אַתְּ זַכָּה וְכֹה נָאָה

נַעֲרָה מְלֹא־הֲנָאָה

לָךְ אַקְדִּישׁ בְּמַתָּנָה

כָּל חַיַי שָׁנָה שָׁנָה.

וְעֵינֵךְ, נִלְבָּב חִנָּהּ,

זָהֲרָה רֹךְ־לְבָנָה.

מְפַזְּרִים אוֹר־שׁוֹשַׁנָּה

לְחַיַּיִךְ בְּכָל פִּנָּה.

וּמִפִּיךְ תַּבְרִיק, קְטַנָּה,

רַק פְּנִינָה וְעוֹד פְּנִינָה.

וּבְקֹדֶשׁ־הֶחָזֶה חוֹנָה

יָפָה, זוֹ אֶבֶן־הַפִּנָּה.

אַהֲבָה, תַּמָּה, כֵּנָה

אֶל לִבִּי אוּלַי נָעָה

עֵת נִפְגַּשְׁנוּ רִאשׁוֹנָה

נַעֲרָה מְלוֹא־הֲנָאָה.

מַכְאוֹבִי, בּוֹדֵד אַבִּיעַ

אֶל חֵיקוֹ שֶׁל לַיְלָה רַךְ;

אֶחְמֹק מִן הַמְאֻשָּׁרִים,

בּוֹשׁ אָנוּס עֵת צְחוֹק יִשְׂמַח.

דִּמְעוֹתַי, בּוֹדֵד, זוֹלְגוֹת הֵן

בְּלִי הֶפְסֶק וּבִדְמָמָה;

לֹא רוֹצָה אֶת אֵשׁ גַעְגּוּעַי

לְכַבּוֹת שָׁם אַף דִּמְעָה.

פַּעַם מָה עַלִּיז הָיִיתִי,

נַעַר שָׂשׂ וּמִשְׁתּוֹבֵב

בַּחַיִּים שֶׁלִּי שָׂמַחְתִּי

לֹא יָדַעְתִּי כְּלָל כְּאֵב.

כִּי רַק גַּן – תֵּבֵל הָיְתָה לִי

רֹב פְּרָחִים בּוֹ סַסְגּוֹנִים,

כָּל יוֹמִי חֶדְוַת־פְּרָחִים שָׁם

סִגָּלִיּוֹת, יַסְמִין, וְרָדִים.

בַּחֲלוֹם מָתוֹק בָּאָחוּ

יוּבִַלִּים פִּכּוּ בְּהִירִים.

אֶל יוּבַל הַיּוֹם אַגִּיעַ –

לִי מֵימָיו נִרְאִים חִוְרִים.

כִּי אָדָם חִוֵּר הָפַכְתִּי

עֵת עֵינִי רָאֲתָה אוֹתָהּ;

כְּאֵב נִסְתָּר פִּתְאֹם אָחַז בִּי,

כִּי פְּלָאִים עָשְׂתָה דְּמוּתָהּ.

בְּלִבִּי עָמֹק טִפַּחְתִּי

מַלְאֲכֵי שַׁלְוַת־שָׁלוֹם;

אֵלֶה עוֹפְפוּ בְּפַחַד

אֶל בֵּיתָם שֶׁבַּמָּרוֹם.

אֶת עֵינִי מַקְדִּיר לֵיל־אֹפֶל

מְאַיְּמִים אֵיבָה צְלָלִים

בֶּחָזֶה יִלְחַשׁ בְּסֵתֶר

קוֹל כֹּה זָר וְהוּא שֶׁלִּי.

מַכְאוֹבִים, סִבְלוֹת זָרִים

בִּי עוֹלִים בְּזַעַם פֶּרֶא

וְאֶצְלִי בִּבְנֵי־קְרָבַיִם

אֵשׁ זָרָה שָׁם מְכַרְסֶמֶת.

אַךְ כִּי לֶהָבוֹת תַּחְתֹּרְנָה

בְּלִבִּי בִּמְקוֹם שַׁלְוָה,

שֶׁמִּמַּכְאוֹבִים, אֶגְוַע פֹּה –

זֹאת עָשִׂית, הָאַהֲבָה!

