א. חֲמִשִּׁים    🔗

לְאִטָּם נִגְרְפוּ אַחְרוֹנֵי הֶחָצִיר,

חֳפָנִים־חֳפָנִים אֶל הַגַּל הַתּוֹפֵחַ,

וְשָׂדֶה שֶׁנִּקְרַח וְאִילָן שֶׁהִשִּׁיר,

וְסוּפָה שֶׁכָּלְאָה אֶת נִשְׁמַת הַבְּעִיר, –

מְבַקְשִׁים אָח וָרֵעַ.

וּבְבוֹא הַשָּׁנָה שׁוּב חָצִיר יִגָּרֵף,

אֶל שִׁלְחוֹ שֶׁל שָׂדֶה הָאִילָן יֵעָרֵף,

וְעָלֶה שֶׁשָּׁכַל וְגָלָה מִן הַנּוֹף,

וְדָּגָן שֶׁנִּרְמַס וְשָׁכַב לַחֲרֹף,

יַעֲלוּ וְיֹאמְרוּ לִפְרֹחַ.

וְלִבִּי הָרוֹעֶה בְּיָרֹק וְצָהֹב,

אֶל רֵעָיו יַעֲנֶה, אֶל בָּנָיו יַעֲטֹף

בִּמְנוֹתוֹ חֲמִשִּׁים לְאָבִיב וְלִסְתָו,

צַלָּקוֹת שֶׁגָּלְדוּ וְגִיחוֹת אֶל הַקְּרָב,

וְיָמִים מֵאֲנוּ לִכְרֹעַ.

מָה רַבִּים הַדְּבָרִים הַחוֹמְרִים בֶּחָזֶה

וְנַפְשָׁם נְגוּנָה בַּמַּרְאֶה וּבָרֵיחַ.

כַּהֲרֵי הַפְּלֻגָּה הַנִּצֶּבֶת בָּזֶה,

חֲרוּכָה וּפְרוּמָה, שֶׁכָּבְשָׁה וְהוֹזָה

וְסוֹפֶדֶת דּוּמָם עַל רֵעַ.

אַךְ בְּבֹא הַחַשְׁרָה אֶל פִּתְחָהּ הַהוֹמֶה,

נִתְגַּמְּדוּ הַטְּפָחוֹת כְּמוֹ כָּבְדוּ הַשְּׂפָתַיִם.

וְאֵיכָה יַעֲבֹר בּוֹ יוֹמִי הַדּוֹמֶה

כִּי גָבַהּ וְעָצַם עַד הֵידָד וְאָמֵן, –

הֲיִשְׁתַּחוּ אַפַּיִם?!

ב. רְחוֹב הַזַּגָּגִים    🔗

לֹא עוֹד אָשׁוּב אֶרְאֶנּוּ אֶת הָרְחוֹב

אֲשֶׁר חַלּוֹנוֹתָיו הָיוּ עֵינַי,

וְהֵם כְּבוּיִים עַל פִּי הָרֶפֶשׁ וְהַטְּחָב,

וּשְׁחוֹרָתָם יוֹקֶדֶת אֹדֶם וְזָהָב

עֵת יוֹם פָּנָה.

פָּנָה הַיּוֹם וְקָם רְחוֹב הַזַּגָּגִים.

וְלוּ מִצְחַת בָּתָּיו כִּבְדַת־טוֹטֶפֶת,

רַנּוֹת דְּלָתָיו צְקוּן הֲגִיגֵי תְּהִלִּים,

אַנְחַת תִּקְוָה בְּעָגְמָתָם שֶׁל עֲמֵלִים,

קְרִיאַת מַרְדּוּת רוֹשֶׁפֶת.

פָּנָה הַיּוֹם, הָאָב קוֹרֵא אֶל הַגְּמָרָא.

כּושֶׁפֶת אֵם בַּתֵּה וּבַמִּרְקַחַת,

וְהִיא רוֹחֶפֶת עַל הַדֶּלֶת הַסְּגוּרָה,

כְּאִלּוּ גָּחָה עַל הַתְּהוֹם הַפְּעוּרָה

לִלְחשׁ עַל פַּחַד.

"בְּנִי, אַל תֵּצֵא, כִּי כָּךְ אָמַר הַכִּבְיָכוֹל.

וְהַיְּהוּדִי – כְּבוֹדוֹ אַךְ פְּנִימָה.

הָרְחוֹב הַזֶּה אוֹרֵב לַטֶּרֶף הַגָּדוֹל,

הוּא יְכַתֵּת אֶת זַגָּגָיו וְלֹא יִפֹּל,

מַה תְּהֵא עַל אִמָּא?"

"אָבִי הֲלֹא תִּזְכֹּר אֶת שְׁנַת חָמֵשׁ!

עוֹדוֹ עוֹמֵד כְּחֹל־הָעֵינַיִם,

זֶה הַפַּרְוָן אֲשֶׁר נוֹרָה בָּאֵשׁ,

וּבְדָמָיו יִצְעַד, כַּפֶּסֶל הַחוֹלֵשׁ

עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.

כִּי הוּא אָדָם אֲשֶׁר יֵצֵא וְיַעֲמֹד.

עַד שְׁעָתִי לֹא אֶשְׁכָּחֶנּוּ.

אִם לֹא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ הָאָבוֹת,

יֶחְצוּ בְּנֵיהֶם בְּסַחַף הַתְּלָאוֹת!"

אִמִּי כְּבָר מְקוֹנֶנֶת.

וָאֶשְׁתַּלַּח מֵרְחוֹב שֶׁלִּי אֶל הָרְחוֹבוֹת,

רָגוּם בָּאֶבֶן וּבַבַּעַט.

וּבָא הַיּוֹם אֲשֶׁר נִגְלָה אֵלַי הָאוֹת,

וּמֵרְחוֹבִי, מִלֶּב־לִבַּת הַחֲשֵׁכוֹת

אַרְצִי אֵלַי נוֹגַהַת.

לֹא עוֹד אָשׁוּב אֶרְאֶנּוּ אֶת הָרְחוֹב

אֲשֶׁר חַלּוֹנוֹתָיו הָיוּ עֵינַי.

אֶת קִינָתוֹ נָשָׂא הָעוֹף.

וְאֶת אֶפְרוֹ, הֲתֶאֱסֹף

הָרוּחַ בִּשְׂדוֹתַי?

ג. חוֹלוֹת    🔗

כְּבָר כִּסָּה הֶעָפָר אֵת עֵינֵי הַדְּרָכִים הָרְחוֹקוֹת.

וְרַגְלוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ סוּמָה אֶל הָעֹז וְהַפֶּרֶךְ

שֶׁל נוֹתְבִים וְנוֹפְלִים, כִּמְאַיְּתִים בִּכְתָבוֹת מְחוּקוֹת

שֶׁל פּוֹצְעֵי כַּפֵּיהֶם בְּחֶרֶס.

וְעַתָּה, בְּבוֹאִי לְהַגִּיד אֶת דַּרְכִּי לַחוֹלוֹת,

הַפַּרְוָן הָעוֹמֵד בְּדָמָיו לְעֵינַי מְתַעְתֵּעַ.

וְעֵדִים לִי יָמַי כִּי אָמַרְתִּי עִמּוֹ לַעֲמֹד

בִּרְחוֹבִי הַכּוֹרֵעַ.

אַךְ אַרְצִי שֶׁנּוֹלְדָה בְּדָמִי בִּנְגֹהוֹת וּרְשׁוּפוֹת,

אֶת רַגְלַי הִיא נוֹשֵׂאת בְּדַרְכָּהּ הַצְּרוּבָה וְנִתֶּכֶת.

מִי יֵדַע אֶת הַלֵּיל שֶׁחָרַךְ בִּבְשָׂרִי כְּשַׁפּוּד

וְגָזַר: לָלֶכֶת!

הַחוֹלוֹת לֹא יֵדְעוּ. הֵם יוֹדְעִים אֶת אֵימַת שְׁקִיפוּתָם.

