אלף לילה ולילה: פתיחה / יוסף יואל ריבלין

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרָחוּם

הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וְהַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם עַל אֲדוֹן הַשְּׁלִיחִים, נְשִׂיאֵנוּ וַאֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד, וְעַל בֵּיתוֹ, תְּפִלָּה וְשָׁלוֹם תָּמִיד עַד לְיוֹם הַדִּין. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי מַה שֶּׁאֵרַע לַקַּדְמוֹנִים מָשָׁל וּמוּסָר הוּא לָאַחֲרוֹנִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אָדָם מַה שֶׁהִגִּיעַ לְזוּלָתוֹ וְיִקַּח מוּסָר, וִיעַיֵּין בְּסִפּוּרֵי הָאֻמּוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם וּמַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם וְיַעֲשֶׂה סְיָג לְעַצְמוֹ וְיַעֲצֹר בְּרוּחוֹ. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁעָשָׂה סִפּוּרֵי הַקַּדְמוֹנִים מָשָׁל וּמוּסָר לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים וּמֵהַמּוּסָר הַזֶּה הֵם הַסִּפּוּרִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם אֶלֶף לַיְלָה וָלָיְלָה, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַמֻּפְלָא וְהַמָּשָׁל.

כרך א

מאת

אלמוני/ת

---

אלף לילה ולילה: הקדמה

מאת

יוסף יואל ריבלין

“אלף לילה ולילה” מכיל בתוכו מן המובחר שבספרות היפה של העם הערבי. נתקפלה בו יצירה, יצירת-עם, שעברו עליה מאות בשנים עד שנתגבשה וקבלה צורתה האחרונה. ספר זה נחשב לאחד מנכסי צאן-ברזל של ספרות העולם. מאות ספורים קטנים ואף גדולים עד כדי ספרים בפני-עצמם כלולים בו. בתוך הספורים שלובים הרבה פתגמים ונלוה עליהם גם מספר עצום של שירים מכל סוגי השירה הערבית על כל תקופותיה.

במשך הדורות היה הספר למקרא שעשועים לאדם בכל גיליו השונים. הנער כעלם, הבוגר כאיש השיבה מצאו בו תמיד ענין איש איש לפי טעמו וגילו. אין לשון תרבות שלא זכתה לכמה תרגומים של “אלף לילה ולילה” בהוצאות מהוצאות שונות, נרחבות ומקוצרות. מלבד חכמת החיים של המזרח כולו מהודו ועד פרס בואכה כל הארצות הערביות השונות, שספג ספר זה לתוכו בצורות שונות, אין כמוה, ראי שמתוכו נשקפים כל חיי הערבי והגיגיו, חיי הגוף, הרוח והנפש. פוגשים אנו בו את הערבי בביתו עד לחדרי-חדריו, ברחוב ובשוק. לומדים אנו לדעת את נימוסיו והרבה מעניני דתו, את מהלך מחשבתו, מוסרו, להגו ולעגו. אפשר לומר, שכל הרוצה להכיר את הערבים ילך אצל ספר “אלף לילה ולילה”, שאין “אלף לילה ולילה”מדריך טוב ממנו להכיר את הערבי.

אין הכוונה לתת כאן מבוא לספר זה. כדי לתת מבוא לו, יש להקיף את הנושא מכמה וכמה בחינות עד כדי פרקים ארוכים, וענין בפני עצמו הוא¹. אולי יעלה הדבר בידנו לתתו עם תֹם הדפסת כל הכרכים. כאן הנני להעיר רק הערות מספר בנוגע לדרך עבודתי. 1) הנחתי כיסוד לתרגום את הוצאת בולאק (בשנת 1279 להגרה). ואולם השתמשתי לשם השלמת כמה פרטים שנראו לי בשתי ההוצאות שנדפסו בבירות ( בשנת 1880 ובשנת 1914). 2) בחרתי בסגנון “ספור המעשה העממי”, ההולם ביותר את הספורים האלה. 3) בתרגום השירים שויתי לנגד עיני את סגנון שירת ספרד, ואולם לא תרגמתים לפי משקלי השירה הספרדית. שמתי לי לעיקר לשמור על רוח אותה שירה עד כמה שידי הגיעה.

ולבסוף: רואה אני לי חובה נעימה להודות לידידי וחברי הנכבד הפרופ' ל.א.מאיר, שעל-פיו ובהדרכתו נעשה שער הספר, עמוד הפתיחה וכל העיטורין. עצתו, עצת בקי ומומחה ראשון במעלה, היתה לנו לקו להמנע מלפאר את הספר בתמונות מעין אלו שרבו כל-כך בהוצאות שונות של “אלף לילה ולילה”, ערביות ואירופיות, תמונות שלפי דעתו אין הן מהלכות מן המקורות שמהם מהלך גוף הספר, ויש להמנע מהן.

כמו כן נתונה תודתי לידידי היקר והחביב מר א. אבן-שושן, שעסק גם בסדור הפִסקות וקרא גם הגהה והעיר כמה הערות.

המתרגם

---

אלף לילה ולילה: פתיחה

מאת

יוסף יואל ריבלין

אלף לילה ולילה: פתיחה / יוסף יואל ריבלין

בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרָחוּם

הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, וְהַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם עַל אֲדוֹן הַשְּׁלִיחִים, נְשִׂיאֵנוּ וַאֲדוֹנֵנוּ מֻחַמָּד, וְעַל בֵּיתוֹ, תְּפִלָּה וְשָׁלוֹם תָּמִיד עַד לְיוֹם הַדִּין. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי מַה שֶּׁאֵרַע לַקַּדְמוֹנִים מָשָׁל וּמוּסָר הוּא לָאַחֲרוֹנִים, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אָדָם מַה שֶׁהִגִּיעַ לְזוּלָתוֹ וְיִקַּח מוּסָר, וִיעַיֵּין בְּסִפּוּרֵי הָאֻמּוֹת שֶׁעָבְרוּ, וּבָטְלוּ מִן הָעוֹלָם וּמַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם וְיַעֲשֶׂה סְיָג לְעַצְמוֹ וְיַעֲצֹר בְּרוּחוֹ. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁעָשָׂה סִפּוּרֵי הַקַּדְמוֹנִים מָשָׁל וּמוּסָר לְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים וּמֵהַמּוּסָר הַזֶּה הֵם הַסִּפּוּרִים הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם אֶלֶף לַיְלָה וָלָיְלָה, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַמֻּפְלָא וְהַמָּשָׁל.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְשַׁהַרָזָאד

מאת

אלמוני/ת

סִפּוּר הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן

סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ וְהֶחָכָם וְהַגִּבּוֹר וְהַנָּדִיב מִכֹּל – שֶׁהָיָה לְפָנִים בְּיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁחָלְפוּ וּבִזְמַנִּים וְדוֹרוֹת קְדוּמִים שֶׁעָבְרוּ וּבָטְלוּ, מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי סָאסָאן בְּאִיֵּי הֹדּוּ וְסִין, וְהָיוּ לוֹ חֵילוֹת וּגְיָסוֹת, וּמְשָׁרְתִים וַעֲבָדִים. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, אֶחָד מֵהֶם גָּדוֹל וְהַשֵּׁנִי קָטָן, שְׁנֵיהֶם פָּרָשִׁים אַבִּירִים. אַךְ הַגָּדוֹל הָיָה אַבִּיר מֵאָחִיו. מָלַךְ הוּא בָּאָרֶץ וְשָׁפַט בְּצֶדֶק, וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בְּנֵי אַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ. וְהָיָה שֵׁם הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְשֵׁם אָחִיו הַקָּטָן הַמֶּלֶךְ שַׁהְאזָמָאן, שֶׁהָיָה מֶלֶךְ סְמַרְקַאנְד וְאֶרֶץ פָּרָס. לֹא פָסַק מִנְהַג מֵישָׁרִים מֵאַרְצוֹתָם, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מוֹשֵׁל וְעוֹשֶׂה צֶדֶק בֵּין נְתִינָיו מֶשֶׁךְ זְמָן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְחַי בְּתַכְלִית הָרְוָחָה וְהָרְחָבָה. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּתְגַּעְגֵּעַ הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל עַל אָחִיו הַקָּטָן, וְצִוָּה אֶת מִשְׁנֵהוּ שֶׁיִּסַּע אֵלָיו וִיבִיאֵהוּ אֶצְלוֹ. שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה בְּקוֹלוֹ וְעָשָׂה כְּמִצְוָתוֹ. נָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם וְנִכְנַס אֶל אָחִיו הַקָּטָן, וּמָסַר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָהוּ שֶׁאָחִיו מִתְגַּעְגֵּעַ עָלָיו וּמְבַקְשׁוֹ לְבַקְּרוֹ. נַעֲנָה לוֹ וּמִלֵּא פְּקֻדָּתוֹ, וְהֵכִין עַצְמוֹ לַנְּסִיעָה. הוֹצִיא אָהֳלָיו וּגְמַלָּיו וּפִרְדּוֹתָיו וּמְשָׁרְתָיו וַעֲבָדָיו, וְהוֹשִׁיב אֶת מִשְׁנֵהוּ לְמוֹשֵׁל תַּחְתָּיו וְיָצָא וּפָנָיו לְאֶרֶץ אָחִיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה נִזְכַּר בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁשָּׁכַח בְּאַרְמוֹנוֹ. חָזַר וְנִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וּמָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּמִטָּתוֹ מְחַבֶּקֶת עֶבֶד כּוּשִׁי מֵהָעֲבָדִים. כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: אִם כָּךְ הוּא וַעֲדַיִן לֹא עָזַבְתִּי אֶת הָעִיר, כֵּיצַד יִהְיֶה מִנְהָגָהּ שֶׁל בַּת בְּלִיַּעַל זוֹ, כְּשֶׁאֶרְחַק מִכָּאן אֵצֶל אָחִי מֶשֶׁךְ זְמָן? שָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִכָּה אֶת הַשְּׁנַיִם וְהָרַג אוֹתָם בַּמִּטָּה וְחָזַר תֵּכֶף וּמִיָּד וְצִוָּה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת אָחִיו.

כְּשֶׁקָּרַב לַמְּדִינָה שָׁלַח שְׁלִיחָיו אֶל אָחִיו, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁבָּא. כְּשֶׁנּוֹדַע לְאָחִיו שֶׁהוּא קָרֵב וּבָא, יָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם וְחִבֵּק אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה וְשָׂמַח בּוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְצִוָּה וּפֵאֲרוּ אֶת הַמְּדִינָה לִכְבוֹדוֹ. אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. נִזְכַּר שַׁאהְזָמָאן בַּמֶּה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אִשְׁתּוֹ וּבְגִידָתָהּ בּוֹ, וְנִצְטָעֵר צַעַר רָב. הַחֱוִירוּ פָּנָיו וְנִרְזָה גוּפוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָחִיו בְּכָךְ, דָּמָה שֶׁפֵּרוּדוֹ מֵאַרְצוֹ וּמַלְכוּתוֹ גָרְמוּ לָזֶה. עָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא רוֹאֶה וְלֹא שָׁאַל אוֹתוֹ לְסִבַּת הַדָּבָר. אַחַר זְמַן אָמַר לוֹ יוֹם אֶחָד: “אָחִי, פֶּצַע בְּקִרְבִּי”. וְלֹא סִפֶּר לוֹ מַה שֶׁרָאָה מֵאִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיָּל, שֶׁיִּרְוַח לְלִבְּךָ”. סֵרֵב שַׁאהְזָמָאן וְנָסַע שַׁהְרִיָּאר יְחִידִי.

וְהָיוּ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְתוֹךְ גַּן אָחִיו. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן נִפְתָּחִים וְיָצְאוּ מִתּוֹכָם עֶשְׂרִים שְׁפָחוֹת וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבְתוֹכָם אֵשֶׁת אָחִיו, יָפָה וַחֲנוּנָה בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן. הָיוּ מְהַלְּכִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִבְרֵכַת מָיִם. פָּשְׁטוּ בִגְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ יַחְדָּו. קָרְאָה אֵשֶׁת הַמָּלֶךְ: “מַסְעוּד”. נִתְקָרֵב אֵלֶיהָ עֶבֶד כּוּשִׁי וְחִבֵּק אוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָא אֵלֶיהָ. וְכֵן נָהֲגוּ שְׁאָר הָעֲבָדִים בַּשְּׁפָחוֹת. לֹא פָסְקוּ מִנִּשׁוּק וְחִבּוּק וּבִיאָה וּמֵעֵין זֶה עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם.

כְּשֶׁרָאָה זֹאת אָחִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי הָאֱלֹהִים, צָרָתִי קַלָּה מִצָּרָה זוֹ”. הוּקַל מַה שֶּׁהָיָה בְלִבּוֹ מִן הַקִּנְאָה וְעַגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָמַר: קָשָׁה הִיא זוֹ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לִי". וְלֹא מָנַע עוֹד עַצְמוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

אַחַר-כָּךְ חָזַר אָחִיו מִן הַנְּסִיעָה, וְשָׁאֲלוּ אִישׁ לִשְׁלוֹם אָחִיו. הִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר בְּאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאַהְזָמָאן, שֶׁכְּבָר חָזַר צִבְעוֹ וְהֶאֱדִימוּ פָּנָיו וְהָיָה אוֹכֵל בְּתֵאָבוֹן אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מְמָעֵט בְּמַאֲכָל. הִתְפַּלֵּא עַל כָּך וְאָמַר: “אָחִי, רוֹאֶה הָיִיתִי אוֹתְךָ וּפָנֶיךְ יְרֻקּוֹת וְעַכְשָׁו חָזַר לְךָ צִבְעֶךָ. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה עִנְיָנֶךָ?”. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה שֶׁנּוֵֹגַע לְצֶבַע פָּנַי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה, הֲרֵינִי לְסַפֵּר לָךְ, וְאוּלָם בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְזֶה שֶׁחָזַר לִי צִבְעִי, סְלַח לִי אִם לֹא אַגִּיד לְךָ סִבָּתוֹ“. אָמַר לוֹ: “הַגֵּד לִי רֵאשִׁית כָּל עַל דְּבַר צִבְעֲךָ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה וְעַל רְזוֹנְךָ, שֶׁאֶשְׁמָע”. אָמַר לוֹ: אָחִי, דַּע שֶׁכְּשֶׁשָּׁלַחְתָּ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלְּךָ אֶצְלִי בְּבַקָּשָׁה שֶׁאָבוֹא אֵלֶיךָ וַהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וּכְבָר יָצָאתִי מֵעִירִי, נִזְכַּרְתִּי בִּפְנִינָה שֶׁבְּאַרְמוֹנִי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לְהַקְרִיבָה דּוֹרוֹן לְךָ. חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹנִי וּמָצָאתִי אֶת אִשְׁתִּי וְאִתָּהּ עֶבֶד כּוּשִׁי יָשֵׁן בְּמִטָּתִי, הָרַגְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וּבָאתִי אֵלֶיךָ כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָן זֶה. וַהֲרֵי זוֹהִי סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת צִבְעִי וּרְזוֹנִי. אַךְ בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁחָזַר אֵלַי צִבְעִי סְלַח לִי אִם לֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ בָּזֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיו דְּבָרָיו אָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים שֶׁתַּגִּיד לִי הַסִּבָּה שֶׁחָזַר לְךָ צִבְעֶךָ”. חָזַר לְפָנָיו עַל כָּל מַה שֶּׁרָאָה. אָמַר שַׁהְרִיָּאר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹת בְּעֵינָי”. אָמַר לוֹ אָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “עֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאִלּוּ נוֹסֵעַ הָיִיתָ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְהִתְחַבֵּא אֶצְלִי, וְתִרְאֶה זֹאת בְּעֵינֶיךָ, וְיִהְיֶה בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר מִתּוֹךְ רְאִיָּה”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְרִיז הַמֶּלֶךְ עַל הַנְּסִיעָה. יָצְאוּ הַגְּיָסוֹת עִם הָאֳהָלִים אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ. יָשַׁב בָּאֳהָלִים וְאָמַר לִנְעָרָיו:“אַל יִכָּנֵס אֵלַי אָדָם”. אַחַר כָּךְ הִתְנַכֵּר וְיָצָא בַסֵּתֶר אֶל הָאַרְמוֹן שֶׁאָחִיו בּוֹ, וְיָשַׁב בַּחַלּוֹן הַנִּשְׁקָף לַגָּן שָׁעָה זְמָן, וְנִכְנְסוּ הַשְּׁפָחוֹת וּגְבִרְתָּן עִם הָעֲבָדִים נוֹהֲגִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר אָחִיו, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד בֵּין הָעַרְבָּיִם.

כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר כָּךְ כִּמְעַט יָצָא מִדַּעְתּוֹ וְאָמַר לְאָחִיו שַׁאהְזָמָאן: “נָקוּם וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ חֵפֶץ בַּמְלוּכָה עַד שֶׁנִּרְאֶה אִם אֵרַע לְאָדָם מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ, וְאִם לַאו, הֲרֵי מוּתֵנוּ טוֹב מֵחַיֵּינוּ”.

נַעֲנָה לוֹ אָחִיו לְכָךְ וְיָצְאוּ מִדֶּלֶת סְמוּיָה שֶׁבָּאַרְמוֹן, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסוֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאִילָן שֶׁעָמַד בְּכִכָּר בְּאֶמְצָעָהּ וְאֶצְלוֹ מַעְיַן מַיִם לְיַד הַיָּם הַמָּלוּחַ.שָׁתוּ מֵאוֹתוֹ הַמַּעְיַן וְיָשְׁבוּ לָנוּחַ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, עַד שֶׁהִתְגָּעֵשׁ הַיָּם וְעָלָה מִתּוֹכוֹ עַמּוּד שָׁחוֹר עוֹלֶה לַשָּׁמַיִם, וּפָנָיו לְאוֹתָהּ כִּכָּר.

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת פָּחֲדוּ וְעָלוּ עַד לִמְרוֹמֵי הָאִילָן שֶׁהָיָה גָבוֹהַּ, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים לָדַעַת מָה הָעִנְיָן. נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם שֵׁד אֶרֶךְ הַקּוֹמָה וּרְחַב הַמֶּצַח וְרַב הֶחָזֶה וְעַל רֹאשׁוֹ תֵבָה. עָלָה לַיַּבָּשָׁה וּבָא אֶל הָאִילָן וְיָשַׁב תַּחְתָּיו. וּפָתַח אֶת הַתֵּבָה וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ קֻפְסָה. פָּתַח אוֹתָהּ וְיָצְאָה מִתּוֹכָהּ נַעֲרָה זְקוּפַת גֵּו כְּאִלּוֹ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ הַמְאִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר

זָרְחָה בָאֹפֶל וְהִזְהִיר הַיּוֹם,

וְהֵאִיר לְאוֹרָהּ כָּל עֵץ עַד תֹּם.

לַשְּׁמָשׁוֹת אוֹר מִבְּרַק זָהֳרָהּ,

וּבוֹשָׁה הַלְּבָנָה בְּהִגָּלוֹת אוֹרָהּ.

יִשְׁתַּחֲוֶה הַיְקוּם כֻּלּוֹ לְפָנֶיהָ,

עֵת נִגְלְתָה וַתָּסֵר מְסָכֶיהָ.

וּבְעֵת שָׁלְחָה אוֹר בְּרָקֶיהָ,

כָּל עֲנָנָה שָׁפְכָה דִמְעוֹתֶיהָ.

כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֵּׁד אָמַר: “הַגְּבֶרֶת בִּבְנוֹת-נָדִיב שֶׁחֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל נִשּׂוּאֶיהָ, מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִישֹׁן קְצָת”. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכֶּיהָ וְיָשֵׁן. נָשְׂאָה הָעַלְמָה רֹאשָׁהּ אֶל מְרוֹמֵי הָאִילָן וְרָאֲתָה שְׁנֵי הַמְּלָכִים, כְּשֶׁהֵם עַל אוֹתוֹ הָאִילָן. הֵרִימָה אֶת רֹאשׁ הַשֵּׁד מֵעַל בִּרְכֶּיהָ וְהִנִּיחָה אוֹתוֹ עַל הַקַּרְקַע, וְנִצְּבָה תַחַת הָעֵץ, וְרָמְזָה לָהֶם לֵאמֹר: “רְדוּ וְאַל תִּירְאוּ מִפְּנֵי שֵׁד זֶה”. אָמְרוּ לָהּ: “מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים שֶׁתִּסְלְחִי לָנוּ עַל שֶׁאֵין אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן”. אָמְרָה לָהֶם: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אֶתְכֶם שֶׁתֵּרְדוּ, וְאִם לַאו הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד וְיָמִית אֶתְכֶם בָּרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת”. פָּחֲדוּ וְיָרְדוּ אֵלֶיהָ. קָמָה לִקְרָאתָם וְאָמְרָה:“רִצְעוּ בִּי רָצַע עַז, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”. וּמֵרֹב פַּחֲדָם אָמַר הַמֶּלֶךְ שַׁהאְרִיָּאר לְאָחִיו הַמֶּלֶךְ שַׁאהְזָמָאן: “אָחִי עֲשֵׂה מַה שֶּׁהִיא מְצַוָּה עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “לֹא אֶעֱשֶׂה עַד שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה אַתָּה תְחִלָּה”. הִתְחִילוּ מְרַמְּזִים זֶה לַזֶּה לְהִשָּׁמַע לָהּ. אָמְרָה לָהֶם: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶתְכֶם מְרַמְּזִים זֶה לָזֶה, אִם לֹא תִּגְשׁוּ וְתַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה, הֲרֵינִי מְעִירָה עֲלֵיכֶם אֶת הַשֵּׁד”. וּמִפַּחֲדָם מִפְּנֵי הַשֵּׁד עָשׂוּ כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עֲלֵיהֶם. כְּשֶׁגָּמְרוּ, אָמְרָה לָהֶם: “קוּמוּ”, וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִכִּיסָהּ צְרוֹר וְהוֹצִיאָה לָהֶם מִתּוֹכוֹ מַחֲרוֹזֶת שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים טַבָּעוֹת, וְאָמְרָה לָהֶם: "יוֹדְעִים אַתֶּם מַה זֶּה? “אָמְרוּ לָהּ: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים”. אָמְרָה לָהֶם: בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל טַבָּעוֹת אֵלּוּ כֻּלָּם נִשְׁמְעוּ לִי לְבשֶׁת עֶרְוַת שֵׁד זֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע, תְּנוּ לִי מֵעַתָּה אֶת טַבָּעוֹתֵיכֶם אַף אַתֶּם שְׁנֵי הָאַחִים”. נָתְנוּ לָהּ שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, שֶׁהֵסִירוּ מֵעַל יְדֵיהֶם. אָמְרָה לָהֶם: "שֵׁד זֶה חֲטָפַנִי בְּלֵיל נִשּׂוּאַי וְשָׂם אוֹתִי בְּתוֹךְ קֻפְסָה, שָׂם אֶת הַקֻּפְסָה בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ שֶׁל תֵּבָה, וְסָגַר אֶת הַתֵּבָה בְּשִׁבְעָה מַנְעוּלִים, וְהִנִּיחַ אוֹתִי בִּתְהוֹמוֹת הַיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַּלָּיו, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁהָאִשָּׁה מִתּוֹכֵנוּ, כְּשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מַשֶּׁהוּ לֹא יְנַצֵּחַ אוֹתָהּ כְּלוּם, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

בְּנָשִׁים אַל תַּאֲמִינָה / וְאַל תִּבְטַח בִּבְרִיתָן,

כִּי רְצוֹנָן וְכַעֲסָן / אַךְ תּוֹצְאוֹת אַהֲבָתָן.

תַּרְאֶינָה כָּזָב אַהֲבָתָן, / וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בְּלִבּוֹתָן.

דְּבַר יוֹסֵף לְמָשָׁל נִתָּן / אֲשֶׁר נִזְהַר מִמְּזִמָּתָן.

הֲלֹא רָאִיתָ כִּי הַשָּׂטָן / הִטְרִיד אָדָם בִּגְלָלָן
וְאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

הֶרֶף מִבּוּז, אַתָּה הַבָּז,

מַחַר יִגְבַּר זֶה שֶׁלּוֹ אַתָּה בָז,

וְהוֹסִיף הַפֶּשַׁע חֵשֶׁק עָז.

אִם אָהַבְתִּי וְלֹא אַעַשׂ אָז

כְּמַעֲשֵׂה אָדָם לִפְנֵי מֵאָז?

אָכֵן רַב פֶּלֶא הוּא אִישׁ נוֹעָז

יִשְׁלַם מֵאִשָּׁה בְּעֵת כִּי תְּנָס.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, תָּמְהוּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אִם זֶה שֶׁהוּא שֵׁד וְאֵרַע לוֹ קָשֶׁה מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָנוּ, הֲרֵי נֶחָמָה לָנוּ בְּכָךְ”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמוּ מִיָּד וְהִסְתַּלְקוּ מִמֶּנָּה וְחָזְרוּ לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר וְנִכְנְסוּ לְאַרְמוֹנוֹ. הִתִּיז רֹאשׁ אִשְׁתּוֹ, וְכָך גַּם רָאשֵׁי הַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים, וְהָיָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר נוֹהֵג שֶׁכָּל פַּעַם הָיָה לוֹקֵחַ נַעֲרָה בְתוּלָה, וְהָיָה מַשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהוֹרְגָהּ לְלֵילָה. לֹא פָּסַק מִכָּךְ זְמַן שָׁלשׁ שָׁנִים עַד שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם וְהִבְרִיחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בְּאוֹתָהּ מְדִינָה נַעֲרָה בִבְתוּלֶיהָ. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁיָּבִיא לוֹ נַעֲרָה כְּהֶרְגֵּלוֹ. יָצָא הַמִּשְׁנֶה וְחִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא נַעֲרָה. סָר אֶל בֵּיתוֹ, מִצְטַעֵר וּמְדֻכֶּה שֶׁחָשַׁשׁ לְנַפְשׁוֹ מִן הַמֶּלֶךְ.

וְהָיוּ לוֹ לַמִּשְׁנֶה שְׁתֵּי בָנוֹת שֵׁם הַגְּדוֹלָה שַׁהַרָזָאד וְשֵׁם הַקְּטַנָּה דִינַאזָאד. וְהָיְתָה הַגְּדוֹלָה כְּבָר קָרְאָה הַסְּפָרִים וְדִבְרֵי יְמֵי עוֹלָם וּפָרָשַׁת חַיֵּי מַלְכֵי קֶדֶם וּמְאֹרְעותֹ הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ. אָמְרוּ עָלֶיהָ שֶׁאָסְפָה אֶלֶף סְפָרִים מִסִּפְרֵי דִבְרֵי יְמֵי הָעַמִּים שֶׁקָּמוּ לְפָנִים וְסִפְרֵי הַמְּלָכִים שֶׁבִּזְמַנָּה וְהַמְּשׁוֹרְרִים. אָמְרָה לְאָבִיהָ: מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ וְנוֹשֵׂא צַעַר וּדְאָגָה, הֲרֵי כְּבָר אָמַר אֶחָד מֵהֶם בְּעִנְיָן זֶה שִׁיר:

אֱמֹר לֶעָמוּס דְּאָגָה:

אָכֵן דְּאָגָה לֹא לַעֲדֵי עַד,

כְּשִׂמְחָה עֲדֵי רָגַע

כֵּן דְּאָגָה תַּחֲלֹף וְתֹאבַד.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה מִפִּי בִתּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, סִפֶּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַמֶּלֶךְ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, אָבִי, הַשִּׂיאֵנִי לְמֶלֶךְ זֶה. וְאִם אֶחְיֶה מוּטָב וְאִם לַאו אֶהְיֶה כַפָּרָה לִבְנוֹת הַמֻּסְלִמִים וְסִבָּה לְהַצָּלָתָן מִיָּדוֹ”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, אַל תְּסַכְּנִי בְעַצְמֵךְ לְעוֹלָם”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל מָנוֹס מִזֶּה”. אָמַר: “חוֹשֵׁשְׁנִי לָךְ שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לָךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לַחֲמוֹר וְלַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה”. אָמְרָה לוֹ: "וּמַהוּ שֶׁאֵרַע לָהֶם, אָבִי? אָמַר:

סִפּוּר הַחֲמוֹר וְהַשּׁוֹר עִם בַּעַל הַשָּׂדֶה

דְּעִי, בִּתִּי, שֶׁהָיָה לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים הוֹן וּמִקְנֶה. וְהָיוּ לוֹ אִשָּׁה וִילָדִים, וְחָלַק לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כִּשְׁרוֹן דַּעַת לְשׁוֹנוֹת הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת. וְהָיְתָה דִירָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר בִּנְאוֹת-שָׂדֶה, וְהָיוּ לוֹ בַחֲצֵרוֹ חֲמוֹר וְשׁוֹר. יוֹם אֶחָד בָּא הַשּׁוֹר לִמְקוֹם הַחֲמוֹר וּמָצָא מְקוֹמוֹ מְכֻבָּד וּמְרֻבָּץ בַּמַּיִם, וּבְאַבוּסוֹ שְׂעוֹרָה מְנֻפָּה וְתֶבֶן מְנֻפֶּה, וְהוּא רוֹבֵץ לוֹ וְנָח, וְאֵין בְּעָלָיו רוֹכֵב עָלָיו, אֶלָּא לְעִתִּים, לְצֹרֶךְ שֶׁמִּזְדַּמֵּן לוֹ, וְחוֹזֵר לוֹ".

בְּאַחַד הַיָּמִים שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַשּׁוֹר אוֹמֵר לַחֲמוֹר:“יְבֻשַּׂם לָךְ. הֲרֵי אֲנִי יָגֵעַ וְאַתָּה נָח לְךָ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׂעוֹרָה מְנֻפָּה, וּמְשַׁמְּשִׁים עוֹמְדִים לְךָ לְשַׁמֶּשְׁךָ וְאֵין בְּעָלֶיךָ רוֹכֵב עָלֶיךָ אֶלָּא לְעִתִּים וְחוֹזֵר לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי תָּדִיר לַחֲרִישָׁה וּלִטְחִינָה”. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “כְּשֶׁתֵּצֵא לַחֲרִישָׁה וְיָשִׂימוּ צַוָּארֶיךָ בְּעֹל, רְבַץ וְלֹא תָקוּם, וַאֲפִילוּ אִם יַכּוּךָ. וּכְשֶׁתָּקוּם שׁוּב וּרְבַץ, וּכְשֶׁיַּחֲזִירוּ אוֹתְךָ לִמְקוֹמְךָ וְיָשִׂימוּ לְפָנֶיךָ הַפּוּל אַל תֹּאכַל כְּאִלּוּ הָיִיתָ חוֹלֶה, וְתִמָּנַע מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, יוֹם אוֹ יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, שֶׁאָז תָּנוּחַ מֵעֲמָלְךָ וּמִיגִיעֶךָ”. וְהָיָה הַסּוֹחֵר שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם. כְּשֶׁהֵבִיא הַשַּׁוָּר לַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ, אָכַל מִמֶּנּוּ דָּבָר מוּעָט. הִשְׁכִּים הַשַּׁוָּר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לַחֲרִישָׁה וּמְצָאוֹ חוֹלֶה. נִצְטָעֵר עָלָיו וְאָמַר: “לֹא הָיְתָה מְלַאכְתּוֹ גְרוּעָה תְּמוֹל אֶלָּא מִשּׁוּם כָּךְ”. הָלַךְ לַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַשּׁוֹר חוֹלֶה, וּמֵאֶמֶשׁ לֹא אָכַל מִן הַמִּסְפּוֹא כְּלוּם וְלֹא נָגַע בּוֹ” הֵבִין הַסּוֹחֵר אֶת הָעִנְיָן וְאָמַר לוֹ: “טוּל אֶת הַחֲמוֹר בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר, וַחֲרשׁ בּוֹ בִּמְקוֹמוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ”.

כְּשֶׁחָזַר הַחֲמוֹר בְּסוֹף הַיּוֹם, אַחֲרֵי שֶׁחָרְשׁוּ בוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הוֹדָה לוֹ הַשּׁוֹר עַל חַסְדּוֹ, שֶׁהֵבִיא לוֹ מְנוּחָה מֵעֲמָלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. לֹא הֵשִׁיב לוֹ הַחֲמוֹר תְּשׁוּבָה, שֶׁהִתְחָרֵט חֲרָטָה גְּדוֹלָה.

כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא הַחוֹרֵשׁ וְנָטַל אֶת הַחֲמוֹר וְחָרַשׁ בּוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, וְלֹא חָזַר הַחֲמוֹר אֶלָּא כְּשֶׁעוֹר צַוָּארוֹ פָּשׁוּט מֵעָלָיו וְעָיֵף מְאֹד. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשּׁוֹר וְהוֹדָה לוֹ וְשִׁבְּחוֹ. אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “הָיִיתִי חַי חַיֵּי מְנוּחָה, וְלֹא הִזִּיקוּ לִי אֶלָּא פִּטְפּוּטֵי-דְבָרִים שֶׁלִּי”. אַחַר כָּךְ אָמַר: “דַּע, שֶׁעֵצָה טוֹבָה אֲנִי מַשִׂיאֲךָ. כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת בְּעָלֵינוּ אוֹמֵר: “אִם לֹא יָקוּם הַשּׁוֹר מִמְּקוֹמוֹ, מִסְרוּ אוֹתוֹ לַקַּצָּב, שֶׁיִּשְׁחַט אוֹתוֹ וְיַעֲשֶׂה עוֹרוֹ חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת”, וּבְכֵן חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ וַהֲרֵי הִשֵׂאתִי לְךָ עֲצָתִי וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשּׁוֹר דִּבְרֵי הַחֲמוֹר, הוֹדָה לוֹ וְאָמַר: “לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵא אִתָּם לַשָּׂדֶה”. אָכַל הַשּׁוֹר אֶת הַמִּסְפּוֹא שֶׁלּוֹ עַד תֻּמּוֹ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלָּחַךְ אֶת הָאֵבוּס בִּלְשׁוֹנוֹ. וְכָל זֶה כְּשֶׁבַּעֲלֵיהֶם שׁוֹמֵעַ שִׂיחָתָם.

כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר יָצָא הַסּוֹחֵר וְאִשְׁתּוֹ לָאֻרְוָה וְיָשָׁבוּ. בָּא הַשַּׁוָּר, לִטֹּל אֶת הַשּׁוֹר לָצֵאת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַשּׁוֹר אֶת בְּעָלָיו, כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְנָפַח נְפִיחָה וְקָפַץ קְפִיצָה. צָחַק הַסּוֹחֵר עַד שֶׁהִתְגַלְגֵּל מִצּחוֹק. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "עַל שׁוּם מָה אַתָּה צוֹחֵק? " אָמַר לָהּ: “עַל שׁוּם דָבָר שֶׁרָאִיתִי וְשֶׁשָּׁמַעְתִּי. אַךְ לֹא אוּכַל לְגַלּוֹתוֹ לָךְ שֶׁמָּא אָמוּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּסַפֵּר לִי הָעִנְיָן, וּמַה סִבַּת צְחוֹקְךָ וַאֲפִילוּ אִם תָּמוּת”. אָמַר לָהּ: “לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אָמוּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֵינְךָ מְצַחֵק אֶלָּא עָלָי”. לֹא פָּסְקָה לְהַפְצִיר בּוֹ וּלְהַצִּיק לוֹ בִּדְבָרֶיהָ, עַד שֶׁנִּצְּחָה אוֹתוֹ וְקָץ בְּחַיָּיו. הֵבִיא לְפָנָיו יְלָדָיו וְשָׁלַח וְהֵבִיא אֶת הַקָאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וּבִקֵּשׁ לְצַוּוֹת לְבֵיתוֹ וּלְגַלּוֹת לָהּ סוֹדוֹ וְלָמוּת, שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בַּת דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו וְאֵם יְלָדָיו וּכְבָר הָיוּ שְׁנוֹת חַיָּיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה.

שָׁלַח וְכִנֵּס כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ וּבְנֵי שְׁכוּנָתוֹ וְסִפֶּר לָהֶם סִפּוּרוֹ. וְהוֹדִיעַ אוֹתָם, שֶׁכְּשֶׁיְּגַלֶּה אֶת סוֹדוֹ לְאָדָם יָמוּת. אָמְרוּ לָהּ כָּל הַנִּמְצָאִים: “מַשְׁבִּיעִים אֲנַחְנוּ אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, שֶׁתַּנִּיחִי עִנְיָן זֶה, שֶׁלֹּא יָמוּת בַּעֲלֵךְ וַאֲבִי יְלָדָיִךְ”. אָמְרָה: “אֵינִי מַנִּיחָה לוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיד לִי וַאֲפִילוּ אִם יָמוּת”. שָׁתְקוּ מֵעָלֶיהָ. קָם הַסּוֹחֵר מֵאֶצְלָם וּפָנָה לַחֲדַר הָרַחְצָה שֶׁבָּרֶפֶת לִרְחֹץ כַּדָּת וְלַחֲזוֹר אֲלֵיהֶם וּלְהַגִּיד לָהֶם וְלָמוּת. הָיָה אֶצְלוֹ תַּרְנְגוֹל, שֶׁהָיוּ תַּחְתָּיו חֲמִשִּׁים תַּרְנְגוֹלוֹת. וְהָיָה אֶצְלוֹ גַּם כֶּלֶב. שָׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת הַכֶּלֶב קוֹרֵא לַתַּרְנְגוֹל וּמְנַזֵּף בּוֹ וְאוֹמֵר: “מִתְעַלֵּס אַתָּה בַּאֲהָבִים בְּשָׁעָה שֶׁבְּעָלֵינוּ הוֹלֵךְ לָמוּת”. אָמַר הַתַּרְנְגוֹל לַכֶּלֶב: “וְכֵיצַד זֶה?”. חָזַר הַכֶּלֶב וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר. אָמַר לוֹ הַתַּרְנְגוֹל: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁבְּעָלֵינוּ מְעוּט שֵׂכֶל הוּא. הֲרֵי אֲנִי יֵשׁ לִי חֲמִשִּׁים אִשָּׁה וַאֲנִי מְפַיֵּס אֶת זוֹ וּמְנַזֵּף בְּזוֹ, וְהוּא שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אִשָּׁה אַחַת אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִנְהָגוֹ עִמָּהּ”. מַה לּוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים וְנִכְנַס לְחַדְרָהּ וּמַכָּהּ עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ שֶׁתָּחֲזוֹר בָּהּ וְלֹא תָּשׁוּב לִשְׁאוֹל כְּלוּם".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דִּבְרֵי הַתַּרְנְגוֹל, שֶׁשָּׂח לַכֶּלֶב, חָזַר שִׂכְלוֹ וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְהַלְקוֹתָהּ.

– אָמַר הַמִּשְׁנֵה לְבִתּוֹ: “יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּךְ כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה הַסּוֹחֵר בְּאִשְׁתּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “וּמֶה עָשָׂה?” אָמַר: "נִכְנַס עִמָּהּ לְחַדְרֵי הָאוֹצָר, הַיְנוּ אַחֲרֵי שֶׁכָּרַת שִׁבְטֵי עֵץ תּוּת אֲחָדִים, וְהִטְמִין אוֹתָם בְּתוֹךְ חֲדַר הָאוֹצָר – וְאָמַר לָהּ: “בּוֹאִי עִמִּי לַחֲדַר הָאוֹצָר, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ וְלֹא יִרְאֵנִי אָדָם, וְאַחַר כָּךְ אָמוּת”. נִכְנְסָה עִמּוֹ, סָגַר אֶת דֶּלֶת חֲדַר הָאוֹצָר בַּעֲדָם וְנָעָל, וְהִלְקָה אוֹתָהּ בַּשְּׁבָטִים עַד שֶׁנִּתְעַלָפָה. אָמְרָה לוֹ: “חוֹזֶרֶת אֲנִי בִּי”. וְנָשְׁקָה יָדָיו וְרַגְלָיו וְחָזְרָה בִּתְשׁוּבָה, וְיָצְאָה עִמּוֹ. שָׂמְחוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתָהּ, וְחָיוּ בַּנְּעִימִים עַד יוֹם מוֹתָם.

כְּשָׁמְעָה בַּת הַמִּשְׁנֶה דִּבְרֵי אָבִיהָ, אָמְרָה לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא זוֹ”. קִשֵּׁט אוֹתָהּ כְּכַלָּה וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר. אַךְ קוֹדֶם לְכָךְ צִוְּתָה אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה וְאָמְרָה לָהּ: “כְּשֶׁאָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶשְׁלַח אַחֲרָיִךְ. וּכְשֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלִי וְתִרְאִי שְׁמִּלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בִּי, אִמְרִי: “אֲחוֹתִי, סַפְּרִי לִי סִפּוּר מַפְלִיא, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”. וַאֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּר, שֶׁתִּצְמַח מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.

הֶעֱלָה אוֹתָהּ אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שָׂמַח וְאָמַר: “הֵבֵאתָ מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ:“כֵּן”. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ, בָּכְתָה. אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אָחוֹת קְטַנָּה יֵשׁ לִי, וּמְבַקֶּשֶּׁת אֲנִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ”. שָׁלַח אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּבָאָה אֶל אֲחוֹתָהּ וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְיָשְׁבָה לְמַרְגְּלוֹת כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. קָם הַמֶּלֶךְ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ. אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה הַקְּטַנָּה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בֵּאלֹהִים, אֲחוֹתִי, שֶׁתְּסַפְּרִי לָנוּ סִפּוּר, שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ הַלָּיְלָה”. אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד אֲמַלֵּא חֶפְצֵךְ, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ הָאָצִיל רְשׁוּת לְכָךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שֶׁשְּׁנָתוֹ נָדְדָה דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח לִשְׁמוֹעַ הַסִּפּוּר, וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, פָּתְחָה וְאָמְרָה:

---

אלף לילה ולילה: סיפור הסוחר והשד

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָיָה סוֹחֵר מֵהַסּוֹחֲרִים, וְהָיָה לוֹ מָמוֹן רַב וַעֲסָקִים רַבִּים בַּמְּדִינוֹת. רָכַב יוֹם אֶחָד וְיָצָא לִגְבוֹת חוֹבוֹתָיו בַּאֲחָדוֹת מִן הַמְּדִינוֹת. תָּקַף עָלָיו הַחֹם וְיָשַׁב תַּחַת אִילָן אֶחָד. שָׂם יָדוֹ בְּאַמְתַּחְתּוֹ וְאָכַל פְּרוּסַת לֶחֶם וּתְמָרָה שֶׁהָיוּ עִמּוֹ. כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל הַתְּמָרָה, הִשְׁלִיךְ גַּרְעִינָהּ, נִגְלָה עָלָיו שֵׁד אֶרֶךְ קוֹמָה וְחֶרֶב בְּיָדוֹ. הִתְקָרֵב לְאוֹתוֹ סוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֶׁאַהֲרָגֶךָ כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אֶת בְּנִי”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה הָרַגְתִּי אֶת בְּנֶךָ?”. אָמַר לוֹ: “כְּשֶׁאָכַלְתָּ אֶת הַתְּמָרָה וְהִשְׁלַכְתָּ גַרְעִינָהּ, פָּגַע הַגַּרְעִין בְּלֵב בְּנִי, וְנִטְּלָה נִשְׁמָתוֹ וּמֵת מִיָּד”. אָמַר הַסּוֹחֵר לַשֵּׁד: “הֲרֵי כֻּלָּנוּ בְּרוּאֵי אֱלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו נָשׁוּב. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, וְאִם הָרַגְתִּי אֶת בִּנְךָ, הֲרֵי לֹא הֲרַגְתִּיו אֶלָּא בְּשׁוֹגֵג, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּסְלַח לִי”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “אֵין תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁאַהֲרָגֶךָ”. תְּפָסוֹ וְהִטִּילוֹ לָאָרֶץ, וְהֵנִיף עָלָיו חַרְבּוֹ לִפְגּוֹעַ בּוֹ. בָּכָה הַסּוֹחֵר וְאָמָר: “מוֹסֵר אֲנִי דִינִי לַשָּׁמַיִם”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

לַזְּמָן יוֹמָיִם: יוֹם בְּטוּחוֹת וְיוֹם זְהִירוּת,

וְלַחַיִּים עָבְרָיִם: עֲכוּרוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה בְּהִירוֹת.

אֱמֹר לִמְחָרְפֵנוּ, כִּי בָא הַזְּמָן בַּחֲלִיפוֹת.

הֲיִקְשֶׁה זְמָן, אִם לֹא לְאִישׁ נְדִיבוֹת?

הֲלֹא תִרְאֶה הָרוּחַ, עֵת כִּי תִּסָּעֵר,

רַק שִׂיא עֲצֵי רוֹם תָּנִיד וּתְנָעֵר.

הֲלֹא תִרְאֶה הַיָּם: פְּגָרִים יַעֲלוּ מְרוֹמָיו,

וּבְקַצְוֵי תְהוֹמוֹת תִּשְׁקַעְנָה פְּנִינָיו.

וְאִם יְדֵי זְמָן בָּנוּ תְּהַפֵּכְנָה,

וְיַשִּׂיגֵנוּ אָסוֹן, רָעוֹתָיו תַּאֲרֵכְנָה –

הִנֵּה בַּשָּׁמַיִם כּוֹכָבִים לְאֵין סְפוֹר,

וְלֹא יַכְהוּ לְשֶׁמֶשׁ וְסַהַר כָּל מָאוֹר.

וְכַמָּה עֵצִים עַל פְּנֵי אָרֶץ, יָבֵשׁ וְרַעֲנָן,

וְלֹא יִרְגְּמוּ אֶבֶן בִּלְתִּי עֵץ פֶּרִי חֻנָּן.

חָשַׁבְתָּ טוֹבָה עַל יָמִים עֵת נָעָמוּ,

וְלֹא חָשַׁשְׁתָּ לָרָע עֵת פְּנֵי גוֹרָל יִרְעָמוּ.

כְּשֶׁגָּמַר הַסּוֹחֵר שִׁירוֹ, אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “קַצֵּר בִּדְבָרִים, בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֲנִי הוֹרְגֶךָ”! אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “דַּע לְךָ, הַשֵּׁד, שֶׁחָב אֲנִי לִבְנֵי-אָדָם וְעָלַי לְסַלֵּק חוֹבוֹתַי, וְיֵשׁ לִי הַרְבֵּה יְלָדִים וְאִשָּׁה, וּמַשְׁכּוֹנוֹת בְּיָדִי. וּבְכֵן הַנַּח לִי שֶׁאֵלֵךְ לְבֵיתִי וְשֶׁאֶתֵּן לְכָל אָדָם מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אֶחֱזֹר אֵלֶיךָ, בְּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה הַבָּאָה. וְנִשְׁבַּע אֲנִי לְךָ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה שֶׁאֶחֱזֹר, וְתַעֲשֶׂה כְּחֶפְצֶךָ. אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶיךָ”. הִשְׁבִּיעוֹ הַשֵּׁד שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְנָתַן לוֹ לָלֶכֶת. חָזַר לְעִירוֹ, וְחִסֵּל כָּל קְשָׁרָיו וְהֶחֱזִיר כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ מִמֶּנּוּ לִבְעָלָיו, וְהוֹדִיעַ לְאִשְׁתּוֹ וְלִילָדָיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּבָכוּ. מִנָּה לָהֶם אַפִּיטְרוֹפּוֹס, וְיָשַׁב אִתָּם עַד לִגְמַר הַשָּׁנָה. אַחַר-כָּךְ קָם לָלֶכֶת וְנָטַל אִתּוֹ תַּכְרִיכָיו תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ, וְנִפְרַד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמִשְּׁכֵנָיו וּמִקְּרוֹבָיו וְיָצָא בְּעַל כָּרְחוֹ. וּבָכוּ לוֹ וְסָפְדוּ לוֹ.

הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ גַן, וְאוֹתוֹ יוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה הָיָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה עַל מַה שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ, בָּא זָקֵן יָשִׁישׁ אֵלָיו וְעִמּוֹ אַיָּלָה כְּבוּלָה בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת. נָתַן שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ סוֹחֵר וּבֵרְכוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ יְחִידִי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁהוּא מְקוֹם מִשְׁכָּן לַשֵּׁדִים?” שָׂח לוֹ הַסּוֹחֵר מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם אוֹתוֹ שֵׁד וּמַה שֶּׁגָּרַם לִישִׁיבָתוֹ בְּמָקוֹם זֶה. תָּמַהּ הַזָּקֵן בַּעַל הָאַיָּלָה וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁיָּשְׁרְךָ אֵינוֹ אֶלָּא יֹשֶׁר עָצוּם וְסִפּוּרְךָ סִפּוּר מַפְלִיא. וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן הָיָה בּוֹ מָשָׁל וּמוּסַר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. יָשַׁב עַל יָדוֹ וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ מֵאֶצְלְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יֶּאֱרַע לָךְ עִם אוֹתוֹ שֵׁד”. יָשַׁב אֶצְלוֹ וְשׂוֹחֵח עִמּוֹ. נִתְעַטְּפָה רוּחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר עָלָיו, וְנָפְלוּ עָלָיו אֵימָה וָפַחַד וְגָבְרָה דַּאֲגָתוֹ וְרַבּוּ הִרְהוּרָיו, וּבַעַל הָאַיָּלָה יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ. בָּא אֲלֵיהֶם זָקֵן שֵׁנִי וְעִמּוֹ שֵׁתֵּי כְלָבוֹת מִן הַכְּלָבִים הַשְּׁחוֹרִים. אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לָהֶם שָׁלוֹם, שָׁאַל אוֹתָם לְסִבַּת יְשִׁיבָתָם בְּמָקוֹם זֶה שֶׁהוּא מְקוֹם מִשְׁכָּן לַשֵּׁדִים. סִפְּרוּ לוֹ הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁב עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם זָקֵן שְׁלִישִׁי וְעִמּוֹ פִּרְדָּה בְּהִירָה-חוּמָה. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתָם לְסִבַּת יְשִׁיבָתָם בְּמָקוֹם זֶה. סִפְּרוּ לוֹ הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בַּחֲזָרָה עַל הַדָּבָר. וְהִנֵּה נִגְלָה אָבָק סוֹעֵר, וְעַנְנַת-אָבָק עֲצוּמָה בָּאָה מֵאֶמְצַע אוֹתוֹ מִדְבָּר. נִסְתַּלֵּק הָאָבָק וְנִגְלָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְיָדוֹ וְעֵינָיו מְזָרוֹת זִיקוֹת. בָּא אֲלֵיהֶם וּמָשַׁך לוֹ מִתּוֹכָם אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֶׁאֶהֱרֹג אוֹתְךָ כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אֶת בְּנִי וְקֶרֶב-כְּבֵדִי”. נֶאֱנַח אוֹתוֹ סוֹחֵר וּבָכָה, וְקָרְאוּ שְׁלשֶׁת הַזְּקֵנִים לִבְכִי וְלִילָלָה וּלְמִסְפֵּד. קָם מִתּוֹכָם הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן וְהוּא בַּעַל הָאַיָּלָה וְנָשַׁק יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: "הוֹי שֵׁד וַעֲטֶרֶת מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, אִם אֲסַפֵּר לְךָ מֶה שֶּׁאֵרַע לִי עִם אַיָּלָה זוֹ, וְתִמְצָא סִפּוּרִי מַפְלִיא, תִּמְחַל לִי שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל סוֹחֵר זֶה? אָמַר: “הֵן, זָקֵן, אִם תְּסַפֶּר לִי הַסִּפּוּר וְאֶמְצָא אוֹתוֹ מַפְלִיא, אֶמְחַל לְךָ שְׁלִישׁ דָּמָיו”. פָּתַח אוֹתוֹ זָקֵן רִאשׁוֹן וְאָמַר:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַזָּקֵן הָרִאשׁוֹן

מאת

אלמוני/ת

דַּע, הַשֵּׁד, שֶׁאַיָּלָה זוֹ בַּת-דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הִיא, וְעַצְמִי וּבְשָׂרִי, וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ לְאִשָּׁה כְּשֶׁהָיְתָה עֲדַיִן רַכָּה בְשָׁנִים, וְשָׁהִיתִי עִמָּהּ שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעֶרֶךְ, וְלֹא חוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה וָלָד. לָקַחְתִּי לִי פִילֶגֶשׁ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה בֵּן זָכָר דוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּהִגָּלוֹתוֹ, עֵינָיו יָפוֹת וְגַבּוֹתָיו קְשָׁתוֹת וְשָׁלֵם בְּכָל אֲבָרָיו. גָּדַל קִמְעָא קִמְעָא עַד שֶׁהָיָה בֶּן חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הָיְתָה נְסִיעָה נְחוּצָה לִי לְאַחַת הַמְּדִינוֹת וְנָסַעְתִּי בִּסְחוֹרָה רַבָּה. וְהָיְתָה בַּת-דּוֹדִי אַיָּלָה זוֹ, לָמְדָה כְּשָׁפִים וּלְחָשִׁים מִקַּטְנוּתָהּ. הָפְכָה בִּכְשָׁפֶיהָ אוֹתוֹ הַיֶּלֶד לְעֵגֶל וְאֶת הַשִּׁפְחָה אִמּוֹ לְפָרָה, וּמָסְרָה אוֹתָם לָרוֹעֶה. לְאַחַר זְמַן חָזַרְתִּי מִן הַנְּסִיעָה וְשָׁאַלְתִּי לִבְנִי וּלְאִמּוֹ. אָמְרָה לִי: “שִׁפְחָתְךָ מֵתָה וּבִנְךָ בָּרַח, וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן הָלָךְ”. יָשַׁבְתִּי זְמַן שָׁנָה וְלִבִּי אָבֵל וְעֵינִי בּוֹכִיָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ חַג-הַקָּרְבָּן. שָׁלַחְתִּי לָרוֹעֶה, שֶׁיַּפְרִישׁ לִי פָּרָה שְׁמֵנָה. הֵבִיא לִי פָרָה שְׁמֵנָה וְהִיא שִׁפְחָתִי שֶׁהָפְכָה אוֹתָהּ לְפָרָה, אַיָּלָה זוֹ. הִפְשַׁלְתִּי בְּגָדַי וְנָטַלְתִּי הַסַּכִּין בְּיָדִי, וְהָיִיתִי מוּכָן לְשָׁחֲטָהּ. צָעֲקָה וּבָכְתָה בְכִי רָב. סַרְתִּי מֵעָלֶיהָ וְצִוִּיתִי לְאוֹתוֹ רוֹעֶה לְשָׁחֲטָה וְלִפְשׁוֹט עוֹרָהּ, וְלֹא מָצָא בָהּ לֹא חֵלֶב וְלֹא בָשָׂר, אֶלָּא עוֹר וַעֲצָמוֹת. הִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁשְּׁחַטְתִּיהָ, בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תוֹעִיל עוֹד הַחֲרָטָה. מְסַרְתִּיהָ לָרוֹעֶה וְאָמַרְתִּי: “הָבֵא לִי עֵגֶל שָׁמֵן”. הֵבִיא לִי אֶת בְּנִי שֶׁנֶּהֱפַּךְ בִּכְשָׁפִים לְעֵגֶל. כְּשֶׁרָאַנִי אוֹתוֹ עֵגֶל, נִתֵּק חַבְלוֹ וּבָא אֵלַי וְהִתְרַפֵּק עָלַי וְיִלֵּל וּבָכָה. נִכְמְרוּ רַחֲמַי עָלָיו וְאָמַרְתִּי לָרוֹעֶה: “הָבֵא לִי פָרָה וְהַנַּח לוֹ לְזֶה”. צָוְחָה בַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּזְבַּח עֵגֶל זֶה הַיּוֹם, שֶׁיּוֹם קָדוֹשׁ וּמְבֹרָךְ הוּא, וְאֵין לִשְׁחֹט בּוֹ אֶלָּא בְּהֵמָה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, וְאֵין בַּעֲגָלֵינוּ שָׁמֵן וְיָפֶה הֵימֶנּוּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “צְאִי וּרְאִי מֶה עָלָה לָנוּ מִן הַפָּרָה שֶׁצִּוִּיתִי לִשְׁחֹט עַל-פִּיךְ, הֲרֵי טָעִינוּ, וְאֵין לָנוּ כָּל תּוֹעֶלֶת בָּהּ. אָכֵן מִתְחָרֵט אֲנִי שֶׁמְּסַרְתִּיהָ לִשְׁחִיטָה. וְעַכְשָׁו אֵינִי רוֹצֶה לִשְׁמוֹעַ דָּבָר בְּעִנְיַן זֶבַח עֵגֶל זֶה”. אָמְרָה לִי: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בֵּאלֹהִים הָאַדִּיר וְהָרַחֲמָן וְהָרַחוּם, שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אוֹתוֹ בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה, וְאִם אֵין אַתָּה זוֹבְחוֹ אֵינְךָ שׁוּב בַּעֲלִי וְאֵינִי אִשְׁתֶּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ מִפִּיהָ, וַעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי כַּוָּנָתָהּ, קָרַבְתִּי אֶל הָעֵגֶל וְהַסַּכִּין בְּיָדִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה-נָּעִים, מַה מָּתוֹק וּמַה טָּעִים”. אָמְרָה לָהּ: " כְּאֶפֶס הוּא לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ אִם יַשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים". אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹרְגָהּ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָהּ”.

לָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה חֲבוּקִים וּדְבוּקִים עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַמִּשְׁנֶה וְתַכְרִיכִים תַּחַת בֵּית שֶׁחְיוֹ. שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד עַד נְטוֹת הַיּוֹם, וְלֹא הוֹדִיעַ לַמִּשְׁנֶה כְּלוּם מִכָּל זֶה. תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה תַּכְלִית תְּמִיהָה. אַחַר-כָּךְ נִתְפַּזְּרוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהְרָזָאד: “אֲחוֹתִי, הַשְׁלִימִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ, הַיְנוּ סִפּוּר הַסּוֹחֵר וְהַשֵּׁד”. אָמְרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, אִם יִתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי”. פָּתְחָה וְאָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבִּקֵּשׁ הַסּוֹחֵר לִשְׁחֹט הָעֵגֶל, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו וְאָמַר לָרוֹעֶה: " הַנַּח לוֹ לְעֵגֶל זֶה בֵּין הַבָּקָר“. כָּל זֶה סִפֵּר, וְהַשֵּׁד מִתְפַּלֵּא עַל סִפּוּר דְּבָרִים נִפְלָאִים אֵלֶּה. אָמַר בַּעַל הָאַיָּלָה: נְשִׂיא מֶלֶךְ הַשֵּׁדִים, כָּל זֶה אֵרַע כְּשֶׁבַּת-דּוֹדִי, אַיָּלָה זוֹ, מַבִּיטָה וְרוֹאָה וְאוֹמֶרֶת: “שְׁחַט עֵגֶל זֶה שֶׁשָּׁמֵן הוּא”. אַךְ לֹא קַל הָיָה לִי לְשָׁחֲטוֹ, וְצִוִּיתִי עַל הָרוֹעֶה לִטְּלוֹ. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, בָּא הָרוֹעֶה אֵלַי, וְאָמַר לִי: “דָּבָר עִמִּי לְהוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁתִּשְׂמַח בּוֹ, וְיָבִיא לִי שְׂכַר בְּשׂוֹרָה-טוֹבָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: " מוּטָב”. אָמַר: “אֲדוֹנִי, בַּת לִי שֶׁלָּמְדָה כְּשָׁפִים בְּקַטְנוּתָהּ מֵאִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁהָיְתָה אֶצְלֵנוּ. וּכְשֶׁהָיִינוּ אֶמֶשׁ וְנָתַתָּ לִי הָעֵגֶל נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ אֵלֶיהָ. הִסְתַּכְּלָה בוֹ בִּתִּי וְכִסְתָּה פָנֶיהָ וּבָכְתָה, וְחָזְרָה וְצָחֲקָה, וְאָמְרָה: “אַבָּא, כְּלוּם נְקַלּוֹתִי וְלֹא נֶחְשַׁבְתִּי בְּעֵינֶיךָ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאַתָּה מַכְנִיס אֵלַי גְּבָרִים זָרִים?”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וְהֵיכָן הֵם הַגְּבָרִים הַזָּרִים וּמִשּׁוּם מַה בָּכִית וְצָחָקְתְּ?”. אָמְרָה לִי: " הֲרֵי עֵגֶל זֶה שֶׁעִמְּךָ בֶּן אֲדוֹנִי הַסּוֹחֵר הוּא, אֶלָּא שֶׁהֲפָכוּהוּ בִכְשָׁפִים לְעֵגֶל. וְעָשְׂתָה אֵשֶת אָבִיו כְּשָׁפִים לוֹ וּלְאִמּוֹ. וְזֹאת הַסִּבָּה לַצְּחוֹק שֶׁצָּחַקְתִּי. אַךְ הַסִּבָּה שֶׁבָּכִיתִי הִיא, בַּעֲבוּר אִמּוֹ שֶׁשְּׁחָטָהּ אָבִיו”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְעַד שֶׁלֹּא עָלָה הַשַּׁחַר, נִכְנַסְתִּי אֵלֶיךָ לְהוֹדִיעֶךָ".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, אֵלֶּה דִּבְרֵי הָרוֹעֶה, יָצָאתִי עִמּוֹ וַאֲנִי שִׁכּוֹר וְלֹא מִיַּיִּן, אֶלָּא מֵרֹב שִׂמְחָה וָגִיל שֶׁכָּךְ עָלָה לִי, עַד שֶׁבָּאתִי לְבֵיתוֹ. בֵּרְכָה אוֹתִי בַּת הָרוֹעֶה וְנָשְׁקָה יָדִי. בָּא הָעֵגֶל וְהִתְרַפֵּק עָלַי. אָמַרְתִּי לְבַת הָרוֹעֶה: “אֱמֶת הוּא מַה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת בְּעִנְיַן עֵגֶל זֶה?”. אָמְרָה: “כֵּן, אֲדוֹנִי, בִּנְךָ הוּא וְקֶרֶב כְּבֵדְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נַעֲרָה, אִם אַתְּ מַצִּילָה אוֹתוֹ, הֲרֵי לָךְ עָלַי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד אָבִיךְ מִן הַצֹּאן וְהַהוֹן”. חִיְּכָה וְאָמְרָה: " אֲדוֹנִי, אֵין לִי חֵפֶץ בְּמָמוֹן, אֶלָּא בִּשְׁנֵי תְנָאִים. הָאֶחָד שֶׁתַּשִּׂיאֵנִי לוֹ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֶעֱשֶׂה כְשָׁפִים לְזוֹ שֶׁעָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים וְאֶחְבּשׁ אוֹתָהּ. שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵין אֲנִי בְּטוּחָה מִמְּזִמָּתָהּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, הַשֵּׁד, דִּבְרֵי בַת הָרוֹעֶה, אָמַרְתִּי: “הֲרֵי לָךְ עוֹד כָּל מַה שֶׁבְּיַד אָבִיךְ מִן הַמָּמוֹן, תּוֹסֶפֶת לְכָךְ. וּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְבַת דּוֹדִי, הֲרֵי דָמֶיהָ מֻתָּרִים לָךְ”.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרַי, נָטְלָה סֵפֶל וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מָיִם, לָחֲשָׁה עָלָיו, וְזָלְפָה אוֹתָם עַל הָעֵגֶל וְאָמְרָה לוֹ: “אִם עֵגֶל הָיִיתָ מִתְּחִלַּת בְּרִיאָתְךָ כְּשֶׁבְּרָאֵךְ אְלֹהִים, הִשָּׁאֵר בְּתֹאַר זֶה וְאַל תִּשְׁתַּנֶּה, אַךְ אִם כְּשָׁפִים עָשׂוּ לְךָ, חֲזֹר לִבְרִיאָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. מִיָּד הִתְנָעֵר וְנַעֲשָׂה בֶּן-אָדָם. נָפַלְתִּי עָלָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, סַפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁעָשְׂתָה בַּת-דּוֹדִי בְּךָ וּבְאִמֶּךָ”. סִפֵּר לִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם. אָמַרְתִּי: “בְּנִי, כְּבָר הוֹכִיחַ לְךָ אֱלֹהִים לְאִשָּׁה זוֹ שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ וְעָשְׂתָה דִינֶךָ”. הִשֵּׂאתִי, הַשֵּׁד, אֶת בַּת הָרוֹעֶה לִבְנִי. אַחַר-כָּךְ הָפְכָה בִּכְשָׁפִים אֶת בַּת דּוֹדִי לְאַיָּלָה, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “צוּרָה זוֹ נָאָה הִיא, לֹא מְכֹעֶרֶת לְמַרְאֶה”. יָשְׁבָה אִתָּנוּ בַּת הָרוֹעֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וְיוֹמָם, עַד שֶׁלָּקַח אוֹתָהּ אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ יָצָא בְנִי לְאֶרֶץ הֹדּוּ, וְזֹאת הִיא אַרְצוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁגָּרַם לְךָ מַה שֶׁגָּרַם. וַאֲנִי לָקַחְתִּי אַיָּלָה זוֹ, בַּת דּוֹדִי, וְנָסַעְתִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לְחַפֵּשׂ עִקְבוֹת בְּנִי, עַד שֶׁהוֹלִיכַנִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, בְּמָקוֹם שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַסּוֹחֵר שָׁרוּי בְּבֶכִי. זֶה הוּא סִפּוּרִי.

אָמַר הַשֵּׁד: “סִפּוּר מַפְלִיא הוּא זֶה, וּכְבָר מָחַלְתִּי לְךָ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל זֶה”. נִגַּשׁ הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי בַּעַל שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, הַשְּׁחוֹרוֹת וְאָמַר לַשֵּׁד: “אִם אֲסַפֵּר מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם אַחַי, שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וְתִמְצָא אֶת סִפּוּרִי מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל זֶה, תִּמְחַל לִי שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל אָדָם זֶה?” אָמַר הַשֵּׁד: “אִם אֶמְצָא סִפּוּרְךָ מַפְלִיא וּמַתְמִיהַּ יוֹתֵר, אֶמְחַל לְךָ”. פָּתַח וְאָמַר:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי

מאת

אלמוני/ת

דַּע, אֲדוֹנִי נְשִׂיא מַלְכֵי הַשֵּׁדִים, שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת שְׁנֵי אַחַי הֵם, וַאֲנִי שְׁלִישִׁי לָהֶם. מֵת אָבִינוּ וְעָזַב לָנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. פָּתַחְתִּי אֲנִי חָנוּת. וְהָיִיתִי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהּ, וְכֵן פָּתְחוּ שְׁנֵי אַחַי כָּל אֶחָד חָנוּת. לֹא עָסַקְתִּי בְעֶסְקִי זְמַן מוּעָט, עַד שֶׁמָּכַר אָחִי הַגָּדוֹל – הָאֶחָד מִשְּׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ – אֶת סְחוֹרָתוֹ בְּאֶלֶף דִּינָר, וְקָנָה לוֹ סְחוֹרָה וְנָסַע בִּסְחוֹרָתוֹ עִם הַשַּׁיָּרוֹת, וְנֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בַּחֲנוּתִי, נִכְנַס קַבְּצָן אֶחָד אֵלַי. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֱלֹהִים יִתֶּן לָךְ”. אָמַר: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מַכִּירֵנִי?” הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וְרָאִיתִי שֶׁאָחִי הוּא. קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַלְתִּי לוֹ לְשָׁלוֹם. נָתַתִּי לוֹ מָקוֹם לָשֶׁבֶת בַּחֲנוּתִי, וּשְׁאִלְתִּיו לְמַצָּבוֹ. אָמַר לִי: “אַל תִּשְׁאַל אוֹתִי. הָלְכָה סְחוֹרָתִי וְנִדַּלְדֵּל מַצָּבִי”. הוֹלַכְתִּיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִלְבַּשְׁתִּיו חֲלִיפָה מֵחֲלִיפוֹת בְּגָדַי הַמְפֹאָרִים וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְבֵיתִי. אַחַר כָּךְ עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן מָמוֹנִי וּמַה שֶּׁנִּמְצָא בַחֲנוּתִי וּמָצָאתִי שֶׁהִרְוַחְתִּי בְעֶסְקִי אֶלֶף דִּינָר, וְהָיְתָה הַקֶּרֶן שֶׁלִּי שְׁנֵי אֲלָפִים דִּינָר. חִלַּקְתִּי אֶת הָרֶוַח לַחֲצָאִין בֵּינִי וּבֵין אָחִי. וְאָמַרְתִּי לוֹ: “יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ לֹא נָסַעְתָּ וְלֹא הָלַכְתָּ לִמְקוֹם נֵכָר”. לָקַח הַמָּמוֹן בְּשִׂמְחָה וּפָתַח לוֹ חֲנוּתוֹ, וְשָׁהִינוּ יָמִים מִסְפָּר וְלֵילוֹת מִסְפָּר.

אַחַר-כָּךְ קָם אָחִי הַשֵּׁנִי, וְהוּא הַכֶּלֶב הַשֵּׁנִי, וּמָכַר מַה שֶּׁהָיָה לוֹ וְכָל רְכוּשׁוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסוֹעַ. עִכַּבְנוּהוּ וְלֹא נִתְעַכָּב. קָנָה סְחוֹרָה וְנָסַע עִם הַנּוֹסְעִים, וְנֶעֱלַם מֵאֶצְלֵנוּ שָׁנָה שְׁלֵמָה. אַחַר-כָּךְ בָּא אֵלַי כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא אָחִיו הַגָּדוֹל. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, כְּלוּם לֹא יְעַצְתִּיךָ שֶׁלֹּא תִסַּע?” בָּכָה וְאָמַר: “אָחִי, זֶהוּ הַמַּזָל. מֵעַתָּה עָנִי אֲנִי וְאֵין לִי אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד, וַהֲרֵי אֲנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה, אֵין עָלַי אֲפִלּוּ כֻתֹּנֶת”. נְטַלְתִּיו, הַשֵּׁד, וְהִכְנַסְתִּיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְהִלְבַּשְׁתִּיו בֶּגֶד חָדָשׁ מִמַּלְבּוּשָׁי, וְהֵבֵאתִיו לַחֲנוּתִי וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, נוֹהֵג אֲנִי לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי פַּעַם לְכָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמַה שֶּׁאֶמְצָא יוֹתֵר הֲרֵי הוּא לַחֲצָאִין בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. קַמְתִּי, הַשֵּׁד, וְעָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי וּמְצָאתִיו אַלְפַּיִם דִּינָר. שִׁבַּחְתִּי אֶת הַבּוֹרֵא יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וְנָתַתִּי לְאָחִי אֶלֶף וְנִשְׁאַר עִמִּי אֶלֶף. לָקַח אָחִי וּפָתַח חָנוּת וְיָשַׁבְנוּ יָמִים רַבִּים.

לְאַחַר זְמַן תָּקְפוּ עָלַי שְׁנֵי אַחַי וּבִקְּשׁוּ שֶׁאֶסַּע בְּצַוְּתָא אִתָּם. לֹא הִסְכַּמְתִּי עִמָּם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מַה הוּא שֶׁהִרְוַחְתֶּם בִּנְסִיעַתְכֶם, שֶׁאַרְוִיחַ אָנִי?” לֹא שָׁמַעְתִּי לְדִבְרֵיהֶם. יָשַׁבְנוּ בַּחֲנֻיּוֹתֵינוּ נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים. הָיוּ מַפְצִירִים בִּי כָּל שָׁנָה לִנְסוֹעַ, וַאֲנִי אֵינִי מַסְכִּים עִמָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ שֵׁש שָׁנִים. נַעֲנֵיתִי לָהֶם לִנְסוֹעַ וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, הֲרֵינִי נוֹסֵעַ עִמָּכֶם, וְאוּלָם בּוֹאוּ וְנִרְאֶה מַה הוּא שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם מִן הַמָּמוֹן”. לֹא מָצָאתִי בְּיָדָם כְּלוּם, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁבִּזְבְּזוּ הַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ בְהוּלִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְתַעֲנוּגוֹת. לֹא הוֹכַחְתִּי אוֹתָם וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם דָּבָר. יָתֵר עַל כָּךְ: קַמְתִּי וְעָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן חֲנוּתִי מַה שֶּׁקִּמַּצְתִּי לִי מִן הַמָּמוֹן וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בְיָדִי מִן הַסְּחוֹרוֹת, וּמָצָאתִי אֶצְלִי שֵׁשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. שָׂמַחְתִּי וְקַמְתִּי וְחִלַּקְתִּי אוֹתָם לַחֲצָאִין וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵלֶּה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר יִהְיוּ לִי וְלָכֶם, שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהֶם עֵסֶק, וְאֶת שְׁלשֶׁת אַלְפֵי הַדִּינָר הָאֲחֵרִים אֶטְמֹן בָּאֲדָמָה. אֶפְשָׁר שֶׁיֶּאֱרַע לִי מַה שֶׁאֵרַע לָכֶם, וְאָבוֹא וְאֶמְצָא שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, שֶׁנִּפְתַּח בָּהֶם חֲנֻיּוֹתֵינוּ”. הִסְכִּימוּ עִמִּי עַל כָּךְ, נָתַתִּי לְכָל אֶחָד אֶלֶף דִּינָר וְנִשְׁאַר בְּיָדִי כְּמוֹ בְיָדָם אֶלֶף דִּינָר.

קָנִינוּ סְחוֹרָה הַצְּרִיכָה לָנוּ, וַהֲכִינוֹנוּ עַצְמֵנוּ לִנְסִיעָה. שָׂכַרְנוּ אֳנִיָּה, וְטַעַנּוּ אוֹתָהּ חֲפָצֵינוּ וְנָסַעְנוּ יוֹם אֶחָד וְשֵׁנִי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ שָׁלֵם. נִכְנַסְנוּ לִמְדִינָה אַחַת וּסְחוֹרוֹתֵינוּ אִתָּנוּ, וְהִרְוַחְנוּ לְכָל דִּינָר עֲשָׂרָה דִינָרִים. כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לִנְסֹעַ מָצָאנוּ עַל חוֹף הַיָּם נַעֲרָה לְבוּשָׁה קְרוּעִים וּבְלוּיִים, נָשְׁקָה שְׁתֵּי יָדַי וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, רְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד עִמִּי, שֶׁאֶגְמָלְךָ טוֹב עֲלֵיהֶם?” אָמַרְתִּי: “הֵן, אוֹהֵב אֲנִי לַעֲשׂוֹת טוֹב וָחֶסֶד, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין אַתְּ גּוֹמֶלֶת לִי טוֹב עֲלֵיהֶם”. אָמְרָה: “אֲדוֹנִי, שָׂא אוֹתִי לְאִשָּׁה, וְקַח אוֹתִי עִמְּךָ לְאַרְצְךָ, שֶׁכְּבָר מָסַרְתִּי עַצְמִי לָךְ וּבְכֵן עֲשֵׂה עִמָּדִי חָסֶד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵינִי מֵאֵלֶּה שֶׁכְּדַאי הוּא לַעֲשׂוֹת עִמָּם טוֹב וָחֶסֶד וַאֲנִי אֶגְמָלְךָ טוֹב עָלָיו. וְאַל יַטְעֲךָ מַצָּבִי שֶׁאֲנִי בוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ, נִכְמְרוּ עָלֶיהָ רַחֲמָי, לְעִנְיָן שֶׁרָצָה אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְפָּאֵר. לְקַחְתִּיהָ וְהִלְבַּשְׁתִּיהָ וְהִצַּעְתִּי לָהּ מִטָּה יָפָה בָּאֳנִיָּה וְנָהַגְתִּי בָּה כָּבוֹד. אַחַר כָּךְ נָסַעְנוּ וְאָהַב אוֹתָהּ לִבִּי אַהֲבָה עַזָּה, וְלֹא זַזְתִּי מִמֶּנָּה לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם, עַד שֶׁהִסַּחְתִּי דַעְתִּי מֵאַחַי, מִהְיוֹתִי עָסוּק בָּהּ.

וְאוּלָם שְׁנֵי אַחַי צָרָה עֵינָם וְקִנְאוּ בִּי, בְּגְלַל מָמוֹנִי וְרֹב סְחוֹרָתִי, וְשָׂמוּ עֵינֵיהֶם בְּהוֹנִי, וְנִדְבְּרוּ בֵינֵיהֶם לְהָרְגֵנִי לִטֹּל מָמוֹנִי. אָמְרוּ: “הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִים אֶת אָחִינוּ וְכָל הַמָּמוֹן כֻּלּוֹ לָנוּ”. יִפָּה הַשָּׂטָן בְּעֵינֵיהֶם מַעֲשֵׂיהֶם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן, נָטְלוּ אוֹתִי וְאֶת אִשְׁתִּי וְהֵטִילוּ אוֹתָנוּ לַיָּם. כְּשֶׁהִתְעֹורְרָה אִשְׁתִּי מִשְּׁנָתָהּ, הִתְנַעֲרָה וְנַעַשְׂתָה שֵׁדָה וּנְטָלַתְנִי וְהֶעֱלַתְנִי לְאִי וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי שָׁעָה קַלָּה, וְחָזְרָה בִשְׁעַת הַבֹּקֶר וְאָמְרָה: “אֲנִי שִׁפְחָתְךָ, שֶׁנְּטָלָתְךָ וְהִצִּילַתְךָ מִן הַמָּוֶת בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְדַע, שֶׁשֵּׁדָה אֲנִי וְרָאִיתִי אוֹתְךָ וְנִכְנְסָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי לְשֵׁם שָׁמָיִם, שֶׁכֵּן מַאֲמִינָה אֲנִי בֵּאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ. וּלְשֵׁם זֶה בָּאתִי אֵלֶיךָ בַּצּוּרָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי, וְנָשָׂאתָ אוֹתִי לְאִשָּׁה וְעַכְשָׁו הִצַּלְתִּיךָ מִטְּבִיעָה. וּכְבָר כָּעַסְתִּי עַל אַחֶיךָ, וְאֵין תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁאַהַרְגֵם”.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי סִפּוּרָהּ הִשְׁתּוֹמַמְתִּי וְהוֹדֵיתִי לָהּ עַל זֶה שֶׁעָשְׂתָה עִמִּי, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אַךְ הֲרִיגָתָם שֶׁל אַחַי לֹא תִּתָּכֵן”. סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּכְשֶׁנּוֹדַע לָהּ עִנְיָנִי לַאֲמִתּוֹ, אָמְרָה: “הַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי טָסָה אֲלֵיהֶם וּמַשְׁקִיעָה סְפִינָתָם בַּיָּם וּמַשְׁמִידָה אוֹתָם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “מַשְׁבִּיעֵךְ אֲנִי בֵּאלֹהִים שֶׁלֹּא תַעֲשִׂי כָּךְ, שֶׁכֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים: הוֹי הָעוֹשֶׂה טוֹב לְזֶה שֶׁעָשָׂה לוֹ רָעָה, דַּי לוֹ לְעוֹשֶׂה הָרָעָה בְּמַעֲשֵׂהוּ. וַהֲרֵי הֵם אַחַי עַל כָּל פָּנִים”. אָמְרָה: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאַהַרְגֵם”. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה רַחֲמִים, נְטָלַתְנִי וּנְשָׂאַתְנִי וְטָסָה וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל גַּג בֵּיתִי. פָּתַחְתִּי הַדְּלָתוֹת, וְהוֹצֵאתִי מַה שֶּׁטָּמַנְתִּי מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּפָתַחְתִּי חֲנוּתִי, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי שָׁלוֹם לִבְנֵי אָדָם, וְקָנִיתִי סְחוֹרָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וּמָצָאתִי שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ קְשׁוּרוֹת בַּחֲצֵרִי. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי קָמוּ לִקְרָאתִי וּבָכוּ וְהִתְרַפְּקוּ עָלָי. לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר עַד שֶׁאָמְרָה אִשְׁתִּי: “אֵלֶּה הֵם שְׁנֵי אַחֶיךָ”. אָמַרְתִּי: “וּמִי הוּא שֶׁעָשָׂה בָּהֶם מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמְרָה: “אֲנִי שָׁלַחְתִּי אֶל אֲחוֹתִי וְעָשְׂתָה בָּהֶם כָּך, וְלֹא יִוָּשְׁעוּ אֶלָּא אַחֲרֵי עֶשֶׂר שָׁנִים”. בָּאתִי לְכָאן, בְּדַרְכִּי אֵלֶיהָ, שֶׁתַּצִּילֵם אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בְּכָךְ עֶשֶׂר שָׁנִים. רָאִיתִי אָדָם זֶה וְסִפֶּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. הִסְכַּמְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֵלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶרְאֶה מַהוּ שֶׁיֶּאֱרַע בֵּינְךָ וּבֵינוֹ. וְזֶה סִפּוּרִי.

אָמַר הַשֵּׁד: “אָכֵן סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה וּכְבָר מָחַלְתִּי לְךָ עַל שְׁלִישׁ דָּמָיו וּפִשְׁעוֹ”. נָגַשׁ הַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי בַּעַל הַפִּרְדָּה לַשֵּׁד וְאָמָר: אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר נִפְלָא מִסִּפּוּרֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה, וְתִמְחַל לִי עַל שְׁאֵרִית דָּמָיו וּפִשְׁעי, הַשֵּׁד?" אָמַר לוֹ: “הֵן”. פָּתַח הַזָּקֵן וְאָמָר:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי

מאת

אלמוני/ת

הוֹי שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא הַשֵּׁדִים, פִּרְדָּה זוֹ אִשְׁתִּי הָיְתָה. נָסַעְתִּי וְרָחַקְתִּי מִמֶּנָּה שָׁנָה שְׁלֵמָה. כְּשֶׁגָּמַרְתִּי נְסִיעָתִי, בָּאתִי אֵלֶיהָ בַּלַיְלָה, וְרָאִיתִי עֶבֶד כּוֹשִׁי שׁוֹכֵב עִמָּהּ בַּמִּטָּה. וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָה וּשְׂחוֹק וּנְשִׁיקָה וְגִפּוּף. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי חָשָׁה אֵלַי עִם כַּד שֶׁבְּתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי וְאָמְרָה: “צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת כֶּלֶב”. מִיָּד הָפַכְתִּי כֶּלֶב. גֵּרְשָׁה אוֹתִי מִן הֶחָדֶר. יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת וְלֹא פָּסַקְתִּי לֵילֵךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל קַצָּב. נִגַּשְׁתִּי וְהָיִיתִי אוֹכֵל מִן הָעֲצָמוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי בַּעַל הֶחָנוּת נְטָלַנִי וְהִכְנִיסַנִי לְבֵיתוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בַּת הַקַּצָּב, כִּסְתָה פָנֶיהָ מִפָּנַי וְאָמְרָה: “כְּלוּם תָּבִיא גֶבֶר וְתַכְנִיסוֹ אֵלֵינוּ?” אָמַר אָבִיהָ: “הֵיכָן הַגֶּבֶר?” אָמְרָה: “הֲרֵי כֶלֶב זֶה גֶּבֶר הוּא, שֶׁאִשְׁתּוֹ עָשְׂתָה לוֹ כְשָׁפִים, וּבְיָדִי לְהַצִּילוֹ”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרֶיהָ, אָמַר: “חֵי נַפְשִׁי, בִּתִּי, שֶׁתַּצִּילִי אוֹתוֹ”.

נָטְלָה כַד וּבְתוֹכוֹ מַיִם, לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וְזָרְקָה עָלַי קְצָת מֵהֶם וְאָמְרָה: “צֵא מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. מִיָּד חָזַרְתִּי לְצוּרָתִי הָרִאשׁוֹנָה. נָשַׁקְתִּי יָדָהּ וְאָמַרְתִּי: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲשִׂי כְשָׁפִים לְאִשְׁתִּי כְּשֵׁם שֶׁעָשְׂתָה לִי”. מָסְרָה לְיָדִי קְצָת מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “כְּשֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ יְשֵׁנָה, תִּזְרֹק מַיִם אֵלֶּה עָלֶיהָ וְתִלְחַשׁ עָלֶיהָ לַחַשׁ כִּרְצוֹנְךָ, וְתֵהָפֵךְ לְמַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ”. לָקַחְתִּי הַמַּיִם וְהָלַכְתִּי לְאִשְׁתִּי וּמְצָאתִיהָ יְשֵׁנָה. זָרַקְתִּי עָלֶיהָ הַמַּיִם וְאָמַרְתִּי: “צְאִי מִן הַצּוּרָה הַזֹּאת לְצוּרַת פִּרְדָּה”. הָפְכָה מִיָּד פִּרְדָּה, וַהֲרֵי הִיא זֹאת שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ בְּעֵינֶיךָ, שֻׂלְטָאן וּנְשִׂיא מַלְכֵי הַשֵּׁדִים". שָׁאַל אוֹתָהּ הַשֵּׁד: “אֱמֶת הַדָּבָר?” נִעְנְעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה בְּרֶמֶז: “הֵן. חֵי אֱלֹהִים, שֶׁזֶּהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי”. כְּשֶׁגָּמַר הַזָּקֵן סִפּוּרוֹ הִתְנוֹדֵד הַשֵּׁד מִגִּיל וּמָחַל לוֹ שְׁלִישׁ דָּמָיו שֶׁל הַסּוֹחֵר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָה דִינָאזָאד: “מַה יָּפֶה סִפּוּרֵךְ וּמַה נָּעִים, וּמַה מָּתוֹק הוּא וּמַה טָּעִים”. אָמְרָה לָהּ: “כְּאֶפֶס וּכְאַיִן הוּא זֶה לְגַבֵּי מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לָכֶם בַּלַּיְלָה הַבָּא אִם אֶחְיֶה, הַיְנוּ שֶׁיַּשְׁאִירֵנִי הַמֶּלֶךְ בַּחַיִּים”. אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתָהּ, עַד שֶׁאֶשְׁמַע סוֹף סִפּוּרָהּ”. לָנוּ הַלַּיְלָה חֲבוּקִים עַד אוֹר הַיּוֹם.

יָצָא הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ, וְעָלָה הַצָּבָא וְהַמִּשְׁנֶה וְנִתְמַלְּאָה הֶחָצֵר. שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב פְּקִידִים וְהוֹרִיד וְצִוָּה וְאָסַר עַד נְטוֹת הַיּוֹם. נִסְתַּלְקוּ הַנֶּאֱסָפִים, וְנִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִיָּאר לְאַרְמוֹנוֹ וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי וּמִלֵּא הַמֶּלֶךְ חֶפְצוֹ בְּבַת הַמִּשְׁנֶה, אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ: “גִּמְרִי לָנוּ סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזָּקֵן הַשְּׁלִישִׁי אָמַר לַשֵּׁד “סִפּוּרִי נִפְלָא מִשְּׁנֵי הַסִּפּוּרִים”. הִתְפַּלֵּא הַשֵּׁד תַּכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְתִּי לָךְ שְׁאֵרִית פִּשְׁעוֹ, וַהֲרֵינִי מְשַׁחְרְרוֹ לָכֶם”. נִגַּשׁ הַסּוֹחֵר אֶל הַזְּקֵנִים וְהוֹדָה לָהֶם. וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם. וְחָזַר כָּל אֶחָד לִמְדִינָתוֹ. אַךְ אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַדַּיָּג. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה מַעֲשֶׂה?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:

---

אלף לילה ולילה: סיפור הדייג

מאת

יוסף יואל ריבלין

סִפּוּר הַדַּיָג

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה אָדָם דַיָּג בָּא בַּיָּמִים, וְלוֹ אִשָּׁה וּשְׁלשָׁה בָנִים, וְהָיָה עָנִי מָרוּד. הָיָה נוֹהֵג לְהַשְׁלִיְך רִשְׁתּוֹ בְּכָל יוֹם אַרְבַּע פְּעָמִים וְלֹא יוֹתֵר. יוֹם אֶחָד יָצָא בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם לְחוֹפוֹ שֶׁל יָם. הִנִּיחַ קֻפָּתוֹ וְהִפְשִׁיל כֻּתָּנְתּוֹ, וְנִכְנַס לַיָּם, וְהִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ, וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה בַמָּיִם, אָסַף חֲבָלֶיהָ וּמָצָא אוֹתָהּ כְּבֵדָה. מְשָׁכָהּ אֵלָיו וְלֹא יָכֹל לְהַעֲלוֹתָהּ. הֵבִיא קְצוֹתֶיהָ לַיַּבָּשָׁה וְתָקַע יָתֵד וְהִדֵּק אוֹתָהּ בּוֹ. פָּשַׁט בְּגָדָיו וְצָלַל בַּמַּיִם מִסָּבִיב לָרֶשֶׁת, וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בָּהּ עַד שֶׁהֶעֱלָה אוֹתָהּ. שָׂמַח וְיָצָא וְלָבַשׁ בְּגָדָיו וּבָא אֶל הָרֶשֶׁת וּמָצָא בָהּ נִבְלַת חֲמוֹר שֶׁנָּקְבָה לוֹ רִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה כָךְ נִצְטָעֵר וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר” הוֹסִיף הַדַּיָּג וְאָמַר: “אָמְנָם פַּרְנָסָה זוֹ מֻפְלָאָה הִיא”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

הוֹי חוֹצֶה חֶשְׁכַּת לַיִל וַאֲבַדּוֹן,

קַצֵּר בַּעֲמָלֶךָ, כִּי לֹא בֶעָמָל הַמָּזוֹן.

רְאֵה אֶת הַיָּם, וְהַדַּיָּג טוֹרֵחַ

עַל מְזוֹנוֹ, עֵת כּוֹכַב לַיִל זוֹרֵחַ.

צָלַל בְּלֵב יָם, יַכּוּהוּ גַּלָּיו,

מִתְּנוּדוֹת רִשְׁתּוֹ לֹא יִשְׂטוּ מַבָּטָיו.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּלֵילוֹ שָׂמֵחַ יָשַׁב,

בְּדָג חַכָּתוֹ חִכּוֹ נָקָב,

קְנֵהוּ מֶנּוּ אִישׁ לָן לֵילוֹ

מַחֲסֶה לוֹ בַקָּרָה, וְשָׁלוֹם בְּחֵילוֹ.

הַשֶּׁבַח לָאֵל הַנּוֹתֵן וְנוֹטֵל,

זֶה דָּג יָדוּג, וְזֶה אוֹתוֹ אוֹכֵל.

אַחַר-כָּךְ אָמַר: "הָבָה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּעָשֶׂה פֶלֶא, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ וְשָׁר:

גַּם אִם נֻסֵּיתָ בְנִסָּיוֹן,

תּוֹחֶלֶת נָדִיב לְבַשׁ כַּשִּׁרְיוֹן.

בְּאָזְנֵי אָדָם אַל נָא תִּתְאוֹנֵן.

הֲלִפְנֵי לֹא יְרַחֵם עַל רַחוּם תִּתְלוֹנֵן?

הִתִּיר אוֹתָהּ מִן הָרֶשֶׁת, וְסָחַט הָרֶשֶׁת. כְּשֶׁגָּמַר לְסָחֲטָהּ פָּרַשׂ אוֹתָהּ וְצָלַל בַּיָּם וְאָמַר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ בּוֹ. הִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה. מָשַׁךְ אוֹתָהּ וְהָיְתָה כְבֵדָה, וְנִטְלָה רָב מִבָּרִאשׁוֹנָה. דִּמָּה בְלִבּוֹ שֶׁדָּגִים בָּהּ, הִדֵּק אֶת הָרֶשֶׁת וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְיָרַד וְצָלַל וְעָסַק בָּהּ עַד שֶׁהִתִּירָה וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ לַיַּבָּשָׁה וּמָצָא בָהּ כַּד גָּדוֹל מָלֵא חוֹל וָטִיט. כְּשֶׁרָאָה כָךְ נִצְטָעֵר וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

הוֹי מוֹקֵד הַזְּמָן, הֶרֶף,

אַךְ אִם לֹא תֶרֶף, דְּעַךְ.

יָצָאתִי לְבַקֵּשׁ לְבֵיתִי טֶרֶף,

וָאֶמְצָא טַרְפִּי חָלַף הָלָךְ.

כַּמָּה בוֹעֲרִים כּוֹכָבָם מַזְהִיר,

וּמֵחֲכָמִים פָּנִים אַךְ הִסְתִּיר.

הִשְׁלִיךְ אֶת הַכַּד וְסָחַט רִשְׁתּוֹ וְנִקָּה אוֹתָהּ. בִּקֵּשׁ סְלִיחַת אֱלֹהִים וְהָלַךְ לַיָּם פַּעַם שְׁלִישִׁית. הִשְׁלִיךְ הָרֶשֶׁת וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה. מְשָׁכָהּ וּמָצָא בָהּ שִׁבְרֵי זְכוּכִית וַעֲצָמוֹת. הִשְׁלִיכָם מִצְטָעֵר, בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי שִׁיר הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא לְהַתִּיר וְלֹא לְקַשֵּׁר, כָּךְ הֵם הַמְּזוֹנוֹת.

וְאֵין תַּרְבּוּת וָדַעַת לַחְמְךָ לְךָ נוֹתְנוֹת.

קְצוּבִים בְּגוֹרָל גַּם הַמַּזָּל גַּם הַמָּזוֹן.

יֵשׁ אֶרֶץ דְּשֵׁנָה וְאֶרֶץ שֻׁלַּח בָּהּ רָזוֹן.

הוֹלֵךְ קוֹמְמִיּוּת תָּכֹפְנָה תַּהְפּוּכוֹת זְמָן הוֹדוֹ.

וְתִשֶּׂאנָה רֹאשׁ אִישׁ בְּאֵין כָּל זְכוּת בְּיָדוֹ.

הוֹי מָוֶת, סוּרָה אֵלַי, כִּי אֵין טוֹב בַּחַיִּים מֵאָז

שָׁפַל הַנֶּשֶׁר וְיָרַד, וַיִּגְבַּהּ בַּר אַוָּז.

וְאַל יַפְלִיאֲךָ, כִּי תִרְאֶה אִישׁ הַמַּעֲלָה

הֶעֱנִי, וְאִישׁ מַחֲסוֹר בְּעָשְׁרוֹ עָלָה.

יֵשׁ עוֹף מְעוֹפֵף מִמִּזְרָח אֶרֶץ עַד מַעֲרָבָה

וְשֵׁנִי עָזַב קֵן לֹא עָרָב, וְלוֹ כָּל טוֹבָה עָרָבָה.

נָשָׂא עֵינָיו לַשָּׁמַיִם וְאָמָר: “אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֵין אֲנִי מַשְׁלִיךְ רִשְׁתִּי בְּשׁוּם יוֹם אֶלָּא אַרְבַּע פְּעָמִים, וּכְבָר הִשְׁלַכְתִּי שָׁלשׁ וְלֹא עָלָה בְיָדִי כְלוּם. תֶּן לִי אֱלֹהִים בַּפַּעַם הַזֹּאת מְזוֹנִי”. קָרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים וְהִשְׁלִיךְ הָרֶשֶׁת לַיָּם וְהִמְתִּין עַד שֶׁשָּׁקְעָה וּמְשָׁכָהּ וְלֹא יָכוֹל לְמָשָכהּ, שֶׁדָּבְקָה לַקַּרְקָע. אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר וְאָמָר:

אָבוּז לָעוֹלָם אִם הָיָה כָזֶה.

רַק צָרָה וָפֶגַע תּוֹכוֹ אֶחֱזֶה.

אִם זַכּוּ חַיִּים לְאִישׁ בְּבֹקֶר הַיּוֹם,

הִשְׁקוּהוּ לָעֶרֶב כּוֹס יָגוֹן עַד תֹּם.

הֵן אַתָּה הוּא אֲשֶׁר בֶּאֱמֹר: "מִי אָדָם

הַמְאֻשָּׁר בַּחַיִּים?" “הוּא זֶה” עָנוּ כֻלָם.

פָּשַׁט בְּגָדָיו וְצָלַל וְהִתְחִיל עוֹסֵק בָּרֶשֶׁת עַד שֶׁהוֹצִיאָהּ לַיַּבָּשָׁה. פָּתַח אוֹתָהּ וּמָצָא בָהּ קֻמְקוּם נְחשֶׁת קָלָל מָלֵא וּפִיו חָתוּם בְּעוֹפֶרֶת, וְעָלָיו חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַדַּיָּג שָׂמַח וְאָמָר: “הֲרֵי אֲנִי מוֹכְרוֹ בְשׁוּק הַצּוֹרְפִים, שֶׁשָּׁוְיוֹ הוּא עֲשָׂרָה דִינָרִים זָהָב”. הֵנִיף אוֹתוֹ וּמְצָאוֹ כָּבֵד וְסָתוּם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יוֹדֵעַ מַה בְּקֻמְקוּם זֶה, הֲרֵינִי פּוֹתְחוֹ וְרוֹאֶה מַה בְּתוֹכוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי מוֹכְרוֹ”. הוֹצִיא סַכִּין וְעָסַק בָּעֹפֶרֶת עַד שֶׁהֱסִירָהּ מִן הַקֻּמְקוּם, שָׂם אוֹתוֹ מִן הַצַּד עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע, וְטִלְטֵל אוֹתוֹ לְהָרִיק מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. לֹא יָרַד מִתּוֹכוֹ כְּלוּם. תָּמַהּ תְּמִיהָה גְדוֹלָה.

פִּתְאֹם יָצָא עָשָׁן מִן הַקֻּמְקוּם וְעָלָה עַד לְעַנְנֵי שָׁמַיִם, וְהִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; וְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הֶעָשָׁן לְשִׂיאוֹ הִתְעַבָּה וְהִתְנָעֵר, וְנֶהְפַּךְ לְשֵׁד, רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לֶעָבִים וְרַגְלָיו בַּעֲפַר הָאָרֶץ. רֹאשׁוֹ כְּכִפָּה וְיָדָיו כְּמִזְרוֹת וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים, פִּיו כִּמְעָרָה וְשִׁנָּיו כִּסְלָעִים, נְחִירָיו כְּקַנְקַנִּים וְעֵינָיו כִּמְנוֹרוֹת וּמַבָּטוֹ זוֹעֵף וּמֵפִיץ אֵימוֹת. כְּשֶׁרָאָה הַדַּיָּג שֵׁד זֶה חָשַׁךְ עוֹלָמוֹ בַּעֲדוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד אָמָר: “אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהִים וּשְׁלֹמֹה נְבִיא אֱלֹהִים”. הוֹסִיף הַשֵּׁד וְאָמַר: “נְבִיא אֱלֹהִים, אַל תַּהַרְגֵנִי, הֲרֵי לֹא אָשׁוּב עוֹד לַמְרוֹת דְּבָרֶיךָ. כָּל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה אוֹתִי אֲמַלֵּא”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “מוֹרֵד, אַתָּה אוֹמֵר שְׁלֹמֹה נְבִיא אֱלֹהִים? וַהֲרֵי שְׁלֹמֹה מֵת מִזְּמַן אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה. וַאֲנַחְנוּ בְּאַחַרִית הַיָּמִים. מַהוּ סִפּוּרְךָ, וּמַהוּ שֶׁאֵרַע לָךְ, וּמַהִי סִבַּת כְּנִיסָתְךָ לְתוֹךְ קֻמְקוּם זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹרֵד אֶת דִּבְרֵי הַדַּיָּג אָמָר: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אֱלֹהִים. הִתְבַּשֵּׂר, הַדַּיָּג, בְּטוֹבָה”. אָמַר הַדַּיָּג: “מַה הַטּוֹבָה שֶׁאַתָּה מְבַשְׂרֵנִי?” אָמָר: “שֶׁאֲמִיתְךָ בְּשָׁעָה זוֹ בָּרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת”. אָמַר הַדַּיָּג: “רָאוּי אַתָּה עַל בְּשׂוֹרָתְךָ זֹאת שֶׁלֹּא תִּרְאֶה טוֹב. אַתָּה הַמְגֻנֶּה שֶׁבַּשֵּׁדִים, אַל תִּמְצָא לְךָ סִתְרָה. עַל שׁוּם מַה תַּהַרְגֵנִי, וּמַהוּ הַגּוֹרֵם לְמִיתָתִי. הֲרֵי הִצַּלְתִּיךָ מִן הַקֻּמְקוּם וְהִמְלַטְתִּי אוֹתְךָ מִתְּהוֹמוֹת יָם, וְהוֹצֵאתִיךָ לַיַּבָּשָׁה”. אָמַר הַשֵּׁד: “בְּרֹר לָךְ אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ, וְהַהֶרֶג שֶׁתֵּהָרֵג”. אָמַר הַדַּיָּג: “מַה פִּשְׁעִי שֶׁיִּהְיֶה זֶה גְמוּלִי מִיָּדֶךָ?” אָמַר הַשֵׁד: “שְׁמַע סִפּוּרִי, הַדַּיָּג”. אָמַר הַדַּיָּג: “דַּבֵּר, וְקַצֵּר בִּדְבָרִים, שֶׁנִּשְׁמָתִי הִגִּיעָה לְאַפִּי”.

אָמַר: “דַּע, הַדַּיָּג, שֶׁאֲנִי מִן הַשֵּׁדִים הַכּוֹפְרִים, וּמָרִיתִי אֶת פִּי שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, אֲנִי וְצַכַ’ר הַשֵּׁד. שָׁלַח אֵלַי אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ אֶת אָצָף בֶּן בְּרַכְיָה, וֶהֱבִיאַנִי בְעַל-כָּרְחִי. וְהוֹבִילַנִי כָבוּל בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת כְּשֶׁאֲנִי כוֹעֵס, עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי, וְהֶעֱמִידַנִי לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאַנִי שְׁלֹמֹה, לָחַשׁ עָלַי, וְהִצִּיעַ לְפָנַי לִהְיוֹת מַאֲמִין וּלְצַיֵּת. סֵרַבְתִּי. צִוָּה לְהָבִיא קֻמְקוּם זֶה וַחֲבָשַׁנִי בְּתוֹכוֹ וְסָתַם עָלַי בְּעוֹפֶרֶת וְחָתַם בְּחוֹתַם הַשֵּׁם הַמְפֹרַשׁ. וְצִוָּה לַשֵּׁדִים וּנְטָלוּנִי וֶהֱטִילוּנִי לְאֶמְצַע הַיָּם. שָׁהִיתִי מֵאָה שָׁנָה וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי אֲנִי מַעֲשִׁיר אוֹתוֹ עשֶׁר עוֹלָם”. יָצְאָה מֵאָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם. נִכְנְסָה מֵאָה שְׁנִיָּה וְאָמַרְתִּי: כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי אֲנִי פוֹתֵחַ לְפָנָיו אוֹצְרוֹת הָאֲדָמָה”. וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם. עָבְרוּ עָלַי אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה אֲחֵרוֹת. וְאָמַרְתִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי, הֲרֵינִי מְמַלֵּא לוֹ שָׁלשׁ מִשְׁאָלוֹת”, וְלֹא הִצִּילַנִי אָדָם. כָּעַסְתִּי כַעַס גָּדוֹל וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “כָּל מִי שֶׁמַּצִּילֵנִי מֵעַכְשָׁו, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ, וְנוֹתֵן בְּיָדָיו הַבְּרֵירָה לִבְרֹר לוֹ מִיתָתוֹ. וַהֲרֵי הִצַּלְתַּנִי וְנָתַתִּי בְּיָדְךָ הַבְּרֵירָה לִבְרֹר לְךָ מִיתָתְךָ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַדַּיָּג דִּבְרֵי הַשֵּׁד, אָמַר: “מִפִּלְאֵי אֱלֹהִים הוּא. לֹא בָאתִי אֲנִי לְהַצִּילְךָ אֶלָּא בְיָמִים אֵלּוּ”. הוֹסִיף וְאָמַר: “חוּסָה עָלַי וְאַל תַּהַרְגֵנִי, שֶׁיָּחוּס אֱלֹהִים עָלֶיךָ וְלֹא יַהַרְגֶךָ, וְאַל תְּכַלֵּנִי שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט אֱלֹהִים עָלֶיךָ מִי שֶׁיְכַלֶּה אוֹתְךָ”. אָמַר הַמּוֹרֵד: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁאַהֲרָגֶךָ. בְּרֹר לְךָ אִם כֵּן, בְּחַסְדִּי עִמָּךְ, אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ”. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לַדַּיָּג שֶׁגְּמוּרָה הִיא אֶצְלוֹ לְהָרְגוֹ, פָּנָה לַשֵּׁד וְאָמַר: “חוּסָה עָלַי, גְּמוֹל עָלַי טוֹבָה שֶׁשִּׁחְרַרְתִּיךָ”. אָמַר הַשֵּׁד: “וַהֲרֵי אֲנִי אֵינִי הוֹרְגֶךָ אֶלָּא עַל שֶׁהִצַּלְתָּנִי”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: "נְשִׂיא הַשֵּׁדִים, הֲיִתָּכֵן שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ טוֹבָה וּתְשַׁלֵּם לִי רָעָה? אָמְנָם לֹא כָזָב דִּבֵּר הַמָּשָׁל:

פָּעַלְנוּ טוֹבָה וַיִּגְמְלוּנוּ הָפְכָּהּ.

אַךְ זֶה, חֵי-אָנִי מַעַשׂ פּוֹשֵׁעַ וְרֵיקָא.

וַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב לְמִי שֶׁאֵינוֹ הוֹגֵן,

גְּמוּלוֹ כִּגְמוּל לַצָּבוּעַ יְהִי מָגֵן.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁד דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ. “אַל תִּשְׁהֶה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא מִיתָתֶךָ”. אָמַר הַדַּיָּג בְּלִבּוֹ: “זֶהוּ שֵׁד וַאֲנִי בֶּן-אָדָם שֶׁנָּתַן לִי אֱלֹהִים שֵׂכֶל שָׁלֵם. הֲרֵינִי מַעֲרִים עָלָיו לְהַשְׁמִידוֹ, וְשִׂכְלִי הוּא שֶׁיַּעֲמוֹד לִי לְהַעֲרִים עָלָיו וְעַל רָעָתוֹ”. אָמַר לַשֵּׁד: “גְּמוּרָה הִיא מֵעִמְּךָ לְהָרְגֵנִי?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ הֶחָקוּק עַל טַבַּעְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן-דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ דָּבָר וְתַגֵּד לִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”. אָמַר: “מוּטָב”. וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁמַע שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ נִרְעַד וְנִרְעָשׁ וְאָמַר: “שְׁאַל וְקַצֵּר בִּדְבָרִים”. אָמַר לוֹ: אַתָּה הָיִיתָ בְּקֻמְקוּם זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהַקֻמְקוּם אֵינֹו מֵכִיל אֲפִלּוּ יָד שֶׁלְּךָ וְלֹא רֶגֶל שֶׁלְּךָ, וְכֵיצַד זֶה הֱכִילְךָ כֻּלְּךָ?". אָמַר הַשֵּׁד: “כְּלוּם אֵין אַתָּה מַאֲמִין שֶׁהָיִיתִי בוֹ?” אָמַר הַדַּיָּג: “לֹא אַאֲמִין לְךָ לְעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּתוֹכוֹ בְּעֵינָי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָרְבִיעִי אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “סַפְּרִי לָנוּ אֶת סוֹף הַסִּפּוּר, אִם אֵין הַשֵּׁנָה תּוֹקַפְתֵּךְ”. פָּתְחָה וְאָמְרָה:

" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַדַּיָּג אָמַר לַשֵּׁד: “לֹא, אֵינִי מַאֲמִין לְךָ עַד שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתְךָ בְּתוֹכוֹ בְּעֵינָי”. הִתְנוֹדֵד הַשֵּׁד וְהָפַךְ עָשָׁן עַל פְּנֵי הַיָּם. הִתְעַבָּה הֶעָשָׁן, וְקִמְעָה קִמְעָה הִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ הַקֻּמְקוּם עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ כֻּלּוֹ. הִזְדָּרֵז הַדַּיָּג וְנָטַל פְּקַק הָעוֹפֶרֶת שֶׁעָלֶיהָ הַחוֹתֶמֶת, וּפִקֵּק בּוֹ אֶת פִּי הַקֻּמְקוּם, וְקָרָא לַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: "בְּרֹר לְעַצְמְךָ, בְּחַסְדִּי, אֶת הַמִּיתָה שֶׁתָּמוּת בָּהּ. חֵי- אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מַטִּילְךָ לְיָם זֶה, וּבוֹנֶה לִי כָאן בָּיִת, וְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא לְכָאן אֲנִי מְעַכְּבוֹ שֶׁלֹּא יָדוּג בְּכָאן, וְאוֹמֵר לוֹ: “כָּאן שֵׁד, שֶׁכָּל מִי שֶׁיַּעֲלֵהוּ, יִתֵּן לְפָנָיו שֶׁיִּבְרֹר לוֹ לְעַצְמוֹ אֶת הַמִּיתָה שֶׁיָּמוּת בָּהּ וְאֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתוֹ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁד דִּבְרֵי הַדַּיָּג וְרָאָה עַצְמוֹ חָבוּשׁ, בִּקֵּשׁ לָצֵאת וְלֹא יָכוֹל, שֶׁחוֹתָמוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה עִכֵּב בַּעֲדוֹ. הִכִּיר בַּדָּבָר שֶׁהַדַּיָּג הֶעֱרִים עָלָיו וְאָמַר: “לֹא עָשִׂיתִי עִמְּךָ אֶלָּא שְׂחוֹק”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הַבָּזוּי שֶׁבַּשֵּׁדִים וְהַמְכֹעָר וְהַשָּׁפָל שֶׁבָּהֶם”. הוֹלִיךְ הַדַּיָּג אֶת הַקֻּמְקוּם לְעֵבֶר הַיָּם. קָרָא הַשֵּׁד: “לֹא, לֹא”. אָמַר הֶַדַּיָּג: “הֵן, הֵן”. חִנֵּן הַשֵּׁד קוֹלוֹ, וְהִתְרַפֵּס וְאָמַר: “מַהוּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמִּי, דַּיָּג?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לְהָטִיל אוֹתְךָ לַיָּם. וְאִם עָמַדְתָּ בוֹ אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, הֲרֵינִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ שֶׁתַּעֲמֹד בּוֹ עַד לְיוֹם הַדִּין. וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאֵר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַּחַּיִּים, וְלֹא חָפַצְתָּ אֶלָּא לִגְמֹל לִי רָעָה. עַכְשָׁו נָתַן אוֹתְךָ אֱלֹהִים בְּיָדִי וְהֶעֱרַמְתִּי עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “פְּתַח לִי שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ טוֹבָה”. אָמַר לוֹ הַדַּיָּג: "מְשַׁקֵּר אַתָּה, אָרוּר. דּוֹמִים אָנוּ, אֲנִי וְאַתָּה לְמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְהֶחָכָם דּוּבָּאן. אָמַר הַשֵּׁד: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה בְּמִשְׁנֶה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְהֶחָכָם דּוּבָּאן?” פָּתַח הַדַּיָּג וְאָמַר:

סִפּוּר מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן

דַּע הַשֵּׁד, שֶׁהָיָה בְיָמִים רִאשׁוֹנִים שֶׁעָבְרוּ וּבְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת שֶׁחָלְפוּ בִּמְדִינַת פָּרַס וּבְאֶרֶץ רוּמָאן מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ יוּנָאן. וְהָיָה לוֹ הוֹן רַב וְצָבָא וְחַיִל וְכָבוֹד וּמִשְׁמָרוֹת מִכָּל הָאֻמּוֹת. לָקָה בְגוּפוֹ בְצָרַעַת, וְנִלְאוּ הָרוֹפְאִים וְהַחֲכָמִים לְרַפְּאוֹ, וְלֹא הוֹעִילוּ לוֹ לֹא רְפוּאוֹת וְלֹא סַמִּים שֶׁהִשְׁקוּהוּ וְלֹא אֲבָקוֹת וְלֹא מְשָׁחוֹת שֶׁמְּשָׁחוּהוּ. לֹא הָיָה שׁוּם רוֹפֵא יָכוֹל לְרַפְּאוֹ.

נִכְנַס לִמְדִינַת הַמֶּלֶךְ יוּנָאן חָכָם גָּדוֹל, זָקֵן וּבָא בַיָּמִים. וְשֵׁם הָרוֹפֵא דּוּבָּאן. וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּסִפְרֵי יָוָן וּפָרַס וְרוֹמָא וַעֲרָב וְסוּרְיָה, וְיָדַע חָכְמַת הָרְפוּאָה וְחָכְמַת הַכּוֹכָבִים, וְהָיָה בָקִי בִיסוֹדוֹת חָכְמָתָם וְחֻקּוֹת עִנְיָנָם וְתוֹעַלְתָּם וְנִזְקָם, וְהָיָה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַצְּמָחִים וְהָעֲשָׂבִים הַמּוֹעִילִים וְהַמַּזִּיקִים וְיָדַע מַדַּע הַפַּלְסָפָה וְכָל מַדָּעֵי הָרְפוּאָה וְזוּלָתָם. נִכְנַס חָכָם זֶה לַמְּדִינָה, וְלֹא עָמַד בָּהּ יָמִים מְעַטִּים, עַד שֶׁשָּׁמַע בְּעִנְיָן הַמֶּלֶךְ וּמַה שֶׁקָּרָה לוֹ בְּגוּפוֹ מִן הַצָּרַעַת, שֶׁנִּגְּעוֹ בָהּ אֱלֹהִים, וְשֶׁהָרוֹפְאִים וְאַנְשֵׁי הַמַּדָּע נִלְאוּ לְרַפְּאוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הֶחָכָם כָּךְ, שָׁהָה לַיְלָה תָּפוּס בְּמַחֲשָׁבוֹת. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר אוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְהָיְתָה הַחַמָּה תַמָּה בַהֲדַר יִפְעָתָהּ, לָבַשׁ אֶת הַמְפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְנִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרַךְ אוֹתוּ בַאֲרִיכוּת יָמִים וְכָבוֹד וָעשֶׁר, בְּדִבְרֵי חֵן, וְהוֹדִיעוֹ מִי הוּא וְאָמָר: “הַמֶּלֶךְ, שָׁמַעְתִּי בְעִנְיָן הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ בִּגְלַל זֶה שֶׁבְּגוּפְךָ, וְשֶׁרַבִּים מִן הָרוֹפְאִים לֹא מָצְאוּ עֵצָה לַהֲסִירָהּ מִמְּךָ. וַהֲרֵי אֲנִי מְרַפֵּא אוֹתְךָ, הַמֶּלֶךְ, מִבְּלִי שֶׁאַשְׁקֶה אוֹתְךָ סַמִּים וּמִבְּלִי שֶׁאֶמְשַׁח אוֹתְךָ בְּמִשְׁחָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ יוּנָאן דְּבָרָיו תָּמַהּ וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה? וְהָאֱלֹהִים, אִם תְּרַפְּאֵנִי, הֲרֵינִי מַעֲשִׁיר אוֹתְךָ וְעַד נִינְךָ וְנֶכְדֶּךָ, וְאֵיטִיב עִמְּךָ, וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְךָ הוּא, וְתִהְיֶה בְאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנִי וַאֲהוּבִי”. הִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד פְּאֵר וְהֵיטִיב לוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם תְּרַפֵּא אוֹתִי מֵחֹלִי זֶה מִבְּלִי מַשְׁקֶה סַמִּים וּמִבְּלִי מִשְׁחָה?” אָמַר הֶחָכָם: “הֵן, מְרַפֵּא אֲנִי אוֹתְךָ”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְאָמַר: “רוֹפֵא, מָתַי יִהְיֶה זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי? לְכַמָּה יָמִים וּלְכַמָּה זְמָן? הִזְדָּרֵז בְּנִי, בַדָּבָר”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

יָרַד לַמְּדִינָה וְשָׂכַר לוֹ בַיִת וְשָׂם בְּתוֹכוֹ סְפָרָיו וְסַמֵּי רְפוּאוֹתָיו וְעִקָּרֵי הַמַּרְפֵּא שֶׁלּוֹ. בָּחַר לוֹ אֶת הַסַּמִּים וְהָעִקָּרִים וְעָשָׂה לוֹ מֵהֶם שַׁרְבִיט. עָשָׂה אוֹתוֹ נָבוּב, וְתִקֵּן לוֹ בֵּית-יָד. וְסִדֵּר לוֹ כַדּוּר כְּפִי שֶׁיָּדַע. אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה כָל זֶה וְגָמַר מְלַאכְתּוֹ, עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי. נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְצִוָּהוּ שֶׁיִּרְכַּב אֶל מִגְרַשׁ מֵרוֹץ-הַסּוּסִים, וְשֶׁיְשַׂחֵק בַּכַּדּוּר וּבַשַׁרְבִיט. יָצְאוּ עִמּוֹ הַנְּסִיכִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה. וְאַךְ יָשַׁב הַמֶּלֶךְ הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הֶחָכָם דּוּבָּאן, וְהוֹשִׁיט לוֹ הַשַּׁרְבִיט וְאָמָר: “טוּל שַׁרְבִיט זֶה וְתָפְסֵהוּ בִמְלֹא כַפְּךָ, כָּזֹאת. וְעַכְשָׁו רְכַב אֶל הַמִּגְרָשׁ וְשֵׁב הָכֵן עַל הַסּוּס וְהַכֵּה בַכַּדּוּר עַד שֶׁיָּזִיעוּ כַּף יָדְךָ וְגוּפֶךָ, וְיַעֲבֹר הַסַּם דֶּרֶךְ כַּף יָדְךָ וְיִתְפַּשֵּׁט בְּכָל גּוּפֶךָ. וּכְשֶׁתִּגְמֹר, אַחֲרֵי שֶׁיַּחְדֹּר הַסַּם בְּכָל גּוּפְךָ, תַּחֲזֹר לְאַרְמוֹנְךָ, וְתִכָּנֵס אַחֲרֵי זֶה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְתִתְרַחֵץ וְתִישַׁן, שֶׁכְּבָר רָפָא לְךָ, וְשָׁלוֹם”.

אוֹתָהּ שָׁעָה נָטַל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אוֹתוֹ שַׁרְבִיט מִיַּד הָרוֹפֵא וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְרָכַב עַל סוּסוֹ. יָרוּ הַכַּדּוּר לְפָנָיו וְהָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִדְבִּיקוֹ וְהִכָּה בוֹ בְכֹחַ, אַחֲרֵי שֶׁתָּפַס בִּמְלֹא כַפּוֹ אֶת קְנֵה הַשַּׁרְבִיט. לֹא פָסַק מֵהַכּוֹת בּוֹ בַכַּדּוּר וּמֵרוּץ אַחֲרָיו עַל סוּסוֹ, מוֹסִיף וּמַכֶּה, עַד שֶׁהֵזִיעָה כַף יָדוֹ וְכָל גּוּפוֹ, וְהִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפוֹ הַסַּם מִן הַשַּׁרְבִיט. הִכִּיר הֶחָכָם דּוּבָּאן שֶׁהַסַּם נִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפוֹ. צִוָּהוּ לַחֲזֹר לְאַרְמוֹנוֹ וּלְהִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. חָזַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְצִוָּה לְפַנּוֹת לוֹ אֶת בֵּית-הַמֶּרְחָץ, וּפִנּוּ לוֹ. נִזְדָּרְזוּ מְשָׁרְתֵי חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ וּמִהֲרוּ עֲבָדָיו וְהֵכִינוּ לַמֶּלֶךְ בְּגָדָיו. נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ יָפֶה יָפֶה וְלָבַשׁ בְּגָדָיו בְּתוֹךְ בֵּית-הַמֶּרְחָץ. יָצָא מִתּוֹכוֹ וְרָכַב לְאַרְמוֹנוֹ וְיָשֵׁן בּוֹ.

זֶה הוּא מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן הַמֶּלֶךְ יוּנָאן. וְאוּלָם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָן הֶחָכָם דּוּבָּאן, הֲרֵי חָזַר לְבֵיתוֹ וְלָן שָׁם. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לָבוֹא לְפָנָיו, וְנָתְנוּ לוֹ לְהִכָּנֵס. נִכְנַס וְנָשַׁק בָּאָרֶץ לְפָנָיו וְרָמַז עַל הַמֶּלֶךְ בְּנָשְׂאוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

פָּרְחָה הַנְּדִיבוּת בְּהָדָר, בְּהִקָּרְאֲךָ אָב לָהּ,

וּבְקָרְאָהּ יוֹם אֶחָד לְזוּלָתְךָ לֹא אָבָה לָהּ.

הוֹי אֲדוֹן הַפָּנִים, אֲשֶׁר אוֹרוֹתָיו זִיו,

יְפַלְּשׁוּ בְחֶשְׁכַּת אֵימִים לָהֶם נְתִיב –

אַל יִכְלוּ מִפָּנֶיךָ זֹהַר וָאוֹרָה,

לְמַעַן לֹא נִרְאֶה פְּנֵי זְמַן בְּמוֹרָא.

הִשְׁפַּעְתָּ חַסְדֶּךָ וְטוֹבָה לִי הִפְלֵיתָ.

כֶּעָנָן פָּעֳלֶךָ, אֶרֶץ צְחִיחָה הִשְׁקֵיתָ,

וַתְּפַזֵּר הוֹן יָקָר מְרוֹמִים לַעֲלוֹת,

עֲדֵי הִשַּׂגְתָּ מִן הַזְּמַן רֹאשׁ הַפְּסָגוֹת.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, הִתְנַשֵּׂא הַמֶּלֶךְ וְקָם עַל רַגְלָיו, וְחִבֵּק אוֹתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ בִגְדֵי פְאֵר. שֶׁכָּךְ הָיָה: כְּשֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. הִסְתַּכֵּל בְּגוּפוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם מִן הַצָּרַעַת. וְהָיָה גוּפוֹ נָקִי כַכֶּסֶף הַלָּבָן, וְשָׂמַח עַל זֶה תַּכְלִית שִׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִכְנַס אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְנִכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְנִכְנַס אֵלָיו הֶחָכָם דּוּבָּאן. וּכְשֶׁרָאָהוּ, קָם חִישׁ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּמַטְעַמִּים וְאָכַל בְּחֶבְרָתוֹ, וְלֹא פָסַק מֵהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמּוֹ כָל יוֹמוֹ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נָתַן לֶחָכָם דּוּבָּאן אַלְפַּיִם דִּינָר מִלְּבַד הַלְּבוּשׁ וְהַמַּתָּנוֹת, וְהִרְכִּיבוֹ עַל סוּסוֹ חֲזָרָה לְבֵיתוֹ. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן מִתְפַּלֵּא וְאוֹמֵר: “הֲרֵי זֶה רִפֵּא אֶת גּוּפִי מִבַּחוּץ מִבְּלִי שֶׁמָּשַׁח אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְמִשְׁחָה. וְהָאֱלֹהִים, אֵין זוֹ אֶלָּא חָכְמָה מֻפְלָאָה. חַיָּב אֲנִי לְהֵיטִיב לָאִישׁ הַזֶּה וּלְכַבְּדוֹ וְלָקַחַת אוֹתוֹ אֵלַי לָשֶׁבֶת אִתִּי וְלִהְיוֹת לְרֵעַ לִי כָּל הַיָּמִים”. בִּלָּה הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת הַלַּיְלָה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עַל שֶׁהִבְרִיא גוּפוֹ וְנֶחֱלַץ מִמַּחֲלָתוֹ.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצָא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ. עָמְדוּ רַבֵּי מַלְכוּתוֹ לְפָנָיו וְיָשְׁבוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים לִימִינוֹ וּלִשְׂמֹאלוֹ. בִּקֵּשׁ אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן וְנִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו. קָם הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לִצִּדּוֹ וְאָכַל עִמּוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בְחַיִּים אֲרֻכִּים. נָתַן לוֹ בֶגֶד פְּאֵר וּמַתָּנוֹת, וְלֹא פָסַק מִלִּשְׂמֹחַ עִמּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה. צִוָּה לָתֵת לוֹ חָמֵשׁ חֲלִיפוֹת בִּגְדֵי פְּאֵר וְאֶלֶף דִּינָרִים יָצָא הֶחָכָם לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא מוֹדֶה לַמֶּלֶךְ. הֵאִיר הַבֹּקֶר וְיָצָא הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ. הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְשׁוֹמְרֵי הַסָּף. וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה מִמִּשְׁנָיו מְכֹעָר לְמַרְאֶה, וְחָזוּת פָּנָיו מְנַבְּאָה רָעוֹת. הָיָה הוֹלֵךְ רָכִיל וְקַמְצָן וּמְקַנֵּא, וְכָל תְּכוּנָתוֹ קִנְאָה וְרֹעַ-לֵב. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַמֶּלֶךְ מְקָרֵב אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן וּמֵיטִיב לוֹ כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת, נִתְקַנֵּא בוֹ וְחָרַשׁ לוֹ בְלִבּוֹ רָעָה, כְּמַאֲמַר הַמָּשָׁל: “אֵין גּוּף שֶׁאֵין בְּתוֹכוֹ קִנְאָה”. וְנֶאֱמַר עוֹד בְּמָשָׁל: “הָרָעָה אוֹרֶבֶת בְּכָל נֶפֶשׁ. הַחֲזָקָה תְגַלֶּנָּה וְהַחֲלָשָׁה תַּצְפִּינֶנָּה”. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹרוֹת וְהַזְּמַנִּים, אַתָּה הוּא שֶׁגָּדַלְתִּי בְחַסְדְּךָ, עֵצָה טוֹבָה וַחֲשׁוּבָה עִמִּי לְהַשִּׂיאֲךָ. וְאִם אֲנִי מַסְתִּירָה מִמְּךָ הֲרֵי לְמַמְזֵר אֵחָשֵׁב. אִם תְּצַוֶּה אוֹתִי לְגַלּוֹתָהּ אֲגַלֶּה אוֹתָהּ לָךְ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁתָּמַהּ לְדִבְרֵי הַמִּשְׁנֶה: “וּמַה עֲצָתֶךָ?” אָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲלֶה, הַקַּדְמוֹנִים אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, אֵין הַזְּמַן יָדִיד לוֹ. וּכְבָר רָאִינוּ אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה; מֵיטִיב הוּא לְשׂוֹנְאוֹ וְלָזֶה שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהַכְרִית מַלְכוּתוֹ. הֲרֵי הֵיטִיב לוֹ הַמֶּלֶךְ לָזֶה וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וְקֵרְבוֹ תַכְלִית הַקִּרְבָה. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לַמֶּלֶךְ מִזֹּאת”. נִרְעַשׁ הַמֶּלֶךְ וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא זֶה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁד בּוֹ וּכְלַפֵּי מִי אַתָּה מְרַמֵּז?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הַמֶּלֶךְ, אִם יָשֵׁן אַתָּה, הָקִיצָה. מִתְכַּוֵּן אֲנִי לֶחָכָם דּוּבָּאן”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "אוֹי לְךָ, הֵן זֶה הוּא יְדִידִי הַיָּקָר בְּעֵינַי מִכָּל אָדָם, מִשּׁוּם שֶׁרִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁתְּפַסְתִּיו בְּיָדִי, וְהִבְרִיאַנִי מִמַּחֲלָתִי שֶׁנִּלְאוּ הָרוֹפְאִים לְרַפְּאָהּ. וַהֲרֵי אֵין כְּמוֹתוֹ בַדּוֹר הַזֶּה בָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא בְמִזְרָח וְלֹא בְמַעֲרָב. וְכֵיצַד זֶה אַתָּה מְדַבֵּר בּוֹ דְבָרִים כָּאֵלֶּה? הֲרֵי אֲנִי קוֹצֵב לוֹ הַיּוֹם קִצְבָה וְקוֹבֵעַ לוֹ לְכָל חֹדֶשׁ פְּרָס שֶׁל אֶלֶף דִּינָרִים. וְאַף אִלּוּ הָיִיתִי נוֹתֵן לוֹ חֲצִי הַמַּלְכוּת, הָיַה זֶה מְעָט בִּשְׂכָרוֹ. דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה מְדַבֵּר כָּךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ קִנְאָה, כְּמַעֲשֶׂה שֶׁסִּפְּרוּ לִי בִדְבַר הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁי, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “סַפְּרִי לָנוּ סוֹף סִפּוּרֵךְ, אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתֵּךְ”. פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ יוּנָאן אָמַר לַמִּשְׁנֵה שֶׁלּוֹ: " הַמִּשְׁנֵה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסָה בְךָ קִנְאָה וְחָפֵץ אַתָּה בְמִיתָתוֹ. וְאַחַר כַּךְ אֶתְחָרֵט עַל הַדָּבָר, כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחָרֵט הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד עַל שֶׁהָרַג אֶת הַבָּז. אָמַר הַמִּשְׁנֵה: “סְלַח לִי, מֶלֶךְ הַדּוֹר, וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר הַמֶּלֶךְ:

סִפּוּר הַמֶּלֶךְ אַלְסִּנְדִבָּאד

סִפְּרוּ – וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ כֹּל – שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַפַּרְסִים, שֶׁהָיָה אוֹהֵב תַּעֲנוּגוֹת וְשַׁעֲשׁוּעִים, וְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל. וְהָיָה לוֹ בָז שֶׁגִּדֵּל וְלֹא נִפְרַד מִמֶּנּוּ לֹא לַיְלָה וְלֹא יוֹם. וְהָיָה לָן כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ כְּשֶׁהוּא נוֹשְׂאוֹ עַל יָדוֹ. וּכְשֶׁהָיָה יוֹצֵא לְצַיִד, הָיָה נוֹטְלוֹ עִמּוֹ. תִּקֵּן לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ שֶׁהָיָה מַשְׁקֶה אוֹתוֹ מִתּוֹכוֹ. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב, נִכְנַס אֵלָיו הַמְמֻנֶּה עַל עוֹפוֹת הַצַּיִד וְאָמָר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הִגִּיעַ זְמַן הַיְצִיאָה לְצָיִד”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לָצֵאת, וְנָטַל הַבָּז עַל יָדוֹ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְנַחַל. סִדְּרוּ מַעְגַּל הַצַּיִד, וְנָפְלָה אַיָּלָה בְתוֹךְ אוֹתוֹ מַעְגַּל. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כָּל מִי שֶׁתִּמָּלֵט הָאַיָּלָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ”. הֵצֵרוּ עָלֶיהָ אֶת מַעְגַּל הַצָּיִד. נִתְקָרְבָה הָאַיָּלָה אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִזְדַּקְּרָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת וְנָשְׂאָה אֶת שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת וְהִנִּיחָתַן עַל לִבָּהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה מְנַשֶּׁקֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ רֹאשׁוֹ לָאַיָּלָה וְנִמְלְטָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהָלְכָה לַמִּדְבָּר. פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הַצָּבָא וְרָאָה אוֹתָם מְרַמְּזִים זֶה לָזֶה עָלָיו. אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, מַה הוּא זֶה שֶׁהַצָּבָא אוֹמְרִים?”. אָמַר: “אוֹמְרִים הֵם שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ: כָּל מִי שֶׁתִּמָּלֵט הָאַיָּלָה מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “חֵי רֹאשִׁי, שֶׁאָנֹכִי מְרַדֵּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא אוֹתָהּ”. רָכַב הַמֶּלֶךְ בְּעִקְּבוֹת הָאיָּלָה וְלֹא פָסַק לִרְדֹף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְהַר מִן הֶהָרִים. בִּקְּשָׁה לְהִתְחַמֵּק לְתוֹךְ מְאוּרָה. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַבָּז אַחֲרֶיהָ, וְהָיָה הַבָּז טוֹפֵחַ עַל עֵינֶיהָ עַד שֶׁעִוְּרָהּ וְעָשָׂה אוֹתָהּ חַסְרַת אוֹנִים. תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּאַלָּתוֹ וְהִכָּה אוֹתָהּ עַל חָזָהּ וַהֲפָכָהּ וְיָרַד וּשְׁחָטָהּ וּפְשָׁטָהּ וְתָלָה אוֹתָהּ בְּקֶרֶן אֻכָּפוֹ.

הָיְתָה הַשָּׁעָה שְׁעַת מְנוּחַת-הַצָּהֳרַיִם, וְהָיָה הַמָּקוֹם מִדְבַּר-שְׁמָמָה אֵין בּוֹ מָיִם. צָמֵא הַמֶּלֶךְ וְצָמֵא הַסּוּס. פָּנָה הַמֶּלֶךְ כֹּה וָכֹה וְרָאָה אִילָן, שֶׁיּוֹרְדִים מִמֶּנּוּ מַיִם דּוֹמִים לְחֶמְאָה נְמַסָּה וְהָיָה הַמֶּלֶךְ לוֹבֵשׁ כְּפָפוֹת שֶׁל עוֹר צְבָאִים עַל יָדָיו, וְלֹא נָגְעָה בָהֶן טִפָּה. נָטַל אֶת הַסֵּפֶל מֵעַל צַוַּאר הַבָּז, מִלֵּא אוֹתוֹ בְאוֹתָם הַמַּיִם וְשָׂם אוֹתָם לְפָנָיו. פָּגַע הַבָּז בַּסֵּפֶל וְהָפַךְ אוֹתוֹ. לָקַח הַמֶּלֶךְ שׁוּב אֶת הַסֵּפֶל וְכִנֵּס לְתוֹכוֹ הַטִּפּוֹת הַמְטַפְטְפוֹת עַד שֶׁמִּלֵּא אוֹתוֹ. וּמִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהַבָּז צָמֵא שָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו, פָּגַע בּוֹ שׁוּב וְהָפַךְ אוֹתוֹ. נִתְכַּעֵס הַמֶּלֶךְ עַל הַבָּז וְקָם פַּעַם שְׁלִישִׁית וּמִלֵּא הַסֵּפֶל וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַסּוּס. הָפַךְ אוֹתוֹ הַבָּז בִּכְנָפָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “יַעְכָּרְךָ אֲלֹהִים, אַתָּה הַמְגֻנֶּה שֶׁבָּעוֹפוֹת, מָנַעְתָּ אוֹתִי מִשְּׁתוֹת, וּמָנַעְתָּ עַצְמְךָ וּמָנַעְתָּ אֶת הַסּוּס”. הִכָּה אֶת הַבָּז בַּחֶרֶב וְהִתִּיז כְּנָפָיו. הָיָה הָעוֹף נוֹשֵׂא אֶת רֹאשׁוֹ וְאוֹמֵר בְּרֶמֶז: “הִסְתַּכֵּל לְזֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן”. נָשָׂא הַמֶּלֶךְ עֵינָיו וְרָאָה עַל הָאִילָן נָחָשׁ, וְשֶׁזֶּה שֶׁנּוֹזֵל סַמּוֹ הוּא. הִתְחָרֵט הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁקָּצַץ כַּנְפֵי הַבָּז. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע לְדַרְכּוֹ וְהָאַיָּלָה עִמּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמַּחֲנֶה עִם טַרְפּוֹ. מָסַר אֶת הָאַיָּלָה לַטַּבָּח וְאָמַר לוֹ: “טוּל וְצְלֵה אוֹתָהּ”. וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסְאוֹ וְהַבָּז עַל יָדוֹ. נֶאֱנַח הַבָּז אֲנָחָה כְבֵדָה וָמֵת. זָעַק הַמֶּלֶךְ מֵאֵבֶל וְיָגוֹן שֶׁרָצַח אֶת הַבָּז, בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה הִצִּיל אוֹתוֹ מִכִּלָּיוֹן. זֶה הוּא מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַמֶּלֶךְ אַלסִּנְדִבָּאד.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ יוּנָאן, אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ אַדִּיר, כְּלוּם לֹא הָיָה מַה שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ, הֶכְרֵחַ? אֵינִי רוֹאֶה בוֹ רָעָה. וַאֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְךָ, וּלְמַעַן תֵּדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁלֹּא תֹאבַד כְּשֵׁם שֶׁאָבַד הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִתְנַכֵּל לְבֶן-מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים”. אמר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר?”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה:

סִפּוּר הַמִּשְׁנֶה הַבּוֹגֵד

דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיָה פַּעַם מֶלֶךְ. וְהָיָה לְאוֹתוֹ מֶלֶךְ מִשְׁנֶה וְיֶלֶד שֶׁהָיָה שָׁטוּף בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל. צִוָּה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת נִטְפָּל לִבְנוֹ בְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה. יָצָא הַבֵּן בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְצֵיד חַיּוֹת וּצְבָאִים, וְיָצָא עִמּוֹ מִשְׁנֶה אָבִיו. נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְרָאוּ חַיַּת בָּר גְּדוֹלָה. אָמַר הַמִּשְׁנֶה לְבֶן-הַמֶּלֶךְ: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ חַיַּת בָּר זוֹ, הַשֵּׂג אוֹתָהּ”. יָצָא בֶן-הַמֶּלֶךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינָיו בַּמִּדְבָּר. נָבוֹךְ בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע לְאָן יֵלֵךְ. רָאָה נַעֲרָה בְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ וְהִיא בוֹכִיָּה. אָמַר לָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “בַּת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הֹדוּ אָנִי. וְהָיִיתִי רוֹכֶבֶת בַּמִּדְבָּר, חַטָפַתְנִי שֵׁנָה וְנָפַלְתִּי מֵעַל בֶּהֱמַת רִכְבִּי מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי נַפְשִׁי, וְנִשְׁאַרְתִּי בוֹדְדָה וּנְבוֹכָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ דְּבָרֶיהָ, נִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ בִגְלַל מַצָּבָהּ, נָשָׂא אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי בֶהֱמַת רִכְבּוֹ וְהִרְכִּיבָה מֵאַחֲרָיו. נָסַע עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי חֻרְבָּה אַחַת. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אֲדוֹנִי, זְקוּקָה אֲנִי לְהִפָּנוֹת לִצְרָכַי”. הוֹרִידָהּ לְיַד הַחֻרְבָּה. אֵחֲרָה לָצֵאת, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהִיא מִתְמַהְמְהָה. נִכְנַס אַחֲרֶיהָ מִבְּלִי שֶׁתַּרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וּמָצָא אוֹתָהּ שֵׁדָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִילָדֶיהָ: “יְלָדַי הֲרֵי הֵבֵאתִי לָכֶם הַיּוֹם נַעַר שָׁמֵן”. אָמְרוּ לָהּ: “הַכְנִיסִי אוֹתוֹ אֵלֵינוּ, אִמֵּנוּ, שֶׁנְּמַלֵּא בוֹ בִטְנֵנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן-הַמֶּלֶךְ דְּבָרֶיהָ, הָיָה בָרי לוֹ שֶׁהוּא מֵת. רָעַד בְּכָל אֲבָרָיו וּפָחַד עַל נַפְשׁוֹ וְחָזַר וְיָצָא. יָצְאָה הַשֵּׁדָה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ כִמְפַחֵד וְהוּא רוֹעֵד. אָמְרָה לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא?” אָמַר לָהּ: "שׂוֹנֵא יֵשׁ לִי וּמִתְיָרֵא אֲנִי מִפָּנָיו. אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “הֵן אָמַרְתָּ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי?” אָמַר לָהּ: “אֱמֶת הַדָּבָר”. אָמְרָה לוֹ: “מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ נוֹתֵן לְשׂוֹנַאֲךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וּמְפַיְסוֹ?” אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא מִתְפַּיֵּס בְּמָמוֹן, אֶלָּא בְנֶפֶשׁ, וַהֲרֵי אֲנִי מִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וְהִנְנִי בְצָרָה”. אָמְרָה לוֹ: “אִם בְּצָרָה אַתָּה כְּפִי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, קְרָא אֶת אֱלֹהִים לְעֶזְרָתְךָ, וְהוּא יָגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי רָעָתוֹ וּמִפְּנֵי רָעַת כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְפַחֵד הֵימֶנּוּ”. נָשָׂא בֶּן-הַמֶּלֶךְ רֹאשׁוֹ לַשָּׁמַיִם וְאָמָר: “הוֹי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה לַקּוֹרְאִים אֵלָיו וּמַעֲבִיר הָרָעָה, הַגְבִּירֵנִי עַל אוֹיְבִי וְהַעֲבִירֵהוּ מֵעָלַי, שֶׁאַתָּה כָּל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ יָכוֹל”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשֵּׁדָה תְפִלָּתוֹ, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ. חָזַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ אֶל אָבִיו וְשָׂח לוֹ עִנְיָן הַמִּשְׁנֶה. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה וְהָרַג אוֹתוֹ.

וַהֲרֵי אַתָּה, הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁתִּבְטַח בָּרוֹפֵא זֶה יְמִיתְךָ בַּמְּגֻנָּה שֶׁבַּמִיתוֹת, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵיטִיב לוֹ וּמְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ, שֶׁכֵּן מִתְנַכֵּל הוּא לְהָרְגֶּךָ. כְּלוּם לֹא רָאִיתָ שֶׁרִפֵּא אוֹתְךָ מִן הַמַּחֲלָה מִחוּץ לַגּוּף בְּדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתּוֹ בְיָדְךָ, וַהֲרֵי אֵין אַתָּה בָטוּחַ שֶׁלֹּא יְמִיתְךָ כָּךְ בְּדָבָר שֶׁתַּחֲזִיק בְּיָדְךָ". אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, יִתָּכֵן שֶׁכָּךְ יִהְיֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, מִשְׁנֶה יוֹעֵץ-טוֹב. אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁחָכָם זֶה בָא כִמְרַגֵּל לְבַקֵּשׁ מִיתָתִי. וְאִם רִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בְּיָדִי, הֲרֵי יָכוֹל הוּא לַהֲמִיתֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ”. שָׁאַל הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת מִשְׁנֵהוּ: “הַמִּשְׁנֶה, כֵּיצַד אֶנְהַג בּוֹ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “שְׁלַח אֵלָיו מִיָּד וּבַקְּשֵׁהוּ לָבוֹא לְפָנֶיךָ, וּכְשֶׁיָּבוֹא, הַתֵּז רֹאשׁוֹ, וְתִחְיֶה שָׁלֵו וְשַׁאֲנָן מֵרָעָתוֹ וְיָנוּחַ לְךָ מִמֶּנּוּ. הִתְנַכֵּל לוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּתְנַכֵּל לְךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הַמִּשְׁנֶה”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם. בָּא שָׂמֵחַ, שֶׁלֹּא יָדַע מַהוּ שֶׁגָּזַר עָלָיו אֵל רַחוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים בּעִנְיָן זֶה:

הוֹי מְפַחֵד מִפִּגְעֵי זְמָן, הֱיֵה שַׁאֲנָן,

וַעֲלֵי רוֹקֵעַ עוֹלָם הֱיֵה נִשְׁעָן.

שֶׁכֵּן הַנִּגְזָר,יָקוּם וְלֹא יוּפָר,

וְאַתָּה בָּטוּחַ מִמַּה שֶּׁלֹּא נִגְזָר.

כְּשֶׁנִּכְנַס הָרוֹפֵא נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִם יוֹם אֲשֶׁר לְךָ מִן הַתּוֹדָה לֹא אֲהַלֵּל,

אֱמֹר לִי: לְמִי הֲכִינוֹתָ שִׁיר, וּמְלִיצָה תְמַלֵּל?

בְּטֶרֶם שָׁאַלְתִּי עָלַי רֹב טוֹבָה הִשְׁפַּעְתָּ,

מִבְּלִי שְׁהוֹת וּמִבְּלִי פַקְפֵּק לִי הֶאֱצַלְתָּ.

וּמַה לִּי וּבְשִׁבְחֲךָ כַּיָּאוּת לֹא אָרִיעָה?

הֵן מַתְּנַת יָדְךָ בַסֵּתֶר וּבַגָּלוּי אַבִּיעָה.

אוֹדֶה עַל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי,

קַלִּים הֵם עַל פִּי, וְאִם גַּם כָּבְדוּ עַל שִׁכְמִי.

וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:

הַרְחֵק מֵאִתְּךָ דַּאֲגָתֶךָ,

וְעַל הַגּוֹרָל הַשְׁלֵךְ יְהָבֶךָ.

וּבַטּוֹבָה חוּשָׁה וּשְׂמַח,

מַה שֶּׁעָבַר עַל יָדָהּ תִּשְׁכָּח.

יֵשׁ עִנְיָן בּוֹ כַּעַס וְחָרוֹן

שֶׁבְּאַחֲרִיתוּ לְךָ רַק רָצוֹן.

כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה אֱלֹהִים,

אַל תְּהִי אֵפוֹא בַּמַּמְרִים.

וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:

מְסוֹר עִנְיָנְךָ לְיַד הַיּוֹדֵעַ הֶחָכָם,

וְתֵן לִלְבָבְךָ מָנוֹחַ מִכָּל הָעוֹלָם.

וְדַע שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ

וְרַק כַּאֲשֶׁר אֱלֹהִים מוֹשֵׁל בַּכֹּל יַחֲרֹץ.

וְאָמְרוּ עוֹד בּעִנְיָן זֶה:

אַל יֵרַע לְבָבְךָ וְכָל דְּאָגָה שְׁכַח,

כִּי גַם לֵב אַמִּיץ בִּדְאָגָה יִשַּׁח.

לֹא יוֹעִיל לְעֶבֶד חַלָּשׁ דַּרְכּוֹ כִּי יְפַלֵּס,

עָזְבֵנוּ אֵפוֹא וְתִשְׁלַם וּבַטּוֹב תִּתְעַלֵּס.

אָמַר הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם דּוּבָּאן: “יוֹדֵעַ אַתָּה עַל שׁוּם מָה הֲבֵאתִיךָ?” אָמַר לוֹ הֶחָכָם: “אֵין יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הֲבֵאתִיךָ לַהֲרָגְךָ וְלִטֹּל אֶת נַפְשְׁךָ”. תָּמַהּ הֶחָכָם דּוּבָּאן עַל דְּבָרִים אֵלֶּה תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, עַל שׁוּם מָה תַּהַרְגֵנִי, וּמַה חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְךָ?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “שָׁמַעְתִּי שֶׁמְרַגֵּל אַתָּה וּבָאתָ לְהָרְגֵנִי, וַהֲרֵינִי מַשְׁכִּים לַהֲרָגְךָ לִפְנֵי שֶׁתַּהַרְגֵנִי”. קָרָא הַמֶּלֶךְ לַתַּלְיָן וְאָמַר לוֹ: “הַתֵּז רֹאשׁוֹ שֶׁל בּוֹגֵד זֶה, שֶׁיָּנוּחַ לִי מֵרָעָתוֹ”. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תַּהַרְגֵנִי שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”. וְחָזַר עַל דְּבָרִים אֵלֶּה, כְּשֵׁם שֶׁחָזַרְתִּי אֲנִי עֲלֵיהֶם לְפָנֶיךָ, הַשֵּׁד, וְלֹא הִסְכַּמְתָּ לְהַרְפּוֹת מִמֶּנִּי, אֶלָּא עָמַדְתָּ עַל דַּעְתְךָ לְהָרְגֵנִי. אָמַר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן לֶחָכָם דּוּבָּאן: “אֲנִי אֵין לִי בִּטָּחוֹן אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהֲרַגְתִּיךָ, שֶׁהֲרֵי רִפֵּאתָ אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּי בְיָדִי, וְאֵין אֲנִי בָטוּחַ שֶׁלֹּא תַּהַרְגֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ אוֹ זוּלַת זֶה”. אָמַר הָרוֹפֵא: “הַמֶּלֶךְ, וְכִי זֶה הוּא תַגְמוּלִי מִיָּדְךָ? הַתְשַׁלֵּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶהֳרָגְךָ בְּלִי שְׁהִיּוֹת”. כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָרוֹפֵא שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹרְגוֹ בְּלִי סָפֵק, בָּכָה וְנִצְטָעֵר עַל מַה שֶׁעָשָׂה מִן הַטּוֹבָה לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה:

מַיְמוּנָה נִבְעֲרָה מִכָּל בִּינָה,

אַךְ אָבִיהָ אֶת אַנְשֵׁי בִינוֹת נִמְנָה.

אִם בֶּחָרָבָה וְאִם בַּבִּצָּה, לֹא יִצְעַד

בִּלְתִּי אִם לְאוֹר מֵישָׁרִים, וְלֹא יִמְעַד.

מִיָּד נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְקָשַׁר עֵינָיו וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: “תֵּן לִי רְשׁוּת”. וְהֶחָכָם בּוֹכֶה וְאוֹמֵר לַמֶּלֶךְ: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תהרג אוֹתִי, שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

יָעַצְתִּי טוֹב וְלֹא הִצְלַחְתִּי, וְרִמָּה וְהִצְלִיחַ.

וַתַּפִּילֵנִי עֲצָתִי בַחֲצַר נִקְלֶה וּשְׁפַל-רוּחַ.

אִם אֶחְיֶה לֹא אִיעֶץ, וְאִם אָמוּת, אֹרוּ אָרוֹר

כָּל יוֹעֵץ טוֹב בְּכָל לָשׁוֹן וּבְכָל דּוֹר.

אָמַר הֶחָכָם לַמֶּלֶךְ: “וְכִי זֶה הוּא גְמוּלְךָ שֶׁאַתָּה גוֹמְלֵנִי, גְּמוּל הַתַּנִּין?” אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּר הַתַּנִּין?” אָמַר הֶחָכָם: “אִי אֶפְשָׁר לִי לְסַפְּרוֹ לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, הַשְׁאֵר אוֹתִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים”. בָּכָה הָרוֹפֵא בְּכִי מָר. קָם אֶחָד מֵהַפַּמַלְיָא שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, תֵּן לִי בְמַתָּנָה דָמָיו שֶׁל חָכָם זֶה, שֶׁלֹּא רָאִינוּ שֶׁחָטָא לְךָ. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁרִפֵּא אוֹתְךָ מִמַּחֲלָתְךָ שֶׁנִּלְאוּ הָרוֹפְאִים וְהַחֲכָמִים לְרַפְּאָהּ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי הוֹרֵג רוֹפֵא זֶה. הֲרֵי הִיא מִשּׁוּם שֶׁאִם אֲנִי מַשְׁאִירוֹ בַחַיִּים, אֲנִי אוֹבֵד בְּלִי סָפֵק. שֶׁכֵּן מִי שֶׁרִפֵּא אוֹתִי בְדָבָר שֶׁהֶחֱזַקְתִּיו בְּיָדִי, אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲמִיתֵנִי בְדָבָר שֶׁאָרִיחַ בּוֹ, וּמִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁהוּא הוֹרְגֵנִי, מִשּׁוּם שֶׁעַל-הָרֹב אֵין הוּא אֶלָּא מְרַגֵּל וְלֹא בָא אֶלָּא לְהָרְגֵנִי, וְאֵין תַּקָּנָה אֶלָּא בַהֲרִיגָתוֹ. וְרַק אַחֲרֵי זֶה אֶהְיֶה בָטוּחַ עַל נַפְשִׁי.” אָמַר הֶחָכָם: “הַשְׁאֵר אוֹתִי בַחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַחַיִּים, וְאַל תַּהַרְגֵנִי, שֶׁלֹּא יַהֲרֹג אֱלֹהִים אוֹתְךָ”.

כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לֶחָכָם, הַשֵּׁד, שֶׁהַמֶּלֶךְ הוֹרְגוֹ וַדָּאי, אָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אִם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא הֲרִיגָתִי, תֵּן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁאֵרֵד לְבֵיתִי וַאֲצַוֶּה לִבְנֵי-בֵיתִי וּשְׁכֵנַי שֶׁיִּקְבְּרוּנִי וְשֶׁיְסַדְּרוּ עִנְיָנַי, וְאֶמְסֹר לְיָדָם סִפְרֵי הָרְפוּאָה שֶׁלִּי. וְיֵשׁ אִתִּי סֵפֶר מְיֻחָד שֶׁבַּמְיֻחָד, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן אוֹתוֹ לְךָ בְמַתָּנָה, שֶׁתֶּאֱצֹר אוֹתוֹ בְּבֵית גְּנָזֶיךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ לֶחָכָם: “וּמַה יֵּשׁ בְּסֵפֶר זֶה?”. אָמַר הֶחָכָם: “בּוֹ עִנְיָנִים שֶׁלֹּא יִסָּפְרוּ מֵרֹב, וְהַפָּחוֹת שֶׁבּוֹ מִן הַסּוֹדוֹת הוּא זֶה: אַחֲרֵי שֶׁתִּכְרֹת אֶת רֹאשִׁי, תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר וְתִמְנֶה שְׁלשָׁה דַּפִּים, וְאַחַר-כָּךְ תִּקְרָא שָׁלשׁ שׁוּרוֹת מִן הָעַמּוּד שֶׁלִּשְׂמֹאלְךָ, וְאָז יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רֹאשִׁי וְיַעֲנֶה אוֹתְךָ עַל כָּל מַה שֶׁתִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ”. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר לוֹ: “הָרוֹפֵא, כְּלוּם אַחֲרֵי שֶׁאֶכְרֹת אֶת רֹאשְׁךָ תְּדַבֵּר אֵלַי?” אָמַר לוֹ: “הֵן, הַמֶּלֶךְ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָמְנָם פֶּלֶא הוּא”.

שָׁלַח אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, אַחֲרֵי שֶׁהִפְקִיד עָלָיו מִשְׁמָר. יָרַד הֶחָכָם לְבֵיתוֹ וְסִדֵּר עִנְיָנָיו בְּאוֹתוֹ יוֹם. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עָלָה אֶל הַמֶּלֶךְ לְבֵית מַלְכוּתוֹ, וְעָלוּ הַנְּסִיכִים וְהַמְּלָכִים וְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְהַנְּצִיבִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה כֻלָּם. וְהָיָה הַמּוֹשָׁב דּוֹמֶה לְגַן בִּפְרָחָיו. נִכְנַס הָרוֹפֵא לִמְקוֹם מוֹשַׁב-הַמֶּלֶךְ וְעָמַד לְפָנָיו וּבְיָדוֹ סֵפֶר עַתִּיק וְקֻפְסָה שֶׁאַבְקָה בְּתוֹכָהּ. יָשַׁב וְאָמַר: “תְּנוּ לִי טַס”. הֵבִיאוּ לוֹ טַס. הֵרִיק הָאַבְקָה לְתוֹכוֹ, וְהֶחֱלִיק עָלֶיהָ וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, טֹל סֵפֶר זֶה וְאַל תַּעֲסֹק בּוֹ עַד שֶׁתִּכְרֹת רֹאשִׁי, וּכְשֶׁתִּכְרֹת רֹאשִׁי הַנַּח אוֹתוֹ עַל הַטַּס הַזֶּה, וְצַו לִכְבּשׁ אוֹתוֹ בְּאַבְקָה זוֹ. וּכְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָּךְ, תִּפָּסֵק שְׁתִיתַת דָּמָי. אַחַר-כָּךְ תִּפְתַּח אֶת הַסֵּפֶר”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ וְנָטַל מִמֶּנּוּ הַסֵּפֶר. נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ. נָפַל הָרֹאשׁ עַל הַטַּס בְּאֶמְצָעוֹ, כָּבַשׁ אוֹתוֹ בָּאַבְקָה וּפָסְקָה שְׁתִיתַת דָּמָיו. פָּקַח הֶחָכָם דּוּבָּאן עֵינָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, פְּתַח אֶת הַסֵּפֶר”. פָּתַח הַמֶּלֶךְ אֶת הַסֵּפֶר וּמָצָא דַפָּיו דְבוּקִים. שָׂם אֶצְבָּעוֹ בְּפִיו וְהִרְטִיב אוֹתָהּ בְּרִיקוֹ וּפָתַח הַדַּף הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי, וְלֹא נִפְתְּחוּ הַדַּפִּים אֶלָּא בְּעָמָל. פָּתַח הַמֶּלֶךְ שִׁשָּׁה דַפִּים וְלֹא מָצָא שׁוּם כְּתָב. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָרוֹפֵא, הֲרֵי אֵין שׁוּם דָּבָר כָּתוּב בּוֹ”, אָמַר הֶחָכָם: “הֲפָךְ בּוֹ עוֹד יוֹתֵר”. הָפַךְ עוֹד יוֹתֵר. לֹא עָבַר זְמַן מוּעָט עַד שֶׁחָדַר הַסַּם לִקְרָבָיו תֵּכֶף וּמִיָּד, שֶׁהַסֵּפֶר הָיָה מָשׁוּחַ בְּרַעַל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעַוֵּת הַמֶּלֶךְ וְצָעַק וְאָמָר: “כְּבָר חָדַר אֶל קִרְבִּי הָרַעַל”. נָשְׂאָה גֻלְגֹּלֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן קוֹלָהּ בְּבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה וְאָמְרָה:

מָשְׁלוּ בְּרֶשַׁע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,

אַךְ עַד אַרְגִּיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.

לוּ בּצֶדֶק שָׁפָטוּ, שָׁפְטוּ כֵּן גַּם אוֹתָם,

אַךְ עִוְּתוּ, וְהַזְּמָן בְּצָרָה וְיָגוֹן עִוְּתָם.

וַיִּהְיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר הַזְּמַן דִּבֵּר אוֹדוֹתָם:

“זֶה גְמוּל זֶה” – וְאֵין תּוֹאֲנוֹת עַל גּוֹרָלָם.

כְּשֶׁגָּמַר רֹאשׁ הֶחָכָם דּוּבָּאן דְּבָרָיו, נָפַל הַמֶּלֶךְ מֵת מִיָּד.

דַּע אֵפוֹא, הַשֵּׁד, שֶׁאִלּוּ הִשְׁאִיר הַמֶּלֶךְ יוּנָאן אֶת הֶחָכָם דּוּבָּאן בַּחַיִּים, הָיָה אֱלֹהִים מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּחַיִּים, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵאֵן וַהֲרָגוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָרַג אֱלֹהִים אוֹתוֹ. וְאַף אַתָּה, הַשֵּׁד, אִלּוּ חַסְתָּ עָלַי, הָיָה אֱלֹהִים חַס עָלֶיךָ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁי אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִּינָאזָאד: “סַפְּרִי לָנוּ סוֹף הַסִּפּוּר”. אָמְרָה: “אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי”. אָמְרָה:

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הַדַּיָּג לַשֵּׁד: “אִלּוּ חַסְתָּ עָלַי הָיָה אֱלֹהִים חָס עָלֶיךָ, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מֵאַנְתָּ וְעָמַדְתָּ עַל דַּעְתְּךָ לְהָרְגֵנִי. וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי הוֹרֵג אוֹתְךָ אַחֲרֵי שֶׁחֲבַשְׁתִּיךָ בְּתוֹךְ קֻמְקוּם זֶה וּמֵטִיל אוֹתְךָ לַיָּם”. צָוַח הַמּוֹרֵד וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, הַדַּיָּג, שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כֵּן, הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, וְאַל תִשָּׂא עָלַי חֵטְא עַל מַה שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ. וַאֱפִילוּ אִם עָשִׂיתִי רָעָה, עֲשֵׂה אַתָּה טוֹב. וּכְבָר אָמְרוּ מוֹשְׁלֵי הַמְּשָׁלִים: הוֹי הַמֵּיטִיב לְעוֹשֶׂה הָרָעָה, דַּי לוֹ לְעוֹשֵׂה הָרָעָה בְּרָעָתוֹ. וְאַל תִּנְהַג בִּי מִנְהָגָהּ שֶׁל אֻמָאמָא בְּעָאתִּקָה”. אָמַר הַדַּיָּג: “וּמַה מִּנְהָג נָהֲגָה אֻמָאמָא בְּעָאתִּקָה”? אָמַר הַשֵּׁד: “לֹא עֵת סִפּוּרִים הוּא הַזְּמַן שֶׁאֲנִי חָבוּשׁ. שַׁחְרְרֵנִי וַאֲנִי מְסַפֵּר אוֹתוֹ לְךָ”. אָמַר הַדַּיָּג: “הַנַּח דְּבָרֶיךָ, אִי-אֶפְשַׁר אֶלָּא לַהֲטִילְךָ לַיָּם וְאֵין דֶּרֶךְ לְהוֹצִיאֲךָ מִתּוֹכוֹ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הֲרֵי הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמְּךָ וּמִתְרַפֵּס לְפָנֶיךָ וְלֹא הִסְכַּמְתָּ אֶלָּא לְהָרְגֵנִי עַל לֹא חֵטְא שֶׁחָטָאתִי לְךָ, וְגַם לֹא עָשִׂיתִי לְךָ כָּל רָעָה מֵעוֹלָם אֶלָּא טוֹבָה. כְּשֶׁהוֹצֵאתִיךָ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וּמֵאַחֲרֵי שֶׁנָּהַגְתָּ עִמִּי כָּךְ, יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה מְגֻנֶּה מֵעִקָּרְךָ, וְדַע שֶׁאֲנִי מְטִילְךָ לְיָם זֶה עַל מְנָת שֶׁכָּל מִי שֶׁיּוֹצִיאֲךָ מִתּוֹכוֹ יְטִילְךָ חֲזָרָה לְתוֹכוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי מְסַפֵּר לוֹ מִנְהָג שֶׁנָּהַגְתָּ בִּי וּמַזְהִירוֹ, וְתַעֲמֹד בְּיָם זֶה עַד שֶׁתִּכְלֶה בְאַחֲרִית הַיָּמִים”. אָמַר הַשֵּׁד: “שַׁחְרְרֵנִי, שֶׁהֲרֵי שָׁעָה הִיא זוֹ לְהַרְאוֹת נְדִיבוּת. וְנִשְׁבָּע אֲנִי לְךָ, שֶׁלֹּא אֶגְרֹם לְךָ שׁוּם רָעָה לְעוֹלָם. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד: אֶלָּא שֶׁאָבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא תֵּדַע מַחֲסוֹר לְעוֹלָם”.

קִבֵּל מִמֶּנּוּ הַדַּיָּג הִתְחַיְּבוּת, שֶׁכְּשֶׁיְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ לֹא יִגְרֹם לוֹ נֵזֶק לְעוֹלָם. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמּוֹ טוֹבָה. אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל מִמֶּנּוּ הִתְחַיְּבוּת וְהִשְׁבִּיעוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ, פָּתַח לוֹ הַדַּיָּג אֶת הַקֻּמְקוּם. הִתְנַשֵּׂא הֶעָשָׁן עַד שֶׁיָּצָא וְהִתְעַבָּה וְנַעֲשָׂה שֵׁד, זְוָעָה לְמַרְאֶה. וּבָעַט בַּקֻּמְקוּם וְהֵטִיל אוֹתוֹ לַיָּם. כְּשֶׁרָאָה הַדַּיָּג, שֶׁהַקֻּמְקוּם הוּטַל לַיָּם, הָיָה בָּרוּר לוֹ הַדָּבָר שֶׁהוּא אָבוּד וְהִרְטִיב מִכְנָסָיו. וְאָמַר: “אֵין זֶה סִימָן לְטוֹבָה”. וְאוּלָם אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְאָמַר: "הַשֵּׁד, אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אָמָר: "עִמְדוּ בְּדִבּוּרְכֶם שֶׁעֲתִידִים אַתֶּם לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתֶּם, וַהֲרֵי כְבָר הִתְחַיַּבְתָּ לְפָנַי וְנִשְׁבַּעְתָּ שֶׁלֹּא תִבְגֹד בִּי, שֶׁלֹּא יָשִׁיב לְךָ אֱלֹהִים כִּגְמוּלְךָ, שֶׁכֵּן אֵל קַנָּא הוּא, מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לְפוֹשֵׁעַ, אַךְ לֹא יְנַקֶּה אוֹתוֹ. וְאוֹמֵר אֲנִי לְךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם דּוּבָּאן לַמֶּלֶךְ יוּנָאן: “הַשְׁאִירֵנִי בַּחַיִּים, שֶׁיַּשְׁאִיר אֱלֹהִים אוֹתְךָ בַּחַיִּים”. צָחַק הַשֵּׁד, וְהָלַךְ לְפָנָיו וְאָמַר לַדַּיָּג: “לֵךְ אַחֲרָי”. הָלַךְ הַדַּיָּג אַחֲרָיו וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין בְּהַצָּלָתוֹ. הָלְכוּ עַד שֶׁיָּצְאוּ מִחוּץ לַמְּדִינָה. עָלָה לְהַר וְיָרַד לַעֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, וְעָמְדוּ לִפְנֵי יַמַּת מַיִם. יָרַד לְתוֹכָהּ וְאָמַר לַדַּיָּג: “לֵךְ אַחֲרָי”. וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצְעִיתָהּ שֶׁל הַיַּמָּה. עָמַד הַשֵּׁד וְצִוָּה לַדַּיָּג שֶׁיַּשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וְיָדוּג. הִסְתַּכֵּל הַדַּיָּג בַּבְּרֵכָה וְרָאָה בְּתוֹכָהּ אַרְבָּעָה דָּגִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים, לָבָן וְאָדֹם וּתְכֵלֶת וְצָהֹב. תָּמַהּ הַדַּיָּג עַל כָּךְ. הִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו וּמָצָא בְּתוֹכָהּ אַרְבָּעָה דָגִים, כָּל דָּג בְּצֶבַע אַחֵר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַדַּיָּג שָׁמַח. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “הָבֵא אוֹתָם אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהַגֵּשׁ אוֹתָם לוֹ, וְהוּא נוֹתֵן לְךָ עַד כְּדֵי לְהַעֲשִׁירְךָ. וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שֶׁתְּקַבֵּל הִצְטַדְּקוּתִי מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְהַעֲשִׁירְךָ, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהִיתִי בַּיָּם מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה וְלֹא רָאִיתִי אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ. וְאַל תָּדוּג בְּיַמָּה זוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְיוֹם”. נִפְרַד מֵעָלָיו וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵינִי מַפְקִיד אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים”. רָקַע בְּרַגְלוֹ בַּקַּרְקַע וְנִבְקְעָה תַּחְתָּיו הָאֲדָמָה וּבָלְעָה אוֹתוֹ.

הָלַךְ הַדַּיָּג לָעִיר, כְּשֶׁהוּא תָמֵהַּ עַל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֵּׁד וְעַל כָּל הָעִנְיָן כֻּלּוֹ. נָטַל אֶת הַדָּגִים וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ. לָקַח קַעֲרַת חֶרֶס וּמִלֵּא אוֹתָהּ מַיִם וְשָׂם אֶת הַדָּגִים בְּתוֹכָהּ. הִשְׁתַּכְשְׁכוּ הַדָּגִים בַּקְּעָרָה בְּתוֹךְ הַמָּיִם. נָשָׂא אֶת הַקְּעָרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְכוֹנֵן צְעָדָיו לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ כְּפִי מַה שֶׁהוֹרָה אוֹתוֹ הַשֵּׁד. כְּשֶׁעָלָה הַדַּיָּג אֶל הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁ לוֹ הַדָּגִים, הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ תַּכְלִית הַפְּלִיאָה עַל הַדָּגִים אֵלֶּה שֶׁהִגִּישׁ לוֹ הַדַּיָּג. מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאָה מֵעוֹלָם לֹא כְּתָאֳרָם וְלֹא כְּמַרְאָם. אָמַר: “מִסְרוּ דָגִים אֵלֶּה לַנַּעֲרָה הַמְבַשֶּׁלֶת”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ לוֹ מֶלֶךְ רוֹמִי שְׁלשָׁה יָמִים קֹדֶם לְכֵן, וַעֲדַיִן לֹא בָּחַן אוֹתָהּ בְּאֻמָּנוּת הַבִּשּׁוּל. צִוָּה עָלֶיהָ הַמִּשְׁנֶה לְטַגֵּן אוֹתָם וְאָמַר לָהּ: “הַנַּעֲרָה, הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לוֹמַר לָךְ: לֹא אָגַרְתִּי דִמְעָתִי אֶלָּא לִשְׁעַת צָרָתִי. הַרְאִי לָנוּ אֵפוֹא הַיּוֹם אֶת אֻמָּנוּתֵךְ וְטִיב בִּשּׁוּלֵךְ, שֶׁכֵּן הֵבִיא הַיּוֹם אָדָם לַשֻּׂלְטָאן בְּמַתָּנָה”. אַחֲרֵי שֶׁפָּקַד עָלֶיהָ פְּקֻדָּתוֹ, חָזַר הַמִּשְׁנֶה אֶל הַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה עָלָיו הַמֶּלֶךְ שֶׁיִּתֵּן לַדַּיָּג אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר. נָתַן אוֹתָם לוֹ הַמִּשְׁנֶה, לָקַח אוֹתָם וְהִנִּיחָם בְּחֵיקוֹ וּמִהֵר לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ, כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל וְקָם וְכוֹשֵׁל שׁוּב, וְהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁחֲלוֹם הוּא. קָנָה לִבְנֵי בֵיתוֹ מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהָלַךְ אֶל אִשְׁתּוֹ שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַדַּיָּג, וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנַּעֲרָה, הֲרֵי נָטְלָה אֶת הַדָּגִים וְנִקְּתָה אוֹתָם וְעָרְכָה אֶת הַמַּחֲבַת עַל הָאֵשׁ, וְהִנִּיחָה אוֹתָם לְטַגְּנָם. וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר טִגּוּנָם מִצַּד אֶחָד, וַעֲדַיִן לֹא הָפְכָה אוֹתָם לַצַּד הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁנִּבְקַע כֹּתֶל הַמִּטְבַּח וְיָצְאָה מִתּוֹכוֹ עַלְמָה כְּלוּלָה בְּתָאֳרָהּ, וּלְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת מֶשִׁי שֶׁגְּדִיל תְּכֵלֶת בָּהּ, וּבְאָזְנֶיהָ נְזָמִים, וּבְפִרְקֵי יָדֶיהָ זוּג אֶצְעָדוֹת, וּבְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ טַבָּעוֹת מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת, וּבְיָדָהּ שַׁרְבִיט קְנֵה-סוּף. תָּקְעָה אֶת הַשַּׁרְבִיט בְּתוֹךְ הַמַּחְבַת וְאָמְרָה: “הַדָּגִים עוֹמְדִים אַתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם?” כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת הַנַּעֲרָה נִתְעַלְּפָה. חָזְרָה הָעַלְמָה עַל דְּבָרֶיהָ פַּעַם שְׁנִיָּה וְשִׁלְּשָׁה. נָשׂאוּ הַדָּגִים אֶת רָאשֵׁיהֶם מִן הַמַּחְבַת וְאָמְרוּ בְּלָשׁוֹן בְּרוּרָה: “הֵן, הֵן”. כָּךְ נָשְׂאוּ קוֹלָם בְּשִׁיר וְאָמְרוּ:

"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים.

אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".

בְּאוֹתָה שָׁעָה הָפְכָה הָעַלְמָה אֶת הַמַּחְבַת וְיָצְאָה בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאָה בּוֹ וְנִתְאַחָה הַכֹּתֶל כְּמוֹת שׁהָיָה.

הִתְעוֹרְרָה הַנַּעֲרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, וְרָאֲתָה אֶת אַרְבַּעַת הַדָּגִים שְׂרוּפִים כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר. וְאָמְרָה: “בְּרִקּוּד-כִּידוֹנָיו הָרִאשׁוֹן נִשְׁבַּר בְּיָדו הַכִּידוֹן”, וְצָנְחָה שׁוּב לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. בְּעוֹד הִיא בְּכָךְ, בָּא הַמִּשְׁנֶה וְרָאָה אוֹתָה אֶת הַפְּנִינָה הַשְּׁחוֹרָה כְּפִי שֶׁהָיְתָה, עַד לִבְלִי הַבְחִין בֵּין שַׁבָּת וּבֵין הַיּוֹם הַחֲמִשִּׁי לַשַּׁבוּעַ. נִדְנֵד אוֹתָהּ בְּרַגְלוֹ וְנִתְעוֹרְרָה.

בָּכְתָה וְסִפְּרָה לַמִּשְׁנֶה אֶת הַסִּפּוּר וּמַה שֶּׁאֵרַע. תָּמַהּ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “אֵין זֶה אֶלָּא פֶלֶא”. שָׁלַח לַדַּיָּג וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ. קָרָא אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “הַדַּיָּג, הָבֵא לָנוּ אַרְבָּעָה דָגִים כָּאֵלּוּ שֶׁהֵבֵאתָ”. יָצָא הַדַּיָּג לַיַּמָּה וְהִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ וּמָשַׁךְ אוֹתָה, וְעָלוּ בָּהּ אַרְבָּעָה דָגִים כָּרִאשׁוֹנִים. נְטָלָם וֶהֱבִיאָם לַמִּשְׁנֶה. הִכְנִיסָם הַמִּשְׁנֶה אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “קוּמִי וְטַגְנִי אוֹתָם לְעֵינָי, שֶאֶרְאֶה אֶת הַנַּעֲשֶׂה”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְתִקְּנָה אוֹתָם וְעָרְכָה הַמַּחְבַת עַל הָאֵשׁ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָם לְתוֹכָהּ. אַךְ בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ הַדָּגִים לְקַרְקָעִיתָהּ שֶׁל הַמַּחֲבַת נִבְקַע הַכֹּתֶל וְהוֹפִיעָה הָעַלְמָה וּמַרְאֶהָ כְּבָרִאשׁוֹנָה וּבְיָדָהּ שַרְבִיט. תָּקְעָה אוֹתוֹ בַּמַחֲבַת וְאָמְרָה: “דָּגִים, דָּגִים עוֹמְדִים אָתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם מִלְּפָנִים?” נָשְׂאוּ הַדָּגִים רָאשֵׁיהֶם וְאָמְרוּ: “הֵן, הֵן”. וְאָמְרוּ אוֹתוֹ בֵּית-שִׁיר כְּבָרִאשׁוֹנָה:

"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים.

אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבִיעִי אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁדִּבְּרוּ הַדָּגִים וְהָפְכָה הַנַּעֲרָה אֶת הַמַּחֲבַת בַּשַּׁרְבִיט וְיָצְאָה בְּדֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּאָה בּוֹ וְנִתְאַחָה הַכֹּתֶל אַחֲרֶיהָ, פָּתַח הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “עִנְיָן הוּא זֶה שֶׁאֵין לְהַעֲלִימוֹ מִן הַמֶּלֶךְ”. נִגַּשׁ לַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ הַסִּפּוּר וּמַה שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו. אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶרְאֶה בְּעֵינַי. שָׁלַח לַדַּיָּג וְצִוָּה אוֹתוֹ לְהָבִיא אַרְבָּעָה דָגִים כָּרִאשׁוֹנִים, וְנָתַן לוֹ זְמַן שְׁלֹשָה יָמִים. הָלַךְ הַדַּיָּג וְהֵבִיא לוֹ הַדָּגִים מִיָּד. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְנָתְנוּ לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָר. פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “קוּם אַתָּה וְטַגֵּן הַדָּגִים כָּאן, לְעֵינָי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שׁוֹמֵעַ אָנֹכִי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵבִיא הַמַּחֲבַת וְתִקֵּן הַדָּגִים וְעָרַךְ הַּמַחֲבַת עַל הָאֵשׁ וְהִטִּיל לְתוֹכָה אֶת הַדָּגִים. נִבְקַע הַכֹּתֶל וְיָצָא מִתּוֹכוֹ כּוּשִׁי שָׁחוֹר, כְּאִלּוּ הָיָה סֶלַע-עַד אוֹ מִיֶּתֶר עַם עָאד¹, וּבְיָדוֹ עֲנַף עֵץ יָרֹק, וְאָמַר בְּקוֹל חֲרָדוֹת: “דָּגִים, דָּגִים, הַעוֹמְדִים אַתֶּם בְּדִבּוּרְכֶם מִלְּפָנִים?” הֵרימוּ הַדָּגִים רָאשֵׁיהֶם מִן הַמַּחֲבַת וְאָמְרוּ: “הֵן, הֵן, עוֹמְדִים אֲנַחְנוּ בְּדִבּוּרֵנוּ”.

"אִם תָּשׁוּבִי נָשׁוּב, וְאִם תָּקִימִי הַבְּרִית נָקִים,

אַךְ אִם מִסְתַּלֶקֶת אַתְּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ נְקִיִּים".

נִתְקָרֵב הַכּוּשִׁי לַמַּחֲבַת וְהָפַךְ אוֹתָהּ בֶּעָנָף שֶׁבְּיָדוֹ, וְיָצָא מִמָּקוֹם שֶׁבָּא. הִסְתַּכְּלוּ הַמִּשְׁנֶה וְהַמֶּלֶךְ בַּדָּגִים וְרָאוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר. הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ וְאָמָר: "דָּבָר הוּא שֶׁאֵין לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁתִיקָה. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁדָּגִים אֵלֶּה זָר עִנְיָנָם. שָׁלַח לִקְרֹא לַדַּיָּג. וּכְשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: “דָּגִים אֵלֶּה מֵהֵיכָן הֵם?” אָמַר לוֹ: “מִתּוֹךְ יַמָּה שֶׁבֵּין אַרְבָּעָה הָרִים מִתַּחַת לְהַר שֶׁמִחוּץ לִמְדִינָתְךָ”. פָּנָה הַמֶּלֶךְ לַדַּיָּג וְאָמַר לוֹ: “מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים הוּא?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, מַהֲלַךְ חֲצִי שָׁעָה”. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה מִיָּד לְחֵיל הָרַגְלִים שֶׁלּוֹ וְלַפָּרָשִׁים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, וְיָצָא הוּא עִם הַדַּיָּג שֶׁהָלַךְ לְפָנָיו הוֹלֵךְ וּמְקַלֵּל אֶת הַשֵּׁד, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְהָרִים וְיָרְדוּ לַעֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, שֶׁלֹּא רָאוּהָ הַמֶּלֶךְ וְחֵילוֹתָיו מִימֵיהֶם. תָּמְהוּ תְּמִיהָה רַבָּה כְּשֶׁהִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ אוֹתָהּ עֲרָבָה גְּדוֹלָה וְהַיַּמָּה שֶׁבֵּין אַרְבַּעַת הֶהָרִים וְהַדָּגִים שֶׁבְּתוֹכָהּ בְּאַרְבַּעַת צִבְעֵיהֶם, אָדֹם וְלָבָן וְצָהֹב וּתְכֵלֶת. עָמַד הַמֶּלֶךְ מִשְׁתָּאֶה וְאָמַר לְחֵילוֹתָיו וּלְכָל הַנִּצָּבִים עִמּוֹ: “כְּלוּם רָאָה מִי מִכֶּם יַמָּה זוֹ קֹדֶם לָכֵן?” אָמְרוּ כֻּלָּם: “לֹא, מֶלֶךְ הַדּוֹר, מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ”. שָׁאֲלוּ אֶת הַיְשִׁישִים הַבָּאִים בַּיָּמִים וְאָמְרוּ: “מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ יַמָּה זוֹ בְּמָקוֹם זֶה”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְהָאֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נִכְנַס לִמְדִינָתִי וְאֵינִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתִי עַד שֶׁאֵדַע עִנְיַן יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה”. צִוָּה אֶת חֵילוֹתָיו לַחֲנוֹת מִסָּבִיב לְהָרִים אֵלֶּה וְקָרָא לַמִּשְׁנֶה, שֶׁהָיָה מֻמְחֶה וְאִישׁ שֵׂכֶל, נְבוֹן דָּבָר וּבָקִי בְּכָל עִנְיָן, וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֲנִי מוֹדִיעֲךָ אוֹתוֹ: בְּדַעְתִּי לָצֵאת יְחִידִי בְּלַיְלָה זֶה וְלַחֲקֹר בְּעִנְיַן יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה. וּבְכֵן תֵּשֵׁב אַתָּה לְפֶתַח אָהֳלִי, וְתֹאמַר לַנְּסִיכִים וְלַמִּשְׁנִים וּלְשׁוֹמְרֵי הַסַּף וְלַנְּצִיבִים וּלְכָל מִי שֶׁיִּשְׁאַל עָלַי: הַשֻּׂלְטָאן חָשׁ עַצְמוֹ בְּרָע, וְצִוָּה עָלַי שֶׁלֹּא אֶתֵּן רְשׁוּת לְאָדָם לְהִכָּנֵס אֵלָיו. וְאַל תּוֹדִיעַ לְשׁוּם אָדָם אֶת כַּוָּנָתִי”. לּא יָכוֹל הַמִּשְׁנֶה לְהִתְנַגֵּד לוֹ.

הִתְנַכֵּר הַמֶּלֶךְ וְחָגַר חַרְבּוֹ וְעָלָה לְאַחַד הֶהָרִים וְהָלַךְ שְׁאֵרִית לֵילוֹ עַד הַבֹּקֶר. הָלַךְ כָּל יוֹמוֹ כֻּלּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁתָּקַף עָלָיו הַחֹם מִמַּהֲלַךְ יוֹמוֹ וְלֵילוֹ. הָלַךְ לַיְלָה שֵׁנִי עַד הַבֹּקֶר. נִגְלְתָה לְעֵינָיו נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה. שָׂמַח וְאָמַר: “אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי מוֹצֵא מִי שֶׁיַּגִּיד לִי פֵּשֶׁר דְּבַר הַיַּמָּה וְהַדָּגִים”. הִתְקָרֵב וּמָצָא אַרְמוֹן בָּנוּי אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת רָקוּעַ בַּרְזֶל וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת שְׁעָרָיו הָאַחַת פְּתוּחָה עַל צִירֶיהָ וְהַשְּׁנִיָּה נְעוּלָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְעָמַד עַל הַשַּׁעַר וְדָפַק דְּפִיקָה קַלָּה, וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה. דָפַק פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה. דָפַק דְּפִיקָה מַחֲרִידָה וְלֹא עָנָהוּ אָדָם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁרֵיק הוּא”. אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְנִכְנַס דֶּרֶךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן לַפְּרוֹזְדוֹר וְקָרָא וְאָמַר: "הוֹי בְּנֵי הָאַרְמוֹן, אָדָם זָר וְעוֹבֵר אֹרַח כָּאן. הֲיֵשׁ אִתְּכֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּזוֹנוֹת? "חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית עַל דְּבָרָיו וְלֹא שָׁמַע תְּשׁוּבָה. אִמֵּץ רוּחוֹ וְחִזֵּק לִבּוֹ וְנִכְנַס מִן הַפְּרוֹזְדוֹר לְאֶמְצַע הָאַרְמוֹן, וְלֹא מָצָא בּוֹ אָדָם,אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מֻצָּע בְּמַצָּעִין שֶׁל מֶשִׁי וּרְקָמוֹת וְהַוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין. וּבְאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם וְאַרְבָּעָה אוּלַמּוֹת פְּתוּחִים אֵלֶיהָ וּבָהֶם אִצְטַבָּעוֹת, זֶה לָקָבָל זֶה. וּבְתוֹךְ הֶחָצֵר בַּתָּוֶךְ בְּרֵכָה וּבָהּ מִזְרָקָה וְעָלֶיהָ אַרְבָּעָה אֲרָיוֹת מִן הַזָּהָב הָאָדֹם, הַזּוֹרְקִים מִפִּיוֹתֵיהֶם מַיִם זַכִּים כִּפְנִינִים וּכְאַבְנֵי חֵפֶץ. וּמִסָּבִיב לָאַרְמוֹן עוֹף מְעוֹפֵף וְעַל הָאַרְמוֹן מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת, זָהָב, הַמּוֹנֵעַ אֶת הָעוֹף לַעֲלוֹת. וְאוּלָם שׁוּם אָדָם לֹא רָאָה. הִשְׁתָּאָה הַמֶּלֶךְ וְנִצְטָעֵר שֶׁלֹּא מָצָא אָדָם לִשְׁאֹל פִּיו בְּעִנְיַן אוֹתָהּ עֲרָבָה, וְהַיַּמָּה וְהַדָּגִים וְהֶהָרִים וְהָאַרְמוֹן. יָשַׁב בֵּין הַדְּלָתוֹת וְהִרְהֵר. פִּתְאֹם שָׁמַע קוֹל תַּאֲנִיָּה מִלֵּב מָלֵא צַעַר, מִתְאוֹנֵן וְאוֹמֵר:

צָפַנְתִּי אֶת אֲשֶׁר מְצָאָנִי, וַיִּתְגַּל,

וּשְׁנַת-עֵינַי נְדוֹד שֵׁנָה יִנְחַל.

זְמַן, הֲלָנֶצַח עָלַי תָּקוּם וְלֹא תָּנַח,

וְלִבִּי הָאָמֵל בֵּין צָרָה וְיָגוֹן יִשַּׁח?

הֲלֹא תְּרַחְמוּ שַׂר בְּעַמָּיו אֲשֶׁר שָׁפָל

בִּגְלַל אַהֲבָה, עָשִׁיר בְּעַמָּיו צָלָל.

קִנֵּאנוּ בְּרוּחַ צָפִיר עֲלֵיכֶם כִּי עָבָר.

אָכֵן כְּבוֹא אָסוֹן מְאוֹר-עֵינַי נִתְעַוָּר.

מָה עֵצָה לְיוֹרֶה חֵץ, אֲשֶׁר יָצָא לַקְּרָב,

וּבְבַקְּשׁוֹ לִירוֹת נִכְרַת יִתְרוֹ וְאָחוֹר שָׁב?

וְעֵת נֶעֱרְמוּ הַצָּרוֹת, עַל אָדָם עָלוּ עָל,

אָנָה יִבְרַח מִפְּנֵי גוֹרָלוֹ וּמִפְּנֵי הַמַּזָּל?

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן נְהִי זֶה, קָם עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ בְּעִקְּבוֹת צִלְצוּלוֹ וּמָצָא וִילוֹן מְשֻׁלְשָׁל עַל פְּנֵי חֶדֶר. הֵרִים אֶת הַוִּילוֹן וְרָאָה מֵאַחֲרָיו עֶלֶם יוֹשֵׁב עַל סַפָּה גְבוֹהָה כְאַמָּה מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְהוּא עֶלֶם יָפֶה, נֶחְמָד לְמַרְאֶה. מִדְבָּרוֹ צַח וּמִצְחוֹ פֶּרַח רַךְ, לֶחְיוֹ וְרוּדָה וְשׂוּמָה בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְזָקוּף הַגֵּו, שְׂעָרוֹ וּמִצְחוֹ

יַשְׁרֶה אָדָם בְּחשֶׁךְ וּבָאוֹר,

אַל נָא תָּבוּז לַשּׂוּמָה שֶׁבְּלֶחְיוֹ

יִשְׁבְּ לֵב כָּל רוֹאֶה בִּנְקֻדַּת שְׁחוֹר.

שָׂמַח הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. וְאוּלָם הָעֶלֶם נִשְׁאַר יוֹשֵׁב וְעָלָיו קַפְטַן מֶשִׁי רָקוּם בַּזָּהָב הַמִּצְרִי, וְעַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת, אַךְ בְּפָנָיו רִשְׁמֵי הַצַּעַר. הֶחֱזִיר שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַתָּה נִכְבָּד וְרָאוּי אַתָּה שֶׁאָקוּם בְּפָנֶיךָ, וְאוּלָם יֵשׁ לִי בַמֶּה לְהִצְטַדֵּק לְפָנֶיךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר מָחַלְתִּי לְךָ, עֶלֶם, וַהֲרֵי אֲנִי אוֹרְחֶךָ, וּבָאתִי אֵלֶיךָ בְעִנְיָן חָשׁוּב. רְצוֹנִי שֶׁתַּגִּיד לִי מַה עִנְיָנָהּ שֶׁל יַמָּה זוֹ וְדָגִים אֵלֶּה וְאַרְמוֹן זֶה, וּמַה סִבַּת יְשִׁיבָתְךָ יְחִידִי בְתוֹכוֹ, וּמַה סִבַּת בְּכִיָּתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם דְּבָרִים אֵלּוּ, יָרְדוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וּבָכָה בְכִי מַר עַד שֶֹׁנִּתְרַטֵּב חָזֵהוּ. אַחַר-כָּךְ נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמָר:

אִמְרוּ לַיָּשֵׁן בְּתַהְפּוּכוֹת הַיָּמִים: וּלְוָאי וְנִרְדָּמוּ.

כַּמָּה הִשְׁפִּילוּם מְסִבּוֹת זְמַן, וְכַמָּה בָהֶן רָמוּ.

אִם יָשַׁנְתָּ, הִנֵּה עֵין הָאֱלֹהִים לֹא תִישַׁן.

אָכֵן לְמִי קַיָּם טוּב הָעוֹלָם, וּלְמִי טָהֲרוּ פְנֵי זְמָן?

אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַח אַנְחַת יָגוֹן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמָר:

הַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֲדוֹן כָּל בָּשָׂר.

וַעֲזֹב דְּאָגָה וְכָל הִרְהוּר הָסַר.

אַל תֹּאמַר לְכָל אֲשֶׁר יִקְרֶה: אֵיכָה קָרָה?

שֶׁכֵּן הַכֹּל בְּמִשְׁפָּט וּבִגְזֵרָה נִגְזָרָה.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁגָּרַם לְךָ לִבְכּוֹת, הָעֶלֶם?” אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה מַצָּבִי”. שָׁלַח יָדָיו אֶל שׁוּלָיו וְהֵרִים אוֹתָם, וְנִגְלָה מֵחֶצְיוֹ וּלְמַטָּה עַד כַּפּוֹת רַגְלָיו אָבֶן, וּמַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִזֶּה עַד שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ, בָּשָׂר. כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ אֶת הָעֶלֶם בְכָךְ, נִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל וְאָמַר: “הָעֶלֶם, הוֹסַפְתָּ לִי צַעַר עַל צַעֲרִי. מְבַקֵּשׁ הָיִיתִי לָדַעַת עַל-דְּבַר הַדָּגִים וְעִנְיָנָם, וְעַכְשָׁו שׁוֹאֵל אֲנִי לְעִנְיָנָם וּלְעִנְיָנֶךָ. אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. חוּשָׁה-נָא, הָעֶלֶם, לְגַלּוֹת לִי הַסִּפּוּר”. אָמַר לוֹ: “הַטֵּה לִי אָזְנְךָ וְעֵינֶךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אָזְנִי וְעֵינִי מוּכָנוֹת”. אָמַר הָעֶלֶם: “אָמְנָם לְדָגִים אֵלּוּ וְלִי סִפּוּר נִפְלָא, שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בְּחֻדֵּי מְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד זֶה?” פָּתַח הָעֶלֶם וְאָמָר:

סִפּוּר הַנָּסִיךְ הַמְשֻׁתָּק

דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאָבִי מֶלֶך הָיָה בִמְדִינָה זוֹ, וּשְׁמוֹ מַחְמוּד, מוֹשֵׁל הָאִיִּים הַשְּׁחוֹרִים, הַיְנוּ אֵלֶּה אַרְבַּעַת הֶהָרִים. עָמַד בְּמַלְכוּתוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה. כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִי לְבֵית עוֹלָמוֹ, מָשַׁלְתִּי אַחֲרָיו וְנָשָׂאתִי אִשָּׁה אֶת בַּת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי. הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי וְהָיִיתִי אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה עֲצוּמָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי נֶעְדָּר מֵאֶצְלָהּ, לֹא הָיְתָה אוֹכֶלֶת וְלֹא שׁוֹתָה, עַד שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי עִמָּהּ. שָׁהֲתָה עִמִּי חָמֵשׁ שָׁנִים, עַד שֶׁהָלְכָה בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְבֵית הַמֶּרְחָץ. צִוִּיתִי אֶת הַטַּבָּח שֶׁיִּזְדָּרֵז וְיָבִיא לָנוּ מַשֶּׁהוּ לְתַקֵּן לָנוּ מַאֲכָל לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב. אַחַר-כָּךְ נִכְנַסְתִּי לְאַרְמוֹן זֶה, וְשָׁכַבְתִּי בַּמָּקוֹם שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים בּוֹ וְצִוִּיתִי עַל שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת שֶׁתֵּשַׁבְנָה אֶצְלִי, אַחַת לִמְרַאשׁוֹתַי וְאַחַת לְמַרְגְּלוֹתַי. הָיִיתִי מָלֵא הִרְהוּרִים עַל שֶׁאֵינָה אֶצְלִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵרָדֵם. הָיוּ עֵינַי עֲצוּמוֹת וְנַפְשִׁי עֵרָה. שָׁמַעְתִּי אֶת הַשִּׁפְחָה שֶׁלִּמְרַאשׁוֹתַי אוֹמֶרֶת לְזוֹ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתַי: “מַסְעוּדָה, כַּמָּה עָלוּב הוּא אֲדוֹנֵנוּ וְכַמָּה עֲלוּבִים עֲלוּמָיו, וְחֲבָל חֲבָל עַל חַיָּיו עִם גְּבִרְתֵּנוּ הַמְכַשֵּׁפָה”. אָמְרָה לָהּ חֲבֶרְתָהּ: “אָמְנָם כֵּן. יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הַנָּשִׁים הַבּוֹגְדוֹת. אָכֵן אָדָם כַּאֲדוֹנֵנוּ בַּעֲלוּמָיו לֹא יִצְלַח לְאִשָּׁה כָּזוֹ הַלָּנָה כָּל הַלֵּילוֹת בְּמִטַּת זוּלָתוֹ. אֲדוֹנֵנוּ אִלֵּם הוּא כְּאָדָם שֶׁהִשְׁקוּהוּ מַשְׁקֵה כְּשָׁפִים וְאֵינוֹ מוֹכִיחַ אוֹתָהּ עַל דְּרָכֶיהָ. אָמְרָה חֲבֶרְתָהּ: “אוֹי לָךְ, כְּלוּם יוֹדֵעַ הוּא אֲדוֹנֵנוּ מַשֶּׁהוּ מִזֶּה. וּכְלוּם עוֹזֶבֶת הִיא אוֹתוֹ בְּהַסְכָּמָתוֹ? הֲרֵי הִיא מוֹזֶגֶת לוֹ כוֹסוֹ שֶׁהוּא שׁוֹתֶה אוֹתוֹ כָּל לַיְלָה לִפְנֵי שְׁנָתוֹ וּמוֹסֶכֶת בָּהּ סַם שֵׁנָה, עַד שֶׁהוּא נִרְדָּם וְאֵינוֹ חָשׁ בְּמָה שֶׁנַּעֲשָׂה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן הִיא הוֹלֶכֶת וְאָנָה הִיא בָּאָה. וְאַחֲרֵי שֶׁהִיא מַשְׁקָה אוֹתוֹ, הִיא לוֹבֶשֶׁת אֶת בְּגָדֶיהָ וּמִתְבַּשֶּׂמֶת וְיוֹצֵאת מֵאֶצְלוֹ וְעוֹזֶבֶת אוֹתוֹ עַד הַשַּׁחַר וְחוֹזֶרֶת וּבָאָה אֶצְלוֹ וּמַעֲלָה בְּאַפּוֹ מִין קְטֹרֶת, וְהוּא מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַשְּׁפָחוֹת חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְקָצְרָה רוּחִי לְהַמְתִּין עַד בּוֹא הַלַּיְלָה. כְּשֶׁבָּאָה בַּת דּוֹדִי מִבֵּית הַמֶּרְחָץ פָּרַשְׂנוּ אֶת הַמַּפָּה וְאָכַלְנוּ וְיָשַׁבְנוּ שָׁעָה קַלָּה וְשׂוֹחַחְנוּ כַּרָגִיל. אַחַר-כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא הַמַּשְׁקֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְהוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַכּוֹס. הֲרִיקוֹתִי אוֹתָהּ, כְּלוֹמֶר עָשִׂיתִי עַצְמִי כְּשׁוֹתֶה אוֹתָהּ כְּמִנְהָגִי, וְאוּלָם הֲרִיקוֹתִיהָ לְתוֹךְ כִּיס שֶׁעַל חָזִי, וְשָׁכַבְתִּי תֵּכֶף וּמִיָּד וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּיָשֵׁן. וְהִנֵּה הִיא אוֹמֶרֶת: " יְשַׁן לֵילְךָ וְאַל תּוֹסֶף קוּם עוֹד לְעוֹלָם. חֵי אֱלֹהִים שֶׁמְתָעֶבֶת אֲנִי אוֹתְךָ וּמְשַׁקֶּצֶת אֶת פַּרְצוּפְךָ, וְנַפְשִׁי קָצָה בְּחֶבְרָתֶךָ. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מָתַי יִטֹּל אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמָתֶךָ”. קָמָה וְלָבְשָׁה אֶת הַחֲמוּדוֹת בְּשִׂמְלוֹתֶיהָ וְהִתְבַּשְׂמָה וְנָטְלָה חַרְבִּי וְחָגְרָה אוֹתָהּ. פָּתְחָה אֶת שַׁעֲרֵי הָאַרְמוֹן וְיָצְאָה. קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֶיהָ עַד שֶׁיָּצְאָה מִן הָאַרְמוֹן. חָצְתָה אֶת שׁוּקֵי הָעִיר עַד שֶׁהִגִּיעָה לְשַׁעַר הָעִיר. לָחֲשָׁה דְבָרִים שֶׁאֵינִי מְבִינָם וְנָפְלוּ הַבְּרִיחִים וְנִפְתַּח הַשַּׁעַר. יָצְאָה וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישָׁה בַּדָּבָר, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְגַלֵּי הָאַשְׁפָּה אֶל גֶּדֶר קָנִים, וּמִתּוֹכָהּ לוֹ קֻבָּה עֲגֻלָּה בְּנוּיָה לִבְנֵי-חֵמָר וּבָהּ פֶּתַח קָטָן, וְנִכְנְסָה בּוֹ. עָלִיתִי לְגַג הַקֻּבָּה וְהִסְתַּכַּלְתִּי לְתוֹכָהּ. וְהִנֵּה בַת דּוֹדִי נִכְנֶסֶת אֶל עֶבֶד כּוּשִׁי, שְׂפָתוֹ הָאַחַת כְּכִסּוּי קְדֵרָה מֵעַל לִשְׂפָתוֹ הַשְּׁנִיָּה הַדּוֹמָה לְסֻלְיָה שֶׁל נַעַל. וְהָיְתָה שְׂפָתוֹ מְלַקֶּטֶת אֶת הַחוֹל מִתּוֹךְ הֶחָצָץ שֶׁעַל קרְקַע הַקֻּבָּה, וְהוּא לָקוּי בְּצָרַעַת וְשָׂרוּעַ עַל קַשׁ קָנִים עוֹטֶה סְמַרְטוּטִים בָּלִים. נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו. נָשָׂא אוֹתוֹ הָעֶבֶד אֶת רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מִשּׁוּם מַה אֵחַרְתְּ עַד עַכְשָׁו? הָיוּ כָּאן כַּמָּה מִבְּנֵי דוֹדַי הַכּוּשִׁים וְשָׁתוּ יֵינָם, וְהָיְתָה עִם כָּל אֶחָד מֵהֶם אֲהוּבָתוֹ, וַאֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לִשְׁתּוֹת בִּגְלָלֵךְ”. אָמְרָה: "אֲדוֹנִי וַאֲהוּבִי וְחֶמְדַּת עֵינִי, כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁנְשׂוּאָה אֲנִי לְבֶן דּוֹדִי זֶה שֶׁאֲנִי מְתָעֶבֶת אֶת פַּרְצוּפוֹ וּמְמָאֶסֶת בְּחֶבְרָתוֹ? וְאִלְמָלֵא שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לִשְׁלוֹמְךָ, לֹא הָיִיתִי מַנִּיחָה לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲלֶה שׁוּב לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי שָׂמָה עִיר זוֹ חֲרֵבָה לַעֲנוֹת בָּהּ יַנְשׁוּף וְעוֹרֵב וְהָיִיתִי חוֹלֶצֶת אֲבָנֶיהָ וּמַשְׁלִיָכָתן מֵעֵבֶר לְהָר “קָאף”. נָזַף בָּהּ הָעֶבֶד וְאָמַר: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, אֲרוּרָה, בִּכְבוֹדָם שֶׁל הַכּוּשִׁים נִשְׁבָּע אָנֹכִי – וְאַל תְּדַמִּי בְּנַפְשֵׁךְ שֶׁנִּמּוּסִים שֶׁל לְבָנִים נִמּוּסֵיהֶם – שֶׁאִם תִּתְמַהְמְהִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, אֵינִי מִתְרוֹעֵעַ שׁוּב אֵלַיִךְ וְאֵינִי דָבֵק בָּךְ יוֹתֵר. אֲרוּרָה, מְשַׂחֶקֶת אַתְּ עִמִּי מִשְׂחַק שִׁבְרֵי-חֶרֶס. כְּלוּם אֵינִי מְשַׁמֵּשׁ לָךְ אֶלָּא לְמַלּאוֹת תַּאֲוָתֵךְ? כַּלְבָּה סְרוּחָה, וּשְׁפָלָה שֶׁבַּלְּבָנִים”.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרָיו וְרָאִיתִי בְעֵינַי, רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ מַה שֶּׁעָבַר בֵּינֵיהֶם, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי, וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, הֵיכָן אֲנִי. וְהָיְתָה בַּת דּוֹדִי עוֹמֶדֶת וּבוֹכָה לְפָנָיו, וּמַשְׁפִּילָה עַצְמָהּ לְעֵינָיו וְאוֹמֶרֶת לָעֶבֶד: “אֲהוּבִי וּפְרִי-לִבִּי, אִם אַתָּה כּוֹעֵס עָלַי מִי יִקָּחֵנִי, וְאִם אַתָּה דוֹחֶה אוֹתִי מִי יַאַסְפֵנִי, אֲהוּבִי וְאוֹר עֵינַי?” לֹא פָּסְקָה מִלִּבְכּוֹת וּמֵהִתְרַפֵּס לְפָנָיו עַד שֶׁנִּתְפַּיֵּס עִמָּהּ. שָׂמְחָה וְקָמָה וּפָשְׁטָה בְגָדֶיהָ עַד לְסַרְבְּלֶיהָ הָרְחָבוֹת וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי יֵשׁ עִמְּךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתֹּאכַל שִׁפְחָתֶךָ?” נָהַם וְאָמַר לָהּ: “הָסִירִי מִכְסֵה הָאַגָּן, שֶׁמִּתַּחְתָּיו עַצְמוֹת עַכְבָּרִים מְבֻשָּׁלִים, וְאִכְלִי אוֹתָם, וּגְשִׁי אֶל כַּד חֲרָסִים זֶה שֶׁבּוֹ שְׁיָרֵי שֵׁכָר וּשְׁתִי אוֹתוֹ”. קָמָה וְאָכְלָה וְשָׁתְתָה וְרָחֲצָה יָדֶיהָ וּפִיהָ וּבָאָה וְשָׁכְבָה אֵצֶל הָעֶבֶד עַל גַּבֵּי קַשׁ הַקָּנִים, וְגִלְּתָה עַצְמָהּ וְהִתְכַּנְּסָה אֵלָיו אֶל תּוֹךְ הַבְּלָיוֹת הַמְלֻכְלּכוֹת וּמִתַּחַת לַסְּמַרְטוּטִים. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת אִשְׁתִּי בַּת דּוֹדִי עוֹשָׂה כֵּן, נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי. יָרַדְתִּי מֵעַל גַּג הַקֻּבָּה וְנִכְנַסְתִּי וְתָפַסְתִּי אֶת הַחֶרֶב שֶׁהֵבִיאָה עִמָּהּ, שָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ וּבִקַּשְׁתִּי לַהֲרֹג אֶת שְׁנֵיהֶם. הִכֵּיתִי תְּחִלָּה אֶת הָעֶבֶד עַל עָרְפּוֹ, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁשַּׂמְתִּי קֵץ לְחַיָּיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְּשָׁפִים אָמַר לַמֶּלֶךְ: כְּשֶׁפָּגַעְתִּי בָּעֶבֶד בַּחֶרֶב כְּדֵי לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, לֹא חָתַכְתִּי אֶת שְׁנֵי סִמָּנָיו, אֶת הַוֵּשֶׁט וְאֶת הַקָּנֶה, אֶלָּא אֶת הַקָּנֶה בִּלְבָד וְאֶת הָעוֹר וְאֶת הַבָּשָׂר, וְאוּלָם אֲנִי דוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁהָרַגְתִּי אוֹתוֹ. כְּשֶׁנָּחַר נְחִירָה בְּקוֹל רָם, הִתְנוֹדְדָה בַּת דּוֹדִי, וַאֲנִי חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַחֶרֶב לִנְדָנָהּ וּבָאתִי לָעִיר וְנִכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן וְיָשַׁנְתִּי עַל מִשְׁכָּבִי עַד הַבֹּקֶר. בָּאָה אִשְׁתִּי וְעוֹרְרָה אוֹתִי. מְצָאתִיהָ שֶׁגָּזְזָה אֶת שַׂעֲרָהּ וְלָבְשָׁה בִּגְדֵי אֵבֶל, אָמְרָה לִי: “בַּעֲלִי, אַל יִחַר לְךָ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, מִשּׁוּם שֶׁשְּׁמוּעָה בָּאָה לִי שֶׁאִמִּי נִפְטְרָה וְאָבִי נָפַל בְּמִלְחֶמֶת-מִצְוָה, וּשְׁנֵי אַחַי, אֶחָד מֵהֶם מֵת מִנְּשִׁיכַת נָחָשׁ וְהַשֵּׁנִי תַּחַת הַמַּפֹּלֶת. וְרָאוּי לִי שֶׁאֶבְכֶּה וְשֶׁאֶתְאַבֵּל”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ הֶחֱשֵׁיתִי מִמֶּנָּה וְאָמַרְתִּי: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, אֵין אֲנִי מְעַכֵּב עַל יָדֵךְ”. הָיְתָה שְׁרוּיָה בְּאֵבֶל וּבְכִי וּמִסְפֵּד שָׁנָה תְּמִימָה מִתְּקוּפַת הַשָּׁנָה לִתְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמְרָה הַשָּׁנָה אָמְרָה לִי: “רְצוֹנִי לִבְנוֹת לִי בְּאַרְמוֹנְךָ מְקוֹם-קֶבֶר וְקֻבָּה עָלֶיהָ, שֶׁאֲיַחֵד אוֹתָהּ לְאֵבֶל, וְאֶקְרָא לָהּ שֵׁם בֵּית-הָאֵבֶל”. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”. בָּנְתָה לָהּ בַּיִת לְאֵבֶל וּבָנְתָה בְּתוֹכוֹ בַּתָּוֶךְ קֻבָּה וּמְקוֹם-קֶבֶר כְּצוּרַת הַקְּבָרוֹת. אַחַר-כָּךְ הֶעֱבִירָה אֶת הָעֶבֶד אֵלָיו וְהִשְׁכִּינָה אוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ. אוּלָם הוּא הָיָה אֵין-אוֹנִים וְלֹא הָיָה בּוֹ עוֹד כֹּחַ לְשַׁמְּשָׁהּ. הוּא הָיָה רַק שׁוֹתֶה מַשְׁקֶה, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁפְּצַעְתִּיו לֹא הָיָה מְדַבֵּר כְּלוּם, וְלֹא נִשְׁאַר בַּחַיִּים אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מָלְאָה עֲדַיִן מִדַּת יָמָיו. הָיְתָה אִשְׁתִּי נִכְנֶסֶת אֵלָיו יוֹם יוֹם לַקֻּבָּה, עֶרֶב וָבֹקֶר, בּוֹכָה לוֹ וְסוֹפֶדֶת לוֹ וּמַשְׁקָתוֹ מַשְׁקֶה וְדַיְסוֹת בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר. לֹא פָסְקָה מִכָּךְ שָׁנָה שְׁנִיָּה, וַאֲנִי מַאֲרִיךְ לָהּ אַפִּי וְאֵינִי מַשְׁגִּיחַ בָּהּ. עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ פִּתְאֹם יוֹם אֶחָד, מְצָאתִיהָ בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “לָמָּה זֶה רָחַקְתָּ מֵעֵינַי, תַּעֲנוּג-נַפְשִׁי, שׂוֹחֲחֵנִי, נִשְׁמָתִי, דַּבֵּר אֵלַי, יְדִידִי”. וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

פַּס קִיּוּמִי בָּאָדָם אַחֲרֵי רָחְקְכֶם,

כִּי לֹא אָהַב לִבִּי אָדָם זוּלַתְכֶם.

קְחוּ עִמָּכֶם עַצְמוֹתַי וְרוּחִי לְכָל מַסָּעֲכֶם,

וּבְכָל אֲשֶׁר תָּנוּחוּ קִבְרוּנִי לְעֻמַּתְכֶם.

וְקִרְאוּ בִּשְׁמִי לְיַד קִבְרִי, תַּעַנְכֶם

אַנְחַת-עַצְמוֹתַי בְּשָׁמְעָן קְרִיאַתְכֶם.

אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה:

אָכֵן יוֹם כִּסּוּפַי הוּא יוֹם אַצְלִיחַ כִּי תִּקְרְבוּ אֵלַי,

וְיוֹם מוֹתִי הוּא רַק יוֹם אֲשֶׁר תִּרְחֲקוּ מֵעָלַי,

אִם הָיִיתִי לַיְלָה בְּתוֹךְ פַּחַד וּבַלְהוֹת אָסוֹן,

הִנֵּה מִכָּל בִּטָּחוֹן אַךְ קִרְבַתְכֶם לִי שָׂשׂוֹן.

אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

וְלוּ הִשְׁכַּמְתִּי וְלִי כָּל טוּב,

וְכָל הָעוֹלָם וּמַלְכוּת פָּרָס לִי הָיָתָה,

לֹא שָׁווּ בֵּעֵינַי גַם כִּכְנַף זְבוּב,

אִם עֵינִי פְּנֵיכֶם לֹא רָאָתָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה דְבָרֶיהָ וּבִכְיָתָהּ אָמַרְתִּי לָהּ: “בַּת דּוֹדִי, רַב לָךְ לְהִתְאַבֵּל, שֶׁאִין לָךְ תּוֹעֶלֶת בַּבֶּכִי”. אָמְרָה: “אַל תְּעַכֵּב אוֹתִי מִזֶּה שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה, שֶׁאִם אַתָּה מְעַכֵּב עַל יָדִי, הֲרֵי אֲנִי טוֹרֶפֶת אֶת נַפְשִׁי בְכַפִּי”. הֶחֱרַשְׁתִּי לָהּ וְעָזַבְתִּי אוֹתָהּ לְנַפְשָׁהּ. לֹא פָסְקָה מֵאֵבֶל וּבְכִי וּמִסְפֵּד עוֹד שָׁנָה אַחֶרֶת. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁאֲנִי שָׁרוּי בְּכַעַס בִּגְלַל עִנְיָן שֶׁאֵרַע לִי, אַחֲרֵי שֶֹכְּבָר אָרְכוּ לִי הָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים שֶׁנִּתְעַנֵּיתִי בָּהֶם, וּמְצָאתִיהָ מוּל הַקֶּבֶר בְּתוֹךְ הַקֻּבָּה כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, אֵינִי שׁוֹמַעַת מִפִּיךְ אֲפִלּוּ מִלָּה אֶחָת. אֲדוֹנִי, מִשּׁוּם מָה אֵין אַתָּה עוֹנֶה לִי תְּשׁוּבָה”. אַחַר-כָּךְ נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

קֶבֶר, קֶבֶר, הַאִם חָדַל יָפְיֶךָ?

הֶחָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר, אוֹרֶךָ?

קֶבֶר, הֵן לֹא אֶרֶץ אַתָּה וְלֹא שְׁמֵי מְרוֹמִים,

וְאֵיכָה הָיוּ תּוֹכְךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ תְּאוֹמִים?

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרֶיהָ וְשִׁירָהּ, הוֹסַפְתִּי כַּעַס עַל כַּעֲסִי וְאָמַרְתִּי: “אוֹי וַאֲבוֹי עַד מָתַי אֵבֶל זֶה?” וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶה:

קֶבֶר, קֶבֶר, הַאִם חָדַל כֵּעוּרְךָ?

אִם חָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר בְּלִכְלוּכֶךָ?

קֶבֶר, הֵן לֹא בּוֹר אַף לֹא קְדֵרָה הִנֶּךָ,

וְאֵיכָה הָיוּ לַאֲחָדִים הַבֹּץ וְהַפִּיחַ תּוֹכֶךָ?

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי קָפְצָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְאָמְרָה: “אוֹי לְךָ, כַּלֶב, אַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לִי מַעֲשֶׂה זֶה, שֶׁפָּצַעְתָּ אֶת אֲהוּבִי וְגָרַמְתָּ לִי צַעַר וְהָרַסְתָּ אֶת עֲלוּמָיו, וַהֲרֵי זֶה לוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים שֶׁאֵינוֹ לֹא מֵת וְלֹא חָי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “בַּת בְּלִיַּעַל, שְׁפָלָה וְזוֹנָה כְּעוּרָה, אֲהוּבַת עֶבֶד כּוּשִׁי וּמֻפְקָרָה, אֱמֶת הִיא, אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת”. אָחַזְתִּי בְּחַרְבִּי וְשָׁלַפְתִּי אוֹתוֹ בְּיָדִי וְכוֹנַנְתִּי אוֹתוֹ לְמוּלָהּ לְהָרְגָהּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי וְרָאֲתָה שֶׁאֲנִי זוֹמֵם לְהָרְגָהּ, צָחֲקָה וְאָמְרָה: “סוּר, כֶּלֶב שֶׁכְּמוֹתְךָ. אֱמֶת הִיא שֶׁהַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב, וְהַמֵּתִים לֹא יָקוּמוּ. וְאוּלָם אֱלֹהִים נָתַן בְּיָדִי אֶת זֶה שֶׁעָשָׂה בִּי כָּךְ וְגָרַם לְהַצִּית בְּלִבִּי אֵשׁ אֲשֶׁר לֹא תִכְבֶּה וְלֶהָבָה שֶׁלֹּא תִכְלֶה”. אַחַר-כָּךְ עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ וְלָחֲשָׁה לַחַשׁ שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי אוֹתוֹ, וְאָמְרָה: “הֵהָפֵךְ בִּכְשָׁפַי חֶצְיְךָ אֶבֶן וְחֶצְיְךָ בָּשָׂר”. נַעֲשֵׂיתִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה. אֵיִני קָם וְאֵינִי יוֹשֵׁב, וְאֵינִי לֹא מֵת וְלֹא חַי. וּכְשֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כָּךְ, עָשְׂתָה כְשָׁפִים לַמְּדִינָה וּלְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ מִן הַשְּׁוָקִים וְהַגַּנּוֹת, וְהָפְכָה אוֹתָם לְיַמַּת-מַיִם. וְהָיוּ בִּמְדִינָתֵנוּ אַרְבָּעָה סוּגִים: מֻסְלִמִים וְנוֹצְרִים וִיהוּדִים וְאַמְגּוּשִׁים, וְהָפְכָה אוֹתָם בִכְשָׁפִים לְדָגִים. הַלְּבָנִים הֵם הַמֻּסְלִמִים, הָאֲדֻמִּים הֵם הָאַמְגּוּשִׁים, הַתְּכֻלִּים הֵם הַנּוֹצְרִים וְהַצְּהֻבִּים הֵם הַיְהוּדִים. וְהָפְכָה בִּכְשָׁפִים אֶת אַרְבַּעַת הָאִיִּים לְאַרְבָּעָה הָרִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַיַּמָּה. וּמֵאָז הִיא מַכָּה אוֹתִי כָּל יוֹם וּמַלְקָה אוֹתִי בְשׁוֹט מֵאָה מַלְקוֹת, עַד שֶׁדָּמִי שׁוֹתֵת, וְעַד שֶׁהִיא עוֹשָׂה אֶת כְּתֵפַי חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת. אַחֲרֵי זֶה הִיא מַלְבִּישָׁה אוֹתִי בֶּגֶד שֶׁל שֵׂעָר מֵאָרִיג שֶׁל מִכְנָסַיִם מֵחֶצְיִי וּלְמַעְלָה, וּמַלְבִּישָׁה אוֹתִי בִּגְדֵי פְּאֵר אֵלֶּה מִלְמַעְלָה". בָּכָה הָעֶלֶם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

לְמִשְּׁפָּטֶיךָ, אֱלֹהַי, אֲיַחֵל וְלַאֲשֶׁר חָרַצְתָּ

דּוּמָם אֲיַחֵל אִם רַק אַתָּה חָפַצְתָּ.

עֲרָצוּנוּ וַיִּתְקְפוּנוּ וַתִּקֶּשׁ יָדָם עָלֵינוּ,

וְאוּלַי בְּגַן עֵדֶן צָפוּן לָנוּ שְׂכָרֵנוּ,

אָכֵן גָּבְרָה מְצוּקָתִי בַּאֲשֶׁר אוֹתִי מָצָא,

אַךְ מְלִיצִי הַנָּבִיא בְּחִיר-יָהּ, אוֹתוֹ רָצָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה הַמֶּלֶךְ לָעֶלֶם וְאָמַר לוֹ: “הָעֶלֶם, הוֹסַפְתָּ לִי יָגוֹן עַל יְגוֹנִי, אַחֲרֵי שֶׁהֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי דַאֲגָתִי. וְאוּלָם, הָעֶלֶם, הֵיכָן הִיא וְהֵיכָן מְקוֹם-הַקֶּבֶר שֶׁהָעֶבֶד הַפָּצוּעַ בְּתוֹכוֹ?” אָמַר הָעֶלֶם: “הָעֶבֶד מֻטָּל בַּקֻּבָּה בִּמְקוֹם קְבוּרָתוֹ, וְהִיא בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁמִמּוּל לַדֶּלֶת, וְהִיא בָאָה בְכָל יוֹם בִּזְמַן זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְרֵאשִׁית כֹּל, הִיא בָּאָה אֵלַי וּפוֹשֶׁטֶת מֵעָלַי בְּגָדַי וּמַלְקָה אוֹתִי בְּשֵׁבֶט מֵאָה מַלְקוֹת, כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכֶה וְצוֹעֵק וְאִי אֶפְשָׁר לִי לָזוּז וּלְהָדְפָהּ מֵעָלַי. וְאַחֲרֵי שֶׁהִיא מַלְקָה אוֹתִי, הִיא מוֹרִידָה לָעֶבֶד יַיִן וְדַיְסָה וּמַשְׁקָה אוֹתוֹ. וּמָחָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם תָּבוֹא”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי, הָעֶלֶם, שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד, שֶׁעַל יָדוֹ יִזְכְּרוּ אוֹתִי וְיִכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת”. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה וְיָשְׁנוּ שְׁנֵיהֶם.

קָם הַמֶּלֶךְ עִם דִּמְדּוּמֵי שַׁחַר וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְשָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, וְאָץ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהָעֶבֶד בּוֹ. הִתְבּוֹנֵן לְנֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְלַמְּנוֹרוֹת וּלְרֵיחוֹת הַבְּשָׂמִים וְהַמְּשָׁחוֹת, וְכוֹנֵן דַּרְכּוֹ אֶל הָעֶבֶד, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו וְהִכָּהוּ מַכָּה אַחַת וְהָרַג אוֹתוֹ. טָעַן אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וֶהֱטִילוֹ לְבוֹר שֶׁהָיָה בָּאַרְמוֹן. אַחַר כָּךְ יָרַד וְנִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי הָעֶבֶד וְשָׁכַב בְּתוֹךְ חֶדֶר-הַקֶּבֶר, כְּשֶׁהַחֶרֶב שְׁלוּפָה עִמּוֹ לְאֹרֶךְ גּוּפוֹ. אַחֲרֵי שָׁעָה בָּאָה הָאֲרוּרָה הַמְכַשֵּׁפָה. אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסָה פָּשְׁטָה רֵאשִׁית כֹּל אֶת בִּגְדֵי בֶן-דּוֹדָהּ מֵעָלָיו וְנָטְלָה שׁוֹט וְהִלְקְתָה אוֹתוֹ. אָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי, דַי לִי בְּמַה שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ, בַּת דּוֹדִי. חוּסִי וְרַחֲמִי עָלַי, בַּת דּוֹדִי”. אָמְרָה: “כְּלוּם רִחַמְתָּ אַתָּה עָלַי וְהִשְׁאַרְתָּ לִי אֶת אֲהוּבִי?” הָיְתָה מַלְקָה אוֹתוֹ עַד שֶׁעָיְפָה, וְשָׁתַת דָּמוֹ עַל צַלְעוֹתָיו. אַחֲרֵי זֶה הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ אֶת לְבוּשׁ הַשֵּׂעָר וְאֶת בִּגְדֵי הַבַּד מֵעַל לָזֶה, וְיָרְדָה אֶל הָעֶבֶד וְעִמָּהּ כּוֹס הַמַּשְׁקֶה וְסֵפֶל הַדַּיְסָה. יָרְדָה לַקֻּבָּה וּבָכְתָה וְהֵילִילָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, דַּבֶּר-נָא אֵלָי, אֲדוֹנִי, שׂוֹחֲחֵנִי”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ וְאָמְרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עַד מָתַי הַסְתֵּר-פָּנִים זֶה וּקְשִׁי-הַלֵּבָב?

הֵן כְּבָר נִגְּרוּ דִמְעוֹתַי, זָלְגוּ רָב.

וּכְבָר אָרַךְ הַפֵּרוּד בְּזָדוֹן רָחַקְתָּ,

אִם מַטְּרַת מְקַנְּאִי מַטְרָתְךָ, הֲרֵי כְּבָר הִשַּׂגְתָּ.

בָּכְתָה שׁוּב וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי דַּבֶּר-נָא אֵלַי וְשׂוֹחֲחֵנִי”. וְאוּלָם הַמֶּלֶךְ הִנְמִיךְ קוֹלוֹ וְעִלֵּג אֶת לְשׁוֹנוֹ וְדִבֵּר כְּדֶרֶךְ דִּבּוּרָם שֶׁל הַכּוּשִׁים וְאָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי, אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו נִזְעֲקָה מִשִּׂמְחָה וְהִתְעַלְפָה. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, הַאִם אֱמֶת הִיא זוֹ?” הֶחֱלִישׁ הַמֶּלֶךְ אֶת קוֹלוֹ מַחֲלִישׁ וְאוֹמֵר: “אֲרוּרָה, כְּלוּם כְּדָאִית אַתְּ שֶׁיְּדַבְּרוּ אֵלַיִךְ וִישׂוֹחֲחוּ אוֹתָךְ?” אָמְרָה: “וּמַה הַסִּבָּה?” אָמַר: “הַסִּבָּה הִיא זוֹ, שֶׁאַתְּ מְעַנָּה אֶת בַּעֲלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְהוּא מְצַעֵק וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה, וּכְבָר גָּזַל אֶת שְׁנָתִי מִן הָעֶרֶב וְעַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁהוּא מִתְחַנֵּן וּמְקַלֵּל אוֹתִי וְאוֹתֵךְ וּמַחֲרִידֵנִי וְגוֹרֵם לִי נֶזֶק, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיִיתִי מַבְרִיא. וְזֶהוּ שֶׁמָּנַע אוֹתִי מִלְּהָשִׁיב לָךְ תְשׁוּבָה”. אָמְרָה: “בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי מְחַלֶּצֶת אוֹתוֹ מִזֶּה שֶׁהוּא שָׁרוּי בוֹ”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “חַלְּצִי אוֹתוֹ וְהָנִיחִי לִי מִמֶּנּוּ”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָמָה וְיָצְאָה מִן הַקֻּבָּה לָאַרְמוֹן. נָטְלָה סֵפֶל וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מַיִם. לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם לַחַשׁ, וְנַעֲשׂוּ הַמַּיִם מְבַעְבְּעִים וְרוֹתְחִים כִּרְתִיחַת הַקְּדֵרָה. זָלְפָה עָלָיו מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “גּוֹזְרַתְנִי עָלֶיךָ בְּכֹחַ זֶה שֶׁלָּחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי, שֶׁאִם נַעֲשֵׂיתָ כָךְ בִּכְשָׁפַי וּבִמְזִמָּתִי, תֵּצֵא מִצּוּרָה זוֹ וְתַחֲזוֹר לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. הִתְנָעֵר הָעֶלֶם וְקָם וְעָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְשָׂמַח בְּהַצָּלָתוֹ שֶׁנִּצַּל, וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ וְשֶׁמֻּחַמָּד, יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם, הוּא שְׁלִיחַ אַללָּהּ”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “צֵא מִכָּאן וְאַל תַּחֲזֹר שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתְךָ”. נָזְפָה בוֹ בְפָנָיו וְיָצָא מֵעַל פָּנֶיהָ. חָזְרָה וְיָרְדָה אֶל הַקֶּבֶר וְאָמְרָה: “אֲהוּבִי, צֵא אֵלַי, שֶׁאֶחֱזֶה בְמַרְאֲךָ הַיָּפֶה”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ בְּלַחַשׁ: " מֶה עָשִׂית? נָתַתְּ לִי מְנוּחָה מִן הֶעָנָף וְלֹא נָתַתְּ לִי מְנוּחָה מִן הַשֹּׁרֶשׁ?" אָמְרָה: “אֲהוּבִי וְכוּשִׁי שֶׁלִּי, וּמַהוּ הַשֹּׁרֶשׁ?” אָמַר: “אוֹי וַאֲבוֹי לָךְ, אֲרוּרָה, בְּנֵי מְדִינָה זוֹ וְאַרְבַּעַת הָאִיִּים. מִדֵּי לַיְלָה בְלַיְלָה כְּשֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, נוֹשְׂאִים הַדָּגִים אֶת רָאשֵׁיהֶם וְצוֹעֲקִים לְעֶזְרָה וּמְקַלְּלִים אוֹתִי וְאוֹתֵךְ. וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁאֵינִי מַבְרִיא. לְכִי וְחַלְּצִי אוֹתָם בִּמְהֵרָה וּבוֹאִי וְהַחֲזִיקִי בְיָדִי וְהָקִימִי אוֹתִי. שֶׁכְּבָר נוֹטֶה אֲנִי לְהַבְרִיא”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁדּוֹמָה הָיְתָה שֶׁהוּא הָעֶבֶד, קָרְאָה בְשִׂמְחָה: “אֲדוֹנִי, עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. הִתְרוֹמְמָה וְקָמָה עַלִּיזָה, וְאָצָה וְיָצְאָה אֶל הַיַּמָּה וְנָטְלָה מִקְצָת מִמֵּימֶיהָ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתְּשִׁיעִי, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻּשָּׁר, שֶׁכַּאֲשֶׁר נָטְלָה הָעַלְמָה הַמְכַשֵּׁפָה קְצָת מִן הַמַּיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מוּבָנִים. הִתְנַשְּׂאוּ הַדָּגִים וְנָשְׂאוּ רָאשֵׁיהֶם וְנַעֲשׂוּ מִיָּד בְּנֵי אָדָם, וּפָקַע הַכִּשּׁוּף מִבְּנֵי הַמְּדִינָה, וְנֶעֶשְׂתָה הַמְּדִינָה מְאֻכְלֶסֶת בְּאוּכְלְסִין, וְהָיוּ הַתַּגָּרִים נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים, וְהָיָה כָל אָדָם עוֹסֵק בְּאֻמָּנוּתוֹ וְחָזְרוּ אַרְבַּעַת הֶהָרִים לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ. בָּאָה הָעַלְמָה הַמְכַשֵּׁפָה מִיָּד אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, הַב לִי יָדְךָ הַנְּדִיבָה וְקוּם”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל מִתְנַכֵּר: “הִתְקָרְבִי אֵלָי”. וּכְשֶׁהִתְקָרְבָה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנָּגְעָה בוֹ, תָּפַס הַמֶּלֶךְ בְּחַרְבּוֹ וְתָקַע אוֹתוֹ בְּלִבָּה עַד שֶׁיָּצָא מִגַּבָּהּ. אַחַר כָּךְ הִכָּה אוֹתָהּ וְשִׁסַּע אוֹתָהּ עַד שֶׁהִפִּילָה לָאָרֶץ שְׁנֵי שְׁסָעִים. יָצָא וּמָצָא אֶת הָעֶלֶם שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים עוֹמֵד וּמְצַפֶּה לוֹ. בֵּרַךְ אוֹתוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם. נָשַׁק הָעֶלֶם יָדוֹ וְהוֹדָה לוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנְךָ לֵישֵׁב בִּמְדִינָתְךָ אוֹ תָבוֹא עִמִּי לִמְדִינָתִי?” אָמַר הָעֶלֶם: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יוֹדֵעַ אַתָּה מַהוּ הַמַּהֲלָךְ שֶׁבֵּינְךָ וּבֵין מְדִינָתְךָ?” אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שְׁנֵי יָמִים וָחֵצִי”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “הַמֶּלֶךְ, אִם יָשֵׁן אַתָּה הָקִיצָה. בֵּינְךָ וּבֵין מְדִינָתְךָ מַסַּע שָׁנָה לְנוֹסֵעַ זָרִיז, וְאִלְמָלֵא הַכְּשָׁפִים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַמְּדִינָה לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ בְּיוֹמַיִם וָחֵצִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הַמֶּלֶךְ, הֲרֵי אֵינִי עוֹזֵב אוֹתְךָ שׁוּב אֲפִלּוּ כְהֶרֶף עַיִן”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִדְבָרָיו וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה עִמִּי חֶסֶד בְּזֶה שֶׁנָּתַן אוֹתְךָ לִי. הֲרֵי בְנִי אָתָּה, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא חוֹנַנְתִּי בְּכָל יָמַי וָלָד”. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהָלְכוּ יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַרְמוֹן. צִוָּה הַמֶּלֶךְ שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים אֶת רַבֵּי מַלְכוּתוֹ, שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָם לַדֶּרֶךְ וּלְהָכִין רִכְבּוֹ וְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ. עָסְקוּ בַהֲכָנוֹת זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, וְיָצְאוּ הֵם וְהַשֻּׂלְטָאן כְּשֶׁלִבּוֹ לוֹהֵט אֵשׁ מִתּוֹךְ גַּעְגּוּעִים לִמְדִינָתוֹ שֶׁעָמַד לִרְחַק מִמֶּנָּה זְמַן רַב כָּל כָּךְ.

נָסְעוּ וְאִתָּם חֲמִשִּׁים עֲבָדִים וּמַתָּנוֹת יִקְרוֹת-עֶרֶךְ. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ לַיְלָה וְיוֹם שָׁנָה תְמִימָה, וּפָרַשׂ אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שְׁלוֹמוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת הַשֻּׂלְטָאן. שָׁלְחוּ וְהוֹדִיעוּ לַמִּשְׁנֶה שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הִגִּיעַ בְּשָׁלוֹם. יָצְאוּ הַמִּשְׁנֶה וְהַגְּיָסוֹת לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַמֶּלֶךְ. נִגְשׁוּ הַגְּיָסוֹת וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְשׁוּבוֹ בְשָׁלוֹם. נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה, וְהִגִּיד לוֹ הַמֶּלֶךְ כָּל מַה שֶׁאֵרַע לַנָּסִיךְ הַצָּעִיר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה מַה שֶׁאֵרַע לוֹ בֵּרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם מִן הַצָּרָה. וּכְשֶׁנִּסְתַּדֵּר הַכֹּל, נָתַן הַמֶּלֶךְ מַתָּנוֹת לַאֲנָשִׁים רַבִּים מִנְּתִינָיו וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַדַּיָּג שֶׁהֵבִיא לָנוּ אֶת הַדָּגִים”. שָׁלַח לַדַּיָּג שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְהַצָּלַת בְּנֵי הַמְּדִינָה וְהֵבִיא אוֹתוֹ, וְנָתַן לוֹ הַמֶּלֶךְ לְבוּשׁ-מַלְכוּת וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וְאִם יְלָדִים לוֹ. הִגִּיד לוֹ שֵׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן וּשְׁתֵּי בָנוֹת. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְהֵבִיא אוֹתָם, וְנָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה בַת אַחַת וְנָתַן לָעֶלֶם אֶת הַבַּת הַשְּׁנִיָּה וּמִנָּה אֶת הַבֵּן לְשַׂר-אוֹצְרוֹתָיו. אַחַר-כָּךְ מִנָּה אֶת הַמִּשְׁנֶה לְשֻׂלְטָאן עַל מְדִינַת הָעֶלֶם שֶׁהם הָאִיִּים הַשְּׁחוֹרִים, וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁם וְשָׁלַח עִמּוֹ אֶת חֲמִשִּׁים הָעֲבָדִים שֶׁבָּאוּ עִמּוֹ, וְנָתַן בְּיָדוֹ לְבוּשֵׁי מַלְכוּת לְכָל הַנְּסִיכִים. נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה אֶת שְׁתֵּי יָדָיו וְיָצָא וְנָסַע תֵכֶף וּמִיָּד. יָשְׁבוּ הַשֻּׂלְטָאן וְהָעֶלֶם בְּשַׁלְוָה. וּבַאֲשֶׁר לַדַּיָּג, הֲרֵי נַעֲשָׂה לֶעָשִׁיר בְּדוֹרוֹ וְנַעֲשׂוּ בְנוֹתָיו נְשֵׁי מְלָכִים עַד יוֹם מוֹתָן.

וְאוּלָם אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לַסַּבָּל.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַסַּבָּל וְשָׁלשׁ הָעֲלָמוֹת

מאת

אלמוני/ת

הָיָה אִישׁ מִן הַסַּבָּלִים בִּמְדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה רַוָּק. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בַּשּׁוּק נִשְׁעָן עַל קֻפָּתוֹ, נִצְּבָה לְיָדוֹ אִשָּׁה עוֹטָה אַדֶּרֶת מוּצְלִית שֶׁל מֶשִׁי, נְעָלֶיהָ דִיבָג וּשְׂפָתָן רִקְמַת זָהָב וּצְעִיף רְדִידִים עָלֶיהָ.

הֵרִימָה אֶת צְעִיפָהּ וְנִגְלוּ מִתַּחַת לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וְגַבּוֹת נָאוֹת עַל אַשְׁמוּרוֹת עֵינֶיהָ, וּמַבָּטָהּ עָנֹג וְכֻלָּהּ כְּלִילַת יֹפִי. פָּנְתָה אֶל הַסַּבָּל וְאָמְרָה בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וּבְשָׂפָה נִמְלֶצֶת:“שָׂא קֻפָּתְךָ וּבוֹא אַחֲרָי”. וַעֲדַיִן לֹא שָׁמַע הַסַּבָּל אֶת דְּבָרֶיהָ, וּכְבָר נָטַל אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְנִזְדָּרֵז וְאָמַר:“אַךְ יוֹם שֶׁל מַזָּל טוֹב הוּא זֶה, יוֹם שֶׁל הַצְלָחָה”.

הָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה עַל דַלְתָּהּ שֶׁל חָצֵר וְדָפְקָה בַדֶּלֶת. מִיָּד יָרַד אֵלֶיהָ אָדָם, נוֹצְרִי. נָתְנָה לוֹ דִינָר וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ בַקְבּוּק יָרֹק כֵּהֶה. הִנִּיחָה אֶת הַבַּקְבּוּק בַּקֻּפָּה וְאָמְרָה:“שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים, אַךְ יוֹם שֶׁל בְּרָכָה הוּא הַיּוֹם, יוֹם מַזָּל טוֹב וְהַצְלָחָה”. וְנָשָׂא הַקֻּפָּה אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדוּ עַל-יַד חֲנוּת שֶׁמּוֹכְרִים בָּהּ פֵּרוֹת. קָנְתָה מִתּוֹכָהּ תַּפּוּחֵי סוּרְיָה וַחֲבוּשֵׁי עֹתְמָאן וְשְׁזִיפֵי עַמָאן וְיַסְמִין חֲלַבִּי וַחֲבַצְלוֹת. מַיִם שֶׁל דַּמֶשֶׂק וּמְלָפְפוֹנֵי הַסְּתָו וְלִימוֹנֵי מִצְרַיִם וְאֶתְרוֹגִים שֻׂלְטָאנִיִּים וַהֲדַסִּים רֵיחָנִיִּים וְתָמָר הֹדִי וְחַרְצִיּוֹת וּכְרִיזַנְטִימוֹת וּפְרָגִים אֲדֻמִּים וְסִגָּלִיּוֹת וְרִמּוֹנִים וְשׁוֹשַׁנִּים לְבָנוֹת. שָׂמָה אֶת כָּל זֶה בְקֻפָּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּל וְאָמְרָה:

“שָׂא”. נָשָׂא וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד קַצָּב וְאָמְרָה לוֹ: “קְצֹב לִי עֲשָׂרָה רוֹטְלִים שֶׁל בָּשָׂר”. קָצַב לָהּ. נָתְנָה לוֹ מְחִירָם וְלִפְּפָה אֶת הַבָּשָׂר בַּעֲלֵי מוֹז וְשָׂמָה אוֹתוֹ בְקֻּפָּה וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. הֵרִים אֶת הַקֻּפָּה וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ. עָמְדָה לְיַד מוֹכֵר תַּבְלִין וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת כָּל צָרְכֵי קִנּוּחַ סְעֻדָּה: לְבָבִין שֶׁל בָּטְנִים, צִמּוּקִים עַרְבִיִּים וּשְׁקֵדִים, וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “שָׂא וְלֵךְ אַחֲרָי”. נָשָׂא אֶת הַקֻּפָּה עַל רֹאשׁוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹכֵר מִינֵי מְתִיקָה, וְקָנְתָה סַלְסִלָּה וּמִלְּאָה אוֹתָהּ מִכָּל מַה שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ: דַּקִיקוֹת וְעֻגּוֹת עֲשׂוּיוֹת בְּמוֹר וְעֻגוֹת שְׁקֵדִים וְקוּרְצוֹת עֲשׂוּיוֹת מִלִּימוֹנִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וּמַסְרְקוֹת זַיְנָבּ עֲשׂוּיִים סֻכָּר וּמִינֵי מַאֲפֵה אֶצְבְּעוֹנִין. לָקְחָה מִכָּל מִינֵי הַמְּתִיקָה וְנָתְנָה אוֹתָם בַּקֻּפָּה. אָמַר לָהּ הַסַּבָּל: “אִלּוּ הָיִית מוֹדִיעָה אוֹתִי, הָיִיתִי מֵבִיא עִמִּי פִרְדָּה לְמַשָּׂא, וְהָיִיתִי טוֹעֶנֶת אוֹתָהּ כָּל הַמַּעֲדַנִּים הַלָּלוּ”. חִיְּכָה וְטָפְחָה לוֹ טְפִיחָה קַלָּה עַל גַּבֵּי כְתֵפוֹ וְאָמְרָה לוֹ: הִזְדָּרֵז בְּדַרְכְּךָ וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה. שְׂכָרְךָ מֻבְטָח לְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ".

אַחַר-כָּךְ עָמְדָה לְיַד בַּשָּׂם וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה מִינֵי נוֹזְלִים מְבֻשָּׂמִים, וּבָהֶם מֵי וְרָדִים וּמֵי פִּרְחֵי תַּפּוּחַ-זָהָב וּמֵי חֲבַצָּלוֹת וּמֵי פִרְחֵי הָעֲרָבָה. קָנְתָה שְׁנֵי כִּכְּרוֹת שֶׁל סֻכָּר, בַּקְבּוּק מֵי-שׁוֹשַׁנִּים מְסוּכִים בְּמֹר וּקְנֵי לְבוֹנָה אֲחָדִים, עֲצֵי אֲהָלִים, עַנְבָּר וּמֹר וְנֵרוֹת שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְרִיָּה. נָתְנָה כָל זֶה בַקֻפָּה וְאָמְרָה: “טֹל קֻפָּתְךָ וְלֵךְ אַחֲרָי”.

