רקע
יעקב לרנר
בגויים

א    🔗

בְּעַרְבֵי־הַחֹרֶף הַזְּעוּמִים

וּכְבֵדִים כִּשְׁתִיקַת־הַמָּוֶת,

בְּשָׁעָה שֶׁכְּפָרִי הַנִּדָּח

וְקָבוּר בְּשַׁלְגֵי־פּוֹלֶסְיָה

הִצְטַמְצֵם וַיִּשְׁמַע בִּרְעָדָה

מַשְׂטֵמַת הַסּוּפָה הַלְּבָנָה

שֶׁהִלְּכָה בַחֲלַל־הָעֲלָטָה;

וּכְלָבִים יִבְכָּיוּן נוֹרָאוֹת,

כָּל אֶחָד בַּחֲצֵרוֹ הָרְחוֹקָה,

כְּחוֹשְׁשִׁים לְצָרָה מִתְרַגְּשָׁה;

וּבְאֵיזֹה עֲלִיַּת־מַחֲשַׁכִּים

הִתְחַבְּטוּ חֲתוּלִים וַיְחַנְּקוּ

אִישׁ אָחִיו בִּנְגִינַת־יְלָלָה, –

אָז יֵשׁ – וְנוֹעֲדוּ אֵלֵינוּ

פַּלָּחִים מְעֻלְּפֵי עוֹר־אֵילִים

לְהָפִיג שִׁמְמוֹנָם בַּיָּיִן

הַמְשֻׁמָּר בֶּחָבִית הַקּוֹדְרָה,

וּלְמַלְמֵל בֵּינְתַיִם עַל הַכֹּל:

עַל דְּבַר אַרְנוּנִיּוֹת וּמִסִּים,

עַל מִעוּט קַרְקָעוֹת לִזְרִיעָה;

עַל פַּרְנַס־הָעֵדָה, "הָרָאוּי

שֶׁיֻדַּח – לַקְּלִפָּה! – הָשַׁתָּא";

עַל “לַבְלָר הַ’וּוֹלוֹסְט' הָאָרוּר”

הַמַּפְשִׁיט אֶת עוֹר הָאִכָּרִים;

עַל “שִׁקְצָה חֲרִיפָה”, שֶׁהָלְכָה

לְאַלֵּם אֲלֻמִּים בַּשָּׂדֶה

וַתָּשָׁב – וְהִנֵּה הִיא הָרָה!

עַל פְּלוֹנִי הַפַּלָּח שֶׁמְּצָאוֹ

הַיַּעֲרָן בִּגְנֵבַת־אִילָנוֹת –

וַיַּעְצוֹר אֶת סוּסוֹ וּקְרוֹנוֹ:

עַל יִסּוּד חֲבוּרָה שֶׁל כּוֹרְתִים

לְיַעֲרוֹ שֶׁל סוֹחֵר אַלְמוֹנִי,

וְגוֹמֵר, וְגוֹמֵר, וְגוֹמֵר.


ב    🔗

עֲצֵלִים וְגוֹנְחִים יִתְנַצְּלוּ

הַבָּאִים אֶת אַבְקוֹת הַשֶּׁלֶג

מִגַּבּוֹת פַּרְווֹתָם הַקְּרוּעוֹת;

יְמַצּוּ בֵּינְתַיִם מִכְּרֵשָׂם

הֲבָרוֹת שֶׁל קְלָלוֹת לֹא־בְרוּרוֹת;

יִתְיַשְּׁבוּ בְּכֹבֶד וּבְבִטְחָה

עַל גַּב הַסַּפְסָלִים הַחִגְּרִים,

הַסְּמוּכִים לַשְּׂבָכָה הַדְּחוּיָה –

וִינַסְּכוּ “מְשֹוּרוֹת” אֶל קִרְבָּם

בְּבִרְכַּת־“לְחַיִּים” עֲצֵלָה.

אָז יוֹצִיא הָאֶחָד מִקְטַרְתּוֹ

הַתְּחוּבָה בְעֹמֶק מַגָּפוֹ.

