נַפְשִׁי, לָמָּה תִירָאִי?

שִׁמְעִי עַל אֶרֶץ רַבָּה

קוֹלוֹ הָאַחֲרוֹן: בַּרְקָאִי!

השמר לך פן תעזב את הלוי (דברים)

בִּשְׁלֹשָׁה שִׁירִים

א. אֵיךְ?

איך נשיר את שיר יי (תהלים)

(על פי הגדה נושנה)

בִּגְדוֹת חִדֶּקֶל וּפְרָת,

– מִשֶּׁמֶשׁ פְּנֵיהֶם שְׁזוּפִים,

הַלְוִיִּם, בְּנֵי קֹרַח וּקְהָת,

כַּאֲבֵלִים יֵשְׁבוּ עֲטוּפִים,

עַל עֲרָבִים תָּלוּ כִּנּוֹרָם,

בָּרוּחַ יִתְנוֹדֵד עֻגָּבָם – – –

נֶאֶלְמָה מַנְגִּינַת מִזְמוֹרָם,

כִּי צִיּוֹן שָׂמוּ בִּלְבָבָם.

צִיּוֹן הַיָּפָה הַנְּעִימָה,

יְרוּשָׁלַיִם עִיר חֶמְדָּתָם,

טֶרֶם הָגְלוּ כַּשְׂדִּימָה

בָּהּ שָׁרוּ זִמְרָתָם,

עַתָּה – יְדֵיהֶם בַּכְּבָלִים

רַגְלָם הֻגְּשָׁה לִנְחֻשְׁתָּיִם,

יֵאָנְקוּ כְּאֶנְקַת חֲלָלִים

בְּזָכְרָם צִיּוֹן וִירוּשָׁלָיִם.

הַכַּשְׂדִּים אָז שׁוֹבֵיהֶם,

הֲלוּמִים מִיַּיִן ושֵׁכָר,

שָׁאֲלוּ הַלְוִיִּם וּמְשׁוֹרְרֵיהֶם

לָשִׁיר שִׁירֵי צִיּוֹן בַּנֵּכָר,

הַלְוִיִּם בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה

הִקְשִׁיבוּ לְקוֹל נוֹגְשֵׂיהֶם,

אֶצְבְּעוֹתָם בַּלָּאט, בְּדוּמִיָּה

שָׂמוּ בֵין שִׁנֵּיהֶם.

בְּשִׂנֵּיהֶם שֶׂרֶט שָׂרָטוּ

אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בָּתָרוּ,

אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם לָאָרֶץ נִשְׁמָטוּ,

דְּמֵיהֶם כַּמַּיִם נִגָּרוּ…

הַכַּשְׂדִּים מִנֶּגֶד עָמָדוּ

הִשְׁתּוֹמְמוּ עֲלֵי גְבוּרָתָם,

לִשְׁאֹל בַּל עוֹד זָדוּ

לָשִׁיר לָמוֹ זִמְרָתָם.

נַחְנוּ יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם,

בְּנֵי שָׂרִים וְאֶפְרָתִים,

הַנִּשְׁכַּח גְּבוּרַת מַעֲשֵׂיהֶם,

מַעֲשֵׂי הַקָּרְחִים וְהַקְּהָתִים?…

Phenix Arizona 1898.

ב. הַשּׁיר הָאַחֲרוֹן

על פי אגדת חז"ל

סְבִיב הַמִּקְדָּשׁ הָרוֹמָאִים

הֶעֱמִידוּ עַתָּה הַסֻּלָּמוֹת,

חִצֵּיהֶם יִזְרְקוּ הַקַּלָּעִים,

סוֹלְלוֹת יִשְׁפְּכוּ בָּרָמוֹת,

אֵיל הַבַּרְזֶל יְנַגֵּחַ,

יְקַרְקַר חוֹמָה וָקִיר,

וּמִזְמוֹר שִׁיר לַמְנַצֵּחַ

הַלְוִיִּם יְנַצּחוּ בַּשִׁיר.

הָרוֹמִים בִּתְרוּעַת מִלְחָמָה

יְעוֹדְדוּ רוּחַ לִגְיוֹנָם,

הַלְוִיִּם – יָשִׁירוּ בִּדְמָמָה:

“וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם”.

רֻבָּם יִפְּלוּ מְדֻקָּרִים,

מֵרָעָב צָפַד עוֹרָם,

בִּידֵיהֶם – כְּלֵי הַזְּמָרִים

וּבְפִיהֶם שִׁיר מִזְמוֹרָם;

“הֵידָד” יִשְׁאֲגוּ הָרוֹמִים

לַהֵיכָל יִנְהֲרוּ בִּגְאוֹנָם,

הַלְוִיִּם – יֵאָנְחוּ לִמְרוֹמִים:

“וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם”…

הַכֹּהֲנִים בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת

יִלְחֲמוּ בֵינוֹת לַתָּאִים,

וּבְסַעֲרוֹת מִלְחֲמוֹת תְּנוּפוֹת

יִלְחֲמוּ עִם הָרוֹמָאִים,

הַלְוִיִּם – יָשִׁירוּ לַאֲדוֹנָם –

אִם כִּי הַחֶרֶב תַּכְרִיתֵם –

"וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם

וּבְרָעָתָם אֱלֹהֵינוּ יַצְמִיתֵם"…

ג. הַכֹּהֵן הָאַחֲרוֹן

מה לך כי עלית כלך לגגות (ישעיה)

קִירוֹת הַמִּקְדָּשׁ קֻרְקָרוּ,

הֻכְּתוּ חוֹמָה וְשַׁעַר.

כַּמַּיִם הָרוֹמִים יִנְהָרוּ,

לָכְדוּ הַמַּעְבְּרוֹת בַּסָּעַר.

עַל הַמִּקְדָּשׁ שִׁנוֹ חָרַק

זֶה הַפֶּרֶא הָרוֹמָאִי,

וְלַפִּיד אֵש זָרַק:

בְּקוֹל הֵידָד, “בַּרְקָאִי!”

וּלְשׁוֹן הַלַּפִּיד לִחֵכָה

הַמִּקְדָּשׁ וְאֶת פִּנּוֹתָיו,

יַד זֵד שִׁלֵּחָה

אֵשׁ בְּטִירוֹת חֲצֵרוֹתָיו,

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּגַפּוֹ,

הַצִּיץ עֲלֵי מֶצַח,

יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ

בֵּין לֶהָבוֹת וָרֶצַח…

בִּגְדֵי הַשְּרָד עָלָיו

לְבוּשִׁים יִקְרֵי עֵרֶךְ,

הַפַּעֲמוֹנִים יִשְׁתַּקְשְׁקוּ בְּשׁוּלָיו

כְּאוֹמְרִים: “פַּנּוּ דֶרֶךְ”,

בְּחָזֵהוּ אוּרִים וְתֻמִּים,

עֲלֵי פָּנָיו דְאָגָה,

וּבֵין לְהָבִים אֲיֻמִּים

יַעֲלֶה בַּמַּעֲלוֹת הַגָּגָה.

רוֹם נָשָׂא עֵינָיִם

וּבְקוֹל מַר צוֹרֵחַ,

בְּיָדוֹ מוּל שָׁמָיִם

זָרַק אֶת הַמַּפְתֵּחַ,

לָאֵל נתַן אֹמֶר:

"הֵא לְךָ מַפְתְּחֶךָ

"מִהְיוֹת לְבֵיתְךָ שׁוֹמֵר

לֹא הֶאֱמַנְתָּ בְּעַבְדֶּךָ"…

בִּלְשׁוֹנוֹ עוֹד נִיבוֹ

וּמְנוּחָה הִדְרִיכוּהוּ,

לַהֲבוֹת אֵשׁ סְבִיבוֹ

כַּנֵּזר שָׁם כִּתְּרוּהוּ – – –

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בַּלַּבָּה:

“נַפְשִׁי, לָמָּה תִירָאִי!”

שִׁמְעִי עַל אֶרֶץ רַבָּה

קוֹלוֹ הָאַחֲרוֹן: “בַּרְקָאִי!!”

הוי בוגד ולא בגדו בך (ישעיהו)

בִּמְקוֹם הָרוּחוֹת נִשּׁאִים

יַרְתִּיחוּ כַּסִּיר מְצוּלָה,

יַעַמְדוּ כֵפִים וּסְלָעִים

סוֹגְרִים הַדֶּרֶךְ גָּלִילָה.

בִּמְקוֹם הַכַּרְמֵל בְּנַחַת

בַּיָּם יְתָאֵר גְּבוּלוֹתָיו

וְנַחַל קִישׁוֹן מִתַּחַת

יְלַחֵךְ כַּפּוֹתָיו.

בִּמְקוֹם אֳנִיוֹת יְהַלֵּכוּן

לָשִׁית בַּיָּם מְסִלָּה,

וְעוֹבְרִים דַּרְכָּם יְשָׂרֵכוּן

דֶּרֶךְ אֶרֶץ גָּלִילָה.

שָׁם רוּחַ עָלַי נִגְלָתָה

בַּמַּרְאֶה רָאִיתִי חָזוֹן,

עַצְמוֹתַי רָעֲדוּ בִּבְעָתָה

וּבְמִשְׁמַנַּי שֻׁלַּח רָזוֹן.

חֲצִי הַלַּיִל עֵת יַגִּיעַ

וּלְנֹגַהּ אוֹר הַסַּהַר,

מִצָּפוֹן יַאַת, יָרִיעַ,

יִתְחוֹלֵל בַּיָּם סָעַר.

הַרוּחַ בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ

יַכֶּה הַגַּלִּים בַּמְּצוּלָה

הַיָּם יִסְתָּעֵר לְעֻמָּתו

וּמִכְּאֵב יִצְעֲקוּ בַּהֲמוּלָה.

כְּרַעַם תִּרְעַם הַסּוּפָה,

הָרוּחַ יְנוֹדֵד תַּלְתַּלָּיו,

הַיָּם בְּמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה

יֵז עָלָיו קִצְפּוֹ וְגַלָיו.

פֶּתַע מָה אֶרְאֶה שָם

כּמוֹ אַרְמוֹנים וּבִירָנִיּוֹת?

נָתִיב יְפַלְּסוּ בַּיָּם

צִי אַדִּיר וָאֳנִיּוֹת.

אֳנִיּוֹת עִם דִּגְלֵיהֶן

מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת תְּבִיאֶינָה

תִּפְרֹשְׂנָה נִסֵּי תָּרְנֵיהֶן,

כְּמוֹ כְנָפַיִם לְהֵנָּה.

מִי הֵם הַשּׁטִים, הַבָּאִים?

הֲתִרְאֶה הַכּוֹבָעִים?

מֵאֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם

הֵן הֵמָּה הָרומָאִים.

עִם צִיֵּי יְהוּדָה וְצִבְאוֹתָיו

יִלְחֲמוּ אֵלֶּה הַפְּרָאִים,

הַיָּם יַרְעֵם בְּזִרְמוֹתָיו,

בְּרִית כָּרַת עִם רוֹמָאִים.

הַיָּם יִפְתַּח לוֹעוֹ,

הַסּוּפוֹת תִּשְׁתַּקְשֵׁקְנָה בְּכַנְפֵיהֶן,

יְפָרֵשׂ אֵיתָן זְרוֹעוֹ

לְשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת וְתָרְנֵיהֶן.

צִי יְהוּדָה וְאֳנִיּוֹתָיו

בַּיָּם צָלְלוּ כָּלִיל– – –

וְהָרוֹמִי עִם לִגְיוֹנוֹתָיו

יִדְרוֹךְ בְּחוֹף הַגָּלִיל…

מִי עֹלֶה בַּכַּרמֶל, שָׁמָה,

וּבְיָדוֹ לַפִּיד אִשׁוֹ?

מַעֲטֵהוּ קִנְאָה וּנְקָמָה

אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְבוּשׁוֹ?

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הִנֵּהוּ!

“קִנֵּאתָ קִנְאַת אֱלֹהֶיךָ”

וּכְקוֹל רַעַם קוֹלֵהוּ:

“בּוֹגֵד, אֵיפֹה הִנֶּךָ?”

"הֵן אַרְבַּע מֵאוֹת נְבִיאִים

עוֹבְדֵי הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרִים

זָבַחְתִּי כְּאֵילִים וּמְרִיאִים

עַל עָבְדָם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים".

"וְאַתָּה, יוֹסֵף, שַׂר הַצָּבָא,

לָאוֹיֵב מָכַרְתָּ עַמֶּךָ,

מִי יִתֶּנְךָ – וּבְלֶהָבָה

אֶשְׂרוֹף אֶת עַצְמוֹתֶיךָ!?"

"אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיוֹם תְרוּעוֹת,

בִּדְרוֹךְ אוֹיֵב גְּבוּלֶיךָ,

לָמָּה לֹא הִפַּלְתּוֹ לְמַשּׂוּאוֹת

הַיָּמָה מִגַּבְנֻנֵּי הָרֶיךָ!?"

וּמִמְּרוֹמֵי הָרֵי גִּלְבֹּעַ

מִי יִדְרוֹךְ שָׁם בְּגַאֲוָתוֹ?

מִשִּכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבוֹהַּ

כְּבֶן-עֲנָק קוֹמָתוֹ?

עַל רֹאשׁוֹ נֵזֶר עֲטָרָה;

שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הִנֵּהוּ!

וּבְקוֹל כְּרַעַם וּסְעָרָה

יַרְֵעם: “הַבּוֹגֵד אַיֵּהוּ?”

"אַיֵּה הַבּוֹגֵד בְּעַמִּי,

בְּיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה?

בְּחַרְבִּי, בְּכְלִי זַעֲמִי,

אֲשַׁסַּע רֹאשׁוֹ שָׁמָּה!"

"מִנְּפוֹל בִּידֵי הוֹלֵלִים

דָמִי לָאָרֶץ מִגַּרְתִּי,

מִנְּפוֹל בִּידֵי עֲרֵלִים

חַרְבִּי בְּלִבִּי דָקַרְתִּי".

"וְאַתָּה, יוֹסֵף, כֹּהֵן שֶׁקֶר,

לָאוֹיֵב סִגַּרְתָּ עַמֶּךָ,

הִתְמַכַּרְתָּ לָרוֹמִי לְעֵקֶר,

לְחֶרְפַּת יוֹלַדְתֶּךָ"…

וּבְהַר תָּבוֹר, לִבְרַק אוֹרָה,

מִי תִּרְעַם שָׁם כַּלְּבִיאָה?

אֵשֶׁת לַפִּידוֹת דְּבוֹרָה,

הִיא דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה.

וּבְקוֹל רַעַם מַרְעִימָה:

"בּוֹגֵד בְּעַמִּי אַיֵּהוּ?

מִי יִתְּנֵהוּ לִי, עֹשֵׂה הַמְּזִמָּה.

בְּחַרְבִּי פֹּה אֲשַׁסְּעֶהוּ!"

"הֵן רַק אִשָּה אָנֹכִי

רַכַּת לֵב מֵרָחֶם,

וּמָה גַּם אֹנִי וְכֹחִי

לָצֵאת לִקְרָב-לָחֶם?"

"וּבְכָל זֹאת מוּל עַמִּי

מִתַּעֲרָה חַרְבִּי שָׁלַפְתִּי.

חֵילֵי סִיסְרָא וַאֲרַמִּי

לְנַחַל קִישׁוֹן גָּרַפְתִּי".

"וְאַתָּה יוֹסֵף, יוֹדֵעַ כֹּל,

גִּבּוֹר חַיִל מֵרָחֶם,

לָמָּה לֹא פָּרַקְתָּ הָעֹל,

עַל רוֹמִי מִשָּכֶם?"

"לָאוֹיֵב פָּנִיתָ עֹרֶף,

לָאוֹיֵב מָכַרְתָּ אַרְצֶךָ!

כִּימֵי קַיִץ וָחֹרֶף

לֹא תִמַּח חֶרְפְּתֶךָ".

פֶּתַע הַיָּם יִפְתַּח פִּיו רוֹם

לַחוֹף סַלְעֵי שְׁאִיָּה.

וְהַחַיִל בָּלְעָה הַתְּהוֹם

מִבִּטְנָה הֵקִיאָה.

אַלְפֵי אֲלָפִים נִטְבָּעִים

לַחוֹף יַעֲלוּ שָׁמָּה,

חֲלָלִים מְדֻקָּרִים וְנִפְצָעִים

וּבִידֵיהֶם חֶרֶב הַנְּקָמָה.

וּכְמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן

יַעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם,

וְעַל פְּנֵי הַשָּרוֹן

יָרִימוּ אֶת דִּגְלֵיהֶם.

יִשְׁתַּקְשְׁקוּ בַּאֲזֵנֵיהֶם כִּסְעָרוֹת

בַּמֶּרְחקִּים הַקֹּול יִשָׁמֵעַ,

וּמֵרַעַם תְּרוּעוֹת שׁוֹפָרוֹת

גַּם הָאָרֶץ תִּבָּקֵעַ.

חֵיל רַגְלִי וּפָרָשִׁים

שָׁם יִתְּנוּ אוֹתוֹתָם,

כָּאַרְבֶּה לְמַחֲנוֹת נִרְעָשִׁים

יִתְפָּקְדוּ לְצִבְאוֹתָם.

מִסָּבִיב לְשַׂר צְבָאָם

יָגוֹדוּ שָׁם מַחֲנָיִם,

מֵאֶרֶץ וְיָם קְרָאָם

וּמִבֶּטֶן תְּהוֹם מָיִם.

הֵמָּה צִבְאוֹת הַיְּהוּדִים

עָלֵימוֹ יָשִׂים מִשְׁטָרוֹ,

כָּרֹעֶה יְפַקֵד הַגְּדוּדִים

לָמוֹ יִתֵּן דְּבָרוֹ.

"עוּשׁוּ, חוּשׁוּ, רוּצוּ,

הַבּוֹגֵד – תִּפְשׂוּהוּ;

בָּאָרֶץ סָבִיב פּוּצוּ,

לִנְתָחִים תְּנַתְּחוּהוּ".

וּכְרֶגַע סָבִיב יָפוּצוּ

אִישׁ לְעֶבְרוֹ תָּעוּ,

הֵנָּה וָהֵנָּה יָרוּצוּ,

“אַיֵּה הַבּוֹגֵד?” קָרָאוּ.

יָרוּצוּ עֲלֵי גְבָעוֹת

יִשְׁתַּקְשְׁקוּ בַּשּׂרְיוֹנִים,

יַחְפְּשׂוּ בְּעִמְקֵי הַבְּקָעוֹת

יִקְפְּצוּ עַל הַחֶרְמוֹנִים.

יִשְׁתַּקְשְׁקוּ בִּכְלֵי אֲזֵנֵיהֶם

“הַבּוֹגֵד אַיֵּהוּ?”

וּדְמָעוֹת תִּזֹּלְנָה מֵעֵינֵיהֶם

בִּרְאוֹתָם כִּי אֵינֵהוּ – – –

שֶׁפִי לְשַׂר מַחֲנַיִם

יָשׁוּבוּ – מֵחַפֵּשׂ לָאוּ,

בְּדֶמַע עַל עֵינַיִם:

הַבּוֹגֵד לֹא מָצָאוּ.

---

עֵת הַשַּחַר יַעֲלֶה יַעַר,

יַטֶּה קָו הַגָּלִיל,

לִדְמָמָה יָקוּם הַסַּעַר

הֶחָזוֹן יַחֲלוֹף כָּלִיל – – –

דּוּמָם יַעַמְדוּ הָאַלּוֹנִים

צַמַּרְתָּם יִשּׂאוּ עָל

וְעַל הַרְרֵי הַחֶרְמוֹנִים

תִּפּוֹל שִׁכְבַת הַטָּל.

---

וְדִמְעוֹת אֵלֶּה הַהֲמוֹנִים,

כָּלִיל מֵעֵינָם הֵרִיקוּ,

הֵמָּה טַלְלֵי הַחֶרְמוֹנִים

בִּרְאִי הַחַרְסָה יַבְרִיקוּ – – –

נכתב בין חיפה ועכו על אדמת ישראל בשנת תרמ"ט – 1889

וּשְׁבוּעָה אַחַת נִשְׁבָּעוּ

יַחַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

כִּי לֹא יִרְגָּעוּ

עַד אַרְצָם תִּגָּאֵל.

חידות מני קדם

מאת

נפתלי הרץ אימבר

---

זה לפני שנים הדפסתי מאמר במ"ע [במכתב עת] החָדשי [=הירחון] “המנורה” (בלשון אנגלית) בשם “מְגִלָּה נִשְׁכָּחָה” ובה הראיתי לדעת, כי סדר קדוש החדש וסוד הספירה וסוד קדוש הלבנה נוסדו בעת המרד הגדול בימי ר' עקיבא ובר כוכבא. אין פה המקום להאריך ורק מוצא המאמר אתן לפניך, כי כולם היו אותות וסימנים, כמו שעושים בין צבאות חיל ונקראים בשם “ס ו ד” Passwort. קדוש החדש היה לאות בין החברות אשר תחת מסוה אמונה דברו אודות המרד ושלוחי החברות נשלחו לראש החברה בירושלים, הודיעו פרטי דברים בלשון חכמים כמו “פניו לצפונה או לדרומה”. – הירח היה סמל מלכות בית-דוד. סודות הספירה היו לאותות בין איש לרעהו, ותחת “מה שפגמתי” צריך להיות “מה שֶׁסִיַמְתִּי” בספירה – מלשון לעשות סימן. – קדוש הלבנה היה לאות בין צבאות גדודי היהודים. אין פה המקום להעתיק כל המאמר ואין תחת ידי, ואין מערבין חקירה בשירה כי זה לחוד וזה לחוד המשורר

זה לפני שנים הדפסתי מאמר במ"ע [במכתב עת] החָדשי [=הירחון] “המנורה” (בלשון אנגלית) בשם “מְגִלָּה נִשְׁכָּחָה” ובה הראיתי לדעת, כי סדר קדוש החדש וסוד הספירה וסוד קדוש הלבנה נוסדו בעת המרד הגדול בימי ר' עקיבא ובר כוכבא. אין פה המקום להאריך ורק מוצא המאמר אתן לפניך, כי כולם היו אותות וסימנים, כמו שעושים בין צבאות חיל ונקראים בשם “ס ו ד” Passwort. קדוש החדש היה לאות בין החברות אשר תחת מסוה אמונה דברו אודות המרד ושלוחי החברות נשלחו לראש החברה בירושלים, הודיעו פרטי דברים בלשון חכמים כמו “פניו לצפונה או לדרומה”. – הירח היה סמל מלכות בית-דוד. סודות הספירה היו לאותות בין איש לרעהו, ותחת “מה שפגמתי” צריך להיות “מה שֶׁסִיַמְתִּי” בספירה – מלשון לעשות סימן. – קדוש הלבנה היה לאות בין צבאות גדודי היהודים. אין פה המקום להעתיק כל המאמר ואין תחת ידי, ואין מערבין חקירה בשירה כי זה לחוד וזה לחוד המשורר

---

א. אַחַר הַחָרְבָּן

מאת

נפתלי הרץ אימבר

יְרוּשָׁלַיִם בָּאֵשׁ שְׂרוּפָה

הַמִּקְדָּשׁ עָלָה בְּלֶהָבָה,

הָאָרֶץ מִקָּדִים שְׁדוּפָה

מֵאָדָם וּבְהֵמָה נֶעֱזָבָה.

וּבְנֵי צִיּוֹן הַיְּהוּדִים

קוֹדְרִים הוֹלְכִים שָׁמָּה,

רְעֵבִים עֲנִיִּים מְרוּדִים

וּצְמֵאִים לְדַם הַנְּקָמָה.

כִּי בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים

הַרוֹמִי נָטָה קָו,

מָעוֹן לְחֵיל וְלַפָּרָשִׁים

וְעַל גַּגּוֹ סֵמֶל הַצָּו.

יְהוּדָה נָפַל לְפִי חֶרֶב

אַרְצוֹ נֶהְפְּכָה לַצִּיָה,

אַךְ רוּחוֹ עוֹד בַּקֶּרֶב,

עוֹד נַפְשׁוֹ חִיָּה.

אִישׁ אָחִיו יַעֲזוֹרוּ

לַיְלָה יָשִׂימוּ לְיוֹם,

סוֹד יַמְתִיקוּ, יֹאמֵרוּ:

“עֻצוּ עֵצָה הֲלוֹם”.

לִגְדוּדִים אֲגֻדּוֹת אָגָדוּ,

לַחֲבָרוֹת חֲבֵרִים חֻבָּרוּ,

בְּרַעְיוֹן אֶחָד נֶאֱחָדוּ

בְּקֶשֶׁר אַהֲבָה נִקְשָׁרוּ.

וּשְׁבוּעָה אָז נִשְׁבָּעוּ

יַחַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

כִּי לֹא יִרְגָּעוּ

עַד אַרְצָם תִּגָּאֵל…

---

ב. הָעֵדִים אוֹ קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ

מאת

נפתלי הרץ אימבר

עַל פִּסְגַת מוֹרִיָּה בֵּין עֳפָאִים,

כַּדּוּר יֵשְׁבוּ זִקְנֵי הַתַּנָּאִים

דּוּמָם – מִבְּלִי נָדִים וְנָעִים;

הֲנֶאֶסְפוּ פֹּה לִשְׁפֹּט רוֹצֵחַ?

מַדּוּעַ הָעֵדִים? נָא הַגִּידוּ

מַדּוּעַ בִּדְמָמָה רֹאשָׁם יָנִידוּ? –

– הָעֵדִים? בְּפִיהֶם עַתָּה יָעִידוּ

אֵיכָה רָאוּ בָעֶרֶב בְּהִלּוֹ יָרֵחַ.

הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת בְּכָל אַפְסָיִם,

כִּי יָבֹאוּ עֵדִים שְׁנָיִם

הָעֵד עַל מְלֶכֶת שָׁמָיִם

כִּי יָצְאָה בְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ?

אַךְ דּוֹם – חִידָה סְתוּמָה

לָךְ אֶפְתֹּר בַּמְגִלָּה רְשׁוּמָה,

מְגִלַּת עַמִּי מִדָּם אֲדֻמָּה,

חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם לָךְ אַשְׁמִיעַ.

עֵת רָאוּ זִקְנֵי הַתַּנָּאִים

הָלוֹךְ וְגָדוֹל יֵלְכוּ הָרוֹמָאִים,

וּבְנֵי עַמָּם מְדֻכָּאִים חֵלְכָּאִים –

אָז רוּחַ תִּקְוָה לְפַעֲמָם הֵחֵלָּה,

חֶבְרוֹת צִיּוֹן בְּכָל עִיר יָסָדוּ,

אָגֻדּוֹת בְּכָל פֶּלֶךְ אָגָדוּ,

בַּל קַרְסֻלֵּי עַמָּם יִמְעָדוּ

הָשֵׁב שְׁבוּת יַעֲקֹב סֶלָה.

וּלְמַעַן רוֹמִים לֹא יָבִינוּ

כִּי לַמֶּרֶד בְּנֵי יַעֲקֹב יָכִינוּ,

בַּל זָרִים בְּחֶבְרָתָם לָבֹא יָהִינוּ,

בְּלָשׁוֹן נִסְתָּרָה דַבֵּר בָּחָרוּ;

לְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ נֶאֶסְפוּ, אָמָרוּ,

לַיָּרֵחַ הִבִּיטוּ וּפְנֵיהֶם נָהָרוּ,

סֵמֶל מַלְכוּת דָּוִד בּוֹ הִכִּירוּ,

עֲלֵי מַלְכוּתוֹ מְשׁוֹרְרִים שָׁרוּ.

כֹּה הַמּוֹרִים זִקְנֵי הַתַּנָאִים,

בְּכֹל חֹדֶשׁ יַחַד נֶאֶסָפוּ,

לִשְׁמוֹעַ הַחֲדָשׁוֹת מֵאַפְסָיִם צָפוּ,

סָפְרוּ הַיָּמִים, הַשָּעוֹת, הָרְגָעִים.

עַל מַעֲשֵׂי הַמֶּרֶד הַמּוֹרִים נָצָחוּ,

לָמּוֹ הַחֲבָרוֹת שְׁלוּחֵיהֶם שָׁלָחוּ,

בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים הָעֵדִים שָׂחוּ,

מָה הַחֶבְרוֹת בֶּעָרִים פָּעָלוּ,

"הַרְאִיתֶם אֶת הַיָּרֵחַ בְּהִלּוֹ

"פָּנָיו צָפוֹנָה אוֹ לְדָרוֹם מַסְלוּלוֹ?

“וּמָתַי הֵאִיר בִּרְקִיעַ זְבֻלוֹ?”

כֵּן הַמּוֹרִים הָעֵדִים שָׁאָלוּ.

פָּנָיו צָפוֹנָה – אִם לַכֶּסֶף מוֹצָא,

פָנָיו דָּרוֹמָה – אִם הַחֶבְרָה חֲפֵצָה

לָדַעַת לָעוּת דָּבָר אוֹ לִשְׁאֹל עֵצָהָ –

כֵּן הַמּוֹרִים עִם הָעֵדִים נִדְבָּרוּ.

אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הַחֹדֶשׁ קִדֵּשׁוּ

אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתוֹ חָשׁוּ

לְהוֹדִיעַ לְעַמָּם עֲתִידוֹת יִרְעָשּׁו,

זִיקוֹת וְלַפִּידִים בֶּהָרִים בָעָרוּ.

הֲתִרְאֶה לְשׁוֹן אֵשׁ בֶּהָרִים?

הֲתִרְאֶה הַנְּגֹהוֹת סָבִיב לֶעָרִים?

בָּאוֹתוֹת לְעַמָּם יְדַבְּרוּ דְבָרִים

כִּי בַּת צִיּוֹן עוֹד מְעַט תִּרְגָּעִי,

קוֹל מְבַשֵׂר קֵדְמָה, צָפוֹנָה,

לִשׁלוֹף חֶרֶב כֹּל יָד תִּכּוֹנָה,

הָעֵז הַגִּבּוֹרִים יַחַד צִיּוֹנָה,

כִּי מִיַּעֲקֹב דָּרַך כּוֹכָב בַּרְקָאִי!

---

ג. סוֹד הַסְּפִירָה

מאת

נפתלי הרץ אימבר

לדעת לעות את יעף דבר (ישעיה)

מִפֶּסַח עַד עֲצֶרֶת

כַּדָּת, חֹק וָאֹמֶר,

בּת עַמִּי סוֹפֶרֶת

חֲמִשִּים יוֹם לָעֹמֶר;

חֲמִשִׁים יוֹם סוֹפֶרֶת

כַּמָּה יָמִים מַזְכֶּרֶת.

נֶגֶד רוֹמִי קֶשֶׁר

בְּנֵי עַמִּי קָשָׁרוּ,

וּלְחַוֹּת דַּעַת פֵּשֶׁר

בִּסְפִירוֹת אָז סָפָרוּ,

שָׂמוּ לְאוֹתוֹת אוֹתוֹתָם

חֲמִשִּים יוֹם בְּסִפְרוֹתָם.

וּלְהִשָּמֵר מִזַּעַם עֲבָרוֹת

מֵרוֹמִי וְכָל אֲגַפֵּיהָ,

הָלְכָה דִּבְּרָה בַּנִסְתָּרוֹת,

כִּי תִשְׁמוֹר דַּת אֱלֹהֶיהָ.

אַךְ מֶרֶד הָיָה הָאֹמֶר

סָפוּן בִּסְפִירַת הָעֹמֶר…

בְּהִתְאַסְּפָם בְּבֵית תְּפִלָתָם

בָּנֶשֶׁףְ יוֹם בָּעַרְבָּיִם:

וַתְּהִי זֹאת מַנְגִּינָתָם:

“קֶשֶׁר לָרוֹמָאִים”.

מִיּוֹם לְיוֹם סָפָרוּ,

מִיּוֹם לְיוֹם קָשָׁרוּ.

אַחַר שָׁפְכוּ תְּפִלָּתָם,

לְיוֹשֵׁב שָׁמָיִם

לָחֲשׁוּ שִׂיחָתָם,

אִישׁ לְרֵעֵהוּ לָאָזְנָיִם:

"מַה שֶׁסִּיַמְתִּי בִּסְפִירָה

אַהֲבַת אַרְצִי תָּעִירָה".

רֵעֵהוּ עָנָה בִּשְׂפָתוֹ,

בִּשְׂפַת קוֹל דְּמָמָה,

“חֶסֶד” הַיּוֹם לְסִפְרָתוֹ

וְחֶסֶד אֵל שָׁמָּה,

בְּחֶסֶד עוֹלָם יִבָּנֶה

וּבְחֶסֶד צִיּוֹן תִּקָּנֶה.

וּבְלֵיל יוֹם לְמָחֳרָתוֹ

אִישׁ לְאָחִיו יִתְלַחֵשׁוּ,

“תִּפְאֶרֶת” הַיּוֹם בְּסִפְרָתוֹ,

“תִּפְאֶרֶת” הַיּוֹם קִדֵּשׁוּ,

תִּפְאֶרֶת אָדָם בַּיִת לָשָׁבֶת,

תִּפְאֶרֶת לְאֹם אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת…

חֶסֶד, תִּפְאֶרֶת, הוֹד,

מַלְכוּת, נֶצַח וּגְבוּרָה,

גְדֻלַּת סוֹד וִיסוֹד

הֵמָּה סוֹדוֹת הַסְּפִירָה,

בַּעֲדָם בְּנֵי עַמִּי לָחָמוּ

וְנַפְשָׁם בְּכַפָּם שָׂמוּ.

כָּכָה קֶשֶׁר קָשָׁרוּ,

עָרְכוּ מָגֵן וָחֵץ,

מִיּוֹם לְיוֹם סָפָרוּ

מָתַי יָבוֹא הַקֵּץ,

חֲמִשִּים יוֹם נָדָדוּ

וּבְרוֹמִי אָז מָרָדוּ…

---

ד. קִדּוּשׁ הַלְּבָנָה

מאת

נפתלי הרץ אימבר

הַלַּיִל בָּא לַשָּׁפֶל,

פָּרַשׂ כַּנְפֵי עֲרָפֶל;

וַיְכַס עִיר וּמְלֹאָהּ;

מִבֵּינוֹת הַשְּׂדֵרוֹת,

מִבֵּינוֹת הַגְּדֵרוֹת,

יִשָּׁמַע קוֹל מִשְׁמָרוֹת,

הַמַּחֲנֶה אָז בְּבוֹאָהּ.

כֻּלָּם שׁוֹכְבִים הוֹזִים,

נֵעוֹרוּ רַק הַחוֹזִים

בְּכוֹכְבֵי שְׁמֵי רָקִיעַ;

מִבֵּין חַשְׁרַת עָבִּים,

יָאִירוּ הַכּוֹכָבִים,

כְּמוֹ רָצִים וְשָׁבִים,

וּבֵינָם הַלְּבָנָה תּוֹפִיעַ.

בַּבָּתִּים אֵין נֵרוֹת,

בָּרְחוֹבוֹת אֵין מְאוֹרוֹת,

רַק בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשִּׁים

יָאִיּרוּ הַלַּפִּידִים

בִּידֵי הַיְּהוּדִים,

נֶאֶסְפוּ לַגְּדוּדִים

כַּהֲמוֹן יָם נִרְעָשִׁים.

שָׁם בְּבֵית הַתְּפִלָּה,

יִסְתָּעֲרוּ בְּקוֹל הֲמוּלָה,

זִקְנֵי הַתַּנָּאִים;

מוֹרִים עִם תַּלְמִידֵיהֶם

לַקְּרָב יְלַמְּדוּ יְדֵיהֶם,

יִמְרְקוּ אֶת שִׁלְטֵיהֶם

לִלְחֹם עִם רוֹמָאִים.

וּבַל יֵדְעוּ אוֹתוֹתָם,

עַל לִבָּם שָׂמוּ אוֹתָם

אוֹת סֵמֶל הַיָּרֵחַ,

לִגְדוּדִים אָז גָדָדוּ,

לְמַחֲנוֹת הֵם נִפְרָדוּ,

עַל מַאֲרָב שָׁקָדוּ,

עַל הָרוֹמִי הָרוֹצֵחַ.

כֵּן אָז הַיְּהוּדִים

נֶאֶסְפוּ לִגְדוּדִים,

עַתָּה אֶשְׁאַל אַיָּם?

שְׁתֵּי מַחֲנוֹת נִפְגָּשׁוּ

כָּאַרְבֶּה יִרְעָשׁוּ,

יַחַד יִתְלֶחָשׁוּ:

“עוֹד דָוִד חַי וְקַיָּם”!

עֵת הִכִּירוּ אוֹתוֹתָם,

כִּי הֵמָּה לְצִבְאוֹתָם

רוֹם נָשְׂאוּ יְדֵיהֶם;

"כְּמוֹ לַלְּבָנָה מוֹפַעַת,

לֹא נוּכַל גַּעַת

כֵּן יַד הַמַּרְשַׁעַת

לֹא תִּגַּע עֲדֵיהֶם".

"כַּיָּרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם

— כֵּן נָתְנוּ קוֹלָם —

כֵּן תִּכּוֹן מַלְכוּתֵנוּ,

מַלְכוּת דָּוִד וִירוּשָׁלַיִם;

כִּימֵי אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

תִּמְשֹׁל עַד אַפְסַיִם

כַּאֲשֶׁר חָזוּ חוֹזֵינוּ".

"סִימָן טוֹב וּמַזָּל טוֹב

"כֵּן נִפְרֹץ לָרֹב

— בְּקוֹלָם קָרָאוּ —

" ‘שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם’

"עֲלֵיכֶם וְעַל בְּנֵיכֶם

“פֶּרֶץ אֵין בְּמַחֲנֵיכֶם”

וּמוּל רוֹמִים יַחַד נָסָעוּ.

---

ה. מוֹת הַגִּבּוֹר

מאת

נפתלי הרץ אימבר

סָבִיב בֵּיתֵּר הָרֹכֶלֶת,

הָרוֹמִים צָנְפוּ צְנֵפָה;

בַּחוּץ — חֶרֶב מְשַׁכֶּלֶּת,

בַּבָּיִת — פַּחַד וּמַגֵּפָה.

שָׁוְא בַּר-כּוֹכְבָא הַנּוֹצֵחַ,

יִבְצֹר רוּחַ נְגִידִים;

הָרוֹמִי בַּסּוֹלְלוֹת צוֹלֵחַ,

נָבְקָה רוּחַ הַיְּהוּדִים.

