סִפּוּר עַזִיז וְעַזִיזָה (הֶמְשֵׁךְ)

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: נִכְנַסְתִּי לֶחָצֵר, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אִמִּי, אָמְרָה: “עֲוֹנָהּ בְּצַוָּארְךָ וְלֹא יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִדָּמָהּ. כָּלָה תָּבוֹא עָלֶיךָ, בֶּן-דּוֹד שֶׁכְּמוֹתְךָ!” בָּא אָבִי וַהֲכִינוֹנוּ לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ. וְהָלַכְנוּ אַחֲרֵי אֲרוֹנָהּ וּקְבַרְנוּהָ, וְסִדַּרְנוּ עַל קִבְרָהּ קְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנִשְׁאַרְנוּ עַל קִבְרָהּ שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ. נִגְּשָׁה אֵלַי אִמִּי וְאָמְרָה לִי:

“רְצוֹנִי לָדַעַת מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לָהּ עַד שֶׁפִּקַּעְתָּ אֶת מְרֵרָתָהּ. שֶׁכֵּן אֲנִי, בְּנִי, הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ כָּל הַזְּמַן לְסִבַּת מַחֲלָתָהּ, וְלֹא הִגִּידָה לִי וְלֹא גִּלְּתָה לִי. מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַה הוּא שֶׁהָיִיתָ עוֹשֶׂה לָהּ עַד שֶׁמֵּתָה”. אָמַרְתִּי: “לֹא עָשִׂיתִי דָבָר”. אָמְרָה: " אֱלֹהִים יִנְקֹם לָהּ מִמֶּךָּ. אָמְנָם הִיא לֹא סִפְּרָה לִי כְלוּם אֶלָּא הִסְתִּירָה עִנְיָנָהּ עַד שֶׁמֵּתָה. וְהִיא מוֹחֶלֶת לְךָ, שֶׁכֵּן הָיִיתִי אֶצְלָהּ כְּשֶׁמֵּתָה, וּפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לִי: “הוֹי אֵשֶׁת-דּוֹדִי, יִמְחַל אֱלֹהִים לִבְנֵךְ עַל דָּמִי וְלֹא יַעֲנִישֶׁנּוּ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמִּי. וַהֲרֵי אֱלֹהִים מַעֲבִירֵנִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלֵף אֶל הָעוֹלָם הַבָּא הַקַּיָּם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי, שָׁלוֹם לָךְ וְשָׁלוֹם לַעֲלוּמַיִךְ”. וְהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ לְסִבַּת מַחֲלָתָהּ וְלֹא דִבְּרָה דָבָר. אַחַר-כָּךְ חִיְּכָה וְאָמְרָה: " אֵשֶׁת-דּוֹדִי, אִם יְבַקֵּשׁ בְּנֵךְ לָלֶכֶת לַמָּקוֹם שֶׁמִּנְהָגוֹ לָלֶכֶת אֵלָיו, אִמְרִי לוֹ שֶׁיֹּאמַר שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתוֹ מָקוֹם: “הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה, הַבְּגִידָה מְכֹעָרָה” – וְאוֹמֶרֶת אֲנִי זֹאת מֵרַחֲמַי עָלָיו. הָיִיתִי רוֹחֶמֶת אוֹתוֹ בְּחַיָּיו וַאֲנִי רוֹחֶמֶת אוֹתוֹ בְּמוֹתִי“. אַחַר-כָּךְ נָתְנָה לִי חֵפֶץ בִּשְׁבִילְךָ, וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי, שֶׁלֹּא אֶתֵּן אוֹתוֹ לְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ. וַהֲרֵי הַחֵפֶץ אִתִּי, וּלִכְשֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ כְּפִי הַתֵּאוּר שֶׁתֵּאֲרָה, אֶתְּנֵהוּ לְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “הַרְאִי לִי אוֹתוֹ”, וְלֹא נִתְרַצְּתָה.

אַחַר כָּךְ הָיִיתִי שָׁקוּעַ בְּתַעֲנוּגוֹתַי, וְלֹא הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּמוֹתָהּ שֶׁל בַּת-דּוֹדִי, שֶׁכֵּן הָיִיתִי קַל-הַדַּעַת, וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּנַפְשִׁי לִהְיוֹת כָּל יוֹמִי וְלֵילִי עִם אֲהוּבָתִי. וַעֲדַיִן לֹא הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאתִי אֶל הַגָּן וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה יוֹשֶׁבֶת עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ מֵרֹב צִפִּיָּה. וַעֲדַיִן לֹא הָיָה בָרִי לִי שֶׁרָאֲתַה אוֹתִי וּכְבָר חָשָׁה אֵלַי וְנִתְלְתָה בְּצַוָּארִי, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי עַל אוֹדוֹת בַּת-דּוֹדִי. אָמַרְתִּי לָהּ, שֶׁהִיא מֵתָה וְסִדַּרְנוּ לָהּ תְּפִלָּה וְקָרָאנוּ פִּרְקֵי קֻרְאָן, וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ אַרְבָּעָה לֵילוֹת וְזֶה הַחֲמִישִׁי. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָּךְ צָעֲקָה וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה הָרַגְתָּ אוֹתָהּ? וְאִלּוּ הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עַל אוֹדוֹתֶיהָ לִפְנֵי מוֹתָהּ, הָיִיתִי גוֹמֶלֶת לָהּ טוֹבָה עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה שֶׁשֵּרְתָה אוֹתִי וְהוֹבִילָה אוֹתְךָ אֵלַי, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתִי נִפְגֶשֶׁת אִתְּךָ. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּצָרָה בְּסִבַּת אֲסוֹנָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּבָר מָחֲלָה לִי לִפְנֵי מוֹתָהּ” סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁסִּפְּרָה לִי אִמִּי. אָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אִמְּךָ, תִּוָּדַע מִמֶּנָּה עַל דְּבַר הַחֵפֶץ שֶׁאֶצְלָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: "אִמִּי אָמְרָה לִי: “בַּת-דּוֹדְךָ צִוְּתָה אוֹתִי לִפְנֵי שֶׁמֵּתָה וְאָמְרָה לִי: “אִם יְבַקֵּשׁ בְּנֵךְ לֵילֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁמִּנְהָגוֹ לָלֶכֶת אֵלָיו, אִמְרִי לוֹ שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה כָּךְ, אָמְרָה: “יִהְיוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלֶיהָ, שֶׁכְּבָר הִצִּילָה אוֹתְךָ מִיָּדַי, אַחֲרֵי שֶׁצָּפַנְתִּי בְּלִבִּי לְהַזִּיק לְךָ, וַהֲרֵי שׁוּב אֵינִי מַזֶּקֶת אוֹתְךָ וְלֹא עוֹכַרְתְּךָ”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁהָיִית מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת לִי לִפְנֵי כֵן, אַחֲרֵי שֶׁהָיְתָה יְדִידוּת בֵּינִי וּבֵינֵךְ?” אָמְרָה לִי: לָהוּט אַתָּה אַחֲרַי, וְאוּלָם צָעִיר לְשָׁנִים הִנְּךָ וְלִבְּךָ רֵיק מֵעָרְמָה, וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לֹא מֵרְמִיָּתֵנוּ וְלֹא מֵעָרְמָתֵנוּ. וְאִלּוּ הָיָה בַּחַיִּים חַיָּתָהּ, הָיְתָה עוֹזֶרֶת לְךָ. וְרַק הִיא בִּלְבַד הִיא הַסִּבָּה לִשְׁלוֹמְךָ, שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ מֵאֲבַדּוֹן. וּמֵעַתָּה אֲנִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם שׁוּם אִשָּׁה, וְלֹא תָּשִׂיחַ עִם אַחַת שֶׁכְּמוֹתֵנוּ לֹא עִם צְעִירָה וְלֹא עִם בָּאָה בַּשָּׁנִים. הִשָּׁמֵר לְךָ וְהִזָּהֵר, שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר עָרְמַת הַנָּשִׁים וְלֹא אֶת מְזִמָּתָן. וְזוֹ שֶׁהָיְתָה מְפָרֶשֶׁת לְךָ אֶת הָרְמָזִים כְּבָר מֵתָה. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּרָעָה וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיַּצִּילְךָ מִמֶּנָּה אַחֲרֵי מוֹת בַּת-דּוֹדְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְאֶחָד,אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: אָמְרָה לִי הָעַלְמָה: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּרָעָה וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיַּצִּילְךָ מִמֶּנָּה אַחֲרֵי מוֹת בַּת-דּוֹדְךָ”. חֲבַל עַל בַּת-דּוֹדְךָ, וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יוֹדַעַת עַל אוֹדוֹתֶיהָ לִפְנֵי שֶׁמֵּתָה, לִגְמֹל לָהּ טוֹב עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה. יִהְיוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָלֶיהָ. הִיא הִצְפִּינָה אֶת סוֹדָהּ וְלֹא גִּלְּתָה מַה שֶּׁעִמָּהּ, וְאִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ אֵלַי לְעוֹלָם. וַהֲרֵי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ דָּבָר". אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה לִי: "שֶׁתּוֹבִילֵנִי אֶל קִבְרָהּ שֶׁאֲבַקְּרֶנָּה בְקִבְרָהּ שֶׁהִיא בְתוֹכוֹ וְאֶכְתֹּב עָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר. אָמַרְתִּי לָהּ: “לְמָחָר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. יָשַׁנְתִּי עִמָּהּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי כָּל שָׁעָה: “לוּ הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עַל-דְּבַר בַּת-דּוֹדְךָ לִפְנֵי מוֹתָהּ!” אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה פֵּרוּשָׁן שֶׁל שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ שֶׁאָמְרָה, הַיְנוּ: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה?” לֹא עָנְתָה אוֹתִי. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָמָה וְלָקְחָה כִיס וּבוֹ דִינְרֵי זָהָב, וְאָמְרָה לִי: “קוּם וְהַרְאֵנִי אֶת קִבְרָהּ שֶׁאֶכְתֹּב עָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר וְאָקִים עָלָיו כִּפָּה, וַאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיהָ וְאוֹצִיא דִּינָרִים אֵלֶּה לִצְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הָלַכְתִּי לְפָנֶיהָ וְהָלְכָה אַחֲרַי. וְהָיְתָה מְחַלֶּקֶת צְדָקָה כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנָּתְנָה צְדָקָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “זוֹ הִיא לְעִלּוּי נִשְׁמַת עַזִיזָה, שֶׁהִצְפִּינָה סוֹדָהּ עַד שֶׁשָּׁתְתָה כוֹס מוֹתָהּ, וְלֹא גִּלְּתָה סוֹד אַהֲבָתָהּ”. לֹא פָסְקָה מִלְּחַלֵּק צְדָקָה מִן הַכִּיס, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “לְעִלּוּי נִשְׁמַת עַזִיזָה” עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַקֶּבֶר, וְאָזַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַכִּיס, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַקֶּבֶר בְּעֵינֶיהָ נָפְלָה עָלָיו וּבָכְתָה בְכִי מָר. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיאָה חֶרֶט פְּלָדָה וּפָטִישׁ נָאֶה וְחָרְתָה בַחֶרֶט עַל הָאֶבֶן שֶׁעַל הַקֶּבֶר מִלְּמַעְלָה בִכְתָב יָפֶה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בָּהֶם:

עָבַרְתִּי עַל קֶבֶר שָׁחוּק בְּתוֹךְ גַּן,

עָלָיו שֶׁבַע כַּלְנִיוֹת אֲגְדַת נִצְן

וָאֹמַר: “לְמִי קֶבֶר זֶה?” עָנַנִי הֶעָפָר

“נְהַג נִימוּס! קֶבֶר זֶה אוֹהֵב בּוֹ נִקְבָּר”.

אָמַרְתִּי:"יִשְׁמָרְךָ אֵל, הוֹי חֲלַל אַהַב

וְהִשְׁכִּינְךָ בְּגַן-עֵדֶן עֲלֵי מְרוֹם מוֹשָׁב".

עֲלוּבִים אַנְשֵׁי-אַהֲבָה עֲדֵי קֶבֶר אֻמְלָלִים

וַעֲלֵיהֶם עֲפַר עֹנִי, קִבְרוֹתָם מְחֻלָּלִים.

אִלּוּ זָרוֹעַ יָכֹלְתִּי הִנֵּה גַן זְרַעְתִּיךָ,

וְאֶת דִּמְעִי הַשּׁוֹקֵק שָׁקֹה הִשְׁקֵיתִיךָ.

בָּכְתָה בְכִי מַר וְקָמָה. קַמְתִּי עִמָּהּ וּפָנִינוּ לַגָּן. אָמְרָה לִי: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תִפָּרֵד מִמֶּנִּי לְעוֹלָם”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הָיִיתִי חוֹזֵר וּבָא אֶצְלָהּ, וְכָל פַּעַם שֶׁלַּנְתִּי אֶצְלָהּ, הִסְבִּירָה לִי פָנִים, וְהָיְתָה מְכַבֶּדֶת אוֹתִי וְשׁוֹאֶלֶת אוֹתִי בִדְבַר שְׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁאָמְרָה אוֹתָן בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה לְאִמִּי, וַאֲנִי חוֹזֵר לְפָנֶיהָ עֲלֵיהֶן. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה, מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְגִפּוּף וְחִבּוּק, וְהַחֲלָפַת בְּגָדִים מִן הַבְּגָדִים הָעֲדִינִים, עַד שֶׁעָבִיתִי וְשָׁמַנְתִּי, וְלֹא הָיָה בִי לֹא צַעַר וְלֹא יָגוֹן וְלֹא אֵבֶל, וְשָׁכַחְתִּי אֶת בַּת-דּוֹדִי. שָׁהִיתִי שָׁקוּעַ בְאוֹתָם הַתַּעֲנוּגוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה, בְּראֹשׁ-הַשָּׁנָה נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְקַנְתִּי עַצְמִי, וְלָבַשְׁתִּי חֲלִיפַת בְּגָדִים מְפֹאָרָה. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ שָׁתִיתִי כוֹס מַשְׁקֶה וְשָׁאַפְתִּי רֵיחַ בְּגָדַי הַמְעֹרָבִים בְּמִינֵי בְּשָׂמִים, וְלִבִּי חָפְשִׁי מִדְּאָגָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי מִבְּגִידוֹת הַמְאֹרָעוֹת וּמִתַּהְפּוּכוֹתֵיהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, נִכְסְפָה נַפְשִׁי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ, וַאֲנִי שִׁכּוֹר, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֲנִי פוֹנֶה. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִטַּנִי הַשִּׁכָּרוֹן לִרְחוֹב, רְחוֹב הַנָּגִיד שְׁמוֹ. וּבְעוֹד אֲנִי מִתְהַלֵּךְ בְּאוֹתוֹ רְחוֹב, וְהִנֵּה זְקֵנָה מְהַלֶּכֶת, וּבְאַחַת יָדֶיהָ נֵר דּוֹנַג מֵאִיר וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה מִכְתָּב מְקֻפָּל.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם שֶׁשְּׁמוֹ עַזִיז, אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָרְחוֹב שֶׁשְּׁמוֹ רְחוֹב הַנָּגִיד, הִתְהַלַּכְתִּי בוֹ, וּבְעוֹד אֲנִי מְהַלֵּךְ בְאוֹתוֹ רְחוֹב, וְהִנֵּה זְקֵנָה מְהַלֶּכֶת, וּבְאַחַת יָדֶיהָ נֵר דּוֹנַג מֵאִיר וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה מִכְתָּב מְקֻפָּל. נִגָּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, וְהִיא עֵינָהּ בּוֹכִיָּה וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יְבָרֶכְךָ אֵל מְבַשְּׂרִי טוֹב בְּבוֹאֶךָ,

וּכְבָר הֵבֵאתָ נְעִימוּת לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיךָ.

אִלּוּ הִסְתַּפֵּק בִּתְמוּנָה פְּרוּעָה,

לוֹ נָתַתִּי לִבָּתִי מֵעֵת פֵּרוּד שְׁסוּעָה.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה לִי: “בְּנִי יוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרֹא?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן, דּוֹדָתִי הַזְּקֵנָה”. אָמְרָה לִי: “טֹל מִכְתָּב זֶה וּקְרָא אוֹתוֹ לִי”. וְהוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַמִּכְתָּב. לְקַחְתִּיו מִמֶּנָּה וּפְתַחְתִּיו וּקְרָאתִיו לְפָנֶיהָ. וְהָיָה תָכְנוֹ: מִכְתָּב מִן הָרָחוֹק הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם הַחֲבִיבִים. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ שָׂמְחָה וְהֵאִירָה לִי פָנִים וּבֵרְכָה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי: “יָגֹל אֱלֹהִים מֵעָלֶיךָ צַעַר כְּשֵׁם שֶׁגַּלֹּתָ צַעֲרִי”. לָקְחָה אֶת הַמִּכְתָּב וְהָלְכָה שְׁנֵי צְעָדִים. תְּקָפַנִי צֹרֶךְ לְהָטִיל מַיִם, וְיָשַׁבְתִּי בְמָקוֹם אֶחָד לְהָטִיל מַיִם. קַמְתִּי וְסִדַּרְתִּי אֶת עַצְמִי וְשִׁלְשַׁלְתִּי עָלַי אֶת בְּגָדַי וּבִקַּשְׁתִּי לֵילֵךְ. נִגְּשָׁה אֵלַי הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדַי וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִתֵּן לְךָ בְרָכָה בַּעֲלוּמֶיךָ וְלֹא יָמִיט עָלֶיךָ קָלוֹן, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי צְעָדִים מִסְפָּר עַד לְאוֹתוֹ שַׁעַר, שֶׁכֵּן סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁהִשְׁמַעְתָּ אוֹתִי בִקְרִיאַת הַמִּכְתָּב, וְאֵינָם מַאֲמִינִים לִי. בֹּא אֵפוֹא עִמִּי שְׁנֵי צְעָדִים, וּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת הַמִּכְתָּב מֵאַחֲרֵי הַשַּׁעַר, וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת עָלֶיךָ” אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא עִנְיַן מִכְתָּב זֶה?” אָמְרָה לִי: "בְּנִי, מִכְתָּב זֶה מִבְּנִי הוּא בָא, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנִּי מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשֶׂר שָׁנִים, מֵאָז נָסַע בִּסְחוֹרָה לַנֵּכָר, וְנִכְרְתָה תִקְוָתֵנוּ, שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁמֵּת. אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִכְתָּב זֶה, וְלוֹ אָחוֹת הַבּוֹכָה עָלָיו כָּל מֶשֶׁךְ זְמַן הִפָּקְדוֹ בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּבִקְצוֹת הַיּוֹם. אָמַרְתִּי לָהּ, שֶׁשָּׁלוֹם לוֹ וּבְטוּב הוּא. אַךְ אֵין הִיא מַאֲמִינָה לִי. אָמְרָה לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְבִיאָה אֵלַי מִי שֶׁיִּקְרָא לִי מִכְתָּב זֶה וְיַגִּיד לִי, שֶׁיִּשְׁקֹט לִבִּי וְתָנוּחַ דַּעְתִּי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ בְּנִי שֶׁהָאוֹהֲבִים נְתוּנִים לְהַרְהוֹרִים רָעִים. עֲשֵׂה אֵפוֹא עִמִּי חֶסֶד בִּקְרִיאַת מִכְתָּב זֶה כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ, וַאֲחוֹתוֹ שׁוֹמַעַת מִן הַדֶּלֶת פְּנִימָה, שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׂכָר הָעוֹלָם-הַבָּא הַמְזֻמָּן לְמִי שֶׁמְּמַלֵּא חֶפְצוֹ שֶׁל מֻסְלִים וּמֵפִיג צַעֲרוֹ. וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ-אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “מִי שֶׁמֵּפִיג מִמְּצֹעָר מִצַּעַר הָעוֹלָם הַזֶּה אֶת צַעֲרוֹ, יָפִיג לוֹ אֱלֹהִים צַעַר הָעוֹלָם הַבָּא” וּבְמַאֲמָר אַחֵר אָמַר: “מִי שֶׁהֵפִיג לְאָחִיו צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, יָפִיג לוֹ אֱלֹהִים שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים צַעַר מִצַּעַר יוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”. וַהֲרֵי אֲנִי פָנִיתִי אֵלֶיךָ וְלֹא תַכְזִיב תִּקְוָתִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, עִבְרִי לְפָנַי”. עָבְרָה לְפָנַי, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ קְצָת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְשַׁעְרָהּ שֶׁל חָצֵר גְדוֹלָה. וְאוֹתוֹ שַׁעַר מְצֻפֶּה רִקּוּעַ נְחשֶׁת אֲדֻמָּה הָיָה. עָמַדְתִּי מֵאַחֲרֵי הַשַּׁעַר. קָרְאָה הַזְּקֵנָה בְּלָשׁוֹן לוֹעֲזִית, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וּכְבָר קָרְבָה צְעִירָה בְקַלּוּת וּזְרִיזוּת, וְסַרְבָּלֶיהָ מֻפְשָׁלִים לָהּ עַד לְבִּרְכֶּיהָ. רָאִיתִי לָהּ שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם הַמְבִיאוֹת בִּמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת וְאֶת הָעַיִן, וְהִיא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּתֵאוּרָהּ:

הוֹי הַחוֹשֶׂפֶת שׁוֹק לְהַצִּיגוֹ לָעַיִן,

עֵין אוֹהֲבִים, לַהֲבִינָם הַסָּמוּי עֲדַיִן,

וְטוֹפֶפֶת בְּגָבִיעַ לְמוּל נֶפֶשׁ חָשְׁקָה:

אֵין מְפַתֶּה אָדָם זוּלַת הַכּוֹס וּמַשְׁקָהּ.

וְעָדוּ אֶת שְֹתֵּי שׁוֹקֶיהָ שֶׁדָּמוּ לְעַמּוּדֵי שַׁיִשׁ, שֵׁרוֹת זָהָב מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה מְפֻשֶּׁלֶת שַׁרְווּלֶיהָ עַד מִתַּחַת לְבֵית-שֶׁחְיָהּ, וַחֲשׂוּפוֹת זְרוֹעוֹתֶיהָ. וְהִסְתַּכַּלְתִּי בְּקְנֵי-יָדֶיהָ הַלְּבָנוֹת, וְהָיוּ בִזְרוֹעוֹתֶיהָ שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל אֶצְעָדוֹת, וּבְאָזְנֶיהָ נִזְמֵי פְנִינִים וּבְצַוָּארָה עֲנָק יְקַר-עֵרֶך שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת רִקּוּעַ דַּק מְעֻטָּרָה, מְשֻׁבֶּצֶת כָּל אֶבֶן יְקָרָה. וּכְבָר שִׁלְּבָה אֶת שׁוּלֵי כֻתָּנְתָּה בְּחֵן בְּתוֹךְ רְצוּעַת מִכְנָסֶיהָ כְאִלּוּ הָיְתָה עֲסוּקָה בַּעֲבוֹדָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה בְּלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וּמְתוּקָה, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מָתוֹק מִמֶּנָּה: “אִמִּי, זֶה הוּא שֶׁבָּא לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב?” אָמְרָה לָהּ: “הֵן”. הוֹשִׁיטָה לִי אֶת יָדָהּ עִם הַמִּכְתָּב, וְהָיָה בֵינָהּ וּבֵין הַשַּׁעַר בְּמִדַּת הַקָּנֶה כְּאַרְבַּע בָּאַמָּה, שָׁלַחְתִּי יָדִי לִטֹּל מִמֶּנָּה אֶת הַמִּכְתָּב וְהִכְנַסְתִּי אֶת רֹאשִׁי וּכְתֵפַי בַּשַּׁעַר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, הִכְּתָה הַזְּקֵנָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל גַּבִּי וְדָחֲפָה אוֹתִי וְהַמִּכְתָּב בְּיָדִי, פְּנִימָה. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וּמָצָאתִי עַצְמִי בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, מִן הַמְּסְדָּרוֹן וְלִפְנִים. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הַמְסַנְוֵר, וְלֹא הָיָה לָהּ עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “פָּנִיתִי כֹה וָכֹה, וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, מִן הַמְּסְדָּרוֹן וְלִפְנִים, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הַמְסַנְוֵר וְלֹא הָיָה לָהּ עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הַנַּעֲרָה בִּפְנִים הַמִּסְדְּרוֹן נִגְּשָׁה אֵלַי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל חָזָהּ, וְהֵטִילָה אוֹתִי לָאָרֶץ וְרָכְבָה עַל חָזִי וְעִשְּׂתָה אֶת בִּטְנִי בְיָדֶיהָ, עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי. אַחַר-כָּךְ תָּפְסָה אוֹתִי בְיָדָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה, מֵעֹז זֶה שֶׁאִמְּצָה אוֹתִי בוֹ. הִכְנִיסָה אוֹתִי לַבַּיִת, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה לְפָנֶיהָ, וְעִמָּה נֵר-דּוֹנַג מֵאִיר, עַד שֶׁעָבְרָה שִׁבְעָה מִסְדְּרוֹנִים. אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה אוֹתִי לְאוּלָם גָּדוֹל וּבוֹ אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת נִשָּׂאותֹ לְמוֹשַׁב אוֹרְחִים, שֶׁהָיוּ רוֹכְבִים עַל סוּסִים יְכוֹלִים לְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם בְּכַדּוּר. אַחַר-כָּךְ הוֹשִׁיבָה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי: “פְּקַח אֶת עֵינֶיךָ”, פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, כְּשֶׁעוֹדֶנִּי אֲחוּז סְחַרְחֹרֶת מֶעָצְמַת מַה שֶׁאִמְּצָה אוֹתִי אֵלֶיהָ וְעִשְּׂתָה אֶת בִּטְנִי. רָאִיתִי אֶת כָּל הָאוּלָם בָּנוּי שַׁיִשׁ מִתְנוֹצֵץ, וְהַשְּׁטִיחִים כֻּלָּם קְטִיפָה וְכֵן הַכָּרִים וְהַמַּצָּעִים. וְשָׁם שְׁנֵי סַפְסָלִים נְחשֶׁת קָלָל, וְעֶרֶשׂ זָהָב, אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ. אָמְרָה לִי:” עַזִיז, אֵיזֶה מִשְּׁנֵי הַמַּצָבִים חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, הַמָּוֶת אוֹ הַחַיִּים?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הַחַיִּים”. אָמְרָה לִי: “אִם הַחַיִּים חֲבִיבִים עָלֶיךָ יוֹתֵר, הִתְחַתֵּן בִּי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי בוֹחֵל לְהִתְחַתֵּן בְּאַחַת שֶׁכְּמוֹתֵךְ”. אָמְרָה לִי: “אִם אַתָּה מִתְחַתֵּן עִמִּי, אַתָּה נִצָּל מִבַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמִי הִיא בַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה?” צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה אֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ, וַהֲרֵי זֶה לְךָ הַיּוֹם שָׁנָה וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּחֶבְרָתָהּ? יַשְׁמִיד אוֹתָהּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. חֵי-אֱלֹהִים, אֵין בְּנִמְצָא יוֹתֵר עֲרוּמָה מִמֶּנָּה. וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָרְגָה לְפָנֶיךָ, וְכַמָּה מַעֲשִׂים עָשְׂתָה. וְכֵיצַד זֶה יָצָאתָ בְשָׁלוֹם מִמֶּנָּה, וְלֹא הָרְגָה אוֹתְךָ וְלֹא פָּגְעָה בְּךָ אַחֲרֵי שְׁהִיָּתְךָ בְחֶבְרָתָהּ מֶשֶׁךְ זְמַן זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, תָּמַהְתִּי תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי הוּא זֶה שֶׁהִגִּיד לָך עַל אוֹדוֹתֶיהָ?” אָמְרָה: “מַכִּירָה אֲנִי אוֹתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁהַזְּמַן יוֹדֵעַ אֶת פְּגָעָיו. וְאוּלָם רְצוֹנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ עִמָּהּ, כְּדֵי שֶׁאֵדַע מַה הִיא הַסִּבָּה שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנָּה בְשָׁלוֹם”. סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהּ וְעִם בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה. הִתְפַּלְּלָה עָלֶיהָ לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וְדָמְעוּ עֵינֶיהָ וְסָפְקָה כַפֶּיהָ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל דְּבַר מוֹת בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה,

וְאָמְרָה: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּמוּרָתָהּ טוֹבָה יוֹתֵר, עַזִיז. אָכֵן הִיא הָיְתָה הַנְּסִבָּה שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִבַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה. וְאִלְמָלֵא הִיא הָיִיתָ נִשְׁמָד”. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מְזִמָּתָהּ וְרָעָתָהּ, וְאוּלָם אֵינִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר“. אָמַרְתִּי: “הֲרֵי כָל זֶה כְבָר בָּא”. הֵנִיעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: " חֵי-אֱלֹהִים אֵין בְּנִמְצָא כַיּוֹם כְּמוֹ עַזִיזָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּבִשְׁעַת מִיתָתָהּ צִוְּתָה אוֹתִי לְהַגִּיד לְאוֹתָהּ עַלְמָה רַק שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ וְלֹא יוֹתֵר וְהֵן: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ אָמְרָה לִי: “חֵי-אֱלֹהִים עַזִיז, שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ הֵן שֶׁהִצִּילוּ אוֹתְךָ מִיָּדָהּ וּבְסִבָּתָן לֹא הָרְגָה אוֹתְךָ. וּכְבָר הִצִּילָה אוֹתְךָ בַת-דּוֹדְךָ בְּחַיֶּיהָ וּבְמִיתָתָהּ. וְדַע, שֶׁאֲנִי, חֵי-אֱלֹהִים, נִכְסֶפֶת הָיִיתִי יוֹם יוֹם לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ. וְלֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ, כְּשֶׁהֶעֱרַמְתִּי עָלֶיךָ בְּתַחְבּוּלָה זוֹ שֶׁעָלְתָה יָפֶה, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה עֲדַיִן צָעִיר לְיָמִים וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ לֹא עָרְמַת הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת וְלֹא מְזִמּוֹת הַזְּקֵנוֹת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “חֵי-אֱלֹהִים, לֹא”. אָמְרָה לִי: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיִשְׁקֹט לְבָבְךָ. הַמֵּת עוֹבֵר אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים, וְהַחַי זוֹכֶה לְטוֹב, וַהֲרֵי אַתָּה בָחוּר נָאֶה, וַאֲנִי אֵינִי חֲפֵצָה בְּךָ אֶלָּא עַל-פִּי חֻקַּת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמָּמוֹן וּמֵאֲרִיגִים מְבִיאִים אֵלֶיךָ מְהֵרָה, וַאֲנִי לֹא אֶפֹּל עָלֶיךָ לְמַעֲמָסָה לְעוֹלָם. וְאַף גַּם אֶצְלִי הַלֶּחֶם אָפוּי תָּמִיד וְהַמַּיִם בַּכַּד, וְאֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂה הַתַּרְנְגוֹלִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁעוֹשִׂים הַתַּרְנְגוֹלִים?” צָחֲקָה וְהִכְּתָה בְּכַפֶּיהָ וְהִתְגַּלְגְּלָה עַל גַּבָּהּ מֵרֹב צְחוֹק. יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אִי אַתָּה יוֹדֵעַ אוּמָנוּת הַתַּרְנְגוֹלִים?” אָמַרְתִּי: “לֹא, אֵינִי יוֹדֵעַ אוּמָנוּת זוֹ”. אָמְרָה לִי: “אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְדוֹרֵס”. כְּשֶׁאָמְרָה לִי כָּךְ שְׁאַלְתִּיהָ נָבוֹךְ: “כְּלוּם זוֹהִי אוּמָנוּתָם שֶׁל הַתַּרְנְגוֹלִים?” אָמְרָה לִי: “כֵּן, וְאֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתֶּאֱזֹר חֲלָצֶיךָ וּתְחַזֵּק לִבְּךָ וּתְמַלֵּא כְּפִי כֹּחֲךָ חוֹבַת הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ”. הִכְּתָה כַּף אֶל כָּף וְקָרְאָה: “אִמִּי, הַכְנִיסִי אֶת מִי שֶׁאֶצְלֵךְ”. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מִיָּד עִם אַרְבָּעָה עֵדִים כְּשֵׁרִים, וּצְעִיף שֶׁל מֶשִׁי בְּיָדָהּ. הִדְלִיקָה אֶת אַרְבַּעַת הַנֵּרוֹת, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ הָעֵדִים נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וְיָשְׁבוּ. קָמָה הַנַּעֲרָה וְשִׁלְשְׁלָה צָעִיף אָרֹךְ עַל עַצְמָהּ, וּמָסְרָה כֹּחַ-הַרְשָׁאָה לְאֶחָד מֵהֶם לְסַדֵּר אֶת שְׁטָר קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלָּהּ. כָּתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין, וְהֵעִידָה בְּעַצְמָה שֶׁכָּל הַמֹּהַר כְּבָר הִגִּיעַ לְיָדָהּ. מַה שֶּׁיֵּשׁ לִתֵּן לָאִשָּׁה לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין וּלְאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין, וּשֶׁבְּיָדָהּ לִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים מֵהוֹנָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ:” כְּשֶׁנִּכְתַּב שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין, הֵעִידָה בְּעַצְמָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְיָדָהּ כָּל הַמֹּהַר מַה שֶּׁיֵּשׁ לִתֵּן לָאִשָּׁה לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין וּלְאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין, וּשֶׁבְּיָדָהּ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים מֵהוֹנָהּ. נָתְנָה לָעֵדִים אֶת שְׂכָרָם וְהָלְכוּ לָהֶם דֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ בוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַנַּעֲרָה וּפָשְׁטָה אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וּבָאָה בִכְתֹנֶת דַּקָּה רְקוּמָה רִקְמַת זָהָב. תָּפְסָה בְּיָדִי וְעָלְתָה לָעֶרֶשׂ וְאָמְרָה לִי: “אֵין גְּנַאי בַּמֻּתָּר”. שָׁכְבָה עַל גַּבָּהּ וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ. וּכְשׁרְאִיתִיהָ מוּטֶלֶת כָּךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק עוֹד. חִבַּקְתִּיהָ וּנְשַׁקְתִּיהָ חַמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ נֶאֱנַחַת וּבוֹשָׁה וּבוֹכָה מִבְּלִי לְהַזִּיל דֶּמַע. וּבְשָׁעָה שֶׁלָחֲשָׁה לִי: “אֲהוּבִי עֲשֵׂה זֹאת”, נִזְכַּרְתִּי מִיָּד בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

וּבְעֵת גַּלֹּתִי מִגַּג גֵּוָּה אֶת הַלְּבוּשׁ

מְצָאתִיהָ צָרָה כַּאֲשֶׁר צָרוּ גַּם דַעְתִּי גַּם הָרְכוּשׁ.

נִגַּשְׁתִּי לְמַעֲשֶׂה וְנֶאֱנְחָה, שָׁאַלְתִּי: “עַל מָה כָּכָה?”

וַתֹּאמַר: “נֶאֱנַחְתִּי כְמֵהָה לְכָל הַבְּרָכָה”.

לָחֲשָׁה: “אֲהוּבִי, עֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר תּוּכַל. שִׁפְחָתְךָ אֲנִי. הָבָה, יְהֵא מַעַשְׂךָ שָׁלֵם”. וְכָךְ הִשְׁמִיעָה לִי בְּלִי הֶרֶף דִּבְרֵי עֲגָבִים וַאֲנָחָה וַאֲנָקָה, בְּעוֹד הִיא מְנַשֶּׁקֶת אוֹתִי וּמְחַבֶּקֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אָשְׁרֵנוּ וְהָיָה שָׁלֵם מִתּוֹךְ גִּמְגּוּמֵי-עֲגָבִים. יָשַׁנּוּ עַד לַבֹּקֶר. בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת. נִגְּשָׁה אֵלַי מְחַיֶּכֶת וְאָמְרָה לִי: “כְּלוּם דּוֹמֶה אַתָּה שֶׁהַכְּנִיסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ כַּיְצִיאָה מִתּוֹכוֹ?¹ דּוֹמָה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי כְּבַעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, וְהִשָּׁמֵר לְךָ מֵחֲשֹׁב כָּךְ, אֵין אַתָּה אֶלָּא בַעֲלִי עַל-פִּי שְׁטָר-נִשּׂוּאִין וְהַחוֹב. וְאִם שִׁכּוֹר הָיִיתָ, הִתְעוֹרֵר וַחֲזֹר לְבִינָתְךָ, שֶׁכֵּן חָצֵר זוֹ שֶׁאַתָּה בְּתוֹכָהּ אֵינָה נִפְתַּחַת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בְּכָל שָׁנָה. קוּם אֶל הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ”. קַמְתִּי וּמְצָאתִיו נָעוּל וּמְסֻמָּר בְּמַסְמְרוֹת. חָזַרְתִּי וְהוֹדַעְתִּי לָהּ שֶׁנָּעוּל הוּא וּמְסֻמָּר בְּמַסְמְרוֹת, אָמְרָה לִי: “עַזִיז, יֵשׁ אִתָּנוּ מִן הַקֶּמַח וְהַתְּבוּאָה וְהַפְּרִי וְהָרִמּוֹן וְהַסֻּכָּר וְהַבָּשָׂר וְהַצֹּאן וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְזוּלַת זֶה מַה שֶׁיַּסְפִּיק לָנוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, וְלֹא יִפָּתַח שְׁעָרֵנוּ אֶלָּא אַחֲרֵי שָׁנָה מִן הַלַּיְלָה הַזֶּה. וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאַתָּה שׁוּב לֹא תִּרְאֶה עַצְמְךָ מִחוּץ לְחָצֵר זוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי שָׁנָה”. אָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים”. אָמְרָה לִי: “וּמַה הוּא הַלּוֹחֵץ עָלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה בַּמַּצָּב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר?” צָחֲקָה וְצָחַקְתִּי אֲנִי, וְצִיַּתִּי לָהּ לְכָל מַה שֶּׁאָמְרָה לִי. עָמַדְתִּי אֶצְלָהּ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִתְעַנֵּג וּמִתְעַלֵּס עַד שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ שָׁנָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. כְּשֶׁתַּמָּה הַשָּׁנָה, חוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה יֶלֶד. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁמַעְתִּי פְתִיחַת הַשַּׁעַר. נִכְנְסוּ בְּנֵי-אָדָם וְאִתָּם עֻגוֹת וְקֶמַח וְסֻכָּר. בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת, אָמְרָה לִי: “הַמְתֵּן עַד לִשְׁעַת הָעֶרֶב. כְּמוֹת שֶׁנִּכְנַסְתָּ, כָּךְ תֵּצֵא”. הִמְתַּנְתִּי עַד לִשְׁעַת-הָעֶרֶב וּבִקַּשְׁתִּי לָצֵאת מְפַחֵד וְחָרֵד. אָמְרָה לִי: “אֵינִי מַנִּיחָה אוֹתְךָ לָצֵאת, עַד שֶׁאַתָּה נִשְׁבָּע שֶׁתָּשׁוּב הַלַּיְלָה הַזֶּה לִפְנֵי שֶׁיִּנָּעֵל הַשַּׁעַר”. נַעֲנֵיתִי לָהּ לְכָךְ. הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה בַּסַּיִף וּבַסֵּפֶר וּבְגֵרוּשִׁין שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיהָ.

אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וְהָלַכְתִּי לַגַּן וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ כְּדַרְכּוֹ. כָּעַסְתִּי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי אֲנִי נִפְקַדְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה שָׁנָה תְמִימָה וּבָאתִי בְהֶסַּח-הַדַּעַת, וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ כְּדַרְכּוֹ. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם הַנַּעֲרָה הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנַס וְנִרְאֶה לְפָנֶיהָ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אִמִּי, וּמַה גַּם שֶׁהַשָּׁעָה שְׁעַת הָעֶרֶב. נִכְנַסְתִּי לַגָּן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נִכְנַסְתִּי לַגָּן וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמּוֹשָׁב, וּמָצָאתִי אֶת בַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְיָדָהּ עַל לֶחְיָהּ, וּכְבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְעֵינֶיהָ מָשְׁפָּלוֹת לָאָרֶץ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַשָּׁלוֹם”. הִתְאַמְּצָה לָקוּם וְנָפְלָה מִשִּׂמְחָתָהּ. בּשְׁתִּי בְּפָנֶיהָ וְהִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וּנְשַׁקְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “כֵּיצַד זֶה יָדַעְתְּ שֶׁאָבוֹא אֵלַיִךְ בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמְרָה לִי: “לֹא יָדַעְתִּי כְלוּם עַל כָּךְ, חֵי אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה לִי שָׁנָה שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי בָהּ טַעַם שֵׁנָה, אֶלָּא הָיִיתִי נְעוֹרָה כָל לַיְלָה מְצַפָּה לְךָ. וַאֲנִי בְמַצָּב זֶה מִן הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתָ מֵאֶצְלִי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ חֲלִיפַת הָאָרִיג הַחֲדָשָׁה, וְהִבְטַחְתָּ אוֹתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי. הָיִיתִי מְצַפָּה וְלֹא בָאתָ לֹא לַיְלָה רִאשׁוֹן וְלֹא לַיְלָה שֵׁנִי וְלֹא לַיְלָה שְׁלִישִׁי. נִשְׁאַרְתִּי מְצַפָּה לְבוֹאֲךָ, שֶׁכָּךְ הוּא הָאוֹהֵב. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי אֶת סִבַּת הֵעָדֶרְךָ מֵאֶצְלִי שָׁנָה זוֹ”. סִפַּרְתִּי לָהּ. כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ שֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה חָוְרוּ פָנֶיהָ. אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: “בָּאתִי אֵלַיִךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְהוֹלֵךְ לִפְנֵי אוֹר-הַבֹּקֶר”. אָמְרָה: “וְכִי לֹא דַי לָהּ לְזוֹ שֶׁנִּשְּׂאָה לְךָ וְהֶעֱרִימָה עָלֶיךָ וְחָבְשָׁה אוֹתְךָ שָׁנָה תְמִימָה אֶצְלָהּ, עַד שֶׁהִשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁתַּחְזֹר אֵלֶיהָ לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר, וְלֹא הִרְשְׁתָה לְךָ שֶׁתַּקְדִּישׁ שָׁעָה לֹא לְאִמְּךָ וְלֹא לִי, וְלֹא קַל הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ שֶׁתְּבַלֶּה אֵצֶל אַחַת מֵאִתָּנוּ לַיְלָה אֶחָד? וְכֵיצַד הוּא מַצָּבָהּ שֶׁל זוֹ שֶׁנֶעֱצַרְתָּ מֵאֶצְלָהּ שָׁנָה תְמִימָה, אַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה אוֹתְךָ לְפָנֶיהָ? וְאוּלָם יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת עַזִיזָה, שֶׁאֵרַע לָהּ מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע לְאָדָם. וְהֶאֱרִיכָה רוּחָהּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ בּוֹ רוּחוֹ כָמוֹהָ אָדָם, וּמֵתָה רְצוּצָה מִיָּדְךָ בְּעוֹד הִיא מְשַׁמֶּרֶת עָלֶיךָ בְּעֹז מִפָּנַי. וַהֲרֵי מְדַמָּה הָיִיתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי וְנָתַתִּי לְךָ לָלֶכֶת לְדַרְכְּךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִיתִי יְכֹלָה לַחֲבשׁ אוֹתְךָ וּלְהַשְׁמִידְךָ”. בָּכְתָה וְזָעֲפָה וְנָתְנָה בִי עֵינֵי זַעַם. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ בְמַצָּב זֶה, רָעֲדוּ קְרָבַי וּפָחַדְתִּי מִפָּנֶיהָ, שֶׁכֵּן דוֹמָה הָיְתָה לְשֵׁדָה, וְהָיִיתִי דוֹמֶה כְפוֹל שֶׁנִּתַּן עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. אָמְרָה לִי: “לֹא נִשְׁאַר בְּךָ מוֹעִיל אַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂאתָ אִשָּׁה וְנוֹלַד לְךָ יֶלֶד. אַתָּה לֹא תִצְלַח עוֹד בְּחֶבְרָתִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מוֹעִיל לִי אֶלָּא ברַוָּק, וְהָאִישׁ הַנָּשׂוּי אֵין לִי מוֹעִיל בּוֹ, כְּבָר מָכַרְתָּ אוֹתִי בָּאִשָּׁה הַמְּבִישָׁה הַזֹּאת. וְחַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מְבִיאָה אוֹתָהּ לִידֵי כָךְ שֶׁתִּתְאַבֵּל עָלֶיךָ, וְלֹא תִהְיֶה אַתָּה לֹא לִי וְלֹא לָהּ”. קָרְאָה בְקוֹל, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, וּכְבָר בָּאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת וֶהֱטִילוּנִי לָאָרֶץ, וּכְשֶׁנָפַלְתִּי תַחַת יְדֵיהֶן, קָמָה וְנָטְלָה סַכִּין וְאָמְרָה: “שׁוֹחֶטֶת אֲנִי אוֹתְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹחֲטִים אֶת הַתְּיָשִׁים, וְהָיָה זֶה הַפָּחוֹת בְּעֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַעֲנִישְׁךָ עַל מַה שֶׁעָשִׂיתָ עִם בַּת-דּוֹדְךָ”. וּכְשֶׁרָאִיתִי עַצְמִי תַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְלֶחְיִי מְעֻפֶּרֶת בֶּעָפָר, וְרָאִיתִי אֶת הַסַּכִּין בְּיָדָהּ, נַעֲשָׂה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן” אָמַר הָעֶלֶם לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי תַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְלֶחְיִי מְעֻפֶּרֶת בֶּעָפָר, וְרָאִיתִי אֶת הַסַּכִּין בְּיָדָהּ, נַעֲשָׂה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה רַחֲמִים, וְלֹא הוֹסִיפָה אֶלָּא קְשִׁי-לֵב וְצִוְּתָה אוֹתָן לִכְבֹּל אוֹתִי. כָּבְלוּ אוֹתִי וֶהֱטִילוּנִי עַל גַּבִּי. וְיָשְׁבוּ עַל בִּטְנִי וְהֶחֱזִיקוּ בְּרֹאשִׁי. קָמוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת וְתָפְסוּ בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַי, וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת יוֹשְׁבוֹת עַל קְנֵי רַגְלַי, אַחַר-כָּךְ קָמָה הִיא וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת אִתָּהּ. צִוְתָה אוֹתָן לְהַלְקוֹת אוֹתִי, וְהִכּוּנִי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי וְנֶאֱלַם קוֹלִי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מוֹתִי זָבוּחַ קַל בְּעֵינַי יוֹתֵר מִן הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה”. זָכַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת, “יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵרָעָתָהּ”. צָעַקְתִּי וּבָכִיתִי עַד שֶׁנִּפְסַק קוֹלִי, שִׁחֲזָה אֶת הַסַּכִּין וְאָמְרָה לַנְּעָרוֹת: “סֹרְנָה מֵעָלָיו”. נָתַן אֱלֹהִים בְּדַעְתִּי שֶׁאֹמַר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁצִּוְּתָה אוֹתִי עֲלֵיהֶן בַּת-דּוֹדִי. אָמַרְתִּי לָהּ: “הוֹי, שָׂרָתִי, כְּלוּם אֵינֵךְ יוֹדַעַת: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת צָחֲקָה וְאָמְרָה: “יְרַחֵם אוֹתָךְ אֱלֹהִים, עַזִיזָה. יִתֵּן לָךְ אֱלֹהִים מָקוֹם בְּגַן-עֵדֶן תְּמוּרַת עֲלוּמַיִךְ הָאֲבוּדִים. אָמְנָם כֵּן הוּא, הוֹעִילָה לְךָ בַּת-דּוֹדְךָ בְּחַיֶּיהָ וְגַם אַחֲרֵי מוֹתָהּ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים שֶׁנִּצַּלְתָּ מִיָּדִי עַל-יְדֵי שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ. וְאוּלָם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁאֶעֱשֶׂה בְךָ אוֹת לְהַרְגִּיז אוֹתָהּ אִשָּׁה מְבִישָׁה שֶׁחָבְשָׁה אוֹתְךָ מִבּוֹא אֵלָי”, קָרְאָה לַנְּעָרוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “רְכַבְנָה עָלָיו” וְצִוְּתָה אֹתָן לִכְבֹּל אֶת רַגְלַי בִּכְבָלִים, וְעָשׂוּ כֵן. קָמָה מֵאֶצְלִי וְשָׂמָה מַחֲבַת נְחשֶׁת עַל הָאֵשׁ וְיָצְקָה בָהּ שֶׁמֶן שׂוּמְשְׁמִין וְטִגְּנָה בוֹ גְבִינָה, כְּשֶׁאֲנִי אֲבוּד עֶשְׁתְּנוֹת. בָּאָה אֶצְלִי וְהִתִּירָה מִכְנָסַי וְקָשְׁרָה חֶבֶל מִסָבִיב לַאֲשָׁכַי וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לִשְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “מִשְׁכוּ הַחֶבֶל”. מָשְׁכוּ אוֹתוֹ, הִתְעַלַּפְתִּי, וְהָיִיתִי מֵעָצְמַת הַכְּאֵב כְאִלּוּ נִמְצָא בְעוֹלָם אַחֵר, שֶׁלֹּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. הֵרִימָה יָדָהּ וְכָרְתָה אֶת זַכְרוּתִי בְּאוֹלָר, וְנִשְׁאַרְתִּי כְאִשָּׁה. אַחַר-כָּךְ כָּוְתָה אֶת מְקוֹם הַחֲתָךְ בַּשֶּׁמֶן וְכָבְשָׁה אוֹתֹו בַאֲבָקָה וַאֲנִי מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי כְבָר פָּסְקָה שְׁתִיתַת הַדָּם. הִשְׁקְתָה אוֹתִי כוֹס מַשְׁקֶה וְאָמְרָה לִי: “מֵעַתָּה לֵךְ אֶל זוֹ שֶׁנָּשָׂאתָ אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וּמָנְעָה מִמֶּנִּי גַם לַיְלָה אֶחָד. יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת בַּת-דּוֹדְךָ שֶׁהִיא סִבַּת הַצָּלָתְךָ, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁהִשְׁמַעְתָּ אוֹתִי אֶת שְׁתֵּי מִלֶּיהָ, הָיִיתִי זוֹבַחַת אוֹתְךָ. לֵךְ אֵפוֹא מִיָּד אֶל מִי שֶׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁאֲנִי לֹא הָיָה לִי חֵפֶץ אֶלָֹא בָזֶה שֶׁכְּרַתִּיו, וּמֵעַכְשָׁו לֹא נִשְׁאַר לִי חֵפֶץ בְּךָ, שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בְּךָ. קוּם וְהַעֲבֵר יָדְךָ עַל רֹאשֶׁךָ וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל נִשְׁמַת בַּת-דּוֹדְךָ”. דָּחֲפָה אוֹתִי בְּרַגְלָהּ. קַמְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת. הָלַכְתִּי לְאַט לְאַט עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַשַּׁעַר וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ. הֵטַלְתִּי אֶת עַצְמִי בְּתוֹכוֹ, כְּשֶׁאֵינִי בְּדַעְתִּי. יָצְאָה אִשְׁתִּי וְנָשְׂאָה אוֹתִי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לָאוּלָם, וּמָצְאָה אוֹתִי שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְאִשָּׁה. יָשַׁנְתִּי וְשָׁקַעְתִּי בְתַרְדֵּמָה. כְּשֶׁפָּגָה תַּרְדֵּמָתִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻשְׁלָךְ עַל שַׁעַר הַגָּן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן:” אָמַר הָעֶלֶם עַזִיז לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁפָּגָה שְׁנָתִי מָצָאתִי עַצְמִי מֻשְׁלָךְ עַל שַׁעַר הַגָּן. קַמְתִּי וַאֲנִי קָץ בְּחַיַּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאתִי לְבֵיתִי, נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּמָצָאתִי אֶת אִמִּי בּוֹכָה עָלָי וְאוֹמֶרֶת: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מֶה הָיָה לִבְנִי. בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה”. הִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ וְנָפַלְתִּי עָלֶיהָ. כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה וְרָאֲתָה אוֹתִי מָצְאָה שֶׁאֵינִי כְשׁוּרָה. וְכֻסּוּ פָנֶיהָ חִוָּרוֹן וּשְׁחוֹר. הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּבַת דּוֹדִי וּבְמַה שֶׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַחֶסֶד, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי. בָּכִיתִי עָלֶיהָ וּבָכְתָה אִמִּי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “בְּנִי, אָבִיךָ כְּבָר מֵת”. נִתּוֹסֵף צַעֲרִי וּבָכִיתִי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מֵעֹצֶם הַבֶּכִי. לֹא פָסַקְתִּי מִבְּכִי וַאֲנָחָה עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמְרָה לִי אִמִּי: “זֶה עֲשָׂרָה יָמִים לְאָבִיךָ שֶׁמֵּת”. אָמַרְתִּי לְאִמִּי: “אֲנִי אֵינִי מְהַרְהֵר בְּשׁוּם אָדָם זוּלַת בְּבַת-דּוֹדִי, שֶׁכֵּן רָאוּי אֲנִי לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי עַל שֶׁזְּנַחְתִּיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי”. אָמְרָה לִי: “וּמַה הוּא שֶׁהִגִּיעַ לְךָ?” סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי. בָּכְתָה שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ קָמָה וְהֵבִיאָה לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. אָכַלְתִּי קְצָת וְשָׁתִיתִי וְחָזַרְתִּי לְפָנֶיהָ עַל סִפּוּרִי וְהִגַּדְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה: "הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, שֶׁקָרְךָ זֶה וְלֹא זָבְחָה אוֹתְךָ. טִפְּלָה בִּי וְרִפְּאָה אוֹתִי עַד שֶׁהִבְרֵאתִי, וְהָיְתָה בְרִיאוּתִי שְׁלֵמָה. אָמְרָה לִי: “בְּנִי, עַכְשָׁו אוֹצִיא לְךָ אֶת הַפִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקִידָה בַת-דּוֹדְךָ אֶצְלִי, שֶׁכֵּן הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אוֹצִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ מְהַרְהֵר בָּהּ וּמִתְאַבֵּל עָלֶיהָ, וְשֶׁהִפְסַקְתָּ קְשָׁרֶיךָ עִם זוּלָתָהּ. וּמֵעַתָּה מָצָאתִי אוֹתְךָ שֶׁהִגַּעְתָּ לְכָךְ”. קָמָה וּפָתְחָה אַרְגָּז וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ מַטְלִית זוֹ, שֶׁבָּהּ צוּרַת אַיָּלָה זוֹ, וְהִיא שֶׁנָּתַתִּי אוֹתָהּ לָהּ בַּתְּחִלָּה. כְּשֶׁלְּקַחְתִּיהָ מָצָאתִי פֶתֶק נְיָר וְעָלָיו כְּתוּבִים בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׂרַת הַיֹּפִי, מִי לִקְשִׁי-לֵב הִדִּיחֵךְ

לָמוּת בְּגִין זֶה לִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּאַהֲבָתֵךְ?

וְאִם לֹא עוֹד תִּזְכְּרִינִי מֵאָז פֵּרוּדֵךְ,

אֱלֹהִים שָׂהֲדִי כִּי אֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.

לֹא בְּמִשְׁפָּט יִסַּרְתִּינִי, וַיֶּעֱרַב לִי בְּכָל זֹאת.

חָנִּינִי נָא חַסְדֵּךְ רַק פַּעַם פָּנַיִךְ לִרְאוֹת.

כִּי אַהֲבָה בְּיִסּוּרִים כְּרוּכָה, רַק עַתָּה אֵדָעָה

וּבִמְצוּקַת-נֶפֶשׁ, מֵאָז מִכִּסּוּפִים אֶגְוָעָה.

כָּלֶה אֲנִי בְּחֵשֶׁק עַד אֶת לִבִּי הִבְעִיר,

בְּכַבְלֵי-אַהֲבָה בְּקֶרֶן אוֹר עֵינֵךְ אַסִּיר,

עֲדֵי מְחָרְפִי, בַּצַּר לִי בְּאַהֲבָתִי, לוֹ צַר,

וַיָּנָד לִי, אַךְ אַתְּ הִנְד² לָךְ בְּגִינִי לֹא יִמַר,

חֵי-אֵל גַּם אִם אָמוּת, מְאוֹר-עֵינַי, נֶאֱמָן אֶשָּׁאֵר לָךְ,

וְאִם גַּם בְּכִסּוּפַי אֵלֵךְ תֶּמֶס לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ.

כְּשֶׁקָּרָאתִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, בָּכִיתִי בְכִי מַר וְסָפַקְתִּי עַל פָּנַי וּפָתַחְתִּי אֶת הַנְּיָר וְנָפַל מִתּוֹכוֹ פֶּתֶק אַחֵר. פָּתַחְתִּי אֶת הַפֶּתֶק, וּבוֹ כָתוּב: "דַּע, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי מָחַלְתִּי לְךָ דָמִי, וּמְצַפָּה לֵאלֹהִים שֶׁיַּשְׁכִּין רֵעוּת בֵּינְךָ וּבֵין זוֹ שֶׁאָהַבְתָּ. וְאוּלָם כְּשֶׁתִּמְצָא אוֹתְךָ צָרָה מִן בַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, אַל תַּחֲזֹר לֹא אֵלֶיהָ וְלֹא אֶל זוּלָתָהּ, וְהִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ-רוּחַ בַּאֲסוֹנְךָ, וְאִלּוּלֵא יְמֵי-הַחַיִּים שֶׁנִּקְבְּעוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם, הָיִיתָ נִשְׁמָד מִזְּמַן בֶּעָבָר.

וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂם יוֹם מוֹתִי לִפְנֵי יוֹם מוֹתְךָ וּשְׁלוֹמוֹתַי לְךָ, וּשְׁמֹר מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה וְאַל תְּזַלְזֵל בָּהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה צוּרָה זוֹ מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי, בִּזְמַן שֶׁהָיִיתָ נִפְקָד מִמֶּנִּי".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אָמַר הָעֶלֶם עַזִיז לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ:” אָמְרָה בַּת-דּוֹדִי:”וּשְׁמֹר עַל מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה וְאַל תְּזַלְזֵל בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁצּוּרָה זוֹ הָיְתָה מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי בְּשָׁעוֹת שֶׁהָיִיתָ נִפְקָד מִמֶּנִּי. וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, שֶׁאִם כֹּחַ לְךָ לַעֲמֹד בִּפְנֵי זוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת אַיָּלָה זוֹ, צָרִיךְ שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְלֹא תִתֵּן לָהּ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְאַל תִּתְחַתֵּן בָּהּ. וְאִם לֹא תוּכַל לָהּ וְלֹא תִמְצָא לְךָ דֶרֶךְ לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה, אַל תִּגַּשׁ לְשׁוּם אִשָּׁה מִן הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ. וְדַע שֶׁזּוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרָה זוֹ, מְצַיֶּרֶת בְּכָל שָׁנָה צוּרָה כָמוֹהָ וּמְשַׁלַּחַת אוֹתָהּ לְקָצְוֵי אָרֶץ, לְפַרְסֵם טִיבָהּ וִיפִי אָמָּנוּתָהּ, שֶׁיִּלְאוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהָ. וְאוּלָם אֲהוּבָתְךָ בַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיהָ מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה, הָיְתָה מַרְאָה אוֹתָהּ לִבְנֵי-אָדָם וְאוֹמֶרֶת לָהֶם, שֶׁאָחוֹת לָהּ שֶׁעוֹשָׂה זֹאת. וְאוּלָם שֶׁקֶר הִיא דוֹבֶרֶת, וּפַרְסֵם אוֹתָהּ לְשִׁמְצָה. וְאֵינִי מְצַוָּה אוֹתְךָ צַוָּאָה זוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה יֵצַר לְךָ אַחֲרֵי מוֹתִי, וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁתֵּצֵא לַנֵּכָר בִּגְלַל זֶה וּתְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת וְתִשְׁמַע עַל דְבַר בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ וְתִשְׁתּוֹקֵק נַפְשְׁךָ לְהַכִּירָה. וְדַע שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁצִּיְּרָה צוּרָה זוֹ בַּת-מֶלֶךְ אִיֵּי-הַכֹּפֶר הִיא“. כְּשֶׁקָּרָאתִי פֶּתֶק זֶה וְעָמַדְתִּי עַל מַה שֶׁבְּתּוֹכָהּ, בָּכִיתִי וּבָכְתָה אִמִּי לִבְכִיָּתִי. לֹא פָסַקְתִּי מִלְּהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלִבְכּוֹת עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא חָדַלְתִּי מִהְיוֹת שָׁרוּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הִתְכּוֹנְנוּ סוֹחֲרִים מֵעִירִי לִנְסֹעַ, וַהֲרֵי הֵם אֵלֶּה שֶׁאֲנִי עִמָּם בַּשַּׁיָּרָה. יָעֲצָה אוֹתִי אִמִּי שֶׁאָכִין עַצְמִי וְאֶסַּע אִתָּם. אָמְרָה לִי:” אֶפְשָׁר תַּעֲבִיר נְסִיעָה זוֹ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּךָ מִן הַצַּעַר, וְתִפָּקֵד מִכָּאן שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ עַד שֶׁיִּרְחַב לְלִבֶּךָ“. לֹא פָסְקָה מִדַּבֵּר אֵלַי רַכּוֹת עַד שֶׁהִטְעַנְתִּי לִי סְחוֹרָה וְנָסַעְתִּי אִתָּם. וְלֹא יָבְשָׁה דִמְעָתִי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן נְסִיעָתִי, וּבְכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה שֶׁהָיִינוּ חוֹנִים בָּהּ, הָיִיתִי פּוֹרֵשׂ מַטְלִית זוֹ לְפָנַי וּמִסְתַּכֵּל בְּצוּרָה זוֹ וּמְהַרְהֵר בְּבַת-דּוֹדִי וּבוֹכֶה עָלֶיהָ, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי, שֶׁכֵּן הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה יְתֵרָה, וּכְבָר מֵתָה מְדֻכָּאָה עַל-יָדִי, וְלֹא עָשִׂיתִי עִמָּהּ אֶלָּא לִצְרֹר אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לֹא עָשְׂתָה עִמִּי אֶלָּא טוֹב. וּכְשֶׁיָּשׁוּבוּ הַסּוֹחֲרִים מִנְּסִיעָתָם, אָשׁוּב אִתָּם, וְיִתַּם זְמַן הִפָּקְדִי מִבֵּיתִי מֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַךְ יְגוֹנִי נִתְרַבָּה יוֹתֵר, וְלֹא הוֹסִיף עַל צַעֲרִי וִיגוֹנִי אֶלָּא זֶה, שֶׁעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי אִיֵּי הַכֹּפֶר וּמִבְצַר הַבְּדֹלַח, וְהֵם שִׁבְעָה אִיִּים, וּמוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שַׁהַרִמָאן שְׁמוֹ, וְלוֹ בַת וּשְׁמָהּ דֻנְיָא, וְאָמְרוּ לִי, שֶׁהִיא הִיא הַמְצַיֶּרֶת צוּרַת הָאַיָּלִים, וְצוּרָה זוֹ שֶׁעִמְּךָ מִצִּיוּרֶיהָ הִיא. כְּשֶׁנּוֹדַע לִי כָך, רַבּוּ כִסּוּפַי וְשָׁקַעְתִּי וְטָבַעְתִּי בְּיָם הַהִרְהוּרִים וְהַתְּשׁוּקָה, וּבָכִיתִי עַל עַצְמִי, שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְאִשָּׁה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לִי כֵּלַי כְּגֶבֶר, בְּאֵין כָּל תַּחְבּוּלָה. וּמִיּוֹם שֶׁעָבַרְתִּי אֶת אִיֵּי הַכֹּפֶר עֵינִי בוֹכִיָּה וְלִבִּי עָגוּם, וְלִי מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁאֲנִי בְּמַצָּב זֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לִי עוֹד אֶפְשָׁר לָשׁוּב לְעִירִי וְלָמוּת אֵצֶל אִמִּי, אִם לָאו. וּכְבָר שָׂבַעְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה”. בָּכָה וְנֶאֱנַח וְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרַת הָאַיָּלָה, וְיָרְדוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו זְרָמִים וְשָׁטְפוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָמַר אוֹמֵר לִי:" אָכֵן לָבֶטַח תָּבוֹא רְוָחָה"

וָאֹמַר:כַּמָּה אָמְרוּ בְּעֵת זַעַף:" לָבֶטַח תָּבוֹא רְוָחָה ".

אָמַר לִי:" אַחֲרֵי זְמַן". אָמַרְתִּי: "תָּמֵהַּ אֲנִי,

הוֹי חֲסַר-טַעַם הַטַּעֲנָה, מִי יֶעֱרַב לְחַיַּי לִי!

וְאָמַר אַחֵר:

אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ, כִּי אַחֲרֵי פֵרוּדְכֶם בָּכִיתִי

עֲדֵי אָזַל דִּמְעִי וּבְמִלְוֶה דְמָעוֹת לָוִיתִי.

אָמַר לִי מְחָרְפִי:" הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ כִּי תַּשִּׂיגֵם"

אָמַרְתִּי לוֹ:" מְחָרְפִי שֵׂבֶר וְתוֹחֶלֶת הֵיכָן הֵם?

וְזֶהוּ סִפּוּרִי, הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם שָׁמַעְתָּ מֻפְלָא מִזֶּה?"

כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, הִתְפַּלֵּא תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ, בְּשָׁמְעוֹ עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת דֻנְיָא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: "כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, הִתְפַּלֵּא תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ, בְּשָׁמְעוֹ עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת דֻנְיָא, וְיָדַע שֶׁהִיא הִיא זוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת הָאַיָּלָה, וְנִתּוֹסְפוּ בוֹ הַכִּסּוּפִים וְהַמְּבוּכָה. אָמַר לָעֶלֶם: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר אֵרַע לְךָ דָבָר שֶׁלֹּא אֵרַע לְזוּלָתְךָ כָּמוֹהוּ. וְאוּלָם זֶהוּ מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלֶיךָ, וּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל מַה שֶּׁהוּא”. אָמַר עַזִיז: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ: “תָּאֵר לִי כֵּיצַד רָאִיתָ נַעֲרָה שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת הָאַיָּלָה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ עַל יְדֵי תַּחְבּוּלָה, הַיְנוּ, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי עִם הַשַּׁיָּרָה לְאַרְצָהּ, הָיִיתִי יוֹצֵא וּמְסוֹבֵב בַּגַּנִּים שֶׁהֵם מְרֻבֵּי-עֵצִים, וְשׁוֹמֵר-הַגַּנִּים זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים. אָמַרְתִּי לוֹ: “לְמִי גַן זֶה כָּאן?” אָמַר לִי: “לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְאָנוּ מִתַּחַת לְאַרְמוֹנָה, וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִסְתַּכֵּל, פְּתַח אֶת הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי וְהִסְתַּכֵּל בַּגַּן וְהָרַח רֵיחַ הַפְּרָחִים”. אָמַרְתִּי לוֹ: “עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד, שֶׁאֵשֵׁב בְּגַן זֶה עַד שֶׁתַּעֲבֹר, אוּלַי יִהְיֶה מַזָּלִי יָפֶה וְאֶרְאֶנָּה”. אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין רַע בָּזֶה”. כְּשֶׁאָמַר זֹאת נָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹנִים אֲחָדִים, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “קְנֵה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ”. שָׂמַח בִּנְטִילַת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וּפָתַח הַשַּׁעַר וְהִכְנִיסַנִי עִמּוֹ. הָלַכְנוּ וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם נָאֶה. הֵבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַפֵּרוֹת הַטְּעִימִים, וְאָמַר לִי: “שֵׁב כָּאן עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”. עָזַב אוֹתִי וְהָלַךְ וְנֶעְדַּר שָׁעָה אַחַת. אַחַר-כָּךְ חָזַר וְאִתּוֹ גְדִי צָלוּי. אָכַלְנוּ דֵי שָׂבְעֵנוּ, וְלִבִּי נִכְסָף לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲרָה. וּבְעוֹד אֱנַחְנוּ יוֹשְׁבִים, נִפְתַּח הַשַּׁעַר, אָמַר לִי: “קוּם וְהִתְחַבֵּא”. קַמְתִּי וְהִתְחַבֵּאתִי, וְהִנֵּה סָרִיס שָׁחוֹר מוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַשַּׁעַר וְאוֹמֵר: “זָקֵן, יֵשׁ אֶצְלְךָ אָדָם?” אָמַר לוֹ: “לֹא”. אָמַר לוֹ: “נְעַל אֶת הַשַּׁעַר”. נָעַל הַזָּקֵן אֶת שַׁעַר הַגָּן. יָצְאָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא מִן הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ דִמִּיתִי שֶׁהַיָּרֵחַ יָרַד לָאָרֶץ, הִשְׁתָֹאֵיתִי וְנָבוֹכוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי, וְהָיִיתִי עוֹרֵג לָהּ כְּצָמֵא הָעוֹרֵג לְמַיִם. אַחֲרֵי שָׁעָה נָעֲלָה אֶת הַשַּׁעַר וְהָלְכָה לָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָאתִי גַם אֲנִי מִן הַגַּן וּפָנִיתִי לְבֵית-מְלוֹנִי, וְיָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אַגִּיעַ אֵלֶיהָ וְשֶׁאֵינִי אִישׁ בִּשְׁבִילָהּ, וּבִפְרָט שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְּמוֹ אִשָּׁה. וְאֵין בִּי הַדָּבָר הַמְיֻחָד לְבַעַל. וְאַף גַּם הִיא בַּת-הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אֵינִי אֶלָּא סוֹחֵר, וְאֵיךְ אוּכַל לְהִתְחַבֵּר אֶל שֶׁכְּמוֹתָהּ אוֹ עִם אֵיזוֹ עַלְמָה שֶׁהִיא? כְּשֶׁהִתְכּוֹנְנוּ חֲבֵרַי לִנְסִיעָה, הִתְכּוֹנַנְתִּי גַּם אֲנִי וְנָסַעְתִּי אִתָּם, וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם מְדִינָה זוֹ, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְדֶרֶךְ זוֹ נִפְגַּשְׁנוּ עִמְּךָ, וְזֶהוּ סִפּוּרִי, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ דְּבָרִים אֵלֶּה, נַעֲשֶׂה לִבּוֹ טָרוּד בְּאַהֲבַת הַגְּבִירָה דֻנְיָא. רָכַב עַל סוּסוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַזִיז וְשָׂם פָּנָיו אֶל מְדִינַת אָבִיו וְסִדֵּר לוֹ חָצֵר. וְשָׂם לוֹ בְּתוֹכָהּ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אוֹתוֹ וְהָלַךְ לְאַרְמוֹנוֹ, וְדִמְעוֹתָיו שׁוֹטְפוֹת עַל לְחָיָיו, עַל שֶׁהִשְׁמִיעָה הִיא בִמְקוֹם הָרְאִיָּה וְהַפְּגִישָׁה. לֹא פָסַק תָאג' אַלְמֻלוּךְּ מֵאוֹתוֹ מַצָּב, עַד שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו אָבִיו, וּמְצָאוֹ שֶׁמַּרְאֵהוּ נִשְׁתַּנָּה, וְהִכִּיר שֶׁהוּא מֻדְאָג וְעָצוּב. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַגֵּד לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ, וּמַה אֵרַע לְךָ עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֶךָ”. הִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִסִּפּוּר דֻנְיָא מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְכֵיצַד אָהַב אוֹתָהּ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו מִבְּלִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּעַיִן, אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אָבִיהָ מֶלֶךְ שֶׁאַרְצוֹ רְחוֹקָה מֵאַרְצֵנוּ. הֶרֶף אֵפוֹא מִזֶּה וְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹן אִמְּךָ”…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁאָבִיו שֶׁל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמַר לוֹ: "בְּנִי, הֲרֵי אָבִיהָ מֶלֶךְ שֶׁאַרְצוֹ רְחוֹקָה מֵאַרְצֵנוּ. הֶרֶף אֵפוֹא מִזֶּה וְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹן אִמְּךָ, שֶׁבּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת כַּלְבָנָה, וּמִי שֶׁתִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, קַח אוֹתָהּ. וְאִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ גַּם נַעֲרָה מֵהֶן, תְּאָרֵס לְךָ נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, יָפָה יוֹתֵר מֵהַגְּבִירָה דֻנְיָא ". אָמַר לוֹ: “אָבִי, אֵינִי חָפֵץ בְּזוּלָתָהּ, וְהִיא הִיא שֶׁצִּיְּרָה אֶת צוּרַת הָאַיָּלָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אוֹתָהּ, וְאִם לָאו הֲרֵינִי פוֹרֵשׁ לְמִדְבָּרוֹת וּמֵמִית אֶת עַצְמִי בִגְלָלָהּ”. אָמַר לוֹ אביו: “תֵּן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁאֶשְׁלַח אֶל אָבִיהָ וַאֲדַבֵּר אֵלָיו לָתֵת אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, ואֲמַלֵּא חֶפְצְךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי לְעַצְמִי עִם אִמְּךָ. וְאִם לֹא יִתְרַצֶּה, אַרְגִּיז עָלָיו מַמְלַכְתּוֹ וְאָרִיק עָלָיו צָבָא רַב כָּזֶה שֶׁקָּצֵהוּ הָאֶחָד יִהְיֶה אֶצְלִי וְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי אֶצְלוֹ”. קָרָא לָעֶלֶם עַזִיז וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַכִּיר אַתָּה אֶת הַדֶּרֶךְ?” אָמַר לוֹ: “כֵּן”. אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּסַּע עִם מִשְׁנִי”. אָמַר לוֹ עַזִיז: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: “סַדֵּר לִי אֶת עִנְיַן בְּנִי כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וְלֵךְ אֶל אִיֵּי הַכֹּפֶר וְאָרֵס אֶת בַּת מַלְכָּם אִשָּׁה לִבְנִי”. עָנָהוּ הַמִּשְׁנֶה שֶׁשָּׁמַע וִימַלֵּא פְקֻדָּתוֹ. חָזַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶל מְעוֹנוֹ, וְנִתְרַבּוּ עָלָיו הַמַּחֲלוֹת וְהָאֲנָחוֹת, וּכְשֶׁיָּרַד עָלָיו הַלַּיְלָה נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יָרְדָה אֲפֵלָה וְדִמְעִי הוֹסִיף וַיִּגְבַּר,

וְחֵשֶׁק כְּעָצְמַת אִשִּׁים בִּכְבֵדִי יִבְעַר.

שַׁאֲלוּ אֶת הַלֵּילוֹת עָלַי וְלָכֶם יַגִּידוּ,

כִּי יְגוֹנִי לְלִבִּי עַל אַהֲבָתוֹ יָרִידוּ.

אָלוּן מִתְבּוֹנֵן לְכוֹכְבֵי לַיְלָה וַאֲנִי עֵר,

וְדֶמַע עַל לֶחְיִי כַּבָּרָד יְדַרְדֵּר.

וּכְבָר נִשְׁאַרְתִּי בָּדָד אֵין לִי אֶחָד,

כְּתוֹחֶלֶת לֹא גוֹאֵל לָהּ וְלֹא וָלָד.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ נָפַל מִתְעַלֵּף וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּא אֵלָיו אָבִיו וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְנִתּוֹסֵף חִוְרוֹנוֹ. בִקְּשׁוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְהִבְטִיחוֹ לְקַבֵּץ פְּזוּרָיו. צִיֵּד אֶת עַזִיז עִם מִשְׁנֵהוּ וּמָסַר לָהֶם הַמַּתָּנוֹת. נָסְעוּ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאִיֵּי הַכֹּפֶר. חָנוּ עַל חוֹף נָהָר, וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה שָׁלִיחַ מֵאִתּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ לְהוֹדִיעוֹ עַל בּוֹאָם. וַחֲצִי יוֹם אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ, בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר, בָּאוֹ שׁוֹמֵר-סַף הַמֶּלֶךְ וּנְסִיכָיו אֲלֵיהֶם, וּפָגְשׁוּ אוֹתָם מַהֲלַךְ פַּרְסָה מִן הַבִּירָה. קִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְנָסְעוּ בְּשֵׁרוּתָם עַד שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הַמֶּלֶךְ. מָסְרוּ לוֹ הַנָּכְרִים אֶת הַמַּתָּנוֹת וְעָמְדוּ אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים. בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי קָם הַמִּשְׁנֶה וְנִכְנָס אֶל הַמֶּלֶךְ וְעָמַד לְפָנָיו וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וְהוֹדִיעוֹ עַל דְּבַר סִבַּת בּוֹאוֹ. הָיָה הַמֶּלֶךְ נָבוֹךְ בִּדְבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשִׁיב, מִשּׁוּם שֶׁבִּתּוֹ מֵאֲנָה לְהִנָּשֵׂא, שֶׁלֹּא אַהֲבָה גְבָרִים. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת, אַחַר כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי אֶחָד מִסָּרִיסָיו וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ דֻנְיָא, וְהוֹדַע אוֹתָהּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתָּ, וּלְשֵׁם מַה בָּא הַמִּשְׁנֶה”. קָם הַסָּרִיס וְנֶעְלַם שָׁעָה אַחַת, חָזַר אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, הוֹדַעְתִּי לָהּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי, כָּעֲסָה כַּעַס גָדוֹל וְקָמָה עָלַי בְּשׁוֹט וּבִקְּשָׁה לִשְׁבֹּר אֶת רֹאשִׁי, וּבָרַחְתִּי מִפָּנֶיהָ עַל נַפְשִׁי”. אָמְרָה לִי: “אִם אָבִי מַכְרִיחֵנִי לְהִנָּשֵׂא, הֲרֵינִי הוֹרֶגֶת אֶת זֶה שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ”. אָמַר אָבִיהָ לַמִּשְׁנֶה וּלְעַזִיז:" אִמְרוּ שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁבִּתִּי מְמָאֶנֶת לְהִנָּשֵׂא".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וְאֶחָד אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַהַרִמָאן אָמַר לַמִּשֶׁנֶה וּלְעַזִיז אִמְרוּ שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁבִּתִּי מְמָאֶנֶת לְהִנָּשֵׂא”. חָזְרוּ הַמִּשְׁנֶה וְאֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ בְּלִי תוֹעֶלֶת, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת שָׂרֵי-הַצָּבָא לְהָכִין אֶת הַצָּבָא לְמַסָּע לִקְרָב וּלְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "אַל תַּעַשׂ כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ אֵין בּוֹ חֵטְא, וְהַמְּנִיעָה הִיא מִבִּתּוֹ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לָהּ הַדָּבָר, שָׁלְחָה לֵאמֹר: “אִם אָבִי מַכְרִיחֵנִי לְהִנָּשֵׂא, הֲרֵינִי הוֹרֶגֶת אֶת זֶה שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ, וְהוֹרֶגֶת עַצְמִי אַחֲרָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, הָיָה יָרֵא לִבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמַר: “אִם אֲנִי נִלְחַם בְּאָבִיהָ וְכוֹבֵשׁ אֶת בִּתּוֹ, הֲרֵי הִיא מְמִיתָה אֶת עַצְמָהּ”. הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ כָךְ, אָמַר לְאָבִיו: “אָבִי, אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחִי מִלְּהַשִּׂיג אוֹתָהּ, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ וּמְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהִתְקַשֵּׁר אִתָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֲנִי מֵת, וְאֵינִי עוֹשֶׂה זוּלַת זֹאת דָּבָר”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “וְכֵיצַד תֵֹלֵךְ אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “אֵלֵךְ בְּתֹאַר סוֹחֵר”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אִם נֶחְרָצָה הִיא מֵעִמְּךָ וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, קַח עִמְּךָ אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת עַזִיז”. הוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מֵאוֹצְרוֹתָיו וְזִמֵּן לוֹ סְחוֹרָה בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְהִסְכִּים עִמּוֹ עַל כָּךְ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלְכוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז אֶל מְעוֹן עַזִיז וְלָנוּ שָׁם אוֹתוֹ לַיְלָה. נַעֲשֶׂה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ טְרוּף-הַלֵּב וְלֹא עָרְבוּ לוֹ לֹא מַאֲכָל וְלֹא שֵׁנָה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁתָּקְפוּ אוֹתוֹ הַרְהוֹרִים וְשָׁקַע בִּגְלָלָן בְּתוֹךְ יַמִּים, וְזִעְזְעָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה לַאֲהוּבָתוֹ, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם אַחֲרֵי פֵרוּד עוֹד נִתְאַחֵד,

וְאֶתְאוֹנֵן לִפְנֵיכֶם עַל כִּסּוּפַי וְאַגִּידָה הַגֵּד:

"זָכַרְתִּי אֶתְכֶם בְּעֵת לַיְלָה אוֹתִי שָׁכָח,

וְעֵר הֶחֱזַקְתּוּנִי בְעֵת כָּל הָאָדָם לִבּוֹ מֻסָּח".

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה בְּכִי עַז וּבָכָה עִמּוֹ עַזִיז, שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּבַת-דּוֹדוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּבְכּוֹת עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. קָם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ, לָבוּשׁ כְּלֵי-הַנְּסִיעָה. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לָהּ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ. נָתְנָה לוֹ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ. יָצָא מֵאֶצְלָהּ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִפָּגֵשׁ עִם הָאֲהוּבִים. נִכְנַס אֶל אָבִיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִנְסֹעַ. נָתַן לוֹ רְשׁוּת וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר, וְצִוָּה לִתְקֹעַ לַנָּסִיךְ אֹהֶל מִחוּץ לָעִיר, וְתָקְעוּ לוֹ אֹהֶל גָּדוֹל. עָמְדוּ בְּתוֹכוֹ שְׁנֵי יָמִים וְנָסְעוּ. הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּחֶבְרַת עַזִיז, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ עוֹד”. אָמַר לוֹ עַזִיז: “וְאַף אֲנִי כָךְ, וּבוֹחֵר הָיִיתִי לִי לָמוּת תַּחַת רַגְלֶיךָ, וְאוּלָם, אָחִי לִבִּי עָסוּק בְּאִמִּי”. אָמַר לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אַחֲרֵי שֶׁנַּשִּׂיג אֶת חֶפְצֵנוּ, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב”. נָסְעוּ, וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה מְצַוֶּה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, וְהָיָה עַזִיז מַשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו שִׁירִים וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים מִדִּבְרֵי-הַיָּמִים וְאַגָּדוֹת, לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, אָרְכָה לוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ הַדֶּרֶךְ וְגָבְרוּ עָלָיו הַגַּעֲגוּעִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ, יָגוֹן וּדְאָגָה עָלַי כָּבָדוּ,

וְלַהֲבוֹת אַהֲבָה בְּלִבִּי מֵחָדָשׁ יָקָדוּ.

הוֹי אֶת כִּסּוּפִי וְשִׂבְרִי וְלִי סִכּוּי

נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲשֶׁר בָּרָא אָדָם מִטִּפַּת דָּם קָפוּי³

נָשָׂאתִי בְּגִינֵךְ, מַשְׂאַת-נַפְשִׁי, מִן הָאַהֲבָה מַשָּׂא

בְּלֵילוֹת נְדוּדִים- לֹא יִשָּׂאֶנּוּ גַּם כָּל הַר נִשָּׂא.

הוֹי שָׂרַת עוֹלָמִי, כָּלָה בִי אַהֲבָה עָשָׂתָה,

כְּמֵת לֹא נְשָׁמָה בְּאַפָּיו אוֹתִי שָׁתָה,

וְאִלּוּלֵא נָפְחָה בִּי נְשָׁמָה הַתִּקְוָה לְהִתְאַחֵד עִמֵּךְ,

כֹּחַ לֹא עָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת לְהִתְהַלֵּךְ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה שׁוּב וּבָכַה עַזִיז עִמּוֹ, שֶׁכֵּן גַּם כָּל לִבּוֹ פָּצוּעַ הָיָה.

נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמֵי הַמִּשְׁנֶה לְבִכְיָתָם וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב”. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:" הַמִּשְׁנֶה, אָרְכָה הַנְּסִיעָה. הַגֵּד לִי, כַּמָּה רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִן הָעִיר?" אָמַר לוֹ עַזִיז: “רַק דֶּרֶךְ קְצָרָה נִשְׁאֲרָה לָנוּ”. הִמְשִׁיכוּ בִנְסִיעָתָם וְעָבְרוּ בְּעֵמֶק וּבְהָר, בַּעֲרָבָה וּמִדְבָּר. יוֹם אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יָשֵׁן נִגְלְתָה לוֹ אֲהוּבָתוֹ בַּחֲלוֹם, כְּשֶׁהוּא מְחַבֵּק אוֹתָהּ וּמְאַמְּצָה אֶל לִבּוֹ. נִבְעַת וְהֵקִיץ כִּמְטֹרָף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

יְדִידִי, מָלֵא אַהֲבָה הַלֵּב וְדִמְעָה זוֹלְגָה

אֵשׁ-בּוֹעֶרֶת הַחֵשֶׁק, וְרֵעָה לִי תּוּגָה.

קוֹנַנְתִּי כָאִמָּהוֹת יַלְדֵיהֶן שִׁכְּלוּ שַׁכֵּל,

כַּיּוֹנִים אֶהֱגֶה בְּעֵת אָתָא אֹפֶל לֵיל.

וּבְעֵת מֵאַרְצְךָ רוּחוֹת תִּשֹּׁבְנָה עַל פָּנַי,

אָחוּשָׁה, כְּאִלּוּ רוּחַ צִנּוּן לָאָרֶץ יָרְדָה עָלַי.

שְׁלוֹמוֹתַי לְךָ בְּכָל עֵת רוּחַ זֶפִיר תִּלְחַשׁ בִּדְמָמָה

בְּכָל עֵת יוֹנִים יֶהֱגוּ, וְאֶבְרָתוֹ מָרוֹם אֶת עוֹף רוֹמְמָה.

כְּשֶׁגָּמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת שִׁירוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “שְׂמַח, שֶׁסִּימָן טוֹב הוּא זֶה, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וּמְצָא נֶחָמָה, שֶׁאַתָּה מַשִּׂיג וַדַּאי אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”. נִגַּשׁ אֵלָיו עַזִיז מְעוֹדֵד וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ וּמְשׂוֹחֲחוֹ וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים. לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת עַד עֲבֹר זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֲחֵרִים. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים זָרְחָה עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק מַשֶּׁהוּ לָבָן. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “מַה הוּא הַלָּבָן הַזֶּה?” אָמַר עַזִיז: “אֲדוֹנִי, זֶהוּ הַמִּבְצָר הַלָּבָן, וְזֹאת הָעִיר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. שָׂמַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁקָּרְבוּ לָעִיר. כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֵלֶיהָ, שָׂמַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וּפָסְקוּ מִמֶּנּוּ הַדְּאָגָה וְהַצַּעַר. נִכְנְסוּ כְּשֶׁהֵם בִּדְמוּת הַסּוֹחֲרִים, וּבֶן הַמֶּלֶךְ בִּדְמוּת סוֹחֵר נִכְבָּד. בָּאוּ לְמָקוֹם הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם אַכְסַנְיַת-הַסּוֹחֲרִים, וְהִיא אַכְסַנְיָה חֲשׁוּבָה. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אַכְסַנְיַת-הַסּוֹחֲרִים הִיא זוֹ?” אָמַר לוֹ עַזִיז: “וְאוּלָם לֹא אוֹתָהּ אַכְסַנְיָה שֶׁהִתְאַכְסַנְתִּי בָהּ אֲנִי וְהַשַּׁיָּרָה שֶׁבָּאתִי בָהּ, שֶׁהִיא יָפָה הֵימֶנָּה”. הִבְרִיכוּ בָהּ אֶת גְּמַלֵּיהֶם, וְהֵסִירוּ מַשָּׂאָם, וְהִנִּיחוּ אֶת סְחוֹרָתָם בְּמַחְסָנִים, וְעָמְדוּ בָהּ לְהִנָּפֵשׁ אַרְבָּעָה יָמִים. יָעַץ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם חָצֵר גְּדוֹלָה. נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ וְשָׂכְרוּ לָהֶם חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם, מֻכְשָׁרָה לִשְׂמָחוֹת, וְשָׁכְנוּ בָהּ. הָיוּ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז מְתַכְּסִים תַּחְבּוּלָה לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ. נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה, וְלֹא מָצָא לוֹ הַמִּשְׁנֶה תַּחְבּוּלָה זוּלַת זוֹ, שֶׁיִּפְתַּח לוֹ בֵּית-מִסְחָר בְּשׁוּק הָאָרִיג. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה אֶל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה עֲמִידָתֵנוּ בְמַצָּב זֶה, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים חֶפְצֵנוּ, וְלֹא תִתְמַלֵּא בַקָּשָׁתֵנוּ. וּכְבָר עָלָה בְדַעְתִּי דָּבָר, אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַתַּקָּנָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. אָמְרוּ לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז: “עֲשֵׂה כְּפִי שֶׁאַתָּה מוּצֵא לְטוֹב, שֶׁהַזְּקֵנִים בְּרָכָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה הֲרֵי כְּבָר מְנֻסֶּה בְּעִנְיָנִים. עוּצָה לָנוּ מַה שֶּׁעָלָה בְדַעְתְּךָ”. אָמַר לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “עֲצָתִי שֶׁנִּשׂכֹּר לְךָ חֲנוּת בְּשׁוּק הָאָרִיג, וְתֵשֵׁב בָּהּ לִשָּׂא וְלִתֵּן, שֶׁכֵּן כָּל אָדָם מִגְּדוֹלֵי הָעָם וְעַד הֲמוֹנָיו זָקוּק לְאָרִיג. וּכְשֶׁתֵּשֵׁב בְּאוֹתָהּ חֲנוּת יַצְלִיחַ עִנְיָנְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁצּוּרָתְךָ נָאָה. וְאוּלָם שִׂים אֶת עַזִיז לַנֶּאֱמָן אֶצְלֶךָ, וְהוֹשֵׁב אוֹתוֹ בְתוֹךְ הַחֲנוּת שֶׁיַּגִּישׁ אֶת הָאֲרִיגִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “אָכֵן עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל סוֹחֲרִים וְלָבַשׁ אוֹתָהּ וְקָם לָלֶכֶת וּנְעָרָיו אַחֲרָיו. נָתַן לְאֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר, לְסַדֵּר בָּהֶם אֶת הַחֲנוּת כְּתִקֻּנָּהּ. לֹא פָסְקוּ מִלֵּילֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשׁוּק הָאָרִיג. כְּשֶׁרָאוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהִתְבּוֹנְנוּ בְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, נִתְבַּלְבְּלָה דַּעְתָּם וְהָיוּ אוֹמְרִים: “כְּלוּם הִגִּיעָה שְׁעַת הָרָצוֹן לִפְתִיחַת שַׁעֲרֵי גַן-עֵדֶן וְנֶעְלַם הַדָּבָר מֵאִתָּנוּ, וְיָצָא מִשָּׁם בָּחוּר זֶה הַמַּזְהִיר בְּיָפְיוֹ?” – וּמִקְצָתָם אוֹמְרִים:" אֶפְשָׁר מִן הַמַּלְאָכִים הוּא זֶה".⁴

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵצֶל הַסּוֹחֲרִים שָׁאֲלוּ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל זְקַן הַשּׁוּק, וְהֶרְאוּ אוֹתָהּ לָהֶם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו קָם לִקְרָאתָם הוּא וְאֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ מִן הַסּוֹחֲרִים, וְחָלְקוּ לָהֶם כָּבוֹד וּבִיחוּד לַמִּשְׁנֶה הַנַּעֲלֶה, שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אִישׁ בָּא בַיָּמִים וּבַעַל הַדְרַת-פָּנִים וְעִמּוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז. אָמְרוּ הַסּוֹחֲרִים זֶה לָזֶה: “אֵין סָפֵק שֶׁזָּקֵן זֶה אֲבִיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הוּא”.

אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁנֶה: “מִי בָכֶם הוּא זְקַן הַשּׁוּק?” אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי הוּא זֶה”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמִּשְׁנֶה וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמָצָא אוֹתוֹ אִישׁ בָּא בַּיָּמִים בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וְכָבוֹד, וּמְשָׁרְתִים וּנְעָרִים וְכוּשִׁים סְבִיבוֹתָיו. בֵּרַךְ אוֹתָם הַזָּקֵן בִּרְכַּת יְדִידִים, וְהִפְלִיג בִּכְבוֹדָם וְהוֹשִׁיבָם לְצִדּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “יֵשׁ לָכֶם צֹרֶךְ שֶׁנַּצְלִיחַ לְמַלְּאוֹת אוֹתוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הֵן; אֲנִי אִישׁ זָקֵן בָּא בַיָּמִים, וְעִמִּי שְׁנֵי הַנְּעָרִים, וְנָסַעְתִּי אִתָּם בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לִכְרָךְ שֶׁלֹּא שָׁהִיתִי בוֹ שָׁנָה תְמָימָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בוֹ וְיַכִּירוּ אֶת תּוֹשָׁבָיו. וַהֲרֵי בָאתִי לְעִירְכֶם זוֹ, וּבָחַרְתִּי לִשְׁהוֹת בָּהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ חֲנוּת, שֶׁתְּהֵא מִן הַיָּפוֹת בַּמָּקוֹם הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁאוֹשִׁיב אוֹתָם בָּהּ שֶׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ וְיִתְבּוֹנְנוּ בָעִיר וְיַכִּירוּ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ, וְיִלְמְדוּ דַּרְכֵי מִקָּח וּמִמְכָּר וּמַשָּׂא וּמַתָּן”. אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם”. הִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי הַנְּעָרִים וְשָׂמַח בָּהֶם וְאָהַב אוֹתָם תּוֹסֶפֶת אַהֲבָה. וְהָיָה זְקַן הַשּׁוּק עוֹרֵג בְּמַבָּטִים מְמִיתִים, וּמְבַכֵּר אֶת אַהֲבַת הַנְּעָרִים עַל אַהֲבַת הַנְּעָרוֹת וְהָיָה נוֹטֶה לְטַעַם חָרִיף, אָמַר בְּלִבּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתָם וְצָר צוּרָתָם מִמַּיִם נִקְלִים”. קָם בִּפְנֵיהֶם וְעָמַד בְּשֵׁרוּתָם כְּעֶבֶד, אַחַר כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל וְהֵכִין לָהֶם הַחֲנוּת שֶׁהָיְתָה בְאֶמְצַע הַשּׁוּק, וְלֹא הָיְתָה אֶצְלָם גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה וְלֹא מְכֻבָּדָה מִמֶּנָּה, שֶׁכֵּן הָיְתָה רַחֲבַת-יָדַיִם וּמְקֻשֶּׁטֶת, בְּתוֹכָה אִצְטַבָּעוֹת שֶׁל שֵׁן וַעֲצֵי הָבְנִים. מָסַר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַמִּשְׁנֶה, כְּשֶׁהוּא בִדְמוּת סוֹחֵר, וְאָמַר לוֹ: “יָשִׂים אוֹתָהּ אֱלֹהִים לִבְרָכָה לִילָדֶיךָ”. כְּשֶׁלָּקַח הַמִּשְׁנֶה אֶת מַפְתְּחוֹת הֶחָנוּת, פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאַכְסַנְיָה הוּא וְהַנְּעָרִים, וְצִוּוּ אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם וְהֶעֱבִירוּ אֶל הַחֲנוּת כָּל מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהִַשְׁנֶה כְּשֶׁלָּקַח אֶת מַפְתְּחוֹת הַחֲנוּת, פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאַכְסַנְיָה הוּא וְהַנְּעָרִים, וְצִוּוּ אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם וְהֶעֱבִירוּ אֶל הַחֲנוּת כָּל מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, וְהָיָה כָל זֶה דָּבָר הַשָּׁוֶה אוֹצָרוֹת שֶׁל מָמוֹן. הֶעֱבִירוּ אֶת כָּל זֶה לַחֲנוּת, וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר לָקַח הַמִּשְׁנֶה אֶת שְׁנֵיהֶם וְהִכְנִיס אוֹתָם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, נִקּוּ אֶת עַצְמָם וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים מְפֹאָרִים מְקֻטָּרִים בִּבְשָׂמִים, וְהִתְעַנְּגוּ עַל כָּל עֹנֶג שֶׁנִּתָּן לָהֶם. וְהָיָה כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מָלֵא חֵן וָזֹהַר. וְנִרְאָה הַדָּבָר בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַשְׁרֵי רוֹחֲצוֹ בִּנְגֹעַ בוֹ יָדוֹ,

בְּגוּף מַיִם וָאוֹר מוֹלָדוֹ.

לֹא יֶחְדַּל מַעֲשֵׂהוּ בְנֹעַם לַעֲשׂוֹת

עֲדֵי מֹר מִפֶּסֶל, כֹּפֶר יֶאֱרֶה אָרוֹת.

וְאָמַר עוֹד:

תָּשׁוּר עֵינִי שְׁנַיִם אֶרֶץ צָעָדוּ,

אֲהַבְתִּים שְׁנֵיהֶם עֵת אֶל עֵינִי יָרָדוּ.

יָצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, וְהָיָה זְקַן הַשּׁוּק, כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כְּנִיסָתָם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לָהֶם. בָּאוּ שְׁנֵיהֶם כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, לְחָיֵיהֶם הֶאְדִּימוּ וְעֵינֵיהֶם הִשְׁחִירוּ, וְגֵוָם מַזְהִיר, כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי סְעִיפֵי עֵץ נוֹשְׂאִים פְּרִי לְמַכְבִּיר, אוֹ כִּשְׁנֵי יְרֵחִים בַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר. אָמַר לָהֶם: “בָּנַי, יְהִי מֶרְחַצְכֶם לְעָנְגָה תָמִיד”. אָמַר לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּמֶתֶק-שְׂפָתַיִם: “מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ עִמָּנוּ”. נָשְׁקוּ שְׁנֵיהֶם אֶת יָדָיו וְהָלְכוּ לְפָנָיו לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲנוּת, שֶׁכֵּן הָיָה הוּא גְּדוֹל הַשּׁוּק, וּכְבָר הֵיטִיב אִתָּם בָּזֶה שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶת הַחֲנוּת. וּכְשֶׁרָאָה אֶת עַגְבוֹתֵיהֶם מְרַטְּטוֹת, גָּבְרָה עָלָיו הַחֶמְדָּה וְסָעַר וְנָהַם וְנָחַר, וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ וְאָפַף אוֹתָם בִּשְׁתֵּי עֵינָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יִקְרָא הַלֵּב פֶּרַק הַשַּׁיָּכוּת, הַקִּנְיָן,

וְאֵין לוֹ בְּמֶחְקַר הַחֲלֻקָּה כָּל עִנְיָן.

אֵין תֵּמַהּ, כִּי תַּחַת הַמַּשָּׂא יִגְעַשׁ יָזוּעַ,

הֵן כַמָּה גַלְגַּל בַּמָּרוֹם בְּמַהֲלָכוֹ יָנוּעַ.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁנַיִם מִפִּיו שִׁיר זֶה, הִשְׁבִּיעוּ אוֹתוֹ, שֶׁיִּכָּנֵס אִתָּם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֵׁנִית. וּכְבָר עָזְבוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁנִּכְנַס עִמָּם זְקַן-הַשּׁוּק לְבֵית-הַמֶּרְחָץ פַּעַם שְׁנִיָּה, שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה בִכְנִיסָתוֹ, וְיָצָא אֵלָיו מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם יְחִידִי, וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ בְּאְמַצע בֵּית-הַמֶּרְחָץ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָיו וְשָׁלַט בְּעַצְמוֹ. תָּפַס בְּאַחַת יָדָיו בְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה בְּעַזִיז, וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ לְמָקוֹם מְכֻבָּד אַחֵר וְהָיָה מוּבָל בִּידֵיהֶם אוֹתוֹ זָקֵן מְתֹעָב. נִשְׁבַּע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ שֶׁלֹּא יִרְחַץ אוֹתוֹ אָדָם זוּלָתוֹ, וְנִשְׁבַּע עַזִיז שֶׁלֹּא יִצֹּק עָלָיו מַיִם אֶלָּא הוּא אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הֲרֵי שְׁנֵיהֶם בָּנֶיךָ הֵם”. אָמַר הַזָּקֵן: “יַשְׁאִירֵם אֱלֹהִים לְךָ בַּחַיִּים”, אָכֵן שָׁרְתָה הַבְּרָכָה וְהַהַצְלָחָה בִמְדִינָתֵנוּ לְרַגְלְכֶם וּלְרַגְלֵי בְנֵי לִוְיַתְכֶם, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

בָּאתָ וְכָל גִּבְעָה אֶצְלֵנוּ הוֹרִיקָה,

וּבִפְרָחִים מַרְכִּיבֵי עֵינַיִם הִבְרִיקָה

וַתִּקְרָא אֶרֶץ וְכָל הַיּוֹשֵׁב בָּהּ:

“בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הָאוֹרֵחַ הַבָּא”.

הוֹדוּ לוֹ עַל כָּךְ וְלֹא חָדַל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ לִרְחֹץ אוֹתוֹ וְעַזִיז לִצֹּק עָלָיו מַיִם, כְּשֶׁזֶּה מְדַמֶּה שְׁנִּשְׁמָתוֹ בְּגַן-עֵדֶן, עַד שֶׁגָּמְרוּ לְשָׁרְתוֹ, וְיָשַׁב לְצַד הַמִּשְׁנֶה, כְּאִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. וְאוּלָם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיָה לִסְכוֹת בְּתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבְעַזִיז. הֵבִיאוּ לָהֶם הַמְשָׁרְתִים מַגָּבוֹת וְהִתְנַגְּבוּ וְלָבְשׁוּ בִגְדֵיהֶם וְיָצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה אֶל זְקַן הַשּׁוּק וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה בֵּית-הַמֶּרְחָץ מִתַּעֲנוּגוֹת גַּן-עֵדֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא”. אָמַר לוֹ זְקַן-הַשּׁוּק: “יִתֵּן אֱלֹהִים לְךָ וְלִילָדֶיךָ בְּרִיאוּת, וְיִשְׁמְרֵם מֵעַיִן רָעָה. כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַל-פֶּה מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶׁאָמְרוּ הַמְּלִיצִים מֵעִנְיַן בֵּית-הַמֶּרְחָץ?” אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:"אֲנִי אֶקְרָא בְּאָזְנֶיךָ שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר, וְהֵם:

אָכֵן חַיֵּי בֵּית-הַמֶּרְחָץ הַנְּעִימִים בַּחַיִּים,

אֶלָּא שֶׁרַק מְעַט בְּתוֹכוֹ שׁוֹהִים.

תַּחְשְׁבֵהוּ גֵיהִנֹּם וּבְאֱמֶת גַּן-עֵדֶן הִנּוֹ,

מָה רַבּוּ הַלְּבָנוֹת וְהַשְּׁמָשׁוֹת בּוֹ.

כְּשֶׁגָּמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת שִׁירוֹ, אָמַר עַזִיז: “וַאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעִנְיַן בֵּית-הַמֶּרְחָץ מַשֶּׁהוּ בְעַל-פֶּה”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “הַשְׁמִיעֵנִי אוֹתוֹ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וּבַיִת לוֹ צוּקֵי-סֶלַע, מְקֻשָּׁט בִּפְרָחָיו,

הָדוּר בְּהִתְלַהֵט הָאֵשׁ סְבִיבוֹתָיו.

גַּן-עֵדֶן אַךְ תִּמְאַס הַרְבֵּה שְׁהוֹת בּוֹ,

וְגֵיהִנֹּם יִתְעַנְּגוּ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ.

כְּשֶׁגָּמַר עַזִיז אֶת שִׁירוֹ, הִתְפַּלֵּא זְקַן הַשּׁוּק עַל יָפְיָם וְצַחוּת לְשׁוֹנָם וְאָמַר אֲלֵיהֶם: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר אִחַדְתֶּם בְּקִרְבְּכֶם אֶת הַיֹּפִי וְאֶת הַמְּלִיצָה גַּם יָחַד, מֵעַתָּה שִׁמְעוּ מִפִּי שִׁיר”. נָשָׂא קוֹלוֹ וְשׁוֹרֵר בִּנְעִימוּת בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי יְפִי אֵשׁ גֵיהִנֹּם וְיִסּוּרֶיהָ עֵדֶן,

תְּחַיֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַגְּוִיָּה תִּתְעַדֵּן,

תְּמֵהַנִי עַל בַּיִת אֵין חֲדֹל לִנְעימוֹתָיו

רַעֲנַנּוֹת, וְתוּקַדְנָה אִשִּׁים תַּחְתָּיו,

חַיֵּי שְׂמָחוֹת לַאֲשֶׁר בּוֹ הָכְאָב,

עָלָיו הֵרִיק דִּמְעוֹתָיו פֶּלֶג רָב.

אַחֲרֵי זֶה רָעָה מַבַּט עֵינָיו בְּגַן יָפְיָם כְּהֶרֶף עַיִן, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שִׁחַרְתִּי מְעוֹנוֹ וְלּא מָצָאתִי שׁוֹמֵר עָלָיו,

אֲשֶׁר לֹא קִדְמַנִי בְּסֵבֶר פָּנָיו.

וָאָבוֹא אֶל עֶדְנוֹ וְגֵיהִנֹּם שֶׁלּוֹ בִּקַּרְתִּי,

וָאוֹדֶה לְמָאלֻךְּ, וּלְרִצְ’וָאן⁵ תּוֹדָה אָמַרְתִּי.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הִתְפַּלְּאוּ עַל בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה. הִזְמִין אוֹתָם זְקַן-הַשּׁוּק לְבֵיתוֹ, וְסֵרְבוּ וְהָלְכוּ לְבֵיתָם לָפוּשׁ מֵעֲיֵפוּת בֵּית-הַמֶּרְחָץ. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה בִּמְעוֹנָם בִּשְׁלֵמוּת הָאשֶׁר וּבְשִׂמְחָה.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קָמוּ מִשְׁנָתָם וְרָחֲצוּ כַדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ כַּמְצֻוֶּה וְשָׁתוּ מַשְׁקֵה-הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתְּחוּ הַחֲנֻיּוֹת וְהַשְּׁוָקִים, יָצְאוּ מִן הַבַּיִת וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַשּׁוּק וּפָתְחוּ אֶת הַחֲנוּת. וּכְבָר סִדְּרוּ אוֹתָהּ הַמְשָׁרְתִים בַּסֵּדֶר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, וּפָרְשׂוּ שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי, עֲלֵיהֶם שְׁנֵי מוֹשָׁבִים נִשָּׂאִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁוֶה מֵאָה דִינָר, וְהִנִּיחוּ מֵעַל לְכָל מוֹשָׁב שְׁטִיחַ-עוֹר מַלְכוּתִי וְזֵר זָהָב לוֹ. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל מוֹשָׁב, וְיָשַׁב עַזִיז עַל הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב הַמִּשְׁנֶה בְּאֶמְצַע הַחֲנוּת, וְעָמְדוּ הַנְּעָרִים לִפְנֵיהֶם. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתָם לִבְנֵי אָדָם וְנִצְטוֹפְפוּ עֲלֵיהֶם. מָכְרוּ מִקְצָת אֲרִיגִים, וְיָצָא שְׁמוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בָּעִיר וְנִתְפַּרְסְמוּ בָהּ חִנּוֹ וְיָפְיוֹ. עָמְדוּ כָךְ יָמִים, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם זָרְמוּ הָאֲנָשִׁים אֲלֵיהֶם. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְצִוָּהוּ לְהַסְתִּיר עִנְיָנוֹ, וְצִוָּה עָלָיו אֶת עַזִיז וְהָלַךְ הַבַּיְתָה לְסַדֵּר עִנְיָן שֶׁיָּפִיקוּ מִמֶּנּוּ תוֹעֶלֶת. וְהָיוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז מְשׂוֹחֲחִים וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אוֹמֵר: “וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹא אָדָם מֵאֵצֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא”. לֹא פָסַק תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ מִכָּךְ יָמִים וְלֵילוֹת וְאֵינוֹ יָשֵׁן. נִשְׁתַּלְטָה עָלָיו הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסֵף רְזוֹנוֹ וְחָלְיוֹ, עַד שֶׁנִּטַּל מִמֶּנּוּ תָעֲנוּג הַשֵּׁנָה, וּמֵאֵן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהָיָה כְאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל שְׁלֵמוּתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יוֹשֵׁב פַּעַם כָּךְ, בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יוֹשֵׁב פַּעַם כָּךְ, בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה. נִתְקָרְבָה וּמֵאַחֲרֶיהָ שְׁתֵּי נְעָרוֹת, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. רָאֲתָה גִזְרַת קוֹמָתוֹ וְחִטּוּב גֵּווֹ וְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, הִשְׁתָּאֲתָה עַל יָפְיוֹ וְהֵטִילָה מַיִם בְּמִכְנָסֶיהָ. אָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיָּצַר אוֹתְךָ מִמַּיִם נִקְלִים⁶, יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר שָׁת אוֹתְךָ מַסָּה לִבְנֵי אָדָם”.

לֹא פָסְקָה מִלְּהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמִלּוֹמַר: “אֵין זֶה בָשָׂר וָדָם, אֵין זֶה אֶלָּא מַלְאָךְ אָצִיל”⁷. קָרְבָה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם. הֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם וְקָם לִקְרָאתָה עַל רַגְלָיו וְהִסְבִּיר לָהּ פָנִים. וְעָשָׂה כָּל זֶה עַל פִּי רֶמֶז שֶׁרָמַז לוֹ עַזִיז.

הוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ, וְהֵשִׁיב עָלֶיהָ רוּחַ בִּמְנִיפָה עַד שֶׁנָּחָה. אָמְרָה הַזְּקֵנָה לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “בְּנִי, שְׁלֵם הַמַּרְאֶה וְהָרוּחַ, מֵאֶרֶץ זוֹ אַתָּה?” אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בִּדְבָרִים נִמְלָצִים מְתוּקִים וְנָאִים: “חַי-אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, מִיָּמַי לֹא נִכְנַסְתִּי לְאֶרֶץ זוֹ, אֶלָּא בַּפַּעַם הַזֹּאת, וְאֵינִי עוֹמֵד בָּהּ אֶלָּא דֶרֶךְ טִיּוּל”. אָמְרָה לוֹ: “לְךָ הַבְּרָכָה לְבוֹאֲךָ לְאֶרֶץ רְחָבָה וּמְרֻוָּחָה. מַה הוּא שֶׁהֵבֵאתָ עִמְּךָ מִן הָאֲרִיגִים? הַרְאֵנִי מַשֶּׁהוּ נָאֶה, שֶׁהַנָּאֶה אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא אֶת הַנָּאֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת דְּבָרֶיהָ, הָלַם לִבּוֹ, וְלֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דְּבָרֶיהָ. רָמַז לוֹ עַזִיז בְּרֶמֶז, וְאָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אֶצְלִי כָל מַה שֶׁאַתְּ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ מִן הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יִצְלְחוּ אֶלָּא לִמְלָכִים וּלִבְנוֹת מְלָכִים. הַגִּידִי לִי לְמִי אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, לְמַעַן אָגֹל לְפָנַיִךְ מַשֶּׁהוּ הָרָאוּי לִגְדוֹלִים וְנִכְבָּדִים”. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ בִּדְבָרִים אֵלֶּה לְהָבִין פֵּשֶׁר דְּבָרֶיהָ, אָמְרָה לוֹ: “חֲפֵצָה אֲנִי אָרִיג שֶׁיִּצְלַח לַגְּבִירָה דֻנְיָא בַת הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן” כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ זֵכֶר אֲהוּבָתוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר לְעַזִיז: “הָבֵא אֶת הַמְּפֹאָר בְּמַה שֶׁאֶצְלְךָ מִן הַסְּחוֹרָה”. הֵבִיא לוֹ עַזִיז חֲבִילָה וְהִתִּירָה לְפָנָיו. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “בַּחֲרִי מַה שֶּׁיִּצְלַח לָהּ, שֶׁזֶּה הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אֵצֶל זוּלָתִי”. בָּחֲרָה הַזְּקֵנָה מַשֶּׁהוּ הַשָּׁוֶה אֶלֶף דִּינָר, וְאָמְרָה: בְּכַמָּה זֶה?" וְהָיְתָה מְדַבֶּרֶת אֵלָיו וּמְחַכֶּכֶת בֵּין יְרֵכוֹתֶיהָ בְּכַף יָדָהּ אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אֲדַבֵּר עִם שֶׁכְּמוֹתֵךְ בְּעִנְיָן פָּעוּט שֶׁכָּזֶה? הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לִי לְהַכִּיר אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “מִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשַּׁחַר⁸ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲסֶה לְפָנֶיךָ הַנָּאוֹת. אָמְנָם פָּנֶיךָ יָפוֹת וּמַעֲשֶׂיךָ נָאִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁתָּלוּן בְּחֵיקֶךָ וּתְאַמֵּץ אֵלֶיהָ אֶת גִּזְרַת גֵּוְךָ הַזָּקוּף, וְתִזְכֶּה בְּפָנֶיךָ הַשּׁוֹפְעִים הַקּוֹרְנִים אוֹר, וּמַה גַּם אִם תִּהְיֶה יָפָה כְּמוֹתֶךָ”. צָחַק תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל עַל גַּבּוֹ. וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הוֹי זֶה הַמְמַלֵּא אֶת צָרְכֵי בְּנֵי אָדָם עַל-יְדֵי זְקֵנוֹת הַנַּאֲפוּפִים”. אָמְרָה לו: “בְּנִי, מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לָהּ: "שְׁמִי תָאג' אַלְמֻלוּךּ⁹. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי שֵׁם זֶה מִשְּׁמוֹת הַמְּלָכִים וּבְנֵי הַמְּלָכִים הוּא, וְאַתָּה תָאֳרְךָ כְּתֹאַר הַסּוֹחֲרִים”. אָמַר לָהּ עַזִיז: “מֵאַהֲבָה שֶׁאָהֲבוּ אוֹתוֹ בְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ קָרְאוּ לוֹ בַשֵּׁם הַזֶּה”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “צָדַקְתָּ, יִשְׁמָרְכֶם אֱלֹהִים מֵעַיִן רָעָה וּמִסַּכָּנַת אוֹיֵב, שֶׁיַּבִּיט עֲלֵיכֶם בְּעֵין קִנְאָה, וַאֲפִלּוּ יִתְפּוֹרֵר הַכָּבֵד שֶׁלָּהֶם מִיָּפְיְכֶם”.

נָטְלָה הָאָרִיג וְהָלְכָה. כְּשֶׁהִיא נִפְתַּעַת מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ וְגִזְרָתוֹ וְקוֹמָתוֹ. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל גְּבִרְתָּהּ דֻנְיָא וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֵבֵאתִי לָךְ אָרִיג נָאֶה”. אָמְרָה לָהּ: “הַרְאִינִי אוֹתוֹ”. אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי הוּא, הִפְכִי בוֹ וְהִתְבּוֹנְנִי אֵלָיו”. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, אָרִיג זֶה יָפֶה הוּא; לֹא רָאִיתִי עֲדַיִן כְּמוֹתוֹ בִמְדִינָתֵנוּ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, זֶה שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לוֹ יָפֶה הֵימֶנּוּ. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיְתָה שְׁעַת רָצוֹן וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן, וְתָעָה וְיָצָא מִתּוֹכוֹ הַסּוֹחֵר הַמּוֹכֵר אָרִיג זֶה. וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת הָיִיתִי שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלֵךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְיָלוּן בֵּין שָׁדַיִךְ, שֶׁהוּא מוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ. וּכְבָר הֵבִיא לִמְדִינָתֵנוּ אֲרִיגִים אֵלֶּה כְּדֵי לְטַיֵּל בָּהּ”. צָחֲקָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא לְדִבְרֵי הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “יָבִיא אֱלֹהִים עָלַיִךְ קָלוֹן, אַתְּ זְקֵנָה נִתְעָבָה. כְּבָר עָבַרְתְּ וּבָטַלְתְּ מִן הָעוֹלָם וְלֹא נִשְׁאֲרָה בָךְ תְּבוּנָה”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “הָבִי אֶת הָאָרִיג שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה יָפֶה”. הוֹשִׁיטָה לוֹ אוֹתוֹ. הִסְתַּכְּלָה בוֹ שֵׁנִית וְרָאֲתָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא דָבָר מֻעָט וּמְחִירוֹ רָב, וְהִתְפַּלְאָה עַל יָפְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָרִיג, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאֲתָה כְּמוֹתוֹ מִיָּמֶיהָ. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, אִלּוּ הָיִית רוֹאָה אֶת בְּעָלָיו, הָיִית יוֹדַעַת שֶׁהוּא הַיָּפֶה בְּכָל הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי הָאָרֶץ”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “כְּלוּם שָׁאַלְתְּ אוֹתוֹ, אִם חֵפֶץ לוֹ בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹדִיעַ אוֹתָנוּ וּנְמַלְּאֶנוּ לוֹ?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה, אַחֲרֵי שֶׁהִנִיעָה בְרֹאשָׁהּ: “יִשְׁמֹר אֱלֹהִים אֲצִילוּתֵךְ. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁבַּקָּשָׁה לוֹ. וּכְלוּם יֵשׁ מִי שֶׁהוּא בְלִי צֹרֶךְ לְמַה שֶּׁהוּא?” אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: "לְכִי אֵלָיו וְשַׁאֲלִי אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ וְאִמְרִי לוֹ: “נִתְכַּבְּדָה עִירֵנוּ בְּבוֹאֶךָ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ מִן הַצְּרָכִים אָנוּ מְמַלְּאִים אוֹתָם לְךָ, עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן”. חָזְרָה הַזְּקֵנָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִתַּר לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה וְקָם לִקְרָאתָהּ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. תָּפַס בְּיָדָהּ וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ לְצִדּוֹ אַחֲרֵי שֶׁיָּשְׁבָה וְנָחָה, הִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ שָׂמַח תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ, וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: “כְּבָר נִתְמַלֵּא חֶפְצִי”. אָמַר לַזְּקֵנָה: “אֶפְשָׁר תָּבִיאִי אֵלֶיהָ מִכְתָּב מֵאִתִּי וְתָבִיאִי לִי תְשׁוּבָה?” אָמְרָה “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֲשֶׂה”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ מִפִּיהָ אָמַר לְעַזִיז: “הָבֵא לִי דְיוֹתָה וּנְיָר וְעֵט-נְחשֶׁת”. כְּשֶׁהֵבִיא לוֹ כֵלִים אֵלֶּה, כָּתַב בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַבְתִּי לָךְ, מַשְּׂאַת-נַפְשִׁי, מִכְתָּב

בּוֹ כָּל-אָחוּשׁ, אֲשֶׁר מִפֵּרוּד אֶכְאַב.

וְרֵאשִׁית שׁוּרוֹתַי הִיא אֵשׁ לְבָבִי.

וּשְׁנִיָּה לָהּ חִשְׁקִי וּתְשׁוּקָתִי בִי.

וּשְׁלִישִׁית: כָּלוּ חַיַּי וְשִׁבְרִי גָּז,

וּרְבִיעִית: נִשְׁאָר קַיָּם כִּסּוּפִי עָז.

וַחֲמִישִׁית: מָתַי עֵינִי תָּשׁוּר אֶתְכֶם?

וְשִׁשִּׁית: מָתַי הַיּוֹם נִפָּגֵשׁ בָכֶם?

וְכָתַב בַּחֲתִימָתוֹ: “כּוֹתֵב זֶה הוּא אֲסִיר הַכִּסּוּפִים, כָּבוּל בְּמַאֲסַר הַתְּשׁוּקָה, שֶׁאֵין שִׁחְרוּר מִתּוֹכָהּ, אֶלָּא בְּחִבּוּר, וְלוּ גַּם בִּדְמוּת וְחָזוֹן. שֶׁכֵּן הוּא נוֹשֵׂא יִסּוּרִים מַדְאִיבִים בִּגְלַל פֵּרוּד הָאֲהוּבִים”. זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וְכָתַב שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶכְתֹּב אֵלַיִךְ וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת

וְתִּדְמַע עֵינִי דָמוֹעַ בְּלִי הֲפוּגוֹת

אַךְ לֹא נוֹאַשְׁתִּי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי

אוּלַי יָבוֹא יוֹם אִחוּד, אוּלַי.

קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְסָגַר אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “מִסְרִי אוֹתוֹ לַגְּבִירָה דֻנְיָא”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. נָתַן לָהּ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר: “קַבְּלִי אֶת זֶה מִמֶּנִּי בְמַתָּנָה”. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לְדַרְכָּה מְבָרֶכֶת אוֹתוֹ. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אָמְרָה לָהּ:" מַה הוּא מִן הַצְּרָכִים שֶׁבִּקֵּשׁ, שֶׁנְּמַלֵּא אוֹתָם לוֹ?" אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר שָׁלַח בְּיָדִי מִכְתָּב וְאֵינִי יוֹדַעַת מַה בּוֹ”. הוֹשִׁיטָה לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב. נָטְלָה אוֹתוֹ וְקָרְאָה וְהֵבִינָה פִשְׁרוֹ. אָמְרָה: “מַה לִּי וָלוֹ, עַד שֶׁיִּשְׁלַח אֵלַי סוֹחֵר זֶה אִגְּרוֹת וְיָבֹא עִמִּי בִכְתוּבִים?” סָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אִלּוּלֵא אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָרֵאתִי, הָיִיתִי צוֹלֶבֶת אוֹתוֹ עַל יַד חֲנוּתוֹ”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה הוּא הַמִּכְתָּב הַזֶּה שֶׁבּוֹ כְדֵי לְהַרְעִישׁ אֶת לִבֵּךְ? כְּלוּם יֵשׁ בּוֹ תְלוּנָה עַל עשֶׁק אוֹ בֹתְבִיעָתוֹ אֶת מְחִיר הָאָרִיג?” אָמְרָה לָהּ: “אוֹי לַךְ, אֵין בּוֹ זֶה, אֵין בּוֹ אֶלָּא חֵשֶׁק וְאַהֲבָה, וְכָל זֶה מִיָּדֵךְ הוּא, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי מֵאַיִן יַגִּיעַ שָׂטָן זֶה לִדְבָרִים אֵלֶּה?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּאַרְמוֹנֵךְ הַנִּשָּׂא, וְאֵין אִישׁ מַגִּיעַ אֵלַיִךְ וַאֲפִלּוּ הָעוֹף הַמְעוֹפֵף. שָׁלוֹם לָךְ מִכָּל תְּלוּנָה וְתוֹכָחָה, וְכֶלֶב לֹא יַחֲרֹץ לְשׁוֹנוֹ לָךְ. אַל תָּשִׁיתִי עָלַי חַטָּאת, בִּהְיוֹת שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ מִכְתָּב זֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי מַה בְּתוֹכוֹ. וְאוּלָם עֲצָתִי הִיא שֶׁתָּשִׁיבִי לוֹ תְשׁוּבָה, וּתְאַיְּמִי בָּהּ עָלָיו בְּמִיתָה, וְתָנִיאִי אוֹתוֹ מִן הַהֲזָיוֹת הָאֵלֶּה, וְאָז יֶחְדַּל מִזֶּה וְלֹא יַחֲזֹר לְכָךְ”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לָבוֹא בַחֲלִיפַת-מִכְתָּבִים עִמּוֹ, שֶׁלֹּא תִּתְעוֹרֵר בוֹ הַחֶמְדָּה יוֹתֵר”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי כְּשֶׁיִּשְׁמַע אֶת הָאִיּוּם וְהַהַזְהָרָה, יַחֲזֹר בּוֹ מִמַּה שֶּׁהוּא בוֹ”. אָמְרָה לָהּ: “הָבִי לִי דְיוֹ וּנְיָר וְעֵט-נְחשֶׁת”. כְּשֶׁהֵבִיאוּ לָהּ כֵּלִים אֵלֶּה, כָּתְבָה בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הוֹי, תּוֹבֵעַ אַהֲבָה וְעַל הַעִירוֹ לַיְלָה יִתְאוֹנֵן,

וְעַל אֲשֶׁר מְצָאוֹ מֵחֵשֶׁק וּמֵהַרְהוֹרִים יִתְלוֹנֵן.

הַתְּבַקֵּשׁ, הַמִּתְיַמֵּר, עִם הַלְּבָנָה הִתְחַבֵּר

הֲיֵשׁ אָדָם חֶפְצוֹ מִן הַיָּרֵחַ לְהַשִּׂיג יְשַׂבַּר?

רְאֵה יְעַצְתִּיךָ, הֶרֶף מֵאֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ

פֶּן אֶת נַפְשְׁךָ בְּסַכָּנָה תְּנַקֵּשׁ.

וְאִם לִדְבָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה אַתָּה שָׁב

הִנֵּה לְךָ מֵאִתִּי עֹנֶשׁ, מוּסָרוֹ רָב.

נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲשֶׁר בָּרָא אָדָם מִדָּם קָפוּי,

אֲשֶׁר מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הֵאִיר גָּלוּי,

כִּי אִם אֶל אֲשֶׁר תֹּאמַר תָּשׁוּב שׁוֹב,

אוֹתְךָ עַל גֶּזַע הָעֵץ אֶצְלֹב.

קִפְּלָה הַמִּכְתָּב וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לָהּ: "תְּנִיהוּ לוֹ וְאִמְרִי לוֹ: “הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. לָקְחָה אֶת הַמִּכְתָּב שְׂמֵחָה, וְהָלְכָה לִמְעוֹנָהּ וְלָנָה בְּבֵיתָהּ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר שָׂמָה פָנֶיהָ לַחֲנוּת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה לָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, כִּמְעַט עָף מִשִּׂמְחָה. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו קָם לִקְרָאתָה וְעָמַד וְהוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ. הוֹצִיאָה לוֹ אֶת הַנְּיָר וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “קְרָא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “הַגְּבִירָה דֻנְיָא, כְּשֶׁקָּרְאָה אֶת מִכְתָּבְךָ זָעֲמָה, וְאוּלָם אֲנִי דִבַּרְתִּי אִתָּהּ רַכּוֹת וְהִתְבַּדַּחְתִּי אִתָּהּ עַד שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתָהּ לִצְחוֹק וְנִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ וְעָנְתָה לְךָ תְשׁוּבָה”. הוֹדָה לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל כָּךְ, וְצִוָּה לְעַזִיז לָתֵת לָהּ אֶלֶף דִּינָר. קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב וְהֵבִין פִּשְׁרוֹ וּבָכָה בְכִי מָר. נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַזְּקֵנָה עָלָיו, וְהָיוּ קָשִׁים בְּעֵינֶיהָ בִכְיוֹ וּתְלוּנָתוֹ. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, וּמַה הוּא בִנְיָר זֶה, עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי בֶכִי?” אָמַר לָהּ: “הִיא מְאַיֶּמֶת עָלַי בְּמִיתָה וּצְלִיבָה, וְאוֹסֶרֶת עָלַי לִשְׁלֹחַ אֵלֶיהָ מִכְתָּבִים. וַאֲנִי אִם לֹא אֶשְׁלַח לָהּ מִכְתָּב, טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי. קְחִי אֵפוֹא אֶת תְּשׁוּבַת מִכְתָּבָהּ, וְהַנִּיחִי לָהּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִיא חֲפֵצָה”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “נִשׁבַּעַת אֲנִי בְחַיֵּי עֲלוּמֶיךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְסַכֶּנֶת אֶת נַפְשִׁי עִמְּךָ, וּמַשִּׂיגָה לְךָ אֶת מְבֻקָּשְׁךָ, וּמֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי כָךְ שֶׁתַּגִּיעַ אֶל מַה שֶּׁבְּדַעְתְּךָ”. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “כָּל מַה שֶׁתַּעֲשִׂיהוּ בִשְׁבִילִי, אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר בַּעֲדוֹ, וְיִשָּׁקֵל לִזְכוּתֵךְ עַל מֹאזְנַיִךְ, שֶׁכֵּן מֻמְחָה אַתְּ לְסַדֵּר עִנְיָנִים וּבְקִיאָה בְּשַׁעֲרֵי הַתְּכָכִים, וְכָל קָשֶׁה קַל הוּא לָךְ, וֵאלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל”. לָקַח נְיָר וְכָתַב בּוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִשְׁמִיעַתְנִי מְאַיֶּמֶת עָלַי בְהֶרֶג, אֲנִי הַמִּסְכֵּן,

אַךְ הֶרֶג לִי מָנוֹחַ, וְהַמָּוֶת הֵן בְּגוֹרָל נֶחֱרָץ. וְאָכֵן

בַּמָּוֶת מוֹעִיל יוֹתֵר לְאוֹהֵב מֵאֲשֶׁר אֲרֻכָּה

חַיָּתוֹ וְהוּא מֻנַּע טוֹב מִמֶּנּוּ וְהוּא מְדֻכָּא.

חֵי-אֱלֹהִים, בְּקְּרוּ יָדִיד מְעַטִּים לוֹ עוֹזְרִים,

כִּי עַבְדְּכֶם אָנִי, וְהָעֶבֶד כָּבוּל בָּאֲסוּרִים.

שָׂרָתִי, רַחֲמִי אוֹתִי בְאַהֲבָתִי לָךְ,

שֶׁכָּל אוֹהֵב בְּנֵי אֲצִילִים לוֹ הַצְּדָקָה לְכָךְ.

פֵּרַק מֵעָלָיו נֵטֶל סִבְלוֹ וּבָכָה, עַד שֶׁבָּכְתָה הַזְּקֵנָה לְבִכְיָתוֹ. אַחַר-כָּךְ לָקְחָה אֶת הַנְּיָר וְאָמְרָה לוֹ:" תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאָה לִידֵי-כָךְ, שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתֶךָ".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּכָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאָה לִידֵי-כָךְ, שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתְךָ”. קָמָה וְעָזְבָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ, וְשָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא. וְרָאֲתָה שֶׁפָּנֶיהָ נִשְׁתַּנּוּ מִזַּעְמָהּ עַל מִכְתַּב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. הוֹשִׁיטָה לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב. הוֹסִיפָּה עוֹד זַעַם עַל זַעְמָהּ וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תוֹסִיף עוֹד יוֹתֵר אֵלֵינוּ?” אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה עֵרֶךְ לְכֶלֶב זֶה עַד שֶׁיַּחְשֹׁק בָּךְ?” אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: "לְכִי אֵלָיו וְהַגִּידִי לוֹ: “אִם תִּשְׁלַח מִכְתָּב אַחֲרֵי זֶה, הִיא מַתִּיזָה אֶת רֹאשְׁךָ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “כִּתְבִי דְבָרִים אֵלֶּה בְּמִכְתָּב, וַאֲנִי לוֹקַחַת עִמִּי אֶת הַמִּכְתָּב, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל פַּחְדּוֹ”. לָקְחָה נְיָר וְכָתְבָה בוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי לַאֲשֶׁר לֵב לֹא יָשִׁית לִתְאוּנַת אָסוֹן,

אָכֵן אֵין לְהַשִּׂיג חִבּוּר, לֹא תְּנַצֵּחַ נִצָּחוֹן.

הֲתִתְיַמֵּר, שַׁחְצָן, אֶת סוּהַא¹⁰ לִרְכּשׁ?

הֵן אַתָּה אֶת הַסַּהַר הַמֵּאִיר פָנִים לֹא תִפְגּשׁ.

וְאֵיכָה תְצַפֶּה וּתְקַו אֵלֵינוּ לְקָרְבָה?

אֲשֶׁר תִּזְכֶּה לְחַבֵּק אֶת הַגִּזְרָה הַמְחֻטָּבָה?

הַנַּח מַטָּרָה זוֹ מִפַּחַד תָּקְפִּי,

יַהֲפֹךְ קָדְקֹד שֵׂיבָה בְּיוֹם זַעְפִּי

קִפְּלָה אֶת הַנְּיָר וּמָסְרָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה. לָקְחָה אוֹתוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “אַל יַעֲבִיר אֱלֹהִים מֵעָלַי בִּרְכַּת בּוֹאֵךְ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “קַח תְּשׁוּבַת מִכְתָּבְךָ”. לָקַח הַנְּיָר וְקָרָא אוֹתוֹ וּבָכָה בְכִי מָר, וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לְמִי שֶׁיַּהַרְגֵנִי עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּיתָה קַלָּה בְעֵינַי מִן הָעִנְיָן שֶׁאֲנִי בוֹ”. לָקַח דְּיוֹתָה וּנְיָר וְרָשַׁם בֹּו שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַשְׂאַת-נַפְשִׁי, אַל תַּמְשִׁיכִי לַעֲזֹב וּלְהַקְשׁוֹת לֵב,

בּוֹאִי אֶל אֲשֶׁר יִטְבַּע בְּאַהֲבָתוֹ אֶל הָאוֹהֵב,

וְאַל תְּדַמִּי כִּי עִם קְשִׁי הַלֵּב אוֹסִיף חַיַּי שְׂאֵת,

הִנֵּה נִשְׁמָתִי בִגְלַל רִחוּק הָאֲהוּבָה יוֹצֵאת.

קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “כְּבָר הֶלְאֵיתי אוֹתָךְ לִבְלִי תוֹעֶלֶת”. וְצִוָּה לְעַזִיז לִמְסֹר לְיָדָהּ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, נְיָר זֶה אֵין הוּא אֶלָּא שֶׁיָּבוֹא בְּעִקְּבוֹתָיו חִבּוּר גָּמוּר אוֹ פֵרוּד גָּמוּר”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, חַי-אֱלֹהִים, אֵינִי מְאַחֶלֶת לְךָ אֶלָּא אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְחֶפְצִי הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֶצְלֶךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה הַיָּרֵחַ בַּעַל הָאוֹרוֹת הַמֵּפִיץ זֹהַר וְהִיא הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְאִם לֹא אֲחַבֵּר אֶתְכֶם, אֵין תּוֹעֶלֶת בְּחַיַּי. וַהֲרֵי כְּבָר עָבַרְתִּי שְׁנוֹת חַיַּי בְעָרְמָה וּמְזִמָּה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְתִשְׁעִים מִשְּׁנוֹת הַחַיִּים, וְכֵיצַד זֶה לֹא יַעֲלֶה בְיָדִי לְאַגֵּד שְׁנַיִם בַּשְּׂמִיכָה?” נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ, אַחֲרֵי שֶׁהֵנִיחָה דַעְתּוֹ וְהָלְכָה לָהּ. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְהֶחְבִּיאָה לִפְנֵי-כֵן אֶת הַנְּיָר בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. כְּשֶׁיָּשְׁבָה אֶצְלָהּ חִכְּכָה בְּרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, אֶפְשָׁר תּוֹעִילִי לִפְלוֹת אֶת קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתַי, שֶׁזֶּה לִי זְמַן שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”. חָשְׂפָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא אֶת מַרְפְּקֶיהָ, וּפָרְעָה אֶת שְׂעָרָה שֶׁל הַזְּקֵנָה וְהָיְתָה פוֹלָה קְוֻצָּתָהּ, נָפַל הַנְּיָר מֵרֹאשָׁהּ. רָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְאָמְרָה: “מַה הוּא נְיָר זֶה?” אָמְרָה לָהּ: “דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָשַׁבְתִּי לְיַד חֲנוּת הַסּוֹחֵר וְנֶאֱחַז בִּי נְיָר זֶה, תְּנִי אוֹתוֹ לִי שֶׁאַחֲזִירֶנּוּ לוֹ”. פָּתְחָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְקָרְאָה אוֹתוֹ וְהֵבִינָה מַה בְּתוֹכוֹ וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “עָרְמָה הִיא זוֹ מֵאִתָּךְ, וְאִלְמָלֵא שֶׁגִּדַּלְתְּ אוֹתִי, הָיִיתִי תוֹקֶפֶת אוֹתָךְ בְּשָׁעָה זוֹ. וּכְבָר הֵבִיא עָלַי אֱלֹהִים צָרַת סוֹחֵר זֶה, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִמֶּנּוּ בְּעֶטְיֵךְ בָּא לִי. וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ בָּא אֵלֵינוּ. שׁוּם אָדָם זוּלָתִי זֶה לֹא הָיָה מַרְהִיב עֹז בְנַפְשׁוֹ כְלַפַּי כָּמוֹהוּ. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁיִּתְגַלֶּה עִנְיָנִי, וּבִפְרָט עִם אָדָם שֶׁאֵינוֹ לֹא מִבְּנֵי-עַמִּי וְלֹא מִסּוּגִי”. פָּנְתָה הַזְּקֵנָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “לֹא יָעֵז אָדָם לְדַבֵּר בָּךְ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מֵחֲשַׁשׁ זַעֲמֵךְ וּמִפְּנֵי יִרְאַת-הַכָּבוֹד כְּלַפֵּי אָבִיךְ. וְאֵין לַחֲשׁשׁ כְּשֶׁתָּשִׁיבִי לוֹ תְּשׁוּבָה”. אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, אָכֵן שָׂטָן הוּא זֶה. כֵּיצַד מַרְהִיב הוּא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִדְבָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי זַעַם הַשֻּׂלְטָאן, כְּבָר נְבוּכוֹתִי בְעִנְיָנוֹ, שֶׁאִם אֲצַוֶּה לַהֲמִיתוֹ, הֲרֵי אֵין זֹאת נְכוֹחָה. וְאִם אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ, יוֹסִיף לְהָעֵז פָּנָיו”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “כִּתְבִי לוֹ מִכְתָּב, אוּלַי יִקַּח מוּסָר וְיִבְלֹם עַצְמוֹ”. בִּקְּשָׁה נְיָר וּדְיוֹ וְכָתְבָה לוֹ בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָרְכָה הַתּוֹכֵחָה, אַךְ הַבַּעֲרוּת לֹא חָדְלָה פַּתּוֹתֶךָ,

וְכַמָּה בִּכְתָב-יָדִי בְּבָתֵּי שִׁיר הֲנִיאוֹתִיךָ.

אַךְ אִם תּוֹסִיף אֶת הָאָסוּר עָלֶיךָ עוֹד חֲמֹד,

הִנֵּה רְצוֹנִי מִמְּךָ, אַל תְּהֵא אֶלָּא מַסְתִּיר סוֹד.

הַסְתֵּר תְּשׁוּקָתְךָ וְאַל תְּפַרְסְמָהּ לְעוֹלָמִים,

אַךְ אִם דָּבָר תְּדַבֵּר, לֹא אֵדַע רַחֲמִים.

וְאִם עַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ, אַתָּה חוֹזֵר

יְבוֹאֲךָ עוֹרֵב-הַפֵּרוּד מוֹתְךָ יְבַשֵּׂר.

וְכִמְעַט קָט מָוֶת יִשְׂתָּעֵר פֶּתַע עָלֶיךָ,

וּבִקְבוּרָה תַּחַת לָאָרֶץ יִהְיוּ מְגוּרֶיךָ,

וְתַעֲזֹב בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ, הַמְּפֻתֶּה, נִחָמִים

עֲלֵי פֵרוּדְךָ מְקוֹנְנִים כָּל הַיָּמִים.

קִפְּלָה אֶת הַנְּיָר וּמָסְרָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה. לָקְחָה אוֹתוֹ וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָתְנָה אוֹתוֹ לוֹ. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתוֹ, הִכִּיר שֶׁהִיא קְשַׁת-הַלֵּב וְשֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלֶיהָ. הִתְלוֹנֵן עַל עִנְיָנוֹ בְאָזְנֵי הַמִּשְׁנֶה לְסַדֵּר עִנְיָנוֹ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “דַּע שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר שֶׁיּוֹעִיל כְּנֶגְדָּהּ אֶלָּא זֶה שֶׁתִּכְתֹּב מִכְתָּב וּתְקַלֵּל אוֹתָהּ בּוֹ”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, עַזִיז, כְּתֹב אַתָּה מִכְתָּב בִּשְׁמִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ”. לָקַח עַזִיז נְיָר, וְכָתַב בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱלֹהַי, בְּשֵׁם חֲמֵשֶׁת כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת¹¹, הַצִּילֵנִי,

וְזֶה אֲשֶׁר נִפְגַּעְתִּי עַל יָדוֹ, שִׁית בִּיגוֹנִי.

הֵן יָדַעְתָּ מַה בְּיִסּוּרֵי חֵשֶׁק לוֹהֵט אָנִי,

וְאוֹהֲבִי הִקְשָׁה לִבּוֹ לִי וְלֹא יְרַחֲמֵנִי,

וְכַמָּה אֶנְהַג בְּרֹךְ עִמּוֹ בַּאֲשֶׁר נִסַּנִי

וְכַמָּה יִנְהַג בְּעָרִיצוּת בְּחלְשָׁתִי וַעֲשָׁקַנִי.

אֶעֱרֹג מִתְּהוֹמוֹת לֹא לָמוֹ תִכְלָה,

וְלֹא אֶרְאֶה עוֹזֵר לִי, אֵלִי, נָא הַצִּילָה.

וְכַמָּה אֶשְׁאַף לְנִחוּמִים בְּאַהֲבָתָהּ,

וְאֵיכָה אֶתְנַחֵם וְסַבְלָנוּתִי כָּלָתָה?

הוֹי מוֹנֵעַ מִנִּי, בְחֶשְׁקִי, נֹעַם הָאִחוּד, הַאִם

בָטוּחַ אַתָּה מִפְּנֵי פִגְעֵי הַזְּמַן וְעִנּוּיִים?

כְּלוּם אֵין אַתָּה חַי בִּשְׂמָחוֹת, בְּעוֹדִי

בַנֵּכָר בִּגְלָלֵךְ, מִבֵּיתִי וּמוֹלַדְתִּי!

קִפֵּל עַזִיז אֶת הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּך, כְּשֶׁקָרָא אוֹתוֹ מָצָא חֵן בְּעֵינָיו. סָגַר אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לָזְּקֵנָה. נָטְלָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לָהּ. כְּשֶׁקָּרְאָה אוֹתוֹ וְהֵבִינָה פִשְׁרוֹ, זָעֲמָה זַעַם קָשֶׁה וְאָמְרָה: “כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי בְעֶטְיָהּ שֶׁל זְקֵנָה נִתְעָבָה זוֹ הוּא”. קָרְאָה לַנְּעָרוֹת וְלַסָּרִיסִים וְאָמְרָה: “תִּפְסוּ זְקֵנָה בַּעֲלַת תְּכָכִים זוֹ וְהַכּוּהָ בְנַעֲלֵיכֶם”. הִמְטִירוּ עָלֶיהָ מַכּוֹת בַּנְּעָלִים עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אָמְרָה לָהּ: “חי-אֱלֹהִים, זְקֵנָה רָעָה, שֶׁאִלּוּלֵא אֶת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָרֵאתִי, הָיִיתִי הוֹרַגְתֵּךְ”. אָמְרָה לָהֶם: “חִזְרוּ וְהַכּוּהָ שׁוּב”. הִכּוּהָ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. צִוְּתָה אוֹתָם לִגְרֹר אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִיכָה מִחוּץ לַדֶּלֶת. סְחָבוּהָ עַל פָּנֶיהָ וֶהֱטִילוּהָ לִפְנֵי הַדֶּלֶת. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה קָמָה וְהִתְהַלְּכָה וְיָשְׁבָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ וְהִמְתִּינָה עַד הַבֹּקֶר. קָמָה וְהָלְכָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהוֹדִיעָה לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְאָמַר לָהּ:" קָשֶׁה בְעֵינֵינוּ, אִמִּי, מַה שֶּׁאֵרַע לָךְ, וְאוּלָם הַכֹּל הוּא בְדִין שָׁמַיִם וּבִגְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה“. אָמְרָה לוֹ:” תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין אֲנִי מַרְפָּה מֵהִתְאַמְּצוּתִי עַד שֶׁאֲנִי מְחַבֶּרֶת אוֹתָהּ אִתְּךָ וּמוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל אוֹתָהּ מְבִישָׁה שֶׁצָּרְבָה אוֹתִי בְּמַכּוֹת“. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:” הַגִּידִי לִי, מַה הִיא סִבַּת מַשְׂטֵמָתָהּ לִגְבָרִים?" אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם חֲלוֹם שֶׁרָאֲתָה, שֶׁחִיֵּב אוֹתָהּ לְכָךְ”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא אוֹתוֹ חֲלוֹם?” אָמְרָה לוֹ: "יְשֵׁנָה הָיְתָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה וְרָאֲתָה צַיָּד שֶׁהִצִּיג פַּח עַל הָאָרץ וּפִזֵּר מִסָּבִיב לוֹ חִטָּה. אַחַר-כָךְ יָשַׁב בְקִרְבָתוֹ. וְלֹא נִשְׁאַר אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת שֶׁלֹּא בָּא אֶל אוֹתוֹ פַּח. רָאֲתָה בֵין הָעוֹפוֹת שְׁתֵּי יוֹנִים זָכָר וּנְקֵבָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַנְּקֵבָה מִסְתַּכֶּלֶת בַּפָּח, נֶאֱחַז הַזָּכָר בְּרַגְלוֹ בַּפָּח, וְהִתְחִיל מְפַרְפֵּר. נִבְהֲלוּ כָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וְאוּלָם הַנְּקֵבָה הָיְתָה מְרַפְרֶפֶת רַפְרֵף וָשׁוֹב מֵעַל לַזָּכָר. נִגְּשָׁה אֶל הַפַּח, כְּשֶׁהַצַּיָּד מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ, וְהָיְתָה נוֹקֶרֶת אֶת עֵין הַפַּח, שֶׁבְּתוֹכָהּ רֶגֶל הַזָּכָר וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ בְּמַקּוֹרָהּ, עַד שֶׁחִלְּצָה אֶת רַגְלוֹ מִן הַפַּח. עָפוּ הוּא וְהִיא. אַחַר-כָּךְ בָּא הַצַּיָּד וְתִקֵּן אֶת הַפַּח וְיָשַׁב בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶּנּוּ. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה, עַד שֶׁיָּרְדוּ הָעוֹפוֹת, וְנֶאֶחְזָה הַנְּקֵבָה בַפָּח. בָּרְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל הָעוֹפוֹת וּבְתוֹכָם הָעוֹף הַזֶּה, הַזָּכָר, וְלֹא חָזַר אֶל בַּת-זוּגוֹ. בָּא הַצַּיָּד וְנָטַל אֶת הַיּוֹנָה הַנְּקֵבָה וְזָבַח אוֹתָהּ. הֵקִיצָה נִפְחֶדֶת מֵחֲלוֹמָהּ וְאָמְרָה: “כָּל זָכָר הוּא כָּךְ, אֵין בּוֹ טוֹב. וְהַגְּבָרִים כֻּלָּם אֵין בָּהֶם טוֹב לַנָּשִׁים”. כְּשֶׁגָּמְרָה הַזְּקֵנָה אֶת סִפּוּרָהּ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ, אָמַר לָהּ: “חָפֵץ אֲנִי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ מֶבָּט אֶחָד, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה בְכָךְ מוֹתִי. מִצְאִי לִי תַּחְבּוּלָה שֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שֶׁגַּן יֵשׁ לָהּ מִתַּחַת לְאַרְמוֹנָה, וְהוּא בְּתָכְנִית טִיּוּלָהּ, וְהִיא יוֹצֵאת אֵלָיו אַחַת לַחֹדֶשׁ בְּדֶרֶךְ שַׁעַר נִסְתָּר וְשׁוֹהָה בוֹ עֲשָׂרָה יָמִים. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן צֵאתָהּ לְטִיּוּל וּתְבַקֵּשׁ לָצֵאת, אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאוֹדִיעֲךָ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא וְתִקָּרֶה אֵלֶיהָ, וְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹב אֶת הַגַּן מִיָּד. אֶפְשָׁר שֶׁכְּשֶׁתִּרְאֶה אֶת יָפְיְךָ וְחִנְּךָ יִדְבַּק לִבָּהּ לְאַהֲבָה אוֹתְךָ, שֶׁכֵּן הָאַהֲבָה הִיא הַחֲשׁוּבָה בְּסִבּוֹת הַהִתְחַבְּרוּת”. אָמַר לָהּ: “שַׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. קָם מִן הַחֲנוּת הוּא וְעַזִיז וְלָקְחוּ אִתָּם אֶת הַזְּקֵנָה וְהָלְכוּ לְבֵיתָם, וְנָתְנוּ לָהּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אֵין לִי עוֹד חֵפֶץ בַּחֲנוּת, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר מִלֵּאתִי מַטְּרָתִי בָהּ, וַהֲרֵינִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ עִם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, עַל שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַנֵּכָר וְעָזַבְתָּ אֶת מוֹלַדְתְּךָ”. קַבֵּל זֹאת מִמֶּנִּי עַזִיז. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לְשׂוֹחֵחַ. וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ שׁוֹאֵל אוֹתוֹ עַל הַמּוּזָרוּת שֶׁבִּמְאֹרְעוֹת חַיָּיו, וְסִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אַחַר-כָּךְ נִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁנֶה, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁהֶחְלִיט תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לָהֶם: “קוּמוּ וְנֵלֵךְ אֶל הַגָּן”. לָבַשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַמְפֹאָר מִמַּה שֶׁאֶצְלוֹ, וְיָצְאוּ וּמֵאַחֲרֵיהֶם שְׁלשָׁה מַמְלוּכִּים, וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לַגָּן. רָאוּ אוֹתוֹ רַב-הָעֵצִים בְּשִׁפְעַת נְהָרוֹת, וְרָאוּ אֶת הַמְפַקֵּחַ יוֹשֵׁב עַל הַשַּׁעַר. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהֶם שָׁלוֹם. הוֹשִׁיט לוֹ הַמִּשְׁנֶה מֵאָה דִינָר וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק אָנֹכִי שֶׁתִּקַּח מָעוֹת-קְטַנּוֹת אֵלּוּ וְתִקְנֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ, שֶׁאָנוּ נָכְרִים, וְעִמִּי אֵלֶּה הַיְלָדִים וְחָפֵץ הָיִיתִי לְטַיֵּל אִתָּם”. לָקַח הַגַּנָּן אֶת הַדִּינָרִים וְאָמַר לָהֶם: “הִכָּנְסוּ וְטַיְּלוּ, שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ שֶׁלָּכֶם הוּא, וּשְׁבוּ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא לָכֶם מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ”. שָׂם פָּנָיו לַשּׁוּק, וְנִכְנְסוּ הַמִּשְׁנֶה וְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז לְתוֹךְ הַגַּן, אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַגַּנָּן לַשּׁוּק. אַחֲרֵי שָׁעָה חָזַר וְעִמּוֹ גְדִי צָלוּי. הִנִּיחוֹ לִפְנֵיהֶם וְאָכְלוּ וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “סַפֵּר לִי עַל דְּבַר גַּן זֶה, שֶׁלְךָ הוּא אוֹ שָׂכַרְתָּ אוֹתוֹ?” אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין הוּא שֶׁלִּי. וְאוּלָם הוּא לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כַּמָּה שָׂכָר לְךָ בְכָל חֹדֶשׁ?” אָמַר לוֹ: “דִּינָר אֶחָד, וְלֹא כְלוּם זוּלַת זֶה”. הִתְבּוֹנֵן הַמִּשְׁנֶה בַגַּן, וְרָאָה שָׁם אַרְמוֹן נִשָּׂא, אֶלָּא שֶׁהוּא יָשָׁן נוֹשָׁן. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “זָקֵן, חָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת כָּאן מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי לְזִכָּרוֹן”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “וּמַה הוּא שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִן הַטּוֹב?” אָמַר לוֹ: “קַח שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר אֵלֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבַר הַזָּהָב, אָמַר: “אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֲשֵׂה”. נָטַל אֶת הַדִּינָרִים וְאָמַר לוֹ: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה בַמָּקוֹם הַזֶּה דָּבָר טוֹב”. יָצְאוּ מֵאֶצְלוֹ וְהָלְכוּ לְבֵיתָם וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. לַמָּחֳרָת הֵבִיא הַמִּשְׁנֶה סַיָּד וְחָרַשׁ-פִּתּוּחִים וְצוֹרֵף בַּכֶּסֶף מְצֻיָּנִים, וְהֵבִיא אוֹתָם לַגַּן וְצִוָּם לְסַיֵּד אוֹתוֹ אַרְמוֹן וּלְפָאֵר אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי פִּתּוּחִים. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַזָּהָב וְצֶבַע תְּכֵלֶת-הָרָקִיעַ, וְאָמַר לְחָרַש-הַפִּתּוּחִים: “צַיֵּר בַּחֲזִית אַרְמוֹן זֶה צוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם צַיָּד, כְּשֶׁהֶעֱמִיד פַּח וּכְבָר נִכְנְסוּ עוֹפוֹת לְתוֹכוֹ וְאַחַר-כָּךְ יוֹנָה שֶׁנֶּאֶחְזָה בְמַקּוֹרָהּ בְּעֵינֵי הַפָּח”. כְּשֶׁפִּתַּח הֶחָרָשׁ מִצַּד אֶחָד וְגָמַר, אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “פַּתַּח בַּצַּד מִמּוּל הַתְּמוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, וּפַתַּח דְּמוּת הַיּוֹנָה בַּפַּח, כְּשֶׁהַצַּיָּד תָּפַס אוֹתָהּ וּמַנִיחַ הַסַּכִּין בְּצַוָּארָה. וּפַתַּח בַּצַּד הַשְּׁלִישִׁי דְמוּתוֹ שֶׁל עוֹף דּוֹרֵס גָּדוֹל שֶׁכְּבָר צָד אֶת הַיּוֹנָה הַזָּכָר וְתָקַע בּוֹ צִפָּרְנָיו”. עָשָׂה כָּךְ. כְּשֶׁגָּמַר וּמִלֵּא פְקֻדּוֹת הַמִּשְׁנֶה כְּפִי שֶׁפָּקַד עָלָיו, נִפְרְדוּ מֵהַגַּנָּן וְהָלְכוּ לִמְעוֹנָם וְיָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אָחִי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת, אֵשׁ לוֹהֶטֶת בִּלְבָבִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִנְעִים עַזִיז זְמִירוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּל אֲשֶׁר אוֹהֲבִים מִשִּׁבְרוֹן לֵב סָבָלוּ

נָשָׂאתִי יְחִידִי עֲדֵי כֹחוֹת סִבְלִי כָּשָׁלוּ.

וְאִם מְקוֹר-מַשְׁקֶה תְבַקֵּשׁ, הִנֵּה מִדְּמָעַי עָבָרוּ,

יַמֵּי-דֶמַע לַיּוֹרְדִים לְהַשְׁקוֹת וְגָבָרוּ.

וְאִם רְאוֹת תְּבַקֵּשׁ, בָּאוֹהֲבִים מַה פָּעֲלָה

יַד הַחֵשֶׁק, הִנֵּה אֶל גֵוִי נָא הִסְתַּכְּלָה.

זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲשֶׁר צַוַּאר עֳפָרִים וְעֵינֵי אַיָּלִים לֹא אָהֵב,

וְהִתְיַמֵּר לָדַעַת תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם, כִּזֵּב.

כִּי אָכֵן בָּאַהֲבָה אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעַ אֵלָיו

מִן הַבְּרִיּוֹת, בִּלְתִּי אִם זֶה אֲשֶׁר אָהַב.

אַל נָא אֵל מִלִּבִּי עֹז אַהֲבָה יָסִיר

לַאֲשֶׁר חָשַׁקְתִּי, וְלֹא מֵעֵינַי נְדוּדֵי שֵׁנָה יַעֲבִיר.

אַחַר כָּךְ הִנְעִים זְמִירוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בְּעִקָּרֵי תוֹרָתוֹ סוֹבֵר אִבֵּן סִינָא,

לָחֳלִי אַהֲבָה מַרְפֵּא בְּמַנְגִּינָה,

וּבְדֶבֶק עִם נַעֲרָה מִסּוּגָהּ נִתָּן,

וּבְמַמְתַּקִּים וּבְמַשְׁקָאוֹת וּבְגַן.

וָאֶתְרוֹעֵעַ לְזוּלָתֵךְ לִי לְרִפְאוּת,

וַיִּהְיוּ בְעֶזְרִי הַיְכֹלֶת וְהָאֶפְשָׁרוּת –

וָאֵדַע, אַךְ חֹלִי מְמִיתָה הָאַהֲבָה,

וּתְרוּפַת אִבְּן סִינָא אַךְ הֶבֶל בָּהּ.

כְּשֶׁגָּמַר עַזִיז אֶת שִׁירוֹ, הִתַּפֵּלא תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל צַחוּת לְשׁוֹנוֹ וִיפִי הַרְצָאָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר הֶעֱבַרְתָּ מֵעָלַי מִקְצָת מִמַּה שֶּׁהָיָה בִּי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אָכֵן יָדְעוּ הַקַּדְמוֹנִים דְּבָרִים בָּם קְסָמִים”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: "אִם בְּדַעְתְּךָ מַשֶּׁהוּ מִמִּין זֶה, הַשְׁמִיעֵנִי מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְזִכְרוֹנְךָ מִן הַשִּׁיר הֶעָדִין הַזֶּה, וְהַשִּׂיחָה הַנַּעֲלָה. הִנְעִים זְמִירוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

דּוֹמֶה הָיִיתִי כִּי יְדִידוּתֵךְ תֵּרָכֵשׁ

בְּהוֹן עָתָק, וּבְמַתְּנוֹת יְקָר תִּכָּבֵשׁ.

וָאֶחְשֹׁב נִבְעָר, כִּי אַהֲבָתֵךְ נְקַלָּה –

מָסְרוּ הַיְקָרוֹת בַּנְּפָשׁוֹת נַפְשָׁם בִּגְלָלָהּ,

עֲדֵי רְאִיתִיךְ בּוֹחֶרֶת וּמְיַחֶדֶת אַתְּ

לַאֲשֶׁר אַהַבְתִּיו לְבַד כָּל חֵן וּמַתָּת,

וָאֵדַע כִּי לֹא בְעָרְמָה תֵּרָכְשִׁי,

וָאָכֹף תַּחַת קֶפֶל כַּנְפִי אֶת רֹאשִׁי.

וָאָשִׁית בְּקֵן הַחֵשֶׁק מוֹשָׁבִי,

בּוֹ שַׁחֲרִי עַד נֶצַח וְעַרְבִּי.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַזְּקֵנָה, הֲרֵי פָרְשָׁה לָהּ לְבֵיתָהּ. הִשְׁתּוֹקְקָה בַת-הַמֶּלֶךְ לְטַיֵּל בַּגַּן, וְאַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹצֵאת אֶלָּא עִם הַזְּקֵנָה, שָׁלְחָה אֵלֶיהָ וְהִשְׁלִימָה עִמָּהּ, וּפִיְּסָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: “רְצוֹנִי לָצֵאת לַגַּן לִסְכּוֹת בְּעֵצָיו וּפֵרוֹתָיו וּלְהַרְחִיב לִבִּי בִפְרָחָיו”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, וְאוּלָם חֲפֵצָה אֲנִי לֵילֵךְ לְבֵיתִי וּלִלְבּשׁ אֶת בְּגָדַי וְאָבוֹא אֶצְלֵךְ”. אָמְרָה לָהּ: “לְכִי וְאַל תִּתְמַהְמְהִי”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה מֵאֶצְלָה וְהָלְכָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “הָכֵן עַצְמְךָ וּלְבַשׁ אֶת הַמְפֹאָרִים בִּבְגָדֶיךָ וְלֵךְ לַגַּן, וְהִכָּנֵס אֶל הַגַּנָּן וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם, אַחַר-כָּךְ תִּתְחַבֵּא בַגָּן”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי, וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. מָסְרָה לוֹ סִימָן, וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא. וְאַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה קָם הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז וְהִלְבִּישׁוּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְפֹאָרִים בְּבִגְדֵי הַמְּלָכִים, שָׁוֶה חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְחָגְרוּ אוֹתוֹ בַּחֲגוֹרַת זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְמַתָּכוֹת רַבּוֹת הַמְּחִיר, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַגָּן. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַגָּן, מָצְאוּ אֶת הַמְפַקֵּחַ יוֹשֵׁב שָׁם. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנָּסִיךְ קָם וְעָמַד לְפָנָיו עַל רַגְלָיו וְקִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וִיקָר וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר וְאָמַר לוֹ:“הִכָּנֵס וְטַיֵּל לְךָ בַּגָּן”. וְלֹא יָדַע הַגַּנָּן, שֶׁבַּת-הַמֶּלֶךְ תִּכָּנֵס בְּאוֹתוֹ יוֹם. כְּשֶׁנִּכְנַס תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לֹא שָׁהָה שָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ עַד שֶׁנִּשְׁמַע שָׁאוֹן, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וּכְבָר יָצְאוּ הַסָּרִיסִים וְהַנְּעָרוֹת מִן הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמְפַקֵּחַ, הָלַךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל-דְּבַר בּוֹאָהּ, וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לַּעֲשׂוֹת? הֲרֵי כְבָר בָּאָה בַת-הַמֶּלֶךְ הַגְּבִירָה דֻנְיָא”. אָמַר לוֹ:“אֵין לְךָ לַחֲשׁשׁ כָּל עִקָּר, שֶׁכֵּן אֶתְחַבֵּא בְּאַחַד מְקוֹמוֹת הַגָּן”. צִוָּהוּ הַגַּנָּן לְהִסְתַּתֵּר תַּכְלִית הַהִסְתַּתְּרוּת, וַעֲזָבוֹ וְהָלַךְ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה בַת-הַמֶּלֶךְ הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְהַזְּקֵנָה לַגָּן, אָמְרָה הַזְּקֵנָה בְלִבָּהּ: “אִם יִהְיוּ הַסָּרִיסִים עִמָּנוּ, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים מַטְּרָתֵנוּ”. אָמְרָה לְבֶת-הַמֶּלֶךְ: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אַגִּיד לָךְ דָּבָר שֶׁיִּגְרֹם לָךְ נַחַת-רוּחַ”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “הַגִּידִי, מַה שֶּׁאִתָּךְ”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, סָרִיסִים אֵלֶּה אֵין לָךְ צֹרֶךְ בָּהֶם בְּשָׁעָה זוֹ, וְלֹא יִרְחַב לְלִבֵּךְ כָּל עוֹד הֵם עִמָּנוּ, פַּטְּרִי אוֹתָם וְיִסַּתְּלקּו מֵעָלֵינוּ”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”. פִּטְּרָה אוֹתָם מֵאֶצְלָה. אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הִתְחִילָה לְהִתְהַלֵּךְ, וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ מִסְתַּכֵּל בָּהּ וּבְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בְכָךְ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ הָיָה מִתְעַלֵּף מִמַּה שֶּׁרָאָה מִיֹּפְיָהּ הַמֻּפְלָג. הָיְתָה הַזְּקֵנָה גוֹנֶבֶת לִבָּהּ בְּדִבּוּרִים, עַד שֶׁהִגִּיעָה לָאַרְמוֹן, שֶׁצִּוָּה הַמִּשְׁנֶה לְפַתֵּחַ בּוֹ פִּתּוּחִים. נִכְנְסָה לָאַרְמוֹן וְהִסְתַּכְּלָה בַפִּתּוּחִים, וְרָאֲתָה צוּרַת הָעוֹפוֹת וְהַצַּיָּד וְהַיּוֹנָה, וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה תֵּאוּרוֹ שֶׁרָאִיתִי בַחֲלוֹם”. הָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת בְּצוּרוֹת הָעוֹפוֹת וְהַצַּיָּד וְהַפַּח, וְתָמְהָה וְאָמְרָה: “אוֹמַנְתִּי, טִינָא הָיִיתִי שׁוֹמֶרֶת בְּלִבִּי לַגְּבָרִים וְשׂוֹטֶמֶת אוֹתָם, וְאוּלָם הִתְבּוֹנְנִי לַצַּיָּד, כֵּיצַד זָבַח אֶת הָעוֹף הַנְּקֵבָה, וְנִצַּל הַזָּכָר וּבִקֵּשׁ לָבוֹא אֶל הַנְּקֵבָה וּלְהַצִּילָהּ, וְקִדֵּם אוֹתוֹ הָעוֹף הַדּוֹרֵס וּטְרָפוֹ”. הֶעֱמִידָה הַזְּקֵנָה פָנִים, כְּאִלּוּ נִבְעָרָה הִיא מֵהָבִין אֶת דְּבָרֶיהָ וְהֶעֱסִיקָה אוֹתָהּ בְּסִפּוּר, עַד שֶׁקָּרְבוּ לַמָּקוֹם שֶׁהִסְתַּתֵּר בּוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ. רָמְזָה לוֹ הַזְּקֵנָה שֶׁיְּהֵא מְהַלֵּךְ מִתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן. וּבְעוֹד הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְכָךְ, נָפַל מַבָּט מִמֶּנָּה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ. הִתְבּוֹנְנָה לְיָפְיוֹ וּלְקוֹמָתוֹ וְגִזְרַת גֵּווֹ הַמְחֻטָּב וְאָמְרָה: “אוֹמַנְתִּי, בָּחוּר יָפֶה זֶה מֵהֵיכָן הוּא?” אָמְרָה לָהּ:" אֵינִי יוֹדַעַת, אֶלָּא שֶׁסּוֹבֶרֶת אֲנִי, שֶׁבֶּן מֶלֶךְ עָצוּם הוּא, שֶׁכֵּן הִשִּׂיג מִן הַיֹּפִי עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וּמִן הַחֵן עַד תַּכְלִיתוֹ". חָמְדָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וּפֻתְּחוּ חַרְצֻבּוֹת הַקֶּסֶם, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ עַל-יְדֵי יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְקוֹמָתוֹ וְגִזְרָתוֹ. הִתְעוֹרְרָה בָּהּ הַתְּשׁוּקָה וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “עֶלֶם זֶה, כַּמָּה יָפֶה הוּא?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, גְּבִרְתִּי”. רָמְזָה הַזְּקֵנָה לְבֶן-הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ. וּכְבָר נִתְלַקְּחָה בוֹ אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסְפוּ בוֹ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן. הָלַךְ וְנִפְרַד מֵהַמְפַקֵּד וְחָזַר לְבֵיתוֹ, וְלֹא מָרָה אֶת פִּי הַזְּקֵנָה. סִפֵּר לַמִּשְׁנֶה וּלְעַזִיז, שֶׁהַזְּקֵנָה רָמְזָה לוֹ לְהִסְתַּלֵּק. בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “אִלְמָלֵא שֶׁיָּדְעָה הַזְּקֵנָה שֶׁבַּחֲזָרָתְךָ טוֹבָה, לֹא הָיְתָה רוֹמֶזֶת לְךָ בָּזֶה”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא, הִנֵּה גָבְרָה עָלֶיהָ הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסְפוּ בָהּ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֵינִי יוֹדַעַת דֶּרֶךְ לְהִפָּגֵשׁ עִם בָּחוּר זֶה אֶלָּא עַל יָדֵךְ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר. הֲרֵי אַתְּ אֵינֶךְ רוֹצָה בִגְבָרִים, וְכֵיצַד זֶה נִכְנָס חֵשֶׁק אֵימִים בָּךְ? וְאוּלָם, חֵי-אֱלֹהִים, לֹא יִצְלַח לַעֲלוּמַיִךְ אֶלָּא הוּא”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “אוֹמַנְתִּי, סַדְּרִי שֶׁאֶפָּגֵשׁ עִמּוֹ וְלָךְ אֶצְלִי אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ מַלְכוּת בְּאֶלֶף דִּינָר, וְאִם אֵין אַתְּ מְסַדֶּרֶת שֶׁאַגִּיעַ אֵלָיו, מֵתָה אָנֹכִי בְּאֵין סָפֵק”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “אֶתְּ לְכִי אֶל אַרְמוֹנֵךְ, וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לִפְגִישַׁתְכֶם וְאֶתֵּן אֶת נַפְשִׁי לְמַלֵּא רְצוֹן שְׁנֵיכֶם”. פָּנְתָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְהָלְכָה לְאַרְמוֹנָהּ, וְשָׂמָה הַזְּקֵנָה פָנֶיהָ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ עַל רַגְלָיו וְקִדֵּם פָּנֶיהָ בְכָבוֹד וִיקָר וְהוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “הַהַתְחָלָה כְבָר עָלְתָה יָפֶה”. וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַגְּבִירָה דֻנְיָא. אָמַר לָהּ: “מָתַי תְּהֵא הַפְּגִישָׁה?” אָמְרָה לוֹ: “לְמָחָר”. נָתַן לָהּ אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ בְּאֶלֶף דִּינָר. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ, וְלֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת, עַד שֶׁנִּכְנְסָה לַגְּבִירָה דֻנְיָא. אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, מַה אִתָּךְ יְדִיעָה עַל-דְּבַר הֶחָבִיב?” אָמְרָה לָהּ: “כְּבָר יָדַעְתִּי מְקוֹמוֹ, וּלְמָחָר אֶהְיֶה עִמּוֹ אֶצְלֵךְ”. שָׂמְחָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְכָךְ, וְנָתְנָה לָהּ אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ בְּאֶלֶף דִּינָר. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ לְבֵיתָהּ וְלָנָה בוֹ עַד לַבֹּקֶר. אַחַר כָּךְ יָצְאָה וְהָלְכָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁל נָשִׁים, וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי וְהִתְנוֹעֵעַ בִֹצְעָדֶיךָ וְאַל תְּמַהֵר בַּהֲלִיכָתְךָ, וְאַל תִּשְׁעֶה אֶל מִי שֶׁיְּדַבֵּר אֵלֶיךָ”. אַחֲרֵי שֶׁצִּוְּתָה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל-כָּךְ, יָצְאָה, וְיָצָא אַחֲרֶיהָ, כְּשֶׁהוּא בִדְמוּת הַנָּשִׁים, וְהָיְתָה מוֹרָה אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִבָּהֵל. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת וְהוּא אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. נִכְנְסָה וְהוּא בְעִקְבוֹתֶיהָ. וְהָיְתָה פּוֹלֶשֶׁת בִּשְׁעָרִים וּבְמִסְדְּרוֹנִים עַד שֶׁעָבְרָה עִמּוֹ שִׁבְעָה שְׁעָרִים. כְּשֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, אָמְרָה לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "חַזֵּק לִבְּךָ וּכְשֶׁאֶצְעַק עָלֶיךָ וְאֹמַר: “נַעֲרָה, עִבְרִי, אַל תִּשְׁהֶה, אֶלָּא קְפֹץ לִשְׂמֹאל. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לַמִּסְדְּרוֹן הִתְבּוֹנֵן לִשְׂמֹאלְךָ לְאוּלָם וּדְלָתוֹת בּוֹ. תִּמְנֶה חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וְהִכָּנֵס בַּדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית, שֶׁמְּבֻקָּשְׁךָ בוֹ”. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “וְאַתְּ לְאָן תֵּלְכִי”. אָמְרָה לוֹ: “אֵלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁאֶתְמַהְמֵהַּ וַאֲדַבֵּר עִם רַב-הַסָּרִיסִים”. הָלְכָה וְהוּא אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר שֶׁבּוֹ רַב-הַסָּרִיסִים, רָאָה עִמָּהּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּצוּרַת נַעֲרָה. אָמַר לָהּ: “מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ שֶׁעִמָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “נַעֲרָה הִיא שֶׁשָּׁמְעָה עָלֶיהָ הַגְּבִירָה דֻנְיָא שֶׁהִיא מְבִינָה בַעֲבוֹדוֹת, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִקְנוֹתָהּ”. אָמַר לָהּ רַב-הַסָּרִיסִים: “אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ, וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁאֶבְדְּקֶנּוּ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשּׁה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשּׁוֹמֵר הַסַּף אָמַר לַזְּקֵנָה: “אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ, וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁאֶבְדְּקֶנּוּ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ”. אָמַרָה לוֹ הַזְּקֵנָה, וּכְבָר הֶרְאֲתָה כַעַס: “אֲנִי מַכִּירָה אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בַּר-דַּעַת וּבֶן-תַּרְבּוּת. וְאִם נִשְׁתַּנָּה מַצָּבְךָ, הֲרֵינִי לְהוֹדִיעַ לַגְּבִירָה עַל כָּךְ, ואַגִּיד לָהּ שֶׁאַתָּה עִכַּבְתָּ אֶת הַנְּעָרָה”. צָעֲקָה עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “עִבְרִי, נַעֲרָה”. נִזְדָּרֵז וְעָבַר מִיָּד אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ. שָׁתַק הַסָּרִיס וְלֹא דִבֵּר דָּבָר. מָנָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וְנִכְנַס בַּדֶלֶת הַשִּׁשִּׁית, וּמָצָא אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא עוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִכִּירַתְהוּ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ. נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם הַזְּקֵנָה, וּמָצְאָה קֹדֶם לָכֵן תַחְבּוּלָה לְסַלֵּק אֶת הַמְשָׁרְתוֹת. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא לַזְּקֵנָה: “הֱיִי אַתְּ הַשּׁוֹעֶרֶת”. הִתְיַחֲדוּ הִיא וְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ, וְלֹא פָסְקוּ מֵאַמֵּץ זֶה אֶת זוֹ וּמֵהִתְחַבֵּק וּמֵהִסְתַּבֵּךְ שׁוֹק בְּשׁוֹק עַד עֲלוֹת הַשַּחַר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצְאָה וְנַעֲלָה עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת, וְנִכְנְסָה לְחֶדֶר, וְנְכְנָסה לְחֶדֶר פְּנִימִי אַחֵר וְיָשְׁבָה כְּמִנְהָגָהּ. בָּאוּ אֵלֶיהָ הַנְּעָרוֹת וּמִלְּאָה בַּקָּשׁוֹתֵיהֶן, וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אִתָּן. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַנְּעָרוֹת:” עַכְשָׁו צְאֶינָה מֵעַל-פָּנַי, שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָנוּחַ לְבַדִּי". יָצְאוּ הַנְּעָרוֹת מֵאֶצְלָהּ. וְחָזְרָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, בָּאָה הַזְּקֵנָה אֶל שְׁנֵיהֶם וְעִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכְלוּ, וְנִגְּשׁוּ לְהִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. וְסָגְרָה עַל שְׁנֵיהֶם אֶת הַדֶּלֶת כְּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ זְמַן חֹדֶשׁ תָּמִים.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא. אוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה וְעַזְיז, הִנֵּה כְּשֶׁהָלַךְ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְאַרְמוֹן בַּת הַמֶּלֶךְ, וְשָׁהָה בוֹ כָל אוֹתוֹ זְמַן, חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִתּוֹכוֹ, וְשֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁמָד. אָמַר עַזִיז לַמִּשְׁנֶה: “אָבִי, מַה תַּעֲשֶׂה?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, עִנְיָן קָשֶׁה הוּא זֶה, וְאִם אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֶל אָבִיו וּמוֹדִיעִים לוֹ, יִתְלוֹנֵן עָלֵינוּ עַל כָּךְ”. הִתְכּוֹנְנוּ תֵכֶּף וּמִיָּד וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הָאָרֶץ הַיְרוֹקָה וְאֶל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים וְכִסֵּא מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, נָסְעוּ וְעָבְרוּ בַּעֲמָקִים לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנוֹ, וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְאַרְמוֹן בַּת הַמֶּלֶךְ, לֹא נוֹדַע לָהֶם עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִסְעַר וְיָצָא מִכֵּלָיו, וְגָבְרָה עָלָיו חֲרָטָתוֹ, וְצִוָּה לְהַכְרִיז בְּמַמְלַכְתּוֹ עַל מִלְחֶמֶת-מִצְוָה. צָבְאוּ הַצָּבָא מִחוּץ לְעִירוֹ וְנָטָה לָהֶם אֶת הָאֹהָלִים, וְיָשַׁב בְּאָהֳלוֹ הַגָּדוֹל עַד שֶׁנִּתְכַּנְסוּ הַגְּיָסוֹת מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ. וְהָיוּ נְתִינָיו אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בִגְלַל רֹב יָשְׁרוֹ וַעֲשׂוֹתוֹ הַטּוֹב. נָסַע עִם צָבָא, שֶׁסָּתַם אֶת הָאֹפֶק מִהְיוֹתוֹ רַב, וְשָׂם אֶת פָּנָיו לְחַפֵּשׂ אֶת בְּנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא, הִנֵּה נִשְׁאֲרוּ בְמַצָּבָם חֲצִי שָׁנָה, כְּשֶׁהֵם מוֹסִיפִים כָּל יוֹם אַהֲבָה זֶה לְזוֹ. וְגָבְרוּ עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים וְעָצְמַת-הַחֵשֶׁק וְהַתְּשׁוּקָה, עַד שֶׁהִבִּיעַ לָהּ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ בְּלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וְאָמַר לָהּ: “דְּעִי, אֲהוּבַת הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹהֶה אֶצְלֵךְ, אֲנִי מוֹסִיף כִּסּוּפִים וְחֵשֶׁק-עָצוּם וּתְשׁוּקָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִשַּׂגְתִּי אֶת חֶפְצִי כֻלּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אוֹר-עֵינַי וּפְרִי לְבָבִי? אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה זוּלַת הָאִמּוּץ וְהַחִבּוּק וְהַגִּפּוּף וְהִסְתַּבְּכוּת שׁוֹק בְּשׁוֹק, עֲשֵׂה מַה שֶּׁיְּרַצֶּה אוֹתְךָ, שֶׁאֵין לֵאלֹהִים מִי שֶׁהוּא שֻׁתָּף בָּנוּ”. אָמַר לָהּ: “אֵין חֶפְצִי בְכָךְ, וְאוּלָם חֶפְצִי הוּא לְהַגִּיד לָךְ אֶת הָאֱמֶת עַל אוֹדוֹתַי. דְּעִי שֶׁאֵין אֲנִי סוֹחֵר אֶלָּא מֶלֶךְ בֶּן-מֶלֶךְ, וְשֵׁם אָבִי הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּם סֻלַיְמָאן שָׁאח, שֶׁשָּׁלַח אֶת הַמִּשְׁנֶה שָׁלִיחַ אֶל אָבִיךְ לְבַקְּשׁוֹ לָתֵת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ הַדָּבָר לֹא נִתְרַצֵּית”, – סִפֵּר לָהּ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת – “וְעַכְשָׁו חָפֵץ אֲנִי לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת אֶל אָבִי, שֶׁיִּשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל אָבִיךְ לְבַקְּשׁוֹ לָתֵת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה, וְיָנוּחַ לָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה שָׂמְחָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה, עַל שֶׁהוּא לְפִי כְבוֹדָהּ. לָנוּ בְהֶסְכֵּם זֶה. וְקָרָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁגָּבְרָה הַשֵּׁנָה עֲלֵיהֶם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִשְּׁאָר הַלֵּילוֹת, וְשָׁהוּ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּנְסִיכֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ לְפָּנָיו. נִכְנַס אֵלָיו הַמְפַקֵּחַ עַל צוֹרְפֵי-הַזָּהָב. נִכְנַס, וּבְיָדוֹ קֻפְסָה גְדוֹלָה. נִגַּשׁ וּפָתַח אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ תֵּבָה קְטַנָּה נָאָה הַשָּׁוָה מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיָה בָהּ מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וְאַבְנֵי חֵן וּזְמַרְגְדִין, מַה שֶּׁלֹּא יָכֹל לְהַגִּיעַ אֵלָיו אִישׁ מִמַּלְכֵי כָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ הִשְׁתָּאָה עַל יָפְיָן. פָּנָה אֶל רַב-הַסָּרִיסִים, שֶׁאֵרַע לוֹ עִם הַזְּקֵנָה מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמַר לוֹ: “כָּאפוּר, טֹל קֻפְסָה זוֹ, וְהָבֵא אוֹתָהּ אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא”. נָטַל אוֹתָהּ הַסָּרִיס וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ וּמָצָא דַלְתוֹ נְעוּלָה, וְהַזְּקֵנָה יְשֵׁנָה עַל מִפְתָּנוֹ אָמַר הַסָּרִיס: “עַד שָׁעָה זוֹ אַתֶּם יְשֵׁנִים?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס, הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ וְנִבְהֲלָה מִפָּנָיו, וְאָמְרָה: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאָבִיא לְךָ אֶת הַמַּפְתֵּחַ”. וְיָצְאָה וּבָרְחָה מַהֵר.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסָּרִיס, הֲרֵי הִכִּיר שֶׁהַזְּקֵנָה אוֹבֶדֶת-עֵצָה הִיא. הִסִּיעַ אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֲדַר-הַמִּשְׁכָּב, וּמָצָא אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא חֲבוּקָה בִידֵי תָאג' אַלְמֻלוּךְּ, וּשְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים. כְּשֶׁרָאָה כָךְ, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וּבִקֵּשׁ לָשׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ. נִתְעוֹרְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וּמָצְאָה אוֹתוֹ. נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְהֶחֱוִירוּ פָנֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “כָּאפוּר, הֱיֵה מִסְתּוֹר לְמַה שֶׁהִסְתִּיר אֱלֹהִים”. אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַסְתִּיר דָּבָר מִן הַמֶּלֶךְ”. נָעַל אֶת הַדֶּלֶת עַל מַנְעוּל עַל שְׁנֵיהֶם וְחָזַר אֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מָסַרְתָּ הַקֻּפְסָה לִגְבִרְתְּךָ?” אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “קַח אֶת הַקֻּפְסָה, הֲרֵי הִיא לְפָנֶיךָ, שֶׁאֲנִי לֹא אוּכַל לְהַעֲלִים מִמְּךָ דָּבָר. דַּע שֶׁרָאִיתִי אֵצֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא עֶלֶם יָפֶה יָשֵׁן עִמָּהּ בְּמִטָּה אַחַת, וּשְׁנֵיהֶם חֲבוּקִים”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶת שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו, אָמַר לָהֶם: “מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה?” גָּבַר זַעֲמוֹ וְנָטַל פִּגְיוֹן וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹת אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. הֵטִילָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא עַצְמָהּ עָלָיו וְאָמְרָה לְאָבִיהָ: “הָרְגֵנִי אֲנִי תְחִלָּה”. גָּעַר בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לְהוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל חַדְרָהּ. פָּנָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, מֵאַיִן אַתָּה, וּמִי אָבִיךָ? וּמַה הִשִּׂיאֲךָ לְהַרְהִיב עֹז לָבוֹא אֶל בִּתִּי?” אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי, תִּשָּׁמֵד וְתִנָּחֵם אַתָּה וְכָל מִי שֶׁבְּמַמְלַכְתְּךָ”. אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁאֲנִי בֶן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח. וַעֲדַיִן לֹא תַרְגִּישׁ בַּדָּבָר עַד שֶׁהוּא בָּא עָלֶיךָ בְּפָרָשָׁיו וּבָרַגְלִים אֲשֶׁר לוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, בִּקֵּשׁ לִדְחוֹת הֲרִיגָתוֹ וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, עַד שֶׁיִּוָּכַח שֶׁאֱמֶת דְּבָרָיו". אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הָעֵצָה שֶׁעִמִּי הִיא, שֶׁתְּמַהֵר לַהֲרֹג אֶת בֶּן-הַתְּלִיָּה הַזֶּה, שֶׁהֵעֵז לָבוֹא אֶל בְּנוֹת הַמְּלָכִים”. אָמַר לַסַּיָּף: “הַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ, שֶׁבּוֹגֵד הוּא”. תְּפָסוֹ הַסַּיָּף וְכָבַל צַוָּארוֹ בַחֲבָלִים וְהֵרִים יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֶל הַנְּסִיכִים לְהִוָּעֵץ בָּהֶם פַּעַם וּשְׁנִיָּה. וְהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָזֶה לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִנְיָן. נָזַף בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “עַד מָתַי אַתָּה נוֹעָץ? אִם אַתָּה נוֹעָץ עוֹד פַּעַם אַחַת, הֲרֵינִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ”. הֵרִים הַסַּיָּף אֶת זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלוּ שַׂעֲרוֹת בֵּית-שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסַּיָּף הֵרִים זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלוּ שַׂעֲרוֹת בֵּית-שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ. נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שָׁאוֹן רָב וּבְנֵי אָדָם סוֹגְרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַסַּיָּף: “אַל תְּמַהֵר, שְׁלַח מִי שֶׁהוּא שֶׁיַּחֲקֹר הַדָּבָר”. הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְחָזַר אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “רָאִיתִי חַיִל כַּיָם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַלָּיו, וּפָרָשֵׁיהֶם אָצִים, וּכְבָר רָעֲדָה הָאָרֶץ תַּחְתָּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ עִנְיָנָם”. נִדְהַם הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁשׁ לְמַלְכוּתוֹ שֶׁלֹּא תִּקָּרַע מִמֶּנּוּ. פָּנָה אֶל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא יָצָא אִישׁ מִצְּבָאֵנוּ נֶגֶד הַצָּבָא הַזֶּה?” לֹא גָמַר אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי סִפּוֹ וְעִמָּם שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ הַבָּא וּבְתוֹכָם הַמִּשְׁנֶה. פָּתַח בְּשָׁלוֹם. הִתְנַשֵּׂא הַמֶּלֶךְ וְקָם לִקְרָאתָם וְקֵרַב אוֹתָם אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתָם לְעִנְיַן בּוֹאָם. קָם הַמִּשְׁנֶה מִתּוֹכָם וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁזֶּה שֶׁעָלָה עַל אַרְצֶךָ הוּא מֶלֶךְ שֶׁלֹּא כַּמְּלָכִים הַקַּדְמוֹנִים וְלֹא כַשֻּׂלְטָאנִים שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמִי הוּא?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הוּא בַעַל-ישֶׁר וֶאֱמוּנִים, שֶׁפִּרְסְמוּ אֶת מַעֲלַת אֲצִילוּת-נַפְשׁוֹ הַנּוֹסְעִים, הוּא הַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח הַמּוֹשֵׁל בָּאָרֶץ הַיְרֻקָּה וּבִשְׁנֵי הָעַמּוּדִים וְהָרֵי אִצְפָאהָאן, וְהוּא שׁוֹחֵר ישֶׁר וּמִשְׁפַּט-צֶדֶק, וּמְמָאֵס בַּעֲרִיצוּת וּבְעשֶׁק. וְהוּא אוֹמֵר לְךָ שֶׁבְּנוֹ אֶצְלְךָ וּבִמְדִינָתְךָ, וְהוּא תּוֹךְ לִבּוֹ וּפְרִי קְרָבָיו, וְאִם יִמְצָא אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם, הֲרֵי זֹאת מַטְּרָתוֹ, וּלְךָ יִהְיוּ תוֹדוֹת וּתְהִלּוֹת. אַךְ אִם אָבַד בְּאַרְצְךָ אוֹ נִפְגַע בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָז הִתְבַּשֵׂר בְהֶרֶס הָאָרֶץ וּבְחֻרְבָּנָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת אַרְצְךָ שְׁמָמָה, יִצְרְחוּ בָהּ הָעוֹרְבִים. וְהִנֵּה כְבָר מָסַרְתִּי אֶת הַשְּׁלִיחוּת, וְשָׁלוֹם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַשָּׁלִיחַ, חָרַד לִבּוֹ וּפָחַד עַל מַלְכוּתוֹ, וְהִזְעִיק אֶת רַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְאֶת מִשְׁנָיו וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וּנְצִיבָיו. כְּשֶׁבָּאוּ אָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם, לְכוּ וְחַפְּשׂוּ אוֹתוֹ עֶלֶם”. וְהָיָה תַחַת יָדוֹ שֶׁל הַסַּיָּף, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ מִמַּה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִן הָאֵימָה. נָפַל מַבַּט הַשָּׁלִיחַ וּמָצָא אֶת בֶּן מַלְכּוֹ עַל עוֹר-הַדָּמִים, וְהִכִּירוֹ. קָם וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלָיו, וְכֵן שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים, נִגְּשׁוּ וּפִתְּחוּ אֲסוּרָיו, וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו. פָּקַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת עֵינָיו וְהִכִּיר אֶת מִשְׁנֵה אָבִיו, וְהִכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ עַזִיז, וְנָפַל מִתְעַלֵּף מֵעֹצֶם שִׂמְחָתוֹ בָּהֶם.

נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁהַרִמַאן בְּעִנְיָנוֹ וּפָחַד פַּחַד גָּדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁבּוֹא צָבָא זֶה הוּא בְסִבַּת עֶלֶם זֶה. קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק לְרֹאשׁוֹ, כְּשֶׁעֵינָיו מַדְמִיעוֹת, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי אַל תָּשֶׁת עָלַי חַטָּאת, וְאַל תִּשָּׂא אָשָׁם עַל עוֹשֵׂה-הָרָעָה בִּגְלָל פָּעֳלוֹ. חוּסָה עַל שֵׂיבָתִי וְאַל תַּחֲרִיב אֶת מַמְלַכְתִּי”. נִגַּשׁ אֵלָיו תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “אֵין לְךָ לַחֲשׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁאַתָּה אֶצְלִי בְמַעֲלַת אָבִי. וְאוּלָם מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲשׁשׁ הוּא שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת אֲהוּבָתִי אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא מַשֶּׁהוּ רָע”, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַל תַּחֲשׁשׁ לָהּ. לֹא יַשִּׂיגָה אֶלָּא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה”. הָיָה הַמֶּלֶךְ מִצְטַדֵּק לְפָנָיו וּמֵנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל מִשְׁנֵה סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהִבְטִיחַ לוֹ הוֹן עָצוּם, שֶׁיַּעֲלִים מִן הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁרָאָה. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת רַבֵּי- מַלְכוּתוֹ שֶׁיִּקְחוּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְיוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְעֻלִּים שֶׁבִּלְבוּשֵׁי-הַמְּלָכִים, וְשֶׁיַּחֲזִירוּהוּ בִמְהֵרָה. עָשׂוּ כֵן. הִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבִּישׁוּהוּ חֲלִיפַת הַבְּגָדִים שֶׁהִקְצָה לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן קָם לִקְרָאתוֹ הוּא וְכָל רַבֵּי-מַלְכוּתוֹ, וְנִתְעַסְּקוּ כֻלָּם בְּשֵׁרוּתוֹ. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְסִפֵּר לְמִשְׁנֵה אָבִיו וּלְעַזִיז מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמְרוּ לוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז: “אָנוּ הָלַכְנוּ בְאוֹתוֹ זְמַן אֶל אָבִיךָ וְהִגַּדְנוּ לוֹ שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְאַרְמוֹן בַּת-הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָצָאתָ. וְנֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ עִנְיָנֶךָ. וּכְשֶׁשָּׁמַע כָךְ, הֵרִיק הַצְּבָאוֹת וּבָאנוּ לְאֶרֶץ זוֹ, וְהָיְתָה בְּבוֹאֵנוּ הַהַצָּלָה וְהַשִּׂמְחָה”. אָמַר לָהֶם: “הַשִּׂמְחָה עַל יֶדְכֶם בָּאָה תָּמִיד בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן אֶל בִּתּוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וּמָצָא אוֹתָהּ בּוֹכָה עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָטְלָה חֶרֶב וְתָקְעָה נְצִיבוֹ בָאָרֶץ, וְשָׂמָהּ אֶת לַהֲבוֹ עַל רֹאשׁ לִבָּהּ בֵּין שָׁדֶיהָ וְגָחֲנָה עַל הַחֶרֶב אוֹמֶרֶת: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי שֶׁלֹּא אֶחְיֶה אַחֲרֵי חֲבִיבִי”. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ אָבִיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ בְמַצָּב זֶה, קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר: “הוֹי הַשָּׂרָה בִּבְנוֹת-הַמְּלָכִים, אַל תַּעֲשִׂי זֹאת וְחוּסִי עַל אָבִיךְ וְאַנְשֵׁי-אַרְצֵךְ”. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “בְּבַקָשָׁה מִמֵּךְ, שִׁמְרִי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְאָבִיךְ רָעָה בִּגְלָלֵךְ”. שָׂח לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְשֶׁאֲהוּבָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח מְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ: “עִנְיַן הָאֵרוּסִין וְהַנִּשּׂוּאִין מָסוּר בְּיָדֵךְ לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתֵךְ”. חִיְּכָה וְאָמְרָה לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבֶּן שֻׂלְטָאן הוּא? אֲנִי אֶתֵּן אוֹתוֹ לִצְלֹב אוֹתְךָ עַל עֵץ הַשָּׁוֶה שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, חוּסִי עָלַי שֶׁיָּחוּס אֱלֹהִים עָלַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵלָיו וְהָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי”. אָמַר לָהּ: “עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן”. נִזְדָּרֵז וְחָזַר מֵאֶצְלָהּ וְנִכְנַס אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְשִׂמַּח אוֹתוֹ בִדְבָרִים אֵלֶּה. קָם עִמּוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, חִבְּקָה אוֹתוֹ לְעֵינֵי אָבִיהָ וְנִתְלְתָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְגַּעְגַּעְתִּי עָלֶיךָ”. פָּנְתָה אֶל אָבִיהָ וְאָמְרָה: “כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁיְּזַלְזֵל בְּבָחוּר יָפֶה כְּמוֹ זֶה? וַהֲרֵי הוּא מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן וְסָגַר הַדֶּלֶת בַּעֲדָם, וְהָלַךְ אֶל מִשְׁנֵהוּ שֶׁל אֲבִי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וּשְׁלִיחָיו, וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיּוֹדִיעוּ לַשֻׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח שֶׁבְּנוֹ בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת, וְשֶׁהוּא בְּתַעֲנוּגוֹת בַּחַיִּים. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן שַׁהַרִמָאן לְהוֹצִיא כִּבּוּד לָאוֹרְחִים וּמִסְפּוֹא לְבַהֲמוֹת צְבָא הַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח אֲבִי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ כָּל מַה שֶׁצִּוָּה, הוֹצִיא מֵאָה סוּסִים אַבִּירִים וּמֵאָה גְמַלֵּי מֵרוֹץ וּמֵאָה מַמְלוּכִּים וּמֵאָה פִּילַגְשִׁים וּמֵאָה עֲבָדִים וּמֵאָה שְׁפָחוֹת וְשָׁלַח אֶת הַכֹּל מִנְחָה לְפָנָיו. אַחַר-כָּךְ פָּנָה וְהָלַךְ הוּא וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְהַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח, הָלַךְ בְּרַגְלָיו לְפָגְשׁוֹ. וּכְבָר הוֹדִיעוּ לוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי כֵן, וְשָׂמַח וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לִבְנִי חֶפְצוֹ”. חִבֵּק הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ עַל הָעֶרֶשׂ וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הָאֹכֶל וְאָכְלוּ דַיָּם. הִגִּישׁוּ לָהֶם מִינֵי-הַמְּתִיקָה. וְלֹא עָבַר אֶלָּא מְעַט, עַד שֶׁבָּא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבָא בִּלְבוּשׁוֹ וְקִשּׁוּטוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָבִיו קָם לִקְרָאתוֹ וּנְשָׁקוֹ, וְקָמוּ לִקְרָאתוֹ כָל הַנִּמְצָאִים. יָשַׁב בֵּינֵיהֶם שָׁעָה זְמַן וְשׂוֹחֲחוּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח: “רְצוֹנִי לִכְתֹּב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בְנִי לְבִתְּךָ לְעֵינֵי הָעֵדיִם”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן אֶל הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וּבָאוּ וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא. חִלְּקוּ מַתְּנוֹת כֶּסֶף וּמִינֵי מְתִיקָה. פִּזְּרוּ לְבוֹנָה וְרֵיחוֹת טוֹבִים וּבְשָׂמִים, וְהָיָה זֶה יוֹם שֶׁשָּׂמְחוּ בּוֹ הַשָּׂרִים וְהַצָּבָא בְּכָךְ. הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן לְהָכִין לְבִתּוֹ אֶת צְרָכֶיהָ. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְאָבִיו: “וַהֲרֵי עַזִיז מִן הָאֲצִילִים הוּא וְשֵׁרֵת אוֹתִי שֵׁרוּת עָצוּם, וְנִתְיַגַּע וְנָסַע עִמִּי וְלִוַּנִי אֶל מְחוֹז חֶפְצִי, וְלֹא פָסַק מֵעוֹדֵד אוֹתִי לְאֹרֶךְ-רוּחַ, עַד שֶׁבִּצַּעְתִּי חֶפְצִי, וְהָלַךְ עִמָּנוּ שְׁתֵּי שָׁנִים נוֹדֵד מֵאַרְצוֹ. כַּוָּנָתִי הִיא שֶׁנָּכִין לוֹ סְחוֹרָה מִכָּאן, וְיִסַּע בְּלֵב שָׁקֵט שֶׁכֵּן אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ קְרוֹבָה”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁיָעַצְתָּ”. הֵכִינוּ לוֹ מֵאָה מַשָּׂאוֹת מִן הַיָּקָר בָּאָרִיג. נִגַּשׁ אֵלָיו תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: “אָחִי, קַבֵּל זֶה בְדֶרֶךְ מַתָּנָה”. קִבֵּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְלִפְנֵי אָבִיו הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח. רָכַב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָסַע עִם עַזִיז בְּעֶרֶךְ שְׁלשָׁה מִילִין, וְאַחַר-כָּךְ הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ עַזִיז שֶׁיַּחֲזֹר, וְאָמַר: “אִלּוּלֵא אִמִּי לֹא הָיִיתִי נוֹשֵׂא פֵרוּדְךָ, וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תַפְסִיק מֵהוֹדִיעֵנִי עַל אוֹדוֹתְךָ”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְעִירוֹ, וּמָצָא אֶת אִמּוֹ שֶׁבָּנְתָה לוֹ קֶבֶר בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר וְהָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס לֶחָצֵר מָצָא אוֹתָהּ שֶׁכְּבָר פָּרְעָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּפָרְשָׂה אוֹתָם עַל הַקֶּבֶר, כְּשֶׁהִיא שׁוֹפֶכֶת דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ, וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְאָכֵן אֲנִי כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּלָה.

וְאוּלָם אֶת קַו הַפֵּרוּד שְׂאֵת לֹא אוּכָלָה.

מִי יוּכַל בִּרְחַק יְדִיד נַפְשׁוֹ אֹרֶךְ רוּחַ הִתְאַזֵּר

וּמִי הוּא אֲשֶׁר עַל סַף רִחוּק לֹא יִתְעַרְעֵר?

עָלוּ הָאֲנָחוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַה לִּי עָבַרְתִּי עַל הַקְּבָרוֹת, וְשָׁלוֹם אֶעֱנֶה

לְקֶבֶר הָאָהוּב, וְלֹא הֵשִׁיב לִי מַעֲנֶה?

אָמַר הָאָהוּב: "וְאֵיכָה תְשׁוּבָה תְּתֻכַּן

וַאֲנִי בְיַד סֶלַע וְעָפָר מְמֻשְׁכָּן?

אָכַל עָפָר אֶת יָפְיִי וְאֶתְכֶם שָׁכַחְתִּי,

וּמְחִצָּה בֵּינִי וּבֵין בֵּיתִי וּמִשְׁפַּחְתִּי".

לֹא גָמְרָה אֶת שִׁירָהּ, עַד שֶׁנִּכְנַס עַזִיז אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ, וְאָסְפָה אוֹתוֹ אֶל חֵיקָהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְסִבַּת הִפָּקְדוֹ. סִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְשֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ נָתַן לוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהָאֲרִיגִים מֵאָה מַשָּׂא גָמָל, וְשָׂמְחָה בְכָךְ. יָשַׁב עַזִיז אֵצֶל אִמּוֹ תּוֹהֶה וְשׁוֹמֵם מִמַּה שֶׁקָּרָה לוֹ מִבַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרֻמָּה, שֶׁסֵּרְסָה אוֹתוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן עַזִיז. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ הֲרֵי בָא אֶל אֲהוּבָתוֹ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ. וְנִתְעַסֵּק הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן לְהָכִין צָרְכֵי בִתּוֹ לְמַסָּע עִם בַּעְלָהּ וְאָבִיו. הֵכִין לָהֶם אֶת הַצֵּידָה וְאֶת הַמַּתָּנוֹת וְאֶת הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, טָעֲנוּ אוֹתָם עַל הַבְּהֵמוֹת וְנָסְעוּ וְנָסַע עִמָּם הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן שְׁלשָׁה יָמִים לְשֵׁם פְּרִידָה. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח לַחֲזֹר, וְחָזַר. וְלֹא פָסְקוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ לִנְסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאַרְצָם, וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר לִכְבוֹדָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ המאשר, שֶׁהַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח נָסַע הוּא וּבְנוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאַרְצָם, וּפֵאֲרוּ לִכְבוֹדָם אֶת הָעִיר. נִכְנְסוּ לָעִיר וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וּבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ לְצִדּוֹ. נָתַן מַתּוֹת וְחִלֵּק מַתָּנוֹת וְשִׁחְרֵר אֶת הַחֲבוּשִׁים בְּבֵית-הָאֲסוּרִים. עָשָׂה לִבְנוֹ מִשְׁתֵּה חֲתֻנָּה שֵׁנִי וְהִמְשִׁיכוּ בּוֹ אֶת הַזְּמִירוֹת וְאֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים חֹדֶשׁ תָּמִים, וְקִשְׁטוּ הַחַדְרָנִיּוֹת אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְּבִגְדֵי-חֲתֻנָּה חֲדָשִׁים תָּמִיד. וְלֹא נִלְאֲתָה לְהֵרָאוֹת בַּעֲדָיֶיהָ, וְלֹא נִלְאוּ אֵלּוּ לִסְכּוֹת בָּהֶם. בָּא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶל אִשְׁתּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה יַחַד עִם אָבִיו וְעִם אִמּוֹ, וְלֹא חָדְלוּ מִתַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים וּמֵהֲנָאוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַשָּׂם קֵץ לְכָל שִׂמְחָה.

סוֹף סִפּוּר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וּבָנָיו

אַחַר-כָּךְ אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “שֶׁכְּמוֹתְךָ הוּא הַמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַמְּלָכִים, וּמְנַהֵג אֶת עִנְיָנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר”. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהֵם צָרִים עַל קוּשְׂטָא, עַד שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם אַרְבַּע שָׁנִים. אַחַר-כָּךְ נִכְסְפוּ אֶל מוֹלַדְתָּם, וְקָצָה נֶפֶשׁ הַצָּבָא בַּמָּצוֹר וְהַמְשָׁכַת הַמִּלְחָמָה לַיְלָה וְיוֹמָם. צִָּוה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בַּהַרָאם וְאֶת רֻסְתָּם וְאֶת תֻּרְכָּאשׁ. כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו אָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁעָמַדְנוּ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ וְלֹא הִשַּׂגְנוּ חֶפְצֵנוּ בִכְלוּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדַּאֲגָתֵנוּ וּמְצוּקָתֵנוּ רָבוּ עוֹד יוֹתֵר. וַהֲרֵי בָאנוּ לָקַחַת נִקְמַת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְנֶהֱרַג אָחִי שַׁרְכָּאן, וְנִהְיָה הַיָּגוֹן לִשְׁנֵי יְגוֹנִים וְהַצָּרָה שְׁתֵּי צָרוֹת. וְסִבַּת כָּל זֶה הִיא הַזְּקֵנָה דָ’את אַלדַּוָאהִי, שֶׁהָרְגָה אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּמַמְלַכְתּוֹ וְלָקְחָה אֶת אִשְׁתּוֹ צַפִיָּה עִמָּהּ, וְלֹא הִסְתַּפְּקָה בְכָךְ, עַד שֶׁהֶעֱרִימָה עָלֵינוּ וְשָׁחֲטָה אֶת אָחִי. וּכְבָר נִשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶקַּח נָקָם. מָה אַתֶּם אוֹמְרִים אֵפוֹא? הָבִינוּ דְּבָרִים אֵלֶּה וְהָשִׁיבוּ לִי תְשׁוּבָה”. הִרְכִּינוּ אֶת רֹאשָׁם, וּמָסְרוּ אֶת הָעִנְיָן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בַעֲמִידָתֵנוּ תּוֹעֶלֶת, וְהָעֵצָה הִיא שֶׁנִּסַּע אֶל הַמּוֹלֶדֶת. וְנַעֲמֹד שָׁם זְמַן מֻעָט וְנַחֲזֹר וְנִפְשׁטֹ בִּגְדוּד עַל עוֹבְדֵי הַפְּסִילִים”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הֵן. זֹאת הִיא הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲנָשִׁים נִכְסָפִים לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי-בֵיתָם. וְאַף אֲנִי מְצִיקָה לִי הַתְּשׁוּקָה אֶל בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן וְאֶל בַּת אָחִי קְצִ’יַ-פַכָּאן, שֶׁהִיא בְּדַמֶּשֶׂק, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַצָּבָא כָךְ שָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. צִוָּה הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הַכָּרוֹז שֶׁיַּכְרִיז עַל הַמַּסָּע אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הִכּוּ בַתֻּפִּים וְנָשְׂאוּ הַנִּסִּים, וְנָסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְעָבַר לִפְנֵיהֶם בְּרֹאשׁ, וְנָסַע הַמֶּלֶךְ בַּתָּוֶךְ וּלְצִדּוֹ רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, וְנָסְעוּ הַגְּיָסוֹת וְלֹא פָסְקוּ שׁוֹקְדִים עַל מַסָּעָם לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד. שָׂמְחוּ בְנֵי-הָאָדָם עַל בּוֹאָם, וְעָבְרוּ מֵעֲלֵיהֶם הַדְּאָגָה וְהַצַּעַר. הָלַךְ לוֹ כָל נָסִיךְ לִמְעוֹנוֹ, וְעָלָה הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ וְנִכְנַס אֶל בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים, וְהָיָה רוֹכֵב וְיוֹצֵא. כְּשֶׁנָּח הַמֶּלֶךְ מִן הַנְּסִיעָה, נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ הוּא וּבְנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן. חָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו וְעָלוּ הַנְּסִיכִים וְהַפַּמַּלְיָא שֶׁל הַמַּלְכוּת וְעָמְדוּ בְשֵׁרוּתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְהָבִיא אֶת יְדִידוֹ הַמַּסִּיק שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ בְּנָכְרוֹ. בָּא לְפָנָיו. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בָּא אֵלָיו, עָמַד וְקָם לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. וּכְבָר סִפֵּר הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה מַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ יְדִידוֹ הַמַּסִּיק מִן הַחֶסֶד. גָּדַל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינָיו וּבְעֵינֵי הַנְּסִיכִים. וּכְבָר עָבָה הַמַּסִּיק וְשָׁמַן מִן הַמַּאֲכָל וְהַמְּנוּחָה, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְצַוָּאר הַפִּיל וּבִטְנוֹ כְבֶטֶן הַדּוּלְפָן, וְנִהְיָה פּוֹחֵז, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה יוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ, וְלֹא הִכִּיר אֶת הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשָׁיו. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ וְהִסְבִּיר לוֹ פָּנִים וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בַּנַּעֲלָה בַּבְּרָכוֹת וְאָמַר לוֹ: “מַה מִּהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי”. בָּחַן אוֹתוֹ בְּמֶבָּטוֹ, וּכְשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ וְהִכִּיר אוֹתוֹ, עָמַד לְפָנָיו עַל רַגְלָיו וְאָמַר לוֹ: “חֲבִיבִי, מִי עָשָׂה אוֹתְךָ שֻׂלְטָאן?” וְצָחַק עָלָיו. פָּנָה אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה בִדְבָרִים וּבֵאֵר לוֹ הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ:" הוּא הָיָה אָחִיךָ וִידִידְךָ וְעַכְשָׁו נַעֲשָׂה מֶלֶךְ הָאָרֶץ, וְאֵין סָפֵק שֶׁתַּגִּיעַ לְךָ מִמֶּנּוּ טוֹבָה הַרְבֵּה, וַהֲרֵינִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ, כְּשֶׁיֹּאמַר אֵלֶיךָ: “שְׁאַל מִמֶּנִּי, לֹא תִשְׁאַל מֵאִתּוֹ אֶלָּא דָבָר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיָּקַרְתָּ בְּעֵינָיו”. אָמַר הַמַּסִּיק: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאִם אֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, לֹא יְמַלֵּא אוֹתוֹ לִי וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כָּל מַה שֶּׁתִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ הוּא נוֹתֵן לְךָ”. אָמַר לוֹ:" חַי-אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא בְדַעְתִּי, וְשֶׁאֲנִי מְצַפֶּה לוֹ בְכָל יוֹם, שֶׁיְּמַלֵּא אוֹתוֹ לִי“. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁאִלּוּ בִקַּשְׁתָּ שִׁלְטוֹן דַּמֶּשֶׂק מְקוֹם אָחִיו, הָיָה מַשְׁלִיט אוֹתְךָ עָלֶיהָ”. קָם הַמַּסִּיק עַל רַגְלָיו, רָמַז לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: “יֵשֵׁב”. סֵרַב וְאָמַר: “חָלִילָה לִי מֵאלֹהִים, כְּבָר כָּלוּ יְמֵי שִׁבְתִּי בְחֶבְרָתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “לֹא כִי, הַיָּמִים עֲדַיִן הֵם עַד עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה הָיִיתָ הַסִּבָּה לְחַיָּי! וְאִלּוּ בִקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי כָּל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ אוֹתוֹ, יַחֵל אֶל אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא תְמַלֵּא אוֹתוֹ לִי אוֹ שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”. צָחַק הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “אֲפִלּוּ אִם הָיִית מְבַקֵּשׁ אֶת חֲצִי מַלְכוּתִי, הָיִיתִי מְשַׁתֵּף אוֹתְךָ בָּהּ. שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר הַמַּסִּיק: “מְפַחֵד אֲנִי שֶׁאֶשְׁאַל דָּבָר שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”. כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לוֹ:” בַּקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ, שֶׁתִּכְתֹּב לִי תְעוּדָה, שֶׁאֲנִי הַמֻּמְחֶה בְכָל הַמַּסִּיקִים שֶׁבָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם". צָחַק הַשֻּׂלְטָאן וְכָל הַנִּמְצָאִים וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל זוּלַת זֶה”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאֶשְׁאַל דָּבָר שֶׁלֹּא תְמַלֵּא אוֹתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”. רָמַז לוֹ הַמִּשְׁנֶה שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית, וּבְכָל פַּעַם הָיָה אוֹמֵר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּמַנֶּה אוֹתִי רֹאשׁ-הַזַּבָּלִים בִּירוּשָׁלַיִם אוֹ בְדַמֶּשֶׂק”. הִתְגַּלְגְּלוּ כָל הַנִּמְצָאִים עַל גַּבֵּיהֶם מִצְּחוֹק שֶׁצָּחֲקוּ עָלָיו, וְהִכָּה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה. פָּנָה הַמַּסִּיק אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: "מַה זֶה שֶׁאַתָּה מַכֶּה אוֹתִי וְאֵין בִּי חֵטְא? הֲרֵי אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לִי: “שְׁאַל דָּבָר גָּדוֹל”. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הַנִּיחוּ לִי וְאֶסַּע לְאַרְצִי”. הֵבִין הַשֻּׂלְטָאן שֶׁהוּא מְהַתֵּל. הִמְתִּין קְצָת וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, שְׁאַל מִמֶּנִּי דָבָר גָּדוֹל מַתְאִים לְפִי מַעֲמָדִי”. אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי שׂוּלְטָנוּתָהּ שֶׁל דַּמֶּשֶׂק בִּמְקוֹם אָחִיךָ”. כָּתַב לוֹ כְּתָב חָתוּם בְּכָךְ, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “לֹא יֵלֵךְ עִמּוֹ זוּלָתְךָ, וּכְשֶׁתְּבַקֵּשׁ לָשׁוּב, הָבֵא עִמְּךָ אֶת בַּת אָחִי קְצִ’יַ-פַכָּאן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֲשֶׂה”. לָקַח אֶת הַמַּסִּיק וְיָרַד עִמּוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁיּוֹצִיאוּ לַמַּסִּיק כֵּס-מַלְכוּת חָדָשׁ וּמַעֲרֶכֶת לְבוּשִׁים שֶׁל מַלְכוּת, וְאָמַר לַנְּסִיכִים: “כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יַגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה יְקָרָה”. קָרָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֵׁם אַלזִּבְּלִכָּאן¹ וְצֵרֵף לוֹ כִנּוּי אַלְמֻגָ’אהִד², וְאַחֲרֵי חֹדֶשׁ נִשְׁלְמוּ הֲכָנוֹתָיו, וְעָלָה אַלזִּבְּלִכָּאן וּבְשֵׁרוּתוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הָאַרְמוֹן, נִכְנַס אֶל צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְהִפָּרֵד מֵאִתּוֹ. קָם לִקְרָאתוֹ לְחַבְּקֵהוּ וְצִוָּה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת הַיָּשׁר בֵּין הַנְּתִינִים, וּפָקַד עָלָיו לְהַתְחִיל בַּהֲכָנוֹת לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה שֶׁלְּאַחֲרֵי שְׁנָתַיִם, נִפְרַד מִמֶּנּוּ, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ אַלְמֻגָ’אהִד הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אַלזִּבְּלִכָּאן וְנָסַע אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּהוּ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לִנְהֹג בְּטוֹבָה עִם הַנְּתִינִים. וּמָסְרוּ לוֹ הַנְּסִיכִים אֶת הַמַּמְלוּכִּים, וְעָלָה מִסְפָּרָם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מַמְלוּכִּים. רָכְבוּ אַחֲרָיו וְרָכַב רַב-שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וּמַצְבִּיא דֵילָם בַּהַרָאם וּמַצְבִּיא הַתֻּרְכִּים רֻסְתָּם וּמַצְבִּיא הָעַרְבִים תֻּרְכָּאשׁ, וְנָסְעוּ כְּדֵי לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. לֹא פָסְקוּ עִמּוֹ מִנְּסֹעַ שְׁלשָׁה יָמִים, וְאַחַר-כָּךְ חָזְרוּ לְבַגְדָּאד, וְנָסַע הַשֻּׂלְטָאן אַלזִּבְּלִכָּאן הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדַמֶּשֶׂק.

וּכְבָר הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם הַיְדִיעוֹת עַל כַּנְפֵי הָעוֹפוֹת, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן מִנָּה עַל דַּמֶּשֶׂק מֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ אַלזִּבְּלִכָּאן וְכִנּוּיוֹ אַלְמֻגָ’אהִד. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְדִיעָה, פֵּאַרוּ אֶת הָעִיר וְיָצְאוּ לְקַבֵּל פָּנָיו כָּל מִי שֶּׁהָיָה בְדַמֶּשֶׂק. נִכְנַס לְדַמֶּשֶׂק וְעָלָה לַמִּבְצָר וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן בְּשֵׁרוּתוֹ לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת מַדְרֵגַת הַנְּסִיכִים וּמַעֲלָתָם, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים אֵלָיו וּמְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ. פָּנָה אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אַלזִּבְּלִכָּאן וְחִלֵּק לָהֶם לְבוּשֵׁי-מַלְכוּת וְנָתַן לָהֶם מַתָּנוֹת וּמְנָחוֹת. אַחַר-כָּךְ פָּתַח אֶת אוֹצְרוֹת הַמָּמוֹן וְחִלֵּק אוֹתָם לְכָל הַצָּבָא לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, וְשָׁפַט וְעָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר. נִגַּשׁ אַלזִּבְּלִכָּאן לְהָכִין אֶת צָרְכֵי בַת-הַשֻּׂלְטָאן שַׁרְכָּאן, הַגְּבִירָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְעָשָׂה לָהּ אַפִּרְיוֹן שֶׁל מֶשִׁי, וְהֵכִין צָרְכֵי הַמִּשְׁנֶה וְהֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, סֵרַב הַמִּשְׁנֶה לְקַבֵּל וְאָמַר לוֹ: “רַק זֶה מִקָּרוֹב בָּאתָ בִבְרִית הַמֶּלֶךְ, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְמָמוֹן זֶה, אוֹ שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מָמוֹן לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה וְזוּלַת זֶה”. וּכְשֶׁהִתְכּוֹנֵן הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לַמַּסָּע, רָכַב הַשֻּׂלְטָאן אַלְמֻגָ’אהִד לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְהֵבִיא אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְהִרְכִּיבָה בָּאַפִּרְיוֹן וְשָׁלַח עִמָּהּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת. וְאַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן חָזַר הַמֶּלֶךְ אַלְמֻגָ’אהִד אֶל מַמְלַכְתּוֹ לְכוֹנֵן אוֹתָהּ, וְשָׂם מַעְיָנָיו בִּכְלֵי הַמִּלְחָמָה, וְהָיָה מְצַפֶּה לַשָּׁעָה שֶׁיִּשְׁלַח בָּהּ אֵלָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַשֻּׂלְטָאן אַלזִּבְּלִכָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, הִנֵּה לֹא פָסַק לַעֲבֹר לְמַסָּעָיו עִם קֻצִ’יַ-פַכָּאן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אַלרֻחְבָּה אַחֲרֵי חֹדֶשׁ זְמָן. נָסַע עַד שֶׁקָּרַב אֶל בַּגְדָּאד וְשָׁלַח לְהוֹדִיעַ לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן עַל דְּבַר בּוֹאוֹ. רָכַב וְיָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו. בִּקֵּשׁ הַמִּשְׁנֶה לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן. נָסְעוּ רוֹכְבִים, וְהָיָה רוֹכֵב לְצִדּוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹת אַלְמֻגָ’אהִד, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְטוֹבָה, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאָהּ שֶׁל קֻצִ’יַ-פַכָּאן בַּת אָחִיו שַׁרְכָּאן, שָׂמַח וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ מְנוּחָה מִיגִיעַת הַנְּסִיעָה זְמַן שְׁלשֶׁת יָמִים. אַחַר-כָּךְ בּוֹא אֶצְלִי”. אָמַר לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. סָר אֶל מְעוֹנוֹ וְעָלָה הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ. נִכְנַס אֶל בַּת אָחִיו קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהִיא בַּת שְׁמֹנֶה שָׁנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ שָׂמַח בָּהּ וְנֶעֱצַב עַל אָבִיהָ וְנָתַן לָהּ תַּכְשִׁיטִים וְשֵׁרוֹת יְקָרִים וְצִוָּה שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ עִם בֶּן דּוֹדָהּ כָּאן-מָא-כָּאן בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיְתָה הַיָּפָה בְּאַנְשֵׁי דּוֹרָהּ וְאַמִּיצַת-הַלֵּב בָּהֶם, שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת לְכַלְכֵּל דָּבָר, וְטוֹבַת-שֵׂכֶל וּמְבִינָה לְתוֹצְאוֹת-הַדְּבָרִים. וְאוּלָם כָּאן-מָא-כָּאן הָיָה בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה וְנָדִיב, אַךְ לֹא הָיָה שָׂם לִבּוֹ לְתוֹצְאוֹת-הַדְּבָרִים. אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לְעֶשֶׂר שָׁנִים. וְהָיְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן רוֹכֶבֶת עַל הַסּוּס וְיוֹצֵאת עִם בֶּן-דּוֹדָהּ לָעֲרָבָה, שֶׁיִּלְמְדוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם לְהַכּוֹת בְּחֶרֶב וְלִדְקֹר בְּרֹמַח, עַד שֶׁהִגִּיעַ גִּיל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. נִגְמְרוּ עֲבוֹדוֹת הַמֶּלֶךְ לְמִלְחֶמֶת הַמִּצְוָה, וְהִשְׁלִים הַהֲכָנוֹת וְהַהִתְכּוֹנְנֻיּוֹת. הֵבִיא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁהֶחְלַטְתִּי מַשֶּׁהוּ, וּרְצוֹנִי לְהוֹדִיעוֹ לְךָ, וּמַהֵר לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “וּמַה הוּא, מֶלֶךְ הַדּוֹר?” אָמַר לוֹ: “הֶחְלַטְתִּי לְמַנּוֹת אֶת בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן שֻׂלְטָאן, שֶׁאֶשְׂמַח בּוֹ בְחָיַּי, וְאֶלָּחֵם לְפָנָיו עַד שֶׁיַּשִּׂיגֵנִי הַמָּוֶת. מָה הָעֵצָה שֶׁעִמְּךָ?” נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, בַּעַל-הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה, שֶׁמַּה שֶׁעָלָה בְדַעְתְּךָ יָפֶה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַתְאִים לְשָׁעָה זוֹ מִשְּׁתֵּי פָנִים. הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבִּנְךָ כָּאן-מָא-כָּאן צָעִיר הוּא לְיָמִים. וְהַשְּׁנִיָּה מַה שֶּׁהוּא מִן הָרָגִיל, הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁמִּנָּה שֻׂלְטָאן בִּמְקוֹמוֹ בִימֵי חַיָּיו לֹא יִחְיֶה אֶלָּא זְמַן מֻעָט. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הַתְּשׁוּבָה”. אָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁאֲנַחְנוּ נְמַנֶּה אַפִּטְרוֹפוֹס אֶת רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, שֶׁנַּעֲשָׂה מִשֶּׁלָּנוּ וְלָנוּ הוּא, אַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתִי, וַהֲרֵי הוּא בְדַרְגַּת אָחִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאָנוּ אֵין אָנוּ אֶלָּא מְמַלְּאִים פְּקֻדּוֹתֶיךָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו, וְכֵן אֶת רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה בְנִי כָּאן-מָא-כָּאן, כְּבָר יְדַעְתֶּם שֶׁהוּא אַבִּיר הַדּוֹר, וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ בְמִלְחָמָה וּבְמַדְקֵרוֹת. וַהֲרֵי מִנִּיתִיו לְשֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם, וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף אַפִּטְרוֹפוֹס לוֹ”. אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אֵינִי אֶלָּא מַטַּע-חַסְדְּךָ”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: "שׁוֹמֵר-הַסַּף, בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן וּבַת אָחִי קֻצִ’יַ-פַכָּאן בְּנֵי דוֹד הֵמָּה. וּכְבָר הִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לוֹ, וּמֵעִיד אֲנִי עַל כָּךְ אֶת הַנִּמְצָאִים.

הֶעֱבִיר לִבְנוֹ מִן הַמָּמוֹן מַה שֶּׁתֵּלֶא לְתָאֲרוֹ הַלָּשׁוֹן. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהוֹדִיעָה הַדָּבָר. שָׂמְחָה וְאָמְרָה: “הֲרֵי הַשְּׁנַיִם יְלָדַי הֵם, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יַשְׁאִירְךָ לִשְׁנֵיהֶם לְאֹרֶךְ יָמִים”. אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, אֲנִי הִשַּׂגְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה אֶת חֶפְצִי, וַאֲנִי בָטוּחַ בְּעִנְיָנֵי בְנִי. וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁאַתְּ תָּשִׂימִי עֵינֵךְ עָלָיו וְתָשִׂימִי עֵינֵךְ עַל אִמּוֹ”. הָיָה מְצַוֶּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן עַל אִשְׁתּוֹ לֵילוֹת וְיָמִים. שֶׁבָּטוּחַ הָיָה שֶׁכּוֹס הַמָּוֶת מוּכָן לוֹ, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וְהָיָה שׁוֹמֵר-הַסַּף נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּשִׁלְטוֹן הָעָם וְהָאָרֶץ. וְאַחֲרֵי שָׁנָה הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְאָמַר: “בְּנִי, הֲרֵי מִשְׁנֶה זֶה אָבִיךָ הוּא אַחֲרָי. וְדַע שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ מִן הָעוֹלָם הַחוֹלֵף אֶל הָעוֹלָם הַקַּיָּם, וּכְבָר הִשַּׂגְתִּי אֶת חֶפְצִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאוּלָם נִשְׁאַר בְּלִבִּי צַעַר שֶׁיַּעֲבִיר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל יָדְךָ”. אָמַר לוֹ בְנוֹ: “וּמַה הוּא אוֹתוֹ הַצַּעַר, אָבִי?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, שֶׁאָמוּת וְלֹא תִנָקֵם נִקְמַת דַּם אֲבִי-אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְנִקְמַת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ שַׁרְכָּאן מִן הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי. וּכְשֶׁיִּתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אַל תָּסַח אֶת דַּעְתְּךָ מִלִּגְאֹל דָּמָם וְלָגֹל אֶת חֶרְפַּת הַכּוֹפְרִים מֵעָלֵינוּ. וְהִזָּהֵר מִפְּנֵי עָרְמַת הַזְּקֵנָה, וְקַבֵּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, הוּא עַמּוּד מַלְכוּתֵנוּ מֵרֵאשִׁית הַזְּמָן”. אָמַר לוֹ בְּנוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֲשֶׂה”. וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אַחַר זֶה נִתּוֹסְפָה הַמַּחֲלָה בְּצַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְעָבַר עִנְיַן הַמַּמְלָכָה לְשׁוֹמֵר-הַסַּף. הָיָה שׁוֹפֵט וּמְצַוֶּה וְאוֹסֵר, וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ שָׁנָה תְּמִימָה, כְּשֶׁצַ’וְא אַלְמַכָּאן נִטְרָד עַל יְדֵי מַחֲלָתוֹ. לֹא פָסְקָה מַחֲלָתוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבַּע שָׁנִים וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף עוֹסֵק בְּעִנְיָנֵי-הַמַּמְלָכָה. וְהָיוּ תוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה מְרֻצִּים בּוֹ, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְכָל הָאֲרָצוֹת.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן, הִנֵּה לֹא הָיָה לוֹ עֵסֶק זוּלַת הָרְכִיבָה עַל סוּסִים וְהַמִּשְׂחָק בָּרֹמַח וּלְהַכּוֹת בְּחִצִּים, וְכָזֹאת בַּת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן. הָיְתָה יוֹצֵאת הִיא וְהוּא מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם וְעַד הַלַּיְלָה. וְאָז הָיְתָה נִכְנֶסֶת אֶל אִמּוֹ וְהוּא נִכְנָס אֶל אִמּוֹ, וּמָצָא אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֵי אָבִיו וּבוֹכָה, וְהָיָה מְשָׁרֵת אוֹתוֹ בַלַּיְלָה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הָיָה יוֹצֵא עִם בַּת-דּוֹדוֹ כְמִנְהָגוֹ. אָרְכוּ הַיִּסּוּרִים לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן, בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּלָה כֹחִי וְחָלַף זְמַנִּי,

וְנִשְׁאַרְתִּי כַאֲשֶׁר תִּרְאֵנִי.

