רקע
יעקב לרנר
תעלולים

א    🔗

בַּקַּיִץ, בִּשְׁעוֹת צָהֳרַיִם,

אֵין חַיִּים בִּכְפָרִי הַנִּשְׁכָּח:

כָּל חָצֵר דּוֹמֶמֶת לְעַצְמָהּ

עַל בֵּיתָהּ וְרִפְתָּהּ וְזִבְלָהּ.

הַפַּלָּח אָז יִישַׁן בְּגָרְנוֹ,

וּבְצִלְלֵי קַרְפִּיפִים – בְּהֶמְתּוֹ;

לֹא תַּחֲרֹק הַחֲזִירָה לַחֲנִיצִים,

לֹא יִרְקֹד בֶּן־סוּסָה וְיִצְהָל.

הָעוֹפוֹת מִתְחַבְּאִים בַּגִּנָּה,

בְּמַעֲבֵה קִמְשׁוֹנִים – וְחוֹלְמִים;

וְשֶׂכְוִי, סְגוּר־עַיִן לְמֶחֱצָה,

אָז יַעֲמֹד עַל רַגְלוֹ הָאַחַת,

וּלְבָבוֹ לֹא יֶהְגֶּה מְאוּמָה…

גַּם “רַבְּצִ’יק”, הַכֶּלֶב הָרַתְחָן,

הָאוֹרֵב עַל פִּשְׁפָּשׁ כָּל יָמָיו

וְחוֹשֵׂף אֶת שִׁנָּיו לָעוֹבְרִים,

מִסְתַּתֵּר אֲחוֹרֵי גַל עֵצִים,

מְשַׁרְבֵּב לְשׁוֹנוֹ לְעַצְמוֹ

וְלוֹטְשָׁהּ בִּנְשִׁימָה חֲטוּפָה.

וּמְנַמְנֵם הַמִּישׁוֹר הֶעָגֹל,

שְׁטוּף־זֹהַר קוֹדֵחַ וְכָבֵד,

וּסְבִיבוֹ, כְּשׁוֹמֵר־נְצָחִים,

מִתְעַבֶּה הָאֵיתָן הַיָּעַר,

מְשַׁפְרֵר אֶת עַצְמוֹ וּמְהַרְהֵר

וְחוֹבֵק בְּחֵיקוֹ אֶת רָזָיו.

וְדוֹמֶה אָז כְּפָרִי הַנִּרְדָּם

לִמְדִינַת־אַגָּדָה רְחוֹקָה

שֶׁעָיְפָה וַתִּישַׁן לְבָדָד

מֵעֵבֶר לְיִשּׁוּב וּזְמַנִּים.


ב    🔗

צָהֳרֵי יוֹם שַׁבָּת. הַחַמָּה

מַשְׁפִּיעָה זִיו לוֹהֵט עַל כְּפָרִי

וְשׁוֹזְפָה אֹהָלָיו הַשְּׁחוֹרִים.

בֵּית־אָבִי כְּבָר אָכַל וַיִשְׂבַּע

מִדַּיְסַת תַּפְנוּקָיו הַחֲמוּצִים

וַיִּגְמָא מֵי שְׁזִיפָיו לִרְוָיָה –

וּמְשָׂרֵךְ אִישׁ אִישׁ לִמְנוּחָתוֹ.

אָבִינוּ יְרַפֶּד־לוֹ מָקוֹם

בֵּין גַּלֵי הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ

הַמְמַלֵּא חֲלַל הָעֲלִיָּה.

שָׁם יִמְצָא לוֹ סִתְרָה מִזְּבוּבִים

וְנֶהֱנֶה מִ“שֵּׁנָה בְּשַׁבָּת”.

אִמֵּנוּ תִּצְטַמְצֵם עַל סָדִין

בְּצִלֹּו שֶׁל אִילָן, בַּגִּנָּה;

תְּשַׁלַּח שִׁעוּלִים לַחָפְשִׁי

וְתוֹךְ־כְּדֵי־גְנִיחָה תֵרָדֵם.

מוּל עָרְפָּהּ עַל פַּאֲתֵי הַכֶּסֶת

מַנִּיחָה תִינוֹקֶת אֶת רֹאשָׁהּ,

מִתְאַמְּצָה לְנַמְנֵם הַזְּעִירָה

וּמְפַהֲקָה פִּהוּקִים קַלִּילִים –

אַךְ קָשָׁה הַשֵּׁנָה לִילָדִים

בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם בַּקָּיִץ.

