, –

אֶת הַחֹמֶר כְּבָר מָצָאתִי".

שָׁמַע פְרָיְקָה – וּכְמוֹ עֵגֶל

שָׂשׂ וַיִּקְפֹּץ אֶל הַסְּכָכָה,

חָטַף מַהֵר הַמַּכְשִׁירִים,

וְלַחוֹף – בְּשָׁעָה מֻצְלָחָה!

ח

רֵאשִׁית חָכְמָה – הַכְּלֻנְסָאוֹת

צְרִיכִים חִדּוּד, הַדֵּק הֵיטֵב:

פְרָיְקָה אוֹחֲזָם בַּאֲלַכְסוֹן,

וְאָנֹכִי חוֹטֵב, חוֹטֵב.

אָז שִׁקַּעְנוּם אֶל הַקַּרְקַע,

הַךְ וְהָלוֹם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת

וַעֲלֵיהֶם רִצְפַּת גֶּשֶׁר

מִן הַתֵּבוֹת מִן הַשְּׁבוּרוֹת,

הוּא הַבָּסִיס. עָלָיו שַׂמְנוּ

אַרְגָּז הָפוּךְ – גּוּף הַטַּחֲנָה –

וּבִירֵכוֹ חוֹר מְפֻלָּשׁ,

גְּלִיל הַגַּלְגַּל בּוֹ עָרַכְנוּ.

וְיָצִיעַ וְסֻלָּמוֹת

הַכֹּל הַכֹּל כַּהֲלָכָה.

עָבְרוּ יָמִים שְׁנַיִם-שְׁלשָׁה –

וַתִּגָּמֵר כָּל הַמְּלָאכָה.

ט

כֻּלּוֹ נָאֶה, כֻּלּוֹ יָאֶה,

זֶה הַבִּנְיָן יִסַּדְנוּהוּ:

בֵּין הַגַּלִּים יַעֲמֹד אֵיתָן

וַעֲרָבִים יְסֻכּוּהוּ.

אַךְ דְּאָגָה אַחַת קְטַנָּה

תַּשְׁבִּית עוֹד מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ:

אֵיךְ לְהָסֵב אֶת הַגַּלְגַּל

זֶה יוֹמַיִם נַחְתֹּר שְׁנֵינוּ.

פְרָיְקָה סוֹבֵר: אוּלַי נִסְתַּם

זֶה הַסֶּכֶר לֹא כַּהֲלָכָה?

אוּלַי מַרְזֵב צָרִיךְ לִבְנוֹת?

אוּלַי – כָּךְ, וְאוּלַי – כָּכָה?

רֹב תִּקּוּנִים, רֹב שִׁנּוּיִים

כְּבָר נַעֲשׂוּ לֹא לְעֵזֶר:

גַּלִּים אָצִים, גַּלִּים רָצִים –

וְהַגַּלְגַּל אֵינוֹ חוֹזֵר…

י

וּבֵינְתַיִם חוֹלֵף קַיִץ,

וְ“הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים”

עִם הַתְּקִיעוֹת וְהַשְּׁבָרִים

כְּבָר מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים.

כְּבָר מְנַעֲרוֹת הַצַּפְצָפוֹת

טַרְפֵּי-אֱלוּל אֶל הַבְּרֵכָה,

וְשַׁיָּרָה שֶׁל זַרְזִירִים

עַל רָאשֵׁנוּ כְּבָר צוֹרֵחָה.

תּוֹהֶה, צוֹפֶה קֵן-הַחֲסִידוֹת

מִן הַגֹּרֶן אֶל הָאָחוּ:

"בָּנַי, בָּנַי! הֵיכָן בָּנַי?

מָתַי יָצְאוּ, אָן הָלָכוּ?"…

וּבַגִּנָּה עָלְתָה קָרְחָה;

נוֹבְלִים פּוֹלִים עַל בַּדֵּיהֶם,

בּוֹלְטִים כְּתֻמֵּי-הַקִּשּׁוּאִים,

קְמֵלִים רוֹבְצִים כְּבָר קִלְחֵיהֶם.

וּבַבֹּקֶר עוֹד בַּחֲלוֹמִי

אַקְשִׁיב זִמְרָה כָּכָה נוּגָה:

אַבָּא יִקְרָא אֶת הַ“סְּלִיחוֹת”,

יִבְכֶּה חֶרֶשׁ בְּלִי-הֲפוּגָה.

וּבַבַּיִת תְּכוּנָה רַבָּה:

תְּפִירָה, כְּבִיסָה, כְּרִיכַת צְרוֹרוֹת

וְרִוּוּחַ כָּרִים, כְּסָתוֹת,

שָׁם בֶּחָצֵר, עַל הַגְּדֵרוֹת.

יא

יֵשׁ בִּכְפָרִי “גּוֹי” – גַּבְרִילָא;

בֶּן-בֵּיתֵנוּ הוּא מִיָּמָיו;

“גּוֹי” מְגֻשָּׁם בִּתְנוּעוֹתָיו,

כְּבֵדוֹת, נִרְפּוֹת הֵן פְּעָמָיו.

אֵין לְפָנָיו צְחוֹק וְלָצוֹן,

שַׁתְקָן הוּא וּזְעוּם עֵינַיִם;

וּכְשֶׁפּוֹעֵר פִּיו לְדַבֵּר –

קוֹלוֹ יוֹצֵא מִמֵּעַיִם.

יָדַע מָה בְּ“הִלְכוֹת שַׁבָּת”:

אֵין, לְמָשָׁל, לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה;

אֵין לְהַסִּיק הַתַּנּוּרִים,

אֵין לְטַלְטֵל אֶת הַמְּנוֹרָה!

מִדֵּי שַׁבָּת יֹאכַל גְּלוּסְקָה –

וּתְהִלָּתָהּ עַל לְשׁוֹנוֹ!

וּבַפֶּסַח הוּא מְגָרֵס

עוּגוֹת-מַצּוֹת לְתַאֲבוֹנוֹ.

יב

גַם בַּחֲצֵרוֹ עַתָּה תְּנוּעָה:

כְּבָר יְתַקֵּן הַכִּרְכָּרָה;

בָּהּ הוּא מוֹבִיל אֶת יְהוּדָיו

מִדֵּי שָׁנָה לָעֲיָרָה.

לוֹ זוּג סוּסִים – שְׁנֵי אֲרָיִים!

כְּבָר לִרְתִימָה הִתְקִין אוֹתָם:

פִּטְּמָם שַׁחַת וַיַּחֲלִיקֵם,

קָשַׁר קְשָׁרִים בְּזַנְבוֹתָם.

תֵּכֶף, תֵּכֶף – וְנָסַעְנוּ

עַל הַכָּרִים, עַל הַצְּרוֹרוֹת,

וִעִמָּנוּ זִמְרַת גַּנִּים

חֹק לַ“פְּרָזִים” הוּא מִדּוֹרוֹת.

יג

"אַךְ הַטַּחֲנָה, – שְׁמַע-נָא, פְרָיְקָה,

אֵיךְ נַפְקִירָהּ פֹּה יְחִידָה?

וְהַשְּׁקָצִים – הֲיַחֲרִישׁוּ?

עוּצָה עֵצָה וְהַגִּידָה."

הִבְהִיל פְרָיְקָה חִישׁ אֶת חְוֶדְקָה

"הוֹי, רְחִימָא, שְׁמַע! הֱיֵה-נָא

שׁוֹמֵר טַחֲנָה זֹה עַד נָשׁוּב!

נָקְבָה שְׂכָרְךָ – וְנִתֵּנָה!"

גֵּרַד חְוֶדְקָה קְצָת אֶת עָרְפּוֹ

חָשַׁב, אַחַר עָנָה: "שְׁמַע-נָא,

אֶפְשִׁי – גִּלְיוֹן נְיָר פַּפְּרוֹסִי

וּמַחוֹרְקָה בַּזְגָּה קְטַנָּה."

הַכֹּל שָׁרִיר כְּבָר וְקַיָּם:

חְוֶדְקָה נִצַּב עַל הַבְּרֵכָה;

וְאָנֹכִי עִם אֶפְרָיְקָה –

אֶל הָעִיר בְּרוּחַ שְׂמֵחָה!

יד

הַכֹּל חָדָשׁ פֹּה בְּעֵינָי:

שׁוּק מְרֻבָּע, סָבִיב בָּתִּים,

עָלָה חָצִיר בְּגַנּוֹתָם

וְכָתְלֵיהֶם מָטִים-מָטִים.

וּבָאֶמְצַע יִשַּׁח בָּדָד

בֵּית-הַכְּנֶסֶת שְׁחוֹר-הָרְעָפִים;

וּמִמּוּלוֹ שְׁלוּלִית דְּלוּחָה,

בָּהּ יִתְעַדֵּן כְּשַׁר-הַטְּלָפִים…

וְהַשּׁוּק מִקְצָתוֹ יָרֹק;

פֹּה מְרַקְּדוֹת עִזִּים קַלּוֹת;

רוֹבְצוֹת פָּרוֹת טוֹבוֹת-לֵבָב

וּמִשַּׁלְוָה גֵרָה מַעֲלוֹת.

וּבָעֶרֶב עִם הַמִּנְחָה

יֵעוֹר זֶה הַשּׁוּק וְהָמָה:

בָּאִים גְּדוּדֵי עִבְרִים קְטַנִּים

וּמִשְׁתַּעַשְׁעִים בְּ“מִלְחָמָה”.

אוֹ בְּ“כוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים”

אוֹ בְּמִשְׂחַק “סוּס וְרוֹכְבוֹ”:

יֶלֶד אֶחָד יִשְׁכַּב פְּרַקְדָּן,

וְהַשֵּׁנִי אָץ וְסוֹחֲבוֹ.

טו

דֹּם אֶסְתַּכֵּל לִי מִנֶּגֶד

עַל הַחֲבוּרָה זֹה הַפְּזִיזָה.

נַפְשִׁי תַּעֲרֹג אֶל הַמִּשְׂחָק

אַךְ לָגֶשֶׁת לֹא אָעִיזָה…

לִמּוּד-כְּפָר אֲנִי וּבַיְשָׁן:

גַּם הִלּוּכִי, גַּם מִדְבָּרִי,

גַּם תִּלְבָּשְׁתִּי הַמְגֻשָּׁמָה –

הֵן מִכֻּלָּם בּוֹלֵט כְּפָרִי.

וְהַיְלָדִים הַקַּרְתָּנִים

חוֹמְדֵי לָצוֹן הֵם וּפְרוּעִים:

"הוֹי, הַפְּרָזִים, אֵיךְ מְבָרְכִין

עַל בֻּלְבּוּסִים וְדִלּוּעִים?"

גַּם אֶפְרָיְקָה, זֶה הַ“מַּזִּיק”

שָׁם בֵּין חַצְרוֹת כְּפָר וּשְׂדוֹתָיו,

עוֹמֵד נִכְנָע וּמִקִּנְאָה

יָלֹק עַתָּה רִיר שִׂפְתוֹתָיו.

טז

רַק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת פְּנִימָה

נִשְׁכַּח כָּלִיל בּוּז וּמְרוֹרִים.

בָּאנוּ הֵנָּה לְהִתְפַּלֵּל

מְזֻיָּנִים בְּמַחֲזוֹרִים.

כָּל הַיּוֹם אַךְ רַחַשׁ, לַחַשׁ,

רִנָּה, תְּפִלָּה, בְּכִי, אֲנָחָה;

פֶּתַע יִרְעַם קוֹל הַשּׁוֹפָר –

וְהַמָּגוֹר גָּדוֹל כָּכָה!

נֶחְבָּא כֻּלּוֹ בְּטַלִּיתוֹ

פָּרַשׁ אַבָּא אֶל הַפִּנָּה:

מוּל אֲרוֹן הַסְּפָרִים שָׁמָּה

יִשַּׁח, יִשְׁפֹּךְ לֵב בְּצִנְעָא.

גַּם הַשָּׁכֵן חַיִּים-לֵיזֶר

שָׁם יְפַלֵּל בְּהֵחָבֵא, –

וּמִשָּׁם הוּא מַרְעִישׁ עוֹלָם

עַל כָּל “תְּפִלָּה” שֶׁלֹּא תָבוֹא.

וְלִפְרָקִים יִשְׁלַח דְּחִיפָה

לְאֶפְרָיְקָה: “נוּ, הִתְפַּלֵּל!”

יוֹרֶה דֶרֶךְ לוֹ בַּמַּחֲזוֹר,

אַחַר יוֹסִיף לוֹ וִימַלֵּל…

יז

לֹא אַלְמָנָה עִיר יִשְׂרָאֵל

גַּם מִנְּעָרִים תְּמִימֵי-דָרֶךְ:

כֵּן מָצָאתִי לִי לְחָבֵר

“בָּחוּר” אֶחָד – חַיִּים-בָּרוּךְ.

גֶּצִי אָבִיו, סַנְדְּלָר חָסִיד,

נוֹהֵג כָּבוֹד עִם הַ“פְּרָזִים” –

וּבְחֻרְבָּתוֹ נִתְאַכְסֵנָה

רַק בִּשְׂכַר עֲשָׂרָה זוּזִים.

עוֹד נָבִיאָה לוֹ נוֹסָפוֹת

כֹּר בֻּלְבּוּסִים לְמַתָּנָה.

כָּךְ דַּרְכֵּנוּ בַּפֻּנְדָּקִי

מִדֵּי “עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה”.

וּבַחוּרוֹ, בָּחוּר זָרִיז

קַל וְנוֹחַ הוּא לְשָׁרֵת…

כֹּה יְחַנְּכוּ אֶת בְּנֵיהֶם

הַסַּנְדְּלָרִים בָּעֲיָרוֹת.

יח

בּוֹ, בַּבָּחוּר, דָּבְקָה נַפְשִׁי

וְהַמַּעֲשֶׂה הָיָה כָּכָה:

סֵדֶר “תַּשְׁלִיךְ”, אֶל הַמַּיִם

כָּל הָעֵדָה אָז הָלָכָה.

גַּם אָנֹכִי עִם סִדּוּרִי

פֹּה עָמַדְתִּי וְקָרָאתִי.

פִּתְאֹם בָּאוּ שְׁנַיִם פּוֹחֲזִים

וַיִּתְיַצְּבוּ לְעֻמָּתִי.

וַיַּאֲרִיכוּ לִי לְשׁוֹנָם

וַיִּתְקַלְּסוּ: “הוֹי, הַפְּרָזִי!”

דּוּמָם אֶשְׁמַע אֶת עֶלְבּוֹנִי…

פִּתְאֹם – דְּחִיפַת-עֹז בְּחָזִי.

עַד אַרְגִּיעָה – וָאֶשְׁתַּטַּח

טָבוּל חֶצְיִי תּוֹךְ הַמָּיִם…

אוֹי הַבְּגָדִים, אוֹי הַחֲדָשִׁים!

אוֹי-לִי, אוֹי-לִי, הַנַּעֲלָיִם!…

הָיָה שָׁמָּה חַיִּים-בָּרוּךְ –

חָרָה אַפּוֹ בַּמַּזִּיקִים:

"הֵיכָן הֵמָּה הַ’מְשֻׁמָּדִים'?

תְּנוּם לִי הֵנָּה – וַאֲדִקֵּם!"

וַיְפַיְּסֵנִי וַיְבִיאֵנִי

אֶל הַפֻּנְדָּק אֱלֵי אִמִּי;

סִיַּע לַחֲלִיף אֶת מַלְבּוּשָׁי –

וּמֵאָז הִתְהַלֵּךְ עִמִּי.

יט

הוּא שְׁמָרַנִי כְּאִישׁוֹנוֹ

מִן הַנְּעָרִים מִן הָרָעִים;

הוּא הֶרְאַנִי הָעֲיָרָה,

כָּל הַמְּבוֹאִים, הַמּוֹצָאִים:

"הָכָא מִשְׁעוֹל אֶל הַטַּחֲנָה,

הָתָם – אֶל חֲצַר הַ’פָּרִיץ',

לוֹ כָּל אַדְמַת הָעֲיָרָה

וּמִסְּבִיבָהּ כָּל הָאָרֶץ,

וְהַבַּיִת, זֶה הָעוֹמֵד

נִדָּח קְצָתוֹ מִן הַבָּתִּים –,

הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מַהוּ?

זוֹהִי לִשְׁכַּת הַמִּשְׁפָּטִים.

וְהַבִּנְיָן כְּסוּי הַפַּחִים –

שׁוּר-נָא שָׁמָּה – רוֹאֶה אַתָּה?

בֵּית-הַפְּקֻדּוֹת-לִקְרֹא-צָבָא,

אֲשֶׁר נִבְנָה פֹּה הָשַׁתָּא."

וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה:

אֶת הַנָּהָר וְדוֹבְרוֹתָיו,

תֵּל הַמִּגְרָשׁ הָעִירוֹנִי,

בֵּית-הָעָלְמִין וּמַצְּבוֹתָיו;

אֶת הַגֶּשֶׁר, אֶת הַטֵּלֶגְרָף,

שְׁבִיל-הַבַּרְזֶל וְהַמְּכוֹנָה –

אֶת כָּל אֵלֶּה הַנִּפְלָאוֹת

פֹּה רָאִיתִי בָּרִאשׁוֹנָה.

גַּם אָגַרְנוּ שְׁנֵינוּ יָחַד

רֹב אַגָּסִים קְטַנִּים פְּרָאִים

מִן הָאִילָן הַמִּתְחַבֵּא

שָׁם בָּעֵמֶק, בֵּין הַבְּכָאִים.

כ

כָּכָה עָבְרוּ רֹב שְׁעוֹתַי

בֵּין הַכֶּסֶא וְהֶעָשׂוֹר,

הַרְבֵּה, הַרְבֵּה מִתְּמִיהוֹתַי

חָבֵר חָדָשׁ זֶה לִי פָּתָר.

וּבִזְכוּתוֹ אָז לַחֲבֵרִים

עוֹד אֲחֵרִים חִישׁ נִצְמַדְתִּי, –

עַד הִסְכַּנְתִּי לָעֲיָרָה

עַד שָׁכַחְתִּי כְּפָר מוֹלַדְתִּי.

כא

יוֹם כִּפּוּרִים. עוֹד מֵאֶתְמוֹל

הֶבֶל-חֹם בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת,

וּבַחֲלָלוֹ תּוֹסֵס אָבָק

שֶׁל הָאַשְׁפָּה הַנִּדְרֶסֶת.

חָצִיר יָבֵשׁ פֹּה פִּזֵּרוּ

(כָּךְ נוֹהֲגִים בָּעֲיָרוֹת);

נוֹסְפוּ כִּסְאוֹת וְסַפְסָלִים

בָּאַכְסַדְרָה, בָּעֲזָרוֹת.

כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִים כְּבוּשִׁים,

נוֹבְלִים טְבוּלִים תּוֹךְ הַזֵּעָה.

וּבָאֲוִיר מִן הַבֹּקֶר

הֶמְיַת-דְּבוֹרִים מְפַעְפֵּעָה.

כב

תַּשׁ הַכֹּחַ מִסִּגּוּפִים,

וְהַתְּפִלָּה כְּבָר יְגֵעָה:

מִי לַפִּהוּק, מִי לַתְּנוּמָה

יַרְכִּין רֹאשׁוֹ וִינִידֵהוּ.

אַךְ לִ“תְחִנָּה” אוֹ לִ“סְלִיחָה”

חָרֹד יֶחֱרַד כָּל “הָעוֹלָם” –

וּבִסְעָרָה וּבִזְעָקָה

הַמִּתְפַּלְּלִים יִתְּנוּ קוֹלָם.

ומֵעֵבֶר עֶזְרַת-נָשִׁים

דֶּרֶךְ שִׂבְכַת קִיר-הַחֲצִיצָה

יִפְרֹץ פִּתְאֹם רֹב יְלָלוֹת,

שַׁוְעָה מָרָה וְעָרִיצָה.

וְהִתְגָּעֵשׁ בֵּית-הַתְּפִלָּה

מִתַּמְרוּרֵי-הַבַּלָּהָה,

כְּהִתְגָּעֵשׁ צַמְּרוֹת יַעַר

בַּעֲבֹר עֲלֵיהֶן זְוָעָה.

כג

וּבִשְׁקֹט מְגוֹר הַסְּעָרָה,

וּבְהִשְׁתַּתֵּק חִיל-הַזְּעָקָה –

עוֹד הִקְשַׁבְתִּי בְּכִי עֲרִירִי,

הֵד יְבָבָה שֶׁנֶּחְנָקָה.

מִן הַזָּוִית הִיא בָּקָעָה:

אַבָּא בָּכָה בְּדוּמִיָּה…

לִבִּי נִקְרַע בִּי מֵחֶמְלָה,

וָאֶתְמוֹגֵג אָז בִּבְכִיָּה…

–––––––––––––––

כד

עוֹד לֹא יָצְאוּ הַכּוֹכָבִים,

עוֹד לֹא נָדַם רַעַשׁ הַ“נְּעִילָה” –

עַל יַד רֶפֶת פֻּנְדָּקֵנוּ

לָנוּ הִמְתִּין כְּבָר גַּבְרִילָא.

וְאַבִּירָיו אָכְלוּ מִסְפּוֹא

שָׁקֹד וְנָחֹר אֶל טְרַסְקָלָם…

“נוּ, גַּבְרִילָא,” דְּרָשׁוֹ אַבָּא

בְּשׁוּבֵנוּ, “מָה, הֲשָׁלוֹם?…”

יָצְאָה בַּת-קוֹל מִן הַבָּטֶן,

בַּת-קוֹל עָבָה וְקוֹדֵרָה:

"נָזוּז, אִיצְקָא, צָרִיךְ לִישׁוֹן…

אוּצוּ, סַעֲדוּ שָׁם בִּמְהֵרָה!"

כה

עֹצֶב כָּבֵד בָּא לִלְבָבִי:

מַה-לִּי שָׁם בַּכְּפָר וּמִי-לִי?

שׁוּב עֲרֵלִים דְּלוּחֵי-נֶפֶשׁ,

שׁוּב סְטֶפַּן וְשׁוּב גַּבְרִילִי!

יוֹמָם חוֹרְקִים שָׁם חֲזִירִים,

עוֹף יְקַרְקֵר מִצִּמָּאוֹן;

וּבַלַּיְלָה מָגוֹר סָבִיב:

כְּלָבִים בּוֹכִים בְּמַשָּׁאוֹן.

הִנֵּה קָרֵב חַג הַסֻּכּוֹת –

אֵין בֵּית-כְּנֶסֶת, אֵין אַף “מִנְיָן”…

כָּכָה יִבֹּל חַג הַ“פְּרָזִים”

מִבְּלִי שִׂמְחָה וּלְלֹא עִנְיָן.

אַךְ יִתְקַדֶּשׁ-חָג – וְנִכְנַס

חָם אוֹ מִטְרִי אֶל בֵּיתֶךָ,

יַקְטִיר קְטֹרֶת הַ“מַּחוֹרְקָה”,

יַבְאִישׁ, יַקְדִּיר אוֹר חַגֶּךָ…

כו

כֹּה הִרְהַרְתִּי בָּעֲגָלָה

וָאֶצְטַמְצֵם-לִי בַּפִּנָּה,

עַד שֶׁבֻּלְבְּלוּ רַעְיוֹנַי

מִטִּלְטוּלִים וּמִצִּנָּה.

וְלֹא חַשְׁתִּי אֵיךְ עָבַרְנוּ

כְּבָר הַחֹרְשָׁה הָעַתִּיקָה,

אֵיכָה עֻנַּן לֵיל-יָרֵחַ,

וַעֲרָפֶל כִּסָּה בִּקְעָה.

