א. חֲמִשִּׁים

לְאִטָּם נִגְרְפוּ אַחְרוֹנֵי הֶחָצִיר,

חֳפָנִים־חֳפָנִים אֶל הַגַּל הַתּוֹפֵחַ,

וְשָׂדֶה שֶׁנִּקְרַח וְאִילָן שֶׁהִשִּׁיר,

וְסוּפָה שֶׁכָּלְאָה אֶת נִשְׁמַת הַבְּעִיר, –

מְבַקְשִׁים אָח וָרֵעַ.

וּבְבוֹא הַשָּׁנָה שׁוּב חָצִיר יִגָּרֵף,

אֶל שִׁלְחוֹ שֶׁל שָׂדֶה הָאִילָן יֵעָרֵף,

וְעָלֶה שֶׁשָּׁכַל וְגָלָה מִן הַנּוֹף,

וְדָּגָן שֶׁנִּרְמַס וְשָׁכַב לַחֲרֹף,

יַעֲלוּ וְיֹאמְרוּ לִפְרֹחַ.

וְלִבִּי הָרוֹעֶה בְּיָרֹק וְצָהֹב,

אֶל רֵעָיו יַעֲנֶה, אֶל בָּנָיו יַעֲטֹף

בִּמְנוֹתוֹ חֲמִשִּׁים לְאָבִיב וְלִסְתָו,

צַלָּקוֹת שֶׁגָּלְדוּ וְגִיחוֹת אֶל הַקְּרָב,

וְיָמִים מֵאֲנוּ לִכְרֹעַ.

מָה רַבִּים הַדְּבָרִים הַחוֹמְרִים בֶּחָזֶה

וְנַפְשָׁם נְגוּנָה בַּמַּרְאֶה וּבָרֵיחַ.

כַּהֲרֵי הַפְּלֻגָּה הַנִּצֶּבֶת בָּזֶה,

חֲרוּכָה וּפְרוּמָה, שֶׁכָּבְשָׁה וְהוֹזָה

וְסוֹפֶדֶת דּוּמָם עַל רֵעַ.

אַךְ בְּבֹא הַחַשְׁרָה אֶל פִּתְחָהּ הַהוֹמֶה,

נִתְגַּמְּדוּ הַטְּפָחוֹת כְּמוֹ כָּבְדוּ הַשְּׂפָתַיִם.

וְאֵיכָה יַעֲבֹר בּוֹ יוֹמִי הַדּוֹמֶה

כִּי גָבַהּ וְעָצַם עַד הֵידָד וְאָמֵן, –

הֲיִשְׁתַּחוּ אַפַּיִם?!

ב. רְחוֹב הַזַּגָּגִים

לֹא עוֹד אָשׁוּב אֶרְאֶנּוּ אֶת הָרְחוֹב

אֲשֶׁר חַלּוֹנוֹתָיו הָיוּ עֵינַי,

וְהֵם כְּבוּיִים עַל פִּי הָרֶפֶשׁ וְהַטְּחָב,

וּשְׁחוֹרָתָם יוֹקֶדֶת אֹדֶם וְזָהָב

עֵת יוֹם פָּנָה.

פָּנָה הַיּוֹם וְקָם רְחוֹב הַזַּגָּגִים.

וְלוּ מִצְחַת בָּתָּיו כִּבְדַת־טוֹטֶפֶת,

רַנּוֹת דְּלָתָיו צְקוּן הֲגִיגֵי תְּהִלִּים,

אַנְחַת תִּקְוָה בְּעָגְמָתָם שֶׁל עֲמֵלִים,

קְרִיאַת מַרְדּוּת רוֹשֶׁפֶת.

פָּנָה הַיּוֹם, הָאָב קוֹרֵא אֶל הַגְּמָרָא.

כּושֶׁפֶת אֵם בַּתֵּה וּבַמִּרְקַחַת,

וְהִיא רוֹחֶפֶת עַל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה,

כְּאִלּוּ גָּחָה עַל הַתְּהוֹם הַפְּעוּרָה

לִלְחשׁ עַל פַּחַד.

"בְּנִי, אַל תֵּצֵא, כִּי כָּךְ אָמַר הַכִּבְיָכוֹל.

וְהַיְּהוּדִי – כְּבוֹדוֹ אַךְ פְּנִימָה.

הָרְחוֹב הַזֶּה אוֹרֵב לַטֶּרֶף הַגָּדוֹל,

הוּא יְכַתֵּת אֶת זַגָּגָיו וְלֹא יִפֹּל,

מַה תְּהֵא עַל אִמָּא?"

"אָבִי הֲלֹא תִּזְכֹּר אֶת שְׁנַת חָמֵשׁ!

עוֹדוֹ עוֹמֵד כְּחֹל־הָעֵינַיִם,

זֶה הַפַּרְוָן אֲשֶׁר נוֹרָה בָּאֵשׁ,

וּבְדָמָיו יִצְעַד, כַּפֶּסֶל הַחוֹלֵשׁ

עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.

כִּי הוּא אָדָם אֲשֶׁר יֵצֵא וְיַעֲמֹד.

עַד שְׁעָתִי לֹא אֶשְׁכָּחֶנּוּ.

אִם לֹא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ הָאָבוֹת,

יֶחְצוּ בְּנֵיהֶם בְּסַחַף הַתְּלָאוֹת!"

אִמִּי כְּבָר מְקוֹנֶנֶת.

וָאֶשְׁתַּלַּח מֵרְחוֹב שֶׁלִּי אֶל הָרְחוֹבוֹת,

רָגוּם בָּאֶבֶן וּבַבַּעַט.

וּבָא הַיּוֹם אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלַי הָאוֹת,

וּמֵרְחוֹבִי, מִלֶּב־לִבַּת הַחֲשֵׁכוֹת

אַרְצִי אֵלַי נוֹגַהַת.

לֹא עוֹד אָשׁוּב אֶרְאֶנּוּ אֶת הָרְחוֹב

אֲשֶׁר חַלּוֹנוֹתָיו הָיוּ עֵינַי.

אֶת קִינָתוֹ נָשָׂא הָעוֹף.

וְאֶת אֶפְרוֹ, הֲתֶאֱסֹף

הָרוּחַ בִּשְׂדוֹתַי?

ג. חוֹלוֹת

כְּבָר כִּסָּה הֶעָפָר אֵת עֵינֵי הַדְּרָכִים הָרְחוֹקוֹת.

וְרַגְלוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ סוּמָה אֶל הָעֹז וְהַפֶּרֶךְ

שֶׁל נוֹתְבִים וְנוֹפְלִים, כִּמְאַיְּתִים בִּכְתָבוֹת מְחוּקוֹת

שֶׁל פּוֹצְעֵי כַּפֵּיהֶם בְּחֶרֶס.

וְעַתָּה, בְּבוֹאִי לְהַגִּיד אֶת דַּרְכִּי לַחוֹלוֹת,

הַפַּרְוָן הָעוֹמֵד בְּדָמָיו לְעֵינַי מְתַעְתֵּעַ.

וְעֵדִים לִי יָמַי כִּי אָמַרְתִּי עִמּוֹ לַעֲמֹד

בִּרְחוֹבִי הַכּוֹרֵעַ.

אַךְ אַרְצִי שֶׁנּוֹלְדָה בְּדָמִי בִּנְגֹהוֹת וּרְשׁוּפוֹת,

אֶת רַגְלַי הִיא נוֹשֵׂאת בְּדַרְכָּהּ הַצְּרוּבָה וְנִתֶּכֶת.

מִי יֵדַע אֶת הַלֵּיל שֶׁחָרַךְ בִּבְשָׂרִי כְּשַׁפּוּד

וְגָזַר: לָלֶכֶת!