הֵרִים קֻפָּתוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָצֵר אַחַת וּלְפָנֶיהָ רַחֲבָה מְרֻוַּחַת, בִּנְיָן בָּנוּי כְּמוֹ רָמִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים, וּלְשַׁעֲרוֹ שְׁתֵּי דְלָתוֹת מֵעֲצֵי הָבְנִים רְקוּעִים רִקּוּעֵי זָהָב אָדֹם. עָמְדָה הָעַלְמָה לְיַד הַשַּׁעַר, הֵרִימָה אֶת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ וְדָפְקָה דְפִיקָה קַלָּה, וְהַסַּבָּל עוֹמֵד מֵאַחֲרֶיהָ וּמְהַרְהֵר בְּלִי הַפְסֵק בְּיָפְיָהּ וּבְחִנָּהּ. נִפְתַּח הַשַּׁעַר עַל צִירֵי שְׁתֵּי דַלְתוֹתָיו. הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּזוֹ שֶׁפָּתְחָה לָהּ אֶת הַשַּׁעַר וְרָאָה אִשָּׁה: קוֹמָתָהּ נָאָה, גְּבוֹהָה עַד חָמֵשׁ רַגְלַיִם, שָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, יָפָה וַחֲנוּנָה, חֲמוּדָה וַאֲבָרֶיהָ חֲטוּבִים מַעֲשֵׂה אָמָן, מִצְחָה כְּלֹבֶן הַנִּצָּנִים וּלְחָיֶיהָ אֲדֻמּוֹת כַּפְּרָגִים. עֵינֶיהָ כְּעֵינֵי הָעֶגְלָה אוֹ הָאַיָּלָה וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כַּיָּרֵחַ בְּרֹאשׁ-הַחֹדֶשׁ הַמְבֹרָךְ חֹדֶשׁ הָרַמַצָ’אן. פִּיהָ כְּטַבַּעַת שְׁלֹמֹה וּשְׂפָתֶיהָ אֹדֶם אַלְמֻגִּים וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים אוֹ כַעֲלֵי נִצָּנֵי הַחַרְצִיּוֹת. צַוָּארָהּ כְּצַוַּאר הָרְאֵם, חָזָהּ אַגַּן שַׁיִשׁ וְשָׁדֶיהָ כָּרִמּוֹנִים תּוֹאֲמוֹת, גֵּוָהּ רַךְ כַּקְּטִיפָה וּשָׁרְרָהּ עַר כְּדֵי לְהָכִיל אוֹקִיָּה שֶׁל מִשְׁחַת לוֹבֵן-יָבָה. דּוֹמָה הָיְתָה לְזוֹ שֶׁעָלֶיהָ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

חֲזוּ בָהּ: הֵן תַּכְהֶה מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ,

דָּמְתָה לְיַקִנְתְּ, זֹהַר נִצָּנָיו פּוֹרֵחַ.

עַיִן לֹא רָאֲתָה שְׁחוֹר וָלֹבֶן בְּיֹפִי אֻחָדוּ,

בִּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ עַל לֹבֶן פָּנֶיהָ יָרָדוּ.

וְרֻדִּים לְחָיֶיהָ, וְיָפְיָהּ תְּהִלָּתָהּ יַבִּיעַ,

אִם גַּם רֹב עשֶׁר עָדָהּ לֹא הִגִּיעַ.

אֲחַיֵּךְ לִירֵכוֹתֶיהָ, בְּלֶכְתָּהּ אוֹתָן תָּנֵף,

וּרְאֵה פֶּלֶא, כִּי אֵבְךְּ לְגֵוָּהּ זָקוּף עַד לְהִתְכּוֹפֵף.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסַּבָּל, נִטְּלוּ מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, עַד שֶׁכִּמְעַט נָפְלָה הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ:“מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי, בְּכָל יְמֵי חַיַּי, יוֹם מְבֹרָךְ שֶׁכָּזֶה”. אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת לַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הִכָּנְסִי לַשַּׁעַר, וְיִפְרֹק הַסַּבָּל הַמִּסְכֵּן מַשָּׂאוֹ מֵעָלָיו”. נִכְנְסָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת, וְהָלְכָה הַשּׁוֹעֶרֶת אַחֲרֶיהָ והַסַּבָּל אַף הוּא. הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוּלָם יָפֶה וּמְרֻוָּח, שֶׁהָיָה בָּנוּי מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָן, בְּכָל מִינֵי קִשּׁוּטִים וּקְשָׁתוֹת, גְּזֻזְטְרוֹת וְאִצְטַבָּאוֹת, מִשְׁקָעוֹת וַאֲרוֹנוֹת שֶׁוִּילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִין עֲלֵיהֶם. וּבְאֶמְצַע הָאוּלָם בְּרֵכַת מַיִם וּבְתוֹכָהּ בֵּית-סִירָה וּבִקְצֵה הָאוּלָם עָמְדָה עֶרֶשׂ עֲצֵי-עַרְעָר מְשֻׁבָּצָה אֲבָנִים יְקָרוֹת וְחֻפָּה עָלֶיהָ אַטְלַס אָדוֹם, אֲחוּזָה בִּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת כָּאֱגוֹזִים וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה. נִגְלְתָה בְּתוֹכָהּ עַלְמָה מִבְחַר הַיֹּפִי. פָּנֶיהָ חֲמוּדִים, עֵינֶיהָ קֶסֶם וּתְנוּעוֹתֶיהָ מְפִיקוֹת תְּבוּנָה, יָפָה לְמַרְאֶה כַּיָּרֵחַ וְגַבּוֹתֶיהָ כִּקְשָׁתוֹת נְטוּיוֹת. קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה כַּקַּו הַיָּשָׁר, נְשִׁימָתָהּ עַנְבָּר וְשִׂפְתוֹתֶיהָ אֲדֻמּוֹת כְּעָקִיק וּמְתוּקוֹת כְּסֻכָּר. זֹהַר פָּנֶיהָ מְבַיֵּשׁ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה. דּוֹמָה הָיְתָה לְכוֹכָב מָרוֹם אוֹ לְכִפָּה מְצֻפָּה זָהָב אוֹ לְכַלָּה בְּמִבְחַר תַּכְשִׁיטֶיהָ אוֹ לְנַעֲרָה אֲצִילָה שֶׁל הָעַרְבִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כְּאִלּוּ חָשַׂף חִיּוּכָהּ לְבָנוֹת פְּנִינִים

אוֹ גְבִישֵׁי בָּרָד אוֹ לַחַרְצִית נִצָּנִים.

וּקְוֻצּוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת כַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר,

וְזֹהַר לָהּ, בְּפָנָיו יֵבוֹשׁ לַשַּׁחַר אוֹר.

קָמָה הָעַלְמָה הַשְּׁלִישִׁית מֵעַל הָעֶרֶשׂ וְטָפְפָה לְאִטָּה עַד שֶׁבָּאָה לְאֶמְצַע הָאוּלָם אֵצֶל אַחְיוֹתֶיהָ וְאָמְרָה:“מַה הִיא עֲמִידַתְכֶם כֹּה? פִּרְקוּ מֵעַל רֹאשׁוֹ שֶׁל מִסְכֵּן זֶה, הַסַּבָּל, אֶת מַשָּׂאוֹ”. נִגְּשָׁה עֲקֶרֶת הַבַּיִת מִלְפָנָיו וְהַשּׁוֹעֶרֶת מֵאַחֲרָיו וְעָזְרָה לִשְׁתֵּיהֶן הַשְּׁלִישִׁית, וְהֵסִירוּ אֶת הַקֻּפָּה מֵעַל רֹאשׁ הַסַּבָּל. הֵרִיקוּ מַה שַּׁבְּתוֹכָהּ וְסִדְּרוּ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ וְנָתְנוּ לַסַּבָּל שְׁנֵי דִינָרִים וְאָמְרוּ לוֹ: “לֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, סַבָּל”. הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת וּבְיָפְיָן הָרָב וְאֶל שִׂרְטוּטֵי פְּנֵיהֶן הַנָּאוֹת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה יָפוֹת יוֹתֵר מֵהֶן – וְאֵין אִישׁ אִתָּן. הִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶּׁאֶצְלָן מִן הַמַּשְׁקֶה וְהַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים וְכָל הַמַּעֲדַנִּים הָאֲחֵרִים שֶׁהָיוּ אִתָּן. תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה, וְשָׁהָה בִיצִיאָתוֹ. אָמְרָה לוֹ אַחַת הָעֲלָמוֹת: “מַה לְּךָ שֶׁאֵינְךָ יוֹצֵא, אֶפְשָׁר שְׂכָרְךָ מְקֻפָּח?”

פָּנְתָה לַאֲחוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “תְּנִי לוֹ עוֹד דִּינָר”. אָמַר הַסַּבָּל:"חֵי-אֱלֹהִים, שָׂרָתִי, אֵינִי מוֹצֵא שְׂכָרִי מְקֻפָּח, שֶׁכֵּן שְׂכָרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים בִּלְבָד, וְאוּלָם אֵין לִבִּי וְנַפְשִׁי הוֹגִים אֶלָּא בָּכֶן, כֵּיצַד הוּא זֶה, שֶׁאַתֶּן לְבַדְכֶן, וְאֵין אִישׁ אִתְּכֶן אוֹ מִי שֶּׁהוּא שֶׁיְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶתְכֶן. כְּלוּם אֵין אַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁמִּגְדַּל הַמִּסְגָּד אֵינוֹ אֶלָּא עַל אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת מוּסָדִים? וַהֲרֵי אַתֶּן חֲסֵרוֹת אֶת הָרְבִיעִי. אֵין שִׂמְחַת נָשִׁים שְׁלֵמָה אֶלָּא בִּגְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ:

הֲלֹא רָאִיתָ אַרְבָּעָה אֲסוּפִים לְגִיל:

נֵבֶל וְכִנּוֹר וְקַתְרוֹס וַחֲלִיל,

וְאַרְבָּעָה מִן הַבְּשָׂמִים לָהֶם תּוֹאֲמִים:

הֲדַס וְקַרְפּוֹל, פְּרָגִים וְשׁוֹשַׁנִּים.

וְלֹא יִסְכְּנוּ אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם בְּאַרְבָּעָה:

בְּיַיִן, עֲלוּמִים, זָהָב וְשִׁירָה מְשַׁעְשְׁעָה.

וַהֲרֵי אַתֶּן שָׁלשׁ וַחֲסֵרוֹת רְבִיעִי, שֶׁיְהֵא אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, חָרִיף וְיוֹדֵעַ לִשְׁמֹר סוֹד".
כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרִים אֵלֶּה שָׂשׂוּ עֲלֵיהֶם, וְצָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ: "וּמִי הוּא זֶה שֶׁיּוּכַל לְמַלְּאוֹת לָנוּ זֹאת? הֲרֵי אָנוּ בְתוּלוֹת וְחוֹשְׁשׁוֹת לְגַלּוֹת סוֹדֵנוּ לְמִי שֶׁלֹּא יִשְׁמֹר אוֹתוֹ. וּכְבָר קָרָאנוּ בְּאַחַד הַסְּפָרִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר אִבְּן אַלְתֻּמַּאם שֶׁאָמַר:

שְׁקֹד לִשְׁמֹר סוֹדְךָ, אַל תְּגַלֶּנּוּ לְאִישׁ,

כִּי מְגַלֶּה סוֹדוֹ אַךְ יֹאבַד מַהֵר חִישׁ.

וְאִם חָזֶךָ מֵהָכִיל סוֹדֶךָ צַר,

אֵיךְ יְכִילוֹ חֲזֵה זֶה גִלִּיתוֹ לוֹ וְהוּא זָר

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אַבּוּ נֻוָאס שֶׁאָמָר:

מִי שֶׁגִּלָּה לִבְנֵי-אָדָם סוֹדֵהוּ,

כְּדָאי הוּא שֶׁתִּכָּוֶה מִכְוָה בְמִצְחֵהוּ".
כְּשֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל דִּבְרֵיהֶן אָמַר: "חַיֵּיכֶן שֶׁאִישׁ חָכָם וְנֶאֱמָן אָנִי. קָרָאתִי בִּסְפָרִים וְעִיַּנְתִּי בְּדִבְרֵי הַיָּמִים. מְגַלֶּה אֲנִי אֶת הַיָּפֶה וּמַסְתִּיר אֶת הַמְכֹעָר, וְנוֹהֵג כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא יַסְתִּיר סוֹד בִּלְתִּי אִם אִישׁ אֱמוּנִים,

וְסוֹדוֹת עִם הַטּוֹבִים בָּאֲנָשִׁים צְפוּנִים.

הַסּוֹד עִמִּי בְּבַיִת אֲשֶׁר לוֹ מַנְעוּל,

אָבְדוּ מַפְתְּחוֹתָיו וְהַשַּׁעַר נָעוּל“.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת חֲרוּזֵי שִׁירוֹ וּדְבָרָיו שֶׁהִגִּיד לָהֶן אָמְרוּ לוֹ:”יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁהוֹצֵאנוּ עַל בִּנְיָן זֶה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן, יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ לְשַׁלֵּם לָנוּ עַל זֶה? שֶׁכֵּן אֵין אָנוּ מַנִּיחוֹת לְךָ לָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ וְלִהְיוֹת אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָנֵנוּ וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֵינוּ הַיָּפוֹת וְהַחֲמוּדוֹת, עַד שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לָנוּ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ: אַהֲבָה בְּלִי הוֹן, אֵין בָּהּ כְּמִשְׁקַל הַגַּרְגִּיר אוֹן". וְאָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “אִם רֵיקָם בָּאתָ רֵיקָם תֵּצֵא”.

אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “אַחְיוֹתַי, הַנִּיחוּ לוֹ, שֶׁכֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים, הַיּוֹם לֹא מְעָט. וְאִלּוּ הָיָה אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ לֹא הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ אִתָּנוּ. וּמַה שֶׁאַתֶּן מַטִּילוֹת עָלָיו, אֲנִי מְסַלֶּקֶת”. שָׂמַח הַסַּבָּל וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְאָמַר: “שָׂרָתִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁמָּמוֹן רִאשׁוֹן הִרְוַחְתִּי הַיּוֹם לֹא הָיָה אֶלָּא מִיָּדֵךְ”. אָמְרוּ לוֹ: “שֵׁב עִמָּנוּ בְכָבוֹד וּבְאַהֲבָה”. וְאָמְרָה זוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ: “חֵי-אֱלֹהִים אֵין אָנוּ מְקַבְּלוֹת שֶׁתְּהֵא יוֹשֵׁב אֶצְלֵנוּ אֶלָּא בִתְנָאי אֶחָד, הַיְנוּ שֶׁאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל עַל דְּבָרִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, וְאִם אַתָּה מִתְעָרֵב בָּהֶם הִנְּךָ סוֹפֵג מַלְקוֹת”. אָמַר הַסַּבָּל: “שָׂרָתִי, מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי בְּשִׂמְחָה רַבָּה. רְאֶינָה הֲרֵי נִטְּלָה לְשׁוֹנִי”.

קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְחָגְרָה מָתְנֶיהָ וְסִדְּרָה הַבַּקְבּוּקִים, וְסִנְּנָה אֶת הַיַּיִן עַד שֶׁנַּעֲשָׂה צָלוּל. שָׂמָה יֶרֶק מִסָּבִיב לַכַּד וְעָרְכָה כָּל מַה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לוֹ. הִגִּישָׁה אֶת הַיַּיִן וְיָשְׁבָה הִיא וּשְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְיָשַׁב הַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, כְּשֶׁהוּא מְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁבַּחֲלוֹם הוּא. נָטְלָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת כַּד הַיַּיִן וּמִלְאָה כוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ, וְכוֹס שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. מִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לְאַחַת אַחְיוֹתֶיהָ, לְבַסּוֹף מִלְאָה וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שִׁיר:

שְׁתֵה לַהֲנָאָתְךָ לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת,

אָכֵן מַשְׁקֶה זֶה בּוֹ לָחֳלִי רִפְאוּת.

נָטַל אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה וְהוֹדָה לָהּ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אֵין שׁוֹתִים בִּלְתִּי אִם עִם אֲחִי-אֱמוּנִים,

טְהוֹר-הַשֹּׁרֶשׁ הַמִּתְיַלֵּד עַל קְדוּמִים.

שֶׁהַיַּיִן כָּרוּחַ בְּנָשְׁבָהּ עַל בֹּשֶׂם, תָּפִיחַ

רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ, וּבְעָבְרָה עַל פֶּגֶר תַּסְרִיחַ.

הוֹסִיף וְאָמַר:

רַק מִידֵי יְפֵה תֹאַר שְׁתֵה הַיָּיִן,

יְשׂוֹחַחֲךָ שִׂיחָה נָאָה, דּוֹמָה לוֹ בְעָיִן.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר שִׁירוֹ נָשַׁק יְדֵיהֶן וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, וְאָמַר כְּשֶׁהוּא נָע בְּשִׁכְרוּתוֹ בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מַשְׁקֶה כָּל שֶׁהוּא מִן הַדָּם נֶאֱסָר,

מִלְּבַד דַּם אֶשְׁכּוֹלוֹת אֲשֶׁר הֻתָּר.

הַשְׁקִינִי, הֵן בְּעַד עֵינַיִךְ, עָפְרָה,

אֶתֵּן כָּל הוֹנִי וְכָל יֵשׁ לִי כַּפָּרָה.

מִלְאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת כּוֹס וְנָתְנָה לַשּׁוֹעֶרֶת. נָטְלָה אוֹתָהּ מִיָּדָהּ וְהוֹדְתָה לָהּ וְשָׁתְתָה. מִלְּאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַיּוֹשֶׁבֶת עַל הָעֶרֶשׂ וּמִלְאָה שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לַסַּבָּל. נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְהוֹדָה לָהּ וְשָׁתָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הַגִּישֵׁהוּ, חֵי-אֱלֹהִים, חוּשָׁה.

הַגִּישֵׁהוּ בְּכוֹס מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה.

וְהַשְׁקֵנִי מֶנּוּ בְּתוֹךְ הַגָּבִיעַ,

כִּי הוּא אַך מֵי-חַיִּים יַבִּיעַ.

נִתְקָרֵב אֶל עֲקֶרֶת הַבַּיִת ואָמַר: “שָׂרָתִי, עַבְדֵּךְ אָנִי וּמִקְנַת כַּסְפֵּךְ וּמְשָׁרְתֵךְ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עֶבֶד מֵעֲבָדַיִךְ עַל הַשַּׁעַר נִצָּב,

מוֹדֶה בִּנְדִיבוּתֵךְ וּבְחַסְדֵּךְ כִּי רָב.

הֲיָבוֹא, אֵשֶׁת נְדִיבוֹת, וְלָשׁוּר יִקְרַב

בְּיָפְיֵךְ, כִּי לֹא נִפָּרֵד אֲנִי וְאַהַב.

אָמְרָה לוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, הֵיטִיבָה לִבֶּךָ וּשְׁתֵה לְחַיִּים, וְתָבוֹא בְרִיאוּת בְּעוֹרְקֶיךָ”. נָטַל אֶת הַכּוֹס וְנָשַׁק יָדָהּ, וְזִמֵּר בְּשֵׂאתוֹ קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹשַׁטְתִּי לָהּ, דּוֹמֶה לִלְחָיֶיהָ מַבְהִיקוֹת,

יַיִן יָשָׁן, אוֹרוֹ כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ מַבְרִיקוֹת.

וַתִּגַּע בּוֹ וַתֹּאמֶר וְהִיא צוֹחֲקָת מְחַיְּכָה:

“אִיכָכָה לְחִי אָדָם אָדָם תַּשְׁקֶה, אֵיכָה?”

וָאֹמַר: "שְׁתִי, דִמְעוֹתַי הֵן וְדַם לְבָבִי,

מֶנּוּ אָדָמוּ, מְסָכָן בְכוֹס רוּחַ אַפִּי".

עָנְתָה לְעֻמָּתוֹבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִם דַּם דְּמָעוֹת שָׁפַכְתָּ בְּגִינִי,

הוֹשִׁיטֶנּוּ לִי, יְדִידִי, מֶנּוּ הַשְׁקֵנִי.

נָטְלָה הָעַלְמָה אֶת הַכּוֹס וְהֵרִיקָה אוֹתָהּ לְחַיֵּי אֲחוֹתָהּ. לֹא פָסְקוּ לִשְׁתּוֹת וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן. הָיוּ מְרַקְדוֹת וּמְשַׂחֲקוֹת וּמְזַמְּרוֹת זְמִירוֹת וְשִׁירִים וְשִׁירֵי לַעַג. הִתְחִיל הַסַּבָּל מִתְעַסֵּק אִתָּן, נוֹשֵׁק וְנוֹשֵׁךְ, מְלַטֵּף וּמְגַפֵּף וּמְלַפֵּף אוֹתָן וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תַעְתּוּעִים. הָיְתָה הָאַחַת תּוֹחֶבֶת תּוּפִינִים לְתוֹךְ פִּיו, וְהַשְּׁנִיָּה מְלַטְּפָתוֹ; זוֹ מְטַפַּחַת לוֹ עַל גַּבֵּי לְחָיָיו וְזוֹ מַטִּילָה פֶּרַח כְּלַפָּיו, וְהָיָה מִתְמוֹגֵג בְּתוֹכָן מִתַּעֲנוּג, מִתְמוֹגֵג, כְּאִלּוּ הָיָה שׁוֹכֵן בְּגַן-עֵדֶן עִם הַבְּתוּלוֹת שְׁחוֹרוֹת-הָעָיִן.

הִמְשִׁיכוּ בְכָךְ עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן לְרֹאשָׁן, וְלֹא יָדְעוּ נַפְשָׁן. כְּשֶׁגָּבְרָה עֲלֵיהֶן הַשִּׁכְרוּת, קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, עַד שֶׁעָמְדָה עֲרֻמָה וְעֶרְיָה. פָּרְעָה שַׂעֲרָהּ וְנָפַל עַל גֵּוָהּ כְּמָסָךְ, וְהֵטִילָה עָצְמָה לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה. שָׂחֲקָה בַמָּיִם וְצָלְלָה כְּבַר-וָז וְזוֹרְרָה. נָטְלָה מִן הַמַּיִם לְתוֹךְ פִּיהָ וְזָרְקָה אוֹתָם עַל הַסַּבָּל, אַחַר-כָּךְ רָחֲצָה אֶת אֲבָרֶיהָ וּבֵין יְרֵכוֹתֶיהָ. קָפְצָה וְעָלְתָה מִן הַמַּיִם, וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיק הַסַּבָּל, וְאָמְרָה כְּשֶׁהִיא מַרְאָה עַל חֵיקָהּ: “אֲדוֹנִי, מַה שֵׁם זֶה?” אָמַר: “רַחְמֵךְ”. אָמְרָה: “כֵּיצַד? כְּלוּם אִי אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” תָּפְשָׂה בְצַוָּארוֹ וְטָפְחָה לוֹ עָלָיו. אָמַר: “פַרְג שֶׁלָּךְ”. טָפְחָה עָלָיו שׁוּב וְאָמְרָה: “וַי, וַי. כַּמָּה מְכֹעָר הוּא. כְּלוּם אֵין לְךָ עוֹד כָּל בּוּשָׁה?”אָמַר: “כֻּס שֶׁלָּךְ”. אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין אַתָּה בּוֹשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד?” הָדְפָה אוֹתוֹ בְּיָדָהּ וְהִכְּתָה אוֹתוֹ. אָמַר: "זֻנְבּוּר שֶׁלָּךְ ". תָּקְפָה אוֹתוֹ הַבְּכִירָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת וְהִכְּתָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “אֵין הוּא נָאֶה לְךָ לְדַבֵּר כֵּן”. וְהוֹסִיפוּ לְהַכּוֹתוֹ כָּךְ עַל כָּל שֵׁם וָשֵׁם שֶׁקָּרָא, הַכּוֹת וְהוֹסֵף, עַד שֶׁצָּבָה צַוָּארוֹ מִן הַטְּפִיחוֹת, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בָזֶה מַטָּרָה לִצְחוֹקָן. אָמַר לָהֶן: וּמַה כִּנּוּי אַתֶּן מְכַנּוֹת אוֹתוֹ?אָמְרָה הָעַלְמָה: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמַר הַסַּבָּל: “תּוֹדָה לָאֵל שֶׁנִּצַּלְתִּי: דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”.

הִקִּיפוּ אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַסֵּפֶל וְשָׁתוּ וְהַסַּבָּל בֵּינֵיהֶן, וְקָמָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּהֶן וּפָשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ. הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, וְעָשְׂתָה כְמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. עָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְהֵטִילָה עָצְמָה בְּחֵיקוֹ שֶׁל הַסַּבָּל. רִמְזָה עַל בֵּית-הַסְּתָרִים שֶׁלָּהּ וְאָמְרָה: “אוֹר עֵינַי, מַה שֵּׁם זֶה?” אָמַר: “פַרְג' שֶׁלָּךְ”. אָמְרָה: “כְּלוּם אֵין הוּא כֵעוּר מִצִּדְּךָ לְדַבֵּר כָּךְ?” וְתָקְעָה לוֹ בְכַפָּהּ מַכָּה עַד שֶׁצָּלַל הָאוּלָם לְקוֹלָהּ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אִי אַתָּה בּוֹשׁ?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמְרָה: “לֹא”. וְהָיְתָה מַכָּה אוֹתוֹ וְטוֹפַחַת עַל צַוָּארוֹ. אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ, כֻּס שֶׁלָּךְ, פַרְג' שֶׁלָּךְ, נֻדוּל שֶׁלָּךְ”. וְהִיא אוֹמֶרֶת: “לֹא וָלֹא”. וְחָזַר וְאָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. צָחֲקוּ הַשָּׁלשׁ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן מִן הַצְּחוֹק, וְהָיוּ מַכּוֹת אוֹתוֹ וְאוֹמְרוֹת: “לֹא, לֹא זֶה שְׁמוֹ”. אָמַר: “אַחְיוֹתַי וּמַה שְּׁמוֹ?” אָמְרוּ: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”.

לָבְשָׁה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת שׁוּב אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְשׁוּב הִתְחִילוּ לִשְׁתוֹת. וְהָיָה הַסַּבָּל מִתְאַנֵּחַ עַל עָרְפּוֹ וּכְתֵפָיו. הִקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה. קָמָה הַבְּכִירָה וְהַיָּפָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, שָׁלַח הַסַּבָּל אֶת יָדוֹ לְעָרְפּוֹ, שִׁפְשֵׁף אוֹתוֹ וְאָמַר: “עָרְפִּי וּכְתֵפוֹתַי, בְּיָדְךָ אֱלֹהִים אַפְקִיד אוֹתָם”. כְּשֶׁפָּשְׁטָה שִׂמְלוֹתֶיהָ, הֵטִילָה עַצְמָהּ לַבְּרֵכָה, צָלְלָה בָהּ וְשָׂחֲקָה בַמַּיִם וְהִתְרָחֲצָה. הִסְתַּכֵּל הַסַּבָּל בְּמַעֲרֻמֶּיהָ וְהָיוּ כְפֶלַח הַסַּהַר, וּפָנֶיהָ דּוֹמִים לְאַגַּן הַסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ אוֹ לְדִמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָעוֹלֶה, הִסְתַּכֵּל בְּמַרְאֶהָ וּבְחָזָהּ וּבְאוֹתָן הַלְּחָיַיִם הָעֲגַלְגַּלוֹת שֶׁהָיוּ מְרַטְּטוֹת, שֶׁכֵּן עֲרֻמָּה הָיְתָה, כְּמוֹ שֶׁבָּרָא אוֹתָהּ הַיּוֹצֵר, וְאָמַר: “וַי, וַי”, וְדִבֵּר בָּהּבְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אוֹתֵךְ שִׁוִּיתִי,

כִּי אָז רַבָּה חַטָּאתִי וְאָשַׁמְתִּי וְעָוִיתִי.

סְעִיףעֵץ יִיף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּבְגָדָיו לֹא מָצִינוּ,

אַךְ יָפְיֵךְ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמַּיִךְ לֹא חָזִינוּ.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה שִׁיר זֶה, עָלְתָה מִן הַבְּרֵכָה וּבָאָה וְיָשְׁבָה בְּחֵיקוֹ וְרָמְזָה עַל אוֹתוֹ מָקוֹם וְאָמְרָה:“אֲדוֹנְדוֹנִי, מַה הוּא זֶה?” אָמַר: “דִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב”. אָמְרָה: “גֶּשׁ הָלְאָה”. אָמַר: “הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף”. אָמְרָה: “לֹא”. אָמַר: “רֶחֶם שֶׁלָּךְ”. חֵרְפָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “וַי, וַי, כְּלוּם אֵין אַתָּה מִתְבַּיֵּשׁ?” וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ. וְכָל כִּנּוּי שֶׁהָיָה מְכַנֶּה, הָיְתָה מוֹסִיפָה וּמַכָּה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת: “לֹא, לֹא”. עַד שֶׁאָמַר: “אֲחָיוֹת, וּמַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?” אָמְרוּ: “מְלוֹנוֹ שֶׁל אַבּוּ מַנְצוּר”. הָלְכָה הָעַלְמָה וְלָבְשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ. חָזְרוּ לְמִנְהָגָן, וְהָיְתָה הַכּוֹס מַקִּיפָה בֵינֵיהֶן שָׁעָה מוּעָטָה.

אַחַר-כָּךְ קָם הַסַּבָּל וּפָשַׁט בְּגָדָיו. קָפַץ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה, וְרָאוּ אוֹתוֹ שׂוֹחֶה בְּתוֹךְ הַמָּיִם. רָחַץ מִתַּחַת לְסַנְטָרוֹ הַשָּׂעִיר וּבָתֵי שֶׁחְיוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָחֲצוּ הֵן. עָלָה וְהֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ חֵיקָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְתָמַךְ זְרוֹעוֹתָיו בְּחֵיק הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהִנִּיחַ רַגְלָיו עַל שׁוֹקֶיהָ שֶׁל עֲקֶרֶת-הַבַּיִת. הֶרְאָה עַל אֵבֶר שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “גְּבִירוֹתַי, מַה הוּא כִנּוּיוֹ שֶׁל זֶה?” צָחֲקוּ שְׁלָשְׁתָּן לִדְבָרָיו עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְאָמְרָה הָאַחַת: “זֻבּ שֶׁלְּךָ”. אָמַר: “לֹא”, וְנָשַׁךְ לְכָל אַחַת מֵהֶן נְשִׁיכָה לְעֹנֶשׁ. אָמְרוּ: “עַיִר שֶׁלְּךָ”. אָמַר: “לֹא”, וְחִבְּקָן כֻּלָּן אִשָּׁה אַחֲרֵי רְעוּתָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָעֲשִׂירִי, אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ דִינַאזָאד: “סַפְּרִי נָא לָנוּ סוֹף סִפּוּרֵךְ”. אָמְרָה: "בְשִׂמְחָה רַבָּה. שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַנָּשִׁים חָזְרוּ וְאָמְרוּ לַסַּבָּל: “זֻבּ שֶׁלְּךָ, עַיִר שֶׁלְּךָ, חָזוּק שֶׁלְּךָ”, וְהָיָה הוּא נוֹשְׁקָן וְנוֹשְׁכָן וּמְחַבְּקָן, עַד שֶׁהִשְׂבִּיעַ נַפְשׁוֹ בָהֶן, וְהָיוּ הֵן צוֹחֲקוֹת יָחַד. לְבַסּוֹף אָמְרוּ: “אָחִינוּ, וּמַה שֵּׁם אַתָּה קוֹרֵא לוֹ?” אָמַר: “כְּלוּם אִי אַתֶּן יוֹדְעוֹת מַה שְׁמוֹ שֶׁל זֶה?”אָמְרוּ: “לֹא”. אָמַר: “זֶה הוּא הַפֶּרֶד הַפּוֹלֵשׁ בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַדִּנְדָּנָה שֶׁל אַמִּיץ הַלֵּב, לִהְיוֹת לוֹ לִמְקוֹם מִרְעֶה. הַשֻּׁמְשָׁם הַקָּלוּף מַאֲכָלוֹ, וּבִמְלוֹן אַבּוּ מַנְצוּר יְבַלֶּה לֵילוֹ”. צָחֲקוּ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּן, וְחָזְרוּ לִשְׁתוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַלָּיְלָה. אָמְרוּ לַסַּבָּל: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, חֲבִיבֵנוּ, קוּם וְשִׂים נְעָלֶיךָ בְרַגְלֶיךָ וְסֹב וּפְנֵה לְךָ, וְהַרְאֵנוּ רֹחַב כְּתֵפֶיךָ”. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי-אֱלֹהִים, קַל לִי יוֹתֵר לִפְרשׁ מִנִּשְׁמָתִי מֵאֲשֶׁר לִפְרשׁ מִכֵּן. בֹּאנָה וּנְחַבֵּר אֶת הַלַּיְלָה לַיּוֹם, וּלְמָחָר כָּל אֶחָד מַשְׁכִּים וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ”. אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “חֵי-נַפְשִׁי, הַנַּחְנָה לוֹ שֶׁיָּלוּן אֶצְלֵנוּ וּנְצַחֵק עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מִי הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיִּים אֲרֻכִּים עַד כְּדֵי זֶה שֶּיִּמְצָא שׁוּב כְּמוֹתוֹ. אָמְנָם רֵעַ עַלִּיז הוּא וְיוֹדֵעַ מַהֲתַלּוֹת”. אָמְרוּ לוֹ: “אִי אַתָּה לָן אֶצְלֵנוּ, אֶלָּא בִתְנָאי שֶׁתְּצַיֵּת לָנוּ לְכָל מַה שֶׁנְּצַוֶּה עָלֶיךָ, וְשֶׁלֹּא תִשְׁאַל לְסִבַּת שׁוּם דָּבָר שֶׁתִּרְאֶה”. אָמַר: “מוּטָב”. אָמְרוּ: “קוּם וּקְרָא אֶת הַכָּתוּב עַל הַשַּׁעַר”. הָלַךְ לַשַּׁעַר וּמָצָא כָתוּב עָלָיו בְמֵי-זָהָב: “אַל תָּשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֶךָ”. אָמַר הַסַּבָּל: “מֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶן בִּי שֶׁלֹּא אָשִׂיחַ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לִי”. קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְשָׂמָה לִפְנֵיהֶם מַאֲכָל וְאָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ הִדְלִיקוּ נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהִנִּיחוּ לְיַד הַנֵּרוֹת עִנְבָּר וַעֲצֵי אֲהָלִים, וְאַחֲרֵי שֶׁהֵמִירוּ אוֹתוֹ אוּלָם בְּאַחֵר, וְעָרְכוּ פֵרוֹת וּמַשְׁקָאוֹת. יָשְׁבוּ לִשְׁתוֹת וְשׂוֹחֲחוּ בְּשִׂיחוֹת-אֲהָבִים. לֹא פָסְקוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּפִטְפּוּטִין וּמִפִּצוּחַ פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וּמִצְּחוֹק וּמַהֲתַלּוֹת שָׁעָה שְׁלֵמָה.

פִּתְאֹם שָׁמְעוּ קוֹל דְּפִיקָה בַדָּלֶת. וְאוּלָם לֹא פָסְקוּ מִמְּסִבָּתָם, אֶלָּא שֶׁאַחַת מֵהֶן קָמָה וְהָלְכָה לַשַּׁעַר וּמִיָּד חָזְרָה וְאָמְרָה: “אָמְנָם עוֹד תִּהְיֶה שִׂמְחָתֵנוּ שְׁלֵמָה הַלַּיְלָה”. אָמְרוּ לָהּ: מַה הוּא זֶה? אָמְרָה: "עַל הַשַּׁעַר עוֹמְדִים שְׁלשָׁה קַבְּצָנִים פַּרְסִים, שֶׁזִקְנֵיהֶם וּשְׂעַר רֹאשָׁם וְגַבּוֹתֵיהֶם מְגֻלָּחִים, וּשְׁלָשְׁתָּם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית –מַשֶׁהוּ הַמּוּזָר בְּמַה שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת.

הֵם הִגִּיעוּ זֶה עַתָּה מִנְּסִיעָתָם וַעֲדַיִן סִמָּנֶיהָ נִכָּרִים בָּהֶם. הַשָּׁעָה הִגִּיעוּ לְבַגְדָּאד. וְזוֹ הִיא פַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם מְסַיְּרִים בִּמְדִינָתֵנוּ. וְלֹא דָפְקוּ עַל שַׁעֲרֵנוּ אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצְאוּ לָהֶם מְקוֹם לִינָה. גַּם אָמְרוּ: אֶפְשָׁר יִתֵּן לָנוּ בַּעַל הַבַּיִת אֶת הַמַּפְתֵּחַ לְאֻרְוָתוֹ אוֹ לְסֻכָּה שֶׁנָּלוּן בָהּ, שֶׁכֵּן תָּקַף עֲלֵיהֶם הָעֶרֶב, וּמִהְיוֹתָם זָרִים אֵינָם מַכִּירִים אָדָם שֶׁיִּמְצְאוּ אֶצְלוֹ צֵל קוֹרָה. וְדַעְנָה, אַחְיוֹתַי, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם צוּרָתוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ". לֹא פָסְקָה מִלְהַפְצִיר בָּהֶן עַד שֶׁאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ, וְהַתְנִי עֲלֵיהֶם תְּנָאי, שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ מַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם, שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנָם”. שָׂמְחָה וְהָלְכָה וְחָזְרָה מִיָּד עִם שְׁלשֶׁת הָעִוְּרִים בְּעֵינָם הָאֶחָת וְשֶׁזִּקְנֵיהֶם וּשִׂפְמֵיהֶם מְגֻלָּחִים. נָתְנוּ שָׁלוֹם כְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים, וְחָלְקוּ כָּבוֹד לְבַעֲלוֹת-הַבַּיִת וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם. קָמוּ הָעֲלָמוֹת וּבֵרְכוּ אוֹתָם בְּשָׁלוֹם לְבוֹאָם, וְאֵחֲלוּ לָהֶם הַצְלָחָה לְהַגִּיעָם לְשָׁלוֹם בְּטוּחִים, וְצִוּוּ עֲלֵיהֶם לָשֶׁבֶת. רָאוּ הַקַּבְּצָנִים אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנָּאֶה הוּא: אוּלָם נָקִי מְקֻשָּׁט בִּפְרָחִים, נֵרוֹתָיו דּוֹלְקִים וְרֵיחַ לְבוֹנָה עוֹלֶה, פֵּרוֹת וְיַיִן וְשָׁלשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, וְקָרְאוּ קוֹל אֶחָד: “חֵי-אֱלֹהִים, נָאֶה הוּא”. פָּנוּ אֶל הַסַּבָּל וּמָצְאוּ שֶׁרוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו, אֶלָּא שֶׁהוּא עָיֵף וְשִׁכּוֹר. אָמְרוּ בְּלִבָּם שֶׁמִּשֶּׁלָּהֶם הוּא, וְאָמְרוּ: “קַבְּצָן כָּמוֹנוּ הוּא, עַרְבִי אוֹ נָכְרִי”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַסַּבָּל כָּךְ, נָתַן בָּהֶם עֵינָיו פְּעוּרוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁבוּ בְּלִי פִּטְפּוּטִים, כְּלוּם לֹא קְרָאתֶם מַה שֶּׁעַל הַשַּׁעַר? הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁקַּבְּצָנִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם שֶׁבָּאתֶם אֶצְלֵנוּ, תַּרְחִיבוּ פִּיכֶם עָלֵינוּ?” אָמְרוּ: “הֲרֵינוּ מְבַקְּשִׁים סְלִיחָה מֵאִתְּךָ, פַקִיר, הִנֵּה רָאשֵׁינוּ בְּיָדְךָ”. צָחֲקוּ הַבָּנוֹת וְהִשְׁרוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְשָׂמוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ וְהַשּׁוֹעֶרֶת מַשְׁקָה אוֹתָם, וּמַקִּיפָה הַכּוֹס בֵּינֵיהֶם. אָמַר הַסַּבָּל לַקַּבְּצָנִים: “וְאַתֶּם, אַחַי, כְּלוּם אֵין עִמָּכֶם סִפּוּר אוֹ בְּדִיחָה שֶׁתְּסַפְּרוּ אוֹתָם לָנוּ?” וּבִהְיוֹת שֶׁהַיַּיִן כְּבָר בָּעַר בָּהֶם, בִּקְשׁוּ כְּלֵי נְגִינָה, וְהֵבִיאָה לָהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת טַנְבּוּר וְנֵבֶל וְנֵבֶל פַּרְסִי. נָטַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַקַּבְּצָנִים אַחַד כְּלֵי הַנְּגִינָה, וְכִוֵּן אוֹתוֹ, הָאֶחָד אֶת הַטַּנְבּוּר וְהַשֵּׁנִי אֶת הַנֵּבֶל וְהַשְּׁלִישִׁי אֶת הַנֵּבֶל הַפַּרְסִי, פָּרְטוּ עַל גַּבֵּי הַנִּימִין וְשָׁרוּ, וְהָיוּ הָעֲלָמוֹת מְלַוּוֹת אוֹתָם בְּקוֹל רָם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁדָּפְקוּ עַל הַשַּׁעַר. קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת לִרְאוֹת מַה בַּשָּׁעַר.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: וְהָיְתָה, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַסִּבָּה לַדְּפִיקָה עַל הַשַּׁעַר, שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָרַד הַכַלִיף הַרוּן אַלרְרַשִׁיד מֵאַרְמוֹנוֹ כְּדֵי לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ מַה שֶּׁנִּתְחַדֵּשׁ מִן הָעִנְיָנִים. הוּא וְגַ’עְפָר, מִשְׁנֵהוּ וּמַסְרוּר נוֹשֵׂא חֶרֶב-הַנָּקָם שֶׁלּוֹ. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁהָיָה מִתְנַכֵּר בִּלְבוּשׁ שֶׁל סוֹחֲרִים. כְּשֶׁיָּרְדוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְעָבְרוּ בָּעִיר, הוֹבִילָה אוֹתָם דַּרְכָּם לְאוֹתָהּ חָצֵר, וְשָׁמְעוּ אֶת כְּלֵי הַנְּגִינָה וְאֶת הַזִּמְרָה. אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מִתְאַוֶּה אֲנִי שֶׁנִּכָּנֵס לְחָצֵר זוֹ וְנִשְׁמַע שִׁירִים אֵלּוּ וְנִרְאֶה אֶת הַשָּׁרִים אוֹתָם”. אָמַר גַ’עְפָר: " נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֵלֶּה הֵם בְּנֵי-אָדָם שֶׁנִּכְנַס בָּהֶם יַיִן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָנוּ רָעָה". אָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּכָּנֵס, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵעִמְּךָ שֶׁתִּמְצָא תַּחְבּוּלָה שֶׁנִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם”. אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

נִתְקָרֵב גַ’עְפָר וְדָפַק עַל הַשַּׁעַר. יָצְאָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָתְחָה הַשַּׁעַר. נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ מִטְּבֶרְיָה, וְזֶה לָנוּ עֲשָׂרָה יָמִים בְּבַגְדָאד. מָכַרְנוּ סְחוֹרָתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בְּאַכְסַנְיָא שֶׁל הַסּוֹחֲרִים. הִזְמִין אוֹתָנוּ סוֹחֵר אֶחָד לִסְעֻדָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה. סַרְנוּ אֶל בֵּיתוֹ וְהִגִּישׁ לָנוּ אֹכֶל וְאָכַלְנוּ. אַחַר-כָּךְ בִּלִּינוּ אֶצְלוֹ שָׁעָה בְּמִשְׁתֶּה. נָתַן לָנוּ רְשׁוּת וְנִפְטַרְנוּ מִמֶּנּוּ וְיָצָאנוּ בּלַּיְלָה. וּמִהְיוֹתֵנוּ זָרִים תָּעִינוּ וְלֹא מָצָאנוּ אֶת הָאַכְסַנְיָה שֶׁאָנוּ מִתְאַכְסְנִים בָּהּ. אֶפְשָׁר אַתֶּם עוֹשִׂים צְדָקָה עִמּנוּ, וְתַכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לַיְלָה זֶה שֶׁנָּלוּן אֶצְלְכֶם, וּמִן הַשָּׁמַיִם יִגְמְלוּ לָכֶם טוֹב”. הִסְתַּכְּלָה בָּהֶם הַשּׁוֹעֶרֶת וְרָאֲתָה שֶׁמַּלְבּוּשָׁם כִּלְבוּשׁ הַסּוֹחֲרִים, וּמִנְהָגָם בְּנִמּוּסִין. נִכְנְסָה אֵצֶל שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ וְהוֹדִיעָה אוֹתָן בְּעִנְיָן גַ’עְפָר. נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֵיהֶן עֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהּ: “הַנִּיחִי לָהֶם וְיִכָּנְסוּ”. חָזְרָה וּפָתְחָה לָהֶם הַדֶּלֶת. אָמְרוּ לָהּ: “הֲנִכָּנֵס, בִּרְשׁוּתֵךְ?” אָמְרָה: “הִכָּנְסוּ”. נִכְנְסוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר.

כְּשֶׁרָאוּ הָעֲלָמוֹת אוֹתָם, קָמוּ לִקְרָאתָם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתָם וְכִבְּדוּם וְאָמְרוּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶם, וְהַבַּיִת לִפְנֵיכֶם, אוֹרְחִים. וְאוּלָם תְּנָאי אֶחָד אָנוּ מַתְנוֹת עִמָּכֶם”. אָמְרוּ: "וּמַה הוּא? " אָמְרוּ: “אַל תָּשִׂיחוּ בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיַנְכֶם, שֶׁלֹּא תִּשְׁמְעוּ מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנְכֶם”. אָמְרוּ: “הֵן”. יָשְׁבוּ לְמִשְׁתֶּה וּלְשִׂיחָה. הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף אֶל שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וּמְצָאָם עִוְרִים בְּעֵינָם הַשְּׂמָאלִית, וְתָמַהּ עַל כָּךְ. הִסְתַּכֵּל בָּעֲלָמוֹת, בְּיָפְיָן וּבְחִנָּן וְנָבוֹךְ וְהִתְפַּלֵּא. נִתְעַסְּקוּ הָעֲלָמוֹת בְּמִשְׁתֶּה וּבְשִׂיחָה, וְאָמְרוּ לַכַלִיף: “שְׁתֵה”. אָמַר: “כְּבָר קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי קְדֻשַּׁת הָעֲלִיָּה לְרֶגֶל לֶחָג”. קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת וּפָרְשָׂה לְפָנָיו מַפָּה רְקוּמָה בְּכֶסֶף וְעָרְכָה עָלֶיהָ סֵפֶל חַרְסִית-סִינִית וְיָצְקָה לְתוֹכוֹ מֵי נִצָּנֵי חִלְפִין, הִכְנִיסָה לְתוֹכָם קַמְצוּץ שֶׁל שֶׁלֶג וְכִכָּרוֹן שֶׁל סֻכָּר. הוֹדָה לָהּ הַכַלִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי-אֱלֹהִים, לְמָחָר אֲנִי גוֹמֵל עִמָּדֵךְ חֶסֶד עַל מַה שֶּׁעָשִׂית מִן הַטּוֹב”. הִתְחִילוּ הַשְּׁאָר שׁוֹתִים בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה בְּהֶקֵּף. נִכְנַס בָּהֶם הַיַּיִן וְקָמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְהֶחְוְתָה קִידָה לִפְנֵיהֶם וְתָפְסָה בְּיַד עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, קוּמִי וּנְמַלֵּא חוֹבָתֵנוּ”. אָמְרוּ שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת: “הֵן”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַשּׁוֹעֶרֶת, וְהֵסִירָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן, הֵטִילָה גֶזֶר לְבֵנָה לְהַעֲלוֹת קְטֹרֶת, פִּנְּתָה אֶת הָאוּלָם בְּאֶמְצָעוֹ, וְהוֹלִיכָה בְּשׁוּרָה אֶת הַקַּבְּצָנִים לְעֵבֶר אִצְטַבָּה לְצַד הָאוּלָם מִזֶּה וְאֶת הַכַלִיף וְאֶת גַ’עְפָר וְאֶת מַסְרוּר בְּשׁוּרָה לְעֵבֶר מִזֶּה, וְקָרְאָה בְּקוֹל לַסַּבָּל וְאָמְרָה: “כַּמָּה קַלָּה יְדִידוּתְךָ, הֲרֵי לֹא זָר אַתָּה, הֵן מִבְּנֵי הַבַּיִת אָתָּה”. קָם הַסַּבָּל וְאָזַר חֲלָצָיו וְאָמַר: “מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה: “עֲמֹד בִּמְקוֹמֶךָ”. קָמָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִצִּיגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שְׁרַפְרַף. פָּתְחָה חֶדֶר וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “קוּם וַעֲזֹר לִי”. רָאָה שְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת וְקוֹלָרִין נְתוּנִים בְּצַוָּארָן. אָמְרָה לַסַּבָּל: “הַחֲזֵק בָּהֵן”. הֶחֱזִיק בָּהֶן הַסַּבָּל וְהוֹצִיאָה לְאֶמְצָעוֹ שֶׁל אוּלָם. קָמָה הָעַלְמָה בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ עַד מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְנָטְלָה שׁוֹט וְאָמְרָה לַסַּבָּל: “הַקְרֵב אֵלַי כַּלְבָּה מִשְׁתֵּי אֵלּוּ”. הִקְרִיבָה כְּשֶׁהוּא גוֹרְרָהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת, וְהַכַּלְבָּה בוֹכָה וּמְנַעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ כְּלַפֵּי הָעַלְמָה. הִתְחִילָה הָעַלְמָה מַצְלִיפָה עָלֶיהָ עַל רֹאשָׁהּ וְהַכַּלְבָּה צוֹוַחַת. לֹא פָסְקָה מִלְּהַצְלִיף עָלֶיהָ עַד שֶׁעָיְפָה זְרוֹעָהּ. הִשְׁלִיכָה אֶת הַשּׁוֹט מִיָדָהּ וְאִמְּצָה אֶת הַכַּלְבָּה אֶל לִבָּהּ, מָחֲתָה בְּעֶצֶם יָדָהּ אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְנָשְׁקָה לָהּ עַל רֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַסַּבָּל: “טוֹל אוֹתָהּ וְהַקְרֵב אֶת הַשְּׁנִיָּה”. הִקְרִיב אֶת הַשְּׁנִיָּה וְעָשְׂתָה בָּהּ כַּמַּעֲשֶׂה בָּרִאשׁוֹנָה.

כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף זֹאת, נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו וְהָיָה לִבּוֹ מֵצֵר וְקָצְרָה רוּחוֹ לָדַעַת עִנְיָנָן שֶׁל שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ. רָמַז לְגַ’עְפָר. פָּנָה אֵלָיו גַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ בְּרָמֶז: “שְׁתֹק”. פָּנְתָה בַּעֲלַת הַבַּיִת אֶל הַשּׁוֹעֶרֶת וְאָמְרָה לָהּ: “קוּמִי וּמַלְּאִי אֶת הַמּוּטָל עָלַיִךְ”. אָמְרָה: “הֵן”. יָשְׁבָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת עַל עַרְשָׂהּ עֶרֶשׂ עֲצֵי-הָעַרְעָר שֶׁהָיְתָה רְקוּעָה רִקּוּעֵי זָהָב וָכֶסֶף וְאָמְרָה לַשּׁוֹעֶרֶת וְלַעֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “הָבֵאנָה מַה שֶּׁיֵּשׁ אִתְּכֶן”. יָשְׁבָה הַשּׁוֹעֶרֶת עַל שְׁרַפְרַף לְצִדָּהּ. וְאוּלָם עֲקֶרֶת-הַבַּיִת נִכְנְסָה לְחֶדֶר אֶחָד וְיָצְאָה וּבְיָדָהּ כִּיס שֶׁל אַטְלַס, צִיצִיּוֹתָיו יְרֻקּוֹת וּשְׁנֵי חַמָּנִים שֶׁל זָהָב עָלָיו. נִגְּשָׁה אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְנִעֲרָה אֶת הַכִּיס וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ נֵבֶל זִמְרָה. תִּקְּנָה נִימָיו וְהִדְּקָה סְלִילָיו, וְאַחֲרֵי שְׁכִּוְּנָה אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

לְךָ כִּסּוּפַי, תַּאֲוַת לִבִּי.

עֵת אוֹתְךָ אֶחֱזֶה חֲבִיבִי,

אַךְ נְעִימוֹת נֶצַח אָשׁוּר,

וְגֵהִנֹּם מְנָתִי עֵת מֶנִּי תָסוּר.

אַךְ מִיָּדְךָ הָיָה לִי שִׁגְעוֹנִי,

וּלְאֹרֶךְ-זְמַן מֵאִתְּךָ יְגוֹנִי.

וּמִי זֶה מְחָרֵף אוֹתִי יְחָרֵף,

כִּי לְךָ אַהֲבָתִי, לְךָ, אוֹתִי יְגַדֵּף?

נִקְרַע צְעִיפִי קְרָעִים הָיָה,

מֵעֵת אַהֲבָתִי לְךָ נִטָּיָה.

כֵּן תִּקְרַע אַהֲבָה תָמִיד

כָּבוֹד, וְחֶרְפָּה עָלָיו תָּמִיט.

לָבַשְׁתִּי בֶּגֶד חֹלִי, עָטִיתִי,

וַיִּתְגַּל כִּי אָמְנָם שָׁגִיתִי.

וְעֵת הֲמוֹן גַּעְגּוּעִים אוֹתִי עָבָר,

רַק בְּךָ לִבִּי, בְּךָ, אָז בָּחָר.

נָזְלוּ דִמְעוֹת עֵינַי,

וַיְגַלּוּ אֶת צְפוּנַי.

וַיֵּרָאוּ לְעֵין כֹּל קְרָבַי,

עֵת שָׁפַכְתִּי דִמְעוֹתַי.

הוֹאֵל נָא אַתָּה אֶת נְגָעַי לְרַפֵּא,

כִּי אַתָּה גַם מַחֲלָה אַתָּה גַם מַרְפֵּא.

אַךְ זֶה אֲשֶׁר לוֹ אִתְּךָ מָזוֹר,

מֵחָלְיוֹ לוֹ לֹא יִקָּרֵא דְרוֹר.

מְאוֹר עֵינֶיךָ לוֹ יָצִיק וְיָצֵר.

חֶרֶב אַהֲבָתִי לַמָּוֶת אוֹתִי תָּגֵר,

כַּמָּה עֲצוּמִים חֲלָלִים נִשְׁמָדוּ

בְּחֶרֶב אַהֲבָה, אֲשֶׁר לְפָנִים נִכְבָּדוּ.

עַד נֵצַח לֹא אַרְפֶּה מִגַּעְגּוּעִים,

לֹא אֲבַקֵּשׁ לִי נֹחַם בְּשַׁעֲשׁוּעִים,

אַהֲבָה תְּרַפְּאֵנִי חֹק הִיא לִי,

עֶדְיִי בְּסִתְרִי אַף גַּם בִּגְלוּיִי.

אַשְׁרֵי עַיִן תֶּרֶב לַחֲזוֹת בְּךָ,

וְתִתְעַנָּג עַל נֹעַם מַבָּטְךָ,

אַךְ מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי, תָּפוּג.

מִפַּחַד וּמְצוּקָה תִּמַּס תָּמוּג.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר זֶה, אָמְרָה: “אוֹי, אוֹי, אוֹי”, וְקָרְעָה בְּגָדֶיהָ וְנָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת, וְרָאָה הַכַלִיף עִקְבוֹת פְּצָעִים שֶׁל מַכּוֹת שׁוֹט וּרְצוּעוֹת בְּגוּפָהּ, וְתָמַהּ תְּמִיהָה רַבָּה. קָמָה עֲקֶרֶת הַבַּיִת וְזָלְפָה עַל פָּנֶיהָ מָיִם, וְהֵבִיאָה בֶּגֶד מְפֹאָר וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ. כְּשֶׁרָאוּ הַנִּמְצָאִים כָּל זֶה, נִתְבַּלְבֵּל רַעְיוֹנָם, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְיַשֵּׁב בְּדַעְתָּם, כֵּיצַד אֵרַע כָּל זֶה וּמַה הָעִנְיָן. אוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ עַלְמָה זוֹ וְרִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפָהּ, לֹא אֶשְׁקֹט וְלֹא אָנוּחַ עַד שֶׁאֵדַע אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ בְּעִנְיָן עַלְמָה זוֹ וּבִדְבַר שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַלָּלוּ”. אָמַר לוֹגַ’עְפָר: " הֲרֵי תְּנָאי הִתְנוּ עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נְדַבֵּר בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֵנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנֵנוּ". אָמְרָה הַשּׁוֹעֶרֶת: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲחוֹתִי, מַלְאִי חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי”. אָמְרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה”. נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וְהִסְמִיכָה אוֹתוֹ לְחָזָהּ. פָּרְטָה בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל הַנִּימִין וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַגִּיד?

אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד,

אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה, נִשְׁלָחָה?

הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.

אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחַ? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית,

אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.

לֹא יִצְמְחוּ לוֹ בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,

וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה.

הוֹי הַנִּסְתָּר מִמַּרְאֵה עֵינִי,

וְהוּא בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,

הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרֵךְ? הֲתִזְכֹּר בְּרִית?

רַק כַּמַּיִם הוּא עָבָרוּ, זְמַן יַכְרִית.

אוֹ שָׁכַחְתָּ עִם הִתְרַחֶקְךָ אַהֲבַת אָמָה,

לְךָ דִּמְעָתָהּ גַם אַנְחָתָהּ שָׁמָּה?

וּבְעֵת אַהֲבָה אוֹתִי אִתְּךָ תְּאַסֵּף,

עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, קְשִׁי-לִבְּךָ אֲגַדֵּף.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שֵׁנִי זֶה, קָרְאָה וְאָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, כַּמָּה נָאֶה”, וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם כְּבָרִאשׁוֹנָה וְהֵטִילָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה. בָּאָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ בֶּגֶד פְּאֵר שֵׁנִי אַחֲרֵי שֶׁזָּלְפָה מַיִם עַל פָּנֶיהָ. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרְרָה וְיָשְׁבָה הָכֵן, וְאָמְרָה לַאֲחוֹתָהּ עֲקֶרֶת-הַבַּיִת: “שִׁירִי לִי לְמַלֵּא חוֹבָתֵךְ כְּלַפָּי, הֲרֵי לֹא נוֹתַר עוֹד אֶלָּא שִׁיר זֶה”. תִּקְּנָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת אֶת הַנֵבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְעַד מָתַי קשִׁי זֶה וְלֵב-אַכְזָר,

הַאִם לֹא דַּי בְּדִמְעִי אֲשֶׁר נִגָּר?

כַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ פֵּרוּדְךָ מִנִּי בִּצְדִיָּה,

אִם מַטְּרַת מְקַנְּאִי מַטְּרָתְךָ, הִנֵּה מָלְאָה.

לוּ צָדַק זְמַן בְּשָׁפְטוֹ קָשָׁה אוֹהֵב,

לֹא הָיָה לוֹ לָעִיר לַיְלָה בְּאַהֲבָה לָהּ, דּוֹאֵב.

חוּסָה עָלַי הֵן קַשְׁחוּת הַלֵּב תְּדַכְּאֵנִי,

הוֹי מוֹשְׁלִי, הֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן לְרַחֲמֵנִי.

לְמִי אֲגַלֶּה אַהֲבָתִי, הוֹי הַמְמִיתִי,

אֲשֶׁר בְּהִנְדֹּף אֲמִתְּךָ, לֹא תַקְשִׁיב אַנְחָתִי.

תִּרְבֶּה אַהֲבָתִי לְךָ עִם דִּמְעוֹתַי, תִּגְדַּל,

וּזְמַן קַשְׁחוּת הַלֵּב יֶאֱרַךְ עֲדֵי יֶחְדַּל,

הוֹי, מֻסְלִמִים, קְחוּ לַאֲסִירַת-אַהֲבָה נָקָם,

אֲשֶׁר שְׁנָתָהּ נָדְדָה וְאֹרֶךְ רוּחָהּ תַּם.

הַהֻתַּר, הוֹי גַּעְגּוּעַי, בְּחֻקַּת הַתְּשׁוּקָה,

אֲשֶׁר אֶרְחַק וּתְהִי זוּלָתִי קְרוֹבָה, דְּבוּקָה,

וּמַה שִּׂמְחָה עוֹד בּוֹ אֶתְעַלֵּז?

מַה יָגַּע זֶה הַמְבַכֵּר לְבַזְבֵּז.

בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה הַשּׁוֹעֶרֶת שִׁיר שְׁלִישִׁי זֶה, צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְתָפְסָה בִּבְגָדֶיהָ וְקָרְעָה אוֹתָם עַד לְשׁוּלֵיהֶם וְנָפְלָה לָאָרֶץ וְנִתְעַלְּפָה פַּעַם שְׁלִישִׁית וְנִתְגַלּוּ שׁוּב צַלְּקוֹת הַמַּכּוֹת.

אָמְרוּ הַקַּבְּצָנִים זֶה אֶל זֶה: “וּלְוַאי וְלֹא הָיִינוּ נִכְנָסִים לְבַיִת זֶה, וְהָיִינוּ לָנִים עַל גַּל הָאַשְׁפָּה, שֶׁכְּבָר נִתְעַכְּרָה לִינָתֵנוּ כָּאן בְּדִבְרֵי שִׁיר אֵלּוּ הַקּוֹרְעִים לְבָבוֹת”. פָּנָה הַכַלִיף אֲלֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “מִשּׁוּם מָה?” אָמְרוּ: “כְּבָר נִזְדַּעְזְעוּ קְרָבֵינוּ עַל-יְדֵי עִנְיָן זֶה”. אָמַר הַכַלִיף: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם מִבַּיִת זֶה?” אמרו: “לֹא, וְלֹא רָאִינוּ מָקוֹם זֶה מֵעוֹלָם קוֹדֵם לְלַיְלָה זֶה”. תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר: “אָדָם זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב אֶצְלְכֶם, אֶפְשָׁר הוּא יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן”. רָמַז לַסַּבָּל וְנִגַּשׁ, וְשָׁאַל אֶת פִּיו לָעִנְיָנִים. אָמַר הַסַּבָּל: “חֵי אֱלֹהִים אֵל שַׁדַּי, שֶׁכֻּלָּנוּ שָׁוִים בָּאַהֲבָה. אֲנִי נוֹלַדְתִּי בְּבַגְדָאד, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לְבַיִת זֶה מִיָּמַי בִּלְתִּי הַיּוֹם הַזֶּה. וְהַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הִגַּעְתִּי אֲלֵיהֶן סִפּוּר מַפְלִיא הוּא”. אָמְרוּ: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁדּוֹמִים הָיִינוּ שֶׁמֵּהֶן אַתָּה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי אָנוּ רוֹאִים שֶׁכָּמוֹנוּ כָּמוֹךָ”. אָמַר הַכַלִיף: “הֲרֵי אָנוּ שִׁבְעָה גְבָרִים, וְהַלָּלוּ שָׁלשׁ נָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶן רְבִיעִי, וְאִם כָּךְ שַׁאֲלוּ אוֹתָן לְמַצָּבָן, וְאִם לֹא תַּעֲנֶינָה בְרָצוֹן, תַּעֲנֶינָה בְּאֹנֶס”. הִסְכִּימוּ כֻּלָּם לַדָּבָר. אָמַר גַ’עְפָר: “דַּעְתִּי אֵינָה כָּךְ; הַנִּיחוּ לָהֶן, שֶׁכֵּן אוֹרְחִים אָנוּ אֶצְלָן, וּכְבָר הִתְנוּ עָלֵינוּ וְקִבַּלְנוּ תְּנָאָן כְּפִי שְׁיְדַעְתֶּם. וְאִם כֵּן מוּטָב שֶׁנִּשְׁתֹּק מִזֶּה. וַהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר מִן הַלַּיְלָה אֶלָּא מִקְצָתוֹ, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵלֵךְ לְדַרְכּוֹ”. רָמַז לַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “לֹא נִשְׁאָרָה אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת. לְמָחָר הֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתָן לְפָנֶיךָ וְתִשְׁאַל אוֹתָן לְסִפּוּרָן”. נָשָׂא הַכַלִיף רֹאשׁוֹ וְקָרָא בְּכַעַס וְאָמַר: “קָצְרָה רוּחִי לָדַעַת עִנְיָנָן. הַנַּח אֵפוֹא לַקַּבְּצָנִים וְיִשְׁאֲלוּ אוֹתָן”. אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין דַּעְתִּי כָּךְ”. הִתְנַצְּחוּ זֶה עִם זֶה בִדְבָרִים וְהִרְבּוּ בְּוִכּוּחַ, מִי יִהְיֶה זֶה שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָן תְּחִלָּה, אָמְרוּ: "הַסַּבָּל ".

אָמְרָה לָהֶם העַלְמָה: “חַבְרַיָּה, עַל מַה אַתֶּם רוֹגְזִים?”. קָם הַסַּבָּל וְנִגַּשׁ אֶל בַּעֲלַת-הַבַּיִת וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חַבְרַיָּה זוֹ מִתְאַוָּה הָיְתָה שֶׁתְּסַפְּרִי לָהֶם מָה עִנְיַן שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ, וּמַה סִּפּוּרָן, וְכֵיצַד הוּא זֶה שֶׁאַתְּ מְיַסֶּרֶת אוֹתָן וְחוֹזֶרֶת וּבוֹכָה וּמְנַשַּׁקְתָּן, וְשֶׁתַּגִּידִי לָהֶם בִּדְבַר אֲחוֹתֵךְ, כֵּיצַד זֶה הִלְקְתָה אוֹתָן בְּשׁוֹטִים שֶׁל עַנְפֵי עֵץ-תָּמָר כְּגֶבֶר. זוֹ הִיא שְׁאֵלָתָם, וְשָׁלוֹם”.

אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת לָאוֹרְחִים: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁזֶּה אוֹמֵר מִשִּׁמְכֶם?” אָמְרוּ כֻלָּם: “הֵן”, מִלְּבַד גַ’עְפָר שֶׁשָּׁתַק. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה דִבְרֵיהֶם אָמְרָה: חֵי-אֱלֹהִים שֶׁהֶעֱלַבְתֶּם אוֹתָנוּ עֶלְבּוֹן קָשֶּׁה, אוֹרְחֵינוּ, וַהֲרֵי הֲתְנֵינוּ עֲלֵיכֶם תְּנָאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, שֶׁמִּי שֶׁיְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנוֹ יִשְׁמַע מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִרְצוֹנוֹ. לֹא דַי לָכֶם שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶתְכֶם לְבֵיתֵנוּ וְהֶאֱכַלְנוּ אֶתְכֶם מִצֵידָתֵנוּ? וְאוּלָם אֵין זוֹ אַשְׁמַתְכֶם בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהִיא אַשְׁמַת זֶה שֶׁהוֹבִילְכֶם אֵלֵינוּ". הִפְשִׁילָה שַׁרְוֻלֶיהָ מֵעַל לְמַרְפְּקֶיהָ וְחָבְטָה שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּקַּרְקַע וְאָמְרָה: “מַהֵרוּ”. נִפְתְּחָה דֶלֶת תָּא אֶחָד וְיָצְאוּ מִתּוֹכוֹ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת. אָמְרָה: “כִּבְלוּ אֶת אֵלֶּה הַפַּטְפְּטָנִים וְקִשְׁרוּ אוֹתָם גַּב אֶל גַּב”. עָשׂוּ כֵן וְאָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ הַנַּעֲלָה, צַוִּי עָלֵינוּ וְנַתִּיז רָאשֵׁיהֶם שֶׁל אֵלּוּ”. אָמְרָה: “תְּנוּ לָנוּ שְׁהוּת שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָם, מִי הֵם, לִפְנֵי שֶׁיַּתִּיזוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם”. אָמַר הַסַּבָּל: “יְהֵא אֱלֹהִים סִתְרָה לִי, אַל תָמִיתִי אוֹתִי בַּעֲוֹן זוּלָתִי. וַהֲרֵי כָּל אֵלֶּה חָטְאוּ מִבַּלְעָדַי אָנִי, שֶׁכֵּן הָיָה לֵילֵנוּ נָאֶה, חֵי-אֱלֹהִים, אִלּוּ פְּטוּרִים הָיִינוּ מִקַּבְּצָנִים אֵלּוּ שֶׁאִלּוּ הָיוּ נִכְנָסִים לִמְדִינָה מְרֻבָּה בְּאֻכְלְסֶיהָ, הָיוּ מַחֲרִיבִים אוֹתָהּ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

מַה נָּאָה הַסְּלִיחָה מֵאֵת הַיָּכוֹל,

וּמַה גַּם לַחֲסַר יֶשַׁע בַּכֹּל מִכֹּל.

חֵי קְדֻשַּׁת הַיְדִידוּת אוֹתָנוּ אָפְפָה,

אַל תַּהַרְגִי אֶת הָרֵאשִׁית בְּיַד סוֹפָהּ.

כְּשֶׁגָּמַר הַסַּבָּל אֶת שִׁירוֹ צָחֲקָה הָעַלְמָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָאַחַד עָשָׂר, הִמְשִׁיכָה סִפּוּרָהּ וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעַלְמָה אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּעֲסָה צָחֲקָה וּפָנְתָה לַחַבְרַיָּה וְאָמְרָה: “סַפְּרוּ לִי, מִי אַתֶּם, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה מֵחַיֵּיכֶם אֶלָּא שָׁעָה אֶחָת. וְאִלְמָלֵא שֶׁאַתֶּם אַנְשֵׁי-מַעֲלָה וְנִכְבָּדִים אוֹ מוֹשְׁלִים בְּעַמְּכֶם לֹא הֱיִיתֶם מְעִזִּים פְּנֵיכֶם עַד כְּדֵי כָּךְ”. וְאָמַר הַכַלִיף: אוֹי לְךָ, גַ’עְפָר, הַגֵּד לָהּ מִי אָנוּ, שֶׁלֹּא תְּמִיתֵנוּ מִתּוֹךְ שְׁגָגָה, וְדַבֵּר אִתָּהּ רַכּוֹת שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ לָנוּ רָעָה". אָמַר גַ’עְפָר: “אֵין זֶה אֶלָּא מִקְצָת מִמַּה שֶׁאַתָּה רָאוּי לוֹ”. גָּעַר בּוֹ הַכַלִיף וְאָמַר: “לַכֹּל עֵת: עֵת לְמַהֲתַלּוֹת וְעֵת לְכֹבֶד רֹאשׁ”.

כָּךְ הָיָה, וְהָעַלְמָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת פָּנְתָה אֶל הַקַּבְּצָנִים וְאָמְרָה לָהֶם: "אַחִים אַתֶּם? " אָמְרוּ לָהּ: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ אֶלָּא פַקִירִים וְזָרִים”. אָמְרָה לְאֶחָד מֵהֶם: “כְּלוּם עִוֵּר מִלֵּדָה אַתָּה בְּעֵינְךָ הָאֶחָת?” אָמַר: “לֹא, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵרַע לִי מְאוֹרָע נִפְלָא כְּשֶׁהֻפְּלָה עֵינִי. וְאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”. שָׁאֲלָה אֶת הַשֵּׁנִי וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי, וְאָמְרוּ לָהּ כְּמָה שֶׁאָמַר הָרִאשׁוֹן. אָמְרוּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת הוּא, וְכֻלָּנוּ בְּנֵי מְלָכִים וּמוֹשְׁלִים בַּאֲרָצוֹת וּבָאָדָם”. פָּנְתָה אֲלֵיהֶם הָעַלְמָה וְאָמְרָה: “כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יְסַפֵּר לִי סִפּוּרוֹ וּמַה סִּבַּת בּוֹאוֹ אֶצְלֵנוּ. אַחַר-כָּךְ יַצְדִּיעַ בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ לִפְרִידָה וְיֵלֶךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ”. הָיָה הַסַּבָּל רִאשׁוֹן שֶׁנִּגַּשׁ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי. סַבָּל פָּשׁוּט אָנִי, וְנָתְנָה לִי עֲקֶרֶת-הַבַּיִת מַשָּׂא לְשֵׂאתוֹ, וְהוֹבִילָה אוֹתִי תְּחִלָּה אֶל בֵּית מוֹכֵר-הַיָּיִן וּמִמֶּנּוּ אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל הַקַּצָּב וּמִן הַקַּצָּב אֶל מוֹכֵר-הַפֵּרוֹת וּמֵאֶצְלוֹ אֶל מוֹכֵר-הַתַּבְלִין וּמִמּוֹכֵר-הַתַּבְלִין לְמוֹכֵר-מִינֵי-מְתִיקוֹת וּלמוֹכֵר-בְּשָׂמִים וּמִמֶּנּוּ לְכָאן, וְאֵרַע לִי מַה שֶּׁאֵרַע. זֶהוּ סִפּוּרִי וְשָׁלוֹם”. צָחֲקָה הָעַלְמָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַצְדַּע בְּיָדְך אֶל מִצְחֲךָ וְלֶךְ-לְךָ”. אָמַר: “וְהָאֱלֹהִים, אֵינִי הוֹלֵךְ עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי לִוְיָתִי”. נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן וְאָמַר לָהּ:

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הָרִאשׁוֹן

גְּבִרְתִּי, דְּעִי שֶׁהַסִּבָּה לְגִלּוּחַ זְקָנִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הִיא זוֹ: הָיָה אָבִי מֶלֶךְ וְהָיָה לוֹ אָח. וְהָיָה אָחִיו מֶלֶךְ בִּמְדִינָה אַחֶרֶת. אֵרַע הַדָּבָר שֶׁבּוֹ בְּיוֹם שֶׁיָּלְדָה אִמִּי אוֹתִי, נוֹלַד בֵּן לְדוֹדִי אֲחִי-אָבִי. עָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁגָּדַלְנוּ. וְהָיִיתִי מְבַקֵּר אֵצֶל דּוֹדִי תְּכוּפוֹת וְשׁוֹהֶה עִמּוֹ חֳדָשִׁים מִסְפָּר. והָיָה בֶּן-דּוֹדִי מְכַבְּדֵנִי תַּכְלִית הַכָּבוֹד, טוֹבֵחַ לִי טֶבַח-צֹאן וְצֹולֵל לִי יָיִן, וְהָיִינוּ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים. כְּשֶׁנִּכְנַס בָּנוּ יַיִן, אָמַר לִי בֶּן-דּוֹדִי: “בַּקָּשָׁה חֲשׁוּבָה לִי אֵלֶיךָ, וּרְצוֹנִי שֶׁלֹּא תְּעַכֵּב עַל יָדִי מִמַּה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. הִשְׁבִּיעַ אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְנֶעֱלָם שָׁעָה אַחַת וְחָזַר, וּמֵאַחֲרָיו אִשָׁה רְעוּלָה, מְקֻטֶּרֶת בְּשָׂמִים וּלְבוּשָׁה שִׂמְלוֹת מֶשִׁי שֶׁעֶרְכָּן הוֹן עָצוּם. פָּנָה אֵלַי, כְּשֶׁהָאִשָּׁה מֵאַחֲרָיו וְאָמַר: “טֹל אִשָּׁה זוֹ וַעֲבֹר לְפָנַי אֶל בֵּית-קְבָרוֹת פְּלוֹנִי”. תֵּאַר אוֹתוֹ לְפָנַי וִידַעְתִּיו. הוֹסִיף וְאָמַר לִי: “הִכָּנֵס עִמָּהּ לְתוֹךְ מְקוֹם-הַקְּבָרוֹת וְהַמְתֵּן לִי שָׁם”. לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לַמְרוֹת רְצוֹנוֹ וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ לְהָשִׁיב פָּנָיו מִשּׁוּם הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי. לָקַחְתִּי אֶת הָאִשָּׁה וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְקוֹם-הַקְּבָרוֹת אֲנִי וְהִיא. לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדֵנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁבָּא בֶּן-דּוֹדִי וְעִמוֹ סֵפֶל וּמַיִם בְּתוֹכוֹ, וְשַׂק וְגֶבֶת בְּתוֹכוֹ וְקַרְדֹּם. תָּפַס בַּקַּרְדֹּם וּבָא לְקֶבֶר שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, בַּתָּוֶךְ. פָּתַח אוֹתוֹ וְחִלֵּץ אֲבָנָיו לְצַד הַקֶּבֶר, חָפַר בַּקַּרְדֹּם בְּקַרְקַע הַקֶּבֶר עַד שֶׁנִּתְגַלָּה בַּקַּרְקַע רִקּוּעַ בַּרְזֶל כְּגָדְלָהּ שֶׁל דֶּלֶת קְטַנָּה. הֵרִים אוֹתָהּ וְנִרְאֲתָה תַּחְתֶּיהָ לוּלִית. פָּנָה לָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי הַבְּרֵרָה בְּיָדֵךְ”. יָרְדָה הָאִשָּׁה בְּאוֹתָהּ לוּלִית. פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-דּוֹדִי, יְהֵא חַסְדְּךָ שָׁלֵם עִמִּי. כְּשֶׁאֵרֵד אֲנִי לְתוֹךְ מָקוֹם זֶה, הַחֲזֵר עָלָיו עַל הָרִקּוּעַ אֶת הֶעָפָר כְּמוֹת שֶׁהָיָה. וּלְמַעַן מַלֵּא חַסְדְּךָ בִּשְׁלֵמוּת, הֲרֵי גֶבֶת זֶה שֶׁבַּשַּׂק וּמַיִם אֵלֶּה שֶׁבַּסֵּפֶל, גַּבֵּל אֶת הַגֶּבֶת בָּהֶם וְטוּחָה אֶת הַקֶּבֶר כְּמוֹת שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה מִסָּבִיב לָאֲבָנִים, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: “מֵחָדָשׁ נִפְתַּח זֶה אַךְ תּוֹכוֹ עַתִּיק”, שֶׁכֵּן זֶה לִי שָׁנָה תְּמִימָה שֶׁעָמַלְתִּי בּוֹ בְּאֵין יוֹדֵעַ זוּלָתִי אֱלֹהִים. הִנֵּה זוֹ הִיא בַּקָּשָׁתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּךָּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לִי: “יְהִי רָצוֹן, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁלֹּא נִפָּקֵד מֵאִתְּךָ זְמַן רָב”, וְיָרַד בַּלּוּלִית.

כְּשֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינַי, קַמְתִּי וְהֶחֱזַרְתִּי הָרִקּוּעַ וְעָשִׂיתִי כְּמִצְוָתוֹ, וְחָזַר הַקֶּבֶר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה, וַאֲנִי כְּאִישׁ עֲבָרוֹ יַיִן וְשִׁכּוֹר. חָזַרְתִּי לְאַרְמוֹן דּוֹדִי, וְהָיָה אָז דּוֹדִי בְּצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וְאַיָּל. יָשַׁנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהִרְהַרְתִּי בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וּבְמַה שֶׁאֵרַע בּוֹ בְּבֶן-דּוֹדִי, הִתְחָרַטְתִּי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בַּחֲרָטָה תּוֹעֶלֶת, עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ וְעַל זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי לְקוֹלוֹ. בִּקַּשְׁתִּי לְהַשִּׂיא נַפְשִׁי שֶׁרַק חֲלוֹם הָיָה זֶה. הִתְחַלְתִּי שׁוֹאֵל לְבֶן-דּוֹדִי, וְאֵין אָדָם מֵשִׁיב לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו. יָצָאתִי לְבֵית-הַקְּבָרוֹת אֶל מְקוֹם הַקְּבָרִים, וְחִפַּשְׂתִּי אֶת מְקוֹם הַצִּיּוּן וְלֹא הִכַּרְתִּיו. לֹא פָסַקְתִּי מִלְּהִסְתּוֹבֵב עַל צִיּוּן אַחֲרֵי צִיּוּן וְעַל קֶבֶר אַחֲרֵי קֶבֶר, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא מָצָאתִי דַרְכִּי אֵלָיו. חָזַרְתִּי לָאַרְמוֹן וְלֹא אָכַלְתִּי וְלֹא שָׁתִיתִי, שֶׁהָיְתָה דַעְתִּי טְרוּדָה בְּבֶן-דּוֹדִי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מֶה הָיָה לוֹ. הָיִיתִי מִצְטָעֵר צַעַר רַב וּבִלִּיתִי וְהֶעֱבַרְתִּי אֶת הַלַּיְלָה בִּדְאָגָה עַד הַבֹּקֶר. בָּאתִי שׁוּב לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁעָשִׂיתִי בְּבֶן-דּוֹדִי, וְהִתְחָרַטְתִּי עַל שֶׁקִּבַּלְתִּי דְבָרָיו. חָזַרְתִּי עַל כָּל צִיּוּנֵי הַקְּבָרוֹת כֻּלָּם וְלֹא הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ צִיּוּן וְאוֹתוֹ קֶבֶר. נִשְׁאַרְתִּי בְּכָךְ שִׁבְעָה יָמִים מִבְּלִי שֶׁאֶמְצָא אֵלָיו דָרֶךְ. תָּקְפוּ עָלַי הַרְהוֹרִים רָעִים עַד שֶׁכִּמְעַט נִטְרָפָה עָלַי דַעְתִּי. לֹא מָצָאתִי לִי מִפְלָט אֶלָּא בְזֶה שֶׁנָּסַעְתִּי וְחָזַרְתִּי אֶל אָבִי. וְאוּלָם בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינַת אָבִי, קָמָה עָלַי חֲבוּרָה עַל שַׁעַר הַמְּדִינָה וּכְבָלוּנִי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ כָּל תְּמִיהָה, שֶׁהֲרֵי אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל שַׁלִּיטָה שֶׁל הַמְּדִינָה וְהֵם מְשָׁרְתֵי אָבִי וּנְעָרָיו. נָפְלָה עָלַי אֵימָה וָפַחַד מִפְּנֵיהֶם וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מִי יוֹדֵעַ מַהו שֶׁאֵרַע לְאָבִי”. שָׁאַלְתִּי אֶת אֵלֶּה שֶׁתְּפָסוּנִי לְסִבַּת הָעִנְיָן וְלֹא הֵשִׁיבוּ לִי תְּשׁוּבָה. לְאַחַר זְמַן אָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם שֶׁהָיָה מְשָׁרֵת לְפָנַי: “בָּגַד הַזְּמַן בְּאָבִיךָ וּבָגְדוּ בוֹ הַחֲיָלוֹת וְהָרַג אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, וּבִפְקֻדָּתוֹ הוּא שֶׁאָנוּ אוֹרְבִים לְךָ”. תְּפָסוּנִי כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ נַפְשִׁי בִּגְלַל הַשְּׁמוּעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּעִנְיָן אָבִי, וְהֶעֱמִידוּנִי לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה.

וְהָיְתָה בֵינִי וּבֵין הַמִּשְׁנֶה שִׂנְאָה קְדוּמָה. וְהַסִּבָּה הִיא זוֹ: הָיִיתִי שָׁטוּף בִּירִיָּה בַּקֶּשֶׁת. כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל גַּג אַרְמוֹנִי, יָרַד עוֹף עַל גַּגּוֹ שֶׁל אַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה וְעָמַד שָׁם. בִּקַּשְׁתִּי לִירוֹת בָּעוֹף, אַךְ הַכַּדּוּר הֶחֱטִיא אֶת הַמַּטָּרָה וּפָגַע בְּעֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, שֶׁכָּךְ נִגְזָרָה גְזֵרָה, כְּמָה שֶׁנֶאֱמַר בְּאַחַד הַמְּשָׁלִים הַקְּדוּמִים:

הָלַכְנוּ בַדֶּרֶךְ עָלֵינוּ נִגְזָרָה,

וּמִי שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו דֶרֶךְ, עֲבָרָהּ.

וְכָל אֲשֶׁר יְחַכֶּה לוֹ מוֹתוֹ בְּאָרֶץ,

לֹא יְבוֹאוֹ בְּזוּלָתָהּ כָּל קָרֶץ.

אָמַר הַקַּבְּצָן: וּכְשֶׁהֻפְּלָה עֵינוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאָבִי הָיָה מֶלֶךְ הַמְּדִינָה. וְהָיְתָה זֹאת סִבַּת הָאֵיבָה בֵינוֹ וּבֵינִי. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לְפָנָיו וַאֲנִי כָבוּל בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת, צִוָּה לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. אָמַרְתִּי לוֹ: “בְּאֵיזֶה חֵטְא אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי?” אָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ חֵטְא גָדוֹל מִזֶּה?” וְרָמַז עַל עֵינוֹ שֶׁהֻשְׁחָתָה. אָמַרְתִּי לוֹ: “שׁוֹגֵג הָיִיתִי”. אָמַר: “אִם אַתָּה בְשׁוֹגֵג עָשִׂיתָ, הֲרֵי אֲנִי אֶעֱשֶׂה בְמֵזִיד”. אָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”, וְהִגִּישׁוּ אוֹתִי אֵלָיו. שָׁלַח אֶצְבָּעוֹ בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, וְנַעֲשֵׂיתִי מֵאוֹתָהּ שָׁעָה עִוֵּר בְּעֵינִי הַשְּׂמָאלִית, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתִי. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְכָבְלֵנִי וְשָׂם אוֹתִי בְתֵבָה וְאָמַר לְנוֹשֵׂא-הַחֶרֶב: “קַבֵּל לִרְשׁוּתְךָ אֶת זֶה וּשְׁלֹף חַרְבְּךָ וְהוֹלֵךְ אוֹתוֹ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְהָרְגֵהוּ וַעֲזֹב אוֹתוֹ לַחַיָּה וְלָעוֹף שֶׁיֹּאכְלוּהוּ”. נָשָׂא אוֹתִי נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב מִן הָעִיר לְאֶמְצָעָהּ שֶׁל עֲרָבָה, וְהוֹצִיא אוֹתִי מִן הַתֵּבָה כְּשֶׁאֲנִי אָסוּר בִּשְׁתֵּי יָדַי וְכָבוּל בִּשְׁתֵּי רַגְלָי, וּבִקֵּשׁ לְקַשֵּׁר עֵינַי וּלְהָרְגֵנִי אַחֲרֵי זֶה. בָּכִיתִי בְּכִי מַר עַד שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתוֹ לְבֶכִי. תָּלִיתִי עֵינַי בּוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הֵן שַׂמְתִּי אֶתְכֶם שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,

מִפְּנֵי חִצֵּי מְשַׂנֵּא, וַתְּנַחֲתוּם בְּלִבִּי.

וָאֱהִי מְצַפֶּה לָכֶם בְּעֵת צָרָה וּמְצוּקָה,

בִּהְיוֹת יַד-יְמִין לְיַד שְׂמֹאל זְקוּקָה.

אַל-נָא יְחָרֶפְכֶם מְחָרֵף בִּגְלָלִי.

וְעִזְבוּ אֶת אוֹיְבִי יִיר הוּא חִצָּיו בִּי.

אִם אַתֶּם לֹא מִשְׁמָּר תִּהְיוּ לִי בִּפְנֵי אוֹיְבַי,

נָא הַחֲרִישׁוּ וּבְעֶזְרוֹ אַל תִּהְיוּ וְלֹא תָקוּמוּ עָלַי.

וְאָמַר עוֹד:

וְאַחִים חֲשַׁבְתִּים שִׁרְיוֹן לִי בְּרִיבִי,

וַיִּהְיוּ כֵן, אַךְ לֹא לִי כִּי אִם לְאוֹיְבִי.

דִּמִּיתִים מוֹרִים בַּחִצִּים וְלֹא יַחְטִיאוּ,

וַיִּהְיוּ כֵּן, אַךְ בְּלִבִּי אוֹתָם הֵבִיאו

כְּשֶׁשָּׁמַע נוֹשֵׂא-הַחֶרֶב שִׁירִי, – וּכְבָר הָיָה נוֹשֵׂא-חַרְבּוֹ שֶׁל אָבִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי עִמּוֹ טוֹבוֹת הַרְבֵּה – אָמַר: “אֵיכָה אֶעֱשֶׂה אַחֲרֵי שֶׁאֵינֶנִּי אֶלָּא עֶבֶד סָר לְמִשְׁמַעַת אֲדוֹנָיו?” אַחֲרֵי-כֵן אָמַר: “הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ וְאַל תַּחֲזֹר לְאֶרֶץ זוֹ, שֶׁלֹּא תִּסָּפֶה וְאִסָּפֶה עִמְּךָ” כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ רָעָה,

וְתֵן לִסְפֹּד לֶחָצֵר לְזֶה שֶׁבְּנָאָהּ.

כִּי תִמְצָא לְךָ אֶרֶץ תְּמוּרַת אָרֶץ,

אַךְ לֹא לְנַפְשֶׁךָ בַּעֲלוֹת עָלֶיהָ קָרֶץ.

תָּמַהְתִּי לַחַי בְּאַרְצוֹת בּוּז וְקָלוֹן,

עֵת אֶרֶץ-אֵל רְחָבָה וּדְרוֹר בָּהּ נָכוֹן.

וְאַל תִּשְׁלַח שָׁלִיחַ בִּשְׁלִיחוּת נִכְבָּדָה,

כִּי לֹא תִיעַץ לַנֶּפֶשׁ טוֹב בִּלְתִּי הִיא לְבַדָּה.

וְלֹא יֶחֱזַק לְעוֹלָם עָרְפּוֹ שֶׁל שַׁחַל,

עַד אִם חָזַק בְּרוּחוֹ, הֶאֱמִין וַיּוּכַל.

נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו, וַעֲדַיִן לֹא הָיִיתִי בּוֹטֵחַ בְּהַצָּלָתִי. וְהָיָה עִוְרוֹן עֵינִי קַל בְּעֵינַי עַל-יְדֵי זֶה שֶׁנִּצַּלְתִּי. נָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבֵית-דּוֹדִי. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְשַׂחְתִּי לְפָנָיו מַה שֶּׁאֵרַע לְאָבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵהַפָּלַת עֵינִי. בָּכָה בְּכִי רַב וְאָמַר: “אָכֵן הוֹסַפְתָּ יָגוֹן עַל יְגוֹנִי וְצַעַר עַל צַעֲרִי, שֶׁכֵּן נֶעֱלַם בֶּן-דּוֹדְךָ מֵעֵינֵינוּ זֶה יָמִים רַבִּים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לוֹ, וְאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיד לִי דָבָר עַל אוֹדוֹתָיו”. וְהָיָה בּוֹכֶה עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף, וְהָיִיתִי אֲנִי מִתְאַבֵּל עָלָיו אֵבֶל כָּבֵד. בִּקֵּשׁ לָשִׂים סַמֵּי-מַרְפֵּא עַל עֵינִי, אַךְ נוֹכַח שֶׁנֶּעֶשְׂתָה כָּאֱגוֹז הַנָּבוּב. אָמַר לִי: “בְּנִי, טוֹב שֶׁנִּפְגַעְתָּ בְּעֵינֶךָ וְלֹא נִפְגַּעְתָּ בְּנַפְשֶׁךָ”.

אָמַר הַקַּבְּצָן: וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁהוּא בְּנוֹ, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע. שָׂמַח דּוֹדִי בְּמַה שֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, כְּשֶׁשָּׁמַע בְּעִנְיַן בְּנוֹ, וְאָמַר: “קוּם וְהַרְאֵנִי אֶת צִיּוּן הַקֶּבֶר”. אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מְקוֹמוֹ. שֶׁכֵּן הָלַכְתִּי אַחֲרֵי זֶה פְּעָמִים רַבּוֹת וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ וְלֹא הִכַּרְתִּי מְקוֹמוֹ”. הָלַכְתִּי אֲנִי וְדוֹדִי אֶל בֵּית-הַקְּבָרוֹת, הִתְבּוֹנַנְתִּי לְצַד יָמִין וּלְצַד שְׂמֹאל וְהִכַּרְתִּי שׁוּב אֶת הַמָּקוֹם. שָׂמַחְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנִכְנַסְנוּ אֲנִי וָהוּא אֶל תּוֹךְ קֻבַּת הַקֶּבֶר. הֵסַרְנוּ אֶת הַטִּיחַ מֵעַל הַקֶּבֶר, וְהֵרַמְנוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרַדְנוּ אֲנִי וְדוֹדִי חֲמִשִּׁים מַדְרֵגוֹת בְּעֶרֶךְ. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְסוֹפָהּ שֶׁל הַלּוּלִית. וְהִנֵּה עָשָׁן עוֹלֶה וּמְסַמֵּא אֶת עֵינֵינוּ. אָמַר דּוֹדִי אֶת הַמַּאֲמַר שֶׁכָּל אוֹמְרָיו לֹא יֵבוֹשׁוּ, כְּלוֹמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. הָלַכְנוּ וּפִתְאֹם הִגַּעְנוּ לְאוּלָם מָלֵא קֶמַח וּתְבוּאָה וְכָל מִינֵי צָרְכֵי אֹכֶל וְזוּלַת זֶה. רָאִינוּ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם כִּלָּה מְשֻׁלְשֶׁלֶת עַל גַּבֵּי מִטָּה. הִסְתַּכֵּל דּוֹדִי בַּמִּטָּה וּמָצָא אֶת בְּנוֹ וְאֶת הָאִשָּׁה שֶׁיָּרְדָה עִמּוֹ חֲבוּקִים, וְהָיוּ שְׁחוֹרִים כַּפֶּחָם הַשָּׁחוֹר, כְּאִלּוּ הֵטִילוּ אוֹתָם לְתוֹךְ כִּבְשָׁן שֶׁל אֵשׁ. כְּשֶׁרָאָה דוֹדִי כָּךְ, יָרַק בִּפְנֵי בְּנוֹ וְאָמַר: “כְּדָאי וְרָאוּי אַתָּה לְכָךְ, מְתֹעָב, זֶהוּ עָנְשְׁךָ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲדַיִן נִשְׁאַר עֹנֶשׁ הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא קָשֶׁה יוֹתֵר וְקַיָּם יוֹתֵר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַשְּׁנֵים עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן סִפֵּר לָעַלְמָה, בְּשָׁעָה שֶׁחֲבֵרָיו וְהַכַלִיף וְגַ’עְפָר שׁוֹמְעִים, כָּך: טָפַח דּוֹדִי בְנַעַל עַל בְּנוֹ, כְּשֶׁזֶּה מוּטָל כַּעֲרֵמָה שֶׁל פֶּחָם שָׁחוֹר. תָּמַהְתִּי עַל מִנְהָגוֹ בּוֹ, וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל בֶּן-דּוֹדִי וְהָעַלְמָה שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּפֶחָם שָׁחוֹר. אָמַרְתִּי: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹדִי, הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, כָּל קְרָבַי וַהֲגִיגַי מְלֵאִים יָגוֹן עַל מַה שֶּׁאֵרַע לְבִנְךָ, כְּלוּם אֵין דַּי בְּכָל זֶה עַד שֶׁאַתָּה מְטַפֵּחַ עָלָיו גַם בְּנַעַל?” אָמַר: “בֶּן-אָחִי, בְּנִי זֶה מִקַּטְנוּתוֹ לָהוּט הָיָה אַחֲרֵי אַהֲבַת אֲחוֹתוֹ, וְהָיִיתִי מוֹנְעוֹ מִמֶּנָּה, אַף-עַל-פִּי שֶׁאָמַרְתִּי: הֲרֵי שְׁנֵיהֶם קְטַנִּים הֵם. כְּשֶׁגָּדְלוּ עָשׂוּ מַעֲשֵׂה חֵטְא, וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה. וְאִם גַּם כִּי לֹא הֶאֱמַנְתִּי לַשְּׁמוּעָה, אַף-עַל-פִּי-כֵן תְּפַסְתִּיו וְנָזַפְתִּי בּוֹ נְזִיפָה חֲמוּרָה, וְאַף הָעֲבָדִים הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ תוֹכֵחָה נִמְרֶצֶת. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֱוֵה נִזְהָר מִמַּעֲשֵׂה חֵטְא כָּזֶה שֶׁלֹּא עָשָׂה אוֹתוֹ אָדָם לְפָנֶיךָ וְלֹא יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ אָדָם אַחֲרֶיךָ, שֶׁלֹּא יֵצֵא לְךָ שֵׁם רָע בֵּין הַנְּסִיכִים וְהָיִיתָ לְחֶרְפָּה וְלִשְׁנִינָה עַד אַחֲרִית הַיָּמִים, וְיֵצֵא סוּרֵנוּ רָע עַל יְדֵי הַשַּׁיָּרוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת. הִשָּׁמֶר לְךָ מֵעַתָּה שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה, שֶׁאִם לָאו, הֲרֵינִי כּוֹעֵס עָלֶיךָ וּמוֹצִיאֲךָ לַהֲרִיגָה”. הִפְרַדְתִּי אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וְאוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. וְהָיְתָה אוֹתָהּ בַּת-בְּלִיַּעַל אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה, וְהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם הַשָּׂטָן, וְיִפָּה מַעֲשֵׂיהֶם בְּעֵינֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה בְּנִי שֶׁהִפְרַדְתִּי בֵּינֵיהֶם, בָּנָה לוֹ מְאוּרָה זוֹ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְסִדֵּר אוֹתָהּ, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכָהּ צָרְכֵי אֹכֶל, כִּי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהֵעָדְרִי, כְּשֶׁיָּצָאתִי לְצַיִד, וּבָא לְכָאן עִם אֲחוֹתוֹ. וּבָא עֲלֵיהֶם שְׁנֵיהֶם בְּמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ מֵאֵת אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה, וּשְׂרָפָם. אַךְ עָנְשָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא קָשֶׁה מִזֶּה וְקַיָּם יוֹתֵר”. בָּכָה וּבָכִיתִי עִמּוֹ. הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “בְּנִי, מֵעַתָּה אַתָּה תְּמוּרָתוֹ”. הִרְהַרְתִּי שָׁעָה בָּעוֹלָם-הַזֶּה וּבַחֲלִיפוֹתָיו, בָּזֶה שֶׁהָרַג הַמִּשְׁנֶה אֶת אָבִי וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ תַּחְתָּיו, וְשִׁחֵת עֵינִי, וּבָזֶה שֶׁאֵרַע לְבֶן-דּוֹדִי מִן הַמְּאוֹרָע הַמְשֻׁנֶּה – וּבָכִיתִי וּבָכָה דוֹדִי עִמִּי.

אַחַר-כָּךְ עָלִינוּ וְהֶחֱזַרְנוּ אֶת רִקּוּעַ הַבַּרְזֶל לִמְקוֹמוֹ וְכִסִּינוּ אוֹתוֹ בְּעָפָר, וְאַחַרֵי שֶׁסִּדַּרְנוּ אֶת הַקֶּבֶר חָזַרְנוּ לְאַרְמוֹנֵנוּ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ עַד שֶׁשָּׁמַעְנוּ רַעַשׁ תֻּפִּים וַחֲצוֹצְרוֹת וּמְצִלְתַּיִם, וְקוֹל רָמְחֵיהֶם שֶׁל קַלְגַּסִּים מִשְׁתַּקְשֵׁק, בְּנֵי אָדָם מְרִיעִים וְרִסְנֵי סוּסִים מְקַשְׁקְשִׁים, סוּסִים דוֹהֲרִים וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ עָטוּף אָבָק וָחוֹל מִשַּׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים. בָּאנוּ בִּמְבוּכָה, שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מֶה הָעִנְיָן. שָׁאַלְנוּ וְהֻגַּד לָנוּ:" מִשְׁנֶה זֶה שֶׁהָרַג אֶת אָבִיךָ וּמָלַךְ תַּחְתָּיו, גִּיֵּס גְּיָסוֹת וְאָסַף חֵילוֹת-צָבָא מִן הַבֵּדוּאִים הַפְּרָאִים, וַהֲרֵי הוּא וְצִבְאוֹתָיו בְּדַרְכָּם, רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, וְאֵין מִסְפָּר לָהֶם, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם". הִסְתָּעֲרוּ פִּתְאֹם עַל הַמְּדִינָה. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחַ הַתּוֹשָׁבִים לְהִתְנַגֵּד לָהֶם, מָסְרוּ אֶת הַמְּדִינָה לְיָדוֹ. נָפַל דּוֹדִי, וַאֲנִי בָּרַחְתִּי אֶל מִחוּץ לַמְּדִינָה, שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִם אַתָּה נוֹפֵל בְּיָדוֹ הוּא הוֹרֵג אוֹתְךָ”. נִתְחַדְּשׁוּ עָלַי יְגוֹנִי וְהִרְהַרְתִּי בְּמַה שֶׁאֵרַע לְאָבִי וּלְדוֹדִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁכֵּן אִם יִרְאוּ אוֹתִי, יַכִּירוּנִי אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה וְצִבְאוֹת אָבִי, וְהָיְתָה זֹאת מִיתָתִי וּכְלָיָה שֶׁלִּי. לֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ שֶׁאֶמָּלֵט בָּה אֶלָּא בְּגִלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי. וְכָךְ עָשִׂיתִי וְשִׁנִּיתִי לְבוּשִׁי וְיָצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְשַׂמְתִּי פָּנַי לְעִיר זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא מִי שֶׁיְבִיאֵנִי לִפְנֵי נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁאֲסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִגַּעְתִּי למְדִינָה זוֹ בְלֵיל אֶמֶשׁ וְעָמַדְתִּי נָבוֹךְ מִבְּלִי דַעַת לְאָן אֶפְנֵה. וְהִנֵּה קַבְּצָן זֶה הַשֵּׁנִי עוֹמֵד. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “נָכְרִי אָנִי. אָמַר לִי: “וְאַף אֲנִי כָךְ, זָר”. וַעֲדַיִן אָנוּ בְּכָךְ, עַד שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ זֶה בֶּן-הַלְּוָיָּה הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּנוּ וְנָתַן לָנוּ שָׁלוֹם וְאָמַר: “נָכְרִי אָנִי”. אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ כָךְ, זָרִים”. הָלַכְנוּ בַּדֶּרֶךְ, עַד שֶׁתָּקְפָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה, וְהוֹלִיכָנוּ גוֹרָלֵנוּ אֲלֵיכֶם. זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְהַשְׁחָתַת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית. אָמְרָה בַּעֲלַת-הַבַּיִת ,הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ. אָמְרָה אֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל זוּלָתִי”. תָּמְהוּ כֻּלָּם עַל סִפּוּרוֹ, וְאָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “חֵי-אֱלֹהִים, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי כְּמָה שֶׁאֵרַע לְקַבְּצָן זֶה”.

נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וּפָתַח וְאָמָר:

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי

גְּבִרְתִּי, אַף אֲנִי לֹא נוֹלַדְתִּי סוּמָא בְּעֵינִי, וְאַף לִי סִפּוּר נִפְלָא שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה לְמָשָׁל וּלְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי, וְהָיִיתִי קוֹרֵא אֶת הַקֻּרְאָן בְּכָל שֶׁבַע גִּרְסוֹתָיו, וְקוֹרֵא סְפָרִים וּמַרְצֶה אוֹתָם לִפְנֵי זִקְנֵי-חָכְמָה, וְעָסַקְתִּי בְּחָכְמַת הַכּוֹכָבִים וּבִדְבֵרי הַמְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹקֵד עַל כָּל שְׁאָר הֶחָכְמוֹת, עַד שֶׁעָלִיתִי עַל בְּנֵי דוֹרִי, וְעָלָה כְּתַב-יָדִי עַל כָּל כִּתְבֵי-יָדָם שֶׁל הַסּוֹפְרִים כֻּלָּם, וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמִי בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת וְאֵצֶל כָּל הַמְּלָכִים כֻּלָּם. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתִי לְמֶלֶךְ הֹדּוּ וְשָׁלַח לְאָבִי לְהַזְמִין אוֹתִי לָבוֹא אֵלָיו, וְשָׁלַח לְאָבִי מַתָּנוֹת וּכְלֵי-חֵפֶץ הָרְאוּיִים לִמְלָכִים. צִיֵּד אוֹתִי אָבִי בְּשֵׁשׁ סְפִינוֹת, וְנָסַעְנוּ בַּיָּם מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ תָּמִים וְהִגַּעְנוּ לְיַבָּשָׁה. הוֹצֵאנוּ סוּסִים שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בַּסְּפִינוֹת וְהִטְעַנּוּ אֶת הַמַּתָּנוֹת עַל עֲשָׂרָה גְמַלִּים. הָלַכְנוּ קְצָת לְדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה אָבָק עָלָה וְנִתְעוֹרֵר עַד שֶׁסָּתַם אֶת חֲלַל הָאָרֶץ בְּאֵין לִרְאוֹת כְּלוּם. אַחֲרֵי שָׁעָה מִשְּׁעוֹת הַיּוֹם, סָר הָאָבָק, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחַת לוֹ חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים, אֲרָיוֹת מַפִּילִים אֵימָה וּלְבוּשָׁם בַּרְזֶל. הִסְתַּכַּלְנוּ בָּהֶם וְהִנֵּה הֵם עַרְבִיִּים, לִסְטִים שֶׁל דְּרָכִים. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָנוּ, שֶׁאָנוּ מְתֵי-מִסְפָּר וְעִמָּנוּ עֲשָׂרָה גְמַלִּים נוֹשְׂאִים מַתָּנוֹת לְמֶלֶךְ הֹדּוּ, הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ וְשָׁלְחוּ רָמְחֵיהֶם נֶגְדֵּנוּ. רָמַזְנוּ לָהֶם בְּאֶצְבְּעוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ לָהֶם: “שְׁלִיחֵי מֶלֶךְ הֹדּוּ הַמְרוֹמָם אָנוּ, אַל תַּזִּיקוּ לָנוּ”. אָמְרוּ: " אֵין אָנוּ בְּאַרְצוֹ וְלֹא תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ". הָרְגוּ אֲחָדִים מֵהַנְּעָרִים וּבָרְחוּ הַנִּשְׁאָרִים, וּבָרַחְתִּי אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁנִּפְצַעְתִּי פֶּצַע אָנוּשׁ. הִשִּׂיאוּ הַמָמוֹן וְהַמַּתָּנוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ אֶת דַּעַת הָעַרְבִיִּים מִמֶּנִּי, וְהָיִיתִי כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ, הָיִיתִי נִכְבָּד וְנַעֲשֵׂיתִי נִקְלֶה. הָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְרֹאשׁ הַר, וּבִקַּשְׁתִּי לִי מַחֲסֶה בְּתוֹךְ מְעָרָה עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. לֹא פָּסַקְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִמְדִינָה יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח וּבְצוּרָה שֶׁסָּר מִמֶּנָּה הַחֹרֶף עִם קָרָתוֹ וְסָר אֵלֶיהָ הָאָבִיב בְּנִצָּתוֹ, וְעָלוּ פְּרָחֶיהָ וְזָרְמוּ פְּלָגֶיהָ וְצִפְצְפוּ צִפֳּרֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר בְּמָקוֹם שֶׁתֵּאֵר אוֹתָהּ:

עִיר לֹא פַחַד לַיּוֹשֵׁב בִּגְבוּלָהּ,

וְהַבִּטָּחוֹן רֵעַ, חָבוּר לָהּ.

כְּאִלּוּ הָיְתָה תוֹכָהּ לְיוֹשְׁבֶיהָ,

גִּנַּת פְּאֵר נִגְלוּ פִלְאוֹתֶיהָ.

שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, שֶׁכְּבָר עָיַפְתִּי מִן הַדֶּרֶךְ, וְהָיִיתִי מָלֵא יָגוֹן וּבְפָנַי חִוָּרוֹן. וְעִם זֶה הֲרֵי הָיָה מַצָּבִי בְּרָע, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן לִפְנוֹת. סַרְתִּי אֶל חַיָּט בַּחֲנוּתוֹ. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלֹום, וּבֵרְכַנִי לְבוֹאִי וְהִסְבִּיר לִי פָּנִים, וּשְׁאָלַנִי לְסִבַּת בּוֹאִי לְמָקוֹם זָר. סִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. נִצְטָעֵר עָלַי וְאָמַר: “בָּחוּר, אַל תְּגַלֶּה מַה שֶּׁאִתְּךָ, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מַלְכָּהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ, שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בְּאוֹיְבֵי אָבִיךָ, וְהוּא דוֹרֵשׁ מֵעמּוֹ דָמִים לִגְאֹל אוֹתָם”. שָׂם לְפָנַי מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וְאָכַלְתִּי וְאָכַל עִמִּי וּבִלִּינוּ הַלַּיְלָה בְּשִׂיחָה. אַחַר-כָּךְ הִקְצָה לִי בְרָצוֹן מָקוֹם בְּפִנַּת חֲנוּתוֹ, וְהֵבִיא לִי מַה שֶּׁאֲנִי זָקוּק לוֹ מִכַּר וָכֶסֶת. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁהִיתִי אֶצְלוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, אָמַר לִי: “כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה אוּמָנוּת שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּהּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חָכָם אֲנִי בְּחָכְמַת הַמִּשְׁפָּטִים וְיוֹדֵעַ סֵפֶר וּכְתָב וְחֶשְׁבּוֹן, וְאָמָּן בִּמְלֶאכֶת יְפִי הַכְּתָב”. אָמַר: “אוּמָנוּתְךָ אוּמָנוּת סְרָק הִיא בְּאַרְצֵנוּ. אֵין בְּעִירֵנוּ יוֹדֵעַ בְּמַדָּע וְלֹא בִּכְתָב, זוּלָתִי בְּרֶוַח מָמוֹן”. אָמַרְתִּי: " חֵי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלוּם מִלְּבַד מַה שּׁמָּנִיתִי לְפָנֶיךָ". אָמַר: “אֱזֹר חֲלָצֶיךָ וְטֹל גַּרְזֶן וְחֶבֶל וַחֲטֹב עֵצִים בָּעֲרָבָה, שֶׁתִּתְפַּרְנֵס בָּזֶה עַד שֶׁיַּעֲזָרְךָ הַשֵּׁם. וְאַל תַּגֵּד לְאָדָם מִי אַתָּה, שֶׁלֹּא יַהַרְגוּךָ”. קָנָה לִי גַרְזֶן וְחֶבֶל, וּמְסָרַנִי לַאֲחָדִים מֵחוֹטְבֵי הָעֵצִים. וְצִוָּה אוֹתָם עָלַי. יָצָאתִי עִמָּם וְחָטַבְתִּי עֵצִים כָּל יוֹמִי כֻּלּוֹ, וְהֵבֵאתִי מַשָּׂא עֵצִים עַל רֹאשִׁי וּמְכַרְתִּיו בַּחֲצִי הַדִּינָר, אָכַלְתִּי בְּמִקְצָתוֹ וְהִנַּחְתִּי עִמִּי מִקְצָתוֹ, וְהִמְשַׁכְתִּי בְּכָךְ זְמַן שֶׁל שָׁנָה. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה בָּאתִי יוֹם אֶחָד אֶל הָעֲרָבָה כְּמִנְהָגִי. עָזַבְתִּי אֶת חֲבֵרַי וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי סְבָךְ-עֵצִים בְּשִׁפּוּלֵי מָקוֹם אֶחָד, וּבוֹ עֲצֵי דֶלֶק לְמַכְבִּיר. נִכְנַסְתִּי לְשִׁפּוּלֵי אוֹתוֹ מָקוֹם וּמָצָאתִי גֶזַע אַלּוֹן עָבֶה. חָפַרְתִּי מִסָּבִיב לוֹ וְהֵסַרְתִּי אֶת הֶעָפָר. נִתְקַל הַגַּרְזֶן בְּטַבַּעַת שֶׁל נְחשֶׁת. נִקִּיתִיהָ מִן הֶעָפָר, וְהִנֵּה הִיא תְּקוּעָה בְּרִקּוּעַ שֶׁל עֵץ. הֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְנִתְגַּלְּתָה מִתַּחְתָּיו מַדְרֵגָה. יָרַדְתִּי עַד לְשִׁפְלָהּ שֶׁל הַמַּדְרֵגָה וְרָאִיתִי דֶלֶת. נִכְנַסְתִּי בָּהּ וְרָאִיתִי אַרְמוֹן מִן הַיָּפִים שֶׁבַּבִּנְיָנִים וְעַמּוּדָיו נִשָּׂאִים. מָצָאתִי בְּתוֹכוֹ עַלְמָה כַּפְּנִינָה הַיְקָרָה, כָּל דְּאָגָה וְכַעַס וָצַעַר מִן הַלֵּב מְסִירָה. קוֹלָהּ מַרְפֵּא לְכָל יָגוֹן, וְלוֹקֵחַ שְׁבִי כָּל חָכָם וְנָבוֹן. קוֹמָתָהּ נָאָה לִרְאוֹת, וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ תָּאֳמֵי צְבִיּוֹת. לְחָיֶיהָ רַכּוֹת וּמַזְהִירוֹת בְּזֹךְ צִבְעָן, וּלְהַפְלִיא עֵין רוֹאִים עוֹרָן. פָּנֶיהָ נִשְׁקָפוֹת מֵאֲפֵל לֵיל תַּלְתַּלֶיהָ, וּמֵעַל לְכִתְפוֹתֶיהָ מַבְרִיק בְּרַק שִׁנֶּיהָ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ:

תַּלְתַּלֶיהָ שְׁחוֹרִים וְזָקוּף גֵּוָהּ,

עַל תְּלוּלִית נִשָּׂאָה כַּעֲרָבָה עֲנֵפָה.

וְאָמַר אַחֵר:

אַרְבָּעָה לַאֲחָדִים כְּמוֹ בָהּ, לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם,

אֶת כָּל דְּמֵי לְבָבִי אֶשְׁפֹּךְ בִּשְׁבִילָם:

אוֹר זֹהַר הַמֵּצַח, שְׁחוֹר-לֵיל תַּלְתַּל צָנוּף,

לְחָיַיִם שׁוֹשַׁנִּים וַעֲדִי הַגֵּו הַזָּקוּף.

כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בָּהּ הִשְׁתַּחֲוֵיתִי וְנָתַתִּי שֶׁבַח לְיוֹצְרָהּ עַל מַה שֶּׁבָּרָא מִן הַחֵן וְהַיֹּפִי. הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “מָה אַתָּה, אָדָם אוֹ שֵׁד?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אָדָם”. אָמְרָה: “וּמִי הוֹבִילְךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁזֶּה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי כָאן, לֹא רָאִיתִי בוֹ שׁוּם אָדָם כְּלָל?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, מָצָאתִי קוֹלָהּ עָרֵב, וְנִכְנַס אֶל קִרְבִּי עַד עִמְקֵי הַלֵּב, וְאָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי, כּוֹכָבִי הַטּוֹב הוֹבִילַנִי לְהָסִיר דְּאָגָה וְיָגוֹן מִמֶּנִּי”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הָיָה מַצָּבִי קָשֶׁה בְּעֵינֶיהָ וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “אַף אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי. דַּע שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס אָנִי, אֲדוֹן אִיֵּי עֲצֵי הַהָבְנִים, וְהִשִּׂיא אוֹתִי אָבִי לְבֶן-דּוֹדִי בֶּן-אָחִיו. אַךְ בְּלֵיל נִשּׂוּאַי חֲטָפַנִי שֵׁד, גַּרְגַרִיס בֶּן רַגְמוּס שְׁמוֹ, בֶּן-אֲחוֹתוֹ שֶׁל אִבְּלִיס. טָס אִתִּי וְהוֹרִיד אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה, וְהֶעֱבִיר לְתוֹכוֹ כָּל מַה שֶּׁאֲנִי זְקוּקָה לוֹ מִכְּלֵי-מִלַּת וְתַכְשִׁיטִים וּבִגְדֵי שֵׁשׁ וְכֵלִים וּמַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה. וְאַחַת לַעֲשָׂרָה יָמִים הוּא בָּא אֶצְלִי וְלָן לַיְלָה כָאן, וְהוֹלֵךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, שֶׁכֵּן לְקָחַנִי שֶׁלֹּא בְּהַסְכָּמַת קְרוֹבָיו. וְהִסְכִּים עִמִּי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶהֱיֶה זְקוּקָה לְמַשֶּׁהוּ אִם בַּיּוֹם וְאִם בַּלַּיְלָה, אַעֲבִיר יָדִי עַל שְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֵלּוּ הָרְשׁוּמוֹת עַל הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל, וּבְטֶרֶם אָסִיר יָדִי אֶרְאֶה אוֹתוֹ אֶצְלִי. וְזֶה לוֹ הַיּוֹם אַרְבָּעָה יָמִים, וְנוֹתְרוּ לוֹ שִׁשָּׁה יָמִים עַד שֶׁיָּבוֹא. רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁהֶה אֶצְלִי חֲמִשָּׁה יָמִים, וְתִסְתַּלֵּק מִכָּאן יוֹם אֶחָד לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא”? אָמַרְתִּי: “הֵן, בְּרָצוֹן רָב, אִם רַק יִתְקַיְּמוּ חֲלוֹמוֹתַי”. שָׂמְחָה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְתָפְסָה בְּיָדִי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי דֶרֶךְ שַׁעַר-קֶשֶׁת, וְנִכְנְסָה עִמִּי לְאַמְבַּטְיָה מְפֹאָרָה וְנֶהְדָּרָה. כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, פָּשַׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי. פָּשְׁטָה אַף הִיא שִׂמְלוֹתֶיהָ וְנִכְנְסָה לָאַמְבַּטְיָה וְעָלְתָה מִתּוֹכָהּ וְיָשְׁבָה עַל סַפָּה. הוֹשִׁיבָה אוֹתִי לְצִדָּהּ וְהֵבִיאָה מַשְׁקֵה-סֻכָּר מָסוּךְ בּמשֶׁק וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי. שָׂמָה לְפָנַי מַאֲכָל וְאָכַלְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה אֶחָת. אָמְרָה: וְעַכְשָׁו שְׁכַב וְתָנוּחַ שֶׁעָיֵף אָתָּה". שָׁכַחְתִּי, גְּבִרְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לִי, וְהוֹדֵיתִי לָהּ וְשָׁכַבְתִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִשְׁנָתִי, חַשְׁתִּי שׁהִיא מְשַׁפְשֶׁפֶת רַגְלַי וּמְעַסָּה אוֹתָן. הִתְפַּלַּלְתִּי לְבִרְכוֹת אֱלֹהִים שֶׁתָּחֹלְנָה עָלֶיהָ, וְיָשַׁבְנוּ שׁוּב שָׁעָה אַחַת וְשׂוֹחַחְנוּ. אָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים, מֵצַר הָיָה לִבִּי, כְּשֶׁהָיִיתִי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים יְחִידָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה מִבְּלִי לִמְצֹא מִי שֶׁיְשִׂיחֵנִי. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁלַח אוֹתְךָ אֵלָי”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “בָּחוּר, רְצוֹנְךָ בְּמַשְׁקֶה”? אָמַרְתִּי: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”. נִגְּשָׁה לְאָרוֹן וְהוֹצִיאָה יַיִן יָשָׁן חָתוּם בְּקַנְקַנּוֹ, וְקִשְּׁטָה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּיֶרֶק וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,

דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.

וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,

לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, שִׁבַּחְתִּי אוֹתָהּ וְהוֹדֵיתִי לָהּ; וּכְבָר חָדְרָה אַהֲבָתָהּ לְתוֹךְ לִבִּי וּפָסְקוּ צַעֲרִי וְדַאֲגָתִי, וְיָשַׁבְנוּ יַחַד בְּמִשְׁתֵּה-הַיָּיִן עַד הָעֶרֶב, וּבִלִּיתִי עִמָּה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה – מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי קָשַׁרְנוּ שִׂמְחָה אֶל שִׂמְחָה עַד הַצָּהֳרַיִם. נִכְנַס ביִּ יַיִן עַד שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹד בְּדַעְתִּי. קַמְתִּי מִתְנוֹדֵד לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְאָמַרְתִּי לָהּ: “קוּמִי יָפָתִי, שֶׁאוֹצִיא אוֹתֵךְ מִבֵּית-כִּלְאֵךְ מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וְאָנִיחַ לָךְ מִשֵּׁד זֶה”. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “הִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וּשְׁתֹק, שֶׁהֲרֵי לַשֵּׁד אֶחָד לַעֲשָׂרָה יָמִים בִּלְבָד, וְנִשְׁאֲרוּ לְךָ תִּשְׁעָה יָמִים”. אָמַרְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעֲבָרַנִי הַיָּיִן: “הֲרֵי אֲנִי מַחֲרִיב בְּשָׁעָה זוֹ אֶת הַמִּשְׁקַעַת שֶׁבַּכֹּתֶל שֶׁכְּתֹבֶת זוֹ חֲקוּקָה בָהּ, וְהַנִּיחִי לוֹ לְשֵׁד זֶה שֶׁיָּבוֹא כְּדֵי שֶׁאַהַרְגֶנּוּ, שֶׁכֵּן מֻמְחֶה אֲנִי בַּהֲרִיגַת שֵׁדִים”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרַי הֶחֱוִירוּ פָּנֶיהָ וְאָמְרָה לִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל תַּעַשׂ כֵּן”. וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

מַעַשׂ שֶׁבּוֹ אָבְדַן נַפְשֶׁךָ,

לְהִזָּהֵר מִפָּנָיו חוֹבָה עָלֶיךָ.

אַחַר נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הוֹי אַתָּה הַמְבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאָט!

וְסוּס מְהִיר הַמֵּרוֹץ, כִּמְעָט קָט

הִתְאַפֵּק, שֶׁמִּטֶּבַע הַזְּמָן בְּגִידָה,

וְסוֹף כָּל חֲבִילָה אַךְ לִפְרִידָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, לֹא הִשְׁגַּחְתִּי בִּדְבָרֶיהָ וּבָעַטְתִּי בְּרַגְלִי בַּמִּשְׁקַעַת בְּעִיטָה חֲזָקָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה עָשָׂר פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשֵּׁנִי הִמְשִׁיךְ בְּסִפּוּרוֹ כָּךְ: וּכְשֶׁבָּעַטְתִּי גְּבִרְתִּי, בַּמִּשְׁקַעַת בְּרַגְלִי, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, חָשַׁךְ הָעוֹלָם, וְרָעֲמוּ רְעָמִים וּבָרְקוּ בְרָקִים וְרָעֲשָׁה הָאָרֶץ וְחָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. מִיָּד פָּג שִׁכְרוֹנִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מָה הָעִנְיָן?” אָמְרָה: “כְּבָר הִגִּיעַ הַשֵּׁד אֵלֵינוּ. כְּלוּם לֹא הִזְהַרְתִּיךָ מִפְּנֵי זֶה? חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר גָּרַמְתָּ לִי רָעָה. הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, וַעֲלֵה בַדֶּרֶךְ שֶׁבָּאתָ בָּהּ”. אַךְ מֵרֹב פַּחֲדִי שָׁכַחְתִּי אֶת נְעָלַי וְאֶת גַּרְזִנִּי. כְּשֶׁעָלִיתִי שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, הָפַכְתִּי פָּנַי וּבִקַּשְׁתִּי לִמְצֹא אוֹתָם. רָאִיתִי וְהִנֵּה נִבְקְעָה הָאָרֶץ וְעָלָה מִתּוֹכָהּ שֵׁד מְכֹעָר הַמַּרְאֶה וְאָמַר: “מָה הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁהֶחֱרַדְתִּנִי בוֹ, וּמָה רָעָה הִגִּיעָה אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא הִגִּיעָה לִי שׁוּם רָעָה, אֶלָּא שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה וּבִקַּשְׁתִּי לִשְׁתּוֹת יָיִן, שֶׁיִּרְחַב לְלִבִּי. לָקַחְתִּי לִי קְצָת מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁקַּמְתִּי לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, כָּבֵד רֹאשִׁי עָלַי וְנָפַלְתִּי עַל הַמִּשְׁקַעַת”. אָמַר הַשֵּׁד: “מְשַׁקֶּרֶת אַתְּ, בַּת זְנוּנִים”. הִתְבּוֹנֵן לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל וְרָאָה אֶת הַנַּעַל וְאֶת הַגַּרְזֶן. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אֵלֶּה לָאו שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הֵם? מִי הוּא זֶה שֶׁבָּא אֵלַיִךְ?” אָמְרָה: “לֹא רְאִיתִים אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁנִּדְבְּקוּ בְךָ כְּשֶׁעָלִיתָ”. אָמַר הַשֵּׁד: “דִּבְרֵי הֶבֶל הֵם וְאֵינָם מְקֻבָּלִים עָלַי, בַּת בְּלִיַּעַל”. פָּשַׁט אוֹתָהּ עֲרֻמָּה וְהִצְלִיב אוֹתָהּ בֵּין אַרְבַּע יְתֵדוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהִתְחִיל מְעַנֶּה אוֹתָהּ שֶׁתּוֹדֶה. לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינַי, וְלֹא עָצַרְתִּי כֹחַ לִשְׁמוֹעַ קוֹל בִּכְיָתָהּ. וְעָלִיתִי בַּמַּדְרֵגָה נִרְעָשׁ וְנִפְחָד. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְמַעְלָה הֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בֶּעָפָר וְהִתְחָרַטְתִּי תַּכְלִית חֲרָטָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. הָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּנַּעֲרָה וּבְיָפְיָהּ, וְכֵיצַד הָיָה מְעַנֶּה אוֹתָהּ אָרוּר זֶה, וְשֶׁזֶּה לָהּ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁהִיא בוֹדְדָה, וְכָל מַה שֶּׁנִּגְרַם לָהּ בִּגְלָלִי. הִרְהַרְתִּי בְּאָבִי וּבְמַלְכוּתוֹ, וְכֵיצַד נַעֲשֵׂיתִי חוֹטֵב-עֵצִים, וּכְבָר נֶעְכְּרוּ חַיָּי אַחֲרֵי שֶׁהֵאִיר לִי הַזְּמָן פָּנִים, וּבָכִיתִי וְאָמַרְתִּי בֵּית-שִׁיר זֶה:

אִם הַזְּמָן בְּאַחַד הַיָּמִים אָסוֹן עָלֶיךָ יָמִיט,

הִנֵּה יֵשׁ יוֹם קַל תִּרְאֵהוּ וְיוֹם קָשֶׁה תַּבִּיט.

הָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶל יְדִידִי הַחַיָּט, וּמְצָאתִיו כְּיוֹשֵׁב עַל גַחֲלֵי-אֵשׁ בַּעֲבוּרִי, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לִי. אָמַר: “כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עָבַר עָלַי כְּשֶׁלִבִּי אֶצְלְךָ, שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ מִפְּנֵי חַיָּה רָעָה אוֹ זוּלַת זֶה. תְּהִלָּה לָאֵל שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ”. הוֹדֵיתִי לוֹ עַל רַחֲמָיו עָלַי וּפָרַשְׁתִּי לְזָוִיתִי וְהִתְחַלְתִּי מְהַרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי וּנְקוּטֹתִי בְּנַפְשִׁי עַל שֶׁבָּעַטְתִּי בַּמִּשְׁקַעַת.

וּבְעוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן נַפְשִׁי, נִכְנַס אֵלַי יְדִידִי הַחַיָּט וְאָמַר לִי: “בַּחוּץ עוֹמֵד אִישׁ פַּרְסִי זָקֵן הַשּוֹאֵל עָלֶיךָ וְעִמּוֹ גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ, שֶׁהֵבִיא אוֹתָם אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים וְאָמַר לָהֶם: יָצָאתִי בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיז הַכָּרוֹז עַל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּמָצָאתִי שְׁנֵי אֵלֶּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי הֵם. הַרְאוּ לִי אֶת בַּעֲלֵיהֶם. הִכִּירוּ חוֹטְבֵי הָעֵצִים אֶת גַּרְזִנְךָ וְנַעַלְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְּבָרִים אֵלֶּה, הֶחֱוִירוּ פָּנַי מִפַּחַד וְדַעְתִּי נִטְרְפָה עָלַי. וְעוֹדֶנִּי בְּכָךְ עַד שֶׁנִּבְקְעָה הָאָרֶץ בְּזָוִיתִי וְעָלָה מִתּוֹכָהּ הַפַּרְסִי, וְהִנֵּה הוּא הַשֵּׁד. שֶׁאַחֲרֵי שֶׁעִנָּה אֶת הָעַלְמָה כָּל עִנּוּי וְלֹא הוֹדְתָה לוֹ בִכְלוּם, נָטַל אֶת הַגַּרְזֶן וְאֶת הַנַּעַל וְאָמַר לָהּ: “אִם גַּרְגַּרִיס מִזֶּרַע אִבְּלִיס אֲנִי, הֲרֵינִי מֵבִיא לָךְ לְכָאן אֶת בַּעֲלֵיהֶם שֶׁל גַּרְזֶן זֶה וְנַעַל זוֹ”. וּלְשֵׁם זֶה בָּא אֶל חוֹטְבֵי-הָעֵצִים מִתְנַכֵּר בִּבְגָדִים כָּאָמוּר, וּבָא אֵלָי. לֹא נָתַן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁחֲטָפַנִי וְטָס עִמִּי לְמַעְלָה וְיָרַד שׁוּב וְשָׁקַע עִמִּי בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, כְּשֶׁאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס עִמִּי לְתוֹךְ הָאַרְמוֹן שֶׁהָיִיתִי בוֹ, וְרָאִיתִי אֶת הָעַלְמָה עֲרֻמָּה וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ כְּבוּלוֹת לְאַרְבַּע יְתֵדוֹת וְדָמָהּ שׁוֹתֵת מִצַּלְעוֹתֶיהָ, וְזָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת. תָּפַס אוֹתָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר לָהּ: “זוֹנָה, אֵין זֶה אֲהוּבֵךְ?” הִסְתַּכְּלָה בִי וְאָמְרָה: “אֵינִי מַכִּירָה לוֹ לְזֶה, וּמֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיו אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “כֵּיצַד זֶה? כְּלוּם אֵין אַתְּ מוֹדָה אַחֲרֵי כָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה”? אָמְרָה בְּשֶׁקֶט: “מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אָדָם זֶה, וְלֹא הִתִּיר אֱלֹהִים לְהָעִיד בּוֹ שֶׁקֶר”. אָמַר לָהּ הַשֵּׁד: “אִם אֵין אַתְּ מַכִּירָה אוֹתוֹ, הֲרֵי טְלִי סַיִף זֶה וְהַתִּיזִי רֹאשׁוֹ בוֹ”. נָטְלָה אֶת הַסַּיִף וּבָאָה אֵלַי וְעָמְדָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי, וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּגַבּוֹת עֵינָי, כְּשֶׁדִּמְעוֹתַי עוֹבְרוֹת עַל לְחָיַי. הֵבִינָה אֶת הָרֶמֶז שֶׁלִּי וְרָמְזָה בְּעֵינֶיהָ כְּאוֹמֶרֶת: “אֵיכָה זֶה הֵמַטְתָּ עָלֵינוּ כָל זֶה”? רָמַזְתִּי לָהּ: “שָׁעָה זוֹ שְׁעַת סְלִיחָה וּמְחִילָה הִיא”. וּכְאִלּוּ אָמְרָה לְשׁוֹנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

יְהִי מֶבָּט עֵינִי מֵלִיץ לִלְשׁוֹנִי, וְאוֹתָךְ יוֹדִיעַ,

וַאֲשֶׁר בִּצְפוּנִי אַסְתִּיר, לְמַעֲנִי אוֹתָךְ יַשְׁמִיעַ.

וּבְעֵת נִפְגַּשְׁנוּ וְהָיוּ הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת,

הֶחֱרַשְׁתִּי וְהָגוּ בָּכֶם עֵינַי עוֹרְגוֹת.

רָמְזָה וָאֵדַע אֶת אֲשֶׁר תַּבִּיעַ בְּמֶבָּטָהּ,

נָתַתִּי לָהּ אוֹת בָּאֶצְבָּעוֹת, וְהֵבִינָה בְּדַעְתָּהּ.

וּבְעֵת אֲשֶׁר מֶבָּט יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתֵנוּ,

נַחֲרִישָׁה, וְאַהֲבָה תְּהִי לְפֶה לַאֲשֶׁר בְּלִבֵּנוּ.

כְּשֶׁהֵבִינָה הָעַלְמָה רִמְזִי, גְּבִרְתִּי, הִשְׁלִיכָה אֶת הַסַּיִף מִיָּדָהּ וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה אַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁאֵינִי מַכִּירָה וְשֶׁלֹּא עָשָׂה לִי רָעָה. אֵין דָּבָר זֶה מֻתָּר לִי עַל פִּי דָתִי”, וְנִרְתְּעָה לְאָחוֹר. אָמַר הַשֵּׁד: “אֵין הַדָּבָר קַל בְּעֵינַיִךְ לַהֲרֹג אֶת אֲהוּבֵךְ. וְאֵין זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁבִּלָּה אִתָּךְ לַיְלָה אֶחָד, שֶׁאַתְּ סוֹבֶלֶת יִסּוּרִים אֵלֶּה וְאֵינֵךְ מוֹדָה בְּעִנְיָנוֹ. מֵעַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁאֵין רֶגֶשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל מִין אֶלָּא כְּלַפֵּי בֶּן-מִינוֹ”. פָּנָה אֵלַי הַשֵּׁד וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, וְאַף אַתָּה אֵין אַתָּה מַכִּיר אֶת זוֹ”? אָמַרְתִּי: וּמִי הִיא זֹאת? מֵעוֹלָם לֹא רְאִיתִיהָ אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ". אָמַר: “אִם כָּךְ טֹל סַיִף זֶה וְהַתֵּז אֶת רֹאשָׁהּ וַאֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ וְתֵלֵךְ לְדַרְכְּךָ, שֶׁאָז יִהְיֶה בָּרוּר בְּעֵינַי שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ כְּלָל”. אָמַרְתִּי: “מוּטָב”. נָטַלְתִּי אֶת הַסַּיִף וְנִגַּשְׁתִּי בִּזְרִיזוּת וְהֵרַמְתִּי יָדִי. אָמְרָה לִי בְּגַבּוֹת עֵינֶיהָ: “אֲנִי לֹא קִפַּחְתִּי זְכוּתְךָ, כְּלוּם כָּךְ אַתָּה גוֹמֵל עָלַי?” הֲבִינוֹתִי מַה שֶּׁאָמְרָה וְרָמַזְתִּי לָהּ בְּעֵינָי: “תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתֵךְ”. וּכְאִלּוּ הִבִּיעָה לְשׁוֹנִי אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הָאוֹמְרִים:

מָה רַב אֲשֶׁר שׁוֹתֵק סִפְּרָה עֵינוֹ

לַאֲהוּבָתוֹ אֶת אֲשֶׁר לִבּוֹ יַצְפִּינוֹ.

גָּלוּי יַבִּיעַ מֶבָּט עַפְעַפָּיו:

“יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר יִשָּׂא הַגּוֹרָל בִּכְנָפָיו”.

וּמַה יָּפֶה לְהַבִּיט בִּפְנֵי דוֹדָה,

וּמַה נֶּחְמָד הַמֶּבָּט יְגַלֶּה סוֹדָהּ.

אָכֵן זֶה יִכְתֹּב בִּשְׁמוּרוֹת עֵינָיו,

וְזֶה יִקְרָא קָרוֹא בְּאִישׁוֹנָיו.

נִתְמַלְּאוּ עֵינַי דְמָעוֹת וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַסַּיִף מִיָּדִי וְאָמַרְתִּי: “הוֹי שֵׁד אַדִּיר וְגִבּוֹר כַּבִּיר, אִם אִשָּׁה שֶׁדַּעְתָּה קַלָּה וְכֵן דָתָהּ, לֹא מָצְאָה הַתֵּר לְעַצְמָהּ לְהַתִּיז רֹאשִׁי, כֵּיצַד אַתִּיר לְעַצְמִי אֲנִי לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ מֵעוֹדִי? אֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה מַשְׁקֵנִי אֶת כּוֹס הַמָּוֶת וְהַכִּלָּיוֹן”. אָמַר הַשֵּׁד: “אַתֶּם אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם”. תָּפַס בַּסַּיִף וְהִכָּה עַל יַד הָעַלְמָה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, חָזַר וְהִכָּה בַּשְּׁנִיָּה וְקִצֵּץ אוֹתָהּ, וְקִצֵּץ בְּאַרְבַּע מַכּוֹת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְעֵינַי רוֹאוֹת. הָיָה בָּרִי לִי שֶׁאָמוּת. רָמְזָה לִי הָעַלְמָה בְּעֵינֶיהָ בִּרְכַּת פְּרִידָה מִמֶּנִּי. רָאָה זֹאת הַשֵּׁד וְצָוַח: “כְּבָר זָנִית בְּעֵינַיִךְ”. הִכָּה בְּרֹאשָׁהּ וְנִתָּז. אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “בֶּן-אָדָם, בְּדִינֵנוּ מֻתָּר לַהֲרֹג אִשָּׁה שֶׁשָּׁטְתָה. וַהֲרֵי עַלְמָה זוֹ חֲטַפְתִּיהָ בְּלֵיל חֻפָּתָהּ, כְּשֶׁהָיְתָה בַת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְלֹא יָדְעָה אִישׁ זוּלָתִי. הָיִיתִי בָּא אֵלֶיהָ אַחַת לַעֲשָׂרָה לֵילוֹת בְּצוּרַת גֶּבֶר פַּרְסִי. וּמִשֶּׁנִּתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגְדָה בִּי, הֲרַגְתִּיהָ. וְאוּלָם אַתָּה, הֲרֵי לֹא נִתְבָּרֵר לִי שֶׁבָּגַדְתָּ אַתָּה בִּי. אַךְ אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא אוֹצִיאֲךָ בְּשָׁלוֹם. עַכְשָׁו בַּקֵּשׁ לְךָ מֵאִתִּי חֶסֶד שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ”. נִתְמַלֵּאתִי, גְּבִרְתִּי, שִׂמְחָה וְאָמַרְתִּי: “מַה חֶסֶד אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ?” אָמַר:

“בְּרֹר לְךָ אֶת הַצּוּרָה שֶׁאֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לָהּ, צוּרַת כֶּלֶב אוֹ חֲמוֹר אוֹ קוֹף”. וּבִהְיוֹת שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁיִּמְחַל לִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “מְחַל לִי, שֶׁיִּמְחַל אֱלֹהִים לְךָ בַּעֲבוּר מְחִילָתְךָ שֶׁמָּחַלְתָּ לְאָדָם מֻסְלִם, שֶׁלֹּא עָשָׂה לְךָ רָעָה מֵעוֹלָם”. הִתְרַפַּסְתִּי לְפָנָיו תַּכְלִית הַהִתְרַפְּסוּת, וְנִשְׁאַרְתִּי עוֹמֵד לְפָנָיו וְאוֹמֵר לוֹ: “עָשׁוּק אֲנִי”. אָמַר: “אַל תַּאֲרֵךְ בִּדְבָרִים עָלַי. אֵין דָּבָר קַל בְּעֵינַי מֵאֲשֶׁר לְהָרְגֶךָ, אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן הַבְּרֵרָה בְּיָדֶךָ”. אָמַרְתִּי: “שֵׁד, נָאֶה לְךָ יוֹתֵר שֶׁתִּמְחַל לִי. מְחַל לִי כְּשֵׁם שֶׁמָּחַל לַמְקַנֵּא זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ”. אָמַר הַשֵּׁד: "וְכֵיצַד הָיָה זֶה: פָּתָחְתִּי וְאָמַרְתִּי:

סִפּוּר הַמְקַנֵּא וְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ

מְסַפְרִים, הַשֵּׁד, שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים. הָיוּ גָרִים בִּשְׁנֵי בָּתִּים דְּבוּקִים זֶה לָזֶה בְּכֹתֶל אֶחָד. הָיָה הָאֶחָד מְקַנֵּא בַּשֵּׁנִי וּמַזִּיקוֹ בְּעַיִן-רָעָה, וְהָיָה מַפְלִיג בְּהֶזֵּקוֹ. הָיָה מְקַנֵּא בוֹ בְּכָל שָׁעָה וְגָדְלָה וְרָבְתָה קִנְאָתוֹ עַד שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּנְעִימוּת-הַשֵּׁנָה. וְאוּלָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לֹא נִתּוֹסְפָה לוֹ אֶלָּא טוֹבָה, וּכְכָל אֲשֶׁר קִנֵּא בוֹ שְׁכֵנוֹ יוֹתֵר, כֵּן הוּטַב מַצָּבוֹ יוֹתֵר. הִגִּיעָה לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁשְּׁכֵנוֹ מְקַנֵּא בוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהַזִּיקוֹ. נָסַע מִשְּׁכֵנוּתוֹ וְהִתְרַחֵק מֵאַרְצוֹ, שֶׁאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי פּוֹרֵשׁ מִן הָעוֹלָם בִּגְלָלוֹ”. הִתְיַשֵּׁב בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת וְקָנָה לוֹ בָּהּ קַרְקַע. וְהָיָה בְּאוֹתָהּ קַרְקַע בּוֹר קָדוּם. בָּנָה לוֹ בֵּית תְּפִלָּה מְיֻחָד לִפְרשׁ לְתוֹכוֹ וּלְהִתְבּוֹדֵד וְקָנָה לוֹ כָל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְהָיָה עוֹבֵד בּוֹ אֶת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמָסַר עַצְמוֹ כֻּלּוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ. הָיוּ עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים בָּאִים מִכָּל צַד, וְיָצְאָה שְׁמוּעָתוֹ טוֹבָה בְּכָל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ לִשְׁכֵנוֹ הַמְקַנֵּא בוֹ בִּדְבַר הַטּוֹבָה שֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו, וְשֶׁכָּל גְּדוֹלֵי הַמְּדִינָה מַשְׁכִּימִים לְפִתְחוֹ. בָּא אֵלָיו וְנִכְנַס לְמִנְזָרוֹ. קִבֵּל אוֹתוֹ הַשָּׁכֵן שֶׁקִּנֵּא בוֹ בִידִידוּת וּבֵרְכוֹ לְבוֹאוֹ וְכִבְּדוֹ תַּכְלִית הַכָּבוֹד. אָמַר לוֹ הַמְקַנֵּא: “דְּבָרִים לִי לָקַחַת עִמְּךָ, וְזוֹ הִיא הַסִּבָּה שֶׁנָּסַעְתִּי אֵלֶיךָ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לְבַשֶּׂרְךָ טוֹב, קוּם וְלֵךְ עִמִּי לְתָאֲךָ”. קָם זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְתָּפַס בְּיָדוֹ שֶׁל הַמְקַנֵּא. וְהָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַתָּא. אָמַר הַמְקַנֵּא: “אֱמֹר לַעֲנִיֶּיךָ שֶׁיִּפְרְשׁוּ לִמְקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָהֶם, שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לְךָ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר אֶלָּא בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יִשְׁמָעֵנוּ אָדָם”. אָמַר זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ לַעֲנִיָּיו: “הִכָּנְסוּ לַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָכֶם”. עָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ. הָלַךְ עִמּוֹ קְצָת עַד שֶׁהִגִּיעַ אִתּוֹ אֶל הַבּוֹר הַקָּדוּם, דָּחַף הַמְקַנֵּא לְזֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ וְהִפִּילוֹ לַבּוֹר, בְּאֵין אָדָם יוֹדֵעַ, וְיָצָא וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁהֲרָגוֹ. הָיָה אוֹתוֹ בּוֹר מְיֻשָּׁב בְּשֵׁדִים. נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל כַּפֵּיהֶם וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל צוּר וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הוּא זֶה?” אָמְרוּ: “לֹא”. אָמַר מִי שֶׁאָמַר מֵהֶם: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, שֶׁבָּרַח מִפְּנֵי זֶה שֶׁמְּקַנֵּא בוֹ וְנִתְיַשֵּׁב בִּמְדִינָתֵנוּ וְהֵקִים מִנְזָר זֶה, וְשֶׁאָנוּ מִתְעַנְּגִים עַל תְּפִלָּתוֹ וּקְרִיאָתוֹ בַּקֻּרְאָן. וּכְבָר בָּא הַמְקַנֵּא וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ וְהֶעֱרִים עָלָיו עַד שֶׁהֱטִילוֹ אֶצְלְכֶם. וּכְבָר הִגִּיעָה שְׁמוּעָתוֹ הַטּוֹבָה הַלַּיְלָה לְשֻׂלְטָאן מְדִינָה זוֹ, וְהִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ לְבַקְּרוֹ מָחָר בִּגְלַל בִּתּוֹ”. אָמַר זֶה לָזֶה: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה לְבִתּוֹ?” אָמַר: “נִכְנַס בָּהּ דִבּוּק, וְאִלּוּ הָיָה מַכִּיר רְפוּאָתָהּ הָיָה מְרַפְּאָה, וּרְפוּאָתָהּ קַלָּה שֶׁבְּקַלּוֹת”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “וּמַה רְפוּאָתָהּ?” אָמַר: "אֵצֶל חָסִיד זֶה יֶשְׁנוֹ חָתוּל שָׁחוֹר, שֶׁבִּקְצֵה זְנָבוֹ נְקֻדָּה לְבָנָה כְגֹדֶל הָאֲדַרְכְּמוֹן. וְאִלּוּ נָטַל הֵימֶנָּה שֶׁבַע מִן הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת וְהָיָה מַקְטִיר עַל הַנַּעֲרָה בָּהֶן, הָיְתָה נִצֶּלֶת מִן הַשֵּׁד הַמָּארִד וְלֹא הָיָה חוֹזֵר אֵלֶיהָ עוֹלָמִית, וְהָיְתָה מַבְרִיאָה מִיָּד.

וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁהָאִישׁ שֶׁקִּנְאוּ בוֹ שׁוֹמֵעַ. כְּשֶׁהֵאִיר הַיּוֹם וְעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה, בָּאוּ הָעֲנִיִּים אֶל הַשַּׁיְךְ וּמְצָאוּהוּ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה מִן הַבּוֹר, וְגָדַל עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר. נִגַּשׁ זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ לֶחָתוּל הַשָּׁחוֹר וְלָקַח מִן הַנְּקֻדָּה הַלְּבָנָה שֶׁבִּזְנָבוֹ שֶׁבַע שְׂעָרוֹת. וַעֲדַיִן לֹא עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, עַד

שֶׁהַמֶּלֶךְ בָּא בִּגְיָסוֹת שֶׁלּוֹ. נִכְנְסוּ הוּא וּגְדוֹלֵי מַלְכוּתוֹ וְצִוָּה לִשְׁאָר גֵּיסוֹתָיו לַעֲמֹד בּחוּץ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ אֶל זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ, בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם לְבוֹאוֹ וְקֵרְבוֹ וְאָמַר לוֹ: “אֲגַלֶּה לְךָ לְשֵׁם מַה בָּאתָ אֵלַי?” אָמַר: “הֵן”. אָמַר: “בָּאתָ כְּאִלּוּ לְבַקְּרֵנִי, וְאוּלָם בְּלִבְּךָ לִשְׁאֹל אֶת פִּי בִּדְבַר בִּתֶּךָ”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: " כֵּן הַדָּבָר, שַׁיְךְ יָשָׁר“. אָמַר זֶה שֶׁקִּנְאוּ בוֹ: “שְׁלַח מִי שֶׁיָּבִיא אוֹתָהּ אֵלַי, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁתַּבְרִיא מִיָּד, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אֶת עוֹזְרָיו וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא כְּפוּתָה וּכְבוּלָה. הוֹשִׁיב אוֹתָהּ זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ וּפָרַשׂ לְפָנֶיהָ מָסָךְ וְהוֹצִיא הַשְּׂעָרוֹת וְהִקְטִיר אוֹתָן עָלֶיהָ. צָרַח זֶה שֶׁבְּרֹאשָׁהּ וְיָצָא מִתּוֹכָהּ. חָזְרָה אֵלֶיהָ דַעְתָּהּ וְהִסְתִּירָה פָּנֶיהָ, וְאָמְרָה: “מַה הוּא הַמַּצָּב הַזֶּה, וּמִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה?” שָׂמַח הַשֻּׁלְטָאן שִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְנָשַׁק שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְנָשַׁק שְׁתֵּי יְדֵי הַשַּׁיְךְ שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ. פָּנָה אֶל רַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ וְאָמַר: “מָה אַתֶּם אוֹמְרִים? מַה הוּא שֶׁרָאוּי לוֹ זֶה שֶׁרִפֵּא אֶת בִּתִּי?” אָמְרוּ: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּתְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה”. אָמַר: “צְדַקְתֶּם”. נָתַן אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְנַעֲשָׂה זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁמֵּת הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֶת מִי נְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה?” אָמְרוּ: “אֶת חֲתָנֶךָ”. מִנּוּ אֶת זֶה שֶׁקִּנְּאוּ בוֹ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. וְשׁוּב לֹא עָבָר אֶלָּא זְמַן מוּעָט עַד שֶׁמֵּת הַשֻּׁלְטָאן. שָׁאֲלוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה: “אֶת מִי נַמְלִיךְ?” אָמְרוּ: " אֶת הַמִּשְׁנֶה”. הִמְלִיכוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה לְשֻׁלְטָאן, וְהָיָה לְמֶלֶךְ מוֹשֵׁל.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיָה רוֹכֵב עַל סוּסוֹ, וְעָבָר הַמְקַנֵּא בְּדַרְכּוֹ, וְרָאָה לְפָנָיו אֶת זֶה שֶׁקִּנֵּא בוֹ עוֹבֵר בְּתִפְאֶרֶת יְקָר מַלְכוּתוֹ בֵּין נְסִיכָיו וּמִשְׁנָיו וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ. נָתַן עֵינָיו בַּמְקַנֵּא וּפָנָה אֶל אַחַד מִמִּשְׁנָיו וְאָמַר: “הָבֵא לְפָנַי אוֹתוֹ אָדָם, וְאַל תַּטֵּל עָלָיו אֵימָה”. הָלַךְ וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמְקַנֵּא שְׁכֵנוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “תְּנוּ לוֹ אֶלֶף מִשְׁקַל זָהָב מִבֵּית גְּנָזַי וּשְׂאוּ לוֹ מַשְׂאַת מֵאָה גָמָל מִן הַסְּחוֹרָה וְשִׁלְחוּ עִמּוֹ מִשְׁמָר שֶׁיְלַוֶּה אוֹתוֹ לְאַרְצוֹ”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וּפִטְּרָהוּ מִבְּלִי לְהַעֲנִישׁוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה לוֹ. רְאֵה מֵעַתָּה, הַשֵּׁד, כֵּיצַד מָחַל זֶה שֶׁקִּנְּאוֹ בוֹ לַמְקַנֵּא. כַּמָּה קִנֵּא בוֹ בִּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָסַע אֵלָיו וְהִזִּיקוֹ, וְהִגִּיעַ עַד כְּדֵי זֶה שֶהֱטִילוֹ לְבוֹר וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ. אַךְ זֶה לֹא גָמַל לוֹ כְרָעָתוֹ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁסָּלַח לוֹ וּמָחַל לוֹ". אַחַר-כָּךְ בָּכִיתִי לְפָנָיו, גְּבִרְתִּי, בְּכִי מַר שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וְנָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי בְּשִׁיר:

מָחֲלוּ הַנְּדִיבִים, וְלֹא יֶחְדְּלוּ חֲכָמִים

מִנְּשׂא לְפוֹשְׁעִים פְּשָׁעִים וַאֲשָׁמִים.

וְאִם אֵין חֵטְא לְךָ לֹא חֲטָאתִיו,

אֱחֹז בְּמִדָּתְךָ סְלִיחַת נָדִיב.

כִּי מְבַקֵּשׁ סְלִיחַת גָּבוֹהַּ מֵעָלָיו,

יִמְחַל חֲטָאִים לָזֶה שֶׁמִּתַּחְתָּיו.

אָמַר הַשֵּׁד: “אַל תַּאֲרֵךְ עָלַי בְּדִבּוּרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמִיתָה, הֲרֵי אֵין לְךָ לַחֲשׁשׁ מִמֶּנָּה. אַךְ סְלִיחָה אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ. הֲרֵי אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ כְּשָׁפִים”. הֶעְתִּיק אוֹתִי בְּכֹחַ מִן הָאֲדָמָה וְטָס עִמִּי בָּאֲוִיר עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ כֻּלָּהּ מִתַּחַת לִי כְּאִלּוּ הִיא קְעָרָה צָפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אוֹתִי עַל הַר, וְנָטַל קְצָת מִן הֶעָפָר וְלָחַשׁ עָלָיו לַחַשׁ שֶׁל כְּשָׁפִים וְזָרַק אוֹתוֹ עָלַי וְאָמַר: "צֵא מִצּוּרָה זוֹ לְצוּרַת קוֹף ", מֵאוֹתָהּ שָׁעָה נַעֲשֵׂיתִי קוֹף בֶּן מֵאָה שָׁנָה. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְּצוּרָה כְעוּרָה זוֹ, בָּכִיתִי עַל עַצְמִי וְהִשְׁלַמְתִּי עִם גּוֹרַל הַזְּמָן הַקָּשֶׁה, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֵין מַזָּלוֹ שֶׁל אָדָם בְּיָדוֹ.

יָרַדְתִּי מִמַּעֲלֵה הָהָר לְשִׁפּוּלָיו וּמָצָאתִי מִדְבָּר רְחַב-יָדַיִם. נָסַעְתִּי מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ. לְבַסּוֹף הוֹבִילוּנִי רַגְלַי לְחוֹפוֹ שֶׁל הַיָּם הַמָּלוּחַ. עָמַדְתִּי שָׁעָה אַחַת, וְרָאִיתִי סְפִינָה בְּלֵב הַיָּם, וְהָרוּחַ יָפָה לָהּ חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה. הִסְתַּתַּרְתִּי מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע שֶׁבְּצַד הַיַּבָּשָׁה, וְהִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁבָּאָה הַסְּפִינָה וְיָרַדְתִּי בָּהּ, אָמַר אַחַד הַנּוֹסְעִים: “הוֹצִיאוּ מְכֹעָר זֶה מֵעַל פָּנֵינוּ”. אָמַר רַב-הַחוֹבֵל: "נַהֲרֹג אוֹתוֹ ". אָמַר אַחֵר: “הִרְגוּהוּ בְּחֶרֶב זוֹ”. תָּפַסְתִּי בְּשׁוּלֵי בִּגְדוֹ שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וּבָכִיתִי וְהָיוּ דִמְעוֹתַי זוֹלְגוֹת. נִכְמְרוּ עָלַי רַחֲמָיו שֶׁל רַב-הַחוֹבֵל וְאָמַר: “סוֹחֲרִים, קוֹף זֶה בִּקֵּשׁ לוֹ מַחֲסֶה מִמֶּנִּי, וּכְבָר הָיִיתִי מַחֲסֶה לוֹ וַהֲרֵי הוּא בְּחָסוּתִי, וְשׁוּב אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִנְגוֹעַ בוֹ לְרָעָה וּלְהַכְלִים אוֹתוֹ”. הָיָה רַב-הַחוֹבֵל מֵיטִיב עִמִּי, וְכָל מַה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר אֵלָי הָיִיתִי מְבִינוֹ וּמְמַלֵּא כָל חֶפְצוֹ כֻלּוֹ וּמְשַׁמְּשׁוֹ בַּסְּפִינָה עַד שֶׁהִתְחִיל מְחַבְּבֵנִי. הָיְתָה הָרוּחַ יָפָה לָאֳנִיָּה מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהֵטַלְנוּ עֹגֶן לְחוֹפָה שֶׁל מְדִינָה גְדוֹלָה וּבָהּ אוּכְלְסִין רַבִּים, אֵין מוֹנֶה לְמִסְפָּרָם זוּלָתִי אֲלֹהִים. בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלֶיהָ וְעָגְנָה סְפִינָתֵנוּ, בָּאוּ אֵלֵינוּ מַמְלוּכִּים שְׁלוּחִים מֵאֵת מַלְכָּהּ שֶׁל הַמְּדִינָה וְעָלוּ עַל הָאֳנִיָּה וּבֵרְכוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים לְשָׁלוֹם וְאָמְרוּ: “מַלְּכֵּנוּ מְבָרֵךְ אֶתְכֶם לְהַגִּיעֲכֶם בְּשָׁלוֹם, וְשׁוֹלֵחַ אֲלֵיכֶם מְגִלּוֹת נְיָר אֵלּוּ, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יִכְתֹּב שׁוֹרָה אַחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה לוֹ לַמֶּלֶךְ מִשְׁנֶה בַּעַל כְּתָב-יָד יָפֶה וּמֵת. נִשְׁבַּע הַשֻּׁלְטָאן שְׁבוּעָה חֲמוּרָה וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּאָלָה, שֶׁלֹּא יְמַנֶּה לְמִשְׁנֶה אֶלָּא זֶה שֶׁיִּכְתֹּב יָפֶה כִּכְתָבוֹ”. מָסְרוּ לַסּוֹחֲרִים מְגִלַּת נְיָר אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה בְּרֹחַב אַמָּה, וְכָתַב כָּל הַיּוֹדֵעַ כְּתִיבָה עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. קַמְתִּי, וַאֲנִי בְּצוּרַת קוֹף, וְחָטַפְתִּי הַמְּגִלָּה מִידֵיהֶם. חָשְׁשׁוּ שֶׁמָּא אֶקְרַע אוֹתָהּ וְגָעֲרוּ בִי. רָמַזְתִּי לָהֶם: “יוֹדֵעַ אֲנִי כְּתֹב”. רָמַז לָהֶם רַב-הַחוֹבֵל: “הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁיִּכְתֹּב וְאִם יְשַׁרְבֵּב בִּכְתָבוֹ נְגָרֵשׁ אוֹתוֹ מֵעַל פָּנֵינוּ. וְאִם יֵיטִיב לִכְתֹּב, הֲרֵינִי מְאַמְּצוֹ לִי לְבֵן, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי קוֹף מֵבִין דָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ”. נָטַלְתִּי אֶת הַקּוֹלְמוֹס וּטְבַלְתִּיו בַּדְיוֹ שֶׁבַּדְּיוֹתָה וְכָתַבְתִּי בַּקּוֹלְמוֹס בַּכְּתָב הַמְשֻׁפָּע שְׁנֵי בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

כְּבָר רָשַׁם זְמַן חֶסֶד נְדִיבֵי עָם,

אַךְ חַסְדְּךָ עַד הֵנַּה עוֹד לֹא נִרְשָׁם.

אַל נָא אֱלֹהִים בְּמוֹתְךָ יָתוֹם יְיַתֵּם,

שֶׁאַתָּה לַחֶסֶד גַּם אָב אַתָּה גַּם אֵם.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מְאֹרָךְ:

לוֹ עֵט תּוֹעַלְתּוֹ מָלֵא עוֹלָם,

וְכָלְלוּ תּוֹעֲלִיּוֹתָיו הָאָדָם כֻּלָּם,

וְאֵין אֶרֶץ אֲשֶׁר כְּמַתַּת יָדְךָ לָהּ נִתָּן,

עַד קְצוֹת אֶרֶץ אֶצְבְּעוֹתֶיךָ חָמֵשׁ שְׁלַחְתָּן.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב מִדְרוֹנִין:

וְאֵין סוֹפֵר לֹא יִפְנֶה וְיַחֲלֹף,

וְיָקוּם כְּתָבוֹ לְדוֹרוֹת אֵין סוֹף,

אַל תִּכְתֹּב אֵפוֹא בְּכַפְּךָ כָּל מְאוּם,

לֹא תִשְׂמַח לִרְאוֹתוֹ יוֹם לִתְחִיָּה תָקוּם.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב חֲרָטִין:

כַּאֲשֶׁר הֻגַּד לָנוּ דְבַר הַפְּרִידָה,

מְסִבַּת-זְמַן בָּהּ אוֹתָנוּ הֶחֱרִידָה,

חָזַרְנוּ עַל פִּיּוֹת דְּיוֹ וַנִּתְאוֹנֵן,

עַל כְּאֵב פְּרִידָה בִּלְשׁוֹן עֵטִים נְקוֹנֵן.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב תְּעוּדוֹת-מִסְמָכִין:

אֵין לְאָדָם שִׁלְטוֹן לָעַד קַיָּם,

וְאִם תְּכַחֵשׁ זֹאת, הָרִאשׁוֹנִים אַיָּם?

מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים לְךָ טַע זַלְזַל,

אֲשֶׁר גַּם בְּחָלְפְךָ הוּא לֹא יֶחְדָּל.

וְכָתַבְתִּי בִּכְתָב עִטּוּרִין:

פְּתַח קֶסֶת הָעשֶׁר וְהַטּוֹבוֹת,

וְשִׂים דְּיוֹךָ אֲצִילוֹת וּנְדִיבוֹת.

כְּתֹב הַטּוֹב מֵאֲשֶׁר לָאֵל יָדֶךָ,

כִּי בָזֹאת יִרְבֶּה כְּבוֹדְךָ וְשֵׁם עֵטֶךָ.

אַחֲרֵי-כֵן הוֹשַׁטְתִּי לָהֶם הַמְּגִלָּה. נְטָלוּהָ וְהוֹלִיכוּהָ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הַמֶּלֶךְ בַּמְגִלָּה, לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינָיו כְּתָב זוּלָתִי כְּתָבִי, וְאָמַר לָעוֹמְדִים עָלָיו מִן הַשָּׂרִים: “לְכוּ אֶל בַּעַל כְּתָב זֶה וְהַלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אֵלֶּה וְהַרְכִּיבוּהוּ עַל פִּרְדָּה וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ בִּכְלֵי-זֶמֶר וְהַכְנִיסוּהוּ אֵלָי”.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ חִיְּכוּ. כָּעַס עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: “אֲרוּרִים, אֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיכֶם דָּבָר וְאַתֶּם מְצַחֲקִים עָלָי?” אָמְרוּ: “יֵשׁ סִבָּה לַצְּחוֹק שֶׁלָּנוּ”. אָמַר: “וּמַה הִיא?” אָמְרוּ: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ שֶׁנָּבִיא לְפָנֶיךָ אֶת זֶה שֶׁכָּתַב כְּתָב יָפֶה זֶה, וּמַצַּב הָעִנְיָן הוּא שֶׁזֶּה שֶׁכְּתָבוֹ קוֹף הוּא וְאֵינוֹ בֶּן-אָדָם. וַהֲרֵי הוּא עִם רַב-הַחוֹבֵל שֶׁל הַסְּפִינָה”. אָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁאַתֶּם אוֹמְרִים?” אָמְרוּ: “הֵן, חֵי-אֱלֹהִים וּבְחַסְדְּךָ אָנוּ נִשְׁבָּעִים”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵיהֶם וְהִתְנוֹדֵד מִגִּיל וְאָמַר: "רְצוֹנִי לִקְנוֹת קוֹף זֶה מֵרַב-הַחוֹבֵל ". שָׁלַח שָׁלִיחַ אֶל הַסְּפִינָה, וְאֶת הַפִּרְדָּה וְהַמַּחֲלָצוֹת וּכְלֵי-זֶמֶר וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתַּלְבִּישׁוּהוּ מַחֲלָצוֹת אלֶּה וְתַרְכִּיבוּהוּ עַל הַפִּרְדָּה וְתָבִיאוּ אוֹתוֹ מִן הַסְּפִינָה וְתַכְנִיסוּ אוֹתוֹ אֵלָי”. הָלְכוּ אֶל הַסְּפִינָה וּלְקָחוּנִי מֵרַב-הַחוֹבֵל וְהִלְבִּישׁוּנִי הַמַּחֲלָצוֹת וְהִרְכִּיבוּנִי עַל הַפִּרְדָּה. הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם נִדְהָמִים, וְנֶהְפְּכָה הַמְּדִינָה בְּגִינִי, שֶׁהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בִּי. כְּשֶׁהֶעֱלוּנִי לַמֶּלֶךְ וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים. צִוָּה אוֹתִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכַּי וְעל עֶצֶם-הַכֶּרַע שֶׁלִּי. הִתְפַּלְּאוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד עַל נִימוּסִין שֶׁלִּי. וְהָיָה הַמֶּלֶך זֶה שֶׁהִתְפַּלֵּא יוֹתֵר מִכֻּלָּם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהִסְתַּלֵּק, וְנִסְתַּלְּקוּ, וְלֹא נִשְׁאַרְנוּ אֶלָּא אֲנִי וְהוֹד מַלְכוּתוֹ הַמֶּלֶךְ וְסָרִיס וְעֶבֶד קָטָן לָבָן. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהִגִּישׁוּ שֻׁלְחַן מַאֲכָלִים. וְהָיוּ בָהֶם מִמַּה שֶּׁמְנַתֵּר וּמִמַּה שֶׁעָף, וְהַשּׁוֹכֵן לְזוּגוֹתָיו בְּקִנָּיו, מִתַּרְנְגוֹלֵי הֹדּוּ וְהַשְּׂלָו וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת אֲחֵרִים. רָמַז לִי הַמֶּלֶךְ שֶׁאֹכַל עִמּוֹ. קַמְתִּי וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁבְתִּי וְאָכַלְתִּי עִמּוֹ. הֶעֱבִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. רָחַצְתִּי אֶת יָדַי שֶׁבַע פְּעָמִים וְלָקַחְתִּי הַקֶּסֶת וְהָעֵט וְכָתַבְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

סוּרָה אֱלֵי בַעֲלֵי-כָנָף וּבַרְבּוּרִים לִמְקוֹם מִשְׁכָּנָם,

וּבְכֵה עֲלֵי צָלִי וְתַרְנְגוֹלֵי-בָר, כִּי נִפְקַד מְקוֹמָם,

וְקוֹנֵן עֲלֵי בְּנוֹת תַּרְנְגוֹלֵי-הֹדּוּ, לֹא פוּגַת לְבִכְיִי עֲלֵיהֶן,

עִם עֲדַת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְכָל הָאֶפְרוֹחִים כֻּלָּם לְמִינֵיהֶן.

מָה אֲמֻלָּה לִבָּתִי עַל שְׁנֵי מִינֵי הַדָּגָה,

עַל כִּכַּר לֶחֶם עוֹלֶה עַל הַשֻּׁלְחָן בִּדְרָגָה.

מְזוֹן שָׁמַיִם הַצָּלִי, הֶאָח מַה יִּיטָב,

וְהַחֵלֶב שׁוֹקֵעַ בְּחֹמֶץ קַנְקַנִּים כִּי רָב.

לֹא הֱנִיעַנִי רָעָב כַּאֲשֶׁר בְּלֵיל עָמְדִי עָצוּר

בִּתְפִלָּתִי, לִפְנֵי דַיְסָה לְאוֹר סַלְעֵי צוּר,

וָאֲהַרְהֵר בְּמַאֲכַל, בְּרֵיחַ בְּשָׂמָיו,

עַל שֻׁלְחַן מַפָּתוֹ קְטִיפָה, רַבּוּ מַטְעַמָּיו.

נַפְשִׁי הוֹחִילִי, כִּי רַבּוּ פִּלְאֵי הַזְּמָן,

אִם יוֹם יָצַר, מִשְׁנֵהוּ רֶוַח יָבִיא לָן.

קַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי בְּרִחוּק מָקוֹם. הִתְבּוֹנֵן הַמֶּלֶךְ לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי וְקָרָא אוֹתוֹ וְתָמַהּ וְאָמַר: “פֶּלֶא הוּא קוֹף שֶׁלּוֹ מְלִיצָה כָּזוֹ וּכְתָב שֶׁכָּזֶה. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאוֹת”. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לַמֶּלֶךְ יַיִן מְיֻחָד בִּכְלִי שֶׁל זְכוּכִית, וְשָׁתָה הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיט לִי אַחַר-כָּךְ. נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ וְשָׁתִיתִי וְכָתַבְתִּי:

שָׂרְפוּ אוֹתִי בָּאֵשׁ וַיְעוֹרְרוּנִי לִדְבַר שְׂפָתַיִם,

וַיִּמְצְאוּ אוֹתִי בַצָּרָה מַאֲרִיךְ אַפַּיִם,

וַיְנַשְּׂאוּנִי וַיְנַטְּלוּנִי עַל כַּפַּיִם,

וָאֶטֹּל נְשִׁיקַת שִׂפְתֵי יְפַת-לְחָיַיִם.

וְעוֹד זֹאת:

חִלָּה בֹקֶר אֲפֵלַת-לַיִל: הַשְׁקִינִי נָא מְעַט

יַיִן צָלוּל יַהֲפֹךְ אֶת הַמָּתוּן לְקַל דַּעַת.

זַכִּים וּצְלוּלִים הַשְּׁנַיִם עֲדֵי מַבְחִין אָיִן,

אִם הַיַּיִן בַּכּוֹס וְאִם הַכּוֹס בַּיָּיִן.

קָרַא הַמֶּלֶךְ אֶת הַשִּׁיר וְנֶאֱנַח וְאָמַר: "אִלּוּ הָיְתָה דַעַת בְּבֶן-אָדָם הָיָה עוֹלֶה עַל כָּל בְּנֵי-דוֹרוֹ וְכָל בְּנֵי מְאַת הַשָּׁנִים שֶׁהוּא חַי בָּהּ. צִוָּה וְהִגִּישׁוּ לוֹ אֶת טַבְלַת הַשָׁאח-מַאתְּ וְאָמַר: “רְצוֹנְךָ לְשַׂחֵק עִמִּי?” רָמַזְתִּי לוֹ בְּרֹאשִׁי: “הֵן”. וְנִגַּשְׁתִּי וְסִדַּרְתִּי אֶת הַטַּבְלָא בְּצוּרוֹתֶיהָ וְשִׂחַקְתִּי עִמּוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְהָיִיתִי אֲנִי הַמְנַצֵחַ. נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ בְּדַעְתּוֹ. תָּפַסְתִּי בַקֶּסֶת וּבַקּוּלְמוּס וְכָתַבְתִּי עַל פִּתְקָה שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִלְחֲמוּ שְׁתֵּי מַחֲנוֹת כָּל יוֹמָן,

וְהָלַךְ וָרָב כָּל שָׁעָה קֵרְבָן,

עֲדֵי כַאֲשֶׁר אוֹתָן חשֶׁךְ עָטָה,

יָשְׁנוּ חֲבוּקוֹת בְּאוֹתָה מִטָּה.

כְּשֶׁקָרָא הַמֶּלֶךְ שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, הִתְפַּלֵּא וְחָרַד וּבָאָה מְבוּכָה בְנַפְשׁוֹ וְאָמַר לְסָרִיסוֹ: “לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן וֶאֱמֹר לָהּ: הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ שֶׁתָּבוֹאִי וְתִתְבּוֹנְנִי לְקוֹף נִפְלָא זֶה”. הָלַךְ הַסָּרִיס וְחָזַר וְעִמּוֹ הַגְּבִירָה. כְּשֶׁהִסְתַּכְּלָה בִי כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי, כֵּיצַד זֶה יִיטַב בְּעֵינֶיךָ שֶׁתִּשְׁלַח אֵלַי לְהֵרָאוֹת לְעֵינֵי גְבָרִים זָרִים?” אָמַר: “סַיִּדַתְּ אַלְחֻסֻן, אֵין אֶצְלִי זוּלָתִי הָעֶבֶד הַקָּטָן וְהַסָּרִיס שֶׁגִּדְלֵךְ וַאֲנִי אָבִיךְ. וְאִם כָּךְ בִּפְנֵי מִי אַתְּ מְכַסָּה פָנַיִךְ?” אָמְרָה: “קוֹף זֶה בָּחוּר הוּא, בֶּן-מֶלֶךְ, וּכְשָׁפִים עָשׂוּ לוֹ. עָשָׂה לוֹ אוֹתָם הַשֵּׁד גַּרְגַּרִיס מִזַּרְעוֹ שֶׁל אִבְּלִיס, אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת אִשְׁתּוֹ, בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אִפִתָּאמוּס מוֹשֵׁל אִיֵּי הָהָבְנִים. וְזֶה שֶׁאַתָּה חוֹשְׁבוֹ לְקוֹף, אָדָם מְלֻמָּד וּמַשְׂכִּיל הוּא”.

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דִּבְרֵי בִתּוֹ, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁהִיא אוֹמֶרֶת עָלֶיךָ?” אָמַרְתִּי בִתְנוּעַת רֹאשׁ: “הֵן”, וּבָכִיתִי. אָמַר הַמֶּלֶךְ לְבִתּוֹ: “מִנַּיִן לָךְ שֶׁעָשׂוּ לוֹ כְשָׁפִים?” אָמְרָה: “אָבִי, הָיְתָה אֶצְלִי בְקַטְנוּתִי אִשָּׁה זְקֵנָה בַּעֲלַת-מְזִמּוֹת וּמְכַשֵּׁפָה, וְלִמְּדָה אוֹתִי חָכְמַת הַכְּשָׁפִים וּמַעֲשֵׂיהֶם. וְלָמַדְתִּי אוֹתָם וְהִתְמַחֵיתִי בָהֶם, וּשְׁמוּרִים בְּדַעְתִּי מֵאָה וְשִׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַּׁעֲרֵיהֶם, שֶׁבַּשַּׁעַר הַפָּחוֹת שֶׁבָּהֶם אוּכַל לְהַעְתִּיק אֶת אַבְנֵי מְדִינָתְךָ אֶל מֵעֵבֶר לְהַר קָאף, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לִתְהוֹמוֹ שֶׁל יָם וְלַהֲפֹךְ בְּתוֹכוֹ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ לְדָגִים”. אָמַר אָבִיהָ: “בְּחַיַּי אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, הַצִּילִי לָנוּ בָּחוּר זֶה, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה לִי, שֶׁהוּא בָּחוּר הָגוּן וְנָבוֹן”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נָטְלָה סַכִּין בְּיָדָהּ וְעָגָה עוּגָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר הַקַּבְּצָן לָעַלְמָה: גְּבִרְתִּי, נָטְלָה בַּת-הַמֶּלֶךְ סַכִּין בְּיָדָהּ שֶׁשֵּׁמוֹת קְדוֹשִׁים בְּעִבְרִית חֲקוּקִים עָלֶיהָ וְעָגָה עוּגָה בְּאֶמְצַע הָאוּלָם שֶׁל הָאַרְמוֹן, וְכָתְבָה בְּתוֹכָהּ שֵׁמוֹת שֶׁל מִסְתּוֹרִין, וְלָחֲשָׁה לַחַשׁ וְאָמְרָה דְבָרִים הַמּוּבָנִים וְשֶׁאֵינָם מוּבָנִים. אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה חָשַׁךְ הָעוֹלָם בַּעֲדֵנוּ, וְעָלָה הַשֵּׁד לְפָנֵינוּ בְמַרְאֵהוּ וּבְצוּרָתוֹ: יָדָיו כְּמִזְרוֹת וְרַגְלָיו כִּתְרָנִים וּשְׁתֵּי עֵינָיו כַּאֲבוּקוֹת אֵשׁ. נִבְעַתְנוּ מִפָּנָיו. אָמְרָה בַּת-הַמֶּלֶךְ: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לְשָׁלוֹם וְאַל תְהִי בָרוּךְ”. הִתְהַפֵּךְ הַשֵּׁד לְצוּרַת אַרְיֵה וְאָמַר לָהּ: “בּוֹגֶדֶת, הֵפַרְתְּ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַשְּׁבוּעָה, כְּלוּם לֹא נִשְׁבַּעְנוּ זֶה לְזוֹ שֶׁלֹּא נַעֲמֹד זֶה לְזוֹ בְדַרְכֵּנוּ?” אָמְרָה לוֹ:“אָרוּר, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינִי וּבֵין שֶׁכְּמוֹתְךָ שְׁבוּעָה?” אָמַר הַשֵּׁד: “טְלִי מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לָךְ”, וּפָתַח הָאַרְיֵה אֶת פִּיו וְהִתְנַפֵּל עַל הָעַלְמָה. נִזְדָרְזָה וְנָטְלָה שַׂעֲרָה מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ, הֵנְיפָה אוֹתָהּ בְּיָדָהּ וְלָחֲשָׁה בִּשְׂפָתֶיהָ. נַעֲשְׂתָה הַשַּׂעֲרָה חֶרֶב חַדָּה, וְהִכְּתָה בוֹ אוֹתוֹ אַרְיֵה וְשִׁסְּעָה אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם, הָפַךְ רֹאשׁוֹ עַקְרָב. הָפְכָה הָעַלְמָה נַחַשׁ עָצוּם וְהִתְנַפְּלָה עַל אָרוּר זֶה כְּשֶׁהוּא בְּצוּרַת עַקְרָב וְנִלְחֲמוּ מִלְחָמָה קָשָׁה. הָפַךְ הָעַקְרָב נֶשֶׁר וְהָפַךְ הַנַּחַשׁ פֶּרֶס שֶׁרָדַף אַחֲרֵי הַנֶּשֶׁר וּבִקֵּשׁ שָׁעָה זְמַן לְתָפְסוֹ. הָפַךְ הַנֶּשֶׁר חָתוּל שָׁחוֹר וְהָפְכָה הָעַלְמָה זְאֵב מְנֻמָּר וְנִלְחֲמוּ בָּאַרְמוֹן שָׁעָה זְמָן. רָאָה הֶחָתוּל אֶת עַצְמוֹ מְנֻצָּח וְהָפַךְ וְנַעֲשָׂה רִמּוֹן אָדֹם גָּדוֹל, וְיָשַׁב הָרִמּוֹן בְּאֶמְצַע הַבְּרֵכָה הַמּוֹצֶקֶת מַיִם, שֶׁבָּאַרְמוֹן. בָּא אֵלָיו הַזְּאֵב וְהִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר וְנָפַל עַל רִצְפַּת הָאַרְמוֹן וְנִשְׁבַּר, וְנִתְפַּזְּרוּ הַגַּרְגִּירִים כָּל גַּרְגִּיר לְחוּד, עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה קַרְקַע הָאַרְמוֹן גַּרְגִּירִים. הִתְנָעֵר הַזְּאֵב וְנַעֲשָׂה תַּרְנְגוֹל וְלִקֵּט אוֹתָם גַּרְגִּירִים שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיר גַּרְגִּיר אֶחָד. וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה מִן הַשָּׁמַיִם נִשְׁאַר גַּרְגִּיר אֶחָד בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה. הִתְחִיל הַתַּרְנְגוֹל מְצַעֵק וּמְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּמְרַמֵּז לָנוּ בְּמַקּוֹרוֹ, וַאֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ מְבִינִים מַה הוּא אוֹמֵר. נָתַן עָלֵינוּ בְקוֹל צְעָקָה, עַד שֶׁנִּדְמֶה הָיָה לָנוּ שֶׁהָאַרְמוֹן נֶהְפַּךְ עָלֵינוּ, וְהָיָה סוֹבֵב עַל קַרְקַע הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ עַד שֶׁרָאָה אוֹתוֹ גַּרְגִּיר שֶׁהִסְתַּתֵּר בִּקְצֵה הַבְּרֵכָה. חָשׁ אֵלָיו לְלַקְּטוֹ, וְהִנֵּה צָלַל הַגַּרְגִּיר בְּתוֹךְ הַמַּיִם שֶׁבַּבְּרֵכָה וְנַעֲשָׂה דָג וְצָלַל בְּתַחְתִּיתָם שֶׁל הַמַּיִם. הָפַךְ הַתַּרְנְגוֹל לְתַנִּין גָּדוֹל וְיָרַד אַחֲרָיו וְנֶעֱלַם שָׁעָה אֶחָת. אַחַר-כָּךְ שָׁמַעְנוּ קוֹל צְעָקָה גְדוֹלָה וְנִזְדַּעְזַעְנוּ. אַחֲרֵי-כֵן יָצָא הַשֵּׁד כְּשֶׁהוּא אֲבוּקַת אֵשׁ. פָּתַח פִּיו וְיָצְאָה אֵשׁ מִתּוֹכוֹ, וּמִתּוֹךְ עֵינָיו וְאַפּוֹ אֵשׁ וְעָשָׁן. יָצְאָה הָעַלְמָה כְּשֶׁהִיא גַּחֲלַת אֵשׁ עֲצוּמָה. נִלְחֲמוּ זֶה בְּזוֹ שָׁעָה עַד שֶׁנִּבְלְעוּ הָאִשִּׁים זוֹ בְּזוֹ וְנִתְמַלֵּא הָאַרְמוֹן עָשָׁן וְנֶעֱלַמְנוּ בְּתוֹכוֹ. פָּחַדְנוּ וּבִקַּשְׁנוּ לִצְלֹל בְּתוֹךְ הַמַּיִם מֵחֲשַׁשׁ שְׂרֵפָה וַאֲבָדוֹן. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵטִיל עָלֶיהָ לְהַצִּיל קוֹף זֶה וְלֹא הָיִיתִי מְיַגְּעָהּ יְגִיעָה עֲצוּמָה זוֹ עִם שֵׁד אָרוּר זֶה, שֶׁאֵין כָּל הַשֵּׁדִים שֶׁבָּעוֹלָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירִים קוֹף זֶה. אַל יְבָרֵךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְלֹא אֶת הַשָּׁעָה שֶׁבָּא לְכָאן. בִּקַּשְׁנוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה לְשֵׁם-שָׁמַיִם וּלְהַצִּילוֹ מִן הַכְּשָׁפִים, וְהִגִּיעָה לָנוּ מְגִנַּת-לֵב”. וְאוּלָם אֲנִי, גְבִרְתִּי, הָיְתָה לְשׁוֹנִי קְשׁוּרָה וְלֹא הָיָה בְּכֹחִי לְהַגִּיד לוֹ כְלוּם. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁנוּ, עַד שֶׁהַשֵּׁד צָרַח מִתַּחַת לָאִשִּׁים, וְעָמַד אֶצְלֵנוּ בְאוּלָם הָעַמּוּדִים וְהֵפִיח בְּפָנֵינוּ אֵשׁ. הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה וְהֵפִיחָה בְּפָנָיו, פָּגְעוּ בָנוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ מִמֶּנָּה וּמִמֶּנּוּ. וְאוּלָם רְשָׁפֶיהָ לֹא הִזִּיקוּ לָנוּ, אַךְ בַּאֲשֶׁר לִרְשָׁפָיו, הִנֵּה פָּגַע בִּי רֶשֶׁף בְּעֵינִי וְשִׁחֵת אוֹתָהּ, כְּשֶׁעוֹדֶנִּי בְּצוּרַת קוֹף. וּפָגַע רֶשֶׁף מִמֶּנּוּ בַמֶּלֶךְ בְּפָנָיו, וְשָׂרַף אֶת חֲצִי פָּנָיו, אֶת זְקָנוֹ וְאֶת לִסְתּוֹ הַתַּחְתּוֹנָה וְהִפִּיל אֶת מַעֲרֶכֶת שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנָה. וְנָפַל רֶשֶׁף בַּחֲזֵה הַסָּרִיס וְנִשְׂרַף תֵּכֶף וּמִיָּד. הָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ אֲבוּדִים וְהִתְיָאַשְׁנוּ מִן הַחַיִּים. אַךְ בְּעוֹד אֲנַחְנוּ בְּכָךְ וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא אֵלֵינוּ: “אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל, נָתַן תְּשׁוּעָה וְעֶזְרָה וְעָשָׂה כָלָה בַכּוֹפֵר בְּדַת מֻחַמָּד אֲדוֹן כָּל הָאָדָם”. וּכְבָר שָׂרְפָה בַת-הַמֶּלֶךְ אֶת הַשֵּׁד וְנַעֲשָׂה גַל שֶׁל אֵפֶר.

פָּנְתָה הָעַלְמָה אֵלֵינוּ וְאָמְרָה: “הַגִּישׁוּ לִי סֵפֶל מָיִם”. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לָהּ. לָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹנוּ אוֹתָם. אַחַר-כָּךְ הִזְלִיפָה עָלַי מִן הַמַּיִם וְאָמְרָה: “הִנָּצֵל בְכֹחַ אֱלֹהִים אַדִּיר וָאֱמֶת וּבְכֹחַ שֵׁם אֱלֹהִים הַגָּדוֹל, וַחֲזוֹר לְצוּרָתְךָ הָרִאשׁוֹנָה”. הִתְנָעַרְתִּי וְנַעֲשֵׂיתִי אָדָם כְּמוֹת שֶׁהָיִיתִי, וְאוּלָם עֵינִי אָבְדָה. אָמְרָה הָעַלְמָה: “הָאֵשׁ, הָאֵשׁ, אָבִי. אֵינִי נִשְׁאֶרֶת בַּחַיִּים, שֶׁאֵינִי רְגִילָה לְהִלָּחֵם עִם שֵׁדִים. וְאִלּוּ הָיָה בֶן-אָדָם, הָיִיתִי הוֹרְגוֹ מִזְּמָן. וְלֹא סָר כֹּחִי, אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ גַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וְלִקַּטְתִּי גַרְגִּירָיו וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַגַּרְגִּיר שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל הַשֵּׁד בְּתוֹכָהּ, וְאִלּוּ הָיִיתִי מְלַקְּטוֹ, הָיָה מֵת מִיָּד. וְאוּלָם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה לֹא רְאִיתִיו, וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי בוֹ עַד שֶׁתָּקַף אוֹתִי, וְהָיְתָה בֵינֵינוּ מִלְחָמָה קָשָׁה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וּבָאֲוִיר וּבַמַּיִם. וְכָל אֵימַת שֶׁפָּתַחְתִּי עָלָיו שַׁעַר שֶׁל כְּשָׁפִים, פָּתַח הוּא עָלַי שַׁעַר עָצוּם מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁפָּתַח אֶת שַׁעַר הָאֵשׁ. וּמְעַטִּים הֵם אֵלּוּ שֶׁפָּתְחוּ עֲלֵיהֶם שַׁעַר הָאֵשׁ וְנִצְלוּ מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם הַמַּזָּל עָמַד לִי בְפָנָיו עַד שֶׁשְּׂרַפְתִּיו לִפְנֵי שֶׁנִּשְׂרַפְתִּי, אַחֲרֵי שֶׁהִכְרַחְתִּיו לְקַבֵּל עָלָיו אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אֲבָל אֲנִי, מֵתָה אֲנִי, וְהַמָּקוֹם יְנַחֶמְכֶם אַחֲרָי…” הִתְחִילָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים, וְלֹא פָסְקָה מִבַּקֵּשׁ רַחֲמִים מִפְּנֵי הָאֵשׁ. וְהִנֵּה רֶשֶׁף אֵשׁ שָׁחוֹר עָלָה עַל חָזָהּ וְעָבַר עַל פָּנֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל פָּנֶיהָ בָּכְתָה וְאָמְרָה: “מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה וּמֻחַמָּד נְבִיא אַללָּה”. הִסְתַּכַּלְנוּ בָהּ וְרָאִינוּ שֶׁנַּעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר לְצַד אֶפְרוֹ שֶׁל הַשֵּׁד. הִתְאַבַּלְנוּ עָלֶיהָ, וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ בְּלִבִּי לִהְיוֹת אֲנִי בִמְקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתָן הַפָּנִים הַחֲמוּדוֹת שֶׁעָשׂוּ עִמִּי טוֹבָה שֶׁכָּזוֹ נַעֲשִׂים אֵפֶר. וְאוּלָם אֵין מֵשִׁיב מִשְׁפַּט-אֱלֹהִים.

כְּשֶׁרָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁבִּתּוֹ נַעַשְׂתָה גַל שֶׁל אֵפֶר, מָרַט שְׁאֵרִית זְקָנוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וְקָרַע אֶת בְּגָדָיו, וְעָשִׂיתִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הוּא, וּבָכִינוּ לָהּ. בָּאוּ שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּמָצְאוּ אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּאֵין-אוֹנִים וְאֶת שְׁנֵי גַלֵּי הָאֵפֶר. נִדְהֲמוּ וְעָמְדוּ סְבִיב הַמֶּלֶךְ כְּשָׁעָה אֶחָת. כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר, סִפֶּר לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע לְבִתּוֹ עִם הַשֵּׁד, וְגָדְלָה צָרַת נַפְשָׁם וְהֵרִימוּ קוֹל זְעָקָה הַנָּשִׁים וְהַשְּׁפָחוֹת, וְעָשׂוּ מִסְפֵּד שִׁבְעַת יָמִים. קָם הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִבְנוֹת עַל אֵפֶר בִּתּוֹ כִפָּה עֲצוּמָה וְהִדְלִיק בָּהּ נֵרוֹת שַׁעֲוָה וּמְנוֹרוֹת. אַךְ בַּאֲשֶׁר לְאֵפֶר הַשֵּׁד, הֲרֵי זָרוּהוּ לָאֲוִיר לְקִלְלַת אֱלֹהִים.

אַחֲרֵי זֶה חָלָה הַמֶּלֶךְ מַחֲלָה, שֶׁהָיָה צָפוּי בָּהּ לְמִיתָה, וְנִשְׁאַר חֹדֶשׁ יָמִים בְּמַחֲלָתוֹ. אַחַר-כָּךְ הִבְרִיא וְצָמַח זְקָנוֹ. נִתְבַּקַּשְׁתִּי לָבוֹא לְפָנָיו, וְאָמַר לִי: "בָּחוּר, בִּלִּינוּ זְמַנֵּנוּ בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים, שַׁאֲנַנִּים מִמִּקְרֵי הַזְּמָן, עַד שֶׁבָּאתָ אֵלֵינוּ. וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתְךָ וְלֹא אֶת יוֹם בּוֹאֲךָ הַמְכֹעָר. אָבַדְנוּ בִּגְלָלֶךָ. רֵאשִׁית כֹּל שִׁכַּלְתִּי אֶת בִּתִּי שֶׁהָיְתָה שָׁוָה מֵאָה גְבָרִים, וְשֵׁנִית קָרָה אוֹתִי מִן הַשְּׂרֵפָה מַה שֶּׁקָרָה וְאִבַּדְתִּי אֶת שִׁנַּי וּמֵת נַעֲרִי. וְעִם כָּל זֶה לֹא רָאִיתִי קוֹדֵם לָכֵן דָּבָר רַע מִמְּךָ, וְאוּלָם הַכֹּל מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא, עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים. הִנֵּה הִצִּילָה אוֹתְךָ בִּתִּי בְּשָׁעָה שֶׁאִבְּדָה אֶת עַצְמָהּ. עַכְשָׁו, בְּנִי, צֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, צֵא בְשָׁלוֹם מִמְּדִינָתִי. דַּי הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בִּגְלָלְךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁכָּל זֶה נִגְזַר עָלֵינוּ וְעָלֶיךָ. צֵא אֵפוֹא בְשָׁלוֹם, וְאִם אָשׁוּב לִרְאוֹת פָּנֶיךָ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ.

נָזַף בִּי וְיָצָאתִי, גְבִרְתִּי, מֵעַל פָּנָיו, כְּשֶׁאֵינִי בָּטוּחַ כִּמְעַט בְּהַצָּלָתִי, וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן אֶפְנֶה. עָבַר לְנֶגֶד עֵינַי כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי: זֶה שֶׁעָזְבוּ אוֹתִי בַדֶּרֶךְ וְיָצָאתִי בְשָׁלוֹם מִיָּדָם, וְהָלַכְתִּי חֹדֶשׁ וְנִכְנַסְתִּי לִמְדִינָה זָרָה, פְּגִישָׁתִי עִם הַחַיָּט וּפְגִישָׁתִי עִם הָעַלְמָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה וְהַצָּלָתִי מִידֵי הַשֵּׁד אַחֲרֵי שֶׁשָּׂם בְּדַעְתּוֹ לְהָרְגֵנִי – וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית. נָתַתִּי הוֹדָיָה לָאֵל וְאָמַרְתִּי: “בְּעֵינִי וְלֹא בְנַפְשִׁי”. נִכְנַסְתִּי לְבֵית הַמֶּרְחָץ לִפְּנֵי שֶׁיָּצָאתִי מִן הַמְּדִינָה וְגִלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְלָבַשְׁתִּי מְעִיל-נְזִירִים שָׁחוֹר, וְשַׂמְתִּי פָנַי לַעֲלוֹת לָחֹג בְּמֶכָּה, גְבִרְתִּי. וּבְכָל יוֹם בּוֹכֶה אֲנִי וּמְהַרְהֵר בַּצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ לִי וּבְאִבּוּד עֵינִי וְנוֹשֵׂא קוֹלִי וְאוֹמֵר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

נְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, אֵין-סָפֵק, חֵי-הָרַחֲמָן.

וַיַּקִּיפוּנִי יְגוֹנִים, לֹא אֵדַע מֵאָן מְקוֹמָן.

אֲיַחֵל עֲדֵי תוֹחֶלֶת תִּיעַף לְתוֹחַלְתִּי.

וַאֲיַחֵל עֲדֵי יִשְׁפֹּט אֱלֹהִים מִשְׁפָּטִי.

וַאֲיַחֵל מְנֻצָּח מִבְּלִי הִתְאוֹנֵן,

כְּיַחֵל צָמֵא מְקוֹם חֲרֵרִים מִתְלוֹנֵן.

אֲיַחֵל עַד יֵדַע אָדָם כִּי אָנֹכִי אָנֹכִי,

בְּדָבָר מַר מִתּוֹחֶלֶת הֶאֱרַכְתִּי כֹחִי,

וְאֵין מְאוּם כְּתוֹחֶלֶת מָר. וְאוּלָם מְאֹד מְאֹד

מַר מִשְּׁנֵיהֶם, אִם תּוֹחַלְתִּי בִּי תִבְגֹּד.

מִסְתְּרֵי צְפוּנִי הֵם פֶּה לְמַצְפּוּנִי,

אִם צְפוּנֵי-צָפוּן לָךְ יְגַלּוּ צְפוּנִי.

וְאִלּוּ הָיָה בֶהָרִים אֲשֶׁר בִּי, חָרָבוּ.

וּבָאֵשׁ – כָּבְתָה, וּבָרוּחוֹת – לֹא נָשָׁבוּ.

וְכָל הָאוֹמֵר: זְמַן מְתִיקוֹת תוֹכֵהוּ,

לֹא יִמָּלֵט מִיּוֹם מַר מִמַּר, יְבוֹאֵהוּ.

נָסַעְתִּי מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְיָרַדְתִּי לֶעָרִים וְשַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר הַשָּׁלוֹם בַּגְדָאד, אֶפְשָׁר שֶׁאַגִּיעַ שָׁם אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים וַאֲסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הִגַּעְתִּי לְבַגְדָאד בַּלַּיְלָה הַזֶּה וּמָצָאתִי אֶת אָחִי זֶה הָרִאשׁוֹן עוֹמֵד נָבוֹךְ. אָמַרְתִּי: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ” וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ, וְהִנֵּה קָרַב אָחִינוּ הַשְּׁלִישִׁי וּבָא אֵלֵינוּ וְאָמַר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אִישׁ נָכְרִי אָנִי”. אָמַרְנוּ לוֹ: “וְאַף אָנוּ נָכְרִים וְהִגַּעְנוּ בְלַיְלָה מְבֹרָךְ זֶה”. הָלַכְנוּ אֲנַחְנוּ הַשְּׁלשָׁה, וְאֵין בְּתוֹכֵנוּ אִישׁ יוֹדֵעַ סִפּוּרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. הוֹבִילָנוּ הַגּוֹרָל לְדֶלֶת זוֹ וְנִכְנַסְנוּ אֲלֵיכֶן. זוֹ הִיא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וּשְׂפָמִי וְעִוְרוֹן עֵינִי.

אָמְרָה בַעֲלַת-הַבַּיִת: “אָכֵן מוּזָר סִפּוּרְךָ. הַצְדַּע בְיָדְךָ אֶל רֹאשֶׁךָ וְלֶךְ-לְךָ”. אָמַר: “אֵינִי יוֹצֵא עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרוֹ שֶׁל בֶּן-לִוְיָתִי”. נִגַּשׁ הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי הַנַּעֲלָה, אֵין סִפּוּרִי כְּסִפּוּרֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי-לִוְיָתִי, נִפְלָא הוּא וּמַתְמִיהַּ מִשֶּׁלָּהֶם, וְהוּא סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְעִוְרוֹן עֵינִי. שֶׁכֵּן הֵם בָּא עֲלֵיהֶם הַדָּבָר עַל-פִּי הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל, וַאֲנִי הֵבֵאתִי עָלַי הַגּוֹרָל וְגָרַמְתִּי לִי אֲנִי בְעַצְמִי עַגְמַת נָפֶשׁ. וְזֶהוּ סִפּוּרִי”.

סִפּוּר הַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי

מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ אָנִי. מֵת אָבִי, וְתָפַסְתִּי הַמַּלְכוּת אַחֲרָיו וּמָשַׁלְתִּי וְעָשִׂיִתי הַיָּשָׁר וְהֵטַבְתִּי לַנְּתִינִים. וְהָיְתָה בְלִבִּי חִבָּה יְתֵרָה לִנְסִיָעה בִסְפִינוֹת בַּיָּם. שֶׁהָיְתָה מְדִינָתִי עַל הַיָּם, וְהַיָּם רְחַב יָדַיִם, וּבִסְבִיבָתֵנוּ אִיִּים רַבִּים וַעֲצוּמִים בְּלֵב הַיָּם, וְהָיוּ לִי בַיָּם חֲמִשִּׁים סְפִינָה לְמִסְחָר, וַחֲמִשִּׁים סְפִינָה קְטַנּוֹת מֵהֶן לְטִיּוּל, וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים סְפִינַת-מָשׁוֹט מוּכָנוֹת לְמִלְחֶמֶת רְשׁוֹת וּלְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה. בִּקַּשְׁתִּי לְטַיֵּל בָּאִיִּים וְיָרַדְתִּי בְעֶשֶׂר סְפִינוֹת. וְלָקַחְתִּי עִמִּי צֵדַת חֹדֶשׁ תָּמִים וְנָסַעְתִּי עֶשְׂרִים יוֹם. בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת נָשְׁבָה עָלֵינוּ רוּחַ מִנֶּגֶד לָנוּ וְקָם עָלֵינוּ הַיָּם בִּסְעָרָה עֲצוּמָה וְהִכּוּ גַּלָּיו עַד שֶׁנִּתְיָאַשְׁנוּ מֵחַיִּים. יָרְדָה עָלֵינוּ חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה, וְאָמַרְתִּי: “אֵין לְשַׁבֵּחַ אֶת זֶה שֶׁמִּסְתַּכֵּן וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹצֵא בְשָׁלוֹם”. הִתְפַּלַּלְנוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהִתְחַנַנּוּ אֵלָיו. וְלֹא פָסְקוּ הָרוּחוֹת לִהְיוֹת נֶגְדֵּנוּ וְהַגַּלִּים לְהַכּוֹת עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר וְשָׁקַט הָרוּחַ וְרָגַע הַיָּם. אַחַר-כָּךְ זָרְחָה הַחַמָּה וְנִגְלָה לְעֵינֵינוּ אִי. עָלִינוּ לַיַּבָּשָׁה וּבִשַּׁלְנוּ מַשֶּׁהוּ לְאָכְלֵנוּ וְאָכָלְנוּ. נַחְנוּ יוֹמַיִם וְנָסַעְנוּ עֶשְׂרִים יוֹם. זָרְמוּ הַמַּיִם כְּנֶגְדֵּנוּ, וְהָיָה הַיָּם מוּזָר לְרַב-הַחוֹבֵל, אָמַרְנוּ לַצּוֹפֶה: “עֲלֵה לַמִּצְפֶּה בְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהַשְׁקֵף עַל הַיָּם”. עָלָה הַצּוֹפֶה לְרֹאשׁ הַתֹּרֶן וְהִשְׁקִיף וְאָמַר לְרַב-הַחוֹבֵל: “רַב-הַחוֹבֵל, רָאִיתִי לִימִינִי דָגִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְהִסְתַּכַּלְתִּי לְלֵב הַיָּם וְרָאִיתִי מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר מֵרָחוֹק. שָׁעָה הוּא מְנוֹצֵץ שָׁחוֹר וְשָׁעָה לָבָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע רַב-הַחוֹבֵל אֶת דִּבְרֵי הַצּוֹפֶה, הִשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ לָאָרֶץ וּמָרַט זְקָנוֹ וְאָמַר לַאֲנָשִׁים: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְאָבְדָנֵנוּ כֻלָּנוּ יַחַד, שֶׁכֵּן לֹא יֵצֵא בְשָׁלוֹם גַּם אֶחָד מִמֶּנּוּ”. הִתְחִיל בּוֹכֶה, וְאָנוּ כֻלָּנוּ בוֹכִים עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. אָמַרְתִּי: “רַב-הַחוֹבֵל, הַגֵּד לָנוּ מַה הוּא שֶׁרָאָה הַצּוֹפֶה?” אָמַר: “דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁתָּעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ בוֹ בְיוֹם שֶׁסָּעֲרוּ הָרוּחוֹת נֶגֶד דַּרְכֵּנוּ וְלֹא שָׁקְטוּ עַד מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְעָמַדְנוּ שְׁנֵי יָמִים. אָז תָּעִינוּ בַיָּם, וּכְבָר עָבְרוּ עָלֵינוּ אַחַד-עָשָׂר יוֹם מֵאוֹתוֹ לַיְלָה, וְאֵין לָנוּ רוּחַ שֶׁתַּחֲזִיר אוֹתָנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ, וּבִנְטוֹת הַיּוֹם בְּיוֹם מָחָר אָנוּ מַגִּיעִים לְהַר שֶׁל אֶבֶן שְׁחוֹרָה, הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת, וְיִסְחֲבוּ אוֹתָנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ לְרַגְלָיו, וְתִתְרַסֵּק הַסְּפִינָה וְיֵלֵךְ כָּל מַסְמֵר שֶׁבַּסְּפִינָה אֶל הָהָר וְיִדְבַּק בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה צָפַן בְּאֶבֶן-שׁוֹאֶבֶת זוֹ סוֹד, הַיְנוּ שֶׁכָּל בַּרְזֶל הוֹלֵךְ אֵלָיו. וּבְאוֹתוֹ הַר הַרְבֵּה בַּרְזֶל שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אוֹתוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים בְּהַר זֶה סְפִינוֹת הַרְבֵּה. וּמֵאַחֲרָיו שֶׁל הַיָּם כִּפַּת נְחשֶׁת-קָלָל הַמִּתְנַשְּׂאָה עַל עֲשָׂרָה עַמּוּדִים. וְעַל הַכִּפָּה לְמַעְלָה פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת. וּבְיָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָרָשׁ רֹמַח שֶׁל נְחשֶׁת. וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת, שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים בּוֹ”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵין מַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי-הָאָדָם אֶלָּא זֶה שֶׁרוֹכֵב עַל אוֹתוֹ סוּס, וְאֵין הַצָּלָה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיִּפֹּל פָּרָשׁ זֶה מֵעַל אוֹתוֹ סוּס”. בָּכָה, גְבִרְתִּי, רַב-הַחוֹבֵל בְּכִי מָר, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ מֵתִים בְּאֵין מוֹצָא. נִפְרַד כָּל אָדָם מֵאִתָּנוּ מֵחֲבֵרוֹ וּמָסַר לוֹ צַוָּאתוֹ אִם יֵצֵא בְשָׁלוֹם, וְלֹא יָשְׁנוּ כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הִתְקָרַבְנוּ לְאוֹתוֹ הַר, וְהוֹבִילוּנוּ הַמַּיִם בְּעַל כָּרְחֵנוּ אֵלָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ הַסְּפִינוֹת לְרַגְלָיו יָצְאוּ הַמַּסְמְרוֹת, וְכָל בַּרְזֶל שֶׁבַּסְּפִינוֹת שָׁאַף לְאֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְדָבַק בָּהּ. וּכִנְטוֹת הַיּוֹם הִסְתּוֹבַבְנוּ מִסָּבִיב לָהָר. וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁטָּבַע וּמִמֶּנּוּ מִי שֶׁנִּצָּל. וְאוּלָם רֻבֵּנוּ טָבְעוּ, וְאֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ בְשָׁלוֹם לֹא יָדְעוּ זֶה עַל אֹדוֹת זֶה דָבָר, מִשּׁוּם שֶׁהַגַּלִּים וְרוּחוֹת הַפְּרָצִים הֵטִילוּ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְצַד אַחֵר. וּבַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הִצִּילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, בִּרְצוֹנוֹ לְעַנּוֹתֵנִי וּלְיַסְּרֵנִי. רָכַבְתִּי עַל לוּחַ מִן הַלּוּחוֹת. טִלְטֵל אוֹתוֹ הָרוּחַ וְדָבַק בָּהָר וּמָצָאתִי דֶרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל שִׂיאוֹ בְצוּרַת מַדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בְּאֶבֶן, וְקָרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָחֲמִשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן הַשְּׁלִישִׁי סִפֵּר לָעֲלָמוֹת, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ מְרֻתָּקִים, וְהָעֲבָדִים עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת: אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי בְשֵׁם אֱלֹהִים וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֵלָיו וְהִתְחַנַּנְתִּי, תָּפַסְתִּי בַמַּדְרֵגוֹת הַחֲצוּבוֹת בָּאֶבֶן, וְעָלִיתִי מְעַט מְעָט. וְנָתַן אֱלֹהִים רְשׁוּת לָרוּחוֹת לִשְׁקֹט בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְעָזַר בְּיָדִי לַעֲלוֹת וְעָלִיתִי בְשָׁלוֹם לְשִׂיא הָהָר, וְלֹא מָצָאתִי דֶרֶךְ אֶלָּא לַכִּפָּה, שָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. נִכְנַסְתִּי לַכִּפָּה וְרָחַצְתִּי כַּדָּת לִתְפִלָּה, וְהִתְפַּלַּלְתִּי כְּשֶׁאֲנִי כוֹרֵעַ שְׁתֵּי כְרִיעוֹת כַּהֲלָכָה, הוֹדָיָה לָאֵל עַל שֶׁיָּצָאתִי בְשָׁלוֹם. אַחַר-כָּךְ נִרְדַּמְתִּי בְתוֹךְ הַכִּפָּה, וְשָׁמַעְתִּי בַחֲלוֹמִי קוֹל קוֹרֵא אֵלָי: "הוֹי בֶּן-חַצִ’יב, כְּשֶׁתִּיקַץ מִשְּׁנָתְךָ, תַּחְפֹּר לְמַרְגְּלוֹתֶיךָ וְתִמְצָא קֶשֶׁת שֶׁל נְחשֶׁת-קָלָל וּשְׁלשָׁה חִצִּים שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁקָּמֵיעוֹת חֲקוּקוֹת עֲלֵיהֶן, וְלָקַחְתָּ אֶת הַקֶּשֶׁת וְאֶת הַחִצִּים וְיָרִיתָ בַפָּרָשׁ שֶׁעַל הַכִּפָּה וְתָנִיחַ לִבְנֵי-אָדָם מִצָּרָה קָשָׁה זוֹ, וּכְשֶׁתִּירֶה בַפָּרָשׁ יִפֹּל בַּיָּם וְהַקֶּשֶׁת תִּפֹּל מִיָּדְךָ. וְלָקַחְתָּ שׁוּב אֶת הַקֶּשֶׁת וְטָמַנְתָּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וּכְשֶׁתַּעֲשֶׂה כָךְ יָצוּף הַיָּם וְיַעֲלֶה עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְגֹבַהּ הָהָר, וְתַעֲלֶה סִירָה וּבְתוֹכָהּ אָדָם שֶׁל נְחשֶׁת, אָדָם אַחֵר מִזֶּה שֶׁיָּרִיתָ בוֹ, וּבָא אֵלֶיךָ וּבְיָדוֹ מָשׁוֹט. וְעָלִיתָ אֵלָיו לַסִּירָה וְאַל תַּזְכֵּר אֶת שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהוּא יַחְתֹּר בַּמָּשׁוֹט וְנָסַע עִמְּךָ מֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים, עַד הֲבִיאוֹ אוֹתְךָ לְיַם-הַשָּׁלוֹם. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם, תִּמְצָא מִי שֶׁיּוֹבִילְךָ לְאַרְצְךָ. וְאוּלָם כָּל זֶה יָבוֹא לְךָ כְתֻמּוֹ רַק אִם לֹא תַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים. הִתְעוֹרַרְתִּי מִשְּׁנָתִי וְקַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְעָשִׂיתִי כְפִי שֶׁאָמַר הַקּוֹל הַקּוֹרֵא. יָרִיתִי בַפָּרָשׁ וְנָפַל לַיָּם וְנָפְלָה הַקֶּשֶׁת מִיָּדִי. תָּפַסְתִּי בַקֶּשֶׁת וּטְמַנְתִּיהָ. מִיָּד גָּעַשׁ הַיָּם וְעָלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגָבְהוֹ שֶׁל הָהָר וּלְגָבְהִי שֶׁלִּי. לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁרָאִיתִי סִירָה בְלֵב הַיָּם בָּאָה אֵלַי, וְהוֹדֵיתִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַסִּירָה אֵלַי, מָצָאתִי בְתוֹכָהּ אִישׁ שֶׁל נְחשֶׁת וְעַל חָזֵהוּ לוּחַ שֶׁל עוֹפֶרֶת שֶׁשֵּׁמוֹת וְקָמֵיעוֹת חֲקוּקִים עָלָיו. עָלִיתִי בַסִּירָה וַאֲנִי שׁוֹתֵק וְאֵינִי מְדַבֵּר דָּבָר. חָתַר הָאִישׁ בַּמָּשׁוֹט יוֹם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי עַד שֶׁתַּמּוּ הָעֲשָׂרָה. הִסְתַּכַּלְתִּי וְרָאִיתִי אֶת אִיֵּי הַשָּׁלוֹם, וְשָׂמַחְתִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּבְשִׂמְחָתִי הָעֲצוּמָה זָכַרְתִּי אֶת אֱלֹהִים וְאָמַרְתִּי: “כְּשֵׁם אֱלֹהִים”, וְקָרָאתִי בִשְׁמוֹ וְגִדַּלְתִּי לוֹ. וּכְשֶׁעָשִׂיתִי כָךְ, נָטְתָה הַסִּירָה וְהֵטִילָה אוֹתִי לַיָּם, וְהִתְנַשְּׂאָה שׁוּב וְשָׁקְעָה בְתוֹךְ הַיָּם. וְהָיִיתִי יוֹדֵעַ לִשְׂחוֹת. שָׂחִיתִי אוֹתוֹ הַיּוֹם עַד הַלַּיְלָה, עַד שֶׁעָיְפוּ זְרוֹעוֹתַי וְיָגְעוּ כִתְפוֹתַי, וְהָיִיתִי צָפוּי לְמִיתָה וּכְשֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי מֵת, אָמַרְתִּי מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, מֵעִיד אֲנִי עַל אֱמוּנָתִי בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ. וַעֲדַיִן הָיָה הַיָּם סוֹעֵר מֵרִבּוּי הָרוּחוֹת. בָּא גַל כְּטִירָה עֲצוּמָה וּנְשָׂאַנִי וְטִלְטֵל אוֹתִי טַלְטֵלָה עֲצוּמָה, עַד שֶׁמָּצָאתִי עַצְמִי עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה, שֶׁכֵּן רָצָה אֱלֹהִים.

עָלִיתִי לַחוֹף וְסָחַטְתִּי אֶת בְּגָדַי וְיִבַּשְׁתִּי אוֹתָם וּפָרַשְׂתִּי אוֹתָם עַל הָאָרֶץ לְהִתְיַבֵּשׁ וְלַנְתִּי שָׁם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר לָבַשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי וְקַמְתִּי לָתוּר לִי מָקוֹם לָלֶכֶת אֵלָיו וּמָצָאתִי בִקְעָה. בָּאתִי אֵלֶיהָ וְהִקַּפְתִּיהָ וּמָצָאתִי שֶׁהַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ אִי קָטָן הוּא שֶׁהַיָּם מַקִּיפוֹ. אָמַרְתִּי: “כָּל אֵימַת שֶׁאֲנִי נִמְלָט מִצָּרָה, אֲנִי נוֹפֵל בְּקָשָׁה הֵימֶנָּה”. וּבְעוֹד אֲנִי מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנִי וּמְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לָמוּת, רָאִיתִי אֳנִיָּה וַאֲנָשִׁים בְּתוֹכָהּ, וְהִיא חוֹתֶרֶת לְהִתְקָרֵב לָאִי שֶׁאֲנִי עָלָיו. קַמְתִּי וְטִפַּסְתִּי עַל עֵץ, וְהִנֵּה כְבָר עָגְנָה הַסְּפִינָה וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ עֲשָׂרָה עֲבָדִים כּוּשִׁים וְעִמָּם מַעְדְּרִים. הָלְכוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע הָאִי וְחָפְרוּ בָּאֲדָמָה וְחָשְׂפוּ רִקּוּעַ. הֵרִימוּ אֶת הָרִקּוּעַ וּפָתְחוּ דַלְתּוֹ וְחָזְרוּ לַסְּפִינָה וְהֶעְתִּיקוּ מִתּוֹכָהּ לֶחֶם, קֶמַח, חֶמְאָה וְשַׁמֶּנֶת צֹאן וְכֵלִים וְכָל צָרְכֵי דִירָה. וְלֹא פָסְקוּ הָעֲבָדִים לַעֲלוֹת לַסְּפִינָה וְלָרֶדֶת מִמֶּנָּה עַד שֶׁהֶעֱבִירוּ כָּל מַה שֶׁבַּסְּפִינָה לַבּוֹר. אַחַר-כָּךְ יָצְאוּ וְעִמָּם מֵהַיָּפִים שֶׁבַּמַּלְבּוּשִׁים, וּבְתוֹכָם יָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים, שֶׁהֶחֱלִישׁוֹ הַזְּמַן עַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְכָלֶה, כִּי הַשָּׁנִים הִכְבִּידוּ אַכְפָּם עָלָיו, וּמַרְאֵהוּ כְפֶגֶר מֵת, וְהוּא לָבוּשׁ סְחָבוֹת תְּכֵלֶת שֶׁרוּחוֹת מִזְרָח וּמַעֲרָב עוֹבְרוֹת בּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

כְּבָר הֶחֱרִיד הַזְּמָן – וְאֵיזוֹ חֲרָדָה.

וְהָעֵת רַבַּת אוֹנִים אֵיתָן עָמָדָה.

הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְלֹא יָדַעְתִּי חֵלֵכָה,

וְכַיּוֹם נֶחֱלֵיתִי וְלֹא אוּכַל אֲהַלֵכָה.

הָיְתָה יָדוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זָקֵן בְּיָדוֹ שֶׁל עֶלֶם, שֶׁהָיָה דוֹמֶה כְאִלּוּ הֻצַּק בִּדְפוּסָם שֶׁל הַנֹּעַם וְהַחֵן וְהַשְּׁלֵמוּת, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיָה יָפְיוֹ לְמָשָׁל מֵרָחוֹק וּמִקָּרוֹב. וְהוּא כַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן מַקְסִים כָּל לֵב בְּנֹעַם תָּאֳרֵהוּ וְכוֹבֵשׁ כָּל לֵב בְּחֵן מַרְאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְּשׁוֹרֵר:

הֵבִיאוּ אֶת הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,

וַיָּכֹף יֹפִי אֶת רֹאשׁוֹ, בּוֹשׁ כְּלַפָּיו.

אָמְרוּ: “יֹפִי, כְּלוּם רָאִיתָ שֶׁכְּמוֹתוֹ?”

אָמַר: “כָּזֶה לֹא פִּלַּלְתִּי לִרְאוֹתוֹ”.

לֹא פָסְקוּ, גְבִרְתִּי, מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדֶלֶת וְיָרְדוּ כֻלָּם בַּדֶּלֶת וְנֶעֶלְמוּ שָׁעָה אַחַת אוֹ יוֹתֵר מִכֵּן. אַחַר-כָּךְ עָלוּ הָעֲבָדִים וְהַיָּשִׁישׁ. וְאוּלָם הַנַּעַר לֹא עָלָה. הֶחֱזִירוּ אֶת הַדֶּלֶת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה וְיָרְדוּ בַּסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ. כְּשֶׁפָּנוּ וְהָלְכוּ, יָרַדְתִּי מִן הָעֵץ וְהָלַכְתִּי אֶל הַגָּל, גֵּרַפְתִּי אֶת הֶעָפָר וַהֲסִירוֹתִי אוֹתוֹ וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁהֲסִירוֹתִי אֶת כָּל הֶעָפָר. נִגְלְתָה הַדֶּלֶת וְהִנֵּה הִיא עֵץ בְּגֹדֶל אֶבֶן-הָרֵיחַיִּם. הֲרִימוֹתִי אוֹתָהּ, וְנִרְאֲתָה מִתַּחַת לָהּ לוּלִית שֶׁל אֶבֶן. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְיָרַדְתִּי בַלּוּלִית עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסוֹפָהּ וּמָצָאתִי אוּלָם נָאֶה מֻצָּע בְּכָל מִינֵי מַצָּעוֹת וּכְלֵי-מִילַת. יָשַׁב שָׁם הַנַּעַר עַל גַּבֵּי עֶרֶשׂ נִשָּׂא וּמֻסָּב עַל כַּר עָגֹל, בְּיָדוֹ מַפּוּחַ, וּלְפָנָיו פְּרָחִים וַעֲשַׂבִּים נוֹתְנִים רֵיחַ, וְהָיָה יְחִידִי. כְּשֶׁרָאַנִי הִלְבִּינוּ פָּנָיו. נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ:“תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְהֵרָגַע וְהִשָּׁקֵט. אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פָּנֶיךָ. אָדָם אֲנִי כְמוֹתְךָ וּבֶן-מֶלֶךְ, אֶלָּא שֶׁהַגּוֹרָל הוֹבִילַנִי אֵלֶיךָ לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתְךָ בִּבְדִידוּתְךָ. וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ אָתָּה, וּמַה סִפּוּרְךָ, שֶׁיְחִידִי אַתָּה מִתַּחַת לָאֲדָמָה?” כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲנִי בֶן-אָדָם מִמִּינוֹ, שָׂמַח וְחָזַר צִבְעוֹ לְפָנָיו וְקֵרַב אוֹתִי אֵלָיו וְאָמַר:

"אָחִי, סִפּוּרִי מַתְמִיהַּ. וְכָךְ הוּא: אָבִי הוּא סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמִסְחָרוֹ פָרַץ בָּאָרֶץ, וְלוֹ עֲבָדִים שְׁחוֹרִים וּלְבָנִים. סוֹחֲרִים נוֹסְעִים לוֹ בִסְפִינוֹת בִּסְחוֹרָה לְקַצְוֵי אֶרֶץ, וּשְׁיָרוֹת שֶׁל גְּמַלִּים לוֹ וּנְכָסִים רַבִּים. אַךְ לֹא חוּנַן כָּל וָלָד בָּרִאשׁוֹנָה. פַּעַם רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁיּוּחַן בֵּן, וְאוּלָם יְמֵי חַיָּיו יִהְיוּ קְצָרִים. קָם אָבִי מִמָּחֳרָת בִּזְעָקָה וָבֶכִי. בַּלַּיְלָה שֶׁלְאַחֲרֵי-כֵן הָרְתָה אִמִּי אוֹתִי. רָשַׁם לוֹ אֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ. וּכְשֶׁמָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת יָלְדָה אוֹתִי. שָׂמַח אָבִי וְעָשָׂה מִשְׁתָּאוֹת, וְהֶאֱכִיל הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאֶבְיוֹנִים, בִּהְיוֹת שֶׁנּוֹלַדְתִּי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו. אָסַף אֶת הָאִצְטַגְנִינִים וְאֶת הַבְּקִיאִים בְּמַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת וְאֶת חַכְמֵי הַדּוֹר וְאֶת הַמֻּמְחִים בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הַיָּמִים וְהַתּוֹלָדוֹת, וּבָדְקוּ אֶת שְׁעַת מוֹלָדִי, וְאָמְרוּ לוֹ: "בִּנְךָ יִחְיֶה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאָז צְפוּיָה לוֹ סַכָּנָה וְאִם יֵצֵא מִמֶּנָּה בְשָׁלוֹם יִחְיֶה זְמַן רָב. וְסִבַּת מִיתָתוֹ תְּהֵא זוֹ: יֵשׁ בְּיַם הָאֲבַדּוֹן הַר אֶבֶן-הַשּׁוֹאֶבֶת וְעָלָיו פָּרָשׁ שֶׁסּוּסוֹ נְחשֶׁת, וְהַפָּרָשׁ לוּחַ בְּחָזֵהוּ מֵעוֹפֶרֶת. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּפֹּל הַפָּרָשׁ מִסּוּסוֹ יָמוּת בִּנְךָ מִקֵּץ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְרוֹצְחוֹ הוּא זֶה שֶׁיִּירֶה בַפָּרָשׁ, וְהוּא מֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ.

נִתְעַצֵּב אָבִי עֶצֶב גָּדוֹל. גִּדֵּל אוֹתִי וְהֵיטִיב לְגַדְּלֵנִי עַד שֶׁמָּלְאוּ לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. עַכְשָׁו הִגִּיעָה לוֹ הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַפָּרָשׁ נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם, וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּרָה בוֹ עַגִ’יבּ בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ חַצִ’יבּ שְׁמוֹ. חָשַׁשׁ אָבִי לְמִיתָתִי וְהֶעֱבִירַנִי לְכָאן. זֶה הוּא סִפּוּרִי וְסִבַּת בְּדִידוּתִי".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי סִפּוּר תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי כָּל זֶה. וְאוּלָם בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי הוֹרְגוֹ לְעוֹלָם”. אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, נִמְלַטְתָּ מֵחֹלִי וְהִנְּךָ בָּטוּחַ מִנֶּזֶק, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא תִרְאֶה לֹא דְאָגָה וְלֹא יָגוֹן וְהָיִיתָ שַׁאֲנָן. הֲרֵינִי נִשְׁאָר עִמְּךָ וּמְשָׁרֵת אוֹתְךָ, וְאַחַר אֵלֵךְ לִי לְדַרְכִּי, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאֲשַׁעְשֵׁעַ אוֹתְךָ בְּיָמִים אֵלֶּה תְּשַׁלְּחֵנִי בְלִוְיָתָם שֶׁל מַמְלוּכִּים אֲחָדִים שֶׁאֶסַּע עִמָּם לְאַרְצִי”. יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ עַד הַלָּיְלָה. קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי נֵר גָּדֹל וְעָרַכְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְיָשַׁבְנוּ, אַחֲרֵי שֶׁשַּׂמְנוּ לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכַלְנוּ. קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי לְפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְאָכַלְנוּ מֵהֶם. יָשַׁבְנוּ לְבַדֵּנוּ מְשׂוֹחֲחִים זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רֻבּוֹ. שָׁכַב לִישֹׁן וְכִסִּיתִיו וְקַמְתִּי גַם אֲנִי וְשָׁכַבְתִּי לִישֹׁן.

כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר קַמְתִּי וְחִמַּמְּתִּי קְצָת מִן הַמַּיִם. וְעוֹרַרְתִּיו בְּרַכּוֹת עַד שֶׁנִּתְעוֹרֵר. הֵבֵאתִי לוֹ אֶת הַמַּיִם הַחַמִּים וְרָחַץ פָּנָיו וְאָמַר :“יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּשֻׁלַּם טוֹבָה, עֶלֶם. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁכְּשֶׁאֵצֵא בְשָׁלוֹם מִמַּה שֶׁאֲנִי בוֹ וּמִזֶּה שֶׁשְּׁמוֹ עַגִ’יבּ בֶּן חַצִ’יבּ, אֲבַקֵּשׁ אֶת אָבִי לִגְמָלְךָ טוֹב. אַךְ אִם אָמוּת, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת בִּרְכָתִי שָׁלוֹם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יָבוֹא יוֹם שֶׁתִּפְגָּעֲךָ בוֹ רָעָה, וּלְוַאי שֶׁיָּשִׂים אֲלֹהִים שֶׁיָּבוֹא יוֹמִי לִפְנֵי בוֹא יוֹמְךָ”. הִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכַלְנוּ, וְסִדַּרְתִּי לוֹ לְבוֹנָה וְהִתְקַטֵּר. סִדַּרְתִּי לוֹ מִשְׂחַק שֶׁל אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְשִׂחַקְנוּ אֲנִי וְהוּא. אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ מַשֶׁהוּ מִן הַמְּתִיקוּת וְשִׂחַקְנוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה. קַמְתִּי וְהִדְלַקְתִּי אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִגַּשְׁתִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וְיָשַׁבְתִּי לְשׂוֹחֲחוֹ עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא זְמַן מוּעָט מִן הַלַּיְלָה. וְיָשֵׁן. כִּסִּיתִיו וְיָשַׁנְתִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁנִּכְנְסָה אַהֲבָתוֹ בְלִבִּי, וּמָצָאתִי תַּנְחוּמִים לְעַצְמִי, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “שֶׁקֶר דִּבְּרוּ הַחוֹזִים-בַּכּוֹכָבִים. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלּאֹ אַהַרְגֶנוּ”. לֹא חָדַלְתִּי לְשָׁרְתוֹ וּלְשַׁעַשְׁעוֹ עַד זְמַן שְׁלשִׁים וְתִשְּׁעָה יָמִים.

בְּלֵיל אַרְבָּעִים שָׂמַח וְאָמַר: “אָחִי, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהִצִּילַנִי מִמָּוֶת, וְזֶה בְּבִרְכָתְךָ וּבְבִרְכַּת בּוֹאֲךָ. שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֱלֹהִים שֶׁיַחְזִירְךָ לְאַרְצְךָ. וְעַכְשָׁו אָחִי, חָפֵץ אֲנִי, שֶׁתְּחַמֵּם לִי מַיִם שֶׁאֶתְרַחֵץ וְאֶטְבֹּל גּוּפִי בָהֶם”. אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. חִמַּמְתִּי לוֹ מַיִם בְּשֶׁפַע, וְהִכְנַסְתִּים לוֹ וְרָחַצְתִּי אֶת גּוּפוֹ רַחֵץ הֵיטֵב בְּקֶמַח שֶׁל תֻּרְמוּס מַעֲלֶה קֶצֶף, וּמְשַׁחְתִּיו וְשִׁפְשַׁפְתִּיו וְהֶחֱלַפְתִּי לוֹ אֶת בְּגָדָיו וְהִצַּעְתִּי לוֹ מִטָה גְבוֹהָה, וּבָא הַבָּחוּר וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלֶיהָ וְנָח אַחֲרֵי שֶׁרָחַץ בַּמֶּרְחָץ, וְאָמַר: “אָחִי, פְּתַח לִי אֲבַטִּיחַ וְהָמֵס בּוֹ מִקְצָת מִן הַסֻּכָּר שֶׁל צְמָחִים”. נִכְנַסְתִּי לְאוֹצַר הַמָּזוֹן וְנָטַלְתִּי אֲבַטִּיחַ יָפֶה שֶׁמָּצָאתִי בִקְעָרָה וְקָרָאתִי לוֹ וְאָמַרְתִּי: " אֲדוֹנִי, אֵין אִתְּךָ סַכִּין?" אָמַר: “הֲרֵי הוּא מֵעַל לְרֹאשִׁי עַל הַזֵּר הָעֶלְיוֹן”. קַמְתִּי בִזְרִיזוּת וְלָקַחְתִּי הַסַּכִּין וּתְפַסְתִּיהָ בְנִצָּבָהּ וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי. נִתְקְלָה רַגְלִי וְנָפַלְתִּי בְּכָל כֹּבֶד מַשָּׂאִי עַל הַנַּעַר וְהַסַּכִּין בְּיָדִי. חָשָׁה הַסַּכִּין לְמַלֵּא מַה שֶׁנִּכְתַּב מִבְּרֵאשִׁית וְנִתְקְעָה בְּתוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל הַנַּעַר וּמֵת מִיָּד, וּכְשֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ, וְיָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, זָעַקְתִּי זְעָקָה גְדוֹלָה וְטָפַחְתִּי עַל פָּנַי וְקָרַעְתִּי אֶת בְּגָדַי וְאָמַרְתִּי: “אָנוּ לֵאלֹהִים וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. הוֹי מֻסְלִמִים, נַעַר זֶה לֹא נִשְׁאֲרָה לוֹ מִן הַסַּכָּנָה שֶׁהוֹדִיעוּ עָלֶיהָ הַחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים וְהַחֲכָמִים, עַד מְלֹאת אַרְבָּעִים יוֹם אֶלָּא לַיְלָה אֶחָד, וּבָא קִצּוֹ שֶׁל בָּחוּר חֶמֶד זֶה. אֵין זֶה אֶלָּא הַכּוֹכָב הָרָע. אֵיזֶה אָסוֹן. וְאוּלָם אֱלֹהִים יַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר גָּזָר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁשָּׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּךְ סִפֵּר לָהּ עַגִ’יבּ לָעַלְמָה: כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לִי וַדַּאי שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו, קַמְתִּי וְיָצָאתִי בְדֶרֶךְ הַלּוּלִית וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בְּעָפָר. הִשְׁקַפְתִּי עַל פְּנֵי הַיָּם וְרָאִיתִי אֶת הַסְּפִינָה בּוֹקַעַת לָהּ דַּרְכָּהּ בַּיָּם כְּשֶׁהִיא חוֹתֶרֶת לַיַּבָּשָׁה. פָּחַדְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו הֵם בָּאִים וּמוֹצְאִים אֶת בְּנָם הָרוּג וּמַכִּירִים שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו וְהוֹרְגִים אוֹתִי בְּלִי סָפֵק”. שַׂמְתִּי פָנַי אֶל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָלִיתִי עָלָיו וְהִתְחַבֵּאתִי בְעָלָיו. לֹא יָשַׁבְתִּי הָכֵן עַל הָעֵץ עַד שֶׁיָּצְאוּ הָעֲבָדִים וְעָלָה עִמָּם הַזָּקֵן הַיָּשִׁישׁ, אֲבִי הַנַּעַר. בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם וְהֵסִירוּ אֶת הֶעָפָר וּמָצְאוּ אֶת הַדֶּלֶת וְיָרְדוּ וּמָצְאוּ אֶת הַנַּעַר שׁוֹכֵב, פָּנָיו מְאִירִים מִן הַמֶּרְחָץ וְהוּא לָבוּשׁ נְקִיִּים וְהַסַּכִּין תְּקוּעָה בְחָזֵהוּ. זָעֲקוּ וּבָכוּ וְטִפְּחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ “אוֹי וָשֶׁבֶר”. וְנִתְעַלֵּף הַזָּקֵן שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְדָמוּ הָעֲבָדִים שֶׁהַזָּקֵן לֹא יִחְיֶה אַחֲרֵי מוֹת בְּנוֹ. כָּרְכוּ אֶת הַנַּעַר בִּבְגָדָיו וְעָטוּ אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִין שֶׁל מֶשִׁי וְהָלְכוּ לַסְּפִינָה. עָלָה הַזָּקֵן אַחֲרֵיהֶם וְרָאָה אֶת בְּנוֹ מוּטָל, נָפַל לָאָרֶץ וְשָׂם עָפָר עַל רֹאשׁוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ. הָיָה מְהַרְהֵר בַּהֲרִיגַת בְּנוֹ וְרָבְתָה בְּכִיָּתוֹ וְנִתְעַלֵּף שׁוּב. עָלָה עֶבֶד מֵהֶם וְהֵבִיא מִכְסֶה שֶׁל מֶשִׁי, וְהִנִּיחוּ אֶת הַזָּקֵן עַל כַּר וְיָשְׁבוּ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. כָּל זֶה הָיָה כְּשֶׁאֲנִי עַל הָעֵץ מִמַּעַל לְרָאשֵׁיהֶם וְרוֹאֶה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. וְנִזְרְקָה שֵׂיבָה בְלִבִּי לִפְנֵי שֶׁנִּזְרְקָה שֵׂיבָה בְרֹאשִׁי מִתּוֹךְ הַיָּגוֹן וְהַצַּעַר שֶׁחָזְקוּ עָלַי, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר:

וְכַמָּה מֵחַסְדֵי אֱלֹהִים צְפוּנִים,

עֲמֻקָּה תַעֲלוּמָתָם מֵחֲכָמִים וּנְבוֹנִים.

וְיֵשׁ מִקְרִים יֵרַע לְךָ בֹּקֶר בָּאוּ,

וְתַשִּׂיג שָׂשׂוֹן לָעֶרֶב עֵת נִתָּעוּ,

וְהַרְבֵּה יֵשׁ קַל בָּא אַחֲרֵי הַקָּשֶׁה עָבָר,

וְהֵסִיר יָגוֹן מִלֵּב נִדְכֶּה וְנִשְׁבָּר.

גְּבִרְתִּי, לֹא חָדַל הַזָּקֵן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד שֶׁקָּרַב הָעֶרֶב לָבוֹא. אָז הִתְעוֹרֵר וְהִסְתַּכֵּל בִּבְנוֹ וְהִרְהֵר בְּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְשֶׁזֶּה שֶׁיָּגֹר מִפָּנָיו בָּא עָלָיו. טָפַח עַל פָּנָיו וְעַל רֹאשׁוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִפֵּרוּד אֲהוּבִים הֻכָּה רְסִיסִים הַלֵּב.

וְדִמְעַת עֵינִי תִּזַּל פְּלָגִים לַכְּאֵב.

כָּל גַּעֲגוּעַי נָדְדוּ אִתָּם, הוֹי לִיגוֹנִי.

הָבוּ עֵצָה: מַה אֲדַבֵּר, אֶפְעַל בַּאֲסוֹנִי?

מִי יִתֵּן וּמֵעוֹלָם אוֹתָם לֹא רָאִיתִי.

מַה עֵצָה? צָרוּ כָּל שְׁבִילִים לִנְתִיבָתִי.

אֵיכָה אֶשְׁקֹט, אֶשְׁלַו וּכְבָר שֻׁלָּחָה

אֵשׁ יְגוֹנִים בִּלְבָבִי וְנִתְלַקָּחָה.

מַה מְּאֻשָּׁרִים הָיִינוּ בְצֵל קוֹרָה מְאֻחָדִים,

שְׁרוּיִים בְּשִׂמְחָה וּבַחַיִּים מְאֻשָּׁרִים,

עַד בָּנוּ שֻׁלַּח חֵץ פֵּרוּד, בֵּינֵינוּ הִפְרִיד,

כִּי מִי זֶה חֵץ פֵּרוּד אוֹתוֹ לֹא יַחֲרִיד?

נָשָׂאתִי אֵלָיו קוֹלִי אַךְ לְשׁוֹן גוֹרָל אוֹתוֹ עָבָר,

מִי יִתֵּן בְּנִי וְקֵץ כָּל חַי עָלֶיךָ לֹא גָבָר.

מַה הִיא הַדֶּרֶךְ אֲמַהֵרָה לִפְגִישָׁתֶךָ,

אֶת נַפְשִׁי נָתַתִּי, לוּ קִבְּלוּ, כַּפָּרָתֶךָ.

אִם יָרֵחַ אֲכַנְּךָ, הֵן יָרֵחַ יַחֲלֹף זָהֳרוֹ.

אוֹי לְאֶבְלִי עָלֶיךָ וְעַל זְמַן, אֲבוֹי, יַגֵּנִי.

אֵין תְּמוּרָה לְךָ, וּמַה הוּא אוֹתְךָ יַשְׁכִּיחֵנִי?

אָבִיךָ נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ וְתֵצֵא אֵלֶיךָ,

בִּגְזֹל מָוֶת אוֹתְךָ אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעַ עָדֶיךָ.

עֵין מְקַנְּאִים הִיא אֲשֶׁר בָּנוּ הַיּוֹם שָׁלָטָה,

וַיַּצְלִיחוּ בְפָעֳלָם. הוֹי לָרָעָה יָדָם עָשָׂתָה.

נֶאֱנַח אֲנָחָה אַחַת וְיָצְאָה נַפְשׁוֹ בְאַנְחָתוֹ וָמֵת. זָעֲקוּ הָעֲבָדִים: “הוֹי אָדוֹן” וְשָׂמוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם וְהִגְדִּילוּ בְכִיָּתָם. הוֹרִידוּהוּ לַסְּפִינָה לְצַד בְּנוֹ וְהִתִּירוּ קַלְעֵי הַסְּפִינָה וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָי. יָרַדְתִּי מֵעַל הָעֵץ וְנִכְנַסְתִּי בַדֶּלֶת וְהִרְהַרְתִּי בַּבָּחוּר, וְרָאִיתִי אֲחָדִים מֵחֲפָצָיו וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר וָאֹמַר:

רָאִיתִי רִשְׁמֵיהֶם וּנְמַסֹּתִי מִכִּסּוּפִים,

וּבְמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם עֲזוּבִים דְמָעַי עֲרוּפִים,

וָאֶשְׁאַל מֵאֵת גָּזַר רַחֲקִי מֵהֶם,

יְהִי חַסְדּוֹ יוֹם לַהֲשִׁיבֵנִי אֲלֵיהֶם.

אַחַר-כָּךְ, גְּבִרְתִּי, יָצָאתִי מִן הַדֶּלֶת, וְהָיִיתִי בַיּוֹם מְשׁוֹטֵט בָּאִי וּבַלַּיְלָה יוֹרֵד לָאוּלָם. וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ חֹדֶשׁ, כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל לִקְצֵה הָאִי שֶׁבְּצַד מַעֲרָב, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ שָׁם הַיָּם וְחָרֵב יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁעָבַר, עַד שֶׁקַּלּוּ הַמַּיִם מִצַּד מַעֲרָב וּפָסְקוּ לִזְרֹם. כְּשֶׁנִּשְׁלַם הַחֹדֶשׁ חָרַב הַיָּם בְּאוֹתוֹ צַד וְשָׂמַחְתִּי, שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי יוֹצֵא בְשָׁלוֹם. קַמְתִּי וְחָצִיתִי בְמַה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַיָּם וְיָצָאתִי לְעִקָּרָה שֶׁל הַיַּבָּשָׁה, וּמָצָאתִי שָׁם תֶּל שֶׁל חוֹל, שֶׁהָיְתָה שׁוֹקַעַת בּוֹ רֶגֶל הַגָּמָל עַד לְבִרְכָּיו. חִזַּקְתִּי רוּחִי וְעָבַרְתִּי בַחוֹל, וְהִנֵּה אֵשׁ נוֹצֶצֶת מֵרָחוֹק, וְהִיא מִתְלַקַּחַת הִתְלַקְּחוּת עֲצוּמָה. שַׂמְתִּי פָנַי אֵלֶיהָ אוּלַי אֶמְצָא יֶשַׁע, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּשִׁיר לֵאמֹר:

מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יֵט זְמָן רִסְנוֹ, וְאֵלַי

יָבִיא טוֹבָה, אִם כִּי הַזְּמָן קַנָּאי,

וְיַשְּׁלִים כָּל חֶפְצִי וִימַלֵּא תִקְווֹתַי,

וִיחַדֵּשׁ עָלַי טוֹבוֹת אַחֲרֵי תְלָאוֹתַי.