כז

הֱקִיצוֹתִי… הִנֵּה כְּפָרִי!

תּוֹךְ עֲרָפֶל צַח כְּחָלָב

כֻּוְּצוּ בָּתָּיו, כְּתָמִים שְׁחוֹרִים,

דְּמִי וּתְנוּמָה שׁוֹרִים עָלָיו.

רַק הַבְּרֵכָה מִמֶּרְחַקִּים

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ מְבַעְבֵּעָה…

נָפְלָה נְבִיחָה וַתֵּאָלֶם

שָׁם בְּאֵיזוֹ חָצֵר כֵּהָה.

הִנֵּה הִנּוֹ גַם בֵּיתֵנוּ!

קִיטוֹר חִוֵּר נָח עַל-גַּבּוֹ;

פַּחַד, אֹפֶל וּמַעֲרֻמִּים

דֹּם יָצִיצוּ מֵאֶשְׁנַבּוֹ…

כח

וּכְשֶׁבָּאנוּ אֶל הַבָּיִת

וּכְשֶׁהֻדְלְקָה הַמְּנוֹרָה,

וַאֲחוֹתִי רָחֵל רִתְּחָה

אֶת הַמֵּחַם קַל-מְהֵרָה, –

פָּג עִצְּבוֹנִי קִמְעָה-קִמְעָה;

גַּם מָצָאתִי כּוֹס-נֶחָמָה –

הִיא הַטַּחֲנָה שֶׁבָּנִינוּ

נֹכַח פְּנֵי הָאֶשֶׁד שָׁמָּה…

"מָחָר נַשְׁכִּים אֶל הַבְּרֵכָה,

נַחְדֹּר לָבִין סוֹד הַפֶּגַע:

מַה-לַּגַּלְגַּל, כִּי לֹא יָסֹב

לוּ אַךְ מַשֶּׁהוּ, לוּ רֶגַע".

וְתַחְבּוּלוֹת כְּבָר הִשְׂתָּרְגוּ,

עָלוּ, בָּאוּ אֶל קָדְקֳדִי:

"כָּכָה אָסִיר הַמִּכְשׁוֹלִים,

כָּךְ אֲבַצַּע מַעֲשֵׂה-יָדִי!

כֵּן, עוֹד נָשׁוּב אֶל הַטַּחֲנָה

מָחָר לִתְהוֹת עַל קַנְקַנָּהּ

עוֹד נְטַפְּחָהּ, אַף נַגְדִּילָהּ,

נִפַּח חַיִּים בְּאוֹפַנָּהּ!"…

כט

עָלָה בֹּקֶר בַּחַלּוֹנוֹת,

עוֹרֵר זָקֵן, טַף וָנָעַר.

צָרַח קִילוֹן עַל בְּאֵרוֹ

וּבֶחָצֵר חָרַק שָׁעַר.

קָם עַל רַגְלָיו כְּפָרִי כֻּלּוֹ –

זָז מִשְּׁנָתוֹ גַם בֵּיתֵנוּ,

וַעֲרֵלִים וַעֲרֵלוֹת

כְּבָר מַשְׁכִּימִים לְפִתְחֵנוּ

אֶחָד – לִקְנוֹת מֶלַח, גְּרִיסִין,

שֵׁנִי – צִתּוֹת, בֹּר, וְכַדּוֹמֶה:

שׁוֹקְלִים-טוֹרִים עַל כָּל פְּרוּטָה –

וְהַבַּיִת הוֹמֶה, הוֹמֶה…

רַק אֲנִי לְבַדִּי נִרְדָּם

סָגוּר עוֹד בִּתְחוּם חֲלוֹמִי.

פִּתְאֹם אַקְשִׁיב קוֹל מְעוֹרֵר –

הִתְנַעַרְתִּי… אֵי מְקוֹמִי?

לִמְרַאֲשׁוֹתַי עָמַד “שֵׁקֶץ” –

וּבְעוֹד קוּרֵי שְׁנָת עַל עֵינִי,

הֲמָמַנִי חֵץ לִגְלוּגוֹ:

“קוּם, יְהוּדִי, טְחַן שִׁפּוֹנִי!”

ל

מִן הַמִּטָּה קְפָץ – לָאָחוּ…

אָנָה פָּנָה יֶרֶק דְּשָׁאָיו?

כֻּלּוֹ נֶהְפַּךְ לַעֲרָבָה

וּמַרְאֵהוּ קוֹדֵר-צָהֹב.

הִנֵּה שִׁלְדֵי הַצַּפְצָפוֹת…

קוֹצִים כְּסוּחִים – הָעֲנָפִים –

צוֹפִים נוּגִים אֶל הַבְּרֵכָה

לִרְאוֹת אָן טַרְפֵּיהֶם צָפִים…

רַגְלַי טָסוֹת אֶל הָאֶשֶׁד…

אֵי נִתְחַבֵּא שִׂיחַ לַהְגּוֹ?

וְהַבִּנְיָן, אֵי הַבִּנְיָן?

אֵי סֻלָּמוֹ, גִּשְׁרוֹ, גַּגּוֹ?

כְּלוֹנְסוֹת פְּרוּעִים וּמְרֻסָּקִים,

אַרְגָּז פָּרוּץ אֵין לוֹ תְּקוּמָה:

חֶצְיוֹ יִצְנַח אֶל הַמָּיִם,

חֶצְיוֹ תָּלוּי שָׁם עַל בְּלִימָה…

וְהַגַּלְגַּל מֶנּוּ הוּסַר

וַיִּתָּלֶה עַל צַמֶּרֶת –

אוֹת וּמוֹפֵת לִי מֵרָחוֹק

עַל הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס…

וּמִמְּקוֹמָהּ, מִן הַמַּיִם,

נִתְּקָה פֻּארַת הַצַּפְצָפָה –

וַתִּכָּחֵד הָאֲשֵׁדָה

הַסּוֹאֶנֶת וְהַיָּפָה.

וְתַחְתֶּיהָ, מִן הַבְּרֵכָה

שֶׁנִּתְעַרְעֵר קְצָת קַרְקָעָהּ,

יֵשׁ – וְצָצָה עֵין בַּעְבּוּעַ,

שָׂשָׂה רֶגַע… פְּלוּ – נִבְקָעָה!…

לא

עַל הַבְּרֵכָה, בֵּין עֲרָבִים

שָׁם יָשַׁבְתִּי דֹם וְנִדְהָם:

הָיָה אֶשֶׁד, הָיְתָה טַחֲנָה –

בָּא הַכּוֹרֵת וְהִכְחִידָם…

–––––––––––––––

בָּא אֶפְרָיְקָה אָץ וּמְבֹהָל,

שָׁרַק שְׁרִיקַת תְּמִיהָה גְדוֹלָה;

עֻוּוּ פָּנָיו, וּבִשְׂפָתָיו

קָפָא, נָדַם “הֵא הַשְּׁאֵלָה”.

עָבַר רֶגַע – וַיִּתְעוֹדֵד:

פֹּה לָשֶׁבֶת אֵיזֹה תְּשׁוּקָה?

יִקַּח אֹפֶל אֶת הַטַּחֲנָה –

קוּם וּנְסַיַּע בְּנוֹת הַסֻּכָּה!

פְרָיְקָה נֶחְפָּז, וְאָנֹכִי

נִגְרָר אַחֲרָיו מַר וְדוֹמֵם;

אַךְ לֹא לִבְנוֹת אֶת הַסֻּכָּה:

סָר הַחֵשֶׁק בְּנוֹת וְקוֹמֵם…

–––––––––––––––

לב

חָלַף, עָבַר חַג הָאָסִיף!

בָּא לִכְפָרִי תֹּר מְשֻׁעֲמָם;

שַׁחוּ סֻכּוֹת וַתִּכְהֶינָה,

גְּדֵרוֹת שְׁחוֹרוֹת שָׁמְמוּ דוּמָם.

זֶה שָׁבוּעַ עָטַף שַׁחַק

מַסְוֵה-אֵפֶר וַיִּזְדָּעֵף;

נָשְׁבָה צִנַּת הָרִקָּבוֹן,

רָעַף סַגְרִיר דַּק וְעָיֵף.

וּמֵאָז לֹא יֶחְדַּל גֶּשֶׁם

מִזִּמְרָתוֹ יוֹם וָלָיְלָה;

זִמְרָה נוֹבְלָה עַל הַשְּׁמָשׁוֹת

וְהַגַּגּוֹת שָׁם מִלְמָעְלָה.

כְּבָר נִסְתַּחֲפָה כָּל הַסְּבִיבָה:

כְּפָר וּשְׁבִילוֹ, גֵּיא וּמַעֲנָה,

וּבַחֹרְשָׁה שָׁם מִמֶּרְחָק

עָגְמוּ אֵלוֹת וַתִּדְמַעְנָה.

וְהַגֶּשֶׁם רוֹחֵשׁ-לוֹחֵשׁ…

נִרְדַּם כְּפָרִי תַּחַת זְמִירוֹ:

עָלָה אִכָּר עַל הַתַּנּוּר,

בֶּטַח יִגַּר שׁוֹר בְּדִירוֹ.

אַךְ לִפְרָקִים יֵשׁ וְיִזְחַל

קָרוֹן טָעוּן קוֹצֵי-בָּעֵר;

עָלָיו יִשַּׁח פַּלָּח זוֹעֵם,

קַר וְנִרְפֶּה שׁוֹטוֹ יָעֵר…

–––––––––––––––

חֲתִימָה

גַּם אֲנִי וְגַם אֶפְרָיְקָה

כְּלוּאִים נֵשֵׁב בַּיִת שְׁנֵינוּ.

עַל הַשֻּׁלְחָן “בָּבָא קַמָּא”,

“רַבִּי” קוֹדֵר עַל-גַּבֵּינוּ.

שִׁלְשׁוֹם בָּא וּצְרוֹרוֹ אִתּוֹ:

תְּפִלָּיו, כָּרוֹ וּשְׂמִיכָתוֹ

טִפָּה מָרָה אֶל לְבָבִי

זָרַק דּוּמָם בִּכְנִיסָתוֹ.

אַבָּא תָּקַע דֹּם לוֹ “שָׁלוֹם”…

אִמָּא עָרְכָה שֻׁלְחָן, עָלָיו

שָׂמָה לֶחֶם, שׁוּם וּבְצָלִים,

כְּזַיִת חֶמְאָה, סֵפֶל חָלָב.

אָכַל רַבִּי כְּבִזְהִירוּת:

בּוֹשׁ וַיּוֹתֶר פְּלֵטָה גְדוֹלָה…

אָז יְדַבֵּר: "קַח סִדּוּרְךָ –

מִנְחָה-מַעֲרִיב נִתְפַּלֵּלָה!"

וּבֵינְתַיִם הֵעִיר אָזְנִי:

"כְּבָר מַתְחִילִין ‘תַּחֲנוּן’ לוֹמַר,

מָחָר אוֹמְרִים ‘וְהוּא רַחוּם’,

‘נוֹפְלִים עַל הָאַף’ וְגוֹמֵר".

עֶרֶב נִכְנַס חַיִּים-לֵיזֶר,

בָּא בִּדְבָרִים עִם הָ“רַבִּי” –

וּבְהַסְכָּמַת הוֹרַי שִׁתֵּף

לִי אֶת פְרָיְקָה גַּם לְהַבָּא.

"כְּבָר לֹא יִהְיֶה ‘פּוֹסֵק שְׁאֵלוֹת’ ",

כָּכָה סִיֵּם עִם הַפְּרֵדָה,

"עַל כָּל פָּנִים יֵדַע פְרָיְקָה

מַה שֶׁעַל הַיְּהוּדִי לֵידָע:

כְּמוֹ ‘לְהַעֲבִיר אֶת הַסִּדְרָה’,

פַּרְשַׁת חֻמָּשׁ, פָּסוּק רַשִּׁ"י;

קְצָת גְּמָרָא – מֵהֵיכָא תֵּיתִי! –

וּמֵ’הִלְכוֹת תְּפִלִּין' מַשֶּׁהוּ"…

גרודנה, תרע"א

---

תעלולים

מאת

יעקב לרנר

א

בַּקַּיִץ, בִּשְׁעוֹת צָהֳרַיִם,

אֵין חַיִּים בִּכְפָרִי הַנִּשְׁכָּח:

כָּל חָצֵר דּוֹמֶמֶת לְעַצְמָהּ

עַל בֵּיתָהּ וְרִפְתָּהּ וְזִבְלָהּ.

הַפַּלָּח אָז יִישַׁן בְּגָרְנוֹ,

וּבְצִלְלֵי קַרְפִּיפִים – בְּהֶמְתּוֹ;

לֹא תַּחֲרֹק הַחֲזִירָה לַחֲנִיצִים,

לֹא יִרְקֹד בֶּן־סוּסָה וְיִצְהָל.

הָעוֹפוֹת מִתְחַבְּאִים בַּגִּנָּה,

בְּמַעֲבֵה קִמְשׁוֹנִים – וְחוֹלְמִים;

וְשֶׂכְוִי, סְגוּר־עַיִן לְמֶחֱצָה,

אָז יַעֲמֹד עַל רַגְלוֹ הָאַחַת,

וּלְבָבוֹ לֹא יֶהְגֶּה מְאוּמָה…

גַּם “רַבְּצִ’יק”, הַכֶּלֶב הָרַתְחָן,

הָאוֹרֵב עַל פִּשְׁפָּשׁ כָּל יָמָיו

וְחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו לָעוֹבְרִים,

מִסְתַּתֵּר אֲחוֹרֵי גַל עֵצִים,

מְשַׁרְבֵּב לְשׁוֹנוֹ לְעַצְמוֹ

וְלוֹטְשָׁהּ בִּנְשִׁימָה חֲטוּפָה.

וּמְנַמְנֵם הַמִּישׁוֹר הֶעָגֹל,

שְׁטוּף־זֹהַר קוֹדֵחַ וְכָבֵד,

וּסְבִיבוֹ, כְּשׁוֹמֵר־נְצָחִים,

מִתְעַבֶּה הָאֵיתָן הַיָּעַר,

מְשַׁפְרֵר אֶת עַצְמוֹ וּמְהַרְהֵר

וְחוֹבֵק בְּחֵיקוֹ אֶת רָזָיו.

וְדוֹמֶה אָז כְּפָרִי הַנִּרְדָּם

לִמְדִינַת־אַגָּדָה רְחוֹקָה

שֶׁעָיְפָה וַתִּישַׁן לְבָדָד

מֵעֵבֶר לְיִשּׁוּב וּזְמַנִּים.

ב

צָהֳרֵי יוֹם שַׁבָּת. הַחַמָּה

מַשְׁפִּיעָה זִיו לוֹהֵט עַל כְּפָרִי

וְשׁוֹזְפָה אֹהָלָיו הַשְּׁחוֹרִים.

בֵּית־אָבִי כְּבָר אָכַל וַיִשְׂבַּע

מִדַּיְסַת תַּפְנוּקָיו הַחֲמוּצִים

וַיִּגְמָא מֵי שְׁזִיפָיו לִרְוָיָה –

וּמְשָׂרֵךְ אִישׁ אִישׁ לִמְנוּחָתוֹ.

אָבִינוּ יְרַפֶּד־לוֹ מָקוֹם

בֵּין גַּלֵי הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ

הַמְמַלֵּא חֲלַל הָעֲלִיָּה.

שָׁם יִמְצָא לוֹ סִתְרָה מִזְּבוּבִים

וְנֶהֱנֶה מִ“שֵּׁנָה בְּשַׁבָּת”.

אִמֵּנוּ תִּצְטַמְצֵם עַל סָדִין

בְּצִלֹּו שֶׁל אִילָן, בַּגִּנָּה;

תְּשַׁלַּח שִׁעוּלִים לַחָפְשִׁי

וְתוֹךְ־כְּדֵי־גְנִיחָה תֵרָדֵם.

מוּל עָרְפָּהּ עַל פַּאֲתֵי הַכֶּסֶת

מַנִּיחָה תִינוֹקֶת אֶת רֹאשָׁהּ,

מִתְאַמְּצָה לְנַמְנֵם הַזְּעִירָה

וּמְפַהֲקָה פִּהוּקִים קַלִּילִים –

אַךְ קָשָׁה הַשֵּׁנָה לִילָדִים

בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם בַּקָּיִץ.

עַל מִפְתַּן אַכְסַדְרַת בֵּיתֵנוּ,

נִסְמֶכֶת לַמְּזוּזָה הַשְּׁחוּחָה,

יוֹשֶׁבֶת צִפּוֹרָה אֲחוֹתִי.

בְּיָדָהּ הַ“מַּעֲשֶׂה שֶׁל בָּבָא”;

בּוֹ תִקְרָא מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת

בְּעִיוּן וּבְנִיד הַשְּׂפָתַיִם;

וְיֵשׁ אֲשֶׁר תַּעֲמֹד מִלִּקְרֹא

וּתְנַפְנֵף בַּסֵּפֶר שֶׁבְּיָדָהּ

לַבְרִיחַ בַּת־צִרְעָה טַרְחָנִית

הַמְזַמְּרָה עַל אָזְנָהּ לִרְגָעִים.

בַּבַּיִת מְנוּחָה. רַק זְבוּבָיו

מַתְרִיעִים בַּחֲלָלוֹ הַשּׁוֹבֵת;

מִשְׁתַּגְּעִים מִצִּמְאוֹן צָהֳרַיִם –

וְעָטִים עַל רֵיחַ כָּל דָּבָר:

עַל פֵּרוּר פַּשְׁטִידָה מִתְגּוֹלֵל,

עַל טִפַּת מִיץ מָתוֹק בַּקְּעָרָה;

עַל רַגְלָיו הַיְחֵפוֹת שֶׁל רַבִּי

הַשּׁוֹכֵב אַפַּרְקִיד עַל סַפְסָל

וְרוֹעֵד לִרְגָעִים בִּשְׁנָתוֹ

מִדִּגְדּוּג הַזְּבוּבִים הַזּוֹלְלִים…

ג

לְבַדִּי רַק אָנִי, רַק אָנִי –

אֵין מָקוֹם לְגוּפִי הַקָּטָן:

דַּם שׁוֹבָב רוֹתֵחַ בְּקִרְבּוֹ,

לֹא יִתֶּן־לֹו דֳמִי אַף רָגַע.

לוּ הָיוּ חֲבֵרִים בִּכְפָרִי,

צֶאֱצָאִים יְהוּדִים כְּמוֹתִי!

יְשׁ מֶרְחָב לֶאֱסֹר מִלְחָמָה,

יֵשׁ בְּרֵכָה לִרְחִיצָה וּשְׂחִיָּה

וְקִנִּים נֶחְבָּאִים בַּחֹרְשָׁה,

בָּם יֶהְגּוּ אֶפְרוֹחִים קַטְנוּנִים –

אַךְ יָחִיד הִנֵּנִי, מָה אוֹעִיל?

לֹא אֵדַע עֲדַיִן מָה אֶחְסַר

וְשִׁעֲמוּם וּבְדִידוּת מַה־טִּיבָם –

אַךְ צַר־לִי הַמָּקוֹם, כֹּה צַר־לִי!

לִרְגָעִים אֶעֱלֶה אֶל אַבָּא,

אֶתְכַּנֵּס לְנַמְנֵם כְּמוֹתוֹ,

אַךְ נַפְשִׁי בוֹחֶלֶת בִּשְׁכִיבָה.

אָז אֶקְפוֹץ עַל רַגְלַי הַקַּלּוֹת,

אֲעַרְעֵר אֶת שִׁפְעַת הֶחָצִיר

אוֹ, מַחֲזִיק בְּמוֹט הָאַפְרִיזָה,

אֲטַפֵּס אֶל קִנֵּי הַדְּרוֹרִים,

הַתְּלוּיִים עַל רֹאשִׁי מִמָּעַל.

אַךְ אַבָּא מִתְאַנֵּף לְפֶתַע

וְנוֹזֵף בִּי: “רֵדָה, מְשֻׁמָּד!”

וְנִכְלָם, כְּנִתְפָּשׂ בִּגְנֵבָה,

אַט אֵרֵד לַגִּנָּה. וּבְעָבְרִי

אֶתָּקֵל בְּמֵזִיד בְּחַנְקָה

הַשּׁוֹכְבָה מוּל עָרְפָּהּ שֶׁל אִמִּי

וּמְשַׁעְשְׁעָה תוֹךְ מִצְמוּץ־עֵינַיִם

עִם בַּהֲרוֹת־קַרְנַיִם אֲחָדוֹת,

שֶחָדְרוּ בְעַד רֶשֶׁת הֶעָלִים

וְנָחוּ עַל מִצְחָהּ וְלֶחְיָהּ.

הַקְּטַנָּה מְרִימָה קוֹל־בֶּכִי

וְאָנֹכִי מְשַׁוֶּה אֶת רַגְלַי…

אַךְ אִמָּא מִתְעוֹרְרָה כְנִכְוָה

וְשׁוֹלְחָה לִי קְלָלָה מֵרָחוֹק:

"הַבָּרָק יַהֲלָמְךָ, מְשֻׁמָּד!

עַל דֶּרֶךְ־מֵישָׁרִים יַהֲלָמְךָ!"

גַּם רַבִּי יִפָּקֵד בֵּינְתַיִם:

"הַרְאִיתֶם אֵיךְ תְּקָפוֹ לְפֶתַע

הַבּוּלְמוּס לְשֵׁנָה? הַבָּחוּר

מְהַפֵּךְ הָעוֹלָם לְתֹהוּ,

וְרַבּוֹ הַיָּקָר – מַה־טִּיבוֹ"!

וְרַבּוֹת עוֹד קְלָלוֹת בְּפִיהָ

וּטְרוּפָה בְּשִׁעוּל כָּל אֶחָת –

אַךְ הִנְנִי בְחָפְזִי, לֹא אֶשְׁמָע.

ד

מִמְּנוּסָה אֶתְפָּרְצָה לַבַּיִת,

אַכְנִיסָה עִרְבּוּבְיָָה בִּזְבוּבָיו

וְזִמְזוּם הַנְּבוֹכִים יִתְגַּבָּר.

הָ“רַבִּי” עוֹד עוֹסֵק בִּשְׁנָתוֹ,

טְבוּל־רֹאשׁוֹ בְּכָרוֹ הַמְזֹהָם,

וְכוֹבָעוֹ, טְבוּל־נוֹצָה וּמָעוּךְ,

כְּבָר יָָרַד הַצִּדָּה לְכַסּוֹת

פַּדַּחְתּוֹ, רַקָּתוֹ וּתְנוּכוֹ.

מִזְדָּרֵז הָ“רַבִּי” וְנוֹחֵר

אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת בִּרְצִינוּת

וְנִרְאֶה כִּמְפַלְפֵּל בְּדָבָר

הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם…

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַחֲרֹז בַּחֲטִיפָה

נְחָרוֹת עֲמֻקּוֹת אֲחָדוֹת

וּפִתְאֹם יִתְפָּרֵץ מֵחָטְמוֹ

הֵד נַחֲרָה רְחָבָה וּגְדוֹלָה.

פֹּה נִגְמָר הָעִנְיָן, כַּנִּרְאֶה –

וְרַבִּי מִתְמַתֵּחַ וְצוֹלֵל

בְּשִׂיחַ־מִסְתּוֹרִין חֲרִישִׁי…

ה

בַּבַּיִת אֶסְתַּתֵּר מֵאִמִּי

וְאֶשְׁהֶה עַד יִשְׁקַע אֵשׁ זַעְמָהּ;

אָז אָשׁוּב הַחוּצָה לְהוֹלֵל

וּלְבַקֵּשׁ לִי תִִגְרָה חֲדָשָׁה.