הַחוֹלוֹת לֹא יֵדְעוּ. הֵם יוֹדְעִים אֶת אֵימַת שְׁקִיפוּתָם.

אֶת מַסְרֵק הָרוּחוֹת, אֶת אָבְדַן הַהֵדִים מִבְּלִי לַאַט.

אֶת מִכְוַת הַחַמָּה בַּבָּשָׂר, אֶת הֻתֶּכֶת הַדָּם

לָדַעַת.

הַחוֹלוֹת עַל אַרְבַּע הֵם רָאוּנִי בְּרֶדֶת חַמְסִין,

וְעֵינָם הַזְּגוּגָה מִתְנַכֶּלֶת לִטְרֹף וְלָרֶשֶׁת,

וְרָמַסְתִּי בָהֶם בְּקוּמִי, וְהָיִיתִי לָהֶם יָדִין,

וּבָאתִי בָּהֶם כָּאֶשֶׁד.

אִם תֵּרְדוּ בְּיוֹם־חַג אֶל הַחוֹף הַצּוֹחֵק בַּגַּלִּים,

תְּנוּ עֵינְכֶם בּוֹאֲכָה הַבִּקְעָה בַּמִּדְרוֹן הַקָּרוּחַ.

שָׁם הָרוּחַ צוֹלֶפֶת לְהֵלֶךְ שָׁפוּף, אַךְ חָלִים.

הוּא כָּרַע כְּבָר… וּבְכָל זֹאת יָנוּעַ.

ד. דָּגָן

הַדָּגָן שֶׁגָּאָה וְעָלָה עַל גְּדוֹתָיו

וְקָד וְזָקַף גַּבּוֹתַיִם,

זוֹ עֵדָה צַיְמָנִית שֶׁמָּרְדָה בַּיְבָב,

זוֹ גֻנְדָּה הַדְרָנִית הַשּׁוֹקֶטֶת לַקְּרָב,

וְצוֹמַחַת שָׁלוֹם מְלֹא־הָעַיִן.

אִם הָיִיתִי אַחַד נְעָרֶיךָ, דָּגָן,

אִם בִּקַּשְׁתִּי בַּחוֹל חֵילֶיךָ,

אִם נָשָׂאתִי לִבִּי בְּכַפִּי כְּדַגָּל, –

אַל תִּרְאֵנִי הוֹזֶה, רַק דָּעֵנִי חַיָּל

שֶׁלִּמֵּד הוֹלְכוֹתָיו לָלֶכֶת.

וְדוֹמֶה כִּי צָמְחָה קוֹמָתִי בְּשָׂדְךָ,

חֲמִשִּׁים אֲבִיבִים לַגֹּבַהּ,

וּסְתָוַי יַהֲרוּ אֶל עֵינְךָ הַבְּרוּכָה,

וּקְצִירַי יִנְהֲרוּ אֶל כַּפְּךָ הַפְּתוּחָה,

לְנַשְּׁקָהּ עַל שׂבַע.

יַבָּשׁוֹת לֹא כָּבַשׁ נַעַרְךָ הַמַּכְסִיף,

אֲרָזִים לֹא קָטַל בְּזֶרֶת.

אַךְ לִבּוֹ לַשָּׁלוֹם וּפִרְיוֹ לַקָּטִיף,

וְדָמָיו נְכוֹנִים לַחֲגֹר וּלְהָשִׁיב

אִם תִּקְרָא הַדֶּרֶךְ.

כְּבָר בָּנַי מְחַיְּכִים לַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ,

וַאֲנִי כֹּה הִרְבֵּיתִי לַהַג.

כַּאֲשֶׁר יְמֵיכֶם חֲמִשִּׁים יַהֲרוּ

אֶל זַרְעָם הַטָּרוּשׁ, הַשָּׁתוּק, הֶחָרוּךְ –

תִּלְמְדוּ לָדַעַת.

וְעַד אָז: לְשָׁלוֹם, לְדָגָן מְתַמֵּר

בְּכָל זֶרֶת עָפָר שֶׁנָּחָה.

כִּי נִפְסַע יְשָׁרִים אֶל הַיּוֹם הָאַחֵר,

כִּי נִהְיֶה אֲחֵרִים וְאָמֵן וְהָכֵן,

וּלְחַיֵּינוּ יָחַד!

א. פְּתִיחָה

מִי יָשִׁיר לָרֵעוּת אִם הַשֶּׁמֶשׁ אָבְדָה בֶּעָנָן,

וְהָעָם הַלּוֹחֵם מְנַחֵשׁ הִלָּתָהּ בָּעֲלֶטֶת,

וְאֶחָד הַמְקַלֵּל מְלַמֵּד אֶת חַרְבּוֹ לְבָנָיו,

וְאֶחָד הַמְפַלֵּל מְגוֹבֵב חֲרָדוֹת בִּשְׁלָפָיו,

וְכֻלָּנוּ פּוֹרְעִים אֶת הַשֶּׁקֶט.

זֶה הַיּוֹם הַקָּצָר יִשְׁתּוֹחַח אֶל רַגְלֵי מְלַאכְתּוֹ,

שֶׁצִּמְּחָה מִגְדָּלִים, גַּם לִקְּטָה אֶת שִׁבְרָהּ וּפְזוּרֶיהָ,

לִרְאוֹתָם חֲבוּקִים לֵב אֶל רֵעַ, אֶחָד וְיַחְדָּו, –

אִם יִפֹּל הַחוֹרֵשׁ עַל פָּנָיו בְּשָׂדֶה מְסֻתָּו,

– מִי יִשְׁאַל לַכּוֹרֵעַ?

כִּי עַל כֵּן אִם בִּקַּשְׁתִּי פָּנֶיךָ, אָחִי־תְּאוֹמִי,

בֵּין מֵאוֹת בַּנָּאִים הַהוֹלְמִים אֶת לִבָּם בַּמַּקֶּבֶת,

בְּמִקְהַל הַקּוֹצְרִים הַמּוֹהֵל זֵעָתוֹ בְּדָמוֹ,

קְשֹׁב נִיבִי, מֵיטִיבִי, כַּאֲשֶׁר לוֹ הִקְשִׁיבָה אִמִּי,

דַּע, כִּי בָּאתִי עֲצֶבֶת.

ב. בָּעִיר־לַשָּׁוְא

הָעִיר רָבְצָה בְּחֵיק הָרֶיהָ

סְתוּרַת־צַמּוֹת, פְּרוּעַת־עֲדִי,

עַל מִנְזָרֶיהָ, יְהוּדֶיהָ,

כֹּה בִּלְעָדַי – וְעִמָּדִי.

מִן הֶהָרִים נָשְׁמָה הָרוּחַ,

אַךְ הַסִּמְטוֹת חָלְמוּ מַשָּׁב,

כִּי יְהוּדֶיהָ חֲכָרוּהָ

לִהְיוֹת פַּרְבָּר שֶׁל עִיר־לַשָּׁוְא.

יוֹשֶׁבֶת עִיר־לַשָּׁוְא עַל מַיִם,

אִיוַאן מֵשִׁיט רַפְסוֹדוֹתָיו,

וְלַיְּהוּדִים – יְרוּשָׁלַיִם,

שִׁבְעִים נָהָר עַל הָאַכְזָב.

עֵת כִּי אֵצֵא אֲנִי לָשׂוּחַ

בָּאֲפִיקִים אֲשֶׁר כָּזְבוּ,

הוּא, הַמְבֹרָךְ וְהַמָּשׁוּחַ,

אָחִי־תְּאוֹמִי, אֵלַי יָבֹא.

