להחכם הנודע רב המדעים, סופר מהיר ומליץ נעים נאמן

באהבתו, עם עמו ושפתו, מאיר הלוי לעטעריס (ז"ל)

אֶל גִּנַּת בַּת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם

מִימֵי יַלְדוּתִי יָרַדְתִּי לָשׂוּחַ –

גַּן נָעוּל וּמְסֻגָּר מִשְּׁנוֹת אַלְפַּיִם

וַאֲבַק רַגְלֵי הַזְּמָן עָלָיו יָנוּחַ;

אַךְ סַעֲרוֹת חֹרֶף זִקְנָה וָקֶרַח

עִקְּבוֹת עֵת חָרְפּוֹ עֲדֶן לֹא הֶעֱבִירוּ,

עוֹד בִּיפִי עֲלוּמִים יַבְשִׁיל כָּל פֶּרַח

וּנְגֹהוֹת בֹּקֶר עַל שָׁמָיו יַצְהִירוּ.

בֵּין הַמְּאֹרוֹת הַגְּדוֹלִים שָׁם יִזְרָחוּ

גַּם אוֹתְךָ מֵאִיר רָאִיתִי זוֹרֵחַ,

וּבֵין פִּרְחֵי עֵדֶן שָׁמָּה יִפְרָחוּ

מַטָּעֵי שׁשַׁנֶּיךָ יִתְּנוּ רֵיחַ.

וּבְעוֹד רַבִּים רַבִּים מִבְּנֵי אַרְצֶךָ

נָזֹרוּ אָחוֹר בִּשְׂדֵה זָר לָנוּעַ –

נִשְׁאַרְתָּ אַתָּה וּמְעַטִּים אִתָּךָ

עַל אַדְמַת קֹדֶש עוֹד שָׁתוּל נָטוּעַ.

עַל כֵּן מִיַּלְדוּתִי זִכְרְךָ אוֹקִירָה

בִּיקַר הַשָׂפָה לָה חַיַי הִקְדַּשְׁתְּי,

עַל כֵּן קֳבָל עָם אֶת שִׁמְךָ אַזְכִּירָה

עַל רֹאשׁ זֶה הַמָּשָׁל שַׁי לָךְ הִגַּשְׁתִּי

כִּי בִשְׂפַת קָדְשֵׁנוּ יָשׁיִת אֶת פִּיהוּ

הַמְחַדֶּשֶׁת עֲלוּמֶיהָ כַּנֶּשֶׁר,

לָכֵן, מֵלִיץ יָשָׁר, לָךְ הִגַּשְׁתִּיהוּ,

כִּי אַתָּה הַנִּמְשָׁל, אַתָּה הַפֶּשֶׁר.

                *     *
                    *

אֶל סֵתֶר הַלְּבָנוֹן, אֶל חֵיק הַיָּעַר,

בִּשְׂדוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ, בֵּין אַרְזֵי אֱלוֹהַּ,

בָּא נֶשֶׁר זָקֵן, יָרַד מִגּבוֹהַ

לַחֲלִיף אֶת כֹּחוֹ וּלְחַדֵּשׁ הַנֹּעַר.

יָמִים רַבִּים תַּחַת שָׁמַיִם יֶחִי

אַף הָלַך בַּגֹּלָה מִדְּחִי אֶל דֶּחִי,

כִּי כָל עוֹף הַשָּׁמַיִם קָשְׁרוּ עָלָיו קֶשֶׁר,

וַיְגָרְשֻׁהוּ מִמְלוֹךְ וַיְסִירֻהוּ מִנֶּשֶׁר,

וּמֵרֹב יָמִים, מֵחֶסְרוֹן מָנוֹחַ,

אָבַד לוֹ חֵילוֹ, לֹא עָמַד בּוֹ כֹּחַ.

עַתָּה תֹּר הִתְחַדֵּשׁ נְעוּרָיו הִגִּיעַ

וּכְבָר הֵחֵלָּה נוֹצָתוֹ הִקָּרֵחַ

וַחֲדָשָׁה אַחֶרֶת תַּחְתֶּנָּה צַמֵּחַ,

עַל כֵּן נָחַת הַלְּבָנוֹן מִגָּבְהֵי רָקִיעַ.

וּשְׂעִירֵי הַיַעַר אַחֲרָיו קָרָאוּ

(כִּי גַּם בַּלְּבָנוֹן הַשְּׂעִירִים נִמְצָאוּ):

עֲלֵה קֵרֵחַ! עֲלֵה קֵרֵחַ!

הֲתֹאמַר "הִתְחַדֵּשׁ תָּמִיד כַּיָּרֵחַ!

הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי תַחַת שָׁמַיִם

לַכֹּל תִּכְלָה, וּזְמָן אֶל כָּל הַחַיִּים!?"

אוּלָם הַנֶּשֶׁר חֲכַם לֵב גַּם נָבָר

לֹא הִתַּפֵּל עִמָּם, לֹא עָנָם דָּבָר,

עַד צָמְחָה נוֹצָתוֹ וּכְנָפָיו עָלוּ,

אָז פָּרַשׂ כּשַּׁחַר מֻטּוֹת הָאֵבֶר

וַיִּסַּק אֶל עֵינֵיהֶם לִמְרוֹמֵי גָבֹהַּ.

רָאוּ הַשְּׂעִירִים וַיִּתְמְהוּ תָּמֹהַּ

כִּי נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד אֱלֹהַּ.

מִי אַתָּה?! " כֻּלָּם פֶּה אֶחָד שָׁאָלוּ"

וַיַּעֲנֵם מִמְּרוֹמִים: “אֲנִי הַבַּת-עֵבֶר!!!”

וּמִי הַשְּׂעִירִים? הֵן יֵדַע כָּל גָּבֶר!

נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני (סנהדרין נ"ב.)

שְׁלֹשָׁה נְעָרִים עַל פַּרְדֵּס עָבָרוּ

וַיִּרְאוּ אִישׁ זָקֵן אֵשֶׁל נוֹטֵעַ:

“בֶּן שִׁבְעִים לִנְטוֹעַ?” – אֵלָיו אָמָרוּ –

"אֵין זֹאת כִּי אִם הִנְךָ מִשְׁתַּגֵּעַ!

הַעוֹד תּוֹחִיל לֶאֱכֹל מִפְּרִי הָאֵשֶׁל?

הֲתֹאמַר הַאֲרִיךְ יָמִים כִּמְתוּשֶׁלַח?

וּכְבָר הֵן שַׂבְתָּ וַתָּבֹא בַּכֶּלַח,

עוֹד מִצְעָר וֵאלוֹהַּ אֶת נַפְשְׁךָ יֵשָׁל

וּמָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָךְ עָתָּה?

אַתֶּם הַיְשִׁישִׁים קדְמוֹנִיּוֹת הִתְכּוֹנָנוּ

וַעֲתִידֹת לָחוּשׁ לָנוּ הַנְּעָרִים הַנִּיחוּ".

לָכֶם הַעֲתִידֹת? – עָנָם רַב הַדָּעַת –

הַיְדַעְתֶּם אֶל נָכוֹן כִּי יָמִים תַּאֲרִיכוּ?

הֵן חֶרֶב הַמָּוֶת לַכֹּל מֹרָטָה,

וּמִי זֶה יוֹדֵעַ מִי מִכֻּלָּנוּ

יִהְיֶה רִאשׁוֹנָה אֹכֶל לַתּוֹלָעַת?

וַאֲנִי לֹא לִי כַּיּוֹם עֵץ זֶה אֶטָּעָה

כִּי אִם לְדוֹר אַחֲרוֹן יָקוּם תַּחְתֵּנִי,

הוּא יֹאכַל פִּרְיוֹ – יֹאכַל וִיבָרְכֵנִי,

וּבִרְכָתוֹ הוּא פִּרְיִי מֵעֲמָלִי אֶשְׂבָּעָה;

אַךְ אוּלַי עוֹד יָמִים רַבִּים אַחֲרֵיכֶם

אֶתְהַלְּכָה לָשׂוּחַ עַל קִבְרוֹתֵיכֶם!

וּכְדַבְּרוֹ כֵּן הָיָה. כִּי קִדְּמָם הַמָּוֶת

וּשְׁלָשְׁתָּם מֵתוּ בִּנְעוּרֵיהֶם,

וּבֶן-הַשִּׁבְעִים חָרַת עַל קִבְרֵיהֶם

דִּבְרֵי זֶה הַמָּשָׁל עַל הַמַּצָּבֶת.

אם אין אני לי מי לי?! (אבות פ“א מי”ד)

קִרְבַת הַכְּפָר אִוָּה שׁוּעָל אֶחָד

לוֹ לְמוֹשָׁב, כִּי מִמֶּנּוּ לֹא נִכְחַד

כִּי בַּכְּפָר הַהוּא הָרְפָתִים עֲמוּסִים

צִפֳּרִים בְּרֻרוֹת וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים

וּבְכָל עֶרֶב וָעֶרֶב

יָשַׁב וַיֶאֱרֹב אָרֶב,

אוּלַי יִמְצָא פֶּתַח פָּתוּחַ;

כִּי הָיְתָה נַפְשׁוֹ נִכְסֶפֶת

לַגִּיעַ עַד תּוֹךְ הָרֶפֶת.

"הוֹי! ­– קָרָא מַר בַּחֲמַת-רוּחַ –

בֶּן-נָבָל זֶה יוֹשֵׁב בְּאָהֳלוֹ בָּטוּחַ

יֹאכַל מֻרְאוֹת הַצִּפֳּרִים

וּבְנֹצָתָם יְמַלֵּא לוֹ יְקַר כָּרִים,

וּבִשְׁאֵרִיתָם עוֹד יַעַשׂ לוֹ שֶׂכֶר

וִימִירֵם בַּכֶּסֶף בְּיוֹם הַמֶּכֶר:

וַאֲנִי אִיגַע אַעְרִים לִמְצוֹא לִי אֶלֶף

תָּחְבֻּלוֹת שׁוֹנוֹת תַּהְפֻּכוֹת וָסֶלֶף,

וּכְמוֹצֵא שָׁלָל רָב אֶשְׂמַח שָׂמֹחַ

אִם אַחֲרֵי עָמָל רַב וִיגִיעַ כֹּחַ

תִּצְלַח לִי לַחְתּוֹף כִּשְׁחִיף עֵץ אֶפְרוֹחַ"

כָּכָה הִתְאוֹנֵן הַשּׁוּעָל וַיָּקָם

וּבְלִבּוֹ יוֹם נָקָם.