בְּיוֹם עֹז הָעִזּוּז בְּעַמִּי הָיִיתִי,

וַעֲבַרְתִּים רִאשׁוֹן לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָתִי.

אַךְ נָטַשְׁתִּי מַלְכוּתִי אַחֲרֵי הֱיוֹת לִי עָצְמָה,

לִהְיוֹת בְּשִׁפְלוּת אֲשֶׁר קָלוֹן עִמָּהּ.

מִי יִתְּנֵנִי לִפְנֵי הַמָּוֶת רְאוֹת בְּנִי,

וְהוּא מוֹשֵׁל בָּאָדָם יוֹרֵשׁ מְקוֹמִי,

עֲלֵי אוֹיֵב לִנְקֹם נָקָם מִשְׂתָּעֵר

מַכֶּה בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים דּוֹקֵר.

אֲנִי הַמְרֻמֶּה בְּלַעַג וּבִרְצִינוּת

אִם אֱלֹהִים לֹא יִשְׁלַח לְלִבִּי רִפְאוּת.

כְּשֶׁכִּלָּה שִׁירוֹ הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַכַּר וְנִרְדַּם, וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ אוֹמֵר שֶׁאָמַר לוֹ: “תִּתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, שֶׁבִּנְךָ יִמְלֹךְ עַל הָאָרֶץ וְיָסוּרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְנֵי-הָאָדָם”. הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ שָׂמֵחַ. אַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים דָּפַק הַמָּוֶת עַל דַּלְתּוֹ, וְנִצְטַעֲרוּ עַל-כָּךְ תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד צַעַר גָּדוֹל, וּבָכוּ אוֹתוֹ הַשָּׁפָל וְהַנִּכְבָּד, וְעָבַר עָלָיו הַזְּמַן כְּאִלּוּ לֹא הָיָה, וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן. הוֹרִידוּהוּ אַנְשֵׁי בַגְדָאד מִמַּלְכוּתוֹ, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְבַיִת, מְבֻדָּדִים. כְּשֶׁרָאֲתָה אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן כָּךְ, מָצְאָה עַצְמָהּ בַּשָּׁפָל שֶׁבַּמָּצִבים וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶפְנֶה אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וַאֲצַפֶּה לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים הַטּוֹב וְיוֹדֵעַ כֹּל. יָצְאָה מִמְּעוֹנָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְבֵית שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁנַּעֲשָׂה שֻׂלְטָאן. מָצְאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל שְׁטִיחוֹ. נִכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לָהּ:” הַמֵּת אֵין לוֹ יָדִיד. אַל יַצְרִיכֶם אֱלֹהִים, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, לְמִי שֶׁהוּא, וְלֹא תַּחְדְּלוּ לִשְׁלֹט בְּישֶׁר בֵּין רָבֵּי-הָעָם וּפְשׁוּטָיו. כְּבָר שָׁמְעוּ אָזְנַיִךְ וְרָאוּ עֵינַיִךְ מַה שֶּׁהָיָה בָּנוּ מִן הַמַּלְכוּת וְהָעֹז וְהַכָּבוֹד וְהַהוֹן, וְהָיוּ חַיֵּינוּ הַיָּפִים בַּחַיִּים. וְעַכְשָׁו נֶהְפַּךְ עָלֵינוּ הַזְּמָן, וְשָׂמָה הָעֵת פָּנֶיהָ בָנוּ בְאֵיבָה. וְעַכְשָׁו בָּאתִי אֵלַיִךְ לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּךְ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ. אֲנִי שֶׁהֵיטַבְתִּי בְעַצְמִי לְפָנִים, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁהַגֶּבֶר מֵת נִשְׁאָרוֹת הַנָּשִׁים וְהַבָּנוֹת מָשְׁכָּלוֹת. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְנַחֵם, כִּי הַמָּוֶת יְבַצַּע פְּלָאוֹת,

וַאֲשֶׁר נֶעְדָּר בַּחַיִּים לֹא יֵעָדֵר בְּעֵת מוֹת

וְאֵין יָמִים אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם תַּחֲנוֹת,

וּמְקוֹרוֹת-מִשְׁתָּם מְסוּכִים אֲסוֹנוֹת.

וְלֹא יָצֵר לַלֵּב כְּאָבְדַן אֲצִילִים הָצֵר,

בְּעֵת שׁוֹאַת-פְּגָעִים אוֹתָם תְּכַתֵּר.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה זָכְרָה אֶת אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְקֵרְבָה אוֹתָהּ וּפָנְתָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: "אֲנִי עַכְשָׁו עֲשִׁירָה וְאַתְּ עֲנִיָּה. חַי-אֱלֹהִים לֹא נִמְנַעְנוּ מִפְּקֹד אוֹתָךְ אֶלָּא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לִבֵּךְ, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְדַעְתֵּךְ, שֶׁמַּה שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לָךְ בְּמַתָּנָה, צְדָקָה הוּא, עִם זֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ בּוֹ מִן הַטּוֹב מִשֶּׁלָּךְ וּמִשֶּׁל בַּעֲלֵךְ הוּא. הֲרֵי בֵיתֵנוּ בֵיתֵךְ, וְלָךְ הוּא מַה שֶּׁלָּנוּ וְעָלַיִךְ מַה שֶּׁעָלֵינוּ. נָתְנָה לָהּ לְבוּשׁ מַלְכוּת מְפֹאָר וְהִקְצְתָה לָהּ מָקוֹם בָּאַרְמוֹן, סָמוּךְ לַחֲדַר מִשְׁכָּבָה. עָמְדָה אֶצְלָם בְּחַיִּים נְעִימִים הִיא וּבְנָהּ כָּאן-מָא-כָּאן. וְאַף לוֹ נָתְנָה בִגְדֵי מַלְכוּת, וְיִחֲדָה לָהֶם שְׁנֵיהֶם נְעָרוֹת לְשָׁרְתָם. אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, סִפְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְבַעְלָהּ אֶת דִּבְרֵי אֵשֶׁת-אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן. דָּמְעוּ עֵינָיו וְאָמַר: “אִם רְצוֹנֵךְ לִרְאוֹת מַה מַּרְאֵה הָעוֹלָם אַחֲרַיִךְ. רְאִי מַה מַּרְאֵהוּ אַחֲרֵי זוּלָתֵךְ, הוֹקִירִי שִׁבְתָּהּ עִמָּנוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּעְלָהּ שֶׁל נֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמַר לָהּ: “אִם בִּרְצוֹנֵךְ לִרְאוֹת מַה מַּרְאֵה הָעוֹלָם אַחֲרַיִךְ, רְאִי מַה מַּרְאֵהוּ אַחֲרֵי זוּלָתֵךְ, הוֹקִירִי שִׁבְתָּהּ עִמָּנוּ, וְסַפְּקִי לָהּ אֶת צְרָכֶיהָ”.

זֶה מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּבַעְלָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן וּבַת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, הֲרֵי גָדְלוּ וְשִׂגְשְׂגוּ וְהָיוּ כִשְׁנֵי עֳפָאִים נוֹשְׂאִים פְּרִי לְמַכְבִּיר אוֹ כִשְׁנֵי יְרֵחִים מַזְהִירִים, וְהִגִּיעוּ לְגִיל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הָיְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן הַיָּפָה בַּבָּנוֹת הַצְּנוּעוֹת, פָּנֶיהָ חֲנוּנוֹת, דַּקּוֹת מָתְנֶיהָ וּכְבֵדוֹת יְרֵכוֹתֶיהָ. רֻקָּה כַּיַּיִן הַמְשֻׁמָּר וְגָבְהָהּ נֶהְדָּר, וּשְׂפָתַיִם נְעִימוֹת מִיֵּין רֶקַח מֻבְחָר. כְּמָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ אַחַד מְתָאֲרֶיהָ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כְּמוֹ נִגְלָה מֵרֻקָּה כַּיַּיִן הַמֻּבְחָר,

וּמֵאֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ יִקָּטְפוּ פְּנִינָה וָדַר.

זְמוֹרַת גֶּפֶן כִּי תַט בְּהַטּוֹתְךָ אוֹתָהּ,

יִשְׁתַּבַּח בּוֹרְאָהּ וְצָר צוּרָתָהּ.

וּכְבָר כָּלַל אֱלֹהִים אֶת כָּל מַעֲלוֹת הַיֹּפִי בָּהּ. וְהָיָה חִטּוּב גִּזְרָתָהּ מְבַיֵּשׁ עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת, וְהַוֶּרֶד הָיָה מְבַקֵּשׁ מִלְּחָיֶיהָ חָסוּת. וְאוּלָם רַֹק פִּיהָ שָׂם לִשְׂחוֹק אֶת הַמֻּבְחָר בַּיַּיִן, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב וְאֶת הָעַיִן. כְּמָה שֶׁאוֹמֵר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

יְפַת-הַתֹּאַר כְּלוּלוֹת מַעֲלוֹתֶיהָ בַכֹּל מִכֹּל,

עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת קָלוֹן תַּעֲטֶינָה עַל כָּל כַּחוּל כְּחוֹל

כְּאִלּוּ מֶבָּטָהּ בִּלְאוֹהֲבָהּבַב יָרַד

חֶרֶב נָשְׂאוּ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים עַלִי³ בַּיָּד.

וּבַאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן הִנֵּה מֻפְלָא הָיָה בְּחִנּוֹ תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, נַעֲלֶה בְיָפְיוֹ לְלֹא עֲרֹךְ לוֹ כָל דְּמוּת, אֹמֶץ-רוּחוֹ בֵּין עֵינָיו שָׁכֵן. וְעֵדוּת בַּעֲדוֹ, לֹא נֶגְדּוֹ יִתֵּן. וְהָיוּ הַלְּבָבוֹת נוֹטִים אֵלָיו, וְעֵת צָמְחָה רִתְמַת שְׂפַם שִׂפְתוֹתָיו רַבּוּ מְשׁוֹרְרִים הַמְתַנִּים אֶת שְׁבָחָיו, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

לֹא נִגְלְתָה צִדְקָתִי עַד שֵׂעָר כִּשּׁוּת נִרְתָּם,

וָאֹפֶל יְהַלֵּךְ עֲלֵי לְחָיָיו שָׁם.

עֹפֶר, עֵת עַיִן אֶל יָפְיוֹ תַּבִּיט

שָׁלְפוּ עָלֶיהָ מֶבָּטָיו פִּגְיוֹן מֵמִית.

וְאָמַר אַחֵר:

רָקְמוּ נַפְשׁוֹת הָאוֹהֲבִים עַל לֶחְיוֹ רָקוֹם

רִקְמָה כִּנְמָלָה, וְהָלַךְ רָכִיל בָּהּ הַדָּם הָאָדֹם.

פֶּלֶא: מוֹת קְדוֹשִׁים מֵתוּ וְגֵיהִנֹּם מְגוּרָם,

וּבְתוֹכָהּ לְבוּשֵׁי מֶשִׁי יְרֻקִּים לְבוּשָׁם.

אֵרַע בְּאַחַד הַחַגִּים שֶׁיָּצְאָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן לְבָרֵךְ בְבִרְכַּת-הֶחָג אֲחָדִים מִקְּרוֹבֶיהָ מִבֵּית-הַמַּלְכוּת וְהַנְּעָרוֹת סָבִיב לָהּ, וְכָל הַיֹּפִי כֻלּוֹ אוֹפֵף אוֹתָהּ, וּוֶרֶד לֶחְיָהּ מְקַנֵּא בְּשׂוּמָתָהּ, וּמְחַיְּכוֹת מְעֻיָּנוֹת מִטּוּרֵי שִׁנֶּיהָ קוֹרְנוֹת. הִתְחִיל כָּאן-מָא-כָּאן לְסוֹבֵב אוֹתָהּ וּלְשַׁלֵּחַ בָּהּ אֶת מַבָּטָיו, וְהִיא כַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר. אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ בְּשִׁיר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מָתַי יֵרָפֵא לַלֵּב מִפֵּרוּד עָגוּם,

וִיחַיֵּךְ פִּי-חִבּוּר, רַב הָיָה בָלוּם.

מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם לַיְלָה אָלִין

דָּבוּק בְּאָהוּב קְצָת מֵאֲשֶׁר בִּי יָבִין.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן שִׁיר זֶה, הֶרְאֲתָה אוֹתוֹת תְּלוּנָה וְתוֹכֵחָה וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מַזְכִּיר אַתָּה אוֹתִי בַחֲרוּזֶיךָ לְהַצִּיגֵנִי לְרַאֲוָה לְעֵינֵי הָעָם? חַי אֱלֹהִים, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ מִזֶּה, אֶתְאוֹנֵן עָלֶיךָ בְּאָזְנֵי רַב-שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, שֻׂלְטָאן כֹרְסָאן וּבַגְדָאד הַמּוֹשֵׁל בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר, וְהָיִיתָ לְקֶלֶס וּלְקָלוֹן”. כָּעַס כָּאן-מָא-כָּאן כַּעַס גָּדוֹל וְחָזַר לְבַגְדָאד כְּשֶׁהוּא זוֹעֵם. עָלְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן אֶל אַרְמוֹנָה וְהִתְאוֹנְנָה בְאָזְנֵי אִמָּהּ עַל בֶּן-דּוֹדָהּ. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, לֹא הָיָה בִרְצוֹנוֹ לִגְרֹם לָךְ רָעָה. וַהֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא יָתוֹם, וְעִם זֶה הֲרֵי לֹא אָמַר כְּלוּם בִּגְנוּתֵךְ. וְאוּלָם הִשָּׁמְרִי שֶׁלֹּא תְסַפְּרִי זֹאת לְאָדָם, שֶׁכֵּן יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ הַדְּבָרִים לַשֻּׂלְטָאן וִיקַצֵּר יָמָיו וִיכַבֶּה זִכְרוֹ, וְיַעֲשֶׂה רָשְׁמוֹ כְיוֹם אֶתְמוֹל שֶׁחָלַף וְכַמֵּת שֶׁעָבָר”.

נִתְפַּרְסְמָה בְבַגְדָאד אַהֲבַת כָּאן-מָא-כָּאן לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהָיוּ מְשִׂיחוֹת בָּזֶה הַנָּשִׁים, וְאוּלָם כָּאן-מָא-כָּאן צַר לְלִבּוֹ וְנִתְמַעֵט אֹרֶךְ-רוּחוֹ וְנִטְרְדָה דַעְתּוֹ, וְלֹא הִסְתִּיר מִבְּנֵי-אָדָם מַצָּבוֹ, וְהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לְהַרְאוֹת גָּלוּי מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ מֵעָצְמַת צַעַר הָרִחוּק. וְאוּלָם מְפַחֵד הָיָה מִפְּנֵי כַעְסָהּ. נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם פָּחַדְתִּי יוֹם מִפְּנֵי תוֹכַחַת זֹאת

אֲשֶׁר עוֹרְרוּהָ לָהּ, מִדּוֹתֶיהָ הַזַּכּוֹת,

אַאֲרִיךְ רוּחִי בְגִינָהּ כְּאֹרֶךְ רוּחַ אָדָם

עֲלֵי בַּרְזֶל כְּוִיָּה לְרִפְאוּת הוּשָׂם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשָׂה רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֻׂלְטָאן, קָרְאוּ לוֹ שֵׁם הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. עָלָה עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וְשָׁלַט בָּעָם כְּפִי מִשְׂרָתוֹ. יוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, סִפְּרוּ לוֹ עַל שִׁירוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְהִגִּיעָה אֵלָיו דְּבַר שְׁמוּעַת אַהֲבָתוֹ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁהִנִּיחָם יַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד. נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר:” אֲסִיפַת הֶחָצִיר וְהָאֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד הִיא מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּסַּכָּנוֹת, וְאֵין הַגְּבָרִים נֶאֱמָנִים עַל הַנָּשִׁים, כָּל עוֹד הָעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּשְׁחוֹרוֹת וְהָרְגָשׁוֹת רַכִּים. וַהֲרֵי בֶן אָחִיךְ כָּאן-מָא-כָּאן כְּבָר הִתְבַּגֵּר וְהָיָה לְגֶבֶר, וְיֵשׁ לְמָנְעוֹ מִלְּהִכָּנֵס אֶל הַנָּשִׁים בַּעֲלוֹת-הַצְּעִיפִים כְּסוּיוֹת הַפָּנִים. וְלִמְנֹעַ בִּתֵּךְ מִן הַגְּבָרִים עוֹד חוֹבָה יְתֵרָה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁנַּעֲרָה כְמוֹתָהּ יֵשׁ לְשָׁמְרָהּ". אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם וְהַשַּׁלִּיט הַמֻּשְׁלָם”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר בָּא כָּאן-מָא-כָּאן וְנִכְנַס אֶל דּוֹדָתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן כְּמִנְהָגוֹ. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “דְּבָרִים לִי אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי רוֹצָה לְאָמְרָם, וְאוּלָם מַגִּידָה אֲנִי אוֹתָם לְךָ לַמְרוֹת רְצוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הֵם אוֹתָם הַדְּבָרִים?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ שָׁמַע עַל דְּבַר אַהֲבָתְךָ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְצִוָּה לִמְנֹעַ אוֹתְךָ מִלְּהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וּמֵעַתָּה אִם יִהְיֶה לְךָ צֹרֶךְ בְּמַשֶּׁהוּ, אֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלֶיךָ אֲנִי מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, וְלֹא תִּרְאֶה אֶת פְּנֵי קֻצִ’יַ-פַכָּאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ חָזַר, וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, וְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה דּוֹדָתוֹ. אָמְרָה לוֹ: “לֹא גָרַם לְכָךְ אֶלָּא רִבּוּי דְּבָרֶיךָ, וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁשִּׂיחַת אַהֲבָתְךָ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן נָפוֹצָה וְנִתְפַּרְסְמָה בְכָל מָקוֹם. וְכֵיצַד זֶה תֹּאכַל מִפִּתָּם וְאַחַר-כָּךְ תַּחְמֹד אֶת בִּתָּם?” אָמַר לָהּ: “חָפֵץ אֲנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה, שֶׁהִיא בַת-דּוֹדִי, וְלִי זְכוּת הַבְּכוֹרָה בָּהּ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ דְבָרֶיךָ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְטַבֵּעַ אוֹתְךָ בְּיַם הַיְגוֹנִים. וּכְבָר לֹא שָׁלְחוּ לָנוּ הַלַּיְלָה אֲרוּחַת עֶרֶב שֶׁנֹּאכַל, וַהֲרֵינוּ צְפוּיִים לְמִיתַת רָעָב. וְאִלּוּ הָיִינוּ בְּעִיר זוּלַת זוֹ, הָיִינוּ מֵתִים בָּרָעָב אוֹ מִשִּׁפְלוּת הַקַּבְצָנוּת”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ, נִתּוֹסְפוּ בְלִבּוֹ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַרְפִּי מִתְּלוּנָה אֲשֶׁר לֹא עֲזָבַתְנִי,

כִּי לִבִּי לֹא יִפָּרֵד מֵאֲשֶׁר עֶבֶד לָהּ שָׂמַתְנִי.

וְאַל תִּדְרְשִׁי אֹרֶךְ רוּחַ מִנִּי גַם גַּרְגֵּר מֻעָט,

כִֹי אָכֵן- בְּבֵית אֱלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי- אֹרֶךְ-רוּחִי נִמְלָט.

בֶּאֱכֹף עָלַי מִתְלוֹנְנִים אִסּוּר –אַמְרֶה אֶת פִּיהֶם,

כִּי אֲנִי בִּתְבִיעָתִי עַל הָאַהֲבָה צָדַקְתִּי מֵהֶם.

בְּכֹחַ זְרוֹעָם מִלְּבַקְרָהּ יִמְנָעוּנִי,

וַאֲנִי – חַי הָרַחֲמָן – הֵן לֹא מְנָאֵף הִנֵּנִי,

וַאֲנִי לְשֵׁמַע זִכְרָהּ עַצְמוֹתַי תִּשְׁוֶינָה

לְעוֹף יִרְדֹּף אַחֲרָיו נֵץ, תִּדְמֶינָה,

אֱמֹר לַאֲשֶׁר יִלּוֹן בִּדְבַר אַהֲבָה עָלַי,

כִּי אֲנִי אֶת בַּת-דּוֹדִי אֹהַב, חַי אֱלֹהַי!

וּכְשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר לְאִמּוֹ: “לֹא נִשְׁאַר לִי אֵצֶל דּוֹדָתִי וְלֹא אֵצֶל אֲנָשִׁים אֵלֶּה מָקוֹם. יוֹצֵא אֲנִי מִן הָאַרְמוֹן וְאָגוּר בִּקְצֵה הָעִיר בִּשְׁכוּנַת קַבְּצָנִים”. יָצָא וְעָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר. וְהָיְתָה אִמּוֹ הוֹלֶכֶת וּבָאָה לְבֵית הַמֶּלֶךְ סָאסָאן, וְנוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁתְּהֵא נִזּוֹנָה בוֹ הִיא וְהוּא. הִתְיַחֲדָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן עִם אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמְרָה לָהּ: “אֵשֶׁת-דּוֹדִי, כֵּיצַד מַצַּב בְּנֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “עֵינוֹ בוֹכִיָּה וְלִבּוֹ עָגוּם, וְאֵין לוֹ מִפְלָט מִכַּבְלֵי הָאַהֲבָה הָעַזָּה, חָפְשִׁי וְעִם זֶה תָּפוּס בְּפַח אַהֲבָתֵךְ”. בָּכְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְאָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא הִתְרַחַקְתִּי מִמֶּנּוּ מִתּוֹךְ שִׂנְאָה לוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לוֹ מִפְּנֵי הַשּׂוֹנְאִים. וְאֶצְלִי הַתְּשׁוּקָה כִּפְלֵי-כִפְלַיִם מִמַּה שֶּׁאֶצְלוֹ, וְאִלּוּלֵא כִּשְׁלוֹן לְשׁוֹנוֹ וְהַלְמוּת לְבָבוֹ, לֹא הָיָה אָבִי מוֹנֵעַ טוּבוֹ מִמֶּנּוּ, וְלֹא הָיָה גוֹזֵר עָלָיו פְּרִידָה וְרִחוּק. וְאוּלַם יָמָיו שֶׁל אָדָם גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הֵם, וְהַסַּבְלָנוּת הִיא יָפָה בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעִנְיָנִים. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא זֶה שֶׁגָּזַר עַל הַפֵּרוּד, יַפְלֶה חַסְדּוֹ לָנוּ לְהִפָּגֵשׁ”. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְעָלַי, בֶן-דּוֹדִי, מֵעֹז הָאַהֲבָה

כְּמוֹ זֶה אֲשֶׁר עָלֶיךָ בָּא,

וְאוּלָם צָפַנְתִּי מֵאָדָם חִשְׁקִי עַז,

וְלָמָּה לֹא צָפַנְתָּ גַּם אַתָּה חִשְׁקְךָ אָז?

הוֹדְתָה לָהּ אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְיָצְאָה מֵעַל-פָּנֶיהָ וְהוֹדִיעָה לִבְנָהּ כָּאן-מָא-כָּאן אֶת הַדָּבָר, וְנִתּוֹסְפָה תְשׁוּקָתוֹ אֵלֶּיהָ וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, אֵינִי מֵמִיר אוֹתָהּ בְּאַלְפַּיִם מִבְּנוֹת גַּן-עֵדֶן שְׁחוֹרוֹת-הָעַיִן”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חֵי-אֵל לֹא אַט אֹזֶן לְקוֹל מִתְלוֹנֵן,

וַאֲגַלֶּה הַסּוֹד אֲשֶׁר הָיִיתִי צוֹפֵן.

אֲשֶׁר צִפִּיתִי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ נִפְקָדָה,

תָּנוּם תְּנוּמָתָהּ וּשְׁנַת עֵינִי נָדְדָה.

עָבְרוּ הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, וְהוּא מִתְהַפֵּךְ עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו מִן הַחַיִּים שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְנִשְׁלַם יָפְיוֹ. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת גָּבְרוּ נְדוּדֵי שְׁנָתוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה גוּפִי נָמֵק, וְעַד מָתַי לֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשִׁי בְּעוֹד אֵין בִּי כָּל חִסָּרוֹן זוּלַת חֹסֶר-הַמַּעֲמָד וְהַמָּמוֹן. וְאוּלָם מִיַּד אֱלֹהִים הַשָּׂגַת הַתִּקְווֹת, צָרִיךְ שֶׁאֶבְרַח עַל נַפְשִׁי מֵעִירָהּ עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשָׁהּ. צָפַן בְּחֻבּוֹ הַחְלָטות אֵלּוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַנַּח לְדַם לְבָבִי וְיִתּוֹסֵף פַּעֲמוֹ

כִּי הִשְׁתַּפֵּל לִפְנֵי אָדָם אֵינוֹ עִמּוֹ,

וְצַדְּקֵנִי, כִּי נִשְׁמַת אַפִּי כַּסֵּפֶר הָיְתָה

וְאֵין סָפֵק כִּי הַדִּמְעָה מֵעָלֶיהָ כְתָבְתָּהּ.

הִנֵּה בַת-דּוֹדִי נִגְלְתָה כְּבַת עֵדֶן-גַּן

יָרְדָה עָלֵינוּ בְּעֵת רָצוֹן מִלִּפְנֵי רִצִ’וָאן⁴.

הַמִּתְאַוֶּה לְמַבָּטֵי-עַיִן וּמוֹרֵד בְּשַׁמּוֹתָן

בּוֹ תַעֲשֶׂינָה, לֹא יִמָּלֵט הִמָּלֵט מִתּוֹקְפָנוּתָן.

אֶעֱבֹר בְּאַרְצוֹת אֱלֹהִים וְאַל אֶשְׁהֶה,

לְמַעַן הַרְחֵק מִמֶּנָּה אֶמְצָא לַחְמִי וְאֶחְיֶה.

אֲהַלֵּךְ בָּאָרֶץ הָרְחָבָה מְשַׁחְרֵר

נַפְשִׁי וּמְכַלְכְּלָהּ, וְרַק אוֹתָהּ חָסֵר.

וְאֶחֱזֹר וְלִבִּי שָׂמַח בִּשְׁאֵלָתִי,

וְאֶלָּחֵם בְּגִבּוֹרִים בְּמַעֲרָכָתָם מִלְחַמְתִּי,

וְעוֹד אוֹבִיל שָׁלָל רָב בְּיוֹם שׁוּבִי

וְאשְׁתַּלֵּט בְּעֹז כֹּחִי עַלֵי יְרִיבִי

יָצָא כָּאן-מָא-כָּאן מִן הָאַרְמוֹן הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל בַּסֵּתֶר בְּכֻתֹּנֶת קִצְרַת הַשַּׁרְווּלִים וְעַל רֹאשׁוֹ כִּפַּת-לֶבֶד, שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שֶׁבַע שָׁנִים, וְאִתּוֹ כִכַּר לֶחֶם בֶּן שְׁלשָׁה יָמִים. נָסַע בְּאִישׁוֹן לֵיל חשֶׁךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר בַּגְדָאד, וְשָׁם עָמַד. כְּשֶׁפָּתְחוּ אֶת שַׁעַר הָעִיר, הָיָה הוּא הָרִאשׁוֹן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ. הָיָה עוֹבֵר בַּעֲמָקִים וּבְמִדְבָּרוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה חִפְּשָׂה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. צַר לָהּ הָעוֹלָם בְּכָל רָחְבּוֹ, וְלֹא עָרַב לָהּ כְּלוּם מֵאֲשֶׁר אִתָּהּ. הָיְתָה מְצַפָּה יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי עַד שֶׁעָבְרוּ עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא הִגִּיעָה אֵלֶיהָ יְדִיעָה. צַר לִלְבָבָהּ וְקָרְאָה וְאָמְרָה: “הוֹי יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַי, כְּבָר סָעֲרוּ יְגוֹנַי, כַּאֲשֶׁר נִפְרַדְתָּ מֵעָלַי וְעָזַבְתָּ אֶרֶץ מְכוֹרוֹתַי. בְּנִי, מֵאֵיזֶה מִן הָרוּחוֹת אֶקְרָא לְךָ. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אֵיזוֹ עִיר אָסְפָה אוֹתְךָ”. עָלוּ הָאֲנָחוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַחֲרֵי הִפָּקֶדְכֶם נִתְיַסֵּר, יָדַעְנוּ,

וְקַשְׁתוֹת הַפֵּרוּד חִצֵּיהֶם כּוֹנָנוּ.

וּכְבָר עֲזָבוּנִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֻכָּפָם קָשָׁרוּ,

אֶתְהַפֵּךְ בְּעִנּוּיֵי מָוֶת עֵת חוֹלוֹת עֲרָבָה עָבָרוּ.

וּבְאִישׁוֹן לַיִל הָגְתָה יוֹנָה רָבִיד בְּצַוָּארָהּ,

גַּם נֶאֱנָחָה, "לְאַט לָךְ – אֵלֶיהָ אֶקְרָא –

חַיַּיִךְ, אִלּוּ כָמוֹנִי אַתְּ הָיִית אֲבֵלָה

רָבִיד לֹא לָבַשְׁתְּ וְצֶבַע עַל רַגְלֵךְ לֹא עָלָה".

רָחַק מֵעָלַי יְדִידִי, וָאֵדַע אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִפְרַד

כִּי דַאֲגוֹת-יָגוֹן לֹא עוֹד יַעַזְבוּנִי לָעַד.

נִמְנְעָה מִלֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהִרְבְּתָה בִּבְכִי וּבַאֲנָחָה, וְהָיְתָה בִכְיָתָהּ לְעֵינֵי רוֹאִים, וְנִתְפַּרְסֵם יְגוֹנָהּ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבָאֲרָצוֹת וְהָיוּ בְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “הֵיכָן עֵינֶיךָ, צַ’וְא אַלְמַכָּאן? וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ מָה אֵרַע לְכָּאן-מָא-כָּאן, עַד שֶׁרָחַק מִמּוֹלַדְתּוֹ וְיָצָא מִן הַמָּקוֹם. וַהֲרֵי אָבִיו הָיָה מַשְׂבִּיעַ אֶת הָרְעֵבִים וּמְצַוֶּה עַל הַצֶּדֶק וְעַל הַנֶּאֱמָנוּת”. הִגִּיעַ דְּבַר כָּאן-מָא-כָּאן לַמֶּלֶךְ סָאסָאן. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן הִגִּיעַ אֵלָיו דְּבר כָּאן-מָא-כָּאן מִפִּי רַבֵּי-הַנְּסִיכִים. אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי הוּא בֶן מַלְכֵּנוּ מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וּכְבָר שָׁמַעְנוּ שֶׁנָּדַד לַמֶּרְחַקִּים מִן הַמּוֹלֶדֶת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סָאסָאן דְּבָרִים אֵלֶּה נִמְלָא עֲלֵיהֶם חֵמָה רַבָּה, וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶחָד מֵהֶם עַל עֵץ, וְלֹא הֵעֵז עוֹד אָדָם לִפְצוֹת פֶּה. וְאוּלָם כְּשֶׁהֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ אָבִיו, וְשֶׁהוּא מִנָּהוּ אַפִּטְרוֹפּוֹס עָלָיו, נִצְטָעֵר עַל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בְּכָל הָאֲרָצוֹת”. שָׁלַח אֶת הַמַּצְבִּיא תֻּרְכָּאשׁ וְעִמּוֹ מֵאָה פָרָשִׁים לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו. נֶעְדַּר עֲשָׂרָה יָמִים וְחָזַר וְאָמַר: “לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי לְהַשִּׂיג יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו, וְלֹא נִגְלוּ לִי עִקְבוֹתָיו”. נֶעֱצַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ סָאסָאן עֶצֶב גָּדוֹל. וְאוּלָם אִמּוֹ לֹא מָצְאָה מְנוּחָה, וְלֹא עָצְרָה כֹחַ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחָהּ. וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ עֶשְׂרִים יוֹם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן כָּאן-מָא-כָּאן, הֲרֵי כְּשֶׁיָּצָא מִבַּגְדָאד, הָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה. נָסַע שְׁלשָׁה יָמִים בַּמִּדְבָּר יְחִידִי, וְלֹא רָאָה לֹא הוֹלֵךְ בַּרֶגֶל וְלֹא רוֹכֵב. הִתְעוֹפְפָה תְּנוּמָתוֹ וְרַבּוּ נְדוּדֵי שְׁנָתוֹ, וְהִרְהֵר בִּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְמוֹלַדְתּוֹ, וְהָיָה נָזוֹן בְּצִמְחֵי הָאָרֶץ וְשׁוֹתֶה מִנַּהֲרוֹתֶיהָ, וְנָח בַּצָּהֳרַיִם כְּחֹם הַיּוֹם תַּחַת עֵצֶיהָ. אַחַר-כָּךְ יָצָא מֵאוֹתָהּ דֶּרֶךְ לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וְנָסַע בָּהּ שְׁלשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי קָרַב לְאֶרֶץ עֲרָבָה מְכֻסָּה דֶשֶׁא עֵשֶׂב וּצְמָחֶיהָ נָאִים. וְהָיְתָה אוֹתָהּ אֶרֶץ שׁוֹתָה מִכּוֹסוֹת הָעֲנָנִים לְקוֹלוֹת הַתּוֹרִים וּבְנֵי הַיּוֹנִים, וְהוֹרִיקוּ גִבְעוֹתֶיהָ, וְטוֹבוּ עַרְבוֹתֶיהָ. נִזְכָּר כָּאן-מָא-כָּאן בְּאֶרֶץ אָבִיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר מֵעָצְמַת הַצַּעַר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ:

יָצָאתִי וּבְתִקְוָתִי לַחֲזֹר,

וְאוּלָם לֹא אֵדַע מָתַי.

וַיְנִיסֵנִי אֲשֶׁר כֹּחַ לֹא אֶעֱצֹר

מְצֹא דֶרֶךְ לַהְדֹּף אֲשֶׁר בָּא עָלַי.

כְּשֶׁגָּמַר אָכַל מֵאוֹתָם הַצְּמָחִים, וְרָחַץ כַּדָּת וְהִתְפַּלֵּל כַּחוֹבָה עָלָיו וְיָשַׁב לָפוּשׁ, וְשָׁהָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִרְדַּם, וְנִשְׁאַר יָשֵׁן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. הִתְעוֹרֵר וְשָׁמַע קוֹל אָדָם הַנּוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר בָּתִּים אֵלֶּה:

מָה הַחַיִּים אִם לֹא יֵרָאֶה לְךָ בָּרָק מֵאִיר

מִשְּׂפָתַיִם חָשַׁקְתָּ, וּמַרְאֶה פָּנִים מַזְהִיר?

הֶגְמוֹנִים יִתְפַּלְּלוּ בְּמִנְזְרֵיהֶם עָלֶיהָ;

מְתַחֲרִים יַעֲרִיצוּהָ כּוֹרְעִים בֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ,

וְהַמָּוֶת מִסֵּרוּב הָאֲהוּבָה קַל יוֹתֵר עָלַי,

אֲשֶׁר גַּם בַּחֲזוֹן לַיְלָה לֹא תָּבוֹא אֵלַי.

הוֹי מְסִבַּת רֵעֵי-יַיִן עֵת תֵּאָסֵף,

וְעָמַד שָׁם אָהוּב עַל יַד אוֹהֵב.

וּמַה גַּם בָּאָבִיב עֵת בִּפְרָחָיו יוֹפִיעַ

טוֹב הַזְּמַן, כָּל אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּשֶׁפַע יַשְׁפִּיעַ.

הוֹי שׁוֹתֶה הָאָדֹם, הֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ וַתַּרְא,

אֶרֶץ מְפֹאֶרֶת וְזֶרֶם מֵימֶיהָ נִגָּר.

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, סָעֲרוּ בְּקִרְבּוֹ הַיְגוֹנִים, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כִּפְלָגִים, וְנִתְלַקְּחוּ בְלִבּוֹ הָאִשִּׁים, וְקָם לְהִתְבּוֹנֵן לְאוֹמֵר דְּבָרִים אֵלּוּ, וְלֹא רָאָה אָדָם בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה. אָחֲזָה אוֹתוֹ רְעָדָה וְיָרַד מִמְּקוֹמוֹ אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, וְהִתְהַלֵּךְ עַל חוֹף הַנָּהָר, וְשָׁמַע אֶת בַּעַל הַקּוֹל מַעֲלֶה אֲנָחוֹת וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם צָפַנְתְּ אֲשֶׁר בָּךְ מֵאַהֲבָה בְּהִזָּהרֵכִי

הִנֵּה דְּמָעוֹת בְּיוֹם פֵּרוּד חָפְשִׁי שַׁלֵּחִי.

בֵּינִי וּבֵין אֲהוּבָתִי כְּרוּתָה בְרִית

אֲשֶׁר אֶשָּׁאֵר נִכְסָף לָהּ עַד אַחֲרִית.

בְּחִבָּתָהּ יָנַח לְלִבִּי וּבְרֶטֶט יְשַׂמַּח

מַשַּׁב רוּחַ זֶפִיר אוֹתִי עֵת תְּשׁוּקָתִי תִּתְלַקַּח,

יְדִידִי, הֲתִזְכֹּר בַּעֲלַת-הָעֶרֶס לִי עוֹד

אַחֲרֵי רָחֲקִי, בְּרִית וּשְׁבוּעוֹת?

הֲעוֹד יָשׁוּבוּ לֵילוֹת אִחוּד אוֹתָנוּ לְקַבְּצָה,

וִיתַנֶּה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר אוֹתוֹ מָצָא.

אָמְרָה לִי: “עֻנֵּיתָ בָּאַהֲבָתִי” אָמַרְתִּי לָהּ:

וְכַמָּה אוֹהֲבִים עִנִּיתָ יִשְׁמְרֵךְ אֵל– כַּמָּה?

אַל יְעַנֵּג אֵל עֵינִי לַחֲזוֹת בְּנָעֳמָהּ,

אִם בְּרָחֲקָהּ מֵאִתִּי נֹעַם תְּנוּמָה טָעֲמָה,

הוֹי עֲקִיצָה בִלְבָבִי לֹא רָאִיתִי לָהּ

בִּלְתִּי אִם בְּאִחוּד וּמִצְמוּץ פֶּה תְּעָלָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן שִׁירִים אֵלֶּה מִבַּעַל אוֹתוֹ הַקּוֹל פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא רָאָה צוּרָתוֹ, הִכִּיר שֶׁהָאוֹמֵר הוּא כְמוֹתוֹ, אוֹהֵב שֶׁמְּנָעוּהוּ מִלְּהַגִּיעַ אֶל זוֹ שֶׁהוּא אוֹהֲבָהּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי נִפְגָּשׁ עִמּוֹ, וִיתַנֶּה כָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרָתוֹ לַחֲבֵרוֹ, וַאֲנִי מֵשִׂים אוֹתוֹ מֵרֵעַ לִי בַּנֵּכָר”. אַחַר כָּךְ כִּעְכַּע וְקָרָא וְאָמַר: “הוֹי הַנּוֹסֵעַ בְּלֵיל אֹפֶל, הִתְקָרֵב אֵלַי וְסַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, אֶפְשָׁר תִּמְצָא אוֹתִי עוֹזֵר לְךָ בְּצָרָתֶךָ”. כְֹשֶׁשָּׁמַע בַּעַל-הַקּוֹל דְּבָרִים אֵלֶּה, הֵשִׁיב לוֹ לֵאמֹר: “הוֹי הַקּוֹרֵא הַשּׁוֹמֵעַ לְקוֹל שִׁיר, מִי אַתָּה אַבִּיר בָּאַבִּירִים? מִבְּנֵי-אָדָם אַתָּה אוֹ לַשֵּׁדִים? מַהֵר וְדַבֵּר דְּבָרֶיךָ בְּטֶרֶם יִקְרַב מוֹתֶךָ, שֶׁזֶּה לִי עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְּמִדְבָּר זֶה וְלֹא רָאִיתִי צוּרַת-אָדָם, וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר בְּלִבּוֹ: “סִפּוּר זֶה כְסִפּוּרִי הוּא, שֶׁכֵּן גַּם לִי זֶה עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ וְלֹא שָׁמַעְתִּי כָל קוֹל”. אָמַר לוֹ בַּעַל-הַקּוֹל: “אִם לַשֵּׁדִים אַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם, וְאִם אָדָם אַתָּה, הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר וְיָסוּר הַלַּיְלָה עִם אֲפֵלָתוֹ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הִסְתַּכֵּל בּוֹ כָּאן-מָא-כָּאן, וּמָצָא אוֹתוֹ אָדָם מֵעַרְבִיֵּי הָעֲרָבָה, נִגַּשׁ אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְקִבֵּל פָּנָיו בְּכָבוֹד וּבִבְרָכָה, וְאוּלָם הוּא בָז לוֹ, כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים וּמַצָּבוֹ מַצַּב-עָנִי, אָמַר לוֹ: “אָדָם צָעִיר, מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אַתָּה, וְעַל מִי מֵעַרְבִיֵּי הַמִּדְבָּר אַתָּה מִתְיַחֵס? וּכְבָר דִּבַּרְתָּ אֵלַי בַּלַּיְלָה דְבָרִים, לֹא יְדַבֵּר אוֹתָם אֶלָּא אַבִּיר-שַׁלִּיט וְגִבּוֹר קְרָב. הִנֵּה עַכְשָׁו הִנְּךָ בְיָדִי,אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְרַחֵם עָלֶיךָ בִּגְלַל הֱיוֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים, וְעוֹשֶׂה אוֹתְךָ לִי בֶן-לְוָיָה, וְתִהְיֶה עִמִּי, מְשָׁרֵת לִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דִּבְרֵי-מַשְׂטֵמָה אֵלּוּ אַחֲרֵי יְפִי חֲרוּזָיו, הִכִּיר שֶׁהוּא בָז לוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְשַׁעְבְּדוֹ. דִּבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פְּנֵי הָעַרְבִים, הַנַּח עִנְיַן צְעִירוּתִי לְיָמִים וְשָׁרְתִי אוֹתְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי מַה סִּבַּת נְסִיעָתְךָ בַּלַּיְלָה בַּמִּדְבָּר וְשֵׂאתְךָ קוֹלְךָ בְשִׁירִים? מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ?” אָמַר לוֹ: "שְׁמַע, עֶלֶם, אֲנִי צַבָּאח בֶּן רַמָּאח בֶּן הַמָּאם⁵ וְשִׁבְטִי מֵעַרְבִיֵּי אַלְשָׁאם⁶, וְלִי בַּת דּוֹד נַגְ’מָה שְׁמָהּ, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, מָצָא נֹעַם. וּמֵת אָבִי וְגָדַלְתִּי בְּבֵית דּוֹדִי, אָחִיו, הוּא אֲבִי נַגְ’מָה. וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְגָדְלָה, חֲשָׂכָה מִמֶּנִּי, כְּשֶׁרָאֲנִי בְמַצַּב שֶׁל עֹנִי, מְעוּט מָמוֹן.

הִרְבֵּיתִי עָלָיו אֶת הָעַרְבִים הַנִּכְבָּדִים וּנְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים, וְהִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם וְנַעֲנָה לִי לְהַשִּׂיאָה לִי, אֶלָּא שֶׁתְּנָאי הִתְנָה עָלַי, שֶׁאָבִיא לוֹ חֲמַשִּׁים רֹאשׁ מִן הַסּוּסִים וַחֲמִשִּׁים גְּמַלּוֹת וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים וְעֶשֶׂר שְׁפָחוֹת וַחֲמִשִּׁים מַשָּׂא גָּמָל חִטָּה וּכְמוֹתָם שְׂעוֹרָה. וְהִטִּיל עָלַי דָבָר, שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ, וְהִרְבָּה עָלַי הַמֹּהַר. וַהֲרֵינִי נוֹסֵעַ מִסּוּרְיָה לְעִרָאק, וְזֶה לִי עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁלֹּא רָאִיתִי אָדָם זוּלָתְךָ. וֹמַטָּרָתִי הִיא לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד וְלִרְאוֹת מִי שֶׁיֵּצֵא מִתּוֹכָהּ מִן הַסּוֹחֲרִים בַֹעֲלֵי הַכְּבֻדָּה הָרַבָּה, שֶׁאֵצֵא בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְאֶגְזֹל מָמוֹנָם וְאֶהֱרֹג אַנְשֵׁיהֶם וְאוֹבִיל עִמִּי גְמַלֵּיהֶם וּמִטְעָנָם. וּמִי אַתָּה מִבְּנֵי-הָאָדָם?" אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “סִפּוּרִי כְסִפּוּרְךָ, אֶלָּא שֶׁחָלְיִי אָנוּשׁ מֵחָלְיְךָ, שֶׁכֵּן בַּת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי, בַּת מֶלֶךְ הִיא, וּמִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא תִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁהִזְכַּרְתָּ וְלֹא יִתְרַצּוּ בִכְמוֹ זֶה”. אָמַר לוֹ צַבָּאח: “אֶפְשָׁר שֶׁשּׁוֹטֶה אַתָּה, אוֹ מְטֹרָף מֵרֹב אַהֲבָה שֶׁאָהַבְתָּ. כֵּיצַד זֶה תְּהֵא בַּת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ בַּת מֶלֶךְ, וְאַתָּה אֵין בְּךָ גִנּוּנֵי מְלָכִים. אִי-אַתָּה אֶלָּא קַבְּצָן”. אָמַר לוֹ: “הוֹי אַתָּה אַחַד הַבְּדוּאִים, אַל יְהֵא מַצָּב זֶה מוּזָר בְּעֵינֶיךָ, שֶׁתְּמוּרוֹת לַזְּמָן. וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מִמֶּנִּי הוֹכָחָה לְכָךְ, הֲרֵי אֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלְנֻעְמָאן שַׁלִּיט בַּגְדָאד וְאֶרֶץ כֹרָסָאן. וּכְבָר נָהַג בִּי עֲרִיצוּת הַזְּמָן, שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֵּת אָבִי נַעֲשָׂה מֶלֶךְ סָאסָאן. וְיָצָאתִי מִבַּגְדָאד בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם, וְנָסַעְתִּי בְּאֶרֶץ זוֹ עֶשְׂרִים יוֹם וְלֹא רָאִיתִי אָדָם זוּלָתְךָ. סִפּוּרְךָ כְּסִפּוּרִי, וּמְבֻקָּשְׁךָ דוֹמֶה לִמְבֻקָּשִׁי”. כְּשֶׁשַָּמע צַבָּאח דְּבָרִים אֵלֶּה, צָעַק: “הֶאָח לְשִׂמְחָתִי, כְּבָר הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי, וְאֵין לִי צֹרֶךְ הַיּוֹם בְּרֶוַח זוּלָתֶךָ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִנְּךָ בִדְמוּת הַקַּבְּצָנִים. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ לֹא יַעַזְבוּךָ, וּכְשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם מְקוֹמְךָ, יִפְדּוּךָ בְּמָמוֹנָם. הָסֵב אֵפוֹא גַּבְּךָ וַעֲבֹר לְפָנַי”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אַל תַּעַשׂ זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי לֹא יִקְנוּנִי לֹא בְכֶסֶף וְלֹא בְזָהָב, וַאֲפִלּוּ בִפְרוּטַת נְחשֶׁת אֲדֻמָּה. וַאֲנִי עָנִי וְאֵין עִמִּי לֹא מְעַט וְלֹא רָב. הֶרֶף מִדְּרָכִים אֵלּוּ וְקַח אוֹתִי בֶן לְוָיָה לְךָ, וְנֵצֵא יַחְדָּו מֵאֶרֶץ עִרָאק לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת, אֶפְשָׁר נַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג מֹהַר וָנֵדֶה, וּנְאֻשַּׁר בִּנְשִׁיקוֹת וַחֲבִיקוֹת מִבְּנוֹת דּוֹדֵינוּ”. כְּשֶׁשַָּמע צַבָּאח כָּךְ, כָּעַס וּבָעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם בִּתְשׁוּבוֹת אַתָּה אוֹמֵר לִדְחוֹתֵנִי, אַתָּה הַבָּזוּי שֶׁבִּכְלָבִים. הָסֵב גַּבְּךָ, וְאִם לָאו אֲנִי מִתְנַפֵּל עָלֶיךָ וּמַעֲנִישְׁךָ”. חִיֵּךְ כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “וְכֵיצַד זֶה אָסֵב גַּבִּי, כְּלוּם אֵין ישֶׁר אֶצְלְךָ? וְכִי אִי-אַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִבוּזוּ לְךָ הַבְּדוּאִים שֶׁלָּקַחְתָּ בַּשְּׁבִי נַעַר בְּשִׁפְלוּת וּבְקָלוֹן, בְּטֶרֶם נִסִּיתָ כֹחֲךָ עִמּוֹ בִשְׂדֵה הַקְּרָב, וּבְטֶרֶם יָדַעְתָּ אִם אַבִּיר הוּא אוֹ מוּג הַלֵּבָב?” צָחַק צַבָּאח וְאָמַר: “פֶּלֶא-אֵל הוּא, שֶׁאַתָּה בִּשְׁנוֹת הַנֹּעַר וְעִם זֶה גָּדוֹל בְּדִבּוּרִים. הֲרֵי דְבָרִים אֵלּוּ לֹא יֵצְאוּ אֶלָּא מִפִּי גִבּוֹר, יוֹדֵעַ קְרָב”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “מִן הַיּשֶׁר הוּא, שֶׁאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָקַחַת אוֹתִי בַשְּׁבִי שֶׁאֶהְיֶה מְשָׁרֵת לְךָ, שֶׁתַּשְׁלִיךְ מֵעָלֶיךָ אֶת זֵינְךָ וְתָקֵל מֵעָלֶיךָ לְבוּשְׁךָ וְתֵאָבֵק עִמִּי. וְכָל מִי שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת חֲבֵרוֹ, יַשִּׂיג מִמֶּנּוּ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ עֶבֶד לוֹ”. צָחַק צַבָּאח וְאָמַר: “דּוֹמַנִי שֶׁאֵין בְּרִבּוּי דְבָרֶיךָ אֶלָּא כְדֵי לְקָרֵב אֶת מִיתָתֶךָ”. הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו זֵינוֹ, וְהִפְשִׁיל שׁוּלֵי בִּגְדוֹ וְקָרַב אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, וּמָשְׁכוּ זֶה אֶת זֶה. מָצָא אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי שֶׁהוּא מַכְרִיעַ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכִּכַּר הַזָּהָב מַכְרִיעַ אֶת הַדִּינָר. הִתְבּוֹנֵן לַעֲמִידַת רַגְלָיו אֵיתָן בַּקַּרְקָע, וּמָצָא אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו כִּשְׁנֵי מִגְדְּלֵי עֹז הַמּוּסָדִים אוֹ כִשְׁנֵי הָרִים הַמּוּצָקִים. הִכִּיר בְּנַפְשׁוֹ אֶת קֹצֶר יָדוֹ וְנִתְחָרֵט עַל שֶׁנִּגַּשׁ לְהֵאָבֵק עִמּוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי הוֹרְגוֹ בְּזֵינִי”. תְּפָשׂוֹ כָּאן-מָא-כָּאן בְּיָדָיו וְהֶחֱזִיק בּוֹ וְטִלְטְלוֹ, חָשׁ שֶׁמֵעָיו נִכְרָתִים בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ וְצָעַק: “אֱסֹף יָדֶיךָ, עֶלֶם”. לֹא שָׁעָה לְמַה שֶּׁדִּבֵּר מִן הַדְּבָרִים, וְהֵרִים אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ וּפָנָה אִתּוֹ אֶל הַנָּהָר. קָרָא אֵלָיו צַבָּאח וְאָמַר: “הוֹי גִּבּוֹר, מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לְהָטִיל אוֹתְךָ לְתוֹךְ נְהַר פְּרָת, וּנְהַר פְּרָת יוֹבִיל אוֹתְךָ לְאַרְצֶךָ, וְיִרְאוּ אוֹתְךָ בְּנֵי שִׁבְטְךָ וְיַכִּירוּךָ, וְיֵדְעוּ יְפִי נִימוּסֶיךָ וַאֲמִיּתּות אַהֲבָתֶךָ”. צָעַק צַבָּאח וְקָרָא: “הוֹי אַבִּיר הַבִּקְעָה, אַל תַּעַשׂ כְּמַעֲשֶׂה הַמְגֻנִּים, שַׁחְרְרֵנִי, בְּחַיֵּי בַּת דּוֹדְךָ גְּבֶרֶת הַיֹּפִי אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ”. הִנִּיחוֹ כָּאן-מָא-כָּאן לָאָרֶץ. כְּשֶׁרָאָה עַצְמוֹ נִצָּל, מִהֵר אֶל סֵיפוֹ וּתְרִיסוֹ וְתָפַס בָּהֶם, וְיָשַׁב לוֹ מְהַרְהֵר לְהִתְנַפֵּל עָלָיו. הִכִּיר כָּאן-מָא-כָּאן מָה הוּא זוֹמֵם לוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר יָדַעְתִּי מַה בְּלִבְּךָ מִשָּׁעָה שֶׁנָּטַלְתָּ סֵיפְךָ וּתְרִיסְךָ. מְדַמֶּה אַתָּה שֶׁיָּדְךָ אֵינָהּ רַב לְךָ בְּהֵאָבְקוּת, וְאִלּוּ עַל סוּס דּוֹהֵר הָיִיתָ מִתְנַפֵּל עָלַי בְּחַרְבֶּךָ, לֹא הָיְתָה עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתִי. וַהֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בְּיָדְךָ שֶׁתִּבְחַר מַה שֶּׁתִּבְחַר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר בְּלִבְּךָ אִי-הֲבָנָה, תֵּן לִי הַתְּרִיס וְהִשְׂתָּעֵר עָלַי בְסִיפְךָ, וְאָז אוֹ שֶׁאַתָּה הוֹרְגֵנִי אוֹ שֶׁאֲנִי הוֹרֶגְךָ”. הִשְׁלִיךְ לוֹ הַתְּרִיס וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִשְׂתָּעֵר בּוֹ עַל כָּאן-מָא-כָּאן. שָׁלַח יְמִינוֹ וְנָטַל הַתְּרִיס, וְהָיָה מְקַדֵּם אוֹתוֹ בוֹ כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ. הָיָה צַבָּאח מַכֶּה כְּלַפָּיו וְאוֹמֵר עַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה: “אֵין חֲסֵרָה אֶלָּא מַכָּה זוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָלָה”. וְהָיָה כָּאן-מָא-כָּאן מְקַדֵּם אוֹתָהּ וְעָלְתָה בַּתֹּהוּ, וְלֹא הָיָה עִם כָּאן-מָא-כָּאן מַשֶּׁהוּ לְהַכּוֹת אוֹתוֹ בּוֹ. לֹא פָסַק צַבָּאח מֵהַכּוֹתוֹ בַּסַּיִף, עַד שֶׁנִּלְאֲתָה יָדוֹ. הִכִּיר כָּאן-מָא-כָּאן בְּחֻלְשַׁת-כֹּחוֹ, וְשֶׁמִּרְצוֹ אָפֵס, וְהִתְנַפֵּל עָלָיו וְטִלְטְלוֹ וֶהֱטִילוֹ לָאָרֶץ וְאָסַר אוֹתוֹ בְכִתְפוֹת סֵיפוֹ וּגְרָרוֹ בְּרַגְלָיו לְעֵבֶר הַנָּהָר. אָמַר לוֹ צַבָּאח:" וּמָה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בִּי, אַבִּיר הַדּוֹר וְגִבּוֹר שְׂדֵה-הַקְּרָב?" אָמַר לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי-עַמְּךָ דֶּרֶךְ הַנָּהָר שֶׁלֹּא תְהֵא דַעְתָּם דְּאוּגָה לְךָ, שֶׁמָּא תְאַחֵר לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדְךָ”. קָצְרָה נֶפֶשׁ צַבָּאח וּבָכָה וְצָעַק וְאָמַר: “אַל נָא תַּעֲשֶׂה כֹה, אַבִּיר הַזְּמַן, וְשִׂים אוֹתִי לְךָ כְּאַחַד הַמְשָׁרְתִים”. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יָצָאתִי לַנֵּכָר מִתּוֹךְ עַמִּי, וּמָה אָרַךְ בַּנֵּכָר שְׁהוֹתִי.

וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם נָכְרִי אֶמְצָא אֶת מוֹתִי.

אָמוּת וְעַמִּי לֹא יֵדַע מְקוֹם בּוֹ נֶהֱרַגְתִּי,

וְנָכְרִי אֹבַד וְלֹא אֲבַקֵּר עוֹד זוֹ אָהַבְתִּי

רִחֵם עָלָיו כָּאן-מָא-כָּאן וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ בִשְׁבוּעָה וּבְאָלָה שֶׁיְּלַוֵהוּ בְדַרְכּוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ בֶן-לְוָיָה טוֹב. בִּקֵּשׁ צַבָּאח לְנַשֵּׁק אֶת יַד כָּאן-מָא-כָּאן. מָנַע אוֹתוֹ מִלְּנַשְּׁקָה. קָם הַבְּדוּאִי עַל חוֹף הַנָּהָר וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. אַחַר-כָּךְ רָחֲצוּ כַדָּת וְהִתְפַּלְּלוּ וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ בְּמַה שֶּׁמָּצָא אוֹתָם מֵחֲלִיפוֹת הַזְּמָן. אָמַר כָּאן-מָא-כָּאן לַבְּדוּאִי: “לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” אָמַר לוֹ צַבָּאח: “פָּנַי מוּעָדוֹת לְבַגְדָאד עִירְךָ, וְאֶעֱמֹד בָּהּ, עַד שֶׁיְחָנֵנִי אֱלֹהִים בְּמֹהַר”. אָמַר לוֹ:" הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ". נִפְרַד מֵעָלָיו הַבְּדוּאִי וּפָנָה וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ בַּגְדָאד, וְנִשְׁאַר כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “נַפְשִׁי, אֵילוּ פָנִים יֵשׁ לַחֲזֹר עִם הָעֹנִי וְהַדְּחָק? חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי חוֹזֵר נִכְזַב הַתִּקְוָה. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיָּבוֹאוּ רֶוַח וְהַצָּלָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. נִגַּשׁ לַנָּהָר וְרָחַץ כַּדָּת וְהִתְפַּלֵּל, וּכְשֶׁהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂם אֶת מִצְחוֹ עַל הֶעָפָר, קָרָא אֶל אֱלֹהִים לֵאמֹר: “אֱלֹהִים מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וּמְכַלְכֵּל הַתּוֹלַעַת בַּסֶּלַע, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּחָנֵּנִי בִיכָלְתְּךָ וְרֹב רַחֲמֶיךָ”. סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ בְבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם. צָרוּ לוֹ כָל הַדְּרָכִים. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב וּפוֹנֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, נִתְקָרֵב אֵלָיו פָּרָשׁ עַל סוּס אַבִּיר. וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבּוֹ וְשִׁלַּח אֶת רִסְנוֹ. הִתְרוֹמֵם כָּאן-מָא-כָּאן וְיָשַׁב, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה הִגִּיעַ אֵלָיו הַפָּרָשׁ בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהָיָה פָּצוּעַ פֶּצַע אָנוּשׁ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו זָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כְּפִיּוֹת הַנֹּאדוֹת וְאָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “הוֹי אַבִּיר הָעַרְבִים, רְצוֹנְךָ לָקַחַת אוֹתִי לְךָ לְיָדִיד כָּל עוֹדִי חַי? שֶׁכֵּן לֹא תִמְצָא כְמוֹתִי. הַשְׁקֵנִי אֵפוֹא מְעַט מִן הַמַּיִם, וְאַף-עַל-פִי שֶׁאֵין שְׁתִיַּת הַמַּיִם יָפָה לְפָצוּעַ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת שְׁתִיתַת הַדָּם. אִם אֶחְיֶה הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַה שֶׁיַּפְסִיק עָנְיְךָ, וְאִם אָמוּת הֲרֵי תְבֹרַךְ עַל כַּוָּנָתְךָ הַטּוֹבָה”. וְהָיָה תַחַת הַפָּרָשׁ סוּס שֶׁהָיוּ בְנֵי-אָדָם מִשְׁתָּאִים לְיָפְיוֹ, וְתֵלֶא כָל לָשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. רַגְלָיו עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ מוּכָנוֹת לְיוֹם מִלְחָמָה וּקְרָב. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן אֶל אוֹתוֹ סוּס, חָמַד אוֹתוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כַּסּוּס הַזֶּה אֵין בַּזְמַן הַזֶּה”. הוֹרִיד אֶת הַפָּרָשׁ מֵעַל הַסּוּס וְרִחֵם עָלָיו וְהִגְמִיעוֹ קְצָת מִן הַמַּיִם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁהֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ, וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמַר הַפָּרָשׁ: "הִנְנִי וְאַגִּיד לְךָ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ. גּוֹנֵב סוּסִים נִלְהָב אֲנִי. וְכָל יָמַי הָיִיתִי גוֹנֵב וּבוֹזֵז אֶת הַסּוּסִים לַיְלָה וָיוֹם, אֲנִי גַסָּאן מִפְגָּע לְכָל סוּס וְסוּסָה. וּכְבָר הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּמוּעָה עַל-דְּבַר סוּס זֶה שֶׁבְּאֶרֶץ יָוָן אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, וְקָרָא לוֹ שֵׁם אַלְקָתוּל⁷, וְכִנָּה אוֹתוֹ אַלְמַגְ’נוּן⁸, וְנָסַעְתִּי לְקוּשְׁטָא לְמַעֲנוֹ, וְהָיִיתִי אוֹרֵב לוֹ. וּבְעוֹד אֲנִי בְכָךְ, יָצְאָה זְקֵנָה מְכֻבָּדָה מְאֹד אֵצֶל הַיְוָנִים, וְעִנְיָנֶיהָ אֶצְלָם בְּמִרְמָה מֻפְלֶגֶת, וּשְׁמָהּ שַׁוָאהִי דָ’את אַלדַּוָאהִי, וְהָיָה עִמָּהּ סוּס אַבִּיר זֶה, וּבְלִוְיָתָהּ עֲשָׂרָה עֲבָדִים לֹא יוֹתֵר, לְשֵׁרוּתָהּ וּלְשֵׁרוּת הַסּוּס, וּפָנֶיהָ מוּעָדוֹת לְבַגְדָאד וְכֹרָסָאן כְּשֶׁבִּרְצוֹנָהּ לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן. יָצָאתִי בְעִקְּבוֹתֵיהֶם, שׁוֹאֵף לְהַשִּׂיג סוּס זֶה, וְלֹא פָסַקְתִּי מִלַּעֲקֹב אַחֲרֵיהֶם, אַךְ לֹא עָלָה בְיָדִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו, שֶׁכֵּן הָיוּ הָעֲבָדִים שׁוֹקְדִים מְאֹד עַל שְׁמִירָתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ זוֹ, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁיִּכָּנְסוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד. וּבְעוֹד אֲנִי שָׁת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי לִגְנֹב אֶת הַסּוּס, עָלָה עֲלֵיהֶם אָבָק וּמִלֵּא אֶת הַיְקוּם. אַחַר-כָּךְ נָגֹל אוֹתוֹ הָאָבָק מֵעַל חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים, מְאֻגָּדִים לְלָסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַסּוֹחֲרִים, וְרֹאשׁ לָהֶם שְׁמוֹ כַּהַרְדָּאשׁ. וְהוּא כְאַרְיֵה הַשָּׂם אֶת הַגִּבּוֹרִים כַּצֶּמֶר הַמְנֻפָּץ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפָּרָשׁ הַפָּצוּעַ אָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן:” וְיָצָא עַל הַזְּקֵנָה וְעַל מִי שֶׁעִמָּהּ כַּהַרְדָּאשׁ. וְהִקִּיף אוֹתָם וְעֹוֵרר קְרָב עֲלֵיהֶם וְהִתְקִיפָם. וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁכָּבַל אֶת עֲשֶׂרֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַזְּקֵנָה. וְלָקַח לוֹ לְעַצְמוֹ אֶת הַסּוּס וְנָסַע אִתָּם שָׂמֵחַ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר אָבַד יְגִיעִי וְלֹא הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי”. הֶאֱרַכְתִּי אֶת רוּחִי לִרְאוֹת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. כְּשֶׁרָאֲתָה הַזְּקֵנָה אֶת עַצְמָה בַּשֶּׁבִי, בָּכְתָה וְאָמְרָה לְכַּהַרְדָּאשׁ: “הוֹי פָּרָשׁ שַׁלִּיט וְגִבּוֹר לָבִיא, מַה תַּעֲשֶׂה בִּזְקֵנָה וּבַעֲבָדִים אַחֲרֵי שֶׁהִשַּׂגְתָּ בַּסּוּס מַה שֶּׁאָתָּה מְבַקֵּשׁ?” עָקְבָה אוֹתוֹ בִדְבָרִים רַכִּים וְנִשְׁבְּעָה שֶׁתּוֹבִיל לוֹ סוּסִים וּמִקְנֶה. שִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְאֶת הָעֲבָדִים. נָסְעוּ הוּא וַחֲבֵרָיו וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחַצְרוֹת אֵלֶּה, וַאֲנִי מַשְׁגִּיחַ בּוֹ. כְּשֶׁמָּצָאתִי אֵלָיו דֶּרֶךְ, גְּנַבְתִּיו וְרָכַבְתִּי עָלָיו וְהוֹצֵאתִי מֵאַמְתַּחְתִּי שׁוֹט וְהִכִּיתִיו. כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ בִי, הִדְבִּיקוּ אוֹתִי וְהִקִּיפוּנִי מִכָּל עֵבֶר וְיָרוּ בִי חִצִּים שְׁנוּנִים. וַאֲנִי יוֹשֵׁב הָכֵן עָלָיו, כְּשֶׁהוּא נִלְחָם בִּי בְּרַגְלָיו מִפָּנָיו וּמֵאֲחוֹרָיו, עַד שֶׁהוֹצִיא אוֹתִי מִבֵּינֵיהֶם כַּכּוֹכָב הָעוֹבֵר בִּמְסִלָּתוֹ, וְכַחֵץ הַנּוֹרֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁחָזַק הַקְּרָב נִפְצַעְתִּי פְּצָעִים אֲחָדִים. וְזֶה לִי שְׁלשָׁה יָמִים עַל גַּבּוֹ שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי אֹכֶל, וְרָפוּ כֹּחוֹתַי, וְנַעֲשֶׂה הָעוֹלָם הַזֶּה קַל בְּעֵינַי. וְעַכְשָׁו הִנֵּה אַתָּה הֵיטַבְתָּ עִמִּי וְחַסְתָּ עָלַי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ עֲרֹם הַגּוּף וְלִבְּךָ עָצוּב, וְנִרְאִים בְּךָ סִימָנֵי עשֶׁר וָטוּב, אֱמֹר לִי מַה שְּׁמֶךָ?" אָמַר לוֹ: “שְׁמִי כָּאן-מָא-כָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלְנֻעְמָאן. וּכְבָר מֵת אָבִי וְגָדַלְתִּי יָתוֹם, וְעָלָה לְשִׁלְטוֹן אַחֲרָיו אִישׁ מְגֻנֶּה וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל הַנִּקְלֶה וְעַל הַנַּעֲלֶה”. סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אָמַר הָאִישׁ הַלִּסְטִים, שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו:" אָכֵן בֶּן-יֻחֲסִין גָּדוֹל אַתָּה וְנִכְבָּד וְעָצוּם. וְאָמְנָם תַּעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה, וְתִהְיֶה אַבִּיר הַדּוֹר הַזֶּה. וְאִם יָכֹל אַתָּה לְהַרְכִּיב אוֹתִי וְלִרְכֹּב עַל הַסּוּס מֵאֲחוֹרָי וְתוֹבִילֵנִי לְאַרְצִי תִּנְחַל כָּבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשָׂכָר בְּיוֹם בּוֹ יִקְרְאוּ אֶת כָּל הָאָדָם לְדִין, שֶׁלֹּא נוֹתַר בִּי כֹחַ לְהַחֲזִיק בּוֹ אֶת נִשְׁמָתִי. וְאִם אָמוּת בַּדֶּרֶךְ תְּהֵא מְאֻשָּׁר בַּסּוּס הַזֶּה, שֶׁאַתָּה רָאוּי לוֹ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם אַחֵר". אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “חַי אֱלֹהִים, אִלּוּ יָכוֹל הָיִיתִי לְשֵׂאתְךָ עַל כְּתֵפִי, הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת, וְאִלּוּ הָיוּ חַיַּי בְּיָדִי, הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ מֵהֶם הַחֵצִי, מִבְּלִי סוּס זֶה, שֶׁאֲנִי מֵאַנְשֵׁי-הַחֶסֶד הַבָּאִים לְעֶזְרָה לַנִּדְכָּאִים וְעוֹשִׂים הַטּוֹב לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הָרַחוּם וְהַיּוֹדֵעַ כֹּל”. אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן לִי קְצָת”. עָצַם אֶת עֵינָיו וּפָרַשׂ יָדָיו וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּהּ, וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ-אַללָּהּ” – וְהֵכִין נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עָשַׁקְתִּי בְנֵי-אָדָם וָאֲשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת,

וְלֹא עָבְרוּ יָמַי בִּלְתִּי אִם בְּיַיִן שְׁתוֹת,

וְסוּסִים לִשְׁדֹד חָצִיתִי נְחָלִים,

וְלַהֲרֹס בִּנְיָנִים בְּמַעֲשֵׂה נְכָלִים.

וּשְׁלָלִי עָצוּם וּפִשְׁעִי גָדוֹל

וּבְקָאתוּל לְעִנְיָנִי שִׂיא וּמִכְלוֹל.

וָאֲקַו לְהַשִּׂיג חֶפְצִי, וּבַקָּשָׁתִי נִמְלְאָה

עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַסּוּס – אַךְ אָשְׁרִי נִלְאָה.

כָּל יָמַי הוֹצֵאתִי סוּסִים – גַנָּב,

וַיַּאת מוֹתִי עַל-פִּי מַה שֶּׁנִּקְצַב,

וְהִנֵּה עָיַפְתִּי – וַיְהִי אַחֲרִית עִנְיָנִי

לְכַלְכֵּל הַנָּכְרִי הַיָּתוֹם וְהֶעָנִי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ עָצַם אֶת עֵינָיו וּפָתַח אֶת פִּיו וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִפְרַד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. חָפַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן קֶבֶר וְטָמַן אוֹתוֹ בֶּעָפָר. הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל-פְּנֵי הַסּוּס, וּמָצָא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. אַחַר-כָּךְ הִגִּיעָה אֵלָיו מִפִּי הַסּוֹחֲרִים הַיְדִיעָה עַל כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בִּזְמַן הֶעָדְרוֹ בֵּין הַמֶּלֶךְ ובֵין הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְשֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן פָּסַק לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הוּא וּמַחֲצִית הַצָּבָא, וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁאֵין לָהֶם שֻׂלְטָאן אֶלָּא כָּאן-מָא-כָּאן. הִשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה שְׁבוּעַת אֱמוּנִים וְנִכְנַס עִמָּם לְאִיֵּי הֹדּוּ וְהַבַּרְבָּר וְאֶרֶץ סוּדָאן, וְנִתְחַבֵּר עִמָּם צָבָא כַיָּם הָעוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו, שֶׁאֵין לְהַבְחִין בּוֹ רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, וְהֶחֱלִיט הַמִּשְׁנֶה לַחֲזֹר עִם כָּל הַצָּבָא אֶל הָאָרֶץ, וְלַהֲרֹג אֶת כָּל הַמַּמְרֶה אֶת פִּיו בִּבְנֵי הָאָדָם, וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵין הוּא מֵשִׁיב חַרְבּוֹ לִנְדָנָהּ עַד שֶׁיִּמְלֹךְ כָּאן-מָא-כָּאן. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן יְדִיעוֹת אֵלּוּ, טָבַע בְּיַם-הַמַּחֲשָׁבוֹת. וּכְשֶׁנּוֹדַע לוֹ, שֶׁהַמְּדִינָה סָטָה מֵעָלָיו גְדוֹלִים וּקְטַנִּים, טָבַע בְּיַם הַדְּאָגוֹת וְהַחֲרָדָה, וּפָתַח הָאוֹצָרוֹת וְחִלֵּק בֵּין רַבֵּי-הַמַּמְלָכָה מָמוֹן וְטוּב, וְהָיָה מְאַחֵל לְעַצְמוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו כָּאן-מָא-כָּאן, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת לִבּוֹ בְּרַכּוֹת וּבְטוֹבוֹת, וְבִקֵּשׁ לָשִׂים אוֹתוֹ רֹאשׁ עַל הַצָּבָא שֶׁהָיוּ עוֹד סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ. לְחַזֵּק בּוֹ אֶת נִיצוֹץ גַּחַלְתּוֹ שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ אֶל כָּאן-מָא-כָּאן מִפִּי הַסּוֹחֲרִים הַנּוֹסְעִים, חָזַר מַהֵר לְבַגְדָאד עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ סוּס אַבִּיר, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סָאסָאן יוֹשֵׁב נָבוֹךְ בְּתוֹךְ גְּדוּד פָּרָשָׁיו, שָׁמַע עַל-דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן. הוֹצִיא אֶת כָּל הַצָּבָא וְאֶת כָּל נְשׂוּאֵי-הַפָּנִים שֶׁבְּבַגְדָאד לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. יָצְאוּ כָּל מִי שֶׁהָיָה בְּבַגְדָאד וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו וְהָלְכוּ בָרֶגֶל לְפָנָיו אֶל הָאַרְמוֹן. הֵבִיאוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַיְדִיעָה לְאִמּוֹ. בָּאָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵּין עֵינָיו. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַנִּיחִי לִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל דּוֹדִי הַמֶּלֶךְ סָאסָאן שֶׁשִּׁקְּעַנִי בְתוֹךְ חֶסֶד וְטוֹבָה”. וְהָיוּ רַבֵּי-הַמְּלוּכָה נְבוֹכִים בְּתֵאוּרוֹ שֶׁל הַסּוּס וּבְתֵאוּר בְּעָלָיו רַב הָאַבִּירִים, וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן: “אֲדוֹנֵנוּ, מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ אָדָם כְּמוֹ זֶה”. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ סָאסָאן אֵלָיו. וּכְשֶׁרָאָהוּ כָּאן-מָא-כָּאן בָּא אֵלָיו, קָם לִקְרָאתוֹ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו. וְהִגִּישׁ לוֹ אֶת הַסּוּס בְּמַתָּנָה. אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא, בְּנִי, הֲרֵי בֶּן-בַּיִת אַתָּה, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם לְפָנֶיךָ, בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן. חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר צָרָה לִי הָאָרֶץ בִּגְלַל הֵעָדֶרְךָ. וְהַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשַּׁבְתָּ בְּשָׁלוֹם”. הִתְבּוֹנֵן הַשֻּׂלְטָאן בְּאוֹתוֹ סוּס הַנִּקְרָא אַלְקָאתוּל, וְהִכִּיר שֶׁהוּא הַסּוּס שֶׁרָאָהוּ בִשְׁנַת כָּךְ וְכָךְ, בִּזְמַן הַמָּצוֹר שֶׁצָּר עַל עוֹבְדֵי-הַצְּלָב עִם אָבִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בִּזְמַן שֶׁנֶּהֱרַג דּוֹדוֹ שַׁרְכָּאן, וְאָמַר לוֹ:" אִלּוּ הָיָה אָבִיךְ יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, הָיָה קוֹנֵהוּ בְּאֶלֶף סוּסִים אֲצִילִים. וְאוּלָם עַכְשָׁו הֲרֵי חָזַר הַכָּבוֹד לְזֶה שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אוֹתוֹ וּמֵאִתָּנוּ הוּא לְךָ. נוֹתְנִים אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ לְךָ בְּמַתָּנה, וְאַתָּה זַכַּאי לוֹ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, שֶׁאַתָּה נְשִׂיא הָאַבִּירִים". צִוָּה לְהָבִיא לְכָּאן-מָא-כָּאן לְבוּשׁ מַלְכוּת סִינִי וּמִסְפָּר רַב שֶׁל סוּסִים. הִקְצָה לוֹ בָּאַרְמוֹן אֶת הַמְּעוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתרֵ, וְחִלֵּק לוֹ כָבוֹד וּשְׂמָחוֹת וְנָתַן לוֹ הוֹן יָקָר וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד, שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה לְתוֹצְאוֹת עִנְיַן הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. שָׂמַח בְּכָךְ כָּאן-מָא-כָּאן וְסָרוּ מֵעָלָיו הַשִּׁפְלוּת וְהַנִּקְלוּת, וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְנִגַּשׁ אֶל אִמּוֹ וְאָמַר: “אִמִּי, מַה מַּצַּב בַּת-דּוֹדִי?” אָמְרָה לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי בִּגְלַל הִפָּקֶדְךָ, הִסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי מֵאֲהוּבָתְךָ”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, לְכִי אֵלֶיהָ וּפְנִי אֵלֶיהָ, אוּלַי תְּחוֹנֵן אוֹתִי בְּמֶבָּט אֶחָד”. אָמְרָה לוֹ: “הַתַּאֲוָה תַכְנִיעַ צַוַּאר גְּבָרִים. הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁלֹּא יָמִיטוּ עָלֶיךָ שׁוֹאָה. אֲנִי אֵינִי הוֹלֶכֶת וְאֵינִי מְבִיאָה דְבָרִים אֵלֶּה אֵלֶיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁהִגִּיד לוֹ הַלִּסְטִים, שֶׁהַזְּקֵנָה דָ’את אַלדַּוָאהִי הִתְדַּפְּקָה עַל שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ וְהֶחֱלִיטָה לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד, וְאָמַר: “הִיא הִיא זוֹ שֶׁהָרְגָה אֶת דּוֹדִי וְאֶת אֲבִי-אָבִי, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָגֹל אֶת הַחֶרְפָּה בְּקַחְתִּי נָקָם”. עָזַב אֶת אִמּוֹ וּפָנָה לְאִשָּׁה זְקֵנָה מְבִישָׁה בַּעֲלַת עָרְמָה וּמְזִמָּה, סַעַדָאנָה שְׁמָהּ, וְהִתְלוֹנֵן לְפָנֶיהָ עַל מַצָּבוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא חָשׁ מִן הַצַּעַר בִּגְלַל אַהֲבַת קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וּבִקְּשָׁהּ שֶׁתָּשִׂים פָּנֶיהָ אֵלֶיהָ וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה רַחֲמִים עָלָיו. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וְהָלְכָה לְאַרְמוֹן קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְעוֹרְרָה אֶת לִבָּהּ לַחֲמֹל עָלָיו. חָזְרָה אֵלָיו וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁקֻּצִּ’יַ-פַכָּאן מְשַׁגֶּרֶת לוֹ שָׁלוֹם, וְהִבְטִיחָה לָהּ, שֶׁבַּחֲצִי הַלַּיְלָה תָּבוֹא אֵלָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה חָזְרָה אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, וְהוֹדִיעָה לוֹ, שֶׁקֻּצִּ’יַ-פַכָּאן מְשַׁגֶּרֶת לוֹ שָׁלוֹם, וְהִבְטִיחָה אוֹתָהּ שֶׁבַּחֲצִי הַלַּיְלָה תָּבוֹא אֵלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו יְדִיעָה זוֹ, שָׂמַח עַל הַבְטָחַת בַּת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וּכְשֶׁבָּא חֲצִי-הַלַּיְלָה בָּאָה אֵלָיו רְעוּלָה בִּרְעָלָה שְׁחוֹרָה שֶׁל מֶשִׁי וְנִכְנְסָה אֵלָיו וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה תִּתְיַמֵּר שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה דַעְתְּךָ פְּנוּיָה, יָשֵׁן בְּמַצָּב טוֹב?” הִתְעוֹרֵר וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, חֶמְדַּת הַלֵּב, שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה שֶׁתְּבַקְּרֵנִי דְמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הוֹכִיחָה אוֹתוֹ בְּתוֹכַחַת דְּבָרִים רַכִּים, וְנָשְׂאָה אֶת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ לְאַהֲבָה הָיִיתָ נֶאֱמָן,

לִתְנוּמָה לֹא הָיִיתָ מָרְכָּן.

הוֹי הַמִּתְיַמֵּר בְּאָרְחוֹת אַהֲבָה

בִּידִידוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ כִּי רַבָּה,

חַי-אֱלֹהִים בֶּן-דּוֹדִי כִּי לֹא שָׁכַב,

לֹא תָנוּם עֵינוֹ זֶה מֵאַהֲבָה טֹרַף.

בּוֹשׁ כָּאן-מָא-כָּאן בְּפָנֶיהָ וְהִצְטַדֵּק. הִתְחַבְּקוּ וְהִתְאוֹנְנוּ זֶה בְאָזְנֵי זוֹ עַל כְּאֵב הַפֵּרוּד וְעָצְמַת הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּגְלָה לֹבֶן הַבֹּקֶר וְעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר. בָּכָה כָּאן-מָא-כָּאן בְּכִי רָב וּפָרַץ בְּאַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי מְבַקְּרִי אַחֲרֵי הִרְבָּה מִנִּי סוּר,

וּבְפִיו מַחֲרֹזֶת דַר עֲרוּכָה בְּטוּר.

אֶלֶף נְשַׁקְתִּיו וְגִזְרָתוֹ חִבַּקְתִּי

וָאָלוּן וְלֶחְיִי בְּלֶחְיוֹ הִדְבַּקְתִּי,

הִשְׁקִיף עָלֵינוּ עֲדֵי אוֹר הַבֹּקֶר נִגְלָה,

כְּלַהַב חֶרֶב מִתּוֹךְ נְדָנוֹ עָלָה.

כְּשֶגָּמַר אֶת שִׁירוֹ נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְחָזְרָה לַחֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ, וְגִלְּתָה לַאֲחָדוֹת מִן הַנְּעָרוֹת אֶת סוֹדָהּ. הָלְכָה נַעֲרָה מֵהֶן אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן וְהוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַדָּבָר. שָׂם פָּנָיו אֶל קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְשָׁלַף עָלֶיהָ חֶרֶב חַדָּה וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ. נִכְנְסָה אֵלָיו אִמָּה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, אַל תַּעֲשֶׂה לָהּ רָעָה, שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהּ רָעָה, יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין בְּנֵי-אָדָם וְיִפָּרַע שִׁמְךָ לְשִׁמְצָה אֵצֶל מַלְכֵי-הַדּוֹר, שֶׁהֲרֵי כָּאן-מָא-כָּאן בֶּן-אָבוֹת מְכֻבָּדִים הוּא וּבַעַל רֶגֶשׁ-כָּבוֹד וְלֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לִגְנָאי. הַאֲרֵךְ אֵפוֹא רוּחֲךָ וְאַל תְּהֵא נִמְהָר, שֶׁכֵּן בְּנֵי-הָאַרְמוֹן וְכָל יוֹשְׁבֵי בַגְדָאד, כְּבָר נִתְפַּרְסֵם בֵּינֵיהֶם שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן הִצְבִּיא אֶת הַצָּבָא מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהוּא מֵבִיא אוֹתָם לְהַמְלִיךְ אֶת כָּאן-מָא-כָּאן”. אָמַר לָהּ: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאֲנִי מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ צָרָה, עַד שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא אֶרֶץ שֶׁתִּתְמֹךְ בּוֹ, וְלֹא שָׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ לְצֵל לוֹ, וַהֲרֵי אֲנִי לֹא הֵנַחְתִּי אֶת דַּעְתּוֹ וְהֵיטַבְתִּי עִמּוֹ אֶלָּא בִּגְלַל אַנְשֵׁי-מַמְלַכְתִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטּוּ אֵלָיו. וְעוֹד תִּרְאִי אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה”. עָזַב אוֹתָהּ וְיָצָא לְסַדֵּר עִנְיַן מַמְלַכְתּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן, הִנֵּה בָּא אֶל אִמּוֹ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת לְשֹׁד וּלְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים, וְלָבֹז סוּסִים וּגְמַלִּים וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים. וּכְשֶׁיִּרְבֶּה הוֹנִי וְיִיטַב מַצָּבִי אֲבַקֵּשׁ מֵאֵת דּוֹדִי סָאסָאן לָתֵת לִי לְאִשָּׁה אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מָמוֹנָם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם אֵינוֹ הֶפְקֵר, מְגִנִּים עָלָיו בְּמַכּוֹת חֲרָבוֹת וּמַדְקְרוֹת רְמָחִים וּבְנֵי-אָדָם הֵם הַצָּדִים אֶת הָאַרְיֵה וְלוֹכְדִים אֶת הַבַּרְדְּלַס”. אָמַר לָהּ כָּאן-מָא-כָּאן: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶחֱזֹר מֵהַחְלָטָתִי עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אֶת שְׁאִיפָתִי”. שָׁלַח אֶת הַזְּקֵנָה אֶל קֻצִ’יַ-פַכָּאן, לְהוֹדִיעָה שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִנְסֹעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה בְיָדוֹ מֹהַר הָרָאוּי לָהּ, וְאָמַר לַזְּקֵנָה: “אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁתָּבִיאִי לִי מִמֶּנָּה תְשׁוּבָה”. אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הָלְכָה אֵלֶיהָ, וְחָזְרָה וְהֵבִיאָה אֵלָיו תְּשׁוּבָה וְאָמְרָה לוֹ: “בַּחֲצִי הַלַּיְלָה תִהְיֶה אֶצְלֶךָ”. נִשְׁאַר עֵר עַד חֲצִי-הַלַּיְלָה מֵחֲרָדָה שֶׁחָרַד. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ עַל שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ עֵר”. הִתְנַשֵּׂא וְקָם לִקְרָאתָהּ וְאָמַר לָהּ: “חֲמוּדַת הַלֵּב, תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתֵךְ לְכָל רָעָה”. הוֹדִיעַ לָהּ, מַה שֶּׁהֶחֱלִיט, וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ: “אַל תִּבְכִּי, בַּת-דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי אֶתְפַּלֵּל לְזֶה שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ הַפֵּרוּד, שֶׁיַּעֲשֶׂה אִתָּנוּ חֶסֶד לְהִפָּגֵשׁ שֵׁנִית וּלְהִתְאַחֵד”. הִתְכּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן לִנְסֹעַ וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְנִפְרַד מִמֶּנָּה וְיָרַד מִן הָאַרְמוֹן. חָגַר חַרְבּוֹ וְצָנַף מִצְנַפְתּוֹ וְשָׁת עַל פָּנָיו מַסְוֶה וְרָכַב עַל סוּסוֹ אַלְקָאתוּל וְהָלַךְ דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת הָעִיר, וְהוּא כְאַגַּן הַסַּהַר הַמֵּאִיר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי בַגְדָאד, וְהִנֵּה בֶן-לִוְיָתוֹ צַבַּאח בֶּן רַמָּאח יוֹצֵא מִן הָעִיר. כְּשֶׁרָאוּהוּ, רָץ אַחֲרֵי סוּסוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “אָחִי, כֵּיצַד זֶה הִגַּעְתָּ לְסוּס זֶה וּלְחֶרֶב זוֹ וְלִבְגָדִים אֵלּוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אֵין לִי אֶלָּא חַרְבִּי וּתְרִיסִי?” אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֵין הַצַּיָּד חוֹזֵר אֶלָּא עִם צַיִד שֶׁהוּא לְפִי עֹז חֶפְצוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַדְתִּי מֵאִתְּךָ, שָׁעָה אַחַת, עָלָה מַזָּלִי. רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי וְנָכוֹן לִבְּךָ לְהִלָּווֹת לִי שֶׁנִּסַע בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר?” אָמַר לוֹ: “נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲדוֹן הַכַּעְבָּה, שֶׁשּׁוּב אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא אֲדוֹנִי”. רָץ לִפְנֵי הַסּוּס וְחַרְבּוֹ עַל שִׁכְמוֹ וְתַרְמִילוֹ בֵּין כְּתֵפָיו. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בַּעֲרָבָה אַרְבָּעָה יָמִים, אוֹכְלִים מִצֵּיד הָאַיָּלִים וְשׁוֹתִים מִמֵּי הַמַּעְיָנוֹת. בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי קָרְבוּ אֶל תֵּל גָּבוֹהַּ וְתַחְתָּיו מְקוֹם מִרְעֶה, וְגְמַלּוֹת בּוֹ וְצֹאן וּבָקָר וְסוּסִים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הָרָמוֹת וְאֶת הָעֲמָקִים, וְיַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים מְשַׂחֲקִים לִפְנֵיהֶם מִסָּבִיב בַּכָּרִים. כְּשֶׁרָאָה זֹאת כָּאן-מָא-כָּאן נִתְרַבְּתָה בוֹ הַשִּׂמְחָה וְנִתְמַלֵּא לִבּוֹ רְוָחָה, וְגָמַר אֹמֶר לְהִלָּחֵם וְלָקַחַת אֶת הַגְּמַלּוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים אָמַר לוֹ לְצַבַּאח: “בּוֹא וְנִפֹּל עַל הַמִּקְנֶה הַזֶּה הֶעָזוּב מִבְּעָלָיו, וְנִלָּחֵם עָלָיו עִם הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק, עַד שֶׁנַּצְלִיחַ לְקַחְתּוֹ”. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “הֲרֵי בְּעָלָיו בְּנֵי-אָדָם רַבִּים וְקָהָל עָצוּם וּבְתוֹכָם גִּבּוֹרִים, פָּרָשִׁים וְרַגְלִים, וְאִם אָנוּ מַשְׁלִיכִים אֶת נַפְשֵׁנוּ לְתוֹךְ הַפֻּרְעָנוּת הַחֲמוּרָה, נִפֹּל מֵאֵימָתָהּ לְתוֹךְ סַכָּנָה עֲצוּמָה”. צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁהִכִּיר שֶׁמּוּג-לֵב הוּא, וַעֲזָבוֹ וְיָרַד מִן הַגִּבְעָה, מַחֲלִיט לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה, וְהִנְעִים זֶמֶר, נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי עַם-נֻעְמָאן, נַחְנוּ בְנֵי מֶרֶץ עַד מְאֹד,

שָׂרֵי-עַם הַמַּכִּים עַל רֹאשׁ כָּל קָדְקֹד,

עַם, אֲשֶׁר בְּהִתְחוֹלֵל קְרָב לִקְרָאתָם

קָמוּ בִּשְׁוָקָיו נִצָּבִים עַל כַּף רַגְלָם.

שְׁלֵוָה עֵין הֶעָנִי בְּתוֹכָם תָּנוּם,

מִכֵּעוּר פְּנֵי הַדַּלּוּת לֹא יִרְאֶה כְּלוּם.

וַאֲנִי מְצַפֶּה וּמְיַחֵל לְעֶזְרָה

מִקּוֹנֵה-הַכֹּל, כָּל נְשָׁמָה בָּרָא.

הִתְנַפֵּל עַל אוֹתוֹ מִקְנֶה כַּגָּמָל הַסּוֹעֵר, וְהוֹבִיל אֶת כָּל הַגְּמַלִּים וְהַבָּקָר וְהַצֹּאן וְהַסּוּסִים לְפָנָיו. קִדְּמוּ הָעֲבָדִים אֶת פָּנָיו בַּחֲרָבוֹת חַדּוֹת וּבָרְמָחִים הָאֲרֻכִּים, וּבְרֹאשָׁם פָּרָשׁ תֻּרְכִּי, גִּבּוֹר מִלְחָמָה וּקְרָב, בָּקִי בַּהֲנָפַת הַחֶרֶב הַכֵּהָה וְהַסַּיִף הַלָּבָן. הִתְנַפֵּל עַל כָּאן-מָא-כָּאן, וְאָמַר לוֹ: “אִלּוּ יָדַעְתָּ לְמִי רְכוּשׁ זֶה לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים אֵלּוּ. דַּע שֶׁרְכוּשׁ זֶה הוּא לָעֵדָה הָיְּוָנִית וְלַפְּלֻגָּה הַשַּׁרְקֶסִית, שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא כָּל גִּבּוֹר זוֹעֵם, וְהֵם מֵאָה פָּרָשִׁים. אֵין הֵם סָרִים לְמִשְׁמַעַת שׁוּם שֻׂלְטָאן. וּכְבָר נִגְנַב מֵהֶם סוּס, וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ מִכָּאן אֶלָּא עִמּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, צָעַק וְאָמַר: “הֲרֵי הַסּוּס שֶׁאַתֶּם מִתְכַּוְנִים לוֹ וּמְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֲפִים לְהִלָּחֵם אִתִּי בִּגְלָלוֹ. צְאוּ אֵפוֹא אֵלַי כֻּלְכֶם יַחְדָּו, וַהֲרֵי לִפְנֵיכֶם מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים”. צָעַק בֵּין אָזְנֵי אַלְקָאתוּל וְיָצָא עֲלֵיהֶם. פָּנָה אֶל הַפָּרָש וְדָקַר אוֹתוֹ וְהוֹצִיא כִּלְיוֹתָיו, וְנָטָה אֶל שֵׁנִי וְאֶל שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְהוֹצִיא נִשְׁמָתָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָחֲדוּ מִפָּנָיו הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶם:" הוֹי בְּנֵי-הַפְּרוּצוֹת, הוֹבִילוּ אֶת הַמִּקְנֶה, וְאִם לָאו אֲנִי מְצַבֵּע בְּדִמְכֶם אֶת חִצַּי". הוֹבִילוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. יָרַד אֲלֵיהֶם צַבַּאח וְצָוַח צְוָחָה וְרָבְתָה בוֹ הַשִּׂמְחָה. וְהִנֵּה עָנָן עוֹלֶה וָעָף, עַד שֶׁסָּתַם אֶת כָּל הַיְקוּם, וְנִגְּלוּ מִתַּחְתָּיו מֵאָה פָּרָשִׁים כַּלְּיָשִׁים הַזּוֹעֲפִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם צַבָּאח, בָּרַח אֶל הַגִּבְעָה וְעָזַב אֶת הַבִּקְעָה, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּקְּרָב וְאוֹמֵר: “אֲנִי אֵינִי אַבִּיר קְרָבוֹת אֶלָּא בְמִשְׂחָקִים וּבְמַהֲתַלּוֹת”. הִקִּיפוּ הַפָּרָשִׁים אֶת כָּאן-מָא-כָּאן וְסוֹבְבוּ אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר. נִגַּשׁ אֵלָיו פָּרָשׁ מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה מוֹלִיךְ רְכוּשׁ זֶה?” אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ הַמִּלְחָמָה, אַךְ דַּע שֶׁלְּפָנֶיהָ צוֹעֵד אֲרִי בַּלָּהוֹת וְגִבּוֹר לִבּוֹ אַמִּיץ בַּקְּרָבוֹת וְחֶרֶב לְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תִכְרֹת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַפָּרָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֵלָיו, וּמָצָא אוֹתוֹ פָּרָשׁ כְּאַרְיֵה אָיֹם, אֶלָּא שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי אַגַּן-הַסַּהַר הַשָּׁלֵם. וְהָיָה אוֹתוֹ פָּרָשׁ רֹאשׁ לְמֵאָה הַפָּרָשִׁים, וּשְׁמוֹ כַּהַרְדָּאשׁ. וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל כָּאן-מָא-כָּאן בִּשְׁלֵמוּת אַבִּירוּתוֹ מַזְהִיר בְּיָפְיוֹ מָצָא יָפְיוֹ דוֹמֶה לְיָפְיָהּ שֶׁל חֲשׁוּקָה שֶׁלּוֹ כָאתוּן שְׁמָהּ וְהָיְתָה מֵהַיּוֹתֵר יָפוֹת בַּנָּשִׁים לְמַרְאֵה פָּנֶיהָ, וּכְבָר חָלַק לָהּ אֱלֹהִים מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן וַאֲצִילוּת הַטֶּבַע מַה שֶּׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ, וְהָיְתָה מַקְסִימָה לֵב כָּל אָדָם, וְהָיוּ רָאשֵׁי-הָעָם מְפַחֲדִים לִפְגֹעַ בָּהּ, וְגִבּוֹרֵי אוֹתָהּ אֶרֶץ יְרֵאִים מֵהַדְרָתָהּ, וְנִשְׁבְּעָה שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לְזֶה שֶׁיַּכְנִיעַ אוֹתָהּ. וְהָיָה כַּהַרְדָּאשׁ בְּתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁבִּקְּשׁוּ לְקַחְתָּהּ לָהֶם לְאִשָּׁה. אָמְרָה לְאָבִיהָ: “לֹא יִקְרַב אֵלַי אֶלָּא זֶה, שֶׁיַּכְנִיעֵנִי בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב וּבְמַעֲמַד הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרוֹת”. כְּשֶׁהִגִּיעוּ דְבָרִים אֵלֶּה לְכַּהַרְדָּאשׁ, חָשַׁשׁ לְהִלָּחֵם וּפָחַד מִפְּנֵי בִּזָּיוֹן. אָמַר לוֹ אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו: “אַתָּה כְלִיל הַמַּעֲלָה לְיֹפִי ולְחֵן, וַאֲפִלּוּ אִם תִּלָּחֵם בָּהּ וְתִהְיֶה חֲזָקָה מִמְּךָ, אַתָּה מְנַצֵּחַ אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה אֶת יָפְיְךָ וְאֶת חִנְּךָ, תָּנוּס מִפָּנֶיךְ, כְּדֵי שֶׁתִּרְכּשׁ אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הַנָּשִׁים תְּשׁוּקָתָן לִגְבָרִים. אַל יִסָּתֵר מִמְּךָ מַצָּב זֶה”. מֵאֵן כַּהַרְדָּאשׁ וְסֵרַב לְהִלָּחֵם בָּהּ, וְנִשְׁאַר בְּסֵרוּבוֹ עַד שֶׁאֵרַע לוֹ עִם כָּאן-מָא-כָּאן מַעֲשִׂים אֵלּוּ, וְדָמָה שֶׁאֲהוּבָתוֹ כָאתוּן הִיא, וּכְבָר חָשְׁקָה נַפְשׁהּ בּוֹ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל-דְּבַר יָפְיוֹ וְאֹמֶץ-לִבּוֹ. נִגַּשׁ אֶל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “אוֹי לָךְ כָאתוּן, בָּאת לְהַרְאוֹת לִי אֹמֶץ-לִבֵּךְ? רְדִי מֵעַל סוּסֵךְ עַד שֶׁאֲדַבֵּר אִתָּךְ, שֶׁכְּבָר הוֹבַלְתִּי רְכוּשׁ זֶה וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל הַפָּרָשִׁים וְהַגִּבּוֹרִים, כָּל זֶה לְשֵׁם יָפְיֵךְ וְחִנֵּךְ שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶם. הִנָּשְׂאִי לִי אֵפוֹא, שֶׁיְּשָׁרְתוּ אוֹתָךְ בְּנוֹת-הַמְּלָכִים וְתִהְיִי מַלְכַּת אֲרָצוֹת אֵלּוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְלַקְּחָה אֵשׁ-חֲמָתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ כֶּלֶב הַלּוֹעֲזִים, הַנַּח אֶת כָאתוּן וּמַה שֶּׁאַתָּה מְדַמֶּה לְךָ וְגֵשׁ לְמַדְקֵרוֹת וּמַכּוֹת שֶׁאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט תִּפֹּל לֶעָפָר”. הִסְתּוֹבֵב בְּמַעְגָּל וְתָקַף וּבִקֵּשׁ לְהִלָּחֵם וּלְהִשְׂתָּעֵר. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו כַּהַרְדָּאשׁ הִכִּיר, שֶׁהוּא פָּרָשׁ אַמִּיץ וְגִבּוֹר קְרָב, וְנִתְבַּרְרָה לוֹ שִׁגְגַת דִּמְיוֹנוֹ, כְּשֶׁנִּגְלְתָה לוֹ רִתְמַת כִּשּׁוּת כֵּהָיָהּ עַל לֶחִי כַּהֲדַס שֶׁצָּמַח בְּתוֹךְ שׁוֹשַן אָדֹם, נִבְהַל וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ: “אוֹי לָכֶם, יִתְקֹף אוֹתוֹ אֶחָד מִכֶּם וְיַרְאֶה לוֹ אֶת הַחֶרֶב הַגּוֹזֶרֶת וְאֶת הַחֲנִית הַמְסֻכֶּנֶת. וּדְעוּ שֶׁמִּלְחֶמֶת רַבִּים כְּנֶגֶד אֶחָד בּוּשָׁה, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה בַּחֲנִיתוֹ הַשְּׁנוּנָה אֲבוּקַת-אֵשׁ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְנַפֵּל עָלָיו פָּרָשׁ שֶׁמִּתַּחְתָּיו סוּס שָׁחוֹר, פַּרְסוֹתָיו לְבָנוֹת וּבְמִצְחוֹ כֶתֶם לָבָן כְּגֹדֶל אֲדַרְכְּמוֹן, וְהוּא מֵבִיא בִּמְבוּכָה אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הָעַיִן, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

כְּבָר בָּא אֵלֶיךָ אֲשֶׁר יָרַד לַקְּרָב, סוּס קַל,

עַלִּיז, מְעֹרָב בָּהִיר בְּכֵהֶה מִתַּחַת וּמֵעָל.

וּכְאִלּוּ אוֹר הַבֹּקֶר עַל מִצְחוֹ טָפַח,

וַיַּעַשׂ מֶנּוּ דַּרְכּוֹ, אֶל פַּרְסוֹתָיו הָלַךְ.

הִתְנַפֵּל אוֹתוֹ פָּרָשׁ עַל כָּאן-מָא-כָּאן וְסוֹבְבוּ זֶה אֶת זֶה בְמִלְחָמָה זְמַן מַה, וְהִכּוּ זֶה אֶת זֶה מַכָּה הַמְּבִיאָה בִּמְבוּכָה אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַכָּה בְּסַנְוֵרִים אֶת הָעַיִן. הִקְדִים אוֹתוֹ כָּאן-מָא-כָּאן בְּמַהֲלוּמַת גִּבּוֹר אַמִּיץ לֵב, שֶׁהֵרִימָה מֵעָלָיו הַמִּצְנֶפֶת וְהֵסִירָה אֶת כִּפַּת-הַפְּלָדָה שֶׁמִּתַּחַת לַמִּצְנֶפֶת, וְצָנַח מֵעַל הַסּוּס כַּגָּמָל הַנּוֹפֵל לָאָרֶץ. הִתְנַפֵּל עָלָיו הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי וְהַחֲמִישִׁי וְעָשָׂה בָהֶם כְּבָרִאשׁוֹן, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַשְּׁאָר, וּכְבָר גָּבְרָה בָהֶם הַחֲרָדָה וְנִתּוֹסְפָה הַלֶּהָבָה, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁלִּקְּטָם בְּחֹד רָמְחוֹ. הִתְבּוֹנֵן כַּהַרְדָּאשׁ לְמַצָּב זֶה וּפָחַד מֵהַפְתָּעַת-פִּתְאֹם, שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁעֲמִידָתוֹ אַמִּיצָה וְאֵיתָנָה, בְּעוֹד שֶׁהָיָה מַאֲמִין שֶׁהוּא עַצְמוֹ יָחִיד בַּגִּבּוֹרִים וּבָאַבִּירִים. אָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “כְּבָר נָתַתִּי לְךָ דָמְךָ בְּמַתָּנָה וּמוֹחֵל לְךָ אֶת דַּם אֲנָשַׁי. קַח מִן הָרְכוּשׁ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכֶּךָ, שֶׁכְּבָר רִחַמְתִּיךָ בִּגְלַל עֲמִידָתְךָ הָאַמִּיצָה, וְרָאוּי אַתָּה יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לַחַיִּים”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֵין אַתָּה חָסֵר מִדַּת הַנְּדִיבוּת. וְאוּלָם חֲדַל מִן הַפִּטְפּוּט. זְכֵה בְּנַפְשֶׁךָ, וְאַל תַּחֲשׁשׁ לְזֶה שֶׁיְּחָרְפֶךָ. וְאוּלָם לֹא יַחֲמֹד לִבֶּךְ לְהָשִׁיב לְךָ שְׁלָלֶךָ, לֵךְ יָשָׁר לְדַרְכֶּךָ לְהַצִּיל אֶת נַפְשֶׁךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָבְרָה הַחֵמָה בְּכַּהַרְדָּאשׁ, וְעָלָה בּוֹ מַה שֶּׁגּוֹרֵם לְכִלְּיוֹן, וְאָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, לֹא הָיִיתָ מוֹצִיא מִפִּיךָ דְּבָרִים אֵלֶּה בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב. שְׁאַל עַל אוֹדוֹתַי, הֲרֵי אֲנִי הָאֲרִי הַמְרַטֵּשׁ הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם כַּהַרְדָּאשׁ, הַבּוֹזֵז אֶת גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים וְחוֹסֵם הַדְּרָכִים בִּפְנֵי הַשָּׁבִים וְעוֹבְרִים וְנוֹטֵל הוֹנָם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי סוּס זֶה שֶׁתַּחְתֶּיךָ, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי כֵּיצַד הִשְׁתַּלַּטְתָּ עָלָיו וְהִגִּיעַ לְיָדֶךָ”. אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁסּוּס זֶה הָיָה בְּדַרְכּוֹ אֶל דּוֹדִי הַמֶּלֶךְ סָאסָאן תַּחַת זְקֵנָה בָּאָה בְיָמִים. וְלָנוּ עָלֶיהָ גְּאֻלַּת-דָּם בִּגְלַל אֲבִי אָבִי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְדוֹדִי אֲחִי-אָבִי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן”. אָמַר לוֹ כַּהַרְדָּאשׁ: “אוֹי לְךָ, וּמִי אָבִיךָ, אַתָּה שֶׁלֹּא בַת-חוֹרִין אִמֶּךָ?” אָמַר לוֹ: "דַּע שֶׁאֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן בֶּן צַ’וְא אַלְמַכָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן ". כְּשֶׁשָּׁמַע כַּהַרְדָּאשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר לוֹ: “לֹא הִתְכַּחֲשׁוּ בְךָ הַשְּׁלֵמוּת וְהַחִבּוּר בֵּין הָאַבִּירוּת וְהַחֵן”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “פְּנֵה וְלֶךְ-לְךָ בֶּטַח. שֶׁכֵּן הָיָה אָבִיךָ אִישׁ-חֶסֶד וּבַעַל-טוֹבָה”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֲנִי, חֵי אֱלֹהִים, אֶנְהַג בְּךָ כָּבוֹד, נִקְלֶה”. נִתְמַלֵּא הַבְּדוּאִי חֵמָה, וְהִתְנַפֵּל כָּל אֶחָד מֵהֵמָּה עַל חֲבֵרוֹ, וְאָטְמוּ בְּהִלָּחֲמָם הַסּוּסִים אֶת אָזְנֵיהֶם וְהֵרִימוּ אֶת זַנְבוֹתֵיהֶם, וְלֹא פָסְקוּ מֵהִתְנַגֵּשׁ, עַד שֶׁדִּמָּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁהַשָּׁמַיִם נִבְקָעוּ. אַחַר-כָּךְ נִלְחֲמוּ זֶה בָזֶה כָּאַיָּלִים הַמִּתְנַגְחִים, וְחָלְפוּ בֵינֵיהֶם מַדְקֵרוֹת הָרְמָחִים. בִּקֵּשׁ כַּהַרְדָּאשׁ לְדָקְרוֹ מַדְקֵרָה. סָטָה כָּאן-מָא-כָּאן מִפָּנֶיהָ, וְחָזַר וְהִתְקִיף אוֹתוֹ וּדְקָרוֹ בְּלִבּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הָרֹמַח דֶּרֶךְ גַּבּוֹ, וְאָסַף אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַשָּׁלָל וְקָרָא לָעֲבָדִים: “הֲרֵי לִפְנֵיכֶם. הוֹבִילוּ אוֹתָם לִי חִישׁ מַהֵר”. יָרַד צַבַּאח וּבָא אֶל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “הֵיטַבְתָּ עֲשׂה, אַבִּיר הַדּוֹר. הֲרֵי אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי עָלֶיךָ וְנֶעְתַּר אֱלֹהַי לִי”. כָּרַת צַבָּאח אֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ. צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ צַבָּאח, דוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה פָּרָשׁ בְּמִלְחָמָה עֵת תִּתְלַקַּח”. אָמַר לוֹ: “נָא, אֶת עַבְדְּךָ אַל תִּשְׁכַּח, לָתֵת לוֹ חֶלְקוֹ בַּמַּלְקוֹחַ. יִתָּכֵן כִּי בָזֶה אַצְלִיחַ לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדִי נַגְ’מָה”. אָמַר לוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁחֵלֶק לְךָ בוֹ. וְאוּלָם הֱוֵה שׁוֹמֵר עַל הַשָּׁלָל וְעַל הָעֲבָדִים”. נָסַע כָּאן-מָא-כָּאן וּפָנָיו אֶל אֶרֶץ-מוֹלַדְתּוֹ. לֹא פָסַק לִנְסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁקָּרַב לִמְדִינַת בַּגְדָאד, וְשָׁמְעוּ עַל אוֹדוֹתָיו כָּל הַגְּדוּדִים וְרָאוּ מַה שֶׁעִמּוֹ מִן הַשָּׁלָל וְהָרְכוּשׁ וְאֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ עַל רֹמַח צַבָּאח. הִכִּירוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ וְשָׂמְחוּ וְאָמְרוּ: “כְּבָר הִנִּיחַ אֱלֹהִים לַבְּרִיּוֹת מִמֶּנּוּ, שֶׁהָיָה מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת בַּדְּרָכִים”. וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הֲרִיגָתוֹ וּבֵרְכוּ אֶת זֶה שֶׁהֲרָגוֹ. מָסְרוּ תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד לְכָּאן-מָא-כָּאן אֶת הַיְדִיעוֹת מִמַּה שֶּׁאֵרַע, וְיָרְאוּ אוֹתוֹ יִרְאַת-הַכָּבוֹד כָּל בְּנֵי-הָאָדָם וּפָחֲדוּ מִפָּנָיו הַפָּרָשִׁים וְהַגִּבּוֹרִים. נָהַג מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ עַד שֶׁהֵבִיאוֹ מִתַּחַת לָאַרְמוֹן, וְתָקַע אֶת הָרֹמַח שֶׁעָלָיו רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְחִלֵּק לִבְנֵי אָדָם מַתָּנוֹת וְנָתַן לָהֶם אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַגְּמַלִּים. אָהֲבוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי בַגְדָאד וְנָטוּ אֵלָיו הַלְּבָבוֹת. פָּנָה אֶל צַבָּאח וְהִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, רְחַב-יָדַיִם, וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בִּנְסִיעָתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ שָׁמְעוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְיַחֵד עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁבִּרְצוֹנִי לְגַלּוֹת לָכֶם סוֹד וּלְהַגִּיד לָכֶם גָּלוּי אֶת הַצָּפוּן בְּחֻבִּי. דְּעוּ שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן הוּא זֶה שֶׁיִּהְיֶה הַסִּבָּה לְעָקְרֵנוּ מִן הַמּוֹלֶדֶת הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הָרַג אֶת כַּהַרְדָּאשׁ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ עִמּוֹ שְׁבָטִים מִן הַכֻּרְדִּים וּמִן הַתֻּרְכִּים. עִנְיָנֵנוּ עִמּוֹ, סוֹפוֹ מֵבִיא לִידֵי כְּלָיָה, וְיוֹתֵר מִכָּל יֵשׁ לָנוּ לְפַחֵד מִפְּנֵי קְרוֹבָיו. וּכְבָר יְדַעְתֶּם מַה שֶּׁעָשָׂה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה דִנְדָּאן, שֶׁשָּׁכַח חַסְדִּי אַחֲרֵי שֶׁהֲטִיבוֹתִי עִמּוֹ, וּמַעַל בִּי בְּאֵמוּן, וְהִגִּיעָה אֵלַי שְׁמוּעָה, שֶׁהוּא אָסַף אֶת צִבְאוֹת הָאֲרָצוֹת, וּמַטְּרָתוֹ הִיא לְמַנּוֹת לְשֻׂלְטָאן אֶת כָּאן-מָא-כָּאן, מִשּׁוּם שֶׁהַשֻׂלְטָנוּת הָיְתָה לְאָבִיו וּלְאֲבִי-אָבִיו. וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא הוֹרֵג אוֹתִי בְּלִי פִּקְפּוּק”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה פַּמַּלְיַת מַלְכוּתוֹ מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרוּ לוֹ: “פְּחוּת עֵרֶךְ הוּא מִכְּדֵי זֶה, וְאִלּוּלֵא יָדַעְנוּ שֶׁבֶּן-טִפּוּחֶיךָ הוּא, לֹא הָיָה אָדָם מַשְׁגִּיחַ בּוֹ. וְדַע שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים הָכֵן לִפְקֻדָּתְךָ, וְאִם חָפֵץ אַתָּה בַּהֲרִיגָתוֹ, אָנוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ. וְאִם חָפֵץ אַתָּה בְּהַרְחָקָתוֹ, אָנוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אָמַר: “הֲרִיגָתוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה, וְאוּלָם אֵין הִיא אֶלָּא לְהַשְׁבִּיעֲכֶם עַל כָּךְ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה”. נִשְׁבְּעוּ שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהֵם הוֹרְגִים אֶת כָּאן-מָא-כָּאן. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְיִשְׁמַע שֶׁנֶּהֱרַג, יִרְפֶּה כֹּחוֹ מִזֶּה שֶׁהֶחֱלִיט עָלָיו. כְּשֶׁכָּרְתוּ בְּרִית בִּשְׁבוּעָה וְאָלָה עַל כָּךְ, כִּבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם רָאשֵׁי-הָעָם סָרוּ מִמֶּנּוּ, וְהַצָּבָא סֵרְבוּ לִרְכֹּב וְלָרֶדֶת לִתְעוּדָתָם, עַד שֶׁיִּרְאוּ אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהֵם רָאוּ אֶת רֹב הַצָּבָא עִם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְתָקַף אוֹתָהּ צַעַר רָב. שָׁלְחָה לַזְּקֵנָה, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לְהָבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַיְדִיעוֹת מִבֶּן-דּוֹדָהּ. כְּשֶׁבָּאָה אֶצְלָהּ, צִוְּתָה עָלֶיהָ שֶׁתֵּלֵךְ אֵלָיו וְתוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַיְדִיעָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְשָׂמַח בָּהּ. הוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַיְדִיעָה. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ אָמַר: "הָבִיאִי לְבַת דּוֹדִי שְׁלוֹמוֹת מֵאִתִּי וְאִמְרִי לָהּ, שֶׁהָאָרֶץ לֵאלֹהִים יִתְאַדָּר וְיִתְהַדָּר הִיא, יוֹרִישֵׁנָה לַאֲשֶׁר יִרְצֶה מֵעֲבָדָיו⁹. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:

הַמֶּלֶךְ אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר לְהַשִּׂיג חֵפֶץ יָהִין הָהֵן

יִדְחֶנּוּ בְּחֹזֶק יָד וּבְתַחְתִּית שְׁאוֹל יִנָּתֵן

לוּ הָיָה לִי אוֹ לְזוּלָתִי אֲדָמָה לֹא לוֹ

כִּמְלֹא הָאֶצְבַּע בְּקָצֵהוּ, כִּי אָז, הָיָה שֻׁתָּף לוֹ.

חָזְרָה הַזְּקֵנָה אֶל בַּת-דּוֹדוֹ, וְהִגִּידָה לָהּ מַה שֶּׁאָמַר, וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן עוֹמֵד בָּעִיר, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן מְצַפֶּה לִיצִיאָתוֹ מִבַּגְדָאד, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַח אַחֲרָיו מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ. קָרָה שֶׁיָּצָא לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְיָצָא צַבַּאח עִמּוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה נִפְרָד מֵאִתּוֹ לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם. צָד עֲשָׂרָה אַיָּלִים וּבְתוֹכָן אַיָּלָה כְּחֻלַּת-עֵינַיִם, שֶׁהָיְתָה פּוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. שִׁלַּח אוֹתָהּ חָפְשִׁי. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “מִשּׁוּם מַה שִּׁלַּחְתָּ אַיָּלָה זוֹ?” צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן וְשִׁלַּח חָפְשִׁי גַם אֶת הַשְּׁאָר, וְאָמַר לוֹ: “כְּבוֹד-גְּבָרִים הוּא לְשַׁלַּח חָפְשִׁי אֶת הָאַיָּלוֹת שֶׁיְּלָדִים לָהֶן. לֹא פָנְתָה אַיָּלָה זוֹ כֹה וָכֹה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיְּלָדִים לָהּ, וּבִגְלַל זֶה שִׁלַּחְתִּי אוֹתָהּ, וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הָאֲחֵרִים לִכְבוֹדָהּ”. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “שַׁחְרֵר אוֹתִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי”. צָחַק וְהִכָּה אוֹתוֹ בִּקְצֵה הָרֹמַח עַל לִבּוֹ. נָפַל לָאָרֶץ מִתְפַּתֵּל כְּנָחָשׁ. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, נִרְאָה אָבָק שֶׁהֵרִימוּ אוֹתוֹ סוּסִים דּוֹהֲרִים, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחַת לוֹ פָּרָשִׁים וְאַבִּירִים. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה, שֶׁקְּבוּצַת אֲנָשִׁים סִפְּרָה לוֹ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן, שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן יָצָא לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְשָׁלַח נָסִיךְ מִדֵּילָם, גָ’אמִע שְׁמוֹ, וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים פָּרָשׁ, וְנָתַן לָהֶם מָמוֹן וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת כָּאן-מָא-כָּאן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְהָרַג אוֹתָם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, בָּא הַמֶּלֶךְ סָאסָאן רָכוּב וְהִדְבִּיק אֶת הַצָּבָא וּמְצָאָם הֲרוּגִים. נִדְהַם וְחָזַר. תָּפְסוּ אוֹתוֹ בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּם וְאָסְרוּ אוֹתוֹ בָּאזִקִּים. פָּנָה כָּאן-מָא-כָּאן וְהָלַךְ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָלַךְ עִמּוֹ צַבַּאח הַבְּדוּאִי. וּבְעוֹד הֵם הוֹלְכִים, מָצָא בְּדַרְכּוֹ עֶלֶם עַל שַׁעַר-חָצֵר, נָתַן לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ הָעֶלֶם שָׁלוֹם. נִכְנַס לֶחָצֵר וְחָזַר וְעִמּוֹ שְׁתֵּי קְעָרוֹת בְּאַחַת מֵהֶן לֶבֶּן וּבַשְּׁנִיָּה פְּתוֹתֵי לֶחֶם וּבָשָׂר וְחֶמְאָה מֻתָּכָה מְפַעְפַּעַת בְּצִדָּם. שָׂם אֶת שְׁתֵּי הַקְּעָרוֹת לִפְנֵי כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “כַּבְּדֵנוּ בָּזֶה שֶׁתֹּאכַל מִצֵּידֵנוּ”. סֵרַב כָּאן-מָא-כָּאן לֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “מַה לְּךָ בֶּן-אָדָם, שֶׁאֵין אַתָּה אוֹכֵל?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן לָקַח מִמֶּנִּי מַלְכוּתִי בְעשֶׁק וּבְאֵיבָה, עִם זֶה שֶׁהָיְתָה הַמַּלְכוּת לְאָבִי וַאֲבִי-אָבִי לְפָנַי, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ בַּעֲרִיצוּת אַחֲרֵי מוֹת אָבִי, וְלֹא הָיָה מַחֲשִׁיב אוֹתִי בִּגְלַל צְעִירוּת-שְׁנוֹתַי, וְנָדַרְתִּי נֶדֶר שֶׁלֹּא אֹכַל מִצֵּידַת אָדָם עַד שֶׁאֲנִי מְרַפֵּא אֶת לִבִּי מִירִיבִי”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “הִתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, שֶׁכְּבָר מִלֵּא אֱלֹהִים נִדְרְךָ, וְדַע שֶׁהוּא כָּלוּא בְּמָקוֹם אֶחָד, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁיָּמוּת בְּקָרוֹב”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: " בְּאֵיזֶה בַּיִת הוּא עָצוּר?" אָמַר לוֹ: “בְּאוֹתָהּ כִּפָּה גְבוֹהָה”. הִתְבּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן לְאוֹתָהּ כִּפָּה גְבוֹהָה, וְרָאָה אֶת בְּנֵי-הָאָדָם נִכְנָסִים וְטוֹפְחִים עַל סָאסָאן, שֶׁהוּא נֶאֱנָק אַנְקוֹת מָוֶת. קָם כָּאן-מָא-כָּאן וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ כִּפָּה וְרָאָה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְיָשַׁב לֶאֱכֹל וְאָכַל דָּבָר מֻעָט, וְהִנִּיחַ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִן הַבָּשָׂר בְּצִקְלוֹנוֹ. יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ וְנִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה, וְיָשַׁן אוֹתוֹ עֶלֶם שֶׁאֵרַח אוֹתוֹ אֶצְלוֹ. הָלַךְ כָּאן-מָא-כָּאן אֶל הַכִּפָּה שֶׁסָּאסָאן בְּתוֹכָהּ, וְהָיוּ סָבִיב לָהּ כְּלָבִים שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים עָלֶיהָ. הִתְנַפֵּל עָלָיו כֶּלֶב מִן הַכְּלָבִים, הִשְׁלִיךְ לוֹ נֵתַח מִן הַבָּשָׂר שֶׁבְּצִקְלוֹנוֹ, וְלֹא חָדַל מִלְּהַשְׁלִיךְ בָּשָר לַכְּלָבִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַכִּפָּה וְהִמְשִׁיךְ בְּדַּרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ בְּקוֹל רָם: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁשַּׂמְתָּ כָּל מַעֲיָנֶיךָ לְהָרְגוֹ. וְהִפִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים בְּרֹעַ-הַנְהָגָתְךָ. כְּלוּם לֹא דַי לְךָ בָּזֶה שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת מַלְכוּתִי וְאֶת מַלְכוּת אָבִי וַאֲבִי-אָבִי, עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֵנִי?” נִשְׁבַּע סָאסָאן שְׁבוּעַת-שֶׁקֶר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וְשֶׁהַדְּבָרִים לֹא נְכוֹנִים הֵם. סָלַח לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכוֹל לִצְעֹד צַעַד אֶחָד, שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתַי”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אִם כָּךְ הַדָּבָר נִקַּח לָנוּ שְׁתֵּי סוּסוֹת וְנִרְכַּב אֲנִי וְאַתָּה וְנָשִׂים פָּנֵינוּ לַמִּדְבָּר”. עָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, וְרָכְבוּ הוּא וְסָאסָאן וְנָסְעוּ עַד הַבֹּקֶר. הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְנָסְעוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְגַן, וְיָשְׁבוּ בוֹ מְשׂוֹחֲחִים. קָם כָּאן-מָא-כָּאן אֶל סָאסָאן וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם נִשְׁאֲרָה בְּלִבְּךָ טִינָא עָלַי?” אָמַר לוֹ סָאסָאן: “לֹא, חַי-אֱלֹהִים”. הִסְכִּימוּ שֶׁיַּחְזְרוּ לְבַגְדָאד. אָמַר צַבַּאח הַבְּדוּאִי: “אֲנִי אֶעֱבֹר לִפְנֵיכֶם וַאֲבַשֵּׂר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם”. עָבַר לִפְנֵיהֶם וּבִשֵּׂר לַאֲנָשִׁים וּלְנָשִׁים. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ הָאֲנָשִׁים בְּתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם, וְנִצְבָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְהִיא כְאַגַּן הַסַּהַר מַזְהִיר בְּאוֹרוֹתָיו בְּאִישׁוֹן הָאֲפֵלָה. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ כָּאן-מָא-כָּאן, וְנִמְשְׁכָה נֶפֶשׁ אֶל נֶפֶשׁ וְנִכְסַף גּוּף אֶל גּוּף, וְלֹא נִשְׁאֲרָה לִבְנֵי הַדּוֹר שִׂיחָה אֶלָּא בְּעִנְיַן כָּאן-מָא-כָּאן. הֵעִידוּ לוֹ הַפָּרָשִׁים שֶׁהוּא הָאַמִּיץ בִּבְנֵי-הַדּוֹר, וְאָמְרוּ: “אֵין טוֹב שֶׁיִּהְיֶה עָלֵינוּ שֻׂלְטָאן אֶלָּא כָּאן-מָא-כָּאן, וְשֶׁתַּחֲזֹר אֵלָיו מַלְכוּת אֲבִי-אָבִיו כְּפִי שֶׁהָיָה”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסָאסָאן, הִנֵּה נִכְנַס אֶל נֻזְהַת אַלזַּמָאן. אָמְרָה לוֹ: “רוֹאָה אֲנִי, שֶׁבְּנֵי-אָדָם אֵין לָהֶם שִׂיחָה אֶלָּא בִדְבַר כָּאן-מָא-כָּאן, וְהֵם מְתָאֲרִים אוֹתוֹ בִּתְכוּנוֹת שֶׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרָן”. אָמַר לָהּ: “אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה. שֶׁכֵּן אֲנִי רְאִיתִיו, וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מִדָּה מִמִּדּוֹת הַשְּׁלֵמוּת, וְלֹא הַכֹּל מִמַּה שֶׁשּׁוֹמְעִים נֶאֱמָר. וְאוּלָם בְּנֵי-הָאָדָם מְחַקִּים אִישׁ אֶת אָחִיו בְּדַבְּרָם בְּשִׁבְחוֹ וּבְאַהֲבָתָם אוֹתוֹ. וְהִרְגִּיל אֱלֹהִים עַל לְשׁוֹן-בְּנֵי-אָדָם שִׁבְחוֹ, עַד שֶׁנָּטוּ אֵלָיו לִבּוֹת תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד וְלֵב הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן הַבּוֹגֵד וְהַמּוֹעֵל, וּכְבָר אָסַף לוֹ צְבָאוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת. וּמִי הוּא זֶה הַמּוֹשֵׁל בָּאֲרָצוֹת שֶׁיַּסְכִּים לִהְיוֹת נָתוּן תַּחַת יַד מוֹשֵׁל יָתוֹם שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ?” אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “וּמַה הוּא שֶׁשַּׂמְתָּ בְּדַעְתְּךָ?” אָמַר לָהּ: “שַׂמְתִּי בְּדַעְתִּי לְהָרְגוֹ, וְיִהְיֶה הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן נִכְזָב בִּשְׁאִיפָתוֹ וְיִכָּנֵס בְּעֻלִּי וְיָסוּר לְמִשְׁמַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּשָׁאֵר לוֹ דֶרֶךְ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי”. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: "הַבְּגִידָה מְכֹעֶרֶת כְּלַפֵּי זָרִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּלַפֵּי קְרוֹבִים. וְהַנְּכוֹחָה הִיא שֶׁתַּשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתְּךָ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְתִשְׁמַע מַה שֶׁנֶאֱמַר בְּמַה שֶׁעָבַר מִן הַזְּמָן:

אִם הֵרִים הַזְּמַן עָלֶיךָ אָדָם וַיְנַשֵּׂא,

אִם גַּם אַתָּה זַכָּאי מִמֶּנּוּ, וְלוּ גַם הִתְנַשֵּׂא,

תֵּן לוֹ אֲשֶׁר לוֹ לְפִי מַעֲלָתוֹ כַּחֹק,

פֶּן תַּשִּׂיגְךָ יָדוֹ אִם קָרוֹב וְאִם רָחוֹק.

וּבַאֲשֶׁר יָדַעְתָּ בּוֹ רָע אַל תְּדַבֵּר,

פֶּן תְּהִי מֵאֲשֶׁר טוֹבָה מֵעָלָיו יַעֲבֵר,

כַּמָּה בַּחֲדַר-הַנָּשִׁים מִן הַכַּלָּה נֶהְדָּרוֹת יוֹתֵר,

וְאוּלָם רַק אֶת הַכַּלָּה הַזְּמַן מְאַשֵּׁר.

כְּשֶׁשָּׁמַע סָאסָאן מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת הַחֲרוּזִים, קָם בְּכַעַס מֵאֶצְלָהּ וְאָמַר: “אִלּוּלֵא יָדַעְתִּי שֶׁמִּתְלוֹצֶצֶת אַתְּ, הָיִיתִי מֵסִיר בַּחֶרֶב אֶת רֹאשֵׁךְ, וּמְכַבֶּה אֶת נֵר נִשְׁמָתֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “בּוֹ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס עָלַי, אֵין אֲנִי אֶלָּא מִתְבַּדַּחַת עִמְּךָ”. נָפְלָה לְפָנָיו וְנָשְׁקָה רֹאשׁוֹ וְיָדָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הַנְּכוֹחָה הִיא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשְׁבָהּ, וְסוֹף סוֹף נְטַכֵּס תַּחְבּוּלָה אֲנִי וְאַתָּה שֶׁנַּהֲרֹג אוֹתוֹ בָּהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח וְאָמַר לָהּ: “חוּשִׁי לִמְצֹא עָרְמָה וְהָסִירִי יְגוֹנִי, שֶׁכְּבָר נִנְעֲלוּ כָּל שַׁעֲרֵי עָרְמָה בְּפָנַי”. אָמְרָה לוֹ: “מָצוֹא אֶמְצָא לְךָ עָרְמָה לְהַכְרִיתוֹ”. אָמַר לָהּ: “עַל-יְדֵי מָה?” אָמְרָה לוֹ: “עַל-יְדֵי שִׁפְחָתִי, בָּאכּוּן שְׁמָהּ, שֶׁהִיא מֻמְחָה בְּעָרְמָה”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ שִׁפְחָה מִן הַמְּבִיאוֹת פֻּרְעָנוּת בְּיוֹתֵר בַּזְּקֵנוֹת, וּלְפִי אֱמוּנָתָהּ נֶחְשְׁבָה אִי-עֲשִׂיַּת הַתּוֹעֵבָה לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר. וּכְבָר גִּדְּלָה אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְאֶת כָּאן-מָא-כָּאן, אֶלָּא שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן הָיָה נוֹטֶה אֵלֶיהָ יוֹתֵר, וּמֵרֹב נְטִיָּתוֹ אֵלֶיהָ, הָיָה שׁוֹכֵב תַּחַת רַגְלֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִפִּי אִשְׁתּוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “עֵצָה זוֹ נְכוֹחָה הִיא”. הֵבִיא אֶת הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן בַּאֲפֵלַת-הַלַּיְלָה וְסָח לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע, וְצִוָּה עָלֶיהָ לְהִתְאַמֵּץ בַּהֲרִיגָתוֹ. וְהִבְטִיחַ לָהּ כָּל-טוּב. אָמְרָה לוֹ: “פְּקֻדָּתְךָ תִּתְמַלֵּא. וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁתִּתֶּן לִי פִּגְיוֹן מָשְׁקֶה בְּמֵי-הַמָּוֶת, שֶׁאֲמַהֵר לְךָ בְּהַשְׁמָדָתוֹ”. אָמַר סָאסָאן: “הֲרֵי הוּא לְפָנַיִךְ”. הֵבִיא לָהּ פִּגְיוֹן הָעוֹבֵר כִּמְעַט כְּחָלוּץ לִפְנֵי הַמָּוֶת. וְהָיְתָה אוֹתָהּ זְקֵנָה כְּבָר שָׁמְעָה אֶת הַסִּפּוּרִים וְאֶת הַשִּׁירִים, וְיוֹדַעַת בְּעַל-פֶּה אֶת הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁבָּהֶם וְאֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת. לָקְחָה הַפִּגְיוֹן וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת מְהַפֶּכֶת בְּדַעְתָּהּ, מַה הוּא שֶׁיִּהְיֶה עַל יָדוֹ הַכִּלָּיוֹן. בָּאָה אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לְמִלּוּא הַבְטַחַת קֻצִ’יַ-פַכָּאן. הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּבַת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְנִתְלַקְּחָה מֵאַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ הָאֵשׁ. וּבְעוֹד הוּא בְּכָךְ, נִכְנְסָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “הִגִּיעָה שְׁעַת הָאִחוּד וְחָלְפוּ יְמֵי הַפֵּרוּד”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ אָמַר לָהּ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמָהּ שֶׁל קֻצִ’יַ-פַכָּאן?” אָמְרָה לוֹ בָּאכּוּן: “דַּע שֶׁהִיא טְרוּדָה בְּאַהֲבָתְךָ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם כָּאן-מָא-כָּאן לִקְרָאתָהּ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְנָתַן אוֹתָם לָהּ וְהִבְטִיחַ לָהּ כָּל-טוּב. אָמְרָה לוֹ: “דַּע שֶׁאֲנִי לָנָה אֶצְלְךָ הַלַּיְלָה מְסַפֶּרֶת לְךָ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִן הַמַּעֲשִׂיּוֹת וּמְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתְךָ בְּסִפּוּרֵי כָּל אַסִּיר-אַהֲבָה שֶׁהֶחֱלוּ אוֹתוֹ כִסּוּפִים”. אָמַר לָהּ כָּאן-מָא-כָּאן: “סַפְּרִי לִי סִפּוּר שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת לִבִּי וְיָסִיר צַעֲרִי”. אָמְרָה לוֹ בָּאכּוּן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. יָשְׁבָה לְצִדּוֹ, וְאוֹתוֹ דֶקֶר בִּבְגָדֶיהָ מִבִּפְנִים. אָמְרָה לוֹ: “דַּע שֶׁהָעָרֵב בְּמַה שֶׁשָּׁמְעוֹ אָזְנַי הוּא סִפּוּר אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ”.