מִצְחוֹ הָרָם יִסַּק שָׁמַיִם,

וְצֵל רִיסָיו עַל צְעָדָיו.

אוּלַי הָלְכוּ בָּרְחוֹב הַשְּׁנַיִם,

אֲבָל הָלְכוּ כְּחַיִל רָב.

וַיִּשָּׂאוּנוּ הָרַגְלַיִם

מִן הַמַּחְסוֹר וְהָרִבִּית,

מִן הָעוֹדֵף וּמִן הָאַיִן,

מִן הַפּוֹרֵחַ וּמַלְחִית.

יַחְדָּו עָבַרְנוּ אֶת הַגֶּשֶׁר,

וְקָדָה לָנוּ עִיר שָׁלוֹם.

וַחֲלוֹמֵנוּ הוּא דוּ־נֶשֶׁר

שֶׁל פַּת־הַבַּג וְהַחֲלוֹם.

וְאִם כְּנָפַי יָשֹׁקּוּ פֶּרַע,

וְרוֹאוֹתַי מִתְלַהֲמוֹת,

הוּא יַצְנִיחֵנִי עַל הַדֶּרֶךְ

הַמּוֹלִיכָה אַחַר כָּבוֹד.

הֲלֹא צָעַדְנוּ אֶלֶף־אֶלֶף,

וְלֵב אֶחָד, וְנֶשֶׁב־עַד

שֶׁל הָרֵעוּת הַמְחוֹלֶלֶת

אֶת הָאָדָם מִן הַבָּדָד.

ג. זוֹחֲלֵי־תַּחַת־אֵשׁ

לְסַפֵּר בִּקְרָבוֹת הַדְּבָרִים יַאַרְכוּ,

מִי יֵדַע בָּם קָטָן מִגָּדוֹל?

אֵי חוֹלוֹת שֶׁבָּרְקוּ, אֵי חֵילוֹת שֶׁעָרְקוּ,

אֵי צַוָּאר שֶׁרָדָה בָּעֹל?

אִם עָדַרְתָּ בַּנִּיר־לֹא־רָאָה־אֶת־סוֹפוֹ,

אִם דִּיַּלְתָּ חָצָץ וּבֶטּוֹן,

אוֹ אָרַבְתָּ עִם שַׁחַר דְּרָכִים עֲיֵפוֹת,

וּפָקַדְתָּ לְרֵעַ מוֹתוֹ –

אָז יָדַעְתָּ רֵעוּת הַשָּׁוִים עַד עוֹלָם,

אֶת חֶרְדַּת הַשּׁוֹנִים בְּיַחַד,

זוֹחֲלֵי־תַּחַת־אֵשׁ וְרֵעָם עַל גַּבָּם,

הַדְּבֵקִים עַל חֻדָּהּ שֶׁל מַחַט.

הַהוֹלְכִים חַד לְחַד וּמַכִּים בְּאֶחָד,

וּזְרוֹעָם מְהַדְהֶדֶת אֶלֶף;

כְּבָר הָיוּ לְרִבּוֹא מִתְנַחְשֵׁל עֲדֵי־עַד

– וְהָיוּ הַשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה.

אִם בִּקַּשְׁתִּי פָּנֶיךָ, אָחִי־תְּאוֹמִי,

לֹא בִּקַּשְׁתִּי צֳרִי לְפֶצַע.

כִּי לִבִּי לַמִּצְעָד הַשּׁוֹעֵט בְּדָמִי,

שֶׁל שָׁוִים־עַד־עוֹלָם, שֶׁל בְּחִירִים בְּעַמִּי,

כִּי יִצְעַד וְיָהֹם לָנֶצַח.

ד. לְלֹא תֻּפִּים

כִּבְשֹׁל הַזֶּרַע בְּחֹב הָרֶגֶב,

כִּמְנוֹת אִילָן אֶת בְּרִיכוֹתָיו,

יוֹדְעִים יָמֵינוּ רֶגַע־רֶגַע

אֶת סוֹד הַקַּיִץ וְהַסְּתָו.

לְלֹא תֻּפִּים וַחֲצוֹצֶרֶת,

בַּזַּלְעָפוֹת וּבַקָּדִים,

עֻלְּךָ מָשַׁכְתִּי זֶרֶת־זֶרֶת,

יוֹמִי הַגֵּא וְהַתָּמִים!

אַשְׁרֵי הָאִישׁ, יָדַע רֵיחַיִם,

וּפַת בְּמֶלַח וְשֻׁלְחָן,

וְגַם בָּנָיו מְאוֹר־עֵינַיִם,

וְאַף שָׂדֵהוּ יְנֻחָם.

אַךְ יֵשׁ וּפַת־הַבַּג נִבְצַעַת,

וַחֲלוֹמָהּ בָּא בֶּעָנָן,

וְהִלָּתוֹ אֵינָהּ נוֹגַהַת,

וּנְשָׁרָיו שָׁמְטוּ כָּנָף.

וְשׁוּב בִּקַּשְׁתִּי אֶת פָּנֶיךָ,

אָחִי־תְּאוֹמִי, בִּשְׁבִיל נוֹשָׁן:

הֲלֹא גָּדַלְתָּ מִן הַשֶּׁכֶם,

וּמִצְחֲךָ קָמוּר מִיָּם.

וְהַשִּׂיחָה אֵינָהּ נִקְשֶׁרֶת,

הַלֵּב לֹא יְגַלֶּה לַפֶּה.

אֲנִי יוֹרֶה אֶת כָּל הַפֶּרֶט

שֶׁל הַנָּבוֹךְ הַמִּתְחַפֶּה.

אֲנִי זוֹעֵק: הוֹפַע כְּאֶמֶשׁ!

הַשְׁלֵךְ מִפֹּה דְיוֹ וְשֻׁלְחָן,

וְשׁוּב עֲבֹר כְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ,

כִּלְחִיצַת יָד, כְּ–אַ–הֲ–לָ–ן.

אֲנִי זוֹעֵק וְאֵין שׁוֹמֵעַ

קוֹלִי אוֹבֵד בִּפְחָתוֹתָיו,

וּמְהַמֶּה קִינָה עַל רֵעַ,

שֶׁהוּא אֶחָד וְחַיִל רָב.

וּמִתְגַּלְגֵּל אֲנִי כָּרַעַם

שֶׁהִתְאַפֵּק וְנֶאֱטַם,

עַד יִתְחַפֵּר אֶל תְּהוֹם הַטַּעַם

שֶׁל הָרֵעוּת וְיַתְמוּתָהּ.

זוֹ הָרֵעוּת אֲשֶׁר מוֹלֶטֶת

פְּזוּרַת חָצָץ אֶל הַשָּׁתוֹת,

וּבְמוֹתָהּ הִיא מְמוֹטֶטֶת

אֶת הַמִּגְדָּל וְהַחוֹמוֹת.

לקבוץ הארצי

א. רֵאשִׁית דְּבָרוֹ

הַקְשִׁיבָה בֵּן אֶל דְּבַר הָאָב

וְאֶל תַּלְמוֹ הַגַּע שְׂפָתַיִם,

אֲשֶׁר נִפְלַח בֵּין אֵשׁ וָמַיִם,

בֵּין הַמִּכְשׁוֹל וְהָרָעָב.

וְעֵת תֵּעוֹר אַל אוֹר וָטַל,

אֶל הַיַּרְקוֹת הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת,

אֶל צְלִיף צְחוֹקָם שֶׁל אֵם וָיֶלֶד,

אֶל הַמֶּרְחָב שֶׁהִתְגַדַּל, –

אָזְנַיִם כְּרֵה אֶל הַדְּבָרִים

וְעַל לִבָּם הַנַּח יָדֶיךָ,

אֲשֶׁר יָבוֹא דָמָם וְרִידֶיךָ

לִכְרֹעַ בֶּרֶךְ וּלְהָרִים.