הִנֵּה כָּל בָּחוּר, נַעֲרָה עַל זְרוֹעוֹ

מְטַיֵּל בַּשְּׂדֵרָה בִּנְעִימוּת;

אֲנִי, רַק אֲנִי, יְרַחֵם הָאֵל!

מְהַלֵּךְ לִי לְגַמְרֵי גַלְמוּד.

נִצְבָּט לְבָבִי, נֶעֱצֶבֶת עֵינִי

כְּשֶׁבְּבַת־זוּגוֹ שָׂמֵחַ בָּחוּר.

כִּי גַם לִי יֶשְׁנָה אֲהוּבָה מְתוּקָה

אַךְ הִיא הַרְחֵק בַּמֶּרְחָק תָּגוּר.

שָׁנִים רַבּוֹת נָשָׂאתִי הַכְּאֵב

אַךְ יוֹתֵר לֹא אוּכַל לִסְבֹּל.

אֶקְשֹׁר אֶת צְרוֹרִי וְאֶקַּח אֶת מַקְלִי

וְאֶנְדֹּד לָעוֹלָם הַגָּדוֹל.

אֶנְדֹּד וְאֶנְדֹּד שָׁעוֹת לְאֵין סוֹף

עַד לָעִיר הַגְּדוֹלָה אַגִּיעַ;

הִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת שִׁפְכּוֹ שֶׁל נָהָר

וְיֵש בָּה שְׁלֹשָׁה מֶגְדְּלֵי צְרִיחַ.

עָגְמַת אַהֲבָתִי כָּאן פָּגָה מִיָּד,

כָּאן אוּכַל מּאֻשָּׁר לִהְיוֹת;

כָּאן אוּכַל לְטַיֵּל, הַמְּתוּקָה עַל זְרוֹעִי,

בַּשְּׁדֵרוֹת הָרֵיחָנִיּוֹת.

בְּשְּׁהוֹתִי אֵצֶל הָאֲהוּבָה מִכֹּל

הַלֵב עַל גְּדוֹתָיו יִפְעַם

וַאֲנִי עָשִׁיר כָּל כָּךְ בְּרוּחִי

שֶׁמּוּכָן לִקְנוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם.

אַךְ עֵת עָלַי לְהִנָּתֵק

מִזְּרוֹעַ־הַבַּרְבּוּר שֶׁלָּהּ

עָשְׁרִי כֻּלּוֹ נָמוֹג, חוֹמֵק

וְאָנֹכִי עָנִי־מָרוּד!

בֹּקֶר אֶתְעוֹרֵר, אֶשְׁאַל:

הַמְּתוּקָה תָבוֹא הַיּוֹם?

עֶרֶב אֶצְנַח וַאֲקוֹנֵן:

הִיא לֹא בָּאָה גַּם הַיּוֹם.

וּבַלַּיְלָה, בִּיגוֹנִי,

עֵר אֲנִי שׁוֹכֵב;

וְחוֹלֵם נִים־וְלֹא־נִים –

בַּיּוֹם כָּךְ אֶסְתּוֹבֵב.

אָרוּץ לְפֹה, אָרוּץ לְשָׁם!

אֶרְאֶנָּה בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת,

אוֹתָהּ, הַיָּפָה בָּעֲלָמוֹת הַיָּפוֹת; –

לִבִּי הַטּוֹב, מַה בְּכֹבֶד תִּפְעַם.

אֲבָל הַשָּׁעוֹת הִנָּן עַם עָצֵל!

נִסְחָבוֹת בְּנַּחַת, בַּעֲצַלְתַּיִם,

זוֹחֲלוֹת לָהֶן בְּפִהוּק בִּדְרָכִים!

הִזְדָּרְזוּ נָא בְּנוֹת הָעָם הֶעָצֵל.

אוֹחֵז אוֹתִי פֶּתַע חִפָּזוֹן מְטָרֵף.

לֹא יָדְעוּ אַהֲבָה כְּלָל אֵלוֹת הָעוֹנוֹת

כִּי בִּבְרִית־חֲשָׁאִים אַכְזָרִית, הַבָּנוֹת

לוֹעֲגוֹת בְּרִשְׁעוּת לְחֶפְזוֹן הָאוֹהֵב.