חַיִל אַחַר חַיִל נָפָלוּ,

גְדוּד אַחַר גְדוּד כָּרָעוּ;

דָמָם כַּמַּיִם נָזָלוּ,

כַּצֹּאן לָטֶבַח הָכְרָעוּ,

הַפְּלִיטִים מִנִּי חֶרֶב

אוֹ מִמֹרֶךְ-לֵב כַּשָּׁפָן;

בַּמַּגֵּפָה נִגָּפוּ בַּקֶּרֶב

אוֹ מֵתוּ מֵרָעָב וְכָפָן.

כַּחֲצַר מָוֶת נִדְמָתָה

הָעִיר הַגְּדוֹלָה, הַבְּצוּרָה;

מְשׂוֹשׂ הָאָרֶץ הָיָתָה,

עַתָּה מֵרוֹמִים נְצוּרָה.

בַּר-כּוֹכָב מְפַקֵּד צְבָאֶיהָ,

יַעֲצֹר כֹּחַ בְּיָדוֹ;

אַךְ — שׁוֹמְרִים עַל חוֹמוֹתֶיהָ

מְעַטִּים הֵמָּה עִמָּדוֹ.

בְּמַחֲנֵה הָרוֹמִים הוֹלֵלוֹת,

יְהַלְּלוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים;

תַּחַת מִבְצְרֵי סוֹלֵלוֹת,

יִתְעַנְּגוּ עַל מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים.

יַיִן יָרִיקוּ מִכַּדִּים,

יִשְׁתַּפְּכוּ לְחֵךְ גְרוֹנָם;

וְסֵמֶל תִּפְלַצְתָּם “עַל-בַּדִּים”

יִשְּׂאוּ בִּתְרוּעַת גְּאוֹנָם.

מִי זֶה פֶּתַע בּוֹדֵד

יִפְתַּח הַשַּׁעַר בְּגַפּוֹ;

יִתְהַלֵּךְ כְּצֵל נוֹדֵד,

יְפַלֵּס נְתִיב לְאַפּוֹ?

עַל פָּנָיו מַסְוֶה כָּעֲלָטָה,

חַרְבּוֹ מִתַּחַת לְמַדָּיו;

נַפְשׁוֹ, רוּחוֹ קֻמָּטָה,

אַךְ — לֹא כֵן בַּדָּיו…

בַּר-כּוֹכְבָא הוּא הַנּוֹצֵחַ,

רָאָה בָּאוּ יָמָיו;

וּלְנֹגַהּ אוֹר הַיָּרֵחָ

לְמַחֲנֵה הָרוֹמִים פְּעָמָיו.

לְשׁוֹמְרֵי מַחֲנֵה הָרוֹמִים

יֹאמַר: יוֹדֵעַ פֶּרֶץ בַּקִּיר;

וּפָלִיט בִּבְרִית שְׁלוֹמִים

בָּא לְהַסְגִּיר הָעִיר.

וַתַּעֲבֹר בַּמַּחֲנֶה הָרִנָּה

כִּי פָּלִיט בָּא מֵהָעִיר;

וּמִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה

לִגְיוֹנִים בָּאוּ בְּשִׁיר.

יַיִן הֵרִיקוּ מִכַּדִּים,

הִשְׁתַּפְּכוּ לְחֵק גְרוֹנָם;

וְסֵמֶל תִּפְלַצְתָּם “עַל-בַּדִּים”

נָשְׂאוּ בִּתְרוּעַת שְׁאוֹנָם.

"מַה-נָּאוֶה הַגִּבּוֹר בִּגְאוֹנוֹ —

הָרוֹמִי נָתַן אִמְרָתוֹ —

קַשְׂקַשִּׂים עַל שִׁרְיוֹנוֹ

עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּתוֹ.

מִתַּחַת לְמַדָּיו הַחֶרֶב,

וּבְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה";

כֹּה אָז בָּעֶרֶב

הָרוֹמִים הִלְּלוּהוּ בִּתְרוּעָה.

וּמִקְּטַנָם עַד גְּדוֹלָם

הַגִּבּוֹר חָבָקוּ, נָשָׁקוּ;

וּכְמוֹ בְּאַהֲבַת עוֹלָם

בִּשְׂפָתוֹ שְׂפָתָם דָּבָקוּ.

יַיִן בַּכּוֹסוֹת עָרָכוּ,

יַיִן מָלְאוּ הַגְּבִיעִים;

יֵינוֹ בְּיֵינָם מָסָכוּ

“הֵידָד” יִשְׁאֲגוּ הַקְּרוּאִים.

פֶּתַע הַגִּבּוֹר יִתְרוֹמָם,

מִפָּנָיו יְגַלֶּה הַמַּסֵּכָה;

כְּפֶסֶל אִלֵּם דּוּמָם

יַעֲמֹד הַגִּבּוֹר כְּמוֹ חֵלֵכָה.

מַה-נּוֹרָא מְאֹד מַבָּטוֹ,

כַּצֵּל יִדּוֹד בִּנְטוֹתוֹ;

יִפְתַּח מֵזַח שְׁלָטוֹ,

כָּאִישׁ יֵאָבֵק בְּמוֹתוֹ.

"רוֹמִים! שִׁמְעוּ לִדְבָרָי!

— הַגִּבּוֹר יִקְרָא בְּזָעַם —

בַּר-כּוֹכְבָא אֲנִי, עָרָי! ¹

נָקַמְתִּי מִכֶּם הַפָּעַם.

לֹא לִסְגֹּר הָעִיר בָּאתִי,

לְהִתְעַלֵּס פֹּה בָּאֲסֵפָה;

גִבּוֹרַי לְאַפִּי קָרָאתִי,

חֹלִי רָע וּמַגֵּפָה.

בִּנְשִׁיקוֹת פִּי נָפַחְתִּי,

בָּכֶם רוּחַ הַמַּגֵּפָה;

חִצֵּי שַׁדַּי שָׁלַחְתִּי

לִצְנֹף אֶתְכֶם צְנֵפָה.

הַיַּיִן בְּכוֹס מִשְׁתֵּיכֶם,

בְּרַעַל הַמַּחֲלָה הִרְעַלְתִּי;

יָבוֹא כַּמַּיִם בְּעַצְמוֹתֵיכֶם

רַעַל הַמָּוֶת סָבַלְתִּי".

בִּלְשׁוֹנוֹ עוֹד מִלָּתוֹ,

לְרוֹמִים יְדַבֵּר רְתֵת;

וַיִּפֹּל מְלֹא קוֹמָתוֹ

לָאָרֶץ חָלָל מֵת — — —

הָרוֹמִים חֲרָדוֹת לָבָשׁוּ,

לָאָרֶץ הִשְׁלִיכוּ אֲזֵנֵיהֶם;

יָנוּסוּ — יְמַהֵרוּ — יִרְעָשׁוּ

וְהַמַּגֵּפָה תִּדְלֹק אַחֲרֵיהֶם.

(דנוור 1899)

---

ו. מַשָּׂא שׁוֹמְרוֹן

מאת

נפתלי הרץ אימבר

סְבִיב בֵּיתֵּר הַבְּצוּרָה,

שָׁם קְבָרִים לָאֲלָפִים;

כְּסוֹלְלוֹת עִיר הַנְּצוּרָה,

עַל הָעֵמֶק נִשְׁקָפִים.

וּמִבְּלִי צִיּוּן מַזְכֶּרֶת,

רשֶׁם פִּתּוּחֵי חוֹתָם;

וּמִבְּלִי אֶבֶן דּוֹבֶרֶת,

מֵאֵלֶּה, חֶלְדָּם, מוֹתָם.

הַהֵלֶךְ כִּי יָבוֹא,

שָׁמָּה, בִּישִׁימוֹן יָנוּעַ;

קוֹל דְּמָמָה לוֹ בִּלְבָבוֹ,

חִידַת-קֶדֶם יַבִּיעַ.

מִי הֵמָּה אֵלֶּה הַמֵּתִים,

אֵיךְ מֵחֶלֶד נִגְזָרוּ;

פֹּה תַּחַת צִלֲלֵי הַזֵּיתִים,

עָמֹק, עָמֹק, קֻבָּרוּ?

גִּבּוֹרִים מִיהוּדָה הֵמָּה,

עִם הָרוֹמִים לָחָמוּ;

וּבָעֹז וּבְיַד רוֹמֵמָה,

נַפְשָׁם בְּכַפָּם שָׂמוּ.

לָחֲמוּ כַּלְּבָאִים, כַּכְּפִירֵים,

בְּעַד עַמָּם וּקְדוֹשָׁם;

וּמַלְכָּם, אַדִּיר אַדִּירִים,

בַּר-כּוֹכְבָא בְּרֹאשָׁם.

הִנֵּה בְּכָל לַיְלָה וָלַיִל,

לְנֹגַהּ אוֹר הַיָּרֵחַ;

יִתְעוֹרֵר גִבּוֹר הַחַיִל

בַּר-כּוֹכְבָא הַנּוֹצֵחַ.

יָקוּם מִקִּבְרוֹ בִּדְמָמָה

וּכְמוֹ חַי הִנֵּהוּ;

רוּחַ חַיִּים: הִיא הַנְּקָמָה

גַּם שֵׁנִית תְּחַיֵּהוּ.

יִלְבַּשׁ מַדָּיו עִם שִׁרְיוֹנוֹ

וּבְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה;

יַחְגֹּר חַרְבּוֹ, כִּידוֹנוֹ,

יִתְקַע בְּשׁוֹפַר הַתְּרוּעָה.

יִרְכַּב בְּעֹז עֲלֵי סוּסוֹ,

עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּתוֹ;

וּבְיָדוֹ דִגְלוֹ וְנִסּוֹ

דֶּגֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.

"הָקִיצוּ — יִתֵּן קוֹל דְּבָרוֹ —

גִבּוֹרַי יְשֵׁנֵי אֲדָמָה" —

גַּם יָרִיעַ בְּקוֹל שׁוֹפָר

לְקוֹלוֹ תֶּחֱרַד הָרָמָה…

לְקוֹלוֹ יִבָּקְעוּ הַקְּבָרִים,

חַיִל בָּלְעוּ — יָקִיאוּ;

גִּבּוֹרִים מִכָּל עֲבָרִים

“הֵידָד מַלְכֵּנוּ” יָרִיעוּ.

גְּדוּדֵי רַגְלִים וּפָרָשִׁים,

סָבִיב לְדִגְלוֹ יִתְגּוֹדָדוּ;

תַּחַת פְּקֻדַּת הָרָאשִׁים,

לְמַחֲנוֹת יִתְפָּקָדוּ…

בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּרְמָחִים

יֵצְאוּ חוֹצֵץ כֻּלָּמוֹ;

וּלְמַחֲנוֹת יַחַד נֶעֱרָכִים

עִם תִּפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ.

בִּידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת,

וּכְמוֹ בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה;

יִלְחֲמוּ בְּמִלְחָמוֹת תְּנוּפוֹת

בָּעֵמֶק גַּם בָּרָמָה.

כִּדְמוּת אֲנָשִׁים נִלְחָמִים,

נִרְאוּ צִלֵּי אַלּוֹנִים;

כִּדְמוּת הָרוֹמִים הַקָּמִים

בַּחֲרָבוֹת עִם כִּידוֹנִים.

וּבַר-כּוֹכְבָא יִסְתַּעֵר

בִּסְבַךְ עֵצִים וּפֹארוֹת;

כְּמוֹ אֲרִי טוֹרֵף יִתְנַעֵר

יַךְ זַלְזַלִּים וּזְמוֹרוֹת.

דִּגְלוֹ בָּרוּחַ יִתְנוֹסֵס

כַּנֵּס עֲלֵי הַחוֹמָה;

וְתַחַת רַגְלוֹ הוּא בּוֹסֵס

קָדְקֹד לִגְיוֹנֵי רוֹמָה…

פֶּתַע — יִרְאֶה מֵהֶהָרִים

יוֹרֵד הָמוֹן רָב;

הָמוֹן, וּפְנֵיהֶם מוּזָרִים

כַּגְּדוּד הוּא עָרוּךְ לַקְּרָב.

הֶחָלוּץ יִשְׁלַח לִקְרָאתָם

לָדַעַת מִמִּי הֵמָּה;

וּמַה מְחוֹז מַטְּרָתָם

פֹּה בַּשָּׁרוֹן, בַּשְּׂדֵמָה?…

"מֵאַיִן אַתֶּם הַבָּאִים?

— הֶחָלוּץ יִתֵּן דְּבָרוֹ —

וּפֹה בְּעֵמֶק-הָרְפָאִים

מִי יָשִׂים מִשְׁטָרוֹ?

וּמָה הֶחֳרָבוֹת בִּידֵיכֶם

לְשָׁלוֹם אוֹ לַמִּלְחֶמֶת?

מַהֲרוּ וּתְנוּ עֵדֵיכֶם

הַגִידוּ דִבְרֵי-אֱמֶת.

"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם חֲלוּצִים

וּרְמִיָּה אֵין בָּנוּ;

מִתִּגְרַת יַד הֶעָרִיצִים

כִּמְעַט נִכְחַד קִימָנוּ".

"אֲנַחְנוּ יְהוּדִים הַגּוֹלִים,

וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה;

לִפְלֶשֶׁת אֲנַחְנוּ עוֹלִים

לָתוּר לָנוּ הַמְּנוּחָה.

לֹא בִּגְבוּרָה וָכֹח

נְחַיֶּה הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה;

רַק כְּאִכָּרִים נִפְלֹחַ

בַּבַּרְזֶל וּמַחֲרֵשָׁה.

חַרְבוֹתֵינוּ הֵן מַזְמֵרוֹת,

קַרְדֹּם, מַעֲצָד — הַשְּׁלָטִים;

לְצֹאנֵנוּ נִבְנֶה הַגְּדֵרוֹת

וּלְבָנֵינוּ — הַבָּתִּים".

בַּר-כּוֹכְבָא כִּשְׁמֹעַ

אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים;

צִוָּה לַחְדֹּל מִתְּקֹעַ

וְכֹה נָשָׂא אֲמָרִים:

"אַחַי וּלְאֻמִּי הַבָּאִים

זֹאת עֲלֵי לִבְּכֶם שִׂימוּ;

הֱיוּ נָא עַזִּים כַּלְּבָאִים

דֶגֶל נֵס-יָהּ הָרִימוּ.

עִזְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

אָז לְתוּשִׁיָּה כִּפְלָיִם;

בַּעֲזֹר אֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ

לִפְעֻלַּתְכֶם יָדָיִם.

בַּל תֵּלְכוּ קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ,

הַשְׁלִיכוּ יְגוֹנְכֶם הַיָּמָּה;

אֲזַי תִּפְרֹצוּ בְּכֹחַ

קֵדְמָה, נֶגְבָּה, וָיָמָּה.

עֵדָה הִיא בֵּיתֵּר הַהֲרוּסָה,

עֵדִים אֲבָנִים הֵמָּה;

מִי נָתַן יַעֲקֹב לִמְשִׁסָּה?

וְאֶרֶץ יְהוּדָה שׁוֹמֵמָה?

הֲלֹא הֵם אַנְשֵׁי הַמָּדוֹן

בִּדְבַר נִרְגָּן פָּרָעוּ;

וּבְמַעַל יָדָם וּבְזָדוֹן

בַּחַיִּים נָדוּ וְנָעוּ.

הֵן עַתָּה בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת

לֹא עוֹד יַדְרִיכוּנִי מְנוּחָה;

שׁוֹפָרוֹת, מִבְצָרִים, סוֹלְלוֹת,

חֲרָבוֹת וְקֶשֶׁת דְּרוּכָה.

עֵת נְקָמָה הִיא בָּאָה,

וּבַת-עַמִּי בַּלְּאֻמִּים;

לֹא תִּהְיֶה עוֹד נָדָה, נָעָה,

וּלְרִיב צִיּוֹן שִׁלּוּמִים.

עַתָּה אָשׁוּבָה לַקֶּבֶר,

טֶרֶם בֹּקֶר יוֹפִיעַ;

גַּם אֲנִי הַגֶּבֶר

בְּגֵיא-רְפָאִים אַרְגִּיעַ.

מֵעֲמַל נְדוּדִים וַאֲנָחָה,

נַפְשִׁי עַתָּה תִּרְגָּעִי;

הִנֵּה מִפַּאֲתֵי מִזְרָחָה

כַּבָּרָק מַבְרִיק בַּרְקָאִי.

(חיפה, תרמ"ד)

הִשָּׁמֶר לְךָ, עַמִּי, מְאֹד הִשָּׁמֵרָה,

פֶּן תִּשְׁכַּח הַלֵּוִי כָּל חַיֶּיךָ,

עֵת בַּתְּשִׁיעִי שִׁירוֹ נְשׁוֹרֵרָה,

שִׂים זִכְרוֹנוֹ אָז לְפָנֶיךָ.

מִמֵּךְ אֶפָּרֵדָה, הָהּ, אֶרֶץ סְפָרַד

“חֲיִי בְשָׁלוֹם” לְשׁוֹנִי לָךְ תַּעַן;

לְאֶרֶץ אַחֶרֶת לִבִּי לָהּ חָרַד

אֶרֶץ אֲבוֹתַי, אֶרֶץ כְּנָעַן.

מֵעֵת מְסִלַּת צִיּוֹן שַׁתִּי בִּלְבָבִי,

נַפְשִׁי לֹא תּוּכַל הֵרָגֵעָה;

אֶבְחַר בַּמִּדְבָּר שֶׁבֶת כָּעֲרָבִי,

מֵעִיר הוֹמִיָּה תְּשׁוּאוֹת מָלֵאָה.

וּמִנְּהַר עֵבֶר¹ עַתָּה אֶשָּׂא אֵבֶר,

לָעוּף מֶרְחַקִּים כְּמוֹ הַיּוֹנָה:

לְאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, אֶרֶץ בְּנֵי עֵבֶר,

לְקַנֵּן בַּגְּבָעוֹת פִּסְגַת צִיּוֹנָה.

מַדּוּעַ דִּמְעָתֵךְ תִּזֹּלִי יְחִידָתִי?

בִּתִּי יָפָה לָמָּה תִּתְרָאִי?

וּבְדִמְעָתֵךְ לֹא תָּמֵסִּי אֶת לִבָּתִי,

כָּרוֹאֶה שָׁם אֶרְאֶה בַּרְקָאִי.

הֲתִרְאִי מַיִם וּמִשְּׁאוֹן הַסּוּפָה?

נָא, בִּתִּי, בִּקְוֻצּוֹת תַּלְתַּלִּים?

נַפְשִׁי שְׂמֵחָה עֵת בָּאֳנִיָּה אָעוּפָה,

צַהֲלִי עַתָּה קוֹלֵךְ בַּת-גַּלִּים.

וּמִלֶּחְיֵךְ, בִּתִּי, מְחִי אֶת דִּמְעָתֵךְ,

בַּל עוֹד רוּחֵךְ תְּהִי נֶעְכֶּרֶת;

תְּשׁוּאוֹת-חֵן אֶשָּׂא מִמֵּךְ לַאֲחוֹתֵךְ

הֲתֵדְעִי עוֹד לִי בַּת אַחֶרֶת?

מִנֹּעַר פֹּה גִדַּלְתִּיךְ, הָיִית אִתִּי,

וַתִּיף בְּיָפְיֵךְ מִבְּנוֹת עֲנָמִית;

עַתָּה אֶסַּע לִפְקֹד גַּם בִּשְׁלוֹם בִּתִּי

בִּתִּי הַיָּפָה הַשְּׁנִיָּה, זוֹ שׁוּלַמִּית…

בְּמַיִם עַזִּים, בְּיָם אוֹקְיָנוֹס,

הִנֵּה תָּנוּעַ אֳנִיָּה אַחַת;

בְּאֵין מָקוֹם תָּחִישׁ מִפְלָט וּמָנוֹס,

תַּעֲלֶה שָׁמַיִם, תֵּרֵד שַׁחַת.

רַב-הַחוֹבֵל יִרְאֶה בָּעֲנָנִים

הָאִם סַעַר מִזַּעְפּוֹ יָנוּחַ?

נִתְּקוּ הַחֲבָלִים, נִשְׁבְּרוּ הַתְּרָנִים,

הַיָּם הִנּוֹ כְּסִיר נָפוּחַ.

הָרוּחַ יָפוּחַ, יְרוֹמֵם הַגַּלִּים

עֲלֵי אֳנִיָּה וּתְרָנֶיהָ;

תַּנִּינִים נוֹרָאִים הַשָּׁטִים קַלִּים,

יְלַחֲכוּ אֳנִיָּה עִם כְּתָלֶיהָ…

וּבְאַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה פַּחַד וּזְוָעוֹת

הֵן הַמָּוֶת מְרַחֵף עָלֵימוֹ;

בֶּרֶךְ יִכְרָעוּן, יַזִּילוּ דְמָעוֹת

בִּתְפִלָּה קוֹרְאִים אֱלֹהֵימוֹ.

וּבְיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, יְהוּדָה בּוֹדֵד,

הֲתִשְׁמַע קוֹל קוֹרֵא אֵלֶיךָ?

"הַבֵּט, הָאֳנִיָּה אֵיכָה תִּתְנוֹדֵד,

קוּם וּקְרָא גַּם לֵאלֹהֶיךָ"!!

הַלֵּוִי יִשְׁמַע, וַיִּקַּח כִּנּוֹרוֹ,

יַךְ מֵיתָרָיו, וְנַפְשׁוֹ תָּהֵלָּה;

וּבְקוֹל אַדִּיר הִשְּׁמִיעַ מִזְמוֹרוֹ,

שִׁיר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה…

מִשִּׁירֵי צִיּוֹן צִלְצְלוּ מֵיתָרָיו,

נְגִינוֹת-עֵבֶר, רַעַם קוֹלוֹתָיו;

הַיָּם שָׁמַע — וַיִשְׁתְּקוּ מִשְׁבָּרָיו

גַּם הָרוּחַ כָּנַף אֶבְרוֹתָיו…

גַּם הַשֶּׁמֶשׁ, מְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם,

יָצְאָה מֵחַדְרָהּ שְׁמֹעַ רְנָנָיו;

רָקִיעַ בְּזָהֳרוֹ שָׁלַח קַרְנַיִם.

וּכְמֹץ יְסֹעָר, נִפְזְרוּ עֲנָנָיו…

וּבַת-גַּלִּים מִצָהֳלָה נֶאֱלָמָה,

בְּשָׁמְעָהּ כִּנּוֹרוֹ וְקוֹל הַנִּגּוּנִים;

בִמְחוֹלַת מַחֲנַיִם רָקְדוּ בַּיָמָּה,

דְגֵי-הַיָּם עִם הַתַּנִּינִים…

הָאֳנִיָּה תַּעֲבֹר, גַּם הִתְאוֹשָׁשָׁה,

כְּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, כִּנּוֹר וָתֹף;

עָגְנָהּ הִשְׁלִיכָה עֲלוֹת הַיַּבָּשָׁה,

מוּל יָפוֹ, שָׁמָּה בַּחוֹף.

בְּמִדְבַּר-יְהוּדָה, בְּאֶרֶץ מְלֵחָה,

אֹרְחָה קְטַנָּה תֵלֵךְ לְמַסָּעָהּ;

כָּל לָשׁוֹן מִצָּמָא צִחֵחָה,

גַּם כָּל נֶפֶשׁ כְּבָר גָּוָעָה.

אֹרְחַת בְּנֵי-דוֹדָנִים לְשִׁבְטֵיהֶם,

שׁוֹכְנֵי אֹהָלִים בְּחַצְרוֹתָם;

עַל דַבֶּשֶׁת גְּמַלִים יִשְּׂאוּ חֵילֵיהֶם,

וְעַל כֶּתֶף עֲיָרִים אוֹצְרוֹתָם.

בְּרֹאשׁ הָאֹרְחָה, רֹאשׁ בֵּית-אָב הַשְּׁבָטִים,

הוֹרֵם דֶרֶךְ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם;

עֲלֵי כִּתְפֵיהֶם יִשְׂאוּ הַשְּׁלָטִים,

חֶרֶב וְקֶשֶׁת עֲלֵי מָתְנֵיהֶם.

וּבִקְצֵה הָאֹרְחָה יִתְנַהֵל לְאִטּוֹ,

הַלֵּוִי, רוֹכֵב עַל חֲמוֹרוֹ;

עֲלֵי מָתְנָיו תָּלוּי יַלְקוּטוֹ

וּבְתוֹךְ יַלְקוּטוֹ — כִּנּוֹרוֹ.

פֶּתַע הָאֹרְחָה הֲתַעֲמֹד לָנוּחַ?

לָמָּה הַגְּמַלִּים יִבְרְכוּ בֶּרֶךְ?

הֲתִשְׁמַע שָׁם קֶשֶׁב? בְּרַעַשׁ הָרוּחַ,

וּבְאַבְקַת חוֹל יְכַסֶּה הַדֶּרֶךְ.

קוֹל רַעַשׁ! אַךְ לֹא מֵרַעַשׁ הַסַּעַר,

יְשָׁרֵשׁ אַלּוֹן, אַרְזֵי אֲשֵׁרִים;

אַךְ קוֹל פְּחָדִים מֵחֲזִירֵי הַיַּעַר,

שַׁאֲגַת לְבָאִים, נַהֲמַת הַנְּמֵרִים.

הָאֹרְחָה תִּתְחַלְחֵל, חִצִּים יָבֵרוּ,

יִדְרְכוּ הַקְּשָׁתוֹת מִבְּלִי הֶרֶף;

אַךְ מִי יַעֲמֹד מוּל אֵלֶּה יִסְתָּעֵרוּ,

מוּל פְּרִיצֵי-חַיּוֹת טוֹרְפֵי טֶרֶף?

יְהוּדָה מִיַּלְקוּטוֹ יִקַּח כִּנּוֹרוֹ,

יַךְ מֵיתָרָיו, זְמִירוֹת יַשְׁמִיעַ;

שִׁירֵי צִיּוֹן הֵם קוֹלוֹת מִזְמוֹרוֹ,

בַּכִּנּוֹר הוּא חִידוֹת יַבִּיעַ…

וּלְקוֹל כִּנּוֹרוֹ, צִלְצְלָה רִנָּתוֹ,

יַקְשִׁיבוּ אַלּוֹנֵי חֲרֵרִים;

הַלָּבִיא בַּל עוֹד יְרוֹמֵם שַׁאֲגָתוֹ,

מִזִּמְרָתוֹ נִבְהֲלוּ הַנְּמֵרִים.

הַגְּמַלִּים יָקוּמוּ אַָרְצְה מִכְּרֹעַ,

יִשְּׂאוּ רוֹכְבֵיהֶם כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים;

הָאֹרְחָה תֵלֵךְ, הָלֹךְ וְנָסֹעַ,

יְהוּדָה עוֹדוֹ יְזַמֵּר הַזְּמָרִים.

עִמְדִי-נָא אֹרְחָה עֲיֵפָה נִצְמֵאת,

אַיָּלָה שָׁם תֵּצֵא הַמָּיְמָה;

הָאוֹרְחָה הָלְאָה בִּזְמִירוֹת נוֹסַעַת,

תֵּלֵךְ לְמַסַָעָהּ יְרוּשָׁלָימָה.

עֲלֵי אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם,

הַלֵּוִי שׁוֹכֵב סָרוּחַ;

כְּחוֹלֵם חֲלוֹם סֻגְּרוּ עֵינַיִם,

כִּי לַמְרוֹמִים נְשָׂאוֹ הָרוּחַ…

כְּאֵם רַחֲמָנִיָּה עוּלָהּ חוֹבֶקֶת,

יַחְבֹּק הַלֵּוִי אֲבָנֶיהָ;

וּכְמוֹ הַיָּפָה הַשָּׂפָה נוֹשֶׁקֶת,

יְחוֹנֵן, יְנַשֵּׁק אֶת מִגְדָּלֶיהָ.

עֲלֵי אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם,

יִשְׁכַּב הַלֵּוִי, חוֹלֵם חֲלוֹם;

סֻלָּם מֻצָּב אָרְצָה, וְרֹאשׁוֹ שָׁמַיִם,

וְעָלָיו שְׁלַבִּים סַפִּיר וְיַהֲלֹם.

וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים חֲלִיפוֹת, תְּמוּרוֹת,

עוֹלִים, יוֹרְדִים מַטָּה, מַעְלָה;

עוֹלִים בִּרְנָנָה, יוֹרְדִים בִּזְמִירוֹת,

חֲלוֹם נוֹרָא חָזוֹן נַעֲלָה…

לֹא כַּחֲלוֹם בְּעֵת סֻגְּרוּ עַפְעָפַּיִם,

חָלַם הַלֵּוִי פֹּה סָרוּחַ;

מַחֲזֵה שַֹדַּי חָזָה גְּלוּי עֵינַיִם,

בְּהִתְעַטֵּף עָלָיו הָרוּחַ…

רָאָה הַסֻּלָּם — סֻלָּם הַחַיִּים,

עֲלֵי שְׁלַבָּיו יוֹרְדִים עוֹלִים;

מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, מַלְאֲכֵי שָׁמַיִם,

הֵמָּה מִבְּנֵי יְהוּדָה הַגּוֹלִים.

רָאָם, עוֹלִים עֲלֵי הַמַּעֲלוֹת,

עֵת אַחַר כָּבוֹד יֻקָּחוּ;

וּבְפִיהֶם שִׁירָה “שִׁיר הַמַּעֲלוֹת”,

עוֹלִים מַעְלָה וּבְגִיל יִשְׂמָחוּ.

רָאָם עוֹלִים עַל הָרֵי צִיּוֹנָה,

חוֹנֵן, רַצּוֹת אֶת אֲבָנֶיהָ;

עוֹלִים בִּזְמִירוֹת, וּלְשׁוֹנָם תָּרֹנָּה,

“הָבוּ נְשַׂדֵּד, נְפַלַּח אֶת תְּלָמֶיהָ”.

רָאָם אֵיךְ יוֹרְדִים מִסֻּלָּם הַחַיִּים,

מִסָבִיב עַל צַוָּאר נִרְדָּפִים;

רֻבָּם יְטֻבְּעוּ בִּמְצוּלוֹת הַמַּיִם,

וְרֻבָּם בָּאֵשׁ, הָה, נִשְּׂרָפִים…

רָאָם כָּכָה, הֵרִים קוֹל שַׁאֲגָתוֹ,

וּלְקוֹלוֹ חָרְדוּ עִיר וְיוֹשְׁבֶיהָ;

כַּחוֹלֵם בְּהָקִיץ הִשְׁמִיעַ יִלְלָתוֹ,

“אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ”…

וּפֶתַע מִמֶּרְחָק פָּרָשׁ עֲרָבִי,

סוּסוֹ הִשְׁתּוֹלֵל לְקוֹל יִלְלָתוֹ;

“אִנָּקְמָה מִמֶּנּוּ” דִמָּה הָעֲרָבִי,

בְּפַרְסוֹת סוּסִי אֶרְמֹס גְּוִיָּתוֹ…

וּבְתוֹךְ לִבּוֹ בַּחֲנִיתוֹ דְקָרוֹ,

כְּרֶגַע קֻפַּד פְּתִיל הַחַיִּים;

וְהוּא בַּחֲלוֹמוֹ — נַפְשׁוֹ יָצְאָה בִּדְבָרוֹ:

“הִנֵּה פֹּה שַׁעַר הַשָּׁמַיִם” — — —

עֲלֵי אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ יְרוּשָׁלַיִם,

הַלֵּוִי שׁוֹכֵב סָרוּחַ;

מֵת הִנֵּהוּ, אֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים,

מֵיתְרֵי כִּנּוֹרוֹ יַשֵּׁב הָרוּחַ.

יַשֵּׁב הָרוּחַ, יָנִיעַ מֵיתָרָיו,

וּבְקוֹל יְלֵל, הַנְּגִינוֹת יַשְׁמִיעַ;

אַנְשֵׁי הָעִיר יָסֹבּוּ עֲבָרָיו,

מִי זֶה הַמֵּת? זֶה לָזֶה יַבִּיעַ.

וּפֶתַע מִמְּרוֹמֵי גִבְעַת-הַלְּבוֹנָה,

יִדְאֶה נֶשֶׁר גְּדָל-הַכְּנָפַיִּם;

אַחֲרָיו תִּדּוֹד אֶבְרוֹתֶיהָ הַיּוֹנָה,

אֵצֶל הַמֵּת יַעַמְדוּ הַשְּׁנַיִם.

הַנֶּשֶׁר בִּכְנָפָיו, יְסוֹכֵךְ בְּאֶבְרָתוֹ,

אֶת רֹאשׁ הַלֵּוִי כְּמוֹ כּוֹתֶרֶת;

הַיּוֹנָה תְּסוֹכֵךְ אֶת כִּנּוֹר זִמְרָתוֹ,

תַּכֶּה מֵיתָרָיו כְּמוֹ מְזַּמֶרֶת…

וּכְמוֹ הַנֶּשֶׁר יָעוּף בִּתְעוּפָתוֹ,

לִמְרוֹמֵי רָקִיעַ בְּרַעַם גְּבוּרוֹת;

כֵּן עָף הַלֵּוִי בַּחַיִּים חַיָּתוֹ,

עַל כְּנַף-רְנָנִים, אֶבְרֵי זְמִירוֹת.

וּכְמוֹ הַיּוֹנָה תַּמָּה וּנְקִיָּה,

אַחַת הִיא לְדוֹדָהּ בַּחַיִּים;

כֵּן נֶפֶשׁ הַלֵּוִי חָמְדָה צוֹפִיָּה

לְשׁוּלַמִית בַּת-יְרוּשָׁלַיִם.

אַנְשֵׁי הָעִיר, אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם

סְבִיב הַלֵּוִי יַעֲמֹדוּ;

נִבְהֲלוּ, בִּרְאוֹתָם מַחֲנַיִם,

לִמְקוֹם הַמֵּת הֵמָּה יָגֹדּוּ.

אָרוֹן אֶחָד יִשְּׂאוּ רָאשֵׁי הַגְּדוּדִים,

אַחֲרָיו כִּנּוֹרוֹת, נְבָלִים;

לִפְנֵּי הָאָרוֹן יִשְּׂאוּ הַלַּפִּידִים,

עֲטוּפֵי אֵבֶל נוֹשְׂאֵי-דְגָלִים.

וּבָאָרוֹן פְּנִימָה כִּנוֹרוֹ, גְּוִיָּתוֹ,

עָלָיו שַׂלְמָה שְׁחוֹרָה חוֹפֶפֶת;

הַנֶּשֶׁר לְאַט יְרוֹמֵם אֶבְרָתוֹ,

אַחֲרָיו הַיּוֹנָה אַט מְרַחֶפֶת.

וּבְרֶגֶשׁ קֹדֶשׁ, מִבְּלִי נִשְׁמַע קוֹלָם,

כָּאֲבֵלִים יֵלְכוּ בִדְמָמָה;

הֲתֵלֵךְ הַמַּחֲנֶה לְבֵית-עוֹלָם,

לִקְבֹּר מֵתָהּ בְּחֶלְקַת אֲדָמָה?

זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם, בָּאֵי בַּיָּמִים,

נִשְׁאֲלוּ, יְסַפְּרוּ אֶל שׁוֹמְעֵיהֶם;

"מַלְאֲכֵי-אֱלֹהִים הֵמָּה מֵרָמִים,

וְזֶה הַמֵּת קָדוֹשׁ רָם בְּעֵינֵיהֶם — — —"

מִיָּמִים יָמִימָה, מִשָּׁנָה לְשָׁנָה,

עֵת הַתְּשִׁיעִי בְּאָב יַגִּיעַ;

עַל חֻרְבַּן עִיר, בָּהּ דָוִד חָנָה,

נִבְכֶּה, נִתְאוֹנֵן, גַּם נָרִיעַ.

בְּבֵית-אֱלֹהִים נִתְאַסֵּף בַּחֲשֵׁכָה,

וּמְגִלַּת הַקִּינוֹת בְּיָדֵינוּ;

נִבְכֶּה רַבּוֹת, קוֹדֵר נֵלֵכָה,

מֵעֵת חֻרְבַּן בֵּית-מִקְדָשֵׁנוּ.

לִמְגִלַּת-הַמְקוֹנֵן מְלֵאתִי אֲנָחָה,

גַּם שִׁיר צִיּוֹן אָז נָרֹנָּה;

יוֹם עֲבָרוֹת הַלֵּוִי לֹא נִשְׁכָּחָה,

נַפְשׁוֹ תָּמִיד עָרְגָה צִיּוֹנָה.

מִשִּׁירֵי זְמִירוֹתָיו נְפָשׁוֹת יֵרוֹמוּ,

לְצִיּוֹן אָז נַעֲלֶה בִּרְנָנָה;

מִקּוֹל שִׁירוֹ גַּם אֵלִים יִדֹּמוּ,

עֵת יָשִׁירוּ מֵּעַל עֲנָנָה.

לֹא רַק שִׁירָיו נָשִׁירָה נָרֹנָּה,

בְּלֵיל הַתְּשִׁיעִי אָז בָּעֶרֶב;

אַךְ גַּם אַהֲבָתוֹ לָעִיר צִיּוֹנָה,

נִטַּע בְּלִבֵּנוּ עָמֹק בַּקֶּרֶב.

הִשָּׁמֶר-לְךָ, עַמִּי, מְאֹד הִשָּׁמֵרָה,

פֶּן תִּשְׁכַּח הַלֵּוִי כָּל חַיֶּיךָ;

עֵת בַּתְּשִׁיעִי שִׁירוֹ נְשׁוֹרֵרָה,

שִׂים זִכְרוֹנוֹ אָז לְפָנֶיךָ.

דִּמְעָתוֹ, עַמִּי, תָּשִׂים בְּנֹאדֶךָ,

כִּי דִמְעַת צִיּוֹן הִיא דִמְעָתוֹ:

וְלִפְנֵי קְהַל עֲדַת אֲבֵילֶךָ,

עֲשֵׂה לְזִכָּרוֹן הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ.

בֵּין יִשְׂרָאֵל לְקָמָיו

אֲיֻמָּה הַמִּלְחָמָה, חַיָּה טוֹרֶפֶת;

זְעוּמָה הַנְּקָמָה לְדָם שׁוֹאֶפֶת:

אֲרוּרָה הַחֶרֶב תִּשָּׁלֵף מִתַּעַר,

תַּפִּיל עֵץ-הַחַיִּים בַּסָּעַר.

אַךְ מִלְחֶמֶת-הַחַיִּים בָּאָרֶץ,

בְּעַד הָאֱמֶת תִּפְרֹץ פָּרֶץ,

בְּנַהֲרֵי הַדָּם יִצְלְלוּ כָּעוֹפֶרֶת

חֶלְאַת הָעָם וְיַד נֶאְדֶּרֶת

וּדְרוֹר יִקָּרֵא, יָהֵל הָאוֹר,

וּמֵחשֶׁךְ יִבָּרְאוּ חֵרוּת וּדְרוֹר.