יְדַשְּׁנָהּ וִיפַטְּמָהּ “מַחוֹרְקָה”

מִתּוֹךְ הַשַּׁלְפּוּחִית הַמְּעוּכָה.

מִתְיַשֵּׁב חֲבֵרוֹ עַל־יָדוֹ

וּפוֹשֵׁט לוֹ כַּפּוֹ הַנֻּקְשָׁה:

"וְהַב נָא, טְרוֹכִים, מִטַּבַּקְךָ!

נְקַטֵּר בְּצַוְתָּא, הַאֵין זֹאת?"

מִתְנַעֵר גַּם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי

לְעַרְפֵּל אֶת עַצְמוֹ בְעָשָׁן…

וְעָבַר קוֹל דִּשּׁוּן מִקְטָרוֹת

וְצִלְצוּל צֹר נֶחְצָב בְּבַרְזֶל.

נִתָּזִים נִיצוֹצוֹת – וְאֵינָם

וְגוּשֵׁי עַב־עָנָן יִזְחָלוּן;

יִתְרוֹמְמוּ לַתִּקְרָה הַנְּמוּכָה

וְעָמְמוּ הַמְּנוֹרָה הַכֵּהָה,

אֲכוּלַת חֲלוּדָה וּזְבוּבִים;

מִשָּׁמָּה יִתְאַבְּכוּ לָאָרֶץ

וְאָפְפוּ אֶת יוֹשְבֵי הַבָּיִת;

יִתְעַבּוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע

עַד צַר כְּבָר הַמָּקוֹם – וְקָפְאוּ…

וְיוֹשְׁבִים עֲרֵלִים חֲפוּיִים,

כָּל אֶחָד עִם מֹחוֹ הֶעָכוּר;

עֵינֵיהֶם לְחֶלְאַת הָרִצְפָּה

וְלִבָּם לַטִּפָּה הַמָּרָה;

מוֹצִיאִים לִפְרָקִים הֲבָרוֹת

וּסְבָרוֹת עֲמוּמוֹת מִבָּטֶן…

וְכָכָה יִתְנַהֵל בְּעַצְלוּת

וּכְאִלּוּ בְהֶסַּח־הַדָּעַת

מִלְמוּלָם הַתָּפֵל וְקֵהֶה,

הַהוֹלֵךְ וְנִפְסָק לִרְגָעִים

בְּהֶבֶל שֶׁל פִּהוּק וּבְהֶקְטֵר

וּרְקִיקוֹת מְרֻבּוֹת־כַּוָּנָה –

וַחֲלַל הַמַּרְזֵחַ, בֵּיתֵנוּ,

מִתְמַלֵּא שִׁקּוּצֵי־שִּמָּמוֹן.


ג    🔗

מִנֶּגֶד, עַל שֻלְחָן כְּבַד־עֵצִים,

הַפָּגוּם בַּחֲרִיצִים וְגוּמוֹת,

שֶׁפִּתְּחָה יָד בְּטֵלָה בְּאִזְמֵל

מֵאֶפֶס עֲבוֹדָה אַחֶרֶת,

תִּתְאַבֵּל מְנוֹרָה עֲכוּרָה.

פֹּה יוֹשְׁבָה אִמֵּנוּ קְדוֹרַנִּית

עַל סַפָּה מִתְּקוּפַת־הָאָבוֹת,

הַתּוֹפְסָה אֶת מַחֲצִית־הַחֶדֶר, –

וְסוֹרְגָה בִּדְמָמָה פֻּזְמָקָהּ,

אוֹ תִמְרֹט נוֹצָתָהּ מִכְּבָרָה

וְשׁוֹלְחָה לִרְגָעִים אַנְחָתָהּ

עִם קִטְעֵי שִׁעוּלָהּ הַנֶּחְנָק

אֶל אֲוִיר הַבַּיִת הַמְפֻגָּל.