וּמוֹצֵא אָנֹכִי אֲחוֹתִי,

היּוֹשְׁבָה עֲדַיִן עַל מִפְתָּן

וּמְלַקְּטָה כָּל מִלָּה מִסֵּפֶר

בִּזְהִירוּת וּבְגֹדֶל כַּוָּנָה,

כְּלַקֵּט קִטְנִיּוֹת לְבִשּׁוּל.

וְיִצְרִי יִדְחֵנִי: הִתְגָּרֵה!

וּבוֹחֵר אָנֹכִי בַד אָרֹךְ

מִבַּדֵּי הַפּוֹלִים הַדַּקִּים

הַצְּבוּרִים וּשְׁעוּנִים עַל גָּדֵר;

אֲנוֹפְפוֹ אֶל עֵבֶר אֲחוֹתִי

לְהַבְדִּיל בֵּין חָטְמָהּ וְסִפְרָהּ;

מְנוֹפְפוֹ אָנֹכִי וְנִרְתָּע

וְחוֹזֵר וּמְנוֹפְפוֹ עוֹד פָּעַם.

מְקַלְּלָה צִפּוֹרָה וּמַתְרָה:

"רְאֵה, הִזְהַרְתִּיךָ, מְשֻׁמָּד,

פֶּן אָעִיר עָלֶיךָ אֶת אַבָּא!…"

וְאוּלָם כִּבָר חֶרְפָּה לֵעָנוֹת –

וּמַמְשִׁיךְ אָנֹכִי תַעֲלוּלִי.

אָז תָּגַח אֲחוֹתִי מִמְּקוֹמָהּ

וְטָסָה לִמְרוֹם הָעֲלִיָּה.

בִּן־רֶגַע – וְאָזְנִי קוֹלֶטֶת

כְּבָר רִשְׁרוּשׁ הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ

וּגְנִיחָה שֶׁל קִימָה עֲצֵלָה…

לֹא טוֹבָה מְבַשְּׂרָה הַגְּנִיחִָה…

לֹא יֶאֱהַב הֲתוּלִים אָבִינוּ:

עַל שְׁלשָׁה הוּא מַעְלִים אֶת עֵינוֹ,

אַךְ אוֹי לִי עַל סִרְחוֹן רְבִיעִי.

בִּן־קְפִיצָה – וְהִנְנִי בַּבַּיִת

וּמְשַׁנֵּן, כִּבְיָכוֹל, הַסֶּדְרָה –

כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע כָּל דָּבָר.

אַךְ זָעוֹת וְרוֹטְטוֹת הַשּׁוּרוֹת

אֲדֻמּוֹת וִירֻקּוֹת כְּאֶחָת

וְלִבִּי כֹה עוֹלֶה וְיוֹרֵד…

וְאַבָּא כְּבָר נִכְנָס… לְאִטּוֹ

הוּא נוֹטֵל אֶת יָדָיו כַּמִּשְׁפָּט;

אַחַר יָדִיחַ אֶת גְּרוֹנוֹ

וּמְבַעְבֵּעַ בַּעְבּוּעִים בְּשָׁאוֹן.

אָז יִקַּח אֲלוּנְטִית מִמְּזוּזָה

וּמְקַנֵּחַ אֶת יָדָיו וְלוֹחֵשׁ.

בֵּינְתַיִם יְשַׂכֵּל אֶת עֵינָיו

אֶל עֶבְרִי בְּבִטְחַת הַשַּׁלִּיט.

גַּבּוֹתָיו עֲבֻתּוֹת עוֹד יוֹתֵר

וּמְנוּחָה זְעוּמָה עֲלֵיהֶן…

עוֹד רֶגַע וְאַבָּא כְּבָר נוֹטֵל

מַטְאֲטֵא כְּבַד־שׁוֹטִים בְּיָדוֹ;

מְהַפְּכוֹ לִצְדָדִין וּבוֹדְקוֹ

וְשׁוֹלֵף שׁוֹט אָרֹךְ וּמְשֻׂגְשָׂג;

מתְיַשֵּׁב עַל סַפְסָל לְאִטּוֹ

וּמְפַשֵּׂק אֶת בִּרְכָּיו לִרְוָחָה…

וּפִתְאֹם, מִשַּׁלְוַת חֲרוֹנוֹ,

קוֹל אֶשְׁמַע: "גֶּשׁ־הֵנָּה, תַּכְשִׁיטִי –

וְאוֹרְךָ מִי גָּדוֹל בְּשָׁנִים!"…

–––––––––––––––

הָרַבִּי מִתְפַּלֵץ מִשְּׁנָתוֹ

וְתוֹעֶה כְנִרְדָּף עַל צַוָּאר,

וְאַבָּא מוֹסְרֵנִי לְיָדוֹ

בִּפְקֻדָּה נִמְרָצָה: “לַפֶּרֶק!” –

כְּעֵֵין פַּרְפְּרָאוֹת לַמַּלְקוֹת…

גרודנה, תרע"א

---

בגויים

מאת

יעקב לרנר

א

בְּעַרְבֵי־הַחֹרֶף הַזְּעוּמִים

וּכְבֵדִים כִּשְׁתִיקַת־הַמָּוֶת,

בְּשָׁעָה שֶׁכְּפָרִי הַנִּדָּח

וְקָבוּר בְּשַׁלְגֵי־פּוֹלֶסְיָה

הִצְטַמְצֵם וַיִּשְׁמַע בִּרְעָדָה

מַשְׂטֵמַת הַסּוּפָה הַלְּבָנָה

שֶׁהִלְּכָה בַחֲלַל־הָעֲלָטָה;

וּכְלָבִים יִבְכָּיוּן נוֹרָאוֹת,

כָּל אֶחָד בַּחֲצֵרוֹ הָרְחוֹקָה,

כְּחוֹשְׁשִׁים לְצָרָה מִתְרַגְּשָׁה;

וּבְאֵיזֹה עֲלִיַּת־מַחֲשַׁכִּים

הִתְחַבְּטוּ חֲתוּלִים וַיְחַנְּקוּ

אִישׁ אָחִיו בִּנְגִינַת־יְלָלָה, –

אָז יֵשׁ – וְנוֹעֲדוּ אֵלֵינוּ

פַּלָּחִים מְעֻלְּפֵי עוֹר־אֵילִים

לְהָפִיג שִׁמְמוֹנָם בַּיָּיִן

הַמְשֻׁמָּר בֶּחָבִית הַקּוֹדְרָה,

וּלְמַלְמֵל בֵּינְתַיִם עַל הַכֹּל:

עַל דְּבַר אַרְנוּנִיּוֹת וּמִסִּים,

עַל מִעוּט קַרְקָעוֹת לִזְרִיעָה;

עַל פַּרְנַס־הָעֵדָה, "הָרָאוּי

שֶׁיֻדַּח – לַקְּלִפָּה! – הָשַׁתָּא";

עַל “לַבְלָר הַ’וּוֹלוֹסְט' הָאָרוּר”

הַמַּפְשִׁיט אֶת עוֹר הָאִכָּרִים;

עַל “שִׁקְצָה חֲרִיפָה”, שֶׁהָלְכָה

לְאַלֵּם אֲלֻמִּים בַּשָּׂדֶה

וַתָּשָׁב – וְהִנֵּה הִיא הָרָה!

עַל פְּלוֹנִי הַפַּלָּח שֶׁמְּצָאוֹ

הַיַּעֲרָן בִּגְנֵבַת־אִילָנוֹת –

וַיַּעְצוֹר אֶת סוּסוֹ וּקְרוֹנוֹ:

עַל יִסּוּד חֲבוּרָה שֶׁל כּוֹרְתִים

לְיַעֲרוֹ שֶׁל סוֹחֵר אַלְמוֹנִי,

וְגוֹמֵר, וְגוֹמֵר, וְגוֹמֵר.

ב

עֲצֵלִים וְגוֹנְחִים יִתְנַצְּלוּ

הַבָּאִים אֶת אַבְקוֹת הַשֶּׁלֶג

מִגַּבּוֹת פַּרְווֹתָם הַקְּרוּעוֹת;

יְמַצּוּ בֵּינְתַיִם מִכְּרֵשָׂם

הֲבָרוֹת שֶׁל קְלָלוֹת לֹא־בְרוּרוֹת;

יִתְיַשְּׁבוּ בְּכֹבֶד וּבְבִטְחָה

עַל גַּב הַסַּפְסָלִים הַחִגְּרִים,

הַסְּמוּכִים לַשְּׂבָכָה הַדְּחוּיָה –

וִינַסְּכוּ “מְשֹוּרוֹת” אֶל קִרְבָּם

בְּבִרְכַּת־“לְחַיִּים” עֲצֵלָה.

אָז יוֹצִיא הָאֶחָד מִקְטַרְתּוֹ

הַתְּחוּבָה בְעֹמֶק מַגָּפוֹ.

יְדַשְּׁנָהּ וִיפַטְּמָהּ “מַחוֹרְקָה”

מִתּוֹךְ הַשַּׁלְפּוּחִית הַמְּעוּכָה.

מִתְיַשֵּׁב חֲבֵרוֹ עַל־יָדוֹ

וּפוֹשֵׁט לוֹ כַּפּוֹ הַנֻּקְשָׁה:

"וְהַב נָא, טְרוֹכִים, מִטַּבַּקְךָ!

נְקַטֵּר בְּצַוְתָּא, הַאֵין זֹאת?"

מִתְנַעֵר גַּם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי

לְעַרְפֵּל אֶת עַצְמוֹ בְעָשָׁן…

וְעָבַר קוֹל דִּשּׁוּן מִקְטָרוֹת

וְצִלְצוּל צֹר נֶחְצָב בְּבַרְזֶל.

נִתָּזִים נִיצוֹצוֹת – וְאֵינָם

וְגוּשֵׁי עַב־עָנָן יִזְחָלוּן;

יִתְרוֹמְמוּ לַתִּקְרָה הַנְּמוּכָה

וְעָמְמוּ הַמְּנוֹרָה הַכֵּהָה,

אֲכוּלַת חֲלוּדָה וּזְבוּבִים;

מִשָּׁמָּה יִתְאַבְּכוּ לָאָרֶץ

וְאָפְפוּ אֶת יוֹשְבֵי הַבָּיִת;

יִתְעַבּוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע

עַד צַר כְּבָר הַמָּקוֹם – וְקָפְאוּ…

וְיוֹשְׁבִים עֲרֵלִים חֲפוּיִים,

כָּל אֶחָד עִם מֹחוֹ הֶעָכוּר;

עֵינֵיהֶם לְחֶלְאַת הָרִצְפָּה

וְלִבָּם לַטִּפָּה הַמָּרָה;

מוֹצִיאִים לִפְרָקִים הֲבָרוֹת

וּסְבָרוֹת עֲמוּמוֹת מִבָּטֶן…

וְכָכָה יִתְנַהֵל בְּעַצְלוּת

וּכְאִלּוּ בְהֶסַּח־הַדָּעַת

מִלְמוּלָם הַתָּפֵל וְקֵהֶה,

הַהוֹלֵךְ וְנִפְסָק לִרְגָעִים

בְּהֶבֶל שֶׁל פִּהוּק וּבְהֶקְטֵר

וּרְקִיקוֹת מְרֻבּוֹת־כַּוָּנָה –

וַחֲלַל הַמַּרְזֵחַ, בֵּיתֵנוּ,

מִתְמַלֵּא שִׁקּוּצֵי־שִּמָּמוֹן.

ג

מִנֶּגֶד, עַל שֻלְחָן כְּבַד־עֵצִים,

הַפָּגוּם בַּחֲרִיצִים וְגוּמוֹת,

שֶׁפִּתְּחָה יָד בְּטֵלָה בְּאִזְמֵל

מֵאֶפֶס עֲבוֹדָה אַחֶרֶת,

תִּתְאַבֵּל מְנוֹרָה עֲכוּרָה.

פֹּה יוֹשְׁבָה אִמֵּנוּ קְדוֹרַנִּית

עַל סַפָּה מִתְּקוּפַת־הָאָבוֹת,

הַתּוֹפְסָה אֶת מַחֲצִית־הַחֶדֶר, –

וְסוֹרְגָה בִּדְמָמָה פֻּזְמָקָהּ,

אוֹ תִמְרֹט נוֹצָתָהּ מִכְּבָרָה

וְשׁוֹלְחָה לִרְגָעִים אַנְחָתָהּ

עִם קִטְעֵי שִׁעוּלָהּ הַנֶּחְנָק

אֶל אֲוִיר הַבַּיִת הַמְפֻגָּל.

עַל־יָדָהּ, כְּשֶׁחֶצְיָהּ יוֹשֶבֶת

וְחֶצְיָהּ נִשְׁעֶנֶת לַשֻּׁלְחָן,

מְנַמְנְמָה חַנְקָה אֲחוֹתִי

הַפְּעוּטָה וַחֲבִיבַת כֻּלָּנוּ.

אֶת פִּיהָ הַקָּטָן פָּתָחָה

בִּתְמִימוּת שֶׁל תִּינוֹק לֹא חָטָא

וְצִצִּית מַחְלַפְתָּהּ הָרָזָה

צוֹנַחַת אֵין־אוֹנִים עַל שֻׁלְחָן…

הִיא עֻלְּפָה לְבָדָד בַּחֲשָׁאִי

בִּנְגִינַת־שִׁכּוֹרִים עֲצֵלָה

וּבְחֹסֶר כָּל עִנְיַן יְלָדִים,

שֶׁיְּשַׁעֲשַׁע אֶת נִשְׁמַת יַלְדוּתָהּ…

ד

מֵעֵבֶר לַשְׂבָכָה, שָׁם פְּנִימָה,

בִּמְקוֹם הֶחָבִיּוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת,

תְּטַפֵּל צִפּוֹרָה אֲחוֹתִי

(לָהּ “חַיְקָה” הַ“גּוֹיִים” יִקְרָאוּ):

הִיא תִמְזֹג מְשׂוּרוֹת מְשׂוּרוֹת,

וְתִמְנֶה אֶת פְּרוּטוֹת הַפִּדְיוֹן,

וְתִרְשֹׁם בַּפִּנְקָס לְזֵכֶר

אֶת חוֹבוֹת אַלְמוֹנִי וּפְלוֹנִי,

הַהוֹלְכִים וּגְדֵלִים וְרַבִּים…

לִפְעָמִים תִּתְיָעֵץ מֵרָחוֹק

עִם אִמָּא בְּעִבְרִית־תַּגְרָנִית:

"כְּדָת מַה־לַּעֲשׂוֹת בְּעָרֵל

הַסּוֹבֵא ‘עַל חֶשְׁבּוֹן’ – וְתֵיקוּ?"

וְאִמָּא נֶאֱנַחַת וּמְשִׁיבָה:

“כְּלוּם יֵשׁ לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת?…”

אַךְ אוֹתוֹ הֶעָרֵל כְּבָר מַכִּיר

בְּחוּשׁ הַשִּׁכָּרוֹן שֶׁבְּתוֹכוֹ,

כִּי נָפַל חֲשַׁשׁ בֶּאֱמוּנוֹ –

וְנִמְלָא “רְצִיחָה” אֲדֻמָּה…

יְזַנֵּק, מְטֹרָף מֵחָרוֹן,

בַּחֲרִיקָה וּרְקִיעַת רַגְלָיִם:

"אֵיכָכָה תָּעֵזִּי, בַּת־כַּלְבָּה,

בַּת־זֶרַע הַיְּהוּדִים הַצְּרוּעִים?

אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם אָדוּשָׁה…"

מִתְלַהֲבִים עוֹד שְׁנַיִם, עוֹד שְׁלֹשָה –

וְקָמָה חֲרָדָה בַּבָּיִת,

אַךְ שִׁעוּל אִמֵּנוּ כְּבָר נִשְׁמַע

מִקֶּרֶב הַסְּעָרָה שֶׁפָּרְצָה:

הִיא חָשָׁה לְפַיֵּס שִׁכּוֹרִים

וּלְשַׁכֵּךְ עֶבְרָתָם בַּחֲלָקוֹת.

"מַה תַּחֲלֹם, מַה תֶּהְגֶּה – תִּשְׁתַּעֵל –

מִי חוֹשֵׁשׁ, מִי שׁוֹאֵל לַכֶּסֶף?

מִי יִתֵּן – וְיִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ…

שָׂא עֵינְךָ: הַמְּשׂוּרָה מְחַכָּה –

שֵׁב לִשְׁתּוֹת לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם…"

הַמְּדוּרָה הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקְעָה;

הַ“גּוֹיִים” כְּבָר לוֹגְמִים בִּרְקִיקוֹת;

עוֹד תְּלוּנָה לֹא־בְּרוּרָה תְחַלְחֵל

בְּבֶטֶן הֶעָרֵל הַקַּפְּדָן,

אַךְ מַהֵר – וְתָסוּף בְּקִרְבּוֹ –

וְשָׁב הַשִּׁמָּמוֹן עַל כַּנּוֹ…

ה

בְּפִנָּה מַשְׁפִּיעָה חֲמִימוּת,

אֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר הַמְגֻשָּׁם,

שֶׁבְּלֵילוֹת שׁוֹמֵמִים בָּהּ שָׁרַק

הָאַלְמָן־הַצְּרָצַר מִיָּגוֹן,

וְיוֹמָם, כַּקַּיִץ כַּחֹרֶף,

לֹא זָכְתָה לְאוֹרוֹ שֶל חַלּוֹן –

הִשְׁתַּקַּע מִיָּמִים וְשָׁנִים

גּוּף מִטָּה נוֹשָׁנָה וּשְׁחוֹרָה.

עַל גַּבָּהּ, כְּשִׂיא פִּירַמִידָה,

הִתְנַשְּׂאָה מַעֲרֶכֶת הַכָּרִים –

כָּל הוֹן עֲמָלֵנוּ בַגּוֹיִים…

בְּאוֹתָהּ הַמִּטָּה חָלָתָה

אִמֵּנוּ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת

עֵת הָיְתָה חָפְשִׁיָּה לְהַרְגִּישׁ

מַכְאוֹבֵי גְוִיָּתָהּ הַקְּלוּשָׁה;

בָּהּ נִצְפְּנוּ סְחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת

מֵעֵין הַ“צַּוָּארוֹן הָאָדֹם”,¹

בְּעָבְרוֹ מִתְּקוּפָה לִתְּקוּפָה

בִּכְפָרִי בְצִלְצְלֵי־פַּעֲמוֹן…

פֹּה נִסְתָּר בַּלֵּילוֹת גַּם אָבִי

הֶחָסִיד הַשַּׁתְקָן, הַבּוֹדֵד,

מִשְּׁאוֹן הַמַּרְזֵחַ הַמְשֻׁקָּץ

וְנִבּוּל פִּי שׁוֹתֵי־הַשֵּׁכָר –

וַיְעַיֵּן, לֹא־נִרְאֶה, לֹא־נִשְׁמָע

וּמְצֻמְצָם, בְּסֵפֶר מוּסָרוֹ,

לְאוֹר־הָעֲשָׁשִׁית הַנֶּאֱלָח,

שֶׁגֻּנַּב לַפִּנָּה הַחֲשֵׁכָה…

ו

בְּבֵית הַמַּרְזֵח יָשַׁבְנוּ

גַּם אָנוּ, אָנֹכִי וְרַבִּי,

הַבָּחוּר הֶעָלוּב שֶׁהוּבָא

מֵאֵת הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה,

וַנַּעֲסֹק בְּחֻמָּשׁ עִם רַשִּׁ"י.

הָהּ, אֵלִי! מַה־שּׁוֹמֵם וְנוֹרָא

אָז הָיָה לִי תַלְמוּד הַתּוֹרָה

בְּחָרְפֵי יַלְדוּתִי הָהֵמָּה,

בֵּין “גּוֹיֵי” פּוֹלֶסְיָה הַזְּעוּמִים!

עוֹד עַכְשָׁו יַעַבְרוּן בַּחֲזוֹנִי

עֲרָבִים עֲיֵפִים וְאִלְּמִים,

עֲיֵפִים כִּזְחִילַת הֶעָשָׁן

וְאִלְּמִים בִּסְאוֹנָם הַתָּפֵל…

עוֹד עַכְשָׁו צִלְלֵיהֶם אַכִּירָה –

וַחֲתַת הַשִּׁמָּמוֹן לְנֶגְדִּי.

וּלְעוֹלָם, יָדַעְתִּי, עַד עוֹלָם

לֹא אֶשְׁכַּח אֶת קְשֵׁה־הָעֲרָבִים,

בְּלָמְדִי אֵין־אוֹנִים, אֵין־חֶמְדָּה

בְּפָרָשַׁת “מִשְׁפָּטִים” הַחֲמוּרָה

עַל אוֹתוֹ הָעֶבֶד הָעִבְרִי,

הָאוֹמֵר: אָהַבְתִּי אֲדוֹנִי.

בַּחֶדֶר אָז קָפָא עֲרָפֶל,

סְפוּג־צַחֲנָה מְשַׁקְּצָה נְפָשׁוֹת;

הַמְּנוֹרָה הִתְאַבְּלָה וַתִּשְׁפֹּךְ

יְגוֹנָהּ עַל דַּפֵּי חֻמָּשִׁי;

מִמּוּלִי נֶאֱנַח לֵב אִמִּי

הַכְּפוּפָה עַל כִּבְרַת נוֹצָתָהּ;

בַּפִּנָּה נִהֲקוּ פַלָּחִים

וְנָחֲרוּ מַנְגִּינוֹת אֵין־טַעַם –

וּבְמֹחִי הֶעָמוּם הִתְרַחֲשָה

הַקֻּשְׁיָה: אוֹ אֵינוֹ, אוֹ אֵינוֹ…

וּפִתְאֹם, לֹא אֶזְכֹּר אֵיכָכָה,

נֶעֶקְרָה תַאֲנִיָּה אַדִּירָה

מִלִּבִּי שֶׁנָּבַל בְּאִבּוֹ.

הוֹרָתִי הִתְקוֹמְמָה כִּלְבִיאָה

וַתַּשְׁלֵךְ נוֹצָתָהּ לָאָרֶץ;

נִתְחַלְחֲלָה חַנְקָה הַתְּמִימָה

מִתְּנוּמַת עֶלְפוֹנָהּ – וַתִּצְעַק:

נִזְדַּעְזְעָה צִפּוֹרָה אֲחוֹתִי

וַתָּחָשׁ לַשֻּׁלְחָן נִפְעָמָה;

גַּם אַבָּא, הַשַּׁתְקָן מִטִּבְעוֹ,

שֶׁיָּשַׁב כְּדַרְכּוֹ בַפִּנָּה,

הֵגִיחַ וַיֶּחֱרַד מִמְּקוֹמוֹ.

וְכֻלָּם כְּאֶחָד נִרְעָשִׁים,

שׁוֹאֲלִים וְחוֹקְרִים וְדוֹרְשִׁים:

מֶה הָיָה לְךָ פִּתְאֹם, מֶה הָיָה?

אוֹ אוּלַי חָשׁ אַתָּה בְרֹאשְׁךָ?

אוֹ שֶׁמָּא לְבָבְךָ כֹּה נֶחֱלָשׁ?

“לֹא אֵדְעָה!” – אֶתְיַפַּח לִקְטָעִים

וּלְשֶׁטֶף יִבְבָתִי אֵין פּוּגָה.