עַל מִפְתַּן אַכְסַדְרַת בֵּיתֵנוּ,

נִסְמֶכֶת לַמְּזוּזָה הַשְּׁחוּחָה,

יוֹשֶׁבֶת צִפּוֹרָה אֲחוֹתִי.

בְּיָדָהּ הַ“מַּעֲשֶׂה שֶׁל בָּבָא”;

בּוֹ תִקְרָא מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת

בְּעִיוּן וּבְנִיד הַשְּׂפָתַיִם;

וְיֵשׁ אֲשֶׁר תַּעֲמֹד מִלִּקְרֹא

וּתְנַפְנֵף בַּסֵּפֶר שֶׁבְּיָדָהּ

לַבְרִיחַ בַּת־צִרְעָה טַרְחָנִית

הַמְזַמְּרָה עַל אָזְנָהּ לִרְגָעִים.

בַּבַּיִת מְנוּחָה. רַק זְבוּבָיו

מַתְרִיעִים בַּחֲלָלוֹ הַשּׁוֹבֵת;

מִשְׁתַּגְּעִים מִצִּמְאוֹן צָהֳרַיִם –

וְעָטִים עַל רֵיחַ כָּל דָּבָר:

עַל פֵּרוּר פַּשְׁטִידָה מִתְגּוֹלֵל,

עַל טִפַּת מִיץ מָתוֹק בַּקְּעָרָה;

עַל רַגְלָיו הַיְחֵפוֹת שֶׁל רַבִּי

הַשּׁוֹכֵב אַפַּרְקִיד עַל סַפְסָל

וְרוֹעֵד לִרְגָעִים בִּשְׁנָתוֹ

מִדִּגְדּוּג הַזְּבוּבִים הַזּוֹלְלִים…


ג    🔗

לְבַדִּי רַק אָנִי, רַק אָנִי –

אֵין מָקוֹם לְגוּפִי הַקָּטָן:

דַּם שׁוֹבָב רוֹתֵחַ בְּקִרְבּוֹ,

לֹא יִתֶּן־לֹו דֳמִי אַף רָגַע.

לוּ הָיוּ חֲבֵרִים בִּכְפָרִי,

צֶאֱצָאִים יְהוּדִים כְּמוֹתִי!

יְשׁ מֶרְחָב לֶאֱסֹר מִלְחָמָה,

יֵשׁ בְּרֵכָה לִרְחִיצָה וּשְׂחִיָּה

וְקִנִּים נֶחְבָּאִים בַּחֹרְשָׁה,

בָּם יֶהְגּוּ אֶפְרוֹחִים קַטְנוּנִים –

אַךְ יָחִיד הִנֵּנִי, מָה אוֹעִיל?

לֹא אֵדַע עֲדַיִן מָה אֶחְסַר

וְשִׁעֲמוּם וּבְדִידוּת מַה־טִּיבָם –

אַךְ צַר־לִי הַמָּקוֹם, כֹּה צַר־לִי!

לִרְגָעִים אֶעֱלֶה אֶל אַבָּא,

אֶתְכַּנֵּס לְנַמְנֵם כְּמוֹתוֹ,

אַךְ נַפְשִׁי בוֹחֶלֶת בִּשְׁכִיבָה.

אָז אֶקְפוֹץ עַל רַגְלַי הַקַּלּוֹת,

אֲעַרְעֵר אֶת שִׁפְעַת הֶחָצִיר

אוֹ, מַחֲזִיק בְּמוֹט הָאַפְרִיזָה,

אֲטַפֵּס אֶל קִנֵּי הַדְּרוֹרִים,

הַתְּלוּיִים עַל רֹאשִׁי מִמָּעַל.

אַךְ אַבָּא מִתְאַנֵּף לְפֶתַע

וְנוֹזֵף בִּי: “רֵדָה, מְשֻׁמָּד!”