ב. הַקּוֹל

קוֹלוֹ הָיָה בְּסִּפּוּנֵי הַבַּיִת,

בְּמִפְלְשֵׁי הָאוֹר שֶׁבַּחוֹמוֹת,

בְּעִפְעוּפֵי הַקֶּשֶׁב בָּעֵינַיִם

שֶׁל הַשּׁוּרוֹת הָעוֹמְמוֹת.

דּוֹמֶה הָיָה: הִנֵּה יִפְּלוּ אַפַּיִם

הוּא וְקוֹלוֹ, הַיַּעַר וְהַהֵד,

הֵדָן הַגֵּא שֶׁל רִבּוֹאוֹת יָדַיִם

מִסִּקּוּסֵי הַיַּעַר הַלּוֹהֵט.

אַךְ הוּא עָמַד נָטוּעַ וְרוֹתֵעַ,

וּרְאֵה: נִשְׁמַת אַפָּם שֶׁל הָרַבִּים

הָיְתָה בְּפִיו להתנבא אֶל רֵעַ,

עַד יְדוּשׁוֹ בָּעַקְרַבִּים.

שׁוּב אֲמָרָיו אֶל הַפְּסָגוֹת הִמְרִיאוּ

עַל מֹעַל כַּפֵּיהֶם שֶׁל לוֹחֲמִים,

וַיַּעַצְמוּ דְבָרָיו. הַגִּידוּ מִי הוּא?

כֹּה רַב הָאִישׁ עָלַי, גַּם רַב־פָּנִים.

הִנֵּה גָבַהּ וָשָׂב, אֲבָל עוֹדֶנוּ יֶלֶד.

וְשׁוּב הוּא גוּץ, כְּבַד־מֵצַח וַעֲגָה,

וּבְשׂוֹרָתוֹ – סוּפָה שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת,

הִמְנוֹן רוּחוֹת, בָּרָד וְנִיב־תּוּגָה.

אוּלַי אֵינוֹ אֶלָּא הַלְמוּת לִבֵּנוּ,

הָרֶתַח בִּשְׁרִירָם שֶׁל הָעֹמְסִים,

קוֹל הָאָדָם הַמִּזְדָעֵק: עֲנֵנוּ!

מֵחַרְרֵי גְּרוֹנוֹ שֶׁל הַחַמְסִין.

אוּלַי אֵינוֹ אֶלָּא הַדָּם בָּרַהַט,

וּכְלוֹת־הַנֶּפֶשׁ אֶל אֲשֶׁר נֹאהַב,

וְרֶטֶט שְׁבוּעָתֵנוּ הַנּוֹגַהַת

עֲלֵי גּוּפֵךְ, מוֹלֶדֶת בַּשָּׁרָב.

ג. עוֹדוֹ דוֹבֵר

כָּל הָעַמִּים חָרְדוּ אֶל אֲבִיבָם,

רַק בֵּית־סָבְךָ לִכְסֵן רֹאשׁוֹ בְּפַחַד

אֶל הַרְרֵי הַשֶּׁלֶג הַנִּרְדָּם,

אֶל שְׁתִיקָתָם הַנֶּאֱנַחַת.

וּמִזְּלִיגַת הַגַּג שֶׁנִּמְלְחָה,

מִגִּנּוּחוֹ שֶׁל תְּרִיס חָלוּא עַל שֶׁגֶם,

נוֹלְדָה הַהֲבָרָה: לְכוּ וְנֵלְכָה!

וַיַּהֲרֶה הַבַּיִת אֶל הַהֶגֶה.

הֵן עַד יוֹמֵנוּ לֹא נִשְׁכַּח, הַבֵּן,

אֶת עִצְּבוֹנוֹת הַגֶּזַע הַכּוֹרֵעַ,

אֶת כִּלְיוֹנוֹ בְּנִגּוּנֵי אָמֵן,

אֶת וִדּוּיוֹ בְּאֵין שׁוֹמֵעַ.

וּבִמְנוֹתִי כָּף־הֵא שָׁנִים גְּדוֹלוֹת

לִבְרִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ עֵדָה לוֹחֶמֶת,

אֲנִי מֵעִיד עָלַי אֶת הַפְּרִיחוֹת:

לֹא יִתְנַכֵּר מָחָר לָאֶמֶשׁ!

וְעֵת נִצְעַד עַל אֹדֶם הַדְּגָלִים

לִקְרַאת הַבְּרִית עִם עֲמֵלִים בַּחֶלֶד,

קִסָּם מִבֵּית־אָבִי אֲנִי מֵרִים

לִהְיוֹת נִסִּי בֵּין הַנִּסִּים הָאֵלֶּה.

וְכָךְ נָבוֹא. זְקוּפִים, יִשְׁרֵי־מַבָּט,

קְפוּצֵי־אֶגְרוֹף לָשֵׂאת גְּמוּלוֹת וָחֶסֶד.

הַלֵּב יִקְצֹב לָנוּ, וְיַד אֶל יַד

נִסְעַר לִפְרֹץ, נִלְמַד לָרֶשֶׁת.

וְהֲנוּכַל? יָכוֹל נוּכַל לַכֹּל.

כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד, וְכָל אֶחָד – כֻּלָּנוּ.

כָּל הַקָּטוֹן – אִתָּנוּ הוּא גָדוֹל,

וּשְׁכוּחַ־אֵל – שֶׁלָּנוּ.

שְׂאוּ עֵינֵיכֶם אֶל הַפְּרִיחָה הַזֹּאת,

וּשְׁאָלוּהָ: מַה לָּךְ כִּי פּוֹרַחַת?

"אֲנִי פּוֹרַחַת לְשָׁלוֹם, וְזֶה הָאוֹת:

יַחַד!"

ד. בַּוִּכּוּחַ

מָתוּן־מָתוּן בְּמִישׁוֹרֵי הַדַּעַת,

בְּמִדְרוֹנוֹת הָרֶטֶט הַקַּשּׁוּב,

גָּלְשׁוּ הַמִּתְוַכְּחִים מִן הַמּוּדַעַת

אֶל סְבַךְ הַיַּעַר הַכָּשׁוּף.

וּבְמַעַבְּרוֹת־קוֹרָה שֶׁעַל הַנַּחַל,

צוֹפִים אֶל חֶפְזוֹנוֹת הַמְּצוּלָה,

נָגְחוּ בַּהֲלָכָה נָמֵר וָשַׁחַל,

וַיִּשְׁאָגוּהָ מְלוֹא־קוֹלָהּ.

אָז תְּטוֹפֵף בִּינָה עַל חֹד הַתַּעַר,

קָדִימָה שְׁנַיִם וְאֶחָד אָחוֹר,

עַד יַךְ בִּרְקָהּ בַּחֲשֵׁכוֹת שֶׁל יַעַר,

לִשְׁטֹחַ נִבְלָתָן עַל סַף הָאוֹר.

וְשׁוּב מָתוּן, בְּמִישׁוֹרֵי הַדַּעַת,

בְּמִדְרוֹנוֹת הָרֶטֶט הַלָּהוּט,

נוֹלְדָה הַיּוֹם הַהֲלָכָה לָדַעַת

סוֹדוֹת שֶׁל אֹמֶן וְרֵעוּת.

