יוסף יואל ריבלין

1

יוֹנָה נְשָׂאתָהּ / עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים2

וְקִנְּנָה בְחֵיקְךָ /בְּחַדְרֵי חֲדָרִים3

לָמָּה נְטַשְׁתָּהּ4 / נוֹדְדָה בַיְעָרִים?

וּמִכֹּל עֲבָרִים / פֹּרְשֵׂי מַכְמֹרִים.

יְסִיתוּהָ זָרִים / בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים5,

וְהִיא בְמִסְתָּרִים / תִּבְכֶּה לְבַעַל נְעוּרִים6.


וּבֶן־דִּישָׁן וְדִישׁוֹן / יַחֲלִיק לָהּ לָשׁוֹן7,

וְתִשָּׂא אִישׁוֹן / לְאִישָׁהּ הָרִאשׁוֹן8.

לָמָּה תַעֲזֹב / נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל

וְאֵדָעָה כִי / אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל?


הֲלָנֶצַח תַּמָּה / תְּהִי גְּלוּיַת צַמָּה9,

בִּזָּה וְשַׁמָּה / לְמִזָּה וְשַמָּה10.

וּבֶן הָאָמָה / הֶעֱטַנִי אֵימָה11,

כִּי בְיָד רָמָה / קֶשֶׁת רָמָה12.

וְאָהֳלִי בָמָה / לְאָהֳלִיבָמָה13,

וְאָהֳלִיבָ מַה – / תְּיַחֵל עוֹד וְכַמָּה14.


וְאֵין מוֹפֵת וְאֵין־אוֹת, / וְאֵין־חָזוֹן וּמַרְאוֹת

וְאִם־אֶשְׁאַל לִרְאוֹת / מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת15

יַעֲנוּ נְבוּאוֹת: / הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל:16


וּבָנוֹת עֲדִינוֹת / הָגְלוּ מִמְּדִינוֹת17,

מִמִּטּוֹת רַעֲנַנּוֹת / וּמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת,

וְנִפְזְרוּ בֵינוֹת / עַם לֹא־בִינוֹת18,

בְּלַעֲגֵי שָׂפָה19 / וּבִלְשֹׁנוֹת שֹׁנוֹת.

אַךְ שָׁמְרוּ אֱמוּנוֹת20 / בָּם הָיוּ אֱמוּנוֹת21,

וְלֶאֱלִילֵי תְמוּנוֹת / מֵאֲנוּ לֵעָנוֹת22.


וְלָמָּה בַמֶּרְחָק / עָמַד דָּר שָׁחַק23?

וְרוֹדִי דָחַק, / וְדוֹדִי רָחַק24

וּלְקֵץ יָמִים / נִשְׁאַל נִשְׁאוֹל:25


דֶּגֶל אַחֲוָה / מֵעָלַי הוּסָר.

וֶרְגֶל גַּאֲוָה / עָלַי עֹל וּמוֹסָר26.

וַאֲנִי מְיֻסָּר / בְּאַכְזָרִיּוּת מוּסָר27,

גֹּלֶה וְנֶאֱסָר / וְזָעֵף וָסָר.

בְּאֵין מִנְזָר וְטִפְסָר28, / וְאֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר.

וְצָר אֵלַי סָר, / וְצוּר מֶנִּי סָר29.


וְהֶחֱרִיב בְּקִצְפּוֹ / מְקוֹם מִדְרַךְ כַּפּוֹ30,

וְהִצִּית בְּזַעְפּוֹ / מְזוּזָתוֹ וְסִפּוֹ31,

וְאֵשׁ קָדְחָה בְאַפּוֹ, / וַתִּיקַד עַד־שְׁאוֹל.


הַלְעוֹלָמִים / יִזְנַח אֲדֹנָי?

וְהַאֵין קֵצֶה / לְמוֹעֲדֵי חֶזְיוֹנָי32?

קוּמָה אֲדֹנָי! / וְיָפֻצוּ שׂטְנָי

וְשׁוּב אֶל־מְעוֹנַי / אֶל־הֵיכַל לִפְנָי33

וְגַלֵּה לְעֵינַי / כְּבוֹדְךָ כְּמִסִּינָי34,

וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנַי / גְּמוּל עַל־יְגוֹנָי35.

וּבְטַל־יֶשַׁע רֵד / עַל־יָרֵא וְחָרֵד36,

וּמִכִּסְאוֹ הוֹרֵד / בֵּן הָאָמָה מוֹרֵד37.

מְהֵרָה, פֶּן־אֵרֵד / בְּיָגוֹן אֶל שְׁאוֹל:


  1. שיר זה שיך לסוג שירי הגאולה.  ↩

  2. יונה וכו': עם ישראל שנשאת אותו ממצרים כעל כנפי נשרים  ↩

  3. וקננה וכו': הקן של היונה היה בחדרי חדרים בקדש הקדשים.  ↩

  4. נטשתה עזבת אותה.  ↩

  5. יסיתוה זרים: הגוים מסיתים אותה לעבד אלהיהם  ↩

  6. והיא: אך היא. לבעל נעורים: לה' אלהי נעוריה.  ↩

  7. דישן ודישון: בני עשו, וכונתו לנצרות. יחליק לה לשׁון: למען תמיר אלהים באלהיהם.  ↩

  8. ותשׂא אישׁון: ותשא עין. לאישׁה הראשׁון: לקב"ה.  ↩

  9. גלוית צמה: סמן לאשה שאין לה בעל, וכונתו האם לנצח לא ישוב ה' לגאל את ישראל.  ↩

  10. מזה ושׂמה: בני עשו.  ↩

  11. בן האמה: ישמעאל. העטני אימה: הפחידני.  ↩

  12. קשׁת רמה: ירה קשתו.  ↩

  13. ואהליבמה: ישראל נִתַּן לעבד לאהליבמה: היתה אשת עשו.  ↩

  14. אהליבה: יהודה. מה תיחל: מה תקוה עוד.  ↩

  15. ואם אשאל לראות: ואם אבקש לדעת מתי יהיה קץ הפלאות: הקץ הנפלא שנגאל.  ↩

  16. הקשית לשאל: שאלת שאלה קשה.  ↩

  17. ובנות עדינות: ישראל הדומה לבנות עדינות. ממדינות: מארצם.  ↩

  18. עם לא בינות: עם שאינו מבין.  ↩

  19. בלעגי שפה: בעלי שפה נלעגה. המשורר חשב את השפה העברית לשפה היותר יפה והיותר נכונה.  ↩

  20. אמונות: יחיד אֱמוּנָה.  ↩

  21. בם היו אמונות: חניכות שנתחנכו בה.  ↩

  22. אלילי תמונות: אלילים מצירים בתמונות. לענות: להכנע.  ↩

  23. דר שחק: שוכן שמים.  ↩

  24. ורודי: הכובש שלי. ודודי: הקב"ה, וכאן לשון נופל על לשון יפה עד מאד.  ↩

  25. ולקץ ימים נשאל נשאל: ה' עזבנו ונפרד מאתנו עד הקץ.  ↩

  26. מוֹסָר: רבים מוסרות, חבל שקושרים בו את הגל.  ↩

  27. באכזריות מוסר: במוסר קשה.  ↩

  28. מנזר וטפסר: פרוש שניהם בעלי שררה ונזכרים בתנ"ך.  ↩

  29. וצר אלי סר: האויב שלט בו. וצור מני סר: הקב"ה עזב אותי, וגם כאן לשון נופל על לשון יפה.  ↩

  30. מקום מדרך כפו: כמו הדם רגליו וכונתו לביה"מק.  ↩

  31. והצית: הדליק מזוזתו וספו: הסף והמזוזה של ביה"מק.  ↩

  32. למעדי חזיוני: מועד הגאולה שנבאו עליה הנביאים.  ↩

  33. מעונו: ביה"מק. (בשיר עצמו כתוב: מעונַי; הערת פב"י). היכל לפני: קדש הקדשים.  ↩

  34. כמסיני: כמו שנגלית בכבודך אל ישראל מהר סיני.  ↩

  35. על יגוני: על הצער והגיון שהם גורמים לו.  ↩

  36. ירא וחרד: ישראל המפחד מפני אויביו.  ↩

  37. בן האמה מורד: ישמעאל.  ↩

1

יַעֲלַת־חֵן, מִמְּעוֹנָה רָחֲקָה, / אֹהֲבָהּ כֹּעֵס2 – וְלָמָּה צָחֲקָה?

צָחֲקָה עַל בַּת־אֱדוֹם3 וּבְנוֹת עֲרָב / הַמְבַקְשׁוֹת לַחֲשֹׁק דּוֹד חשְׁקָה4!

הֵן פְּרָאִים הֵם – וְאֵיךְ יִדְמוּ אֱלֵי / יַעֲלָה עַל־הַצְּבִי הִתְרַפְּקָה5?

אֵי נְבוּאָה, אֵי מְנוֹרָה, אֵי אֲרוֹן / הַבְּרִית, אֵי הַשְּׁכִינָה דָּבְקָה6?

אַל־מְשַׂנְּאַי, אַל תְּכַבּוּ אַהֲבָה / כִּי תְכַבּוּהָ וְהִיא אֵשׁ נִשְּׁקָה7!


  1. גם שיר זה שיך לסוג שירי הגאולה, והיא כעין שיר אהבה. האוהב כועס עם אהובתו. אחרות חושבות שעתה יתקרב אליהן. אבל האהובה בטוחה, כי לא יארך הזמן והוא ישוב אליה.  ↩

  2. יעלת חן: ישראל שרחק מארצו ושרוי בגלות. אוֹהבה: הקב"ה.  ↩

  3. בת־אדום: הנוצרים.  ↩

  4. המבקשות וכו‘: הם חושבות שד’ הפר בריתו עם ישראל, וכי יכרת ברית איתם.  ↩

  5. יעלה: ישראל. הצבי: הקב"ה.  ↩

  6. אי השכינה דבקה: היכן דבקה השכינה אם לא בישראל?  ↩

  7. אל תכבו אהבה: ביני ובין הקב"ה. כי תכבוהּ: האם תבואו לכבות אותה. והלא אשׁ נשקה: אש לוהטת.  ↩

1

יַעֲבֹר עָלַי רְצוֹנְךָ2, / כַּאֲשֶׁר עָבַר חֲרוֹנְךָ

הַלְעוֹלָמִים עֲוֹנִי / יַעֲמֹד בֵּינִי וּבֵינְךָ3?

וַעֲדֵי מָתַי אֲבַקֵּשׁ / אֹתְךָ עִמִּי – וְאֵינְךָ

דָּר בְּכַנְפֵי הַכְּרֻבִים4, / הַפְּרֻשִׂים עַל־אֲרוֹנְךָ,

הֶעֱבַדְתַּנִי לְזָרִים – / וַאֲנִי כַנַּת יְמִינְךָ5!

גֹּאֲלִי, לִגְאוֹל הֲמוֹנַי / רֹם6 וְהַשְׁקֵף מִמְּעוֹנְךָ!