הָלַכְתִּי אֶל הָאֵשׁ, וְכַאֲשֶׁר קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ, רָאִיתִי אַרְמוֹן וְשַׁעֲרוֹ נְחשֶׁת קָלָל. וּכְשֶׁזָּרְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִיר מֵרָחוֹק כְּאִלּוּ הוּא אֵשׁ. שָׂמַחְתִּי לְמַרְאֵהוּ וְיָשַׁבְתִּי מִמּוּל לְשַׁעֲרוֹ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּאוּ עֲשָׂרָה בַחוּרִים לוֹבְשִׁים בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְעִמָּם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, אֶלָּא שֶׁהַבַּחוּרִים עִוְרִים בְּעֵינָם הַשׂמָּאלִית. תָּמַהְתִּי לְתָאֳרָם וֶהֱיוֹתָם תּוֹאֲמִים בְּעִוְרוֹנָם. כְּשֶׁרָאוּנִי נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּלְסִפּוּרִי. סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ עָלַי כְּתֻמָּם. הִשְׁתָּאוּ לְסִפּוּרִי וּנְטָלוּנִי וְהֶעֱלוּנִי לָאַרְמוֹן. רָאִיתִי בְהֶקֵּפוֹ שֶׁל הָאַרְמוֹן עֶשֶׂר סַפּוֹת, וְכָל סַפָּה וְסַפָּה מַצָּעֶיהָ וְכִסְתוֹתֶיהָ תְכֵלֶת. וּבְאֶמְצַע אוֹתָן סַפּוֹת בַּתָּוֶךְ סַפָּה קְטַנָּה, וְהִיא כְמוֹתָן, כָּל מַה שֶּׁעָלֶיהָ תְכֵלֶת. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ עָלָה כָל בָּחוּר לְסַפָּה וְנִגַּשׁ הַזָּקֵן לְאוֹתָהּ סַפָּה קְטַנָּה שֶׁבֵּין הַסַּפּוֹת בַּתָּוֶךְ וְאָמַר: “שֵׁב בְּאַרְמוֹן זֶה וְאַל תִּשְׁאַל לְמַצָּבֵנוּ וְלֹא לְעִוְרוֹן עֵינֵינוּ”. אַחַר-כָּךְ קָם הַזָּקֵן וְהִגִּישׁ לְכָל אֶחָד מַאֲכָל בְּכֶלִי וּמַשְׁקֶה בְּכֶלִי, וְאַף לִי הִגִּישׁ כָּךְ. הֵסֵבּוּ וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וַאֲנִי מְסַפֵּר לָהֶם עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל לַיְלָה. אָמְרוּ הַבַּחוּרִים: “זָקֵן, הַגֵּשׁ לָנוּ הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ”. אָמַר: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. קָם וְנִכְנַס לְתוֹךְ תָּא שֶׁבָּאַרְמוֹן וְנֶעֱלַם וְחָזַר כְּשֶׁעַל רֹאשׁוֹ עֶשְׂרִים צַלָּחוֹת, כָּל צַלַּחַת מְכֻסָּה בְמִכְסֵה תְכֵלֶת. הִגִּישׁ לְכָל בָּחוּר צַלַּחַת. הִדְלִיק עֲשָׂרָה נֵרוֹת שַׁעֲוָה וְהִדְבִּיק לְכָל צַלַּחַת נֵר. אַחַר-כָּךְ הֵסִיר אֶת הַמִּכְסוֹת וְנִגְלָה מִתַּחְתָּם בַּצַּלָחוֹת עָפָר וּפִיחַ פֶּחָם שָׁחוֹר שׁוּלֵי קְדֵרָה. הִפְשִׁילוּ כֻלָּם אֶת שַׁרְווּלֵיהֶם מֵעַל לִזְרוֹעוֹתֵיהֶם וּבָכוּ וְנֶאנְחוּ וְהִשְׁחִירוּ פְנֵיהֶם וְקָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִכּוּ עַל חָזֵיהֶם וְאוֹמְרִים:

“יוֹשְׁבִים הָיִינוּ בְשַׁלְוָה וְלֹא הִנִּיחָה לָנוּ פְזִיזוּתֵנוּ”. וְלֹא חָדְלוּ מִזֶּה עַד שֶׁמִּשְׁמֵשׁ הַבֹּקֶר וּבָא. קָם הַזָּקֵן וְחִמֵּם לָהֶם מַיִם. רָחֲצוּ פְנֵיהֶם וְלָבְשׁוּ בְגָדִים אֲחֵרִים. כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, גְּבִרְתִּי, הָלְכָה תְבוּנָתִי וְנָבוֹכָה דַעְתִּי, וְהָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּלִבִּי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁתֹּק שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם. שָׁאַלְתִּי אוֹתָם וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מַה הוּא זֶה שֶׁהֵבִיא אֶתְכֶם לִידֵי כָךְ, אַחֲרֵי שֶׁהָיִינוּ בְרַחֲבוּת הַדַּעַת וְעָיַפְנוּ? הֲרֵי אַתֶּם, תְּהִלָּה לָאֵל, שֵׂכֶל בָּרִיא בָּכֶם, וּמַעֲשִׂים אֵלֶּה לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתָם אֶלָּא הַמְשֻׁגָּעִים. שׁוֹאֵל אֲנִי אֶתְכֶם וּמַשְׁבִּיעֲכֶם בַּיָּקָר מִכֹּל עֲלֵיכֶם, שֶׁתְּסַפְּרוּ לִי עִנְיַנְכֶם, וְסִבַּת עִוְרוֹן עֵינֵיכֶם וְהַשְׁחָרַת פְּנֵיכֶם בְּאֵפֶר וָפִיחַ”. פָּנוּ אֵלַי וְאָמְרוּ לִי: “אַל יַתְעוּךָ יְמֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וַחֲדַל מִשְּׁאֵלוֹתֶיךָ”. קָמוּ וְקַמְתִּי עִמָּם וְהִגִּישׁ הַזָּקֵן מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְנוּ וְהֵסִירוּ אֶת הַכֵּלִים, יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. קָם הַזָּקֵן וְהִדְלִיק הַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת וְהִגִּישׁ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה. וּכְשֶׁגָּמַרְנוּ יָשַׁבְנוּ וְשׂוֹחַחְנוּ וְהִשְׁתַּעֲשַׁעְנוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמְרוּ הַבַּחוּרִים לַזָּקֵן: “הָבָה לָנוּ אֶת הַמַּגִּיעַ לָנוּ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה”. קָם הַזָּקֵן וְהֵבִיא הַצַּלָּחוֹת שֶׁבָּהֶם הָאֵפֶר הַשָּׁחוֹר, וְעָשׂוּ כְמוֹ שֶׁעָשׂוּ בַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

יָשַׁבְתִּי אִתָּם בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהֵם מַשְׁחִירִים פְּנֵיהֶם בָּאֵפֶר בְּכָל לַיְלָה וְאַחֲרֵי-כֵן רוֹחֲצִים אוֹתָם וּמַחֲלִיפִים בִּגְדֵיהֶם, וַאֲנִי תָמֵהַּ עַל כָּךְ. וְהָיָה הוֹלֵךְ וָרָב הַנִּסָּיוֹן שֶׁעָמַדְתִּי בוֹ עַד שֶׁמָּנַעְתִּי עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. אָמַרְתִּי לָהֶם: “בַּחוּרִים, הָסִירוּ דְאָגָה מִלִּבִּי וְהַגִּידוּ הַסִּבָּה שֶׁאַתֶּם מַשְׁחִירִים פְּנֵיכֶם”. אָמְרוּ: “מוּטָב שֶׁנִּשְׁמֹר עַל סוֹדֵנוּ”. נִשְׁאַרְתִּי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנָם וּמוֹנֵעַ עַצְמִי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁתַּגִּידוּ לִי מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמְרוּ: “דָּבָר זֶה יָמִיט רָעָה עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן תִּהְיֶה כְמוֹתֵנוּ”. אָמַרְתִּי: "אֵין מָנוֹס מִזֶּה, וְאִם לָאו הַנִּיחוּ לִי שֶׁאֶסַּע מֵאֶצְלְכֶם וְאֶחֱזֹר לְבֵיתִי וְיָנוּחַ לִי מִמַּרְאֵה דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. שֶׁכֵּן יֹאמַר הַמָּשָׁל: “טוֹב שֶׁאֶרְחַק מִכֶּם, שֶׁהָעַיִן לֹא תִרְאֶה וְלֹא יֵעָצֵב הַלֵּב”. נִגְּשׁוּ אֶל אַיִל וְזָבְחוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לִי: “טֹל סַכִּין זוֹ וְהִכָּנֵס לְתוֹךְ עוֹר זֶה, וְאָנוּ נִתְפֹּר אוֹתוֹ עָלֶיךָ, שֶׁאָז יָבוֹא אֵלֶיךָ עוֹף אַלרְרֻס שְׁמוֹ, וִינַשְּׂאֶךָ וִינַטְּלֶךָ עַל הָר. אָז תְּבַקַּע אֶת הָעוֹר וְתֵצֵא מִתּוֹכוֹ, וְיִבָּהֵל הָעוֹף וְיַנִּיחֲךָ וְיֵלֵךְ. תֵּלֵךְ חֲצִי יוֹם וְתִמְצָא אַרְמוֹן שֶׁתָּאֳרוֹ זָר וְתִכָּנֵס בּוֹ, וְאָז תִּמָּלֵא מִשְׁאַלְתְּךָ, שֶׁכֵּן כְּנִיסָתֵנוּ לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן הִיא הַסִּבָּה לְהַשְׁחָרַת פָּנֵינוּ וְשִׁחוּת עֵינֵינוּ. וְאִלּוּ אָמַרְנוּ אֲנַחְנוּ לְסַפֵּר לְךָ תֶאֱרַךְ פָּרָשָׁתֵנוּ. שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵרַע לוֹ מְאֹרָע בְּשִׁחוּת עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית”. שָׂמַחְתִּי בָזֶה. עָשׂוּ בִי כְּפִי שֶׁאָמְרוּ, וְנָשָׂא הָעוֹף אוֹתִי וְהִנִּיחַנִי עַל הָהָר. יָצָאתִי מִן הָעוֹר וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה בְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים נַעֲרָה יָפוֹת כַּלְּבָנָה, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹתָן. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי אָמְרוּ יַחְדָּו: “הַבַּיִת בֵּיתְךָ, וּמָקוֹם רְחַב-יַדַיִם בּוֹ לְךָ, וּבָרוּךְ בּוֹאֲךָ אֲדוֹנֵנוּ. זֶה חֹדֶשׁ יָמִים שֶׁאָנוּ מְצַפּוֹת לְךָ. הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשָּׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הָרָאוּי לָנוּ, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ רְאוּיוֹת לוֹ”. הוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עַל דַּרְגָּשׁ גָּבוֹהַּ וְאָמְרוּ: “אַתָּה הַיּוֹם אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ וְאָנוּ שִׁפְחוֹתֶיךָ הַסָּרוֹת לְמִשְׁמַעְתֶּךָ. צַוֵּה אֵפוֹא כְכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחֶךָ”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ. הֵבִיאוּ לִי אֹכֶל וְאָכַלְתִּי אֲנִי וָהֵן. הִגִּישׁוּ לִי מַשְׁקֶה וְקָמוּ חָמֵשׁ מֵהֶן וּפָרְשׂוּ לִי מַחֲצֶלֶת, וְשָׂמוּ מִסָּבִיב זֵר פְּרָחִים וּפֵרוֹת וּמִינֵי מְתִיקָה הַרְבֵּה וְהֵבִיאוּ יַיִן, וְיָשַׁבְנוּ לִשְׁתּוֹת. לָקְחוּ הַנְּעָרוֹת נֵבֶל וּפָרְטוּ עָלָיו וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת וְהַסְּפָלִים, וְעָבְרָה אוֹתִי שִׂמְחָה שֶׁהִשְׁכִּיחָה אוֹתִי אֶת כָּל דַּאֲגוֹת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאָמַרְתִּי: “אֵלֶּה הֵם הַחַיִּים לַאֲמִתָּם”. עָמַדְתִּי עִמָּן עַד שֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַשֵּׁנָה אָמְרוּ: “קַח עִמְּךָ מֵאִתָּנוּ אֶת זוֹ שֶׁאַתָּה חָפֵץ בָּהּ שֶׁתִּתְרוֹעֵעַ לְךָ בְּמִשְׁכָּבֶךָ”. בָּחַרְתִּי לִי בְאַחַת מֵהֶן. פָּנֶיהָ יָפוֹת וְעֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת, שְׂעָרָהּ שָׁחוֹר וְזוּג שְׂפָתֶיהָ נָאוֹת, גַּבּוֹתֶיהָ חָבְרוּ לָהֶן יַחְדָּו וְכֻלָּהּ נֶחְמָדָה לְמַרְאֶה. דּוֹמָה הָיְתָה לַעֲנַף עֵץ רַעֲנָן אוֹ לִסְעִיף עֵץ-הֲדַס, לוֹקַחַת שְׁבִי אֶת הַלֵּב. כְּמוֹ שֶׁשָּׁרוּ עָלֶיהָ לְפָנִים הַמְשׁוֹרְרִים:

אַךְ הֶבֶל אִם לִסְעִיף עֵץ רַעֲנָן אַשְׁוֶה אוֹתָהּ,

וְרָחוֹק הוּא אִם לְעֵין עֹפֶר אֲדַמֶּה מֶבָּטָהּ.

מֵאַיִן לְעֹפֶר רַךְ כִּיצִירֶיהָ זְקוּפִים?

אוֹ כִדְבַשׁ שִׂפְתוֹתֶיהָ נֹפֶת צוּפִים?

אוֹ עַיִן רְחָבָה אַהֲבָה כַּמָּוֶת תַּלְהֵב,

בְכַבְלֵי מָוֶת תֶּאֱסֹר לֵב אוֹהֵב?

קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ בְּאַהֲבַת פְּרָאִים אֱלִילִית.

וּמַה פֶּלֶא אִם לֵב חוֹלֶה בְתַאֲוָה תַּלְהִיט.

וְחָזַרְתִּי עַל דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

תָּשׁוּר עֵינִי תָּמִיד אֶל יִפְעָתֵךְ,

וְלֹא תְמַלֵּא לִבִּי בִּלְתִּי אִם תְּמוּנָתֵךְ,

וְכָל הֲגִיגִי, גְּבִרְתִּי, אַךְ בְּהַדְרָתֵךְ,

אָמוּת גַּם אָקוּם לִתְחִיָּה בְאַהֲבָתֵךְ.

בִּלִּיתִי אוֹתוֹ לַיְלָה אֶצְלָהּ. וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי לַיְלָה יָפֶה מִזֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר הוֹלִיכוּ אוֹתִי הַנְּעָרוֹת לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְרָחֲצוּ אוֹתִי וְהִלְבִּישׁוּנִי בַּמְּפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים. הֵבִיאוּ לָנוּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְהִקִּיפוּ הַכּוֹסוֹת בְּתוֹכֵנוּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. בָּחַרְתִּי לִי שׁוּב פַּעַם בְּאַחַת מֵהֶן יָפָה לְמַרְאֶה וְרַכָּה לְתֹאַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

רָאִיתִי עַל חָזָהּ שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת, מֹר חוֹתְמֵיהֶם,

לְבַל יִגַּע בָּם אוֹהֵב וְלֹא יַהֲרֹס לָגֶשֶׁת אֲלֵיהֶם.

וּלְמִשְׁמָר עַל שְׁנֵיהֶם פָּקְדָה חִצֵּי עֵינֶיהָ,

תִּירֶה אֶת חִצָּהּ בַּאֲשֶׁר יָקוּם עָלֶיהָ.

בִּלִּיתִי גַם אִתָּהּ לַיְלָה יָפֶה עַד הַבֹּקֶר. אֲקַצֵּר בִּדְבָרִים, גְּבִרְתִּי. עָמַדְתִּי אֶצְלָן בַּנְּעִימִים שֶׁבַּחַיִּים מֶשֶׁךְ זְמַן שָׁנָה. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה אָמְרוּ לִי: “וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיִינוּ מַכִּירוֹת אוֹתְךָ. אַךְ אִם לַעֲצָתֵנוּ אַתָּה שׁוֹמֵעַ, יִהְיֶה זֶה לְתַקָּנָתְךָ”. וְהִתְחִילוּ לִבְכּוֹת. תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “מֶה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ: “אֲנַחְנוּ בְנוֹת מְלָכִים, וְנִתְאַסַּפְנוּ לְכָאן מִזֶּה שָׁנִים. אַרְבָּעִים יוֹם אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן וְשׁוֹהוֹת אַחֲרֵי כֵן שָׁנָה כָאן, אוֹכְלוֹת וְשׁוֹתוֹת וּמִתְעַנְּגוֹת וּמִתְעַלְּסוֹת, וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ עוֹקְרוֹת מִכָּאן. זֶה מִנְהָגֵנוּ וְחוֹשְׁשׁוֹת אָנוּ שֶׁמָּא תַמְרֶה מִצְוָתֵנוּ שֶׁאָנוּ מְצַוּוֹת עָלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁנֵּעָלֵם מֵעֵינֶיךָ. וַהֲרֵי אָנוּ מוֹסְרוֹת לְיָדֶיךָ אֶת מַפְתְּחוֹת הָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ אַרְבָּעִים חֲדָרִים. הָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לִפְתֹּחַ תִּשְׁעָה וּשְׁלשִׁים דֶּלֶת, אַךְ חָלִילָה לְךָ מִפְּתֹחַ אֶת דֶּלֶת הָאַרְבָּעִים”. נִפְרַדְנוּ וְאָמַרְתִּי לָהֶן “אֵינִי פוֹתֵחַ אוֹתוֹ, אִם בְּכָךְ תְּלוּיָה פְרִישָׁתִי מִכֶּן”. נִגְשָׁה אַחַת מֵהֶן אֵלַי, חִבְּקָה אוֹתִי וּבָכְתָה וְאָמְרָה בֵּית-שִׁיר זֶה:

אִם קִרְבָה תְּאַחֲדֵנוּ אַחֲרֵי יְמֵי פְרִידָה חָלָפוּ,

יִצְהֲלוּ פְנֵי הַזְּמַן אַחֲרֵי רָעָמוּ, זָעָפוּ.

וְאִם מֶבָּטְךָ אַתָּה אֶת עֵינַי יְיַפֶּה,

אֶסְלַח לוֹ לַזְּמַן וְעַל חַטָּאתוֹ אֲחַפֶּה.

וְאָמַרְתִּי אֲנִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

קָרַבְתִּי לִפְרִידָה וְנִתְמַלֵּא הַלֵּב

כִּסּוּפִים עַזִּים, וְגָדַל הַכְּאֵב.

זָלְגוּ פְנִינִים וְעֵינַי יַהֲלוֹמִים יָרְדוּ,

עַל חָזָהּ עָלוּ וְאוֹתוֹ יַעֲדוּ.

רְאִיתִיהָ בוֹכָה וְאָמַרְתִּי: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי פוֹתֵחַ דֶּלֶת זוֹ לְעוֹלָם”. וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה. יָצְאוּ כֻלָּן וְטָסוּ לְדַרְכָּן, כְּשֶׁקָּרַב הָעֶרֶב, פָּתַחְתִּי דַלְתוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּמָצָאתִי עַצְמִי בְמָקוֹם דּוֹמֶה לְגַן עֵדֶן. וְהָיָה בְתוֹכוֹ גַן שֶׁאִילָנוֹתָיו יְרֹקִים וּפֵרוֹתָיו נָאִים וּבְשֵׁלִים, וְצִפָּרָיו מְצַפְצְפוֹת וּפְלָגָיו זַכִּים וּמְפַכִּים. נָחָה בָהֶם דַּעְתִּי וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בֵּין הָעֵצִים וְהֵרַחְתִּי רֵיחַ הַפְּרָחִים, וְהִקְשַׁבְתִּי לְזִמְרַת הַצִּפֳּרִים, כְּשֶׁהֵן מְשַׁבְּחוֹת אֶת הָאֶחָד הָאַדִּיר. וְרָאִיתִי אֶת צֶבַע הַתַּפּוּחִים בֵּין הָאָדֹם וּבֵין הַצָּהֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

נָטַל תַּפּוּחַ שְׁנֵי צְבָעִים כְּאֶחָד, וְדָמָה

לִלְחִי הָאֲהוּבָה מִכִּסּוּפִים קִרְבָּה הָמָה.

הִסְתַּכַּלְתִּי בַחֲבוּשִׁים, שָׁאַפְתִּי רֵיחַ בִּשְׂמֵיהֶם הַמְבַיֵּשׁ אֶת רֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר וְהוּא כְמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

נָטַל חֲבוּשׁ כָּל נְעִימוֹת אָדָם,

בְּמַעֲלָה עָלָה עַל הַפֵּרוֹת כֻּלָּם.

כְּיַיִן לְטַעַם וּכְמֹר לוֹ רֵיחַ,

כַּזָּהָב לוֹ צֶבַע וּמַרְאֶה כַיָּרֵחַ.

הִסְתַּכַּלְתִּי בָּאֲפַרְסֵק, הַמַּקְסִים בְּיָפְיוֹ אֶת הָעַיִן כְּאִלּוּ הוּא סַפִּיר מְלֻטָּשׁ. אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מֵאוֹתוֹ מָקוֹם וְנָעַלְתִּי אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. וּכְשֶׁהִגִּיעָה מָחֳרַת הַיּוֹם פָּתַחְתִּי חֶדֶר שֵׁנִי וְנִכְנַסְתִּי בּוֹ וּמָצָאתִי בּוֹ כִּכָּר רָחָב, וּבוֹ תְּמָרִים רַבִּים וְנָהָר שׁוֹטֵף וְשִׂיחֵי שׁוֹשַׁנִּים וְיַסְמִין וְשִׁמְשׁוּק וּוֶרֶד אֲדַמְדַּם וְנַרְקִיסוֹת וְצִפֹּרֶן. וְהָיוּ הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת עַל אוֹתָם הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים, וְהִתְפַּשֵּׁט רֵיחַ זֶה שֶׁל הַבְּשָׂמִים לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִשַּׂגְתִּי מִזֶּה שִׂמְחָה שְׁלֵמָה. אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מִמָּקוֹם זֶה וְנָעַלְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הַשְּׁלִישִׁי, וְרָאִיתִי בְּתוֹכוֹ אוּלָם גָּדוֹל רָצוּף שַׁיִשׁ מְגֻוָּן וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת וְאַבְנֵי חֵן, וּבְתוֹכוֹ כְּלוּבִים מֵעֲצֵי-צַנְדָּל וַאֲהָלִים וּבָהֶם צִפָּרִים מְזַמְּרוֹת כְּגוֹן הַזָּמִיר וְהַחֲמִימָה וְהַשַּׁחְרוּר וְהַכַּנָּרִי וְהַנּוּבִי הַמְצַפְצֵף. נָחָה דַּעְתִּי מִכָּל זֶה, וְנִסְתַּלְּקָה דַּאֲגָתִי וְיָשַׁנְתִּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד הַבֹּקֶר. אַחַר-כָּךְ פָּתַחְתִּי דֶלֶת הַחֶדֶר הָרְבִיעִי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ בַּיִת גָּדוֹל, וּבְאוֹתוֹ בַּיִת אַרְבָּעִים חֶדֶר שֶׁדַּלְתוֹתֵיהֶם פְּתוּחוֹת. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָם וְרָאִיתִי מִן הַפְּנִינִים וְהַסַּפִּירִים וְהַפִּטְדּוֹת וְהַזְּמָרַגְדִּין וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אוֹתָן בַּלָּשׁוֹן. נִדְהַמְתִּי מִכָּל זֶה וְאָמַרְתִּי: “מֵעַתָּה אֲנִי מֶלֶךְ דּוֹרִי אָנִי, וְאוֹצְרוֹת אֵלֶּה הֵם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶצְלִי”. לֹא פָּסַקְתִּי מֵעֲבֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁעָבְרוּ תִשְׁעָה וּשְׁלשִׁים יוֹם, וּכְבָר פָּתַחְתִּי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה אֶת הַחֲדָרִים כֻּלָּם זוּלָתִי הַחֶדֶר שֶׁאָסְרוּ עָלַי פְּתִיחַת דַּלְתּוֹ. נִשְׁאֲרָה דַּעְתִּי,ג ְּבִרְתִּי, עֲסוּקָה בְּאוֹתוֹ חֶדֶר שֶׁהוּא הַמַּשְׁלִים לָאַרְבָּעִים, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלַי הַשָׂטָן לְהַוָּתִי, וְהִשִּׁיאַנִי שֶׁאֶפְתַּח אוֹתוֹ. וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְשֹׁל בְּרוּחִי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת זֹאת, אַף-עַל-פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר מִן הַמּוֹעֵד אֶלָּא יוֹם אֶחָד. נִגַּשְׁתִּי לַחֶדֶר הַנִּזְכָּר וּפָתַחְתִּי דַלְתּוֹ וְנִכְנַסְתִּי וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ רֵיחַ עַז, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הֵרַחְתִּי כְּמוֹתוֹ, וְהָמַם רֵיחַ זֶה אֶת דַּעְתִּי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף שָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ. אַחַר-כָּךְ אִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְנִכְנַסְתִּי לַחֶדֶר וְרָאִיתִי אֶת קַרְקָעוֹ רְפוּדָה בְּכַרְכֹּם, וּבוֹ מְנוֹרוֹת זָהָב וּפְרָחִים שֶׁרֵיחַ הַמֹּר וְהָעִנְבָּר מִתְפַּשֵּׁט מֵהֶם, וְהָיוּ מְפִיצוֹת אוֹר בָּהִיר. וְרָאִיתִי שְׁנֵי בָזִיכִים עֲצוּמִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מָלֵא אֲהָלִים וְעִנְבָּר וּדְבַשׁ רֵיחָנִי. וְנִתְבַּשֵּׂם כָּל הַמָּקוֹם מֵרֵיחָם. וְרָאִיתִי, גְּבִרְתִּי, סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר כְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה בְּהַחֲשִׁיכוֹ, וּלְפָנָיו אֵבוּס שֶׁל בְּדֹלַח לָבָן, וּבוֹ שֻׂמְשְׁמִין קְלוּפִים, וְאֵבוּס שֵׁנִי וּבוֹ מֵי-שׁוֹשַנִּים מְסוּכִים בְּמֹר. וְהַסּוּס חָבוּשׁ וְרֶסֶן לוֹ וְאֻכָּפוֹ זָהָב אָדֹם. כְּשֶׁרְאִיתִיו הִתְפַּלֵּאתִי עָלָיו וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁעִנְיָן חָשׁוּב בּוֹ”. הִתְעַנִי הַשָּׂטָן וְהוֹצֵאתִי אוֹתוֹ וְרָכַבְתִּי עָלָיו, אַךְ הוּא לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. דָּפַקְתִּי אוֹתוֹ בַּעֲקֵבַי וְלֹא נָע וְלֹא זָע. תָּפַסְתִּי בַשּׁוֹט וְהִכִּיתִיו בּוֹ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ בַּמַּכָּה, צָהַל בְּקוֹל גָּדוֹל דּוֹמֶה לָרַעַם הַמַּרְעִיד, וְנִפְתְּחוּ לוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס עִמִי עַד שֶׁנֶּעֱלַם מִן הָעַיִן בְּגָּבְהֵי מְרוֹמִים, שָׁעָה אֶחָת. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַנִי עַל גַּג וְהוֹרִידַנִי וְהִכָּה אוֹתִי בִּזְנָבוֹ עַל פָּנַי וְהוֹצִיא אֶת עֵינִי הַשְּׂמָאלִית עַד שֶׁהִזִּילָה עַל לְחָיַי, וְנִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי.

יָרַדְתִּי מֵעַל הַגַּג וּמָצָאתִי אֶת עֲשֶׂרֶת הַבַּחוּרִים הָעִוְרִים בְּעֵינָם הָאַחַת וְאָמְרוּ לִי: “אַל יְהֵא בוֹאֲךָ לֹא שָׁלוֹם וְלֹא בָרוּךְ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֲרֵי הָיִיתִי כְּאַחַד מִכֶּם, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתִּתְּנוּ לִי צַלַּחַת פִּיחַ שֶׁאַשְׁחִיר בּוֹ אֶת פָּנַי, וְקַבְּלוּ אוֹתִי לְחֶבְרַתְכֶם שֶׁאֵשֵׁב אֶצְלְכֶם”. אָמְרוּ: “צֵא מִכָּאן. חֵי אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תֵשֵׁב אֵצְלֵנוּ”. וּכְשֶׁגֵּרְשׁוּנִי, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִיתִי בְצָרָה, כְּשֶׁאֲנִי מְהַרְהֵר בְּכָל מַה שֶׁאֵרַע לִי, – יָצָאתִי מֵאֶצְלָם וְלִבִּי אָבֵל עָלַי וְעֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְאָמַרְתִּי בְלַחַשׁ “הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה, אַךְ פְּזִיזוּתִי לֹא הִנִּיחָה לִי”. גִּלַּחְתִּי אֶת זְקָנִי וְאֶת שְׂפָמִי, וְהָיִיתִי מְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת. וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁאֶסַּע בְּשָׁלוֹם, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי בְעֶרֶב לַיְלָה זֶה, וּמָצָאתִי אֶת אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הָעוֹמְדִים נְבוֹכִים. וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי: “זָר אָנֹכִי”. אָמְרוּ: “וְאַף אָנוּ זָרִים”. וְכָךְ נִזְדַמַּנּוּ אָנוּ שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שְׁלָשְׁתֵּנוּ עִוְרִים בְּעֵינֵינוּ הַשְּׂמָאלִית. וְזוֹהִי, גְּבִרְתִּי, סִבַּת גִּלּוּחַ זְקָנִי וְחֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ מִכָּאן עַד שֶׁאֶשְׁמַע סִפּוּרָם שֶׁל אֵלֶּה".

פָּנְתָה הָעַלְמָה אֶל הַכַלִיף וְאֶל גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְאָמְרָה לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי אַתֶּם סִפּוּרְכֶם”. נִגַּשׁ גַ’עְפָר וְסִפֵּר לָהּ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁסִּפֵּר לַשּׁוֹעֶרֶת בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָם לַבַּיִת. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרָיו אָמְרָה: “הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לָכֶם אֶת חַיֵּיכֶם בְּמַתָּנָה יַחְדָּו”. יָצְאוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָרְחוֹב. אָמַר הַכַלִיף לַקַּבְּצָנִים: “חַבְרַיָּה, לְאָן פְּנֵיכֶם מוּעָדוֹת עַכְשָׁו, וַעֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַשַּׁחַר?” וְאָמַר לְגַ’עְפָר: “קַח אוֹתָם וְהַעֲמֵד אוֹתָם לְפָנַי מָחָר שֶׁנִּרְשֹׁם מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”. מִלֵּא גַ’עְפָר אֶת פְּקֻדַּת הַכַלִיף, עָלָה הַכַלִיף לְאַרְמוֹנוֹ וְלֹא רָאָה שֵׁנָה בְאוֹתוֹ הַלָּיְלָה.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָשַׁב עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו רַבֵּי הַמְּלוּכָה, וְאָמַר:“הָבֵא לְפָנַי אֶת שְׁלשׁ הָעֲלָמוֹת וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת וְאֶת הַקַּבְּצָנִים”. קָם גַ’עְפָר וְהֵבִיא אוֹתָם לְפָנָיו, וְהִכְנִיס אֶת הָעֲלָמוֹת כְּשֶׁפְּנֵיהֶן מְכֻסּוֹת בִּצְעִיף. פָּנָה אֲלֵיהֶן גַ’עְפָר וְאָמַר: “כְּבָר מָחַלְנוּ לָכֶן, מִשּׁוּם שֶׁנְּהַגְתֶּן אִתָּנוּ בְטוֹבָה בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתֶּן אוֹתָנוּ. וַהֲרֵי אֲנִי מוֹדִיעַ לָכֶן מִי אָנוּ: עוֹמְדוֹת אַתֶּן לִפְנֵי הַחֲמִשִּׁי לְשׁוֹשֶׁלֶת בְּנֵי עַבָּאס, לִפְנֵי הָארוּן אַלרְרַשִׁיד אָחִיו שֶׁל הַכַלִיף מוּסַא אַלְהָאדִי בֶּן מֻחַמָּד אַלְמַהְדִי בְּנוֹ שֶׁל אַבּוּ גַ’עְפָר אַלְמַנְצוּר בֶּן מֻחַמָּד אָחִיו שֶׁל אַלסַּפְפָאח בֶּן מֻחַמָּד. וּבְכֵן אַל תַּגִּידוּ לָנוּ אֶלָּא דְבַר אֱמֶת”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָעֲלָמוֹת אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר בְּשֵׁם נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, נִגְּשָׁה הַגְּדוֹלָה וְאָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, לִי סִפּוּר, שֶׁאִלּוּ נִכְתַּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיּוֹת הָעַיִן, הָיָה בוֹ מָשָׁל ומוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר, וְעֵצָה טוֹבָה לִמְבַקֵּשׁ עֵצָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשִּׁבְעָה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּעֲלָמוֹת, כְּשֶׁנִגְּשָׁה לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הַגְּדוֹלָה בָּעֲלָמוֹת

לִי סִפּוּר נִפְלָא, וְהוּא: שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ הַשְּׁחוֹרוֹת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי הֵן שֶׁכֵּן הָיִינוּ שָׁלשׁ אֲחָיוֹת אֲהוּבוֹת לְאֵם וּלְאָב. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁתֵּי נְעָרוֹת אֵלּוּ, הַיְנוּ זוֹ שֶׁעָלֶיהָ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת וְהַשְּׁנִיָּה עֲקֶרֶת הַבָּיִת, לְאֵם אַחֶרֶת הֵן. כְּשֶׁנִּפְטַר אָבִינוּ נָטְלָה כָל אַחַת מֵאִתָּנוּ חֶלְקָהּ בַּיְרֻשָּׁה. לְיָמִים נִפְטְרָה אִמִּי וְעָזְבָה לָנוּ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְנָטְלָה כָל אַחַת יְרֻשָּׁתָהּ אֶלֶף דִּינָר. וְהָיִיתִי אֲנִי הַצְּעִירָה בָהֶן לְשָׁנִים. הֵכִינוּ אַחְיוֹתַי לְעַצְמָן צָרְכֵי נִשּׂוּאִין, וְנִשְּׂאָה כָל אַחַת מֵהֶן לְאִישׁ וְשָׁהוּ אִתּוֹ מֶשֶׁךְ זְמָן. אַחַר-כָּךְ זִמֵּן לוֹ כָל אֶחָד מִבַּעֲלֵיהֶן סְחוֹרָה וְלָקַח מֵאִשְׁתּוֹ אֶלֶף דִּינָר וְנָסְעוּ יָחַד וְעָזְבוּ אוֹתִי, וְנֶעֶדְרוּ מִמֶּנִּי חָמֵשׁ שָׁנִים. אִבְּדוּ בַעֲלֵיהֶן אֶת הַמָּמוֹן וּפָשְׁטוּ אֶת הָרֶגֶל וְעָזְבוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם בַּנֵּכָר. אַחֲרֵי חָמֵשׁ שָׁנִים בָּאָה אֵלַי הַגְּדוֹלָה בְצוּרַת קַבְּצָנִית לְבוּשָׁה בְלָיוֹת וְאַדַּרְתָּהּ מְלֻכְלֶכֶת וִישָׁנָה, וְהִיא עַצְמָה בַּשֵּׁפֶל שֶׁבַּמַּצָּב. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נִרְאֲתָה לִי זָרָה וְלֹא הִכַּרְתִּיהָ. וּלְאַחַר-כָּךְ כְּשֶׁהִכַּרְתִּיהָ, אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה הוּא מַצָּב זֶה?” אָמְרָה: “אֲחוֹתִי אֵין תּוֹעֶלֶת בִּדְבָרִים, וּמַה שֶׁנִּגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם, נִתְמַלֵּא”. שְׁלַחְתִּיהָ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבַּשְׁתִּי אוֹתָהּ מַחֲלָצוֹת וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, הֲרֵי אַתְּ לִי תַּחַת אָבִי וְאִמִּי, וְהַיְרֻשָּׁה שֶׁעָלְתָה בְחֶלְקִי שָׁלַח בָּהּ אֱלֹהִים בְּרָכָה, וּמַצָּבִי טוֹב וּרְכוּשִׁי פָרַץ לָרֹב. שֻׁתָּפוֹת אָנוּ בוֹ אֲנִי וָאָתְּ”. הֵיטַבְתִּי עִמָּהּ תַּכְלִית הַהֲטָבָה וְיָשְׁבָה אֶצְלִי זְמַן שֶׁל שָׁנָה תְמִימָה, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ נְתוּנָה עַל אֲחוֹתֵנוּ הַשְּׁנִיָּה. לֹא עָבְרוֹ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁבָּאָה וּמַרְאָהּ גָרוּעַ מִזֶּה שֶׁבָּאָה בוֹ הָאָחוֹת הַבְּכִירָה. עָשִׂיתִי עִמָּהּ טוֹבָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנָה, וְחִלַּקְתִּי אִתָּן חֵלֶק כְּחֵלֶק בְּכָל מַה שֶּׁהָיָה לִי. לְיָמִים אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מְבַקְּשׁוֹת אָנוּ לְהִנָּשֵׂא, שֶׁאֵין אָנוּ סוֹבְלוֹת לִהְיוֹת שְׁרוּיוֹת בְּלִי בַעַל”. אָמַרְתִּי לָהֶן: “אַתֶּן שְׁתֵּי עֵינַי, לֹא נִשְׁאֲרָה טוֹבָה בְנִשּׂוּאִין, וּבְיָמֵינוּ הֲרֵי גֶבֶר הָגוּן יְקַר הַמְּצִיאוּת הוּא. אֵינִי רוֹאָה בְרָכָה לָכֶן בְּמַה שֶׁאַתֶּן אוֹמְרוֹת, וַהֲרֵי כְבָר נֻסֵּיתֶן בְּנִשּׂוּאִין”. לֹא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרַי, וְנִשְּׂאוּ שֶׁלֹּא בְהַסְכָּמָתִי. וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נָתַתִּי לָהֶן נְדוּנְיָה מִמָּמוֹנִי, וְכִסִּיתִי אוֹתָן וְנָסְעוּ עִם בַּעֲלֵיהֶן.

לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁמָּעֲלוּ בָהֶן בַּעֲלֵיהֶן וְלָקְחוּ מַה שֶּׁהָיָה אִתָּן, וְהָלְכוּ לָהֶם וְעָזְבוּ אוֹתָן. שָׁבוּ אֶצְלִי עֲלוּבוֹת וְהִצְטַדְּקוּ לְפָנַי. אָמְרוּ: “אַל נָא תַקְפִּידִי אִתָּנוּ, שֶׁאִם אָמְנָם צְעִירָה אַתְּ מֵאִתָּנוּ לְשָׁנִים, הֲרֵי שְׁלֵמָה אַתְּ יוֹתֵר לְשֵׂכֶל. וְעַכְשָׁו אֵין אָנוּ שׁוֹעוֹת יוֹתֵר בְּנִשּׂוּאִין לְעוֹלָם. קְחִי אוֹתָנוּ לִשְׁפָחוֹת לָךְ, וְאָכַלְנוּ פַּת-לַחְמֵנוּ”. אָמַרְתִּי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲכֶן, אַחְיוֹתַי, אֵין יָקָר לִי מִכֶּן”. קִבַּלְתִּי אוֹתָן וְהוֹסַפְתִּי לְכַבְּדָן יוֹתֵר. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. שַׂמְתִּי בְדַעְתִּי לְצַיֵּד סְפִינָה שֶׁתֵּצֵא לְבָצְרָה. טָעַנְתִּי סְפִינָה גְדוֹלָה וְשַׂמְתִּי בָהּ סְחוֹרָה וְקִנְיָן לְמִסְחָר וְכָל צֵדָה שֶׁאֲנִי זְקוּקָה לָהּ, וְאָמַרְתִּי: “אַחְיוֹתַי, רְצוֹנְכֶן לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת עַד שֶׁאֶסַּע וְאֶחֱזֹר, אוֹ נוֹסְעוֹת אַתֶּן עִמִּי?” אָמְרוּ: “נוֹסְעוֹת אֲנַחְנוּ עִמָּךְ, שֶׁאֵין בָּנוּ כֹחַ לָשֵׂאת פְּרִידָתֵךְ”. לָקַחְתִּי אוֹתָם עִמִּי, חִלַּקְתִּי מָמוֹנִי לַחֲצָאִין, וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַחֵצִי וְטָמַנְתִּי אֶת הַחֵצִי, שֶׁכֵּן אָמַרְתִּי: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיִּקְרֶה אָסוֹן אֶת הַסְּפִינָה וְאָנוּ נִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וּכְשֶׁנָּשׁוּב נִמְצָא מַשֶׁהוּ שֶׁיּוֹעִיל לָנוּ”.

נָסַעְנוּ יָמִים אֲחָדִים וְלֵילוֹת, וְתָעֲתָה סְפִינָתֵנוּ, שֶׁלֹּא נָתַן רַב-הַחוֹבֵל דַּעְתּוֹ עַל הַדֶּרֶךְ, וְנִכְנְסָה הַסְּפִינָה בְּיָם אַחֵר, לֹא זֶה שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים, וְלֹא הִרְגַּשְׁנוּ בַדָּבָר מֶשֶׁךְ זְמַן, שֶׁכֵּן הָיְתָה הָרוּחַ טוֹבָה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֲשָׂרָה יָמִים. כְּשֶׁעָלָה הַצּוֹפֶה לַמִּצְפָּה, אָמַר: “הִתְבַּשְּׂרוּ בְטוֹבָה, רָאִיתִי מֵעֵין מְדִינָה שֶׁמַּרְאֶה לָהּ כְּמַרְאֵה הַיּוֹנָה”. שָׂמַחְנוּ, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁרָאִינוּ אֶת הַמְּדִינָה מֵרָחוֹק. שָׁאַלְנוּ אֶת רַב-הַחוֹבֵל: “מַה שְּׁמָהּ שֶׁל מְדִינָה זוֹ הַנִּשְׁקֶפֶת לָנוּ?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי יוֹדֵעַ וְלֹא רְאִיתִיהָ מֵעוֹלָם, וּמֵעוֹדִי לֹא עָבַרְתִּי בְיַם זֶה. וְאוּלָם הָעִנְיָן נִגְמַר בְּכִי טוֹב, וְלֹא נִשְׁאַר לָכֶן, אֶלָּא לָרֶדֶת לִמְדִינָה זוֹ וּלְהַצִּיעַ סְחוֹרַתְכֶן. וְאִם יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לְמָכְרָהּ, מִכְרוּהָ וּקְנוּ בִמְחִירָהּ מַה שֶׁתִּמְצְאוּ בָהּ. וְאִם לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיֶדְכֶן לִמְכֹּר, נִשְׁהֶה כָּאן רַק יוֹמַיִם וְנִצְטַיֵּד וְנִסַּע לְדַרְכֵּנוּ”.

נִכְנַסְנוּ לַנָּמָל, וְעָלָה רַב-הַחוֹבֵל וְשָׁהָה שָׁעָה וְחָזַר אֵלֵינוּ וְאָמַר: “קֹמְנָה צְאֶינָה לַמְּדִינָה וְהִתְפַּלְּאוּ עַל מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים בִּבְרוּאָיו, וְהַעְתֵּרְנָה לוֹ לִהְיוֹת לָכֶן לְמַחֲסֶה מִפְּנֵי זַעֲמוֹ”. עָלִינוּ לַמְּדִינָה. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַשַּׁעַר, רָאִיתִי עָלָיו בְּנֵי אָדָם וּמַקְלוֹתָם בִּידֵיהֶם. קָרַבְתִּי אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם הֲפוּכִים לְאֶבֶן מִזַּעַם אֱלֹהִים. נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ הַמְּדִינָה וּמָצָאנוּ כָּל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ הָפוּךְ לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה, אֵין בָהּ לֹא יוֹשֵׁב וְלֹא נוֹפֵחַ בְּאֵשׁ, וְהִדְהִימָנוּ הַדָּבָר. עָבַרְנוּ בַשְּׁוָקִים וּמָצָאנוּ אֶת הַסְּחוֹרוֹת נְטוּשׁוֹת וְאֶת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף עֲזוּבִים בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם. הִתְבּוֹנַנּוּ וְאָמַרְנוּ: “הֲלֹא דָבָר הוּא”. פָּשַׁטְנוּ בִּרְחוֹבוֹת הַמְּדִינָה, וְהִסִּיחָה כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ אֶת דַּעְתָּהּ מֵאֲחוֹתָהּ, מֵהֱיוֹתֵנוּ עֲסוּקוֹת לְכַנֵּס אֶת הַמָּמוֹן וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הָאֲרִיגִים הַיְקָרִים. וְאוּלָם אֲנִי עָלִיתִי לַטִּירָה וּמָצָאתִי אוֹתָהּ בְנוּיָה אֵיתָן. נִכְנַסְתִּי לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ וּמָצָאתִי כָל כֵּלָיו כֻּלָּם זָהָב וָכֶסֶף, וְרָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּלְיָדוֹ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ וּנְצִיבָיו וּמִשְׁנָיו, וְהוּא לָבוּשׁ בְּגָדִים הַמְבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת בְּיִקְרָתָם. כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֶל הַמֶּלֶךְ מְצָאתִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, לְבוּשׁוֹ מַחֲלָצוֹת שֶׁל זָהָב, וּבָהֶן כָּל אֶבֶן יְקָרָה מַזְהִירָה כַכּוֹכָב. וּמִסָּבִיב לוֹ עוֹמְדִים חֲמִשִּׁים עֲבָדִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין שֶׁל מֶשִׁי וְחַרְבוֹתֵיהֶם שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, וּכְשֶׁרָאִיתִי זֹאת נִדְהַמְתִּי. הִמְשַׁכְתִּי אֶת דַּרְכִּי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַנָּשִׁים, וּמָצָאתִי עַל קִירוֹתָיו וִילָאוֹת שֶׁל מֶשִׁי רְקוּמוֹת בְּזָהָב, וּמָצָאתִי אֶת הַמַּלְכָּה שׁוֹכֶבֶת בִּלְבוּשׁ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וְעַל רֹאשָׁהּ זֵר כָּלוּל בְּמִינֵי אֲבָנִים יְקָרוֹת וּבְצַוָּארָהּ מַחְרֹזוֹת וְתַכְשִׁיטִין. וְכָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַלְּבוּשִׁים וְהַתַּכְשִׁיטִין נִשְׁאַר כַּאֲשֶׁר הוּא, וְרַק הִיא נֶהְפְּכָה מֵחֲרוֹן אַף הָאֱלֹהִים לְאֶבֶן שְׁחוֹרָה. מָצָאתִי דֶלֶת פְּתוּחָה וְנִכְנַסְתִּי בְתוֹכָהּ וּמָצָאתִי בָהּ מַדְרֵגָה שֶׁל שֶׁבַע מַעֲלוֹת. עָלִיתִי בָהּ וְהִגַּעְתִּי לְאוּלָם, רִצְפָּתוֹ שַׁיִשׁ וּמַצָּעָיו רִקְמוֹת-זָהָב. וְעָמַד בַּתָּוֶךְ כִּסֵּא מַלְכוּת שֶׁל עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָיָה שָׁם מִשְׁקָע בַּקִּיר שֶׁוִּילוֹנוֹ אָחוּז בְּחֶבֶל שֶׁל פְּנִינִים. עָלִיתִי לְשָׁם וּמָצָאתִי אֶבֶן יְקָרָה בְגָדְלָהּ שֶׁל בֵּיצַת בַּת-הַיַּעֲנָה, שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת בְּקָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל כִּסֵּא-מַלְכוּת קָטָן, וְהָיָה יוֹצֵא מִמֶּנָּה אוֹר בָּהִיר וּמִתְפַּשֵּׁט. וְהָיָה אוֹתוֹ כִסֵּא מְכֻסֶּה בְּכָל מִינֵי אֲרִיגֵי מֶשִׁי הַמְבַלְבְּלִים בְּמַרְאָם אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רוֹאָם. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל אֵלֶּה תָּמַהְתִּי. רָאִיתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם נֵרוֹת שַׁעֲוָה דוֹלְקִים, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֵין סָפֵק שֶׁמִּי שֶׁהוּא הִדְלִיק נֵרוֹת אֵלֶּה”. הִמְשַׁכְתִּי בְדַרְכִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְחֶדֶר אֶחָד וְחִפַּשְׂתִּי אוֹתוֹ. עָבַרְתִּי בְכָל הַמְּקוֹמוֹת, וְשָׁכַחְתִּי אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ זֶה שֶׁתְּקָפַתְנִי תְּמִיהָה מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְשָׁקַעְתִּי בְּהִרְהוּרִים עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה. בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת וְלֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְאִבַּדְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ, וְחָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ מִשְׁקָע, לְמָקוֹם שֶׁהָיוּ הַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים. יָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפָּה וְהִתְכַּסֵּיתִי בִשְׂמִיכָה, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן. בִּקַּשְׁתִּי לִישֹׁן וְלֹא יָכֹלְתִּי, וְעָבְרָה אוֹתִי חֲרָדָה.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת-לַיְלָה שָׁמַעְתִּי נְעִימַת קֻרְאָן בְּקוֹל יָפֶה הַקּוֹרֵא בְלַחַשׁ. הָלַכְתִּי בְשִׂמְחָה אַחֲרֵי הַקּוֹל, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחֶדֶר שֶׁדַּלְתּוֹ סְגוּרָה. פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְהֵצַצְתִּי לְתוֹךְ הַמָּקוֹם, וְהִנֵּה הוּא מְקוֹם תְּפִלָּה וּבְתוֹכוֹ מִשְׁקָע מְיֻחָד לִתְפִלָּה כְּאוֹתוֹ שֶׁבַּמִּסְגָּדִים, וּבְתוֹכוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת תְּלוּיוֹת וּשְׁנֵי נֵרוֹת שַׁעֲוָה, וְשָׁטִיחַ הַמְיֻחָד לִכְרִיעָה לִתְפִלָּה שָׁטוּחַ, וְעָלָיו יוֹשֵׁב נַעַר יָפֶה לְמַרְאֶה, לְפָנָיו סֵפֶר קֻרְאָן שֶׁהוּא קוֹרֵא בוֹ, עַל גַּבֵּי כּוֹנָנִית. תָּמַהְתִּי כֵּיצַד יָצָא בְשָׁלוֹם מִכָּל שְׁאָר אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה, נִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם. נָשָׂא עֵינָיו וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בַּאֲמִתּוּת זֶה שֶׁקָּרָאתָ שֶׁתַּעֲנֶה לִי עַל שְׁאֵלָתִי”. הִסְתַּכֵּל בִּי הַנַּעַר וְחִיֵּךְ וְאָמַר: "שִׁפְחַת אֱלֹהִים, הַגִּידִי לִי, מַה הִיא סִבַּת כְּנִיסָתֵךְ לְמָקוֹם זֶה, וְאַגִּיד לָךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּלְאַנְשֵׁי מְדִינָה זוֹ. אָמַר לִי: “הַמְתִּינִי לִי קְצָת,אֲחוֹתִי”. סָגַר אֶת הַסֵּפֶר וְשָׂם אוֹתוֹ בְתוֹךְ תִּיק שֶׁל אַטְלַס וְהוֹשִׁיבַנִי לְצִדּוֹ. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וְהִנֵּה הוּא יָפֶה כַּסַּהַר בְּמִלּוּאוֹ, הָדוּר בְּיָפְיוֹ וִיצוּרֵי גֵווֹ רַכִּים, מָתוֹק לְמַרְאֶה כְכִכָּר שֶׁל סֻכָּר, וְקוֹמָתוֹ יְשָׁרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:

אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו,

יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.

סְמָכוֹ שַׁבְּתָאי שְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתָיו,

וְהַמֻּשֶׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,

וְחָשׁ מַאֲדִים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,

וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו,

וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה לְהַבִּיט אֶל פָּנָיו.

נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,

וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.

וְהִלְבִּישׁוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מַחֲלָצוֹת הַשְּׁלֵמוּת וְעִטֵּר אֶת לְחָיָיו בְּנֹעַם מַזְהִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

נִשְׁבַּעְתִּי בְרֵיחַ שְׁמוּרוֹתָיו, וּבְקוֹמָתוֹ הַזְּקוּפָה,

בְּחִצָיו קֶסֶם יִיר, לֹא לָמוֹ תְרוּפָה,

בִּיצִירָיו רַכִּים, בְּזֹהַר דֹּק מֶבָּטָיו,

בְּלֹבֶן מִצְחוֹ, בִּשְׁחוֹר עֲבוֹת תַּלְתַּלָּיו,

בְּאֵלֶּה לָקְחוּ אִישׁוֹן עֵינִי שֶׁבִי – גַּבּוֹתָיו,

בִּלְחָיָיו שׁוֹשַׁנִּים, בִּבְרַק כִּשּׁוּת שַׂעֲרוֹתָיו,

בְּאַלְמֻגֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וּבְמַחְרֹזֶת פְּנִינֵי שִׁנָּיו,

בְּצַוָּארוֹ, בְּגֵווֹ יַטֶּנּוּ בְּחֵן קְסָמָיו,

וְעַל חָזֵהוּ יֵרָאוּ נִצָּנֵי רִמּוֹנָיו,

בְּכֹבֶד יְרֵכוֹתָיו מְרַטְּטוֹת בַּהֲלִיכוֹתָיו,

אַף בְּנוּחוֹ, בְּזָקוּף בֶּהָדָר, גּוּפוֹ,

בְּמֶשִׁי עוֹרוֹ, בְּרֹךְ נִשְׁמַת אַפּוֹ.

בְּיָדוֹ נְדִיבוֹת, בִּלְשׁוֹנוֹ צַחוֹת דּוֹבָרֶת,

בְּיַחַס מוֹלַדְתּוֹ, בִּגְבוּרָתוֹ עַל כָּל גוֹבָרֶת.

לוֹ הַמֻּשֶׁק בִּרְקֹחַ אוֹתוֹ יִתֵּן רֵיחוֹ,

עֲנַן עִנְבָּר יִמְלָא יְקוּם עֵת יְפִיחוֹ.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לְעֻמָּתוֹ אַךְ חִוְרוֹת.

לִקְצֵה צִפָּרְנוֹ לֹא יוּכְלוּ הִשְׁתַּוּוֹת.

הִסְתַּכַּלְתִּי אֵלָיו בְּמֶבָּט שֶׁעוֹרֵר בִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת שֶׁל גַּעֲגוּעִים, וְהִצִּית בְּלִבִּי אֶת כָּל גַּחֲלֵי הָאַהֲבָה, אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָשִׁיבָה לִי תְשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁשְּׁאַלְתִּיךָ”. אָמַר: "שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֲשֶׂה. דְּעִי, שִׁפְחַת-אֱלֹהִים, שֶׁמְּדִינָה זוֹ הָיְתָה בִירָתוֹ שֶׁל אָבִי הַמֶּלֶךְ, זֶה שֶׁרָאִית אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת, הָפוּךְ מִזַּעַם אֱלֹהִים לְאָבֶן. וְהַמַּלְכָּה שֶׁרָאִית אוֹתָהּ בַּכִּלָּה, אִמִּי הִיא. וְהָיוּ הֵם וְכָל בְּנֵי הַמְּדִינָה אַמְגּוּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים לָאֵשׁ מִבִּלְתִּי הָאֱלֹהִים הָאַדִּיר. וְהָיוּ נִשְׁבָּעִים בָּאֵשׁ וּבָאוֹר, בַּצֵּל וּבְלַהַט הַשֶּׁמֶשׁ וּבַגַּלְגַּלִּים הַסּוֹבְבִים. לֹא הָיָה לְאָבִי כָל וָלָד, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְנָתַן אוֹתִי לוֹ בְאַחֲרִית יָמָיו. גִּדְּלַנִי עַד שֶׁגָּדַלְתִּי. וְהָיָה הָאשֶׁר מְקַדֵּם אֶת פָּנַי בְּכָל אֲשֶׁר פָּנִיתִי. הָיְתָה אֶצְלֵנוּ זְקֵנָה בָאָה בַיָּמִים, מַאֲמִינָה בֵאלֹהִים וּבִשְׁלִיחוֹ בַסֵּתֶר, וּמַסְכִּימָה לְדַעַת בְּנֵי עַמִּי לְמַרְאִית-עַיִן. הָיָה אָבִי בּוֹטֵחַ בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה בָּהּ מִן הַנֶּאֲמָנוּת וְהַמִּנְהָג הַטּוֹב, וְהָיָה מְכַבְּדָהּ וְמוֹסִיף לְכַבְּדָהּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁהָיָה מַאֲמִין שֶׁהִיא מַחֲזִיקָה בְדָתוֹ. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי מְסָרַנִי אָבִי לְיָדָהּ וְאָמַר: “טְלִי אוֹתוֹ וְחַנְּכִי אוֹתוֹ וְלַמְּדִי אוֹתוֹ עִנְיָנֵי דָתֵנוּ, וְטַפְּלִי בוֹ כַהֲלָכָה, וְעִמְדִי לְפָנָיו לְשַׁמְּשׁוֹ”. נְטָלַתְנִי הַזְּקֵנָה וְלִמְּדָה אוֹתִי אֶת דַּת הָאִסְלָאם, הִלְכוֹת טָהֳרָה וְהִלְכוֹת הָרְחִיצָה לִתְפִלָּה וְהַתְּפִלָּה, וְהוֹרְתָה אוֹתִי לָדַעַת אֶת הַקֻּרְאָן בְּעַל-פֶּה, וְאָמְרָה: “אַל תַּעֲבֹד זוּלָתִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁהִשְׁלַמְתִּי כָל זֶה, אָמְרָה לִי: “בְּנִי, הַסְתֵּר עִנְיָן זֶה מֵאָבִיךָ, וְאַל תְּגַלֶּה לוֹ שֶׁלֹּא יַהַרְגֶךָ”. הִסְתַּרְתִּי מִמֶּנּוּ וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ, עַד שֶׁמֵּתָה הַזְּקֵנָה לְיָמִים מוּעָטִים.

וְהָיוּ אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה מוֹסִיפִים כְּפִירָה עַל כְּפִירָתָם וְגַאֲוָה עַל גַּאֲוָתָם וְטָעוּת עַל טָעוּתָם. וּבְעוֹד הֵם בְּמַה שֶׁהֵם בּוֹ, שָׁמְעוּ כָרוֹז מַכְרִיז בְּעֹז קוֹלוֹ כָּרַעַם הַמַּחֲרִיד, עַד שֶׁשָּׁמְעוּ אוֹתוֹ הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק, וְאוֹמֵר: “הוֹי בְּנֵי-מְדִינָה זוֹ, חִזְרוּ בָכֶם מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְעִבְדוּ אֶת אֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר”. תָּקְפָה אֵימָה אֶת בְּנֵי הַמְּדִינָה, וְנִתְאַסְּפוּ אֵצֶל אָבִי, שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא קוֹל מַבְעִית זֶה שֶׁשָּׁמַעְנוּ וְנִדְהַמְנוּ מֵעֹז אֵימָתוֹ?” אָמַר לָהֶם: “אַל יַבְהִילְכֶם הַקּוֹל וְאַל יַחֲרִידְכֶם וְאַל יְסִירְכֶם מֵאַחֲרֵי דַתְכֶם”. נָטָה לִבָּם אַחֲרֵי דִבְרֵי אָבִי, וְלֹא פָסְקוּ מֵעֲבוֹדַת הָאֵשׁ, וְהִמְשִׁיכוּ בְמִרְדָּם עַד זְמַן שָׁנָה, לַמּוֹעֵד שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן. נִגְלָה עֲלֵיהֶם קוֹל שֵׁנִי וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ, וְקוֹל שְׁלִישִׁי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ שָׁלשׁ שָׁנִים בְּכָל שָׁנָה פַּעַם. לֹא פָסְקוּ מִלַּעֲמֹד בְּסוּרָם, עַד שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם חֲרוֹן אַף וְעֶבְרָה מִן הַשָּׁמַיִם אַחֲרֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וְנַעֲשׂוּ אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת הֵם וּבְהֶמְתָּם, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְלֹא יָצָא בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי מְדִינָה זוֹ זוּלָתִי. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם שֶׁבּוֹ אֵרַע מְאֹרָע זֶה, הִנְנִי בְמַצָּב זֶה שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתִי בֹו, עוֹסֵק בִּתְפִלָּה וְצוֹם וּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. וּכְבָר פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי מִן הַבְּדִידוּת, שֶׁאֵין לִי מִי שֶׁאֶשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרָתוֹ“. בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמַרְתִּי לוֹ, שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר אֶת לִבִּי:” בָּחוּר, רְצוֹנְךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וְתִרְאֶה אֶת חַכְמֵי-הַתּוֹרָה וְאֶת הַיּוֹדְעִים דִּין, שֶׁתּוֹסִיף חָכְמָה וּבִינָה וְדַעַת הַתּוֹרָה? וְדַע שֶׁשִּׁפְחָתְךָ הַנִּצֶּבֶת לְפָנֶיךָ, גְּבִירַת בְּנֵי-עַמָּהּ הִיא וְשׁוֹלֶטֶת בִּבְנֵי-אָדָם, סָרִיסִים וּמְשָׁרְתִים. וְעִמִּי סְפִינָה טְעוּנָה בִסְחוֹרָה. וְלֹא הֵטִיל אוֹתִי הַגּוֹרָל לְמָקוֹם זֶה, אֶלָּא לְשֵׁם זֶה שֶׁאַכִּיר עִנְיָנִים אֵלֶּה. וּמִן הַמַּזָּל יָצָא הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁנִּפָּגֵשׁ". לֹא פָסַקְתִּי לְפַתּוֹתוֹ שֶׁיִּסַּע וּלְהַפְצִיר בּוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים, עַד שֶׁהָיָה נָכוֹן לְכָךְ וְנַעֲנָה לִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנָה עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעַלְמָה לֹא פָסְקָה לְפַתּוֹת אֶת הָעֶלֶם עַד שֶׁנִּתְרַצָּה לָהּ וְאָמַר: “כֵּן”. אָמְרָה הָעַלְמָה: וְלַנְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה לְמַרְגְּלוֹתָיו. כְּשֶׁאֵינִי יוֹדַעַת נַפְשִׁי מִשִּׂמְחָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְנוּ וְנִכְנַסְנוּ לְבָתֵּי הַגִּנְזַכִּים, וְנָטַלְנוּ כָל מַה שֶׁקַּל לְמַשָּׂא וְיָקָר לִמְחִיר, וְיָרַדְנוּ מִן הַטִּירָה לָעִיר. בָּאוּ לִקְרָאתֵנוּ רַב-הַחוֹבֵל וְהָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתִי. כְּשֶׁרָאוּנִי שָׂמְחוּ. הִגַּדְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁרָאִיתִי וְסִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, וְסִבַּת הֲפִיכַת מְדִינָה זוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, וְתָמְהוּ עַל כָּךְ. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי, אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת, וְעִמִּי בָחוּר זֶה, נִתְקַנְאוּ בִי בַּעֲבוּרוֹ וּבָאוּ לִידֵי כַעַס וְזָמְמוּ מְזִמָּה בְקִרְבָּן. הָלַכְנוּ שְׂמֵחִים לַחוֹף, וְהָיִינוּ מַמָּשׁ טָסִים מִשִּׂמְחָה בָּרְכוּשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבָּא לְיָדֵנוּ. עָמַדְנוּ וְהִמְתַּנּוּ עַד שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ, וּפָרַשְׂנוּ אֶת הַקְּלָעִים וְנָסַעְנוּ. יָשְׁבוּ אַחְיוֹתַי אֶצְלִי וְהָיוּ מְשִׂיחוֹת. אָמְרוּ לִי: “אֲחוֹתֵנוּ, מַה תַּעֲשִׂי בְעֶלֶם יָפֶה זֶה?” אָמַרְתִּי לָהֶן: “מִתְכַּוֶּנֶת אֲנִי לְקַחְתּוֹ לִי לְבַעַל”. פָּנִיתִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לוֹמַר לְךָ דָּבָר, וְאַל תָּשֵׁב אֶת פָּנַי, וְהוּא: כְשֶׁנַּגִּיעַ לְבַגְדָּאד עִירֵנוּ, אַצִּיעַ עַצְמִי לְפָנֶיךָ לִהְיוֹת שִׁפְחָתֶךָ כְּדַת הַנִּשּׂוּאִין, וְתִהְיֶה לִי בַעַל וְאֶהֱיֶה אֲנִי לְךָ לְאִשָּׁה”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. פָּנִיתִי אֶל אַחְיוֹתַי וְאָמַרְתִּי לָהֶן: “רַב לִי בְּבָחוּר זֶה, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַשֶּׁהוּ מֵרְכוּשִׁי, לוֹ הוּא”. אָמְרוּ לִי: “יָפֶה עָשִׂית”. אַךְ בְּקִרְבָּן צָפְנוּ לִי רָעָה.

לֹא פָסַקְנוּ מִנְּסוֹעַ, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ עַד שֶׁיָּצָאנוּ מִיַּם הָאֵימוֹת וְנִכְנַסְנוּ לְיַם הַבִּטְחָה. נָסַעְנוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּתְקָרַבְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וּכְשֶׁהוֹפִיעוּ לְעֵינֵינוּ חוֹמוֹתֶיהָ, הִשִּׂיגָנוּ הָעֶרֶב. כְּשֶׁתָּקְפָה אוֹתָנוּ שֵׁנָה קָמוּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וּנְשָׂאוּנִי בְמִטָּתִי וְהֵטִילוּ אוֹתִי לַיָּם, וְכָךְ עָשׂוּ בָעֶלֶם. וּבִהְיוֹת שֶׁלֹּא יָדַע לִשְׂחוֹת טָבַע. וְכָתַב אוֹתוֹ אֱלֹהִים בְתוֹךְ הַמּוּמָתִים עַל קִדּוּשׁ-שְׁמוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי טוֹבַעַת עִמּוֹ – אַךְ אֱלֹהִים גָּזַר שֶׁאֶהֱיֶה מִן הַיּוֹצְאִים בְּשָׁלוֹם. וּכְשֶׁנָּפַלְתִּי לַיָּם, זִמֵּן לִי אֱלֹהִים קוֹרַת-עֵץ וְרָכַבְתִּי עָלֶיהָ, וְטִלְטְלוּנִי הַגַּלִּים עַד שֶׁהֱטִילוּנִי לְחוֹפוֹ שֶׁל אִי. לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בָּאִי שְׁאֵרִית לֵילִי. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָאִיתִי דֶרֶךְ בְּרֹחַב כַּף רַגְלוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, הַמּוֹבִילָה מִן הָאִי לַיַּבָּשָׁה, וּכְבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. יִבַּשְׁתִּי אֶת בְּגָדַי בַּשֶּׁמֶשׁ וְאָכַלְתִּי מִפֵּרוֹתָיו שֶׁל הָאִי וְשָׁתִיתִי מִמֵּימָיו וְהָלַכְתִּי בַדֶּרֶךְ. לֹא פָסַקְתִּי לָלֶכֶת בַּשְּׁבִיל עַד שֶׁקָּרַבְתִּי לַיַּבָּשָׁה וּכְשֶׁלֹּא נִשְׁאַר בֵינִי וּבֵין הָעִיר אֶלָּא מַהֲלַךְ שְׁתֵּי שָׁעוֹת, רָאִיתִי נָחָשׁ מְכַוֵּן דַּרְכּוֹ אֵלַי. עָבְיוֹ כַּעֲבִי הַתֹּמֶר, וְהָיָה מְמַהֵר בִּמְרוּצָתוֹ. כְּשֶׁבָּא לִקְרָאתִי רְאִיתִיו אוֹחֵז דַּרְכּוֹ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלִי. וְהִנֵּה לְשׁוֹנוֹ מִשְׁתַּרְבֶּבֶת מִתּוֹךְ פִּיו עַל הָאָרֶץ בְּגֹדֶל כַּף יָדוֹ שֶׁל בֶּן-אָדָם, וְהוּא גוֹרֵף אֶת הֶעָפָר בְּאָרְכָּהּ. וּמֵאַחֲרָיו אֶפְעֶה רוֹדֵף אַחֲרָיו, וְהָיָה אָרֹךְ וְדַק, אָרְכּוֹ כְאֹרֶךְ הָרֹמַח. הָיָה הַנָּחָשׁ בּוֹרֵחַ מִפָּנָיו, וְנוֹטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, אַךְ הָאֶפְעֶה כְבָר תְּפָסוֹ בִזְנָבוֹ. הָיָה מוֹרִיד דְּמָעוֹת וְנִשְׁתַּרְבְּבָה לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת מְרוּצָתוֹ. נִתְעוֹרְרוּ רַחֲמַי עַל הַנָּחָשׁ, וְהֵרַמְתִּי אֶבֶן וְהֵטַלְתִּי אוֹתָהּ עַל רֹאשׁ הָאֶפְעֶה, וּמִיָּד מֵת. פָּרַשׂ הַנָּחָשׁ שְׁתֵּי כְנָפַיִם וְטָס בָּאֲוִיר עַד שֶׁנֶּעֱלַם מֵעֵינָי. יָשַׁבְתִּי תְמֵהָה עַל כָּךְ, שֶׁהָיִיתִי עֲיֵפָה וַאֲחוּזַת תְּנוּמָה, וְנִרְדַּמְתִּי שָׁעָה אֶחָת. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי, מָצָאתִי נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת לְמַרְגְּלוֹתַי וְעִמָּהּ שְׁתֵּי כְלָבוֹת, וְהִיא מְעַסָּה אֶת רַגְלַי. הִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּפָנֶיהָ וְקַמְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “אֲחוֹתִי, מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “מַה מִּהַרְתְּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי. אֲנִי הִיא זוֹ שֶׁעָשִׂית עִמִּי טוֹבָה וְזָרַעְתְּ זֶרַע הַחֶסֶד וְהָרַגְתְּ אֶת אוֹיְבִי, אֲנִי הַנָּחָשׁ שֶׁהִצַּלְתִּנִי מִן הָאֶפְעֶה. שֵׁדָה אֲנִי, וְאֶפְעֶה זֶה שֵׁד וְהָיָה אוֹיְבִי. וְלֹא בָאָה הַצָּלָתוֹ מִיָּדוֹ אֶלָּא עַל יָדֵךְ. וּכְשֶׁהִצַּלְתְּ אוֹתִי מִיָּדוֹ טַסְתִּי בָּרוּחַ וְהָלַכְתִּי לַסְּפִינָה שֶׁהֵטִילוּ אַחְיוֹתַיִךְ אוֹתָךְ מֵעָלֶיהָ, וְהֶעֱבַרְתִּי כָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ לְבֵיתֵךְ וְטִבַּעְתִּי אוֹתָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַחְיוֹתַיִךְ, הִנֵּה הָפַכְתִּי אוֹתָן לִשְׁתֵּי כְלָבוֹת שְׁחוֹרוֹת אֵלּוּ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַעְתִּי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לָךְ אִתָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָעֶלֶם, הֲרֵי טָבַע בַּיָּם”. נָטְלָה אוֹתִי וְאֶת שְׁתֵּי אַחְיוֹתַי וְנָשְׂאָה אוֹתָנוּ וֶהֱטִילַתְנוּ עַל גַּבֵּי גַג בֵּיתִי. וְרָאִיתִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי כָּל מַה שֶׁהָיָה בַסְּפִינָה מִן הַהוֹן, לֹא אָבַד מִמֶּנּוּ כְלוּם. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אֵלַי זוֹ שֶׁהָיְתָה נָחָשׁ:“מַשְׁבִּיעָתֵךְ אֲנִי בָּזֶה שֶׁחָקוּק עַל חוֹתָמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מַלְקָה כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ שְׁלשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת בְּכָל יוֹם, הֲרֵינִי בָאָה וְעוֹשָׂה אוֹתָךְ כְּמוֹתָן”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. לֹא פָסַקְתִּי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, מֵהַלְקוֹתָן מַלְקוֹת אֵלּוּ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֲנִי מְרַחֶמֶת עֲלֵיהֶן. וְיוֹדְעוֹת הֵן, שֶׁלֹּא אַשְׁמָתִי הִיא כְשֶׁאֲנִי מַלְקָה אוֹתָן וְסוֹלְחוֹת לִי, זֶהוּ סִפּוּרִי וְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלִּי.

תָּמַהּ הַכַלִיף וְאָמַר לָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה: “וְאַתְּ, מַה סִבַּת רִשְׁמֵי הַמַּכּוֹת שֶׁבְּגוּפֵך?” פָּתְחָה וְאָמְרָה:

סִפּוּר הָעַלְמָה הַשּׁוֹעֶרֶת

נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הָיָה לִי אָב וּמֵת, וְעָזַב הוֹן רָב. שָׁהִיתִי אַחֲרָיו זְמַן מוּעָט וְנִשֵּׂאתִי לָאִישׁ הַמְאֻשָּׁר בְּדוֹרוֹ. יָשַׁבְתִּי עִמּוֹ שָׁנָה תְמִימָה וּמֵת, וְיָרַשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנִים אֶלֶף דִּינָר, לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְחֶלְקִי עַל-פִּי הַדִּין. הִתְעַשַּׁרְתִּי עשֶׁר רָב וּשְׁמִי יָצָא בְכָל הָאָרֶץ. עָשִׂיתִי לִי עֶשֶׂר חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת, כָּל שִׂמְלָה בְּאֶלֶף דִּינָר. וּבִזְמַן שֶׁהָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנְסָה אֵלַי זְקֵנָה אַחַת, לְחָיֶיהָ נְפוּלוֹת וְגַבּוֹתֶיהָ דְלִילוֹת וְעֵינֶיהָ טְרוּטוֹת וְשִׁנֶּיהָ שְׁבוּרוֹת וּפָנֶיהָ כְתוּמוֹת וּנְחִירֶיהָ נוֹזְלוֹת וְשִׁכְמָהּ עָקֹם, שַׂעֲרָה אָפֹר וְגוּפָהּ צָרוּעַ וְצִבְעָהּ מִשְׁתַּנֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

זְקֵנַת הַכֵּעוּר, בַּשָּׁוְא כָּלוּ לָהּ עֲלוּמִים,

וּבְיוֹם מוֹתָהּ לֹא תִמְצָא רַחֲמִים,

תְּרַסֵּן אֶלֶף פִּרְדָּה בָרְחוּ חִישׁ,

בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ, בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ.

כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה נָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנַי וְאָמְרָה: “בַּת יְתוֹמָה לִי, וְהַלַּיְלָה אֲנִי מַשִּׂיאָה לְאִישׁ וְעוֹשָׂה לָהּ חַתְנוּת. וְאוּלָם נָכְרִים אֲנַחְנוּ בִמְדִינָה זוֹ וְלִבֵּנוּ נִשְׁבָּר. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אֵפוֹא לְזַכּוֹתֵךְ בְּשָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא וּגְמוּל הַטּוֹב, בּוֹאִי נָא לְשִׂמְחַת כְּלוּלוֹתֶיהָ, וּכְשֶׁתִּשְׁמַעְנָה נְשֵׁי-הַמְּדִינָה, שֶׁאַתְּ בָּאת, תּוֹפַעְנָה אַף הֵן. וְהָיָה זֶה מַרְפֵּא לְשִׁבְרָהּ, שֶׁרוּחָה נְכֵאָה וְאֵין לָהּ אֶלָּא אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”. בָּכְתָה וְנָשְׁקָה אֶת רַגְלַי, וְאָמְרָה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בּוֹאֵךְ לְכָבוֹד הוּא לָנוּ,

זֹאת גָּלוּי נְמַלֵּלָה.

אַךְ כִּי תִרְחֲקִי מֵאִתָּנוּ,

אֵין מִי מְקוֹמֵךְ יְמַלֵּאָה.

הָיִיתִי מְצֵרָה עָלֶיהָ וְנִכְמְרוּ רַחֲמַי, וְאָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי, וּכִדְבָרֵךְ אֶעֱשֶׂה”. וְהוֹסַפְתִּי וְאָמַרְתִּי: “עוֹד אוֹסִיף אֶעֱשֶׂה לְמַעְנָהּ יוֹתֵר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הַיְנוּ שֶׁאוֹבִילָה אֶל בַּעֲלָהּ בִּלְבוּשַׁי וּבְתַכְשִׁיטַי וּבְסִבְלוֹנוֹתַי”. שָׂמְחָה הַזְּקֵנָה וְהִטְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ לְרַגְלַי וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְאָמְרָה: “יְשַׁלֵּם אֱלֹהִים טוֹב לָךְ וִינַחֵם לִלְבָבֵךְ, כְּשֵׁם שֶׁנִּחַמְתְּ אוֹתִי. וְאוּלָם, גְּבִרְתִּי, אַל תְּהִי דְאָגָה בְלִבֵּךְ בַּעֲשׂוֹתֵךְ עִמִּי חֶסֶד בְּשָׁעָה זוֹ. הֱיִּי נְכוֹנָה, שֶׁבִּשְׁעַת הָעֶרֶב אָבוֹא וּלְקַחְתִּיךְ”. נָשְׁקָה יָדִי וְהָלְכָה לָהּ. הֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי, וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה בָאָה וְאָמְרָה: “הִנֵּה גְבִירוֹת הָעִיר בָּאוּ, שֶׁכֵּן הוֹדַעְתִּי לָהֶן אֶת דְּבַר בּוֹאֵךְ, וְשָׂמְחוּ, וַהֲרֵי הֵן מְצַפּוֹת לְהוֹפָעָתֵךְ”. קַמְתִּי וְשַׂמְתִּי אֶת מְעִילִי עָלַי וְלָקַחְתִּי אֶת נַעֲרוֹתַי עִמִּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְסִמְטָא מְרֻבֶּצֶת בְּמַיִם וּמְטֻאְטְאָה יָפֶה, וְרוּחַ צַח וְנָעִים מְנַשֵּׁב בָּהּ. נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ שַׁעַר הָאַרְמוֹן, רָם וּמִתְנַשֵּׂא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמַגִּיעַ לֶעָבִים, וְעַל הַשַּׁעַר כְּתוּבִים בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲנִי בַיִת בָּנוּי בְּשָׂשׂוֹן,

לְשִׂמְחָה וְצָהֳלָה תָּמִיד נָכוֹן.

בַּחֲצֵרִי בּוֹר מֵימָיו יָקֵר,

כָּל דְּאָגָה יַשְׁכַּח וְיָסֵר.

עָלָיו כְּסוּת כַּלָּנִיּותֹ,

הֲדַסִּים וּמְעֻיָּנוֹת.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַשַּׁעַר, דָּפְקָה הַזְּקֵנָה עָלָיו, וְנִפְתַּח לָנוּ. נִכְנַסְנוּ וּמָצָאנוּ מִסְדְּרוֹן מֻצָּע שְׁטִיחִים, וּבוֹ מְנוֹרוֹת דּוֹלְקוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, מְשֻׁבָּצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי חֵן. הָלַכְנוּ דֶרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאוּלָם שֶׁאֵין לִמְצֹא כְדֻגְמָתוֹ, וְהָיָה מֻצָּע שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי וּתְלוּיוֹת בוֹ מְנוֹרוֹת וּפָמוֹטוֹת מְאִירִים, עוֹמְדִים בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת. וּבְרֹאשׁ הָאוּלָם עֶרֶשׂ עֵץ-עַרְעָר מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְעָלָיו הָאַפִּרְיוֹן שֶׁל קְטִיפָה מְרֻקֶּמֶת בִפְנִינִים. יָצְאָה מֵאַחֲרֵי הַכִּלָּה עַלְמָה יָפָה כַלְּבָנָה בְמִלּוּאָהּ, וּמִצְחָהּ כְּאוֹר הַשַּׁחַר בַּעֲלוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּשִׁירוֹ:

רַק לַחֲדַר כַּלַּת קֵיסָר הָיִית יְעוּדָה,

וּבְתוֹךְ בְּחִירוֹת כּוֹזְרָי בְּתוּלָה כְּבוּדָה.

עַל לְחָיֶיהָ טֶרֶף עֲלֵי אֹדֶם-שׁוֹשָׁן.

מַה יָּפוּ הַלְּחָיַיִם בִּלְבוּשָׁן אַרְגָּמָן.

זְקוּפָה, מֶבָּטֶיהָ אוֹר עֲיֵפוֹת וְתוֹהוֹת,

כָּל תִּפְאֶרֶת, כָּל יֹפִי הָיוּ בָהּ לַאֲחָדוֹת.

כְּאִלּוּ תַלְתַּלָהּ עַל פְּנֵי מִצְחָהּ יֵרַחֵף,

כַּלַּיִל הֶעָגוּם עַל פְּנֵי שַׁחַר יְרַפֵרף.

יָרְדָה הָעַלְמָה מִן הָאַפִרְיוֹן וְאָמְרָה אֵלַי: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ וּבֵיתֵךְ הוּא לְפָנַיִךְ, אֲחוֹתִי הָאֲהוּבָה וְהַנַּעֲלָה”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

לוּ יָדַע הַבַּיִת מִי מְבַקְּרוֹ, שֵׁשׁ וַיָּגֶל,

וְהִתְבַּשֵּׂר וְנָשַׁק מִדְרַךְ כַּף הָרֶגֶל,

וְהוֹדִיעַ בִּשְׂפַת אֵלֶם בְּאֵין אֹמֶר וּדְבָרִים:

בָּרוּךְ בּוֹאָם שֶׁל בְּנֵי נָדִיב וְשָׂרִים.

יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי, הִנֵּה אָח לִי, שֶׁכְּבָר רָאָה אוֹתָךְ פְּעָמִים בַּחֲתוּנוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְהוּא עֶלֶם יָפֶה מִמֶּנִּי, וְאָהַב אוֹתָךְ אַהֲבָה עַזָּה, שֶׁכֵּן אִחֵד בָּךְ הַמַּזָּל הַטּוֹב כָּל יֹפִי וְכָל חֵן. שָׁמַע כִּי שָׂרָה בְעַמֵּךְ אַתְּ, וְאַף הוּא שַׂר בְּעַמּוֹ, וְלָזֹאת רְצוֹנוֹ לִקְשֹׁר חַיַּיִךְ בְּחַיָּיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ חִבֵּל תַּחְבּוּלָה, שֶׁנִּפָּגֵשׁ שְׁנֵינוּ אֲנִי וָאָתְּ. רְצוֹנוֹ לָשֵׂאת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה כְּדַת אֱלֹהִים וּנְבִיאוֹ. וְאֵין גְּנָאי בַּדָּבָר הַמֻּתָּר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ וְרָאִיתִי שֶׁאֲנִי שְׁבוּיָה בַבַּיִת, אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וְקִבַּלְתִּי”. שָׂמְחָה עַל כָּךְ וְסָפְקָה כַפֶּיהָ, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת, וְיָצָא עֶלֶם, בְּעֶצֶם פֶּרַח עֲלוּמָיו, וְעָלָיו בֶּגֶד פְּאֵר. תָּאֳרוֹ קָצוּב, וְהוּא יָפֶה וְנָעִים. מָלֵא חֵן וְתָמִים, וְרַךְ וְחָבִיב. גַּבּוֹתָיו כִּקְשָׁתוֹת הַמּוּכָנוֹת לִירוֹת, וְעֵינָיו לוֹקְחוֹת כָּל לֵב בְּקִסְמָן, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ:

פָּנָיו כַּיָּרֵחַ בְּהִוָּלְדוֹ, יָאִירוּ,

כַּפְּנִינָה בְּזָהֳרָה בְּיָפְיָם יַזְהִירוּ.

וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אָכֵן הוֹסִיף יֹפִי, יִתְבָּרֵךְ בּוֹרְאֵהוּ

וְיִתְהַדָּר, שֶׁצְּבָרוֹ וַיַּעֲשֵׂהוּ.

נָטַל כָּל חֵן אַךְ לוֹ לְבַדֵּהוּ,

אַךְ תֹּהוּ כָל הוֹד מוּל הִנֵּהוּ.

כְּבָר כָּתַב הַיֹּפִי עַל לֶחְיֵהוּ,

מֵעִידֵנִי: אֵין יֹפִי מִבַּלְעָדֵיהוּ.

כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ נָטָה לִבִּי אֵלָיו. בָּא וְיָשַׁב אֶצְלִי, וְשׂוֹחַחְתִּי עִמּוֹ שָׁעָה קַלָּה. הִכְּתָה הָעַלְמָה כַּף אֶל כַּף, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת מִן הַצַּד, וְהוֹפִיעַ הַקָאצִ’י וְעִמּוֹ אַרְבָּעָה עֵדִים. נָתְנוּ לָנוּ שָׁלוֹם וְיָשְׁבוּ וְכָתְבוּ אֶת כְּתָב קֶשֶׁר הַנִּשׂוּאִין בֵּינִי וּבֵין הָעֶלֶם וְהִסְתַּלָּקוּ. פָּנָה הָעֶלֶם אֵלַי וְאָמַר: “יְבֹרַךְ לֵילֵנוּ” וְהוֹסִיף וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, תְּנַאי אֶחָד אֲנִי מַתְנֶה עִמָּךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, וּמַה הוּא”. קָם וְהֵבִיא לְפָנַי אֶת סֵפֶר הַקֻּרְאָן וְאָמַר: “הִשָּׁבְעִי לִי שֶׁלֹּא תִּשְׂאִי עַיִן אֶל אִישׁ זוּלָתִי וְלֹא תִטִּי אֵלָיו”. נִשְׁבַּעְתִּי לוֹ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְחִבְּקַנִי, וּמִלְּאָה אֲהַבָתוֹ אֶת כָּל לִבִּי. עָרְכוּ לְפָנֵינוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ. כְּשֶׁבָּא עָלֵינוּ הַלַּיְלָה, הוֹבִיל אוֹתִי לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּנְשָׁקַנִי וְחִבְּקַנִי חַבֵּק וְנַשֵּׁק וְהוֹסֵף עַד לַבֹּקֶר. לֹא פָסַקְנוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים בְּתַעֲנוּגוֹת וּשְׂמָחוֹת.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי אָרִיג. וְנָתַן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת. לָבַשְׁתִּי אֶת מְעִילִי וְלָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַזְּקֵנָה וְשִׁפְחָה אַחַת וְיָרַדְתִּי לַשּׁוּק, וְיָשַׁבְתִּי לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל עֶלֶם סוֹחֵר, שֶׁהָיְתָה הַזְּקֵנָה מַכִּירָה אוֹתוֹ. אָמְרָה לִי: “עֶלֶם זֶה מֵת אָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד וְעָזַב לוֹ הוֹן רַב, וְיֵשׁ לוֹ אוֹצַר רַב שֶׁל סְחוֹרָה וְאֶצְלוֹ תִמְצְאִי אֶת מְבֻקָּשֵׁךְ, שֶׁאֵין בְּכָל הַשּׁוּק מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲרִיגִים יָפִים מֵאֵלּוּ שֶׁאֶצְלוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “שִׂים לִפְנֵי עַלְמָה זוֹ מִן הַיָּקָר מִזֶּה שֶׁאִתְּךָ מִן הָאֲרִיגִים”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הִתְחִילָה הַזְּקֵנָה לְתַנּוֹת אֶת תְּהִלָּתוֹ. אָמַרְתִּי: “אֵין לָנוּ חֵפֶץ בִּתְהִלּוֹתַיִךְ אוֹתוֹ, שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ הִיא לָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ וְלַחֲזֹר לִמְעוֹנֵנוּ”. הֵבִיא לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי. נָתַתִּי לוֹ אֶת הַכֶּסֶף וְסֵרֵב לָקַחַת כָּל שֶׁהוּא,וְאָמַר: “יְהִי זֶה תִּקְרֹבֶת שֶׁאֲנִי מַגִּישׁ לָכֶן, אוֹרְחוֹתַי”. אָמַרְתִּי לַזְּקֵנהָ: “אִם אֵינוֹ נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, הָשִׁיבִי לוֹ אֶת אֲרִיגָיו”. אָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמֵּךְ כְּלוּם, וְהַכֹּל הוּא מַתָּנָה מֵאִתִּי חֵלֶף נְשִׁיקָה אַחַת, הַיְקָרָה לִי מִכָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתִי”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה מוֹעִיל לְךָ בַּנְּשִׁיקָה?” וְהוֹסִיפָה וְלָחֲשָׁה לִי: “בִּתִּי, כְּבָר שָׁמַעְתְּ מַה שֶּׁעֶלֶם זֶה אוֹמֵר? וּמַה מִּמֵּךְ יַהֲלֹךְ אִם יְקַבֵּל מִמֵּךְ נְשִׁיקָה וְתִטְּלִי כָל מַה שֶּׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמַרְתִּי:“כְּלוּם אֵין אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה?” אָמְרָה: “הַנִּיחִי לוֹ וִינַשֵּׁק אוֹתָךְ כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹתֶקֶת וְלֹא יִהְיֶה בָךְ חֵטְא, וְתִקְּחִי את כָּל הַמָּמוֹן הַזֶּה”. לֹא פָסְקָה לְיַשֵּׁר אֶת הַדָּבָר בְּעֵינַי עַד שֶׁהִכְנַסְתִּי אֶת רֹאשִׁי בַמַּלְכֹּדֶת וְנִתְרַצֵּיתִי לַדָּבָר. כִּסִּיתִי אֶת עֵינַי בַּצָּעִיף וְהִסְתַּרְתִּי אֶת פָּנַי מֵרוֹאִים תַּחַת הָעֵבֶר הָאֶחָד שֶׁל מְעִילִי. שָׂם אֶת פִּיו מִתַּחַת לִמְעִילִי עַל לֶחְיִי. אַךְ כְּשֶׁנָּשַׁק אוֹתִי נְשָׁכַנִי נְשִׁיכָה עַזָּה, עַד שֶׁקָּרַע חֲתִיכַת בָּשָׂר מֵלֶחְיִי. נִתְעַלַּפְתִּי וּלְקָחַתְנִי הַזְּקֵנָה בְּחֵיקָהּ.

וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי אֶת הֶחָנוּת סְגוּרָה, וְהַזְּקֵנָה מִתְרָאָה בְפָנַי כְּמִתְאַבֶּלֶת וְאוֹמֶרֶת: “מַה שֶּׁהֶעֱבִיר אֱלֹהִים מִן הָרָעָה הוּא רַב מִזֶּה” וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “קוּמִי וְנָקוּמָה וְנֵלְכָה הַבַּיְתָה. וְאַמְּצִי אֶת לִבֵּךְ, בְּטֶרֶם יִהְיֶה עָלַיִךְ לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וּכְשֶׁתָּבוֹאִי הַבַּיְתָה שִׁכְבִי וְהִתְחַלִּי, וַאֲכַסֵּךְ בְּמִכְסֶה וְאָבִיא לָךְ רְפוּאוֹת שֶׁתְּרַפְּאִי בָהֶן נְשִׁיכָה זוֹ וְתִתְרַפְּאִי בָהֶן”. קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה, כְּשֶׁאֲנִי תְפוּסַת דְּאָגָה, מִשּׁוּם שֶׁגָּבַר פַּחְדִּי, וְהָלַכְתִּי לְאִטִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה. שָׁכַבְתִּי וְהִתְחַלֵּיתִי. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִכְנַס בַּעֲלִי וְאָמַר: “מַה הָרָעָה שֶׁמָּצְאָה אוֹתָךְ גְּבִרְתִּי, בִּיצִיאָה זוֹ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵינִי בְקַו הַבְּרִיאוּת רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי”. הִדְלִיק נֵר וְנִגַּשׁ אֵלַי, הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “מַה הַפֶּצַע שֶׁאֲנִי רוֹאֶה בְּלֶחְיֵךְ בַּמָּקוֹם הָרַךְ בְּיוֹתֵר?” אָמַרְתִּי: “כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ הַיּוֹם רְשׁוּת לָצֵאת לִקְנוֹת אֶת הָאֲרִיגִים, דְּחָפַנִי גָמָל טָעוּן עֲצֵי-דֶלֶק, וְקָרַע אֶת צְעִיפִי וּפָצַע אוֹתִי כְפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה, מִשּׁוּם שֶׁהַדְּרָכִים צָרוֹת בְּעִיר זוֹ”. אָמַר: “לְמָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל הַמּוֹשֵׁל וּמִתְאוֹנֵן לְפָנָיו, וְהוּא תוֹלֶה כָּל חוֹטֵב עֵצִים שֶׁבַּמְּדִינָה”. אָמַרְתִּי מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, אַל תֶּחֱטָא לְאָדָם וְלֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְנִכְשַׁל עִמִּי וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ וְנִתְקַלְתִּי בְבוּל עֵץ וְשָׂרַט לֶחְיִי וּפְצָעַנִי". אָמַר: “אִם כָּךְ עוֹלֶה אֲנִי לְמָחָר בַּבֹּקֶר אֶל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וּמְסַפֵּר לוֹ אֶת הַדָּבָר וְהֵמִית כָּל חַמָּר שֶׁבְּעִיר זוֹ”. אָמַרְתִּי: “כְּלוּם תַּשְׁמִיד אֶת כָּל בְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם בִּגְלָלִי? וַהֲרֵי מַה שֶּׁקָּרָה לִי בִגְזֵרַת אֱלֹהִים וּמִשְׁפָּטוֹ הוּא”. אָמַר: “אֵין מִפְלָט מִזֶּה”. קָפַץ עַל רַגְלָיו וְהֵצִיק לִי עַד שֶׁבָּחַלְתִּי בוֹ, וְדִבַּרְתִּי אִתּוֹ קָשׁוֹת. אָז הִכִּיר, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֶת אֲשֶׁר הָיָה עִמִּי וְקָרָא: “חִלַּלְתְּ אֶת שְׁבוּעָתֵךְ”. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִפְתְּחָה דֶלֶת וְיָצְאוּ מִתּוֹכָהּ שִׁבְעָה עֲבָדִים כּוּשִׁים. פָּקַד עֲלֵיהֶם לִסְחֹב אוֹתִי מִן הַמִּטָּה וְלַהֲטִילֵנִי בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר. פָּקַד עַל אַחַד הָעֲבָדִים שֶׁיִּתְפְּשֵׂנִי בִּכְתֵפִי וְיִרְבַּץ לִמְרַאֲשׁוֹתַי וּפָקַד עַל שֵׁנִי שֶׁיֵּשֵׁב עַל בִּרְכַּי וְיִתְפְּשֵׂנִי בְרַגְלַי, וּבָא הַשְּׁלִישִׁי וּבְיָדוֹ חֶרֶב. אָמַר לוֹ: “פְּגַע בָּהּ וְשַׁסְּעֶנָּה לִשְׁנַיִם, וְיִקַּח כָּל אֶחָד בֶּתֶר מִבְּתָרֶיהָ וְיָטִיל אוֹתוֹ לִנְהַר חִדֶּקֶל שֶׁיֹּאכְלוּהָ הַדָּגִים. זֶהוּ גְמוּל כָּל מֵפֵר שְׁבוּעָה וּמְחַלֵּל אַהֲבָה”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

אִם הָיָה לִי בַאֲשֶׁר אָהַבְתִּי שֻׁתָּף,

חָשַׂכְתִּי מֵאַהַב נַפְשִׁי וְאִם בִּיגוֹנִי אִסָּף,

וָאֹמַר לָהּ: נַפְשִׁי, מוּתִי מוֹת נָדִיב,

שֶׁאֵין טוֹב בְּאַהֲבָה יַחַד עִם יָרִיב.

אַחַר-כָּךְ אָמַר שׁוּב לָעֶבֶד: “פְּגַע בָּהּ, סַעַד”. כְּשֶׁהָיְתָה הַפְּקֻדָּה בְרוּרָה לָעֶבֶד, גָּחַן אֵלַי וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, אִמְרִי אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת, וְחַשְּׁבִי בְמַה שֶּׁיֵּשׁ לָךְ מִן הַחֲפָצִים וְצַוִּי צַוָּאָתֵךְ,שֶׁקָּרוֹב קִצֵּךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “עֶבֶד טוֹב, הַמְתֵּן לִי קְצָת עַד שֶׁאֹמַר מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת וַאֲצַוֶּה צַוָּאָתִי”. נָשָׂאתִי אֶת רֹאשִׁי וְהִתְבּוֹנַנְתִּי בְמַצָּבִי, וְכֵיצַד נָפַלְתִּי מִפִּסְגַת הָאשַׁר לְשֵׁפֶל הַצָּרָה. זָלְגוּ עֵינַי דְמָעוֹת וּבָכִיתִי מָרָה. וְאוּלָם בַּעֲלִי הִבִּיט בִּי בְעֵינֵי זַעַם וְאָמַר אֶת בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לַאֲשֶׁר בָּזְתָה אַהֲבָתֵנוּ וְאוֹתָנוּ זָנָחָה,

וַתֵּט חַסְדָּה לִמְאַהֵב וְאַחֲרָיו הָלְכָה:

שָׂבַעְנוּ אוֹתָךְ בְּטֶרֶם תַּחְזְרִי לְסוּרֵךְ,

מֵאָז תִּעַבְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינֵינוּ וּבֵינֵךְ.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בָכִיתִי וְנָשָׂאתִי עֵינַי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בִּצַּעְתֶּם פֵּרוּדִי מִן אַהֲבָה, וְנַחְתֶּם,

וַתַּדֵּדוּ שְׁנַת שְׁמוּרוֹתַי פְצוּעוֹת, וְנַמְתֶּם.

וַתָּבִיאוּ עַל עֵינַי לֵילוֹת אָעִירָה,

אַךְ לֹא יִשְׁכָּחֲכֶם הַלֵּב, וְדִמְעָה אַגִּירָה.

ִהְיוֹת נֶאֱמָנִים בְּרִית עִמִּי כְּרַתֶּם,

וְכַאֲשֶׁר רְכַשְׁתֶּם אֶת לִבִּי בְגַדְתֶּם.

כְּלוּם לֹא יָדַעְתִּי מֵאַהֲבָה, כְּיֶלֶד אֲהַבְתִּיךָ,

אַל תְּמִיתֵנִי אֵפוֹא, כִּי לְאַהֲבָה אֲנִי חֲנִיכָה,

בֵּאלֹהִים אֶשְׁאָלְכֶם, בְּמוֹתִי כִתְבוּ נָא

עַל לוּחַ קִבְרִי: אֲסִיר אַהֲבָה כָּאן יִשְׁכֹּנָה.

אוּלַי יוֹדֵעַ יִסּוּרֵי אַהֲבָה, נַפְשׁוֹ עֲגוּמָה,

יַעֲבֹר עַל פְּנֵי קֶבֶר אוֹהֵב, וְאוֹתוֹ יְרַחֵמָה.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב, וּכְשֶׁשָּׁמַע הַשִּׁיר וְרָאָה בִכְיָתִי הוֹסִיף זַעַם עַל זַעֲמוֹ, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נָטַשְׁתִּי אֶת אֲהוּבַת-הַלֵּב לֹא מֵאֲשֶׁר קַצְתִּי בָהּ,

וְאוּלָם פִּשְׁעָה הוּא אֲשֶׁר הֵנִיעֲנִי לְעָזְבָהּ,

כִּי בִקְּשָׁה שֻׁתָּף לְאַהֲבָה בֵּינָהּ וּבֵינִי,

וֶאֱמוּנַת לִבִּי כָּל שִׁתּוּף לֹא תַרְשֵׁנִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָכִיתִי שׁוּב וּבִקַּשְׁתִּי רַחֲמִים, שֶׁאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אֶתְרַפְּסָה לְפָנָיו וַאֲדַבֵּר רַכּוֹת, אוּלַי יִסְלַח לִי וְלֹא יַהַרְגֵנִי, גַּם אִם יִקַּח אֶת כָּל רְכוּשִׁי. הִתְאוֹנַנְתִּי לְפָנָיו עַל מַה שֶּׁסָּבַלְתִּי וְשַׁרְתִּי לְפָנָיו אֶת בָּתֵּי-שִׁיר הָאֵלֶּה:

חַיֶּיךָ לוּ בְצֶדֶק שָׁפַטְתָּ, אוֹתִי לֹא הֵמַתָּ,

הִטַּלְתָּ עָלַי מַשָּׂא כִסּוּפִים, וְאוּלָם אָנֹכִי

חָלַשְׁתִּי מִשֵּׂאת כֻּתָּנְתִּי, לֹא יַעֲצֹר כֹּחִי.

וְלֹא אָבְדַן נַפְשִׁי הוּא אֲשֶׁר יַפְלִיאֵנִי, וְאָכֵן

תְּמֵהֲנִי אִם גּוּפִי בִּלְעָדֶיךָ לְהַכִּיר יִתָּכֵן.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי בָכִיתִי שׁוּב. הִבִּיט בִּי וְגָעַר בִּי וְחֵרֵף אוֹתִי וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

דַּעְתֵּךְ מֶנִּי הִסַּחְתְּ לֶאֱהֹב זוּלָתִי,

וַתָּבִיאִי פֵרוּד, אַךְ לֹא כֵן אָנֹכִי עִמָּדִי.

בַּאֲשֶׁר לְעָזְבֵנִי הִקְדַּמְתְּ, אֶעֱזֹב אוֹתָךְ,

וְכַאֲשֶׁר אָהַבְתְּ אַחֵר אֹהַב אַחֶרֶת אַחֲרָיִךְ,

אָכֵן חִלּוּל אַהֲבָה לֹא עָלַי יָחוּל כִּי עָלָיִךְ.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ קָרָא לְעֶבֶד וְאָמַר: “שַׁסְּעֶנָה לִשְׁתַּיִם וּפַטְּרֵנוּ מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין לָנוּ בָהּ עוֹד מוֹעִיל”. וְאוּלָם, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, בְּעוֹד אָנוּ פּוֹנִים אִישׁ לִרְעוּתוֹ בַחֲרוּזִים וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה בָרִי לִי שֶׁאָמוּת וְהִתְיָאַשְׁתִּי מִן הַחַיִּים, וְהִפְקַדְתִּי עִנְיָנִי בְיַד אֱלֹהִים יִתְעַלֶה, נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה וְנָפְלָה לְרַגְלֵי הָעֶלֶם וּנְשָׁקָתָן וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בְזֶה שֶׁגִּדַּלְתִּיךָ שֶׁתִּסְלַח לְעַלְמָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא חָטְאָה חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת, וְאַתָּה צָעִיר הִנְּךָ עֲדַיִן וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי קִלְלוֹתֶיהָ. שֶׁכֵּן נֶאֱמָר: מָוֶת תַּחַת מָוֶת. מַה לְּךָ וּלְזוֹנָה זוֹ? הַנַּח לָהּ וְתֵלֵךְ, וְהוֹצִיא אוֹתָהּ מִדַּעְתְּךָ וּמִלְּבָבֶךָ”. בָּכְתָה וְלֹא פָסְקָה מֵהַפְצִיר בּוֹ, עַד שֶׁאָמַר: “סָלַחְתִּי לָהּ. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָשִׂים לָהּ אוֹת שֶׁיֵּרָאֶה עָלֶיהָ כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ”. צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים וְגֵרְרוּ אוֹתִי וּפָשְׁטוּ אֶת שִׂמְלוֹתַי וְהֵבִיא עֲנַף עֵץ-חֲבוּשִׁים וְהִצְלִיף עָלַי עַל גַּבִּי וְעַל צַלְעוֹתַי, עַד שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתִּי עָלַי מֵעָצְמַת הַמַּכּוֹת וְנוֹאַשְׁתִּי מֵחַיִּים. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה יִשָּׂאוּנִי וְיִקְּחוּ אֶת הַזְּקֵנָה עִמָּם וְיָטִילוּ אוֹתִי בְּבֵיתִי שֶׁהָיִיתִי בוֹ קוֹדֶם לְכֵן. עָשׂוּ כְפִי שֶׁצִוָּה אוֹתָם אֲדוֹנָם וֶהֱטִילוּנִי בְּבֵיתִי וְהָלְכוּ לָהֶם. נִשְׁאַרְתִּי מִתְעַלֶּפַת עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. טִפַּלְתִּי בִּפְצָעַי בִמְשָׁחוֹת וְאַסְפְּלָנִיּוֹת, וּבִקַּשְׁתִּי לְרַפֵּא אֶת גּוּפִי. וְאוּלָם עַל צַלְעוֹתַי נִשְׁאָרוּ צַלְּקוֹת הַשּׁוֹט, כְּפִי שֶׁרָאִיתָ. שָׁכַבְתִּי חוֹלָה אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים אֲסוּרָה לְמִטָּתִי, עַד שֶׁחָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי וְהִבְרֵאתִי. אַחֲרֵי זֶה בָאתִי לֶחָצֵר שֶׁבָּהּ קָרָה לִי כָל אוֹתוֹ הָעִנְיָן, וּמְצָאתִיהָ חֲרֵבָה, וְאֶת הַסִּמְטָא הֲרוּסָה מִן הַמַּסַּד וְעַד הַטְּפָחוֹת, וּמָצָאתִי בִמְקוֹם הֶחָצֵר תֵּל שְׁמָמָה, וְאֵינִי יוֹדַעַת אֶת הַסִּבָּה לַדָּבָר. בָּאתִי אֶל אֲחוֹתִי זֹאת מֵאָבִי וּמָצָאתִי אֶצְלָהּ אֵלּוּ שְׁתֵּי הַכְּלָבוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת. שָׁאַלְתִּי לָהּ לְשָׁלוֹם וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה לִי: “אֲחוֹתִי הַיְקָרָה, כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם מִפִּגְעֵי הַזְּמָן? הַתּוֹדָה לָאֵל, שֶׁנִּמְלַטְתְּ בַּחַיִּים”. וְאָמְרָה:

כָּזֶה הוּא הַגּוֹרָל, שָׂאֶנּוּ בְדֻמִיָּה וּסְבֹל,

אִם אָבְדַן רְכוּשְׁךָ אוֹ פֵּרוּד מֵאוֹהֵב עָלֶיךָ יִטֹּל.

אַחַר-כָּךְ סִפְּרָה לִי אֶת סִפּוּרָהּ, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, וְכֵיצַד נִשְׁתַּנְּתָה צוּרָתָן. יָשְׁבְנוּ שְׁנֵינוּ אֲנִי וְהִיא, מִבְּלִי לְהַעֲלוֹת כָּל זֵכֶר נִשּׂוּאּין עַל לְשׁוֹנֵנוּ, לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁרֵעֲתָה לָנוּ עַלְמָה זוֹ, עֲקֶרֶת-הַבַּיִת, וּבְכָל בֹּקֶר הִיא יוֹצֵאת וְקוֹנָה לָנוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ. הִמְשַׁכְנוּ בְּכָךְ עַד הַיּוֹם שֶׁעָבַר. יָצְאָה אֲחוֹתֵנוּ לִקְנוֹת לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ כְּמִנְהָגָהּ, וְאֵרַע לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע מִבּוֹא הַסַּבָּל וּשְׁלשֶׁת קַבְּצָנִים אֵלֶּה. שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם וְנָתַנּוּ לָהֶם לְהִכָּנֵס אֶצְלֵנוּ וְאֵרַחְנוּ אוֹתָם בְּיַד נְדִיבָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מוּעָטָה מִן הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ אֵלֵינוּ שְׁלשָׁה סוֹחֲרִים נִכְבָּדִים מִמּוֹצָל וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרָם. שׂוֹחַחְנוּ אִתָּם, אֶלָּא שְׁתְּנַאי הִתְנֵינוּ עֲלֵיהֶם, וְהֵפֵרוּ אוֹתוֹ, וְנָהַגְנוּ בָהֶם כְּמִנְהָג שֶׁנּוֹהֲגִים עִם מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לִמְאֹרְעוֹתֵיהֶם וְסִפְּרוּ לָנוּ סִפּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם. סָלַחְנוּ לָהֶם וְיָצְאוּ מֵעַל פָּנֵינוּ, וְהַבֹּקֶר הוּבַלְנוּ, מִבְּלִי שֶׁצִּפִּינוּ לְכָךְ, אֵלֶיךָ. זֶה הוּא סִפּוּרֵנוּ.

הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף עַל כָּךְ וּפָקַד לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה: שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעָהֹ-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַלִיף צִוָּה לִכְתֹּב סִפּוּר זֶה בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵית-גִּנְזֵי הַמַּלְכוּת. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָעַלְמָה הַגְּדוֹלָה: "כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ הֵיכָן הַשֵּׁדָה שֶׁעָשְׂתָה כְשָׁפִים לְאַחְיוֹתַיִךְ? אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הִיא נָתְנָה לִי תַּלְתַּל מִשַּׂעֲרוֹתֶיהָ וְאָמְרָה: כְּשֶׁתַּחְפְּצִי שֶׁאוֹפִיעַ שִׂרְפִי אַחַת מִשְּׂעָרוֹת אֵלּוּ וַאֲנִי מוֹפִיעָה מִיַּד, וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה מֵעֵבֶר לָהָר קָאף”. אָמַר הַכַלִיף: “הָבִיאִי לִי אֶת הַשֵּׂעָר”. הֵבִיאָה אוֹתוֹ הָעַלְמָה, וְלָקַח אוֹתוֹ הַכַלִיף וּשְׂרָפוֹ. כְּשֶׁנָּתַן הַשֵּׂעָר רֵיחוֹ, רָעַש הָאַרְמוֹן וְשָׁמְעוּ קוֹל סוֹאֵן וְסוֹעֵר, וְהוֹפִיעָה הַשֵּׁדָה. הִיא הָיְתָה מֻסְלִמִית וְאָמְרָה: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ כַלִיף אַללָּה”. אָמַר: “וְעָלַיִךְ הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אַללָּה וּבִרְכוֹתָיו”. אָמְרָה: “דַּע, עַלְמָה זוֹ זָרְעָה עִמִּי חֶסֶד וְאֵין בְּיָדִי רַב כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתוֹ אֵלֶיהָ, שֶׁכֵּן הִצִּילָה אוֹתִי מִמָּוֶת וְהֵמִיתָה אֶת אוֹיְבִי. וּכְשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁעָשׂוּ לָהּ שְׁתֵּי אַחְיוֹתֶיהָ, לֹא נִרְאָה לִי אֶלָּא שֶׁאֶקַּח נִקְמָתָהּ מֵהֶן, וּבִקַּשְׁתִּי תְחִלָּה לְהָרְגָן, אֶלָּא שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי, שֶׁמָּא יִהְיֶה לָהּ דָבָר זֶה קָשֶׁה מִנְּשׂא, וַהֲפַכְתִּין לִכְלָבוֹת. וְאוּלָם אִם אַתָּה חָפֵץ עַכְשָׁו בְּהַצָּלָתָן, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי מַצִּילָה אוֹתָן לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן מִן הַמֻּסְלִמִים אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף: “הַצִּילִי אוֹתָן, וְאַחַר כָּךְ נָדוּן בְּעִנְיָן הָעַלְמָּה הַמֻּכָּה וְנַחֲקֹר בְּמַצָּבָהּ, וּכְשֶיִּתְבָּרֵר לָנוּ צִדְקָתָהּ נִקֹּם נִקְמָתָהּ מִיַּד זֶה שֶׁעֲשָׁקָהּ”. אָמְרָה הַשֵּׁדָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֲנִי מַצִּילָה אוֹתָן וְגַם אַרְאֶה לְךָ מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְעַלְמָה זוֹ מַעֲשֶׂה זֶה וְעָשַׁק אוֹתָהּ וְלָקַח הוֹנָהּ, שֶׁאֵין אָדָם קָרוֹב לְךָ מִמֶּנּוּ”.

נָטְלָה הַשֵּׁדָה סֵפֶל מַיִם וְלָחֲשָׁה עֲלֵיהֶם וּמִלְמְלָה דְבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹתִי אוֹתָם, וְזָרְקָה אוֹתָם עַל פְּנֵי שְׁתֵּי הַכְלָבוֹת וְאָמְרָה: “חֲזֹרְנָה לִדְמוֹת אָדָם כַּאֲשֶׁר הֱיִיתֶן”. חָזְרוּ וְהָיוּ שְׁתֵּי עֲלָמוֹת, יִשְׁתַּבַּח יוֹצְרָן שֶׁיָּצַר יָפוֹת כְּמוֹתָן. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אָכֵן זֶה שֶׁהִכָּה אֶת הָעַלְמָה הַזֹּאת בִּנְךָ אַלְאַמִין אֲחִי אַלְמַאֲמוּן הוּא. שָׁמַע עַל דְּבַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְזָמַם לָהּ מְזִמָּה, וּנְשָׂאָה לְאִשָּׁה כַּדָּת. אַךְ אֵין בּוֹ חֵטְא עַל שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הִתְנָה עִמָּהּ תְּנַאי, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שְׁבוּעָה לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת כֵּן. וְאוּלָם הִיא הֵפֵרָה אֶת שְׁבוּעָתָהּ, וּבִקֵּשׁ לְהָרְגָהּ, אַךְ מִיִּרְאָתוֹ אֶת הָאֱלֹהִים הָרַחֲמָן לֹא הֲרָגָהּ, וְרַק הִלְקָה אוֹתָהּ כָּךְ וְשָׁלַח אוֹתָהּ חֲזָרָה לְבֵיתָהּ. זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל הָעַלְמָה הַשְּׁנִיָּה, וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הַשֵּׁדָה, וְנוֹדַע לוֹ מִי הוּא שֶׁהִכָּה אוֹתָהּ, הִתְפַּלֵּא עַד מְאֹד וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר, שֶׁעָשָׂה עִמִּי טוֹבָה לְהָבִיא עַל יָדִי אֶת הַצָּלַת שְׁתֵּי כְלָבוֹת אֵלּוּ וְאֶת פטוּרָן מִיִּסּוּרִים, וַאֲשֶׁר הוֹדִיעַ לִי בְּחַסְדּוֹ אֶת סִפּוּרָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, שֶׁיִּכָּתֵב לְזִכָּרוֹן אַחֲרֵי מוֹתִי”. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ אַלְאַמִין, וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְסִפּוּרָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה, וְסִפֵּר לוֹ זֶה הַכֹּל, אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה. צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְכֵן אֶת שְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים וְאֶת הָעַלְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת אַחְיוֹתֶיהָ, שֶׁנַּעֲשׂוּ לָהֶן כְּשָׁפִים, וְהִשִּׂיא אֶת הַשָּׁלשׁ לִשְׁלשֶׁת הַקַּבְּצָנִים שֶׁסִּפְּרוּ שֶׁמְּלָכִים הָיוּ, וְשָׁת אוֹתָם לְשׁוֹמְרֵי-הֶחָצֵר אֶצְלוֹ, וְקָצַב לָהֶם מַה שֶּׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְנָתַן לָהֶם דִּירָה בְאַרְמוֹנוֹ בְּבַגְדָאד, וְאֶת הַנַּעֲרָה עִם הַצַּלָּקוֹת הֶחֱזִיר לִבְנוֹ אַלְאַמִין, וְעָשָׂה לָהֶם חַתְנוּת מֵחָדָשׁ וְנָתַן לוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה וְצִוָּה לִבְנוֹת אֶת הֶחָצֵר יָפָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה. וּלְעַצְמוֹ נָשָׂא לוֹ לְאִשָּׁה אֶת עֲקֶרֶת הַבַּיִת. בָּא אֵלֶיהָ בְאוֹתוֹ לַיְלָה. וּלְמָחֳרָת הִקְצָה לָהּ בַּיִת וּשְׁפָחוֹת שֶׁיְשָׁרְתוּהָ, וְקָצַב לָהּ הַכְנָסוֹת וְנָתַן לָהּ מָקוֹם בְּתוֹךְ נְשׁוֹתָיו.

וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְּאִים עַל גֹּדֶל רוּחוֹ שֶׁל הַכַלִיף וְעַל טוּב-לִבּוֹ מִטֶּבַע בְּרִיָּתוֹ וְעַל חָכְמָתוֹ. וְהַכַלִיף חָזַר וְצִוָּה לִרְשֹׁם אֶת כָּל הַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה בְּתוֹךְ קוֹרוֹת-הַיָּמִים שֶׁלּוֹ.

אָמְרָה דִינָאזָאד לַאֲחוֹתָהּ שַׁהַרָזָאד: “אֲחוֹתִי, חֵי-אֱלֹהִים זֶהוּ סִפּוּר יָפֶה וְנֶחְמָד שֶׁלֹּא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ. וְאוּלָם בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ סַפְּרִי לָנוּ עוֹד סִפּוּר חָדָשׁ, כְּדֵי שֶׁנְּבַלֶּה בוֹ שְׁאָר שְׁעוֹת לַיְלָה זֶה”. אָמְרָה: “בְּשִׂמְחָה רַבָּה, אִם יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָך”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “סַפְּרִי סִפּוּרֵךְ, וְחוּשִׁי לְסַפְּרוֹ”. פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:

כרך ב

מאת

אלמוני/ת

---

אלף לילה ולילה: סיפור שלושת התפוחים

מאת

אלמוני/ת

מְסַפְּרִים, הַמֶּלֶךְ גְּדָל הַדּוֹר וְכָל הַתְּקוּפוֹת וְהָעִתִּים שֶׁעָבְרוּ, שֶׁהַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁנֵּרֵד הַלַּיְלָה לָעִיר, וְנִשְׁאַל אֶת הֲמוֹן הָעָם עַל דַּרְכֵי הַמּוֹשְׁלִים שֶׁהָפְקְדוּ עַל יָדֵנוּ, וְכָל מִי שֶׁתָּבוֹא עָלָיו תְּלוּנַת אָדָם, נַעֲבִיר אוֹתוֹ מִפְּקֻדָּתוֹ, וְזֶה שֶׁיְהַלְּלוּהוּ נָרִים מַעֲלָתוֹ”. אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁיָּרְדוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר, שׁוֹטְטוּ בָּעִיר וְהִתְהַלְּכוּ בַּשְּׁוָקִים. עָבְרוּ עַל פְּנֵי סִמְטָא אַחַת וְרָאוּ זָקֵן בָּא בַיָּמִים וְרֶשֶׁת שֶׁל דָּגִים וְסַל עַל רֹאשׁוֹ, וּבְיָדוֹ מַטֶּה, וְהוּא מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמְרִים לִי: "אַתָּה בְּדַעְתְּךָ הָיִיתָ

כְּלֵיל יָהֵל בּוֹ יָרֵחַ – אֵלָיו דָּמִיתָ".

אָמַרְתִּי: "הַרְפּוּ מֵאֲמָרִים וּתְנוּ לִי מָנוֹחַ,

שֶׁאֵין דַּעַת בִּלְתִּי אִם לְבַעַל הַכֹּחַ,

וְלוּ נְתָנוּנִי אֲנִי וְעִמִּי דַעְתִּי בַעֲבוֹט

יַחַד עִם כָּל הַדִּפְתְּרָאוֹת וְכָל הַדְּיוֹתוֹת

מְזוֹן יוֹם אֶחָד – לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם

מְצוֹא עַד קֵץ הַיָּמִין מִי שֶׁיְקַבְּלָם.

וְאָכֵן הֶעָנִי – גוֹרַל הָאֶבְיוֹן

חַיֵּי הַדַּלּוּת הֵם, רַק עֶלְבּוֹן.

בַּקַּיִץ אֵין אוֹנִים הוּא לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹ,

וּבַחֹרֶף יִתְחַמֵּם עַל אָח יַעַל עֲשָׁנוֹ.

כְּלָבִים יִרְדְּפוּהוּ בַאֲשֶׁר יַעֲבֹר שָׁם,

וְאוֹתוֹ יִבְזֶה גַם נִקְלֶה וּשְׁפַל-עָם.

מַצָּבוֹ לִפְנֵי אָדָם כִּי יְתַנֶּה,

וְעָלָיו יִתְחַטֵּא – לֹא יִמְצָא מַעֲנֶה.

אָכֵן אִם אֵלֶּה חַיֵּי הָאֶבְיוֹן

טוֹב לוֹ לוּ נִקְבַּר בְּמַשָּׁאוֹן.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף שִׁירוֹ, אָמַר לְגַ’עְפָר: “הִתְבּוֹנֵן לְמִסְכֵּן זֶה וְהַקְשֵׁב לְשִׁיר זֶה. אָכֵן סִימָן הוּא לְדָחֳקוֹ”. פָּנָה הַכַלִיף אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, מַה אוּמָנוּתֶךָ?” אָמַר: “אֲדוֹנִי, דַּיָג אֲנִי וּמְטֻפָּל בְּמִשְׁפָּחָה. יָצָאתִי מִבֵּיתִי בַּחֲצוֹת הַיּוֹם וְעַד עַכְשָׁו לֹא זִמֵּן לִי אֱלֹהִים כְּלוּם שֶׁאֲפַרְנֵס בּוֹ אֶת בְּנֵי-בֵיתִי, וּכְבָר מָאַסְתִּי נַפְשִׁי וּבִקַּשְׁתִּיהָ לָמוּת”. אָמַר הַכַלִיף: “רְצוֹנְךָ שֶׁתָּשׁוּב אִתָּנוּ אֶל הַנָּהָר, וְתַעֲמֹד עַל שְׂפַת חִדֶּקֶל וְתַשְׁלִיךְ רִשְׁתְּךָ לְשֵׁם מַזָּלִי, וְשֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲלֶה אֶקְנֶה מִמְּךָ בְּמֵאָה דִינָר?” שָׂמַח הָאִישׁ לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה וְאָמַר: “עַל רֹאשִׁי, חוֹזֵר אֲנִי עִמָּכֶם”. חָזַר הַדַּיָּג לַנָּהָר וְהִשְׁלִיְך רִשְׁתּוֹ וְהִמְתִּין קְצָת. אַחַר-כָּךְ מָשַׁךְ אֶת הַחֶבֶל וְאָסַף אֶת רִשְׁתּוֹ אֵלָיו, וְעָלְתָה בָרֶשֶׁת תֵּבָה נְעוּלָה וּמִשְׁקָלָהּ כָּבֵד. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַכַלִיף, מִשְּׁשָׁה וּמְצָאָהּ כְּבֵדָה. נָתַן לוֹ לַדַּיָּג מֵאָה דִינָר וְהִסְתַּלֵּק.

נָשְׂאוּ מַסְרוּר וְגַ’עְפָר אֶת הַתֵּבָה וְעָלוּ אִתָּהּ עִם הַכַלִיף לָאַרְמוֹן, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת. וּכְשֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה לִפְנֵי הַכַלִיף, נִגְּשׁוּ גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְשָׁבְרוּ אוֹתָהּ וּמָצְאוּ בָהּ סַל עֲלֵי-תָּמָר תָּפוּר בְּחוּטֵי-צֶמֶר אדֻמִּים. חָתְכוּ אֶת הַחוּטִים וְרָאוּ בְתוֹכוֹ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ. הֵרִימוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ מִתַּחַת לוֹ אַדֶּרֶת נָשִׁים. הֵרִימוּ אֶת הָאַדֶּרֶת וּמָצְאוּ תַּחְתֶּיהָ עַלְמָה דוֹמָה לִגְלִיל כֶּסֶף, הֲרוּגָה וּגְזוּרָה לִגְזָרִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַכַלִיף נִגְּרוּ דִּמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: "הוֹי כֶּלֶב שֶׁבַּמִּשְׁנִים, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֵּרָצְחוּ בְנֵי-אָדָם בְּיָמַי וְיָשְׁלְכוּ לַנָּהָר, הֵן דָּמָם יִדָּרֵשׁ מִיָּדִי?

חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶקֹּם נִקְמַת עַלְמָה זוֹ מֵרוֹצְחָהּ נֶפֶשׁ וַאֲמִיתֶנּוּ בָרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת". הוֹסִיף וְאָמַר עוֹד לְגַ’עְפָר: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּשׁוּשֶׁלֶת יִחוּסִי מִבְּנֵי עַבָּאס, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לְפָנַי רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ, הֲרֵינִי דוֹרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדְךָ, וַאֲנִי צוֹלֵב אוֹתְךָ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנִי, אוֹתְךָ וְאַרְבָּעִים מִבְּנֵי דוֹדֶיךָ”. וְכָעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל. נִרְתַּע גַ’עְפָר לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר: “הַמְתֵּן לִי שְׁלשָׁה יָמִים”. אָמַר: “מַמְתִּין אֲנִי לְךָ”.

יָצָא גַ’עְפָר סָר וְזוֹעֵף מִלְּפָנָיו, וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִנַּיִן אֵדַע מִי הוּא שֶׁרָצַח עַלְמָה זוֹ, שֶׁאֲבִיאֶנּוּ לִפְנֵי הַכַלִיף? וְאִם אֲנִי מֵבִיא לְפָנָיו זוּלָתוֹ, הֲרֵי יִדָּרֵשׁ דָּמוֹ מִיָּדִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת”. יָשַׁב גַ’עְפָר בְּבֵיתוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי שָׁלַח הַכַלִיף אֵלָיו אִישׁ מֵאַנְשֵׁי-חֲצֵרוֹ לְבַקְּשׁוֹ, כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַכַלִיף שָׁאַל אוֹתוֹ: “הֵיכָן רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם שׁוֹמֵר הַנִּרְצַחַת אֲנִי, שֶׁאָבִיא אֶת רוֹצְחָהּ לְפָנֶיךָ?” כָּעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל וְצִוָּה לְצָלְבוֹ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ, וְצִוָּה לְכָרוֹז שֶׁיַּכְרִיז בְּשׁוּקֵי בַגְדָאד: “כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתוֹ שֶׁל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵה הַכַלִיף וּבִצְלִיבַת בְּנֵי דוֹדָיו, אַרְבָּעִים מִבְּנֵי בַּרְמַךְּ, לִפְנֵי שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכַלִיף, יָבוֹא וְיֶחֱזֶה”. יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם מִכָּל רָבְעֵי הָעִיר לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתָם. הִצִּיבוּ אֶת הַצְּלָבִים וְהֶעֱמִידוּם תַּחְתָּם לְצָלְבָם, וְהָיוּ מַמְתִּינִים לַכַלִיף שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאוֹת לְמַלֵּא הַפְּקֻדָּה, כַּנָּהוּג. הָיוּ בְנֵי-אָדָם מְעוֹרְרִים בֶּכִי עַל גַ’עְפָר וּבְנֵי-דוֹדָיו.

וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה-מַרְאֶה לָבוּשׁ לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג; פָּנָיו זֹהַר כַּלְּבָנָה בְאוֹרָהּ, וְעֵינוֹ כְּאֶבֶן חֵן שְׁחוֹרָה מִצְחוֹ צַח וּמֵאִיר וּלְחָיָיו וְרֻדּוֹת, בְּמַשְׂכִּית כִּשּׁוּת עֲנוּדוֹת וּבְתוֹכָהּ שׂוּמָא לָהּ זֹהַר, כְּגַרְגִּיר הָעִנְבָּר לָטֹהַר. פִּלֵּשׁ לוֹ נְתִיב בֵּין הֶהָמוֹן, וְאָץ עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי גַ’עְפָר וְאָמַר: “פָּטוּר אַתָּה מֵעִנּוּיִים אֵלֶּה, נְשִׂיא-הַנְּסִיכִים וּמָעוֹז הָעֲנִיִּים וּמַחֲסָם; אֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הַנִּרְצַחַת שֶׁמְּצָאתֶם בַּתֵּבָה. יִצְלְבוּ נָא אוֹתִי וְלָקְחוּ אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם וְהוֹדָאָתוֹ, שָׂמַח עַל פְּדוּת נַפְשׁוֹ, וְהָיָה מִצְטָעֵר עַל הָעֶלֶם.

וּבְעוֹד הֵם מְדַבְּרִים, פָּרַץ לוֹ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים דֶּרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל גַ’עְפָר וְאֶל הָעֶלֶם. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, פְּאֵר הַנְּסִיכִים, אַל תַּאֲמֵן לְדִבְרֵי עֶלֶם זֶה, שֶׁלֹּא רָצַח עַלְמָה זוֹ אֶלָּא אָנִי. קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי, שֶׁאִם אֵינְךָ עוֹשֶׂה כֵּןְ, הֲרֵינִי תוֹבֵעַ אוֹתְךָ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”. אָמַר הָעֶלֶם: “הַמִּשְׁנֶה, הֲרֵי זָקֵן זֶה כַּבִּיר לְיָמִים הוּא, וְעוֹבֵר-וּבָטֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא שָׂח. אֲנִי הוּא שֶׁרְצַחְתִּיהָ, קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”. אָמַר הַזָּקֵן: "בְּנִי, אַתָּה צָעִיר וּמִשְׁתּוֹקֵק לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי בָא בַיָּמִים וְשָׂבַעְתִּי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַנַּח לִי וְאֶפְדֶּך וְאֶפְדֶּה אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת בְּנֵי-דוֹדָיו. וְלֹא רָצַח אֶת הָעַלְמָה זוּלָתִי אָנִי. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁתִּזְדָּרֵז לָקַחַת נָקָם מִמֶּנִּי ". כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה כָל זֶה, תָּמַהּ וְנָטַל אֶת הָעֶלֶם וְאֶת הַזָּקֵן וְהֶעֱלָה אוֹתָם אֵצֶל הַכַלִיף. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר נִתְגַלָּה רוֹצֵחַ הָעַלְמָה”. אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן הוּא?” אָמַר גַ’עְפָר: “עֶלֶם זֶה אוֹמֵר: אֲנִי הָרוֹצֵחַ.וְזָקֵן זֶה מֵזֶם אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: לֹא כִּי אֲנִי הָרוֹצֵחַ, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם לְפָנֶיךָ”.

הִסְתַּכֵּל הַכַלִיף בַּזָּקֵן וּבָעֶלֶם וְאָמַר: “מִי מִשְּׁנֵיכֶם רָצַח עַלְמָה זוֹ?” אָמַר הָעֶלֶם: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”. וְאָמַר הַזָּקֵן: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף לגַ’עְפָר: “קַח אֶת הַשְּׁנַיִם וּצְלֹב אוֹתָם”. אָמַר גַ’עְפָר: “מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה הָרוֹצֵחַ אֶלָּא אֶחָד, הֲרֵי הֲמָתָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עָוֶל”. אָמַר הָעֶלֶם: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּמִי שֶׁקֵּרָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְרָקַע אֶת הָאָרֶץ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הָעַלְמָה. וְכָךְ וְכָךְ הָיְתָה דֶרֶךְ רְצִיחָתָהּ”. תֵּאֵר לַכַלִיף מַה שֶּׁמָּצָא בַתֵּבָה, וְנִתְבָּרֵר לַכַלִיף, שֶׁהָעֶלֶם הוּא שֶׁרָצַח אֶת הָעַלְמָה. תָּמַהּ הַכַלִיף עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְאָמַר: “מַה הַסִּבָּה שֶׁרָצַחְתָּ עַלְמָה זוֹ בְּלִי מִשְׁפָּט? וּמַה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֶה בַדָּבָר מִבְּלִי שֶׁיַּלְקוּךָ, וּבָא וְאוֹמֵר מֵעַצְמְךָ: קְחוּ מִמֶּנִּי אֶת נִקְמָתָהּ?” אָמַר הָעֶלֶם: “דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁעַלְמָה זוֹ אִשְׁתִּי וּבַת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הָיְתָה, וְזָקֵן זֶה אָבִיהָ דוֹדִי אֲחִי אָבִי הוּא. נְשָׂאתִיהָ לְאִשָּׁה וְהִיא בְתוּלָה, וְחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה בָנִים זְכָרִים. הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי וּמְשָׁרֶתֶת אוֹתִי, וְלֹא מָצָאתִי בָהּ כָּל רָע, וְגַם הָיִיתִי עִמָּהּ בְּאַהֲבַת אֹמֶן. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ זֶה חָלְתָה מַחֲלָה אֲנוּשָׁה, וְהֵבֵאתִי לָהּ רוֹפְאִים, וְהִבְרִיאָה לְאַט לְאַט. חָפַצְתִּי לְהוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. אָמְרָה: “חֲפֵצָה אֲנִי מַשֶּׁהוּ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ מְאֹד מְאֹד”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, וּמַה הוּא זֶה?” אָמְרָה: “מִתְאַוָּה אֲנִי לְתַפּוּחַ שֶׁאָרִיחַ בּוֹ וְאֶטְעַם מִמֶּנּוּ קְצָת”. מִיָּד יָצָאתִי לָעִיר וְחִפַּשְׂתִּי תַּפּוּחִים, אַךְ לֹא מָצָאתִי, וְאִם גַּם כִּי מוּכָן הָיִיתִי לְשַׁלֵּם מְחִיר הָאֶחָד דִּינָר. שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה וְרוּחִי נֶעְכְּרָה וְאָמַרְתִּי: “בַּת-דּוֹדִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדִי לִמְצֹא”. הָיְתָה נִכְזָבָה מְאֹד, שֶׁכֵּן הָיְתָה חֲלָשָׁה עֲדַיִן, וְרָבְתָה חֻלְשָׁתָהּ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. בִּלִּיתִי אֶת הַלַּיְלָה בִדְאָגָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצָאתִי שׁוּב מִבֵּיתִי וְסוֹבַבְתִּי עַל הַגַּנִּים אֶחָד, אֶחָד, אַךְ לֹא מָצָאתִי בְשׁוּם מָקוֹם. לִבְסוֹף נִקְרָה עָלַי גַנָּן זָקֵן, וּשְׁאִלְתִּיו לְתַפּוּחִים. אָמַר לִי: “בְּנִי, פְּרִי זֶה אֵינוֹ כִמְעַט בְּנִמְצָא, וְעַכְשָׁו אֵין לְמָצְאוֹ כָאן כְּלָל וּכְלָל; אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ רַק בְּגַנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּבָצְרָה, שֶׁאָגַר אוֹתוֹ הַגַּנָּן בְּעַד הַכַלִיף “. חָזַרְתִּי לְבֵיתִי, וְהֵבִיאָה אוֹתִי אַהֲבָתִי לְאִשְׁתִּי לִידֵי כָךְ שֶׁהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי וְנָסַעְתִּי חֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם, לַיְלָה וָיוֹם הָלוֹךְ וָשׁוּב, וְהֵבֵאתִי לָהּ שְׁלשָׁה תַפּוּחִים, שֶׁלְּקַחְתִּים מִן הַגַּנָּן בְּבָצְרָה בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים. נִכְנַסְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי אוֹתָם לָהּ. אַךְ הִיא לֹא שָׂמְחָה בָהֶם וְהִנִּיחָה אוֹתָם מִן הַצַּד, שֶׁכֵּן גָּבְרָה עוֹד חֻלְשָׁתָהּ וְקַדַּחְתָּהּ. וְלֹא רָפְתָה מַחֲלָתָּהּ עַד שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה יָמִים. אַחֲרֵי זֶה הָלְכָה וְהִבְרִיאָה. עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּתִי לְמַשָּׂא וּלְמַתָּן. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, עָבַר עַל פְּנֵי חֲנוּתִי עֶבֶד שָׁחוֹר, כּוּשִׁי וּבְיָדוֹ תַּפּוּחַ וְהוּא מְשַׂחֵק בּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאַיִן לָקַחְתָּ תַּפּוּחַ זֶה? רְצוֹנִי לִקְנוֹת כָּמוֹהוּ”. צָחַק וְאָמַר: “לְקַחְתִּיו מֵאֲהוּבָתִי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי אֶצְלָהּ זְמַן רָב. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מְצָאַתִיהָ חוֹלָה וְאֶצְלָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים. אָמְרָה לִי: “בַּעֲלִי הַקַּרְנָן נָסַע בִּגְלָלָם לְבָצְרָה וְקָנָם בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים. לָקַחְתִּי מִמֶּנָּה אֶחָד מֵהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הָעֶבֶד, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי וְקַמְתִּי וְנָעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה, וְדַעְתִּי נִטְרֶפֶת עָלַי מֵרֹב זַעֲמִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי לַתַּפּוּחִים וְלֹא מָצָאתִי אֶלָּא שְׁנַיִם. אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי: “וְהֵיכָן הַשְּׁלִישִׁי?” אָמְרָה: “אָכֵן אֵינִי יוֹדַעַת”. נִתְבָּרֵר לִי שֶׁאֱמֶת דִּבֵּר הָעֶבֶד. לָקַחְתִּי סַכִּין וְנִגַּשְׁתִּי מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּבְלִי אֹמֶר וּדְבָרִים קָפַצְתִּי עַל חָזָהּ, תָּקַעְתִּי אֶת הַסַּכִּין בְּחָזָהּ וְכָרַתִּי אֶת רֹאשָׁהּ וּנְתַחְתִּיהָ אֲבָרִים אֲבָרִים וְשַׂמְתִּים בַּסַּל חִישׁ מַהֵר, וְכִסִּיתִיהָ בְּאַדֶּרֶת שֶׁל נָשִׁים וּתְפַרְתִּיו וְשַׂמְתִּי עָלֶיהָ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ וְהוֹרַדְתִּי אוֹתָהּ בַתֵּבָה וְנָעַלְתִּי הָתֵּבָה, וְטָעַנְתִּי אוֹתָהּ עַל פִּרְדָּתִי וְהֵטַלְתִּיהָ בְעֶצֶם יָדַי לְתוֹךְ נְהַר חִדֶּקֶל. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁתְּמַהֵר בַּהֲרִיגָתִי לִנְקֹם דָּמָהּ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁיִּדָּרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדִי בְיוֹם הַדִּין, שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁהֵטַלְתִּיהָ לִנְהַר חִדֶּקֶל מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָדָם,חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וּמָצָאתִי אֶת הַגָּדוֹל בְּבָנַי בּוֹכֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע מַה שֶׁעָשִׂיתִי בְאִמּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ:” מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתְךָ לְבֶכִי, בְּנִי?” אָמַר: " לָקַחְתִּי תַּפּוּחַ מִן הַתַּפּוּחִים שֶׁאֵצֶל אִמִּי, וְיָרַדְתִּי אִתּוֹ לַסִּמְטָא לְשַׂחֵק עִם אַחַי. בָּא עֶבֶד כּוּשִׁי גְּבַהּ-הַקּוֹמָה וְחָטַף אוֹתוֹ מִמֶּנִּי וְאָמַר: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָבִי נָסַע נְסִיעָה בִּשְׁבִילוֹ לְבָצְרָה וְהֵבִיאוֹ לְאִמִּי, שֶׁהִיא חוֹלָה. הוּא קָנָה שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים”. וְאוּלָם הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לְבַקָּשָׁתִי. בִּקַּשְׁתִּיו שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית. אַךְ הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלַי, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁהִכַּנִי וְהָלַךְ לוֹ עִם הַתַּפּוּחַ. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תַכֵּנִי אִמִּי בִגְלַל הַתַּפּוּחַ, וְהָלַכְתִּי מִפַּחַד עִם אַחַי אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְשָׁהִינוּ שָׁם עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם, וַעֲדַיִן אֲנִי מְפַחֵד מִפָּנֶיהָ. חֵי-אֱלֹהִים אָבִי, אַל תַּגֵּד לָהּ כְּלוּם מִזֶּה, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַכְאוֹבֶיהָ עוֹד יוֹתֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַנַּעַר, יָדַעְתִּי שֶׁשֶּׁקֶר עָנָה הָעֶבֶד בְּבַת-דּוֹדִי, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁחֵטְא גָדוֹל חָטָאתִי בַהֲרִיגָתָהּ. בָּכִיתִי בְכִי מָר, וְהִנֵּה זָקֵן זֶה הַיְנוּ דוֹדִי וְאָבִיהָ, בָּא אֵלַי. הִגַּדְתִּי לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה, יָשַׁב לְצִדִּי וּבָכָה, וְלֹא פָסַקְנוּ מִבְּכִי עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְקָרָאנוּ לְמִסְפֵּד. וְזֶה לָנוּ חֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁאָנוּ מִתְאַבְּלִים וּבוֹכִים עַל שֶׁנִּרְצָחָה בְלִי מִשְׁפָּט. וְכָל זֶה בִּגְלַל הָעֶבֶד, וְהוּא הַסִּבָּה לְמִיתָתָהּ. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתְךָ בִּכְבוֹדָם שֶׁל אֲבוֹת-אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁתְּמַהֵר לַהֲמִיתֵנִי, שֶׁאֵין חַיַּי חַיִּים אַחֲרֵי מוֹתָהּ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם, תָּמַהּ וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי תוֹלֶה אָדָם, זוּלָתִי הָעֶבֶד הַנִּתְעָב הַזֶּה, וּרְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יָבִיא מַרְפֵּא לַחוֹלֶה, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַמְהֻלָּל וְהַמְפֹאָר עַל כֹּל”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַכַלִיף נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִצְלֹב אָדָם זוּלָתִי הָעֶבֶד, שֶׁכֵּן יֵשׁ לִמְצֹא לָעֶלֶם זְכוּת. פָּנָה הַכַלִיף אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: “הָבֵא לְפָּנַי אוֹתוֹ עֶבֶד מְתֹעָב, שֶׁהָיָה סִבָּה לְאָסוֹן זֶה, וְאִם אֵינְךָ מְבִיאוֹ הֲרֵי אַתָּה חֲלִיפָתוֹ”. יָרַד גַ’עְפָר בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: “כְּבָר הָיִיתִי צָפוּי פַּעֲמַיִם לְמִיתָה, וְלֹא בְכָל יוֹם יֵצֵא הַכַּד בְּשָׁלוֹם. בִּכְגוֹן זֶה יוּשְׁבוּ חֲכָמִים אָחוֹר, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם אֶלָּא מִי שֶׁהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹצֵא מִבֵּיתִי שְׁלשָׁה יָמִים, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה”. עָמַד שְׁלשָׁה יָמִים בְּבֵיתוֹ. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְצִוָּה לְבֵיתוֹ וְנִפְרַד מִילָדָיו וּבָכָה.

וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ עַד שֶׁבָּא אֵלָיו שְׁלִיחַ הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בָּעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ עַד מְאֹד וְשָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ וְנִשְׁבַּע, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר יוֹם זֶה עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ צָלוּב”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה בָכָה וּבָכוּ עִמּוֹ יְלָדָיו וַעֲבָדָיו וְכָל מִי שֶׁהָיוּ בַבַּיִת. כְּשֶׁגָּמַר לְהִפָּרֵד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, וְהָיָה מְחַבְּבָה יוֹתֵר מִכָּל יְלָדָיו כֻּלָּם. אִמְצָה אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ הֵימֶנָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְגִּישׁ בְּכִיסָהּ דְּבַר-מָה עָגֹל. אָמַר לָהּ: “מַה זֶּה שֶׁבְּכִיסֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, תַּפּוּחַ הוּא שֶׁשֵּׁם אֲדוֹנֵנוּ הַכַלִיף כָּתוּב עָלָיו, הֱבִיאוֹ לִי עַבְדֵּנוּ רִיחָאן, וַהֲרֵי הוּא עִמִּי אַרְבָּעָה יָמִים. וְלֹא נְתָנוֹ לִי עַד שֶׁלָּקַח שְׁנֵי דִינָרִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר עַל דְּבַר הָעֶבֶד וְהַתַּפּוּחַ, שָׂמַח וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לְכִיס בִּתּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַתַּפּוּחַ וְהִכִּירוֹ וְאָמַר: “הוֹי אַתָּה שֶׁתְּשׁוּעָתְךָ קְרוֹבָה”. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָעֶבֶד. בָּא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “הָבָה נָא, רִיחָאן, מֵאַיִן תַּפּוּחַ זֶה?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, שֶׁאִם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בַּשֶּׁקֶר, הֲרֵי הָאֱמֶת מוֹעִילָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, לֹא גָנַבְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ מֵאַרְמוֹנְךָ,וְלֹא מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת וְאַף לֹא מִגַּנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:לִפְּנֵי חֲמִשָּׁה יָמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְנִכְנַסְתִּי לְאַחַת סִמְטוֹת הָעִיר, וְרָאִיתִי תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים, וְהָיָה עִם אֶחָד מֵהֶם תַּפּוּחַ זֶה, חֲטַפְתִּיו מִמֶּנּוּ וְהִכִּיתִיו. בָּכָה וְאָמַר: “לְאִמִּי הוּא וְהִיא חוֹלָה. בִּקְּשָׁה מֵאָבִי תַּפּוּחַ. נָסַע לְבָצְרָה וְהֵבִיא לָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים, וְלָקַחְתִּי לִי אֶחָד מֵהֶם לְשַׂחֵק בּוֹ”. הוֹסִיף וּבָכָה וְלֹא שָׁעִיתִי אֵלָיו, וְלָקַחְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ עִמִּי וְהֵבֵאתִיו. וְקָנְתָה אוֹתוֹ מִמֶּנִּי גְבִרְתִּי הַקְּטַנָּה בִּשְׁנֵי דִינָרִים. זֶהוּ כָל הָעִנְיָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְפַּלַּא עַל זֶה שֶׁנִּגְרַם הָאָסוֹן כֻּלּוֹ וְרֶצַח הָעַלְמָה עַל-יְדֵי עַבְדּוֹ. הִצְטָעֵר עַל כָּךְ שֶׁדַּוְקָא עַבְדּוֹ הוּא, אַךְ שָׂמַח בְּהַצָּלַת נַפְשׁוֹ, וְאָמַר בָּתֵי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם בְּיָד עַבְדְּךָ הָרָע קָרָה,

שִׂימוֹ לְנַפְשֶׁךָ כַּפָּרָה.

כִּי עֲבָדִים לָרֹב תִּמְצָא לְךָ,

וְנֶפֶשׁ לֹא תִמְצָא זוּלַת נַפְשְׁךָ.

תָּפַס בְּיַד הָעֶבֶד וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לַכַלִיף וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.

הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְצָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְצִוָּה לִכְתֹב אֶת הַסִּפּוּר וּלְפַרְסְמוֹ בֵּין בְּנֵי-אָדָם. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “אַל תִּתְפַּלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, עַל סִפּוּר זֶה, שֶׁאֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי מִמִּצְרַיִם”. אָמַר הַכַלִיף: “סַפֵּר-נָא אוֹתוֹ לִי. וְאוּלָם מַה הוּא שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר זֶה?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי לְסַפֵּר אוֹתוֹ לְךָ בִּתְנָאי שֶׁתִּפְטֹר אֶת עַבְדִּי מִמָּוֶת”. אָמַר הַכַלִיף: “אִם מַתְמִיהַ הוּא יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁרָאִינוּ עַכְשָׁו, אֶתֵּן לְךָ דָּמָיו בְּמַתָּנָה, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְצַוֶּה לְהָרְגוֹ”.

פָּתַח גַ’עְפָר וְאָמַר:

סִפּוּר הַמִּשְׁנִים נוּר אַלדִּין וְשַׁמְס אַלדִּין

דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, בְּיָמִים קְדוּמִים חַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֻׂלְטָאן עוֹשֶׂה-הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, אָב לָאֶבְיוֹנִים וְהוֹלֵךְ בַּעֲצַת חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה מַשְׂכִּיל וּנְבוֹן דָּבָר, וְדַעַת לוֹ בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם וּבְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה. וְהָיָה זֶה זָקֵן מֻפְלָג וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים דּוֹמִים לִשְׁנֵי יְרֵחִים, שֵׁם הַגָּדוֹל שַׁמְס אַלדִּין וְשֵׁם הַקָּטָן נוּר אַלדִּין. וְהָיָה הַקָּטָן עוֹלֶה עַל הַגָּדוֹל בְּיֹפִי וּבְחֵן, וְלֹא נִמְצָא בְדוֹרוֹ יָפֶה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בָאֲרָצוֹת. וְהָיוּ אֲנָשִׁים מְיוֹשְׁבֵיהֶן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים מֵאַרְצָם לְאַרְצוֹ כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ. קָרָה הַדָּבָר שֶׁאֲבִיהֶם מֵת. הִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן, וְנָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל שְׁנֵי הַיְלָדִים וְקֵרְבָם וְהִלְבִּישָׁם מַחֲלָצוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ תַחַת אֲבִיהֶם, אַל תִּתְעַצְבוּ”. שָׂמְחוּ וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעָשׂוּ לַאֲבִיהֶם אֵבֶל חֹדֶשׁ יָמִים וְנִכְנְסוּ לְתַפְקִידָם תַּפְקִיד הַמִּשְׁנֶה, וְעָבַר שִׁלְטוֹן אֲבִיהֶם לְיָדָם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲבִיהֶם. וּכְשֶׁהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מְבַקֵּשׁ לִנְסוֹעַ, הָיָה נוֹסֵעַ בְּלִוְיַת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם.

אֵרַע בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסוֹעַ בַּבֹּקֶר, וְהָיָה זֶה בְתוֹרוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ הָאַחִים מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אָמַר הַגָּדוֹל לַקָּטָן: “אָחִי, רְצוֹנִי שֶׁשְּׁנֵינוּ, אֲנִי וְאַתָּה, נִשָּׂא נָשִׁים בְּלַיְלָה אֶחָד”. אָמַר הַקָּטָן: “עֲשֵׂה אָחִי כְּחֶפְצֶךָ, שֶׁאֲנִי מַסְכִּים לְךָ לְכָל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר” הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ. הוֹסִיף הַגָּדוֹל וְאָמַר לְאָחִיו: “אִם יִתֵּן אֱלֹהִים וְאֵרַשְׂנוּ לָנוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת, וְנָבוֹא אֲלֵיהֶן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְתֵלֵדְנָה שְׁתֵּיהֶן בְּיוֹם אֶחָד, וְיִרְצֶה אֱלֹהִים שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתְּךָ בֵּן זָכָר וְיָלְדָה אִשְׁתִּי בַּת, נַשִּׂיאֵם זֶה לְזוֹ, שֶׁהֲרֵי בְנֵי-דוֹד הֵם”. אָמַר נוּר אַלדִּין: “אָחִי, מַה תִּקַּח מִבְּנִי מֹהַר בִּתְּךָ?” אָמַר: “אֶקַּח מִבִּנְךָ מֹהַר בִּתִּי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר וּשְׁלשָׁה גַנִּים וְשָׁלשׁ אֲחֻזּוֹת, שֶׁלֹּא יֵאוֹת שֶׁיַּאַרְסֶנָּה לוֹ הַנַּעַר בְּפָחוֹת מִכָּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: “מָה הַמֹּהַר הַזֶּה, שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה עַל בְּנִי? כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁנֵי אַחִים אֲנַחְנוּ, וּבְחַסְדֵי אֱלֹהִים שְׁנֵינוּ מִשְׁנִים בְּמַעֲלָה אֶחָת? יָאֶה הוּא שֶׁתַּגִּישׁ אֶת בִּתְּךָ מַתָּנָה לִבְנִי מִבְּלִי מֹהַר. וְאִם רְצוֹנְךָ דַּוְקָא בְמֹהַר, קְבַע אֵיזֶה סְכוּם שֶׁהוּא רַק לִכְסוּת עֵינַיִם, לְמַרְאֵה עֵינֵי בְנֵי-אָדָם, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁיִּתְרוֹן לוֹ לַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה. וּבְנִי הַזָּכָר, וְזִכְרוֹנֵנוּ יָקוּם עַל יָדוֹ וְלֹא עַל-יְדֵי בִתֶּךָ”. אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “וּמַה אִתָּהּ?” אָמַר: "לֹא יִזָּכֵר שְׁמֵנוּ עַל יָדָהּ בֵּין הַנְּסִיכִים, וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִנְהֹג בִּי כַּעֲצַת זֶה, שֶׁכְּפִי הַמְסֻפָּר אָמַר לִידִידוֹ, שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַה-שֶּׁהוּא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, רְצוֹנִי לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ וְאוּלָם מָחָר”. וּכִתְשׁוּבָה לַדָּבָר אָמַר:

אִם לְמָחָר מִלּוּי הַבַּקָּשָׁה נִדְחָה,

כְּנִדְחָה לְגַמְרִי הִיא לְמֵבִין נְכוֹחָה".

אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה מְקַפְּחֵנִי, שֶׁעוֹשֶׂה אַתָּה אֶת בִּנְךָ נַעֲלָה מִשְׂרַת-הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָנוּ שָׁוִים בָּהּ, וַהֲרֵי לֹא הִכְנַסְתִּיךָ, אָחִי, עִמִּי בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲמִים עָלֶיךָ, וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא עוֹזֵר לִי וְעוֹמֵד עַל יָדִי, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֵר אוֹתְךָ. וְאוּלָם אֱמֹר מַה שֶּׁתֹּאמַר, חֵי-אֱלֹהִים, אַחֲרֵי שֶׁהוֹצֵאתָ מִלִּים אֵלּוּ, אֵינִי מַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְבִנְךָ, וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה שׁוֹקֵל זָהָב בְּמִשְׁקָלָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דִּבְרֵי אָחִיו בָּעֲרָה חֲמָתוֹ וְאָמַר: “וְאַף אֲנִי לֹא אַשִּׂיא לִבְנִי אֶת בִּתְּךָ בְּשׁוּם אֹפֶן”. אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “אֲנִי לֹא אַסְכִּים שֶׁיִּהְיֶה בַעֲלָהּ. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ, הָיִיתִי שָׂם אוֹתְךָ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה. וְאוּלָם כְּשֶׁאָשׁוּב מִנְּסִיעָתִי, אַרְאֲךָ וְיָדַעְתָּ אֶת כְּבוֹדִי”.

כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין מֵאָחִיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִמְלָא חֵמָה וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, אַךְ הִסְתִּיר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ. בִּלּוּ הָאַחִים אֶת הַלַּיְלָה הַהוּא נִפְרָדִים זֶה בְזָוִית זוֹ וְזֶה בְזָוִית אַחֶרֶת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, יָצָא הַמֶּלֶךְ בְּרֹב פְּאֵר לְמַסָּעוֹ וְעָבַר מֵאלְקָא-הִרָה אֶל גִ’יזָה וּפָנָה לַפִּירַמִּידוֹת, וּבְלִוְיָתוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין וְאוּלָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְאָחִיו נוּר אַלדִּין, הֲרֵי עָבַר עָלָיו אוֹתוֹ לַיְלָה בַחֲמַת זָעַם. וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר. הָלַךְ אֶל בֵּית גְּנָזָיו וְנָטַל מִשָּׁם אַמְתַּחַת קְטַנָּה וּמִלְּאָהּ זָהָב, וְהִרְהֵר בְּדִבְרֵי אָחִיו שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו וּבַבִּזָּיוֹן שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ בְשָׁעָה שֶׁהִלֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

סַע, תִּמְצָא תְּמוּרָה לַאֲשֶׁר עֲזַבְתָּם וַיִּרְחָקוּ.

וִיגַע, כִּי אָכֵן אַךְ בֶּעָמָל הַחַיִּים יִמְתָּקוּ.

לֹא בִמְנוּחָה לְאִישׁ תְּרוּמוֹת וְנִלְבָּב יְקָר.

עֲזֹב אֵפוֹא מוֹלֶדֶת וְצֵא אֶל נֵכָר.

הִנֵּה רָאִיתִי מַיִם עוֹמְדִים נִרְפָּשִׁים,

כִּי יִזְרְמוּ יִיטָבוּ, וְאִם לֹא יִזְרְמוּ נִבְאָשִׁים,

וְיָרֵחַ אִלּוּלֵא הָלַךְ וְחָסֵר, לֹא הִתְבּוֹנְנָה

אֵלָיו עֵין-בּוֹחֵן בְּכָל עֵת וְעוֹנָה.

וְאַרְיֵה לֹא צָד, אִלּוּלֵא מִיַּעַר נִפְרָד,

וְלוּלֵא פֵּרוּד קֶשֶׁת, לֹא פָגַע חֵץ חַד.

רַק כְּעָפָר מָשְׁלָךְ בְּמִכְרָתוֹ הַזָּהָב,

וְעֵץ בֹּשֶׂם בְּאַרְצוֹ כְּעֵץ-דֶּלֶק נֶחֱשָׁב.

אָכֵן בְצֵאתוֹ אֶל נֵכָר יְבַקֵּשׁ וְעֶרְכּוֹ יִיקָר.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ צִוָּה לְאַחַד נְעָרָיו לַחֲבשׁ לוֹ פִּרְדָּה לוּבִית מְרֻפָּדָה בַאֻכָּף. וְהָיְתָה אֲפֹרָה כַפְלָדָה, וְגַבָּה עָלֶיהָ עַל נוֹטֶה כְּכִפָּה. אֻכָּפָהּ זָהָב, וּמֵהֹדּוּ אַרְכּוֹבָהּ, וְעָלֶיהָ צִפִּית פַּרְסִית מְפֹאָרָה, דוֹמָה הָיְתָה כְּכַלָּה הֲדוּרָה מְקֻשָּׁטָה לִכְלוּלוֹתֶיהָ. פָּקַד עָלָיו לָשִׂים מִכְסֵה מֶשִׁי עַל הָאֻכָּף וּמֵעָלָיו שָׁטִיחַ לִכְרֹעַ עָלָיו לִתְפִלָּה, וְשֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי אַמְתְּחוֹת הָאֻכָּף תְּלוּיוֹת לִשְׁנֵי עֲבָרָיו מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לַנַּעַר וְלָעֲבָדִים: “רְצוֹנִי לְטַיֵּל קְצָת מִחוּץ לָעִיר וְלָלֶכֶת לִסְבִיבוֹת קַלְיוּבִיָּה; שְׁלשָׁה לֵילוֹת אָלוּן שָׁם וְאַל יֵלֵךְ אִישׁ מִכֶּם אִתִּי, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי”. מִהֵר וְרָכַב עַל הַפִּרְדָּה וְלָקַח אִתּוֹ קְצָת מִן הַצֵּדָה וְיָצָא מֵאלְקָאהִרָה וְשָׂם פָּנָיו לַמִּדְבָּר. וְאַךְ הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, נִכְנַס לִמְדִינַת בַּלְבִּיס, וְיָרַד מִפִּרְדָּתוֹ לָפוּשׁ וְנָתַן מָנוֹחַ לַפִּרְדָּה וְאָכַל מַשֶּׁהוּ. קָנָה בְּבַּלְבִּיס מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ וּמִסְפּוֹא לִבְהֶמְתּוֹ וּפָנָה לַמִּדְבָּר. וְאַךְ הֶעֱרִיב הַיּוֹם הִגִּיעַ לְמָקוֹם, סַעַדִיָּה שְׁמוֹ, וְלָן שָׁם הַלַּיְלָה. לָקַח מַשֶּׁהוּ מִצֵּדָתוֹ וְאָכַל. שָׂם הָאַמְתָּחוֹת לְכַר לוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּפָרַשׂ אֶת הַמִּכְסֶה וְלָן בַּמֶּרְחָב, כְּשֶׁעוֹדֶנּוּ תָּפוּס בְּכַעֲסוֹ. וְכָך בִּלָּה אֶת הַלַּיְלָה.

כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסַע לְמַסָּעָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת חַלַבּ. יָרַד לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת וְשָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים, וְנָח וְנָתַן מְנוּחָה לַפִּרְדָּה, וְהִתְעַנֵג עַל הָאֲוִיר הַצַּח אַחַר-כָּךְ הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ הָלְאָה וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לְאָן יֵלֵךְ. לֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְאוּלָם לֹא יָדַע הַדָּבָר, עַד שֶׁיָּרַד לְאַכְסַנְיָה וְהוֹרִיד אֶת אַמְתַּחְתּוֹ מֵעַל הַפִּרְדָּה. פָּרַשׂ אֶת הַשָּׁטִיחַ, וְהִפְקִיד אֶת הַפִּרְדָּה עַל כֵּלֶיהָ בְיַד הַשּׁוֹעֵר, שֶׁיּוֹבִילֶנָּה. לְקָחָהּ וְהוֹבִילָהּ.

וְקָרָה מִקְרֶה שֶׁמִּשְׁנֵה בָּצְרָה יָשַׁב בְּחַלּוֹן אַרְמוֹנוֹ וְרָאָה אֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת רִתְמָתָהּ הַיְקָרָה, וְחָשַׁב שֶׁזּוֹהִי פִּרְדַּת-פְּאֵר שֶׁל מִשְׁנֶה מֵהַמִּשְׁנִים אוֹ מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. הִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר וְנָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ, וְאָמַר לְאַחָד נְעָרָיו: “הָבֵא לְפָנַי שׁוֹעֵר זֶה”. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא אֶת הַשּׁוֹעֵר לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה. נִגַּשׁ הַשּׁוֹעֵר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהָיָה זָקֵן מֻפְלָג. אָמַר לַשּׁוֹעֵר: “מִי הוּא בְעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ וּמַה תָּאֳרוֹ?” אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, בְּעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ הוּא עֶלֶם צָעִיר מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין נָאִים מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים וְעַל פָּנָיו נְסוּכִים הָדָר וִיקָר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוֹעֵר קָם מִיָּד וְעָלָה עַל סוּסוֹ וְרָכַב אֶל הָאַכְסַנְיָה וְנִכְנַס אֶל הָעֶלֶם לְבַקְּרוֹ. כְּשֶׁרָאָה נוּר אַלדִּין אֶת הַמִּשְׁנֶה קָרֵב וּבָא, קָם עַל רַגְלָיו וְיָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם. נָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה שָׁלוֹם וְיָרַד מִסּוּסוֹ וְחִבְּקוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן בָּאתָ וּמַה מְבֻקָּשֶׁךָ?” אָמַר נוּר אַלדִּין: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בָּא אָנֹכִי מִמְּדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה אָבִי מִשְׁנֶה בָהּ. וְאוּלָם הוּא נֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”. וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לִמְקוֹמִי עַד שֶׁאֲבַקֵּר בְּכָל הֶעָרִים וְהַמְּדִינוֹת”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל תָּתוּר אַחֲרֵי נַפְשְׁךָ שֶׁלֹּא תָטִיל אוֹתְךָ לְתוֹךְ הָאֲבַדּוֹן, שֶׁהַרְבֵּה מִן הַמְּדִינוֹת מֶרְחַקֵּי-שְׁמָמָה הֵן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִתְּמוּרוֹת הַזְּמָן”. צִוָּה לִטְעֹן אֶת הָאַמְתַּחַת עַל הַפִּרְדָּה וְאֶת הַמִּכְסֶה וְאֶת הַשָּׁטִיחַ, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ. הִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְּחֶדֶר נָאֶה וְכִבְּדוֹ וְהֵיטִיב עִמּוֹ, שֶׁכֵּן אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי אֵינִי אֶלָּא זָקֵן מֻפְלָג, וְאֵין לִי בֵן זָכָר, וּכְבַר חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת הַקְּרוֹבָה לְךָ בְיֹפִי. חָשַׂכְתִּי אוֹתָהּ מֵרַבִּים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְשֵׂאתָהּ. וְאוּלָם אַתָּה, נִכְנְסָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי. הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָקַחַת אֶת בִּתִּי שִׁפְחָה לְךָ לְשָׁרֶתְךָ וְלִהְיוֹת לָהּ לְבָעַל? וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל אֶת זֶה, הֲרֵינִי עוֹלֶה אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְאוֹמֵר לוֹ: בֶּן-אָחִי הוּא זֶה, וּמוֹלִיְכָך אֵלָיו שֶׁיְמַנֶּה אוֹתְךָ לְמִשְׁנֶה תַּחְתַּי, וְאֵשֵׁב אֲנִי בִמְנוּחָה בַּיִת, שֶׁהֲרֵי זָקֵן מֻפְלָג אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי מִשְׁנֵה בָּצְרָה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

שָׂמַח מִשְׁנֵה בָּצְרָה בְכָךְ וְצִוָּה לִנְעָרָיו לְהָכִין מִשְׁתֶּה וּלְקַשֵּׁט אֶת אוּלָם הָאוֹרְחִים הַגָּדוֹל, שֶׁהָיוּ חוֹגְגִים בּוֹ אֶת חַגֵּי כְּלוּלוֹת הַנְּסִיכִים. אַחַר-כָּךְ אָסַף אֶת יְדִידָיו וְהִזְמִין אֶת רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְאֶת סוֹחֲרֵי בָצְרָה, וּבָאוּ אֵלָיו. אָמַר לָהֶם: “אָח הָיָה לִי, מִשְׁנֶה בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים שְׁנֵי בָנִים. וַאֲנִי, כְּפִי שֶׁיְדַעְתֶּם, חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת. וּבִקֵּשׁ אוֹתִי אָחִי בְמַפְגִּיעַ שֶׁאַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְאֶחָד מִבָּנָיו, וְנַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ. וְהִנֵּה לְעֵת הַנִּשּׂוּאִין שָׁלַח אֵלַי אֶת אַחַד מִבָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא עֶלֶם זֶה שֶׁלִּפְנֵיכֶם. וְעַתָּה כְּשֶׁבָּא אֵלַי חָפֵץ אֲנִי לִכְתֹּב לוֹ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בִּתִּי וְלָחֹג חַג כְּלוּלוֹתָיו עִמָּהּ בְּבֵיתִי”. אָמְרוּ כֻלָּם: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת”. הִתְבּוֹנְנוּ לֶחָתָן, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם. שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה וְקָרְאוּ לַקָּאצִ’ים וְלָעֵדִים, וְסִדְּרוּ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. הִקְטִירוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת הָאוֹרְחִים בִּקְטֹרֶת לְבוֹנָה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם מַשְׁקָאוֹת מְתוּקִים וְהִזְלִיפוּ עֲלֵיהֶם מֵי וְרָדִים, וְהָלְכוּ כֻלָּם לְבֵיתָם. צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת מְשָׁרְתָיו שֶׁיִּקְּחוּ אֶת נוּר אַלדִּין וְיַכְנִיסוּהוּ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְנָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה מִן הַבְּגָדִים הַחֲמוּדִים הַמְיֻחָדִים לוֹ, וְשָׁלַח אֵלָיו מַגָּבוֹת וּסְפָלִים וּכְלֵי קְטֹרֶת לִבְשָׂמִים וְכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁיָּצָא הָעֶלֶם מִן הַמֶּרְחָץ וְלָבַשׁ אֶת הַבֶּגֶד, הָיָה דוֹמֶה לַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי בֵית-הַמֶּרְחָץ וְנָסַע יָשָׁר לְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה. יָרַד מִן הַפִּרְדָּה וְנִכְנַס אֶל הַמִּשְׁנֶה וְנָשַׁק יָדָיו, וּבֵרְכוֹ הַמִּשְׁנֶה לְבוֹאוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה קָם לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “קוּם וּבוֹא הַלַּיְלָה אֶל אִשְׁתֶּךָ, וּמָחָר בַּבֹּקֶר אַעֲלֶה אוֹתְךָ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וַאֲנִי מְאַחֵל לְךָ כָל טוּב מֵאֵת אֱלֹהִים”. קָם נוּר אַלדִּין וּבָא אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת-הַמִּשְׁנֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נוּר אַלדִּין. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִיו, הֲרֵי נֶעְדַּר מִבֵּיתוֹ עִם הַשֻּׂלְטָאן מֶשֶׁךְ זְמַן בִּנְסִיעָה. אַחַר-כָּךְ חָזַר וְלֹא מָצָא אֶת אָחִיו. שָׁאַל אֶת פִּי הַמְשָׁרְתִים עַל אֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנָּסַעְתָּ עִם הַשֻּׂלְטָאן עָלָה אָחִיךָ עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁהָיְתָה חֲבוּשָׁה כְּאִלּוּ לְתַהֲלוּכַת תִּפְאָרָה, וְאָמַר: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְעֵבֶר קְלְיוּבִיָּה וְאֵעָדֵר מִכָּאן יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי, וְאַל יָבֹא אִישׁ מִכֶּם עִמִּי. וּמִיּוֹם צֵאתוֹ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא שָׁמַעְנוּ עַל אֹדוֹתָיו דָּבָר”.

נִתְמַלֵּא שַׁמְס אַלדִּין דְּאָגָה בְּעִנְיַן פֵּרוּד אָחִיו וְהִצְטָעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁאָבַד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא גָרַם לְכָךְ אֶלָּא זֶה שֶׁהִרְעַמְתִּיו בִּדְבָרִים בְּלֵיל נְסִיעָתִי עִם הַשֻׂלְטָאן, עַד שֶׁהִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְנָדַד לְמֶרְחַקִּים. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו לְחָפְּשׂוֹ”. עָלָה וְהוֹדִיעַ אֶת הָעִנְיָן לַשֻּׂלְטָאן, וְכָתַב אִגְּרוֹת וּשְׁלָחָן בְּיַד הָרָצִים אֶל נְצִיבָיו בְּכָל גְּלִילוֹת מַמְלַכְתּוֹ. וְאוּלָם נוּר אַלדִּין כְּבָר הִפְלִיג לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֶשְׂרִים הַיּוֹם שֶׁנֶּעְדְּרוּ מִן הַמָּקוֹם אָחִיו עִם הַשֻּׂלְטָאן. הוֹלִיכוּ הָרָצִים אֶת הַמִּכְתָּבִים וְחָזְרוּ וְלֹא גִלּוּ עִקְבוֹתָיו. הִתְיָאֵשׁ שַׁמְס אַלדִּין מֵאָחִיו וְאָמַר: “אָכֵן הִרְעַמְתִּי אֶת אָחִי בִדְבַר נִשּׂוּאֵי הַיְלָדִים. וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיָה בָא כָל זֶה. וְלֹא הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ מִעוּט שִׂכְלִי וְחֹסֶר נִימוּסִי”. אַחַר-כָּךְ אֵרַשׂ לוֹ אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט בַּת אִישׁ-סוֹחֵר מִסּוֹחֲרֵי אַלקָאהִרָה, וְכָתַב לָהּ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ. וְקָרָה הַמִּקְרֶה שֶׁאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁבָּא שַׁמְס אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ, הָיָה הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ בָא נוּר אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת מִשְׁנֵה בָּצְרָה, וְזֶה בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר גָּזַר עַל בְּרִיוֹתָיו. וְאֵרַע שֶׁהָרוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים מֵהֶם, כְּפִי שֶׁדִּבְּרוּ שְׁנֵי הָאַחִים בֵּינֵיהֶם וְיָלְדָה אֵשֶׁת שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם בַּת, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אַלקָאהִרָה מֵעוֹלָם יָפָה הֵימֶנָּה. וְיָלְדָה אֵשֶׁת נוּר אַלדִּין בֵּן זָכָר שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה הֵימֶנּוּ בְדוֹרוֹ, כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְדַק הַגִּזְרָה, מִצְחוֹ וּשְׂעַר תַּלְתַּלָּיו

יְמַלְּאוּ גַם שָׂשׂוֹן גַּם יָגוֹן כָּל לֵבָב,

אַל תִּנְאֲצוּ תָּו מָתְוֶה יַקִּיף לְחָיָיו,

בְּטוּרַיִם נְקֻדּוֹת-שְׁחוֹר יַקְסִים כָּל רוֹאָיו.

וְאָמַר אַחֵר:

אִלּוּ הוּבָא הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,

הָיָה מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בוֹשׁ כְּלַפָּיו.

אוֹ לוּ אָמְרוּ: “יֹפִי, הֲרָאִיתָ כְּמוֹתוֹ?”

כִּי אָז אָמַר: “אָכֵן מַרְאֶה כָזֶה, לֹא”.

קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַיֶּלֶד בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְשָׂמַח סָבוֹ מִשְׁנֵה בָּצְרָה עָלָיו. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְהוּלַדְתּוֹ עָשׂוּ מִשְׁתָּאוֹת וְעָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת כָּרָאוּי לִבְנֵי-מְלָכִים. אַחַר-כָּךְ לָקַח מִשְׁנֵה-בָּצְרָה אֶת נוּר אַלדִּין וְעָלָה עִמּוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן. וּכְשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. וְהָיָה נוּר אַלדִּין בַּעַל לָשׁוֹן צַחָה וּבַעַל בִּינָה מוּצָקָה. יָפֶה בְמַרְאֵהוּ וְנָאֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה:

אֲדוֹנִי, יַתְמִיד שְׂשׂוֹנְךָ וְלֹא יִתַּם,

וְאָרְכוּ חַיֶּיךָ כַּלַּיִל וּכְאוֹר יוֹמָם,

יִרְקֹד הָעוֹלָם, וְהַזְּמַן יִמְחָא כַּף

לְמִשְׁמַע עֹז-רוּחֲךָ אֲשֶׁר לֹא יִיעַף.

קָם הַשֻּׂלְטָאן לִכְבוֹדָם, וְהוֹדָה לְנוּר אַלדִּין עַל דְּבָרָיו וְאָמַר לְמִשְׁנֵהוּ: “מִי הוּא הָעֶלֶם הַזֶּה?” נֶאֱלַץ הַמִּשְׁנֶה לְסַפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. וְקֹדֶם כֹּל אָמַר לוֹ: “זֶהוּ בֶן-אָחִי”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ זֶה יִתָּכֵן, שֶׁבֶּן-אָחִיךָ הוּא וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, אָח הָיָה לִי בְחַצְרוֹת מִצְרַיִם וּמֵת וְעָזַב שְׁנֵי בָנִים. יָשַׁב הַגָּדוֹל עַל מְקוֹם אָבִיו מִשְׁנֶה, וְזֶה הַקָּטָן בָּא אֶצְלִי. וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לָתֵת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה אֶלָּא לוֹ, וּכְשֶׁבָּא הִשֵּׂאתִי אוֹתוֹ אֶת בִּתִּי. וַהֲרֵי הוּא צָעִיר עֲדַיִן, וַאֲנִי זָקֵן מֻפְלָג וּכְבָר כָּבְדוּ אָזְנַי וַחֲסַר-אוֹנִים אֲנִי מִכְּדֵי לְהַנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה. וְלָזֹאת אֲבַקֵּשׁ אֵפוֹא מֵאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתוֹ בִמְקוֹמִי, שֶׁהֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי וּבַעֲלָהּ שֶׁל בִּתִּי, וְהוּא רָאוּי לְמִשְׂרָה זוֹ, שֶׁהוּא אִישׁ עֵצָה וּבַעַל-בִּינָה”. הִסְתַּכֵּל הַשֻּׂלְטָאן בְּנוּר אַלדִּין וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהָיְתָה טוֹבָה בְעֵינָיו עֲצַת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁיְּעָצוֹ לְקָרְבוֹ לְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה. הִטָּה לוֹ חֶסֶד וּמְסָרָהּ לְיָדוֹ בְכָל הַטֶּכֶס וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת וּפִרְדָּה מִבַּהֲמוֹת רִכְבּוֹ הַמְיֻחָדוֹת לוֹ, וְקָצַב לוֹ שָׂכָר וּמְקוֹרוֹת לְהַכְנָסָה. נָשַׁק נוּר אַלדִּין אֶת יַד הַשֻּׂלְטָאן, וְיָרַד הוּא וְחוֹתְנוֹ לִמְעוֹנָם כְּשֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְאָמְרוּ: “אָכֵן לֹא בָאָה הַבְּרָכָה אֶלָּא לְרַגְלֵי הוּלֶדֶת חַסַן”. שָׂם נוּר אַלדִּין פָּנָיו בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יִתְחַדֵּשׁ הָאשֶׁר בְּכָל יוֹם תָּמִיד.

כּוֹכַב-טוֹב עָרְמַת מְקַנֵּא הוֹרִיד.

לְבָנִים יִהְיוּ יָמֶיךָ עַד דּוֹר וָדוֹר,

וְיוֹם מְשַׂנְּאֲךָ אַךְ וְרַק שָׁחוֹר.

צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּמוֹשַׁב הַמִּשְׁנֶה, וְיָשַׁב וְנָטַל לְיָדָיו אֶת עִנְיָנֵי מִשְׂרָתוֹ, וְחָקַר בְּעִנְיָנֵי בְנֵי-אָדָם וְדָן דִּינָם וְעָשָׂה מִשְׁפָּטָם כְּמִנְהַג הַמִּשְׁנִים. וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וּמִתְפַּלֵּא עָלָיו עַל זַכּוּת שִׂכְלוֹ וְטוּב הַנְהָלָתוֹ אֶת הָעִנְיָנִים. אָהַב אוֹתוֹ וְקֵרְבוֹ אֵלָיו. וְכַאֲשֶׁר הִסְתַּלְּקוּ הַנֶּאֱסָפִים יָרַד נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְחוֹתְנוֹ כֵּיצַד נָפַל הַדָּבָר, וְשָׂמַח. לֹא פָסַק הַמִּשְׁנֶה מִלְּטַפֵּל בִּגִדּוּלוֹ שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד הַנִּקְרָא בְשֵׁם חַסַן, וְלֹא חָדַל נוּר אַלדִּין מִלַּעֲמֹד בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁלֹּא הָיָה נִפְרָד מִמֶּנּוּ הַשֻּׂלְטָאן לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. וְהוֹסִיף לוֹ הַכְנָסוֹת וְשָׂכָר, עַד שֶׁרָוַח לוֹ מְאֹד וְהָיוּ לוֹ אֳנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בִּפְקֻדָּתוֹ בִסְחוֹרָה וְזוּלַת זֶה, וְהָיוּ לוֹ אֲחֻזּוֹת רַבּוֹת מָשְׁקוֹת בְּמַשְׁאֵבוֹת, כֻּלָּן מַשְׁקֶה וְגַנִּים. עַד שֶׁהִגִּיעַ חַסַן בְּנוֹ לְגִיל אַרְבַּע שָׁנִים נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו הַמִּשְׁנֶה הַזָּקֵן אֲבִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל נוּר אַלדִּין, עָרַךְ לוֹ הַלְוָיָה גְדוֹלָה וּשְׁפָנוֹ בֶעָפָר. אַחַר-כָּךְ הִתְעַסֵּק הוּא בְגִדּוּל בְּנוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ הֵבִיא לוֹ חָכָם שֶׁיְּלַמְּדוֹ בְבֵיתוֹ, וְצִוָּהוּ לְהוֹרוֹתוֹ וּלְחַנְּכוֹ יָפֶה. לִמְּדוֹ קְרֹא וְהוֹרָה אוֹתוֹ אֶת הַמַּדָּעִים הַמּוֹעִילִים וְקָרָא עִמּוֹ אֶת הַקֻּרְאָן קָרֹא וְשָׁנֹה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מִסְפָּר. וְלֹא פָסַק חַסַן מִלְּהוֹסִיף חֵן וָיֹפִי וּשְלֵמוּת הַמִּדָּה וְהַקֶּצֶב,כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

שָׁלֵם בְּחִנּוֹ כַּיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁמֶשׁ עוֹלָה תִּזְרַח מִנִּצָּנֵי הַלְּחָיַיִם.

כָּל חֵן בוֹ הָיוּ לַאֲחָדִים, כְּאִלּוּ

כָּל הַבְּרוּאִים מֶנּוּ אֶת יָפְיָם נָטָלוּ.

חִנֵּךְ אוֹתוֹ הֶחָכָם בְּאַרְמוֹן אָבִיו, שֶׁמִּיּוֹם הִוָּלְדוֹ לֹא יָצָא מֵאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה. בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים לָקַח אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין וְהִלְבִּישׁוֹ חֲלִיפָה מֵהַמְפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְהִרְכִּיבוֹ עַל פִּרְדָּה מֵהַנִּבְחָרוֹת בְּפִרְדוֹתָיו, וְעָלָה עִמּוֹ אֶ ל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו רָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּנוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְאָהַב אוֹתוֹ. וּבַאֲשֶׁר לִבְנֵי הַמְּדִינָה, הִנֵּה כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵיהֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם אָבִיו בְּדַרְכּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתָּאוּ לְעָצְמַת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְלִשְׁלֵמוּת מִדַּת הַקֶּצֶב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו

יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.

עָמַד מַזָּל כְּסִיל מִשְׁתָּאֶה בְּהִתְפַּתַּח

רֹב-חֵן בְּכָל יְצִירֵי-גֵווֹ, וְזָרַח.

סְמָכוֹ שַׁבְּתַאי שְׁחוֹר שַׂעְרוֹתָיו,

וְהַמֻּשֶּׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,

וְחָשׁ מַאְדִּים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,

וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו.

וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה הַבֵּט אֶל פָּנָיו.

נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,

וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן הֵיטִיב עִמּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁאָהַב אוֹתוֹ וְאָמַר לְאָבִיו: “הַמִּשְׁנֶה, צָרְיךְ שֶׁתְּבִיאוֹ עִמְּךָ בְּכָל יוֹם”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וִּפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׁב הַמִּשְׁנֶה עִם בְּנוֹ לְבֵיתוֹ, וְהָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ עִמּוֹ בְכָל יוֹם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, בְּלִי הֶפְסֵק, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַנַּעַר לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה. אָז חָלָה אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין. קָרָא אֶת בְּנוֹ אֵלָיו וְאָמַר: “בְּנִי, דַּע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָעוֹן חוֹלֵף הוּא, וְאוּלָם הָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם לְעוֹלָם. וּבִרְצוֹנִי לְצַוּוֹת אוֹתְךָ צַוָּאָה, שִׂים לִבְּךָ לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ וְהָבֵן”. צִוָּהוּ לִהְיוֹת מְעֹרָב בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבַעַל נִימוּסִין טוֹבִים, וְאֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכַר נוּר אַלדִּין אֶת אָחִיו וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ וְאַרְצוֹ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאֲהוּבָיו וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. מָחָה דִּמְעוֹתָיו וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַּגִּיד?

אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד?

אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה נִשְׁלָחָה?

הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.

אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחִי? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית

אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב, לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.

אֵין לוֹ עוֹד בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,

וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה,

הוֹי הַנִּסְתָּרִים מִמַּרְאֵה עֵינִי,

וְהֵם בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,

הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרְכֶם? – אַךְ דְּעוּ יְדִידוּתִי

לֹא תִּתְפּוֹרֵר וְאִם אָרְכָה פְּרִידָתִי,

אוֹ שְׁכַחְתֶּם אַהֲבָה עִם הִתְרַחֶקְכֶם?

אֶת דִּמְעוֹתַי וְאֶת אַנְחוֹתַי בִּגְלַלְכֶם?

וּבְעֵת הַחַיִּים אוֹתָנוּ יָשׁוּבוּ לְאַסֵּף,

עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, זְמַן רַב אֲגַדֵּף.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ וְקִינָתוֹ, פָּנָה אֶל בְּנוֹ וְאָמַר: “לִפְנֵי שֶׁאֲצַוֶּה אֶת צַוָּאָתִי לְךָ דַּע, שֶׁדּוֹד לְךָ וְהוּא מִשְׁנֶה מִצְרַיִם, וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וַעֲזַבְתִּיו בְּלִי רְצוֹנוֹ. קַח אֵפוֹא גִלְיוֹן נְיָר וּכְתֹב מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. הֵבִיא בַּדְר אַלדִּין חַסַן גִּלְיוֹן נְיָר וְהִתְחִיל כּוֹתֵב עָלָיו מַה שֶּׁאָמַר לוֹ אָבִיו. הִכְתִּיב לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וְכָתַב לוֹ זְמַן נִשּׂוּאָיו וּבוֹאוֹ אֶל בַּת הַמִּשְׁנֶה וּזְמַן בּוֹאוֹ לְבָצְרָה וּפְגִישָׁתוֹ עִם הַמִּשְׁנֶה, וְשֶׁלֹּא מָלְאוּ לוֹ עֲדַיִן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעֵת הָרִיב עִם אָחִיו, וְהוֹסִיף: “כָּל זֶה נִכְתַּב בִּשְׁבִילוֹ לְפִי מַה שֶּׁהִכְתַּבְתִּי, וִיהִי אֱלֹהִים עִמּוֹ אַחֲרֵי פְּטִירָתִי”. קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְחָתַם אוֹתוֹ בְחוֹתָמוֹ וְאָמַר: “בְּנִי חַסַן, שְׁמֹר תְּעוּדָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ יִהְיֶה לְעֵדָה בִּדְבַר מוֹצָאֲךָ וּמַעֲלָתְךָ וְיַחַס אֲבוֹתֶיךָ. וּכְשֶׁתָּבוֹא אוֹתְךָ צָרָה, תָּקוּם וְתֵלֵךְ לְמִצְרַיִם וְתִשְׁאַל עַל דְּבַר דּוֹדְךָ וּבִקַּשְׁתָּ שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ אֵלָיו, וְתוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי מַתִּי בַנֵּכָר נִכְסָף אֵלָיו”. לָקַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת הַגִּלָּיוֹן וְקִפֵּל אוֹתוֹ, וְתָפַר אוֹתוֹ בֵּין הַבִּטְנָה וּבֵין הָאָרִיג שֶׁל תַּרְבּוּשׁוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ בְחוּט מֶשִׁי, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים. אָמַר נוּר אַלדִּין: "עַכְשָׁו אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ חֲמִשָּׁה דְבָרִים. הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא: אַל תִּתְחַבֵּר לְשׁוּם אָדָם יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וְהָיִיתָ בָּטוּחַ מִפְּנֵי נְכָלִים, שֶׁכֵּן הַבִּטָּחוֹן הוּא בַּשַּׁתְקָנוּת וּבְזֶה שֶׁתִּמְנַע עַצְמְךָ מֵחֶבְרָה וּמִקִּרְבָה יְתֵרָה. שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אֵין אָדָם בַּחַיִּים שֶׁתִּשָּׁעֵן עַל יְדִידוּתוֹ.

מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַר יָדִיד, לְמִי שֶׁבָּא עָלָיו אָסוֹן, אֱמוּנָתוֹ.

חֲיֵה אֵפוֹא בִּפְנֵי עַצְמְךָ, בְּאָדָם אַל תִּבְטַח,

בְּפִתְגָּמִי אִיעָצְךָ טוֹב וּבָזֶה רַב לָךְ.

הַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה הִיא: בְּנִי, אַל תַּקְשֶׁה לִבְּךָ לְשׁוּם אָדָם, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹרָל לֹא יַקְשֶׁה לִבּוֹ לְךָ, שֶׁכֵּן הוּא הַגּוֹרָל: יוֹם אֶחָד הוּא לְךָ וְיוֹם אֶחָד עָלֶיךָ. חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה רַק מִלְוָה הֵם, שֶׁיֵּשׁ לְפָרְעָהּ. שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הָשֵׁב אֶל לֵב, וְנִמְהָר אַל תְּהִי בְּכָל מַעֲרָכֶיךָ.

רַחֵם עַל בְּנֵי הָאָדָם, לְמַעַן תִּמְצָא מְרַחֲמִים עָלֶיךָ.

אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא כֹחַ אֱלֹהִים עָלָיו מֵעָל,

וְכָל עָרִיץ בִּידֵי עָרִיץ אַחֵר יֵרוֹץ וְיִשְׁפָּל.

הַמִּצְוָה הַשְּׁלִישִׁית הִיא: אֱחֹז בַּשְּׁתִיקָה, וּדְאַג לְמוּמֶיךָ לִפְנֵי שִׁיתְךָ לִבְּךָ לְמוּמֵי זוּלָתֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: כָּל הָאוֹחֵז בִּשְׁתִיקָה מַצְלִיחַ. וְשָׁמַעְתִּי גַם בְּעִנְיָן זֶה בָּתֵּי-שִׁיר מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הַשְּׁתִיקָה עֲדִי, וְהַדּוּמִיָּה מְבִיאָה הוֹן יָקָר,

וְהִמָּנַע מִפַּטְפֵּט אִם נֶאֱלַצְתָּ לְדַבֵּר דָּבָר.

שֶׁאִם עַל שְׁתִיקָתְךָ תִּנָּחֵם פַּעַם אַחַת,

הִנֵּה עַל דִּבּוּרְךָ רַבּוֹת רַבּוֹת תִּתְחָרָט.

הַמִּצְוָה הָרְבִיעִית, בְּנִי, הִיא: מַזְהִירְךָ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, שֶׁהַיַּיִן הוּא מְקוֹר כָּל הוֹלֵלוּת, וְהַיַּיִן יַעֲכֹר אֶת הַדַּעַת. לָזֹאת הִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתוֹת יָיִן. גַּם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אָסוּרָה מִן הַיַּיִן וְגַם מִשּׁוֹתֵהוּ,

וְאַסְכִּים בְּדַעְתִּי לְכָל מְתַעֲבֵהוּ.

הַיַּיִן יָסִיר מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,

וּלְכָל רָעָה אֶת הַפֶּתַח יַרְחִיבָה.

וְהַמִּצְוָה הַחֲמִשִּׁית, בְּנִי, הִיא: קַיֵּם רְכוּשְׁךָ בְּיָדֶךָ שֶׁיְקַיֵּם אוֹתְךָ. שְׁמֹר עַל רְכוּשְׁךָ וְיִשְׁמְרֶךָ, וְאַל תְּבַזְבֵּז אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ, שֶׁלֹּא תְּהֵא צָרִיךְ לַנִּקְלֶה בָאָדָם. חֲשׂךְ פְּרוּטָה, וְהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה בְּיָדֶךָ. וְגַם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אִם מָמוֹן אֵין לִי, יְדִיד אֵין לִי לְרַע לִי.

אַךְ אִם רַב הוֹנִי בַכֹּל יְדִידִים אֶמְצָע לִי.

כַּמָּה רֵעִים עֲזָרוּנִי בְּעֵת פַּזְּרִי מָמוֹנִי,

וְכַמָּה חֲבֵרִים עֲזָבוּנִי לִנְפֹּל בְּעֵת אָפֵס הוֹנִי.

כָּכָה הִטִּיף נוּר אַלדִּין לִבְנוֹ מוּסַר הַשְׂכֵּל עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. גָּדַל הָאֵבֶל בְּבֵיתוֹ וְהִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וְכָל הַנְּסִיכִים וּקְבָרוּהוּ. וְלֹא פָסַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן מֵהִתְאַבֵּל עַל אָבִיו מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְלֹא הָיָה רוֹכֵב וְלֹא עוֹלֶה אֶל מוֹשַׁב הַשָּׂרִים וְלֹא עָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. כָּעַס עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וּמִנָּה בִּמְקוֹמוֹ אֶת אַחַד הַשָּׂרִים וְהִפְקִיד מִשְׁנֶה חָדָשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְצִוָּהוּ לְעַקֵּל אֶת נַחֲלוֹת נוּר אַלדִּין וְאֶת רְכוּשׁוֹ וּבִנְיָנָיו וַאֲחֻזּוֹתָיו. יָרַד הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת שׁוֹמְרֵי הֶחָצֵר וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל בֵּית הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין לְעַקְּלוֹ וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ כְפִי רְאוֹת עֵינָיו. וְהָיָה בֵין הָעֲבָדִים עֶבֶד מֵעַבְדֵי הַמִּשְׁנֶה הַמָּנוֹחַ נוּר אַלדִּין, שֶׁלֹּא הָיָה עֵרֶךְ בֶּן אֲדוֹנָיו קַל בְּעֵינָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבַר הַפְּקֻדָּה הֵרִיץ אֶת סוּסוֹ וְרָכַב חִישׁ מַהֵר אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וּמְצָאוֹ מוּרַד-רֹאשׁוֹ וְנַפְשׁוֹ אֲבֵלָה עַל פֵּרוּד אָבִיו. יָרַד מַהֵר, וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי וּבֶן-אֲדוֹנִי, מַהֵר קוּם, פֶּן תִּסָּפֶה”. אָחַז אֶת חַסַן חִיל וּרְעָדָה וְאָמַר: “מַה קָרָה?” אָמַר לוֹ: “כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן עָלֶיךָ וְצִוָּה לְאָסְרֶךָ, וַהֲרֵי הָאָסוֹן אַחֲרָי, בָּא אֵלֶיךָ. הִזְדָּרֵז אֵפוֹא לְהַצִּיל נַפְשֶׁךָ”. אָמַר חַסַן: “וְיֵשׁ עוֹד שְׁהוּת עַד כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי שֶׁאֶקַּח אִתִּי מַשֶּׁהוּ מִטּוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לִי לְסַעַד וּלְעֵזֶר בַּנֵּכָר?” אָמַר הָעֶבֶד: “אֲדוֹנִי, קוּם מִיָּד, הַנַּח אֶת הַבַּיִת מֵאַחֲרֶיךָ וְהִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ”. וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַצֵּל אֶת נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ פִּיד

וְהַנַּח לְבוֹנוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַסְפִּיד.

עוֹד תִּמְצָא מָקוֹם אַחֵר אֵי-שָׁם,

וְאוּלָם לְחַיֶּיךָ תְּמוּרָה לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם.

בְּעִנְיָן נִכְבָּד בְּשָׁלִיחַ אַל-נָא תִבְטָחָה,

רַק הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ לָהּ תָבִיא יֶשַׁע וּרְוָחָה.

עֹרֶף אֲרִי אֵין בּוֹ דֵי עֹז וָאֹון,

כָּל עוֹד בְּכֹחוֹ אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן.

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הָעֶבֶד הֵלִיט אֶת פָּנָיו בְּשׁוּלֵי בִגְדּוֹ, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מִחוּץ לָעִיר. שָׁמַע בְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “הִנֵּה שָׁלַח הַשֻּׂלְטָאן אֶת הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ לְבֵית מִשְׁנֵהוּ הַמָּנוֹחַ לְעַקֵּל אֶת רְכוּשׁוֹ וְאֶת אֲחֻזּוֹתָיו וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ”. וְהָיוּ אוֹמְרִים: “אוֹי לָנוּ עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם, נִמְלַט מִשָּׁם בְּלִי כָל מַטָּרָה וּמִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ.

לֹא פָסַק מִלֵּילֵךְ עַד שֶׁהוֹבִילָהוּ הַגּוֹרָל אֶל מְקוֹם קֶבֶר אָבִיו. נִכְנַס לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרִים, עַד שֶׁיָּשַׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו, וְהֵסִיר שׁוּלֵי בִגְדוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה לְבִגְדוֹ זֵר רָקוּם בְּזָהָב וְעָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אַתָּה שֶׁפָּנֶיךָ יַזְהִירוּ בְזֹהַר

כַּכּוֹכָבִים וּכְטַל הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

כֹּחֲךָ יַעֲמֹד לָעַד עַד עוֹלָם,

וּתְהִלָּתְךָ לָנֶצַח לֹא תִתַּם.

בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו קָרַב וּבָא אֵלָיו אִישׁ יְהוּדִי מִבָּצְרָה שֶׁפְּנֵי חַלְפָן לוֹ, וְעִמּוֹ זוּג אַמְתְּחוֹת, שֶׁמָּמוֹן רַב בָּהֶן. נִגַּשׁ הַיְּהוּדִי אֶל חַסַן הַבַּצְרִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ וּפָנֶיךָ נִשְׁתַּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “עַד שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי שָׁעָה, נִגְלָה אֵלַי אָבִי וְהוֹכִיחַנִי עַל שֶׁאֵינִי מְבַקֵּר בִּמְקוֹם קִבְרוֹ. קַמְתִּי נִבְהָל מֵחֲשָׁשׁ שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַיּוֹם וְלֹא אֲבַקְּרֶנּוּ, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָי”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הֲרֵי אָבִיךָ שָׁלַח סְפִינוֹת מִסְחָר רַבּוֹת בַּיָּם, וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל אֲחָדוֹת מֵהֶן לַחֲזוֹר. רְצוֹנִי לִקְנוֹת מִמְּךָ מִטְעָנָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל בְּאֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב אֵלֶּה”. הוֹצִיא הַיְּהוּדִי כִּיס מָלֵא זָהָב וּמָנָה מִתּוֹכוֹ אֶלֶף דִּינָרִים וּמְסָרָם לְחַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “כְּתֹב לִי שְׁטָר-מְכִירָה וַחֲתֹם אוֹתוֹ בְחוֹתָמֶךָ”. לָקַח חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה גִּלָּיוֹן נְיָר וְכָתַב עָלָיו: "כּוֹתֵב זֶה, בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, מָכַר לְיִצְחָק הַיְּהוּדִי בִּמְחִיר אֶלֶף דִּינָר אֶת מִטְעָנָהּ שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה בִסְפִינוֹת אָבִיו שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל, וְקִבֵּל אֶת הַמְּחִיר לְמַפְרֵעַ ". לָקַח הַיְּהוּדִי אֶת הַתְּעוּדָה, וְהָיָה חַסַן בּוֹכֶה, כְּשֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁהָיָה שָׁרוּי בוֹ מִן הַכָּבוֹד וְהָאשֶׁר, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מֵאָז עָזַבְתְּ, שָׂרָתִי, הַבַּיִת לֹא בַיִת הוּא,

וּמֵאָז הָלַכְתְּ, הַשָּׁכֵן לֹא עוֹד לִי שָׁכֵן הִנֵּהוּ.

גַּם הָרֵעַ לְפָנִים כָּרַתִּי בְּרִית עִמּוֹ,

לֹא רֵעַ לִי, גַּם יָרֵחַ אָסַף נָגְהוֹ.

הָלַכְתְּ וַתַּעַזְבִי עִם פֵּרוּדֵךְ עוֹלָם לַאֲנָחוֹת

אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֶנּוּ מִכָּל הָרוּחוֹת.

אֶת הָעוֹרֵב אֲשֶׁר קָרָא בְּעֵת פְּרִידָתֵנוּ,

אַל יָכִיל עוֹד קֵן, וּבֶגֶד נוֹצָתוֹ יְאַבְּדֶנּוּ.

אָפְסָה תוֹחַלְתִּי וְנִרְזָה גוּפִי עֵת נִפְרַדְתְּ,

כַּמָּה וִילוֹנוֹת קְרוּעִים נָפָלוּ עֵת יָרַדְתְּ,

הַעוֹד תָּשׁוּרִי הַלֵּילוֹת יַחַד לְפָנִים בִּלִּינוּ,

חוֹזְרִים? הַאִם יָשׁוּב הַבַּיִת לְאַחְדֵנוּ שְׁנֵינוּ?

בָּכָה מָר. וּכְשֶׁיָּרַד עָלָיו הַלַּיְלָה הִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל קֶבֶר אָבִיו, וְתָקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְלֹא הֵקִיץ גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָלָה הַיָּרֵחַ. וְאוּלָם רֹאשׁוֹ צָנַח מֵעָל הַקֶּבֶר וְשָׁכַב עַל גַּבּוֹ, וְהָיוּ פָנָיו מַזְהִירִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

וְהָיָה בֵּית-הַקְּבָרוֹת מְקוֹם-מִשְׁכַּן לְשֵׁדִים מַאֲמִינִים. יָצְאָה שֵׁדָה וְרָאֲתָה אֶת חַסַן כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. וּכְשֶׁרָאַתְהוּ הִשְׁתָּאֲתָה לְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, אֵין עֶלֶם זֶה אֶלָּא מֵעַלְמֵי-גַן-עֵדֶן”. טָסָה כְלַפֵּי מָרוֹם וְחָגָה כְּמִנְהָגָהּ בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וְשׁוֹטְטָה. מָצְאָה שֵׁד טָס. אָמַר לָהּ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “מֵאַיִן אַתָּה בָא?” אָמַר לָהּ: “מִסְּבִיבָה זוֹ”. אָמְרָה לוֹ: "רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל עֶלֶם אֶחָד הַיָּשֵׁן בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת. אָמַר לָהּ: “הֵן”. טָסוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁיָּרְדוּ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ כָּזֶה?” הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. וְאוּלָם רְצוֹנֵךְ, אֲחוֹתִי, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ מַה שֶּׁרָאִיתִי אָנִי?” אָמְרָה לוֹ: “סַפֵּר לִי”. אָמַר לָהּ: "אָמְנָם רָאִיתִי כִּדְמוּת הָעֶלֶם הַזֶּה בְאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְהִיא כִמְעַט בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה, קְצוּבָה גִזְרָתָהּ וְהִיא סֵמֶל הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם, וּמַזְהִירָה בִשְׁלֵמוּתָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה לְגִיל זֶה שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ שֻׂלְטָאן מִצְרַיִם, וְשָׁלַח לִקְרוֹא אֶת אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאָזְנַי, שֶׁבַּת לְךָ, וּרְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְתִתָּהּ לִי לְאִשָּׁה”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הוֹאֶל נָא לְקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתִי וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרִי, הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁאָחִי יָצָא מֵאֶצְלֵנוּ וְלֹא נֵדַע הֵיכָן הוּא. כְּיָדוּעַ הָיָה שֻׁתָּפִי בְּמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה. וְאוּלָם סִבַּת יְצִיאָתוֹ בְכַעַס הִיא, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עִמּוֹ וְשׂוֹחַחְנוּ בְּעִנַין נִשּׂוּאִין וִילָדִים, רַבְנוּ וּבָא לִידֵי כַעַס. נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לְבֶן-אָחִי. וְהָיָה זֶה בַיּוֹם שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ אִמָּהּ, לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּעֵרֶךְ. וְזֶה לֹא כְבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאָחִי נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְנוֹלַד לוֹ ממֶּנָּה בֵן, וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לִבְנוֹ לִכְבוֹד אָחִי. וּכְבָר רָשַׁמְתִּי אֶת יוֹם נִשּׂוּאַי וְאֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ אִשְׁתִּי, וְיוֹם לִדְתָּהּ בַּת זוֹ, וְהִיא יְעוּדָה אֵפוֹא לְבֶן דּוֹדָהּ אֲחִי-אָבִיהָ. וַהֲרֵי רַבּוֹת הַבָּנוֹת גַּם מִלְבַדָּהּ לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן “. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁיְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּמוֹנִי לָשֵׂאת בַּת אִישׁ כָּמוֹךָ וְיִמְנָעֶנָּה מִמֶּנּוּ בְתוֹאֲנוֹת הֶבֶל?” וְהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ סַיָּס גִּבֵּן, שֶׁגַּבְנֹן לוֹ מִפָּנָיו וּמֵאַחֲרָיו. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לִקְרֹא לוֹ וְנָתַן לוֹ בְלִי עִכּוּב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בַּת-הַמִּשְׁנֶה, וְצִוָּה עָלָיו לָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְשֶׁיְסַדְּרוּ לוֹ חֲגִיגַת-נִשּׂוּאִין. וְעָזַבְתִּי אוֹתָם, כְּשֶׁהוּא בֵין עַבְדֵי הַשֻּׂלְטָאן וְהֵם מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ וּבִידֵיהֶם נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה דוֹלְקִים וּמְצַחֲקִים עָלָיו וְלוֹעֲגִים לוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית-הַמֶּרְחָץ. וּבַאֲשֶׁר לְבַת-הַמִּשְׁנֶה הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהָאֲמָהוֹת בּוֹכִיָּה. זוֹ הַדּוֹמָה לְעֶלֶם זֶה יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם. וְאַף אֶת אָבִיהָ מָנְעוּ וְעִכְּבוּ מִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ. וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אָדָם מְכֹעָר יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ גִבֵּן וְאוּלָם הָעַלְמָה גַם עוֹלָה בְיָפְיָהּ עַל עֶלֶם זֶה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפֵּר הַשֵּׁד לַשֵּׁדָה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּת-מִשְׁנֵה מִצְרַיִם, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ כָּתַב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין שֶׁלָּהּ לַסַּיָּס הַגִּבֵּן, וְשֶׁהִיא מִשּׁוּם כָּךְ בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת, וְשֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ לְיֹפִי אֶלָּא עֶלֶם זֶה – אָמְרָה לוֹ הַשֵּׁדָה: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הֲרֵי עֶלֶם זֶה הוּא הַיָּפֶה בְכָל בְּנֵי-דוֹרוֹ”. הֵשִׁיב לָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים אֲחוֹתִי, שֶׁהַנַּעֲרָה יָפָה הֵימֶנּוּ. וְאָכֵן אֵין יָאֶה לוֹ אֶלָּא הִיא, שֶׁכֵּן שְׁנֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לְזוֹ כְּאָח וְאָחוֹת אוֹ כִבְנֵי-דוֹדִים, וַחֲבָל הוּא עָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְגִבֵּן זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, הָבָה וְנִגְחַן תַּחְתָּיו וְנִשָּׂא אוֹתוֹ וּנְבִיאֵהוּ אֶל הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְנִרְאֶה מִי מִשְּׁנֵיהֶם יָפֶה יוֹתֵר”. אָמַר הַשֵּׁד: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה. נְכוֹחִים דְבָרַיִךְ וְאֵין יָפֶה מֵרַעְיוֹן זֶה. וַהֲרֵינִי לְשֵׂאתוֹ יְחִידִי”. נְשָׂאוֹ וְטָס עִמּוֹ בָאֲוִיר, וְהָיְתָה הַשֵּׁדָה טָסָה צְמוּדָה אֵלָיו, עַד שֶׁהוֹרִידוֹ בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִנִּיחוֹ עַל אִצְטְבָא וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. הִתְעוֹרֵר חַסַן מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה שֶׁאֵינוֹ עוֹד עַל קֶבֶר אָבִיו בִּמְדִינַת בָּצְרָה. פָּנָה לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל, וְהִכִּיר שֶׁבִּמְדִינָה זָרָה הוּא. בִּקֵּשׁ לִצְעֹק, אֶלָּא שֶׁהֲדָפוֹהַשֵּׁד. הֵבִיא לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִדְלִיק לוֹ אֲבוּקָה וְאָמַר: “דַּע שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְכָאן, וְחָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ טוֹבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. קַח אֵפוֹא אֲבוּקָה זוֹ וְלֵךְ לְבֵית-מֶרְחָץ פְּלוֹנִי וְהִתְעָרֵב בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, וְאַל תַּפְסִיק מִלֶּכֶת קָדִימָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבֵית-הַכַּלָּה. אָז תַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם וְתֵלֵךְ יָשָׁר אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל, וְאַל תִּירָא מִפְּנֵי אִישׁ. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס עֲמֹד לִימִינוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן, וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּגַּשׁ אֵלֶיךָ אַחַת הָאֲמָהוֹת, אוֹ נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהַמְזַמְּרוֹת, תָּשִׂים אֶת יָדְךָ בְכִיסְךָ, וְתִמְצָא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב וְחָפַנְתָּ מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנֶיךָ וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתוֹ לָהֶם. וְאַל תַּחֲשׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁכֵּן כָּל פַּעַם שֶׁתַּכְנִיס יָדְךָ לְכִיסְךָ, תִּמְצָא אוֹתוֹ שׁוּב מָלֵא זָהָב. וְתִּתֵּן לְכָל מִי שֶיִּגַּשׁ אֵלֶיךָ מְלֹא הַחֹפֶן, וְאַל תִּירָא, וּסְמֹךְ עַל מִי שֶׁבְּרָאֲךָ, שֶׁאֵין זֶה בְכֹחֲךָ וּבֹעֶצם יָדְךָ, אֶלָּא בְכֹחַ אֱלֹהִים וּבִפְקֻדָּתוֹ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַשֵּׁד דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אֵיזוֹ נַעֲרָה הִיא זוֹ, וּמַה פָּנִים לְחֶסֶד זֶה עִמִּי”. הָלַךְ וְהָאֲבוּקָה בְיָדוֹ וְשָׂם פָּנָיו לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמָצָא אֶת הַגִּבֵּן רוֹכֵב עַל סוּסָה. בָּקַע לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, כְּמוֹת שֶׁהוּא בְמַרְאֵהוּ הַיָּפֶה וּבַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים כְּפִי שֶׁתֵּאַרְנוּ: הַתַּרְבּוּשׁ עָלָיו וְהַמִּצְנֶפֶת. וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד רָקוּם זָהָב שֶׁשַּׁרְווּלָיו אֲרֻכִּים. וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת בְּתַהֲלוּכַת הַחֲתֻנָּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁעָצְרוּ הַמְזַמְּרוֹת בְּלֶכְתָּן כְּדֵי לְקַבֵּל מַתָּנוֹת מִבְּנֵי-אָדָם, הָיָה שָׂם יָדוֹ בְכִיסוֹ, וּמוֹצֵא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב. הָיָה חוֹפֵן מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנוֹ מַשְׁלִיכוֹ עַל הַטַּנְבּוּר, שֶׁהוֹשִׁיטָה הַמְזַמֶּרֶת, וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ דִינָרִים. נִפְתְּעוּ הַמְזַמְּרוֹת, וְהִתְפַּלְּאוּ בְּנֵי-הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ. לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַמִּשְׁנֶה. סִלְּקוּ נַעֲרֵי הֶחָצֵר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם וּמְנָעוּם מִלְּהִכָּנֵס.

אָמְרוּ שׁוּשְׁבִינוֹת הַכַּלָּה: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין אָנוּ נִכְנָסוֹת אֶלָּא אִם יִכָּנֵס עֶלֶם זֶה עִמָּנוּ, שֶׁכֵּן הֶעֱשִׁיר אוֹתָנוּ בִּנְדִיבוּתוֹ, וְאֵין אָנוּ מְקַשְּׁטוֹת אֶת הַכַּלָּה אֶלָּא בְמַעֲמָדוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְנִיסוּהוּ לְאוּלָם הַכַּלָּה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן. עָמְדוּ כָּל נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְעַבְדֵי הֶחָצֵר בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת וְכָל אַחַת מֵהֶן נֵר גָּדוֹל דּוֹלֵק בְּיָדָהּ, וְכֻלָּן צָעִיף דַּק עַל פְּנֵיהֶן, וְנִמְשְׁכוּ שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל לְאַפִּרְיוֹן-הַכַּלָּה עַד לְרֹאשׁ הָאוּלָם לְמַעְלָה אֵצֶל הַחֶדֶר, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַכַּלָּה עֲתִידָה לָצֵאת. וּכְשֶׁהִסְתַּכְּלוּ הַגְּבִירוֹת בְּבַּדְר אַלדִּין חַסַן וּבְמַה שֶׁהָיָה נָסוּךְ עָלָיו מִן הַיֹּפִי וּמִן הַחֵן וּבְפָנָיו הַמַּזְהִירִים כַּיָּרֵחַ הַצָּעִיר, נָטָה לֵב כָּל הַנָּשִׁים אֵלָיו. אָמְרוּ הַמְזַמְּרוֹת לַגְּבִירוֹת הַנִּמְצָאוֹת: “דַּעְנָה שֶׁבָּחוּר הָדוּר זֶה מִלֵּא אֶת יָדֵינוּ זָהָב טָהוֹר, אָדֹם, אַל תְמַעַטְנָה אֵפוֹא בְּשֵׁרוּתוֹ וּשְׁמַעְנָה לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֲלֵיכֶן”. נִדְחֲקוּ אֵלָיו הַנָּשִׁים בַּאֲבוּקוֹתֵיהֶן וְהִסְתַּכְּלוּ בְּחִנּוֹ וְנִתְמַלְּאוּ קִנְאָה בְיָפְיוֹ, וְהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן מִתְאַוָּה לִהְיוֹת שׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקוֹ שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר טוֹב שָׁנָה. הֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עַל פְּנֵיהֶן מִן הַצְּעִיפִים, שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּן עֲלֵיהֶן, וְאָמְרוּ: “אַשְׁרֵי זוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ עֶלֶם זֶה, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֲדוֹנָהּ”. קִלְּלוּ אֶת הָעֶבֶד הַגִּבֵּן וְאֶת זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַיְפֵה-פִיָּה הַזֹּאת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁבֵּרְכוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן, קִלְּלוֹ אוֹתוֹ גִּבֵּן.

מִיָּד הִכּוּ בַטַּנְבּוּרִין וְתָקְעוּ בַחֲלִילִים, וְנִכְנְסָה בַת-הַמִּשְׁנֶה מֻקֶּפֶת נַעֲרוֹתֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁבִּשְׂמוּהָ וְקִטְּרוּהָ וְהִלְבִּישׁוּהָ וְהֵטִיבוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְקִשְׁטוּהָ בַּעֲדָיִים וּבְמַלְבּוּשֵׁי פְּאֵר מִמַּלְבּוּשֵׁי מַלְכֵי פָרָס. וְהָיָה בְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁלָּבְשָׁה מִן הַלְּבוּשִׁים בֶּגֶד רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם וּבוֹ צוּרוֹת חַיּוֹת-הַבָּר וְהָעוֹפוֹת, וְהוּא יוֹרֵד לָהּ סֶרַח מִמַּעַל מֵעַל לְכָל שִׂמְלוֹתֶיהָ, וּלְגַרְגְּרוֹתֶיהָ עֲנָק מַעֲשֵׂה תֵימָן, עֶרְכּוֹ אֲלָפִים, הַמֵּכִיל כָּל אֶבֶן יְקָרָה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כְמוֹתָן לֹא לְשׁוּם תֻּבָּע מֶלֶךְ תֵּימָן וְלֹא שׁוּם קֵיסָר מִמַּלְכֵי בִּיצַנְץ. וְהָיְתָה הַכַּלָּה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא הַלְּבָנָה בְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּכְשֶׁקָּרְבוּ יוֹתֵר דָּמְתָה כְּאִלּוּ הִיא שְׁחוֹרַת-עַיִן מֵעַלְמוֹת גַּן-עֵדֶן. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיְּצָרָהּ מַזְהִירָה בְּזֹהַר שֶׁכָּזֶה. הִקִּיפוּ אוֹתָהּ הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת כַּכּוֹכָבִים, וְהִיא בְתוֹכָן הַיָּרֵחַ בְהִגּוֹל מֵעָלָיו הָעֲנָנִים. וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבַּצְרִי יוֹשֵׁב וּבְנֵי-הָאָדָם מִסְתָּכְּלִים בּוֹ. טָפְפָה הַכַּלָּה וְקָרְבָה וְנָטְתָה בּחֵן. קָם לְעֻמָּתָהּ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לְקַבֵּל פָּנֶיהָ. שָׂטְתָה מֵעָלָיו וְצָעֲדָה הָלְאָה עַד שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי חַסַן בֶּן-דּוֹדָהּ. צָחֲקוּ בְּנֵי-הָאָדָם, כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנָּטְתָה לְעֵבֶר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֵרִיעוּ תְרוּעַת רָצוֹן וְהַמְזַמְּרוֹת צָהֲלוּ. שָׁלַח יָדוֹ לְכִיסוֹ וְהוֹצִיא מְלֹא הַחֹפֶן זָהָב וְהֵטִילוֹ לְתוֹךְ הַטַּנְבּוּרִין שֶׁל הַנְּעָרוֹת. שָׂמְחוּ וְקָרְאוּ: “רוֹצִים הָיִינוּ שֶׁכַּלָּה זוֹ תִהְיֶה לְךָ”. חִיֵּךְ, וְכָל הָעָם הִצְטוֹפְפוּ מִסָּבִיב לוֹ. וְאוּלָם הָעֶבֶד הַגִּבֵּן נִשְׁאַר בָּדָד וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה קוֹף. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ מַדְלִיקִים לוֹ נֵר, הָיָה הַנֵּר כָּבֶה, יָשַׁב עָלוּב וְדוֹמֵם בָּאֲפֵלָה וְלֹא רָאָה אֶלָּא אֶת עַצְמוֹ. וְלִפְנֵי בַּדְר אַלדִּין חַסַן הָיוּ הָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת בִּידֵי הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁרָאָה אֶת הֶחָתָן יוֹשֵׁב בָּדָד בָּאֲפֵלָה, וְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו עַצְמוֹ, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים מַסְבִּיבִים אוֹתוֹ וְהָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת, נָבוֹךְ וְהָיָה מִשְׁתָּאֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּבַת-דּוֹדוֹ, שָׂמַח וְעָלַז. אַחַר-כָּךְ הִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ שֶׁהִזְהִירוּ וְקָרְנוּ בְאוֹרָה, וּבִפְרָט בְּשִׂמְלַת הַמֶּשִׁי הָאֲדֻמָּה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה, שֶׁכֵּן הָיְתָה זֹאת הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׂמָלוֹת שֶׁהִלְבִּישׁוּהָ הַנְּעָרוֹת כְּשֶׁעֵינֵי חַסַן מִתְעַנְּגוֹת לְמַרְאֶיהָ. טָפְפָה וְנָטְתָה בְהָדָר בְּלֶכְתָּהּ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּם שֶׁל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר הַמְפֻרְסָם לְשֶׁבַח:

שֶׁמֶשׁ עַל גִּבְעוֹל נְטוּעָה בְּרֹאשׁ גִּבְעָה,

כֵּן בְּמָחוֹךְ אָדוֹם-כֵּהֶה לָעַיִן הוֹפִיעָה.

הִשְׁקְתָה יֵין-שְׂפָתֶיהָ הַמָּתוֹק, וְקִשְּׁטָה

הַלֶּחִי בְּאֵשׁ-שׁוֹשַׁנִּים וְשָׁבָה וְכִבְּתָה.

הֶחֱלִיפוּ אוֹתוֹ לְבוּשׁ וְהִלְבִּישׁוּהָ שִׂמְלַת-תְּכֵלֶת, וְהוֹפִיעָה כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, בַּעֲלוֹתָהּ בָּאֹפֶק. וְהָיָה שַׂעֲרָהּ שָׁחוֹר כַּפֶּחָם וְלֶחְיָהּ רַךְ, וּשְׂחוֹק נֹעַם עַל שְׂפָתֶיהָ, וְחָזָהּ מִתְנַשֵּׂא עַל צַלְעוֹתֶיהָ וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ. הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשֵּׁנִי וְהָיְתָה כְּפִי שֶׁשָּׁר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ מְשׁוֹרֵר בַּעַל רַעְיוֹן נַעֲלֶה:

בָּאָה בִתְכֵלֶת לְבוּשָׁה, הוֹפִיעָה

בִּשְׁלַל צְבָעִים כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ.

הִתְבּוֹנַנְתִּי בִלְבוּשָׁהּ בּוֹ נִתְגַלָּה,

יְרֵחַ-קַיִץ בְּלֵיל חֹרֶף עָלָה.

הֶחֱלִיפוּ גַּם לְבוּשׁ זֶה בְּחָדָשׁ וְכִסּוּ אֶת פָּנֶיהָ בִצְעִיף שִׁפְעַת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּפָרְעוּ אֶת קְוֻצּוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת, שֶהָיָה שְׁחוֹרָן וְאָרְכָּן כַּלַּיִל הָאָפֵל, וְיָרְתָה אֶת חִצֵּי-קֶסֶם עֵינֶיהָ לַלְּבָבוֹת. הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשְּׁלִישִׁי וְהָיְתָה דוֹמָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

יָרְדוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְצָעִיף עַל לְחָיֶיהָ,

וְעוֹרְרוּ תְשׁוּקָתִי לַהַט אֵשׁ קוֹדֵחַ,

וָאֹמַר: “עָטִית שַׁחַר עַל לַיִל” וַתָּשֶׁב אֲמָרֶיהָ:

“לֹא כִי אֹפֶל הֶעְטֵיתִי בְמִלּוּאוֹ אֶת הַיָּרֵחַ”.

הִצִּיגוּ אוֹתָהּ בִּלְבוּשׁ-כְּלוּלוֹתֶיהָ הָרְבִיעִי, וְהוֹפִיעָה כַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת וְנִטְתָה בְּנֹעַם חִנָּהּ וְהִבִּיטָה שְׂמֹאלָה וְיָמִינָה כְּמַעֲשֶׂה הָאַיָּלָה, וּפָגְעָה כָּל לֵב בְּחִצֵּי עַפְעַפֶּיהָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁר הַמְשׁוֹרֵר מְתָאֵר אֶת הַדּוֹמָה לָהּ:

כְּשֶׁמֶשׁ הַיֹּפִי נִרְאֲתָה לְעֵין אָדָם בָּהּ חָזָתָהּ,

וַתַּזְהֵר בְּנֹעַם-חֵן, וּבשֶׁת עֲלוּמִים יָפְיָהּ הִפְלָתָה,

וְעֵת מוּל שֶׁמֶשׁ בְפָנֶיהָ וְחִיּוּכָה צָעָדָה,

הִתְכַּסָּה הַשֶּׁמֶשׁ, מַעֲדֵה עָבִים עָדָה.

הוֹפִיעָה בִלְבוּשׁ כְּלוּלוֹתֶיהָ הַחֲמִשִּׁי, הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה, וְדָמְתָה לַעֲנַף הָעֲרָבָה אוֹ לְאַיָּלָה צְמֵאָה. הָיוּ צַמּוֹתֶיהָ גּוֹלְשׁוֹת, וּקְסָמֶיהָ הִתְחִילוּ לְהִתְפַּתֵּחַ. יְרֵכוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת וְצַמּוֹתֶיהָ מְרַפְרְפוֹת, כְּפִי שֶׁשָּׁר אֶחָד הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁתֵּאֵר שֶׁכְּמוֹתָהּ:

בִּלְבוּשָׁה צָבוּעַ כַּרְכֹּם וְחָרִיעַ הוֹפִיעָה בְהָדָר

מְקֻטֶּרֶת מֹר וְעַנְבָּר וַעֲצֵי צַנְדָּל יָקָר.

הַזְּקוּפָה – וְאםִ עֲלוּמִים הִשִּׂיאוּהָ לֵאמֹר: “קִרְבִי”.

הִנֵּה אָמְרוּ יְרֵכוֹתֶיהָ: “אַל תּוֹסִיפִי לֶכֶת, שְׁבִי”.

וּבְבַקְּשִׁי חַסְדָּהּ שָׁמַעְתִּי הַיָּפָה אוֹמֶרֶת: "הֵן,

נַעֲנֵיתִי". וְאוּלָם נִבְעָתָה יָעֲצָה בְחֵן “אַל תַּעַשׂ כֵּן”.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה הַכַּלָּה פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶיהָ, הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “אֱלֹהִים, שִׂים אֶת זֶה בַעַל לִי, וְהָנַח לִי מֵאוֹתוֹ עֶבֶד גִּבֵּן”. כָּכָה קִשְׁטוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לְעיֵניֵ בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי בְּכָל שִׁבְעַת מַחְלְצוֹתֶיהָ, וְהָעֶבֶד הַגִּבֵּן יוֹשֵׁב בָּדָד. כְּשֶׁגָּמְרוּ חֵלֶק זֶה שֶׁל הַחֲגִיגָה פִּטְּרוּ אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לְבֵיתָם. יָצְאוּ כָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַחֲתֻנָּה מִן הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן. הִכְנִיסוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לַחֶדֶר הַפְּנִימִי לְהָסִיר מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִין וְהַלְּבוּשִׁים וְלַהֲכִינָה לִקְרַאת הֶחָתָן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, הֲסִבּוֹתָ לָנוּ עֹנֶג הַלַּיְלָה וְשִׁקַּעְתָּ אוֹתָנוּ בִנְדִיבוּתְךָ, וְאוּלָם כְּלוּם אֵין בִּרְצוֹנְךָ לָקוּם עַכְשָׁו וּלְהִסְתַּלֵּק? "אָמַר לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כָּךְ אֶעֱשֶׂה”. וְקָם וְיָצָא מִן הַדֶּלֶת.

בָּא לִקְרָאתוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: “עֲמֹד בַּדְר אַלדִּין, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַגִּבֵּן לִצְרָכָיו, הִכָּנֵס וְאַל תְּהַסֵּס בַּדָּבָר וְשֵׁב בַּחֶדֶר. וּכְשֶׁתָּבוֹא הַכַּלָּה אֱמֹר לָהּ: “אֲנִי הוּא בַעֲלֵךְ, וְלֹא עָשָׂה הַמֶּלֶךְ זֶה אֶלָּא בְתַחְבּוּלָה, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה לָךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע. וְזֶה שֶׁרְאִיתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא סַיָּס מִסַּיָּסֵינוּ”. אַחַר-כָּךְ תִּגַּשׁ אֵלֶיהָ וְתָסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ, כִּי מְלֵאָה רוּחֵנוּ לְקַנֵּא אֶת קִנְאָתֶךָ”. וּבְעוֹד חַסַן מְשׂוֹחֵחַ עִם הַשֵּׁד, יָצָא הַגִּבֵּן וְנִכְנַס לִצְרָכָיו וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא. עָלָה אֵלָיו הַשֵּׁד מִן הָאַגָּן שֶׁבּוֹ הַמַּיִם בְּצוּרַת עַכְבָּר וְאָמַר: “זֻךְ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “מַה הֵבִיאֲךָ לְכָאן?” הָלַךְ הָעַכְבָּר הָלוֹךְ וְגָדוֹל עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָתוּל, וְהָיָה מְיַלֵּל: “מְיַאוּ מְיַאוּ”, וְהָלַךְ וְגָדַל עוֹד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כֶלֶב וְנָבַח: “וַאַו וַאַו”. כְּשֶׁרָאָה הַסַּיָּס כָּךְ נִבְעַת וְאָמַר: “סוּרִי מִכָּאן מִפְלֶצֶת”. גָּדַל הַכֶּלֶב וְנִתְנַפַּח וְנַעֲשָׂה חֲמוֹר, וְהָיָה נוֹעֵר “אִיַּה, אִיַּה”. חָרַד הַסַּיָּס וְקָרָא: “חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי, בְּנֵי-הַבַּיִת”. גָּדַל הַחֲמוֹר וְנַעֲשָׂה תְּאוֹ, וְסָגַר עָלָיו הַדֶּרֶךְ, וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ גִּבֵּן, סָרוּחַ שֶׁבַּסַּיָּסִים”. אָחֲזוּ אֶת הַסַּיָּס צִירִים וַחֲבָלִים בְּבִטְנוֹ וְיָשַׁב עַל חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד בִּבְגָדָיו, וְנָקְשׁוּ שִׁנָּיו זוֹ לְזוֹ. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “כְּלוּם צַר הָעוֹלָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא לְהִתְחַתֵּן אֶלָּא בַאֲהוּבַת-נַפְשִׁי?” שָׁתַק הַסַּיָּס. אָמַר לוֹ: “הָשֵׁב לִי תְשׁוּבָה, וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי מַשְׁכִּין אוֹתְךָ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה”. אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִי הָאָשָׁם, אֵין כָּאן אֶלָּא עִנְיָן שֶׁהִכְרִיחוּנִי לוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאָהוּב לָהּ מִן הַתּאוֹ. וּמֵעַכְשָׁו חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְאֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאִם תֵּצֵא בְשָׁעָה זוֹ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, אוֹ אִם תְּדַבֵּר מִלָּה אַחַת לִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ. וּכְשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ קוּם וָצֵא לְדַרְכֶּךָ, וְאַל תּחֲזֹר לְבַיִת זֶה לְעוֹלָם”. תְּפָסוֹ הַשֵּׁד לַסַּיָּס הַגִּבֵּן וְהָפַךְ רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַחוֹר כְּלַפֵּי מַטָּה וְאֶת רַגְלָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאָמַר לוֹ:“הִשָּׁאֵר בְּכָאן וַאֲנִי שׁוֹמֵר עָלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן. וְאוּלָם מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְסִפּוּר בַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי עָזַב אֶת הַגִּבֵּן והַשֵּׁד מִתְעַצְּמִים זֶה בָזֶה וְנִכְנַס לַבַּיִת וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. נִכְנְסָה הַכַּלָּה וְעִמָּהּ זְקֵנָה, נִשְׁאֲרָה הַזְּקֵנָה עוֹמֶדֶת בְּדֶלֶת הַחֶדֶר וְאָמְרָה: “הוֹי אֲבִי-הַקּוֹמָה הַיְשָׁרָה קוּם וְטֹל אֶת אֲשֶׁר הִפְקִיד אֱלֹהִים בְּיָדֶךָ”. פָּנְתָה הַזְּקֵנָה וְהָלְכָה לָהּ. וְנִכְנְסָה הַכַּלָּה, הַיְדוּעָה בִשְׁמָהּ סִת אַלְחֻסֻן שָׂרַת הַיֹּפִי, לְתוֹךְ הַחֶדֶר פְּנִימָה וְלִבָּהּ שָׁבוּר, וְאָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נִשְׁמַעַת לוֹ וַאֲפִלּוּ אִם תֵּצֵא נִשְׁמָתִי”. וְאוּלָם כְּשֶׁצָעֲדָה קָדִימָה רָאֲתָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה לוֹ: "חֲבִיבִי, עֲדַיִן אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן? אָמְנָם כְּבָר אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִלּוּ לְפָחוֹת הֱיִיתֶם אַתָּה וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן שֻׁתָּפִים בִּי”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וְאֵיךְ זֶה יִקְרַב הַסַּיָּס אֵלַיִךְ, וּמִנַּיִן לוֹ שֶׁיִּהְיֶה שֻׁפָּתִי בָךְ?” אָמְרָה: “מִי הוּא אֵפוֹא בַּעֲלִי, אַתָּה אוֹ הוּא?” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “סִת אַלְחֻסֻן, לֹא נַעֲשָׂה כָל זֶה אֶלָּא לִצְחוֹק וּלְהָתֵל בּוֹ. כְּשׁרָאוּ הַנְּעָרוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת, וְהַקְּרוּאִים אֶת יָפְיֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁהֵסִירוּ לְפָנַי הַצָּעִיף מֵעָלַיִךְ, הָיָה חוֹשֵׁשׁ אָבִיךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע וְשָׂכַר אוֹתוֹ בַעֲשָׂרָה דִינָרִים, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת עֵין-הָרָע. וְעַכְשָׁו הֲרֵי כְבָר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מְדַבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂשָׂה וְצָחֲקָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְאָמְרָה לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים כִּבִּיתָ אֶת הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה בְקִרְבִּי. בְּשֵׁם אֱלֹהִים קָחֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֶל חָזֶךָ”.

וּבִהְיוֹת לֹא הָיוּ עָלֶיהָ עוֹד כָּל שְׂמָלוֹת, הֵרִימָה אֶת הַלְּבוּשׁ הָאָרֹךְ עַד לְמַעְלָה מִּכְּתֵפֶיהָ, וְנִתְגַּלּוּ חֵיקָה וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ, כְּשֶׁרָאָה זֹאת בַּדְר אַלדִּין נִתְעוֹרְרָה תַאֲוָתוֹ וְהֵסִיר אֶת בְּגָדָיו, הִתִּיר אֶת כִּיס הַזָּהָב שֶׁלְּקָחוֹ מֵהַיְהוּדִי וְשֶׁהָיוּ בוֹ אֶלֶף דִּינָר, עָטַף אוֹתוֹ בְמִכְנָסָיו וְתָחַב אוֹתָם בִקְצֵה מִשְׁכָּבוֹ. הֵרִים אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא בְּכֻתָּנְתּוֹ הַנָּאָה הָרְקוּמָה זָהָב. מָשְׁכָה אוֹתוֹ סִת אַלְחֻסֻן אֵלֶיהָ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו. נְטָלָהּ לְתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו וְנָתַן לָהּ לְחַבְּקוֹ, כוֹנֵן הַמִּקְלָע וְהוֹרִיד הַמָּעוֹז. וּמְצָאָהּ פְּנִינָה שֶׁלֹּא הָשְׁבַּת טָהֳרָהּ, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ. הִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהִתְעַנֵּג עַל עֲלוּמֶיהָ וּטְרָפָם לָעַד. הִרְבָּה בְּחבּוּקָהּ וְהָרְתָה לוֹ. לְבַסּוֹף שָׂם בַּדְר אַלדִּין יָדוֹ תַחַת רֹאשָׁהּ, וְאַף הִיא עָשְׂתָה כֵן, וְנָחוּ אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רְעוּתוֹ וְנִרְדָּמוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְשׁוֹרֵר:

בַּקֵּר אֶת שֶׁאָהַבְתָּ, וְדִבְרֵי מְקַנֵּא עֲזֹב.

שֶׁכֵּן קִנְאָה עִם אַהֲבָה לֹא תַעֲזֹב.

לֹא בָרָא אֱלֹהִים לְמַרְאֵה נֶחְמָדִים,

מִשְּׁנַיִם אוֹהֲבִים עַל מִטָּה מְאֻחָדִים,

מְחֻבָּקִים, וּלְבוּשׁ עֲלֵיהֶם הָרָצוֹן,

קָנֶה וּזְרוֹעַ לָהֶם כַּר בְּשָׂשׂוֹן.

וְעֵת לֵב אֶל לֵב בְּאַהֲבָה נִקְשָׁר,

יַכּוּ בְנֵי-אָדָם רַק עַל בַּרְזֶל קַר.

וְאִם נִקְרָה לְךָ בְחַיֶּיךָ, הָרֵעַ הָאֶחָד,

הוּא הָרָצוּי, וַחֲיֵה לְמַעַן הָאֶחָד בִּלְבָד.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְסִת אַלְחֻסֻן בַּת-דּוֹדוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁד, הֲרֵי אָמַר לַשֵּׁדָה: “קוּמִי וְגַחֲנִי מִתַּחַת לָעֶלֶם וְהָבִי נָשִׁיב אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ בְּטֶרֶם יַדְבִּיקֵנוּ הַבֹּקֶר, שֶׁהָשָּׁעָה דוֹחֶקֶת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה טָסָה הַשֵּׁדָה וְגָחֲנָה מִתַּחַת לְשׁוּלֵי כֻתָּנְתּ שֶׁל הָעֶלֶם כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. נָשְׂאָה אוֹתוֹ וְטָסָה עִמּוֹ כְמוֹת שֶׁהוּא בְכֻתֹּנֶת מִבְּלִי כָּל לְבוּשׁ. לֹא פָסְקָה הַשֵּׁדָה לָטוּס עִמּוֹ וְהַשֵּׁד צָמוּד לָהּ, עַד שֶׁהִדְבִּיקָם הַבֹּקֶר בַּחֲצִי דַרְכָּם, וְהָיוּ הַקּוֹרְאִים לַתְּפִלָּה קוֹרְאִים: “חוּשׁוּ לַתְּפִלָּה”. וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁמַּלְאָכָיו יָרוּ אֶת הַשֵּׁד בְּאַחַד הַזִּיקִין וְנִשְׂרַף. וְאוּלָם הַשֵּׁדָה נִצְּלָה. הוֹרִידָה אֶת בַּדְר אַלדִּין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַע הַזִּיק אֶת הַשֵּׁד, וְלֹא הִמְשִׁיכָה לְהַעֲבִירוֹ הָלְאָה מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ שֶׁחָשְׁשָׁה לְחַיָּיו. וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה. הִנִּיחָה אוֹתוֹ הַשֵּׁדָה עַל יַד שַׁעַר מִשְּׁעָרֶיהָ וְטָסָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי הָעִיר, יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם וְרָאוּ עֶלֶם הָדוּר בְּכֻתֹּנֶת וְכֻמְתָּה בְּלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם, וְהוּא שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה מִהְיוֹתוֹ נֵעוֹר בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁרָאוּהוּ בְנֵי-הָאָדָם אָמְרוּ: “מַה מְּאֻשָּׁרָה הִיא זוֹ שֶׁהָיָה עֶלֶם זֶה עִמָּהּ הַלַּיְלָה. אַךְ לוּ הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד כְּדֵי לִלְבּשׁ אֶת בְּגָדָיו”. אָמַר אַחֵר: “מִסְכֵּן בֶּן-טוֹבִים. יִתָּכֵן שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית הַיַּיִן לִצְרָכָיו, וַעֲבָרוֹ הַיַּיִן וְהִתְעָהוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ לָסוּר אֵלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר וּמְצָאוֹ נָעוּל וְשָׁכַב לִישֹׁן כָּאן”. וּבְעוֹד בְּנֵי-הָאָדָם שְׁקוּעִים בְּדִבּוּרָם בּוֹ, נָשְׁפָה רוּחַ-בֹּקֶר וְהֵרִימָה שׁוּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ עַד לְבִטְנוֹ, וְנִתְגַלּוּ בֶּטֶן וְגוּמַת-הַשָּׁרָר וְשׁוֹקַיִם וּמָתְנַיִם כִּבְדֹלַח, וְקָרְאוּ הָאֲנָשִׁים“חַי-אֱלֹהִים, כַּמָּה יָפֶה”. הִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין וּמָצָא עַצְמוֹ מוּטָל לִפְנֵי שַׁעֲרָה שֶׁל עִיר וְהָמוֹן רָב עוֹמֵד עָלָיו. תָּמַהּ וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי, עֲדַת טוֹבִים, וּמַה סִבַּת-הַדָּבָר שֶׁנִּתְאַסַּפְתֶּם עָלַי, וּמַה עִנְיָנִי עִמָּכֶם?” אָמְרוּ: " אֲנַחְנוּ מְצָאנוּךָ בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה לִתְפִלַּת-שַׁחֲרִית מוּטָל לְיַד שַׁעַר זֶה, יָשֵׁן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיךָ זוּלַת זֶה. וְהֵיכָן הָיִיתָ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה הַזֶּה?" אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “חַי-אֱלֹהִים, הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן הַלַּיְלָה הַזֶּה בְמִצְרַיִם”. אָמַר אֶחָד: “כְּלוּם אָכַלְתָּ חֲשִׁישׁ?” וְאַחֵר אָמַר: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה? כֵּיצַד זֶה הָיִיתָ לָן בְּמִצְרַיִם וְהִשְׁכַּמְתָּ יָשֵׁן בִּמְדִינַת דַמֶּשֶׂק?” אָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים,עֲדַת טוֹבִים, שֶׁאֵינִי מְשַׁקֵּר לָכֶם כְּלָל וּכְלָל. וְאָכֵן הָיִיתִי אֶמֶשׁ בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וּתְמוֹל בְּבָצְרָה”. אָמַר אֶחָד: “דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”. וְאָמַר אַחֵר: “עֶלֶם זֶה מְשֻׁגָּע הוּא”. סָפְקוּ עָלָיו כַּפַּיִם וְשׂוֹחֲחוּ בוֹ הָאֲנָשִׁים בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ: “חֲבָל עַל עֲלוּמָיו, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא”. אָמְרוּ לוֹ: “שׁוּבָה לְבִינָתֶךָ”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: "הָיִיתִי אֶמֶשׁ בַּלַּיְלָה חָתָן בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם ". אָמְרוּ לוֹ: “אוּלַי חָלַמְתָּ וְרָאִיתָ זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר בַּחֲלוֹם”. נָבוֹךְ חַסַן בְּנַפְשׁוֹ וְאָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי אֵינוֹ מַחֲזֵה שָׁוְא. בָּרִי לִי שֶׁהָיִיתִי שָׁמָּה, וְהֵסִירוּ צְעִיף הַכַּלָּה לְמַעֲנִי, וְהָיָה שָׁם גַּם שְׁלִישִׁי, הַגִּבֵּן שֶׁיָּשֶׁב אֶצְלֵנוּ. חַי-אֱלֹהִים, אַחַי, שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם. וְאִלּוּ הָיָה זֶה חֲלוֹם, הֲרֵי הֵיכָן כִּיס הַזָּהָב שֶׁהָיָה עִמִּי, וְהֵיכָן הֵם מִצְנַפְתִּי וּבְגָדַי וּמִכְנָסַי?” קָם וְנִכְנַס לָעִיר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבִשְׁוָקֶיהָ. נִדְחֲקוּ אֵלָיו בְּנֵי-הָאָדָם וְנִקְהֲלוּ סְבִיבוֹתָיו. נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח, וְהָיָה אוֹתוֹ טַבָּח פִּקֵּחַ, הַיְנוּ גַנָּב הָיָה מֵעִקָּרוֹ, וְאוּלָם אֱלֹהִים מָחַל לוֹ עֲווֹנוֹתָיו, וּפָתַח בֵּית-תַּבְשִׁיל, וְהָיְתָה אֵימָתוֹ עַל כָּל בְּנֵי-דַמֶּשֶׂק שֶׁהָיוּ מְפַחֲדִים מִפָּנָיו, שֶׁהָיָה מָהִיר לִכְעֹס. וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁהָעֶלֶם נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ טַבָּח נָפוֹצוּ בְּפָחֲדָם מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “מֵהֵיכָן אַתָּה, בָּחוּר? סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ יָקָר לִי מִנַּפְשִׁי”. שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “אֲדוֹנִי בַּדְר אַלדִּין, דַּע, שֶׁעִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה וּמִקְרֶה מוּזָר. וְאוּלָם בְּנִי, הַסְתֵּר מַה שֶּׁעִמְּךָ, עַד שֶׁיַּעֲמֹד לְךָ מֵאֵת אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה. שֵׁב עִמָּדִי בְמָקוֹם זֶה, שֶׁאֲנִי אֵין לִי וָלָד, וַאֲאַמֵּץ אוֹתְךָ לִי לְבֵן”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין: “יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, דּוֹדִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַטַּבָּח לַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתָם. וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַקָּאצִ’י, וְהֵעִיד לְפָנָיו שֶׁהוּא בְנוֹ. נִתְפַּרְסֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁהוּא בֶּן הַטַּבָּח, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ בַּחֲנוּת, גּוֹבֶה אֶת הַכְּסָפִים, וְהָיָה מוֹשָׁבוֹ אֵיתָן אֵצֶל הַטַּבָּח בְּמַצָּב זֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסִת אַלְחֻסֻן בַּת דּוֹדוֹ, הֲרֵי כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵקִיצָה מִשְׁנָתָהּ, לֹא מָצְאָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן אַצְלָהּ. הָיָה בָרִי לָהּ שֶׁיָּצָא לִצְרָכָיו, וְיָשְׁבָה מְצַפָּה לוֹ זְמַן שָׁעָה. ִכְנַס אֶצְלָהּ אָבִיהָ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא יָגוֹן מִמַּה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִידֵי הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהִכְרִיחוֹ וְהִשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ בְעַל כָּרְחָהּ לְאַחַד עֲבָדָיו שֶׁהוּא סַיָּס גִּבֵּן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵינִי הוֹרֵג בַֹּת זוֹ אִם נִשְׁמְעָה לִמְתֹעָב זֶה”. הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתֶיהָ וְעָמַד עַל דַּלְתּוֹ וְאָמַר: “סִת אַלְחֻסֻן”. אָמְרָה לוֹ: “הִנְנִי,אֲדוֹנִי”. יָצְאָה נָעָה וְנָדָה עֲדַיִן מֵשִׂמְחָה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהוֹסִיפוּ פָּנֶיהָ עוֹד זֹהר וָחֵן מֵאָז בָּא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ עֹפֶר אַיָּלִים הַחַדְרָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ בְכָךְ, אָמַר לָהּ: “הוֹי מְגֹאָלָה, כְּלוּם שְׂמֵחָה אַתְּ עַד כְּדֵי כָךְ בְּסַיָּס זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן דִּבְרֵי אָבִיהָ, חִיְּכָה וְאָמְרָה: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, רַב לְךָ בְּמַה שֶׁהָיוּ בְנֵי-אָדָם מְצַחֲקִים עָלַי וּמַלְעִיבִים בִּי בְּעִנְיַן אוֹתוֹ סַיָּס שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה צִפֹּרֶן גְּזוּזָה מֵאֶצְבַּע בַּעֲלִי. חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִלִּיתִי בְכָל יְמֵי חַיַּי לַיְלָה יָפֶה מִלֵּיל אֶמֶשׁ שֶׁלַּנְתִּי עִמּוֹ. אַל תִּלְעַג לִי בְהַזְכִּירְךָ לְפָנַי אוֹתוֹ גִבֵּן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ אֶת דְּבָרֶיהָ נִתְמַלֵּא זַעַם וְנִתְכַּרְכְּמוּ עֵינָיו וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֲרֵי הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לָן אֶצְלֵךְ”. אָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים אַל תַּזְכִּירֵנִי אוֹתוֹ, יַעְכְּרֵהוּ אֱלֹהִים וְיַעְכֹּר אֶת אָבִיו. וְאַל נָא תוֹסֶף הָתֵל בִּי, הֲרֵי לֹא הָיָה הַסַּיָּס אֶלָּא שָׂכוּר בַּעֲשָׂרָה דִינָרִים, וְנָטַל שְׂכָרוֹ וְהִסְתַּלֵּק, וּבָאתִי לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתַי וּמָצָאתִי יוֹשֵׁב שָׂם אֶת בַּעֲלִי, זֶה שֶׁהֵסִירוּ הַמְזַמְּרוֹת לְעֵינָיו אֶת צְעִיפִי מֵעָלַי. הֲרֵי הוּא זֶה שֶׁפִּזֵּר זָהָב אָדֹם עַד שֶׁהֶעֱשִׁיר אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד. וּכְבָר בִּלִיתִי אֶת הַלַּיְלָה בְחֵיק בַּעֲלִי נְעִים הַמֶּזֶג, בַּעַל הָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַגַּבּוֹת הַצְּמוּדוֹת יָחַד”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ אֵשֶׁת נַאֲפוּפִים, מַה הוּא זֶה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֵיכָן שִׂכְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, כְּבָר פִּלַּחְתָּ אֶת כְּבֵדִי. מִשּׁוּם מַה אַתָּה מַעֲמִיד פָּנִים כְּלֹא יוֹדֵעַ? הֲרֵי בַּעֲלִי זֶה שֶׁהִשִּׁיר אֶת בְּתוּלַי, יָצָא לִצְרָכָיו. וְחָשָׁה אֲנִי שֶׁכְּבָר הָרִיתִי לוֹ”. קָם אָבִיהָ מִשְׁתָּאֶה וְנִכְנַס לְבֵית-הַכָּבוֹד וּמָצָא אֶת הַסַּיָּס הַגִּבֵּן רֹאשׁוֹ כָבוּשׁ בְתוֹךְ הַחוֹר וְרַגְלָיו מוּרָמוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה. נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה לְמַרְאֵה עֵינָיו וְאָמַר: “הֲרֵי הַגִּבֵּן הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ: “הוֹי הַגִּבֵּן!”. נָחַר הַגִּבֵּן: “סוּרָה מֵעָלַי, סוּרָה מֵעָלַי”, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁהַשֵּׁד הוּא הַדּוֹבֵר. קָרָא הַמִּשְׁנֶה שׁוּב וְאָמַר: “דַּבֵּר, אוֹ שֶׁאֲנִי מְרוֹצֵץ גֻּלְגָּלְתְּךָ בְחֶרֶב זוֹ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהֵים שֵׁיךְ הַשֵּׁדִים, שֶׁמֵאָז כָּבַשְׁתָּ אוֹתִי בְמָקוֹם זֶה לֹא הֲרִימוֹתִי רֹאשִׁי. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתָּחוּס עָלַי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַגִּבֵּן אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה שָׂח? אֲבִי הַכַּלָּה אֲנִי. אֵינִי שֵׁד”. אָמַר לוֹ: “דַּי בָּזֶה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל אֶת נִשְׁמָתִי, וְעַכְשָׁו לֶךְ לְךָ, לִפְנֵי שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁעָשָׂה בִי מַעֲשֵׂה זֶה. כְּלוּם לֹא יְכָלְתֶּם לְהַשִּׂיא לִי אֶלָּא אֶת אֲהוּבַת הַכֹּוִיים וַחֲשׁוּקַת הַשֵּׁדִים? יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיא אוֹתָהּ לִי וְאֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁהַסַּיָּס הַגִּבֵּן אָמַר לַאֲבִי הַכַּלָּה: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “קוּם וְצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁד לְכָךְ? הֲרֵי אָמַר לִי, כְּשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, תֵּצֵא וְהָלַכְתָּ לְדַרְכְּךָ”. הַאִם כְּבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לֹא? שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לָצֵאת מִמְּקוֹמִי אֶלָּא אִם עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר: “בָּאתִי אֶמֶשׁ לְכָאן לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, וְהִנֵּה עָלָה עַכְבָּר מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְצָרַח וְהָלַךְ וְגָדַל עַד שֶׁנִּהְיָה בְגֹדֶל הַכּוֹי בְּעֵרֶךְ וְאָמַר לִי דְבָרִים שֶׁחָדְרוּ לְתוֹךְ אָזְנַי וַעֲזָבַנִי וְהָלַךְ. יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הָאֲרוּסָה וְאֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיאָה לִי”. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְהוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד. יָצָא מְמַהֵר וְרָץ וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְעָלָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֵּד.

וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה אֲבִי הַכַּלָּה נִכְנַס לַבַּיִת כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ בְּעִנְיָן בִּתּוֹ וְאָמַר: “בִּתִּי, גַּלִּי לִי עִנְיָנֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הֶחָתָן שֶׁהֵסִירוּ לְמַעֲנוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעָלַי, לָן אֶצְלִי אֶמֶשׁ וְהִשִּׁיר בְּתוּלַי וְהָרִיתִי לוֹ”. וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין לִי, הֲרֵי זוֹ מִצְנַפְתּוֹ צְנוּפָה עֲדַיִן עַל הַכִּסֵּא. וּמִכְנָסָיו מִתַּחַת לַמִּטָּה, וּמַשֶּׁהוּ עָטוּף בָּהֶן, לֹא יָדַעְתִּי מָה הוּא". כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, נִכְנַס לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּמָצָא מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן אָחִיו. מִיָּד נְטָלָהּ וְהָפַךְ בָּהּ וְאָמַר: “מִצְנֶפֶת מִשְׁנִים הִיא זוֹ, שֶׁכֵּן עֲשׂוּיָה מַלְמָלָה הִיא”. רָאָה מַשֶּׁהוּ מֵעֵין קָמֵיעַ,שֶׁהָיָה תָפוּר בְּתוֹךְ הַמִּצְנֶפֶת וְהִתִּירוֹ. הֵרִים הַמִּכְנָסַיִם וּמָצָא אֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר. פְּתָחוֹ וּמָצָא בוֹ נְיָר כָּתוּב, וְקָרָא, וּמָצָא אֶת שְׁטַר-הַמִּקְנָה שֶׁל הַיְהוּדִי עַל שֵׁם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי, וּמָצָא אֶת אֶלֶף הַדִּינָרִים.

כְּשֶׁקָּרָא שַׁמְס אַלדִּין אֶת הַנְּיָר צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר וְהִתְחִיל תּוֹפֵס אֶת צְפוּנוֹת הַמִּקְרֶה, הִשְתָּאֶה וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ הַכֹּל יָכוֹל. יוֹדַעַת אַתְּ בִּתִּי מִי הָיָה בַּעֲלֵךְ כַּדָּת?” אָמְרָה: “לֹא”. אָמַר: “הֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי, בֶּן-דּוֹדֵךְ אֲחִי-אָבִיךְ. וְאֵלֶּה אֶלֶף הַדִּינָר מֹהַר הֵן לָךְ. יִשְׁתַּבַח אֱלֹהִים, וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד אֵרַע עִנְיָן זֶה”. פָּתַח אֶת הַקָּמֵיעַ הַתָּפוּר וּמָצָא נְיָר כָּתוּב בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי אָבִיו שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וּכְשֶׁרָאָה אֶת כְּתַב-יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶרְאֶה עִקְבוֹתָם וְאִמַּס מִתְּשׁוּקָה,

וְדִמְעָתִי עַל מִדְרַךְ כַּף רַגְלָם, יְצוּקָה,

וְאֶקְרָא לַאֲשֶׁר הֵבִיא פֵרוּדָם עָלַי:

“יְהִי חַסְדְּךָ לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם אֵלַי”

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שִׁירוֹ קָרָא אֶת הַקָּמֵעַ וּמָצָא בוֹ אֶת זְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְאֶת זְמַן נִשּׂוּאָיו וּזְמַן הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְכָל פָּרָשַׁת חַיֵּי אָחִיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. הִתְפַּלֵּא וְנִמְלָא גִיל בִּרְעָדָה, וְהִקְבִּיל מַה שֶּׁאֵרַע לְאָחִיו לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּמְצָאוֹ מַתְאִים בַּכֹּל: הָיָה זְמַן אֵרוּסָיו בִּזְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו, וְכֵן נִשּׂוּאָיו, וְגַם יוֹם הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן חָל בְּיוֹם הֻלֶּדֶת סִת אַלְחֻסֻן בִּתּוֹ. לָקַח אֶת שְׁנֵי הַנְּיָרוֹת וְעָלָה אִתָּם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְהוֹדִיעוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִרְשֹׁם עִנְיָן זֶה בְסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.

הָיָה הַמִּשְׁנֶה מְצַפֶּה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לְבֶן אָחִיו, וְאוּלָם הוּא לֹא בָא. הוֹחִיל יוֹם שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי, וְכֵן עַד שִׁבְעָה יָמִים וְלֹא הִגִּיעָה לוֹ כָּל יְדִיעָה עַל אֹדוֹתָיו. אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא עָשָׂה כָמוֹהוּ אִישׁ לְפָנָי”. נָטַל קֶסֶת וּקְנֵה-סוֹפְרִים וְרָשַׁם עַל נְיָר אֶת כָּל תָּכְנִית הַבַּיִת, וְאֶת מְקוֹם הַחֶדֶר, וְכֵיצַד הָיָה הַוִּילוֹן מוּרָד, וְרָשַׁם כָּל מַה שֶׁהָיָה בַּבָּיִת קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְצִוָּה לֶאֱסֹף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהִשְׁאִיר; לָקַח אֶת הַמִּצְנֶפֶת וְאֶת הַתַּרְבּוּשׁ, אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַכִּיס וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל חַדְרוֹ, סָגַר אוֹתָם עַל מַסְגֵּר וְשָׂם חוֹתָמוֹ עָלָיו לִשְׁמֹר אוֹתָם. אוּלַי יָבוֹא בֶן-אָחִיו חַסַן הַבָּצְרִי. וְאוּלָם בַּת-הַמִּשְׁנֶה יָלְדָה, כְּשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, יֶלֶד דּוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ, כִּדְמוּת אָבִיו וּכְצַלְמוֹ לְיֹפִי וּשְׁלֵמוּת וְזֹהַר וָחֵן. כָּרְתוּ שָׁרְרוֹ וְכִחֲלוּ אֶת רִיסֵי עֵינָיו בַּאֲבָר-קָלָל וּמְסָרוּהוּ לְמֵינֶקֶת וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עַגִ’יבּ לֵאמֹר: פִּלְאִי. גָּדַל וְהָיָה בֶּן-יוֹמוֹ כְבֶן חֹדֶשׁ וּבֶן חֹדֶשׁ כְּבֶן-שָׁנָה כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים נְתָנוֹ אָבִי-אִמּוֹ עַל יַד חָכָם וְצִוָּהוּ לְלַמְּדוֹ וְלִדְאֹג לְחִנּוּכוֹ וּלְהִשְׁתַּלְּמוּתוֹ. נִשְׁאַר בְּבֵית-הַסֵּפֶר אַרְבַּע שָׁנִים. הִתְחִיל מִתְקוֹטֵט עִם יַלְדֵי בֵּית-הַסֵּפֶר וּמְקַנְטְרָם וְאוֹמֵר לָהֶם: “מִי בָכֶם כָּמוֹנִי? אֲנִי בֶן מִשְׁנֵה מִצְרַיִם אָנִי”. נִתְעוֹרְרוּ הַיְלָדִים וְנִתְאַסְּפוּ וְהִתְלוֹנְנוּ בְאָזְנֵי מוֹרָם עַל זֶה שֶׁהֵם סוֹבְלִים מֵעַגִּ’יבּ. אָמַר לָהֶם הַמּוֹרֶה: “אֲנִי אוֹרְכֶם דָּבָר שֶׁתֹּאמְרוּהוּ לוֹ מָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא, וְיֶחֱדַל מִלָּבוֹא עוֹד לְבֵית-הַסֵּפֶר: כְּשֶׁיָּבוֹא מָחָר תֵּשְׁבוּ סְבִיבוֹ וְתֹאמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְמִשְׂחָק זֶה, אֶלָּא מִי שֶׁיַּגִּיד לָנוּ אֶת שֶׁם-אִמּוֹ וְאֶת שֶׁם-אָבִיו”. שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו וְאֶת שֶׁם-אִמּוֹ, מַמְזֵר הוּא וְלֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ", הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ. לְמָחֳרַת בָּאוּ הַיְלָדִים לְבֵית-הַסֵּפֶר, וְעַגִּ’יבּ בְּתוֹכָם. נֶאֶסְפוּ סְבִיבוֹ וְאָמְרוּ: "הָבָה נְשַׂחֵק בְּמִשְׂחָק, וְאוּלָם אַל יִשְׁתַּתֵּף בּוֹ זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד מַה שֶּׁם-אָבִיו וְשֶׁם-אִמּוֹ ". קָרְאוּ כֻלָּם: “חַי אֱלֹהִים, כֵּן הוּא”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי שְׁמִי מָאגִ’ד וְשֵׁם אִמִּי עַלָאַוִיָּה וְאָבִי עִזּ אַלדִּין”. וְכֵן אָמְרוּ הַשֵּׁנִי וְגַם הַשְּׁלִישִׁי, עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ, וְאָמַר: “אֲנִי שְׁמִי עַגִ’יבּ וְשֵׁם אִמִּי סִתְּ אַלחֻסֻן וְאָבִי שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם”. אָמְרוּ לוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין הַמִּשְׁנֶה אָבִיךָ”. אָמַר לָהֶם עַג’יבְּ: “הַמִּשְׁנֶה אָבִי הוּא בֶאֱמֶת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָחֲקוּ עָלָיו הַיְלָדִים וְסָפְקוּ כַפֵּיהֶם וְאָמְרוּ: “אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי אָבִיו. סוּר אֵפוֹא מֵאִתָּנוּ, שֶׁכֵּן לֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ אֶלָּא זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו”. מִיָּד נָפוֹצוּ הַיְלָדִים מִסְּבִיבוֹתָיו וְצָחֲקוּ לוֹ. צַר לְלִבּוֹ מְאֹד וְנֶחֱנַק מִבֶּכִי. אָמַר לוֹ הַמּוֹרֶה: “יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַמִּשְׁנֶה סָבְךָ הוּא, אֲבִי אִמְּךָ סִתְּ אַלחֻסֻן, וְאוּלָם אֵינוֹ אָבִיךָ. וְאָמְנָם אֶת אָבִיךָ אֵינְךָ מַכִּיר לֹא אַתָּה וְלֹא אֲנַחְנוּ, שֶׁכֵּן הִשִּׂיא הַשֻּׂלְטָאן אֶת אִמְּךָ לְסַיָּס גִּבֵּן. וְאוּלָם שֵׁד בָּא וְלָן אֶצְלָהּ, וְאֵין יוֹדֵעַ אָב לְךָ. הֶרֶף אֵפוֹא מֵהִתְנַשֵּׂא עַל יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר, עַד שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מִי אָבִיךָ יוֹלֶדְךָ, שֶׁלֹּא יְשִׂימוּךָ לְיֶלֶד זְנוּנִים. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בֶּן-גַּבְנוּן יוֹדֵעַ מִי אָבִיו? וְאִם אָמְנָם סָבְךָ מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם הוּא, הֲרֵי אֶת אָבִיךָ לֹא נֵדַע, וּבְכֵן אוֹמְרִים אָנוּ, שֶׁאָב אֵין לְךָ, שׁוּבָה אֵפוֹא לְבִינָתֶךָ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה וְהַיְלָדִים וְאֶת הַקָּלוֹן שֶׁהֵמִיטוּ עָלָיו, קָם מִיָּד וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֶיהָ וְהַדְּמָעוֹת שָׂמוֹת מַחֲסוֹם לִדְבָרָיו. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ דְבָרָיו וּבִכְיוֹ, לָהַט לִבָּהּ כְּאֵשׁ מֵרַחֲמִים עָלָיו וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי בֶכִי? סַפֵּר לִי סִפּוּרֶךָ”. סִפֵּר לָהּ מַה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר וּמֵהַמּוֹרֶה, וְאָמַר לָהּ: “אִמָּא מִי הוּא אָבִי?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִיךְ הוּא מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם”. אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא אָבִי, אַל תְּכַחֲדִי מִמֶּנִּי. וְאִם אֵין אַתְּ מַגִּידָה לִי אֶת הַנְּכוֹנָה, הֲרֵינִי מֵמִית עַצְמִי בְפִגְיוֹן זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת זֵכֶר אָבִיו, בָּכְתָה לְזֵכֶר בֶּן-דּוֹדָהּ, וְזָכְרָה אֶת אֲשֶׁר נִרְאֲתָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּבִגְדֵי כְלוּלוֹתֶיהָ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עוֹרְרוּ הָאַהֲבָה בְלִבִּי וְנִסְתַּלָּקוּ,

וְשָׁמְמוּ חֲצֵרוֹת אֵלּוּ כַּאֲשֶׁר רָחָקוּ.

נִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר חָלָפוּ,

פָּג לִבִּי. תִּקְוָתִי וְשִׂבְרִי הִתְעוֹפָפוּ.

נָסְעוּ, וְחָלַף עָבַר מִנִּי גִילִי,

שֻׁדַּד מְקוֹם מְנוּחָתִי, אֵין מָנוֹחַ לִי.

וַיָּזֵלוּ בְפֵרוּד אֶת דִּמְעוֹת עֵינִי.

אֶשְׁפְּכֵן פְּלָגִים כִּי רָחֲקוּ מִנִּי.

וְעֵת אֶכָּסֵף לְיוֹם אֶרְאֶה פְּנֵיהֶם,

וְרָבְתָה אַנְחָתִי בְצִפִּיָּתִי אֲלֵיהֶם –

אֲשַׁוֶּה דְמוּתָם, וּבְתוֹךְ לִבִּי

כִּסּוּפִים וּתְשׁוּקָה, וַהֲגִיגִי בְחֻבִּי.

אוֹי אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּסוּת לִי זִכְרָם,

וְאֵין לִי בֶגֶד זוּלָתִי אַהֲבָתָם.

הוֹי אֲהוּבֵינוּ, עַד מָה יִסּוּרִים אֵלֶּה יֶאֱרָכוּ,

וְעַד כַּמָּה תִּרְחֲקוּ מֶנִּי וְתִבְרָחוּ?

בָּכְתָה וְצָעֲקָה וְכֵן בְּנָהּ. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וּכְשֶׁרָאָה אֶת שְׁנֵיהֶם בּוֹכִים, נִשְׂרַף לִבּוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲכֶם לִידֵי בֶכִי?” הִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנָהּ עִם תִּינוֹקוֹת בֵּית-הַסֵּפֶר, וּבָכָה גַם הוּא. זָכַר אֶת אָחִיו וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמּוֹ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לְבִתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַחֲדֹר לְתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הָעִנְיָן. קָם הַמִּשְׁנֶה מִיָּד וְהָלַךְ עַד שֶׁעָלָה לִמְקוֹם הַמּוֹעֵצָה. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ הַסִּפּוּר, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַשֻּׂלְטָאן לִנְסֹעַ לְבָצְרָה לַחֲקֹר עַל אֹדוֹת בֶּן-אָחִיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל הַמְּדִינוֹת. שֶׁאִם יִמְצָא אֶת בֶּן-אָחִיו בְּאֵיזוֹ מְדִינָה שֶׁהִיא יוּכַל לְקַחְתּוֹ עִמּוֹ. בָּכָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וְכָתַב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִן הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת. שָׂמַח בָּזֶה וּבֵרֵךְ אֶת הַשֻּׂלְטָאן. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָרַד מִיָּד וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ וְאֶת בִּתּוֹ וּבְנָהּ עַגִ’יבּ. נָסַע יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק, וּמְצָאהָ מֻשְׁפָּעָה בְאִילָנוֹת וּבִנְהָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַחֲרֵי יוֹמִי בְדַמֶּשֶׂק וְלֵילִי,

נִשְׁבַּע הַזְּמָן: כְּמוֹתָהּ אַךְ פִּלְאִי לִי.

לַנּוּ וּכְנַף לַיִל יָסִיר דַּאֲגַת לֵבָב,

וְהַבֹּקֶר קְוֻצַּת אָפֹר-לָבָן עָלָיו,

וּבְתוֹךְ הָעֳפָאִים יִשְׁכֹּן טַל

כְּמוֹ דַר יְפַזְּרוֹ זֶפִיר וְנָפַל,

וְהָעוֹף יִקְרָא וְהַנָּהָר דַּף,

וְהָרוּחַ תִּכְתֹּב וִינַקֵּד הָעָב.

חָנָה הַמִּשְׁנֶה בְּמַיְדָאן אַלְחַצַא וְתָקַע אֹהָלָיו וְאָמַר לִנְעָרָיו: “נָנוּחַ כָּאן יוֹמָיִם”. נִכְנְסוּ הַנְּעָרִים לַמְּדִינָה לְעִנְיָנֵיהֶם, זֶה מוֹכֵר וְזֶה קוֹנֶה, זֶה נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְזֶה נִכְנַס לְמִסְגַּד בְּנֵי-אֻמַיָּה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם מְשָׁלוֹ. נִכְנַס עַגִ’יבּ אַף הוּא לַמְּדִינָה עִם מְשָׁרְתוֹ לִרְאוֹת בָּהּ. הָיָה הַמְשָׁרֵת מְהַלֵּךְ אֲחוֹרֵי עַגִ’יבּ וּבְיָדוֹ אַלָּה, שֶׁאִלּוּ הָיָה מַכֶּה בָהּ גָּמָל, הָיָה נוֹפֵל לִבְלִי קוּם. הִסְתַּכְּלוּ בְנֵי דַמֶּשֶׂק בְּעַגִ’יבּ בִּשְׁלֵמוּת תֵּאוּמוֹ וּבְזֹהַר נָעֳמוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה נַעַר עָנֹג וְנָעִים, וְעָדִין וְנָאֶה, רַךְ מֵרוּחַ הַזֶּפִיר הַצְּפוֹנִי וּמָתוֹק יוֹתֵר מִמֵּי הַמַּעְיָן הַצְּלוּלִים לַנִּשְׁתֶּה בַצָּמָא, וּמְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר מִן הַבְּרִיאוּת לִנְגוּעַ חֹלִי. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְנֵי דַמֶּשֶׂק נִטְפְּלוּ לוֹ בַהֲמוֹנֵיהֶם, הַלָּלוּ רָצִים בְּעִקְּבוֹתָיו וְהַלָּלוּ עוֹבְרִים לְפָנָיו וְיוֹשְׁבִים לוֹ בַדֶּרֶךְ עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ. עָמַד הַמְשָׁרֵת, בִּגְזֵרַת הַגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר, עַל-יַד חֲנוּת אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וְהָיָה זְקָנוֹ מְגֻדָּל וְדַעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים. וּבִהְיוֹת שֶׁמֵּת הַטַּבָּח יָרַשׁ בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת חֲנוּתוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ, אַחֲרֵי שֶׁאִשֵּׁר וְקִיֵּם בִּפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהָעֵדִים שֶׁהוּא בְנוֹ. כְּשֶׁעָמַד הַמְשָׁרֵת עִם בְּנוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְפָנָיו, הִתְבּוֹנֵן בִּבְנוֹ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָהוּ בְתַכְלִית הַיֹּפִי וְנִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו, וְנִתְקַשְׁרָה נַפְשׁוֹ בְנַפְשׁוֹ, וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הֵכִין גַּרְגִּירֵי רִמּוֹנִים מְמֻתָּקִים. נִתְרַגְּשָׁה בוֹ הָאַהֲבָה שֶׁנָּטַע אֱלֹהִים בָּאָב לִבְנוֹ, וְקָרָא מֵעִמְקֵי לִבּוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הַמּוֹשֵׁל בְּלִבִּי וְקְרָבַי, וַאֲשֶׁר נִמְשַׁךְ כְּבֵדִי אַחֲרָיו, כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָסוּר אֶל בֵּיתִי לְשַׂמֵּחַ אֶת לְבָבִי בְּאָכְלְךָ מִצֵּידִי?” זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת מִבְּלִי רְצוֹנוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּמַה שֶּׁהָיָה בּוֹ בֶעָבָר וּבְמַצָּבוֹ שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ בְשָׁעָה זוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו נִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו וּפָנָה אֶל הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “טַבָּח זֶה לִבִּי נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו, דּוֹמֶה הוּא כְּמִי שֶׁנִּפְרַד מִבְּנוֹ שֶׁרָחַק מִמֶּנּוּ. הָבָה נָסוּר אֵפוֹא אֵלָיו לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ בְאָכְלֵנוּ מִמַּה שֶּׁיְכַבְּדֵנוּ בוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁבִּזְכוּת זֶה שֶׁנָּנִיחַ דַּעְתּוֹ יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וְהֵשִׁיב לָנוּ אֶת אָבִינוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמְשָׁרֵת אֶת דִּבְרֵי עַגִ’יבּ אֵלֶּה, אָמַר: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, לֹא נָאֶה הוּא לָנוּ. כְּלוּם נִרְאָה כָזֹאת שֶׁבְּנֵי-מִשְׁנִים סוֹעֲדִים בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח? וְאוּלָם אֲנִי אָסֹךְ עָלֶיךָ מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרֶיךָ בְאַלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאוּךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְךָ לְהִכָּנֵס לַחֲנוּת לְעוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַמְשָׁרֵת הִשְׁתָּאָה וּפָנָה אֵלָיו, כְּשֶׁדִּמְעוֹתָיו זוֹלְגוֹת עַל לְחָיָיו. אָמַר לוֹ עַגִ’יבּ: “אָכֵן לִבִּי אוֹהֲבוֹ”. אָמַר לוֹ הַמְשָׁרֵת: “הֶרֶף מִדִּבּוּרִים אֵלֶּה, חָלִילָה לְךָ מֵהִכָּנֵס”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֲבִי עַגִ’יבּ אֶל הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “הוֹי אָדוֹן נִכְבָּד, מִשּׁוּם מַה לֹּא תִגְרֹם לִי נַחַת-רוּחַ וְלֹא תָסוּר אֵלַי? הוֹי אַתָּה הַדּוֹמֶה לָעַרְמוֹן הַשָּׁחוֹר וְלִבּוֹ לָבָן. הוֹי אַתָּה שֶׁעַל שֶׁכְּמוֹתְךָ אָמַר אֶחָד מְתָאֲרָיו כּךְ וְכָךְ מִן הַשֶּׁבַח”. צָחַק הַמְשָׁרֵת וְאָמַר: “מָה אַתָּה סָח? חַי אֱלֹהִים, הַגֵּד מַה שֶּׁאִתְּךָ, וְקַצֵּר בִּדְבָרֶיךָ”. מִיָּד פָּתַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלְמָלֵא הַשְׂכָּלָתוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ הַיָּפָה

לֹא הָיְתָה יָדוֹ בַחֲצַר-מֶלֶךְ תַּקִּיפָה.

וּבְבֵית-הַנָּשִׁים כָּמוֹהוּ מִי מְשָׁרֵת,

לְטוּב שֵׁרוּתוֹ שֵׁרְתוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

הִתְפַּלֵּא הַסָּרִיס עַל דְּבָרִים אֵלֶּה וְתָפַס בְּיָדוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ וְנִכְנַס לַחֲנוּת הַטַּבָּח. מָסַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן שְׁנֵי סְפָלִים מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן עֲשׂוּיִים בְּסֻכָּר וּבִשְׁקֵדִים וְאָכְלוּ יָחַד. אָמַר לָהֶם בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֵסַבְתֶּם לִי תַּעֲנוּג, אִכְלוּ נָא לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת”. אָמַר עַגִ’יבּ לְאָבִיו: “שֵׁב וְאָכַלְתָּ עִמָּנוּ, אוּלַי יְקַבְּצֵנוּ אֱלֹהִים יַחַד עִם זֶה שֶׁאָהַבְנוּ”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “בְּנִי, כְּלוּם כְּבָר נֻסֵּיתָ בְּגִילְךָ הָרַךְ בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים?” אָמַר עַגִ’יבּ: “כֵּן, דּוֹדִי, לִבִּי נִשְׂרַף בִּגְלַל פֵּרוּד הָאָהוּב, וְאֵין הוּא אֶלָּא אָבִי. וּכְבָר יָצָאנוּ אֲנִי וְסָבִי לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת לְבַקְּשׁוֹ, הוֹי מִי יִתֵּן וְנִתְקַבֵּץ יָחַד”. בָּכָה בְכִי מַר וּבָכָה אָבִיו לְבִכְיוֹ, שֶׁנִּזְכַּר בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים וֶהֱיוֹתוֹ רָחוֹק מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ, וְנִצְטָעֵר גַּם הַמְשָׁרֵת בְּצַעֲרָם וְאָכְלוּ יָחַד.

אַחַר-כָּךְ קָמוּ וְיָצְאוּ מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְהִרְגִּישׁ זֶה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פָּרְחָה מִגּוּפוֹ וְהָלְכָה אִתָּם. לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ אֲפִלּוּ כְהֶרֶף-עַיִן, וְסָגַר הַחֲנוּת וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ הוּא זֶה. אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ עַד שֶׁהִדְבִּיקָם לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ מִן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל. פָּנָה הַסָּרִיס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ, טַבָּח?” אָמַר לוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “כְּשֶׁיְּצָאתֶם מֵאֵצְלִי דוֹמֶה הָיִיתִי כְּאִלּוּ יָצְאָה נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי. וְלִי דָבָר בָּעִיר מִחוּץ לַשַּׁעַר, וְאָמַרְתִּי לְהִלָּווֹת אֲלֵיכֶם, עַד שֶׁאֲסַדֵּר עִנְיָנִי וְאֶחֱזֹר”. כָּעַס הַסָּרִיס וְאָמַר לְעַגִ’יבּ: הוּא אֲשֶׁר יָרֵאתִי. אֲכִילָה זוֹ לְהַוָּתֵנוּ הָיְתָה, וְדוֹמִים הָיִינוּ שֶׁלִּכְבוֹדֵנוּ הִיא. עַכְשָׁו הֲרֵי הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם". פָּנָה עַגִ’יבּ וְרָאָה אֶת הַטַּבָּח אַחֲרָיו וְנִתְמַלֵּא זַעַם וְהִסְמִיקוּ פָּנָיו מִכַּעַס וְאָמַר לַמְשָׁרֵת: “הַנַּח לוֹ וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים. אַךְ אִם יֵלֵךְ אַחֲרֵינוּ אַחֲרֵי שֶׁנֵּט אֶל אֹהָלֵינוּ, נֵדַע שֶׁהוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ וּנְגָרֵשׁ אוֹתוֹ”. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְהַסָּרִיס אַחֲרָיו. וְהָלַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עַד לְמַיְדָאן אַלְחַצַא, וּכְבָר הָיוּ קְרוֹבִים לְאָהֳלֵיהֶם. פָּנוּ וְרָאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם. כָּעַס עָלָיו עַגִ’יבּ, שֶׁמְּפַחֵד הָיָה מֵהַסָּרִיס שֶׁלֹּא יְסַפֵּר לְסָבוֹ, וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמַר, שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּח וְשֶׁהַטַּבָּח עָקַב אַחֲרָיו. פָּנָה וְרָאָה עֵינֵי חַסַן צְמוּדוֹת לְעֵינָיו, וּכְבָר נִשְׁאַר גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה. נִרְאֲתָה עֵינוֹ לְעַגִ’יבּ כְאִלּוּ הִיא עֵין נוֹאֵף, וְהוּא עַצְמוֹ כְּבֶן-הַזּוֹנָה. גָּדַל עוֹד זַעְמוֹ וְנָטַל אֶבֶן וְהִשְׁלִיכָה עַל אָבִיו. הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וְהִפִּילַתְהו עַל גַּבּוֹ. צָנַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף וְהָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת עַל פָּנָיו, וְהָלְכוּ עַגִ’יבּ וְהַמְשָׁרֵת אֶל הָאֹהָלִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי כְשֶׁהִתְעוֹרֵר מָחָה אֶת דָּמוֹ, וְקָרַע פַּס מִמִּצְנַפְתּוֹ, וְקָשַׁר בּוֹ רֹאשׁוֹ. וְהָיָה מְחָרֵף אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: “אָמְנָם חָטָאתִי לַנַּעַר כְּשֶׁנָּעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְעָקַבְתִּי אַחֲרָיו, עַד שֶׁחָשַׁב אוֹתִי לִמְנָאֵף”. חָזַר לַחֲנוּת וְהִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו, וְהָיָה נִכְסָף לְאִמּוֹ שֶׁבְּבָצְרָה, וּבוֹכֶה עָלֶיהָ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תִּשְׁאַל צֶדֶק מִן הַזְּמַן וְלוֹ אַל תֶּאֱשָׁם,

וְלֹא תְחָרְפֶנּוּ כִּי לֹא עַל צֶדֶק הַזְּמַן קָם.

קַח אֶת הַמִּזְדַּמֵּן לַיָּד, וְהַנַּח דְּאָגָה מִן הַצַּד,

שֶׁפַּעַם עָכוּר זְמַן וּפַעַם צָלוּל, וְכֵן עֲדֵי עַד.

נִשְׁאַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה, דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו עָמַק בְּדַמֶּשֶׂק שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ נָסַע וּמְגַמַּת פָּנָיו חֻמְץ. נִכְנַס לְתוֹכָהּ וְנָסַע מִמֶּנָּה וְהָיָה חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ בְּדַרְכּוֹ בְכָל אֲשֶׁר פָּנָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל דִּיָּאר בַּכְּר וּמָארְדִּין וּמוּצָל. וְלֹא פָסַק לִנְסוֹעַ לְדַרְכּוֹ עַד לְבָצְרָה, וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. אַחֲרֵי שֶׁכּוֹנֵן בָּהּ מוֹשָׁבוֹ נִכְנַס אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ. חָלַק לוֹ כָּבוֹד וְקִבְּלוֹ בְחִבָּה וּשְׁאֵלוֹ לְסִבַּת בּוֹאוֹ. סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וְשֶׁאָחִיו הוּא הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים”, וְהוֹסִיף וְאָמַר: “הוֹי אדָוןֹ, הֲרֵי הוּא הָיָה מִשְׁנִי וְהָיִיתִי אוֹהֲבוֹ הַרְבֵּה, וּכְבָר מֵת מִזֶּה חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעָזַב בֵּן, שֶׁנִּפְקַד מֵאִתָּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָיו וְאוּלָם אִמּוֹ,בִּתּוֹ, הִיא אֶצְלֵנוּ מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת מִשְׁנִי הָרִאשׁוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין מִפִּי הַמֶּלֶךְ שֶׁאִמּוֹ שֶׁל בֶּן-אָחִיו עוֹדָהּ בַּחַיִּים שָׂמַח וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ”. מִיָּד נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָרֶדֶת אֶצְלָהּ בַּחֲצַר אָחִיו נוּר אַלדִּין. יָרַד אֵלֶיהָ וְנִכְנַס לַחֲצַר אָחִיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בְּפִנּוֹתָיו וְנָשַׁק מִפְתָּנוֹ. זָכַר אֶת אָחִיו נוּר אַלדִּין עַלִי, וְכֵיצַד מֵת בַּנֵּכָר כְּשֶׁהוּא נִכְסָף אֵלָיו. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

אֶעֱבֹר עַל הֶחָצֵר, חֲצַר לַיְלָה ¹ אֶחֱזֶה

וַאֲנַשֵּׁק גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה,

וְלֹא … הֶחָצֵר לְלִבִּי חָדָרָה,

כִּי-אִם אַהֲבַת זוֹ שֶׁבְּתוֹכוֹ דָרָה.

נִכְנַס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם, וּמָצָא מְבוֹא הַשַּׁעַר מְקֻמָּר בָּנוּי שַׁחַם-אַסוּאַן, וְרָצוּף שַׁיִשׁ מִכָּל מִין וָגָוֶן. נִכְנַס וְהִתְהַלֵּךְ בַּבַּיִת וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְכָל פִּנּוֹתָיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בַּכֹּל וּמָצָא אֶת שֵׁם אָחִיו נוּר אַלדִּין רָשׁוּם בְּאוֹתִיּוֹת זָהָב עַל קִירוֹ. נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁם וּנְשָׁקוֹ וּבָכָה וְנִשְׂרַף לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם שֶׁמֶשׁ עֵת תָּאִיר,

וְאֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם בָּרָק עֵת יַזְהִיר.

אָלוּן וְכִסּוּפִים יְקַפְּלוּנִי גַם יִפְרְשׁוּנִי.

בְכַפּוֹתֵיהֶם, וְלֹא אִלּוֹן בְאָזְנֵיהֶם עֲלֵי יְגוֹנִי

אֲהוּבֵינוּ, אִם יֶאֱרַךְ הַזְּמַן, הִנֵּה בִגְלַלְכֶם,

יִקָּרַע הַלֵּב קִרְעֵי קְרָעִים עֲלֵי רָחְקְכֶם,

אַךְ לוּ חוֹנַנְתֶּם בְּמַרְאֲכֶם עֵינִי,

הוּא הַיָּפֶה בַּאֲשֶׁר נָפַל בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.

אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי נַפְשִׁי עֲסוּקָה בְזוּלַתְכֶם,

אֵין בַּלֵּב מָקוֹם לְאַהֲבָה מִבַּלְעֲדֵיכֶם.

הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוּלָם אֵשֶׁת אָחִיו אִמּוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי. וְלֹא הָיְתָה פוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִפָּקֵד בְּנָהּ מִבְּכִי וַאֲנָחָה יוֹמָם וָלָיְלָה. וּכְשֶׁאָרְכוּ לָהּ הַיָּמִים עָשְׂתָה לִבְנָהּ קֶבֶר מִן הַשַּׁיִשׁ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם בַּתָּוֶךְ, וְהָיְתָה בוֹכָה עָלָיו יוֹמָם וָלָיְלָה, וְלֹא הָיְתָה יְשֵׁנָה אֶלָּא אֵצֶל אוֹתוֹ קֶבֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנָהּ שָׁמַע אֶת קוֹלָהּ. עָמַד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְשָׁמַע אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֱלֹהִים, הוֹי קֶבֶר הַאִם חָדַל יָפְיֵךָ,

הֶחָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר אוֹרֶךָ.

קֶבֶר, הֵן לֹא אֶרֶץ אַתָּה וְלֹא שְׁמֵי מְרוֹמִים,

וְאֵיכָה הָיוּ תוֹכְךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ תְּאוֹמִים?…

וַעֲדַיִן הִיא בְכָךְ וּכְבָר נִכְנַס אֵלֶיהָ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָה שֶׁאָחִי בַעְלָה הוּא. הִגִּיד לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע וְגִלָּה לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְשֶׁבְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָן אֵצֶל בִּתּוֹ לַיְלָה תָמִים, וְנִפְקַד מְקוֹמוֹ בִשְׁעַת הַבֹּקֶר, וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי הָרְתָה לְבִנְךָ וְיָלְדָה יֶלֶד, וַהֲרֵי הוּא יַלְדֵּךְ, בֶּן בְּנֵךְ מִבִּתִּי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל דְּבַר בְּנָהּ וְכִי הוּא חַי וְרָאֲתָה אֶת אֲחִי בַעְלָהּ, קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֱלֹהִים, מַה נָּאֶה מְבַשֵּׂר בּוֹאֲכֶם הוֹדִיעַ.

אָכֵן הַטּוֹבָה בַּשְּׁמוּעָה הֵבִיא, הִשְׁמִיעַ.

אִלּוּ בְמַתַּת לְבוּשׁ פְּאֵר אָמַר דַּי,

לֵב נִקְרַע בְּעֵת פֵּרוּד הִקְרַבְתִּי לוֹ שָׁי.

אַחַר כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה אֶל עַגִ’יבּ לַהֲבִיאוֹ. כְּשֶׁבָּא קָמָה סָבָתוֹ לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ שַׁמְס אַלדִּין: “לֹא עֵת בְּכִי הוּא, אֶלָּא זְמַן לְהִתְכּוֹנֵן לִנְסוֹעַ אִתָּנוּ אֶל חַצְרוֹת מִצְרַיִם. מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וּפְזוּרַיִךְ יַחַד עִם בְּנֵךְ, בֶּן אָחִי”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְאָסְפָה אֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאוֹצְרוֹתֶיהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהֵכִינָה עַצְמָהּ מִיָּד. עָלָה הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְנִפְרַד מֵאִתּוֹ. שָׁלַח זֶה בְיָדוֹ מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ לְשֻׂלְטָאן מִצְרַיִם. נָסַע מִיָּד הוּא וְאֵשֶׁת אָחִיו, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק. חָנָה בְאַלְקַנוּן וְתָקַע אהָלָיו וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ: "נַעֲמֹד בְּדַמֶּשֶׂק שָׁבוּעַ, שֶׁנִּקְנֶה לַשֻּׂלְטָאן מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ ". אָמַר עַגִ’יבּ לַסָּרִיס: “נַעַר, מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לִרְאוֹת בַּמְּדִינָה, קוּם אֵפוֹא וְנֵרֵד לְשׁוּק דַּמֶּשֶׂק וְנִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בוֹ, וְנִרְאֶה מֶה הָיָה לְאוֹתוֹ טַבָּח שֶׁאָכַלְנוּ מִצֵּדוֹ וּבָקַעְנוּ רֹאשׁ. הֲרֵי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵיטִיב לָנוּ הֲרֵעוֹנוּ לוֹ”. אָמַר הַסָּרִיס: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

יָצָא עַגִ’יבּ מִן הָאֹהָלִים הוּא וְהַסָּרִיס, שֶׁכֵן הֵנִיעָה אוֹתוֹ הַקִּרְבָה לָלֶכֶת אֶל אָבִיו. נִכְנְסוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח, וּמְצָאוּהוּ עוֹמֵד בַּחֲנוּת, וְהָיָה זֶה לִפְנֵי שְׁעַת בֵּין-הָעַרְבָּיִם. וְקָרָה מִקְרֵהוּ שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו וְרָאָה אוֹתוֹ עַגִ’יבּ, נִמְשַׁךְ אֵלָיו לִבּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן לְרִשְׁמֵי מַכַּת-הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ. אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, פְּלוֹנִי, דַּע שֶׁדַּעְתִּי עָלֶיךָ”. כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְיָצָא אֵלָיו לִבּוֹ. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ לְהָנִיעַ לְשׁוֹנוֹ בְפִיו וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל בְּנוֹ בְהַכְנָעָה וּבְהִתְרַפְּסוּת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִכְסַפְתִּי לַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו, וְכַאֲשֶׁר רְאִיתִיו לְפָנַי,

נִדְהַמְתִּי וְלֹא שָׁלַטְתִּי בִלְשׁוֹנִי וּמֶבָּט עֵינַי.

וָאַרְכִּין מוּל הַדְרָתוֹ וְיִרְאַת-כְּבוֹדוֹ רֹאשִׁי,

וַאֲבַקֵּשֹ לְהַצְפִּין, וְלֹא נִצְפַּן אֲשֶׁר בְּנַפְשִׁי.

וַיִּהְיוּ אִתִּי גִלְיוֹנוֹת מוּכָנִים לְתוֹכָחוֹת,

וְכַאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ לֹא מָצָאתִי גַם אוֹת.

אָמַר לִשְׁנֵיהֶם: “עָשׂוּ לִי קוֹרַת-רוּחַ וְאִכְלוּ מִצֵּידִי. שֶׁכֵּן, חַי אֱלֹהִים, אַךְ נִסְתַּכַּלְתִּי בְךָ דָּפַק לִבִּי בְקִרְבִּי. וְלֹא הָיִיתִי עוֹקֵב אַחֲרֶיךָ אָז, אִלְמָלֵא נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתָנוּ. שֶׁהֲרֵי טָעַמְנוּ אֶצְלְךָ רַק לְגִימָה אַחַת וּכְבָר נִדְבַּקְתָּ בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבִקַּשְׁתָּ לִגְרֹם לָנוּ רָעָה. מֵעַתָּה לֹא נִטְעַם מִצֵּידְךָ כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה נִשְׁבָּע, שֶׁלֹּא תֵצֵא בְעִקְּבוֹתֵינוּ וְלֹא תַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ, וְאִם לָאו אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֵלֶיךָ עוֹד כָּל יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ בַמְּדִינָה, שֶׁכֵּן נַעֲמֹד בִּמְדִינָה זוֹ שָׁבוּעַ יָמִים עַד שֶׁיִּקְנֶה סָבִי מַתָּנוֹת לַמֶּלֶךְ” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “מְקַּבֵּלְנִי עָלַי תְּנָאי זֶה”. נִכְנְסוּ עַגִ’יבּ וְהַנַּעַר לַחֲנוּת. הִגִּישׁ לָהֶם שְׁנֵי סְפָלִים מְמֻלָּאִים גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן. אָמַר עַגִ’יבּ: “אֱכֹל עִמָּנוּ. מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִשְׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים עֶזְרָתוֹ בִזְכוּת זֶה”. שָׂמַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָכַל אִתָּם, כְּשֶׁאֵינוֹ מֵסִיר עֵינָיו מֵהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, שֶׁכְּבָר נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְהָיוּ כָל מוֹרְשֵׁי לְבָבוֹ עִמּוֹ. אָמַר לֹו עַגִ’יבּ: “רְאֵה, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב הַנּוֹפֵל לְמַעֲמָסָה? רַב לְךָ אַל תּוֹסֶף לְהִסְתַּכֵּל בִּי בְּפָנָי”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן דְּבָרָיו נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לְךָ בַּלְבָבוֹת עֶרֶשׂ לֹא תֵרָאֶה,

מְקֻפֶּלֶת, וַאֲשֶׁר אִתָּהּ לֹא תְגַלֶּה,

הוֹי שָׂם בְּיָפְיוֹ לָבוּז יָרֵחַ,

וּבְפָנָיו יִכָּלֵם אוֹר בֹּקֶר זוֹרֵחַ,

בְּאוֹר פָּנֶיךָ לִי מַאֲוַיִּים לֹא יֻשָּׂגוּ.

וַעֲבוֹתוֹת תָּמִיד אַךְ יִרְבּוּ וְיִשְׂגּוּ,

אִמַּס מִמּוֹקְדִי וְאִם פָנֶיךָ לִי עֵדֶן גַּן,

וְאָמוּת מִצָּמָא וְאִם רִיק פִּיךָ לְחַיַּי מַעְיָן.

הָיָה בַּדְר אַלדִּין פַּעַם מוֹשִׁיט לְעַגִ’יבּ לְגִימָה וּפַעַם לַסָּרִיס לְגִימָה, וְאָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. קָמוּ וְקָם חַסַן אַלְבָּצְרִי גַם הוּא, וְיָצַק מַיִם עַל יְדֵיהֶם עַד שֶׁרָחֲצוּ. הִתִּיר מַעֲטֶה מֵעַל חֲגוֹרָתוֹ וְנִגֵּב אֶת יְדֵיהֶם, וְזָלַף עֲלֵיהֶן מֵי וְרָדִים מִקַנְקַן שֶׁהָיָה עִמּוֹ. יָצָא מִן הַחֲנוּת וְחָזַר עִם שְׁנֵי כַּדִּים שֶׁל מַשְׁקָאוֹת מְסוּכִים בְּמֵי-וְרָדִים וּמֹר וְהִגִּישָׁם לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: “הַשְׁלִימוּ חַסְדְּכֶם”. נָטַל עַגִ’יבּ וְשָׁתָה וְהוֹשִׁיט לַמְּשָׁרֵת, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה בִטְנָם וְשָׂבְעוּ יֶתֶר עַל מִנְהָגָם. נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ וְיָצְאוּ וּמִהֲרוּ בַהֲלִיכָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאָהֳלֵיהֶם. נִכְנַס עַגִ’יבּ אֶל סָבָתוֹ אֵם אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן. נָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְזָכְרָה אֶת בְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן, נֶאֶנְחָה וּבָכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לוּלֵא קִוִּיתִי לְהִתְאַחֵד אִתְּכֶם,

לֹא חָשַׁקְתִּי בַחַיִּים אַחֲרֵי הִפָּקֶדְכֶם.

נִשְׁבַּעְתִּי, אֵין בְּלִבִּי לְבַד אַהֲבַתְכֶם עוֹד,

חַי-אֱלֹהִים אֱלֹהַי הַיּוֹדֵעַ כָּל סוֹד.

אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְעַגִ’יבּ: “בְּנִי, הֵיכָן הָיִיתָ?” אָמַר: “בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְהִגִּישָׁה לוֹ סֵפֶל מַאֲכָל מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, וְהָיָה מְעוּט הַמְּתִיקוּת, וְאָמְרָה לַמְּשָׁרֵת: “שֵׁב עִם אֲדוֹנֶךָ”. אָמַר הַמְשָׁרֵת בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין לִי כָל תֵּאָבוֹן לַאֲכִילָה עוֹד”. עִם כָּל זֹאת יָשַׁב הַמְשָׁרֵת וְאַף עַגִ’יבּ, כְּשֶׁיָּשַׁב הָיְתָה בִּטְנוֹ מְלֵאָה בְמַה שֶׁאָכַל וְשָׁתָה. לָקַח פֵּרוּר וּטְבָלוֹ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וַאֲכָלוֹ, וּמְצָאוֹ מְעוּט הַמְּתִיקוּת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה שָׂבֵעַ. נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְאָמַר: “מַה הוּא מַאֲכַל חַיּוֹת-בָּר זֶה?” אָמְרָה סָבָתוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם מְגַנֶּה אַתָּה תַּבְשִׁילִי? וַהֲרֵי אֲנִי בְעַצְמִי בִשַּׁלְתִּיו, וְאֵין אָדָם מֵיטִיב לְבַשְּׁלוֹ כָמוֹנִי, אֶלָּא אָבִיךָ בַּדְר אַלדִּין חַסַן”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, סָבָתִי, שֶׁבִּשּׁוּלֵךְ אֵינוֹ מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ. אֲנַחְנוּ רָאִינוּ זֶה עַתָּה טַבָּח בָּעִיר, שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, שֶׁלְּרֵיחָם בִּלְבַד יִפָּתַח הַלֵּב, וּלְטַעֲמָם תִּתְאַוֶּה הַנֶּפֶשׁ, וְאוּלָם תַּבְשִׁילֵךְ אִם יַשְׁווּהוּ לְאוֹתוֹ תַּבְשִׁיל, לֹא יִשְׁוֶה לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעָט”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבָתוֹ דְבָרָיו כָּעֲסָה כַעַס גָּדוֹל וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁסָּבָתוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו כָּעֲסָה וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, קִלְקַלְתָּ אֶת בְּנִי, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּחִים?” פָּחַד הַסָּרִיס וְכִחֵשׁ וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ לַחֲנוּת, וְרַק עָבַרְנוּ עַל פָּנֶיהָ”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, לֹא כִי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ שָׁם, וּמַטְעַמָּיו טוֹבִים מִמַּטְעַמַּיִךְ”. קָמָה סָבָתוֹ וְסִפְּרָה לַאֲחִי-בַעְלָהּ וְעוֹרְרָה אֶת חַמָתוֹ עַל הַסָּרִיס. הֵבִיאוּ אֶת הַסָּרִיס לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “נִכְנַסְתָּ עִם בְּנִי לַחֲנוּת טַבָּח?” נִתְיָרֵא הַסָּרִיס וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ”. אָמַר עַגִ’יבּ: “לֹא כִּי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן לָשׂבַע וְהִשְׁקָה אוֹתָנוּ הַטַּבָּח מַשְׁקֶה בְקֶרַח וּבְסֻכָּר”. נִתּוֹסְפָה חֲמַת הַמִּשְׁנֶה עַל הַסָּרִיס. חֲקָרוֹ וְכִחֵד. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי שֵׁב וֶאֱכֹל לְעֵינֵינוּ”. נִגַּשׁ הַמְשָׁרֵת וּבִקֵשׁ לֶאֱכֹל וְלֹא יָכֹל. הִשְׁלִיךְ אֶת הַלְּגִימָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אֲנִי מִתְּמוֹל”. הִכִּיר הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָכַל אֵצֶל הַטַּבָּח וְצִוָּה לַעֲבָדָיו לְהַפִּילוֹ אַרְצָה. הִפִּילוּהוּ וְהִצְלִיף עָלָיו וְהִכָּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אָנֹכִי מֵאֶתְמוֹל”. :"פָּסַק לְהַכּוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת”. אָמַר: “דַּע שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח כְּשֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּמָזַג לָנוּ מֵהֶם. וְחַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי כְּמוֹתָם וְלֹא יוֹתֵר גְּרוּעִים מֵאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֵינוּ”.

כָּעֲסָה אֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אוֹתוֹ טַבָּח וְתָבִיא לָנוּ סֵפֶל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן מֵאֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ וְתַרְאֵם לַאֲדוֹנֶיךָ, שֶׁיַּגִּיד הוּא, אֵילוּ מִשְּׁנֵיהֶם טוֹבִים יוֹתֵר וּטְעִימִים יוֹתֵר”. אָמַר הַסָּרִיס: “מוּטָב”. מִיָּד נָתְנָה לוֹ סֵפֶל וַחֲצִי דִינָר, וְהָלַךְ הַמְשָׁרֵת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲנוּת וְאָמַר לַטַּבָּח: “אֲנַחְנוּ הִתְעָרַבְנוּ בְּבֵית אֲדוֹנֵינוּ בִדְבַר תַּבְשִׁילְךָ מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן שֶׁבִּשְּׁלוּם בְּנֵי-הַבַּיִת. תֵּן לָנוּ אֵפוֹא בַחֲצִי דִינָר זֶה, וְשִׂים לִבְּךָ לְבִשּׁוּלָם וְתַקְּנֵם כַּהֲלָכָה, שֶׁכְּבָר סָפַגְתִּי מַלְקוֹת וּמַכּוֹת בִּגְלַל תַּבְשִׁילֶךָ”. צָחַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁתַּבְשִׁיל זֶה אֵין אִישׁ מֵיטִיב לַעֲשׂוֹתוֹ מִבַּלְעָדַי אֲנִי וְאִמִּי, אַךְ הִיא כַיּוֹם בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה”. מָזַג אֶת הַסֵּפֶל, וּנְטָלוֹ וּמְסָכוֹ בְמֻשֶּׁק וּבְמֵי וְרָדִים. לְקָחוֹ הַמְשָׁרֵת וּמִהֵר בּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֹהֳלִים. לָקְחָה אֵם חַסַן אֶת הַסֵּפֶל וְטָעֲמָה מִמֶּנּוּ, וְרָאֲתָה אֶת טוּב טַעֲמוֹ וּנְעִימוּתוֹ וְהִכִּירָה מִי הוּא שֶׁהֵכִין אוֹתוֹ. נִזְעֲקָה וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה וְהִזְלִיף עָלֶיהָ מִיָּד מֵי וְרָדִים. אַחֲרֵי שָׁעָה הִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה: "אִם בְּנִי עוֹדֶנּוּ בָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי לֹא בִשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן אֵלּוּ אֶלָּא הוּא, וְהוּא בְלִי סָפֵק וּבְלִי תְפוּנָה בְּנִי בַּדְר אַלדִּין חַסַן. שֶׁכֵּן תַּבְשִׁילוֹ הוּא זֶה וְאֵין מִי שֶׁיְּבַשְּׁלוֹ מִבַּלְעָדָיו אֶלָּא אָנִי, שֶׁאֲנִי הִיא שֶׁלִּמַּדְתִּיו תַּבְשִׁילוֹ ". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרֶיהָ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “מַה מְּאֹד נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת אֶת בֶּן אָחִי. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם יְקַבֵּץ הַזְּמַן אֶת פְּזוּרֵינוּ יַחַד. וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְבַקֵּשׁ אֶלָּא מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לַהֲשִׁיבוֹ אֵלֵינוּ”.

קָם הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד וְקָרָא לַאֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ וְאָמַר: “יֵלְכוּ מִכֶּם עֶשְׂרִים אִישׁ לַחֲנוּת-הַטַּבָּח וְיַהַרְסוּהָ וְיֶאֶסְרוּ אוֹתוֹ בְמִצְנַפְתּוֹ וְיִסְחֲבוּהוּ בְעַל-כָּרְחוֹ לִמְקוֹמִי, מִבְּלִי לִגְרֹם לוֹ שׁוּם רָעָה”. אָמְרוּ:“הֵן”. רָכַב הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד אֶל חֲצַר הַמַּלְכוּת וְנִפְגַּשׁ עִם נְצִיב דַּמֶּשֶׂק וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁעִמּוֹ מֵהַשֻּׂלְטָאן. הִנִּיחַ הַלָּה אֶת הַמִּכְתָּב עַל רֹאשׁוֹ אַחֲרֵי שֶׁנְּשָׁקוֹ וְאָמַר: “מִי הוּא בַעַל דִּינְךָ?” אָמַר: "אִישׁ טַבָּח “. צִוָּה מִיָּד אֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לַחֲנוּת. הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָהּ הֲרוּסָה, וְכָל מַה שֶׁבָּהּ שָׁבוּר, שֶׁכֵּן בָּהּ בְשָׁעָה שֶׁפָּנָה הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ לַחֲצַר-הַמִּשְׁנֶה עָשׂוּ בָהּ אֲנָשָׁיו כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת. וְהָיוּ מַמְתִּינִים לְבוֹא הַמִּשְׁנֶה מחצר-הַמִּשְׁנֶה. וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁמָּצְאוּ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ”. קָם הַמִּשְׁנֶה מֵאֵצֶל נְצִיב דַּמֶּשֶׂק, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לִתְפֹּס אֶת בַּעַל דִּינוֹ וּלְהַסִּיעוֹ עִמּוֹ. נִכְנַס לָאֹהָלִים וּבִקֵּשׁ אֶת הַטַּבָּח וֶהֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו אָסוּר בְּמִצְנַפְתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דּוֹדוֹ בָּכָה בְכִי מָר וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מֶה חָטָאתִי לָכֶם?” אָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “הֵן. כְּלוּם מְצָאתֶם בּוֹ מַשֶּׁהוּ הַמְחַיְבֵנִי הַתָּזַת רֹאשִׁי?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “זֶה יִהְיֶה הַפָּחוּת בָּעֳנָשִׁים שֶׁנַּעֲנשׁ אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תַגִּיד לִי מַה חֵטְא חָטָאתִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. מִיָּד קָרָא הַמִּשְׁנֶה לַנְּעָרִים וְאָמַר: “הָבוּ הַגְּמַלִּים”. לָקְחוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהִכְנִיסוּהוּ לְתֵבָה וְנָעֲלוּ בַעֲדוֹ וְנָסְעוּ. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה. נָחוּ וְאָכְלוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וְהוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֶאֱכִילוּהוּ וְהֶחֱזִירוּהוּ לַתֵּבָה. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְכַּמְרָה. הוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “כֵּן, אֲדוֹנִי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “כִּבְלוּהוּ בְשַׁרְשְׁרָאוֹת”. כְּבָלוּהוּ וְהֶחְזִירוּהוּ לַתֵּבָה וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמִצְרַיִם וְחָנוּ בְרֹבַע אַלרַיְדַנִיָּה. צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהוֹצִיא אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, וּפָקַד לְהָבִיא לְפָנָיו נַגָּר וְאָמַר לוֹ: “תַּקֵּן לִי צְלָב שֶׁל עֵץ לְבָחוּר זֶה”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וּמַה תַּעֲשֶׂה בוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אֶתְלֶה אוֹתְךָ עָלָיו וְאַדְבִּיקְךָ בְּמַסְמְרִים, אַחַר-כָּךְ אֲצַוֶּה לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ בְּכָל הָעִיר כֻּלָּהּ”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִי כֵּן?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “מִשּׁוּם שֶׁאֵינְךָ מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן כַּהֲלָכָה. כֵּיצַד בִּשַּׁלְתָּם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים?” אָמַר: “וְכִי עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים תַּעֲשֶׂה בִּי עַד כְּדֵי כָךְ?” כְּלוּם אֵינוֹ דַי בָּזֶה שֶׁחֲבַשְׁתַּנִי וְהֶאֱכַלְתַּנִי רַק פַּעַם אַחַת כָּל יוֹם?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי פִּלְפְּלִים אֵין דִּינְךָ אֶלָּא מִיתָה”. תָּהָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנִתְאַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ, וְעָמַד תּוֹהֶה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בַּמָּה אַתָּה מְהַרְהֵר?” אָמַר לוֹ: “מְהַרְהֵר אֲנִי בְדַלֵּי-שֵׂכֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה לְךָ שֵׂכֶל, לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמָּדִי מַעֲשִׂים שֶׁכָּאֵלֶּה בִּגְלַל חֹסֶר-פִּלְפְּלִים”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֻטָּל הוּא עָלֵינוּ לְהַעֲנִישְׁךָ כָּךְ, שֶׁלֹּא תַחֲזֹר תַעֲשֶׂה כָזֹאת”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֲרֵי הַפָּחוֹת מִמַּה שֶׁעָשִׂיתָ בִי דַי בּוֹ לְעֹנֶשׁ לִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶתְלֶךָ”. וְהָיָה כָל זֶה בְשָׁעָה שֶׁהַנַּגָּר מְתַקֵּן אֶת הָעֵץ, וְחַסַן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה. לְקָחוֹ דוֹדוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ: “מָחָר תִּהְיֶה צְלִיבַתֶךָ”. אַחַר-כָּךְ הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּדַע שֶׁנִּרְדַּם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְקָם וְרָכַב וְהַתֵּבָה לְפָנָיו וְנִכְנַס לָעִיר וְנָסַע עַד שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ, וְאָמַר לְבִתּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱזִיר אֵלַיִךְ אֶת בֶּן-דּוֹדֵךְ. קוּמִי וְסַדְּרִי אֶת הַבַּיִת כְּסִדּוּרוֹ בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין”. צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת עַל זֶה. קָמוּ וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת. הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת הַנְּיָר שֶׁרָשַׁם עָלָיו אֶת תָּכְנִית הַבַּיִת וְקָרָא אוֹתוֹ, וְצָּוה לְהַנִּיחַ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ, עַד כְּדֵי-כָךְ, שֶׁכְּשֶׁרָאָה הָרוֹאֶה אֶת זֶה, לֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינָיו שֶׁזֶּהוּ לֵיל הַנִּשׂוּאִין בְּעַצְמוֹ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה שֶׁתּוּשַׂם מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ בּוֹ הוּא בְיָדוֹ, וְכָךְ אֶת הַמִּכְנָסַיִם וְאֶת הַכִּיס שֶׁהָיוּ מִתַּחַת לַמִּטָּה. אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת בִּתּוֹ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּגָדֶיהָ, כְּפִי שֶׁהָיְתָה בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין וְשֶׁתִּכָּנֵס לַחֲדַר-הַמִּשְׁכָּב, וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁיִּכָּנֵס אֵלַיִךְ בֶּן-דּוֹדֵךְ, אִמְרִי לוֹ: “אָכֵן אֵחַרְתָּ לָשׁוּב אַחֲרֵי הִכָּנֶסְךָ לַחֲדַר-הַמְּקֵרָה” וְהַנִּיחִי לוֹ שֶׁיִּשְׁכַּב אֶצְלֵךְ וְשׂוֹחֲחִי אִתּוֹ עַד הַבֹּקֶר, שֶׁאָז נְבָאֵר לוֹ אֶת הַכֹּל”. אַחֲרֵי זֶה הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, הֵסִיר אֶת הַכְּבָלִים מֵעַל רַגְלָיו, וּפָשַׁט אוֹתוֹ מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַבְּגָדִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא בִכְתֹנֶת הַשֵּׁנָה הַדַּקָּה בְלִי מִכְנָסַיִם. וְהָיָה כָּל-זֶה כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בְאוּלָם מוּאָר, אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם בְתַעֲתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת אֲנִי אוֹ בְהָקִיץ?” קָם וְהָלַךְ הָלְאָה אֶל דֶּלֶת פְּנִימִית וְהִסְתַּכֵּל וּמָצָא שֶׁהוּא בְאוֹתוֹ אוּלָם שֶׁהֵסִירוּ בוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל הַכַּלָּה לְפָנָיו. רָאָה אֶת חֲדַר-ַמִּשְׁכָּב וְאֶת הַמִּטָּה וְרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְאֶת חֲפָצָיו. כְּשֶׁרָאָה כָּל זֶה נִפְתַּע וְהָיָה צוֹעֵד צַעַד קָדִימָה וְחוֹזֵר צַעַד לַאֲחוֹרָיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הַאִם בַּחֲלוֹם הוּא זֶה אוֹ בְהָקִיץ?” הָיָה מַעֲבִיר אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְאוֹמֵר מִשְׁתָּאֶה: “חֵי אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶהוּ חֲדַר הַכַּלָּה שֶׁהֵסִירוּ בּוֹ אֶת צְעִיפָהּ לְפָנַי. וַהֲלֹא הָיִיתִי בְּתֵבָה?” וַעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, וְהִנֵּה הֵרִימָה סִתְּ אַלחֻסֻן אֶת קְצֵה הַכִּלָּה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תִכָּנֵס. אָכֵן אֵחַרְתָּ בְּצֵאתְךָ לְבֵית-הַמְּקֵרָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ צָחַק וְאָמַר: “אֵלֶּה תַעְתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת הֵם”. נִכְנַס נֶאֱנָח וּמְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְהָיָה הָעִנְיָן תָּמוּהַּ יוֹתֵר בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְמִכְנָסָיו וְאֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר, וְאָמַר: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ. אָכֵן בְּתַעְתּוּעֵי-חֲלוֹמוֹת אָנֹכִי”. וְהָיָה תּוֹהֶה מֵרֹב הַהִשְׁתּוֹמְמוּת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ מִשְׁתָּאֶה וְתוֹהֶה, לֹא הָיִיתָ כֵן בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה”. צָחַק וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁנִים הֵן לִי שֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִמֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “יָשֵׂם אֲלֹהִים לְךָ שָׁלוֹם וִיהִי שְׁמוֹ סְבִיבְךָ לְסִתְרָה לְךָ, אַתָּה אַךְ יָצָאתָ אֶל חֲדַר-הַמְּקֵרָה לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיךָ וְחָזַרְתָּ, וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְבִינָתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן כָּךְ, צָחַק וְאָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ. וְאוּלָם כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵאִתֵּךְ, תְּקָפַתְנִי שֵׁנָה בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה, וְחָלַמְתִּי שֶׁהָיִיתִי טַבָּח בְּדַמֶּשֶׂק וְשָׁהִיתִי בָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְאִלּוּ בָא אֵלַי נַעַר מִבְּנֵי הָאֲצִילִים וּמְשָׁרֵת עִמּוֹ, וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ כָךְ וְכָךְ”. הֶעֱבִיר בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וּמָצָא עִקְבוֹת הַמַּכָּה עָלָיו וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ הָיָה אֱמֶת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּגַע בְּמִצְחִי וּפָצַע אוֹתִי, וּכְאִלּוּ הָיָה זֶה בְהָקִיץ”. הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר: “אוּלַי חֲלוֹם הוּא שֶׁרְאִיתִיו בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ חֲבוּקִים וְיָשַׁנּוּ. הֲרֵי רָאִיתִי בַחֲלוֹם כְאִלּוּ נָסַעְתִּי לְדַמֶּשֶׂק בְּלִי תַּרְבּוּשׁ וּבְלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם וְנַעֲשֵׂיתִי טַבָּח”. נִבְעַת רֶגַע וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁרָאִיתִי כְּאִלּוּ בִשַּׁלְתִּי גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּפִלְפְּלָיו מְעַטִּים, חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּרְדַּמְתִּי בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה וְרָאִיתִי אֶת כָּל זֶה בַחֲלוֹם”. אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַה הוּא שֶׁרָאִיתָ עוֹד מִלְּבַד זֶה?” סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁרָאָה וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים אִלּוּלֵא שֶׁהֱקִיצוֹתִי הָיוּ צוֹלְבִים אוֹתִי עַל דְּמוּת שֶׁל עֵץ”. אָמְרָה לוֹ: “עַל שׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: “עַל מִעוּט הַפִּלְפְּלִים שֶׁבְּגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן. וְרָאִיתִי כְאִלּוּ הֶחֱרִיבוּ אֶת חֲנוּתִי וְשָׁבְרוּ אֶת כֵּלַי וְשָׂמוּנִי בְתֵבָה, וְהֵבִיאוּ נַגָּר לַעֲשׂוֹת לִי דְמוּת שֶׁל עֵץ מִשּׁוּם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְצָלְבֵנִי עָלָיו. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה לִי כָל זֶה בַחֲלוֹם וְלֹא עָשָׂה אוֹתוֹ בְהָקִיץ”. צָחֲקָה סִתְּ אַלחֻסֻן וְאִמְצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ. הִרְהֵר וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא כְאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר בְּהָקִיץ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הָעִנְיָן וְלֹא אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”. הָיָה שׁוֹכֵב נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאוֹמֵר פַּעַם: “חֲלוֹם הוּא שֶׁרָאִיתִי”. וּפַעַם אוֹמֵר: “בְּהָקִיץ הָיָה הַדָּבָר”. לֹא חָדַל מִכָּךְ עַד לַבֹּקֶר. נִכְנַס אֵלָיו דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס-אַלדִּין וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵאלֹהִים, כְּלוּם אֵין אַתָּה זֶה שֶׁצִּוִיתָ לְכָפְתֵנִי וְלַהֲרוֹס אֶת חֲנוּתִי בִּגְלַל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים פִּלְפְּלִים?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, דַּע-לְךָ שֶׁנִּתְגַּלְתָה הָאֱמֶת וְהוּכַח מַה שֶּׁהָיָה סָתוּם, אַתָּה הִנְּךָ בֶּן-אָחִי, וְלֹא עָשִׂיתִי כֵּן, אֶלָּא כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁאַתָּה הוּא שֶׁבָּאתָ אֶל בִּתִּי בְאוֹתוֹ לַיְלָה, וְלֹא הוּכַח לִי הַדָּבָר עַד שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מַכִּיר אֶת הַבַּיִת וּמַכִּיר אֶת מִצְנַפְתְּךָ וְאֶת מִכְנָסֶיךָ וּזְהָבְךָ וּשְׁנֵי הַגִּלְיוֹנוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ בִּכְתַב יָדְךָ וְשֶׁכָּתַב אָבִיךָ, אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא רְאִיתִיךָ קֹדֶם לָכֵן, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּירֶךָ.וּבַאֲשֶׁר לְאִמְּךָ, הֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָהּ עִמִּי מִבָּצְרָה”. אַחַר כָּךְ נָפַל עַל לִבּוֹ וּבָכָה. וּכְשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ, הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְחִבֵּק אֶת דּוֹדוֹ וּבָכָה מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, הֲרֵי סִבַּת כָּל זֶה כֻּלּוֹ הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינִי וּבֵין אָבִיךָ”. שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁנָּפַל בֵּינוֹ וּבֵין אָחִיו. וְסִפֵּר לוֹ עַל-דְּבַר סִבַּת נְסִיעַת אָבִיו לְבָּצְרָה. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא אֶת עַגִ’יב וּכְשֶׁרָאָהוּ אָבִיו אָמַר: “זֶהוּ שֶׁחָבַל בִּי בְאֶבֶן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בִּנְךָ הוּא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל עַל לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עַל פִּזּוּר קִבּוּצֵנוּ, זְמַן, בָכִיתִי זֶה כְבָר,

וַיִּזְלְגוּ מֵעֵינַי זֶרֶם דֶּמַע, שָׁטַף עָבַר,

וָאֶדֹּר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל,

לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.

פֶּתַע תְּקָפַנִי שָׂשׂוֹן, עֲדֵי כִי

עֹצֶם שִׂמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ פָּנְתָה אֵלָיו אִמּוֹ וְנָפְלָה עָלָיו בְּכָל נַפְשָׁה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר שְׁנֵי-הַבָּתִּים הָאֵלֶּה:

נִשְׁבַּע הַזְּמַן אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אוֹתִי לְדַכֵּא.

חִלַּלְתָּ שְׁבוּעָתְךָ, הַזְּמַן, וְעַתָּה לְקֵה.

הָאשֶׁר הֵקִים דְּבָרוֹ וְהֶחָבִיב הָיָה בְעֶזְרִי,

חוּשִׁי לִקְרַאת הַקּוֹרֵא לְשִׂמְחָה, וְהִתְאַזְּרִי.

סִפְּרָה לוֹ אִמּוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ אַחֲרֵי צֵאתוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וְהוֹדוּ לָאֵל הָרַחֲמָן שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵיהֶם.

אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים עָלָה הַמִּשְׁנֶה אֶל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁנִּכְנַס נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת מְלָכִים. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן לְשׁוּבוֹ, וְהֵפִיקוּ פָנָיו חֶסֶד, וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ לְכָל מַה שֶּׁרָאָה בִנְסִיעָתוֹ, וּמַה שֶּׁמְּצָאוֹ בְדַרְכּוֹ. סִפֵּר לוֹ הַמִּשְׁנֶה הַכֹּל מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “הַתּוֹדָה לָאֵל עַל שֶׁמִּלֵּא אֶת מְבֻקָּשְׁךָ וְשֶׁהֶחֱזִיר אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם אֶל צֶאֱצָאֶיךָ וְאֶל מִשְׁפַּחְתֶּךָ. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶרְאֶה אֶת בֶּן אָחִיךָ חַסַן הַבָּצְרִי, הֲבִיאֵהוּ אֵפוֹא מָחָר אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבִי”. אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “עַבְדְּךָ יָבוֹא לְפָנֶיךָ מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם וְיָצָא. כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְבֶן-אָחִיו עַל דְּבַר תְּשׁוּקַת הַשֻּׂלְטָאן לִרְאוֹתוֹ. אָמַר חַסַן הַבָּצְרִי: “הָעֶבֶד סָר לִפְקֻדַּת אֲדוֹנָיו”. בְּקִצּוּר: הוּא הָלַךְ אֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ הַשֻּׂלְטָאן עִם דּוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין. וּכְשֶׁעָמַד לְפָנָיו בֵּרְכוֹ בַּשְּׁלֵמָה שֶׁבַּבְּרָכוֹת וּבַנַּעֲלָה בָּהֶן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

יְנַשֵּׁק אֶרֶץ לִפְנֵיכֶם זֶה אֲשֶׁר נִשָּׂא עָל

עַל-יֶדְכֶם, וַיַּצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר שָׁאָל,

לָכֶם הַתְּהִלָּה, וְאַשְׁרֵי בָּכֶם תִּקְוָתוֹ שָׂם

בְּכָל אֲשֶׁר יְקַו – אָכֵן יֵרוֹם מַצָּבוֹ בָּעוֹלָם.

שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן וְרָמַז לוֹ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב בְּקִרְבַת דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו שַׁמְס אַלדִּין. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַשָּׁפָל בַּעֲבָדֶיךָ יָדוּעַ בִּשְׁמוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי הַמִּתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ לַיְלָה וָיוֹם”. מָצְאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָאן וּבִקֵּשׁ לְנַסּוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת עֵרֶךְ יְדִיעָתוֹ וְתַרְבּוּתוֹ. אָמַר לוֹ: “הַאִם יֵשׁ לְךָ יְדִיעָה בְּפִרְטֵי הַיֹּפִי?” אָמַר: “כֵּן: זֹהַר הַפָּנִים וְאוֹר הָעוֹר, חֲטִיבוּת הָאַף וּמְתִיקוּת הָעֵינַיִם, יְפִי הַפֶּה וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן, נוֹי הַגּוּף הַזָּקוּף וּשְׁלֵמוּת הַתְּנוּעוֹת. וְתַּכְלִית הַיֹּפִי בַּשֵּׂעָר. וּכְבָר אָסְפוּ לַאֲסֵפָה אֶת כָּל זֶה בְּבָתֵּי-שִׁיר בַּמִּשְׁקָל הַסּוֹעֵר, בְּאַחַד הַשִּׁירִים”.

שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן עַל דְּבָרָיו וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּשִׂיחָה עִמּוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “וּמַה מוּבַן הַפִּתְגָּם שֶׁאָמְרוּ: שֻׁרַיְח עָרוּם הוּא מִן הַשּוּעָל?” אָמַר לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ,יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹז, שֶׁשֻּׁרַיְח יָצָא בִּימֵי הַמַּגֵפָה אֶל נַגְ’ף. וְהָיָה שׁוּעָל בָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁעָמַד בִּתְּפִלָּה וְעוֹמֵד לְמוּלוֹ וּמְחַקֶּה אוֹתוֹ, וּמַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִתְּפִלָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר קָץ בַּדָּבָר, פָּשַׁט בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ עַל קָנֶה וְהוֹצִיא אֶת שַׁרְווּלֶיהָ וְהִנִּיחַ אֶת מִצְנַפְתּוֹ עָלָיו וְחָגַר בְּאֵזוֹר בַּתָּוֶךְ וְהִצִּיב אוֹתוֹ בִמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ. בָּא הַשּׁוּעָל כְּמִנְהָגוֹ וְעָמַד לְעֻמָּתוֹ. בָּא שֻׁרַיְח אֵלָיו מֵאֲחוֹרָיו וּתְפָסוֹ. אָז אָמְרוּ מַה שֶׁאָמְרוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי, אָמַר לְדוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “אָכֵן בֶּן-אָחִיךָ זֶה שָׁלֵם הוּא בְּמִקְצוֹעַ הַתַּרְבּוּת, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא כָמוֹהוּ בְמִצְרַיִם”. קָם חַסַן הַבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁב כְּשֶׁבֶת הָעֶבֶד לִפְנֵי אֲדוֹנָיו. וּכַאֲשֶׁר נוֹכַח הַשֻּׂלְטָאן בֶּאֱמֶת מַה הוּא שֶׁהִשִּׂיג חַסַן הַבָּצְרִי מִמַּדָּעֵי הַטֶּבַע, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר נֶהְדָּר, וְנָתַן עַל שִׂכְמוֹ מִשְׂרָה לִהְיוֹת לוֹ לְעֶזְרָה לְהֵיטִיב אֶת מַצָּבוֹ. קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ יַעַמְדוּ לָעַד, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת עִם דּוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְנָתַן לוֹ רְשׁוֹת. יָצְאוּ וּבָאוּ הוּא וְדוֹדוֹ הַבַּיְתָה, הִגִּישׁוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ מַה שֶּׁחִלֵּק לָהֶם אֱלֹהִים. אַחַר כָּךְ אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר חַסַן אַלְבָּצְרִי לֶאֱכֹל, נִכְנַס אֶל מְקוֹם-מוֹשַׁב אִשְׁתּוֹ סִת אַלְחֻסֻן, וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ עִם מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן. אָמְרָה לוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתְךָ לְרֵעַ לוֹ לְהִתְרָעוֹת עִמּוֹ, וְיַרְבֶּה לְךָ דּוֹרוֹן וּמַתָּת, וְהָיִיתָ בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים כַּמָּאוֹר הַגָּדוֹל, תִּשְׁלַח אֶת קַרְנֵי אוֹר שְׁלֵמוּתְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה”. אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לוֹמַר שִׁיר בְּמַהֲלָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל אַהֲבָתִי בְּלִבּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “נְכוֹחָה הִיא מַה שֶׁאַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת. בְּחַר אֵפוֹא רַעְיוֹנוֹת יָפִים וְחַבֵּר בְּשׂוּם-שֵׂכֶל אֶת אֲשֶׁר תֹּאמַר: וְאָז אֵינִי רוֹאָה אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתְךָ בְּרָצוֹן מִלְפָנָיו”. פָּרַשׁ חַסַן אַלְבָּצְרִי לְפִנָּה וְכָתַב בָּתֵּי-שִׁיר הֲדוּרִים בִּבְנִיָּתָם וְיָפִים בְּתָכְנָּם, וְאֵלֶה הֵם:

לִי אַבִּיר עַד שִׂיא מְרוֹמִים עָרַג,

וְהוּא בְמִנְהַג נְדִיבִים וְאַדִּירִים יִנְהַג.

שָׁקְטוּ קַצְוֵי אָרֶץ, בְּחֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בָּטָחוּ,

וְעַל אוֹיְבָיו סָגַר כָּל דֶּרֶךְ הָלָכוּ,

יָשׁוּב הֶעָנִי עָשִׁיר מֵאִתּוֹ, וְאִם רְצוֹנְךָ

לְתָאֲרוֹ, אֵין דֵּי מִלִּים בִּלְשׁוֹנְךָ.

שַׁחַר מֵאִיר הוּא בְיוֹם תִּתּוֹ מַתּוֹת,

וְכַלַּיִל הָאָפֵל בְּיוֹם קְרָבוֹת

עֲנָק לְגַרְגְּרוֹתֵינוּ חַסְדּוֹ כִּי רָב,

וְהוּא מֶלֶךְ לִבְנֵי חוֹרִין בְּטוֹבוֹתָיו.

יַאֲרִיךְ לָנוּ אֱלֹהִים שְׁנוֹתָיו בַּחַיִּים,

וּשְׁמָרוֹ בֶּטַח מֵרֹעַ פְּגָעִים.

כְּשֶׁגָּמַר לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ, שְׁלָחוֹ אֶל מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן בְּיַד עֶבֶד מֵעַבְדֵי דוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין. עִיֵּן בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְשָׂמַח בּוֹ בְּלִבּוֹ,וְקָרָא אוֹתוֹ בְאָזְנֵי הַנִּמְצָאִים לְפָנָיו וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ שֶׁבַח עָצוּם. קָרָא אוֹתוֹ אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֵהַיּוֹם הַזֶּה רֵעַ אַתָּה לִי, וּכְבָר קָצַבְתִּי לְךָ בְּכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים מִלְּבַד מַה שֶּׁהִפְקַדְתִּי אוֹתְךָ עָלָיו לִפְנֵי כֵן”. קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְּחַיֵּי עַד. נִתְעַלָּה חַסַן אַלְבָּצְרִי מַעֲלָה מַעֲלָה וְיָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְחַי בַּמַּצָּב הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וּבַנְּעִימִים בַּחָיִּים עִם דּוֹדוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיגוֹ הַמָּוֶת.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד סִפּוּר זֶה מִפִּי גַ’עְפָר, הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה בְמֵי-זָהָב”. פִּטֵּר אֶת הָעֶבֶד מֵעֹנֶשׁ וְצִוָּה לִקְצֹב לָאַבְרֵךְ בְּכָל חֹדֶשׁ עַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִחְיוֹת בְּרֶוַח.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מֵסִפּוּר הַחַיָּט וְהַגִּבֵּן וְהַיְהוּדִי וּמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַנּוֹצְרִי וּמִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּרָם?” פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַגִּבֵּן

מאת

אלמוני/ת

הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה בְיָמִים קְדוּמִים וּבִזְמַנִּים וְעִתִּים שֶׁחָלְפוּ, בִּמְדִינַת סִין אִישׁ חַיָּט, מִתְפַּרְנֵס בִּרְוָחָה וְאוֹהֵב מִשְׂחָק וְשִׂמְחָה. וְהָיָה נוֹהֵג לָצֵאת הוּא וְאִשְׁתּוֹ לְעִתִּים לִרְאוֹת בְמִפְלְאוֹת הַשַּׁעֲשׁוּעִים. יָצְאוּ יוֹם אֶחָד בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְחָזְרוּ בְסוֹפוֹ, לְעֵת עֶרֶב, לִמְעוֹנָם. מָצְאוּ בְדַרְכָּם אִישׁ גִּבֵּן, מַרְאֵהוּ קוֹרֵא לִצְחוֹק אֶת הַזּוֹעֲפִים וּמֵסִיר כָּל דְּאָגָה מִן הָעֲצוּבִים. מִיַּד נִתְקָרְבוּ הַחַיָּט, הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִרְאוֹת בּוֹ, וְהִזְמִינוּ אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּם לְבֵיתָם לְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתָם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. נַעֲנָה לָהֶם וְהָלַךְ עִמָּם לְבֵיתָם.יָצָא הַחַיָּט לַשּׁוּק, כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְקָנָה דָג צָלוּי וְלֶחֶם וְלִימוֹן וּמִינֵי מְתִיקָה לְקִנּוּחַ סְעֻדָּה. חָזַר וְשָׂם אֶת הַדָּג לִפְנֵי הַגִּבֵּן וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. נָטְלָה אֵשֶׁת הַחַיָּט נֶתַח דָּג גָּדוֹל וְהִלְעִיטָה אֶת הַגִּבֵּן וְסָתְמָה פִיו בְכַפָּהּ וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵין אַתָּה אוֹכֵל אוֹתוֹ אֶלָּא בְּבַת-אַחַת וּבִנְשִׁימָה אַחַת, וְאֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ שְׁהוּת לְלָעֲסוֹ”. בָּלַע אוֹתוֹ. וְהָיָה בוֹ סַנְסָן קָשֶׁה. נִתְקַע בִּגְרוֹנוֹ, וּבִהְיוֹת שֶׁכָּלְתָה מִדַּת יָמָיו, מֵת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאֵשֶׁת הַחַיָּט, כְּשֶׁהִלְעִיטָה אֶת הַגִּבֵּן אֶת נֶתַח הַדָּג, מֵת מִיָּד, מִשּׁוּם שֶׁכָּלוּ יָמָיו. אָמַר הַחַיָּט: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר, מִסְכֵּן זֶה לֹא הָיְתָה מִיתָתוֹ אֶלָּא כָךְ עַל יָדֵנוּ”. אָמְרָה הָאִשָּׁה: "וּמַה הִיא שִׂיחָה בְטֵלָה זוֹ? כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

מַה לִּי כִּי אַשִּׂיא דַעְתִּי בְדִמָּיוֹן

מִדָּבָר לִי בוֹ דְאָגָה וְיָגוֹן?

וּמַה זֶּה אֵשֵׁב עַל אֵשׁ לֹא כָבְתָה,

הֵן יְשִׁיבָה עַל אִשִּׁים רַק אָסוֹן הִרְבְּתָה".

אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ: “וּמָה אֶעֱשֶׂה?” אָמְרָה לוֹ: "קוּם שָׂא אוֹתוֹ בְחֵיקְךָ וּפְרֹשׂ עָלָיו מִטְפַּחַת מֶשִׁי, וְאֵצֵא אֲנִי לְפָנֶיךָ וְאַתָּה אַחֲרַי, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְאָמַרְתָּ: “זֶה בְנִי וְזֹאת אִמּוֹ וּמְבַקְּשִׁים אֲנַחְנוּ לַהֲבִיאוֹ אֶל הָרוֹפֵא שֶׁיְרַפְּאֶנּוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַחַיָּט דְּבָרִים אֵלּוּ, קָם וְנָשָׂא אֶת הַגִּבֵּן בְּחֵיקוֹ, וְאִשְׁתּוֹ קוֹרֵאת: “הוֹי בְּנִי, רַק שָׁלוֹם יְהִי לְךָ. מַה זֶּה יִכְאַב לְךָ, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם קִבַּלְתָּ אֲבַעְבּוֹעוֹת אֵלּוּ?” וְהָיָה כָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם אוֹמֵר: “יֶלֶד חוֹלֶה אִתָּם, נְגוּעַ אֲבַעְבּוּעוֹת”. לֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת כְּשֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים לְבֵית הָרוֹפֵא, עַד שֶׁהֶרְאוּ לָהֶם מְעוֹנוֹ שֶׁל רוֹפֵא יְהוּדִי, וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת. יָרְדָה אֲלֵיהֶם נַעֲרָה שְׁחוֹרָה וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְהִסְתַּכְּלָה, וּמָצְאָה אָדָם נוֹשֵׂא תִינוֹק וְאִמּוֹ עִמּוֹ. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “מַה הָעִנְיָן?” אָמְרָה אֵשֶׁת הַחַיָּט: “תִינוֹק עִמָּנוּ וּמְבַקְּשִׁים אָנוּ שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ הָרוֹפֵא. טְלִי אֵפוֹא אֶת רֶבַע הַדִּינָר וּתְנִיהוּ לַאֲדוֹנֵךְ וְקִרְאִי לוֹ שֶׁיֵּרֵד וְיִרְאֶה אֶת בְּנִי, שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ מַחֲלָה”. עָלְתָה הַנַּעֲרָה. נִכְנְסָה אֵשֶׁת הַחַיָּט מֵעֵבֶר לַמִּפְתָּן וְאָמְרָה לְבַעְלָה: “הַנַּח אֶת הַגִּבֵּן כָּאן, וְנִמָּלֵט עַל נַפְשֵׁנוּ”. הִצִּיב אוֹתוֹ הַחַיָּט וְהִשְׁעִין אוֹתוֹ עַל הַקִּיר וְיָצָא הוּא וְאִשׁתּוֹ.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנַּעֲרָה, הֲרֵי נִכְנְסָה אֶל הַיְהוּדִי וְאָמְרָה לוֹ: “לְמַטָּה בַּבַּיִת חוֹלֶה עִם אִשָּׁה וְאִישׁ, וּכְבָר נָתְנוּ לִי רֶבַע דִינָר בִּשְׁבִילְךָ,שֶׁתִּרְאֶנּוּ וְתִרְשֹׁם לָהֶם רְפוּאָה הַמַּתְאִימָה לוֹ”. כְּשֶׁרָאָה הַיְהוּדִי אֶת רֶבַע הַדִּינָר, שָׂמַח וְהִזְדָּרֵז וְקָם וְיָרַד בַּחֲשֵׁכָה. וְאוּלָם אַךְ יָרַד נִתְקְלָה רַגְלוֹ בַּגִּבֵּן וְהוּא מֵת. קָרָא: “הוֹי עֶזְרָא, הוֹי משֶׁה וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הוֹי אַהֲרֹן, הוֹי יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִתְקַלְתִּי בְחוֹלֶה זֶה, וְנָפַל לְמַטָּה וּמֵת. וְכֵיצַד זֶה אוֹצִיא מֵת מִבֵּיתִי?” נְשָׂאוֹ וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ דֶרֶךְ הֶחָצֵר אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה אֶל אִשְׁתּוֹ, וְהוֹדִיעַ לָהּ אֶת הַדָּבָר. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה הִיא יְשִׁיבָתְךָ כָּאן? הֲרֵי אִם תֵּשֵׁב כָּאן עַד עֲלוֹת הַיּוֹם, נִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ. הָבָה אֲנִי וְאַתָּה וְנַעֲלֶה אוֹתוֹ אֶל הַגַּג וּנְטִילֵהוּ לְבֵית שְׁכֵנֵנוּ הַמֻּסְלִם מְנַהֵל מֶשֶׁק מִטְבַּח הַשֻּׂלְטָאן, וְהַחֲתוּליִם וְהָעַכְבָּרִים מַרְבִּים לָבוֹא לְבֵיתוֹ לֶאֱכֹל מִמַּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִן הַמַּאֲכָלִים. וְאִם יִשָּׁאֵר שָׁם לַיְלָה אֶחָד יֵרְדוּ עָלָיו הַכְּלָבִים מִן הַגַּגוֹת וְיֹאכְלוּהוּ כֻלּוֹ”.

עָלוּ הַיְהוּדִי וְאִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם נוֹשְׂאִים אֶת הַגִּבֵּן, וְהוֹרִידוּהוּ בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו לָאָרֶץ, הִסְמִיכוּ אוֹתוֹ לַקִּיר הָדוּק הֵיטֵב, וְיָרְדוּ וְהִסְתַּלָּקוּ. וַעֲדַיִן לֹא הֻצַּב הַגִּבֵּן הָכֵן עַל מְקוֹמוֹ, עַד שֶׁבָּא מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק הַבַּיְתָה, וּפְתָחוֹ וְעָלָה וְאִתּוֹ נֵר מֵאִיר. מָצָא בֶן-אָדָם עוֹמֵד בַּזָּוִית בִּקְצֵה הַמִּטְבָּח. אָמַר אותו מְנַהֵל הַמֶּשֶׁק: “חַי אֱלֹהִים אַךְ זֶה הוּא הַגּוֹנֵב מֵאֲסָמֵינוּ. אֵין הוּא אֶלָּא בֶן-אָדָם, בָּא וְנוֹטֵל כָּל מַה שֶׁהוּא מוֹצֵא מִן הַבָּשָׂר וְהַשֻּׁמָּן, וְאִם גַּם אֶטְמְנֵם מִפְּנֵי הַחֲתוּלִים וְהַכְּלָבִים. הֲרֵי גַם אִלּוּ הָרַגְתִּי אֶת כָּל חֲתוּלֵי הָרֹבַע וּכְלָבָיו כֻּלָּם לֹא יוֹעִיל, שֶׁכֵּן זֶה יוֹרֵד מִן הַגַּגוֹת”. נָטַל גַּרְזֶן כָּבֵד וְזִנֵּק וּבָא אֶצְלוֹ וְהִכָּה אוֹתוֹ בוֹ עַל חָזֵהוּ, עַד שֶׁנָּפַל, וּמְצָאוֹ מֵת. הִצְטָעֵר וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר”. יָרֵא לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הַשֻּׁמָּן וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה, כֵּיצַד הוּא זֶה שֶׁבָּא קִצּוֹ שֶׁל אָדָם זֶה דַוְקָא עַל יָדִי?” הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ גִּבֵּן. אָמַר: “לֹא דַי לְךָ שֶׁגִּבֵּן אַתָּה, עַד שֶׁתְּהֵא גַם גַּנָּב וְתִגְנֹב אֶת הַבָּשָׂר וְהַשֻּׁמָּן? הוֹי חוֹסֶה כֹל, הֱיֵה מַחֲסֶה לִי בְּחָסוּתְךָ הַנָּאֶה”? נְטָלוֹ עַל כְּתֵפָיו וְהוֹרִידוֹ מִבֵּיתוֹ בְסוֹף הַלַּיְלָה, וְלֹא פָסַק מֵהוֹלִיכוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְרֹאשׁ הַשּׁוּק, וְהִצִּיב אוֹתוֹ לְצַד חֲנוּת בִּקְצֵה רְחוֹב אָפֵל, וַעֲזָבוֹ וְהִסְתַּלֵּק.

בָּא נוֹצְרִי, סַרְסוּר הַמֶּלֶךְ וְהוּא שִׁכּוֹר, וְיָצָא מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, שֶׁכֵּן אָמַר לוֹ שִׁכְרוֹנוֹ שֶׁהַמָּשִׁיחַ מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. לֹא פָסַק מִלָּחוּג וְלָנוּעַ בְּלֶכְתּוֹ עַד שֶׁקָּרַב לַגִּבֵּן, וְעָמַד לְמוּלוֹ לְהָסֵךְ רַגְלָיו. הִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה וּמָצָא אִישׁ נִצָּב. וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְחָטְפוּ מִצְנַפְתּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ נוֹצְרִי בְרֵאשִׁית הַלַּיְלָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת הַגִּבֵּן נִצָּב לִקְרָאתוֹ, הֶאֱמִין שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַחֲטֹף אֶת מִצְנַפְתּוֹ. קָפַץ יָדוֹ וְהִכָּה אֶת הַגִּבֵּן, בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל עָרְפּוֹ עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. קָרָא הַנּוֹצְרִי לְשׁוֹמֵר הַשּׁוּק, כְּשֶׁהוּא מִתְנַפֵּל עַל הַגִּבֵּן מֵרֹב שִׁכְרוּתוֹ וּמַכֵּהוּ חוֹנְקוֹ בִגְרוֹנוֹ. בָּא הַשּׁוֹמֵר וּמָצָא אֶת הַנּוֹצְרִי כּוֹרֵעַ עַל הַמֻּסְלִם וּמַכֵּהוּ. אָמַר הַשּׁוֹמֵר: “קוּם מֵעָלָיו”. וְקָם, נִגַּשׁ אֵלָיו הַשּׁוֹמֵר וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת. אָמַר: “כֵּיצַד זֶה יַהֲרֹג נוֹצְרִי מֻסְלִם?” תָּפַס אֶת הַנּוֹצְרִי וַאֲסָרוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. וְהַנּוֹצְרִי אוֹמֵר לְעַצְמוֹ: “הוֹי הַמָּשִׁיחַ, הוֹי הַבְּתוּלָה הַקְּדוֹשָׁה, כֵּיצַד הָרַגְתִּי אֶת זֶה? וּמַה מְּהֵרָה קָרָה הַדָּבָר שֶׁמֵּת בְּמַכַּת אֶגְרוֹף אֶחָת?” פָּג שִׁכְרוֹנוֹ וְחָזְרָה אֵלָיו דַּעְתּוֹ.

לָנוּ הַגִּבֵּן וְהַנּוֹצְרִי בְּבֵית הַמּוֹשֵׁל עַד הַבֹּקֶר. בָּא הַמּוֹשֵׁל וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ וּלְהַכְרִיז עַל כָּךְ. הִצִּיבוּ מִיָּד לַנּוֹצְרִי עֵץ וְהֶעֲמִידוּהוּ תַּחְתָּיו וּבָא הַתַּלְיָן וְנָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוָּארוֹ וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹתוֹ. וְהִנֵּה מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק עָבַר לְדַרְכּוֹ וְרָאָה אֶת הַנּוֹצְרִי כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד תַּחַת עֵץ הַתְּלִיָּה. פָּרַץ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאָמַר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, אֲנִי הוּא שֶׁהֲרַגְתִּיו”. אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “עַל שׁוּם מַה הֲרַגְתּוֹ?” אָמַר: “נִכְנַסְתִּי הַלַּיְלָה לְבֵיתִי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹרֵד מִן הַגַּג לִגְנֹב מֵאֲסָמַי. הִכִּיתִיו בְגַרְזֶן עַל חָזֵהוּ וָמֵת. נָטַלְתִּי אוֹתוֹ וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לַשּׁוּק וְהִצַּבְתִּיו בְּמָקוֹם זֶה וָזֶה בִּרְחוֹב זֶה וָזֶה”. הוֹסִיף מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְאָמַר: “כְּלוּם לֹא דַי לִי שֶׁהָרַגְתִּי מֻסְלִם, עַד שֶׁיֵּהָרֵג בְּעֶטְיִי גַם נוֹצְרִי?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל אֶת דִּבְרֵי מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, פִּטֵּר אֶת הַנּוֹצְרִי הַסַּרְסוּר וְאָמַר לַתַּלְיָן: “תְּלֵה אֶת זֶה עַל פִּי הוֹדָאַת עַצְמוֹ”. הֵסִיר אֶת הַחֶבֶל מִצַּוַּאר הַנּוֹצְרִי וּנְתַּנוֹ בְּצַוָאר מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, וְהֶעֱמִידוֹ תַּחַת הָעֵץ, וּבִקֵּשׁ לִתְלוֹתוֹ.

וְהִנֵּה הָרוֹפֵא הַיְהוּדִי בּוֹקֵעַ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וּמְצָעֵק וְאוֹמֵר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ אֶלָּא אָנִי. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: יָשַׁבְתִּי אֶמֶשׁ בְּבֵיתִי, וּבָאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה וְדָפְקוּ עַל הַדֶּלֶת, וְהָיָה עִמָּם גִּבֵּן זֶה שֶׁהָיָה חוֹלֶה. נָתְנוּ לְשִׁפְחָתִי רֶבַע דִינָר הוֹדִיעָה לִי וְנָתְנָה לִי אֶת הַמָּמוֹן. וְאוּלָם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה נְשָׂאוּהוּ וְהִכְנִיסוּהוּ לְבֵיתִי. הוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהָלְכוּ לָהֶם. יָצָאתִי לְבָדְקוֹ, אַךְ בִּהְיוֹת שֶׁהָיְתָה שָׁם אֲפֵלָה נִתְקַלְתִּי בוֹ בְרַגְלִי וְנָפַל מִן הַמַּדְרֵגָה וָמֵת. נְטַלְנוּהוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְנָשָׂאנוּ אוֹתוֹ לְמִרְפֶּסֶת הַגַּג, וּבִהְיוֹת בֵּית מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק סָמוּךְ לְבֵיתִי, הוֹרַדְנוּ אֶת גּוּפַת הַגִּבֵּן הַזֶּה דֶרֶךְ מִרְפֶּסֶת גַּגּוֹ שֶׁל מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ וּמָצָא אֶת הַגִּבֵּן בְּבֵיתוֹ, חֲשָׁבוֹ לְגַנָּב וְהִכָּה אוֹתוֹ בְגַרְזֶן, עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ, וְדִמָּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁהֲרָגוֹ. כְּלוּם לֹא דַי לִי שֶׁהָרַגְתִּי מֻסְלִם אֶחָד בְּלִי צְדִיָּה, עַד שֶׁאֶקַּח עַל עַצְמִי מִיתָתוֹ שֶׁל מֻסְלִם שֵׁנִי? אַל תַּהֲרֹג אֵפוֹא אוֹתוֹ, אֶלָּא הָרְגֵנִי אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל כָּךְ, אָמַר לַתַּלְיָן: “פַּטֵּר אֶת מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וּתְלֵה אֶת הַיְהוּדִי”. נְטָלוֹ הַתַּלְיָן וְנָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוָּארוֹ.

וְהִנֵּה הַחַיָּט בּוֹקֵעַ לוֹ דֶרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאוֹמֵר לַתַּלְיָן: “הֶרֶף, שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ אָדָם אֶלָּא אָנִי. וְכָך הָיָה מַעֲשֶׂה: יָצָאתִי בַיּוֹם לְתַעֲנוּגִי וּבָאתִי לְעֵת עֶרֶב וּפָגַשְׁתִּי גִבֵּן זֶה שִׁכּוֹר וְתֹף עִמּוֹ וְהוּא מְזַמֵּר. עָמַדְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וַהֲבֵאתִיו לְבֵיתִי, קָנִיתִי דָג וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל. נָטְלָה אִשְׁתִי נֵתַח דָּג וּפְרֻסַּת לֶחֶם וְתָחֲבָה אוֹתָם לְתוֹךְ פִּיו. הִקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט וְנֶחֱנַק מִיָּד. לְקַחְנוּהוּ אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְהוֹלַכְנוּ אוֹתוֹ לְבֵית הַיְהוּדִי. יָרְדָה הַנַּעֲרָה וּפָתְחָה לָנוּ אֶת הַדֶּלֶת. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִמְרִי לַאֲדוֹנֵךְ, בַּפֶּתַח אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וְחוֹלֶה אִתָּם, בּוֹא וּבְדֹק אוֹתוֹ וּרְשֹׁם לוֹ רְפוּאָה”, וְנָתַתִּי לָהּ רֶבַע דִּינָר. עָלְתָה אֶל אֲדוֹנָהּ, וְנָשָׂאתִי אֶת הַגִּבֵּן עַד לְמַעְלָה עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהִסְמַכְתִּיו אֶל הַקִּיר, וְהִסְתַּלַּקְתִּי עִם אִשְׁתִּי. כְּשֶׁיָּרַד הַיְהוּדִי נִתְקַל בּוֹ, וְחָשַׁב שֶׁהוּא הוּא שֶׁהֲרָגוֹ”. הוֹסִיף הַחַיָּט ואָמַר לַיְּהוּדִי: “הֲנָכוֹן הַדָּבָר?” אָמַר: “כֵּן הוּא”. פָּנָה הַחַיָּט וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “פַּטֵּר אֶת הַיְהוּדִי וּתְלֵנִי אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל דְּבָרָיו, תָּמַהּ מֵעִנְיָן הַגִּבֵּן וְאָמַר: “אָכֵן דָּבָר הוּא שֶׁיֵּשׁ לְכָתְּבוֹ זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר”. וְאָמַר לַתַּלְיָן: “פַּטַּר אֶת הַיְהוּדִי וּתְלֵה אֶת הַחַיָּט עַל-פִּי הוֹדָאַת עַצְמוֹ”. נִגַּשׁ הַתַּלְיָן וְאָמַר: “נִלְאֵיתִי לְהַגִּישׁ אֶת הָאֶחָד וּלְהוֹצִיא אֶת הַשֵּׁנִי. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא יִתָּלֶה גַּם אֶחָד”. וְעַל-כָּל-פָּנִים נָתַן אֶת הַחֶבֶל בְּצַוַּאר הַחַיָּט.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגִּבֵּן, אָמְרוּ שֶׁהָיָה לֵיצַן הַשֻּׂלְטָאן, וְלֹא הָיָה הַשֻּׂלְטָאן יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁשָּׁתָה הַגִּבֵּן לְשָׁכְרָה נִפְקַד מְקוֹמוֹ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו אֶת פִּי אֲחָדִים מֵהָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וְאָמְרוּ: “אֲדוֹנֵנוּ, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַמּוֹשֵׁל מֵת, וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶת מְרַצְּחוֹ, וְיָרַד הַמּוֹשֵׁל לִתְלוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ, וּבָא שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי וְכָל אֶחָד מֵהֶם טוֹעֵן: “לֹא הֲרַגְתִּיו אֶלָּא אָנִי”, וְכָל אֶחָד מֵהֶם מְסַפֵּר לַמּוֹשֵׁל סִבַּת הֲרִיגָתוֹ אוֹתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶּךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, קָרָא לַשּׁוֹמֵר הַסַּף וְאָמַר לוֹ: “רֵד אֶל הַמּוֹשֵׁל, וַהֲבִיאֵם לְפָנַי כֻּלָּם”. יָרַד שּׁוֹמֵר-הַסַּף וּמָצָא אֶת הַתַּלְיָן מוּכָן לַהֲרֹג אֶת הַחַיָּט. קָרָא אֵלָיו שּׁוֹמֵר הַסַּף וְאָמַר: “עֲצֹר”. וְהוֹדִיעַ לַמּוֹשֵׁל, שֶׁהָעִנְיָן הִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ. לְקָחוֹ וְלָקַח אֶת הַגִּבֵּן, כְּשֶׁהוּא נִשָּׂא עַל כַּפַּיִם, וְאֶת הַחַיָּט וְאֶת הַיְהוּדִי וְאֶת הַנּוֹצְרִי וְאֶת מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק, וְהֶעֱלָה אֶת כֻּלָּם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כַּאֲשֶׁר הִתְיַצֵּב הַמּוֹשֵׁל לְפָנָיו, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע עִם כֻּלָּם, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סִפּוּר זֶה הִתְפַּלֵּא וְתָקַף אוֹתוֹ צְחוֹק, וְצִוָּה שֶׁיִּכָּתֵב הַדָּבָר זִכָּרוֹן בְּמֵי זָהָב. וְאָמַר לָעוֹמְדִים לְפָנָיו “הַשְׁמַעְתֶּם מִימֵיכֶם כְּסִפּוּר גִּבֵּן זֶה?” נִגַּשׁ הַנּוֹצְרִי וְאָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת, אֲסַפֵּר לְךָ דָּבָר שֶׁאֵרַע לִי, וְהוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן וּמוּזָר מִמֶּנּוּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאִתָּךְ”.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַסַּרְסוּר

מאת

אלמוני/ת

אָמַר הַנּוֹצְרִי: "דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹ­­­ר, שֶׁכְּשֶׁבָּאתִי לָאֶרֶץ זוֹ בָּאתִי בְּעִנְיָנֵי מִסְחָר, וְעִכְּבַנִי הַגּוֹרָל אֶצְלְכֶם. וּמוֹלַדְתִּי בְמִצְרַיִם וּמִן הַקּוֹפְטִים שֶׁבָּהּ אֲנִי, וְגָדַלְתִּי בָהּ, וְהָיָה אָבִי סַרְסוּר. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ נִפְטַר אָבִי מִן הָעוֹלָם, וְנַעֲשֵׂיתִי סַרְסוּר בִּמְקוֹמוֹ. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב, וְהִנֵּה עֶלֶם שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ לְיֹפִי בָּא וְעָלָיו הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים וְהוּא רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר. כְּשֶׁרָאֲנִי נָתַן לִי שָׁלוֹם. קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ לְכַבְּדוֹ. הוֹצִיא מִטְפַּחַת וּבָהּ שֻׁמְשְׁמִין לְדֻגְמָא וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁוֶה הָאַרְדָּבּ¹ מֵאֵלּוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לִי: “הָבֵא מַטְעִינִים וְשׁוֹקְלִים וּבֹא אֵלַי לְכָאן-אַלְגַ’וָּאלִי אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַנִּצָּחוֹן, וְתִמְצָא אוֹתִי שָׁם”.

וְהִנִּיחַנִי וְהָלַךְ אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין בְּמִטְפַּחְתּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ דֻגְמָא. סוֹבַבְתִּי עַל הַקּוֹנִים, וְהִגִּיעַ מְחִיר כָּל אַרְדָּבּ לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן. לָקַחְתִּי עִמִּי אַרְבָּעָה מַטְעִינִים וְהָלַכְתִּי אֵלָיו וּמְצָאתִיו מְצַפֶּה לִי. כְּשֶׁרָאַנִי קָם וְהָלַךְ אֶל הָאָסָם וּפְתָחוֹ, מְדַדְנוּהוּ וְנִמְצָא כָל מַה שֶּׁהָיָה בוֹ חֲמִשִּׁים אַרְדָּבּ. אָמַר הָעֶלֶם: “יְהִי לְךָ לְכָל אַרְדָּבּ עֲשָׂרָה אֲדַרְכְּמוֹנִים שְׂכַר סַפְסָרוּת; גְּבֵה אֶת הַמְּחִיר וְהַנִּיחֵהוּ אִתְּךָ לְמִשְׁמֶרֶת. וַהֲרֵי הַמְּחִיר בְּסַךְ הַכֹּל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים. טוּל מֵהֶם חֲמֵשׁ מֵאוֹת לְךָ וְנִשְׁאֲרוּ לִי אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. וּכְשֶׁאֶגְמֹר לִמְכֹּר שְׁאָר סְחוֹרָתִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְקַחְתִּים מֵעִמְּךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהִי כִרְצוֹנְךָ”, וְנָשַׁקְתִּי יָדָיו וְהָלַכְתִּי מֵאֶצְלוֹ וְהִכְנַסְתִּי בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים.

נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֲרֵי הֵם מוּכָנִים”. אָמַר “שָׁמְרֵם אֶצְלֶךָ, עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים”. יָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ. אַחַר-כָּךְ בָּא וְאָמַר לִי: “הֵיכָן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים?” קַמְתִּי וְנָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַרְתִּי לוֹ: “הֲיֵשׁ עִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל אֶצְלֵנוּ מַשֶּׁהוּ?” סֵרַב וְאָמַר לִי: “שְׁמֹר אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים עִמְּךָ עַד שֶׁאָבוֹא וּלְקַחְתִּים מִמְּךָ”. וּפָנָה וְהָלַךְ. קַמְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וְיָשַׁבְתִּי מְצַפֶּה לוֹ. נֶעֱלַם מֵעֵינַי חֹדֶשׁ וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “הֲרֵי עֶלֶם זֶה שְׁלֵמוּת-הַנְּדִיבוּת הוּא”.

אַחֲרֵי חֹדֶשׁ בָּא וְעָלָיו בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהוּא כַּיָּרֵחַ בְּלֵיל מִלּוּאוֹ, וּכְאִלּוּ אַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. פָּנָיו כְּיָרֵחַ וּלְחָיָיו חַכְלִילוֹת, מִצְחוֹ מַזְהִיר וְשׁוּמָא לוֹ כְאִלּוּ הִיא גַּרְגִּיר עִנְבָּר, וְעַל שֶׁכְּמוֹתוֹ אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ בְּגַלְגַּל יַחַד אָרָחוּ,

בְּתַכְלִית הַיֹּפִי וְהַחֵן עָלוּ זָרָחוּ.

אָכֵן יָפְיָם לְרוֹאִים תְּשׁוּקָה יָסָף,

מַה נָּאוֶה עֵת קְרֹא קוֹרֵא לִשְׂמָחוֹת נִכְסָף.

אָכֵן חֵן וָיֹפִי הוֹסִיפוּ וַיִּשְׁלָמוּ,

אֲלֵיהֶם תִּכְלֶה הַנֶּפֶשׁ וּלְבָבוֹת הָמוּ.

יִתְבָּרַךְ אֱלֹהִים נִפְלָאָה בְּרִיאָתוֹ,

אֱלֹהֵי רֹם אֲשֶׁר חָפֵץ עָשָׂה בִיצִירָתוֹ.

כְּשֶׁרְאִיתִיו נָשַׁקְתִּי שְׁתֵּי יָדָיו וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, תִּטֹּל אֲדַרְכְּמוֹנֶיךָ?” אָמַר: “לְאַט לְךָ. הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר לְסַדֵּר עִנְיָנַי וַאֲנִי נוֹטְלָם מִמְּךָ”. וּפָנָה לְדַרְכּוֹ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי:" חַי אֱלֹהִים, כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר הֲרֵינִי מְאָרְחוֹ אֶצְלִי". שֶׁכֵּן הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָהֶם, וְהִכְנִיסוּ לִי הוֹן רָב. כְּשֶׁהִגִּיעָה אַחֲרִית הַשָּׁנָה בָּא וְעָלָיו חֲלִיפַת בְּגָדִים מְפֹאָרָה מִן הָרִאשׁוֹנָה. הִשְׁבַּעְתִּיו שֶׁיָּסוּר אֵלַי וְיִתְאָרֵחַ אֶצְלִי. אָמַר לִי: “בִּתְנַאי שֶׁכָּל מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא יְהֵא מִמָּמוֹנִי שֶׁאֶצְלֶךָ”. אָמַרְתִּי: “מוּטָב”. הוֹשַׁבְתִּיו וְיָרַדְתִּי וְהֵכַנְתִּי אֶת כָּל הַצָּרִיךְ מִן הַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקָאוֹת וְזוּלַת זֶה, וְשַׂמְתִּים לְפָנָיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. נִגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹשִׁיט יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְאָכַל עִמִּי. תָּמַהְתִּי עָלָיו. כְּשֶׁגָּמַר נָטַל יָדוֹ. הוֹשַׁטְתִּי לוֹ מַה שֶׁיְנַגְּבָהּ בּוֹ, וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. אָמַרְתִּי: “אֲדוֹנִי, הָסֵר מֵעָלַי הַיָּגוֹן, מִשּׁוּם מָה אָכַלְתָּ בְיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית. שֶׁמָּא מַשֶּׁהוּ בְיָדְךָ הַיְמָנִית הַמַּכְאִיב לְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרַי נָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר שְׁנֵי בָּתִים אֵלֶּה:

יְדִידִי, אַל תִּשְׁאַל לַאֲשֶׁר בְּסִתְרִי

מִיָּגוֹן יוֹקֵד, וְאַל תְּגַל שִׁבְרִי.

לֹא מֵרָצוֹן עָזַבְתִּי הַחֲמוּדָה בָּהּ אֶחְפֹּץ,

וָאֲמִירָה בַּאֲשֶׁר לֹא אֹהַב; רַק הַהֶכְרֵחַ יַחֲרֹץ.

הוֹצִיא יָדוֹ מִשַּׁרְווּלוֹ, וְהִנֵּה הִיא גְדוּעָה, צַלֶּקֶת בְּאֵין כַּף-יָד. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ. אָמַר לִי: “אַל תִּתְמַהּ וְאַל תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָכַלְתִּי בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית לְהַתְמִיהֲךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִקְצִיצַת יָדִי הַיְמָנִית סִבָּה מַפְלִיאָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה סִּבַּת הַדָּבָר?” אָמַר:

“דַּע שֶׁאֲנִי מִבַּגְדָאד וְאָבִי מִגְּדוֹלֶיהָ הָיָה. וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְהָיִיתָי לְאִישׁ, שַׁמַעְתִּי אֶת הַתַּיָּרִים וְאֶת הַנּוֹסְעִים מְסַפְּרִים עַל-דְּבַר אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְנִשְׁאֲרוּ הַדְּבָרִים בְּדַעְתִּי עַד שֶׁמֵּת אָבִי. לָקַחְתִּי מָמוֹן הַרְבֵּה, וְהֵכַנְתִּי סְחוֹרָה מֵאֲרִיגֵי בַּגְדָאד וּמוֹצוּל וּמֵעֵין זֶה מִן הַסְּחוֹרוֹת יִקְרוֹת הָעֶרֶךְ. אָרַזְתִּי כָּל זֶה וְנָסַעְתִּי מִבַּגְדָאד, וְצִוָּה לִי אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לִמְדִינַתְכֶם זוֹ”. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יֵשׁ אֲשֶׁר יִשְׁלַם הָעִוֵּר בְּעָבְרוֹ עַל-פִּי פַחַת,

וְהָרוֹאֶה אִתּוֹ אוֹר עֵינָיו אַךְ יִפֹּל לַשַּׁחַת,

וְיָצָא בְשָׁלוֹם, בַּהֲגוֹתוֹ אַךְ הֶבֶל, הַכְּסִיל,

וְנִשְׁמַע בִּדְבָרָיו נְבוֹן דָּבָר וּמַשְׂכִּיל.

וְלַמַּאֲמִין יִקְשֶׁה לִמְצֹא מְזוֹנוֹ,

וְהַכּוֹפֵר הַפּוֹשֵׁעַ יִרְבֶּה הוֹנוֹ.

מַה תַּחְבּוּלָה לָאָדָם, מַה יַעַשֶׂנוּ?

הֵן הַגּוֹרָל הוּא אֲשֶׁר קָצַב וַיַּעַרְכֶנוּ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “נִכְנַסְתִּי לְמִצְרַיִם וְהֵבֵאתִי אֶת הָאֲרִיגִים לְכָאן-מַסְרוּר. פָּרַקְתִּי אֶת מִטְעָנִי וְהִכְנַסְתִּיו וְנָתַתִּי לַמְשָׁרֵת מִסְפַּר אֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁיִּקְנֶה בָּהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנוּ, וְיָשַׁנְתִּי קְצָת. כְּשֶׁקַּמְתִּי בַּבֹּקֶר פָּתַחְתִּי חֲבִילָה מִן הָאֲרִיגִים וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אָקוּמָה וַאֲסוֹבְבָה בַאֲחָדִים מִן הַשְּׁוָקִים וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּצָּב מַה הוּא. לָקַחְתִּי מִקְצָת מִן הָאֲרִיגִים וְשַׂמְתִּי עַל אַחַד נְעָרַי, וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְבוּרְסַת-הַסְּחוֹרוֹת שֶׁל גּ’וֹרְגִיאַס. קִבְּלוּ הַסַּפְסָרִים אֶת פָּנַי, שֶׁכֵּן יָדְעוּ עַל-דְּבַר בּוֹאִי, וְלָקְחוּ מִמֶּנִּי אֶת הָאָרִיג וְהִכְרִיזוּ עָלָיו, וְלֹא עָלָה מְחִירוֹ גַם לַקֶּרֶן שֶׁעָלָה לִי. אָמַר לִי זְקַן הַמַּכְרִיזִים: “אֲדוֹנִי, אַגִּיד לְךָ דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ מוֹעִיל בּוֹ, וְהוּא שֶׁלֹּא תִנְהַג כְּמִנְהַג הַסּוֹחֲרִים, אֶלָּא מְכֹר אֶת סְחוֹרָתְךָ בְּאַשְׁרַאי עַד לִזְמָן קָבוּעַ עַל-יְדֵי סוֹפֵר וְעֵד חַלְפָן. וְטוּל בְּכָל יוֹם שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי מַה שֶּׁיִּכָּנֵס. וְתַרְוִיחַ לְכָל אֲדַרְכְּמוֹן שְׁנַיִם, וְנוֹסָפוֹת עַל אֵלֶּה תִּמְצָא לְךָ שְׁהוּת לִרְאוֹת בְּמִצְרַיִם וִיאוֹרָה”. אָמַרְתִּי:” עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ“. לָקַחְתִּי עִמִּי אֶת הַמַּכְרִיזִים וְהָלַכְתִּי אֶל הַכָאן. נָטְלוּ אֶת הָאָרִיג לַבּוּרְסָה וּמְכַרְתִּיו לַסּוֹחֲרִים וְכָתַבְתִּי עֲלֵיהֶם שְׁטָרוֹת וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁטָרוֹת לַחַלְפָן, וְלָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁטָר קַבָּלָה עַל כָּךְ וְחָזַרְתִּי לַכָאן, וְעָמַדְתִּי בוֹ יָמִים, שׁוֹתֶה כָל יוֹם לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר כּוֹס מַשְׁקֶה וּמֵבִיא לִי בְשַׂר צֹאן וּמִינֵי מְתִיקוֹת, עַד שֶׁנִּכְנַס הַחֹדֶשׁ שֶׁחָל בּוֹ זְמַן הַפֵּרָעוֹן לִי. הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּכָל יוֹם חֲמִשִּׁי וְשֵׁנִי לְיַד חֲנֻיּוֹת הַסּוֹחֲרִים, וְהַחַלְפָן וְהַסּוֹפֵר עוֹבְרִים וְגוֹבִים אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מִן הַסּוֹחֲרִים וּמְבִיאִים אוֹתָם לִי. הִמְשַׁכְתִּי בְכָךְ עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְיָצָאתִי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר עַל כּוֹס מַשְׁקֶה. אַחַר כָּךְ יָשַׁנְתִּי וַהֲקִיצוֹתִי וְאָכַלְתִּי תַּרְנְגֹלֶת. מָשַׁחְתִּי גוּפִי בַּבְּשָׂמִים וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּת אִישׁ סוֹחֵר, בַּדְר אַלדִּין אַלְבֻּסְתָּאנִי שְׁמוֹ. כְּשֶׁרָאַנִי קִדֵּם אֶת פָּנַי בִּבְרָכָה, וְשׂוֹחֵחַ עִמִּי שָׁעָה אַחַת בַּחֲנוּתוֹ. וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ בְכָךְ, בָּאָה אִשָּׁה וְיָשְׁבָה לְצִדִּי. עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת נֶהְדָּרָה, וְרֵיחַ בְּשָׂמִים יָפוּחַ מִמֶּנָּה. לָקְחָה דַעְתִּי שֶׁבִי בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ. הֵרִימָה צְעִיפָה וְרָאִיתִי עֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת נֶהְדָּרוֹת. נָתְנָה שָׁלוֹם לְבַּדְר אַלדִּין וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם, וְקָם וְשׂוֹחֵחַ עִמָּהּ, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִדְבָּרָהּ, תָּקְפָה אַהֲבָתָהּ אֶת לִבִּי. אָמְרָה לְבַּדְר אַלדִּין: “יֵשׁ אֶצְלְךָ גִּזְרַת אָרִיג מִטְוַת זָהָב טָהוֹר?” הוֹצִיא לָהּ גִזְרָה מֵאֵלּוּ שֶׁקָּנָה מִמֶּנִּי, וּמְכָרָהּ לָהּ בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם אֲדַרְכְּמוֹן. אָמְרָה לַסּוֹחֵר: “הַאִם אֶקָּחֶנָּה וְאֵלֵךְ וְאַחַר-כָּךְ אֶשְׁלַח לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “אִי-אֶפְשָׁר, גְּבִרְתִּי,מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא בַּעַל הָאָרִיג, וְלוֹ חֵלֶק בָּרֶוַח”. אָמְרָה לוֹ: “אוֹי, כְּלוּם אֵינִי נוֹהֶגֶת לָקַחַת מֵעִמְּךָ תָּמִיד גִּזְרָה גְדוֹלָה שֶׁל אָרִיג בִּסְכוּם רָב שֶׁל אֲדַרְכְּמוֹנִים וְנוֹתֵן לְךָ רֶוַח לְמַעְלָה מִמַּה שֶּאַתָּה דוֹרֵשׁ, וְשׁוֹלֵחַ לְךָ אֶת מְחִירָהּ?” אָמַר לָהּ:” כֵּן הוּא, וְאוּלָם זָקוּק אֲנִי לַמְּחִיר הַיּוֹם“. נָטְלָה אֶת הַגִּזְרָה וְהִשְׁלִיכָה אוֹתָהּ בְּחָזֵהוּ וְאָמְרָה:” אָכֵן קְהַלְכֶם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַעֲרִיךְ שׁוּם אָדָם כְּעֶרְכּוֹ". וְקָמָה וּפָנְתָה לָלֶכֶת.

הָיִיתִי דוֹמֶה בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁנִּשְׁמָתִי הָלְכָה עִמָּהּ, וְקַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ: “גְּבִרְתִּי, עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה, וּפְנִי וְשׁוּבִי בִּפְעָמַיִךְ הַנְּדִיבוֹת”. חָזְרָה וְהִסְבִּירָה לִי פָּנִים וְאָמְרָה: “”לְמַעַנְךָ אֲנִי חוֹזֶרֶת", וְיָשְׁבָה לְמוּלִי בַּחֲנוּת.

אָמַרְתִּי לְבַּדְר אַלדִּין: “גִּזְרָה זוֹ בְּכַמָּה קָנִיתָ אוֹתָהּ?” אָמַר לִי: “בְּאֶלֶף וּמֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַרְתִּי: “וַהֲרֵי לְךָ מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן רֶוַח. תֵּן נְיָר, וְאֶכְתֹּב לְךָ עָלָיו אֶת מְחִירָהּ”. לָקַחְתִּי אֶת הַגִּזְרָה מִמֶּנּוּ וְכָתַבְתִּי לוֹ כְּתָב-קַבָּלָה בִכְתָב יָדִי וְנָתַתִּי לָהּ אֶת הַגִּזְרָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “טְלִי אֶת זֶה וָלֵכִי, אִם רוֹצָה אַתְּ הָבִיאִי לִי אֶת מְחִירָה לַשּׁוּק, וְאִם מְקַבֶּלֶת אַתְּ הֲרֵי יְהֵא זֶה לָךְ כְּמַתָּנָה לְאוֹרַחַת מֵאִתִּי”. אָמְרָה: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב וְאָצַל לְךָ כָּל אֲשֶׁר לִי וְשָׁת אוֹתְךָ בַּעְלִי. אָנָּא אֱלֹהִים קַבֵּל אֶת תְּפִלָּתִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, תְּהִי גִזְרָה זוֹ לָךְ וְעוֹד שֶׁכְּמוֹתָהּ לָךְ, וּתְנִינִי לַחֲזוֹת בְּמַרְאֵךְ”. גִּלְּתָה אֵת צְעִיפָה מֵעַל פָּנֶיהָ. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת פָּנֶיהָ רַק בְּמַבָּט אֶחָד, נֶאֱנַחְתִּי אֶלֶף אֲנָחוֹת מֵרֹב כִּסּוּפִים, וְדָבַק לִבִּי בְאַהֲבָתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בְּדַעְתִּי. אַחַר-כָּךְ הוֹרִידָה אֶת צְעִיפָה וְלָקְחָה אֶת הַגִּזְרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אַל-נָא תִטְּשֵׁנִי זְמַן אָרֹךְ”. וּפָנְתָה וְהָלְכָה.

יָשַׁבְתִּי בַּשּׁוּק עַד לְאַחֲרֵי תְּפִלַּת בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְדַעְתִּי אֵינֶנָּה אִתִּי, שֶׁכֵּן הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי הָאַהֲבָה. וּמֵעֹז הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה בְקִרְבִּי שָׁאַלְתִּי אֶת הַסּוֹחֵר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָקוּם. אָמַר לִי: “הֲרֵי זוֹ בַּעֲלַת הוֹן וְהִיא בַת נָסִיךְ, וְאָבִיהָ מֵת וְהִשְׁאִיר לָהּ רְכוּשׁ גָּדוֹל”. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְהָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל הַכָאן. הִגִּישׁוּ לִי אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, אַךְ אֲנִי הִרְהַרְתִּי בָה וְלֹא אָכַלְתִּי כְלוּם, שָׁכַבְתִּי לִישֹׁן וְנָדְדָה שְׁנָתִי וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְלָבַשְׁתִּי חֲלִיפַת-בְּגָדִים אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה עָלַי וְשָׁתִיתִי כּוֹס מִן הַמַּשְׁקֶה וְאָכַלְתִּי דָבָר מוּעָט לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר וּבָאתִי לַחֲנוּתוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר נָתַתִּי לוֹ שָׁלוֹם וְיָשַׁבְתִּי אֶצְלוֹ, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ חֲלִיפָה מְפֹאָרָה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְעִמָּהּ שִׁפְחָה. יָשְׁבה וְנָתְתָה לִי שָׁלוֹם מִבְּלִי שִׁית לֵב לְבַּדְר אַלדִּין, וְאָמְרָה לִי בִּלְשׁוֹן צַחוֹת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי נְעִימָה וּמְתוּקָה מִמֶּנָּה: “שְׁלַח אִתִּי מִי שֶׁיְּקַבֵּל אֶת הָאֶלֶף וּמָאתַיִם הָאֲדַרְכְּמוֹנִים מְחִיר הַגִּזְרָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הַחִפָּזוֹן הַזֶּה?” אָמְרָה: “יִתֵּן אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יִפָּקֵד מְקוֹמְךָ אֶצְלֵנוּ”. וְהוֹשִׁיטָה לִי הַמְּחִיר. יָשַׁבְתִּי וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּהּ. רָמַזְתִּי לָהּ רֶמֶז וְהֵבִינָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִתְאַחֵד אִתָּהּ. קָמָה מְהֵרָה, כְּמִתְרַעֶמֶת עָלַי, וְלִבִּי דָבֵק בָּהּ. יָצָאתִי אֶל מִחוּץ לַשּׁוּק בְּעִקְבוֹתֶיהָ, וְהִנֵּה הַשִּׁפְחָה בָאָה לִקְרָאתִי וְאוֹמֶרֶת: “בּוֹא דַבֵּר אֶל גְּבִרְתִּי” תָּמַהְתִּי וְאָמַרְתִּי: “אֵין אִישׁ מַכִּירֵנִי כָאן”. אָמְרָה הַשִּׁפְחָה: “מַה מִהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אֶת גְּבִרְתִּי, שֶׁהָיְתָה הַיּוֹם בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי”. הָלַכְתִּי עִמָּהּ אֶל הַחַלְפָן.כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הָעַלְמָה שָׁם, מָשְׁכָה אוֹתִי הַצִּדָּה וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, כְּבָר חָדַרְתָּ אֶל נַפְשִׁי וְתָקְפָה אַהֲבָתְךָ אֶת לִבִּי וּמִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא תִיטַב לִי שֵׁנָה וְלֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וַאֲנִי עִמָּדִי כֵן בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, וּמַצָּבִי הוּא כָזֶה אֲשֶׁר כָּל תְּלוּנָה תֵּחָשֵׁב כְּלַעַג לְעֻמָּתוֹ”. אָמְרָה לִי: “חֲבִיבִי, אָבוֹא אֶצְלֶךָ אוֹ תָבוֹא אֶצְלִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אִישׁ זָר וְנָכְרִי אֲנִי וְאֵין לִי מְקוֹם מַחֲסֶה אֶלָּא הַכָאן. אִם צְדָקָה אַתְּ עוֹשָׂה עִמִּי, שֶׁיִּהְיֶה זֶה אֶצְלֵךְ,יִהְיֶה הַמַּזָּל הַטּוֹב שָׁלֵם”. אָמְרָה: “מוּטָב, וְאוּלָם הַלַּיְלָה לֵיל הַשִּׁשִּׁי, וְאֵין לַעֲשׂוֹת בּוֹ כְלוּם עַד מָחָר אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה. לְמָחָר, אַחֲרֵי שֶׁתִּתְפַּלֵּל, תִּרְכַּב עַל חֲמוֹרְךָ וְתִשְׁאַל לְרֹבַע אַלְחַבַּנִיָּה, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם שְׁאַל לְבֵית הַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי בַּרַכָּאת, הַיָּדוּעַ בִּשְׁמוֹ אַבּוּ שָׁאמָה, שֶׁשָּׁם אֲנִי גָרָה. וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ שֶׁמְּצַפָּה אֲנִי לְךָ”. שָׂמַחְתִּי תוֹסֶפֶת שִׂמְחָה.

נִפְרַדְנוּ וּבָאתִי לַכָאן שֶׁאֲנִי מִתְאַכְסֵן בּוֹ, וְנִשְׁאַרְתִּי עֵר כָּל הַלַּיְלָה. וּבְטֶרֶם נִתְבָּרֵר לִי שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר, קַמְתִּי וְהֶחֱלַפְתִּי בְּגָדַי, סַכְתִּי גוּפִי בִּבְשָׂמִים וּמָרַקְתִּי עַצְמִי בָהֶם וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת, וְהָלַכְתִּי מִכָאן-מַסְרוּר לְשַׁעַר זֻוַיְלָה. רָכַבְתִּי עַל חֲמוֹר וְאָמַרְתִּי לִבְעָלָיו: “הוֹלִיכֵנִי אֶל אַלְחַבַּנִיָּה”. הוֹלִיכַנִי פָּחוֹת מֵהֶרֶף עַיִן וְעַד מְהֵרָה עָמַד בִּרְחוֹב הַנִּקְרָא בְשֵׁם דַרְבְּ אַלְמֻנְקָרִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “סוּר לָרְחוֹב וּשְׁאַל לְבֵית הַמְפַקֵּחַ הָרָאשִׁי”. נֶעֱלַם שָׁעָה קַלָּה וְחָזַר וְאָמַר: “רֵד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ לְפָנַי עַד לִפְנֵי הַבַּיִת”. הָלַךְ עַד שֶׁהֱבִיאַנִי לַבַּיִת. אָמַרְתִּי לוֹ: “לְמָחָר בֹּא אֵלַי לְכָאן וְתִקָּחֵנִי חֲזָרָה לְבֵיתִי”. אָמַר הַחַמָּר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”. הוֹשַׁטְתִּי לוֹ רֶבַע דִּינָר זָהָב. נְטָלוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. דָפַקְתִּי עַל הַדֶּלֶת. יָצְאוּ אֵלַי שְׁתֵּי נְעָרוֹת צְעִירוֹת, בְּתוּלוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁתֵּי לְבָנוֹת, וְאָמְרוּ אֵלַי: “הִכָּנֵס שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ מְצַפָּה לְךָ, וְלֹא יָשְׁנָה כָל הַלַּיְלָה מִתְּשׁוּקָתָהּ אֵלֶיךָ”. נִכְנַסְתִּי לְבַיִת בֶּן שֶׁבַע דְלָתוֹת. מִסָּבִיב חַלּוֹנוֹת נִשְׁקָפִים לְגַן שֶׁבּוֹ מִכָּל מִינֵי הַפֵּרוֹת וּבוֹ פְּלָגִים מְשַׁקְשְׁקִים וְצִפָּרִים הוֹגוֹת. וְהַבַּיִת מְסֻיָּד בְּסִיד שֻׂלְטָאנִי עַד כְּדֵי זֶה שֶׁאָדָם רוֹאֶה פָנָיו בוֹ, תִּקְרָתוֹ מְפֻתָּחָה פִּתּוּחֵי זָהָב, וּמִסָּבִיב זֵר לָהּ כְּתֵבוֹת כְּתוּבוֹת מֵאַבְנֵי-תְּכֵלֶת יָפוֹת בְּרֹב גּוֹנֵיהֶן וּמְסַנְוְרוֹת עֵינַיִם. וְרִצְפָּתוֹ רִצְפַּת שַׁיִשׁ, גָּזִית, וּבְאֶמְצָעִיתָהּ בְּאֵר זוֹרֶקֶת מַיִם. וּבְעַמּוּדֵי אוֹתָהּ בְאֵר פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָאוּלָם מֻצָּע שְׁטִיחֵי מֶשִׁי רַבֵּי-גוֹנִים, וּלְיַד הַקִּירוֹת עֲרוּכִים מוֹשְׁבֵי-כָרִים. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי יָשַׁבְתִּי לִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם הַסּוֹחֵר אָמַר לַנּוֹצְרִי: כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי ויָשַׁבְתִּי, וְהִנֵּה עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי, בָּאָה הָעַלְמָה וְעָלֶיהָ נֵזֶר כְּלִיל פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְיָדֶיהָ מְקֻשָּׁטוֹת בְּחִנָּה אֲדֻמָּה וְעֵינֶיהָ קְרוּעוֹת בַּפּוּךְ. כְּשֶׁרָאַתְנִי חִיְּכָה לִקְרָאתִי, חִבְּקָה אוֹתִי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ, וְשָׂמָה פִיהָ עַל פִּי, וְהִתְחִילָה מוֹצֶצֶת לְשׁוֹנִי, וְכֵן אָנֹכִי, וְאָמְרָה: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ חַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁרְאִיתִיךָ לֹא עָרְבָה לִי שֵׁנָה וְלֹא נָעַם לִי מַאֲכָל”. אָמַרְתִּי: “וְאַף אֲנִי כֵן”. יָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ וְרֹאשִׁי מֻרְכָּן לָאָרֶץ מִבּשֶׁת פָּנִים. לֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא קְצָת, עַד שֶׁהִגִּישָׁה לְפָנַי שֻׁלְחָן, עָלָיו הַמְפֹאָרִים בַּגּוֹנִים: בָּשָׂר מְאָדָּם, קְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת מְרוּחוֹת בִּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וְתַרְנְגֹלוֹת מְמֻלָּאוֹת אָכַלְתִּי עִמָּהּ עַד שָׁבְעֵנוּ דַי. הִגִּישׁוּ לִי אַגָּן וָכַד וְנָטַלְתִּי יָדַי. הִתְבַּשַּׂמְנוּ בְּמֵי וְרָדִים מְסוּכִים מֹר וְיָשַׁבְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הֵן אִלּוּ יָדַעְנוּ אֶת דְּבַר בּוֹאֲכֶם,

דַּם לִבֵּנוּ אוֹ שְׁחוֹר עֵינֵינוּ פָּרַשְׂנוּ לָכֶם.

וַנִּפְרֹשׂ אֶת לְחָיֵינוּ לִקְרַאתְכֶם,

לִהְיוֹת עֲלֵי שְׁמוּרוֹת הָעַיִן דַּרְכְּכֶם.

וְהָיְתָה הִיא מְתַנָּה לְפָנַי כָּל מַה שֶּׁסָּבְלָה וַאֲנִי מְתַנֶּה לְפָנֶיהָ כָּל מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתִי, וְחָדְרָה אַהֲבָתָהּ עָמוֹק בְּתוֹךְ לִבִּי וְנָקֵל בְּעֵינַי כָּל הוֹן.הִתְחַלְנוּ מְשַׂחֲקִים וּמְגַפְּפִים אִישׁ אֶת רְעוּתוֹ וּמְחַבְּקִים וּמְנַשְּׁקִים עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. הִגִּישׁוּ לָנוּ הַשְּׁפָחוֹת מַאֲכָל וָיַיִן, סְעֻדָּה שְׁלֵמָה. שָׁתִינוּ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְשָׁכַבְנוּ וְיָשַׁנּוּ. יָשַׁנְתִּי אִתָּהּ עַד הַבֹּקֶר, וּמִיָּמַי, בְּכָל יְמֵי חַיָּי, לֹא רָאִיתִי לַיְלָה שֶׁכָּזֶה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קַמְתִּי וְהֵטַלְתִּי לָהּ מִתַּחַת לַמַּצָּעִים אֶת הַמִּטְפַּחַת שֶׁבָּהּ הַדִּינָרִים וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וְיָצָאתִי. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, מָתַי אָשׁוּב לַחֲזוֹת בְּנֹעַם הַפָּנִים הָאֵלֶּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “אֶהֱיֶה אֶצְלֵךְ לְעֵת-עֶרֶב”.

כְּשֶׁיָּצָאתִי פָּגַשְׁתִּי אֶת הַחַמָּר, שֶׁהֱבִיאַנִי תְמוֹל עַד לַדֶּלֶת, מְצַפֶּה לִי בַּשַּׁעַר. עָלִיתִי עַל חֲמוֹרוֹ וְרָכַבְתִּי לְכָאן-מַסְרוּר. יָרַדְתִּי וְנָתַתִּי לַחַמָּר חֲצִי דִינָר וְאָמַרְתִּי לוֹ: “בּוֹא שׁוּב בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה” אָמַר: “עַל רֹאשִׁי”. נִכְנַסְתִּי לַכָאן וְאָכַלְתִּי אֲרוּחַת-הַבֹּקֶר וְיָצָאתִי לִגְבּוֹת מְחִיר הָאֲרִיגִים. שַׁבְתִּי אַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתִי לָהּ גְדִי צָלוּי וְקָנִיתִי מִינֵי מְתִיקָה, וְקָרָאתִי לְסַבָּל וְתֵאַרְתִּי לוֹ אֶת הַמָּקוֹם וְנָתַתִּי לוֹ שְׂכָרוֹ. חָזַרְתִּי לַעֲסָקַי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. בָּא אֵלַי הַחַמָּר. לָקַחְתִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר וְצַרְתִּים בְּמִטְפַּחַת וְנִכְנַסְתִּי. מְצָאתִים שֶׁכְּבָר שִׁפְשְׁפוּ אֶת הַשַּׁיִשׁ וּמֵרְטוּ אֶת הַנְּחשֶׁת וְעַרְכוּ אֶת הַמְּנוֹרוֹת וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת וְיָצְקוּ אֶת הַמַּאֲכָל וּמָסְכוּ אֶת הַמַּשְׁקֶה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הֵטִילָה אֶת יָדֶיהָ עַל צַוָּארַי וְאָמְרָה: “מַה הִרְבֵּיתָ גַּעְגּוּעַי אֵלֶיךָ בְּהִתְמַהְמַהֲךָ”. הִגִּישָׁה הַשֻּׁלְחָנוֹת לְפָנַי וְאָכַלְנוּ דֵי שָׂבְעֵנוּ. הֵסִירוּ הַשְּׁפָחוֹת אֶת שֻׁלְחַן-הָאֹכֶל וְהִגִּישׁוּ אֶת הַיַּיִן. לֹא פָסַקְנוּ מִשְּׁתוֹת עַד חֲצוֹת וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר. קַמְתִּי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת חֲמִשִּׁים הַדִּינָר כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי. יָצָאתִי מֵעַל פָּנֶיהָ וּמָצָאתִי אֶת הַחַמָּר וְרָכַבְתִּי אֶל הַכָאן. יָשַׁנְתִּי שָׁעָה אַחַת וְקַמְתִּי וַהֲכִינוֹתִי אֶת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב זוּג אַוָּזִים וְתַחְתָּם אֹרֶז מְפֻלְפָל וּקְצִיצוֹת מְטֻגָּנוֹת, וְלָקַחְתִּי פֵּרוֹת וּמִינֵי-מְתִיקָה וּפְרָחִים נוֹתְנֵי-רֵיחָם וּשְׁלַחְתִּים.

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְלָקַחְתִּי עִמִּי חֲמִשִּׁים דִּינָר צְרוּרִים בְּמִטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי עִם הַחַמָּר כְּמִנְהָגִי אֶל הַדִּירָה וְנִכְנַסְתִּי. וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר, כְּשֶׁקַּמְתִּי הֵטַלְתִּי לָהּ אֶת הַמִּטְפַּחַת וְרָכַבְתִּי חֲזָרָה לַכָאן כְּמִנְהָגִי.

לֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמָן עַד שֶׁשָּׁכַבְתִּי וְקַמְתִּי לְאַחַר לַיְלָה שֶׁכָּזֶה בְאֵין עִמִּי לֹא מָנָה וְלֹא זוּז. אָמַרְתִּי עִם לִבִּי:“מַעֲשֵׂה שָׂטָן הוּא זֶה” וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

עֹנִי הָאִישׁ יַעֲבִיר מְאוֹרוֹ,

כַּשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁקְעוֹ יְאַבֵּד זָהֳרוֹ.

אִם יֵעָדֵר מִבֵּין אָדָם לֹא יוּחָשׁ,

וְאִם יָבוֹא, הִנֵּה מַזָּלוֹ נֻטַּשׁ.

חַי אֱלֹהִים, אֵין אָדָם בְּעֹנִי נִתְיַסָּר

גַּם לְבֵיתוֹ, בִּתְלִּי אִם נָכְרִי וָזָר.

עָזַבְתִּי אֶת הַכָאן וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לִרְחוֹב בֵּין-אַלְקַצְרַיְן. וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁבָּאתִי לְשַׁעַר זֻוַיְלָה, וּמָצָאתִי בְּנֵי אָדָם נִדְחָקִים וְהַשַּׁעַר סָתוּם מֵרֹב אָדָם. רָאִיתִי, עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלַי, אִישׁ צָבָא, וְנִדְחַקְתִּי אֵלָיו מִבְּלִי שֶׁרָצִיתִי בְכָךְ. נָחָה יָדִי עַל כִּיסוֹ, מִשַּׁשְׁתִּיו וּמָצָאתִי צְרוֹר בְּתוֹךְ הַכִּיס. חַשְׁתִּי אֶל אוֹתוֹ הַצְּרוֹר וּלְקַחְתִּיו מִכִּיסוֹ. חָשׁ אוֹתוֹ אִישׁ-צָבָא בְכִיסוֹ שֶׁהוּקַל, שָׁלַח יָדוֹ אֶל כִּיסוֹ וְלֹא מָצָא בוֹ כְלוּם. פָּנָה לְעֶבְרִי וְהֵרִים יָדוֹ בָאַלָּה וְהִכַּנִי עַל רֹאשִׁי. נָפַלְתִּי לָאָרֶץ. סְבָבוּנוּ בְנֵי אָדָם, וְתָפְסוּ בְרֶסֶן סוּסָתוֹ שֶׁל אִישׁ-הַצָּבָא וְאָמְרוּ: “וְכִי בִגְלַל דֹחַק בְּנֵי אָדָם תַּכֶּה עֶלֶם זֶה מַכּוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה?” נִזְעַק אִישׁ-צָבָא וְאָמַר: “בֶּן-בְּלִיַּעַל הוּא וְגַנָּב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי בְנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “עֶלֶם נָאֶה הוּא זֶה; כְּלוּם לֹא נָטַל”. הָיוּ מִקְצָתָם מַאֲמִינִים, וּמִקְצָתָם חוֹשְׁבִים זֹאת לְשֶׁקֶר, וְרָבוּ הַטְּעָנוֹת וְהַמַּעֲנוֹת, מְשָׁכוּנִי בְנֵי-אָדָם וּבִקְּשׁוּ לְחַלְצֵנִי מִמֶּנּוּ. וְאוּלָם עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה בָּא הַמּוֹשֵׁל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הוּא וַאֲחָדִים מִן הַשּׁוֹפְטִים, וְנִכְנְסוּ דֶרֶךְ הַשַּׁעַר וּמָצְאוּ אֶת הַבְּרִיוֹת נִקְהָלִים עָלַי וְעַל אִישׁ הַצָּבָא. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “מַה הָעִנְיָן?” אָמַר אִישׁ הַצָּבָא: “חַי אֱלֹהִים, הַנָּסִיךְ, אָדָם זֶה גַנָּב הוּא. הָיָה בְכִיסִי צְרוֹר תָּכֹל וּבוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר וּלְקָחוֹ כְּשֶׁאָנוּ נִדְחָקִים”. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לְאִישׁ הַצָּבָא: “הַאִם הָיָה אִישׁ עִמְּךָ?” אָמַר: “לֹא”. קָרָא הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לַמְפַקֵּחַ: “תִּפְשׂוּהוּ וְחַפְּשׂוּ אֶצְלוֹ”, וְלֹא הָיָה לִי עוֹד מִסְתּוֹר. אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “פְּשֹׁט כָּל מַה שֶּׁעָלָיו”. כְּשֶׁפָּשַׁט אֶת בְּגָדַי מָצָא בָּהֶם אֶת הַצְּרוֹר. וּכְשֶׁמָצְאוּ אֶת הַצְּרוֹר, נְטָלוֹ הַמּוֹשֵׁל וּפְתָחוֹ וּמָנָהוּ וּמָצָא בוֹ עֶשְׂרִים דִּינָר, כְּמָה שֶׁאָמַר אִישׁ הַצָּבָא. כָּעַס הַמּוֹשֵׁל וְקָרָא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וְאָמַר: “הַגִּישׁוּהוּ אֵלַי”. הִגִּישׁוּנִי אֵלָיו. אָמַר לִי: “הַנַּעַר, הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, הַאִם גָּנַבְתָּ אֶת הַצְּרוֹר הַזֶּה?” כָּבַשְׁתִּי רֹאשִׁי בַקַּרְקַע וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִם אָמַרְתִּי, לֹא גְנַבְתִּיו, הֲרֵי הוֹצִיאוּהוּ מִתּוֹךְ בְּגָדַי, וְאִם אָמַרְתִּי, גָּנַבְתִּי,הֲרֵינִי נוֹפֵל בְּצָרָה”. הֵרַמְתִּי רֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי: “הֵן, לְקַחְתִּיו”. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמּוֹשֵׁל דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּי, תָּמַהּ וְצִוָּה וְקָרְאוּ לְעֵדִים. בָּאוּ וְהֵעִידוּ עַל מַה שֶׁהִגַּדְתִּי. כָּל זֶה קָרָה בְשַׁעַר זֻוַיְלָה. צִוָּה הַמּוֹשֵׁל אֶת הַתַּלְיָן וְקִצֵּץ אֶת יָדִי הַיְמָנִית, וְהָיָה קוֹצֵץ גַּם אֶת רַגְלִי, אֶלָּא שֶׁרַחֲמֵי אִישׁ הַצָּבָא נִכְמְרוּ עָלַי וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עָלָי. עֲזָבַנִי הַמּוֹשֵׁל וְהָלַךְ לוֹ, וְעָמְדוּ בְנֵי-אָדָם סְבִיבִי וְהִשְׁקוּנִי כוֹס מַשְׁקֶה. וּבַאֲשֶׁר לְאִישׁ הַצָּבָא, הֲרֵי נָתַן לִי אֶת הַצְּרוֹר וְאָמַר: “הֲרֵי עֶלֶם נָאֶה אַתָּה, וְאַל לְךָ לִהְיוֹת לִסְטִים”. לְקַחְתִּיו מִיָּדוֹ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

לֹא הָיִיתִי לִסְטִים אַתָּה הַנּוֹתֵן בִּי אֵמוּן רָב.

וְחַי אֲלֹהִים, אַתָּה הַטּוֹב בָּאָדָם, אֵינִי גַנָּב,

וְאוּלָם מְסִבּוֹת הַזְּמַן חָשׁוּ פְגָעוּנִי,

וַיַּרְבּוּ לִי דְאָגָה וְהִרְהוּר-רָע וַיַּעֲנוּנִי.

וְלֹא אֲנִי יָרִיתִי הַחֵץ, אַךְ אֱלֹהִים יָרָה,

וַיָּרֶם כֶּתֶר-מַלְכוּת מֵרֹאשִׁי וַעֲטָרָה.

עֲזָבַנִי אִישׁ הַצָּבָא וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לִי הַצְּרוֹר, וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי לְדַרְכִּי. עָטִיתִי עַל יָדִי מַטְלִית וַהֲבֵאתִיהָ בְחֵיקִי. נִשְׁתַּנָּה מַצָּבִי וְהֶחֱוִירוּ פָּנַי מִתּוֹךְ מַה שֶּׁאֵרַע לִי. הָלַכְתִּי אַט אֶל בֵּית אֲהוּבָתִי, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי עַל הַמַּצָּעִים. הִסְתַּכְּלָה בִי הָעַלְמָה וְרָאֲתָה שֶׁמַּצָּבִי נִשְׁתַּנָּה. אָמְרָה לִי: “מַה זֶּה יִכְאַב לְךָ, וּמַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ שֶׁנִּשְׁתַּנֵּיתָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “רֹאשִׁי יִכְאַב עָלַי, וְאֵינִי מַרְגִּישׁ בְּטוֹב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְעַצְּבָה וְדָאֲגָה לִי וְאָמְרָה: “אַל נָא תִשְׂרֹף אֶת לִבִּי, אֲדוֹנִי, שֵׁב וְהָרֵם אֶת רֹאשְׁךָ וְסַפֵּר לִי מַה שֶׁהִגִּיעַ לְךָ הַיּוֹם, שֶׁהַכָּרַת פָּנֶיךָ מְעִידָה בִּדְבָרִים בְּרוּרִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “חִדְלִי מִמֶּנִּי וְאַל נָא תַכְרִיחִי אוֹתִי לְדַבֵּר”. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “דוֹמֶה הַדָּבָר כְּאִלּוּ נָקְעָה נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא כְּהֶרְגֵּלְךָ”. בָּכְתָה וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אִתִּי וַאֲנִי אֵינִי עוֹנֶה, עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה. הִגִּישָׁה לִי מַאֲכָל, וְנִמְנַעְתִּי מִלֶּאֱכֹל, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תִרְאֵנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית. אָמַרְתִּי: “אֵין לִי תֵאָבוֹן לֶאֱכֹל עַכְשָׁו”. אָמְרָה: “סַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ הַיּוֹם, וְלָמָּה זֶה אֶרְאֶה אוֹתְךָ שְׁבוּר הַדַּעַת וְהַלֵּב?” אָמַרְתִּי: “עַכְשָׁו אֲנִי מְסַפֵּר לָךְ. לְאַט לָךְ לִי”. הִגִּישָׁה הַמַּשְׁקֶה וְאָמְרָה: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ זֶה שֶׁיָּסִיר דְּאָגָה מֵעִמְּךָ, אֵין הוּא אֶלָּא שֶׁתִּשְׁתֶּה וּתְסַפֵּר לִי עִנְיָנֶךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אִם אִי-אֶפְשָׁר אַחֶרֶת, הֲרֵי הַשְׁקִינִי בְיָדֵךְ”. מִלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. מִלְּאָה אוֹתָהּ שׁוּב וְהוֹשִׁיטָה לִי. נְטַלְתִּיהָ בְיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּשְׁתִיתִיהָ. הָיוּ עֵינַי זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם חָלַק אֱלֹהִים אָסוֹן לְאָדָם,

לוּ גַם שֵׁמַע לוֹ וּרְאוֹת וְהוּא חָכַם –

יַחֲרִישׁ אֶת אָזְנָיו וְאֶת לִבּוֹ יְעַוֵּר,

וְהֵסִיר בִּינָתוֹ כְּשַׂעֲרָה מַהֵר.

וְרַק אַחֲרֵי מַלְּאוֹ בוֹ מִשְׁפָּטוֹ,

יָשִׁיב לוֹ בִינָתוֹ לְתוֹכַחְתּוֹ.

כְּשֶׁגָּמַרְתִּי שִׁירִי נָטַלְתִּי אֶת הַכּוֹס בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית וּבָכִיתִי. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בוֹכֶה צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “מַה סִּבַּת בְּכִיָתֶךָ? כְּבָר שָׂרַפְתָּ אֶת לִבִּי. וּמַה לְךָ שֶׁאַתָּה נוֹטֵל אֶת הַכּוֹס בְּיָדְךָ הַשְּׂמָאלִית?” אָמַרְתִּי לָהּ: “מַכָּה בְּיָדִי”. אָמְרָה: “הוֹצִיאֶנָּה אֵלַי וְאֶפְתְּחֶנָּה לְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ לְהִפָּתֵחַ, אַל נָא תָּצִיקִי לִי, שֶׁלֹּא אוֹצִיאֶנָּה עַכְשָׁו”. שָׁתִיתִי אֶת הַכּוֹס. לֹא פָסְקָה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי עַד שֶׁגָּבַר עָלַי הַשִּׁכָּרוֹן, וְנִרְדַּמְתִּי עַל מְקוֹמִי. רָאֲתָה אֶת יָדִי בְלִי כַף. חִפְּשָׂה אֶצְלִי וְרָאֲתָה אֶת הַצְּרוֹר שֶׁהַזָּהָב בּוֹ, וְתָקַף אוֹתָהּ צַעַר שֶׁלֹּא תָקַף כְּמוֹתוֹ אָדָם מֵעוֹלָם. וְלֹא פָסְקָה מֵהִצְטַעֵר עָלַי עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מִן הַשֵּׁנָה מְצָאתִיהָ שֶׁהֵכִינָה לִי מָרָק וְהִגִּישָׁה אוֹתוֹ לִי, וְהִנֵּה אַרְבַּע פַּרְגִּיּוֹת בְּתוֹכוֹ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתִי כוֹס מַשְׁקֶה. אָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי וְהִנַּחְתִּי לָהּ אֶת הַצְּרוֹר וּבִקַשְׁתִּי לָצֵאת. אָמְרָה לִי: “לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ?” אָמַרְתִּי: “לִמְקוֹם זֶה וָזֶה לְהָפִיג קְצָת אֶת צַעֲרִי”. אָמְרָה: “אַל תֵּלֵךְ; לֹא, כִּי תֵשֵׁב”. יָשַׁבְתִּי. אָמְרָה אֵלַי: “כְּלוּם הִגִּיעָה אַהֲבָתְךָ אֵלַי עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁבִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ עָלַי וְקִפַּחְתָּ יָדְךָ? מְעִידַתְנִי אוֹתְךָ בִי, וֵאלֹהִים הוּא הָעֵד הַיּוֹדֵעַ כֹּל, שֶׁאֵינִי פוֹרֶשֶׁת מֵעִמְּךָ, וַהֲרֵי תִרְאֶה אֶת אֲמִתּוּת דְּבָרַי. וְיִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים נֶעְתַּר לִי כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה”. שָׁלְחָה אַחֲרֵי עֵדִים וּבָאוּ. אָמְרָה לָהֶם: “כִּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאַי לְעֶלֶם זֶה, וֶהֱווּ עֵדִים שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי אֶת הַמֹּהַר”. כָּתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאֶיהָ לִי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “עֵדִים אַתֶּם עָלַי שֶׁכָּל רְכוּשִׁי שֶׁבְּתֵבָה שֶׁעִמִּי וְכָל מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת לְעֶלֶם זֶה הֵם”. אִשְּׁרוּ אֶת עֵדוּתָהּ וְקִבַּלְתִּי מַתְּנָתָהּ, וְהִסְתַּלְּקוּ אַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ עַל שְׂכָרָם.

תָּפְסָה בְיָדִי וְהֶעֱמִידַתְנִי בְּתוֹךְ חֲדַר-גְּנָזִים וּפָתְחָה תֵבָה גְדוֹלָה, וְאָמְרָה לִי: “רְאֵה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ”. הִסְתַּכַּלְתִּי וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה מִטְפָּחוֹת. אָמְרָה: “זֶהוּ הוֹנְךָ שֶׁלְּקַחְתִּיו מִמְּךָ, וּכְכֹל אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִטְפַּחַת וּבָהּ חֲמִשִּׁים דִּינָר הָיִיתִי צוֹרַרְתָּהּ וּמְטִילָה אוֹתָהּ לְתוֹךְ תֵּבָה זוֹ. טוּל אֵפוֹא אֶת הוֹנְךָ, שֶׁכְּבָר הֶחֱזִירוֹ לְךָ אֱלֹהִים, וְאַתָּה עָשִׁיר הַיּוֹם. הֲרֵי הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה לְךָ בִּגְלָלִי הוּא, עַד שֶׁקִּפַּחְתָּ יַד יְמִינְךָ, וַאֲנִי לֹא אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ,וַאֲפִילוּ הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נִשְׁמָתִּי הָיָה זֶה מְעַט וּלְךָ הַיִּתְרוֹן עָלָי”. חָזְרָה וְאָמְרָה: “קַח אֶת אֲשֶׁר לְךָ”, וְקִבַּלְתִּיו. הֶעֱבִירָה כָל מַה שֶׁבַּתֵּבָה לְתוֹךְ תֵּבָתִי, וְצֵרְפָה הוֹנָהּ לְהוֹנִי שֶׁנָּתַתִּי לָהּ. שָׂמַח לִבִּי וּפָסְקָה דַאֲגָתִי, וְקַמְתִּי וּנְשַׁקְתִּיהָ וְהוֹדֵיתִי לָהּ. אָמְרָה: “הֲרֵי בִּזְבַּזְתָּ כָּל הוֹנְךָ וְאֶת יָדְךָ בְּאַהֲבָתִי, וְכֵיצַד אוּכַל לִגְמֹל עָלֶיךָ? חַי אֱלֹהִים אִלּוּ גַם הָיִיתִי נוֹתֶנֶת אֶת נַפְשִׁי חֵלֶף אַהֲבָתְךָ הָיָה זֶה מְעָט. וְאוּלָם אֲנִי אֲמַלֵּא חוֹבָתִי לְךָ”. צִוְּתָה לִי בִשְׁטָר כָל מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ עַד לַבְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה וְתַכְשִׁיטֶיהָ וְכָל אֲשֶׁר לָהּ, וְלֹא לָנָה אוֹתוֹ לַיְלָה אֶלָּא מִצְטַעֶרֶת עָלַי, כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְלַנְתִּי עִמָּהּ.

נִשְׁארְנוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ יָמִים. גָּבְרָה עָלֶיהָ מַחֲלָתָהּ, וְהָלְכָה הַמַּחֲלָה וּפָשְׁתָה, וְלֹא שָׁהֲתָה אֶלָּא חֲמִשִּׁים יוֹם עַד שֶׁהָיְתָה בְּתוֹךְ נוֹחֵי עֵדֶן. זִמַּנְתִּי לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ וּטְמַנְתִּיהָ בֶּעָפָר, וְעָרַכְתִּי לָהּ קְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנָתַתִּי צְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל מָמוֹן. אַחַר-כָּךְ יָרַדְתִּי מִבֵּית הַקְּבָרוֹת וּמָצָאתִי שֶׁמָּמוֹן רַב לָהּ וַאֲחֻזּוֹת וְשָׂדוֹת, וּבְתוֹךְ כָּל זֶה אוֹצָרוֹת הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁמָכַרְתִּי לְךָ מֵהֶם. וּמַה שֶׁלֹּא שַׁתִּי לִבִּי לְךָ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, אֵינוֹ אֶלָּא בִגְלַל אוֹצָרוֹת אֵלֶּה, מִשּׁוּם שֶׁמָּכַרְתִּי אֶת שְׁאָר הָאוֹצָרוֹת, וַעֲדַיִן לֹא גָמַרְתִּי לִגְבּוֹת מְחִירָם. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תָשִׁיב פָּנַי בַּאֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְתִּי מִצֵּידְךָ, וְהוּא שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּמַתָּנָה מְחִיר הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי עֲדַיִן תַּחַת יָדְךָ. וְזֹאת הִיא הַסִּבָּה שֶׁאֲנִי אוֹכֵל בְּיָדִי הַשְּׂמָאלִית".

אָמַרְתִּי לוֹ: “אָכֵן הֵיטַבְתָּ עִמָּדִי וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי”. אָמַר לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּסַּע עִמִּי לְמוֹלַדְתִּי, הֲרֵי קָנִיתִי סְחוֹרָה מִצְרִית וַאֲלֶכְּסַנְדְּרוֹנִית. רְצוֹנְךָ לְהִלָּווֹת אֵלַי?” אָמַרְתִּי: “הֵן”. נָסַעְתִּי אֲנִי וְאוֹתוֹ עֶלֶם לְאֶרֶץ זוֹ שֶׁהִיא אַרְצְכֶם. מָכַר הָעֶלֶם סְחוֹרָתוֹ וְקָנָה תְּמוּרָתָהּ מֵאַרְצְכֶם וְחָזַר לְאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְגָרַם לִי מַזָּלִי שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי בְּכָאן, וְשֶׁאֵרַע לִי אֶמֶשׁ כָּאן בַּנֵּכָר, מַה שֶּׁאֵרַע לִי. כְּלוּם אֵין זֶה, מֶלֶךְ הַדּוֹר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?" אָמַר הַמֶּלֶךְ: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם ".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר מֶלֶךְ סִין: "אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁתִּתָּלוּ כֻלְּכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק אֶל מֶלֶךְ סִין וְאָמַר: "אִם תִּתֵּן לִי רְשׁוּת, אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי זְמַן מוּעָט לִפְנֵי שֶׁמָּצָאתִי גִּבֵּן זֶה. וְאִם יִהְיֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ, תִּתֵּן לָנוּ בְמַתָּנָה אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ? אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הָבָה, תֵּן מַה שֶּׁאֶצְלֶךָ”.

פָּתַח וְאָמַר:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק

מאת

אלמוני/ת

דַּע, שֶׁהָיִיתִי בַלַּיְלָה שֶׁעָבַר בְּתוֹךְ חֲבוּרָה שֶׁסִדְּרָה קְרִיאַת קֻרְאָן בִּמְקוֹם אֲסֵפַת חֲכָמִים. כְּשֶׁקָּרְאוּ הַמַּקְרִיאִים וְגָמְרוּ, עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת, וְהָיָה בְּתוֹךְ הַשְּׁאָר מִמַּה שֶׁהִגִּישׁוּ זִרְבָּאגָ’ה, הָיְינוּ חֲלִיטַת-כַּמּוֹן. נִגַּשְׁנוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה, וְהָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ נָסוֹג וְנִמְנָע מִלֶּאֱכֹל עִמָּנוּ. הִשְׁבַּעְנוּהוּ לֶאֱכֹל.וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנָּהּ. הִפְצַרְנוּ בוֹ מְאֹד. אָמַר: "אַל תַּפְצִירוּ בִי, שֶׁדַּי לִי בְמַה שֶׁאֵרַע לִי מֵאֲכִילָתָהּ. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

שָׂא אֲדוֹנֶיךָ עַל כַּפֶּיךָ וְסַע לְדַרְכֶּךָ,

וְהִתְבַּשֵּׂם בְּבָשְׂמוֹ אִם מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ.

כְּשֶׁגָּמַר אָמַרְנוּ לוֹ: “בֵּאלֹהִים אָנוּ מַשְׁבִּיעִים אוֹתְךָ, מַה הַסִּבָּה שֶׁאַּתָּה נִמְנָע לֶאֱכֹל מִזִּרְבָּאגָ’ה זוֹ?” אָמַר: “מִשּׁוּם שֶׁאֵינִי אוֹכֵל הֵימֶנָּה עַד שֶׁאֵינִי נוֹטֵל יָדַי אַרְבָּעִים פַּעַם בְּסַבּוֹן וְאַרְבָּעִים פַּעַם בַּעֲפָצִים וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסֻבִּין, בְּסַךְ הַכֹּל מֵאָה וְעֶשְׂרִים פָּעַם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה בַּעַל-הַהַזְמָנָה אֶת נְעָרָיו וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ. נָטַל יָדָיו כְּפִי שֶׁאָמַר וְאַחַר כָּךְ נִגַּשׁ שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ וְיָשַׁב וְהוֹשִׁיט יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא נִרְאֶה כְּחוֹשֵׁשׁ, וְשָׁלַח יָדוֹ לַזִּרְבָּאגָ’ה וְאָכַל כְּשֶׁהוּא כּוֹפֶה אֶת עַצְמוֹ וַאֲנַחְנוּ תְמֵהִים עָלָיו תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. הָיוּ יָדָיו רוֹעֲדוֹת, וְרָאִינוּ שֶׁהַבֹּהֶן גְּדוּעָה וְהוּא אוֹכֵל בְּאַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. אָמַרְנוּ לוֹ: “מַשְׁבִּיעִים אָנוּ אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, מַה לְבָהָנְךָ שֶׁהוּא כָּךְ? מִתְּחִילַת בְּרִיאַת אֱלֹהִים הוּא, אוֹ שֶׁאֵרַע לְךָ מַה שֶּׁהוּא?” אָמַר: “אֵין בֹּהֶן זֶה בִּלְבָד כָךְ, אֶלָּא גַם בֹּהֶן יָדִי הַשְּׁנִיָּה וְכֵן שֶׁל שְׁתֵּי רַגְלָי. הִסְתַּכְּלוּ נָא”. גִּלָּה אֶת בֹּהֶן יָדוֹ הַשְּנִיָּה וּמְצָאנוּהוּ כָּזֶה שֶׁל הַיְמָנִית, וְכֵן שְׁתֵּי רַגְלָיו בְּלִי בֹּהֶן.כְּשֶׁרְאִינוּהוּ כָךְ רָבְתָה תְמִיהָתֵנוּ וְאָמַרְנוּ לוֹ: "קָצְרָה רוּחֵנוּ לִשְׁמוֹעַ סִפּוּרְךָ וְסִבַּת קִצּוּצָן שֶׁל בְּהוֹנוֹת יָדֶיךָ וּבְהוֹנוֹת רַגְלֶיךָ וְסִבַּת נָטְלְךָ אֶת יָדֶיךָ מֵאָה וְעֶשְׂרִים פָּעַם.

אָמַר: "דְּעוּ שֶׁאָבִי הָיָה סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים, וְהָיָה הַגָּדוֹל בְּסוֹחֲרֵי מְדִינַת בַּגְדָאד בְּיָמָיו שֶׁל הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד, וְהָיָה שָׁטוּף בִּשְׁתִיַּת הַיַּיִן וּשְׁמִיעַת זִמְרַת הַנֵּבֶל, וּכְשֶׁמֵּת לֹא עָזַב כְּלוּם. זִמַּנְתִּי לוֹ כָל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וְסִדַּרְתִּי לוֹ קְרִיאוֹת קֻרְאָן לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ וְהִתְאַבַּלְתִּי עָלָיו יָמִים וְלֵילוֹת. אַחַר-כָּך פָּתַחְתִּי חֲנוּתוֹ, וּמָצָאתִי שֶׁלֹּא עָזַב אַחֲרָיו אֶלָּא סְחוֹרָה מְעַטָּה וְעָלָיו חוֹבוֹת רַבִּים. בִּקַּשְׁתִּי אֶת בַּעֲלֵי-הַחוֹב לְהַאֲרִיךְ רוּחָם וּפִיַּסְתִּי אוֹתָם, וְהָיִיתִי מוֹכֵר וְקוֹנֶה וּמְסַלֵּק לְבַעֲלֵי-הַחוֹב מִשָּׁבוּעַ לְשָׁבוּעַ. וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן רָב עַד שֶׁסִּלַּקְתִּי הַחוֹבוֹת וְעוֹד הוֹסַפְתִּי עַל הַקֶּרֶן שֶׁלִּי.

בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, רָאִיתִי נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה עֵינִי יָפָה הֵימֶנָּה. עָלֶיהָ תַכְשִׁיטִים וּמַחֲלָצוֹת מְפֹאָרוֹת, וְהִיא רוֹכֶבֶת עַל פִּרְדָּה וּלְפָנֶיהָ עֶבֶד וְאַחֲרֶיהָ עֶבֶד. עָצְרָה בַּפִּרְדָּה בְרֹאשׁ הַשּׁוּק וְנִכְנְסָה וְנִכְנַס אַחֲרֶיהָ מְשָׁרֵת וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, צְאִי וְאַל תִּוָּדְעִי לְאִישׁ, שֶׁלֹּא תַצִּיתִי בְּתוֹכֵנוּ אֵשׁ לֶהָבָה”. סָךְ הַמְּשָׁרֵת בַּעֲדָהּ שֶׁלֹּא יִרְאוּהָ, כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה לַחֲנֻיּוֹת הַסּוֹחֲרִים, לֹא מָצְאָה חֲנוּת מְפֹאֶרֶת מֵחֲנוּתִי. הִגִּיעָה לַחֲנוּתִי וְהַמְשָׁרֵת אַחֲרֶיהָ. יָשְׁבָה לְיַד חֲנוּתִי וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם, וְלֹא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם שִׂיחָה יָפָה מִשִּׂיחָתָהּ וּדְבָרִים נְעִימִים מִדְּבָרֶיהָ. גִּלְּתָה פָּנֶיהָ וְהִבַּטְתִּי בָהֶם מַבָּט שֶׁגָּרַם לִי אֶלֶף אֲנָחוֹת. דָּבַק לִבִּי לֶאֱהֹב אוֹתָהּ, וְהָיִיתִי חוֹזֵר וּמִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱמֹר לַנָּאוָה צְעִיפָהּ צִבְעֵי יוֹנִים לוֹ עֲדִי:

אָכֵן רַק בַּמָּוֶת אֶמְצָא מָנוֹחַ מִסִּבְלִי.

יְהִי נָא חַסְדֵּךְ עָלַי, לְמַעַן אֵרָפֵא מֵחָלְיִי.

לְמַתַּת יָדֵךְ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי.

וּכְשֶׁשָּׁמְעָה שִׁירִי עָנְתָה לְעֻמָּתוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חָרַב לִבִּי מֵאַהַב וְאִם הִסַּעְתֶּם דַּעְתְּכֶם,

כִּי אָכֵן לְבָבִי לֹא אָהַב זוּלַתְכֶם.

וְאִם עֵינִי נָשָׂאתִי אֶל יֹפִי מִבַּלְעֲדֵי יָפְיְכֶם,

הִנֵּה לֹא יַשִּׂיגָהּ אַחֲרֵי רִחֶקְכֶם שְׂשׂוֹן פְּגִישַׁתְכֶם,

בִּי נִשְׁבַּעְתִּי לֹא תָסוּר מִלִבִּי אַהֲבַתְכֶם,

וְלִבָּתִי אֲבֵלָה, אֲסִירַת-תְּשׁוּקַתְכֶם.

הִשְׁקַתְנִי תְשׁוּקָה כּוֹס צְלוּלָה מֵאַהֲבָה אֲלֵיכֶם,

וּמִי יִתֵּן בְּעֵת הִשְׁקַתְנִי הִשְׁקְתָה גַם אֶתְכֶם.

קְחוּ עִמָּכֶם עַצְמוֹתַי וְרוּחִי לְכָל מַסַּעֲכֶם,

וּבְכָל אֲשֶׁר תָּנוּחוּ קִבְרוּנִי לְעֻמַּתְכֶם,

וְקִרְאוּ בִשְׁמִי לְיַד קִבְרִי, תַּעַנְכֶם

אַנְחַת-עַצְמוֹתַי בְשָׁמְעָן קְרִיאַתְכֶם.

וְאִלּוּ אָמְרוּ לִי: “מַה זֶּה מֵאֱלֹהִים תִּשְׁאָלִי?”

אָמַרְתִּי: “רְצוֹן אֱלֹהִים וְאַחֲרָיו רְצוֹנְכֶם, אִחוּלִי”.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה: “עֶלֶם, יֵשׁ אֶצְלְךָ גִּזְרַת אָרִיג הֲגוּנָה?” אָמַרְתִּי: “גְּבִרְתִּי עַבְדֵּךְ עָנִי, וְאוּלָם הַמְתִּינִי עַד שֶׁיִּפְתְּחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְאָבִיא לָךְ מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה”. שׂוֹחַחְנוּ אֲנִי וְהִיא,כְּשֶׁאֲנִי צוֹלֵל בְּיַם אַהֲבָתָהּ וְשׁוֹגֶה בְחִשְׁקִי בָהּ, עַד שֶׁפָּתְחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם. קַמְתִּי וְלָקַחְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶׁבִּקְּשָׁה, וְעָלָה מְחִירוֹ חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְהוֹשִׁיטָה כָל זֶה לַמְשָׁרֵת. נְטָלוֹ הַמְשָׁרֵת וְהָלְכוּ אֶל מִחוּץ לַשּׁוּק. הִגִּישׁוּ לָהּ אֶת הַפִּרְדָּה וְרָכְבָה מִבְּלִי שֶׁהִגִּידָה לִי מֵאַיִן הִיא, וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי לוֹמַר לָהּ זֹאת. כְּשֶׁדָּרְשׁוּ הַסּוֹחֲרִים מִמֶּנִּי אֶת הַמְּחִיר, עָרַבְתִּי לָהֶם בְּעַד הַחוֹב שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים, וּבָאתִי הַבַּיְתָה וַאֲנִי שְׁכוּר אַהֲבָתָהּ. שָׂמוּ לְפָנַי מַאֲכָל וְאָכַלְתִּי לְגִימָה, אַךְ הִרְהוּרַי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּה הִשִּׂיאוּ דַעְתִּי מִן הָאֹכֶל. בִּקַּשְׁתִּי לִישׁוֹן וְנָדְדָה שְׁנָתִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ שָׁבוּעַ יָמִים, עַד שֶׁתָּבְעוּ מִמֶּנִּי הַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם. בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם לְהַאֲרִיךְ רוּחָם שָׁבוּעַ שֵׁנִי.אַחֲרֵי הַשָּׁבוּעַ בָּאָה רְכוּבָה עַל הַפִּרְדָּה וְעִמָּהּ סָרִיס וּשְׁנֵי עֲבָדִים. נָתְנָה לִי שָׁלוֹם וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אֵחַרְתִּי לְהָבִיא לְךָ מְחִיר הָאָרִיג. עַכְשָׁו הָבֵא אֶת הַחַלְפָן וְטוּל אֶת הַמְּחִיר”. בָּא הַחַלְפָן, וְהוֹצִיא לוֹ הַסָּרִיס אֶת הַמְּחִיר, וְקִבַּלְתִּיו. הָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אֲנִי וָהִיא עַד שֶׁרַבּוּ הַבָּאִים לַשּׁוּק, וּפָתְחוּ הַסּוֹחֲרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם. אָמְרָה: “קַח לִי כָזֹאת וָכָזֹאת”. לָקַחְתִּי לָהּ מִן הַסּוֹחֲרִים מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לָהּ, וְלֹא דִבְּרָה אֵלַי דָבָר בְּעִנְיָן הַמְּחִיר. אַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה הִתְחָרַטְתִּי עַל זֶה, שֶׁכֵּן לָקַחְתִּי מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה בְּאֶלֶף דִּינָר. כְּשֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינַי אָמַרְתִּי אֶל לִבִּי: “אֵיזֶה דָבָר הוּא אַהֲבָה זוֹ? נָתְנָה לִי חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים וְנָטְלָה בְאֶלֶף דִּינָר”. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא אָבוֹא לִידֵי פְשִׁיטַת-הָרֶגֶל, בִגְלַל מַה שֶּׁחַבְתִּי לִבְנֵי-אָדָם וְאָמַרְתִּי: “הֲרֵי אֵין הַסּוֹחֲרִים מַכִּירִים אֶלָּא אוֹתִי. אֵין אִשָּׁה זוֹ אֶלָּא רַמָּאִית, עָקְבָה אוֹתִי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּה, רָאֲתָה שֶׁאֲנִי עוּל יָמִים וְשִׁטְּתָה בִי, כְּשֶׁלֹּא שְׁאִלְתִּיהָ אֲפִילוּ לִמְעוֹנָהּ”. לֹא פָסְקוּ הִסּוּסַי, וּמַה גַּם שֶׁאָרַךְ זְמַן הֵעָדְרָהּ יוֹתֵר מֵחֹדֶשׁ יָמִים. תָּבְעוּ מִמֶּנִּי הַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם וְלָחֲצוּ אוֹתִי עַד שֶׁהִצַּעְתִּי קַרְקְעוֹתַי לִמְכִירָה וְהָיִיתִי צָפוּי לִכְלָיָה.

יָשַׁבְתִּי שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרַי, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי, כְּשֶׁיָּרְדָה לְיַד שַׁעַר הַשּׁוּק וְנִכְנָסה אֵלַי. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ חָלְפוּ עָבְרוּ הִרְהוּרַי וְשָׁכַחְתִּי אֶת הַמַּצָּב שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בוֹ. פָּתְחָה וְשׂוֹחֲחָה אִתִּי שִׂיחָתָהּ הַנָּאָה. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “הָבֵא אֶת הַמֹּאזְנַיִם וּשְׁקֹל לְךָ מָמוֹנְךָ”. וְנָתְנָה לִי מְחִיר מַה שֶּׁלָּקְחָה וְתוֹסֶפֶת עָלָיו. אַחַר-כָּךְ הִשְׁתַּעְשְׁעָה עִמִּי בְשִׂיחָה, וְכִמְעַט שֶׁמַּתִּי מִשִּׂמְחָה וָגִיל, עַד שֶׁאָמְרָה לִי: “כְּלוּם אִשָּׁה לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “לָאו, לֹא יָדַעְתִּי שׁוּם אִשָּׁה”. וּבָכִיתִי. אָמְרָה לִי: “מַה לְּךָ שֶׁאַתָּה בוֹכֶה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “בִּגְלַל דָּבָר שֶׁעָלָה בְּדַעְתִּי”. אַחַר-כָּךְ לָקַחְתִּי דִינָרִים אֲחָדִים וּנְתַתִּים לַסָּרִיס וּבִקַּשְׁתִּיו לִהְיוֹת הַמְתַוֵּךְ בֵּינֵינוּ. צָחַק וְאָמַר: “הִיא חוֹשֶׁקֶת בְּךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אַתָּה בָהּ, וְאֵין לָהּ חֵפֶץ בָּאָרִיג, וְאֵין כָּל זֶה אֶלָּא בִּגְלַל אַהֲבָתְךָ לְךָ. דַּבֵּר אֵלֶיהָ כְּכָל אֲשֶׁר תַּחְפֹּץ, שֶׁהִיא לֹא תָשִׁיב אֶת פָּנֶיךָ לְכָל מַה שֶׁתֹּאמַר”. רָאֲתָה אוֹתִי כְּשֶׁאֲנִי נוֹתֵן לַסָּרִיס אֶת הַדִּינָרִים וְחָזְרָה וְיָשְׁבָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “עֲשִׂי נָא צְדָקָה וָחֶסֶד עִם עַבְדֵּךְ, וְסִלְחִי לוֹ לְכָל מַה שֶּׁיֹּאמַר”. וְשַׂחְתִּי לָהּ מַה שֶׁלִבִּי רוֹחֵשׁ, וּמָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ. עָנְתָה וְאָמְרָה: “סָרִיס זֶה יָבוֹא בִשְׁלִיחוּת מֵאִתִּי, וְתַעֲשֶׂה כָל מַה שֶׁיֹּאמַר לְךָ הַסָּרִיס”. וְקָמָה וְהָלְכָה. קַמְתִּי וּמָסַרְתִּי לַסּוֹחֲרִים מָמוֹנָם וְנִכְנַס לָהֶם הָרֶוַח, וְאוּלָם אֲנִי, לֹא נִשְׁאַר לִי אֶלָּא הַצַּעַר עַל שֶׁנִּפְרְדָה חֲבִילָתֵנוּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן כָּל לֵילִי.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהַסָּרִיס בָּא אֵלַי. חָלַקְתִּי לוֹ כָבוֹד וּשְׁאִלְתִּיו עַל אוֹדוֹתֶיהָ. אָמַר לִי: “חוֹלַת אַהֲבָה הִיא”. אָמַרְתִּי לוֹ: “פָּרֵשׁ לִי עִנְיָנָה”. אָמַר לִי: “נַעֲרָה זוֹ, הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֵשֶׁת הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הִיא שֶׁגִּדְּלַתָּהּ בְּבֵיתָהּ וּמִנַּעֲרוֹתֶיהָ הִיא, וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה רְשׁוּת לָצֵאת וְלָבוֹא, וְנָתְנָה לָהּ, וַהֲרֵי הִיא עַכְשָׁו כִּמְפַקַּחַת. שָׂחָה לַגְּבִירָה עַל אוֹדוֹתֶיךָ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנָּה לְהַשִּׂיאָהּ לְךָ, אָמְרָה גְבִרְתָּהּ: “אֵינִי עוֹשָׂה זֹאת עַד שֶׁלֹּא רָאִיתִי עֶלֶם זֶה, וְאִם רָאוּי הוּא לָךְ, אֲנִי מַשִּׂיאֵךְ לוֹ”. וּבְכֵן מְבַקְּשִׁים אָנוּ לְהַכְנִיסְךָ לֶחָצֵר. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לֶחָצֵר וְלֹא יַרְגִּישׁ בְּךָ אָדָם, תַּגִּיעַ לִידֵי נִשּׂוּאִין עִמָּהּ. אַךְ אִם יִתְגַלֶּה עִנְיָנְךָ יַתִּיזוּ אֶת רֹאשְׁךָ. וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה אוֹמֵר?” אָמַרְתִּי: “הֵן, הוֹלֵךְ אֲנִי עִמְּךָ, וּמְקַבֵּל עָלַי כָּל מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר”. אָמַר לִי הַסָּרִיס: “עוֹד הַיּוֹם כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה, לֵךְ אֶל הַמִּסְגָּד שֶׁבָּנְתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה עַל שְׂפַת הַחִדֶּקֶל, וְהִתְפַּלֵּל בּוֹ וְלוּן שָׁמָּה”. אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב הָלַכְתִּי לַמִּסְגָּד וְהִתְפַּלַּלְתִּי בוֹ וְלַנְתִּי שָׁמָּה. כְּשֶׁקָּרְבָה שְׁעַת הַשַּׁחַר, רָאִיתִי שְׁנֵי סָרִיסִים שֶׁבָּאוּ וְתֵיבוֹת רֵיקוֹת אִתָּם. הִכְנִיסוּ אוֹתָן לַמִּסְגָּד. הָלַךְ הָאֶחָד וְנִשְׁאַר הַשֵּׁנִי אַחֲרָיו. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ, וַהֲרֵי הוּא זֶה שֶׁהָיָה הַמְתַוֵּךְ בֵּינִי וּבֵינָהּ. אַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה הוֹפִיעָה לְפָנֵינוּ הַנַּעֲרָה חֲשׁוּקָתִי, כְּשֶׁבָּאָה קַמְתִּי לִקְרָאתָהּ וְחִבַּקְתִּיהָ וְנָשְׁקָה לִי וּבָכְתָה, וְשׂוֹחַחְנוּ שָׁעָה קַלָּה. נְטָלַתְנִי וְהִנִּיחָה אוֹתִי בְתֵבָה וְנָעֲלָה אוֹתָהּ בַּעֲדִי. אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה לַסָּרִיס שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ חֲפָצִים רַבִּים, וְצִוְּתָה לְמַלֵּא בָהֶם אֶת הַתֵּבוֹת, וְנָעֲלָה אוֹתָן זוֹ אַחֲרֵי זוֹ עַד שֶׁגָּמְרָה. נָשְׂאוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַתֵּבוֹת לַסִּירָה, וְהֵשִׁיטוּ אוֹתָהּ לְעֵבֶר אַרְמוֹנָהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. הִצִּיקוּ לִי הִרְהוּרַי וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: "הֲרֵי הִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי בִּגְלַל תַּאֲוָתִי, יִצְלַח חֶפְצִי בְיָדִי אוֹ לֹא? "הִתְחַלְתִּי בוֹכֶה שָׁם בְּתוֹךְ הַתֵּבָה וּמִתְפַּלֵּל לֵאֱלֹהִים שֶׁיְחַלְצֵנִי מִצָּרָתִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָהֶם, הֲרֵי נָסְעוּ לְדַרְכָּם עַד שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַתֵּבוֹת לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. הוֹצִיאוּ הַתֵּבוֹת וּבְתוֹכָן זוֹ שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, נְשָׂאוּן בֵּין מַחֲנֶה שָׁלֵם שֶׁל סָרִיסִים, שׁוֹמְרֵי הַהַרְמוֹן וּפְקִידָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַסָּרִיסִים, שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְקָפַץ וְקָרָא לַנַּעֲרָה: “מַה הוּא זֶה שֶׁבְּתוֹךְ תֵבוֹת אֵלּוּ?” אָמְרָה לוֹ: “מְלֵאוֹת הֵן חֲפָצִים לַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”. אָמַר לָהּ: “פִּתְחִי אוֹתָן בְּזֹו אַחֲרֵי זוֹ, שֶׁאֶרְאֶה מַה בְּתוֹכָן”. אָמְרָה לוֹ: “וּמִשּׁוּם מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְפָתְחָן?” גָּעַר בָּהּ וְאָמַר: “אַל תַּאֲרִיכִי בִדְבָרִים, תֵּבוֹת אֵלּוּ יֵשׁ לְפָתְחָן”, וְקָפַץ עַל רַגְלָיו. בִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ תְּחִלָּה אוֹתָהּ תֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְאַך נָגַע בָּהּ, אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי וְרַגְלַי הָלְכוּ מַיִם, עַד שֶׁיָּצְאוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ הַתֵּבָה. אָמְרָה לְרֹאשׁ הַסָּרִיסִים: “אָדוֹן, הִנֵּה חִיַּבְתָּ אֶת רֹאשִׁי וְאֶת רֹאשְׁךָ, שֶׁהִפְסַדְתָּ חֲפָצִים הַשָּׁוִים אַלְפֵי דִינָרִים. הֲרֵי תֵבָה זוֹ בְתוֹכָהּ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וְאַרְבָּעָה כַדִּים מֵי זַמְזָם¹ וַהֲרֵי נִפְתְּחוּ וְהַמַּיִם נוֹזְלִים עַל הַבְּגָדִים, שֶׁבְּתוֹךְ הַתֵּבָה וְנִפְסַד צִבְעָם”.

אָמַר הַסָּרִיס: “טְלִי תֵבוֹתַיִךְ וּלְכִי לַעֲזָאזֵל”. נָשְׂאוּ הָעֲבָדִים עַד מְהֵרָה אֶת הַתֵּבָה הָלְאָה וְאֶת שְׁאַר הַתֵּבוֹת אַחֲרֶיהָ. וְאוּלָם בְּעוֹד הֵם מְהַלְּכִים, הִגִּיַע קוֹל לְאָזְנַי: “אוֹי, אוֹי, הַכַלִיף, הַכַלִיף”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, מֵת לִבִּי בְקִרְבִּי. וְאָמַרְתִּי הָאִמְרָה שֶׁכָּל אוֹמְרָהּ לֹא יֵדַע רָעָה, הַיְינוּ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר”. אָכֵן בְּיָדַי הֵמַטְתִּי עַל עַצְמִי אָסוֹן זֶה“. שָׁמַעְתִּי אֶת הַכַלִיף אוֹמֵר לַנַּעֲרָה, אֲהוּבָתִי: “הוֹי, מַה הוּא זֶה בְתוֹךְ תֵּבוֹתַיִךְ אֵלּוּ כָאן?” אָמְרָה: “בְּתֵבוֹתַי בִּגְדֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה”. אָמַר: “אִם כָּךְ, פִּתְחִי אוֹתָן לְפָנַי”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כֵן, הָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי מֵת, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “חַי אֱלֹהִים, יוֹמִי הָאַחֲרוֹן הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוּלָם אִם אֲנִי יוֹצֵא בְשָׁלוֹם מִזֶּה, הֲרֵינִי נוֹשֵׂא אוֹתָהּ מִבְּלִי שְׁהִיּוֹת. אַךְ אִם יִמְצָאוּנִי, יִשְׂאוּ אֶת רֹאשִׁי מֵעָלָי”. הִתְחַלְתִּי מְמַלֵּל מַאֲמַר הָעֵדוּת: מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה, וְשֶׁמֻּחַמָּד הוּא שְׁלִיחַ אַללָּה”.

הִשִּׂיג הַשַּׁחַר אֶת שַׁהַרָזָאד וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אַחֲרֵי שֶׁאָמַר אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת, סִפֵּר כָּךְ: שָׁמַעְתִּי אֶת הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “בְּתֵבוֹת אֵלּוּ הָפְקְדוּ בְיָדִי חֶפְצֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה וּבְגָדֶיהָ, וְאֵינָה רוֹצָה שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם אָדָם”. אָמַר הַכַלִיף: “אַחַת הִיא לִי רְצוֹנִי שֶׁתִּפְתְּחֵן וְאֶרְאֶה מַה בָּהֶן”. קָרָא לַסָּרִיסִים וְאָמַר לָהֶם: “הַגִּישׁוּ אֶת הַתֵּבוֹת אֵלַי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה וַדַּאי לִי שֶׁאֲנִי מֵת וְנִתְעַלַּפְתִּי. הִגִּישׁוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַתֵּבוֹת בְּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ, וְלֹא מָצָא בְּתוֹכָן אֶלָּא תַמְצִיּוֹת רֵיחָנִיּוֹת וַאֲרִיגִים וּבִגְדֵי פְּאֵר. הִמְשִׁיכוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַתֵּבוֹת, וְהוּא רוֹאֶה בְתוֹכָן אַךְ בְּגָדִים וַחֲפָצִים אַחֵרִים עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא הַתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וּכְבָר שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם לְפָתְחָהּ. מִהֲרָה הַשִּׁפְחָה אֶל הַכַלִיף וְאָמְרָה לוֹ: “זוֹ שֶׁלְפָנֶיךָ אַל תִּפְתַּח אֶלָּא לְעֵינֵי הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, שֶׁכֵּן סוֹד הוּא מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת הַתֵּבוֹת. בָּאוּ הַסָּרִיסִים וְנָשְׂאוּ אוֹתִי בַּתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְהִנִּיחוּ אוֹתִי בֵין שְַׁאָר הַתֵּבוֹת בְּאֶמְצַע אוּלָם הַהַרְמוֹן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה יָבֵשׁ רִיקִי בְחִכִּי.

סוֹף סוֹף נָתְנָה לִי אֲהוּבָתִי לָצֵאת וְאָמְרָה: "אַל תִּדְאַג וְאַל תִּפְחַד. יִרְחַב לִבְּךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, וְשֵׁב עַד שֶׁתָּבוֹא הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה.

יָשַׁבְתִּי, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת דּוֹמוֹת לִלְבָנוֹת. הִתְיַצְּבוּ בְמַעֲרָכָה בִשְׁתֵּי שׁוּרוֹת, חָמֵשׁ לְעֻמַּת חָמֵשׁ, וְאַחֲרֵיהֶן נִכְנְסוּ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת אַחֵרוֹת, בְּתוּלוֹת וּשְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וּבְתוֹכָן הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה, שֶׁלֹּא יָכְלָה כִּמְעַט לִצְעֹד מֵרֹב כֹּבֶד הַתַּכְשִׁיטִין וְהַמַּחֲלָצוֹת שֶׁעָלֶיהָ. כְּשֶׁבָּאָה נִתְפַּזְּרוּ הַנְּעָרוֹת מִסְּבִיבוֹתֶיהָ. פָּנִיתִי אֵלֶיהָ וְנָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. נָתְנָה לִי אוֹת לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁבְתִּי לְפָנֶיהָ. הִתְחִילָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי לְמַצָּבִי וּלְיַחַשׂ-אֲבוֹתַי, וְעָנִיתִי לָהּ עַל כָּל מַה שֶּׁשָּׁאֲלָה אוֹתִי עָלָיו. שָׂמְחָה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים,לֹא הִכְזִיב תִּקְוָתִי זֶה שֶׁטִּפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי נַעֲרָה זוֹ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִי: “דַּע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ הִיא אֶצְלֵנוּ בְמַעֲלַת בַּת הַיּוֹצֵאת מִמֵּעֵינוּ, וּמִשְׁמֶרֶת-אֱלֹהִים תִּהְיֶה אִתְּךָ”. נָשַׁקְתִּי הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, וְהִסְכִּימָה שֶׁאֵשָּׂא נַעֲרָה זוֹ לְאִשָּׁה. צִוְּתָה עָלַי לַעֲמֹד אִתָּם עֲשָׂרָה יָמִים. עָמַדְתִּי אִתָּם זְמַן זֶה, מִבְּלִי שֶׁאֵדַע עַל אוֹדוֹת הַנַּעֲרָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁהָיוּ נְעָרוֹת אֲחָדוֹת בָּאוֹת אֵלַי בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב לְשָׁרְתֵנִי.לְאַחֲרֵי זְמַן זֶה בִּקְּשָׁה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה מִבַּעְלָהּ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים רְשׁוּת לְנִשּׂוּאֵי שִׁפְחָתָהּ, וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת, וְצִוָּה לָתֵת לָהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר. שָׁלְחָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה לַקָּאצִ’י וְלָעֵדִים. וּבָאוּ וְכָתְבוּ שְׁטָר-נִשּׂוּאַי אוֹתָהּ, וְאַחֲרֵי זֶה עָרְכוּ אֶת מִינֵי הַמְּתִיקוּת וְהַמַּטְעַמִּים וְחִלְּקוּם בְּכָל הַחֲדָרִים. וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים אֲחֵרִים. אַחֲרֵי עֶשְׂרִים הַיָּמִים הִכְנִיסוּ אֶת הַנַּעֲרָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ לְשֵׁם כְּנִיסָתִי אוֹתָהּ. אַחַר כָּךְ הִגִּישׁוּ שֻׁלְחָן וְעָלָיו הַמַּאֲכָלִים, וְהָיְתָה בְתוֹךְ הַשְּׁאָר קַעֲרַת זִרְבָּאגָ’ה מְמֻלָּאָה סֻכָּר וְעָלֶיהָ מֵי-וְרָדִים מְסוּכִים מֹר, וּבְתוֹכָהּ חֲזוּת אֶפְרוֹחֵי תַרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וְזוּלַת זֶה מִכָּל הַמִּינִים הַמַּרְחִיבִים אֶת הַדַּעַת. וְחַי הָאֱלֹהִים, לֹא הִמְתַּנְתִּי עַד שֶׁבֵּרְכוּ אֶת בִּרְכַּת-הַסְּעֻדָּה וְנִגַּשְׁתִּי לַזִּרְבָּאגָ’ה וְאָכַלְתִּי מִמֶּנָּה עַד כַּמָּה שֶׁיָּכֹלְתִּי, נִגַּבְתִּי יָדַי אַךְ שָׁכַחְתִּי לְרָחֲצָן. נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם וְהִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּרוֹת. בָּאוּ הַמְזַמְּרוֹת עִם תֻּפֵּיהֶן, וְהֵסִירוּ לְעֵינַי אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי הַכַּלָּה, וְהוֹלִיכוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁהֵם מְקַבְּלִים מַתְּנוֹת זָהָב, עַד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת כָּל הָאַרְמוֹן כֻּלּוֹ. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אוֹתָהּ אֵלַי וְהֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַלְּבוּשִׁים. וּכְשֶׁנִּשְׁאַרְתִּי אִתָּהּ לְבַדָּהּ בַּמִּטָּה, וְאֵינִי מַאֲמִין עֲדַיִן שֶׁאָמְנָם לִי הִיא, הֵרִיחָה בְיָדִי רֵיחַ הַזִּרְבָּאגָ’ה. כְּשֶׁהֵרִיחָה אֶת הָרֵיחַ נִזְעֲקָה זְעָקָה גְדוֹלָה. יָרְדוּ אֵלֶיהָ הַנְּעָרוֹת מִכָּל עֲבָרִים. נִרְעַדְתִּי שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֶת הָעִנְיָן. אָמְרוּ לָהּ הַנְּעָרוֹת: “מַה לָּךְ אֲחוֹתֵנוּ?” אָמְרָה לָהֶם: “הוֹצִיאוּ מֵעַל פָּנַי אֶת הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה, שֶׁחֲשַׁבְתִּיו לְבַר דַּעַת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה הוּא זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה לָךְ מִשִּׁגְעוֹנִי?” אָמְרָה: “מְשֻׁגָּע, כֵּיצַד זֶה אָכַלְתָּ מִן הַזִּרְבָּאגָ’ה מִבְּלִי לִרְחֹץ יָדֶיךָ? חַי הָאֱלֹהִים, אֵיִני מְקַבֶּלֶת אוֹתְךָ בִּגְלַל חֹסֶר שִׂכְלְךָ וְרֹעַ מַעֲלָלֶיךָ”. תָּפְסָה שׁוֹט שֶׁהָיָה לְצִדָּהּ וְהִצְלִיפָה עַל גַבִּי וְעַל תּוֹשַׁבְתִּי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מֵרֹב הַמַּכָּה. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַנְּעָרוֹת: “טְלוּהוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל רֹאשׁ שׁוֹטְרֵי הָעִיר שֶׁיְקַצֵּץ אֶת יָדוֹ שֶׁאָכַל בָּהּ זִרְבָּאגָ’ה וְלֹא רְחָצָהּ.” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּךְ, אָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר, כְּלוּם תְּקַצְּצִי אֶת יָדִי עַל שׁוּם שֶׁאָכַלְתִּי זִרְבָּאגָ’ה וְלֹא רְחַצְתִּיהָ?” הִפְצִירוּ בָהּ הַשְּׁפָחוֹת וְאָמְרוּ לָהּ: “אֲחוֹתֵנוּ אַל תָּשִׁיתִי עָלָיו חַטָּאת עַל מַעֲשֵׂהוּ זֶה, הַפָּעַם”. אָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲקַצֵּץ מַשֶּׁהוּ מִגַּפָּיו”.

הָלְכָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא רְאִיתִיהָ. אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת יָמִים בָּאָה וְאָמְרָה: “הוֹי, שְׁחוֹר-הַפָּנִים, אֲנִי אוֹרְךָ כֵּיצַד אוֹכְלִים זִרְבָּאגָ’ה וְאֵין רוֹחֲצִין אֶת הַיָּדַיִם”. קָרְאָה לַשְּׁפָחוֹת וְכָבְלוּ אֶת יָדַי לְגַבִּי, וְנָטְלָה תַּעַר חַד וְקִצְּצָה בְהוֹנוֹת יָדַי וְרַגְלַי כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, חַבְרַיָּה. הִתְעַלַּפְתִּי, זָרְתָה עָלַי אַבְקָה וּפָסַק שֶׁטֶף הַדָּם. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אֵינִי אוֹכֵל עוֹד זִרְבָּאגָ’ה כָּל יְמֵי חַיָּי, עַד אִם רָחַצְתִּי אַרְבָּעִים פַּעַם בַּעֲפָצִים וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסֻבִּין וְאַרְבָּעִים פַּעַם בְּסַבּוֹן”. הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל זִרְבָּאגָ’ה עַד אִם אֶרְחַץ כְּפִי שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם. וּכְשֶׁהִגַּשְׁתֶּם לִי זִרְבָּאגָ’ה זוֹ, נִשְׁתַּנָּה מַרְאִי וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “בְּעֶטְיוֹ שֶׁל מַאֲכָל זֶה קֻצְּצוּ בְהוֹנוֹת יָדַי וְרַגְלַי”. אָמַרְתִּי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲקַיֵּם שְׁבוּעָתִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי”. אָמְרוּ לוֹ כָל הַחַבְרַיָּה שֶׁהָיְתָה בְאוֹתוֹ מַעֲמָד: “וּמַה הוּא שֶׁהָיָה בְךָ אַחֲרֵי כֵן?” אָמַר: “אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לָהּ נָחָה דַעְתָּהּ וְהָיִינוּ יְשֵׁנִים אֲנִי וָהִיא, וְשָׁהִינוּ בְכָךְ זְמַן מַה עַד שֶׁאָמְרָה אֵלַי בְּאַחַד הַיָּמִים:” הֲרֵי אַנְשֵׁי חֲצַר הַכַלִיף אֵינָם יוֹדְעִים מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינְךָ וּבֵינִי, וְלֹא נִכְנַס לְחָצֵר זוֹ אָדָם זָר זוּלָתְךָ, וְאַף אַתָּה לֹא נִכְנַסְתָּ לְכָאן אֶלָּא בְחַסְדָּהּ שֶׁל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. אֵין זֶה מָקוֹם נָאֶה לְשִׁבְתֵּנוּ". נָתְנָהּ לִי חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה: “טוּל דִּינָרִים אֵלֶּה וְצֵא וּקְנֵה לָנוּ בָהֶם חָצֵר נָאָה”. הָלַכְתִּי וְקָנִיתִי וְהֶעֱבַרְתִּי כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַמָּמוֹן וְכָל מַה שֶּׁאָגְרָה מִן הָאֲרִיגִים וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ לְאוֹתָהּ חָצֵר שֶׁקְּנִיתִיהָ. זוֹהִי סִבַּת קְצִיצַת בְּהוֹנוֹתַי.

אָכַלְנוּ וְהָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ. אַחֲרֵי-כֵן אֵרַע לִי עִם הַגִּבֵּן מַה שֶּׁאֵרַע, וְזֶהוּ כָל סִפּוּרִי וְשָׁלוֹם".

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אֵין הוּא מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן. לֹא כִי סִפּוּר הַגִּבֵּן מְשַׁעֲשֵׁעַ יוֹתֵר מִזֶּה. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי תוֹלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם”. נִגַּשׁ הַיְהוּדִי וְנָשַׁק הָאָרֶץ וְאָמַר: "מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן ". אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “הָבָה”.

פָּתַח וְאָמַר:

---

אלף לילה ולילה: סִּפּוּר הָרוֹפֵא הַיְהוּדִי

מאת

אלמוני/ת

הַנִּפְלָא בְּמַה שֶּׁאֵרַע לִי בִימֵי עֲלוּמַי הוּא זֶה שֶׁאֵרַע לִי כְּשֶׁהָיִיתִי בִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה וְלָמַדְתִּי אוּמָנוּת הָרְפוּאָה וְעָסַקְתִּי בָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בְּאוּמָנוּתִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים, בָּא אֵלַי מַמְלוּךּ מִבֵּית נְצִיב דַּמֶּשֶׂק, וְאָמַר לִי: “דָּבָר לַאֲדוֹנִי אֵלֶיךָ”. יָצָאתִי אַחֲרָיו וְהָלַכְתִּי עִמּוֹ אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל הַנְּצִיב. נִכְנַסְתִּי וְרָאִיתִי בַּקָּצֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּלָם עֶרֶשׂ עֲצֵי עַרְעָר רְקוּעָה זָהָב וְעָלֶיהָ מוּטָל בֶּן-אָדָם חוֹלֶה, עֶלֶם שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה מִמֶּנּוּ בְדוֹרוֹ. יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּבֵרַכְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיאוּת. רָמַז לִי בְעֵינָיו. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הוֹשֵׁט לִי אֶת יָדֶךָ”. הוֹשִׁיט לִי אֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִפְלְאוֹת אֲלֹהִים, הֲרֵי עֶלֶם זֶה נָאֶה הוּא וּבֶן טוֹבִים וַחֲסַר נִמּוּס! אָכֵן פֶּלֶא הוּא”. בָּדַקְתִּי אֶת דָּפְקוֹ וְכָתַבְתִּי לוֹ פִתְקָה, וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ עֲשָׂרָה יָמִים, עַד שֶׁחָזַר לִבְרִיאוּתוֹ וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ וְהִתְרַחֵץ וְיָצָא. נָתַן לִי הַנְּצִיב חֲלִיפַת בְּגָדִים נָאָה וְשָׂמַנִי מְפַקֵּחַ אֶצְלוֹ בְּבֵית הַחוֹלִים שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי עִם הָעֶלֶם לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אַחֲרֵי שֶׁפִּנּוּהוּ לָנוּ מִכָּל אָדָם, וְנִכְנַס הַמְשָׁרֵת וּפָשַׁט מֵעָלָיו בְּגָדָיו שֶׁהָיוּ עָלָיו בְּתוֹךְ הַמֶּרְחָץ וְעָמַד עָרֹם – רָאִיתִי שֶׁיָּדוֹ הַיְמָנִית קֻצְּצָה זֶה מִקָּרוֹב, וְהָיְתָה זֹאת סִבַּת מַחֲלָתוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת תָּמַהְתִּי וְהִצְטַעַרְתִּי עָלָיו. הִסְתַּכַּלְתִּי בְגוּפוֹ וּמָצָאתִי עָלָיו סִימָנֵי מַלְקוֹת שֶׁל רְצוּעוֹת, וְתָמַהְתִּי עַל כָּךְ. הִבִּיט הָעֶלֶם בְּפָנַי וְאָמַר לִי: “רוֹפֵא הַדּוֹר, אַל תִּתְמַהּ עַל עִנְיָנִי, הֲרֵינִי מְסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי, תֵּכֶף לְצֵאתֵנוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ”. כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה וְסָעַדְנוּ וְנִפַּשְׁנוּ, אָמַר הָעֶלֶם: “רְצוֹנְךָ שֶׁנִּסְתַּכֵּל מֵעַל הַגְּזֻזְוּטְרְָה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן”. צִוָּה אֶת הָעֲבָדִים שֶׁיַּעֲלוּ לְשָׁם אֶת הַמַּצָּעִים, וְצִוָּה לִצְלוֹת לָנוּ גְדִי וּלְהָבִיא לָנוּ פֵרוֹת. עָשׂוּ הָעֲבָדִים כְּפִי שֶׁצִּוָּם, וְהֵבִיאוּ הַפֵּרוֹת וְאָכַלְנוּ, וְהָיָה הוּא אוֹכֵל בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית. אָמַרְתִּי לוֹ: “סַפֵּר נָא לִי אֶת סִפּוּרֶךָ”.

אָמַר לִי:

“רוֹפֵא הַדּוֹר, שְׁמַע סִפּוּרִי, מַה שֶּׁאֵרַע לִי. דַּע שֶׁמִּבְּנֵי מוּצִל אֲנִי, וְהָיָה לִי אָב שֶׁאָבִיו נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ וְהִנִּיחַ אַחֲרָיו עֲשָׂרָה בָנִים זְכָרִים, וְאָבִי בְתוֹכָם. וְהָיָה הוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם. גָּדְלוּ כֻלָּם וְנָשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים, חָנַן אֱלֹהִים אֶת אָבִי וְנוֹלַדְתִּי לוֹ, וְאוּלָם תִּשְׁעַת אֶחָיו לֹא חוֹנְנוּ יְלָדִים. גָּדַלְתִּי וְהָיִיתִי בֵּין דּוֹדַי שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים בִּי שִׂמְחָה רַבָּה. כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהִתְבַּגַּרְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ, בָּאתִי בְאַחַד הַיָּמִים עִם אָבִי לְמִסְגַּד מוּצִל, וְאוֹתוֹ יוֹם יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה. הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְיָצְאוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם. וְאוּלָם אָבִי וְדוֹדַי נִשְׁאֲרוּ וְהָיוּ מְסַפְּרִים בְּפִלְאֵי הָאֲרָצוֹת וּבָעִנְיָנִים הַמּוּזָרִים שֶׁבַּמְּדִינוֹת, עַד שֶׁהִזְכִּירוּ אֶת מִצְרַיִם. אָמַר אַחַד דּוֹדַי: “”הֲרֵי הַנּוֹסְעִים מְסַפְּרִים שֶׁאֵין עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ מָקוֹם יָפֶה יוֹתֵר מִמִּצְרַיִם וִיאוֹרָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלּוּ נִמְלֵאתִי תְשׁוּקָה לְמִצְרָיִם. וְאָמַר אָבִי: "מִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת מִצְרַיִם לֹא רָאָה אֶת הָעוֹלָם. זָהָב-עֲפָרָהּ, וּפְלָאִים – יְאוֹרָהּ, אַרְמוֹנוֹת – בָּתֶּיהָ וּמְמֻצָּע מֶזֶג אֲוִירָהּ, וְעוֹלֶה רֵיחַ הַלְּבוֹנָה רֵיחָהּ. וְכֵיצַד לֹא תְהֵא כָזֹאת אַחֲרֵי שֶׁהִיא הִיא הָעוֹלָם-הַזֶּה כֻּלּוֹ. וְיָפֶה אָמַר זֶה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ:

הַאֶסַּע מִמִּצְרַיִם וְטוּב נְעִימוֹתֶיהָ?

וְאֵי מָקוֹם אֶכָּסֵף לוֹ אַחֲרֶיהָ?

הַאֶעֱזֹב אֶרֶץ לַנּוֹשֵׁם נוֹשֶׁבֶת בָּהּ

רוּחַ צַחָה, לֹא זֶה רְחוֹב צַר יְכִילָהּ.

וְאֵיכָה? וּכְבָר הָיְתָה לְיֹפִי גַן עֲדָנִים,

רְפִידוֹתֶיהָ וְכָרֶיהָ עֲרוּכִים, מוּצָעִים.

אֶרֶץ תַּרְהִיב עַיִן וָלֵב בְּיִפְעַת הֲדָרָהּ,

וְתָכִיל אֶת אֲשֶׁר לוֹ יִתְאַו חוֹטֵא וַאֲשֶׁר אֱלֹהִים יִירָא.

וַאֲחֵי-אֱמוּנִים יְאַחֵד שָׁם גּוֹרָל וִיקַבֵּץ יַחְדָּו,

גַּנּוֹת נָחֲלוּ בְתוֹכָהּ, לָהֶם לְמוֹשָׁב.

יוֹשֵׁב-מִצְרַיִם, אִם גָּזַר אֱלֹהִים עָלַי נְדוֹד,

הִנֵּה בְּרִית וּשְׁבוּעָה בֵּינֵינוּ יַעַמְדוּ עוֹד

אַל נָא לְזָפִיר תַּזְכִּירוּהָ שֶׁכֵּן גַּם הוּא

כָּמוֹהָ, מֵרֵיחַ גַּנַּוֹת יִגְנֹב בָּשְׂמֵהוּ.

אָמַר אָבִי: “וְאִלּוּ רְאִיתֶם אֶת גַּנּוֹתֶיהָ בִּפְנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב, עֵת יִטּוּ הַצְּלָלִים עָלֶיהָ, כִּי אָז רְאִיתֶם פֶּלֶא, וֶהֱיִיתֶם נוֹטִים אֵלֶיהָ בְּגִיל וּרְעָדָה”. הִתְחִילוּ מְתָאֲרִים אֶת מִצְרַיִם וְאֶת יְאוֹרָה. וּכְשֶׁכִּלּוּ לְדַבֵּר, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַתֵּאוּרִים, נִשְׁאֲרָה דַעְתִּי עֲסוּקָה בָהּ. וּכְשֶׁקָּמוּ וּפָנוּ וְהָלְכוּ לָהֶם אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ,שָׁכַבְתִּי אֲנִי בְאוֹתוֹ לַיְלָה וּשְׁנָתִי נָדְדָה מִגַּעֲגוּעִים אֵלֶיהָ, וְלֹא עָרַב לִי לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה. לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁדּוֹדַי הִצְטַיְּדוּ לִנְסֹעַ לְמִצְרַיִם. בָּכִיתִי לִפְנֵי אָבִי בְּבַקְּשִׁי לָלֶכֶת אִתָּם, עַד שֶׁצִּיֵּד אוֹתִי בִסְחוֹרָה וְהָלַכְתִּי אִתָּם. אָמַר לָהֶם אָבִי: “אַל תַּנִּיחוֹ אוֹתוֹ לָבוֹא לְמִצְרַיִם, אֶלָּא עִזְבוּ אוֹתוֹ בְדַמֶּשֶׂק, שֶׁיִּמְכֹּר בָהּ סְחוֹרָתוֹ”. נָסַעְנוּ וְנִפְרַדְתִּי מֵאָבִי וְיָצָאנוּ מִמּוֹצִל, וְלֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְחַלַבּ. עָמַדְנוּ בָּהּ יָמִים אֲחָדִים וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְדַמֶּשֶׂק. וְרָאִינוּ אוֹתָהּ עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֵצִים וּנְהָרוֹת וּפְרִי וְעוֹף, כְּאִלּוּ הִיא גַן עֵדֶן שֶׁבּוֹ מִכָּל פֶּרִי.

יָרַדְנוּ לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת, וְעָמְדוּ בָהּ דוֹדַי עַד שֶׁמָּכְרוּ וְקָנוּ. מָכְרוּ סְחוֹרָתִי וּמָצָאתִי לְכָל אֲדַרְכְּמוֹן רֶוַח שֶׁל חֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְשַׂשְׂתִּי עַל הָרֶוַח. אַחַר כָּךְ עָזְבוּ דוֹדַי אוֹתִי וְהָלְכוּ לְמִצְרַיִם, וְנִשְׁאַרְתִּי אָנֹכִי. לָקַחְתִּי לִי דִירָה בְּבַיִת שֶׁבִּנְיָנוֹ נָאֶה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁתִּקְצַר הַלָּשׁוֹן לְתָאֳרוֹ, וּשְׂכַרְתִּיהָ בִּשְׁנֵי דִּינָרִים לְחֹדֶשׁ. וְהָיִיתִי מִתְעַדֵּן בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עַד שֶׁכִּמְעַט הוֹצֵאתִי אֶת הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה עִמִּי. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל שַׁעַר הַבַּיִת, קָרְבָה וּבָאָה אֵלַי עַלְמָה וְהִיא לְבוּשָׁה מַלְבּוּשִׁים מְפֹאָרִים שֶׁלֹּא רָאוּ עֵינַי מְפֹאָרִים מֵהֶם. קָרַצְתִּי לָהּ בְעֵינַי, וְהִיא לֹא זוֹ בִלְבַד שֶׁלֹּא נִרְתְּעָה, אֶלָּא שֶׁנִּכְנְסָה מִיָּד לְתוֹךְ הַשָּׁעַר. כְּשֶׁנִּכְנְסָה כָּבַשְׁתִּי אוֹתָהּ וְשַׂשְׂתִּי עָלֶיהָ וְנָעַלְתִּי הַדֶּלֶת בַּעֲדָהּ וּבַעֲדִי. גִּלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ וְהֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אַדַּרְתָּהּ וּמְצָאתִיהָ מַזְהִירָה בְּיָפְיָהּ, וְנִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ בְלִבִּי. קַמְתִּי וְהֵבֵאתִי שֻׁלְחָן עִם הַטְּעִימִים בַּמַּאֲכָלִים וּבַפֵּרוֹת, וְכָל מַה שֶׁהַמָּקוֹם דּוֹרֵשׁ אוֹתוֹ. אָכַלְנוּ וְשִׂחַקְנוּ וְשָׁתִינוּ עַד שֶׁנִּשְׁתַּכַּרְנוּ. אַחַר-כָּךְ יָשַׁנְתִּי עִמָּהּ אוֹתוֹ לַיְלָה הַנָּעִים מִכָּל הַלֵּילוֹת עַד לַבֹּקֶר. אַחֲרֵי זֶה נָתַתִּי לָהּ עֲשָׂרָה דִינָרִים. נִשְׁבְּעָה שֶׁאֵינָה נוֹטֶלֶת אֶת הַדִּינָרִים מִמֶּנִּי וְאָמְרָה: “חֲבִיבִי, הַמְתֵּן לִי אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים בִּשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, שֶׁאֲנִי בָאָה אֶצְלְךָ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וְהָכֵן לָנוּ בְדִינָרִים אֵלֶּה, כְּמוֹ זֶה שֶׁהֲכִינוֹתָ אֶמֶשׁ”. נָתְנָה לִי הִיא עֲשָׂרָה דִינָרִים וְנִפְרְדָה מִמֶּנִי וְהָלְכָה לָהּ, וְנָטְלָה דַעְתִּי עִמָּהּ. כְּשֶׁעָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַיָּמִים בָּאָה וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ דִּיבָג וְתַכְשִׁיטִין וַחֲלִיפוֹת בְּגָדִים יְקָרִים מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ עָלֶיהָ בָרִאשׁוֹנָה. וּכְבָר הֲכִינוֹתִי לָהּ כְפִי שֶׁמַּתְאִים לַמָּקוֹם לֵפְּנֵי שֶׁבָּאָה. אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְיָשַׁנּוּ כְפִי שֶׁנָּהַגְנוּ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עַד הַבֹּקֶר. נָתְנָה לִי עֲשָׂרָה דִינָרִים, וְקָבְעָה לִי מוֹעֵד אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים, שֶׁאָז תָּבוֹא אֶצְלִי, וַהֲכִינוֹתִי לָהּ כָּל הַמַּתְאִים לַמָּקוֹם. אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים בָּאָה בִּלְבוּשׁ יָקָר יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְׁנִיָּה, וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם אֵין אֲנִי יָפָה?” אָמַרְתִּי: "הֵן, חַי אֱלֹהִים ". אָמְרָה: “תִּתֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאָבִיא עִמִּי נַעֲרָה יָפָה הֵימֶנִי וּצְעִירָה לְיָמִים מִמֶּנִי שֶׁתִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִמָּנוּ וּתְשַׂחֵק עִמָּהּ, לְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּהּ? שֶׁכֵּן עֲצוּבַת-רוּחַ הִיא זֶה זְמַן רָב, וְשָׁאֲלָה מִמֶּנִי שֶׁאֶקַּח אוֹתָהּ עִמִּי וּתְבַלֶּה עִמָּנוּ הַלַּיְלָה”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בַקָּשָׁתָהּ, אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן, חַי אֱלֹהִים”. שָׁתִינוּ עַד שֶׁעָלָה הַיַּיִן אֶל רָאשֵׁינוּ וְיָשַׁנּוּ עַד הַבֹּקֶר. נָתְנָה לִי שׁוּב חֲמִשָּׁה עָשָׂר דִּינָרִים, וְאָמְרָה: “קַח יוֹתֵר עַל הָרָגִיל, שֶׁכֵּן תָּבוֹא עִמִּי הַנַּעֲרָה”. נִפְרְדָה מִמֶּנִי וְהָלְכָה לָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָרְבִיעִי הֲכִינוֹתִי לָהּ כָּל הַמַּתְאִים לַמָּקוֹם כָּרָגִיל. אַחֲרֵי שְׁקִיעַת הַחַמָּה, בָּאָה וְעִמָּהּ נַעֲרָה עוֹטָה מְעִיל. נְכִנְסוּ שְׁתֵּיהֶן וְיָשְׁבוּ, וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ נָשָׂאתִי קוֹלִי בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַה נָּאֶה יוֹמֵנוּ וּמֶה הָדוּר,

עֵת עֵין מְחָרֵף אוֹתָנוּ לֹא תָשׁוּר,

עֵת אַהֲבָה וְשָׂשׂוֹן וְשִׁכָּרוֹן

קָרָבוּ, וְסָרָה בִּינַת נָבוֹן,

עֵת אַגַּן סַהַר יָאִיר בַּצָּעִיף,

וְנָטָה בְמַעֲטֵהוּ עֲדִינוֹת, הַסָּעִיף.

הַשּׁוֹשַׁנָּה טַל-בֹּקֶר לֶחְיָהּ,

הַנַּרְקִיסָה תּוֹפִיעַ לָעַיִן לֵאָה.

כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי יַזְהִירוּ הַחַיִּים זַכִּים

בְּחֶבְרַת הַחֲשׁוּקָה, הֶאָח מַה נָּעִים!

שָׂמַחְתִּי לְמַרְאָן וְהִדְלַקְתִּי הַנֵּרוֹת וְקִבַּלְתִּי פְנֵיהֶן בְּשִׂמְחָה וָגִיל. קָמוּ שְׁתֵּיהֶן וְהֵסִירוּ מֵעֲלֵיהֶן אֶת בִּגְדֵיהֶן הָעֶלְיוֹנִים, וְגִלְּתָה הַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה אֶת פָּנֶיהָ, וּרְאִיתִים כַּלְּבָנָה בְמִלּוּאָהּ; מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי יָפָה הֵימֶנָּה. קַמְתִּי וְהִגַּשְׁתִּי לָהֶן אֶת הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ. הָיִיתִי מַרְאֶה חִבָּה לַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה וּמְמַלֵּא לָהּ אֶת הַגָּבִיעַ וְשׁוֹתֶה עִמָּהּ. נִתְקַנְּאָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה בְּקִרְבָּה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, אָמְנָם נַעֲרָה זוֹ יָפָה הִיא, וְאוּלָם אֵין הִיא יָפָה יוֹתֵר מִמֶּנִי”. אָמַרְתִּי: "אָמְנָם כֵּן, חַי אֱלֹהִים ". אָמְרָה לִי: “רְצוֹנִי שֶׁתִּישַׁן הַלַּיְלָה עִמָּהּ”. אָמַרְתִּי: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. קָמָה וְהִצִּיעָה לָנוּ הַמִּטָּה, וְקַמְתִּי וְיָשַׁנְתִּי עִם הַנַּעֲרָה הַחֲדָשָׁה עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִשְׁכַּמְתִּי בַבֹּקֶר מָצָאתִי אֶת יָדַי רְטוּבוֹת, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁמִּזֵּעָה הוּא. הִתְרוֹמַמְתִּי וּבִקַּשְׁתִּי לְעוֹרֵר אֶת הַנַּעֲרָה, וְאוּלָם כְּשֶׁנִּעְנַעְתִּי אוֹתָהּ בִּכְתֵפוֹתֶיהָ, נִדַּרְדֵּר רֹאשָׁהּ מֵעַל הַכָּר. נִטְרְפָה עָלַי דַעְתִּי וְנִזְעַקְתִּי: “הוֹי הַחוֹסֶה, הֱיֵה לִי מַחֲסֶה”. רָאִיתִי שֶׁנִּרְצְחָה, וְנִרְתַּעְתִּי. וְחָשַׁךְ עוֹלָמִי בַּעֲדִי. חִפַּשְׂתִּי אֶת אֲהוּבָתִי הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא יָכֹלְתִּי לִמְצֹא אוֹתָהּ, וְעָלָה בְדַעְתִּי שֶׁהִיא הִיא שֶׁרָצְחָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ קִנְאָה וְאָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָאַדִּיר. מַה אֶעֱשֶׂה?” נִמְלַכְתִּי שָׁעָה אַחַת וְקַמְתִּי וּפָשַׁטְתִּי אֶת בְּגָדַי וְחָפַרְתִּי בּוֹר בְּתוֹךְ הֶחָצֵר בְּאֶמְצַע וְשַׂמְתִּי בוֹ אֶת הַנַּעֲרָה. וְהֶחֱזַרְתִּי עָלֶיהָ אֶת הֶעָפָר, וְהֵשַׁבְתִּי אֶת רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. אַחַר כָּךְ רָחַצְתִּי ולָבַשְׁתִּי בְגָדִים נְקִיִּים וְלָקַחְתִּי שְׁאֵרִית מָמוֹנִי וְיָצָאתִי מִן הַבַּיִת וְנָעַלְתִּי אוֹתוֹ וְהָלַכְתִּי אֶל בַּעַל-הַבַּיִת, כְּשֶׁאֲנִי מְחַזֵּק אֶת לִבִּי, וְשִׁלַּמְתִּי לוֹ שְׂכַר-דִּירָה לְשָׁנָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: “נוֹסֵעַ אֲנִי אֶל דּוֹדַי אֲחֵי אָבִי לְמִצְרָיִם”.

נָסַעְתִּי לְמִצְרַיִם וּפָגְשׁוּ אוֹתִי דוֹדַי וְשָׂמְחוּ לִקְרָאִתי, מָצָאתִי אוֹתָם שֶׁכְּבָר גָּמְרוּ לִמְכֹּר סְחוֹרָתָם. אָמְרוּ לִי: “מַה הִיא סִבַּת בּוֹאֲךָ?” אָמַרְתִּי: “נִכְסַפְתִּי אֲלֵיכֶם, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עִמִּי כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן”. עָמַדְתִּי אִתָּם שָׁנָה כְּשֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּמִצְרַיִם וּבִיאוֹרָהּ, וְשַׂמְתִּי יָדִי בְּמַה שֶׁנִּשְׁאַר עִמִּי, מִמָּמוֹנִי וְהָיִיתִי מוֹצִיא מִמֶּנּוּ לְמַאֲכָל וּלְמִשְׁתֶּה עַד שֶׁקָּרְבָה שְׁעַת נְסִיעַת דּוֹדַי.בָּרַחְתִּי וְהִסְתַּתַּרְתִּי מִפְּנֵיהֶם. חִפְּשׂוּ אוֹתִי וְלֹא שָׁמְעוּ דָבָר עַל אוֹדוֹתַי. אָמְרוּ: “וַדַּאי הִקְדִּים אוֹתָנוּ וְחָזַר לְדַמֶּשֶׂק”.וְנָסְעוּ. יָצָאתִי מִמְּקוֹם מַחְבּוֹאִי וְעָמַדְתִּי בְמִצְרַיִם שָׁלשׁ שָׁנִים. וְהָיִיתִי מוֹצִיא לְהוֹצָאוֹתַי עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בְּיָדִי כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן. וְהָיִיתִי נוֹהֵג לִשְׁלֹחַ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעַל-הַבַּיִת אֶת שְׂכַר דִּירָתוֹ. וְאוּלָם אַחֲרֵי שָׁלשׁ שָׁנִים גָּבְרָה מְצוּקַת לִבִּי, שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עִמִּי אֶלָּא שְׂכַר שָׁנָה אַחַת בִּלְבָד. נָסַעְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְדַמֶּשֶׂק וְיָרַדְתִּי אֶל הַבַּיִת, וְשָׂמַח בַּעַל-הַבַּיִת לִקְרָאתִי. מָצָאתִי אֶת הַחֲדָרִים נְעוּלִים כְּמוֹת שֶׁהִנַּחְתִּי אוֹתָם. פָּתַחְתִּי אוֹתָם וְהוֹצֵאתִי אֶת הַחֲפָצִים שֶׁהָיוּ בְתוֹכָם, וּמָצָאתִי תַּחַת הַמַּצָּע, שֶׁעָלָיו שָׁכַבְתִּי עִם הַנַּעֲרָה שֶׁנִּרְצְחָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה, עֲנָק זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת. נְטַלְתִּיו וְנִקִּיתִי אוֹתוֹ מִדַּם הַנַּעֲרָה הַנִּרְצַחַת. הִסְתַּכַּלְתִּי בוֹ וּבָכִיתִי שָׁעָה קַלָּה. נִשְׁאַרְתִּי בַבַּיִת זְמַן שְׁנֵי יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הָלַכְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהֶחֱלַפְתִּי בְגָדַי, וְלֹא נִשְׁאַר עִמִּי עוֹד כְּלוּם מִן הַמָּמוֹן. כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּאַחַד הַיָּמִים לָלֶכֶת לַשּׁוּק, לָחַשׁ לִי הַשָּׂטָן בְּאָזְנַי וְהֵסִית אוֹתִי, לְמַעַן יָקוּם הַדָּבָר אֲשֶׁר נִגְזַר עָלַי, וְלָקַחְתִּי אֶת הָעֲנָק הַמְשֻׁבָּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת וְהָלַכְתִּי לַשּׁוּק וּמְסַרְתִּיו לִידֵי סַפְסָר. בִּקְשַׁנִי לָשֶׁבֶת לְיַד בַּעַל-הַבַּיִת וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא הַשּׁוּק. וְאוּלָם הוּא לָקַח בַּסֵּתֶר אֶת הָעֲנָק וְהִכְרִיז עָלָיו בַּחֲשָׁאי מִבְּלִי יְדִיעָתִי. וְהֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ בְאַלְפַּיִם דִּינָר. בָּא הַסַּפְסָר אֵלַי וְאָמַר לִי: “הֲרֵי עֲנָק זֶה רַק שֶׁל נְחשֶׁת הוּא, וְחִקּוּי הוּא מַעֲשֵׂה-יְדֵי הַפְרַנְקִים וּמְחִירוֹ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כֵּן הוּא. עָשִׂינוּ אוֹתוֹ לְאַחַת הַנְּעָרוֹת לְהַתֵּל בָּהּ, וְיָרְשָׁה אוֹתָהּ אִשְׁתִּי, וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים לְמָכְרוֹ. לֵךְ אֵפוֹא וְקַבֵּל אֶלֶף הָאֲדַרְכְּמוֹנִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָעֶלֶם לַסַּפְסָר: “קַח אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן”, וְשָׁמַע הַסַּפְסָר כָּךְ, הִכִּיר שֶׁעִנְיָן חָשׁוּד הוּא.פָּנָה עִם הָעֲנָק אֶל זְקַן-הַשּׁוּק וּנְתָנוֹ לוֹ. נְטָלוֹ וּפָנָה אֶל הַמּוֹשֵׁל, וְאָמַר לוֹ: “עֲנָק זֶה נִגְנַב מִבֵּיתֵנוּ וּמָצָאנוּ אֶת הַגַּנָּב לָבוּשׁ בִּגְדֵי סוֹחֲרִים”. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר עַד שֶׁהִקִּיפוּנִי הַשּׁוֹמְרִים וּנְטָלוּנִי אֶל הַמּוֹשֵׁל. שְׁאָלַנִי הַמּוֹשֵׁל עַל דְּבַר עֲנָק זֶה. אָמַרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַסַּפְסָר. צָחַק הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר: “אֵין אֵלֶּה דִבְרֵי אֱמֶת”. וּבְטֶרֶם יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, פָּשְׁטוּ אֶת בְּגָדִי מֵעָלַי וְהִלְקוּנִי בִּרְצוּעוֹת עַל כָּל גּוּפִי. הָיוּ הַמַּלְקוֹת צוֹרְבוֹת בִּי וְאָמַרְתִּי: “גְּנַבְתִּיו”.שֶׁאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “מוּטָב שֶׁאֹמַר: גְנַבְתִּיו מִשֶּׁאֹמַר: בַּעֲלָתוֹ נִרְצְחָה בְתוֹךְ בֵּיתִי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּנִי עָלֶיהָ”. וּכְשֶׁאָמַרְתִּי “גְּנַבְתִּיו, קִצְּצוּ אֶת יָדִי וְיָצְקוּ שֶׁמֶן רוֹתֵחַ עַל מְקוֹם הַגֶּדַע, הִתְעַלַּפְתִּי וְהִשְׁקוּנִי יַיִן עַד שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי.לָקַחְתִּי אֶת יָדִי וּבָאתִי לְבֵיתִי, אָמַר לִי בַּעַל-הַבַּיִת:מֵאַחֲרֵי שֶׁאֵרַע עִמְּךָ כָּךְ, עֲזֹב אֶת בֵּיתִי וּרְאֵה לְךָ מָקוֹם אַחֵר, שֶׁחָשׁוּד אַתָּה עַל הַגְּנֵבָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַמְתֵּן לִי יוֹמַיִם אוֹ שְׁלשָׁה, עַד שֶׁאֶרְאֶה לִי מָקוֹם”. אָמַר לִי:”טוֹב“, וְהָלַךְ וְעָזַב אוֹתִי. נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה וְאוֹמֵר: “כֵּיצַד אֶחֱזֹר לְמִשְׁפַּחְתִּי וַאֲנִי גִדֵּעַ וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁנָּקִי אָנִי. וְאוּלָם אוּלַי יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים אַחֲרֵי כָל זֶה מַשֶּהוּ”. הָיִיתִי בוֹכֶה בְכִי מָר. וּכְשֶׁהָלַךְ בַּעַל-הַבַּיִת מֵאֶצְלִי תְּקַפַנִי צַעַר גָּדוֹל, וְהָיִיתִי בִמְצוּקָה גְדוֹלָה יוֹמָיִם. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּא אֵלַי בַּעַל-הַבַּיִת, מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וְאִתּוֹ שׁוֹמְרִים אֲחָדִים וּזְקַן-הַשּׁוּק שֶׁהֶאֱשִׁימַנִי בִּגְנֵבַת הָעֲנָק. יָצָאתִי אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם:”מַה הָעִנְיָן?" לֹא נָתְנוּ לִי כָּל שְׁהוּת, אֶלָּא תְּפָסוּנִי בְיָדַי וְשָׂמוּ שַׁלְשְׁלָאוֹת בְּצַוָּארִי וְאָמְרוּ לִי: “הֲרֵי הָעֲנָק שֶׁהָיָה עִמְּךָ, נִתְבָּרֵר הַדָּבָר שֶׁהוּא לִנְצִיב דַּמֶּשֶׂק,מִשְׁנָהּ וּמוֹשְׁלָהּ”.

