זה לפני שנים הדפסתי מאמר במ"ע [במכתב עת] החָדשי [=הירחון] “המנורה” (בלשון אנגלית) בשם “מְגִלָּה נִשְׁכָּחָה” ובה הראיתי לדעת, כי סדר קדוש החדש וסוד הספירה וסוד קדוש הלבנה נוסדו בעת המרד הגדול בימי ר' עקיבא ובר כוכבא. אין פה המקום להאריך ורק מוצא המאמר אתן לפניך, כי כולם היו אותות וסימנים, כמו שעושים בין צבאות חיל ונקראים בשם “ס ו ד” Passwort. קדוש החדש היה לאות בין החברות אשר תחת מסוה אמונה דברו אודות המרד ושלוחי החברות נשלחו לראש החברה בירושלים, הודיעו פרטי דברים בלשון חכמים כמו “פניו לצפונה או לדרומה”. – הירח היה סמל מלכות בית-דוד. סודות הספירה היו לאותות בין איש לרעהו, ותחת “מה שפגמתי” צריך להיות “מה שֶׁסִיַמְתִּי” בספירה – מלשון לעשות סימן. – קדוש הלבנה היה לאות בין צבאות גדודי היהודים. אין פה המקום להעתיק כל המאמר ואין תחת ידי, ואין מערבין חקירה בשירה כי זה לחוד וזה לחוד המשורר

יְרוּשָׁלַיִם בָּאֵשׁ שְׂרוּפָה

הַמִּקְדָּשׁ עָלָה בְּלֶהָבָה,

הָאָרֶץ מִקָּדִים שְׁדוּפָה

מֵאָדָם וּבְהֵמָה נֶעֱזָבָה.

וּבְנֵי צִיּוֹן הַיְּהוּדִים

קוֹדְרִים הוֹלְכִים שָׁמָּה,

רְעֵבִים עֲנִיִּים מְרוּדִים

וּצְמֵאִים לְדַם הַנְּקָמָה.

כִּי בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים

הַרוֹמִי נָטָה קָו,

מָעוֹן לְחֵיל וְלַפָּרָשִׁים

וְעַל גַּגּוֹ סֵמֶל הַצָּו.

יְהוּדָה נָפַל לְפִי חֶרֶב

אַרְצוֹ נֶהְפְּכָה לַצִּיָה,

אַךְ רוּחוֹ עוֹד בַּקֶּרֶב,

עוֹד נַפְשׁוֹ חִיָּה.

אִישׁ אָחִיו יַעֲזוֹרוּ

לַיְלָה יָשִׂימוּ לְיוֹם,

סוֹד יַמְתִיקוּ, יֹאמֵרוּ:

“עֻצוּ עֵצָה הֲלוֹם”.

לִגְדוּדִים אֲגֻדּוֹת אָגָדוּ,

לַחֲבָרוֹת חֲבֵרִים חֻבָּרוּ,

בְּרַעְיוֹן אֶחָד נֶאֱחָדוּ

בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה נִקְשָׁרוּ.

וּשְׁבוּעָה אָז נִשְׁבָּעוּ

יַחַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

כִּי לֹא יִרְגָּעוּ

עַד אַרְצָם תִּגָּאֵל…

עַל פִּסְגַת מוֹרִיָּה בֵּין עֳפָאִים,

כַּדּוּר יֵשְׁבוּ זִקְנֵי הַתַּנָּאִים

דּוּמָם – מִבְּלִי נָדִים וְנָעִים;

הֲנֶאֶסְפוּ פֹּה לִשְׁפֹּט רוֹצֵחַ?

מַדּוּעַ הָעֵדִים? נָא הַגִּידוּ

מַדּוּעַ בִּדְמָמָה רֹאשָׁם יָנִידוּ? –

– הָעֵדִים? בְּפִיהֶם עַתָּה יָעִידוּ

אֵיכָה רָאוּ בָעֶרֶב בְּהִלּוֹ יָרֵחַ.

הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת בְּכָל אַפְסָיִם,

כִּי יָבֹאוּ עֵדִים שְׁנָיִם

הָעֵד עַל מְלֶכֶת שָׁמָיִם

כִּי יָצְאָה בְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ?