עַל־יָדָהּ, כְּשֶׁחֶצְיָהּ יוֹשֶבֶת

וְחֶצְיָהּ נִשְׁעֶנֶת לַשֻּׁלְחָן,

מְנַמְנְמָה חַנְקָה אֲחוֹתִי

הַפְּעוּטָה וַחֲבִיבַת כֻּלָּנוּ.

אֶת פִּיהָ הַקָּטָן פָּתָחָה

בִּתְמִימוּת שֶׁל תִּינוֹק לֹא חָטָא

וְצִצִּית מַחְלַפְתָּהּ הָרָזָה

צוֹנַחַת אֵין־אוֹנִים עַל שֻׁלְחָן…

הִיא עֻלְּפָה לְבָדָד בַּחֲשָׁאִי

בִּנְגִינַת־שִׁכּוֹרִים עֲצֵלָה

וּבְחֹסֶר כָּל עִנְיַן יְלָדִים,

שֶׁיְּשַׁעֲשַׁע אֶת נִשְׁמַת יַלְדוּתָהּ…


ד    🔗

מֵעֵבֶר לַשְׂבָכָה, שָׁם פְּנִימָה,

בִּמְקוֹם הֶחָבִיּוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת,

תְּטַפֵּל צִפּוֹרָה אֲחוֹתִי

(לָהּ “חַיְקָה” הַ“גּוֹיִים” יִקְרָאוּ):

הִיא תִמְזֹג מְשׂוּרוֹת מְשׂוּרוֹת,

וְתִמְנֶה אֶת פְּרוּטוֹת הַפִּדְיוֹן,

וְתִרְשֹׁם בַּפִּנְקָס לְזֵכֶר

אֶת חוֹבוֹת אַלְמוֹנִי וּפְלוֹנִי,

הַהוֹלְכִים וּגְדֵלִים וְרַבִּים…

לִפְעָמִים תִּתְיָעֵץ מֵרָחוֹק

עִם אִמָּא בְּעִבְרִית־תַּגְרָנִית:

"כְּדָת מַה־לַּעֲשׂוֹת בְּעָרֵל

הַסּוֹבֵא ‘עַל חֶשְׁבּוֹן’ – וְתֵיקוּ?"

וְאִמָּא נֶאֱנַחַת וּמְשִׁיבָה:

“כְּלוּם יֵשׁ לָנוּ בְּרֵרָה אַחֶרֶת?…”

אַךְ אוֹתוֹ הֶעָרֵל כְּבָר מַכִּיר

בְּחוּשׁ הַשִּׁכָּרוֹן שֶׁבְּתוֹכוֹ,

כִּי נָפַל חֲשַׁשׁ בֶּאֱמוּנוֹ –

וְנִמְלָא “רְצִיחָה” אֲדֻמָּה…

יְזַנֵּק, מְטֹרָף מֵחָרוֹן,

בַּחֲרִיקָה וּרְקִיעַת רַגְלָיִם:

"אֵיכָכָה תָּעֵזִּי, בַּת־כַּלְבָּה,

בַּת־זֶרַע הַיְּהוּדִים הַצְּרוּעִים?

אֶת כֻּלְּכֶם, אֶת כֻּלְּכֶם אָדוּשָׁה…"

מִתְלַהֲבִים עוֹד שְׁנַיִם, עוֹד שְׁלֹשָה –

וְקָמָה חֲרָדָה בַּבָּיִת,

אַךְ שִׁעוּל אִמֵּנוּ כְּבָר נִשְׁמַע

מִקֶּרֶב הַסְּעָרָה שֶׁפָּרְצָה:

הִיא חָשָׁה לְפַיֵּס שִׁכּוֹרִים

וּלְשַׁכֵּךְ עֶבְרָתָם בַּחֲלָקוֹת.

"מַה תַּחֲלֹם, מַה תֶּהְגֶּה – תִּשְׁתַּעֵל –

מִי חוֹשֵׁשׁ, מִי שׁוֹאֵל לַכֶּסֶף?