אֶת מַסְרֵק הָרוּחוֹת, אֶת אָבְדַן הַהֵדִים מִבְּלִי לַאַט.

אֶת מִכְוַת הַחַמָּה בַּבָּשָׂר, אֶת הֻתֶּכֶת הַדָּם

לָדַעַת.

הַחוֹלוֹת עַל אַרְבַּע הֵם רָאוּנִי בְּרֶדֶת חַמְסִין,

וְעֵינָם הַזְּגוּגָה מִתְנַכֶּלֶת לִטְרֹף וְלָרֶשֶׁת,

וְרָמַסְתִּי בָהֶם בְּקוּמִי, וְהָיִיתִי לָהֶם יָדִין,

וּבָאתִי בָּהֶם כָּאֶשֶׁד.

אִם תֵּרְדוּ בְּיוֹם־חַג אֶל הַחוֹף הַצּוֹחֵק בַּגַּלִּים,

תְּנוּ עֵינְכֶם בּוֹאֲכָה הַבִּקְעָה בַּמִּדְרוֹן הַקָּרוּחַ.

שָׁם הָרוּחַ צוֹלֶפֶת לְהֵלֶךְ שָׁפוּף, אַךְ חָלִים.

הוּא כָּרַע כְּבָר… וּבְכָל זֹאת יָנוּעַ.

ד. דָּגָן    🔗

הַדָּגָן שֶׁגָּאָה וְעָלָה עַל גְּדוֹתָיו

וְקָד וְזָקַף גַּבּוֹתַיִם,

זוֹ עֵדָה צַיְמָנִית שֶׁמָּרְדָה בַּיְבָב,

זוֹ גֻנְדָּה הַדְרָנִית הַשּׁוֹקֶטֶת לַקְּרָב,

וְצוֹמַחַת שָׁלוֹם מְלֹא־הָעַיִן.

אִם הָיִיתִי אַחַד נְעָרֶיךָ, דָּגָן,

אִם בִּקַּשְׁתִּי בַּחוֹל חֵילֶיךָ,

אִם נָשָׂאתִי לִבִּי בְּכַפִּי כְּדַגָּל, –

אַל תִּרְאֵנִי הוֹזֶה, רַק דָּעֵנִי חַיָּל

שֶׁלִּמֵּד הוֹלְכוֹתָיו לָלֶכֶת.

וְדוֹמֶה כִּי צָמְחָה קוֹמָתִי בְּשָׂדְךָ,

חֲמִשִּׁים אֲבִיבִים לַגֹּבַהּ,

וּסְתָוַי יַהֲרוּ אֶל עֵינְךָ הַבְּרוּכָה,

וּקְצִירַי יִנְהֲרוּ אֶל כַּפְּךָ הַפְּתוּחָה,

לְנַשְּׁקָהּ עַל שׂבַע.

יַבָּשׁוֹת לֹא כָּבַשׁ נַעַרְךָ הַמַּכְסִיף,

אֲרָזִים לֹא קָטַל בְּזֶרֶת.

אַךְ לִבּוֹ לַשָּׁלוֹם וּפִרְיוֹ לַקָּטִיף,

וְדָמָיו נְכוֹנִים לַחֲגֹר וּלְהָשִׁיב

אִם תִּקְרָא הַדֶּרֶךְ.

כְּבָר בָּנַי מְחַיְּכִים לַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ,

וַאֲנִי כֹּה הִרְבֵּיתִי לַהַג.

כַּאֲשֶׁר יְמֵיכֶם חֲמִשִּׁים יַהֲרוּ

אֶל זַרְעָם הַטָּרוּשׁ, הַשָּׁתוּק, הֶחָרוּךְ –

תִּלְמְדוּ לָדַעַת.

וְעַד אָז: לְשָׁלוֹם, לְדָגָן מְתַמֵּר

בְּכָל זֶרֶת עָפָר שֶׁנָּחָה.

כִּי נִפְסַע יְשָׁרִים אֶל הַיּוֹם הָאַחֵר,

כִּי נִהְיֶה אֲחֵרִים וְאָמֵן וְהָכֵן,

וּלְחַיֵּינוּ יָחַד!