אַךְ דּוֹם – חִידָה סְתוּמָה

לָךְ אֶפְתֹּר בַּמְגִלָּה רְשׁוּמָה,

מְגִלַּת עַמִּי מִדָּם אֲדֻמָּה,

חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם לָךְ אַשְׁמִיעַ.

עֵת רָאוּ זִקְנֵי הַתַּנָּאִים

הָלוֹךְ וְגָדוֹל יֵלְכוּ הָרוֹמָאִים,

וּבְנֵי עַמָּם מְדֻכָּאִים חֵלְכָּאִים –

אָז רוּחַ תִּקְוָה לְפַעֲמָם הֵחֵלָּה,

חֶבְרוֹת צִיּוֹן בְּכָל עִיר יָסָדוּ,

אָגֻדּוֹת בְּכָל פֶּלֶךְ אָגָדוּ,

בַּל קַרְסֻלֵּי עַמָּם יִמְעָדוּ

הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקֹב סֶלָה.

וּלְמַעַן רוֹמִים לֹא יָבִינוּ

כִּי לַמֶּרֶד בְּנֵי יַעֲקֹב יָכִינוּ,

בַּל זָרִים בְּחֶבְרָתָם לָבֹא יָהִינוּ,

בְּלָשׁוֹן נִסְתָּרָה דַבֵּר בָּחָרוּ;

לְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ נֶאֶסְפוּ, אָמָרוּ,

לַיָּרֵחַ הִבִּיטוּ וּפְנֵיהֶם נָהָרוּ,

סֵמֶל מַלְכוּת דָּוִד בּוֹ הִכִּירוּ,

עֲלֵי מַלְכוּתוֹ מְשׁוֹרְרִים שָׁרוּ.

כֹּה הַמּוֹרִים זִקְנֵי הַתַּנָאִים,

בְּכֹל חֹדֶשׁ יַחַד נֶאֶסָפוּ,

לִשְׁמוֹעַ הַחֲדָשׁוֹת מֵאַפְסָיִם צָפוּ,

סָפְרוּ הַיָּמִים, הַשָּעוֹת, הָרְגָעִים.

עַל מַעֲשֵׂי הַמֶּרֶד הַמּוֹרִים נָצָחוּ,

לָמּוֹ הַחֲבָרוֹת שְׁלוּחֵיהֶם שָׁלָחוּ,

בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים הָעֵדִים שָׂחוּ,

מָה הַחֶבְרוֹת בֶּעָרִים פָּעָלוּ,

"הַרְאִיתֶם אֶת הַיָּרֵחַ בְּהִלּוֹ

"פָּנָיו צָפוֹנָה אוֹ לְדָרוֹם מַסְלוּלוֹ?

“וּמָתַי הֵאִיר בִּרְקִיעַ זְבֻלוֹ?”

כֵּן הַמּוֹרִים הָעֵדִים שָׁאָלוּ.

פָּנָיו צָפוֹנָה – אִם לַכֶּסֶף מוֹצָא,

פָנָיו דָּרוֹמָה – אִם הַחֶבְרָה חֲפֵצָה

לָדַעַת לָעוּת דָּבָר אוֹ לִשְׁאֹל עֵצָהָ –

כֵּן הַמּוֹרִים עִם הָעֵדִים נִדְבָּרוּ.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הַחֹדֶשׁ קִדֵּשׁוּ

אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתוֹ חָשׁוּ

לְהוֹדִיעַ לְעַמָּם עֲתִידוֹת יִרְעָשּׁו,

זִיקוֹת וְלַפִּידִים בֶּהָרִים בָעָרוּ.

הֲתִרְאֶה לְשׁוֹן אֵשׁ בֶּהָרִים?

הֲתִרְאֶה הַנְּגֹהוֹת סָבִיב לֶעָרִים?

בָּאוֹתוֹת לְעַמָּם יְדַבְּרוּ דְבָרִים

כִּי בַּת צִיּוֹן עוֹד מְעַט תִּרְגָּעִי,

קוֹל מְבַשֵׂר קֵדְמָה, צָפוֹנָה,

לִשׁלוֹף חֶרֶב כֹּל יָד תִּכּוֹנָה,

הָעֵז הַגִּבּוֹרִים יַחַד צִיּוֹנָה,

כִּי מִיַּעֲקֹב דָּרַך כּוֹכָב בַּרְקָאִי!