מִי יִתֵּן – וְיִרְבּוּ כְּמוֹתְךָ…

שָׂא עֵינְךָ: הַמְּשׂוּרָה מְחַכָּה –

שֵׁב לִשְׁתּוֹת לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם…"

הַמְּדוּרָה הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקְעָה;

הַ“גּוֹיִים” כְּבָר לוֹגְמִים בִּרְקִיקוֹת;

עוֹד תְּלוּנָה לֹא־בְּרוּרָה תְחַלְחֵל

בְּבֶטֶן הֶעָרֵל הַקַּפְּדָן,

אַךְ מַהֵר – וְתָסוּף בְּקִרְבּוֹ –

וְשָׁב הַשִּׁמָּמוֹן עַל כַּנּוֹ…


ה    🔗

בְּפִנָּה מַשְׁפִּיעָה חֲמִימוּת,

אֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר הַמְגֻשָּׁם,

שֶׁבְּלֵילוֹת שׁוֹמֵמִים בָּהּ שָׁרַק

הָאַלְמָן־הַצְּרָצַר מִיָּגוֹן,

וְיוֹמָם, כַּקַּיִץ כַּחֹרֶף,

לֹא זָכְתָה לְאוֹרוֹ שֶל חַלּוֹן –

הִשְׁתַּקַּע מִיָּמִים וְשָׁנִים

גּוּף מִטָּה נוֹשָׁנָה וּשְׁחוֹרָה.

עַל גַּבָּהּ, כְּשִׂיא פִּירַמִידָה,

הִתְנַשְּׂאָה מַעֲרֶכֶת הַכָּרִים –

כָּל הוֹן עֲמָלֵנוּ בַגּוֹיִים…

בְּאוֹתָהּ הַמִּטָּה חָלָתָה

אִמֵּנוּ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת

עֵת הָיְתָה חָפְשִׁיָּה לְהַרְגִּישׁ

מַכְאוֹבֵי גְוִיָּתָהּ הַקְּלוּשָׁה;

בָּהּ נִצְפְּנוּ סְחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת

מֵעֵין הַ“צַּוָּארוֹן הָאָדֹם”,1

בְּעָבְרוֹ מִתְּקוּפָה לִתְּקוּפָה

בִּכְפָרִי בְצִלְצְלֵי־פַּעֲמוֹן…

פֹּה נִסְתָּר בַּלֵּילוֹת גַּם אָבִי

הֶחָסִיד הַשַּׁתְקָן, הַבּוֹדֵד,

מִשְּׁאוֹן הַמַּרְזֵחַ הַמְשֻׁקָּץ

וְנִבּוּל פִּי שׁוֹתֵי־הַשֵּׁכָר –

וַיְעַיֵּן, לֹא־נִרְאֶה, לֹא־נִשְׁמָע

וּמְצֻמְצָם, בְּסֵפֶר מוּסָרוֹ,

לְאוֹר־הָעֲשָׁשִׁית הַנֶּאֱלָח,

שֶׁגֻּנַּב לַפִּנָּה הַחֲשֵׁכָה…


ו    🔗

בְּבֵית הַמַּרְזֵח יָשַׁבְנוּ

גַּם אָנוּ, אָנֹכִי וְרַבִּי,

הַבָּחוּר הֶעָלוּב שֶׁהוּבָא

מֵאֵת הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה,

וַנַּעֲסֹק בְּחֻמָּשׁ עִם רַשִּׁ"י.

הָהּ, אֵלִי! מַה־שּׁוֹמֵם וְנוֹרָא

אָז הָיָה לִי תַלְמוּד הַתּוֹרָה

בְּחָרְפֵי יַלְדוּתִי הָהֵמָּה,

בֵּין “גּוֹיֵי” פּוֹלֶסְיָה הַזְּעוּמִים!

עוֹד עַכְשָׁו יַעַבְרוּן בַּחֲזוֹנִי

עֲרָבִים עֲיֵפִים וְאִלְּמִים,

עֲיֵפִים כִּזְחִילַת הֶעָשָׁן

וְאִלְּמִים בִּסְאוֹנָם הַתָּפֵל…

עוֹד עַכְשָׁו צִלְלֵיהֶם אַכִּירָה –

וַחֲתַת הַשִּׁמָּמוֹן לְנֶגְדִּי.

