רקע
יהודה ליב גורדון
הָאִשָּׁה וּשְׁתֵּי שִׁפְחֹתֶיהָ
mנחלת הכלל [?]
Eמשלים

אִשָּׁה בָּלָה הָיְתָה שָׂרָה וּגְבֶרֶת,

אֵשֶׁת מִדְיָנִים הוֹמִיָּה סוֹרָרֶת,

וּשְׁתֵּי אֲמָהוֹת מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

טָווּ לָהּ מַטְוֶה בַּשְּׁתִי וּבָעֵרֶב.

וַעֲלֵיהֶן יָדָהּ עַד לִמְאֹד קָשָׁתָה,

מוֹעֵד לֹא יָדְעוּ, שַׁבַּתָּן שָׁבָתָה,

לֹא יָדְעוּ רַק תָּמִיד מִבְּלִי מָנוֹחַ

לִתְמוֹךְ פֶּלֶךְ, יָד בַּכִּישׁוֹר לִשְׁלוֹחַ.

אֲפֵלוֹת לֵיל אַךְ עָבְרוּ נָגֹזוּ

וּזְרֹעוֹת עוֹלָם אָדְמוּ וַיָּפֹזּוּ,

וַיְהִי שָׁם שֶׂכְוִי, עַוָּל לֹא יָדַע בֹּשֶׁת,

וַיַּשְׁמַע כִּמְצַפֶּה קוֹלוֹ בָּרָמָה,

אָז חִישׁ הָאִשָּׁה מִמִּטָּתָהּ קָמָה

וּלְעֹרָהּ שַׂלְמָתָהּ לָבְשָׁה תִּלְבֹּשֶׁת,

וַתַּעַל נֵר וַתְּמַהֵר בַּחֲמַת זָעַם

לַחֲדַר-הַמִּטּוֹת בִּמְקוֹם שָׁם נִרְדָּמוּ

הַשְּׁפָחוֹת הַשְּׁתַּיִם כִּשְׁכֻרוֹת יָיִן,

וַתִּתֵּן עֲלֵיהֶן קוֹלָהּ קוֹל רַעַם,

קוֹל מַפֻּחַ נָחָר, קוֹל הוֹלֶם פָּעַם,

וּבִיְדֵי סֶלַע אוֹתָן הֵנִידָה הֵנִיעָה,

אָז מִבְּלִי חֶמְדָּה הָאֻמְלָלוֹת קָמוּ,

נָטְשׁוּ רֹךְ מִשְׁכָּבָן חֶמְדַּת הָעַיִן

וּלְסִבְלוֹתָן שָׁבוּ עֲשֻׁקוֹת שֵׁנָה.

"הוֹי שֶׂכְוִי אָרוּר – אַזַי קָרְאוּ יַחַד –

מוֹת תָּמוּת, זֵד, אַמַּת בִּצְעָךְ הִגִּיעָה!"

אַף נִמְצָא הַשֶּׂכְוִי הַזֶּה יוֹם אֶחָד

נוֹפֵל מֵת, כִּי אֶת רֹאשׁוֹ מָלְקוּ הֵנָּה.

אַךְ הָהּ! לַשָּׁוְא יָדָן בַּדָּם גָּאָלוּ,

שָׁוְא הִכְבִּידוּ עַל נַפְשָׁן עֲוֹן רֶצַח,

כִּי כָל טוֹב בָּזֶה לָמוֹ לֹא עוֹלָלוּ,

כִּי עוֹד כָּבֵד סִבְלָן, וּכְאֵבָן נֶצַח:

כִּי מֵת הַנוֹתֵן הַזְּמִירוֹת בַּלָּיִל,

נִצְפְּנוּ הָעִתִּים מֵאֵשֶׁת-הֶחָיִל,

וַתּוֹסֶף עוֹד הַשְׁכֵּם וּמְנוּחָתָן הַפְרִיעַ.

אךְ שָׁכֹב תִּשְׁכַּבְנָה, עַיִן תַּעֲצֹמְנָה,

וּכְאֵשֶׁת לַפִּידֹת תָּקוּם הַגְּבָרֶת:

“קֹמְנָה, חִישׁ קֹמְנָה, כִּי הָעֵת עֹבָרֶת!”

קוֹל גָּדוֹל לֹא יָסָף עֲלֵיהֶן תַּשְׁמִיעַ

עֲדֵי מִבְּלִי חֵפֶץ מִמִּטָּתָן תָּקֹמְנָה.


כֵּן יֵשׁ אֲנָשִׁים תַּחְבֻּלוֹת יִמְצָאוּ

בַּעֲבוּר הֵחָלֵץ מִמֵּצַר וָשָׁחַת,

וּמִבְּלִי מֵשִׂים עוֹד יֶתֶר יִשְׁקָעוּ –

ינָּצְלוּ מִן הַפַּח לִנְפּוֹל בַּפָּחַת!


המלצות קוראים
תגיות