הוֹסִיפוּ וְאָמְרוּ לִי: “עֲנָק זֶה אָבַד מִבֵּית הַנְּצִיב לִפְנֵי זְמַן שֶׁל שָׁלשׁ שָׁנִים, וְעִמּוֹ יַחַד בִּתּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִי דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהֶם רָעֲדוּ כָּל קְרָבַי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הֵם יַהַרְגוּנִי בְלִי כָל סָפֵק. חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לַנְּצִיב סִפּוּרִי, וְאִם יַחְפֹּץ יַהַרְגֵנִי וְאִם יַחְפֹּץ יִסְלַח לִי”. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַנָּצִיב, הֶעֱמִידוּנִי לְפָנָיו וּכְשֶׁרָאֲנִי אָמַר: “זֶה הוּא שֶׁגָּנַב אֶת הַעֲנָק וְהוֹרִידוֹ לְמָכְרוֹ? אָכֵן קִצַּצְתֶם אֶת יָדוֹ בְלִי מִשְׁפָּט”. צִוָּה לַחֲבשׁ אֶת זְקַן-הַשּׁוּק בְּבֵית-הָאֲסוּרִים וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לוֹ לָזֶה דְמֵי יָדוֹ, שֶׁאִם לָאו הֲרֵינִי תוֹלֶה אוֹתְךָ וְנוֹטֵל אֶת כָּל רְכוּשֶׁךָ”. קָרָא לִבְנֵי לִוְיָתוֹ וּנְטָלוּהוּ וּסְחָבוּהוּ, וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי וְהַנְּצִיב לְבַדֵּנוּ. אַחֲרֵי שֶׁפִּתְּחוּ אֶת הַמַּסְגֵרוֹת מֵעַל צַוָּארִי וְהִתִּירוּ אֶת אֲסוּרַי, הִסְתַּכֵּל בִּי הַנְּצִיב וְאָמַר לִי: “בְּנִי סַפֵּר לִי וְהַגֵּד דְּבַר אֱמֶת כֵּיצַד הִגִּיעַ עֲנָק זֶה לְיָדֶךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵינִי מַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת”. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְכֵיצַד הֵבִיאָה אֵלַי אֶת הַשְּׁנִיָּה, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן שָׁחֲטָה אוֹתָהּ מִקִּנְאָה, וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר בִּשְׁלֵמוּתוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע דְבָרַי נִעְנַע בְּרֹאשׁוּ וְסָפַק בְּכַפָּיו וְשָׂם מִטְפַּחְתּוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּבָכָה שָׁעָה אֶחָת.אַחַר-כָּך פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “דַּע בְּנִי שֶׁהַנַּעֲרָה הַגְּדוֹלָה בִתִּי הִיא, וְהָיִיתִי עוֹצֵר אוֹתָהּ בְמִשְׁמָר בְּבֵיתִי, וּכְשֶׁהִתְבַּגְּרָה שְׁלַחְתִּיהָ לְמִצְרַיִם, וְהִשֵּׂאתִיהָ לְבֶן דּוֹדָהּ. מֵת וְחָזְרָה אֵלַי אַחֲרֵי שֶׁלָּמְדָה דַרְכֵי זִמָּה מִבְּנֵי מִצְרַיִם. בָּאָה אֵלֶיךָ אַרְבַּע פְּעָמִים, וְאַחַר-כָּך הֵבִיאָה אֵלֶיךָ אֶת אֲחוֹתָהּ הַקְּטַנָּה, וְהַשְׁתַּיִם אֲחָיוֹת לְאָב וּלְאֵם הֵן. וְהָיוּ אוֹהֲבוֹת אִשָּׁה אֶת אֲחוֹתָהּ. וּכְשֶׁאֵרַע לַגְּדוֹלָה מַה שֶׁאֵרַע, גִּלְּתָה סוֹדָהּ לַאֲחוֹתָהּ, שֶׁבִּקְּשַׁתָּהּ לְקַחְתָהּ אִתָּהּ. אַחַר-כָּך חָזְרָה יְחִידָה שְׁאַלְתִּיהָ לַאֲחוֹתָהּ, כְּשֶׁמְּצָאתִיהָ בוֹכָה, וְאָמְרָה לִי: “אֵינִי יוֹדַעַת מֶה הָיָה לָהּ”. אַחַר-כָּך סִפְּרָה לְאִמָּהּ בְּסוֹד כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מִשְּׁחִיטָתָהּ אֶת אֲחוֹתָה, וּמָסְרָה לִי אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד”. לֹא פָסַק מִלִּבְכּוֹת וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, לֹא אֶחְדַּל מִלִּבְכּוֹת עָלֶיהָ עַד מוֹתִי. וּדְבָרֶיךָ, בְּנִי, אֱמֶת הֵם, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי כָּל זֶה לִפְנֵי שֶׁסִּפַּרְתָּ לִי. רְאֵה אֵפוֹא, בְּנִי, מַה שֶּׁאֵרַע, וַהֲרֵי אֲנִי מְבַקֶּשְׁךָ שֶׁלֹּא תָּשִׁיב פָּנַי בַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ. רְצוֹנִי לְהַשִּׂיא לְךָ אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה שֶׁאֵינָה אָחוֹת לָהֶם לְאֵם, וְהִיא בְתוּלָה,וְאֵינִי לוֹקֵחַ מִיָּדְךָ מֹהַר, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁאֲנִי קוֹצֵב לָךְ קִצְבָה מִיָּדִי, וְתִשָּׁאֵר אֶצְלִי בְּמַעֲלַת בְּנִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהִי כִרְצוֹנְךָ, אֲדוֹנִי, וּמַה זְּכוּת בְּיָדִי שֶׁהִגַּעְתִּי לְכָךְ?” שָׁלַח הַנְּצִיב מִיָּד שָׁלִיחַ אֶל הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וְצִוָּה לִכְתֹּב שְׁטָר נִשּׂוּאַי לְבִתּוֹ וּבָאתִי אֵלֶיהָ. הוֹצִיא מִיַּד זְקַן-הַשּׁוּק סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן בִּשְׁבִילִי, וְהִגַּעְתִּי לְמִשְׂרָה גְדוֹלָה אֶצְלוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה נִפְטַר אָבִי לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְשָׁלַח הַנְּצִיב וְהֵבִיא לִי אֶת הַמָּמוֹן שֶׁעָזַב אָבִי, וַהֲרֵינִי חַי כַּיּוֹם בְּתַעֲנוּגוֹת. זֹאת הִיא סִבַּת קְצִיצַת יָדִי.

אָמַר הַיְהוּדִי: "וְתָמַהְתִּי עַל זֶה וְעָמַדְתִּי אִתּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים וְנָתַן לִי מָמוֹן רַב. נָסַעְתִּי מִמֶּנּוּ וְהִגַּעְתִּי לְאַרְצְכֶם זֹאת, וְהָיְתָה פַרְנָסָתִי מְצוּיָה לִי בְרֶוַח בָּהּ, וְאֵרַע לִי עִם הַגִּבֵּן מַה שֶּׁאֵרַע.

אָמַר מֶלֶךְ סִין: “אֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן. וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֶתְלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם, וּבְיִחוּד אֶת הַחַיָּט שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הָאָסוֹן”. אָמַר לַחַיָּט: “חַיָּטוֹן, אִם תְּסַפֵּר לִי סִפּוּר נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן, אֶסְלַח לָכֶם לְחַטַּאתְכֶם”.

בָּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַחַיָּט וְאָמַר:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַחַיָּט

מאת

אלמוני/ת

דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁמַּה שֶּׁאֵרַע לִי נִפְלָא הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֵרַע לְכֻלָּם. הָיִיתִי לִפְנֵי שֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶת הַגִּבֵּן, בְּבֹקֶר הַיּוֹם, בִּסְעֻדַּת נִשּׂוּאִין אֵצֶל אַחַד חֲבֵרַי. וְהָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים אִישׁ בְּעֶרֶךְ מִגְּדוֹלֵי הָאוּמָנִים שֶׁבַּחַיָּטִים, בְּאוֹרְגֵי-מֶשִׁי וְהַנַּגָּרִים וְזוּלָתָם. כְּשֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ הֻגַּשׁ הָאֹכֶל שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ. וְהִנֵּה נִכְנַס בַּעַל-הַבַּיִת וְעִמּוֹ עֶלֶם נָכְרִי נָאֶה מִבְּנֵי בַּגְדָאד. וְהָיוּ עָלָיו מִן הַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא, וְהוּא יְפֵה תֹאַר, יֹפִי שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, אֶלָּא שֶׁהוּא חִגֵּר. נִכְנַס אֵלֵינוּ וְנָתַן שָׁלוֹם. קַמְנוּ לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָשֶׁבֶת רָאָה בְּתוֹכֵנוּ אָדָם, גַּלָּב, וְסֵרַב לָשֶׁבֶת וּבִקֵּשׁ לָצֵאת מֵעַל פָּנֵינוּ. עִכַּבְנוּהוּ אָנִי וּבַעַל-הַבַּיִת וְהִפְצַרְנוּ בוֹ, וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ בַּעַל-הַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת כְּנִיסָתְךָ וִיצִיאָתְךָ תֵכֶף לְכָךְ?” אָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תַעֲמֹד לִי בְדַרְכִּי בִכְלוּם, מִשּׁוּם שֶׁסִּבַּת יְצִיאָתִי גַּלָּב זֶה הַיּוֹשֵׁב כָּאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּעַל-הַסְּעֻדָּה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, תָּמַהּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁעֶלֶם זֶה מִבַּגְדָאד נֶעְכְּרָה רוּחוֹ בִּגְלַל אוֹתוֹ גַלָּב?” פָּנִינוּ אֵלָיו וְאָמַרְנוּ לוֹ: “סַפֵּר לָנוּ מַה סִּבַּת הַזַּעַם שֶׁאַתָּה זוֹעֵם גַּלָּב זֶה?” אָמַר הָעֶלֶם: “חַבְרַיָּה,מִשּׁוּם שֶׁאֵרַע לִי עִם גַּלָּב זֶה עִנְיָן מֻפְלָא בְּעִיִרי בְּבַגְדָאד, וְהָיָה הוּא הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי חִגֵּר וְנִשְׁבְּרָה רַגְלִי, וְנִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵינִי יוֹשֵׁב אִתּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד כָּל עוֹד אֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וְלֹא אָגוּר בְּעִיר שֶׁהוּא גָר בָּהּ. וּכְבָר עָזַבְתִּי אֶת בַּגְדָאד וְיָצָאתִי אוֹתָהּ וְיָשַׁבְתִּי בְּעִיר זוֹ, וְעַכְשָׁו אֵינִי לָן כָּאן הַלַּיְלָה אֶלָּא נוֹסֵעַ הָלְאָה”. אָמַרְנוּ לוֹ: “רְאֵה הִשְׁבַּעְנוּךָ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרְךָ עִמּוֹ”. הִלְבִּינוּ פְּנֵי הַגַּלָּב בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאַלְנוּ אֶת הָעֶלֶם, וּפָתַח הָעֶלֶם וְאָמַר:

דְּעוּ חַבְרַיַּת-טוֹבִים, שֶׁאָבִי מִגְּדוֹלֵי סוֹחֲרֵי בַּגְדָאד הָיָה, וְלֹא חֲנָנוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וָלַד זוּלָתִי, כְּשֶׁגָּדַלְתִּי וְהִתְבַּגַּרְתִּי וְהָיִיתִי לְאִישׁ נֶאֱסַף אָבִי לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְעָזַב לִי הוֹן וַעֲבָדִים וְסָרִיסִים. הָיִיתִי לוֹבֵשׁ אֶת הַיָּפֶה בַּלְּבוּשׁ וְאוֹכֵל מֵיטַב הַמַּאֲכָלִים. וְשֵׁם אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה בְּקֶרֶב לִבִּי מַשְׂטֵמָה לַנָּשִׁים, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בְּבַגְדָאד, וְהִנֵּה בָאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים בַּדֶּרֶךְ. בָּרַחְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לְסִמְטָה אַחַת שֶׁאֵינָהּ מְפֻלֶּשֶׁת וְנִשְׁעַנְתִּי בְּקָצֶהָ הָעֶלְיוֹן עַל אִצְטַבָּה. לֹא יָשַׁבְתִּי שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁנִּפְתַּח חַלּוֹן מִמּוּל לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי בוֹ, וְנִשְׁקְפָה מִתּוֹכוֹ נַעֲרָה כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי כְמוֹתָהּ. הָיוּ לָהּ עֲצִיצֵי פְרָחִים עֲרוּכִים עַל קֶרֶשׁ, וְהָיְתָה מַשְׁקָה אוֹתָם; פָּנְתָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְאַחַר-כָּךְ סָגְרָה אֶת הַחַלּוֹן וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינַי. נִצְּתָה בְלִבִּי אֵשׁ, וְהָיְתָה דַעְתִּי עֲסוּקָה בָהּ, וְנֶהְפְּכָה מַשְׂטֵמָתִי לְנָשִׁים לְאַהֲבָה. לֹא פָסַקְתִּי מִשֶּׁבֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד לִשְׁקִיעַת-הַחַמָּה, כְּשֶׁאִינֶנִּי עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעָצְמַת הַתְּשׁוּקָה.

וְהִנֵּה קָאצִ’י הָעִיר רוֹכֵב עוֹבֵר, לְפָנָיו עֲבָדִים וְאַחֲרָיו סָרִיסִים, יָרַד וְנִכְנַס לַבַּיִת שֶׁבַּעֲדוֹ נִשְׁקְפָה הַנַּעֲרָה וְהֵבַנְתִּי שֶׁאָבִיהָ הוּא. בָּאתִי עָצוּב לְבֵיתִי וְנָפַלְתִּי עַל הַמַּצָּע מִצְטַעֵר. נִכְנְסוּ אֵלַי שִׁפְחוֹתַי וְיָשְׁבוּ סְבִיבִי וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מַה אִתִּי וַאֲנִי אֵינִי מְגַלֶּה לָהֶן כְּלוּם, וְאֵינִי מֵשִׁיב כָּל תְּשׁוּבָה עַל דִּבְרֵיהֶן אֵלַי. קָשְׁתָה מַחֲלָתִי, וְהָיוּ בְנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אוֹתִי. נִכְנְסָה אֵלַי זְקֵנָה אַחַת, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, לֹא נֶעֱלַם מִמֶּנָּה מַצָּבִי, יָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְהִרְגִּיעָה אֶת רוּחִי וְאָמְרָה: “בְּנִי, סַפֵּר לִי עִנְיָנְךָ”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ סִפּוּרִי. אָמְרָה: “בְּנִי, הֲרֵי זוֹ בַּת קָאצִ’י בַּגְדָאד, וְהִיא עֲצוּרָה בְּבֵיתוֹ, וּמָקוֹם זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ בוֹ, הַקּוֹמָה שֶׁהִיא גָרָה בוֹ הוּא, וְאָבִיהָ אוּלָם גָּדוֹל לוֹ לְמַטָּה מִזֶּה, וְהִיא לְבַדָּהּ, וַאֲנִי נִכְנֶסֶת הַרְבֵּה אֶצְלָם, וְאֵין לְךָ דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ אֶלָּא עַל יָדִי. חֲזַק אֵפוֹא וֶאֱמָץ”. הִתְחַזַּקְתִּי וְאִמַּצְתִּי אֶת רוּחִי, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, וְשָׂמְחוּ אַנְשֵׁי בֵיתִי בְאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנִּתְחַזְּקוּ אֲבָרַי וְחָזַרְתִּי לִבְרִיאוּת שְׁלֵמָה. אַחַר-כָּךְ הָלְכָה הַזְּקֵנָה וְחָזְרָה כְּשֶׁפָּנֶיהָ נִשְׁתַּנּוּ וְאָמְרָה: “בְּנִי, אַל תִּשְׁאַל לְמַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהּ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי לָהּ זֹאת, אָמְרָה לִי: אִם לֹא תִשְׁתְּקִי, זְקֵנָה מְזֹהָמָה, מִדַּבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה, הֲרֵינִי עוֹשָׂה בָךְ מַה שֶּׁאַתְּ רְאוּיָה לוֹ”. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיהָ פַּעַם שְׁנִיָּה". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ, הוֹסִיפוּ לִי דְבָרֶיהָ מַחֲלָה עַל מַחֲלָתִי.

לְיָמִים בָּאָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “בְּנִי, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שְׂכַר בְּשׂוֹרָה טוֹבָה”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּיהָ, חָזְרָה נִשְׁמָתִי לְגוּפִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “הֲרֵי לָךְ עִמִּי כָּל טוֹב”. אָמְרָה: "הָלַכְתִּי תְמוֹל אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי שֶׁאֲנִי שְׁבוּרַת-הַלֵּב וְעֵינִי בוֹכִיָּה אָמְרָה: “אוֹי דוֹדָתִי, אֲחוֹת אִמִּי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ וְצַעַר בְּלִבֵּךְ?” וּכְשֶׁאָמְרָה לִי כָךְ, בָּכִיתִי וְאָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי וּגְבִרְתִּי, הֲרֵי אֲנִי בָאָה אֵלַיִךְ מֵאֵת עֶלֶם הָאוֹהֵב אוֹתָךְ וְצָפוּי לְמִיתָה בְּגִינֵךְ”. אָמְרָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְרַכֵּךְ לִבָּהּ: “וּמֵאַיִן הוּא בָּחוּר זֶה, שֶׁאַּתְּ מְדַבֶּרֶת בּוֹ?” אָמַרְתִּי: “בְּנִי הוּא וּפְרִי לְבָבִי. רָאָה אוֹתָךְ בַּחַלּוֹן לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים כְּשֶׁאַתְּ מַשְׁקָה אֶת פְּרָחַיִךְ וְרָאָה פָנַיִךְ וְנִדְלְקָה בוֹ אַהֲבָתֵךְ.וַאֲנִי שֶׁהוֹדַעְתִּיו מַה שֶּׁאֵרַע לִי אִתָּךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וְאֵינוֹ אֶלָּא מֵת, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”. אָמְרָה כְּשֶׁפָּנֶיהָ הֶחֱוִירוּ: “כְּלוּם כָּל זֶה בְגִינִי?” אָמַרְתִּי: “הֵן, חַי אֱלֹהִים, וּמַה הוּא שֶׁאַתְּ מְצַוָּה?” אָמְרָה: “לְכִי אֵלָיו וּמִסְרִי לוֹ שָׁלוֹם מִמֶּנִּי, וְהַגִּידִי לוֹ שֶׁאֶצְלִי כִפְלֵי-כִפְלַיִם מִמַּה שֶׁאֶצְלוֹ, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם הַשִּׁשִּׁי לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, יָבוֹא אֵלַי לֶחָצֵר, וַאֲנִי אֵרֵד בְּעַצְמִי וְאֶפְתַּח לוֹ הַדֶּלֶת וְאַעֲלֶה אוֹתוֹ אֵלַי, וְיֵשֵׁב בְּחֶבְרָתִי שָׁעָה אַחַת וְיַחֲזוֹר לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹא אָבִי מִן הַתְּפִלָּה”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דִבְרֵי הַזְּקֵנָה, פַּסַק מַה שֶּׁהָיִיתִי מַרְגִּישׁ מִן הַכְּאֵב וְנָחָה דַעְתִּי, וּמָסַרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶׁהָיָה עָלַי מִן הַבְּגָדִים, וְהָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לִי: “תָּנוּחַ דַּעְתֶּךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “לֹא נִשְׁאַר בִּי עוֹד כְּלוּם מִן הַכְּאֵב”. וְשָׂמְחוּ אַנְשֵׁי-בֵיתִי וִידִידַי עַל בְּרִיאוּתִי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִכָּךְ עַד יוֹם הַשִּׁשִּׁי. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶצְלִי וְשָׁאֲלָה אוֹתִי לִשְׁלוֹמִי. הִגַּדְתִּי לָהּ שֶׁאֲנִי בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת. לָבַשְׁתִּי בְגָדַי וְזָלַפְתִּי עָלַי בְשָׂמִים וְנִשְׁאַרְתִּי מְצַפֶּה לַשָּׁעָה שֶׁבְּנֵי-אָדָם הוֹלְכִים לִתְפִלָּה, כְּדֵי שֶׁאֵלֵךְ אֶצְלָהּ. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ עוֹד שְׁהוּת רַבָּה, דַּי וְהוֹתֵר, אִלּוּ הָלַכְתָּ אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהִסְתַּפַּרְתָּ, בְּיִחוּד אַחֲרֵי מַחֲלָתְךָ הַקָּשָׁה, הָיָה זֶה לְטוֹב לְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אָכֵן דְּבָרִים נְכוֹחִים הֵם אֵלֶּה. וְאוּלָם תְּחִלָּה אֲנִי מִסְתַּפֵּר וְאַחַר-כָּךְ אֶכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”.

שָׁלַחְתִּי לְגַלָּב שֶׁיָּבוֹא וִיסַפֵּר אֶת רֹאשִׁי, וְאָמַרְתִּי לַנַּעַר: “לֵךְ לַשּׁוּק וְהָבֵא אֵלַי גַלָּב בַּר-דַּעַת, שֶׁאֵין מִדַּרְכּוֹ לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לוֹ, וְשֶׁלֹּא יְפוֹצֵץ אֶת רֹאשִׁי בְּרִבּוּי דִּבּוּרוֹ”. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא זָקֵן זֶה. כְּשֶׁנִּכְנַס נָתַן לִי שָׁלוֹם וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר: “יַעֲבִיר אֱלֹהִים דַּאֲגָתְךָ וְצַעַרְךָ וְיָסִיר מֵעָלֶיךָ רָעָה וְיָגוֹן”. אָמַרְתִּי:“יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתֶךָ”. אָמַר: "שָׂמֵחַ אֲדוֹנִי, שֶׁכְּבָר בָּאָה רְפוּאָתֶךָ. רְצוֹנְךָ לְסַפֵּר רֹאשְׁךָ אוֹ לְהַקִּיז דָּם? שֶׁכֵּן מָסֹרֶת בְּיָדֵנוּ מִשּׁוּם אִבְּן עַבָּאס מִשּׁוּם הַנָּבִיא שֶׁאָמַר: “כָּל הַמִּסְתַּפֵּר בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מַעֲבִיר אֱלֹהִים מֵעָלָיו שִׁבְעִים מִינֵי חֹלִי”. וְעוֹד קַבָּלָה בְיָדֵנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁהַנָּבִיא אָמַר: “כָּל הַמַּקִּיז דָּם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מֻבְטָח שֶׁלֹּא תִכְהֶינָה עֵינָיו וּמִפְּנֵי הַרְבֵּה מַחֲלוֹת”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח שִׂיחוֹת אֵלּוּ וְהִזְדָּרֵז וְסַפֵּר שְׂעָרִי, שֶׁאָדָם חוֹלֶה אָנִי”. הוֹשִׁיט יָדוֹ וְהוֹצִיא מִטְפַּחַת וּפְרָשָׂהּ, וְהָיָה בְתוֹכָהּ אִצְטְרוֹלָב שֶׁשֶּׁבַע דִּסְקוֹת לוֹ.נְטָלוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְאֶמְצָעָהּ שֶׁל הֶחָצֵר. וְנָשָׂא רֹאשׁוֹ אֶל קַרְנִי הַשֶּמֶשׁ, וְעִיֵּן שָׁעָה רַבָּה. וְאָמַר לִי: “דַּע שֶׁכְּבָר עָבַר מִיּוֹמֵנוּ זֶה, הַיְנוּ יוֹם הַשִּׁשִּׁי שֶׁהוּא הָעֲשִׂירִי לְחֹדֶשׁ צַפַר שְׁנַת שָׁלשׁ וְשִׁשִּׁים וּשְׁבַע מֵאוֹת לַהִגְ’ָרה הַנְּבוּאִית, שֶׁהִגֵּר הַנָּבִיא עָלָיו הַנַּעֲלוֹת בַּתְּפִלּוֹת וְהַשָּׁלוֹם, וְשֶׁהוּא לְפִי מַה שֶּׁהֶעֱלוּ עַל-פִּי הַכְּלָלִים שֶׁלָּהֶם, יוֹדְעֵי דַעַת הָעִתִּים שְׁנַת שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁלשׁ מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים לְחֶשְׁבּוֹן אֲלִכְסַנְדֵּר בַּעַל-הַקַּרְנַיִם, וּמַזָּלוֹ הוּא לְפִי מַה שֶּׁעָלָה עַל-פִּי חָכְמַת הַחֶשְׁבּוֹן, הַמַּאֲדִים שֶׁהוּא עַכְשָׁו בְּשֵׁשׁ מַעֲלוֹת וְשֵׁשׁ דַּקּוֹת. וְאוּלָם הִנֵּה קָרָה שֶׁנִּתְחַבֵּר אֵלָיו מַזַּל כּוֹכָב, וְזֶה מַרְאֶה שֶׁשָּׁעָה זוֹ יָפָה מְאֹד לְתִסְפֹּרֶת. וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן אַתָּה לָלֶכֶת אֶל אָדָם שֶׁהוּא מְאֻשָּׁר בְכָךְ, אַךְ אַחֲרֵי-כֵן יִפְּלוּ דִבְרֵי רִיבוֹת וְעִנְיָן שֶׁאֵינִי חָפֵץ לְהַגִּידוֹ לְךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “חַי אֱלֹהִים כְּבָר הוֹגַעְתַּנִי וְהוֹצֵאתָ נִשְׁמָתִי וּבִשַּׂרְתָּ לִי רָעָה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא לְסַפֵּר אֶת שְׂעָרִי. קוּם אֵפוֹא וְסַפֵּר אֶת שְׂעָרִי, וְאַל תַּאֲרִיךְ עָלַי בִּדְבָרִים”. אָמַר לִי: “חַי אֱלֹהִים אִלּוּ יָדַעְתָּ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר. וַהֲרֵינִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא נוֹהֵג הַיּוֹם לְפִי מַה שֶּׁאֲצַוֶּה עָלֶיךָ עַל-פִּי חֶשְׁבּוֹן הַמַּזָּלוֹת. וְעָלֶיךָ לְהוֹדוֹת לָאֵל וְלֹא לַמְרוֹת אֶת פִּי, שֶׁכֵּן יוֹעֵץ טוֹב אֲנִי לְךָ וְחָפֵץ לַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתְךָ שָׁנָה תְמִימָה, וְהַנַּח לִי זְכוּת זוֹ וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שָׂכָר עַל כָּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָךְ מִפִּיו אָמַרְתִּי לוֹ: “אָמְנָם מֵמִית אַתָּה אוֹתִי הַיּוֹם, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים פָּתְחָה וְאָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לוֹ: “אָכֵן מֵמִית אַתָּה אוֹתִי הַיּוֹם”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי,אֲנִי הוּא זֶה שֶׁבְּנֵי-אָדָם מְכַנִּים אוֹתִי בְשֵׁם הַשַּׁתְקָן, עַל שֶׁאֲנִי מְמַעֵט דִּבּוּר מִכָּל אֶחָי, שֶׁכֵּן אָחִי הַגָּדוֹל אַלבַּקְבּוּק, הַיְנוּ הַפַּטְפְּטָן, וְהַשֵּׁנִי אַלהַדָּאר כְּלוֹמַר הַצַּרְחָן, וְהַשְּׁלִישִׁי אַלפַקִיק, רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַמְקַשְׁקֵשׁ בִּלְשׁוֹנוֹ, וְהָרְבִיעִי שְׁמוֹ אַלְכּוּז אַלְאֻצְוָאנִי, הַכַּד מֵאֻצְוָאן, שֶׁפִּיו נִשְׁאַר פָּתוּחַ לְעוֹלָם, וְהַחֲמִישִׁי אַלְפַשָּׁאר, הַשַּׁחְצָן, וְהַשִּׁשִּׁי שַׁכָּאשִׁךְּ מַהְבִּיל הֶבֶל. וְאוּלָם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁתְקָן שְׁמוֹ, אֲנִי הוּא”. כְּשֶׁהִכְבִּיר עָלַי גַּלָּב זֶה דְּבָרִים, רָאִיתִי שֶׁמְּרֵרָתִי נִשְׁפֶּכֶת וְאָמַרְתִּי לַנַּעַר: “תֵּן לוֹ רֶבַע הַדִּינָר וּפַטְּרֵהוּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי בְשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁאֵין לִי חֵפֶץ בְּתִסְפֹּרֶת”. אָמַר אוֹתוֹ גַלָּב, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לַנַּעַר: "מַה הֵם דִּבּוּרִים אֵלּוּ, אֲדוֹנִי? חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ שָׂכָר עַד שֶׁאֵינִי מְשַׁמֶּשְׁךָ. וְאֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשַׁמֶּשְׁךָ, שֶׁכֵּן חוֹבָה עָלַי לְשַׁמֶּשְׁךָ וּלְמַלֵּא צְרָכֶיךָ, וְלֹא אִכְפַּת לִי אִם לֹא אֶקַּח מִמְּךָ מָמוֹן, שֶׁאִם אַתָּה אֵינְךָ מַכִּיר בְּעֶרְכִּי, הֲרֵי אֲנִי מַכִּיר בְּעֶרְכְּךָ, שֶׁכֵּן עָשָׂה אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים יִתְעַלָה, אִתָּנוּ טוֹבָה מִשּׁוּם שֶׁהָיָה נָדִיב. חַי אֱלֹהִים, שֶׁיּוֹם אֶחָד שָׁלַח אָבִיךָ לִקְרֹא לִי, וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם מְבֹרָךְ כְּמוֹ הַיּוֹם הַזֶּה. נִכְנַסְתִּי אֵלָיו וְהָיְתָה אֶצְלוֹ אֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ. אָמַר לִי: “הַקֵּז לִי דָם”. נָטַלְתִּי אֶת הָאִצְטְרוֹלָב וּמָדַדְתִּי אֶת מַעֲלַת הַשֶּׁמֶשׁ, וּמָצָאתִי שֶׁהַמַּזָּל רַע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְשֶׁהַקָּזַת דָּם קָשָׁה בְאוֹתָהּ שָׁעָה. הִגַּדְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר וְשָׁמַע לַעֲצָתִי וְהִמְתִּין לִי. חִבַּרְתִּי בִתְהִלָּתוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בָּאתִי אֶל הָאָדוֹן הָרָם לְהַקִּיז לוֹ דָם,

וְלֹא מָצָאתִי הַזְּמַן לַבְּרִיאּות הַגּוּף מָתְאָם,

וָאֵשֵׁב בְסוֹדוֹ, שׂוֹחַחְתִּיו כָּל פְּלָאוֹת,

וָאֲפַזֵּר לְפָנָיו מִבִּינָתִי יְדִיעוֹת.

וּבְהַקְשִׁיבוֹ הִפְלִיאוּהוּ וַיֹּאמַר אֵלַי אָמוֹר:

“עָבַרְתָּ גְּבוּל הַבִּינָה, אַתָּה לְכָל דַּעַת מָקוֹר”.

וָאֹמַר אֵלָיו: "אֲדוֹן כָּל יְצוּר, אִלּוּלֵא אָתָּה

בִּינָה לִי אָצַלְתָּ, בִּינָתִי לֹא פָשָׂתָה.

כְאִלּוּ אַתָּה רַב-הַחֶסֶד, הַנְּדִיבוֹת וּמַתַּת-כַּפַּיִם

וְאוֹצַר כָּל יְצוּר בִּתְבוּנָה, בְּדַעַת וְאֶרֶךְ-אַפַּיִם".

אָז שָׂשׂ אָבִיךָ וַיָּגֶל וַיִּקְרָא לַנַּעַר וַיֹּאמַר: “תֵּן לוֹ מֵאָה וּשְׁלשָׁה דִּינָרִים וּבֶגֶד פְּאֵר”. נָתַן לִי כָּל זֶה. וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה הַמְעֻלָּה הוֹצֵאתִי לוֹ אֶת הַדָּם, וְלֹא הִמְרָה אֶת פִּי וְהוֹדָה לִי וְכֵן הוֹדְתָה לִי הַחֲבוּרָה שֶׁנִּמְצְאָה עִמּוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁהוֹצֵאתִי לוֹ אֶת הַדָּם לֹא הָיָה אֶפְשָׁרִי לִי עוֹד לִשְׁתֹּק, אָמַרְתִּי לוֹ: "בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ אֲדוֹנִי, מַה עוֹרֵר אוֹתְךָ לְהַגִּיד מַה שֶׁהִגַּדְתָּ לַנַּעַר: “תֵּן לוֹ מֵאָה וּשְׁלשָׁה דִינָרִים?” אָמַר לִי: “דִּינָר בִּשְׂכַר זֶה שֶׁרָאִיתָ בַּמַּזָּלוֹת, וְדִינָר בִּשְׂכַר שַׁעְשַׁעְךָ אוֹתִי וְדִינָר בִּשְׂכַר הַקָּזַת הַדָּם וּמֵאָה הַדִּינָר וּבֶגֶד-הַפְּאֵר בִּשְׂכַר הַלֶּלְךָ אוֹתִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת אָבִי שֶׁהִכִּיר אָדָם שֶׁכְּמוֹתֶךָ”. חִיֵּךְ גַּלָּב זֶה וְאָמַר: "אֵין אֱלוֹהָּ מִבִּלְתִּי אַללָּה וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ. יִשְׁתַּבַּח הַמְשַׁנֶּה וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה. חוֹשֵׁב הָיִיתִי אוֹתְךָ לְבַר-דַּעַת, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂיתָ עוֹבֵר וּבָטֵל עַל-יְדֵי הַמַּחֲלָה. כְּבָר אָמַר אַללָּה בְסֵפֶר קָדְשׁוֹ: “וְהַכּוֹבְשִׁים כַּעְסָם וְהַסּוֹלְחִים לִבְנֵי-אָדָם”.¹ וַאֲנִי עַל-כָּל פָּנִים אֵינִי נוֹשֵׂא עָלֶיךָ חֵטְא. וְאוּלָם אֵינִי מֵבִין סִבַּת פְּזִיזוּתְךָ, וַהֲרֵי עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי.

וּכְבָר אָמְרוּ: בַּיּוֹעֵץ יֵשׁ לִבְטוֹחַ, וְהַמְּבַקֵּשׁ עֵצָה לֹא תִכָּזֵב תִּקְוָתוֹ". וּכְבָר אָמְרוּ בְאַחַד הַפִּתְגָמִים: “כָּל שֶׁאֵינוֹ מְכַבֵּד זָקֵן אֵינוֹ רָאוּי לְזִקְנָה”. וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כַּאֲשֶׁר חָרַצְתָּ דָּבָר, אַל תַּעֲשֶׂנּוּ

בְּטֶרֶם נוֹעַצְתָּ בְּמֻמְחֶה, וְאַל תַּמְרֶנּוּ.

וְאֵינְךָ מוֹצֵא אָדָם מֵבִין יוֹתֵר מִמֶּנִי בְכָל הָעִנְיָנִים. וַהֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד הָכֵן עַל רַגְלַי לְשָׁרֶתְךָ, וְלֹא נָקְעָה נַפְשִׁי מִמְּךָ, וְכֵיצַד זֶה תֵּקַע נַפְשְׁךָ מִמֶּנִּי? וַהֲרֵי אֲנִי מַאֲרִיך לְךָ רוּחִי מִשּׁוּם זֶה שֶׁאֲנִי חַיָּב לְאָבִיךָ בִּגְלַל הַחֶסֶד שֶׁהֶרְאָה לִי". אָמַרְתִּי לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אַתָּה זְנַב-הַחֲמוֹר, כְּבָר הֶאֱרַכְתָּ עָלַי בִּדְרוּשׁ, וְהִכְבַּרְתָּ עָלַי דְבָרִים, וַאֲנִי מַטְּרָתִי הִיא שֶׁתְּסַפֵּר שְׁעָרִי וְתִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי”. הִרְטִיב אֶת רֹאשִׁי וְאָמַר לִי: “אָכֵן רוֹאֶה אֲנִי, שֶׁנַּפְשְׁךָ נָקְעָה מִמֶּנִּי, וְאוּלָם אֵין בְּלִבִּי טִינָאַ עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן שִׂכְלְךָ רוֹפֵף, וַעֲדַיִן יֶלֶד אַתָּה וְעוֹד זֶה מִקָּרוֹב הָיִיתִי נוֹשֵׂא אוֹתְךָ עַל כְּתֵפִי וּמוֹלִיכְךָ לְבֵית-הַסֵּפֶר”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים הִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי, שֶׁאֶפָּנֶה לַעֲבוֹדָתִי, וְלֵךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ” וְקָרַעְתִּי בְגָדַי. כְּשֶׁרָאַנִי עוֹשֶׂה כֵן, נָטַל הַתַּעַר וְהִשְׁחִיזוֹ, וְלֹא פָסַק מֵהַשְׁחִיזוֹ עַד שֶׁכִּמְעַט פָּרְחָה נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי. נִגַּשׁ אֶל רֹאשִׁי וְסִפֵּר מִקְצָתוֹ. אַחַר-כָּךְ הֵסִיר יָדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, הַפְּזִיזוּת מִן הַשָּׂטָן הִיא”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מָתוּן מָתוּן, וְאַל תְּהִי אָץ בְּדָבָר תַּחְפְּצֶנּוּ,

וֶהֱיֶה רַחוּם לָאָדָם לְמַעַן רַחוּם תִּמְצָאֶנּוּ.

וְאֵין יָד אֲשֶׁר יַד אֱלֹהִים, עָלֶיהָ לֹא תָּרוּם.

וְאֵין עָרִיץ אֲשֶׁר עָרִיץ עָלָיו לֹא יָקוּם.

הוֹסִיף וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, חוֹשְׁבְנִי שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר בְּעֶרְכִּי, הֲרֵי יָדִי עוֹלָה עַל רָאשֵׁי הַמְּלָכִים וְהַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַחֲכָמִים וְאַנְשֵׁי-הַמַּדָּע, וְעַל שֶׁכְּמוֹתִי אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

כָּל הָאוּמָנֻיּוֹת הֵן כַּעֲנָק לַגַּרְגֶּרֶת,

אַךְ גַּלָּב זֶה הוּא כַפְּנִינָה בַשַּׁרְשֶׁרֶת.

עַל כָּל אִישׁ חָכְמָה עַל הוּכָן,

וְתַחַת יָדָיו רֹאשׁ הַמְּלָכִים יֻתָּן".

אָמַרְתִּי לוֹ: “הַנַּח מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶךָ, שֶׁכְּבָר הֵצַרְתָּ לְלִבִּי וְהִרְגַּזְתָּ אֶת רוּחִי”. אָמַר: “חוֹשֵׁבְנִי שֶׁפָּזִיז אַתָּה”. אָמַרְתִּי: “הֵן, הֵן, הֵן”. אָמַר:“הֱוֵה מָתוּן מָתוּן, שֶׁהַפְּזִיזוּת מִן הַשָּׂטָן הִיא וְגוֹרֶמֶת חֲרָטָה וְרָעָה. וּכְבָר אָמַר הַנָּבִיא עָלָיו, הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם: “הַטּוֹב שֶׁבַּדְּבָרִים הוּא זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְתִינוּת” וַאֲנִי, חַי אֱלֹהִים, שֶׁעָלָה פִּקְפּוּק בְּלִבִּי בְּעִנְיָנְךָ וּמִתְאַוֶּה אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה נֶחְפָּז בַּעֲבוּרוֹ? וּלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה לְטוֹבָה. וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ כָךְ”. לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא שָׁלשׁ שָׁעוֹת עַד לִזְמַן הַתְּפִלָּה. כָּעַס וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַתַּעַר מִיָּדוֹ וְלָקַח הָאִצְטְרוֹלָב וְהָלַךְ לַשֶּׁמֶשׁ וְעָמַד שָׁעָה אֲרֻכָּה וְחָזַר וְאָמַר: “הֲרֵי נִשְׁאֲרוּ עַד לִזְמַן הַתְּפִלָּה שָׁלשׁ שָׁעוֹת לֹא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת”. אָמַרְתִּי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, שְׁתֹק מֵעָלַי, שֶׁכְּבָר פֵּרַרְתָּ אֶת כְּבֵדִי”.

נָטַל הַתַּעַר וְהִשְׁחִיזוֹ כְּפִי שֶׁעָשָׂה קוֹדֵם לָכֵן וְסִפֵּר מִקְצָת רֹאשִׁי וְאָמַר: “מָלֵא אֲנִי דְאָגָה עַל חֶפְזוֹנְךָ, וְאִלּוּ הוֹדַעְתָּ לִי סִבָּתוֹ הָיָה לְטוֹב יוֹתֵר לְךָ, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁאָבִיךָ וַאֲבִי אָבִיךָ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּלוּם אֶלָּא בַעֲצָתִי”. וּכְשֶׁהִכַּרְתִּי בַדָּבָר שֶׁאֵין לִי מִפְלָט מִמֶּנּוּ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר הִגִּיעָה זְמַן הַתְּפִלָּה, וְחָפֵץ אֲנִי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ לִפְנֵי שֶׁיֵּצְאוּ בְנֵי-אָדָם מִן הַתְּפִלָּה, שֶׁאִם אֲנִי מְאַחֵר שָׁעָה אֵינִי מוֹצֵא עוֹד דֶּרֶךְ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ”. וְאָמַרְתִּי: “הִזְדָּרֵז נָא וְהַנַּח פִּטְפּוּטֶיךָ וְהֶרֶף מֵהִתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים לְךָ, שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לְמָקוֹם שֶׁהִזְמִינוּנִי אֵצֶל חֲבֵרָי”. כְּשֶׁשָּׁמַע מֵעִנְיַן הַהַזְמָנָה אָמַר: “יוֹם זֶה מְבֹרָךְ הוּא לִי, מַמָּשׁ תְּמוֹל הִזְמַנְתִּי חֲבוּרָה מִידִידַי וְשָׁכַחְתִּי לְהָכִין מַשֶּׁהוּ לַאֲכִילָה, וְעַכְשָׁו נִזְכַּרְתִּי בַדָּבָר. הוֹי לְאוֹתָה שִׁמְצָה שֶׁאֶהֱיֶה פָרוּעַ בָהֶם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אַל תִּדְאַג לְכָךְ, הֲרֵי כָל מַה שֶּׁבְּבֵיתִי מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה לְךָ הוּא, אִם אַתָּה גוֹמֵר עִנְיָנִי וּמְמַהֵר לְסַפֵּר שְׂעָרִי”. אָמַר: “יִגְמֹל לְךָ אֱלֹהִים טוֹב, פָּרֵט לְפָנַי מַה שֶּׁיֵּשׁ אִתְּךָ לְאוֹרְחַי, שֶׁאֵדַע”. אָמַרְתִּי: “אִתִּי חֲמִשָּׁה מִינֵי מַאֲכָל וְעֶשֶׂר תַּרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וּגְדִי צָלוּי”. אָמַר: “הֲבִיאֵם אֵלַי שֶׁאֶרְאֵם”. הֵבֵאתִי לְפָנָיו כָּל זֶה, וּכְשֶׁרָאָהוּ בְעֵינָיו אָמַר: “עֲדַיִן חָסֵר הַמַּשְׁקֶה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יֶשְׁנוֹ אִתִּי”. אָמַר:" הָבֵא אוֹתוֹ". הֵבֵאתִי לוֹ. אָמַר: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים, מַה נְּדִיבָה נַפְשֶׁךָ, אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן חֲסֵרִים הַמֻּגְמָר וְהַבְּשָׂמִים”. הֵבֵאתִי לוֹ קֻפְסָה וּבָהּ נֵרְדְּ וַאֲהָלִים וְעִנְבָּר וּמשֶׁק בְּשֹׁוִי חֲמִשִּׁים דִּינָר, וְהָיְתָה הַשָּׁעָה דוֹחֶקֶת וְלִבִּי דָחוּק. אָמַרְתִּי לוֹ: “טוּל זוֹ וּגְמֹר לְסַפֵּר שְׂעָרִי, חַי מֻחַמָּד – יְבָרְכֵהוּ אֱלֹהִים וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”. אָמַר הַגַּלָּב: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי נוֹטְלָהּ עַד שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָל מַה בְּתוֹכָהּ”. צִוִּיתִי אֶת הַנַּעַר וּפָתַח לוֹ אֶת הַקֻּפְסָה.

הִשְׁלִיךְ הַגַּלָּב אֶת הָאִצְטְרוֹלָב מִיָּדוֹ וְהִתְיַשֵּׁב עַל הָאָרֶץ, וְהָיָה מְהַפֵּךְ בַּבְּשָׂמִים וּבַמֻּגְמָר וּבַאֲהָלִים שֶׁבַּקֻּפְסָה, עַד שֶׁכִּמְעַט יָצְאָה נַפְשִׁי מִקִּרְבִּי. אַחַר כָּךְ נִגַּשׁ וְלָקַח אֶת הַתַּעַר וְסִפֵּר מִשְׂעָרִי דָבָר מוּעָט, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַבֵּן, לְפִי מַה שֶּׁהָיָה אָבִיו, יִגְדַּל,

כִּי עַל הַשֹׁרֶשׁ יִצְמַח הַגֶּזַע וַיָעֵל.

הוֹסיִף וְאָמַר: "חַי אֱלֹהִים, בְּנִי, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אוֹדֶה לְךָ אוֹ אוֹדֶה לְאָבִיךָ, שֶׁכֵּן כָּל סְעֻדַּת אוֹרְחַי כֻּלָּהּ הַיּוֹם מִקְצֵה חַסְדְּךָ וְטוּבְךָ הִיא, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵין אֶצְלִי מִי שֶׁרָאוּי לָהּ, שֶׁהֲרֵי אוֹרְחַי הַיּוֹם הֵם זַיְתּוּן הַבַּלָּן וְצָלִיַע הַתְּבוּאָתָן וְסִילַת הַפּוּלָן וְעַכְּרָשָׁה הַיַּרְקָן וְחֻמַיְד הַזַּבְּלָן וְסַעִיד הַגַּמָּל וְסֻוַיְּד הַסַּבָּל, וְאָבוּ מַכָּארשׁ, בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ רַחֲצָן, וְקַסִים הַנַּטְרָן, וְכַּרִים הָאֻרְוְתָן, וְאֵין בְּכָל אֵלֶּה מִישֶׁהוּ מְטֻמְטָם, אוֹ צַרְחָן קַנְטְרָן, אוֹ מִישֶׁהוּ טַרְחָן. וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם רִקּוּד מִשֶּׁלוֹ שֶׁהוּא מְרַקְּדוֹ, וּבָתֵּי שִׁיר אֲחָדִים שֶׁהוּא שָׁר אוֹתָם, וְהַטּוֹב שֶׁבָּהֶם הוּא שֶׁהֵם כָּמוֹנִי עַבְדְּךָ וּמְשָׁרָתְךָ הָעוֹמֵד לְפָנֶיךָ וְאֵינָם יוֹדְעִים לְהַרְבּוֹת דְּבָרִים אוֹ לִפֹּל לְמַעֲמָסָה עַל אָדָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַבַּלָּן הֲרֵי הוּא שָׁר בְּלִוְיַת הַנֵּבֶל שִׁיר מַקְסִים, וְהוּא קָם וְרוֹקֵד וְאוֹמֵר:

הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל אִמִּי וּמְמַלֵּא אֶת כַּדִּי.

וְאוּלָם הַתְּבוּאָתָן עוֹלֶה בְּאֻמָּנוּת עַל זוּלָתוֹ וְהוּא מְרַקֵּד וְאוֹמֵר:

הוֹי מְקוֹנֶנֶת, הוֹי גְבֶרֶת, לֹא הֶחֱסַרְתְּ.

וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לֵב אָדָם מִצְּחוֹק עָלָיו. אַךְ בַּאֲשֶׁר לַזַּבָּל, הֲרֵי כְּשֶׁהוּא שָׁר, צִפּוֹר לֹא יְצַיֵּץ, וְהוּא רוֹקֵד וְשָׁר:

אֶת אֲשֶׁר אִשְּׁתִּי תֵּדַע מֻנָּח בְּקֻפְסָה.

וְהוּא מְכֻבָּד וְאָדָם מְהֻגָּן, וּבְשִׁבְחוּ אֲנִי אוֹמֵר תָּמִיד:

נַפְשִׁי כַפָּרָה לַזַּבָּל, אוֹתוֹ אֶחְמֹדָה,

נְעִים הַמַּרְאֶה כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן יִנּוֹדָה.

הֶאֱצִילוֹ הַזְּמַן לִי לַיְלָה אֶחָד וָאֹמַר אֵלָיו,

וְהַחֵשֶׁק אוֹתִי כִלָּה וַיֵּלֶךְ וָרָב:

“הִצַּתָּ אִשְּׁךָ בְּתוֹךְ לִבִּי”. אָז אֲמָרִים הֵשִׁיב:

“אֵין תֵּמַהּ, שֶׁהֲרֵי הַזַּבָּל פְּעָמִים תַּנּוּר יַלְהִיב”.

וְכָל אֶחָד מֵהֶם מֻשְׁלָם בְּכָל מַה שֶׁמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַדַּעַת מִצְּחוֹק וְשַׁעֲשׁוּעַ". הוֹסִיף וְאָמַר: “אַךְ אֵין שְׁמִיעָה דוֹמָה לִרְאִיָּה, וְאִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אֶצְלֵנוּ, יְהֵא זֶה רָצוּי יוֹתֵר לְךָ וְלָנוּ, הַנַּח אֵפוֹא הֲלִיכָתְךָ אֶל יְדִידֶיךָ שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי עִקְבוֹת הַמַּחֲלָה עֲדַיִן עָלֶיךָ, וְיוּכַל הֱיוֹת שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲנָשִׁים מַרְבֵּי-דִבּוּר, הַמְדַבְּרִים בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנָם, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּמָּצֵא בְתוֹכָם אָדָם פַּטְפְּטָן וְטַרְדָּן, וְאַתָּה רוּחֲךָ רְגוּזָה מִן הַמַּחֲלָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “יְהֵא זֶה בְיוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. אָמַר לִי: "הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁתַּקְדִּים בּוֹאֲךָ אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁתִּזְכֶּה בְחֶבְרָתָם וְתֵהָנֶה מֵחֲרִיפוּת שִׂכְלָם וְתַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תִּדְחֶה עֹנֶג אִם אַתָּה יָכֹל,

כִּי הַזְּמָן עַד מְהֵרָה יָמוּת וְיִבֹּל.

צָחַקְתִּי מִלֵּב רַגָּז וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כַּלֵּה מַעֲשֶׂיךָ שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי בְחָסוּת אֱלֹהִים לְדַרְכִּי וְתֵלֵךְ אַתָּה אֶל חֲבֵרֶיךָ, שֶׁהֲרֵי הֵם מְצַפִּים לְבוֹאֶךָ”. אָמַר: “אֲדוֹנִי, לֹא בִקַּשְׁתִּי אֶלָּא לְהַכְנִיסְךָ בְּחֶבְרַת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁהֵם בְּנֵי בִינָה וּבְנֵי-טוֹבִים, שֶׁאֵין בְּתוֹכָם פַּטְפְּטָנִים טַרְדָּנִים, וְאִלּוּ רָאִיתָ אוֹתָם פַּעַם אַחַת הָיִיתָ עוֹזֵב אֶת כָּל חֲבֵרֶיָך” אָמַרְתִּי לוֹ: “יַנְעִים לְךָ אֱלֹהִים שִׂמְחָתְךָ בָּם, וְאֵין סָפֵק שֶׁאָבִיא אוֹתָם אֵלַי בְּאַחַד הַיָּמִים”. אָמַר: “אִם חָפֵץ אַתָּה דַוְקָא וּמְבַכֵּר הַזְמָנַת חֲבֵרֶיךָ הַיּוֹם, הֲרֵי הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאוֹלִיךְ כְּבוּדָה זוֹ שֶׁכִּבַּדְתַּנִי בָהּ וְאַנִּיחַ אוֹתָהּ אֵצֶל חֲבֵרַי שֶׁיֹּאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְלֹא יְצַפּוּ לִי, וְאָבוֹא אֵלֶיךְ וְאֵלֵךְ עִמְּךָ אֶל חֲבֵרֶיךָ, שֶׁאֵין בֵּינִי וּבֵין חֲבֵרַי שׁוּם קְפֵדָה שֶׁתַּעַצְרֵנִי מִלַּעֲזֹב אוֹתָם וְלַחֲזֹר אֵלֶיךָ בִּמְהֵרָה, וַאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר וְהָעֶלְיוֹן. לֵךְ אֶל חֲבֵרֶיךָ וְהֵיטִיבָה אֶת לִבְּךָ אִתָּם, וְהַנַּח לִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל חֲבֵרַי שֶׁמְצַפִּים הֵם לְבוֹאִי”. אָמַר הַגַּלָּב: “אֵינִי מַנִּיחֲךָ שֶׁתֵּלֵךְ יְחִידִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָקוֹם זֶה שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנֵס אֵלָיו זוּלָתִי”. אָמַר: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁנּוֹעַדְתָּ הַיּוֹם עִם אִשָּׁה, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיִיתָ נוֹטְלֵנִי עִמְּךָ. וְעִם זֹאת הֲרֵי אֲנִי הָרָאוּי לְכָךְ מִכָּל הָאָדָם, וְיָכוֹל לְסַיֵּעַ אוֹתְךָ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשֶׁךָ. וַהֲרֵי חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אִשָּׁה זָרָה וְתִתְחַיֵּב בְּנַפְשֶׁךָ, שֶׁכֵּן מְדִינָה זוֹ, בַּגְדָאד, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת בָּה מַשֶּׁהוּ מִדְּבָרִים אֵלּוּ וּבִפְרָט בְּיוֹם שֶׁכָּזֶה, וְזֶה מוֹשֵׁל בַּגְדָאד אָדָם קָשֶׁה מְאֹד הוּא”. אָמַרְתִּי: “אוֹי לְךָ זָקֵן צַיְקָן, מַה הֵם דִּבּוּרִים אֵלֶּה, שֶׁאַתָּה מְהַפֵּךְ בָּהֶם אִתִּי?” אָמַר: “שׁוֹטֶה, שָׂח אַתָּה דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ לֵבוֹשׁ בָּהֶם, וּמַעֲלִים מִמֶּנִּי אֶת כַּוָּנָתְךָ, וְאוּלָם, אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר וּרְצוֹנִי לְסַיֵּעַ עַל יָדְךָ כְּפִי כֹּחִי”. חָשַׁשְׁתִּי לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וּלִשְׁכֵנַי שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ דִבְרֵי גַּלָּב זֶה וְשָׁתַקְתִּי שָׁעָה אֲרֻכָּה.

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הִגִּיעָה שְׁעַת הַתְּפִלָּה, וּבָא זְמַן הַנְּאוּם בַּמִּסְגֵּד. כְּשֶׁגָּמַר לְסַפֵּר שְׂעָרִי, אָמַרְתִּי לוֹ: “לֵךְ וְהוֹלֵךְ אֶת הַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה וְהַמַּשְׁקֶה אֶל חֲבֵרֶיךָ, וַאֲנִי מַמְתִּין לְךָ עַד שֶׁאַתָּה חוֹזֵר, וְתֵלֵךְ עִמִּי”. לֹא פָסַקְתִּי לְעָקְבוֹ, אוּלַי יֵלֵךְ. אָמַר לִי: “אַךְ עוֹקֵב אַתָּה אוֹתִי וְתֵלֵךְ יְחִידְךָ וְתִפֹּל בְּצָרָה שֶׁלֹּא תִּמְצָא מִפְלָט מִמֶּנָּה. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ עַד שֶׁאֵינִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ וְהוֹלֵךְ אִתְּךָ שֶׁאֵדַע אֵיךְ יִפֹּל דְּבַר-עִנְיָנֶךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ לָשׁוּב אֵלַי”. נָטַל מַה שֶּׁנָּתַתִּי לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וְזוּלַת זֶה וְיָצָא מֵעַל-פָּנַי וּמְסָרוֹ לְסַבָּל שֶׁיּוֹלִיכֶנּוּ לְבֵיתוֹ, וְהִסְתַּתֵּר בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת. וְאוּלָם אֲנִי קַמְתִּי מִיָּד, וּכְבָר הִכְרִיזוּ מֵעַל מִגְדְּלֵי הַמִּסְגְּדִים קְרִיאַת הַשָּׁלוֹם שֶׁל יוֹם הַשִּׁשִּׁי².

לָבַשְׁתִּי בְגָדַי וְיָצָאתִי יְחִידִי וּבָאתִי אֶל הַסִּמְטָה לְיַד הַבַּיִת שֶׁרָאִיתִי בוֹ אוֹתָהּ הַנַּעֲרָה, וְהִנֵּה צָץ הַגַּלָּב מֵאַחֲרַי מִבְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי בוֹ. מָצָאתִי אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ. אַךְ נִכְנַסְתִּי וְהִנֵּה בַעַל-הַבַּיִת חוֹזֵר לְבֵיתוֹ מִן הַתְּפִלָּה. נִכְנַס לְאוּלָם הַגָּדוֹל וְסָגַר אֶת הַדֶּלֶת. הִצַּצְתִּי דֶרֶךְ הַחַלּוֹן וְרָאִיתִי גַּלָּב זֶה, יָאֹר אוֹתוֹ אֱלֹהִים, יוֹשֵׁב לְיַד הַדֶּלֶת, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי:“מִנַּיִן יָדַע שָׂטָן זֶה הֵיכָן אֲנִי?” וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵרַע מַה שַּׁאֵרַע, שֶׁכָּךְ רָצָה אֱלֹהִים לְהָסִיר הַלּוֹט מֵעַל סוֹדִי, וְחָטְאָה לוֹ לְבַעַל-הַבַּיִת שִׁפְחָה שֶׁאֶצְלוֹ, וְהִכָּה אוֹתָהּ וְהִיא צוֹרַחַת. נִכְנַס עַבְדּוֹ לְהַצִּילָה. הִכָּה גַם אוֹתוֹ וְצָוַח אַף הוּא וְשִׁוֵּעַ לְעֶזְרָה. הָיָה לוֹ וַדַּאי לַגַּלָּב הָאָרוּר שֶׁהוּא מַכֵּנִי. צָעַק וְקָרַע בְּגָדָיו וְהֶעֱלָה עָפָר עַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה צוֹרֵחַ וּמְשַׁוֵּעַ לְעֶזְרָה, וּבְנֵי אָדָם מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: “נִרְצַח אֲדוֹנִי בְּבֵית הַקָּאצִ’י”. רָץ אֶל חֲצֵרִי, כְּשֶׁהוּא מְצַעֵק וּבְנֵי אָדָם אַחֲרָיו, וְהוֹדִיעַ לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וַעֲבָדַי. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר עַד שֶׁבָּאוּ אֵלֶּה מְצַעֲקִים: אוֹי לַאֲדוֹנֵנוּ“. וְהָיָה כָל זֶה וְהַגַּלָּב הוֹלֵךְ בְּרֹאשׁ, קָרוּעַ בְּגָדִים וְהָאֲנָשִׁים אִתּוֹ זוֹעֲקִים. לֹא פָסְקוּ מִצַּעֲקָתָם וְהוּא צוֹעֵק בְּרֹאשָׁם, וְאוֹמְרִים: “אוֹי לַנִּרְצָח”. וּכְבָר הִגִּיעוּ לְמוּל הַבַּיִת שֶׁאֲנִי בְתוֹכוֹ, כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַשָּׁאוֹן לִפְנֵי דֶלֶת-בֵּיתוֹ, אָמַר לְאַחַד מְשָׁרְתָיו: “לֵךְ רְאֵה מַה שָּׁם?” יָצָא הַמְשָׁרֵת וְחָזַר לַאֲדוֹנָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ מִשְׂתָּעֲרִים עַל הַבַּיִת, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, וְהֵם מְצַעֲקִים:”אוֹי לַנִּרְצָח”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י זֹאת, הָיָה קָשֶׁה בְעֵינָיו. קָם וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת וְרָאָה קָהָל עָצוּם. נִרְתַּע וְאָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, מַה הָעִנְיָן?” אָמְרוּ לוֹ עֲבָדַי: “אָרוּר, כֶּלֶב, חֲזִיר, הֲרֵי רָצַחְתָּ אֶת אֲדוֹנֵנוּ!” אָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, מֶה עָשָׂה אֲדוֹנֵיכֶם שֶׁהֲרַגְתִּיו?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים ואחד אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַקָּאצִ’י אָמַר לַעֲבָדִים: “מַה הוּא שֶׁעָשָׂה אֲדוֹנֵיכֶם עַד שֶׁאַהַרְגֶנּוּ? וּמַה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה גַּלָּב זֶה הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בְּרֹאשְׁכֶם? הֲרֵי בֵיתִי פָתוּחַ לִפְנֵיכֶם”. אָמַר הַגַּלָּב: “הֲרֵי זֶה עַתָּה הִלְקֵיתָ אוֹתוֹ בִרְצוּעוֹת, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת צַעֲקָתוֹ”. חָזַר הַקָּאצִ’י וְאָמַר: “וּמַה הוּא שֶׁעָשָׂה עַד שֶׁאַהַרְגֶנּוּ? וּמִי הוּא שֶׁהִכְנִיסוֹ לְבֵיתִי, וּמֵאַיִן בָּא וּלְאָן הָלַךְ?” אָמַר לוֹ הַגַּלָּב: “אַל תְּהֵא זָקֵן מְנֻוָּל. יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת סִפּוּרוֹ וְסִבַּת כְּנִיסָתוֹ וַאֲמִתּוּת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ. הֲרֵי בִתְּךָ אוֹהַבְתּוֹ וְהוּא אוֹהֲבָהּ. וְאַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁנִּכְנַס וְצִוִּיתָ אֶת עֲבָדֶיךָ לְהַלְקוֹתוֹ, וְכֵן עָשׂוּ. חַי אֱלֹהִים שֶׁרַק הַכַלִיף הוּא שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵנוּ וּבֵינְךָ, אוֹ שֶׁאַתָּה מוֹצִיא אֵלֵינוּ אֶת אֲדוֹנֵינוּ, שֶׁיִּקְחוּהוּ אַנְשֵׁי-בֵיתוֹ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי כָךְ שֶׁאֶכָּנֵס אֲנִי וְאוֹצִיא אוֹתוֹ מֵאֶצְלְכֶם וְתִהְיֶה פָרוּעַ לְשִׁמְצָה”. רִסֵּן הַקָּאצִ’י אֶת לְשׁוֹנוֹ, מָלֵא בּוּשָׁה מִפְּנֵי בְנֵי-הָאָדָם וְאָמַר לַגַּלָּב: “אִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי הִכָּנֵס אַתָּה וְהוֹצֵא אוֹתוֹ”.

נִדְחַק הַגַּלָּב וְנִכְנַס לַבַּיִת. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַגַּלָּב נִכְנָס, בִּקַּשְׁתִּי לְהִמָּלֵט, וְלֹא מָצָאתִי לִי מִפְלָט אַחֵר מִלְּבַד מַה שֶּׁרָאִיתִי בַעֲלִיָּה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ תֵּבָה גְדוֹלָה. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ וְהֶחֱזַרְתִּי אֶת הַמִּכְסֶה עָלֶיהָ וְעָצַרְתִּי בִנְשִׁימָתִי, נִכְנַס מְהֵרָה לָאוּלָם, וְלֹא שָׁעָה אֶלָּא לָעֵבֶר שֶׁאֲנִי בוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁכִּוֵּן צְעָדָיו לַמָּקוֹם שֶׁאֲנִי שָׁם. פָּנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְלֹא מָצָא אֶלָּא אֶת הַתֵּבָה שֶׁאֲנִי בְתוֹכָהּ, וְנָשָׂא אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, וּכְשֶׁעָשָׂה כָךְ נִדְהַמְתִּי. עָבַר חִישׁ מַהֵר. וּמִדַּעְתִּי שֶׁלֹּא יַעַזְבֵנִי לְנַפְשִׁי, פָּתַחְתִּי אֶת הַתֵּבהָ וְנִזְדָּרַזְתִּי וְיָצָאתִי מִתּוֹכָהּ, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי לָאָרֶץ, וְנִשְׁבְּרָה רַגְלִי. וּבִהְיוֹת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, רָאִיתִי בַּחוּץ הָמוֹן רָב, וְלֹא רָאִיתִי מִיָּמַי כִּצְפִיפוּת זוֹ שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם. וְהָיָה צָרוּר בְּשַׁרְווּלִי הַרְבֵּה זָהָב, שֶׁהֲכִינוֹתִי לְיוֹם שֶׁכָּזֶה וּלְהִזְדַּמְּנוּת שֶׁכָּזוֹ. הִתְחַלְתִּי מְפַזֵּר אֶת הַזָּהָב בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֲסוּקִים בּוֹ. נִתְעַסְּקוּ הָאֲנָשִׁים בּוֹ, וְהָיִיתִי אֲנִי צוֹלֵעַ מַהֵר עַד כַּמָּה שֶׁעָלָה בְיָדִי, דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת בַּגְדָאד, וְנָטִיתִי פַעַם לְיָמִין וּפַעַם לִשְׂמֹאל. וְאוּלָם גַּלָּב מְתֹעָב זֶה דָלַק אַחֲרַי, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּכְנַסְתִּי, נִכְנַס הוּא אַחֲרָי, וְקוֹרֵא בְקוֹל:" מְבַקְּשִׁים הָיוּ לִגְזֹל אֶת אֲדוֹנִי מִמֶּנִּי. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, שֶׁהִגְבִּירַנִי עֲלֵיהֶם וְהִצִּיל אֶת אֲדוֹנִי מִידֵיהֶם“. וְאֵלַי אָמַר: “לֹא חָדַלְתָּ מֵהַעֲצִיב אֶת רוּחִי בְמַעֲלַלֶיךָ עַד שֶׁגָּרַמְתָּ לְעַצְמְךָ כָּךְ. וְאִלּוּלֵא נָתַן לְךָ אֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ אוֹתִי, לֹא הָיִיתָ נִצָּל מִצָּרָה זוֹ שֶׁנָּפַלְתָּ בָּהּ, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיוּ מְמִיטִים עָלֶיךָ רָעָה שֶׁלֹּא הָיִיתָ נִצָּל מִמֶּנָּה עוֹלָמִית. עַד כַּמָּה מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁאֶחְיֶה עוֹד לְהַצִילֶךָ? חַי אֱלֹהִים, כְּבָר הֵמַתָּ אוֹתִי בְרֹעַ הַנְהָגָתְךָ, כְּשֶׁבִּקַּשְׁתָּ לֵילֵךְ לְשָׁם יְחִידִי. וְאוּלָם אֵין אָנוּ מַקְפִּידִים עָלֶיךָ בִּגְלַל קַלּוּת-דַּעְתְּךָ, שֶׁכֵּן קְצַר-שֵׂכֶל אַתָּה וּפָזִיז”. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא דַי לְךָ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי עַל-יָדְךָ, עַד שֶׁאַתָּה רָץ אַחֲרַי בַּשְּׁוָקִים וּמַטִּיחַ כְּלַפַּי דְבָרִים כָּאֵלֶּה?” וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לָמוּת כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, אַךְ לֹא מָצָאתִי מָוֶת שֶׁיִּגְאָלֵנִי מִיָּדוֹ. וּמֵרֹב זַעְמִי בָּרַחְתִּי מִפָּנָיו וְנִכְנַסְתִּי לְבֵית עֶסְקוֹ שֶׁל אוֹרֵג בְּאֶמְצָעִיתוֹ שֶׁל הַשּׁוּק, וּבִקַּשְׁתִּי חָסוּת מִבְּעָלֶיהָ וְהֵגֵן עָלַי מִפָּנָיו. יָשַׁבְתִּי שָׁם בְּאַחַד הַמַּחְסָנִים וְאָמַרְתִּי עִם לִבִּי: “לֹא אוּכַל עוֹד לְהִפָּטֵר מִגַּלָּב אָרוּר זֶה כָּל עוֹדִי בַּחַיִּים, כֵּן יָשִׂים עָלַי מָצוֹר יוֹמָם וָלַיְלָה, וְאֵין בִּי כֹחַ לִרְאוֹת אֶת צוּרָתוֹ אֲפִלּוּ כְדֵי נְשִׁימָה אַחַת”. מִיָּד שָׁלַחְתִּי וְהֵבֵאתִי עֵדִים וְכָתַבְתִּי צַוָּאָה לְאַנְשֵׁי-בֵיתִי וְחִלַּקְתִּי הוֹנִי, וּמִנִּיתִי מַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם וְצִוִּיתִיו לִמְכֹּר אֶת הֶחָצֵר וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת וְצִוִּיתִיו עַל כָּל קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה, וְיָצָאתִי תֵכֶך לְכָךְ לְמַסָּעִי לְהִפָּטֵר מִשּׁוּשְׁבִין זֶה, וּבָאתִי לִמְדִינַתְכֶם וְגַרְתִּי בָהּ כַּמָּה זְמָן. וּכְשֶׁהִזְמַנְתֶּם אוֹתִי וּבָאתִי אֲלֵיכֶם רָאִיתִי שׁוּשְׁבִין אָרוּר זֶה יוֹשֵׁב בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים אֶצְלְכֶם. וְכֵיצַד יוּכַל לִבִּי לְהֵרָגַע וּלְהִשָּׁקֵט, וְאֵיךְ תִּנְעַם לִי יְשִׁיבָתִי אִתְּכֶם יַחַד עִם זֶה, אַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה עִמִּי מַעֲשִׂים אֵלֶּה, וְהָיָה הַסִּבָּה לִשְׁבִירַת רַגְלִי?”

סֵרֵב שׁוּב הָעֶלֶם לָשֶׁבֶת. וּכְשֶׁשָּׁמַעְנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַגַּלָּב, אָמַרְנוּ לַגַּלָּב: “אֱמֶת הִיא מַה שֶּׁעֶלֶם זֶה מְסַפֵּר עַל אוֹדוֹתֶיךָ?” אָמַר: “חַי אֱלֹהִים, עָשִׂיתִי עִמּוֹ זֹאת הוֹדוֹת לְנִסְיוֹנִי וּבִינָתִי וּנְדִיבוּת-רוּחִי. וְאִלּוּלֵא עָשִׂיתִי כֵן הָיָה אוֹבֵד. וְאֵין סִבַּת הַצָּלָתוֹ אֶלָּא עַל-יָדִי וּבְחֶסֶד אֱלֹהִים עָלָיו. עַל יָדִי נִפְגַּע בְּרַגְלוֹ וְלֹא נִפְגַּע בְּנַפְשׁוֹ. וְאִלּוּ הָיִיתִי מַרְבֶּה-דְבָרִים לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה עִמּוֹ הַטּוֹבָה הַזֹּאת. וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר שֶׁאֵרַע לִי, כְּדֵי שֶׁתִּוָּכְחוּ שֶׁאֲנִי מְמַעֵט בְּדִבּוּר, וְשֶׁאֵינֵי טַרְדָּן וְטַרְחָן, שֶׁלֹּא כְּשֶׁשֶׁת אֶחָי”. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַגַּלָּב

מאת

אלמוני/ת

הָיִיתִי בְבַגְדָאד בִּימֵי כַלִיפוּתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אַלְמֻסְתַּנְצִיר בִאללָהּ. וְהָיָה אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַמִּסְכֵּנִים וְיוֹשֵׁב בְּסוֹד הַחֲכָמִים וְהַיְשָׁרִים. אֵרַע יוֹם אֶחָד שֶׁכָּעַס עַל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְצִוָּה אֶת נְצִיב בַּגְדָאד שֶׁיְּבִיאֵם אֵלָיו בְּסִירָה בְּיוֹם חָג. וְהָיוּ אֵלֶּה לִסְטִים וְשׁוֹדְדֵי דְרָכִים. יָצָא נְצִיב הַמְּדִינָה וּתְפָסָם וְהֵבִיאָם לְסִירָה. כְּשֶׁרְאִיתִים אָמַרְתִּי בְלִבִּי: לֹא נִתְאַסְּפוּ אֵלֶּה אֶלָּא לְטִיּוּל. וּוַדַּאי יְבַלּוּ אֶת יוֹמָם בַּסִּירָה בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. וַהֲרֵי אֵין מִי שֶׁיְשַׁעְשְׁעֵם כָּמוֹנִי“. קַמְתִּי, חַבְרַיָּא, מִתּוֹךְ זֹךְ נִימוּסִי וְעַנְוַת תְּבוּנָתִי וְיָרַדְתִּי אֲלֵיהֶם לַסִּירָה וְהִתְעָרַבְתִּי בָּהֶם. חָתְרּו אֶל הַחוֹף הַשֵּׁנִי וְעָגְנוּ שָׁם. בָּאוּ אֲלֵיהֶם שׁוֹטְרִים וְשׁוֹמְרִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת וְנָתְנוּ אוֹתָם בְּצַוְּארֵיהֶם. וּבְתוֹךְ הַשְׁאָר נָתְנוּ גַם בְּצַוָּארִי שַׁרְשְׁרָאוֹת, בְּתוֹכָם. וְכָל זֶה, חַבְרַיָּא, אֵינוֹ אֶלָּא בִּגְלַל נִימוּסִי וּמִעוּט-דְּבָרַי, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא חָפַצְתִּי לְדַבֵּר. נְטָלוּנוּ כֻלָּנוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתָנוּ לִפְנֵי אַלְמֻסְתַּנְצִר בִאללָהּ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים וּפָקַד לְהַתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה. אַחֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיב אוֹתָנוּ הַתַּלְיָן אֶת כֻּלָּנוּ עַל הַגַּרְדֹּם שֶׁל עוֹר נִגַּשׁ וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִתִּיז רֹאשׁ אַחֲרֵי מִשְׁנֵהוּ, עַד שֶׁהִתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה וְלֹא נוֹתַרְתִּי אֶלָּא אָנִי. הֵצִיץ בִּי הַכַלִיף וּפָנָה וְאָמַר לַתַּלְיָן: מַה לְּךָ שֶׁלֹּא הִתַּזְתָּ אֶלָּא רָאשֵׁי תִּשְׁעָה בִּלְבָד?” אָמַר: “יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם מֵהַתִּיז רַק תִּשְׁעָה, בְּשָׁעָה שֶׁצִּוִּיתָ לְהַתִּיז עֲשָׂרָה”. אָמַר הַכַלִיף: “דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא הִתַּזְתָּ אֶלָּא רָאשֵׁי תִּשְׁעָה, וְזֶה שֶׁלְּפָנֶיךָ הוּא הָעֲשִׂירִי”. אָמַר הַתַּלְיָן: “בַּאֲמִתּוּת חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁעֲשָׂרָה הֵם”. אָמַר לוֹ: “מְנֵה אוֹתָם”. מָנָה אוֹתָם וְנִמְצאּו עֲשָׂרָה. נָתַן בִּי הַכַלִיף עֵינָיו וְאָמַר: “מַה הֵבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ שֶׁשָּׁתַקְתָּ בְּשָׁעָה כָזוֹ, וְכֵיצַד הִגַעְתָּ לְתוֹךְ חֶבְרַת בְּנֵי-מָוֶת אֵלֶּה?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דִבְרֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים אָמַרְתִּי אֵלָיו: “דַּע, נְשִׂיא - הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי הוּא הַשֵּׁיךְ הַשַּׁתְקָן, וְשִׁשָּׁה אַחִים לִי, וְאִתִּי מִן הַחָכְמָה הַרְבֵּה מְאֹד. וְאוּלָם עַנְוַת תְּבוּנָתִי וְשֶׁפַע חָכְמָתִי וּמִעוּט-דְּבָרַי אֵין קֵצֶה לָהֶם, וְאוּמָנוּתִי אוּמָנוּת הַגַּלָּבִים הִיא, וְאֶתְמוֹל בְּבֹקֶר הַיּוֹם רָאִיתִי עֲשָׂרָה אֵלֶּה הוֹלְכִים בְּסִירָה, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם יוֹצְאִים לְטִיּוּל, הִתְעָרַבְתִּי בְתוֹכָם וְיָרַדְתִּי אִתָּם. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה מוּעָטָה וּבָאוּ הַשּׁוֹטְרִים וְנָתְנוּ בְתוֹכָם שַׁרְשְׁרָאוֹת גַּם בְּצַוָּארִי. וּמֵרֹב נִימוּסִי שָׁתַקְתִּי וְלֹא אָמַרְתִּי דָבָר, וְלֹא הָיָה זֶה אֶלָּא נִימוּס מִצִּדִּי. הִסִּיעוּ אוֹתָנוּ וְהִצִּיבוּנוּ לְפָנֶיךָ וְצִוִּיתָ לְהַתִּיז אֶת רָאשֵׁי הָעֲשָׂרָה, וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי יוֹשֵׁב לִפְנֵי הַתַּלְיָן, וְאֵינִי מַגִּיד מִי אָנִי. וְלֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ נִימוּסִי שֶׁנִּתְחַבַּרְתִּי לָהֶם בִּשְׁעַת הַתָּזַת רָאשֵׁיהֶם. וְאָכֵן כָּךְ נָהַגְתִּי בְכָבוֹד עִם בְּנֵי-אָדָם כָּל יְמֵי חַיָּי, וְלֹא שִׁלְמוּ אֶלָּא בְרָעָה שֶׁבָּרָעוֹת”.

כְּשֶׁשָּמַע הַכַלִיף אֶת דְּבָרַי הִכִּיר שֶׁאֲנִי מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין וּמִעוּט דְּבָרִים, וְאֵינִי טַרְחָן עַל בְּנֵי-אָדָם, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר עֶלֶם זֶה שֶׁהִצַּלְתִּיו מִבַּלְהוֹת הַמָּוֶת, צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לִי:" שַׁתְקָן, וְשֵׁשֶׁת אַחֶיךָ כְּמוֹתְךָ, חָכְמָה בָהֶם וָדַעַת וּמִעוּט דְּבָרִים?" אָמַרְתִּי: "בַּל יִחְיוּ וּבַל תְּהִי לָהֶם שְׁאֵרִית, אִם כְּמוֹתִי הֵם, אָכֵן מַעֲלִיבֵנִי אַתָּה, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אֵין זֶה נָאֶה לְךָ לְקַשֵּׁר אוֹתִי בָהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהֵם כָּל אֶחָד מֵהֶם מוּמוֹ בּוֹ, שֶׁהִגִּיעַ לוֹ בִגְלַל רִבּוּי דְבָרִים וְחֹסֶר נִימוּס. אֶחָד מֵהֶם חִגֵּר וְאֶחָד עִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, וְאֶחָד גִּבֵּן וְאֶחָד עִוֵּר בִּשְׁתֵּי עֵינָיו וְאֶחָד קְטוּף-אָזְנַיִם וָאַף, וְאֶחָד קְצוּץ-שְׂפָתַיִם. וְאַל תְּדַמֶּה בְנַפְשְׁךָ, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים. וְאוּלָם אֵין זֹאת אֶלָּא כְּדֵי לְבָרֵר לְךָ שֶׁבַּעַל-נִימוּסִין אֲנִי יוֹתֵר מֵהֶם. וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם מְאֹרָע שֶׁאֵרַע לוֹ עַד שֶׁהֻטַּל בּוֹ מוּם, וְאִם רְצוֹנְךָ הֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַגַּלָּב

מאת

אלמוני/ת

וַהֲרֵי הָרִאשׁוֹן, הַיְנוּ הַחִגֵּר, הָיְתָה אוּמָנוּתוֹ חַיָּט בְּבַגְדָאד. וְהָיְתָה לוֹ חֲנוּת שֶׁשְּׂכָרָהּ מֵאָדָם בַּעַל הוֹן רָב. וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ גָּר לְיַד הַחֲנוּת, וּבְתַחְתִּית הֶחָצֵר טַחֲנָה. בְּאַחַד הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אָחִי הַחִגֵּר יוֹשֵׁב בַּחֲנוּת וְתוֹפֵר, נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אִשָּׁה כְאַגַּן הַסַּהַר הָעוֹלֶה, בְּאַחַד הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבֶּחָצֵר, וְהִיא מִסְתַּכֶּלֶת בִּבְנֵי-הָאָדָם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָחִי, דָּבַק לִבּוֹ לֶאֱהֹב אוֹתָהּ. הָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְזָנַח אֶת עֲבוֹדָתוֹ עַד לְעֵת עֶרֶב. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם פָּתַח חֲנוּתוֹ וְיָשַׁב לִתְפֹּר, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל עַל כָּל כְּלִיבָה וּכְלִיבָה בַחַלּוֹן, וְרָאָה אוֹתָהּ כְּמִקֹּדֶם, וְהָלְכוּ אַהֲבָתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ הָלוֹךְ וְגָדוֹל כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָשַׁב שׁוּב בִּמְקוֹמוֹ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. רָאֲתָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה. וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַדָּבָר שֶׁהוּא שָׁבוּי אַהֲבָתָהּ, חִיְּכָה לִקְרָאתוֹ וְחִיֵּךְ לִקְרָאתָהּ. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וְשָׁלְחָה שִׁפְחָתָהּ אֵלָיו וְאִתָּה גִזְרַת בַּד מְעֻטָּר בִּפְרָחִים אֲדֻמִּים, בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְאוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ בְּיַד הַנְּדִיבוּת כֻּתֹּנֶת מִבַּד זֶה וְתִתְפֹּר אוֹתָהּ תְּפִירָה נָאָה”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה”. גָּזַר לָהּ כֻּתֹּנֶת וְהִשְׁלִים תְּפִירָתָהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם.

לַמָּחֳרָת בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וְשׁוֹאֶלֶת כֵּיצַד עָבַר עָלֶיךָ הַלַּיְלָה, שֶׁכֵּן הִיא נָדְדָה שְׁנָתָהּ מִהְיוֹת לִבָּהּ שוֹגֶה בְךָ”. אַחַר-כָּךְ שָׂמָה לְפָנָיו גְלִיל אַטְלַס צָהֹב וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי בִקְּשָׁה לֵאמֹר לְךָ שֶׁתִּגְזֹר לָהּ מִגָּלִיל זֶה זוּג מִכְנָסַיִם וְתִתְפְּרֵם עוֹד הַיּוֹם”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתָהּ אֶעֱשֶׂה. מִסְרִי לָהּ שָׁלוֹם רָב, וְאִמְרִי לָהּ: “עַבְדֵּךְ אֲסִיר מִשְׁמַעְתֵּךְ הוּא” וְצַוִּי עָלָיו כַּטּוֹב בְּעֵינָיִךְ”. נִזְדָּרֵז לִגְזֹר וְשָׁקַד עַל תְּפִירַת הַמִּכְנָסַיִם. אַחֲרֵי שָׁעָה נִשְׁקְפָה אֵלָיו הָאִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם בִּרְמִיזָה, הִשְׁפִּילָה מֶבָּטָהּ וְחִיְּכָה לְעֻמָּתוֹ, וְהִתְחִיל לְהַאֲמִין שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָהּ. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו וּבָאָה הַשִּׁפְחָה, מָסַר לָהּ הַמִּכְנָסַיִם. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הֵטִיל עַצְמוֹ עַל מַצָּעוֹ וְהָיָה מִתְהַפֵּךְ עָלָיו עַד הַבֹּקֶר.

כְּשֶהִגִּיעַ הַבֹּקֶר קָם וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי קוֹרֵא לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ פָּחַד פַּחַד גָּדוֹל. כְּשֶׁהִרְגִּישׁה הַשִּׁפְחָה בְּפַחְדּוֹ אָמְרָה לוֹ: “אֵין כָּל פַּחַד לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. אֵין שָׁם אֶלָּא טוֹב, שֶׁכֵּן עָשְׂתָה גְּבִרְתִּי בֵּינְךָ וּבֵין אֲדוֹנִי הַכָּרָה”. שָׂמַח אָחִי שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהָלַךְ עִמָּהּ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אֲדוֹנֶיהָ בַּעַל גְּבִרְתָּהּ נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיט לוֹ חֲתִיכַת בַּד גְּדוֹלָה וְאָמַר: “גְּזֹר לִי מִזֶּה כֻתָּנוֹת וְתָפְרֵן”. אָמַר לוֹ אָחִי: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. לֹא פָסַק מִגְּזֹר עַד שֶׁגָּזַר עֶשְׂרִים כֻּתָּנוֹת וְגָמַר בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, כְּשֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם כָּל אֹכֶל. אָמַר לוֹ בַעַל-הַבַּיִת: מַה שְּׂכַר זֶה?" אָמַר לוֹ: “עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. קָרָא בַּעְלָהּ לַשִּׁפְחָה וְאָמַר: “תְּנִי לוֹ עֶשְׂרִים אֲדַרְכְּמוֹן”. לֹא דִבֵּר אָחִי דָבָר. רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְּעֵינֶיהָ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח מִמֶּנּוּ כְלוּם”. אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נוֹטֵל מִמְּךָ כְּלוּם”. נָטַל אֶת עֲבוֹדַת הַתְּפִירָה וְיָצָא. אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה זָקוּק לְמָעוֹת שָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים כְּשֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֶלָּא מְעַט, וְהָיָה שׁוֹקֵד עַל אוֹתָהּ הַתְּפִירָה שֶׁלָּהֶם. בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ?” אָמַר: “גָּמַרְתִּי”. לָקַח אֶת הַכֻּתָּנוֹת וְהוֹלִיךְ אוֹתָן אֲלֵיהֶם וּמָסַר אוֹתָן לְבַעְלָהּ וְהִסְתַּלֵּק מִיָּד. וּכְבָר הוֹדִיעָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה לְבַעְלָהּ לִפְנֵי כֵן עַל מַצַּב אָחִי כְּשֶׁאָחִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת, וְהִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם הִיא וּבַעְלָהּ בְדַעְתָּם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאָחִי שֶׁיִּתְפֹּר לָהֶם בְּלִי שָׂכָר, וְלֹא הָיוּ אֶלָּא מְצַחֲקִים עָלָיו.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר מִמָּחֳרַת הַיּוֹם בָּא אֶל חֲנוּתוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי מְבַקֶּשְׁךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ”. הָלַךְ עִמָּהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, אָמַר לוֹ:" מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּגְזֹר לִי חֲמִשָּׁה מְעִילִים עִם שַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים". גָּזַר אוֹתָם לוֹ וְלָקַח אֶת הָאָרִיג וְהָלַךְ לוֹ וְתָפַר אוֹתָם הַמְּעִילִים וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו.שִֹבַּח זֶה אֶת תְּפִירָתוֹ וְצִוָּה לְהָבִיא כִּיס שֶׁאֲדַרְכְּמוֹנִים בְּתוֹכוֹ. שָׁלַח אָחִי אֶת יָדוֹ לִטְלָם. רָמְזָה לוֹ הָאִשָּׁה אֲחוֹרִי בַּעְלָהּ לֵאמֹר: “אַל תִּקַּח כְּלוּם”. אָמַר לַבַּעַל: “אֲדוֹנִי,אַל תְּמַהֵר.עוֹד שְׁהוּת לַדָּבָר”. יָצָא מִלְּפָנָיו וְהוּא עָלוּב יוֹתֵר מֵחֲמוֹר. וּבָאוּ עָלָיו חֲמִשָּׁה דְבָרִים כְּתֻמָּם: “אַהֲבָה וְדַלוּת וְרָעָב וְעֵרוֹם וְעָמָל”. אַךְ הוּא מְעוֹדֵד אֶת עַצְמוֹ.

וּכְשֶׁגָּמַר אָחִי אֶת כָּל הָעֲבוֹדוֹת הֶעֱרִימוּ עָלָיו וְהִשִּׂיאוּ לוֹ אֶת שִׁפְחָתָם. וּבְלֵיל הַנִּשּׂוּאִין כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָבוֹא אֵלֶיהָ אָמְרוּ לוֹ: “לוּן הַלַּיְלָה בַּטַּחֲנָה עַד מָחָר, לְטוֹב לְךָ”. הֶאֱמִין אָחִי שֶׁכַּוָּנָתָם לְטוֹבָה וְלָן בַּטַּחֲנָה יְחִידִי. הָלַךְ בַּעַל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְרָמַז עָלָיו לַטּוֹחֵן, שֶׁיְּשִׂימֵהוּ שֶׁיְּסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה. נִכְנַס אֵלָיו הַטּוֹחֵן בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, נִכְנַס וְאוֹמֵר: “הֲרֵי שׁוֹר זֶה כָאן עָצֵל הוּא. עוֹמֵד הוּא עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ חָפֵץ לְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה הַלַּיְלָה עִם זֶה שֶׁהַחִטָּה מְרֻבָּה וּבַעֲלֵי הַקֶּמַח דּוֹחֲקִים. הֲרֵי אֲנִי קוֹשֵׁר אוֹתוֹ לַטַּחֲנָה, כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר טְחִינַת הַחִטָּה”. יָרַד לַטַּחֲנָה וּמִלֵּא אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ חִטָּה וְנִגַּשׁ אֶל אָחִי וּבְיָדוֹ חֶבֶל וּקְשָׁרוֹ בְּצַוָּארוֹ וְאָמַר לוֹ: “הִי רוּץ וְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה. אֵין אַתָּה חָפֵץ אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁכַּב”. אַחַר-כָּךְ נָטַל שׁוֹט בְּיָדוֹ וְהִכָּהוּ בוֹ, וְאָחִי בוֹכֶה וְצוֹוֵחַ וְאֵינוֹ מוֹצֵא מוֹשִׁיעַ לוֹ, וְהַחִטָּה נִטְחֶנֶת, עַד קָרוֹב לַבֹּקֶר. בָּא בַעַל הֶחָצֵר וְרָאָה אֶת אָחִי נָתוּן בָּעֹל וּבַעַל הַטַּחֲנָה מַכֵּהוּ, עֲזָבוֹ וְהָלַךְ לוֹ. בָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם וְהִתִּירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה: “רַע הוּא בְּעֵינַי וּבְעֵינֵי גְבִרְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ, וּכְבָר הִשְׁתַּתַּפְנוּ בְצַעַרְךָ”. וְנָטְלָה מִמֶּנּוּ לְשׁוֹנוֹ מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהַיְגִיעָה מֵהָשִׁיב תְּשׁוּבָה.

אַחַר-כָּךְ בָּא אָחִי לְבֵיתוֹ, וְהִנֵּה הַמְלֻמָּד שֶׁכָּתַב לוֹ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין בָּא. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים חַיִּים. מִפָּנֶיךָ נִכָּר שֶׁבִּלִּיתָ הַלַּיְלָה בִּנְעִימוֹת וּשְׂחוֹק וְחִבּוּק עַד הַבֹּקֶר”. אָמַר לוֹ אָחִי:" אַל יָשֵׂם אֱלֹהִים שָׁלוֹם לְךָ, הַשַּׁקְרָן, קַרְנָן מְתֹעָב כָּפוּל אֶלֶף! חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי אֶלָּא לִטְחֹן בִּמְקוֹם הַשּׁוֹר עַד הַבֹּקֶר“. אָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ”. סִפֵּר לוֹ אָחִי כָּל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ. אָמַר לוֹ: “אֵין מַזָּלְךָ עוֹלֶה בַּד בְּבַד עִם מַזָּלָהּ. וְאוּלָם אִם חָפֵץ אַתָּה אֲשַׁנֶּה לְךָ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין הֲרֵינִי מְשַׁנֶּה אוֹתוֹ לְךָ”. וְאָמַר עוֹד: “תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא יָזֹמוּ לְךָ מְזִמָּה אֲחֶרֶת”. וַעֲזָבוֹ. בָּא אָחִי לַחֲנוּתוֹ מְצַפֶּה שֶׁיָּבִיא לוֹ מִישֶׁהוּ עֲבוֹדָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בִּשְׂכָרָהּ. וַעֲדַיִן הוּא בְּכָך כְּשֶׁבָּאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה שֶׁהִסְכִּימָה יַחַד עִם גְּבִרְתָּהּ עַל עָרְמָה זוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: " הֲרֵי גְּבִרְתִּי דָבָר לָהּ אֵלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “הוֹי בַּת טוֹבִים, אֵין בֵּינִי וּבֵין גְּבִרְתֵּךְ שׁוּם עֵסֶק”. הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה זֹאת לִגְבִרְתָּהּ. וּבְטֶרֶם הִרְגִּישׁ אָחִי בַּדָּבָר, נִשְׁקְפָה אֵלָיו בְּעַד הַחַלּוֹן בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “עַל שׁוּם מַה לֹא נִשְׁאַר בֵּיִני וּבֵינְךָ שׁוּם עֵסֶק?” לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה. נִשְׁבְּעָה לוֹ שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵרַע בַּטַּחֲנָה לֹא הָיָה בִרְצוֹנָהּ. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל אָחִי בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, עָבַר מֵעָלָיו כָּל מַה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ, וְקִבֵּל הִצְטַדְּקוּתָהּ וְשָׂמַח לְמַרְאֶהָ, אָמַר לָהּ שָׁלוֹם וְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וְיָשַׁב וְתָפַר זְמַן-מָה. אַחֲרֵי זֶה בָאָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת לְךָ שָׁלוֹם וּמַזְמִינָה אוֹתְךָ לְבֵיתָהּ, שֶׁכֵּן הֶחְלִיט בַּעְלָהּ לָלוּן הַלַּיְלָה בְּבֵית אֶחָד מִידִידָיו. וּכְשֶׁיֵּלֵךְ אֲלֵיהֶם תָּבוֹא אַתָּה אֶצְלֵנוּ וּתְבַלֶּה עִם גְּבִרְתִּי בַנְּעִימוֹת בַּחַיִּים עַד לַבֹּקֶר”. וּכְבָר אָמַר לָהּ בַּעְלָהּ קֹדֶם לָכֵן: “כֵּיצַד נַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּבוֹא אֶצְלֵךְ שֶׁאֶתְפְּשֶׂנוּ וְאֶמְסֹר אוֹתוֹ לַמוֹשֵׁל?” אָמְרָה לוֹ: “הַנַּח לִי וְאַעֲרִים עָלָיו וְאֶפְרָעֵהוּ לְשִׁמְצָה בָּעִיר הַזֹּאת”. וְאָחִי אֵינוֹ מֵבִין כְּלוּם בְּעָרְמַת-הַנָּשִׁים. כְּשֶׁהִגִּיעַ הָעֶרֶב בָּאָה הַשִּׁפְחָה וְלָקְחָה אוֹתוֹ וְחָזְרָה עִמּוֹ אֶל גְּבִרְתָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים אֲדוֹנִי, שֶׁתְּשׁוּקָתִי רַבָּה אֵלֶיךָ”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, חוּשִׁי קֹדֶם לְכָל דָּבָר וְלְנַשְׁקֵנִי”.

לֹא גָמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁהוֹפִיעַ בַּעְלָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה מִבֵּית שְׁכֵנוֹ. הֶחֱזִיק בְּאָחִי וְאָמַר לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ אֶלָּא אֵצֶל רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה”. הִתְרַפֵּס לְפָנָיו אָחִי, לֹא שָׁמַע לוֹ. נְטָלוֹ לְבֵית הַמּוֹשֵׁל. הִלְקָה אוֹתוֹ בִשְׁבָטִים וְהִרְכִּיבוֹ עַל גָּמָל, וְהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ בִרְחוֹבוֹת הָעִיר, כְּשֶׁבְּנֵי-אָדָם קוֹרְאִים עָלָיו: “זֶהוּ גְמוּלוֹ שֶׁל זֶה הַנִּכְנָס לְבֵית-הַנָּשִׁים שֶׁל בְּנֵי-אָדָם מְכֻבָּדִים”. נָפַל מֵעַל הַגָּמָל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ, וְנַעֲשָׂה חִגֵּר. אַחַר-כָּךְ הִגְלָה אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל מִן הָעִיר. יָצָא וְלֹא יָדַע אָנָּה יִפְנֶה. הִצְטַעַרְתִּי עָלָיו וְהִשַּׂגְתִּיו וַהֲבֵאתִיו וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

צָחַק הַכַלִיף לִדְבָרָיו וְאָמַר: “יָפֶה עָשִׂיתָ, שַׁתְקָן, הַמְמַעֵט בִּדְבָרִים”. וְצִוָּה לָתֵת לִי מַתָּנָה שֶׁאֵלֵךְ. אָמַרְתִּי: “אֵינִי מְקַבֵּל מֵעִמְּךָ, עַד שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ קֹדֶם לָכֵן מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁאָר אֶחָי. וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים”.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגַּלָּב

מאת

אלמוני/ת

וַהֲרֵי אָחִי הַשֵּׁנִי, בַּקְבֻּק שְׁמוֹ, הַיְנוּ הַפַּטְפְּטָן, וְהוּא הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאֶחָת. אֵרַע לוֹ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּדַרְכּוֹ לְצֹרֶךְ-מַה שֶּׁהָיָה לִי. קִדְּמָה זְקֵנָה אַחַת אֶת פָּנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “גֶּבֶר עֲמֹד קְצָת שֶׁאַצִּיעַ לְפָנֶיךָ עִנְיָן, וְאִם יִיטַב בְּעֵינֶיךָ תְּמַלֵּא אוֹתוֹ לִי, וְתִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיַּצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ”. עָמַד אָחִי. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵינִי לְעוֹרֵר תְּשׂוּמֶת-לִבְּךָ עַל מַשֶּׁהוּ וְאַדְרִיךְ אוֹתְךָ אֵלָיו בִּתְנָאי שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְרֻבִּים”. אָמַר לָה אָחִי: “יָבוֹאוּ נָא דְבָרַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: “אֱמֹר נָא לִי, מַה דַּעְתְּךָ בִּדְבַר חָצֵר נָאָה וְגַן נָאֶה שֶׁמֵּימָיו זוֹרְמִים, וּפֵרוֹת וְיַיִּן וּפָנִים יָפוֹת שֶׁתִּרְאֵן וּלְחִי סְגַלְגֹּלֶת שֶׁתְּנַשְּׁקֶנָּה וְקוֹמָה נָאָה שֶׁתְּחַבְּקֶנָּה, וְלֹא תַּפְסִיק מִכָּךְ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר? הֲרֵי אִם אַתָּה מְמַלֵּא מַה שֶּׁאֲנִי מַתְנָה עָלֶיךָ, תִּרְאֶה טוֹבָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִי דְבָרֶיהָ אָמַר לָה:" גְּבִרְתִּי, וְכֵיצַד הוּא זֶה שֶׁאַתְּ מַצִּיעָה עִנְיָן זֶה לִי וְלֹא לְאַחֵר מִכָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם. מַה הוּא בִי שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינָיִךְ?" אָמְרָה לְאָחִי: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא תְּהֵא מַרְבֶּה דְבָרִים?” שְׁתֹק אֵפוֹא וּבֹא עִמִי".

פָּנְתָה הַזְּקֵנָה לָלֶכֶת וְהָלַךְ אָחִי בְעִקְּבוֹתֶיהָ כְּשֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לְמַה שֶׁתֵּאֲרָה אוֹתוֹ לוֹ, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם וּמְשָׁרְתִים רַבִּים בְּתוֹכָהּ. הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ מִלְמַטָּה לְמַעְלָה, וְרָאָה אָחִי שֶׁזֶּה הוּא אַרְמוֹן נָאֶה. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי-הַבַּיִת, שְׁאָלוּהוּ: “מִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן?” אָמְרָה לָהֶם הַזְּקֵנָה: “הַנִּיחוּ לוֹ וְאַל תַּפְרִיעוּ אוֹתוֹ, בַּעַל-מְלָאכָה הוּא, וּזְקוּקִים אָנוּ לוֹ”. הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְחֶדֶר מְפֹאָר, שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ מֵעוֹלָם. כְּשֶׁנִּכְנַס לַחֶדֶר, קָמוּ הַנָּשִׁים לִקְרָאתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְצִדָּן. לֹא עָבַר אֶלָּא כְּהֶרֶף עַיִן, עַד שֶׁשָּׁמַע קוֹל רַעַשׁ, וְנִכְנְסָה חֲבוּרָה שֶׁל שְׁפָחוֹת מִסָּבִיב לְעַלְמָה דוֹמָה לַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ. נָתַן אָחִי עֵינָיו בָּהּ, וְקָם וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְרָמְזָה לוֹ לָשֶׁבֶת. כְּשֶׁיָּשַׁב נִגְּשָׁה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “יִתֵּן אֱלֹהִים לְךָ יְקָר, כֵּיצַד שְׁלוֹמְךָ?” אָמַר לָה: “גְּבִרְתִּי, שָׁלוֹם לִי”. צִוְּתָה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הַמַּאֲכָלִים, וְשָׂמָה אוֹתָם לִפְנֵיהֶם וְיָשְׁבָה לֶאֱכֹל. וּבְכָל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה לֹא פָסְקָה הָעַלְמָה מִצְּחוֹק, וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה אָחִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ, הָיְתָה מַפְנָה מֶבָּטָהּ מִמֶּנּוּ לְעֵבֶר הַשְּׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הָיְתָה צוֹחֶקֶת עֲלֵיהֶן. וְאוּלָם לְאָחִי הֶרְאֲתָה אוֹת אַהֲבָה וְצָחֲקָה עִמּוֹ, וְהוּא, הַחֲמוֹר, אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בִּכְלוּם. יֶתֶר עַל כֵּן: כְּשֶׁגָּבְרָה עָלָיו הַתַּאֲוָה, נִפְתָּה לְהַאֲמִין שֶׁהָעַלְמָה אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וּתְמַלֵּא אֶת כָּל חֶפְצוֹ. כְּשֶׁאָכְלוּ הֵבִיאוּ אֶת הַיַּיִן וְנִכְנְסוּ עֶשֶׂר עֲלָמוֹת, יָפוֹת כַּלְּבָנָה וּבִידֵיהֶן נְבָלִים שֶׁמֵּיתְרֵיהֶן מְכֻוָּנִים יָפֶה וְהֵחֵלוּ שָׁרוֹת בְּקוֹלוֹת הַמַּחֲרִידִים אֶת הָאֲבָנִים הָאֲטוּמוֹת. גָּבְרָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ שֶׁל אָחִי וְנָטַל כּוֹס מִיָּדָהּ שֶׁל הָעַלְמָה וְשָׁתָה אוֹתָהּ כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד לְפָנֶיהָ, שָׁתְתָה גַם הָעַלְמָה כוֹס יָיִן. אָמַר לָהּ אָחִי: “לִבְרִיאוּת וּלְחַיִּים”. וְהֶחֱוָה לָהּ קִידָה. הוֹשִׁיטָה לוֹ כוֹס שְׁנִיָּה וְשָׁתָה, וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ.

כְּשֶׁרָאָה אָחִי מִמֶּנָּה כָךְ, מִהֵר לָצֵאת מִשָּׁם כּוֹעֵס וּמַרְבֶּה דְבָרִים. הָלְכָה הַזְּקֵנָה אַחֲרָיו קוֹרֶצֶת בְּעֵינֶיהָ לֵאמֹר: “חֲזֹר”. חָזַר. בִּקְּשָׁה אוֹתוֹ הָעַלְמָה לָשֶׁבֶת. חָזַר וְיָשַׁב מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. חָזְרָה וְטָפְחָה לוֹ עַל עָרְפּוֹ, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁצִּוְּתָה עַל כָּל שִׁפְחוֹתֶיהָ לִטְפֹּחַ עָלָיו, וְהוּא אוֹמֵר לַזְּקֵנָה: “אָכֵן מֵעוֹלָם לֹא מָצָא אוֹתִי מַשֶּׁהוּ יָפֶה מִזֶּה”. וְהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת וְחוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת:“הוֹי, בְּחַיַּיִּךְ, גְּבִרְתִּי”, וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת לֹא פָסְקוּ מִטְּפֹחַ עָלָיו עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. קָם אָחִי לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ קְצָת, כְּדֵי שֶׁתֶּשִּׂיג מְבֻקָּשֶׁךָ”. אָמַר לָהּ אָחִי: “עַד כַּמָּה אַאֲרִיךְ רוּחִי, הֲרֵי כִמְעַט שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מִן הַמַּכּוֹת”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “כְּשֶׁתִּהְיֶה שִׁכּוֹרָה, יָשְׁלַם חֶפְצְךָ”. חָזַר אָחִי לִמְקוֹמוֹ וְיָשַׁב. קָמוּ הַנְּעָרוֹת כֻּלָּן וְצִוְּתָה אוֹתָן הַזְּקֵנָה לְקַטֵּר אוֹתוֹ בִלְבוֹנָה וְלִזְלֹף עָלָיו מֵי-וְרָדִין, וְעָשׂוּ כָךְ. אָמְרָה לוֹ הָעַלְמָה מַזְהִירָה בְחֵן יָפְיָהּ: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים כָּבוֹד וִיקָר, הֲרֵי בָאתָ לְבֵיתִי וְעָמַדְתָּ בַּתְּנָאִים שֶׁהִתְנֵיתִי, שֶׁכֵּן מִי שֶׁמַּמְּרֶה אוֹתִי אֲנִי מְשַׁלַּחַת אוֹתוֹ מֵעַל פָּנָי. אַךְ מִי שֶׁמַאֲרִיךְ אֶת רוּחוֹ, מַשִּׂיג אֶת חֶפְצוֹ”. אָמַר לָהּ אָחִי: “גְּבִרְתִּי, עַבְדֵךְ אֲנִי וּבְיָדֵךְ נִתַּתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שֶׁאֱלֹהִים נָתַן בְּלִבִּי תְּשׁוּקָה רַבָּה לְמַהֲתַלּוֹת, וּמִי שֶׁמְצַיֵּת לִי, יָשְׁלַם כָּל חֶפְצוֹ”. צִוְּתָה אֶת הַשְּׁפָחוֹת לְזַמֵּר בִּתְשׁוּאוֹת, וְזִמְּרוּ עַד שֶׁנִּמְלְאוּ כָל הַיּוֹשְׁבִים גִּיל בִּרְעָדָה. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְאַחַת הַשְּׁפָחוֹת: “קְחִי אֶת אֲדוֹנֵךְ וַעֲשִׂי בוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לוֹ, וְהָבִיאִי אוֹתוֹ אֵלַי מִיָּד”. לָקְחָה הַשִּׁפְחָה אֶת אָחִי, כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה תַּעֲשֶׂה בוֹ. הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא מְעָט”. הֵאִירוּ פְּנֵי אָחִי, וְהִפְנָה שׁוּב פָּנָיו לָעַלְמָה, וְהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, הֲרֵי עַכְשָׁו, עוֹד מְעַט, תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”. אָמַר לַזְּקֵנָה: “הַגִּידִי לִי, מַה הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה בִי נַעֲרָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אֵין מְחַכֶּה לְךָ שָׁם אֶלָּא טוֹב, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מַקְרִיבָה עַצְמִי לְמַעַנְךָ. אֵין הִיא אֶלָּא מְצַבַּעַת אֶת גַּבּוֹת עֵינֶיךָ, וּמוֹרֶטֶת אֶת שְׂפָמֶךָ”. אָמַר: “אֶת הַצֶּבַע מֵעַל גַּבּוֹת הָעֵינַיִם אֶפְשָׁר לִרְחֹץ, וְאוּלָם מְרִיטַת הַשָּׂפָם הֲרֵי הִיא גוֹרֶמֶת כְּאֵב”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הִשָּׁמֵר לְךָ וְאַל תַּמְרֶה אֶת פִּיהָ, שֶׁלִּבָּהּ נָתוּן לְךָ”.

הֶאֱרִיךְ אָחִי אֶת רוּחוֹ וְנָתַן לָהּ לִצְבֹּעַ אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו וְלִמְרֹט אֶת שְׂפָמוֹ. חָזְרָה הַשִּׁפְחָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְהִגִּידָה לָהּ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה. אָמְרָה לָהּ: “לֹא נִשְׁאַר אֶלָּא דָבָר אֶחָד, הַיְנוּ לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ עַד שֶׁיְּהֵא חָלָק לַחְלוּטִין”. נִגְּשָׁה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה וּמָסְרָה לוֹ מַה שֶּׁגְּבִרְתָּהּ פָּקְדָה עָלֶיהָ. אָמַר לָהּ אָחִי הַטִּפֵּשׁ: “וְכֵיצַד זֶה אֶעֱשֶׂה דָבָר שֶׁיִּפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי-אָדָם?” אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי אֵין הִיא מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת בְּךָ כָּךְ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דוֹמֶה לְנַעַר שֶׁאֵין לוֹ עֲדַיִן סִיַמן זָקָן, וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּפָנֶיךָ כְּלוּם שֶׁיְגָרְדֶנָּה וְיִשְׂרֹט בָּהּ, שֶׁלִּבָּהּ לוֹהֵט בִּתְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיךָ, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתָּ חֶפְצֶךָ”. הֶאֱרִיךְ אָחִי אֶת רוּחוֹ וְצִיֵּת לַשִּׁפְחָה, וְנָתַן לְגַלֵּחַ אֶת זְקָנוֹ. הֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל הָעַלְמָה כְּשֶׁגַּבּוֹתָיו בְּצֶבַע וּשְׂפָמוֹ מָרוּט וְסַנְטֵרוֹ וּלְחָיָיו מְפֻרְכָּסִים בִּשְׂרָק, נִבְהֲלָה מִפָּנָיו. אַחַר-כָּךְ צָחֲקָה עַד שֶׁנָּפְלָה עַל גַּבָּהּ וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, אָכֵן לָקַחְתָּ אֶת לִבִּי שֶׁבִי בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבוֹת”. הִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ בְחַיֶּיהָ שֶׁיָּקוּם וִירַקֵּד לְפָנֶיהָ. קָם וְרָקַד. לֹא הִנִּיחָה בַּבַּיִת כָּר שֶׁלֹּא זָרְקָה בוֹ, וּכְמוֹ כֵן הָיוּ כָל הַשְּׁפָחוֹת רוֹגְמוֹת אוֹתוֹ, זוֹ בְּתַפּוּחַ זָהָב וַחֲבֶרְתָּהּ בְּלִימוֹן וְאַחֶרֶת בְּאֶתְרוֹג, עַד שֶׁנָּפַל כִּמְעַט מִתְעַלֵּף מִן הַמַּכּוֹת. וְלֹא פָסְקוּ מִטְּפֹחַ עַל גַּבּוֹ וּמִלִּרְגוֹם אוֹתוֹ בְכָרִים וּבְפֵרוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַזְּקֵנָה אוֹמֶרֶת: “עַכְשָׁו הִשַּׂגְתָּ חֶפְצֶךָ. וְאֵין עָלֶיךָ מִן הַמַּכּוֹת כְּלוּם, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ עוֹד אֶלָּא דָבָר אֶחָד לַעֲשׂוֹת, הַיְנוּ זֶה: מִמִּנְהָגָהּ כְּשֶׁהִיא שִׁכּוֹרָה הוּא שֶׁאֵינָהּ נִשְׁמַעַת לְאִישׁ עַד שֶׁהִיא מֵסִירָהּ מֵעָלֶיהָ כָּל בְּגָדֶיהָ וְסַרְבְּלֶיהָ וְנִשְׁאֶרֶת עֵרוֹם וְעֶרְיָה, וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה כָּךְ, תָסִיר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ וְתִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ כְּשֶׁהִיא רָצָה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הָיְתָה בּוֹרַחַת מִפָּנֶיךָ. וְלֹא תִפְסֹק מִלִּרְדֹּף אַחֲרֶיהָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַד שֶׁיָּקוּם שַׁרְבִיטְךָ וְנִצַּב, וְאָז תְּהֵא נִשְׁמַעַת לְךָ”. אָמְרָה לוֹ: “עַכְשָׁו קוּם וְהָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ מִיָּד”. קָם כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵסִיר כָּל בְּגָדָיו, וְעָמַד עֵרוֹם וְעֶרְיָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁאָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה לְאָחִיו הַשֵּׁנִי שֶׁל הַגַּלָּב: "קוּם וְהָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ ", וְקָם כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵסִיר בְּגָדָיו, וְעָמַד עֵרוֹם אָמְרָה הָעַלְמָה לְאָחִי: “עַכְשָׁו קוּם רוּץ אַחֲרַי וְאָרוּץ אֲנִי לְפָנֶיךָ וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מַשֶּׁהוּ הֲרֵי רְדֹף אַחֲרַי”. רָצָה לְפָנָיו וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ. הָיְתָה אָצָה דָצָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְאָחִי אַחֲרֶיהָ. גָּבְרָה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ וְקָם שַׁרְבִיטוֹ נִצָּב כְּאִלּוּ הוּא מְטֹרָף. לֹא פָסְקָה מֵרוּץ לְפָנָיו וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ וְשׁוֹמֵעַ מִמֶּנָּהּ קוֹל רַךְ עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְחָלָל אָפֵל וְהוּא אַחֲרֶיהָ בִמְרוּצָה מְטֹרֶפֶת. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ, מָצָא עַצְמוֹ בְאֶמְצַע הָרְחוֹב. וְאוֹתוֹ רְחוֹב שׁוּק סוֹחֲרֵי-הָעִיר הָיָה, וְהָיוּ מַכְרִיזִים עַל עוֹרוֹתֵיהֶם. רָאוּהוּ בְנֵי-אָדָם בְּאוֹתוֹ מַצָּב כְּשֶׁהוּא עֵרוֹם וְעֶרְיָה וְשַׁרְבִיטוֹ קָם נִצָּב, זְקָנוֹ מְגֻלָּח וְגַבּוֹתָיו וּשְׂפָמוֹ וּפָנָיו מְפֻרְכָּסִים בִּשְׂרָק, וְהִתְחִילוּ מְצַעֲקִים, מְשַׂחֲקִים וְסוֹפְקִים כַּפַּיִם. וְהָיוּ מֵהֶם מִי שֶׁהִצְלִיפוּ עָלָיו בִּרְצוּעוֹת עַל מַעֲרוּמָיו עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. נְטָלוּהוּ וּנְשָׂאוּהוּ עַל חֲמוֹר עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל. אָמַר לָהֶם: “מַה זֶּה?” אָמְרוּ: “זֶה נָפַל אֵלֵינוּ כָּךְ פִּתְאֹם מִבֵּית הַמִּשְׁנֶה”. צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְהַלְקוֹתוֹ מֵאָה וְהִגְלָה אוֹתוֹ מִבַּגְדָאד. יָצָאתִי אַחֲרָיו וַהֲבֵאתִיו בַּחֲשַׁאי לָעִיר, וְקָצַבְתִּי לוֹ מַה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ. וְאִלְמָלֵא נִימוּסִי הַטּוֹב לֹא הָיִיתִי סוֹבֵל שֶׁכְּמוֹתוֹ.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל הַגַּלָּב

מאת

אלמוני/ת

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַשְּׁלִישִׁי, קְפָפָה שְׁמוֹ, וְהוּא הָעִוֵּר, הֲרֵי הוֹבִילוֹ הַגּוֹרָל לְבַיִת גָּדוֹל. דָּפַק בַּדֶּלֶת, מְבַקֵּשׁ לְדַבֵּר אֶל בַּעַל-הַבַּיִת וְלִשְׁאֹל מַשֶּׁהוּ. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “מִי בַדֶּלֶת?” לֹא עָנָה אוֹתוֹ אָדָם. שָׁמַע אוֹתוֹ אָחִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר בְּקוֹל רָם: “מִי זֶה?”. וְלֹא עָנָהוּ אָחִי. שָׁמַע אֶת הֲלִיכָתוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַדֶּלֶת וּפְתָחָהּ. אָמַר לוֹ: “מַה חֶפְצֶךָ?” אָמַר לוֹ אָחִי: “מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “עִוֵּר אַתָּה?” אָמַר לוֹ אָחִי: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “הַב לִי יָדְךָ”. הוֹשִׁיט לוֹ אָחִי יָדוֹ, שֶׁדּוֹמֶה שֶׁיִּתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ. וְאוּלָם הוּא תָפַס בְּיָדוֹ וְהִכְנִיסוֹ לַבַּיִת, וְלֹא פָסַק מֵהַעֲלוֹת אוֹתוֹ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מְרוֹמֵי הַגָּג, וְאָחִי מְדַמֶּה בְנַפְשׁוֹ שֶׁיַּאֲכִילֵהוּ מַשֶּׁהוּ,אוֹ יִתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר, אָמַר לְאָחִי: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, עִוֵּר?” אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “יִפְתַּח אֱלֹהִים לְךָ דֶּלֶת אַחֶרֶת”. אָמַר לוֹ אָחִי: “הוֹי פְּלוֹנִי, כְּלוּם לֹא יָכֹלְתָּ לוֹמַר לִי זֹאת כְּשֶׁאֲנִי לְמַטָּה?” אָמַר לוֹ: "שָׁפָל שֶׁבַּשְּׁפָלִים, לָמָּה לֹא שָׁאַלְתָּ מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ דְּבָרַי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁדָּפַקְתָּ בַּדֶּלֶת? אָמַר אָחִי: “וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בִּי?” אָמַר לוֹ: “אֵין אִתִּי כְלוּם לְתִתּוֹ לְךָ”. אָמַר לוֹ: “הוֹרִידֵנִי לְשָׁלוֹם”, אָמַר לוֹ: “הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ”. קָם אָחִי וּפָנָה לַמַּדְרֵגוֹת, וְלֹא פָסַק לָרֶדֶת עַד שֶׁנּוֹתְרוּ בֵינוֹ וּבֵין הַדֶּלֶת עֶשְׂרִים מַדְרֵגוֹת, מָעֲדָה רַגְלוֹ וְנָפַל, וְלֹא חָדַל לִנְפֹּל וּלְהִדַּרְדֵּר בַּמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁנִּבְקַע רֹאשׁוֹ.

יָצָא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יֵלֵךְ. מָצְאוּ אוֹתוֹ אֲחָדִים מֵחֲבֵרָיו הָעִוְרִים, אָמְרוּ לוֹ: “מַה הִגִּיעַ אֵלֶיךָ הַיּוֹם?” סִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אַחַי, רְצוֹנִי לָקַחַת מַשֶּׁהוּ מִן הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ אִתָּנוּ, לְהוֹצָאָתִי”. וְהָיָה בַעַל הַבַּיִת מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו לָדַעַת מַצָּבוֹ וְשָׁמַע דְּבָרָיו, וְאָחִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהָאִישׁ עוֹקֵב אַחֲרָיו, עַד שֶׁנִּכְנַס אָחִי לִמְקוֹמוֹ וְנִכְנַס הָאִישׁ אַחֲרָיו מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁ בּוֹ. יָשַׁב אָחִי וְהִמְתִּין לַחֲבֵרָיו. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, אָמַר לָהֶם: “נַעֲלוּ אֶת הַדֶּלֶת וְחַפְּשׂוּ אֶת הַבַּיִת, שֶׁלֹּא יִמָּצֵא מִי שֶׁהוּא זָר שֶׁהָלַךְ אַחֲרֵינוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ אֶת דִּבְרֵי אָחִי, טִפֵּס וְתָלָה עַצְמוֹ בְחֶבֶל קָשׁוּר בַּתִּקְרָה. שׁוֹטְטוּ בַחֶדֶר כֻּלּוֹ וְלֹא מָצְאוּ אִישׁ. חָזְרוּ וְשָׁבוּ לְעֵבֶר אָחִי וְהוֹצִיאוּ הָאֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁאִתָּם וּמָנוּ אוֹתָם, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. הִנִּיחוּ אוֹתָם בְּזָוִית הַחֶדֶר, נָטַל כָּל אֶחָד מֵהֶם מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְאֶת הַשְּׁאָר טָמְנוּ בָאֲדָמָה. שָׂמוּ לִפְנֵיהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְיָשְׁבוּ לֶאֱכֹל. פִּתְאֹם הִרְגִּישׁ אָחִי בְּקוֹל לְעִיסָתוֹ שֶׁל אִישׁ זָר לְצִדּוֹ. אָמַר לַחֲבֵרָיו: “כְּלוּם יֵשׁ אִישׁ זָר אִתָּנוּ?” שָׁלַח יָדוֹ וְנִתְקַל בְּרַגְלוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת. צָעַק לַחֲבֵרָיו וְאָמַר: “זָר הוּא זֶה”. הִמְטִירוּ עָלָיו מַהֲלֻמּוֹת. וּכְשֶׁנִּלְאוּ צָעֲקוּ: “הוֹי מֻסְלִמִים, לִסְטִים נִכְנַס אֵלֵינוּ וּמְבַקֵּשׁ לִטֹּל אֶת מָמוֹנֵנוּ”. נִתְאַסְּפוּ אֶצְלָם בְּנֵי-אָדָם הֲמוֹנִים. עָשָׂה הָאִישׁ הַזָּר בַּעַל-הַבַּיִת עַצְמוֹ כְעִוֵּר, עָמַד סָמוּךְ לָהֶם וְעָצַם עֵינָיו וְהֶרְאָה עַצְמוֹ עִוֵּר כְּמוֹתָם בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא פִּקְפֵּק בּוֹ אִישׁ שֶׁמֵּהֶם הוּא, וְצָעַק: “הוֹי מֻסְלִמִים, לֵאלֹהִים אֶקְרָא וְלַמּוֹשֵׁל, לֵאלֹהִים אֶקְרָא וְלַנָּסִיךְ, שֶׁכֵּן עֵצָה טוֹבָה אִתִּי לַנָּסִיךְ”. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר עַד שֶׁהִקִּיפוּ אוֹתָם אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל וּתְפָסוּם וְאֶת אָחִי בְתוֹכָם וֶהֱבִיאוּם לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר לָהֶם: “מַה עִנְיַנְכֶם?” אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ: “שְׁמַע לִדְבָרַי הַמּוֹשֵׁל, אֵין עִנְיָנֵנוּ מִתְבָּרֵר לְךָ אֶלָּא עַל-יְדֵי עֹנֶשׁ. וְאִם רְצוֹנְךָ בְכָךְ הַתְחֵל בְּעָנְשִׁי וְאַחֲרַי בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמַּנְהִיג אוֹתִי”. וְהֶרְאָה עַל אָחִי. אָמַר הַמּוֹשֵׁל:" הַפִּילוּ אִישׁ זֶה לָאָרֶץ וְהַצְלִיפוּ עָלָיו בְּשׁוֹטִים". הִפִּילוּהוּ וְהִלְקוּהוּ, אַרְבַּע מֵאוֹת מַלְקוֹת עַל אֲחוֹרָיו. כְּשֶׁהִכְאִיבוּ לוֹ הַמַּלְקוֹת, פָּקַח אַחַת מֵעֵינָיו, וּכְשֶׁהוֹסִיפוּ לְהַלְקוֹתוֹ פָּקַח אֶת עֵינוֹ הַשֵּׁנִית. אָמַר לוֹ הַמּוֹשֵׁל: “מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, פּוֹשֵׁעַ?” אָמַר לוֹ: “הַבְטִיחֵנִי שֶׁאֵינְךָ עוֹשֶׂה לִי רָעָה וַאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. הִבְטִיחָהוּ אָמַר לוֹ: "אֲנַחְנוּ אַרְבָּעָה מַעֲמִידִים פָּנִים כְאִלּוּ הָיִינוּ עִוְרִים וְעוֹבְרִים עַל פְּנֵי בְּנֵי-אָדָם וְנִכְנָסִים לְבָתֵּיהֶם וּמִסְתַּכְּלִים בִּנְשׁוֹתֵיהֶם וּמַעֲרִימִים עֲלֵיהֶן לַהֲבִיאָן לִידֵי חֵטְא וְסוֹחֲטִים מֵהֶן מָמוֹן. וּכְבָר הִכְנַסְנוּ בְדֶרֶךְ זוֹ רְוָחִים עֲצוּמִים, הַיְנוּ שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. אָמַרְתִּי לַחֲבֵרָי: תְּנוּ לִי אֶת הַמַּגִּיעַ לִי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים “, קָמוּ עָלַי וְהִכּוּ אוֹתִי וְנָטְלוּ מָמוֹנִי. וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה בֵּאלֹהִים וּבְךָ, וַהֲרֵי אַתָּה לְךָ זְכוּת בְּחֶלְקִי יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַחֲבֵרַי, וְאִם חָפֵץ אַתָּה לְהִוָּכַח בְּצִדְקַת דְּבָרַי, הַלְקֵה כָל אֶחָד מֵהֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִלְקֵיתָ אוֹתִי, וְיִפְקַח אֶת עֵינָיו”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמּוֹשֵׁל לְיַסְּרָם. וְהָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל בּוֹ הָיָה אָחִי וְקָשְׁרוּ אוֹתוֹ אֶל קֶרֶשׁ-הַיִּסּוּרִים. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “נְבָלִים, אֵיךְ זֶה תְכַחֲשׁוּ בְחֶסֶד אֱלֹהִים שֶׁעָשָׂה אֶתְּכֶם וְתַעֲמִידוּ עַצְמְכֶם כְּעִוְרִים?” קָרָא אָחִי: “אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, בֵּאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבַּע, שֶׁאֵין בְּתוֹכֵנוּ גַם אֶחָד פִּקֵּחַ”. לֹא פָסְקוּ לְהַלְקוֹתוֹ עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “חִדְלוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר”. וְצִוָּה לְהַלְקוֹת אֶת כָּל אֶחָד מֵחֲבֵרָיו יוֹתֵר מִשְּׁלשׁ מֵאוֹת מַלְקוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַפִּקֵּחַ אוֹמֵר לָהֶם: “פִּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְלֹא תְחַדְּשׁוּ עֲלֵיכֶם הַמַּלְקוֹת”. אָמַר לַמּוֹשֵׁל: “שְׁלַח עִמִּי מִי שֶׁהוּא שֶׁיָּבִיא אֵלֶיךָ אֶת הַמָּמוֹן, שֶׁכֵּן לֹא יִפְקְחוּ אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁחוֹשְׁשִׁים הֵם שֶׁלֹּא יִפָּרְעו ּלְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם”. שָׁלַח הַמּוֹשֵׁל אָדָם וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן. נְטָלוֹ וְנָתַן מִמֶּנּוּ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ שְׁלשֶׁת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים לְפִי חֶלְקוֹ וְאֶת שֶׁלָּהֶם הֶחֱרִים, וְהִגְלָה אֶת אָחִי וְאֶת יֶתֶר הַשְּׁלשָׁה אֶל מִחוּץ לָעִיר. יָצָאתִי אֲנִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, וְהִדְבַּקְתִּי אֶת אָחִי וּשְׁאִלְתִּיו לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לִי מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ. הִכְנַסְתִּיו בַּסֵּתֶר לָעִיר וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה בְּצִנְעָה כָּל יְמֵי חַיָּיו.

צָחַק הַכַלִיף לְמִשְׁמַע סִפּוּרִי וְאָמַר: “תְּנוּ לוֹ מַתָּת וְיֵלֶךְ לוֹ”. אָמַרְתִּי: “חַי אֱלֹהִים, אֵינִי לוֹקֵחַ מַתָּת עַד שֶׁאֲבָרֵר לִנְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים מַה שֶּׁאֵרַע לְיֶתֶר אַחַי, וְאוֹכִיחַ לוֹ שֶׁמְמַעֵט-בִּדְבָרִים אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף: “פַּלַּח אֶת אָזְנֵינוּ בִּדְבָרֶיךָ הַבְּטֵלִים, וְהוֹסֵף לָנוּ וְנֵדַע מוּמֶיךָ הַגְּלוּיִים וְהַנִּסְתָּרִים”.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הָרְבִיעִי שֶׁל הַגַּלָּב

מאת

אלמוני/ת

אָמַרְתִּי: וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הָרְבִיעִי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הַיְנוּ הָעִוֵּר בְּעֵינוֹ הָאַחַת, הֲרֵי כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: הוּא הָיָה קַצָּב בְּבַגְדָאד מוֹכֵר בָּשָׂר וּמְגַדֵּל גְּדָיִים. וְהָיוּ הַגְּדוֹלִים וּבַעֲלֵי הַהוֹן בָּאִים אֵלָיו וְקוֹנִים מִמֶּנּוּ בָשָׂר, וְהִרְוִיחַ מִזֶּה הוֹן עָצוּם, וְרָכַשׁ לוֹ בְהֵמוֹת לְמַשָּׂא וּבָתִּים. נִשְׁאַר בְּכָךְ זְמָן אָרֹךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בַחֲנוּתוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עָמַד עָלָיו זָקֵן שֶׁזְּקָנוֹ מְגֻדָּל וְהוֹשִׁיט לְיָדוֹ כֶסֶף וְאָמַר: “תֶּן לִי בוֹ בָשָׂר”. לָקַח מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף וְנָתַן לוֹ הַבָּשָׂר, וְהָלַךְ לוֹ. הִתְבּוֹנֵן אָחִי בְּכֶסֶף הַזָּקֵן וּמָצָא אֶת אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְבָנִים, מַבְרִיקִים בְּלַבְנוּנִיתָם. הִנִּיחַ אוֹתָם לְחוּד מִן הַצַּד. וְהָיָה הַזָּקֵן הוֹלֵךְ וְחוֹזֵר אֶצְלוֹ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאָחִי מֵטִיל אֲדַרְכְּמוֹנָיו לְתוֹךְ תֵּבָה לְבַדָּם. לְאַחַר זְמַן בִּקֵּשׁ לְהוֹצִיאָם וְלִקְנוֹת בָּהֶם צֹאן. כְּשֶׁפָּתַח הַתֵּבָה מָצָא כָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ נְיָר לָבָן, פִּסּוֹת פִּסּוֹת. סָפַק עַל פָּנָיו וְצָוַח: “נִתְאַסְּפוּ בְנֵי-אָדָם אֶצְלוֹ, וְסִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ וְתָמְהוּ עָלָיו. חָזַר אָחִי לַחֲנוּתוֹ כְמִנְהָגוֹ. זָבַח אַיִל וְתָלָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָנוּת פְּנִימָה, וְקָצַב מִמֶּנּוּ בָשָׂר וּתְלָאוֹ בֶחָנוּת מִחוּץ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר יָבוֹא אוֹתוֹ זָקֵן וְאֶתְפְּסֶנּוּ”. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, כְּשֶׁהַזָּקֵן קָרַב וּבָא וְאִתּוֹ הַכֶּסֶף. קָם אָחִי וּתְפָסוֹ וְהִתְחִיל מְצָעֵק: “הוֹי מֻסְלִמִים, חוּשׁוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ עִנְיָנִי עִם בֶּן-בְּלִיַּעַל זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בַּמָּה אַתָּה בוֹחֵר אִם לָסוּר מֵעָלַי וּלְבִלְתִּי פְרוֹעַ אוֹתִי לְשִׁמְצָה בִּבְנֵי-אָדָם, אוֹ שֶׁאֲנִי אֶפְרַע אוֹתְךָ לְשִׁמְצָה בָהֶם”. אָמַר לוֹ אָחִי: “בַּמֶּה תִפְרָעֵנִי לְשִׁמְצָה?” אָמַר: “בָּזֶה שֶׁאַתָּה מוֹכֵר בְּשַׂר בְּנֵי-אָדָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”. אָמַר לוֹ אָחִי: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר, אָרוּר”. אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין אָרוּר אֶלָּא זֶה שֶׁאָדָם תָּלוּי אֶצְלוֹ בֶּחָנוּת”.אָמַר לוֹ אָחִי: “אִם כֵּן הוּא הֲרֵי דָמִי וּמָמוֹנִי מֻתָּרִים לְךָ”. אָמַר הַזָּקֵן: “הוֹי קְהַל בְּנֵי-אָדָם, הֲרֵי קַצָּב זֶה שׁוֹחֵט בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרָם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן”. מָצְאוּ אֶת הָאַיִל שֶׁהָפַךְ בֶּן-אָדָם תָּלוּי. כְּשֶׁרָאוּ כָּךְ, תָּפְסוּ אֶת אָחִי וְצָעֲקוּ עָלָיו:”כּוֹפֵר וּפוֹשֵׁעַ“, וְהָיוּ יְדִידָיו הַטּוֹבִים לוֹ בְּיוֹתֵר מַכִּים אוֹתוֹ. סָפַק לוֹ הַזָּקֵן עַל עֵינוֹ וְהִפִּילָהּ. נָשְׂאוּ בְּנֵי-אָדָם אֶת אוֹתוֹ הַשָּׁחוּט אֶל רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה, וְאָמַר לוֹ הַזָּקֵן:” נָסִיךְ, הֲרֵי אָדָם זֶה זוֹבֵחַ בְּנֵי-אָדָם וּמוֹכֵר בְּשָׂרם בְּצוּרַת בְּשַׂר-צֹאן. וַהֲרֵי הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ אֵלֶיךָ. קוּם וַחֲרֹץ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה". הֵגֵן אָחִי עַל עַצְמוֹ וְלֹא שָׁמַע רֹאשׁ-הַמִּשְׁטָרָה לִדְבָרָיו. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁצִּוָּה לְהַלְקוֹתוֹ חֲמֵשׁ-מֵאוֹת בַּמַּקֵּל וְנָטַל אֶת כָּל מָמוֹנוֹ, וְאִלּוּלֵא רֹב מָמוֹנוֹ, הָיָה הוֹרְגוֹ. אַחַר-כָּךְ הִגְלוּ אֶת אָחִי מִן הָעִיר. יָצָא תוֹעֶה וְלֹא יָדַע אָנָה יִפְנֶה, עַד שֶׁנִּכְנַס לְעִיר גְּדוֹלָה, וְלֹא רָאָה לְעַצְמוֹ טוֹב מִזֶּה שֶׁיַּעֲבֹד עֲבוֹדַת אֻשְׁכָּף. פָּתַח לוֹ חֲנוּת וְיָשַׁב לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בָּהּ.

בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָא לְעִסְקוֹ וְשָׁמַע צַהֲלַת סוּסִים. שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר וְאָמְרוּ לוֹ: “מֶלֶךְ הַמְּדִינָה יוֹצֵא לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל”. יָצָא אָחִי לְהִסְתַּכֵּל בְּתִפְאֶרֶת הַתַּהֲלוּכָה, וְהוּא שְׂבַע-רָצוֹן מִטּוּב בִּינָתוֹ, שֶׁעָבַר מֵאֻמָּנוּת הַקַּצָּבִים לְאֻמָּנוּת הָאֻשְׁכָּפִים. פָּנָה הַמֶּלֶךְ וְנָפְלָה עֵינוֹ עַל עֵין אָחִי. הִרְכִּין הַמֶּלֶךְ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “בֵּאלֹהִים אֲבַקֵּשׁ מַחֲסֶה מִפְּנֵי רוֹעַ-מַזָּלוֹ שֶׁל יוֹם זֶה”. הִטָּה אֶת רֶסֶן סוּסוֹ וְהִסְתַּלֵּק חֲזָרָה וְחָזְרוּ הַצָּבָא. צִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת נְעָרָיו שֶׁיַּדְבִּיקוּ אֶת אָחִי וְיַכּוּהוּ הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת עַד שֶׁכִּמְעַט מֵת, מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָחִי מַה הִיא הַסִּבָּה לְכָךְ. חָזַר לִמְקוֹמוֹ שָׁבוּר וְרָצוּץ. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ אֶל אָדָם אֶחָד מִן הַפַּמַּלְיָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. צָחַק זֶה עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, דַּע לְךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבִּיט בִּפְנֵי עִוֵּר בְּעַיִן אַחַת, וּבְיִחוּד כְּשֶׁהוּא עִוֵּר בְּעֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, שֶׁאָז אֵינוֹ נִרְתָּע מִלְּהָרְגוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִי דְבָרִים אֵלּוּ הֶחְלִיט בְּדַעְתּוֹ לִבְרֹחַ מֵאוֹתָהּ מְדִינָה. נָסַע מִמֶּנָּה וְעָבַר לִמְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁאֵין בָּהּ מֶלֶךְ, וְעָמַד בָּהּ זְמַן רָב. יוֹם אֶחָד הָיָה מְהַרְהֵר בְּמַצָּבוֹ וּמִצְטָעֵר, וְיָצָא לָעִיר לְפַכֵּחַ צַעֲרוֹ. שָׁמַע מֵאַחֲרָיו צַהֲלַת סוּס. אָמַר: “בָּאָה פְּקֻדַּת אֱלֹהִים עָלַי”, וְנִמְלַט לְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם שֶׁיִּסְתַּתֵּר בּוֹ, וְלֹא מָצָא. הִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה וְרָאָה דֶלֶת נְעוּלָה. דָּחַף אוֹתָהּ דֶּלֶת וְנָפְלָה. נִכְנַס וְרָאָה מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, וְהִמְשִׁיךְ לְהִכָּנֵס בּוֹ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁתָּפְסוּ אוֹתוֹ שְׁנֵי בְּנֵי-אָדָם וְאָמְרוּ לוֹ:" הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנְּתָנְךָ בְּיָדֵנוּ, אַתָּה אוֹיֵב אֱלֹהִים. זֶה שְׁלשָׁה לֵילוֹת שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתֵן לָנוּ מְנוּחָה וְאֵינְךָ מַנִּיחַ לָנוּ לִישֹׁן עַד שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁכַּב עַל מַצָּעֵנוּ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ לִטְעֹם טַעַם מִיתָה“. אָמַר לָהֶם אָחִי: “בְּנֵי-אָדָם, מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “אַתָּה מַתְעֶה אוֹתָנוּ וּמְבַקֵּשׁ לָשִׂים אוֹתָנוּ לְקֶלֶס וְזוֹמֵם לַהֲרֹג אֶת בַּעַל-הַבַּיִת, וְכִי לֹא דַי לְךָ בָּזֶה שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתוֹ לְקַבְּצָן, אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ? עַכְשָׁו הֲרֵי הוֹצֵא לָנוּ אֶת הַסַּכִּין שֶׁאַתָּה מְאַיֵּם בָּהּ עָלֵינוּ כָל לָיְלָה”. חִפְּשׂוּ וּמָצְאוּ בַּאֲזוֹרוֹ אֶת הַסַּכִּין שֶׁהָיָה גוֹזֵר בָּהּ אֶת הַנְּעָלִים. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי-אָדָם, יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים בְּעִנְיָנִי, וּדְעוּ שֶׁסִּפּוּרִי מַתְמִיהַּ”. אָמְרוּ לוֹ:”וּמַה הוּא סִפּוּרְךָ?" סִפֵּר לָהֶם סִפּוּרוֹ, כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיְפַטְּרוּהוּ לְשָׁלוֹם, וְלֹא שָׁמְעוּ לְמַה שֶּׁאָמַר לָהֶם וְלֹא שָׁעוּ אֵלָיו, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁהִכּוּהוּ וְקָרְעוּ אֶת בְּגָדָיו, וּכְשֶׁנִּקְרְעוּ בְגָדָיו וְנִתְגַּלָּה גוּפוֹ, מָצְאוּ סִימָנֵי הַמַּכּוֹת בִּשְּׁבָטִים עַל צַלְעוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ: “אָרוּר, הֲרֵי סִימָנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ מְעִידִים עַל פִּשְׁעֲךָ”. וְהֵבִיאוּ אֶת אָחִי אֶל הַמּוֹשֵׁל. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּבָר נִלְכַּדְתִּי בַּעֲוֹנוֹתַי, וְאֵין מַצִּיל אוֹתִי אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל אָמַר לוֹ: “פּוֹשֵׁעַ, מַה הֱנִיעֲךָ לַחְדֹר לְתוֹךְ בַּיִת זֶה לְשֵׁם רֶצַח?” אָמַר לוֹ אָחִי: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ, הַנָּסִיךְ, שֶׁתִּשְׁמַע דְּבָרַי וְאַל תְּהֵא נִמְהָר בְּשָׁפְטְךָ אוֹתִי” אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “כְּלוּם נִשְׁעֶה לְדִבְרֵי פּוֹשֵׁעַ, שֶׁהֵבִיא אֲנָשִׁים אֵלֶּה לִידֵי קַבְּצָנוּת, וְשֶׁסִימָנֵי מַלְקוֹת עַל גַּבּוֹ?” הוֹסִיף וְאָמַר: “וַדַּאי לֹא גָרַם לְךָ שֶׁתְּהֵא לוֹקֶה בִּשְּׁבָטִים אֶלָּא פֶּשַׁע עָצוּם”. סָפַג אָחִי מֵאָה, וְהִרְכִּיבוּ אוֹתוֹ עַל גָּמָל וְהִכְרִיזוּ עָלָיו: “זֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה הַמִּתְנַפֵּל עַל בָּתֵּי בְּנֵי-אָדָם”. אַחַר-כָּךְ הִגְלוּהוּ מִן הָעִיר בִּפְקֻדַּת הַמּוֹשֵׁל. יָצָא אָחִי וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי עַל אֹדוֹתָיו יָצָאתִי אַחֲרָיו, וּשְׁאַלְתִּיו מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. סִפֵּר לִי סִפּוּרוֹ כֻלּוֹ, נָסַעְתִּי עִמּוֹ, כְּשֶׁבְּנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם מִתְקַלְּסִים בּוֹ עַד שֶׁעֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. הִכְנַסְתִּיו בְּסוֹד חֲזָרָה לָעִיר וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הַחֲמִישִׁי שֶׁל הַגַּלָּב

מאת

אלמוני/ת

אוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַחֲמִישִׁי הוּא קְטוּף הָאָזְנַיִם, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אָדָם עָנִי הָיָה, מְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת מִבְּנֵי-אָדָם בַּלַּיְלָה וּמוֹצִיא מַה שֶּׁהָיָה מַכְנִיס בְּקַבְּצָנוּת- בַּיּוֹם. וְהָיָה אָבִינוּ זָקֵן מְאֹד. בָּא בַּיָּמִים וְחָלָה וָמֵת, וְהוֹרִישׁ לָנוּ שְׁבַע מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹן. וְאוּלָם אָחִי הַחֲמִישִׁי זֶה, כְּשֶׁקִּבֵּל חֶלְקוֹ, נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה בוֹ. בְּעוֹד הוּא בְכָךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁיִּקְנֶה בָהֶם זְגוּגִיּוֹת מִכָּל הַמִּינִים לִסְחֹר בָּהֶן וּלְהַרְוִיחַ. קָנָה בְּמֵאָה הָאֲדַרְכְּמוֹן לוּחוֹת שֶׁל זְגוּגִית וְשָׂם אוֹתָהּ בְּקֻפָּה גְדוֹלָה וְיָשַׁב בְּמָקוֹם אֶחָד לְמָכְרָהּ. וְהָיָה לְצִדּוֹ כֹּתֶל שֶׁנִּשְׁעַן בּוֹ בְּגַבּוֹ, וְיָשַׁב מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: “הֲרֵי קֶרֶן הוֹנִי בִּזְגוּגִית זוֹ מֵאָה אֲדַרְכְּמוֹן, וַאֲנִי מוֹכְרָהּ בְּמָאתַיִם. אֶקְנֶה בְמָאתַיִם הָאֲדַרְכְּמוֹן זְגוּגִית וְאֶמְכְּרֶנָּה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת. וְאֵינִי פוֹסֵק מִמִּקָּח וּמִמְכָּר עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּיָדִי הוֹן רָב. אֶקְנֶה בּוֹ מִכָּל סְחוֹרָה וּמִינֵי בְּשָׂמִים עַד שֶׁיַּכְנִיס רֶוַח עָצוּם. אַחַר-כָּךְ אֲנִי קוֹנֶה חָצֵר נָאָה וְקוֹנֶה עֲבָדִים וְסוּסִים וְאֻכָּפִים עֲדוּיֵי זָהָב וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְאֵין אֲנִי מַנִּיחַ מְזַמֶּרֶת בָּעִיר שֶׁאֵינִי מְבִיאָה לְבֵיתִי וְשׁוֹמֵעַ זִמְרָתָהּ”. הָיָה מְהַרְהֵר כָּל זֶה וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת בְּלִבּוֹ, כְּשֶׁקֻּפַּת הַזְּגוּגִית לְפָנָיו. הִמְשִׁיךְ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “וְאֶשְׁלַח אֶת כָּל הַשַּׁדְכָנִיּוֹת לְשַׁדֵּךְ לִי אֶת בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְהַמִּשְׁנִים, וַאֲבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּדֵּךְ בְּבַת-הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִגִּיעַ אֵלַי שִׁמְעָהּ שֶׁהִיא כְלִילַת-הַיֹּפִי, תִּפְאֶרֶת הַחֵן, וְאֶמְהֲרֶנָּה לִי בְּאֶלֶף דִּינָר. וְהָיָה אִם יִתְרַצֶּה אָבִיהָ, הֲרֵי נִמְלָא הַחֵפֶץ, וְאִם לֹא יִתְרַצֶּה, אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחוֹ, עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ לַחֲצֵרִי, אֲנִי קוֹנֶה עֲשָׂרָה סָרִיסִים קְטַנִּים, וְרוֹקֵם לִי אֻכָּף מִזָּהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת. וַהֲרֵי אֲנִי רוֹכֵב עַל סוּסִי וְעִמִּי הָעֲבָדִים רָצִים לִצְדָדַי וּמִלְּפָנַי וּמֵאַחֲרָי. אֶרְכַּב לִי דֶָּרֶךְ הָעִיר וְהַכֹּל שׁוֹאֵל לִי בִּשְׁלוֹמִי וּמְבָרְכֵנִי. אֶכָּנֵס אֶל הַמִּשְׁנֶה שֶׁהוּא אֲבִי הַנַּעֲרָה וּמִלְּפָנַי וּמֵאַחֲרַי וְלִימִינִי וְלִשְׂמֹאלִי עֲבָדִים לְבָנִים מְסוֹבְבִים אוֹתִי. וּכְשֶׁיִּרְאֵנִי יָקוּם מִפָּנַי לְכַבְּדֵנִי וְיוֹשִׁיבֵנִי בִּמְקוֹמוֹ, וְיֵשֵׁב הוּא עַצְמוֹ לְמַטָּה מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן עָתִיד אֲנִי לִהְיוֹת חֲתָנוֹ. וְיִהְיוּ עִמִּי שְׁנֵי סָרִיסִים וְאִתָּם שְׁנֵי כִּיסִים, בְּכָל כִּיס אֶלֶף דִּינָרִים, וַאֲנִי נוֹתֵן לוֹ אֶלֶף דִּינָר מֹהַר בִּתּוֹ, וְאֶת הָאֶלֶף הַנִּשְׁאָר בְּמַתָּנָה מִנִּדְבַת-רוּחִי כְּדֵי לְהַרְאוֹתוֹ אֶת נִימוּסִי הַיָּפֶה וְנִדְבַת-רוּחִי, וְשֶׁטּוּב הָעוֹלָם נָקֵל בְּעֵינַי. אַחַר-כָּךְ אֲנִי נִפְטָר מִמֶּנּוּ וְחוֹזֵר לַחֲצֵרִי, וּכְשֶׁאָדָם בָּא אֵלַי בִּשְׁלִיחוּת מֵאִשְׁתִּי, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ מַתַּת כֶּסֶף וְעוֹטֶה בֶּגֶד-פְּאֵר עַל כְּתֵפָיו. וְאִם הַמִּשְׁנֶה שׁוֹלֵחַ לִי דוֹרוֹן, אֲנִי מַחֲזִירוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יְהֵא יְקַר הָעֶרֶךְ, וְאֵינִי מְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁגְּדָל-נֶפֶשׁ אֲנִי וְאֵינִי מוֹצֵא סִפּוּקִי אֶלָּא בַּמַּעֲלָה שֶׁאֲנִי רָאוּי לָהּ. אַחַר-כָּךְ אֲנִי פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם לְקַשְּׁטֵנִי וּלְפָאֲרֵנִי, וְאַחֲרֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵן, אֲצַוֶּה לְהוֹבִיל אֶת הַכַּלָּה לָאַפִּרְיוֹן. וַאֲנִי מְצַוֶּה לְפָאֵר אֶת בֵּיתִי בְּכָל הָדָר. וּכְשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת הַכְּלוּלוֹת לְקַשֵּׁט אֶת הַכַּלָּה אֲנִי לוֹבֵשׁ אֶת הַמְפֹאָרִים בִּבְגָדַי וְיוֹשֵׁב עַל מוֹשָׁב שֶׁל קְטִיפָה רָם וְנִשָּׂא, וְאֵינִי שׁוֹעֶה לֹא לְיָמִין וְלֹא לִשְׂמֹאל לְגֹדֶל שִׂכְלִי וַהֲדַר בִּינָתִי. אָז תָּבוֹא אֵלַי אִשְׁתִּי וְהִיא כַלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, בַּעֲדִי עֲדָיֶיהָ וְתִפְאֶרֶת בְּגָדֶיהָ, וַאֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ תָּמֵהַּ וְתוֹהֶה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ כָּל הַנִּמְצָאִים: אֲדוֹנִי, אִשְׁתְּךָ וְשִׁפְחָתְךָ עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ, אָנָּא חוֹנֵן אוֹתָהּ בְּמֶבָּט אֶחָד, שֶׁכְּבָר הֶלְאֲתָה אוֹתָהּ הָעֲמִידָה עַל רַגְלֶיהָ, וְהֵם נוֹשְׁקִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנַי פְּעָמִים רַבּוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶשָּׂא אֶת רֹאשִׁי, מַבִּיט בָּהּ מֶבָּט אֶחָד וְחוֹזֵר וּמַרְכִּין רֹאשִׁי לָאָרֶץ, וְהֵם מַעֲבִירִים אוֹתָהּ מֵעַל פָּנַי, וַאֲנִי קָם וּמַחֲלִיף אֶת בְּגָדַי וְלוֹבֵשׁ מְפֹאָרִים יוֹתֵר מֵאֵלּוּ שֶׁהָיוּ עָלַי. וּכְשֶׁהֵם מְבִיאִים אֶת הַכַּלָּה בפַּעַּםַ הַשְּׁנִיָּה אֵינִי מִסְתַּכֵּל בָּהּ עַד שֶׁיְבַקְּשׁוּנִי פְּעָמִים רַבּוֹת. אֶסְתַּכֵּל בָּהּ וְאַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי, וְאֵינִי חָדֵל מִכְָּך עַד שֶׁיִּשְׁלַם קִשּׁוּטָהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים ושלשה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאָחִיו הַחֲמִישִׁי שֶׁל הַגַּלָּב אָמַר: “וַאֲנִי מַרְכִּין אֶת רֹאשִׁי וְאֵינִי חָדֵל מִכָּךְ עַד שֶׁיִּשְׁלַם קִשּׁוּטָהּ. אַחַר-כָּךְ אֲצַוֶּה עַל אַחַד הַסָּרִיסִים שֶׁיָּבִיא לִי כִּיס וּבוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וּכְשֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ אֲנִי נוֹתְנוֹ לַנְּעָרוֹת הַמְשָׁרְתוֹת אוֹתָהּ, וּכְשֶׁתִּקַּחְנָה אוֹתוֹ הֲרֵינִי מְצַוֶּה עֲלֵיהֶן שֶׁתַּכְנֵסְנָה אוֹתִי אֵלֶיהָ אֶל חַדְרָהּ. וּכְשֶׁיַּכְנִיסוּנִי אֵלֶיהָ לֹא אֶסְתַּכֵּל בָּהּ וְלֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיהָ, מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי מְזַלְזֵל בָּהּ, לְמַעַן יֵאָמֵר שֶׁבַּעַל-נֶפֶשׁ מְלֵאָה גָאוֹן אָנִי, עַד שֶׁתָּבוֹא אִמָּהּ וּתְנַשֵּׁק רֹאשִׁי וְיָדַי וְאוֹמֶרֶת לִי: “אֲדוֹנִי, הַבִּיטָה נָא אֶל שִׁפְחָתֶךָ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְקִרְבָתֶךָ. הַנַּח-נָא אֶת דַּעְתָּהּ וְלוּ בְמִלָּה אֶחָת”. אַךְ אֲנִי אֵינִי מֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה. וְלֹא תֶחְדַּל מִכָּךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנִּי עַד שֶׁהִיא קָמָה וּמְנַשֶּׁקֶת יָדַי וְרַגְלַי הַרְבֵּה פְעָמִים וְאוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי בִּתִּי נַעֲרָה יָפָה הִיא וְלֹא יָדְעָה אִישׁ עֲדַיִן. וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה מִצִּדְךָ דְּחִיָּה זוֹ שֶׁאַתָּה דוֹחֶה אוֹתָהּ, יִשָּׁבֵר לִבָּהּ. נְטֵה אֵלֶיהָ וְשׂוֹחֵחַ אוֹתָהּ”. אַחַר-כָּךְ תָּקוּם וְתָבִיא לִי כוֹס וּמַשְׁקֶה בְתוֹכוֹ, וּבִתָּהּ נוֹטֶלֶת אֶת הַכּוֹס לְהוֹשִׁיטָהּ לִי. אַךְ כְּשֶׁתִּגַּשׁ אֵלַי, אֲנִי עוֹזְבָהּ עוֹמֶדֶת לְפָנַי עַל רַגְלֶיהָ, כְּשֶׁאֲנִי מֵסֵב עַל כַּר רָקוּם זָהָב, וְאֵינִי שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ מִתּוֹךְ גְּאוֹנִי וְרוּם עֵינַי, עַד שֶׁהִיא מְדַמָּה בְנַפְשָׁהּ שֶׁאֲנִי שֻׂלְטָאן עָצוּם וְאוֹמֶרֶת: “אֲדוֹנִי, בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל נָא תְסָרֵב מִקַּחַת אֶת הַגָּבִיעַ מִיַּד אֲמָתֶךָ שֶׁהֲרֵי אֲמָתְךָ אָנִי”. אַךְ אֲנִי לֹא אֲדַבֵּר אֵלֶיהָ, וְהִיא מַפְצִירָה בִי וְאוֹמֶרֶת: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה אוֹתָהּ”. אָז אֲנַעֵר יָדִי בְּפָנֶיהָ וְאֶבְעַט בָּהּ בְּרַגְלִי, וְכָך אֲנִי עוֹשֶׂה… בָּעַט אָחִי בְרַגְלוֹ, וּבָאָה לְתוֹךְ קֻפַּת הַזְּגוּגִית, וְהָיְתָה הַקֻּפָּה בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ. נָפְלָה לָאָרֶץ וְנִשְׁבַּר כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. אָמַר אָחִי: “כָּל זֶה הוּא בִּגְלַל גְּאוֹנִי”. וְאִלּוּ נִתַּן אָחִי בְּיָדִי, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הָיִיתִי מַלְקֶה אוֹתוֹ אֶלֶף שְׁבָטִים וְהָיִיתִי מְפַרְסֵם אֶת הַדָּבָר בָּעִיר. הָיָה אָחִי סוֹפֵק עַל פָּנָיו קוֹרֵעַ בְּגָדָיו וּבוֹכֶה וּמַכֶּה אֶת עַצְמוֹ, וּבְנֵי-אָדָם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים לִתְפִלַּת יוֹם-הַשִּׁשִּׁי מִסְתַּכְּלִים בּוֹ. מֵהֶם מִי שֶׁמִּשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרוֹ, וּמֵהֶם מִי שֶׁאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ אֵלָיו. נִמְצָא אָחִי בְמַצָּב שֶׁהָלַךְ גַּם קֶרֶן הוֹנוֹ גַם הָרֶוַח יָחַד, וְלֹא פָּסַק מִבֶּכִי. וְהִנֵּה אִשָּׁה בָאָה בְּדַרְכָּהּ לִתְפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהִיא מַזְהִירָה בְחִנָּהּ רֵיחַ הַמֹּר יָפוּחַ הֵימֶנָּה וְהִיא רְכוּבָה עַל פִּרְדָּה שֶׁאֻכָּפָהּ קְטִיפָה רְקוּמָה בְּזָהָב וַעֲבָדִים רַבִּים מִסָּבִיב לָהּ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַזְּגוּגִית וְאֶת מַצַּב אָחִי וּבְכִיָּתוֹ, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְנִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ עָלָיו וְשָׁאֲלָה לְמַצָּבוֹ. אָמְרוּ לָהּ “הָיְתָה לוֹ טַבְלָה מְלֵאָה זְגוּגִית, שֶׁהָיָה מְצַפֶּה לְהִתְפַּרְנֵס מִמְּכִירָתָהּ וְנִשְׁבְּרָה, וְעַכְשָׁו הֲרֵי הוּא בַּמַּצָּב שֶׁאַתְּ רוֹאָה אוֹתוֹ”, קָרְאָה לְאַחַד הָעֲבָדִים וְאָמְרָה לוֹ: “מְסֹר מַה שֶׁבְּיָדְךָ לְמִסְכֵּן זֶה”. מָסַר לוֹ צְרוֹרוֹ וּנְטָלוֹ אָחִי. וּכְשֶׁפָּתַח אוֹתוֹ מָצָא בוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, וְכִמְעַט מֵת לִבּוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה, וְהִתְחִיל מְבָרְכָהּ בְּכָל הַבְּרָכוֹת. אַחַר-כָּךְ חָזַר לְבֵיתוֹ עָשִׁיר וְיָשַׁב שָׁקוּעַ בְּהַרְהוּרִים. דָּפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת, קָם וּפְתָחָהּ וּמָצָא זְקֵנָה אַחַת שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָהּ, אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי,דַּע שֶׁזְּמַן הַתְּפִלָּה כְּבָר קָרַב לַעֲבֹר, וַאֲנִי בְּלִי רְחִיצָה כַדָּת לִתְפִלָּה. בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַכְנִיסֵנִי לְבֵיתְךָ שֶׁאֶרְחַץ כַּדָּת לִתְפִלָּה”. אָמַר לָהּ: “כְּמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נִכְנַס אָחִי וְנָתַן לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְהֵבִיא לָהּ קַנְקַן מַיִם שֶׁתִּרְחַץ. וְהוּא עַצְמוֹ יָשַׁב טָס בַּמְּרוֹמִים מִשִּׂמְחָה בַּדִּינָרִים. אַחַר-כָּךְ צָרַר אוֹתָם בַּאֲפֻנְדָּתוֹ. כְּשֶׁגָּמְרָה לִרְחֹץ קָרְבָה וּבָאָה לַמָּקוֹם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ, וְהִתְפַּלְּלָה וְהִשְׁתַּחַוְתָה פַּעֲמַיִם כַּדָּת, וּבֵרְכָה אֶת אָחִי בִּרְכַת-טוֹב. הוֹדָה לָהּ עַל-כָּךְ וְנָתַן לָהּ שְׁנֵי דִינרִים וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” צְדָקָה הִיא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה”. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח הָאֵל. תְּמֵהָה אֲנִי שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב אֶת אוֹהֲבֶיךָ לְקַבְּצָנִים. טוּל מָמוֹנְךָ וּצְרֹרוֹתוֹ בַּאֲפֻנְדָּתְךָ. אֲנִי אֵינִי זְקוּקָה לוֹ. וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהִתְאַחֵד עִם זוֹ שֶׁנָּתְנָה אוֹתוֹ לְךָ, יְכוֹלָה אֲנִי לְאַחֵד אוֹתְךָ, שֶׁגְּבִרְתִּי הִיא”. אָמַר לָהּ אָחִי: “אִמָּא רְחִימָאָה, וְכֵיצַד הַתַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ?” אָמְרָה: “בְּנִי, לִבָּהּ נוֹטֶה אֵלֶיךָ, וְאוּלָם הִיא אֵשֶׁת אִישׁ עָשִׁיר. קַח אֵפוֹא מָמוֹנְךָ אִתְּךָ וְלֵך אַחֲרַי, שֶׁאוֹבִילְךָ לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ. וּכְשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִמָּהּ אַל תַּנִּיחַ אוֹת מֵאוֹתוֹת הַחִבָּה וְדִבּוּר מִדַּבּוּרֵי אֲהָבִים שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּלַפֶּיהָ. וְכָךְ תַּשִּׂיג מֵהוֹנָהּ וּמִחִנָּהּ כָּל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. נָטַל אָחִי אֶת כָּל הַזָּהָב וְקָם וְהָלַךְ עִם הַזְּקֵנָה, כְּשֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּזֶה. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת וְאָחִי הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר גָּדוֹל. דָּפְקָה עָלָיו, יָצְאָה שִׁפְחָה יְוָנִית וּפָתְחָה אֶת הַשַּׁעַר. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה וְצִוְּתָה עַל אָחִי לְהִכָּנֵס וְנִכְנַס לְבַיִת גָּדוֹל. כְּשֶׁנִּכְנַס לְתוֹכוֹ מָצָא מָדוֹר גָּדוֹל מֻצָּע שְׁטִיחִים וּוִילוֹנוֹת מְשֻׁלְשָׁלִים. יָשַׁב אָחִי וְשָׂם אֶת הַמָּמוֹן לְפָנָיו, וְהִנִּיחַ מִצְנַפְתּוֹ עַל בִּרְכָּיו. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁקָּרְבָה וּבָאָה עַלְמָה צְעִירָה שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים כְּמוֹתָהּ, וְהִיא לְבוּשָׁה בַּמִּבְחָר שֶׁבָּאֲרִיגִים. קָם אָחִי וְעָמַד עַל רַגְלָיו, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ חִיְּכָה לְעֻמָּתוֹ וְשָׂמְחָה בוֹ וְרָמְזָה לוֹ לָשֶׁבֶת. אַחַר כָּךְ צִוְּתָה לִנְעֹל אֶת הַדֶּלֶת, וְאַחֲרֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כֵן, נִגְשָׁה אֶל אָחִי וְהֶחֱזִיקָה בְיָדוֹ וְהָלְכוּ יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחֶדֶר בָּדָד. נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּמְצָאוֹ מֻצָּע בְּכָל מִינֵי שְׁטִיחֵי קְטִיפָה רְקוּמִים בְּזָהָב, יָשַׁב אָחִי וְיָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְשִׂחֲקָה אִתּוֹ שָׁעָה קַלָּה. אַחַר-כָּךְ קָמָה וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תַּעֲבֹר מִכָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר”. נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי אָחִי שָׁעָה. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ, נִכְנַס אֵלָיו עֶבֶד כּוּשִׁי, עֲנָק עָצוּם וְעִמּוֹ חֶרֶב שְׁלוּפָה, שֶׁבְּרָקָהּ מַכֶּה בְסַנְוֵרִים, וְאָמַר לְאָחִי: “אוֹי לְךָ, מֵי הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לְמָקוֹם זֶה, אַתָּה הַבָּזוּי בָּאָדָם, בֶּן הַזּוֹנָה וּפְרִי הַפְּרִיצוּת?” לֹא יָכֹל אָחִי לְהָשִׁיב לוֹ, שֶׁלְּשׁוֹנוֹ דָבְקָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. לְקָחוֹ הָעֶבֶד וּפְשָׁטוֹ עָרֹם, וְלֹא פָסַק מֵהַכּוֹתוֹ בַּחֶרֶב, בְּשִׁטְחָהּ, הַכּוֹת וְהוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנִים מַכּוֹת, עַד שֶׁנָּפַל לְכָל אָרְכּוֹ לָאָרֶץ. סָר הָעֶבֶד מֵעָלָיו, שֶׁמַּאֲמִין הָיָה שֶׁמֵּת. שְׁמָעוֹ אָחִי צוֹעֵק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקוֹרֵא: “הֵיכָן הָאִשָּׁה הַמַּמְלִיחָה בְּמֶלַח?” נִכְנְסָה שִׁפְחָה וּבְיָדָהּ טַס נָאֶה וּבְתוֹכוֹ מֶלַח לָבָן. הָיְתָה הַשִּׁפְחָה נוֹטֶלֶת מֵאוֹתוֹ מֶלַח, וּמְשַׁפְשֶׁפֶת הַפְּצָעִים שֶׁבְּגוּף אָחִי עַד שֶׁנִּתְמַסְמְסוּ, וְאָחִי אֵינוֹ נָע וְאֵינוֹ זָע מִפַּחַד שֶׁלֹּא יֵדְעוּ שֶׁהוּא חַי וְיַהַרְגוּהוּ. הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וְצָעַק הָעֶבֶד צְעָקָה כְּבָרִאשׁוֹנָה. בָּאָה הַזְּקֵנָה וְסָחֲבָה אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ לְמַרְתֵּף אָרֹךְ וְחָשׁוּךְ וְהִשְׁלִיכָה אוֹתוֹ עַל אֹסֶף הֲרוּגִים. שָׁכַב עַל מְקוֹמוֹ שְׁנֵי יָמִים תְמִימִים. וְעָשָׂה אֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח אֶת הַמֶּלַח סִבָּה לְהִשָּׁאֲרוֹ בַחַיִּים, מִשּׁוּם שֶׁהִפְסִיק אֶת שֶׁטֶף הַדָּם מִן הָעוֹרְקִים. כְּשֶׁמָּצָא אָחִי בְעַצְמוֹ כֹּחַ לְהִתְנוֹעֵעַ, קָם מִן הַמַּרְתֵּף וּפָתַח אֶת הָאֲרֻבָּה כְּשֶׁהוּא מְפַחֵד וְזָחַל מִמְּקוֹם הַהֲרוּגִים וְיָצָא, וְנָתַן לוֹ אֱלֹהִים יִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה מִסְתּוֹר, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּחֲשֵׁכָה וְהִתְחַבֵּא בְּאוֹתוֹ מִסְדְּרוֹן עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הַבֹּקֶר יָצְאָה הַזְּקֵנָה לְבַקֵּשׁ צַיִד אַחֵר. יָצָא אָחִי בְּעִקְּבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בּוֹ, עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ. וְלֹא פָסַק מִטַּפֵּל בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁהִבְרִיא. וְלֹא פָסַק מִלַעֲקֹב אַחֲרֵי הַזְּקֵנָה וּמֵהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ בְּכָל עֵת כְּשֶׁהִיא מוֹשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ בְּנֵי-אָדָם אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ וּמוֹבִילָה אוֹתָם לְאוֹתָה חָצֵר, וְאֵינוֹ דוֹבֵר דָּבָר, וְאֵינוֹ פּוֹצֶה פֶּה. אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁחָזְרָה אֵלָיו בְּרִיאוּתוֹ וְהָיָה שָׁלֵם בְּכֹחוֹתָיו, לָקַח מַטְלִית וְעָשָׂה מִמֶּנָּה שַׂק וּמִלֵּא אוֹתוֹ זְכוּכִית וּקְשָׁרוֹ בַּחֲלָצָיו, וְהִתְנַכֵּר עַד שֶׁלֹּא יַכִּיר אוֹתוֹ אָדָם, וְלָבַש בִּגְדֵי פַּרְסִים, וְנָטַל חֶרֶב וְשָׂם אוֹתוֹ מִתַּחַת לְמַדָּיו. וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַזְּקֵנָה אָמַר אֵלֶיהָ בִּלְשׁוֹן פַּרְסִים: “זְקֵנָה, נָכְרִי אָנִי, וְלֹא הִגַּעְתִּי אֶלָּא הַיּוֹם לִמְדִינָה זוֹ, וְאֵינִי מַכִּיר אָדָם. יֵשׁ לָךְ מִשְׁקָל מֵכִיל תְּשַׁע מֵאוֹת דִּינָר?” אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “בֵּן צָעִיר חַלְפָן יֵשׁ לִי שֶׁאֶצְּלוֹ כָל מִינֵי מֹאזְנַיִם. בֹּא אִתִּי אֵלָיו לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית מִסְחָרוֹ, שֶׁיִּשְׁקֹל לְךָ זְהָבְךָ”. אָמַר לָהּ אָחִי: “עִבְרִי לְפָנַי”. הָלְכָה וְאָחִי מְהַלֵּךְ אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר. דָּפְקָה עָלָיו וְיָצְאָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְחִיְּכָה לִקְרָאתוֹ. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֵבֵאנוּ לָכֶם בָּשָׂר שָׁמֵן”. הֶחֱזִיקָה הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה בְּיַד אָחִי,וְהִכְנִיסָה אוֹתוֹ לַבַּיִת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ לִפְנֵי כֵן, וְיָשְׁבָה אֶצְלוֹ שָׁעָה, וְאָמְרָה לְאָחִי: “אַל תַּעֲבֹר מִזֶּה עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”. וְהָלְכָה. יָשַׁב אָחִי עַל מְקוֹמוֹ. קָרַב וּבָא הָעֶבֶד וְאִתּוֹ הַחֶרֶב הַשְּׁלוּפָה וְאָמַר לְאָחִי: “קוּם בֶּן-בְּלִיַּעַל”. קָם אָחִי. הָלַךְ הָעֶבֶד לְפָנָיו וְהוּא אַחֲרָיו. שָׁלַח יָדוֹ אֶל חַרְבּוֹ שֶׁמִּתַּחַת לְמַדָּיו וְהִכָּה בָהּ אֶת הָעֶבֶד וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וּסְחָבוֹ בְּרַגְלוֹ אֶל הַמַּרְתֵּף, וְקָרָא: “הֵיכָן הַמַּמְלִיחָה?” בָּאָה הַשִּׁפְחָה וּבְיָדָהּ הַטַּס שֶׁבּוֹ הַמֶּלַח. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת אָחִי וְהַחֶרֶב בְּיָדוֹ, הָפְכָה פָּנֶיהָ לִבְרֹחַ, רָדַף אַחֲרֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ וְהִתִּיז רֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ קָרָא: “הֵיכָן הַזְּקֵנָה?” בָּאָה. אָמַר לָהּ: “מַכִּירָה אַתְּ אוֹתִי זְקֵנָה נִתְעָבָה?” אָמְרָה: “לֹא אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהּ:" אָנִי בַּעַל הַדִּינָרִים שֶׁבָּאת לְבֵיתִי וְרָחַצְתְּ רְחִיצָה לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלַּלְתְּ, וְאַחַר-כָּךְ הֶעֱרַמְתְּ עָלַי עַד שֶׁהִפַּלְתְּ אוֹתִי כָאן". אָמְרָה: “יְרָא אֶת אֱלֹהִים בְּעִנְיָנִי”. לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ בַּחֶרֶב וְשִׁסַּע אוֹתָהּ לִשְׁתַּיִם. אַחֲרֵי כֵן יָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה. כְּשֶׁרָאַתְהוּ נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ וּבִקְּשָׁה מֵאִתּוֹ לְהַבְטִיחָהּ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לָהּ רָעָה. הִבְטִיחַ אוֹתָהּ. אָמַר לָהּ: “מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתָךְ לְחֶבְרָה לְכוּשִׁי זֶה?” אָמְרָה: “שִׁפְחָה הָיִיתִי לְאַחַד הַסּוֹחֲרִים, וְהָיְתָה זְקֵנָה זוֹ נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת אֶצְלוֹ. אָמְרָה לִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “הֲרֵי אֶצְלֵנוּ שִׂמְחָה שֶׁלֹּא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָהּ, וְהָיִיתִי חֲפֵצָה שֶׁתִּרְאִי אוֹתָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצָוֵתְך אֶעֱשֶׂה”. קַמְתִּי וְלָבַשְׁתִּי אֶת הַמְפֹאָרִים בְּשִׂמְלוֹתַי וְלָקַחְתִּי עִמִּי צְרוֹר וּבוֹ מֵאָה דִינָר. הָלַכְתִּי עִמָּהּ עַד שֶׁהִכְנִיסָה אוֹתִי לְבַיִת זֶה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, הֶחֱזִיק בִּי אוֹתוֹ כּוּשִׁי, וְלֹא פָסַקְתִּי מִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוֹתוֹ מַצָּב שָׁלשׁ שָׁנִים בְּעָרְמַת הַזְּקֵנָה הַמְכַשֵּׁפָה”. אָמַר לָהּ אָחִי: “יֵשׁ לוֹ בַּבַּיִת מַשֶּׁהוּ?” אָמְרָה: “יֵשׁ לוֹ רָב, וְאִם תּוּכַל לְהַעֲבִירוֹ מִכָּאן, הַעֲבֵר אוֹתוֹ אֵלֶיךָ וּבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵאֵת אֱלֹהִים”. קָם אָחִי וְהָלַךְ עִמָּהּ. פָּתְחָה לְפָנָיו תֵּבוֹת וּבְתוֹכָן כִּיסִים מְלֵאִים מָמוֹן. וְהִתְפַּלֵּא עַד שֶׁנִּטְּלָה לְשׁוֹנוֹ. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵפוֹא וַעֲזֹב אוֹתִי כָאן, וְהָבֵא בְּנֵי-אָדָם שֶׁיַּעֲבִירוּ אֵלֶיךָ אֶת הַמָּמוֹן”. הָלַךְ וְשָׂכַר לוֹ עֲשָׂרָה סַבָּלִים. וְאוּלָם כְּשֶׁחָזַר לַדֶּלֶת מְצָאָהּ פְּתוּחָה לָרְוָחָה. וְלֹא רָאָה לֹא אֶת הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְלֹא אֶת כִּיסֵי הַמָּמוֹן, אֶלָּא פְּרוּטוֹת בִּלְבָד וַאֲרִיגִים הֵבִין שֶׁהַנַּעֲרָה עָקְבָה אוֹתוֹ, נָטַל מַה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הַמָּמוֹן וּפָתַח אֶת הַמְּזָווֹת וְתָפַס מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכָן מִן הָאֲרִיגִים, וְלֹא עָזַב כְּלוּם בַּבַּיִת, וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה שָׂמֵחַ. בַּשַּׁחַר מָצָא עַל הַדֶּלֶת עֶשְׂרִים אַנְשֵׁי-צָבָא. כְּשֶׁיָּצָא אֲלֵיהֶם תְּפָסוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמּוֹשֵׁל מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ”. תְּפָסוּהוּ וְהָלְכוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל. הִתְחַנֵּן אָחִי לִפְנֵיהֶם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, וְלֹא נָתְּנוּ לוֹ. הִבְטִיחַ לָתֵת לָהֶם סְכוּם שֶׁל מָמוֹן, סֵרְבוּ לוֹ וּכְבָלוּהוּ וְסָחֲבוּ אוֹתוֹ. בַּדֶּרֶךְ פָּגְשׁוּ בְּיָדִיד אֶחָד שֶׁל אָחִי, וְהֶחֱזִיק אָחִי בְּשׁוּלָיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו לַעֲמֹד לוֹ בִּשְׁעַת צָרָתוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ לְהִפָּטֵר מֵהֶם. עָמַד יְדִידוֹ וְשָׁאַל אוֹתָם, מַה כָּאן, וְאָמְרוּ לוֹ: “הַמּוֹשֵׁל פָּקַד עָלֵינוּ לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו, וַהֲרֵי אָנוּ מְבִיאִים אוֹתוֹ”. בִּקֵּשׁ מֵהֶם יְדִיד אָחִי אַף הוּא, שֶיְשַׁחְרְרוּ אוֹתוֹ וְהִצִּיעַ לָהֶם סְכוּם שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר וְאָמַר: “הֲרֵי כְּשֶׁתָּבוֹאוּ אֶל הַמּוֹשֵׁל, אִמְרוּ לוֹ שֶׁלֹּא מְצָאתֶם אוֹתוֹ”. לֹא הִשְׁגִּיחוּ בוֹ וְנָטְלוּ אֶת אָחִי וּסְחָבוּהוּ כְּשֶׁהוּא מֻטָּל פָּנָיו, עַד שֶׁהֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל. כְּשֶׁרָאָה אֶת אָחִי שְׁאָלוֹ: “מֵהֵיכָן אָרִיג זֶה וּמָמוֹן זֶה?” אָמַר אָחִי: “הַבְטַח אוֹתִי שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה לִי רָעָה”. הוֹשִׁיט לוֹ הַמּוֹשֵׁל סוּדָר¹ וְקִבֵּל הַבְטָחָה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ רָעָה. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַזְּקֵנָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְעַל דְּבַר הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה שֶׁבָּרְחָה, וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “וְזֶה שֶׁלְּקַחְתִּיו, קַח מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, וְהַנַּח לִי מַה שֶּׁאֶתְפַּרְנֵס בּוֹ”. דָּרַש הַמּוֹשֵׁל אֶת כָּל הַמָּמוֹן וְהָאֲרִיגִים, אַךְ מִיִּרְאָה שֶׁיָּרֵא שֶׁמָּא יִוָּדַע הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן, נָטַל קְצָת וְנָתַן לְאָחִי וְאָמַר לוֹ: “צֵא מִיָּד מִמְּדִינָה זוֹ שֶׁלֹּא אֶתְלֶה אוֹתְךָ”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. יָצָא לִמְדִינָה אַחֶרֶת. נָפְלוּ עָלָיו לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים וּפְשָׁטוּהוּ עָרֹום וְהִכּוּהוּ וְקָטְפּו אֶת אָזְנָיו. שָׁמַעְתִּי מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בוֹ וְיָצָאתִי אֵלָיו וְלָקַחְתִּי עִמִּי בְּגָדִים לְכַסּוֹתוֹ וְהֵבֵאתִיו לָעִיר בַּסֵתֶר, וְקָצַבְתִּי לוֹ קִצְבָה שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנָּה.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אָחִיו הַשִּׁשִּׁי שֶׁל הַגַּלָּב

מאת

אלמוני/ת

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִי הַשִּׁשִּׁי, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הַיְנוּ קְרוּץ-הַשְּׂפָתַיִם, הֲרֵי הָיָה עָנִי מָרוּד וְלֹא הָיָה לוֹ כְּלוּם מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹבֵר וְחוֹלֵף. יָצָא בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּחֲזִיק בּוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ. בְּעוֹד הוּא בְּאַחַד הַדְּרָכִים, רָאָה חָצֵר נָאָה וְלָהּ מָבוֹא יָפֶה, רְחַב יָדַיִם, רָם וְנִשָּׂא, וְעַל הַשַּׁעַר סָרִיסִים הַמְצַוִּים וְאוֹסְרִים כִּרְצוֹנָם. שָׁאַל פִּי אַחַד הַנִּצָּבִים שָׁם, וְאָמַר לוֹ: “אַרְמוֹן זֶה לְאַחַד מִבְּנֵי הַמְּלָכִים הוּא”. נִגַּשׁ אָחִי אֶל הַשּׁוֹעֲרִים וּבִקֵּשׁ מֵהֶם לָתֵת לוֹ מַשֶּׁהוּ. אָמְרוּ: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וְתַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ מִבְּעָלֶיהָ”. נִכְנַס לַמָּבוֹא וְהָלַךְ בּוֹ שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְתוֹךְ חָצֵר בְּתַכְלִית הָאֶפְשָׁרִי מִן הַהוֹד וְהֶהָדָר וּבְאֶמְצָעָהּ גַּן פְּרָחִים שֶׁלֹּא רָאוּ הָרוֹאִים יָפֶה הֵימֶנּוּ. קַרְקָעָהּ רִצְפַּת שַׁיִשׁ וּוִילָאוֹתֶיהָ מְשֻׁלְשָׁלִים. נִשְׁאַר אָחִי תּוֹהֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן יִפְנֶה. הָלַךְ אֶל קָצֵהוּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאוּלָם וְרָאָה אָדָם יְפֵה-פָּנִים וְזָקָן. כְּשֶׁרָאָה אֶת אָחִי קָם לִקְרָאתוֹ וּבֵרַךְ אוֹתוֹ לְבוֹאוֹ וּשְׁאָלוֹ לְמַצָּבוֹ. הִגִּיד לוֹ שֶׁהוּא נִצְרָךְ. כְּשֶׁשָּמַע אֶת דִּבְרֵי אָחִי נִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו צַעַר רָב, וְשָׁלַח יָדוֹ אֶל בְּגָדָיו וּקְרָעָם וְאָמַר: “הֲיִתָּכֵן שֶׁאֶהֱיֶה אֲנִי בָעִיר וְאַתָּה רָעֵב בָּהּ? אֵינִי סוֹבֵל זֹאת”. הִבְטִיחוֹ כָּל טוּב וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּחַלֵּק עִמִּי מִלְחִי”. אָמַר אָחִי: “אֵין עִמִּי אֹרֶךְ רוּחַ לְכָךְ, שֶׁאֲנִי רָעֵב מְאֹד”. קָרָא: “הוֹי נַעַר, הָבֵא אֶת הָאַגָּן וְהַכַּד”. וְאָמַר לאָחִי: “גְּשָׁה, אוֹרְחִי, וּנְטֹל אֶת יָדֶיךָ”. נִגַּשׁ אָחִי לִטֹּל יָדָיו, וְלֹא מָצָא לֹא אַגָּן וְלֹא כַד, אַךְ בַּעַל-הַבַּיִת עָשָׂה עַצְמוֹ כְּנוֹטֵל יָדָיו וְקָרָא: "הַגִּישׁוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. הִתְחִילוּ אֲנָשָׁיו הוֹלְכִים וּבָאִים כְּאִלּוּ הָיוּ עוֹרְכִים אֶת הַשֻּׁלְחָן.תָּפַס בְּאָחִי וְיָשַׁב אִתּוֹ לַשֻּׁלְחָן הַמְדֻמֶּה. הָיָה בַּעַל-הַבַּיִת מֵנִיעַ בִּשְׂפָתָיו וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְאוֹכֵל וְאוֹמֵר לְאָחִי: “אֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי רָעֵב אַתָּה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאַתָּה בוֹ מִגֹּדֶל הָרָעָב”. הִתְחִיל אָחִי עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְאוֹכֵל, וְהוּא אוֹמֵר לְאָחִי: “אֱכֹל, וּרְאֵה נָא אֶת הַלֶּחֶם הַזֶּה, הִסְתַּכֵּל בְּלַבְנוּנִיתוֹ”. וְאָחִי אֵינוֹ רוֹאֶה כְלוּם. אָמַר אָחִי בְלִבּוֹ: “אִישׁ זֶה חוֹמֵד מַהֲתָלוֹת בִּבְנֵי-אָדָם הוּא”. וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מֵעוֹדִי לֹא רָאִיתִי יָפֶה מִלַּבְנִינוּתוֹ שֶׁל לֶחֶם זֶה, וְלֹא טָעִים מִטַּעְמוֹ”. אָמַר: "לֶחֶם זֶה, נַעֲרָה שֶׁקְּנִיתִיהָ לִי בַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר, אָפְתָה אוֹתוֹ “. קָרָא בַּעַל-הַבַּיִת: “הַנַּעַר, הַגֵּשׁ אֵלֵינוּ אֶת מִלּוּיֵי-הַבָּשָׂר שֶׁאֵין כְּמוֹתָם בְּמַאַכְלֵי הַמְּלָכִים”. וְאָמַר לְאָחִי: “אֱכֹל אוֹרְחִי, שֶׁרַעֲבוֹנְךָ קָשֶׁה וְזָקוּק אַתָּה לַאֲכִילָה”. הָיָה אָחִי מְסוֹבֵב חִכּם וְכוֹסֵס כְּאִלּוּ הוּא אוֹכֵל. פָּנָה הָאִישׁ וּבִּקֵּשׁ מִין אַחֲרֵי מִין הַמַּאֲכָל וְאֵינוֹ מֵבִיא דָבָר, וְאוּלָם מְצַוֶּה אֶת אָחִי לֶאֱכֹל. קָרָא “הַנַּעַר, הָבֵא לָנוּ אֶת הַפַּרְגִּיּוֹת הַמְמֻלָּאוֹת בָּטְנִים”. וְאָמַר לאָחִי: “אֱכֹל מַה שֶׁלֹּא טָעַמְתָּ כְדֻגְמָתוֹ מֵעוֹלָם”. אָמַר: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי מַאֲכָל זֶה אֵין דּוֹמֶה לוֹ לִמְתִיקוּת וּלְטַעַם”, וְהָיָה הָאִישׁ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּמוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל פִּי אָחִי כְּאִלּוּ הוּא מַלְעִיטוֹ בְּיָדוֹ, וְהָיָה מוֹנֶה אוֹתָם הַמִּינִים וּמְתָאֲרָם לִפְנֵי אָחִי בְּאוֹתָם הַתֵּאוּרִים, בְּשָׁעָה שֶׁרַעֲבוֹנוֹ גָבַר עַד שֶׁהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לְכִכַּר שְׂעוֹרִים. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת “כְּלוּם רָאִיתָ טָעִים יוֹתֵר מִתַּבְלִין מַאֲכָלִים אֵלּוּ?, אָמַר לוֹ אָחִי: “לֹא אֲדוֹנִי “.אָמַר לוֹ: “הַרְבֵּה לֶאֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ”. אָמַר: כְּבָר אָכַלְתִּי דַיִּי מִן המַאַּכֲלָיִם”. קָרָא הָאִישׁ לַאֲנָשָׁיו: “הַגִּישׁוּ מִינֵי הַמְּתִיקָה”. הֵנִיעוּ בִידֵיהֶם בָּאֲוִיר כְּאִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים מִינֵי מְתִיקָה. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת לְאָחִי: “אֱכֹל מִן הַמִּין הַזֶּה, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח עַד מְאֹד. טֹל מִן הַדַּקִּיקִיּוֹת הַלָּלוּ, בְּחַיַּי אֱכֹל דַּקִּיקִית זוֹ לִפְנֵי שֶׁיִּזַּל הֶעָסִיס מִמֶּנָּה”. אָמַר לוֹ אָחִי: “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִקָּחֲךָ אִישׁ מֵעָלַי, אֲדוֹנִי הַטּוֹב”, וְהִתְחִיל שׁוֹאֲלוֹ בִּדְבַר שִׁפְעַת הַמֹּר שֶׁבַּדַּקִּיקִיּוֹת. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי זֶה הוּא מִנְהָגִי בְּבֵיתִי, וְתָמִיד יָשִׂימוּ לִי בְּכָל דַּקִּיקִית וְדַקִּיקִית חֲצִי הַמִּשְׁקָל מִן הַמֹּר וַחֲצִי הַמִּשְׁקָל מִן הָעִנְבָּר”. כָּל זֶה וְאָחִי מֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וּבְפִיו וּמַעֲלֶה וְמוֹרִיד חֲנִיכֵי שִׁנָּיו כְּאִלּוּ הָיָה נֶהֱנֶה מֵאֲכִילַת מִינֵי הַמְּתִיקוֹת. אַחַר-כָּךְ קָרָא בַּעַל-הַבַּיִת לַאֲנָשָׁיו: “הָבִיאוּ אֶת הַפֵּרוֹת הַיְבֵשִׁים”. הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם בָּאֲוִיר כִּמְבִיאִים הַמִּרְקַחַת, וְאָמַר לְאָחִי: “אֱכֹל מִשְּׁקֵדִים אֵלּוּ וּמֵאֱגוֹזִים אֵלּוּ וּמִצִּמּוּקִים אֵלּוּ”. וְהָיָה מוֹנֶה לְפָנָיו מִינֵי הַפֵּרוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: “אֱכֹל וְאַל תִּתְבַּיֵּשׁ”. אָמַר לוֹ אָחִי: “כְּבָר אָכַלְתִּי דַיִּי וְאֵין בִּי עוֹד כֹּחַ לֶאֱכֹל כְּלוּם”. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “אוֹרְחִי, אִם רְצוֹנְךָ לֶאֱכֹל וְגַם לְהִסְתַּכֵּל בַּכֵּלִים הַנָּאִים בְּבַת-אַחַת – הֲרֵי, אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, אֱלֹהִים – אַל נָא תִּשָּׁאֵר רָעֵב”. אָמַר לוֹ אָחִי: “אֲדוֹנִי, מִי שֶׁאָכַל מִכָּל הַמַּאֲכָלִים הָאֵלֶּה אִי-אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיִּשָּׁאֵר עוֹד רָעֵב”. הִרְהֵר אָחִי בַּמַהֲתַלָּה שֶׁחָמַד לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בוֹ מַעֲשֶׂה, שֶׁיְבִיאוֹ לִידֵי זֶה שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים מִן הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר הָאִישׁ לַאֲנָשָׁיו: “הַגִּישׁוּ לָנוּ הַמַּשְׁקֶה”. הֵנִיעוּ בִּידֵיהֶם בָּאֲוִיר, כְּאִלּוּ הָיוּ מַגִּישִׁים מַשְׁקֶה. עָשָׂה בַּעַל-הַבַּיִת עַצְמוֹ כְּמוֹשִׁיט גָּבִיעַ לְאָחִי אָמַר: “טֹל גָּבִיעַ זֶה, וְאִם יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ תַּגִּיד לִי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מְשֻׁבָּח הוּא, אֶלָּא שֶׁרָגִיל אֲנִי לִשְׁתּוֹת רַק יַיִן נוֹשָׁן בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה”. אָמַר בַּעַל-הַבַּיִת: “אִם כָּךְ הֲרֵי דְפֹק עַל דֶּלֶת זוֹ, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא טוֹב מִזֶּה”. אָמַר לוֹ אָחִי: “מֵרֹב חַסְדְּךָ הוּא”, וְהֵנִיעַ יָדוֹ כְּשׁוֹתֶה אוֹתוֹ. אָמַר לוֹ בַּעַל-הַבַּיִת “מָצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ?” אָמַר: “אֲדוֹנִי, לֹא רָאִיתִי טָעִים יוֹתֵר מִמַּשְׁקֶה זֶה”. אָמַר לוֹ: “לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת”. וְעָשָׂה תְּנוּעָה כְּשׁוֹתֶה גַם הוּא. הוֹשִׁיט לְאָחִי כוֹס שְׁנִיָּה, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּשׁוֹתֶה אוֹתוֹ, וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּשִׁכּוֹר. תָּפַס פִּתְאֹם בְּיָדוֹ שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת כְּמִבְּלִי מֵשִׂים, הֵרִים זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלָה בֵּית-שֶׁחְיוֹ וְטָפַח לוֹ טְפִיחָה עַל עָרְפּוֹ, עַד שֶׁצָּלַל הַמָּקוֹם לְקוֹלָהּ. שָׁנָה וּטְפָחוֹ טְפִיחָה שְׁנִיָּה. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “מַה זֶּה, אַתָּה חֶלְאָה שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי אֲנִי עַבְדְּךָ שֶׁהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמּוֹ וְהִכְנַסְתּוֹ לְתוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהֶאֱכַלְתּוֹ צֵדָה וְהִשְׁקֵיתָ אוֹתוֹ יַיִן יָשָׁן עַד שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר וְנָהַג בְּךָ שֶׁלֹּא כְשׁוּרָה וַהֲרֵי אַתָּה, מַעֲלָתְךָ, נַעֲלָה מִכְּדֵי זֶה שֶׁתַּקְפִּיד עָלָיו בִּגְלַל קַלּוּת דַּעְתּוֹ”. כְּשֶׁשָּמַע בַּעַל-הַבַּיִת דִּבְרֵי אָחִי צָחַק בְּקוֹל-רָם וְאָמַר: “זֶה לִי זְמַן אָרֹךְ שֶׁאֲנִי מִתְעַלֵּל בִּבְנֵי-אָדָם וּמְהַתֵּל בְּכָל חֲבֵרַי בְּלַעֲגִי, וְלֹא מָצָאתִי זוּלָתְךָ מִי שֶׁהוּא שֶׁיְּהֵא בוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ שֶׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ מַהֲתַלָּה זוֹ וְלֹא מִי שֶׁיֵּשׁ בוֹ דַעַת בְּדוּחָה עַד כְּדֵי לַעֲמֹד בְּכָל בְּדִיחוֹתַי. וְעַכְשָׁו הֲרֵינִי מוֹחֵל לְךָ וְהָיִיתָ רֵעַ לִי לְהִתְרוֹעֵעַ וְאַל תַּעַזְבֵנִי”. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְהַעֲלוֹת בֶּאֱמֶת אֶת כָּל מִינֵי הַמַּאֲכָלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְאָכְלוּ הוּא וְאָחִי דֵי-שָׂבְעָם, וְעָבְרוּ לַחֲדַר-הַמַּשְׁקֶה, וּמָצְאוּ שָׁם נְעָרוֹת דּוֹמוֹת לַלְבָנוֹת, שֶׁשָּׁרוּ כָּל מִינֵי שִׁיר וְנִגְּנוּ בְּכָל כְּלֵי-הַנְּגִינָה. שָׁתוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם הַשִּׁכָּרוֹן, וְהָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ הָאִישׁ בְּחֶבְרַת אָחִי כְּאִלּוּ הָיָה אָחִיו, וּמְחַבְּבוֹ חִבָּה עֲצוּמָה וּמַלְבִּישׁוֹ מַחֲלָצוֹת סִינִיּוֹת. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר חָזְרוּ לִכְמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה. אַחַר-כָּךְ מֵת הָאִישׁ, וְנָטַל הַשֻּׂלְטָאן אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, וְהוֹצִיא מִידֵי אָחִי כָל מַה שֶּׁחָסַךְ לוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה קַבְּצָן שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם. יָצָא אָחִי מִן הָעִיר לָאֲשֶׁר תִּשֶּׂאנָה אוֹתוֹ עֵינָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים נָפְלוּ עָלָיו בַּדוּאִים וּלְקָחוּהוּ בַשֶּׁבִי. וְהָיָה זֶה שֶׁשָּׁבָה אוֹתוֹ, מְעַנֵּהוּ וְאוֹמֵר: “תֵּן כֹּפֶר-נַפְשֶׁךָ מָמוֹן וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרְגֶךָ”. הִתְחִיל אָחִי בוֹכֶה וְאוֹמֵר: חַי אֱלֹהִים, אֲנִי אֵין לִי כְּלוּם, שֵׁיךְ הַבַּדוּאִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ דֶרֶךְ לְהַשִּׂיג מָמוֹן, וַאֲנִי שְׁבוּיְךָ וּבְיָדְךָ, עֲשֵׂה אֵפוֹא בִּי מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ”. הוֹצִיא הַבֵּדוּאִי הֶעָרִיץ מֵחֲגוֹרָתוֹ סַכִּין רְחָבָה, וְאִלּוּ יָרְדָה עֶל עָרְפוֹ שֶׁל גָּמָל הָיְתָה חוֹתֶכֶת אוֹתוֹ מִוָּרִיד אֶל וָרִיד. נְטָלָה בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וְנִגַּשׁ אֶל אָחִי הַמִּסְכֵּן וְכָרַת בָּהּ אֶת שְׁתֵּי שִׂפְתוֹתָיו, וְלָחַץ אוֹתוֹ בִּדְרִישׁוֹתָיו. וְהָיְתָה לַבֵּדוּאִי אִשָּׁה יָפָה, וּכְשֶׁהָיָה הַבֵּדוּאִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הָיְתָה מִתְקָרֶבֶת לְאָחִי וּמְפַתָּה אוֹתוֹ לְהִשָּׁמַע לָהּ, וְהוּא נִמְנָע מִזֶּה מִבּוּשָׁה בִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. אֵרַע שֶׁפִּתְּתָה אֶת אָחִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים וְקָם וְשִׂחֵק אִתָּהּ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּחֵיקוֹ. בְּעוֹד הוּא בְכָךְ, נִכְנַס אֲלֵיהֶם בַּעְלָהּ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת אָחִי, אָמַר לו: “אוֹי וַאֲבוֹי לְךָ מְתֹעָב. חָפֵץ אַתָּה עַכְשָׁו לְקַלְקֵל לִי אֶת אִשְׁתִּי?” הוֹצִיא סַכִּין וְכָרַת אֶת שַׁרְבִיטוֹ, וְנָשָׂא אוֹתוֹ עַל גָּמָל וְהִשְׁלִיכוֹ עַל הַר וַעֲזָהוֹ וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. עָבְרּו עַל פָּנָיו נוֹסְעִים וְהִכִּירוּהוּ, הֶאֱכִילוּהוּ וְהִשְׁקוּהוּ וְהוֹדִיעוּנִי עַל אֹדוֹתָיו. מִיָּד הָלַכְתִּי אֵלָיו וְהִרְכַּבְתִּיו וְהִכְנַסְתִּיו לָעִיר, וְקָצַבְתִּי לוֹ דֵי סִפּוּקוֹ. וְעַכְשָׁו הֲרֵי בָאתִי אֵלֶיךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְהִסַּסְתִּי לַחֲזֹר לְבֵיתִי לִפְנֵי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ הַכֹּל. וְאָכֵן שְׁגִיאָה הָיְתָה זוֹ מִצִּדִּי אִלּוּ הָיִיתִי עוֹשֶׂה כֵן בְּעוֹד שֶׁמֵאַחֲרַי תְּלוּיִים שֵׁשֶּׁת אַחַי שֶׁעָלַי לִדְאֹג לְמַלֵּא מַחְסוֹרֵיהֶם”.

כְּשֶׁשָּׁמַע נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים סִפּוּרִי וּמַה שֶׁהִגַּדְתִּי לוֹ בִּדְבַר אַחַי, צָחַק וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַשַּׁתְקָן, מְמַעֵט בְּדִבּוּרִים אַתָּה וְאֵין אַתָּה מַטְרִיחַ וּמַטְרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת. וְאוּלָם מֵעַתָּה צֵא מִן הָעִיר הַזֹּאת וְגוּר בְּזוּלָתָהּ”. הִגְלַתִני מִבַּגְדָאד וּפָקַד עָלַי מִשְׁמָר לְשַׁלְּחֵנִי מִן הָעִיר. יָצָאתִי לַנֵּכָר וְלֹא פָסַקְתִּי מֵהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וְעָבַרְתִּי בְּכָל הַמְּדִינוֹת, עַד שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁמֵּת וְיָשַׁב אַחֵר עַל כִּסֵּא הַכַלִיפוּת. אָז שַׁבְתִּי לָעִיר וּמָצָאתִי שֶׁאַחַי מֵתוּ, וְנִקְרָה עָלַי עֶלֶם זֶה וְעָשִׂיתִי עִמּוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁבַּמַּעֲשִׂים, וְאִלּוּלֵא אֲנִי, הָיָה נֶהֱרָג. וְעַכֶשָׁו הוּא בָא עָלַי בַּעֲלִילָה, בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ בִּי כָל עִקָּר. וְכָל זֶה שֶׁהוּא מְסַפֵּר, בִּדְבַר טַרְחָנוּתִי וְהַרְבּוֹתִי דְבָרִים וְגַסּוּת-הָרוּחַ וְחֹסֶר-הַטַּעַם שֶׁבִּי, דְּבָרִים בְּטֵלִים הֵם, חַבְרַיָּא. הֲרֵי דַוְקָא לְשֵׁם עֶלֶם זֶה עָבַרְתִּי אֲרָצוֹת רַבּוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְגָלִיל זֶה, וּמְצָאתִיו אֶצְלְכֶם, כְּלוּם אֵין זֶה, חַבְרַיָּא, סִימָן לְטוּב נִימוּסִי?"

---

אלף לילה ולילה: סוֹף סִפּוּר הַחַיָּט

מאת

אלמוני/ת

אַחַר-כָּךְ אָמַר הַחַיָּט לְמֶלֶךְ סִין: "כְּשֶׁשָּׁמַעְנוּ סִפּוּר הַגַּלָּב וְנִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁמַּטְרִיד הוּא אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמַרְבֶּה דְבָרִים, וְשֶׁהָעֶלֶם עָשׁוּק עַל יָדוֹ, תְּפַסְנוּהוּ וְחָבַשְׁנוּ אוֹתוֹ וְהוֹשַׁבְנוּ סָבִיב לוֹ שׁוֹמְרִים נֶאֱמָנִים. אַחַר-כָּךְ אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וְעָלְתָה הַסְּעֻדָּה עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, וְלֹא פָסַקְנוּ לָשֶׁבֶת עַד שֶׁהִכְרִיזוּ לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם. יָצָאתִי וּבָאתִי לְבֵיתִי. זָעֲפָה אִשְׁתִּי וְאָמְרָה: “אַתָּה טוֹב חֶלְקְךָ כָּל הַיָּמִים וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת אֲבֵלָה. אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא וּמְטַיֵּל אִתִּי שְׁאֵרִית הַיּוֹם תְּהֵא זֹאת סִבָּה שֶׁאֶפָּרֵד מֵעָלֶיךָ”. לְקַחְתִּיהָ וְיָצָאתִי אִתָּהּ וְטִיַּלְנוּ עַד לָעֶרֶב. חָזַרְנוּ וּפָגַשְׁנוּ גִּבֵּן זֶה וְהַשִּׁכָּרוֹן נוֹדֵף הֵימֶנּוּ, וְהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

צְלוּלָה הַכּוֹס וְצָלוּל הַיָּיִן,

וְדוֹמִים וְשָׁוִים הֵם עַיִן בְּעָיִן.

דּוֹמֶה כְאִלּוּ אֵין כּוֹס רַק יָיִן,

וְהִנֵּה רַק כּוֹס וְיַיִן אָיִן.

הִזְמַנְתִּיו לְבֵיתִי וְנַעֲנָה לִי. יָצָאתִי לִקְנוֹת דָּגִים מְטֻגָּנִים וְקָנִיתִי וְחָזַרְתִּי וְיָשַׁבְנוּ לֶאֱכֹל. נָטְלָה אִשְׁתִּי פְרוּסַת לֶחֶם וְנֵתַח דָּג וְהִכְנִיסָתַם לְתוֹךְ פִּיו וְסָתְמָה אוֹתוֹ. הִקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט וָמֵת. נָשָׂאתִי אוֹתוֹ וְהֶעֱרַמְתִּי עַד שֶׁהֲטַלְתִּיו בְּבֵית רוֹפֵא זֶה הַיְּהוּדִי. וְהֶעֱרִים הָרוֹפֵא עַד שֶׁהֱטִילוֹ לְבֵית מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהֶעֱרִים מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק עַד שֶׁהֱטִילוֹ בְדַרְכּוֹ שֶׁל הַסַּרְסוּר. זֶהוּ סִפּוּרִי וּמַה שֶּׁמָצָא אוֹתִי תְמוֹל.וּכְלוּם אֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגִּבֵּן?"

כְּשֶׁשָּׁמַע מֶלֶךְ סִין סִפּוּרוֹ שֶׁל הַחַיָּט, נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ מִגִּיל, וְהֶרְאָה אֶת תְּמִיהָתוֹ וְאָמַר: “סִפּוּרוֹ שֶׁל הָעֶלֶם עִם הַגַּלָּב הַטַּרְדָּן אָמְנָם מְבַדֵּחַ יוֹתֵר וְיָפֶה מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַגַּלְגָּן הַגִּבֵּן”. פָּקַד עַל אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַחַיָּט וְיָבִיאוּ אֶת הַגַּלָּב מִבֵּית-הָאֲסוּרִים, וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתְּבִיאוּהוּ שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרָיו וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְהַצָּלַתְּכֶם כֻּלְּכֶם וְאַחַר כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָשְּׁלשִׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁמֶּלֶךְ סִין פָּקַד לֵאמֹר: “הָבִיאוּ אֵלַי אֶת הַגַּלָּב שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לְהַצָּלַתְכֶם, וְאַחַר-כָּךְ נִקְבֹּר אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה וְנִטְמְנֵהוּ בֶּעָפָר, שֶׁהוּא מֵת מֵאֶמֶשׁ, וְאַחֲרֵי זֶה נַעֲמִיד לוֹ צִיּוּן עַל קִבְרוֹ, עַל שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת הַסִּפּוּרִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה”. לֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁבָּא שׁוֹמֵר הַסַּף וְהַחַיָּט, אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ לְבֵית-הָאֲסוּרִים וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ אֶת הַגַּלָּב וְהוֹלִיכוּהוּ עַד שֶׁהִצִּיגוּהוּ לִפְנֵי אוֹתוֹ מֶלֶךְ. כְּשֶׁרָאוּהוּ הִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמְצָאוֹ זָקֵן מְאֹד לְמַעְלָה מִתִּשְׁעִים, פָּנָיו מוּעָמִים וּזְקָנוֹ וְגַבּוֹת עֵינָיו לְבָנִים, קְצַר אָזְנַיִם וַאֲרוֹךְ הָאַף, וּמַרְאֵהוּ יָהִיר וּמְחֻצָּף. צָחַק הַמֶּלֶךְ לְמַרְאֵהוּ וְאָמַר: “שַׁתְקָן, רְצוֹנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי מִקְצָת מִסִּפּוּרְךָ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, מָה עִנְיַן נוֹצְרִי זֶה וִיהוּדִי זֶה וּמֻסְלִם זֶה, וְזֶה הַגִּבֵּן הַמֻּטָּל מֵת לִפְנֵיכֶם? וּמַה סִּבַּת אֲסֵפָה זוֹ?” אָמַר לוֹ מֶלֶךְ סִין: “וּמִשּׁוּם מַה שׁוֹאֵל אַתָּה לְכָל זֶה?” אָמַר לוֹ: "שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָם בָּאָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵינִי מַטְרִיד אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵינִי עוֹסֵק בְּמַה שֶׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנִי, וְשֶׁנָּקִי אֲנִי מִמַּה שֶׁהֶאֱשִׁימוּנִי בוֹ הַיְנוּ שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה דְבָרִים, שֶׁכֵּן אֲנִי הוּא הַמְכֻנֶּה הַשַּׁתְקָן וּבַר-מַזָּל אֲנִי בִשְׁמִי, כְּשֶׁכִּנּוּ אוֹתִי בְּכִנּוּיִי הַשַּׁתְקָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַךְ מְעָט תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ אָדָם כִּנּוּי לוֹ,

שֶׁאִם תְּחַפֵּשׂ לֹא תִּמְצָא תְכוּנָתוֹ בְכִנּוּיוֹ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ הַשַּׁתְקָן: “בָּאֲרוּ לַגַּלָּב מַצָּבוֹ שֶׁל גִּבֵּן זֶה וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ בִשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְכֵן מַה שֶׁסִּפּרוּ הַנּוֹצְרִי וְהַיְּהוּדִי, מְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַחַיָּט”. סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרֵי כֻלָּם וְאֵין בַּחֲזָרָה תוֹעֶלֶת. הֵנִיעַ הַגַּלָּב בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, עִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה. גַּלּוּ לְעֵינַי אֶת הַגִּבֵּן הַזֶּה”. גִּלּוּהוּ לְעֵינָיו. יָשַׁב לִמְרַאשׁוֹתָיו וְנָטַל רֹאשׁוֹ בְּחֵיקוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו וְצָחַק בְּקוֹל רָם, עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ מֵעֹצֶם הַצְּחוֹק וְאָמַר: “לְכָל מִיתָה סִבָּתָהּ מִן הַסִּבּוֹת, אַךְ מִיתַת גִּבֵּן זֶה מִפִּלְאֵי הַפְּלָאִים הִיא, וְיֵשׁ לְרָשְׁמָהּ זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, שֶׁיִּקְּחוּ הַדּוֹר הַבָּא מוּסָר מִן הָעָבָר”. תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ עַל דְּבָרָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד לָנוּ פֵּשֶׁר דְּבָרֶיךָ אֵלֶּה”. אָמַר: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, בַּאֲמִתַּת חַסְדְּךָ אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁגִּבֵּן זֶה נְשָׁמָה בְקִרְבּוֹ”. הוֹצִיא מֵאֲפֻנְדָּתוֹ כִּיס, פְּתָחוֹ וְנָטַל טִפַּת מִשְׁחָה וּמָשַׁח בָּהּ אֶת עֹרֶף הַגִּבֵּן וְעוֹרְקָיו וְכִסָּה אוֹתוֹ עַד שֶׁהֵזִיעַ. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיא מֶלְקָחַת בַּרְזֶל, וּתְקָעוֹ לְתוֹךְ לוֹעַ הַגִּבֵּן וְקָלַט אֶת נֵתַח-הַדָּג בְּאִדְרָתוֹ. וּכְשֶׁהוֹצִיאוֹ וְהִנֵּה הוּא רָווּי דָם. הִתְעַטֵּשׁ הַגִּבֵּן וְקָם עַל רַגְלָיו. הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל פָּנָיו וְאָמַר: “מֵעִידֵנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”. הִתְפַּלְּאוּ הַנִּמְצָאִים עַל זֶה שֶׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם. צָחַק מֶלֶךְ סִין עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף וְכֵן כָּל הַנִּמְצָאִים. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “חַי אֱלֹהִים, אָכֵן סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה, לֹא רָאִיתִי מוּזָר מִמֶּנּוּ”. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “הוֹי מֻסְלִמִים, הוֹי חֵיל-הַצָּבָא, כְּלוּם רְאִיתֶם מִימֵיכֶם אָדָם שֶׁמֵּת שֶׁשָּׁב לִתְחִיָּה? וְאִלּוּלֵא חָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים עַל-יְדֵי גַלָּב זֶה, הָיָה הַיּוֹם בִּבְנֵי-הָעוֹלָם-הַבָּא. אָכֵן הוּא הָיָה הַסִּבָּה שֶׁיִּחְיֶה”. אָמְרוּ: “אָכֵן זֶה מִפִּלְאֵי-הַפְּלָאִים”. אַחַר-כָּךְ צִוָּה מֶלֶךְ סִין לִרְשֹׁם סִפּוּר זֶה וּרְשָׁמוּהוּ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בְאוֹצְרוֹת-הַמַּלְכוּת". נָתַן הַמֶּלֶךְ בִּגְדֵי-פְּאֵר לַיְּהוּדִי וְלַנּוֹצְרִי וּלִמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְשִׁלְּחָם וְהָלְכוּ. אַחַר-כָּךְ פָּנָה הַשֻּׂלְטָאן לַחַיָּט וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וּמִנָּה אוֹתוֹ לִהְיוֹת חַיָּטוֹ וְקָצַב לוֹ קִצְבָה, וְעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינוֹ וּבֵין הַגִּבֵּן וְנָתַן גַּם לָזֶה בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וְהֵיטִיב לַגַּלָּב וְהִלְבִּישׁ אוֹתוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְקָצַב לוֹ קִצְבָה וְשָׂם אוֹתוֹ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנוֹ, וּמִנָּה אוֹתוֹ לְגַלָּב הַמַּמְלָכָה. וְלֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימִים וּבְתַעֲנוּגוֹת עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם מְכַלֶּה כָל שִׂמְחָה וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד: “וְאֵין זֶה, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרָם שֶׁל שְׁנֵי הַמִּשְׁנִים וְאַנִיס אַלְגַ’לִיס!” אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “וּמַה סִּפּוּרָם?”

פָּתְחָה וְאָמְרָה:

כרך ג

מאת

אלמוני/ת

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר נוּר אַלְדִּין עַלִי וְאַנִיס אַלְגַלִיס

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בְּבָצְרָה מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְהַקַּבְּצָנִים, וְחוֹנֵן אֶת הַנְּתִינִים, וְנוֹתֵן מֵהוֹנוֹ לְכָל מַאֲמִין בְּמֻחַמָּד. יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם. וְאוּלָם גַּם הָיָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו אֶחָד הַמְתָאֲרִים אוֹתוֹ:

מֶלֶךְ עֵת מַחֲנֶה עָלָיו מִשְׂתָּעֶרֶת,

יַכְרִית אוֹיֵב בְּכָל חֶרֶב גּוֹזֶרֶת.

וְכָתַב כְּתָב בַּחֲזוֹתָם יוֹם יִתְקֹף

אוֹתָם בַּחֲנִית וְחֶרֶב חוּמָה יִשְׁלֹף.

וּשְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מֶלֶךְ מֻחַמָּד סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי מִשְׁנִים, שֵׁם הָאֶחָד מֵהֶם אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְשֵׁם הַשֵּׁנִי אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן. וְהָיָה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן הָאָצִיל בִּבְנֵי דוֹרוֹ וּמִנְהָגוֹ יָפֶה, וְכָל הַלְּבָבוֹת מְאֻחָדִים בְּאַהֲבָתָם אוֹתוֹ, וּבְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם דּוֹרְשִׁים בַּעֲצָתוֹ, וְהַכֹּל מִתְפַּלְּלִים לַאֲרִיכוּת יָמָיו, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה דוֹרֵשׁ טוֹב, שָׂם קֵץ לָרָע וְלָעָוֶל. וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי הָיָה בָּז לִבְנֵי-אָדָם, לֹא אָהַב אֶת הַטּוֹב, מֻפְלָא לְרֹעַ, כְּמו שֶׁאָמַר עָלָיו אַחַד הַמְשׁוֹרְרִים:

חֲזֹר אַחֲרֵי אֲצִילִים בְּנֵי אֲצִילִים,שֶׁכֵּן

אֲצִילִים בְּנֵי אֲצִילִים יוֹלִידוּ רַק אֲצִילִים,

וְהַנַּח אֶת הַבְּזוּיִים בְּנֵי הַבְּזוּיִים, שֶׁכֵּן

הַבְּזוּיִים בְּנֵי הַבְּזוּיִים יוֹלִידוּ רַק בְּזוּיִים.

וְהָיוּ בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים אֶת אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, שׂוֹנְאִים אֶת אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בִּגְזֵרַת הַכֹּל-יָכֹל.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים כְּשֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּמִסָּבִיב לוֹ רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ, קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן וְאָמַר לוֹ:" חָפֵץ הָיִיתִי בְשִׁפְחָה שֶׁלֹּא תִמָּצֵא בְדוֹרָה יָפָה הֵימֶנָּה, הַיְנוּ שְׁלֵמָה בְחִנָּהּ, עוֹלָה עַל כֹּל בְּחִטּוּב אֵבָרֶיהָ וּמְהֻלָּלָה בְמִדּוֹתֶיהָ“. אָמְרוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה:”אֵין לְהַשִּׂיג כָּזֹאת אֶלָּא בַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים". מִיָּד קָרָא הַמֶּלֶךְ לְשַׂר-אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: "שָׂא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים לְבֵיתוֹ שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן ". מִלֵּא שַׂר-הָאוֹצָר אֶת פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן, וְיָצָא הַמִּשְׁנֶה מֵעַל פָּנָיו אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן שֶׁיֵּלֵךְ יוֹם יוֹם לְשׁוּק-הָעֲבָדִים וִיצַוֶּה אֶת הַסַּרְסוּרִים בְּעִנְיָן מַה שֶּׁאָמַר לוֹ. וְכֵן צִוָּה, שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שׁוֹם נַעֲרָה שֶׁמְּחִירָהּ לְמַעְלָה מֵאֶלֶף דִּינָר עַד שֶׁלֹּא תֻצַּג לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה. לֹא הָיוּ הַסַּרְסוּרִים מוֹכְרִים שׁוּם נַעֲרָה לִפְנֵי שֶׁהִצִּיגוּהָ לְפָנָיו.מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן, וְלֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו שׁוּם שִׁפְחָה.

אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁאַחַד הַסַּרְסוּרִים פָּנָה וּבָא לְבֵית הַמִּשְׁנֶה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, וּמְצָאוֹ רָכוּב עַל סוּסוֹ וּפָנָיו מוּעָדוֹת לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. תָּפַס בְּאַרְכּוּבוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אֲשֶׁר הֶחֱזִיר אַחֲרֵי בְלוֹת הוֹד לַמַּלְכוּת,

אַתָּה הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לְהַצְלִיחַ לֹא חָדֵל,

הֶחֱיֵיתָ אֲשֶׁר מֵת בֵּין בְּנֵי-אָדָם מִנְּדִיבוּת

יְהִי מַאֲמַצְּךָ לִפְנֵי הָאֵל תָּמִיד מְהֻלָּל.

אַחַר כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, הֲרֵי הַשִּׁפְחָה שֶׁיָּצָא הַצָּו הָרָם לְבַקְּשָׁהּ, נִמְצָאָה”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:" הָבֵא אוֹתָהּ לְפָנָי". נֶעֱלַם שָׁעָה אַחַת וּבָא וְעִמּוֹ נַעֲרָה, גִּדּוּלָהּ נָאֶה וְשָׁדֶיהָ נָכוֹנוּ, עֵינָהּ כֵּהָה-תְכֻלָּה וְלֶחְיָהּ סְגַלְגַּלָּה. דַּקָּה גִּזְרָתָהּ וּכְבֵדָה עַגְבָתָהּ. הַיָּפֶה בַּלְּבוּשׁ בְּגָדֶיהָ וּמְתוּקוֹת מֵעָסִיס שִׂפְתוֹתֶיהָ. קוֹמָתָהּ הַקְּצוּבָה תָּשִׂים לְבוּז עֲנַף עֵץ רַעֲנָן וּמִדְבָּרָהּ רַךְ מֵרוּחַ הַזֶּפִיר בְּעָבְרָה עַל פִּרְחֵי הַגָּן. כְּפִי שֶׁאָמַר אַחַד מְתָאֲרֶיהָ בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

עוֹרָהּ כְמֶשִׁי וְלָהּ מִדְבָּר

רַךְ הַמַּבָּע לֹא פִּטְפּוּט וְלֹא קָצָר.

וְעֵינַיִם אָמַר אֱלֹהִים:" הֲוֶינָה" וַתִּהְיֶינָה,

וַאֲשֶׁר יַעַשׂ יַיִן בַּלְּבָבוֹת תַּעֲשֶׂינָה,

הוֹי לְאַהֲבָתָהּ כִּסּוּפַי כָּל לַיְלָה יָסָפָה.

אַךְ מְזוֹר הַיָּמִים מוֹעֲדֵךְ לְהִתְאַסְּפָה.

תַּלְתַּלֵּי רַקָּתָהּ לַיְלָה, אַךְ מִצְחָהּ

בְּהוֹפִיעָה עִם יוֹם, בּוֹ אוֹר שַׁחַר יִזְרָחָה.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמִּשְׁנֶה נָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו.

פָּנָה אֶל הַסַּרְסוּר וְאָמַר לוֹ:" מַה מְּחִירָהּ שֶׁל שִׁפְחָה זוֹ?" אָמַר לוֹ:“הֶעֱרִיכוּ עֶרְכָּהּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים, אַךְ אֲדוֹנֶיהָ נִשְׁבָּע שֶׁעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר אֵינָם אֲפִילוּ כְנֶגֶד הַפַּרְגִּיּוֹת שֶׁאָכְלָה וְלֹא כְנֶגֶד הַיַּיִן שֶׁשָּׁתְתָה וְלֹא כְנֶגֶד בִּגְדֵי הַפְּאֵר שֶׁנִּתְּנוּ לְמוֹרֶיהָ. שֶׁכֵּן לָמְדָה כְתִיבָה תַמָּה וְדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן וְשָׂפָה וּפֵרוּשֵׁי הַקֻּרְאָן וִיסוֹדוֹת הַמִּשְׁפָּט וְדַעַת אֱלֹהִים וּרְפוּאָה וּתְכוּנָה וְלִפְרֹט עַל כְּלֵי נִגּוּן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה:" הָבֵא לְפָנַי אֶת אֲדוֹנֶיהָ“. הֵבִיא אוֹתוֹ הַסַּרְסוּר מִיָּד, וְהִנֵּה הוּא אִישׁ פַּרְסִי, שֶׁבָּלָה מִזֹּקֶן, עַד שֶׁעָשָׂהוּ הַזְּמַן חֲבִילַת עֲצָמוֹת בְּתוֹךְ עוֹר, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:”

הֶחֱרִידַנִי הַזְּמַן וְאֵיזוֹ חֲרָדָה,

וְהָעֵת עַזָּה, קָשָׁה יָדָהּ.

וָאֱהִי מְהַלֵּךְ לֹא הָיִיתִי חֵלֵכָה,

אַךְ כַּיּוֹם חֵלֵכָה, לֹא עוֹד אֶתְהַלֵּכָה.

אָמַר לוֹ:" מַסְכִּים אַתָּה לִטּוֹל מְחִיר נַעֲרָה זוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים מֵהַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַיְנִי?" אָמַר הַפַּרְסִי:" מֵאַחֲרֵי שֶׁלַּשֻּׂלְטָאן הִיא, הֲרֵי מֵחוֹבָתִי לְהַגִּישָׁה לוֹ דוֹרוֹן בְּלִי מְחִיר“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא אֶת הַמָּמוֹן, וּכְשֶׁהוּבָא שָׁקַל אֶת הַדִּינָרִים לַפַּרְסִי. אַחַר-כָּךְ נִגַּשׁ סוֹחֵר-הָעֲבָדִים אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר:” בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ הַמִּשְׁנֶה, אֲדַבֵּר דְּבָרַי“. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה:” הוֹצֵא אֵת אֲשֶׁר אִתְּךָ". אָמַר לוֹ: “סוֹבֵר אֲנִי שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן הַיּוֹם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אַךְ זֶה בָּאָה מִן הַדֶּרֶךְ וּפָגַע בָּהּ שִׁנּוּי הָאֲוִיר וְהוֹגִיעָה אוֹתָהּ הַנְּסִיעָה. מוּטָב שֶׁתַּנִּיחָה אֶצְלְךָ בְּאַרְמוֹנְךָ עֲשָׂרָה יָמִים עַד שֶׁתָּנוּחַ וְיִרְבֶּה חִנָּהּ, וְאַחַר-כָּךְ תַּכְנִיסֶנָּה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתַלְבִּישׁ אוֹתָהּ הַמְפֹאָרִים בַּלְּבוּשִׁים וְתַעֲלֶה אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְיִיטַב לְךָ בִּגְלָלָהּ תַּכְלִית הַטּוֹב”. שָׁקַל הַמִּשְׁנֶה בְּדַעְתּוֹ אֶת דִבְרֵי הַסּוֹחֵר וּמְצָאָם נְכוֹחִים. הֱבִיאָה לְאַרְמוֹנוֹ וְהִקְצָה לָהּ חֶדֶר, וְקָצַב לָהּ מַה שֶּׁהִיא זְקוּקָה לוּ כָּל יוֹם מִמַּאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְזוּלַת זֶה, וְשָׁהֲתָה מֶשֶׁךְ זְמַן בְּאוֹתָם תַּפְנוּקִים. וְהָיָה לוֹ לַמִּשְׁנֶה אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן בֶּן הַדּוֹמֶה כְאִלּוּ הוּא אַגַּן הַסַּהַר בְּהַזְהִירוֹ, פָּנָיו מְאִירִים כַּיָּרֵחַ, וְלֶחְיוֹ בְּאֹדֶם זוֹרֵחַ, עָלֶיהָ שׁוּמָה כְּטִפַּת הָעִנְבָּר. תּוֹכָהּ יְרַקְרַק דַּק-הַשֵּׂעָר. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וֶרֶד הַלְּחָיַּיִם וְעָקְצֵי רְמָחִים סְבִיבוֹ,

מִי לִבּוֹ יִשָּׂאֶנּוּ כִּי יִקְטֹף אוֹתוֹ?

אַל תִּשְׁלַח אֵלָיו יָד, שֶׁכֵּן זְמַן רָב

עַל שָׁלְחֵנוּ רַק עַיִן עוֹרְרוּ קְרָב.

הוֹי קְשֵׁה הַלֵּב וְרַךְ הַגֵּו,

הֵן מִזֶּה אֱלֵי זֶה תָּסֵב

אִלּוּ אֶל לִבּוֹ רֹךְ גֵּווֹ עָבָר,

לֹא דִכֵּא אוֹהֵב, לֹא לוֹ הִתְאַכְזָר,

הוֹי הַמְחָרְפֵנִי עַל אַהֲבָתִי, צַדֵּק

אֶת אֲשֶׁר גּוּפוֹ חֳלִי-אַהַב יָצֵק.

אֵין הָאָשָׁם בִּלְתִּי אִם בְּלִבִּי וְעֵינִי,

אִלּוּלֵא הֵם לֹא הָיִיתִי בְּעָנְיִי.

לֹא יָדַע הַנַּעַר בְּעִנְיָן שִׁפְחָה זוֹ,שֶׁכֵּן שִׁנֵּן לָהּ אָבִיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לָהּ:" בִּתִּי, דְּעִי שֶׁלֹּא קְנִיתִיךְ אֶלָּא שֵׁגָל לַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן אַלזַיְנִי, וְלִי בֵּן שֶׁלֹּא הִנִּיחַ נַעֲרָה בְּרֹבַע עִיר זוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ מַעֲשֶׂה. הִשָּׁמְרִי אֵפוֹא עַל נַפְשֵׁךְ מִפָּנָיו וֶהֱוִי נִזְהֶרֶת שֶׁלֹּא תַרְאִי לוֹ פָּנַיִךְ אוֹ שֶׁתַּשְׁמִיעִי אוֹתוֹ מִדְבָּרֵךְ“. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִנִּיחָה וְהָלַךְ לוֹ. אֵרַע עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֶׁבַּבַּיִת וְרָחֲצוּ אוֹתָהּ שְׁפָחוֹת אֲחָדוֹת. לָבְשָׁה שִׂמְלוֹתֶיהָ הַמְּפֹאָרוֹת, וְנִתְּוָסֵף חִנָּהּ וְיָפְיָהּ. נִכְנְסָה אֶל אֵשֶׁת הַמִּשְׁנֶה וְנָשְׁקָה יָדָהּ. אָמְרָה לָהּ:” לִבְרִיאוּת אַנִּיס אַלגַ’לִיס, כֵּיצַד מָצָאת אֶת בֵּית-מֶרְחָצֵנוּ?" אָמְרָה:" גְּבִרְתִּי, לֹא חָסַרְתִּי בוֹ דָּבָר אֶלָּא רְאוֹת פָּנַיִךְ“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה גְבֶרֶת הַבַּיִת לַשְּׁפָחוֹת:” קֹמְנִָהּ וְנִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ“. מִלְּאוּ פְּקֻדָּתָהּ וְהָלְכוּ וּגְבִרְתָּן בְּתוֹכָן, וּמִנְּתָה עַל הַחֶדֶר שֶׁאֲנִיס אַלְגַ’לִיס בְּתוֹכוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת קְטַנּוֹת וְאָמְרָה לָהֶן:” אַל תִּתְּנֶינָה לְאִישׁ לָבוֹא אֶל הַנַּעֲרָה הֶחָדְרָה“. אָמְרוּ:” שָׁמַעְנוּ וּכִפְקֻדָּתֵךְ נַעֲשֶׂה ".

וּבְעוֹד אַנִיס אַלְגַ’לִיס יוֹשֶׁבֶת בַּחֶדֶר, נִכְנַס בֶּן הַמִּשְׁנֶה, עַלִי נוּר אַלְדִּין שְׁמוֹ, וְשָׁאַל לְאִמּוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, אָמְרוּ לוֹ שְׁתֵּי-הַשְּׁפָחוֹת:" נִכְנְסוּ לְבֵית הַמֶּרְחָץ“. שָׁמְעָה הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס אֶת קוֹלוֹ שֶׁל,, עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן הַמִּשְׁנֶה כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, אָמְרָה בְּלִבָּהּ:” מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה עִנְיָן עֶלֶם זֶה, שֶׁעָלָיו אָמַר לִי הַמִּשְׁנֶה, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ נַעֲרָה בְּרֹבַע עִיר זוֹ שֶׁלֹּא בָּא אֵלֶיהָ. חַי-אֱלֹהִים, נִכְסֶפֶת הָיִיתִי לִרְאוֹתוֹ". קָמָה עַל רַגְלֶיהָ כְּשֶׁעִקְּבוֹת בֵּית-הַמֶּרְחָץ עֲדַיִן עָלֶיהָ, וְנִגְּשָׁה לְעֵבֶר דֶּלֶת הַחֶדֶר וְהִסְתַּכְּלָה בְּ עַלִי נוּר אַלְדִּין, וַאֲנָחוֹת וְתַעֲנוּגֵי אַהֲבָה. מָצַץ לְשׁוֹנָה וּמָצְצָה לְשׁוֹנוֹ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ.

כְּשֶׁרָאוּ שְֹתֵּי הַשְּׁפָחוֹת אֶת אֲדוֹנָן הַצָּעִיר נִכְנַס אֶל הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס, הֵרִימוּ קוֹל צְעָקָה. וְאוּלָם הַנַּעַר כְּבָר מִלֵּא חֶפְצוֹ וְיָצָא בוֹרֵחַ וּמְבַקֵּשׁ לוֹ מִפְלָט, נָס מֵאֵימַת תּוֹצְאוֹת הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבֶרֶת-הַבַּיִת צַעֲקַת שְֹתֵּי הַשְּׁפָחוֹת, קָפְצָה וְיָצְאָה מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, כְּשֶׁפָּנֶיהָ נוֹטְפוֹת זֵעָה וְאָמְרָה: “מַה סִּבָּה לִצְעָקָה זוֹ שֶׁבֶּחָצֵר?” וּכְשֶׁקָּרְבָה אֶל שְֹתֵּי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁהוֹשִׁיבָתַן עַל דֶּלֶת הַחֶדֶר, אָמְרָה לָהֶן:" אוֹי לָכֶן, מַה הַדָּבָר?" כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ אָמְרוּ: אֲדוֹנֵנוּ עַלִי נוּר אַלְדִּין בָּא אֵלֵינוּ וְהִכָּה אוֹתָנוּ וּבָרַחְנוּ מִפָּנָיו. נִכְנַס אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְחִבֵּק אוֹתָהּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מַה הוּא זֶ אַנִיס אַלְגַ’לִיס ה שֶׁעָשָׂה אַחַר כָּךְ. וּכְשֶׁקָּרָאנוּ לָךְ בָּרַח".

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשָׁה גְבֶרֶת-הַבַּיִת אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמְרָה לָהּ:" מֶה הָעִנְיָן?" אָמְרָה:" גְּבִרְתִּי, יוֹשֶׁבֶת הָיִיתִי וְנִכְנַס אֵלַי פֶּתַע עֶלֶם יְפֵה-תֹאַר וְאָמַר לִי: “אַתְּ הִיא זוֹ שֶׁקָּנָה אוֹתָךְ אָבִי לִי?” אָמַרְתִּי:" הֵן" וְחַי-אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁהֶאֱמַנְתִּי, שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת. מִיָּד בָּא אֵלַי וְחִבְּקַנִי“. אָמְרָה לָהּ:” כְּלוּם עָשָׂה בָךְ מַשֶּׁהוּ זוּלַת זֶה?" אָמְרָה:" הֵן, נָטַל מִמֶּנִּי שָׁלשׁ נְשִׁיקוֹת“. אָמְרָה: “אִם כָּךְ לֹא הִנִּיחַ אוֹתָךְ מִבְּלִי לְחַלֵּל כְּבוֹדֵךְ”. בָּכְתָה וְטָפְחָה עַל פָּנֶיהָ הִיא וְהַשְּׁפָחוֹת מִהְיוֹתָן מְפַחֲדוֹת עַל נוּר אַלְדִּין שֶׁלֹּא יִשְׁחָטֶנּוּ אָבִיו. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וְשָׁאַל לָעִנְיָן. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ:” הִשָּׁבַע לִי שֶׁתִּשְׁמַע לְמַה שֶׁאֹמַר לְךָ“. אָמַר:” הֵן“. הִגִּידָה לוֹ מַה שֶׁעָשָׂה בְּנָהּ. הִתְאַבֵּל וְקָרַע בְּגָדָיו וְסָפַק עַל פָּנָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ. אָמְרָה לוֹ:” אַל נָא תָּמִית אֶת עַצְמְךָ, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ מִמָּמוֹנִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר מְחִירָהּ“. נָשָׂא רֹאשׁוֹ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ:” אוֹי לָךְ, אֵין לִי חֵפֶץ בִּמְחִירָהּ. וְאוּלָם מְפַחֵד אֲנִי, שֶׁלֹּא יִטְּלוּ נִשְׁמָתִי וּמָמוֹנִי“. אָמְרָה לוֹ:” אֲדוֹנִי, מַה סִבַּת הַדָּבָר?" אָמַר לָהּ:" כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁמֵּאַחֲרֵינוּ אוֹיֵב זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי שְׁמוֹ? וּכְשֶׁיִּשְׁמַע עַל הַדָּבָר הַזֶּה יִגַּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָן וְיֹאמַר לוֹ…"

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה אָמַר לְאִשְׁתּוֹ:” כְּלוּם אֵין אַת יוֹדַעַת שֶׁמֵּאַחֲרֵינוּ אוֹיֵב זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי שְׁמוֹ? וּכְשֶׁיִּשְׁמַע עַל הַדָּבָר הַזֶּה יִגַּשׁ אֶל הַשֻּׂלְטָן וְיֹאמַר לוֹ: “הֲרֵי מִשְׁנֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה מְדַמֶּה שֶׁהוּא אוֹהַבְךָ, נָטַל מִמְךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָר וְקָנָה בָּהֶם נַעֲרָה שֶׁלֹּא רָאָה אָדָם כְּמוֹתָהּ. וּכְשֶׁמָּצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, אָמַר לִבְנוֹ: “קָחֶנָּה לְךָ, רָאוּי אַתָּה לָהּ יוֹתֵר מִן הַשֻּׂלְטָאן”. לְקָחָהּ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, וַהֲרֵי הַנַּעֲרָה אֶצְלוֹ”. אָכֵן הַמֶּלֶךְ יֹאמַר: “שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר”. וְאוּלָם הוּא יֹאמַר לַמֶּלֶךְ: הֲרֵינִי מִתְנַפֵּל עָלָיו, בִּרְשׁוּתְךָ וּמֵבִיא אוֹתָהּ אֵלֶיךָ“. וְהַמֶּלֶךְ יִתֵּן לוֹ רְשׁוּת וְיִתְנַפֵּל עַל הַבַּיִת וְיִקַּח אֶת הַנַּעֲרָה וְיַצִּיגֶנָּה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. וְהוּא יַחְקֹר אוֹתָהּ וְלֹא תוּכַל לְכַחֵשׁ. אָז יֹאמַר אֵלָיו: אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אַתָּה יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי דוֹרֵשׁ טוֹב לְךָ, וְאוּלָם אֵין לִי מַזָּל אֶצְלֶךָ”.וְהַמֶּלֶךְ יְשִׂימֵנִי לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, וְיַצִּיגֵנִי לְרַאֲוָה לִבְנֵי-אָדָם, וַאֲקַפַּח אֶת חַיָּי“. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה:” אַל תַּגֵּד לְאִישׁ דָּבָר, וַהֲרֵי עִנְיָן זֶה נַעֲשָׂה בַּסֵּתֶר. הַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים בְּעִנְיָן זֶה". נִרְגַּע לִבּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמִּשְׁנֶה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי נוּר אַלְדִּין, הֲרֵי הָיָה חוֹשֵׁשׁ לְתוֹצְאוֹת הָעִנְיָן, וְהָיָה מְבַלֶּה יוֹמוֹ בְּגַנִּים, וְאֵינוֹ בָא אֶלָּא בְסוֹף הַלַּיְלָה אֶל חַדְרֵי אִמּוֹ וְיָשֵׁן אֶצְלָהּ וְקָם לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ אָדָם.לֹא חָדַל מִכָּךְ מֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ, וְאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי אָבִיו. אָמְרָה אִמּוֹ לְאָבִיו:" אֲדוֹנִי, כְּלוּם נְקַפֵּחַ אֶת הַנַּעַר וּנְקַפֵּחַ אֶת הַנַּעֲרָה? שֶׁהֲרֵי אִם יִמָּשֵׁךְ הַמַּצָּב כָּךְ עַל הַנַּעַר, יִבְרַח מִפָּנֵינוּ“. אָמַר לָהּ:” וּמַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?" אָמְרָה לוֹ: הֱוֵה נֵעוֹר הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁיָּבוֹא הַשְׁלֵם עִמּוֹ וְתֵן לוֹ אֶת הַנַּעֲרָה, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ, וַאֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֶת מְחִירָהּ“. נֵעוֹר הַמִּשְׁנֶה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וּכְשֶׁבָּא בְּנוֹ תְּפָשׂוֹ וּבִקֵּשׁ לְשָׁחֲטוֹ. הִדְבִּיקָה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְאָמְרָה לוֹ:” מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ?" אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לְשָׁחֲטוֹ”. אָמַר הַנַּעַר לְאָבִיו:" כְּלוּם נְקַלּוֹתִי עַד כְּדֵי-כָךְ בְּעֵינֶיךָ?" זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְאָמַר לוֹ:" בְּנִי, וְכֵיצַד זֶה הָיוּ קַלִּים בְּעֵינֶיךָ הוֹנִי וְנַפְשִׁי?" אָמַר הַנַּעַר:" שְׁמַע נָא אָבִי מַה שֶּׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

סְלַח לְחַטָּאתִי שֶׁכֵּן לֹא חָדְלוּ חֲכָמִים

סְלוֹחַ לְחוֹטֵא סְלִיחָה גְמוּרָה לַאֲשָׁמִים.

מַה הוּא אֲשֶׁר יְצַפֶּה אוֹיִבְךָ, יִיחַל

וְהוּא בִשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה וְאַתָּה בְּרוּם הַמַּעַל.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְפָּה הַמִּשְׁנֶה מֵחֲזֵה בְּנוֹ וְרִחֵם עָלָיו. קָם הַנַּעַר וְנָשַׁק יַד אָבִיו. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אִלּוּ יָדַעְתִּי שֶׁתִּנְהַג בְּמֵישָׁרִים עִם אַנִיס אַלְגַ’לִיס, הָיִיתִי נוֹתְנָהּ לְךָ”. אָמַר:" אָבִי, וְאֵיךְ זֶה לֹא אֶנְהַג בָּהּ בְּמֵישָׁרִים?" אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אָנֹכִי אוֹתְךָ, בְּנִי, שֶׁלֹּא תִּקַּח עָלֶיהָ אִשָּׁה אַחֶרֶת לִצְרֹר אוֹתָהּ, וְשֶׁלֹּא תִּמְכְּרֶנָּה”. אָמַר לוֹ:" אָבִי, נִשְׁבָּע אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא אֶקַּח אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ וְשֶׁלּׁא אֶמְכְּרֶנָּה". נִשְׁבַּע לוֹ בִּשְׁבוּעָה עַל מַה שֶּׁאָמַר, וּבָא אֶל הַנַּעֲרָה וְשָׁהָה עִמָּהּ שָׁנָה. וְהִשְׁכִּיחַ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִלֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת עִנְיַן הַנַּעֲרָה. וְאוּלָם אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי, הֲרֵי הִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה.אַךְ לֹא יָכֹל לְדַבֵּר דָּבָר בִּגְלַל עֹצֶם מַעֲלַת הַמִּשְׁנֶה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן.

כְּשֶׁחָלְפָה הַשָּׁנָה, נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה פַצְ’ל אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְיָצָא כְּשֶׁהוּא מֵזִיעַ. פְּגָעַתְהוּ צִנָּה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אָרְכוּ נְדוּדֵי-שְׁנָתוֹ וְגָבְרָה עָלָיו מַחֲלָתוֹ. קָרָא לִבְנוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ:" בְּנִי, מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל בֶּן-אָדָם קְצוּבִים, וִימֵי חַיָּיו עֲלֵי אֶרֶץ חֲתוּמִים, וְאֵין מִפְלָט לְשׁוּם נֶפֶשׁ מִשְּׁתוֹת אֶת כּוֹס הַמָּוֶת". וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִי שֶׁפָּסַח עָלָיו הַמָּוֶת הַיּוֹם, לֹא מָחָר יִפְסַח עָלָיו,

וְלַכֹּל מֵאִתָּנוּ בְרֵכַת הַכִּלָּיוֹן מְקוֹם מִשְׁתָּיו.

שָׁוֶה הוּא לַאֲשֶׁר הָיָה נִקְלֶה, הַנִּכְבָּד,

וְלֹא יִשָּׁאֵר הוֹד בֵּין הָאָדָם גַּם לְאֶחָד.

לֹא יִשָּׁאֲרוּ מְלָכִים גַּם לֹא מַלְכוּתָם,

וְאֵין נָבִיא אֲשֶׁר יִחְיֶה תָּמִיד לְעוֹלָם.

אַחַר-כָּךְ אָמַר:" בְּנִי, אֵין לִי שׁוּם צַוָּאָה לְצַוּוֹתְךָ אֶלָּא זוֹ שֶׁתִּירָא אֶת אֱלֹהִים וְתָשִׂים לֵב לְאַחֲרִית-דָּבָר, וַהֲרֵינִי מְצַוְּךָ עַל הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס " אָמַר לוֹ: " אָבִי, מִי כָמוֹךָ! הֲרֵי מְפֻרְסָם הָיִיתָ בְּמַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים, וְהָיוּ הַדַּרְשָׁנִים מִתְפַּלְּלִים לִשְׁלוֹמְךָ מֵעַל בִּימוֹת בָּתֵּי-הַמִּסְגָּד“. אָמַר לוֹ:”מְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְקַבְּלֵנִי בְרַחֲמִים". אַחַר-כָּךְ אָמַר אֶת מַאֲמַר הָעֵדוּת כַּדָּת וְשִׁהֵק שִׁהוּק, וְנִכְתַּב בְּתוֹךְ עֲדַת הַמְאֻשָּׁרִים בְּגַן-עֵדֶן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלֵּא הָאַרְמוֹן זְעָקָה, וְהִגִּיעַ הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן, וְשָׁמְעוּ בְנֵי הַמְּדִינָה עַל-דְּבַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן, וּבָכוּ אוֹתוֹ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן. קָם בְּנוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין וְהֵכִין צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ וּבָאוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּבְנֵי-הַמְּדִינָה לְלַוּוֹתוֹ לְבֵית-עוֹלָמוֹ, וְהָיָה בְתוֹךְ הַבָּאִים לְהַלְוָיַת-הַמֵּת הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי. נָשָׂא אֶחָד מֵהֶם קוֹלוֹ בִּשְׁעַת יְצִיאַת הַהַלְוָיָה מִן הַבַּיִת בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כְּבָר אָמַרְתִּי לָאִישׁ אֲשֶׁר נִגַּשׁ לְרָחֲצוֹ,

הֲלֹא יִשְׁמַע לְקוֹלִי וַאֲנִי אַךְ טוֹב אֲיָעֲצוֹ:

הָסֵר אֶת מֵימֶיךָ וּרְחַץ אוֹתוֹ בַּאֲשֶׁר שָׁפָכוּ

עֵינֵי בְּנֵי-אֲצִילִים עֵת לוֹ סָפְדוּ, בָּכוּ.

וְהָסֵר אָסְפֵּי הַחֲנִיטָה הַרְחֵק מֵעָלָיו,

וַחֲנֹט אוֹתוֹ בְּבָשְׂמֵי שְׁבָחָיו.

וְצַו אֶת הַמַּלְאָכִים הַנִּכְבָּדִים לְשֵׂאתוֹ

לְכָבוֹד לוֹ. הֲלֹא תִּרְאֵם חוֹזְרִים לִקְרָאתוֹ.

לֹא יִשַּׁח צַוַּאר הָאֲנָשִׁים תַּחַת מַשָּׂאוֹ,

דַּי בַּחֲסָדָיו אֲשֶׁר אוֹתוֹ נָשָׂאוּ.