וְנִכְלָם, כְּנִתְפָּשׂ בִּגְנֵבָה,

אַט אֵרֵד לַגִּנָּה. וּבְעָבְרִי

אֶתָּקֵל בְּמֵזִיד בְּחַנְקָה

הַשּׁוֹכְבָה מוּל עָרְפָּהּ שֶׁל אִמִּי

וּמְשַׁעְשְׁעָה תוֹךְ מִצְמוּץ־עֵינַיִם

עִם בַּהֲרוֹת־קַרְנַיִם אֲחָדוֹת,

שֶחָדְרוּ בְעַד רֶשֶׁת הֶעָלִים

וְנָחוּ עַל מִצְחָהּ וְלֶחְיָהּ.

הַקְּטַנָּה מְרִימָה קוֹל־בֶּכִי

וְאָנֹכִי מְשַׁוֶּה אֶת רַגְלַי…

אַךְ אִמָּא מִתְעוֹרְרָה כְנִכְוָה

וְשׁוֹלְחָה לִי קְלָלָה מֵרָחוֹק:

"הַבָּרָק יַהֲלָמְךָ, מְשֻׁמָּד!

עַל דֶּרֶךְ־מֵישָׁרִים יַהֲלָמְךָ!"

גַּם רַבִּי יִפָּקֵד בֵּינְתַיִם:

"הַרְאִיתֶם אֵיךְ תְּקָפוֹ לְפֶתַע

הַבּוּלְמוּס לְשֵׁנָה? הַבָּחוּר

מְהַפֵּךְ הָעוֹלָם לְתֹהוּ,

וְרַבּוֹ הַיָּקָר – מַה־טִּיבוֹ"!

וְרַבּוֹת עוֹד קְלָלוֹת בְּפִיהָ

וּטְרוּפָה בְּשִׁעוּל כָּל אֶחָת –

אַךְ הִנְנִי בְחָפְזִי, לֹא אֶשְׁמָע.


ד    🔗

מִמְּנוּסָה אֶתְפָּרְצָה לַבַּיִת,

אַכְנִיסָה עִרְבּוּבְיָָה בִּזְבוּבָיו

וְזִמְזוּם הַנְּבוֹכִים יִתְגַּבָּר.

הָ“רַבִּי” עוֹד עוֹסֵק בִּשְׁנָתוֹ,

טְבוּל־רֹאשׁוֹ בְּכָרוֹ הַמְזֹהָם,

וְכוֹבָעוֹ, טְבוּל־נוֹצָה וּמָעוּךְ,

כְּבָר יָָרַד הַצִּדָּה לְכַסּוֹת

פַּדַּחְתּוֹ, רַקָּתוֹ וּתְנוּכוֹ.

מִזְדָּרֵז הָ“רַבִּי” וְנוֹחֵר

אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת בִּרְצִינוּת

וְנִרְאֶה כִּמְפַלְפֵּל בְּדָבָר

הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם…

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יַחֲרֹז בַּחֲטִיפָה

נְחָרוֹת עֲמֻקּוֹת אֲחָדוֹת

וּפִתְאֹם יִתְפָּרֵץ מֵחָטְמוֹ

הֵד נַחֲרָה רְחָבָה וּגְדוֹלָה.

פֹּה נִגְמָר הָעִנְיָן, כַּנִּרְאֶה –

וְרַבִּי מִתְמַתֵּחַ וְצוֹלֵל

בְּשִׂיחַ־מִסְתּוֹרִין חֲרִישִׁי…


ה    🔗

בַּבַּיִת אֶסְתַּתֵּר מֵאִמִּי

וְאֶשְׁהֶה עַד יִשְׁקַע אֵשׁ זַעְמָהּ;

אָז אָשׁוּב הַחוּצָה לְהוֹלֵל

וּלְבַקֵּשׁ לִי תִִגְרָה חֲדָשָׁה.

וּמוֹצֵא אָנֹכִי אֲחוֹתִי,

היּוֹשְׁבָה עֲדַיִן עַל מִפְתָּן

וּמְלַקְּטָה כָּל מִלָּה מִסֵּפֶר

בִּזְהִירוּת וּבְגֹדֶל כַּוָּנָה,

כְּלַקֵּט קִטְנִיּוֹת לְבִשּׁוּל.

וְיִצְרִי יִדְחֵנִי: הִתְגָּרֵה!