וּלְעוֹלָם, יָדַעְתִּי, עַד עוֹלָם

לֹא אֶשְׁכַּח אֶת קְשֵׁה־הָעֲרָבִים,

בְּלָמְדִי אֵין־אוֹנִים, אֵין־חֶמְדָּה

בְּפָרָשַׁת “מִשְׁפָּטִים” הַחֲמוּרָה

עַל אוֹתוֹ הָעֶבֶד הָעִבְרִי,

הָאוֹמֵר: אָהַבְתִּי אֲדוֹנִי.

בַּחֶדֶר אָז קָפָא עֲרָפֶל,

סְפוּג־צַחֲנָה מְשַׁקְּצָה נְפָשׁוֹת;

הַמְּנוֹרָה הִתְאַבְּלָה וַתִּשְׁפֹּךְ

יְגוֹנָהּ עַל דַּפֵּי חֻמָּשִׁי;

מִמּוּלִי נֶאֱנַח לֵב אִמִּי

הַכְּפוּפָה עַל כִּבְרַת נוֹצָתָהּ;

בַּפִּנָּה נִהֲקוּ פַלָּחִים

וְנָחֲרוּ מַנְגִּינוֹת אֵין־טַעַם –

וּבְמֹחִי הֶעָמוּם הִתְרַחֲשָה

הַקֻּשְׁיָה: אוֹ אֵינוֹ, אוֹ אֵינוֹ…

וּפִתְאֹם, לֹא אֶזְכֹּר אֵיכָכָה,

נֶעֶקְרָה תַאֲנִיָּה אַדִּירָה

מִלִּבִּי שֶׁנָּבַל בְּאִבּוֹ.

הוֹרָתִי הִתְקוֹמְמָה כִּלְבִיאָה

וַתַּשְׁלֵךְ נוֹצָתָהּ לָאָרֶץ;

נִתְחַלְחֲלָה חַנְקָה הַתְּמִימָה

מִתְּנוּמַת עֶלְפוֹנָהּ – וַתִּצְעַק:

נִזְדַּעְזְעָה צִפּוֹרָה אֲחוֹתִי

וַתָּחָשׁ לַשֻּׁלְחָן נִפְעָמָה;

גַּם אַבָּא, הַשַּׁתְקָן מִטִּבְעוֹ,

שֶׁיָּשַׁב כְּדַרְכּוֹ בַפִּנָּה,

הֵגִיחַ וַיֶּחֱרַד מִמְּקוֹמוֹ.

וְכֻלָּם כְּאֶחָד נִרְעָשִׁים,

שׁוֹאֲלִים וְחוֹקְרִים וְדוֹרְשִׁים:

מֶה הָיָה לְךָ פִּתְאֹם, מֶה הָיָה?

אוֹ אוּלַי חָשׁ אַתָּה בְרֹאשְׁךָ?

אוֹ שֶׁמָּא לְבָבְךָ כֹּה נֶחֱלָשׁ?

“לֹא אֵדְעָה!” – אֶתְיַפַּח לִקְטָעִים

וּלְשֶׁטֶף יִבְבָתִי אֵין פּוּגָה.