עָמַד עַלִי נוּר אַלְדִּין בְּאֶבְלוֹ הַכָּבֵד עַל אָבִיו מֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּבֵית אָבִיו, דָּפַק דּוֹפֵק עַל דַּלְתּוֹ. קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין וּפָתַח הַדֶּלֶת, נִכְנַס אִישׁ מֵרֵעֵי אָבִיו וִידִידָיו. נָשַׁק יַד נוּר אַלְדִּין וְאָמַר: " אֲדוֹנִי, מִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו בֵּן שֶׁכְּמוֹתְךָ לֹא מֵת. וַהֲרֵי דֶרֶךְ הִיא זוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהּ גַּם הַנָּבִיא אֲדוֹן הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אֲדוֹנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וַעֲזֹב אֶת הָאֵבֶל“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין וְהָלַךְ אֶל אוּלָם הָאוֹרְחִים וְהֶעֱבִיר אֵלָיו אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרְיךְ לוֹ. נִתְאַסְּפוּ אֵלָיו רֵעָיו וְלָקַח אֶת שִׁפְחָתוֹ. וְהָיוּ רֵעָיו עֲשָׂרָה מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים. הָיָה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְעוֹרֵךְ מִשְׁתֶּה אַחֲרֵי מִשְׁתֶּה וְנוֹתֵן מַתָּנוֹת וּמְפַזֵּר בְּיָד נְדִיבָה. יוֹם אֶחָד נִכְנַס אֵלָיו סוֹכְנוֹ אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ וְאָמַר לוֹ:” אֲדוֹנִי עַלִי נוּר אַלְדִּין, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דִּבְרֵי מִי-שֶּׁאָמַר:" כָּל הַמּוֹצִיא בְּלִי חֶשְׁבּוֹן סוֹפוֹ עָנִי. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

אֶשְׁמֹר עַל מָעוֹתַי וְאֶחְשְׂכֵם

בְּדַעְתִּי כִּי חֶרֶב לִי וְצִנָּה הֵם.

הַאֲבַזְבְּזֵם עַל הָאוֹיֵב בְּאוֹיְבַי,

וְאָמִיר עֲלֵי אֶרֶץ בְּרָע מַזַּל כּוֹכָבַי?

אֹכַל אוֹתָן לַהֲנָאָתִי וְאֶשְׁתֵּם,

וּלְאָדָם לֹא אֶתֵּן פְּרוּטָה מֵהֶם,

אֶשְׁמֹר עַל מָמוֹנִי מִפְּנֵי כָּל בָּזוּי

סוּרוֹ רָע, לְרֵעַ לִי לֹא רָאוּי.

טוֹב לִי זֶה מֵאֱמֹר לִמְלֻכְלָךְ

“תֵּן לִי פְרוּטָה, לְמָחָר חָמֵשׁ אָשִׁיב לָךְ”

וְיֵט מֵעָלַי וּפָנָיו מֶנִּי יַסְתִּיר,

וְנַפְשִׁי כְנֶפֶשׁ הַכֶּלֶב יַשְׁאִיר.

מָה עֲלוּבִים אֲנָשִׁים לֹא הוֹן לָהֶם,

וְלוּ כַשֶּׁמֶשׁ תַּזְהֵרְנָה מַעֲלוֹתֵיהֶם".

אַחַר-כָּךְ אָמַר: " אֲדוֹנִי, הַהוֹצָאוֹת הַמְרֻבּוֹת וְהַמַּתָּנוֹת הָעֲצוּמוֹת מְכַלּוֹת אֶת הַמָּמוֹן“. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִּין מִפִּי סוֹכְנוֹ דְבָרִים אֵלֶּה, הִסְתַּכֵּל בּוֹ וְאָמַר לוֹ:” אֵינִי שׁוֹמֵעַ כְּלוּם מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי-הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אִם הוֹן לִי וְנָדִיב לֹא אֱהִי,

לֹא תִּשָּׁלַח יָדִי וְלֹא תָקוּם רַגְלִי.

הָבוּ כִילַי הִשִּׂיג תְּהִלָּה בְקַמְצָנוּתוֹ,

וְהָבוּ מְבַזְבֵּז מֵת בְּבַזְבְּזָנוּתוֹ.

אָמַר לוֹ:" דַּע, הַסּוֹכֵן, מְבַקֵּשׁ אֲנִי

שֶׁכָּל-עוֹד יִוָּתֵר עִמְּךָ דֵי אֲרוּחָתִי לַבֹּקֶר, אַחַת, לֹא תְעוֹרֵר בִּי דַאֲגַת אֲרוּחָתִי לָעֶרֶב“. הִסְתַּלֵּק הַסּוֹכֵן מֵעַל פָּנָיו לְדַרְכּוֹ, וְנָהַג עַלִי נוּר אַלְדִּין כְּמִנְהָגוֹ בִּנְדִיבוּת עִם בְּנֵי-אָדָם וּכְשֶׁהָיָה מִי שֶׁהוּא מִמְּיֻוָּדָעיו אוֹמֵר לוֹ:”דָּבָר זֶה נָאֶה הוּא" הָיָה אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי, מַתָּנָה הוּא לְךָ“, אוֹ כְּשֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ:” אֲדוֹנִי, בַּיִת פְּלוֹנִי נָאֶה הוּא", הָיָה אוֹמֵר: “מַתָּנָה הוּא לְךָ”.

לֹא פָסַק עַלִי נוּר אַלְדִּין מִלְּסַדֵּר לְמֵרֵעָיו וִידִידָיו מְסִבָּה בְּשַׁחֲרִית וּמְסִבָּה לְעֵת עֶרֶב, וְנִשְׁאַר בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב יוֹם אֶחָד, נָשְׂאָה הַנַּעֲרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חָשַׁבְתָּ עַל יָמִים טוֹבָה, כָּל עוֹד לְךָ טוֹבוּ.

וְלֹא יָרֵאתָ רָעָה יָבִיא אוֹתָהּ הַגּוֹרָל

וְלִשְׁלוֹמוֹת הַלֵּילוֹת נָתַתָּ אוֹתְךָ יַעֲקֹבוּ,

אַךְ בְּעוֹד צַח הַלַּיִל, יֶאֱרַע אֲשֶׁר יֶאֱפָל.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ דָּפַק דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת. קָם עַלִי נוּר אַלְדִּין, וְהָלַךְ אַחֲרָיו אֶחָד מֵרֵעָיו מִבְּלִי שֶׁהִרְגִּישׁ בַּדָּבָר. כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, רָאָה אוֹתוֹ סוֹכְנוֹ וְאָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלְדִּין:" מָה הָעִנְיָן?" אָמַר לוֹ:" אֲדוֹנִי, אֶת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי לְךָ מִכְּבָר בָּאֲךָ“. אָמַר:” וְכֵיצַד זֶה?" אָמַר דַּע שֶׁלֹּא נוֹתַר לְךָ עוֹד תַּחַת יָדִי כְּלוּם הַשָּׁוֶה אֲדַרְכְּמוֹן וְאַף לֹא פָחוֹת מֵאֲדַרְכְּמוֹן. וַהֲרֵי דִפְתְּרָאוֹת הַהוֹצָאוֹת שֶׁהוֹצֵאתָ וְדִפְתְּרָאוֹת קֶרֶן-הוֹנְךָ“. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וְאָמַר:” אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים“. כְּשֶׁשָּׁמַע הָאִישׁ שֶׁהָלַךְ אַחֲרָיו בַּסֵּתֶר- וְיָצָא לְרַגֵּל אוֹתוֹ- אֶת דִּבְרֵי הַסּוֹכֵן, חָזַר אֶל חֲבֵרָיו וְאָמַר אֲלֵיהֶם:” רְאוּ אֶת אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ, שֶׁכֵּן עַלִי נוּר אַלְדִּין חֲסַר-כֹּל הוּא“. כְּשֶׁחָזַר אֲלֵיהֶם עַלִי נוּר אַלְדִּין, נִתְגַלָּה לָהֶם הַצַּעַר שֶׁבְּפָנָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אֶחָד מֵרֵעָיו עַל רַגְלָיו, הִסְתַּכֵּל בְּעַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר לוֹ:” אֲדוֹנִי, אֲבַקֶּשְׁךָ שֶׁתִּתֵּן לִי רְשׁוּת לָלֶכֶת“. אָמַר עַלִי נוּר אַלְדִּין:”מַה הֲלִיכָה זוֹ עוֹשָׂה הַיּוֹם?" אָמַר לוֹ:" אִשְׁתִּי עוֹמֶדֶת לָלֶדֶת הַלַּיְלָה הַזֶּה, וְאִי-אֶפְשָׁר לִּי שֶׁלֹּא לִהְיוֹת אֶצְלָהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת לִרְאוֹתָהּ“. נָתַן לוֹ רְשׁוּת. קָם הַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ:” אֲדוֹנִי נוּר אַלְדִּין, רְצוֹנִי לְבַקֵּר הַיּוֹם אֵצֶל אָחִי הַמָּל אֶת בְּנוֹ“. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם מַעֲרִים לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת בְּעָרְמָה וְהוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ עַד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ כֻלָּם, וְנִשְׁאַר עַלִי נוּר אַלְדִּין בָּדָד. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָרָא לְשִׁפְחָתוֹ וְאָמַר:” אַנִיס אַלְגַ’לִיס, כְּלוּם אֵין אַתְּ רוֹאָה מַה שֶׁאֵרַע בִּי?" וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶׁאָמַר הַסּוֹכֵן. אָמְרָה לוֹ: אֲדוֹנִי, זֶה לֵילוֹת שֶׁהָיִיתִי מְהַרְהֶרֶת מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְדַּבֵּר עִמְּךָ בְּעִנְיָן הַמַּצָּב הַזֶּה, וְאוּלָם שְׁמַעְתִּיךָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

אִם אָצַל לְךָ הָעוֹלָם טוֹבָה, הֶרֶב לָתֵת

מִמֶּנָּה לִבְנֵי-אָדָם בְּטֶרֶם תִּמָּלֵט

שֶׁכֵּן בְּבוֹאָהּ,לֹא נְדִיבוּת תְכַלֶּינָה,

וּבִפְנוֹתָהּ לָלֶכֶת, לֹא קַמְצָנוּת תַּחְזִיקֶנָּה.

וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אוֹתְךָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בְּשִׁיר זֶה שָׁתַקְתִּי וְלֹא דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ. אָמַר לָהּ עַלִי נוּר אַלְדִּין: " אַנִיס אַלְגַ’לִיס, אַתְּ יָדַעְתְּ שֶׁלֹּא בִּזְבַּזְתִּי אֶת הוֹנִי אֶלָּא עַל חֲבֵרַי, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא יַעַזְבוּנִי בְלִי מִשְׁעָן“. אָמְרָה אַנִיס אַלְגַ’לִיס: “חַי-אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ בָהֶם כָּל מוֹעִיל”. אָמַר נוּר אַלְדִּין:” הֲרֵינִי קָם מִיָּד וְהוֹלֵךְ אֲלֵיהֶם וְדוֹפֵק בְּדַלְתוֹתֵיהֶם, אֶפְשָׁר שֶׁאַשִּׂיג מֵהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי לְקֶרֶן שֶׁאֶסְחַר בָּהּ, כְּשֶׁאֲנִי עוֹזֵב אֶת הַשְּׂחוֹק וְאֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים“. קָם תֵּכֶף וּמִיָּד וְלֹא פָּסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעַ לָרְחוֹב שֶׁבּוֹ הָיוּ גָרִים עֲשֶׂרֶת יְדִידָיו כֻלָּם. נִגַּשׁ אֶל הַדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה וְדָפַק בָּהּ. יָצְאָה אֵלָיו שִׁפְחָה וְאָמְרָה לוֹ:” מִי אַתָּה?" אָמַר לָהּ:" אִמְרִי לַאֲדוֹנֵךְ עַלִי נוּר אַלְדִּין נִצָּב עַל הַדֶּלֶת וְאוֹמֵר לְךָ: עַבְדְּךָ מְנַשֵּׁק אֶת יָדֶיךָ וּמְצַפֶּה לַחֲסָדֶיךָ“. נִכְנְסָה הַשִּׁפְחָה וְהוֹדִיעָה לוֹ. גָּעַר בָּהּ וְאָמַר:” חִזְרִי וְאִמְרִי לוֹ: אֵין אֲדוֹנִי בַבַּיִת“. פָּנָה עַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” אִם זֶה הוּא בֶּן-זְנוּנִים וְהִתְנַכֵּר, הֲרֵי אֵין זוּלָתוֹ בֶּן- זְנוּנִים ". נִגַּשׁ אֶל דַּלְתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי וְאָמַר כְּמָה שֶׁאָמַר בָּרִאשׁוֹנָה, הִתְנַכֵּר גַּם הַשֵּׁנִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר:

הָלְכוּ, כַּאֲשֶׁר עָמַדְתָּ עַל דַלְתָּם

אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּשָׂר צֳלִי זַנְתָּם.

כְּשֶׁגָּמַר כָּךְ שִׁירוֹ אָמַר:" אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְנַסָּם כֻּלָּם אוּלַי יִמָּצֵא בָהֶם אֶחָד שַׁיַּעֲמֹד לִי בִמְקוֹם כֻּלָּם. חָזַר עַל כָּל הָעֲשָׂרָה וְלֹא מָצָא בָהֶם גַּם אֶחָד, שֶׁיִּפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת. לֹא נִרְאָה עָלָיו אִישׁ מֵהֶם וְלֹא צִוָּה לָתֵת לוֹ כִכַּר לֶחֶם. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶה:

כָּעֵץ הוּא הַגֶּבֶר בִּשְׁעַת הַצְלָחָתוֹ,

וּבְנֵי-אָדָם סָבִיב לוֹ כָּל עוֹד בּוֹ תְּנוּבָתוֹ,

אַךְ אַחֲרֵי כָּל אֲשֶׁר נָשָׂא יַשֵּׁר,

נְפוֹצוּ מֵעָלָיו וַיְבַקְּשׁוּ עֵץ אַחֵר.

כִּלָּיוֹן עַל כָּל בְּנֵי זֶה הַדּוֹר.

לֹא אֶמְצָא בָּעֲשָׂרָה אֶחָד טָהוֹר.

חָזַר אֶל שִׁפְחָתוֹ דוֹאֵג עַד מְאֹד. אָמְרָה לוֹ:“אֲדוֹנִי, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ לְמוֹעִיל בְּמַשֶּׁהוּ?” אָמַר:" חַי-אֱלֹהִים, לֹא נִמְצָא בָהֶם מִי שֶׁהֶרְאָה לִי פָּנָיו“. אָמְרָה לוֹ:” אֲדוֹנִי, מְכֹר רָהִיטֵי הַבַּיִת חֵפֶץ אַחֲרֵי חֵפֶץ וְהוֹצֵא לְהוֹצָאוֹתֶיךָ“. מָכַר עַד שֶׁמָּכַר כָּל מַה שֶׁבַּבַּיִת וְלֹא נוֹתַר עִמּוֹ כְלוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עֵינָיו אֶל אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמַר:” וּמַה נַּעֲשֶׂה עַכְשָׁו?" אָמְרָה לוֹ: " אֲדוֹנִי, יֵשׁ לִי עֵצָה, וְהִיא שֶׁתָּקוּם מִיָּד וְתוֹרִיֵדִני לַשּׁוּק וְתִמְכְּרֵנִי. וַהֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁאָבִיךָ קָנָה אוֹתִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים. אוּלַי יִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים עֶזְרָתוֹ עַל-יְדֵי מְחִיר מֵעֵין זֶה. וְאִם יִגְזֹר אֱלֹהִים לְקַבְּצֵנוּ יַחַד, נִפָּגֵשׁ עוֹד“. אָמַר לָהּ: " אַנִיס אַלְגַ’לִיס, לֹא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתֵךְ אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת”. אָמְרָה לוֹ:" וְאַף לִי לֹא. וְאוּלָם הַהֶכְרֵחַ הוּא הַשַּׁלִּיט, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַמְּצוּקוֹת בַּמַּצָּבִים תַּכְרֵחְנָה

לֶאֱחֹז בִּדְרָכִים לַנִּימוּס לֹא תַּתְאַמְנָה.

וְלֹא יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לֶאֱחֹז בְּאֶמְצָעִים,

אִם לֹא בִדְבָרִים לָאֶמְצָעִים כְּדָאִים.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּפַס בְּאַנִיס אַלְגַ’לִיס, כְּשֶׁדִּמְעוֹתֶיו זוֹלְגוֹת עַל לְחָיָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁני בָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

עִמְדוּ צַיְדוּנִי לִפְנֵי פָּרְשְׁכֶם בְּמֶבָּט,

אֲחַזֵּק בוֹ לֵב, פְּרִישָׁה תַּכְרִיתוֹ כִּמְעָט.

אַךְ אִם קָשֶׁה עֲלֵיכֶם בָּזֶה אוֹתִי לְצַיֵּד,

הַנִּיחוּנִי בִּכְאֵבִי, וְנִטְלוֹ עֲלֵיכֶם בַּל יַכְבֵּד.

אַחַר כָּךְ הָלַךְ וּמְסָרָהּ לְכָרוֹז, וְאָמַר לוֹ:" הֱוֵה יוֹדֵעַ עֶרְכָּהּ שֶׁל זוֹ שֶׁאַתָּה מַכְרִיז עָלֶיהָ לְמָכְרָהּ“. אָמַר לוֹ הַכָּרוֹז:” אֲדוֹנִי עַלִי נוּר אַלְדִּין:“הַשָּׁרָשִׁים נִכָּרִים”. הוֹסִיף וְאָמַר: “כְּלוּם אֵין זוֹ אַנִיס אַלְגַ’לִיס שֶׁקְּנָאָהּ אָבִיךָ מִיָּדִי בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִּינָרִים?” אָמַר לוֹ:“הֵן”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה הַכָּרוֹז אֶל הַסּוֹחֲרִים, וּמָצָא שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְאַסְּפוּ כֻלָּם. הִמְתִּין עַד שֶׁנִּתְאַסְּפוּ כָל הַסּוֹחֲרִים וְנִתְמַלֵּא הַשּׁוּק בְּכָל מִינֵי שְׁפָחוֹת: תֻּרְכִּיּוֹת וִיוָנִיּוֹת וְתַּתָּרִיּוֹת וְגוּרְגִיּוֹת וְכוּשִׁיּוֹת. כְּשֶׁרָאָה הַכָּרוֹז אֶת הַדֹּחַק שֶׁבַּשּׁוּק, קָם וְעָמַד וְאָמַר:" הוֹי סוֹחֲרִים, הוֹי רַבֵּי-הַהוֹן! לֹא כָּל עִגּוּל אֱגוֹז, וְלֹא כָל סְגַלְגַּל מוֹז, וְלֹא כָל אָדֹם בָּשָׂר, וְלֹא כָל לָבָן חֵלֶב כָּר, וְלֹא כָל שָׁחוּם גְדִי מְקֻלָּס הוּא, וְלֹא כָל פְּרִי תָּמָר הִנֵּהוּ. הוֹי סוֹחֲרִים, זוֹ הִיא הַפְּנִינָה הַיַּקִּירָה, לֹא יְסֻלָּא בְכָל הוֹן מְחִירָהּ. בְּכַמָּה אַתֶּם פּוֹתְחִים אֶת שַׁעַר מִכְרָהּ?" אָמַר אַחַד הַסּוֹחֲרִים: “בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת”. פִּתְאֹם הוֹפִיעַ הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בַשּׁוּק, וְרָאָה אֶת עַלִי נוּר אַלְדִּין עוֹמֵד שָׁם. אָמַר בְּלִבּוֹ:" מָה עִנְיָנוֹ שֶׁהוּא עוֹמֵד כָּאן אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶצְלוֹ כְּלוּם לִקְנוֹת בוֹ שְׁפָחוֹת?" נָתַן עֵינָיו וְשָׁמַע אֶת הַכָּרוֹז כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד וּמַכְרִיז בַּשּׁוּק וְהַסּוֹחֲרִים סְבִיבוֹתָיו. אָמַר הַמִּשְׁנֶה בְלִבּוֹ:“דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְחֻסַּר-כֹּל, וְהוֹרִיד אֶת הַשִּׁפְחָה לְמָכְרָהּ”. הוֹסִיף וְאָמַר בְּלִבּוֹ:" אִם אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר, הֲרֵי כַּמָּה יְצַנֵּן זֶה אֶת מוֹקֵד לְבָבִי".

קָרָא לַכָּרוֹז. קָרַב אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “חָפַצְתִּי בְנַעֲרָה זוֹ שֶׁאַתָּה מַכְרִיז עָלֶיהָ”. לֹא הָיָה אֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לְסָרֵב לוֹ. הֵבִיא אֶת הַנַּעֲרָה וְהִגִּישָׁה לְפָנָיו. אָמַר לוֹ:" עַד לְכַמָּה עָלָה מְחִירָהּ?" אָמַר לוֹ:" אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר“. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַסּוֹחֲרִים כָּךְ, לֹא הֵעֵז עוֹד אִישׁ מֵהֶם לְהוֹסִיף לֹא אֲדַרְכְּמוֹן וְלֹא דִּינָר. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ בָהֶם כֻּלָּם, שֶׁכֵּן מַכִּירִים הָיוּ אֶת עֲרִיצוּת דַּרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה. נָתַן אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי עֵינָיו בַּכָּרוֹז וְאָמַר לוֹ:” מַה סִּבַּת עֲמִידָתְךָ? לֵךְ, וַהֲרֵי הַנַּעֲרָה עָלַי בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וּלְךָ שָׂכָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר“. הָלַךְ הַכָּרוֹז אֶל עַלִי נוּר אַלְדִּין וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הָלְכָה שִׁפְחָתְךָ בְלִי מְחִיר”. אָמַר לוֹ:” וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ?" אָמַר לוֹ:“אֲנַחְנוּ פָּתַחְנוּ שַׁעַר מְחִירָהּ בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר. בָּא עָרִיץ זֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְנִכְנַס לַשּׁוּק, וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַשִּׁפְחָה נָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו וְאָמַר לִי:” שְׁאַל אֶת פִּי בְעָלֶיהָ אִם הוּא נוֹתֵן לִי אוֹתָהּ בְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וּלְךָ שָׂכָר חֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָר " וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיּוֹדֵעַ הוּא שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁלְּךָ הִיא, וְאִם יִתֵּן לְךָ מְחִירָהּ מִיָּד, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה מֵחֶסֶד אֱלֹהִים עָלֶיךָ. וְאוּלָם יוֹדֵעַ אֲנִי, שֶׁמִּדַּרְכֵי עֲרִיצוּתוֹ הוּא שֶׁיִּכְתֹּב לְךָ שְׁטָר הַמְחָאָה אֶל אַחַד חַלְפָנָיו, וְאַחַר-כָּךְ יִשְׁלַח וְיַגִּיד:“אַל תִּתְּנוּ כְלוּם”. וּבְכָל פַּעַם שֶׁתֵּלֵךְ לְבַקֵּשׁ מֵהֶם יֹאמְרוּ: “מָחָר נִתֵּן לְךָ” וְלֹא יַחְדְּלוּ מֵהַבְטִיחַ לְךָ וּמִדְּחוֹת אוֹתְךָ מִיּוֹם לְיוֹם, לַמְרוֹת מַה שֶׁאַמִּיץ־רוּחַ אַתָּה. וְאַחֲרֵי שֶׁיָּקוּצוּ בִתְבִיעוֹתֶיךָ אוֹתָם, יֹאמְרוּ: “תֵּן לָנוּ אֶת שְׁטָר הַמְחָאָה”. וּכְשֶׁיִּקְּחוּ אֶת הַשְּׁטָר מִיָּדְךָ יִקְרָעוּהוּ, וְהָלַךְ מְחִיר הַנַּעֲרָה".

כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי נוּר אַלְדִין מִפִּי הַכָּרוֹז דְּבָרִים אֵלו, הִבִּיט בּוֹ וְאָמַר לוֹ: “מַה לַעֲשׂות אֵפוֹא?” אָמַר לוֹ: “עֵצָה עִמִּי לְהַשִּׁיאֲךָ וְאִם אַתָּה מְקַבְּלָה יִהְיֶה מַזָּלְךָ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר: “בּוֹא אֵלַי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְאֶמְצַע הַשּׁוּק וַחֲטֹף אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדִי וְדַבֵּר אֵלֶיהָ וְאֱמֹר לָהּ: אוֹי לָךְ, מֵעַתָּה הֲרֵי כְבָר קִיַּמְתִּי אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְהוֹרַדְתִּי אוֹתָך לַשׁוּק כְּמָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹצִיאֵךְ לַשׁוּק שֶׁיַּכְרִיז עָלַיִךְ הַכָּרוֹז’, וּכְשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה כֵן, אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתִּתְקַבֵּל עָרְמָה זוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַעַת בְּנֵי־אָדָם, וְיַאֲמִינוּ שֶׁלֹא הוֹרַדְתָּ אוֹתָה לַשּׁוּק אֶלָּא לְקַיֵּם שְׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ”. אָמַר לוֹ: “עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ” עָזַב אוֹתוֹ הַכָּרוֹז. בָּא לְאֶמְצַע הַשּׁוּק וְתָפַס בְּיַד הַנַּעֲרָה וְרָמַז לַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְּעָלֶיהָ. הִנֵּה הוּא כְּבָר בָּא”. נִגַּשׁ עַלִי נוּר אַלְדִין אֶל הַכָּרוֹז, וְהוֹצִיא אֶת הַנַעֲרָה מִיָּדוֹ וְטָפַח עַל פָּנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: אוֹי לָךְ, הֲרֵי כְבָר הוֹרַדְתִּיךְ לַשּׁוּק וְקִיַמְתִּי אֶת שְׁבוּעָתִי. מֵעַתָּה לְכִי הַבַּיְתָה וְאַל תּוֹסִיפִי לַמְרוֹת פִּי, שֶׁאֵין צֹרֶךְ לִי בִּמְחִירֵךְ עַד שֶׁאֶמְכְּרֵךְ, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיִיתִי מוֹכֵר אֶת רָהִיטֵי בֵּיתִי הָיוּ מְבִיאִים לִי כִּפְלֵי כִפְלַיִם מִכְּפִי שָׁוְיִךְ". כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בְּעַלִי נוּר אַלְדִין אָמַר לוֹ: “אוֹי לָךְ, כְּלוּם נִשְׁאַר אָצְלְךָ מַשֶּׁהוּ הָרָאוּי לִמְכִירָה אוֹ לִקְנִיָה? וּבִקַשׁ אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי לִתְקֹף אוֹתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עַלִי נוּר אַ דִין אֶת עֵינָיו אֶל הַסּוֹחֲרִים, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ כֻלָּם וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי אֲנִי בְּיֶדְכֶם וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת דַּרְכֵי עֲרִיצוּתוֹ”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “חַי־אֱלֹהִים, אִלְמָלֵא אַתֶּם הָיִיתִי הוֹרְגוֹ”. רָמְזוּ כֻלָּם זֶה לָזֶה בִּקְרִיצַת עֵינַיִם וְאָמְרוּ: “עֲשֵׂה חֶשְׁבּוֹנְךָ עִמּוֹ. אֵין בֵּינֵינו אָדָם שֶׁיַּכְנִיס עַצְמוֹ בֵּינְךְ וּבֵינוֹ”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ עַלִי נוּר אַלדִין אֶל הַמִּשְׁנֶה בֶּן סָאוִי, וְהָיָה נוּר אַלדִין אַמִּיץ־לֵב. מָשַׁךְ אֶת הַמִּשְׁנֶה מֵעַל אֻכָּפוֹ וְהִפִּילוֹ לָאָרֶץ. וְהָיְתָה שָׁם מִגְבֶּלֶת חֵמָר. נָפַל הַמִּשְׁנֶה לְתוֹכָהּ, הִתְחִיל עַלִי נוּר אַלדִּין מַכֵּהוּ בְּפָנָיו. פָּגְעָה מַכָּה בְשִׁנָּיו וְנִצְטַבַּע זְקָנו בְדָמוֹ. הָיוּ עִם הַמִּשְׁנֶה עֲשָׂרָה עֲבָדִים, וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁעָשָׂה נוּר אַלדִין בַּאֲדוֹנָם מַעֲשִׂים אֵלֶּה, שָׁלְחוּ אֶת יְדֵיהֶם אֶל יְדוֹת חַרְבוֹתֵיהֶם וּבִקְשׁוּ לְשָׁלְפָן וּלְהִתְנַפֵּל עַל עַלִי נוּר אַלדִּין וּלְגָזְרוֹ לִגְזָרִים. אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים לָעֲבָדִים: “הֲרֵי זֶה מִשְׁנֶה וְזֶה בֶּן מִשְׁנֶה, יִתָּכֵן מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיַּשְׁלִימוּ בֵינֵיהֶם וְנִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם גַם יַחַד נוֹטְרִים לָכֶם אֵיבָה, וְיִתָּכֵן גַּם שֶׁתִּפְגַּע מַכָּה בַאֲדוֹנְכֶם, וְאָז תָּמוּתוּ כֻּלְּכֶם יַחַד בַּמְגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת. מִן הָעֵצָה הִיא אֵפוֹא שֶׁלֹא תַכְנִיסוּ רָאשֵׁיכֶם בֵּינֵיהֶם”. כְּשֶׁגָמַר עַלי נוּר אַלדִין לְהַכּוֹת אֶת הַמִּשְׁנָה, לָקַח לוֹ אֶת שִׁפְחָתוֹ וְהָלַךְ לַחַצְרוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה בֶּן־סָאוִי, הֲרֵי קָם מִיָּד וְנַעֲשֶׂה אֲרִיג בִּגְדוֹ שֶׁהָיָה לָבָן בִתְחִלָּתוֹ מְגֻוָּן בִּשְׁלֹשָה גונים: צֶבַע הַחֵמָר וְצֶבַע הַדָּם וְצֶבַע הָאֵפֶר. כְּשֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּכָך, נָטַל מַחְצְלֶת וְשָׂם אוֹתָךְ עַל עָרְפּוֹ וְלָקַח בְּיָדוֹ שְׁתֵי אֲגֻדּות חִלְפִי והָלַךְ, עַד שֶׁעָמַד מִתַּחַת לָאַרְמוֹן שֶׁבּוֹ הַשֻׂלְטָאן וְנִזְעַק: “הֵי מֶלֶךְ הַדּוֹר, עָשׁוּק אֲנִי, עֲשׁוּק אֲנִי”. הֱבִיאוּהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמָצָא שֶׁהוּא מִשְׁנֵהוּ אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי אָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשִׂים אֵלּוּ?” בָּכָה וְנֶאֱנַח וְנָשָא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֲיַעשְׁקֵנִי זְמַן וְאַתָּה בוֹ תְהֵא?

וְיֹאכְלוּנִי הַכְּלָבִים וְאַתָּה אַרְיֵה?

וְיִרְוֶה מִבְּרֵכָתְךָ, כָּל צִחֵה צָמָא

וְאֵצְמָא בְחָסוּתְךָ אַתָּה לְגֶשֶׁם דָמָה?

אַחַר כָּךְ אָמַר: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם יִמְצְאוּ אֶת אוֹהַבְךָ וּמְשָׁרֶתְךָ כָּל אֵלֶּה הַיִּסוּרִים?” אָמַר לוֹ: “וּמִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשִׁים אֵלּוּ?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "יָצָאתִי הַיּוֹם לַשּׁוּק לִקְנוֹת לִי שִׁפְחָה מְבַשֶׁלֶת, וְרָאִיתִי בַשּׁוּק נַעֲרָה שֶׁלֹא רָאִיתִי יָפָה כְמוֹתָהּ בְּכָל יְמֵי־חַיַּי, וְחָפַצְתִּי לִקְנוֹתָהּ לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן. וְשָׁאַלְתִּי על אוֹדוֹתֶיהָ אֶת הַכָּרוֹז וְעַל אוֹדוֹת אֲדוֹנֶיהָ. אָמַר הַכָּרוֹז: 'לְעַלִי בֶּן אַלְפַצִ’ל בֶּן כָאקָאן הִיא, שֶׁכֵּן נָתַן אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן לְאָבִיו לִפְנֵי זְמַן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִינָר שֶׁיִקְנָה לוֹ בָהֶם נַעֲרָה יָפָה, וְקָנָה אוֹתָה נַעֲרָה, וּמָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו וְנָתַן אוֹתָהּ לִבְנוֹ. וּכְשֶׁמַּת אָבִיו אָחַז בְּנוֹ בְּדַרְכֵי־הַבִּזְבוּז עַד שֶׁמָּכַר כָּל מַה שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַבִּנְיָנִים וְהַגַּנִּים וּכְלֵי־הַבַּיִת. וּכְשֶׁבִּזְבֵּז הַכֹּל, וְלֹא נוֹתַר עוֹד אֶצְלוֹ כְלוּם. הוֹרִיד אֶת הַנַּעֲרָה לַשוּק לְמָכְרָה, מְסָרָהּ לַכָּרוֹז לְהַכְרִיז עלֶיהָ.

הִרְבּוּ הַסוֹחֲרִים זֶה עַל מְחִיר זֶה, עַד שֶׁהִגִּיעַ מְחִירָה לְאַרְבַּעת אֲלָפִים דִינָר. שָׁקַלְתִּי בְּדַעְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘הָרֵינִי קוֹנֶה אוֹתָה לַאֲדוֹנִי הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהֲרֵי מֵעִקָּרָה בְמָמוֹנוֹ נִקְנְתָה’. אָמַרְתִּי: ‘בְּנִי טֹל מְחִירָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר’. כְּשֶׁשָמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, הִבִּיט בִּי וְאָמַר: ‘זָקֵן מְנֻוָּל, לִיְהוּדִים וּלְנוֹצְרִים אֲנִי מוֹכְרָה וְאֵינִי מוֹכְרָהּ לְךָ’. אָמַרְתִּי: 'לֹא לְעַצְמִי אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ אֶלָא לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, אִישׁ חַסְדֵּנוּ. כָּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, נִתְמַלֵּא חֵמָה וּמְשָׁכֵנִי וְהַפִּילַנִי מֵעַל הַסּוּס, וַאֲנִי זָקֵן מְאֹד. וְהָיָה מַכֶּה אוֹתִי בְּיָדוֹ, וְחוֹבְטֵנִי בְאֶגְרוֹפָיו עַד שֶׁהִנִּיחַנִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי. וְהֲרֵי לא הִפִּיל אוֹתִי בְכָל זֶה אֶלָּא מַה שֶׁבָּאתִי לִקְנוֹת נַעֲרָה זוֹ לְמַעֲלָתְךָ". הִשְׁלִיך הַמִּשְׁנֶה אֶת עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וּמִתְחַלְחֵל.

כְּשֶׁרָאָה הַשֻּׂלְטָאן מַצָּבוֹ וְשָׁמַע דְּבָרָיו, קָם עוֹרֵק הַכַּעַס נִצָּב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, פָּנָה אֶל הַנִּצָּבִים עָלָיו מֵרַבֵּי־הַמְּלוּכָה, וּמִיָּד עָמְדוּ לְפָנָיו אַרְבָּעִים שׁוֹלְפִי־חֶרֶב. אָמַר לָהֶם הַשֻּׂלְטָאן: "רְדוּ תֵיכֶף וּמִיָּד אֶל חֲצַר עַלִי בֶּן כָאקָאן וּבוֹזְזוּהָ וְהִרְסוּהָ. וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנַי עִם הַנַּעֲרָה כְּשֶׁיְדֵיהֶם כָּבוּלוֹת, וְגוֹרְרוּ אוֹתָם על פְּנֵיהֶם וְהַצִּיגוּם לְפָנַי. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. יָרְדוּ פּוֹנִים לָלֶכֶת אֶל נוּר אַלדִּין.

וְהָיָה אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן שוֹמֵר־סַף, עַלַם אַלדִּין סַנְגַ’ר שְׁמוֹ, וְהָיָה לְפָנִים מֵעָבְדֵי אַלְפַצְ’ל בֶּן כָאקָאן אָבִיו שֶׁל עַלִי נוּר אַלדִין. כְּשֶׁשָּׁמַע פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן וְרָאָה אֶת הָאוֹיְבִים מְכִינִים עַצְמָם לַהֲרֹג אֶת בֶּן אֲדֹנָיו, לֹא הָיָה הַדָּבָר קַל בְּעֵינָיו. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיע לְבֵית עַלִי נוּר אַלדִּין. דָּפַק בַּדֶלֶת וְיָצָא עַלִי נוּר אַלדִּין, וּכְשֶׁרָאָהוּ הִכִּירוֹ וּבִקֵּשׁ לִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמוֹ, אָמַר לוֹ: "אֵין זֶה זְמַן שְׁאִילַת שָׁלוֹם וְלֹא עֵת דְבָרִים, שְׁמַע מַה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַצֵּל אֶת נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ פִּיד,

וְהַנַּח לְבוֹנוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַסְפִּיד.

עוֹד תִּמְצָא מָקוֹם אַחֵר אֵי־שָׁם

וְאוּלָם לְחַיֶּיךָ תְּמוּרָה לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם.

אָמַר נוּר אַלדִּין: “עַלַם אַלדִּין, מֶה הָעִנְיָן?” אָמַר לוֹ: “קוּם וּבְרַח עַל נַפְשְׁךָ, אַתָּה וְהַנַּעֲרָה, מִשּׁוּם שֶׁאַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי טָמַן פַּח לְרַגְלְכֶם, וְאִם אַתֶּם נוֹפְלִים בְּיָדוֹ, הוּא הוֹרֵג אֶתְכֶם שְׁנֵיכֶם, וּכְבָר שָׁלַח עֲלֵיכֶם הַשֻׂלְטָאן אַרְבָּעִים שׁוֹלְפִי־חֶרֶב, וַעֲצָתִי שֶׁתִּבְרְחוּ בְּטֶרֶם תָּבוֹא עֲלֵיכֶם הַצָּרָה”. שָׂם סַנְגַ’ר אֶת יָדוֹ בְתוֹךְ כִּיסוֹ, וּכְשֶׁמָּצָא בְּתוֹכוֹ אַרְבָּעִים דִינָר נָתַן אוֹתָם לְנוּר אַלדִּין וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, קַח אֶת זֶה. וְאִלוּ הָיָה אִתִּי יוֹתֵר מִזֶה הָיִיתִי נוֹתְנוֹ לְךָ. וְאוּלָם אֵין זוֹ שָׁעָה לְהִצְטַדֵק”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס עַלי נוּר אַלדִּין אֶל הַנַּעֲרָה וְהִגִיד לָהּ הַדָּבָר, וְיָבְשׁוּ כָמְעַט שְׁתֵּי יָדֶיהָ מִפַּחַד. מִיָּד יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְסָךְ אֱלֹהִים בַּעֲדָם בְּמָסַךְ חָסותו וְהַגִיעוּ לְחוֹפוֹ שֶׁל הַנָּהָר וּמָצְאוּ סְפִינָה וְרַב־הַחוֹבְלִים עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הַסְפִינָה וְאוֹמֵר: מִי שֶׁצָרִיךְ עוֹד לְהִפָּרֵד אוֹ לְהִצְטַיֵד אוֹ מִי שֶׁשָּׁכַח אֵיזֶה דָבָר שֶׁהוּא יִזְדָּרֵז וִיבִיאֶנּוּ, שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ". אָמְרוּ כֻלָּם: “רַב־הַחוֹבְלִים, לֹא נִשְׁאַר לָנוּ עוֹד כְּלוּם לַעֲשׂוֹת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר רַב־הַחוֹבְלִים לַאֲנָשָׁיו: “הָבוּ הַתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים וְהוֹצִיאוּ הָעֳגָנִים”. אָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלדִּין: “לְאָן, רַב-הַחוֹבְלִים?” אָמַר לוֹ: “לִמְעוֹן־הַשָׁלוֹם בְּבַגְדָאד”.

הִרְגִישָׁה שָׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשוּת לָהּ, וּכְשֶׁהִגִיע הַלַּיְלָה הַשְּׁלשִׁים וְשִׁשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר שֶׁרַב־הַחוֹבְלִים אָמַר: לִמְעוֹן־הַשָׁלוֹם לְבַגְדָאד ". ירד עַלי נוּר אַלדִּין בַּסְּפִינָה וְיָרְדָה הַנַּעֲרָה וְהִתִּירוּ הַקְּלָעִים וְהִפְלִיגָה הַסְּפִינָה, כְּאִלוּ הִיא עוֹף בִּשְׁתֵּי כְנָפָיו, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שיר:

הִתְבּוֹנֵן לְאֳנִיָּה, יִקָּחֲךָ שְׁבִי מַרְאָהּ,

תַּעֲבֹר אֶת הָרוּחַ, שָׂשָׂה לָרוּץ אָרְחָהּ,

כְּאִלוּ הִיא צְפּוֹר פָּרְשָׂה כְנָפַיִם,

יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וַתַּגִיעַ אֶל הַמָּיִם.

הוֹלִיכָה אוֹתָם הַסְפִינָה, וְהָיָה הָרוּחַ טוב להם. זה שֶׁקָּרָה לְאֵלֶּה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאַרְבָּעִים שֶׁשְּׁלָחָם הַשֻׂלְטָאן, הֲרֵי בָאוּ לְבֵית עַלִי נוּר אַלדִּין וְשִׁבְּרוּ הַדְּלָתוֹת וְנִכְנְסוּ וְשׁוֹטְטוּ בְכָל המְּקוֹמוֹת וְלֹא מָצְאוּ עִקְבוֹת הַשְּׁנַיִם, הָרְסוּ אֶת הַבַּיִת וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לַשֻׂלְטָאן. אָמַר: “חַפְּשׂוּ אַחֲרֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם”. אָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי לְבֵיתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִלְבִּישׁוֹ הַמֶּלֶךְ בֶּגֶד־פְּאֵר וְהִרְגִיע אֶת לִבּוֹ וְאָמַר לוֹ: “לֹא יִקֹּם נִקְמָתְךָ אֶלָא אָנִי”, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה בְאֹרֶךְ יָמִים וּשְׁאֵרִית טוֹבָה. צִוָּה הַשֻׂלְטָאן לְהַכְרִיז בַּמְּדִינָה: “הוֹי כָּל מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם! כְּבָר נָתַן אֲדוֹנֵנוּ הַשֻׂלְטָאן צָו, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּפְגֹּש בְּעַלי נוּר אַלדִּין כָאקָאן וִיבִיאֵהוּ אֶל הַשֻׂלְטָאן, יַלְבִּישׁוּהוּ בֶגֶד־פְּאֵר וְיִתְּנוּ לוֹ אֶלֶף דִינָר. וְאוּלָם כָּל מִי שֶׁיַסְתִּיר אוֹתוֹ אוֹ שֶׁיֵּדַע מְקוֹמוֹ וְלֹא יוֹדִיע עַל הַדָּבָר, הֲרֵי רָאוּי הוּא לְמַה שֶׁתֶּאֱרַע לוֹ מִן הָרָעָה”. הָיוּ כָל בְּנֵי־הָאָדָם מְחַפְשִׁים אַחֲרֵי עַלי נוּר אַלדִּין וְלֹא מָצְאוּ עִקְּבוֹתָיו.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶה. וְאוּלָם מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן עַלי נוּר אַלדִּין וְנַעֲרָתוֹ, הֲרֵי הִגִּיעוּ בְּשָׁלוֹם לְבַגְדָאד. אָמַר רַב־הַחוֹבְלִים: “זוֹ הִיא בַגְדָאד הַמְּדִינָה, וְהִיא עִיר מִבְטַחִים שַׁאֲנַנָּה, כְּבָר חָלַף עָבַר מֵעָלֶיהָ הַחֹרֶף בְּקָרָתוֹ. וְקָרַב אֵלֶיהָ הָאָבִיב בְּנִצָּתוֹ, וְהֵנֵצּוּ עֵצֶיהָ וְזָרְמוּ פְלָגֶיהָ”. עָלָה נוּר אַלדִּין וְנַעֲרָתוֹ עִמּוֹ מִן הַסְּפִינָה, וְנָתַן לְרַב־החוֹבְלִים חֲמִשָּׁה דִינָרִים. הָלְכוּ קְצָת וְהוֹביל אוֹתָם הַגּוֹרָל בֵּין הַגַּנִּים. הִגִּיעוּ לְמָקוֹם אֶחָד וּמְצָאוּהוּ מְכֻבָּד וּמְרֻבָּץ וְנִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. וּבְרֹאשׁ הַדֶּרֶךְ שַׁעַר הַגָּן. אֶלָּא שֶׁהָיָה נָעוּל. אָמַר נוּר אַלדִּין לַנַעֲרָה: “חַי־אֱלֹהִים, מָקוֹם נָאֶה הוּא זֶה”. אָמְרָה לו: “אֲדוֹנִי, בּוֹא וְנֵשֵׁב קְצָת אַל אִצְטַבָּאוֹת אֵלּוּ”. עָלוּ וְיָשְׁבוּ על הָאִצְטַבָּאוֹת. אַחַר־כָּך רָחֲצוּ פְנֵיהֶם וִידֵיהֶם וְהִתְעַנְּגוּ עַל הָרוּח הַנּוֹשֶׁבֶת וְנִרְדְמוּ. יִתְהַדַּר זֶה שֶׁאֵין לְפָנַיו שֵׁנָה. וְהָיָה גַן זֶה מְכֻנֶּה בְשֵׁם גַּן הַטִּיוּל, וּבוֹ אַרְמוֹן הַמְכֻנֶּה בְשֵׁם אַרְמוֹן הַמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר, וְהוּא לַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. וְהָיָה הַכֵַּלִיף סָר אֶל הַגַּן הַזֶּה בְשָׁעוֹת שֶׁהָיָה צַר לְלִבּוֹ, וְנִכְנָס אֶל אוֹתוֹ הָאַרְמוֹן וְיוֹשֵׁב בּוֹ. הָיוּ לְאַרְמוֹן שְׁמוֹנִים חַלּוֹנוֹת, וּשְׁמוֹנִים מְנוֹרוֹת תְלוּיוֹת בּוֹ, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ מָנוֹרַת־נֵרוֹת זָהָב גְדוֹלָה. וּכְשֶׁהָיָה הַכַלִיף סָר לְתוֹכוֹ הָיָה מְצַוֶה אֶת הַנַעֲרוֹת לָשִׁיר כְּדֵי שֶׁיִּרְוַח לְלִבּוֹ וְתָסוּר דַּאֲגָתוֹ. וְהָיָה לַגַּן שוֹמֵר זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים שְׁמוֹ. וּלְעִתִּים כְּשֶׁהָיָה זֶה יוֹצֵא לַעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹתָיו וּמָצָא עַל־יַד הַשַּׁעַר טַיָּלִים וְאִתָּם נָשִׁים קָלּוֹת־דַּעַת, הָיָה כועֵס כַּעַס גָּדוֹל, וְאוּלָם הָיָה מִתְאַפּק. עַד שֶׁבָּא בְּאַחַד הַיָּמִים הַכַלִיף אֶל הַגָּן וְסִפֵּר לוֹ אֶת זֹאת. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “כָּל מִי שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ עַל שַׁעַר הַגָּן, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, עָשה בוֹ כְחֶפְצֶךָ”.

וְקָרָה בְּאוֹתוֹ הַיוֹם שֶׁיָּצָא הַשֵּיךְ אִבְּרָאהִים הַגַּנָּן לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, וּמָצָא אֶת הַשְּׁנַיִם עַל שַׁעַר הַגַּן יְשֵׁנִים. מְכֻסִּים בְּאַדֶּרֶת אַחַת. אָמַר: “כְּלוּם אֵין אֵלֶּה יוֹדְעִים שֶׁהַכַלִיף, נָתַן לִי רְשׁוּת, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֶמְצָא אוֹתוֹ בַגַּן, אַהַרְגֶנּוּ? וְאוּלָם אֵינִי מַלְקֶה אוֹתָם אֶלָא מַלְקוֹת קָשׁוֹת, כְּדַי שֶׁלֹּא יָעֵז עוֹד אָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל שַׁעַר הַגָּן”. כָּרַת כַּפַּת תְּמָרִים טְרִיָּה וְיָצָא אֲלֵיהֶם הֵרִים יָדוֹ עַד שֶׁנֶּחֱשַׂף לֹבֶן בֵּית שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַלְקוֹתָם, הִרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: “אַבִּרָאהִים, כֵּיצַד זֶה תַלְקֶה אוֹתָם, וְאִי אַתָּה יוֹדַע מָה אִתָּם? שֶׁמָּא נָכְרִים הֵם אוֹ עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁהַגּוֹרָל הִתְעָם לְכָאן? הֲרֵי אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פְּנֵיהֶם וּמִסְתַּכֵּל בָּהֶם”. הֵסִיר את הָאַדֶּרֶת מֵעַל פְּנֵיהֶם וְאָמַר: “זוּג הָדוּר הוּא זֶה, וְאֵין הוּא נָאֶה שֶׁאַלְקֵם”. חָזַר וְכִסָּה אֶת פְּנֵיהֶם, וְנִגַּש אֶל רַגְלוֹ שֶׁל עַלִי נוּר אַלדִין וְהִתְחִיל מְשַׁפְשְׁפָהּ. פָּקַח נוּר אַלדִּין אֶת עֵינָיו וּמָצָא לְרַגְלָיו אִישׁ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים בַּעַל הַדְרַת־פָּנִים וְנִכְבָּד. הִתְבַּיֵּשׁ עַלי נוּר אַלדִּין וְאָסַף רַגְלוֹ וְיָשַׁב הָכֵן וְתָפַס בְּיַד הַיָּשִׁישׁ וְנָשַק אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן אַתֶּם?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, זָרִים אֲנַחְנוּ”, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “בְּנִי. דַּע שֶׁהַנָּבִיא, יִתְפַּלֵל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשִׂים לוֹ שָׁלוֹם, צִוָּה עַל כִּבּוּד הַגֵּר”, הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲלֹא תָקוּם וְתִכָּנֵס לַגַּן וְתִּסְתַּכֵּל בּוֹ שֶׁיִּרְחַב לְלִבְּךָ”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “גַּן זֶה לְמִי הוּא?” אָמַר לוֹ: “יְרֻשָּׁה הוּא לִי שֶׁיְרַשְׁתִּיו מִמִּשְׁפַּחְתִּי”. וְלֹא הָיְתָה כַוָּנָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים בִּדְבָרָיו אֵלֶּה אֶלָּא שֶׁיִשְׁקְטוּ וְיִבְטְחוּ וְיִכָּנְסו לַגָּן.

כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין אֶת דְבָרָיו, הוֹדָה לוֹ וְקָמוּ הוּא וְנַעֲרָתוֹ, וְהַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים לִפְנֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לַגָּן. וְהָיָה הַשַׁעַר מְקֻמָּר כְמָבוֹא מְכֻפָּף קְשָׁתות, עֲלֵיהֶן גְּפָנִים מְדֻלוֹת, וְעִנְבֵיהֶן גְּוָנִים מִגְּוָנִים שׁוֹנִים: אֲדֻמֵּיהֶם כָּאֹדֶם וּשְׁחֹרֵיהֶם כָּעֵץ הַהָבְנִים. נִכְנְסוּ תַּחַת עָרִיס וּמָצְאו בְתוֹכוֹ עֵצִים נוֹשְׂאֵי פֵּרוֹת הַיּוֹרְדִים יְחִידִים וְזוּגוֹת, וְעַל הָעֳפָאִים צִפָּרִים פּוֹצְחוֹת שִׁיר, וּסְנוּנִית זְמִירֹות תָּעִיר, וְהַכַּנָּרִי יְמַלֵּא אֶת הַגַּן בְּקוֹלוֹ נָתַן, וְהַשַּׁחְרוּר בֶחָלִיל כִּלְשׁוֹן אָדָם בַּעֲלִיל, וְהַתּוֹר הוֹגֶה כְּאַנְחַת בַיַּיִן שׁוֹגֶה, וְהָעֵצִים הָעֲבֻתִּים פְּרִי מַאֲכָל בָּשֵׁל לְמַכְבִּיר טְעוּנִים, וַעֲרוּכִים בִּשְׁנֵי טוּרִים נְתוּנִים. וְהָיָה שָׁם הַמִּשְׁמִישׁ כַּקָּפוּר צַח, ואַחֵר גַּרְעִינוֹ מָתוֹק כַּשָּׁקֵד רַךְ, וּמִישְׁמִישׁ מִכַרָאסָאן מוֹצָאָיו, וְהַשָּזִיף בִיפִי צְבָעָיו וְהַגַּדְגְּדָנָה לָבָן מִשֵׁן גְּוָנָהּ וְהַתְּאֵנָה אֲדַמְדֶמֶת וּלְבָנָה, וּפְרָחִים כָּאַלְמֻגּים עֲרוּכִים וְכַפְנִינִים וְכִלְחִי הָעֲלָמוֹת וְרֻדּוֹת הַשּׁוֹשַׁנִים, וְדָמוּ הַסְגֻלִּיוֹת הַצְּהֻבּוֹת לְגָפְרִית מֵעֲלֶיהָ אוֹרוֹת לְעֵת לַיְלָה תְּלוּיוֹת, וְהַהֲדַס וְהַקִּרְפְּלוֹן וְהָאֵזוֹבְיון וְהַכַּלָּנִית עָלֶיהָ בְּדִמְעוֹת עָנָן עֲנוּדוֹת, וְהַבַּבּוּנָג מְשַׂחֵק בְּטוּרֵי שִׁנָּיו וְהַנַּרְקִיס נוֹשֵׂא אֶל הַשּׁוֹשַנָּה שְׁחֹרוֹת עֵינָיו, וְהָאֶתְרוֹג כְּאִלוּ הוּא גָבִיעַ, וְהַלִּימוֹן כְּכַדוּר זָהָב מוֹפִיעַ. וְעַל הָאֲדָמָה כְּמוֹ פָּרוּשׂ יָצִיעַ וּבְכָל צִבְעֵי הַפְּרָחִים מַזְהִיר. וּבָא הָאָבִיב וּבְיִפְעָתוֹ אֶת הַמָּקוֹם הֵאִיר, וּמְשַׁקְשֵׁק הַנָּהָר וְהָעוֹף שָׁר, וְהָרוּחַ זֶפִיר זְמַן נוֹח מֵעִיר.

הִכְנִיס אוֹתָם הַשִׁיךְ אִבְּרָאהִים לָאוּלָם הָרָם וְהִסְתַּכְּלוּ בְּיָפְיוֹ של אוֹתוֹ אוּלָם וּבְמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאוֹתָן הַמְנוֹרוֹת מֵאַחֲרֵי אוֹתָם הַחַלּוֹנוֹת שֶׁשְּׂבָכוֹת לָהֶן, נִזְכַּר נוּר אַלדִּין בַּמְּסִבּוֹת שֶׁעָרַךְ בְּיָמִים עָבָרוּ וְאָמַר: “מָקוֹם נָאֶה הוּא זֶה”, וְיָשְׁבוּ וְהִגִּישׁ לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַאֲכָל וְאָכְלוּ דַיָּם. רָחֲצוּ יְדֵיהֶם, וְנִגַּש נוּר אַלדִּין אֶל אַחַד הַחַלּוֹנוֹת וְקָרָא לְנַעֲרָתוֹ וּבָאָה אֵלָיו, וְהָיוּ מִסְתַּכְּלִים בָּעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים מִכָּל פֶּרִי. אַחַר־כָּךְ פָּנָה עַלי נוּר אַלדִּין אֶל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, כְּלוּם אֵין אִתְּךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה? הֲרֵי דֶּרֶךְ בְּנֵי־אָדָם לִשְׁתּוֹת אַחֲרֵי אָכְלָם”. הֵבִיא הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַיִם חַיִּים קָרִים וּנְעִימִים, אָמַר לוֹ: “יַיִן אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ נוּר אַלדִין: “הן”. אָמַר: “יִשְׁמָרְני אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ, זֶה לִי שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֹאת, שֶׁכֵּן הַנָּבִיא יִתְפַּלֵל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – קִלֵּל אֶת שׁוֹתוֹ וְאֶת דּוֹרְכוֹ וְאֶת נוֹשְׂאוֹ”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “שְׁמַע לִשְׁתֵּי מִלִּים שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר מַה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה”, אָמַר לוֹ: “אִם לֹא תְהֵא דוֹרֵךְ היַּיִן וְלֹא שוֹתוֹ וְלֹא נוֹשְאוֹ, כְּלוּם אָחוּל עָלֶיךָ קִלְלָתוֹ בְּמַשֶּׁהוּ?” אָמַר לוֹ: “לָאו”. אָמַר לוֹ: "קַח אֵפוֹא שְׁנֵי דִינָרִים אֵלּוּ וּשְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנים אֵלֶּה וּרְכַב על חֲמוֹר זֶה. וַעֲמֹד מֵרָחוֹק לִפְנֵי חֲנות שֶׁל יַיִן, וּכְשֶׁתִּמְצָא מִי שֶׁהוּא קוֹנֶה יַיִן בַּחֲנוּת, קְרָא לוֹ וֶאֱמֹר אֵלָיו: “קַח שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים אֵלֶּה לְךָ וּקְנֵה בְאֵלֶּה שְׁנֵי הַדִּינָרִים יַיִן וּטְעַן אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר, וְאָז לֹא תְּהֵא לֹא שׁוֹתֶה וְלֹא וְלֹא¹ נוֹשֵׂא וְלֹא דוֹרֵךְ וְלֹא קוֹנֶה, וְלֹא יָחוּל עָלֵיךָ כְּלוּם מִן הַחָל עַל כָּל עוֹשָׂה אֵלֶּה”.

צָחַק הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר: “חַי־אֱלֹהִים, בְּנִי, מֵעוֹלָם לֹא מָצָאתִי חָרִיף מִמְּךָ וּדְבָרִים מְתוּקִים יוֹתֵר מִדְּבָרֶיךָ”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “הֲרֵי בְּנֵי חָסוּתָךְ אָנוּ, וְאֵין עָלֶיךָ אֶלָּא לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵנוּ, הָבֵא אֵלֵינוּ אֵפוֹא מַה שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ”. אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: "הֲרֵי אוֹצַר מְזוֹנוֹתַי לְפָנֶיךָ וּהוּא הָאֹסֶם הַמְזֻּמָן לִנְשִׁיא־הַמַּאֲמִינִים. הִכָּנֵס לְתוֹכוֹ וְטֹל מִמֶּנוֹ מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּש, וְיֵשׁ בּוֹ יוֹתֵר מִמַה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, נִכְנַס עַלִי נוּר אַלדִּין לָאֹסֶם וְרָאָה בְתוֹכוֹ כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח מִשְׁבָּצִים בְּכָל אֶבֶן יְקָרָה. הוֹצִיא מַה שֶּׁרָצָה וְיָצַק אֶת הַיַּיִן בַּקַּנְקַנִּים וּבַבַּקְבּוּקִים. הָיוּ הוּא וְהַנַּעֲרָה מוֹשִׁיטִים כּוֹס זֶה לְזוֹ, כְּשֶׁהֵם מִשְׁתָּאִים לְמַה שֶּׁרָאוּ עֵינֵיהֶם, וְהֵבִיא לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יַיִן וּפֵרוֹת, וְיָשָׁב בְּרִחוּק מָקוֹם מֵהֶם. לא פָסְקו מִלִּשְׁתּוֹת, כְּשֶׁהֵם שְׁרוּיִים בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, עַד שֶׁתָּקַף הַיַּיִן עֲלֵיהֶם וְאָדְמוּ לְחַיֵיהֶם וְהֵפִיקוּ הוֹלְלוּת עֵינֵיהֶם וְנִתְפּרְעוּ קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם. אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים בְּלִבּוֹ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב מֵרָחוֹק? וּמִשּׁוּם מַה לֹא אֵשֶׁב אִתָּם? וּמָתַי זֶה יִזְדַּמֵּן לִי לָבוֹא בְחֶבְרָתָם שֶׁל מֵעֵין אֵלֶה הַשְּׁנַיִם הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי יְרֵחִים?” נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְיָשַׁב בִּקְצֵה הָאִצְטַבָּה. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “אֲדוֹנִי, מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי בְחַיַּי שֶׁתִּגַּשׁ אֵלֵינוּ”, נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֲלֵיהֶם, מָזַג נוּר אַלדִּין כּוֹס וְהִבִּיט בְּשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “שְׁתֵה לְמַעַן תֵּדַע מַה נָעִים טַעְמוֹ”. אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “יִשְׁמְרֵנִי אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה לִי שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מֵעֵין זֶה”. הִסִּיע נוּר אַלדִּין דַּעְתּוֹ מִמֶנוּ וְשָׁתָה הַכּוֹס, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלוּ גָבַר עָלָיו הַשִּׁכָּרוֹן.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַצִיצָה בוֹ אַנִיס אַלְגַ’לִיס וְאָמְרָה לוֹ: “הוֹי שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, הַבֵּט נָא אֶל זֶה וּרְאֵה מַה מִנְהָג נָהַג בִּי”. אָמַר לָהּ: גְבַרְתִּי, מַה לוֹ?" אָמְרָה: “תָּמִיד הוּא נוֹהֵג בִּי כָּךְ, שׁוֹתָה שָׁעָה וְנִרְדָּם, וָאַנִי נִשְׁאֶרֶת בּוֹדֵדָה בְּאֵין לִי מֵרֵעַ שֶׁיִתְרוֹעֵעַ עִמִּי עַל כּוֹסִי. וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לִשְׁתּוֹת, מִי זֶה יוֹשִׁיט לִי כּוֹס? וּכְשֶׁאֲזַמֵּר מִ² הוּא יִשְׁמַע לְזִמְרָתִי?” אָמַר לָהּ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ לִבּוֹ וְנָטְתָה נַפְשׁוֹ אֵלֶיהָ כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרֶיהָ: “חַי־אֱלֹהִים אֵין הוּא נָאֶה לְמֵרֵעַ לִנְהֹג כָּךְ”. מָזְגָה הַנַּעֲרָה כוֹס וְנָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמְרָה לוֹ: “בְּחַיַּי, טֹל כּוֹס זוֹ וּשְׁתֶנָּה, וְאַל תַחְזִירֶנָּה אֶלָּא קַבְּלֶנָה וַעֲשֵׂה לִי נַחַת-רוּחַ”. שָׁלַח הָשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת יָדוֹ וְנָטַל הכּוֹס וְשָׁתָה אוֹתָהּ. מָזְגָה לוֹ שְׁנִיָה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָה לוֹ בְיָדָהּ וְאָמְרָה לֹו: “הֲרֵי עוֹד זֹאת לְךָ”. אָמַר לָהּ: “חַי אֱלֹהִים לֹא אוּכַל לִשְׁתּוֹתָהּ, שֶׁכְּבָר רַב לִי בְזוֹ שֶׁשָּׁתִיתִי אוֹתָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֵין מִפְלָט מִמֶּנָּה”. נָטַל הַכּוֹס וְשָׁתָה אוֹתָהּ. נָתְנָה לוֹ שְׁלִישִׁית, לְקָחָהּ וּבִקֵּש לִשְתּוֹתָהּ. הִתְנוֹדֵד נוּר אַלדִּין וְיָשָׁב.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאר בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹשִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַלִי נוּר אַלדִּין הִתְנוֹדֵד וְיָשַב וְאָמַר לו: הוֹי שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, וְכִי לֹא הִשְׁבַּעְתִּיךָ לִפְנֵי שָׁעָה לִשְׁתּוֹת וְסֵרַבְתָּ וְאָמַרְתָּ: “זֶה לִי שְׁלֹש עֶשְׂרֶה שָׁנָה שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֹאת?” אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מְבֻיָּשׁ: “חַי אֱלֹהִים אֵין בִּי חֵטְא. הִיא הִפְצִירָה בִּי”. צָחַק נוּר אַלדִּין וְיָשְׁבוּ לְמִשְׁתֶּה. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ בְסוֹד: “שְׁתֵה וְאַל תַּשְׂבִּיע את שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, וַאֲנִי מַרְאָה אוֹתְךָ בּוֹ”. הָיְתָה הַנַּעֲרָה מוֹזֶגֶת כּוֹס וּמַשְׁקָה אֶת אֲדוֹנֶיהָ וַאֲדוֹנֶיהָ מוֹזֵג וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, וְלֹא פָסְקוּ מִזֶּה בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה. הֵצִיץ בָּהֶם שֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לָהֶם: “מַה הוּא הַדָּבָר הַזֶּה? וּמַה הוּא מִשְׁתֶּה־רֵעִים זֶה? עַל שׁוּם מַה אֵין אַתֶּם מַשְׁקִים אוֹתִי, וַהֲרֵי כְבָר נַעֲשֵׂיתִי רֵעַ לְמִשְׁתְּכֶם?” צָחֲקו שְׁנֵיהֶם לִדְבָרָיו עַד שֶׁנִּתְעַלְפוּ. שָׁתוּ וְהִשְׁקוּהוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִמִּשְׁתֵַּה הַיַּיִן עַד שְׁלִישׁ הַלַּיְלָה.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “שֵׁיךְ אִבְּרָהִים, בִּרְשׁוּתְךָ. הַאִם אָקוּם וְאַדְלִיק נֵר מֵאֵלֶה הַנֵּרוֹת הָעֲרוּכִים?” אָמַר לָהּ: “קוּמִי, אֶלָּא שֶׁלֹא תַדְלִיקִי אֶלָּא נֵר אֶחָד”. קָמָה וְעָמְדָה על רַגְלֶיהָ וְהַחֵלָה בַנֵר הָרִאשׁוֹן וְהָלְכָה וְהוֹסִיפָה עַד שֶׁהִדְלִיקָה שְׁמוֹנִים נֵרוֹת, וְיָשְׁבָה. אַחַר-כָּךְ אָמַר נוּר אַלדִין: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, וַאֲנִי מַה חֶלְקִי אִתָּךְ? כְּלוּם לֹא תַרְשֶׁה לִי לְהַדְלִיק מְנוֹרָה מֵאֵלּוּ הַמְּנוֹרוֹת?” אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “קוּם וְהַדְלֵק מְנוֹרָה אַחַת וְאַל תִּפֹּל עָלַי לְמַעֲמָסָה, אַתָּה הַשֵּׁנִי”. קָם וְהִדְלִיק, הֵחֵל בָּרִאשׁוֹנָה בָּהֶן וְהוֹלֵךְ וּמוֹסִיף עַד שֶׁהִדְלִיק שְׁמוֹנִים מְנוֹרוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָקַד הַמָּקוֹם. אָמַר לָהֶם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וּכְבָר גָבַר עָלָיו הַשִּׁכָּרוֹן: “אַתֶּם שְׁנֵיכֶם אַמִּיצֵי לֵב אַתֶּם יוֹתֵר מִמֶּנִּי”. קָם וּפָתַח כָּל הַחלּוֹנוֹת כֻּלָּם וְיָשַׁב אִתָּם לִשְׁתּוֹת וּלְהַנְעִים זְמִירוֹת, וְהָיָה הַמָּקוֹם מַזְהִיר וּמֵאִיר.

וְגָזַר אֱלֹהִים הַשּׁוֹמֵעַ וְהַיּוֹדֵע, וְהַמְסוֹבֵב סִבָּה לְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הַכַלִּיף יוֹשֵׁב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְאוֹר הַיָּרֵחַ בַחַלּוֹנוֹת הַנִּשְׁקָפִים עַל עֵבֶר נְהַר חִדֶּקֶל. הִשְׁקִיף לְעֵבֶר הַנָּהָר וְרָאָה אֶת אוֹרוֹת הַמְּנוֹרוֹת וְהַנֵּרוֹת נוֹצְצִים מִן הַנָּהָר, וְאָמַר: “הַבְהִילוּ אֵלַי אֶת גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי”. לֹא עָבַר אֶלָא כְּהֶרֶף עַיִן, וּכְבָר עָמַד גַ’עְפָר לִפְנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים. אָמַר לוֹ: “כֶּלֶב שֶׁבַּמִּשְׁנִים, כְּלוּם תַּעֲמֹד בְּשֵׁרוּתִי וְאֵינְךָ מוֹדִיעֵנִי מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בַּגְדָאד?”. אָמַר לו גַ’עְפָר: “וּמַה הַסִּבָּה לְדִבּוּרִים אֵלוּ?” אָמַר לוֹ: “אִלּוּלֵא שֶׁנִּטְּלָה מְדִינַת בַּגְדָאד מִיָּדַי, לֹא הָיָה אַרְמוֹן הַמַּרְאוֹת מַזְהִיר בְּאוֹר הַמְּנוֹרוֹת וְהָאוֹרוֹת, וְלא הָיוּ חַלּוֹנוֹתָיו נִפְתָּחִים. אוֹי לְךָ, מִי הוּא זֶה שֶׁהִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, אִם לֹא שֶׁנִּטְּלָה הַכַלִיפות מִיָּדִי?” אָמַר גַ’עְפָר, וּכְבָר הִתְחַלְחֵל בְּכָל קְרָבָיו: “וּמִי הוּא שֶׁהִגִּיד לְךָ שֶׁאַרְמוֹן הַמַרְאוֹת הֻדְלְקוּ בוֹ הַמְנוֹרוֹת וְהָאוֹרוֹת, וְשֶׁנִפְתְּחוּ חַלוֹנוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “גֶּשׁ הֵנָּה אֵלַי וּרְאֵה”. נִגַּש גַ’עְפָר אֶל הַכַלִיף וְהִסְתַּכֵּל לְעֵבֶר הַגָּן, וּמָצָא אֶת הָאַרְמוֹן כְּאִלּוּ הוּא אֲבוּקַת־אֵשׁ שֶׁאוֹרָהּ גָּבַר עַל אוֹרוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ. בִּקֵּשׁ גַ’עְפָר לְהָסִיר הָאַשְׁמָה מֵעַל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים הַגַּנָּן, שֶׁכֵּן יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ מִטַּעַם וְנִמּוּק שֶׁעִמּוֹ, וְאָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים כְּבָר אָמַר לִי בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר לֵאמֹר: ‘אֲדוֹנִי גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לְשַׂמַּח נֶפֶשׁ יְלָדַי בְּחַיֶּיךָ וּבְחַיֵּי נְשִׁיא־המַאֲמִינִים’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘וּמַה בַּקָשָׁתְךָ בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶה?’ אָמַר לִי: ‘שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי שֶׁתִּטֹּל לִי רְשׁוּת מִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁאָמוּל אֶת בָּנַי בְּאַרְמוֹן’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘עֲשֵׂה כְחֶפְצְךָ בְשִׂמְחַת יְלָדֶיךָ. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם הֲרֵינִי פּוֹנֶה אֶל נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים וּמוֹדִיעֵהוּ זאת’. נִפְטַר מִמֶּנִי בְכָךְ, וְשָׁכַחְתִּי לְהוֹדִיעֲךָ”. אָמַר הַכַלִיף: “הוֹי גַ’עְפָר, הָיָה בְךָ חֵטְא אֶחָד שֶׁחָטָאתָ לִי, מֵעַכְשָׁו נַעֲשׂוּ שְׁנֵי חֲטָאִים, שֶׁכֵּן חָטָאתָ בִשְׁתֵּי פָנִים: הָאַחַת שֶׁלֹא הוֹדַעְתַּנִי עַל־כָּךְ, וְהַשֵּׁנִית שֶׁלֹּא מִלֵּאתָ אֶת חֶפְצוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, שֶׁכֵּן לֹא בָא אֵלֶיךָ וְהִגִּיד לְךְ דְבָרים אֵלּוּ, אֶלָּא כַאֲמַתְלָא לְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן לִתְמִיכָה לוֹ לְחֶפְצוֹ וַהֲרֵי לֹא נָתַתָּ לוֹ כְלוּם וְלֹא הוֹדַעְתָּ אוֹתִי, שֶׁאֶתֵּן לוֹ אָנִי”. אמר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, שָׁכַחְתִּי”. אָמַר הַכַלִיף: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲמִתּוּת אֲבוֹתַי וְאָבוֹת אֲבוֹתַי שֶׁאֵינִי מַשְׁלִים לֵילִי זֶה אֶלַּא אֶצְלוֹ, שֶׁאָדָם כָּשֵׁר הוּא, דוֹאֵג לְאַנְשֵׁי־אֱמוּנָה וּלְפַקִירִים וְעוֹרֵךְ לָהֶם מְסִבּוֹת, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁכֻּלָּם אֶצְלוֹ בְלַיְלָה זֶה. וְאֵין זֹאת אֶלָא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו, אֶפְשָׁר יְבָרְכֵנוּ אֶחָד מֵהֶם בִּבְרָכָה שֶׁתַּגִיע אֵלֵינוּ עַל יָדָהּ טוֹבָה בָעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתִּצְמַח לִי תוֹעֶלֶת מֵעִנְיָן זֶה בִּהְיוֹתִי אֶצְלוֹ וְיִשְׂמַח הוּא וַאֲהוּבִיו”. אָמַר גַ’עְפָר: “הֲרֵי רֻבּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה כְּבָר עָבַר וְהֵם עוֹמְדִים לְהִתְפַּזֵּר בְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַר הַכַלִיף: “אֵין הִיא אֶלָא שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים אֶצְלָם”. שָׁתַק גַ’עְפָר, כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עֵצָה.

קָם הַכַלִיף עַל רַגְלָיו וְקָם גַ’עְפָר לְפָנָיו וּמַסְרוּר עִמָּם וְהָלְכוּ שְׁלָשְׁתָּם שְׁקוּעִים בְּהִרְהוֹרִים. יָרְדוּ מִן הָאַרְמוֹן וְחָצוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת, כְּשֶׁהֵם מִתְחַפְּשִׂים בִּדְמוּת סוֹחֲרִים, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעֲרוֹ שֶׁל הַגַּן הַנִּזְכָּר. נִגַּש הַכַלִיף וְרָאָה אֶת הַגַּן פָּתוּחַ וְתָמַהּ וְאָמַר: “רְאֵה אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, כֵּיצַד הִנִּיחַ אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּחַ בְּשָׁעָה שֶׁכָּזוֹ וְאֵין זֶה מִנְהָגוֹ”. נִכְנְסוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִקְצֵה הַגַּן, וְעָמְדוּ בְּתַחְתִּית הָאַרְמוֹן. אָמַר הַכַליף: “גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לֶאֱרֹב לָהֶם לִפְנֵי שֶׁאֲנִי עוֹלֶה אֶצְלָם, כְּדֵי שֶׁאֶרְאֶה בַּמָּה הֵם עוֹסְקִים וְאֶרְאֶה אֶת אַנְשֵׁי־הָאֱמוּנָה, שֶׁכֵּן לֹא שָׁמַעְנוּ כָּל קוֹל מֵהֶם וְלֹא שֶׁל פַקִיר הַמַּזְכִּיר שֵׁם אַללָּהּ”, הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף וְרָאָה עֵץ אֲגוֹז גָּבוֹהַּ וְאָמַר: “גַ’עְפָר, רְצוֹנִי לַעֲלוֹת עַל אִילָן זֶה, שֶׁעֲנָפָיו קְרוֹבים לַחַלּוֹנוֹת, וְאֶתְבּוֹנֵן אֲלֵיהֶם”. עָלָה הַכַלִיף עַל הָעֵץ, וְלא פָסַק מִלְּטַפֵּס מֵעָנָף לְעָנָף עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעָנָף שֶׁמִּמּוּל לַחַלּוֹן וְיָשַׁב עָלָיו. הִבִּיט דֶרֶךְ חַלּוֹן הָאַרְמוֹן וְרָאָה עֶלֶם וְעַלְמָה הַדּוֹמִים לִשְׁנֵי אַגָּנוֹת הַסַּהַר – יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבְּרָאָם וְצָר צוּרָתָם – וְרָאָה אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יוֹשֵׁב וְכוֹס בְּיָדוֹ וְהוּא אוֹמֵר: "גְבֶרֶת־הַחֵן, אֵין שִׂמְחָה בְּמִשְׁתֵּה חֶמֶר שֶׁאֵין עִמּוֹ זֶמֶר, כְּלוּם לֹא שָׁמַעַתְּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

בִּגְבִיעִים קְטַנִים וּגְדוֹלִים הַקִּיפֶנוּ,

וּמִיַּד הַיָּרֵח הַמֵּאִיר קָחֶנּוּ.

אַךְ אַל תֵּשְׁתְּ בְּלי נֹעַם זְמִירוֹת,

שֶׁאַף הַסּוּסִים רָאִיתִי שוֹתִים רַק לְקוֹל צְפִירוֹת.

כְּשֶׁרָאָה הַכַלִיף בְּעֵינָיו מַעֲשִׂים אֵלּוּ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, עָמַד עוֹרֵק הַזַּעַם נִצָּב בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְיָרַד וְאָמַר: "גַ’עְפָר, מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי הֲלִיכוֹת־יְשָׁרִים מֵעֵין אֵלּוּ שֶׁרָאִיתִי הַלַּיְלָה. עֲלֵה אַף אַתָּה עַל אִילָן זֶה וְהִסְתַּכֵּל שֶׁלֹא יִפְסְחוּ עָלֶיךָ בִּרְכוֹת הַיְשָׁרִים ".כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר אֶת דִּבְרֵי נְשִׁיא־הַמַאֲמִינִים, נָבוֹךְ בָּעִנְיָן וְעָלָה לִמְרוֹמֵי הָאִילָן, וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל רָאָה אֶת נוּר אַלדִּין וְאֶת הַשֵּׁיךְ וְאֶת הַנַּעֲרָה, וְהָיָה הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים מַחֲזִיק אֶת הַכּוֹס בְּיָדוֹ. כְּשֶׁרָאָה גַ’עְפָר בְּעֵינָיו מַצָב זֶה הָיָה בָרִי לוֹ שֶׁאָבוּד הוּא. יָרַד וְעָמַד לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “גַ’עְפָר. הַתְּהִלָה לֵאלֹהִים שֶׁשָׂם אוֹתָנוּ מִן הַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַנִּגְלָה שֶׁל הַדָּת הַטְּהוֹרָה וְשָׁמַר אוֹתָנוּ מֵרָעָתָהּ של דֶרֶךְ הַנִּסְתָּר הַמְזֻיֶפֶת”. וְלֹא יָכֹל גַ’עְפָר לְדַבֵּר דָּבָר מִגֹּדֶל הַבּוּשָׁה. הִסְתַּכֵּל הַכַלִיף בְּגַ’עְפָר וְאָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מִי הוּא זֶה שֶׁהוֹבִיל אֶת אֵלֶה לְמָקוֹם זֶה, וּמִי הוּא זֶה שֶׁהִכְנִיסָם לְאַרְמוֹנִי? וְאוּלָם מִיָמַי לֹא רָאֲתָה עֵינִי כַּנַּעַר הַזֶּה וְכַנַּעֲרָה הַזֹּאת לְיֹפִי וּלְחֵן, לְקוֹמָה וּלְגִזְרָה”. אָמַר גַ’עְפָר, וְהוּא מְבַקֵּש לְרַצּוֹת אֶת הַכַלִיף: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, נְשִׂיא המַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, בֹּא וַעֲלֵה עִמִּי לְעָנָף זֶה שֶׁמִּמּוּלָם שֶׁנִּסְכֶּה בָהֶם”. עָלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָעֵץ וְסָכוּ בָהֶם.

שָׁמְעוּ אֶת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אוֹמֵר:“גְּבִרְתִּי, עָזַבְתִּי אֶת כְּבוֹדִי, הָיָה לְאַיִן בְּמִשְׁתֵּה הַיָּיִן. וְאוּלָם זֶה לֹא יֶעֶרַב בְּלִי נְגִינת־מֵיתָרים וְלֹא יִיטָב”. אָמְרָה לוֹ אַנִּיס אַלְגַ’לִיס: “אִלּוּ הָיָה אִתָּנוּ מַשֶׁהוּ מִכְּלֵי הַנְּגִינָה, הָיָה מִשְׁתֵּנוּ שָלֵם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו. אָמַר הַכַלִיף לְגַ’עְפָר: “מְבַקֵּש הָיִיתִי לָדַעַת מַה בִּרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת”. אמר גַ’עְפָר: “אֵינִי יוֹדֵע”. נֶעֱלַם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וְחָזַר מִיָּד וְנֵבֶל עִמּוֹ. הִתְבּוֹנֵן הַכַלִיף וּמָצָא שֶׁכְּלִי־נְגִינָתוֹ שֶׁל אַבּוּ־אִסְחָאק מֵרֵעוֹ לְמִשְׁתָּה הוּא. אָמַר הַכַלִיף: חַי אֱלֹהִים, אִם תְּזַמֵר הַנַּעֲרָה וְלֹא תֵּיטִיב זַמֵּר, הֲרֵינִי תוֹלֶה אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם עַל עֵץ. אַךְ אִם תֵּיטִיב לְזַמֵּר, אֲנִי סוֹלֵחַ לָהֶם וְאֵינִי תוֹלֶה אֶלָּא אוֹתְךָ בְּלְבָד", אמר גַ’עְפָר: “אֱלֹהִים, נָא עֲשֵׂה שֶׁלֹא תֵיטִיב זַמֵּר”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר: “כְּדֵי שֶׁתִּתְלֶה אוֹתָנוּ כֻלָּנוּ וְנִשְׁתַּעֲשַָׁעַ אִישׁ בְּחֶבְרַת רֵעֵהוּ”. צָחַק הַכַלִיף.

נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַנֵּבֶל וְהִתְקִינָה מֵיתָרָיו, וּפַרְטָה עָלָיו עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבַּרְזֶל הָיָה נִתָּךְ וְנִמָּח וְאַף פֶתִי הָיָה לִבּוֹ נִפְתָּח, וְנָשְׂאָה קוֹלָה בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

קֵרוּבֵנוּ בְּרִחוּק הוּמַר

וְנֹעַם פְּגִישָׁתֵנוּ הָפַךְ לְאַכְזָר

רְחַקְתָּם וַנִּרְחַק, וְלֹא עָמְדוּ בְמִבְחָן צְלָעֵינוּ

מִתְּשׁוּקָה אֲלֵיכֶם, וְלֹא יָבְשׁוּ זָוִּיוֹת עֵינֵינוּ.

רָגַז אוֹיֵב כִּי הִתְמַסַּרְנוּ לְאַהֲבָה, וַיִתֵּן

אוֹתָנוּ בְמָצוֹק, וּזְמַן אַחֲרָיו עָנָה: “אָמֵן”.

אֵין פַּחְדֵּנוּ כִּי בִמְעוֹנְכֶם תַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ

וְאוּלָם פַּחְדֵּנוּ פֶּן תִּפְשְׁעוּ בָנּו.

אָמַר הַכַלִיף: חַי אֱלֹהִים, גַ’עְפָר, מִיָּמַי לֹא שָׁמַעְתִּי קוֹל מַרְעִיד שֶׁכָּזֶה". אָמַר גַ’עְפָר: “וּבְכֵן חָלַף עָבַר זַעֲמוֹ שֶׁל הַכַלִיף?” אָמַר: “הֵן”. יָרְדוּ מִן הָאִילָן הוּא וְגַ’עְפָר. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: “בִּרְצוֹנִי לַעֲלוֹת וְלָשֶׁבֶת אֶצְלָם וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַנַעֲרָה מְזַמֶּרֶת לְפָנָי”. אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים, אִם תַּעֲלֶה אֲלֵיהֶם יִתָּכֵן מְאד שיִבָּעֲתוּ, וּבַאֲשֶׁר לַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יָמוּת מִפַּחַד.” אָמַר הַכַלִיף: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּמְצָא לִי תַּחְבּוּלָה, שֶׁנַּעֲרִים עֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן שֶׁלֹא יֵדְעוּ אֲמִתַּת הָעִנְיָן וְשֶׁלֹא יַרְגִישׁוּ בָנוּ בְשָׁעָה שנִכָּנֵס אֲלֵיהֶם”. הָיוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר מְהַלְּכִים עַל שְׂפַת נְהַר חִדֶּקֶל וּמְעַיְּנִים בַּדָּבָר. מָצְאוּ דַיָּג עוֹמֵד וְדָג דָגִים וְהָיָה הַדָּיג עוֹמֵד בְּתַחְתִּית חַלוֹנוֹת הָאַרְמוֹן. הִשְׁלִיךְ רִשְׁתּוֹ לָדוּג מַה שֶׁיִתְפַּרְנֵס בּוֹ. וּכְבָר קָרָא הַכַלִיף פַּעַם לִפְנֵי־כֵן לַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא קוֹל שָׁאוֹן זֶה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ תַּחַת חַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן”? וְאָמַר לו הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “קוֹל דַיָּגִים הַדָּגִים הוּא”. אָמַר לוֹ: “רֵד וֶאֱסֹר עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד בְּמָקוֹם זֶה”. נִמְנְעוּ הַדַּיָגִים מִלָּדוּג בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.

וְאוּלָם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בָּא דַיָג אֶחָד. כַּרים שְׁמוֹ, וּמָצָא אֶת שַׁעַר הָאַרְמוֹן פָּתוּחַ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “שְׁעַת הֶסַּח־הַדַּעַת הִיא זוֹ וְיִתָּכֵן שאֶשְׁתַּמֵשׁ בִּזְמַן זֶה לָדוּג”. נָטַל רִשְׁתּוֹ וֶהֱטִילָהּ בַּנָּהָר וּלְפֶתַע פִּתְאֹם מָצָא אֶת הַכַלִיף כְשֶׁהוּא לְבַדוֹ עוֹמֵד לְיָדוֹ. הִכִּירוֹ הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “הוֹי כַּרִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ וְרָאָה אֶת הַכַלִיף, חָרַד לִבּוֹ וְאָמַר: “הוֹי נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים לֹא עָשִׂיתִי זֹאת מִתּוֹךְ לַעַג לַפְּקֻדּה, אֶלָּא שֶׁהַדַּלוּת וְהַדְּאָגָה לִבְנֵי־בֵיתִי הֵם שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לִידֵי מַה שָׁאַתָּה רוֹאֶה”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “דּוּג לְשֵׁם מַזָּלִי”. נִגַּשׁ הַדַּיָג כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהִשְׁלִיךְ הָרֶשֶת עַד שֶׁהִשְׁתַּטְּחָה מְלֹא שִׁטְחָהּ וְשָׁקְעָה בַּמְצוּלָה. מְשָׁכָהּ אֵלָיו וְהֶעֱלָה בָהּ מִמִּינֵי הַדָּגִים לְאֵין סְפֹר. שָׂמַח הַכַלִיף בְּכָךְ וְאָמַר לוֹ: “כּרים, הָסֵר בְּגָדֶיךָ מֵעָלֶיךָ”. הֵסִיר בְּגָדָיו מֵעָלָיו. וְהָיָה עָלָיו חָלוּק שֶׁל צֶמֶר גַּס שֶׁהָיוּ בּוֹ מֵאָה טְלָאִים, וּבְתוֹכוֹ מִן הַכִּנִים שֶׁזְּנָבוֹת לָהֶן וּמִן הַפַּרְעוֹשִׁים שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה כִּמְעַט לִנְסֹעַ וְלַעֲבֹר בָּהֶן עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. וְהֵרִים מֵעַל רֹאשׁוֹ אֶת מִצְנַפְתּוֹ, שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שָׁלשׁ שָׁנִים שֶׁלֹּא הִתִּירָהּ. וְהָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁמָּצָא סְמַרְטוּט הָיָה כּוֹרְכוֹ עָלֶיהָ. וּכְשֶׁהֵסִיר הֶחָלוּק וְהַמִּצְנֶפֶת פָּשַׁט הַכַלִיף מֵעַל גּוּפוֹ שְׁנֵי בְּגָדִים מִן הַמֶּשִׁי הָאַלֶכְּסַנְדְרוֹנִי וְהַבַּעַל־בַּכִּי וּבֶגֶד תַּחְתּוֹן וּמְעִיל רְחַב הַשַּׁרְוֻלִּים וְאָמַר לַדַּיָג: “טֹל אֵלֶּה וּלְבַש אוֹתָם”. לבש הַכַלִיף אֶת חֲלוּקוֹ שֶׁל הַדַּיָג וְצָנַף מִצְנַפְתּוֹ וְשָׂם עַל פָּנָיו מַסְוֶה, וְאָמַר לַדַּיָג: “לֶךְ לְךָ אַתָּה לְעֶסְקֶךָ”. נָשַׁק אֶת רַגְלֵי הַכַּלִיף וְהוֹדָה לוֹ וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

חַסְדְּךָ עָלַי לְהוֹדוֹת אֵין בְּכֹחִי דַי.

הֵן מִכָּל טוּב הִרְבֵּיתָ לְהַשְׁפִּיע עָלָי.

אוֹדְךָ כָּל עוֹדִי חַי, וְאַחֲרֵי מוֹתִי

מִקִּבְרָן עַצְמוֹתַי לְךָ תַּבַּעְנָה תוֹדָתִי.

לא כִלָּה הַדַּיָג אֶת שִׁירוֹ עַד שֶׁרָחֲשׁוּ הַכִּנִּים עַל עוֹרוֹ שֶׁל הַכַּלִיף. הָיָה תוֹפְסָן בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וּבְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית מֵעַל לְעָרְפּוֹ וְזוֹרְקָן. אָמַר: “דַּיָג, אוֹי לְךָ, מָה רַבּוֹת הֵן הַכְּנִים בְּחָלוּק זֶה”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, עַכְשָׁו בְּשָׁעָה זוֹ הֵן מַכְאִיבוֹת אוֹתְךָ, וְאוּלָם אַחֲרֵי שֶׁיַעֲבֹר עָלֶיךָ שָׁבוּעַ, לֹא תַרְגִישׁ עוֹד בָּהֶן וְלֹא תִתֵּן דַעְתְִּךָ עֲלֵיהֶן”. צָחַק הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם אֶלְבָּשׁ חָלוּק זֶה כָּל אוֹתוֹ זְמַן?” אָמַר לוֹ הַדַּיָג: “חָפֵץ הָיִיתִי לְהַגִּיד לָךְ דָבָר, וְאוּלָם בּוֹש אֲנִי מִפְּנֵי הַדְרַת הַכַלִיף”. אָמַר לוֹ: “אֱמֹר מַה שֶׁאִתְּךָ”. אָמַר לוֹ: “מחֲשָׁבָה נִצְנְצָה בְדַעְתִּי, שֶׁמְבַקֵשׁ אַתָּה לִלְמֹד אוּמָנוּת הַדִּיּוּג, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה בְיָדְךָ אוּמָנוּת שֶׁתָּבִיא לְךָ תּוֹעֶלֶת. וְאִם זֶהוּ מְבֻקָּשְׁךָ הָרֵי חָלוּק זֶה יָאֶה לְךָ”. צָחַק הַכַלִיף לְדִבְרֵי הדַּיָג. פָּנָה הַדַּיָג וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְנָטַל הַכַלִיף אֶת קֻפַּת הַדָּגִים, שָׂם עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִיֶּרֶק הָעֶשֶׂב וּבָא בְכָךְ אֵצֶל גַ’עְפָר וְעָמַד לְפָנָיו. נִדְמָה לוֹ לְגַ’עְפָר שֶׁכַּרִים הַדַּיָג הוּא וּמִדַּאֲגָתוֹ לוֹ אָמַר: “כָּרִים, מַה הֵבִיא אוֹתְךָ לְכָאן? הִמָּלֵט עַל נַפְשְׁךָ שֶׁהַכַלִיף כָּאן הַלַּיְלָה בַּגָּן, וְאִם יִרְאֶה אוֹתָךְ הָלַךְ צַוָּארֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי גַ’עְפָר צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַבּוֹ. הִכִּירוֹ גַ’עְפָר בִּצְחוֹקוֹ וְאָמַר לוֹ: “שֶׁמָּא אַתָּה אֲדוֹנֵנוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר הַכַלִיף: “הֵן, גַ’עְפָר. וְאִם אַתָּה, הַמִּשְׁנָה שֶׁלִּי, וּבָאנוּ יַחְדָּו אֲנִי וְאַתָּה לְכָאן, לֹא הִכַּרְתַּנִי, אֵיךְ יַכִּירֵנִי הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וּמַה גַּם כְּשֶׁהוּא שִׁכּוֹר? הִשָּׁאֵר אֵפוֹא כָּאן עַל מְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

הִתְקָרֵב הַכַלִיף לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן וְדָפַק עָלָיו. קָם הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים וְאָמַר: “מִי בַּדֶּלֶת?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי, שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים”, אָמַר לוֹ: “מִי אַתָּה?” אָמַר לו: “אֲנִי כַּרִים הַדַּיָג. שָׁמַעְתִּי שֶׁאוֹרְחִים אֶצְלְךָ, וְהֵבֵאתִי לְךָ מַשֶּׁהוּ מִן הַדָּגִים, וְאָכֵן יָפִים הֵם”. וְהָיוּ נוּר אַלדִין הוּא וְהַנַּעֲרָה מְחַבְּבִים דָּגִים, וּכְשֶׁשָׁמְעוּ דְבַר הַדָּגִים שָׁמְחוּ שְׁנֵיהֶם שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמְרוּ לַשֵׁיךְ: “אֲדוֹנֵנוּ, פְּתַח לוֹ וְתֵן לוֹ שֶׁיִּכָּנֵס אֲלֵינוּ עִם הַדָּגִים שֶׁעִמּוֹ”. פָּתַח שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנָס הַכַלִיף כְּשֶׁהוּא בְצוּרַת הַדַּיָּג, וּפָתַח בִּשְׁאִילַת־שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “בָּרוּךְ־הַבָּא, לִיסְטִים וְגַנָּב וְקוּבִיוּסְטוּס, גַּשׁ וְהַרְאַנוּ הַדָּגִים שֶׁאִתָּךְ”. הֶרְאָה אוֹתָם לָהֶם, הִסְתַּכְּלוּ וּמְצָאוּם חַיִים וּמִשְׁתַּקְשְׁקִים. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, דָגִים אֵלֶּה יָפִים הֵם, מִי יִתֵּן וְנִטַּגְּנוּ” אָמַר הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים: “חַי אֱלֹהִים, אֱמֶת דִּבַּרְתָּ”, וְאָמַר לַכַלִיף: “מִשּׁוּם מַה לֹא הֵבֵאתָ לָנוּ דָגִים אֵלּוּ מְטֻגָּנִים? קוּם וְטַגְנֵם לָנוּ וַהֲבִיאֵם”. אָמַר הַכַלִיף: “על רֹאשִׁי, הֲרֵי אֲנִי מְטַגְּנָם וּמְבִיאָם”. אָמַר לוֹ: “הִזְדָּרֵז בְּטִגּוּנָם וּהַבֲאָתָם”. קָם הַכַלִיף וְאָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל גַ’עְפָר ואָמַר לוֹ: “הוֹי גַ’עְפָר, דָּרְשׁוּ מִמֶּנִּי אֶת הַדָּגִים מְטֻגָּנִים”. אָמַר לוֹ: " נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, תֵּן אוֹתָם לִי וַאֲנִי אֲטַגְּנֵם". אָמַר הַכַלִיף: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא אֲטַגְּנֵם אֶלָּא אֲנִי בְעֶצֶם יָדָי”.

סָר הַכַלִיף אֶל סֻכָּתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר וְחִפֵּשׂ בָּהּ וּמָצָא כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ מִכְּלֵי הַטִּגּוּן עַד הַמֶּלַח וְהַאֵזוֹב וְזוּלַת זֶה. נִגַּשׁ לַכִּירַיֹם וְשָׁפַת אֶת הַמַּחֲבַת וְטִגֵּן אוֹתָם יָפֶה. כְּשֶׁגָּמַר טִגוּנָם עָרַך אוֹתָם עַל עֲלֵי מוּז, נָטַל לִימוֹן מִן הַגַּן וְהֶעֶלָה הדָּגִים וְהִנִּיחָם לִפְנֵיהֶם. נִגְּשׁוּ הָעֶלֶם וְהָעַלְמָה וְהַשֵּׁיךְ אִבְרָאהִים וְאָכְלוּ. כְּשֶׁגָּמְרוּ רָחַצוּ יְדֵיהֶם. אָמַר נוּר אַלדִין: “חַי־אֱלֹהִים, הַדַּיָג. חֶסֶד עָשִיתָ עִמָּנוּ הַלַּיְלָה”.

הוֹשִׁיט יָדוֹ לְכִיס מְעִילוֹ וְהוֹצִיא שְׁלֹשָה דִינָרִים מִן הַדִּינָרִים שֶׁנָּתַן לוֹ סַנְג’ר בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא לַדֶּרֶךְ, וְאָמַר: “דַּיָּג, חַי אֱלֹהִים, אִלּוּ הָיִיתִי מַכִּירְךָ קֹדֶם לָזֶה שֶׁבָּא עָלַי לפְנֵי־כֵן הָיִיתִי עוֹקֵר אֶת מַר הַדַּלּוּת מִלִּבָּךָ. וְאולם כָּך הוּא לְפִי הַמַּצָּב”. וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַדִּינָרִים לַכַלִיף. נְטָלָם הַכַלִיף וּנְשָׁקָם וְשָׁם אוֹתָם בְּכִיסוֹ. וְאוּלָם הַכַּלִיף הֲרֵי לֹא בִקֵּש אֶלָּא לִשְׁמֹעַ אֶת הַנַּעֲרָה כְּשֶׁהִיא מְזַמֶּרֶת. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הֵיטַבְתָּ עַמִּי וְהִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלַי, וְאוּלָם שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵרֹב חַסְדָּךְ הִיא, שֶׁהַנַּעֲרָה הַזֹּאת תְּזַמֵּר לָנוּ שִׁיר אֶחָד שֶׁאֶשְׁמָעֶנוּ”. אָמַר עַלִי נוּר אַלדִּין: “הוֹי אַנִיס אַלְגַלִיס”. אָמְרָה: “הִנֵּנִי”. אָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעֵךְ אֲנִי בְּחַיַּי שֶׁתְּזַמְרִי לָנוּ מַשֶׁהוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל דַיָג זֶה הַמְבַקֵשׁ לְשָׁמְעֵךְ”. כְּשֶׁשָּמְעָה אֶת דִּבְרֵי אֲדוֹנֶיהָ, נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וּפָרְטָה עָלָיו אַחֲרֵי שֶׁהִתְקִינָה אֶת מֵיתָרָיו, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר שְׁנֵי בָּתִּים אֵלּוּ:

וְרַכָּה בַשָּׁנִים לַנֵּבֶל אֶצְבְּעוֹתֶיה שָׁלָחָה –

וַיְהִי אַךְ נָגְעָה בוֹ וְהַנְּשָׁמָה פָרָחָה.

וַתְּרַפֵּא בְזִמְרָתָה חֵרֵשׁ, לוֹ אֹזֶן כָּרָתָה

וְאִלֵּם אָמַר: “אָכֵן הֵיטַבְתְּ” לְשֵׁמַע שִׁירָתָהּ.

אַחַר כָּךְ פָּרְטָה על נִימָה מַחֲרִידָה וּמַפְלִיאָה עד לְטֵרוּף־הַדַּעַת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כִּי סַרְתֶּם אֶל אַרְצֵנוּ לָנוּ לְכָבוֹד,

ויִמַח חֶשְׁכַת לֵיל-אֹפֶל זָהָרְכֶם הוֹד.

וְאָמֵן לִי יָאֶה כִּי מִשְׁכָּנִי נַפְתִּי,

מֹר וּמֵי וֶרֶד וְקָפוּר בּוֹ הִרְעַפְתִּי.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגַּשׁ הַכַלִיף וְנִרְעַד,

וְגָבְרָה עָלָיו הִתְרַגְשׁוּתוֹ: עַד שֶׁלֹּא שָׁלַט בְּרוּחוֹ מֵעָצְמַת הִתְפַּעֲלוּתוֹ, וְהָיָה אוֹמֵר: חַי אֱלֹהִים, כַּמָּה נָאֶה הוּא, וְהָאֱלֹהִים, כַּמָּה יָפֶה הוּא". אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “דַיָג. הַאִם מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ נַעֲרָה זוֹ וְדֶרֶך פָּרְטָהּ עַל הַמֵּיתָרִים?” אָמַר הַכַלִיף: “אָמְנָם כֵּן הוּא, חַי אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִּין: “הֲרֵי מַתָּנָה הִיא לְךָ מֵאִתִּי, מַתְּנַת נָדִיב שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ מִמַּה שֶׁנָּתַן”. קָם נוּר אַלדִּין וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְהֶחֱזִיק בְמַעֲטֵה גְלִימָה וְהִטִּילָהּ עַל הַכַלִיף, כְּשֶהוּא בִּדְמוּת הַדַּיָג, וְצִוָּהוּ לָקַחַת עִמּוֹ אֶת הַנַּעֲרָה וְלָצֵאת. הֵצִיצָה בוֹ הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה: “אֲדוֹנִי, כְּלוּם הוֹלֵךְ אַתָּה מִבְּלִי פְּרִידָה? אִם כָּךְ נִגְזַר וְאֵין מָנוֹס מִזֶּה, הֲרֵי תַּמְתִּין עַד שֶׁאֶפָּרֵד מֵאִתְּךָ!” נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלוּ:

וְאִם מעֵינַי נִסְתַּרְתֶּם, מְקוֹמְכֶם נָכוֹן

בְּתוֹך נַפְשִׁי, בֵּין הַצְּלָעוֹת וָקֶרֶב יִשְׁכֹּן

וַאֲצַפֶּה לָרַחֲמָן כִּי פְּזוּרֵינוּ יִקְבֹּץ,

וְזֶה חֶסֶד אֶלֹהִים יִתְּנֶנּוּ לַאֲשֶׁר יַחְפּץ.

אַחַר־כָּךְ הוֹסִיפָה עוֹד וְאָמְרָה:

לוּ נִתַּן לְחַי לִשְׂחוֹת בִּפְלָגָיו דְמָעוֹת

הָיִיתִי רִאשׁוֹנָה בְּדִמְעוֹתָיו לִשְׂחוֹת.

הוֹי בֶּן כָאקָאן, שְׁאַלָתִי וְתִקְוָתִי אָתָּה.

הוֹי זֶה שֶׁאַהֲבָתוֹ בְּלִבִּי לֹא נָשָׁתָה.

הֵן כְּבָר לַאֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ פָּשָׁעְתָּ

בְּגִינִי, וַתַּעֲזֹב מוֹלֶדֶת, מִמֶּנָּה נִתָּעְתָּ.

אַל נָא נֹחַם עַל הִפָּרְדִי אֶת אֲדוֹנִי יֹאכַל,

הֵן נְתַתָּנִי לְנָדִיב רַב הַמַּהֲלָל.

כְּשֶׁאָמְרָה שִׁירָה עָנָה לְעֻמָּתָה נוּר אַלדִּין כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר:

נִפְרְדָה מִמֶנִי בְּיוֹם פֵּרוּד וַתֹּאמַר,

וְהִיא מִכְּאֵב פֵּרוּד בוֹכָה מָר:

”מַה תַּעֲשֶׂה, אַחֲרֵי רָחֲקִי, בָּדָד?

אָמַרְתִּי: אִמְרִי זֹאת לַקַּיָם לָעַד".

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דְּבָרֶיהָ: “נְתַתָּנִי לְנָדִיב”, גָדְלָה נְטִיָּתוֹ אֵלֶיהָ, וְהָיָה קָשֶׁה הַדָּבָר בְּעֵינָיו לְהַפְרִיד בֵּין הַשְּׁנַיִם. פָּנָה אֶל הָעֶלֶם וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה מְפַחֵד בִּגְלַל פֶּשַׁע שפָּשַׁעְתָּ אוֹ שֶמָּא חַבְתָּ חוֹב לְמִי שֶׁהוּא?” אָמַר נוּר אַלדִּין: “דַיָּג, אָמְנָם עִנְיָן נִפְלָא הוּא שֶׁאֵרַע לִי וּלְנַעֲרָה זוֹ וּמוּזָר, וְאִלוּ נִכְתָּב בִּמְחָטִים בְּזָוִיוֹת הָעֵינַיִם, הָיָה בוֹ מָשָׁל וּמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר”.

אָמַר הַכַלִיף: “הֲלֹא תְסַפֵּר לָנוּ עִנְיָנְךָ וְתַגֵּד לָנוּ דְבָרְךָ, אֶפְשָׁר תִּצְמַח לְךָ מִתּוֹךְ זֶה תְּשׁוּעָה, שֶׁכֵּן תְּשׁוּעַת אֱלֹהִים קְרוֹבָה”. אָמַר לוֹ נוּר אַלדִין: „דַיָּג, רְצוֹנְךָ שֶׁתִּשְׁמַע מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ בְדֶרֶךְ שִׁיר אוֹ בְדֶרֶךְ סִפּוּר פָּשׁוּט?" אָמַר הַכַלִיף: “הַסִּפּוּר הַפָּשׁוּט רַק דִּבּוּרִים הוּא, וְאוּלָם הַשִׁיר הוּא מַחֲרֹזֶת של פְּנִינִים”. הִרְכִּין נוּר אַלדִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְחִבֵּר וְסִדֵּר בָּתֵּי שִׁיר אֵלּוּ:

הוֹי יְדִידַי, נָדְדָה שְׁנָתִי

לְרָחֲקִי מֵאַרְצִי, וְרָבְתָה דַאֲגָתִי.

הָיָה לִי אָב רַחֲמָן

וַיֵּעָדַר, בַּקְּבָרוֹת שָׁכַן.

וַיֶּאֶרְעוּנִי אַחֲרָיו רַבּוֹת רָעוֹת,

עֲדֵי כְּבֵדִי פָתְתוּ פָתוֹת.

קָנִיתִי לִי מִן הַיָּפוֹת נַעֲרָה,

כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן לְגִזְרָה.

עָלֶיהָ כָּל יָרַשְׁתִּי בִּזְבַּזְתִּי

בְּמִשְׁתּוֹת לְרֵעִים נָהַגְתִּי, אָחַזְתִּי.

הוֹצֵאתִיהָ לִמְכֹּר וִיגוֹנִי גָבָר,

מִצַּעַר פֵּרוּד כְּאֵבִי נֶעְכָּר.

וּבְהַכְרִיז עָלֶיהָ בַּשּׁוּק כָּרוֹז,

הִרְבָּה בִּמְחִירָה זָקֵן לְרָע יָעֹז.

וַתִּבְעַר חֲמָתִי בוֹ מְאֹד עַל כָּכָה

וְיָדִי מִיָּדָם אֵלַי אוֹתָהּ מַשָׁכָה.

וּבְזַעֲמוֹ הַנָּבָל יָדוֹ כי שָׁלַח

כִּי זַעַם הַכּוֹפְרִים בּוֹ הִתְלַקַּח.

וְאוֹלָם הַמּוֹשֵׁל צִוָּה לְשִׂימֵנִי בַּמַּאֲסָר

אַךְ שׁוֹמֵר הַיָּשָׁר אֶל מְעוֹנִי סָר,

וַיִרְמֹז לִי לְהַרְחִיק מֵאַרְצִי נְדֹד

לְהִמָּלֵט עַל־אַף מְקַנֵּא מְאֹד.

וַנַּעֲזֹב בֵּיתֵנוּ, וְלַיְלָה לָנוּ כְסוּת,

מְבַקְּשִׁים בְּבַגְדָאד לָנוּ חָסוּת

ובְאֵין בְּיָדִי עוֹד כָּל אוֹצְרוֹת הוֹן

בִּלְעָדֶיהָ, נְתַתִּיהָ לַדַּיָג דוֹרוֹן.

דַּע, אֶת אֲהוּבַת לִבִּי הִקְרַבְתִּי לְךָ שָׁי

לְךָ נָתַתִּי, אֶת דָּם קְרָבָי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר הַכַלִיף: „אֲדוֹנִי נוּר אַלדִּין, בָּאֵר לי עִנְיָנֶךָ". הִגִּיד לוֹ נוּר אַלדִּין עַל דְּבַר מַצָּבוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁהֵבִין הַכַלִיף אֶת הַמַּצָּב, אָמַר לוֹ: “לְאָן פָּנִיךְ מוּעָדוֹת עַכְשָׁו?” אָמַר לוֹ: “אֶרֶץ אֱלֹהִים רַחֲבַת יָדַיִם הִיא”. אָמַר לוֹ הַכַלִיף: “הֲרֵינִי כּוֹתֵב לְךְ פִּתְקָא שֶׁתִּמְסֹּר אוֹתָהּ לַשֻׂלְטָאן מֻחַמָּד אִבְּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי, וּכְשֶׁהוּא קוֹרְאָה, שׁוּב אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּךָ לְרָעָה”.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאר בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַכַלִיף אָמַר לְעַלִי נוּר אַלדִּין: “הָרֵינִי כוֹתֵב לְךָ פִתְקָא שֶׁתִּמְסֹר אוֹתָהּ לַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי, וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ שׁוּב אֵינוֹ נוֹגֵעַ בְּךָ לְרָעָה”. אָמַר לוֹ עַלִי נוּר אַלדִּין: “כְּלוּם יֵש בָּעוֹלָם דַּיָג הָעוֹמֵד בַּחֲלִיפַת מִכְתָּבִים עָם הַמְלָכִים? הֲרֵי זֶה דָּבָר שֶׁלֹא יִהְיֶה לְעוֹלָם”. אָמַר לו הכַלִיף: “נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ, וְאוּלָם אֲנִי אַגִיד לְךְ סִבַּת־הַדָּבָר. דַּע שֶׁאֲנִי וָהוּא לָמַדְנוּ בְּבֵית סֵפֶר אֶחָד מִפִּי חָכָם אֶחָד מֵחַכְמֵי־הַדָּת, וַאֲנִי הָיִיתִי הַמְּצֻיָּן בְּכִתָּתוֹ. אַחַר־כָּךְ עָלָה מַזָּלוֹ וְנַעֲשָׂה שֻׂלְטָאן, וַאֲנִי שָׂמַנִי אֱלֹהִים דַיָּג. וְאוּלָם מֵעוֹלָם לֹא שָׁלַחְתִּי אֵלָיו בַּקָּשָה שֶׁלֹּא מִלֵּא אוֹתָהּ. וְאַף אִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אֵלָיו בְּכָל יוֹם בַּקָּשָׁה הָיָה מְמַלֵּא אוֹתָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דְבָרָיו, אָמַר לו: “כְּתֹב שֶׁאֶרְאֶה”. לָקַח קֶסֶת וְקוּלְמָס וְכָתַב אַחֲרֵי “בְּשֵׁם אֱלֹהִים” לֵאמֹר: “וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵי מִכְתָּב זֶה מֵהָארוּן אַלרְרַשִׁיד בֶּן אַלְמַהְדִי לִכְבוֹד מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי הַכָּלוּל בַּחֲסָדַי שֶׁשַּׂמְתִּיו מוֹשֵׁל בִּשְׁמִי בְחֵלֶק מִמַּמְלַכְתִּי, הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁמּוֹלִיךְ מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ הוּא עַלִי נוּר אַלדִּין בֶּן כָאקָאן הַמִּשְׁנֶה. וּבְשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ אֶצְלְכֶם תֵּרֵד מִן הַמַּלְכוּת וְתוֹשִׁיבֶנּוּ בִמְקוֹמְךְ, שֶׁכֵּן כְּבָר הִשְׁלַטְתִּיו עַל מַה שֶׁמִּנִּיתִי אוֹתְךָ עָלָיו קֹדֶם לָכֵן, וְאַל תַּמְרֶה פְקֻדָּתִי, וְשָׁלוֹם”. מָסַר לְעַלִי נוּר אַלדִּין בֶּן כָאקָאן אֶת הַמִּכְתָּב. נְטָלוֹ וּנְשָׁקוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בְמִצְנַפְתּוֹ, וְיָצָא מִיָד לְדַרְכּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל עַלִי, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַכַלִיף, הֲרֵי הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים כְּשֶׁהוּא בִּדְמוּת הַדַיָג, וְאָמַר לוֹ: “הוֹי בָּזוּי שֶׁבַּדַּיָגים, הֵבֵאתָ לָנוּ שְׁנֵי דָגִים הַשָּׁוִים עֶשְׂרִים גְּרוּשׁ, וְנָטַלְתָּ שְׁלשָׁה דִּינָרִים, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִטֹּל גַּם אֶת הַנַּעֲרָה?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו גָּעַר בּוֹ וְנָתַן אוֹת לְמַסְרוּר וְהוֹפִיעַ וְהִתְנַפֵּל עָלָיו. וּכְבָר שָׁלַח גַ’עְפָר קֹדֶם לָכֵן נַעַר מִנַּעֲרֵי הַגָּן אֶל שׁוֹעֵר הָאַרְמוֹן לְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ חֲלִיפַת־בְּגָדִים לִנְשִׁיא־הַמַּאֲמִינִים. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֶעֱלָה אֶת חֲלִיפַת־הַבְּגָדִים וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵי הַכַּלִיף. פָּשַׁט הַכְלַיף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהָיוּ עָלָיו, וְלָבַשׁ אוֹתָה הַחֲלִיפָה. וְהָיָה הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים יוֹשֵׁב עַל כִּסֵא, וְהַכַלִיף עוֹמֵד מְצַפֶּה לִרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְעַת הַשֵּׁיךְ אִבְּרָאהִים, וְהָיָה נוֹשֵׁךְ קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה וְאוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם יָשֵׁן אֲנִי אוֹ עֵר”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַכַלִיף וְאָמַר: “שֵׁיךְ אִבְּרָאהִים, מַה הוּא הַמָּצָּב שָׁאַתָּה בוֹ”? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּג שִׁכְרוֹנוֹ וְהִפִּיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלוּ:

סְלַח לְחֵטְא בּוֹ מָעַד צַעֲדִי, וּמְחַל,

כִּי עֶבֶד לִנְדִיבות פְּנֵי אֲדוֹנָיו יְחַל.

על חֵטְא חָטָאתִי הִנְנִי כַּדִּין לְהוֹדוֹת,

וְאִי הַסְלִיחָה וְהַחֶסֶד עָלֶיךְ לְהַפְלוֹת?

סָלַח לוֹ הַכַלִיף וְצִוָּה עַל הַנַּעֲרָה שֶׁתּוּבַל לָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִיעָה לָאַרְמוֹן הִקְצָה לָהּ הַכַלִיף דִּירָה לָהּ לְבַדָּהּ, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ מִי שֶׁיְּשָׁרֵת אוֹתָה, וְאָמר לָהּ: “דְעִי שֶׁשָּׁלַחְתִּי אֶת אֲדוֹנֵךְ וּמְנִיתִיו לְשֻׂלְטָאן עַל בָּצְרָה, וְאִם יִרְצֶה הַשֵׁם נְשְׁלַח לוֹ לְבוּשׁ מַלְכוּת וּנְשַׁלַּח אוֹתָךְ אֵלָיו יַחַד עִם זֶה”

זֶהוּ מַה שֶּׁקָרָה אֶת אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַה שֶּׁקָרָה אֶת נוּר אַלדִּין בֶּן כָאקָאן, הֲרֵי לֹא פָסַק מִלִּנְסוֹע עַד שֶׁנִּכְנַס לְבָצְרָה וְעָלָה לְאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָאן וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה. שָׁמַע אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן וְצִוָּה לַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו נָשַׁק הָאָרֶץ הוֹצִיא אֶת הָאִגֶּרֶת וּמְסָרָהּ לוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת כְּתֹבֶת הָאִגֶּרֶת בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וּנְשָׁקָהּ שָׁלֹש פְּעָמִים וְאָמַר: “שוֹמֵעַ אֲנִי וּמְמַלֵּא פְקֻדַּת אֱלֹהִים וּנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. הִזְמִין אֶת אַרְבַּעַת הַקָאצִ’ים וְאֶת הַנְּסִיכִים וּבִקֵּשׁ לָרֶדֶת מִן הַמַּלְכוּת. וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי בָא. נָתַן לוֹ הַשֻּׂלְטָאן אֶת אִגֶּרֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָהּ קְרָעָהּ לִגְזָרִים וּנְטְלָהּ בְּפִיו וְלָעַס אוֹתָהּ וְהִשְׁלִיכָהּ. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן אַחֲרֵי שֶׁכָּעַס: “אוֹי לְךָ, מַה הֱבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה כָּזֶה?” אָמַר לוֹ: “זֶה לֹא בָא לֹא בְחֶבְרַת הַכַלִיף וְלֹא בְחֶבְרַת מִשְׁנֵהוּ, וְרַק תַּעְתּוּעֵי שָׂטָן הֵם וְשֶׁל רַמַּאי. בָּא לְיָדוֹ גִּלָּיוֹן שֶׁעָלָיו כְתַב הַכַלִיף וְזִיֵּף אוֹתוֹ וְכָתַב עָלָיו מַה שֶׁרָצָה. וּמִשּׁוּם מַה תֵּרֵד מִן הַשִּׁלְטוֹן, כָּל עוֹד לֹא שָׁלַח אֵלֶיךָ הַכַלִיף שָׁלִיחַ בִּכְתָב מַלְכוּת? וְאִלּוּ הָיָה אֱמֶת הַדָּבָר, הָיָה שׁוֹלֵחַ עִמּוֹ שוֹמֵר־סַף אוֹ מִשְׁנֶה, וַהֲרֵי הוּא בָא יְחִידִי”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד יֵשׁ לִנְהֹג בּוֹ?” אָמַר לוֹ: שְׁלַח עִמִּי אֶת הַבָּחוּר הַזֶּה וַאֲנִי נוֹטְלוֹ וּמְקַבֵּל אוֹתוֹ מִיָּדְךָ לְתוֹךְ רְשׁוּתִי וּמְשַׁלְּחוֹ בְיַד שוֹמֵר סַף לִמְדִינַת בַּגְדָאד, וְאִם אֱמֶת דְבָרָיו, יָבִיא אֵלַי כְּתָב מִן הַמַּלְכוּת וּתְעוּדָה, וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא שׁוֹלְחוֹ אֵלֵינוּ עִם שוֹמֵר־הַסַּף, וַאֲנִי גוֹבֶה חוֹבִי מִזֶּה שֶׁחָב לִי".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה וְנִתְקַבְּלו עַל דַּעְתּוֹ, קָרָא לַנְּעָרִים וְהִפִּילוּהוּ לָאָרֶץ וְהִכּוּהוּ עַד שֶׁנִּתְעָלֵף. צִוָּה לָשִׂים כְּבָלִים בְּרַגְלָיו וְקָרָא לְפְקִיד בֵּית־הַסֹּהַר. כְּשֶׁבָּא נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל פְּקִיד בֵּית־סֹהַר זֶה קֻטַיְט. אָמַר לוֹ: " קֻטַיְט, רְצוֹנִי שְׁתִּטֹּל אֶת זֶה וְתָטִיל אוֹתוֹ לְגֹב מִן הָגֹבִים שֶׁאֶצְלְךָ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים, וּתְהֵא מְעַנֵּהוּ יוֹמָם וָלַיְלָה". אָמַר פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר “שָמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִכְנִיס פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר אֶת עֲלִי נוּר אַלדִּין לְבֵית הָאֲסוּרִים וְנָעַל בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶּלֶת. אַחַר־כָּך צִוָּה לְכַבֵּד אִצְטַבָּה שֶׁמֵּאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וּלְנַקּוֹתָה וּלְהַצִּיעָה כַּר וָכֶסֶת, וְהוֹשִׁיב אֶת נוּר אַלדִּין עָלֶיהָ, וּפְתַּח אֲסוּרָיו וְהֵיטִיב עִמּוֹ. הָיָה הַמִּשְׁנֶה שׁוֹלֵחַ כָּל יוֹם שָׁלִיחַ אֶל פְּקִיד בֵּית הַסֹּהַר לְצָוּוֹתוֹ לְיַסֵּר אֶת נוּר אַלדִּין, וּפְקִיד בֵּית־הַסֹּהַר מַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלוּ הָיָה מְעַנֶה אוֹתוֹ, בָּה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹהֵג אִתּוֹ בְּרַחֲמִים, וְלֹא פָסַק מִכָּךְ מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבָּעִים יוֹם. כְּשהִגִיעַ הַיוֹם הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד בָּאָה מַתָּנָה מֵעִם פְּנֵי הַכַלִיף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה הַשֻׂלְטָאן מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו. נוֹעַץ בַּמִּשְׁנִים וּבַנְסִיכִים. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “שֶׁמָּא מַתָּנָה הִיא זוֹ לַשֻׂלְטָאן הֶחָדָש?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי: “הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הָיָה לַהֲרֹג אוֹתוֹ בְּיוֹם בּואוֹ”. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “חַי אֱלֹהִים הִזְכַּרְתָּ אוֹתוֹ לִי. רֵד וַהֲבִיאֵהוּ שֶׁאַתִּיז רֹאשׁוֹ”, אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”, קָם וְאָמַר: “רוֹצֶה הָיִיתִי לְהַכְרִיז בַּמְּדִינָה: 'כָּל הַמְבַקֵּש לִרְאוֹת בְּהַתָּזַת רֹאשׁוֹ שֶׁל נוּר אַלדִּין עלי בֶּן כָאקָאן יָבוֹא וְיִרְאֶה, וְיָבוֹאוּ כָל בְּנֵי־הָאָדָם כֻּלָּם לִרְאוֹת בּוֹ וַאֲרַפֵּא בְכָךְ אֶת לִבִּי וַאֲכַבֶּה אֶת אֵשׁ קִנְאָתִי”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “עֲשֶׂה כָּל מַה שֶׁאַתָּה חָפֵץ”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וּבָא אֶל הַמּוֹשֵׁל וְצִוָּהוּ לְהַכְרִיז כְּפִי מַה שֶׁהִזְכַּרְנוּ. כְּשֶׁשָׁמְעוּ בְנֵי־אָדָם אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז, הִתְעַצְבוּ כֻלָּם וְאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְחֶנְוָנִים בַּחֲנֻיּוֹתֵיהֶם, וְהָיוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַקְדִּימִים אִישׁ לְאָחִיו כְּדֵי לִתְפֹּס לָהֶם מְקוֹמוֹת לִרְאוֹת בַּדָּבָר, וְהָיוּ מִקְצָת בְּנֵי אָדָם שֶׁהָלְכוּ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ. יָרַד הַמִּשְׁנֶה וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים עִמּוֹ אֶל בֵּית־הָאֲסוּרִים. אָמַר לוֹ קֻטַיְט פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר: “מַה תְּבַקֵּשׁ, אֲדוֹנֵנוּ הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר: “הוֹצֵא אֵלַי תָּלוּי זֶה”. אָמַר פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר: “הֲרֵי הוּא בַמְּגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים מֵרֹב מַה שֶׁהִכִּיתִיו”. נִכְנָס אֵלָיו פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר וּמְצָאוֹ נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶה:

מִי בְצָרָתִי יַעַזְרֵנִי עָזוֹר,

כִּי רַב חָלְיִי וַיִּיקַר הַמָּזוֹר.

וְגָלוּת כִּלְתָה לְבָבִי וּקְרָבָי,

וּזְמַן הָפַךְ לְאוֹיְבִים לִי אוֹהֲבָי.

בְּנֵי אִישׁ, הֲיֵשׁ בָכֶם יָדִיד יְרַחֲמֵנִי

יָחוּשׁ בְּמַצָבִי, אוֹ לִקְרִיאָתִי יַעֲנֵנִי.

אָכֵן הַמָּוֶת עִם אֵימוֹתָיו בְּעֵינַי יֵקַל

כִּי מִתִּקְוָתִי לְטוּב חַיִּים נִשְׁאַר מָעַל.

הוֹי אֵלִי, חֵי הַמְאַשֵּׁר, הַמַּזְהִיר הַנִּבְחָר,

אֲדוֹן כָּל מֵלִיץ־יֹשֶר, יָם כָּל יְקָר –

אֵלֶיךָ אֶקְרָא: הַצִּילֵנִי, לַעֲוֹנִי כַפֵּר,

וְצָרָתִי וּמְצוּקָתִי מֵעָלַי הָסֵר.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַסֵיר מֵעָלָיו פְּקִיד בֵּית־הַסֹּהַר אֶת בְּגָדָיו הַנְקִיִּים וְהִלְבִּישׁוֹ שְׁנֵי בְגָדִים מִלֻכְלָכִים וְהוֹצִיאוֹ אֶל הַמִּשְׁנֶה. הִסְתַּכֵּל בּוֹ נוּר אַלדִּין וְרָאָה שֶׁהוּא אוֹיְבוֹ שֶׁלֹּא חָדַל מִבַּקֵשׁ לַהֲמִיתוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ כָּכָה וְאָמַר לוֹ: "כְּלוּם כָּרַתָּ עִם הַזְמן בְּרִית! וְכִי לֹא שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

מָשְׁלוּ בְרֶשַׁע וְהֶאֱרִיכוּ יְמֵי שִׁלְטוֹנָם,

אַךְ עַד אַרְגִּיעָה חָלַף כְּלֹא הָיָה וְלֹא קָם.

הוֹסִיף וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, דַע שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה הוּא הָעוֹשֶה כָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ”. אָמַר לוֹ: עַלִי, כְּלום לְיָרְאֵנִי בִדְבָרִים אֵלֶּה אַתָּה אוֹמֵר? הֲרֵי הַיוֹם אֲנִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ עַל אַפָּם וְעַל חֲמָתָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי בָּצְרָה, וְאֵינִי שָׁת לֵב לַעֲצָתְךָ, אֶלָּא נוֹהֵג לְפִי דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הַנַּח לַזְּמַן לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ.

וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר הַגּוֹרָל יַחְרֹץ.

וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:

מִי שֶׁחַי אַחֲרֵי אוֹיְבוֹ רַק יוֹם,

כְּבָר הִשִּׂיג חֶפְצוֹ עַד תֹּם.

צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת נְעָרָיו לָשֵׂאת אוֹתוֹ עַל גַבֵּי פִּרְדָּה. אָמְרוּ הַנְּעָרִים לְעַלִי נוּר אַלדִּין – וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם –: “תֵּן לָנוּ וְנִרְגֹּם אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים וְנִגְזְרֶנּוּ לִגְזָרִים, וְאֲפִלּוּ אִם אָנוּ מִתְחַיְּבִים בְּנַפְשֵׁנוּ”. אָמַר לָהֶם עַלי נוּר אַלדִּין: „אַל תַּעֲשׂוּ כֵן לְעוֹלָם, כְּלוּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֵין מָנוֹס לִי מִן הָעֵת נִקְבָּעָה,

וְלֹא אָמוּת כָּל עוֹד לֹא נִמְלָא צְבָאָהּ

לוּ הִכְנִיסוּנִי לְתוֹךְ גֹבָם לְבָאִים,

לֹא יְכַלּוּנִי כָּל עוֹד נִשְׁאֲרוּ לִי חַיִּים".

אַחַר כָּךְ הִכְרִיזוּ עַל נוּר אַלדִּין: “זֶהוּ הַקַּל שֶׁבָּעֳנָשִׁים לְמִי שֶׁמְּזַיֵף בְּשֵׁם הַכַלִיף מִכְתָּב לַשֻּׂלְטָאן”. וְלֹא חָדְלוּ לְשׁוֹטֵט עִמּוֹ בְּבָצְרָה עַד שֶׁהִצִּיגוּהוּ תַּחַת חַלּוֹן הָאַרְמוֹן וְשָׂמוּ אוֹתוֹ עַל עוֹר־הַדָּמִים. נִגַּשׁ אֵלָיו הַתַּלְיָן וְאָמַר לוֹ: אֲנִי רַק עֶבֶד מְמַלֵּא פְּקֻדָּה, וְאִם יֵשׁ לוֹ בַּקָּשָה הַגִּידָה לִי וַאֲמַלְּאֶנָּה לְךָ, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לְךָ מֵחַיֶּיךָ אֶלָּא עַד כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא הַשֻּׂלְטָאן פָּנָיו מִן הַחַלּוֹן.

בְאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂא עֵינָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלּוּ:

הֲיֵשׁ בָּכֶם יָדִיד וְרַחוּם יַעַזְרוּנִי?

בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֶשְׁאָלְכֶם, נָא עֲנוּנִי.

הֵקִיץ לִי הַקֵּץ, זְמַן חַיַּי עָבָר,

הַאֵין לִי רַחוּם, מֵאֱלֹהִים יִקַּח שָׁכָר,

יִרְאֶה מַצָּבִי וְצָרָתִי מֵעָלַי יָגֵל,

יַשְׁקֵנִי מַיִם סִבְלוֹתַי להָקֵל?

בָּכוּ עָלָיו בְנֵי־הָאָדָם אִיש בְּאָזְנֵי רֵעֵהוּ, וְקָם הַתַּלְיָן וְלָקַח מְעַט מַיִם לְהַגִּישׁוֹ לוֹ. נִגַּש הַמִּשְׁנֶה מִמְּקוֹמוֹ וְהִכָּה בְכַד הַמַּיִם בְּיָדוֹ וְשָׁבַר אוֹתוֹ וְגָעַר בַּתַּלְיָן וְצִוָּהוּ לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָשַׁר הַתַּלְיָן אֶת עֵינֵי עַלִי נוּר אַלדִּין, וְהֵרִימוּ בְנֵי־הָאָדָם קוֹל צְעָקָה עַל הַמִּשְׁנֶה וְהֵקִימוּ עָלָיו שָׁאוֹן, וְרַבּוּ הַדִּין וְהַדְּבָרִים בֵּינֵיהֶם. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ עָלָה אָבָק וְעָנָן כָּבֵד מִלֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַשֻׂלְטָאן, וְהוּא יוֹשֵׁב בָּאַרְמוֹן, אָמַר לָהֶם: “צְאוּ וּרְאוּ מַה הַדָּבָר?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “נַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה תְּחִלָּה”. אָמַר לוֹ הַשֻׂלְטָאן: “הַמְתֵּן אַתָּה, עַד שֶׁנִּרְאֶה מַה הַדָּבָר”. וְהָיָה אָבָק זֶה, אֲבַק גַ’עְפָר וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. וְהָיְתָה סִבַּת בּוֹאָם, שֶׁהַכַלִיף נִשְׁאַר שְׁלֹשִים יוֹם מִבְּלִי שֶׁנָּתַן דַּעְתּוֹ שֶׁל גּוֹרָלוֹ שֶׁל עַלי בֶּן כָאקָאן, וְאִישׁ לֹא הִזְכִּיר אוֹתוֹ אֵלָיו, עַד שֶׁעָבַר בְּאַחַד הַלֵּילוֹת עַל־פְּנֵי חַדְרָהּ שֶׁל אַנִיס אַלְגַ’לִיס, וְשָׁמַע בִּכְיָתָהּ, שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

שִׁוִּיתִיךָ לְנֶגְדִּי אִם רָחוֹק אַתָּה אוֹ קָרוֹב,

וּלְשוֹנִי זִכְרוֹנְךָ עַד נֵצַח לֹא תַעֲזֹב,

וְהָלַךְ בִּכְיָהּ וָרָב. פָּתַח הַכַלִיף אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֶדֶר, וְרָאָה אֶת אַנִיס אַלְגַ’לִיס בּוֹכִיָּה. כְּשֶׁרָאתָה אֶת הַכַלִיף נָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלּוּ:

הוֹי הַטּוֹב לְמוֹלֶדֶת, שָׁרְשׁוֹ זַךְ.

וַעֲנַף פְּרִי תְּנוּבָה: נֵצֶר צַח,

אַזְכִּירְךָ כִּי טוּבְךָ הִבְטִיחַ הַבְטָחָה,

וְחָלִילָה לְךָ אֲשֶׁר תִּשְׁכָּחָהּ.

אָמַר לָהּ הַכַלִיף: “מִי אָתְּ?” אָמְרָה: “מַתְּנַת עַלי בֶּן כָאקָאן לְךָ אָנִי, וּמְצַפָּה שֶׁתְּקַיֵּם הַבְטָחָתְךָ שֶׁהִבְטַחְתַּנִי לְשַׁלְּחֵנִי אֵלָיו עִם מִנְחַת־כָּבוֹד. וְהָרֵי לִי זֶה שְׁלֹשִים יוֹם שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי טַעַם שֵׁנָה”. מִיָּד בִּקֵּשׁ הַכַלִיף אֶת גַ’עְפָר לָבוֹא לְפָנָיו וְאָמַר: “מִזֶּה שְׁלֹשִים יוֹם לֹא שָׁמַעְתִּי מְאוּמָה עַל דְבַר עַלִי בֶּן כָאקָאן, וְאֵינִי חוֹשֵׁב אֶלָּא שֶׁהֲרָגוּהוּ. נִשְׁבָּע אֲנִי בְּחַיֵּי רֹאשִׁי וּבְקִבְרוֹת אֲבוֹתַי וַאֲבוֹת-אֲבוֹתַי, שֶׁאִם גָּרְמוּ לוֹ רָעָה, אֲנִי מַשְׁמִיד אֶת זֶה שֶׁהָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה הַיָּקָר לִי בִּבְנֵי אָדָם. רְצוֹנִי שֶׁתִּסַּע אַתָּה תֵּכֶף וּמִיָּד לְבָצְרָה וְתוֹדִיעֵנִי בְּעִנְיַן הַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי עִם עַלִי בֶּן כָאקָאן”. מִלֵּא פְקֻדָּתוֹ וְנָסַע מִיָּד.

כְּשֶׁהִגִּיעַ גַ’עְפָר הַמִּשְׁנֶה וְרָאָה אֶת כָּל הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה וְאֶת הֲמוֹן הָעָם אָמַר: “מַה הַשָּׁאוֹן הַזֶּה?” סִפְּרוּ לוֹ מַה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּעִנְיַן עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן. כְּשֶׁשָּמַע גַ’עְפָר דִּבְרֵיהֶם נִזְדָּרֵז וְעָלָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן. וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ עַל דְּבַר הָעִנְיָן שֶׁבִּגְלָלוֹ בָא, וְשֶׁאִם נַעַשְׂתָה לְעַלִי נוּר אַלְדִּין רָעָה, יַשְׁמִיד אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לָהּ. תָּפַס אֶת הַשֻּׂלְטָאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי וְצִוָּה לְשַׁחְרֵר אֶת עַלִי נוּר אַלְדִּין בֶּן כָאקָאן וְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת בִּמְקוֹם הַשֻּׂלְטָאן מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי. עָמַד בְּבָצְרָה שְׁלשָׁה יָמִים מוֹעֵד שֶׁאוֹרֵחַ נוֹהֵג לִשְׁהוֹת בְּבֵית-מְאָרְחוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ בֹּקֶר הַיּוֹם הָרְבִיעִי, פָּנָה עַלִי בֶּן כָאקָאן לְגַ’עְפָר וְאָמַר לוֹ: “נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת פְּנֵי נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר גַ’עְפָר לַמֶּלֶךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן, “הִתְכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה, שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְיוֹצְאִים לְבַגְדָּאד”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת הַשַּׁחַר וְרָכְבוּ כֻלָּם וְעִמָּם הַמִּשְׁנֶה אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי, שֶׁהָיָה מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה. הָיָה עַלִי נוּר אַלְדִּין יוֹשֵׁב לְצִדּוֹ שֶׁל גַ’עְפָר, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד מְעוֹן הַשָּׁלוֹם. וְנִכְנְסוּ אֶל הַכַלִּיף. וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו סִפְּרוּ לוֹ סִפּוּרוֹ שֶׁל נוּר אַלְדִּין. מִיָּד נִגַּשׁ הַכַלִּיף אֶל עַלִי בֶּן כָאקָאן וְאָמַר לוֹ:" טֹל חֶרֶב זוֹ וְהַתֵּז בָּהּ אֶת רֹאשׁ שׂוֹנַאֲךָ“. תְּפָסָהּ וְנִגַּשׁ אֶל אַלְמֻעִין בֶּן סָאוִי. נָשָׂא אֵלָיו זֶה עֵינָיו וְאָמַר לוֹ:” הֲרֵי אֲנִי נָהַגְתִּי לְפִי טִבְעִי וְאַף אַתָּה נְהַג לְפִי טִבְעֲךָ". הִשְׁלִיךְ נוּר אַלְדִּין אֶת הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְנָשָׂא עֵינָיו אֶל הַכַלִּיף וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, רְאֵה הִנֵּה עֲקָבַנִי”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הִנֵּה עֲקָבַנִי בְעָקְבָּה כָּךְ

שֶׁכֵּן אֶת הָאָצִיל יַעֲקֹב מַעֲנֶה רַךְ.

אָמַר לוֹ הַכַלִּיף: אִם כֵּן הַרְפֵּה מִמֶּנּוּ". אַחַר-כָּךְ אָמַר לְמַסְרוּר: “מַסְרוּר, קוּם אַתָּה וְהַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ”. קָם מַסְרוּר וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַכַלִּיף לְעַלִי בֶּן כָאקָאן: “שְׁאַל מִמֶּנִּי אֶת אֲשֶׁר תִּשְׁאַל”. אָמַר: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲנִי אֵין לִי חֵפֶץ בְּמַלְכוּת בָצְרָה, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לַחֲזוֹת בִּפְנֵי כְבוֹדֶךָ”. אָמַר הַכַלִּיף: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אַחַר כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַנַּעֲרָה, וְעָמְדָה לְפָנָיו. הֵיטִיב עִם שְׁנֵיהֶם, וְלֹא פָסַק מִלַּעֲמֹד עִמּוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיגָהוּ הַמָּוֶת.

אָמְרָה שַׁהַרָזָאד:“וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר וִילָדָיו”. אָמַר הַמֶּלֶךְ:" וְכֵיצַד הָיָה זֶה". פָּתְחָה וְאָמְרָה:

---

אלף לילה ולילה: ספּוּר הַסוחר אַיובּ בֶּן גאנִם וּבתּוֹ פִתְנָה

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָיָה לְפָנִים בַּזְּמַנִים שֶׁעָבְרוּ וּבָעִתּוֹת שֶׁחָלְפוּ סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים, וְהָיָה לוֹ הוֹן, וְהָיָה לוֹ בֵּן כְּאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל מִלּוּאוֹ וְצַח הַלָּשׁוֹן, וּשְׁמוֹ גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ וְכִנּוּיוֹ אֲסִיר הָאַהֲבָה הֶעָשׁוּק. וְהָיְתָה לוֹ אָחוֹת וּשְׁמָהּ פִתְנָה עַל שׁוּם יָפְיָה וְחִנָּהּ הַמֻּפְלָגִים. נִפְטַר לְבֵית־עוֹלָמוֹ וְעָזַב לֶהָם הוֹן עָצוּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאר בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹשִים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁאוֹתוֹ סוֹחֵר עָזַב לָהֶם הוֹן עָצוּם וּבְתוֹכוֹ מֵאָה מַשָׂא גָמָל מֶשִׁי וְרִקְמָה וְכִיסֵי־מֹר יְקַר הָעֶרֶךְ הָעֲשׂוּיִים מִשַּׁלְחוּפִית חַיַת הַמֹּר. וְהָיָה רָשׁוּם עַל כָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה: “מוּעָד לְבַגְדָּאד”, שֶׁכֵּן הָיְתָה בְכַוָּנָתוֹ לִנֹסעַ אֵלֶיהָ. וְאַחֲרֵי שֶׁאֲסָפוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעָבַר זְמַן לָקַח בְּנוֹ מִטְעֲנֵי גָמָל אֵלּוּ וְנָסַע בָּהֶם לְבַגְדָּאד. וְהָיָה הַדָּבָר בְּיָמָיו של הָארוּן אַלרְרַשִׁיד.

נִפְרַד מֵאִמּוֹ וּמִקְּרוֹבִיו וּמִבְּנֵי עִירוֹ לִפְנֵי שֶׁיָצָא לַדֶּרֶךְ, וְנָסַע סוֹמֵךְ עַל אֱלֹהִים יִתְעַלֶה, וְצִוָּה לוֹ אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבַגְדָּאד בְּתוֹךְ אוֹרְחַת סוֹחֲרִים. שָׂכַר לוֹ חָצֵר נָאָה וְהִצִיעָהּ שְׁטִיחִים וְכָרִים וְשִׁלְשֵׁל עָלֶיהָ וִילוֹנוֹת, וְהוֹרִיד לְתוֹכָהּ אֶת הַמִּטְעָנִים וְאֶת הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַגְּמַלִים וְיָשָׁב עַד שֶׁנָּח מִן הַדֶּרֶךְ. שָׁאֲלוּ לוֹ סוֹחֲרֵי בַגְדָּאד וּגְדוֹלֶיהָ לְשָׁלוֹם. אַחַר-כָּךְ לָקַח חֲבִילָה שֶׁבָּהּ עֶשֶׂר גְּזָרוֹת מִן הָאָרִיג יְקָר־הָעֶרֶךְ, שֶׁהָיָה רָשׁוּם עָלֶיהָ מְחִירָהּ, וְיָרַד בָּהּ לְשׁוּק הסּוֹחֲרִים. קִבְּלוּ פָּנָיו וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם וְכִבְּדוּהוּ וּבֵרְכוּהוּ לְבוֹאוֹ אֲלֵיהֶם, וְהוֹרִידוּהוּ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל זְקַן הַשּׁוּק. מָכַר הַגְּזָרוֹת וְהִרְוִיחַ עַל כָּל דִּינָר שְׁנֵי דִּינָרִים, שָׂמַח גָאנִם. וְהָיָה מוֹכֵר אֶת הָאָרִיג וְאֶת הַגְּזָרוֹת קִמְעָא קִמְעָא, וְלֹא פָּסַק מִכָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה.

בְּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה בָא לְאוֹתוֹ שׁוּק וּמָצָא שְׁעָרָיו נְעוּלִים. שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר וְאָמְרוּ לוֹ: “נִפְטַר אַחַד הַסּוֹחֲרִים לְבֵית עוֹלָמוֹ וְיָצְאוּ הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם לִלְוָיָתוֹ. רְצוֹנְךָ אַף אַתָּה לִזְכּוֹת בְּמִצְוָה וְלָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם?” אָמַר: “הֵן”. שָׁאַל לִמְקוֹם הַלְּוָיָה, וְהֶרְאוּ לוֹ עַל הַמָּקוֹם הִתְרַחֵץ כַּדָּת וְהָלַךְ עִם הַסּוֹחֲרִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מְקוֹם הַתְּפִלָּה שֶׁבּוֹ מִתְפַּלְלִים עַל הַמֵּת, וְהִתְפַּלְלוּ. הָיוּ הַסּוֹחֲרִים כֻּלָּם הוֹלְכִים לִפְנֵי הָאָרוֹן לְבֵית־הַקְבָרוֹת, וְהָלך גָאנִם אַחֲרֵיהֶם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ עִם הָאָרוֹן לְבֵית־הַקְבָרוֹת מִחוּץ לָעִיר. הָלְכוּ בֵּין הַקְּבָרוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְקוֹם הַקְּבוּרָה, וּמָצְאו שֶׁבְּנֵי־בֵּיתוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר הֶעֱמִידוּ אֹהֶל עַל הַקֶּבֶר, וְהֵכִינוּ נֵרוֹת וּמְנוֹרוֹת. קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְיָשְׁבוּ בַעֲלֵי־הַקְּרִיאָה לִקְרֹא אֶת הַקֻּרְאָן עַל אוֹתוֹ קֶבֶר. יָשְׁבוּ הַסּוֹחֲרִים וְגָאנִים בֶּן אַיּוּב בְּתוֹכָם. גָּבְרָה עָלָיו הַבּוּשָׁה וְאָמַר: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶעֱזֹב אוֹתָם. אֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא אִתָּם כְּשֶׁיֵּלֵכוּ”. יָשְׁבוּ וְהֶאֱזִינוּ לִקְרִיאַת הַקֻּרְאָן עַד לִשְׁעַת אֲרוּחַת־הָעֶרֶב. הִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְאֶת הַמָּתִיקוֹת. אָכְלוּ דַיָּם וְרַחֲצוּ יְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ בִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. הָיְתָה דַעְתּו שֶׁל גָאנִם טְרוּדָה בְּסְחוֹרָתוֹ, שֶׁמִּתְיָרֵא הָיָה מִן הַלִּסְטִים, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֲנִי אָדָם זָר אָנִי, וְחָשׁוּד עַל הָעֹשֶר, וּכְשֶׁאָלוּן רָחוֹק מִמְּעוֹנִי, יִגְנְבוּ הַלִּסְטִים כָּל־מַה שֶׁיֵש בּוֹ מִן הַמָּמוֹן וּמַשָּׂא הַסְּחוֹרָה”. חָשַׁש לְהוֹנוֹ וְקָם וְיָצָא מִתּוֹךְ הַחֲבוּרָה, אַחֲרֵי שֶׁבִּקֵּשׁ מֵהֶם רְשׁוּת מִשּׁוּם עִנְיָן הַמֻּטָּל עָלָיו לְמַלֵּא אוֹתוֹ. הָיָה הוֹלֵך וּמְהַלֵךְ בְּעִקְבוֹת הַדֶּרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר הָעִיר.

הָיְתָה אוֹתָהּ שֶָׁעָה שְׁעַת חֲצוֹת־הַלַּיְלָה וּמָצָא אֶת שַׁעַר הָעִיר נָעוּל, וְלֹא רָאָה שׁוּם אָדָם לֹא יוֹצֵא וְלֹא בָא. וְלֹא שָׁמַע שׁוּם קוֹל, זוּלָתִי נְבִיחַת הַכְּלָבִים וְיִלְלַת הַתַּנִים. אָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. הָיִיתִי חוֹשֵׁש לְמָמוֹנִי, וּבָאתִי בִגְלָלוֹ, וַהֲרֵי אֲנִי מוֹצֵא אֶת הַשַּׁעַר נָעוּל, וְנִמְצָא עַכְשָׁו מִתְיָרֵא לְנַפְשִׁי”. חָזַר לְבַקֵּשׁ לוֹ מָקוֹם שֶׁיָּלוּן בּוֹ עַד הַבֹּקֶר, וּמָצָא בֵית־קְבָרוֹת מֻקָּף אַרְבָּעָה קִירוֹת, וּבְתוֹכוֹ תָמָר וְלוֹ שַׁעַר שֶׁל אֶבֶן צוּרִים פָּתוּחַ. נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּבִקֵּשׁ לָלוּן שָׁם, וְלֹא אָחֲזָה אוֹתוֹ תְנוּמָה. תָּקְפָה אוֹתוֹ חֲרָדָה וְרֶגֶשׁ שֶׁל בְּדִידוּת, כְּשֶׁהוּא בֵין הַקְבָרוֹת. קָם וְעָמַד על רַגְלָיו וּפָתַח אֶת שַׁעַר הַמָּקוֹם, וְרָאָה מֵרָחוֹק אוֹר נוֹצֵץ לְעֵבֶר שַׁעַר הָעִיר. הָלַךְ קְצָת לְמוּלוֹ וְרָאָה אֶת הָאוֹר מִתְקָרֵב וּבָא בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לְבֵית־הַקְבָרוֹת שֶׁהוּא בּוֹ. פָּחַד גָאנִים לְנַפְשׁוֹ וּמִהֵר לְהָשִׁיב אֶת הַשַּׁעַר לִמְקוֹמוֹ וּלְסָגְרוֹ, וְטִפֵּס עַד שֶׁעָלָה עַל הַתָּמָר וְהִסְתַּתֵּר בֵּין עֲפָאָיו. הָיָה הָאוֹר הוֹלֵךְ וְקָרֵב לְבֵית־הַקְּבָרוֹת קִמְעָא קִמְעָא, עַד שֶׁנִּמְצָא סָמוּךְ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. הִתְבּוֹנֵן לָאוֹר וְרָאָה שְׁלֹשָׁה כּוּשִׁים, שְׁנַים מֵהֶם נוֹשְאִים תֵּבָה וְאֶחָד מַעְדֵּר בְּיָדוֹ וּפַנָּס. כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ לְבֵית־הַקְבָרוֹת, אָמַר אֶחָד מִשְׁנֵי הַכּוּשִׁים הַנּוֹשְׂאִים אֶת הַתֵּבָה: “מַה לְךָ, צַוָּאח?” אָמַר הַכּוּשִׁי הַשֵׁנִי בָהֶם: “מַה לָּךְ, כָּאפוּר?” אָמַר: “כְּלוּם לֹא הָיִינוּ כָאן לִפְנוֹת־עֶרֶב וְהִנַּחְנוּ אֶת הַשַּׁעַר פָּתוּח?” אָמַר: “כֵּן. דְּבָרֶיךָ אֱמֶת”. אָמַר: “וַהֲרֵי הוּא סָגוּר וְנָעוּל”. אָמַר לָהֶם הַשְּׁלִישִׁי. הַיְינוּ נוֹשֵׂא הַמַּעְדֵּר וְהַפַּנָּס, וְהָיָה שְׁמוֹ בֻּחַיְת: “מַה קָּצָר שִׂכְלְכֶם כְּלוּם אִי־אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁבַּעֲלֵי־הַגַּנּוֹת יוֹצְאִים מִבַּגְדָּאד וּמִתְהַלְכִים כָּאן, וְיֵשׁ שֶׁהַיוֹם מַעֲרִיב עֲלֵיהֶם וְנִכְנָסִים לְכָאן וְסוֹגְרִים בַּעֲדָם הַשַׁעַר מִפַּחַד כּוּשִׁים שֶׁכְּמוֹתֵנוּ, שֶׁלֹא יִתְפְּשׂוּ אוֹתָם וְיִצְלוּם וְיֹאכְלוּם”. אָמְרוּ לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְאוּלָם חַי־אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ מְעוּטֵי־שֵׂכֶל מִמֶּךָ”. אָמַר לָהֶם: “הָרֵי אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי עַד שֶׁאָנוּ נִכְנָסִים לְבֵית־הַקְּבָרוֹת וּמוֹצְאִים בּוֹ אָדָם, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁאִלּוּ הָיָה כָאן אָדָם שֶׁרָאָה אֶת הָאוֹר, הֲרֵי בִקֵּשׁ לוֹ מִקְלָט עַל הַתָּמָר”.

כְּשֶׁאָמע גָאנִם אֶת דִּבְרֵי הַכּוּשִׁי, אָמַר בְּלִבּוֹ: “כַּמָּה עָרוּם הוּא כּוּשִׁי זֶה, יַעְכֹּר אֱלֹהִים אֶת הַכּוּשִׁים בַּעֲבוּר הַתּוֹעֵבָה וְהַמְגֻנֶּה שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבָּם”. הוֹסִיף וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהֶעָצוּם: וּמַה יוּכַל לְהַצִּילֵנִי מִצָּרָה זוֹ?” אַחַר־כָּךְ אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם נוֹשְׂאֵי הַתֵּבָה לָזֶה שֶׁהַמַעְדֵּר אִתּוֹ: “טַפֵּס עַל הַקִּיר וּפְתַח לָנוּ אֶת הַשַּׁעַר, שֶׁכֵּן עָיַפְנוּ מִמַּשָּׂא הַתֵּבָה עַל עָרְפֵּנו. וְאִם תִּפְתַּח לָנוּ אֶת הַשַׁעַר יְהִי לְךָ עָלֵינוּ אֶחָד מִאֵלֶּה שֶׁנִּתְפְּשֵׂם וְאָנוּ צוֹלִים לְךָ אוֹתוֹ יָפֶה יָפֶה עַד שֶׁלֹּא תאֹבַד מִשַּׁמְנִינוּתוֹ אֲפִלּוּ טִפָּה אֶחָת”. אָמַר בֻּחַיְת: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי מִשּׁוּם דָּבָר אֶחָד שֶׁהִרְהַרְתִּי בוֹ מִתּוֹךְ קֹצֶר־שִׂכְלִי. הֲרֵי מוּטָב שֶׁנַּשְׁלִיךְ אֶת הַתֵּבָה מֵעֵבֶר לַשַּׁעַר, שֶׁכֵּן כָּל אוֹצְרוֹתֵינוּ בְתוֹכָהּ”. אָמְרוּ לוֹ שְׁנֵיהֶם: “אִם אָנוּ מַשְׁלִיכִים אוֹתָה, הֲרֵי הִיא נִשְׁבְּרֶת”. אָמַר לָהֶם: “חוֹשֵׁש אֲנִי, שֶׁמָּא יֶשְׁנָם בְּתוֹךְ בֵּית־הַקְּבָרוֹת מִבִּפְנִים שׁוֹדְדִים שֶׁהוֹרְגִים בְּנֵי אָדָם וּמְלַסְטְמִים אֶת הוֹנָם, שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֵעֲרִיב עֲלֵיהֶם הַיוֹם הֵם מִתְכַּנְּסִים לִמְקוֹמוֹת אֵלֶּה וּמְחַלְקִים מַה שֶׁאִתָּם”. אָמְרוּ לוֹ הַשְׁנַיִם נוֹשְׂאֵי הַתֵּבָה: “הוֹי מִעוּט־שֵׁכֶל, כְּלוּם יְכוֹלִים הֵם לְהִכָּנֵס לְכָאן?”

הִנִּיחוּ שְׁנֵיהֶם אֶת הַתֵּבָה וְטִפְּסוּ עַל הַקִיר וְיָרְדוּ וּפָתְחוּ אֶת הַשַׁעַר, וְהַכּוּשִׁי הַשְּׁלִישִׁי, הַיְנוּ בֻּחַיְת, עוֹמֵד בַּחוּץ בַּפַּנָס וּבַמַעְדֵּר וּבְקֻפָּה שֶׁבְּתוֹכָהּ מִקְצָת מִן הַגְֶּפֶת. אַחַר-כָּךְ נָעֲלוּ אֶת הַשַּׁעַר וְיָשָׁבוּ. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אַחַי, הֲרֵי עָיַפְנוּ מִן הַדֶּרֶךְ וּמִן הַטְּעִינָה וְהַפְּרִיקָה וּמִפְתִיחַת הַשַּׁעַר וּסְגִירָתוֹ, וְשָׁעָה זוֹ שְׁעַת חֲצוֹת־הַלַּיְלָה הִיא, וְלֹא נִשְׁאַר בָּנוּ עוֹד כֹּחַ לִפְתֹּחַ אֶת הַקֶּבֶר וְלִטְמֹן אֶת הַתֵּבָה, הָבוּ אֵפוֹא וְנֵשֵׁב וְנָפוּשׁ כָּאן שָׁלשׁ שָׁעוֹת. וְאַחַר־כָּךְ נָקוּם וּנְכַלֶּה מְלַאכְתֵּנוּ. וּבֵינְתַיִם יְסַפֵּר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לַחֲבֵרָיו סִבַּת־סֵרוּסוֹ וְכָל מַה שֶׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, כְּדֵי שֶׁנְבַלֶּה בְכָךְ לַיְלָה זֶה”.

פָּתַח הָרִאשׁוֹן, וְהָיָה זֶה שָׁנָשָׂא אֶת הַפַּנָּס, וְאָמַר: “אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרִי”.

אָמְרוּ לוֹ: “סַפֵּר”. אָמַר לָהֶם:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר בֻּחַיְת הַכּוּשִׁי

מאת

אלמוני/ת

"דּעוּ, אַחַי, שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר קָטָן, הֱבִיאַנִי סוֹחֵר־הָעֲבָדִים מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲנִי אָז בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים בְּעֵרֶךְ, וּמְכָרַנִי לִפְקִיד־צָבָא נָמוֹךְ. וְהָיְתָה לוֹ בַּת בְּגִיל שָׁלֹש. גִדְלוּנִי אִתָּהּ יַחַד, וְהָיוּ מְצַחֲקִים עָלַי, וּמַנִּיחִים אוֹתִי לְשַּׂחֵק עִמָּהּ וְלִרְקוֹד לְפָנֶיהָ וּלְזַמֵּר, עַד שֶׁמָּלְאוּ לִי שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהִיא אָז בַּת עֲשֶׁר שָׁנִים. לֹא הָיוּ חוֹשְׂכִים אוֹתָהּ מִמֶּנִּי, עַד שֶׁבְּיוֹם מִן הַיָּמִים נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ לְתוֹךְ חָדֶר וּמְצָאתִיהָ יוֹשֶׁבֶת לְבַדָּה, וְדוֹמָה הָיְתָה כְאִלוּ יָצְאָה מִן הַמֶּרְחָץ שֶׁבַּבַּיִת, שֶׁכֵּן הָיְתָה מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה. וְהָיוּ פָּנֶיהָ דוֹמִּים לְאַגַּן־הַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. שִׂחֲקָה אִתִּי וְשִׂחַקְתִּי אִתָּהּ. הָדְפָה אוֹתִי לָאָרֶץ וְנָפַלְתִּי עַל גַּבִּי. רָכְבָה עַל חָזִי וְנִלְפְּתָּה סְבִיבִי. נִדְלְקָה הַתַּאֲוָה בְּקִרְבִּי וַאֲסַפְתִּיהָ אֶל חֵיקִי. נִלְפְּתוּ יָדֶיהָ מִסְבִיב לְצַוָּארִי וְחִבְּקָה אוֹתִי בְכָל כֹּחָה. וְלֹא הָיִיתי מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר עַד שֶׁנָּשְׁרוּ בְּתוּלֶיהָ. כְּשֶׁרָאִיתִי כָךְ, בָּרַחְתִּי אֵצֶל אַחַד מֲחֵבָרי.

נִכְנְסָה אֵלֶיהָ אִמָּהּ וּמָצְאָה אוֹתָהּ בְּכָךְ. נִטְּרְפָה דַעְתָּה עָלֶיהָ. וְאוּלָם הֵשִׁיבָה אֶל לִבָּהּ וְהִסְתִּירָה אֶת מַצָּבָהּ מֵאָבִיהָ והֶעְלִימָה אוֹתוֹ, וְהַמְתִּינָה לָהּ זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים. כָּל זֶה קָרָה וְהֵם קוֹרְאִים לִי וּמוֹשְׁכִים אוֹתִי בְרַכּוּת עַד שֶׁהוֹצִיאוּנִי מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאִי, וְאֵינָם מְסַפְּרִים כְּלוּם מֵעִנְיָן זֶה לְאָבִיהָ, שֶׁכֵּן הָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתִי מְאֹד. אַחַר־כָּךְ אֵרְשָׂה אוֹתָה אִמָּהּ לְאָדָם גַּלָב שֶׁהָיָה מְסַפֵּר שְׂעַר אָבִיהָ, וְנָתְנָה לָהּ מֹהַר מִשֶׁלָּהּ וְהֵכִינָה לָהּ כָּל צְרָכֶיהָ. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁאָבִיהָ אֵינוֹ יוֹדֵעַ עַל דְּבַר מַצָּבָהּ.

הָיוּ עוֹסְקִים בַּהֲכָנַת צָרְכֵי נִשׂוּאֶיהָ, וּבְתוֹך זֶה תְּפָסוּנִי כְּשֶׁאֲנִי בְּהַסֵחַ דַּעְתִּי וְסֵרְסּוּנִי. וּכְשֶׁהוֹבִילוּהָ לַאֲרוּסָהּ, שָׂמוּנִי סָרִיס לָהּ, שֶׁאֶהְיֶה מְהַלֵךְ לְפָנֶיהָ לְכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, אַחַת הִיא אִם הָלְכָה לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְאִם הָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ. וְהִסְתִּירוּ עִנְיָנָהּ. וּבְלֵיל בִּיאָתָהּ שָׁחַטוּ עַל כֻתָּנְתָּהּ יוֹנָה. נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָּה מֶשֶךְ זְמַן אָרֹךְ, וַאֲנִי מִתְעַנֵּג עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ כְּכָל הָאֶפְשָׁרִי לִי, בְּנִשּׁוּק וְחִבּוּק, עַד שֶׁמֵּתָה הִיא וּבַעְלָהּ וְאָבִיהָ. אַחַר־כָּךְ הֶחֱרִימוּ אוֹתִי לְאוֹצַר הַמֶּלֶךְ וְכָך בָּאתִי אֲלֵיכֶם וְנִתְּחַבַּרְתִּי לָכֶם, זוֹהִי סִבַּת כְּרִיתַת שָׁפְכָתִי, וְשָׁלוֹם",

פָּתַח הַשֵּׁנִי וְאָמַר:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַסָּרִיס כָּאפוּר

מאת

אלמוני/ת

"דְּעוּ, אַחַי, שֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁמוֹנֶה בְּרֵאשׁית עַבְדוּתִי, וְאוּלָם הָיִיתִי מְשַׁקֵּר לְסוֹחֲרִי הָעֲבָדִים מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְמוֹעֵד קָבוּעַ שֶׁקֶר אֶחָד, וְגָרַמְתִּי לְסִכְסוּכִים שֶׁנָּפְלוּ בֵינֵיהֶם, עַד שֶׁקָּצְרָה רוּחוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי וְהוֹרִידַנִי לַשּׁוּק אֶל הַכָּרוֹז וְצִוָּהוּ לְהַכְרִיז: “מִי קוֹנֶה עֶבֶד זֶה לַמְרוֹת מוּמוֹ?” אָמַר לוֹ הַכָּרוֹז: “וּמַה מּוּמוֹ?” אָמַר: “מְשַׁקֵּר הוּא מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְמוֹעֵד קָבוּעַ שֶׁקֶר אֶחָד”. נִגַּשׁ אִישׁ סוֹחֵר אֶל הַכָּרוֹז וְאָמַר לוֹ: “מַה הוּא הַמְּחִיר שֶׁאָמְרוּ לָתֵת בְּעֶבֶד זֶה לַמְרוֹת מוּמוֹ?” אָמַר: “אָמְרוּ לָתֵת שֵׁשׁ מֵאוֹת אֲדַרְכְּמוֹן”. אָמַר לוֹ: “וּמִלְּבַד זֶה הָרֵי לְךָ שְׂכָרְךָ עֶשְׂרִים”. זִמֵּן הַכָּרוֹז אוֹתוֹ וְאֶת מוֹכֵר־הָעֲבָדִים יַחְדָּו וְקִבֵּל מִמֶּנוּ הָאֲדַרְכְּמוֹנִים, וְהוֹבִיל אוֹתִי הַכָּרוֹז לְבֵיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר וְנָטַל שְׁכַר סַרְסוּרְיָה שֶׁלּוֹ. הִלְבִּישׁ אוֹתִי הסּוֹחֵר לְפִי הַיָּאֶה לִי וְעָמַדְתִּי אֶצְלוֹ שְׁאֵרִית שְׁנָתִי עַד שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה לְטוֹבָה. וְהָיְתָה שָׁנָה מְבֹרֶכֶת וּפוֹרִיָה בִּתְנוּבָתָהּ. הָיוּ הַסּוֹחֲרִים עוֹרְכִים מִשְׁתָּאוֹת בֵּית אִישׁ יוֹמוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל אֲדוֹנִי. וְעָרַךְ מִשְׁתֶּה בְגַן בְּתוֹךְ הָעִיר. הָלַךְ הוּא וְהַסּוֹחֲרִים וְלָקְחוּ לָהֶם כָּל מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ מִמַּאֲכָל וְזוּלַת זֶה, וְיָשְׁבוּ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת לְהִשְׁתַּעֲשֵעַ עַד לִשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם. נִזְקַק אֲדוֹנִי לְמַשֶׁהוּ מִבֵּיתוֹ וְאָמַר לִי: “עֶבֶד, רְכַב עַל פִּרְדָּה זוֹ וְלֵךְ לְבֵיתִי וְטֹל מִגְּבִרְתְּךָ חֵפֶץ פְּלוֹנִי וַחֲזֹר בִּמְהֵרָה”. מִלֵּאתִי פְקֻדָּתוֹ, וְהָלַכְתִּי לְבֵיתוֹ.

כְּשֶׁקָרַבְתִּי לַבַּיִת נִזְעַקְתִּי וְהִזַּלְתִּי דְמָעוֹת. נִקְהֲלוּ בְּנֵי־הָרֹבַע גְּדוֹלִים וּקְטַנִים, וְשָׁמְעוּ אֶת קוֹלִי. וּפָתְחוּ אֵשֶׁת אֲדוֹנִי וּבְנוֹתָיו אֶת הַדֶּלֶת וּשְׁאָלוּנִי לְסִבַּת־הַדָּבָר. אָמַרְתִּי לָהֶם: “יוֹשֵׁב הָיָה אֲדוֹנִי אֲחוֹרֵי קִיר יָשָׁן מְאֹד, הוּא וַחֲבֵרָיו, וְנָפַל עֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁרָאִיתִי מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם רָכַבְתִּי עַל הַפִּרְדָּה וְאַצְתִּי לָבוֹא לְהַגִיד לָכֶם”. כְּשֶׁשָׁמְעוּ יְלָדָיו וְאִשְׁתּוֹ דְבָרִים אֵלּוּ, זָעֲקוּ וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם וְטָפְחוּ עַל פְּנֵיהֶם, וְהַשְּׁכֵנִים מַקִּיפִים אוֹתָם. הָפְכָה אֵשֶׁת אֲדוֹנִי אֶת כְּלֵי הַבַּיִת זֶה עַל גַבֵּי זֶה, וְחָלְצָה אֶת עֲצֵי רִקוּעַ הַקִּירוֹת וְשִׁבְּרָה אֶת הַתְּרִיסִים וְאֶת הַחַלּוֹנוֹת, וְזִהֲמָה אֶת הַקִּירוֹת בְּטִיט וּבִכְחוֹל, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת:,אוֹי לְךָ, כָּאפוּר, בֹּא וְסַיַע לִי וַהֲרֹס אֲרוֹנוֹת אֵלֶּה וְשַׁבֵּר כֵּלִים אֵלּוּ וְחַרְסִינָה זוֹ‘. נִגַשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהֶחֱרַבְתִּי אִתָּהּ יַחַד אֶת עֲצֵי רִקּוּעַ הַקִּירוֹת וְהִשְׁמַדְתִּי מַה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם וְאֶת הָאֲרוֹנוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם. וְהָיִיתִי מִסְתּוֹבֵב עַל הַגַּג וּבְכָל מָקוֹם עַד שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת הַכֹּל כְּשֶׁאֲנִי מְזַעֵק: ‘אוֹי אָדוֹן’. אַחַר־כָּךְ יָצְאָה גְבִרְתִּי וּפָנֶיהָ גְּלוּיוֹת, וְרַק מִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ וְלֹא יוֹתֵר, וְיָצְאוּ עִמָּהּ הַבָּנוֹת וְהַיְלָדִים, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: ‘כָּאפוּר, עֲבֹר לְפָנֵינוּ וְהַרְאֵנוּ אֶת מְקוֹם אֲדוֹנֵיךָ שֶׁמֵּת בּוֹ מִתַּחַת לַקִּיר, שֶׁנוֹצִיא אוֹתוֹ מִתַּחַת הַמַּפֹּלֶת, וְנָשִׂים אוֹתוֹ בָאָרוֹן וּנְבִיאוֹ הַבַּיְתָה שֶׁנַּעֲרֹךְ לו לְוָיָה נָאָה’. עָבַרְתִּי לִפְנֵיהֶם וַאֲנִי מְזַעֵק: ,אוֹי אָדוֹן’, וְהֵן אַחֲרָי, גּלוּיוֹת פָּנִים וָרֹאשׁ וְזוֹעֲקוֹת: ‘אוֹי לַצָּרָה, אוֹי לָאָסוֹן’. לֹא נִשְׁאַר אָדָם לֹא מִן הַגְּבָרִים וְלֹא מִן הַנָּשִׁים וְלֹא מִן הַיְלָדִים וְלא תִּינֹקֶת וְלֹא זְקֵנָה שֶׁלֹּא יָצְאו אִתָּנוּ. וְהָיוּ כֻלָּם סוֹפְקִים עַל פְּנֵיהֶם וּבוֹכִים בְּכִי מָר. הֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם בְּכָל רְחוֹבוֹת הָעִיר. הָיוּ בְּנֵי אָדָם שוֹאֲלִים לַדָּבָר, וְהִגִידוּ לָהֶם מַה שֶׁשָׁמְעוּ מִפִּי. אָמְרוּ בְנֵי־הָאָדָם: אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר, נֵלֵךְ לַמּוֹשֵׁל וְנוֹדִיעַ לוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמּוֹשֵׁל הוֹדִיעוּ לוֹ".

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאר בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָׁר, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעוּ לַמּוֹשֵׁל וְסִפְּרוּ לוֹ, קָם הַמּוֹשֵׁל וְרָכַב וְלָקַח עִמּוֹ אֶת הַפּוֹעֲלִים וְאֶת הַמַּעְדְּרִים וְאֶת הַקֻּפּוֹת וְהָלְכוּ אַחֲרַי בְּעִקְבוֹתַי, וַהֲמוֹן בְּנֵי אָדָם אִתָּם, וַאֲנִי הוֹלֵך לִפְנֵיהֶם בּוֹכֶה וּמְצָעֵק וְזוֹרֵק עָפָר עַל רֹאשִׁי וְסוֹפֵק עַל פָּנַי. כּשֶׁהִגַּעְתִּי לַגַּן, רָאָה אוֹתִי אֲדוֹנִי כְּשֶׁאֲנִי סוֹפֵק עַל פָּנַי וְזוֹעֵק: ‘אוֹי גְּבִרְתִּי, אוֹי, אוֹי, אוֹי, מִי יְרַחֵם עָלַי אַחֲרֵי גְבִרְתִּי, וּלְוַאי וְהָיִיתִי כַפָּרָתָהּ’. כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי אֲדוֹנִי נִבְעַת וְהִלְבִּינוּ פָּנָיו וְאָמַר: ‘מַה לְּךָ, כָּאפוּר? מַה הַמַּצָּב הַזֶּה? וּמַה הָעִנְיָן?" אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּשֶׁשָׁלַחְתָּ אוֹתִי אֶל הַבַּיִת לְהָבִיא לְךָ מַה שֶׁבִּקַשְׁתָּ, הָלַכְתִּי הַבַּיְתָה וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ, וּמָצָאתִי שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁבָּאוּלָם נָפַל וְנֶהֱרַס, וְנָפַל הָאוּלָם כֻּלּוֹ עַל גְבִרְתִּי וְעַל יְלָדֶיהָ”. אָמַר לִי: ‘וְלֹא יָצְאָה גְבִרְתְּךָ בְשָׁלוֹם?’ אָמַרְתִּי: ‘לֹא, לֹא יָצָא אָדָם מֵהֶם בְּשָׁלוֹם. וְהָרִאשׁוֹנָה בָהֶם מֵתָה גְבִרְתִּי בִּתְּךָ הַגְּדוֹלָה’. אָמַר לִי: ‘הַאִם יָצְאָה בְשָׁלוֹם בִּתִּי הַקְּטַנָּה?’ אָמַרְתִּי: ‘לֹא’. אָמַר לִי: ‘וּמַה מַצַּב הַפִּרְדָּה שֶׁאֲנִי רוֹכֵב עָלֶיהָ? שְׁלֵמָה הִיא?’ אָמַרְתִּי לוֹ: לֹא, אֲדוֹנִי, שֶׁכֵּן הָיוּ לְמַשּׂוּאוֹת כָּתְלֵי הַבַּיִת וְכָתְלֵי הָאֻרְוָה עַל כָּל מַה שֶׁהָיָה בְתוֹכָם מִן הָאָדָם וּמִן הַצֹּאן וּמִן הָאַוָּזִים וְהַתַּרְנְגוֹלִים, וְנַעֲשׂוּ כֻלָּם עֲרַמָה שֶׁל בָּשָׂר מִתַּחַת לַמַּפֹּלֶת וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם אֶחָד’. אָמַר לי: ‘וְלֹא אֲדוֹנְךָ בְּנִי הַגָּדוֹל?’ אָמַרְתִּי לוֹ: ‘לֹא, לֹא יָצָא בְשָׁלוֹם אִישׁ מֵהֶם, וַהֲרֵי מֵעַתָּה לֹא נִשְׁאֲרוּ לא חָצֵר וְלֹא יוֹשֵׁב בָּהּ, לֹא נִשְׁאַר זַּכֶר לְכָל זֶה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַצֹּאן וְלָאַוָּזִים וְלַתַּרְנְגוֹלוֹת, הֲרֵי הָיוּ כֻלָּם מַאֲכָל לַחֲתוּלִים וְלַכְּלָבִים’. כְשֶׁשָּׁמַע אֲדוֹנִי אֶת דְּבָרַי, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ, וְלֹא יָכֹל לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ וּבְדַעְתּוֹ, וְלֹא עָצַר כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלָיו, שֶׁכֵּן נִשְׁתַּתְּקוּ אֲבָרָיו וְנִשְׁבַּר גַבּוֹ. קָרַע אֶת בְּגָדָיו וּמָרַט אֶת זְקָנוֹ וְסָפַק עַל פָּנָיו, וְהִשְׁלִיךְ מִצְנַפְתּוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְלֹא פָסַק מִלִּסְפֹּק עַל פָּנָיו עַד שֶׁשָּׁתְתוּ דָּם, וְהָיָה צוֹרֵחַ: ‘אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי אִשָּׁה, אוֹי יְלָדִים, אוֹי וַאֲבוֹי לַצָּרָה. מִי הוּא שֶׁאֵרַע לוֹ כְמוֹ שֶׁאֵרַע לִי’. נִזְעֲקוּ הַסּוֹחֲרִים בְּנֵי־חֲבוּרָתוֹ לְצַעֲקָתוֹ וּבָכוּ עִמּוֹ וְקוֹנְנוּ עַל מַצָּבוֹ וְקָרְעוּ בִגְדֵיהֶם.

יָצָא אֲדוֹנִי מֵאוֹתוֹ הַגַּן כְּשֶׁהוּא מַכֶּה עַל פָּנָיו מִפְּאַת הַצָּרָה שֶׁאֵרְעָה לוֹ, וְהִרְבָּה לְהַכּוֹת על פָּנָיו, וְנַעֲשָׂה כְאִלּוּ הָיָה שִׁכּוֹר. אַךְ בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהַחֲבוּרָה יָצְאָה מִשַּׁעַר הַגָּן, וְהִנֵּה אָבָק רַב עוֹלֶה וְזַעֲקוֹת קוֹלוֹת מַחֲרִידִים. הִתְבּוֹנְנוּ וְרָאוּ אֶת הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ וְקָרֵב, הַיְנוּ אֶת הַמּוֹשֵׁל וּבְנֵי־לִוְיָתוֹ וְכָל הָאֲנָשִׁים וְהַבְּרִיוֹת הָרוֹאִים בַּמַּחֲזֶה וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר אַחֲרֵיהֶם, הַזּוֹעֲקִים וּמְיַלְּלִים מִתּוֹךְ בְּכִיָה רַבָּה וְאֵבֶל כָּבֵד, וְהָרִאשׁוֹנִים שֶׁפָּגַשׁ בָּהֶם אֲדוֹנִי, הָיוּ אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. כְּשֶׁרָאָם נִדְהַם וְצָחַק ואָמַר לָהֶם: ‘מַה מַּצַּבְכֶם אַתֶּם, וּמַה הִגִּיעַ אֲלֵיכֶם בֶחָצֵר וּמַה קָרָה אֶתְכֶם?’ וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אָמְרוּ: ‘הַתּוֹדָה לֵאלהִים שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ אַתָּה’, וְהִפִּילוּ עַצְמָם עָלָיו, וְנִתְלוּ יְלָדָיו בּוֹ, כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים: “הוֹי אָבִינוּ, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשָּׁלוֹם לְךָ אָבִינוּ”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: ‘הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהֶרְאָנוּ אֶת פָּנֶיךָ בְשָׁלוֹם’. וּכְבָר נִדְהֲמָה וְכִמְעַט יָצְאָה מִדַּעְתָּהּ כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: ‘כֵּיצַד יָצָאתָ בּשָׁלוֹם אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ?’ אָמַר לָהּ: ‘וְכֵיצַד הָיָה מַצַּבְכֶם בֶּחָצֵר?’ אָמְּרָה לוֹ: 'שָׁלוֹם לָנוּ וְטוֹבִים וּבְרִיאִים אָנוּ, וְלֹא פָגְעָה בַחֲצֵרֵנוּ כָל רָעָה, מִלְּבַד מַה שֶׁעַבְדְּךָ כָּאפוּר בָּא אֵלֵינוּ גְלוּי רֹאשׁ וּקְרוּעַ בְּגָדִים וְהוּא מְצָעֵק: ‘אוֹי אָדוֹן, אוֹי אָדוֹן’. אָמַרְנוּ לוֹ: ‘מַה הָעִנְיָן, כָּאפוּר?’ אָמַר: ‘אֲדוֹנִי יָשַׁב מֵאֲחוֹרֵי קִיר בַּגן לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, וְנָפַל עָלָיו הַקִּיר וּמֵת’. אָמַר לָהֶם אֲדוֹנִי: 'חַי אֱלֹהִים שֶׁבָּא אֵלַי זֶה עַתָּה וְהוּא מְצָעֵק: ‘אוֹי גְּבֶרֶת, אוֹי יַלְדֵי הַגְּבֶרֶת’. וְאָמַר: ‘גְּבִרְתִּי וְהַיְלָדִים מֵתוּ כֻלָּם’. הִבִּיט לְעֶבְרִי וְרָאַנִי מִצְנַפְתִּי שְׁמוּטָה עַל רֹאשִׁי. וַאֲנִי מְצַעֵק וּבוֹכֶה מָרָה וְזוֹרַק עָפָר עַל רֹאשִׁי.

קָרָא לִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו: אָמַר לִי: ‘אוֹי לְךָ עֶבֶד מְנֻוָּל, בֶּן הַזּוֹנָה וְזֶרַע מְרֵעִים, מַה הֵם הָאֲסוֹנוֹת שֶׁהֵמַטְתָּ? אָמְנָם, חַי אֱלֹהִים, אֶת עוֹרְךָ אֲנִי פוֹשֵׁט מֵעַל בְּשָׂרְךָ וְגוֹרֵר אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעַל עַצְמוֹתֶיךָ’. אָמַרְתִּי לוֹ: ‘חַי אֱלֹהִים, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת לִי כְלוּם שֶׁהֲרֵי קָנִיתָ אוֹתִי על מוּם שֶׁבִּי, בִּתְנָאי זֶה, וְעֵדִים הֵעִידוּ בְּךָ בְּשָׁעָה שֶׁקְּנִיתַנִי עַל מוּמִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתוֹ, הַיְנוּ שֶׁאֲנִי מְשַׁקֵּר אַחַת לְשָׁנָה שֶׁקֶר אֶחָד, וְזֶה אֵינוֹ אֶלָּא חֲצִי הַשֶּׁקֶר, וּכְשֶׁתִּגָּמֵר הַשָּׁנָה הָרֵינִי לְשַׁקֵּר אֶת חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי, וְהָיָה הַשֶּׁקֶר שָׁלֵם’. נָזַף בִּי: הוֹי אָרוּר שֶׁבָּעֲבָדִים. וְכִי כָל זֶה רַק חֲצִי שֶׁקֶר הוּא? אָכֵן פּוּרְעָנוּת גְדוֹלָה הִיא זוֹ. לֵךְ מֵעָלַי, שֶׁבֶּן־חוֹרִין אַתָּה'. אָמַרְתִּי: ‘חַי אֱלֹהִים אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה מְשַׁחְרֵר אוֹתִי, הֲרֵי אֲנִי אֵינִי מְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ עַד שֶׁתִּכְלֶה הַשָּׁנָה וַאֲשַׁקֵּר אֶת חֲצִי הַשֶּׁקֶר הַנּוֹתָר, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַשְׁלִים אוֹתוֹ, אַתָּה מוֹרִידֵנִי לַשּׁוּק וּמוֹכֵר אוֹתִי כְשֵׁם שֶׁקָּנִיתָ אוֹתִי. וְאַל תְּשַׁחְרְרֵנִי, שֶׁאֵין בְּיָדִי אוּמָנוּת לְהִתְפַּרְנֵס בָּהּ. וּדְרִישָׁה זוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְךָ, עַל־פִּי הַדִּין הִיא. הֱבִיאוּהָ חַכְמֵי־הַמִּשְׁפָּט בְּשַׁעַר דִּינֵי שִׁחְרוּר עֲבָדִים’.

וּבְעוֹד אָנוּ מְדַבְּרִים בָּאּו הֲמוֹן הָאָדָם וּבְנֵי הָרֹבַע נָשִׁים וַאֲנָשִׁים, שֶׁבָּאוּ לְנַחֵם אֲבֵלִים, וּבָאוּ הַמּוֹשֵׁל וּבְנֵי לִוְיָתוֹ. נִגְשׁוּ אֲדוֹנִי וְהַסּוֹחֲרִים  וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הָעִנְיָן, וְשֶׁזֶּהוּ רַק חֲצִי הַשֶּׁקֶר. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנִּמְצָאִים כָּךְ מִפִּיו, מָצְאוּ אֶת הַשֶּׁקֶר מֻפְלָג וְהִתְפַּלְאוּ תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְקִלְּלוּנִי וְחֵרְפונִי, וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי עוֹמֵד וּמְצַחֵק וְאוֹמֵר: ‘כֵּיצַד זֶה יַהַרְגֵנִי אֲדוֹנִי אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה אוֹתִי על מוּמִי זֶה?’ כְּשֶׁחָזַר אֲדוֹנִי לְבֵיתוֹ, מְצָאוֹ חָרֵב, וְשֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת רֻבּוֹ וְשִׁבַּרְתִּי בּוֹ מַה שֶׁשָּׁוֶה סְכוּם עָצוּם שֶׁל מָמוֹן. ואָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: כָּאפוּר הוא זֶה שֶׁשִּׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים וְאֶת הַחַרְסִינָה'. נִתּוֹסֵף כַּעְסוֹ וְאָמַר: ‘חַי אֱלֹהִים, בְּכָל יְמֵי חַיַּי לֹא רָאִיתִי בֶן־זוֹנָה כְּכוּשִׁי זֶה, וַעֲדַיִן הוּא אוֹמֵר שֶׁזֶּהוּ חֲצִי־הַשֶּׁקֶר. וְכֵיצַד הוּא אִלּוּ הָיָה הַשֶּׁקֶר שָׁלֵם, שֶׁאָז הֲרֵי הָיָה מַחֲרִיב מְדִינָה אוֹ שְׁתַּיִם’. הָלַךְ מֵרֹב זַעְמוֹ אֶל המּוֹשֵׁל, וְהִלְקַנִי זֶה מַלְקוֹת קָשׁוֹת עַד שֶׁנִּסְתְּרָה בִינָתִי וְהִתְעַלַּפְתִּי. הֵבִיאוּ אֵלַי אֶת הַגַּלָּב כְּשֶׁאֲנִי בְהִתְעַלְפוּתִי, וְסֵרְסַנִי וְעָשָׂה בִי מִכְוָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי עַצְמִי מְסֹרָס, וְאָמַר לִי אֲדוֹנִי: ‘כְּשֵׁם שֶׁשָּׂרַפְתָּ אֶת לִבִּי בִּדְבַר הָעִנְיָנִים הַיְקָרים לִי מִכֹּל, כָּךְ שָׂרַפְתִּי אֶת לִבְּךָ בְּאֵבֶר הַיָּקָר לְךָ מִכֹּל’. אַחַר־כָּךְ נְטָלַנִי וּמְכָרַנִי בִמְחִיר יָקָר, בִּהְיוֹת שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי סָרִיס. וְלֹא חָדַלְתִּי מִלְהָבִיא פֻּרעָנֻיּוֹת בַּמְקוֹמוֹת שֶׁהָיִיתִי נִמְכָּר לְהֶם, וְעוֹבֵר מִיַּד נָסִיךְ לְיַד נָסִיךְ וּמִיַּד שַׂר לְיַד שַׂר בְּדֶרֶךְ מְכִירָה עַד שֶׁהוּבֵאתִי לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, אַחֲרֵי שֶׁנַּפְשִׁי נִשְׁבְּרָה וְכָלָה כֹחִי וְאָפְסוּ אֲשֶָׁכָי".

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שְׁנֵי הַכּוּשִׁים דְבָרָיו, צָחֲקוּ עָלָיו וְאָמְרוּ לוֹ: “אָכֵן מְתֹעָב בֶּן־מְתֹעָב אַתָּה. כְּבָר שִׁקַּרְתָּ שֶׁקֶר מְשֻׁקָּץ”. אַחַר כָּךְ אָמְרוּ לַכּוּשִׁי הַשְּׁלִישׁי: “סַפֵּר לָנוּ אַתָּה סִפּוּרְךָ”. אָמַר לָהֶם:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַכּוּשִׁי הַשְּׁלִישִׁי

מאת

אלמוני/ת

“בְּנֵי־דוֹדַי, כָּל מַה שֶׁסִּפֵּר זֶה הֶבֶל הוּא. הֲרֵי אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם סִבַּת כְּרִיתַת אֲבָרִי, וְרָאוּי הָיִיתִי לְיוֹתֵר מִכֵּן, מִשּׁוּם תּוֹעֵבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִם גְּבִרְתִּי וְעִם בֶּן־גְּבִרְתִּי. וְהַסִּפּוּר שֶׁעִמִּי אָרֹךְ הוּא וְאֵין זֶה הַזְּמַן לְסַפְּרוֹ עַכְשָׁו. הַבֹּקֶר, בְּנֵי דוֹדַי, קָרוֹב הוּא, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁיַעֲלֶה עָלֵינוּ הַשַּׁחַר וְעִמָּנוּ תֵבָה זוֹ, וְנִפָּרַע לְשִׁמְצָה בִּבְנֵי אָדָם וְנִתְחַיֵב בְּנַפְשֵׁנוּ. עֲלֵיכֶם לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת, וּכְשֶׁנִּפְתַּח אוֹתָהּ וְנִכָּנֵס לְאַרְמוֹנֵנו, אֲנִי מַגִּיד לָכֶם סִבַּת כְּרִיתַת אֲשָׁכָי”.

טִפֵּס וְעָלָה עַל הַקִּיר וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת, וְנִכְנְסו וְשָׂמוּ אֶת הַפַּנָּס וְחָפְרוּ חֲפִירָה בְּגֹדֶל עֵרֶךְ הַתֵּבָה בֵּין אַרְבָּעָה קְבָרִים. וְהָיָה כָּאפוּר חוֹפֵר וְצַוָּאבּ מַסִּיעַ אֶת הֶעָפָר בַּקֻּפָה עַד שֶׁחָפְרוּ כַּחֲצִי קוֹמַת־אָדָם. שָׂמוּ אֶת הַתֵּבָה בַּחֲפִירָה וְהֶחֱזִירוּ עָלֶיהָ אֶת הֶעָפָר וְיָצְאוּ מִבֵּית־הַקְבָרוֹת וְהֶחֱזִירוּ אֶת הַדֶּלֶת לִמְקוֹמָהּ וְנֶעֶלְמוּ מֵעֵינָיו שֶׁל גָאנִם בֶּן אַיוּבּ. כְּשֶׁעָזְבוּ אֶת הַמָּקוֹם לְגָאנִם וְיָדַע שֶׁהוּא יְחִידִי, נִתְעַסְּקָה מַחְשַׁבְתּוֹ לָדַעַת מַה הוּא הַטָּמוּן בַּתֵּבָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא הַטָּמוּן בּתֵּבָה”. הֶאֱרִיך רוּחוֹ עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהִבהִיר וְנִגְלָה אוֹרוֹ. יָרַד מֵעַל הַתָּמָר וְהֵסִיר אֶת הֶעָפָר בְּיָדוֹ עַד שֶׁחָשַׂף אֶת הַתֵּבָה, וְחִלֵּץ אוֹתָהּ. נָטַל אֶבֶן וְהִכָּה בָּהּ אֶת הַמַּנְעוּל וְשִׁבֵּר אוֹתוֹ. הֵסִיר אֶת כְּסוּיָהּ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וּמָצָא נַעֲרָה יְשָׁנָה, שֶׁהִפִּילוּ עָלֶיהָ תַרְדֵּמָה עַל־יְדֵי סַם הַבַּנְג, וּנְשִׁימָתָהּ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, וְהִיא בַּעֲלַת חֵן וָיֹפִי, וְתַכְשִׁיטִים עָלֶיהָ וְשֵׁרוֹת זָהָב וַעֲנָקִים שֶׁל אֲבָנִים יְקָרוֹת הַשֹּׁווֹת מַלְכוּת הַשֻּׂלְטָאן, וְלֹא תְסֻלֶּאנָה בְהוֹן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָה גָאנִם הֵבִין שֶׁהִתְנַכְּלוּ לָהּ וְהִרְדִימוּ אוֹתָה. וּכְשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ הַדָּבָר, טִפֵּל בָּהּ עַד שֶׁהוֹצִיאָה מִן הַתֵּבָה, וְהִנִּיחָהּ עַל גַּבָּהּ. וּכְשֶׁנָּשְׁמָה אֶת הָרוּחַ וְנִכְנָס הָאֲוִיר בִּנְחִירֶיהָ וּבִכְלֵי־נְשִׁימָתָּה, הִתְעַטְּשָׁה וְכִעְכְּעָה וְהִשְׁתָּעֲלָה וְנָפְלָה מִתּוֹךְ לוֹעָהּ קוּרְצַת בַּנְג, שֶׁאִלּוּ נָשַׁם אוֹתוֹ הַפִּיל הָיָה יָשֵן מִלַּיְלָה עַד לָיְלָה. פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה אֶת מַבָּטָהּ בִּדְבָרִים נִמְלָצִים: “אוֹי לְךָ, הָרוּחַ, אֵין בְּךָ לֹא לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ הַצְּמֵאָה. וְלֹא אֶת הָרָוָה לְשַׁעֲשַׁע. הֵיכָן זַהְר אַלְבֻּסְתָּאן?” לֹא עָנַה אוֹתָהּ אָדָם. פָּנְתָה כֹּה וָכֹה וְאָמְרָה: “הוֹי צַבִּיחָה, שַׁגַ’רַתְּ אַלדַּרר, נוּר־אִלְהֻדָה, נַגַ’ם אַלצֻּבְּח. הַעֵרוֹת אַתֶּן! נֻזְהָה, חֻלְוָה, טַ’רִיפָה, דַּבֵּרְנָה!” לֹא עָנָה אוֹתָהּ אָדָם. שׁוֹטְטָה בְּמַבָּטָהּ סְבִיבָה וְאָמְרָה: “הוֹי לִי כִּי הוֹרִידוּנִי לִקְבָרוֹת. הוֹי אַתָּה הַיּוֹדֵעַ אֲשֶׁר בַּלְּבָבוֹת, וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לְעֵת תְּחִיַּת־הַמֵּתִים, מִי הוּא זֶה שֶׁנְּטָלַנִי מִבֵּין הַוִּילָאוֹת וְחַדְרֵי־חֲדָרִים, וְהִנִּיחַנִי בֵּין אַרְבָּעָה קְבָרים?” וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁגָּאנִם עוֹמֵד עַל רַגְלָיו לְפָנֶיהָ. אָמַר לָה: “גְּבִרְתִּי, אַל תִּתְּנִי דַעְתֵּךְ לֹא לְחַדְרֵי חֲדָרִים וְלֹא לְאַרְמוֹנוֹת וְלֹא לִקְבָרִים. אֵין כָּאן אֶלָּא גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ עַבְדֵךְ הַלּוֹהֵט מֵאַהֲבָתֵךְ, נָחָהוּ יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת לְהַצִּילֵךְ מִן הַצָּרוֹת, וּלְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ”, וְשָׁתַק.

כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהּ הָעִנְיָן אָמְרָה: “מְעִידָה אֲנִי שֶׁאֵין אֵלוֹהַּ זוּלָתִי אַללָּה, וּמְעִידָה אֲנִי שֶׁמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּה”, וּפָנְתָה אֶל גָאנִם אַחֲרֵי שהִנִּיחָה שְׁתֵּי יָדֶיהָ על חָזֵהוּ, וְאָמְרָה לוֹ בִּדְבָרִים מְתוּקִים: “הוֹי עֶלֶם מְבֹרָךְ, מִי הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה? הֲרֵי כְּבָר הִתְעוֹרַרְתִּי”. אָמַר לָהּ: “שְׁלֹשָה סָרִיסִים כּוּשִׁים בָּאוּ, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים תֵּבָה זוֹ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶׁאֵרַע, וְכֵיצַד הֶעֱרִיב עָלָיו הַיּוֹם, עַד שֶׁהָיָה סִבָּה לְהוֹצִיאָהּ בְּשָׁלוֹם, שֶׁאִלּוּלֵא כֵן הָיְתָה מֵתָה בַחֲנִיקָה. אַחַר־כָּך שָׁאַל אוֹתָהּ לְעִנְיָנָהּ וְסִפּוּרָהּ. אָמְרָה לוֹ: “עֶלֶם, הַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁהֱטִילַנִי אֵצֶל שֶׁכְּמוֹתְךְ. מֵעַתָּה קוּם וְהַנִּיחֵנִי בַתֵּבָה וּכְשֶׁתִּמְצָא גָמָל או פָרָד, שָׂכְרֶנּוּ שֶׁיִּשָּׂא תֵבָה זוֹ וְיוֹבִילֵנִי לְבֵיתְךָ וּכְשֶׁאֶהְיָה שָׁם יִהְיֶה לִי כָל טוֹב, וַאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי וְאַגִּיד לְךָ כָּל מַה שֶׁמָּצָא אוֹתִי. וְתָבוֹא עָלֶיךָ טוֹבָה עַל-יָדִי”. שָׂמַח וְיָצָא מִבֵּית-הַקְּבָרוֹת. וּכְבָר עָלָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהֵאִיר וְהָיָה הַיּוֹם מַזְהִיר.

וְהָיוּ עוֹבְרֵי־דְרָכִים מְצוּיִים. שָׂכַר אָדָם שֶׁפִּרְדָתוֹ עִמוֹ וֶהֶבִיאוֹ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. טָעַן אֶת הַתֵּבָה עַל הַפִּרְדָה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִנִּיחַ אֶת הַנַּעֲרָה בְתוֹכָהּ וְנָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ, וְהָלַךְ עִמּוֹ כְּשֶׁהוּא שָׂמֵחַ, שֶׁכֵּן הָיְתָה זוֹ נַעֲרָה הַשָּׁוָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים דִינר זָהָב, וְעָלֶיהָ תַּכְשִׁיטִים וּלְבוּשִׁים הַשָּׁוִים הוֹן יָקָר. וְאַךְ הִגִיעַ בֶּטַח לַחֲצֵרוֹ, פָּרַק אֶת הַתֵּבָה וּפְתָחָהּ.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שגָאנִם בֶּן אַיּוּבּ הַגִיעַ לַחֲצֵרוֹ עִם הַתֵּבָה וּפְתָחָהּ וְהוֹצִיא אֶת הַנַּעֲרָה מִתּוֹכָהּ הִסְתַּכְּלָה וּמָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנָּאֶה הוּא מֻצָּע שְׁטִיחִים מְגֻוָּנִים, וְהַגְּוָנִים מַרְחִיבִים אֶת הַדַּעַת, וּזוּלַת זֶה. וְרָאֲתָה אֲרִיגִים אֲרוּזִים וַחֲבִילוֹת וְזוּלַת זֶה, וְיָדְעָה שֶׁהוּא סוֹחֵר גָּדוֹל בַּעַל הוֹן רָב. גִּלְתָה אֶת פָּנֶיהָ וְהִסְתַּכְּלָה בוֹ, וּמָצְאָה שֶׁהוּא עֶלֶם נָאֶה, וּכְשֶׁרָאַתְהוּ אָהֲבָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “תֵּן לָנוּ מַשֶּׁהו שֶׁנֹאכַל”. אָמַר לָהּ גָאנִם: “עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן”. יָרַד לַשּׁוּק וְקָנָה גְדִי מְקֻלָּס וְצַלַּחַת מְתִיקוֹת וּמִינֵי מִגְדָּנוֹת וְנֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה, וְלָקַח עִמוֹ יַיִן וְכָל הַצָּרִיךְ לוֹ מִן הַבְּשָׂמִים וּבָא הַבַּיְתָה וְהַכְנִיס אֶת כָּל זֶה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנעֲרָה צָחֲקָה וְנִשְׁקָה אוֹתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְלִטְפָה. נִתּוֹסְפָה עוֹד הַאַהֲבָה וּכְבָר אָהַב אוֹתָהּ וְאָהֲבָה אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן הָיוּ בְגיל אֶחָד וּבְיֹפִי אֶחָד וְתָפְסָה אֶת כָּל לִבּוֹ. אַחר־כָּךְ אָכְלוּ יַחְדָּו וְשָׁתוּ, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיִלָה קָם אֲסִיר הָאַהֲבָה הֶעָשׁוִּק גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ וְהִדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהָיָה הַמָּקוֹם כֻּלּוֹ שְׁטוּף-אוֹר. הֵבִיא אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה וְעָרַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הֶהָדוּר, וְיָשְׁבוּ הוּא וָהִיא. הָיָה מְמַלֵּא כוֹס וּמַשְׁקָהּ וְהִיא מְמַלְּאָה וּמַשְׁקָתוֹ, כְּשֶׁהֵם מִשְׁתַּעְשְׁעִים וּמְשָׂחֲקים וְנוֹשְׂאִים קוֹלָם בְּשִׁיר, וְרָבְתָה בְלִבָּם הַשִּׂמְחָה וְדָבַק לִבָּם לְאַהֲבָה זֶה אֶת זוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. יִשְׁתַּבַּח הַמְקַשֵּׁר אֶת הַלְּבָבוֹת, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד קָרוֹב לַבֹּקֶר. תָּקְפָה אוֹתָם שֵׁנָה וְשָׁכְבוּ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְִּמְקוֹמוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם.

קָם גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ וְיָצָא לַשּׁוּק וְקָנָה כָּל מַה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ מִן הַיְרָקוֹת וְהַבָּשָׂר וְהַיָּיִן וְזוּלַת זֶה, וְהָבִיא הַבַּיְתָה וְיָשְׁבוּ הוּא וָהִיא לֶאֱכֹל ואָכְלוּ דַיָם. אַחַר־כָּךְ הֵבִיא אֶת הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתוּ וְשִׂחֲקוּ זֶה עִם זוֹ עַד שֶׁהֶאְדִּימוּ לְחָיֵיהֶם וְהִשְׁחִירוּ עֵינֵיהֶם וְנִכְסְפָה נֶפֶשׁ גָאנִם לְנַשֵּׁק אֶת הַנַּעֲרָה וְלִהְיוֹת עִמָּהּ. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, תְּנִי לִי רְשׁוּת לְנַשֵׁק אֶת פִּיךְ אוּלַי תִּתְקָרֵר אֵשׁ לְבָבִי”. אָמְרָה לוֹ: “גָאנִם, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁאֶשְׁתַּכֵּר וְלֹא אֵדַע עוֹד נַפְשִׁי, וְאַרְשֶׁה לְךָ בְּסוֹד בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא אַרְגִּישׁ שֶׁנְשַׁקְתָּנִי. אַחַר־כָּךְ קָמָה וּפָשְׁטָה מִקְצָת מִשִּׂמְלוֹתֶיהָ וְיָשְׁבָה בִכְתֹנֶת דַּקָה וּלְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְלַקְּחָה הַתְּשׁוּקָה בְּלֵב גָאנִם וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם לֹא תִּתְּנִי לִי רְשׁוּת לְמַה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי מֵאִתָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: חַי אֱלֹהִים, לֹא יָאֶה לְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁעַל פְּתִיל מִכְנָסִי כָּתוּב דָּבָר קָשֶה”. נִשְׁבַּר לֵב גָאנִם בְּקִרְבּוֹ וְנִתּוֹסְפו כִּסּוּפָיו, בִּגְלַל זֶה שֶׁהוּשְׁבָה בַקָּשָׁתוֹ רֵיקָם, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלּוּ:

בִּקַּשְׁתִּי מֵאֵת אֲשֶׁר הֶחְלַתְנִי בִּשְׁאֵלָתִי,

נְשִׁיקָה תְּרַפְּאֵנִי מִכֹּבֶד מַחֲלָתִי.

וַתֹּאמֶר: “לֹא, לֹא, לְעוֹלָם לֹא יִתָּכֵן”

וָאֹמַר: “הֵן, הֵן, אָמְנָם כֵּן”.

וַתֹּאמַר: "קָחֶנָּה בְּשְׁעַת רָצוֹן

בִּרְשׁוּת, וְתַשִׁיג שָׂשׂון".

אָמַרְתִּי: “בְּעַל־כָּרְחֵךְ”. וַתַּעַן:

“לֹא, רַק בְּעֵת רְשׁוּת תֻּתָּן”,

אַךְ אַל תִּשְׁאַל אֶת אֲשֶׁר קָרָה

מֵאלֹהִים אֶשְׁאַל לַעֲוֹנִי כַפָּרָה

חֲשֹׁב עָלַי כְּכָל אֲשֶׁר תִּתְאַו

הֵן חֲשָׁד רק יַמְתִּיק אַהַב

וְלֹא אָשִׁית אֶת לִבִּי עוֹד,

אִם יְגַלֶּה פַעַם אוֹ יִשְׁמֹר סוֹד.

גָּדְלָה אַהֲבָתוֹ וְנִצְּתָה הָאֵשׁ בְּקִרְבּוֹ. כָּךְ הָיָה, וְהִיא חוֹשֶׂכֶת עַצְמוֹ מִמֶּנוּ וְאוֹמֶרֶת: “חָלִילָה לְךָ מִגֶּשֶׁת אֵלָי”. לֹא פָסְקוּ מֵחִשְׁקָם וּמִשְׁתָּם, וְגָאנִם בֶּן אַיּוּבּ טוֹבֵעַ בְּיָם אֵשׁ־הַחֵשֶׁק. וְאוּלָם הִיא הִמְשִׁיכָה לְהַקְשׁוֹת אֶת לִבָּהּ עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה בַּחֲשֵׁכָתוֹ וְשִׁלְשֵׁל עֲלֵיהֶם שׁוּלֵי־הַשֵּׁנָה. קָם גָאנִם וְהִדְלִיק הַמְּנוֹרוֹת וְהִצִּיב הַנֵּרוֹת, וְהוֹסִיף הַמָּקוֹם יִפְעָה עַל יִפְעָתוֹ. תָּפַס בִּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ וּנְשָׁקָן וּמְצָאָן כַּחֶמְאָה הַטְּרִיָה. חִכֵּךְ פָנָיו בָּהֶן וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, רַחֲמִי אֶת אֲסִיר־אַהֲבָתֵךְ וְאֶת זֶה אֲשֶׁר הֵמִיתוּ עֵינַיִךְ. הָיִיתִי שָׁלֵם־הַלֵּב אִלּוּלֵא אָתְּ”. בָּכָה קְצָת. אָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהים נִשְׁבַּעְתִי, אֲדוֹנִי וְאוֹר-עֵינַי, חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וּבוֹטַחַת בְּךָ וְאוּלָם יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁלֹּא תִקְרַב אֵלָי לְעוֹלָם”, אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא הַמּוֹנֵעַ?” אָמְרָה לוֹ: “הַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי מְסַפֶּרֶת לְךָ סִפּוִּרי, כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתִי”. נָפְלָה עָלָיו וְחִבְּקָה צַוָּארוֹ בְּיָדֶיהָ, וְהָיְתָה מְנַשַׁקְתּוֹ וּמְלַטַּפְתּוֹ וּמַבְטִיחָה לוֹ לִדְבֹּק בּוֹ. לֹא פָּסְקוּ מִלְּהִשְׁתַּעְשֵׁעַ וּלְשַׂחֵק עַד שֶׁחָדְרָה אַהֲבַת כָּל אֶחָד מֵהֶם לְלֵב רְעוּתוֹ, וְלֹא פָּסְקוּ מִכָּך כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים לַיְלָה לַיְלָה עַל מַצָע אֶחָד. וְאוּלָם בְּכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה לִדְבֹּק בּוֹ, הָיְתָה חוֹשֶׂכֶת עַצְמָהּ מִמֶנוּ בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ אֶחָד תָּמִים. נִכְנְסָה אַהֲבַת כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּלִבּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי, וְלֹא נוֹתַר לָהֶם עוֹד אֹרֶך־רוּחַ לִמְנֹעַ עַצְמָם זוֹ מִזֶּה עַד שֶׁבְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת, כְּשֶׁהָיָה יָשֵׁן עִמָּה וּשְׁנֵיהֶם שִׁכּוֹרִים, שָׁלַח יָדוֹ אֶל גּוּפָה וְהֶחֱלִיק אוֹתָהּ עָלָיו. הֶעֱבִיר אֶת יָדוֹ עַל בִּטְנָהּ וְהוֹרִידָהּ עַד לְטַבּוּרָהּ. נִתְעוֹרְרָה וְיָשְׁבָה הָכֵן וּבָדְקָה אֶת מִכְנָסֶיהָ וּמָצְאָה אוֹתָן קְשׁוּרוֹת, וְחָזְרָה וְנִרְדְּמָה. הֶחֱלִיק עָלֶיהָ בְיָדוֹ, וְהוֹרִידָה, וְיָרְדָה עַד לִמְשִׁיחַת־מִכְנְסֶיהָ וּמָשַׁךְ בַּמְּשִּׁיחָה. חָזְרָה וְנֵעוֹרָה וְיָשְׁבָה וְיָשַׁב גָאנִם לִצִדָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “מַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִהְיוֹת עִמָּךְ, הָבִי נִשָׁפְטָה נָא יַחְדָּו אֲנִי וָאָתְּ”. אָמְרָה לו: “הֲרֵינִי מְבָרֶרֶת לְךָ עַכְשָׁו עִנְיָנִי, לְמַעַן תֵּדַע אֶת כְּבוֹדִי, וְיִתְגַלֶּה לְךָ סוֹדִי, וְתִתְקַבֵּל עַל דַּעְתְּךָ הִצְטַדְּקותִי”. אָמַר: “מוּטָב”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הֵרִימָה כֻּתָּנְתָּהּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ אֶל הַמְּשִׁיחָה שֶׁבְּמִכְנְסֶיהָ, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, קְרָא נָא אֶת הַכָּתוּב עַל שְׂפַת הַמְּשִׁיחָה”. נָטַל אֶת קְצֵה הַמְּשִׁיחָה וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמָצָא רָקוּם עָלָיו בְּזָהָב: „אֲנִי לְךָ וְאַתָּה לִי, בֶּן־דּוֹדוֹ שֶׁל הַנָּבִיא". וּכְשֶׁקָרָא כֵן הֵשִׁיב אֶת יָדוֹ אֵלָיו וְאָמַר לָהּ: “גַּלִּי לִי את עִנְיָנֵךְ”. אָמְרָה לוֹ:

"כֵּן, דַּע שֶׁחֲשׁוּקַת נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים אֲנִי, וְקוּת אַלְקֻלוּבּ שְׁמִי, וּנְשִׂיא־המַּאֲמִינִים בְּאַרְמוֹנוֹ גִדְּלַנִי, וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְרָאָה אֶת מַעֲלוֹתַי וְהִתְבּוֹנָן, וְלַאֲשָׁר חָנַנִי אֱלֹהִים מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן, רָבְתָה עוֹד אַהֲבָתוֹ וּנְטָלַנִי, וּבְחֶדֶר לְעַצְמִי הִשְׁכִּינַנִי, וְצִוָּה לָתֵת לִי עֶשֶׂר נְעָרוֹת לְשָׁרְתֵנִי וְלַעֲמֹד לְפָנַי, וְגַם נָתַן לִי תַּכְשִׁיטִים אֵלֶּה שֶׁאַתָּה רוֹאָם עָלַי, וּבְאַחַד הַיָּמִים כְשֶנָּסַע הַכַלִיף לְאַחַת הָאֲרָצוֹת, בְָּאָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶל אַחַת הַנְעָרוֹת שֶׁעָמְדוּ בְּשֵׁרוּתִי וְאָמְרָה: “כְּשֶׁתֵּרָדֵם גְּבִירְתֵּךְ קוּת אַלְקֻלוּבּ, שִׂימִי קוּרְצָה זוֹ שׁל בַּנְג זֶה בְּאַפָּה אוֹ הָטֵל אוֹתָה לְתוֹךְ הַמַּשְׁקֶה שֶׁלָה, וְלָךְ עָלַי מִן הַמָּמוֹן כְּכָל אֲשֶׁר תְּבַקְּשִׁי”. אָמְרָה לָהּ הַנַּעֲרָה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. נָטְלָה הַנַּעֲרָה את קוּרְצַת הַבַּנְג מִיָּדָהּ, שְׁמֵחָה עַל הַמָּמוֹן, וְגַם מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהָיְתָה קֹדֶם לָכֵן שִׁפְחָתָה הִיא, וּבָאָה אֵלַי וְשָׂמָה אֶת קוֹרְצַת הַבַּנְג בְּתוֹךְ גּוּפִי. נָפַלְתִּי לָאָרֶץ וְנָגַע רֹאשִׁי בְרַגְלָי, וְרָאִיתִי עַצְמִי בָּעוֹלָם אַחֵר. וּכְשֶׁהֵפִיקָה זְמָמָה עַד תֻּמוֹ,

הִנִּיחָה אוֹתִי בְתוֹךְ אוֹתָה תֵּבָה, וְהֵבִיאָה אֶת הַכּוּשִׁים בַּמִּסְתָּרִים, וְהֵיטִיבָה לָהֶם וּלְשׁוֹמְרֵי הַסַּף, וְשִׁלְּחָה אוֹתִי בְּיַד הַכּוּשִׁים בְּאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁהָיִיתָ לָן עַל עֵץ־הַתָּמָר, וְעָשׂוּ בִּי כְּפִי שֶׁרָאִיתָ, וּבָאָה הַצָּלָתִי עַל יָדְךָ, וְהֵבֵאתָ אוֹתִי לְמָקוֹם זֶה וְהֵיטַבְתָּ עִמָּדִי תַּכְלִית הַהֲטָבָה.

הזָוּ ספורי. וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת מַה שֶּׁאֵרַע לַכַלִיף אַחֲרֵי הֵעָדְרִי. דַּע אֵפוֹא אֶת כְּבוֹדִי וְאַל תְּפַרְסֵם אֶת סוֹדִי". כְּשֶׁשָּׁמַע גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֶת דִּבְרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁחֲשּׁוּקַת הַכַלִיף הִיא, נִרְתַּע לְאָחוֹר מִיִּרְאַת הֲדַר גְּאוֹנוֹ שֶׁל הַכַלִיף, וּפָרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית מֵהַחֶדֶר. נָקוֹט בְּפָנָיו וְהִרְהֵר בְּעִנְיָנָיו וְנָבוֹכוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו בְּאַהֲבַת זוֹ, שֶׁאֵין לוֹ אֶפְשָׁרוּת לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ. בָּכָה מֵעָצְמַת הַכְּאֵב וּתְשׁוּקַת הַלֵּב וְכִסוּפֵי אוֹהֵב. הִתְלוֹנֵן עַל הַזְּמַן וְעַל אֲשֶׁר בּוֹ מִן הָעָוֶל נִצְפָּן. יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לִבּוֹת אֲצִילים בְּאַהֲבָה מַטְרִיד, וּכְמִשְׁקַל הַגַּרְגִּיר מִמֶנָּה לֹא יַפְחִית. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֵב אוֹהֵב מִכִּסּוּפִים יִיעַף

וְעִם יִפְעַת הַיֹּפִי שִׂכְלוֹ נִטְרָף.

וְעֵת אָמַר אוֹמֵר: “מַהוּ אַהַב”, וָאֲשִׁיבוֹ:

“אַהַב מָתוֹק, אַךְ גַּם מָצוֹק צָפוּן בּוֹ”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה קוּת אַלְקֻלוּבּ וְנִגְשָׁה אֵלָיו וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּנְשָׁקַתְהוּ, שֶׁכֵּן חָדְרָה אַהֲבָתוֹ לְתוֹךְ לִבָּהּ, וְגִלְּתָה לוֹ צְפוּנֶיהָ וּמַה שֶׁבְּתוֹכָהּ מִן הָאַהֲבָה. לִפְּתָה צַוָּארָיו בְּיָדֶיהָ וְנָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְהוּא מִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנָּה בְּפַחֲדוֹ מִפְּנֵי הַכַלִיף. שׂוֹחֲחוּ זְמַן שָׁעָה אֶחָת כְּשֶׁהֵם טוֹבְעִים בְּיַם אַהֲבָתָם זֶה לְזוֹ עַד שֶעָלָה הַיּוֹם. קָם גָּאנִם וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו, וְיָצָא לַשּׁוּק כְּמִנְהָגוֹ, וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ וּבָא הַבַּיְתָה. מָצָא אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ בּוֹכִיָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ פָסְקָה מִן הַבֶּכִי, וְחִיְּכָה וְאָמְרָה לוֹ:

“שָׁהִיתָ, אָהוּב־לְבָבִי, חַי אֱלֹהִים שָׁעָה זוֹ שֶׁנֶּעְדַּרְתָּ מֵאֶצְלִי הָיְתָה בְעֵינֵי כְּשָׁנָה, שֶׁכֵּן לֹא אוּכַל לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ. וְהָרֵי כְבָר בֵּרַרְתִּי לְךָ מַצָּבִי מֵעֹז תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ. הָבָה נָא אֵפוֹא, הַנַּח מַה שֶׁהָיָה, וּמַלֵּא בִּי אֶת כָּל חֶפְצֵךְ”. אָמַר לָהּ: “יְהִי לִי אֱלֹהִים לְמַחֲסֶה, הֲרֵי דָבָר שֶׁלֹּא יִתָּכֵן הוּא. כֵּיצַד זֶה יֵשֵׁב הַכֶּלֶב בִּמְקוֹם הָאֲרי? וּמַה שֶׁשַּׁיָּךְ לַאֲדוֹנִי אָסוּר עָלַי לִקְרֹב אֵלָיו”. מָשַׁךְ עַצְמוֹ מִמֶּנָּה וְיָשַׁב לוֹ בְקֶרֶן זָוִית, כְּשֶׁאַהֲבָתוֹ רָבְתָה עוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁפָּרַשׁ מִמֶּנָּה. יָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְשִׁעְשְׁעָה אוֹתוֹ וְשִׂחֲקָה אִתֹּו עַד שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ שְׁנֵיהֶם, וְנִכְסְפָה שֶׁתְּהֵא נִפְתֵּית עַל־יָדוֹ, וְשָׁרָה כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שיר אֵלֶּה:

לֵב אֲסִיר־אַהֲבָה כִּמְעַט נִפְרָךְ.

וְעַד מָתַי קְשִׁי־לֵב זֶה, עד מָה יֶאֱרָךְ

הוֹי הַסָּר מִנִּי עַל לֹא חֵטְא

הֵן דֶרֶךְ הֶעֳפָרִים לְהִלָּפֵת.

סֵרוּס וּפְרִישָׁה וּפְרוּד עוֹלָם

הֵן כָּל זֶה לֹא יִשָׂאֶנּוּ אָדָם,

בָּכָה גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ וּבָכְתָה הִיא לְבִכְיוֹ. לֹא פָסְקוּ מִשְּׁתּוֹת עַד הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ קָם גָאנִם וְהִצִּיעַ שְׁנֵי יְצוּעִים כָּל יָצוּעַ לְבַדּוֹ. אָמְרָה לוֹ קוּת אַלְקֻלוּבּ: “לְמִי יָצוּעַ זֶה הַשֵּׁנִי?” אָמַר לָהּ: “זֶה לִי וְהַשֵּׁנִי לָךְ, שֶׁכֵּן מִלַּיְלָה זֶה וְאֵילָךְ לֹא נִישַׁן אֶלְא בְאֹפֶן זֶה, שֶׁכָּל הַשַּׁיָךְ לָאָדוֹן אָסוּר עַל הָעֶבֶד”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַנַּח לָנוּ מִזֶּה, וְיָבוֹא כָּל מַה שֶׁנִּגְזַר וְנֶחֱרַץ”. סֵרַב. נִצְּתָה הָאֵשׁ בְּלִבָּהּ וְנִתּוֹסֵף חִשְׁקָהּ בּוֹ וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים, אֵין אָנוּ יְשֵׁנִים אֶלָּא יַחְדָּו”. אָמַר לָהּ: “יִשְׁמְרֵנוּ הַשֵּׁם”. גָּבַר עָלֶיהָ וְיָשֵׁן יְחִידִי עַד הַבֹּקֶר. נִתּוֹסְפוּ בָהּ הָאַהֲבָה וְהַחֵשֶׁק וְנִתְגַבְּרוּ בָּהּ הַכִּסּוּפִים וְהַגַּעֲגוּעִים. שָׁהוּ בְּכָךְ שְׁלשָׁה חֲדָשִׁים אֲרֻכִּים, וְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה הִיא מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו, הָיָה הוּא מְסָרֵב לָהּ וְאוֹמֵר: “כָּל מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לָאָדוֹן אָסוּר עַל הָעֶבֶד”. כְּשֶׁאָרְכוּ לָהּ הַיָּמִים בְּצִפִּיָתָהּ לְגָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֲסִיר הָאַהֲבָה, וְרַבּוּ סִבְלוֹתֶיהָ וְצָרוֹתֶיהָ, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יִפְעַת הַיֹּפִי עַד מַה תְּעַנֵּנִי?

וּמִי הוּא אוֹתְךָ פִּתָּה לִרְחַק מִמֶּנִּי?

הֵן מִן הַחֵן בְּכָל מוּבָן כָּלַלְתָּ.

וּמִן הַיֹּפִי לְכָל פְּרָטָיו נָטַלְתָּ,

וּבְכָל לֵב כִּסוּפִים עוֹרַרְתָּ,

וּמִכָּל שְׁמוּרָה שֵׁנָה הֶעֱבַרְתָּ.

יָדַעְתִּי לְפָנֶיךָ הֶעָנָף פִּרְיוֹ שֻׁדַּד,

הוֹי סְעִיף־הַנַּעֲצוּץ אֶרְאֶה פִּרְיְךָ הוּרָד.

וְהֵן בִּזְמַנִי הָיָה לְצַיִד כָּל צְבִי,

וְאֵיךְ אֶרְאֶךָ אֶת רַב הַצַּיִד לוֹקֵחַ שְׁבִי?

וְהַנִּפְלָא בַאֲשֶׁר אֹמַר עָלֶיךָ כִּי הִנֵּה אֲנִי

כָּלְתָה נַפְשִׁי אֵלֶיךָ, וְלֹא תֵדַע כִּי כֵן הִנְנִי.

ולא תִתְּנֵנִי אֲשֶׁר אֶדְבַּק בְּךָ, וַאֲנִי

אֲקַנֵּא אוֹתְךָ מִמְּךָ, וּמַה גַּם מִנִּי,

וְלֹא אֶחְדַּל מִקְּרֹא כָּל עוֹד בַּחַיִּים הִנֵּנִי.

יִפְעַת־הַיֹּפִי עַד מָה עוֹד תְּעַנֵּנִי?

נִשְׁאֲרוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן, כְּשֶׁהַפַּחַד מְעַכֵּב אֶת גָאנִם מִקְּרֹב אֵלֶיהָ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן אֲסִיר־הָאַהֲבָה גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיַן זֻבַּיְדָה, הֲרֵי אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה בִשְׁעַת הֵעָדְרוֹ שֶׁל הַכַלִיף בְּקוּת אַלְקֻלוּבּ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, הָיְתָה נְבוֹכָה וְאוֹמֶרֶת אֶל לִבָּהּ: “מָה אַמר לַכַלִיף כְּשֶׁיָּבוֹא וְיִשְׁאַל עָלֶיהָ, וּמַה תְּשׁוּבָה אָשִׁיב לוֹ?” קָרְאָה לִזְקֵנָה אַחַת שֶׁהָיְתָה אֶצְלָהּ וְגִלְּתָה לָהּ אֶת סוֹדָהּ וְאָמְרָה לָהּ: “כֵּיצַד אֶנְהַג אַחֲרֵי שֶׁשֻׁכְּלָה קוּת אַלְקֻלוּבּ שִׁכָּלוֹן שֶׁכָּזֶה?” אָמְרָה לָהּ הַזְקֵנָה, אַחֲרֵי שֶׁתָּפְשָׂה אֶת הַמַּצָּב: “דְּעִי, גְבִרְתִּי, שֶׁחֲזָרָתוֹ שֶׁל הַכַלִיף קְרוֹבָה. שִׁלְחִי אֵפוֹא אֶל נַגָּר וְצָוִּי עָלָיו שֶׁיַעֲשֶׂה דְמוּת מֵת מֵעֵץ, וְשֶׁיַחְפְּרוּ לוֹ קֶבֶר וְיַדְלִיקוּ סְבִיבוֹתָיו נֵרוֹת וּמְנוֹרוֹת, וּתְנִי צָו שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים בָּאַרְמוֹן יִלְבְּשׁוּ שְׁחוֹרִים, וּפִקְדִי עַל נַעֲרוֹתַיִךְ וְעַל הַנְּעָרִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהַכַלִיף חָזַר מִנְסִיעָתוֹ, יְפַזְּרוּ תֶבֶן בַּמִּסְדְּרוֹן. וּכְשֶׁיִּכָּנֵס הַכַלִיף וְיִשְׁאַל לְסִבַּת־הַדָּבָר, יֹאמְרוּ לוֹ: ‘הֲרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ מֵתָה, תְּהֵא מַשְׂכֻּרְתְּךָ שְׁלֵמָה מֵאֵת אֱלֹהִים בִּגְלָלָהּ. וּמֵרֹב אַהֲבָתָה לָהּ, קָבְרָה אוֹתָהּ גְּבִרְתֵּנוּ בְאַרְמוֹנָהּ’. וּכְשֶׁיִשְׁמַע כָּךְ, יִבְכֶּה וְיִהְיֶה מֵצַר עָלֶיהָ, וִיסַדֵּר שֶׁהַקּוֹרְאִים יִקְרְאוּ פִּרְקֵי־קֻרְאָן שֶׁקּוֹרְאִים עַל הַמֵּתִים, עַל קִבְרָהּ, וִיהֵא נֵעוֹר בַּלַּיְלָה עַל קִבְרָהּ. וְאִם יֹאמַר בְּלִבּוֹ: ‘הֲרֵי בַת־דּוֹדִי זֻבַּיִדָה גָרְמָה לְמִיתָתָהּ מִקִּנְאָה שֶׁקִּנְאָה בָהּ’, אוֹ אִם יִגְבְּרוּ עְלָיו הַגַּעְגוּעִים וִיצַו לְהוֹצִיאָהּ מִן הַקֶּבֶר – אַל תִּבָּהֲלִי מִזֶּה וַאֲפִלוּ אִם יַחְפְּרוּ וְיוֹצִיאוּ אוֹתָהּ צוּרָה בִּדְמוּת בֶּן־אָדָם עֲטוּפָה תַכְרִיכִים מְפֹאָרִים. וּכְשֶׁיְּבַקֵּש הַכַלִיף לְהָסִיר הַתַּכְרִיכִים מֵעָלֶיהָ לִרְאוֹתָהּ, הָנִיאִי אוֹתוֹ מִזֶה אַתְּ, וְהָאֲחֵרוֹת תְּנִיאֵינָה אוֹתוֹ וְתֹאמַרְנָה לוֹ: ‘אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲרוּמֶיהָ’. אָז יַאֲמִין שֶׁמֵּתָה וְיַחֲזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ וְיוֹדֶה לָךְ עַל פָּעֳלֵךְ, וְתִנָּצְלִי, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, מִן הַפַּחַת הַזֹּאת”.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אֶת דְּבָרֶיהָ, מָצְאָה אוֹתָם נְכוֹחִים, נָתְנָה לָהּ לְבוּשׁ־פְּאֵר, וְצִוְתָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת כְּפִי שֶׁאָמְרָה, אַחֲרֵי שֶׁנָּתְנָה לָּה סְכוּם רַב שֶׁל מָמוֹן. שָקְדָה הַזְּקֵנָה על הַדָּבָר וּפָקְדָה עַל הַנַּגָּר לַעֲשׂוֹת לָהּ צוּרָה כְפִי שֶׁהִזְכַּרְנוּ.

אַחֲרֵי שֶׁנִּשְׁלְמָה הַצּוּרָה הֵבִיאָה אוֹתָהּ אֶל הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה. הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ תַכְרִיכִים וְקָבְרָה אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ צִוְּתָה לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת וְלִפְרֹשׂ שְׁטִיחִים מִסָּבִיב לַקֶּבֶר, וְעָטְפָה שְׁחוֹרִים וְצִוְּתָה עַל הַנְעָרוֹת לַעֲטֹף שְׁחוֹרִים, וּפִרְסְמָה בָּאַרְמוֹן שֶׁקּוּת אַלְקֻלוּבּ נִפְטְרָה. לְיָמִים בָּא הַכַלִיף מִדַּרְכוֹ וְעָלָה לָאַרְמוֹן, וְלֹא הָיְתָה דַעְתּוֹ עַל שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא עַל קוּת אַלְקֻלוּבּ. רָאָה אֶת הַנְּעָרִים וְאֶת הָעֲבָדִים וְהַשְּׁפָחוֹת כֻּלָּם לְבוּשִׁים שְׁחוֹרִים. שָׁאַל לַדָּבָר וְהוֹדִיעוּ לוֹ עַל דְּבַר מוֹתָהּ שֶׁל קּוּת אַלְקֻלוּבּ. נָפַל מִתְעַלֵּף, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר שָׁאַל לְקִבְרָהּ. אָמְרָה לוֹ הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה: ”דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁמֵּרֹב אַהֲבָתִּי שֶׁאֲהַבְתִּיהָ, קְבַרְתִּיהָ בְּאַרְמוֹנִי'. נִכְנַס הַכַלִיף כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּבִגְדֵי הַנְּסִיעָה לָאַרְמוֹן אֶל קִבְרָהּ שֶׁל קוּת אַלְקֻלוּבּ. מָצָא הַשְּׁטִיחִים פְּרוּשִׁים וְהַנֵּרוֹת וְהַמְּנוֹרוֹת דּוֹלְקִים. כְּשְׁרָאָה כָּךְ הוֹדָה לָהּ עַל פָּעֲלָהּ. אַחַר־כָּךְ נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלא פָסַק מִפְּסֹחַ עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים, פַּעַם מַאֲמִין בַּדָּבָר וּפַעַם חוֹשֵׁב אוֹתוֹ שֶׁקֶר. כְּשֶׁגָּבְרוּ בְּלִבּוֹ הַהִרְהוּרִים וְהַפִּקְפּוּקים צִוָּה לַחְפֹּר אֶת הַקֶּבֶר וּלְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַתַּכְרִיכִים וּבִקֵשׁ לַהֲסִירָם מֵעָלֶיךָ לִרְאוֹתָהּ, מָנְעָה אוֹתוֹ מִזֶּה יִרְאָתוֹ אֶת אֱלֹהִים יִתְּעַלֶּה. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הַחֲזִירוּ אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ”. מִיָּד צִוָּה הַכַלִיף לְהָבִיא אֶת חַכְמֵי הַדָּת וְקוֹרְאֵי־הַקֻּרְאָן וְקָרְאוּ פִרְקֵי קֻרְאָן עַל קִבְרָהּ, וְיָשַׁב לְצַד הַקֶּבֶר וּבָכָה עַד שֶׁנִּתְעַלֵף, וְלֹא פָסַק מִלֵּישֵׁב עַל קִבְרָהּ חֹדֶשׁ תָּמִים.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, כִּי הַכַלִיף לֹא פָסַק מִלָּלָכֶת אֶל קִבְרָהּ וְלָשׁוּב זְמַן חֹדֶשׁ. וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה שֶׁהַכַלִיף נִכְנַס לְבֵית־הַנָּשִׁים, אַחֲרֵי שֶׁפִּטֵּר אֶת הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים לְבָתֵּיהֶם, וְיָשַׁן שָׁעָה אֶחָת,. הָיְתָה נַעֲרָה יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁהָיְתָה מְנִיפה בִּמְנִיפָה לְהַשִׁיב רוּחַ, וּלְמַרְגְּלוֹתָיו נַעֲרָה שֶׁהָיְתָה מְשַׁפְשֶׁפֶת רַגְלָיו. אַחֲרֵי שתָּקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה חָזַר וְנֵעוֹר, וְשָׁמַע אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁלִּמְרַאֲשׁוֹתָיו אוֹמֶרֶת לְזוֹ שֶׁלְּמַרְגְּלוֹתָיו: “אוֹי לָךְ כַיְזַרָאן”. אָמְרָה לָהּ: “עַל־שׁוּם מָה, קַצִּ’יב אַלְבָּאן!” אָמְרָה לָה: “הֲרֵי אֲדוֹנֵנוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלוּם מִמַּה שֶׁאֵרַע, עַד שֶׁהוּא מֵעִיר לֵילוֹת עַל קֶבֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא קוֹרַת־עֵץ מְהֻקְצָעָה מַעֲשֶׂה־יְדֵי נַגָּר”. אָמְרָה לָה חֲבֶרְתָּהּ: " קוּת אַלְקֻלוּבּ, מַה הוּא שֶׁאֵרַע עִמָּהּ?" אָמְרָה לָה: “שָׁלְחָה הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה בִּידֵי שִׁפְחָה קּורְצַת בַּנְג וְהִרְדִימָה אוֹתָה בָּהּ. וּכְשֶׁהִשְׁתַּלֵּט הַבַּנְג עָלֶיהָ, הִנִּיחָה אוֹתָה בְּתֵבָה וְשָׁלְחָה אוֹתה בִּידֵי צַוַּאבּ וְכָּאפוּר וּבֻּחַיְת וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶם לַהֲטִילָה בְּקֶבֶר”. אָמְרָה כַיְזַרָאן: “אוֹי לָךְ, קַצִּ’יב אַלְבָּאן, הַגְּבֶרֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ כְּלוּם לֹא מֵתָה?”

אָמְרָה: יְהִי שָׁלוֹם לַעֲלוּמֶיהָ מִמָּוֶת. וְאָכֵן שָׁמַעְתִּי אֶת הַגְּבִירָה זֻבַּיְדָה אוֹמֶרֶת, שֶׁקוּת אַלְקֻלוּבּ אֵצֶל עֶלֶם סוֹחֵר, גָּאנִם הַדַּמַשְׂקִי שְׁמוֹ, וְשֶׁזֶּה לָהּ כַּיּוֹם אֶצְלוֹ אַרְבָּעָה חֳדֳשִׁים, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲדוֹנֵנוּ בּוֹכֶה וּמֵעִיר לֵילוֹת עַל קִבְרָה שֶׁאֵין בּוֹ מֵת“. הָיוּ מְשִׂיחוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ וְהַכַליף מַאֲזִין לְדִבְרֵיהֶן. כְּשֶׁגָּמְרוּ הַנְּעָרוֹת אֶת שִׂיחָתָן וְנוֹדַע לוֹ הָעִנְיָן וְשֶׁקֶּבֶר זֶה מְזֻוּיָף הוּא, וְשֶׁקּוּת אַלְקֻלוּבּ הִיא אֵצֶל גָּאנִם בֶּן אַיּוּבּ מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבָּעָה חֳדֳשִׁים כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל. קָם וְכִנֵּס אֶת נְסִיכֵי מַמְלַכְתּוֹ. בְּאוֹתָה שָׁעָה נִגַּש הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַכַלִיף בְּזַעם: „רֵד ג גַ’עְפָר עִם פְּלֻגָּה, וּשְׁאַל לְבֵית גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ וְהִתְנַפְּלוּ עַל חֲצְרוֹ, וְהָבִיאוּ אֵלַי אֶת נַעֲרָתִי קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַעֲנִישׁוֹ”. אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד גַ’עְפָר הוּא וּבְנֵי לִוְיָתוֹ בְּחֶבְרַת הַמּוֹשֵׁל, וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שהִגִיעוּ לַחֲצַר גָאנִם, וְקָרָה שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא גָאנִם וְהַבִיא קְדֵרַת בָּשָׂר וּבִקֵּשׁ לְהוֹשִׁיט יָדוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה הוּא וְקוּת אַלְקֻלוּבּ. הִבִּיטָה הַחוּצָה וְהַבִינָה שֶׁצָּרָה הִקִּיפָה אֶת הֶחָצֵר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכִּירָה שֶׁעִנְיָנָהּ הִגִּיעַ לַכַלִיף אֲדוֹנֶיהָ, וְהָיָה בָרִי לָהּ שֶׁאֲבוּדָה הִיא. הֵחֱוִרוּ פְנָיֵה וְנִשְׁתַּנָּה יָפְיָהּ. הִסְתַּכְּלָה בְּגָאנִם וְאָמְרָה לוֹ: “חֲבִיבִי, הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךְ”. אָמַר לָהּ: “כִּיצַד אֶעֱשֶׂה וּלְאָן אֵלֵךְ, וַהֲרֵי מָמוֹנִי וּרְכוּשִׁי בְּחָצֵר זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּתְמַהְמֵהַ פֶּן תִּסָּפֶה וְגַם הוֹנְךְ יֹאבַד”. אָמַר לָהּ: “חֲבִיבָתִי וְאוֹר עֵינַי, מָה אֶעֱשֶה לָצֵאת אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִקִּיפו אֶת הֶחָצֵר?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּפְחַד”. הֵסִירָה מַה שֶׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בלוֹיֵי סְחָבוֹת, נָטְלָה הַקְּדֵרָה שֶׁהַבָּשָׂר בָּהּ וְשָׂמָה אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ. וְהִנִּיחָה בְתוֹכָהּ פָּרוּסַת לֶחֶם וְסֵפֶל מִן הַלִּפְתָּן, וְאָמְרָה לוֹ: “צֵא בְּתַחְבּוּלָה זוֹ, וְאַל תַּחֲשֹשׁ לִי, שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת מַה שֶׁבְּיָדִי מֵהַכַלִיף”. כְּשֶׁשָּׁמַע גָאנִם אֶת דִּבְרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ וּמַה שֶׁיָעֲצָה אוֹתוֹ, יָצָא בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַקְּדֵרָה, וְהָיָה לְמִסְתּוֹר לוֹ הָאֵל הַמָּגֵן וְנִצַּל מִן הַסַּכָּנוֹת וְהָצָרוֹת.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּשְׁנֶה גַ’עְפָר לְיַד הֶחָצֵר, יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְנִכְנָס לַבַּיִת וְרָאָה אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ. וּכְבָר לָבְשָׁה בְּגָדִים יָפִים וְעָדְתָה עֶדְיָהּ עָלֶיהָ וּמִלְּאָה תֵבָה בְּזָהָב וּבְתַכְשִׁיטים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וּבַחֲפָצִים יִקְרֵי־עֶרֶךְ הַקָּלִים לְמַשָּׂא וִיקָרִים לִמְחִיר. כְּשֶׁנִּכְנָס אֵלֶיךָ גַ’עְפָר קָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְנִשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, רָשַׁם קְנֵה הַסּוֹפֵר בַּסֵּפֶר אֶת אֲשֶׁר גָּזַר אֱלֹהִים מִלְפָנִים”. כְּשֶׁרָאָה גַ’עְפָר כָּךְ אָמַר לָהּ: “חַי אֱלֹהִים שָׂרָתִי, שֶׁלֹא צִוָּה עָלַי אֶלָּא לִתְפֹּס אֶת גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ”. אָמְרָה לוֹ: „דַע לְךְ שֶׁאָרַז אֶת סְחוֹרָתוֹ וְהָלַךְ אִתָּהּ לְדַמֶּשֶׂק, וְאֵין לִי שׁוּם יְדִיעה מִלְּבַד זוֹ. וּמְבַקֶּשֶת אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּשְׁמֹר לִי תֵבָה זוֹ וְתוֹלִיכֶנָה לְאַרְמוֹן נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים". אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נָטַל אֶת הַתֵּבָה וְצִוָּה לָשֵׂאת אוֹתָהּ וְאֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ עִמָּם לַחֲצַר הַכַלִיפוּת בְּכָבוֹד וִיקָר. וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁבָּזְזוּ אֶת חֲצַר גָאנִם. שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל הַכַלִיף וְסִפֵּר לוֹ גַ’עְפָר כָּל מה שׁקָּרָה. צִוָּה הַכַלִיף לְהַקְצוֹת לְקוּת אַלְקֻלוּבּ חֶדֶר אָפֵל וּלְהַשְׁכִּין אוֹתָהּ בּוֹ, וּמִנָּה עָלֶיהָ אִשָּׁה זְקֵנָה לְשַׁמְשָׁהּ, מִשּׁוּם שֶׁדּוֹמֶה הָיָה שֶׁגָאנִם עָשָׂה עִמָהּ תּוֹעֵבָה.

אַחַר־כָּךְ כָּתַב אִגֶּרֶת לַנָּסִיךְ מֻחַמָּד בֶּן סֻלַיְמָאן אַלזַּיְנִי נְצִיבוֹ בְדַמֶּשֶׂק וּבוֹ כָתוּב: “בְּשָׁעָה שֶׁיַגִּיַע הַמִּכְתָּב לְיָדֶיךָ, תִּתְפֹּשׂ אֶת גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ וְתִשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלָי”. כְּשֶׁהִגִּיעָה הָאִגֶּרֶת אֵלָיו, נְשָׁקָהּ וְשָׂם אוֹתָה עַל רֹאשׁוֹ, וְצִוָּה לְהַכְרִיז בַּשְּׁוָקִים: “כָּל הַמְּבַקֵּשׁ לָבֹז בַּז יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ שֶׁל גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ”. בָּאוּ לַחֲצֵרוֹ וּמָצְאוּ אֶת אֵם גָאנִם וְאֶת אֲחוֹתוֹ שֶׁכְּבָר תִּקְנוּ לוֹ קֶבֶר, וְהָיוּ יוֹשְׁבוֹת בּוֹכִיוֹת אֶצְלוֹ. תָּפְשׂוּ אוֹתָן וּבָזְזוּ אֶת הֶחָצֵר, מִבְּלִי שֶׁיָּדְעוּ אֵלּוּ הַשְׁתַּיִם מָה הָעִנְיָן. כְּשֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָן לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן, שָׁאַל אוֹתָן עַל דְּבַר גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ. אָמְרוּ לוֹ: “זֶה שָׁנָה לָנוּ שֶׁלֹּא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ יְדִיעָה מִמֶּנוּ”. הֶחֱזִירָן לִמְקוֹמָן.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן שְׁתֵּי אֵלוּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגָאנִם אֲסִיר הָאַהֲבָה. הֲרֵי כְּשֶׁשֻׁדַּד כָּל הוֹנוֹ הָיָה נָבוֹךְ בְּמַצָּבוֹ וּבוֹכֶה עַל עַצְמוֹ, עַד שֶׁנִּקְרַע לִבּוֹ. וְהָיָה מְהַלֵךְ וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת עַד אַחֲרִית הַיּוֹם, כְּשֶׁרַעֲבוֹנוֹ הוֹלֵךְ וָרָב, וְהַהֲלִיכָה מְצִיקָה לוֹ. עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינָה אַחַת. נִכְנַס לְמִסְגָּד וְיָשַׁב עַל מַחֲצֶלָת וְנִשְׁעַן בְּגַבּוֹ בְּקִיר הַמִּסְגָּד, מִיָּד צָנַח כְּשֶׁהוּא בְּתַכְלִית הָרֵעָבוֹן וְהָעֲיֵפוּת, וְשָׁהָה שָׁם עַד הַבֹּקֶר כְּשֶׁלִּבּוֹ הוֹלֵם מֵרָעָב וְהַכִּנָם עוֹלֶה עַל גַבָּיו, וְהֶעֱלָה פִיו רֵיחַ רַע וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ. נִכְנְסוּ אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הַמְּדִינָה לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית וּמְצָאוּהוּ מֻטָּל וְחָלוּשׁ מֵרָעָב, בְּעוֹד עִקְּבוֹת הַטּוּב נִרְאוֹת עָלָיו. כְּשֶׁנִּגְשׁוּ אֵלָיו מְצָאוּהוּ קוֹפֵא וְרָעֵב. הִלְבִּישׁוּהוּ בֶּגֶד יָשָׁן שֶׁכְּבָר בָּלוּ שַׁרְווּלָיו וְאָמְרוּ אֵלָיו: “מֵאַיִן אַתָּה, הַזָּר? וּמַה הִיא סִבַּת חֻלְשָׁתֶךָ?” פָּקַח עֵינָיו וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם וּבָכָה מִבְּלִי לְהָשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה. הִכִּיר אֶחָד מֵהֶם שֶׁרַעֲבוֹנוֹ קָשֶׁה, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ סֵפֶל דְּבַשׁ וּשְׁנֵי כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְאָכָל. יָשְׁבוּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. אַחַר-כָּךְ הִסְתַּלְקוּ לְעִסְקֵיהֶם. לֹא חָדַל מִכָּךְ זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ, כְּשֶׁהוּא אֶצְלָם וְחֻלְשָׁתוֹ וּמַחֲלָתוֹ הוֹלְכוֹת הָלוֹךְ וְהִתּוֹסֶף. נִכְמְרוּ רחֲמֵיהֶם עָלָיו וְנוֹעֲצוּ בֵינֵיהֶם, וּבָאוּ לִידֵי הֶסְכֵּם לְהוֹבִילו לְבֵית־הַחוֹלִים שֶׁבְּבַגְדָאד. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו שְׁתֵּי נָשִׁים קַבְּצָנִיּוֹת, וְהֵן אָמוֹ וְאֲחוֹתוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָן נָתַן לָהֶן את הַלֶּחֶם שֶׁלִּמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְיָשְׁנוּ אֶצְלוֹ אוֹתוֹ הַלַיְלָה מִבְּלִי שֶׁהִכִּירָן. כְּשֶׁהִגִיעַ מָחֳרַת הַיּוֹם נִכְנְסוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הַכְּפָר וְהֵבִיאוּ גַמָּל ואָמְרוּ לִבְעָלָיו: “שָׂא חוֹלֶה זֶה עַל הַגָּמָל, וּכְשֶׁתַּגִיעַ לְבַגְדָאד, הוֹרֵד אוֹתוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית הַחוֹלִים שֶׁיְּטַפְּלוּ בוֹ אוּלַי יַבְרִיא, וְאָנוּ נוֹתְנִים לְךָ שְׂכָרָךְ”, אָמַר לָהֶם: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוַתְכֶם אֶעֶשֶׂה”. הוֹצִיאוּ אֶת גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ מִן הַמִּסְגָּד וּנְשָׂאוּהוּ בַמַּחְצֶּלֶת שֶׁהוּא שׁוֹכֵב עָלֶיהָ וְהִנִּיחוּהוּ עַל הַגָּמָל, בָּאוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בְּתוֹךְ שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מִבְּלִי שֶׁהִכִּירוּהוּ. הִסְתַּכְּלוּ בוֹ שְׁתֵּיהֶן וְהִתְבּוֹנְנוּ בוֹ וְאָמְרוּ: “דּוֹמֶה הוּא לְגָאנִם בְּנֵנוּ, וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ אִם הוּא חוֹלֶה זֶה וְאִם לָאו”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגָאנִם, הֲרֵי לֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָא כְשֶׁהוּא נָשׂוּא עַל הַגָּמָל. הִתְחִיל בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּח, כְּשֶׁבְּנֵי־הַכְּפָר מִסְתַּכְּלִים בְּאִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ הַבּוֹכוֹת עָלָיו מִבְּלִי שֶׁהִכִּירוּהוּ. אַחַר כָּךְ נָסְעוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַגַּמָּל, הֲרֵי לֹא פָסַק מִלְּהַסִּיעַ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִנִּיחוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית־הַחוֹלִים, וְלָקַח אֶת גְּמָלוֹ וְחָזַר. נִשְׁאַר גָאנִם מֻטָּל שָׁם עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִתְחִילוּ בְּנֵי אָדָם מְהַלְכִים בַּדְּרָכִים, רָאוּ אוֹתוֹ, וּכְבָר נַעֲשָׂה שָׁחוּף כְּקֵיסָם שֶׁל שִׁנַּיִם. לֹא פָסְקוּ בְנֵי־אָדָם מִלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, עַד שֶׁבָּא זְקַן־הַשּׁוּק, וְגֵרַשׁ אֶת בְּנֵי הָאָדָם מֵעָלָיו, וְאָמַר: “אֶזְכֶּה בְגַן־עֵדֶן עַל־יְדֵי מִסְכֵּן זֶה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיַכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְבֵית־הַחוֹלִים, יְמִיתוּהוּ שָׁם בְּיוֹם אֶחָד”. צִוָּה אֶת נְעָרָיו לָשֵׂאת אוֹתוֹ וּנְשָׂאוּהוּ לְבֵיתוֹ.

הִצִּיעַ לוֹ יָצוּעַ חָדָשׁ וְהִנִּיחַ לוֹ כַר חָדָשׁ, וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “טַפְּלִי בוֹ וְדַאֲגִי לוֹ בְּיוֹתֵר”. אָמְרָה: “עַל הָרֹאשׁ”. הִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ וְחִמְּמָה לוֹ מַיִם וְרַחֲצָה אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו וְגוּפוֹ, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ בֶּגֶד מִבִּגְדֵי נַעֲרוֹתֶיהָ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ כוֹס־מַשְׁקֶה, וְהִזְלִיפָה עָלָיו מֵי־וְרָדִים. הִתְעוֹרֵר וְנִזְכַּר בַּאֲהוּבָתוֹ קוּת אַלְקֻלוּבּ, וְהָלַךְ צַעֲרוֹ הָלוֹךְ וָרָב.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקוּת אַלְקֻלוּבּ, הֲרֵי כְשֶׁכָּעַס עָלֶיהָ הַכַלִיף.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקּוּת אַלְקֻלוּבּ כְּשֶׁכָּעַס עָלֶיהָ הַכַלִיף וְהוֹשִׁיבָהּ בְּחֶדֶר אָפֵל, נִשְׁאֲרָה בְמַצָּב זֶה שְׁמוֹנִים יוֹם, וְקָרָה שֶׁעָבַר הַכַלִיף בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עַל פְּנֵי אוֹתוֹ חֶדֶר וְשָׁמַע אֶת קוּת אַלְקֻלוּבּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּשִׁירִים.  כְּשֶׁגָּמְרָה מִן הַשִּׁירִים אָמְרָה: “הוֹי חֲבִיבִי, הוֹי גָאנִם, מַה טּוֹב אַתָּה וּמַה צְּנוּעָה נַפְשֶׁךָ, הֱטִיבוֹתָ לָזֶה שֶׁהֵרַע לְךָ, וְשָׁמַרְתָּ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל זֶה שֶׁחִלֵּל כְּבוֹדְךָ. וְהָיִיתָ מַחֲסֶה לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהוֹלִיכְךָ בַּשֶּׁבִי, וְהוֹלִיךְ בַּשֶּׁבִי אֶת בְּנֵי מְשְׁפַּחְתֶּךָ. וְאוּלָם אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁעוֹד תַּעֲמֹד לְדִין אַתָּה וּנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לִפְנֵי שׁוֹפֵט צֶדֶק וְתִתְבַּע אוֹתוֹ לְדִין בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ יִהְיֶה אֱלֹהִים הַשּׁוֹפֵט וְהַמַּלְאָכִים עֵדִים”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת שִׂיחָהּ וְהֵבִין תְּלוּנוֹתֶיהָ. יָדַע שֶׁעֲשוּקָה הִיא, נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וְשָׁלַח אֶת הַמְשָׁרֵת אַחֲרִיה לַהֲבִיאָהּ, כְּשֶׁעָמְדָה לְפָנָיו הוֹרִידָה רֹאשָׁהּ כְּשֶׁעֵינָהּ בּוֹכִיָּה וְלִבָּהּ אָבֵל. אָמַר לָהּ: “קוּת אַלְקֻלוּבּ, רוֹאֶה אָנֹכִי אוֹתָךְ, שֶׁאַתְּ רוֹאָה עַצְמֵךְ עֲשׁוּקָה עַל־יָדִי, וּמַאֲשִׁימַתְנִי בְעָרִיצוּת, וְאוֹמֶרֶת שֶׁהֲרֵעוֹתִי לְזֶה שֶׁהֵטִיב עִמִּי, מִי הוּא אֵפוֹא זֶה שֶׁשָׁמַר עַל כְּבוֹדִי, וְחִלַּלְתִּי כְבוֹדוֹ, וְשֶׁהָיָה מַחֲסֶה לְאִשְׁתִּי והוֹבַלְתִּי בַשְׁבִי אֶת אִשְׁתּוֹ?” אָמְרָה לוֹ: גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ שֶׁהֲרֵי לֹא קָרַב אֵלַי לַעֲשׂוֹת תּוֹעֵבָה. וּבְחַסְדְּךָ, נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים נִשְׁבַּעת אֲנִי“. אָמַר הַכַלִיף: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים, קוּת אַלְקֻלוּבּ, שַׁאֲלִי מֵאִתִּי חֶסֶד וַאֲנִי מְמַלֵּא מִשְׁאַלְתֵּךָ”. אָמְרָה: “שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ הִיא אֲהוּבִי גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ”. אָמַר: “אֲנִי מֵבִיא אוֹתוֹ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בְּכָבוֹד”. אָמְרָה: “נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, אִם אֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ, תִּתְּנֵנִי לוֹ?” אָמַר: כְּשֶׁאַתְּ מְבִיאָה אוֹתוֹ אֲנִי נוֹתְנֵךְ לוֹ, מַתְּנַת נָדִיב שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, תֵּן לִי רְשׁוּת שֶאֲסוֹבֵב וַאֲחַפֵּשׂ אוֹתוֹ, אוּלַי יְקַבְּצֵנִי אֱלֹהִים אִתּוֹ יַחְדָּו". אָמַר לָהּ: “עֲשִׂי כַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ”.

שָׂמְחָה וְיָצְאָה וְנָטְלָה אֶלֶף דִינָרִים עִמָּהּ וּבִקְּרָה אֶת זִקְנֵי־הָעֵדָה וְנָתְנָה צְדָקָה לִשְׁמוֹ שֶׁל גָאנִם. ובַיּוֹם הַשֵּׁנִי יָצְאָה לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים וְנָתְנָה מָמוֹן לְרֹאשׁ הַשּׁוּק וְאָמְרָה לָהּ: “חַלְּקֵם בִּצְדָקָה לְזָרים”. אַחַר כָּךְ יָצְאָה בְּיוֹם הַשִּׁשִׁי שֶׁאַחֲרָיו וְעִמָּהּ אֶלֶף דִּינָרִים וְנִכְנְסָה לְשׁוּק הַצּוֹרְפִים וְסוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים הַטוֹבוֹת. וְשָׁאֲלָה לְרֹאשׁ הַשּׁוּק וּבָא. מָסְרָה לְיָדוֹ אֶלֶף דִּינָרִים וְאָמְרָה לוֹ: “חַלְּקֵם בִּצְדָקָה לְזָרִים”. נָתַן בָּהּ הָרֹאשׁ, וְהוּא זְקַן הַשּׁוּק, אֶת עֵינָיו וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, יֵשׁ בִּרְצוֹנֵךְ לָלֶכֶת לַחֲצֵרִי וְלִרְאוֹת עֶלֶם זָר, הַיָּפֶה עַד מְאֹד וּמָלֵא חֵן?” וְהָיָה זָר זָה גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֲסִיר הָאַהֲבָה. וְאוּלָם הָרֹאשׁ לֹא הָיָה מַכִּירוֹ, וְדוֹמֶה הָיָה שֶׁהוּא בֶּן אָדָם מִסְכֵּן עֲמוּס חוֹבוֹת שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ רְכוּשׁוֹ, אוֹ אוֹהֵב שֶׁהִפְרִידוּהוּ מֵאֲהוּבָתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו דָּפַק לִבָּהּ וְהָמוּ קְרָבֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “שְׁלַח עִמִּי מִי שֶׁיּוֹבִילֵנִי לַחֲצֵרְךָ”. שָׁלַח עִמָּהּ נַעַר קָטָן, וְהוֹבִילָהּ לֶחָצֵר שֶׁהַזָּר בְּתוֹכָהּ, וְהוֹדְתָה לוֹ עַל כָּךְ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה לְאוֹתָה חָצֵר וְנָתְנָה שָׁלוֹם לְאֵשֶׁת הָרֹאשׁ, קָמָה אֵשֶׁת הָרֹאשׁ וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ, שֶׁמַכִּירָה הָיְתָה אוֹתָהּ. אָמְרָה לָהּ קוּת אַלְקֻלוּבּ: “הֵיכָן הַחוֹלֶה שֶׁאֶצְלְכֶם?” בָּכְתָה וְאָמְרָה: “הֲרֵי הוא גְּבִרְתִּי, חַי אֱלֹהִים שֶׁבֶּן טוֹבִים הוּא וְנִכָּרים בּוֹ עִקְבוֹת הָעֲשִׁירות”. סָרָה אֶל הַיָּצוּעַ שֶׁהוּא שׁוֹכֵב עָלָיו וְהִתְבּוֹנְנָה בּוֹ וְרָאֲתָה כְּאִלוּ הוּא זֶה בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא נִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ וְהוֹסִיף רָזוֹן כִּשְׁחִיף עֵץ, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְקֵיסָם שֶׁל שִׁנַּיִם, הָיָה סָפֵק בְּעֵינֶיהָ, וְלֹא נִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא הוּא זֶה. וְאוּלָם רַחֲמֶיהָ נִכְמְרו עָלָיו, וְהָיְתָה בוֹכָה וְאוֹמֶרֶת: “אָכֵן מִסְכֵּנִים הֵם הַזָּרִים, וְאִם גַּם נְסִיכִים הָיוּ בְאַרְצָם”. סִדְּרָה לוֹ מַשְׁקֶה וּרְפוּאוֹת וְיָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתָיו שָׁעָה. וְרָכָבָה וְעָלְתָה לְאַרְמוֹנָה, הָיְתָה בוֹדֶקֶת בְּכָל שׁוּק לִמְצֹא אֶת גָאנִם. אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט הֵבִיא הָרֹאשׁ אֶת אִמּוֹ וְאֶת אֲחוֹתוֹ פִתְנָה, וְנִכְנָס אִתָּן אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי הַמֵּטִיבָה, כְּבָר נִכְנְסוּ לִמְדִינְתֵנוּ הַיּוֹם אִשָּׁה וּבִתָּה וְהֵן מִן הַנְּשׂוּאוֹת פָּנִים בָּאָדָם, וְסִימָנִי הָעֲשִׁירוּת נִכָּרִים בָּהֶן, אֶלָּא שֶׁהֵן לְבוּשׁוֹת לְבוּשׁ־שֵׂעָר, וְכָל אַחַת מֵהֶן תַּרְמִיל שֶׁל קַבְּצָנִים תְּלוּיָה לָהּ בְּצַוָּארָהּ, וְעֵינָהּ בּוֹכִיָה וְלִבָּהּ אָבֵל. וַהֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָן אֵלַיִךְ, שֶׁתִּתְּנִי לָהֶן מִקְלָט וְתִשְׁמְרִין מִזְּלוּת־הַקַּבְּצָנוּת, שֶׁכֵּן אֵינָן קַבְּצָנִיוֹת, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, נִזְכֶּה בִשְׂכַר זֶה לְגַן־עֵדֶן”. אָמְרָה לוֹ: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, כְּבָר עוֹרַרְתָּ בִּי כְסּוּפִין אֲלֵיהֶן, וְהֵיכָן הֵן?” צִנָה עֲלֵיהֶן לְהִכָּנֵס. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנְסוּ פְתְנָה וְאִמָּה אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ, וּמָצְאָה שֶׁהֵן יְפוֹת-תֹּאַר.

בָּכְתָה עֲלֵיהֶן וְאָמְרָה: "חַי אֱלֹהִים, בְּנוֹת טוֹבִים הֵן וְעִקְּבוֹת הָעֲשִׁירוּת נִכָּרִים בָּהֶן. אָמַר הָרֹאשׁ: “אָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הַמִּסְכֵּנִים לְשֵׁם שָׂכָר בְּגַן־עֵדֶן, אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁאֵלּו עָשְׁקוּ אוֹתָן עָרִיצִים וּבָזְזוּ רְכוּשָׁן וְהֶחֱרִיבוּ בָתֵּיהֶן”. בָּכוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים בְּכִי מָר, שֶׁהָיוּ מְהַרְהֲרוֹת בְּגָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אַסִיר־הָאַהֲבָה וְרָבְתָה אַנְחָתָם, וּכְשֶׁבָּכוּ בָכְתָה קוּת אַלְקֻלוּבּ לְבִכְיָתָן, אָמְרָה אִמוֹ: “נִשְׁאַל מֵאֱלֹהִים שֶׁיְּקַבְּצֵנוּ יַחַד עִם זֶה שֶׁאָנוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ, הַיְנוּ בְנִי גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ”. כְּשֶׁשָׁמְעָה קוּת אַלְקֻלוּבּ דְבָרֶיהָ אֵלּוּ, נוֹדַע לָהּ שֶׁאִשָּׁה זוֹ אִמּוֹ שֶׁל אֲהוּבָהּ הִיא, וְשֶׁהַשְּׁנִיָה אֲחוֹתוֹ הִיא וּבָכְתָה עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶן וְאָמְרָה לָהֶן: “אַל תִירְאֶינָה רָע. שֶׁזֶהוּ הַיּוֹם רִאשׁוֹן הוּא לְאָשְׁרְכֶן וְאַחֲרוֹן לְסִבְלְכֵן. אַל תֵּעָצַבְנָה אֵפוֹא”.

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁקּוּת אַלְקֻלוּבּ אָמְרָה לָהֶן: “אַל תֵּעָצַבְנָה”. צִוְּתָה אֶת הָרֹאשׁ שֶׁיִקָּחֵן לְבֵיתוֹ, וְשֶׁתַּכְנִיסֵן אִשְתּוֹ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְתַלְבִּישֵׁן בְּגָדִים נָאִים, וְשֶׁיְצַוֶּה אוֹתָהּ עֲלֵיהֶן וְשִׁתְּכַבְּדֵן תַּכְלִית הַכָּבוֹד, וְנָתְנָה לוֹ סְכוּם שֶׁל מָמוֹן. מִמָּחֳרַת הַיּוֹם רָכְבָה קוּת אַלְקֻלוּבּ וְהָלְכָה אֶל בֵּית הָרֹאשׁ וְנִכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ. קָמָה לִקְרָאתָהּ וְנָשְׁקָה יָדֶיה וְהוֹדְתָה לָהּ עַל טוּבָהּ. הִסְתַּכְּלָה בְּאֵם גָאנִם וּבַאֲחוֹתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִכְנִיסָה אוֹתָן אֵשֶׁת הָרֹאשׁ לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְהֵסִירָה מַה שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶן מִן הַבְּגָדִים, וְנִרְאוּ בָהֶן סִימָנִי הָעֲשִׁירוּת, יָשְׁבָה לְשוֹחֵחַ אִתָּן שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ שָׁאֲלָה אֶת אֵשֶׁת הָרֹאשׁ בִּדְבַר הַחוֹלֶה שֶׁאֶצְלָהּ. אָמְרָה לָהּ: “בְּמַצָּבוֹ הוּא כְמוֹת שֶׁהָיָה”. אָמְרָה: “קוּמּו וְנָשִׂים עֵינֵנו עָלָיו וּנְבַקּר אוֹתוֹ”. קָמָה הִיא וְאֵשֶׁת הָרֹאשׁ וְאֵם־גָאנִם וַאֲחוֹתוֹ וְנִכְנְסוּ אֵלָיו וְיָשְׁבוּ אֶצְלוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָן גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֲסִיר־הָאַהֲבָה מַזְכִּירוֹת שֵׁם קוּת אַלְקֻלוּבּ, שָׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ, אִם גַּם שֶׁגּוּפוֹ נִרְזָה וְעַצְמוֹתָיו יָבְשׁוּ, וְהֵרִים רֹאשוֹ מֵעַל הַכָּר וְקָרָא: “הוֹי, קוּת אַלְקֻלוּבּ!” הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְנִתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא הוּא זֶה, וְהִכִּירָה אוֹתוֹ, וְצָעֲקָהּ בְּקוֹלָהּ: “הֵן, חֲבִיבִי” אָמַר לָהּ: “גְּשִׁי אֵלַי”. אָמְרָה לוֹ: הַאֻמְנָם אַתָּה גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֲסִיר־הָאַהֲבָה?" אָמַר לָהּ: “הֵן, אֲנִי הוּא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. וּכְשֶׁשָׁמְעוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ דִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם צָעֲקוּ בְּקוֹל: “הֶאָח, שִׂמְחָה”. וְנָפְלוּ מִתְעַלְפוֹת, כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ אַחֲרֵי זֶה, אָמְרָה קוּת אַלְקֻלוּבּ: “הַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵינוּ יַחַד – אוֹתָךְ וְאֶת אִמְּךָ וְאֶת אֲחוֹתְךָ”. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְסִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶאֵרַע לָהּ עִם הַכַלִיף וְאָמְרָה: “אֲנִי כְבָר אָמַרְתִּי לוֹ: הֲרֵי הוֹכַחְתִּי לְךָ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, וְהֶאֱמִין לִדְבָרַי וְרָצָה אוֹתְךָ, וְכַיּוֹם הוּא נִכְסַף לִרְאוֹתֶךָ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לְגָאנִם: “הֲרֵי נְתָנַנִי הַכַלִיף לְךָ”. וְשָׂמַח בְּזֶה תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, אָמְרָה לָהֶם קוּת אַלְקֻלוּבּ עוֹד: „אַל תַּעַבְרוּ מִזֶּה עַד שֶׁאָבוֹא". קָמָה תֵכֶף וּמִיָד וְהָלְכָה לְאַרְמוֹנָה, וְהֵבִיאָה אֶת הַתֵּבָה שֶׁלָקְחָה אוֹתָה מֵחֲצֵרוֹ, וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ דִּינָרִים וְנָתְנָה אוֹתָם לָרֹאש וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל דִּינָרִים אֵלּוּ וּקְנֵה לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵהֶם אַרְבַּע חֲלִיפוֹת בְּגָדִים שְׁלֵמוֹת מֵהַטּוֹב שֶׁבָּאֲרִיגִים וְעֶשְׂרִים מִטְפָּחוֹת וְזוֹלַת זֶה מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ”. אַחַר כָּךְ הִכְנִיסָה אוֹתָן וְאֶת גָאנִם לְבֵית־הַמֶרְחָץ, צִוְּתָה שֶׁיִרְחֲצוּ אוֹתָם, וְהֵכִינָה לָהֶם פַּרְגִּיּוֹת וְדַיְסוֹת וּמֵי תַפוּחִים, אַחֲרֵי שֶׁיָצְאוּ מִן הַמֶּרְחָץ וְלָבְשׁוּ הַבְּגָדִים, עָמְדָה אִתָּם שְׁלשָׁה יָמִים, מַאֲכִילָתַם בְּשַׂר־תַּרְנְגוֹלוֹת וְדַיְסוֹת וּמַשְׁקָה אוֹתָם מַשְׁקֶה־סֻכָּר מְזֻקָּק. אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים שָׁבָה אֲלֵיהֶם רוּחָם. הִכְנִיסה אוֹתָם לְבֵית־הַמֶּרְחַץ שֵׁנִית וְיָצְאוּ. הֶחֱלִיפָה לָהֶם בִּגְדֵיהֶם, וְיָצְאָה מִבֵּית הָרֹאש וְהָלְכָה אֶל הַכַלִיף וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְסִפְּרָה לוֹ כָל הַסִּפּוּר, וְשֶׁכְּבָר נִמְצָא אֲדוֹנָה גָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֲסִיר־הָאַהֲבָה וְשֶׁכְּבָר נִמְצְאוּ אִמּוֹ וַאֲחוֹתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף את דִּבְרֵי קוּת אַלְקֻלוּבּ אָמַר לִמְשָׁרְתִים: “הָבִיאוּ לְפָנַי אֶת גָאנִם”. יָרַד גַּ’עְפָר אֵלָיו וּכְבָר קִדְמָה אוֹתוֹ קוּת אַלְקֻלוּבּ וְנִכְנְסָה אֶל גָאנִם וְאָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה כְבָר שָׁלַח הַכַלִיף אַחֲרֵיךָ לַהֲבִיאֲךָ לְפָנָיו, וְעָלֶיךָ לְדַבֵּר בְּצַחוּת־הַלָּשׁוֹן הַתּוֹפְשִׂים אֶת הַלֵּב בְּאוֹן וּבְּדִבְרֵי רָצוֹן”. הִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ מַחֲלָצוֹת מְפֹאָרוֹת וְנָתְנָה לוֹ שֶׁפַע שֶׁל דִּינָרִים, וְאָמְרָה לוֹ: “הַרְבֵּה לְפַזְרָם בֵּין הַפַּמַּלְיָה של הַכַלִיף בְּשָׁעָה שֶׁתִּכָּנֵס אֵלָיו”. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, עַד שֶׁהָגִּיעַ גַ’עְפָר אֵלָיו, רָכוּב עַל פִּרְדָּתוֹ. קָם גָאנִם וְקִדַּם פָּנָיו וּבִרְכוֹ בְחַיִּים אַרֻכִּים וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו, וּכְבָר הֵאִיר כּוֹכָב אָשְׁרוֹ וְעָלָה מַזָל כְּבוֹדוֹ. לְקָחוֹ גַ’עְפָר עִמּוֹ וְלֹא פָסְקוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, הִסְתַּכֵּל בַּמִּשְׁנִים וּבַנְּסִיכִים וְשׁוֹמְרֵי־הַסַּף וְהַנְּצִיבים וְרַבֵּי־הַמְּלוּכָה וּבַעֲלֵי־הַשִׁלְטוֹן. וְהָיָה גָאנִם צַח־הַלָּשׁוֹן תּוֹפֵשׂ הַלֵּב בְּאוֹן, עֲדִין הַהַבָּעָה וּמַפְלִיא לְדַבֵּר דִּבְרֵי חֵן. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, אַחֲרֵי כֵן נָשָׂא עֵינָיו אֶל הַכַלִיף וּפָתַח בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶה:

אַעֲרִיצְִךְָ מֶלֶךְ כְּבוֹדוֹ רָם

בְּלִי חֲדָל טוֹבוֹתָיו, טוּבוֹ לֹא יִתַּם

לֹא יְכֻנֶּה זוּלָתְךָ בְּשֵׁם קֵיסָר,

בְּשֵׁם רָם הַמַעֲלָה אֲדוֹן הַהֵיכָל¹ לא יְתֹאַר.

יָנִיחוּ הַמְלָכִים עַל עֲפַר מִפְתָּנָיו

אֶת כִּתְרֵיהֶם, עֵת לְשָׁלום יְקַדְּמוּ פָנָיו.

וּבְעֵת נָשְׂאָם אֵלָיו אֶת עֵינֵיהֶם

מֵאֵימָתוֹ אֶרֶץ יִפְּלוּ עַל זִקְנֵיהֶם,

וְתַאֲצִיל לָהֶם רָם הַמַעֲלָה בְּעֵת רָצוֹן

מִשְרוֹת גְבוֹהוֹת כְּבוֹד תִּפְאֶרֶת שִׁלְטוֹן.

מָלְאוּ צְבָאוֹתֶיךָ עֲרָבָה וּמִדְבָּר עַד אֶפֶס מָקוֹם,

נְטֵה אֹהָלֶיךְ בְּחַצְרוֹת כּוֹכְבֵי מָרוֹם,

וְהַאַצֵל לַכּוֹכָבִים בַּתַּהֲלוּכוֹת הוֹד

לִהְיוֹת לְזֶה עוֹלָם הָרוּחָנִי לְכָבוֹד.

עַל שִׂיאֵי־צוּרִים מָשַׁלְתָּ בְּאוֹן

כִּי טוֹב מִשְׁטָרְךָ וְלִבְּךָ נָכוֹןָ.

צִדְקָתְךָ פָרַשְׂתָּ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ

עֲדֵי יַחַד גַם קָרוֹב גַם רָחוֹק כָּלְלָה.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, נִתְרַגֵּשׁ הַכַלִיף מִטּוּב טַעֲמוֹ, וְנָשְׂאָה חֵן לְפָנָיו צַחוּת לְשוֹנוֹ וּמְתִיקוּת הֶגְיוֹנוֹ…

הִרְגִישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁגָאנִם בֶּן אַיּוּבּ, כְּשֶׁנָּשְׂאוּ חֵן מִלְפְנֵי הַכַלִיף צַחוּת לְשׁוֹנוֹ וַחֲרוּזֵי שִׁירוֹ וּמֶתֶק הֶגְיוֹנוֹ, אָמַר לוֹ: “קְרַב אֵלַי”. נִגַּשׁ אֵלָיו. אַחַר-כָּךְ אָמַר לו: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, וּבָאֵר לִי אֲמִתּוּת עִנְיָנְךָ”. יָשַׁב וְסִפֵּר לוֹ לַכַלִיף מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת.

כְּשֶׁהִכִּיר הַכַלִיף שֶׁאֱמֶת דִּבֵּר, הִלְבִּישׁוֹ בֶּגֶד־פְּאֵר וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מְחַל לִי”. מָחַל לוֹ וְאָמַר: “נְשִׁיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי הָעֶבֶד וְכָל מַה שֶׁקָנָה לְרַבּוֹ”. שָׁמַח הַכַלִיף עַל כָּךְ, צִוָּה לְהַקְצוֹת לוֹ אַרְמוֹן, וְקָצַב לוֹ מַשְׂכֹּרֶת וְהַכְנָסוֹת שׁוֹטְפוֹת, הוֹן רָב, וְהֶעֱבִיר אֶת אִמּוֹ וְאֶת אֲחוֹתוֹ אַלָיו. שָׁמַע הַכַלִיף שֶׁאֲחוֹתוֹ פִתְנָה בַּעֲלַת יֹפִי לוֹקֵחַ שֶׁבִי, וְדִבַּר אֵלָיו לָתֵת אוֹתָה לוֹ לְאִשָּׁה. אָמַר לוֹ גָאנִם: “הֲרֵי הִיא שִׁפְחָתֶךָ וַאֲנִי עַבְדְּךָ מִקְנַת כַּסְפֶּךָ”. הוֹדָה לוֹ וְנָתַן לוֹ מַתָּן מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְהָבִיא אֶת הַקָּאצִ’י וְאֶת הָעֵדִים, וְכָתְבוּ שְׁטַר־נִשּׂוּאִין וּבָאוּ הוּא וְגָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֶל נְשׁוֹתֵיהֶם, הַכַלִיף בָּא אֶל פִתְנָה, וְגָאנִם בֶּן אַיּוּבּ אֶל קוּת אַלְקֻלוּבּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר צִוָּה הַכַלִיף לִכְתּבֹ עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים כָּל מַה שֶׁאֵרַע לְגָאנִם מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְלִגְנֹז אוֹתוֹ בְּבָתֵּי גְנָזָיו שֶׁיִּקְרְאוּ בּוֹ הַבָּאִים אַחֲרָיו, וְיִתְפַּלְאוּ עַל חֲלִיפוֹת הַגּוֹרָל, וְיַשְׁלִיכוּ יְהָבָם עַל בּוֹרֵא לַיְלָה וָיום.

וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתַר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וּבְנוֹ שַׁרְכָּאן וּבְנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וּמַה שֶׁאֵרַע לָהֶם מִן הַתֵּמַהּ וְהַמֻּפְלָא. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וּמַה סִפּוּרָם?”

פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה:

כרך ד

מאת

אלמוני/ת

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעמָאן וּשְׁנֵי בָנָיו שַׁרְכָּאן וְצַ'וְא אַלְמַכָּאן

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָיָה בִמְדִינַת דַּמֶּשֶּׂק לִפְנֵי כַלִיפוּת עַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן מֶלֶךְ, וּשְׁמוֹ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן. וְהָיָה מִגְּדוֹלֵי הָעֲנָקִים, וּכְבָר הִדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת מַלְכֵי פָּרַס הַכּוֹזְרָאִים וְאֶת מַלְכֵי בִּיזַנְטִיָה הַקִּסְרִים, וְלֹא עָמַד אִישׁ בִּפְנֵי אֵשׁ חֲמָתוֹ, וְלֹא קָרַב אֵלָיו בִּשְׂדֵה מַעֲרַכְתּוֹ. וּכְשֶׁהָיָה כוֹעֵס, הָיוּ נְחִירָיו מְזָרוֹת רִשְׁפֵּי אֵשׁ. מָלַךְ עַל כָּל הַמְּדִינוֹת, וְשָׁלַט בְּכָל הַכְּפָרִים וְהַכְּרַכִּים, וְהִדְבִּיר אֱלֹהִים תַּחְתָּיו אֶת כָּל בְּנֵי-הָאָדָם, וְהִגִּיעוּ חֵילוֹתָיו עַד קַצְוֵי אָרֶץ, וְנִכְנְסוּ בְּעֹל שִׁלְטוֹנוֹ הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב מֵהֹדּוּ וְעַד אַלסִּנְד וְסִין וְתֵימָן וְאַלְחִגָ’אז וְכוּשׁ וְסוּדָאן וְסוּרְיָא וּבִיזַנטְיָה וְדִיאַר בַּכְּר וְאִיֵּי הַיָּם, וְכָל הַנְּהָרוֹת הַמְפֻרְסָמִים שֶׁבָּאֲרָצוֹת כְּסִיחוֹן וְגִיחוֹן וִיאוֹר מִצְרַיִם וּנְהַר פְּרָת. הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחָיו אֶל אַפְסֵי-הַיִּשּׁוּב לְהָבִיא אֵלָיו יְדִיעוֹת, וְחָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁכָּל בְּנֵי-הָאָדָם סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְשֶׁכָּל הָעֲרִיצִים נִכְנָעִים לְמוֹרָאוֹ, וְשֶׁחַסְדּוֹ וְטוּבוֹ כּוֹלְלִים אֶת הַכֹּל, וְשֶׁצֶדֶק וּבִטְחָה שׂוֹרְרִים בַּכֹּל. שֶׁכֵּן עָצוּם הָיָה. וְהָיוּ נוֹשְׂאִים אֵלָיו מַתָּנוֹת מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, וּמַעֲלִים לוֹ מִסִּים מִכָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁהָיָה דוֹמֶה לְאָבִיו יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם, וְקָרָא אֶת שְׁמוֹ שַׁרְכָּאן, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בַּלָהָה מִבַּלְהוֹת הַזְּמַן, מַכְנִיעַ אֶת הָאַמִּיצִים בָּאָדָם, וּמַשְׁמִיד כָּל עָלָיו קָם, הָיָה אָבִיו אוֹהֲבוֹ אַהֲבָה עַזָּה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, וְצִוָּה לוֹ הַמְּלוּכָה לְרִשְׁתָּהּ אַחֲרָיו. כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר שַׁרְכָּאן זֶה וְהָיָה לְאִישׁ וְנִמְלְאוּ לוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה, הִדְבִּיר אֱלֹהִים תַּחְתָּיו אֶת כָּל הָאָדָם לֶעֱזוּז כֹּחוֹ וְאֹמֶץ רוּחוֹ. וְהָיוּ לְאָבִיו אַרְבַּע נָשִׁים נְשׂוּאוֹת לוֹ בִּשְׁטַר-נִשּׂוּאִין כַּדָּת, וְאוּלָם לֹא חוֹנֵן מֵהֶן וָלָד זוּלָתִי שַׁרְכָּאן שֶׁנּוֹלַד לוֹ מֵאַחַת מֵהֶן, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ הַשְּׁאָר עֲקָרוֹת וְלֹא יָלְדוּ לוֹ. וְעִם אַרְבַּע אֵלּוּ הָיוּ לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים פִּלַּגְשִׁים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה הַקּוֹפְטִית. וְהָיוּ פִלַּגְשִׁים אֵלּוּ מִכָּל הַגְּזָעִים. בָּנָה לְכָל אַחַת מֵהֶן חֶדֶר, וְהָיוּ הַחֲדָרִים בְּתוֹךְ גְבוּלוֹת טִירָתוֹ, שֶׁכֵּן בָּנָה שְׁנֵים עָשָׂר אַרְמוֹנוֹת כְּמִנְיַן חָדְשֵׁי הַשָּנָה, וּבְכָל אַרְמוֹן שְׁלשִׁים חֶדֶר וְהָיָה הַסְּכוּם הַכּוֹלֵל שֶׁל הַחֲדָרִים שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים חֶדֶר. שִׁכֵּן אוֹתָן פִּלַּגְשִׁים בְּאוֹתָם הַחֲדָרִים וְיִחֵד לְכָל פִּילֶגֶשׁ לַיְלָה לַשָּׁנָה שֶׁהָיָה לָן אֶצְלָהּ, וְלֹא הָיָה בָא אֵלֶיהָ אֶלָּא אַחֲרֵי תְקוּפַת שָׁנָה תְמִימָה. וְנָהַג בְּכָךְ מֶשֶׁךְ זְמָן.

וְכַאֲשֶׁר נִתְפַּרְסֵם בְּנוֹ שַׁרְכָּאן בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ, וְשָׂמַח בּוֹ אָבִיו, וְהוֹסִיף כֹּחַ וְגָאוֹן וָעֹז וְכָבַשׁ מִבְצָרִים וַאֲרָצוֹת. קָרָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁשִּׁפְחָה אַחַת מִשִּׁפְחוֹת עֹמַר אַלנֻּעְמָאן הָרְתָה, וְנִתְפַּרְסֵם דְּבַר הֵרְיוֹנָהּ וְנוֹדַע לַמֶּלֶךְ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמַר: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצַי וְזַרְעִי יִהְיוּ כֻלָּם זְכָרִים”. רָשַׁם לְפָנָיו בַּסֵּפֶר אֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ, וְהָיָה מֵיטִיב לָהּ. נוֹדַע הַדָּבָר לְשַׁרְכָּאן וְנִתְמַלֵּא דְאָגָה, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו,שֶׁאָמַר: “הֲרֵי בָא מִי שֶׁיְחַלֵּק עִמּוֹ אֶת הַמַּמְלָכָה”.אָמַר לְנַפְשׁוֹ:" אִם שִׁפְחָה זוֹ יוֹלֶדֶת בֶּן-זָכָר, הֲרֵינִי הוֹרְגוֹ". וְשָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן שַׁרְכָּאן, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשִּׁפְחָה, הִנֵּה הָיְתָה רוֹמִית, שֶׁשְּׁלָחָהּ אֵלָיו מִזְּמַן מֶלֶךְ רוֹמִי וּמוֹשֵׁל קֵיסַרְיָה,וְשָׁלַח עִמָּהּ כְּלֵי-יָקָר רַבִּים. וְהָיָה שְׁמָהּ צָפִיָּה, וְהָיְתָה הַנָּאָה בַּשְׁפָחוֹת וְהַיָּפָה בָהֶן לְמַרְאֶה וְהַכְּבוּדָה בְכֻלָּן, הָיְתָה טוֹבַת שֵׂכֶל וְיֹפִי כוֹבֵשׁ לְבָבוֹת, וּכְשֶׁהָיְתָה מְשָּׁרֶתֶת אֶת הַמֶּלֶךְ בְּלֵיל עוֹנָתָהּ, אָמְרָה לוֹ:" הַמֶּלֶךְ, מְחַלָּה אֲנִי אֶת אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁיְּחוֹנֵן אוֹתְךָ בֵּן זָכָר מִמֶּנִּי, שֶׁאֵיטִיב לְגַדְּלוֹ לְךָ וּלְחַנְּכוֹ שֶׁיְּהֵא בֶּן-תַּרְבּוּת וְכָבוֹד“. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ, שֶׁמָּצְאוּ הַדְּבָרִים חֵן בְּעֵינָיו. לֹא פָסְקָה מִכָּךְ עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ חֳדָשֶׁיהָ וְיָשְׁבָה עַל הָאָבְנַיִם, וְהָיְתָה מִתְנַהֶגֶת בַּחֲסִידוּת וְשׁוֹקֶדֶת עַל עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים, מִתְפַּלֶּלֶת וְקוֹרְאָה אֵלָיו שֶׁיְחוֹנֵן אוֹתָהּ בֵּן עוֹשֵׂה-הַיָּשָׁר, וְשֶׁיָּקֵל עָלֶיהָ לֵדָתָהּ, וְקִבֵּל אֱלֹהִים אֶת תְּפִלָּתָהּ. מִנָּה לָהּ הַמֶּלֶךְ סָרִיס שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ מַה הוּא שֶׁתֵּלֵד, אִם זָכָר הוּא אוֹ נְקֵבָה. וּכְמוֹ כֵן שָׁלַח גַּם שַׁרְכָּאן שָׁלִיחַ שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ בְּעִנְיָן זֶה. כְּשֶׁיָּלְדָה צָפִיָּה אוֹתוֹ וָלָד, הִתְבּוֹנְנוּ בּוֹ הַמְיַלְּדוֹת וּמָצְאוּ בַּת מְאִירָה יוֹתֵר מִן הַלְּבָנָה, וְהוֹדִיעוּ עַל כָּךְ אֶת הַנִּמְצָאִים שָׁם. חָזַר שָׁלִיחַ הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוֹ הַדָּבָר, וְכֵן הוֹדִיעַ שְׁלִיחַ שַׁרְכָּאן לוֹ בְכָךְ, וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה. כְּשֶׁהִסְתַּלְּקוּ שְׁנֵי הַסָּרִיסִים אָמְרָה צָפִיָּה לַמְיַלְּדוֹת:”הַמְתִּינוּ לִי שָׁעָה, שֶׁכֵּן חָשָׁה אֲנִי, שֶׁעוֹד מַשֶּׁהוּ אַחֵר בְּבִטְנִי". צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, וּבָאוּ לָהּ צִירִים וַחֲבָלִים שֵׁנִית, וְהֵקֵל עָלֶיהָ אֱלֹהִים וְיָלְדָה וָלָד שֵׁנִי. הִסְתַּכְּלוּ בּוֹ הַמְיַלְּדוֹת וּמְצָאוּהוּ בֵּן זָכָר דוֹמֶה לְאַגַּן הַסַּהַר, מִצְחוֹ זֹהַר וּלְחָיָיו אֹדֶם וְרָדִים כַּשּׁוֹשַׁנִּים. שָׂשָׂה עָלָיו הַשִּׁפְחָה וְהַסָּרִיסִים וְהַמְשָׁרְתִים וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם. וּכְשֶׁהֵטִילָה צָפִיָּה אֶת הַשִּׁלְיָה, נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שָׂשׂוֹן בָּאַרְמוֹן. שָׁמְעוּ שְׁאָר הַשְּׁפָחוֹת אֶת הַדָּבָר, וְנִתְקַנְּאוּ בָהּ, וְהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְעֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְשָׂמַח. וּכְשֶׁנִּתְבַּשֵּׂר בַּבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה קָם וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. נְשָּׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ וְהִסְתַּכֵּל בַּוָּלָד. גָּחַן אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ, הִכּוּ הַשְּׁפָחוֹת בְּתֻפִּים וְנִגְּנוּ בִכְלֵי שִׁיר, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַיֶּלֶד בְּשֵׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן¹ וּלַאֲחוֹתוֹ שֵׁם נַזְהַת אַלזַּמָאן² מִלְּאוּ מִצְוָתוֹ וְעָנוּ וְאָמְרוּ: “שָׁמַעְנוּ וְכֵן נַעֲשֶׂה”.

הִקְצָה לָהֶם הַמֶּלֶךְ מִי שֶׁיְּשָׁרְתוּם מִן הַמֵּינִיקוֹת וְהַסָּרִיסִים וְהַמְשָׁרְתִים וְהָאוֹמְנוֹת, וְקָצַב לָהֶם קִצְבָה מִן הַסֻּכָּר וְהַמַּשְׁקָאוֹת וְהַשְּׁמָנִים וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶׁתִּלְאֶה הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. שָׁמְעוּ תוֹשָׁבֵי בַּגְדָּאד מַה שֶּׁחוֹנֵן בּוֹ הַמֶּלֶךְ מִן הַיְלָדִים וְקִשְׁטוּ אֶת הָעִיר וְהוֹדִיעוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בְּתֻפִּים וּבַחֲצוֹצְרוֹת, וְנִמְלְאָה הָעִיר שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן. בָּאוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה וּבֵרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְהֻלֶּדֶת בְּנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבִתּוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן. הוֹדָה לָהֶם הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי-פְאֵר וְהִרְבָּה לְכַבְּדָם בַּחֲסָדִים מִלְּפָנָיו, וְהֵיטִיב לָעוֹמְדִים לְפָנָיו מִן הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ הַקְּרוֹבָה אֵלָיו וְלַהֲמוֹן מְשָׁרְתָיו, לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁעָבְרוּ אַרְבַּע שָׁנִים, וְהָיָה שׁוֹאֵל תָּמִיד אַחֲרֵי כָּל מִסְפַּר יָמִים לִשְׁלוֹם צָפִיָּה וִילָדֶיהָ. אַחֲרֵי אַרְבַּע שָׁנִים פָּקַד לְהָבִיא לָהּ מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וּבִגְדֵי הַיְקָר וּמָמוֹן רָב, וְצִוָּה עָלֶיהָ לְטַפֵּל בַּשְׁנַיִם וּלְחַנְּכָם יָפֶה.

וְהָיָה כָל זֶה בְּשָׁעָה שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעמָאן חוֹנֵן גַּם בְּבֵן זָכָר, שֶׁלֹּא יָדַע אֶלָּא עַל הֻלֶּדֶת נָזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁכֵּן הֶעֱלִימוּ מִמֶּנּוּ דְבַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן עַד שֶׁעָבְרוּ יָמִים וְשָׁנִים, שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהֶם בִּקְרָבוֹת עִם אַמִּיצֵי לֵב וְיוֹצֵא לַמַּעֲרָכָה נֶגֶד אַבִּירִים.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עֹמַר אַלנֻּעמָאן יוֹשֵׁב, נִכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ:" הַמֶּלֶךְ הַמְרוֹמָם, הִנֵּה הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ שְׁלִיחִים מֵאֵת מֶלֶךְ בִּיזַנְטְיָה וּמוֹשֵׁל קוּשְׁטָא הָעֲצוּמָה, וְהֵם מְבַקְּשִׁים לְהִתְיַצֵּב לְפָנֶיךָ וְלִשְׁמֹעַ לִפְקֻדָּתְךָ: אִם יִתֵּן לָהֶם הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת לְכָךְ, הֲרֵינוּ מַכְנִיסִים אוֹתָם, וְאִם לָאו הֲרֵי אֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַפְּקֻדָּה“. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה לָהֶם לְהִכָּנֵס, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ פָנָה אֲלֵיהֶם וְקִבְּלָם בְּסֵבֶר פָּנִים וְשָׁאַל אוֹתָם לִשְׁלוֹמָם וּלְסִבַּת בּוֹאָם. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ:” הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲלֶה, שֶׁמַּלְכוּתוֹ מַגִּיעָה עַד אַפְסֵי אָרֶץ, הֱוֵה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה שֶׁשָּׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ הוּא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל אַרְצוֹת יָוָן וְצִבְאוֹת הַנּוֹצְּרִים, הַשַּׁלִּיט בְּקוּשְׁטָא הַבִּירָה, וְהוּא מוֹדִיעֲךָ שֶׁהוּא כַּיּוֹם נִלְחָם מִלְחָמָה קָשָׁה בְּעָרִיץ קְשֵׁה-עֹרֶף, הַיְנוּ מוֹשֵׁל קֵסַרְיָה. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הִיא זוֹ, שֶׁאֶחָד מִמַּלְכֵי הָעַרְבִים, נִזְדַּמֵּן לוֹ שֶׁמָּצָא בְּאַחַת מִלְחֲמוֹת-הַכִּבּוּשׁ שֶׁלּוֹ אוֹצָר עַתִּיק יוֹמִין מִזְּמַנּוֹ שֶׁל אַלֶכְּסַנְדֶר. הוֹצִיא מִתּוֹכוֹ הוֹן שֶׁלֹּא יִסָּפֵר מֵרֹב, וּבְתוֹךְ הַשְּׁאָר שֶׁמָּצָא בוֹ, שָׁלשׁ אַבְנֵי-חֵן מְעֻגָּלוֹת וּגְדוֹלוֹת כְבֵיצַת בַּת-הַיַּעֲנָה. וְאֵלּוּ אַבְנֵי-הַחֵן מִן הַמְעֻלּוֹת שֶׁבָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַלְּבָנוֹת וְהַזַּכּוֹת שֶׁאֵין כְּמוֹתָן. וְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן מֵאַבְנֵי-חֵן אֵלֶּה חָקוּק עָלֶיהָ בְּחֶרֶט יְוָנִי עִנְיָנִים מִן הַסּוֹדוֹת, וּמוֹעִיל בָהֶן, וְלָהֶן סְגֻלּוֹת לְמַכְבִּיר, וּמִסְּגֻלּוֹתֵיהֶן הִיא זוֹ, שֶׁכָּל יֶלֶד שֶׁנּוֹלַד שֶׁתּוֹלִים לוֹ אֶבֶן חֵן מֵאֵלֶּה, לֹא יִפְגָּעֵנוּ שׁוּם פֶּגַע רָע, כָּל עוֹד נִשְׁאֲרָה הָאֶבֶן תְּלוּיָה עָלָיו, וְלֹא יֵדַע לֹא תַאֲנִיָּה וְלֹא חֹלִי. וּכְשֶׁבָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ וְנָפְלוּ בְיָדוֹ וְהִכִּיר מַה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִן הַטּוֹבוֹת, שָׁלַח לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מַתָּנוֹת מֵחֲפָצִים יְקָרִים וְזָהָב וּבְתוֹכָן אֶת שְׁלשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, וְצִיֵּד לְכָךְ שְׁתֵּי סְפִינוֹת. אַחַת מֵהֶן אוֹצְרוֹת הַיְקָר בְּתוֹכָהּ, וְהַשְּׁנִיָּה תּוֹכָהּ בְּנֵי-אָדָם שֶׁיִּשְׁמְרוּ עַל אוֹתָן הַמַּתָּנוֹת מִפְּנֵי מִי שֶׁיִּתְנַפֵּל עֲלֵיהֶן בַּיָּם, וְאִם כִּי יוֹדֵעַ הָיָה בְּלִבּוֹ שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יָעֵז לְהִתְנַפֵּל עַל סְפִינוֹתָיו בִּהְיוֹת שֶׁהוּא מֶלֶךְ ָעַרְבִים. וּבְיִחוּד שֶׁדֶּרֶךְ הַסְּפִינוֹת שֶׁהַמַּתָּנוֹת בָּהֶן בְּיַמּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא הִיא, וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶן אֵלָיו, וְאֵין בְחוֹפֵי אוֹתוֹ יָם אֶלָּא נְתִינָיו. וּכְשֶׁצִּיֵּד שְׁתֵּי סְפִינוֹת אֵלּוּ, הִפְלִיגוּ בַיָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב לְאַרְצֵנוּ. נָפְלוּ עֲלֵיהֶן שׁוֹדְדֵי-יָם מֵאוֹתָהּ מְדִינָה וּבְתוֹכָן צָבָא שֶׁל מוֹשֵׁל קֵסַרְיָה, וְלָקְחוּ כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן מִן הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְהַזָּהָב וְהָאוֹצָרוֹת וְאֶת שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, וְהָרְגוּ אֶת הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשְּמוּעָה לְמַלְכֵּנוּ, שָׁלַח עֲלֵיהֶם צָבָא, אַךְ הֵם הִכּוּהוּ עַד חָרְמָה. שָׁלַח עֲלֵיהֶם צָבָא חָזָק מִן הָרִאשׁוֹן, וְהִכּוּהוּ אַף הוּא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִמְלָא הַמֶּלֶךְ חֵמָה, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵצֵא לִקְרָאתָם אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ בְּכָל צִבְאוֹתָיו, וְשֶׁלֹּא יַעֲלֶה מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁיַּחֲרִיב אֶת קֵסַרְיָה, וְעָזַב אֶת אַדְמָתָהּ שֶׁלָּהּ וְשֶׁל כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁמַּלְכָּהּ מוֹשֵׁל בָּהֶן, שְׁמָמָה. וַהֲרֵי הַבַּקָּשָׁה מֵאֵת אִישׁ-הַחַיִל, שַׂר-הַדּוֹר הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן מֶלֶךְ בַּגְדָּאד וְכֹרָסָאן, הִיא אֵפוֹא זוֹ שֶׁיִּתְמֹךְ בָּנוּ בְצָבָא מִלְּפָנָיו, לְתִפְאֶרֶת לוֹ. וּכְבָר שָׁלַח אֵלָיו מַלְכֵּנוּ בְיָדֵנוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּתָּנוֹת מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, וְהוּא מְיַחֵל לְחַסְדְּךָ שֶׁתְּקַבְּלֵן וְתַעֲשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ בְּעֶזְרָתֶךָ" נָשְׁקוּ הַשְּׁלִיחִים אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ, וּכְשֶׁהָיָה הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה פָּתְחָה וְאָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּלִיחֵי קוּשְׁטָא וּבְנֵי לְוָיָתָם נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן, וְדִבְּרוּ אֵלָיו. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ אֶת הַמַּתָּנָה. וְהָיְתָה הַמַּתָּנָה חֲמִשִּׁים נַעֲרָה מִן הַמֻּבְחָרוֹת שֶׁבִּמְדִינַת רוֹמִי. וַחֲמִשִּׁים עֲבָדִים שֶׁבִּגְדֵי רִקְמָה עֲלֵיהֶם עִם אֲזוֹרֵי כֶסֶף וְזָהָב. וְכָל עֶבֶד בְּאָזְנוֹ נֶזֶם זָהָב וּבְתוֹכָהּ פְּנִינָה עֶרְכָּהּ אֶלֶף מִשְׁקַל-זָהָב. וְכָזֹאת הָיְתָה גַּם עַל הַנְּעָרוֹת. וְהָיוּ עֲלֵיהֶן מִן הָאֲרִיגִים הַשָּׁוֶה הוֹן יָקָר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ קִבְּלָם וְשָׂמַח בָּהֶם, וְצִוָּה לְכַבֵּד אֶת הַשְּׁלִיחִים, וּפָנָה אֶל מִשְׁנָיו לְהִוָּעֵץ בָּהֶם מַהו ּשֶׁיַּעֲשֶׂה.

קָם מִתּוֹכָם מִשְׁנֶה אֶחָד, וְהָיָה זָקֵן, שְׁמוֹ דִּנְדָּאן. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעמָאן וְאָמַר:" אֵין טוֹב בַּדָּבָר מִזֶּה שֶׁתְּצַיֵּד צָבָא עָצוּם וְתַפְקִיד לְרֹאשׁ עֲלֵיהֶם אֶת בִּנְךָ שַׁרְכָּאן, וְאָנוּ נַעֲמֹד לְפָנָיו כְּשָׂרֵי צָבָא. וְעֵצָה זוֹ הִיא הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר מִשְּׁתֵּי פָּנִים. רֵאשִׁית כֹּל, מִשּׁוּם שֶׁמֶּלֶךְ רוֹמִי כְבָר בִּקֵּשׁ חָסוּתְךָ וְשָׁלַח לְךָ מַתָּנָה וְקִבַּלְתָּ אוֹתָהּ. וְשֵׁנִית, מִשּׁוּם שֶׁעַכְשָׁו אֵין הָאוֹיֵב מֵעֵז לִפְגוֹעַ בְּאַרְצְךָ. וְאִם יִהְיֶה צְבָאֲךָ מָגֵן לְמֶלֶךְ רוֹמִי, וְיַהֲדֹף אֶת אוֹיְבָיו, יְיַחֲסוּ אֶת הַדָּבָר לְךָ וְתִתְפַּרְסֵם בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת. וּבִפְרָט כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה לְאִיֵּי הַיָּם וְיִשְׁמְעוּ בְּנֵי הַמַּעֲרָב, יָבִיאוּ לְךָ מִנְחָה וַחֲפָצִים יִקְרֵי עֵרֶךְ וּמָמוֹן“. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי מִשְׁנֵהוּ דִּנְדָּאן, מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו וְרָאָה אוֹתָם נְכוֹחִים. הִלְבִּישׁוֹ בֶגֶד-פְּאֵר וְאָמַר לוֹ:”מִפִּי שֶׁכְּמוֹתְךָ יִטְלוּ הַמְּלָכִים עֵצָה, וְרָאוּי הוּא שָׁאַתָּה תַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָחָלוּץ, וּבְנִי שַׁרְכָּאן יִהְיֶה בְרֹאשׁ חֵיל הַמְאַסֵּף".

צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ. וּכְשֶׁבָּא סִפֵּר לוֹ אֶת הָעִנְיָן, וּמָסַר לוֹ מַה שֶּׁאָמְרוּ הַשְּׁלִיחִים וּמַה שֶּׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, וּפָקַד עָלָיו לְהַתְחִיל בַּהֲכָנַת כְּלֵי-מִלְחָמָה וּלְהִצְטַיֵּד לְמַסָּע, וְשֶׁלֹּא יַמְרֶה אֶת פִּי הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְכָל אֲשֶׁר יִיעַץ אוֹתוֹ, וְצִוָּהוּ לִבְחֹר לוֹ מִצְּבָאוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מְזֻיָּנִים בְּתַכְלִית הַהִזְדַּיְנוּת וְעוֹמְדִים בְּאֹרֶךְ-רוּחַ בִּפְנֵי כָּל צָרָה. שָׁמַע שַׁרְכָּאן לְמַה שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֹמַר אַלנֻּעמָאן, וְקָם מִיָּד וּבָחַר לוֹ מִצְּבָאוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לְאַרְמוֹנוֹ וְהוֹצִיא הוֹן עָצוּם וְחִלֵּק לָהֶם הַמָּמוֹן וְאָמַר לָהֶם:“הֲרֵי נָתַתִּי לָכֶם שְׁהוּת שְׁלשָׁה יָמִים”. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, וְיָצְאוּ מִלְּפָנָיו וְהִתְחִילוּ מְכִינִים וּמְתַקְּנִים עַצְמָם לָעִנְיָן. נִכְנַס שַׁרְכָּאן אֶל אוֹצְרוֹת הַנֶּשֶׁק וְנָטַל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ מִכְּלֵי-מִלְחָמָה וּכְלֵי זַיִן, אַחַר-כָּךְ נִכְנַס לָאֻרְוָה וּבָחַר מִתּוֹכָהּ אַת הַמְצֻיָּנִים בַּסּוּסִים וְלָקַח עִמּוֹ זוּלַת זֶה. שָׁהוּ שְׁלשָׁה יָמִים, וְיָצְאוּ הַצְּבָאוֹת אֶל מִחוּץ לָעִיר. יָצָא עֹמַר אַלנֻּעמָאן לְהִפָּרֵד מִבְּנוֹ שַׁרְכָּאן שֶׁנָּשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְנָתַן לוֹ שִׁבְעָה כִּיסִים מָמוֹן. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן וְצִוָּהוּ עַל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְעָנָה אוֹתוֹ:" שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה". פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְצִוָּהוּ לְהִוָּעֵץ בַּכֹּל בַּמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, וְקִבֵּל עַל עַצְמוֹ. חָזַר אָבִיו עַד שֶׁנִּכְנַס לָעִיר, וְצִוָּה שַׁרְכָּאן אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא לִפְקֹד עַל צִבְאוֹתֵיהֶם לְפָנָיו, וְהָיָה מִסְפָּרָם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִלְּבַד הָרַגְלִים וְהַמְלַוִּים אוֹתָם. טָעֲנוּ מִטְעָנָם וְהִכּוּ בַתֻּפִּים וְתָקְעוּ בַחֲצוֹצְרוֹת וְנָשְׂאוּ אֶת הַנִּסִּים וְאֶת הַדְּגָלִים, וְרָכַב בֶּן-הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן לְצִדּוֹ שֶׁל מִשְׁנֵהוּ דִּנְדָּאן, כְּשֶׁהַדְּגָלִים מִתְנַפְנְפִים מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם.

לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ וְהַשְּׁלִיחִים לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה. חָנוּ וְנָחוּ, וְלָנוּ שָׁם אוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכְבוּ וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ כְּשֶׁהַשְּׁלִיחִים מוֹרִים לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשְׂרִים יוֹם, אַחַר-כָּךְ הִגִּיעוּ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אֶל נַחַל רְחַב-יָדַיִם וּמְרֻבֵּה הָעֵצִים וְהַצְּמָחִים. וְהָיָה זְמַן הַגִּיעָם לְאוֹתוֹ נַחַל,לַיְלָה. צִוָּה אוֹתָם שַׁרְכָּאן לַחֲנוֹת וְלַעֲמֹד בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. חָנָה הַצָּבָא וְתָקְעוּ הָאֹהָלִים, וְנִתְפַּזֵּר הַצָּבָא לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. וְחָנוּ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן וּשְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל קוּשְׁטָא בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ נַחַל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׁרְכָּאן, הִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ הַצָּבָא, עָמַד מֵאַחֲרֵיהֶם שָׁעָה קַלָּה עַד שֶׁחָנוּ כֻלָּם וְהִתְפַּזְּרוּ בִקְצוֹת הַנַּחַל. אַחַר-כָּךְ שִׁלַּח אֶת רֶסֶן סוּסוֹ, מְבַקֵּשׁ לָתוּר אֶת הַנַּחַל וְלִטֹּל עַל עַצְמוֹ אֶת שְׁמִירָתוֹ, מִשּׁוּם מִצְוַת אָבִיו שֶׁצִּוָּהוּ, וּבִגְלַל זֶה שֶׁנִּמְצְאוּ בִּקְצֵה גְּבוּל אֶרֶץ בִּיזַנְטְיָה אַדְמַת הָאוֹיֵב. נָסַע יְחִידִי אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּה אֶת עֲבָדָיו וְאֶת הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ לַחֲנוֹת לְיַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן. לֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עַל גַּב סוּסוֹ בִּקְצוֹת הַנַּחַל עַד שֶׁעָבַר מִן הַלַּיְלָה רִבְעוֹ, נִתְעַיֵּף וְאָחֲזָה אוֹתוֹ תְנוּמָה, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁלֹּא יָכֹל לְדַרְבֵּן אֶת סוּסוֹ. וְהָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן עַל גַּב סוּסוֹ. תְּקָפַתְהוּ שֵׁנָה וְנִרְדַּם. וְלֹא הָיָה הַסּוּס פּוֹסֵק מֵהַסִּיעוֹ עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהִכְנִיסוֹ אֶל אַחַד הַיְעָרוֹת. וְהָיָה אוֹתוֹ יַעַר מְרֻבֶּה עֵצִים. וּכְבָר עָלָה עָלָיו הַיָּרֵחַ וְהֵאִיר אֶת הַמִּזְרָח וְאֶת הַמַּעֲרָב. נִדְהַם שַׁרְכָּאן כְּשֶׁרָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְאָמַר הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר לֹא יֵבוֹשׁ אוֹמְרוֹ, הַיְנוּ:“אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר וְהַנַּעֲלֶה”. וּבְעוֹד הוּא בְכָךְ מְפָחֵד מִפְּנֵי חַיּוֹת-טֶרֶף וְנָבוֹךְ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לְאָן יִפְנֶה, רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁהֵפִיץ אֶת אוֹרוֹ עַל כִּכַּר דֶּשֶׁא שֶׁדּוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא מִכָּרֵי הַדֶּשֶׁא שֶׁל גַּן-עֵדֶן, וְשָׁמַע קוֹלוֹת נְעִימִים וְשִׂיחָה נָאָה וּצְחוֹק הַטּוֹרֵף אֶת דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם.

יָרַד הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן מֵעַל סוּסוֹ, וְאָסַר אוֹתוֹ לְאַחַד הָעֵצִים. וְהָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁנִּגְלָה לְפָנָיו נָהָר, וְרָאָה אֶת הַמַּיִם זוֹרְמִים בְּתוֹכוֹ, וְשָׁמַע קוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה מְדַבֶּרֶת לָשׁוֹן עַרְבִית וְאוֹמֶרֶת:“נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין הוּא נָאֶה מִצִּדְכֶם. וְאוּלָם כָּל מִי שֶׁתְּדַבֵּר אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת הֲרֵינִי מַפִּילַתָּה וְכוֹתַפְתָּהּ בַּאֲזוֹרָהּ”. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁשַּׁרְכָּאן מְהַלֵּךְ לְעֵבֶר הַקּוֹל עַד שֶׁהִגִּיעַ לִקְצֵה הַמָּקוֹם: רָאָה נָהָר זוֹרֵם וְעוֹפוֹת מְנַתְּרִים וְאַיָּלוֹת מִתְעַלְּסוֹת יָחַד, וּפָרוֹת בָּר מְלַחֲכוֹת בְשַׁלְוָה בַּקָּצֶה, וְצִפֳּרִים פוֹצְחוֹת זְמִירוֹת בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶן בִּתְרוּעָה עַלִּיזָה. וְהָיָה כָּל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּקְעַת צְמָחִים מִצְּמָחִים שׁוֹנִים, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּתֵאוּר הַדּוֹמֶה לָזֻה, בִּשְׁנֵי בָּתֵּי שִׁיר אֵלּוּ.

לֹא תִיף הָאָרֶץ בִּלְתִּי אִם בִּפְרָחֶיהָ,

וְהַמַּיִם מֵעַל לָהּ יִזְרְמוּ שִׁלּוּחֶיהָ.

מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים אַדִּיר עָשָׂה וַיַּעַרְכֶהָ,

נוֹתֵן כָּל מַתָּת, וְכָל טוֹבָה הוּא יַעֲנִיקֶהָ.

הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְרָאָה בוֹ מִנְזָר וּבְתוֹךְ הַמִּנְזָר טִירָה נִשָּׂאָה בָאֲוִיר לְאוֹר הַיָּרֵחַ, וּבְאֶמְצַע הַמִּנְזָר יוּבָל, שֶׁמִּתּוֹכוֹ זוֹרְמִים הַמַּיִם לְאוֹתָם כָּרֵי-הַדֶּשֶׁא, וּבְתוֹכוֹ אִשָּׁה וּלְפָנֶיהָ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת כְּאִלּוּ הֵן אַגָּנֵי-הַסַּהַר, וַעֲלֵיהֶן מִכָּל מִין עֲדִי וּשְׂמָלוֹת נֶחְמָדוֹת לָעֵינַיִם, וְכֻלָּן בְּתוּלוֹת מַזְהִירוֹת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

יַזְהִיר הַכָּר בַּאֲשֶׁר בּוֹ,

מִן הַלְּבָנוֹת הַצְּנוּעוֹת,

וְהוֹסִיף הָדָר וְחֵן לוֹ

מִן הַמֻּפְלָאוֹת בַּסְּגֻלּוֹת.

דַקָּה גִזְרָתָן וְגֹבַהּ לָהֶן,

בְּנוֹת אֲהָבִים וְתַפְנוּקוֹת.

וּפְרוּעוֹת שַׂעֲרוֹתֵיהֶן

כְּאַשְׁכָּלוֹת הַדָּלִיּוֹת.

בְּעֵינֵיהֶן טוֹבוֹת,

וְחִצִּים מוֹרוֹת,

טוֹפְפוֹת וּמְמִיתוֹת

גִּבּוֹרִים בַּבְּרִיּוֹת.

הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאֵלּוּ עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת וּמָצָא בֵּינֵיהֶן נַעֲרָה הַדּוֹמָה כְּאִלּוּ הָיְתָה אַגַּן-הַסַּהַר בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ: שְׂעָרָהּ קְוֻצּוֹת וּמֵצַח לָהּ לָבָן וָצַח, עֵינֶיהָ אַפְלוּלוֹת, וְרַקּוֹתֶיהָ מְתֻלְתָּלוֹת. שְׁלֵמָה בְּעַצְמָהּ וּבְתָאֳרֶיהָ, כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בְּמַבַּט פְּלָאִים עָלַי תַּשְׁקִיף

וּמִקּוֹמָתָהּ יֵבוֹשׁ רֹמַח זָקִיף.

נִגְלְתָה עָלֵינוּ בִלְחִי שׁוֹשָן,

תּוֹכָהּ זֹהַר כָּל הוֹד נִתָּן.

קְוֻצּוֹתֶיהָ שְׁחוֹר עִם פָּנֶיהָ אוֹר,

כְּלַיְלָה יוֹפִיעַ עַל שְׂשׂוֹן שַׁחַר טָהוֹר.

שָׁמַע אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן אוֹמֶרֶת לַנְּעָרוֹת: גֵּשְׁנָה הֵנָּה שֶׁאֵאָבֵק עִמָּכֶן בְּטֶרֶם יִשְׁקַע הַיָּרֵחַ וְיַעֲלֶה הַשַּׁחַר“, וְהָיְתָה כָּל אַחַת מֵהֶן נִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ וְנֶאֱבֶקֶת עִמָּהּ, וְהִיא מַפִּילָתַן לָאָרֶץ וְכוֹפְתָתַן בַּאֲזוֹרָהּ.לֹא פָסְקָה מֵהֵאָבֵק עִמָּן וּלְהַפִּילָן לָאָרֶץ, עַד שֶׁכָּבְשָׁה אוֹתָן כֻּלָּן וְכָפְתָה אוֹתָן בַּאֲזוֹרֵיהֶן. אַחַר-כָּךְ פָּנְתָה אֶל הַנַּעֲרָה אִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁעָמְדָה לְפָנֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ כּוֹעֶסֶת עָלֶיהָ:”הוֹי בַּת בְּלִיַּעַל, כְּלוּם שְׂמֵחָה אַתְּ שֶׁאַתְּ כּוֹבֶשֶׁת אֶת הַנְּעָרוֹת? הֲרֵי אֲנִי זְקֵנָה וּכְבָר הִפַּלְתִּין לָאָרֶץ אַרְבָּעִים פַּעַם, וְכֵיצַד זֶה תָּזוּחַ דַעְתֵּךְ עָלַיִךְ? וְאָכֵן אִם כֹּחַ לָךְ לְהֵאָבֵק עִמִּי, הֵאָבְקִי. וְאִם רוֹצָה אַתְּ בְּכָךְ וְתָקוּמִי לְהֵאָבֵק עִמִּי, הֲרֵי אֲנִי קָמָה עָלַיִךְ וְשָׂמָה רֹאשֵׁךְ בֵּין רַגְלַיִךְ“. חִיְּכָה הַנַּעֲרָה לְמַרְאִית עַיִן, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְלֵאָה זַעַם בְּקִרְבָּהּ, וְקָמָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה:” גְּבִרְתִּי דַ’אַתְּ אַלדַּוָאהִי, בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתָךְ, הַאֻמְנָם תֵּאָבְקִי עִמִּי אוֹ מְשַׁטָּה אַתְּ בִּי?" אָמְרָה לָהּ:" לֹא כִי, אָמְנָם נֶאֱבֶקֶת אֲנִי עִמָּךְ".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה הַנַּעֲרָה לְדַ’אַתְּ אַלְדַּוָאהִי: " הַאֻמְנָם תֵּאָבְקִי עִמִּי, בֶּאֱמֶת?" אָמְרָה לָהּ:“נֶאֱבֶקֶת אֲנִי עִמָּךְ בֶּאֱמֶת “, אָמְרָה לָהּ:”קוּמִי וְהֵאָבְקִי אִם כֹּחַ בָּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה כָךְ, כָּעֲסָה כַּעַס גָּדוֹל וְסָמְרָה שַׂעֲרַת בְּשָׂרָהּ כְּאִלּוּ הָיָה שְׂעָרוֹ שֶׁל קִפּוֹד, וְקָמָה נֶגֶד הַנַּעֲרָה. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה:" בַּמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁאֵינִי נֶאֱבֶקֶת עִמָּךְ אֶלָּא שֶׁאֲנִי עֲרֻמָּה, בַּת בְּלִיַּעַל“. נָטְלָה הַזְּקֵנָה מִטְפַּחַת-מֶשִׁי, אַחֲרֵי שֶׁהִתִּירָה סַרְבְּלֶיהָ, הִכְנִיסָה יָדֶיהָ תַּחַת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְהֵסִירָה אוֹתָן מֵעַל גּוּפָהּ. קִפְּלָה אֶת הַמִּטְפַּחַת וְקָשְׁרָה אוֹתָהּ בַּחֲלָצֶיהָ, וְדָמְתָה כְּאִלּוּ הָיְתָה שֵׁדָה קֵרְחָה אוֹ נָחָשׁ מְנֻמָּר. אַחַר-כָּךְ גָּחֲנָה עַל הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ:” עֲשִׂי כְּמוֹ שֶׁעֲשִׂיתִי“. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁשַּׁרְכָּאן מִסְתַּכֵּל בָּהֶן. הָיָה שַׁרְכָּאן מִתְבּוֹנֵן לַמַּרְאֶה הַמְכֹעָר שֶׁל הַזְּקֵנָה וְצוֹחֵק. אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה הַזְּקֵנָה כָּךְ, קָמָה הַנַּעֲרָה בִמְתִינוּת וְנָטְלָה מִטְפַּחַת תֵּימָנִית. הִכְפִּילָה אוֹתָהּ וּפָשְׁטָה סַרְבְּלֶיהָ וְנִגְלוּ שׁוֹקֶיהָ שֶׁל בַּהַט וּכְגִבְעַת הַבְּדֹלַח לָהֶן מֵעָל, חָלָק וּמְעֻגָּל, וּבֶטֶן יָפִיחַ רֵיחַ מֹר מִקִּפּוּלֶיהָ, כְּאִלּוּ הָיְתָה עֲרוּגַת כַּלָּנִיּוֹת, וְחָזֶה בּוֹ שְׁנֵי שָׁדַיִם עוֹמְדִים נָכוֹן, כְּמוֹ הָיוּ שְׁנֵי פִּלְחֵי רִמּוֹן. גָּחֲנָה עָלֶיהָ הַזְּקֵנָה וְנִלְפְּתוּ זוֹ בְזוֹ. נָשָׂא שַׁרְכָּאן רֹאשׁוֹ לַמָּרוֹם וְהִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, שֶׁתְּהֵא הַנַּעֲרָה הַמְנַצַּחַת. גָּחֲנָה הַנַּעֲרָה תַּחַת הַזְּקֵנָה וְשָׂמָה אֶת יָדָהּ הַשְּׂמָאלִית בַּחֲגוֹרָתָהּ וְאֶת יְמִינָהּ בְּעָרְפָּהּ וּגְרוֹנָהּ וְהֵרִימָה אוֹתָהּ עַל יָדֶיהָ. הִשְּׁמִיטָה הַזְּקֵנָה עַצְמָהּ מִיָּדֶיהָ מְבַקֶּשֶׁת לְהִמָּלֵט. נָפְלָה עַל גַּבָּהּ, וְנִתְרוֹמְמוּ רַגְלֶיהָ אֶל עָל, וְנִתְגַּלָּה שְׂעָרָהּ לְאוֹר הַיָּרֵחַ. נָפְחָה שְׁתֵּי נְפִיחוֹת וְהֶעֶלְתָה בְּאַחַת מֵהֶן אָבָק מִן הָאָרֶץ, וְעָלָה עֲשַׁן הַשְּׁנִיָּה עַד לַשָּׁמַיִם. צָחַק שַׁרְכָּאן עָלֶיהָ עַד שֶׁנָּפַל לָאָרֶץ. אַחַר-כָּךְ קָם וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וּפָנָה לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל, וְלֹא רָאָה אָדָם זוּלַת הַזְּקֵנָה מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ, אָמַר בְּלִבּוֹ:” לֹא שֶׁקֶר דִּבֵּר זֶה שֶׁכִּנָּה אוֹתָךְ בְּשֵׁם דַ’אתּ אַלְדַּוָאהִי- אֵשֶׁת מְאֵרָה“. הִתְקָרֵב אֶל שְׁתֵּיהֶן לְהַקְשִׁיב מַהוּ שֶׁעוֹבֵר בֵּינֵיהֶן. נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה וְהֵטִילָה מַעֲטֵה מֶשִׁי דַּק עַל הַזְּקֵנָה וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ:” גְּבִרְתִּי דַ’אתּ אַלְדַּוָאהִי, לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַפִּיל אוֹתָךְ לָאָרֶץ, וְלֹא לְכָל מַה שֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ, וְאוּלָם אַתְּ נִשְׁמַטְתְּ מִיָּדִי, וְהַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאת בְּשָׁלוֹם". לֹא הֵשִׁיבָה לָהּ דָּבָר, קָמָה וְהִתְהַלְּכָה מִתְבַּיֶּשֶׁת, וְאֵינָה פּוֹסֶקֶת מִלֶּכֶת עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעַיִן. הָיוּ הָעֲלָמוֹת מוּטָלוֹת כְּפוּתוֹת וּמָשְׁלָכוֹת לָאָרֶץ, וְהַנַּעֲרָה עוֹמֶדֶת יְחִידָה.

אָמַר שַׁרְכָּאן בְּלִבּוֹ:" לְכָל מְאֹרָע סִבָּתוֹ. לֹא תְקָפַתְנִי שֵׁנָה וְלֹא הוֹבִילַנִי סוּסִי לְמָקוֹם זֶה אֶלָּא לְמַזָּלִי הַטּוֹב, אֶפְשָׁר שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה זוֹ וְאֵלּוּ שֶׁאִתָּהּ לִי לְשָׁלָל“. רָכַב עַל סוּסוֹ, וְדִהֲרוֹ וְמִהֵר בּוֹ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת וְחַרְבּוֹ בְיָדוֹ שְׁלוּפָה מִנְּדָנָהּ. צָעַק וְקָרָא: “אֱלֹהִים הוּא הַגָּדוֹל”. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה נִזְדַּקְפָה וְקָמָה, וְאֶת שְׁתֵּי כַפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל הַנָּהָר שָׁמָה, וְהָיָה רָחְבָּן שֵׁשׁ בָּאַמָּה. זִנְּקָה וְהָיְתָה עַל שְׂפָתוֹ הַשֵּׁנִית. אַחַר-כָּךְ קָמָה וְקָרְאָה בְּקוֹל רָם:” מִי אַתָּה שָׁם, שֶׁהֵפַרְתָּ שִׂמְחָתֵנוּ? הֲרֵי בְשָׁעָה שֶׁשָּׁלַפְתָּ חַרְבְּךָ, דוֹמֶה הָיָה כְּאִלּוּ אַתָּה מִתְנַפֵּל עַל צְבָאוֹת. מֵאַיִן אַתָּה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת תּוֹעִיל לְךָ יוֹתֵר, וְאַל תְּשַׁקֵּר, שֶׁהַשֶּׁקֶר מִמִּדּוֹת הַמְגֻנִּים הוּא. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁתָּעִיתָ בְדַרְכְּךָ בַלַּיְלָה הַזֶּה, עַד שֶׁהִגַּעְתָּ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁהַנִּצָּל מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זֶה שְׁלָלוֹ הָרַב בְּיוֹתֵר. וְדַע שֶׁאַתָּה בְּכִכָּר כָּזֶה שֶׁאִלּוּ צָעַקְנוּ בוֹ צְעָקָה אַחַת, הָיוּ חָשִׁים אֵלֵינוּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים פָּרָשִׁים לְעֶזְרָתֵנוּ. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא, מַהוּ שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ? וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁנַּרְאֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, הֲרֵינוּ מוֹלִיכוֹת אוֹתְךָ אֵלֶיהָ, וְאִם חֶפְצְךָ שֶׁנַּעֲזֹר לְךָ בִּקְרָב, הֲרֵינוּ עוֹזְרוֹת".

כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרֶיהָ, אָמַר לָהּ:" אִישׁ נָכְרִי אֲנִי, מִן הַמֻּסְלִמִים, וּכְבָר הָלַכְתִּי בַלַּיְלָה הַזֶּה יְחִידִי, לְעַצְמִי לְבַקֵּשׁ שָׁלָל, וְלֹא מָצָאתִי שָׁלָל יָפֶה יוֹתֵר מֵאֵלּוּ עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת בְּלֵיל יָרֵחַ זֶה. אֶקַּח אֵפוֹא אוֹתָן וְאֶחֱזֹר אִתָּן אֶל חֲבֵרָי“. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה:”דַּע לְךָ שֶׁלֹּא מָצָאתָ שָׁלָל, וְהַנְּעָרוֹת לֹא יִהְיוּ לְךָ לְשָׁלָל, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהַשֶּׁקֶר מְגֻנֶּה?" אָמַר לָהּ:“אָכֵן הַמְאֻשָּׁר הוּא זֶה הַמַּשְׁלִיךְ יְהָבוֹ עַל אֱלֹהִים מִבְּלִי עַל זוּלָתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לְמִיתָתְךָ עַל יָדִי, הָיִיתִי צוֹעֶקֶת צְעָקָה שֶׁהָיְתָה מַזְעִיקָה עָלֶיךְ מְלֹא הָאָרֶץ פָּרָשִׁים וְרַגְלִים. וְאוּלָם חָסָה אֲנִי עָלֶיךָ, נָכְרִי בָּאָרֶץ. אַךְ אִם בְּשָׁלָל חָפַצְתָּ, הֲרֵי אֲנִי מְבַקַּשְׁתְּךָ שֶׁתֵּרֵד מִסּוּסְךָ וְתִּשָּׁבַע לִי שֶׁאֵינְךָ מִתְקָרֵב אֵלַי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַנֶּשֶׁק, וְנֵאָבֵק אֲנִי וָאָתָּה. וְאִם אַתָּה מַפִּילֵנִי לָאָרֶץ, תָּשִׂים אוֹתִי עַל סוּסְךָ וְקַח אֶת כֻּלָּנוּ לְךָ לְשָׁלָל, אַךְ אִם אֲנִי מַפִּילָתְךָ לָאָרֶץ, אֶמְשֹׁל בְּךָ. הִשָּׁבַע לִי עַתָּה, שֶׁכֵּן חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי מִפְּנֵי בְּגִידָתְךָ, וּכְבָר נִמְצָא בְּדִבְרֵי חֲכָמִים: “בְּמָקוֹם שֶׁהַבְּגִידָה הִיא טֶבַע וּתְכוּנָה, אָפְסָה כָּל אֱמוּנָה. וּכְשֶׁאַתָּה נִשְׁבַּע לִי, הֲרֵינִי עוֹבֶרֶת וּבָאָה וְנִגֶּשֶׁת אֵלֶיךָ”. הִשְׁתּוֹקֵק שַׁרְכָּאן לְקַחְתָּהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֵין הִיא יוֹדַעַת שֶׁגִּבּוֹר אֲנִי בַּגִּבּוֹרִים“. קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ:” הַשְׁבִּיעִינִי בְּמַה שֶׁתִּהְיִי בְטוּחָה בוֹ, שֶׁלֹּא אֵגַּשׁ אֵלַיִךְ בְמַשֶּׁהוּ עַד שֶׁתִּתְכּוֹנְנִי וְתֹאמְרִי אֵלַי:" קְרַב הֵנָּה שֶׁאֵאָבֵק עִמְּךָ“, וְרַק אָז אֶקְרַב אֵלַיִךְ. וְאִם אַתְּ מַפִּילָה אוֹתִי לָאָרֶץ, הֲרֵי עִמִּי מִן הַמָּמוֹן שֶׁאֶפְדֶּה עַצְמִי בוֹ, וְאִם אֲנִי מַפִּיל אוֹתָך, הֲרֵי זֶה לִי הַשָּׁלָל הַיָּפֶה בְיוֹתֵר”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה:“מַסְכִּימָה אֲנִי לְכָךְ”. הִשְׁתָּאָה שַׁרְכָּאן עַל הַדָּבָר וְאָמַר: “נִשְׁבַּע אֲנִי בַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשַׂם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאַף אֲנִי מִצִּדִּי הִסְכַּמְתִּי”. אָמְרָה לוֹ:“נָא הִשָּׁבַע בְּנוֹתֵן נְשָׁמוֹת בְּגוּפוֹת וְשֶׁחָקַק לָאָדָם חֻקּוֹת, שֶׁלֹּא תִקְרַב אֵלַי לְרָעָה, אִם לֹא בְּהֵאָבְקוּת, שֶׁאִם לֹא כֵן תַּעֲשֶׂה, לֹא תָמוּת, מֻסְלִם. אָמַר שַׁרְכָּאן:”חֵי אֱלֹהִים, אִלּוּ הָיָה קָאצִ’י מַשְׁבִּיעֵנִי, וַאֲפִילוּ הָרֹאשׁ לָקָאצִ’ים, לֹא הָיָה דוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי שְׁבוּעָה כָּזֹאת“. נִשְׁבַּע לָהּ בְּמַה שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה בוֹ מִן הַשְּׁבוּעוֹת, וְנָחָה דַעְתָּה בְּכָךְ. אָסַר אֶת סוּסוֹ לְעֵץ, וְנִשְׁתַּקַּע בְּיָם מַחֲשָׁבוֹת וְאָמַר בְּלִבּוֹ:”יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיְּצָרָהּ מִטִּפַּת מַיִם מְאוּסִים“. אָזַר מָתְנָיו וְהֵכִין עַצְמוֹ לְהֵאָבֵק וְקָרָא לַנַּעֲרָה:”חִזְרִי וְעִבְרִי אֶת הַנָּהָר“. אָמְרָה לוֹ: “לֹא עָלַי לַעֲבֹר אֵלֶיךָ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, עֲבֹר אַתָּה אֵלָי”. אָמַר לָהּ: “אֵינִי יָכוֹל”, אָמְרָה לוֹ:”אִם כֵּן, הַנַּעַר, אֶעֱבֹר אֵפוֹא אֵלֶיךָ“, הִפְשִׁילָה אֶת שׁוּלֶיהָ וְזִנְקָה וְעָבְרָה לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ, הֶחֱוָה קִידָה לְפָנֶיהָ וּמָחָא כַף, וְאוּלָם יָפְיָהּ וְחִנָּהּ הֵבִיאוּ אוֹתוֹ בִמְבוּכָה, שֶׁכֵּן רָאָה לְפָנָיו דְּמוּת שֶׁיָּדוֹ שֶׁל הַכֹּל-יָכֹל הֶאֱצִיל לָהּ שְׁלַל צִבְעֵי עֲלֵי הַפֵיּוֹת, וְיַד הַהַשְׁגָּחָה טִפְּחָה אוֹתָהּ, וְרוּחַ זֶפִיר הָאשֶׁר נְשָׁקַתָּה, וְכוֹכַב-אשֶׁר זָרַח לְהֻלַּדְתָּהּ. נִתְקַרְבָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ:” מֻסְלִם, הָבָה נֵאָבֵק בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר“, הִפְשִׁילָה שַׁרְווּל אַחַת זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁדָּמְתָה לְשַׁמֶּנֶת טְרִיָּה, עַד שֶׁהִבְהִיק כָּל כַּר-הַדֶּשֶׁא לְלַבְנִינוּתוֹ, וְהֻכָּה שַׁרְכָּאן בְּסַנְוֵרִים. וְאוּלָם הוּא הֶחֱוָה שׁוּב קִידָה וּמָחָא כַף, וְאַף הִיא כָּךְ, וְתָפְשׂוּ זֶה בְזוֹ, לִפְּפוּ זֶה אֶת זוֹ וְנִלְפְּתוּ זֶה בְזוֹ וְנֶאֱבָקוּ. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱלִיקָה יָדוֹ עַל גֵוָהּ הַזָּקוּף, וְנָגְעוּ קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו בְּקִפּוּלֵי גֵוָהּ הָרַךְ, רָפוּ אֲבָרָיו, וְעָמַד כִּפְגוּעַ שֶׁבֶר, וְנִתְחַלְחֵל גּוּפוֹ כִבְתוֹךְ קַדַּחַת. וְהִתְחִיל רוֹעֵד כַּקָּנֶה הַפַּרְסִי בְּסוּפַת סַעַר. הֵרִימָה אוֹתוֹ וְהִפִּילַתְהוּ לָאָרֶץ וְיָשְׁבָה עַל חָזֵהוּ בְּעַגְבוֹתֶיהָ שֶׁדָּמוּ לְגִבְעוֹת-חוֹל. אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ: “מֻסְלִם, הֲרִיגַת נוֹצְרִים מֻתֶּרֶת לָכֶם, מַה תֹּאמַר אֵפוֹא אִם אָמִית אוֹתְךָ?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי מַה שָּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת שָׁאַתְּ יְכוֹלָה לְהָמִית אוֹתִי אֵינוֹ מֻתָּר, שֶׁכֵּן אָסַר עָלֵינוּ נְבִיאֵנוּ מֻחַמָד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, לְהָמִית נָשִׁים וִילָדִים, זְקֵנִים וּנְזִירִים”. אָמְרָה לוֹ: “אִם לִנְבִיאֲכֶם נִתְגַּלָּה כָךְ, הֲרֵי עָלֵינוּ לָמֹד בְּאוֹתָהּ מִדָּה. קוּם אֵפוֹא, הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ אֶת חַיֶּיךָ בְמַתָּנָה, שֶׁכֵּן לֹא תֹאבַד טוֹבָה עִם יְלוּד אִשָּׁה”. קָמָה מֵעַל חָזֵהוּ, וְקָם שַׁרְכָּאן וְנִעֵר אֶת הָאָבָק מֵעַל לְרֹאשׁוֹ נֹכַח יְצִירֵי הַצֵּלָע. וְאוּלָם הִיא הִרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תִּתְבַּיֵּשׁ. וְאוּלָם כֵּיצַד יִתָּכֵן הַדָּבָר, שֶׁאָדָם הַנּוֹסֵעַ לְאֶרֶץ רוֹמִי לְבַקֵּשׁ שָׁלָל וּבִרְצוֹנוֹ לָבוֹא לְעֶזְרַת מְלָכִים נֶגֶד מְלָכִים, אֵין לוֹ דֵי אוֹן לַעֲמֹד בִּפְנֵי יְצִירַת הַצֵּלָע?” אָמַר לָהּ: “לֹא מֵחֹסֶר כֹּחִי בָּא הַדָּבָר. לֹא בְכֹחֵךְ הִפַּלְתְּ אוֹתִי לָאָרֶץ, לֹא כִּי רַק יָפְיֵךְ הוּא שֶׁנְצָחַנִי. אִם מַסְכִּימָה אַתְּ שֶׁנֵּאָבֵק שֵׁנִית, תְּהֵא זֹאת מַתְּנַת-חֶסֶד מֵאִתָּךְ”. חִיְּכָה וְאָמְרָה: “הֲרֵינִי לְמַלֵּא אֶת חֶפְצְךָ, וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת כְּפוּתוֹת זֶה זְמַן רַב וּזְרוֹעוֹתֵיהֶן וְצַלְעוֹתֵיהֶן עָיְפוּ, וְאֵין מִן הַיּשֶׁר אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַתִּירָה חַרְצֻבּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁהַהֵאָבְקוּת הַשְּׁנִיָּה תֶאֱרַךְ יוֹתֵר”. נִגְשָׁה אֶל הַנְּעָרוֹת וְהִתִּירָה חַרְצֻבּוֹתֵיהֶן וְאָמְרָה לָהֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית:”לְכוּ לִמְקוֹם מִבְטַחִים, עַד שֶׁתִּשְׁקַע תַּאֲוָתוֹ שֶׁל מֻסְלִם זֶה אֲלֵיכֶן".

הָלְכוּ לָהֶן וְשַׁרְכָּאן מַבִּיט אַחֲרֵיהֶן. וְאוּלָם נִשְׁאֲרוּ בְּמָקוֹם שֶׁיָּכְלוּ לְהִסְתַּכֵּל מִמֶּנּוּ אֶל הַשְּׁנַיִם. נִגְּשׁוּ שְׁנֵי הַיְרִיבִים זֶה אֶל זוֹ. סִמֵּךְ חָזֵהוּ לְנֹכַח חָזָהּ. וְאוּלָם אַךְ נָגַע גּוּפוֹ בְגוּפָהּ עֲזָבוּהוּ כֹחוֹתָיו. וּכְשֶׁהִרְגִּישָׁה בַדָּבָר הֵרִימָה אוֹתוֹ חִישׁ מַהֵר מִן הַבָּרָק הַמַּכֶּה בַסַּנְוֵרִים וְהִפִּילָה אוֹתוֹ לָאָרֶץ, וְנָפַל עַל גַּבּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “קוּם, הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ חַיֶּיךָ בְמַתָּנָה פַּעַם שְׁנִיָּה. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ בְּגִין נְבִיאֲךָ עַל שֶׁלֹּא הִתִּיר לְהָמִית נָשִׁים. וְאוּלָם הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה אֲנִי עוֹשָׂה זֹאת בִּגְלַל חֻלְשָׁתְךָ וַעֲלוּמֶיךָ, וּמִשּׁוּם זֶה שֶׁנָּכְרִי אָתָּה. וְאוּלָם דוֹרֶשֶׁת אֲנִי מֵאִתְּךָ, שֶׁאִם יִמָּצֵא בְחֵילוֹת הַמֻּסְלִמִים שֶׁשָּׁלַח עֹמַר אַלנֻּעְמָאן לְעֶזְרַת מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, מִי שֶׁהוּא הֶחָזָק מִמְּךָ, שָׁלְחֵהוּ אֵלַי וְדַבֵּר אֵלָיו עַל אֹדוֹתַי,שֶׁכֵּן דְּרָכִים מִדְּרָכִים שׁוֹנִים בְּמִלְחֶמֶת הַהֵאָבְקוּת, וְאָמָּנֻיּוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, כְּגוֹן הַתּוֹאֲנָה, וְהַהֶקְדֵּם לִתְפֹּס, וְהַתְּפִיסָה בַּזְּרוֹעַ, וְהַתְּפִיסָה בָּרֶגֶל, וְהַנְּשִׁיכָה בַּשּׁוֹק, וְהַדְּחִיפָה בָּרֶגֶל וְהֶסְגֵּר הָרַגְלַיִם”. אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן, וְהוּא מָלֵא זַעַם עָלֶיהָ: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, שֶׁאִלּוּ הָיָה קָם נֶגְדִּי הָאָמָּן אַלצַּפַדִי, אוֹ הָאָמָּן מֻחַמָּד כַּימָאל אוֹ אִבְּן אַלסַּעַדִי בְּשַׁעְתּוֹ, לֹא הָיִיתִי זָקוּק לְאוּמָנֻיּוֹת אֵלּוּ. וְאוּלָם אַתְּ, גְּבִרְתִּי, חֵי-הָאֱלֹהִים, לֹא בְכֹחֵךְ גָּבַרְתְּ עָלַי, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁטָּרַפְתְּ אֶת דַעְתִּי בְּעַכּוּזֵךְ, שֶׁכֵּן אָנוּ, בְּנֵי בָּבֶל, מְחַבְּבִים מְאֹד אֶת הַשּׁוֹק הַמָּלֵא. וְלֹא נוֹתְרָה בִי לֹא דַעַת וְלֹא תְּבוּנָה, וְאוּלָם אִם רְצוֹנֵךְ בְּכָךְ, הֵאָבְקִי עִמִּי עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁבִּינָתִי אִתִּי; וְזֹאת הִיא הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לִי לְפִי חֻקּוֹת הָאֻמָּנוּת, וְכֵן גַּם חָזְרָה אֵלַי רַעֲנָנוּתִי”.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה:“מַה תְּיַחֵל עוֹד מֵהֵאָבְקוּת זוֹ, אַתָּה הַמְנֻצָּח? גְּשָׁה הֲלֹם, וְאוּלָם דַּע לְךָ שֶׁזּוֹ הִיא הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה”. קִדְּמָה אֶת פָּנָיו וְקָרְאָה אוֹתוֹ לְמִלְחָמָה, וְקִדֵּם שַׁרְכָּאן אַף הוּא אֶת פָּנֶיהָ, וְנֶאֱבַק בְּכָל כֹּבֶד-הָרֹאשׁ, וְנִזְהַר שֶׁלֹּא יְנֻצַּח, וְנֶאֶבְקוּ כָךְ שָׁעָה קַלָּה. הִרְגִּישָׁה בּוֹ הַנַּעֲרָה כֹּחַ שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה קֹדֶם לָכֵן וְאָמְרָה:
“מֻסְלִם, עַכְשָׁו אַתָּה עוֹמֵד עַל מִשְׁמַרְתֶּךָ”. אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן, הֲרֵי יוֹדַעַת אַתְּ שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לִי אֶלָּא פַּעַם זוֹ, וְאַחַר יֵלֵךְ כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לְדַרְכּוֹ”. חִיְּכָה וְחִיֵּךְ אַף הוּא בְּפָנֶיהָ, וּכְשֶׁהָיָה כָךְ הֶחֱזִיקָה בּוֹ מֵעַל לִירֵכוֹ, תָּפְסָה אוֹתוֹ לְפֶתַע פִּתְאֹם וְהִפִּילָה אוֹתוֹ לָאָרֶץ, עַד שֶׁנִּשְׁאַר מוּטָל עַל גַּבּוֹ. לָעֲגָה לוֹ וְאָמְרָה:" כְּלוּם אוֹכֵל-סֻבִּין אַתָּה? אוֹ כִּפַּת-בֶּדְוִים הַנּוֹפֶלֶת לְכָל מַגָּע? אוֹ אֲבִי-רוּחַ³ אֲשֶׁר כָּל הֶבֶל-פֶּה יִשֹּׁב בּוֹ וְיַפִּילֶנּוּ? הֲלֹא תֵבוֹשׁ, עָלוּב שֶׁכְּמוֹתֶךָ“. הוֹסִיפָה עוֹד וְאָמְרָה: “לֵךְ וָשׁוּב אֶל חֵילוֹת הַמֻּסְלִמִים וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֲחֵרִים שֶׁלֹּא כְּמוֹתְךָ, שֶׁאַתָּה אֵין בְּךָ כֹּחַ. אֱמֹר וְיַכְרִיזוּ בֵּין הָעַרְבִים וְהַפַּרְסִים וְהַתֻּרְכִּים וְהַדַיְלַמִים: מִי שֶׁחָשׁ שֶׁכֹּחַ בּוֹ, יָבוֹא אֵלֵינוּ”.קָפְצָה וְעָבְרָה לְעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנָּהָר, וְקָרְאָה אֶל שַׁרְכָּאן כְּשֶׁהִיא מְצַחֶקֶת:”קָשָׁה עָלַי פְּרִידָתְךָ, אֲדוֹנִי, לֵךְ אֶל חֲבֵרֶיךָ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַשַּׁחַר. שֶׁלֹּא יַדְבִּיקוּךָ הַפָּרָשִׁים וְיִתְּנוּ אוֹתְךָ בְּחֻדֵּי הָרְמָחִים. וַהֲרֵי אַתָּה אֵין בְּךָ כֹּחַ לְהָגֵן עַל נַפְשְׁךָ בִּפְנֵי נָשִׁים וְאֵיךְ תַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּבָרִים הַפָּרָשִׁים?"

נָבוֹךְ שַׁרְכָּאן בְּלִבּוֹ וְאָמַר לָהּ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר פָּנְתָה מֵעָלָיו וְהִתְרַחֲקָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ הַמִּנְזָר: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם תֵּלְכִי וְתַעַזְבִי אוֹתִי, אֲסִיר-הָאַהֲבָה, הַנָּכְרִי הַמִּסְכֵּן וְנִשְׁבַּר-הַלֵּב?” פָּנְתָה אֵלָיו מְצַחֶקֶת וְאָמְרָה לוֹ: “מַה חֶפְצְךָ? הֲרֵינִי לְמָלֵא בַּקָּשָׁתֶךָ”. אָמַר:" כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאֶדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵךְ וְאֶטְעַם מִמֶּתֶק נָעֳמֵךְ וְאַחַר אֶחֱזֹר מִבְּלִי לֶאֱכֹל מִצֵּידֵךְ? וּכְבָר הָיִיתִי כְּאֶחָד מֵעֲבָדַיִךְ הַמִּשְׁתַּחֲוֶה אַפַּיִם לְפָנַיִךְ“. אָמְרָה: “לֹא יִמְנַע נְדָבוֹת אֶלָּא הַשָּׁפָל. כַּבְּדֵנִי בְּשֵׁם אֱלֹהִים, עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי, וּרְכַב עַל סוּסְךָ וְסַע לְמוּלִי עַל שְׂפַת הַנָּהָר, שֶׁכֵּן אוֹרְחִי אָתָּה”. שָׂמַח שַׁרְכָּאן וְחָשׁ אֶל סוּסוֹ וְרָכַב, וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ לְעֻמָּתָהּ, כְּשֶׁהִיא נוֹסַעַת לְעֻמָּתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְגֶשֶׁר עָשׂוּי עֲצֵי צַפְצָפָה שֶׁהָיָה תָלוּי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל פְּלָדָה בְּתוֹךְ גַּלְגַּלִּים מְחֻזָּק בְּמַנְעוּלִים וּקְרָסִים. הִתְבּוֹנֵן שַׁרְכָּאן לְאוֹתוֹ גֶשֶׁר, וּמָצָא אֶת עֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת שֶׁנֶּאֶבְקוּ עִמָּהּ עוֹמְדוֹת מְצַפּוֹת לָהּ. כְּשֶׁנִּתְקַרְבָה אֲלֵיהֶן אָמְרָה לְנַעֲרָה אַחַת מֵהֶן בִּלְשׁוֹן יְוָנִית: “לְכִי אֵלָיו וְהַחֲזִיקִי בְרֶסֶן סוּסוֹ וְהוֹבִילִי אוֹתוֹ אֶל הַמִּנְזָר”. נָסַע שַׁרְכָּאן וְהִיא לְפָנָיו עַד שֶׁעָבַר אֶת הַגֶּשֶׁר. בָּא בִּמְבוּכָה מִכָּל מַה שֶׁרָאָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ:” מִי יִתֵּן וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן עִמִּי בְּמָקוֹם זֶה, שֶׁתִּהְיֶינָה עֵינָיו רוֹאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת אֵלּוּ". אַחַר-כָּךְ פָּנָה אֶל אוֹתָהּ נַעֲרָה וְאָמַר לָהּ: “פִּלְאַת הַחֵן, כְּבָר יֵשׁ לִי עַלַיִךְ שְׁתֵּי זְכֻיּוֹת, זְכוּתוֹ שֶׁל בֶּן לְוָיָה וּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁבָּא לְתוֹךְ בֵּיתֵךְ וְקִבֵּל לִהְיוֹת אוֹרֵחַ שֶׁלָּךְ, וַהֲרֵי אֲנִי סָר לִפְקֻדָּתֵךְ וּלְהַדְרַכַתֵךְ. לוּ הָיִית עוֹשָׂה עוֹד חֶסֶד עִמָּדִי וְהוֹלֶכֶת עִמִּי לְאֶרֶץ הָאִסְלָאם, וְרָאִית כַּמָּה גִּבּוֹרִים כַּאֲרָיוֹת הַטּוֹרְפִים, וְהָיִית יוֹדַעַת מִי אָנֹכִי”.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו, כָּעֲסָה עָלָיו כַּעַס גָּדוֹל וְאָמְרָה:“נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, הָיִיתָ בְעֵינַי בַּר-דַּעַת וּתְבוּנָה, וְאוּלָם עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה לִי מַה שֶׁבְּקִרְבְּךָ מִן הַקִּלְקוּל. וְכֵיצַד זֶה הִרְחַבְתָּ עֹז לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲשָׁבְךָ מִתּוֹכָם עַל הַבּוֹגְדִים? וְאֵיכָה אֶעֱשֶׂה כָזֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל מַלְכְּכֶם עֹמַר אַלנֻּעָמָאן לֹא אִמָּלֵט מִיָּדָיו, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בְּאַרְמוֹנוֹ כְמוֹתִי. וְאַף-עַל-גַּב שֶׁהוּא מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכָארָאסָאן וּבָנָה לוֹ שְׁנֵים עָשָׂר אַרְמוֹנוֹת וּבְכָל אַרְמוֹן שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים נַעֲרָה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְהָאַרְמוֹנוֹת בְּמִנְיַן חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, הֲרֵי בְשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָאָה לְיָדוֹ שׁוּב אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתִי, מִשּׁוּם שֶׁמַּאֲמִינִים אַתֶּם שֶׁכְּמוֹתִי מֻתָּר לָכֶם לְהִתְעַלֵּס בָּהּ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר כתַב-קָדְשְׁכֶם בְּמָקוֹם שֶׁמְּדֻבָּר בְּעִנְיָן זֶה: “אוֹ אֵלּוּ הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר קָנְתָה יְמִינְכֶם”⁴ וְכֵיצַד זֶה תְדַבֵּר אֵפוֹא אֵלַי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאָמַרְתָּ: וְ”תִתְבּוֹנְנִי בְּאַמִּיצֵי הַלֵּב הַמֻּסְלִמִים“, הֲרֵינִי נִשְׁבַּעַת בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאָמַרְתָּ דְבָרִים שֶׁאֵינָם נְכוֹנִים, שֶׁכֵּן רָאִיתִי חֵילוֹתֵיכֶם בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לְאַדְמָתֵנוּ וְאַרְצֵנוּ בִּשְׁנֵי יָמִים אֵלֶּה. וּכְשֶׁבָּאתֶם לֹא מָצָאתִי תַּרְבּוּתְכֶם תַּרְבּוּת מְלָכִים וְלֹא רְאִיתִיכֶם אֶלָּא כִּכְנוּפְיוֹת שֶׁהִתְכַּנְּפוּ. וּבַאֲשֶׁר לְמַה שֶׁאָמַרְתָּ:” אָז תֵּדְעִי מִי אָנֹכִי“, הֲרֵי לֹא מִשּׁוּם כְּבוֹדְךָ הוּא שֶׁאֲנִי מַסְבִּירָה לְךָ פָנִים, אֶלָּא כְּדֵי לְהִתְפָּאֵר, וְלֹא לְשֶׁכְּמוֹתְךָ לְדַבֵּר כָּךְ אֶל שֶׁכְּמוֹתִי, וְאַף אִלּוּ הָיִיתָ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁנִּתְגַּלָּה כֹּחוֹ בְזֶה הַזְּמַן”.

אָמַר לָהּ: “כְּלוּם מַכִּירָה אַתְּ אֶת שַׁרְכָּאן?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן, וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁהוּא בָא בְּחֵיל פָּרָשִׁים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, וְשֶׁאָבִיו הוּא שֶׁשְּׁלָחוֹ לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא”. אָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּמַה שָּׁאַתְּ מַאֲמִינָה מִדָּתֵךְ, שֶׁתְּסַפְּרִי לִי סִבַּת הַדָּבָר, שֶׁתִּתְבָּרֵר לִי הָאֱמֶת מִן הַשֶּׁקֶר, וּמִי הוּא זֶה שֶׁבּוֹ הָאָשָׁם”. אָמְרָה לוֹ: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּאֲמִתּוּת דָּתִי, שֶׁאִלְמָלֵא חוֹשֶׁשֶׁת הָיִיתִי שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה עִנְיָנִי שֶׁמִּבְּנוֹת רוֹמִי אֲנִי, הָיִיתִי יוֹצֵאת בְּעַצְמִי וְעוֹמֶדֶת בַּמַּעֲרָכָה נֶגֶד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַפָּרָשִׁים וְהוֹרֶגֶת אֶת הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְגוֹבֶרֶת עַל אַבִּירָם שַׁרְכָּאן. וְאֵין לִי לֵבוֹשׁ בָּזֶה, שֶׁכֵּן קָרָאתִי הַסְּפָרִים וְקָנִיתִי לְעַצְמִי חֻקּוֹת הַתַּרְבּוּת הַנָּאָה בְּלָשׁוֹן עַרְבִית. וְאֵינִי צְרִיכָה לְתָאֵר לְפָנֶיךְ אֶת אֹמֶץ לִבִּי. אַחֲרֵי שֶׁיָּדַעְתָּ אֶת אוּמָנוּתִי וּזְרִיזוּתִי בַּהֵאָבְקוּת וְאֶת יִתְרוֹנִי עָלֶיךָ. וְאִלּוּ הָיָה שַׁרְכָּאן בָּא בִמְקוֹמְךָ בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהָיוּ אוֹמְרִים לוֹ: “קְפֹץ מֵעֵבֶר לְנָהָר זֶה”, לֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ וְהָיָה מוֹדֶה בְחֻלְשָׁתוֹ. וּמִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לַמָּשִׁיחַ שֶׁיַּזְמִין אוֹתוֹ לְפָנַי בְּמִנְזָר זֶה, שֶׁאֵצֵא לִקְרָאתוֹ בְּבִגְדֵי-גֶבֶר וְאֶקַּח אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי וְאֶאֱסֹר אוֹתוֹ בָּאזִקִּים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה הַנּוֹצְרִית, כְּשֶׁאָמְרָה דְבָרִים אֵלֶּה לְשַׁרְכָּאן, וְשָׁמַע אוֹתָם, אָחֲזוּ אוֹתוֹ גָאוֹן וְהִתְלַהֲבוּת וְקִנְאַת-גִּבּוֹרִים, וּבִקֵּשׁ לְגַלּוֹת לָהּ מִי הוּא וְלִתְקֹף אוֹתָהּ. וְאוּלָם חִנָּהּ וְיָפְיָהּ הֶחֱזִירוּ אוֹתוֹ מִדַּעְתּוֹ, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְאִם חָטְאָה הַנָּאוָה חֵטְא אֶחָד לְאָשְׁמָה

כְּאֶלֶף מְלִיצֵי-ישֶׁר יַעֲמֹד לָהּ קִסְמָהּ.

עָלְתָה וְהוּא בְּעִקְבוֹתֶיהָ. הִתְבּוֹנֵן שַׁרְכָּאן בַּנַּעֲרָה וְרָאָה יְרֵכוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת וּמִתְנַגְּשׁוֹת כַּגַּלִּים בַּיָּם הָרוֹגֵשׁ, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

בְּפָנֶיהָ מֵלִיץ ישֶׁר פְּשָׁעֶיהָ יַעֲבִיר

מִכָּל לֵב, וּבְמִדְבָּרוֹ חֶסֶד יָעִיר.

וּבְהִתְבּוֹנְנִי אֵלֶיהָ קָרָאתִי: מַה נִפְלָא,

אַגַּן סַהַר הוּא בְלֵיל תֻּמוֹ עָלָה,

וְאִלּוּ גַּם שֵׁד בְּלִבִּי אִתָּהּ יִתְגּוֹשֵׁשׁ

בְּכָל עָצְמַת כֹּחוֹ, בְּשָׁעָה אַחַת יִכָּבֵשׁ.

לֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת יַחְדָּו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַעַר קָמוּר. וְהָיְתָה קַשְׁתּוֹ שַׁיִשׁ. פָּתְחָה הַנַּעֲרָה אֶת הַשַּׁעַר וְנִכְנְסָה, וְנִכְנַס שַׁרְכָּאן עִמָּהּ, וּבָאוּ לִפְרוֹזְדוֹר אָרוֹךְ מְקֹרֶה עַל עֶשֶׂר קְשָׁתוֹת חוֹבְרוֹת אַחַת אֶל אֶחָת, וְעַל כָּל קֶשֶׁת מְנוֹרַת בְּדֹלַח מַזְהִירָה כְּזֹהַר הַחַמָּה. יָצְאוּ לִקְרָאתָהּ בִּקְצֵה הַפְּרוֹזְדוֹר הַנְּעָרוֹת בְּנֵרוֹת מְקֻטָּרוֹת בֹּשֶׂם וְעַל רָאשֵׁיהֶן מִטְפָּחוֹת מְשֻׁבָּצוֹת כָּל אֶבֶן חֵן. הָלְכָה וְהֵן לְפָנֶיהָ וְשַׁרְכָּאן אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְתוֹכֵי הַמִּבְצָר. מָצָא בְאוֹתוֹ מִנְזָר מִסָּבִיב לַקִּירוֹת יְצוּעִים עֲרוּכִים זֶה לָקֳבֵל זֶה וַעֲלֵיהֶם וִילוֹנוֹת רְקוּמִים זָהָב, וְקַרְקַע הַמִּנְזָר מְרֻצֶּפֶת בְּכָל מִינֵי שַׁיִשׁ גָּזִית, וּבְאֶמְצָעִיתוֹ בְּרֵכַת מַיִם, עָלֶיהָ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פַּכִּיוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמַּיִם יוֹצְאִים מִתּוֹכָן כַּכֶּסֶף הַנִּגָּר. רָאָה בַּקָּצֶה לְמַעְלָה עֶרֶשׂ מְרֻפָּד מֶשִׁי מַלְכוּת. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה:" עֲלֵה אֲדוֹנִי עַל עֶרֶשׂ זֶה“. עָלָה שַׁרְכָּאן עַל הָעֶרֶשׂ. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינָיו. שָׁאַל לָהּ אֲחָדוֹת מִן הַמְשָׁרְתוֹת וְאָמְרוּ לוֹ:” הָלְכָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ, וְאָנוּ נְשָׁרֵת אוֹתְךָ כְּפִי שֶׁצִּוְתָה".

הִגִּישׁוּ לוֹ מִן הַמִּינִים שֶׁבַּמַּאֲכָלִים שֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים, וְאָכַל דֵּי-שָׂבְעוֹ. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁוּ לוֹ אַגָּן וְקַנְקַן שֶׁל זָהָב, נָטַל יָדָיו. וְהָיְתָה דַעְתּוֹ עֲסוּקָה בְחֵילוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מָה אֵרַע לָהֶם אַחֲרָיו. הָיָה מְהַרְהֵר גַּם בָּזֶה: כֵּיצַד שָׁכַח פְּקֻדַּת אָבִיו, וְהָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשָׂה, עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר הַיּוֹם. הָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא עֹז וְתֹקֶף אֶחְסַר, וְאוּלָם

לֹא אֶמְצָא עֵצָה וַאֲנִי נִדְהָם.

לוּ נִמְצָא מִי מְצוּקָה מֵעָלַי יַעֲבִיר,

כִּי אָז הִבְרֵאתִי בְכֹחַ לִי אַבִּיר.

וְאוּלָם עֵת מֵאַהֲבָה נִתָּעָה

לִבָּתִי, כָּמְהָה, אֲצַפֶּה לֵאלֹהִים בָּרָעָה.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, רָאָה מְחוֹלַת-מַחֲנַיִם יָפָה לְהַפְלִיא קְרֵבָה וּבָאָה. הִסְתַּכֵּל וּמָצָא יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים נַעֲרָה כִּירֵחִים מִסָּבִיב לְאוֹתָהּ נַעֲרָה, וְהִיא בַּתָּוֶךְ כְּאַגַּן-הַסַּהַר בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְעָלֶיהָ רְקָמוֹת שֶׁל מְלָכִים וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת שְׁלַל אַבְנֵי-חֵן, שֶׁשִּׁנְּסָה אֶת חֲלָצֶיהָ וְהִבְלִיטָה אֶת יְרֵכוֹתֶיהָ, וְדָּמוּ לְגֻלַּת בְּדֹלַח מִתַּחַת לְקָנֶה שֶׁל כֶּסֶף, וּשְׁנֵי שָׁדֶיהָ מַזְהִירוֹת מֵעָלֶיהָ כִּתְאוֹנֵי רִמּוֹנִים. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן אֶת זֹאת, כִּמְעַט שֶׁנִּטְרָפָה דַעְתּוֹ עָלָיו מִשִּׂמְחָה וְשָׁכַח אֶת צְבָאוֹ וְאֶת מִשְׁנֵהוּ. הִתְבּוֹנֵן אֶל רֹאשָׁהּ וְרָאָה עָלֶיהָ רֶשֶׁת שֶׁל פְּנִינִים מְשֻׁבָּצוֹת שְׁלַל אֲבָנִים יְקָרוֹת. וּשְׁפָחוֹת נוֹשְׂאוֹת מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל אֶת סֶרַח שִׂמְלָתָהּ, וְהִיא נוֹטָה בְחֵן מְהַלֶּכֶת בִּגְאוֹן יָפְיָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתַּר שַׁרְכָּאן וְעָמַד עַל רַגְלָיו בִּפְנֵי הֲדַר יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְקָרָא בְקוֹל: “הִשָּׁמֵר מִפְּנֵי חֲגוֹרָה זוֹ”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

תָּנוּעַ כִּבְדַת יְרֵכַיִם

כִּסְעִיף עֵץ רַעֲנָן, עֲנֻגַּת שָׁדַיִם.

תַּסְתִּיר אֲשֶׁר עִמָּהּ מִגַּעְגּוּעִים,

אַךְ אֲשֶׁר אִתִּי אֲנִי, לֹא אַעֲלִים.

נַעֲרוֹתֶיהָ אַחֲרֶיהָ הוֹלְכוֹת בַּתּוֹר,

כִּנְסִיכָה בְּיָדָהּ לְהַתִּיר וְלֶאֱסֹר.

הָיְתָה הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בּוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְהָיְתָה מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ, עַד שֶׁנִּתְבָּרֵר לָהּ שֶׁהוּא-הוּא זֶה, וְהִכִּירַתְהוּ. אָמְרָה לוֹ אַחֲרֵי שֶׁנִּגְּשָׁה אֵלָיו: “אָכֵן נִתְכַּבֵּד בְּךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה, שַׁרְכָּאן. כֵּיצַד בִּלִּיתָ לֵילְךָ זֶה, גִּבּוֹר חַיִל, אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְנוּ וְעָזַבְנוּ אוֹתְךָ?” הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ עוֹד:" הֲרֵי הַשֶּׁקֶר חִסָּרוֹן וּבוּשָׁה הוּא אֵצֶל הַמְּלָכִים, וּבִפְרָט אֵצֶל הַגְּדוֹלִים בַּמְלָכִים, הֵן אַתָּה שַׁרְכָּאן בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן. אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי מִי אַתָּה וּמַה יַחַסְךָ, וְאַל תַּעֲלֵם עִנְיָנְךָ מִמֶּנִּי, מֵעַכְשָׁו אַל תַּשְׁמִיעֵנִי אֶלָּא דְבַר אֱמֶת, שֶׁכֵּן הַשֶּׁקֶר מוֹרִישׁ טִינָא וְשִׂנְאָה. וּכְבָר נִחַת בְּךָ חֵץ הַגּוֹרָל, וְעָלֶיךָ לִנְהֹג אֵפוֹא עִמִּי בְּשָׁלוֹם וּבְרָצוֹן".

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְנַכֵּר עוֹד, וְהִגִּיד לָהּ אֶת הָאֱמֶת. אָמַר לָהּ: “אֲנִי שַׁרְכָּאן בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן שֶׁיִּסְּרַנִּי הַזְּמַן וְהִשְׁלִיכַנִי לְכָאן, וּמֵעַכְשָׁו כָּל מַה שָּׁאַתְּ חֲפֵצָה עֲשִׂי”. הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ לָאָרֶץ שָׁעָה אֲרֻכָּה. אַחַר כָּךְ פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאוֹרְחִי אַתָּה וּבְרִית לֶחֶם וָמֶלַח בֵּינֵינוּ וְשִׂיחָה וְרֵעוּת. וַהֲרֵי אַתָּה בְּחָסוּתִי וּבִבְרִיתִי, הֱוֵה מֻבְטָח. וּבַמָּשִׁיחַ אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁאִלּוּ בִקְּשׁוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לְהַזִּיק לְךָ, לֹא הָיוּ מַגִּיעִים אֵלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא יָצְאָה נִשְׁמָתִי בַעֲבוּרְךָ. נִשְׁבַּעַת אֲנִי שָׁאַתָּה בְּחָסוּת הַמָּשִׁיחַ וּבְחָסוּתִי”. יָשְׁבָה לְצִדּוֹ וְהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת אִתּוֹ עַד שֶׁפָּסַק כָּל מַה שֶּׁהָיָה בוֹ מִן הַפַּחַד, וְיָדַע שֶׁאִלּוּ הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת לְהָרְגוֹ, הָיְתָה הוֹרַגְתּוֹ בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם לָכֵן. אַחַר כָּךְ דִּבְּרָה אֶל נַעֲרָה אַחַת בְּלָשׁוֹן יְוָנִית, וְנֶעֶלְמָה זוֹ שָׁעָה אַחַת וְחָזְרָה אֵלֶיהָ וּכְלִי מַשְׁקֶה עִמָּהּ וְשֻׁלְחָן לַאֲכִילָה. נִמְנַע שַׁרְכָּאן מִלֶּאֱכֹל שֶׁאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֶפְשָׁר שָׂמָה מַשֶּׁהוּ בְּאֹכֶל זֶה". הֵבִינָה מַה שֶּׁבְּחֻבּוֹ וּפָנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, וְאֹכֶל זֶה אֵין בּוֹ כְּלוּם מִמַּה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ. וְאִלּוּ הָיָה בִּרְצוֹנִי לַהֲרָגְךָ, הָיִיתִי הוֹרֶגֶת אוֹתְךָ בְּאוֹתוֹ זְמַן”. נִגְּשָׁה אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכְלָה לְגִימָה מִכָּל מִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אַָכַל שַׁרְכָּאן מִן הַמַּאֲכָל, וְשָׂמְחָה הַנַּעֲרָה וְאָכְלָה אִתּוֹ עַד שָׂבְעָם, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם קָמָה וְצִוְּתָה עַל נַעֲרָה אַחַת שֶׁתָּבִיא אֶת הַמֻּגְמָר וּכְלֵי הַמַּשְׁקֶה מִזָּהָב וָכֶסֶף וּבְדֹלַח, וְשֶׁיְּהֵא הַמַּשְׁקֶה מִכָּל הַמִּינִים הַשּׁוֹנִים וּמִכָּל הַגְּוָנִים. הֵבִיאָה לָהּ כָּל מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה. מִלְּאָה הַנַּעֲרָה כּוֹס רִאשׁוֹנָה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ לְפָנָיו כְּמָה שֶׁעָשְׂתָה בַּמַּאֲכָל. מִלְּאָה שְׁנִיָּה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לוֹ וְשָׁתָה. אָמְרָה לוֹ “הוֹי מֻסְלִם, רְאֵה וְהַבֵּט כֵּיצַד אַתָּה כָּאן בְּתַעֲנוּגוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבִשְׂמָחוֹת”. לֹא פָסְקָה מִלִּשְׁתּוֹת עִמּוֹ עַד לְאִבּוּד חוּשָׁיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה לֹא פָּסְקָה מִלִּשְׁתּוֹת וּמֵהַשְׁקוֹת אֶת שַׁרְכָּאן עַד לְאִבּוּד חוּשָׁיו מִן הַשְּׁתִיָּה וּמִשִּׁכְרוֹן אַהֲבָתָהּ. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לַנַּעֲרָה:" מַרְגָ’אנָה, הַגִּישִׁי לִי מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי-הַנִּגּוּן". אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נֶעֶלְמָה הֶרֶף-עַיִן אֶחָד וְהֵבִיאָה נֵבֶל דַּמַּשְׂקִי וְכִנּוֹר פַּרְסִי וְחָלִיל תַּתַּרִי וּכְלִי מֵיתָרִים מִצְרִי. נָטְלָה הַנַּעֲרָה אֶת הַנֵּבֶל וְתִקְּנָה אוֹתוֹ וְהִדְּקָה מֵיתָרָיו וְזִמְּרָה עָלָיו בְּקוֹל נָעִים וְרַךְ יוֹתֵר מֵרוּחַ צְפוֹנִית וּמָתוֹק יוֹתֵר מִמֵּימֵי עֵדֶן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

סְלָחָה, אֱלוֹהַּ, לְעֵינֶיךָ, כַּמָּה שָׁפְכוּ דָם,

וּלְמַבָּטֶיךָ כַּמָּה הִרְבּוּ לִירוֹת חִצָּם.

אַעֲרִיץ אוֹהֵב לַאֲהוּבָה עָרִיץ

וְרַחֵם וָרֹךְ אָסַר עָלָיו, פָּרִיץ.

תְּבֹרַךְ עַיִן בְּגִינְךָ לַיִל תָּעִיר,

וְאַשְׁרֵי לֵב לְאַהֲבָתְךָ אַסִּיר,

לַמָּוֶת שְׁפַטְתַּנִי כִּי אַתָּה לִי אָדוֹן.

מְשׁוֹפְטִי, כָּפְרְךָ נַפְשִׁי אֶתֵּן נָתוֹן.

אַחַר-כָּךְ קָמָה כָּל אַחַת הַנְּעָרוֹת וּכְלִי-נִגּוּן עִמָּהּ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּזֶמֶר יְוָנִי, וְנִתְרַגֵּשׁ שַׁרְכָּאן. אַחַר-כָּךְ זִמְרָה הַנַּעֲרָה, גְּבִרְתָּן, גַּם הִיא וְאָמְרָה: “הוֹי מֻסְלִם, כְּלוּם מֵבִין אַתָּה מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת?” אָמַר: “לֹא, וְלֹא נִתְרַגַּשְׁתִּי אֶלָּא מִקְּצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיכֶן”. צָחֲקָה וְאָמְרָה לוֹ: “וְאִלּוּ הָיִיתִי מְזַמֶּרֶת לְפָנֶיךָ בִּלְשׁוֹן עַרְבִית מֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה?” אָמַר: “כִּי אָז לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בְּבִינָתִי”. נָטְלָה אֶת כְּלִי הַנִּגּוּן וְשִׁנְּתָה אֶת מִשְׁקַל הַשִּׁיר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

טַעַם הַפֵּרוּד מָר,

מִי יִשָּׂאֶנוּ, עָלָיו יִגְבָּר?

שְׁלשָׁה בָּאוּ עָלַי כְּתֻמָּם:

נִדָּחָה וְנִפְרָדָה וּבַנֵּכָר שָׁם.

אֶכָּסֵף לַיָּפֶה אוֹתִי אָסָר

בְּיָפְיוֹ, וְהַפֵּרוּד מָר.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ הִסְתַּכְּלָה בְּשַׁרְכָּאן וּמָצְאָה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פָּרְחָה כִּמְעַט. נִשְׁאַר מוּטָל בֵּינֵיהֶן שָׂרוּעַ שָׁעָה אַחַת. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרֵר וְזָכַר אֶת הַזִּמְרָה וְהִתְנוֹדֵד מֵרֹב רִגְשׁוֹתָיו. אַחֲרֵי כֵן נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הִיא וְשַׁרְכָּאן לִשְׁתּוֹת, וְלֹא פָּסְקוּ מִמִּשְׂחָק וְשַׁעֲשׁוּעַ, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם לָרֶדֶת, וּפָרַשׂ הַלַּיְלָה אֶת כְּנָפָיו. קָמָה וּפָרְשָׁה אֶל חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ. שָׁאַל שַׁרְכָּאן עַל אֹדוֹתֶיהָ וְאָמְרוּ לוֹ:" הָלְכָה לַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ“. אָמַר: “בְּמַחֲסֵה אֱלֹהִים וּבִשְׁמִירָתוֹ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּאָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לוֹ:” גְּבִרְתִּי מַזְמִינָה אוֹתְךָ לָבוֹא אֵלֶיהָ“. קָם עִמָּהּ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ. כְּשֶׁקָּרַב לִמְקוֹמָהּ קִדְּמוּהוּ הַנְּעָרוֹת בִּתְרוּעוֹת וּנְגִינָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר שֵׁן מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹכוֹ מָצְאוּ חָצֵר גְּדוֹלָה וּבְרֹאשָׁהּ הֵיכָל גָּדוֹל מֻצָּע בְּמִינֵי מֶשִׁי. וּבְכָתְלֵי אוֹתוֹ הֵיכָל מִסָּבִיב קְרוּעִים חֲלוֹנוֹת נִשְׁקָפִים עַל עֵצִים וּנְהָרוֹת. וּבַבַּיִת צוּרוֹת בְּנֵי-אָדָם שֶׁבִּנְשֹׁב הָרוּחַ בָּהֶן הָיוּ מְנִיעוֹת כְּלֵי נִגּוּן שֶׁבַּחֲלָלָן. עַד שֶׁדּוֹמֶה הָיָה הָרוֹאֶה שֶׁהֵן מְדַבְּרוֹת. וְיָשְׁבָה שָׁם הַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶן. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה הִתְנַשְׂאָה וְקָמָה לִקְרָאתוֹ וְתָפְסָה בְּיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְלִינָתוֹ, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְשׂוֹחֲחוּ. אָמְרָה לוֹ: “יוֹדֵעַ אַתָּה מַשֶּׁהוּ עַל דְּבַר שְׁנֵי אוֹהֲבִים וְאַבִּיר-הָאַהֲבָה?” אָמַר: “הֵן, יוֹדֵעַ אֲנִי מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁירִים”. אָמְרָה לוֹ: " הַשְׁמִיעֵנִי אֵפוֹא”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

סוֹד אַהֲבַת עַזָּה לֹא אֲסַפֵּר,

כִּי הִשְׁבִּיעַתְנִי וּבְרִית הֶעֱבִירַתְנִי הַעֲבֵר.

נְזִירֵי מַדִין וַאֲשֶׁר כְּרַתֶּם בְּרִית עִמָּם,

הַיּוֹשְׁבִים וּבוֹכִים מֵאֵימַת עֹנֶשׁ גֵּיהִנָּם,

אִלּוּ כַּאֲשֶׁר קָשַׁבְתִּי לְשִׂיחָתָהּ קָשָׁבוּ.

נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי עַזָּה כָּרְעוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אָמְרָה:" אָכֵן קֻתַיְר הָיָה צַח-הַלָּשׁוֹן מֻבְהָק בִּמְלִיצָה, שֶׁכֵּן הִפְלִיג בְּתֵאוּרוֹ אֶת עַזָּה, בְּמַה שֶׁאָמַר". נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ-בֹּקֶר עַזָּה נִשְׁפָּטָה,

בַּיֹּפִי מִי הַצּוֹלַחַת, בְּמִשְׁפָּט זָכָתָה.

אָצוּ אֵלַי נָשִׁים אֶת עַזָּה לְהַבְזוֹת

וַיָּשֶׁת אֱלֹהִים לְחָיֵיהֶן נְעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת.

הוֹסִיפָה וְאָמְרָה:" אָמְרוּ שֶׁעַזָּה כְּלִילַת הַחֵן וְהַיֹּפִי הָיְתָה“. אָמְרָה לְשַׁרְכָּאן עוֹד:” בֶּן הַמֶּלֶךְ, אִם יוֹדֵעַ אַתָּה מַשֶּׁהוּ מִשִּׁירֵי גַ’מִיל לְבֻּתַיְנָה, הַשְׁמַע-נָא אוֹתָם לָנוּ“. אָמַר:” אֵין סָפֵק. יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתָם יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַשִּׁירִים". וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמְרִים לִי:" גַ’מִיל, צֵא לְמִלְחֶמֶת-קֹדֶשׁ וּלְשָׁלָל" וְאוּלָם,

מַה מִּלְחָמָה נִלְחַמְתִּי אִם לֹא בִיפֵה-פִיּוֹת, מֵעוֹלָם.

שְׂשׂוֹן-עֲדָנִים לִי תִּרְמֹז כָּל שִׂיחָה אִתָּן,

מוֹת קְדוֹשִׁים מֵת כָּל נָפַל בְּיָדָן

“בֻּתַנְיָה, אַהֲבָה זוֹ מְעַנָּה מַהִי?” – אֶשְׁאַל.

וַתַּעַן:" קַיֶּמֶת לָעַד, וְעוֹד תּוֹסִיף וְתִגְדַּל".

אָמַרְתִּי:" הָשִׁיבִי לִי שֶׁמֶץ-מַה מִבִּינָתִי וְאָשׁוּב חֲיוֹת

בֵּין בְּנֵי-אָדָם" – וַתֹּאמֶר: “לָנֶצַח לֹא תַשִּׂיג זֹאת”.

רַק הֲמִיתִי תְּבַקְשִׁי, רַק אוֹתוֹ בִּלְבָד,

אַךְ לֹא אוּכַל הַקְדֵּשׁ עַצְמִי לְמַטָּרָה זוּלָתֵךְ לָעַד.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת אָמְרָה לוֹ:" יָפֶה אָמַרְתָּ, בֶּן הַמֶּלֶךְ, וְאַף גַ’מִיל יָפֶה אָמַר. "וְאוּלָם מַה זֶה בִּקְּשָׁה בֻּתַנְיָה לַעֲשׂוֹת לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לוֹמַר:

“רַק הֲמִיתִי תְּבַקְשִׁי, רַק אוֹתוֹ בִּלְבָד”.

אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן:" מְבַקֶּשֶׁת הָיְתָה לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַה שָּׁאַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת בִּי. וְגַם בָּזֶה לֹא תֹּאמְרִי דָּי“. צָחֲקָה כְּשֶׁאָמַר שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה. וְלֹא פָּסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בַּאֲפֵלָתוֹ. קָמָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ וְיָשְׁנָה, וְיָשֵׁן שַׁרְכָּאן בַּחֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בָּאוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת בְּצֶלְצְלִים וּכְלֵי-נִגּוּן כַּמִּנְהָג. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרוּ לוֹ:” הִתְכַּבֵּד, שֶׁגְּבִרְתֵּנוּ מַזְמִינָה אוֹתְךָ לָבוֹא אֶצְלָהּ". קָם שַׁרְכָּאן וְהָלַךְ, כְּשֶׁהַנְּעָרוֹת סוֹבְבוֹת אוֹתוֹ, מַכּוֹת בְּצֶלְצְלֵיהֶן וּכְלֵי הַנְּגִינָה, עַד שֶׁיָּצָא מֵאוֹתָהּ הֶחָצֵר וְנִכְנַס לְחָצֵר שְׁנִיָּה גְּדוֹלָה מִן הֶחָצֵר הָרִאשׁוֹנָה, וּבָה מִן הַפְּסָלִים וְצוּרוֹת הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת מַה שֶּׁלֹּא יְתֹאָר. נִשְׁתָּאָה שַׁרְכָּאן מִמַּה שֶׁרָאָה מֵאָמָּנוּת אוֹתוֹ מָקוֹם וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נָתַן שׁוֹמְרִי לֶאֱרוֹת פְּרִי הָעֲנָק,

פְּנִינַת חָזֶה מְשֻׁבֶּצֶת זָהָב מְזֻקָּק,

וְעֵינַיִם מַיִם תַּצִּיק עֶשֶׁת כֶּסֶף לָהּ.

וּלְחָיַיִם שׁוֹשַׁנִּים בְּפָנִים פִטְדָּה.

וּכְמוֹ הָיוּ גוֹנֵי הַסְּגוֹלִיּוֹת מְסַפְּרוֹת,

תְּכֻלּוֹת הָעֵינַיִם וּכְחֻלּוֹת הָאַשְׁמוּרוֹת.

כְּשֶׁרָאֲתָה הַנַּעֲרָה אֶת שַׁרְכָּאן קָמָה לִקְרָאתוֹ, תָּפְשָׂה בְיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: "אַתָּה, בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, “כְּלוּם מֵיטִיב אַתָּה לְשַׂחֵק בְּאִשְׁקָקִי?” אָמַר: "הֵן, וְאוּלָם אַל נָא תְהִי כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

אֲדַבֵּר וְאַהֲבָה תִּצְנְפֵנִי וְתִפְרְשֵׂנִי

וּמַשְׁקָה מֵרֹק פִּי אַהֲבָה יְרַוֵּנִי.

יָשַׁבְתִּי אֶל דַּף הָאִשְׁקָקִי מְשַׂחֵק עִם אֲהוּבָתִי

בִּשְׁחוֹרִים וּלְבָנִים, וְלֹא מָלְאָה תְשׁוֹקָתִי.

כְּאִלּוּ הַשַׁאח לְיַד הַמִּגְדָּל נִצָּב הָכֵן

וּמַהֲלָכוֹ אֶל הַמַּלְכָּה לְהַגִּיע בּוֹחֵן,

וְכַאֲשֶׁר הִתְבּוֹנַנְתִּי אֶל עֵינֶיהָ מַבִּיעוֹת

הִנֵּה מַבָּטֶיהָ, הוֹי בְּנֵי-אָדָם, יְאַבְּדוּ לִי עֶשְׁתּוֹנוֹת.

הִגִּישָׁה לוֹ אֶת דַּף- הָאִשְׁקָקִי וְשִׂחֲקָה עִמּוֹ. וְהָיָה בְכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ לָשִׂים לֵב לְמַהֲלָכָהּ, מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ וְשָׂם אֶת הַפָּרָשׁ בִּמְקוֹם הָרָץ וְשָׂם אֶת הָרָץ בִּמְקוֹם הַסּוּס. צָחֲקָה וְאָמְרָה: “אֵין זֶה מִשְׂחָק, הֲרֵי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כְּלוּם”. אָמַר: “זוֹהִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. אַל תָּבִיאִי אוֹתָהּ בְּחֶשְׁבּוֹן”. וּכְשֶׁנִּצְּחָה אוֹתוֹ, חָזַר וְעָרַךְ אֶת הַצּוּרוֹת וְשִׂחֵק עִמָּהּ. נִצְּחָה אוֹתוֹ בַּשֵּׁנִית וּבַשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית וּבַחֲמִשִּׁית. פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי אַתָּה מְנֻצָּח בַּכֹּל”. אָמַר: “גְּבִרְתִּי עִם שֶׁכְּמוֹתָךְ טוֹב לִי לִהְיוֹת מְנֻצָּח”. צִוְּתָה לְהַגִּישׁ הַמַּאֲכָל. אָכְלוּ שְׁנֵיהֶם וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם וּפָקְדָה לְהָבִיא הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתוּ שְׁנֵיהֶם. אַחַר-כָךְ נְטְלָה אֶת הַנֵּבֶל, וְהָיְתָה זְרִיזָה בִּפְרִיטָה עָלָיו, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַזְּמַן בֵּין מָצוֹק וּמֶרְחָב יָנוּעַ,

וְדוֹמֶה לַאֲשֶׁר לְפָנִים וּלְאָחוֹר יָזוּעַ.

שְׁתֵה אֵפוֹא לְחַיֵּי הַיָּפָה אִם יָכֹלְתָּ זֹאת,

לְמַעַן לֹא תִּפָּרֵד מֵעָלַי בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת.

לֹא פָסְקוּ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה, וְהָיָה אוֹתוֹ יוֹם יָפֶה מִזֶּה שֶׁלְפָנָיו. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה סָרָה הַנַּעֲרָה אֶל חֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ וְהִסְתַּלֵּק שַׁרְכָּאן לִמְקוֹמוֹ וְיָשֵׁן עַד הַבֹּקֶר. בָּאוּ אֵלָיו הַנְּעָרוֹת בִּמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי-נִגּוּן וּנְטָלוּהוּ כַּמִּנְהָג עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַנַּעֲרָה. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִתְנַשְּׂאָה מִמְּקוֹמָהּ וְעָמְדָה וְתָפְשָׂה בְיָדוֹ וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּה, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְלִינָתוֹ. בֵּרַךְ אוֹתָהּ בְּחַיִּים אֲרֻכִּים. נָטְלָה אֶת הַנֵּבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בְּפֵרוּד אַל תְּהַרְהֵר,

כִּי הוּא אַךְ יְמָרֵר.

גַּם הַשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁקְעָהּ

מִכְּאֵב פֵּרוּד יֶחֱוַר מַרְאָה.

וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, קָם שָׁאוֹן. פָּנוּ שְׁנֵיהֶם וְרָאוּ הֲמוֹן אֲנָשִׁים גְדוֹלִים וּקְטַנִּים בָּאִים וְרֻבָּם אַבִּירִים וַעֲבָדִים, וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת מְרוּטוֹת, שְׁלוּפוֹת בִּידֵיהֶם, וְהֵם אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן יְוָנִית: “נָפַלְתָּ בְּיָדֵינוּ, שַׁרְכָּאן, הֱוֵה יוֹדֵעַ אֶל נָכוֹן שֶׁאַתָּה מֵת”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר נַעֲרָה יָפָה זוֹ עָקְבָה אוֹתִי, וְהִשְׁהֲתָה אוֹתִי עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הָאֲנָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵם הָאַבִּירִים שֶׁאִיְמָה בָּהֶם עָלַי. וְאוּלָם אֲנִי הוּא שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי וַהֲטַלְתִּיהָ לַאֲבַדּוֹן”. פָּנָה אֶל הַנַּעֲרָה לְהוֹכִיחָה עַל פָּנֶיהָ, וּמָצָא שֶׁפָּנֶיהָ הֶחֱוִירוּ. קָפְצָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ אוֹמֶרֶת לָהֶם: “מִי אַתֶּם?” אָמַר לָהּ הָאַבִּיר שֶׁבְּרֹאשָׁם: “נְסִיכָה רַבַּת-הַחֶסֶד וְהַחֵן, וּפְנִינָה שֶׁכְּמוֹתָהּ אֵין, כְּלוּם אִי אַתְּ יוֹדַעַת, מִי הוּא זֶה שֶׁאֶצְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מַכִּירַתּוּ, וְכִי מִי הוּא?” אָמַר לָהּ: “הֲרֵי זֶהוּ מַחֲרִיב הָאֲרָצוֹת וַאֲדוֹן הָאַבִּירִים, הוּא שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהוּא שֶׁכָּבַשׁ אֶת כָּל מְצוּדָה, וְכָל טִירָה בְּצוּרָה הוֹרִידָהּ. וּכְבָר הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֹדוֹתָיו אֶל הַמֶּלֶךְ חַרַדוּבּ, אָבִיךְ, מִפִּיהָ שֶׁל הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי, וְנִתְבָּרֵר דָּבָר זֶה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַזְּקֵנָה, לְכֵּנוּ. וַהֲרֵי הֵבֵאת תְּשׁוּעָה לַיְּוָנִים בְּתָפְשֵׂךְ אֶת הָאֲרִי הָאָיֹם הַזֶּה”.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הָאַבִּיר, הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לָהּ: “שְׁמִי מַסוּרָה בֶּן עַבְדֵּךְ מֵאוּסוּרָה בֶּן כָּאשְׁרְדָה אַבִּיר הָאַבִּירִים”. אָמְרָה לוֹ: “וְכֵיצַד נִכְנַסְתָּ אֵלַי מִבְּלִי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ רְשׁוּת?” אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֶל הַשַּׁעַר לֹא עִכְּבַנִי לֹא שׁוֹמֵר-סַף וְלֹא שׁוֹעֵר. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד אֶלָּא שֶׁכָּל הַשּׁוֹעֲרִים קָמוּ וְהָלְכוּ לְפָנֵינוּ. וְאָמְנָם כְּשֶׁבָּא אָדָם זוּלָתֵנוּ, יַעַזְבוּהוּ עוֹמֵד עַל הַשַּׁעַר עַד שֶׁיְּבַקְשׁוּ לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. וְאוּלָם אֵין זוֹ עֵת לְהַאֲרִיךְ בִּדְבָרִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַמֶּלֶךְ מְצַפֶּה לָנוּ שֶׁנַּחֲזוֹר אֵלָיו עִם הַנָּסִיךְ הַזֶּה, שֶׁהוּא רֶשֶׁף גַּחֶלֶת שֶׁל צְבָא הָאִסְלָאם, כְּדֵי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ- וְיִסַּע וְיָשׁוּב צְבָאוֹ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא, מִבְּלִי שֶׁיַּשִּׂיג אוֹתָנוּ עָמָל בַּמִּלְחָמָה אִתָּם”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרָה לוֹ: “דִּבּוּרִים אֵלֶּה אֵינָם יָפִים, וְאָכֵן## שֶׁקֶר דִּבְּרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי, שֶׁכֵּן דִּבְּרָה דְבָרִים בְּטֵלִים שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת אֶת אֲמִתָּתָם. בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁזֶּה שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ שַׁרְכָּאן, וְלֹא בַּשְּׁבִי לְקַחְתִּיו, אֶלָּא אָדָם הוּא שֶׁבָּא אֶצְלֵנוּ וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ וּבִקֵּשׁ לְהִתְאָרֵחַ, וְאֵרַחְתִּיו. וְאִלּוּ גַּם יִתְבָּרֵר לָנוּ שֶׁשַּׁרְכָּאן בְּעַצְמוֹ הוּא וְיִתְאַשֵּׁר הַדָּבָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהוּא הוּא, בְּלִי כָּל סָפֵק, לֹא יִהְיֶה מִנִּמּוּסִי לְמָסְרוֹ לְיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא סָר אֵלַי עַל-פִּי הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתִּיו וּבְחָסוּתִי. אַל תְּבִיאוּנִי לִידֵי-כָךְ שֶׁאֶבְגֹּד בְּאוֹרְחִי וְאַל תַּפְרִיעוּנִי לְשִׁמְצָה בֵּין בְּנֵי אָדָם. לֹא כֵן. כִּי לֵךְ חֲזֹר אַתָּה אֶל הַמֶּלֶךְ אָבִי וְתִשַּׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהַגֵּד לוֹ שֶׁהַדְּבָרִים בְּהֵפֶךְ הֵם מִמַּה שֶׁאָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי “. אָמַר הָאַבִּיר מַסוּרָה:” אַבְּרִיזָה, אֵינִי יָכוֹל לַחֲזוֹר אֶל הַמֶּלֶךְ אֶלָּא עִם אוֹיְבוֹ”.

אָמְרָה לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁכָּעֲסָה כַּעַס רָב: “אוֹי לְךָ, אֵין עִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְךָ. אַתָּה חֲזֹר אֵלָיו בַּתְּשׁוּבָה הַזֹּאת, וְלֹא תְּהֵא עָלֶיךָ כָּל תְּלוּנָה”. אָמַר לָהּ מַסוּרָה: “אֵינִי חוֹזֵר אֶלָּא עִמּוֹ”. נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תְּהֵא מַרְבֶּה דְּבָרִים וְשְׁטֻיּוֹת, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה נִכְנָס אָדָם זֶה אֵלֵינוּ, אִלּוּלֵא שֶׁבּוֹטֵחַ הוּא בְעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְנַפֵּל יְחִידִי עַל מֵאָה אַבִּירִים, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹמֵר לוֹ: “אַתָּה שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן? הָיָה אוֹמֵר “הֵן”. וְאוּלָם לֹא תוּכְלוּ לִפְגֹּעַ בּוֹ, שֶׁאִם אַתֶּם פּוֹגְעִים בּוֹ, אֵין הוּא שָׁב מֵעֲלֵיכֶם, אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁהָרַג אֶת כָּל הַנִּמְצָא בְּמָקוֹם זֶה, וַהֲרֵי הוּא אֶצְלִי, וַאֲנִי מְבִיאָה אוֹתוֹ לִפְנֵיכֶם כְּשֶׁתְּרִיסוֹ וְסֵיפוֹ עִמּוֹ”. אָמַר לָהּ הָאַבִּיר מַסוּרָה:” אִם מִפְּנֵי כַּעֲסֵךְ אֲנִי בָּטוּחַ, הֲרֵי אֵינִי בָּטוּחַ מִפְּנֵי כַּעַס אָבִיךְ. וּכְשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ הֲרֵינִי רוֹמֵז לָאַבִּירִים, שֶׁהֵם יִקְּחוּ אוֹתוֹ שָׁבוּי וְיוֹבִילוּהוּ לַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא בָּזוּי“. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלּוּ אָמְרָה:” לֹא יִהְיֶה כַדָּבָר הַזֶּה, דּוּגְמַת הַשְּׁטוּת הִיא זוֹ, שֶׁהֲרֵי אִישׁ זֶה יָחִיד הוּא וְאַתֶּם מֵאָה אַבִּירִים. אִם בִּרְצוֹנְכֶם לַעֲרֹךְ קְרָב עִמּוֹ, יֵצֵא נָא לִקְרָאתוֹ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, לְמַעַן יֵרָאֶה לַמֶּלֶךְ מִי בָכֶם הוּא הַגִּבּוֹר".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אָמְרָה לָאַבִּיר: “הֲרֵי הוּא אִישׁ יָחִיד וְאַתֶּם מֵאָה אַבִּירִים. וְאִם בִּרְצוֹנְכֶם לַעֲרֹךְ קְרָב אִתּוֹ, צְאוּ לִקְרָאתוֹ אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, שֶׁיֵרָאֶה לַמֶּלֶךְ מִי בָכֶם הוּא הַגִּבּוֹר”. אָמַר הָאַבִּיר מַסוּרָה: “נִשְׁבָּע אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֱמֶת דִּבַּרְתְּ. וְאוּלָם לֹא יֵצֵא אֵלָיו רִאשׁוֹן זוּלָתִי אָנִי”. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֵלֵךְ אֵלָיו, וְאוֹדִיעַ לוֹ אֶת הָעִנְיָן כְּפִי שֶׁהוּא לַאֲמִתּוֹ, וְאֶרְאֶה מַה תְּשׁוּבָה יָשִׁיב. וַהֲרֵי אִם יַסְכִּים, יְהִי כֵן, וְאִם יְסָרֵב, אֵין לָכֶם דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו, שֶׁכֵּן אֶהְיֶה אֲנִי וְכָל מִי שֶׁבַּמִּנְזָר עִמִּי וְנַעֲרוֹתַי כַּפָּרָתוֹ”. נִגְּשָׁה אֶל שַׁרְכָּאן וְהִגִּידָה לוֹ אֶת הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁהוּא. חִיֵּךְ, שֶׁהֵבִין שֶׁהִיא לֹא גִּלְּתָה לְאִישׁ עַל אֹדוֹתָיו, וְלֹא נִתְפַּרְסֵם עִנְיָנוֹ בָּאָרֶץ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָהּ. חָזַר וְחֵרֵף אֶת עַצְמוֹ וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה הִשְׁלַכְתִּי נַפְשִׁי מִנֶּגֶד בְּאֶרֶץ הַיְּוָנִים?” וּכְשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה אָמַר לָהּ: “הֲרֵי צֵאתָם אֵלַי אֶחָד אֶחָד יִהְיֶה עָלַי לְמַעֲמָסָה, יֵצְאוּ נָא אֵלַי עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה”. קָפַץ עַל רַגְלָיו וְהָלַךְ עַד שֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם וְאִתּוֹ חַרְבּוֹ וּכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ. כְּשֶׁרָאָהוּ הָאַבִּיר זִנֵּק אֵלָיו וְהִתְנַפֵּל עָלָיו. קִדְּמוֹ שַׁרְכָּאן כְּאִלּוּ הָיָה זֶה אַרְיֵה וְהִכָּהוּ בְּחַרְבּוֹ עַל עָרְפּוֹ, וְיָצְאָה הַחֶרֶב מַבְרִיקָה מִמֵּעָיו. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת הַנַּעֲרָה גָדַל עֵרֶךְ שַׁרְכָּאן בְּעֵינֶיהָ, וְהִכִּירָה שֶׁלֹּא בְכֹחָה הִפִּילָה אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּילַתְהוּ אֶלָּא בְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ.

נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה אֶל הָאַבִּירִים וְאָמְרָה לָהֶם:" גַּאֲלוּ אֶת דְּמֵי חֲבֵרְכֶם". יָצָא אֵלָיו אֲחִי הֶהָרוּג, וְהָיָה עֲנָק קְשֵׁה-עֹרֶף. הִתְנַפֵּל עַל שַׁרְכָּאן, אַךְ שַׁרְכָּאן לֹא נָתַן לוֹ שְׁהוּת, וְהִכָּהוּ עַל עָרְפּוֹ עַד שֶׁיָּצְאָה חַרְבּוֹ מַבְרִיקָה מִמֵּעָיו. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִכְרִיזָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה: “הוֹי עַבְדֵי הַמָּשִׁיחַ, גַּאֲלוּ אֶת דְּמֵי חַבְרֵיכֶם”. לֹא פָסְקוּ לָצֵאת אֵלָיו אִישׁ אַחֲרֵי אִישׁ, וְשַׁרְכָּאן מְשַׂחֵק בָּהֶם בְּחַרְבּוֹ, עַד שֶׁהָרַג מֵהֶם חֲמִשִּׁים אַבִּיר, וְהַנַּעֲרָה מִסְתַּכֶּלֶת בָּהֶם. וּכְבָר הִפִּיל אֱלֹהִים אֵימָה בְּלִבָּם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם וְנִרְתְּעוּ מִלָּצֵאת. וְלֹא הִרְהִיבוּ עֹז לָגֶשֶׁת אֶל הַמַּעֲרָכָה אֵלָיו, אֶלָּא הִתְנַפְּלוּ עָלָיו כֻּלָּם יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד. תָּקַף הוּא אוֹתָם בְּלֵב קָשֶׁה מִצּוּר, עַד שֶׁטְּחָנָם טָחוֹן וָדוּשׁ, וְנָטַל מֵהֶם דַּעְתָּם וְנַפְשָׁם.

קָרְאָה הַנַּעֲרָה וְאָמְרָה לָהֶן:" מִי נוֹתַר בַּמִּנְזָר?" אָמְרוּ לָהּ: “לֹא נוֹתַר אִישׁ מִבַּלְעֲדֵי הַשּׁוֹעֲרִים”. קָמָה הַנְּסִיכָה לִקְרָאתוֹ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְעָלָה שַׁרְכָּאן אִתָּהּ לָאַרְמוֹן אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר אֶת הַקְּרָב. וְהָיוּ מְעַטִּים מֵהֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ וְהָיוּ אוֹרְבִים לוֹ בְּפִנּוֹת הַמִּנְזָר. וּכְשֶׁרָאֲתָה הַנַּעֲרָה אֶת אֵלֶּה הַמְּעַטִּים, קָמָה מֵאֵצֶל שַׁרְכָּאן. אַחַר-כָּךְ חָזְרָה אֵלָיו וְעָלֶיהָ שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים סְמִיךְ-הָרְשָׁתוֹת וּבְיָדָהּ חֶרֶב הָדִּית, וְאָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁלֹּא אֶחֱשׂךְ מִתֵּת בְּעַד אוֹרְחִי גַּם אֶת נַפְשִׁי, וְאֵינִי נוֹטֶשֶׁת אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה בִגְלַל זֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַיְּוָנִים”. הִתְבּוֹנְנָה בָּאַבִּירִים וּמָצְאָה שֶׁכְּבָר הָרַג מֵהֶם שְׁמוֹנִים, וְעֶשְׂרִים נָפוֹצוּ. וּכְשֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁעָשָׂה בָאֲנָשִׁים, אָמְרָה לוֹ: "בְּשֶׁכְּמוֹתְךָ יִתְפָּאֲרוּ הָאַבִּירִים. בָּרוּךְ אַתָּה לֵאלֹהִים, שַׁרְכָּאן ". קָם שַׁרְכָּאן אַחֲרֵי זֶה לְנַקּוֹת חַרְבּוֹ מִדְּמֵי הַהֲרוּגִים כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

כַּמָּה מַחֲנוֹת בָּאוּ לַמִּלְחָמָה קְרֵבִים.

עָזַבְתִּי אַדִּירֵיהֶם מַאֲכַל לַזְּאֵבִים.

שַׁאֲלוּ עָלַי אִם חֲפַצְתֶּם עַל דּוּ-הַקְּרָב

בּוֹ יָצָאתִי עַל הָעָם כֻּלּוֹ בְּיוֹם הֶרֶג-רָב.

עָזַבְתִּי אֶת לְבִיאֵיהֶם בַּמִּלְחָמָה בֶּעָפָר

מְגוֹלָלִים בָּרֶמֶץ עַל פְּנֵי אוֹתָהּ הַכִּכָּר.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, נִגְּשָׁה אֵלָיו הַנַּעֲרָה, הִסְבִּירָה לוֹ פָּנִים וְנָשְׁקָה יָדוֹ וְהֵסִירָה אֶת הַשִּׁרְיוֹן שֶׁהָיָה עָלֶיהָ. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי עַל-שׁוּם מַה לָּבַשְׁתְּ אֶת שִׁרְיוֹן הַקַּשְׂקַשִּׂים וְשָׁלַפְתְּ אֶת חַרְבֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “מִדַּאֲגָתִי לְךָ מִפְּנֵי אֵלֶּה הַמְגִנִּים”. קָרְאָה הַנַּעֲרָה לַשּׁוֹעֲרִים וְאָמְרָה לָהֶם: “כֵּיצַד זֶה נְתַתֶּם לְאַנְשֵׁי-הַמֶּלֶךְ לְהִכָּנֵס אֶל מְעוֹנִי בְּלִי רְשׁוּתִי?” אָמְרוּ לָהּ: “נְסִיכָה, לֹא הָיָה נָהוּג שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ רְשׁוּת לִשְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ, וּבִפְרָט לְרֹאשׁ הָאַבִּירִים”. אָמְרָה לָהֶם: “דּוֹמָה אֲנִי שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתֶּם אֶלָּא לְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה וְלַהֲרֹג אֶת אוֹרְחִי”. צִוְּתָה אֶת שַׁרְכָּאן לְהַתִּיז רָאשֵׁיהֶם, וְהִתִּיזָם. אָמְרָה אֶל שְׁאָר מְשָׁרְתֶיהָ: “רְאוּיִים הָיוּ לְיוֹתֵר מִכָּךְ”. וּפָנְתָה לְשַׁרְכָּאן וְאָמְרָה לוֹ: “עַכְשָׁו נִתְגַּלָּה לְךָ מַה שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה מִמְּךָ וַהֲרֵינִי מוֹדִיעַתְךָ אֶת סִפּוּרִי. דַּע שֶׁאֲנִי בַּת מֶלֶךְ יָוָן חַרְדוּבּ אֲנִי, וּשְׁמִי אַבְּרִיזָה וְהַזְּקֵנָה שֶׁשְּׁמָהּ דַ’את אַלדַּוָאהִי סָבָתִי אֵם אָבִי הִיא, הִיא הִיא שֶׁהוֹדִיעָה לְאָבִי עַל אֹדוֹתֶיךָ. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁהִיא תָּזֹם מְזִמָּה לְהַאֲבִידֵנִי, בְּיִחוּד אַחֲרֵי שֶׁהָרַגְתִּי אֶת אַבִּירֵי אָבִי, וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁנִּתְחַבַּרְתִּי אֶל הַמֻּסְלִמִים. וְהָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא, שֶׁאֶעֱזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְלֹא אֶעֱמֹד בְּכָאן, כָּל עוֹד דַ’את אַלדַּוָאהִי שׁוֹמֶרֶת אֶת צְעָדַי. וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵעִמְּךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, מֵאַחֲרֵי שֶׁכְּבָר נָפְלָה אֵיבָה בֵּינִי וּבֵין אָבִי, אַל תַּפֵּל דָּבָר מִכָּל מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ, שֶׁהֲרֵי לֹא קָרָה כָּל זֶה כֻלּוֹ אֶלָּא בִגְלָלֶךָ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, לֹא יָדַע נַפְשׁוֹ מִשִּׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח, וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, אִישׁ לֹא יִגַּע בָּךְ כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בְקִרְבִּי. וְאוּלָם כְּלוּם יֵשׁ בָּךְ אֹמֶץ-רוּחַ לַעֲזֹב אֶת אָבִיךְ וּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתֵּךְ?” אָמְרָה: “הֵן”. הִשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן וְכְרְתוּ בְרִית עַל כָּךְ. אָמְרָה: “עַכְשָׁו נִרְגַּע לִבִּי, וְאוּלָם עוֹד תְּנָאי אֲנִי מַתְנָה אִתְּךָ”. אָמַר: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה: “שֶׁתַּחֲזֹר עִם צִבְאוֹתֶיךָ לְאַרְצֶךָ”. אָמַר לָה: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי אָבִי עֹמָר אַלנֻּעְמָאן שְׁלָחַנִי לְהִלָּחֵם בְּאָבִיךְ בִּגְלַל הָאוֹצָר שֶׁשָּׁלַל וּבְתוֹכוֹ שָׁלשׁ אַבְנֵי-חֵן שֶׁסְּגֻלּוֹת-פֶּלֶא בָהֶן”. אָמְרָה לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, וַהֲרֵינִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת כָּל הָעִנְיָן כֻּלּוֹ, וְאַגִּיד לְךָ מַה סִבַּת אֵיבָתֵנוּ לְמֶלֶךְ קוּשְׁטָא, וְזֶה הוּא: לָנוּ חַג הַמְכֻנֶּה בְּשֵׁם “חַג-הַמִּנְזָר” וּבְכָל שָׁנָה יִתְאַסְּפוּ בוֹ הַמְּלָכִים מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ וּבְנוֹת הַנִּכְבָּדִים וְהַסּוֹחֲרִים וּנְשֵׁיהֶם וְיֵשְׁבוּ בַמִנְזָר שִׁבְעַת יָמִים, וַאֲנִי הָיִיתִי לִפְנֵי כֵן תָּמִיד בְּתוֹכָן. וּכְשֶׁנָפְלָה אֵיבָה בֵינֵינוּ מְנָעַנִי אָבִי מֵהוֹפִיעַ בְּאוֹתוֹ הֶחָג מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים. וְאֵרַע בְּשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים, שֶׁכְּבָר בָּאוּ מִמְקוֹמוֹתֵיהֶן בְּנוֹת הַנִּכְבָּדִים מִכָּל הַמְחוֹזוֹת אֶל הַמִּנְזָר בְּאוֹתוֹ הֶחָג, כַּמִּנְהָג. וְהָיְתָה בְתוֹךְ אֵלּוּ שֶׁבָּאוּ אֵלָיו בַּת מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, צַפִיָּה שְׁמָהּ. עָמְדוּ בְּנֵי הָאָדָם בַּמִּנְזָר שִׁשָּׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הָלְכוּ לָהֶם. אָמְרָה צַפִיָּה: “אֲנִי אֵינִי חוֹזֶרֶת לְקוּשְׁטָא אֶלָּא דֶּרֶךְ הַיָּם”. הֵכִינוּ לָהּ סְפִינָה, וְיָרְדוּ בָהּ הִיא וְהַפַּמַּלְיָא שֶׁלָּהּ. כְּשֶׁהִתִּירוּ אֶת הַקְּלָעִים וְנָסְעוּ, יָצְאָה עֲלֵיהֶן רוּחַ בִּשְׁעַת נְסִיעָתָן, וְהוֹצִיאָה אֶת הַסְּפִינָה מִנְּתִיבָתָהּ. וְהָיְתָה שָׁם, עַל-פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה וְנֶחְרְצָה, סְפִינַת נוֹצְרִים מֵאִי הַכֹּפֶר, וּבָהּ חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְרַנְקִים וְאִתָּם כְּלֵי מִלְחָמָה וָזַיִן, וְעָבַר עֲלֵיהֶם מֶשֶׁךְ זְמַן רַב כְּשֶׁהֵם בַּיָּם. כְּשֶׁנִגְלוּ לָהֶם קַלְעֵי הַסְּפִינָה שֶׁצַפִיָּה בְּתוֹכָהּ, וְאֵלּוּ שֶׁעִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת, יָצְאוּ לְמִלְחָמָה עָלֶיהָ חִישׁ מַהֵר. וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתָהּ סְפִינָה וְשָׂמוּ בָהּ וָוִים וְסָחֲבוּ אוֹתָהּ אֲלֵיהֶם וְהִתִּירוּ קְלָעֶיהָ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לָאִי שֶׁלָּהֶם. וְאוּלָם לֹא נָסְעוּ אֶלָּא קְצָת עַד שֶׁנֶהֶפְכָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וּמָשְׁכָה אוֹתָם אֶל צוּק סֶלַע, אַחֲרֵי שֶׁקָּרְעָה אֶת קַלְעֵיהֶם וְהֵבִיאָה אוֹתָם קָרוֹב לַחוֹף שֶׁלָּנוּ. יָצָאנוּ וְרָאִינוּ אוֹתָם כְּשָׁלָל שֶׁהוּבַל אֵלֵינוּ, וּתְפַסְנוּם וְהָרַגְנוּ אוֹתָם וּבָזַזְנוּ מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ. וְהָיוּ בִסְפִינָתָם אַרְבָּעִים נְעָרוֹת וּבְתוֹכָן צַפִיָּה בַּת-הַמֶּלֶךְ, לָקַחְנוּ אֶת הַנְּעָרוֹת וְהִגַּשְׁנוּ אוֹתָן לְאָבִי, כְּשֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעוֹת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁבַּת הַמֶּלֶךְ אַפְּרִידוּן מֶלֶך קוּשְׁטָא, בְּתוֹכָן. בָּחַר לוֹ אָבִי מֵהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת וּבַת-הַמֶּלֶךְ בְּתוֹכָן, וְחִלֵק אֶת הַשְּׁאָר בֵּין אַנְשֵׁי-קִרְבָתוֹ. אַחַר-כָּךְ הִפְרִישׁ מֵעֶשֶׂר הַנְּעָרוֹת חָמֵשׁ וּבְתוֹכָן אֶת בַּת-הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אוֹתָן חָמֵשׁ הַנְּעָרוֹת מִנְחָה לְאָבִיךָ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן עִם מַשֶּׁהוּ מֵאֲרִיג אַדָּרוֹת וַאֲרִיג צֶמֶר וְהַמֶּשִׁי הַיְּוָנִי. קִבֵּל אָבִיךָ אֶת הַמִּנְחָה וּבָחַר לוֹ מֵחֲמֵשׁ הַנְּעָרוֹת אֶת צַפִיָּה בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן. כְּשֶׁהִגִּיעַ רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְשָׁנָה זֹאת שָׁלַח אָבִיהָ לְאָבִי מִכְתָּב וּבוֹ דְבָרִים שֶׁאֵין לְהַזְכִּירָם. וְהָיָה מְאַיֵּם עָלָיו בְּאוֹתוֹ מִכְתָּב, מוֹכִיחוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: “אַתֶּם לְקַחְתֶּם אַחַת סְפִינוֹתֵינוּ מִזֶּה זְמַן שְׁנָתַיִם, שֶׁהָיְתָה בִּידֵי לִסְטִים מִן הַפְרַנְקִים. וּבְתוֹךְ הַשְּׁאָר שֶׁהָיָה בָּהּ נִמְצְאָה בִּתִּי צַפִיָּה וְעִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת קָרוֹב לְשִׁשִּׁים נַעֲרָה, וְלֹא שְׁלַחְתֶּם אֵלַי אִישׁ שֶׁיּוֹדִיעֵנִי הַדָּבָר, וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לְגַלּוֹת עִנְיָנָהּ שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לְבוּז בְּעֵינֵי הַמְּלָכִים בִּגְלַל חֶרְפַּת בִּתִּי. וְכָךְ הִסְתַּרְתִּי אֶת הַדָּבָר עַד לְשָׁנָה זוֹ. וְעַכְשָׁו שָׁלַחְתִּי מִכְתָּבִים אֶל מַלְכֵי הַפְרַנְקִים וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם עַל דְּבַר בִּתִּי, וְהִפְצַרְתִּי בָּהֶם שֶׁיְחַפְּשׂוּ אוֹתָהּ וְיוֹדִיעוּנִי אֵצֶל מִי מִמַּלְכֵי הָאִיִּים הִיא. אָמְרוּ לִי: חַי הָאֱלֹהִים שֶׁלֹּא הוֹצֵאנוּ אוֹתָהּ מֵאֶרֶץ זוֹ. וְאוּלָם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ, שֶׁהַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ לְקָחָהּ מִלִּסְטִים אֲחָדִים” וְסִפְּרוּ לִי אֶת כָּל הָעִנְיָן”. אַחַר כָּךְ אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ לְאָבִי: “אִם אֵין בִּרְצוֹנְכֶם לְהָקִים אוֹתִי לְאוֹיֵב לָכֶם וּלְפָרְעֵנִי לְשִׁמְצָה, וְלָשִׂים אֶת בִּתִּי חֶרְפָּה, הִנֵּה בְשָׁעָה שֶׁיַּגִּיעַ מִכְתָּבִי זֶה אֲלֵיכֶם, שִׁלְחוּ אֵלַי אֶת בִּתִּי מֵאִתְכֶם, וְאִם לֹא תַשְׁגִיחוּ בְמִכְתָּבִי וְתַמְרוּ אֶת פְּקֻדָּתִי, הֲרֵי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לִגְמֹל לָכֶם עַל כִּעוּר פָּעָלְכֶם וְרֹעַ מַעַלְלֵיכֶם”. כְּשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת זוֹ אֶל אָבִי וּקְרָאָהּ וְהֵבִין הַצָּפוּן בָּהּ, הָיָה מֵצֵר וּמִתְחָרֵט עַל שֶׁלֹּא הִכִּיר שֶׁצַפִיָּה בַת הַמֶּלֶךְ הִיא בְתוֹךְ אוֹתָן נְעָרוֹת, שֶׁיַּחֲזִיר אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ. נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׁלֹחַ אַחֲרֵי עֲבֹר זְמַן רָב אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וּלְבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ, וּמַה גַּם שֶׁכְּבָר שָׁמַעְנוּ לִפְנֵי זְמַן מוּעָט, שֶׁחוֹנֵן מִפִּילַגְשׁוֹ שֶׁשְּׁמָהּ צַפִיָּה בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן יְלָדִים. כְּשֶׁחָקַרְנוּ בַדָּבָר הִכַּרְנוּ שֶׁמִּכְשׁוֹל זֶה הוּא הָאָסוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְלֹא מָצָא אָבִי עֵצָה זוּלַת זוֹ, שֶׁכָּתַב תְּשׁוּבָה לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְהִתְנַצֵּל בָּה לְפָנָיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ בִשְׁבוּעוֹת, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁבִּתּוֹ הִיא בְתוֹךְ הַנְּעָרוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתָהּ סְפִינָה, וְגִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא שָׁלַח אוֹתָהּ לַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וְשֶׁחוֹנֵן מִמֶּנָּה יְלָדִים. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אִגֶּרֶת אָבִי לְאַפְרִידוּן מֶלֶך קוּשְׁטָא קָם וְיָשַׁב וְסָאַן וְהֶעֱלָה קֶצֶף וְאָמַר: “כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁבִּתִּי תְהֵא שְׁבוּיָה כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת וְשֶׁתַּעֲבֹר מִיָּד לְיָד בֵּין הַמְּלָכִים וְיִדְרְסוּהָ בְּלִי קֶשֶׁר שֶׁל נִשּׂוּאִין”. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “נִשְׁבַּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ וּבְדַת הָאֱמֶת, לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֵשֵׁב בְּאֶפֶס-מַעֲשֶׂה בְעִנְיָן זֶה וְלֹא אֶקַּח נָקָם וְאָגֹל הַחֶרְפָּה. אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁיָּשִׂיחוּ בוֹ בְנֵי-אָדָם אַחֲרָי”. נִשְׁאַר מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁזָּמַם מְזִמָּה וְחִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת עֲצוּמוֹת וְשָׁלַח שְׁלִיחִים אֶל אָבִיךָ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ מִן הַשְּׁמוּעוֹת, עַד שֶׁצִּיֵּד אָבִיךָ אוֹתְךָ עִם הַצָּבָא שֶׁעִמְּךָ בִּגְלָלָהּ, וְשָׁלַח אוֹתְךָ אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיִּתְפֹּשׂ אוֹתְךָ אָתָּה וְאֶת אֵלֶּה שֶׁאִתְּךָ מִצְּבָאֲךָ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁסִּפְּרוּ לְאָבִיךָ עֲלֵיהֶן בְּמִכְתָּבוֹ, אֵין אֱמֶת בַּדָּבָר. וְאָכֵן הָיוּ עִם צַפִיָּה בִּתּוֹ וְלָקַח אוֹתָן אָבִי מִיָּדָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁגָּבַר עָלֶיהָ וְעַל הַנְּעָרוֹת שֶׁהָיוּ עִמָּהּ, וּנְתָנָן לִי וַהֲרֵי הֵן אֶצְלִי. לֵךְ אֵפוֹא אֶל צִבְאוֹתֶיךָ וְהַחֲזֵר אוֹתָם לִפְנֵי שֶׁיַּחְדְּרוּ עָמֹק בְּאֶרֶץ הַפְרַנְקִים וְהַיְּוָנִים, שֶׁכֵּן אִם תַּחְדְּרוּ עָמֹק בְּאַרְצָם יָצֵרוּ עֲלֵיכֶם אֶת הַדְּרָכִים, וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם הַצָּלָה מִידֵיהֶם עַד לְיוֹם הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ. וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁצְּבָאֲךָ עֲדַיִן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, מִשּׁוּם שֶׁצִּוִּיתָ אוֹתוֹ לַעֲמֹד שְׁלשָׁה יָמִים, וְעִם זֶה נִפְקַדְתָּ מִמֶּנּוּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ מַה יַּעֲשֶׂה".

כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁתַּקְּעָה דַּעְתּוֹ בְהִרְהוּרִים. אַחַר-כָּךְ נָשַׁק אֶת יְדֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים,שֶׁעָשָׂה עִמָּדִי חֶסֶד עַל יָדֵךְ וְשָׂם אוֹתָךְ סִבָּה שֶׁאֵצֵא בְּשָׁלוֹם אֲנִי וְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי. וְאוּלָם קָשָׁה עָלַי פְּרִידָתֵךְ כְּשֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא שֶׁיֶּאֱרַע לָךְ אַחֲרֵי לֶכְתִּי”. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אַתָּה עַכְשָׁו אֶל צְבָאֲךָ וְהַחֲזֵר אוֹתוֹ. וְאוּלָם אִם הַשְּׁלִיחִים עוֹדָם שָׁם, תְּפָסֵם, כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלֶּה לָכֶם הָאֱמֶת, כְּשֶׁאַתֶּם קְרוֹבִים עֲדַיִן לְאַרְצְכֶם, וְאַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים אַדְבִּיקְכֶם אָנִי, וְלֹא תִכָּנְסוּ לְבַגְדָאד עַד שֶׁאֲנִי אִתְּכֶם, וְנִכָּנֵס כֻּלָּנוּ יָחַד”. כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לָלֶכֶת אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּשְׁכַּח אֶת הַבְּרִית שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ”. אַחַר-כָּךְ הִתְנַשְׂאָה וְנִגְּשָׁה אֵלָיו לְהִפָּרֵד וּלְהִתְחַבֵּק וּלְכַבּוֹת אֶת אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה. בָּכְתָה בְכִי הַמֵּמֵס גַּם אֲבָנִים, וְשָׁפְכָה זִרְמֵי דְמָעוֹת כַּגְּשָׁמִים. כְּשֶׁרָאָה בִכְיָהּ וְדִמְעוֹתֶיהָ, גָּבְרוּ עָלָיו הַיָּגוֹן וְהַתְּשׁוּקָה וְהִזִּיל בִּשְׁעַת-פְּרִידָתוֹ דִמְעַת עֵינוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וִימִינִי שְׁלוּחָה לְדִמְעָתִי

וּשְׂמֹאלִי לְחַבְּקָהּ וּלְאַמְּצָהּ אֶל לִבָּתִי.

אָמְרָה: “כְּלוּם לֹא תִירָא מִפְּנֵי שַׁעֲרוּרִיָּה?”

אָמַרְתִּי:" רַק יוֹם פְּרִידָה לְאוֹהֲבִים חֶרְפָּה הָיָה".

אַחַר-כָּךְ נִפְרַד שַׁרְכָּאן מִמֶּנָּה וְיָרַד מִן הַמִּנְזָר, הִקְרִיבוּ לוֹ אֶת סוּסוֹ וְרָכַב וְיָצָא וּפָנָיו מוּעָדוֹת אֶל הַגֶּשֶׁר. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו עָבַר אוֹתוֹ וְנִכְנַס בֵּין אוֹתָם הָעֵצִים, וּכְשֶׁנִּתְפַּטֵּר מִן הָעֵצִים וְהָיָה עוֹבֵר בְּאוֹתָהּ כִּכָּר, רָאָה שְׁלשָׁה אַבִּירִים. נִזְהַר לְנַפְשׁוֹ מִפְּנֵיהֶם וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְנָסַע לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְרָאוּ זֶה אֶת זֶה הִכִּירוּהוּ, וּמָצָא שֶׁאֶחָד מֵהֶם הוּא דִּנְדָּאן וּשְׁנֵי נְסִיכִים עִמּוֹ. כְּשֶׁהִכִּירוּ אוֹתוֹ, יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם וְשָׁאֲלוּ לוֹ לְשָׁלוֹם. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְסִבַּת הִפָּקְדוֹ, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הוֹדָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל כָּךְ. אָמַר שַׁרְכָּאן: “בּוֹאוּ וְנִסַּע מֵאֶרֶץ זוֹ, שֶׁכֵּן נָסְעוּ הַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ אִתָּנוּ לְהוֹדִיעַ לְמַלְכָּם עַל דְּבַר בּוֹאֵנוּ. וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיָּחוּשׁוּ אֵלֵינוּ וְיִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ”. הִכְרִיז שַׁרְכָּאן בְּתוֹךְ צְבָאוֹ עַל הַנְּסִיעָה, וְנָסְעוּ כֻּלָּם. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ מִתְאַמְּצִים בְּדַרְכָּם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת הַנַּחַל. וְהָיוּ הַשְּׁלִיחִים כְּבָר שָׂמוּ פְּנֵיהֶם אֶל מַלְכָּם, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן. הֵרִיק לִקְרָאתוֹ אֶת צְבָאוֹ לְתָפְסוֹ אוֹתוֹ וְאֶת כָּל מִי שֶׁעִמּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן הַשְּׁלִיחִים וּמַלְכָּם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמַה שֶּׁהָיָה עִם שַׁרְכָּאן, הֲרֵי נָסַע עִם צְבָאוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן חֲמִשָּׁה יָמִים. אַחַר-כָּךְ יָרְדוּ בְּנַחַל מְרֻבֵּה עֵצִים וְנָחוּ בּוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן וְאַחַר-כָּךְ נָסְעוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ זְמַן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים יוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁקַף לָהֶם קְצֵה אַרְצָם. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם הָיוּ בְּטוּחִים בְנַפְשָׁם, וְחָנוּ לָנוּחַ. יָצְאוּ אֲלֵיהֶם תּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ הָאָרֶץ וְאֵרְחוּ אוֹתָם וְנָתְנוּ מִסְפּוֹא לִבְהֶמְתָּם. עָמְדוּ שְׁנֵי יָמִים וְנָסְעוּ מְבַקְשִׁים לָבוֹא אֶל אֶרֶץ-מוֹלַדְתָּם. נִשְׁאַר שַׁרְכָּאן מֵאַחֲרֵיהֶם עִם מֵאָה פָּרָשׁ, וְהִפְקִיד אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן לְרֹאשׁ עַל אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ מִן הַצָּבָא. אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד, רָכַב שַׁרְכָּאן הוּא וּמְאַת הַפָּרָשׁ שֶׁעִמּוֹ וְנָסְעוּ שְׁתֵּי פַּרְסָאוֹת בְּעֶרֶךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמֵצַר בֵּין שְׁנֵי הָרִים, וְהִנֵּה לְמוּלָם אָבָק וְשָׁאוֹן. עָצְרוּ בְּסוּסֵיהֶם כְּשָׁעָה בְּעֵרֶךְ, עַד שֶׁנֶּחֱשַׂף הָאָבָק, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחְתָּיו מֵאָה פָּרָשׁ, אֲרָיוֹת אֲיֻמִּים וְהֵם קוֹדְרִים, חֲמוּשִׁים בַּרְזֶל וְשִׁרְיוֹנוֹת וִיהִירִים. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל שַׁרְכָּאן וְאֶל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ הֵרִימוּ קוֹלָם אֲלֵיהֶם וְאָמְרוּ: “נִשְׁבָּעִים אָנוּ בְּיוֹחָנָן וּמִרְיָם, כְּבָר הִשַּׂגְנוּ אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ, הֲרֵי נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁקִּדַּמְנוּ לָבוֹא לְכָאן לִפְנֵיכֶם. רְדוּ אֵפוֹא מֵעַל סוּסֵיכֶם וּתְנוּ לָנוּ אֶת כְּלֵי-הַזַּיִן שֶׁלָּכֶם וּמִסְרוּ אֶת עַצְמְכֶם בְּיָדֵנוּ, שֶׁנָּחוּס עֲלֵיכֶם וְלֹא נִטֹּל אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה יָצְאוּ עֵינָיו מֵחוֹרֵיהֶן. וְסָמְקוּ לְחָיָיו וְאָמַר לָהֶם: “הוֹי כַּלְבֵי-הַנּוֹצְרִים, כֵּיצַד זֶה מְעִזִּים אַתֶּם לָבוֹא בְּאַרְצֵנוּ וְלִדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵנוּ. וְלֹא דַי לָכֶם בָּזֶה אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְדַבְּרִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. כְּלוּם מְדַמִּים אַתֶּם שֶׁתִּמָּלְטוּ מִיָּדֵנוּ וְתַחְזְרוּ לְאַרְצְכֶם?” קָרָא לְמֵאָה הַפָּרָשִׁים שֶׁעִמּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הֲרֵי לִפְנֵיכֶם כְּלָבִים אֵלֶּה וְהֵם בְּמִסְפַּרְכֶם אַתֶּם”. שָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְהִתְנַפְּלוּ אֲנָשָׁיו יַחַד אִתּוֹ עַל מֵאַת הַפָּרָשִׁים, יָצְאוּ לִקְרָאתָם הַפְרַנְקִים בְּלֵב קָשֶׁה מִצּוּר. הִתְנַגְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים בָּאֲנָשִׁים וְהִסְתָּעֲרוּ הַגִּבּוֹרִים עַל הַגִּבּוֹרִים וְנִתְלַקְּחָה הַמִּלְחָמָה וְנִתְחַזֵּק הַקְּרָב, וְעָצְמוּ הַמּוֹרָאוֹת וּפָסְקוּ כָּל אֹמֶר וּדְבָרִים. לֹא פָסְקוּ מִלְּהִלָּחֵם וּלְקַפֵּחַ וּלְהַכּוֹת בָּרֹמַח עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה הָאֲפֵלָה, וְאָז פָּרְשׁוּ זֶה מִזֶּה. אָסַף שַׁרְכָּאן אֶת אֲנָשָׁיו, וְלֹא מָצָא פָּצוּעַ מֵהֶם אֶחָד, מִלְּבַד אַרְבָּעָה מֵהֶם שֶׁהִגִּיעוּ לָהֶם פְּצָעִים לֹא אֲנוּשִׁים. אָמַר לָהֶם שַׁרְכָּאן: “הֲרֵי כָּל יָמַי הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם הַסּוֹעֵר וְהַמַּכֶּה## גַּלִּים שֶׁל הַחֲרָבוֹת הַשְּׁלוּפוֹת וְנִלְחַם בִּבְנֵי-אָדָם, וְאוּלָם חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלֹּא מָצָאתִי אֲנָשִׁים עוֹמְדִים בַּמַּעֲרָכָה וְיוֹצְאִים לַקְּרָב הָעוֹלִים עַל הַגִּבּוֹרִים הָאֵלֶּה”. אָמְרוּ לוֹ: “דַּע, הַנָּסִיךְ, שֶׁבְּתוֹכָם פָרָשׁ פְרַנְקִי וְהוּא הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, אַמִּיץ-הַלֵּב וּמַדְקְרוֹת חַרְבּוֹ חוֹדְרוֹת עָמֹק, אֶלָּא שֶׁכָּל פַּעַם שֶׁהָיָה מִי שֶׁהוּא נוֹפֵל בְּיָדוֹ, הָיָה עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּלֹא מַרְגִּישׁ בּוֹ וְלֹא הָיָה הוֹרְגוֹ. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּ הָיָה חָפֵץ לַהֲרֹג הָיָה הוֹרֵג אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ”. נָבוֹךְ שַׁרְכָּאן כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, וְאָמַר: “מָחָר נַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה וְנַעֲרֹךְ נֶגְדָּם קְרָב. שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ מֵאָה וְהֵם מֵאָה, וְנִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם שֶׁיַּגְבִּיר אוֹתָנוּ עֲלֵיהֶם”. לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵם מַסְכִּימִים עַל כָּךְ בֵּינֵיהֶם. וּבַאֲשֶׁר לַפְרַנְקִים, הִנֵּה הִתְאַסְפוּ אֵצֶל הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם וְאָמְרוּ לוֹ: “לֹא הִשַּׂגְנוּ הַיּוֹם אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ בְּאֵלֶּה, מָחָר נַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה וְנַעֲרֹךְ נֶגְדָּם קְרָב אֶחָד כְּנֶגֶד אֶחָד”, וְלָנוּ כְּשֶׁהִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם עַל כָּךְ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל פְּנֵי הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, אוֹמֶרֶת שָׁלוֹם לְמֻחַמַּד פְּאֵר הַיְשָׁרִים, רָכַב הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן וְרָכְבוּ עִמּוֹ מֵאַת הַפָּרָשִׁים וּבָאוּ אֶל שְׂדֵה הַמַעֲרָכָה כֻּלָּם, וּמָצְאוּ אֶת הַפְרַנְקִים עֲרוּכִים לַקְּרָב. אָמַר שַׁרְכָּאן לַאֲנָשָׁיו: “הִנֵּה אוֹיְבֵינוּ כְּבָר עָמְדוּ בַּמַּעֲרָכָה. הֲרֵי הֵם לִפְנֵיכֶם, הַתְקִיפוּ אוֹתָם”. הִכְרִיז כָּרוֹז מִן הַפְרַנְקִים וְאָמַר: “לֹא תִּהְיֶה מִלְחַמְתֵּנוּ הַיּוֹם אֶלָּא מִלְחֶמֶת שְׁנַיִם, יֵצֵא גִּבּוֹר מִכֶּם אֶל גִּבּוֹר מֵאִתָּנוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא פָּרָשׁ מֵאַנְשֵׁי שַׁרְכָּאן וְעָבַר בֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת וְאָמַר: “יֵשׁ מִי שֶׁיֵּצֵא לַמַּעֲרָכָה, יֵשׁ מִי שֶׁיֵּצֵא לַקְּרָב? אַל יֵצֵא אֵלַי הַיּוֹם לֹא עָצֵל וְלֹא רַךְ הַלֵּבָב”. וַעֲדַיִן לֹא כִּלָּה דְּבָרָיו כְּשֶׁיָּצָא אֵלָיו פָּרָשׁ מֵהַפְרַנְקִים טוֹבֵעַ בְּנִשְׁקוֹ וְעוֹטֶה זָהָב וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר אָפֹר. וְהָיָה אוֹתוֹ הַפְרַנְקִי חָלָק וְאֵין סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בִּלְחָיָיו. הוֹלִיךְ אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, וְהִתְנַגֵּשׁ בּוֹ בְּמַכּוֹת וּבְמַדְקֵרוֹת, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁדְּקָרוֹ הַפְרַנְקִי בְּרֹמַח, וְהִפִּילוּ מֵעַל סוּסוֹ וּלְקָחוֹ בַּשֶּׁבִי וְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ, עָלוּב. שָׂמְחוּ בּוֹ אֲנָשָׁיו וּמְנָעוּהוּ לָצֵאת עוֹד אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְהוֹצִיאוּ אַחֵר זוּלָתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר יָצָא שֵׁנִי מִן הַמֻּסְלִמִים, וְהוּא אָחִיו שֶׁל הַשָּׁבוּי. עָמַד נֶגְדּוֹ בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. הִתְנַפְּלוּ הַשְּׁנַיִם זֶה עַל זֶה שָׁעָה קַלָּה. אַחַר-כָּך רָץ הַפְרַנְקִי וְהָפַךְ עֹרֶף לַמֻּסְלִם וְהִטְעָהוּ וּדְקָרוֹ בִּקְצֵה רָמְחוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ מֵעַל סוּסוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי. לֹא פָּסְקוּ מִלָּצֵאת אֲלֵיהֶם מִן הַמֻּסְלִמִים אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד וְהַפְרַנְקִים לוֹקְחִים אוֹתָם בַּשֶּׁבִי. עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וְהִגִּיעַ הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה אֲפֵלָתוֹ, וּכְבָר לָקְחוּ מִן הַמֻּסְלִמִים בַּשֶּׁבִי עֶשְׂרִים פָּרָשׁ. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן כָּךְ, קָשָׁה הַדָּבָר בְּעֵינָיו. אָסַף אֶת אֲנָשָׁיו וְאָמַר לָהֶם: “מַה הוּא זֶה שֶׁבָּא עָלֵינוּ? מָחָר אֵצֵא אֲנִי אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, וַאֲבַקֵּשׁ שֶׁיֵּצֵא אֵלַי הַפְרַנְקִי הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם, וְאֶרְאֶה מַהוּ שֶׁהִשִּׂיאוֹ לְהִכָּנֵס לְאַרְצֵנוּ, וְאַזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִלָּחֵם בָּנוּ. וְהָיָה אִם יְסָרֵב נִלָּחֵם בּוֹ, וְאִם שָׁלוֹם יַעֲנֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם אִתּוֹ”. לָנוּ בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר. רָכְבוּ שְׁתֵּי הַמַּחֲנוֹת וְעָמְדוּ בְּמַעֲרָכָה שְׁנֵי הַצְּדָדִים. כְּשֶׁיָּצָא שַׁרְכָּאן אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה רָאָה אֶת מַחֲצִית הַפְרַנְקִים שֶׁכְּבָר יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם לִפְנֵי פָּרָשׁ אֶחָד מֵהֶם וְהָיוּ מְהַלְכִים בָּרֶגֶל עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאוֹתוֹ הַפָּרָשׁ, וְרָאָה שֶׁהוּא הוּא הַפָּרָשׁ הָעוֹמֵד בְּרֹאשָׁם. וְהוּא לָבוּשׁ מְעִיל אַטְלַס תָּכֹל, וּפָנָיו בְּתוֹכוֹ כְּאַגַּן הַסַּהַר בְּזָרְחוֹ, וּמֵעָלָיו שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים וּבְיָדוֹ חֶרֶב הָדִּית, וְהוּא רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר שֶׁבְּמִצְחוֹ כֶּתֶם לָבָן בְּגֹדֶל הָאֲדַרְכְּמוֹן. וּפְרַנְקִי זֶה אֵין כָּל סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בִּלְחָיָיו. הִדְהִיר זֶה אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְרָמַז לַמֻּסְלִם כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עַרְבִית צֵחָה לֵאמֹר:" הוֹי שַׁרְכָּאן הוֹי בֶּן עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, זֶה שֶׁכָּבַשׁ אֶת הַמִּבְצָרִים וְאֶת הָאֲרָצוֹת, הֲרֵי לְפָנֶיךָ קְרָבוֹת וּמַדְקֵרוֹת, צֵא אֶלַ הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת זֶה שֶׁכְּבָר יָצָא לְחַלֵּק אִתְּךָ חֵלֶק כְּחֵלֶק אֶת שְׂדֵה-הַקְּרָב, שֶׁכֵּן אַתָּה נְשִׂיא עַמְּךָ וַאֲנִי נְשִׂיא עַמִּי, וּמִי שֶׁיִּגְבַּר מֵאִתָּנוּ עַל חֲבֵרוֹ יִקָּחֵהוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ תַּחַת פְּקֻדָּתוֹ".

לֹא גָּמַר אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁיָּצָא שַׁרְכָּאן לִקְרָאתוֹ לַמַּעֲרָכָה. וְלִבּוֹ מָלֵא זַעַם. הוֹבִיל אֶת סוּסוֹ עַד שֶׁקָּרַב אֶל הַפְרַנְקִי בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה. זִנֵּק הַפְרַנְקִי לִקְרָאתוֹ כָּאֲרִי הַזּוֹעֵם, הִתְנַגֵּשׁ אִתּוֹ הִתְנַגְּשׁוּת אַבִּירִים. וְהֵחֵלוּ דוֹקְרִים וּמַכִּים זֶה אֶת זֶה בְּחֹם הַמַּעֲרָכָה. כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי הָרִים הַמִּתְעַצְּמִים זֶה עִם זֶה אוֹ שְׁנֵי יַמִּים הַמְטַפְּחִים זֶה עַל זֶה. לֹא פָסְקוּ מִקְּרָב וּמִלְחָמָה וּמַאֲבָק מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה הָאֲפֵלָה. אַחַר-כָּךְ פָּרַשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם מֵחֲבֵרוֹ וְחָזַר אֶל אֲנָשָׁיו, וְכַאֲשֶׁר פָּגַשׁ שַׁרְכָּאן אֶת אֲנָשָׁיו אָמַר לָהֶם: “לֹא רָאִיתִי כַּפָּרָשׁ הַזֶּה מֵעוֹלָם. וְאוּלָם מָצָאתִי בּוֹ תְּכוּנָה שֶׁלֹּא מְצָאתִיהָ אֵצֶל שׁוּם אָדָם זוּלָתוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּזְדַמֵּן לְיָדוֹ מָקוֹם לְהַכּוֹת בִּירִיבוֹ מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, יַהֲפֹךְ הָרֹמַח וְיַכֶּה אוֹתוֹ בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי. וְאוּלָם אֵינִי יוֹדֵעַ מַה יִהְיֶה בִּי וּבוֹ, וְחָפֵץ הָיִיתִי שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹתוֹ וַאֲנָשָׁיו בְּצִבְאוֹתֵינוּ”.

לָן שַׁרְכָּאן, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר יָצָא אֵלָיו הַפְרַנְקִי וְיָרַד לְאֶמְצַע שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה, קָרַב אֵלָיו שַׁרְכָּאן, וּפָתְחוּ שְׁנֵיהֶם בְמִלְחָמָה וְהִרְחִיבוּ אֶת מַעְגַּל הַמִּלְחָמָה וְזָקְפוּ שְׁנֵיהֶם אֶת צַוְּארֵיהֶם. וְלֹא פָסְקוּ מֵהֵאָבֵק בְּכֹחַ וּמִדְּקֹר בָּרֹמַח עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בְּמַעֲטֵה אֲפֵלָתוֹ. אָז נִפְרְדוּ וְחָזְרוּ אִישׁ אֶל עַמּוֹ, וְהָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶם מְסַפֵּר לַאֲנָשָׁיו מַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִם חֲבֵרוֹ. אַחַר-כָּךְ אָמַר הַפְרַנְקִי לַאֲנָשָׁיו:" מָחָר יִפֹּל דָּבָר".

לָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאָז רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם וְהִתְנַפְּלוּ אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מֵהִלָּחֵם עַד חֲצוֹת הַיּוֹם. אַחֲרֵי כֵן עָשָׂה הַפְרַנְקִי בְעָרְמָה וְהִדְהִיר אֶת הַסּוּס וְחָזַר וּמְשָׁכוֹ בָרֶסֶן וְנִתְקַל בּוֹ וְהִפִּילוֹ הַסּוּס. גָּחַן אֵלָיו שַׁרְכָּאן וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹתוֹ בְחַרְבּוֹ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תֶּאֱרַךְ לוֹ עוֹד הַמִּלְחָמָה זְמַן אָרֹךְ. צָעַק הַפְרַנְקִי וְאָמַר:" שַׁרְכָּאן, אֵין זֶה מִמִּנְהָגָם שֶׁל הַפָּרָשִׁים. אֵין זֶה אֶלָּא מִנְהַג זֶה שֶׁנִּצְחוּהוּ נָשִׁים".

כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן מִפִּי הַפָּרָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, נָשָׂא עֵינָיו אֵלָיו וְהִתְבּוֹנֵן יָפֶה וּמָצָא שֶׁהוּא הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, שֶׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ מַה שֶּׁאֵרַע בַּמִּנְזָר. כְּשֶׁהִכִּירָה הִשְׁלִיךְ הַחֶרֶב מִיָּדוֹ וְנָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מַה הִשִּׁיאֵךְ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמְרָה לוֹ: “חָפַצְתִּי לִבְחֹן אוֹתְךָ בְּמַעֲרֶכֶת הַקְּרָב בְּעָרְמָה וְלִרְאוֹת אֶת עֲמִידָתְךָ בְּמִלְחָמָה וּמַדְקֵרוֹת, וְאֵלֶּה שֶׁעִמִּי כֻלָּן נַעֲרוֹתַי וְכֻלָּן נַעֲרוֹת בְּתוּלוֹת, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נִצְחוּ אֶת פָּרָשֶׁיךָ בְּחֹם הַמִּלְחָמָה, וְאִלּוּלֵא סוּסִי שֶׁהִכְשִׁילַנִי הָיִיתָ רוֹאֶה כֹּחִי וּגְבוּרָתִי”. חִיֵּךְ שַׁרְכָּאן לִדְבָרֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַשָּׁלוֹם וְעַל פְּגִישָׁתִי אִתָּךְ, מַלְכַּת הַדּוֹר”.

קָרְאָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה לְנַעֲרוֹתֶיהָ וְצִוְּתָה עֲלֵיהֶן לִנְסֹעַ. אַחֲרֵי שֶׁשִּׁחְרְרוּ אֶת עֶשְׂרִים הַשְּׁבוּיִים שֶׁשָּׁבוּ מֵאַנְשֵׁי שַׁרְכָּאן מִלְּאוּ הַנְּעָרוֹת פְּקֻדָּתָהּ, וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ. אָמַר לָהֶן שַׁרְכָּאן: “שֶׁכְּמוֹתְכֶן הֵן לְמִשְׁמֶרֶת אֵצֶל הַמְּלָכִים, אוֹצָר יָקָר לְיוֹם צָר”. רָמַז לַאֲנָשָׁיו לֵאמֹר: “שַׁאֲלוּ לָהֶן לְשָׁלוֹם”. יָרְדוּ כֻלָּם מֵעַל הַסּוּסִים וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. אַחֲרֵי-כֵן רָכְבוּ מָאתַיִם הַפָּרָשִׁים לַיְלָה וָיוֹם מֶשֶׁךְ זְמַן שִׁשָּׁה יָמִים, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְחַצְרוֹת מוֹשָׁבָם. צִוָּה שַׁרְכָּאן אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ שֶׁתָּסֵרְנָה מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן מִן הַלְּבוּשׁ הַפְרַנְקִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן צִוָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהָסִיר מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן מִלְּבוּשׁ בְּנוֹת יָוָן. עָשׂוּ כֵן. שָׁלַח חֶבֶר מֵאֲנָשָׁיו לְבַגְדָאד, לְהוֹדִיעַ לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן עַל דְּבַר בּוֹאוֹ, וּלְהַגִּיד לוֹ שֶׁהַנְּסִיכָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, בָּאָה בְּחֶבְרָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַח פַּמַּלְיָא לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְחָנוּ תֵכֶף וּמִיָּד בַּמָּקוֹם שָׁהִגִּיעוּ אֵלָיו, וְחָנוּ בוֹ עַד הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכַב הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן הוּא וּמִי שֶׁעִמּוֹ. רָכְבָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה גַם הִיא וּמִי שֶׁאִתָּהּ, וְהִגִּיעוּ אֶל הָעִיר. וְהִנֵּה הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן קָרֵב עִם אֶלֶף פָּרָשִׁים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אוֹתָהּ וְאֶת שַׁרְכָּאן, וְהָיָה צֵאתוֹ לְכָךְ עַל-פִּי הוֹרָאַת הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, לְמַלֵּא מַה שֶׁשָּׁלַח אֵלָיו לֵאמֹר לוֹ בְּנוֹ שַׁרְכָּאן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֶל הַשְּׁנַיִם, פָּנוּ אֲלֵיהֶם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם. רָכְבוּ שְׁנֵיהֶם וְרָכְבוּ אִתָּם מְשַׁמְּשִׁים אוֹתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָעִיר. עָלוּ שְׁנֵיהֶם לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. נִכְנַס שַׁרְכָּאן אֶל אָבִיו. קָם לִקְרָאתוֹ וְחִבֵּק אוֹתוֹ וּשְׁאָלוֹ לְפֵשֶׁר הָעִנְיָן. הִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאָמְרָה לוֹ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ, וְכֵיצַד פָּרְשָׁה מִמַּמְלַכְתָּהּ וְעָזְבָה אֶת אָבִיהָ. וְאָמַר לוֹ: “אָכֵן בָּחֲרָה לִנְסוֹעַ אִתָּנוּ וְלָשֶׁבֶת אֶצְלֵנוּ. מֶלֶךְ קוּשְׁטָא בִקֵּשׁ לָזֹם לָנוּ מְזִמָּה בִגְלַל צַפִיָּה בִתּוֹ, שֶׁכֵּן הוֹדִיעַ לוֹ מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה סִפּוּרָהּ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל שׁוּם מַה שְׁלָחָהּ אֵלֶיךָ, וְהוּא, מוֹשֵׁל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, הֲרֵי לֹא יָדַע שֶׁהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מִקּוּשְׁטָא. וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ הַדָּבָר לֹא הָיָה נוֹתְנָהּ מַתָּנָה אֵלֶיךָ אֶלָּא מַחֲזִירָה לְאָבִיהָ”. הוֹסִיף שַׁרְכָּאן וְאָמַר לְאָבִיו:” וְלֹא הִצִּילָה אוֹתָנוּ מִמְּזִמָּה זוֹ וְתַחְבּוּלָה, אֶלָּא נַעֲרָה זוֹ אַבְּרִיזָה, וְלֹא רָאִינוּ אַמִּיצַת לֵב יוֹתֵר הֵימֶנָּה". וְסִפֵּר לְאָבִיו כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמָּהּ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית בִּדְבַר הַהֵאָבְקוּת וּמִלְחֶמֶת הַשְּׁנַיִם.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן מִפִּי בְּנוֹ שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, גָּדַל עֵרֶךְ אַבְּרִיזָה בְּעֵינָיו וּבִקֵּשׁ לִרְאוֹתָהּ. בִּקְשָׁה לָבוֹא אֶצְלוֹ שֶׁיַּחֲקֹר אוֹתָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ שַׁרְכָּאן אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “הַמֶּלֶךְ קוֹרֵא לָךְ”. עָנְתָה: “שָׁמַעְתִּי וּמִצְוָתוֹ אֲמַלֵּא”. לְקָחָהּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֶל אָבִיו. וְהָיָה אָבִיו יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, וּכְבָר הוֹצִיא אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַסָּרִיסִים, כְּשֶׁנִּכְנְסָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן. נָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְדִבְּרָה דְּבָרִים, הַיָּפִים שֶׁבַּדְּבָרִים. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל צַחוּת לְשׁוֹנָהּ וְהוֹדָה לָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִם בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְצִוָּה אוֹתָהּ לָשֶׁבֶת. יָשְׁבָה וְגִלְתָה אֶת פָּנֶיהָ, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ מִיַּפְיָהּ. קֵרְבָהּ אֵלָיו וְנָטָה לָהּ חֶסֶד, וְהִקְצָה לָהּ אַרְמוֹן מְיֻחָד לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ וְקָצַב לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ קְצָבוֹת. הִתְחִיל לַחֲקֹר אוֹתָהּ בִּדְבַר שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁנִּזְכְּרוּ לְעֵיל. אָמְרָה לוֹ: “אֵלּוּ אַבְנֵי-הַחֵן עִמִּי הֵן, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. וְקָמָה וְהָלְכָה לְחַדְרָהּ וּפָתְחָה תֵבָה וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ קֻּפְסָה וְהוֹצִיאָה מִתּוֹךְ הַקֻּפְסָה נַרְתִּיק שֶׁל זָהָב וּפָתְחָה אוֹתוֹ וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ אוֹתָן שְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן. נָשְׁקָה אוֹתָן וְהוֹשִׁיטָתַן לַמֶּלֶךְ, וְהָלְכָה לָהּ כְּשֶׁלָּקְחָה אֶת לִבּוֹ עִמָּהּ.

אַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה שָׁלַח אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן, וּבָא. נָתַן לוֹ אֶבֶן מִשְּׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן. שָׁאַל אוֹתוֹ עַל דְּבַר הַשְּׁתַּיִם הַנּוֹתָרוֹת, אָמַר לוֹ: “כְּבָר נָתַתִּי אַחַת מֵהֶן לְאָחִיךָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַשְּׁנִיָּה לַאֲחוֹתְךָ נַזְהַת אַלזַּמָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן שֶׁאָח לוֹ וּשְׁמוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, - וְלֹא הָיָה מַכִּיר אֶלָּא אֶת אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן – פָּנָה אֶל אָבִיו הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וְאָמַר לוֹ: “אָבִי, כְּלוּם יֵשׁ לְךָ בֵּן זוּלָתִי?” אָמַר: “הֵן, וְשְׁנוֹת חַיָּיו כַּיּוֹם שֵׁשׁ”. הוֹדִיעַ לוֹ שֶׁשְּׁמוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וַאֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן וּשְׁנֵיהֶם תְּאוֹמִים מִבֶּטֶן אַחַת. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, וְאוּלָם הִסְתִּיר הַדָּבָר בְּחֻבּוֹ, וְאָמַר לְאָבִיו: “בִּרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיהֶם”. הִפִּיל אֶת אֶבֶן-הַחֵן מִיָּדוֹ וְנִעֵר בְּגָדָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ שֶׁשִּׁנִּיתָ מִנְהָגְךָ כְּשֶׁשָּׁמַעְתָּ יְדִיעָה זוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה הִנְּךָ אֲדוֹן הַמַּמְלָכָה אַחֲרָי. הֲרֵי כְּבָר הִשְׁבַּעְתִּי אֶת נְסִיכֵי הַמַּלְכוּת עַל כָּךְ. וְאֶבֶן-חֵן זוֹ מִן הַשָּׁלשׁ לְךָ הִיא”. הִרְכִּין שַׁרְכָּאן אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, שֶׁבּוֹשׁ הָיָה לְקַפֵּחַ אֶת אָבִיו בִּדְבָרִים. נָטַל אֶת הָאֶבֶן, וְקָם וְיָצָא מִלְּפָנָיו וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה מֵעָצְמַת הַזַּעַם. וְלֹא פָּסַק מֵהִתְהַלֵּךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לְאַרְמוֹן הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. כְּשֶׁנִּגַּשׁ אֵלֶיהָ, הִתְנַשְׂאָה וְקָמָה עַל רַגְלֶיהָ וְהוֹדְתָה לוֹ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו, וְיָשְׁבָה וְהוֹשִׁיבָה אוֹתוֹ לְצִדָּהּ. כְּשֶׁיָּשַׁב נָכוֹן רָאֲתָה בְּפָנָיו אֶת הַזַּעַם, וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וּמַה סִּבַּת זַעֲמוֹ. הוֹדִיעַ לָהּ שֶׁאָבִיו הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן חוֹנַן מִצַּפִיָּה שְׁנֵי יְלָדִים זָכָר וּנְקֵבָה, וְשֶׁקָּרָא אֶת הַיֶּלֶד בְּשֵׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַיַּלְדָּה נַזְהַת אַלזַּמָאן. וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי נָתַן לִשְׁנֵי אֵלֶּה שְׁתֵּי אַבְנֵי-הַחֵן וְנָתַן לִי אַחַת, וּבְקַּשְׁתִּי לַעֲזֹב אוֹתָהּ. וַאֲנִי עַד עַכְשָׁו לֹא יָדַעְתִּי עַל הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא הוֹדִיעוּ לִי אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, וּתְקָפַנִי הַזַּעַם. הֲרֵי כְּבָר סִפַּרְתִּי לָךְ סִבַּת זַעְמִי, וְאֵינִי מַעֲלִים מִמֵּךְ כְּלוּם. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בוֹ סִימָן שֶׁהוּא מִתְאַוֶה לָשֵׂאת אוֹתָךְ לוֹ לְאִשָּׁה. וּמַה תֹּאמְרִי אַתְּ לְכָךְ?” אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שַׁרְכָּאן, שֶׁאָבִיךָ אֵין לוֹ שְׁלִיטָה עָלַי, וְלֹא יוּכַל לְקַחְתֵּנִי מִבְּלִי רְצוֹנִי, וְאִם הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי בְּעַל-כָּרְחִי הֲרֵינִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁלָשׁ אַבְנֵי-הַחֵן, הֲרֵי לֹא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁיִּתֵּן לִילָדָיו גַּם אַחַת מֵהֶן, וְלֹא דִּמִיתִי בְּנַפְשִׁי אֶלָּא שֶׁהוּא אוֹצֵר אוֹתָן בְּתוֹךְ אוֹצְרוֹתָיו וּסְגֻלּוֹתָיו. וְעַכְשָׁו מְיַחֶלֶת אֲנִי מִטּוּבְךָ שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת אֶבֶן הַחֵן שֶׁנָּתַן אָבִיךָ לְךָ אִם קִבַּלְתָּ אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. וְנָתַן אוֹתָהּ לָהּ. אָמְרָה לוֹ: “אַל תַּחֲשׁשׁׂ”. שׂוֹחֲחָה אִתּוֹ שָׁעָה וְאָמְרָה לוֹ: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁמָּא יִשְׁמַע אָבִי שֶׁאֲנִי אֶצְלְכֶם, וְיִתְאַמֵּץ לְבַקְּשֵׁנִי, וְיַסְכִּימוּ הוּא וְהַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, בִּגְלַל בִּתּוֹ צַפִיָּה. וְיַעֲלוּ שְׁנֵיהֶם עֲלֵיכֶם בְּחַיִל וְיָקוּם שָׁאוֹן רָב”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן כָּךְ אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִם מְרֻצָּה אַתְּ לַעֲמֹד אֶצְלֵנוּ, אַל תָּשִׂימִי לֵב לָהֶם, שֶׁאִלּוּ גַם הִתְאַסְּפוּ כָּל מִי שֶׁבַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם, נִגְבַּר עֲלֵיהֶם”. אָמְרָה לוֹ: “מְקַוָּה אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב. וַהֲרֵי אִם תֵּיטִיבוּ עִמִּי, אֵשֵׁב אִתְּכֶם, וְאִם אַתֶּם מְרֵעִים לִי, אֲנִי נוֹסַעַת מֵאֶצְלְכָם”. צִוְּתָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. הִגִּישׁוּ הַשֻּׁלְחָן וְאָכַל שַׁרְכָּאן דָּבָר מוּעָט, וְהִסְתַּלֵּק לַחֲצֵרוֹ מָדְאָג וְנֶעֱצָב.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָן שַׁרְכָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, הֲרֵי אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק בְּנוֹ שַׁרְכָּאן מֵאֶצְלוֹ, קָם וְנִכְנַס אֶל פִּילַגְשׁוֹ צַפִיָּה וְעִמּוֹ אוֹתָן אַבְנֵי הַחֵן. כְּשֶׁרָאַתְהוּ קָמָה וְעָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ עַד שֶׁיָּשַׁב. נִגְּשׁוּ אֵלָיו יְלָדָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְנַזְהַת אַלזַּמָאן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם נְשָׁקָם וְתָלָה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶבֶן-חֵן. שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם בִּשְׁתֵּי אַבְנֵי הַחֵן, וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו וְנִגְּשׁוּ אֶל אִמָּם. שָׂמְחָה בָּהֶם וּבֵרְכָה אֶת הַמֶּלֶךְ בַּאֲרִיכוּת יָמִים. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “צַפִיָּה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתְּ בַּת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, הֲרֵי מַה טַּעַם לֹא הוֹדַעַתְּ לִי הַדָּבָר, שֶׁאוֹסִיף לְכַבְּדֵךְ יוֹתֵר וְאָרִים מַעֲלָתֵךְ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה צַפִיָּה כָּךְ אָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ, וּמַה הוּא שֶׁאֲבַקֵּשׁ עוֹד יוֹתֵר, תּוֹסֶפֶת עַל מַעֲלָה זוֹ שֶׁאֲנִי עָלֶיהָּ? הֲרֵי אֲנִי טוֹבַעַת בְּחַסְדְּךָ וְטוּבְךָ. וּכְבָר חָנַנִּי אֱלֹהִים מִמְּךָ שְׁנֵי יְלָדִים, זָכָר וּנְקֵבָה”. מָצְאוּ דְבָרֶיהָ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהָיָה מֶתֶק דִּבּוּרָהּ יָפֶה בְּעֵינָיו וְדַקּוּת תְּבוּנָתָהּ וְחֵן נִמּוּסָהּ וְדַעְתָּהּ. הָלַךְ מֵאֶצְלָהּ וְהִקְצָה לָהּ וּלִילָדֶיהָ אַרְמוֹן נִפְלָא, וְקָבַע לָהֶם מְשָׁרְתִים וְסָרִיסִים וְיוֹדְעֵי דִּין וַחֲכָמִים וְאִצְטַגְנִינִים וְרוֹפְאִים וּמְנַתְּחִים וְצִוָּה אוֹתָם עֲלֵיהֶם, וְהוֹסִיף עַל קִצְבָתָם וְהֵיטִיב לָהֶם תַּכְלִית הַהֲטָבָה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיָנוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, הִנֵּה נִתְעַסְּקָה דַּעְתּוֹ בְאַהֲבָתָהּ, וְהָיָה לַיְלָה וָיוֹם מִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיהָ. וּבְכָל לַיְלָה, הָיָה סָר אֵלֶיהָ וּמְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ וְרוֹמֵז לָהּ בִּדְבָרִים. אַךְ הִיא לֹא הֵשִׁיבָה לוֹ תְּשׁוּבָה, אֶלָּא אָמְרָה: “מֶלֶךְ הַזְּמַן, אֵין לִי בִזְמַן זֶה נְטִיָּה לִגְבָרִים”. כְּשֶׁרָאָה שֶׁהִיא מוֹנַעַת עַצְמָה מִמֶּנּוּ, גָּבַר עָלָיו הַחֵשֶׁק, וְנִתּוֹסְפוּ עוֹד יוֹתֵר הִתְרַגְשׁוּתוֹ וְעֶרְגָּתוֹ. וּכְשֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ כָּל זֶה לְאוֹבֵד עֵצוֹת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ דִנְדָּאן, וְגִלָּה לְפָנָיו מַה שֶׁבְּלִבּוֹ מֵאַהֲבַת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, וְשָׂח לוֹ שֶׁאֵין הִיא נִשְׁמַעַת לוֹ, וּכְבָר הָרְגָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה אֵלֶיהָ, וְלֹא הִשִּׂיג מִמֶּנָּה כְלוּם. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן כָּךְ, אָמַר לַמֶּלֶךְ: “כְּשֶׁיַּחֲשִׁיךְ הַלַּיְלָה, קַח אִתְּךָ חֲתִיכַת בַּנַג בְּעֶרֶךְ מִשְׁקָל אֶחָד⁵, וְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וּשְׁתֵה עִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַיַּיִן, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ קֵץ הַמִּשְׁתֶּה וְהַשְּׁתִי, הוֹשֵׁט לָהּ אֶת הַכּוֹס הָאַחֲרוֹנָה, וְשִׂים בְּתוֹכָהּ אוֹתוֹ הַבַּנַג וְהַשְׁקֶנָּה אוֹתָהּ, וְאֵין הִיא מַגַּעַת עַד חֲדַר מִשְׁכָּבָהּ עַד שֶׁהַבַּנַג מִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ, וְאַתָּה מַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשְׁךָ הֵימֶנָּה. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הָעֵצָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ אוֹתִי”. נִזְדָּרֵז אֶל אוֹצְרוֹתָיו וְהוֹצִיא מִתּוֹכָם חֲתִיכַת בַּנַג מְזֻקָּק שֶׁאִלּוּ נְשָׁמוֹ הַפִּיל הָיָה נִרְדָּם מִשָּׁנָה עַד שָׁנָה. שָׂם אוֹתוֹ בְכִיסוֹ וְהִמְתִּין עַד שֶׁעָבַר מִקְצָת מִן הַלַּיְלָה, וְנִכְנַס אֶל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְּאַרְמוֹנָהּ. כְּשֶׁרָאֲתְהוּ קָמָה לִקְרָאתוֹ וְעָמְדָה. נָתַן לָהּ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת וְיָשְׁבָה וְיָשַׁב אֶצְלָהּ, וְהָיָה מְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ בְּעִנְיַן הַמִּשְׁתֶּה. הִגִּישָׁה שֻׁלְחַן הַמִּשְׁתֶּה וְעָרְכָה לוֹ הַכֵּלִים וְהִדְלִיקָה לוֹ הַנֵּרוֹת, וְצִוְּתָה לְהָבִיא מִינֵי מְתִיקָה וּפֵרוֹת וְכָל מַה שֶׁהֵם זְקוּקִים לוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה עִמָּהּ וּמְבַלֶּה בְּמִשְׁתֵּה-הַיָּיִן, עַד שֶׁעָלָה הַשִּׁכָּרוֹן לְרֹאשָׁהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. וּכְשֶׁהִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בְּכָךְ, הוֹצִיא חֲתִיכַת הַבַּנַג מִכִּיסוֹ, שָׂם אוֹתוֹ בֵין אֶצְבְּעוֹתָיו וּמִלֵּא כוֹס בְּיָדוֹ וְשָׁתָה אוֹתָהּ. מִלְּאָה שֵׁנִית וְהִטִּיל לְתוֹכָהּ חֲתִיכַת הַבַּנַג, כְּשֶׁהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בַדָּבָר וְאָמַר לָהּ: “טְלִי וּשְׁתִי זֹאת”. נְטָלָתָהּ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁהִשְׁתַּלֵּט הַבַּנַג עָלֶיהָ, וְנָטַל הַכָּרָתָה. קָם אֵלֶיהָ וּמְצָאָהּ מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ. וּכְבָר הֵסִירָה סַרְבַּלֶיהָ מֵעַל רַגְלֶיהָ, וְהָרוּחַ הֵרִימָה שׁוּלֵי כֻתָּנְתָּהּ מֵעָלֶיהָ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וּמָצָא אוֹתָהּ בְּכָךְ, וּמָצָא לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ נֵר וּלְמַרְגְּלוֹתֶיהָ נֵר שֶׁהֵאִיר אֶת מַה שֶׁבֵּין שׁוֹקֶיהָ, נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְלָחַשׁ לוֹ הַשָּׂטָן וְלֹא שָׁלַט בְּעַצְמוֹ עַד שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ, וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְקָם מֵעָלֶיהָ, וְנִכְנַס אֶל נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, מַרְגָ’אנָה שְׁמָהּ. וְאָמַר לָהּ: “הִכָּנְסִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ, שֶׁדָּבָר לָהּ אֵלַיִךְ”. נִכְנְסָה הַנַּעֲרָה וּמָצְאָה אוֹתָהּ כְּשֶׁדָּם שׁוֹתֵת עַל שׁוֹקֶיהָ וְהִיא מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ. שָׁלְחָה יָדָהּ אֶל מִטְפַּחַת מִמִּטְפְּחוֹתֶיהָ וְשִׁפְּרָה עִנְיָן גְּבִרְתָּהּ וּמָחֲתָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַדָּם. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה מַרְגָ’אנָה וְרָחֲצָה פְנֵי גְבִרְתָּהּ וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאָה מֵי וְרָדִין וְרָחֲצָה בָהֶם פָּנֶיהָ וּפִיהָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעַטְּשָׁה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וּפֵהֲקָה וְהֵקִיאָה אוֹתוֹ הַבַּנַג, יָרְדָה חֲתִיכַת הַבַּנַג מִתּוֹכָהּ כִּגְלוּלָה. רָחֲצָה פָנֶיהָ וְיָדֶיהָ וְאָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה: “סַפְּרִי לִי מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי”. סִפְּרָה לָהּ שֶׁמָּצְאָה אוֹתָהּ מוּטָלָה עַל גַּבָּהּ כְּשֶׁדָּמָהּ שׁוֹתֵת עַל שׁוֹקֶיהָ. הִכִּירָה שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בָּא אֵלֶיהָ וּבְעָלָהּ, וְהֵפִיק זְמָמוֹ בָהּ. הִצְטָעֲרָה עַל כָּךְ צַעַר קָשֶׁה. פָּרְשָׁה לְעַצְמָהּ וְאָמְרָה לְנַעֲרוֹתֶיהָ: “מִנְעוּ כָּל מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלַי, מֵהִכָּנֵס, וְאִמְרוּ לוֹ, שֶׁחוֹלָה הִיא, עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים בִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה חוֹלָה. הָיָה שׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ מַשְׁקָאוֹת וּמַעֲשֵׂי-סֻכָּר וְעֻגוֹת. נִשְׁאֲרָה בְּכָךְ חֹדֶשׁ פּוֹרֶשֶׁת לְעַצְמָהּ. הִצְטַנְּנָה אֵשׁ הַמֶּלֶךְ וְרָפְתָה תְשׁוּקָתוֹ אֵלֶיהָ וּפָרַשׁ הֵימֶנָּה.

וְאוּלָם הִיא הָרְתָה לוֹ. וּכְשֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ חֳדָשִׁים וְנִכַּר הֶרְיוֹנָהּ וְתָפְחָה בִּטְנָהּ. צַר לָהּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאָמְרָה לְנַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה: "דְּעִי, שֶׁלֹּא הָאֲנָשִׁים עֲשָׁקוּנוּ, וְאוּלָם אֲנִי הִיא שֶׁהִתְחַיַּבְתִּי בְנַפְשִׁי, כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת אָבִי וְאֶת אִמִּי וּמַמְלַכְתִּי. וּכְבָר קַצְתִּי בְחַיַּי, וְאָפֵס אוֹנִי, וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כָל מֶרֶץ וְלֹא כְלוּם מִן הַכֹּחַ. כָּל זְמַן שֶׁהָיִיתִי רוֹכֶבֶת עַל סוּסִי הָיִיתִי יְכוֹלָה לוֹ, וְעַכְשָׁו אֵין אֲנִי יְכוֹלָה לִרְכֹּב. וּכְשֶׁאֵלֵד אֶצְלָם, אֶהְיֶה לָבוּז בֵּין הַשְּׁפָחוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּאַרְמוֹן יֵדַע שֶׁהִשִּׁיר בְּתוּלַי לְבָשְׁתִּי. וְאִם אֲנִי חוֹזֶרֶת אֶל אָבִי, בְּאֵיזֶה פָנִים אֶפְגּשׁ אוֹתוֹ וּבְאֵיזֶה פָנִים אֶחֱזֹר אֵלָיו, מַה נְכוֹנִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

בַּמֶּה יִתְנַחֵם אֲשֶׁר לֹא בַיִת לוֹ וְלֹא מְכוֹרָה

וְלֹא רֵעַ וְלֹא כוֹס וְלֹא מָקוֹם בּוֹ יָגוּרָה".

אָמְרָה לָהּ מַרְגָ’אנָה: “הָעִנְיָן עִנְיָנֵךְ, וַאֲנִי סָרָה לְמִשְׁמַעְתֵּךְ”. אָמְרָה: “רְצוֹנִי לָצֵאת הַיּוֹם בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם זוּלָתֵךְ, וְלִנְסוֹעַ אֶל אָבִי וְאֶל אִמִּי, שֶׁכֵּן הַבָּשָׂר כְּשֶׁהִסְרִיחַ לֹא נִשְׁאַר לוֹ אֶלָּא שְׁאֵרוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו, וֵאלֹהִים יַעֲשֶׂה בִּי כַּאֲשֶׁר חָפֵץ”. אָמְרָה לָהּ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתְּ עוֹשָׂה, הַנְּסִיכָה”. הֵכִינָה עַצְמָהּ וְהִסְתִּירָה סוֹדָהּ, וְהִמְתִּינָה יָמִים עַד שֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, וְיָצָא בְּנוֹ שַׁרְכָּאן אֶל הַמִּבְצָרִים לַעֲמֹד בָּהֶם מֶשֶׁךְ זְמָן. נִגְּשָׁה אַבְּרִיזָה אֶל נַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה וְאָמְרָה לָהּ: “רְצוֹנִי לִנְסוֹעַ הַלַּיְלָה. וְאוּלָם מַה אֶעֱשֶׂה נֶגֶד הַגּוֹרָל, וּכְבָר קָרְבָה עֵת הַחֲבָלִים וְהַלֵּדָה, וְאִם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת כָּאן חֲמִשָּׁה יָמִים, הֲרֵינִי יוֹלֶדֶת כָּאן, וְלֹא אוּכַל לָלֶכֶת לְאַרְצִי. וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּכְתַּב עַל מִצְחִי וְנִגְזַר עָלַי בַּתַּעֲלוּמָה”. הִתְיַשְּׁבָה בְדַעְתָּהּ שָׁעָה אַחַת, וְאַחַר-כָּךְ אָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה:" רְאִי לָנוּ אִישׁ שֶׁיִּסַּע עִמָּנוּ וִישָׁרְתֵנוּ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לָשֵׂאת נֶשֶׁק". אָמְרָה לָהּ מַרְגָ’אנָה: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, אֲנִי מַכִּירָה עֶבֶד כּוּשִׁי, אַלְגַצְ’בָּאן שְׁמוֹ, וְהוּא מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן, וְהוּא אַמִּיץ לֵב וּמְמֻנֶּה עַל מִשְׁמַר שַׁעַר אַרְמוֹנֵנוּ, שֶׁכֵּן צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לְשָׁרְתֵנוּ, וּכְבָר טִבַּעְנוּהוּ בְּטוֹבָתֵנוּ. הֲרֵינִי יוֹצֵאת אֵלָיו וּמְדַבֶּרֶת אִתּוֹ בְּעִנְיָן זֶה וּמַבְטִיחָה לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “אִם תַּסְכִּים לַעֲמֹד אִתָּנוּ, הֲרֵינוּ מַשִּׂיאוֹת לְךָ מִי שֶׁאַתָּה חָפֵץ”, וְהוּא סִפֵּר לִי הַיּוֹם שֶׁהָיָה לִסְטִים דְּרָכִים. וְאִם הוּא מַסְכִּים לָנוּ, הֲרֵינוּ מַשִּׂיגוֹת אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ וּמַגִּיעוֹת אֶל אַרְצֵנוּ”. אָמְרָה לָהּ: “הָבִיאִי אוֹתוֹ אֶצְלִי שֶׁאֲדַבֵּר עִמּוֹ”.

יָצְאָה מַרְגָ’אנָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “גַצְ’בָּאן, כְּבָר הֶאֱצִיל לְךָ אֱלֹהִיםֹ אשֶׁר, אִם אַתָּה מַסְכִּים לִגְבִרְתֵּנוּ לְמַה שֶׁתֹּאמַר לְךָ מִן הַדְּבָרִים”. תָּפְסָה בְּיָדוֹ וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתָּהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָשַׁק אֶת יָדֶיהָ. בְּשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ חָרַד לִבָּהּ מִפָּנָיו, וְאוּלָם הִיא אָמְרָה אֶל לִבָּהּ: “לַהֶכְרַח מִשְׁפָּטָיו”. פָּנְתָה אֵלָיו וְשׂוֹחֲחָה אִתּוֹ כְּשֶׁלִּבָּהּ רוֹעֵד מִפָּנָיו. אָמְרָה לוֹ: “גַצְ’בָּאן, יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לַעֲזוֹר לָנוּ נֶגֶד בְּגִידוֹת הַזְּמָן? וְאִם אֲנִי מְגַלָּה לְךָ אֶת עִנְיָנִי, אַתָּה שׁוֹמֵר אוֹתוֹ”? כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הָעֶבֶד וְרָאָה יָפְיָהּ, כָּבְשָׁה אֶת לִבּוֹ וְאָהַב אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה מִיָּד. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אִם תְּצַוִּינִי מַשֶּׁהוּ, לֹא אָסוּר מִמֶּנּוּ”. אָמְרָה לוֹ:“מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁתִּקַּח אוֹתִי וְתִקַּח אֶת נַעֲרוֹתַי אֵלּוּ וְתַחֲבשׁ שְׁנֵי גְמַלִּים וּשְׁנַיִם מִסּוּסֵי הַמֶּלֶךְ, וְתָשִׂים עַל כָּל אֶחָד מִשְׁנֵי הַסּוּסִים אַמְתַּחַת מָמוֹן וְצֵדָה וְתִסַּע אִתָּנוּ לְאַרְצֵנוּ. וְאִם תַּחְפֹּץ לַעֲמֹד אִתָּנוּ, נַשִּׂיא לְךָ זֹאת שֶׁתִּבְחַר בָּהּ מִנַּעֲרוֹתַי. וְאִם תַּחְפֹּץ לַחֲזֹר לְאַרְצְךָ, נִתֵּן לְךָ מַה שֶׁתְּבַקֵּשׁ וְתַחֲזֹר לְאַרְצְךָ אַחֲרֵי שֶׁתִּטֹּל מַה שֶּׁיַּסְפִּיק לְךָ מִן הַמָּמוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְגַצְ’בָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אֲשָׁרֵת אֶת שְׁתֵּיכֶן בְּעֵינַי וְאֵלֵךְ אִתְּכֶן, וַהֲרֵינִי חוֹבֵשׁ לָכֶן אֶת הַסּוּסִים מִיָּד”. יָצָא שָׂמֵחַ וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: כְּבָר הִשַּׂגְתִּי מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵהֶן, וְאִם אֵינָן מְצַיְּתוֹת לִי, הֲרֵינִי הוֹרֵג אֶת שְׁתֵּיהֶן וְנוֹטֵל מַה שֶּׁאִתָּן מִן הַמָּמוֹן". שָׁמַר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ וְהָלַךְ וְחָזַר וְאִתּוֹ שְׁנֵי גְּמַלִּים וּשְׁלשָׁה סוּסִים, וְהוּא רוֹכֵב עַל אֶחָד מֵהֶם. נִגַּשׁ אֶל הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְהִגִּישׁ לָהּ אֶת סוּסָהּ. רָכְבָה עָלָיו כְּשֶׁהִיא סוֹבֶלֶת כְּאֵבִים מֵחֶבְלֵי הַלֵּדָה, וְלֹא יָכְלָה לְהַחֲזִיק עַצְמָהּ עַל הַסּוּס. אָמְרָה לְאַלְגַצְ’בָּאן: “הוֹרִידֵנִי, שֶׁכְּבָר אֲחָזוּנִי צִירִים וַחֲבָלִים” וְאָמְרָה לְמַרְגָ’אנָה: “רְדִי וּשְׁבִי תַּחְתַּי וְיַלְּדִי אוֹתִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדָה מַרְגָ’אנָה מֵעַל סוּסָתָהּ, וְיָרַד אַלְגַצְ’בָּאן מֵעַל סוּסוֹ, וְקָשַׁר אֶת רִסְנֵי שְׁנֵי הַסּוּסִים וְהִדְּקָם זֶה לָזֶה, וְיָרְדָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, כְּשֶׁאֵינָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִקְּשִׁי חֶבְלֵי הַלֵּדָה. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ גַצְ’בָּאן יוֹרֶדֶת לָאָרֶץ, הִכְשִׁילוֹ הַשָּׂטָן. שָׁלַף חַרְבּוֹ בְּפָנֶיהָ וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, חָנִּינִי נָא וְהִשָּׁמְעִי לִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מַה שֶּׁאָמַר פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “לֹא נוֹתְרָה עוֹד צָרָה שֶׁלֹּא בָּאָה עָלַי אֶלָּא זוֹ שֶׁאֶהְיֶה לַעֲבָדִים כּוּשִׁים אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִתְרַצֵּיתִי בִּמְלָכִים אַבִּירִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה לָעֶבֶד, הַיְנוּ אַלְגַצְ’בָּאן: “לֹא נוֹתְרָה עוֹד צָרָה שֶׁלֹּא בָּאָה עָלַי אֶלָּא זוֹ שֶׁאֶהְיֶה לַעֲבָדִים כּוּשִׁים”, הוֹכִיחָה אוֹתוֹ וְהֶרְאֲתָה לוֹ זַעַם וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, מָה הֵם דִּבּוּרִים אֵלּוּ שָׁאַתָּה מְדַבְּרָם אֵלַי, אַל תְּדַבֵּר מִזֶּה בְּפָנַי, וְדַע שֶׁלֹּא אֶתְרַצֶּה לִכְלוּם מִמַּה שֶׁאָמַרְתָּ, וַאֲפִלּוּ אִם מַשְׁקִים אוֹתִי כּוֹס הַמָּוֶת. וְאוּלָם הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֵלֵד הָעֻבָּר וַאֲתַקֵּן עַצְמִי וְאָטִיל אֶת הַשָּׁפִיר, וְאַחֲרֵי זֶה אִם תּוּכַל עֲשֵׂה בִּי כְּחֶפְצֶךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ דִּבּוּר נִתְעָב זֶה בְּשָׁעָה זוֹ, הֲרֵינִי מְמִיתָה עַצְמִי בְּיָדַי וְנִפְרֶדֶת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְיָנוּחַ לִי מִכָּל זֶה כֻּלּוֹ”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הֶרֶף מִנִּי, כִּי רַב לִי, גַצְ’בָּאן,

בִּתְכָכֵי הַמְּאֹרָעוֹת וּקְשִׁי הַזְּמָן.

מַעֲשֵׂה זִמָּה עָלַי אָסַר אֱלֹהַי

וַיֹּאמֶר:" גֵּיהִנֹּם מְגוּרֵי מַמְרֶה מִצְוֹתַי"

וַאֲנִי לְמַעֲשֵׂה הָרָע לִבִּי בַּל יֵט,

מְאַסְתִּיו, הַנַּח לִי, וְאֵלַי אַל תַּבֵּט,

וְאִם מְזִמָּה אוֹתִי בַּל תַּחְשׂךְ

וּכְבוֹדִי לֹא תִשְׁמֹר, בְּשֵׁם אֵל עָלַי יָסֹךְ,

אַזְעִיק כָּל-אוּכַל וְאַנְשֵׁי גְאֻלָּתִי,

וְאָבִיא כָּל רָחוֹק וְקָרוֹב עִמָּדִי.

וְאִלּוּ בַּחֶרֶב הַתֵּימָנִית בֻּתַּרְתִּי –

רְאוֹת פָנַי לְבֶן-בּוּז לֹא הִתַּרְתִּי,

אַף לֹא לְבֶן חוֹרִים וְצֶמַח אֲדוֹנִים,

וּמַה גַּם לְעֶבֶד זֶרַע זְנוּנִים.

כְּשֶׁשָּׁמַע אַלְגַצְ’בָּאן שִׁיר זֶה. כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְעֵינָיו הֶאְדִּימוּ מִזַּעַם וְהֶאֱפִירוּ פָּנָיו וְהִתְנַפְּחוּ נְחִירָיו וְנִשְׁתַּרְבְּבוּ שְׂפָתָיו וְהוֹסִיף מַרְאֵהוּ שְׁאָט נֶפֶשׁ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי, אַבְּרִיזָה, אַל נָא תַּעַזְבִינִי אַתְּ,

חֲלָל אַהֲבָתֵךְ בְּחֶרֶב מֵעֵינַיִךְ מַבָּט.

הֵן מִקְּשִׁי לְבָבֵךְ לִבִּי נִגְּזַר,

וְגוּפִי נִרְזָה וְשִׂבְרִי עָבָר.

וּמִדְבָּרֵךְ בִּקְסָמִים לְבָבוֹת שָׁבָה,

וַיִּשְׁטֹף דַּעְתִּי וְהַתְּשׁוּקָה קָרְבָה.