אֲהוּבָה נִלְבָּבָה, שִׂימִי יָדֵךְ עַל לִבִּי,

הֲשׁוֹמַעַת אַתְּ אֵיךְ זֶה פּוֹעֵם בְּחַדְרִי?

נַגָּר שָׁם גָּר מְרֻשָּׁע וְרַע,

הוּא בּוֹנֶה לִי שָׁם אָרוֹן לִקְבוּרָה.

הוּא דוֹפֵק וְהוֹלֵם גַּם לַיְלָה, גַּם יוֹם.

מִזְּמַן לֹא אֵדַע כְּבָר שֵׁנָה וַחֲלוֹם.

אָנָּא מַיְסְטֶר נַגָּר, מַהֵר הִתְקַדֵּם,

שֶׁאוּכַל סוֹף סוֹף לִישֹׁן בְּהֶקְדֵּם!

אֶנְדֹּד בֵּין הָעֵצִים

לְבַד עִם יְגוֹנִי;

בָּאָה חוֹלְמָנוּת יְשָׁנָה

הִתְגַּנְּבָה לִי אֶל תּוֹךְ לִבִּי.

מִי לִמֵּד אֶתְכֶן זֶה הַזֶּמֶר

צִפֳּרִים בְּגָבְהֵי אַוְרִירִים?

הדֹּמּוּ! כְּשֶׁלִּבִּי יִשְׁמָעֶנּוּ

יִתְמַלֵּא שׁוּב בְּיִסּוּרִים.

"עַלְמָה נָאָה, אוֹתוֹ שָׁרָה

בְּלִי סוֹף בְּקוֹלָהּ הַנִּלְבָּב,

אוֹתוֹ, צִפֳּרִים, תָּפַסְנוּ

אֶת שִׁיר־הַחֵן, שִׁיר־זָהָב".

זֹאת שׁוּב אַל תְּסַפְּרוּ לִי

צִפֳּרִים פִּקְחִיּוֹת לְהַפְלִיא,

הַמְבַקְּשׁוֹת יְגוֹנִי לְהַשְׁכִּיחַ

אַךְ בְּאִישׁ אֵמוּן אֵין לִי.

מָה רָצִיתִי כִּי שִׁירַי

כִּפְרָחִים יִהְיוּ הֵם לִי:

שׁוֹלְחָם הָיִיתִי, שֶׁתָּרִיחַ

אֶל הָאֲהוּבָה־מִכֹּל שֶׁלִּי.

מָה רָצִיתִי כִּי שִׁירַי

יִהְיוּ נְשִׁיקוֹת עֶדְנָה.

אֶת כֻּלָּן בַּמִּסְתּוֹר שָׁלַחְתִּי

אֶל לֶחְיֵי הַמְּתוּקָה מַתָּנָה.

מָה רָצִיתִי כִּי שִׁירַי

יִהְיוּ אֲפוּנִים קְטַנִים.

הָיִיתִי מְבַשֵּׁל מְרַק־אֲפוּנָה,

טַעְמוֹ הָיָה מַעֲדַנִּים.

בְּגַנּוֹ שֶׁל אַבָּא עוֹמֵד נֶחְבָּא

פֶּרַח נוּגֶה וְחִוֵּר.

הַחֹרֶף יוֹצֵא הָאָבִיב הִנֵּה בָּא

וְהַפֶּרַח נִשְׁאָר תָּמִיד חִוֵּר.

הַפֶּרַח לָעַיִן נִגְלָה

כְּמוֹ כַּלָּה חוֹלָה.

אֵלַי הַפֶּרַח הַחִוֵּר פּוֹנֶה:

“אָחִי הָאָהוּב, אוֹתִי קְטֹף!”

וַאֲנִי מֵשִׁיב זֹאת לֹא אֶעֱשֶׂה

אוֹתְךָ לְעוֹלָם לֹא אֶקְטֹף.

בְּכָל כֹּחִי לַיְלָה וָיוֹם

אֲחַפֵּשׂ אֶת הַפֶּרַח הָאָדֹם.

אוֹמֵר הַחִוֵּר: חַפֵּשׂ פֹּה, חַפֵּשׂ שָׁם,

עַד מוֹתְךָ, עַד בּוֹא הַיּוֹם,

לַשָּׁוְא תְּחַפֵּשׂ, לֹא תִּמְצָא לְעוֹלָם

אֶת הַפֶּרַח הָאָדֹם.

אַךְ קְטֹף אוֹתִי גִבְעוֹל וְעָלֶה

אֲנִי מַמָּשׁ כָּמוֹךָ חוֹלֶה.

לוֹחֵשׁ כָּך הַפֶּרַח וּמְבַקֵּשׁ עַד רַחֵם –

אֲנִי מְהַסֵּס, אַךְ קוֹטְפוֹ מַהֵר.

וּלְפֶתַע לִבִּי כְּבָר אֵינוֹ מְדַמֵּם,

עֵינִי הַפְּנִימִית תִּתְבַּהֵר.

אֶל פִּצְעֵי חָזִי הַפְּתוּחִים

בָּאָה עֶדְנַת מַלְאָכִים.

עֶרֶשׂ־חֵן שֶׁל סִבְלוֹתַי כָּאן

קֶבֶר־חֵן שֶׁל מְנוּחָתִי,

עִיר יָפָה, כֵּן, נִפָּרֵד כָּאן,

הֲיִי שָׁלוֹם לָךְ בִּרְכָתִי.

הֱיֵה שָׁלוֹם, הַסַּף קָדוֹשׁ לִי,

אֲהוּבָתִי שָׁם מְעוֹנָהּ,

הֱיֵה שָׁלוֹם, מָקוֹם קָדוֹשׁ לִי,

שָׁם רְאִיתִיהָ לָרִאשׁוֹנָה.

אִלְמָלֵא רְאִיתִיךְ בַּחֶלֶד

מַלְכַּת־לֵב יְפֵהפִיָּה!

לֹא הָיוּ קוֹרִים כָּל אֵלֶּה,

לֹא אֻמְלָל לִבִּי הָיָה.

לֹא לְהַסְעִיר לִבֵּךְ רָצִיתִי,

לֹא בִּקַּשְׁתִּי אַהֲבָה;

רַק חַיִּים שְׁלֵוִים אִוִּיתִי

שָׁם נְשִׁימָתֵךְ נָשְׁבָה.

אַךְ אוֹתִי מִכָּאן דּוֹחָה אַתְּ

וּבְפִיךְ מִלִּים מָרוֹת;

דַּעְתִּי כְּבָר מִשְׁתַּגַּעַת

וְלִבִּי חוֹלֶה עַד־מוֹת.

אֲבָרַי כְּבֵדִים בְּלִי־כֹּחַ

עַל מַקֵּל־דְּרָכִים אֶגְּרֹר

עַד רֹאשִׁי עָיֵף אַנִּיחַ

בַּמֶּרְחָק אֶל קֶבֶר קֹר.

הַמְתֵּן, הַמְתֵּן, סַפָּן פִּרְאִי

אֶל הַנָּמָל אָבוֹא מִיָּד;

מִשְּׁתַּיִם עֲלָמוֹת – מִמֶּנָּה

וּמֵאֵירוֹפָּה אַנִי נִפְרָד.

מַעְיַן־הַדָּם מֵעֵינַי פַּכֵּה,

מַעֲיַן־הַדָּם מִגּוּפִי פְרֹץ בְּעֹז

שֶׁאוּכַל בַּדָּם הַחַם

אֶת מַכְאוֹבַי כֻּלָּם לַחֲרֹז,

אֲהוּבָתִי, אֵיךְ רַק הַיּוֹם

זְרִימַת דָּמִי אוֹתָךְ מְעַנָּה?

הֲלֹא חִוֵּר וְשׁוֹתֵת־לֵב

מוּלֵךְ עָמַדְתִּי שָׁנָה אַחַר שָׁנָה!

הֲתִזְכְּרִי סִפּוּר יָשָׁן

עַל הַנָּחָשׁ בְּעֵדֶן גַּן

אֲשֶׁר בִּגְלַל מַתַּן תַּפּוּחַ

אֶת הָאָדָם לְסֵבֶל דָּן?

תַּפּוּחִים אֲבוֹת־אָסוֹן הֵם!

בּוֹ חַוָּה גָּרְמָה לְמָוֶת,

אֶרִיס¹ - לַשְׂרֵפָה שֶׁל טְרוֹיָה,

וְאַתְּ, שְׁנֵיהֶם – גַּם אֵשׁ גַּם מָוֶת.

בַּמָּרוֹם שָׁם לוֹהֲטִים הַכּוֹכָבִים,

מֻכְרָחִים לִפְרֹחַ לָנוּ אֳשָׁרִים,

שֶׁלְּמַטָּה לֹא זָכִינוּ לַחֲלֹם;

בִּזְרוֹעוֹת הַמָּוֶת הַקָּרוֹת

לַחַיִּים יָבוֹאוּ אָז שָׁעוֹת חַמּוֹת

וְאוֹר לַיְלָה יִהְיֶה יוֹם.

מְצוּדוֹת וְצוּק יַשְׁקִיפוּ

אֶל הָרַיְן צְלוּל־הַמַּרְאֶה.

סִירָתִי קַלָּה תָשׁוּט לָהּ

מֻקָפָה זָהֳרֵי חַמָּה.

בְּשַׁלְוָה, בְּשַׁעֲשׁוּעַ

שֶׁל גַּלֵּי־זָהָב אַבִּיט.

חֶרֶשׁ הָרְגָשׁוֹת יֵעוֹרוּ

שֶׁלִּבִּי רָחַשׁ תָּמִיד.

מְלַבֵּב קוֹרֵץ הַזֶּרֶם

פְּנִימָה, בִּפְאֵר וְאֹשֶׁר.

אַכִּירוֹ, – שָׁלֵו לְמַעְלָה

אַךְ תּוֹכוֹ רַק מוֹת וְחֹשֶׁךְ.

חוּץ – חֶמְדָּה; בִּפְנִים – זָדוֹן,

זֶרֶם – כְּמוֹ הָאֲהוּבָה!

לְחַיֵּךְ בְּתֹם יוֹדַעַת

גַּם בְּחֵן מִשְׁתַּחֲוָה.

בִּוְרָדִים וּבְרוֹשִׁים וְזָהָב לוֹהֵב

הָיִיתִי מְקַשֵּׁט בְּחֵן בְּכָל לֵב

אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כַּאֲרוֹן־מֵתִים

וְטוֹמֵן אֶת שִׁירִי בִּפְנִים.

לוּ גַם אֶת הָאַהֲבָה יָכֹלְתִּי לִטְמֹן!

עַל קִבְרָהּ צוֹמֵחַ פֶּרַח הָרִגָּעוֹן,

פּוֹרֵחַ הוּא שָׁם, שָׁם קוֹטְפִים גִּבְעוֹלָיו

אַךְ לִי הוּא יִפְרַח רַק כְּשֶׁבַּקֶּבֶר אֶשְׁכַּב.

הִנֵּה הַשִּׁירִים, שֶׁאֵי־פַּעַם פְּרָאִים

כְּזִרְמֵי הַלַבָּה, שֶמִּן הָאֶטְנָה פּוֹרְצִים

פָּרְצוּ מִתּוֹךְ הָעֲמֻקִּים בְּרִגְשׁוֹתַי

וּפִזְּרוּ גִצִּים בּוֹהֲקִים עַל סְבִיבַי!

עַכְשָׁיו מֻנָּחִים הֵם אִלְּמִים כְּמוֹ מֵתִים,

עִֵינֵיהֶם קָרוֹת וְחִוְרוֹת־עַרְפִלִּים,

אַךְ שׁוּב הַלַּהַט הַיָּשָׁן אֶת רוּחָם יָשֵׁב

עֵת רוּחַ אַהֲבָה עֲלֵיהֶם שׁוּב תְּרַחֵף.

וּבַלֵּב יִרְחֲשׁוּ נִחוּשִׁים עַד נַחֵם

כְּשֶׁרוּחַ־הָאַהֲבָה כְּמוֹ טַל תְּכַסֵּם.

וְאֵי־פַּעַם הַסֵּפֶר הַזֶּה, מְתוּקָה,

יִפֹּל לְיָדַיךְ בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה.

אָז קִסְמוֹ שֶׁל הַשִּׁיר יָפוּג מִלִּהְיוֹת

וְיַבִּיטוּ בָּךְ אָז הָאוֹתִיּוֹת הַחִוְרוֹת

בְּגַעְגּוּעִים יַבִּיטוּ אֶל עֵינֵךְ הַיָּפָה

וְיִלְחֲשׁוּ בַּיָּגוֹן לָךְ, וּבְהֶבֶל־אַהֲבָה.

בַּתְּחִלָּה כִּמְעַט נוֹאַשְׁתִּי

פֶּן לָשֵׂאת זֹאת לֹא אוּכַל;

אַךְ גָּבַרְתִּי הִתְאוֹשַׁשְׁתִּי

אֵיךְ? אֶת זֹאת רַק אַל תִּשְׁאַל.

נִשְׁבָּרִים לְבָבוֹת צְעִירִים, –

כּוֹכָבִים צוֹחֲקִים בְּקוֹל,

צוֹחֲקִים וְאַף אוֹמְרִים

דְּבַר־מָה מִמֶּרְחָק כָּחֹל:

"אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה בְּנֵי־אָדָם

בְּכָל הַנְּשָׁמָה, מִסְכֵּנִים,

עַל כֵּן לְבָבָם יֶעֱגַם,

וְעַד מָוֶת עַצְמָם מְעַנִּים.

לֹא חַשְׁנוּ וְלוּ רִגְעִית

אַהֲבָה, שֶׁלִּבְנֵי־הָאָדָם

שָׁם לְמַטָּה הִיא כֹּה הַרְסָנִית

לָכֵן לָנוּ חַיֵּי־עוֹלָם".

אֶתְלַבֵּשׁ בְּכָל צוּרָה

וְעִמָּדֵךְ תָּמִיד קִרְבָה לִי.

אַךְ תָּמִיד אֶסְבֹּל צָרָה

וְתָמִיד אַתְּ מַכְאִיבָה לִי.

כְּשֶׁאַתְּ בֵּין הָעֲרוּגוֹת

בִּימֵי קַיִץ סְתָם פּוֹסַעַת

וּמוֹעֶכֶת שָׁם פַּרְפָּר –

כְּאֵב לִבִּי אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת?

כְּשֶאַתְּ שׁוֹשַׁנָּה קוֹטֶפֶת

וְאוֹתָה סְתָם כָּךְ קוֹרַעַת

בַּהֲנָאַת־יַלְדוּת תַּמָּה –

כְּאֵב לִבִּי אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת?

וּבְעֵת שְׁבִירָה שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים

יֵשׁ קוֹצִים רוּחָם מִרְשַׁעַת

הַמְנַסִּים לִדְקֹר יָדֵךְ –

כְּאֵב לִבִּי אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת?

אֶת הַנְּהִי אֵינֵךְ שׁוֹמַעַת

בְּתוֹךְ עֶצֶם צְלִיל קוֹלֵךְ?

נֶאֱנָח אֲנִי בַּלַּיְלָה

מֵעֻמְקָהּ שֶׁל נִשְׁמָתֵךְ.

שְׂדוֹת וִיעָרוֹת מוֹרִיקִים כְּבָר

מְצַיֵץ עֶפְרוֹנִי גָבֹהַּ

הָאָבִיב הִנֵּה כְּבָר הוֹפִיעַ

בְּאוֹרוֹת וּצְבָעִים וְנִיחוֹחַ.

שִׁירַת עֶפְרוֹנִי מְרַכֶּכֶת

אֶת רוּחִי הַחָרְפִּית־הַקְּפוּאָה.

וּמִתּוֹךְ לִבִּי עוֹלָה פֶּתַע

נְעִימַת קִינָה עֲצוּבָה.

מְצַיֵּץ עֶפְרוֹנִי לִי בְּרֶגֶשׁ:

“מָה הַשִּׁיר הֶעָצוּב שֶׁתַּבִּיעַ?”

זֶהוּ שִׁיר, צִפּוֹרִי, כָּךְ עָנִיתִי

שֶׁאוֹתוֹ כְּבָר שָׁנִים אַשְׁמִיעַ.

בַּחֻרְשָׁה הַיְרֻקָּה אַשְׁמִיעֶנּוּ,

הַלֵּב כָּבֵד מִתּוּגָה,

כְּבָר סַבְתָּא שֶׁלָּךְ, צִפּוֹרִי הַקְּטַנָּה,

שָׁמְעָה אוֹתָהּ מַנְגִּינָה!"

עָלֶיהָ כָּל הַיּוֹם חָשַׁבְתִּי

וַחֲצִי הַלַּיְלָה חָשַׁבְתִּי עָלֶיהָ.

וּבְשָׁקְעִי בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה

חֲלוֹם אוֹתִי הֵבִיא אֵלֶיהָ.

פָּרְחָה כְּשׁוֹשַׁנָּה רַכָּה,

כָּל כָּךְ שְׁקֵטָה, בְּאֹשֶׁר דּוֹמֶמֶת.

עַל בִּרְכֶּיהָ מֲנַּחַת מִסְגֶּרֶת

בָּהּ כְּבָשִׂים צְחוֹרוֹת הִיא רוֹקֶמֶת.

רַךְ מַבָּטָהּ וְאֵינָהּ מְבִינָה

מַדּוּעַ עָצוּב לְפָנֶיהָ אֶעֱמֹד.

"מַדּוּעַ פָּנֶיךָ חִוְרִים כָּל כָּךְ,

אֵיפֹה כּוֹאֵב לְךָ, הַיְנְרִיךְ, לִי אֱמֹר?"

רַךְ מַבָּטָהּ וּמִתְפַּלְּאָה הִיא

שֶׁבָּהּ אַבִּיט וְעֵינַי דוֹמְעוֹת.

״מַדּוּעַ כֹּה תִּבְכֶּה מָרָה,

מִי מַכְאִיב לְךָ, הַיְנְרִיךְ, לִי אֱמֹר?"

הִיא מַבִּיטָה בִּי בְּשַׁלְוָה רַכָּה

אַךְ אֲנִי כִּמְעַט נָמוֹג מִיָּגוֹן.

"זוֹ אַתְּ אֲהוּבָה, אַתְּ לִי מַכְאִיבָה

וּבֶחָזֶה הַכְּאֵב יִשְׁכֹּן".

אָז קָמָה וְאֶת יָדָהּ הִנִּיחָה

עַל חָזִי בַּחֲגִיגִיּוּת;

וּלְפֶתַע כָּל כְּאֵבִי נֶעְלַם

וְהִתְעוֹרַרְתִּי בְּעַלִּיזוּת.

אֲנִי רוֹצֶה לְהַלֵּךְ בַּיַּעַר הַיָּרֹק

שָׁם פְּרָחִים מְלַבְלְבִים וְשָׁרוֹת צִפֳּרִים;

כִּי כַּאֲשֶׁר כְּבָר אֶשְׁכַּב בַּקֶּבֶר הַקַּר

עַיִן וְאֹזֶן יְכֻסּוּ בֶּעָפָר,

לֹא אוּכַל לִרְאוֹת לִבְלוּב הַפְּרָחִים

לֹא אֶשְׁמַע צְלִילֵי שִׁירַת הַצִּפֳּרִים.

יוֹם וְלַיְלָה שִׁירִים אֲנִי שָׁר

וְלֹא הִשַּׂגְתִּי שׁוּם דָּבָר;

שָׂחִיתִי בִּצְלִילֵי שִׁירָה

וְלֹא הִגַּעְתִּי לְשׁוּם מַטָּרָה.

כַּלְבֹּנֶת שֶׁאוֹתָךְ אֹהַב,

יָדוּעַ לָךְ יְצוּר נֶחְמָד.

וּכְשֶׁסֻּכָּר אֲנִי נוֹתֵן לָךְ

תְּלַקְּקִי לִי אֶת הַיָּד.

אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת רַק כֶּלֶב,

וְלֹא יוֹתֵר, מַחְמַל עֵינַי.

כָּל שְׁאָר הַיְדִידִים שֶׁלִּי,

הֵם מִתְחַפְּשִׂים יוֹתֵר מִדַּי.

דְבַר הָעֵצָה הָיָה סָבִיר

לוּ לָנוּ לֹא יֵשׁ דָּם צָעִיר.

אָנוּ שׁוֹתִים, כּוֹס מִתְמַלֵּאת

אָנוּ דוֹפְקִים, וְהִיא קוֹרֵאת!

דָּחֲתָה אוֹתָנוּ אַחַת מֵעָלֶיהָ

אַחֶרֶת כְּבָר מָשְׁכָה אֵלֶיהָ,

אִם כּוֹס הַיַּיִן מִתְרוֹקֶנֶת כְָּאן

מִכַּרְמֵי הָרַיְן יִתְמַלֵּא הַקַּנְקַן!

לֶאֱהֹב וְלִשְׂנֹא, לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב

הַכֹּל עָלַי חָלַף עָבַר;

אַךְ לֹא דָּבַק בִּי שׁוּם דָּבָר,

נִשְׁאַרְתּי אֲנִי עַצְמִי בַּסּוֹף.

1.

בְּעֵינַיִךְ הַגְּדוֹלוֹת, הַיּוֹדְעוֹת הַכֹּל,

אַתְּ מַבִּיטָה בִּי וְהַצֶּדֶק אִתָּךְ:

אֵיךְ יָכֹלְנוּ לְהַצְלִיחַ בְּיַחַד

וְאַת כֹּה טוֹבָה וַאֲנִי רַע כָּל כָּךְ.

אֲנִי כֹּה רַע וְאִישׁ מַר נֶפֶשׁ

וַאֲנִי מֵבִיא מַתָּנוֹת זוֹלוֹת לַשָּׁוְא

לְנַעֲרָה כֹּה חֲמוּדָה וְטוֹבָה

וְאוֹי! שֶׁהָיְתָה אֲפִלּוּ גְּלוּיַת־לֵבָב.

2.

גַּם טַבָּח מִטְבָּח וֶָדֶלֶת

כָּל מַחֲבוֹא וְחוֹר יָדַעַתְּ

אֵיפֹה שֶׁחָלַמְנוּ יַחַד

אַתְּ הִקְדַּמְתְּ אוֹתִי בְּצַּעַד.

בַּת, עַכְשָׁו אַתְּ מִתְחַתֶּנֶת,

אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לְהִשְׁתּוֹלֵל –

וּמְטָרֵף יוֹתֵר, שֶׁאָנֹכִי עוֹד

מַזָּל־טוֹב לָךְ אֲאַחֵל.

3.

"אַהֲבָה נוֹתֶנֶת אֹשֶׁר,

וְעֹשֶׁר לָנוּ מַגִּישָׁה!"

כָּךְ שָׁרִים בִּגְרוֹנוֹת אֶלֶף

בְּקֵיסָרוּת־רוֹמָא הַקְּדוֹשָׁה.

תֹּכֶן הַשִּׁירִים אַתָּה חָשׁ,

וּצְלִילָם, יָדִיד נִפְלָא,

בְּלִבְּךָ חוֹזֵר צוֹהֵל שׁוּב

עַד בּוֹא זוֹ שָׁעָה גְדוֹלָה:

עֵת כַּלָּה, סְמוּקַת הַלֶּחִי,

בְּיָדְךָ יָדָהּ תַנִּיחַ,

וְהָאָב עִם שַׂק הַכֶּסֶף

הַבְּרָכָה לְךָ יַבְטִיחַ.

שַׂק מָלֵא זָהָב, אֵין סְפוֹר לוֹ,

בַּד, כְּלֵי־כֶּסֶף, יְרֻשָּׁה –

אַהֲבָה נוֹתֶנֶת אֹשֶׁר

וְעֹשֶׁר לָנוּ מַגִּישָׁה!

4.

פְּנֵי הָאֲדָמָה מְכֻסִּים

בְּמַרְבַדֵּי־פְּרָחִים, הַיַּעַר יָרֹק

דְּמוּי שַׁעַר־נִצָּחוֹן לַגֹּבַהּ מִתַּמֵּר;

מוּזִיקַת בָּרוּךְ־הַבָּא שֶׁל צִפֳרִים לְמֵרָחוֹק.

הָאָבִיב הַיָּפֶה מַגִּיעַ רָכוּב

עֵינָיו נוֹצְצוֹת, לֶחְיוֹ לוֹהֶטֶת!

עֲלֵיכֶם לְהַזְמִין אוֹתוֹ לַחֲתֻנָּה

כִּי אוֹהֵב הוּא לִשְׁהוֹת, מְקוֹם שָׁם אַהֲבָה שׁוֹלֶטֶת.