וַיִּבְחַר לוֹ לֵיל חשֶׁךְ אֲפֵלָה

וַיִתְחַבֵּא בַּמַּאֲרָב בַּשְּׁפֵלָה:

כָּל אַנְשֵׁי הַכְּפָר שׁוֹכְבִים עַל מִשְׁכְּבוֹתָם

וּמְרִיא וּרְעִי וּבְנוֹ צִפּוֹר אֶפְרוֹחַ

אֶל נַפְשָם הָעֲיֵפָה יִתְּנוּ מָנוֹחַ,

גַּם הַכֶּלֶב הֹזֶה הַשּׁוֹמֵר אוֹתָם

כִּי תַּרִדֵּמַת אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם נוֹפֶלֶת,

וַאדֹנֵי הַכְּפָר עָשָׂה הָאִוֶּלֶת

וַיִּשְׁכַּב וַיִּשְׁכַּח לִסְגּוֹר הַדֶּלֶת, –

אָז לִכְלוּב הָעוֹף הִתְגַּנֵּב הַמְרַצֵּחַ

וַיַּהֲרֹג הֶרֶג רָב, דָּמִים נָהָרוּ,

רַבִּים נָשָׂא אִתּוֹ, רַבִּים נוֹתָרוּ.

וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה עַל מְקוֹם הַמַּטְבֵּחַ

וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה הַצֳּפֳּרִים

כֻּלָּם מֵתִים פְּגָרִים.

וַיִּקַץ הַבָּעַל

וַחֲמָתוֹ בָּעָרָה,

וַיִּצְעַק מָרָה

וַיִּקְרָא: כֶּלֶב עָצֵל וּבְלִיָּעַל!

מַדּוּעַ נֶאֱלַמְתָּ,

בַּעֲצַלְתַּיִם נִרְדַּמְתָּ

וּלְשׁוֹדְדֵי לַיְלָה דַּרְכָּם לֹא חָסַמְתָּ?

וַיַּעַן הַכֶּלֶב עַזּוֹת הַפָּעַם:

אַתָּה הָאָשֵׁם וּבִי תִּזְעֹם זָעַם!

הֵן הַמּוּמָתִים הֵם עָשְׁרְךָ הוֹנֶךָ,

וַאֲנִי גֵּר עִמְּךָ נָכְרִי בִּמְעוֹנֶךָ;

אִם אַתָּה נֶעֱצַלְתָּ וַתִּשְׁכַּח שָׁכֹחַ

וּבְעַד בֵּיתְךָ הַדֶּלֶת לֹא סָגַרְתָּ,

מַה-לָּךְ אֵפוֹא לִי כִּי בִי גָּעַרְתָּ,

יַעַן לֹא קַמְתִּי בַּלַּיְלָה לִנְבֹּחַ?!

הֵן אֱמֶת כִּי דִּבְרֵי הַכֶּלֶב עַז-הַפָּנִים

הֵבִיאוּ לוֹ מַכּוֹת וּפְצָעִים נֶאֱמָנִים,

וּבְכָל זֹאת צָדַק הַמֻּכֶּה מִן הַמַּכֵּהוּ!

אַתָּה אִישׁ לֵב, הָבִין בַּמָּשַל וּשְׁמָעֵהוּ:

אִם הוֹן לָךְ וַעֲבֻדָּה, כֶּרֶם אוֹ זַיִת,

עֵדֶר בָּשָּׂדֶה אוֹ בָּנוֹת בַּבָּיִת –

אַל תִּבְטַח בַּזָּר; שִׂים אַתָּה עֵינֶךָ

עַל בֵּיתְךָ, עַל שָׂדְךָ, עַל עִזְבוֹנֶךָ;

בַּכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל יֵלְכוּ פָּנֶיךָ;

הִנֵּה עֵין הַבְּעָלִים שִׁבְעָה עֵינַיִם

וִידֵי זָר טֹבוּ לַחְתּוֹת אֵשׁ כִּירַיִם;

עַל כֵּן כָּל אֲשֶׁר לָךְ נִצְרָה כָּאִישׁוֹן!

הֱיֵה הָאַחֲרוֹן מִן הָעוֹלִים לִישׁוֹן;

אַל תִּישָׁן עַד רָאִיתָ בָּעֵינַיִם

כִּי סָגְרוּ כָּל שַׁעַר בִּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם;

כֹּל תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אַתָּה בִּידֵי זָר אַל תָּעַשׂ –

אָז תִּנָּצֵל מִנֵּזֶק, תֵּחָשֵׂךְ מִכָּעַשׂ.

אִישׁ שָׂעִיר וְאִישׁ חָלָק / יהודה ליב גורדון

אִישׁ שָׂעִיר אֶחָד כֻּלּוֹ כָּאַדָּרֶת,

קָדְקֹד שֵׂעָר לוֹ לִצְנִיף תִּפְאָרֶת,

רַקָּתוֹ וּלְחָיָיו מֻסַּבֹּת שָׂעַר

כָּעָלִים הַמְּכַסִּים לַעֲצֵי הַיָּעַר,

וּקְוֻצֹּתָיו הָעֲרוּכוֹת תַּלְתַּלִּים

עַל תַּלְמֵי יָם שַׂעֲרוֹתָיו כַּגַּלִּים;

הַשֵּׁנִי קֵרֵחַ חָלָק כַּתֹּרֶן,

אֵין יֵשׁ לוֹ אַף שַׂעֲרָה אַחַת

בַּקָּרַחַת וּבַגַּבַּחַת.

וּשְנַימוֹ נֵצְּבוּ פֶּתַח הַגֹּרֶן.

וַיִּלְעַג הַשָּׂעִיר וַיֹּאמֶר אֶל רֵעֵהוּ:

"הַשֵּׂעָר לָאָדָם עֶדְיוֹ הִנֵּהוּ;

אוּלָם הַקָּרְחָה מוּם הִיא לוֹ וּפְחֶתֶת,

כָּל תֹּאַר תַּגְעִיל, כָּל פָּנִים מֹאֶסֶת,

אֵין בָּה שֵׁמֶץ דָּבָר טוֹב וָנַחַת".

וּבְדַבְּרוֹ וַיַּעַל הַמֹּץ מִן הָרַחַת

וַיְכַס אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאָבָק פֹּרֵחַ;

אָז יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ יַעֲבִיר הַקֵּרֵחַ

וַיֶּמַח הַמֹּץ רֶגַע וַיַּעֲבִירֶנּוּ,

וּבִשְׂעַר הַשֵּׁנִי דָּבֵק כַּסַּפַּחַת

לֹא יָכֹל לָמִיש אֶת רֹאשׁוֹ מִמֶּנּוּ.

אֵין רַע שָׁלֵם בַּתֵּבֵל לְאִישׁ דָּעַת,

בְּכָל חֶסְרוֹן יֵשׁ יִתְרוֹן, וּמוֹתָר בְּכָל מִגְרָעַת.

נֹאד הֶחָלָב עַל שִׁכְמָהּ, עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת

נַעֲלֵי אַגְמוֹן עַל רַגְלֶיהָ

וּכְתֹנֶת בַּד לָבָן עָלֶיהָ

הָלֹךְ הָלְכָה בַּת-חַוָּה אַחַת

בִּצְעָדִים קַלִּים וּבְנֶפֶשׁ שׂוֹמַחַת

לָבוֹא הָעִירָה אֶל יוֹם הַמֶּכֶר.

וּכְבָר בִּלְבָבָהּ

חָשֹׁב חָשָׁבָה

אֵת כָּל הַשֶּׂכֶר

אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה מֵחֲלָבָהּ.

בִּמְחִיר חֲלָבִי – אֶל נַפְשָׁהּ אָמָרָה –

אֶקְנֶה בַּשּׁוּק בֵּיצִים עֲשָׂרוֹת שְׁתַּיִם,

עָלֵימוֹ אַרְבִּיץ תַּרְנְגֹלֶת דָּגָרָה

וּתְמַלֵּט וּתְבַקֵּעַ אֶפְרֹחִים כִּפְלַיִם;

אָז מִסְפַּר יָמִים אֲגַדֵּל אוֹתָמוֹ

וּבְמֵיטַב כֶּסֶף אֶמְכֹּר כֻּלָּמוֹ,

אֶקְנֶה לִי בֶּן בָּקָר רַךְ וַאֲכַלְכְּלֵהוּ

וּבְיָדִי אַשְׁקֵהוּ גַּם אַלְעִיטֵהוּ,

עֲדֵי יִשְׁמַן יִתְכַּס חֵלֶב וָפֶדֶר

וּלְשַׂר טַבָּחִים בִּמְחִיר טוֹב אֶתְּנֵהוּ,

וּבְכַסְפּוֹ אֶקְנֶה לִי פָּרָה וָעֵגֶל,

שָׁם יִרְעוּ יַחַד עִם יֶתֶר הָעֵדֶר.

הֶאָח הֶאָח! מַה-מְאֹד לִבִּי יָגֶל

עֵת אֶרְאֶה עֶגְלָתִי כָּכָה מְקַפֶּצֶת…

לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גַּם הִיא רָקָדָה,

וּבְרָקְדָהּ – אֲהָהּ תִּפְלֶצֶת מְנָאֶצֶת!

נָפַל הַנֹּאד, הֶחָלָב נִשְׁפַּך כַּמַּיִם,

אֵין מַפְרִיס פַּרְסָה, אֵין בַּעֲלֵי קַרְנַיִם,

אֵין גַּם בֵּיצִים, אֵין אֶפְרֹחִים כִּפְלַיִם,

פַּס חֲזוֹן לִבָּהּ, תּוֹחַלְתָּהּ אָבָדָה.

מִי לֹא יִבְנֶה לוֹ מִגְדָּלִים בַּשָּׁמָיִם?

מִי לֹא יַחֲלֹם בְּהָקֵץ, יִרְאֶה חֶזְיוֹנוֹת?

כָּאִישׁ כָּאִשָּׁה, כַּזָּקֵן כַּנָּעַר,

כֶּעָשִׁיר כַּדָּל, כֶּחָכָם כַּבָּעַר,

יַחְשֹׁבוּ מַחְשָׁבוֹת, יַעֲשׂוּ עֶשְׁתֹּנוֹת.