  1. גם שיר זה שיך לסוג שירי הגאולה. שם המשורר יהודה נרמז בראשי השורות י‘עבר, ה’לעולמים, ו‘עדי, ד’ר, ה'עבדתנו. כל השיר דברי ישראל אל הקב"ה.  ↩

  2. יעבר וכו': כשם שכעסת עלי כך רצה אותי.  ↩

  3. עוני יעמד ביני ובינך: שלא יתן לך להתקרב אלי.  ↩

  4. דר בכנפי הכרובים: ד' שכן במקדש בין הכרובים.  ↩

  5. העבדתני לזרים: שמת אותי לעבד לעמים במקום שאעבד אותך כנת ימינךָ: מליצה על־פי פסוק בתהלים, ושם הכ‘ במקום ג’ ופרושו הגן שנטעה ימינך  ↩

  6. רם: לשון צווי, לאמר: התנשא.  ↩

1

נַמְתָּ וְנִרְדַּמְתָּ וְחָרֵד קַמְתָּ –

מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ?

אוּלַי חֲלוֹמְךָ הֶרְאֲךָ שְׂנַאֲךָ

כִּי דַל וְכִי שָׁפֵל, וְאַתָּה רָמְתָּ?

אִמְרוּ לְבֶן־הָגָר: אֱסֹף יַד גַּאֲוָה2

מִבֶּן־גְּבִרְתֶּךָ אֲשֶׁר זָעָמְתָּ3.

שָׁפָל רְאִיתִיךָ וְשׁוֹמֵם בַּחֲלוֹם,

אוּלַי בְּהָקִיץ כֵּן כְּבָר שָׁמָמְתָּ4?

וּשְׁנַת תְּתַ"ץ תֻּתַּץ לְךָ כָּל־גַּאְוָה,

תֵּבוֹשׁ וְתֶחְפַּר מֵאֲשֶׁר זָמָמְתָּ5.

הַאַתְּ אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמָךְ פֶּרֶא אֱנוֹשׁ6?

מַה־כָּבְדָה יָדְךָ וּמֶה עָצָמְתָּ7!

הַאַתְּ מְקֹרָא פֻּם מְמַלֵּל רַבְרְבָן8,

וַאֲשֶׁר בְּקַדִּישֵׁי זְבֻל נִלְחָמְתָּ9?

הַאַתְּ חֲסַף טִינָא בְּרַגְלֵי פַרְזְלָא10,

בָּאַחֲרִית בָּאתָ וְהִתְרוֹמָמְתָּ?

אוּלַי נְגָפְךָ אֵל בְּאַבְנָא דִּי־מְחָת

צַלְמָא11, וְשִׁלַּם לָךְ אֲשֶׁר הִקְדָּמְתָּ12!


  1. המשורר מספר שראה בחלומו את מפלת מלכות ישמעאל שתהיה בשנת ד' אלפים תת"ץ.  ↩

  2. בן־הגר: ישמעאל בן הגר. אסף יד גאוה וכו': הסר את ידך המורמה בגאוה על ישראל  ↩

  3. מבן גברתך: מיצחק בן שרה. זעמת: כעסת עליו.  ↩

  4. כן: כמו שראיתי בחלום.  ↩

  5. תחפר: כמו תבוש. מאשר זממת: זממת מזמה על ישראל.  ↩

  6. פרא אנוש: כמו שכתוב והוא יהיה פרא אדם.  ↩

  7. כבדה ידך: על ישראל. עצמת: חזקת.  ↩

  8. פם ממלל רברבן: פה מדבר גדולות.  ↩

  9. בקדישי זבל: קדושי ההיכל. וכן נזכר בדניאל שבאחרית הימים לפני בוא משיח תקום מלכות כזו, הרביעית לשלשה שקדמוה.  ↩

  10. חסף טינא: חרש חמר. פרזלא: ברזל, כך מתארת המלכות הרביעית. גם זה נזכר בדניאל.  ↩

  11. אבנה די מחת צלמא: האבן שהכתה את הצלם. נזכר בדניאל שאבן תבוא ותכה את הצלם, שבו מתאר דניאל את ארבעת המלכויות.  ↩

  12. אשר הקדמת: אשר עשית קדם רעה יגמל לך עכשיו.  ↩

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!
המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות
0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.