וּבְתוֹךְ הַבֶּהָלָה חוֹלַלְתִּי

הֶאֱזַנְתִּי עֲלִיצוּת שִכּוֹרִים,

שֶׁהָפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם לַשֻּׁלְחָן

וַיְנַבְּלוּ בְלָצוֹן אֶת רַבִּי,

שֶׁעָמַד אֵין־עֵצוֹת וְנִכְנָע

וַיְגַמְגֵּם: אֲנִי לֹא הִכִּיתִיו…

ז

יֵשׁ שֶׁמִּתְאוֹשֵׁשׁ הָאֶחָד

מִתּוֹךְ יְקִיצָתוֹ הַדְּלוּחָה

וְעָמַד עַל רַגְלָיו הַבּוֹגְדוֹת

וְנִגַּשׁ, מִתְמוֹטֵט לִצְדָדִין,

לִמְלַמְּדִי, הָאַבְרֵךְ הַמְדֻכָּא,

וּמְשָׁכוֹ בְצִצִּית פְּאָתוֹ

לִתְרוּעַת־הַגּוֹיִים הַצְּרוּדָה

וְקִלַּח לוֹ יָשָׁר אֶל פָּנָיו

אֶת גִּהוּק לְצוֹנוֹ הַמְחֻכָּם:

"וּמַה, יְהוּדוֹנִי, הַגִּידָה:

מַאי כְּתִיב בְּ’זַקּוֹנִים' אֶצְלְכֶם?

וְכֵיצַד יְלַמְּדוּ לְ’סַחֵר'

וּלְרַמּוֹת פַּלָּחִים שֶׁלָּנוּ?"

וְתוֹךְ־כְּדֵי־דִבּוּר הוּא דוֹלֵג

מֵעִנְיָן לְעִנְיָן: "אֵימָתַי

תִּנָּשֵֹא לָךְ חַיְקָה־סַחְרַיְקָה?

רַמָּאִית כְּמוֹתָהּ לֹא תִמְצָא.

בְּחַיַּי – לֹא תִמְצָא כְּמוֹתָהּ!

בַּת־חַיִל חָרוּצָה וּבְרִיאָה,

וְעִקָּר – הֲתִשְׁמַע דִּבּוּרָהּ?

נוּ, מַמָּשׁ פַּלָּחִית מִלֵּדָה!

חֲבָל רַק שֶׁהִיא יְהוּדוֹנִית!

וּלְ“חַיְקָה” אֲחוֹתִי הוּא מוֹשְכוֹ…

"הֲתִרְאִי פְאוֹתָיו? – יִשְׁאָלָהּ –

הֵן יִהְיֶה לְ’רַבָּן' בְּעִירוֹ,

בְּחַיַּי – לְ’רַבָּן' שָׁם יִהְיֶה!"

מִתְבַּלְבֵּל הֵבָּחוּר הָאוֹבֵד

וְעֵינָיו הַמְפַחֲדוֹת תִּתְעֶינָה

מִסָּבִיב כִּמְבַקֵּשׁ חֲנִינָה.

וְאִמָּא תִּתְחַנֵּן לֶעָרֵל:

“הַנַּח לוֹ! כְּלוּם יִשְׁמַע לְשׁוֹנְךָ?”

אָז יַעֲזֹב הַפַּלָּח קָרְבָּנוֹ

וִישָׂרֵךְ לַחֲבֵרָיו הַלּוֹצְצִים

בְּזֶמֶר עֲרֵלִי־יְהוּדִי,

מְלֵא נִבּוּל מְטַמֵּא אָזְנַיִם.

מִתְבַּיְּשָׁה אֲחוֹתִי צִפּוֹרָה,

מַתְחִילָה לְחַשֵּׁב פִּדְיוֹנָהּ;

מִתְאַנְּחָה אִמֵּנוּ מִלִּבָּהּ,

וְכוֹבְשָׁה פָּנֶיהָ בַּכְּבָרָה,

וְאַבָּא יִתְכַּוֵּץ בַּפִּנָּה,

וְצוֹלֵל עוֹד יוֹתֵר בְּסִפְרוֹ.

הַקָּהָל מֵרִיעַ דֵּי שָֹבְעוֹ.

אָז תֵּלֵךְ הַשְּׁרִירוּת וְתִמַּךְ

וְאַחַד הַגְּרוֹנוֹת הַצְּרוּדִים

יִתְנַעֵר לְפֶתַע וְיִפְצַח

מַנְגִּינַת־שִׁקּוּצִים חֲדָשָׁה…

גרודנה, תרע"א

---

ביערי פולסיה

מאת

יעקב לרנר

(זכרונות)

א

בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים הָהֵמָּה, אַךְ יָנַח הַחֹרֶף מִזַּעְפּוֹ,

אָהַבְתִּי הִתְגַּנֵּב לַבְּקָרִים אֶל-עֵבֶר הַמִּישׁוֹר הַמְפֻלָּשׁ

הַנִּמְשָׁךְ אֲחוֹרֵי רִפְתֵּנוּ, לָרִיחַ וּלְהַקְשִׁיב מִשָּׁמָּה,

אֵיך הוֹלֵךְ וְנוֹלָד הָאָבִיב. מִפַּאֲתֵי הָאָחוּ הַנִּרְדָּם

בַּמֶּרְחָק, בּוֹאֲכָה הַיַּעַר, מִתְרַחֲשׁוֹת נְשִׁיבוֹת וּבָאוֹת

כְּרֵאשִׁית חֲגִיגֵי יְקִיצָה, לְהַחֲלִיק עַל מִצְחִי בִן-טִיסָה

וּלְדוֹבֵב בְּלַחַשׁ עַל-אָזְנִי, כִּי רָעַד כְּבָר דֹּפֶק הַיְצִירָה.

וּכְגַעַת בִּי כְנָפָן-רִפְרוּפָן — וְחֻדַּשׁ בִּן-רֶגַע בִּי רוּחִי,

שֶׁבָּלָה בַחֹרֶף הָאָרֹך; וְנִבְקַע בִּי מַעְיָן מִתְגַּבֵּר

שֶׁל חֶדְוָה, גַעְגּוּעִים וּמְשׁוּבָה — וְשָׂשׂ בִּי לְבָבִי וְהָמָה

וְחָגַג וְרִנֵּן כָּל-קִרְבִּי, וְהָיוּ כָל-מַעֲשַׂי בְּמָחוֹל

וְנַפְשִׁי תְפַרְכֵּס הַחוּצָה…

וּבְאַחַד הַבְּקָרִים תּוֹפִיעַ

לְרֶגַע הַשֶּׁמֶשׁ הַצְּעִירָה כְּמַלְכָּה רְחוּצָה מִשְּׁנָתָהּ

וּנְכוֹנָה לִכָּנֵס לַטְּרַקְלִין… וּבְאוֹתוֹ הַבֹּקֶר יִשְׁתַּנֶּה

לְפֶתַע גַּם טַעְמוֹ שֶׁל רַבִּי: שְׂחוֹק שֶׁמֶשׁ רַעֲנַנָּה עֲבָרוֹ

וַיְשַׁעֲשַׁע אֶת קְמָטָיו הַזְּעוּפִים, וּבְשִׁבְתּוֹ לַשֻּׁלְחָן עִמָּדִי

יְדַפְדֵּף, סְגוּר-עַפְעָף מִנְּהָרָה, אַחֲרוֹנֵי הַדַּפִּים בַּחֻמָּשׁ

וְיִפְתַּח בְּ“שִׁיר הַשִּׁירִים”… הַחֹרֶף עוֹד יִזְעַם בְּמִקְצָת

וִיקַמֵּט אֶת מִצְחַת עֲנָנָיו, כְּזָקֵן הָרוֹנֵן בְּקִרְבּוֹ

עַל צָהֳלַת נֶכְדוֹתָיו הַפְּרוּעוֹת, שֶׁאֵינָהּ מַנִּיחָה לוֹ לִישׁוֹן…

וּפִתְאֹם — חֲדָשָׁה: כְּבָר נִקְרַע הַוִּילוֹן הַקּוֹדֵר בַּמָּרוֹם

וְנָהָר שֶׁל תְּכֵלֶת וְעֶדְנָה מִסְתָּעֵף לְרוּחוֹת שָׁמָיִם.

מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין הֶעָבִים כְּחוֹפִים לְנַהֲרֵי-הַטֹּהַר

וּכְמִפְרְשֵׂי-צַחַר בֶּהָרוֹת אַט צָפוֹת וּמְחַיְּכוֹת בְּתוֹכָם.

מִשְׂתָּרְגָה הַתְּכֵלֶת וְהוֹלְכָה וְהָיְתָה לְרֶשֶׁת אֲפִיקִים

הָעוֹלִים מֵרֶגַע לְרֶגַע וְכוֹבְשִׁים בִּדְמָמָה וְגָאוֹן

מֶרְחַקֵּי טָהֳרָה חֲדָשִׁים. וְאִיִּים-עֲנָנִים נְפוֹצִים

מַאְדִּימִים, מַזְהִיבִים, מַכְסִיפִים — וּנְמוֹגִים מֵחֶדְוַת הַשֶּׁמֶשׁ

כַּחֲלוֹמוֹת עִם עַמּוּד-הַשָּׁחַר…

ב

כְּבָר נִיסָן מְמַשְׁמֵשׁ וְקָרֵב, הַשֶּׁלֶג כְּבַר זֹרַב וַיָּצֶף

כָּל פַּאֲתֵי הָאָחוּ מִסָבִיב; רַק הַרְחֵק בַּשָּׂדֶה עוֹד יִצְהַר

גּוּשׁ עָכוּר שֶׁנִּתְקַע בְּגוּמָץ. הַיַּעַר הַקּוֹדֵר מִסָּבִיב,

שֶׁנִּרְדַּם שְׂבַע רֹגֶז וּשְׁתִיקָה וַיַּפֵּל חִתִּיתוֹ עַל-כְּפָרִי —

הִתְרַחֵץ זֶה-עַתָּה מִזַּעְפּוֹ וְגִחוּךְ בַּיְשָׁנִי יַעֲטֵהוּ

בִּרְאוֹתוֹ עֶרְיָתוֹ הַשְּׁחוֹרָה מוּל שֶׁמֶשׁ כֹּה צְנוּעָה וּצְעִירָה.

עוֹד רַחֲבֵי הַכִּכָּר חֲשׂוּפִים וּסְפוּגִים מֵי-שֶׁלֶג לָרְוָיָה,

וְאֵדִים-נְשִׁימוֹת דַּקְדַּקִּים מִתְנַדְּפִים בְּנַחַת, בִּדְמָמָה…

אַךְ הִנֵּה שָׁם הָלְאָה עַל תֶּלֶם, שֶׁנִּזְרַע אֶשְׁתַּקֵּד זְרַע שִׁפּוֹן,

יָצִיצוּ כְּבָר רָאשֵׁי נִצָּנִים כַּחֲלוּצִים רִאשׁוֹנִים בָּעוֹלָם.

ג

הַפֶּסָח מְמַשְׁמֵשׁ וְקָרֵב, הַיָּמִים מַבְהִירִים וְהוֹלְכִים

וְעִמָּם — שִׂמְחָתִי בְלִבִּי: עוֹד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם — וְיָצָא

הָ“רַבִּי” לְעִירוֹ וּלְבֵיתוֹ; וְחָפְשִׁי מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

וְנֶעֱזָב מֵעֵינֵי אֲבוֹתַי שֶׁעָשְׁשׁוּ מִדַּאֲגַת מִחְיָתָם —

אֶשְׁתּוֹלֵל מִשִּׂמְחַת שׁוֹבָבִים וְאֶהְפֹּךְ אֶת כְּפָרִי לְתֹהוּ…

אַעְפִּילָה עַל קָדְקֹד הָאַלּוֹן, הַצּוֹפֶה בְּגָאוֹן עַל סְבִיבָיו;

אַשְׁקִיפָה מִמְּרוֹמִי וְאֶרְאֶה אֶת רִבְבוֹת אֲמִירֵי-פּוֹלֶסְיָה,

הַנְּטוּיִם כְּגֶשֶׁר חַתְחַתִּים וְעָלָיו עֲנָנִים יִסָּעוּן…

אֶאֶרְבָה לַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקְעָה בַּמֶּרְחָק מֵעֵבֶר לַיָּעַר

וְאֶמְצָא חֶבְיוֹנָהּ בַּלֵּילוֹת… אוֹ מָתְנַי אֲשַׁנֵּס וְאָמֹד

כָּל רַחֲבֵי הַכִּכָּר בְּשַׁעֲלִי, אַגִּיעָה עַד מוֹצָא הַיּוּבָל

וְאֶחְקֹר לָדַעַת תּוֹצְאוֹתָיו; אֶתְמַהְמַהּ אַרְגִּיעָה עַל חוֹפוֹ

וְאֶקְלֹט אַךְ רֶמֶז מִלְּחָשָׁיו, אָז אֵימִין עַד חֹרְשַׁת הַסְּבָכִים

ואוּלַי עוֹד הָלְאָה, עוֹד הָלְאָה…

ד

הַאֻמְנָם לְמַעֲבֵה הַיָּעַר? אֵיכָכָה זֶה עָבַר הָרוּחַ?

אֲיֻמִּים הֵם יַעֲרֵי פּוֹלֶסְיָה וְכָכָה עֲמֻקִּים וְשׁוֹתְקִים!

מִי אַמִּיץ לֹא יִירָא הַשְּׁתִיקָה הַקּוֹדְרָה וְעוֹמְדָה בְמִרְדָּהּ

וְחוֹרְשָׁה מְזִמָּה מִי יוֹדְעָהּ? הֵן רַבּוֹת נוֹרָאוֹת לִי סִפְּרוּ

יְהוּדִים מְלֻמְּדֵי-נִסָּיוֹן, שֶׁנָּטוּ לִפְרָקִים אֵלֵינוּ

לְלִינַת לֵיל-חֹרֶף וָזַעַם, לֵהָנוֹת מֵאוּר תַּנּוּרֵינוּ

אַף לִצְלוֹת בֻּלְבּוּסִים בְּרִמְצוֹ.

חַכְלִילִי מוּל גַּחֲלֵי-לְחָשִׁים

אָז אַקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב בִּדְחִילוּ אֶת בַּלְהוֹת הַיְּעָרִים וּזְמָמָם:

מֵהֵיכְלֵי מְחִלּוֹת שָׁם אוֹרְבִים גַּזְלָנִים וְאוֹכְלֵי בְשַׂר-אָדָם

לְנַצֵּל כָּל עוֹבֵר-אֳרָחוֹת וּלְבַשְּׁלוֹ עַל קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו

בְּיוֹרָה לֹא תַעֲמֹד מֵרְתֹחַ… אֶל קִירוֹת מַחֲבוֹאָם כִּתְמוּנוֹת

כְּבָר אַלְפֵי גֻלְגָּלוֹת סֻמָּרוּ וּבְמַרְתְּפֵי-חשֶׁךְ מֵעוֹלָם

גְּרוּטָאוֹת שֶׁל זָהָב נִצְבָּרוּ… שָׁם זְאֵבִים מְסֻמְּרֵי-רַעְמָה

וּלְהוּטֵי-עֵינַיִם יִתְגּוֹדְדוּ לְגָרֵם גַּם עוֹבֵר גַּם סוּסָיו;

עִם חֹרֶף יְגַשְּׁשׁוּ שָׁם דֻּבִּים לְבַקֵּשׁ מְעוֹנָה לִתְנוּמוֹת

וּלְעִתּוֹת הָאָבִיב יָקִיצוּ וְיָצְאוּ לָרִיחַ עַל דְּרָכִים.

שָׁם זִקְנֵי הַשֵּׁדִים יְקַנְּנוּ בִנְבוּבֵי תִדְהָרִים שֶׁקֻּמְּטוּ,

מְחַנְּקִים אִישׁ אָחִיו וְחוֹנְגִים וִיחוֹלְלוּ הַקְּטָטוֹת בֵּין עֵצִים…

וְרוּחוֹת לֵיצָנִים יִתְקַלְּסוּ בִיהוּדִים עַל רֹאשׁ כָּל נְתִיבָה.

הֵן מַעֲשֶׂה — וְהִשְׁגּוּ הַלֵּצִים אֶת שְׁלֹמֹה הָרוֹכֵל בַּדָּרֶךְ,

וְהוּא אָז לֹא רָחוֹק מִבֵּיתוֹ וַיְגַשֵּׁשׁ כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה

וַיַּחֲזֹר חֲלִילָה חֲלִילָה… וּכְהָפִיץ אוֹר-בֹּקֶר וַיִּתְמַהּ:

כִּי אָכֵן בַּחֲצֵרוֹ הִנֵּהוּ; וְסוּסוֹ שְׁטוּף קֶצֶף מְזֹהָם,

מְנַשֵּׁם וּמְקַרְקֵר בִּשְׁקִידָה אֶת צֵלַע עֲרֵמַת הַשַּׁחַת,

מִזְדָּרֵז וְטוֹחֵן בִּנְחִירָה אֶת פִּקְעוֹת הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ

כְּרָעֵב מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה… וַיְהִי הוּא מִתְעַתֵּד לְסַפֵּר

בְּבוֹאוֹ כָּל פְּרָטֵי מוֹצְאוֹתָיו וְהִנֵּה — לֹא דֻבִּים, לֹא יָעַר! —

כִּי נִטְּלָה לְשׁוֹנוֹ — וַיִּדֹּם… שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאַלְתֶּר הַקַּצָּב,

שֶׁהָלַךְ בַּלַּיְלָה יְחִידִי וַיִּנְהַג אֶת סוּסוֹ בְעַצְלָה

וַיְהַרְהֵר הִרְהוּרָיו-פַּרְנָסָה… וּפִתְאֹם וְהִנֵּה שְׁנֵי צְפִירִים

מֻטָּלִים עֲקוּדִים לְפָנָיו; וַיֵּרֶד וַיַּאַסְפֵם אֶל קְרוֹנוֹ

וַיַּצְלֵף עַל סוּסוֹ — וַיִּשְׂמָח… וּכְצֵאתוֹ מִיַּעַר — וַיְבַהֲלוֹ

צְחוֹק סְפִיקַת-כַּפַּיִם לְפֶתַע וַיָּסֶב אֶת רֹאשׁוֹ — וַיִּתְמַהּ:

אֵין צְפִירִים בַּקָּרוֹן כָּל-עִקָּר… וּבְעוֹד הוּא תוֹהֶה — וַיִּקְפָּא

לוֹ פִיהוּ מְעֻקָּם לַאֲחוֹרָיו — וַתֵּהוֹם כָּל עִירוֹ לַשְּׁמוּעָה…

ה

לַבְּקָרִים אַשְׁכִּימָה לֶחָצֵר וְאֶמְצָא שָׁם אָבִי וְאִמִּי;

כִּי שָׁמָּה יְטַכְּסוּ עֲצָתָם בִּנְגֹעַ הַמְּצוּקָה עַד לִבָּם.

בַּבַּיִת… פֶּן יִשְׁמַע הָרַבִּי וְנוֹדַע הַדָּבָר בְּעִירוֹ

וְחָדַל חֶנְוָנִי מֵהַקִּיף וְנִנְעֲלָה דֶלֶת הַמַּלְוֶה

וְעָמַד הַגַּלְגַּל מִנּוֹעַ — וּכְדַי אָז מַכְאוֹבִים וּכְלִמָּה…

כִּי הִנֵּה כְּלָל גָּדוֹל מֵעוֹלָם לִיהוּדֵי פּוֹלֶסְיָה בֶּעָרִים:

"הַפְּרָזִי הֵן שְׁמֵנָה פַּת-לַחְמוֹ וְיִרְחַץ בַּחֲלֵב-הַצִּפֳּרִים…

עִם פּוּרִים שׁוֹגֶרֶת פָּרָתוֹ וְשׁוֹפְעָה לוֹ חָלָב לְמַכְבִּיר,

בַּקַּיִץ — מִזִּמְרַת יְרָקוֹת כְּאַוַּת כָּל נַפְשׁוֹ וּמְאֹדוֹ;

בָּאָסִיף הוּא טוֹמֵן בַּמַּרְתֵּף שְׁנֵי לִתְכֵי בֻּלְבּוּסִים לְאָכְלָה;

וּשְׁבָבִים גַּל גָּדוֹל לְבָעֵר לֹא יָסוּף מֵחֲצֵרוֹ בַּחֹרֶף…

וְהַכֹּל בִּמְחִירָהּ שֶׁל פְּרוּטָה, בִּשְׁמִינִית מַחוֹרְקָה וּכְדוֹמֶה".

כָּךְ דָּנִים… וְאִמָּא נֶהֱנֵית, בְּכַחֲדָה אֶת נִגְעָהּ מִזָּרִים

וּבְבָרְכָהּ בִּגְנִיחָה שֵׁם עֶלְיוֹן; כִּי כָךְ מְקֻבְּלַתָּה מֵאִמָּהּ:

צְבָט לֶחִי — וְהָיְתָה חַכְלִילִית, וְגִירָא בְעֵינְךָ, הָעוֹלָם!..

וְאוּלָם עִם פֶּסָח כָּל שָׁנָה תִּתְעַטֵּף אֲפֵלַת-דְּאָגָה

וּמְטִיחָה כִלְעַצְמָהּ נִיב-תְּלוּנָה הַמַּשְׁרָה עֲנָנִים עַל סְבִיבָהּ

וְחוֹדֵר כְּחִצִּים לַלְּבָבוֹת. וּבְטַפֵּל אָבִינוּ בֶחָצֵר

תְּמַהֵר רְוַת-רֹגֶז הַחוּצָה לְיַסְּרוֹ עַל רֹעַ מַזָּלוֹ

בִּדְמָעוֹת שֶׁל גְּזוּלָה וְכָעַשׁ, וְיֵשׁ שֶׁלֹּא תֶחְדַּל מִקְּלָלָה…

וּמְמַהֵר אָנֹכִי אָז לָנוּס וְאָזְנִי קוֹלֶטֶת אַךְ שֶׁמֶץ:

"שְׂכַר-לִמּוּד לָרַבִּי… וּמַצּוֹת… הַיְלָדִים הֵן קְרוּעִים וּבְלוּאִים

הֵן צָרִיךְ, לְפָחוֹת, בְּמִקְצָת לְכַסּוֹת מַעֲרֻמֵּי הַדַּלּוּת…"

וְנִמְלָט אָנֹכִי בְּחָפְזָה, אַךְ בַּת-קוֹל אֲפֵלָה רוֹדַפְתִּי,

קוֹל אִמִּי הַמְפָרְשָׂה כַפֶּיהָ וְצִלּוֹ שֶׁל אַבָּא הַנִּכְנָע…

וְעוֹדִי בְאִבִּי כְּבָר אָחוּשׁ, כִּי עָמֹק לְלִבִּי הַצָּעִיר

כְּבָר נִזְרְקָה טִפַּת הַמְּרוֹרִים, כְּבָר נָפְלוּ גַּרְעִינֵי הַלַּעֲנָה…

ו

…וּכְיָמִים אוֹ עָשׂוֹר לְפֶסַח אֲבוֹתַי מַשְׁכִּימִים עִם שַׁחַר,

כִּי אָץ לָמוֹ דַרְכָּם הָעִירָה, כְּמִשְׁפַּט הַ“פְּרָזִים” מֵעוֹלָם,

לֶאֱפוֹת אֶת מַצּוֹת דִּמְעָתָם, אַף לִקְנוֹת מַרְכֹּלֶת, לוּ מַשֶּׁהוּ,

כִּי קָרוֹב גַּם חַג הַפַּלָּחִים וַחֲנוּתָם נִתְרוֹקְנָה זֶה-כַּמָּה;

וְיֵשׁ גַּם לְהַזְמִין מַלְבּוּשִׁים וְלִקְנוֹת כּוֹבָעִים לִבְנֵיהֶם,

כִּי זוֹ כָּל דַּאֲגָתָם עִם פֶּסַח וּמְשׂוֹשָׂם מִיָּמִים יָמִימָה…

עוֹד רַחֲבֵי הַמִּישׁוֹר יִשְׁלָיוּ בְּמַעֲטֵה הַשִּׁפְרָה הַכֵּהָה

וְנָתוּן לַחֲלוֹמוֹ-הַתְּכֵלֶת יָנוּחַ כָּל חָרוּל וְגָדֵר,

מִדִּמְדּוּם הַבֹּקֶר מַשְׁחִירָה הַדֶּרֶךְ הַכַּפְרִית הָרְפוּשָׁה

וּזְעֵיר שָׁם מַכְסִיפָה שְׂפַת-שְׁלוּלִית, שֶׁהֶעֶלְתָה קְרוּם-קֶרַח בַּלַּיְלָה.

הָאֲוִיר מִסָּבִיב רְוֵה-נַחַת וְכֻלּוֹ — הֲגִיגֵי-צַחְצָחוֹת;

הַיַּעַר מֵרָחוֹק שַׁלְאֲנָן וְחוֹלֵם עַל דּוֹדִים וְעֶדְנָה

וְלַהֲקַת עֲבִיבִים חֲבַצֻּלִּים, שֶׁנֶּעֶרְמוּ עַל-גַּבֵּי קַרְקַפְתּוֹ

וַיַּעַמְדוּ נְהִירִים וּתְמֵהִים — מְבַשְּׂרִים יוֹם תְּחִלַּת-הָאָבִיב.

מֵאַחַת הַחֲצֵרוֹת לְפִתְאֹם כְּמוֹ צָרַח הַשַּׁעַר וַיִּדֹּם

וְאַחַר — קוֹל שִׁדּוּל פַּלָּחִית וְנַחֲרַת חֲזִירָה וַחֲנִיצִים

הַצּוֹבְאִים עַל אֵבוּס בְּלִיל-שַׁחֲרִית. עַל גַּבֵּי הָאַלּוֹן הַיָּשִׁישׁ

הָעוֹמֵד בְּטַבּוּר הַמִּישׁוֹר, נִצְפָּפִים אַנְקוֹרִים לְמֵאוֹת

וּמְרִיעִים שְׁלוֹם-הֶפְקֵר לַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁעָלְתָה זֶה-עַתָּה מֵרַחְצָה.

פְּנֵי אָבִי וְאִמִּי נְהִירִים וְאוֹמְרִים הוֹדָיָה לַבּוֹרֵא,

כִּי הִפְלִיא אֶת חַסְדּוֹ עִמָּהֶם: עוֹד אֶתְמוֹל — מִי מִלֵּל, מִי פִלֵּל? —

נִזְדַּמְּנָה לְיָדָם “מְצִיאָה” — וְהַכֹּל נִתְיַשֵּׁב בְּדֹחַק…

ז

וְרַבָּה הַתְּכוּנָה בַּבַּיִת וְרַבָּה גַם דְּחִיקַת-הַשָּׁעָה…

הָ“רַבִּי” מְקַפֵּל אֶת צְרוֹרוֹ — שְׂמִיכָתוֹ וְכָרָיו וּתְפִלָּיו

וּמַלְבּוּשׁ-שַׁבַּתּוֹ הֶעָלוּב — בִּגְנִיחָה וּשְׁאִיפָה וּנְשִׁימָה,

כִּי קָשָׁה לוֹ, קָשָׁה הַמְּלָאכָה: הַכְּנָפוֹת נִשְׁמָטוֹת לִצְדָדִין

וְהַכֹּל יְפֻזַּר וִיפֹרַד וְיָדוֹ לֹא תַעֲשֶׂה תוּשִׁיָּה,

אִמֵּנוּ מִתְחַבְּטָה בְּפִתְרוֹן רְשִׁימַת הַסְּחוֹרוֹת הַדַּלּוֹת:

מַחוֹרְקָה וָמֶלַח וּשְׁמָרִים, קְנֵי-גָפְרִית וְנֵפְט וְקִנָּמוֹן;

הַפְּרוּטָה מְנוּיָה וּזְעוּמָה וְאִמָּא תְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת:

מַפְחִיתָה “מִין” אֶחָד וְשֵׁנִי, מְנַכָּה וּמְחַלְּקָה לְיָדוֹת —

וּלְאִיצִי הַמַּלְוֶה מָה אֶעֱנֶה? — תִּוָּעֵץ אֶת נַפְשָׁה לִרְגָעִים —:

זֶה שְׁנַיִם “שָׁבוֹעִים” הֶחֱסַרְתִּי וּדְחִיתִיו בְּשֶׁה“י וָפֶה”י…

וְזֶלִיג הָעַבְדְּקָן אֵיךְ יִרְגַּן עֵת יִרְשֹׁם הַ“נִּשְׁאָר” בַּפִּנְקָס

וְאִשְׁתּוֹ מִסִּיר הַגֶּחָלִים תְּקַעְקַע אַף הִיא לִי אֶת חֶלְקָהּ:

“קֹרַח אָנֹכִי, אִם רוֹטְשִׁילְד?” וְאָנָה חֶרְפָּתִי אוֹלִיכָה?

לוּ זָכְרוּ!.. הֵן אָבִי מְאָסָם מִשִּׁית עִם מַסִּיקֵי-תַּנּוּרָיו;

וּמִיכַל הַכּוֹבְעָן הֲיֹאבֶה לִי תֵת בְּהַקָּפָה כּוֹבָעִים?

אוֹ מוּטָב לֹא אַשְׁחִיר אֶת פָּנַי בִּפְנֵי הַ“נְחוּת-דַּרְגָּא” כָּל עִקָּר?

כֹּה תִפְתֹּר הָאֵם שֶׁאֱלָתָהּ וְּתָשׁוּב לִבְדִיקַת חֶשְׁבּוֹנָהּ;

מַשְׁמִיטָה מִין אֶחָד וְשֵׁנִי וּמְחַלְּקָה לְיָדוֹת זְעִירוֹת…

וְאַבָּא יְטַפֵּל בֵּינְתַיִם בִּכְפִיתַת הָעֵגֶל הָעַלִּיז,

שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים וְנַעֲשָׂה בַר-שְׁחִיטָה מֵאֶתְמוֹל.

וְהָיָה אִם כִּלָּה מַעֲשֵׂהוּ וְיָצָא לְזַפֵּף הַקָּרוֹן,

לְהַיְשִׁיר הַגַּלְגַּל הַחִגֵּר וּלְהַתְקִין הַסּוּסָה לִרְתִימָה;

וּבְשׁוּבוֹ — וְהֵאִיץ בְּאִמָּא: מַהֲרִי וְכַלִּי חֶשְׁבּוֹנֵךְ

וְתוֹלְדוֹת יוּחָסִין הַנִּיחִי לְעֵת שִׁבְתֵּךְ עַל כֵס-הַהֲסִבָּה…

גַּם חַיְקָה אֲחוֹתִי הַבְּכִירָה נֶחְפָּזָה לְחַבֵּץ גּוּשׁ-חֶמְאָה.

וְאַחַר — גַּם בֵּיצִים לֶאֱרֹז בְּתוֹךְ הַסַּלְסִלָּה הַקְּטַנָּה.

אָז תִּקְפֹּץ הַלּוּלָה לְהָבִיא זוּג עוֹפוֹת אֲבוּסִים וּלְעָקְדָם;

וּסְלָקִים תַּעֲלֶה מִמַּרְתֵּף וּתְשִׂימֵם בְּאַמְתַּחַת-שֶׁל-פֶּסַח…

כָּל אֵלֶּה הָעִירָה יוּבָלוּ, מִקְצָתָם לִמְכִירָה לַ“גְּבִירוֹת”

וְנוֹסְפוּ עוֹד זוּזִים אֲחָדִים, וּקְצָתָם הֵם דּוֹרוֹן לַ“כַּפְתּוֹר”

הַמַּעֲליִם אֶת עֵינוֹ מִיהוּדָיו הַשׁוֹקְטִים בַּכְּפָרִים לִרְצוֹנוֹ…

וְרַבִּי עוֹד עוֹסֵק בִּצְרוֹרוֹ: גּוֹנֵחַ וּמוֹשֵׁךְ וְקוֹשֵׁר

וְנִמְלָךְ בְּדַעְתּוֹ לִרְגָעִים: “אוֹ אֵינוֹ, פֶּן תֻּתַּר הָרְצוּעָה?”

עַד תָּחוּשׁ אֲחוֹתִי אֵלֵיהוּ בִּגְעָרָה שֶׁל רֹגֶז וְחִבָּה:

“הַנִּיחָה, שְׁלוּמִיאֵל!” — תְּסַלְּקוֹ — וְאֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ מִזְדָּרְזוֹת

וְתוֹךְ-כְּדֵי-קְשִׁירָה תוֹכִיחַ: "הַרְאִיתֶם זֹה ‘צִפּוֹר-עוֹפֶרֶת’?

מֵאָז אוֹר הַבֹּקֶר יִתְנַפַּח כְּיוֹלְדָה מְקַשָּׁה לָלֶדֶת!

אֲבוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ שֶׁתִּפֹּל בְּחֵלֶק ‘לֹא יִצְלַח’ שֶׁכְּמוֹתוֹ…"

וְרַבִּי יְקַבֵּל מָרוּתָהּ, יִסְתַּלֵּק וִיגָרֵד פְּאָתוֹ,

יִצְטַחֵק צְחוֹק נִכְנָע, כְּמוֹדֶה וְנֶהֱנֶה מֵחֶסֶד גַּעֲרָתָהּ…

ח

הָאֶחָד בַּבַּיִת רַק אָנִי כְּבָר מוּכָן וּמְזֻמָּן לִנְסִיעָה.

עוֹד אֶמֶשׁ בָּעֶרֶב הֶאֱזַנְתִּי מִמְּקוֹמִי מַחֲשֶׁבֶת אֲבוֹתַי

לָקַחַת גַּם אוֹתִי הָעִירָה וּלְהַזְמִין הַמַּלְבּוּשׁ בִּשְׁבִילִי —

וַיִּתַּר בִּי לִבִּי מִשִּׁמְחָה וַיְרַנְּנוּ כָל קְרָבַי בְּתוֹכִי

וַתִּיקַץ לְפֶתַע בִּי חֶמְדָּה לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אֶת הַכֹּל;

וָאָגַח אֶל חַיְקָה אֲחוֹתִי, שֶׁעָסְקָה בְתִקּוּן פֻּזְמָקוֹת,

וְנָכוֹן נְפֹל עַל צַוָּארָה הִשְׁמַטְתִּי אֶת מַחְטָהּ מִיָּדָהּ.

דָּחַתְנִי אֲחוֹתִי בְרַגְלָהּ: "הֲנִטְרְפָה דַעְתְּךָ, מְשֻׁמָּד?

וְאֵין לְךָ כָּל עִנְיַן-שׁוֹבָבִים — הֲרֵי לְךָ גֻלְגֹּלֶת וָכֹתֶל!"

אָז אֵפֶן לִי דוּמָם לָעֵגֶל, שֶׁנִּמְנֵם מְקֻפָּל בַּפִּנָּה.

מְעוֹרְרוֹ אָנֹכִי וּמְשַׁדְּלוֹ וְשׁוֹפֵךְ לְפָנָיו אֶת גִּילִי.

אַךְ עֶגְלִי לַתְּנוּמָה הֲגִיגָיו — וְנִים-וְלֹא-נִים הוּא שׁוֹמֵעַ

וּפִתְאֹם כְּמוֹ נִמְלַךְ זֶה-עַתָּה וּבוּלְמוֹס הַמָּחוֹל אֲפָפוֹ

וַיָּקָם עַל רַגְלָיו הָרוֹטְטוֹת וַיִּשָּׂא אֶת זְנָבוֹ וַיִּדְהָר,

וַיִּגַּע בִּן-קָפְצוֹ בַסַּפְסָל וַיְמַגֵּר מֵעָלָיו הֶעָבִיט

וַיְשֻׁפְּכוּ לָאָרֶץ הַסְּלָקִים, שֶׁכָּבְשָׁה הָאֵם בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ

בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לַ“פֶּסַח”, כְּמִשְׁפַּט הַפְּרָזִים מֵעוֹלָם…

וָאָבֹא עַל שְׂכָרִי כְּיָאוּת… וָאֶעֱלֶה עַל מִשְׁכָּב לֹא-סָעוּד —

וַתְּהִי לִי תְנוּמָתִי בְבֶכִי, וַחֲלוֹמִי — תְּמַד-סְלָקִים מְאָדָּם…

וּכְהָצִיץ עֵין-בֹּקֶר בַּחַלּוֹן קָפַצְתִּי מִשְּׁנָתִי הָעֵרָה.

כְּבָר נִמְחוּ מַמְרוֹרֵי הָעֶרֶב וְעָלֵז לְבָבִי וּמְרַנֵּן.

אַךְ רֶגַע — וְהִנְנִי בִלְבוּשִׁי וּמְכֻרְבָּל בְּכַרְדּוֹט-הַמּוֹכִין

וּמְחַכֶּה אָנֹכִי עַד יִרְתֹּם הָאָב אֶת הַסּוּסָה לַקָּרוֹן.

מְחַכֶּה אָנֹכִי וְיוֹקֵד וְכָשַׁל כְּבָר כֹּחַ-הַסַּבָּל.

לִרְגָעִים אָצִיקָה אֶת אִמִּי וּמְבַלְבְּלָהּ בְּעֶצֶם חֶשְׁבּוֹנָהּ:

“הָהּ, אִמְרִי לְאַבָּא, כִּי יִרְתֹּם!” וְאִמָּא פְּגִיעָתָהּ אָז רָעָה:

תְּשַׁלְּחֵנִי בְשָׁאוֹן לָאֹפֶל וְתִפְקֹד גַּם חַטַּאת הַסְּלָקִים…

אָז אֵשְׂטְ מֵעָלֶיהָ בְּדִיצָה וּקְפִיצָה עַל רַגְלִי הָאַחַת

וְנִתְקָל בְּרַגְלָיו שֶׁל אַבָּא וּמְקַבֵּל נְזִיפָה וּמְרִיטָה:

"מַה-תַּהֲפֹךְ הָעוֹלָם, מְשֻׁמָּד, וּמַה תִּקָּחֲךָ שִׂמְחָתְךָ?

וּנְטִילַת-יָדַיִים? וּתְפִלָּה? לַסִּדּוּר, גּוֹי גָּמוּר, זֶה רָגַע!"

וּפוֹרֵשׁ אָנֹכִי לַסִּדּוּר מְלֵא-בוּשָׁה כְנִתְפָּשׂ בִּגְנֵבָה

וּמַרְגִּישׁ עֵת רַבָּה עַל גַּבִּי מַבָּטוֹ הַזּוֹעֵם שֶׁל אָבִי.

וְלָעָה תְפִלָּתִי וְנִלְאָה וְדוֹעֵךְ שְׁבִיב-גִּילִי בְלִבִּי…

כְּבָר כִּלְּתָה הָאֵם אֶת הָרְשִׁימָה וַתְּיַשֵּׁר הֲדוּרֵי-הַחֶשְׁבּוֹן

הַסּוּסָה הָרְעוּצָה אֻסָּרָה וּמְחַכָּה לֹא-נִימָה לֹא-תִירָה;

הַכְּבֻדָּה הֹעָלְתָה עַל קָרוֹן, וְרַבִּי כְּבָר קָנָה לוֹ מָקוֹם

עַל קֶרֶן הָאַרְגָּז לְמַצּוֹת וַיֵּשֶׁב שָׁם מָעוּךְ וּמְצֻמְצָם;

גַּם אִמָּא, עֲטוּפָה בְּבוּרְנָס, מַעְפִּילָה עֲלוֹת עַל הַקָּרוֹן,

וְאַבָּא מְבַקֵּשׁ אֶת שׁוֹטוֹ… וְאָנֹכִי עוֹד עוֹמֵד בִּתְפִלָּה…

וְהָיָה אִם תָּחֵל הַסּוּסָה לַעֲקֹר רַגְלֶיהָ בִגְנִיחָה

וְהֵעִיף הָאָב אֶת עֵינֵיהוּ וְתָמַהּ: “וְהֵיכָן הַתַּכְשִׁיט?”

וְחַיְקָה מִתְנַפְּלָה הַחַדְרָה בְשָׁאוֹן: “מַה תִּשְׁהֶה, מְשֻׁמָּד?”

אַךְ מַחֲרִישׁ אָנֹכִי וּמְפַלֵּל וּכְאִלּוּ לֹא אֶשְׁמַע גַּעֲרָתָהּ

וּפִתְאֹם תִּתְפָּרֵץ בִּכְיָתִי בְשֶׁצֶף כָּל קִצְפָּהּ: “אִי אֶפְשִׁי!”

ט

עַד חַיְקָה אֲחוֹתִי מִשְׁתּוֹמְמָה — וְאַבָּא בּוֹא יָבֹא הֶחָדְרָה.

“מֶה חָדָשׁ שׁוּב נָפַל בֵּינֵיכֶם?” הוּא שׁוֹאֵל נִמְרָצוֹת וּפוֹקֵד:

“עֲלֵה עַל הַקָּרוֹן, תַּכְשִׁיטִי!” — וְנִשְׁמָע אָנֹכִי וְעוֹלֶה…

הַכְּבֻדָּה נֶעֱקֶרֶת מִמְּקוֹמָהּ בַּחֲרִיקַת הַגַּלְגַּל הַחִגֵּר.

הָעוֹפוֹת הַכְּפוּתִים נִבְהָלִים וְצוֹרְחִים בְּפִרְפּוּר כַּנְפֵיהֶם;

מִתְיַשֵּׁב הָעֵגֶל לְפֶתַע וּמַתִּיר אֲסוּרָיו — וְנִצָּב;

צֹוַחַת הָאֵם בְּבֶהָלָה וְאַבָּא מִתְרַגֵּז וְעוֹצֵר.

מִסְתַּכֵּל וַסִּילִי מֵחֲצֵרוֹ וְנֶהֱנֶה מִמְּהוּמַת יְהוּדָיו,

וּמְגָרֵד בָּעֹרֶף הוּא נִגָּשׁ וּצְעָדָיו מְדוּדִים וְנִרְפִּים.

“הוֹ, יְהוּד לֹא מְצֻלָּב!” יְבָרֵךְ אֶת אַבָּא מֵעֹמֶק בְּנֵי מֵעָיו,

אַט יוֹצִיא מִקָּרוֹן מְלֹא חֹפֶן קְנֵי קַשִּׁים וְשׁוֹזְרָם לְחֶבֶל.

“וְאַתָּה, בֶּן-בָּקָר, מַה דַּעְתְּךָ?” יְדַבֵּר לָעֵגֶל וְעוֹקְדוֹ;

בֵּינְתַיִם הוּא מוֹצֵא קַלְקָלָה בָרִתְמָה וּמְתַקֵּן גַּם אוֹתָהּ —

“וְעַכְשָׁו, הַב, אִיצְקָא, לְקַטֵּר — וַחֲלָף לָעֲיָרָה בְשָׁלוֹם!”

י

נֶחֱשָׁלִים אֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ בֵּין סְבָכִים קְדוֹרַנִּים וַחֲשּׂוּפִים.

הַסּוּסָה מוֹשֶׁכֶת מִתְּנוּמָה וְלָשָׁה הַבִּצָּה הַשְּׁמֵנָה.

הָאָב יְזָרְזֶנָּה בְשׁוֹטוֹ: “הוֹ, עוּרִי, הַפְּגִירָה, וְזוּזִי!”

וְהִיא — אַךְ מַרְעֶדֶת בְּעַצְלָה אֶת גֶּלֶד הַיָּרֵךְ הָרְעוּעָה

וְיֵשׁ שֶּתִּמָּלֵךְ בְּדַעְתָּה וְעָמְדָה בְאֶמְצַע הַשְּׁלוּלִית…

בֵּינְתַיִם יְעֻנַּן הַבֹּקֶר וְנֶעֶכְרוּ שָׁמַיִם וָיָעַר;

מִיַּרְכְּתֵי אָחוּ תִּתְנַעֵר נְשִׁיבָה שֶׁל צִנָּה נוֹבֶלֶת

וְחָדְרָה מִבְּעַד לַפַּרְוָאוֹת וּלְתַכְלִית הַנֶּפֶשׁ תַּגִּיעַ.

עוֹד רֶגַע — וְטִפָּה נוֹפֶלֶת וְטִפְּחָה עַל חֻדּוֹ שֶׁל חֹטֶם

וְאַחַר — גַּם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית… וְקָרוֹת הַטִּפּוֹת וְנוֹבְלוֹת.

הָרַבִּי מִצְטַמְצֵם עוֹד יוֹתֵר וּמַפְקִיר לַגֶּשֶׁם אֶת נַפְשׁוֹ;

הָאֵם מִתְעַמֶּקֶת בַּבּוּרְנָס וְרוֹגְנָה: “אֵין מַזָּל לַפְּרָזִי!”

הַסּוּסָה מוֹשֶׁכֶת מִתְּנוּמָה וְלָשָׁה הַבִּצָּה הַדְּשֵׁנָה

וְאַבָּא יְזָרְזָה בְּעַצְלָה: “הוֹי, עוּרִי, הַפְּגִירָה, וְזוּזִי!”

יא

הַיָּמִים — יְמֵי תְחִלַּת הַ“סְּפִירָה” וִיבשֶׁת הַבִּצּוֹת עַל דְּרָכִים.

הִגְלִידוּ פְנֵי שְׁבִיל הַחַתְחַתִּים הַנִּמְשָׁךְ בֵין אָהֳלֵי הַ“גּוֹיִים”

וְרֶשֶׁת מִשְׁעוֹלִים הִשְׂתָּרְגָה, הוֹבִילָה מֵחָצֵר לְחָצֵר,

הַמִּישׁוֹר נִסְתַּחֵף בַּזֹּהַר וּנְכֵאֵי אֹהָלִים נָהָרוּ

וַיְגַחֲכוּ כָּל אֶחָד אֶל חֵיקוֹ כְּגַחֵךְ תִּינוֹקוֹת בַּבֹּקֶר

בְּצֵאתָם מִשְּׁנָתָם הַחוּצָה וְעֵינָם בַּשֶּׁמֶשׁ נִתְקָלָה.

הַלִּבְנִים — כְּבָר צָצוּ יַבְּלוֹתָם הַצְּהֻבּוֹת מִשְּׁחוֹר מַעֲרִמֵּיהֶם,

וַיִּהְיוּ כְמוֹ דְבוֹרִים אֲפָפוּם וּבְאֶמְצַע זִמְזוּמָן קָפָאוּ…

אֶשְׁתּוֹלְלוּ צִפֳּרִים מִשָּׂשׂוֹן וְתַרְנְגֹלֶת הִתְעַתְּדָה כְבָר לִדְגֹּר

וּבְקִרְקוּר-כְּלוֹת-נֶפֶשׁ הִתְחַכְּכָה בְּאַשְׁפּוֹת הֶחָצֵר מוּל שָׁמֶשׁ.

וַחֲסִידָה צַחְצַחָה וִיהִירָה מִקִּנָּהּ עַל גֹּרֶן צוֹפִיָּה

נְטוּיַת הַצַּוָּאר הָאָרֹךְ בִּדְמָמָה שֶׁל גֵּאוּת וָחֶסֶד,

וּכְאִלּוּ הִיא נֶהֱנֵית בִּלְבָבָה: מַה-נָּעִים גַּעְגּוּעֵךְ, הַפְּתַיָּה!

יב

בַּיָּמִים הָאֵלֶּה יִתְנַעֵר הַפַּלָּח מִכֹּבֶד עַצְלוּתוֹ;

יַעֲזֹב אֶצְטַבַּת-הָרֵבֶץ וְיִפְשֹׁט פַּרְוָתוֹ — עוֹר-אֵילִים.

בִּגְנִיחָה הוּא נֶחֱשָׁל הַחוּצָה, גְּלוּי פֶּרַע וַחֲשׂוּף-הָרַגְלַיִם,

כֻּתָּנְתּוֹ עַל מִכְנְסֵי פִשְׁתָּיו וּתְחוּבָה בָאֵזוֹר מִקְטַרְתּוֹ;

לְבָבוֹ הַשָּׂעִיר מְגֻלֶּה וְעָלָיו צְלָב קָטָן יִדַּלְדֵּל.

פֹּה יִפְגֹּש אֶת שְׁכֵנוֹ-עֲמִיתוֹ וּבֵרְכוֹ: “אֲדֹנָי בְּעֶזְרֶךָ!”

אַט יוֹצִיא מִקְטַרְתּוֹ מֵאֵזוֹר וְדִשְּׁנָה וּמִלְּאָה מַחוֹרְקָה,

יְשִׂימָהּ בְּזָוִית שִׂפְתוֹתָיו וְיַחְצֹב בַּבַּרְזֶל אֶת צֹרוֹ;

יְטַפֵּל עֵת רַבָּה וִיקַלֵּל אֶת גִּצָּיו הָעוֹלִים בַּתֹּהוּ.

בֵּינְתַיִם יִדָּבְרוּ לִקְטָעִים וּבְעַצְלָה עַל צַחְצְחוֹת-הָרוּחַ —

וְנִמְנוּ וְגָמְרוּ: "הִגִּיעַ יוֹם חָרִישׁ וּזְרִיעַת-קַרְקָעוֹת,

כִּי הִנֵּה כְּבָר נִרְאָה הַזַּרְזִיר בְּעָמְדוֹ עַל רַגְלוֹ הָאַחַת

וְסוּסַת-וַסִּילִי הִתְגּוֹלְלָה בַבֹּקֶר עֵת רַבָּה פְרַקְדָּנִית".

וְהָיָה אִם כִּלּוּ לְקַטֵּר — וְיָרְקוּ רְקִיקָה הַצִּדָּה,

יִפָּרְדוּ תוֹךְ גְּרִידַת-עֳרָפִים וְשֵׂרְכוּ הַשָּׂדֶה לְפָעֳלָם.

יג

מִתְנַהֵל הַפַּלָּח שָׁחוֹחַ מֵאַחֲרֵי מַחֲרַשְׁתּוֹ בַשָּׂדֶה,

יַגִּיעַ עַד אַפְסֵי הַחֶלְקָה וְשָׁב עַל עֲקֵבָיו עַד גָּרְנוֹ;

אָז יַטֶּה אֶת בְּקָרָיו הַנִּרְפִּים וְחָזְרוּ חֲלִילָה חֲלִילָה,

מַעֲנִיּוֹת מִתְרַבּוֹת וְהוֹלְכוֹת וּדְשֵׁנִים רִגְבֵיהֶן הַתְּחוּחִים,

וְנִגְלוּ תוֹלָעִים מִטָּמוּן וְעוֹרְבִים יָשִׂישׂוּ לִקְרָאתָם.

מִנֶּגֶד עַל חֵלֶק שֶׁנִּזְרַע יְשַׂדֵּד הֶעָמִית בְּסוּסָה,

וְכָרוּךְ עַל צִדָּהּ סְיָח פָּזִיז עִם פַּעֲמוֹן דַּק-צְלִילִים עַל צַוָּאר,

לִרְגָעִים תַּעַבְרֶנּוּ הוֹלֵלוּת וְגָהַר וְטָס אֶל הַיָּעַר,

נִבְעָתִים הָעוֹרְבִים מִפָּנָיו וּפוֹרְחִים בִּצְרִיחָה — וְשָׁבִים;

צוֹהֶלֶת הוֹרָתוֹ מֵאַחֲרָיו מִצְהֶלֶת-גַּעְגּוּעִים — וְיָשׁוּב

וּפִשְׁפֵּשׁ וּמָצָא שַׁד אִמּוֹ וְנִגְרַר וְיָנַק בִּנְגִיחָה.

הַזְּקֵנָה תַט אֵלָיו אֶת רֹאשָׁהּ לְשַׁדְּלוֹ בְּנַחֲרַת-נְהִימָה,

אַךְ קָץ כְּבָר הַשּׁוֹבָב בִּינִיקָה וְחָזַר לְהַחֲרִיד הָעוֹרְבִים…

יד

עָיְפָה הַשֶּׁמֶשׁ הַצְּעִירָה מִשּׂוּשׂ וּמֵהָאִיר יוֹם תָּמִים

לְאִטָּה-לְאִטָּה הִיא צוֹנְחָה וְצוֹלְלָה לִזְרוֹעוֹת-הַיָּעַר.

הַצְּלָלִים מַאֲרִיכִים וְהוֹלְכִים וְרָבְצוּ לָאָרֶץ כִּנְפִילִים.

הָאַוִּיר יִסְתַּנֵּן וְיֶעֱדַן וְדִמְדּוּם אֶת כְּפָרִי יַעֲטֹף;

נָדַמָּה הַתְּרוּעָה הַפּוֹחֲזָה וְצִפּוֹר עַל בַּדָּהּ נִמְנֵמָה.

הַזָּמִיר לְבַדּוֹ יִשְׁתַּפֵּךְ וְיַחֲרֹז סִלְסוּלָיו וְנָמוֹג;

מַפְשֶׁלֶת הַחֲסִידָה אֶת רֹאשָׁה וּמֶלְקְחֵי חַרְטֻמָּהּ מְנַקְּשִׁים;

לְקוֹלָה טָשׁ בַּעְלָהּ קְפוּא-כָּנָף וּבְפִיהוּ פַּת-עַרְבִית — צְפַרְדֵּעַ,

בְּזִמְזוּם פִּתְאֹם בָּא יֶלֶק בֶּן-אִיָּר יְרַקְרַק וְכָבֵד

וְנִתְקַל בְּפָנָיו שֶׁל עוֹבֵר וּפְרַקְדָן יְמֻגַּר לְרַגְלָיו.

מִקָּצֶה קוֹל פַּעֲמוֹן-עֵץ עוֹלֶה וְשִׁפְעַת עֲדָרִים, עֲדָרִים…

וּגְעִיּוֹת מִגְּעִיּוֹת תַּעֲבֹרְנָה כִּתְקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר אֶת כְּפָרִי.

מֵעֵדֶר יִתְפָּרֵץ שׁוֹר נַגָּח וְיַעֲרֹךְ קְרָב-שְׁנַיִם עִם אָחִיו,

וְנֶאֶחְזוּ קְרָנַיִם אַדִּירוֹת וְנָשְׁמוּ נְחִירֵי הַבְּקָרִים,

עַד יָחִישׁ הָרוֹעֶה אֶת כַּלְבּוֹ וְהִנְוָה שְׁלוֹם אֱמֶת בֵּין אַחִים…

וּשְׁעָרִים יִפָּתְחוּ בַחֲרִיקָה וְקִילוֹן עַל בְּאֵרוֹ יַצְרִיחַ:

פַּלָּחִית שׁוֹאֶבֶת מֵימֶיהָ לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתָּהּ מִשֹּׁקֶת

וְלָבֹל לַחֲזִירִים אֶת בְּלִילָם וּלְהָזִיד הַנָּזִיד לָ“אֱנוֹשׁ”.

מִשָּׂדֶה יִתְנַהֵל הַפַּלָּח סָרוּחַ עַל קְרוֹנוֹ אֵין-חֶמְדָּה,

לֹא יָאִיץ בִּבְקָרָיו הַנִּרְפִּים וְהֵמָּה עַל דַּעְתָּם יֵחָשְׁלוּ.

מֵאַחַת אֲרֻבּוֹת-הַגַּגּוֹת מִתַּמֵּר הֶעָשָׁן הַכְּחַלְחָל;

בְּשַׁלְוָה וּדְמָמָה יִתְנַשֵּׂא וִינַבֵּא צַחְצָחוֹת לְמָחָר.

כְּבָר נָדַם הַזָּמִיר בְּסֻבְּכוֹ וַחֲסִידָה — נִטַּשְׁטְשָׁה דְמוּתָהּ.

מִתְיַשְּׁבָה צְפַרְדֵּעַ בְּדַעְתָּהּ וְקִעְקְעָה מֵעַרְבַת הַגֹּמֶא;

וְשֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית… וּבָרָד שֶׁל צְלִילֵי עֹפֶרֶת,

הִיא זְמִירַת פּוֹלֶסְיָה בַּלֵּילוֹת, יִשְׁתַּפֵּךְ בַּחֲלַל כָּל הַכִּכָּר

בִּשְׁקִידָה אֵין-פּוֹסְקָה וּמְדוּדָה — וְיִשֵּׁן אֶת כְּפָרִי לָבֶטַח…

טו

בַּחֲלֹף חַג הַפֶּסַח מִכְּפָרִי — וְלָקָה הַפִּדְיוֹן בַּבָּיִת.

וְעָמַד אָבִינוּ וּפָשַׁט בֵּית-נֶפֶשׁ-הַמּוֹכִין הֶחָמִים,

וְשִׁלַּח מַגָּפָיו הַכְּבֵדִים אֶל כַּרְעֵי הַמִּטָּה בַפִּנָּה

וְלָבַשׁ מַד-קַיִץ מְטֻלָּא וּנְעָלִים נְמוּכוֹת אָז יִנְעַל.

וְהִתְחַזֵּק וְרָתַם הַסּוּסָה וְשָׂם קְצָת מַרְכֹּלֶת בִּקְרוֹנוֹ

וְסָבַב בַּכְּפָרִים וְרָכַל וְשָׁב בְּעוֹד יוֹם אוֹ יוֹמַיִם

וְעִמּוֹ גוּשׁ-חֶמְאָה וּבֵיצִים וְעוֹפוֹת וְעֵגֶל בֶּן-בָּקָר.

בַּיָּמִים הָאֵלֶּה חָפְשִׁיָּה אִמֵּנוּ מִמִּקָּח וּמִמְכָּר,

וְיָשְׁבָה בְּפֶתַח הַבַּיִת וְצָפְתָה עַל דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ

תּוֹךְ סְרִיגַת פֻּזְמָקוֹת וּפִהוּק אוֹ עִטּוּשׁ מְסַיֵּם בְּשִׁעוּל.

וְהָיָה בִרְאוֹתָה יְהוּדִי מְשָׂרֵךְ וְרוֹכֵל לְתֻמּוֹ —

וְחָשָׁה מַדְקֵרָה שֶׁל קִנְאָה וְהָגְתָה קִפּוּחַ-פַּרְנָסָה…

וְ“עָרֵל” כִּי יַעֲבֹר עַל בֵּיתָהּ בְּרַעַשׁ וְאָבָק הָעִירָה —

וְקָמָה וְקָרְאָה מֵאַחֲרָיו: “עֲמָד-נָא, הָאֱנוֹשׁ, מַה תּוֹבִיל?”

וְחַיְקָה, אֲחוֹתִי הַבְּכִירָה, אָז עוֹשָׂה בִמְלֶאכֶת-הָאָבִיב:

מַרְבִּיצָה תַרְנְגֹלֶת בִּכְבָרָה וְיָצְאָה הַגַּנָּה לְעָדְרוֹ;

מְעַזְּקָה וּמְסַקְּלָה יוֹם תָּמִים וּמְתַלְּמָה אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה.

הַגַּן כְּבָר מְשֻׁבָּץ עֲרוּגוֹת וַאֲחוֹתִי זוֹרַעַת כָּל זֶרַע:

קִשּׁוּאִים וּפוֹלִים וְשֻׁמְשֻׁמִים וּצְנוֹן וַחֲזֶרֶת וּבְצָלִים.

וְאָנֹכִי מִזְדָּרֵז וּמְסַיַּע מֵאָז הַצָּהֳרַיִם עַד עָרֶב.

וָאָתוּר לִי פִּנָּה בַסֵּתֶר וָאֶזְרַע שָּם תֶּלֶם לְבַדִּי;

וּבְשׁוּבִי הַבַּיְתָה לִי עָרְבוּ חֲלָבִי וּפִתִּי פִי-שִׁבְעָה

וָאֶעֱלֶה עַל מִשְׁכָּבִי יָגֵעַ וְתִקְוָה נְהִירָה יִשְּׁנַתְנִי.

טז

בְּאֶחָד מֵאוֹתָם הַבְּקָרִים — עוֹד טֶרֶם שׁוּב רַבִּי מֵעִירוֹ,

וּ“בָטֵל” אֲנִי עַד רֹאשׁ-חֹדֶשׁ — וָאֵצֵא לֶחָצֵר כְּדַרְכִּי,

וַיָּרָץ בֶּן-חְוֶדְקָה לִקְרָאתִי וּבְשׂוֹרָה חֲדָשָׁה בְּפִיהוּ:

“קַן-צִפּוֹר מָצָאתִי בַסְּבָכִים: אֶפְשֶׁךָ — בּוֹא עִמִּי — אַרְאֶךָּ!”

וַיָּנַע לְבָבִי לַשְּׁמוּעָה וְרֶטֶט-הַגִּיל אֲחָזַנִי:

זֶה כַּמָּה אֶעֱרֹג אֶל צִפּוֹר, אַךְ דַּרְכָּהּ מִמֶּנִּי נַעֲלָמָה,

וָאָרוּץ כָּל אוֹן בִּי מֵאַחֲרָיו בַּמִּשְׁעוֹל, בֵּין גַּלֵּי יְרַקְרַק,

וַנַּשְׂמְאִיל בּוֹאֲכָה הַחֹרְשָׁה וְרוּחִי אַךְ הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר.

“פֹּה נִצְעַד בַּשֶּׁפִי” — לִי יִרְמֹז בְּיָדוֹ בֶּן-חְוֶדְקָה הֶחָרוּץ.

"הֲתִרְאֶה בַסְּבַךְ אֶת הָאֵזוֹב? — שָׁם יוֹשְׁבָה הַזְּקֵנָה — לְאַט לָךְ!

וְאֵכֶף מִגְבַּעְתִּי עָלֶיהָ…" כֹּה יַזְהִיר בֶּן-חְוֶדְקָה וְיִשַּׁח,

יִתְגַּנֵּב עַל קְצוֹת בְּהוֹנוֹתָיו וּבְיָדוֹ מִגְבַּעְתּוֹ מֵאַחֲרָיו,

עוֹד רֶגַע וְיִדְכֶּה לָאָרֶץ… וְיָרִים בִּזְהִירוּת מִגְבַּעְתּוֹ…

וּפִתְאֹם קוֹל שִׁקְשׁוּק — וַיִּרְעַד הַדַּרְדַּר מִתַּחַת חָטְמֵנוּ.

וּבְשׁוּב בִּי לְבָבִי לִמְנוּחָה וָאֵרֶא בְמוֹכֵי הָאֵזוֹב

חוֹר רָפוּד מַעֲשֵׂה מִקְלַעַת וּבֵיצִים קַטְנוּנוֹת מַתְאִימוֹת

מֻנָּחוֹת עֲזוּבוֹת לְנַפְשָׁן; וְאִמָּן בִּמְרוֹמֵי הָאָמִיר

מִזַּלְזַל עַל זַלְזַל כִּרְכֵּרָה וַתְּצַפְצֵף תַּחֲנוּנִים וְחָמָס…

יז

וַיְהִי אֲנִי פוֹקֵד כָּל שָׁעָה אֶת קִנִּי הַמֻּצְנָע, לְהַקְשִׁיב:

הֲבִצְבֵּץ כְּבָר מַקּוֹר מִבֵּיצָה, אִם נִשְׁמַע כְּבָר הֶגֶה אֶפְרוֹחִים.

וַתִּקְצַר בִּי רוּחִי מִיַּחֵל וְהַשְׁקֵט מִמֶּנִּי יִסָּתֵר,

וָאֹכַל אֶת פִּתִּי בְּחָפְזָה וָאִישַן אֶת שְׁנָתִי בִּנְדוּדִים,

וַתְּהִי גַם תְּפִלָּתִי חֲטוּפָה וָאֶטְעֶה בְּחֶשְׁבּוֹן הַ“סְּפִירָה”.

וַיֻּגַּד לְאָבִי וַיַּעֲרֵם וַיִּשְׁאַל לִ“יסוֹדוֹ” שֶׁל אֶתְמוֹל…

וָאֶעֱמֹד לְפָנָיו כְּגֹלֶם וָאֶדֹּם וְעֵינַי מוּרָדוֹת

וָאוֹחִיל עַד בּוֹשׁ וָאֶתְעַנֶּה מִזַּעַם שְׁתֵּי גַּבּוֹת עֲבֻתּוֹת

עַד נִפְטר נִפְטַרְתִּי בִּסְטִירָה וַתְּהִי לִי הָרְוָחָה הַגְּדוֹלָה.

וּלְמָחָר — וַיָּשָׁב הָרַבִּי וַיָּשָׁב הַחֻמָּשׁ עַל כַּנּוֹ,

וַיִּרְחַק מִמֶּנִּי בֶּן-חְוֶדְקָה — וַחֲלוֹמוֹת-שַׁעֲשׁוּעַי נִפְסָקוּ…

יח

וַיִּגְדְּלוּ הַיָּמִים בִּכְפָרִי וְאָבִיב עִם קַיִץ נִפְגָּשׁוּ,

פּוֹלֶסְיָה הַקְּשִׁישָׁה הִתְאוֹשְׁשָׁה, כְּדַרְכָּהּ מִיָּמִים יָמִימָה,

וַתִּשָּׂא עֵינֶיהָ הַשָּׁמַיְמָה וַתֵּרֶא שִׁפְרָתָם כִּי עָמְקָה —

וַתַּעַד גְּאוֹן-עֲלוּמֶיהָ וַתִּשְׂחַק עַל סְבִיבָהּ וַתִּמְלֹךְ.

וַיְשַׂגְשְׂגוּ בָמֳתֵי הַיָּעַר, צְבִי-גֵאוּת פּוֹלֶסְיָה וְנִזְרָהּ,

וַיַּפְרֵא הַגֹּמֶא לְרַגְלָיו, מְסֻכְסָךְ צַפְצְפוֹתָיו הַנּוֹצְצוֹת,

וּמִישׁוֹר מְדֻשָּׁן כָּל תְּנוּבָה: כֻּסֶּמֶת וּפִשְׁתִּים וְשִׁפּוֹן —

הִתְגַּוֵּן לִמְלֹא כָל הָעַיִן וַיַּרְעֵף עֲסִיסֵי רֵיחוֹתָיו,

אָז פָּרָה יִמָּלֵא עֲטִינָהּ וַעֲגָלִים בַּכָּר יַחֲלָמוּ,

הַזָּגְתָה הֵקִימָה דוֹר צָעִיר שֶׁל מַהְגִּים, אֶפְרוֹחִים עֲנֻגִּים.

וַעֲרֵלוֹת תֵּצֶאנָה לְגַנִּים מְסֻרְבְּלֵי יְרָקוֹת לִתְחוֹחַ

הַקַּרְקַע סְבִיב שָׁרְשֵׁי כָּל קֶלַח וּלְנַכֵּשׁ הַלַּעֲנָה הַפְּרָאִית

וְלִנְעֹץ הַתְּרָנִים הַדַּקִּים, מִשְׁעָנוֹת לִשְׂפַם הַשְּׁעוֹעִית.

וַתַּעֲבֹר הָרִנָּה בִּכְפָרִי: “עֵת גִּזֵּי-הֶחָצִיר הֵחֵלָּה!”

וּלְמָחֳרָת הִגִּיעַ מֵאָחוּ צְלִיל רָם שֶׁל צִחְצוּחַ מַגָּלִים

בְּאַחֲוָה; וָאֵצֵא הַחוּצָה וָאֵרֶא טוּר “גּוֹיִים” מֵרָחוֹק

מְנִיפִים מַגְּלֵיהֶם כְּאֶחָד, וּ“שְׁקָצִים”, וְכֶלֶב בְּתוֹכָם,

מִתְהוֹלְלִים בֵּין גַּלֵּי הֶחָצִיר — וַיֵּצֵא לְבָבִי אֲלֵיהֶם…

וּבְאוֹתָם צָהֳרַיִם — וַיְפַשְׁפֵּשׁ הָרַבִּי בֵין סְפָרִים עֲבֵשִׁים

וַיּוֹצֵא הַ“מַּחֲזוֹר” וַיְנַעֲרוֹ מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ וְאָבָק

וַיְזוֹרֵר וַיִּפְצַח עִמָּדִי בִנְגִינָה חוֹגֵגָה וַחֲדָשָׁה:

"וַיְהִי רַבִּי מֵאִיר הַחַזָּן וַיְחַבֵּר אַקְדָּמוֹת תַּרְגּוּמִית

לְכַסּוֹת מִשְּׂרָפִים-אֶרְאֶלִּים תְּהִלַּת יִשְׂרָאֵל לְקוֹנָם…"

יט

בִּכְפָרֵי-פּוֹלֶסְיָה הַקְּדוּמָה, הַשּׁוֹקְטִים עַל בִּצּוֹת הַגֹּמֶא,

אֵין מִסְפָּר לִזְבוּבֵי-הַקַּיִץ וּמָנוֹס מִמְּשׁוּבַת-רַעֲבוֹנָם:

בַּשָּׁנָה בַשָּׁנָה עִם תַּמּוּז, בַּחֲלֹף טַל-הָאָבִיב מֵאָרֶץ

וְחַמָּה לוֹבֶשֶׁת תַּקִּיפוּת וְיוֹצְאָה בִשְׂחוֹקָהּ-אֵשׁ-תֹּפֶת

לְהַכּוֹת עַל קָדְקֹד הַיְּעָרִים וּלְהָעִים עֶדְנָתָם הַנְּהִירָה;

בְּדֹם הַצִּפֳּרִים מִתְּרוּעָה לִ“צְוִיץ” אֶפְרוֹחֵיהֶן הָרִאשׁוֹן

וְקוֹל הַקּוּקִיאָה הַבּוֹדֵד יִתְלַהְלַהּ מֵאֹפֶל הַחֹרְשָׁה;

בִּנְהֹם הַצְּפַרְדֵּעַ גַּלְמוּדָה, כְּעוֹרְגָה בִדְמָמָה לָרֶקֶק,

וַחֲצִיר-הָעֲרָבָה הַנֶּעְתָּם כְּבָר יָחִיל לְצִלְצוּל הַחֶרְמֵשׁ;

בְּהַזְהִיב כְּבָר גַּלֵּי הַקָּמָה וּבְהַזְקִין הַיְרָקוֹת בַּגַּנִּים

וְחוֹלוֹת הַדְּרָכִים יִקְדָּחוּ וְצָרְבוּ-כַף-רֶגֶל יְחֵפָה —

אָז יַעֲלוּ הַמְזַעְזְעִים כָּאַרְבֶּה עַל אָדָם וּבְהֵמָה גַם יַחַד

לְזַמְזֵם שִׁיר תָּפֵל אֶל אָזְנָם וּלְדַגְדֵּג צַלְקוֹתָם הַטְּרִיּוֹת.

וְחָדְרוּ לָאֹהֶל הַכֵּהֶה וְצָבְאוּ חֳמָרִים-חֳמָרִים

בַּזְּהָרִים הָרוֹטְטִים בַּחַלּוֹן וּבְקֶרֶב שְׁפוֹפֶרֶת הַמְּנוֹרָה,

וְעַל מִצְחַת-הַקָּמִין הַחֲמִימָה — וּלְצַחֲנַת כָּל זָוִית יָשִׂישׂוּ…

וְהָיָה כִּי תֹאכַל נְזִידְךָ — וְנִסְחֲפוּ זְבוּבִים אֶל תּוֹכוֹ,

וַחֲלָבְךָ אַךְ תָּחֵל לִשְׁתּוֹתוֹ — וּשְׁנַיִם כְּבָר צָפִים עַל פָּנָיו!

וְהִלֵּךְ זְמִיר-זְבוּבִים בָּאֲוִיר וּבָקַע מִתַּחַת צְמִיד-כֶּלִי

וְנִסֵּר מֵחֲלַל הַבַּקְבּוּקִים וּבְעֶרֶשׂ עַכָּבִישׁ יִתְגַּבֵּר…

וְהָיָה כָּל עִנְיַן יָמֶיךָ אַךְ תְּסִיסָה אֵין-פּוֹסְקָה שֶׁל זְבוּבִים

וְטֻמְטַם בִּשְׁמָמָה לְבָבְךָ וְנַפְשְׁךָ בְּעַצְלָה תִּתְמוֹגָג…

כ

עַם פְּזִיזָא הֵם זְבוּבֵי-פּוֹלֶסְיָה וּמְמַהֲרִים לְזַמְזֵם עַל הַכֹּל;

כִּי יִרְעַב אוֹ יִצְמָא הָאֶחָד — וְעָט אֶל הַטִּפָּה וְזִמְזֵם;

כִּי יִשְׂבַּע — וְטוֹב עָלָיו לִבּוֹ וְחִכֵּךְ אֶת רַגְלָיו וְזִמְזֵם;

כִּי יַחְמֹד מִשּׂבַע בַּת-זוּג לוֹ וּפִזֵּז וּנְשָׁקָהּ וְזִמְזֵם;

אִם אָחִיו כְּבָר כָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ וּנְגָחוֹ בִּגְנֵבָה בְּדֹפֶן

וְטָס לוֹ וְעָלַז וְזִמְזֵם לַשְׁמִיעַ נִצָּחוֹן בַּזְּבוּבִים

עַד יִפֹּל לְחֵיקָהּ שֶׁל שְׂמָמִית — וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְזִמְזוּם…

וְזִמְזוּם לְזִמְזוּם יִצְטָרֵף וְהָיוּ לְזִמְרָה עֲמוּמָה

מִבֹּקֶר לָעֶרֶב עֲמוּמָה, כְּזִמְרַת הַטְּוִיָּה בַכִּישׁוֹר,

שֶׁאֵין בָּהּ לֹא עֹצֶב, לֹא-גִילָה, לֹא רַחֲשֵׁי כְּלוֹת-נֶפֶשׁ אוֹ מֶרִי

אוֹ פִרְכּוּס מַאֲוַיִּים אוֹ תְלוּנָה — הוּא פִזְמוֹן הַזְּבוּבִים מֵעוֹלָם…

כא

בַּקַּיִץ, בִּשְׁעוֹת צָהֳרָיִם, אֵין חַיִּים בִּכְפָרִי הַנִּשְׁכָּח:

כָּל חָצֵר דּוֹמֶמֶת לְעַצְמָהּ עַל בֵּיתָהּ וְרִפְתָּהּ וְזִבְלָהּ.

הַפַּלָּח אָז יִישַׁן עַל גְּחוֹנוֹ בַקָּרוֹן מִתַּחַת לַסְּבָכָה

וְסוּסוֹ עַל אֵבוּס מִנֶּגֶד אָז יַעֲמֹד בְּהֶסַּח-הַדַּעַת

וְלֹא יָחוּשׁ בְּרֶטֶט יְרֵכוֹ וּמְנוּסַת הַזְּבוּבִים וְשׁוּבָם.

לִפְרָקִים — וְנִזְכַּר לְרֶגַע בִּפְקַעַת הֶחָצִיר שֶׁבְּפִיהוּ

וּטְחָנָהּ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹש — וְקָפָא בְאֶמְצַע הַשְּׁתִיקָה.

וּפָרָה אָז תִּרְבַּץ בִּכְבֵדוּת וּנְתוּנָה לְשִׁכְחָה וְעַצְלָה,

דֹּם תִּגַּר-לֹא-תִגַּר עֵת רַבָּה עַד הִרְהוּר אֵין-שַׁחַר יַעַבְרֶנָּה

וְגָנְחָה מֵחֶשְׁכַת הַבֶּטֶן — וְעָמְדָה מֵהַעֲלוֹת הַגֵּרָה…

אָז יִצְלֹל הַחֲזִיר עַד נְחִירָיו בְּמִקְוֵה הַשּׁוֹפְכִין שֶׁבֶּחָצֵר

וְהֵטִיחַ חָרִיק כְּלַפֵּי-שָׁמֶשׁ — וּמְדֻשָּׁן מֵי-צַחֲנָה יִתְמוֹגָג;

הָעוֹפוֹת יִסְתּוֹפְפוּ בַגִּנָּה, בְּמַעֲבֵה קִמְשׁוֹנִים, וְחוֹלְמִים,

וְשֶׂכְוִי סְגוּר-עַיִן לְמֶחֱצָה וּמוּרַד-כַּרְבֹּלֶת נַהֲלָאָה

אָז יִשְׁהֶה עַל רַגְלוֹ הָאַחַת — וּלְבָבוֹ לֹא יֶהְגֶּה מְאוּמָה.

גַם “בָּרֹד”, הַכֶּלֶב הַמְפֻרְסָם, מְחִתַּת כָּל רוֹכֵל בִכְפָרִי,

הָאוֹרֵב כָּל יָמָיו עַל פִּשְׁפָּשׁ בַּחֲשִׂיפַת שִׁנַּיִם וּרְתִיתָה —

אַף הוּא כְּמוֹ צָדַתְהוּ הָעַצְלָה, וְנֶחְבָּא מֵאַחֲרֵי גַל-עֵצִים

יְשַׁרְבֵּב כִּטְחוֹל אֶת לְשׁוֹנוֹ וּלְטָשָׁהּ מֵאֶפֶס כָּל עִנְיָן…

וְקוֹפֵא הַמִּישׁוֹר הַנִּרְחָב שְׁטוּף זֹהַר קוֹדֵחַ וְכָבֵד

וּכְחוֹמָה עֲמוּמָה מִתְעַבֶּה מֵרָחוֹק הָאֵיתָן הַיָּעַר,

מְשַׁפְרֵר עַל עַצְמוֹ מִשָּׁרָב וְחוֹבֵק אֶת צִלְלֵי צָהֳרָיו

וְטָמִיר וְנֶעְלָם בְּתוֹכוֹ הֲגִיג כָּל אֶפְרוֹחַ וָרָחַשׁ.

וְדוֹמֶה אָז כְּפָרִי הַמֻּצְנָע לְנָפַת יְשִימָה גַלְמוּדָה

שֶׁהִשָּׁהּ אֱלֹהַּ מוֹעֲדִים וֶאֱנוֹשׁ לֹא הִצִּיג כַּף-רַגְלוֹ…

כב

בְּאֶחָד, בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, הִיא שַׁבַּת-הַגּוֹיִים בִּכְפָרִי,

וְנוֹעַד אֲסַפְסוּף-פַּלָּחִים בַּדֶּרֶךְ לִפְנֵי מִרְזָחֵנוּ,

בְּסַנְדְּלֵי הַקְּלִפָּה הַשְּׂרוּגִים, תִּפְאֶרֶת כָּל גּוֹיֵי פּוֹלֶסְיָה,

וּבְמַכְבְּרֵי הַלֶּבֶד הַקְּצָרִים וְכֻמְתּוֹת רְבוּעוֹת לְרֹאשָׁם.

אַךְ יֵשׁ זְעֵיר-שָׁם גַּם מִתְיַפֶּה — וְהֵבִיא אֶת רַגְלוֹ בְמַגָּף,

וּפִי כְתֹנֶת-פִּשְׁתָּיו וּלְבָבָהּ רְקוּמִים בְּחוּטֵי הַשָּׁנִי.

וְרָבְצוּ בַחוּרִים עַל גְּחוֹנוֹת מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן עַל דֶּשֶׁא —

וְעָסְקוּ בְנִבּוּל-פֶּה תָפֵל וְיָרוֹק לַדֶּשֶׁא לִפְנֵיהֶם;

וְהִתְעוֹרְרוּ לִפְרָקִים בְּלָצוֹן בַּעֲבֹר עַל-פְּנֵיהֶם יְהוּדִי,

אוֹ חַיְקָה אֲחוֹתִי כִּי תֵצֵא לְרֶגֶל מְלַאכְתָּהּ הַחוּצָה,

אוֹ רַבִּי כִּי יִדְחַק בְּאֶצְבַּע אֶת אַחַד הַ“כְּלוֹמְרִ”ים" שֶׁל רַשִּׁ"י…

וְ“שִׁקְצָה” כִי תַעֲבֹר עֲדוּיָה שַׂהֲרוֹנִים וַחֲרוּזֵי אַלְמֻגִּים —

וְזִנֵּק הָאֶחָד לִקְרָאתָהּ וְחָסַם הַדֶּרֶךְ בַּעֲדָהּ

וּמְשָׁכָהּ לִתְרוּעַת הַקָּהָל אֶל בֵּין הַבַּחוּרִים הַהוֹלְלִים;

וְהָיְתָה לְכַדּוּר בֵּינֵיהֶם וְהוּטְלָה עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין

עַד תַּשְׂכִּיל הִשָּׁמֵט מִיָּדָם בְּחוּכָא וּבְ“אַשְׁרֵי יוֹלַדְתָּם”…

וְזִקְנֵי הָעֵדָה אָז יֵשְׁבוּ עַל כַּרְכֹּב בֵּיתֵנוּ וְעַל גָּדֵר;

יְקַטְּרוּ בְיִשּׁוּב-הַדַּעַת וִימַלְלוּ עַל עִסְקֵי בֵית-כְּנִסְתָּם:

עַל חְוֶדְקָה שֶׁעָלָה לִגְדֻלָּה וְנַעֲשָׂה לִמְזַמֵּר עַל-דּוּכָן,

עַל דְּבַר הַגַּלָּחִית הַבְּרִיאָה הַמְשַׂקְּרָה עֵינַיִם לַ“דְּיַקוֹן”

וּבַעְלָהּ הַגַּלָּח שֶׁהִזְהִיר הָאִידְנָא עַל חַטַּאת-הַשְּׁתִיָּה

וְהוּא אָז הֵן סָבוּא כְּ“סוֹטָה” וּמְסַכְסֵךְ לְשׁוֹנוֹ, לַסִּטְרָא!…

וְעָבְרוּ לִתְנוּבַת הַשָּׂדֶה וְזִמְרַת הָעֵשֶׂב הָשַׁתָּא;

וְנִזְכָּר הָאֶחָד לְפֶתַע בַּיְרִיד הַמְמַשְׁמֵשׁ כְּבָר לָבוֹא,

וְקָפַץ הַשֵּׁנִי וְנִשְׁבַּע: “בְּחַיַּי, כִּי אֶמְכֹּר חֲזִירִי!”

וְהִזְדָּרֵז הַשְּׁלִישִׁי אָז לָשׁוּם אֶת שָׁוְיוֹ וְלַעֲמֹד עַל אָפְיוֹ,

וְהִתְעָרְבוּ הַקְּשִׁישִׁים בִּסְבָרוֹת וְהוֹכִיחוּ טָעוּתוֹ עַל פָּנָיו,

עַד נִגְמַר הָעִנְיָן בַּחֲלִיפֵי סוּס-דְּמִיטְרִי בְּסוּסַת-וַסִּילִי…

וְזֹאת בַּפַּלָּחִים לְפָנִים לְקַיֵּם כָּל קִנְיָן וְקִנְיָן —

וְסָפְקוּ אִישׁ אָחִיו עַל כַּפּוֹ פַּעֲמַיִם אוֹ שָׁלֹש בְּסֵרוּגִין

וּבָאוּ אֶל מִרְזַח הַיְּהוּדִי וּפָתְחוּ בִשְׁתִיָּה לִבְרָכָה

וּ“מְשׂוּרָה” רוֹדֶפֶת “מְשׂוּרָה” וּפָנִים וּלְבָבוֹת יִתְלַהֲבוּ

וְאָפְפוּ אִישׁ אָחִיו וְנָשְׁקוּ וְהִתְמוֹגְגוּ בְּאַחֲוָה וְרֵעוּת;

זְעֵיר שָׁם — וְנָפְלָה גַם תִּגְרָה בֵין שְׁנַיִם יְדִידִים נִלְהָבִים,

אַךְ מַהֵר וְעָבְרָה וּבָטְלָה בְעָשָׁן וּבְמֶלֶל-הַבְּרָכוֹת.

וּמְשׂוּרָה עוֹד אַחַת — לְחַיִּים וּקְטֹרֶת עוֹד פַּעַם — לְשָׁלוֹם

וְהִנֵּה כְּבָר יוֹשְׁבִים הַ“נְּעִימִים” יְגֵעִים וּשְׁחוֹחִים וְלָעִים

וְסוּסִים וַחֲזִירִים יִתְבּוֹלְלוּ בְּעוֹלָם שֶׁל קְסָמִים עֲכוּרִים…

כג

חֲבִיבָה הַשְּׁתִיָּה-בְצִבּוּר עַל פַּלַּח פּוֹלֶסְיָה מֵעוֹלָם.

הִיא רֵאשִׁית כָּל חָכְמַת בַּחוּרָיו וּמָעוֹז לִקְשִׁישָׁיו הַדְּלוּחִים;

בָּהּ יֶהְגֶּה כָּל יָמָיו עַל רִבְצוֹ וּבְשָׂרְכוֹ בַדֶּרֶךְ עִם שְׁוָרָיו

מִדְּמָמָה זְעוּפָה תְדוֹבְבוֹ וּבְחָלְיוֹ הִיא רִפְאוּת לְשָׁרוֹ.

כִּי תָמוּת פָּרָתוֹ אוֹ אִשְׁתּוֹ — וְהִפְקִיר אֶת עַצְמוֹ לַשְּׁתִיָּה;

כֻּמְתָּתוֹ כִּי תֹאבַד מֵרֹאשׁוֹ בְשׁוּבוֹ, וְהוּא סָבוּא, מִירִידוֹ,

אוֹ הַשְׁכֵּם כִּי יַשְׁכִּים לָאֻרְוָה וּמָצָא כִי נִגְנְבוּ סוּסָיו —

וְהִכָּה אֶת אִשְׁתּוֹ וְנֶחֱשַׁל אֶל מִרְזַח הַיְּהוּדִי…

לְמַעֲנוֹ, לְמַעֲנוֹ הֱכִינָהּ הַיּוֹצֵר הָרַחֲמָן וַיֹּאמַר:

"אֲרֻכּוֹת הֵן שַׁבְּתוֹת-הַקַּיִץ וּלְעַרְבֵי-הַחֹרֶף אֵין קֵצֶה,

וְרַב הַשִּׁמָּמוֹן, פַּלָּחִי, בְּעַרְבוֹת-פּוֹלֶסְיָה הַזְּעוּמָה!

רְאֵה, זֹה הַ’טִּפָּה' יָצַרְתִּי לִהְיוֹתָהּ לְמַעַנְךָ נִחוּמִים

בְּשִׁבְתְּךָ לְבָדָד בַּיְּעָרִים עַל אַגְמֵי הַבִּצּוֹת הָאֵלֶּה.

וִיהוּדִי לְךָ אֶתֵּן לְנַחֲלָה, לִיצִיר שַׁעֲשׁוּעֶךָ הֵן שַׂמְתִּיו,

בִּהְיוֹת עִם לְבָבְךָ הַמְטֻמְטָם לְהָלִיץ לִפְעָמִים מִשְּׁמָמָה…

בּוֹ שַׂחֵק יְשַׂחֲקוּ שְׁקָצֶיךָ וְשִׁסּוּ כְלָבֶיךָ הָעַזִּים,

בְּעָבְרוֹ לְ“סַחֵר” מֵעִמְּךָ בֵיצֶיךָ, חֶמְאָתְךָ וּדְגָנְךָ;

אַחֲרֵיהוּ יְעַפְּרוּ בְּעָפָר וְקָרְאוּ: ‘יְהוּד-חָלָה-מֵאָה!’

וְאַתָּה מִפֶּתַח בֵּיתֶךָ אָז תִּשְׁאַף הֲנָאָה בִדְמָמָה…

הוּא יִבְנֶה בֵית-שְׁתִיָּה בִּכְפָרְךָ וְרִתֵּף חָבִיּוֹת קוֹדֵרוֹת,

וּמְשׂוּרוֹת מִמְּשׂוּרוֹת עַל סְבִיבָן וְצִנּוֹר לֹא יֶחְדַּל מִשֶּׁפַע;

וּבִתּוֹ הַבְּתוּלָה לְךָ תִמְזֹג וְשָׁמְעָה לְצוֹנְךָ הַמְפֻגָּל

וּבָחֲלָה וְאָדְמָה מִבּשֶׁת וְעָנְתָה לְךָ אָמֵן עַל כָּרְחָהּ…

וְעַתָּה לֵךְ רְבַץ עַל אֶצְטַבָּה וְשָׁלוֹם לְבִטְנְךָ נֶצַח!…"

כד

וְהָיָה אִם דָּלְלָה הֶחָבִית וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עֲרָפֶל

וְצַחַן מַחוֹרְקָה בְאוּשָׁה, הַמָּהוּל בְּגִהוּק פִּי שִׁכּוֹר,

יְחַנֵּק לֵב אִמִּי הַחוֹלֶה וְהֵשַׁם פְּנֵי אָבִי הַדּוֹאֲבִים —

וְהִתְרוֹנֵן הָאֶחָד מִיֵּינוֹת וּשְׁטוּפוֹת שְׁתֵּי עֵינָיו אַדְמִימוּת

וְסִכְסֵךְ אֶת רַגְלַיו לַשְּׂבָכָה וְלָעוּ שִׂפְתוֹתָיו לְחַיְקָה:

“מְשׂוּרָה עוֹד אַחַת — לְחַיִּים!” וְנִשְׁבְּעָה: “אָפֵס, רְחִימָא!”

וְנִתְּכָה זֻהֲמַת הָ“רְצִיחָה” בְגִידֵי פַרְצוּפוֹ — וְכָחֲלוּ,

וְהִכָּה בָאֶגְרֹף הַנִּקְשֶׁה עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן וְזִעְזְעוֹ,

וְאָחַז בְּעָרְפּוֹ שֶׁל אָבִי וּפִרְפְּרוֹ וְקוֹלוֹ — קוֹל-פֶּרֶא:

“וְרִשְׁיוֹן הַמְּזִיגָה כְלוּם יֶשׁ-לְךָ? לְ’אוּרַדְנִיק' כְּלַךְ אַחֲרַי, הַמְצֹרָע!”

וְקָמָה בְעָתָה בַבַּיִת וְתָקַף הַשִּׁעוּל אֶת אִמִּי,

וְאֻבַּן הָ“רַבִּי” עַל עָמְדוֹ וְהִלְבִּין וְשִׁנָּיו תִּרְקֹדְנָה…

וְיִלְלָה חַנְקָה הַפְּעוּטָה וּמָשְׁכָה בַיָּד הַקַּטְנוּנִית

אֶת מִכְבַּר הַשִּׁכּוֹר וְצָוְחָה: “אֶת אַבָּא אַל תִּקַּח, אֶת אַבָּא!”

וְחַיְקָה מִתְרַפְּסָה לְפָנָיו וּמְנַשְּׁקָה יָד שְׂרוּגָה בְגִידִים,

וְהוּא — טֶרֶם שָׁקְעָה עֶבְרָתוֹ… אָז יֵשׁ וְהִתְעַבֵּר וַסִּילִי

וְקִנֵּא לִיהוּדָיו הַ“יְשָׁרִים” הַיּוֹשְׁבִים עַל אַדְמַת נַחֲלָתוֹ,

וְחָטַף הַבַּקְבּוּק הַכָּבֵד וְהָמַם אֶת קָדְקֹד הַמַּחֲרִיד;

וְקָפַץ הַשְּׁלִישִׁי לְהַפְרִיד וְכֶרַע הַכִּסֵּא בְיָדוֹ;

וְהִנֵּה גַם רְבִיעִי וַחֲמִישִׁי… וְנִחֲתוּ אֶגְרוֹפִים כְּבָרָד,

וְנִפְּצוּ בַקְבּוּקִים וְקָדְקֹד וְנֶאֶחְזוּ אֶצְבָּעוֹת בַּפֶּרַע,

וְנָחֲרוּ חֳטָמִים בְּחָרוֹן וּגְרוֹנוֹת צְרוּדִים יִנְהָקוּ!

וְנִסְחֲפוּ פַרְצוּפֵי-הַלְּהָבִים בַּ“מָּרָק” הָאָדֹם הַשּׁוֹתֵת,

וְנֶאֶבְקוּ וְכָרְעוּ וְנָפְלוּ בִּמְבוּסַת נַפְתּוּלִים נוֹאָשִׁים…

בֵּינְתַיִם נִשָּׁמֵט וְנָנוּס וְנֵפֶץ חַלּוֹנוֹת יִרְדְּפֵנוּ,

נִתְחַבֵּא בַגֹּרֶן הַסְּמוּכָה וּצְפוּפִים וַחֲרֵדִּים נִדֹּמָּה…

וְלָעֶרֶב, בְּשֹׁךְ הַשַּׁעֲרוּרָה, וְיָצָא אָבִינוּ וְהֵצִיץ

וְרָמַז כִּי הֻתְּרָה הַיְצִיאָה… וְרָאִינוּ — פְּנֵי בַיִת מֵרָחוֹק

כְּזָקֵן שֶׁנִּקְּרוּ אֶת עֵינָיו וּלְצֶלֶם בַּלָּהוֹת הָעֳמַד…

וְעִיִּים וְעֶרְיָה בְּתוֹכוֹ וּמָגוֹר מַרְעִיפוֹת פִּרְצוֹתָיו

וְרוּחַ עַרְבַּיִם מְרַפְרֵף וּצְרָצַר מְבַכֶּה הַחֻרְבָּן…

כה

לְמָחָר עִם חֹם צָהֳרַיִם — וְהִרְעִישׁ צְלִיל פַּעֲמוֹן אֶת כְּפָרִי.

וְנֶחְפְּזוּ פַלָּחִים הַחוּצָה וְנִצְּבוּ אִישׁ אִישׁ עַל-יַד שַׁעֲרוֹ

וְסוֹכְכוּ בַיָּד עַל עֵינֵיהֶם וּפִיהֶם מִתְּמִיהָה יִפְעָרוּ

וְהִבִּיטוּ אֶל אַחֲרֵי הָרֶכֶב הַמְגַמֵּא שְׁבִיל אָבָק בְּרַעַשׁ

וְנֶעְלָם קַל-מַהֵר בַּמֶּרְחָק בְּאַחַת הַחֲצֵרוֹת — וְנָדַם.