כִּי אֵשֵׁב בָּדָד מוּזָר לִשְׁאוֹן קָרֶת

וִירַחֵף רוּחִי עַל יַם הַדִּמְיוֹנוֹת,

אָז לִי הַכֶּסֶף, לִי הַזָּהָב,

לִי הַגְּדוּלָה הַגְּבוּרָה הַתִּפְאָרֶת,

אָז אֶרְעַץ אוֹיֵב אֶמְחַץ רָהַב,

וּבַחֲלוֹמִי אֶרְאֶה כְּצָפְנַת פַּעְנֵחַ

מִשְׁתַּחֲוִים לִי הַשֶּׁמֶשׁ עִם הַיָּרֵחַ,

וּמִקְרֶה קָטֹן יִגַּע בִּי וִיעִירֵנִי

וּכְמִקֶּדֶם קַדְמָתִי אֶבְיוֹן הִנֵּנִי.

בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה אֱלִיפֶלֶט

וּכְבָר שַׂעֲרַת רֹאשׁוֹ כִּמְעַט הִלְבִּינָה,

וַיְהִי עוֹד חוֹמָה לֹא יָדַע אֵשֶׁת;

אַךְ לֵב מִי זֶה מֵרֶשֶׁת

הָאַהֲבָה יוּכַל הִמָּלֶט?

וּבְהַגּיעַ לוֹ תֹּר הַבִּינָה

אָבְדָה בִּינָתוֹ וַיִּנְחַל אִוֶּלֶת

וַיְבַקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה יָפָה מַשְׂכֶּלֶת.

אַַךְ אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת מִי יִמְצָאֶנֶּה?

בַּאֲלָפִים לֹא הִיא, בִּרְבָבוֹת אֵינֶנָּה!

וֶאֱלִיפֶלֶט אָץ אִשָּׁה לוֹ לָקַחַת,

כּי יוֹם חַיָיו רַד אֶל בֵּין הָעַרְבָּיִם,

וּמאֲשֶׁר לֹא מָצָא כִּלְבָבוֹ אַחַת

הָלַךְ וַיֶאֱהַב נָשִׁים שְׁתַּיִם.

הָאַחַת עַלְמָה יָפָה עוֹדָהּ בַּנֹּעַר,

הַשְּׁנִיָּה בָּאָה בַיָּמִים וּמְלֵאַת רָגֶשׁ,

אַךְ תַּמְרוקֶיהָ יִמְנוּ חֶסְרוֹן הַתֹּאַר;

לֹא אֵרְשָׂן לוֹ כְּאִשָּׁה בֶּאֱמוּנָה וָמֹהַר,

כִּי כָּרָן בַּכֶּסֶף כַּשֵּׁגָל וּפִילָגֶשׁ.

וַיְהִי כִּי חָפְצָה כָּל אַחַת מֵהֵנָּה

כִּי יִדְמֶה דּוֹדָהּ אֵלֶיהָ,

אָז אֶת שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ שְׁתֵּיהֶן קָטָפוּ;

שַׂעֲרוֹתָיו הַשְּׁחֹרוֹת קָרְחָה הַזְּקֵנָה,

הַחִוְרוֹת מָרְטָה הַנַּעֲרָה בְּיָדֶיהָ.

כָּכָה מָרְטוּ שַׂעֲרוֹתָיו אַחַת אַחַת

עַד כִּי מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ גָּזוּ חָלָפוּ,

וַתָּבֹא תַּחְתֵּיהֶן קָרָחַת.

"עַתָּה ­­– אָמַר הוּא – יָדַעְתִּי מָצָאתִי

כִּי חֵפֶץ הַנָּשִׁים רַק לִמְשׁוֹל בָּנוּ

וּכְמוֹ פֶלֶג מַיִם הַטּוֹת אוֹתָנוּ;

לֹא אֶקַּח אִשָּׁה עַד בּוֹא חֲלִיפָתִי.

בֵּין צִלְלֵי דָלִיּוֹת גֶּפֶן אַדֶּרֶת

הִתְחַבֵּא הַצְּבִי מֵחֵץ הַצַּיָּד אוֹיְבֵהוּ

וּמֵאֲחֻזַּת הַכְּלָבִים עֲקֵבָיו שׁוֹמֶרֶת.

וַיְהִי כִּי נִמְלַט וַיִּשְׁקֹט לִבֵהוּ

תַּחַת תֵּת תּוֹדָה וּבְרָכָה עֲתֶרֶת

לַגֶּפֶן הֶחְבִּיאַתּוּ צֵל יָדֶיהָ,

הָיְתָה אִתּוֹ רוּחַ אַחֶרֶת

וַיְלַחֵךְ פִּרְיָהּ וַיִּגְרֹס בַּדֶּיהָ.

אַךְ אֶל קוֹל הַטַּחֲנָה הָרוֹדְפִים שָׁבוּ

וּכְדִבְשָׁן הַדְּבֹרִים אוֹתוֹ סָבָבוּ

וּבְשָׂרוֹ חָצוּ שָׁם בִּמְקוֹם הָרֶשַׁע.

וּבְעֵת מוּתוֹ, בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין יֶשַׁע,

קָרָא: "צַדִּיק הוּא הָאֵל! בַּעֲוֹנִי נָפַלְתִּי,

יַעַן אֶת שֹׁלְמִי טוֹב רָעָה גָּמַלְתִּי;

כָּל שְׁכֵחֵי גְמוּלוֹת אִם רָעָה תְּבוֹאַתְכֶם

אַל נָא תֵּרָגְנוּ – אָנֹכִי מוֹפֶתְכֶם!"

הַשָּׁלָךְ שָׂם מַס עַל כָּל אַגְמֵי מָיִם,

בִּצּאת וּגְבָאִים אֶשְׁכָּר לוֹ הִקְרִיבוּ

וּבְרֵכוֹת וִיאֹרִים מִנְחָה הֵשִׁיבוּ,

וּמְזָוָיו מָלְאוּ מִשְּׁלַל כָּל נַחֲלָיִם,

וַיֹּאכַל וַיִּשְּׁמַן וּפָנָיו נָהָרוּ.

אַךְ אָרְכָה הָעֵת, יָמִים רַבִּים עָבָרוּ

וַיֶחֱלַשׁ הַשָּׁלָךְ כִּי שֵׂיבָה בּוֹ זָרָקָה,

וַתִּכְהֶינָה עֵינָיו מֵרְאֹת תּוֹךְ חֶשְׁכַּת מַיִם

וּבְיָדוֹ אֵין חַכָּה אַגְמוֹן וָרֶשֶׁת

לַשְׁלִיךְ בַּיְאוֹר לָדִיג לוֹבְשֵׁי קַשְׂקֶשֶׂת,

אַזַי גַּם נַחַת שֻׁלְחָנוֹ רָחָקָה

וַיְבֹאֶנּוּ חֶסֶר; אַךְ רוּחוֹ לֹא נָבָקָה

וַיַּעַשׂ בְּעָרְמָה וַיֵּצֵא הָאָחוּ,

וַיִּפְגּשׁ צְפַרְדֵּעַ בַּבֹּץ מְקַפֶּצֶת

וַיֹּאמֶר: "מַהֲרִי אֶל גָּרֵי מֵי שָׂחוּ,

אִמְרִי כִּי רָעָה עָלֵימוֹ נֶחֱרֶצֶת,

כִּי הִנֵּה הָאָדֹן בְּעוֹד יוֹמַיִם

פֹּרֵשׂ מִכְמֹרֶת עַל כָּל נַחֲלֵי מַיִם

וּבְאַגְמֵי נֶפֶש יַעֲשֶׂה שֶׂכֶר –

אָז צָרָה וּשְׁכוֹל לָמוֹ, אֵיד וָנֶכֶר,

כּי כְאֹסֶף הֶחָסִיל יֶאֱסֹף כֻּלָּמוֹ

וּלְבַעֲלֵי הַסְּנַפִּיר לֹא יַשְׁאִיר זֵכֶר".

וַתְּמַהֵר הַצְּפַרְדֵּעַ וַתַּגֵּד זֹאת לָמוֹ,

וַיָּנַע לִבָּם, לֹא קָם בָּם עוֹד רוּחַ,

וַיִּשְׁלְחוּ אֶל הַשָּׁלָךְ מַלְאָךְ שָׁלוּחַ

לֵאמֹר: הַגֶּד-נָא הַאִם אֶל נָכוֹן שָׁמַעְתָּ

כִּי נְכֹנִים הַדַּיָּגִים עָלֵינוּ לָרֶדֶת,

אָז עוּץ נָא עֵצָה אִם עֵזֶר יָדַעְתָּ!

וַיַּעַן: עִזְבוּ חִישׁ אֶרֶץ מוֹלֶדֶת

וּלְאֶרֶץ אַחֶרֶת לְכוּ לָכֶם יָחַד,

“אֲבָל אֵיךְ נַעֲשֶׂה זֹאת?” – אַל תִּפְחֲדוּ פָּחַד

אָנֹכִי מָגֵן לָכֶם, לִמְקוֹם סֵתֶר

אֶשָּׂאֲכֶם עַל כָּתֵף אַחַד אַחַד:

חֶבְיוֹן עֹז הוּא בַּעֲרוּץ הָרֵי בָתֶר,

שָׁם לֹא יִקְרְבוּ אֲלֵיכֶם לָגֶשֶׁת

פַּחִים וָרֶשֶׁת,

חַכָּה עִם אַגְמוֹן, מִכְמֹרֶת וָשַׁחַת.

עֲלוּ אֵלַי, אַל נָא תֵּבֹשׁוּ בּשֶׁת

הַחֶסֶד הַזֶּה מִיָּדִי לָקַחַת –

שְׁכֵנִים טוֹבִים יַעַזְרוּ אִישׁ אָחִיהוּ.

וַיִּתְּנוּ אֹזֶן שׁוֹמַעַת

הַדָּגִים קַלֵּי-הַדַּעַת

אֶל קוֹל אוֹיְבָם וּלְמַחְמְאוֹת פִּיהוּ.

וּמִכָּל פֵּאָה אֵלָיו נִקְבָּצוּ,

שָׁטוּ הָעָם וּבְחִפָּזוֹן רָצוּ,

אִישׁ אֶת אָחִיו יִדְחָקוּ יִלְחָצוּ,

לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה מָשׁוּי מִן הָמָּיִם.