וּבְתוֹךְ הַבֶּהָלָה חוֹלַלְתִּי

הֶאֱזַנְתִּי עֲלִיצוּת שִכּוֹרִים,

שֶׁהָפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם לַשֻּׁלְחָן

וַיְנַבְּלוּ בְלָצוֹן אֶת רַבִּי,

שֶׁעָמַד אֵין־עֵצוֹת וְנִכְנָע

וַיְגַמְגֵּם: אֲנִי לֹא הִכִּיתִיו…


ז    🔗

יֵשׁ שֶׁמִּתְאוֹשֵׁשׁ הָאֶחָד

מִתּוֹךְ יְקִיצָתוֹ הַדְּלוּחָה

וְעָמַד עַל רַגְלָיו הַבּוֹגְדוֹת

וְנִגַּשׁ, מִתְמוֹטֵט לִצְדָדִין,

לִמְלַמְּדִי, הָאַבְרֵךְ הַמְדֻכָּא,

וּמְשָׁכוֹ בְצִצִּית פְּאָתוֹ

לִתְרוּעַת־הַגּוֹיִים הַצְּרוּדָה

וְקִלַּח לוֹ יָשָׁר אֶל פָּנָיו

אֶת גִּהוּק לְצוֹנוֹ הַמְחֻכָּם:

"וּמַה, יְהוּדוֹנִי, הַגִּידָה:

מַאי כְּתִיב בְּ’זַקּוֹנִים' אֶצְלְכֶם?

וְכֵיצַד יְלַמְּדוּ לְ’סַחֵר'

וּלְרַמּוֹת פַּלָּחִים שֶׁלָּנוּ?"

וְתוֹךְ־כְּדֵי־דִבּוּר הוּא דוֹלֵג

מֵעִנְיָן לְעִנְיָן: "אֵימָתַי

תִּנָּשֵֹא לָךְ חַיְקָה־סַחְרַיְקָה?

רַמָּאִית כְּמוֹתָהּ לֹא תִמְצָא.

בְּחַיַּי – לֹא תִמְצָא כְּמוֹתָהּ!

בַּת־חַיִל חָרוּצָה וּבְרִיאָה,

וְעִקָּר – הֲתִשְׁמַע דִּבּוּרָהּ?

נוּ, מַמָּשׁ פַּלָּחִית מִלֵּדָה!

חֲבָל רַק שֶׁהִיא יְהוּדוֹנִית!

וּלְ“חַיְקָה” אֲחוֹתִי הוּא מוֹשְכוֹ…

"הֲתִרְאִי פְאוֹתָיו? – יִשְׁאָלָהּ –

הֵן יִהְיֶה לְ’רַבָּן' בְּעִירוֹ,

בְּחַיַּי – לְ’רַבָּן' שָׁם יִהְיֶה!"

מִתְבַּלְבֵּל הֵבָּחוּר הָאוֹבֵד

וְעֵינָיו הַמְפַחֲדוֹת תִּתְעֶינָה

מִסָּבִיב כִּמְבַקֵּשׁ חֲנִינָה.

וְאִמָּא תִּתְחַנֵּן לֶעָרֵל:

“הַנַּח לוֹ! כְּלוּם יִשְׁמַע לְשׁוֹנְךָ?”

אָז יַעֲזֹב הַפַּלָּח קָרְבָּנוֹ

וִישָׂרֵךְ לַחֲבֵרָיו הַלּוֹצְצִים

בְּזֶמֶר עֲרֵלִי־יְהוּדִי,

מְלֵא נִבּוּל מְטַמֵּא אָזְנַיִם.

מִתְבַּיְּשָׁה אֲחוֹתִי צִפּוֹרָה,

מַתְחִילָה לְחַשֵּׁב פִּדְיוֹנָהּ;

מִתְאַנְּחָה אִמֵּנוּ מִלִּבָּהּ,

וְכוֹבְשָׁה פָּנֶיהָ בַּכְּבָרָה,

וְאַבָּא יִתְכַּוֵּץ בַּפִּנָּה,

וְצוֹלֵל עוֹד יוֹתֵר בְּסִפְרוֹ.

הַקָּהָל מֵרִיעַ דֵּי שָֹבְעוֹ.

אָז תֵּלֵךְ הַשְּׁרִירוּת וְתִמַּךְ

וְאַחַד הַגְּרוֹנוֹת הַצְּרוּדִים

יִתְנַעֵר לְפֶתַע וְיִפְצַח

מַנְגִּינַת־שִׁקּוּצִים חֲדָשָׁה…


גרודנה, תרע"א


  1. כינוי רוסי לשוטר בבגדי־שרד אדומי צוארון.  ↩

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות