

תשׁת חשׁך ויהי לילה
(תהלים קד)
אַךְ עָבְרָה כִּמְעַט
מִזֶּה אַךְ הֶעְתִּיקָה,
אַךְ הָלְכָה לָהּ שֶׁמֶשׁ
עוֹד לֹא הִרְחִיקָה,
עוֹד עַל אַחְרִית יָם1
נַכִּיר אֲשׁוּרֶיהָ,
וּבְעֵינֵי חֶמְלָה
עוֹד תַּבִּיט אַחְרֶיהָ,
עוֹדֶנָּה יוֹרֶדֶת
מִקְּצֵה שָׁמֵינוּ,
עוֹד שׁוּלֵי שַׂלְמָתָהּ
נִרְאִים אֵלֵינוּ,
וַיֵּדַע וַיָּקָם
חשֶׁךְ מֵאָרֶב,
נֵעוֹר חִישׁ לָצֵאת
כִּזְאֵבֵי הָעָרֶב,2
מִתַּחְתִּית אֲבַדּוֹן
מֵעִמְקֵי שַׁחַת,
מִסָּבִיב לָאָרֶץ
מִתְּהוֹמוֹת תַּחַת,
יָצָא זֶה וַיִּרֶב
פָּשַׁט — וַיַּעַל,
עַל תֵּבֵל כֻּלָּהּ
עַד עָבִים מִמַּעַל,
כִּחֵשׁ בָּאָרֶץ3
אָמַר אֵין שָׁמַיִם,
וָיִּבְלַע כֹּל בָּמוֹ
כַּמַּבּוּל מַיִם,
תֵּבֵל זוֹ וִיקוּמָהּ
אֵיךְ לֹא נוֹדָעוּ,
וִיפִי צֶאֱצָאֶיהָ
אֵיפֹה נִבְלָעוּ.
זֶה חשֶׁךְ לֹא הוֹד לוֹ
לֹא חֵן לֹא יֹפִי,
בַּלָּהוֹת כֻּלּוֹ
אַךְ מָשְׁחָת וָדֹפִי,
מִשְּׁחוֹר יִשְׁחַר פָּנָיו
מֵאוּד כִּירַיִם,
יַפְחִיד כָּל רוֹאוֹ
וִיעַוֵּר עֵינַיִם,
שִׁכַּח4 בֶּחָלֶד
נֹעַם אוֹר זוֹרֵחַ,
גַּם הוּא חצֵּי חֶרֶס5
עַתָּה שׁוֹכֵחַ
לֹא זָכַר בֹּקֶר
וּכְלֹא יָדַע שַׁחַר,
עַל לִבְנַת יוֹם אֶתְמוֹל
הוּא אַפּוֹ יַחַר,
דַּרְכּוֹ לַהוֹלְכִים
מִבְּלִי קֵץ גָּדֵלָה,
כֻּלָּהּ חַתְחַתִּים
אַךְ מוֹקֵשׁ בָּהּ סֶלָה,
שָׁם לִילִית וּשְׂעִירִים
רָקְדוּ גַּם יַחַד,
הֵם הַיִּלּוֹדִים
לִבְעָתָה וָפַחַד.
רָאוּהוּ מֵרָחוֹק
רוֹעֵי בָאָחוּ,
פָּר וּמְרִיא וּרְאֵם
הָעִירָה בָּרָחוּ,
הָאִכָּר וּבְקָרוֹ
לָשׁוּב יִמְהָרוּ6,
כָּל עֶדְרֵי מִקְנֶה
הַבַּיְתָה יִנְהָרוּ,
גַּם רוֹעָם למְעוֹנוֹ
יֶחְרַד אַחֲרֵימוֹ,
מֵעֲנַן אֲבַק רַגְלָם
יִרְעַם עָלֵימוֹ,
כִּי יַחְשׂוֹךְ מֵחשֶׁךְ
נֶפֶשׁ מִקְנֵהוּ,
וּמֵאוֹרְחֵי לַיְלָה
אוֹכְלֵי צֹאנֵהוּ;
רָאָה וַיֵּרֶד
הַבּוֹצֵר מִגֶּפֶן,
מֵעָמִיר וּצְבָתִים
הַקּוֹצֵר יִפֶן,
כּוֹרְתֵי עֵץ יֵצְאוּ
מִסִּבְכֵי הַיַּעַר,
הַשָּׂחִים בַּשָּׂדֶה
בָּאוּ הַשַּׁעַר,
הוֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ
כָּל היּוֹם יָפוּצוּ
עַתָּה לִמְלוּנָתָם
כֻּלָּם יָרוּצוּ,
סָגְרוּ דַלְתוֹתָם
וּשְׁעָרִים הֵגִיפוּ,
עַד יַעֲבוֹר מָגוֹר
לָצֵאת בַּל יוֹסִיפוּ,
הֶמְיַת עִיר וּשְׁאוֹנָהּ
פִּתְאם אֵיךְ סָפוּ,
וּמְלוֹאֵי קִרְיָה
מֵחשֶׁךְ רֻדָּפוּ,
הָרְחוֹבוֹת הוּרָקוּ
בָּתִּים מָלָאוּ,
כָּל רוֹאֵי שֶׁמֶשׁ
בִּנְוֵיהֶם נֶחְבָּאוּ,
עַתָּה אַךְ חָרְבָּה
דּוּמָם אֵין כָּמוֹהוּ,
חשֶׁךְ הֲדִמָּנוּ7
הוּא רֹאשׁ כָּל תֹּהוּ.
עוֹד אַחַת הִיא לָנוּ
זֹאת אֵשׁ יוֹקֶדֶת,
וּכְמוֹ אֶת הַכְּפִיר
גַּם אוֹתוֹ מַפְחֶדֶת,
אַךְ בָּהּ אֲנָשִׁים
מִן גֵּו יַבְרִיחוּהוּ,
וּמְעַט מִסָּבִיב
אַךְ בָּהּ הֲנִיסוּהוּ,
גַּם שָׁם בַּשְּׁחָקִים
וּמְרוֹמִים עָלֵימוֹ,
גַּם הֵמָּה כֻּלָּם
הֱעֶלוּ נֵרוֹתֵימוֹ,
אַךְ הוּא בַּעֲבִי גַבָּיו8
עוֹד עַז הִנֵּהוּ,
לֹא גֵרְשׁוּ כָּל אֵלֶּה
אֶפֶס קָצֵהוּ.
אַתָּה אֵל נָאוֹר
וּמְקוֹר הָאוֹר אַתָּה!
וּלְבַדְּךָ מֵאָז
אוֹר וָחֹשֶךְ שַׁתָּה;
כִּי אוֹר כִּימָה וָעָשׁ9
וּכְסִיל זוֹרֵחַ,
שַׁלְהֶבֶת שֶׁמֶשׁ
גַּם נֹגַהּ יָרֵחַ,
עַפְעַפֵּי כּוֹכְבֵי רוֹם
שָׁמָּה גָדֵלוּ,
מִכְּנַף שַׂלְמַת אוֹרָךְ
כֻּלָּם יָהֵלּוּ!
הֵן חֶשְׁכַת הַתְּהוֹם
לֹא תַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ10,
אַף כִּי חשֶׁךְ זֶה
הוּא אוֹר מוּל עֵינֶיךָ,
כִּיָּמִים כַּלֵּילוֹת
עֶלְיוֹן! תִּרְאֵנוּ,
נֹכַח פָּנֶיךָ
גַּם עַתָּה הִנֵּנוּ,
אַךְ עֵינֵי כָל בָּשָׂר
עַתָּה חָשָׁכוּ,
אַךְ נֵרוֹת הַחַיִּים
הֵמָּה נִדְעָכוּ.
גַּם מַעֲשֶׂיךָ אֵל!
חשֶׁךְ לֹא יָדָעוּ,
וּבְכָל תַּעְתּוּעָיו
מַעְגְּלוֹתָם לֹא נָעוּ,
שָׁמְרוּ גַּם בַּעֲלָטָה
חֹק לָהֶם שַׂמְתָּ,
וּבְמִסְתָּר עוֹשִׂים
כֹּל בָּהֶם חָתַמְתָּ,
כִּי תָמִיד עֵינֶיךָ
בָּהֶם יַבִּיטוּ,
בַּל מֵחֻקּוֹתֵיהֶם
עַד מָה יַמְעִיטוּ.
שָׁם תַּחַת שׁוֹאָה11
מַיִם יִתְגַּלְגָּלוּ,
יִצְּרוּ אָרְחוֹתָם
מִקֶּדֶם אָזָלוּ,
לִמְאוֹר חֶפְצֶךָ
בִּמְדִינוֹת סָבָבוּ,
וּדְבָרְךָ כָּאֵשׁ
מַיִם לֹא עָזָבוּ,
מֵהָרִים יֵצֵאוּ
אֶל יָם יִסָּעוּ,
בִּישִׁימוֹן מִדְבָּר
בָּאֹפֶל לֹא תָעוּ,
גַּם שָׁם בַּיַּמִּים
אַף לֵילוֹת יַעֲבוֹדוּ,
כִּי תִקְרָא אֵלֵימוֹ
יַחַד יַגֹדּוּ12,
וּבְמַעְלוֹת סֻלָּם
מִקֶּדֶם עָשִׂיתָ,
בָּם עוֹלִים גַּם יוֹרְדִים
כִּי כֵן צִוִּיתָ.
רִבּוֹת צִמְחֵי שָׂדֶה
עֵינֶיךָ בָמוֹ,
בַּל חשֶׁךְ מִפָּעְלָם
יַשְׁבִּית אוֹתָמוֹ,
אֶל אַלְפֵי עֵץ יַעַר
חָקְךָ יוֹפִיעַ,
בַּל זֶה מִמַּעֲשֵׂיהֶם
אוֹתָם יַפְרִיעַ,
יִשְׂאוּ בִרְכָתָם
מֵעָפָר וּמַיִם,
וּבְמַחְשָׁךְ יִשְׁלָחוּן
מָנוֹת אַפַּיִם,
לַבַּד לֶעָלֶה
לֶעָנָף וּלְפֶרִי,
לָאִישׁ יָבוֹא חֶלְקוֹ
בַּל יֵלְכוּ קֶרִי.13
הֲמוֹן הַפְּרָחִים
מֵעֲשׂוֹת בַּל נֶעְצָרוּ,
מַרְאֵיהֶם שׁוֹנִים
בָּאֶמֶשׁ שָׁמָרוּ,
הַלָּבָן יַלְבִּין
אֲדֻמִּים יַאְדִּימוּ,
וּכְשָׁכְבָם בָּעֶרֶב
כָּכָה יַשְׁכִּימוּ,
גַּם שׁוֹשַׁנָּה עַתָּה
תֵּיטִיב מַרְאֶיהָ,
לִמְעִירֵי שַׁחַר
תִּצְפּוֹן מַחְמַדֶּיהָ,
שָׁם תַּלְמֵי שָׂדוֹת
עֲרֻמִּים יָלִינוּ,
וּבְשַׂלְמַת דֶּשֶׁא
לַבֹּקֶר יַרְנִינוּ.
אַךְ אֶל כָּל הָחַי
חֹשֶךְ לָעַוֶּרֶת,
וּלְמַעַן תִּנָּפֵשׁ
נֶפֶשׁ נֶעְכֶּרֶת,
מֵרוֹב עֲמַל גֵּו
וִיגִיעַת הָרוּח,
עַתָּה הִיא תַרְגִּיעַ
עַתָּה תָנוּחַ,
הַיְגִיעָה תַּשְׁכִּיב
בֶּן אָדָם דַּל כֹּחַ,
וּתְיַשֵּׁן אוֹתוֹ
עַל בִּרְכֵּי מָנוֹחַ,
אַךְ לִבּוֹ וּקְרָבָיו
הֵם עוֹד יָקוּמוּ,
מָחְזִיקִים בִּמְלַאכְתָּם
וּבַל יָנוּמוּ,
דָּמוֹ לֹא נִדְמָה14
גַּם לֵחֹה שָׁלוּחַ,
לֹא שֻׁנּוּ לֹא יִישְׁנוּ
הוֹלְכִים לָרוּחַ,
לִשְׁמוֹר אֶת נַפְשׁוֹ
אֵל שַׁדַּי צִוָּמוֹ,
עַד תָּקִיץ מִשְּׁנָתָהּ
עַד שׁוּבָהּ לָמוֹ.
-
אחרית ים — הכוונה לאופק הים, לפי תהלים קלט, ט. ↩
-
לפי חבקוק א, ח. ↩
-
כחש בארץ — כפר בקיום הארץ, לפי איוב ח, יח. ↩
-
שכח – השכיח, לפי איכה ב, ו. ↩
-
חצי חרס – קרני השמש. ↩
-
יִמְהָרו – יְמַהֲרו בלשון דורנו, לפי תהלים טז, ד. ↩
-
הדמנו — לפי ירמיהו ח, יד. ↩
-
גביו — מלשון גב, לפי איוב טו, כו, תמונת החושך הלוחם בעזרת גבי מגיניו. ↩
-
עש — עיש, קבוצת כוכבים, לפי איוב ט, ט. ↩
-
לפי תהלים קלט, ב. ↩
-
שואה — במובן סערה, לפי איוב ל, יד. ↩
-
יגדו — יתאספו, לפי תהלים צד, כא. ↩
-
קרי — עקשות, לפי ויקרא כו, כא ועוד. ↩
-
נדמה — נכחד, לפי ישעיהו טו, א. ↩
ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים
(איוב לח)
1
קוֹל תִּשְׁמַע נַפְשִׁי הֲמוֹן צִבְאוֹת חָיִל,
רִנַּת כּוֹכָבִים וּבְרֹאשָׁם יָרֵחַ;
עַל מִשְׁמֶרֶת אֶרֶץ עָמְדוּ בַלָּיִל,
עַתָּה כִּי בָא שַׁחַר לִבָּם שָׂמֵחַ;
גַּם נָגַע זֶה עַל עֵינַי וַיֵּעוֹרוּ1
וּמְלֹא כָל הָאָרֶץ אֶרְאֶה כִי אוֹרוּ.
2
הָעִיר הוֹמִיָּה הַחוּצוֹת יִקְרָאוּ,
וּבְקוֹל הֲמֻלָּה עָלֵז שׁוּק וָשָׁעַר;
אָדָם וּבְהֵמָה הַשָּׂדֶה יָצָאוּ,
שָׁם נָסִים מִשִּׁמְעָם כָּל חַיְתוֹ יַעַר;
הִשְׁלִיכוּ רָגְזָם וּזְדוֹנָם עָזָבוּ,
חִישׁ וּמְבֹהָלִים לִמְעוֹנוֹתָם שָׁבוּ.
3
אַיּוֹ? אֵיפֹה חשֶׁךְ? מִי בָא וַיְטַאטְאֵהוּ?
לֹא יָכְלוּ לוֹ אֶמֶשׁ כָּל כּוֹכְבֵי זֹהַר;
עַד שֶׁבָּא. שַׁחַר וַיּוֹר בּוֹ חִצֵּהוּ,
אָז רֻדַּף וַיָּעָף נָס בֵּית הַסֹּהַר;
עַתָּה גַּם צִבְאוֹתָם2 לָשׁוּב נָכוֹנוּ,
וּבְעֹז אֵל מוֹשִׁיעָם כֻּלָּם יָרֹנּוּ.
4
הֵן אֵלֶּה לִרְבָבוֹת עַל חוּג שָׁמַיִם,
וּגְבוּרוֹת אֵל אֶחָד יַחַד יָרִיעוּ;
אִם אֵלֶּה מָה רָמוּ! רַחְבֵי יָדַיִם,
וּתְהִלּוֹת חֲסִין יָהּ כֻּלָם יַבִּיעוּ;3
וַאֲנִי אֱנוֹשׁ נִבְזֶה עַד כֹּה דוֹמַמְתִּי,
וּלְנֶגְדִּי אֶת אֵלִי עַד כֹּה לֹא שַׂמְתִּי.
5
מָה רַבָּה מֶה עָצְמָה מִדַּת אַרְצֵנוּ,
וּפְעָמִים עַד אֶלֶף הֵם גָּדְלוּ כָּכָה;
מָה רַב מֶרְחַב-יָהּ בֵּינָם גַּם בֵּינֵינוּ,
וּמִדַּת זֶה עַל זֶה עַד מֶה אָרָכָה!
אִם מַהֲלַךְ שָׁנִים נִסְפּוֹר אַלְפֵי אֶלֶף,
דַּק מֵחוֹל הֵמָּה מִּמֵּי יַמִּים דֶּלֶף.
6
וּכְגֹדֶל קַו4 יָסֹב כֻּלָּמוֹ יַחַד,
תָּמוֹד מֵהֵמָּה אֶל רוּם כּוֹכְבֵי לָיְלָה;
כֵּן גַּם שָׁם בֵּין אִישׁ לָאִישׁ – חִיל וָפַחַד! –
וּמֵהֵמָּה עוֹד כָּכָה מָעְלָה מָּעְלָה,
עֲדֵי אֵין קֵצֶה — הָהּ מִי יַעְצוֹר כֹּחַ!
כַּל הָאָדָם יַחַד הָהּ נִדְכֶּה נָשֹׁחַ!
7
כֹּף רֹאשָׁךְ אֶרֶץ5, אָדָם חֲסַר טָעַם!
פֹּה תִרְאֵה בַּמְעַט אֲשֶׁר בָּרָב שָׁמָּה,
הֵן בִּקְנֵה רֳאִי6 מַגְדִּיל רִבּוֹת פָּעַם,
נַבִּיט עָשׁ קָטֹן עַד עֵינֵנוּ קָמָה7;
וּמָה הוּא בִּלְעָדָיו — וּבוֹ כֹּל בָּנוּ –
וּכְלִי מַגְדִּיל יוֹתֵר מִי יִתֵּן לָנוּ? —
8
מִי זֶה עוֹד עוֹלֶה מִתַּחַת הָאָרֶץ,
מִקּוֹלוֹ נִדְמוּ כָּל מַחְנוֹת הַלָּיְלָה?
בִּגְבוּרוֹת אוֹר אִשּׁוֹ אֵיךְ יִפְרוֹץ פָּרֶץ,
הוּא רַן כִּי יֵשׁ אֵל אֵין מֶנְהוּ וָמָעְלָה?
זֶה מֶלֶךְ הַמְּאוֹרוֹת זֶה הוּא הַשֶּׁמֶשׁ,
וּסְבִיב אֶרֶץ יִרְדּוֹף אֹפֶל וָאֶמֶשׁ.
9
הוּא יַרְאֶה לָנוּ כָּל גִּנְזֵי עוֹשֵׂהוּ,
הַמֶּלֶךְ אֲדֹנָי הָאֵל יוֹצְרֵנוּ;
הוּא כִּמְנוֹרַת אֵשׁ בִּדְבִיר בֵּית קוֹנֵהוּ,
לַהֲמוֹנִים רַבִּים אַלְפֵי רִבּוֹתֵינוּ;
יִשְׁלַח אוֹר כַּנְּהָרִים כַּיָם קַרְנָיִם,
מָהוּל בַּחוֹם צַח זָקוּק שִׁבְעָתָיִם8.
10
בַּלָּאט וּבְנַחַת זֶה הֵעִיר אוֹתָנוּ,
הֵבִיא בִכְנָפָיו מַרְפֵּא אֶל כָּל רוּחַ;
בִּמְאוֹר הוֹד פָּנָיו חַיִּים אֶל כֻּלָּנוּ,
גִּיל אֶל כָּל נֶפֶשׁ בִּשְׁבִיבוֹ יָנוּחַ;
הוּא רָץ וּמְבַשֵּׂר חַסְדֵּי אֱלֹהֵינוּ,
מִצֵּאתוֹ9 עַד בּוֹאוֹ פּלְאוֹת צוּרֵנוּ.
11
גַּם בִּשְׁמֵי שָׁמַיִם גָּבְהֵי אֵין חֵקֶר,
רוֹמְמוֹת אֵל אֱמֶת גּם שָׁמִּה יַשְׁמִיעוּ;
שָׁם אֵלִים שָׁם חַיּוֹת לֹא יַתְעֵם שֶׁקֶר,
גָּדְלוֹ וַאֲמִתּוֹ אַךְ הֵמָּה יוֹדִיעוּ;
וַאֲנִי מָה אָנִי? נִבְעַר וּקְצַר דַּעַת,
מָה אוּכַל הַגֵּד בַּל אֶתֵּן מִגְרַעַת?
12
אַךְ הֵמָּה יוֹדִיעוּ? לֹא! אַף לֹא הֵמָּה,
אַף לֹא שַׂרְפֵי רוֹם אַף לֹא אֵלֵי קֹדֶשׁ:
גַּם שִׁירָתָם נֶגְדּוֹ עוֹד לֹא שָׁלֵמָה,
כַּלְּבָנָה מוּל שֶׁמֶשׁ רֵאשִׁית הַחֹדֶשׁ;
וּכְמוֹ אַךְ הוּא אֵל מֵאֵין בִּלְעָדֵיהוּ,
כֵּן מַכִּיר חִין עֶרְכּוֹ10 אַךְ הוּא הִנֵּהוּ.
13
מַעֲשֶׂיךָ הַצּוּר! רוּחִי כִּי סוֹבֶבֶת,
אָז תּוֹדוֹת וּתְהִלּוֹת נַפְשִׁי מִלֵּאוּ;
אַךְ אֶל רוּם גָּדְלֶךָ עֵת כִּי נִקְרֶבֶת,
אֲזַי תַּחְשׂוֹךְ אוֹתָם בַּל פִּי יֵצֵאוּ;
וּבְאַלְצָם אֶת נַפְשִׁי אָז לָךְ תֵּצֶאנָה,
דִּמְעוֹת בַּת עֵינִי וּתְהִלּוֹתַי הֵנָּה.
14
שׁוּבִי שׁוּבִי נַפְשִׁי אָנָה תִבְרָחִי,
לָמָּה תֵבוֹשִׁי מִקְּדוֹשִׁים הִלֵּלוּ?
הֲלֹא גַם לָהֶם — אַל נָא תִּשְׁתּוֹחָחִי —
גַּם לָהֶם אֵין אֹמֶר כִּי לֹא מִלֵּלוּ;
אַךְ הַנּוֹרָאוֹת הִפְלִיא בָם עוֹשָׂמוֹ,
הֵם הֵמָּה מִלֵּיהֶם גַּם זֶה קוֹלָמו.
15
עַתָּה עוּרִי גַּם אַתְּ בָּךְ הִתְבּוֹנָנִי,
אֶל עַצְמִי וּבְשָׂרִי שִׂימִי עֵינַיִךְ;
בִּינִי מִבְנֵה גֵוִי וּרְאִי אֵיךְ אָנִי,
תּוּרִי חַדְרֵי לִבִּי וּמְעוֹנוֹתַיִךְ;
חֲזִי הֲלָךְ רוּחִי – תִּמְהִי הִשְׁתָּאִי!
בָּרְכִי שֵׁם אֲדֹנָי הַלְלִי וּקְרָאִי!
16
קוֹל תִּשְׁמַע נַפְשִׁי הֲמוֹן צִבְאוֹת חָיִל,
לִבִּי וּקְרָבַי — לָךְ אֵלִי יָשִׁירוּ;
עַל מִשְׁמֶרֶת נַפְשִׁי עָמְדוּ בַלָּיִל,
עַתָּה כִּי חָיְתָה אֶת טוּבָךְ הִכִּירוּ;
גַּם נָגְעָה עַל עֵינַי מַהֵר נֵעוֹרוּ,
וּמְלוֹא כָל רַעְיוֹנַי אֶרְאֶה כִי אוֹרוּ!
-
גם נגע זה על עיני ויֵעורו – צירוף לפי התמונה בישעיהו ו, ז. ↩
-
צבאותם – צבאותיו של האור, הם כוכבי בוקר, על–פי איוב לח, ז.. ↩
-
ברוח דברי הרמב“ם במשנה תורה, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פ”ד, הי"ב. ↩
-
קו – מידת אורך, לפי מלכים א, ז, כג. ↩
-
ארץ — לארץ. ↩
-
קנה ראי — משקפת. ↩
-
עיננו קמה — עיננו עמדה וחדלה מראות, לפי שמואל א ד, טו, וכן מלכים א, יד, ד. ↩
-
מהול בחום צח זקוק שבעתיים — תמונה מורכבת משני פסוקים: ישעיה יח, ד, וכן תהלים יב, ז. ↩
-
מצֵאתו — מצֵאתו עד בואו הוא רץ ומבשר חסדי אלהיו ופלאות דורנו (משפט כולל). ↩
-
השווה דברי הרמב“ם שם, פ”ב, ה“ו: 'הקב”ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא. ואין יודע בדעה שהיא חוץ ממנו'. ↩
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה.
(תהלים קד)
1
הָאָבִיב שָׁב אֵלֵינוּ,
עִם כָּל חֶמְדַּת הוֹדֵהוּ;
הִנּוֹ אֶל מוּל עֵינֵינוּ,
מַפְלִיא בָעֹז מַעֲשֵׂהוּ.
2
הַשָּׂדֶה נָא נֵצֵאָה,
לִראוֹת בּיפִי הַחֹדֶשׁ;
הָאָרֶץ בּוֹ מָלֵאָה,
מִיִּפְעַת צִבְאוֹת קֹדֶשׁ.
3
אַךְ טוֹב אַךְ הוֹד וָיֹפִי –!
יִתְמַהּ כָּל לֵב וָרוּחַ;
וּמִי עוֹד יִתֵּן דֹּפִי,
אִם יֵצֵא פֹה לָשׂוּחַ!?
4
פֹּה זַמְּרוּ שִׁיר עַל נָבֶל,
מַה תֶּחְזוּ עִיר סֹעָרֶת?
שָׁם פֹּעַל אָדָם הָבֶל,
פֹּה הַדְרַת אֵל שׂרָרֶת!
5
הֵן תַּחַת תַּכְרִיךְ שֶׁלֶג,
עָטוּ שָׂדוֹת צִיצֵימוֹ;
גַּם מֵי נָהָר וָפֶלֶג,
בַּל יֵשׁ עוֹד זֶה עָלֵימוֹ.
6
מִזְּהַב קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
בִּירַק דֶּשֶׁא הוּצָקוּ;
יַעְדֶּה זָהָב הָרֶמֶשׂ1,
וּפְנִינֵי טַל יִבְרָקוּ.
7
מַה-נָּאווּ הָרִים אֵלֶּה!
מַה-יָּפוּ שָׁם רָאשֵׁימוֹ!
מִמּוּלָם יַעְרוֹת פֶּלֶא,
בִּירַקְרַק כָּל עֵצֵימוֹ.
8
אַף שָׁם כָּל עוֹף שָׁמַיִם,
מָנְגִּינוֹת צוּף יַטִּיפוּ;
כִּמְחֹלַת הַמַּחְנָיִם,
עַל פֹּארוֹת עֵץ יַקִּיפוּ.
9
גַּם זֶה הַזָּמִיר שָׁמָּה,
יָפָתוֹ כִּי חָמָקָה;
שִׁירָתוֹ לָהּ מָה רָמָה,
מִקּוֹל עוּגָב מָתָקָה.
10
מִקּוֹל אֶחָד מֵהֵמָּה,
יִמָּלֵא כָּל הַיַּעַר;
מַה נִּפְלֵאת מַה נָּעֵמָה! —
שִׂים לֵב אֶל זֹאת אִישׁ בַּעַר!
11
אֵיפֹה עַד כֹּה נֶחְבָּאוּ,
עַד הָאָבִיב הִגִּיעַ?
וּבְיַד מִי לוֹ נִקְרָאוּ,
מִי זֹאת לָהֶם הִשְׁמִיעַ?
12
וּבְצֵאת חוּצָה הָרוּחַ,
הַיְנִיקוֹת כֵּן תֶּהְמֶינָה;
גַּם לִמְקוֹם שֶׁיָּפוּחַ,
שָׁם הֵנָּה תִּשְׁתַּחְוֶינָה.
13
וָחֳרָשִׁים לֹא יַחְרִישׁוּ,
הֵם זֶה אֶל זֶה יִקְרָאוּ;
יִתְלַחְשׁוּ אֵל יַקְדִּישׁוּ,
הָאֵל בָּרוּחַ רָאוּ2.
14
גָּם עִשְּׂבוֹת הַר וָאָחוּ,
כַּיָּם יִגָּרְשׁוּ3 מֶנְהוּ;
וּמַתַּן אֵל לָקָחוּ,
עַל אֶבְרוֹ יוֹלִיכֶנְהוּ.
15
כִּי רֵיחַ נִיחוֹחֵימוֹ,
יִקַּח לִמְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ;
לִכְלוּאִים תּוֹךְ עָרֵימוֹ,
בִּבְאוֹשׁ דֹּמֶן וָרֶפֶשׁ.
16
הָהָר מֵעַל צִדֵּהוּ,
בַּלָּאט שִׁלַּח עֵין מַיִם;
וַתְּהִי לִי הֶמְיָתֵהוּ,
אֶל שִׁירִי כִּמְצִלְתַּיִם.
17
גַּם שָׁם בַּגַּיְא וָגֶבַע,
הֵד שִׁירָתִי יַעֲנֵנִי;
וּשְׁתַּיִם מִנִּי שֶׁבע4,
לַדֶּלֶת יַשְׁמִיעֵנִי.
18
אֶל הַגָּן שָׁמָּה שׁוּרוּ,
רִקְמַת זָהָב מַעֲשֵׂהוּ;
כָּל תֶּלֶם בּוֹ תָתוּרוּ,
יָרֹק אַחַר מָעְטֵהוּ.
19
גַּם בֵּין חוֹחֵי הַשֶּׁפֶל,
שׁוֹשַׁנָּה תִּתֵּן רֵיחַ;
עָלֶיהָ עוֹד בַּכֶּפֶל,
עַד בּוֹא עֵת הִפָּתֵחַ.
20
שָׁם אֶרֶז יַט צִלֵּהוּ,
אֶל עָיֵף וִיגַע כֹּחַ;
עָלָיו יַשֵּׁב רוּחֵהוּ,
תַּחְתָּיו יִרְפַּד5 מָנוֹחַ.
21
וּכְמוֹ הוֹד הָרָקִיעַ,
הוֹד כַּר זֶה לָעֵינָיִם;
וּתְעָלָה בּוֹ תוֹפִיעַ,
כַּשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם.
22
בִּכְבֵדוּת וּבְאֵין אֹמֶר,
אִכָּר אֵתוֹ יַסִּיעַ;
חַכּוּ עַד יִשָּׂא עֹמֶר,
כִּי אָז בָּרוֹן יָרִיעַ.
23
הָעֵמֶק פֹּה מִלְּמַטָּה,
בּוֹ זֶרַע רַב הִפִּילוּ;
וּבְכֵן הַיּוֹגְבִים עַתָּה,
אֶל מִטְרוֹת אֵד יוֹחִילוּ.
24
יוֹחִילוּ6 כִּי רֹב זַרְעָמוֹ,
אֶל אַבְדָן פֹּה הוֹרִידוּ;
מַהֵר כִּמְאַת שַׁעֲרָמוֹ7,
בִּדְמוּתָם עוֹד יוֹלִידוּ.
25
כִּפְטוֹר8 מֵי עָב מֵרֶחֶם,
מִגִּיל לֵב כֹּה יָשִׁירוּ:
הִנֵּה אֵל יוֹרֶה לֶחֶם,
וּשְׁחָקִים בָּר יַמְטִירוּ.
26
יַעְשִׁירוּ אַדְמָתֵנוּ,
מֵרָעָב עוֹד לֹא תֵלַהּ;
וִימַלְּאוּ אֶת בֵּיתֵנוּ,
שֹבַע-וָסֹבֶא סֶלָה.
27
הָרוֹעֶה שָׁם מִנֶּגֶד,
עוֹמֵד עַל יַד הָעֵדֶר;
הֵם יִרְעוּ מִכָּל מֶגֶד,
גַּם הוּא מֵחֵיק הָאֶדֶר9.
28
עַתָּה הִנֵּה יַנְחֵמוֹ,
הָלְאָה אֶל יוּבַל מָיִם;
שָׁם יִשְׁתֶּה שָׁם יַשְׁקֵמוֹ,
שָׁם יַרְבִּיץ עַד עַרְבָּיִם.
29
מוּל אֵלֶּה אַפְסָיִם,
הַמְּנוּחָה תִּקְרָאֵהוּ;
אֶל בֵּין רַגְלֵי הַשְּׁפָיִם,
אֶל חֵיקָהּ תַּאַסְפֵהוּ.
30
מִשָּׁם הוּא יָשִׁיר לָמוֹ,
וָהֵם לִשְׁתּוֹת יוֹסִיפוּ;
עַד יִמְלָא גַּם שַׁדָּמוֹ,
וָחֲלָבָם לוֹ יַטִּיפוּ.
31
שֶמֶש! הֵן בָּאת קָדִימָה,
כַּכֶּתֶם פָּז מַרְאַיִךָ!
מָה הַדְּמוּת לָךְ אָשִׂימָה?
אֵין עורֵךְ10 אוֹר פָּנַיִךְ!
32
רַק אַתְּ – כִּי שַׁבְתְּ צָפוֹנָה
עֵת אָבִיב, קָרָאת לָנוּ;
אַרְצֵנוּ בָּךְ נָכוֹנָה,
וַתְּחִי רוּחַ כֻּלָּנוּ.
33
עַתָּה כִּי סַבּוֹת הֵנַּה,
דֹּמִּי! אַל נָא תֵימִינִי!
כִּי כָל אֵלֶּה תִּחְיֶינָה,
אַךְ בָּעֵת פֹּה תָלִינִי.
34
דֹּמִּי אַל נָא תֵלֵכִי,
מֵאֵלֶּה מַעְגָּלָיִךְ;
פֹּה יָמֵינוּ תַּאֲרִיכִי,
וּתְחַיִּי גִּדֻּלַיִךְ.
35
הֵן חָיוּ כָּל עֵץ יַעַר,
אַף-חֶלְקָה זֹאת נִרְפָּאָה;
אַךְ בִּי עוֹד יִסֹּב סַעַר,
רִפְאוּתִי עוֹד לֹא בָאָה.
36
אוּלַי פֹּה אֶמְצָאֶנָּה,
פֹּה אוֹתָהּ אוּכַל קַחַת;
מִצְּמָחִים כִּי תֵצֶאנָה,
רוּחוֹת חַיִּים וָנַחַת.
37
כַּחֵץ תָּרוּץ הָעָיִן,
לָשׁוּט עַל מַחְמַדֶּיהָ;
אַף רוּחִי בִי עוֹד אָיִן,
כִּי רָץ גַּם הוּא אַחְרֶיהָ.
38
יַד מִי אֵלֶּה הוֹצִיאָה,
יַד מִי זֶה פֹּה צוֹחֶקֶת? –
אֵל! יָדְךָ זֹאת הִפְלִיאָה;
אַךְ בָּךְ נַפְשִׁי דוֹבֶקֶת!
39
הֵן יִדּוֹם כִּנּוֹר גֶּבֶר,
מִשְּׁאוֹן כִּנּוֹר מַעֲשֶׂיךָ;
הָעוֹלֶה מִכָּל עֵבֶר,
וּבָא אֶל לֵב דּוֹרְשֶׁיךָ.
40
מִזֹּהַר מַעְגָּלֶיךָ,
תֵּחַם נֶפֶשׁ רוֹאָמוֹ;
עַד תִּכְסוֹף שׁוֹב אֵלֶיךָ,
אַךְ שׁוֹב אֶל חֵיק עוֹשָׂמוֹ.
41
אֶל חֵיק הַיּוֹצֵר יַחַד,
כָּל מַחְמַד זֶה הַנֹּעַם;
לֹא תֵדַע שָׁם כָּל פַּחַד –
אַךְ הַשְׂכֵּל אַךְ טוּב טַעַם.
42
פִּרְחֵי עֵץ זֶה הִלְבִּינוּ,
הֶאְדִּימוּ עַל מִשְׁנֵהוּ;
כֵּן בַּדְּשָׁאִים רָאִינוּ,
שׁוֹנִים אִישׁ מֵרֵעֵהוּ.
43
שׁוֹנִים שׁוֹנִים כֻּלָּמוֹ,
כֵּן יִשְׁנוּ כֹּל יָדַעְנוּ;
אָכֵן אֵל אֶחָד לָמוֹ,
וּשְׁנַיִם לֹא שָׁמַעְנוּ11.
44
מַה זּאֹת צִמְחֵי תִפְאֶרֶת
עִמָּכֶם פֹּה מִתַּחַת?
הֵם מִשָּׁנָה עוֹבֶרֶת,
עָלִים בָּלִים לַשַּׁחַת.
45
אָז שַׁרְנוּ גַּם עָלֵימוֹ,
עֵת שָׂגוּ עֵת גָּדָלוּ;
עַתָּה לִבְכּוֹת אֵלֵימוֹ,
אֵיךְ שַׁחוּ אֵיךְ אֻמְלָלוּ!
46
וּבֵין הַמֵּתִים אֵלֶּה12,
תִגְאוּ אַתֶּם תֵּת פֶּרַח;
עַד יֵצֵא מִבֵּית כֶּלֶא,
הַסְּתָיו עִם צִנַּת קֶרַח.
47
אַף נַחְנוּ עַל חֶלְדֵּנוּ,
נַחְנוּ יִלְדֵי עַצָּבֶת:
אֵיךְ נִרְאֶה אֶת מֵתֵינוּ,
וּבַל נִירָא הַמָּוֶת.
48
זֶה יִלְבַּשׁ הוֹד כּזַּיִת,
זֶה קוֹדֵר עַל רָב שָׁבֶר;
פֹּה יִבְנוּ יַעְדּוּ בַיִת,
מוּל הַכּוֹרִים שָׁם קָבֶר.
49
לוּלֵא מֵאֵל קָנִינוּ,
נֶפֶשׁ לֹא תִרְאֶה עָיִן;
לֶחָצִיר אָז דָּמִינוּ,
כִּי מוֹתָר לָנוּ אָיִן.
50
הַשָּׂדֶה תַּעַשׂ צֶמַח,
דּוֹרוֹת הָעִיר מוֹלֶדֶת;
זֶה בָא זֶה מָט וַיִמַּח,
אַךְ אֶרֶץ עַד עוֹמֶדֶת.
-
רמש – במהדורה הראשונה משנת 1842 רמשׂ (שין ימנית), וכן על פי החרוז שמש – רמש: אם כי תיתכן בליטא חריזת ש‘ ימנית השמאלית דוגמת ’דל מבין', בית יב, שתי שורות ראשונות חרש – ערשׂ, מובנו: ערב, חשך ובהשאלה לילה, לפי ירושלמי, ברכות ז, ג. ↩
-
שלא כאדם האל נגלה להם ברוח — התמונה לפי מלכים א, יט, יא. ↩
-
כים יגרשו — יסערו, לפי ישעיה נז, כ. מנהו — מן הרוח המביא להם מתן אל. ↩
-
ושתי הברות משבע ההברות שבכל שורה (דלת) ישמיענו ההד (כדוגמת שירי ההד במחאת רמח"ל). ↩
-
ירפד — ישתטח, לפי איוב מא, כב. ↩
-
יוחילו – הנושא גם במשפט זה הוא היוגבים. ↩
-
כמאת שערמו — כמו מאה שערים, לפי בראשית כו, יב. ↩
-
כפטור — בצאת גשם (מי עב) מרחם העבים. השווה המאמר (תענית ח, ע"ב): ‘נאמר לידה באשה ונאמר לידה בגשמים’. ↩
-
גם הוא, הרועה, יאכל מחוג האדר — אדירי הצאן לפי ירמיה כה, לד, וכפי ההמשך בבית 30. ↩
-
אין עורך — אין מי שיערוך אור פניך. במהדורת 1842, בית 27,, ‘מה יערוך אור פניך!’ לפי איוב כח, יז. ↩
-
ברוח המאמר (סנהדרין לח, ע"א): ‘אדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, אבל הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחברו’. ↩
-
המתים העומדים בשלכת. ↩
חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו.
(משלי כח)
במותר העשיר, יגלה חסרונו
ובמחסור העני, ימצא יתרונו
(משקלו ארבע בכל דלתותיו.
ושבע הנה במסגרותיו.
אין שו"א בראשית מלותיו.
ושתים בהן ארבע1 מספר מדותיו.
בפנים ובחוץ לעני ולעשיר.
וכן סובב הולך עד כלות השיר).
א
אֶשְׁאַל לָמָּה,
עָשִׁיר שָמָּה,
לוֹ רַב עִנְיָן,
לוֹ רַב קִנְיָן;
וַאֲנִי עָנִי,
אֵל נָשַׁנִי,
רַק בַּעֲמָלִי,
שָׁת גּוֹרָלִי? –
אַךְ הוּא יֶחְרַד
לֹא יָנוּחַ,
הוֹנוֹ נִפְרַד,
אֶל כָּל רוּח;
וַאֲנִי שָׁלֵו אֵין פַּחַד,
אֲנִי וַעֲמָלִי יַחַד!
וַאֲנִי שָׁלֵו אֵין פַּחַד,
אֲנִי וַעֲמָלִי יַחַד!
ב
לוֹ עֲבָדִים,
מַה נֶּחְמָדִים,
עוֹשִׂים אוֹנוֹ,
מַרְבִּים הוֹנוֹ;
וַאֲנִי עָנִי,
בָּדָד אָנִי;
בִּלְתִּי יָדַי
הֵם עֲבָדַי. –
אַךְ הוּא יִדְאַג,
פֶּן יִבְרָחוּ,
תָּמִיד יִשְׁאַג,
פֶּן יִקָּחוּ;
וַאֲנִי לֹא כֵן אָפוּנָה2,
אֲנִי יָדַי אֱמוּנָה;
וַאֲנִי לֹא כֵן אָפוּנָה,
אֲנִי יָדֵי אֱמוּנָה!
ג
עַל שֻׁלְחָנוֹ,
יֵרֵד מַנּוֹ,
שָׁם מַעְדַּנִּים,
כָּל מַשְׁמַנִּים;
וַאֲנִי עָנִי,
יָבֵשׁ אָנִי,
זֶה לַחְמִי צַר!
מִמַּפַּל בַּר3.
אַךְ עֵרֶב רַב,
בָּא אֶל בִּטְנוֹ,
עַד לֹא תֶעְרַב,
אַכְּלוֹ טַחֲנוֹ;
וַאֲנִי חִישׁ אֲאַכֵּלָה,
כִּי אָכְלִי אֶחָד סֶלָה!
וַאֲנִי חִישׁ אֲאַכֵּלָה,
כִּי אָכְלִי אֶחָד סֶלָה!
ד
יִשָּׂא עֵינו,
אֶל כּוֹס יֵינוֹ.
גַּם הַשֵּׁיכָר,
לוֹ לֹא נֵכָר;
וַאֲנִי עָנִי,
רֵיק לֵב אָנִי,
אֵין לִי יַיִן,
גַּם כּוֹס אַיִן.
אַךְ זֶה יַיִן,
הוּא יַחְלֵהוּ,
חַיָּיו אַיִן,
אִם אֵינֵהוּ;
וַאֲנִי לֹא לִי חֳלָיִים,
לִי מַיִם, חַיִּים!
וַאֲנִי לֹא לִי חֳלָיִים,
לִי מַיִם, חַיִּים!
ה
עֵינָיו רָמִים,
גַּבּוֹ תָמִים,
קָטְנוֹ עָבָה,
בִּטְנוֹ רָבָה;
וַאֲנִי עָנִי,
מָה לוֹ אָנִי?
דָּבָר אֵין בִּי,
כִּי אִם לִבִּי.
אַךְ הוּא בַעַר,
לוֹ לֵב אָיִן,
סָכָל נַעַר,
וַהֲלוּם יָיִן;
וַאֲנִי לֹא אֶשְׁתּוֹלֵלָה4,
אֲנִי עִם לִבִּי סֶלָה!
וַאֲנִי לֹא אֶשְׁתּוֹלֵלָה,
אֲנִי עִם לִבִּי סֶלָה!
ו
הוּא כֵּאלוֹהַּ,
מִגָּבוֹהַּ,
יַבִּיט אֵלַי,
יִלְעַג עָלַי;
וַאֲנִי עָנִי,
כָּעָשׁ אָנִי5,
אֶזְחַל שֵׁפֶל,
הוּא בַּעֲרָפֶל. –
אַךְ הוּא תַּחְתִּי,
כִּי אֶחְקְרֵהוּ,
תַּחַת עֵטִי,
אַעֲבִירֵהוּ;
וַאֲנִי לֹא פֹה בַּשְּׁפֵלָה,
אֲנִי אַךְ מָרוֹם סֶלָה!
וַאֲנִי לֹא פֹה בַּשְּׁפֵלָה,
אֲנִי אַךְ מָרוֹם סֶלָה!
ז
לוֹ אֲסָמִים,
גַּן וּכְרָמִים,
כָּל תַּעֲנוּגוֹת,
אֵין הֲפוּגוֹת;
וַאֲנִי עָנִי,
לֹא חַנָּנִי,
רַק אֵל חוֹנֵן,
בּוֹ אֶתְבּוֹנֵן. –
אַךְ הוּא חָרֵד,
פֶּן עוֹד יִדַּל,
יוֹמוֹ יֵרֵד,
מִכֹּל יֶחְדַּל;
וַאֲנִי לֹא אֶתְחוֹלֵלָה6,
אֲנִי עִם אֵלִי סֶלָה!
וַאֲנִי לֹא אֶתְחוֹלֵלָה,
אֲנִי עִם אֵלִי סֶלָה!
ח
לוֹ בַּסַּעַר,
אַדְּרוֹת שַׂעַר.
יֵצֵא בָרְחוֹב,
כַּזְּאֵב כַּדֹּב.
וַאֲנִי עָנִי,
עָרוֹם אָנִי;
מַדֵּי חֹרִי7,
כּוֹסֵי עוֹרִי8.
אַךְ הוּא עָנֹג,
רַךְ נָפוּחַ.
עוֹרוֹ נָמוֹג,
מִכָּל רוּחַ.
וַאֲנִי לֹא אִבָּהֵלָה,
מִקּוֹר וָקֶרַח סֶלָה.
וַאֲנִי לֹא אִבָּהֵלָה,
מִקּוֹר וָקֶרַח סֶלָה.
ט
לוֹ גַּם חַיִץ,
מֵחֹם קַיִץ.
יֵשֵׁב צֶאֱלִים,
צֵל אֹהָלִים.
וַאֲנִי עָנִי,
חָשׂוּף אָנִי;
אֶל חֹם חַמָּה,
מִבְּלִי חוֹמָה.
אַךְ דָּמוֹ רַב,
וִיקַד כִּיקוֹד;
וּבְשָׂרוֹ עָב,
וָחַם בִּמְאֹד;
וַאֲנִי יוֹם אֵשׁ אוֹכֵלָה,
אֲנִי אֵל צִלִּי9 סֶלָה.
וַאֲנִי יוֹם אֵשׁ אוֹכֵלָה,
אֲנִי אֵל צִלִּי סֶלָה.
י
קוֹל מִמְּעוֹנוֹ,
עַל חַלּוֹנוֹ
שִׁיר צִפָּרִים,
זִמְרַת שָׁרִים;
וַאֲנִי עָנִי,
אֵל עִצְּבָנִי,
עֵט צִפּוֹרִי10,
הוּא כִנּוֹרִי. –
אַךְ אֵין לִבּוֹ,
אֶל הַנְּעִימוֹת,
יִסְחַר11 קִרְבּוֹ,
אַךְ בִּמְהוּמוֹת;
וַאֲנִי לֹא אִבָּדֵלָה,
אֲנִי עִם עֵטִי סֶלָה!
וַאֲנִי לֹא אִבָּדֵלָה,
אֲנִי עִם עֵטִי סֶלָה!
יא
יָרִים שֶׁבֶת,
עַל מִרְכֶּבֶת,
סוּסִים שֵׁשֶׁת
אוֹ בִשְׁלֹשֶת;
וַאֲנִי עָנִי,
רַגְלִי אָנִי,
וּמִשְׁעַנְתִּי
הוּא מֶרְכַּבְתִּי. –
אַךְ כִּשְּׁלוֹנוֹ,
בִּמְרוּצָתוֹ,
חַת מֵאֲסוֹנוֹ,
רָץ לִקְרָאתוֹ;
וַאֲנִי אַט אֶתְנַהֵלָה,
אֶדַּדֶּה12 בֵּיתִי סֶלָה!
וַאֲנִי אַט אֶתְנַהֵלָה,
אֶדַּדֶּה בֵּיתִי סֶלָה!
יב
יִשְׁכַּב חֶרֶשׁ,
בִּיקַר עֶרֶשׂ;
רָצוּף דּוֹדִים,
עַל מַרְבַדִּים;
וַאֲנִי עָנִי,
מוּטָל אָנִי,
עַל אַמְתַּחְתִּי,
הֻצַּע תַּחְתִּי. –
אַךְ שָׁם הֵנָּה,
גַּם זִמּוֹתָיו13,
גּורְשִׁים14 שֵׁ נָה,
מִמְּרַאשׁוֹתָיו;
וַאֲנִי נַפְשִׁי עָמֵלָה,
אֲנִי כֵן אִישָׁן סֶלָה!
וַאֲנִי נַפְשִׁי עָמֵלָה,
אֲנִי כֵן אִישָׁן סֶלָה!
יג
קָח לוֹ רַעְיָה,
הַיְפֵה-פִיָּה,
תִּלְבַּשׁ שָׁנִים,
עִם עֲדָנִים;
וַאֲנִי עָנִי,
מִי רִמָּנִי,
עֵירוֹם עֶרְיָה,
עַל לֹא יָפְיָהּ. –
אַךְ קִנְאָתוֹ,
בַּמִּסְתָּרִים,
כִּי יָפָתוֹ,
תַּעְגַּב זָרִים;
וַאֲנִי כִי בָא אֹהֶלָה,
אֲנִי אַךְ לִי הִיא סֶלָה!
וַאֲנִי כִי בָא אֹהֶלָה,
אֲנִי אַךְ לִי הִיא סֶלָה!
יד
לוֹ גַּם בָּנִים,
הַדְרֵי פָנִים,
הַמַּזְהִירִים,
כַּסַּפִּירִים;
וַאֲנִי עָנִי,
אֵל הִפְרָנִי,
וּפְנֵי בָנַי,
כִּשְׁחוֹר פָּנַי.
אַךְ הוּא נִכְלָם,
שָׁם בַּשָּׁעַר,
בָּנָיו כֻּלָּם,
בַהֲמוֹת יָעַר;
וַאֲנִי נַפְשִׁי גִדֵּלָה,
אַךְ בָּנִים בָּנִים סֶלָה!
וַאֲנִי נַפְשִׁי גִדֵּלָה,
אַךְ בָּנִים בָּנִים סֶלָה!
טו
לוֹ רָב עשֶׁר,
לִפְעוֹל ישֶׁר,
לִגְמוֹל זַכִּים,
לַחֲיוֹת דַּכִּים;
וַאֲנִי עָנִי,
חָפֵץ אָנִי,
אַךְ מֵאַיִן?
אֶשָּׂא עַיִן. –
אַךְ הוּא סוֹאֵן,
יָדוֹ יִקְפּוֹץ;
לָתֵת מָאֵן,
קַחַת יַחְפּוֹץ;
וַאֲנִי יָהּ אֲהַלֵּלָה,
אֲנִי עִם חֶפְצִי סֶלָה!
וַאֲנִי יָהּ אֲהַלֵּלָה,
אֲנִי עִם חֶפְצִי סֶלָה!
טז
הוּא אִישׁ רֵעִים,
כִּתְמִים דֵּעִים,
וּמְתֵי סוֹדוֹ,
הֵם לִכְבוֹדוֹ;
וַאֲנִי עָנִי,
חָבֵר אָנִי,
אֶל בֶּן עֹנִי,
דַּל כָּמוֹנִי. –
אַךְ רֵעֵהוּ,
רֵעַ הוֹנוֹ;
יוֹם מִקְרֵהוּ15,
יַכִּיר שׂוֹנְאוֹ;
וַאֲנִי כִּי אִכָּשֵׁלָה,
אֲנִי לִי רֵעִי סֶלָה!
וַאֲנִי כִּי אִכָּשֵׁלָה,
אֲנִי לִי רֵעִי סֶלָה!
יז
לוֹ רָב אֹסֶף,
זָהָב כֶּסֶף,
הַרְבֵּה מוֹצֵא16,
וּמְעַט מוֹצֵא17;
וַאֲנִי עָנִי,
הָפוּךְ אָנִי,
הַרְבֵּה מוֹצֵא,
וּמְעַט מוֹצֵא.
אַךְ הוּא אֶבְיוֹן18,
כִּי עוֹד יֹאבֶה;
כִּשְׁמוֹ כִלְיוֹן19,
כִּי לֹא יִרְוֶה;
וַאֲנִי עָשִׁיר צוֹלֵחַ,
אֲנִי בַּמְעַט שָׂמֵחַ20.
וַאֲנִי עָשִׁיר צוֹלֵחַ,
אֲנִי בַּמְעַט שָׂמֵחַ.
יח
מַה לּוֹ חַיִּים
בַּשָּׁמַיִם,
אִם פֹּה אֶרֶץ
אֵין לוֹ פֶּרֶץ?
וַאֲנִי עָנִי,
אוֹבֵד אָנִי,
שׁוֹד וָשֶׁבֶר,
עַד הַקֶּבֶר. –
אַךְ לִבּוֹ מַס,
מִיּוֹם מוֹתוֹ,
חַיָּיו יִמְאַס,
כִּזְכּוֹר אוֹתוֹ;
וַאֲנִי דַל אֲיַחֵלָה,
אֲנִי אַל-מָוֶת סֶלָה21!
וַאֲנִי דַל אֲיַחֵלָה,
אֲנִי אַל-מָוֶת סֶלָה!
-
שתי מלים וארבע הברות במשקל. ↩
-
אפונה – אהיה אובד עצות, לפי תהילים פח, טז. ↩
-
ממפל בר – מן הפסולת של התבואה, לפי עמוס ח, ו. ↩
-
אשתוללה – אנהג בטירוף. מקור הביטוי הוא בתהילים עו, ו: ‘אשתוללו אבירי לב’ במשמעות אחרת. ↩
-
עש – תולעת, לפי הושע ה, יב. ↩
-
אתחוללה – אבָהל, לפי אסתר ד.ד; לפי ירמיה כג, יט וכן איוב טו, כ. ↩
-
מדי חורי – בגדים מחוררים, לפי בראשית מ, טז. ↩
-
כוסי – מכַסי, לפי משלי יב, כג. ↩
-
צלי – על–פי תהלים קכא, ה. ↩
-
נוצת עוף המשמשת לכתיבה. קלמבור לפי “עיט צפור”, יחזקאל לט, ד. ↩
-
יסחר – לבו סחרחר, לפי תהלים לח, יא. ↩
-
אדדה – לפי תהלים מב, ה. ↩
-
זמותיו – מזימותיו, מחשבותיו, לפי איוב יז, יא. ↩
-
גורשים – בקל, לפי שמות לד, יא. ↩
-
יום מקרהו – במשמעות אסון (לפי קהלת ג, יט; וכן ט, יא): “רעו אינו רע אמת אלא רע–הון וביום אסון יהפוך רעו לשונאו”. ↩
-
מוצא – במשמעותו השגורה. ↩
-
מוצא – מוציא, לפי תהילים קלה, ז. ↩
-
לשון נופל על לשון: אביון–יאבה, כי לעולם אין תאוותו מתמלאת. ↩
-
כליון – מלשון כליון עיניים, לפי דברים כח, סה. ↩
-
לפי משנה אבות (ד, א): ‘איזהו עשיר? השמח בחלקו’. ↩
-
אל–מות – מרמז להליכתו באורח צדקה, לפי משלי יב, כח. ↩
I המתאונן
אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז:
(איוב יד)
ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח:
(קהלת ב)
1
לוּ אֵדַע כִּי יַהְרוֹס קוֹלִי בַכֹּחַ,
תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ גַּם צִבְאוֹת-שָׁמַיִם;
אָז תַּתִּי קוֹל גָּדוֹל: “הָבוּ מָנוֹחַ!”
וּלְתֹהוּ אָשׁוּבָה עִם כָּל הַחַיִּים.
2
כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים יִבְלָעֵם קֶבֶר,
אַחֲרֵי שָׂבְעָם עָמָל וּמַר עַצָּבֶת;
וּבְעוֹדָם עוֹד יִרְאוּ, כִּי חַיֵּי גֶבֶר
רָצִים כִּבְרָקִים לִפְנֵי רַעַם מָוֶת?
3
רַעַם וּמָוֶת –! גַּם חַיֵּי הָאֵבֶל
אִם לֹא כַיָּם גַּלִּים רָעוֹת מָלָאוּ?
וּמָה הַטֹּבוֹת? הֲלֹא צֵל וָהֶבֶל!
מֵרֵאשִׁית בּוֹאָם נֵרֶא כִּי יָצָאוּ.
4
אַךְ נֵרֶא כִּי יֵצְאוּ חֵיל אֵל בֶּחָלֶד,
וּלְךָ הָאָדָם אַךְ לָךְ שָׂמוּ אָרֶב;
שָׁם יֹאכַל בָּךְ רָעָב זָקֵן וָיָלֶד!
שָׁם רָווּ מִדָּמָךְ אֶרֶץ וָחָרֶב.
5
שָׁם בִּרְגָּז-אֶרֶץ נָוָךְ חַי קוֹבְרֶךָ,
שָׁם יַךְ בָּךְ דֶּבֶר עַד עָרִים שָׁמֵמוּ;
שָׁם יִשְׁבּוּךָ מַיִם שָׁם אֵשׁ תִּקְרֶךָ.
שָׁם רֵשׁ שָׁם מַחְלָה מִסַּפֵּר עָצֵמוּ.
6
אִם תִּסְפּוֹר יָמֶיךָ תִּסְפּוֹר אֵידֶיךָ,
כִּי מֵאֵיד אֶל אֵיד לִרְגָעִים נֶהְדַּפְתָּ;
כֵּן יוֹם הִוָּלְדָךְ אַף כֵּן כָּל חֶלְדֶּךָ,
כֵּן תִּזְקַן כֵּן תִּגְוַע, הָהּ! כֵּן נִרְדַּפְתָּ.
7
כֵּן גַּם אֶל אָחִיךָ מִפְגָּע הָיִיתָ,
עַל חֵיל שַׁדַּי זֶה נוֹסַף גַּם רֵעֶךָ;
גַּם מֵאַף-אָדָם, אָדָם לֹא נִקִּיתָ,
קִנְאָתוֹ בָךְ עַד – עַד יִשְׁאַל אַיֶּךָ?
8
אַיֵּה אֵיפֹה הֵמָּה דּוֹרוֹת שַׁכַחְנוּ?
גַּם זִכְרָם וּשְׁמוֹתָם אֵין עוֹד אִתָּנוּ;
וּבְדוֹר עוֹד יָבוֹא נִשָּׁכַח גַּם נַחְנוּ,
וּמִי זֶה יִמָּלֵט? לֹא אֶחָד בָּנוּ!
9
לֹא אֶחָד יִפְדֵּהוּ מִמָּוֶת עשֶׁר,
גַּם חָכְמָה וּגְבוּרָה יַחְשׁוֹב לָאָיִן;
יִשְׂחַק לַכָּבוֹד גַּם יִלְעַג לַיּשֶׁר
לֹא יָחֹן כָּל יֹפִי וּמַחְמַד עָיִן.
10
שָׁם מַחְמַד עֵין הוֹרִים חָטַף מִזְּרוֹעַ,
אִם שִׁשָּׁה לָקַח הַשְּׁבִיעִי לֹא יֶרֶף;
שָׁוְא צוֹרַחַת אֵם הוּא מָאֵן לִשְׁמוֹעַ,
שָׁוְא יִתְמַרְמַר אָב לֹא הִשְׁאִיר הַטֶּרֶף.
11
פֹּה הִשְׁאִיר אָח צוֹעֵק אֶל אָבְדַן רֵעַ,
שָׁם אִישׁ וִיפָתוֹ לָרִיק נִלְווּ יַחַד;
פֹּה אֶל אֵם עוֹלָלִים חִצּוֹ קוֹלֵעַ,
הָהּ! עוֹד טוֹב לֹא יָדְעוּ וַיּבֹא פַחַד.
12
פַּחְדּוֹ אַךְ בָּנוּ וּפַחַד כָּל פֶּרֶץ,
כִּי נֵדַע מֵרֹאשׁ יוֹם מָוֶת וָפֶגַע;
לֹא בַהֲמוֹת שָׂדַי לֹא רֶמֶשׂ וָשֶׁרֶץ,
לֹא יָדְעוּ מָוֶת טֶרֶם יָבֹא רֶגַע.
13
לֹא יָדְעוּ גַּם מַחְסוֹר כִּי כֹל יֵשׁ לָמוֹ,
גַּם אָכְלָם גַּם סָבְאָם אֵין בָּם מִגְרָעַת;
שִׂמְלַת עוֹר שֵׂעָר מַחְסֶה אֶל כֻּלָּמוֹ,
שַׁאֲנַנִּים מִכָּבוֹד חָפְשִׁים מִדָּעַת.
14
וּלְאָדָם אֵין כֹּל רַק דַּעַת מַכְאֶבָת,
עָרוֹם גַּם רָעֵב עָנוֹג וַחֲסַר חָיִל;
כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ לוֹ נַפְשׁוֹ תֹאֶבֶת,
בּוֹ יִיגַע יוֹמָם בּוֹ יֵלֶא גַּם לָיִל.
15
בְּתְלָאוֹת אֵלֶּה גַּם יוֹמוֹ שׁוֹכֵחַ,
כִּי כוֹס חֵמָה הֵנָּה לַשְׁכִּיר כָּל גָּבֶר;
בּוֹ יִתְהוֹלֵל1 דָּל בּוֹ יִשְׁכּוֹר צוֹלֵחַ,
בּוֹ יִסֹּב יִנּוֹעַ עַד יִפּוֹל קָבֶר.
16
שָׁם יִפּוֹל מָוֶת עַל יִרְאֵי שִׁבְטֵהוּ2,
אֲשֶׁר אַךְ אֶל זִכרוֹ יֵצֵא לִבָּמוֹ;
וּלְאֵלֶּה הָאוֹבְדִים רָנֵּי3 אַיֵּהוּ,
לָמָּה זֶּה לֹא סָר לֹא יַט אֹזֶן לָמוֹ?
17
זֶה יַט לוֹ יָדוֹ מֵעֶרֶשׂ מַדְוֵהוּ,
זֶה יִשָּׂא לוֹ עֵינָיו מִבּוֹר בֵּית כֶּלֶא;
זֶה מֵאַשְׁפַּתּוֹת זֶה תַּחַת נִטְלֵהוּ,
יִרְצוּ אַךְ לָסוּף עִם צָרוֹתָם אֵלֶּה.
18
אֶת אֵלֶּה הוּא עוֹזֵב לָמוּג בַּשֶּׁבֶר,
כִּי יִרְאוּ אַךְ רָעָה לִבּוֹ בָטוּחַ;
אַךְ אֶל אֵלֶּה יָעוּף יֵדֶא עַל אֵבֶר,
אֶל רוֹאֵי צֵל שַׁלְוָה וּמְנוּחַת רוּחַ.
19
אַךְ רוּחַ חֶלְדֵּנוּ! קַל כָּאֳנִי שַׁיִט,
מִבֶּטֶן הָאֵם לֹא יִרְחַק קִבְרֵנוּ;
הֵמָּה קֵן וָפַח וַאֲנַחְנוּ הָעַיִט,
וּכְצֵאת אַךְ מִפֹּה פִּתְאֹם שָׁם הִנֵּנוּ.
20
הִנֵּנוּ פֹה אֶרֶץ מִיּוֹם הָיָתָה,
וּכְעִשְּׂבוֹת עֲפָרָהּ תַּחֲלִיף אוֹתָנוּ;
הִיא עוֹמְדָה הָכֵן, הָהּ! עוֹד לֹא נִשְׁחָתָה
רַק נַחְנוּ חוֹלְפִים וּתְשׁוּעָה אֵין לָנוּ.
21
אֵין לָנוּ מִפְלָט גַּם מִלָּבוֹא הֵנָּה,
כַּדַּיָּג בַּחַכָּה תֵּבֵל תַּעֲלֵנוּ;
עַד אָכְלָה דּוֹר זֶה דּוֹר אַחֵר הֵכִינָה,
זֶה אָכוּל זֶה אָחוּז אַיֵּה יִשְׁעֵנוּ?
22
לוּ יֵצְאוּ לַיֵּשַׁע כָּל סוּפוֹת רַעַם,
לוּ גַּם דַּלְתוֹת רַעַשׁ4 יִגְּשׁוּ לִפְתּוֹחַ;
זוּ אֶרֶץ וּמְרוֹמִים המְּלֵאִים זַעַם,
אָז אֵדַע כִּי יהְרוֹס קוֹלם בַּכֹּחַ.
II המשורר
ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו:
(תהלים ח)
את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף:
(קהלת ג)
1
אַךְ טוֹב אַתָּה הָאֵל! מִמָּךְ אֵין נֶהִי!
גַּם פָּעֳלֶיךָ טוֹבִים בָּם נִתְהַלֵלָה;
אַחַת כִּי דִבַּרְתָּ: “כָּל טוֹב חִישׁ יֶהִי!”
וַיְהִי רוּם וָשֵׁפֶל וּמְלוֹאָם סֶלָה.
2
אָז גַּם אֶרֶץ זֹאת מִטּוּבָךְ מִלֵּאתָ,
מָאוֹר וָרוּחַ אֲדָמָה וָמָיִם5;
כָּל עֵץ כָּל עֵשֶׂב מִתּוֹכָהּ הוֹצֵאתָ,
עָלֵימוֹ שַׂמְתָּ כָּל בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
3
וּלְמִי כָל אֵלֶּה בָּהּ לִהְיוֹת צִוִּיתָ,
אַךְ לָאָדָם הַזֶּה עִמָּם יָצַרְתָּ;
כִּי שַׁלִּיט עַל כֻּלָּם אוֹתוֹ שִׁוִּיתָ.
וּמְעַט מֵאֱלֹהִים חַיָּתוֹ6 חִסַּרְתָּ.
4
הִנֵּה אֵלֶּה מִזֶּה אָכְלוֹ יָבִיאוּ,
וּמֵאֵלֶּה מִזֶּה כּוֹסוֹ שָׂבֵעַ;
אֵלֶּה שׂלְמוֹתָיו גַּם אָהֳלוֹ יוֹצִיאוּ,
וּבְאֵלֶּה יִתְעַנָּג כִּי יִשְׁתַּעְשֵׁעַ.
5
עַל עוֹזְרִים אֵלֶּה נוֹסַף גַּם רֵעֵהוּ,
גַּם עֵזֶר מֵאָדָם אָדָם לוֹקֵחַ;
חֶסְרוֹן הָאֶחָד הַשֵּׁנִי יִמְנֵהוּ,
בַּאֲשֶׁר תִּקְצַר יַד זֶה, יַד זֶה צוֹלֵחַ.
6
יֶתֶר הוֹד הָאָדָם מָה רַב בָּאָרֶץ!
נֶפֶשׁ נִשׂגָּבָה וּגְוִיָּה נָעֵמָה;
זֹאת לֹא לַבְּהֵמָה לֹא לָעוֹף וָשָׁרֶץ,
הֵם חָסְרוּ אַף הָבִין מִי וּמָה הֵמָּה.
7
וּמָה רַבָּה הִיא! נַפְשׁוֹ הַיּוֹדַעַת,
תַּחְקוֹר תַּחְתִּיּוֹת תָּבֶן כָּל גָּבוֹהַּ;
כִּי תִתֵּן אֹמֶר7 מֵרֹאשׁ הַתּוֹלָעַת,
עַד כּוֹכָב וָאוֹר עַד שָׂרָף וֵאלוֹהַּ.
8
הִיא בַת שָׁמַיִם! לֹא תִרְאֶה הַשָּׁחַת,
כִּי עַד אֵל אֵלִים בַּת עֵינָהּ מַגַּעַת;
וּבְכָל הַנִּבְרָא בָּאָרֶץ מִתָּחַת,
תַּעַש נוֹרָאוֹת בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת.
9
לָהּ אֹרַח בַּיָּם אַף תָּמֹד יַבֶּשֶׁת,
מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר תֵּבֵל מַקֶּפֶת;
תַּט אֹהֶל לָעוּף עַד עָבִים לָגֶשֶׁת,
וּבִתְהוֹם רַבָּה כָּל טָמוּן חוֹשֶׂפֶת.
10
מַשָּׂא כָבֵד אֵין קֵץ תָּרִיץ כָּרוּחַ,
עַל יַד אֵד מַיִם מֵאֵשׁ יִפְרוֹץ פָּרֶץ;
רֶגַע אֶחָד עַל חוּט בַּרְזֶל מָתוּחַ,
תִשְׁלַח דֵּעַ-פֶּתַע8 עַד אַפְסֵי אָרֶץ.
11
תַּחְקוֹר כָּל צֶמַח כָּל חַי וּמַעֲשֵׂהוּ,
חֻקֵּי אוֹר וָצֵל וּמָה אֵשׁ יוֹקֶדֶת;
הִיא תִּשְׁקוֹל הָרוּחַ אַף תּוֹרִיקֵהוּ,
גַּם קָרָה גַּם חֹם כַּגָּלְמִים9 מוֹדֶדֶת.
12
תַּמְעִיט רֹב הַמִּשְׁקָל וִיהִי כָאַיִן
לָהּ יֵחָלֵק אֵשׁ גּם רוּחַ גַּם מָיִם;
וַהֲמוֹן נַעְלָמִים לֹא נִרְאוּ לַעַיִן,
הִיא תִקְרָא לָמוֹ לַעֲמוֹד לָעֵינָיִם.
13
הִיא תַּחְלוֹק נֹגַהּ לַשִּׁבְעַת מַרְאֶיהָ10,
וּתְצַו מַיִם לַעְלוֹת לָצוּף עוֹפָרֶת;
לָהּ אֵשׁ מִשֶּׁמֶשׁ כִּי תִלְחַץ קַרְנֶיהָ,
כַּמָּה עָפִים רֶגַע גַּם הִיא סוֹפָרֶת.
14
מִסְפָּרִים11 תֵּדַע יוֹרוּ לָהּ הַפֶּלִאי,
תָּצוּר כָּל מַעֲשֵׂי יָהּ בָּעֵט עַל לוּחַ;
תַּפְלִיא עָרוֹךְ קוֹלוֹת עַל פֶּה וָכֶלִי,
וּנְעִימוֹת עֹנֶג אָז עוֹלוֹת בָּרוּחַ.
15
כָּל סִתְרֵי הַגְּוִיּוֹת הֲלֹא יוֹדַעַת,
גַּם בַּהְלִיכוֹת נֶפֶשׁ רַבּוֹת חוֹקֶרֶת;
לָהּ מַצְרֵף לַתְּבוּנָה לָהּ כּוּר לַדָּעַת,
לִשְׁמוֹר קשֶׁט12 וֶאֱמֶת מִכָּל מִשְׁמֶרֶת.
16
כָּל דַּלְתֵי תַעֲלוּמוֹת שִׂכְלָהּ פּוֹתֵחַ,
וּתְגַל אַף בִּשְׁחָקִים כָּל חֻקּוֹת לָמוֹ;
רוּם רֹאשׁ כּוֹכָבִים שֶׁמֶשׁ גַּם יָרֵחַ,
אַף אָנָה וּמָתַי יֶחְסַר אוֹרָמוֹ.
17
תִּסְפּוֹר הַיָמִים בַּגַּלְגַּל יַקִּיפוּ,
וּבְכַמָּה אֵלֶּה עַל צִירָם יִסַּבּוּ;
כַּמָּה זֶה עַל זֶה מִדָּתָם יוֹסִיפוּ,
כַּמָּה עַפְעַפֵּיהֶם13 זֶה עַל זֶה רַבּוּ.
18
תּוֹכַח כִּי אֶרֶץ – לֹא שֶׁמֶשׁ – נִגְרֶשֶׁת14,
וּמְלֹאָהּ מִסָּבִיב יִדְבַּק לַשֵּׁפֶל;
תַּגִּיד מָה הָרַעַם מַה עֵין הַקֶּשֶׁת,
מַה לַּהַב הַבָּרָק וּמֶה עֲרָפֶל.
19
כֹּל יִרְאוּ עֵינֵינוּ מֵרוּם עַד שֵׁפֶל,
כֻּלָּם לֹא אַחַת מֵאֶלֶף וּרְבָבָה,
מִכֹּל שֶׁהִיא מוֹצֵאת בִּמְרוֹמֵי אֹפֶל,
עַד תֶּחְרַד כָּל רוּחַ לַחְשׁוֹב חָשָׁבָה15.
20
וּכְשׁוּבָהּ מֵהַבִּיט בִּיקָרוֹת אֵלֶּה,
תִּשְׂחַק אֶל כָּל רָעָה כִּי תַשִּׂיגֶנָּה;
כִּי אַחְרֵי רוֹאָהּ רַב טוּב עוֹשֵׂה פֶלֶא,
תֵּדַע כִּי מִפָּעְלוֹ רָעָה אֵינֶנָּה16.
21
בֶּן אָדָם! הֲתִיף כָּל מַעְרֶכֶת יֹפִי,
אִם אַךְ שֶׁמֶץ מִכֹּל נִרְאָה אֵלֶיךָ?
וּבַעֲלִילוֹת שַׁדַּי אֵיךְ תִּתֵּן דֹפִי,
אִם מִלְּבָנוֹן אַך צִיץ רוֹאוֹת עֵינֶיךָ?!
22
הֲתִשְׁפּוֹט בֶּן אָדָם! אֶת אֳמָן גֶּבֶר,
כִּי תִרְאֶה פָעֳלוֹ טֶרֶם יְַשְׁלִימֵהוּ?
אַף כִּי מַעֲשֵׂה אֵל – אֵין אֵיד בּוֹ וָשֶׁבֶר! –
כִּי עוֹד לֹא יָדַעְתָּ מָה הוּא קִצֵּהוּ.
23
אַתָּה מַעֲשֶׂיךָ אֶמֶשׁ לֹא יָדַעְתָּ,
אִם טוֹבָה אוֹ רָעָה יִתְּנוּ אֵלֶיךָ,
כִּי תַצְדִּיק מָחָר אֵת אֶמֶשׁ הִרְשַׁעְתָּ;
וּמַעֲשֵׂי הָאֵל אֵיךְ יָדִין שִׂכְלֶךָ!?
24
מִי לוֹ כָּל הַתְּהִילּוֹת גַּם טוֹב הִנֵּהוּ,
וּבְמַעֲשֵׂי הַטּוֹב כָּל רָע לֹא יֶהִי;
מִי לוֹ כָּל הַתְּהִילּוֹת אֵל נִקְרָאֵהוּ,
אַךְ טוֹב אַתָּה הָאֵל מִמָּךְ אֵין נֶהִי!
-
יתהולל – יתלבט, לפי ירמיה כה, טז. ↩
-
שבטהו – שבט עונשו, לפי ישעיה, י, ה. ↩
-
מוסב על ה', לפי תהלים לב, ז. ↩
-
על–פי המאמר (חגיגה יב, ע"ב): ‘מכון [אחד הרקיעים] שבו אוצרות שלג… וחדרה של סופה… ודלתותיהן אש’. ↩
-
מאור ורוח אדמה ומים – הכוונה לארבעת היסודות (אש במקום מאור) מהם מורכב העולם לפי התפיסה שמקורה בפילוסופיה היוונית העתיקה, תחילתה במשנת אמפידוקלס והמשכה באפלטון ובאריסטו. ↩
-
לפי תהלים ח, ו. חיתו – נפשו, לפי תהלים מג, ג. ↩
-
תתן אמר – על פי תהלים סח, יב, והיינו יגיע דעתו – על פי תהלים יט, ג: מקביל ‘דעה’ ל‘אומר’. ↩
-
דֵע פתע – מברק (‘דפשה’ – מברק בצרפתית). ↩
-
כגלמים – כמו היו גושי חומר. ↩
-
היא הנפש החלק האור הלבן ושבעת צבעי הקשת; מרמז לגילויו של ניוטון בתחום האופטיקה, כי האור הלבן מורכב מצבעי הקשת (מפי פרופ‘ ג’ אלקושי). ↩
-
התפיסה המתימאטית בתופעות הטבע מסבירה פלאי הטבע. ↩
-
קשט – אמונה, לפי משלי כב, כא. ↩
-
עפעפיהם – לפי ‘עפעפי שחר’, איוב מא, י. ↩
-
נגרשת – נעקרת ממקומה, נעה, לפי יונה ב, ה. רמז למהפכה הקופרניקנית. ↩
-
עד המופלא, שעליו נזהר האדם מלחשוב (חגיגה יג, ע"א), ושם: ‘עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך אין לך רשות לדבר’. ↩
-
רעה איננה – לפי איכה ג, לח. ↩
1
מָה רַב מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם בַּשַּׁעַר,
הַלַּיְלָה בַחֲלוֹמִי הוּבֵאתִי שָׁמָּה!
מָה רַב הֶהָמוֹן הָעוֹבֵר כַּסַּעַר,
דֶּרֶךְ שַׁעַר זֶה מִקָּדִים הַיָּמָּה!
הוֹי אָרְחוֹת נוֹסְעִים כַּחִצִּים יָעוּפוּ,
וּכְּגַלֵּי יָם נִגְרָשׁ2 יֶהְמוּ יָצוּפוּ!
2
מִי הֵמָּה אֵלֶּה מֵחוֹל יַמִּים רַבּוּ
יַעַרְכוּ מֵימֵיהֶם מַר מִדְּלִי3 לָמוֹ?
מִפֶּתַח קָדִים אֶל פֶּתַח יָם סַבּוּ,
אוֹיָה מִי יָכִיל רֶגֶשׁ מַהַלְכָמוֹ4;
אַבִּיט קָדִים – כִּשְׂאֵת מִדְבָּר אַבְקֵהוּ,
אֶחְזֶה הַיָמָּה – כַּעֲרוֹת יָם מֵימֵיהוּ.
3
מַרְעִיד עָמַדְתִּי נַפְשִׁי לֹא יוֹדַעַת,
מֵאִַין הֵם בָּאִים וּלְאָן יִסָעוּ?
אֶל פֶּתַח הַקָּדִים רַצְתִּי לָדַעַת,
לַבִּיט הַחוּצָה מֵאֵי מִזֶּה בָאוּ;
אֲהָהּ מָה אֶרְאֶה! – פַּחַד אֵין כָּמוֹהוּ!
שָׁמָּה אֵין כֹּל, הוֹי אַך דֳּמִי אַךְ תֹּהוּ!
4
מִמְּגִנּת לֵבָב5 וּמֵחֶרְדַת רוּחַ,
שַׁבְתִּי כַבָּרָק אֶל פֶּתַח הַשֵּׁנִי;
אֶרְאֶה אֵיפֹה יוֹצְאִים אוּלַי אָנוּחַ –
וַיִּגְדַּל הַפַּחַד – וַיַּכְרִיעֵנִי;
הִנֵּה גַּם שָׁמָּה אֵין כֹּל מִכָּל אֵלֶּה,
אַךְ קִבְרוֹת צַלְמָוֶת – אֵל עוֹשֵׂה פֶלֶא! –
5
מִמְּבוּכַת תִּמָּהוֹן מִמְּצוּקַת נֶפֶשׁ,
נָתַתִּי אֶת קוֹלִי בִּבְכִי הַחֵמָה;
"הֲלֹא תַעֲנוּ תַגִּידוּ יִלְדֵי אֶפֶס!
עוֹבְרֵי הַשַּׁעַר! – מִי וּמָה אַתֵּמָה?
מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיכֶם אַךְ חשֶׁךְ וָאָמֶשׁ!"
וַיַּעֲנוּ: “הַמַּעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ!!” –
6
מַה מֵּעֵבֶר מִזֶּה? “כֹּל אֲשֶׁר יִהְיֶה!”
וּמֵעֵבֶר מִזֶּה? – “כֹּל אֲשֶׁר הָיָה!”
וּמַה שַּׁעַר זֶה? – “הַהֹוֶה עֵת יִחְיֶה!”
מִי אָב לִשְׁלָשְׁתָּם? – “אָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה!”
עִמְדוּ נָא אַךְ רֶגַע אָרְחָה הַנְּעִימָה!
אַךְ עֵינִי עֲלֵיכֶם כִּמְעַט אָשִׂימָה.
7
קוֹל נָתְנוּ כֻלָּם: "אוֹיָה לֹא נוּכָלָה,
"הֵן נִרְדָּפִים נַחְנוּ עַל צַוָּארֵנוּ;
"וּבְחֶזְקַת יָד עַזָּה, אֲהָהּ נוּבָלָה,
“גַּם לָבוֹא גַם לָצֵאת דֶּרֶךְ חַיֵּינוּ!”
מִפְּנֵי הַמַּחְזֶה לִבִּי חַת וַיָּקָץ,
וּמַכְאוֹב עָמֹק עוֹרְרַנִי וָאִיקָץ.
8
הוֹי חֲלוֹם נוֹרָא, שַׁעַר חַיֵּי חָלֶד!
וּמְלוֹא כָל הָאָרֶץ בּוֹ חוֹלְפִים לָמוֹ;
גַּם כֹּל נַעֲשֶׂה בָהּ, אַךְ רֶגַע יִוָּלֶד,
וּלְפָנָיו גַּם אַחֲרָיו רֶגַע, אֵינָמוֹ;
וּשְׁלָשׁ6 אֵלֶּה הֲלֹא אַךְ זֶה יַעֲשֶׂה-לָּהּ,
אֲשֶׁר שׁוֹנִים הֵמָּה לִרְגָעִים סֶלָה.
9
אַךְ הָאָדָם יָדַע אוֹתָם בָּאֵלֶּה,
וַיֵּלְדוּ לוֹ הַזְּמָן לֵאמֹר: זֶה מָן הוּא7;
הוּא הַשַּׁעַר וּפְתָחָיו בּוֹר בֵּית כֶּלֶא,
אֲשֶׁר כֹּל תַּחַת שֶׁמֶשׁ יַעַבְרֶנְהוּ;
הַס חֲלוֹם אֶרֶץ! חֲלוֹם עוֹבֵר לַיְלָה!
הִנֵּה יֵשׁ יוֹם לָנוּ, מִזֶּה וָמַעְלָה.
-
נְקַוה כי הקורא המבין ויודע עמל החוקרים לצייר לנו בציור ברור את הזמן, יסלח אם נבקשו לשנות ולשלש קרוא השירה הזאת, למען הרגיש היטב את מלאכת הגשמת מושג דק כזה במלות קלות כאלה. המביא לבה"ד ראשונה. ↩
-
נגרש – מתגעש, לפי ישעיה נז, כ. ↩
-
מר מדלי – לפי ישעיה מ, טו. ↩
-
רגש מהלכמו – סערת מהלכם, לפי תהלים ב, א. ↩
-
ממגנת לבב – תמהון, בהלה, לפי איכה ג, סה. ↩
-
ושלש – עבר, הווה ועתיד. אך זה – אך רגע זה הוא העושה אותם. ↩
-
דורש מלת ‘זמן’ – זה מן הוא, לפי שמות טז, טו. ↩
1
שַׁעֲשֻׁעִים וּמוֹרָא עֹנֶג וָפַחַד,
תִּמָּהוֹן וָנֹעַם הָיוּ לִי יַחַד,
לִרְאוֹת בַּחֲלוֹמִי כַּר נִרְחָב אֵין קֵצֶה;
יַעְטוֹף אָדָם רָב כַּעֲטוֹף הַיָּם מַיִם,
לִשְׁאוֹן קוֹל דָּכְיָם תִּצַּלְנָה אָזְנַיִם,
וּכְגַלִּים נָעִים כָּל הָעָם מִקָּצֶה.
2
אֶל רֹאשׁ הַר תָּלוּל עֵינֵי כֻלָּם יִטּוּ,
אֶל הֵיכָל נוֹרָא שָׁם בָּנוּי יַבִּיטוּ,
וּבַת מֶלֶךְ רָב בַּחַלּוֹן נִשְׁקֶפֶת;
אֶת עֵינֵיהֶם תֹּאחַז לִבָּם לָקַחַת,
וּבְרִשְׁפֵי אַהֲבָה כִּלְיוֹתָם פּוֹלַחַת,
וּבְיָפְיָהּ כִּי רָב אֶת רוּחָם שׁוֹאֶפֶת.
3
וּכְחַסְרֵי לֵבָב לָכֵן שָׁם יַעֲמוֹדוּ,
וּבְסַעַר טוֹרֵד מִשָּׁם לֹא יִדּוֹדוּ,
כִּכְלוּאֵי בֵית כֶּלֶא צֵאת בַּל יוּכָלוּ,
מִיֵּין דּוֹדֶיהָ שִׁכָּרוֹן מָלָאוּ,
וּכְמוֹ רוּחוֹת עִוְעִים אֶל קִרְבָּם בָּאוּ,
וּבְאַהֲבָתָהּ שָׁגוּ וַיִּתְהוֹלָלוּ.
4
אַף אָמְנָם כִּי כֵן הִיא מִכְלַל כָּל יֹפִי,
תַּמָּה וּבָרָה לֹא יֵשׁ בָּהּ כָּל דֹּפִי,
וּכְלִילַת כָּל הוֹד כָּל חַמוּדוֹת סֶלָה;
קוֹלָהּ מֶה עָרֵב מִנְּגִינוֹת כָּל זָמֶר,
שֵׂכֶל מִלֶּיהָ טוֹב מִיַיִן חָמֶר,
לֹא כָל מַהְלָלָהּ אוּכַל אֲמַלֵּלָה.
5
מִסָּבִיב לָהּ עָמְדוּ כָל עֲבָדֶיהָ,
וּבְיָדָם יַחְזִיקוּ פָּעֳלֵי כַפֶּיהָ,
אֲשֶׁר תַּפְלִיא עֲשׂוֹת חֶדֶר בֶּחָדֶר;
אַמְהוֹתֶיהָ נִצָּבוֹת לָהּ מִמַּעַל,
וּמִגְדָּנוֹת תִּזְרֶינָה אֶל כָּל בַּעַל,
הַבָּא שָׁם לִרְאוֹת בִּכְבוֹד כָּל הַהֶדֶר.
6
גַּם חִידוֹת מִקֶּדֶם פִּיהָ יַבִּיעַ,
וּלְנַסּוֹת רוֹאֶיהָ אַךְ בָּם תָּרִיעַ,
וּמֵאָז אֵין מַשְׂכִּיל מָצָא אוֹתָמוֹ;
כִּי זֶה אוֹמֵר כֹּה זֶה הֵפֶךְ מִמֶּנּוּ,
וּמִי לִבּוֹ הַשְׁמֵן1 שׁוֹמֵעַ אֵינֶנּוּ,
רַק יָחוּשׁ יֹאכַל בַּטּוֹב יֻתַּן לָמוֹ.
7
וּכְבוֹא גַּם אָנִי אֶל הַהֲמֻלָּה שָׁמָּה,
וָאֶשְׁתּוֹמֵם עַד רוּחִי בִי לֹא קָמָה,
אַחַר פָּנִיתִי לֵב מַה זֹּאת לָדַעַת;
מַה מִּשְׁפַּט הַבַּת זוּ2 וּמֶה כָל אֵלֶּה?
מֶה חִידוֹתֶיהָ כָּל פּוֹתֵר בָּם יֵלֶא?
הָבָה חִקְרֵי לֵב גַּם אֹזֶן שׁוֹמַעַת!
8
עֲדֵי הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֶת כֹּל מָצָאתִי,
וּשְׂכָרִי מַה יֻּתַּן לִי? אָז קָרָאתִי.
וַיַעֲנוּ: בַּת הַמֶּלֶךְ הֵן לָךְ תֶּהִי;
וָאֶתְּנָה קוֹלִי: הֵן הַכֹּל יָדַעְתִּי,
אִמְרוּ לַמֶּלֶךְ כּי אִמְרוּ שָׁמַעְתִּי:
“מִי יַגִּיד לִי זֹאת הוּא חָתָן לִי יֶהִי”.
9
וּמְדַבֵּר עוֹדֶנִּי חִישׁ הִבְהִילוּנִי
סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, וַיּוֹבִילוּנִי
אֶל רֹאשׁ הָהָר אֶל הַהֵיכָל שָׁמָּה,
מִתָּא אֶל תָּא עַד חֶדֶר בַּת הַמֶּלֶךְ;
שָׁם עָמְדוּ לֵאמֹר: עַד פֹּה עִמָּךְ נֵלֶךְ,
וּלְבַדְּךָ אַתָּה בּוֹא עַתָּה לִפְנִימָה.
10
בָּלָּאט דָּפַקְתִּי: פִּתְחִי לִי שָׂרָתִי!
הֵן בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֵלַיִךְ בָּאתִי.
וַתַּעַן לֵאמֹר: הַס! לֹא תָבוֹא הֵנָּה;
הָאֲפֵר מֵעַל פָּנַי הֵן הֲסִירוֹתִי,
מַלְבּוּשַׁי פָּשַׁטְתִּי, כִּי לֹא זַמּוֹתִי3
כִּי עֵינֵי אָדָם פֹּה אוֹתִי תֶּחֱזֶינָּה.
11
בַּנְתִּי – וּבְחָזְקָה הַדֶּלֶת פָּתַחְתִּי,
וָאֵט אֵלֶיהָ גַּם עֵינַי פָּקַחְתִּי,
וַאֲהָהּ! חִיל וָרֶטֶט שֹׁד וּמִגְעֶרֶת4!
מִכָּל הַחֲמוּדוֹת מֵרָחוֹק רָאִינוּ,
אֵין בָּהּ אַף אַחַת כִּי אַךְ רַק דִמִּינוּ,
אָמְנָם יֵשׁ בָּהּ אַחַת אֲבָל אַחֶרֶת.
12
אֵין יֹפִי אֵין חֵשֶׁק אַף אֵין כָּל נֹעַם,
אֵין עָרֵב אֵין עֹנֶג אַף אֵין טוּב טַעַם,
אֵין שֵׁמַע אֵין מַרְאֶה אֵין מַחְמַד עָיִן;
אֵין דַּמּוֹת וּדְמוּת אֵין חֵקֶר וָשֵׂכֶל,
כִּי אֵין גַּם מִשְׁגֶּה וּפְתַיּוּת וָסֶכֶל,
אֵין חִידָה וָסוֹד אַף כָּל רַעְיוֹן אָיִן.
13
מַרְעִיד עָמַדְתִּי אֶת כַּפַּי סָפַקְתִּי,
וָאֶפּוֹל עַל פָּנַי וּמַר צָעַקְתִּי:
"הָהּ עוֹכֶרֶת אָדָם אֵיךְ רִמִּיתִינוּ!
מִי אַתְּ וּמִי אָבִיךְ הֲלֹא תַגִּידִי,
אֱמֶת כָּל חֶפְצִי אַל נָא עוֹד תַּכְחִידִי:
אֵיפֹה רַבּוֹת אֵלֶּה בָּם פִּתִּיתִינוּ?"
14
פִּתְאֹם נֶעְלָמָה אַךְ קוֹלָהּ עָנָנִי:
"הֵאָלֵם בֶּן אָדָם! דֹּם וּשְׁמָעֵנִי,
בַּת אֵל אֱלֹהִים – הַבְּרִיאָה הֵן אָנִי!
הוּא אֶחָד גַּם אָנִי אַחַת הִנֵּנִי,
גַּם רַבּוֹת גַּם שׁוֹנוֹת אַךְ בָּך יִקְרוּנִי,
עֵינֶיךָ רִמּוּךָ – כִּי אִם יִרְאוּנִי."
15
"עַתָּה צֵא מִזֶּה שׁוּב לִמְקוֹמוֹתֶיךָ,
רֵד מַהֵר וּבוֹאָה אֶל רִבּוֹתֶיךָ5."
וּבְטֶרֶם תִּקְרָא וּנְעָרֶיהָ בָאוּ;
תָּמְכוּ בִזְרוֹעוֹתַי חִישׁ וַיְקִימוּנִי,
מִתָּא אֶל תָּא הַחוּצָה הוֹצִיאוּנִי,
מִן הָהָר אֶל הָעָם אוֹתִי נָשָׂאוּ.
16
שָׁמָּה הִנִּיחוּנִי – וָאַבִּיט בָּמוֹ,
כִּי עוֹדָם שׁוֹגִים בַּאֲשֶׁר דִּמּוּ לָמוֹ;
גַּם אֶל בַּת מֶלֶךְ פָּנַי הֲסִבֹּתִי,
עוֹד אוֹתָהּ בַּחַלּוֹן מֵרְאוֹת נִבְעַתִּי;
מֵעִמְקֵי לֵב כּוֹאֵב קוֹל רָם נָתַתִּי:
הָהּ! מִשְׁגֶּה אַחַי!! – וּבְכֵן הֱקִיצוֹתִי.
17
וָאָשִׁיב אֶל לִבִּי הַחֲלוֹם חָלַמְתִּי,
וַאֲשֶׁר הֱשִׁיבַתְנִי אֶל לִבִּי שַׂמְתִּי,
וּשְׁמָהּ הַנּוֹרָא שֵבּוֹ לִי נוֹדָעָה;
כָּל הַמַּרְאֶה הַלָּז אָז לִי פָתַרְתִּי,
וּמֵרֹאשׁ עַד סוֹף דָּבָר לֹא הוֹתַרְתִּי,
אַךְ מָה הִיא הָאַחַת? עוֹד לֹא אֵדָעָה.
18
אָמְנָם חֹק אֶחָד הוּא אֲבָל הוּא פֶלְאִי,
וּבוֹ יִיצַר יוֹצְרוֹ אֶת כָּל הַכֶּלִי,
וּמַעֲשֵׂי אֵל כֻּלָּם מֶנּוּ יֵצֵאוּ;
רַבִּים גַּם שׁוֹנִים בָּרוּם וּבַשְּׁפֵלָה,
בִּיסוֹדָם אֵינָם רַק הָאֶחָד סֶלָה,
אַךְ מָה הָאֶחָד? אִישִׁים הִנָּבֵאוּ!
1
ויאמר הראני נא את כבודך:
(שמות לג)
הֵן חֲכָמִים הִגִּידוּ,
גַּם אוֹתוֹתָם הֵעִידוּ:
כִּי הַחוּשִׁים כֶּחָשִׁים1,
הַדִּמְיוֹנִים מוֹנִים2,
הַמַּחְשָׁבוֹת מְכַזְּבוֹת,
הַשְּׂעִיפִים מַחְלִיפִים,
הַשֵּׂכֶל יִסָּכֶל,
הַתְּבוּנָה לֹא אֱמוּנָה3,
הַדֵּעִים תּוֹעִים,
וּבְכָל דַּעַת מִגְרַעַת;
כֹּל אֲשֶׁר אֶחְזֶה,
אֵינָם כַּמַּחֲזֶה,
וַאֲשֶׁר אֵדָעָה,
בּוֹ לִבִּי תָעָה.
גַּם אֲנִי מִי אָנִי?
הָהּ מִי רִמָּנִי?
וּמִי כָל אֵלֶּה?
הַפְלֵא וָפֶלֶא!
אָנָּא סַמְּכֵנִי,
אֱלֹהִים עוֹשֵׂנִי!
2
ויאמר לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי:
(שמות לג)
בִּין אָדָם! כָּאָדָם, וּלְךָ בָזֶה דַי.
אַל תָּבֶן כֵּאלֹהִים,
בִּשְׁפָלִים וּגְבוֹהִים,
כִּי אֵינְךָ אָז אָדָם אַף אֵינְךָ עוֹד חַי.
מָתוֹק אוֹר שֶׁמֶשׁ אַךְ לֹא עֹז פָּנֶיהָ,
נָעִים אוֹר חָכְמָה אַךְ אֶפֶס קָצֶהָ,
אוֹר אֱמֶת מַה נָּאוֶה, אַךְ מִי יִרְאֵהוּ,
עַל פָּנֶיהָ הַצָּעִיף – אַל תְּרִימֵהוּ,
פֶּן אֶת פָּנֶיהָ תַּבִּיט לָעֵינַיִם,
אוֹיָה כִּי אָז יֶחְשַׁךְ לָךְ אוֹר הַחַיִּים.
1
מִי זֶה הַמַּעֲלֶה עַם רָב מֵעֲשׂוֹת בַּחֹמֶר
וּמִפִּי אֵל נָתַן לָמוֹ חֹק דָּת וָאֹמֶר,
בַּעֲנַן סִינַי בַּקֹּדֶשׁ בַּעֲשַׁן אֵשׁ אוֹכֵלָה,
וּבְמַעֲטֵה אֱמוּנָה הֵלִיט חָכְמַת אֱלוֹהַּ,
כִּי לֹא יֶחְכַּם כָּל בֶּן־אָדָם לִרְאוֹת גָּבוֹהַּ2,
וַיֹּאמֶר לִמְאוֹר חָכְמָה וַתְּהִי אֵשׁ דָּת סֶלָֹה?
מקהלה
אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה3,
הֲלֹא הוּא בֶן־עַמְרָם וּשְׁמוֹ הֲלֹא – משֶׁה!!
2
מִי זֶה בָא אַחֲרָיו וּמִשְׁנֶה תוֹרָה הוֹרָמוֹ,
מֵרֻבֵּי תוֹרוֹתָם תּוֹרָה אַחַת שָׂם לָמוֹ,
וּבְיָדוֹ הַחֲזָקָה4 אָסַף כֻּלָּם אֹהֶלָה,
וַיּוֹר לַנְּבוּכִים5 דַּעַת וַיּוֹרֵם חִצֵּהוּ,
וּלְהָצִיץ נָתַן לַמַּשְׂכִּיל מִתּוֹךְ סִפְרֵהוּ,
אוֹר הַחָכְמָה הַמִּתְחַפֵּשׂ בָּאֵשׁ דָּת סֶלָה?
מקהלה
אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה,
הֲלֹא הוּא בֶן־מַיְימוֹן וּשְׁמוֹ הֲלֹא – משִֶׁה!!
3
וּמִי זֶה עוֹד בָּא וַיַּרְא כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ6,
וַיַּנְחֵם בִּנְתִיבוֹת שָׁלוֹם7 אחֲרֵי כִּי תָעוּ,
שָׂם אוֹר לִנְתִיבָה8 וַיְהִי לָעִוֵּר עֵינָיִם,
הֵעִיר שַׁחַר9 הֵאִיר עֵין חוֹקֵר אֵל מִמַּעַל,
וַיּוֹכַח כִּי רוּחַ אָדָם הִיא אֶל עָל תָּעַל10,
וּבְעַד דָּת וֶאֱמוּנָה נִלְִחָם בִּירוּשָׁלָיִם11 ?
מקהלה
אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה,
הֲלֹא בֵן לִמְנַחֵם הוּא וּשְׁמוֹ הֲלֹא – משֶׁה!!
4
וּמִי זֶה כּוֹכָב דּוֹרֵךְ לָמוֹ מֵאִי הַיָּם12
וּכְשֶׁמֶשׁ יָנִיס צֵל, מֵהֶם הֵנִיס חֶרְפַּת דָּם13
אוֹר יִשְׁעוֹ רָב יוֹם יוֹם כַּיָּרֵחַ בַּחֹדֶשׁ;
וַיַּשְלֵךְ בַּעֲדָם נַפְשׁוֹ גַּם הוֹנוֹ מִנֶּגֶד14
וַיַּעַט כַּמְּעִיל חֶסֶד, וּצְדָקָה כַּבֶּגֶד15,
וּלְחוֹתַם לִבּוֹ וּזְרוֹעוֹ16 שָׂם עִיר הַקֹּדֶשׁ17?
מקהלה
אֵין אִישׁ שׁוֹכֵחַ אוֹתוֹ וּשְׁמוֹ אֵין אִישׁ נוֹשֶׁה,
בֶּן־יוֹסֵף אֵלִיָּה הוּא וּשְׁמוֹ הֲלֹא – מֹשֶׁה18!!
-
שמו של שיר זה במהדורת 1842 היה “שמש ירח וכוכב”. אד“ם הכהן שינה את שם השיר לאחר שהוסיף ‘כוכב’ נוסף, בית על משה מונטיפיורי (בית 4), במהדורות המאוחרות. הבית נוסף לאחר ביקורו המפורסם של משה מונטיפיורי בווילנה בשנת תר”ו (1846), שם נפגש עם חשובי הסופרים העבריים. ↩
-
ברוח הדעה המקובלת על הפילוסופים, שעל־ידי התורה נגלו גם לפשוטי אדם אמיתות נעלות שלא היו מגיעים אליהן בכוח שכלם. ↩
-
נושה – נרדף לשוכח. ↩
-
ובידו החזקה – רמז לספר ‘היד החזקה’ לרמב"ם. ונזכר גם משנה תורה. ↩
-
ויור לנבוכים – רמז לספר ‘מורה נבוכים’ לרמב"ם. ↩
-
לפי איכה ד, טז. ↩
-
‘בנתיבות שלום’– רמז לספרו של משה מנדלסון ‘נתיבות השלום’, הוא ה‘ביאור’. הופיע בשלמות עם ‘אור לנתיבה’ בשנת 1783. ↩
-
אור לנתיבה – רמז למבוא ל‘ביאור’. המבוא נקרא ‘אור לנתיבה’ (1783). ↩
-
העיר שחר – רמז לספרו של משה מנדלסון ‘מועדי שחר’ (מורגענשטערן – 1785), שעניינו הדאיזם וההתנגדות לתורת שפינוזה. ↩
-
אל על תעל – רמז לספרו של מנדלסון ‘פיידון’ (1767), על הישארות הנפש. ↩
-
ירושלים – רמז לספרו של מנדלסון ‘ירושלים’ (1783), על מהות היהדות. אד"ם הכהן בעצמו צירף לשיר זה הערות זיהוי. ↩
-
בריטאניאה. ↩
-
עלילת דם. ↩
-
מעשה דמשק. ↩
-
פאראפראזה של הכתוב בישעיה נט, יז. ↩
-
לפי שיר השירים, ח, ו. ↩
-
ירושלים. ↩
-
מונטיפיורי. ↩
קול נאקת בת יהודה בִּימֵי גֵרוּשֶׁיהָ וּמְרוּדָהּ2
הַלְעוֹלָמִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
הַלְעוֹלָמִים תִּקְצוֹף בִּנוּ:
לֹא עוֹד תִּזְכּוֹר לְיַעֲקֹב חֶסֶד
וּלְבָנָיו לְבַד אֵין־עוֹד רַחֲמִים סֶלָה:
מָה־רַבּוּ שְׁבוּעִים3 שָׂבעְנוּ רָעָה
שְׁנוֹת עִנִּיתָנוּ מֶה עָצֵמוּ
לְמֵאוֹת וְלַאֲלָפִים אֱלֹהִים ה':
הֵמָּה לְקוֹלֵנוּ נָסוּ לָמוֹ
בִּדִמְעוֹתֵינוּ זֹּרְמוּ וְאֵינָם:
וְיִשְׂרָאֵל בְּעָנְיוֹ עוֹד נֹכַח פָּנֶיךָ
מִכֹּבֶד צָרָה עוֹד יִתְאַמֶּץ4 בָּךְ:
הָקִיצָה־נָּא אָבינוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
עוּרָה חֶמְלָתְךָ אַל־נָא נאבְדָה:
הֶרֶף אֱלֹהֵינוּ תִּשֹּׁךְ־נָא חֲמָתְךָ
שׁוּבָה וְרַחֵם שְׁאֵרִית בָּנֶיךָ סֶלָה!
אַתָּה זֶה אֱלֹהֵינוּ מֵעוֹלָם
וַאֲנחְנוּ עַמְּךָ זֶה יִשְׂרָאֵל:
תִּשְׁלַח יְמִינְךָ תִּשָּׂאֵהוּ מֵאֶרֶץ חָם5
יָרַדְתָּ סִינַי לְהַקְדִּישׁוֹ לָךְ לְעָם:
תַּעַשׂ לוֹ נפְלְאוֹתֶיךָ בַּמִּדְבָּר
בְּאֶרֶץ כְּנַעַן גְּבוּרוֹת יְמִינֶךָ:
אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת עַל־יָם וְנָהָר
וּמוֹפְתִים עֲצוּמִים בִּרְקִיעַ שָׁמֶיךָ:
כָּל־אֵלֶּה שָׁכַחְתָּ כַּיּוֹם הַזֶּה
לֹא זָכַרְתָּ כֹּל פָּעַלְתָּ לָמוֹ:
שָׁכַחְתָּ אֶת־זֶרַע אַבְרָהָם
וְצֶאֱצָאֵי יִצְחָק לֹא תֵדַע:
לֹא תַּכִּיר עוֹד שִׁבְטֵי יַעֲקֹב
וְעֶדְרֵי משֶׁה בַּל תִּדְרוֹשׁ סֶלָה:
לָמָּה נְשָׂאתָנוּ עַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר
וַתַּעֲמֵק נִפְלֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה:
הֲרִימוֹתָ לַמָּרוֹם קֶרֶן עַמְּךָ
וַתַּשְׁלִיכֵם תַּחְתִּיּוֹת לִבְלִי קוּם:
הִנֵּה לַמִּצְעָר הִנְחַלְתָנוּ אֶרֶץ
וּלְאֹרֶךְ יָמִים הֶגְלִיתָנוּ הֲלוֹם:
"אָרְכוּ יְמוֹת הָרָעָה רַבּוּ מְאֹד
עָצְמוּ מִכִּפְלַיִם בַּטּוֹבָה רָאִינוּ:
בַּכּוֹכָבִים אָמַרְתָּ תָּשִׂים זַרְעֵנוּ
וַתַּשַּׁח רֹאשֵׁנוּ מֵעֲפַר חוּצוֹת:
קָרָאתָ עָלֵינוּ שִׁמְךָ לְתִפְאֶרֶת
וְשֵׁם יְהוּדָה לְחֶרְפָּה בְכָל הָאָרֶץ:
עָלֶיךָ נִשְׂבַּע קָלוֹן וָבוּז
עַל תּוֹרָתְךָ נֶאָצוֹת כָּל הַיּוֹם:
הָקִיצָה־נָּא אָבִינוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
עוּרָה חֶמְלָתְךָ לָנוּ וְלֹא נֹאבַד:
הֶרֶף אֱלֹהֵינוּ תִּשֹּׁךְ־נָא חֲמָתְךָ
וּשׁוּבָה רַחֵם שְׁאֵרִית בָּנֶיךָ סֶלָה:
אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵינוּ מֵעוֹלָם
הֲלָזֹאת תִּבְחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ מֵאָז
תִּקַּח בְּנֵיהֶם לְךָ לְנַחֲלָה:
לְשִׂימָם מַטָּרָה אֶל זִיקוֹת6 חֲמָתְךָ
וּלְמִפְגַּע רָעוֹתֶיךָ בַּתֵּבֵל יְרוּצוּן
הַלְכַלּוֹת בָּם כָּל־חִצֶיךָ אֱלֹהִים:
עַל־מֶה תָעִינוּ מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל
נֶעְקַשׁ בָּנוּ כָּל־יָשָׁר בָּאָדָם:
נֶהְפַּךְ כָּל־צֶדֶק בֵּינֵינוּ לְמַשְׁחִית
חָכְמָה וּמוּסָר לְתוֹעֲבַת נֶפֶשׁ:
הֲלֹא אַתָּה ה' כִּי עֲזַבְתָּנוּ
וַתּוֹשִׁיבֵנוּ מַחְשַׁכִּים וְלֹא אוֹר:
מֵרוֹב יְמֵי עֹנִי שָׁכַחְנוּ מִשְׁפָּט
וּמְאַשְׁרֵינוּ נְבוּכִים בְּאֵין עֵינַיִם:
אֵין אִישׁ בָּהֶם מִתְבּוֹנֵן בָּעָם
וְלֹא אִתָּם יוֹדֵעַ לִנְדּוֹר פֶּרֶץ:
בִּמְקוֹם גָּדֵר גְּדֵרוֹת7 יִבְנוּ
וּמְקוֹם הַפְּרָצִים בַּל יָבִינוּ:
יִרְאֵי ה' אַךְ יִרְאֵי חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ
וְאוֹהֲבָיו אַךְ אוֹהֲבֵי מַתָּן אָדָם:
מְכַבְּדֵי ה' בּוֹזִים מַדָּעָיו
וּמְהַלְלָיו מְחַלְלֵי מַשְׂכִּיל דּוֹרֵשׁ אֱלֹהִים:
הוֹדַע אֱלֹהֵינוּ חָכְמָתְךָ בָּאָרֶץ
וּפְקַח נָא עֵינֵי מְשַׂנְאֶיהָ סֶלָה
הֵן בְּיָדָהּ נָתַתָּ פְּדוּת וָיֶשַׁע
אַךְ יוֹדְעֶיהָ, מוֹשִׁיעִים אוֹ נוֹשָׁעִים בָּהּ:
רָאוּ מְלָכִים כִּי אֵין גֵּהָה
וְרוֹזְנִים כִּי חָלִינוּ עַד מְאֹד:
אָמְרוּ לְכוּ וְנִרְפָּא יַעֲקֹב
נְרַחֲמֵם כִּי אָדָם גָּם הֵמָּה
וּבְצֶלֶם כָּמוֹנוּ בְּרָאָם אֵל:
אָכֵן רָפָה רִפְאוּת אֱנוֹש
אֲרוּכָה אֲרוּכָתוֹ וְכֵן אֲרִיךְ8
וּלְאַט לְאַט תַּעֲלָתוֹ9 תַעַל:
וַאֲנַחְנוּ קָצְרָה רוּחֵנוּ מִיַּחֵל
כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ כֻּלָּנוּ הַיּוֹם:
כִּי אָדָם וְלֹא אֵל אֲנַחְנוּ
וּלְבָבֵנוּ בָשָׂר וְלֹא רוּחַ10 :
עוֹרֵנוּ לֹא רִקּוּעֵי פַחִים
וַעֲצָמֵינוּ לֹא נְחוּשִׁים:
אַתָּה אֱלֹהִים תַּפְלִיא עֲשׂוֹת
בְּשוּבָה וָנַחַת תִּרְפָּא בְנֵי־אִישׁ:
בָּעֶרֶב הוּבָל שַׁעֲרֵי הַמָּוְתָה
אִישׁוֹן לַיְלָה תְּשִׁיבֵהוּ בָיְתָה,
יָקוּם לַבֹּקֶר יְרַנֵּן חַסְדֶּךָ
כִּי לֹא־יָדַע נַפְשׁוֹ – וַיֶחִי:
אַתָּה אֱלֹהֵינוּ רְפָאָה עַמֶּךָ
חוּשָׁה וְהוֹשִיעָה פֶּן נִגְוַע יָחַד:
הָקִיצָה־נָּא אָבִינוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב
עוּרָה חֶמְלָתְךָ אַל־נָא נאבַד:
הֶרֶף אֱלֹהֵינוּ תִּשֹּׁךְ־נָא חֲמָתְךָ
שׁובָה וְרַחֵם שְׁאֵרִית בָּנֶיךָ סֶלָה:
גַּם אָדָם לֹא־יִמְאַס פֳּעָלוֹ
אִישׁ אַל־יֶרֶף יְגִיעַ כֹּחוֹ:
וְאַתָּה מְאֹס תִּמְאַס בָּנֶיךָ
לֹא תַחְשׁוֹב כֹּל עָשִׂיתָ לָמוֹ:
לָמָּה חִנָּם הוֹגַעְתָּ מַעֲשֶׂיךָ
לְהָפֵר חֻקָּם לִבְלִי הוֹעִיל:
עַתָּה שָׁמֶיךָ יִהְיוּ בַרְזֶל
כִּי לַשָׁוְא הִֶמְטִירוּ לַחְמָם לָנוּ:
יְלֵל סַעֲרוֹתָיו יִשָּׂא מִדְבָּר
כִּי לַשָּׁוְא הֶעֱבִירָנוּ כְּאֶרֶץ מוֹשָׁב:
תָּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא־תֵצֵא עוֹד
אַחֲרֶיהָ יָרֵחַ וְלֹא תַעֲלֶה:
כִּי לָרִיק דָּמוּ לְמַעֲנֵנוּ אָז
מֵעל לְגִבְעוֹן וְעֵמֶק איָּלוֹן:
נִמְלָחִים11 יֵצְאוּ אֵשׁ וְעָנָן
עַל הַבְדִּילָם שָׁוְא עַמּוּדֵיהֶם12 אָז:
זֶה הַיָּם יֵצֵא לְכַסּוֹת אֶרֶץ
כִּי חִנָּם פִּנָּה מֵימָיו לְפָנֵינוּ:
הַיַּרְדֵּן יֵרֵד וְלֹא יָבוֹא עוֹד
כִּי לַהֶבֶל עָמַד וְגַם יָרַד לָנוּ13 :
צְאוּ גַם־אַתֶּם אִבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ
כֹּתּוּ לֶעָפָר כָּל־הַרְרֵי אֵל:
טוֹבִים הָיִינוּ כְּצֹר וְכַשְׂדִּים
אֵין אֲגֻדָּתָם בָּאָרֶץ עוֹד:
לֹא כָלוּ עֵינֵימוֹ בְּתוֹחֶלֶת מַחֲלָה
וּבְמַאֲסַר תִּקְוָה לֹא הֶאֱרִיכוּ נַפְשָׁם:
מַה־תִּמְשׁוֹךְ אַפְּךָ כִּמְשׁוֹךְ תּוֹחַלְתֵּנוּ
וּמֵאֹרֵךְ תִּקְוָתֵנוּ תַּאֲרִיךְ הָרָעָה:
אֱלֹהִים אִם־רַבּוּ צָרוֹת עַמְּךָ
עָצְמוּ תְלָאוֹתָם מִמְּתֵי מִסְפָּרָם:
אַתָּה עוֹדְךָ אֵל אֶחָד בָּהֶם
וְזָר בְּקִרְבָּם לֹא יזָּכֵר עוֹד:
אִם־חֲלִיפוֹת14 עִמָּם נִקְמוֹת יָדֶךָ
בְּאֵל אַחֵר שִׁמְךָ לֹא הֶחֱלִיפוּ:
אִם־אַתָּה שָׁכַחְתָּ עַד־כֹּה אוֹתָנוּ
לֹא אֲנַחְנוּ עוֹד שֵׁם אֱלֹהֵינוּ:
תַּדְבִּיק בָּנוּ רָעוֹת רַבּוֹת
כֵּן נִדְבַּק בָּךְ וְלֹא נָסוֹגָה:
תֹּאמַר לְיַעֲקֹב לֹא־עַמִּי אַתָּה
וְהוּא יִקְרָא־לָךְ אָבִי וֵאלֹהַי:
כָּל הַיּוֹם תְּצִלֶּינָה אָזְנָיו
בֶּאֱמוֹר חוֹרְפוֹ אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ:
וּבְקוֹל הֲמֻלָּה עֶרֶב וָבֹקֶר
יִרְעֲשוּ מִקְדָּשָׁיו כִּי אֶחָד אַתָּה:
הָקִיצָה־נָּא אָבִינוּ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
עוּרִי חֶמְלַת־מָרוֹם עוּרִי אַל־נֹאבְדָה:
שֹׁכִּי חֲמַת־שַׁדַּי הַרְפִּי מִבְּנֵי־אֵל
חֲמוֹל בָּנֶיךָ יָהּ שׁוּבָה וְרַחֲמֵם סֶלָה:
עַד־אָנָה אֲהָהּ אֱלֹהִים ה'
עַד־אָנָה יִשָּׁמַע בְּכִי עַם זֶה:
מִקְּצֵה שָׁמַיִם וְעַד קְצוֹתָם
מִצֵּאת שֶׁמֶשׁ עַד שׁוּבוֹ לָצֵאת
מִקֶּדֶם קַדְמָתָה עַד הַיּוֹם הָזֶּה:
הַעוֹד לֹא תִסְעַרְנָה אַנְחוֹתֵינוּ
לְהָפִיץ עָנָן זֶה סַכּוֹתָה לָּךְ:
שַׁוְעָתֵנוּ לא קָרְעָה שָׁמֶיךָ עוֹד
לְהַזּוֹת שָׁמָּה מִפֶּלֶג דִּמְעוֹתֵינוּ:
לְכַבּוֹת בָּמוֹ מוֹקְדֵי חֵמוֹת
הִבְעַרְתָּ בְעַמְּךָ זֶה יִשְׂרָאֵל
מֵאָז וְעָד עַתָּה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ:
מַדּוּעַ בְּשׁוּבָם רֵיקָם בְּזַעֲמֶךָ
לֹא־כִבּוּ אֵשׁ־שֶׁמֶשׁ וְאוֹר כּוֹכָבִים
לֹא שָׁבוּ לַגְדִּיל מֵי תְהוֹמוֹת
וְלֹא פָרְצוּ גְבוּלָם לִשְׁטוֹף אָרֶץ:
לָמָּה כַּחֲרָפוֹת יָשׁוּבוּ אֵלֵינוּ
וּכְעַל גִּדּוּפִים תַּעֲנֵנוּ בָהֶם:
וּכְמוֹ נַרְבֶּה לִשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם לֵב
כֵּן תֶּרֶב שְׁפוֹךְ חֲמָתְךָ עָלֵינוּ:
וְאַיֵּה אֱלֹהים בְּרִית אַבְרָהָם
לְיִצְחָק וְיַעֲקֹב שְׁבוּעָתְךָ אֵיפֹה:
אָנָה דִבְרָתְךָ לִשְׁנֵי מַלְאָכֶיךָ
משֶׁה וְאַהֲרֹן בָּאֵי בִשְׁמֶךָ:
הַאִם תְּכַזֵּב בְּדִבְרֵי חוֹזֶיךָ
קָרְאוּ בְאָזְנֵינוּ עַל־פִּיךָ אָז:
וְהִנָּם עוֹד לְעֵינֵינוּ הַיּוֹם
כְּתוּבִים לְפָנֵינוּ בִּמְגִלַּת סֵפֶר:
הֲגַם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל תֹּאמַר לְחַלֵּל
תִּתְּנֵהוּ לִשְׂחוֹק בְּפִי רַבִּים עַמִּים:
הָקִיצָה־נָּא וְקוּמָה אָבִינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
עוּרִי חֶמְלַת מָרוֹם עוּרִי אַל־נָא נֹאבְדָה:
שֹׁכִּי חֲמַת־שַׁדַּי הַרְפִּי מִבְּנֵי־אֵל
חֲמוֹל כִּי עַמְּךָ יָהּ רַחֵם כִּי־בָנֶיךָ אֵל
כִּי צֹאנְךָ וְנַחֲלָתְךָ הֲלֹא אֲנַחְנוּ סֶלָה:
רוּמָה אֱלֹהֵינוּ עֻזָּה בָאָרֶץ
מַלֵּא יְמִינְךָ15 פְּדוּת וָצֵאָה:
תִּשְׁאַג כְּאַרְיֵה וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ
כִּי יַרְעִים קוֹלְךָ הָבוּ בָנַי
הָבוּ אַל תְּאַחֲרוּ כָּל־אַפְסֵי אָרֶץ:
הַקְדִּימִי קֶדֶם אָחוֹר16 אַל־תְּאַחֲרִי
אַל־תִּטְמְנִי תֵימָן צָפוֹן אַל־תִּצְפּוֹנִי:
מֵאֲפָסִים אֵיפֹה וּמֵאִיִּים אִיָּם
הִגָּלוּ גוֹלִים וּשְׁבוּיִים שׁוּבוּ־נָא:
בְּקַע שָׁמַיִם אֱלֹהִים וּרְדָה
מִגִּזְרֵי שְׁחָקִים תָּאִיר פָּנֶיךָ:
עַל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַגּוֹי הַזֶּה
אֲשֶׁר כִּסִּיתָה בְּעַב צַלְמָוֶת:
וּמֵעִמְקֵי תְהוֹמוֹת הֶעֱמִיקָה צָרָתָם
עַד קָצְרָה אֶרֶץ וְכָל־מֶרְחֲבֵי יַמִּים
מֵהָכִיל עָנְיָם מִכַּלְכֵּל צַעֲקָתָם:
אוֹיָה מִי־יִתֵּן לִי כַּנְפֵי בָרָק
וְרַעַשׁ קוֹל נַהֲמַת רַעַם:
רֶגַע אָעוּפָה מֵעַל לְבָנוֹן
מֵעַל רָאשֵׁי הַרְרֵי תָבוֹר וְכַרְמֶל:
שָׁמָּה אַרְעִים עִם מְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת
עִם מִשְׁבְּרֵי יַמִּים אֶתֵּן קוֹל:
"זָכְרָה אֱלוֹהַּ יְרוּשָׁלַיִם זֹאת
הַבֵּט אֲהָהּ חָרְבוֹתֶיהָ אֵלֶּה:
הַר צִיּוֹן זֶה הַבִּיטָה בּוֹ
וּמְקוֹם מִקְדָּשְׁךָ מֶה־הָיָה לוֹ:
אוּלָם17 וּדְבִיר אֵיפֹה הֵמָּה
וּמַה־זֶּה עוֹלַלְתָּ לַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה: – "
הֲלֹא תָעִיר אֱלֹהִים רַחֲמֵי קֶדֶם
הֲלֹא תַחְמוֹל וְתָחֹן בָּנֶיךָ אֵלֶּה:
מִי הֵצַר לָמוֹ מִבַּלְעָדֶיךָ
וְזוּלָתְךָ מִי יְחָנֵּם עַתָּה:
הַעוֹד לֹא־עֵת לִפְדּוֹתָם אֵל
אֵין־דֵּי רָעוֹת תֹּאמַר אֱלֹהִים:
הַמְעַט מִמְּךָ כָּל־יְמֵי הַזַּעַם:
לֹא־רַבּוּ בְעֵינֶיךְ שְׁנוֹת הָרָעָה:
הַעוֹד לָךְ חִצִּים בְּאַשְׁפָּתָךְ
וּכְלֵי מָוֶת לֹא הֵבֵאתָ בָנוּ:
יָשֹׁמּוּ שָׁמַיִם וְתַעֲרוֹץ אֶרֶץ
יִשָּׁחֲקוּ שְׁחָקִים גַּם תִּבּוֹל תֵּבֵל:
יֵאָמֵשׁ18 שֶׁמֶשׁ וְיִכָּשֵׁל כְּסִיל עִמּוֹ
תְּהוֹמוֹת יֵהוֹמוּ וַאֲדָמָה לֹא תִדְמֶה19 :
יָמִירוּ מְרוֹמִים אִם־עוֹד לֹא תֵרוֹם
וְיֵחַתּוּ תַחֲתִּיּוֹת אִם נֵחַת עוֹד:
הָקִיצָה־נָּא וְקוּמָה אָבִינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
עוּרִי חֶמְלַת מָרוֹם עוּרִי אַל־נָא נֹאבְדָה:
חֲמַת שַׁדַּי שֹׁכִּי־נָא הַרְפִּי מִבְּנֵי יַעֲקֹב
חֲמוֹל כִּי־עַמְּךָ יָהּ רַחֵם כִּי־בָנֶיךָ אֵל
כִּי צֹאנְךָ וְנַחֲלָתְךָ הֲלֹא אֲנַחְנוּ סֶלָה:
הִתְעַשֵּׁת לָנוּ וַעֲנֵנוּ נָא היּוֹם
אוֹ חַזֵּק לְבָבֵנוּ כִּי יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה
הֲבִינֵנוּ וְנֵדָעָה כִּי לֹא־נֵבוֹשׁ בָּךְ:
הִתְעַשֵּׁת נָא לָנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ
שׁוּבָה הִתְעַשֵּׁת וְהִנָּחֵם נָא עָלֵינוּ
שׁוּבָה הִנָּחֵם וַעֲנֵנוּ נָא היּוֹם,
אוֹ חַזֵּק לִבֵּנוּ כִּי יֵשׁ עוֹד תִּקְוָה
הֲבִינֵנוּ וְנֵדָעָה כִּי לֹא־נֵבוֹשׁ בָּךְ:
-
השיר הזה יסודתו ע“ד שיר פ”ט בתהלים, ועיין ראב“ע שם במקומו. – והוא נוסד על העתים אשר עברו עלינו ואשר מצאונו בסוף אלף החמישי ותחלת אלף הששי (im Mittelalter). כדרך כל המשוררים מני אז ועד עתה לתפוס כל דבר גדול ורב בדברי הימים ולשומם ליסוד מוסד בכיריהם. כי לא כן עתה בהניח ה' לנו מסביב, והקים מלכי חסד בכל ממלכות אייראפא לעצור בעד כל עלילות שנאת הדתות, ולקרוא שלום לכל עם נאחז בתוך ממשלתם, עתה חדל קול נאקת בת יהודה, ונהפוך הוא, כי בכל עת מצוא ישאו בני עמנו קול תודה וקול זמרה, ויוצאים בשירים לקראת מלכיהם ושריהם, וכמו ששת השירים הנמצאים בספר הזה, והם: שיר ברכת המלוכה והתפלה, שיר אמונים, מזמור שיר (ליהודים יושבי ווילנא וכו'): כליל יופי, הדרת מלך, מראה הערב והבקר, וכמוהם גם השיר: קול המון חוגג, שחברתי ליום חתונת אדונינו הקיסר צדיק ורב חסד אלכסנדר השני יר”ה, שנת תר"א. ומלבד עוד שירים כאלה שהדפסתים בשירי שפת קדש מחברת שני. ↩
-
כותרת־המשנה וכן הערתו של אד"ם הכהן חסרות במהדורת 1842. לא מדויקת אפוא הערתו של יוסף קלוזנר (היסטוריה של הספרות העברית החדשה ג, ירושלים 1960, עמ' 179), ששיר זה נכתב לכבוד יהודית ומשה מונטיפיורי בביקורם בווילנה. ייתכן, שהוגש להם בשינויים (ואכן יש שינויים במהדורות השונות). ↩
-
שבועים – שמיטות, לפי דניאל ט, כד. ↩
-
ידבק בך, כלשון התפילה: ‘אשרי איש… יתאמץ בך’. ↩
-
ארץ חם – ארץ מצרים, לפי בראשית י, ו. ↩
-
זיקות – סערות. ↩
-
גדרות – סייגים ואיסורים נוספים על איסורי התורה. ↩
-
אריך – לפי עזרא ד, יד במובן: וכן ראוי לה. ↩
-
תעלתו – רפואתו, לפי ירמיהו ל, יג. ↩
-
ולבבנו בשר ולא רוח – לפי ישעיה לא, ג וכא, כמו שם, לציין חולשה. ↩
-
נמלחים – לפי ישעיה נא, ו. ↩
-
עמודיהם – הכוונה לעמודי האש והענן, שהלכו לפני העם בצאתם ממצרים. כיסה אותם. השיר מתאר ניסים שאירעו לישראל בימי־קדם. ↩
-
וגם ירד לנו – לפי יהושע ג, טז. ↩
-
חליפות – לפי איוב י, יז. ↩
-
מלא ימינך – לפי תהלים מח, יא. ↩
-
אחור – צד מערב, לפי ישעיהו ט, יא. ↩
-
אולם – במבוא בית־המקדש, לפי מלכים א ו, ג. ↩
-
יאָמֵש – פועל נגזר מן השם: אמש. כסיל – שם הכוכב. ↩
-
כפל לשון נופל על לשון, וכן בשורות שלאחריה. ↩
משוט בארץ באה החמלה, מבלי יכלתה לראות עוד בצרות היצורים בתבל ארצה, להטמן בעפר ולהסתיר עמל מעיניה; אך גם פה לא הונח לה, כי כל מראה עיניה ראתה בארץ, עוברים עתה על פניה במחזה, ועולים על לבבה כשטף מים כבירים; ובמלאת נפשה, תוציא את כל רוחה על לשונה, ותפקוד ותמנה את ראשי חילי המחנות מכל מעשי החמס תחת השמש, מדלגת ומקפצת מגל לגל בים התלאות באניות תאניה. ובכן נפרדו אמריה והיו לארבעה ראשים:
הראשון, על העושק והמרוצה הנראה בין כל חיתו שדה, בהמה, עוף, ורמש, ודומיהם.
השני, על העול והאכזריות אשר יעשה להם האדם גם הוא לא במשפט, רק באשר גברה ידו עליהם.
השלישי, על העמל ואון הנעשה בין זרע האדם בין איש לרֵעו ועל דם האדם מאדם ישפך.
הרביעי, על שפע הרע היורד משמים ארץ, ואיד העולה מן הארץ מתחת, ואשר במים, אש, ורוח, ומכל תולדותיהם ומלואיהם בם.
ופני החמישי אל ארבעתן, בו חשבה לבכות ולספוד כל צאצאי ארץ על כל הרעה אשר ראתה בהם בארבעת המערכות הראשונות, והנה כצאת מרי שיחה להשתרע כפעם בפעם, פתאום יבקיענו קול מענה אלהים מתהלך בסערה להוכיחה על פניה ולהגיד לה תעלומות משפט, ויציג לפניה את החקים אשר עליהם הטבעו כל מעשי האלהים; והאל המדבר בצדקה בהוכיחו את צדקתו, גם את האדם המתאונן לא הרשיע; ואם הוא יצדיק מי זה עוד ירשיע?
א
1
הוֹי אַךְ שׁוֹד וָהִי! הַבֵּט לֹא אוּכָלָה,
הָמוּ מֵעַי הָמוּ בִּלְבָבִי לַחַץ;
הָהּ לִבִּי לִבִּי! הָהּ נַפְשִׁי נִבְהָלָה!
וּבְכִלְיוֹתַי אֵיפֹה פָּשָׂה הַמַּחַץ;
אָנָּא סַמְּכוּנִי! פֶּן אִמַּס כַּמַּיִם,
חֶמְלָה אָנֹכִי מִבְּנוֹת הַֹשָּׁמַיִם!
2
פֹּה בִּמְחִלַּת צוּר פֹּה חֹשֶךְ וָאֶמֶשׁ,
פֹּה אוּלַי אָנוּחַ כִּי לֹא אֶרְאֶנָּה,
אַכְזְרִיּוּת אֹיַבְתִּי הִיא תַּחַת שֶׁמֶשׁ,
שָׁם נַפְשׁוֹת כָּל חַי לָהּ מִרְמָס תִּהְיֶינָה;
הָהּ! כִּי אֶזְכּוֹר זֹאת גַּם פֹּה לֹא אַרְגִּיעַ,
גַּם רוּם אִם אֶסַּק בִּשְׁאוֹל אִם אַצִּיעַ.
3
הֲלֹא יָדַעְתִּי כִּי הִנֵּה גַּם עַתָּה,
כָּל אָדָם וּבְהֵמָה צִפּוֹר וָרֶמֶשׂ,
כֹּל אֲשֶׁר חַי פֹּה בָּאָרֶץ מִלְמַטָּה,
עֲשׁוּקִים וּרְצוּצִים עַד יֵלְכוּ תֶּמֶס2;
אֵיךְ אֵדַע נֶאֱנָקִים וּמַצִּיל אַיִן,
וּלְבָבִי לֹא יִמַּס מִדִּמְעוֹת עַיִן?
4
הוֹי אִם אֶזְכּוֹר הַזְּאֵב נָמֵר וָלַיִשׁ,
יֶאֶרְבוּ, יִתְנַכְּלוּ, יֶהֱמוּ, יָשֹׁקּוּ;
מִתְנַפְּלִים בַחֲמָתָם עַל שֶׂה וָתַיִשׁ,
קוֹרְעִים עוֹר וּשְׁאֵר3 וּדְמֵיהֶם יָלֹקּוּ;
זֶה צוֹעֵק מָרָה וּבְקוֹלוֹ גֹוֵעַ,
זֶה יִרְמוֹס יִטְרוֹף אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ.
5
אוֹ אֵיךְ יוֹנָה תַמָּה אֵם עַל אֶפְרוֹחַ,
אֵיךְ דָּמָם נָקִי יָמֹץ נֵץ וָפֶרֶס?
סִיס עָגוּר וּרְנָנִים4 יֶהְגּוּ בַכֹּחַ:
“לַשּׁוּעָל אֵיךְ נִהְיֶה לִמְלֹאת הַכֶּרֶשׂ?”
אֵיךְ מִדַּם הַדְּרוֹר פִּי צֶפַע צָבוּעַ,
וּבְחֵךְ עַקְרָב נוֹרָא שׁוֹר פַּר קָרוּעַ?
6
שָׁם יָעִיר קִנּוֹ הַמְזַמֵּר בַּלָּיִל,
מִפִּיו יוֹשִׁיט אֹכֶל לִילָדָיו שֵׁשֶׁת;
וּלְהָבִיא חִישׁ שֵׁנִית עוֹד אָזַר חָיִל
הִנֵּה שָׁב וַיֶחֱרַד מֵאֵן לָגֶשֶׁת;
וּמְרַחֵף עַל קֵן רֵק, בְּדָּם יִרְאֵהוּ,
עַד צֵאת שׁוֹדֵד בָּנָיו וַיִּבְלָעֵהוּ.
7
מֵרוּחַ פִּי פֶתֶן אֵיךְ תִּשְׁתַּגֵּע,
שָׁם הָאַרְנֶבֶת לָרוּץ חַי אֶל פִּיהוּ;
וּשְׁחוֹחַ אֵיךְ יַעֲמוֹד שָׁפָן יָגֵעַ,
מוּל מַלְתְּעוֹת רוֹדְפוֹ אוֹמֵר: הִשַּׂגְתִּיהוּ!
וּסְגוֹר לֵב רָחֵל אֵיךְ הַדּוֹב קוֹרֵעַ,
וּבְפִיו כַּף רַגְלָהּ אֵיךְ עוֹד תִּתְנוֹעֵעַ.
8
מָה חֶבֶר אֲרָיוֹת הַמְּזָרִים זַעַם,
מֶה עָמְדוּ כַדּוּר5 מֶה חָבְרוּ רָאשֵׁימוֹ?
עֵינֵימוֹ כִבְרָקִים אַף נַהְמָם רַעַם,
הָהּ! אַיֶּלֶת חֵן נִקְרַעַת בֵּינֵימוֹ!
זֶה רֹאשׁ זֶה חָזֶה זֶה בֶּטֶן בּוֹקֵעַ,
וּמַדְקְרוֹת קוֹלָהּ אֶת לִבִּי פּוֹצֵעַ.
9
תַּחַת צַוָּאר נָמֵר עוֹמֵד שָׁם כֶּשֶׂב,
וּבְרֹךְ קָדְקָדוֹ צִפָּרְנָיו נִתְקָעוּ;
זֶה עוֹמֵד וּמַבִּיט דָּמוֹ עַל עֵשֶׂב,
הַיּוֹרֵד מֵאָזְנָיו כִּי כֵן נִקְרָעוּ;
מִקּוֹל נִקְמַת טוֹרֵף יִרְעַשׁ הַיַּעַר,
אַךְ קוֹל נִטְרָף הִגְדִּיל סִמֵּר כָּל שַׂעַר.
10
מַה־מַּר קוֹל הַצֹּאן נִשְׁמָע מִן הָרֶפֶת
הֵמַר מָרַת חַיַּי – נַפְשִׁי תָשׁוּחַ;
מַה גַּם זִרְמַת דָּם מִתָּחְתָּיו שׁוֹטֶפֶת
עוֹדוֹ מַעֲלֶה אֵדוֹ כַּסִּיר נָפוּחַ;
הוֹי פְּרִיצֵי חַיּוֹת! – פָּרְצּוּ הַדֶּלֶת
כָּל הַנֶּפֶשׁ שָׁם אֵיךְ עַתָּה נֶאֱכֶלֶת!
11
הוֹ קַן צִפֳּרִים, בּוֹ אֵם עַל בָּנֶיהָ
הֵבִיאָה הַלְּבִיאָה – טָרוֹף טֹרָפוּ
עוֹד תַּפְלִיט6 עוֹד תֹּאחֵז בֵּין צִפָּרְנֶיהָ
הָהּ! עוֹדָם חַיִּים עוֹד רוּחַ יִשְׁאָפוּ
וּבְרִדְתָּם קֶבֶר אֶל בֶּטֶן טוֹרֶפֶת
עוֹד הָאֵם תִּדֹּד כָּנָף וּמְצַפְצֶפֶת.
12
אֵין חַי בָּאָרֶץ הַתָּם וּטְהָר רוּחַ
אֲשֶׁר לֹא דָמָיו אֶל עַזִּים יִמְתָּקוּ;
גַּם עַתָּה, רֶגַע זֶה, הָהּ! וּבְכָל רוּחַ,
בֵּין שִׁנֵּי טוֹרְפִים חֲלָלִים יִצְעָקוּ;
אָנָּא סַמְּכוּנִי! בַּל אִמַּס כַּמָּיִם,
חֶמְלָה אָנֹכִי מִבְּנוֹת הַשָּׁמָיִם! –
ב
13
גַּם הָאָדָם הַזֶּה לוֹ בָר וָפֶרִי,
וּבְשַׂר נֶפֶשׁ חַיָּה לֶאֱכוֹל לוֹקֵחַ;
לַאֲלָפִים לִרְבָבוֹת, הוֹי תּוֹךְ וָמֶרִי7!
יוֹבִילֵמוֹ יוֹם יוֹם אֶל בֵּית מַטְבֵּחַ;
בַּעֲשׂוֹת זֹאת מֵאָז לֹא יַחְשְׁבֶנָּה פֶּשַׁע,
כִּי כֵן יִמְתַּק כָּל מַר יִצְדַּק כָּל רֶשַׁע.
14
הַעַל כִּי הֵם אִלְמִים רִיבָם לָשִׂיחַ,
אֵין רָב אֶת רִיבָם אֵין חוֹלֶה8 עָלֵימוֹ?
הַאִם אֵלֵימוֹ גַּם אֵל לֹא יַשְׁגִּיחַ,
כִּי כָאֵשׁ תֹּאכְלֵם מַאֲכֶלֶת אוֹכְלֵימוֹ?
הַעַל כֵּן לָטֶבַח כֻּלָּם יִכְרָעוּ,
כִּי אֵין מִרְמָה בָם רַהַב לֹא יָדָעוּ?
15
"הִנֵּה כֹּל יֵשׁ לָנוּ לָכֶם נָא בֹזּוּ,
רַק חַיָּתֵנוּ אַל נָא תִרְעוֹצוּ;
צַמְרֵנוּ שַׂעֲרֵנוּ חִנָּם נָא גֹזּוּ,
בֵּיצֵינוּ לִקְטוּ וַחֲלָבֵנוּ מֹצּוּ!"
שָׁוְא כֵּן תִּתְחַנְּנוּ זֹאת יִקְחוּ רִאשׁוֹנָה,
וּבְשַׂרְכֶם עַל דִּמְכֶם תִּתְּנוּ אַחֲרוֹנָה.
16
כִּשְׂחוֹק לוֹ לָאָדָם קַחַת מַאֲכֶלֶת,
לַפָּרִים לָרְאֵמִים אוֹ הוֹלֶם פַּעַם;
הוּא עוֹמֵד שָׁקֵט בִּמְקוֹם הַמַּפֶּלֶת,
זֶה גוֹעֶה מִדָּמוֹ כִּשְׁאוֹן קוֹל רַעַם;
הוּא מַפְשִׁיט וּפוֹרֵק קַץ וּמְרַתֵּחַ,
עוֹר בָּשָׂר וָלֵב נוֹשֵׁךְ וּמְנַתֵּחַ.
17
כֵּן יָשִׂים בֵּית כֶּלֶא הָמוֹן וָחַיִל,
בּוֹ צִפּוֹר כָּל כָּנָף לֹא אָשָׁם בָּמוֹ;
יַלְעִיטֵם וִיבַקְּרֵם יוֹמָם וָלַיִל,
עַד בּוֹא יוֹם קִצָּם יַעַשׂ קָּצִיר לָמוֹ;
הֲקַשׁ גִּידֵיהֶם אִם עוֹרְקֵיהֶם תֶּבֶן,
הַאֵין חיִּים בַּמוֹ וּבְשָׂרָם אֶבֶן?
18
רַכֵּי הַנּוֹצָה אֶפְרוֹחִים חֵן לָמוֹ,
בַּדּוּד הַמָּרְתָּח אֵיךְ חַיִּים נִטְבָּלוּ!
סַעַר גַּלֵי קֶצֶף רֶגַע כִּסָּמוֹ,
וַעֲרֻמִּים לֹא יִחְיוּ פִּתְאֹם הֹעָלוּ;
וּפְנֵי אֱנוֹשׁ אֶחָד אוּלַי יַצְהִילוּ,
מֵהֶם לַעֲשָׂרוֹת חֲלָלִים יַפִּילוּ.
19
פָּרָה אַבִּירָה9 שָׁם אֻסְּרוּ רַגְלֶיהָ,
וּתְבֻקַּע בִּטְנָהּ עוֹד חַיִּים מָלָאָה;
עוֹרָהּ חַי נִקְרָע וִיעֻקְּרוּ מֵעֶיהָ,
מַכְאוֹבָהּ עָמוֹק וּדְוֹתָהּ נוֹרָאָה;
שָׁם אֶל שֻׁלְחָנָם הַתְּמִימָה נִָקְרָבָה,
וּבְלִי כָל נֵתַח טוֹב בִּרְעָדָה שָׁבָה.
20
סוּס גָּמָל וַחֲמוֹר לַעֲבָדִים לוֹ נֶצַח,
יַעֲבִידֵם וִיעַנֵּם בָּאַף וּבְפָרֶךְ;
בִּמְטִיל מַשָּׂא סֵבֶל וּבְהַלְמוּת רֶצַח
בִּבְלִי כֹחַ וָאוֹן יֵלְכוּ בַדֶּרֶךְ;
מִתַּחַת סִבְלָם אִם תִּשְׁמַט רוּחָמוֹ,
כָּל עוֹבֵר לוֹ יָנוּד וִיצַחֵק בָּמוֹ.
21
שָׁם יִנְעַם קוֹל צִפּוֹר וּפִתְאֹם פֶּתַע,
מֵחֵץ יוֹר בּוֹ גֶבֶר נָפל טָבוּחַ;
עוֹדוֹ חַי הַדָּג וַיְשַׁסְּעֵהוּ שֶׁסַע,
וּבְתָרָיו יוֹרְדִים חַיִּים סִיר נָפוּחַ;
מַדּוּעַ אֵין שׁוֹפְטִים עַל זֹאת בָּאָרֶץ? –.
כֻּלָּם קָשְׁרוּ קֶשֶׁר שִׁית לָמוֹ קָרֶץ.
22
זֶה בִּפְנֵי הָאֵם אֶת עוּלָהּ זוֹבֵחַ,
מַה תִּגְעֶה מַה תִּפְעֶה מִי יִשְׁמָעֶנָּה?
זֶה בִּדְבַר קוֹסֵם יוֹנָתוֹ לוֹקֵחַ,
קוֹרְעָהּ חַי לִשְׁנַיִם אוֹ חַי יִקְבְּרֶנָּה;
אָנָּא הַחְיוּנִי! פֶּן אִמַּס כַּמָּיִם
חֶמְלָה אָנֹכִי מִבְּנוֹת הַשָּׁמָיִם! –
ג
23
מַה נִּפְלֵאת מַכָּה זֹאת הַפְלֵא וָפֶלֶא!
שֹׁמִּי אֶרֶץ עַל זֹה וִהְיִי אַךְ תֹּהוּ!
אִם אָדָם לָאָדָם יִפְעַל גַּם אֵלֶּה,
בָּשָׂר כִּבְשָׂרוֹ צֶלֶם יָהּ כָּמוֹהוּ;
רַב לָךְ אַכְזְרִיּוּת! בִּצַּעַתְּ מַעֲשַׂיִךְ,
אִם גַּם בֵּין יוֹדְעַי יָעוּפוּ חִצַּיִךְ.
24
אֵיךְ לִבְכִי אֶבְיוֹן עֲשִׁירִים יִשְׂחָקוּ,
לַשָּׁוְא יִשָּׂא קוֹל אֵין לָמוֹ אָזְנַיִם;
אֵיךְ יִלְעַג עָרִיץ לִקְשֵׁי־יוֹם יִנְהָקוּ10,
שָׁוְא סוֹפְקִים כַּפֵּיהֶם אֵין לוֹ עֵינַיִם;
יִתְנַחֵם כִּי טוֹב לוֹ עַל אֵיד אָחִיהוּ,
עַל רַעֲבוֹן נַפְשׁוֹ בִּמְלֹאת אֹכֶל פִּיהוּ.
25
שָׁם יִכְאַב חַלָּשׁ תָּחַת יַד תֹּקְפֵהוּ,
גַּם כֹּחוֹ הַדַּל לָקוּחַ עַל ישֶׁר11;
זֶה עָנִי אוֹנֶה12 גַּם הוּא גַּם טַפֵּהוּ,
גַּם לַחְמָם הַצַּר לָקַח רַב הָעשֶׁר;
וּפְתָיִם הַתְּמִימִים הוֹי אֵיךְ הֻדָחוּ!
גַּם אֶת לִבָּם הַקָּט מַתְעִים לָקָחוּ.
26
הַכְבַהֲמוֹת שָׂדַי יִמָּכֵר שָׁם גֶּבֶר?
אִם כַּכֶּבֶשׂ יֻצַּג עַל שׁוּק וָשָׁעַר?
הַיְבֻקַּר כּבָּקָר אִם יֶשׁ בּוֹ שֶׁבֶר?
הֲיָעֳמַד שָׁם עָרוֹם כַּחַיְתוֹ יַעַר;
הוֹי אֵיךְ יִוָּסֵר תַּחַת יַד שׁוֹבֵהוּ,
יֶתֶר כֹּחוֹ יִקַּח אַחֲרָיו קוֹנֵהוּ!
27
כָּכָה לִרְבָבוֹת כַּצֹּאן יִמָּכֵרוּ,
יוּבְלוּ שָׁנָה שָׁנָה מִשָּׁם עַד הֵנָּה;
וּבְיַרְכָתַיִם בּצִּים13 יִסָּגֵרוּ,
בִּמְעוֹן צַר וָדַל נַפְשׁוֹתָם תֵּצֶאנָה;
שָׁם קוֹלוֹת רָעֵב חוֹלֶה עִם גֹּוֵעַ,
אִישׁ יִקְרָא אֶת מוֹתוֹ כָּאָח וָרֵעַ.
28
לָמָּה הַמְּדִינוֹת רִבּוֹתָם הֵבִיאוּ,
אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ כָּל מִבְחַר בָּנֶיהָ;
לַמּוֹעֵד בָּאוּ עַד הַגְּבוּל הוֹצִיאוּ,
אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ הֲדַר בַּחוּרֶיהָ;
שָׁם בָּחֲרוּ מַטְבֵּחַ לַצֹּאן הָאֵלֶּה,
אוֹי לָהּ לָרְשָׁעָה! עַד אָנָה לֹא תֵלֶא?
29
הוֹי חֹוְרֵי פָנִים וּלְבָבוֹת נִפְעָמוּ,
קוֹדְרֵי עַפְעַף נִגָּשִׁים לִשְׂדֵה קָטֶל!
הוֹי רַעֲמֵי רַעַשׁ מֵעֲשַׁן אֵשׁ יִזְרָמוּ,
קֶטֶב וָרֶצַח מִכְּלֵי מָוֶת יָטֶל!
הָהּ נַאֲקוֹת לֹא־מֵתִים זִרְמֵי דַם גָּבֶר!
הָהּ בִּתְרֵי אָדָם רָב דַּם עַצְמוֹת שָׁבֶר!
30
אֵיךְ עַם יוֹשֵׁב שָׁקֵט שׁוֹדְדִים הָמָמוּ,
עָרִים עַל יוֹשְׁבֵיהֶן אֵיךְ הֻכּוּ חֵרֶם!
אִם מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה שָׁם לֹא רֻחָמוּ,
אַף כִּי חֶמְדַּת הֵיכָל וּפְאֵר הַכֶּרֶם;
מַה תִּצְעַק בֵּן יָקִּיר? “אִמִּי נִשְׁחֶטֶת!!”
גַּם אוֹתְךָ עַל רֹמַח עוֹד הִיא מַבֶּטֶת.
31
אֵיךְ עַל עִיר עַלִּיזָה עָרִיצִים צָרוּ,
תּוֹכָהּ הָרָעָב כַּצַּר חוּץ יַכְרִיעַ;
עֲזָב נָא יוֹנֵק! שָׁדַיִם נִחָרוּ,
אֶת אִמְּךָ עַתָּה בִּבְשָׂרְךָ הַשְׂבִּיעַ14;
אָבִיו שָׂר הַעִיר הֻכָּה בִשְׁעָרֶיהָ,
גַּם הִיא תּוּבל שַׁם עוֹדוֹ בֵין שִׁנֶּיהָ.
32
מַה זֶּה צָרִים רָצִים הָהּ! וּבְיָדֵימוֹ
עוֹלָלִים חָלִים יָזוּעוּ מִפַּחַד;
אִמּוֹת הוֹמוֹת כַּיָּם טָשׂוֹת15 אַחֲרֵימוֹ,
תִּפּוֹלְנָה תָּקוֹמְנָה תָרוֹצְנָה יַחַד?
אֶל הַסֶּלַע הָהּ! הַיְלָדִים נֻפָּצוּ,
וַיִּז דָּמָם אֶל פִּי אִמּוֹתָם פָּצוּ.
33
שָׁם אֻסְּפוּ עוֹלָלָים יוֹנְקֵי שָׁדַיִם,
רָעָב פֶּן יֶהִי אֲבוֹתָם יִפְחָדוּ;
אֵיךְ חַיִּים הוּרָדוּ בִּתְהוֹמוֹת מַיִם,
הַנְּפְשׁוֹת הַנְּקִיּוֹת מִפָּז נֶחְמָרוּ. –
אוֹ יוּטְלוּ אֶל בּוֹר אוֹ אֶל סִיר נָפוּחַ,
אוֹ חוּצָה לַכְּלָבִים – וּבְעוֹד בָּם רוּחַ.
34
הַפְּרָאִים יִשְׁבּוּ אִישׁ אֶרֶץ אַחֶרֶת,
וּלְהָשִׁיב אַף פִּסְלָם מִנְחָה יַעֲלוּהוּ;
הֶהָמוֹן חוֹּגֵג מוּל רוּחַ נִשְׁבֶּרֶת,
נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ עַל אֶבֶן יִתְּנוּהוּ;
אֵיךְ נִגַּשׁ הַמַּשְׁחִית בִּטְנוֹ לִקְרוֹעַ
וַיוֹצִיא לִבּוֹ חִישׁ חַם עוֹד יִנּוֹעַ.
35
הוֹי אָדוֹם וָצַח! כַּסַּפִּיר לָטֹהַר,
הֲתִקַּח שָׁם אֹכֶל מִיַּד אוֹכְלֶיךָ?
הַטַּבָּח הִנֵּה בָא אֶל בֵּית הַסֹּהַר,
אוֹכְלֵי אָדָם שָׂשִׂים כִּי פָשׁ16 חֶלְבֶּךָ;
בִּרְכֶּיךָ נָעִים פָּנֶיךָ חָוָרוּ,
לִבְּךָ יֶהְגֶּה מַר: “לוּ מַהֵר גָּמָרוּ”.
36
עוֹד רַע וָמַר מִזֶּה שׁם אֵיךְ יָרֵעוּ,
שָׁם עָרוֹם לָעֵץ עוֹקְדִים זֶה הַטֶּבַח;
וּבְשָׂרוֹ בַחֲנִיתוֹת אַחַר מִלֵּאוּ,
רָצִים בַּחֲמַת אַף כֻּלָּם אֶל הַזֶּבַח;
וּבְשַׂר חַי פָּצוּעַ אִישׁ אִישׁ יִבְתְּרֶנּוּ,
צָלִי כַפֶּסַח בִתְרוּעָה יֹאכְלֶנּוּ.
37
אוֹיָה אֵם כִּי נִשְׁבֵּית אַתְּ וִילָדַיִךְ,
וּבְנֵךְ אֲשֶׁר נֵהַלְתְּ מַהֵר דָּקָרוּ;
עַתָּה גַם אֶת זֶה אֲשֶׁר בֵּין שָׁדַיִךְ,
וּבְעוֹד נַפְשָׁם בָּם לִנְתָחִים נִגְזָרוּ;
וָאַתְּ יוֹלַדְתָּם תִּרְאִי זֹאת תִּשְׁמָעִי,
תִּפְעִי תִּשְׁאָפִי תִּתְעַלְּפִי תִּגְוָעִי.
38
לִנְשׂוֹא מִי יוּכַל צַעֲקַת נָשִׁים שָׁמָּה,
תַּחַת הַשַּׂכִּינִים שָׁלְפוּ צָרֵימוֹ;
וּשְׁדֵי כֻלָּן לִכְרוֹת אֵיךְ יָדָם רָמָה,
לַעֲשׂוֹתָם כִּיסִים לִמְרוֹרֵי עָלֵימוֹ17;
פֶּן יִוָּלֵד זָּכָר כִי פָחֲדוּ פַחַד,
אֻסְּפוּ גַּם הָרוֹת וַתְּבֻקַּעְנָה יַחַד.
39
אוֹי לָךְ עֲדִינָה הֵן הוֹד לָךְ כַּזַּיִת,
לָמָּה זֶּה בַּעֲבוֹתִים הַיּוֹם תֵּאָסֵרִי;
הַמְעַט כִּי מֵת אִישֵׁךְ תּוֹמֵךְ הַבַּיִת,
לָמָּה עוֹד חַיָּה עִמּוֹ תִקָּבֵרִי18?
שָׁם חַיַּת יוֹנֵק בַּקֶּבֶר נוֹהֶקֶת
עִם אִמּוֹ נִקְבָּר כִּי מֵתָה מֵינֶקֶת.
40
לָּמָּה זֶּה יוּמַת שָׁם יֶלֶד פּוֹרֵחַ,
כִּי נוֹלַד עִם מוּמוֹ – הֲזֹאת לוֹ פֶשַׁע?
לָמָּה שָׁם עוֹלָה אִשָּׁה עַל מִזְבֵּחַ,
כִּי רַב יָפְיָהּ לִמְאֹד – הֲזֹאת לָהּ רֶשַׁע?
בַּר בִּטְנֵךְ הָהּ אֵם! לָמָּה תִרְצָחִיהוּ,
וּמֶה אִם גַּם נוֹלַד עִמּוֹ אָחִיהוּ19?
41
גַּם זִקְנַת כֹּהֵן רֹאשׁ שָׁם לֹא נָעֵמָה,
שֶׁכְּבָר מִלְאוּ עַמּוֹ יַד אַחֵר בָּמוֹ20;
וִיחַנְּקֵהוּ הוּא אוֹ יַהְלְמוּהוּ הֵּמָּה,
יָרְאוּ פֶּן רֶגַע יֶחְסַר כֹּהֵן לָמוֹ;
אוֹי שָׁם לַחוֹלֶה כִּי רֵעָיו רִחֲמוּהוּ,
וִיחַנְּקוּהוּ הֵם אוֹ טֶרֶף יִתְּנוּהוּ.
42
עֲבָדִים אוֹבְדִים קוֹנֵיכֶם יִרְעָבוּ,
וּבִבְשַׂר הַשְּׁבוּיִם עוֹד לֹא שָׂבָעוּ;
לָכֵן גַּם צַוְּארֵיכֶם לַטֶּבַח הָבוּ,
אֶת דִּמְכֶם הַחַם לָרְוָיָה יִסְבָּאוּ;
הוֹי נַעֲנֶה וָדַל הַמְּחַנְּקִים עָלֶיךָ,
וּלְשָׁרֵת בִּשְׁאוֹל שַׂר מֵת יִקָּחֶךָ21!
43
הוֹי אֶנְקַת חָלָל עוֹלָה מִן הַיַּעַר,
מִכְּלוּב בַּרְזֶל תָּלוּי עַל עֵץ שָׂרוּעַ;
הָהּ אִישׁ כּוּשִׁי בוֹ! – כֵּן נִשְׁפַּט בַּשַּׁעַר,
לִהְיוֹת שָׁם מַאֲכָל אֶל כָּל עוֹף צָבוּעַ22;
זֶה יִקְרַע בָּשָׂר זֶה יָמוֹץ דָּמֵהוּ,
אַךְ עֲצָמוֹת כֻּלּוֹ אֵין גַּם עֵינֵיהוּ.
44
וַיְגָרְשֵׁם אִישׁ עוֹבֵר וַיִּשְׁאָלֵהוּ,
מַה לָּךְ!? – וּבְאֵין כֹּחַ נַפְשׁוֹ צוֹרַחַת;
"הָעוֹף – אוֹי הָעוֹף – אֵי מוֹתִי אַיֵּהוּ!?
"הוֹ מַיִם! מַיִם! הֵן אֵשׁ בִּי קוֹדַחַת
“הָעוֹף – הָעוֹף” –! עוֹד יֶהְגֶּה הָרָצוּחַ,
הוּבְאוּ הַמַּיִם וּבוֹ אֵין עוֹד רוּחַ.
45
מִי יוּכַל יָכִיל הַנְּהִי נִהְיָה שָׁמָּה,
יִקְרַע שָׁמַיִם גַּם אֶרֶץ פּוֹלֵחַ;
דַּכִּים זַכִּים חַיָּתָם לֹא רֻחָמָה
קֶבֶר מַלְכָּם הַמֵּת הוּא הַמִּזְבֵּחַ;
קָרְבָּנוֹת הֵמָּה לִכְבוֹד מוֹת הַמֶּלֶךְ,
נַפְשָׁם יוֹצֵאת גַּם לִבִּי תֶּמֶס יֵלֶךְ.
46
מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ כַּאֲשֶׁר יַחְרוֹצוּ,
אָז יוּשַׂם בַּשַּׂק וּבְכַשִּׁיל יַהְלְמוּהוּ;
אוֹ יָדָיו גַּם רַגְלָיו בָּאַף יָקֹצּוּ,
וּבְיַעַר עַד יִגְוָע כֵן יַנִּיחוּהוּ;
אוֹ מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל אוֹתוֹ יִקְלָעוּ,
וִינַקְּרוּ עֵינָיו וּבִטְנוֹ יִקְרָעוּ.
47
וּמִי הַצַּדִּיק דַּעַת כִּי יוֹאִילוּ,
מִשְּׁנֵי אַנְשֵׁי הָרִיב עֲצָתָם נָכוֹנָה;
לִפְנֵי הַנְּמֵרִים הֵם אוֹתָם יַטִּילוּ,
וִיהִי הַצַּדִּיק הַנִּטְרָף אַחֲרוֹנָה;
גַּם פֹּה בִּיקוֹד אֵשׁ אֵיךְ רַבִּים יִשְׁכָּבוּ,
כִּי אֵת לֹא יַאֲמִינוּ הַאֲמֵן לֹא אָבוּ.
48
אֶל אִי מִדְבַּר יָם מֵעַל צִים נִטָּשׁוּ,
רִבּוֹת עֲרֻמִּים כַּיּוֹם בּוֹ נוֹלָדוּ;
אֶתְמוֹל עַל לֹא חֵטְא מִמְּדִינוֹת גֹּרָשׁוּ
מֵחוֹבְלֵי הַצִּי כֵּן עַתָּה נָדָדוּ;
וּבְזָזוּם וּפְשָׁטוּם וְהֲדָפוּם שָׁמָּה,
מִקֹּר מִטֶּרֶף כָּל הָעֵדָה תָּמָה.
49
הוֹי אָב אַכְזָּרִי! הוֹי מוֹרֶה אִישׁ בַּעַר!
יֶלֶד לֹא אָשֵׁם עַל מֶה מַר צוֹרֵחַ?
גַּם שָׁם עוֹד אִישׁ צַדִּיק יֻפְשַׁט בַּשָּׁעַר,
שָׁם צַוָּאר הָרוּג חַי יִרְמוֹס רוֹצֵחַ. –
הָהּ לַחַץ בִּלְבָבִי אִמַּס כַּמָּיִם,
חֶמְלָה אָנֹכִי מִבְּנוֹת הַשָּׁמָיִם. –
ד
50
אֲהָּהּ אֵל חַנּוּן! אַךְ לָךְ אֶתְחוֹלֵלָה23,
מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר וִיהִי מָה יֶהִי!
הֲגַם עִמָּךְ תָּגוּר אֹיַבְתִּי סֶלָה,
כִּי תֶחְשֶׁה אֶל עָמָל תִּדְמֶה אֶל נֶהִי?
הֲגַם מֵעָל בָּא שׁוֹד מִפִּיךָ קָרֶץ,
אֶל אֶרֶץ הַחַיִּים חַיֵּי הָאָרֶץ?
51
אִם נֶפֶשׁ כָּל חַי תַּחַת שׁוֹד כּוֹרָעַת,
לָמָּה לָאָדָם מֵהֶם הֲצֵרוֹתָ?
הַעוֹד נָתַתָּ בּוֹ חָכְמָה וָדָעַת,
לַגְדִּיל בָּם מַכְאוֹבָיו לוֹ הֱכִינוֹתָ?
הַנֶּחְמָד הַזֶּה אֵיךְ לֹא יוּחַן רֶגַע,
לֹא תָרַע לוֹ עֵת לֹא יָצִיק לוֹ פֶּגַע.
52
לֹא יוּחַן עַד בּוֹא הָאַחֲרוֹן עַל אֶרֶץ,
הַמָּוֶת הַנּוֹרָא רַב הָעֵינַיִם24;
אַךְ הוּא יָשִׂים קֵץ אֶל כָּל אֵיד וָפֶרֶץ,
הוּא יָקֵם לִדְמָמָה סַעַר הַחַיִּים;
סַעַר חַיִּים אֵלֶּה מִי זֶה יַבִּיעַ,
אִם הוּא הַמַּשְׁקִיט אִם הוּא הַמַּרְגִּיעַ?
53
הַמְעַט מֵאָדָם אֶת מוֹתוֹ לָדַעַת,
כָּל יָמָיו לִרְאוֹת כִּי קִבְרוֹ מִתַּחַת?
הֵן חָיָּיו יִתְּנוּ אֶל חַיָּיו מִגְרַעַת,
כִּי מָה אֹרֶךְ יָמָיו? קִרְבַת הַשַּׁחַת;
מַה לֶּדֶת בָּנִים? הַרְבּוֹת מֵתֵי חָלֶד,
וּבְנוֹשֵׁק עַצְמוֹת מֵת נוֹשֵׁק הַיָּלֶד.
54
אַךְ עָלֶיךָ אָדָם יִנְהוּ25 שָׁמַיִם,
עֵת קַדְרוּת יִלְבָּשׁוּן דִּמְעָה יַזִּילוּ:
קוֹל בִּכְיָם יִשָּׂא סַעַר בִּכְנָפַיִם,
וּמָה הָרַעַם אִם לֹא לָךְ יֵילִילוּ?
גַּם אַתָּה כֵּן תִּרְעַם עֵת הִוָּלְדֶךָ,
כִּי תֵרֶא מִסָּבִיב שִׁפְעַת אֵידֶיךָ.
55
עַל קַו דַּק נָטוּי אָז תָּחֵל לִנְסוֹעַ,
מֵעַל לִתְהוֹם אָיוֹם גַּלָּיו פָּרָצוּ;
וּמַלְאֲכֵי רָעִים יִדְחוּךָ לִטְבּוֹעַ,
וּטְפָחוֹת שִׁבְעִים26 בַּקָּו לָּךְ נֶחְרָצוּ;
לֵךְ נָא בֶן־עֹנִי! לֵךְ! כֹּה הֵם חַיֶּיךָ,
תִּכְרַע תָּנוּעַ עַד תֵּרֵד תַּחְתֶּיךָ!
56
מִי זֹאת יוֹרְדָה עִמָּךְ אֶת מִי אֲבִּיטָה,
גַּם הִיא הוֹלִיכָתָךְ עַל קַו חֶלְדֶּךָ?
יָדָהּ חִבְּקָתָךְ וִימִינָהּ הוֹשִיטָה
לֵאמֹר: שָׁם טוּבָךְ הֵן שָׁם מַאֲוַיֶּיךָ?
הָהּ! הִיא הַתִּקְוָה! שָׁוְא כִּחֲשָׁה כָּל פַּחַד,
עַד הַגְּבוּל בָּאתֶם וַתִּפְּלוּ גַּם יַחַד.
57
אוֹ גַם אֶת הַגְּבוּל לֹא רָאוּ עֵינֶיךָ,
רַבִּים עַד לֹא רָאוּ יָרְדוּ הַיָּמָּה;
עַל כָּל צַעַד בַּקָּו הוּכַן נִפְלֶךָ,
מִטֹּפַח רִאשׁוֹן עַד הַשִּבְעִים שָׁמָּה;
גַּם נֵפֶל גַּם יוֹנֵק בִּתְהוֹם זֶה בָּאוּ,
נַעַר עֶלֶם וָאִישׁ גַּם שָׁם נִקְרָאוּ.
58
הֵן צָרוֹת אוֹפְפוֹת אִישׁ אֵיד יָשִּׂיג גֶּבֶר,
שָּׁמָיו נִלְחָמִים בּוֹ – מִי יוֹשִׁיעֵהוּ?
שׁוֹאָה מִכָּל רוּחַ צַר מִכָּל עֵבֶר,
וַתּוֹשַׁע לוֹ יָדוֹ – הִיא תִרְצָחֵהוּ;
הָהּ חֲלַל מָרוֹם! מַה־מָּרוּ חַיֶּיךָ
אִם מַר זֶה הַמָּוֶת עָרֵב עָלֶיךָ!
59
עוֹלָלִים עֲרֻמִּים רַגְלָם נִרְטָבָה,
אֵשׁ רָעָב בִּלְבָבָם מַיִם עַל עָיִן;
שָׁם סַבּוּ אֲבִיהֶם: מַה אִתָּךְ? הָבָה!
גַם הוּא בִּבְכִי עוֹנֶה: "אֵין לֶחֶם, אָיִן!
"אוֹי מִי יִתֵּן מוּתְכֶם אוֹ לוּ נִכְרַתִּי,
“אוֹ טוֹב מֵאֵלֶּה מֵרֶחֶם לוּ מַתִּי!”
60
"הוֹי עָנְיִי חֲדַל וּקְשִׁי יוֹמִי הֶרֶף!
אוֹ אַתֶּם בָּנַי אַל פֹּה תִּתְלוֹנָנוּ;
לִמְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת בֵּין הַרְרֵי טֶרֶף,
שָׁמָּה נּוּסוּ חִישׁ שָׁם אוּלַי תּוּחָנּוּ;
הֵן כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֶרֶץ! תִּסְבּוֹלִי,
רַק מַחְמַדַּי אֵלֶּה שֵׁאת בַּל תַּחְמוֹלִי."
61
הָהּ! דַּלִּים מִבֶּטֶן רָשִׁים מֵרֶחֶם,
אֲהוּבֵי אָב אוֹבֵד אָב לֹא יוֹשִיעַ;
מֵאָב עָנִי זֶה הֲכִי לִשְׁאוֹל לֶחֶם,
הֲדָמוֹ וּבְשָׂרוֹ אֶתְכֶם יַשְׂבִּיעַ?
"אוֹי מִי יִתֵּן מוּתְכֶם אוֹ לוּ נִכְרַתִּי,
אוֹ טוֹב מֵאֵלֶּה מֵרֶחֶם לוּ מַתִּי27!"
62
שָׁם אָחוֹת וָאָח מֵחָלָב נִגְמָלוּ,
מָסַךְ מִטַּת אִמָּם גִּלּוּ יָדֵימוֹ;
אִמֵּנוּ אֵיפֹה? זֶה אֶת זֶה יִשׁאָלוּ,
רוֹאֵיהֶם בּוֹכִים מַסְתִּירִים פָּנֵימוֹ;
אֲבִי הַתְּאוֹמִים מֵת עֵת אִמָּם הָרָה,
וּבְיָשְׁנָם לַיְלָה זֶה גַּם הִיא נִקְבָּרָה.
63
יָחִיד לִזְקוּנִים כַּשַּׁחַר מַרְאֵהוּ,
מִתְהַפֵּךְ בָּחֳלִי לִפְנֵי שַעֲרֵי מָוֶת;
הוֹרָיו שׁוֹמֵמִים יִתְאַוּוּ מַדְוֵהוּ,
הָרוֹפֵא נִדְהָם עֲצָתוֹ נִכְזֶבֶת;
הַבֵּן חוֹבֵק אָבִיו לֵאמֹר: הַצִּילָה!
הָאֵם סוֹפֶקֶת כַּף אֶַת מוֹתוֹ הִשְׂכִּילָה28.
64
מֵעֶרֶשׂ דַּוָּי עַלְמָה יָד שׁוֹלַחַת
אֶל מַשּׂוֹר רוֹפֵא קוֹצֵר גֵּו כַּתֶּבֶן
כַּמַּשּׂוֹר יָד, שַׁוְעָתָהּ לֵב פּוֹלַחַת
הוֹרֶיהָ שֻׁלְּחוּ חוּץ נִדְמוּ כָאֶבֶן –
חִישׁ שַׁוְעֲת בַּיִת לִדְמָמָה הֻסַּבָּה
וּדְמִי נִדְמִים בַּחוּץ לִילָלָה רַבָּה –.
65
שָׁם עוֹלָל עָנוּג עַל חֵיק אֵם תִּפְאָרָה,
עַל מִשְׁכַּב יוֹם מוֹתָהּ עוֹד הִיא תַחְבְּקֵהוּ;
אֵיךְ עַתָּה יִתְעַנֶּה תַּחַת יַד זָרָה,
תּוֹפֵשׂ בִּכְנַף אָבִיו בַּל עוֹד יַכִּירֵּהוּ;
גַּם נָקִי אוֹבֵד שָׁם יִשְׁאַג לַיֶּשַׁע
לֹא נִכַּר כִּי זַךְ הוּא כִּי חַף אֵין פֶּשַׁע?
66
הוֹי טוֹב לֵב מִנֹּעַר כִּכְרוּב נִמְשַלְתָּ,
עַל כַּנְפֵי הָאשֶׁר מֵאָז נִשֵּׂאתָ;
לִמְעוֹן עֹנִי זֶה מִשָּׁם אֵיךְ נָפַלְתָּ,
וּמְאוּם לַחְיוֹת נַפְשָׁךְ אֵיךְ לֹא הֵבֵאתָ?
אָדוֹן! אַיֵּה הוֹדָךְ? רֵעַ! רֵעֵיךָ?
נָבוֹן! בִּינָתָךְ? – חָלְפוּ עִם הוֹנֶךָ.
67
אוֹי לִי עָלֶיךָ עָזוּב מִכָּל עַיִן,
רָעֵב וּשְׂבַע יָמִים תִּמְאַס חַיֶּיךָ!
אֵיךְ תָּנוּד בַּשׁוּק וּמְאַסֵּף לָךְ אַיִן,
תִּדְפּוֹק שַׁעֲרֵי מָוֶת בַּל יַאַסְפֶךָ;
שָׁם יוֹצֵאת נִכְחָךְ כַּלָּה מַר צוֹרַחַת,
כִּי אָץ מֵחֻפָּתָהּ דּוֹדָהּ לַָקַחַת.
68
הֲלֹא חֶרֶשׁ וָחִישׁ תַּשְׂכִּיל מַעֲשֶׂיהָ,
שָׁם אֶשֶׁת חַיִל מִכָּל הוֹן נֶחְמֶדֶת!
וּמַה־זֹּאת עַתָּה תִּרְעַשׁ בַּחֲבָלֶיהָ,
וַעֲדֵי צֵאת יוֹם אַחֲרוֹן אֵחֲרָה לָלֶדֶת;
הוֹי נֵפֶל נִטָּשׁ – וּמֶה בָאתָ עַתָּה,
אֶל מִי אַתָּה בָא? – הֵן אִמָךְ הֵמַתָּה!
69
הוֹי יֶלֶד נָעִים! מַה תּוֹשִׁיט יָדֶךָ
שָׁם מִנִּבְכֵי יָם בָּם עַתָּה יָרַדְתָּ?
הֵנָּה וָהֵנָּה מַה תָּרוּץ אִמֶּךָ
בִּשְׂפַת הַנָּהָר – שָׁם עַתָּה רִקַּדְתָּ? –
מַה29 תָּשִׁיב אוֹתָךְ אֶל חוֹף טִיט וָרֶפֶשׁ?
הוֹ גֵּו מָלֵא מֵַיִם! – “אֵין בּוֹ עוֹד נֶפֶשׁ!”
70
מַה־נֶּהְדָּר בֵּן זֶה צוֹחֵק עַל יַד יַעַר,
וּמַה־יִּמְתַּק לָאָב בִּנְשִׁיקוֹת פִּיהוּ;
וּמַה־נּוֹרָא הַכְּפִיר שֻׁלַּח כּסַּעַר,
טוֹרֵף הַיֶּלֶד וּלְעֵינֵי אָבִיהוּ;
קוֹלוֹתָם יַחַד הוֹי בַּמֶּה יִמַּדּוּ,
חִצִים אֶל לִבִּי בִּגְרוֹנָם הוּחַדּוּ!
71
בֵּין גַּלִּים הוֹמִים בֵּין רַעַם וָסָעַר,
אֳנִיָּה בִמְשׁוֹאָה תֵּרֵד אַף תַּעַל;
וּקְהָלָהּ עַל גַּגָּהּ זָקֵן וָנָעַר,
יָדָם בַּחֲבָלִים קוֹלָם בִּשְׁמֵי מַעַל;
עֵינֵיהֶם בִּתְהוֹם שֶּׁבּוֹ חִישׁ יוּטָלוּ,
זָכְרוּ אַךְ יַלְדֵיהֶם טֶרֶם צָלָלוּ.
72
הוֹי יוֹשֵׁב הַחוֹף הָמוֹן רִבּוֹתַיִם,
מַה־נַּסִתֶּם לַגַּגּוֹת כַּיָּם תִּרְעָשׁוּ;
גַּם שָׁם רֹודְפֵיכֶם גַּם שָׁם בָּאוּ מַיִם,
גַּם שָׁם עַד צוְּארֵיכֶם גּלִּים נִגָּשׁוּ;
וּבְנֵיכֶם לַחֵיק שָׁוְא עַתָּה יָנוּסוּ,
“הַצִּילוּ!” תִּקְרָאוּ – קָרְאוּ וַיְכֻסּוּ.
73
מֵרֹאשׁ בַּיִת נֵהְרָס תּוֹךְ שֶׁטֶף מַיִם,
בָּנִים אֶל הָאָבוֹת בִּבְכִי יַבִּיטוּ;
הֵם וּקְהַל רוֹאִים עוֹמְדִים פֹּה בִּשְׁפָיִים,
רֹאשׁ חֶבֶל עַל מוֹט אֵלֵימוֹ יוֹשִׁיטוּ:
"קִשְׁרוּ זֶה בָכֶם נִפְלוּ נָא וּשְׁקָֹעוּ,
“בּוֹ נִמְשֶׁה אֶתְכֶם חִישׁ טֶרֶם תִּגְוָעוּ.”
74
הָאֶחָד בּחֲרָדָה נִסָּה לָרֶדֶת,
הַמּוֹשִׁים מִהֵרוּ – אַךְ לֹא כַמָּוֶת; –
לִבְכִי אָב וָאֵם כָּל נֶפֶשׁ חוֹרֶדֶת,
גַּם אָחִיו בַּגָג רוֹאֶה הָעַצָּבֶת;
הַמּוֹט שָׁב אֵלָיו אַךְ זֶה אוּלַי יֶהִי –
הֵן מוּצָא30 גַּם הוּא וַיֶּרֶב הַבֶּכִי.
75
הוֹי אָב מַה תַּטִּיל בֶָּנֶיךָ הַיָּמָּה
גַּם אִמָּם תַּשְׁלִיךְ וּבִזְרוֹעָהּ יָלֶד
וּתְנַשְּׁקֵם טֶרֶם תִֶּפּוֹל עִמָּם שָׁמָּה
קוֹל רַבִּים מוּמָתִים כֵּן, יַרְגִּיז חִָלֶד –
צִי אַדִּיר הֻצַּת בִּיקוֹד אֵשׁ שָּׁמַיִם
מִכְּאֵב מִכְוַת אֵשׁ נִבְחַר מַחְנַק מַיִם.
76
מִתּוֹךְ הַרְרֵי שֶׁלֶג מִגִּבְעוֹת קֶרַח,
תֶּצֵא עֲגָלָה וּמַנְהִיג לָהּ אָיִן;
בָּהּ אִישׁ וִיפָתוֹ הַדְרָתָם הוֹד פֶּרַח,
וּבְנֵיהֶם עַל בִּרְכָּם מַחְמַדֵּי עָיִן;
הוֹי אֹרְחַת מֵתִים כַּחַיִּים יִסָּעוּ,
נָסְעוּ וַיִתְעוּ וּבְקָרָה גָוָעוּ.
77
לַהַב שׁוֹטֵף אֶרֶץ כִּמְעַט נֶאֱכֶלֶת,
אַחֲרָיו יִפְרוֹץ רַעַם כִּמְשַׁבֵּר חָלֶד;
חָלְפוּ, אַךְ שָׁאַר קוֹל אִשָּׁה נִבְהֶלֶת,
תָּרוּץ כַּבָּרָק וּבְיָדָהּ גֵּו יָלֶד;
וּמְנִיעָה וּמְנִיפָה וּמְעִירָה הֶבֶל,
תֵּרֶא כִּי לֹא יֵעוֹר וַתְּעוֹרֵר אֵבֶל.
78
כָּל תָּאֵי חָצֵר מִסָּבִיב יִבְעָרוּ,
עוֹד בַּיִת בַּתָּוֶךְ, עוֹד קָם בֵּינֵימוֹ;
וּבְעַד חַלֹּנוֹתָיו חָרִים31 יִסְעָרוּ,
אֶל הָעָם מֵרָחוֹק יִתְּנוּ יָדֵימוֹ; –
הוֹי אוֹבְדִים! אֵיפֹה? סָבִיב אֵשׁ וָעֶשֶׁן,
הֵן בֵּיתְכֶם הַבָּמָה, אַתֶּם הַדֶּשֶׁן –
79
עֲרֻמִּים וִיחֵפִים הוֹי אֵיךְ תֵּלֵכוּ,
יַחַד עָשִׁיר וָרָשׁ אֵם וּבָנֶיהָ;
וּכְאַבְנֵי הַשָּׂדֶה אֵיךְ תִּשְׁתַּפֵּכוּ,
עוֹלָלִים וַאֲבוֹתָם עִיר וּזְקֵנֶיהָ;
וּבִמְזֵי רָעָב אֵיךְ תִּבְעַר כָל שָׁפָה,
בָּעִיר בָּהּ חֻצַּבְתֶּם פִּתְאֹם שׂרָפָה.
80
מַה תִּפְּלוּ שָׁם חוּצוֹת חַיָּה וָגֶבֶר?
מַה יִזְרַם דִּמְכֶם מִפֶּה גַּם אַפַּיִם?
הָהּ! רוּחַ זִלְעָפוֹת חָלֹף מֵעֵבֶר,
אַךְ נָשַׁף בָּכֶם וַיַּךְ רִבּוֹתַיִם. –
עַתָּה גֵּוָם צָבָה כִּשְׁחוֹר מַרְאֵהוּ,
וּבְגַעַת בִּבְשָׁרָם יִטּוֹשׁ עַצְמֵהוּ.
81
שָׁם עַל בָּנֶיהָ הָאָרֶץ רוֹעֶשֶׁת,
חַיִּים קוֹבֶרֶת אִישׁ תַּחַת נָוֵהוּ;
הָאָב יוֹשֵׁב רֹאשׁ עַל בָּנִים וָאֵשֶׁת;
אִישׁ בִּמְקוֹם יֵשֵׁב, שָׁם יַעַר רוּחֵהוּ;
וּפְלֵטִים כֹּה וָכֹה בָּעִיר יָרוּצוּ,
מֵאֵימוֹת מָוֶת בַּחַיִּים יָקוּצוּ.
82
שָׁם יַעַמְדוּ עַמִּים לִפְנֵי רַגְלֵי דֶבֶר,
זֶה מוֹדֵד בַּחֶבֶל עָרִים לָקַחַת;
הַחַיִּים עֲדֶנָּה עֵינָם בַּקֶּבֶר,
כִּי רוֹאִים בִּבְשָׂרָם אוֹת תָּו הַשַּׁחַת;
הַמְּאַסֵּף הַזֶּה הַשְּׁאֵרִית לוֹקֵחַ,
אַחַר אָכוֹל בָּמוֹ רָעָב קוֹדֵחַ.
83
מִי יִמְנֶה חֳרָבוֹת יַחְגּוֹר הַמָּוֶת,
מִי יִסְפּוֹר חֳלָיִם חֵילֵי מַחְנֵהוּ,
הָרָצִים בָּאָרֶץ כִּשְׁבִיב שַׁלְהָבֶת,
לַעֲרוֹץ אֱנוֹשׁ וְחַי גֶּבֶר וּשְׂיֵהוּ?
הֵן מָלְאוּ הַבָּתִּים כָּל עִיר כָּל פֶּלֶךְ,
מִבּוֹר הָאַסִּיר עַד אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ.
84
שָׁם מָלֵא עֲלוּמִים יִדְוֶה עַל עֶרֶשׂ,
בִּשְׁפָטִים זָרִים מַחְלָתוֹ תַלְאֵהוּ;
עַתָּה כִּי תַם כֹּחוֹ יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ,
בִּנְקָמוֹת רֶצַח מָוֶת יִלְחָצֵהוּ. –
מָה רַב לַחַץ לִבִּי! אִמַּס כַּמָּיִם,
חֶמְלָה אָנֹכִי מִבְּנוֹת הַשָּׁמָיִם! –
ה
85
וּמֶה תֵבֶל כֻּלָּהּ מַה־בָּהּ רָאִיתִי?
אַנְחוֹת אִישׁ שׁוֹנוֹת מֵאַנְחוֹת רֵעֵהוּ;
עַתָּה נֹכַח פָּנַי כֻּלָּם שִׁוִּיתִי,
מַה־נּוֹרָא אֵבֶל זֶה מִי יִשָּׂאֵהוּ!
בּוֹ כָּל הֹוָה כָּל שׁוֹד כָּל אֵיד כָּל פַּחַד,
כָּל מִסְפֵּד וָאֵבֶל כָּל תּוּגוֹת יַחַד.
86
הוֹי תֵּבֵל בֵּית אֵבֶל הוֹי גֵּיא הַבֶּכִי!
נַהֲרוֹתַיִךְ דִּמְעָה וַעֲפָרֵךְ אֵפֶר;
עָלַיִךְ אֲבֵלִים, מֵתִים תּוֹכֵכִי,
מַר לִי עֲלֵיכֶם מָר, הוֹי יַלְדֵי שֶׁפֶר!
הֵן מַכְאוֹבוֹת כֻּלְכֶם מִכְאוֹבַי הֵמָּה,
מָה אֶעֱשֶׂה, מָה אוֹשַׁע, מָה אֲנַחֵמָה?
87
גַּם אַתֶּם מֵרָחוֹק לָמָּה תַעֲמוֹדוּ,
עַיִשׁ כִּימָה וּכְסִיל שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ!
מֵעַל לָאֵבֶל זֶה אֵיכָה תִרְקוֹדוּ,
אֵיךְ לַקּוֹדְרִים אֵלֶּה אוֹרְכֶם זוֹרֵחַ?
נִפְלוּ וָכֹתּוּ לֶעָפָר אוֹתָמוֹ!
וּתְהִי נָא אַךְ זֹאת כָּל צִדְקַתְכֶם לֶָמוֹ.
88
אַךְ שָׁוְא, אֵין יֶשַׁע, גַּם הֵם לֹא יַחְמוֹלוּ,
לוּ לֹא יָרֵעוּ כַּאֲשֶׁר לֹא יֵיטִיבוּ!
גַּם הֵם כָּאָרֶץ בּמְּסִלָּה יִגֹּלּוּ,
גַּם הֵם צַר צַעֲדָם לֹא יוּכְלוּ יַרְחִיבוּ:
וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא רַב מֵאֶרֶץ,
אַף בָּהֶם שׁוֹד וִילָלָה אֵיד וָפֶ…
89
“הַס!!” – מֶה קוֹל הַזֶּה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ,
מָה רָם וּמַה נּוֹרָא – בָּא מִגָּבוֹהַּ;
מַרְגִּיז הֶהָרִים הַצּוּרִים בּוֹקֵעַ,
אֵין זֶה – חַי אָנִי! – כִּי אִם קוֹל אֱלוֹהַּ;
אֶשְׁמַע מַה יֹּאמַר וּדְבַר מַה יּוֹרֵנִי,
דַבֵּר אֵל רֳאִי32! בִּדְבָרְךָ חַיֵּנִי!
90
"מִי זֶה יֶרֶב שִׁיחַ מִי יוֹכִיחֵנִי?
מִי זֶה מַחְרִיד כִּסְאִי? – דּוֹם וַאֲמַלֵּלָה!
מִי יָחוּס מִי יַחְמוֹל יוֹתֵר מִמֶּנִּי,
עַל מַעֲשִׂי עַל פֳּעָלִי עַל בָּנַי סֶלָה?
הֲקוֹלֵךְ זֶה חֶמְלָה! הַאַתְּ תָּרִיעִי?
אַךְ מֹרֶךְ מָלֵאת מִשְׁפָּטִי תַפְרִיעִי!"
91
"טֶרֶם בַּחשֶׁךְ דֶּרֶךְ אוֹר סַלּוֹתִי33,
עַד לֹא קָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ;
לִבְנוֹתָם אַךְ בָּךְ גַּם אָנִי זַמּוֹתִי,
רַק עַל פִּיךְ יִשָּׁקוּ אֵין שׁוֹד אֵין קָרֶץ;
וּמְלוֹאֵיהֶם כֻּלָּם יִשְׁלָיוּ בָמוֹ,
אִישׁ יֵיטִיב עִם אָחִיו כִּי יִיטַב לָמוֹ."
92
"אַךְ לוּ הָיְתָה־זֹּאת אָז כָּל מַעֲשַׂי אֵלֶּה,
לֹא הָיָה בָם חֶסֶר לֹא יָדְעוּ שַׁחַת;
כָּל טוּבָם לֹא יִשְׁבּוֹת כֹּחָם לֹא יֵלֶא,
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד אַךְ חַיִּים וָנַחַת;
אָז לֹא נִקְרָאוּ נִבְרָאִים מִתֹּהוּ
כִּי אִם אֱלֹהִים – וּמֵאֵין כָּמוֹהוּ!" –
93
"מַה־לִּהְיוֹת לֹא יוּכַל עוֹד לֹא בָרָאתִי,
לֹא אוּכַל עֲשׂוֹהוּ אִתִּי לֹא יֵחַד;
אָז גַּם דִּין וּמִשְׁפָּט34 עַל כֵּן קָרָאתִי,
וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה עַל פִּיכֶם יַחַד;
אִישׁ בִּרְבוֹת טוּבוֹ אִם גַּם רָע יִלְוֶּנּוּ,
הוּא הַטּוֹב בַּיְּכֹלֶת אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ."
94
"מֵאָז חֻקִּים אֵלֶּה יֵרָאוּ בָמוֹ,
מַחְסוֹר הַנִּכְבָּד הַנִּקְלֶה יִתְּנֵהוּ;
רָעַת אֲחָדִים הִיא טוֹבַת כֻּלָּמוֹ,
וּתְלוּנַת יוֹם זֶה יוֹם מָחָר יַעֲנֵהוּ:
מִי לוֹ רֹב טוֹבָה רָעוֹתָיו תִּפְשֶׂינָה,
אַךְ כִּי הַטּוֹבוֹת מֵאֵלֶּה תִּרְבֶּינָה."
95
"כָּל מַעֲשַׂי יַחַד לַעֲמוֹד לֹא יוּכָלוּ,
כִּי אִם בַּחְלוֹף בָּם אִישִׁ אִישׁ יוֹם מִקְרֵהוּ;
הַכֹּל יַחְלִיף כֹּחַ בַּמְעַט אֻמְלָלוּ,
וּלְהֵיטִיב לַכֹּל הוּא טוֹב אֶבְחָרֵהוּ:
אַךְ אִישׁ רַק נַפְשׁוֹ רַק יוֹמוֹ יֹוֹדֵעַ,
וּבְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ אֵידוֹ שׁוֹמֵעַ."
96
"עַל כֵּן יִתְאוֹנֵן עַל כֵּן יִשָּׂא נֶהִי,
כִּי עוֹרוֹ יִכְאַב וּבְלִבּוֹ הַנֶּגַע;
וַאֲנִי עוֹשָׂם יַחַד וּלְעוֹלָם אֶהִי,
אֶרְאֶה כֹל כָּאִישׁ וּנְצָחִים כָּרֶגַע;
הֵן צָדְקָה לָּהּ נַפְשׁוֹ בְּאֲשֶׁר הוּא שָׁמָּה,
אַךְ גַּם צָדַקְתִּי כִּי מַלְכוּתִי רָמָה."
97
"וּמָה רַכַּת הַלֵּב עוֹד תִּתְיַפָּחִי,
הַאַתְּ תִּבְחָרִי? וּלְבַדֵּךְ? לֹא אָנִי?
בּוֹכָה וּמְבכָּה! לִמְלוֹךְ לא תִצְלָחִי,
עַתָּה הַרְפִּי מֶנִּי קוֹלֵךְ עִצְּבָנִי!
פֶּן אַחְרִיב אֶת כֹּל, רֶגַע, וּלְעֵינַיְכִי,
אוֹ אָז אֶמְחֶה דִמְעָה מֵעַל פָּנַיְכִי." –
98
קוֹלָךְ אֱלֹהִים! וַאֲמִתְּךָ שָׁמַעְתִּי,
לֹא אַעֲצִיבְךָ עוֹד לֹא עוֹד אֵרָגֵנָה;
כִּי אֵל צַדִּיק אַתָּה עַתָּה יָדַעְתִּי,
לָכֵן בֶּעֲפָר פִּי עַתָּה אֶתֵּנָה –
אֲנוּשָׁה מַכַּתְכֶם הָהּ שׁוֹכְנֵי שָׁפֶל!
כֵּן חָרַץ עֶלְיוֹן הַשּׁוֹכֵן בָּעֲרָפֶל.
99
לוּ עַל צַוְּארֵיכֶם לוּ עַּתָּה אֶפּוֹלָה,
לוּ חַבֵּק כֻּלְּכֶם אוּכַל בִּבְלִי פַחַד;
לוּ מֵעַל לִבִּי הָאֶבֶן אָגֹלָּה,
וַאֲפִיקֵי מֵי עֵינַי יִשְׁטְפוּנוּ יַחַד. – –
שָׂא נָא אֵל מִרְיִי35! הֲלֹא כֹה צַרְתָּנִי,
אֵיךְ לֹא אֶחְמוֹלָה הֲלֹא חֶמְלָה אָנִי!
100
אִם כֵּן אַכְזְרִיּוּת! אֲחַלֶּה פָנַיִךְ:
הָקֵלִּי עֻלֵּךְ מֵעַל אוֹבְדִים אֵלֶּה;
אַךְ מָה אָשִׂיחָה? אֶחְמוֹל גַּם עַָלַיִךְ,
הֲתוּכְלִי הָפֵר עֲצַת יוֹעֵץ פֶּלֶא? –
צַר לִי פֹה אֶרֶץ אֶעֱלֶה על כַּפָּיִם,
חֶמְלָה אָנֹכִי מִבְּנוֹת הַשָּׁמָיִם! –
-
השיר כתוב וערוך בהשפעת ‘אגדת ארבע כוסות’, לשלמה פאפנהיים (1794), על פי הפילוסופיה של שד"ל. ↩
-
ילכו תמס – נמסים, לפי תהלים נח, ט. ↩
-
שאר – בשר, לפי תהלים עח, כ. ↩
-
רננים – כנף רננים כינוי מליצי לציפור, עפ"י איוב לט, יג. ↩
-
כדור – כמו דור, מסביב, לפי ישעיה כט, ג. ↩
-
תפליט – תוציא מפיה, לפי ישעיה ה, כט. ↩
-
במקום ‘תוך ומרמה’, תהלים נה, יב. ↩
-
חולה – חומל, לפי תרגום השבעים לשמואל א כב, ו. ↩
-
לפי תהלים כב, יג: ‘אבירי בשן’. ↩
-
ינהקו – במובן ינאקו. ↩
-
על ישר – בגלל יושר, לפי משלי יז, כו. ↩
-
אונה – מתאבל, לפי ישעיה ג, כו. ↩
-
בצים – באוניות, לפי יחזקאל ל, ט. ↩
-
לפי דברים כח, נו–נז. ↩
-
טשות – כמו טסות, לפי איוב ט, כו. ↩
-
פש – פשה, התרבה. ↩
-
למרורי עלימו – העלים המרים לעשן בהם עלי־הטבק. ↩
-
רמז למנהג לקבור את האלמנה החיה עם בעלה המת. ↩
-
רמז למנהג להרוג אחד מן התאומים. ↩
-
שכבר הכתירו כהן אחר תחתיו. ↩
-
רמז למנהג לקבור עבדי השר עם השר המת. ↩
-
עוף צבוע – עוף טורף, לפי ירמיהו יב, ט: “עיט צבוע”. ↩
-
אתחוללה – אייחלה, לפי תהלים לז, ז. ↩
-
המות הנורא רב העיניים – עבודה זרה כ, ע“ב: ”אמרו עליו על מלאך המות, שכולו מלא עיניים". ↩
-
ינהו – יקוננו, מן נהי. ↩
-
מידת שנות חיי אדם, לפי תהלים לט, ו. ↩
-
סיומו של הבית המובא בגרשיים הוא המשך המונולוג שראשיתו בבית 59, והמשכו בבית 60. השורות הראשונות בבית 61 הן קטע מוסגר. ↩
-
השכילה – הבחינה במותו. ↩
-
מה – במובן במה, כמו בשמות י, כו. ↩
-
הן מוצא – למוות. ↩
-
חרים – מלשון חרר, חרב ויבש לפי יחזקאל כד, יא. ↩
-
אל ראי – לפי בראשית טז, יג. ↩
-
סלותי – סללתי, לפי איוב יט, יב. ↩
-
ברוח מאמר חז“ל (בראשית רבה יב, טו): 'אמר הקב”ה, אם בורא אני את העולם במדת הרחמים הוי חטייה סגיאין (ירבו החוטאים), במדת הדין – היאך העולם יכול לעמוד? אלא הרי אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים, והלואי יעמוד'. ↩
-
בחיריק, כי רק בב‘ שואין יבוא בסגו“ל הפ”א, ועיין נחמיה ט’ י"ז. ↩
1
וַיְהִי בַתְּשִׁיעִי לַחֲמִישִׁי בָּעֶרֶב1,
יוֹם אֶת כָּל קֹדֶשׁ אָכְלָה אֵשׁ וָחֶרֶב,
שַׂמְתִּי לִבִּי אֶל כָּל הָאוֹבְדוֹת לָנוּ;
הָאָרֶץ הַשִּׁלְטוֹן וּמְלוּכַת הֶדֶר,
הַמִּקְדָּשׁ וּמְשָׁרְתָיו רוֹעֵי הָעֵדֶר,
וּבִידֵי עֲרָב עַד הַיּוֹם נִתָּנוּ.
2
וּבִיגוֹנִי זֶה עוֹד נֹחַם דָּרַשְׁתִּי,
הֲנִשְׁאַר מָה מִדְּבַר מַלְכוּת חִפַּשְׂתִּי?
הַשָּׂפָה מָצָאתִי, עוֹד הִיא מוּדַעַת;
הֲלֹא בָהּ יַד זָרִים מֵאָז לֹא חָלָה,
סִפְרֵי קֹדֶשׁ בָּאָה וּבְכֵן נִצָּלָה,
אַךְ עַל פִּי חַיִּים הָהּ! עוֹד לֹא נִשְׁמַעַת.
3
עוֹד זֹאת כִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לָהּ גַּם בַּסֵּפֶר,
גַּם לֹא מִפִּי עֵט תִּתֵּן אִמְרֵי שֶׁפֶר,
מָאַס כָּל עַמָּהּ, בָּהּ וּבִבְעָלֶיהָ;
וַיִּגְדַּל אָבְדָהּ מִכָּל אוֹבְדוֹת אֵלֶּה,
כִּי הִיא בִידֵי עַמָּּה תֵּרֵד פֶּלֶא,
אִם גַּם חַכְמֵי עַמָּה תֵּרֵד פֶּלֶא,
אִם גַּם חַכְמֵי עַמִּים הוֹגֵי מִלֶּיהָ.
4
וָאֵשֵׁב כֵּן מַשְׁמִים עַד כִּי נִרְדַּמְתִּי,
שִׂיחָתִי כָל הַיוֹּם אוֹתָהּ חָלַמְתִּי,
כִּי הִנְנִי עוֹמֵד עַל הַר הַמּוֹרִיָּה;
מִשְׁתּוֹמֵם עַל חָרְבוֹת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ,
הֵרַע צָר פַּעֲמַיִם2 יוֹם זֶה בְּחֹדֶשׁ,
וָאֶזְכּוֹר הַשְּׁאֵרִית הִיא הָעִבְרִיָּה.
5
וָאֹמַר: הֵן זֹאת אַךְ פֹּה אֶמְצָאֶנָּה,
כִּי פֹה מוֹלַדְתָּהּ וּבְיָפְיָהּ אֶחֱזֶנָּה,
כִּי גַם הָעִבְרִיָּה בִּמְדִינוֹת שָׁמָּה,
צָרְפַת וּסְפָרַד אַשְׁכְּנַז אִיטַלִּיאָה,
רוּחַ אֵלֶּה הַלְּשׁוֹנוֹת דִּבֶּר פִּיהָ,
כָּל רוּחָהּ מִקֶּדֶם עוֹד בָּהּ לֹא קָמָה.
6
וּבְדַבְּרִי אֵלֶּה עִם לִבִּי אָשִׂיחָה,
וָאֶשְׁמַע קוֹל אָדָם אֹמֵר: הַנִּיחָה!
בּוֹא אִתִּי שָׁמָּה אֶל הַלְּבָנוֹן3 יַעַר;
שָׁם תִּשְׁמַע אֲשֶׁר לוֹ יֶהְמֶה קִרְבֶּךָ,
פֶּה דּוֹבֵר צַחוֹת, עִבְרִית כִּלְבָבֶךָ,
וַיַּעֲלֵנִי חִישׁ הַלְּבָנוֹן בַּסַּעַר.
7
וַיְבִיאֵנִי גַן נָעוּל4 עַל מַבּוּעַ,
בּוֹ מַעְיַן גַּנִּים וּבְחָכְמָה נָטוּעַ5,
גַּם חַלּוֹנוֹת נוֹצְצִים בּוֹ מִכָּל חָדֶר6;
וּמִיֵּין הַלְּבָנוֹן7 שָׁמָּה שָׁתִיתִי,
מִכֶּרֶם חֶמֶר8 כִּי יִזַּל רָאִיתִי,
אֲשֶׁר נָטְעוּ אָבוֹת גּוֹדְרֵי כָל גָּדֶר.
8
בֵּית נֶשֶׁק בָּאנוּ וּשְׁלֹמֹה בָנָהוּ,
עִם מַלְכֵי קֶדֶם לִלְחוֹם בּוֹ עָשָׂהוּ
חָכְמָתוֹ כִּי רַבָּה רָאִינוּ שָׁמָּה9;
שָׁם בֵּין אֲרָזָיו10 נָשְׁבָה בָנוּ רוּחַ,
רוּחַ חֵן11, יַזִּיל בֹּשֶׂם כִּי יָפוּחַ,
וּבְקִרְבִּי בָּא לָעִיר רוּחַ נִרְדָּמָה.
9
מִשָּׁם הָלַכְנוּ עַד לִקְצֵה הַיַּעַר,
אֶל מִגְדַּל הַלְּבָנוֹן12 בָּאנוּ בַשַּׁעַר,
שִׁירוֹת הֵיכָל אֶשְׁמַע בִּשְׂפַת הָעֵבֶר;
שִׁירֵי נֹעַם הֵמָּה שִׁירֵי תִפְאֶרֶת13,
פֹּה הָעִבְרִיָּה כַּבֹּר מִטַּהֶרֶת,
טַעַם קַדְמוּתָהּ, בָּה יִטְעַם כָּל גֶּבֶר.
10
וָאֹמַר אֶל הָאִישׁ: "הֶאָח אָח וָרֵעַ!
הֵן חֶמְדַּת נַפְשִׁי אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ,
אַךְ שֵׁמַע אָזְנִי אֶרְאֶה נָּא בֶעָיִן;
הַרְאֵנִי נָא אֶת הָאִישׁ אֶת מַרְאֵהוּ,
אוֹ הַגֵּד מִי הוּא אוּלַי אֵדָעֵהוּ,
מִי הוּא הַמַּפְלִיא? הֵן דּוֹמֶה לוֹ אָיִן!"
11
וַיַּעַן הָאִישׁ: הוּא מוֹשֵׁל הַיַּעַר,
הוּא בַּעַל הַלְּבָנוֹן מֵעוֹדוֹ נַעַר,
אַךְ הוּא לִשְׂפַת עֵבֶר אָמַר: הִגָּלִי!
וַיְגַל בָּהּ תַּעֲלוּמוֹת עוֹד לֹא נוֹדָעוּ,
וַיָּשַׁר בָּהּ שִׁירָיו עַד רוּם נָגָעוּ,
וֵיזֶל שֵׁם בֵּית אָבִיו וּשְׁמוֹ נַפְתָּלִי.
12
אוֹת הוּא לָךְ וּמוֹפֵת לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ,
כִּי חִישׁ תִּתְחַדֵּשׁ כַּלְּבָנָה בַּחֹדֶשׁ,
וּמְהֵרָה תִּתְלַבֵּן כַּלְּבָנוֹן14 סֶלָה;
עוֹד אוֹרָהּ יוֹפַע עַל סוֹפֵר עַל סֵפֶר,
בָּהּ יַלְדֵי יַעֲקֹב יִתְּנוּ אִמְרֵי שֶׁפֶר15,
וּכְמוֹ נַפְתָּלִי16 בָּא לָהּ הָאֹהֶלָה.
13
וַיַּנְחֵנִי אֵלָיו אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת,
וָאֵרֶא אִישׁ רוּחַ הוֹדוֹ כַזַּיִת,
מוּסָרוֹ הַשְׂכֵּל17 חוֹקֵר דִּין18 בַּל יֵתַע;
הִרְאַנִי מִכְתָּבָיו וַאֲשֶׁר קָרָהוּ,
וּגְמוּל זֶה הָעָם עַל רַב טוּב19 עָשָׂהוּ,
וַיַּךְ לִבִּי אוֹתִי – וָאִיקַץ פֶּתַע.
-
ויהי בתשיעי לחמישי בערב – הכוונה לליל תשעה באב בחדש החמישי ↩
-
הרע צר פעמים – חורבן בית־ראשון ובית־שני באותו יום, הוא יום תשעה באב. ↩
-
‘לבנון’ – ספרו של נ"ה ויזל לבירור יסודות השורשים של השפה העברית במקרא, אמסטרדם 1765–6. ↩
-
גן נעול – החלק הראשון של ‘לבנון’. ↩
-
‘מעין גנים’ ו‘בחכמה נטוע’ – ‘מעין גנים’, ספר שנשמר בכתב־יד, על שמות נרדפים במקרא; ובחכמה נטוע – ‘גן נעול’ מוקדש לשורש ‘חכם’ במקרא. ↩
-
חלונות, חדר – כך כינה ויזל את פרקי הספר וסעיפיו. ↩
-
‘יין לבנון’ – פירוש למסכת אבות שחיבר ויזל, ברלין תקל"ה – 1775. ↩
-
כרם חמר – לפי ישעיה כח, ב. ↩
-
חכמתו כי רבה ראינו שמה – ויזל תרגם את ‘חכמת שלמה’ מתוך כתובים אחרונים (בספרים החיצוניים). התרגום הופיע בברלין תק"מ – 1780. ↩
-
ארזיו – בהשאלה; הכוונה לחלקי הספר ‘חכמת שלמה’. ↩
-
‘רוח חן’ – ביאור ל‘חכמת שלמה’ שצורף לתרגום. ראה הערה 9. ↩
-
‘מגדל הלבנון’ – ספר של וייזל על שמות נרדפים, שנשאר בכתב־יד. ↩
-
‘שירי תפארת’ – ספר שירה של נפתלי הירץ ויזל (החלק הראשון יצא ב־1789). יש להניח שלאד"ם הכהן היתה ידועה המהדורה המלאה שיצאה לראשונה בפראג, 1829. ↩
-
תתלבן כלבנון – מרמז לכתוב בשער ‘לבנון’: ‘לברר וללבן שרשי לה"ק’. ↩
-
אמרי שפר – ביאורו של ויזל על ספר בראשית (רק עד פרשת וירא), יצא לאחר מותו בהוצאת ‘מקיצי נרדמים’, ליק תרכ“ח–תרל”א. ללא ספק נקרא כך לפי הפסוק בבראשית מט, כא: “נפתלי אילה שלֻחה הנֹתן אמרי־שפר”. ↩
-
וכמו נפתלי – רמז ל‘עוללות נפתלי’, ביאורו של ויזל על ספר בראשית, יצא אחרי פטירתו המבורג תר"ב. ↩
-
מוּסרו השכל – רמז ל‘ספר המדות’ ‘והוא ספר מוסר השכל’, ברלין תקמ"ה. ↩
-
חוקר דין – המאמר ‘חקר דין’ בעניין העונש המגיע לאדם לאחר מותו, נתפרסם לראשונה ב‘המאסף’ תקמ"ח –1788, עמ' צז–קיב. ↩
-
רב טוב – מרמז ל‘רב טוב לבית ישראל’, אגרת שנייה של ‘דברי שלום ואמת’. ↩
1
אַהֲבָה אֵם כָּל חַי לָךְ הַיּוֹם אָשִׁירָה!
לָךְ בַּת אֵל חַיִּים כִּנּוֹרִי אָעִירָה,
אַתְּ אֵם כָּל־יֶשְׁנוֹ עִמָּנוּ לֶעָיִן!
מַה נִּשֵּׂאת מַה קָּדַשְׁתְּ אֵם כֹּל בַּשָׁפֶל!
אֵם כָּל הַצְּבָאוֹת שָׁם מֵעַל עֲרָפֶל,
וּבִלְתֵּךְ רֶגַע הֵם שָׁבִים לָאָיִן.
2
כָּל אֵלֶּה – מִי יַגִּיד – אֵיכָה נוֹצָרוּ,
חֶלְקֵיהֶם בָּמוֹ אֵיךְ הֵם יִתְחַבָּרוּ,
אִם לֹא יָדֵךְ אַהֲבָה אֶת כֹּל חוֹבֶקֶת?
לוּלֵא הָיִית טֶרֶם הָיוּ כֻלָּמוֹ,
לֹא אָמַר כֹּל יֶהִי גַּם אֵל עוֹשָׂמוֹ,
כִּי אָז אֵין חֵפֶץ אֵין רוּחַ שׁוֹקֶקֶת.
3
אִם רַבּוּ פָּעֳלַיִךְ אֵין חֵקֶר לָמוֹ,
פֹּעַל אֶחָד כֻּלָּם הוּא יָחִיד בָּמוֹ,
אַךְ לַדֶּבֶק כִּי טוֹב כֻּלָּם יַבִּיעוּ;
תִּפְּחִי רוּחַ דּוֹדִים בַּגָּלְמִים סֶלָה,
וִיחוֹלֵל בֵּינֵיהֶם מֶשֶׁךְ לֹא יֵלַהּ1,
עַד כָּל אִישׁ אֶל אִישׁוֹ יַחַד יַגִּיעוּ.
4
וּמַה דֶּבֶק זֶה, אִם לֹא אַךְ חַיֵּימוֹ,
כִּי מָה הַמָּוֶת, אַךְ יַפְרִיד בֵּינֵימוֹ,
וּמָה אַתְּ לָכֵן, אַךְ חַיֵּי כָל אֵלֶּה!
הוּא מָוֶת יַהְרוֹס, אַתְּ לִבְנוֹת תּוֹסִיפִי,
דֶּבֶק זֶה יַפְרִיד, אַתְּ אַחֵר תַּחְלִיפִי,
תּוּכְלִי לוֹ עַזָּה2! הוּא יִיעַף גַּם יֵלֶא.
5
וּמְלֹא הָאָרֶץ מִי יַדְבִּיק אֵלֶיהָ,
וּמִי יִתְלֶה אוֹתָהּ עַל מַעְגָּלֶיהָ,
כִּי תָרוּץ בָּרוּחַ סָבִיב לַשָּׁמֶשׁ?
כּוֹכָבִים כָּמוֹהָ כֵּן רִבּוֹת אֶלֶף,
הִיא עִם שִׁמְשָׁהּ זוֹ, בַּיָּם זֶה אַךְ דֶּלֶף! –
אִישׁ יָסֹב אֶת שִׁמְשׁוֹ עוֹלָם לֹא יָמֶשׁ.
6
מִי יִצְבּוֹר מֵי יַמִּים כָּהָר יַעֲמוֹדוּ
וּמִי הַרְרֵי חוֹל שָׁם סָבִיב יָגֹדּוּ,
רִגְבֵי עֲפָרוֹת מִי זֶה יַדְבִּיקֵמוֹ?
מִי זֶה בָּאָדָם יַצִּיב בָּתֵּי חֶבֶר,
עַמִּים וּמְדִינוֹת אוֹגֵר עַל כָּל עֵבֶר,
אֲחוּזוֹת מֵרֵעִים מִי יַחְבִּירֵמוֹ?
7
מִי יִתֵּן לָאָדָם רַעְיָה וָאֵשֶׁת,
בַּת גִּילוֹ בַּת חֶבְלוֹ חֶבְרָה לָרֶשֶׁת,
לָקִים לוֹ זֶרַע עַל אֶרֶץ עוֹמֶדֶת?
הֲלֹא אַתְּ הִיא הָאֵם הוֹרַת כָּל אֵלֶּה;
אַתְּ אַחַת לָאֶחָד אֵל עֹשֵׂה פֶלֶא,
גַּם רוּם עִם שֵׁפֶל אַךְ אַתְּ הָאוֹגֶדֶת!
* * *
8
כֵּן הוּא מִנִּי אָז כֵּן הַיּוֹם כֵּן עַתָּה,
הִנֶּנּוּ מַבִּיטִים גַּם פֹּה מַה שַּׁתָּה,
שִׂמַּחְתְּ גַּם בָּזֹאת לֵב דּוֹדִים סֶלָה!
מֵעֵמֶק שׁוֹשַׁנִּים3 עֵץ רַעְנָן הוֹצֵאת
חֹטֶר נָעִים מִכֶּרֶם חֶמֶד הֵבֵאת,
פֹּה נֶחְמָד לַמַּרְאֶה וּלְהַשְׂכִּיל מָעְלָה!
9
וַתִּרְאִי לוֹ בַת עַד מֵרָחוֹק שָׁמָּה,
עַד בֵּית פָּרְטוּגלִּים4 עֲצָתֵךְ קָמָה,
וּרְחוֹקִים כָּאֵלֶּה הֲגַם תַּחְבִּירִי?
זֶה קִרְיַת עִיר וִוילְנָא זוֹ עִיר פָּלְטַאווָה,
“וִהְיוּ נָא לַאֲחָדִים!” אָמַרְתְּ אַתְּ אַהֲבָה!
וַיִּהְיוּ לָךְ כֵּן – הֶאָח נַפְשִׁי שִׁירִי!
10
שִׁמְעָה בֵן וּבִין עֲצַת אֵם נִשְׂגֶּבֶת,
עֲצַת הָאֵל הִיא אֲבִי כֹּל אוֹהֶבֶת,
אַל תָּפֵר עֲצָתָם עַד עוֹלָם סֶלָה!
עָֹזְבָה נָּא אָב וָאֵם עָזְבָה הוֹרֶיךָ,
וּבוֹאָה נָּא שָׁמָּה אֶל זוּ5 תִּשְׁבֶּךָ,
סוּרָה נָּא בֵּן יַקִּיר שָׁם הָאֹהֶלָה!
11
שָׁם תִּמְצָא הַבַּת אֲשֶׁר לָךְ חֻבָּרָה,
בִּדְבַר הַמְּחַבֶּרֶת6 הִיא לָךְ נִשְׁמָרָה,
בַּת גּוֹרָלָךְ הִיא אַךְ בָּהּ תִּדְבַּק נֶצַח;
זֹאת לִוְיַת קֹדֶשׁ אַל תַּפְרִיד חוֹבֶרֶת,
בָּהּ תִּבְנֶה בַיִת תִּקְרָא שֵׁם תִּפְאֶרֶת,
שֵׁם עוֹלָם תִּשָׂא כַּנֵּזֶר עַל מֵצַח.
12
שֵׁם הוּא וָזֵכֶר אֶל אַהֲבַת הוֹרֶיךָ,
תִּזְכּוֹר כִּי אַךְ הֵמָּה הֶעֱלוּ נֵרֶךָ,
גַּם הָלוֹךְ וָאוֹר כַּסַּהַר בַּחֹדֶשׁ;
רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת עֲשׂוֹת לָךְ הִגְדִּילוּ,
לֹא אָבוֹת רַבִּים עֲשׂוֹת זֹאת יַעְפִּילוּ,
עַד בָּאתָ הֲלוֹם בִּבְרִית אַהֲבַת קֹדֶשׁ.
13
וּבְרִית מֶלַח7 הִיא בַּכֹּל הִיא תָנוּחַ,
לֹא אַךְ בָּשָׂר אֶחָד8 כִּי גַם הָרוּחַ,
גַּם לֵב גַּם נֶפֶשׁ יַחַד יִתְאַחָדוּ;
קֹדֶשׁ זֹאת הַבְּרִית הִיא כָּל טוּב הַבַּיִת,
תִּתֵּן זֶרַע אֱמֶת כִּשְׁתִילֵי זַיִת,
עַל בִּרְכֵּי תֹּם אַהֲבָה הֵמָּה יֻלָּדוּ.
14
וּלְשֵׁמַע טוֹבָתָךְ אִגְּרוֹת יוֹבִילוּ,
אָבִיךָ גַּם אִמָּךְ יַחַד יָגִילוּ,
יִשְׂאוּ אֲלֻמּוֹת בַּמֶּרְחָק זָרָעוּ;
גַּם אוֹהֲבֵי נֶפֶשׁ כָּל בֵּית אָבִיךָ,
הֵם כֻּלָּם יִתְעַנְּגוּ בִּבְשׂוֹרוֹת פִּיךָ,
גַּם יִשְׂמַח אוֹהַבְכֶם מֵאָז תֵּדָעוּ.
-
משך לא יֵלַה – כוח־מושך כל ייעף. ↩
-
תוּכלי לו עזה לפי שיר־השירים ח, ו: ‘עזה כמות אהבה’. ↩
-
עמק שושנים – הכוונה למשפחת רוזנטל, מחלוצי ההשכלה בווילנה. ↩
-
בית פרטוגלים – משפחת פורטוגלוב אשר בפולטבה. השיר ‘אהבת קדש’ נכתב לרגל נישואיו של אחד מבני משפחת רוזנטל עם בת משפחת פורטוגלוב (הערתו של ג' אלקושי). ↩
-
זו – אשר, לפי שמות טו, יג. ↩
-
המחברת – האהבה המחברת. ↩
-
ברית מלח – ברית עולם, לפי במדבר יח, יט, ולפי דברי־הימים ב יג, ה. ↩
-
לפי בראשית ב, כד: ‘והיו לבשר אחד’. ↩
השיר אשר שרתי אז לידידי זה, שירת בנו לרעיתו, ביום שמחת לבו ביום חתונתו, כמצות חז“ל גם לאחרים, להלל את הכלה בשירים, על שם הכתוב: ובתולותיו לא הֻלָּלו, אשר ע”כ קראו חז"ל לחתונה “בי הלולא”.
1
מַה מִּכֹּל אַשְׁוֶה לָךְ יָפָה מוֹפַעַת!
מַה מִּלִּים לִי אֶבְחַר בָּם לָךְ אָשִׁירָה!
הֵן אֻהַבְתְּ לִי מִכֹּל נַפְשִׁי יוֹדַעַת
וּבְפִי, אַהֲבָתֵךְ מִלָּה לֹא הוֹתִירָה
שִׁירוֹת דּוֹדִים רַבִּים רַבּוֹת קָרָאתִי
וּבְכֻלָּם לָךְ תַּמָּה! נִיב לֹא מָצָאתִי.
2
כֻּלָּם אַךְ שָׁרוּ עַל יִפְעָה עַל יֹפִי
עַל חֶשֶׁק עַל חֶמְדָּה עַל תַּאֲוַת אֵשֶׁת
וַאֲנִי עַל תֹּם נַפְשֵׁךְ מֵאֵין כָּל־דֹּפִי
עַל טוּב לִבָּתֵךְ עַל כָּל טוּב אֲרֶשֶׁת
עַל רֹב שִׂכְלֵךְ יֵאוֹת אַךְ לַגֶּבֶר
נוֹסַף עַל יָפְיֵךְ אֶל כָּל־יֹפִי קֶבֶר1.
3
יָפִית כַּלְבָנָה בַּחֹדֶשׁ נִמְלָאָה
כָּמוֹהָ נָעַמְתְּ בַּהֲלִיכָתֵךְ סֶלָה
חַמָּה בָרָה אַתְּ, בֹּקֶר כִּי יָצָאָה
נֹעַם נָגְהָהּ אַתְּ, עֶרֶב כִּי שָׁפֵלָה;
אִם קַרְנֵי אוֹר עֵינֵךְ לִבּוֹת יֶחְדָּרוּ
עֹנֶג וָנַחַת אַחֲרֵיהֶן יוּצָרוּ.
4
תֵּבוֹשׁ שׁוֹשַׁנָּה כִּי תֵרֶא פָנַיִךְ
תָּמָר יִכָּלֵם קוֹמָתֵךְ כִּי יַחַז
עֵינוֹת הַגַּנּוֹת – כִּי יִרְאוּ עֵינַיִךְ
וּצְבִיּוֹת תִּבְרַחְנָה כַּמַּיִם פַּחַז
אִשּׁוֹת הַמְּדָנִים2 מִשְּׁלוֹמֵךְ תֶּחְפַּרְנָה
וּבְנוֹת הַשִּׁיר מִקּוֹל שִׁירֵךְ תֶּחְוַרְנָה.
5
לִבּוֹת הָאֶבֶן זִמְרָתֵךְ בּוֹקָעַת
אִם כַּצּוּר קָשׁוּ כַּמַּיִם נִגָּרוּ
וּסְגוֹר עֵינֵי תָמִים גַּם הִיא קוֹרָעַת
בַּל עוֹד יֶחְזוּ בָךְ כֹּחַ לֹא עָצָרוּ
אַחְרַיִךְ כָּל אָדָם כַּצֹאן תִּמְשׁוֹכִי
וּבְמָסָךְ הַקֹּדֶשׁ אָז לָךְ תָּסֹכִּי.
6
מִבֵּין שַׂעְרֵךְ כִּי יִקְרַן עוֹר פָּנַיִךְ
אוֹר שֶׁמֶש יוּצַץ מִשְּׁחוֹר צֵל הַיַּעַר
וּצְחוֹק כִּי תוֹצִיאִי מִשִּׂפְתוֹתַיִךְ
תִּשְׁלוֹף הַצְּפִירָה קַו שַׁחַר מִתַּעַר
קוֹל צַעְדֵּךְ כִּי יִטְפּוֹף עַל רִצְפַּת בַּיִת
קוֹל רוּחַ מִתְדַּפֵּק עַל עֲלֵי זַיִת.
7
בַּלָּאט וּבְחֵן בַּת עֵינֵךְ כִּי תָנִיפִי
יִדְרוֹךְ כּוֹכַב נֹגַהּ עַל חוּג שָׁמַיִם
אִם אוֹתָהּ כֹּה וָכֹה כַּחֵץ תָּעִיפִי
יָעוּף הַבָּרָק מִיָּדוֹ קַרְנַיִם
קוֹלֵךְ כִּי יֵלֵךְ מֵחִכֵּךְ רָב טָעַם
יִכְרֶה כָּל אֹזֶן וּבְלֵב סֵתֶר־רָעַם3.
8
וּכְגַן עֵדֶן אִם צָר אוֹתָךְ אֱלוֹהַּ
כָּל חֶמְדוֹת נָשִׁים בָּךְ יַחַד כּוֹנָנוּ
גַּם הַכְּרוּבִים שָׁלַח לָךְ מִגָבוֹהַּ
יִרְאָתֵךְ תֻּמָּתֵךְ לִמְאֹד נֶאֱמָנוּ
לִשְׁמוֹר דַּרְכֵּךְ הֵן נִצָּבוֹת בֶּחָרֶב
יָשִׁיבוּ רֵיקָם כֹּל יָשִׂים לָךְ אָרֶב.
9
אַתְּ יָפָה בַּבָּנוֹת תַּמָּה בָהֵנָּה!
הַסְתִּירִי פָנַיִךְ כַּלְבָנָה סֶלָה
כַּסִּי יִפְעָתֵךְ אִישׁ זָר בַּל יִרְאֶנָּה
כֵּן רַק אֶל מוּל שִׁמְשָׁהּ גַּם הִיא תָּהֵלָּה –
וּכְבָר לִי הָיִית גָּבַרְתְּ וּשְׁבִיתִנִי
אַל יִפָּתַח אַסִּיר אַל תַּעַזְבִנִי.
10
אַךְ מַה זֶּה מִלֵּל פִּי וּשְׂפָתַי יֶתֶר
הֲלֹא זוּ רַעְיָתִי לֶכֶת הִצְנִיעָה
כַּשֶּׁמֶשׁ בַּחְצִי יוֹם עָבִים תִּסָּתֶר
בַּל תַּךְ רֹאשׁ גֶּבֶר עָלָיו הוֹפִיעָה –
וּכְסַהַר בַּלֵּילוֹת אוֹר נֵרָהּ יָהֶל
וּתְהֻלַּל כַּנָּשִׁים שִׁבְתָּן בָּאֹהֶל4.
11
[אָהֳלֶךְ]5 אָבוֹאָה וָאַתְּ תֵּעוֹרִי
תִּרְאִי, תָּקוּמִי, לִקְרָאתִי תִּכּוֹנִי
תִּגְּשִׁי תִּשְׁקִי – תִּתְחַמָּקִי, תַּעֲבוֹרִי
הַתְצַחֲקִי בִי? וּמַה שָּׁם לִי תִצְפּוֹנִי?
הַלְמַעַן תָּשׁוּבִי לִי שָׁם תָּנוּסִי
חוּשִׁי שׁוּבִי כָּל עוֹד חוּשִׁי בִי חוּסִי!
12
אַל תִּתְבּוֹשָׁשִׁי! הָאֵל כֹּה עָשָׂנוּ
כִּי אֶחָד עָשָׂה בַּעֲשׂוֹתוֹ הַשְּׁנַיִם
וּלְבָשָׂר אֶחָד הוּא לִהְיוֹת שָׂמָנוּ
בַּעֲבוּר מֵאֶחָד יִתֵּן רִבּוֹתַיִם
מֵרֹאשׁ רוֹם עַד לִתְהוֹם אַהֲבָה מֻצַּעַת
גַּם לַלְּבָנָה עָשָׂה שֶׁמֶש מוֹפַעַת.
עָפָר יִינַק עֵשֶׂב
אוֹתוֹ יִלְחוֹךְ כֶּשֶׂב,
כֶּשֶׂב יֹאכַל גֶּבֶר
אוֹתוֹ יִבְלַע קֶבֶר.
פִּיוֹת לִמְלוֹא אֶרֶץ [5]
זֶה מִזֶּה לִשְׂבּוֹעַ,
אַךְ הִיא תִּפְרוֹץ פֶּרֶץ
כָּל הַיְקוּם לִבְלוֹעַ;
כִּי עַל כֹּל שֹׁלַחַת
מָוֶת שַׂר הַשַּׁחַת. [10]
הִיא אֶת כֹּל בָּלָעָה
וּבִטְנָהּ לֹא צָבָה,
כִּי בִלְעָהּ הִיא קָאָה
עַל קִיאָהּ הִיא שָׁבָה;
כֵּן בָּהּ נִתְגּוֹלֵלָה [15]
כֵּן בָּהּ נַחֲלוֹף סֶלָה.
עָפָר יִינַק עֵשֶׂב
אוֹתוֹ יִלְחוֹךְ כֶּשֶׂב,
כֶּשֶׂב יֹאכַל גֶּבֶר
אוֹתוֹ יִבְלַע קֶבֶר. [20]
* * *
רוּחַ אוֹר אֱלוֹהַּ
מָלֵא כָל גָּבוֹהַּ,
עַד בָּנוּ יָנוּחַ
וּלְאֵל שָׁב הָרוּחַ.
כִּי רוּחוֹת שָׁמַיִם [25]
נִקְווּ אֶל קִרְבֵּנוּ,
יֵרְדוּ כִמְטַר מַיִם
עַל אַדְמַת גֵּוֵנוּ;
גַּם הֵם עוֹד יָזוּבוּ
יַעֲלוּ אַף יָשׁוּבוּ. [30]
רוּחַ אוֹר אֱלוֹהַּ
מָלֵא כָל גָּבוֹהַּ,
עַד בָּנוּ יָנוּחַ
וּלְאֵל שָׁב הָרוּחַ.
* * *
חָכְמָה מֵאֵל בָּאָה [35]
כָּל מַעֲשָׂיו מָלָאָה,
שָׁם נֶפֶשׁ תִּרְעֶנָּה1
הִיא אֵל יַאַסְפֶנָּה.
כִּי אַשְׁרֵי הַנֶּפֶשׁ
תִּרְעֶה בִּנְוֵה דָעַת, [40]
תִּבֶז אֶרֶץ רֶפֶשׁ
חָכְמָה אֵם קוֹרָאַת;
הִיא כִּי תָשׁוּב שָׁמָּה
לָעַד הֵיא רֻחָמָה.
חָכְמָה מֵאֵל בָּאָה [45]
כָּל מַעֲשָׂיו מָלָאָה,
שָׁם נֶפֶשׁ תִּרְעֶנָּה
הִיא אֵל יַאַסְפֶנָּה.
-
הנפש תרעה חכמה – על דרך ‘ורעה אמונה’, תהלים לז, ג. ↩
הֶרֶף נָא עָמְדָה אַל תִּגַּשׁ אִישׁ בַּעַר!
פֹּה כֶּרֶם חֶמֶד חַכְמֵי לֵב נָטָעוּ;
נִתְעֶה וּמַתְעֶה! – הָלְאָה מִן הַשַּׁעַר!
כֶּרֶם חֶמֶד הוּא נוֹטְעָיו כֹּל יָדָעוּ;
גַּם אַתָּה לֵךְ מִזֶּה פֶּתִי אֹוהֵב שֶׁקֶר!
מַה־תִּרְאֶה בָזֶה? אַךְ אֱמֶת אַךְ חֵקֶר.
* * *
מוֹדַע מַדָּע2! בּוֹא נָא אֶל כֶּרֶם חֶמֶד,
פֹּה לֹא אַךְ גֶּפֶן אַךְ רִמּוֹן אַךְ זַיִת;
הֵא לָךְ פֹּה כֻלָּם כִּי לָהֶם פֹּה צֶמֶד,
עוֹד לָךְ פֹּה מַעְדֵּר לַשָּׁמִיר וָשַׁיִת.
פֹּה תַּקְשִׁיב חָכְמָה גַּם תּוֹרָה גַּם דַּעַת,
וּבְכָל רֶשַׁע כֶּסֶל תִּשְׁמַע מִגְרַעַת.
-
‘כרם חמד’ – כתב־עת מרכזי לחוכמת־ישראל בתקופת ההשכלה בגאליציה בעריכת שלמה לייב גולדנברג, הופיע בשנים 1833–1856 בהפסקות ארוכות בווינה, בפראג ובברלין. בין חשובי המשתתפים בו יצוינו ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק), שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) וכן יצחק ארטר. כתב־עת מרכזי. ↩
-
לשון נופל על לשון, והוא על דרך משלי ז, ד: ‘ומודע לבינה תקרא’. ↩
1
גַּן אֱלֹהִים הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִבְנֵי עֵבֶר,
עֵץ הַחַיִּים הָיְתָה בוֹ שָׂפָה הָעִבְרִיָּה;
וּמֵאָז כִּי גָלוּ הָעִבְרִים אֶל כָּל עֵבֶר,
חָדְלָה גַם הִיא מִהְיוֹת עֲנֵפָה וּפוֹרִיָּה;
וַיְקַנְאוּ לָהּ אָז זִקְנֵי הָעָם כִּי יָדָעוּ,
כִּי מַטַּע אֱלֹהִים הִיא הַנְּבִיאִים נָטָעוּ.
2
וַיִּקְחוּ מִפִּרְיָהּ וּבִכְלֵי קֹדֶשׁ שָׂמוּ,
וּלְדוֹרוֹת אַחֲרֵימוֹ הִנִּיחוּהוּ מִשְׁמֶרֶת;
עַד בּוֹא דּוֹר הָאַחֲרוֹן רָאוּ וַיִּשְׁתּוֹמָמוּ,
כִּי בִפְרִי עֵץ חַיֵּיהֶם שֻׁלְּחָה הַמִּגְעֶרֶת;
וַיִּתְחַזְּקוּ בֵאלֹהִים לָטַעַת פִּרְיָמוֹ,
אִישׁ אִישׁ בַּאֲשֶׁר יִתְגּוֹרָר וּבְאֶרֶץ לֹא לָמוֹ.
3
זָכְרוּ כִּי שָׂפָה זֹאת אֵם כָּל שָׂפָה בָאָרֶץ,
וּשְׁאֵרִית כָּל קֹדֶשׁ וִיקָר לִישֻׁרוּן סֶלָה;
וּבְנוֹתֶיהָ כֻלָּנָה מִהֲרוּ לִפְרוֹץ פָּרֶץ,
אַךְ הִיא שָׁבָה אָחוֹר אַךְ הִיא דַּרְכָּהּ אֲבֵלָה;
וּמִי זֶה לֹא יֵעוֹר וִיקַנֵּא לָעִבְרִיָּה,
אֲשֶׁר אַךְ עִבְרִי נִקְרָא וּבְלִבּוֹ תוּשִׁיָּה!
4
וַאדֹנָי אֲשֶׁר נִתַן אָז לַנְּבִיאִים אֹמֶר,
הוּא בֵרַךְ גַּם אֶת מעֲשֵׂיהֶם הֵנָּה וָהֵנָּה;
מִבִּכּוּרֵי תֵימָן4 עַד הַפְּרָחִים צָפוֹנָה;
וַיְחִי עֵץ חַיֵּינוּ כִּימֵי קֶדֶם הִפְרִיחַ,
לֹא יֶחְסַר לוֹ כֹּל כִּי אִם רוּחַ אֵל יָרִיחַ.
5
עַתָּה אַל תָּבוּז יַעֲקֹב אִמְּךָ כִּי זָקָנָה,
אִמְּךָ הָעִבְרִיָּה תִּתְחַדֵּשׁ כִּנְעוּרֶיהָ;
וּנְעָרֶיךָ נֵעוֹרוּ הַצְּפוּנִים צָפוֹנָה,
וּלְעֵין כֹּל עִטְּרָה לָמוֹ הָאֵם בִּפְרָחֶיהָ;
וַיְבָרְכוּם גַּם הָעָם כִּי לֹא עוֹד בָּם יָרִיבוּ,
כִּי אִם – אֲשֶׁר אֲבוֹתָם בַּנְּבִיאִים הִלְעִיבוּ.
6
הַנְּעוּרִים! אָמְנָם פִּרְחֵי צָפוֹן גַּם אַתֵּמָה
אַל תִּירְאוּ הַמְּרַפִּים יַד כָּל עֹשֶׂה בַקֹּדֶשׁ:
כִּי סָבִיב לַפְּרָחִים אַךְ הַקּוֹצִים הֵן הֵמָּה
אַךְ מִכְסֵה צֵל עַל יָרֵחַ בִּקְצוֹת הַחֹדֶשׁ;
וּלְמִקְדַּשׁ אֵל אֶת הַפְּרָחִים אַךְ נָא תִּשָּׂאוּ
אִם לֹא כַאֲרָזִים בַּלְּבָנוֹן לָכֶם יִשְׂגָּאוּ.
7
הִתְקַדְּשׁוּ! כִּי אֱלֹהִים מִנְחוֹתֵיכֶם יָרַח5,
קַדְּשׁוּ שִׂיחוֹת פִּיכֶם הֶגְיוֹן לִבְּכֶם קַדֵּשׁוּ;
מִמַּעְיָן יוֹצֵא6 מִבֵּית אֵל הַשְׁקוּ כָל פֶּרַח.
כִּי שָׁרְשֵׁיהֶם קֹדֶשׁ וּבִשְׂדֵי אֵל שׁוֹרֵשׁוּ;
שִׁירוּ בִכְבוֹד שַׁדַּי וּבְפֹעַל יָדָיו שִׂיחוּ,
אָז נִטְעֵי גַן הָאֵל בִּקְצוֹת תֵּבֵל יַפְרִיחוּ.
-
‘פרחי צפון’– כתב–עת בעריכת אליעזר ליפמאן הורוויץ ושמואל יוסף פין. הופיעו שתי חוברות בווילנה תר“א – 1841, תר”ד 1844. אד‘ם הכהן פרסם ב’פרחי צפון‘ שיריו: ’המתאונן‘, ’המשורר‘ ו’התמורה‘. במחברת השנייה (ווילנה תר"ד, עמ' 103–90) כתב שמואל יוסף פין מאמר ’בקרת ספר שירי שפת קדש' של אד"ם הכהן. ↩
-
ממאספי – הכוונה לכתב–העת ‘המאסף’ על כרכיו הרבים בעריכתם של ראשוני המשכילים בגרמניה (בערים שונות), בשנים 1811–1784. ↩
-
כרם חמד – ראה לעיל בשיר הקודם, ‘על ספרי כרם חמד’, הערה 1. ↩
-
בכורי תימן – הכוונה ל‘בכורי העתים’, שיצאו בווינה בשנים 1821 – 1833. ↩
-
לפי שמואל א כו, יט. ↩
-
לפי יואל ד, יח. ↩
1
הַאִם לֵב אָדָם כִּי בַדָּם שָׁקוּעַ
הָאִם כִּלְיוֹתָיו גִּיד חֵלֶב וּמוֹחַ
וּלְשׁוֹן הַבָּשָׂר תּוֹךְ פִּיהוּ שָׂרוּעַ
אוֹ עֵט צִפּוֹר2 כָּנָף בִּימִין אֵין כֹּחַ
הַבְּאֵלֶּה אָדָם! מַהֲלַל אֵל תָּשִׂיחַ
הָאֵל הַמְרוֹמָם מִכָּל שִׂיג וָשִׂיחַ.
2
כּוֹכָבִים כָּל מִסְפָּר רַב מִצְעָר לָמוֹ
כָּל גּוֹבַהּ נַחְשׁוֹב בָּם יִדְכֶּה יָשׁוּחַ
כָּל מֶרְחָק נַגִּיד כָּאַיִן הוּא בָּמוֹ
כָּל גֹּדֶל נֹאמַר בָּם הֶבֶל וָרוּחַ
הֵם כֻּלָּם יִסְעוּ יָרוּצוּ יִיגָעוּ
זֶה אַלְפֵי שָׁנִים וָאֵל לֹא יָדָעוּ.
3
וּמִבַּלְעָדָיו אַךְ רֶגַע הֵם תֹּהוּ
וּבְקִרְבָּם יִשְׁכּוֹן וּכְבוֹדוֹ מָלָאוּ
עַל כֵּן אֵין גַּם סוֹף גַּם לָמוֹ כָּמוֹהוּ
וִיבַקְּשׁוּהוּ הֵמָּה גַּם לֹא יִמְצָאוּ
הוֹ אִם הַמְבֻקָּשׁ בִּמְבַקֵּשׁ3 הִנֵּהוּ
וּבְכָל זֶה אִישׁ מֵהֶם לֹא יִמְצָאֵהוּ.
4
וּמְבַקֵּשׁ אֱלֹהִים אָדָם אֵיךְ אַתָּה
מִי הוּא זֶה אַתָּה הֲלֹא נַפְשֶׁךָ!
וּמַה נֶּפֶשׁ זוּ הֲלֹא תֹאמַר עַתָּה
מַה תִּדְרוֹשׁ אֱלוֹהַּ הֱיֵה דוֹרְשֶׁךָ
וּמְקוֹם נֶפֶשׁ זוּ בָךְ גַּם לֹא מָצָאתָ
וּלְהַלֵּל אֶת אֵין מָקוֹם לוֹ אֵיךְ בָּאתָ4.
5
וּלְאָן אָדָם רִמָּה תָּבוֹא תַּגִּיעַ
אָן תַּעְפִּיל לַעֲלוֹת אֶל מִי תִּשָׂא עָיִן
כָּל מַהֲלַל אֵל זֶרַע אָדָם הִבִּיעַ
מִנִּי עַד עַד הַיּוֹם כֻּלָּם אַךְ אָיִן
הִרְבּוּ מַהֲלָלִים עַד מֶה לֹא יָדָעוּ
הֶאֱלִיפוּ מִלִּים וּבוֹ לֹא נָגָעוּ.
6
אֶל מַעֲשָׂיו הַבֵּט וּגְדוֹלוֹת הַאֲזִינָה
דַּע נוֹרָאוֹת בָּם וּתְמַהּ אַךְ תָּמוֹהַּ
כִּי תָבוֹא גַם בָּם לִמְקוֹם לֹא נָבִינָה
אָז מַהֲרָה נוּסָה (כִּי שָׁם הוּא אֱלוֹהַּ)
דּוּמָם אֵין מִלָּה פֶּן תִּתֵּן מִגְרַעַת
כִּי כָל זוּלָתוֹ לֹא יָבִין בּוֹ דַּעַת.
7
מַעֲשָׂיו הַגְּדוֹלִים נוֹרָאוֹת יַבִּיעּו
וּקְטַנִּים לִמְאֹד נִפְלָאוֹת יַגִּידוּ
הֵמָּה גַם כֻּלָּם לִבֵּנוּ יַכְרִיעוּ
וּבִגְדוֹלוֹת בָּם נַפְשֵׁנוּ יַחֲרִידוּ
עַד סַפֵּר לֹא נוּכַל גַּם אֲשֶׁר בָּמוֹ
וּמַה עוֹד נַגִּיד עַל אֵל זֶה עוֹשָׂמוֹ.
8
מַהֲלָלְךָ שַׁדַּי כִּי מַהֲלָל לָךְ אָיִן
תְּהִלָּתְךָ אֵל כִּי אֵין בָּךְ כָּל חֹסֶר
מַה נֹּאמַר לָךְ אִם לֹא רָאַתְךָ עָיִן
וּמַה נַּחְשׁוֹב בָּךְ אִם שִׂכְלֵנוּ בֹּסֶר
חִפַּשְׂתִּי כָל רוּחִי אַךְ רֵיקָם שַׁבְתִּי
אַךְ דּוּמִיָּה לִתְהִלָּה לָךְ הִקְרַבְתִּי5.
9
קָחֶנָּה אֱלֹהִים! כִּי אֵין אַחֶרֶת
קָחֶנָּה! וּמִפָּנֶיךָ אָנוּסָה
מֵאֵל מִסְתַּתֵּר נַפְשִׁי מִסְתַּתֶּרֶת
אֲהַלֵּל וַאֲחַלֵּל אִירָא אָחוּסָה
אֶשְׁקוֹר6 כִּי אֶחְקוֹר אֹמַר וּמָרִיתִי
הַס! – וּמִיָּדִי גַּם עֵטִי רָמִיתִי7.
-
שירי שפת קדש מהדורה ראשונה מחברת שניה, ווילנא תרט"ז ↩
-
פאראפראזה ליחזקאל לט, ד (‘עיט צפור’) וכאן הכוונה לנוצת ציפור המשמשת עט לכתיבה. ↩
-
המְבֻקש במבקש – הכוונה לאל שכבודו מלא עולם. ↩
-
כדאי להביא כאן את המאמר (ברכות י, ע"א) ‘מה הקב“ה מלא כל העולם, אף נשמה מלאה את כל הגוף – מה הקב”ה רואה ואינו נראה, אף נשמה רואה ואינה נראית’. ↩
-
דומיה לתהלה – לפי תהלים סה, ב. ↩
-
אשקור – מלשון שקר, לפי בראשית כא, כג. ↩
-
רָמיתי – זרקתי. ↩
א
1
מַסְוֵה אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה הֵסִירוּ
הַכּוֹכָבִים עַתָּה מֵעַל פָּנֵימוֹ
רָאוּ כִּי הָלְכָה יָצְאוּ וַיָּאִירוּ
מָה רַב הֲמוֹנָם מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁימוֹ!
אֵין מִסְפָּר אֵין קֵצֶה אֵין סוֹף אֵין חֵקֶר
שָׁוְא עֲמַל כָּל סוֹפֵר כָּל תֹּכֶן2 שֶׁקֶר!
2
שָׁמַיִם וּשְׁמֵיהֶם אִם גָּאֹה גָּאוּ
וּמְרוֹמֵי הַמְּרוֹמִים עַד אֵין קֵץ סֶלָה
כַּיַּמִּים מַיִם כּוֹכָבִים מָלָאוּ
וּלְסָפְרָם וּלְחָקְרָם כָּל רוּחַ עָמֵלָה
וּסְפֹרוֹת כָּל פֶּה כָּל לָשׁוֹן הִבִּיעוּ
לִסְפּוֹר הָאֶחָד בָּם עוֹד לֹא הִגִּיעוּ.
3
וּבְגָדְלוֹ אִישׁ מֵהֶם יַחְפִּיר שִׁמְשֵׁנוּ
עִם כָּל הוֹלְכֵי מִסָּבִיב לָהּ גַּם יָחַד
וּלְרֹב גָּבְהָם הֵן תֶּחֱרַד נַפְשֵׁנוּ
וּלְמֶרְחָק בֵּינוֹתָם יֹאחֲזֶנָּה פָחַד
יִכְשַׁל כָּל לָשׁוֹן מֵהַגִּיד כָּל אֵלֶּה
הַסְּעִיפִים יִיעָפוּ גַּם כָּל לֵב יֵלֶא.
4
בֵּין נַעֲרָצִים רָצִים כַּחֵץ שָׁלוּחַ
הֲמוֹנִים אֵלֶּה אַדִּירֵי שָׁמַיִם
רָצָה גַם אָצָה כָּאָבָק בָּרוּחַ
הַקְּטַנָּה הַצְּעִירָה אֶרֶץ הַמַּיִם –.
מִי הָעָשׁ הַחַלָּשׁ יִרְחַשׁ עָלֶיהָ–?
הָאָדָם! – הַקָּט הַדַּל בִּילָדֶיהָ.
5
הַקָּטָן הַזֶּה הֵן הוּא הַיּוֹדֵעַ
הֶהָמוֹן הָרָב הַזֶּה וּמְלוֹאֵימוֹ
אַךְ הוּא הָרוֹאֶה אַךְ הוּא הַשּׁוֹמֶעַ
אַךְ הוּא הַמַּכִּיר גַּם מַבְדִּיל בֵּינֵימוֹ
יָחוּשׁ וִישָׁעֵר גַּם יִזְכֹּר לָדַעַת
חשֵׁב וּמַשְׂכִּיל אֶל כָּל לוֹ מִשְׁמַעַת.
6
דַּעְתּוֹ – מֵחוֹל הַדַּק עַד הַרְרֵי אָבֶן
מִצִּיץ אֵזוֹב עַד אַרְזֵי אֵל מַגַּעַת
מִכַּנְפֵי גוֹבַי3 עַד גַּב הָרְאֵם יָבֶן
מִקְּטֹן גֵּו גֶּבֶר עַד נֶפֶשׁ יוֹדַעַת
מֵאֲבַק שַׁחַק עָפָר וּרְסִיס הַמָּיִם
עַד כּוֹכְבֵי שַׁחַק אֲבַק הַשָּׁמָיִם.
7
אַךְ הוּא הָאֶחָד בִּיצוּרִים כֻּלָּמוֹ
הַיּוֹדֵעַ אוֹתְהֶם וּבִלְתּוֹ אָיִן –
יֵדַע כִּי עוֹד רָב לֹא יָדַע אוֹתָמוֹ
לֹא שָׁמְעָה אָזְנוֹ בַּל תִּרְאֵם הָעָיִן
יֵדַע זֶה הָעָשׁ כִּי יֵשׁ שָׁם עוֹד אַחַד
יוֹדֵעַ אוֹתוֹ וִידוּעָיו גַּם יַחַד.
8
רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת יֵדַע בַּשָּׁמַיִם
נוֹרָאוֹת וּנְצוּרוֹת יֵדַע בָּאָרֶץ
יֵדַע נִפְלָאוֹת תִּצַּלְנָה אָזְנַיִם
מִן הַתְּהוֹם עַד רֹאשׁ רוֹם הוּא יִפְרוֹץ פָּרֶץ
יֵדַע אֶת לֹא יֵדַע כָּל פֶּה לַשְׁמִיעַ
גַּם פִּיו דֵּעוֹתָיו לֹא יוּכַל יַבִּיעַ.
9
מִי יִשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂרְעַפָּיו כִּי רַבּוּ
הָעוֹבְרוֹת עַל לִבּוֹ לִרְגָעִים סֶלָה
רִבְבוֹת אַלְפֵי אֶלֶף יֵצְאוּ יִסַּבּוּ
שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת בָּאוֹר וּבַאֲפֵלָה
יֵדַע אֵיךְ יֵדַע – מַדּוּעַ יוֹדֵעַ
וּמַה הַדַּעַת וּלְאָן תִּשְׂתָּרֵעַ.
10
יֵדַע כָּל נֹעַם כָּל עֹנֶג כָּל נַחַת
שִׂמְחַת אוֹר חַיִּים אַהֲבַת חֵן וָיֹפִי
יֵדַע חֹק כָּל נִבְרָא בָּרוּם וּבְתַחַת
יִרְאֶה בָם טוּב יוֹצְרָם כִּי אֵין בָּם דֹּפִי
יֵדַע כִּי דֵעוֹתָיו חָיוֹת לָנֶצַח
יֵדַע נַפְשׁוֹ יוֹדַעַת, זֵר עַל מֵצַח.
11
יֵדַע צֶדֶק וֶאֱמֶת כָּל אָרְחוֹת ישֶׁר
יֵדַע כִּי אַךְ אֵלֶּה הֵם כָּל הַדַּעַת
יֵדַע כִּי אַךְ הֵיטֵב הוּא כָל הָעשֶׁר
יֵדַע כִּי טוֹב בַּל תֵּת בַּכֹּל מִגְרַעַת
יֵדַע מֶתֶק הַחֵן נַחַת הַחֶסֶד4
יֵדַע כִּי אַךְ בָּהֶם תֵּבֶל תִּוָּסֶד.
12
וּלְהוֹדִיעָם יֵדַע לִבְנֵי גִילֵהוּ
כֹּל יָדַע לִבּוֹ יוֹדַע גַּם לָהֵמָּה
וּבְדַעַת כִּי יֵדַע כֵּן גַּם רֵעֵהוּ
תֶּעֱרַב עָלָיו דַּעְתּוֹ כִּי אָז נָעֵמָה
כֵּן בִּלְשׁוֹנוֹ לִקְרוֹבִים וּלְאָזְנַיִם;
וּבְעֵטוֹ גַּם לִרְחוֹקִים וּלְעֵינַיִם.
13
וּמָה עוֹד לֹא יֵדַע זֶה הַיּוֹדֵעַ
עַל מִי לֹא יָבֶן עַל מִי לֹא יָשִׂיחַ
אֶת זֶה הוּא רוֹאֶה אֶת זֶה הוּא שׁוֹמֵעַ
זֶה טוֹעֵם וִימַשֵּׁשׁ אֶת זֶה יָרִיחַ
וּכְנָפַיִם יַעַשׂ לוֹ עוֹד מֵאֵלֶּה
לָעוּף עַד הָרֹאשׁ אֲבִי כָל הַפֶּלֶא.
ב
14
וּבְכֵן הוּא יֵדַע גַּם אֶת סוֹד הַנֶּצַח
גַּם כָּל אֲשֶׁר מֵעַל כֹּחוֹ לָדַעַת
אֲבָל עוֹד אַחַת יֵדַע – שׁוֹד וָרֶצַח! –
עוֹד אַחַת יֵדַע – כָּל לֵבָב קוֹרַעַת! –
הֵן זֶה הַיּוֹדֵעַ – הוֹי אֵיד עַצָּבֶת! –
יֵדַע – וּבְדַעַת זוּ – גַּם אֶת הַמָּוֶת.
15
אֶת הַמָּוֶת הָרָע וּמְקוֹר כָּל נֶגַע
כִּי גַם אוֹתוֹ יִקַּח – הֵן הוּא יוֹדֵעַ
אַךְ יָדַע הַזְּמָן וַיֵּדַע כָּרֶגַע
כִּי בוֹ זֻמָּן גַּם הוּא לִהְיוֹת גֹּוֵעַ
הוֹי דַּעַת רָעָה! דַּעַת הִי וָנֶהִי!
לָדַעַת בִּהְיוֹתוֹ כִּי גַם לֹא יֶהִי.
16
יֵדַע כִּי לֹא יֵדַע דַּעַת אֱלוֹהַּ
מֵאֵין לָדַעַת כָּל הַיְצוּר כָּמוֹהוּ
כִּי דֵעַ הָאֵל מִמֶּנּוּ גָבֹהַּ
כִּי הוּא הָאֵל יוֹדְעָם מִהְיוֹתָם תֹּהוּ
יֵדַע כִּי דַעְתּוֹ שׁוֹנָה גַּם חֹלֶפֶת
וּמֵאֶרֶץ יַחַד עִמּוֹ נֶאֱסֶפֶת.
17
יֵדַע כִּי דַעְתּוֹ הִיא לוֹ אַךְ כַּשָּׁמֶשׁ
שֶׁלֹּא אוֹר תָּמִיד הִיא עוֹלָם זוֹרֵחַ
מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת הֲלֹא הִיא תָּמֶשׁ
וּבְנָגְהָהּ תִּשְׁלַח אָז לָנוּ יָרֵחַ
גַּם דַּעְתּוֹ בַּמָּקוֹם יִשְׂגַּב מִמֶּנָּה
תִּשְׁלַח הָאֱמוּנָה וּתְכַהֵן תַּחְתֶּנָּה.
18
יֵדַע כִּי כָל דַּעְתּוֹ אֶפֶס וָאָיִן
כִּי כָל נוֹדַע לוֹ כֵן לֹא כֵן הִנֵּהוּ
גַּם זֶה הָאֵל הַנִּרְאֶה אֶל כָּל עָיִן
רַק אֲחוֹרָיו יִרְאֶה5 אַךְ לֹא פָּנֵיהוּ
כִּי לֹא יֵדַע מָה הוּא, רַק: כִּי לֹא אָיִן6
וּכְהֵרָאוֹת אִישׁ מֵאֲחוֹרָיו לֶעָיִן.
19
גַּם כִּי לֹא אַיִן – דַּעַת מִי תּוֹכֵחַ
אֲהָהּ! גַּם בָּזֶה חָשְׁכָה לוֹ הַשָּׁמֶשׁ
גַּם פֹּה אוֹר דַּעַת לֹא יָקָר זוֹרֵחַ
גַּם פֹּה אֱמוּנָה תַּגִּיהַּ לֵיל אָמֶשׁ
קָצְרָה יַד הַדַּעַת שָׁם בַּגָּבוֹהַּ
לַעֲשׂוֹת לָנוּ הָהּ! גַּם אָב וֵאלוֹהַּ.
20
שָׁם בַּגָּבוֹהַּ יַד דַּעַת לֹא רָמָה
שָׁם תַּעֲמוֹד בַּמַּחְשָׁךְ וּמְבוּכַת פֶּלֶא
קוֹל עוֹלָמִים אֵין-קֵץ אַךְ תִּשְׁמַע שָׁמָּה
קוֹרֵא “אֵי אָב לָנוּ, אָן יוֹצֵר אֵלֶּה?!”
הָהּ! וּבְאֵין עוֹנֶה הַמְּהוּמָה הוֹמִיָּה
וֶאֱמוּנָה אַךְ הִיא תָּשִׂים לָהּ דּוּמִיָּה.
21
יֵדַע כִּי יֶשׁ יוֹם וִיהִי לֹא-יוֹדֵעַ
הַיְדוּעִים יִהְיוּ אַךְ יוֹדְעָם אֵינֶנּוּ
יֵדַע כִּי כָל מוֹדַע כָּל-אָח וָרֵעַ
גַּם דּוֹרוֹ כֻּלּוֹ הָמָּוֶת יַשֶּׁנּוּ7
יֵדַע כִּי כָל הַחַי וּלְעֵינָיו עָתָּה
כִּכְבָר אֵין כָּל-שָׂרִיד לוֹ בַּשְׁאוֹל מָטָּה.
22
יֵדַע הֲמוֹן קִרְיָה וּבְעוֹדָם סֶלָה
לִרְאוֹתָם בַּקֶּבֶר כֻּלָּם לֹא חַיִּים
יֵדַע לִרְאוֹת כָּל-גֵּוָה כִּי נָבֵלָה
וּבְעֵת יִרְאֶנָּה בִּמְחוֹלַת מַחְנַיִם
הוּא יֵדַע בִּמְשׂוֹשׂ חֲתָנִים אִתָּנוּ
לִרְאוֹת אֶת קִבְרֵיהֶם כִּי גַם נוֹשָׁנוּ.
23
יֵּדַע כִּי כָל הַדּוֹר לַעֲבוֹר קִדְּמָנוּ
גַּם הֵם כָּמוֹנוּ עַל מָוֶת דִּבֵּרוּ
וּשְׁמוֹ אַךְ זָכְרוּ לֹא לוֹ הִתְבּוֹנָנוּ
וּכְסַפֵּר חֲלוֹם אֹדוֹתָיו סִפֵּרוּ
עַד אֲשֶׁר כַּחֲלוֹם חַיֵּיהֶם נִכְזָבוּ
הֵקִיצוּ מֵחַיִּים וּלְדוּמָה שָׁבוּ.
24
גַּם קוֹל דּוֹר הָאַחְרוֹן יֵדַע לִשְׁמוֹע
אוֹתוֹ גַּם דּוֹרוֹ בַּמֵּתִים יַזְכִּירוּ
(הוֹי דּוֹרוֹת כַּנֵּרוֹת תַּמִּים לִגְוֹעַ
אֵלֶּה כִּי יִכְבּוּ אֲחֵרִים יָאִירוּ)
יֵדַע מַה שֶּׁיִהְיֶה אָז לָאַחְרוֹנָה
עֵת לֹא יֵדַע מֶה הָיָה לָרִאשׁוֹנָה.
25
יֵדַע כִּי דַעַת מוֹתוֹ הוּא מוֹתֵהוּ
כִּי אֵין מָוֶת לַאֲשֶׁר לֹא יֵדָעֶנוּ
כָּל חַי זוּלָתוֹ לֹא יָדַע קִצֵּהוּ
וּבְמוֹתוֹ אַךְ יֶחֱלֶה – אַחַר אֵינֶנּוּ
אַךְ אִישׁ הוּא יוֹדְעוֹ אַךְ הוּא הַמֵּת סֶלָה
מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד שׁוּבוֹ לִשְׁאוֹלָה.
26
כִּי מַה זֶּה הַמָּוֶת? – אַךְ תֹּם הַחַיּיִם
כָּל רִגְעֵי חַיָּיו יִרְאֶה כִי יָסוּפוּ
עַל כֵּן כָּל רֶגַע מוֹתוֹ לָעֵינַיִם
כִּי חַיָּיו וּרְגָעָיו יַחְדָּו יָעוּפוּ
וּבְרֵאשִׁיתוֹ אַחְרִיתוֹ יֵדַע גָּבֶר
וּבְחַיָּיו – מוֹתוֹ וּבְבֵיתוֹ – הַקָּבֶר.
27
אַף כִּי יֵדַע כִּי כָל טוֹב כָּל שַׁעְשׁוּעַ
עוֹד הֵם בָּאִים וּכְבָר תַּמּוּ חָלָפוּ
טֶרֶם יוֹם יָחוּל גַּם צֵאתוֹ יָדוּעַ
שַׁבָּת וּמוֹעֵד יָבוֹאוּ גַּם סָפוּ
וּשְׁנוֹת הַטְּפָחוֹת8 אִם אָרְכוּ כֵּן כָּלוּ
כִּימֵי קַדְמוֹנִים כֵּן אָבְדוּ נִבְהָלוּ.
28
יֵדַע אֵיד בִּמְאוֹדוֹ9 וּבְחֶבְלוֹ הֶבֶל
כִּי חֵילוֹ לֹא יָחִיל אוֹנוֹ אֵינֶנּוּ
כִּשְׂשׂוֹנוֹ, כִּיגוֹנוֹ, וּכְאֵבֶל, נֵבֶל
מָחָר אֵין זֵכֶר מֵהֶם וּמִמֶּנּוּ
הוּא עִם הַוָּתוֹ10 שֶׁבָּהּ לֹא יָנוּחַ
נָעוּ לֹא נוֹדָעוּ כַּמּוֹץ בָּרוּחַ.
29
זֶה הַחַי הַמֵּת, הַבָּאוֹת יוֹדֵעַ
שֶׁהוּא עִם כָּל חַיָּיו כַּצֵּל יִבְרָחוּ
וּמַעְשָׂיו יַעַשׂ (וּכְמוֹ יִשְׁתַּגֵּעַ)
כַּאֲשֶׁר11 הוּא וָהֵם לָעַד לֹא יִסָּחוּ
יַעַן כִּי חַיָּיו הוּא יִרְאֶה לַעַיִן
וַאֲשֶׁר יָדַע בּוֹאוֹ עוֹדֶנּוּ אַיִן.
30
גַּם חַיָּיו אֵלֶּה אַךְ מִפְעָלִים הֵמָּה
וִיחוּשֵׁם תָּמִיד כִּי יִגְּעוּ בּוֹ סֶלָה
אוּלָם דַּעְתּוֹ רָפָה הִיא לֹא עָצֵמָה
מַעְלוֹת רוּחַ כֻּלָּהּ לֹא בּוֹ עוֹלֵלָה
לָכֵן יָחוּשׁ כֹּל אֶל חַיִּים נוֹגֵעַ
לֹא אֶת תֹּם חַיָּיו אֲשֶׁר אַךְ יוֹדֵעַא –.
31
הֵן כֹּה גַּם יִשָּׂא עַל דַּל הַשְּׂפָתַיִם
אֶת הַשֵּׁם מָוֶת וִידַבֵּר בּוֹ סֶלָה
מִבְּלִי יֵחַת יֶחְרַד יָפִיק בִּרְכַּיִם
וּכְמוֹ זוֹ נַפְשׁוֹ לֹא מָוֶת יִחֵלָּה
גַּם יַזְכִּיר יָמִים בָּאִים וּבְרָב-נַחַת
וּבַל יִזְכּוֹר כִּי הֵם נוֹשְׂאָיו אֶל שַׁחַת.
32
אִם חַיָּיו אַךְ שׁוֹנִים נוֹעַ אַל שֶׁבֶת
וּמָוֶת אַךְ דּוּמָם שֶׁבֶת אַל נוֹעַ
הֶאָמוֹר כִּי רוּחַ בַּרְזֶל חוֹטֶבֶת
כֵּן מָוֶת בַּחַיִּים יוּכַל לִנְגּוֹעַ
אַף כִּי זִכְרוֹן מָוֶת חַלָּשׁ אֵין-כֹּחַ
בִּפְעֻלּוֹת הַחַיִּים מִבְּלִי מָנוֹחַ.
33
(הֲלֹא תִבְכֶּה תָּמִיד אָדָם! עָלֶיךָ
וּבְכִי יִבְכֶּה לָךְ כֹּל לִבְכּוֹת יוֹדֵעַ
אַתָּה עַל כָּל רָמִים יָדִין שִׂכְלֶךָ
וּכְכָל הַשָּׁפֵל גַּם אַתָּה גֹוֵעַ
עוֹד זֹאת לָךְ כִּי עוֹד תֵּדַע גַּם אֶת אֵלֶּה
וּלְהוֹשַׁע לָךְ לֹא תוּכַל כַּאֲסִיר כֶּלֶא12.)
34
הוּא יֵדַע כִּי לֹא עוֹד גַּם זֹאת הָאָרֶץ
לֹא עוֹד תִּחְיֶה גַּם הִיא שָׁנִים חָיָתָה
כִּי קָרֵב וּבָא גַּם אֵלֶיהָ קָרֶץ
וּכְבָר זָקָנָה הָהּ! וּכְבָר חָלָתָה
וּכְבָר הִיא בַּנְּצָחִים כָּרְתָה לָהּ קָבֶר
וּכְבָר נָס לֵחָהּ תַּם כֹּחָהּ כַּגָּבֶר.
35
וּמִי יוֹדֵעַ אִם אֵלֶּה מִמַּעַל
הָאוֹרִים הָרַבִּים שֶׁאֵין קֵץ לָמוֹ
הָהּ! אִם לֹא מִזֶּה גַּם אֲלֵיהֶם יַעַל
הַמָּוֶת הָרָע וִיצַחֵק גַּם בָּמוֹ
וִידָעוּהוּ אוּלַי מִכְּבָר גַּם הֵמָּהּ
וּבְכֵן גַּם דַּעְתָּם לָהֶם לֹא נָעֵמָה.
36
“וּמִי יוֹדֵעַ” הֲלֹא גַם נֵדָעָה
רַבִּים בָּהֵמָּה שֶׁכְּבָר מֵתוּ תַּמּוּ
שֶׁכְּבָר נִפָּצוּ וּפְקוּדָתָם בָּאָה
וָהֵם וּמְלוֹאֵיהֶם יַחַד נָשַׁמּוּ
הוֹי יַם הַתֹּהוּ! – מִי יָמוֹד גָּדְלֶךָ
מִמְךָ הַכֹּל בָּא הַכֹּל שָׁב אֵלֶיךָ.
37
אִם יֵדַע הָאָדָם כָּל חַי לָנֶצַח
הֲלֹא גַּם יֵדַע אֶת כָּל הַגֹּוֵעַ
וּמַה לּוֹ כָּל טוֹב אִם בַּעֲצָמָיו רֶצַח
מַה דַּעַת הַטּוֹב אִם גַּם רַע יוֹדֵעַ
הָהּ לַיּוֹם אָכַל מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת
מֵאָז מוֹת יָמוּת – הַתְּמוּתָה נוֹדַעַת! –
38
לֹא פֶרִי אָכַל לֹא זֹאת הַמַּכְשֵׁלָה
כִּי אִם דַּעַת אָהֵב לִמְצוֹא בָהּ נַחַת
לֹא הֶאֱמִין כִּי לוֹ אַךְ מָוֶת בָּהּ סֶלָה
כִּי יֵדַע בָּהּ מוֹתוֹ יֵדַע כָּל שַׁחַת
חָשׁ לוֹ עֲתִידוֹת כָּל טָמוּן לָדַעַת
מֵאָז מוֹת יָמוּת הַתְּמוּתָה נוֹדַעַת.
39
יוֹם יוֹם יָמוּת – כִּי הַתְּמוּתָה נוֹדָעַת!
לֹא יָמוּת בַּמָּוֶת כִּי אִם בַּחַיִּים!
לֹא יָמוּת בַּמָּוֶת כִּי אִם בַּדָּעַת!
כִּי אִם בַּדַּעַת הוּא פָּקַח עֵינַיִם
לִרְאוֹת אֶת קִצוֹ וּלְכָל טוּבוֹ – קֶצֶב
לִרְאוֹת כָּל רָעָה וָהוּא כָּל הָעֶצֶב.
40
הֵן מָוֶת אָמוּר לוֹ וּבָא עַצֶּבֶת
“עֶצֶב” “עִצָּבוֹן”13 וּמָוֶת אַיֵּהוּ?
אַךְ הַתְּמוּתָה מֵעוֹדוֹ בּוֹ נִצֶּבֶת
רַק אִם לֹא נוֹדְעָה לוֹ הֵן לֹא תִקְרֵהוּ
לֹא יָמוּת כָּל חַי לֹא מָוֶת יוֹדֵעַ
לֹא עֵת כִּי חַי הוּא לֹא עֵת הוּא גֹוֵעַ.
41
וּמִפְּרִי עֵץ זֶה עֵת אָכְלָה גַּם אֵשֶׁת
כִּי מָוֶת בַּלֵּדָה מֵאָז יוֹדַעַת
וּבְעוֹד הֵרֹנָהּ עִצְּבוֹנָהּ חוֹרֶשֶׁת
וַהֲרַת פָּרָה תָּחִיל אַךְ עֵת כּוֹרַעַת
לָכֵן יוֹם אָכְלָם אַךְ בָּא עֶצֶב פָּחַד
עַל מָוֶת וַהֲמוֹן צָרוֹת כֻּלָּם יָחַד.
42
הֵן מָתוֹק הָאוֹר וּנְעִימִים הַחַיִּים
וּמְלוֹא כָל הָאָרֶץ עֹנֶג מָלָאוּ
חַיִּים הֵם כֻּלָּם אֲבָל לָעֵינַיִם
וּבְדַעַת מֵתִים הֵם וּקְבוּרִים בָּאוּ
עַל כָּל אֲשֶׁר הוּא וַאֲשֶׁר עוֹד גַּם יֶהִי
הִיא נוֹשֵׂאת הִי קִינָה מִסְפֵּד וָנֶהִי.
43
מֵאָז מָצָא דַעַת נָשָׂא הֶעָיִן
אָהַב כָּל יִתְרָה וַיִבְחַר כָּל מֶגֶד
מָאַס בַּמַּיִם וַיִּבְחַר בַּיָּיִן
בּוֹשֵׁשׁ בָּעֵירוֹם וַיִּבְחַר בַּבֶּגֶד
מָצָא לוֹ דַּרְדַּר וַיּוֹצִיא לוֹ לֶחֶם
וַיֶאֱהַב כָּל כָּבוֹד קִנְאָה וָלָחֶם14.
44
הִיא הוֹרַתְהוּ חֶרֶב לִמְּדַתְהוּ קֶשֶׁת
וַיִלְמַד מָדוֹן אַף יִרַדֹּף דֹּפִי
הִתְאַוָּה כָּל תַּאֲוָה גַּם דַעַת אֵשֶׁת
וַיַּבְדֵּל בֵּין נָשִׁים כִּי יָדַע יֹפִי
נִכְסָף לַכֶּסֶף וּלְאָסְפוֹ בַּל יֵלֶא15
וּלְרַע לוֹ גַּם יָדַע כִּי טוֹבוֹת אֵלֶּה.
45
הָהּ דַּעַת עֵץ זֶה טוֹב וָרָע גַּם יַחַד
הִיא אֶת כָּל הַטּוֹב אַךְ בָּרָע תִּרְאֵהוּ
כִּי מֵרָחוֹק תִּרְאֶה בוֹ שׁוֹד וָפַחַד
וּבְטֶרֶם בּוֹא יָגוֹן בַּגִּיל תֶּחֱזֵהוּ
וּלְעֵינֵי חַיֵּינוּ תַּצִּיג הַמָּוֶת
כָּל רֹאשׁ שִׂמְחָתֵנוּ בּוֹ הִיא מַכְאֶבֶת.
46
הִיא תָּאיץ בַּבָּאוֹת וַעֲתִידוֹת חָשָׁה
יָמִים יָבוֹאוּ תַּעֲבִיר עַל פָּנֶיהָ
אֶל חַיִּים חֲדָשִׁים אִם אַךְ נִגָּשָׁה
כַּמָּוֶת יָשָׁן יִהְיוּ מוּל עֵינֶיהָ
כִּי תָרוּץ לַעֲמוֹד עוֹד מֵהֶם וָהָלְאָה
בִּמְקוֹם גַּם אַחְרִיתָם חָלְפָה חָדָלָה.
47
וַאֲשֶׁר יֵדַע16 יוֹתֵר מַכְאוֹבוֹ יֶרֶב
וּכְגֹדֶל דַּעְתּוֹ יִגְדַּל לוֹ כָּל פֶּגַע
גַּם חִשְׁקוֹ יֶחְזַק כָּל תַּאֲווֹתָיו הֶרֶב17
וּמְפַחֵד תָּמִיד לֹא יֵשֶׁל18 אַף רֶגַע
גַּם כַּעְסוֹ כַּבִּיר כִּי יָחוּשׁ כָּל חֹסֶר
יִחְיֶה עִם מוֹתוֹ וַיֹּאכְלֶנּוּ בֹּסֶר.
48
אָז מִכָּל עֵדֶן יָצָא הַיּוֹדֵעַ
וּמַכְאוֹב דַּעַת יָצָא עִמּוֹ יַחַד
אָז מִי הַנָּחָשׁ יָדַע הַגּוֵֹעַ
כִּי הֱחִישׁוֹ לָדַעַת רָע וָפַחַד
יָדַע כִּי לַעֲזֹב אֶת תֻּמּוֹ אַךְ מֶרִי
וּלְהַשְׂכִּיל מַה מַּר כִּי נֶחְמָד הַפֶּרִי19.
ג
49
אַךְ אוֹר קָרוֹב יַסְתִּיר אוֹרוֹת מִלְמַעְלָה
אִם אָמְנָם רַבּוֹת מִמֶּנּוּ הֵן הֵנָּה
אוֹר שֶׁמֶשׁ מַסְוֶה הוּא עַל כּוֹכְבֵי לַיְלָה
אִם רַבִּים וּגְדוֹלִים הֵמָּה מִמֶּנָּה
וּבְהָסִיר מָוֶת מַסְוֵה אוֹר חַיֵּינוּ
אוֹר חַיֵּי עוֹלָם יֵרָאֶה אֵלֵינוּ.
50
“יֵרָאֶה אֵלֵינוּ” אֲבָל לֹא עָתָּה
כִּי לֹא כֵאֱלֹהִים נֵדַע כָּל הַדַּעַת
קָצְרָה דַעְתֵּנוּ פֹּה בַּשֵּׁפֶל מָטָּה
וּלְהָבִין גַּם הַנֶּצַח לֹא מַגַּעַת
מָה דַּעַת עֵץ הַזֶּה אִם לֹא שָׁלֵמָה
לוּ לֹא אָכַל מֶנְהוּ וַנְּהִי כַּבְּהֵמָה.
51
אוֹ לוּ אָכַל אָז גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים
הוּא דַעַת אֵל כֻּלָּהּ בִּיצוּרָיו סֶלָה
עֵץ חַיֵּי עוֹלָם הוּא מַטַּע שָׁמַיִם
כִּי אָז דַּעַת עֶלְיוֹן יָדַע בַּשְּׁפֵלָה
וּבְדַעַת זוּ הַשְּׁלֵמָה מִבְּלִי חֶסֶר
רָאָה חַיֵּי עוֹלָם גַּם פֹּה בַּסֵּתֶר.
52
כִּי דַעַת אֵל הִיא בִיצוּרָיו כֻּלָּמוֹ
וּבְדַעְתּוֹ זוּ גַּם חַיֵּיהֶם נִקְשָׁרוּ
וּלְפִי רֹב וּמְעַט זוּ הַדַּעַת בָּמוֹ
גַּם חַיֵּיהֶם בָּם יִגְאוּ אוֹ יִצְעָרוּ
כֵּן חַיֵּי שׁוֹר לֹא חַיֵּי קוֹף הַיַּעַר
וּבְחַיֵּי מַשְׂכִּיל לֹא חַיֵּי אִישׁ בַּעַר.
53
וַאֲשֶׁר דַּעְתָּם כֵּהָה לֹא נִרְאוּ חַיֵּימֹו
וּבֵין הַחַיִּים לֹא הֵם יִתְחַשָּׁבוּ
וַאֲשֶׁר דַּעְתָּם בָּרָה חַיִּים נִרְאֵמוֹ
וּבְמִדַּת הַדַּעַת חַיִּים יִשְׁאָבוּ
גָּדְלוּ חַיֵּי אִישׁ אִם דַּעְתּוֹ גָּדֵלָה
אַף כִּי דַעַת אֵל – עֵץ הַחַיִּים סֶלָה!.
54
עֵץ חַיֵּי עוֹלָם הִיא! עוֹלָם בַּל תֶּרֶף
אֵין מָוֶת כָּלִיל לַכֹּל פֹּה אִתָּנוּ
וּמְקוֹר הַחַיִּים מִלְּהַחְיוֹת בַּל יֶרֶף
אַךְ חַיִּים שׁוֹנִים כָּל הַתְּמוּתֹת לָנוּ
הַכֹּל נִכְסָף לִהְיוֹת וַחֲלִיפוֹת יִבְחָרוּ
חַיֵּי שֵׁפֶל בִּגְבוֹהִים אַךְ יִתְיַמָּרוּ.
55
חֹק מֵעוֹלָם הָיָה מוּת כֹּל יֻצָּרוּ
עֵץ דַּעַת טוֹב וָרָע זֹאת אַךְ הוֹרָנוּ;
חָק עוֹלָם הוּא כִּי בַחַיִּים יִשְׁאָרוּ
עֵץ דַּעַת עֶלְיוֹן אַךְ יוֹדַע זֹאת לָנוּ
וּלְאָדָם דַּעַת טוֹב וָרָע נִתָּנָה
וּרְעוּתָהּ אֲהָהּ! מֵאִתּוֹ נִצְפָּנָה.
56
וּלְרוֹם דַּעַת זוּ לוּ אָדָם הִגִּיעַ
אָז יָדַע חַיֵּי עַד וָחַי אַךְ בָּמוֹ
כִּי אָז רָאָה בָרוּר כִּי בוֹ הוֹפִיעַ
עוֹדוֹ בֶחָלֶד אוֹר חַיֵּי עוֹלָמוֹ
אָז בַּחַיִּים אֵל נַפְשׁוֹ הִתְעַנָּגָה
וּלְמָוֶת וּפְגָעָיו בִּשְׁאָט לָעָגָה.
57
כִּי עֵינֵי הָאָדָם אָז לֹא תִרְאֶינָה
אֶל חַיֵּי חֶלְדֵּנוּ חַיֵּי הַשָּׁפֶל
וּכְמוֹ לוּ קָרְבוּ הַכֹּכָבִים הֵנָּה
נִרְאָה אוֹר שֶׁמֶשׁ אָז לָנוּ כַּעֲרָפֶל
כִּי לוּ חַיֵּי עוֹלָם נִרְאוּ לֶעָיִן
אָז חַיֵּי חֶלֶד חָשַׁבְנוּ כָאָיִן.
58
אַךְ אָז לֹא עָבַד הָאָדָם הָאֲדָמָה
כִּי לִצְחוֹק הָיוּ לוֹ כָּל מַחֲמַדֶּיהָ
כִּי דַּעְתּוֹ הָרַבָּה הָיְתָה אָז רָמָה
מִשִּׁפְלוּת חַיֵּי אֶרֶץ וּמְאֹדֶיהָ20
כִּי אִם חַיֵּי עוֹלָם עָלָיו יַגִּיהוּ
גַּם מוֹרָשֵׁי לִבּוֹ אָז עוּף יַגְבִּיהוּ.
59
וּפֹעַל אָדָם אִלּוּ אֵין בָּאָרֶץ
כִּי עַתָּה שָׁמֵמָה שָׁבָה לַתֹּהוּ
וֵאלֹהִים לֹא תֹהוּ בָּרָא21 אַף שָׁרֶץ
וּמִי זֶה יוֹדֵעַ חֶפְצוֹ כָּמוֹהוּ –
וַיְצַו אָז עָלָיו פּוֹרְשֵׂי הַכְּנָפַיִם
לִשְׁמוֹר בַּחֶרֶב דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.
60
הֵמָּה הַכְּרוּבִים תַּבְנִית אָדָם יָלֶד
וּכְנָפַיִם לוֹ כַּמַּלְאָךְ שָׁלוּחַ
אוֹת – כִּי לֹא אַךְ בָּשָׂר אָדָם בֶּחָלֶד
כַּיֶּלֶד הַזֶּה גַּם לֹא אַךְ אִישׁ רוּחַ
וּלְבַל יִפֶן אַךְ כֹּה אוֹ כֹה לָלֶכֶת
סָגְרָה לִקְרָאתוֹ חֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת.
61
מִתְהַפֶּכֶת הִיא כֹּה וָכֹה הַחֶרֶב
לִהְיוֹת אַךְ בָּשָׂר לֹא תִתֵּן לַגָּבֶר
גַּם לֹא אַךְ הֲלִיכוֹת רוּחוֹ הוּא יֶרֶב
כִּי לָרוּחַ גַּם בָּשָׂר הוּא בֵית חָבֵר –
בֵּין הַגָּן עֳמוֹד וּבֵין אַדְמַת אָרֶץ!
וּקְרב אֶל חַד מֵהֶם אַל תִּפְרוֹץ פָּרֶץ!
62
יִדַּק הָרוּחַ יִזַּךְ בַּגָּבֹהַּ
כָּל נֵר שָׁם יִדְעָךְ חַיִּים חִישׁ יִתָּמּוּ
כֵּן בִּקְרֹב אָדָם אֶל דַּעַת אֱלוֹהַּ
יִכְבֶּה נֵרוֹ חִישׁ וִיצוּרָיו יִדָּמּוּ
גַּם מִבְּלִי דַּעַת נֶפֶשׁ כִּזְאֵב עָרֶב
תִּירָא אֶת הַכְּרוּב תִּפְחַד אֶת הֶחָרֶב.
63
הֵמָּה הַכְּרוּבִים הָיוּ גַּם מִשְׁמָרֶת
בַּאֲרוֹן אֱלֹהִים שָׁמָּה בָּאֹהֶלָה
לִבְלִי יִקְרַב אִישׁ גַּלּוֹת הַכַּפֹּרֶת
מֵעַל מַדַּע אֵל צָפוּן בַּדָּת סֶלָה
כִּי גַם הַדָּת מַסְוֶה עַל חָכְמַת מָעְלָה
וּבְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עַל אוֹר כּוֹכְבֵי לָיְלָה.
64
כִּי לוּ עֵין הָאָדָם הָיְתָה צוֹפִיָּה
תַּכְלִית דַּעַת שַׁדַּי חָכְמַת עוֹשֵׂהוּ
אָז גַּם מִבְּלִי דָּת יָדַע כָּל תּוּשִׁיָּה
מַה הַטּוֹב וּמָה רָע בַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ
וּבְהַעְלִים מֶנּוּ דַּעַת אֵל סוֹדֶיהָ
עַל כֵּן בַּדָּת יִשְׁמַע אַךְ פִּקּוּדֶיהָ.
65
לֵאמֹר לָאָדָם הֵן תּוֹרַת אֱלוֹהַּ
אַךְ הִיא חָכְמָתְךָ לֹא תֶחְכַּם כָּמוֹנִי
דַּע אַךְ טוֹב וָרָע לֹא טוֹב הַגָּבֹהַּ
וִירָא מוֹתְךָ וַעֲבוֹד אֶרֶץ מֵעֹנִי
וּכְבוֹא שִׁמְשָׁךְ תִּרְאֶה דַּעַת קוֹנֶךָ
אָז תִּחְיֶה חַיֵּי עַד עִם אֲדוֹנֶיךָ.
66
עַתָּה אַל תָּבוֹא דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים
אֶל הֵיכַל חָכְמָה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת
אַל תָּסִיר הַמַּסְוֶה מִן בַּת שָׁמַיִם
וּרְאֵה כִּי שָׁם לָךְ חֶרֶב מִתְהַפָּכֶת
אָחוֹר לֹא פָנִים אֶת הַכֹּל תֵּרֶא
וָרַב לָךְ מַשְׂכִּיל מִכְּסִיל עַיִר פֶּרֶא.
67
חַיִּים אֲנַחְנוּ תַּחַת אוֹר הַשָּׁמֶשׁ
יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ טוֹב וָרָע בֵּינֵינוּ
וִירֵאִים מִמָּוֶת – חשֶׁךְ וָאָמֶשׁ –
כִּי לֹא נִרְאֶה בָהִיר אוֹר עוֹלָמֵנוּ
עַל כֵּן אֵל בַּדָּת טוֹב וָרָע הוֹרָנוּ
כִּי בָעֵץ הַחַיִּים לֹא הֵאִיר לָנוּ.
ר"ח תמוז הדר"ת
-
השיר הזה כבר נזכר בשם בבא"ח1 שלי פ' בראשית בענין עץ הדעת וע"ש2 והשיר יובן יותר.
1 בבא“ח = ”באורים חדשים“. 2 וע”ש = ועיין שם. ↩
-
תכן – כמות, לפי שמות ה, יח. ↩
-
גובי – שם קיבוצי לארבה, לפי עמוס ז, א. ↩
-
לפי תהלים פט, ג. ↩
-
לפי שמות לג, כג. ↩
-
לפי השקפת הוגי ימי–הביניים, שאפשר לייחס לאל תואר ההוויה על דרך השלילה בלבד – שלילת אי–היותו. ↩
-
יַשֶנו – ישכיחנו. ↩
-
שנות הטפחות – קצבת ימי, לשון מליצית. לפי תהלים לט, ו. ↩
-
מאודו – עושרו, רכושו (בהשאלה), לפי ברכות נד, ע"א; ‘ובכל מאדך – בכל ממונך’. ↩
-
הַוָּתו – לפי תהלים נכ, ט: נרדף לעושר. ↩
-
כאשר – כמו, כאילו. ↩
-
ברוח המאמר: ‘אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים’, לפי ברכות ה, ע"ב. ↩
-
בראשית ג' ט“ז וי”ז. וסוף בית זה מבואר בבית 25. ↩
-
ולחם – מלחמה. ↩
-
לפי הכתוב (קהלת ה, יב): ‘עשר שמור לבעליו לרעתו’. ↩
-
לפי קהלת א, יח: ‘ויוסיף דעת יוסיף מכאוב’. ↩
-
הֶרב – ורבו, לפי שופטים כ, לח. ↩
-
יֵשל – ישלו. ↩
-
לפי בראשית ג, ו. ↩
-
מאדיה – רכושה (בהשאלה), לפי ברכות, נד, ע"א: ‘בכל מאדך – בכל ממונך’. ראה הערה 22 (הערה 8 במקור המודפס – הערת פב"י) לשיר זה. ↩
-
לפי ישעיה מה, יח. ↩
בהעצר השמים כל ימי האביב וזלעפות רעב אחזונו מסביב ובעשרים וששי לחדש השלישי הגיף אלהים גשם נדבות ומים רבים זרמו עבות.
1
פָתַח אֱלֹהִים אֶת שָׁמָיו נֶעֱצָרוּ
גַּם הִנָּם מַגְשִׁימִים2 מַגִּישִׁים מַיִם
אֱלֵי פִיוֹת אֶרֶץ מֵחוֹם נִחָרוּ
יַעֲרִיפוּ יַטִּיפוּ חַיִּים
נֶעְתַּרְתָּ נוֹטֵר אֶרֶץ יָד פּוֹתֵחַ
מָטָר לְמַטָּרָה אַרְצָה שׁוֹלֵחַ.
2
קוֹרֵא אֵד הָרוּחַ לַעֲלוֹת שָׁמַיִם
וּרְסִיסָיו דַקִּים יִגְּשׁוּ יִתְחַבָּרוּ
הֵם אַךְ נִגָּשִׁים וִיהִי גֶשֶם מַיִם
רוּחַ יִתְגַּשֵּׁם וּמַיִם יוּצָרוּ
וּכְנוֹטֵר כֶּרֶם אָז תִטּוֹר אַרְצֶךָ
וּלְמַטָּרָה תוֹרֶה מִטְרוֹת עֻזְּךָ.
3
שָׁמַעְתָּ אֵל רוּחוֹת רָעְמַת רוּחֵנוּ
וַתַּרְעֵם גַּם אָתָּה – הָמוּ מֵעֶיךָ
גַּם בִּבְרָקִים אֵלֶּה תָּאִיר עֵינֵינוּ
הַדּוֹמְעוֹת כִּדְמוֹעַ עַתָּה דִמְעָךָ
וּפְנֵי עֲיָנוֹת עֵינַיִם מָלָאוּ
צוֹפוֹת פָּעֳלֶיךָ בָּאֲפִיקִים יֵרָאוּ.
4
רֹב רַחֲמֶיךָ יָהּ לֹא עוֹד הִתְאַפָּקוּ
וַתָּפֶק לָנוּ אֲפִיקֵי הַמַּיִם
עַנּוֹת עֲנִיֵּינוּ כִּי לָךְ זָעָקוּ
תַּעֲנֶה מַעֲנִיתָם צוֹמֶקֶת שָׁדַיִם
גַּם זִיקֵי רָעָב לֹא כִבָּה בִּכְיָמוֹ
עַתָּה מַהֵר יִכְבּוּ בִּמְטַר פְּרִיָּמוֹ.
5
וּשְׁמַע נָא גַם עַתָּה רוֹכֵב שָׁמַיִם
קוֹל תּוֹדוֹת רָשִׁים רוֹעֵש כִּגְשָׁמֶיךָ
וּבְעַד הַחַלּוֹנוֹת יִשְׂאוּ כַפַּיִם
אֵלֶיךָ רָם מֵעַל מַטְרוֹת שָׁמֶיךָ
וּרְאֵה כָּל עֵשֶב כָּל שֹׂוכָה וָשִׂיחַ
יוֹדֶה לָךְ עַתָּה כִּי יִקּוֹד יָשֹׁחַ.
6
וּלְהַשְׁקוֹת בִּקְעָה שׁוֹקֵקָה לַמַּיִם
הַמַּיִם מַהֵר מֵהָרִים יִנְהָרוּ
יֶהֱמוּ יָשֹׁקוּ תִּצַלְנָה אָזְנַיִם
תּוֹדָתָם הִיא לָךְ שִׁירֵיהֶם לָךְ שָׁרוּ
גַּם מִגַּג הֵיכָלִים גָּבְהֵי שָׁמַיִם
עַל מִזְבַּח אַדְמָתְךָ יִסְּכוּ לָךְ מַיִם.
7
זֶה פֶּלֶג הָאֵל רַבַּת יַעַשְׁרֵנוּ
כָּל נֵטֶף לֹא יוּמַר בִּשְׁבוֹ וַלָשֶׁם
וִישֵׁנֵי עָפָר הֵן הָיוּ זַרְעֵינוּ
יָבְשׁוּ עַצְמוֹתָם מֵאֵין טַל וָגָשֶׁם
כָּל עָמָל אֻמְלָל גַּם חָרִישׁ גַּם זֶרַע
וּשְׂעַר רֹאשָׁם שִׁבֳּלִים גִּדְּלוּ פֶרַע
8
מָטוּ מַטָּעִים גַּם גּוֹמְלִים3 קָמָלוּ
וַעֲרוּגוֹת גִּנָּה עָרְגוּ אֱלֵי מָיִם
וּלְשַׁד שָׂדֶה שֻׁדַּד וִיבוּלִים בָּלוּ
אָבַל הָאוּבַל4 אָפְסוּ מֵי אַפְסָיִם
עֵנָב לֹא יָנוּב אֶשְׁכּוֹלוֹת שָׁכָלוּ
עָגְמוּ אֲגַמִּים וּמְלִילוֹת אֻמְלָלוּ.
9
עַתָּה כֻלָּם יָקִיצוּ וִירַנֵּנוּ
וִירַקְרַק חָרוּץ חִישׁ יַעֲטוּ כֻלָּמוֹ
וּלְךָ אֵל הַכָּבוֹד כָּבוֹד יִתֵּנוּ
בִּכְבוֹדְךָ וַהֲדָרְךָ נָתַתָּ לָמוֹ
אַל נָא יֶחְדַּל אֵל קוֹל הֲמוֹן גִּשְׁמֶךָ
גַּם הַכָּבוֹד אַל יִדּוֹם וִירוֹמְמֶךָ.
10
צַוֵּה! וּשְׁחָקִים מֵי יַמִּים יִשְׁאָפוּ
אֶת שַׁדָּם יַחְלוֹצוּ אֶרֶץ יָנִיקוּ
אֶל פִּי זֶרַע רַב בַּשָּׂדוֹת עֻלָּפוּ
עֲנָנָם יָזוּרוּ עָבָם יָרִיקוּ
צַוֵּה! וּשְׁחָקִים אֶת שַׁדָּם יַחְלוֹצוּ
וּמִיץ לֵחָם זֶרַע אָדָם יָמֹצוּ.
11
אַל נָא תִכְלָא אֶל זוּ בִּרְכַת שָׁדַיִם
אַל נָא תִסְגּוֹר אֵל גַּם רַחַם הָאָרֶץ
הָבָה לָהּ זָרַע הָבָה לָהּ הַמַּיִם
וּשְׁכוֹל לֹא תֵדַע וּמְאֵרָה וָקָרֶץ
אַל נָא עוֹד תִּקְצוֹף אֵל וּזְכוֹר רַחֲמֶיךָ
אַל נָא עוֹד תִּקְפּוֹץּ אֵל מִפְתַּח שָׁמֶיךָ.
1
אֶל בֵּית אֱלֹהִים לַיְלָה מִבְּאֵר שֶׁבַע
בָּא אֶבֶן יִשְׂרָאֵל1 יַעֲקֹב אָבִינוּ
שָׁם רָאָה בַחֲלוֹמוֹ סֻלַּם הַטֶּבַע
אֵלִים בֹּו יֵרְדוּ גַּם לַעֲלוֹת יָהִינוּ
פָּעֳלֵי אֵל הֵמָּה עֲלִילוֹת אֱלוֹהָּ
מַעֲרָכוֹת תַּחַת מַעֲרְכוֹת גָּבֹהָּ.
2
וּשְׁלַבִּים בִּשְׂדֵרוֹת יֹאחֲזוּם בַּדֵּימוֹ
מִזֶּה וּמִזֶּה מִשֵּׁפֶל עַד מֵעַל
רַבִּים מַעֲשֵׂי יָהּ מַה עָצְמוּ רֹאשֵׁימוֹ!
אֶחָד הַסֻּלָּם מֵאֶרֶץ רוֹם יַעַל
נֶעֱרָכִים כֻּלָּם מָאֳחָזִים יָדַיִם
יַעֲלוּ גַם יַחַד עַד רוֹכֵב שָׁמַיִם.
3
הוּא נִצָּב עָלָיו עַל-הַסֻּלָּם מַעְלָה
אֲבִי כָל הַמַּעֲשִׂים אֵל יוֹצְרָם יַחַד
וּלְרַגְלֵי סֻלָּמוֹ יִישַׁן בַּלַּיְלָה
זֶה יַעֲקֹב הָאָדָם יִשֹּׁם מִפַּחַד
כִּי יִיקַץ יֹאמַר: מַה נוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ!
אֵין זֶה כִי כֻלָּם אֱלֹהִים! בֵּיתֶךָ.
4
כִּי מִבְנֵה הַבַּיִת יַעֲרוֹךְ בּוֹנֵהוּ
שׂוּם אֶבֶן מוּל אֶבֶן חֶדֶר מוּל חֶדֶר
וּלְעֻמַּת2 הָאֶחָד יַעֲמוֹד מִשְׁנֵהוּ
אִם עֲרָכִים3 כֻּלּוֹ אָז לוֹ כָּל הֶדֶר
כֵּן רִבְבוֹת עוֹלָמִים – הוֹי אַלְפֵי אֶלֶף!
כֻּלְּכֶם עֲרוּכִים וּלְכָל בָּכֶם חֵלֶף.
5
כִּי יַעְנֶה אִישׁ אִישׁ לַאֲשֶׁר לוֹ מִנֶּגֶד
זֶה לָזֶה יִתֵּן אִישׁ מַחְסוֹר רֵעֵהוּ
אִישׁ בָּא בִּבְרִית אָחִיו אַל יִבְגּוֹד בֶּגֶד
זֶה אֶל זֶה קוֹרֵא וַחֲבֵרוֹ עוֹנֵהוּ
הֲמוֹנִים גַּם שׁוֹנִים אֵין חֵקֶר לָמוֹ
יַחְדָּו יִהְיוּ תַמִּים כָּאֵל עוֹשָׂמוֹ.
6
אֵל נִצָּב עֲלֵיהֶם אֶחָד הִנֵּהוּ
וּבְמַעֲרֶכֶת זוֹ הֵן אֶחָד גַּם הֵמָּה
עוֹד יַעַרְכוּ כֻּלָּם גַּם חִין עֶרְכֵּהוּ
מָה רָמָה הַמַּעֲרָכָה מַה נָעֵמָה!
הִיא שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פִּתְחֵי רָקִיעַ
סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה כֵּס יָהּ יַגִּיעַ.
7
שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וּצְבָא כָל שָׁמַיִם
אֶרֶץ וּמְלא כֻּלָּה עַד קֵץ כָּל עֵבֶר
עֲפְרוֹת וָאֵשׁ כָּל רוּחַ כָּל מַיִם
כָּל דּוּמָם כָּל צֶמַח כָּל חָי כָּל גֶּבֶר
אִישׁ אִישׁ יִשְׁוֶה יַעֲרוֹךְ לָהֲמוֹנִים אֵלֶּה
הוֹי סֻלָּם נוֹרָא וּמַעֲלוֹתָיו פֶּלֶא! –.
8
שַׁדַּי! סֻלָּמְךָ זֶה אַתָּה רוֹאֵהוּ
וּבְאוֹר פָּנֶיךְ וּבְאוֹר שִׁבְעָתַיִם
נַחְנוּ חֹמֶר יוֹצֵר נַחְנוּ נֶחְזֵהוּ
אַךְ בַּחֲלוֹם לַיִל אַךְ בִּסְגוֹר עֵינַיִם
אַתָּה מַעֲרָכוֹתָיו עָרְכָה יָדֶךָ
וּבוֹ מֵעֵין כָּל צָפְנַת סוֹדֶךָ.
9
וּלְיָמִים יָבוֹאוּ סוֹד זֶה צָפַנְתָּ
יוֹם דֵּעָה אוֹתְךָ תִּמָּלֵא אַרְצֶךָ4
יוֹם חָכְמָתְךָ בִּפְעָלֶיךָ טָמַנְתָּ
תֵּרְאֵה הַחוּצָה גַם אֶל בָּנֶיךָ
אָז גַּם מְהֲלָלְךָ אֵל! יִמָּלֵא פִינוּ
וּבְהָקִיץ אָז נִרְאֶה חֲלוֹם אָבִינוּ.
1
צִפֳּרִים רִנְּנוּ שָׁרוּ
גַם אַחַת אַחַת עָפוּ
עַל פָּנַי פֹּה עָבָרוּ
שׁוֹרְרוּ – וּפִתְאֹם סָפוּ
נֹעַר וַעֲלוּמֵי נַחַת
יַלְדוּת כַּצֵּל בּוֹרַחַת.
2
וּנְחָשִׁים זוֹחֲלֵי אָרָץ
רַחֲשׁוּ בָּאוּ תַּחְתֵּימוֹ
זִקְנָה שֵׁיבָה וַקָּרֶץ
עוֹבְרִים וַאֲנִי אַחֲרֵימוֹ
כֻּלָּם אֲהָהּ! רִמּוּנִי
גַם בָּרְחוּ וּלְקָחוּנִי.
3
הֱיוּ שָׁלוֹם וּשְׂמָחוּ
הַמְּאוֹרוֹת פֹּה מִלְמָעֲלָה!
הָאִירוּ אוֹר וּזְרָחוּ
עַל אֶרֶץ יוֹם וַלָיְלָה
וַאֲנִי אָדָם לָאֲדָמָה
אֶל בֵּית עוֹלָמִי שָׁמָּה.
4
סֹבּוּ הֵנָּה וָהֵנָּה
לָיְלָה וָיוֹם יַחֲלִיפוּ
עִתּוֹת אָבִיב תֵּצֶאנָה
וִימֵי בָצִיר יַקִּיפוּ
כֹּה תֵלְכוּ כֹּה תָשׁוּבוּ
וַעֲצָמַי לֹא יָנוּבוּ.
5
שִׂישׂוּ פֹה נִתְעֵי חַיִּים
וּכְמוֹ לֹא תִרְאוּ מֶוָת
הָסֵבּוּ הָעֵינַיִם
שִׁכְחוּ וּנְשוּ עַצֶּבֶת
אֲשֶׁר גַּם כֵּן נָשִׁיתִי
אַךְ פִּתְאֹם הֵן רָאִיתִי
6
וּשְׂאוּ שָׁאוֹן וֶהֱמָיוּ
וּמַעֲשִׂים אַךְ הַגְדִּילוּ
אַל תַּרְפּוּ אַל תִּשְׁלָיוּ
פֶּן לִזְכּוֹר פֶּן תַּשְׂכִּילוּ
וּכְבָר חֶלֶד רִמָּנִי
וּכְבָר חָדֵל אֲנָי.
7
הוֹנוּ אֲדָמוֹת הוֹנוּ
הַתְעוּ אָדָם הַתְעוּהוּ
זַמְּרוּ עַל אָזְנוֹ רֹנּוּ
מִיֵינְכֶם הַשְׁכִּירוּהוּ
וַאֲנִי לִי פָּג הַיַּיִן
אֵדַע כִּי הִנְּכֶם אַין
8
שִׂישׂוּ שִׁירוּ הַשְׁמִיעוּ
שִׁכּוֹרֵי חֶלֶד הֹמּוּ;
צַעֲקוּ וּבְכוּ הָרִיעוּ
עֲשׁוּקִים! אַל תִּדֹּמּוּ
אֲנִי לֹא אַשַׁוֵּעַ
פֹּה אֶצְעַק אֵין שׁוֹמֵעַ.
9
וּקְחוּ אִכְלוּ וּבְעָיוּ
וּמָחָר גָּדוֹל יֶתֶר
אִכְלוּ וּשְׁתוּ וּרְוָיוּ
מָחָר עַל הָרֵי בָתֶר
אֲנִי אֶרֶץ אוֹכֵלָה
אֲנִי לִי קֶבֶר סֶלָה.
10
וּשְׁנוּ שָׁנִים וּנְקוֹפוּ
קוּמוּ דוֹרוֹת וּשְׁכָבוּ
עוּרוּ עָרִים וַחֲלוֹפוּ
וּשְׁבוּ אֲרָצוֹת וַחֲרָבוּ
כָּכֶם גַּם נַפְשִׁי שַׁתִּי
כֵּן חַיִיתִי גַם מַתִּי.
11
בּוֹאוּ דוֹרוֹת וָלֵכוּ
חוּשׁוּ עוּפוּ כַרוּחַ
יָמִים לֹא יִמָּשֵׁכוּ
עַד הַיּוֹם שֶׁיָּפוּחַ
כִּצְלָלִים חִישׁ יָנוּסוּ
נִרְאוּ דוֹרוֹת וַיְכֻסּוּ.
12
הוֹי בֵינֵיכֶם גַּם אָנִי
כֵּן בָּאתִי כֵן אֶדְעָכָה
רַב אֵין מִסְפָּר קִדְּמָנִי
גַּם אַחֲרַי יָרוּץ כָּכָה.
וּלְזִכְרִי וּלְכָל-גֶבֶר
לֵב הַבָּאִים הוּא קֶבֶר.
13
אַיֵּה אֵיפֹה כָּל רֵעַ!
שַׁעֲשׁוּעִים וּצְחוֹק פִּינוּ
חָכְמוֹת הַמְחַוּוֹת דֵּעַ
בָּהֶן עוֹלָם חָיִינוּ
הָהּ! אֵיךְ לִי כֻּלָּם תָמוּ
עִמִּי עַתָּה נָשַׁמּוּ.
14
וּבְכוּ נָא לִי גַּם יַחַד
כָּל-לִבְכּוֹת אַךְ יוֹדֵעַ
אוּלַי יָפוּג זֶה פַחַד
בִּמְקוֹר דִּמְעָה נוֹבֵעַ –
תִּבְכּוּ גַּם תִּשְׂאוּ נֶהִי
אֲשֶׁר הָיָה גַּם יֶהִי.
15
הִנָּחְמוּ נָא הַשְׂכִּילוּ
אָמְנָם בָּנַי! אַתֵּמָה
אַל תִּבְכּוּ אַל תֵּילִילוּ
הָהּ! אֶתְכֶם אֲרַחֵמָה –
דֹּמּוּ שׁוּבוּ אֹהֶלָהּ
לֹא עוֹד תּוֹעִילוּ סֶלָה.
16
בָּנַי אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי
לָמָה לִי זֶה תִבְכּוּנִי
אִם אֲנִי כֹּל שָׁכַחְתִּי
מִי יֹאמַר עוֹד זִכְרוּנִי
שִׁכְחוּ מַחְמַדֵּי עָיִן!
אֲבִיכֶם כִּי עוֹד אָיִן.
17
עֵינֵךְ תִּדְמַע דָּמוֹעַ
וַאֲנִי אַךְ לְךָ אֵילִילָה
לְךָ עוֹד לָמוּת לִגְוֹעַ
לִי לֹא עוֹד לָמוּת סֶלָה.
רַעְיָתִי! עַד תִּגְוָעִי
מִנְעִי בִכְיֵךְ וּמְנָעִי!
18
רַק אַחַת דִּמְעַת עַיִן
בַשָּׁנָה כִּי עָבָרָה
נִסְכוּ נָא כִּנְסוֹךְ יַיִן
עַל אַדְמָתִי נִחָרָה
וּתְהִי לָכֶם מַזְכֶּרֶת
כִּי רוּחִי לֹא נֶעְדֶּרֶת.
19
וּנְשִׁיקָה עוֹד אָרִימָה
לְחֲמוּדֵי נַפְשִׁי יַחַד
וּבָהּ הִנֵּה אַשְׁלִימָה
חַיֵּי יָגוֹן וָפַחַד
עַתָּה הֵן רוּחִי תַעַל
לִרְאוֹת מַה שָּׁם מִמַּעַל –.
20
רַחֵם הָאֵל הִכַּרְתִּי!
תַּתִי לָךְ אִמְרֵי שֶפֶר
שָׁם מַתִּי שָׁם דִּבַּרְתִּי
אַךְ עַל עָפָר וָאֵפֶר
עַתָּה אֲנִי אַךְ רוּחַ
וּפְתַח שַׁעַר לָנוּחַ!
1
רָאִיתִי בַּבֹּקֶר עֵת צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ
הֶעָבִים כֻּלָּם עָלֶיהָ נָסבּוּ
וּלְכַסּוֹתָהּ אָמְרוּ בְּאַפֵלַת אֶמֶשׁ
לֵאמֹר: הֵן הַלֵּילוֹת רַחֲמֵיהֶם רַבּוּ
כִּי עַל כַּפֵּיהֶם כִּסּוּ אֶת חֶשְׁכֵּנוּ
בַּל יִוָּדַע לְאִישׁ שַׁחֲרוּת פָּנֵינוּ.
2
אַךְ זֹאת הָעַזָּה קִדְּמָה רֹאשׁ אַשְׁמֹרֶת
וּלְעֵינֵי כָּל חַי הִיא תִּשְׁלַח קַרְנַיִם
לִרְאוֹת כִּי לָנוּ קַדְרוּת וּשְׁחַרְחֹרֶת
וּתְגַל בָּשְׁתֵּנוּ בַּעֲלִיל לָעֵינַיִם
עַל כֵּן עָלֶיהָ נָסֹב וּנְכַסֶּנָה
בַּעֲבוּר תֶחְשָׁךְ גַּם הִיא אִישׁ בַּל יִרְאֶנָּה.
3
הַס כֻּלְכֶם מִפָּנַי! עָנְתָה הַשֶּׁמֶשׁ
הַאֶחְטָא כִּי לֹא כָמוֹכֶם קָדַרְתִּי
מֶה כִּי תַעַטְרוּנִי – הַאוֹרִי יָמֶשׁ
אֲנִי לֹא עוֹד אֶחְשׁךְ אוֹר לֹא חָסַרְתִּי
לֹא אוֹתִי תַּחְשִׁיכוּ כִּי אִם עֵינָיִם –.
אַךְ עוֹד תָּנוּסוּ כִּי אָבוֹא צָהֳרָיִם.
4
הוֹ הוֹ חֲשֻׁכִּים חַסְרֵי לֵב וָזֹהַר!
מַה יִחַר אַפְּכֶם וּתְקַנְאוּ אִישׁ דַּעַת
כִּי יָאִיר עֵינַיִם כִּי יִפְתַּח צֹהַר
לִרְאוֹת לִמְאוֹרוֹ כָּל מוּם כָּל מִגְרַעַת
עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה תֵּת גַּם בּוֹ דֹפִי
אִוֶּלֶת! תַּחַת נוּסֵךְ עוֹד תִּרְדּוֹפִי.
5
תַּחַת נוּסֵךְ אִוֶּלֶת עוֹד תִּרְדּוֹפִי
תַּחַת כִּי תֵבוֹשִׁי עוֹד גַּם תָּבוּזִי
תַּחַת הִכָּנְעֵךְ עוֹד תִּגְאִי תִּקְצוֹפִי
תַּחַת תָּשׁוּבִי עוֹד יוֹתֵר תָּלוּזִי
הֵן עוֹד תָּרוּם חָכְמָה תִּשְׁלַח קַרְנֶיהָ
וּתְנַגְּחֵךָ אָז תָּנוּסִי מִפָּנֶיהָ.
בסור אוריה אל ביתו בבקר בטרם שובו שנית המערכה, אחר אשר לן ב' לילות בבית המלך (ש“ב י”א)
בת שבע
אוּרִיָּה אוֹרִי הֶאָח הֵן אֶרְאֶךָ! –
אִישִׁי מַחְמַדִּי! הֵן מִקְּרָב לִי שָׁבְתָּ
וּשְׁלוֹמְךָ מַה הוּא וּמַה כָּל בָּדֶיךָ2
הִנַּפְשָׁה נָא דוֹדִי מַה לִי עָרַבְתָּ
(5) הַנַּח חֶרֶב וַחֲנִית כִּידוֹן וָקֶשֶׁת
קַח תַּחְתָּם מָנוֹח אַהֲבָה וָאֵשֶׁת.
אוריה
לָמָּה יוֹנָתִי תַּמָּתִי רֻחָמָה!
הֲסִירוֹתְ מִנִּי כֹּה חִישׁ כָּל הַנֶּשֶׁק
הֵן מָחָר אֵלֵךְ אָשׁוּב לַקְּרָב שָׁמָּה
(10) לִקְרָב וָלָחֶם3 אַךְ יִסְעַר בִּי חֵשֶׁק! –
וַאֲנִי לֹא עַתָּה כִּי עוֹד שִׁלְשׁוֹם בָּאתִי
וּלְאַהֲבָתֵךְ רַעְיָה! אָמְנָם חָטָאתִי!.
בת שבע
הַאַף זֹאת אָמְנָם כִּי עַד כֹּה פָּרַצְתָּ
לָבוֹא הֲלוֹם וּנְוָתְךָ לֹא פָקַדְתָּ
(15) חוֹמַת רַּבָּה גִבּוֹר! עוֹד לֹא נָתַצְתָּ
וּלְתֵל עֹז אַהֲבָה תִּלְעָג כִּי לָכַדְתָּ
הַחִתִּי, הֲעַל כֵּן שִׁמְךָ קָרָאוּ
כִּי חִתַּתַּנִי הָהּ! – וּדְבָרַי לָעוּ.
אוריה
נוּחִי נָא וּדְעִי מַה אֶתְמוֹל הֵשַׁבְתִּי
(20) גַּם לַמֶּלֶךְ עֵת אֶל בֵּיתִי שִׁלְּחָנִי
"יוֹאָב וִישֻרוּן בַּשָּׂדֶה עָזַבְתִּי
וַאֲרוֹן אֵל בַּחוּץ וּבוֹא בַיִת אָנִי? –"
וּדְעִי כִי מִקְּרָב לַמֶּלֶךְ נִקְרֵאתִי
וּלְהָחִישׁ אֶל יוֹאָב מִכְתָּב צֻוִּיתִי.
בת שבע
(25) הוֹי שׁוֹד וָרֶצַח! הֵן רַבּוֹת אָבִינָה –
הַמֶּלֶךְ קָרָא לָךְ לִירוּשָׁלַיִם
גַּם אֶל נָוְךָ אָמַר: לֵך נָא אַף לִינָה
וַתְּמָאֵן אִישׁ אֵמוּן! זֶה גַּם יוֹמַיִם
עַתָּה זֶה מִכְתָּב אֶל יוֹאָב שׁוֹלַח
(30) וּבְיָדְךָ הָהּ! – חֵץ הוּא – לִבִּי פּוֹלֵחַ!.
אוריה
מַה זֹאת יָפָתִי הָהּ! פֶּן תֶּמֶס4 אֵלֶךְ
וּרְאִי נָא כִּי פֶתַע חָוְרוּ פָנַיִךְ
הַעַל כִּי זֶה אִישֵׁךְ נִקְרָא לַמֶּלֶךְ
גַּם כִּי שִׁלְּחָנִי אֶל בֵּיתִי אֵלַיִךְ
(35) וּבְיָדִי אִם יִשְׁלַח סוֹד הַמִּלְחֶמֶת
הַעַל כָּל-כָּבוֹד זֶה הִנָּךְ זוֹעֶמֶת.
בת שבע
הוֹי מַחְמַד לִבִּי! לוּ גָּלּוֹת אוּכָלָה
אֶת הַטָּמוּן תַּחַת לִבִּי אֶל גָּבֶר
הוֹי לוּ יָדַעְתָּ מַה רוּחִי חֻבָּלָה –
(40) אַךְ סוֹד הוּא עִמִּי וּלְבָבִי לוֹ קָבֶר –
הֵן לָקַח הֶעָשִׁיר אִם רָב צֹאנֵהוּ.
כִּבְשַׂת אִישׁ הָרָשׁ וִיחִידַת נָוֵהוּ.
אוריה
אֶת סוֹדֵךְ לֹא אֵדַע – וּמְשָׁלֵךְ פֶּלִאי
טָמוּן בִּלְבָבֵךְ גַּם לֹא אֹבֶה דַעַת –
(45) הָבָה נָא נִשְׁקִי קֵין5 חֲנִית וָתֶלִי!
וּדְבַר מֶלֶךְ אָץ – פֶּן אֶתֵּן מִגְרַעַת
וּשְׁקִינִי נָא רָעְיָה טֶרֶם אֵצֵאָה
הָנִיחִי רוּחֵךְ מִכֹּל זוּ יָרֵאָה.
בת שבע
הַלְעוֹלָם אוּרִיָּה מִנִּי תִפָּרֶד
(50) לִמְקוֹם הַמַּעֲרָכָה שָׁם לִשְׁדֵה קָטֶל
בִּמְקוֹם שָׁם עַמְּךָ מַאֲכָל לִבְנֵי מָרֶד
שָׁם עַמּוֹן עַל עַמִּי כָּל חִצָּיו יָטֶל
מַה תָּרוּץ אֶל הוֹרֵג תַּחַשׁ אֶל קֶטֶב
אוֹיָה רַע וָמַר! – אֱלֹהִים אַךְ יֵיטֶב.
אוריה
(55) וּבוֹ שׁוּר אֲדַלֵּג6 עַל עַזָּה אָעֹזָה
עַמֹּון חֵץ יִדְרוֹך וַאֲנִי אֲמוֹלֵלָה7
קַשׁ אֶתֵּן קַשְׁתּוֹ וּגְדוּדָיו אֶגֹזָה
אָדֵק אֲנַפֵּץ אֶרְקַע אָבוּס סֶלָה! –
וּכְבָר יַרְעִים שָׁם צָר שִׁמְעִי הַאֲזִינִי!
(60) הָחִישִי נִשְׁקִי – אָשָּקֵךְ וּשְׁקִינִי.
בת שבע
הֵא לָךְ כָּל בַּרְזֶל חֲתָן דָּם וָנָפֶשׁ;
עַל שַׁעֲרֵי רַבָּה עַל בַּרְזֶל צָר יָחַד –
לִבִּי כַיָּם יִרְעַשׁ וַיִּגְרוֹשׁ רֶפֶשׁ
הֵא לָךְ בִּרְכוֹתַי וּנְשִׁיקוֹתַי יַחַד;
(65) הָאִיר נָא אֵל! עַל אוּרִיָּה אוֹרֶךָ
וַחֲתַת הַחִתִּי הַנְחַת עַל עָרֶיךָ8 .
אוריה
זוּ לֶחְיֵךְ אֶשַּׁק דִּמְעָתֵךְ תַּשְׁקֵנִי
כֵּן אַדְמַת עַמּוֹן מִדָּמָם אַשְׁכִּירָה
אַךְ לוּ גַם חָפֵץ אֵל כִּי שָׁם יִקְטְלֵנִי
(70) שָׁם חָלָל אֶשְׁכַּב וּבִשְׁמֵךְ אַזְכִּירָה
בַּעֲזוֹב יָדִי נֶשֶׁק לֹא אֶעֶזְבֵנוּ
וּשְׁמֵךְ עוֹד יִקְרָא פִי הוּא יַסְגִּירֶנוּ.
בת שבע
וִיהִי שָׁלוֹם צֵאתְךָ וּבְשָׁלוֹם שׁוּבָה
וּבְזִמְרַת יָהּ וָעֹז עַל עֹז וָיֶשַׁע
(75) יָשׁוּב הָרָשׁ אֶל כִּבְשָׂתוֹ הָעֲזוּבָה
וּפַחְדִּי אַל יַחְשׁוֹב לִי אֵל אָז פֶּשַׁע –
אָז תִּלְכּוֹד מִיַּד צָר רַבָּה נִשְׂגָּבָה
וּמִיָּד עָשִׁיר הַכִּבְשָׂה אָז שָׁבָה.
אוריה
אָמֵן! כֵּן יֹאמַר אֵל לִירוּשָׁלַיִם
(80) וּלְדָוִד מַלְכִּי וּלְיוֹאָב שָׂרֵהוּ
לִלְכּוֹד אֶת רַבָּה גַּם אֶת עִיר הַמַּיִם9
וֶאֱלִילָם מִלְכּוֹם עִם חָנוּן מַלְכֵּהוּ
וּכְגִבּוֹר בַּקְּרָב אִם גַּם שָׁם אֶפּוֹלָה
וּבְעֹז אֵל וּבְזִכְרֵךְ אָשׁוּב לִשְׁאוֹלָה (הולך).
בת שבע (לבדה)
(85) אוּרִיָּה הָלַךְ גַּם לִבִּי עוֹד אָיִן
וּמִי יוֹדֵעַ הֶאָשׁוּב אֶרְאֶנוּ
לֹא הֵבִין לִבּוֹ אֶת לֹא שָׁרָה עָיִן
וּדְבַר מֶלֶךְ הוּא – לֹא אוּכַל אַרְאֶנּוּ
וַאֲשֶׁר יַחְפּוֹץ הָאֵל אוֹתוֹ יַעֲשֵׂהוּ
(90) כִּי גַם לֵב מֶלֶךְ יַט לַאֲשֶׁר יַטֵּהוּ.
אוריה (לבדו)
הָהּ לִבִּי אוֹבֵד בַּת שֶׁבַע עָזַבְתִּי
הֵן מָשָׁל זֶה אָמְרָה כֵּן גַּם חָלַמְתִּי
עִם עַבְדֵי מַלְכִּי לַיְלָה כִּי שָׁכַבְתִּי
כִּי לָקַח עָשִׁיר כִּבְשָׂתִי רִחַמְתִּי
(95) אַךְ מָה סּוֹדהּ זֶה בִּלְבָבָהּ קָבָרָה?
וּלְמִכְתָּב שׁוֹלְחִי מַה זֶה כִּי הָשְׁבָּרָה? –.
קול ממרום (שם י“ב י”א וי"ב)
מַפְרִיד בֵּינֵיכֶם, מִנָּשָיו יִפָּרֶד
וּבְגָלוּי לוֹ יֵעָשׂ מַעֲשֵׂהוּ סֵתֶר
עָלָיו מִבֵּיתוֹ אָקִימָה בֵּן מָרֶד
(100) יִשְׁכַּב אֶת נָשָׁיו אַף יִשְׁאַף הַכֶּתֶר
גַּם הַבֵּן זֶה גַם בַּקְּרָב יַעַרְכֵהוּ
גַּם יַד יוֹאָב זֶה יִשְׁפּוֹךְ דַּם לִבֵּהוּ.
אוריה (לפני חומת רבה)
מַה עַזָּה הוֹי יַד צַר פֹּה חוֹמַת שַׁעַר!
הֲנוֹאָל יוֹאָב וּמְזִמּוֹתָיו נָעוּ
(105) מַה הִגִּישָׁנִי עַד לְחֲמַת הַסַּעַר?! –.
אֵלַי חֵילִי! הִלָּחֲמוּ אַל תִּיגָעוּ
חִישׁ עַל חֵיל צָר עִמָּכֶם אֶתְנַפֵּלָה!
וּבְעַד מַלְכֵּנוּ וּבְעַד יוֹאָב סֶלָה!.
סַעֲרוּ הַשַּׁעַר וּבְרֹאשְׁכֶם הִנֵּנִי!
(110) חִרְבוּ וּדְקוֹרוּ וִירוּ חֵץ וּקְלָעוּ! –
הָהּ! – חֵילִי שָׁב אָחוֹר וַיַּעַזְבֵנִי
הָהּ חֵץ- הָהּ חֶרֶב- עַד לִבִּי נָגָעוּ
הֵא קַיִן- שִׁרְיוֹן- אֶפּוֹל- פֹּה עַל גֶבַע
הָהּ דַּם לִבִּי – אָמוּתָה – פֹּה – בַּת שֶׁבַע!!.
-
להורות בא אמון לב גבורי ישראל שרי צבאות, למלך במלחמתו ↩
-
בדיך – אבריך, במשמעות זאת מצוי רק ברבים, לפי איוב יח, יג. ↩
-
וָלָחֶם – מלחמה, לפי שופטים ה, ח. ↩
-
תמס – לפי תהלים נח, ט. ↩
-
קין – להב–החנית, לפי שמואל ב כא, טז. ↩
-
לפי שמואל ב כב, ל. ↩
-
אמוללה – לפי תהלים נח, ה: ‘דרך חציו כמו יתמוללו’. ↩
-
עריך – שונאיך, לפי שמואל א כח, טז. ↩
-
עיר המים – רבת–עמון, לפי שמואל ב יב, כז. ↩
על מות לבן זה
א
1
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה בֵּן לִי אִמַּצְתִּי
עָמַלְתִּי גִּדַּלְתִּי גַּלְתִּי עָלַצְתִּי
עַד כִּי שָׁכַלְתִּי הָהּ –! עֲדֵי קָבַרְתִּי
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה הַבֵּן! אָמַצְתָּ
עָמַלְתָּ גָּדַלְתָּ – מִכֹּל פָּרַצְתָּ
עֲדֵי גַּם מַתָּ הָהּ –! וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי –.
2
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה רַבּוֹת יָגַעְתִּי
כָּל חֵילִי וַעֲמָלִי לִבְנִי זָרַעְתִּי
חָרַדְתִּי שָׁקַדְתִּי עָבַדְתִּי הֶבֶל!
וּבְנִי זֶה יָגַע עַד נָגַהּ אוֹרֵהוּ
וּבְשָׂרוֹ דָלַל עַד חָלַל1 לִבֵּהוּ
וַיְהִי לִנְהִי כֹּחִי וּמְזוֹרוֹ אֵבֶל –.
3
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה הַבֵּן! חָלִיתָ
וּכְשָׂב בִּינוֹתָ וּכְבֶן יוֹם נִקִּיתָ
וּכְרֹךְ גֵּוְךָ כֵּן חָזַק בָּךְ הָרוּחַ
רִפֵּאתִי הַגְּוִיָּה אַךְ לֹא נִרְפָּאָה
אַתָּה – הַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא מָצָאָה
עַד נֶחְרַת שִׁמְךָ בַּמְּדִינוֹת עַל לוּחַ2.
4
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה רוֹפְאִים רִפְּאוּךָ
כָּל אַבְקוֹת – כָּל שִׁקּוּי רוֹכֵל3 רִוּוּךָ
עַד גַּם הִשְׁקוּךָ מֵי הַבְּאֵרוֹת שָׁמָּה
כָּל אֵלֶּה לָקְחוּ הוֹן רָב אוֹן וָכֹחַ
אַחַר גַּם מָוֶת לָקַח הַמַּלְקוֹחַ
כִּי עַל תַּחְבּוּלוֹת אִישׁ הֵן יָדוֹ רָמָה.
5
לֹא הֶאֱמִינָה נַפְשִׁי כִּי מֵת אֶרְאֶךָ
כִּי עֵינֵי שִׁמְשׁוֹת אוֹר יִכְבּוּ תוֹכֶךָ
לֵב עַז מִמָּוֶת עַל יוֹמוֹ גַם יֵלֶא
פֶּה מַחְרִישׁ כָּל פֶּה הוּא יִדֹּם לִגְוֹעַ
לָשׁוֹן תּוּכַל לַכֹּל לֹא תוּכַל נוֹעַ
עַד בּוֹא אַךְ רֶגַע וָאֵרֶא כָל אֵלֶּה.
6
גַּם עִצְּבוֹן רוֹפְאֶיךָ לֹא הֶעֱצִיבַנִי
גַּם רִפְיוֹן רִפְאוּתָם לֹא עוֹד הִרְפַּנִי
כִּי חַיֵּי הַחַיִּים הָיוּ חַיֶּיךָ
חַיִּים מָלְאוּ אוֹרָה אֵיכָה יוּעָמּוּ
וּבְעֶצֶם תֻּמָּם אֵיכָכָה יִתָּמּוּ
עַד בּוֹא יוֹם אַחֲרוֹן וַיֹּאמֶר אַיֶּךָ!.
7
מִקִּנִּי צִפּוֹרִי הָהּ מִי הִבְרִיחַ!
מִבֵּיתִי מִזְמוֹרִי מִי זֶה הִשְׁכִּיחַ!
מִי נִפֵּץ כִּנּוֹרִי וַיִּקְרָא נֶהִי!
וּלְכָל חֲמוּדוֹתַי מִי אָמַר לֵכְנָה!
אֶל כָּל תִּקְוֹתַי –: רֶגַע הִתְהַפֵּכְנָה!
וּלְנַפְשִׁי – “חֲיִי אַל-חַיִּים!” וַיֶּהִי.
8
"חֲיִי וּרְאִי חַיֵּי בֵן עֵת יִתָּמּוּ
(חַיִּים שֶׁבָּם גַּם חַיַּיְכִי רֻקָּמוּ)
וִחְיִי וּרְאִי קִבְרוֹ בִּשְׂדֵה צַלְמָוֶת"
מִי צִוָּה כָּל זֹאת אֱלֹהִים! הַאָתָּה
הַתְחַיֶּה אוֹתִי וּבְנִי זֶה הֵמַתָּה?
מֵמִית וּמְחַיֶּה הִנְּךָ גַּם בַּמָּוֶת!
9
הַס! אַל תֹּאמְרוּ מֵת הַסּוּ אַל תַּזְכִּירוּ!
מַה עֵינָיו תִּסְגּוֹרוּ וּכְבָר הֵאִירוּ?!
מַה תּוֹרִידוּ אֶרֶץ בֵּן כָּאוֹר יַעַל?! – – –
נֵר מַה יּוּקַד? – מוֹקְדֵי אֵשׁ בִּי נָגָעוּ!
מַה בֶּגֶד אֶקְרַע? – הֵן שָׁמַי נִקְרָעוּ!
הוֹדִי חָלַץ מָוֶת מָה אֶחְלוֹץ נַעַל?!
10
מַה קֶּבֶר צַר זֶה וּפִי זוֹ הַפַּחַת
רֹחַב לֵב הַבֵּן הֲיָכִיל בּוֹר שַׁחַת
וּמַה קִינָה וּבְכִי אֵלֶּה תִּשָּׂאוּ
אִם רַעַם מָרוֹם לֹא יִתֵּן קוֹלֵהוּ
אִם הַיָּם בַּעְיָם4 לֹא יִתֵּן מֵימֵיהוּ
דֵּי קִינָה וּבְכִי לִבְנִי לֹא תִמְצָאוּ.
11
גַּם אֵלֶּה אֵין דֵּי בָם לַעֲנוֹת עַל קָרֶץ –
קוֹל שַׁדַּי אֵיפוֹא! שׁוֹבֵר מוֹסְדֵי אָרֶץ
אֵי כָל מֵי קֶדֶם אָז כֻּלָּהּ שָׁטָפוּ
וּתְהוֹם הֲרַת רַעַשׁ מַה תִּתְמַהְמֵהַּ
לִבְרָקִים לַהֲבוֹת אֵשׁ גַּלִּים הַגְבֵּהַּ
הָהּ אֵין דֵּי לִי בָם – גַּם אֵלֶּה עוֹד רָפוּ –.
12
הַמְּקוֹנְנִים אֵיפוֹא! נָא חוּשׁוּ הַשְׁקִיטוּ
סַעֲרַת אֵשׁ לוֹהֵט – תּוֹךְ לִבִּי הַבִּיטוּ
נָא חִשְׁבוּ חִישׁ מִלִּים אוּלַי תִּמְצָאוּ! –
אִם אָדָם אַיִן לֹא יוּכַל עֲשׂוֹהוּ
תַּנִּים לִי קִרְאוּ מִילֵל מִדְבַּר תֹּהוּ
וּבְנוֹת יַעֲנָה עִמִּי יַעֲנוּ יִקְרָאוּ.
13
יִבְכּוּ וִיבַכּוּ וִיכַבּוּ הַלַּהַב
הֵן לִבִּי בִּי בוֹעֵר וִיקוֹדוֹ רַהַב! –
אַךְ סוּרוּ כֻּלְּכֶם וּכְבָר אֵשׁ הוּצָתָה
הֵן אֵשׁ לַבֵּן הִיא אֵינֶנָּה מַכְאֶבֶת
הֲלֹא גַּם תּוֹכוֹ קָדְחָה הַלַּהֶבֶת
וַעֲדֵי כִּי שׂרָף גַּם בּוֹ לֹא כֻבָּתָה.
14
לֹא גַּם דִּמְעָה אֶמַּח מֵעַל אַפַּיִם
מֵאֵשׁ לַבַּת לִבִּי יָצְאוּ הַמַּיִם
מִדָּמִי שָׁם רֻתַּח עֵינַי יָזָעוּ5
דּוֹמְעוֹת מֵעָשָׁן עוֹלֶה אֶל קִרְבֶּנָה
לִבִּי הַכִּבְשָׁן וַאֲרֻבּוֹתָיו הֵנָּה
מֵי אֵיד הַבֵּן הֵם מִבּוֹרוֹ נָבָעוּ.
15
זֶה אֵידְךָ הַבֵּן! עַל לִבִּי הוּא יַעַל
מִשָּׁם יִסַּק עָל עַל עֵינַי מִמַּעַל
עַל כַּנְפֵי רוּחַ בָּעֵר אַנְחוֹת קֶרֶב
שָׁם יָעִיב עַפְעָף וִיעַנֵּן עֵינַיִם
וּכְרַעַם יִפְרוֹץ שִׁמְךָ מִשְּׂפָתַיִם
וּמְטַר עֵינַי אַחֲרָיו אָז נִתָּךְ הֶרֶב6.
16
אַךְ דַּלָּה כָּל דִּמְעָה לִבְכּוֹת שִׁבְרֶךָ
רָזָה כָּל קִינָה לַחֲרוֹת עַל קִבְרֶךָ
כִּי רַב מֵהֶן גַּם הַמֵּת גַּם הַקֶּבֶר
כָּל בִּכְיוֹת תֵּבֵל אִם אַחַת תִּהְיֶינָה
כָּל קִינוֹת בָּהּ אִם אַחַת תֵּעָשֶׂינָה
כֻּלָּן לֹא תִשְׁוֶינָה בִּגְדוֹל הַשֶּׁבֶר.
17
חַד כִּידִי7 מִכִּידוֹן חוֹדֵר רוֹצֵעַ
עַצְמוֹתַי יַחְלוֹף כִּלְיוֹתַי בּוֹקֵעַ
יִרְעַץ יִמְחַץ כַּחֵץ טָבוּל בָּרַעַל
פִּידִי מִלַּפִּיד פֹּה יִבְעַר בַּבַּיִת
הוּא שָׂרַף אֶת גַּנִּי שָׂרַף הַזַּיִת8
לֹא יִכְבֶּה בִּבְכִי כִּי עוֹד יִרֶב יַעַל.
18
וּמְנַחְמִים! אַתֶּם עוֹד נַחֵם תּוֹאִילוּ
יָדַעְתִּי נִחוּמֵיכֶם כִּי תַּהְבִּילוּ
לִמְצוֹא שֶׁבֶר רַב מִזֶּה וּתְנַחְמוּנִי
מַה רַע לֵב אֱנוֹשׁ אִם נוּכַל נַחְמֵהוּ
בַּאֲסוֹן רַב מֵאֲסוֹנוֹ מָצָא רֵעֵהוּ
חָלִילָה לִי אִם בָּזֹאת תִּרְפָּאוּנִי.
19
גַּם לִמְצוֹא שֹׁד רַב מִזֶּה שָׁוְא תִּיגָעוּ
אֶת גֹּדֶל מֵתִי לֹא אַתֶּם תֵּדָעוּ
וּלְפִיהוּ רַב פִּידִי אֵיךְ תּוּכְלוּ דַּעַת
אַךְ לָמָּה זֶה נֹחַם אַכְזָב תּוֹכִיחוּ
הֵן יָמִים עַל שָׁנִים רָעוֹת יַשְׁכִּיחוּ
אַךְ זֹאת הִיא נֶחָמַת אָדָם תּוֹלַעַת.
20
אוֹ עוֹד נֶחָמָתִי בִּרְבוֹת הַפֶּרֶץ
אִם אָמְנָם הִגְדִּיל מִכָּל פִּגְעֵי אֶרֶץ
לֹא עוֹד אִירָא רָעָה כִּי תַשְׁכִּיחֶנּוּ
וּבְכֵן לֹא אֶשְׁכַּח בֶּן-אוֹנִי לָנֶצַח
אֵשׁ תָּמִיד עַל לִבִּי יַבְעֵר הָרֶצַח
וּכְיוֹם הַמָּוֶת כָּל יָמַי אֶבְכֶּנּוּ.
21
אוֹ בִּגְדוֹלוֹת לִבְּךָ עוֹד אִנָּחֵמָה
עַל פִּיּוֹת עַל אִגְּרוֹת עַל סֵפֶר הֵמָּה
וּלְאִישׁ חַי רַב שָׁנִים הֵם כָּל מִלֶּיךָ
וּבְכֵן לֹא בַּנְּעוּרִים מִזֶּה עָלִיתָ
וּבִמְעַט הַשָּׁנִים מֵאָה חָיִיתָ
אַךְ לֹא – הָהּ! כִּי יַגְדִּיל שִׁבְרִי גָּדְלֶךָ.
22
רַק אֲנִי הָאָב רֹב גֻּדְלוֹ יָדַעְתִּי
וּבְקֶרֶב רוּחִי אֶת רוּחוֹ הִטְבַּעְתִּי
וּמוֹת הָאֶחָד נֶפֶשׁ אַחַת יַחַץ
עֵינַי מָלְאוּ אוֹרוֹ לִבִּי רוּחֵהוּ
כִּלְיוֹתַי עֲצָתוֹ נִיבֵי מַעֲנֵהוּ
וּבְהִלָּקְחוֹ – מַה פָשָׂה בִי הַמַּחַץ.
23
וּתְמוּנַת פָּנָיו הַמְּלֵאָה אוֹר דַּעַת
עַל קִירוֹת לִבִּי חַקֹּתִי לָטַעַת
וּבְאִישׁוֹן בַּת עֵינִי הִיא הַנּוֹהֶרֶת
וּבְרוּחַ חַיָּיו מִיץ חַיַּי הִתַּכְתִּי
בַּדָם יִסֹּב בּוֹ כָּל דָּמִי מָסַכְתִּי
הוֹי מֶה עָז הַכְּאֵב! – הוֹי חֶרֶב גּוֹזֶרֶת!
24
מִלְּחוּמֵי לֵב9 אָב הַאוֹתוֹ תַּקְצִיעַ10
מִזְּרוֹעוֹת הָאֵם בֵּן זֶה אִם תַּסִּיעַ
מֵאָח אָחוּז בּוֹ אֵיךְ אוֹתוֹ כָּרַתָּ
מִשְּׁתֵּי אַחְיוֹתָיו עָלָיו תִּתְרַפַּקְנָה
מִנַּפְשׁוֹת רַבִּים רֵעִים בּוֹ תִּדְבַּקְנָה –
לֹא אַךְ הוּא מָוֶת! כִּי כֻלָּם הֵמַתָּה.
25
לֹא אַךְ עָלֵינוּ מִשְׁפָּטְךָ חָרָצְתָּ
גַּם לִבּוֹת רַבִּים חַכְמֵי לֵב מָחַצְתָּ
גַּם הֵם הֻכּוּ עִמִּי וּמְאֹד יִכְאָבוּ
וּמְרִי צַעֲקָתָם אִגְּרוֹת לִי תִשֶּׂאנָה
שָׁם נַהֲרֵי דִּמְעָתָם אֵלַי תַּנְחֶינָה
וּלְנִבְכֵי יָם בִּכְיִי נַהֲרוֹתָם שָׁבוּ.
26
וּבְלֵב וָלֵב גַּם אַתֶּם נִחַמְתּוּנִי
אַךְ פִּיכֶם דּוֹבֵר נֹחַם וּתְרַמּוּנִי
וּרְאוּ! – גַּם עֵינֵיכֶם דִּמְעָה מָלָאוּ –
הַאַתֶּם לוֹ תִבְכּוּ וּמָה לֹא אָנִי?
מִשְּׁמוֹעַ נַעֲוֵיתֶם11 וַאֲנִי קָרָנִי –
הַנִּיחוּ אֶת אִיּוֹב וּבַל תֶּחְטָאוּ.
27
אִם אָמְנָם אֲבֵלִים נַחֵם תּוֹאִילוּ
וּבְשֶׁבֶר גָּדוֹל שִׁבְרֵיהֶם תַּשְׁפִּילוּ
הֵן לָשׁוּט בָּאָרֶץ הֲלֹא תֶּחְכָּמוּ
סַפְּרוּ לָאוֹבְדִים רָב-שִׁבְרִי סַפֵּרוּ
מִשְׁפַּט מֵתִי זֶה וּמוֹתוֹ – עוֹרֵרוּ
יַקְשִׁיבוּ מַה שֹּׁד מַה פִּיד וִינֻחָמוּ.
28
סוּרוּ מִמּוּל עֵינַי חִישׁ פֶּן תִּטְבָּעוּ!
מִמּוּל לִבִּי – וּבְאִשּׁוֹ בַּל תִּגְוָעוּ
וּכְמוֹ אֵידִי זֶה יָחִיד12 הֲנִיחוּנִי
פֹּה לִבִּי לִבִּי בִּדְמָעוֹת אַמְסֶנּוּ
וּבְעַד עֵינַי בִּבְכִיתִי13 אֲרִיקֶנּוּ
וּכְתֹם דִּמְעָתִי אָז בּוֹאוֹ נַחְמוּנִי.
29
אַךְ בִּכְיִי יִתֹּם עֵת חַיַּי יִתָּמּוּ
וִיגוֹנִי יִדֹּם עֵת יָמַי יִדָּמּוּ
וּבְנִי זֶה אֶשְׁכַּח כִּי תֵבֵל אֶשְׁכָּחָה –
שׁוּבוּ (אַל-נַחֵם) וּתְנוּ לֵב וּקְרָעוּ!
וּבְכוּ פֹּה עִמִּי אִם לִבְכּוֹת תֵּדָעוּ
אֲנִי לֹא אֵדַע – הֵן נַפְשִׁי לֻקָּחָה.
30
נוּגִים מִי יִתֵּן – נוּגִים בִּיגוֹן רֵעַ
מַכִּיר מִי יִתֵּן לִי אֵידִי יוֹדֵעַ
מַשְׂכִּיל אָב שָׁכוּל מֵבִין בֵּן מֵתֵהוּ
אֵי אָח לַצָּרָה לַשֹּׁד יִסְתַּפֵּחַ
אֵי חֶמְלַת אָדָם לִנְהִי תִּתְיַפֵּחַ
יִתְאַבְּלוּ הֵם עַל מֵתִי וַאֲבֵלֵהוּ14.
31
מִי נָשִׁים אֵלֶּה הַסוֹפְקוֹת כַּפַּיִם
הַנּוֹשְׂאוֹת בִּנְהִי קוֹלָן לַשָּׁמַיִם
וּבְנִיהֶן15 מֵעֵינַי מַיִם תִּשְׁאַבְנָה
אֵלֶּה לִיגוֹנִי נִחוּמִים תִּתֵּנָּה
קִינוֹתָן לִבְנִי תַּנְחוּמוֹת לִי הֵנָּה
וּכְצָרַת לִבִּי אִם גַּם לֹא תִרְחַבְנָה.
32
אֵיפֹה הַמִּדָּה בָּהּ אֵידִי אָמֹדָּה
פַּנּוֹת לִי הַתְּהוֹם לוּ אוּכַל אֶפְקוֹדָה
אוֹ שָׁלִיֹש16 בּוֹ שַׁדַּי כָּל עֲפַר אָרֶץ –
פָּשָׁה צָרָתִי בָּאֵר לֹא אוּכָלָה
וּבְמֵצַר לִבִּי אֵיךְ כֻּלָּהּ הוּכָלָה17
וּסְגוֹרוֹ לֹא תִקְרַע וּפְרוֹץ בּוֹ פָּרֶץ.
33
חָמָס אֶזְעַק וָשֹׁד מַר אֲשַׁוֵּעַ
אוּלַי צָרָתִי תִּצְעַר תִּגָּרֵעַ
וּתְהִי זֹאת לִצְרִי לִלְבָבִי פָצוּעַ
הַאֵל זֶה הֵמַר לִי עוֹד גַּם זֹאת יַעַשׂ
כִּי יִכְעַס יָרִיב עַל רָב מֵרָב כַּעַשׂ18
וּכְבָר הוּא הִצְדִּיק אִישׁ מַלִּין נָגוּעַ – .
34
אֲבָל אֵיךְ אֶזְעַק הֲלֹא אֵבוֹשׁ רֶגַע
אִם אֶזְכּוֹר לִבְנִי כִּי לֹא חַת אֶל פֶּגַע
שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה חֲכָמִים וּתְמָהוּ!
כָּל יָמָיו חָלָה מַר אָנוּשׁ מַחְלֵהוּ
וּבַל נִשְׁמַע עַל פִּיו עַד עֵת גָּוְעֵהוּ
הֶגֶה: אוֹי וָהִי – . כֹּה דֵּעָיו גָּבָהוּ!.
35
עַל כֵּן גָּבַהּ אֵידִי מִקִּינַת אֹמֶר
וּלְפִי אֵין מִלִּים יִהְיוּ לוֹ בֵּית חֹמֶר
כָּל קִינָה אַאֲמִיצָה לֹא תַעְצוֹר כֹּחַ
גַּם אַךְ אֶזְכָּרְךָ כֵּן מִלִּים אֶעֱצוֹרָה
קִינָתְךָ עַל הַלֵּוִי כִּי אֶזְכּוֹרָה
עַל מוֹת משֶׁה, נָתָן, וּבֶן מָנוֹחַ 19.
36
אִם לִצְעוֹק לֹא אוּכַל כִּי זֹאת גָּעַלְתָּ
וּלְקוֹנֵן אֵבוֹשׁ כִּי מִנִּי גָּדַלְתָּ
אוּלַי טוֹב כִּי אֶחְדַּל כִּי אֶתְנַחֵמָה
אַךְ הָהּ! מִי לִי – וּבְנִי אַתָּה אֵינֶךָ!
וּמִי נִחוּמִים יוֹרֵנִי בִּלְתֶּךָ
בִּגְדוֹל חָכְמָתְךָ בִּשְׂפָתְךָ נָעֵמָה.
37
הוֹי בֵּן חַף וּטְהָר-לֵב צַח וּכְלִיל יֹפִי!
כַּבָּשָׁר כָּרוּחַ מֵאֵין כָּל-דֹּפִי
מְלֵא חָכְמָה וָתֹם מֵעוֹדְךָ יָלֶד
הֲיֵשׁ מַה טּוֹב מַה יִּיף לֹא בָּךְ אָצַרְתָּ
יֹאמַר כָּל יוֹדְעָךְ אִם אַחַת חָסַרְתָּ
יֹאמַר הֲיֵשׁ לִי נִחוּמִים בֶּחָלֶד.
38
מוֹרֶה לִבְנֵי עֹנִי חָכְמָה וָדַעַת!
לָשׁוֹן וָסֵפֶר עַד יָדְךָ מַגַּעַת
לֹא תָחוּשׁ לָחֳלִי מֵרוֹב אַהֲבַת רֵעַ;
גַּם כַּבִּירִים מִמְּךָ יָמִים בֶּחָלֶד
הִכִּירוּ כִּי זָקֵן מֵהֶם הַיָּלֶד
וַתְּהִי גַּם לִצְמָאָם נַחַל נוֹבֵעַ.
39
וּמְתֵי סוֹדָךְ אֵלֶּה יָשׁוּבוּ עָתָּה
וִיגַלּוּ לִי גָּדְלָךְ צָפַנְתָּ אָתָּה
הוֹי כַּבִּיר כֹּחַ לֵב! הוֹי אַמִּיץ רוּחַ!
הֲגַם מִנִּי הַסְתֵּר כֹּחַ עָצַרְתָּ
דַּרְכֵי נֶפֶשׁ רָמוֹת דֵּעוֹת בֵּרַרְתָּ
נִשְׂגָּבוֹת מִשְּׁמוֹעַ מִכְּתוֹב עַל לוּחַ.
40
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים תִּקְוָה רִמַּתְנִי
כִּי פָּרְצָה בִינָתְךָ אֲשֶׁר שִׂמְּחַתְנִי
מֵחָלְיָךְ הַטָּמוּן כִּי יַעֲצִיבֵנִי
גַּם מֵהוֹד חָכְמָה פָּנֶיךָ הֵאִירוּ
עַד כָּל רוֹאֶיךָ חָלְיָךְ לֹא הִכִּירוּ
פִּתְאֹם! פָּרַץ גַּם הוּא וַיַּכְרִיעֵנִי.
ב
41
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים צִנִּים קָרוּךָ20
עוֹר חָזֶה וָאַף לִקְדּוֹחַ שָׁבוּךָ
עַד כִּי בִּכְבֵדוּת רַב יַפְרִישׁ הַלֵּחַ
עַד בִּשְׁאוֹן קוֹל פּוֹרֵץ21 יַרְעִישׁ כָּרַעַם
יַרְגִּיז כָּל הַגֵּו יֵצֵא בַּהֲמוֹן זַעַם
קוֹל נַהֲמַת לֵב הוּא לֵב שׁוֹמְעָיו פּוֹלֵחַ.
42
הוֹי מַחֲלָה בּוֹגֵדָה! מִתְנַכֵּרָה!
מַה תִּדְכִּי תָּשׁוּחִי הוֹי מִסְתַּתֵּרָה!
עַד קָרוֹב לַקֶּבֶר לֹא תִּתְוַדָּעִי
וּבְסֵתֶר חָזֶה שָׁם חֶרְמֵךְ שָׁטוּחַ
עַד תֹּאכְלִי כָּלִיל כָּל כַּנְפֵי הָרוּחַ
וּכְרִמָּה מֵתִים חַיִּים תִּבְלָעִי.
43
תֹּאכְלִי הַבָּשָׂר וּבְעוֹדוֹ בַבַּיִת
כִּי תַבְעִירִי אֵשׁ בַּשָּׁמִיר וָשַׁיִת
בַּעֲצָמוֹת כִּי יָבְשׁוּ בַּדָם קוֹדֵחַ
וּבְכָל מַשְׁמַנִּים רָזוֹן תַּשְׁלִיחִי22
וּבְרוּחוֹ בַּל תִּגְּעִי אוֹתוֹ תַּנִּיחִי
אֶת כֹּל הוּא יֵדַע אַךְ מוֹתוֹ שׁוֹכֵחַ.
44
עוֹד יוֹסִיף יֹאכַל וּלְאָכְלוֹ תּוֹסִיפִי
עוֹד יוֹסִיף יַשְׂכִּיל וּלְסַכְּלוֹ תַּעְדִּיפִי
תִּקְוָה תָּסִיתִי לַסְתִּיר יוֹם מוֹתֵהוּ
וּתְנַהֲלִיהוּ כֵּן אַט אֱלֵי בּוֹר שַׁחַת
שַׁאֲנָן כֵּן יֵלֶךְ וּבְשׁוּבָה וָנַחַת
עַד יִכֶל גּוּפוֹ עַד יוּרַק23 עוֹרֵהוּ.
45
הַמְעַט אוֹתוֹת אֵלֶּה כִּי עוֹד תִּקְרֶינָה
הַלְּחִי תִתְאַדָּם רַגְלַיִם תִּצְבֶּינָה
וַעֲדֶן לֹא שָׂבַעְתְּ עוֹדֵךְ שׁוֹאֶפֶת
עוֹד גַּם מִקֶּרֶב תָּנִיסִי כָל לֵחַ
גַּם יָזַע בַּלֵּילוֹת כָּל אוֹן לוֹקֵחַ
הוֹי רִאשׁוֹנָה בַּקְּלָלוֹת – הוֹי שַׁחֶפֶת!! 24.
46
בִּמְלֹאת לָךְ כָּל אֵלֶּה אָז כַּף תִּמְחָאִי
מַהֵר אֶת הַמָּוֶת אָז גַּם תִּקְרָאִי
וּבְיָדוֹ אַךְ מַחְנָק – וִיְהִי כָרֶגַע
וּשְׁנֵיכֶם לָרוֹפְאִים אָז שָׁם תִּלְעָגוּ
וּלְקוֹל אֲבֵלִים בִּבְכִי יִתְמוֹגָגוּ
כִּי כֻלָּם לֹא יָדְעוּ מִשְׁפַּט הַנֶּגַע.
47
שַׁדַּי! הֲגַם לִבְנִי אֵלֶּה עוֹלַלְתָּ
לִבְנִי זֶה הָרַךְ לוֹ חָכְמָה אָצַלְתָּ
לִבְנִי מִיַּלְדוּת הָגָה בִּסְפָרֶיךָ
לִבְנִי הוֹרָה שִׁמְךָ לִבְנֵי גִילֵהוּ
חוֹקֵר פָּעָלְךָ וּלְדוֹרְשָׁיו יוֹרֵהוּ
שָׂשׂ לַעֲשׂוֹת צֶדֶק רָאָה בַּאֲשׁוּרֶיךָ25.
48
כָּל אֵלֶּה אֱלֹהִים אֵיךְ לֹא חָשַׁבְתָּ
וּתְפִלּוֹת חַכְמֵי לֵב גַּם לֹא הִקְשַׁבְתָּ
עָפוֹת עַל אִגְּרוֹתָם מִקַּצְוֵי אֶרֶץ
מִגְּדוֹלֵי עַמְּךָ מֵרָאשֵׁי דוֹרֵנוּ
כֻּלָּם חָרְדוּ לִלְשׁוֹנְךָ וּלְשׁוֹנֵנוּ – .
אֲהָהּ! גַּם לֹא יָכְלוּ לַעֲמוֹד בַּפֶּרֶץ.
49
וּשְׂפַת קֹדֶשׁ גַּם אַתְּ – אֶשְׁאַל אֵיכָכָה
בַּפֶּרֶץ לֹא עָמַדְתְּ אָז בִּפְרוֹץ כָּכָה
בִּבְנִי זֶה הַבּוֹנֶה אֶת פִּרְצוֹתַיִךְ
בַּבֵּן הַבּוֹנֶה וּפָרוּץ גֵּוֵהוּ
בַּבֵּן הַמְּנַצֵּחַ בִּרְפוֹת רוּחֵהוּ
הוֹלֵךְ לָמוּת וּמְחַיֶּה חָרְבוֹתַיִךְ.
50
וּבֶן עֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה הַיָּלֶד
וּכְבָר הֵרִים אָז קַרְנֵךְ כֹּה בֶּחָלֶד
וּמֶה הָיָה לוּ חָיָה כִּימֵי כָל גֶּבֶר –
וּבְמוֹת הַבֵּן זֶה אֵיךְ בַּת אֵל לֹא עָצַרְתְּ
מִי יֹאבַד לָךְ וּלְאָב אוֹבֵד לֹא זָכַרְתְּ
וּלְכָל-בּוֹ חַיֵּי רוּחֵךְ רוּחַ עֵבֶר.
51
מִי בִּלְעָדַיִךְ חִין עֶרְכּוֹ הוֹדִיעַ
וּשְׁמוֹ תֵּימָנָה26 מִי בִלְתֵּךְ הִגִּיעַ
עַד לִטְהָר-לֵב רֹאשׁ בּוֹנַיִךְ לוּצָאטוֹ27
וּמַה הֵבֵאת לוֹ וּמַה חֲנַנְתִּיהוּ
הֲלִשְׁמוֹעַ הַיּוֹם קִינִים עַל פִּיהוּ
אֲשֶׁר עוֹד עַל פִּיךְ גַּם יָדָיו פָּרָטוּ.
52
אֵיךְ גַּם בּוֹ מַחֲלָה זוּ מוֹקְדָה הִבְעִירָה
שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים גַּם שַׁמְנוֹ הִקְטִירָה
עֲלֵי מִזְבַּח חֻמָּהּ יוֹמָם גַּם לָיְלָה
אַחַר שָׂמָה בּוֹ גַּם כָּל אוֹתוֹתֶיהָ
וּמַחֲרִישׁ דּוּמָם קִבֵּל מַכּוֹתֶיהָ
וּבְכֹף רֹאשׁ לַמִּשְׁפָּט נִתַּךְ מִלְמָעְלָה.
53
הַעַל כֵּן בָּאוּ לָךְ טֶרֶם גָּוַעְתָּ
מַכְאֹב עַל מַכְאֹב שַׁחְרָם בַּל יָדַעְתָּ
עַד רֵעִים – בַּל יֵדְעוּ – מִבּוֹא הִרְחַקְתָּ
כִּי כֵן גַּם צִדְקָתְךָ מִדַּל נִפְלָאָה
בַּל יֵדַע שַׁחְרָהּ מֵאַיִן לוֹ בָאָה
וּמַחְסוֹר כָּל רֵעַ דַּעַת הֶעֱמַקְתָּ?
54
הֵן פִּיךָ דִּבֶּר לִי לִפְנֵי מוֹתֶךָ
אָב רַחוּם לַבָּנִים אֵין זוּלָתֶךָ
וּמַה זֶה בֵּן יַקִּיר! עַד כֹּה נִשְׂגַּבְתָּ
לִבְלִי גַלּוֹת לָאָב רַחוּם כָּמוֹנִי
כָּל יָמִים חָיִיתָ בָּחֳלִי וָעֹנִי
כִּי רַע כִּי מַר לָךְ וּמְאֹד עֵת כָּאַבְתָּ.
55
מֵאָה וּשְׁמוֹנִים יוֹם עַל זֶה מִזְבֵּחַ
עָלִיתָ לַבְּקָרִים שָׁקֵט בּוֹטֵחַ
מִמִּשְׁכָּבְךָ לַיְלָה עַל כֵּס לָשֶׁבֶת
אֲנִי וּבֵיתִי פָּרַשְׂנוּ יָדַיִם
פֹּה הַבֵּן יָקְטַר עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם
אַתָּה הָכֵן28 תֵּשֵׁב מִבְּלִי עַצֶּבֶת.
56
תַּרְדֵּמַת עִוְעִים אָז תִּפּוֹל עָלֶיךָ
“עוּרָה בֵּן אָהוּב!” קָרָאתִי אֵלֶיךָ
“הַנִּיחָה לִי לִישׁוֹן” אָז עֲנִיתָנִי
“לֹא שֵׁנָה הִיא בֵּן נָעִים!” לָךְ אָמַרְתִּי
“אִם תּוֹסִיף לִישׁוֹן כֹּה הִנֵּה נִגְזַרְתִּי”
וּבְרָב כֹּחַ קַמְתָּ כִּי רִחַמְתָּנִי.
57
כָּכָה נַעֲשָׂה יוֹם יוֹם מִלְּבַד אָרְחֶךָ
קוֹל שַׁוְעַת חָזֶה בָּא לִגְרוֹשׁ לֵחֶךָ
הִרְעִישׁ כָּל גֵּוְךָ וַיַּרְעֵשׁ הַבַּיִת
וַיִּתֵּן בָּאְשׁוֹ – חָרָה לָךְ עַד מָוֶת –
וַיָּנַח רֶגַע וַתָּשָׁב שַׁלְהָבֶת
כֵּן אֲבָל נָבַל הֶדֶר עֵץ הַזַּיִת.
58
אָיוֹם מִן הַיּוֹם הַלַיְלָה בָּא לָנוּ
קוֹל נַאֲקַת לִבּוֹ בִּזְוָעָה עוֹרְרָנוּ
קַמְנוּ רַצְנוּ וּבְנִי יוֹשֵׁב הִנֵּהוּ –
(הַבֵּן מֵעוֹדוֹ לֹא שָׁכַב בַּלָּיִל
כִּי אָז סִפְרֵי קֹדֶשׁ יִקְרָא בֶחָיִל
עַתָּה לֹא יִתֵּן לוֹ לִשְׁכַּב מַדְוֵהוּ).
59
מַה לָּךְ בֵּן יַקִּיר! אָז לִשְׁאוֹל נִבְהַלְתִּי
“הֵן רַע לָךְ לַיְלָה זֶה” בִּמְרִי שָׁאַלְתִּי
"אֵינֶנּוּ רָע מִכָּל לַיְלָה – " עָנִיתָ
“רַק נִדְמָה לָךְ כֵּן כִּי אֵלַי חָרַדְתָּ”
כֵּן גַּם כָּל מַכְאוֹב מִמֶּנִּי כִחַדְתָּ
וּתְנַחְמֵנִי – וּבְלִבְּךָ שֹׁד כִּסִּיתָ.
60
אַךְ לַיְלָה אֶחָד נִגְלוּ מַכְאוֹבֶיךָ
אָז כִּי הוֹבַלְנוּךָ עַל מִשְׁכָּבֶךָ
וּפִתְאֹם עַל פָּנֶיךְ בּוֹ נָפָלְתָּ
נִשְׁעָן עַל צִדָּיו דּוּמָם עַל כַּפַּיִם
חַשְׁנוּ וַנָּרֶם רֹאשָׁךְ עַל יָדַיִם
וּפַלְגֵי מֵי דִמְעָה לִמְחוֹת הִשְׂכַּלְתָּ.
61
אָז פָּרַץ הַבְּכִי גַּם מִפִּי כֻלָּנוּ
בִּסְפוֹק כַּפַּיִם קוֹלֵנוּ נָשָׂאנוּ
"מִיכָה יוֹסֵף בּוֹכֶה!! אֶבֶן נִתֶּכֶת – "
חִישׁ הִתְחַזַּקְתָּ וַתּוֹבֶשׁ הַנַּחַל
הַגֵּו גֵּו שָׁפָן הַנֶּפֶשׁ כַּשַּׁחַל
וּכְבָר רוֹאִים נַחְנוּ כִּי הִיא הוֹלֶכֶת.
62
וּבְאַחְרִית יָמֶיךָ – הָהּ! נַפְשִׁי תָשׁוּחַ –
כִּי תָנַע – יִדְעַךְ מֵאַפְּךָ הָרוּחַ
וּתְהִי אָז כַּמֵּת כִּי אָז גַּם נֶאֱלַמְתָּ
פָּנֶיךָ חָוְרוּ נִטָּיוּ עֵינֶיךָ
כֵּן תִּדֹּם – עַד שׁוֹב הָרוּחַ אֵלֶיךָ
אָז אָמַרְתָּ כִּי גַם מָוֶת טָעַמְתָּ –.
63
אֲרָיוֹת וּכְפִירִים לָבִיא וָלַיִשׁ
אִם לִבָּם חַלְמִישׁ צוּר סֶלַע וָשַׁיִשׁ
לַמַּיִם הָיָה לוּ קָרָם מִקְרֵנוּ
לוּ הֵם גַּם עַתָּה הַוָּתִי שָׁמָעוּ
רַחֲמֵי אָב לָמוֹ וּשְׁכוֹל גַּם יָדָעוּ
אָז מֵהַרְרֵי טֶרֶף עִמִּי קוֹנֵנוּ.
64
כֹּחַ אֵיךְ עָצַרְתִּי יַד אֵל אֵיךְ נָשָׂאתִי
בִּשְׁלֹשֶׁת שַׁעֲרֵי מָוֶת29 לִבְנִי בָאתִי
שֶׁבָּם מַחֲלָתוֹ תַּעֲבִיר אֶת דַּכֶּיהָ
וּבְכָל שַׁעַר לָחֶם30 אִתָּה עָרַכְתִּי
שָׁם נַפְשִׁי עָלָיו מִנֶּגֶד הִשְׁלַכְתִּי
וַאֲהָהּ –! וּלְבַדִּי נַסְתִּי מִפָּנֶיהָ.
65
כֹּחַ אֵיךְ עָצַרְתִּי בִּכְלוֹת כֹּחֶךָ
וַאֲנִי לִרְגָעִים יוֹשֵׁב דֹּם נִכְחֶךָ
אֲנִי מַבִּיט בָּךְ וּבִי כֵּן גַּם אָתָּה!
אַךְ לִבּוֹתֵינוּ נִדְבָּרִים אָז יַחַד
כִּי חִישׁ נִפָּרֵדָה כִּי יָבוֹא פַּחַד
וּבְכֵן נוֹרִיד חִישׁ אֶת עֵינֵינוּ מָטָּה.
66
וּכְרֶגַע שַׁבְנוּ וָנִשָּׂא אוֹתָנָּה
וַחֲתַת אֵימָתָה עֲלֵיהֶן שָׁכָנָה
חֶשְׁכַת צַלְמָוֶת עֲלָטָה וַעֲרָפֶל
עֵינֶיךָ רוֹאוֹת כִּי עֵינַי תִּדְמַעְנָה
עֵינַי רוֹאוֹת כִּי עֵינֶיךָ תִּשְׁקַעְנָה"
לִבִּי יֶהְגֶּה מַר "לוּ הָיָה כַנָּפֶל31 – ".
67
וּבְיּוֹם אַחְרוֹן הָהּ! מַה זֶּה אֶרְאֶה שָׁמָּה
וּבְנִי אֲשֶׁר רוּחוֹ לֹא עוֹד בּוֹ קָמָה
כִּי אִם בִּנְטוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָן עַל מֵצַח –
פִּתְאֹם – וַיֵּשֶׁב נִשְׁעָן עַל גַּבֵּהוּ
וּמֻטֶּה רֹאשׁוֹ כִּמְעַט אֶל צִדֵּהוּ
וְנֶּחְרַד אֵלָיו חִישׁ – וּשְׁנָתוֹ נֵצַח – – .
68
“מִיכָה יוֹסֵף” קוֹרְאִים קוֹל רָם כֻּלָּנוּ
וּצְעָקָה וּמְהוּמָה הִתְאַבְּכוּ בָנוּ
וַיֶּחְרַד הַמָּוֶת – וּכְמוֹ יַרְפֶּנּוּ
וּכְרֶגַע פָּרַץ הַקּוֹל שִׁבְעָתַיִם
קוֹל קוֹרְאִים: “הִנֵּה מֵת!!” קוֹל בַּשָּׁמַיִם –
וָאֶדֹּם – כִּדְמִי מֵתִי זֶה אֶרְאֶנּוּ – – – .
69
מִי זֶה אֶרְאֶנּוּ הָהּ! מֵת יוֹשֵׁב עֶרֶשׂ
לָבוּשׁ וּשְׁתוּם עַיִן יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ
הַבְּנִי הוּא הַמֵּת! – וַאֲנִי הוּא רוֹאֵהוּ –
וֵאלֹהִים יִרְאֶה לוֹ גַּם יִדֹּם סֶלָה –
הַאֲנִי גַּם אֶדֹּם אִם לֹא אֶתְהוֹלֵלָה?!
אֶדֹּם! – כִּדְמִי אֱלֹהִים זֶה עוֹשֵׂהוּ.
70
הַלְּבִיאָה שָׁם תִּשְׁאַג וּתְזָרֶה זַעַם
תִּתְנַפֵּל תִּתְגַּלְגֵּל תַּרְעֵם קוֹל רַעַם
אַחַד גּוּרֶיהָ נָשָׂא קוֹף הַיָּעַר
זֶה אוֹרִי וִיקָרִי מַחְמַל כָּל גֶּבֶר
זֶה הוֹדִי וַהֲדָרִי יוֹצֵא לַקֶּבֶר
נַפְשִׁי וּבְשָׂרִי – וּבַל אֶסְעַר סָעַר?!.
71
אִם מֶלֶךְ חָסִיד עַל מוֹת בֶּן הַמֶּרֶד
אִם לָמוּת עַל מֶרְיוֹ הֱבִיאוֹ פֶּרֶד32
וּבְנִי צָעַק33 הוּא מַר, עַד חָמֵשׁ פַּעַם
אֲנִי כַּמָּה אֶצְעַק מַה אֲשַׁוֵּעַ?!
עַל דָּם נָקִי בֵּן לֹא יָדַע הָרֵעַ
הַבְּנִי אִם אַאֲלִיפָה34 יַשְׁקִיט הַזָּעַם.
72
אֵיךְ נָשָׂאתָ הַבֵּן! רָעוֹת גָּדָלוּ
אִם כָּל רוֹאֶיךָ לִרְאוֹת לֹא יָכָלוּ
אֵיךְ רָחַב לִבְּךָ מִכָּל צוֹק וָשֶׁבֶר
עַל זֶה מִלַּבַּת אֵשׁ יֵקַד לִבֵּנוּ
עַל זֶה קַר מִמַּיִם רוּחַ חַיֵּינוּ
קַר מִקָּרַת גֵּוְךָ עַתָּה בַקֶּבֶר.
73
וּמַיִם קָרִים בַּחַיִּים הָיִיתָ
אִם עָיְפָה נַפְשֵׁנוּ אַתָּה חִיִּיתָ
וּבְמִשְׁנֶה35 חַיֶּיךָ כָּל הִי הֵמַתָּה
עַתָּה הָיָה בֵיתִי קֶבֶר וָשַׁחַת
בּוֹ יֵהָפֵךְ לִנְהִי גַּם גִּיל וָנַחַת
אַךְ כִּזְכּוֹר כִּי לֹא תַחְלוֹק בָּם אָתָּה
74
גַּם הֲלִיכוֹת בֵּיתִי אַתָּה יָעַצְתָּ
כִּי אֵין כָּל דָּבָר לֹא דַּעַת חָרַצְתָּ
וּבַחֶלֶד אֵין זָר מֵרַעְיוֹנֶךָ
עַתָּה כָל אֵלֶּה כֵּן אוֹתְךָ יַזְכִּירוּ
וּבְהַזְכִּירָם, דִּמְעוֹתֵינוּ יַמְטִירוּ
וּבְכֵן יַךְ בָּנוּ יוֹם יוֹם זִכְרוֹנֶךָ.
75
נָעִים זִכְרוֹנְךָ יַרְוֵנִי טוּב טָעַם
אֲבָל גַּם יִמְחַץ יַהֲלוֹם לִבִּי פָּעַם
לָכֵן רָץ לוֹ הַלֵּב גַּם נָס מִמֶּנּוּ
וּכְתָבֶיךָ אֵלֶּה עָלַי יָסֹבּוּ
חֲזִיזִים וּרְעָמִים עָלַי יָרֹבּוּ36
בָּנִים לִבְנִי הֵם וַאֲבִיהֶם אֵינֶנּוּ – .
76
אַבִּיט מוֹשָׁבְךָ מַחְשָׁךְ יוֹשִׁיבֵנִי
אָשׁוּר מִשְׁכָּבְךָ אַרְצָה יַשְׁכִּיבֵנִי
זֶה שֻׁלְחָנְךָ – יִשְׁלַח בִּי אֵשׁ אוֹכֶלֶת
עֵינַי מִשְּׁחוֹר וּדְיוֹ יַחְשִׁיךְ קַסְתֶּךָ
דִּמְעוֹת תַּמְרוּרִים יַטִּיף לִי עֵטֶךָ
בִּבְכִי סִפְרֵי קֹדֶשׁ יַגְדִּיל קֹהֶלֶת37.
77
הָהּ זִכְרוֹנִים אַחְרוֹנִים כִּי אֶזְכּוֹרָה
מַרְאֶיךָ מִלֶּיךָ אָז, כִּי אֶחְקוֹרָה
אֵלֶּה לֹא אַךְ יוֹגוּ לֹא אַךְ יַדְאִיבוּ
חִצֵּי מָוֶת הֵמָּה הָמֵת יָמִיתוּ
וּשְׁאֵרִית חַיִּים מֵרוּחִי יַכְרִיתוּ
וּלְשַׁדִּי עַל מִזְבַּח מָוֶת יַקְרִיבוּ.
78
עַל רֹאשׁ כָּל יוֹם נוּחִי אִם לֹא אַעֲלֶךָ
אִם לֹא עֲלֵי כָל גִּיל אַעַל גַּלֶּךָ
אִם לֹא עַל מִשְׁכָּבִי – מִשְׁכָּבְךָ קָבֶר
עַל לִבְנַת בִּגְדִי – תַּכְרִיךְ בִּגְדוֹתֶיךָ
עַל זֶה שֻׁלְחָנִי – שֻׁלְחַן תּוֹלַעְתֶּךָ38
אִם אֶשְׁכַּח – אֶשָּׁכַח מֵאֵל וָגָבֶר.
79
אַף כִּי אֶקְרָא אֶכְתּוֹב לָשׁוֹן וָסֵפֶר
כֵּן חִישׁ יַחְרִידֵנִי קוֹל אִמְרֵי שֶׁפֶר
מֵהֲרִיסוֹת טְרוֹיַא39 מִשִּׁירֵי בַת צִיּוֹן40
אוֹ מִשְׁאָר שִׁירֶיךָ אוֹ אִמְרֵי פִיךָ
וִימוֹתֵת נַפְשִׁי וּמֵת לֵב אָבִיךָ –
וּבְנוֹ הַמֵּת אָז יִרְאֶה בַּחִזָּיוֹן –.
80
רוּחַ בֵּן הַמֵּת אָז אֶרְאֶה בָּרוּחַ
אֵיךְ בּוֹ רוּחַ עֹז וּגְבוּרָה יָנוּחַ
נִצָּב עַל רוּחִי הֶחָת מִנִּי שָׁבֶר.
הוּא שָׁר עִם הַלֵּוִי 41 הֲרִיסוֹת צִיּוֹן
עֲלֵי כִנּוֹר דָּוִד עֲלֵי הִגָּיוֹן
וַאֲנִי חֵרֵשׁ דּוּמָם כִּבְנִי בַקָּבֶר.
81
וּבְנוֹת חֶלְדּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע נִצָּבוּ
אֶת הַמְּשׁוֹרֵר הַצָּעִיר חִישׁ סָבָבוּ
וּנְּהִי מַר תִּשֶּׂאנָה – הוֹי חִיל יֹאחֲזֵנִי – !
כָּל אִשָּׁה תַּגִּיד הַטּוֹב בּוֹ רָאָתָה
עַד הַצְּעִירָה בָּהֶן מֵהֶן עָלָתָה
וַתְּגַל לִי מָסָךְ שָׁחוֹר – וְתַּרְאֵנִי…
82
וַאֲהָהּ! מַה אֶרְאֶה – הַזָּקֵן קֹהֶלֶת42
וּפְנֵי בֶן-מָנוֹחַ תַּחַת מַפֶּלֶת
יָעֵל אֵיךְ פָּנֶיהָ חָוְרוּ נָפָלוּ
וּשְׁלֹמֹה כִּי נֶאְלַם בֵּין הָעַרְבָּיִם
מֹשֶה מֵת יַט עֵינוֹ לִירוּשָׁלָיִם
גַּם מֵתִים43 אָז אֶל הַלֵּוִי נִקְהָלוּ.
83
חִישׁ מֵתִים אֵלֶּה גַּם לִבְנִי יָצָאוּ
“הֲגַם אַתָּה לָנוּ!” כֻּלָּם קָרָאוּ
וַיַּעַן: "אֲנִי עוֹד בַּחַיִּים מַתִּי!
רַק לִתְמוֹך בִּשְׂפַתְכֶם הַמְּעַט חָיִיתִי
עַתָּה פֹּה עִמָּכֶם שֶׁבֶת אִוִּיתִי
וּבְרִית כֹּהֵן44 עִם הַלֵּוִי כָּרַתִּי".
84
"וּמִי שָׁם הַחַי – וּמַה לוֹ בֵּינֵינוּ
גַּם בָּנוֹת אֵלֶּה פֹּה יִרְאוּ עֵינֵינוּ"
הֵם יִשְׁאָלוּהוּ. וּבְנִי אוֹתָם יַעַן
הוּא אָבִי! – נִדְמֶה הוּא מֵעֵת נִדְמֵיתִי45
וּשְׁנוֹתַי הֵן אֵלֶּה! – בָּהֶן נִהְיֵיתִי
וָהוּא רָץ אַחֲרַי פֹּה יַעַן… וּלְמַעַן…
85
וַיִּשְׂאוּ הַמֵּתִים מֵתִי לִנְסוֹעַ
וְיַעֲבִירוּהוּ עַל פָּנַי בִּזְרוֹעַ
הָהּ! לַשָּׁוְא אֲחַזְתִּיו אוּלַי אַצִּילָה
הֵם אוֹתוֹ חִישׁ עִם הַלֵּוִי הִסִּיעוּ
עַד לַהֲרִיסוֹת צִיּוֹן אוֹתוֹ הֵבִיאוּ
שָׁם הֵם יָשִׁירוּ וַאֲנִי פֹּה אֵילִילָה –.
86
אֵלֶּה הַיְּצוּרִים לִבְנִי יַחַד הֵמָּה
הוּא יוֹצְרָם עוֹשָׂם רוּחוֹ כִּי עָצֵמָה
וּבְנוֹת שִׁיר צִיּוֹן אֵלֶּה לוֹ יָלָדוּ
עַתָּה בַמַּחֲזֶה אוֹתָם אֶרְאֶה אָחַז
בַּהֲקִיצִי – וּבָרְחוּ כַּמַּיִם פַּחַז
וַאֲנִי שָׁאַרְתִּי וִיצוּרַי חָרָדוּ.
87
חֲרָדוֹת וּפְחָדִים עַתָּה יֹאחֲזוּנִי
לֹא אֲלֵיכֶם יָבוֹא אֲשֶׁר בָּאוּנִי
לֹא אֲלֵיכֶם זֶרַע אָדָם כָּאֵלֶּה!
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה רֶגַע לֹא נַחְתִּי
בֵּן דָּגוּל מֵרְבָבוֹת הַצֵּל נִצַּחְתִּי46
וּפֶתַע נָפַלְתִּי וָאֵרֵד פֶּלֶא.
ג
88
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי קֹדֶשׁ הֵמָּה
וּבְנִי חַי בָּהֶם בָּם יָדוֹ רוֹמֵמָה
הַעַל כֵּן חָיָה מִסְפַּר שָׁנִים אֵלֶּה!
אַלְפֵי סִפְרֵי לָשׁוֹן מַדָּע וָדַעַת
יָדַע בִּלְשׁוֹנוֹת מִבְּלִי כָל מִגְרַעַת
וִימִינוֹ בַּקֹּדֶשׁ לִכְתּוֹב בַּל תֵּלֶא.
89
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה הַבֵּן חָכַמְתָּ
בִּמְקוֹם פָּתְחָךְ פֶּה שָׁם חָכְמָה חָתַמְתָּ47
עַתָּה בָּאִים שוֹמְעֶיךָ וִיסַפֵּרוּ
וּמְשַׂמְּחֵי לֵב חָכָם עוֹדָם מִלֶּיךָ
אֲבָל אֵבֶל הֵמָּה אֶל אֲבֵלֶיךָ
וּמַנְעַמֵּיהֶם אֶת בִּכְיָם מֵרֵרוּ.
90
עִמְּךָ גַּם מָרַת מַחֲלָתְךָ נָעֵמָה
כָּל מַכְאוֹבַי בָהּ עִמְּךָ טוֹבִים הֵמָּה
עַד גַּם מוּתִי עִמְּךָ מָוֶת אֵינֶנּוּ –
כֵּן גַּם חַיַּי עַתָּה חַיִּים אֵינֵימוֹ
כִּי מוֹתָךְ דָּבַק בָּם לֹא יַעַזְבֵמוֹ
אֵין רֶגַע אֵין מָקוֹם לֹא בוֹ אֶרְאֶנּוּ.
91
וּלְעֵינַי תָּמוּת יוֹם יוֹם וּבְכָל רֶגַע
וּדְמוּתְךָ אָז הִיא לִרְגָעִים לִי פֶגַע
וּלְפָנַי תָּרוּץ גַּם בַּאֲשֶׁר אָנוּסָה
וּמַה הֵם חַיַּי! – הֲלֹא אַךְ מוֹתֶךָ
וּרְגָעַי כֻּלָּם – רֶגַע אַחֲרִיתֶךָ
וּלְחֶלְדִּי זֶה אֹמַר “חֲדַל נָא חוּסָה!”
92
כִּי לָמָּה אָמוּת כָּל הַיּוֹם מוֹתֶךָ
אַתָּה צָחַקְתָּ לוֹ כָּל עִתּוֹתֶיךָ
וַאֲנִי אַךְ בַּלָּהוֹת הוּא לִי וָפַחַד
מַה אַכְזָר דִּמְיוֹנוֹ לֹא אֶשָּׂאֶנּוּ
וּבְכָל בֶּכֶה וּסְפוֹד לֹא אַשְׁקִיטֶנּוּ
וּבְטֶרֶם יִקְרַב יַךְ כָּל נֹחַם יַחַד.
93
מַה נָּעִים הָיָה מִדְבָּרָךְ לִשְׁמוֹעַ
וּמַה מָּתוֹק מִצּוּף טַעְמָךְ48 לִבְלוֹעַ
מִשֶּׁבֶת עִמְּךָ יַחַד – יָקָר אַיִן
עַתָּה מַה נָעִים עָלֶיךָ לִדְמוֹעַ
וּמַה מָתוֹק לִי מֵהָמֵר לִשְׂבּוֹעַ
מֵהַזְכִּיר שִׁמְךָ עַל דִּמְעוֹת בַּת עַיִן.
94
אַךְ שִׁמְךָ אַזְכִּיר וּדְמָעוֹת תִּזַּלְנָה
בָּכֹה וּבָכֹה אָז עֵינַי תּוֹאַלְנָה
מִלִּבִּי הַנָּמֵס תִּדְלֶינָה מָיִם
וּבְנַחַת, בִּלְעָדַי, לָהֶן תִּבְכֶּינָה
בָּכֹה וּבָכֹה אֵין מַעְצוֹר לָהֵנָּה
עֵינַיִם בּוֹכוֹת עַל מַחְמַד עֵינָיִם.
95
וּבְמִסְתָּרִים לִבְכּוֹת וּבְמִסְתָּרֶךָ
הָהָרָה אִמָּלֵט שָׁם אֶל קִבְרֶךָ
וּלְעֵינֶיךָ אוּלַי בִּכְיִי אַגִּיעָה
אֲהָהּ! – וַאֲבָנֶיךָ בּוֹכִיּוֹת שָׁמָּה
עַל הוֹד גֵּו וּדְמוּת יִבְלוּ בָּאֲדָמָה
אֲבָנִים בּוֹכוֹת עַל אֶבֶן הוֹפִיעָה.
96
הוֹ הַר הָרֶה בֵן! וַאֲנִי הוּא הוֹרֵהוּ
וּבְנִי אִם שָׁבִיתָ קַח גַּם יוֹלְדֵהוּ
וִהְיֵה גַּם אַתָּה כָּהָר בַּגִּלְבּוֹעַ49
אוֹ הָשֵׁב הַשְּׁבִי וּתְנֵהוּ מִפִּיךָ!
צֵא מִיכָה יוֹסֵף! אֲנִי פֹה – אָבִיךָ!
“לֹא אוּכַל אָבִי! אֲבָנִים לִקְרוֹעַ”.
97
אֵיךְ תַּחַת אֲבָנִים –! אֵיךְ קָבוּר אַתָּה! –
אֵי שָׁמַיִם! אֵי אֶרֶץ! מַעְלָה! מַטָּה! –
אֵיךְ פֹּה עָמוֹק הַמְדַבֵּר עַל כָּל גֹּבַהּ!
עַל הַרְרֵי אָלֶף50 עַל אַרְזֵי אֱלוֹהַּ
עַל כֹּכְבֵי רוֹם עַל אֵל אֵלִים גָּבוֹהַּ
הַבְּנִי פֹּה עָמוֹק – הוֹי אָנוּס אֶעֱזוֹבָה!.
98
הָאֶעֱזוֹבָה? – הֵן עִמִּי אֶשְּׂאֵהוּ!
פֹּה בִּסְגוֹר לִבִּי פֹּה עִמִּי קִבְרֵהוּ
וּלְמַצֶּבֶת אַבְנוֹ הָיָה לִבִּי סֶלָה
גַּם קִינָתָהּ זוֹ עַל לוּחֵהוּ חַקֹּתִי
וּבְקִירוֹתָיו – אֲרוֹנוֹ הֲכִינוֹתִי
וּכְנֶשֶׁר עִם קִנּוֹ אָרוּץ כַּרְמֶלָה.
99
אָרוּץ שָׁם הַשָּׂדֶה כַּרְמֶל וָיַעַר
לִמְקוֹם שָׁם יָלִין בָּאָבִיב הַנַּעַר
שָׁם שָׁר עֵת זָמִיר עַל כַּר, עֵץ, וָעָיִן
שָׁם חַי עוֹדֶנּוּ! עוֹד יָשִׁיר בֵּינֵימוֹ
שָׁם שִׂיחִים יָשִׂיחוּ מַה חַק עָלֵימוֹ –
אֶקְרָא שִׁירִים אֶשְׁמַע – אַךְ שָׁרָם אָיִן!.
100
לַיְלָה שָׁם אֶשְׁמַע בָּכוּת וִילֵל סַעַר
אַנְחוֹת הָרוּחוֹת מִבְּכָאִים בַּיַּעַר
וּבְכִי עֵינוֹת מַיִם הֲמוֹת יִבְלֵימוֹ
עָלַי יִתְּנוּ קוֹל “אָן מַחְמַד הָעָיִן?!”
וַיַעֲנֵם הַהֵד מִנֶּגֶד: הָהּ אָיִן"
וַיְקוֹנְנוּ כֻלָּם עַל הַשָּׁר עָלֵימוֹ.
101
וַיִּצְעַק הַיַּנְשׁוּף עִם כָּל הַחַיִל
לִנְהִי הָפַךְ שִׁירוֹ הַמְּזַמֵּר לַיִל
כָּל צִפּוֹר שָׁדַד הַצַּיָּד בָּנֶיהָ –
וּלְהָמֵר עִמִּי עַל הַבֵּן סַבּוּנִי
וָאֶשְׁפּוֹךְ שָׁם מַר נַפְשִׁי – וַיַעֲנוּנִי
“פֹּה גַּם נֶפֶשׁ בִּנְךָ כִּלוּ שִׁירֶיהָ!”.
102
"כִּי גַּם שִׁיר אַחֲרוֹן שָׁר פֹּה אִתָּנוּ
הוּא שִׁירוֹ הַתְּפִלָּה בּוֹ זָכַר לָנוּ –
וּפִתְאֹם יָצָא וּבַל שָׁב עוֹד הֵנָּה"
“הַתְּפִלָּה שָׁר אַחֲרוֹנָה?!” מַר צָעַקְתִּי
“הַתְּפִלָּה לָאֵל הִיא!” כַּפַּי סָפַקְתִּי
“מֵאָז בָּא אֵשׁ בַּעֲצָמָיו וַיִּרְדֶּנָּה!! –”.
103
"מֵאָז בָּא עִם אִשּׁוֹ אֵלַי הָעִירָה
לֵאמוֹר: מַחֲלָתִי חֹם אֵשׁ בִּי הִבְעִירָה
אָז הוּחַל מוֹקְדוֹ הַמַּשְׂאֵת51 הֵחֵלָּה –
וּכְבָר עַתָּה בְּקֶבֶר קַר הִנֵּהוּ
וּבְקֹר קִירוֹת בּוֹרוֹ קָפָא דָמֵהוּ
וּבְקָרַת קֶרֶשׁ52 – טַל יַלְדוּתוֹ סֶלָה".
**
104
עוֹד בַּיַּלְדוּת רָאִיתָ קַט חֶלְדֶּךָ
וַתֹּאמֶר עַל כֵּן לַאֲרִיךְ עוֹד יָמֶיךָ
ותְּחִי לִרְגָעִים בַּעֲבוּר יִשְׂתָּרָעוּ
קוֹרוֹת כָּל רֶגַע כָּתַבְתָּ עַל סֵפֶר
דִּבְרֵי יָמֶיךָ הֵם וּבְאִמְרֵי שֶׁפֶר
עַתָּה נִקְרָאִים וּלְבָבוֹת יִקְרָעוּ.
105
שׁוֹאַת פִּתְאֹם הָיָה מוֹתְךָ אַךְ לָנוּ
לֹא לָךְ בֵּן מֵבִין! כִּי עַתָּה מָצָאנוּ
כִּי זֶה חָמֵשׁ שָׁנִים בַּנְתָּ מוֹתֶךָ
וּבְסֵפֶר זִכָּרוֹן 53 עָלָיו נִבֵּאתָ
כֹּל יִקְרֶה עוֹד לָךְ לָדַעַת הִפְלֵאתָ
וַנִּקְרָא לִנְהִי בִּקְרוֹא סִפְרָתֶךָ54.
106
מֵרָחוֹק עַל מוֹתְךָ רַבּוֹת דִּבַּרְתָּ
וּמַה זֶּה מִקָּרוֹב מִלִּים עָצַרְתָּ
וּשְׁמוֹ גַם לַזְכִּיר מַה זֶּה הִתְאַפַּקְתָּ
כַּמָּה יָגַעְתִּי בִּרְאוֹת כִּי הִגִּיעַ –
בִּרְאוֹת כִּי תֵדַע – אוּלַי מַה תּוֹדִיעַ
אַךְ שָׁוְא! – כִּי גַם מִן הַמָּוֶת חָזַקְתָּ.
107
אִם חַיֶּיךָ עָכְרָה מַחֲלָה נִצַּחַת
חַיֵּי עֹנֶג הָיוּ כָּבוֹד וָנַחַת
כִּי מִי לָחוּשׁ חַיִּים יָדַע בִּלְתֶּךָ
מִי יָדַע לָשׂוּשׂ כָּמוֹךָ עַל רֵעַ
לִשְׂמוֹחַ לִחְיוֹת עַל חָכְמָה וָדֵעַ
וּמַה מָּרָה לָךְ הָהּ! דַּעַת מוֹתֶךָ.
108
עִם דַּעַת רַע זֶה אֵיךְ לַעֲלוֹז חָכַמְתָּ
וּלְכָל חֵפֶץ55 לַחֲלוֹק עֵת אֵיךְ עָצַמְתָּ
עַד כָּל חוֹזֵי בָךְ תָּמְהוּ הִשְׁתּוֹמָמוּ
לִקְרוֹא לִכְתּוֹב לַמֵּד וּלְהִתְרוֹעֵעַ
לִפְנוֹת מִצּוֹק מַחֲלָה – וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ
וּשְׁמוֹר גַּם צָו סִפְרֵי מַרְפֵּא לָךְ שָׂמוּ.
109
עוֹדְךָ אֹמֵר לִי לִפְנֵי יוֹם הַמָּוֶת
"הָבוּ נָא (אִם לַשָּׁוְא –) סוֹד רוֹפְאִים שָׁבֶת
בַּחֲנוּ נָא וּרְאוּ כִּי תַם בִּי כָּל כֹּחַ! "
“וּמַה נַּעֲשֶׂה לָךְ!” מִלִּים הֲשִׁיבוֹנוּ
"חֲיוּ פֹה בַטּוֹב…! – לִי אַךְ בָּזֹאת חֹנּוּ – "
סוֹד רוֹפְאִים בָּא – וּמִצָּרָה אֵין נוֹחַ – .
110
אָז אַבִּיט פָּנֶיךָ בַּעֲבוּר אֶזְכּוֹרָה
וּבַדֶּיךָֹ56 כֻּלָּם – בַּעֲבוּר אֶשְׁמוֹרָה
בַּל אֶשְׁכּח תַּבְנִיתָם כִּי תֵלֵךְ שָׁמָּה
וּמַה גַּם אַתָּה תַּבִּיט אֶל הוֹרֶיךָ? –
מַה תִּשַּׁק יָדִי אִם אֵין בָּהּ עֶזְרֶךָ –
מַה תִּלְעַג לָנוּ “מַה זֶּה תִּבְכּוּ לָמָּה?!”.
111
הוֹי מָוֶת! מוֹחֶה פֹּה חַיִּים מִסֵּפֶר
גַּם אַתֶּם יָמִים! – אֶת זִכְרוֹנָם אֵפֶר
אַךְ עַל שֵׂכֶל מִלִּים57 לֹא עוֹד תִּמְשׁוֹלוּ;
וּבְנִי שָׁאַלְתִּי “אֵי כִּתְבֵי יָדֶךָ?”
וַיַּעַן: פֹּה תִמְצָאֵם פֹּה נֶגְדֶּךָ –
וַיּוֹסֶף וַיֹּאמֶר “הֵם לֹא יִבּוֹלוּ”.
112
בֵּינְךָ וּבֵין מָוֶת כִּי הָיָה פֶּשַׂע
אָמַרְתָּ: "אָבִי! הַאֵין עוֹד כָּל יֶשַׁע? – "
הָהּ! חֵץ שָׁנוּן זֶה תּוֹךְ לִבִּי עוֹדֶנּוּ –.
אוֹיָה! אִם עֵת רָאִיתָ כִּי מֵת אַתָּה
עוֹד חַיִּים תַּחְפּוֹץ עוֹד עֵצוֹת בָּךְ שַׁתָּה
וּבְשַׁעֲרֵי מָוֶת עוֹד תָּנוּס מִמֶּנּוּ?! –.
113
הֲיֵשׁ לַעֲשׂוֹת מָה וַאֲנִי לֹא עָשִׂיתִי?
מָה מִישׁוּעוֹת אֶרֶץ לֹא לָךְ שִׁוִּיתִי
הָהּ! וּמָה לֹא מִישׁוּעוֹת שָׁמַיִם –?
נִלְחַמְתִּי לָךְ עַד רוּחַ בִּי לֹא קָמָה
גַּם הֲבֵאתִיךָ אֶל מֶרְחַקִּים שָׁמָּה
וּמַה לִּי הֵבֵאתָ? – חָכְמָה כִּפְלַיִם!
114
זַאלְצְבְּרוּנֶן! – רֵיינְעֶרְץ58 ! – הוֹ בֶּאֱרוֹת הַמַּיִם!
גַּם עֲדֵיכֶם בָּא הַבֵּן בִּשְׁנָתַיִם
אֶל עֵינוֹתֵיכֶם עֵינֵינוּ שִֹבֵּרוּ
"בֵּן פּוֹרָת עַל עַיִן אָנָּא הַצִּילוּ!
כָּל מַרְפֵּא לֹא הוֹעִיל אָנָּא הוֹעִילוּ!"
וַיָּשָׁב – וּשְׁכוּלִים שִׁמְכֶם אֵרֵרוּ.
115
וּכְמוֹ שָׁם בַּמֶּרְחָק שִׁמְךָ הוֹפִיעַ
כֵּן שֵׁמַע מוֹתְךָ שָׁם עַתָּה הִגִּיעַ
וַיַּז לִי דִּמְעָה מֵעֵין כָּל שׁוֹמֵעַ
תִּגָּר כָּל עַיִן אַךְ מִקּוֹל מוֹתֶךָ
תִּתֵּן מֵימֶיהָ אַךְ בִּזְכוֹר קִצֶּךָ
כַּצּוּר בַּמִּדְבָּר מִמַּטֶּה בּוֹקֵעַ.
116
וַתֹּאמֶר חָכְמָה: לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ
"אִם אֶחָד מֵרִבּוֹא חֶבֶל לִי שָׂמוּ
וּבְאִבּוֹ אֲהָהּ! אֵיךְ גַּם זֶה לָקוּחַ!"
בָּנֶיהָ נוֹהִים: לֹא רַבִּים אִתָּנוּ
בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף מִי כָמֹהוּ לָנוּ
וּלְכִבְשָׂה אַחַת אֵיךְ הַזְּאֵב שָׁלוּחַ!.
117
חָכְמָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה נֶאְצָרָה
בִּבְנִי זֶה הִיא מֵתָה עִמּוֹ נִקְבָּרָה
כִּי הוֹלִיךְ עִמּוֹ רַב מֵאֲשֶׁר הִנִּיחַ
לִפְנֵי מוֹתוֹ שָׁר אֶל כֹּכָבִים רֵעַ59
רַבּוֹת שָׁאַל מֵהֶם חָכְמָה וָדֵעַ –
שָׁם תֵּרֶא עֵינוֹ אֲשֶׁר פֹּה הוֹכִיחַ.
118
שָׁם הַבֵּן הָרַךְ שָׁם יָרֹן גַּם יַחַד
עִם כָּל כֹּכְבֵי בֹקֶר מִבְּלִי כָּל פַּחַד
כִּי יָדַע שִׁירָם גַּם שִׁירוֹ יָדָעוּ –
אַךְ שִׁירִי בּוֹדֵד וּבְנִי עִמִּי אָיִן
לוּ כִמְעַט רֶגַע מִשָּׁם יָסֵב עָיִן
וּלְשִׁירִי אוּלַי גַּם עֵינָיו יִדְמָעוּ.
119
כִּבְאֵר מַיִם חַיִּים תָּקֵר מֵימֶיהָ60
נִדְלֶנָּה יוֹם יוֹם וּמְלֵאָה הִנֶּהָ
וּמֵי עוֹלָם הֵם נֶצַח לֹא יִסָּחוּ61
כֵּן גַּם אֶבְלִי זֶה יוֹם יוֹם אֲחַדְּשֶׁנוּ
וּבְרָב דִּמְעָה לֹא אוּכַל אַמְעִיטֶנּוּ
וּכְעֵינוֹת עוֹלָם גַּם עֵינַי נִפְתָּחוּ.
120
כִּי זִכְרוֹ לִרְגָעִים אִשּׁוֹ שׁוֹלֵחַ
וִילַהֵט נַפְשִׁי כַּבָּרָק קוֹדֵחַ
וּכְרַעַם אַחֲרָיו אַנְחוֹתַי תִּגְעֶינָה
וּכְגֶשֶׁם דִּמְעָתִי אָז כֵּן נִגֶּרֶת
אֵלֶּה חָלְפוּ – מִכְוַת לִבִּי נִשְׁאֶרֶת
כָּל מַרְפֵּא אֵין לִי וּתְשׁוּעָה אֵינֶנָּה!.
121
כִּתְבֵי יָדוֹ אֶרְאֶה חָכְמָה וָדַעַת
וּתְמוּנָתוֹ אַבִּיט עַל קִיר מֻצַּעַת
וּדְמוּת מַצַּבְתּוֹ גַּם שָׁם תַּזְכִּירֶנּוּ
גַּם בָּנִים יִלּוֹדִים בִּשְׁמוֹ נִקְרָאוּ
וּבְכִי וּנְהִי בֵיתִי עוֹד לֹא נִכְלָאוּ
אִי כָּל-נֹחַם –! מִיכָה יוֹסֵף אֵינֶנּוּ! .
122
זוּ מִיכַל הַבַּת אֲחוֹתְךָ יָלָדָה
אַחֲרֶיהָ נַפְשִׁי גַם רוּחִי נִצְמָדָה
וּבְעַד עֵינֶיהָ הַאַתָּה תִּרְאֵנִי?
הַאוֹתְךָ אֲחַבֵּק כִּי אֲחַבְּקֶנָּה
אִם אֶשָּׁקְךָ הַבֵּן! כִּי אֶשָּׁקֶנָּה –
וּמַה זוּ דִמְעָתִי תִּזַּל אָז עֵינִי?
123
רַב לָךְ מָוֶת רַב! הֵן מִיּוֹם הָיִיתָ
מַכָּה רַבָּה כָּזֹאת עוֹד לֹא הִכִּיתָ
כִּלִּיתָ הַיּוֹם כָּל אַכְזְרִיּוּתֶךָ
וּמַה לָּךְ עוֹד עָרִיץ הוֹי טוֹרֵף פֶּרֶא! –.
לוּ מוּתְךָ מָוֶת – לוּ עֵינִי עוֹד תֵּרֶא
הֵן חַיַּי אֶתֵּן מַתָּן אֶל מוֹתֶךָ! .
124
נָקָם לוּ אוּכַל הָהּ! נָקָם לָקַחַת
מִמַּחֲלָה מִמָּוֶת מִבּוֹר מִשַּׁחַת
מִתּוֹלָע אוֹכֵל בִּבְנִי מַחְמַד עָיִן –.
מִי יִתֵּן כֹּל כַּשֶּׂה אוֹתִי כַּלַּיִשׁ
כִּבְנִי אָז טֹרַף בֶּן-שַׁחַר וּבְנֵי עַיִשׁ62
וִיקוּם בֶּן-תֹּהוּ וָיֵשׁ בֶּן-הָאָיִן.
125
אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אַף רַעַשׁ וָרַעַם!
קִרְעוּ נָא אַתֵּמָה בָּחֳרִי הַזַּעַם
שָׁמַיִם קִרְעוּ לִי אֶרֶץ רַטֵּשׁוּ
הֲרָרִים וּקְבָרִים כִּי יִקָּרֵעוּ
כּוֹכָבִים וּרְגָבִים כִּי יִקָּלֵעוּ
חַי וּמֵתוֹ אוּלַי אָז יִפָּגֵשׁוּ.
126
הוֹי עִצָּבוֹן! כִּי עַד כֹּה עֲצַרְתִּיךָ
מִגֶּשֶׁת פִּתְאֹם אֵלַי הִרְחַקְתִּיךָ
פֶּן תִּקְדַּם לָבוֹא וּתְבַלַּע כַּחֶרֶב
וּמְעַט עוֹד אַךְ תּוֹחִיל וַאֲנִי אֵלֶיךָ
אוֹ אָז אָחֵל לִנְהוֹת63 וּכְרֹב גָּדְלֶךָ
אוּלַי אָז אוּכַל שֵׂאת לִסְפּוֹד לוֹ הֶרֶב.
127
אֶזְכּוֹר אֶזְכּוֹר מִסְפֵּד מַר 64 עַל בִּתִּי קוֹנַנְתִּי
בַּל יָדַעְתִּי אָז כִּי זֶה אַךְ נִבְחַנְתִּי
לִפְנֵי בּוֹא יוֹם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת בִּי כָּלָה
יוֹם מִכָּל מִסְפֵּד מַר מַר שִׁבְעָתַיִם
בּוֹ יַגְדִּיל מָוֶת יֶרֶב רִבּוֹתַיִם
בּוֹ יָמֵר לִי עַד הָמֵר לֹא אוּכָלָה.
128
מַה זֶּה אַשְׁבִּיר שֶׁבֶר65 מָה אֶרֶב שִׂיחַ
לֹא אַמְעִיט שִׁבְרִי לֹא רוּחִי אַנִּיחַ
גַּם קִינוֹת שָׁרִים לִבִּי לֹא הֵטִיבוּ
לֹא נִרְפָּא הַמַּחַץ עוֹמֵד הַנֶּגַע!
אִם הָשִׁיב נַפְשִׁי יָכְלוּ כִּמְעַט רֶגַע
אֶת מִיכָה יוֹסֵף כֻּלָּם לֹא הֵשִׁיבוּ.
129
הוֹי חַלָּשׁ וָרַךְ עָנוּג וּרְפֵה כֹחַ!
נַעְנֶה לִבְנֵי עֹנִי וּלְמָט יָשׁוֹחַ
מַה זֶּה כִּי תֶחְזַק מִכָּל סוֹפֵד עַתָּה
וּפְנֵי יוֹדְעֵי נֶהִי הַיּוֹם הוֹבַשְׁתָּ
הֵן מֵת אַתָּה וּנְהִי חַיִּים חָלַשְׁתָּ66
אַךְ נַפְשָׁךְ עֹז! כִּי חָיִיתָ כִּי מַתָּ.
130
אֲגֻדַּת תֶּבֶן עַל אֵשׁ כִּי הָשְׁלָכָה
אִם קָטֹן הַמּוֹקֵד הָאֵשׁ שָׁכָכָה
אִם גָּדוֹל הוּא וָרָב אִשּׁוֹ עוֹד תַּעַל
אֲגֻדַּת שִׁירַי עַל פִּידִי הִטַּלְתִּי
וַתֶּרֶב הָאֵשׁ וּמוֹקְדִי הִגְדַּלְתִּי
וּכְאוּד מֻצָּל אֵצֵא – וַעֲמָלִי מָעַל! .
131
וּכְמוֹ לֹא נִמְצָא רוֹפֵא אֶל חָלְיֶךָ
כִּי אִם זֶה הַמָּוֶת כִּי גָז חַיֶּיךָ
כֵּן נֹחַם אֶל מוֹתְךָ הוּא רַק הַמָּוֶת
כִּי בִּמְקוֹם אֵינְךָ כָּל נֹחַם גַּם אָיִן
עַל כֵּן לִמְקוֹם יֶשְׁךָ אַךְ אֶשָּׂא עַיִן
אִם מִּשְׁכָּן שָׁם קָבֶר, אִם מָרוֹם שָׁבֶת.
132
אָהֳלֵי קֵדָר לִי שָׁמַיִם אַחֲרֶיךָ
וּרְפִידַת שׁוֹאָה לִי אֶרֶץ בִּלְתֶּךָ
עַרְשִׂי וּבֵיתִי לִי עַתָּה הַקֶּבֶר
וּבְקִבְרָךְ שָׁם יָאִיר עַתָּה הַשֶּׁמֶשׁ
אֵלַי נָסוּ מִשְּׁאוֹל חֹשֶׁךְ וָאֶמֶשׁ
וּלְאוֹר עַתָּה יוֹבִיל מָוֶת כָּל גֶּבֶר.
133
רַבִּים עָשׂוּ אֵבֶל רַבִּים יֶאֱבָלוּ
לַשָּׁוְא לַבֶּהָלָה הֶבֶל יֶהְבָּלוּ –!
אֶפֶס כִּי אֵין נֹחַם פֹּה טוֹב מֵאֵבֶל –
אָנוּס מִמֵּךְ תֵּבֵל מֵרָעוֹתַיִךְ
יַחַד אֶעֶזְבֵכִי עִם טוֹבוֹתַיִךְ
אֵלֶּה גָדְלוּ מִנְּשׂוֹא – אֵלֶּה אַךְ הֶבֶל!! .
134
לָךְ אֵלִי עוֹד אֶקְרָא כֻּלָּן לָךְ הֵמָּה
יָדְךָ רַב לָךְ גַּם יַסֵּר גַּם נַחֵמָה
אִם יֵשׁ גַּם לִי נִחוּמִים אָנָּא תֵּנָּה!
אִם אַיִן – צַק נָא גַּם עָלַי הָרוּחַ
אֲשֶׁר עַל שִׁירֵי בַת צִיּוֹן תָּנוּחַ
וּבְטֶרֶם אֵלֵךְ לִבְנִי אֲקוֹנֵנָה.
135
אֵלֵךְ – וּמָוֶת פֹּה יַעַשׂ מַעֲשֵׂהוּ
יָשׁוּד אֵם מִילָדִים בֵּן מֵהוֹרֵהוּ
יִכְרוֹת אָהוּב מִלֵּב נֶחְמָד – מֵעָיִן
יִשְׁפּוֹךְ נַחֲלֵי דִמְעָה עַל דַּם הַשֶּׁפֶךְ
דִּמְעוֹת הוֹרִים עַל דַּם בָּנִים – וּלְהֶפֶךְ
טֶרֶם יָבוֹא יוֹמוֹ וִיהִי לָאָיִן.
136
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה טֶרֶם יַגִּיעַ
יוֹם יִכֶל מָוֶת יוֹם קִצּוֹ יוֹפִיעַ
יוּשָׂם בִּכְלוּא67 וִיעֻנֶּה בִּכְאֵב רֶצַח
יִשָּׂא שֹׁד כִּבְנִי פִּידוֹ יַשִּׂיגֶנּוּ
כִּלָּיוֹן וּדְוָי זֶה אֶל זֶה יִדְּפֶנּוּ
עַד יוֹמוֹ יָבוֹא וִיבֻלַּע לָנֶצַח.
-
חלל – לפי תהלים קט, כב. ↩
-
לוח – הכוונה לכתבי–העת שבהם פורסמו שירי מיכ“ל ודברים עליו, לפי הערת אד”ם. לא הבאנו כל הערות אד"ם. חלק מהערותיו הובאו והמקור צוין. ↩
-
שיקוי רוכל,על דרך ‘אבקת רוכל’ שה"ש ג, ו. שיקוי נרדף לרפואות, משלי ג, ח. ↩
-
בעים – בקצפו, לפי ישעיהו יא, טו. ↩
-
יזעו – הזיעו, הזילו דמעה, צירוף דומה מצוי במשלי בן–סירא לא, יג. ↩
-
הרב – הרבה, לפי שופטים כ, לח. ↩
-
כידי – אסוני, לפי איוב כא, כ. ↩
-
הזית – בן, לפי תהלים קכח, ג. ↩
-
לחומי לב – לב קודח, לפי דברים לב, כד. ↩
-
תקציע – תכרית. ↩
-
לפי ישעיה כא, ג. ↩
-
יחיד – לפי ירמיהו ו, כו. ↩
-
בבכיתי – בעקבות בראשית נ, ד. ↩
-
ועל המתאבל עליו, כלאמר אביו. ↩
-
וּבְנִיהן – בנהי שלהן, לפי יחזקאל כז, לב. ↩
-
שָליש – מידת קיבול בה מדד שדי כל עפר הארץ, לפי ישעיה מ, יב. ↩
-
הוכלה – נכללה, לפי ישעיה, שם. ↩
-
על רב מירב כעס – על מי שרב עם האל מרוב כעס, וכבר הצדיק האל את איוב המלין – מתלונן – איוב מב, ז. ↩
-
ארבעתן בספרו שירי בת ציון. ↩
-
צנים קרוך – הצינה קיררה אותך, לפי משלי כב, ה וכתובות ל, ע"א. ↩
-
הכוונה לשיעול. ↩
-
תשליחי – תשלחי, לפי שמות ח, יז. ↩
-
יורק – מלשון ירוק. ↩
-
ויקרא כ“ו ט”ז. ↩
-
באשוריך – בעומק אמיתותיך, לפי משלי יד, טו. ↩
-
דרומה, היינו לאיטליה מקום מגוריו של שד"ל. ↩
-
לוצאטו – שמואל דוד לוצאטוו (שד"ל), ראה קינתו של שד“ל על מיכ”ל, שש“ק, ח”ב, מהדורת תרנ"ה, עמ' 245–246. ↩
-
הכן – לפי יהושע ג, יז. ↩
-
בשלשת שערי מות – הכוונה לשלושה שלבים, לדעת הרופאים, במחלת השחפת, לפי הערה של אד“ם הכהן, שש”ק, ח"ב, עמ' 246, יט. ↩
-
לחם – מלחמה, לפי שופטים ה, ח. ↩
-
לפי קהלת ו, ג. ↩
-
קינת המלך דוד על אבשלום בנו שמרד בו.הביאו פרד – לפי שמ"ב יח, ט. ↩
-
לפי שם יט, א. ↩
-
אף אם אדעך ‘בני’ אלף פעם, האם ישקט הזעם? ↩
-
‘משנה’במובן עושר ועוצם, לפי ישעיה סא, ז. ↩
-
ירובו – יירו, לפי בראשית מט, כג. ↩
-
קהלת – בהוראה כפולה. הספר שבמקרא, ושירו של מיכ"ל, ‘שלמה וקהלת’. ↩
-
תולעתך – היותך מאכל לתולעים. ↩
-
הריסות טרויא – תרגומו של מיכ"ל משירת וירגיליוס. ↩
-
משירי בת ציון – ספר שיריו הראשון של מיכ“ל, הופיע בוילנה, תרי”א. ↩
-
הלוי – הכוונה לשיר ‘יהודה הלוי’, שהוא תרגום–עיבוד של מיכ"ל לשירו של היינה בשם זה. ↩
-
שמות גיבורים בשירי מיכ"ל. ↩
-
מתים – תמונה מתוך שירו של מיכ"ל ‘יהודה הלוי’. ↩
-
ברית כהן – אד“ם ומיכ”ל היו כהנים. מיכ"ל שהיה כהן כרת ברית של שיר עם יהודה הלוי. ↩
-
נדמה הוא מעת נדמיתי – הכוונה לדומית האב בגלל מות הבן.משחק מלים לפי שינויי מובן בפסוקים רבים כגון ישעיהו טו, א;וכן שם ו, ה. ↩
-
נצחתי – קיוותי, לפי איכה ג, יח. ↩
-
חתמת – לפי ישעיהו ח, טז. ↩
-
צוף טעמך – פאראפראזה לפי תהלים קי"ט, סו. ↩
-
כהר בגלבוע – ההר שבו מת שאול לאחר מות בניו. ↩
-
מקומות הנזכרים ביצירות מיכ“ל, הן במאמרים והן בשירים, לפי הערות אד”ם הכהן בשש“ק, ח”ב, מהדורת תרנ"ה, עמ' 247, הערות כד–כז. ↩
-
המשאת – לפי שופטים כ, מ. ↩
-
קרש – קרוש, קפוא.בכל הבית יש משחק ניגודים בין קור וחום, אש וקפאון. ↩
-
ספר זכרון – הכוונה למכתבו של מיכ“ל ‘זכרון מות’ לקלמן שולמאן. ראה כל כתבי מיכ”ל, דביר, תל–אביב וירושלים [ללא ציון שנה], מהדורת יצחק פיקסלר, עמ' 267–269. ↩
-
ספרתך – דבר ספר, לפי תהלים נו, ט. ↩
-
איך עצמת – עצרת כוח – לחלוק עת לכל חפץ, לפי קהלת ג, א. ↩
-
ובדיך – אביריך, לפי איוב יח, יג. ↩
-
שכל מלים – לפי משלי כג, ט. ↩
-
ערי מרחצאות–מרפא בגרמניה. ↩
-
תהלים קל“ט כ' וי”ז. ↩
-
תקר – תהיה מקור (בהשאלה מקור דמעות), לפי ירמיהו ו, ז. ↩
-
יסחו – יסחפו, לפי יחזקאל כו, ד. ↩
-
בן שחר ובני עיש – שמות קבוצות כוכבים. ↩
-
לנהות – לקונן (מן נהי). ↩
-
מספד מר – שיר באסופת שש“ק, ח”א, שבו קונן אד"ם על מות בתו. ↩
-
משחק מלים על הכתוב בעמוס ח, ה, וכאן הכוונה אתנה שברי. ↩
-
לפי איוב יד, י. ↩
-
יושם בכלוא – יושם בכלא, לפי ירמיהו לז, ד. ↩
לפריט זה טרם הוצעו תגיות
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.