וּבוֹחֵר אָנֹכִי בַד אָרֹךְ

מִבַּדֵּי הַפּוֹלִים הַדַּקִּים

הַצְּבוּרִים וּשְׁעוּנִים עַל גָּדֵר;

אֲנוֹפְפוֹ אֶל עֵבֶר אֲחוֹתִי

לְהַבְדִּיל בֵּין חָטְמָהּ וְסִפְרָהּ;

מְנוֹפְפוֹ אָנֹכִי וְנִרְתָּע

וְחוֹזֵר וּמְנוֹפְפוֹ עוֹד פָּעַם.

מְקַלְּלָה צִפּוֹרָה וּמַתְרָה:

"רְאֵה, הִזְהַרְתִּיךָ, מְשֻׁמָּד,

פֶּן אָעִיר עָלֶיךָ אֶת אַבָּא!…"

וְאוּלָם כִּבָר חֶרְפָּה לֵעָנוֹת –

וּמַמְשִׁיךְ אָנֹכִי תַעֲלוּלִי.

אָז תָּגַח אֲחוֹתִי מִמְּקוֹמָהּ

וְטָסָה לִמְרוֹם הָעֲלִיָּה.

בִּן־רֶגַע – וְאָזְנִי קוֹלֶטֶת

כְּבָר רִשְׁרוּשׁ הֶחָצִיר הַיָּבֵשׁ

וּגְנִיחָה שֶׁל קִימָה עֲצֵלָה…

לֹא טוֹבָה מְבַשְּׂרָה הַגְּנִיחִָה…

לֹא יֶאֱהַב הֲתוּלִים אָבִינוּ:

עַל שְׁלשָׁה הוּא מַעְלִים אֶת עֵינוֹ,

אַךְ אוֹי לִי עַל סִרְחוֹן רְבִיעִי.

בִּן־קְפִיצָה – וְהִנְנִי בַּבַּיִת

וּמְשַׁנֵּן, כִּבְיָכוֹל, הַסֶּדְרָה –

כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע כָּל דָּבָר.

אַךְ זָעוֹת וְרוֹטְטוֹת הַשּׁוּרוֹת

אֲדֻמּוֹת וִירֻקּוֹת כְּאֶחָת

וְלִבִּי כֹה עוֹלֶה וְיוֹרֵד…

וְאַבָּא כְּבָר נִכְנָס… לְאִטּוֹ

הוּא נוֹטֵל אֶת יָדָיו כַּמִּשְׁפָּט;

אַחַר יָדִיחַ אֶת גְּרוֹנוֹ

וּמְבַעְבֵּעַ בַּעְבּוּעִים בְּשָׁאוֹן.

אָז יִקַּח אֲלוּנְטִית מִמְּזוּזָה

וּמְקַנֵּחַ אֶת יָדָיו וְלוֹחֵשׁ.

בֵּינְתַיִם יְשַׂכֵּל אֶת עֵינָיו

אֶל עֶבְרִי בְּבִטְחַת הַשַּׁלִּיט.

גַּבּוֹתָיו עֲבֻתּוֹת עוֹד יוֹתֵר

וּמְנוּחָה זְעוּמָה עֲלֵיהֶן…

עוֹד רֶגַע וְאַבָּא כְּבָר נוֹטֵל

מַטְאֲטֵא כְּבַד־שׁוֹטִים בְּיָדוֹ;

מְהַפְּכוֹ לִצְדָדִין וּבוֹדְקוֹ

וְשׁוֹלֵף שׁוֹט אָרֹךְ וּמְשֻׂגְשָׂג;

מתְיַשֵּׁב עַל סַפְסָל לְאִטּוֹ

וּמְפַשֵּׂק אֶת בִּרְכָּיו לִרְוָחָה…

וּפִתְאֹם, מִשַּׁלְוַת חֲרוֹנוֹ,

קוֹל אֶשְׁמַע: "גֶּשׁ־הֵנָּה, תַּכְשִׁיטִי –

וְאוֹרְךָ מִי גָּדוֹל בְּשָׁנִים!"…

–––––––––––––––

הָרַבִּי מִתְפַּלֵץ מִשְּׁנָתוֹ

וְתוֹעֶה כְנִרְדָּף עַל צַוָּאר,

וְאַבָּא מוֹסְרֵנִי לְיָדוֹ

בִּפְקֻדָּה נִמְרָצָה: “לַפֶּרֶק!” –

כְּעֵֵין פַּרְפְּרָאוֹת לַמַּלְקוֹת…


גרודנה, תרע"א

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות