¹

גַּבְרִיאֵל, כִּמְעַט עָשִׂיתָ זֹאת. אָדִיב לְעַצְמְךָ וּמִתְנַזֵּר

מֵעֹמֶס מְיֻתָּר אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר אֲשֶׁר עָלוּל לְצַעֶרְךָ,

וּבְמִנּוּן זָהִיר־מָתוּן שֶׁל שִׁירִים, גְּלוּלוֹת וַאֲהָבוֹת,

שֶׁמִּכֻּלָּן נֶחֱלַצְתָּ אֵיכְשֶׁהוּ לְלֹא רֵחַיִם לַצַּוָּאר,

וְעִם שִׁפּוּץ־שֶׁל־מָה בַּגִּיל לְהַצְעִירְךָ וּבְלִי שָׁעוֹן

לְהַזְכִּירְךָ – כִּמְעַט הִגַּעְתָּ לְאַלְפַּיִם.

עַכְשָׁו, לֹא קוֹפִי־שׁוֹפּ אוֹ מֶלְצָרִית סְחוּטָה

חַפָּה מִכָּל חֲשָׁד עַל תַּפְקִידָהּ הַמְיֹעָד

בְּתוֹךְ תָּכְנִית־הָעַל חוֹבֶקֶת־כֹּל שֶׁלְּךָ

(שֶׁבַּשִּׁירִים עָבְרָה אֵיזֶה גִלְגּוּל מֻפְלָא);

אַף לֹא תֹּאַם הַצְּבָעִים שֶׁל שְׁנֵי קִירוֹת בְּמֶדִיסוֹן

אוֹ יוֹרְק אֲשֶׁר הֶרְאֵיתָ לְכֻלָּם גַּם כְּשֶׁהִתְקַשֵּׁיתָ

לִרְאוֹתָם, עִם פִּתּוּחֵי יָדִית הַפְּלִיז שֶׁל דֶּלֶת

לֹא נִפְתַּחַת מֵעוֹלָם; גַּם לֹא סַכִּין אוֹרֶבֶת

לְאֵינְךָ בְּפֶתַח הַתַּחְתִּית –

לֹא הֵם שֶׁיְּקַדְּמוּ פָּנֶיךָ בִּקְצֵה הָאֶלֶף הַשֵּׁנִי.

רַק תַּעֲרֹבֶת מוּזָרָה שֶׁל אֲבָנִים עָפָר בִּירוּשָׁלַיִם

שֶׁל מַטָּה, שֶׁבְּדַרְכְּךָ הַמְיֻחֶדֶת כֹּה אָהַבְתָּ

מֵרָחוֹק. עַכְשָׁו, לְיַד שְׁכֵנִים כָּל־כָּךְ זָרִים

וְכֹה רָחוֹק מִטֶּלֶר וּמִגְּלַטְשְׁטֵין אֲשֶׁר לְךָ

עֲדַיִן מְחַכִּים בְּבֵית־הֶעָלְמִין בִּנְיוּ־גֶ’רְזִי –

זוֹ לֹא טְיוּטָה שֶׁבָּהּ אֶפְשָׁר לִמְחֹק

מִלָּה, שׁוּרָה, וּבְוַדַּאי לֹא אֶת זוֹ הָאַחֲרוֹנָה

שֶׁנִּכְתְּבָה לְמַעַנְךָ וּבְלִי סָפֵק הָיְתָה, לְטַעַמְךָ,

יוֹתֵר מִדַּי בּוֹטָה, אִם לֹא לְגַמְרֵי מְיֻתֶּרֶת.

הַכְּתֹבֶת, מִסְפָּרְךָ, שֶׁרְשׁוּמִים אֶצְלִי שָׁנִים רַבּוֹת,

לִמְחֹק אוֹתָם אוֹ לֹא? (כְּשֵׁם שֶׁמָּחַקְתָּ מִפִּנְקָסְךָ

        שֵׁם אַחַר שֵׁם).

לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן שׁוּב חִיַּגְתִּי לִמְאוּרָתְךָ

(כָּךְ כִּנִּינוּ אוֹתָהּ) בַּבְּרוֹנְקְס 6815378.

הַטֵּלֶפוֹן שֶׁלֹּא צִלְצֵל לְךָ יָמִים רַבִּים

(כָּכָה הִתְאוֹנַנְתָּ) עֲדַיִן מְחֻבָּר אַף מְצַלְצֵל

לַעֲיֵפָה. כְּמוֹ אָז בִּירוּשָׁלַיִם בְּשַׁבָּת

        (דַּלֵּג כָּאן עַל הַסּוֹף)

אֵיךְ לֹא הִרְפָּה הוּא לְצַלְצֵל מֵעַל

גּוּפָה קָרָה, שֶׁבְּעֵינֶיהָ הַפְּקוּחוֹת

אוּלַי בְּכָל זֹאת רָאֲתָה לְאָן

כָּל הַדְּרָכִים אוֹתָנוּ מוֹלִיכוֹת.

¹

הַאִם כָּאן עַל שֻׁלְחָנְךָ, בַּשִּׁמָּמוֹן, הָעֲזוּבָה,

עַל פְּנֵי פוֹרְמַיְקָה מִתְנַדְנֶדֶת עַל רִצְפָּה

הַמִּתְקַלֶּפֶת עֲכוּרָה לְלֹא שָׁטִיחַ לְכַסּוֹתָהּ,

קַעֲרַת הַחַרְסִינָה הַחֲרוּשָׁה שָׁנִים, שֻׁמָּנִים,

וְכוֹס הַפְּלַסְטִיק גְּדוּמַת אֹגֶן, אֲפֹרָה –

הַאִם כָּאן אוֹ בְּדוֹמֶה לְכָאן

        בְּאֵיזֶה רֶגַע פִּלְאִי שֶׁלֹּא מִכָּאן

נִצְנֵץ לְךָ פַּעַם אַגָּס "בְּנִצְנוּצֵי חוּם־זְהַבְהַב,

בְּרִמְזֵי יְרַקְרַק־אֲדַמְדַּם וּבְמַשֶּׁהוּ כִּנּוֹרִי מָסְתָּו"

וְכוֹס הַתֵּה בְּיָדְךָ “לָחֲשָׁה בְּגוֹנֵי הָעִנְבָּר”,

“מְרַכֶּזֶת תַּבְעֵרָה קְטַנָּה”, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּכְבֶּה?

מִכָּאן שֶׁהָאַגָּס וְהַתֵּה שֶׁבַּשִּׁיר

הֵם הָאַנְטִי־אַגָּס וְאַנְטִי־הַתֵּה עַל הַשֻּׁלְחָן,

הֵם הָאַנְטִי־חֹמֶר שֶׁל הָאַגָּס וְהַתֵּה

גַם בְּחַדְרִי הַבֹּקֶר עַל הַשֻּׁלְחָן

שֶׁעָלָיו אֲנִי כּוֹתֵב, וּמוֹסִיף עוֹד שׁוּרָה:

מֵעַכְשָׁו הֵם גַּם אַנְטִי מוֹתְךָ.

¹

בְּמִזְרֶקֶת הַפַּרְק שֶׁמּוּל בֵּיתְךָ תַּבְלִיט שֶׁל הַיְנֶה

לֹא בּוֹלֵט בְּאַנְדַּרְטַת הַלּוֹרֶלַי. "הַיְנֶה מְלַבְלֵב פֹּה

מִן הַשַּׁיִשׁ הַדֵּהֶה", זֶה הַכֹּל אֲשֶׁר רָאִיתָ לְשׁוֹרֵר

עַל נִימְפַת הָרֵינוּס לוֹרֶלַי עִם שָׁלשׁ סִירוֹנִיּוֹת,

כְּרוּתוֹת רָאשִׁים וּסְנַפִּירִים וּבְשָׁדַיִם נְקוּרִים,

בְּתוֹךְ שֹׁקֶת יְבֵשָׁה כְּמִזְבָּלָה, שַׁיִשׁ בִּגְרָפִיטִי וּבְסִיד –

מַעֲשֵׂה הַבִּרְיוֹנִים שֶׁל הַשְּׁכוּנָה שֶׁבְּוַדַּאי רָאִיתָ כְּבָר אָז.

אָמְנָם דִּמְיוֹנְךָ לֹא הָיָה מֵעוֹלָם סַפַּן־רֵינוּס

אֻמְלָל מִתְנַפֵּץ בְּסִירָה חֲבוּלָה אֶל צוּק סֶלַע מְאַשֵּׁד,

מְכֻשָּׁף בְּשִׁירַת לוֹרֶלַי. וְגַם אָז כְּבַסּוֹף נִרְתַּעְתָּ לִשְׁלֹף

לָשׁוֹן מֻשְׁחֶזֶת מִדַּי, "כִּי הַפַּצְיֶנְט הָיָה קְצָת עָצוּב

אַךְ רָגוּעַ וּמֵעוֹלָם לֹא יָצָא מִכֵּלָיו".

אַךְ כְּמוֹ בַּצִּיּוּר שֶׁל אֶשֶׁר הַאִם לֹא הֶעְדַּפְתָּ

לִרְאוֹת לֹא אֶת הַדְּבָרִים עַצְמָם אֶלָּא בֵּינֵיהֶם

אֶת הָרְוָחִים הָרֵיקִים

        אֲשֶׁר מִסְתַּבֵּר בִּרְאִיָּה אַחֶרֶת

כִּי הֵם הַדְּבָרִים בְּעַצְמָם.

¹

עֶרֶב בַּסְּטְרַנְד (“שְׁמוֹנָה מַיְל שֶׁל סְפָרִים”).

מְאַוְרֵר יָשָׁן־נוֹאָשׁ מֵזִיז אֶת הָאֲוִיר.

אֲנִי מֵעַלְעֵל בַּסֵּפֶר “הַיֹּפִי הָאַלְגּוֹרִיתְמִי שֶׁל צְמָחִים”

מֵאֵת פְּרוֹסִינְקֵבִיץ' וְלִינְדֶנְמַיֶר, הוּא אֲבִי הַתּוֹרָה,

מְפַתְּחָן שֶׁל הַמַּעֲרָכוֹת הַמָּתֶמָטִיּוֹת L לְחִשּׁוּב הַיֹּפִי

שֶׁל עָלֶה, פֶּרַח, עָנָף פּוֹרֵחַ ("הֲלִכְבוֹדֵנוּ הִדְלִיקוּ

כָּל הָעַרְמוֹנִים בִּימֵי תִּפְרַחַת בְּגַנֵּנוּ

        נֵרוֹת זְקוּפִים וּלְבָנִים?").

תְּמוּנוֹת כְּרוֹמוֹ: כַּר חַמָּנִיּוֹת לִמְלֹא הָעַיִן, כַּרְכֻּמִּים,

עַרְבַת בָּכוּת כּוֹרַעַת עַל חֲבַצְּלוֹת הַמַּיִם –

חִקּוּיֵי מוֹפֵת בְּעֶזְרַת גְּרָפִיקָה מְמֻחְשֶׁבֶת, מְבוֹכֵי נֻסְחָאוֹת

שֶׁאֵינִי מְבִינָן אַךְ הַמֻּמְחִים מְעִידִים עַל יָפְיָן מֵאָחוֹר.

בְּשַׁעַר הַסֵּפֶר תְּמוּנַת אֱמֶת שֶׁל לִינְדֶנְמַיֶר (לִקְרַאת סוֹפוֹ

        הוּא מֵת) מְרַכֵּז מַבָּטוֹ בְּעָנָף פּוֹרֵחַ.

בְּגַן הַסֶּמִינָר הָאֶפִּיסְקוֹפָּלִי בְּצֶ’לְסִי, עִם גַּבְרִיאֵל

(“כָּאן הוֹסַפְתִּי שׁוּרָה לַבִּיּוֹגְרַפְיָה שֶׁל הָעֵץ”)

קוֹרְאִים לָעֵצִים שֵׁמוֹת, מִשְּׁטִיבֶּל, מִצְפֶּה, הָאַלְמָנָה רוֹם,

אֶשְׁכְּרוֹעַ, אַלְמוֹן, עֲצֵי בְּרוֹת. בַּבַּיִת מִמּוּל

גָּר פַּעַם סְטִיבֶנְס (שָׁאַלְתִּי עָלָיו אֶת הַשָּׁכֵן.

אֵין כָּאן אִישׁ כָּזֶה, אָמַר). עֲצֵי הַגָּן. שִׁירֵי סְטִיבֶנְס.

קוּרֵי הַמֶּשִׁי לִלְבוּשׁוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ מִסִּיאָם, "חוּם הַפָּנִים

וּלְבֶן הַחִיּוּךְ". יָפְיָם הָאַל־גּוֹרִיתְמִי.

¹

גַּבְרִיאֵל הַמֻּמְחֶה לְחִטּוּב אֵיבָרִים

בְּעִקָּר רַגְלַיִם וּמִמֵּילָא בֵּינֵיהֶן

כְּלַבְלָב הַמּוֹשֵׁךְ אֶת גְּבִרְתּוֹ לַעְצֹר,

לְהָטִיל אֶת מֵימָיו, לְרַחְרֵחַ אָחוֹר –

הוּא מַצִּיג לְפָנַי וּמוֹנֶה לְסוּגָיו

אֶת מִינֵי הַזְּנַבְנָב, הַגָּחוֹן, הָאַפּוֹן,

כַּפְתּוֹרֵי עֵינָיו בּוֹהֲקִים מִצִּדָּיו,

וּמִכָּאן כַּמּוּבָן לַאֲשֶׁר מֵעָלָיו –

לְפֵרוּט מְדֻקְדָּק שֶׁל שְׁאָר חֲסָדֶיהָ

שֶׁמּוּל לֹבֶן הַדַּף בְּשִׁבְתּוֹ לְבַדּוֹ

וְאִשֵּׁי הָעִנְבָּר כְּשִׁקּוּי בְּכוֹסוֹ

אָז תִּלְחַשְׁנָה – כְּסַנְשׁוֹ הוֹפֵךְ לָאִישׁ

מִלַּמַנְשָׁה אוֹתָהּ הוּא הוֹפֵךְ לַגְּבִירָה מִטּוֹבּוֹסוֹ

שֶׁאֵלֶיהָ יִשְׁלַח אֶת קוֹרְאָיו הַשְּׁבוּיִים.

¹

גַּם הַיּוֹם גַּבְרִיאֵל מְדֻכָּא.

לָבְנוֹ הַנִּמְשָׁךְ שֶׁל הַדַּף

לָבְנָם שֶׁל פָּנִים שֶׁנִּגְלוּ לוֹ

אֶתְמוֹל מֵעֶגְלַת אַמְבּוּלַנְס.

כְּתִינוֹק מְחֻתָּל יְשִׁישָׁה

מַבָּטָהּ לֹא הֵמִישָׁה מִמְּךָ.

הֶהָיִיתָ רִשּׁוּם אַחֲרוֹן

נִרְשָׁם לְלֹא כָּל מוּבָן

        בָּרִשְׁתִּית שֶׁל עַיִן זָרָה

אוֹ הָיָה זֶה מַבָּט שֶׁל פְּלִיאָה

לִמְצֹא אוֹתְךָ כָּאן לְמוּלָהּ

וְלֹא בְּסַמָּרָה² כְּפִי שֶׁנִּקְבַּע –

עַד הוּטְחוּ הַדְּלָתוֹת לְעֶבְרָהּ

וּכְבָר הִיא הוּבְלָה

בִּילֵל צוֹפָרִים מְבֹהָל

בִּנְהַר הַתְּנוּעָה לְאֵין קֵץ

שֶׁל הַבְּרוֹנְקְס, הוּא נְהַר אַכֵרוֹן³.

“אֲנִי עֲדַיִן מְחַכֶּה”, אָמַרְתִּי לַמֶּלְצַר בַּקּוֹפִי־שׁוֹפּ

הַקּוֹסְמִי. וְזוֹ אֱמֶת כְּפִי שֶׁאַתָּה, כָּךְ אוֹמְרִים,

בְּעוֹלַם הָאֱמֶת. יוֹתֵר מִן הַקָּפֶה, עוּגַת אֻכְמָנִיּוֹת,

אָהַבְתָּ אֶת הַשֵּׁם, הַקּוֹפִי־שׁוֹפּ הַקּוֹסְמִי, נוֹשֵׂא קָבוּעַ

לִבְדִיחוֹת וְלֹא מָקוֹם לְהִתְהַדֵּר בּוֹ כְּמוֹ “הָאַרְמוֹן”

לְמָשָׁל, לְיַד הַנָּהָר הַמִּזְרָחִי. מֻכְתָּר בְּתֹאַר אֲצֻלָּה,

הַדֻּכָּס הַגָּדוֹל שֶׁל נְיוּ־יוֹרְק¹, הוֹאַלְתָּ לְהַחֲלִיק

לְתוֹךְ שֵׁמוֹת מַלְכוּתִיִּים, שֶׁעִם נִפּוּחַ מְגֻנְדָּר

שֶׁל הֶחָזֶה, כּוֹבַע הַלֶּבֶד הַמֻּכָּר, הַחֲלִיפָה הַמְּהוּהָה,

מְשַׁמְּשִׁים הָיוּ הֵיטֵב, שַׂחֲקָן חוֹבֵב, בְּהַגָּשַׁת הָרֶפֶּרְטוּאָר.

אֲבָל הַקּוֹסְמִי – אֵיךְ אֶת זֶה מְמַשְּׁשִׁים?

אַךְ אִם לֹא בַּקּוֹסְמוֹס אָז הֵיכָן,

לְכָל הָרוּחוֹת, אַתָּה עַכְשָׁו שָׁם מִסְתּוֹבֵב?

מִדַּלּוּתָם שֶׁל דָּלֶת הַכְּתָלִים

פָּנָיו פּוֹנִים הַחוּצָה וְלִפְנִים

חֶשְׁכַת הַמֹּחַ הַנִּפְתֶּלֶת

הַמְּאִירָה לוֹ סִימָנִים, אוֹתוֹת נֵירוֹנִים,

זִיעֵי זְרָמִים לְמַחֲשָׁבָה נֶהְפָּכִים

כְּבָר לְמִלִּים: עַד מַה יָּפִים פָּנֶיהָ

הַפּוֹנִים עַכְשָׁו אֶל הַחַלּוֹן

מוּצָף בָּאוֹר הַמִּתְעַכֵּב

        מְעַט, בְּטֶרֶם יַחְשִׁיךְ