וְהַשָּׁלָךְ, רַחוּם וְחַנוּן אֶרֶךְ אַפָּיִם,

עַל שִׁכְמוֹ עֲמָסָם וּבְרָב עָמָל וָטֹרַח

נָשָׂא אוֹתָם לִמְעוֹנוֹ בִּנְקִיק סָלַע,

בִּמְקוֹם לֹא בָּא אִישׁ, שָׁבַת עוֹבֵר אֹרַח –

שָׁם אַחַד אַחַד יוֹם יוֹם אוֹתָם בָּלַע

חַיִּים וּתְמִימִים כָּאָרֶץ אֶת קֹרַח.

וַיְלַמְּדֵם דַּעַת לִבְלִי יַאֲמִינוּ

בַּאֲנָשִׁים לֶאֱכֹל נֶפֶשׁ הִסְכִּינוּ.

לוידאו של הקראת שיר זה בידי ד"ר יורם מלצר

הַזְּאֵב חָלָה חָלְיוֹ אֲשֶר יָמוּת בּוֹ.

וַיְהִי בִּרְאוֹתוֹ כִּי יָמָיו קָרָבוּ

וַיְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ:

"הֵן אֱמֶת כִּי חַטֹּאתַי לִמְאֹד רָבוּ,

כִּי רָעוֹת רַבּוֹת בִּימֵי חַיַי עָשִׂיתִי,

כִּסְדֹם הָיִיתִי, לַעֲמֹרָה דָּמִיתִי,

אַךְ גַּם מֵעֲשׂוֹת טוֹב הֵן לֹא חָדָלְתִּי!

עוֹד אֶזְכּוֹר הַיּוֹם, עוֹדוֹ נֶגֶד עֵינִי,

עֵת פָּגַע בִּי שֶׂה נִבְזֶה וַיְחָרְפֵנִי,

וַאֲנִי לֹא הֲמִתִּיו וּבְרוּחִי מָשָׁלְתִּי!"

"וַאֲנִי עֵד! – עָנָה שׁוּעָל אִישׁ הַמְּזִמָּה,

שֶׁבָּא וַיְחַכֶּה לִיצִיאַת הַנְּשָׁמָה –

זֹאת הָיְתָה בְּעֶצֶם

יוֹם הִתָּקַע בִּגְרוֹנְךָ הָעֶצֶם

אֲשֶׁר הַחֲסִידָה הוֹצִיאָה מִשָּׁמָּה".

אַיָלָה, עוֹרֵב, עַכְבָּר וָצָב חֻבָּרוּ

לָשֶׁבֶת אַרְבַּעְתָּם יַחַד בֵּית חֶבֶר.

וּבִנְוֹת מִבְטָחִים נִסְתָּרוּ

לִבְלִי תִרְאֵם עֵין גָּבֶר.

אַךְ מַה-זֶּה יֵעָלֵם מֵעֵין הָאָדָם?

אִם בַּסֶּלַע בַּמִּדְבָּר תָּשִׂים מִשְׁכָּנֶךָ

וּבְקַרְקַע הַיָּם וּבֵין כּוֹכָבִים קִנֶּךָ,

בַּכֹּל יָבֹאוּ, בַּכֹּל תִּמְצָאֲךָ יָדָם.

וּבְצֵאת הָאַיָּלָה בַּשָּׂדֶה לָשׂוּחַ,

הִתְעַנֵּג כִּמְעַט עַל נֹעַם הָרוּחַ,

פִּתְאֹם אִישׁ לִקְרָאתָהּ; וַתְּנַס לִבְרוֹח

וּבִמְנוּסָתָה בָּרֶשֶׁת נִלְכָּדָה.

בֵּין כֹּה וָכֹה יָשְׁבוּ בָּיְתָה רֵעֶיהָ

סָבִיב לַשֻּׁלְחָן וַיְחַכּוּ אֵלֶיהָ.

"מַדּוּעַ זֶה הָאַיָּלָה נִפְקָדָה?

– שָׁאַל הָעַכְבָּר בִּרְגָזָה וּבְלִי מָנוֹחַ –

הֵן מִדֵּי פֹה בֶּטַח נֵשֵׁב שְׁלָשְׁתֵּנוּ

אוּלַי קָרָא אָסוֹן אֶת חֲבֶרְתֵּנוּ".

"הָהּ מִי יִתֶּן-לִי כָּעוֹרֵב כְּנָפָיִם

– אָמַר הַצָּב – כִּי אָז בִּיעָף עַפְתִּי

וּבְכָל פַּאֲתֵי הַשָּׂדֶה חָלַפְתִּי

לִמְצוֹא רְעוּתֵנוּ קַלַּת הָרַגְלָיִם".

הָעוֹרֵב שָׁמַע וַיָּעָף כָּרֶגַע

וַיַּרְא מִנֶּגֶד מַרְאֵה הָעַצָּבֶת:

הָאַיָּלָה הָאֻמְלָלָה בַּפָּח שׁוֹכָבֶת.

חִישׁ שָׁב וַיְבַשֵּׂר לַחֲבֵרָיו הַפָּגַע,

וַיֵחָלְצוּ חֻשִׁים וַיָקֻמוּ יַחַד

אַמִּיצֵי לֵב כַּגִּבּוֹרִים אֵין פַּחַד

לָשׂוּם נַפְשָׁם בַּכָּף וּלְהַצִּילֶהָ.

הָעוֹרֵב, הָעַכְבָּר יָחִישׁוּ שְׁנֵימוֹ,

הַצָּב מִתְנַהֵל בִּכְבֵדֻת אַחֲרֵימוֹ,

כִּי מִלְּבַד כִּי קָצְרוּ לִמְאֹד רַגְלֵיהוּ

עוֹד יִשָּׂא תָּמִיד בֵּיתוֹ עַל כִּתְפֵהוּ.

וּבְרֶגַע הִרְחִיק הַצַּיָּד מֵעָלֶיהָ

וַיְמַהֵר הָעַכְבָּר אֵלֶיהָ לָגֶשֶׁת,

וַיְנַתֵּק וַיְקוֹסֵס מוֹסְרוֹת הָרֶשֶׁת

וַיִּתֵּן לשְּׁבֻיָה דְּרוֹר וּפְקַח-קוֹחַ,

וּבְשׁוּב הַצַּיָּד וַיִּתְמַהּ וַיֹּאמֶר:

“מִי לָקַח שִׁבְיִי וַיְמַלֵּט מַלְקוֹחַ?”

אָז יָבֹא הָעַכְבָּר בִּנְקִיק עָפָר וָחֹמֶר,

אַיֶּלֶת אֲהָבִים

בָּאָה בֶּעָבִים,

הָעוֹרֵב עָף וַיִּתְיַצֵּב עַל רֹאשׁ תֹּמֶר,

אַךְ הַצָּב הִמָּלֵט לֹא עָצַר כֹּחַ

וַיִּרְאֵהוּ הַצַּיָּד וּלְקָחוֹ לָקֹחַ:

"אַתָּה תִּהְיֶה לִי חֵלֶף אֲבֵדָתִי

נַחַת שֻלְחָנִי, מִשְׁמַן אֲרוּחָתִי!"

אָמַר וּבַיַּלְקוּט שָׂמָהוּ.

אַךְ הָעוֹרֵב מֵעָל רָאָהוּ

וַיְבַשֵּׂר לָאַיָּלָה, אָז יָצָאָה

חִישׁ מִתּוֹךְ הַמַּחֲבֵא שָׁם הִתְחַבָּאָה,

וַתַּעַשׂ גַּם הִיא בִּרְמִיָּה וּבְדַעַת

ותֵּרָא לַצַּיָּד וּכְמוֹ צוֹלַעַת

הַרְחֵק מִנֶּגֶד עַל אַרְבַּע רַגְלֶיהָ.

וְהוּא מִהֵר וַיַּשְׁלֵךְ מֵעָלֵיהוּ

יַלְקוּטוֹ וּבִגְדוֹ וּשְׁאָר נִטְלֵהוּ,

בַּעֲבוּר יֵקַל לוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ.

אַךְ הִיא שָׁבָה חִישׁ וַתִּסָּתֶר

בֶּעָבִים בַּכֵּפִים בֵּין הָרֵי בָתֶר,

וּבֵין כֹּה בָּא הָעַכְבָּר בַּעַל הַשִּׁנָּיִם

וַיְנַתֵּק אֶת חוּטוֹ

מֵעַל פִּי יַלְקוּטוֹ,

וַיְפַתַּח חַרְצֻבּוֹת הַצָּב פַּתֵּחַ,

וַיִּשְׁאַר הַצַּיָּד מִבְּלִי מַרְזֵחַ

וּבְלִי אֲרוּחַת הַצָּהֳרָיִם.

מִמָּשָׁל קַדְמוֹן מֵעֵבֶר לִנְהַר חִדֶּקֶל

הַמָּשָׁל הַזֶּה הִגִּיעַ אֵלֵינוּ;

וּדְבָרָיו יָקְרוּ מֵרִבֹּאוֹת שֶׁקֶל,

כִּי מִבַּהֲמוֹת שָׂדַי אֵלֶּה יַלְפֵנוּ,

כִּי טוֹב לָאָדָם מִכָּל הוֹן וָנַחַת

בִּהְיוֹתוֹ עִם אֶחָיו לַאֲגֻדָּה אַחַת.

"מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים גּוֹרַל הַכֶּלֶב

– הִתְבּוֹנֵן הַחֲמוֹר בִּלְבָבוֹ וַיֹּאמֶר –

הֵן שָׁמֵן חֶלְקוֹ מִכָּל יִלְדֵי חֹמֶר

וּכְרֵשׂוֹ מָלֵא כָּל טוּב כָּל חֵלֶב,

וּלְגֵו הַחֲמוֹר הָהּ רַק מֶתֶג רַק שָׁבֶט,

מִבֹּקֶר לָעֶרֶב אֻכַּת אֵחָבֶט.

וּמַה-יַּעַשׂ הוּא לֹא אוּכַל עֲשׂהוּ?

כִּי יַחֲנִיף בַּחֲלָקוֹת יִתֵּן יָדָיִם,

אַף יַשְׁמַע קוֹל זִמְרָה נַחַת אָזְנָיִם –

וַאֲנִי מָה? הֵן גַּם לִי לֵבָב כָּמֹהוּ!"

עוֹדֶנּוּ דּוֹבֵר וּמִן הַכֶּרֶם

שָׁב אֲדֹנָיו בָּיְתָה: וּבְשִׂמְחַת נֶפֶשׁ

רָץ חֲמוֹרֵנוּ לִקְרָאתוֹ; וַיָּרֶם

פַּרְסוֹת רַגְלָיו הַמְּגֹאָלוֹת בָּרֶפֶשׁ

וַיְחַבֵּק לוֹ וַיִּשַּׁק הַשְּׁפָתָיִם.

וּלְמַעַן תִּהְיֶה הַמְּלָאכָה תְּמִימָה

נָתַן עָלָיו בְּקוֹלוֹ קוֹל כֹּרֶה אָזְנָיִם –

קוֹל חֲמוֹר נֹעֵר, זִמְרָה נְעִימָה!

הוֹ הוֹ בֶּן בּוּז וּבְלִיָּעַל,

אֵי שׁוֹט אֵי מַקֵּל! – קָרָא הַבָּעַל.

הֵבִיאוּ הַמַּקֵּל, הַחֲמוֹר שִׁנָּה קוֹלֵהוּ,

אַף לֹא יָסַף עוֹד לִנְשָׁק פִּי קוֹנֵהוּ.

אִשָּׁה בָּלָה הָיְתָה שָׂרָה וּגְבֶרֶת,

אֵשֶׁת מִדְיָנִים הוֹמִיָּה סוֹרָרֶת,

וּשְׁתֵּי אֲמָהוֹת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

טָווּ לָהּ מַטְוֶה בַּשְּׁתִי וּבָעֵרֶב.

וַעֲלֵיהֶן יָדָהּ עַד לִמְאֹד קָשָׁתָה,

מוֹעֵד לֹא יָדְעוּ, שַׁבַּתָּן שָׁבָתָה,

לֹא יָדְעוּ רַק תָּמִיד מִבְּלִי מָנוֹחַ

לִתְמוֹךְ פֶּלֶךְ, יָד בַּכִּישׁוֹר לִשְׁלוֹחַ.

אֲפֵלוֹת לֵיל אַךְ עָבְרוּ נָגֹזוּ

וּזְרֹעוֹת עוֹלָם אָדְמוּ וַיָּפֹזּוּ,

וַיְהִי שָׁם שֶׂכְוִי, עַוָּל לֹא יָדַע בֹּשֶׁת,

וַיַּשְׁמַע כִּמְצַפֶּה קוֹלוֹ בָּרָמָה,

אָז חִישׁ הָאִשָּׁה מִמִּטָּתָהּ קָמָה

וּלְעֹרָהּ שַׂלְמָתָהּ לָבְשָׁה תִּלְבֹּשֶׁת,

וַתַּעַל נֵר וַתְּמַהֵר בַּחֲמַת זָעַם

לַחֲדַר-הַמִּטּוֹת בִּמְקוֹם שָׁם נִרְדָּמוּ

הַשְּׁפָחוֹת הַשְּׁתַּיִם כִּשְׁכֻרוֹת יָיִן,

וַתִּתֵּן עֲלֵיהֶן קוֹלָהּ קוֹל רַעַם,

קוֹל מַפֻּחַ נָחָר, קוֹל הוֹלֶם פָּעַם,

וּבִיְדֵי סֶלַע אוֹתָן הֵנִידָה הֵנִיעָה,

אָז מִבְּלִי חֶמְדָּה הָאֻמְלָלוֹת קָמוּ,

נָטְשׁוּ רֹךְ מִשְׁכָּבָן חֶמְדַּת הָעַיִן

וּלְסִבְלוֹתָן שָׁבוּ עֲשֻׁקוֹת שֵׁנָה.

"הוֹי שֶׂכְוִי אָרוּר – אַזַי קָרְאוּ יַחַד –

מוֹת תָּמוּת, זֵד, אַמַּת בִּצְעָךְ הִגִּיעָה!"

אַף נִמְצָא הַשֶּׂכְוִי הַזֶּה יוֹם אֶחָד

נוֹפֵל מֵת, כִּי אֶת רֹאשׁוֹ מָלְקוּ הֵנָּה.

אַךְ הָהּ! לַשָּׁוְא יָדָן בַּדָּם גָּאָלוּ,

שָׁוְא הִכְבִּידוּ עַל נַפְשָׁן עֲוֹן רֶצַח,

כִּי כָל טוֹב בָּזֶה לָמוֹ לֹא עוֹלָלוּ,

כִּי עוֹד כָּבֵד סִבְלָן, וּכְאֵבָן נֶצַח:

כִּי מֵת הַנוֹתֵן הַזְּמִירוֹת בַּלָּיִל,

נִצְפְּנוּ הָעִתִּים מֵאֵשֶׁת-הֶחָיִל,

וַתּוֹסֶף עוֹד הַשְׁכֵּם וּמְנוּחָתָן הַפְרִיעַ.

אךְ שָׁכֹב תִּשְׁכַּבְנָה, עַיִן תַּעֲצֹמְנָה,

וּכְאֵשֶׁת לַפִּידֹת תָּקוּם הַגְּבָרֶת:

“קֹמְנָה, חִישׁ קֹמְנָה, כִּי הָעֵת עֹבָרֶת!”

קוֹל גָּדוֹל לֹא יָסָף עֲלֵיהֶן תַּשְׁמִיעַ

עֲדֵי מִבְּלִי חֵפֶץ מִמִּטָּתָן תָּקֹמְנָה.

כֵּן יֵשׁ אֲנָשִׁים תַּחְבֻּלוֹת יִמְצָאוּ

בַּעֲבוּר הֵחָלֵץ מִמֵּצַר וָשָׁחַת,

וּמִבְּלִי מֵשִׂים עוֹד יֶתֶר יִשְׁקָעוּ –

ינָּצְלוּ מִן הַפַּח לִנְפּוֹל בַּפָּחַת!

נוֹתֵן מִלַּחֲמוֹ לַדָּל אִישׁ טוֹב עֵינַיִם,

צִדְקָתוֹ תַּעֲמֹד לוֹ בִּשְׁאוֹן יַם הַחַיִּים,

יַעֲבֹר שָׁלוֹם וּפְגָעָיו לוֹ לֹא יוּכָלוּ,

כִּי תָמוּט רַגְלוֹ – אַשֻּׁרוֹ לֹא תִשָּׁפֶךְ,

רַבִּים עֹזְרִים לוֹ עֵת גַּלְגִּלּוֹ יֵהָפֶךְ,

וּכְמוֹ תָּמְכוּ יָדָיו אֲחֵרִים נָפָלוּ.

אוּלָם אִישׁ מֵחֵפֶץ דַּלִּים מוֹנֵעַ

יִהְיֶה שָׁלָל אֶל כָּל גַּל בּוֹ פּוֹגֵעַ,

מִכֹּבֶד לֵב אֶבֶן יָצֹל כַּעוֹפֶרֶת;

אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים יַעַמְדוּ מִנֶּגֶד

עֵת תִּבְגֹּד טוֹבָתוֹ כַּנַּחַל בּוֹ בֶּגֶד,

עֵקֶב נָתַן גַּם הוּא כָּתֵף סוֹרֶרֶת.

וּשְׁנֵיהֶם לִשְׁתֵּי הָרְחֵלִים נִמְשָׁלוּ

שֶׁיַּחַד בַּדֶּרֶך נָדְדוּ אָזָלוּ –

עֲטוּפָה צַמְרָהּ הָיְתָה הָאַחַת,

הַשֵּׁנִית אַךְ יָצֹא יָצְאָה מִתַּחַת

תַּעַר גֹּזְזֶיהָ. וּבַעֲלַת הַצֶּמֶר

לָעֲגָה לַאֲחוֹתָהּ הַגְּזוּזָה וַתֹּאמֶר:

"אֵיכָכָה זֶה נֶאֱלַמְתְּ לִפְנֵי גֹזְזָיִךְ

עֵת חָשְׂפוּ שֵׁתֵךְ, הִפְשִׁיטוּ מֵעָלָיִךְ

הַצֶּמֶר, שַׂלְמַת אֶדֶר

כָּל אַבִּירֵי הָעֵדֶר?!"

מִדֵּי דַבְּרָהּ בָּאוּ לִנְהַר מֵי שָׂחוּ

יַחֲלֹף בִּסְעָרָה יֶחֱצֶה לֵב הָאָחוּ,

וּשְׁתֵּיהֶן בָּאוּ בּוֹ עַד לֶב הַמְּצוּלָה,

אַךְ שָׁם הַמְּסֻבָּלָה הָאֲמֻלָה

כָּרְעָה נָפְלָה טָבָעָה,

כִּי עָלוּ הַמַּיִם בִּקְוֻצּוֹתֶיהָ

וַיַּכְבִּידוּ עָלֶיהָ;

הַגְּזוּזָה עָבְרָה שָׁלוֹם, כָּל רָע לֹא יָדָעָה.

הָאַרְנֶבֶת וְהַשְּׂלָו / יהודה ליב גורדון

לֹעֵג לָרָשׁ אִישׁ חֲסַר לֵב הִנֵּהוּ,

הֵן מָחָר גַּם אוֹתוֹ אָסוֹן יִקְרֵהוּ.

בִּשְׂדֵה-יַעַר גָּרָה שְׂלָיו עִם אַרְנֶבֶת

בֶּטַח בָּדָד אֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ –

פִּתְאֹם לַהֲקַת כְּלָבִים פָּרְצָה שָׁם פָּרֶץ,

עִמָּם צַיָּדִים חִצִּים וּכְלֵי מָוֶת.

הָאַרְנֶבֶת רָאֲתָה וַתִּפְחַד פָּחַד

וַתָּנָס הַחֹרְשָׁה בָּאָה בֶּעָבִים,

וַתֵּעָלֵם מֵעֵינֵי עֲדַת הַכְּלָבִים.

אוּלָם בֵּינֵיהֶם הָיָה כֶּלֶב אַחַד,

זַרְזִיר מָתְנַיִם מִבַּעֲלֵי הָאַפָּיִם!

לֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן יָצוּד וּלְמַרְאֵה עֵינָיִם,

כִּי אִם יַחְטֹם וּלְמֵרָחוֹק יָרִיחַ.

וַיָּרַח הַזַּרְזִיר אֶת הָאַרְנֶבֶת

מִשְׂתָּרַעַת שׁוֹכֶבֶת

בִּמְחִלַּת עָפָר תַּחַת הַשִּׁיחַ

בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמָּוֶת,

וַיִּמְצְאוּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָּהּ אוֹיְבֶיהָ

עַד יָצְאָה נִשְׁמָתָהּ מֵרֹב מַדְוֶיהָ.

וּבְכָל צָרַת נֶפֶשׁ הָאַרְנֶבֶת

שׁוֹקֶטֶת וּשְׁלֵוָה הַשְּׂלָיו יוֹשֶׁבֶת

וּבְלֵב אַכְזָרִי בָּהּ מַלְעֶבֶת:

"קַלַּת-הָרַגְלַיִם, אַיָּם רַגְלָיִךְ,

לָמָּה לֹא תָנוּסִי מִפְּנֵי אוֹיְבָיִךְ?"

עוֹד הִיא לֹעֶגֶת גַּם קִצָּהּ הִגִּיעַ!

כִּי בָטְחָה הַפְּתַיָּה בִּשְׁתֵּי הַכְּנָפָיִם,

וַתִּשְׁכַּח כִּי יֵשׁ תַּחַת הָרָקִיעַ

גַּם פֶּרֶס גַּם נֵץ בַּעֲלֵי צִפָּרְנָיִם.

תּוֹשִׁיעַ לָךְ יָדֶךָ

ואלֹהִים יוֹשִּׁיעֶךָ.

עֲגָלָה טְעוּנָה טָבְעָה בָּרֶפֶשׁ

עַד יְדוֹת אוֹפַנֶּיהָ. וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ

בַּעַל הָעֲגָלָה; כִּי הָאָסוֹן קָרָהוּ

בִּמְקוֹם עִקְּבוֹת אָדָם לֹא נוֹדָעוּ,

בִּמְקוֹם אֵין אִישׁ לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ

לִמְשׁוֹת עֶגְלָתוֹ.

לֹא אֲלֵיכֶם מַכְאוֹב זֶה, כָּל עֹבְרֵי אֹרַח!

וּבְכֵן רָפוּ יָדָיו, נָשְׁתָה גְּבוּרָתוֹ,

וּבְלִי אַמֵּץ כֹּחַ וּבְלִי כָּל טֹרַח

עָמַד כִּכְסִיל חֹבֵק יָדָיִם.

בַּתְּחִלָּה קָצַף וַיְקַלֵּל,

אַחַר נָשָׂא עֵינָיו שָׁמָיִם.

וַיַּעֲמֹד וַיִּתְפַּלֵּל:

"אֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים

רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת,

זְכָר-לִי בְּרִית רִאשׁוֹנִים,

זְכָר-לִי זְכוּת אָבוֹת!

כְּמוֹ שֶׁעָנִיתָ לְיִרְמְיָהוּ

עֲנֵנִי;

שְׁלַח לִי אֶת אֵלִיָּהוּ

וְיַעֲלֵנִי

מִטִּיט הַיָּוֵן, מִבְּאֵר הַחֹמֶר!"

וְהִנֵּה קוֹל אֵלָיו דֹּבֵר וַיֹּאמֶר:

"אֲנִי אֵלִיָּהוּ;

שֻׁלַּחְתִּי לְעָזְרֶךָ.

פָּנַי לֹא יֵרָאוּ,

אַךְ עֲשֵׂה אֵת אֲצַוֶּךָ:

הַבֵּט מִסְּבִיבֶיךָ, חַפֵּשׂ חֵפֶשׂ

אֵיפֹה הַמִּכְשֹׁל? מַה-יָּרַט דַּרְכֶּךָ?

הָרֵם הַחֵמָר, הָסִירָה הָרֶפֶשׁ

הָאוֹחֲזִים כַּמַּשְׂמְרוֹת אֶת גַּלְגִּלֶּיךָ.

קַח הַפַּטִּישׁ, הַךְ הָאֲבָנִים וּפוֹצְצֵמוֹ

וּמַלֵּא זֹאת הַמַּהֲמֹרָה בִּרְסִיסֵימוֹ.

הֲמִלֵּאתָ?" ­ – “מִלֵּאתִי אַחֲרֵי דְבָרֶיךָ!” –

“עַתָּה עוֹרֵר הַשּׁוֹט וּדְפֹק סוּסֶיךָ!”

­­­– "הוֹ-הוֹ, סוּסִי, סֻסָתִי,

יָפָתִי, תַּמָּתִי,

נֻסּוּ, מַלְּטוּ,

הוֹשִׁיעוּ, פַּלְּטוּ!!

הֶאָח, הֶאָח, הוֹצִיאוּ עֶגְלָתִי!

בָּרוּךְ אַתָּה לִי, אֵלִיָּהוּ,

כִּי עֲזַרְתָּנִי!" –

"בֶּן-אָדָם, לֹא אָנִי,

(קוֹל עֹנֶה אָזְנָיו שָׁמָעוּ)

לֹא יָדַי עֶגְלָתְךָ הוֹצִיאוּ:

סוּסֶיךָ וּזְרֹעֲךָ לַעֲשׂוֹת הִפְלִיאוּ".

לְאִישׁ אֲשֶׁר יָדוֹ לוֹ לֹא תוֹשִׁיעַ

לֹא יִשְׁלַח גַּם אֵל עֶזְרָה מֵרָקִיעַ.

עִם סָכָל וַחֲסַר דַּעַ,

אָחִי, אַל תִּתְרוֹעֵעַ!

אָדָם וָדֹב בָּאוּ בִּבְרִית יַחַד.

עַל תַּכְלִית תֵּבֵל הִתְעַצָּבוּ,

עַל כֵּן הֲמוֹנָהּ עָזָבוּ

וּבַיַּעַר יָשָׁבוּ.

וּשְׁנֵיהֶם יָשְׁבוּ בִּנְקִיק סֶלַע אַחַד

וּבְיַד חָרוּצִים שֵׁרְתוּ אִישׁ רֵעֵהוּ:

הָאִישׁ נָטַע עֵץ פְּרִי וַיִּקְטֹף אִבּוֹ,

הַדֹּב צָד צַיִד וַיָּבֵא אֵלֵיהוּ,

וַיִּתְעַדְּנוּ יַחַד כֶּעָשִׁיר בִּמְסִבּוֹ.

וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּיץ, אַהֲבָתָם נִצַּחַת,

עַד שָׁכְבָם גַּם לִישׁוֹן עַל מִטָּה אַחַת.

וַיְהִי הַיּוֹם אַחֲרֵי אָכְלָם לָשׂבַע

וַיִּשְׁכַּב הָאִישׁ אֶת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרַיִם

וְהַדֹּב עוֹמֵד אֶצְלוֹ לִשְׁמוֹר עָלֵיהוּ,

וּזְבוּב מוּעָף בָּא וַיַּעֲמֹד עַל גֹּבַהּ

מֵצַח הָאָדָם הַשּׁוכֵב סָרוּחַ:

וַיְעוֹפֵף הַדֹּב כַּפּוֹ וַיְגָרְשֵׁהוּ.

אֲבָל עַל אַף הַדֹּב וּלְמֹרַת רוּחַ

שָׁב הַזְּבוּב עוֹד פַּעַם וּפַעֲמַיִם

וַיַּעֲמֹד עַל מִצְחוֹ בֵּין הָעֵינָיִם.

וַיִּתְמַרְמַר הַדֹּב עַל בַּעַל הַכְּנָפָיִם:

"הַעוֹד תִּתְגָּר בִּי? עוֹד הַפְצַר וָמֶרִי?

חַכֵּה נָא – אָמַר – רֻם זֻלּוּת, עַז מֵצַח,

אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּךְ בַּחֲמַת קֶרִי!"

וַיּוֹר אֶבֶן בַּזְּבוּב וַיְמִיתֵהוּ –

אַךְ אִתּוֹ מָחַץ גַּם רֹאשׁ עֲמִיתֵהוּ

וּכְשָׁכְבוֹ לֹא הוֹסִיף לָקוּם לָנֶצַח,

מִידֵי חֲסַר-לֵב אַל תִּקַּח מַתָּת

פֶּן יְבוֹאֲךָ רָע תַּחַת טוֹב;

כִּי חֶסֶד הַכְּסִילִים חַטָּאת,

לוֹ יֹאמְרוּ הַמּשְׁלִים: חֶסֶד הַדֹּב.

שׁוּעָל עִם חָתוּל שְׁנֵי בָנִים כֶּחָשִׁים

נוֹכְלִים וּצְבוּעִים כַּאֲנָשִׁים

רַבִּים

חֲבוּרֵי עֲצַבִּים,

הַלּוֹבְשִׁים בֶּגֶד יִרְאַת חֵטְא וָחֶסֶד

על בֶּגֶד וּמְזִמָּה, חֶרְפָּה וָחֶסֶד,

לִמְקוֹם קָדוֹשׁ נָהָרוּ,

כִּי נֵדֶר נָדָרוּ,

וּבְדֶרֶךְ קָדְשָׁם זֶה מִדֵּי עָבָרוּ

גּוֹזָלִים רַבִּים גָּזָלוּ וּגְבִינוֹת גָּנָבוּ

לִשְׁבּוֹר בָּם רַעֲבוֹנָם עֵת כִּי יִרְעָבוּ,

כִּי לָצוּם בַּדֶרֶךְ לֹא הִתְנַדָּבוּ.

אַף אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ שׂחֲחוּ נִדְבָּרוּ

בַּעֲבוּר קַצֵּר לָמוֹ אֹרֶךְ

הַדָּרֶךְ.

"הִנֵּה נָא שָׁמַעְתִּי מְהַלְּלִים אֹתָכָה

– הַשּׁוּעָל אֶל הֶחָתוּל דִּבֶּר כָּכָה –

כִּי עָרוּם אַתָּה וּמְחַשֵּׁב הָרֵעַ,

הֲיֵשׁ לָךְ כָּמֹנִי תַּחְבֻּלוֹת סֶלֶף

אַלְפֵי אָלֶף?"

"לֹא – יַגִּיד רֵעוֹ – אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ

רַק דֶּרֶךְ אֶחָד בִּנְתִיב הַחַיִּים

אַךְ טוֹב הוּא לִי מֵרִבּוֹא רִבּוֹתַיִם".

עוֹד הֵם נִדְבָּרִים

וַעֲדַת כַּלְבֵי הָאֲתָרִים

שָׁמָּה הִגִּיעָה,

שִׂיחָתָם הִפְרִיעָה.

חַפֵּשׂ נָא בֵּין אַלְפֵי תַחְבֻּלוֹתֶיךָ

– אָמַר הֶחָתוּל – וּמַלֵּט נַפְשֶׁךָ,

וַאֲנִי זֶה דַרְכִּי לְפָנַי בָּעֵינָיִם

דֶּרֶך הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמָיִם.

וּבְרֶגַע עָלָה הֶחָתוּל עַל רֹאשׁ שִׂיח

וַיָּשֶׂם עֲבִי בַדָּיו חֲתֻלָּתוֹ,

וְהַשּׁוּעָל פָּתַח אַמְתַּחַת עָרְמָתוֹ

וַיְבַקֵּשׁ תַּחְבֻּלוֹת לְמַלֵּט חַיָּתוֹ;

וּכְמוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ

נָטָה עֲקַלְקַלּוֹת, נֶחְבָּא, הֵנִיחַ

נָס וַיִּסָּתֶר

בֵּין הַרְרֵי בָתֶר,

עָלָה בַּכֵּפִים וַיּבֹא בֶּעִָבים

אַךְ בַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ שָׁם יֵלְכוּ הַכְּלָבִים

וּכְדַרְכּוֹ גַּם הֵמָּה דַּרְכָּם נִלְפָּתוּ,

כִּתְּרוּהוּ, הִדְבִּיקֻהוּ

וּמְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ

עֲדֵי אוֹתוֹ תָּפָשׂוּ

וּמַאַכְלוֹת שִׁנֵּיהֶם הוֹדִיעֻהוּ.

טוֹבָה תַּחְבֻּלָה טוֹבָה אַחַת

וּבְתַהְפֻּכוֹת רַבּוֹת אֵין נָחַת.

הַשּׁוּעָל, הַזְּאֵב וְהַסוּס / יהודה ליב גורדון

שׁוּעָל נַעַר אַךְ עָרוּם כִּמְלֵא שָׁנִים

רָאָה סוּס רִאשׁוֹנָה בִּימֵי חַיֵּיהוּ.

וַיֹּאמֶר לַזְּאֵב: אָחִי, חָרֵק נָא שִׁנֶּיךָ,

הִנֵּה שָׁם חַיָּה רֹעָה אֶל עֵינֶיךָ,

לֶךְ-נָא אֵלֶיהָ הִתְרָאֵה פָּנִים.

וַיִּשְׁאַל הַזְּאֵב אֶת פִּי הַשּׁוּעָל רֵעֵהוּ

לֵאמֹר: "אוּלַי חֲזָקָה הִיא מִמֶּנּוּ?

מַה-תָּאֳרָהּ, הַגֵּד לִי אִם תֵּדָעֶנּוּ!"

לוּ צַיָּר הָיִיתִי

אֲזַי זֹאת עָשִׂיתִי,

אֲבָל אֲבֹתַי, הֵן יָדַעְתָּ כָּמוֹנִי,

דַּלִּים הֵמָּה וִידוּעֵי עֹנִי

וּלְבֵית הַסֵּפֶר אוֹתִי לֹא נָתָנוּ.

וּבְכָל זֹאת בֹּא, רֵעַ!

כִּי מִי זֶה יוֹדֵעַ

אוּלַי הִקְרָה אֱלֹהִים טֶרֶף לָנוּ.

וְהַסּוּס רֹעֶה בָּאָחוּ

וַיִּגַּשׁ הַשּׁוּעָל אֵלָיו וַיִּשְׁתָּח

וַיֹּאמֶר: "אֲדֹנִי! אֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ

חֲפֵצִים לָדַעַת אֶת שֵׁם כְּבוֹדֶךָ!"

אוּלָם גַּם הַסּוּס לֹא הָיָה בָּעַר

(כִּי גָּדַל בֵּין אֲנָשִׁים לֹא בַּיָּעַר)!

וַיַּעֲנֵם: אֲדֹנַי! אִם לִשְׁמִי תִדְרֹשׁוּ

הֵא לָכֶם רַגְּלִי, אֵלַי הֲלוֹם גּשׁוּ

עַל עֲקֵב נַעֲלִי חָרוּת הוּא, קִרְאוּהוּ!

הַשּׁוּעָל עָמַד תַּחְתָּיו, לֹא נִגַּשׁ אֵלֵיהוּ,

יַעַן כִּי הוֹרָיו לִקְרוֹא לֹא הוֹרוּהוּ;

וַיִּגַּשׁ הַזְּאֵב וַיַּשַּׁח רָאשֵׁהוּ,

וַיִּבְעַט בּוֹ הַסּוּס בַּחֲמַת רוּחַ,

וַיִּתֹּץ לוֹ אַרְבַּע שִׁנָּיִם,

וַיִּנְקֹר לוֹ שְׁתֵּי הָעֵינָיִם.

וַיִּפֹּל הַזְּאֵב אָחוֹר אַרְצָה סָרוּחַ,

וַיִּפְרֹץ דַּם הַמַּכָּה וַיִּז הַנֵּצַח.

וַיֹּאמֶר לוֹ הַשּׁוּעָל בִּלְזוּת שְׂפָתָיִם:

עַתָּה הִשְׁמִיעֲךָ זֶה אֶת לֹא שָׁמַעְתָּ

וּבְפַרְסַת רַגְלוֹ הִתְוָה לָךְ עַל מֵצַח:

“אַל תַּאֲמִין לָאִישׁ מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם לֹא יָדַעְתָּ!”

אִישׁ אֶחָד נָהַג חֲמוֹרִים שְׁנָיִם:

אֶחָד נָשָׂא סְפוֹג וַיְהִי קַל רַגְלָיִם,

הַשֵּׁנִי נָשָׂא בִּכְבֵדֻת רַגְלֵיהוּ

כִּי הֶעֱמִיס הַמְּחַמֵּר מֶלַח עָלֵיהוּ.

כֵּן עָלוּ הָרִים וּבְקָעוֹת יָרָדוּ

עַד לִשְׂפַת נַחַל הִגִּיעוּ עָמָדוּ,

כִּי מַעְבָּרָה אַיִן אוֹתוֹ לִצְלוֹחַ.

אָז עַל נֹשֵׂא הַסְּפוֹג הָאָדָם יַעַל,

כִּי יָדַע שָׁם דֶּרֶך לַעֲבוֹר בַּשֹׁעַל

וּלְפָנָיו נֹשֵׂא הַמֶּלַח שָׁלַח שָׁלוֹחַ;

אַךְ זֶה הַחֲמוֹר יָגֵעַ וּרְפֵה בֶרֶךְ

כִּמְעַט בָּא בַּמַּיִם קָרָא כִּבְנוֹ מָנוֹחַ;

“תָּמֹת נַפְשִׁי עִמָּם!” וַיֵּט בַּכֹּחַ

וַיִּפֹּל בַּבּוֹר, כִּי סָר מִן הַדֶּרֶךְ.

כֹּה מַרוּ חַיָּיו, כֹּה הִתְקַצַּף קָצֶף!

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עַד גַּבּוֹ מַיִם בָּאוּ

וַיִּמַּס הַמֶּלַח

נָמוֹג וַיֵלַךְ

וַיַּקֵל נִטְלוֹ וַיַּעַל וַיָּצֶף.

בַּאֲשֻׁרוֹ גַּם רַגְלֵי רֵעוֹ יָצָאוּ

וַיָצָל גַּם הוּא עַד צַוָּאר בַּמָּיִם,

וַיִּטְבֹּל גַּם רוֹכְבוֹ עַד הַבִּרְכָּיִם:

אֱוִיל הַחֲמוֹר וּבְנִי-אָתוֹן לֹא יָבֶן!

וּפִתְאֹם כָּבַד נִטְלוֹ כֹּבֶד אֶבֶן,

כִּי מָלֵא הַסְּפוֹג מַיִם רַבִּים חֹמֶר

עַד כִּי כָּשַׁל כֹּחַ הַחֲמוֹר; וַיֹּאמֶר

לִטְבֹּעַ, לוּלֵא מִהֵר אִישׁ וַיַּצִּילֵהוּ.

מִי הִצִּילוֹ – לֹא לָנוּ לָדַעַת!

רַק הַחֲמוֹר הַזֶּה יוֹרֶה לָנוּ דַּעַת,

כִּי לֹא טוֹב לָאִישׁ לַעֲצוֹם עֵינֵיהוּ,

לָלֶכֶת כָּעִוֵּר בַּאֲשֶׁר יֵלֵךְ רֵעֵהוּ.

דָּג קָטֹן הִתְחַנֵּן פַּעַם לָשׁוּב הַמָּיִם,

אַךְ הַדַּיָּג לֹא הִטָּה לִדְבָרָיו אָזְנָיִם,

וַיּוֹרִידֵהוּ אֶל תּוֹךְ סִיר נָפוּחַ¹

בַּמָּשָׁל הַהוּא לָדַעַת הָרְאֵינוּ

לִבְלִי כִּפְתָיִם נִטּשׁ מִיָּדֵינוּ

בַּעֲבוּר תִּקְוַת שָׁוְא כָּל דָּבָר בָּטוּחַ.

הַדַּיָּג טוֹב עָשָׂה גַּם הַדָּג לֹא הִרְשִׁיעַ,

כִּי בִקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ וּלְאוֹיְבוֹ הִפְגִּיעַ,

כִּי כָל אֲשֶׁר יוּכַל יַעֲשֶׂה גֶּבֶר

בַּעֲבוּר הַצֵּל נַפְשׁוֹ מֵרֶדֶת קֶבֶר;

אוּלָם הַזְּאֵב הַזֶּה הָיָה קַל דַּעַת

וּבְאִוַּלְתּוֹ הִטָּה אֹזֶן שׁוֹמַעַת,

נִפְתָּה וַיֵּעָנַשׁ. – כִּי פָגַשׁ כֶּלֶב

הַרְחֵק מִן הַכְּפָר וַיַּחְפֹּץ אָכְלֵהוּ.

"אֲדוֹנִי! – אָמַר הַכֶּלֶב אֵלֵיהוּ –

דַּל בָּשָׂר אָנִי, בִּכְסָלַי אֵין חֵלֶב,

מֵעַי חֳמַרְמְרוּ, בַּעֲצָמַי אֵין מֹחַ,

וּמַה-יַּמְרִיצְךָ אִם כָּעֵת תֹּאכלֵנִי?

הָבָה לִי הַיּוֹם חֹפֶשׁ וּפְקַח-קוֹחַ,

הִנֵּה חַג לַאדֹנִי מָחָר בַּכֹּפֶר,

שָׁם אֶשְׂבַּע, אַעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כֶסֶל,

אַחַר אָשׁוּבָה וּבְיָדְךָ הִנֵּנִי"

וַיִּטְּשֵׁהוּ הַזְּאֵב וַיַּרְבֶּה כֶּסֶל

וַיִּבְרַח הַכֶּלֶב כַּצְּבִי כָּעֹפֶר.

כִּכְלוֹת יוֹמַיִם שָׁב הַזְּאֵב אֵלֵיהוּ

לִרְאוֹת אֶת כַּלבּוֹ וּמַה-מַּעֲשֵׂהוּ,

אִם שָׁמֵן אִם הִרְבָּה חֵלֶב וָפֶדֶר

וַיִּמְצָאֵהוּ – חֶדֶר בַּחֶדֶר.

"עֲמָד-נָא שָׁם, אָחִי, רֶגַע תַּחְתֶּיךָ

– מִבְּעַד חֹר הַמַּפְתֵּחַ זֶה יַעֲנֵהוּ –

כַּתַּר לִי זְעֵיר, הִנְנִי אֵלֶיךָ,

אֲנִי עִם עֲמִיתִי שׁוֹמֵר הַפֶּתַח".

(שׁוֹמֵר הַפֶּתַח הָיָה כֶּלֶב אַמִּיץ כֹּחַ

יָדָיו רָב לוֹ לַהֲדֹךְ זְאֵב תַּחְתֵּיהוּ

וּלְשַׁסֵּף אוֹתוֹ נֶתַח נֶתַח) –

וַיִּשְׁמַע הַזְּאֵב וַיְמַהֵר לִבְרוֹחַ.

מֵרִשְׁפֵי קֵשֶׁת הַצַּיָּד פָּצוּעַ,

רָץ שׁוּעָל אֶחָד מִדָּמוֹ צָבוּעַ

וּזְבוּבִים רַבִּים עַל פִּצְעוֹ נִקְבָּצוּ

וּדְוֵי לַחְמוֹ אָכְלוּ, דָּמוֹ מָצָצוּ.

"הָהּ אֵלִי! – קָרָא הַכֹּאֵב – מַדּוּעַ

הִסְגַּרְתַּנִי אוֹתִי חֲכַם הַיָעַר

בִּידֵי עָם לֹא-הָיָה נִבְזֶה וּבָעַר

לָשֵׂאת קָלוֹן וּכְאֵב, בָּשְׁנָה עַל צָעַר?!"

כַּתַּר נָא! – קָרָא קִפֹּד מִמְּאוּרָתוֹ –

אֲנִי אַעַל עָלֶיךָ וַאֲגָרְשֵׁמוֹ

וּבְמַדְקְרוֹתַי לַעֲשָׂרֹת אֲבַתְּקֵמוֹ.

"אַל נָא – עָנָה הַשּׁוּעָל בְּלָשׁוֹן רַכָּה –

הַנִּיחָה לָמוֹ וִיכַלּוּ מַרְעִיתָם,

כִּי הֵם כְּבָר אָכְלוּ וַיִּשְׂבָּעוּ מַחֲצִיתָם

וּגְדוּד רָעֵב יָבֹא, וּבְכָל אַוָּתוֹ

יֹאכַל יֶתֶר כֹּחִי, וִישִׁיבֵנִי עַד דַּכָּא".

כִּי לָאֱוִיל יַהֲרָג-כָּעַשׂ וּפֹתָה תָּמִית קִנְאָה (איוב ה' ב')

בֵּין אַגְמֵי הַמַּיִם הִתְהַלֵּךְ אַיִל

וַתֵּרֶא הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּקַנְּאֵהוּ

וַתָּשֶׂם עַל לִבָּהּ לִדְמוֹת אֵלֵיהוּ.

וַתִּתְנַפַּח וַתַּעַשׂ חַיִל,

וַתְּמַלֵּא בִטְנָהּ רוּחַ

כָּאַגְמוֹן וּכְדוּר נָפוּחַ,

וַתֹּאמֶר לִרְעוּתָהּ: "הָבִי נָא, אֲחוֹתִי!

הַבִּיטִי עָלַי וּבְצֶדֶק שִׁפְטִי אוֹתִי:

הִנֵּה אָנֹכִי מִתְנַפַּחַת

וּכְאַיִל הִלָּז אֶגְדַּל פַּעַם אַחַת.

וּמָה? הֲגָדַלְתִּי כָּמֹהוּ?"

לֹא – עָנְתָה הַשְּׁנִיָּה – אֶפֶס וָתֹהוּ!

– "אוּלָם כָּעֵת לִבֵּךְ נָא שִׁיתִי,

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי שָׂגֹה שָׂגִיתִי!"

שָׁגִית, אֲחוֹתִי – הַשֹּׁפְטָה עָנַתָּה –

וּכְגָדְלֵךְ אָז כֵּן גָּדְלֵךְ עַתָּה.

אַךְ הַצְפַרְדֵּעַ נוֹאָשׁ לֹא אָמָרָה

אֶת חֶפְצָהּ לֹא זָנָחָה,

וַתֵּלֵךְ הָלֹךְ וְהִתְנַפֵּחַ

עַד כִּי נַפְשָׁה נָפָחָה.

אֶל מִי דָּמְתָה הַצְּפַרדֵּעַ הַנִּבְעָרָה?

אֶל אִישׁ מִסְכֵּן מִתְעַשֵּׁר וּבוֹטֵחַ,

כִּי יַחְגֹּר עֹז כִּי יִפְרֹץ עָלָיו פָּרֶץ

הִדַּמּוֹת לִגְדוֹלִים וַעֲשִׁירֵי אָרֶץ.

בִּכְפָר אֶחָד הָיוּ שְׁנֵי כְלָבִים,

וַיִּהְיוּ כָּל הַיּוֹם נִצִּים וְרָבִים,

כִּי שָׂנֵא אִישׁ אָחִיו שִׂנְאָה נִצַחַת.

וַיְהִי הָאֶחָד רֹבֵץ עַל יַד גֶּדֶר

הַמִּכְלָה, וַיַּרְא פַּעַם אַחַת

זְאֵב עָרֶב

יֶאֱרֹב אָרֶב

בִּמְקוֹם נִצָּב רֵעוֹ לִשְׁמוֹר הָעֵדֶר.

וַתְּהִי נֶפֶשׁ הַכֶּלֶב שׂמַחַת,

כִּי אָמַר: עַתָּה בָּא עָלָיו הַקָּרָץ,

עַתָּה יִכָּחֵד שׂנְאִי מִן הָאָרֶץ!

אַךְ שָׁב וַיִּתְנַחֵם עַל דְּבָרָיו רֶגַע

וַיֹּאמֶר: אִם הַיּוֹם לֹא אֶעֶזְרֵהוּ אָנִי

אָז צָפוּן מָחָר גַּם לִי זֶה הַפֶּגַע,

כִּי יִגְבַּר עָלָיו הַזְּאֵב וִימִיתֵהוּ,

אַחַר יָבֹא גַם עָלַי וְהִכְחִידָנִי.

כֹּה חָשַׁב וַיָּרֶץ אֶל עֲמִיתֵהוּ

וַיִּשְׁלַם עִמּוֹ; אָז יַחַד חָבָרוּ

וּבְמִשְׁנֵה כֹּחָם עַל הַזְּאֵב גָּבָרוּ.

אִם עָשִׁיר אַתָּה וּבְבֵיתְךָ כָּל חֹסֶן,

אָז בַּאֲשֶׁר תִּפְנֶה תִּמְצָא טוּב עִיר גּשֶׁן,

מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים וּמַרְזֵחַ סָרוּחַ,

כָּל שֻׁלְחָן עָרוּךְ, כָּל פֶּתַח פָּתוּחַ;

לֹא כֵן אִם דַּל אַתָּה, אִם רֵק כִּיסֶךָ,

אָז סֻגַּר כָּל בֵּית, נָעוּל כָּל פֶּתַח,

גַּם מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים, פִּסַּת בָּר אוֹ נֶתַח

לֹא יִתְּנוּ לָךְ לִשְׁבּוֹר רַעֲבוֹן בֵּיתֶךָ.

עַל אֶרֶץ צִיָּה מֵחֹם נִחָרָה

עֲנָנָה הֲרַת מַיִם עָבָרָה,

אַךְ לֹא הֵרִיקָה עָלֶיהָ נֵטֶף;

וַעֲלֵי הַיָּם אוֹצָרָהּ שָׁפָכָה

וַתּוֹרֶד שָׁמָּה גֶּשֶׁם וָשֶׁטֶף.

„רָעַת הַלֵּב, מֶה רָאִית עַל כָּכָה?!

– הוֹכִיחָהּ הָר הָעוֹמֵד מִנֶּגֶד –

לוּ שָׁם עַל הַשְּׁדֵמָה

הֲרִיקוֹת אֶת מֵימָיִךְ,

כִּי אָז הִצְמַחַתְּ דָּגָן וָמֶגֶד

וּמֵרָעָב הִצַּלְתְּ אָדָם וּבְהֵמָה,

וּבַיָּם יֵשׁ מַיִם רַב בִּלְעָדָיִךְ!”

עַל יַד כֶּתֶר פָּז יָקָר וּמְאֹד נַעֲלָה

הֻנִּיּחָה מִצְנֶפֶת מֶשִׁי

אֲשֶׁר יִצְנֹף הַמֶּלֶךְ בַּלַּיְלָה.

"קִרְבִי אֵלַיִךְ, מִצְנֶפֶת מוֹרָאָה!

– עֲטֶרֶת גֵּאוּת לִשְׁכֶנְתָּהּ קָרָאָה –

אֵל תִּגְּשִׁי בִי! הַאִם אֶת עֶרְכִּי תֶּשִׁי?

הֵן אֲנִי עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת הִנֵּנִי,

לִצְבִי עֶדְיוֹ הַמֶּלֶךְ יַעַנְדֵנִי;

וְאַתְּ מָה?" – "אֲנִי – הַמִּצְנֶפֶת עָנַתָּה –

"אֲנִי אֶת רוּחַ מַלְכֵּנוּ אָנִיחַ

וּשְׁאוֹן לִבּוֹ אַשְׁכִיחַ

מֵעֲמַל יוֹמוֹ שֶׁתַּעֲמֹס עָלָיו אָתָּה".