א. בְּשׂוֹרָה הָיִינוּ בַּמֶּרְחָב

הָיִינוּ מַעְגָּל רוֹקֵד,

לָפוּת בְּסֹבֶךְ הַיָּדַיִם,

מִזְמוֹר תְּהִלִּים נִשְׁכָּח, וְהֵד

לַשִּׁיר שֶׁלֹּא הֻגַּד עֲדַיִן.

נָשְׂאוּ יָמִים אֶת רִנּוּנָהּ

שֶׁל הַמְּלָאכָה כִּבְדַת־הָרֶגַע,

וַתֶּעֱצַם הַמַּנְגִּינָה,

וַתִּשָּׁמַע בִּנְשֹׁם הַהֶגֶה.

בְּשׂוֹרָה הָיִינוּ בַּמֶּרְחָב.

צֶוֶת לוֹחֵם בְּטֶרֶם־קְרָב.

פְּרָגִים בַּאֲבִיבוֹ שֶׁל עָם,

רָאשִׁים זָקְרוּ בַּבָּר וָפֶרֶא,

וְהַקָּדִים כִּי יִתְנַשֵּׁם,

עָמְדוּ שְׁחוּנִים, פְּרוּעֵי־כּוֹתֶרֶת.

וּמַה גָּדְלוּ בִּנְזוּרָתָם,

שְׁפוּפִים עַל מַעְדֵּר בַּתֶּלֶם!

אֶת צַעֲרָם לִבִּי נָטַל,

כִּנְטִילָתָם אֶת יוֹם הַפֶּלֶא.

בְּשׂוֹרָה הָיִינוּ, וַנֹּאהַב

אֶת הַבְּדִילוּת שֶׁבַּמֶּרְחָב.

ב. רְאֵם בְּסוֹד הַבַּנָּאִים

אָמַרְתָּ: גְּבוּל! וַנְּהִי הַגְּבוּל.

אָמַרְתָּ: פְּרֹץ! וַנִּפְרְצֶנּוּ.

כָּרְעוּ גְּרָנוֹת לָשֵׂאת יְבוּל,

וְהַיְבוּלִים עָמְדוּ עָלֵינוּ.

וְאִם לָמְדוּ יָדֵינוּ קְרָב,

לָמְדוּ עָמוֹס שָׁלוֹם כַּלֶּחֶם,

וּצְעֹד בִּקְצִיר הַמְשֻׁתָּף,

אַף אִם נִזְרַע בְּדָם וָבֶכִי.

אַתָּה, הַקּוֹל וְהַנָּגִיד,

אֲשֶׁר לִבִּי אוֹתְךָ הוֹלִיד.

רְאֵם בְּסוֹד הַבַּנָּאִים,

צְרוּבֵי כַּפָּם הַמְסֻיֶּדֶת,

וּבִנְגִיחַת הַתַּנָּאִים

בְּשַׁעַר הֲלָכָה נוֹלֶדֶת.

הֲלֹא הָרְסוּ אֶל אוֹר חָדָשׁ,

וְאַדְמָתָם לָהֶם נִכְבֶּשֶׁת,

עַל מָה לֹא בָּא כָּל תָּם וָרָשׁ,

לָעֲבוֹדָה הַמִּתְקַדֶּשֶׁת?

אַתָּה, הַקּוֹל וְהַדְּמָמָה,

דַּבֵּר אֵלַי, הַגֵּד: עַל מָה?!

ג. הַאִם עָיְפוּ הַמַּלְעָנִים

גָּדְלוּ יָדֵינוּ בַּתְּפִלָּה,

וְהַתְּפִלָּה עוֹדָהּ צוֹמַחַת,

קְרוּעַת שָׂדוֹת, שְׁלוּיַת הִלָּה,

בַּשִּׂמְלָנִית וּבַמִּטְפַּחַת.

עָמְדוּ קָמוֹת בְּהוֹדָיָה.

וְהָעֵדָה אָמֵן כָּרֶגֶב,

כַּחֲלוֹמִי מוּל הַבְּדָיָה,

כְּנֵצַח־שִׁכְרוֹנִי בָּרֶגַע.

לָמָּה רָכְנוּ הַמַּלְעָנִים,

לָמָּה אַחִי הִקְדִּיר פָּנִים?

שֶׁמָּא רָכְנוּ לַעֲיֵפָה

וּבַמַּשָּׂא קָמְרוּ הַשֶּׁכֶם,

שֶׁמָּא גָּלְשָׁה מִן הָאֵיפָה

מִדַּת־הַדִּין בְּמִצְווֹתֶיךָ?

הֵם יַעַמְדוּ מוּל הַסּוֹעָה,

עֵת בִּבְרָקֶיהָ תְּנַגֵּחַ.

אַךְ בְּשֻׁכָּהּ – עֵינָם תּוֹעָה

וּבַדַּרְדַּר מִרְיָם פּוֹרֵחַ.

הַאִם עָיְפוּ הַמַּלְעָנִים

לָשֵׂאת אֶת לֶחֶם־הַפָּנִים?

ד. תִּמֵּר הִרְהוּר הָאָב

הוּא הַשָּׂדֶה וְהוּא תַּלְמוֹ.

הָאָב וּבְנוֹ בִּלְבַב הַתֶּלֶם,

הָשָׁב לִהְיוֹת עִם הֵעָלְמוֹ, –

אֵינְסוֹף מַכְסִיף, רָגוּב, – וְעֶלֶם!

וּכְמוֹ שְׁלוּבוֹת הַמַּחְרֵשׁוֹת,

וּבְחִזּוּרָן קָדוֹת אַפַּיִם.

וְאָז הָאָב הוֹפֵךְ רֹאשׁוֹ

וְזֶה אֶל זֶה קָדִים הַשְּׁנַיִם.

וַיַּהַר יוֹם אֲשֶׁר אָהַב

אוֹר עֵינֵיהֶם שֶׁל בֵּן וָאָב.

אַךְ יוֹם אֶחָד, שֶׁעַל שְׁלָפָיו

בָּהַן כּוֹאֵב אֶל סַף הָעֶרֶב,

צָחַק הַבֵּן בִּשְׁתֹק הָאָב.

תִּמֵר הִרְהוּר הָאָב בְּלִי־הֶרֶף.

"אֵיכָה יִצְחַק עֵת יַחֲרִישׁ

כָּל עוֹלָמִי בְּסוֹד הַצַּעַר!

אַךְ תְּמוֹל דִּבַּרְנוּ אִישׁ אֶל אִישׁ:

וְהִנֵּה זָקַנְתִּי מוּל הַנַּעַר."

זוֹ הַשָּׁעָה אֲשֶׁר יוּעַב

אוֹר עֵינֵיהֶם שֶׁל בֵּן וָאָב.

ה. בִּנְהִיָּתָן אֶל הַגָּדִישׁ

בִּנְהִיָּתָן אֶל הַגָּדִישׁ

חָבְרוּ הָאֲלֻמּוֹת לְצֶוֶת,

וּבַשְּׁלָפִים וּבֶחָרִישׁ

עָטְרוּ לְאֶרֶץ־לֹא־נוֹשֶׁבֶת.

הוֹ, מִי יִדְמֶה לַשִּׁבֳּלִים

בְּאִלּוּמָן וּבַנִּפְזֶרֶת,

בִּפְסִיעָתָן כַּבְּעָלִים,

בִּבְשִׁילוּתָן הַמְאֻחֶרֶת.

הַשִּׁבֳּלִים! אַשְׁרֵי הָאִישׁ

שֶׁנִּשְׁתַּבֵּל בַּצֵּל גָּדִישׁ.

אַחַת שִׁבֹּלֶת, לְבַדָּהּ,

אִם נִתְנַגְּפָה וְהִיא כּוֹשֶׁלֶת,

עַל גַּב תִּטְּלֶנָּה הָעֵדָה,

כְּרַחֲמַי הָאֵם לַיֶּלֶד.

אַךְ זוֹ אֲשֶׁר הֵרִימָה רֹאשׁ,

לוֹמַר שׁוֹנְיָה מִזְּהַב־הַחֶבֶר,

יַשְׁקוּהָ לַעֲנָה וָרוֹשׁ,

וְעֵינֵיהֶם יִדּוּ בָּהּ אֶבֶן.

גָּדוֹל צִלּוֹ שֶׁל הַגָּדִישׁ.

וְאֵין בּוֹ דַי לְאִישׁ וָאִישׁ?

ו. חֹק הַבְּדִילוּת שֶׁבַּמֶּרְחָב

אַתָּה הָרְאֵיתָ אֶת הַיּוֹם

בִּמְרִי־שִׂיחוֹ עִם שְׁעֵת הַלַּיִל,

אֲשֶׁר הִפְשִׁיטָה עַד עֵירֹם

אֶת חֶמְדוֹתֶיהָ שֶׁל הָעַיִן.

הִנֵּה אַחַי בְּסַךְ כָּבֵד

וְהִלּוּכָם בַּשִּׁיר טוֹבֵעַ.

יָדַעְתִּי: לֶב־שִׁירָם חָרֵד

אֶל הָאוֹהֵב וְאֶל הָרֵעַ.

הַאִם קָרָא קוֹלָם לַשָּׁוְא

בַּסִּמְטָאוֹת וּבַמֶּרְחָב?

זוֹ אֵיבָתָם שֶׁל הַשָּׂרִים,

שֶׁהִיא קִנְאַת־יָרִיב רוֹחֶשֶׁת,

וְלִחוּשָׁן שֶׁל הֶעָרִים

בְּנִשׁוּבֵי שִׁמְצָה וָחֶשֶׁד, –

הֲזֶה שְׂכָרָם שֶׁל הַפְּרוּזִים

בַּגּוֹנְנוּת הַמִּתְנַזֶּרֶת?

אוֹ כִּי דָּמֵינוּ מֻקָּזִים

בְּמַאֲכֶלֶת מְסֻנְוֶרֶת?

עַתָּה הִפְרִיחַ אֶת קוֹצָיו,

חֹק הַבְּדִילוּת שֶׁבַּמֶּרְחָב.

… וְאָבִינוּ זָקֵן, וְעֵינָיו הָאוֹרוֹת כְּבָר כָּהוּ,

וּבַבַּיִת הַחֹשֶׁךְ יָלוּן עַד הֻתֶּכֶת הַשֶּׁמֶשׁ,

אַךְ עֵינָיו הַזְּגוּגוֹת שֶׁל הָאָב מַרְשִׁיפוֹת אֶל צִלַּת הַבָּנִים,

בְּצֵאתָם הַשָּׂדֶה וּבְבוֹאָם, מַבְלִיחוֹת כְּאוּדִים מִן הָרֶמֶץ,

כְּמוֹ אָמְרוּ אֶת שִׁירַת חַיֵּיהֶן, לָאֲטוּ וְכָבוּ.

הַבָּנִים – אַלּוֹנָיו בְּשָׂדֶה, בִּקְמוּרַת הַבְּלוֹרִית הַגּוֹלֶשֶׁת

מֵאָמִיר אֶל עָרְפּוֹ שֶׁל הַסְּדָן, הַפּוֹסֵעַ דְּמָמוֹת בַּסּוּפָה;

אַלּוֹנָיו לְמוּדֵי הָרוּחות וּמַמְרֵי הַשָּׁרָב וְהַכְּפוֹר –

אִם חָשַׁךְ הָעוֹלָם הִנֵּה אוֹרוּ עֵינָיו מִן הָאוֹר.

אִם יָדַעְתִּי לִבּוֹ, לֹא יָדַעְתִּי עֵינוֹ וְסוֹדָהּ:

בַּחוּרָיו הַשְּׁלשָׁה חֲרוּשִׁים בְּאָפֹר אֶל מִזְרָע,

וְגַבָּם אֶל הָעֹל וּפְנֵיהֶם נְשׁוּבִים עַד צַלֶּקֶת,

וְכַפָּם מְגֻיֶּדֶת כַּנִּיר שֶׁנִּסְחַף וּבֻתַּר,

אַף בִּגְדָם לֹא הָדָר, כִּי יָדַע חַרְבוֹנִים וּמָטָר.

וּבְבוֹא הַקָּצִיר, לֹא תֵּדַע אֶת דְּמוּתָם מִקָּמָה,

כִּי הָיוּ לְאֶחָד וּזְהָבָם מִתְכַּנֵּס אֶל הַגֹּרֶן.

אִם תִּשְׁאַל לִדְבָרִי, לֹא אַגִּיד כִּי בָּרְקוּ כַּמַּתֶּכֶת –

מֶלַח הָאָרֶץ הָיוּ וְעוֹבְדִים אֶל הַלֶּחֶם.

לֹא הָיוּ יְמֵיהֶם צַחְצָחִים שֶׁל חַמָּה בְּשַׁבָּת,

כִּי רָעוּ תְּאוֹמִים־תְּאוֹמִים בַּשְּׁלָפִים הַשְּׂרוּפִים אֶל חָרִישׁ,

עַד הִשְׁחִירוּ פְּנֵיהֶם כֶּעָפָר, וְהָיוּ לְאֶחָד יוֹם וָאִישׁ.

אָז אָחִינוּ, הָאָח הַשְּׁלִישִׁי, יַעֲמֹד וִיתַנֶּה אֶת מִרְיוֹ,

כִּי הִנֵּה נִתְעַלֵּם הַקָּצִיר, מִי הָאִישׁ וְיֵדַע אֶת בּוֹאוֹ,

וְהַשֶּׁלֶף חָרוּךְ כַּמִּדְבָּר וְהַשֹּׁקֶת סְדוּקָה עַד נַפְשָׁהּ;

מַה מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּעִיר, הַלּוֹחֵךְ בְּשַׁלְוָה אֵת הַקַּשׁ!

הוּא יִהְיֶה הַמַּרְיָן הַנּוֹפֵחַ חַיִּים בְּיָמַי,

הוּא, הָאָח הַשְּׁלִישִׁי, הַמַּמְרֶה פִּי כֻּלָּנוּ וָחַי.

מֶה הָיָה לְאָחִינוּ הַיּוֹם, מִי טָרַף אֶת דְּרָכָיו,

כִּי גִּדֵּל שְׂפָמוֹתָיו לְסִלְסוּל וַיָּסוּךְ בְּלוֹרִיתוֹ בַּשֶּׁמֶן,

וַיִּלְבַּשׁ מַחְלָצוֹת, אַף הֵיטִיב אֶת גְּרוֹנוֹ לְהַגִּיד,

וּשְׂפָתָיו רוֹעֲפוֹת מְלִיצָה, וּלְשׁוֹנוֹ מִתְרַבְרֶבֶת בְּרֶנֶן?

הַעוֹדֶנּוּ אָחִי אֵם עֵינֵי גַּאֲוָה יְשַׂקֵּר

אֶל יָמַי הַמּוֹשְׁכִים רִתְמָתָם בִּכְרִיעָה מִשְׁתוֹחַחַת,

וְהַמֶּלֶל סוֹטֵף כַּבָּרָד, וְקוֹלוֹ גַחְכָּנִי, מְשַׁכֵּר…

מַה תְּהֵא עַל אָבִי כַּאֲשֶׁר יְבוֹאֶנּוּ הַקּוֹל –

הֲיָקוּם מִשִּׁבְרוֹ הַגָּדוֹל?

וָאֶחֱלֹם כִּי כּוֹרֵעַ אָחִי, וּמִצְחוֹ עַל בִּרְכָּיו שֶׁל אָבִינוּ.

כְּבָר עָטָה אֶת בִּגְדוֹ הַדָּהוּן, וּצְעָדָיו מְהַמִּים בַּקִּיטוֹן,

עַד יַרְשִׁיפוּ עֵינֵי הַזָּקֵן אֶל צֵל בְּנוֹ שֶׁחָזַר אַחֲרוֹן,

עַד תָּשׁוּב הַשַּׁלְוָה הָרְדוּפָה אֶל חֶרְדַּת סוּפוֹתֶיהָ,

וְהַשֶּׁקֶט יְעוֹר לְהוֹלִיד אֶת כֹּחֵנוּ עִם שַׁחַר.

אָז יָקִיץ הַחֲלוֹם גַּם יִכְזָב, וְאָבִינוּ יוֹצֵא אֶל הַשַּׁעַר.

בְּעֵינָיו הַדְּהוּמוֹת נָטָה חֹשֶׁךְ לָלוּן וַיֶּחֱרָד.

הוּא מָחָה דִּמְעָתוֹ וְזָקַף אֶת רֹאשׁוֹ הַצָּחוֹר –

וַיְהִי אוֹר.

א. שְׂדֵה הָאֵשׁ

הַדְּלֵקוֹת נִסְתַּמְּאוּ בְּאוֹרָן.

גַּג־הַבַּיִת עָמַד בַּשַּׁלְהֶבֶת,

בַּמִּרְשָׁף הַסּוֹמְקָן, בֶּעָשָׁן,

בְּמַפֹּלֶת מָרִישׁ וָאֶבֶן.

הַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּגְרוּ עַד אֵימָה,

נִתְפָּרְחוּ מֵאִישׁוֹן רָווּחַ,

כִּטְלָיוֹת שֶׁפָּרְצוּ לָשׂוּחַ

בֵּין הַבַּיִת וְהַבְּלִימָה.

וּבְעוֹד הַקָּהָל רוֹגֵשׁ,

וְעֵינוֹ בֶּעָפָר נִכְבֶּשֶׁת,

הִסְתָּעַרְנוּ עַל שְׂדֵה הָאֵשׁ,

כְּכַסּוֹת לֶעָפָר הַדֶּשֶׁא.

ב. הַמְּרִישִׁים

אֵיכָה נֻתְּצוּ כָּל הַמְּרִישִׁים

שֶׁבָּעֲרוּ וְלֹא מִדַּעַת,

וַיִּקְרְסוּ עֲלֵי רֹאשִׁי!

כִּמְעַט נִרְמַסְתִּי אֶל הַשַּׁעַט

שֶׁל קְהַל אוּדִים־קִצְרֵי־יוֹמָם,

בִּמְנוּסָתָם פְּרוּעַת־הַשַּׁאַג

אֶל הַשִּׁכְחָה שֶׁעִם מוֹתָם.

אַתָּה נָתַתָּ אֶל הַגַּג

מִן הַזְּחוּחִים בְּכָל הַיַּעַר,

וַיִּקְסְסֵם הַסָּס עַד מַק,

וַתְּשׁוּפֵם הָאֵשׁ כַּסַּעַר,

וְרֵאשִׁיתָהּ – הִבְהוּב דַּקְדַּק

שֶׁל עֵין הַגַּחֲמוֹן־מִדַּעַת.

אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת הָאֵשׁ

בַּמַּרְתְּפִים וּבָעֵינַיִם,

בְּעוֹד לַחְשָׁהּ, הֲדוּק־שְׂפָתַיִם,

צָפוּן בַּמֶּלֶל הַגּוֹעֵשׁ,

וּמִתְלַחֵן וּמְגַשֵּׁשׁ.

הֲלֹא תִּזְכֹּר, אָחִי הַבְּכוֹר,

בְּזַעֲקִי עֵת הִשְׁבַּעְתִּיךָ,

כִּי גַחֲמוֹן יָצָא סְחוֹר־סְחוֹר,

וּבְיָדָיו פְּתִילָה הִבְלִיחָה.

עַתָּה הִצִּית וְשָׁף יָדָיו

וּמִצְטָעֵק: הָחִישׁוּ מַיִם! –

בְּצִעוּקִים שְׂפָתָיו לוֹ רַב.

טַלֵּל לַגַּג אַלּוֹן רָטִיט

וּקְשׁוּי עֵצָה מוּל הַמַּצִּית.

הִצִּית אַחַת, יַצִּית שֵׁנִית.

ג. מוּל הָאֵשׁ

צוֹאֵי־בִּגְדָם וַחֲרוּכֵי־פָנִים,

עָמְדוּ בָּרֶמֶץ וּבַדֶּשֶׁן,

הַנִּשְׂרָפִים, הַכֹּהֲנִים, –

בָּתָה הַמְצַפָּה לַגֶּשֶׁם.

עוֹדִי סוֹעֵר אֶל פְּנֵי הַשַּׁלְהָבוֹת.

הָאֵשׁ תִּמְרָה בְּשׁוּחוֹתֶיהָ,

עַד תִּזְדַּחֵל וְתַעֲמֹד,

בְּחִצּוּפָה וְנִכְלוּלֶיהָ.

מַה נֶּאְדַּרְתָּ אָז, אָחִי הַטּוֹב,

בְּזִנּוּקְךָ אֶל הַבּוֹעֶרֶת,

לִנְדֹּחַ כַּגַּרְזֶן אֶגְרוֹף,

לִגְרֹר אֶל שַׁחַר אֶת הָעֶרֶב.

לָעֵת, בִּכְבוֹת אַחְרוֹן הָאֲגָדִים,

עִם הָאֵימָה אֲשֶׁר שָׁכָכָה,

וְאָנוּ לַמַּשָּׂא קָדִים, –

קוֹרָה אַחַת חָבַקְנוּ יַחַד.

ד. אַחַר הָרַעַשׁ

שׁוּב הִכְחִילוּ שָׁמַיִם בְּלִי־עָב,

וְהָאָרֶץ יָדְעָה מַרְגּוֹעַ,

אַף יָצָא הַחוֹרֵשׁ לִזְרֹעַ

וְהַגֶּשֶׁם בְּעִקְּבוֹתָיו.

שׁוּב הַבַּיִת שׁוֹקֵט בַּשָּׁתוֹת,

וְדוֹמֶה הִתְנַמְנֵם לָבֶטַח,

רְפוּיוֹת, כְּכַבְלֵי־הַמֶּתַח

הַתְּלוּיִים בְּמִצְחֵי שָׂדוֹת.

מִי זָמוּם מִן הַשֶּׁקֶט הַנָּם,

מִי עָרוּם מִנָּחָשׁ מַצְנִיעַ,

מִי חָרוּף מִסָּס שֶׁהִבְקִיעַ

אֶת שִׁיפַת הָאַלּוֹן הָרָם?

אַיֶּכָּה, אָחִי הַמַּרְקִיעַ!

הֶהָיְתָה בְּךָ כְּהוּת־עֵינַיִם

מִן הָאֵשׁ שֶׁשָּׂרְפָה בַּמַּיִם,

מֵרַעַם אָמֵן מֵרִיעַ?

הֲנֵדַע אַחֲוָה בַּדְּלֵקוֹת,

אוֹ לְאוֹר הַנֵּר נֵדָעֶנָּה?

כֹּה חַמָּה הָיְתָה. אֲמֻשֶּׁנָּה.