לדעת לעות את יעף דבר (ישעיה)

מִפֶּסַח עַד עֲצֶרֶת

כַּדָּת, חֹק וָאֹמֶר,

בּת עַמִּי סוֹפֶרֶת

חֲמִשִּים יוֹם לָעֹמֶר;

חֲמִשִׁים יוֹם סוֹפֶרֶת

כַּמָּה יָמִים מַזְכֶּרֶת.

נֶגֶד רוֹמִי קֶשֶׁר

בְּנֵי עַמִּי קָשָׁרוּ,

וּלְחַוֹּת דַּעַת פֵּשֶׁר

בִּסְפִירוֹת אָז סָפָרוּ,

שָׂמוּ לְאוֹתוֹת אוֹתוֹתָם

חֲמִשִּים יוֹם בְּסִפְרוֹתָם.

וּלְהִשָּמֵר מִזַּעַם עֲבָרוֹת

מֵרוֹמִי וְכָל אֲגַפֵּיהָ,

הָלְכָה דִּבְּרָה בַּנִסְתָּרוֹת,

כִּי תִשְׁמוֹר דַּת אֱלֹהֶיהָ.

אַךְ מֶרֶד הָיָה הָאֹמֶר

סָפוּן בִּסְפִירַת הָעֹמֶר…

בְּהִתְאַסְּפָם בְּבֵית תְּפִלָתָם

בָּנֶשֶׁףְ יוֹם בָּעַרְבָּיִם:

וַתְּהִי זֹאת מַנְגִּינָתָם:

“קֶשֶׁר לָרוֹמָאִים”.

מִיּוֹם לְיוֹם סָפָרוּ,

מִיּוֹם לְיוֹם קָשָׁרוּ.

אַחַר שָׁפְכוּ תְּפִלָּתָם,

לְיוֹשֵׁב שָׁמָיִם

לָחֲשׁוּ שִׂיחָתָם,

אִישׁ לְרֵעֵהוּ לָאָזְנָיִם:

"מַה שֶׁסִּיַמְתִּי בִּסְפִירָה

אַהֲבַת אַרְצִי תָּעִירָה".

רֵעֵהוּ עָנָה בִּשְׂפָתוֹ,

בִּשְׂפַת קוֹל דְּמָמָה,

“חֶסֶד” הַיּוֹם לְסִפְרָתוֹ

וְחֶסֶד אֵל שָׁמָּה,

בְּחֶסֶד עוֹלָם יִבָּנֶה

וּבְחֶסֶד צִיּוֹן תִּקָּנֶה.

וּבְלֵיל יוֹם לְמָחֳרָתוֹ

אִישׁ לְאָחִיו יִתְלַחֵשׁוּ,

“תִּפְאֶרֶת” הַיּוֹם בְּסִפְרָתוֹ,

“תִּפְאֶרֶת” הַיּוֹם קִדֵּשׁוּ,

תִּפְאֶרֶת אָדָם בַּיִת לָשָׁבֶת,

תִּפְאֶרֶת לְאֹם אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת…

חֶסֶד, תִּפְאֶרֶת, הוֹד,

מַלְכוּת, נֶצַח וּגְבוּרָה,

גְדֻלַּת סוֹד וִיסוֹד

הֵמָּה סוֹדוֹת הַסְּפִירָה,

בַּעֲדָם בְּנֵי עַמִּי לָחָמוּ

וְנַפְשָׁם בְּכַפָּם שָׂמוּ.

כָּכָה קֶשֶׁר קָשָׁרוּ,

עָרְכוּ מָגֵן וָחֵץ,

מִיּוֹם לְיוֹם סָפָרוּ

מָתַי יָבוֹא הַקֵּץ,

חֲמִשִּים יוֹם נָדָדוּ

וּבְרוֹמִי אָז מָרָדוּ…

הַלַּיִל בָּא לַשָּׁפֶל,

פָּרַשׂ כַּנְפֵי עֲרָפֶל;

וַיְכַס עִיר וּמְלֹאָהּ;

מִבֵּינוֹת הַשְּׂדֵרוֹת,

מִבֵּינוֹת הַגְּדֵרוֹת,

יִשָּׁמַע קוֹל מִשְׁמָרוֹת,

הַמַּחֲנֶה אָז בְּבוֹאָהּ.