וְיָדְעוּ, כִּי בָא הָ“אוּרַדְנִיק” עַל עִסְקֵי תַעֲלוּלָם שֶׁל אֶתְמוֹל

וְיָרַק כָּל אֶחָד לְעֶבְרוֹ וְגָנַח: “בִּישׁ-עִנְיָן, לַסִּטְרָא!”

וְכָכָה יִזָּעֵק הַקָּהָל בִּהְיוֹת דָּבָר נָחוּץ מִפָּקִיד:

מֵחֲצַר בֵּית הַפַּרְנָס אָז יֶחֱרַד סְגָן אֶחָד מְבֹהָל וְדָחוּף,

פַּח-כְּתָבְתּוֹ הַמָּחֳלָד עַל לִבּוֹ וּמַטֵּה-הַפְּקֻדָּה בְיָדוֹ;

וּמָסַר הַסְּגָן אֶת הַמַּטֶּה לָאֹהֶל הָרִאשׁוֹן בִּכְפָרִי,

וּמְסָרוֹ הַמְקַבֵּל לִשְׁכֵנוֹ, וּשְׁכֵנוֹ — לִשְׁכֵנוֹ עַד גְּמִירָא;

וְ“גוֹי” כִּי יְבוֹאוֹ הַמַּטֶּה וְגָרַד אֶת עָרְפּוֹ: אֵין-בְּרֵרָה!

כו

בְּאֹהֶל הַפַּרְנָס אוֹר כֵּהֶה וּכְפוּיָה כְּגִגִּית תִּקְרָתוֹ,

עַל כְּתָלָיו עֲצַבִּים עֲמוּמִים וּזְבוּבִים יְגֵעִים עַל סְבִיבָם;

אֶל שֻׁלְחָן, שֶׁהָעְתַּק לַתָּוֶךְ וּנְיָרוֹת נְיָרוֹת עַל-גַּבּוֹ,

מְזִיעָה פַדַּחַת הַשּׁוֹטֵר וְיָדוֹ עַל נְיָר מִתְנַהֶלֶת;

לְחָיָיו נְפוּחוֹת וְנוֹצְצוֹת וּכְאִלּוּ הוּא מַשִּׁיב אֶת חֻמּוֹ.

לְפָנָיו בַּעֲמִידַת-הַכְנָעָה יַעֲרֹךְ הַפַּרְנָס הָ“עִנְיָן”

וְהוּא לֹא יַשְׁגִּיחַ בַּדּוֹבֵר וִיעַבֵּת גַּבּוֹתָיו וְיִכְתֹּב.

לִפְעָמִים יָטִיחַ שְׁאֵלָה וְעֵינָיו לֹא יַעֲקֹר מִנְּיָרוֹ.

בֵּינְתַיִם יִכָּנְסוּ פַלָּחִים, כָּל אֶחָד כֻּמְתָּתוֹ בְּכַפּוֹ,

יָחִילוּ עַד בּוֹשׁ שָׁם בַּפֶּתַח וְיֶחֱשׁוּ בִדְחִילוּ וּרְחִימוּ

וְנִרְאֶה, כִּי בְדַעְתָּם לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לַאֲמִתּוֹ…

אַךְ הִנֵּה כְּבָר גָּמַר הַשּׁוֹטֵר פַּתְשַׁגְנוֹ וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ

וַיַּבְלֵט אֶת לִבּוֹ וַיְעַבֶּה אֶת קוֹלוֹ וַיִּקְרָא מִנְּיָרוֹ:

“וַסִּילִי בֶּן חְוֶדֶר — הֲיֶשְׁנוֹ?” וְאָץ אֶחָד לַעֲנוֹת: פֹּה יֶשְׁנוֹ.

“וּפְסַע נָא, בְּדַל-אֹזֶן, הֲלוֹם!” יְפַקֵּד הַשּׁוֹטֵר הַנִּמְרָץ,

וְאַךְ יָחֵל פְּצוֹת פִּיהוּ וַסִּילִי לְמַצּוֹת דְּבַר אֱמֶת וָצֶדֶק

וְחָלַף בְּרַק-טְפִיחָה אֶת לֶחְיוֹ וְנַהֲמַת-גְּעָרָה: “לְהַחֲשׁוֹת!”

וְסָר הַמְמֹרָט הַצִּדָּה וְלִבּוֹ מְהַסֵּס וְתוֹהֶה.

וְיָסַף הַשּׁוֹטֵר עוֹד לִקְרֹא — וְנִגַּשׁ סְטֶפַן בֶּן גַּבְרִילָא.

“וְאַתָּה, אֲבִי-אֲבוֹת-כַּלְבָּה?” רְתֵת יַחְקְרֶנּוּ הַשּׁוֹטֵר

וְתוֹךְ כְּדֵי חָקֹר יְהֻמּוֹ בִמְנַת-יָד חֲזָקָה עַל פָּנָיו

וְכָכָה עִם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי… עַד תֹּם כָּל הַ“חֲקִירָה-וּדְרִישָׁה”.

אָז יֶאֱסֹף הַשּׁוֹטֵר נְיָרוֹתָיו וְיָצָא בְהַתְרָאַת הָאֶצְבַּע

וַחֲשִׁיבוּת נִמְרָצָה עַל פָּנָיו, כִּי מִלֵּא חוֹבָתוֹ בֶּאֱמוּנָה

וְחָרַד הַפַּרְנָס אַחֲרֵיהוּ לְסַיְּעוֹ עֲלוֹת לַמֶּרְכָּבָה

וּלְקַבֵּל גַּם הוּא הַתְרָאָתוֹ עַל תִּקּוּן הַדֶּרֶךְ בִּתְחוּמוֹ

וְחָפֹר תְּעָלוֹת מִצְּדָדָיו וּסְתֹם הַמַּהֲמוּרָה בְקוֹצִים…

וְעָמְדוּ מְמֹרְטֵי-הַלֶּחִי חֲפוּיִים וּנְזוּפִים וְתָהוּ

עַד הִמּוֹג יִמּוֹגוּ הַצְּלִילִים וְנִבְחַת הַכְּלָבִים תִּשְׁתַּתֵּק

וְיָדְעוּ כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְשֵׂרְכוּ אִישׁ אִישׁ לִמְנוּחָתוֹ

וְגֵרְדוּ בְלֶכְתָּם אֶת עָרְפָּם כְּמַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם דִּין שׁוֹטֵר…

ורשה, תרע"ג

---

פִּיחַ-פִּיחַ

מאת

יעקב לרנר

(מסע ברכבת)

א

פִּיחַ-פִּיחַ… מִי מֵגִיחַ?

הוּא הַנָּחָשׁ הַבָּרִיחַ

דּוֹרֵךְ עֹז וְשׁוֹאֵף חֵמָה

דֶּרֶךְ גַּיְא וְדֶרֶךְ שְׁדֵמָה;

דּוֹרֵךְ עֹז וְשׁוֹרֵק שְׁרִיקָה

עַד לְאַפְסֵי כָל הַבִּקְעָה:

סוּרוּ, סוּרוּ, דֶּרֶךְ פַּנּוּ!

חוֹחַ נִרְדָּם הֵקִיץ: — מַנּוּ?…

וּבְחִפָּזוֹן וְחַלְחָלָה

קָם וַיִּבְרַח הָלְאָה, הָלְאָה,

וְאַחֲרֵיהוּ כָּל הַסְּבִיבָה:

כַּר וָנִיר וְגַיְא וְגִבְעָה.

ב

פִּיחַ-פִּיחַ… מִי גוֹנֵחַ?

הוּא הַמַּסָּע הַקּוֹדֵחַ

טָשׁ וּמְקַפֵּל מִילֵי מִילִין.

חַיַּת-בַּרְזֶל, מַה תְּחִילִין?

הַרְפּוּ, הַרְפּוּ, הַרְפּוּ מֶנָּה:

קְשִׁי הֵרָיוֹן יְצִיקֶנָּה,

כָּל קְרָבֶיהָ בָהּ נִפְתָּלִים:

תְּשׁוּאוֹת אִישׁ וּצְרוֹרוֹת בָּלִים,

אִישׁ וּצְרוֹרוֹ, אִישׁ וּמְרוֹרוֹ,

אִישׁ וּטְרוֹנְיָה כְּלַפֵּי בּוֹרְאוֹ;

דְּחוֹק וּנְאוֹץ וְרִיב עַל בְּלִימָה —

תְּבוּסָה קָרָה וּמַשְׁמִימָה.

מַאֲמַץ עַד וְכִבּוּשׁ מוֹשָׁב,

עֶשְׂרִים גֵּר וְאֶחָד תּוֹשָׁב…

אוֹי לַמְוַתְּרִים וְלַמּוֹחֲלִים:

הֵם לֹא יִנְחֲלוּ בַנּוֹחֲלִים!…

ג

בָּא לִי גָד! עוֹלָמִי אִתִּי;

עִם הַמֶּרְחָק טָסָה עִתִּי;

צֹהַר לִי, בּוֹ חָזוּת הַכֹּל —

עַד לִקְצוֹת אֵין-סוֹף אֶסְתַּכֵּל…

ד

עֹצֶב בַּרְזֶל רַד עַל בִּקְעָה,

כְּתַרְעֹמֶת-אֵל עַתִּיקָה;

הוֹרִיד אַרְצָה מְרִי שַׂרְעַפָּיו,

קָרְחוֹת שְׁחוֹר וּפַסֵּי-שֶׁלֶג;

עֵין הַדְּיוֹ לְקִמְטֵי פֶלֶג.

סָח לִי זַעְפּוֹ אִמְרָה קָרָה:

בַּת הַסְּתָו בִּי רָחֲצָה בְשָׂרָהּ…

ה

שָׂא, הַמַּסָּע, סַע וּגְעָשָׁה!

אוּלַי אֶמְצָא עוֹד חֲדָשָׁה;

חֶמְדַּת-מָה אוֹ סַם-עַצָּבֶת

עַז וְקַר כִּצְחוֹק-הַמָּוֶת.

נָס אֲנִי מִשִּׁמְמוֹן יָמַי

וְלֹא אֵדַע אָן פְּעָמַי,

אֵין כָּל זֵכֶר לְשֶׁהָיָה,

וְלַבָּאִים לֹא אֶהֱמָיָה,

כְּאִלּוּ נִתַּק פְּתִיל נִשְׁמָתִי

זֶה הַמְקַשֵּׁר קְצוֹת חַיָּתִי.

פִּתְאֹם — הִנֵּה הֱקִיצוֹתִי,

פִּתְאֹם — אֶבֶן יָלְדָה אוֹתִי.

שָׁט אֲנִי וּמְגַמָּה נִדְחָה

שָׂא, הַמַּסָּע, חַיַּי אִתְּךָ!

זְרֵה לַתֹּהוּ אֶת גּוֹרָלִי

אוֹ בַיְקוּם אֲחִיזָה מְצָא-לִי.

ו

פִּיחַ-פִּיחַ… טָשׁ אָנֹכִי

קַל וָדַל וָרֵיק מִתּוֹכִי.

הֶפְקֵר, הֶפְקֶר — אֵין כָּל רָעָה:

מַה לִּי יֹאבַד אוֹ אֶמְצָאָה?

תְּנוּנִי אַךְ מִפְּנִים שִׁמְמוֹתַי

לִהְיוֹת צוֹפֶה עַל סְבִיבוֹתָי.

הִנֵּה הַר וְהִנֵּה שָׁפֶל,

הִנֵּה כְּפָר אֲפוּף עֲרָפֶל,

הִנֵּה גַם רְצוּעַת דֶּרֶךְ —

דְּמוּת אֲפֵלָה שָׁם תְּשָׂרֵךְ.

הֲלֹא תַגִּיד, נוֹף הַדְּמָמָה!

טִיבְךָ מָה עַל פְּנֵי אֲדָמָה?

מָה הַחֲלוֹם וּמָה הַפָּתֶר

יְנַהֲלוּךָ שָׁם בַּסָּתֶר?

לִבִּי לִבִּי לַנִּשְׁכָּחִים

בֵּין הַקּוֹצִים וְהַחֲוָחִים

וּבְכָל עַרְבַת-דְּמִי בוֹדֵדָה:

אוּלַי אֶמְצָא אֶת לֹא אֵדָע

שֵׁם וּדְמוּת לוֹ תַחַת שָׁמַי,

הוּא אַךְ הוּא חֲזוֹן כָּל יָמַי.

פִּיחַ-פִּיחַ… קָפְצָה דָרֶךְ.

הִנֵּה הִנָּם — עוֹרֵב פָּרַח!

כְּפָר מֵאֵלֶּה כְּבָר יְדַעְתִּים:

חַצְרוֹת בֹּהוּ, שְׁבִיל חַתְחַתִּים;

אָהֳלֵי מַק וּשְׁחוֹחֵי-דִירִים,

שַׁלְוַת פַּר וַחֲרֹק חֲזִירִים;

טִמְטוּם לֵב וְכֹבֶד-מֹחַ,

אָכֹל כְּרוּב וּגְהֹק וּגְנֹחַ…

פִּיחַ-פִּיחַ… יָצְאָה שְׁרִיקָה

וַתִּתְגַלְגַּל עַד הִרְחִיקָה;

כְּפָר וּשְׁבִיל וּדְמוּת קְדוֹרַנִּית —

הַכֹּל נִסְחַף אֲחוֹרַנִּית.

נִגְלֹה נִגְלוּ זְרוֹעוֹת צִיָּה;

עַרְעָר נִנְעַר מִן הַנְּשִׁיָּה,

רָמַז לִי: חֲמֹל עַל נִדָּח!

עֵינַי בּוֹ — וְהוּא כְּבָר נִדְעָךְ…

צַר לִי, צַר לִי, אַלְמַן שָׂדָי —

לָמָּה שָׁוְא פֵּרַשְׂתִּי יָדָי?

ז

כְּבָר צוֹנַחַת כְּנַף דִּמְדּוּמִים

עַל הָרְחָבִים הָעֲגוּמִים;

בַּמֶּרְחַקִּים קוֹצֵי אָחוּ

הָלֹך יֵלְכוּ וְיִמָּחוּ

וְהָעוֹרֵב עַל נַהֲלוֹלוֹ

כִּוֵּץ גֵּו וְהֶחְבִּיא קוֹלוֹ

כְּמִתְרַכֵּז לִהְיוֹת מוֹשֵׁךְ

אֵלָיו כָּל מַחְשֶׁבֶת חשֶׁךְ.

מִן הַיְשִׁימָה הַמְפֻלָּשָׁה

רָז לִי הֻגַּד, חָזוּת קָשָׁה:

הִנֵּה שָׁם מֵאַפְסֵי זַעַף

חֶרֶשׁ יָצָא אֶחָד רַהַב

סְתוּם עֵינַיִם, כְּסוּי עֲרָפֶל

וְדִמְיוֹנוֹ — זָמָם אָפֵל.

חֶרֶשׁ פָּתַח דַּלְתוֹת-תֹּהוּ

רָמַז דֹּם לִצְלָלִים: בֹּאוּ!

צֵל לְצֵל — וְאָתָא לָיְלָה…

אִם יֵשׁ קְלָלָה — זְרֹק לְמָעְלָה!

אִם יֵשׁ תְּפִלָּה — חוּשׁ, אַל תֶּרֶף —

מַהֵר תַּחֲלֹף מִנְחַת-עֶרֶב.

פִּיחַ-פִּיחַ… מָה אוֹחִילָה?

כֹּבֶד אֶבֶן סָתַם תְּפִלָּה,

רֹגֶז קַר נַשַּׁנִי קְלָלָה —

שָׂא, הַמַּסָע, הָלְאָה, הָלְאָה…

זְרֵנִי, זְרֵה מִדְּחִי אֶל דֶּחִי —

חֵפֶץ-מָה בִּי נָע וַיֶּחִי…

מִי יִתְּנֵנִי אַפְסֵי אָרֶץ,

שְׂמֹאל וְיָמִין אֶפְרֹץ פָּרֶץ,

אָנַע כָּל הַיְקוּם בַּנָּפָה,

עַד לִי יֻגַּד מָה אֶשְׁאָפָה…

ח

“פִּיחַ-פִּיחַ” אוֹתִי הֶלְאָה.

נָפַח יוֹם אֶת נַפְשׁוֹ סֶלָה.

הַס וּלְאַט, נְחַשׁ הַמַּסָּע!

בְּאֵין לְהָשִׁיב אֶת הַנַּעֲשָׂה;

בְּאֵין לְבַקֵּשׁ אֶת הַגְּאֻלָּה,

אֵין בֵּית מָנוֹס לַשַּׁכּוּלָה.

הִנֵּה טַחֲנָה בַּת-גַּפַּיִם

חָגָה חוּג בַּעֲצַלְתַּיִם,

כִּמְחַשֶּׁבֶת וּמוֹדֶדֶת:

אַחַת רוּם וְאַחַת רֶדֶת;

וְכִזְקֵנָה הַמַּזְהִירָה:

אֵין לְבַלְבֵּל אֶת הַסְּפִירָה!

וְלַטַּחֲנָה תְמִיהָה אַחַת:

מָה הַסְּאוֹן וּמָה הַפַּחַז?

בִּינוּ לִי: הֲבֵל הֲבָלִים

גַּם הָאוֹר וְגַם הַצְּלָלִים!

הַכֹּל צָפוּי לִי וְנוֹדָע;

יֵשׁ יַד נֵצַח, הִיא הָרוֹדָה:

הִיא הַמְּנִיעָה גְלִיל חַיֵּינוּ

הִיא הַדּוֹחָה צֵל יָמֵינוּ,

הִיא עַל צַוָּאר תִּרְדְּפֵנוּ.

כִּי נַגְבִּיהָה אוֹ נַשְׁפִּילָה,

נֵט יָמִינָה אוֹ נַשְׂמְאִילָה,

אוֹ אִם יֵשׁ וּזְעֵיר נָנוּחַ —

הֵן כָּל זֹאת אַךְ שְׁרִירוּת-רוּחַ.

ט

שַׁבַּת-יֵאוּשׁ לְנִשְׁמָתִי:

לֹא אָבֹאָה בִּתְלוּנָתִי;

לָמֹד אֶלְמַד מִן הַיְתוֹמִים,

מִן הַתּוֹעִים שָׁם בַּמְּרוֹמִים.

דֹּם יֵצְאוּ, דֹּם יָבֹאוּ

מִן הַתֹּהוּ אֶל הַתֹּהוּ;

וְהַדֶּרֶךְ — צִיָּה שְׁחוֹרָה,

וְהַשָּׁעָה — גְּוִיעַת אוֹרָה,

כֹּה יִזְחָלוּן, בַּל יִשְׁאָלוּן:

אָן הַלַּיְלָה נִטֶּה לָלוּן…

י

פִּיחַ-פִּיחַ… וּבְלִי הֶרֶף

כָּל הַיּוֹם וְכָל הָעֶרֶב.

רַד לָעוֹלָם לֵיל מִצְרַיִם,

וּמֵאֶרֶץ עַד שָׁמַיִם

מֵאֶפֶס עַד לְאֶפֶס

מַבּוּל שְׁחוֹר כִּשְׁחוֹר הַזֶּפֶת.

דַּל הָאוֹר בִּקְרוֹן אֲפֵלָה.

עָיֹף עָיְפָה הַמַּכְשֵׁלָה

מִשִּׁמָּמוֹן וְטַלְטֵלָה

וַיִּתְכַּנְּסוּ עַל נַפְשׁוֹתָם,

וַיָּנוּמוּ עַל צְרוֹרוֹתָם,

וַאֲשֶׁר לֹא מָצָא אֵיפֹה

יַנַּח רֹאשׁ, זֶה מַשָּׂא כְּתֵפוֹ,

וַיַּפְקִירוֹ וַיְנִיעֵהוּ

הֵן וְלָאו אֶל מוּל חָזֵהוּ:

הַיְנוּ הַךְ אִם כֹּה אוֹ כָּכָה,

מַה לִּי הָתָם, מַה לִּי הָכָא?

יא

פִּיחַ-פִּיחַ… מִי מֵגִיחַ?

הוּא הַנָּחָשׁ הַבָּרִיחַ

מַרְעִישׁ עוֹלָם וּמַצְרִיחַ

חָצֹה יֶחֱצֶה אֶת הַחֲשֵׁכָה,

וּמִבִּטְנוֹ הַקּוֹדֵחָה,

יַשְׁלִיג רִבּוֹא רִבְבוֹת שְׁבִיבִים

שֶׁלֶג-אֵשׁ וְגִצִּים-רְבִיבִים.

הִנֵּה אָבָק שֶׁל כּוֹכָבִים

סוֹבְבִים רֶגַע קָט וְכָבִים

וַאֲחֵרִים תַּחְתָּם צָצִים.

הִנֵּה חוּטֵי-שָׁנִי רָצִים

רוֹדְפִים אַחֲרֵי נַחֲשֵׁי-תוֹלָע —

וְהַחֲשֵׁכָה אוֹתָם בּוֹלְעָה.

הִנֵּה זְבוּבֵי-אֵשׁ וָזֹהַר

סָבִיב שָׁתוּ עַל הַצֹּהַר,

וַיָּנוּעוּ וַיָּחֹגּוּ

וּבְלִי זִמְזוּם — וַיִּמּוֹגוּ…

הִנֵּה נִפְרַד גֵּץ בְּנַחַת

מִן הָעֵדָה הַפּוֹרַחַת,

כְּמוֹ כְּבָר הָיְתָה לוֹ לְזָרָא

זֹה הַפַּחֲזוּת הַנִּבְעָרָה,

לִהְיוֹת צָץ וְדָץ וְכָבֶה

וּבְלִי שֵׁם בֵּין אַלְפֵי רְבָבָה —

וַיִּתְרַחֵק וַיִּתְנוֹדֵד

לָתוּר מִשְׁעוֹל זָר וּבוֹדֵד

עַד שֶׁנִּמְלַךְ: הַכֹּל הָבֶל! —

וּבְמַשָּׁאוֹן רַד וְנָבָל…

יב

אוֹן וּסְאוֹן וְעַפְרוֹת רֶשֶׁף,

שְׁרִיקַת חִיל עַד אַפְסֵי נֶשֶׁף:

"בְּרַח, הַלֵּיל, הָאֹפֶל, גּוּרָה!

תַּאֲוַת תֹּפֶת בִּי עֲצוּרָה,

גֵּץ לְגֵץ — וְאָתָא נוּרָא!..

בְּרַח וּפַנֵּה לִי מֶרְחַקִּים

פֶּן אֶשְׁאָפְךָ, שַׂר-מַחֲשַׁכִּים,

פֶּן אֶרְמָסְךָ, אֲשָׁרֶשְׁךָ,

פֶּן לָעַד אַשְׁבִּיתָה יֶשְׁךָ!"

אַךְ יִשְׁלָיוּ כִלְיוֹת אָמֶשׁ

יִרְבַּץ לַיְלָה וְלֹא יָמֶשׁ;

אַף בַּל יִתְמַהּ: מִי בְזַעְפּוֹ?

אַף בַּל יָנִיד קְצֵה עַפְעַפּוֹ,

וּבִמְנוּחַת עָרִיץ תָּמִים

סָפֹג יִסְפֹּג אֶת הַזְּעָמִים…

יקטרינוסלב, תרע"ח