מַה נֶּחְפַּז לְהַפְשִׁיר, הַיְקוֹד.

אַל תּוֹשִׁיט אֶת יָדְךָ. הַחֲרֵשׁ.

כְּבָר חָבְקוּ עֲנָנִים לַזָּרוּעַ.

בְּחַשְׁכוּת הַשְּׁבִילִים אוֹר זָרוּעַ.

כָּל חַלּוֹן תְּפִלָּתוֹ לוֹחֵשׁ.

תַּחַת עַרְשִׂי עָמְדוּ, צְחוֹרוֹת,

בָּרוֹת־עֵינָיִם,

בַּחֲשָׁקִים וּבַמְּבוּכוֹת,

מְקַרְטְעוֹת בַּגִּמְגּוּמִים, –

מִלִּים.

הָיָה אוֹרָן בּוֹרֵק זָהָב

מִן הַמּוּצֶלֶת.

מִדֵּי אוֹשִׁיט יָדִי אֵלָיו –

וְהוּא גַחֶלֶת.

כִּי לֹא רָתְעָה יָדִי אָחוֹר,

עֵדִים צְרָבֶיהָ

וּכְוִי־שְׂפָתַי.

כָּל סָר מֵרָע נַפְשׁוֹ יִשְׁמֹר.

רֵעִים, לָכֶם יָדַי!

עַתָּה גָדַלְתִּי מְעַט־קָט וְהַמִּלִּים

גָּדְלוּ גָבֹהַּ.

מִלָּה מִלָּה וְהֹר הָהָר,

וְהַבָּתָה סָבִיב

וְדַרְדָּרֵי־הָרֹעַ.

רֵעַי מֵרֹאשׁ כָּל הַדְּרָכִים,

תּוֹפְשֵׂי קֻלְמוֹס וָסַיִף:

הוּא הַמַּסָּע! עַד קֵץ הַיּוֹם,

אֶל מִלּוֹתָיו שֶׁל הַשָּׁלוֹם,

אֱלֵי רֵיחוֹת הַבַּיִת.

בִּפְזוּרָתָן וּתְמוּרָתָן,

בֵּין הַפְּרִיחוֹת וּבַשַּׁלֶּכֶת,

הוֹלְכוֹת מִלִּים, בָּשָׂר וָדָם,

נוֹשְׂאוֹת לִבָּן אֶל כָּל אָדָם.

תְּנוּ עִמָּהֶן לָלֶכֶת.

בִּשְׁבָרִים וָרֶתַע נִתְבַּשֵּׂר הַסְּתָו,

וְהוֹבְלוֹת־הַלַּהַט אוֹרוּ וְדָעָכוּ.

אוֹי לִי כִּי שָׁכַלְתִּי אֶת רֵעִי לַקְּרָב,

אֶת הַקַּיִץ הִבְעַרְנוּהוּ יַחַד.

הוּא הָיָה אַכְזָר, הַקַּיִץ שֶׁהִגִּיר

אֶת דָּמוֹ הָעַז עַל גֶּחָלִים וָדֶשֶׁן,

לְהַשְׁבִּיל דָּגָן, לִלְחֹךְ חֶשְׁכַת הַפִּיר,

עַד יַטִּיל כָּל נַחַל לְמִרְמַס הָאֶשֶׁד.

כַּאֲשֶׁר קִלַּלְנוּ חֶבֶק יִחוּמָיו,

פָּעֲרָה הָאָרֶץ אֶת עוֹרָהּ לַסַּעַר,

וּמִגְּבוּל אֶל גְּבוּל, בַּצֹּהַב הַמְכֻשָּׁף,

דֹּם נִצְּבוּ נִבְטֵי הַבָּר וָיַעַר.

וּתְמָרוֹת שֶׁל הֶבֶל שֶׁהֻשְׁחַן עַד דֹּק,

נִשְׁמָתָם שָׁנְקוּ, קָפְחוּ עַד כִּי הֻצָּנוּ.

מִי יָבִין סוֹד שֹׁרשׁ שֶׁיָּדַע לִשְׁתֹּק,

סוֹד הַמֻּבְדָּלִים אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוּ: אָנוּ.

מִי יֵדַע דְּבָרוֹ שֶׁל כּוּר־עָבַר־גְּדוֹתָיו,

וַחֲמַת שְׁפָכָיו בּוֹרֶצֶת בַּפָּתוּחַ,

לַחֲרֹךְ כָּל יֶרֶק אֶל בְּשִׁילוּת הַסְּתָו,

עֵת קָדִים וָיָם שָׁפִים אֶת הַנִּסּוּחַ.

עֵת קָדִים וָיָם מוֹרְטִים בָּעִקָּרִים,

וְצִיצוֹת הַבָּר צוֹבְתוֹת נִירָן בְּרֶתַח,

וְעוֹשׂוֹת דַּרְכָּן בֵּין שֶׁמָּא וּבָרִי,

בֵּין מִפְרַט מִצְווֹת וּפֻרְקָנֵי הַמֶּתַח.

וְעוֹשׂוֹת דַּרְכָּן בַּקַּיִץ הָאַכְזָר,

הַנּוֹדֵר לַטּוֹב וְהוּא מַלִּיז שְׂפָתַיִם:

אָז תֵּדַע הָרוּחַ אֶת הַמֹּץ מִבָּר,

בְּפָקְדָהּ גְּרָנוֹת עַיִן בְּעַיִן.

כָּל חֵילִי עָרַכְתִּי בִּמְבוֹאוֹת הַסְּתָו,

עַד יִכְלֶה אָסִיף, עוֹנַת מִזְרָע נִפְתַּחַת.

אוֹי לִי אִם שָׁכַלְתִּי אֶת רֵעִי־לַקְּרָב,

אֶת הַקַּיִץ הִבְעַרְנוּהוּ יַחַד.

אֱמֹר לַשֶּׁמֶשׁ דֹּם,

רִבּוֹן־לִבִּי בַּר־הַיָּדַיִם.

רְאֵה: קָצָר הַיּוֹם,

וּמְלֹא־הָעַיִן –

לַמְּלָאכָה.

בָּרֵךְ אֶל הַמַּשָּׂא

אֶת הַכַּתָּף הַמִּשְׁתּוֹחֵחַ.

שְׁעֵה אֵלָיו וְשָׂא

לַמֶּלֶל הַמְנַגֵּחַ –

אוּלַי בָּכָה?

שֶׁמָּא זָרַע בָּכִיר

וְהוּא אָפִיל שָׁדוּף בָּרוּחַ.

טָחַן וָלֹא הוֹתִיר,

הוֹתִיר אָבָק פּוֹרֵחַ, –

הָאֵר יָמָיו!

אֲשֶׁר בֵּיתוֹ עֶרְיָה,

יֹאהַב כְּאוֹר הַצָּהֳרַיִם,

וְקִירוֹתָיו – קִרְיָה,

וְזַג עֵינָיו – שָׁמַיִם.

לוֹ הַמֶּרְחָב!

עַתָּה יֵצֵא לָרְחוֹב

וְשִׂנְאָתוֹ בַּכְּבִישׁ בּוֹטֶשֶׁת.

אוֹהֵב כִּי יַעֲטֹף,

דָּמוֹ זוֹנֵק לָרֶשֶׁת

אֶת הַמְּאוֹרוֹת.

אֱמֹר לַשֶּׁמֶשׁ דֹּם

וּטְבֹל כַּפֵּינוּ בַּמֻּתֶּכֶת.

נִזְעַק וְנַהֲלֹם,

נִכְאַב וְשֶׁכֶם־שֶׁכֶם

נַעֲמֹד!