כֻּלָּם שׁוֹכְבִים הוֹזִים,

נֵעוֹרוּ רַק הַחוֹזִים

בְּכוֹכְבֵי שְׁמֵי רָקִיעַ;

מִבֵּין חַשְׁרַת עָבִּים,

יָאִירוּ הַכּוֹכָבִים,

כְּמוֹ רָצִים וְשָׁבִים,

וּבֵינָם הַלְּבָנָה תּוֹפִיעַ.

בַּבָּתִּים אֵין נֵרוֹת,

בָּרְחוֹבוֹת אֵין מְאוֹרוֹת,

רַק בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשִּׁים

יָאִיּרוּ הַלַּפִּידִים

בִּידֵי הַיְּהוּדִים,

נֶאֶסְפוּ לַגְּדוּדִים

כַּהֲמוֹן יָם נִרְעָשִׁים.

שָׁם בְּבֵית הַתְּפִלָּה,

יִסְתָּעֲרוּ בְּקוֹל הֲמוּלָה,

זִקְנֵי הַתַּנָּאִים;

מוֹרִים עִם תַּלְמִידֵיהֶם

לַקְּרָב יְלַמְּדוּ יְדֵיהֶם,

יִמְרְקוּ אֶת שִׁלְטֵיהֶם

לִלְחֹם עִם רוֹמָאִים.

וּבַל יֵדְעוּ אוֹתוֹתָם,

עַל לִבָּם שָׂמוּ אוֹתָם

אוֹת סֵמֶל הַיָּרֵחַ,

לִגְדוּדִים אָז גָדָדוּ,

לְמַחֲנוֹת הֵם נִפְרָדוּ,

עַל מַאֲרָב שָׁקָדוּ,

עַל הָרוֹמִי הָרוֹצֵחַ.

כֵּן אָז הַיְּהוּדִים

נֶאֶסְפוּ לִגְדוּדִים,

עַתָּה אֶשְׁאַל אַיָּם?

שְׁתֵּי מַחֲנוֹת נִפְגָּשׁוּ

כָּאַרְבֶּה יִרְעָשׁוּ,

יַחַד יִתְלֶחָשׁוּ:

“עוֹד דָוִד חַי וְקַיָּם”!

עֵת הִכִּירוּ אוֹתוֹתָם,

כִּי הֵמָּה לְצִבְאוֹתָם

רוֹם נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם;

"כְּמוֹ לַלְּבָנָה מוֹפַעַת,

לֹא נוּכַל גַּעַת

כֵּן יַד הַמַּרְשַׁעַת

לֹא תִּגַּע עֲדֵיהֶם".

"כַּיָּרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם

— כֵּן נָתְנוּ קוֹלָם —

כֵּן תִּכּוֹן מַלְכוּתֵנוּ,

מַלְכוּת דָּוִד וִירוּשָׁלַיִם;

כִּימֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

תִּמְשֹׁל עַד אַפְסַיִם

כַּאֲשֶׁר חָזוּ חוֹזֵינוּ".

"סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב

"כֵּן נִפְרֹץ לָרֹב

— בְּקוֹלָם קָרָאוּ —

" ‘שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם’

"עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם

“פֶּרֶץ אֵין בְּמַחֲנֵיכֶם”

וּמוּל רוֹמִים יַחַד נָסָעוּ.

סָבִיב בֵּיתֵּר הָרֹכֶלֶת,

הָרוֹמִים צָנְפוּ צְנֵפָה;

בַּחוּץ — חֶרֶב מְשַׁכֶּלֶּת,

בַּבָּיִת — פַּחַד וּמַגֵּפָה.

שָׁוְא בַּר-כּוֹכְבָא הַנּוֹצֵחַ,

יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים;

הָרוֹמִי בַּסּוֹלְלוֹת צוֹלֵחַ,

נָבְקָה רוּחַ הַיְּהוּדִים.

חַיִל אַחַר חַיִל נָפָלוּ,

גְדוּד אַחַר גְדוּד כָּרָעוּ;

דָמָם כַּמַּיִם נָזָלוּ,

כַּצֹּאן לָטֶבַח הָכְרָעוּ,

הַפְּלִיטִים מִנִּי חֶרֶב

אוֹ מִמֹרֶךְ-לֵב כַּשָּׁפָן;

בַּמַּגֵּפָה נִגָּפוּ בַּקֶּרֶב

אוֹ מֵתוּ מֵרָעָב וְכָפָן.

כַּחֲצַר מָוֶת נִדְמָתָה

הָעִיר הַגְּדוֹלָה, הַבְּצוּרָה;

מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ הָיָתָה,

עַתָּה מֵרוֹמִים נְצוּרָה.

בַּר-כּוֹכָב מְפַקֵּד צְבָאֶיהָ,

יַעֲצֹר כֹּחַ בְּיָדוֹ;

אַךְ — שׁוֹמְרִים עַל חוֹמוֹתֶיהָ

מְעַטִּים הֵמָּה עִמָּדוֹ.

בְּמַחֲנֵה הָרוֹמִים הוֹלֵלוֹת,

יְהַלְּלוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים;

תַּחַת מִבְצְרֵי סוֹלֵלוֹת,

יִתְעַנְּגוּ עַל מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים.

יַיִן יָרִיקוּ מִכַּדִּים,

יִשְׁתַּפְּכוּ לְחֵךְ גְרוֹנָם;

וְסֵמֶל תִּפְלַצְתָּם “עַל-בַּדִּים”

יִשְּׂאוּ בִּתְרוּעַת גְּאוֹנָם.

מִי זֶה פֶּתַע בּוֹדֵד

יִפְתַּח הַשַּׁעַר בְּגַפּוֹ;

יִתְהַלֵּךְ כְּצֵל נוֹדֵד,

יְפַלֵּס נְתִיב לְאַפּוֹ?

עַל פָּנָיו מַסְוֶה כָּעֲלָטָה,

חַרְבּוֹ מִתַּחַת לְמַדָּיו;

נַפְשׁוֹ, רוּחוֹ קֻמָּטָה,

אַךְ — לֹא כֵן בַּדָּיו…

בַּר-כּוֹכְבָא הוּא הַנּוֹצֵחַ,

רָאָה בָּאוּ יָמָיו;

וּלְנֹגַהּ אוֹר הַיָּרֵחָ

לְמַחֲנֵה הָרוֹמִים פְּעָמָיו.

לְשׁוֹמְרֵי מַחֲנֵה הָרוֹמִים

יֹאמַר: יוֹדֵעַ פֶּרֶץ בַּקִּיר;

וּפָלִיט בִּבְרִית שְׁלוֹמִים

בָּא לְהַסְגִּיר הָעִיר.

וַתַּעֲבֹר בַּמַּחֲנֶה הָרִנָּה

כִּי פָּלִיט בָּא מֵהָעִיר;

וּמִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה

לִגְיוֹנִים בָּאוּ בְּשִׁיר.

יַיִן הֵרִיקוּ מִכַּדִּים,

הִשְׁתַּפְּכוּ לְחֵק גְרוֹנָם;

וְסֵמֶל תִּפְלַצְתָּם “עַל-בַּדִּים”

נָשְׂאוּ בִּתְרוּעַת שְׁאוֹנָם.

"מַה-נָּאוֶה הַגִּבּוֹר בִּגְאוֹנוֹ —

הָרוֹמִי נָתַן אִמְרָתוֹ —

קַשְׂקַשִּׂים עַל שִׁרְיוֹנוֹ

עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּתוֹ.

מִתַּחַת לְמַדָּיו הַחֶרֶב,

וּבְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה";

כֹּה אָז בָּעֶרֶב

הָרוֹמִים הִלְּלוּהוּ בִּתְרוּעָה.

וּמִקְּטַנָם עַד גְּדוֹלָם

הַגִּבּוֹר חָבָקוּ, נָשָׁקוּ;

וּכְמוֹ בְּאַהֲבַת עוֹלָם

בִּשְׂפָתוֹ שְׂפָתָם דָּבָקוּ.

יַיִן בַּכּוֹסוֹת עָרָכוּ,

יַיִן מָלְאוּ הַגְּבִיעִים;

יֵינוֹ בְּיֵינָם מָסָכוּ

“הֵידָד” יִשְׁאֲגוּ הַקְּרוּאִים.

פֶּתַע הַגִּבּוֹר יִתְרוֹמָם,

מִפָּנָיו יְגַלֶּה הַמַּסֵּכָה;

כְּפֶסֶל אִלֵּם דּוּמָם

יַעֲמֹד הַגִּבּוֹר כְּמוֹ חֵלֵכָה.

מַה-נּוֹרָא מְאֹד מַבָּטוֹ,

כַּצֵּל יִדּוֹד בִּנְטוֹתוֹ;

יִפְתַּח מֵזַח שְׁלָטוֹ,

כָּאִישׁ יֵאָבֵק בְּמוֹתוֹ.

"רוֹמִים! שִׁמְעוּ לִדְבָרָי!

— הַגִּבּוֹר יִקְרָא בְּזָעַם —

בַּר-כּוֹכְבָא אֲנִי, עָרָי! ¹

נָקַמְתִּי מִכֶּם הַפָּעַם.

לֹא לִסְגֹּר הָעִיר בָּאתִי,

לְהִתְעַלֵּס פֹּה בָּאֲסֵפָה;

גִבּוֹרַי לְאַפִּי קָרָאתִי,

חֹלִי רָע וּמַגֵּפָה.

בִּנְשִׁיקוֹת פִּי נָפַחְתִּי,

בָּכֶם רוּחַ הַמַּגֵּפָה;

חִצֵּי שַׁדַּי שָׁלַחְתִּי

לִצְנֹף אֶתְכֶם צְנֵפָה.

הַיַּיִן בְּכוֹס מִשְׁתֵּיכֶם,

בְּרַעַל הַמַּחֲלָה הִרְעַלְתִּי;

יָבוֹא כַּמַּיִם בְּעַצְמוֹתֵיכֶם

רַעַל הַמָּוֶת סָבַלְתִּי".

בִּלְשׁוֹנוֹ עוֹד מִלָּתוֹ,

לְרוֹמִים יְדַבֵּר רְתֵת;

וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ

לָאָרֶץ חָלָל מֵת — — —

הָרוֹמִים חֲרָדוֹת לָבָשׁוּ,

לָאָרֶץ הִשְׁלִיכוּ אֲזֵנֵיהֶם;

יָנוּסוּ — יְמַהֵרוּ — יִרְעָשׁוּ

וְהַמַּגֵּפָה תִּדְלֹק אַחֲרֵיהֶם.

(דנוור 1899)

סְבִיב בֵּיתֵּר הַבְּצוּרָה,

שָׁם קְבָרִים לָאֲלָפִים;

כְּסוֹלְלוֹת עִיר הַנְּצוּרָה,

עַל הָעֵמֶק נִשְׁקָפִים.

וּמִבְּלִי צִיּוּן מַזְכֶּרֶת,

רשֶׁם פִּתּוּחֵי חוֹתָם;

וּמִבְּלִי אֶבֶן דּוֹבֶרֶת,

מֵאֵלֶּה, חֶלְדָּם, מוֹתָם.

הַהֵלֶךְ כִּי יָבוֹא,

שָׁמָּה, בִּישִׁימוֹן יָנוּעַ;

קוֹל דְּמָמָה לוֹ בִּלְבָבוֹ,

חִידַת-קֶדֶם יַבִּיעַ.

מִי הֵמָּה אֵלֶּה הַמֵּתִים,

אֵיךְ מֵחֶלֶד נִגְזָרוּ;

פֹּה תַּחַת צִלֲלֵי הַזֵּיתִים,

עָמֹק, עָמֹק, קֻבָּרוּ?

גִּבּוֹרִים מִיהוּדָה הֵמָּה,

עִם הָרוֹמִים לָחָמוּ;

וּבָעֹז וּבְיַד רוֹמֵמָה,

נַפְשָׁם בְּכַפָּם שָׂמוּ.

לָחֲמוּ כַּלְּבָאִים, כַּכְּפִירֵים,

בְּעַד עַמָּם וּקְדוֹשָׁם;

וּמַלְכָּם, אַדִּיר אַדִּירִים,

בַּר-כּוֹכְבָא בְּרֹאשָׁם.

הִנֵּה בְּכָל לַיְלָה וָלַיִל,

לְנֹגַהּ אוֹר הַיָּרֵחַ;

יִתְעוֹרֵר גִבּוֹר הַחַיִל

בַּר-כּוֹכְבָא הַנּוֹצֵחַ.

יָקוּם מִקִּבְרוֹ בִּדְמָמָה

וּכְמוֹ חַי הִנֵּהוּ;

רוּחַ חַיִּים: הִיא הַנְּקָמָה

גַּם שֵׁנִית תְּחַיֵּהוּ.

יִלְבַּשׁ מַדָּיו עִם שִׁרְיוֹנוֹ

וּבְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה;

יַחְגֹּר חַרְבּוֹ, כִּידוֹנוֹ,

יִתְקַע בְּשׁוֹפַר הַתְּרוּעָה.

יִרְכַּב בְּעֹז עֲלֵי סוּסוֹ,

עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּתוֹ;

וּבְיָדוֹ דִגְלוֹ וְנִסּוֹ

דֶּגֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

"הָקִיצוּ — יִתֵּן קוֹל דְּבָרוֹ —

גִבּוֹרַי יְשֵׁנֵי אֲדָמָה" —

גַּם יָרִיעַ בְּקוֹל שׁוֹפָר

לְקוֹלוֹ תֶּחֱרַד הָרָמָה…

לְקוֹלוֹ יִבָּקְעוּ הַקְּבָרִים,

חַיִל בָּלְעוּ — יָקִיאוּ;

גִּבּוֹרִים מִכָּל עֲבָרִים

“הֵידָד מַלְכֵּנוּ” יָרִיעוּ.

גְּדוּדֵי רַגְלִים וּפָרָשִׁים,

סָבִיב לְדִגְלוֹ יִתְגּוֹדָדוּ;

תַּחַת פְּקֻדַּת הָרָאשִׁים,

לְמַחֲנוֹת יִתְפָּקָדוּ…

בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּרְמָחִים

יֵצְאוּ חוֹצֵץ כֻּלָּמוֹ;

וּלְמַחֲנוֹת יַחַד נֶעֱרָכִים

עִם תִּפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ.

בִּידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת,

וּכְמוֹ בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה;

יִלְחֲמוּ בְּמִלְחָמוֹת תְּנוּפוֹת

בָּעֵמֶק גַּם בָּרָמָה.

כִּדְמוּת אֲנָשִׁים נִלְחָמִים,

נִרְאוּ צִלֵּי אַלּוֹנִים;

כִּדְמוּת הָרוֹמִים הַקָּמִים

בַּחֲרָבוֹת עִם כִּידוֹנִים.

וּבַר-כּוֹכְבָא יִסְתַּעֵר

בִּסְבַךְ עֵצִים וּפֹארוֹת;

כְּמוֹ אֲרִי טוֹרֵף יִתְנַעֵר

יַךְ זַלְזַלִּים וּזְמוֹרוֹת.

דִּגְלוֹ בָּרוּחַ יִתְנוֹסֵס

כַּנֵּס עֲלֵי הַחוֹמָה;

וְתַחַת רַגְלוֹ הוּא בּוֹסֵס

קָדְקֹד לִגְיוֹנֵי רוֹמָה…

פֶּתַע — יִרְאֶה מֵהֶהָרִים

יוֹרֵד הָמוֹן רָב;

הָמוֹן, וּפְנֵיהֶם מוּזָרִים

כַּגְּדוּד הוּא עָרוּךְ לַקְּרָב.

הֶחָלוּץ יִשְׁלַח לִקְרָאתָם

לָדַעַת מִמִּי הֵמָּה;

וּמַה מְחוֹז מַטְּרָתָם

פֹּה בַּשָּׁרוֹן, בַּשְּׂדֵמָה?…

"מֵאַיִן אַתֶּם הַבָּאִים?

— הֶחָלוּץ יִתֵּן דְּבָרוֹ —

וּפֹה בְּעֵמֶק-הָרְפָאִים

מִי יָשִׂים מִשְׁטָרוֹ?

וּמָה הֶחֳרָבוֹת בִּידֵיכֶם

לְשָׁלוֹם אוֹ לַמִּלְחֶמֶת?

מַהֲרוּ וּתְנוּ עֵדֵיכֶם

הַגִידוּ דִבְרֵי-אֱמֶת.

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם חֲלוּצִים

וּרְמִיָּה אֵין בָּנוּ;

מִתִּגְרַת יַד הֶעָרִיצִים

כִּמְעַט נִכְחַד קִימָנוּ".

"אֲנַחְנוּ יְהוּדִים הַגּוֹלִים,

וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה;

לִפְלֶשֶׁת אֲנַחְנוּ עוֹלִים

לָתוּר לָנוּ הַמְּנוּחָה.

לֹא בִּגְבוּרָה וָכֹח

נְחַיֶּה הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה;

רַק כְּאִכָּרִים נִפְלֹחַ

בַּבַּרְזֶל וּמַחֲרֵשָׁה.

חַרְבוֹתֵינוּ הֵן מַזְמֵרוֹת,

קַרְדֹּם, מַעֲצָד — הַשְּׁלָטִים;

לְצֹאנֵנוּ נִבְנֶה הַגְּדֵרוֹת

וּלְבָנֵינוּ — הַבָּתִּים".

בַּר-כּוֹכְבָא כִּשְׁמֹעַ

אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים;

צִוָּה לַחְדֹּל מִתְּקֹעַ

וְכֹה נָשָׂא אֲמָרִים:

"אַחַי וּלְאֻמִּי הַבָּאִים

זֹאת עֲלֵי לִבְּכֶם שִׂימוּ;

הֱיוּ נָא עַזִּים כַּלְּבָאִים

דֶגֶל נֵס-יָהּ הָרִימוּ.

עִזְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

אָז לְתוּשִׁיָּה כִּפְלָיִם;

בַּעֲזֹר אֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ

לִפְעֻלַּתְכֶם יָדָיִם.

בַּל תֵּלְכוּ קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ,

הַשְׁלִיכוּ יְגוֹנְכֶם הַיָּמָּה;

אֲזַי תִּפְרֹצוּ בְּכֹחַ

קֵדְמָה, נֶגְבָּה, וָיָמָּה.

עֵדָה הִיא בֵּיתֵּר הַהֲרוּסָה,

עֵדִים אֲבָנִים הֵמָּה;

מִי נָתַן יַעֲקֹב לִמְשִׁסָּה?

וְאֶרֶץ יְהוּדָה שׁוֹמֵמָה?

הֲלֹא הֵם אַנְשֵׁי הַמָּדוֹן

בִּדְבַר נִרְגָּן פָּרָעוּ;

וּבְמַעַל יָדָם וּבְזָדוֹן

בַּחַיִּים נָדוּ וְנָעוּ.

הֵן עַתָּה בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת

לֹא עוֹד יַדְרִיכוּנִי מְנוּחָה;

שׁוֹפָרוֹת, מִבְצָרִים, סוֹלְלוֹת,

חֲרָבוֹת וְקֶשֶׁת דְּרוּכָה.

עֵת נְקָמָה הִיא בָּאָה,

וּבַת-עַמִּי בַּלְּאֻמִּים;

לֹא תִּהְיֶה עוֹד נָדָה, נָעָה,

וּלְרִיב צִיּוֹן שִׁלּוּמִים.

עַתָּה אָשׁוּבָה לַקֶּבֶר,

טֶרֶם בֹּקֶר יוֹפִיעַ;

גַּם אֲנִי הַגֶּבֶר

בְּגֵיא-רְפָאִים אַרְגִּיעַ.

מֵעֲמַל נְדוּדִים וַאֲנָחָה,

נַפְשִׁי עַתָּה תִּרְגָּעִי;

הִנֵּה מִפַּאֲתֵי מִזְרָחָה

כַּבָּרָק מַבְרִיק בַּרְקָאִי.

(חיפה, תרמ"ד)