וְלוּ גַם חַיִל מְלֹא הָאָרֶץ הֵבֵאת

אַשִּׂיג חֶפְצִי בְשָׁעָה זוֹ, כָּעֵת.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אַבְּרִיזָה אֶת דְּבָרָיו, בָּכְתָה בְכִי מַר וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, גַצְ’בָּאן, כְּלוּם תָּעֵז עַד כְּדֵי כָךְ לְדַבֵּר אֵלַי דִּבּוּרִים אֵלֶּה, אַתָּה בֶּן הַזּוֹנָה וּמַרְבִּית הַפְּרוּצָה? כְּלוּם חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם כֻּלָּם שָׁוִים לְרָעָה?” כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ עֶבֶד מְתֹעָב דְּבָרִים אֵלֶּה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְהֶאְדִּימוּ עֵינָיו עוֹד יוֹתֵר וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִכָּה אוֹתָהּ בַּחֶרֶב בִּוְרִידֵי צַוָּארָהּ וּפְצָעָהּ פֶּצַע מָוֶת. הוֹבִיל סוּסוֹ לְפָנָיו אַחֲרֵי שֶׁנָּטַל אֶת הַמָּמוֹן וּבָרַח עַל נַפְשׁוֹ וְנִמְלַט אֶל הֶהָרִים.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אַלְגַצְ’בָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, הֲרֵי הָיְתָה מוּטָלָה לָאָרֶץ, וְהָיָה הַוָּלָד שֶׁיָּלְדָה בֵּן זָכָר. נָטְלָה אוֹתוֹ מַרְגָ’אנָה בְחֵיקָה וְצָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרְעָה בְגָדֶיהָ וְזָרְקָה עָפָר עַל רֹאשָׁהּ וְטָפְחָה עַל לְחָיֶיהָ עַד שֶׁשָּׁתַת הַדָּם מִפָּנֶיהָ, וְאָמְרָה: “אוֹי פַחֵי-נֶפֶשׁ! כֵּיצַד זֶה הָרַג אֶת גְּבִרְתִּי עֶבֶד כּוּשִׁי שֶׁאֵין לוֹ כָּל עֵרֶךְ אַחֲרֵי אַבִּירוּתָהּ”. וּבְעוֹד הִיא בוֹכָה נִשָּׂא עֲנַן אָבָק עַד לַמָּרוֹם וְהֶאֱפִיל עַל הָאָרֶץ. וּכְשֶׁנִּתְגַּלָּה אוֹתוֹ אָבָק נִרְאָה מִתַּחְתָּיו חַיִל עָצוּם. וְהָיָה אוֹתוֹ חַיִל חֵיל מֶלֶךְ יָוָן אֲבִי הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שֶׁבִּתּוֹ בָרְחָה הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ לְבַגְדָאד וְשֶׁהִיא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן, יָצָא עִם אֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ לַחֲקֹר מִפִּי הַנּוֹסְעִים עַל אֹדוֹתֶיהָ, אִם רָאוּ אוֹתָהּ אֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן. נָסַע עִם אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לִשְׁאֹל מִפִּי הַנּוֹסְעִים מֵאַיִן בָּאוּ, אוּלַי יִוָּדַע לוֹ דְבַר-מָה עַל אוֹדוֹת בִּתּוֹ, וְרָאָה מֵרָחוֹק אֶת אֵלֶּה הַשְּׁלשָׁה, אֶת בִּתּוֹ וְאֶת הָעֶבֶד גַצְ’בָּאן וְאֶת נַעֲרָתָהּ מַרְגָ’אנָה. וְשָׂם אֶת פָּנָיו אֲלֵיהֶם לְשָׁאֲלָם. וּכְשֶׁשָּׂם פָּנָיו אֲלֵיהֶם, פָּחַד הָעֶבֶד לְנַפְשׁוֹ וְהָרַג אוֹתָהּ וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֲלֵיהֶם רָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ וְנַעֲרָתָהּ בּוֹכָה עָלֶיהָ. הִשְׁלִיךְ עַצְמוֹ מֵעַל סוּסוֹ וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. יָרְדוּ מֵעַל סוּסֵיהֶם כָּל מִי שֶׁהָיוּ אִתּוֹ מִן הַפָּרָשִׁים וְהַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְתָקְעוּ אֶת הָאֹהָלִים בָּהָר, וְנָטוּ לַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֹהֶל מְקֻמָּר וְנִצְּבוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אֹהֶל. כְּשֶׁרָאֲתָה מַרְגָ’אנָה אֶת אֲדוֹנָהּ, הִכִּירָה אוֹתוֹ, וְהִרְבְּתָה יוֹתֵר בִּבְכִי וּבַאֲנָחָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַמֶּלֶךְ מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, שָׁאַל אוֹתָהּ לָעִנְיָן וְסִפְּרָה לוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה, וְאָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי זֶה שֶׁהָרַג אֶת בִּתְּךָ עֶבֶד כּוּשִׁי הוּא מֵעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן “, וְהִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁעָשָׂה הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן בְּבִתּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ דְּבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וּבָכָה בְכִי מָר. צִוָּה לְהָבִיא אַפִּרְיוֹן עֶרֶשׂ וְנָשָׂא בָהּ אֶת בִּתּוֹ וְחָזַר לְקַסַרִיָּה וְהִכְנִיסוּהָ לָאַרְמוֹן. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֶל אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְאָמַר לָהּ:” הַכָזֹאת יַעֲשׂוּ הַמֻּסְלִמִים בְּבִתִּי? הֲרֵי הִשִּׁיר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן בְּתוּלֶיהָ בְּאֹנֶס, וְאַחַר-כָּךְ הָרַג אוֹתָהּ עֶבֶד מֵעֲבָדָיו, כּוּשִׁי. נִשְׁבָּע אֲנִי בַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵינִי אֶלָּא נוֹקֵם נִקְמַת בִּתִּי מִמֶּנּוּ, וְגוֹלֵל אֶת הַחֶרְפָּה מֵעָלַי, וְאִם לָאו הֲרֵינִי טוֹרֵף נַפְשִׁי בְכַפִּי”. בָּכָה בְכִי מָר. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “לֹא הָרְגָה אֶת בִּתְּךָ אֶלָּא מַרְגָ’אנָה, שֶׁהָיְתָה נוֹטֶרֶת לָהּ שִׂנְאָה בַּסֵּתֶר”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לִבְנָהּ: “אַל תִּדְאַג בִּדְבַר נִקְמַת דָּמָהּ, שֶׁבַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֵינִי חוֹזֶרֶת מֵעַל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן עַד שֶׁהֲרַגְתִּיו וְהָרַגְתִּי אֶת בָּנָיו, וְעוֹשָׂה בוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יַעֲצֹר אוֹן לַעֲשׂוֹתוֹ שׁוּם בַּעַל-מְזִמָּה וְגִבּוֹר, וְשֶׁיָּשִׂיחוּ בוֹ בְכָל הָאֲרָצוֹת. וְאוּלָם עָלֶיךָ לְמַלֵּא מִצְוָתִי לְכָל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ, וְאָז תַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”. אָמַר לָהּ: ”בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אַמְרֶה אֶת פִּיךְ בִּכְלוּם מִכָּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי לִי". אָמְרָה לוֹ: “הָבֵא לִי מִסְפַּר נְעָרוֹת שֶׁשְּׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ וּבְתוּלוֹת, וְהָבֵא אֵלַי אֶת חַכְמֵי הַדּוֹר, וַאֲנִי אֶתֵּן לָהֶם מַתָּת בְּיָד נְדִיבָה וַאֲצַוֶּה אוֹתָם שֶׁיְּלַמְּדוּ נְעָרוֹת אֵלּוּ חָכְמָה וְנִימוּס וּלְדַבֵּר בִּפְנֵי מְלָכִים וּלְשַׁעְשְׁעָם בְּחֶבְרָתָן וְשִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים וּלְדַבֵּר בְמַדָּע וָלֶקַח, וְשֶׁיִּהְיוּ הַחֲכָמִים מֻסְלִמִים, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ אוֹתָן עִנְיָנֵי הָעַרְבִים וְדִבְרֵי הַכַּלִיפִים וְקוֹרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁל אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ לְפָנִים מִמַּלְכֵי הָאִסְלַאם, וַאֲפִלּוּ אִם נַמְשִׁיךְ בְכָךְ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְהַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכֵּן אָמַר אַחַד הָעַרְבִים: “לְקִיחַת נְקָמָה אַחֲרֵי אַרְבָּעִים שָׁנָה, רַק תְּבוּנָה קְצָרָה הִנָּה”. וַאֲנַחְנוּ כְּשֶׁנְּלַמֵּד אוֹתָן הַנְּעָרוֹת, נַשִּׂיג בְּאוֹיְבֵנוּ אֶת הַטּוֹב בְּעֵינֵינוּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּנִסָּיוֹן בְּאַהֲבַת הַנְּעָרוֹת. וְאֶצְלוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים פִּלַּגְשִׁים, וְנוֹסַף עֲלֵיהֶן מֵאָה נְעָרוֹת מִפַּמַּלְיַת נַעֲרוֹתֶיךָ שֶׁהָיוּ עִם הַמְּנוֹחָה. וּכְשֶׁתְּלַמֵּד נְעָרוֹת אֵלּוּ מַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ מִן הַלִּמּוּדִים, אֶקַח אוֹתָן וְאֶסַּע אִתָּן”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ דִּבְרֵי אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וּנְשָׁקָה עֶל רֹאשָׁהּ. שָׁלַח תֵּכֶף וּמִיָּד שְׁלִיחִים וְצִירִים אֶל כָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ לְהָבִיא אֵלָיו אֶת הַחֲכָמִים שֶׁבַּמֻּסְלִמִים. מִלְּאוּ פְקֻדָּתוֹ וְנָסְעוּ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ מִן הַחֲכָמִים וְהַמְּלֻמָּדִים. כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו כִּבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד. וְנָתַן לָהֶם בִּגְדֵי פְּאֵר, וְקָבַע לָהֶם קְצָבוֹת וְהַכְנָסוֹת תָּמִיד וְהִבְטִיחַ לָהֶם הוֹן עָצוּם כְּשֶׁיְּמַלְּאוּ מַה שֶּׁיְּצַוֵּם. וְהֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַנְּעָרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמְּלֻמָּדִים וְהַחֲכָמִים, כְּשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ כִּבְּדָם כָּבוֹד מְרֻבֶּה, וְהֵבִיא אֶת הַנְּעָרוֹת לִפְנֵיהֶם וְצִוָּם לְלַמְּדָן חָכְמָה וְנִימוּסִין, וּמִלְּאוּ פְּקֻדָּתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן, הִנֵּה כְּשֶׁחָזַר מִצֵּיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל, וְעָלָה לָאַרְמוֹן, בִּקֵּשׁ אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ, וְלֹא הִגִּיד לוֹ אִישׁ דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו וְאָמַר: “כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁיָּצְאָה נַעֲרָה זוֹ מִן הָאַרְמוֹן וְלֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ אָדָם? וְאִם כָּךְ מִתְנַהֶגֶּת מַלְכוּתִי, הֲרֵי אֲבוּדָה הִיא וְאֵין לָהּ תִּקְוָה. אֵינִי יוֹצֵא עוֹד לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל, עַד שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶל הַשְּׁעָרִים שׁוֹמְרִים אַחֲרָאִים לַשְּׁמִירָה”. גָּבַר צַעֲרוֹ וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ עַל פֵּרוּד הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה. וַעֲדַיִן הוּא בְּכָךְ, כְּשֶׁשָּׁב בְּנוֹ שַׁרְכָּאן מִמַּסָּעָיו. הוֹדִיעַ לוֹ אָבִיו אֶת הַדָּבָר וְהִגִּיד לוֹ שֶׁבָּרְחָה בַּזְּמַן שֶׁהָיָה בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל. נֶעֱצַב שַׁרְכָּאן עַל זֶה עֶצֶב גָּדוֹל. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ פּוֹקֵד יוֹם יוֹם אֶת יְלָדָיו וּמֵיטִיב עִמָּם. וּכְבָר הֵבִיא לִפְנֵי כֵן אֶת הַמְלֻמָּדִים וְאֶת הַחֲכָמִים לְלַמְּדָם אֶת הַלִּמּוּדִים, וְקָצַב לָהֶם קְצָבוֹת. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן עִנְיָן זֶה, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְקִנֵּא בְּאָחִיו וַאֲחוֹתוֹ בִּגְלַל זֶה, עַד שֶׁהָיָה סִימַן הַכַּעַס נִכָּר בְּפָנָיו. וְהָלַךְ הָלוֹךְ וְהֵחָלוֹת בְּסִבַּת זֶה. אָמַר לוֹ אָבִיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ הוֹלֵךְ וְרָזֶה וְחִוָּרוֹן בְּפָנֶיךָ?” אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: "אָבִי, בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מְקָרֵב אֶת אָחִי וְאֶת אֲחוֹתִי וּמֵיטִיב עִמָּם, מִתְעוֹרֶרֶת בְּלִבִּי קִנְאָה. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּתְרַבֶּה הַקִּנְאָה בְּקִרְבִּי עַד שֶׁאֲנִי הוֹרֵג אוֹתָם וְתַהֲרֹג אַתָּה אוֹתִי בַּעֲבוּרָם עַל שֶׁהֲרַגְתִּים. מִשּׁוּם כָּךְ נֶחֱלָה גוּפִי, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאִי בְּסִבַּת זֶה. וְאָכֵן מְיַחֵל אֲנִי מֵחַסְדְּךָ שֶׁתִּתֵּן לִי מְצוּדָה מִן הַמְּצוּדוֹת שֶׁאֲבַלֶּה בּוֹ שְׁאֵרִית יָמַי. שֶׁכֵּן יֹאמַר מוֹשֵׁל הַמְּשָׁלִים: “הֱיוֹתִי רָחוֹק מֵחֲבִיבַי נָאֶה לִי יוֹתֵר. וְטוֹב יוֹתֵר לָעַיִן שֶׁלֹּא תִּרְאֶה וְלֹא תִּצְטָעֵר”. אָמַר וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעמָאן אֶת דְּבָרָיו, הִכִּיר אֶת הַסִּבָּה שֶׁהִיא בָּאָה מִתּוֹךְ זֶה שֶׁהוּא מְקַפֵּחַ אוֹתוֹ בְּיַחֲסוֹ אֵלָיו. הֵנִיחַ אֶת דַעְתּוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, נַעֲנֵיתִי לְךָ לְמַה שָׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי. אֵין מְצוּדָה גְדוֹלָה מִמְּצוּדַת דַּמֶּשֶׂק, הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ אֲחֻזָּה מֵעַכְשָׁו”. הֵבִיא תֵכֶף וּמִיָּד אֶת הַסּוֹפְרִים וְצִוָּם לִכְתּוֹב כְּתַב-מִנּוּי בְּנוֹ שַׁרְכָּאן לְמוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה. אַחֲרֵי שֶׁכָּתְבוּ לוֹ זֹאת וְצִיְּדוּהוּ, לָקַח עִמּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן, שֶׁהִפְקִיד אוֹתוֹ אָבִיו עַל הַשִּׁלְטוֹן וְעַל הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית וּמָסַר לְיָדוֹ אֶת כָּל עִנְיָנֶיהָ. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְנִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ הַנְּסִיכִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה. וְנָסַע עִם הַצָּבָא עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק. וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ תּוֹפְפוּ תּוֹשָׁבֶיהָ בְּתֻפִּים וְתָקְעוּ בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקִשְׁטוּ אֶת הָעִיר וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּתַהֲלוּכַת-כָּבוֹד עֲצוּמָה, שֶׁהָלְכוּ בָּהּ הָעוֹמְדִים עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה מִיָּמִין, לְיָמִין וְהָעוֹמְדִים מִשְּׂמֹאל לִשְׂמֹאל.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַנָּסִיךְ שַׁרְכָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעמָאן, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע בְּנוֹ שַׁרְכָּאן, נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַחֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, הֲרֵי כְּבָר לָמְדוּ יְלָדֶיךָ דַּעַת וְחָכְמָה וְנִימוּסִין”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וְהֵיטִיב לְכָל הַחֲכָמִים. רָאָה אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁגָּדַל וְשִׂגְשֵׂג וְהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס כְּשֶׁהִגִּיעַ לִשְׁנַת הָאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לְחַיָּיו, וְהָיָה עוֹסֵק בְּדָת וּבַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וְאוֹהֵב אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת אַנְשֵׁי-הַחָכְמָה וְהַקֻּרְאָן. וְהָיוּ תּוֹשָׁבֵי בַּגְדָאד אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, נָשִׁים וַאֲנָשִׁים. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים עָבַר אֶת סַךְ הַחוֹגְגִים הָעוֹלִים עִם שָׁטִיחַ הַמֶּשִׁי מֵעִרַאק דֶּרֶךְ בַּגְדָאד בְּדַרְכָּם לָחֹג בְּמֶכָּה וּלְבַקֵּר אֶת קֶבֶר הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת מַסַּע הָעוֹלִים לָחֹג, הִשְׁתּוֹקֵק לַעֲלוֹת לָחֹג גַּם הוּא. נִכְנַס אֶל אָבִיו וְאָמַר לוֹ: “בָּאתִי אֵלֶיךָ לִטֹּל מִמְּךָ רְשׁוּת לַעֲלוֹת לָחֹג”. מְנָעוֹ מִזֶּה וְאָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן עַד לַשָּׁנָה הַבָּאָה, שֶׁאָז אֲנִי מִתְכַּוֵּן לַעֲלוֹת לָחֹג, וְאֶקַּח אוֹתְךָ עִמִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּסִיךְ שֶׁהָעִנְיַן יֶאֱרַךְ לוֹ, נִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן וּמְצָאָהּ עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה. כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת תְּפִלָּתָהּ אָמַר לָהּ: הִנֵּה כְבָר הָרְגָה אוֹתִי הַתְּשׁוּקָה לַעֲלוֹת לָחֹג בְּבֵית אֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ וּלְבַקֵּר אֶת קֶבֶר הַנָּבִיא, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וּבִקַּשְׁתִּי רְשׁוּת מֵאָבִי, וּמְנָעַנִי מִזֶּה, וַהֲרֵי כַּוָּנָתִי לָקַחַת מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן וְלָצֵאת לָחֹג בַּסֵּתֶּר מִבְּלִי לְהוֹדִיעַ אֶת אָבִי עַל כָּךְ“. אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ שֶׁתִּקַּח אוֹתִי עִמְּךָ. וְלֹא תַּחְשׂךְ מִמֶּנִּי אֶת הַבִּקּוּר עַל קֶבֶר הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל עָלָיו אֱלֹהִים וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם”. אָמַר לָהּ: כְּשֶׁיַּאֲפִיל הַלַּיְלָה, צְאִי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְלֹא תּוֹדִיעִי אָדָם עַל כָּךְ”.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה, קָמָה נַזְהַת אַלזַּמָאן וְנָטְלָה מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, וְלָבְשָׁה לְבוּשׁ גְּבָרִים, וְהִיא בְּגִיל חַיֶּיהָ כְּגִילוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן. הָלְכָה וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. מָצְאָה אֶת אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁכְּבָר הֵכִין אֶת הַגְּמַלִּים. רָכַב וְהִרְכִּיבָהּ וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם לַדֶּרֶךְ בַּלַּיְלָה, וְהִתְעָרְבוּ בֵין הָעוֹלִים לָחֹג, וְהָלְכוּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹךְ הָעוֹלִים לָחֹג הָעִרָאקִים. לֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ, וְצִוָּה לָהֶם אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר מֶכָּה הַקְּדוֹשָׁה, וְעָמְדוּ בְעַרָפָאת כַּדָּת וְקִיְמוּ אֶת מִצְוַת הֶחָג כְּכָל חֻקָּתוֹ, וּפָנוּ לְבַקֵּר אֶת הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וּבִקְּרוּהוּ. אַחַר-כָּךְ חָפְצוּ לַחֲזֹר עִם הָעוֹלִים לָחֹג לְאַרְצָם. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַאֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן: “אֲחוֹתִי, רְצוֹנִי לְבַקֵּר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶת יְדִיד-יָהּ, אֶת אַבְרָהָם עָלָיו הַתְּפִלָּה וְהַשָּׁלוֹם”. אָמְרָה לוֹ: “וְאַף אֲנִי כָךְ”. הִסְכִּימוּ שְׁנֵיהֶם עַל כָּךְ. יָצָא וְשָׂכַר לוֹ מָקוֹם בְּתוֹךְ הָעוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְהֵכִינוּ עַצְמָם וְשָׂמוּ לַדֶּרֶךְ פְּנֵיהֶם בְּתוֹךְ הָרוֹכְבִים. תָּקְפָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה אֶת אֲחוֹתוֹ קַדַּחַת צְמַרְמֹרֶת, וְהָיְתָה מַחֲלָתָהּ קָשָׁה. נִתְרַפְּאָה וְחָלָה הוּא, הַשֵּׁנִי, מַחֲלָה קָשָׁה, וְהָיְתָה מְטַפֶּלֶת בּוֹ בְחִבָּה בִּשְׁעַת מַחֲלָתוֹ, וְלֹא חָדְלוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְגָבְרָה הַמַּחֲלָה עַל צַ’וְא אַלְמַכָּאן. יָרְדוּ שָׁם לְאַכְסַנְיָה, וְשָׂכְרוּ לָהֶם בָּהּ חֶדֶר וְגָרוּ בוֹ. וְלֹא פָסְקָה הַמַּחֲלָה שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן מִלֶּכֶת וְהוֹסֵף, עַד שֶׁהִרְזְתָה אוֹתוֹ וְנַעֲשָׂה כִּשְׁחִיף עֵץ, וְאָבְדָה בִינָתוֹ. הִצְטַעֲרָה אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן עַל-כָּךְ וְאָמְרָה: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה. גְּזֵרַת אֱלֹהִים הִיא זוֹ”. יָשְׁבָה הִיא וְאָחִיהָ בְאוֹתוֹ מָקוֹם, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ יוֹתֵר, וְהָיְתָה מְשָׁרֶתֶת אוֹתוֹ וּמוֹצִיאָה עָלָיו הוֹצָאוֹת וְגַם עָלֶיהָ, עַד שֶׁכָּלָה מַה שֶּׁהָיָה עִמָּהּ מִן הַמָּמוֹן, וְנַעֲשְׂתָה עֲנִיָּה, וְלֹא נִשְׁאַר אִתָּהּ אֲפִלּוּ אֲדַרְכְּמוֹן אֶחָד. שִׁגְּרָה אָת מְשָׁרֵת הָאַכְסַנְיָה לַשּׁוּק עִם מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדֶיהָ וּמָכַר אוֹתוֹ, וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ עַל אָחִיהָ. אַחַר-כָּךְ מָכְרָה דָּבָר שֵׁנִי, וְלֹא הָיְתָה פוֹסֶקֶת לִמְכֹּר מֵחֲפָצֶיהָ קִמְעָא קִמְעָא, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה לָהּ אֶלָּא מַחֲצֶלֶת קְרוּעָה. בָּכְתָה וְאָמְרָה: “לֵאלֹהִים הַפְּקֻדָּה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית הַכֹּל”. אָמַר לָהּ אָחִיהָ: “אֲחוֹתִי, חָשׁ אָנִי, שֶׁאָנֹכִי הוֹלֵךְ וּמַבְרִיא, וּמִתְאַוֶּה אֲנִי לְמַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָׂר הַצָּלוּי”. אָמְרָה לוֹ אֲחוֹתוֹ: “חֵי הָאֱלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֵין לִי פָּנִים לְבַקֵּשׁ נְדָבוֹת, וְאוּלָם לְמָחָר אֲנִי נִכְנֶסֶת וּבָאָה לְבֵיתוֹ שֶׁל אַחַד הַנִּכְבָּדִים וּמְשָׁרֶתֶת וְעוֹבֶדֶת בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁנִּתְפַּרְנֵס בּוֹ אֲנִי וָאָתָּה”. הִרְהֲרָה שָׁעָה אַחַת וְאָמְרָה:" לֹא קַל יִהְיֶה לִי לְהִפָּרֵד מֵעָלֶיךָ, כְּשֶׁאַתָּה בְמַצָּב זֶה, וְאוּלָם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא לְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה בְּעַל-כָּרְחִי". אָמַר לָהּ אָחִיהָ: “כְּלוּם אַחֲרֵי כָּל הַמַּעֲלָה תָּבוֹא הַשְׁפָּלָה? אָכֵן אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן”. בָּכָה וּבָכְתָה וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, נָכְרִים אֲנַחְנוּ. וּכְבָר עָמַדְנוּ כָאן שָׁנָה תְמִימָה, שֶׁלֹּא דָפַק אֶחָד עַל דַלְתֵּנוּ, כְּלוּם נָמוּת בָּרָעָב? הֲרֵי אֵין אִתִּי שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁאֵצֵא וַאֲשָׁרֵת, וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּתְפַּרְנֵס בּוֹ עַד שֶׁתַּבְרִיא מִמַּחֲלָתְךָ, וְנִסַּע לְאַרְצֵנוּ”. נִשְׁאֲרָה בוֹכָה שָׁעָה אַחַת. אַחַר-כָּךְ קָמָה נַזְהַת אַלזַּמָאן וְכִסְּתָה פָנֶיהָ רֹאשָׁהּ בִּבְלוֹיַת גְּלִימַת צֶמֶר מִבִּגְדֵי הַגַּמָּלִים שֶׁבַּעֲלֵיהֶם שְׁכֵחוּהָ אֶצְלָהּ, נָשְׁקָה לְאָחִיהָ עַל רֹאשׁוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וְיָצְאָה מֵאֶצְלוֹ, כְּשֶׁהִיא בוֹכָה וְאֵינָה יוֹדַעַת לְאָן תֵּלֵךְ. לֹא פָסַק אָחִיהָ מִלִּבְכּוֹת לָהּ עַד שֶׁקָּרְבָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, וְלֹא בָאָה. נִשְׁאַר אַחֲרֵי זֶה מְצַפֶּה לָהּ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם וְלֹא חָזְרָה אֵלָיו. לֹא פָסַק מִמַּצָּב זֶה יוֹמַיִם, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינָיו, וְחָרַד לִבּוֹ עָלֶיהָ וְגָבַר עָלָיו הָרָעָב. יָצָא מִן הַחֶדֶר וְקָרָא לְנַעַר הָאַכְסַנְיָה וְאָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּשָּׂאֵנִי אֶל הַשּׁוּק”. נְשָׂאוֹ וְהִטִּילוֹ בַשּׁוּק. נִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וּבָכוּ עָלָיו, כְּשֶׁרָאוּהוּ בְאוֹתוֹ מַצָּב. רָמַז לָהֶם, מְבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל. אָסְפוּ לוֹ מֵאֲחָדִים מֵהַסּוֹחֲרִים שֶׁבַּשּׁוּק אֲדַרְכְּמוֹנִים אֲחָדִים וְקָנוּ לוֹ מַשֶּׁהוּ וְהֶאֱכִילוּהוּ. אַחַר-כָּךְ נְשָׂאוּהוּ וְהִנִּיחוּהוּ בַּחֲנוּת אַחַת, וְהִצִּיעוּ לוֹ חֲתִיכַת מַטְלִית שֶׁל כַּפּוֹת תְּמָרִים, וְהִנִּיחוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו קוּמְקוּם מַיִם. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלְכוּ וְנִסְתַּלְּקוּ מֵאֶצְלוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ דוֹאֲגִים לוֹ.

כְּשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה זָכַר אֶת אֲחוֹתוֹ וְנִתּוֹסְפָה בוֹ הַמַּחֲלָה, וְנִמְנַע מִלֶּאֱכֹל וּמִלִּשְׁתּוֹת, וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ. קָמוּ אַנְשֵׁי הַשּׁוּק וְאָסְפוּ לוֹ מִן הַסּוֹחֲרִים שְׁלשִׁים אֲדַרְכְּמוֹן, וְשָׂכְרוֹ לוֹ גָמָל, וְאָמְרוּ לוֹ לַגַּמָּל: שָׂא אֶת זֶה עַל הַגָּמָל וְהוֹבֵל אוֹתוֹ לְדַמֶּשֶׂק, וְהַכְנֵס אוֹתוֹ לְבֵית-הַחוֹלִים, אוּלַי יַבְרִיא. קָם לִפְנֵיהֶם מוּכָן לְמַלֵּא פְקֻדָּתָם. אַחַר-כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: כֵּיצַד אוֹלִיךְ חוֹלֶה זֶה, וְהוּא מָט לַמָּוֶת“. יָצָא אֶל מָקוֹם אֶחָד וְהִסְתַּתֵּר אִתּוֹ עַד הַלַּיְלָה. אַחַר-כָּךְ הִשְׁלִיכוֹ לְאַשְׁפָּה בְּמָקוֹם שֶׁמַּסִּיקִים שָׁם אֶת בֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָלָה הַמַּסִּיק אֶל בֵּית-הַמֶּרְחָץ לַעֲבוֹדָתוֹ, וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל גַּבּוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִשּׁוּם מַה אֵין הֵם מְטִילִים מֵת זֶה אֶלָּא כָאן?” בָּעַט בּוֹ בְרַגְלוֹ וְהִתְנוֹדֵד. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֶחָד שֶׁכְּמוֹתְךָ אוֹכֵל חֲתִיכַת חַשִׁישׁ, וְאַחַר-כָּךְ הוּא מֵטִיל עַצְמוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יִמְצָא, עַל אַשְׁפָּה”. הִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, וְרָאָהוּ שֶׁאֵין סִימָן שֶׁל שֵׂעָר בְּלֶחְיוֹ, וְהוּא יָפֶה עַד מְאֹד וּמָלֵא חֵן. נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו כְּשֶׁהִכִּיר שֶׁחוֹלֶה הוּא וָזָר. אָמַר:” אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים, הִנֵּה חָטָאתִי בַנַּעַר הַזֶּה, וּכְבָר צִוָּה הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, לְכַבֵּד אֶת הַזָּר, וּמַה גַּם שֶׁהוּא חוֹלֶה". נְשָׂאוֹ וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ וְהִכְנִיסוֹ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וְצִוָּה עָלֶיהָ שֶׁתְּשָׁרֵת אוֹתוֹ וְתַצִּיעַ לוֹ מַצָּע. הִצִּיעָה לוֹ מַצָּע וְשָׂמָה לוֹ כַר לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, וְחִמְמָה לוֹ מַיִם וְרָחֲצָה בָהֶם יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָנָיו. יָצָא הַמַּסִּיק לַשּׁוּק וְהֵבִיא מַשֶּׁהוּ מִמֵּי-הַוְּרָדִין וְהַסֻּכָּר. הִזְלִיף מֵי הַוְּרָדִין עַל פָּנָיו וְהִשְׁקָהוּ אֶת הַסֻּכָּר. הוֹצִיא לוֹ כֻתֹּנֶת נְקִיָּה וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתָהּ. שָׁאַף הַנַּעַר נְשִׁימָה שֶׁל בְּרִיאוּת וְהִתְחִיל מַחֲלִים וְנִשְׁעַן עַל הַכָּר. שָׂמַח הַמַּסִּיק עַל-כָּךְ וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְרָאַת נַעַר זֶה. אֱלֹהִים, שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ, בְּשֵׁם סוֹד צְפוּנְךָ, שֶׁתָּשִׂים שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה עַל יָדִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק אָמַר: “אֱלֹהִים שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאִתְּךָ, בְּשֵׁם סוֹד צְפוּנְךָ, שֶׁתָּשִׂים שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה עַל יָדִי”. לֹא פָסַק הַמַּסִּיק מִלְּטַפֵּל בּוֹ בְּלִי הֶרֶף שְׁלשָׁה יָמִים, כְּשֶׁהוּא מַשְׁקֵהוּ סֻכָּר וּמֵי חִלְפִין וּמֵי וְרָדִין, וּמִלְּהַרְאוֹת לוֹ רַחֲמִים וְחִבָּה עַד שֶׁחָדְרָה הַבְּרִיאוּת לְגוּפוֹ וּפָקַח עֵינָיו. אֵרַע שֶׁהַמַּסִּיק נִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְעָלָיו סִימָנֵי הַבְּרִיאוּת. אָמַר לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, בְּנִי, בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “בְּטוֹב וּבִבְרִיאוּת”. שִׁבַּח הַמַּסִּיק אֶת אֱלֹהָיו וְהוֹדָה לוֹ. הִזְדָּרֵז אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ עֶשֶׂר תַּרְנְגֹלוֹת, וְהֵבִיא לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: “שַׁחֲטִי לוֹ בְכָל יוֹם שְׁתַּיִם, אַחַת בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם וְאַחַת בְּאַחֲרִית הַיּוֹם”. קָמָה וְשַׁחֲטָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת וְשִׁלְּקָה אוֹתָהּ, וֶהֱבִיאַתָּהּ אֵלָיו וְהֶאֱכִילַתְהוּ אוֹתָהּ, וְהִשְׁקְתָה אוֹתוֹ אֶת הַמָּרָק שֶׁלָּהּ. כְּשֶׁגָּמַר לֶאֱכֹל הִגִּישָׁה לוֹ הַמַּיִם וְרָחַץ יָדָיו וְנִשְׁעַן עַל הַכָּר. כִּסְּתָה אוֹתוֹ מַעֲטֵה פַסִּים, וְיָשֵׁן עַד בֵּין-הָעַרְבַּיִם. קָמָה וְשִׁלְּקָה תַרְנְגֹלֶת שְׁנִיָּה וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ לוֹ, פֵּרְמָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה לוֹ: “אֱכֹל, בְּנִי”. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אוֹכֵל, נִכְנַס בַּעְלָהּ וּמְצָאָה כְּשֶׁהִיא מַאֲכִילָה אוֹתוֹ. יָשַׁב לוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְאָמַר לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, בְּנִי, בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת. יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי טוֹבָה”. שָׂמַח הַמַּסִּיק בְּכָךְ. יָצָא וְהֵבִיא מַשְׁקֵה סִגָּלִיּוֹת וּמֵי וְרָדִין וְהִשְׁקָהוּ. וְהָיָה אוֹתוֹ מַסִּיק עוֹשֶׂה כָל יוֹם בַּחֲמִשָּׁה אֲדַרְכְּמוֹנִים שָׂכָר, וְהָיָה קוֹנֶה לוֹ כָל יוֹם בַּאֲדַרְכְּמוֹן סֻכָּר וּמֵי וְרָדִין וּמַשְׁקֵה סִגָּלִיוֹת, וְקוֹנֶה לוֹ בְאֲדַרְכְּמוֹן פַּרְגִיּוֹת, וְלֹא פָסַק מֵהִתְנַהֵג עִמּוֹ בְרַחֲמִים עַד שֶׁעָבַר עָלָיו חֹדֶשׁ זְמָן, וְעָבְרוּ מֵעָלָיו סִימָנֵי הַמַּחֲלָה וְהִתְחִיל מַבְרִיא. שָׂמַח הַמַּסִּיק הוּא וְאִשְׁתּוֹ בִּבְרִיאוּת צַ’וְא אַלמַכָּאן, אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “בְּנִי, יֵש בִּרְצוֹנְךָ לְהִכָּנֵס עִמִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ?” אָמַר: “הֵן”. הָלַךְ לַשּׁוּק וְהֵבִיא לוֹ חַמָּר, וְהִרְכִּיבוֹ עַל חֲמוֹר, וְהָיָה סוֹמֵךְ אוֹתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. הִכְנִיסוֹ לְבֵית-הַהַסָּקָה וְהוֹשִׁיבוֹ בְתוֹכוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק וְקָנָה עֲלֵי לוֹטוֹס וְקֶמַח שֶׁל תוּרְמוּסִין, וְחָזַר לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְאָמַר לְצַ’וְא אַלמַכָּאן: “אֲדוֹנִי, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הָבָה וְאֶרְחַץ לְךָ אֶת גּוּפְךָ”. נִגַּשׁ הַמַּסִּיק לְשַׁפְשֵׁף לוֹ לְצַ’וְא אַלמַכָּאן אֶת רַגְלָיו, וְהִתְחִיל לִרְחֹץ אֶת גּוּפוֹ בַּעֲלֵי הַלּוֹטוֹס וְקֶמַח הַתּוּרְמוּסִין. בָּא הַבַּלָּן, שֶׁשְּׁלָחוֹ בַּעַל בֵּית הַמֶּרְחָץ אֶל צַ’וְא אַלמַכָּאן וּמָצָא אֶת הַמַּסִּיק מְשַׁפְשֵׁף אֶת רַגְלָיו. נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “דָּבָר זֶה פּוֹגֵעַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל בַּעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ”. אָמַר הַמַּסִּיק:" חֵי אֱלֹהִים שֶׁבַּעַל בֵּית-הַמֶּרְחָץ טִבַּע אוֹתִי בַחֲסָדָיו". נִגַּשׁ הַבַּלָּן וְגִלַּח אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן. הִתְרַחֲצוּ צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהַמַּסִּיק. אַחַר-כָּךְ הֶחֱזִירוֹ הַמַּסִּיק לְבֵיתוֹ וְהִלְבִּישׁוֹ כֻּתֹּנֶת חֲמוּדָה וּבֶגֶד מִבְּגָדָיו וּמִצְנֶפֶת נָאָה וְנָתַן לוֹ חֲגוֹרָה. וּכְבָר שָׁחֲטָה אֵשֶׁת הַמַּסִּיק שְׁתֵּי תַרְנְגוֹלוֹת וּבִשְּׁלָה אוֹתָן. כְּשֶׁעָלָה צַ’וְא אַלמַכָּאן וְיָשַׁב עַל הַיָּצוּעַ, קָם הַמַּסִּיק וּמָסַךְ לוֹ סֻכָּר בְּמֵי וְרָדִין וְהִשְׁקָהוּ. אַחַר-כָּךְ הִגִּישׁ אֵלָיו אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְהָיָה הַמַּסִּיק פּוֹרֵם לוֹ מֵאוֹתָן הַתַּרְנְגוֹלוֹת וּמַאֲכִילוֹ וּמַלְגִּימוֹ מִן הַמָּרָק עַד כְּדֵי שָׂבְעוֹ. רָחַץ יָדָיו וְשִׁבַּח לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת וְאָמַר לַמַּסִּיק: “אַתָּה הוּא שֶׁחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים אוֹתְךָ, וְסִבֵּב שְׁלוֹמִי עַל יָדְךָ”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הַנַּח דִּבּוּרִים אֵלֶּה וְהַגֵּד לָנוּ מַהִי סִבַּת בּוֹאֲךָ לִמְדִינָה זוֹ, וּמֵאַיִן אַתָּה, שֶׁכֵּן רוֹאֶה אָנֹכִי בְּפָנֶיךָ סִימָנֵי הָעשֶׁר”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “הַגֵּד לִי אַתָּה, כֵּיצַד נִתְקַלְתָּ בִי, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּרִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֲרֵי מְצָאתִיךָ מוּטָל עַל הַגַּל בִּמְקוֹם הַמּוֹקֵדָה בִּשְׁעַת עֲלוֹת הַשַׁחַר, כְּשֶׁפָּנִיתִי לַעֲבוֹדָתִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הֱטִילְךָ, וּלְקַחְתִּיךָ אֶצְלִי. וְזֶהוּ כָל סִפּוּרִי”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יִשְׁתַּבַּח הַמְחַיֶּה אֶת הָעֲצָמוֹת אַחֲרֵי בְלוֹתָן. וְאָכֵן, אָחִי, לֹא עָשִׂיתָ טוֹבָה אֶלָּא עִם הָרָאוּי לָהּ, וְעוֹד תֶּאֱסֹף אֶת פֵּרוֹת הַטּוֹבָה הַזֹּאת”. הוֹסִיף וְאָמַר לַמַּסִּיק: “וְעַכְשָׁו בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אָנִי?” אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אַתָּה בִּירוּשָׁלַיִם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר צַ’וְא אַלמַכָּאן בָּזֶה שֶׁהוּא נָכְרִי וּדְבַר פֵּרוּדוֹ מֵאֲחוֹתוֹ וּבָכָה. גִּלָּה לַמַּסִּיק אֶת סוֹדוֹ וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עֲמָסוּנִי אַהֲבָה מֵעַל לְכֹחוֹתַי,

וּבְגִינָם נָשָׂאתִי הַקָּשָׁה בְסִבְלוֹתַי.

הוֹי אֲשֶׁר חָלְפוּ מִנִּי, חוּסוּ עַל תַּמְצִית דָּמַי

הֵן עַל רָחֲקִי מִכֶּם גַּם כָּל מְקַנֵּא יְרַחֵם עָלַי,

אַל נָּא תִּמָּנְעוּ מֵחוֹנֵן אוֹתִי בְּמֶבָּט,

לְהָקֵל מְסִבּוֹתַי וְעָצְמַת כִּסּוּף לָהַט.

שָׁאַלְתִּי לִבִּי לְיַחֵל, וַיֹּאמֶר אֵלַי:

“הֶרֶף, כִּי תוֹחֶלֶת אֵינָהּ מִדְּרָכַי”.

הוֹסִיף לִבְכּוֹת. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אַל תֵּבְךְּ וְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים עַל הַטּוֹב וְהַבְּרִיאוּת”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “כַמָּה בֵינֵינוּ וּבֵין דַּמֶּשֶׂק?” אָמַר לוֹ: “שִׁשָּׁה יָמִים”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְשַׁלְּחֵנִי אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק:“אֲדוֹנִי, כֵּיצַד זֶה אֶתֵּן לְךָ לָלֶכֶת יְחִידִי וְאַתָּה עֶלֶם צָעִיר? אַךְ אִם חָפֵץ אַתָּה לִנְסֹעַ לְדַמֶּשֶׂק, הֲרֵי אֲנִי הוּא שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ. וְאִם אִשְׁתִּי שׁוֹמַעַת לִי וּמְצַיֶּתֶת לִי וּמַסְכִּימָה לִנְסֹעַ עִמִּי, אֶשָּׁאֵר שָׁם, שֶׁלֹּא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתֶךָ”. אָמַר הַמַּסִּיק לְאִשְׁתּוֹ: “רְצוֹנֵךְ שֶׁתִּסְעִי עִמִּי לְדַמֶּשֶׂק אוֹ אַתְּ נִשְׁאֶרֶת כָּאן, עַד שֶׁאֲנִי מְלַוֶּה אֶת אֲדוֹנִי לְדַמֶּשֶׂק שֶׁל סוּרְיָא וְחוֹזֵר אֵלַיִךְ? שֶׁכֵּן מְבַקֵּשׁ הוּא לִנְסֹעַ אֵלֶיהָ, וַאֲנִי, חַי אֱלֹהִים, לֹא קַלָּה עָלַי פְּרִידָתוֹ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מִפְּנֵי לִסְטִים שֶׁבַּדְּרָכִים”. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “נוֹסַעַת אֲנִי אִתְּכֶם”. אָמַר הַמַּסִּיק:" הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַהַסְכָּמָה". קָם הַמַּסִּיק וּמָכַר חֲפָצָיו וְחֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק הִסְכִּים הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִנְסוֹעַ עִם צַ’וְא אַלמַכָּאן וְלַעֲבֹר אִתּוֹ לְדַמֶּשֶׂק. מָכַר הַמַּסִּיק אֶת חֲפָצָיו וְאֶת חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ וְשָׂכַר חֲמוֹר וְהִרְכִּיב עָלָיו אֶת צַ’וְא אַלמַכָּאן וְנָסְעוּ. לֹא פָסְקוּ מִנְסוֹעַ שִׁשָּׁה יָמִים עַד שֶׁנִּכְנְסוּ לְדַמֶּשֶׂק, וְיָרְדוּ בָהּ בְסוֹף הַיּוֹם. הָלַךְ הַמַּסִּיק וְקָנָה מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה, כַּנָּהוּג, וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ חֲמִשָּׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ חָלְתָה אֵשֶׁת הַמַּסִּיק יָמִים מִסְפָּר וְנֶאֶסְפָה אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הָיָה דָבָר זֶה קָשֶׁה עַל צַ’וְא אַלמַכָּאן, שֶׁכְּבָר הִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ, וְהָיְתָה מְשָׁרֶתֶת אוֹתוֹ. הִתְאַבֵּל עָלֶיהָ הַמַּסִּיק אֵבֶל כָּבֵד. פָּנָה צַ’וְא אַלמַכָּאן אֶל הַמַּסִּיק וּמְצָאוֹ אָבֵל. אָמַר לוֹ: “אַל נָא תִּתְאַבֵּל, שֶׁהֲרֵי כֻלָּנוּ נִכְנָסִים בְּשַׁעַר זֶה”. פָּנָה הַמַּסִּיק אֶל צַ’וְא אַלמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב, בְּנִי. וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יִתֵּן לָנוּ תְּמוּרָה בְּחַסְדּוֹ, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ הַיָּגוֹן. כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ, בְּנִי, שֶׁנֵּצֵא וְנִסְתַּכֵּל בְּדַמֶּשֶׂק שֶׁתִּהְיֶה לְךָ קֹרַת רוּחַ?” אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “הָעֵצָה עֲצָתֶךָ”. קָם הַמַּסִּיק וְשָׂם יָדוֹ בְיַד צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהָלְכוּ עַד שֶׁבָּאוּ לְתַחְתִּית אֻרְווֹת מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק, וּמָצְאוּ גְמַלִּים טְעוּנִים תֵּבוֹת וּשְׁטִיחִים וַאֲרִיג רְקָמוֹת וְזוּלַת זֶה. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי לְמִי אֵלֶּה הָעֲבָדִים וְהַגְּמַלִּים וְהָאֲרִיגִים”. שָׁאַל פִּי אַחַד הַסָּרִיסִים עַל דְּבַר זֶה. וְאָמַר לוֹ זֶה שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: “מַתָּנָה הִיא זוֹ מֵאֵת נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁלֹחַ אֶל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן בְּצֵרוּף עִם הַמִּסִּים שֶׁל סוּרְיָא”. כְּשֶׁשָּׁמַע צַ’וְא אַלמַכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַּגִּיד?

אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד?

אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה נִשְׁלָחָה?

הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מְאוֹהֵב אֲנָחָה.

אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחִי? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית

אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב, לֹא תְּאַחֵר הָאַחֲרִית,

וְאָמַר עוֹד:

נָסְעוּ, נֶעֶלְמוּ מִמַּרְאֵה עֵינִי

וְהֵמָּה בְתוֹכֵי לִבִּי. בִּצְפוּנִי

חָלַף עָבַר מִנִּי יָפְיָם, וְחַיַּי

לֹא יִמְתְּקוּ וְלֹא יֶחְדְּלוּ מַאֲוַיַּי.

אִם יִגְזֹר אֱלֹהִים אִתְּכֶם לְקַבְּצֵנִי,

בְּשִׂיחָה תֶּאֱרַךְ אֲסַפֵּר יְגוֹנִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ בָּכָה. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֵן זֶה עַתָּה חָזַרְתָּ לִבְרִיאוּתְךָ. חַזֵּק רוּחֲךָ וְאַל תֵּבְךְּ, שֶׁמְּפַחֵד אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא תַחֲזֹר לְמַחֲלָתְךָ”. לֹא פָסַק מִלְּדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וּלְשַׁעַשְׁעוֹ, כְּשֶׁצַּ’וְא אַלמַכָּאן נֶאֱנָח וּמִתְאוֹנֵן עַל הֱיוֹתוֹ זָר וְעַל פֵּרוּדוֹ מֵאֲחוֹתוֹ וּמִמַּמְלַכְתּוֹ וּמִשְׁתַּפֵּךְ בִּדְמָעוֹת. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

הִצְטַיֵּד בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אַתָּה נוֹסֵעַ,

וְהַמָּוֶת בְּאֵין סָפֵק יָבוֹא, הֱוֵה יוֹדֵעַ.

טוּבְךָ בָּעוֹלָם רַק עֶצֶב וָבֹהוּ

וְחַיֶּיךָ בָּעוֹלָם הֶבֶל וָתֹהוּ

הֵן הָעוֹלָם כְּתַחֲנַת נוֹסֵעַ הִנֵּהוּ.

חָנָה בוֹ לָעֶרֶב, וְלַבֹּקֶר יַעַזְבֵהוּ.

הִתְחִיל צַ’וְא אַלמַכָּאן בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח עַל נָכְרִיּוּתוֹ. וְכָךְ הָיָה גַּם הַמַּסִּיק בּוֹכֶה עַל פֵּרוּד מֵאִשְׁתּוֹ. וְעִם זֶה לֹא פָסַק מִלְּדַבֵּר נִחוּמִים עַל לִבּוֹ שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁעָלְתָה הַחַמָּה אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “דּוֹמֶה כְאִלּוּ הָיִיתָ מְהַרְהֵר בְּמוֹלַדְתְּךָ”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “כֵּן, וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד כָּאן. וַהֲרֵינִי מַפְקִידְךָ בְּיַד אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ עִם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וְאֵלֵךְ אִתָּם בָּרֶגֶל לְאַט לְאַט, עַד שֶׁאַגִּיעַ לְאַרְצִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “וַאֲנִי עִמְּךָ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ, שֶׁכֵּן עָשִׂיתִי אִתְּךָ טוֹבָה, וַאֲנִי חָפֵץ לְהַשְׁלִימָהּ בְּשָׁרְתִי אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים בַּעֲדִי טוֹב”. שָׂמַח צַ’וְא אַלמַכָּאן עַל שֶׁהַמַּסִּיק נוֹסֵעַ עִמּוֹ. יָצָא הַמַּסִּיק מִיָּד וְקָנָה לוֹ חֲמוֹר וְהֵכִין צֵדָה לַדֶּרֶךְ, וְאָמַר לְצַ’וְא אַלמַכָּאן: “רְכַב עַל הַחֲמוֹר הַזֶּה, וּכְשֶׁתִּתְעַיֵּף מִן הָרְכִיבָה תֵּרֵד וְתֵלֵךְ בָּרֶגֶל”. אָמַר צַ’וְא אַלמַכָּאן: “יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים וְיַעֲזֹר לִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב, שֶׁכֵּן עָשִׂיתָ עִמִּי מִן הַטּוֹב, מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה אִישׁ עִם אָחִיו”. הִמְתִּינוּ עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה וְנָשְׂאוּ צֵידָתָם וְחֶפְצֵיהֶם עַל אוֹתוֹ חֲמוֹר וְנָסְעוּ.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנָם שֶׁל צַ’וְא אַלמַכָּאן וְהַמַּסִּיק. וְאוּלָם אֲחוֹתוֹ נַזְהַת אַלזַּמָאן הֲרֵי כְּשֶׁנִּפְרְדָה מֵאָחִיהָ צַ’וְא אַלמַכָּאן, יָצְאָה מִן הָאַכְסַנְיָה שֶׁהָיוּ בָהּ בִירוּשָׁלַיִם אַחֲרֵי שֶׁהִתְעַטְּפָה בִגְלִימַת צֶמֶר בְּלוּיָה, שֶׁתְּשָׁרֵת אֶת מִי שֶׁהוּא וְתִקְנֶה לְאָחִיהָ מַה שֶׁהִתְאַוָּה לוֹ מִצְּלִי הַבָּשָׂר. הָיְתָה בוֹכָה בַדֶּרֶךְ וְלֹא יָדְעָה לְאָן לִפְנוֹת. וְהָיְתָה דַעְתָּהּ עֲסוּקָה בְאָחִיהָ וְלִבָּהּ מְהַרְהֵר בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ בַּמּוֹלֶדֶת. שָׁפְכָה תְחִנָּתָהּ לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהָסִיר אֶת כָּל הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

יָרַד לֵיל-אֹפֶל, וְעֹז אַהֲבָה בְחֹלִי הִסְעִיר,

וְחֵשֶׁק אֶת אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי מִכְּאֵב הֵעִיר,

וּמְצוּקַת פֵּרוּד בְּתוֹךְ קְרָבַי תִּשְׁכֹּן,

וְעֶצֶב הִצְעִידַנִי עֲדֵי כִּלָּיוֹן.

שְׂרָפַתְנִי תְשׁוּקָה הֶחֱרִידַנִי יָגוֹן

וְדֶמַע יְגַל סוֹד אַהֲבָה אֶצְפֹּן.

וְאֵין תַּחְבּוּלָה אֵדָעֶנָּה נִפְרָדִים לְחַבֵּר,

אֲשֶׁר אֶת צַעַר לְבָבִי תוּכַל לְעַקֵּר.

וְאֵשׁ לְבָבִי בְּגַעֲגוּעִים בּוֹעֵרָה,

וּמִלַּהֲטָהּ כִּסּוּפִים אוֹתִי יוֹסִיפוּ לְיַסְּרָה.

הוֹי הַמְחָרְפֵנִי עַל אֲשֶׁר בָּא עָלַי וַיֵּאת,

הֵן בְּשֶׁבֶר אֶשָּׂא אֲשֶׁר נִכְתַּב עָלַי בָּעֵט.

בָּאַהֲבָה נִשְׁבַּעְתִּי, עַד נֶצַח לֹא אֶשְׁלַו,

וּשְׁבוּעַת אוֹהֲבִים שְׁבוּעַת יִשְׁרֵי-לֵבָב.

לַיְלָה! הוֹדַע קוֹרוֹתַי לִמְסַפְּרֵי אַהֲבָה, וְקוּם

וְהָעֵד אֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי בְךָ לֹא אָנוּם.

הָיְתָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֲחוֹת צַ’וְא אַלְמַכָּאן מְהַלֶּכֶת וּפוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהִנֵּה שֵׁיךְ נוֹסֵעַ וּבָא מִן הָעֲרָבָה, וְעִמּוֹ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִן הַבְּדוּאִים. הִסְתַּכֵּל בָּהּ הַשֵּׁיךְ וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁהִיא יָפָה וְעַל רֹאשָׁהּ בְּלוֹיַת צֶמֶר. הִשְׁתָּאָה לְיָפְיָהּ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אָכֵן יָפָה הִיא זוֹ וּמַקְסִימָה, וְאוּלָם יְרוּדָה הִיא, אַךְ אַחַת הִיא לִי אִם מֵעִיר זוֹ הִיא וְאִם נָכְרִיָּה, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹטְלָה לִי”. הָלַךְ בְּעִקְבוֹתֶיהָ לְאַט לְאַט עַד שֶׁעָמַד לָהּ בְּדַרְכָּהּ בֵּין הַמְצָרִים וְקָרָא לָהּ לְשָׁאֲלָהּ עַל מַצָּבָהּ. אָמַר לָהּ: “בִּתִּי, בַּת חוֹרִין אַתְּ אוֹ שִׁפְחָה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו, הִבִּיטָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “בְּחַיֶּיךָ, אַל תְּחַדֵּשׁ עָלַי הַיְגוֹנִים”. אָמַר לָהּ: “הִנֵּה חוֹנַנְתִּי שֵׁשׁ בָּנוֹת, וּמֵתוּ עָלַי חָמֵשׁ מֵהֶן וְנִשְׁאֲרָה אַחַת, וְהִיא הַצְּעִירָה בָהֶן, וּבָאתִי אֵלַיִךְ לִשְׁאֹל אוֹתָךְ אִם מִבְּנוֹת הָעִיר הַזֹּאת אַתְּ אוֹ נָכְרִיָּה, כְּדֵי שֶׁאֶקַּח אוֹתָךְ וַאֲשִׂימֵךְ אִתָּהּ לִהְיוֹת לְרֵעָה לָהּ וְתִתְנַחֵם בָּךְ אַחֲרֵי אַחְיוֹתֶיהָ. וְאִם אֵין לָךְ מִי שֶׁהוּא, אָשִׂים אוֹתָךְ כְּאַחַת מֵהֶן וְהָיִיתְ כְּיַלְדִּי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה בְלִבָּהּ: “יִתָּכֵן כִּי אֶמְצָא מְקוֹם מִבְטָחִים אֵצֶל זָקֵן זֶה”. הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ מִבּוּשָׁה וְאָמְרָה: “הוֹי דּוֹדִי, נַעֲרָה נָכְרִיָּה אֲנִי וְלִי אָח חוֹלֶה. הֲרֵינִי מוּכָנָה לָלֶכֶת עִמְּךָ לְבֵיתְךָ, בִּתְנַאי שֶׁאֶהְיֶה עִם בִּתְּךָ בַּיּוֹם, וּבַלַּיְלָה אֵלֵךְ אֶל אָחִי. אִם אַתָּה מְקַבֵּל זֶה, הֲרֵינִי הוֹלֶכֶת עִמְּךָ, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי, נָכְרִיָּה, וְהָיִיתִי כְבוּדָה וְנַעֲשֵׂיתִי שְׁפָלָה וּבְזוּיָה. בָּאתִי אֲנִי וְאָחִי מֵאֶרֶץ חִגָ’אז, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יֵדַע אָחִי הֵיכָן אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי אֶת דְּבָרֶיהָ אָמַר בְּלִבּוֹ: “חֵי אֱלֹהִים, כְּבָר הִצְלַחְתִּי בְמַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לָהּ: “אֵינִי מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁתִּתְרוֹעֲעִי לְבִתִּי בַיּוֹם וְתֵלְכִי אֶל אָחִיךְ בַּלַּיְלָה. וְאִם מַסְכִּימָה אַתְּ, הַעֲבִירִי אוֹתוֹ לִמְקוֹמֵנוּ”. לֹא פָסַק הַבְּדוּאִי לְהָנִיחַ אֶת דַּעְתָהּ וּלְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, עַד שֶׁהִסְכִּימָה לוֹ לָשֶׁבֶת אֶצְלוֹ. הָלַךְ לְפָנֶיהָ וְהָלְכָה הִיא אַחֲרָיו וְהִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת אֶל כְּנוּפְיָתוֹ, וּכְבָר הֵכִינוּ הַגְּמַלִּים וְשָׂמוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַמִּטְעָנִים וְשָׂמוּ מֵעַל לָהֶם אֶת הַמַּיִם וְאֶת הַצֵּידָה. וְהָיָה הַבְּדוּאִי לִסְטִים דְּרָכִים וּבוֹגֵד בְּבֶן לְוָיָה וְאִישׁ מְזִמּוֹת וְעָרְמָה, וְלֹא הָיוּ אֶצְלוֹ לֹא בֵּן וְלֹא בַת, וְלֹא אָמַר אוֹתָם דְּבָרִים אֶלָּא בְעָרְמָה שֶׁהֶעֱרִים עַל נַעֲרָה מִסְכֵּנָה זוֹ בַּאֲשֶׁר גָזַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. הָיָה הַבְּדוּאִי מְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁיָּצְאוּ מִן הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם לְהִתְחַבֵּר אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ, וּמָצָא שֶׁכְּבָר נָסְעוּ עַל הַגְּמַלִּים. רָכַב הַבְּדוּאִי עַל גָּמָל וְהִרְכִּיבָה אִתּוֹ עַל גְמַלּוֹ מֵאַחֲרָיו, וְנָסְעוּ רֹב הַלַּיְלָה. הִכִּירָה נַזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁלֹּא הָיוּ דִּבְרֵי הַבְּדוּאִי אֶלָּא לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וְשֶׁרִמָּה אוֹתָהּ. הָיְתָה בוֹכָה וְצוֹרַחַת כְּשֶׁהֵם בַּדֶּרֶךְ וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם אֶל הֶהָרִים, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָם אָדָם. כְּשֶׁהָיָה קָרוֹב לַשַּׁחַר יָרְדוּ מִן הַגְּמַלִּים. נִגַּשׁ הַבְּדוּאִי אֶל נַזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “עִירוֹנִית בְּכִי זֶה מַה הוּא? חֵי-אֱלֹהִים, אִם אֵין אַתְּ חֲדֵלָה מִלִּבְכּוֹת, אַכֶּה אוֹתֵךְ עַד מָוֶת, בְּלָיָה עִירוֹנִית!” כְּשֶׁשָּׁמְעָה נַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת דְּבָרָיו, קָצָה בְחַיֶּיהָ וּבִקְּשָׁה נַפְשָׁהּ לָמוּת. פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “הוֹי שֵׁיךְ הָרָע, הוֹי שֵׂבָה שֶׁל גֵּיהִנֹּם, כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה תִמְעַל בִּי וְתָזֹם מְזִמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי בָטַחְתִּי בְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי דְבָרֶיהָ אָמַר לָהּ: “בְּלָיָה עִירוֹנִית, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ לָשׁוֹן לַעֲנוֹת אוֹתִי בָהּ?” קָם עָלֶיהָ וְעִמּוֹ שׁוֹט וְהִכָּה אוֹתָהּ וְאָמַר: “אִם אֵין אַתְּ שׁוֹתֶקֶת, הֲרֵינִי מֵמִית אוֹתָךְ”. שָׁתְקָה שָׁעָה אַחַת. הִרְהֲרָה בְאָחִיהָ וְהַמַּצָּב שֶׁהוּא שָׁרוּי בוֹ מִן הַמַּחֲלוֹת וּבָכְתָה בַמִּסְתָּרִים. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּנְתָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה עָקַבְתָּ אוֹתִי כָל כָּךְ עַד שֶׁהֵבֵאתָ אוֹתִי לְהָרִים אֵלוּ הַשּׁוֹמֵמִים, וּמַה כַּוָּנָתְךָ לַעֲשׂוֹת בִּי?” כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרֶיהָ כָּבֵד לִבּוֹ עוֹד יוֹתֵר וְאָמַר לָהּ: “בְּלָיָה עִירוֹנִית, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ לָשׁוֹן לַעֲנוֹת אוֹתִי בָהּ? נָטַל שׁוֹט וְהִצְלִיף בּוֹ עַל גַּבָּהּ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה, גָּחֲנָה עַל רַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן, אָז הִרְפָּה מֵהַכּוֹת אוֹתָהּ. הָיָה מְגַדֵּף אוֹתָהּ וְאוֹמֵר:” נִשְׁבָּע אֲנִי בְמִגְבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֶשְׁמַע אוֹתָךְ בּוֹכָה אֶכְרֹת אֶת לְשׁוֹנֵךְ וְאֶתְקַע אוֹתָהּ בְּחוֹרֵךְ, אַתְּ בְּלָיָה עִירוֹנִית ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁתַּתְּקָה וְלֹא הֵשִׁיבָה תְשׁוּבָה, כָּאֲבוּ לָהּ הַמַּלְקוֹת וְהִצְטַנְּפָה וְהִשְׁמִיטָה רֹאשָׁהּ עַל חָזָהּ וְהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּמַצָּבָהּ וּבְמַצָּבוֹ שֶׁל אָחִיהָ, וּבְשִׁפְלוּתָהּ אַחֲרֵי הֱיוֹתָהּ כְּבוּדָה, וּבְמַחֲלַת אָחִיהָ וּבִבְדִידוּתוֹ וְנָכְרָם שְׁנֵיהֶם. הִזִּילָה דִּמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מִמִּנְהַג הַזְּמַן לָסֶגֶת וְלַחֲזֹר,

וְלֹא יִשָּׁאֵר מַצָּב לְאִישׁ יְמֵי דוֹר,

וְלַכֹּל בָּעוֹלָם זְמַנּוֹ נִקְצָב,

וַחֲרוּצִים לְאָדָם יְמֵי חַיָּיו.

עַד מָה אֶשָּׂא דַכָּא וּבַלָּהָה, הוֹי לַיָּגוֹן,

מֵחַיִּים אֲשֶׁר כָּלוּ בְּבַלָּהוֹת וְדִכָּאוֹן.

אַל יְאַשֵּׁר אֵל יָמִים אֻשַּׁרְתִּי בָּם,

יָמִים צָפַן הַכָּבוֹד זְלוּת בְּקִפּוּלָם.

נִכְזַב שִׁבְרִי וְתִקְוָתִי נִכְרָתָה

וַחֲבִילָתִי נִפְרְדָה בַּנֵּכָר נָשָׁתָה.

הוֹי הָעוֹבֵר עַל הֶחָצֵר בָּהּ הָיִיתִי גָרָה,

הוֹדַע אוֹתָם כִּי דִּמְעָתִי פְּלָגִים נִגָּרָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי שִׁירָהּ, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וְנָד לָהּ וְחָמַל עָלֶיהָ וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ וּמָחָה דִּמְעוֹתֶיהָ וְנָתַן לָהּ עֻגַּת שְׂעוֹרִים וְאָמַר לָהּ: “אֲנִי אֵינִי אוֹהֵב מִי שֶׁעוֹנֶה לִי בִשְׁעַת כַּעְסִי. וְאַתְּ, מֵעַכְשָׁו לֹא תַּעֲנִי לִי כְּלוּם מֵאוֹתָם הַדְּבָרִים הַנִּתְעָבִים. הֲרֵי אֲנִי מוֹכֵר אוֹתָךְ לְאָדָם טוֹב כָּמוֹנִי שֶׁיֵּיטִיב עִמָּךְ כְּשֵׁם שֶׁהֵיטַבְתִּי אָנִי”. אָמְרָה לוֹ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה”. כְּשֶׁאָרַךְ לָהּ הַלַּיְלָה וְשָׂרַף אוֹתָהּ הָרָעָב, אָכְלָה מֵאוֹתָהּ עֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים דָּבָר מוּעָט. וּכְשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה צִוָּה הַבְּדוּאִי לִכְנוּפְיָתוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַבְּדוּאִי כְּשֶׁנָּתַן לְנַזְהַת אַלזַּמָאן אֶת עֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים וְהִבְטִיחָה שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְאָדָם טוֹב כָּמוֹהוּ, אָמְרָה לוֹ: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה וְשָׂרַף אוֹתָהּ הָרָעָב, אָכְלָה מֵעֻגַּת הַשְּׂעוֹרִים דָּבָר מוּעָט. אַחַר-כָּך פָּקַד הַבְּדוּאִי עַל כְּנוּפְיָתוֹ לָצֵאת לַדֶּרֶךְ. טָעֲנוּ אֶת הַגְּמַלִּים, וְרָכַב הַבְּדוּאִי עַל גָּמָל וְהִרְכִּיב אֶת נַזְהַת אַלזַּמָאן עַל גְּמַלּוֹ מֵאַחֲרָיו, וְנָסְעוּ וְהִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁלשֶׁת יָמִים. נִכְנְסוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וְיָרְדוּ בְאַכְסַנְיַת הַשֻּׂלְטָאן בְּצַד שַׁעַר-הַמּוֹשֵׁל. וּכְבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ שֶׁל נַזְהַת אַלזַּמָאן מִן הַיָּגוֹן וּמִיגִיעַת הַנְּסִיעָה, וְהָיְתָה בוֹכָה בִּגְלַל זֶה. נִגַּשׁ הַבְּדוּאִי אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “עִירוֹנִית, בְּמִגְבַּעְתִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֵין אַתְּ מַרְפָּה מִבְּכִי זֶה, אֵינִי מוֹכְרֵךְ אֶלָּא לִיהוּדִי”. קָם וּתְפָשָׂהּ בְּיָדָהּ וְהִכְנִיסָה לְחֶדֶר וְיָצָא לַשּׁוּק וְעָבַר עַל פְּנֵי הַסּוֹחֲרִים הָעוֹסְקִים בִּשְׁפָחוֹת וּבָא אִתָּם בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן. אָמַר לָהֶם: “אִתִּי שִׁפְחָה שֶׁהֲבֵאתִיהָ עִמִּי, וְאָחִיהָ חוֹלֶה וּשְׁלַחְתִּיו אֶל אֲנָשַׁי בִּמְדִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁיְּרַפְּאוּהוּ עַד שֶׁיַּבְרִיא, וּבִרְצוֹנִי לְמָכְרָהּ, שֶׁכֵּן מִיּוֹם שֶׁחָלָה אָחִיהָ הִיא בּוֹכִיָּה, שֶׁקָּשָׁה עָלֶיהָ פְּרִידָתוֹ, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁמִּי שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָהּ יְדַבֵּר אֵלֶיהָ רַכּוֹת, וְיֹאמַר לָהּ: “הֲרֵי אָחִיךְ אֶצְלִי בִּירוּשָׁלַיִם חוֹלֶה”, וַאֲנִי מוֹזִיל לוֹ מִמְחִירָהּ”. נִגַּשׁ אַחַד הַסּוֹחֲרִים וְאָמַר לוֹ: “מַה גִּילָהּ?” אָמַר לוֹ: “בְּתוּלָה הִיא שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, בַּעֲלַת-שֵׂכֶל טוֹב וְנִימוּסִין וּתְבוּנָה וְיֹפִי וָחֵן. וְאוּלָם מֵאָז שָׁלַחְתִּי אֶת אָחִיהָ לִירוּשָׁלַיִם, טָרוּד לִבָּהּ בּוֹ וְנִשְׁתַּנָּה יָפְיָהּ וְנִרְזָה מִשְׁמַן בְּשָׂרָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר כָּךְ הָלַךְ עִם הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “דַּע לְךָ, שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ עִמְּךָ וְקוֹנֶה מֵאִתְּךָ אֶת הַנַּעֲרָה שָׁאַתָּה מְהַלֵּל אוֹתָהּ וּמְשַׁבֵּחַ שִׂכְלָהּ וְנִימוּסָהּ וְיָפְיָהּ, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶת מְחִירָה. וְאוּלָם תְּנַאי אֲנִי מַתְנֶה עִמְּךָ שֶׁאִם אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מְחִירָה בִּמְזֻמָּנִים. וְאִם אֵין אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ, אֲנִי מַחֲזִיר אוֹתָהּ לְךָ”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “אִם חָפֵץ אַתָּה, הָבֵא אוֹתָהּ אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהַתְנֵה עִמִּי כָּל תְּנַאי שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, שֶׁכֵּן אִם אַתָּה מוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכוֹרַסָאן, יִתָּכֵן מְאֹד שֶׁתִּתְקַבֵּל עַל לִבּוֹ וְיִתֵּן לְךָ מְחִירָה, וְיַרְבֶּה לְךָ הָרֶוַח בָּהּ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “וַאֲנִי יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה מֵאֵת הַשֻּׂלְטָאן, וְהִיא שֶׁיִּכְתֹּב לְאָבִיו עֹמַר אַלנֻּעְמָאן וִיצַוֵּהוּ עָלַי. וְאִם הוּא מְקַבֵּל אֶת הַנַּעֲרָה מִיָּדַי, אֲנִי שׁוֹקֵל לְךָ מְחִירָה מִיָּד”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “קִבַּלְתִּי תְּנַאי זֶה שֶׁאַתָּה מַתְנֶה”. הָלְכוּ הַשְּׁנַיִם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נֻזְהַת אַלזַּמָאן. עָמַד הַבְּדוּאִי עַל יָד דֶּלֶת הַחֶדֶר וְקָרָא לָהּ:” הוֹי נָאגִ’יָּה", שֶׁכֵּן קָרָא אוֹתָהּ בְּשֵׁם זֶה. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ, בָּכְתָה וְלֹא עָנְתָה לוֹ. פָּנָה הַבְּדוּאִי אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת לְפָנֶיךָ, גַּשׁ אֵלֶיהָ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וּנְהַג אִתָּה בְּטוֹבוֹת כְּפִי שֶׁצִּוִּיתִיךָ”. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֵר וְרָאָה אוֹתָהּ מֻפְלָה בְחֵן וּבְיֹפִי, וּבִפְרָט שֶׁהִיא יוֹדַעַת לְשׁוֹן עַרְבִית. אָמַר הַסּוֹחֵר: “אָמְנָם כֵּן הִיא כְּמוֹ שֶׁתֵּאַרְתָּ אוֹתָהּ לִי, וַהֲרֵינִי מַשִּׂיג עַל יָדָהּ אֵצֶל הַשֻּׂלְטָאן מַה שֶּׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “שָׁלוֹם עָלַיִךְ, הַבַּת, כֵּיצַד שְׁלוֹמֵךְ?” פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה: “רְשׁוּמָה הִיא בְּסֵפֶר הַגּוֹרָל”.⁶ הִסְתַּכְּלָה בּוֹ וּמָצְאָה שֶׁהוּא אִישׁ בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וּמַרְאֵהוּ יָפֶה. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “דּוֹמַנִי שֶׁזֶּה בָּא לִקְנוֹת אוֹתִי”. וְהוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “אִם אֲנִי מוֹנַעַת עַצְמִי מִמֶּנּוּ, הֲרֵינִי נִשְׁאֶרֶת אֵצֶל פּוֹשֵׁעַ זֶה, וְהוּא מֵמִית אוֹתִי בְמַכּוֹת. עַל-כָּל פָּנִים הֲרֵי זֶה אִישׁ שֶׁפָּנָיו יָפוֹת, וַהֲרֵי זֶה יֵשׁ לְצַפּוֹת מִמֶּנּוּ טוֹבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִן הַבְּדוּאִי הַגַּס הַזֶּה, וְאֶפְשָׁר לֹא בָא עַכְשָׁו אֶלָּא לִשְׁמֹעַ שִׂיחָתִי, הָבָה וְאֶעֱנֶה אוֹתוֹ תְּשׁוּבָה יָפָה”. וְהָיָה כָּל זֶה, כְּשֶׁעֵינֶיהָ כְבוּשׁוֹת בַּקַּרְקַע. נָשְׂאָה אֵלָיו עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ בְּדִבְרֵי נֹעַם: “וְהַשָּׁלוֹם עָלֶיךָ, אֲדוֹנִי, וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו – כָּךְ צִוָּה הַנָּבִיא⁷ יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִשְׁאֵלָתְךָ לְמַצָּבִי, הֲרֵי אִם בִּרְצוֹנְךָ לְדַעְתּוֹ, הִנֵּה לֹא תְאַחֵל אוֹתוֹ אֶלָּא לְאוֹיְבֶיךָ”. וְשָׁתְקָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרֶיהָ, נִטְרְפָה עָלָיו דַּעְתּוֹ מִשִּׁפְחָה זוֹ. פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “מַה מְּחִירָה? אָכֵן רָמַת הַמַּעֲלָה הִיא”. נִתְמַלֵּא הַבְּדוּאִי זַעַם וְאָמַר לוֹ: “קִלְקַלְתָּ לִי אֶת הַשִּׁפְחָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ. כֵּיצַד זֶה אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהִיא רָמַת הַמַּעֲלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהִנָּהּ מֵהַשְׁפָלִים בִּבְנֵי-אָדָם. אֵינִי מוֹכְרָהּ לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר דְּבָרָיו, הֵבִין שֶׁהוּא מְעוּט-שֵׂכֶל וְאָמַר לוֹ: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁכֵּן אֲנִי קוֹנֶה אוֹתָהּ עִם מוּם זֶה שֶׁהִזְכַּרְתִּי”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “וְכַמָּה אַתָּה מְשַׁלֵּם לִי מְחִירָה?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “לֹא יִקְרָא לַיֶּלֶד שֵׁם אֶלָּא אָבִיו. נְקֹב מְחִירָהּ לְפִי בַּקָּשָׁתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “לֹא כִי אַתָּה אוֹמֵר”. אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: “בְּדוּאִי זֶה גַּס שֶׁאֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב הוּא וְרֹאשׁוֹ יָבֵשׁ, וַאֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מְחִיר לָהּ, שֶׁלָּקְחָה לִבִּי בְּצַחוּת לְשׁוֹנָהּ וִיפִי מַרְאֶהָ. וְאִם גַּם כּוֹתֶבֶת וְקוֹרְאָה הִיא הֲרֵי זֶה מִשְּׁלֵמוּת הַטּוֹב לָהּ וּלְקוֹנָהּ, וְאוּלָם בְּדוּאִי זֶה אֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכָּהּ”. פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: שֵׁיךְ-הַבְּדוּאִים, אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ מְחִירָהּ מָאתַיִם דִּינָר בִּמְזֻמָּנִים לְיָדְךָ מִחוּץ לַמִּסִּים וְחֹק הַשֻּׂלְטָאן". כְּשֶׁשָּׁמַע הַבְּדוּאִי כָּךְ, כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל, נָזַף בַּסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “קוּם וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ, שֶׁגַּם אִלּוּ הָיִיתָ נוֹתֵן לִי מָאתַיִם דִּינָר בְּעַד בְּלוֹיֵי גְּלִימָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ, לֹא הָיִיתִי מוֹכְרָהּ לְךָ, שֶׁכֵּן אֵין אֲנִי מוֹכְרָהּ אֶלָּא מַנִּיחָהּ אֶצְלִי שֶׁתִּרְעֶה הַגְּמַלִּים וְתִטְחַן הַקֶּמַח”. גָעַר בָּהּ וְאָמַר: “בּוֹאִי, סְרוּחָה, אֵינִי מוֹכֵר אוֹתָךְ”. וּפָנָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁב הָיִיתִי אוֹתְךָ לְבַר-דַּעַת. בְּמִגְבַּעְתִּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מִסְתַּלֵּק מִכָּאן, אֲנִי מַשְׁמִיעַ אוֹתְךָ מַה שֶּׁלֹּא יִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: “בְּדוּאִי זֶה מְשֻׁגָּע הוּא וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּעֶרְכָּהּ. עַכְשָׁו לֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם בְּעִנְיַן מְחִירָהּ, שֶׁאִלּוּ הָיָה בַר-דַּעַת לֹא הָיָה אוֹמֵר: “נִשְׁבַּעְתִּי בְּמִגְבַּעְתִּי”, חַי-אֱלֹהִים שֶׁזּוֹ הִיא אוֹצַר אֲבָנִים-טוֹבוֹת, וַאֲנִי אֵין אִתִּי מְחִירָהּ. וְאָכֵן גַּם אִם יְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, אֲנִי נוֹתְנוֹ לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא נוֹטֵל כָּל אֲשֶׁר לִי”. פָּנָה אֶל הַבְּדוּאִי וְאָמַר לוֹ: “שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ וֶאֱמֹר לִי, מַה יֵּשׁ לָהּ אֶצְלְךָ מִבִּגְדֵי-אָרִיג?” אָמַר הַבְּדוּאִי: “וּמַה תַּעֲשֶׂה סְחָבַת-שְׁפָחוֹת זוֹ בְּבִגְדֵי-אָרִיג? חַי-אֱלֹהִים שֶׁגְּלִימָה זוֹ שֶׁהִיא עוֹטֶפֶת רַב לָהּ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “בִּרְשׁוּתְךָ אֲנִי מְגַלֶּה אֶת פָּנֶיהָ וּמְהַפֵּךְ בָּהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי-אָדָם מְהַפְּכִים לְשֵׁם קְנִיָּה”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ, יִשְׁמֹר אֱלֹהִים עֲלוּמֶיךָ, הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ. וְאִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ הַפְשִׁיטֶנָּה עֲרֻמָּה, וּרְאֵה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה”. אָמַר הַסּוֹחֵר: “יִשְׁמְרֵנִי הַשֵּׁם, אֵינִי מִסְתַּכֵּל אֶלָּא בְפָנֶיהָ”. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַסּוֹחֵר וְעָמַד מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי יָפְיָהּ וְחִנָּהּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְעָמַד מִתְבַּיֵּשׁ לִפְנֵי יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְיָשַׁב לְצִדָּהּ וְאָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹאֵל אַתָּה לִשְׁמִי בַּזְּמַן הַזֶּה אוֹ לִשְׁמִי לְפָנִים?” אָמַר לָהּ: “כְּלוּם יֵשׁ לָךְ שֵׁם חָדָשׁ וְשֵׁם יָשָׁן?” אָמְרָה: "הֵן, שְׁמִי הַיָּשָׁן נֻזְהַת אַלזַּמָאן⁸ וּשְׁמִי הֶחָדָשׁ גֻסַּת אַלזַּמָאן⁹. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, וְאָמַר לָהּ: “יֵשׁ לָךְ מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה לָךְ?” אָמְרָה: “הֵן, חֵי-אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, וְאוּלָם הַזְּמַן הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינוֹ, וְהוּא חוֹלֶה בִירוּשָׁלָיִם”. נִזְכְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן בְּאָחִיהָ וּבְמַחֲלָתוֹ וּבְנָכְרוֹ וּבְפֵרוּדָהּ מִמֶּנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹלֶה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מֶה הָיָה לוֹ. נִזְכְּרָה בְמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ מֵעִנְיָן זֶה עִם הַבְּדוּאִי, וֶהֱיוֹתָה רְחוֹקָה מֵאִמָּהּ וְאָבִיהָ וּמַמְלַכְתָּהּ. זָרְמוּ דִמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְשָׁטְפוּ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בְּכָל אֲשֶׁר אַּתָּה יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהַי,

הוֹי נוֹסֵעַ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ קְרָבַי,

וּבְכָל אֲשֶׁר הִנְּךָ יְהִי לְךָ אֵל לְחָסוּת,

יִשְׁמָרְךָ מִמְּסִבּוֹת זְמַן וּמִפֻּרְעָנוּת.

נֶעֱלַמְתָּ וְעֵינִי לְקִרְבָתְךָ נִכְסָפָה

וְדִמְעָתִי פְלָגִים יָרְדָה שָׁטָפָה.

לוּ אֵדַע אֵי מַחֲנֶה וְאֵי אֶרֶץ שָׁם

הִשְׁתַּקַּעְתָּ, בְּאֵיזֶה בַיִת וּבְאֵיזֶה עָם?

אִם מַיִם חַיִּים מִשְׁתֶּךָ יְהִי

כְּשׁוֹשָן רַעֲנָן, עֵת דִמְעִי שִׁקּוּיִי,

הַאִם תִּרְאֶה תְּנוּמָה? הֵן אֲנִי עֵרָה

בֵּין יְצוּעִי וּצְלָעַי גַּחֶלֶת בּוֹעֵרָה.

הַכֹּל מִבַּלְעֲדֵי פֵּרוּדְךָ יֵקַל

לְלִבִּי, וְזוּלָתוֹ לֹא יִכְבַּד כְּלָל.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מַה שֶׁאָמְרָה מִן הַשִּׁיר, בָּכָה וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְחוֹת דֶּמַע מִלֶּחְיָהּ. כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “חָלִילָה לְךָ, אֲדוֹנִי”. יָשַׁב הַבְּדוּאִי וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, כְּשֶׁהִיא מְכַסָּה פָנֶיהָ בִפְנֵי הַסּוֹחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לִמְחוֹת דִּמְעָתָהּ מֵעַל לֶחְיָהּ, וְחָשַׁב שֶׁהִיא מוֹנַעַת עַצְמָה מִבְּדִיקָתוֹ אוֹתָהּ, קָם אֵלֶיהָ אָץ, וְהָיָה בְיָדוֹ אַפְסָר שֶׁל גָּמָל. הֱרִימוֹ בְיָדוֹ וְהִכָּה אוֹתָהּ בוֹ עַל כִּתְפוֹתֶיהָ, בָּאָה הַמַּכָּה בְכֹחַ עַד שֶׁצָּנְחָה וּפָנֶיהָ לָאָרֶץ. נִכְנַס חָצָץ לְתוֹךְ גַּבַּת עֵינָהּ וְקָרְעָה אוֹתָהּ, וְשָׁתַת דָּמָה עַל פָּנֶיהָ. זָעֲקָה זְעָקָה גְדוֹלָה וּבָכְתָה בְכִי רַב וְהִתְעַלְּפָה, וּבָכָה הַסּוֹחֵר עִמָּהּ. אָמַר הַסּוֹחֵר: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֲנִי קוֹנֶה נַעֲרָה זוֹ, וַאֲפִלּוּ בְזָהָב מִשְׁקָלָהּ, וְאָנִיחַ לָהּ מֵעָרִיץ זֶה”. הִתְחִיל הַסּוֹחֵר מְחָרֵף אֶת הַבְּדוּאִי כְּשֶׁהִיא בְהִתְעַלְּפוּתָהּ. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מָחֲתָה אֶת הַדְּמָעוֹת וְאֶת הַדָּם מֵעַל פָּנֶיהָ, וְקָשְׁרָה רֹאשָׁהּ וְנָשְׂאָה עֵינֶיהָ לַמָּרוֹם, וְהִתְפַּלְּלָה לְרִבּוֹנָהּ בְּלֵב מָלֵא יָגוֹן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

רַחֵם נָא כְּבוּדָה

בְמָצוֹק הָיְתָה יְרוּדָה.

תֵּבְךְּ וְתֹאמַר בְפַלְגֵי דְמָעוֹת:

“נֶגֶד הַגּוֹרָל אֵין תַּחְבּוּלוֹת”.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ פָּנְתָה אֶל הַסּוֹחֵר וְאָמְרָה לוֹ בְקוֹל נָמוֹךְ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, אַל תַּעַזְבֵנִי בְּיַד עָרִיץ זֶה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁאִם אֲנִי לָנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה אֶצְלוֹ, אֶטְרֹף נַפְשִׁי בְכַפִּי. הַצִּילֵנִי אֵפוֹא מִיָּדוֹ, שֶׁיַּצִּיל אֱלֹהִים אוֹתְךָ מִמַּה שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא”.

קָם הַסּוֹחֵר וְאָמַר לַבְּדוּאִי: “שֵׁיךְ הַבְּדוּאִים, זֹאת אֵינָהּ לְפִי רוּחֲךָ, מְכֹר אוֹתָהּ לִי בְמַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לוֹ הַבְּדוּאִי: “טֹל אוֹתָהּ וְשַׁלֵּם מְחִירָהּ, שֶׁלֹּא אוֹלִיךְ אוֹתָהּ אֶל מְקוֹם הַמִּרְעֶת וְאָנִיחַ אוֹתָהּ שָׁם שֶׁתֶּאֱסֹף אֶת הַגְּלָלִים וְתִרְעֶה אֶת הַגְּמַלִּים”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “יִפְתַּח אֱלֹהִים – הוֹסֵף”. אָמַר הַסּוֹחֵר: “שִׁבְעִים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “יִפְתַּח אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גַּם הַקֶּרֶן שֶׁעָלְתָה בוֹ, שֶׁכֵּן אָכְלָה אֶצְלִי עֻגוֹת שְׂעוֹרִים בְּתִשְׁעִים אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “אַתָּה וְכָל מִשְׁפַּחְתְּךָ וְכָל שִׁבְטְךָ לֹא אֲכַלְתֶּם בְּכָל יְמֵי חַיֵּיכֶם בְּאֶלֶף דִּינָר שְׂעוֹרִים. וְאוּלָם דִּבּוּר אֶחָד אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, וְאִם אֵין אַתָּה מִתְרַצֶּה בּוֹ, הֲרֵינִי מֵבִיא דִּבָּתְךָ רָעָה אֶל מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק, וְהוּא נוֹטֵל אוֹתָהּ מִיָּדְךָ בְּעַל כָּרְחֲךָ”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “דַּבֵּר”. אָמַר:“בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר”. אָמַר הַבְּדוּאִי: “מָכַרְתִּי אוֹתָהּ לְךָ בִּמְחִיר זֶה, וַאֲנִי יָכוֹל לִקְנוֹת בּוֹ מֶלַח”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת דְבָרָיו, צָחַק וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהֵבִיא לוֹ אֶת הַמָּמוֹן וּמְסָרוֹ לוֹ. לָקַח אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִירוּשָׁלַיִם, אֶפְשָׁר שֶׁאֶמְצָא אֶת אָחִיהָ וְאָבִיא אוֹתוֹ וְאֶמְכְּרֶנוּ”. רָכַב וְנָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, וְהָלַךְ לָאַכְסַנְיָה וְשָׁאַל לְאָחִיהָ וְלֹא מְצָאוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְנֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהַסּוֹחֵר, הֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁלְּקָחָהּ הֵטִיל עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדָיו וְהָלַךְ לוֹ אִתָּהּ. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר שֶׁקִּבֵּל לְיָדָיו אֶת הַנַּעֲרָה מִידֵי הַבְּדוּאִי שָׂם עָלֶיהָ מַשֶּׁהוּ מִבְּגָדָיו וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, וְהִלְבִּישָׁהּ אֶת הַמְפֹאָרִים בַּלְּבוּשִׁים וּלְקָחָהּ וְיָרַד אִתָּהּ אֶל הַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ עֲדָיִים וְשָׂם אוֹתָם בְּמִטְפַּחַת שֶׁל אַטְלַס וְהִנִּיחָם לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “זֶהוּ כֻלּוֹ בִּשְׁבִילֵךְ הוּא, וְאֵינִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ אֶלָּא זֶה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֶכָּנֵס אִתָּךְ אֶל מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק תּוֹדִיעִי לוֹ אֶת הַמְּחִיר שֶׁשִּׁלַּמְתִּי בַעֲדֵךְ אִם גַּם כִּי לֹא יְסֻלָּא בְּעֶרְכֵּךְ. וּכְשֶׁתִּהְיִי אֶצְלוֹ אַחֲרֵי שֶׁיִּקְנֶה אוֹתָךְ מִמֶּנִּי, סַפְּרִי לוֹ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ, וּבַקְּשִׁי מֵאִתּוֹ כְּתָב-מַלְכוּת שֶׁיְּצַוֶּה בוֹ עָלַי, שֶׁאֵלֵךְ בּוֹ אֶל אָבִיו שַׁלִיט בַּגְדָאד הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן, שֶׁיֶּאֱסֹר לָקַחַת מִמֶּנִּי מֶכֶס מִן הָאֲרִיגִים אוֹ זוּלַת זֶה מִכָּל מַה שֶׁאֶסְחַר בּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְבָרָיו בָּכְתָה וְנֶאֶנְחָה. אָמַר לָהּ הַסּוֹחֵר: “גְּבִרְתִּי, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אֶת בַּגְדָאד תִּדְמַעְנָה עֵינַיִךְ, יֵשׁ לָךְ בָּהּ אִישׁ שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ? וְאִם סוֹחֵר הוּא אוֹ זוּלַת זֶה, הַגִּידִי לִי, שֶׁאֲנִי מַכִּיר אֶת כָּל מִי שֶׁבָּהּ מִן הַסּוֹחֲרִים אוֹ זוּלָתָם. וְאִם בִּרְצוֹנֵךְ לְשַׁגֵּר אִגֶּרֶת אֲנִי מוֹלִיכָהּ אֵלָיו”. אָמְרָה לוֹ: "חַי-אֱלֹהִים אֵין לִי הֶכֵּרוּת בָּהּ לֹא עִם סוֹחֵר וְלֹא עִם זוּלָתוֹ, וְיֵשׁ לִי הֶכֵּרוּת רַק עִם הַמֶּלֶך עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן שַׁלִיט בַּגְדָאד. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר אֶת דְּבָרֶיהָ, צָחַק וְשָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר הִגַּעְתִּי לְמַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. אָמַר לָהּ: “כְּלוּם הֻצַּגְתְּ לְפָנָיו קֹדֶם לָכֵן?” אָמְרָה לוֹ: "לֹא כִּי גָדַלְנוּ אֲנִי וּבִתּוֹ יַחַד וְהָיִיתִי יְקָרָה בְּעֵינָיו, וְלִי אֶצְלוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה, וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן יִכְתֹּב לְךָ מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, תֵּן לִי דְיוֹתָה וּנְיָר שֶׁאֶכְתֹּב לְמַעַנְךָ מִכְתָּב. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לִמְדִינַת בַּגְדָאד, מְסֹר הַמִּכְתָּב מִיָּדְךָ לְיַד הַמֶּלֶךְ עֹמַר אַלְנֻּעְמָאן וֶאֱמֹר לוֹ: “שִׁפְחָתְךָ נֻזְהַת אַלזַּמָאן כְּבָר הִכּוּ אוֹתָהּ אַלּוֹת חֲלִיפוֹת הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּמְכְּרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהִיא אוֹצֶרֶת לְךָ שָׁלוֹם”. וּכְשֶׁיִּשְׁאַל אוֹתְךָ עַל אוֹדוֹתַי, הַגֵּד לוֹ: “הִנֵּה הִיא אֵצֶל נְצִיב דַּמֶּשֶׂק”. הִשְׁתָּאָה הַסּוֹחֵר לְצַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וְנִתּוֹסְפָה אֶצְלוֹ אַהֲבָתָהּ. אָמַר לָהּ: “אֵינִי דוֹמֶה אֶלָּא שֶׁגְּבָרִים פִּתּוּ אוֹתָךְ וּמָכְרוּ אוֹתָךְ בְּמָמוֹן. כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ קֻרְאָן בְּעַל-פֶּה?” אָמְרָה: “הֵן, וְיוֹדַעַת אֲנִי חָכְמָה וּרְפוּאָה וְהַקְדָּמַת הַמַּדָּעִים וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא גַּלִינוּס וְכִתְבֵי הִיפוֹקְרַטוּס. וְאַף אֲנִי פֵּרַשְׁתִּיו בְּעַצְמִי, וְקָרָאתִי אֶת הַתַּדְ’כִּרָה וּפֵרַשְׁתִּי אֶת הַבֻּרְהָאן, וְעִיַּנְתִּי בְכִתְבֵי אִבְּן אַלְבַּיְטָאר בְּעִנְיַן עִשְׂבֵי-הַמַּרְפֵּא, וְדִבַּרְתִּי עַל קַאנוּן-מֶכָּה לְאִבְּן סִינַא, וּפָתַרְתִּי הַחִידוֹת, וְהִצַּגְתִּי הַשְּׁאֵלוֹת, וְשׂוֹחַחְתִּי בְּהַנְדָּסָה, וְיָדַעְתִּי יְדִיעָה נְכוֹנָה בַּאֲנָטוֹמְיָה, וְקָרָאתִי אֶת סִפְרֵי הַשָּׁאפִיעִים, וְקָרָאתִי אֶת הַחַדִית וְדִקְדוּק הַלָּשׁוֹן, וְעִיַּנְתִּי עִם הַחֲכָמִים בְּכָל הַמַּדָּעִים, וְחִבַּרְתִּי חִבּוּרִים בְּמַדָּעֵי הַהִגָּיוֹן וְהַמְּלִיצָה וְהַחֶשְׁבּוֹן וְהַתְּכֻנָּה, וְיוֹדַעַת אֲנִי בְחָכְמַת הַנִּסְתָּר וְחֶשְׁבּוֹן הָעִתִּים לַתְּפִלָּה וַהֲבִינוֹתִי בַּמַּדָּעִים כֻּלָּם”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה: “הָבֵא לִי דְּיוֹתָה וּנְיָר שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ מִכְתָּב שֶׁיּוֹעִיל לְךָ בְּמַסָּעֲךָ וְיַעֲזֹר לְךָ שֶׁלֹּא תְּהֵא זָקוּק לִתְעוּדַת מַסָּע”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר מִמֶּנָּה אֵלּוּ דְּבָרִים קָרָא: “הֶאָח, הֶאָח, מַה מְּאֻשָּׁר הוּא זֶה שֶׁתִּהְיִי בְּאַרְמוֹנוֹ”. הֵבִיא לָהּ דְּיוֹתָה וּנְיָר וְעֵט נְחשֶׁת. כְּשֶׁהֵבִיא הַסּוֹחֵר אֵלֶּה לְפָנֶיה נָשַׁק הָאָרֶץ מִתּוֹךְ כָּבוֹד לָהּ. נָטְלָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן אֶת גִּלְיוֹן הַנְּיָר וְנָטְלָה הָעֵט וְכָתְבָה עַל הַגִּלָּיוֹן בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

מַה לִּתְנוּמָתִי מֵאַשְׁמוּרוֹת עֵינַי נָסָה,

אִם אַתָּה רָחְקְךָ עֵינִי לָעִיר עָשָׂה?

וּמַה לְזִכְרְךָ אֵשׁ לִי יַצִּית בַּלֵּב?

הֲכָזֹאת יֶהֱגֶה בְּאָהוּב כָּל אוֹהֵב?

בְּרוּכֵי אֵל הָיוּ יָמֵינוּ, מַה נָּעָמוּ.

אַךְ בְּעוֹד לֹא שָׂבַעְתִּי מַנְעַמֵּיהֶם תַּמּוּ.

אֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִן הָרוּחַ, כִּי הָרוּחַ עָבָר

יִשָּׂא אֵלַי, אֲסִירַת-אַהַב, מִקַּצְווֹתֵיכֶם דָּבָר.

יְלּוֹן עָלֶיךָ אוֹהֵב, אַךְ מְעַט יִמְצָא יֶשַׁע רְוָחָה,

וּלְפֵרוּד שִׂיחָה אֲשֶׁר גַּם אֲבָנִים פִּלָּחָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה כְתִיבַת שִׁיר זֶה, כָּתְבָה אַחֲרָיו: “דְּבָרִים אֵלֶּה אוֹמֶרֶת זוֹ שֶׁתְּפָשׂוּהָ הַרְהוּרִים וְהֶחֱזִיקוּ בָּהּ, וּנְדוּדֵי שֵׁנָה הִרְזוּהָ וְעָשְׁקוּ אוֹתָהּ. כָּל אוֹר לֹא תִּמְצָא לָהּ, וְלֹא תַּבְחִין בֵּין יוֹם לְלֵיל אֲפֵלָה. עַל יְצוּעַ הַפֵּרוּד מִתְפַּתֶּלֶת, וּבְמִכְחוֹל נְדוּדֵי שֵׁנָה עֵינָהּ מְכַחֶלֶת. לָתוּר אַחֲרֵי כּוֹכָבִים אֵינָהּ חֲדֵלָה, וְאֵימָה תַּפִּיל עָלֶיהָ אֲפֵלָה. הַרְהוֹרִים וְרָזוֹן אוֹתָהּ הִתִּיכוּ, וּבֵאוּרֵי מַצָּבָהּ יַאֲרִיכוּ, וְאֵין עוֹזֵר לָהּ זוּלַת אֶגְלֵי דִמְעָה”. וְנָשְׂאָה דְבָרָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בַּהֲגוֹת יוֹנָה עִם שַׁחַר בֵּין עֳפָאִים,

יִתְעוֹרְרוּ בְּלִבִּי יִסּוּרֵי אַהַב וּנְכָאִים.

וְלֹא יֵאָנַח לִקְרַאת אָהוּב אוֹהֵב

בְּרַעַד וָגִיל, מִבְּלִי הוֹסֵף יָגוֹן לִי עַל כְּאֵב.

אִלּוֹן עַל אַהֲבָתִי לִפְנֵי רַחֲמֵנִי לֹא רָצָה

מָה רַב אֲשֶׁר חֵשֶׁק בֵּין נֶפֶשׁ וְגוּף חָצָה.

פָּרְצוּ מֵעֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וְכָתְבָה גַם שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה: בִּלְּתָה תְּשׁוּקָה מִתּוּגָה גוּפִי בְּיוֹם פְּרִידָה,

וַהֲגִירָה בֵּין עַפְעַף וּתְנוּמָה הִפְרִידָה.

מַה נִּרְזָה גוּפִי, אֲנוּשָׁה מַחֲלָתִי,

עֲדֵי לֹא הִכַּרְתָּ אוֹתִי אִלּוּלֵא שִׂיחָתִי.

אַחַר-כָּךְ כָּתְבָה בְּשׁוּלֵי הַגִּלָּיוֹן: “זֶהוּ מִן הָרֲחוֹקָה מִן הַמִּשְׁפָּחָה וְהַמּוֹלֶדֶת עֲצוּבַת הַלֵּב וְהַקֶּרֶב נֻזְהַת אַלזַּמָאן”. קִפְּלָה אֶת הַגִּלָּיוֹן וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר. נְטָלוֹ וּנְשָׁקוֹ שֶׁיָּדַע מַה בְּתוֹכוֹ וְשָׂמַח וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לְמִי שֶׁצָּר צוּרָתֵךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן כָּתְבָה הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיטַתְהוּ לַסּוֹחֵר. נְטָלוֹ וְיָדַע מַה בְּתוֹכוֹ וְאָמַר: “הַשֶּׁבַח לָזֶה שֶׁצָּר צוּרָתֵךְ”. הוֹסִיף לְכָבְדָהּ יוֹתֵר וְהוֹסִיף לִנְהֹג בָּהּ רַכּוֹת כָּל יוֹמוֹ כֻּלּוֹ. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה יָצָא לַשּׁוּק וְהֵבִיא מַשֶּׁהוּ וְהֶאֱכִיל אוֹתָהּ. הִכְנִיסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהֵבִיא לָהּ בַּלָּנִית וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁתִּגְמְרִי לַחֲפֹף אֶת רֹאשָׁהּ שַׁלְחִי וְהוֹדִיעִי אוֹתִי”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הֵכִין לָהּ מַאֲכָל וּפֵרוֹת וְנֵרוֹת, וְהִנִּיחַ אֶת זֶה עַל סַפְסַל אֶבֶן בָּאוּלָם הַחִיצוֹנִי שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ. וּכְשֶׁגָּמְרָה הַבַּלָּנִית לְנַקּוֹתָהּ הִלְבִּישָׁה אוֹתָהּ אֶת בְּגָדֶיהָ, יָצְאָה מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְיָשְׁבָה עַל סַפְסַל הָאֶבֶן. שִׁגְּרָה הַבַּלָּנִית וְהוֹדִיעָה לַסּוֹחֵר, וְהַנְּסִיכָה נִגְּשָׁה וּמָצְאָה אֶת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ וְאָכְלָה הִיא וְהַבַּלָּנִית מִן הַמַּאֲכָל וְהַפֵּרוֹת וְעָזְבוּ אֶת הַשִּׁירַיִם לִמְשָׁרְתֵי בֵּית הַמֶּרְחָץ וְלַשּׁוֹמֶרֶת. יָשְׁנָה עַד הַבֹּקֶר וְיָשֵׁן הַסּוֹחֵר פָּרוּשׁ הֵימֶנָּה בְּמָקוֹם אַחֵר. כְּשֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ עוֹרֵר אֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהֵבִיא לָהּ כְּתֹנֶת אָרִיג דַק וּמִטְפַּחַת לְרֹאשָׁהּ בְּאֶלֶף דִּינָר וַחֲלִיפַת בְּגָדִים תֻּרְכִּית רְקוּמָה זָהָב וְנַעֲלֵי בַּיִת רְקוּמוֹת זָהָב אָדוֹם וּמְשֻׁבָּצוֹת פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְשָׂם בְּאָזְנֶיהָ נִזְמֵי פְנִינִים בְּאֶלֶף דִּינָר וְשָׂם עַל צַוָּארָהּ שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב וַעֲנָק מִן הָעִנְבָּר יוֹרֵד תַּחַת שָׁדֶיהָ מֵעַל לְטַבּוּרָהּ. וְאוֹתוֹ עֲנָק הָיוּ בוֹ עֲשָׂרָה כַּדּוּרִים וְתִשְׁעָה שַׂהֲרוֹנִים, כָּל שַׂהֲרוֹן בְּאֶמְצָעִיתוֹ תַּשְׁבֵּץ אֶבֶן-חֵן שְׁקוּפָה בִּשְׁלַל צְבָעֶיהָ וְכָל כַּדּוּר תּוֹכוֹ מִשְׁבֶּצֶת אֹדֶם וּמְחִירוֹ שֶׁל אוֹתוֹ עֲנָק שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. וְעָלָה עֶרֶךְ הַבְּגָדִים שֶׁהִלְבִּישָׁהּ אוֹתָם בִּסְכוּם עָצוּם שֶׁל מָמוֹן. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר לְהִתְקַשֵּׁט וְהִתְקַשְּׁטָה בַּיָּפִים בַּתַּכְשִׁיטִים וְהָלְכָה, וְהָלַךְ הַסּוֹחֵר לְפָנֶיהָ. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ בְּנֵי-אָדָם הִשְׁתָּאוּ לְיָפְיָהּ וְאָמְרוּ: “יִתְבָּרֵךְ אֱלֹהִים הַיָּפֶה בַּיּוֹצְרִים, מְאֻשָּׁר הוּא זֶה שֶׁזֹּאת אֶצְלוֹ”.

הִמְשִׁיךְ הַסּוֹחֵר לָלֶכֶת וְהִיא אַחֲרָיו עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, הֵבֵאתִי לְךָ מַתָּנָה שֶׁסְּגֻלּוֹתֶיהָ אֵינָם מְצוּיִים, וְשֶׁלֹּא נִרְאֶה כְּמוֹתָהּ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁכֵּן חֻבְּרוּ בָּהּ לָהֶם יַחַד הַיֹּפִי וְהַטּוֹב”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “רְצוֹנִי לִרְאוֹתָהּ בְּעֵינַי”. יָצָא הַסּוֹחֵר וְהִכְנִיסָהּ עַד שֶׁהֶעֱמִידָהּ לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, נָטָה הַדָּם אֶל הַדָּם. וּכְבָר נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, וְלֹא רָאָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם, שֶׁכֵּן אַחֲרֵי הִוָּלְדָהּ עָבַר זְמַן עַד שֶׁשָּׁמַע שֶׁאָחוֹת לוֹ וּשְׁמָהּ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָח הַנִּקְרָא צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְכָעַס עַל אָבִיו כַּעַס גָּדוֹל מֵחָשְׁשׁוֹ לַמַּלְכוּת שֶׁתַּעֲבֹר מִמֶּנּוּ, כְּפִי שֶׁנִּזְכַּר לְעֵיל. וּכְשֶׁהִגִּישׁהּ הַסּוֹחֵר אֵלָיו, אָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, יַחַד עִם הֱיוֹתָהּ מֻפְלֶגֶת בְּחֵן וָיֹפִי בְּאֹפֶן שֶׁאֵין דּוֹמָה לָהּ בְּדוֹרָהּ, הֲרֵי יוֹדַעַת הִיא בְּכָל מַדָּעֵי הַדָּת וְהָעוֹלָם וְהַמְּדִינָה וְהַמַּדָּעִים הַמְדֻיָּקִים”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “קַח מְחִירָהּ זֶה שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ בּוֹ, וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכְּךָ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא. וְאוּלָם כְּתֹב לִי תְּעוּדָה שֶׁלֹּא אֶהְיֶה חַיָּב בְּתַשְׁלוּם כָּל מַס מַעֲשֵׂר עַל סְחוֹרָתִי”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֲנִי עוֹשֶׂה לְךָ זֹאת, וְאוּלָם אֱמֹר לִי כַּמָּה שָׁקַלְתָּ בִמְחִירָהּ?” אָמַר לוֹ: “שָׁקַלְתִּי בִמְחִירָהּ מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְכִסִּיתִי אוֹתָהּ בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר”. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ אָמַר: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ מְחִירָהּ יוֹתֵר עַל כָּךְ”. קָרָא לְסוֹכֵן אוֹצָרוֹ וְאָמַר לוֹ: “תֵּן לְסוֹחֵר זֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר וְעֶשְׂרִים אֶלֶף דִּינָר”. הֵבִיא שַׁרְכָּאן אֶת אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:" מֵעִיד אֲנִי אֶתְכֶם עָלַי שֶׁשִּׁחְרַרְתִּי שִׁפְחָתִי זוֹ, וְשֶׁרְצוֹנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה". כָּתְבוּ הַקָאצִ’ים שְׁטָר שִׁחְרוּרָהּ, וְאַחַר-כָּךְ כָּתְבוּ שְׁטָר נִשּׂוּאֶיהָ לוֹ. פִּזֵּר הַמֶּלֶךְ עַל רָאשֵׁי הַנִּמְצָאִים זָהָב הַרְבֵּה, וְהָיוּ הָעֲבָדִים וְהַסָּרִיסִים מְלַקְּטִים לָהֶם מַה שֶּׁפִּזֵּר הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם מִן הַזָּהָב. אַחַר כָּךְ צִוָּה הַמֶּלֶךְ לִכְתֹּב מִכְתָּב חוֹזֵר לַסּוֹחֵר, כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ, שֶׁפָּטוּר הוּא מִמַּס הַמַּעֲשֵׂר מִסְּחוֹרָתוֹ, וְשֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אָדָם לְרָעָה בְּכָל מַמְלַכְתּוֹ, וְצִוָּה לָתֵת לוֹ בֶּגֶד פְּאֵר סִינִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צִוָּה לִכְתֹּב מִכְתָּב חוֹזֵר לַסּוֹחֵר, כְּפִי בַּקָּשָׁתוֹ, הַפּוֹטְרוֹ מִלְּשַׁלֵּם מַס הַמַּעֲשֵׂר מִסְּחוֹרָתוֹ עַד עוֹלָם וְשֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ אָדָם לְרָעָה בְּמִסְחָרוֹ, וְאַחַר-כָּךְ צִוָּה לָתֵת לוֹ בֶגֶד פְּאֵר סִינִי. נִסְתַּלְּקוּ כָּל מִי שֶׁנִּמְצְאוּ אֶצְלוֹ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא הַקָּאצִ’ים וְהַסּוֹחֵר. אָמַר לַקָּאצִ’ים: “רְצוֹנִי שֶׁתִּשְׁמְעוּ מֵהַבָּעוֹת נַעֲרָה זוֹ, מִמַּה שֶׁמּוֹכִיחַ עַל לִמּוּדֶיהָ וְתַרְבּוּתָהּ כְּפִי מַה שֶׁתֵּאֵר הַסּוֹחֵר, שֶׁתִּתְבָּרֵר לָנוּ אֲמִתּוּת דְבָרָיו”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם”. צִוָּה לְשַׁלְשֵׁל וִילוֹן בֵּינוֹ וּבֵין אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וּבֵין הַנַּעֲרָה וּמִי שֶׁעִמָּהּ. וְהָיוּ כָל הַנָּשִׁים שֶׁעִם הַנַּעֲרָה מֵאַחֲרֵי הַוִּילוֹן מְנַשְׁקוֹת אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, מִשּׁוּם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הָיוּ מְסוֹבְבוֹת אוֹתָהּ וְעוֹסְקוֹת בְּשֵׁרוּתָהּ, וְהֵקֵלוּ מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים וְהָיוּ סָכוֹת בְּיָפְיָהּ וְחִנָּהּ. שָׁמְעוּ נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן קָנָה נַעֲרָה שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ לְיֹפִי וּלְמַדָּע וּלְתַרְבּוּת, וְשֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַמַּדָּעִים וְשָׁקַל מְחִירָהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף דִּינָר, וְשִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב שְׁטָר נִשּׂוּאָיו אוֹתָהּ וְהֵבִיא אֶת אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים לִבְחֹן אוֹתָהּ לִרְאוֹת, כֵּיצַד תָּשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹתֵיהֶם. בִּקְּשׁוּ הַנָּשִׁים רְשׁוּת מִבַּעֲלֵיהֶן וְהָלְכוּ לָאַרְמוֹן שֶׁבְּתוֹכוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ מָצְאוּ אֶת הַסָּרִיסִים עוֹמְדִים לְפָנֶיהָ. וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים נִכְנָסוֹת אֵלֶיהָ, קָמָה לִקְרָאתָן וְקִבְּלָה פְנֵיהֶן, וְעָמְדוּ הַשְּׁפָחוֹת אַחֲרֶיהָ. קִדְּמָה אֶת הַנָּשִׁים בִּבְרָכָה לְבוֹאָן וְהִסְבִּירָה לָהֶן פָּנִים, וְלָקְחָה אֶת לִבָּן. הוֹשִׁיבָה אוֹתָן לְפִי מַעֲלָתָן כְּאִלּוּ גָדְלָה אִתָּן. הִתְפַּלְאוּ עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְשִׂכְלָהּ וְתַרְבּוּתָהּ, וְאָמְרוּ זוֹ אֶל זוֹ: “אֵין הִיא שִׁפְחָה, אֶלָּא מַלְכָּה בַּת מֶלֶךְ”. רוֹמְמוּ עֶרְכָּהּ וְאָמְרוּ לָהּ: “גְּבִרְתֵּנוּ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּזְרַח עַל יָדֵךְ אוֹר עַל עִירֵנוּ, וְהַזְהִירִי אַרְצֵנוּ וּמַמְלַכְתֵּנוּ, הַמַּמְלָכָה מַמְלַכְתֵּךְ וְהָאַרְמוֹן אַרְמוֹנֵךְ וְכֻלָּנוּ אַמְהוֹתַיִךְ, חֵי אֱלֹהִים, אַל-נָא תִּכְלְאִי מִמֶּנּוּ טוֹבֵךְ וּמִסְּכוֹת בְּיָפְיֵךְ”. הוֹדְתָה לָהֶן עַל כָּךְ. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַוִּילוֹן מְשֻׁלְשָׁל בֵּין נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּמִי שֶׁאֶצְלָהּ מִן הַנָּשִׁים וּבֵין הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן הוּא וְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים וְהַסּוֹחֵר. אַחֲרֵי כֵן קָרָא אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן וְאָמַר:" הוֹי הַנַּעֲרָה הַדְּגוּלָה בְּדוֹרָהּ, הִנֵּה סוֹחֵר זֶה תֵּאֵר אוֹתָךְ שֶׁאַתְּ מְלֻמָּדָה וּבַעֲלַת תַּרְבּוּת וְאָמַר שֶׁיּוֹדַעַת אַתְּ בְּכָל הַמַּדָּעִים עַד שֶׁגַּם בְּמַדַּע הַדִּקְדּוּק. הַשְׁמִיעִי אוֹתָנוּ אֵפוֹא מִכָּל שַׁעַר חָכְמָה דָּבָר מוּעָט". כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְּבָרָיו אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה, הַמֶּלֶךְ. הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא בְחָכְמַת הַמְּדִינָה וְנִימוּסֵי הַמְּלָכִים, וּמַה הוּא זֶה שֶׁחַיָּבִים בּוֹ הַמְמֻנִּים עַל הַשִּׁלְטוֹן וְעַל הַדָּת, וּמַה הוּא הֶכְרָחִי שֶׁתִּהְיֶה בָהֶם מִבְּחִינַת הַמִּדּוֹת הָרְצוּיוֹת. דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם נְעוּצוֹת בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וּבְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאֵין אָדָם מַגִּיעַ לַדָּת אֶלָּא עַל-יְדֵי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁכֵּן הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן בְּיוֹתֵר הַמּוֹבִיל לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵין עִנְיָנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּדְּרִים אֶלָּא עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂי תוֹשָׁבָיו. וּמַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם נֶחְלָקִים לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים. הַשִּׁלְטוֹן וְהַמִּסְחָר וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהַמְּלָאכָה. הַשִּׁלְטוֹן רָצוּי הוּא שֶׁיֹּאחַז בַּמְּדִינִיּוּת הַשְּׁלֵמָה וּבָאֲצִילוּת הַכֵּנָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשִּׁלְטוֹן הוּא הַצִּיר שֶׁעָלָיו יִסְתּוֹבֵב יִשּׁוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן שָׁת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה לִבְנֵי אָדָם כַּצֵּידָה שֶׁמִּצְטַיֵּד בָּהּ הַנּוֹסֵעַ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטְּרָתוֹ. וְצָרִיךְ הוּא כָּל אָדָם לָקַחַת לוֹ מִמֶּנָּה בְמִדָּה כָזֹאת שֶׁתּוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל אֱלֹהִים, וְאַל יֵלֵךְ בָּזֶה אַחֲרֵי לִבּוֹ וְתַאֲוָתוֹ. וְאִלּוּ הָיוּ בְּנֵי-הָאָדָם נוֹטְלִים לְעַצְמָם מִזֶּה בְּצֶדֶק, הָיוּ כָל תַּחֲרוּת וְרִיבוֹת בְּטֵלִים. וְאוּלָם הֵם נוֹטְלִים לְעַצְמָם מִמֶּנּוּ בְעשֶׁק וּבְלֶכְתָּם אַחֲרֵי תַאֲוָתָם, וְגָרְמָה הִשְׁתַּקְּעוּתָם בְּכָךְ לְתַחֲרוּת וְרִיבוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ נַעֲשׂוּ זְקוּקִים לְשִׁלְטוֹן שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם וִינַהֵל עִנְיָנֵיהֶם. וְאִלּוּלֵא שֶׁעָצַר הַמֶּלֶךְ בְּעַד בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁלֹּא יִפְגְּעוּ אִישׁ בְּאָחִיו, הָיָה הָאַלָּם בָּהֶם מִשְׁתַּלֵּט עַל הַחַלָּשׁ. וּכְבָר אָמַר אַרְדַשִׁיר¹⁰: “הַדָּת וְהַמַּלְכוּת תְּאוֹמִים הֵם. הַדָּת אוֹצָר הִיא וְהַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵר עָלָיו”. וּכְבָר הוֹכִיחוּ חֻקּוֹת הַדָּת וְהַתְּבוּנָה שֶׁחוֹבָה הִיא עַל בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיַּשִּׂימוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ, שֶׁיַּעֲמֹד לָעָשׁוּק בִּפְנֵי עוֹשְׁקוֹ, וְיַעֲשֶׂה מִשְׁפַּט הַחַלָּשׁ נֶגֶד הֶחָזָק, וְיַעְצֹר בְּעַד אַלִּימוּת הַשַּׁחְצָן וְהָעַשְּׁקָן. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁלְּפִי עֵרֶךְ הַמִּדּוֹת הַמְשֻׁבָּחוֹת שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן יִהְיֶה הַדּוֹר. וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “אִם שְׁנַיִם מִן הָאָדָם יִהְיוּ טוֹבִים, יִהְיוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם טוֹבִים, וְאִם אֵלֶּה יְקַלְקְלוּ, יְקַלְקְלוּ כָל בְנֵי-הָאָדָם, וְהֵם: הַמְלֻמָּדִים וְהַנְּסִיכִים”. וּכְבָר אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: הַמְּלָכִים שְׁלשָׁה הֵם: מֶלֶךְ הַדָּת וְמֶלֶךְ הַשּׁוֹמֵר עַל הַקְּדֻשָּׁה וּמֶלֶךְ הַתַּאֲוָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְמֶלֶךְ הַדָּת, הֲרֵי הוּא מְחַיֵּב אֶת נְתִינָיו לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי דָתָם, וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹמֵר דַּת יוֹתֵר מִכֻּלָּם, שֶׁכֵּן הוּא הוּא זֶה שֶׁעַל פִּיו יִנְהֲגוּ בְעִנְיָנֵי הַדָּת, וְחַיָּבִים בְּנֵי-הָאָדָם לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם עָלָיו בְּהֶתְאֵם לַמִּשְׁפָּט הַדָּתִי. וְהוּא עָלָיו לִנְהַג לְגַבֵּי הַבִּלְתִּי מְרֻצֶּה כְּמִנְהָגוֹ לְגַבֵּי הַמְרֻצֶּה, מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נָתוּן בִּידֵי הַגּוֹרָל. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ הַשּׁוֹמֵר עַל הַקְּדֻשָּׁה, הֲרֵי עָלָיו לַעֲסֹק בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וְהָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְחַיֵּב אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת הַדָּת וְלִשְׁמֹר עַל הַנִּימוּסִין, וְיִהְיוּ בְיָדוֹ כְרוּכִים יַחַד הַסַּיִף וְהָעֵט, וְכָל מִי שֶׁיָּסוּר מִמַּה שֶּׁרָשׁוּם בָּעֵט, הֲרֵי רַגְלָיו מוֹעֲדוֹת, וִייַשֵּׁר הַמֶּלֶךְ עַקְמִימוּתוֹ בְחֻדָּהּ שֶׁל חֶרֶב וְיָפִיץ הַצֶּדֶק בֵּין כָּל בְּנֵי-הָאָדָם. וְאוּלָם מֶלָךְ הַתַּאֲוָה אֵין לוֹ שׁוּם דָּת, מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֵי תַּאֲוָתוֹ, וְאֵינוֹ יָרֵא חֲרוֹן אַפּוֹ שֶׁל אֲדוֹנָיו שֶׁהִשְׁלִיטוֹ, וְתִמּוֹט מַלְכוּתוֹ לַאֲבַדּוֹן, וְאַחֲרִית גָאוֹן אֶל בֵּית-שְׁאוֹל. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: הַמֶּלֶךְ זָקוּק לְרַבִּים מִבְּנֵי-הָאָדָם וְהֵם זְקוּקִים לְאֶחָד. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מַכִּיר תְּכוּנוֹתֵיהֶם כְּדֵי לְיַשֵּׁב הַמַּחְלֹקֶת שֶׁבֵּינֵיהֶם וּלַהֲבִיאָם לִידֵי הֶסְכֵּם, וְיִכְלְלֵם כֻּלָּם בְּיָשְׁרוֹ וִיטַבְּעֵם בְּחַסְדוֹ. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאַרְדַשִׁיר, זֶה הַמְכֻנֶּה גַּחֶלֶת לוֹהֶטֶת, וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי לְמַלְכֵי פָּרָס, מָלַךְ עַל כָּל הָאֲרָצוֹת כֻּלָּן וְחִלֵּק אוֹתָן לְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וְעָשָׂה לְשֵׁם כָּךְ אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת, לְכָל חֵלֶק חוֹתָם: הָרִאשׁוֹן חוֹתַם הַיָּם וְהַמִּשְׁטָר וְהַהֲגָנָה, וְכָתַב עָלָיו: “פְּקִידוּת הַמְּדִינָה”.וְהַשֵּׁנִי חוֹתַם הַמִּסִּים וְגְבִיּוֹת הַמָּמוֹן, וְכָתַב עָלָיו: “יִשּׁוּב הָעוֹלָם”, וְהַשְּׁלִישִׁי חוֹתַם הַכַּלְכָּלָה, וְכָתַב עָלָיו: “הַשֶּׁפַע”. וְהָרְבִיעִי חוֹתַם הָעֹשֶׁק, וְכָתַב עָלָיו: “הַצֶּדֶק”. וְנִמְשְׁכוּ סְדָרִים אֵלֶּה בֵין הַפַּרְסִים עַד שֶׁהוֹפִיעַ הָאִסְלָאם, וְכָתַב כּוֹסְרַי לִבְנוֹ שֶׁהָיָה עִם צְבָאוֹ: “אַל תְּהֵא פַּזְרָן יָתֵר עַל הַמִּדָּה לְגַבֵּי חַיָּלֶיךָ, שֶׁלֹּא יַעֲשִׁירוּ וְלֹא יִהְיוּ שׁוּב זְקוּקִים אֵלֶיךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכּוֹסְרַי כָּתַב לִבְנוֹ שֶׁהָיָה עִם צְבָאוֹ: “אַל תְּהֵא פַּזְרָן יָתֵר עַל הַמִּדָּה לְגַבֵּי חַיָּלֶיךָ, שֶׁלֹּא יַעֲשִׁירוּ וְלֹא יִהְיוּ עוֹד זְקוּקִים אֵלֶיךָ. וְאַל תָּצֵק לָהֶם יָתֵר עַל הַמִּדָּה שֶׁלֹּא יָקוּצוּ בְךָ, אֶלָּא תֵּן לָהֶם מַתָּת בְּמִדָּה וְהַעֲנֵק לָהֶם הַעֲנָקוֹת יָפוֹת, וְתֵן לָהֶם בְּיָד רְחָבָה בִּזְמַן הַשֶּׁפַע. וְאַל תְּקַמֵּץ בִּשְׁעַת הַדְּחָק”. וְסִפְּרוּ שֶׁבְּדוּאִי אֶחָד בָּא אֶל אַלְמְַנְצוּר¹¹ וְאָמַר לוֹ: “הַרְעֵב אֶת כַּלְבֶּךָ, לְמַעַן יֵלֵך אַחֲרֶיךָ”. וְכָעַס אַלְמְַנְצוּר עַל הַבְּדוּאִי, כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה. אָמַר לוֹ אַבּ אַלְעַבָּאס הַטּוּסִי: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאִם אַחֵר זוּלָתְךָ מַחֲזִיק לְפָנָיו כִּכַּר לֶחֶם, הוּא הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וְעוֹזֵב אוֹתְךָ”. וְשָׁכְכָה חֲמַת אַלְמְַנְצוּר, וְהֵבִין שֶׁאֵלֶּה דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֵטְא, וְצִוָּה לָתֵת לַבְּדוּאִי מַתָּנָה. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁעַבְּד אַלְמַלִךְּ בֶּן אַלְמַרְוָאן¹² כָּתַב לְאָחִיו עַבְּד אַלְעַזִיז בֶּן מַרְוָאן בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלְחוּ לִהְיוֹת מַצְבִּיא לַצָּבָא בְּמִצְרַיִם: “בְּחַן אֶת סוֹפְרֶיךָ וְאֶת שׁוֹמְרֵי חֲצֵרֶךָ, שֶׁכֵּן בִּדְבַר הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ יוֹדִיעוּךָ סוֹפְרֶיךָ וּבְעִנְיַן הַטְּכָסִים יוֹרוּךָ שׁוֹמְרֵי חֲצֵרֶךָ, וְהַמּוֹרֵד בְּךָ הוּא אֲשֶׁר עַל יָדוֹ תַכִּיר לָדַעַת אֶת צְבָאֶךָ”. וְהָיָה עֹמַר בֶּן אַלְכַטָּאב¹³, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, נוֹהֵג שֶׁהָיָה מַתְנֶה עִם כָּל מְשָׁרֵת שֶׁקִּבֵּל לְשֵׁרוּתוֹ אַרְבָּעָה תְנָאִים: שֶׁלֹּא יִרְכַּב עַל בְּהֵמָה הָעֲמוּסָה מַשָּׂא, וְשֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ בְּגָדִים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ, וְשֶׁלֹּא יֹאכַל מִן הַצִּבּוּר, וְשֶׁלֹּא יְאַחֵר מֵהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִזְמַנָּהּ. וְאָמְרוּ: “אֵין הוֹן טוֹב מִן הַבִּינָה, וְאֵין בִּינָה יוֹתֵר מִסִּדּוּר הָעִנְיָנִים בְּבִינָה וְהַתַּקִּיפוּת, וְאֵין כְּיִרְאַת-הָאֱלֹהִים, וְאֵין קִרְבָה אֶל אֱלֹהִים כַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְאֵין מֹאזְנַיִם לִשְׁמֹר עַל הַמִּדָּה כְּתַרְבּוּת, וְאֵין תּוֹעֶלֶת כְּהַצְלָחָה הַבָּאָה מִידֵי שָׁמַיִם, וְאֵין סְחוֹרָה כַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, וְאֵין רֶוַח כִּשְׂכַר אֱלֹהִים, וְאֵין חֲסִידוּת כַּשְּׁמִירָה עַל חֻקַּת הַמָּסֹרֶת, וְאֵין דַּעַת כְּהִסְתַּכְּלוּת בְּעִיּוּן, וְאֵין עֲבוֹדַת-אֱלֹהִים כְּקִיּוּם מִצְווֹתָיו, וְאֵין אֱמוּנָה כְּבשֶׁת-פָּנִים, וְאֵין יַחַס אָבוֹת כַּעֲנָוָה וְאֵין כָּבוֹד כַּדַּעַת. שְׁמֹר אֵפוֹא עַל הָרֹאשׁ וְעַל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְעַל הַבֶּטֶן וְעַל מַה שֶׁבְּקִרְבָּהּ, וּזְכֹר אֶת הַמָּוֶת וְאֶת הַפֻּרְעָנוּת”. וְאָמַר עַלִי¹⁴ יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי נִכְלֵי הַנָּשִׁים, וְעִמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר בִּפְנֵיהֶן. אַל תִּשְׁאֲלוּ לַעֲצָתָן בְּשׁוּם עִנְיָן, וְאַל תְּקַמְּצוּ בַּטּוֹבָה לְהֵיטִיב עִמָּהֶן, שֶׁלֹּא תְעוֹרְרוּ אוֹתָן לְמִרְמָה”. וְאָמַר עַלִי: “כָּל שֶׁאֵינוֹ מְכַלְכֵּל עִנְיָנָיו בְּחֶשְׁבּוֹן, סוֹפוֹ לָבוֹא בִמְבוּכָה”. וְאָמַר עֹמָר, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: "הַנָּשִׁים שָׁלשׁ הֵן: אִשָּׁה מֻסְלִמִית יִרְאַת-אֱלֹהִים, שׁוֹמֶרֶת אֱמוּנִים, עוֹזֶרֶת כְּנֶגֶד בַּעְלָהּ לְהִתְגַּבֵּר עַל מְסִבּוֹת-הַזְּמַן וְאֵינָהּ מְסַיַּעַת לִמְסִבּוֹת-הַזְּמַן לְהִתְגַּבֵּר עַל בַּעְלָהּ. וּשְׁנִיָּה: הַדּוֹאֶגֶת רַק לִילָדֶיהָ וְאֵינָהּ מוֹסִיפָה עַל זֶה כְלוּם, וּשְׁלִישִׁית זוֹ שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ אֱלֹהִים קוֹלָר בְּצַוַּאר מִי שֶׁחָפֵץ. וְכֵן הַגְּבָרִים שְׁלשָׁה הֵם: גֶּבֶר בַּר-דַּעַת הַמְכַוֵּן דַרְכּוֹ בְּעֵצָה וּתְבוּנָה; וְשֵׁנִי בַּר-דַּעַת יוֹתֵר מִזֶּה, וְהוּא זֶה שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא עָלָיו עִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה בְּאַחֲרִיתוֹ, יִפְנֶה אֶל אַנְשֵׁי-עֵצָה וּתְבוּנָה וְיִנְהַג לְפִי עֲצָתָם; וּשְׁלִישִׁי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ נְכוֹחָה וְלֹא יִשְׁמַע לְקוֹלוֹ שֶׁל זֶה הַמַּדְרִיכוֹ לַנְּכוֹחָה וְלַצֶּדֶק, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵהֶם בְּכָל הָעִנְיָנִים עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁגַּם שְׁפָחוֹת זְקוּקוֹת לְצֶדֶק. וּמָשְׁלוּ בָזֶה מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִים דְּרָכִים הַחַיִּים עַל מַה שֶּׁהֵם מְלַסְטְמִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁאַף הֵם אִלְמָלֵא שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בְּמִשְׁפָּט בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם, וְלֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כַּהֲלָכָה בְּחַלְּקָם בֵּינֵיהֶם, הָיוּ סִדְרֵיהֶם מִתְעַרְעֲרִים. כְּלָלוֹ שֶׁל דָבָר: רֹאשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת הָאֲצִילוֹת הִיא הַנְּדִיבוּת וְהָאֹפִי הַטּוֹב. וּמַה יָפִים דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

בִּנְדִיבוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ יְנַהֵל אַבִּיר עֲדָתוֹ,

וּנְקַלָּה הִיא לְךָ לִהְיוֹת כְּמוֹתוֹ.

וְאָמַר אַחֵר:

בַּסְּלִיחָה כָּבוֹד וּבְאֹרֶךְ רוּחַ שִׁלְטוֹן

וּבָאֱמֶת מִפְלָט לַאֲשֶׁר הוּא נָכוֹן.

וַאֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ תְּהִלָּה בְּפַזְּרוֹ הוֹן

יַעֲבֹר בִּנְדִיבוּתֹו בְּמֵרוֹץ-הַכָּבוֹד רִאשׁוֹן.

אַחֲרֵי-כֵן דִּבְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן בְּעִנְיַן חָכְמַת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה שֶׁל הַמְּלָכִים. אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים: “לֹא רָאִינוּ אָדָם מְדַבֵּר בְּשַׁעַר חָכְמַת הַנְהָגַת הַמְּדִינָה כְּנַעֲרָה זוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁתַּשְׁמִיעַ אוֹתָנוּ מַה שֶּׁהוּא מִחוּץ לְשַׁעַר זֶה”. שָׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן מַה שֶׁאָמְרוּ וְהֵכִינָה וְאָמְרָה: “וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְשַׁעַר הַתַּרְבּוּת, הֲרֵי הוּא כַּר רְחַב-יָדַיִם. שֶׁכֵּן כּוֹלֵל הוּא בְתוֹכוֹ אֶת הַשְּׁלֵמוּת. וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה וְשָׁלְחוּ בְּנֵי-תָמִים מִשְׁלַחַת אֶל מֻעַאוִיָּה¹⁵ וְהָיָה עִמָּם אַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס. נִכְנַס שׁוֹמֵר סִפּוֹ שֶׁל מֻעַאוִיָּה אֵלָיו לִטֹּל לָהֶם רְשׁוּת שֶׁיִּכָּנְסוּ. אָמַר לוֹ: “נשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים,אַנְשֵׁי-עִרָאק מְבַקְּשִׁים לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ לְדַבֵּר אִתְּךָ וְשֶׁאֶשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם”. אָמַר מֻעַאוִיָּה: “הִסְתַּכְּלוּ מִי בַדֶּלֶת?” אָמְרוּ לוֹ: “בְּנֵי-תָמִים”. אָמַר: “יִכָּנְסוּ”. נִכְנְסוּ וְאַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס עִמָּם. אָמַר לוֹ מֻעַאוִיָּה: “גֵּשׁ אֵלַי אַבּוּ-בַחְר, שֶׁאֶשְׁמַע דְּבָרֶיךָ”. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “אַבּוּ בַּחְר, מָה עֵצָה אַתָּה מַשִּׂיאֵנִי?” אָמַר לוֹ:” נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים חֲצֵה שֵׂעַר-הָרֹאשׁ וְגֹז הַשָּׂפָם וַעֲשֵׂה הַצִּפָּרְנַיִם וּמְרֹט שְׂעַר בֵּית-הַשֶּׁחִי וְגַלַּח שְׂעַר הַבּשֶׁת וְהִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד בְּמֶחְצָצָה לְנַקּוֹת הַשִּׁנַּיִם, שֶׁשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת בָּזֶה, וּרְחַץ אֶת כָּל גּוּפְךָ כֻּלּוֹ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, כַּפָּרָה לְכָל חֵטְא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְאַחְנָף בֶּן קַיְס אָמַר לְמֻעַאוִיָּה בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁאָלוֹ:" וְהִשְׁתַּמֵּשׁ תָּמִיד בְּמֶחְצָצָה לְנַקּוֹת הַשִּׁנַּיִם, שֶׁשִּׁבְעִים וּשְׁתַּיִם מַעֲלוֹת בָּזֶה, וּרְחַץ אֶת כָּל גּוּפְךָ כֻּלּוֹ בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, כַּפָּרָה לְכָל חֵטְא שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַשָּׁבוּעוֹת". אָמַר לוֹ מֻעַאוִיָּה: “וּלְנַפְשְׁךָ מָה אַתָּה מְיַעֵץ?” אָמַר לוֹ: “דּוֹרֵךְ אֲנִי בְּרַגְלִי בְעֹז עַל הָאָרֶץ, וּמֵרִים אוֹתָהּ בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת וּבוֹחֵן אוֹתָהּ בְּעֵינָי”. אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנַס אֶל נְשׂוּאֵי-פָנִים בְעַמְּךָ שֶׁאֵינָם נְסִיכִים?” אָמַר לוֹ: “מַרְכִּין אֲנִי אֶת רֹאשִׁי בְּבשֶׁת-פָּנִים וּפוֹתֵחַ בְּשָׁלוֹם, וְאֵינִי נִכְנַס בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מֵעִנְיָנִי וּמְמַעֵט בִּדְבָרִים”. אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס אֶל הַשָּׁוִים לְךָ?” אָמַר: “אַקְשִׁיב לְמַה שֶׁהֵם אוֹמְרִים, כְּשֶׁהֵם מְדַבְּרִים, וְאֵינִי תּוֹקְפָם בְּשָׁעָה שֶׁהֵם תּוֹקְפִים אוֹתִי”. אָמַר: “וּמָה עֲצָתְךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס אֶל נְשִׂיאֵי שִׁבְטֶךָ?” אָמַר: “שׁוֹאֵל אֲנִי בִּשְׁלוֹמָם בְּלִי תְּנוּעוֹת וּמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתָם. כְּשֶׁאוֹמְרִים לִי לָגֶשֶׁת אֲנִי נִגָּשׁ, וּכְשֶׁהֵם מַשְׁאִירִים אוֹתִי מֵרָחוֹק אֲנִי עוֹמֵד מֵרָחוֹק”. אָמַר לוֹ: “וּמַה דַּעְתְּךָ בְּיַחַס לְאִשְּׁתֶּךָ?” אָמַר לוֹ: "וַתֵּר לִי עַל זֶה, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים “. אָמַר לוֹ: “מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי שֶׁתַּגִּיד לִי”. אָמַר לוֹ: “נוֹהֵג אֲנִי בָּהּ טוֹבוֹת וּמַרְאֶה לָהּ יְדִידוֹת שֶׁל קִרְבָה וּמְפַזֵּר עָלֶיהָ בְּיָד נְדִיבָה, שֶׁכֵּן נִבְרְאָה הָאִשָּׁה מִצֶּלַע עָקֹם”. אָמַר לוֹ: “וּמַה כְּשֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לִהְיוֹת עִמָּהּ לָבוֹא אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “מְסַפֵּר אֲנִי עִמָּהּ עַד שֶׁאֲנִי מְפַיֵּס דַּעְתָּהּ וּמְנַשְּׁקָהּ עַד שֶׁתְּהֵא מְרַטֶּטֶת מִתְּשׁוּקָה, וּכְשֶׁהָעִנְיָן מַגִּיעַ לִידֵי זֶה הַיָּדוּעַ לְךָ, אֲנִי מַטִּילָה עַל גַּבָּהּ. וּבְשָׁעָה שֶׁהַטֵּפָּה שׁוֹקַעַת בִּמְכוֹנָהּ, אֲנִי אוֹמֵר: אֱלֹהִים, עֲשֵׂה אוֹתָהּ לִבְרָכָה, וְאַל נָא תַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ לְאָסוֹן, וְצוּר אוֹתָהּ בַּצּוּרָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר”. אַחֲרֵי זֶה אֲנִי קָם מֵעָלֶיהָ לִרְחָץ עַצְמִי כַּדָּת, יוֹצֵק הַמַּיִם עַל יָדַי, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹפֵךְ אוֹתוֹ עַל גּוּפִי, וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי נוֹתֵן שֶׁבַח לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁאָצַל לִי מִן הַחֶסֶד”. אָמַר מֻעַאוִיָּה: “יָפֶה הֲשִׁיבוֹתָ”. אָמַר לוֹ: “וְעַכְשָׁו מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתִּירָא אֱלֹהִים בְּשִׁלְטוֹנְךָ עַל נְתִינֶיךָ, וְשֶׁתִּנְהַג עִם כֻּלָּם בְּשָׁוֶה בְּצֶדֶק”. וְקָם וְיָצָא מִמְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ שֶׁל מֻעַאוִיָּה. וּכְשֶׁפָּנָה לָלֶכֶת אָמַר מֻעַאוִיָּה: “אִלְמָלֵא לֹא הָיָה בְּעִרָאק אֶלָּא זֶה, דַּי הוּא”. הוֹסִיפָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה: וְזֶהוּ רַק מִבְחָר מִכָּל שַׁעַר הַתַּרְבּוּת. וְדַע הַמֶּלֶךְ שָׁהָיה מֻעַיְקִב מְמֻנֶּה עַל בֵּית-הָאוֹצָר בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: "וְדַע הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה מֻעַיְקִבּ מְמֻנֶּה עַל בֵּית הָאוֹצָר בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ. וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְרָאָה יוֹם אֶחָד אֶת בֶּן עֹמָר וְנָתַן לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן מִבֵּית הָאוֹצָר, אָמַר מֻעַיְקִבּ: "וְאַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִי לוֹ אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן, הָלַכְתִּי לְבֵיתִי. לֹא יָשַׁבְתִּי עַד שֶׁבָּא שָׁלִיחַ מֵעֹמָר לִקְרֹא לִי. נִבְהַלְתִּי מִפָּנָיו וּבָאתִי אֵלָיו וּמָצָאתִי אֶת הָאֲדַרְכְּמוֹן בְּיָדוֹ וְאָמַר לִי: “אוֹי לְךָ, מֻעַיְקִב, מָצָאתִי מַשֶּׁהוּ הַנּוֹגֵעַ לְנַפְשְׁךָ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “וּמַה הוּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר: “בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים תַּעֲמֹד לְדִין עִם אֻמָּתוֹ שֶׁל מֻחַמָּד יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם בִּדְבַר אֲדַרְכְּמוֹן זֶה”. וְכָתַב עֹמָר אֶל אַבּוּ-מוּסָא אַלְאַשְׁעַרִי¹⁶ מִכְתָּב וְזֶה תָּכְנוֹ: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ מִכְתָּב זֶה, תִּתֵּן לִבְנֵי-אָדָם מַה שֶׁמַּגִּיעַ לָהֶם וּשְׁלַח אֵלַי מַה שֶּׁנִּשְׁאַר”.וְכֵן עָשָׂה. וּכְשֶׁעָלָה עֹתְמָאן אַחֲרָיו עַל כִּסֵּא הַכַלִיפוּת כָּתַב כָּזֹאת לְאַבּוּ מוּסָא וְעָשָׂה כֵן וֶהֱבִיאוֹ זִיָאד עִמּוֹ. וּכְשֶׁהִנִּיחַ אֶת הַמִּסִּים לִפְנֵי עֹתְמָאן, בָּא בְּנוֹ וְלָקַח מֵהֶם אֲדַרְכְּמוֹן, בָּכָה זִיָאד. אָמַר לוֹ עֹתְמָאן: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי בֶכִי?” אָמַר לוֹ: “הֵבֵאתִי לְעֹמָר בֶּן אַלְאַכַטָּאבּ כְּמוֹ זֶה וְלָקַח בְּנוֹ אֲדַרְכְּמוֹן, וְצִוָּה לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ בְכֹחַ, וּבִנְךָ לָקַח וְלֹא רָאִיתִי אָדָם שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מִיָּדוֹ אוֹ שֶׁיֹּאמַר לוֹ מַשֶּׁהוּ”. אָמַר עֹתְמָאן: “וְהֵיכָן תִּמְצָא כְּעֹמָר?” – וְסִפֵּר זַיְד בֶּן אַסְלַם בְּשֵׁם אָבִיו שֶׁאָמַר: “יָצָאתִי עִם עֹמָר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה עַד שֶׁנִּשְׁקְפָה אֵלֵינוּ אֵשׁ דּוֹלֶקֶת. אָמַר לִי: “בֶּן אַסְלַם דּוֹמֶה אֲנִי, שֶׁנּוֹסְעִים הֵם אֵלֶּה שֶׁצִּנָּה תְקָפָתַם, בּוֹא וְנִגַּשׁ אֲלֵיהֶם”. הָלַכְנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה אִשָּׁה מַצִּיתָה אֵשׁ מִתַּחַת לִקְדֵרָה, וּשְׁנֵי תִּינוֹקוֹת עִמָּהּ, מְיַלְּלִים. אָמַר לָהֶם עֹמָר: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, בַּעֲלֵי-הָאוֹר. – שֶׁלֹּא טוֹב הָיָה בְּעֵינָיו לֵאמֹר:” בַּעֲלֵי-הָאֵשׁ – מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרָה לוֹ: “תָּקְפוּ אוֹתָנוּ הַלַּיְלָה וְהַצִּנָּה”. אָמַר לָהּ: “וּמַה לְאֵלֶּה שֶׁהֵם מְיַלְּלִים?” אָמְרָה: “מֵחֲמַת הָרָעָב”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הִיא קְדֵרָה זוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “מַיִם, שֶׁאַשְׁתִּיק אוֹתָם בָּהֶם, וְעֹמָר בֶּן אַלְכַטָּאבּ הוּא שֶׁעָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן בִּגְלָלָם בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהוֹדִיעַ אֶת עֹמָר עַל דְּבַר מַצָּבָם”. אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד יָכוֹל הוּא לְקַבֵּל לְיָדָיו אֶת הַשִּׁלְטוֹן עַל בְּנֵי-אָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ אֲלֵיהֶם”. פָּנָה עֹמָר אֵלַי וְאָמַר לִי: “בּוֹא וְנֵלֵךְ”. יָצָאנוּ אָצִים עַד שֶׁבָּאנוּ לְבֵית-הָאוֹצָר שֶׁמִּמֶּנּוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל הַצְּרָכִים. הוֹצִיא שַׂק שֶׁקֶּמַח בְּתוֹכוֹ וּכְלִי שֶׁשֻּׁמָּן בְּתוֹכוֹ, וְאָמַר: “הַעֲמֵס זֶה עָלַי”, אָמַרְתִּי: “אֲנִי אֶשָּׂא אוֹתָם בִּמְקוֹמְךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר: “כְּלוּם תִּשָּׂא תַּחְתַּי אֶת נֵטֶל-עֲווֹנוֹתַי בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים?” הֶעֱמַסְתִּי אוֹתָם עָלָיו וְיָצָאנוּ אָצִים עַד שֶׁהֵטַלְנוּ אֶת הַשַּׂק אֶצְלָהּ. הוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֶּמַח וְאָמַר לָאִשָּׁה: “הַנִּיחִי זֹאת לִי”. וְהָיָה נוֹפֵחַ בָּאֵשׁ מִתַּחַת לַקְּדֵרָה. וְהָיָה זְקָנוֹ מְגֻדָּל עַד מְאֹד, וְרָאִיתִי אֶת הֶעָשָׁן יוֹצֵא מִתּוֹךְ זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל. נָטַל קְצָת מִן הַשֻּׁמָּן וַהֱטִילוֹ לְתוֹכָהּ, וְאָמַר: “הַאֲכִילִי אוֹתָם וַאֲנִי מְצַנֵּן לָהֶם”. וְלֹא פָּסַק מִכָּךְ עַד שֶׁאָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וְעָזַב אֶת הַשְּׁאָר אֶצְלָהּ, וּפָנָה אֵלַי וְאָמַר: “רָאִיתִי שֶׁהָרָעָב הוּא שֶׁהֱבִיאָם לִידֵי בְּכִי, וְלֹא חָפַצְתִּי לַעֲבֹר מִשָּׁם עַד שֶׁתִּתְבָּרֵר לִי סִבַּת הָאוֹר שֶׁרְאִיתִיו”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: אָמְרוּ שֶׁעֹמָר פָּגַשׁ רוֹעֶה עֶבֶד. בִּקֵּשׁ לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ שֶׂה. אָמַר לוֹ: “אֵינוֹ שֶׁלִּי”. אָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא זֶה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ”. קָנָה אוֹתוֹ וְשִׁחְרְרוֹ וְאָמַר: “אֱלֹהִים, כְּשֵׁם שֶׁחוֹנַנְתָּ אוֹתוֹ שִׁחְרוּר קָטָן זֶה חָנֵּנִי אֶת הַשִּׁחְרוּר הַגָּדוֹל”¹⁷, וְאָמְרוּ: הָיָה עֹמָר מַאֲכִיל אֶת הַמְשָׁרְתִים חָלָב, וְאוֹכֵל בְּעַצְמוֹ מַאֲכָל גַּס, וּמַלְבִּישׁ אוֹתָם בְּגָדִים נָאִים וְלוֹבֵשׁ לְבוּשׁ הַגַּס, וְהָיָה נוֹתֵן לִבְנֵי-אָדָם מַה שֶּׁמַגִּיעַ לָהֶם וּמוֹסִיף עַל מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם. נָתַן לְאָדָם אֶחָד אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָר וְהוֹסִיף אֶלֶף. אָמְרוּ לוֹ: “כְּלוּם לֹא תוֹסִיף לְבִנְךָ כְּשֵׁם שֶׁהוֹסַפְתָּ לְזֶה?” אָמַר לָהֶם: “זֶה עָמַד אָבִיו בְּמַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה”¹⁸ וְאָמַר חַסַן: "מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְעֹמָר מָמוֹן רָב. בָּאָה אֵלָיו חַפְצָה¹⁹ בִּתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הָבָה חֵלֶק הַקִּרְבָה”. אָמַר לוֹ: “אָמְנָם צִוָּה אֱלֹהִים לָתֵת חֵלֶק לַקָּרוֹב, וְאוּלָם מִמָּמוֹנִי וְלֹא מִמָּמוֹן הַמֻּסְלִמִים. לֹא כֵן חַפְצָה, אָכֵן הִשְׂבַּעְתְּ רָצוֹן אֶת קְרוֹבַיִךָ, וְאוּלָם הִכְעַסְתְּ אֶת אָבִיךְ”. קָמָה וּפָנֶיהָ חָפוּ. וְאָמַר בֶּן-עֹמָר: “הִתְפַּלַּלְתִּי בְשָׁנָה מִן הַשָּׁנִים לֵאלֹהִים בִּתְחִנָּה שֶׁיַּרְאֵנִי שׁוּב אֶת פְּנֵי אָבִי הַמֵּת, עַד שֶׁרְאִיתִיו כְּשֶׁהוּא מוֹחֶה אֶת הַזֵּעָה מֵעַל מִצְחוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מַה מַּצָּבְךָ, אָבִי?” אָמַר: “אִלְמָלֵא רַחֲמֵי אֱלֹהִים אָבַד אָבִיךָ”.

אַחֲרֵי-כֵן אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן: שְׁמַע, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי מִן הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי, הַיְנוּ שַׁעַר הַתַּרְבּוּת וְהַמִּדּוֹת הַנַּעֲלוֹת מִתּוֹךְ מָסוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁקָּמוּ אַחֲרֵי הַנָּבִיא וְהַיְשָׁרִים. חַסַן אַלְבַּצְרִי הָיָה אוֹמֵר: אֵין נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, מִבְּלִי שֶׁיְּהֵא מִצְטָעֵר עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים: עַל שֶׁמָּנַע עַצְמוֹ מִלֵהָנוֹת מִמַּה שֶׁצָּבַר, וְעַל שֶׁלֹּא הִשִּׂיג מַה שֶּׁקִּוָּה לוֹ, וְעַל שֶׁלֹּא הִצְטַיֵּד בְּמִדָּה מְרֻבָּה²⁰ לְמַה שֶׁהוּא עָתִיד לוֹ. וְאָמְרוּ לְסֻפְיָאן: אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹן שֶׁיִּמָּנֶה עִם זֶה עַל הַסַּגְפָנִים? אָמַר: “הֵן, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא בְאֹרֶךְ-רוּחַ, בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה עָלָיו צָרָה, וּכְשֶׁהוּא מוֹדֶה לֵאלֹהִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ טוֹבָה”. וְאָמְרוּ: כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל עַבֵּד-אַללָּהּ בֶּן שַׁדָּאד לָמוּת, הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ מֻחַמָּד. וְצִוָּה אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: "רוֹאֶה אֲנִי אֶת הַקּוֹרֵא לַמָּוֶת שֶׁכְּבָר קָרָא לִי. יְרָא אֶת אֱלֹהֶיךָ בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וְהוֹדֵה לֵאלֹהִים עַל מַה שֶּׁהֵיטִיב עִמְּךָ וֶהֱוֵה דוֹבֵר אֱמֶת, שֶׁהַכָּרַת-טוֹבָה מְבִיאָה לְתוֹסֶפֶת טוֹבָה, וְיִרְאַת אֱלֹהִים הִיא הַצֵּידָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר לָעוֹלָם-הַבָּא, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

וְלֹא אֶרְאֶה אשֶׁר בִּצְבִירַת מָמוֹן,

וְאוּלָם יְרֵא הָאֱלֹהִים אָשְׁרוֹ נָכוֹן.

וְיִרְאַת אֱלֹהִים הַטּוֹבָה בְּצֵידָה לְדַרְכְּךָ,

וְעִם אֱלֹהִים תִּמְצָא אֶת אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ לְךָ.

אַחַר-כָּךְ אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן: יִשְׁמַע נָא הַמֶּלֶךְ פְּרָטִים אֵלּוּ מֵהַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן. אָמַר לָהּ: “וּמַה הֵם?” אָמְרָה: "כְּשֶׁעָלָה עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז²¹ לְכַלִיפוּת, בָּא אֶל קְרוֹבָיו וְנָטַל כָּל מַה שֶׁהָיָה בְיָדָם וְשָׂם אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאוֹצָר, בָּאּו בְנֵי-אֻמַּיָּה בְּהוּלִים אֶל דּוֹדָתוֹ אֲחוֹת אָבִיו פָאטִמָה בַּת מַרְוָאן. שָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶפָּגֵשׁ אִתְּךָ”. בָּאָה אֵלָיו. הוֹרִידָה מֵעַל פִּרְדָּתָהּ. כְּשֶׁיָּשְׁבָה עַל מְקוֹמָהּ אָמַר לָהּ: “דּוֹדָתִי, דַּבְּרִי אַתְּ רִאשׁוֹנָה, שֶׁהֲרֵי דָּבָר לָךְ אֵלַי. הַגִּידִי מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, לְךָ הַזְּכוּת לְדַבֵּר רִאשׁוֹן, שֶׁבִּינָתְךָ חוֹדֶרֶת לְמַה שֶׁנֶּעֱלָם מֵהָבִין”. אָמַר עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז: “אֱלֹהִים שָׁלַח אֶת מֻחַמָּד לְרַחֲמִים לִבְנֵי-אָדָם אֵלֶּה וְעֹנֶשׁ לִבְנֵי-אָדָם אֲחֵרִים, אַחַר-כָּךְ בָּחַר לוֹ לְמֻחַמָּד אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וַאֲסָפוֹ אֵלָיו”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה: “אָמַר עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז: הֲרֵי שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת מֻחַמָּד, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – רַחֲמִים לִבְנֵי-אָדָם אֵלֶּה וְעֹנֶשׁ לִבְנֵי-אָדָם אֲחֵרִים. אַחַר-כָּךְ בָּחַר לוֹ לְמֻחַמָּד אֶת אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, וְאָסַף אוֹתוֹ אֵלָיו, וְעָזַב לִבְנֵי-אָדָם נָהָר שֶׁיְּרַוּוּ אֶת צִמְאוֹנָם בּוֹ. אַחֲרֵי כֵן קָם אַבּוּ-בַּכְּר הַצַּדִּיק לְכַלִיף אַחֲרָיו, וְהִזְרִים אֶת הַנָּהָר בְּזִרְמוֹ וְעָשָׂה אֶת הָרָצוּי לֵאלֹהִים. אַחֲרָיו קָם עֹמָר וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה כַּבִּיר, וְנִלְחַם מִלְחֲמוֹת-הַקֹּדֶשׁ שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דֻגְמָתָן. וּכְשֶׁקָּם עֹתְמָאן נִבְקַע הַנָּהָר וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ נָהָר שֵׁנִי. אַחֲרֵי-כֵן מָשַׁל מֻעָאוִיָּה וְנִבְקְעוּ מִמֶּנּוּ הַנְּהָרוֹת. וְלֹא פָּסְקוּ לִבְקֹעַ נְהָרוֹת כְּדֻגְמָתוֹ גַּם יַזִיד וְצֶאֱצָאֵי מַרְוָאן כְּעַבְּד אַלְמָאלִךְּ וְאַלְוַלִיד וְסֻלַיְמָאן, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַשִּׁלְטוֹן אֵלָי. וּרְצוֹנִי אֲנִי הוּא לְהַחֲזִיר אֶת הַנָּהָר כְּפִי שֶׁהָיָה בְרֵאשִׁיתוֹ”. אָמְרָה פָאטִימָה: “לֹא חָפַצְתִּי אֶלָּא לְדַבֵּר אִתְּךָ וּלְשׂוֹחֵחַ, וְאִם אֵלֶּה דְּבָרֶיךָ שׁוּב אֵינִי אוֹמֶרֶת לְךָ דָּבָר”. חָזְרָה אֶל בְּנֵי-אֻמַיָּה וְאָמְרָה לָהֶם:" טַעֲמוּ אֶת תּוֹצְאוֹת קִרְבַתְכֶם קִרְבַת-מִשְׁפָּחָה לְעֹמָר".

אָמְרוּ: כְּשֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אָסַף אֶת יְלָדָיו סְבִיבוֹתָיו, אָמַר לוֹ מַסְלַמָה בֶּן עַבְּד אַלְמָאלִךְּ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כֵּיצַד זֶה תַּעֲזֹב אֶת יְלָדֶיךָ עֲנִיִּים, וְאַתָּה רוֹעָם? הֲרֵי כָּל זְמַן שָׁאַתָּה חַי, לֹא יוּכַל אָדָם לִמְנֹעַ אוֹתְךָ מִתֵּת לָהֶם מִבֵּית-הָאוֹצָר דֵּי סִפּוּקָם, וּכְדַאי הוּא זֶה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתַּעֲזֹב אוֹתוֹ לְזֶה שֶׁיִּמְשֹׁל אַחֲרֶיךָ”. הֵצִיץ בּוֹ עֹמָר הֲצָצָה שֶׁל כַּעַס וְתִמָּהוֹן וְאָמַר: “הוֹי מַסְלַמָה, כָּל יָמַי מְנַעְתִּים מִזֶּה, וְכֵיצַד זֶה אֶהְיֶה לְאֻמְלָל עַל-יָדָם אַחֲרֵי מוֹתִי? וַהֲרֵי יְלָדַי בֵּין שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הֵם: אִם יִהְיוּ שׁוֹמְעִים לְמִצְוַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הֲרֵי יַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַּרְכָּם, וְאִם מַמְרִים יִהְיוּ, הֲרֵי אֵינִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לָהֶם בְּמִרְיָם. הוֹי מַסְלַמָה, הֲרֵי יַחַד הָיִינוּ, אֲנִי וְאָתָּה, בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד כְּשֶׁקָּבְרוּ אֶחָד מִבְּנֵי מַרְוָאן, וַתִּשָּׂאֵנִי עֵינִי וָאֵרֶא אוֹתוֹ כְּמוֹ בַּחֲלוֹם כְּשֶׁהוּא מָסוּר לְעֹנֶשׁ מֵעָנְשֵׁי אֱלֹהִים יִתְהַדֵּר וְיִתְעַלֶּה, וְנִבְהַלְתִּי וּרְעָדָה אֲחָזַתְנִי, וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לִפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא אֶנְהַג כְּמִנְהָגוֹ כְּשֶׁאַגִּיעַ לְשִׁלְטוֹן, וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי בָּזֶה כָּל יְמֵי חַיָּי, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲנִינַת אֱלֹהִים”. אָמַר מַסְלַמָה: "מַעֲשֶׂה וּמֵת אָדָם אֶחָד וְהָיִיתִי בִּשְׁעַת קְבוּרָתוֹ. וּכְשֶׁנִּגְמְרָה קְבוּרָתוֹ נְשָׂאַתְנִי עֵינִי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ כִּרְאוֹת הַיָּשֵׁן בַּחֲלוֹם, בְּתוֹךְ גַּן, שֶׁנְּהָרוֹת זוֹרְמִים בְּתוֹכוֹ וְעָלָיו בִּגְדֵי-לָבָן. נִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר: “לְשֵׁם זֶה יַעֲשׂוּ טוֹב הָעוֹשִׂים טוֹב”.

וּמֵעֵין זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה. וְאָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי הָאֵמוּן: "הָיִיתִי חוֹלֵב הַצֹּאן בִּזְמַן כַלִיפוּתוֹ שֶׁל עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז. פַּעַם אַחַת פָּגַשְׁתִּי רוֹעֶה, וְרָאִיתִי עִם צֹאנוֹ זְאֵב אוֹ זְאֵבִים, וְדוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁכְּלָבִים הֵם, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי זְאֵבִים קֹדֶם לָכֵן. אָמַרְתִּי לוֹ: “מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִּכְלָבִים אֵלֶּה?” אָמַר לִי: “אֵין הֵם כְּלָבִים, זְאֵבִים הֵם”. אָמַרְתִּי לוֹ: “כְּלוּם יִהְיוּ זְאֵבִים בְּתוֹךְ הַצֹּאן וְלֹא יַזִּיקוּם?” אָמַר לִי: “כְּשֶׁהָרֹאשׁ בָּרִיא, בָּרִיא הַגּוּף”.

וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְדָרַשׁ עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז דְּרָשָׁה מֵעַל גַּבֵּי בִּימָה שֶׁל חֵמָר. הִלֵּל אֶת אֱלֹהִים וְשִׁבְּחוֹ, וְאַחַר-כָּךְ אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים. אָמַר: “הוֹי, בְּנֵי-אָדָם, תַּקְּנוּ אֶת תּוֹכְכֶם שֶׁיְּתֻקַּן בַּרְכֶם כְּלַפֵּי אֲחֵיכֶם, וְהָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת דַּאֲגַתְכֶם לָעוֹלָם הַזֶּה, וּדְעוּ שֶׁאֵין בֶּן-אָדָם מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעָדֵיכֶם אַתֶּם, שֶׁקָּם מִבֵּין הַמֵּתִים לִתְחִיָּה. מֵת עַבְּד אַלְמָאלִךְּ וְכָל אֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, וְאַף עֹמָר מוֹת יָמוּת הוּא וְכָל אֵלֶּה שֶׁיָּקוּמוּ אַחֲרָיו”. אָמַר לוֹ מַסְלַמָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֶפְשָׁר נַעֲשֶׂה לְךָ סָמוֹכָה שֶׁתִּשָּׁעֵן עָלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִמֶּנָּה חֵטְא עַל צַוָּארִי בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”. אַחַר-כָּךְ זָעַק זְעָקָה גְּדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ. אָמְרָה פָאטִימָה: “הוֹי מִרְיָם, הוֹי מֻזָאחִים, הוֹי פְּלוֹנִי, שִׂימוּ לִבְּכֶם לָאִישׁ הַזֶּה”. נִגְּשָׁה פָאטִימָה וְהָיְתָה זוֹרֶקֶת עָלָיו מַיִם וּבוֹכָה, עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְפוּתוֹ. רָאָה אוֹתָהּ בּוֹכָה, אָמַר לָהּ: “מַה הֱבִיאֵךְ לִידֵי בְּכִי, פָאטִמָה?” אָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, רְאִיתִיךָ מוּטָל בְּתוֹכֵנוּ בְּלִי רוּחַ חַיִּים, וְהִרְהַרְתִּי כֵּיצַד תִּהְיֶה מוּטָל לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְהַדַּר וְיִתְעַלֶּה בְּמִיתָתְךָ וַעֲזִיבָתְךָ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וּפְרִידָתְךָ מֵאִתָּנוּ, וְזֶה שֶׁהֱבִיאַנִי לִידֵי בֶּכִי”. אָמַר לָהּ: “רַב לָךְ, פָאטִמָה, מַגְזִימָה אַתְּ”. בִּקֵּשׁ לָקוּם, הִתְרוֹמֵם וְנָפַל. אִמְּצָה אוֹתוֹ פָאטִמָה אֵלֶיהָ, וְאָמְרָה: “בְּאָבִי וּבְאִמִּי אֶפְדֶּךָ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, לֹא נוּכַל עוֹד כֻּלָּנוּ לְדַבֵּר אִתְּךָ”.

אַחֲרֵי זֶה אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּלְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים:" זֶהוּ סוֹף הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּלְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים: “זֶהוּ סוֹף הַפֶּרֶק הַשֵּׁנִי לַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן”.

מַעֲשֶׂה הָיָה וְכָתַב עֹמָר בֶּן אַלְעַזִיז לָעוֹלִים לָחֹג בְּמַכָּה: "וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הֲרֵינִי מֵעִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים בַּחֹדֶשׁ הַקָּדוֹשׁ וּבָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וּבְיוֹם הֶחָג הַגָּדוֹל, שֶׁנָּקִי אָנֹכִי מֵעֲוֹן הָעֹשֶׁק שֶׁעָשְׁקוּ אֶתְכֶם וּמֵחֵטְא הַפְּגִיעָה שֶׁפָּגְעוּ בָכֶם אֵלֶּה שֶׁתָּקְפוּ אֶתְכֶם. לֹא צִוִּיתִי עַל זֶה וְלֹא בִקַּשְׁתִּי זֹאת וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל שׁוּם עִנְיָן מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ, וְלֹא הִגִּיעַ אֵלַי הַדָּבָר. וּמְקַוֶּה אֲנִי, שֶׁיִּהְיֶה נִמּוּק לִסְלִיחָה לִי זֶה שֶׁאֵין רְשׁוּת מִמֶּנִּי לַעֲשֹׁק אָדָם, שֶׁכֵּן עָתִיד אֲנִי לִתֵּן דִּין-וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל עָשׁוּק. וְאָכֵן אִם נְצִיב מִנְּצִיבַי, מִי שֶׁהוּא יִשְׂטֶה מִן הַצֶּדֶק וְיַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא לְפִי הַסֵּפֶר וְהַחֹק, אֵין עֲלֵיכֶם לִשְׁמֹעַ לְקוֹלוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַיָּשָׁר. וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “אֵינִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיּוּסַר מֵעָלַי הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן הוּא הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן, שֶׁעָלָיו יִטֹּל הַמַּאֲמִין שָׂכָר”.

וְאָמַר אַחַד הָאֲנָשִׁים הַמְּהֵימָנִים: "בָּאתִי אֶל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה כַלִיף, וְרָאִיתִי לְפָנָיו שְׁנֵים-עָשָׂר אֲדַרְכְּמוֹן, צִוָּה לָשִׂים אוֹתָם בְּבֵית-הָאוֹצָר. אָמַרְתִּי לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי אַתָּה מְרוֹשֵׁשׁ אֶת יְלָדֶיךָ וְעוֹשֶׂה אוֹתָם אֲנָשִׁים חַסְרֵי-כֹּל. לוּ הוֹרַשְׁתָּ מַשֶּׁהוּ בְּצַוָּאָתְךָ לָהֶם וּלְאֵלֶּה מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ הָעֲנִיִּים”. אָמַר לִי: “גֵּשׁ אֵלַי. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, אָמַר לִי: “בַּאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאָמַרְתָּ: אַתָּה מְרוֹשֵׁשׁ אֶת יְלָדֶיךָ, הוֹרֵש בְצַוָּאָתְךָ מַשֶּׁהוּ לָהֶם וּלְאֵלֶּה מִבְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ הָעֲנִיִּים, אֵין הַדָּבָר כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהִפְקַדְתִּי אֶת יְלָדַי וְאֶת אֵלֶּה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָעֲנִיִּים בְּיַד אֱלֹהִים, וְהוּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס עֲלֵיהֶם וַהֲרֵי הֵם אֶחָד מִשְּׁנֵי סוּגֵי בְּנֵי-אָדָם: אִם הוּא אָדָם יְרֵא אֱלֹהִים, הֲרֵי יָשִׂית לוֹ אֱלֹהִים מוֹצָא טוֹב, וְאִם אָדָם הָעוֹמֵד בְּמִרְיוֹ הוּא, הֲרֵי אֲנִי לֹא אֲחַזֵּק אוֹתוֹ בְּמִרְיוֹ כְלַפֵּי אֱלֹהִים”. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח וְהֵבִיא אוֹתָם לְפָנָיו, וְהָיוּ שְׁנֵים-עָשָׂר בָּנִים זְכָרִים. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בָּהֶם זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אָמַר: הֲרֵי אֲבִיכֶם בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵלֶּה: אִם זֶה שֶׁתַּעֲשִׁירוּ וְיִכָּנֵס אֲבִיכֶם לְגֵיהִנֹּם, אוֹ שֶׁתִּהְיוּ עֲנִיִּים וְיִכָּנֵס אֲבִיכֶם לְגַן-עֵדֶן, וּכְנִיסַת אֲבִיכֶם לְגַן-עֵדֶן חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁתַּעֲשִׁירוּ, קוּמוּ וֵאלֹהִים יִשְׁמֹר עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן הִפְקַדְתִּי עִנְיַנְכֶם בִּידֵי אֱלֹהִים”.

וְאָמַר כָאלִד בֶּן צַפְוָאן: נִטְפַּל אֵלַי יוֹסֵף בֶּן עֹמָר בְּדַרְכִּי, כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֶל הִשָׁאם בְּן עַבְּד אַלמָאלִךְּ²² כְּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, כְּבָר יָצָא עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ וְעִם מְשָׁרְתָיו. חָנָה בְמָקוֹם אֶחָד וְנָטוּ לוֹ אֹהֶל. כְּשֶׁיָּשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, נִגַּשְׁתִּי לִקְצֵה הַשָּׁטִיחַ שֶׁיָּשַׁב עָלָיו וְהִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ, וּכְשֶׁנָּחוּ עֵינַי עַל עֵינָיו אָמַרְתִּי לוֹ: “יָרֵק אֱלֹהִים עָלֶיךָ חַסְדּוֹ כְתֻמּוֹ, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְיָשֵׂם אֶת עִנְיָנֵי הַמִּשְׂרָה שֶׁשָּׂם עָלֶיךָ מִתְנַהֲלִים נְכוֹחָה וְלֹא יְעַרְבֵּב בְּשִׂמְחָתְךָ דֶּמַע רָע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, אֵינִי מוֹצֵא לְךָ עֵצָה טוֹבָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר סִפּוּרֵי אֵלֶּה שֶׁקָּדְמוּ לְךָ לְפָנֶיךָ, מִן הַמְּלָכִים”. הִתְנַשֵּׂא וְיָשַׁב הָכֵן, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מֻטֶּה וְאָמַר: “תֵּן מַה שֶׁאִתְּךָ, בֶּן צַפְוָאן”. אָמַרְתִּי: "נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, מַעֲשֶׂה וְיָצָא מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים לְפָנֶיךָ, בְּדוֹר שֶׁלִּפְנֵי דוֹרְךָ זֶה לְאֶרֶץ זוֹ, וְאָמַר לָעוֹמְדִים לְפָנָיו: “רְאִיתֶם גְּדֻלָּה מֵעֵין זוֹ שֶׁאֲנִי בָּהּ? וּכְלוּם נִתַּן לְאָדָם מַה שֶׁנִּתַּן לִי?” הָיָה אֶצְלוֹ אָדָם מִשְּׁיָרֵי בְנֵי-הַסַּמְכָא וְהַתּוֹמְכִים בָּאֱמֶת הַנּוֹהֲגִים עַל פִּיהָ וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, אַתָּה שָׁאַלְתָּ שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה. נוֹתֵן אַתָּה לִי רְשׁוּת שֶׁאָשִׁיב עָלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. אָמַר לוֹ: “מַה דַּעְתְּךָ? זֶה שֶׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ דָבָר שֶׁלֹּא יִפָּסֵק הוּא אוֹ דָּבָר שֶׁיִּפָּסֵק?” אָמַר לוֹ: “דָּבָר שֶׁעָתִיד לְהִפָּסֵק הוּא”. אָמַר לוֹ: “מַה לִּי אֵפוֹא שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּדָבָר שֶׁיִּפָּסֵק, שֶׁתֵּהָנֶה מִמֶּנּוּ זְמַן מֻעָט, וְאַתָּה עָתִיד לִתֵּן עָלָיו דִּין-וְחֶשְׁבּוֹן זְמַן אָרֹךְ, וְשֶׁבִּשְׁעַת הַחֶשְׁבּוֹן תִּהְיֶה אַתָּה עָרֵב לוֹ”. אָמַר לוֹ: “וְהֵיכָן הַמִּפְלָט, וּמַה הוּא זֶה שֶׁאֶשְׁאַף אֵלָיו?” אָמַר לוֹ: “הוּא בָּזֶה שֶׁתַּעֲמֹד בְּמַלְכוּתְךָ וְתְהֵא נוֹהֵג עַל-פִּי מִצְוַת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אוֹ שֶׁתִּלְבַּשׁ בְּלוֹיֵי-סְחָבוֹתֶיךָ וְתַעֲבֹד אֶת הָאֱלֹהִים עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם מִיתָתְךָ. וּכְשֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר אֲנִי חוֹזֵר אֵלֶיךָ”. אָמַר כַאלִד בֶּן צַפְוָאן: “אַחֲרֵי זֶה דָּפַק הָאִישׁ עַל דַּלְתּוֹ בַשַּׁחַר, וּמְצָאוֹ שֶׁכְּבָר הִנִּיחַ כִּתְרוֹ וּמִתְכּוֹנֵן לְחַיֵּי נְזִירוּת מֵרֹב מַה שֶּׁלָּקַח מוּסָר”. בָּכָה הִשָּׁאם בֶּן עַבְּד אַלְמָאלִךְּ בְּכִי רָב, עַד שֶׁנִּתְרַטֵּב זְקָנוֹ, וְצִוָּה לְהָסִיר כָּל מַה שֶׁעָלָיו מִן הַפְּאֵר, וְלֹא יָצָא מִפֶּתַח אַרְמוֹנוֹ. בָּאוּ עֲבָדָיו הַמְשֻׁחְרָרִים וְסָרִיסָיו אֶל כַאלִד בֶּן צַפְוָאן וְאָמְרוּ: “כְּלוּם תַּעֲשֶׂה כָּזֹאת בִּנְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים? הֵפַרְתָּ אֶת תַּעֲנוּגוֹ וּמֵרַרְתָּ אֶת חַיָּיו”.

אָמְרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְשַׁרְכָּאן: “וְכַמָּה יֵשׁ בְּשַׁעַר זֶה מִן הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ אֲנִי קָצַר כֹּחִי לְהָבִיא לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁבְּשַׁעַר זֶה בְּמוֹשָׁב אֶחָד”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן אָמְרָה לְשַׁרְכָּאן: “וְכַמָּה יֵשׁ בְּשַׁעַר זֶה מִן הָעֵצוֹת הַטּוֹבוֹת, אַךְ אֲנִי קָצַר כֹּחִי לְהָבִיא לְפָנֶיךָ כָּל מַה שֶּׁבְּשַׁעַר זֶה בְּמוֹשָׁב אֶחָד. וְאוּלָם בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים, מֶלֶךְ הַדּוֹר, יִהְיֶה טוֹב”. אָמְרוּ הַקָּאצִים: “נַעֲרָה זוֹ פֶּלֶא הַזְּמָן הִיא וּפְנִינָה יְחִידָה בַּדּוֹר וּבָעִתִּים כֻּלָּן, שֶׁכֵּן לֹא רָאִינוּ וְלֹא שָׁמַעְנוּ כָּזֹאת בְּאֵיזֶה זְמַן מִן הַזְּמַנִּים”. בֵּרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּלְּקוּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה שַׁרְכָּאן אֶל מְשָׁרְתָיו וְאָמַר לָהֶם: “קוּמוּ לְסַדֵּר אֶת חַג הַחֲתֻנָּה וְהָכִינוּ הַמַּטְעָמִים. מִכָּל הַמִּינִים”. מִלְּאוּ מִיָּד אֶת פְּקֻדָּתוֹ וְהֵכִינוּ אֶת כָּל הַמַּטְעַמִּים, צִוָּה אֶת נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּקְנָה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה נוֹכְחוֹת בִשְׁעַת הֲסָרַת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי הַכַּלָּה וְהַחֲתֻנָּה. לֹא הִגִּיעָה שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם עַד שֶׁעָרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת בְּכָל שֶׁתִּתְאַוֶּינָה לוֹ הַנְּפָשׁוֹת וְתִתְעַנֵּגְנָה עָלָיו הָעֵינַיִם. וְאָכְלוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם דֵּי-שָׂבְעָם. צִוָּה הַמֶּלֶךְ כָּל מְזַמֶּרֶת שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק, וּבָאוּ כֻלָּן, וְכֵן נַעֲרוֹת הַמֶּלֶךְ וְהַנִּכְבָּדִים הַיּוֹדְעוֹת זֶמֶר, וְעָלוּ כֻלָּן לָאַרְמוֹן.

כְּשֶׁבָּא הָעֶרֶב וְהֶחֱשִׁיךְ, הִדְלִיקוּ נֵרוֹת מִשַּׁעַר הַמְּצוּדָה וְעַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. הָלְכוּ הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְהַנִּכְבָּדִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. לָקְחוּ הַחַדְרָנִיּוֹת אֶת הַנַּעֲרָה לְקָשְׁטָה וּלְהַלְבִּישָׁה, וּמָצְאוֹ אוֹתָהּ לֹא-זְקוּקָה לְקִשּׁוּט. וּכְבָר נִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁיָּצָא יָשַׁב עַל הַסַּפָּה, וְהֵסִירוּ לְפָנָיו צְעִיף הַכַּלָּה, אַחַר-כָּךְ הֵקֵלוּ מֵעָלֶיהָ בְּגָדֶיהָ, וְצִוּוּ אוֹתָהּ מַה שֶּׁמְצַוִּים עָלָיו אֶת הַבָּנוֹת בְּלֵיל הַנִּשּׂוּאִים. נִכְנַס אֵלֶיהָ שַׁרְכָּאן וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ בְכָךְ. שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְצִוָּה אֶת הַחֲכָמִים לִכְתֹב אֶת תַּאֲרִיךְ הַהֵרָיוֹן. כְּשֶׁהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר יָשַׁב עַל הַכִּסֵּא, עָלוּ אֵלָיו רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ, הֵבִיא אֶת סוֹפְרוֹ וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב לְאָבִיו עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁהוּא קָנָה נַעֲרָה בַּת-מַדָּע וְתַרְבּוּת וְשֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל מִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה, וְשֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיִּשְׁלָחֶנָּה לְבַגְדָאד שֶׁתְּבַקֵּר אֶת אָחִיו צַוְא אַלְמַכָּאן וְאֶת אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְשֶׁהוּא שִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְכָתַב לָהּ שְׁטַר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ וְהָרְתָה לוֹ. חָתַם אֶת הַמִּכְתָּב וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְאָבִיו בִּידֵי רָץ מָהִיר. שָׁהָה הָרָץ הַמָּהִיר חֹדֶשׁ זְמַן וְחָזַר אֵלָיו וְהֵבִיא לוֹ תְשׁוּבָה וּמְסָרָהּ לוֹ. נְטָלָהּ וְקָרָא אוֹתָהּ, וְהָיָה בָּהּ אַחֲרֵי "בְּשֵׁם אֱלֹהִים, "זֶהוּ מֵאֵת הַנָּבוֹךְ שֶׁאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו, בְּאָבְדַּן שְׁנֵי יְלָדָיו וְנָטְשׁוּ אֶרֶץ מְכוֹרוֹתָיו, מֵאֵת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן לִבְנוֹ שַׁרְכָּאן. דַּע שֶׁאַחֲרֵי נְסִיעָתְךָ מֵאֶצְלִי נַעֲשָׂה הַמָּקוֹם צַר לִי, עַד לִבְלִי עֲצֹר כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ רוּחִי עוֹד, וְלֹא אוּכַל לְהַסְתִּיר סוֹד. וְסִבַּת זֶה הוּא שֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל. וּכְבָר בִּקֵּשׁ צַוְא אַלְמַכָּאן מִמֶּנִּי קֹדֶם לָכֵן רְשׁוּת לָלֶכֶת לְחִגָ’אז. וְאוּלָם חָשַׁשְׁתִּי לוֹ מִפִּגְעֵי הַזְּמַן וּמְנַעְתִּיו מִנְּסֹעַ עַד לַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית אוֹ הַשְּׁלִישִׁית. וּכְשֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, שָׁהִיתִי חֹדֶשׁ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ: “וּכְּשֶׁיָּצָאתִי לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וָאַיִל, שָׁהִיתִי חֹדֶשׁ, וּכְשֶׁבָּאתִי מָצָאתִי שֶׁאָחִיךָ וַאֲחוֹתְךָ נָטְלוּ מִקְצָת מִן הַמָּמוֹן וְנָסְעוּ עִם הָעוֹלִים לָחֹג. כְּשֶׁנּוֹדַע לִי הַדָּבָר צָרוּ לִי אַפְסֵי-אָרֶץ, וְהָיִיתִי מְצַפֶּה לְבוֹאָם שֶׁל הָעוֹלִים לָחֹג, אֶפְשָׁר יָבוֹאוּ שְׁנֵי אֵלֶּה אִתָּם. וּכְשֶׁבָּאוּ הָעוֹלִים לָחֹג שָׁאַלְתִּי לָהֶם, וְלֹא הִגִּיד לִי אִישׁ דָּבָר עַל אוֹדוֹתָם. לָבַשְׁתִּי בִּגְלָלָם בִּגְדֵי אֵבֶל, וַאֲנִי לִבִּי מְמֻשְׁכָּן, נְדוּד שֵׁנָה וְטוֹבֵעַ בְּדֶמַע-עֵינִי”. וְנָשָׂא דְּבָרוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

דְּמוּתָהּ בֶחָזוֹן אִתִּי וְלֹא תָּסוּר.

שַׁתִּיהָ בַּלֵּב, בַּמְכֻבָּד בַּמָּקוֹם אָצוּר.

וְלוּלֵא שִׁבְרִי לְשִׁיבָה, לֹא הָיִיתִי שָׁעָה,

וְלוּלֵא דְּמוּת-הֶחָזוֹן רוּחִי לֹא רָגְעָה.

אַחַר-כָּךְ כָּתַב בְּתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁכָּתַב: “וְאַחֲרֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם לְךָ וּלְמִי שֶׁאֶצְלְךָ, הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ שֶׁלֹּא תִּתְרַשֵּׁל בַּחֲקִירַת הָעִנְיָן, שֶׁחֶרְפָּה הוּא לָנוּ”. כְּשֶׁקָּרָא שַׁרְכָּאן אֶת הַמִּכְתָּב נֶעֱצַב עַל אָבִיו וְשָׂמַח עַל אָבְדַּן אֲחוֹתוֹ וְאָחִיו. נָטַל אֶת הַמִּכְתָּב וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁאֲחוֹתוֹ הִיא, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁאָחִיהָ הוּא, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיָה מְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה עַד שֶׁמָּלְאוּ חֳדָשֶׁיהָ וְיָשְׁבָה עַל הָאָבְנַיִם. וְהֵקֵל לָהּ אֱלֹהִים אֶת הַלֵּדָה וְיָלְדָה בַּת. אָמְרָה לוֹ: “בִּתְּךָ הִיא זוֹ, קְרָא לָהּ שֵׁם כַּאֲשֶׁר תַּחְפֹּץ”. אָמַר לָהּ: “מִנְהָגָם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם הוּא לִקְרֹא שֵׁם לְיַלְדֵיהֶם בִּמְלֹאת שִׁבְעָה יָמִים לְהִוָּלְדָם”. גָּחַן עַל בִּתּוֹ וּנְשָׁקָהּ, וּמָצָא בְּצַוָּארָהּ תְּלוּיָה אֶבֶן-חֵן מִשָּׁלשׁ אַבְנֵי-הַחֵן שֶׁהֱבִיאָתָן הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מֵאֶרֶץ יָוָן. כְּשֶׁנָּתַן עֵינוֹ בְּאֶבֶן-הַחֵן הַתְּלוּיָה בְּצַוָּארֵי בִּתּוֹ, נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְגָדַל כַּעְסוֹ, וְנָעַץ עֵינָיו בְּאֶבֶן-הַחֵן עַד שֶׁהִכִּירָהּ הַכָּרָה נְכוֹנָה. הִסְתַּכֵּל בְּנֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “הוֹי שִׁפְחָה, מֵהֵיכָן הִגִּיעָה אֵלַיִךְ אֶבֶן-חֵן זוֹ?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי גְּבִרְתְּךָ וּגְבֶרֶת כָּל מִי שֶׁבְּאַרְמוֹנְךָ! כְּלוּם אִי-אַתָּה בּוֹשׁ לְהַגִּיד לִי “הוֹי שִׁפְחָה”, הֲרֵי אֲנִי נְסִיכָה בַּת מֶלֶךְ. וּמֵעַתָּה יְהִי קֵץ לִשְׁמִירַת הַסּוֹד וְיִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר שֶׁאֲנִי נֻזְהַת אַלזַּמָאן בַּת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, אֲחָזוֹ חִיל וּרְעָדָה וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה חָרַד לִבּוֹ וְהִלְבִּינוּ פָנָיו וְאָחֲזָה אוֹתוֹ רְעָדָה וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ, שֶׁכֵּן הִכִּיר שֶׁאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו הִיא, וְנִטְּלָה דַּעְתּוֹ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הָיָה תוֹהֶה, וְאוּלָם לֹא הִתְוַדַּע אֵלֶיהָ. אָמַר לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּלוּם אַתְּ בִּתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן?” אָמְרָה: “הֵן”. אָמַר לָהּ: “וּמַהִי הַסִּבָּה לִפְרִידָתֵךְ מֵאָבִיךְ וְלַמְּכִירָה שֶׁמָּכְרוּ אוֹתָךְ?” סִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הוֹדִיעָה לוֹ שֶׁעָזְבָה אֶת אָחִיהָ חוֹלֶה בִירוּשָׁלַיִם, וְסִפְּרָה לוֹ עַל חֲטִיפַת הַבְּדוּאִי שֶׁחֲטָפָהּ וְעַל מְכִירָתוֹ אוֹתָהּ לַסּוֹחֵר. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲחוֹתוֹ הִיא מֵאָבִיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כֵּיצַד זֶה תְהֵא אֲחוֹתִי נְשׂוּאָה לִי. לֹא כִי חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מַשִּׂיא אוֹתָהּ לְאַחַד מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף שֶׁלִּי וְאִם יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר, הֲרֵינִי טוֹעֵן שֶׁגֵּרַשְׁתִּיהָ לִפְנֵי שֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ, וְהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלִּי”. הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְנֶאֱנַח וְאָמַר: “נֻזְהַת אַלזַּמָאן, אֲחוֹתִי אַתְּ בֶּאֱמֶת, וּמִתְפַּלֵּל אֲנִי לֵאלֹהִים שֶׁיִּסְלַח לָנוּ לַחֵטְא שֶׁנָּפַלְנוּ בוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”. הִסְתַּכְּלָה בוֹ וְהִתְבּוֹנְנָה אֵלָיו וְהִכִּירָה אוֹתוֹ. וּכְשֶׁהִכִּירָה אוֹתוֹ נִטְרְפָה דַעְתָּהּ עָלֶיהָ וּבָכְתָה וְסָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “כְּבָר נָפַלְנוּ בְחֵטְא גָּדוֹל. וּמַה אֶעֲשֶׂה? וּמַה אֹמַר לְאָבִי וּלְאִמִּי כְּשֶׁיֹּאמְרוּ אֵלַי: מֵהֵיכָן בָּאָה אֵלַיִךְ בַּת זוֹ?” אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן: “עֲצָתִי הִיא, שֶׁאַשִּׂיא אוֹתָךְ לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, וְאַנִּיחַ אוֹתָךְ לְגַדֵּל אֶת בִּתִּי בְּבֵיתוֹ, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יֵדַע אָדָם שֶׁאַתְּ אֲחוֹתִי וְזֹאת בִּתִּי. וְזֶהוּ מַה שֶּׁגָּזַר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁחָרַץ. אֵין לָנוּ חָסוּת אֶלָּא נִשּׂוּאַיִךְ לְשׁוֹמֵר-סַף זֶה בְּטֶרֶם יִוָּדַע הַדָּבָר לְאָדָם”. הִתְחִיל מְפַיְּסָה וּמְנַשֵּׁק לָהּ בְּרֹאשָׁהּ, אָמְרָה לוֹ: “וּמַה שֵׁם תִּקְרָא לַבַּת?” אָמַר לָהּ: “אֶקְרָא לָהּ שֵׁם קֻצִ’יַ-פַכַּאן”²³. הִשִּׂיאָה לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, וְהֶעֱבִיר אוֹתָהּ לְבֵיתוֹ, אוֹתָהּ וְאֶת בִּתָּהּ, וְגִדְּלוּהַ עַל כִּתְפוֹת הַשְּׁפָחוֹת, וְשָׁקְדוּ עָלֶיהָ בְּמַשְׁקָאוֹת וּבְכָל מִינֵי אֲבָקוֹת. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁאָחִיו צַוְא אַלְמַכָּאן עִם הַמַּסִיק בְּדַמֶּשֶׂק.

וְאֵרַע שֶׁבָּא שָׁלִיחַ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, רָץ מָהִיר מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן וְעִמּוֹ מִכְתָּב. נְטָלוֹ וּקְרָאוֹ, וּמָצָא בוֹ אַחֲרֵי “בְּשֵׁם אֱלֹהִים”: “דַּע, הַמֶּלֶךְ הַיָּקָר, שֶׁאֲנִי מִתְאַבֵּל אֵבֶל כָּבֵד עַל פֵּרוּד הַיְלָדִים, וְנִגְזְלָה שְׁנָתִי, וְלֹא אֶמְצָא מָנוֹחַ לִי. וּכְבָר שָׁלַחְתִּי מִכְתָּבִי זֶה אֵלֶיךָ, שֶׁתֵּכֶך אַחֲרֵי הַגִּיעוֹ לְיָדֶיךָ, תִּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַמִּסִּים, וְתִשְׁלַח יַחַד אִתָּם אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָהּ וְנָשָׂאתָ אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, שֶׁחָפֵץ אֲנִי לִרְאוֹתָהּ וְלִשְׁמֹעַ דְּבָרֶיהָ, שֶׁכֵּן בָּאָה אֵלַי מֵאֶרֶץ יָוָן זְקֵנָה מֵהַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וּבְחֶבְרָתָהּ חָמֵשׁ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת, שֶׁקָּנוּ לָהֶן מִן הַמַּדָּע וְהַתַּרְבּוּת וּמִקְצוֹעוֹת הַחָכְמָה כָּל מַה שֶׁעַל הָאָדָם לְדַעְתּוֹ. וְתֵלֶא כָּל לָשׁוֹן לְתָאֵר זְקֵנָה זוֹ וְאֶת אֵלּוּ שֶׁאִתָּהּ, שֶׁכֵּן שְׁלֵמוֹת הֵן בְּסוּגֵי הַמַּדָּע וְהַמַּעֲלוֹת וְהַחָכְמָה. וּכְשֶׁרָאִיתִי אוֹתָן, אֲהַבְתִּין וְחָשַׁקְתִּי בָּהֶן שֶׁתִּהְיֶינָה בְּאַרְמוֹנִי וּבִרְשׁוּתִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶן אֵצֶל שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. שָׁאַלְתִּי אֶת פִּי הַזְּקֵנָה לִמְחִירָן, וְאָמְרָה: “אֵינִי מוֹכְרָתָן אֶלָּא בַּמַּס הַנִּכְנָס מִדַּמֶּשֶׂק”. וַאֲנִי, חַי-אֱלֹהִים, רוֹאֶה אֶת מַס דַּמֶּשֶׂק מְעַט בִּמְחִירָן, שֶׁכֵּן גַּם אַחַת מֵהֶן שָׁוָה יוֹתֵר מִן הַסְּכוּם הַזֶּה. נַעֲנֵיתִי לָהּ לְכָךְ, וְהִכְנַסְתִּין לְאַרְמוֹנִי וְנִשְׁאֲרוּ בִרְשׁוּתִי. מַהֵר אֵפוֹא לִשְׁלֹחַ אֵלֵינוּ אֶת הַמַּס כְּדֵי שֶׁתַּחֲזוֹר הַזְּקֵנָה לְאַרְצָה, וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְוַכֵּחַ אִתָּן”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן אָמַר בְּמִכְתָּבוֹ: “וּשְׁלַח אֵלֵינוּ אֶת הַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁתִּתְוַכֵּחַ אִתָּן לְעֵינֵי הַמְּלֻמָּדִים. וְאִם הִיא מְנַצַּחַת אוֹתָן, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתָהּ אֵלֶיךָ וְעִמָּה אֶת מַס בַּגְדָאד”. כְּשֶׁנּוֹדַע דָּבָר זֶה לְשַׁרְכָּאן, פָּנָה אֶל גִּיסוֹ וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא הֵנָּה אֶת הַנַּעֲרָה שֶׁהִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לְךָ”. כְּשֶׁבָּאָה לְפָנָיו, הֶעֱמִיד אוֹתָהּ עַל עִנְיַן הַמִּכְתָּב, וְאָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, מָה אִתָּךְ מִן הָעֵצָה שֶׁנָּשִׁיב תְּשׁוּבָה?” אָמְרָה לוֹ: “הָעֵצָה תְּהֵא כַּאֲשֶׁר תִּיעַץ אַתָּה”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה לוֹ, בִּהְיוֹת שֶׁנִּכְסְפָה לְמִשְׁפַּחְתָהּ וּלְמוֹלַדְתָּהּ: “שְׁלַח אוֹתִי בְּלִוְיַת בַּעְלִי שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁאֲסַפֵּר לְאָבִי סִפּוּרִי, וְשֶׁאַגִּיד לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִם הַבְּדוּאִי שֶׁמְּכָרַנִי, וּמוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהַסּוֹחֵר מְכָרַנִי לְךָ וְהִשֵּׂאתָ אוֹתִי לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, אַחֲרֵי שֶׁשִּׁחְרַרְתָּ אוֹתִי”. אָמַר לָהּ שַׁרְכָּאן:" וְכֵן יִהְיֶה". נָטַל אֶת בִּתּוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וּמְסָרָהּ לְמֵינִיקוֹת וּלְסָרִיסִים, וְהִתְחִיל בַּהֲכָנַת הַמַּס. וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁיִּקַּח אֶת הַמַּס וְאֶת הַנַּעֲרָה בְּלִוְיָתוֹ וְיֵצֵא לְבַגְדָאד. עָנָהוּ שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁשָּׁמַע וִימַלֵּא פְּקֻדָּתוֹ. צִוָּה לִמְסוֹר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף אַפִּרְיוֹן שֶׁיֵּשֵׁב בּוֹ בִּשְׁעַת נְסִיעָתוֹ וְלַנַּעֲרָה גַּם הִיא אַפִּרְיוֹן. כָּתַב מִכְתָּבוֹ וּמְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר-הַסַּף וְנִפְרַד מֵעַל נֻזְהַת אַלזַּמָאן, אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח מִמֶּנָּה אֶת אֶבֶן-הַחֵן וְשָׂם אוֹתָהּ בְּצַוַּאר בִּתּוֹ בְּשַׁרְשֶׁרֶת זָהָב טָהוֹר. נָסַע שׁוֹמֵר-הַסַּף בְּאוֹתָהּ לַיְלָה.

וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָצְאוּ צַוְא אַלְמַכָּאן וְהַמַּסִיק לְטַיֵּל וְלִרְאוֹת בַּמָּקוֹם, וְרָאוּ גְמַלִּים וּפְרָדוֹת טְעוּנִים וַאֲבוּקוֹת וּפַנָּסִים מְאִירִים. שָׁאַל צַוְא אַלְמַכָּאן עַל דְּבַר הַמִּטְעָנִים הַלָּלוּ וְעַל בַּעֲלֵיהֶם, וְאָמְרוּ לוֹ: “מַס דַּמֶּשֶׂק הוּא הַמּוּבָל לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל מְדִינַת בַּגְדָאד”. אָמַר לָהֶם: “וּמִי בְּרֹאשׁ מִטְעָנִים אֵלּוּ?” אָמְרוּ לוֹ: “רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי הַסַּף הוּא שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת הַנַּעֲרָה לִמּוּדַת הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה בְכִי רַב, שֶׁנִּזְכַּר בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ וּבְאֲחוֹתוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְאָמַר לַמַּסִּיק: “אֵינִי מַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת כָּאן. הֲרֵינִי נוֹסֵעַ עִם אוֹרְחָה זוֹ לְאִטִּי עַד שֶׁאַגִּיעַ לְאַרְצִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֲנִי לֹא הִנַּחְתִּיךָ לִנְסֹעַ יְחִידִי מִירוּשָׁלַיִם לְדַמֶּשֶׂק, וְאֵיךְ אַנִּיחֲךָ לִנְסֹעַ יְחִידִי לְבַגְדָאד? אֲנִי אֶהְיֶה אִתְּךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.

הִתְחִיל הַמַּסִּיק מֵכִין עַצְמוֹ: חָבַשׁ אֶת הַחֲמוֹר וְשָׂם מְתַּחְתּוֹ ²⁴ עָלָיו, וְנָתַן בָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַצֵּידָה. אָזַר חֲלָצָיו וְהָיָה מוּכָן, מְצַפֶּה עַד שֶׁעָבְרוּ הַמִּטְעָנִים וְשׁוֹמֵר-הַסַּף רָכוּב עַל גַּבֵּי גְמַל-מֵרוֹץ וְחֵיל הָרַגְלִים סְבִיבוֹתָיו. רָכַב צַוְא אַלְמַכָּאן עַל חֲמוֹר הַמַּסִּיק. אָמַר לַמַּסִּיק: “רְכַב עִמִּי”. אָמַר לוֹ: “לֹא אֶרְכַּב, אֶלָּא אֶעֱמֹד בְּשֵׁרוּתְךָ”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּרְכַּב שָׁעָה אֶחָת”. אָמַר לוֹ:" כְּשֶׁאֶהְיֶה עָיֵף אֶרְכַּב שָׁעָה אַחַת". אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן לַמַּסִּיק: “לְבַסּוֹף עוֹד תִּרְאֶה מַה שֶּׁאֶעֱשֶׂה עִמְּךָ כְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי”. הִמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. כְּשֶׁתָּקַף אוֹתָם הַחֹם, צִוָּה אוֹתָם שׁוֹמֵר-הַסַּף לַחֲנוֹת. חָנוּ וְנָחוּ וְהִשְׁקוּ אֶת גְּמַלֵּיהֶם. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לִנְסֹעַ. וְאַחֲרֵי חֲמִשָּׁה יָמִים הִגִּיעוּ לִמְדִינַת חֲמָת, וְחָנוּ וְעָמְדוּ בָּהּ שְׁלשָׁה יָמִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁהוּ בִּמְדִינַת חֲמָת שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ נָסְעוּ וְלֹא פָסְקּו מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעִיר אַחֶרֶת, וְעָמְדוּ בָהּ שְׁלשָׁה יָמִים, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדִיָאר-בַּכְּר. נָשְׁבָה עֲלֵיהֶם רוּחַ בַּגְדָאד. הִרְהֵר צַוְא אַלְמַכָּאן בַּאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ, וְכֵיצַד יָשׁוּב אֶל אָבִיו בְּלִי אֲחוֹתוֹ, וּבָכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְלוֹנֵן וְחָזַק עָלָיו יְגוֹנוֹ. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲהוּבִי, עַד מָה שֵׂבֶר זֶה וְאֶשָּׂאֶנּוּ?

וְלֹא בָא מֵאִתְּכֶם שָׁלִיחַ יוֹדִיעֵנוּ.

אַךְ קְצָרִים הֵמָּה יְמֵי הָאִחוּד,

וּמִי יִתֵּן וְקָצְרוּ גַּם יְמֵי הַפֵּרוּד.

הַחֲזִיקוּ בְיָדִי וְחוּסוּ עַל כִּסּוּפִי, גַם אִם אַאֲרִיךְ רוּחִי, יְכַלֶּה אֶת גּוּפִי.

וְאִם תָּאִיצוּ בִי: “הִתְנַחֵם”, אֲשִׁיבְכֶם: "בֵּאלֹהִים,

לֹא אֶמְצָא לִי נִחוּמִים, עַד לִתְחִיַּת הַמֵּתִים".

אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הַנַּח בְּכִי וַאֲנָחָה אֵלּוּ, שֶׁקְרוֹבִים אֲנַחְנוּ לְאָהֳלוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר-הַסַּף”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא קוֹלִי בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, אֶפְשָׁר תִּכְבֶה אֵשׁ לְבָבִי”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתַּנִּיחַ אֶת הָאֵבֶל, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְאַרְצְךָ, וְאַחֲרֵי זֶה תַּעֲשֶׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “חַי הָאֱלֹהִים שֶׁאֵינִי מַרְפֶּה מִזֶּה”. הִפְנָה פָּנָיו לְעֵבֶר בַּגְדָאד, וְהָיָה הַיָּרֵחַ מֵאִיר, וְהָיְתָה נֻזהַת אַלזַּמָאן עֵרָה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, שֶׁהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּאָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן וְנִזְדַּעְזְעָה וְהָיְתָה בוֹכָה. וּבְעוֹד הִיא בוֹכָה שָׁמְעָה אֶת אָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הִבְרִיק הַבָּרָק הַתֵּימָנִי

וַיִּתְקְפֵנִי וְהוֹגָנִי

בִּגְלַל אָהוּב שִׁעְשְׁעָנִי.

וְכוֹס בְּרָכָה הִשְׁקָנִי,

הוֹי נִצְנוּץ-בָּרָק עָמוּם, הֲיוֹם-קִרְבָה עוֹד יָקוּם?

הוֹי, מְחָרְפִי, אַל נָא חֲרָפוֹת תִּשָּׂא,

כִּי אֱלֹהִים אוֹתִי נִסָּה

בְּאָהוּב מֵעֵינַי נֶעֱלָם,

וּזְמַן אוֹתִי הָמָם.

רָחַק שַׁעֲשׁוּעַ לְבָבִי,

עֵת פָּנָה מַזַּל-כּוֹכָבִי.

וְגוֹרָל צָפַן לִי יָגוֹן

בְּקֻבַּעַת הִשְׁקַנִי אָסוֹן,

וַיַּרְאֵנִי, הוֹי אֲהוּבִי,

כִּי מַתִּי לִפְנֵי בּוֹא קֵרוּבִי.

הוֹי גּוֹרָל, אַהֲבָה נָא הָשֵׁב,

לְהִתְעַלֵּס בְקָרוֹב עַד לְהִשְׁתּוֹבֵב

בְשִׂמְחָה עִם שַׁלְוַת בִּטָּחוֹן

מִפְּנֵי זְמַן הֵמִיט עָלַי אָסוֹן,

בִּגְלַל מִסְכֵּן לַנֵּכָר נָדָד,

אֲשֶׁר לָן וְלִבּוֹ נִפְחָד,

וּבְאֶבְלוֹ יָשַׁב בָדָד,

מִשַּׁעֲשׁוּעֵי זְמַן נִפְרָד.

מָשְׁלוּ בָּנוּ בְּאַף,

זֶרַע מְרֵעִים עָלֵינוּ אָכַף.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ, צָעַק וְנָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נֻזְהַת אַלזַּמָאן, הִנֵּה הָיְתָה נֵעוֹרָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁהָיְתָה מְהַרְהֶרֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּאָחִיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ הַקּוֹל בַּלַּיְלָה, נִפְגַּע לִבָּהּ וְקָמָה וְהֵרִימָה קוֹלָהּ וְקָרְאָה לַסָּרִיס. אָמַר לָהּ: “מַה בַּקָּשָׁתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהָבֵא אֵלַי אֶת הַנּוֹתֵן קוֹלוֹ בְשִׁירִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה מֵאָחִיהָ אֶת הַשִּׁיר, קָרְאָה לְרַב-הַסָּרִיסִים, וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ וְהָבֵא אֵלַי אֶת זֶה הַנּוֹתֵן קוֹלוֹ בְשִׁירִים אֵלֶּה”. אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא שְׁמַעְתִּיו וְאֵינִי מַכִּירוֹ, וְהָאֲנָשִׁים כֻּלָּם יְשֵׁנִים”. אָמְרָה לוֹ: “כָּל מִי שֶׁתִּמְצָא אוֹתוֹ עֵר הוּא זֶה שֶׁשָּׁר אֶת הַשִּׁירִים”. חִפֵּשׂ וְלֹא מָצָא עֵר אֶלָּא אֶת הַמַּסִּיק. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצַוְא אַלְמַכָּאן, הֲרֵי הָיָה בְהִתְעַלְפוּתוֹ. כְּשֶׁרָאָה הַמַּסִּיק אֶת הַסָּרִיס עוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו פָּחַד מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אַתָּה הוּא שֶׁנָּשָׂאתָ אֶת קוֹלְךָ בְּשִׁירָה שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ גְּבִרְתֵּנוּ?” סָבַר הַמַּסִּיק שֶׁהַגְּבִירָה כָּעֲסָה עַל שִׁירַת הַשִּׁיר, וּפָחַד וְאָמַר לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא אֲנִי הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “וּמִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר? הוֹבִילֵנִי אֵלָיו, שֶׁאַתָּה מַכִּירוֹ, שֶׁהֲרֵי עֵר אַתָּה”. פָּחַד הַמַּסִּיק עַל צַוְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר יִגְרֹם לוֹ הַסָּרִיס רָעָה בְּמַשֶּׁהוּ”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “הֲרֵינִי לְהַגִּיד לְךָ אֶת הָאֱמֶת: זֶה שֶׁהָיָה שָׁר הַשִּׁירִים הוּא אָדָם עוֹבֵר-אֹרַח שֶׁעָבַר, וְהֶחֱרִידַנִי וְהִבְהִילַנִי גַּם אָנִי. יְשַׁלֵּם לוֹ אֱלֹהִים כְּפָעֳלוֹ”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אִם אַתָּה מַכִּירוֹ, הוֹבִילֵנִי אֵלָיו שֶׁאֶתְפְּשֶׂנּוּ וְאֶקַּח אוֹתוֹ אֶל פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן שֶׁבּוֹ גְּבִרְתֵּנוּ, אוֹ תְּפְשֵׂהוּ אַתָּה בְיָדְךָ”. אָמַר לוֹ: “לֵךְ אַתָּה, וַאֲנִי מְבִיאוֹ אֵלֶיךָ”. עֲזָבוֹ הַסָּרִיס וְהָלַךְ לוֹ, וְנִכְנַס וְהוֹדִיעַ לְגְבִרְתּוֹ אֶת הָעִנְיָן, וְאָמַר: “אֵין אִישׁ מַכִּירוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עוֹבֵר-אֹרַח”. שָׁתְקָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר צַוְא אַלְמַכָּאן מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, רָאָה אֶת הַיָּרֵחַ שֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע הָרָקִיעַ, וְנָשַׁב עָלָיו מַשַׁק-רוּחַ הַשַּׁחַר. נִסְעֲרָה רוּחוֹ מִצַּעַר וּדְאָגָה. הֵיטִיב קוֹלוֹ וּבִקֵּשׁ לָשֵׂאת קוֹלוֹ בְשִׁיר. אָמַר לו הַמַּסִּיק: “מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשִׁיר מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר לְכַבּוֹת אֵשׁ לְבָבִי”. אָמַר לוֹ: “אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁאֵרַע?” וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, בָּא אֵלַי הַסָּרִיס בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתָ מִתְעַלֵּף וְאִתּוֹ מַקֵּל-לוּז אָרֹךְ, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי בְנֵי-הָאָדָם כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים וּמְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זֶה שֶׁהָיָה שָׁר שִׁירִים, וְלֹא מָצָא מִי שֶׁהוּא עֵר זוּלָתִי וְחָקַר אוֹתִי. אָמַרְתִּי לוֹ: “עוֹבֵר אֹרַח הָיָה” וְהִסְתַּלֵּק, וְהוֹצִיאַנִי אֱלֹהִים בְּשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּלֵא כֵן הָיָה הוֹרְגֵנִי. אָמַר לִי: “אִם תִּשְׁמַע אוֹתוֹ שׁוּב הָבֵא אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע צַוְא אַלְמַכָּאן כָּךְ בָּכָה וְאָמַר: “מִי הוּא שֶׁיְּעַכְּבֵנִי מִלָּשִׁיר? הֲרֵנִי שָׁר וְיָבוֹא מַה שֶּׁיָּבוֹא, שֶׁהֲרֵי קָרוֹב אֲנִי לְאַרְצִי וְאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לְאָדָם”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “אֵין אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְאַבֵּד עַצְמְךָ לָדַעַת”. אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נוֹתֵן קוֹלִי בְשִׁיר”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “מֵעַתָּה נִפְרְדָה הַחֲבִילָה בֵינֵינוּ. הָיָה בִרְצוֹנִי שֶׁלֹּא לְהִפָּרֵד מִמְּךָ עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְעִירְךָ וְתִפָּגֵשׁ עִם אָבִיךָ וְאִמְּךָ. וַהֲרֵי כְּבָר עָבְרוּ עָלֶיךָ אֶצְלִי שָׁנָה וָחֵצִי מִבְּלִי שֶׁהִגִּיעַ לְךָ מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּזִּיק לְךָ. וּמַה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁתִּשָּׂא קוֹלְךָ בְשִׁיר, בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בְתַכְלִית הָעֲיֵפוּת מִן הַדֶּרֶךְ וּמֵהָעִיר לֵילוֹת, וּבְנֵי הָאָדָם כְּבָר שָׁכְבוּ לָנוּחַ מִן הָעֲיֵפוּת זְקוּקִים לְשֵׁנָה”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: "אֵינִי חוֹזֵר בִּי מִדַּעְתִּי. זִעְזְעָהוּ הַצַּעַר וְגִלָּה אֶת הַצָּפוּן בְּלִבּוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

עֲמֹד עַל-יַד חֲצֵרוֹת וּבָרֵךְ לְשָׁלוֹם מַחֲנֶה נִדָּחָה

וּקְרָא אֵלֶיהָ, אוּלַי תַּעֲנֶה, אוּלַי תַּעֲנֶךָ.

וְאִם עָטַתְךָ אֲפֵלַת לַיְלָה בִּגְלַל רִחוּקָהּ,

הַצֵּת מִן הַתְּשׁוּקָה בְחֶשְׁכָתָהּ אֲבוּקָה.

וְאִם פֶּתֶן יִלְחַשׁ וְלִבְלִי חֹק פִּיו יִפְעָר,

אֵין פֶּלֶא כִּי בִרְצוֹתוֹ לִנְשׁךְ, נְשִׁיקוֹת אַעַר.

הוֹי גַּן-עֵדֶן מֶנּוּ נִפְרְדָה נֶפֶשׁ נֻתָּקָה,

אִם לֹא בִּמְעוֹן-הַנֶּצַח, נֶחֱמָתִי, מַתִּי מִתּוּגָה.וְנָשָׂא קוֹלוֹ עוֹד בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חָיִינוּ, וְהָיוּ לָנוּ הַיָּמִים עֲבָדִים

וּבִמְשׂוֹשׂ-מוֹלֶדֶת יַחְדָּו מְאֻחָדִים.

מִי יָשִׁיב לִי מְעוֹן אֲהוּבַי, בּוֹ יְהִי

אוֹר-הַמָּקוֹם וְשַׁעְשׁוּעַת הַזְּמַן²⁵ גַּם הִיא!

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ זָעַק שָׁלשׁ זְעָקוֹת וְנָפַל מִתְעַלֵּף. קָם הַמַּסִּיק וְכִסָּהוּ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן מַה שֶּׁשָּׁר מִן הַשִּׁירִים שֶׁבְּתוֹכָם רָצוּף זֵכֶר שְׁמָהּ וְשֵׁם אָחִיהָ וְקִשְׁרֵי-אַהֲבָתָם, בָּכְתָה וְקָרְאָה לַסָּרִיס וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, הֲרֵי זֶה שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר שָׁר שׁוּב פַּעַם, וּשְׁמַעְתִּיו קָרוֹב אֵלַי, חַי-אֱלֹהִים, אִם אֵין אַתָּה מְבִיאוֹ אֵלַי הִנְנִי מְעוֹרֵר עָלֶיךָ אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף שֶׁיַּלְקֶה אוֹתְךָ וִיגָרְשֶׁךָ. וְאוּלָם טֹל מֵאָה דִּינָר אֵלּוּ וְתֵן אוֹתָם לוֹ, וַהֲבִיאֵהוּ אֵלַי בְּרַכּוּת, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ רָעָה, וְאִם יְסָרֵב הַנַּח לוֹ וְתוֹדִיעַ הֵיכָן מְקוֹמוֹ, וּמַה אוּמָנוּתוֹ וּמֵאֵזוֹ אֶרֶץ הוּא, וַחֲזֹר אֵלַי מְהֵרָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן שָׁלְחָה אֶת הַסָּרִיס לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְאָמְרָה לוֹ:" כְּשֶׁתִּמְצָאֵהוּ דַבֵּר אֵלָיו טוֹבוֹת וַהֲבִיאֵהוּ אֵלַי בְּרַכּוֹת, וְלֹא תִשְׁהֶה". יָצָא הַסָּרִיס וְהִתְבּוֹנֵן בָאֲנָשִׁים וּפָסַע בֵּינֵיהֶם כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים, וְלֹא מָצָא אָדָם עֵר. בָּא אֶל הַמַּסִּיק וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב גְּלוּי רֹאשׁ. נִגַּשׁ אֵלָיו וּתְפָסוֹ בְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁהָיִיתָ נוֹשֵׂא קוֹלְךָ בְּשִׁיר”. יָרֵא לְנַפְשׁוֹ וְאָמַר: “לֹא אָנִי, חַי-אֱלֹהִים, מַשְׁגִּיחַ בֵּית-הַמֶּלֶךְ, אֵין זֶה אָנִי”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁאַתָּה מַרְאֶה לִי מִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר, שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לַחֲזֹר אֶל גְּבִרְתִּי מִבַּלְעָדָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּסִּיק אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס חָשַׁשׁ לְצַוְא אַלְמַכָּאן, וּבָכָה בְכִי מַר וְאָמַר לַסָּרִיס: “חַי-אֱלֹהִים אֵין זֶה אֲנִי. וְאוּלָם שָׁמַעְתִּי אִישׁ עוֹבֵר-אֹרַח נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר. אַל נָא תֶחֱטָא בְנַפְשִׁי שֶׁנָּכְרִי אֲנִי, וּבָאתִי מִירוּשָׁלַיִם. וִיהִי אַבְרָהָם יְדִיד-אֱלֹהִים עִמָּכֶם”. אָמַר הַסָּרִיס לַמַּסִּיק: “קוּם אֵפוֹא, בֹּא אַתָּה עִמִּי אֶל גְּבִרְתִּי, וְהַגֵּד לָהּ זֹאת בְּפִיךָ, שֶׁכֵּן לֹא רָאִיתִי אָדָם עֵר זוּלָתְךָ”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “כְּלוּם לֹא רָאִיתָ וּמָצָאתָ אוֹתִי בְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהָיִיתִי יוֹשֵׁב בּוֹ וְיָדַעְתָּ מְקוֹמִי. הֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ מִבְּלִי שֶׁיִּתְפְּשׂוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹמְרִים. לֵךְ אֵפוֹא אַתָּה לִמְקוֹמְךָ. וְאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ שׁוּב אָדָם נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר בְּשָׁעָה זוֹ, אַחַת הִיא אִם מֵרָחוֹק וְאִם מֵקָרוֹב, לֹא תֵדַע מִי הוּא אֶלָּא מִפִּי”. נָשַׁק לוֹ לַסָּרִיס עַל רֹאשׁוֹ וּפִיְּסוֹ. הִרְפָּה מִמֶּנּוּ הַסָּרִיס וְשׁוֹטֵט מִסְּבִיב לַמָּקוֹם וְעָשָׂה הַקָּפָה אַחַת, שֶׁמִּתְיָרֵא הָיָה לַחֲזֹר אֶל גְּבִרְתּוֹ מִבְּלִי תּוֹעֶלֶת. הִסְתַּתֵּר בְּקִרְבַת מָקוֹם מִן הַמַּסִּיק. נִגַּשׁ הַמַּסִּיק אֶל צַוְא אַלְמַכָּאן, וְעוֹרֵר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “קוּם שֵׁב שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶׁאֵרַע”. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. אָמַר לוֹ: “הַנַּח לִי, שֶׁאֵינִי מַשְׁגִּיחַ בְּשׁוּם אָדָם, שֶׁכֵּן אַרְצִי קְרוֹבָה”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “מִשּׁוּם מַה אַתָּה הוֹלֵךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת-לִבְּךָ וְתַאֲוָתְךָ? וְאִם אֵין אַתָּה יָרֵא אָדָם, הֲרֵי אֲנִי מְפַחֵד עַל נַפְשִׁי וְעַל נַפְשְׁךָ. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תְדַבֵּר עוֹד מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְאַרְצְךָ. לֹא הָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁכָּךְ אָתָּה. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל שׁוֹמֵר הַסַּף מְבַקֶּשֶׁת לְשִׂימְךָ בְמַעֲצָר עַל שֶׁהֶחֱרַדְתָּ אוֹתָהּ? דּוֹמֶה הוּא כְאִלּוּ הִיא חוֹלָה אוֹ עֲיֵפָה מִן הַנְּסִיעָה, וְזֶה כַּמָּה פְעָמִים שֶׁהִיא שׁוֹלַחַת אֶת הַסָּרִיס לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ”. לֹא שָׁעָה צַוְא אַלְמַכָּאן לְדִבְרֵי הַמַּסִּיק, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁנִּצְעַק בַּשְּׁלִישִׁית וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עָזַבְתִּי כָּל מְחָרֵף

בְּתוֹכַחְתּוֹ הִטְרִידָנִי.

וְלֹא יָדַע מְגַדֵּף

כִּי הוּא הִרְגִיזָנִי.

אָמַר מַלְעִיז: “מְצָא נֶחָמָה”

אָמַרְתִּי: “בְּאַהֲבַת מוֹלַדְתִּי”

אָמְרוּ: “וּמַה נָּעְמָהּ?”

אָמַרְתִּי: “וְעַל מַה אוֹתָהּ חָמַדְתִּי?”

אָמְרוּ: “וּמַה פֵּאֲרָהּ?”

אָמַרְתִּי: “וּמַה הִשְׁפִּילָנִי?”

אֲשֶׁר אֶעֶזְבָהּ אֵין לְתָאֲרָה,

וְאִם אֶטְעַם כּוֹס יְגוֹנִי.

וְלֹא אֶשְׁמַע לְקוֹל מְחָרֵף

עַל כִּי אֹהֲבָהּ אוֹתִי יְגַדֵּף.

וְהָיָה הַסָּרִיס שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר. לֹא גָמַר אֶת שִׁירוֹ, עַד שֶׁעָמַד הַסָּרִיס לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. כְּשֶׁרָאָהוּ הַמַּסִּיק, בָּרַח וְעָמַד מֵרָחוֹק לִרְאוֹת מַה יִפֹּל בֵּינֵיהֶם. אָמַר הַסָּרִיס: “שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, אֲדוֹנִי”, אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “וַעֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם וְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וּבִרְכוֹתָיו”. אָמַר הַסָּרִיס: “אֲדוֹנִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסָּרִיס אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “אֲדוֹנִי, בָּאתִי אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה שָׁלשׁ פְּעָמִים, שֶׁכֵּן גְּבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלָהּ”. אָמַר לוֹ: “וּמֵהֵיכָן הִיא כַלְבָּה זוֹ, שֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת אוֹתִי? יַעֲכֹּר אוֹתָהּ אֱלֹהִים וְיַעְכֹּר אֶת פָּנֶיהָ עִמָּהּ”. הִתְנַפֵּל עַל הַסָּרִיס בַּחֲרָפוֹת, וְהַסָּרִיס לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב לוֹ דָבָר. שֶׁכֵּן צִוְּתָה עָלָיו גְּבִרְתּוֹ שֶׁלֹּא יָבִיא אוֹתוֹ אֶלָּא מֵרְצוֹנוֹ הַטּוֹב, וְאִם לֹא יָבוֹא אִתּוֹ, יִתֵּן לוֹ מְאַת הַדִּינָר. הִתְחִיל הַסָּרִיס מְדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת, וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, הֲרֵי לֹא עָשִׂינוּ עִמְּךָ רָעָה, וְלֹא כָפִינוּ עָלֶיךָ. הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁתָּבוֹא בִפְעָמֶיךָ הַנְּדִיבוֹת אֶל גְּבִרְתֵנוּ, וְתַחֲזֹר בְּטוֹבָה וּבְשָׁלוֹם, וּלְךָ מַתָּנָה כַּאֲשֶׁר תִּנָּתֵן לִמְבַשֵּׂר-טוֹב". כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה קָם וְהָלַךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְהַמַּסִּיק הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וּמִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “חֲבַל עַל עֲלוּמָיו, לְמָחָר תוֹלִים אוֹתוֹ”. לֹא פָּסַק הַמַּסִּיק מִלָּלֶכֶת עִם הַסָּרִיס עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם. נִכְנַס הַסָּרִיס אֶל נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר לָהּ: “כְּבָר הֵבֵאתִי אֶת זֶה שֶׁאַתְּ מְבַקַּשְׁתּוֹ, וְהוּא עֶלֶם יְפֵה-צוּרָה, וְגִנּוּנִין שֶׁל עשֶׁר עָלָיו”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, הָלַם לִבָּהּ וְאָמְרָה לוֹ: “צַו אוֹתוֹ, שֶׁיִּתֵּן קוֹלוֹ בְמַשֶׁהוּ מִן הַשִּׁיר, שֶׁאֶשְׁמָעֶנוּ מִקָּרוֹב, וּשְׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ, וּמֵאֵיזוֹ אֶרֶץ הוּא?” יָצָא הַסָּרִיס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “תֵּן קוֹלְךָ בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר, שֶׁתִּשְׁמַע אוֹתוֹ גְבִרְתִּי, שֶׁכֵּן נִמְצֵאת הִיא בְקִרְבַת מָקוֹם לְךָ, וְהַגֵּד לִי מַה שִּׁמְךָ וְשֵׁם אַרְצְךָ וּמַצָּבֶךָ”. אָמַר: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, וְאוּלָם מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ לִשְׁמִי, הֲרֵי נִמְחָה, וְרָשְׁמִי כָלָה, וְגוּפִי בָלָה. וְלִי סִפּוּר שֶׁרָאוּי לוֹ שֶׁיִּכָּתֵב בִּמְחָטִים עַל זָוִית הָעַיִן. וַהֲרֵי אֲנִי בְמַצָּבוֹ שֶׁל הַשִּׁכּוֹר שֶׁהִרְבָּה לִשְׁתּוֹת וּבָאוּ עָלָיו תַּחֲלוּאִים, וְתָעָה וְלֹא יָדַע נַפְשׁוֹ, וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְטָבַע בְּיַם הִרְהוּרָיו”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרָיו אֵלֶּה, בָּכְתָה וְהִרְבְּתָה לִבְכּוֹת וּלְהֵאָנֵחַ, וְאָמְרָה לַסָּרִיס: "אֱמֹר לוֹ: “מֵאָדָם שֶׁאַתָּה אוֹהֵב נִפְרַדְתָּ, כְּגוֹן מֵאִמְּךָ וּמֵאָבִיךָ?” שָׁאַל אוֹתוֹ הַסָּרִיס כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו נֻזְהַת אַלזַּמָאן. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “הֵן, נִפְרַדְתִּי מִכֻּלָּם, וְהַיְּקָרָה עָלַי מִכֻּלָּם הִיא אֲחוֹתִי, שֶׁהַזְּמַן הִפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵינִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמְרָה: “אֱלֹהִים יְקַבֵּץ פְּזוּרָיו, וְהֵשִׁיב אוֹתוֹ אֶל אֵלֶּה שֶׁהוּא אוֹהֲבָם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת אַלזַּמָאן, כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו, אָמְרָה:" אֱלֹהִים יְקַבֵּץ פְּזוּרָיו וִישִׁיבֵהוּ אֶל אֵלֶּה שֶׁהוּא אוֹהֲבָם". אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַסָּרִיס: “אֱמֹר לוֹ: הַשְׁמִיעֵנוּ מִן הַשִּׁירִים שֶׁתּוֹכָם רְצוּפָה הִתְאוֹנְנוּת עַל הַפֵּרוּד”. אָמַר לוֹ הַסָּרִיס כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו גְּבִרְתּוֹ. עָלוּ הָאֲנָחוֹת הָעֲמֻקּוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִי יִתֵּן וְאֵדַע, הֲיָדְעוּ

מָה הַלֵּב אֲשֶׁר כָּבָשׁוּ.

וּלְבָבִי לוּ יָדַע, לוּ

עִם אֵיזֶה עַם נָסָעוּ.

הֲתִרְאֵם בְּשָׁלוֹם יָצָאוּ

אוֹ תִרְאֵם כִּי אָבָדוּ? –

רַבֵּי-אַהֲבָה נָבוֹכוּ

בָּאַהֲבָה וְהִסְתַּבָּכוּ.

וְהוֹסִיף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

לֵאלֹהִים נִדְרִי כִּי אֲבַקֵּר מְקוֹמִי,

וּבְתוֹכוֹ אֲחוֹתִי שַׁעֲשׁוּעַת-הַזְּמָן.

בִּידִידוּת אֹמֶן אֲבַלֶּה זְמַנִּי

בֵּין מַרְגָלִיּוֹת בְּתוּלוֹת יָפוֹת כֻּלָּן,

וְקוֹל נֵבֶל בְּזֶמֶר מַרְעִישׁ

עִם יְנִיקַת כּוֹס בַּת בֵּית מִרְזָח,

וּלְגִימַת הַמַּיִם עַפְעַף תַּחֲלִישׁ,

עַל חוֹף נָהָר בַּגָּן נִמְשָׁךְ.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ וְשָׁמְעָה אוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, הֵסִירָה אֶת שׁוּלֵי הַמָּסָךְ מֵעַל הָאַפִּרְיוֹן, וְהִסְתַּכְּלָה בּוֹ. וּכְשֶׁנָּפַל מַבָּטָהּ עַל פָּנָיו הִכִּירָה אוֹתוֹ תַּכְלִית הַהַכָּרָה וְזָעֲקָה וְאָמְרָה: “הוֹי אָחִי, הוֹי צַוְא אַלְמַכָּאן”. נָשָׂא עֵינָיו אֵלֶיהָ וְהִכִּירָה וְצָעַק וְאָמַר: “הוֹי אֲחוֹתִי, הוֹי נֻזְהַת אַלזַּמָאן”, נָפְלָה עָלָיו וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ וְנָפְלוּ הַשְּׁנַיִם מִתְעַלְּפִים. כְּשֶׁרָאָם הַסָּרִיס בְּמַצָּב זֶה, הִשְׁתָּאָה לְעִנְיָנָם, וְהֵטִיל עֲלֵיהֶם מַשֶּׁהוּ לְהַסְתִּירָם. וְהֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד שֶׁהִתְעוֹרְרוּ. מִשֶּׁהִתְעוֹרְרוּ מֵהִתְעַלְּפוּתָם שָׂמְחָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְסָר מֵעָלֶיהָ הָאֵבֶל וְהַיָּגוֹן, וְחָזַר אֵלֶיהָ הַשָּׂשׂוֹן, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִשְׁבַּע זְמַן אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אוֹתִי לְעָכְרָה,

חִלַּלְתָּ שְׁבוּעָתְךָ, הַזְּמַן, בַּקֵּשׁ כַּפָּרָה.

הָאשֶׁר הֵקִים דְּבָרוֹ, וְהֶחָבִיב הָיָה בְעֶזְרִי.

חוּשִׁי לִקְרַאת הַקּוֹרֵא לְשִׂמְחָה וְהִתְאַזְּרִי.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְשִׂיחַ קְדוּמִים עַל גַּן-עֵדֶן מֵעָל

עֲדֵי מִשִּׂפְתֵּי-שׁוֹשָׁן זָכִיתִי בְּשֶׁפַע טָל!

כְּשֶׁשָּׁמַע צַוְא אַלְמַכָּאן זֹאת אִמֵּץ אֶת אֲחוֹתוֹ אֶל לִבּוֹ וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת מִגֹּדֶל הַשִּׂמְחָה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עַל פִּזּוּר קִבּוּצֵנוּ בָכִיתִי זֶה כְבָר,

וַיִּזְלְגוּ מֵעֵינַי זֶרֶם דֶּמַע, שָׁטַף עָבַר,

וָאֶדֹר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל,

לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.

פֶּתַע תְּקָפַנִי שָׂשׂוֹן, עֲדֵי כִּי

עֹצֶם שִׂמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.

הוֹי עַיִן, הָיְתָה לָךְ דִּמְעָה לְמִנְהָג רָגִיל

עֲדֵי תִבְכִּי מִיָּגוֹן וְתִבְכִּי מִגִּיל.

יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן שָׁעָה אַחַת. אָמְרָה לוֹ: “קוּם וְהִכָּנֵס אֶל הָאַפִּרְיוֹן וְסַפֵּר לִי מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתְךָ, וַאֲסַפֵּר לְךָ אֲנִי מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתִי”. אָמַר צַוְא אַלְמַכָּאן: “סַפְּרִי אַתְּ תְּחִלָּה”. סִפְּרָה לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע אוֹתָהּ מֵאָז נִפְרְדָה מֵעָלָיו מִן הָאַכְסַנְיָה, וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַבְּדוּאִי וְהַסּוֹחֵר, וְכֵיצַד קָנָה אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וְכֵיצַד לָקַח אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר אֶל אָחִיהָ שַׁרְכָּאן וּמְכָרָהּ לוֹ, וְשֶׁשַּׁרְכָּאן שִׁחְרֵר אוֹתָהּ מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁקְּנָאָהּ, וְכָתַב לָהּ שְׁטַר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ אָבִיהָ שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ וְשָׁלַח אֶל שַׁרְכָּאן לְבַקְּשָׁהּ מִמֶּנּוּ. וְאָמְרָה לוֹ: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה אִתִּי חֶסֶד בַּהֲשִׁיבוֹ אוֹתְךָ אֵלַי, וּכְשֵׁם שֶׁיָּצָאנוּ מֵאֵצֶל אָבִינוּ יַחְדָּו, נַחֲזֹר אֵלָיו יַחְדָּו”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “הִנֵּה אָחִי שַׁרְכָּאן הִשִּׂיא אוֹתִי לְשׁוֹמֵר-סַף זֶה, כְּדֵי שֶׁיְּלַוֵּנִי בְדַרְכִּי אֶל אָבִי. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע בִּי מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. וְעַכְשָׁו סַפֵּר לִי אַתָּה מַה שֶּׁאֵרַע בְּךָ אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתִּי מֵאֶצְלְךָ”. סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בּוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְכֵיצַד עָשָׂה אִתּוֹ אֱלֹהִים חֶסֶד עַל-יְדֵי הַמַּסִּיק, וְכֵיצַד נָסַע עִמּוֹ וְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹנוֹ, וְשֶׁהָיָה מְשָׁרְתוֹ לַיְלָה וְיוֹם, וְהִלְּלָה אוֹתוֹ עַל כָּךְ. אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, מַסִּיק זֶה עָשָׂה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ אָדָם לְאֶחָד מֵאֲהוּבָיו, וַאֲפִלּוּ אָב לִבְנוֹ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיָה מַרְעִיב עַצְמוֹ וּמַאֲכִילֵנִי וְהוֹלֵךְ בָּרֶגֶל וּמַרְכִּיבֵנִי, וְנִצְּלוּ חַיַּי עַל יָדוֹ”. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ בְכָל אֲשֶׁר נוּכַל”. קָרְאָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לַסָּרִיס, וּבָא וְנָשַׁק יַד צַוְא אַלְמַכָּאן. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “קַח שְׂכַר בְּשׂוֹרָתְךָ הַטּוֹבָה, אַתָּה הַפָּנִים הַמְּבִיאִים אשֶׁר. שֶׁכֵּן הָיָה חִבּוּרִי עִם אָחִי עַל יָדְךָ. הֲרֵי הַצְּרוֹר שֶׁבְּיָדְךָ וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לְךָ הוּא, וְלֵךְ הָבֵא אֵלַי אֶת אֲדוֹנֶיךָ בִּמְהֵרָה”. שָׂמַח הַסָּרִיס וְשָׂם פָּנָיו אֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף, וְנִכְנַס אֵלָיו וְקָרָא אוֹתוֹ אֶל גְּבִרְתּוֹ. בָּא אִתּוֹ וְנִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּמָצָא אֶצְלָהּ אֶת אָחִיהָ. שָׁאַל עַל אֹדוֹתָיו, וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִשְׁנֵיהֶם מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שׁוֹמֵר-הַסַּף, שֶׁלֹּא שִׁפְחָה נָשָׂאתָ אֶלָּא אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן נָשָׂאתָ, שֶׁכֵּן אֲנִי נֻזְהַת אַלזַּמָאן. וְזֶה אָחִי צַוְא אַלְמַכָּאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת הַסִּפּוּר מִפִּיהָ, נוֹכַח בַאֲמִתַּת מַה שֶּׁאָמְרָה וְנִגְלָה לוֹ בָּרוּר וְנַעֲשָׂה בָּטוּחַ שֶׁהוּא חֲתָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: עָתִיד אֲנִי לְהִמָּנוֹת מִשְׁנֶה-לְמֶלֶךְ עַל אֶרֶץ מִן הָאֲרָצוֹת, נִגַּשׁ אֶל צַוְא אַלְמַכָּאן וּבֵרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וּלְקִבּוּץ פְּזוּרָיו עִם אֲחוֹתוֹ. צִוָּה מִיָּד לְהָכִין לְצַוְא אַלְמַכָּאן אֹהֶל וְלָתֵת לוֹ סוּס מֵהַבְּחוּרִים לְרִכְבּוֹ. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “הֲרֵי קְרוֹבִים אָנוּ לְמוֹלַדְתֵּנוּ, וּרְצוֹנִי לִהְיוֹת לְבַדִּי עִם אָחִי שֶׁנָּנוּחַ יַחַד, וְנִשְׂבַּע זֶה פְּנֵי זוֹ לִפְנֵי שֶׁנַּגִּיעַ לְאַרְצֵנוּ, שֶׁזֶּה לָנוּ זְמַן שֶׁהָיִינוּ נִפְרָדִים”. אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף: “צַוִּי כַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ”. שָׁלַח לָהֶם נֵרוֹת שַׁעֲוָה וּמִינֵי-מְתִיקָה, וְיָצָא מֵעַל פְּנֵיהֶם, וְשָׁלַח לְצַוְא אַלְמַכָּאן שָׁלשׁ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים מֵהַמְפֹאָרִים שֶׁבָּהֶם, וְהָלַךְ אֶל הָאַפִּרְיוֹן, מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְעֵרֶךְ עַצְמוֹ. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “שְׁלַח אֶל הַסָּרִיס וְצַוֵּהוּ שֶׁיָּבִיא אֶת הַמַּסִּיק וְיָכִין לוֹ סוּס לִרְכֹּב עָלָיו, וְשֶׁיְּסַדֵּר לוֹ שֻׁלְחָן מַאֲכָלוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וִיצַו עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח שׁוֹמֵר הַסַּף לַסָּרִיס וְצִוַּהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה כָךְ, אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. לָקַח הַסָּרִיס אֶת נְעָרָיו וְיָצָא לְחַפֵּשׂ אֶת הַמַּסִּיק עַד שֶׁמְּצָאוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה כְּשֶׁהוּא חוֹבֵשׁ חֲמוֹרוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט וְדִמְעוֹתָיו זוֹרְמוֹת עַל לְחָיָיו מִפַּחֲדוֹ לְנַפְשׁוֹ וּמִיגוֹנוֹ עַל פֵּרוּדוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן, וְהָיָה אוֹמֵר:“יָעַצְתִּי טוֹב לְשֵׁם-שָׁמַיִם. וְלֹא שָׁמַע לִי. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד מַצָּבוֹ”. לֹא גָּמַר אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁעָמַד הַסָּרִיס לְרֹאשׁוֹ וְהַנְּעָרִים סָבִיב לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּסִּיק בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ לַחֲבשׁ חֲמוֹרוֹ וְלִבְרֹחַ, הָיָה מְדַבֵּר לְנַפְשׁוֹ וְאוֹמֵר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַצָּבוֹ כֵּיצַד הוּא” – לֹא גָּמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁהַסָּרִיס עָמַד לְרֹאשׁוֹ וְהַנְּעָרִים סָבִיב לוֹ. פָּנָה הַמַּסִּיק וְרָאָה אֶת הַסָּרִיס עוֹמֵד לְרֹאשׁוֹ וְחָרַד לִבּוֹ וּפָחַד. הֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר: “אָכֵן לֹא הִכִּיר זֶה בְעֵרֶךְ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ מִן הַטּוֹבָה. וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁהוּא הֵבִיא דִבָּתִי רָעָה לִפְנֵי הַסָּרִיס וְהַנְּעָרִים הָאֵלֶּה וְשִתְּפַנִי עִמּוֹ בְחֶטְאוֹ”. גָּעַר בּוֹ הַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא זֶה שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁירִים, שַׁקְרָן? וְכֵיצַד זֶה אַתָּה אוֹמֵר לִי: “אֲנִי לֹא נָשָׂאתִי קוֹלִי בְשִׁיר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁנָּשָׂא קוֹלוֹ”. וַהֲרֵי הוּא בֶּן-לִוְיָתְךָ. אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ מִכָּאן וְעַד בּוֹאֲךָ לְבַגְדָאד, וּמַה שֶּׁיִּקְרֶה אֶת בֶּן-לִוְיָתְךָ יִקְרְךָ גַּם אוֹתְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמַּסִּיק אֶת דְּבָרָיו, אָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה שֶּׁיָּגֹרְתִּי אוֹתוֹ נָפַלְתִּי בוֹ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

אֶת אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי הוּא בָא,

אָכֵן אֶל אֱלֹהִים נָשׁוּבָה.

קָרָא הַסָּרִיס לַנְּעָרִים וְאָמַר אֲלֵיהֶם:" הוֹרִידוּהוּ מֵעַל הַחֲמוֹר". הוֹרִידוּ אֶת הַמַּסִּיק מֵעַל הַחֲמוֹר וְהֵבִיאוּ לוֹ סוּס. רָכַב עָלָיו וְנָסַע בַּשְּׁיָרָה כְּשֶׁהַנְּעָרִים סְבִיבוֹתָיו מַקִּיפִים אוֹתוֹ. אָמַר לָהֶם הַסָּרִיס: “אִם תִּפֹּל מִמֶּנּוּ שַׂעֲרָה, הֲרֵי יִהְיֶה זֶה בְנֶפֶשׁ אֶחָד מִכֶּם; כַּבְּדוּהוּ וְלֹא תַּכְלִימוּהוּ”. כְּשֶׁרָאָה הַמַּסִּיק אֶת הַנְּעָרִים סְבִיבוֹתָיו, נִתְיָאֵשׁ מֵחַיָּיו. פָּנָה אֶל הַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵין לִי לֹא אַחִים וְלֹא קְרוֹבִים, וְעֶלֶם זֶה אֵין הוּא קָרוֹב לִי וְלֹא אֲנִי קָרוֹב לוֹ. וַאֲנִי אֵינִי אֶלָּא מַסִּיק בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמְצָאתִיו מוּטָל עַל גַּל הָאַשְׁפָּה חוֹלֶה”. וְהָיָה הַמַּסִּיק בּוֹכֶה וְחוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ אֶלֶף חֶשְׁבּוֹנוֹת, וְהַסָּרִיס הוֹלֵךְ לְצִדּוֹ וְאֵינוֹ מוֹדִיעַ לוֹ כְּלוּם. וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ: “אַתָּה הֶחֱרַדְתָּ אֶת גְּבִרְתֵּנוּ בְּשֵׂאתְךָ קוֹל בְּשִׁירִים, אַתָּה וְעֶלֶם זֶה– וְאוּלָם אַל נָא תִּירָא לְנַפְשֶׁךָ”, וְהָיָה הַסָּרִיס צוֹחֵק לוֹ בַסֵּתֶר. כְּשֶׁהָיוּ חוֹנִים הָיוּ מְבִיאִים לָהֶם אֹכֶל, וְהָיָה אוֹכֵל הוּא וְהַמַּסִּיק מִכְּלִי אֶחָד. וּכְשֶׁהָיוּ אוֹכְלִים צִוָּה הַסָּרִיס אֶת הַנְּעָרִים לְהָבִיא לוֹ כַּד מַשְׁקֵה-סֻכָּר, וְהָיָה שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ וְנוֹתֵן לַמַּסִּיק שֶׁיִּשְׁתֶּה. וְאוּלָם דִּמְעָתוֹ שֶׁל זֶה לֹא יָבְשָׁה מִתּוֹךְ פַּחְדּוֹ לְנַפְשׁוֹ וִיגוֹנוֹ עַל פֵּרוּדוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן וְעַל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם בַּנֵּכָר. הָיוּ נוֹסְעִים שְׁנֵיהֶם, וְהַסָּרִיס הָיָה פַּעַם לְיַד פֶּתַח הָאַפִּרְיוֹן לְשָׁרֵת אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְנֻזְהַת אַלזַּמָאן, וּפַעַם מַשְׁגִּיחַ עַל הַמַּסִּיק. נָסְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן עִם אָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְהִתְאוֹנְנוּת בְּהִשְׁתַּפְכָה בְּשִׁיר. וְלֹא פָּסְקוּ מִכָּךְ נוֹסְעִים, עַד שֶׁקָּרְבוּ לָאָרֶץ. וְלֹא נִשְׁאַר בֵּינֵיהֶם וּבֵין הָאָרֶץ אֶלָּא מַסַּע שְׁלשָׁה יָמִים, חָנוּ לְעֵת עֶרֶב וְנָחוּ, וְנִשְׁאֲרוּ בִּמְנוּחָתָם עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר. הֵקִיצוּ וּבִקְּשׁוּ לְהַעֲמִיס בְּהֶמְתָּם וְנִגְלָה לָהֶם אָבָק עָצוּם שֶׁהֶחֱשִׁיךְ אֶת הָאֲוִיר עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כַלַּיְלָה הָאָפֵל. קָרָא שׁוֹמֵר-הַסַּף לַסָּרִיס וְאָמַר לוֹ: “הַמְתִּינוּ וְאַל תִּטְעֲנוּ מִטְעַנְכֶם”. רָכַב הוּא וַעֲבָדָיו וְנָסְעוּ לְמוּל אוֹתוֹ הָאָבָק. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הוֹפִיעַ לְנֶגְדָּם מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף וְעוֹלֶה, וּבְתוֹכוֹ דְגָלִים וְנִסִּים וְתֻפִּים וּפָרָשִׁים וְאַבִּירִים. הִשְׁתָּאָה שׁוֹמֵר-הַסַּף לְעִנְיָנָם. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָם הַצָּבָא, נִתְפַּלְּגָה מִמֶּנּוּ פְלֻגָּה שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת פָּרָשׁ בְּעֵרֶךְ וּבָאוּ אֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶל אֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ וְהִקִּיפוּ אוֹתָם. הִקִּיפוּ כָל חֲמִשָּׁה מִן הַצָּבָא עֶבֶד מֵעַבְדֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף. אָמַר לָהֶם שׁוֹמֵר-הַסַּף: “מַה הוּא הַדָּבָר? וּמֵהֵיכָן צָבָא זֶה, שֶׁעוֹשֶׂה עִמָּנוּ מַעֲשִׂים אֵלֶּה?” אָמְרוּ לוֹ: “מִי אַתָּה וּמֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שׁוֹמֵר סִפּוֹ שֶׁל נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, אֲדוֹן בַּגְדָאד וְאֶרֶץ כֹרָסָאן. בָּאִתי מֵאֶצְלוֹ עִם הַמִּסִּים וְהַמַּתָּנָה וּפָנַי מוּעָדוֹת אֶל אָבִיו בְּבַגְדָאד”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו הוֹרִידוּ מִטְפְּחוֹת רֹאשָׁם עַל פְּנֵיהֶם וּבָכוּ וְאָמְרוּ לוֹ: “עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּבָר מֵת, וְלֹא מֵת אֶלָּא עַל-יְדֵי רַעַל. וְאוּלָם סַע לִמְחוֹז חֶפְצֶךָ, שֶׁאֵין לְךָ מַה לַחֲשׁשׁ, עַד שֶׁתָּבוֹא אֶל רֹאשׁ מִשְׁנָיו, אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן”.
כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף דְּבָרִים אֵלֶּה, בָּכָה בְכִי רַב וְאָמַר: “מַה מְאֹד הָיְתָה לָנוּ נְסִיעָתֵנוּ לְמַפַּח-נֶפֶשׁ”. הָיָה בוֹכֶה הוּא וּמִי שֶׁאִתּוֹ עַד שֶׁבָּא אֶל תּוֹךְ תּוֹכֵי הַצָּבָא. בִּקְּשׁוּ לוֹ רְשׁוּת מֵהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת. צִוָּהוּ הַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּתְקְעוּ אֶת אֹהָלָיו וְיָשַׁב לוֹ עַל כִּסֵּא-כָבוֹד בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל וְצִוָּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף לָשֶׁבֶת. כְּשֶׁיָשַׁב שָׁאַל אוֹתוֹ לְעִנְיָנוֹ. הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵר-סַף נְסִיךְ דַּמֶּשֶׂק וְהֵבִיא אִתּוֹ אֶת הַמַּתָּנוֹת וְאֶת מַס דַּמֶּשֶׂק. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן כָּךְ, בָּכָה לְזֵכֵר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “הִנֵּה הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּבָר מֵת מֵרַעַל, וּבְסִבַּת מוֹתוֹ נֶחְלְקוּ הָאֲנָשִׁים בְּעִנְיַן מִי שֶׁיַּמְלִיכוּ אוֹתוֹ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהָיְתָה יַד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ. וְאוּלָם הַגְּדוֹלִים וְהַנִּכְבָּדִים וְאַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים מְנָעוּם מֵרִיב, וְהִסְכִּימוּ בְנֵי-הָאָדָם כֻּלָּם, שֶׁמַּה שֶׁיִּיעֲצוּ אַרְבַּעַת הַקָּאצִ’ים לֹא יַמְרֶה אִישׁ דְּבָרָם. וְהִסְכִּימוּ אֵלֶּה עַל כָּךְ שֶׁנֵּלֵךְ לְדַמֶּשֶׂק, וְנָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל בְּנוֹ שַׁרְכָּאן וְנָבִיא אוֹתוֹ וְנַמְלִיךְ אוֹתוֹ תַּחַת אָבִיו. וְאוּלָם יֵשׁ בְּתוֹכָם קָהָל הָרוֹצִים בִּבְנוֹ הַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ שֶׁשְּׁמוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן וְלוֹ אָחוֹת נֻזְהַת אַלזַּמָאן שְׁמָהּ, וּשְׁנֵי אֵלֶּה יָצְאוּ לְאֶרֶץ חִגָ’אז, וְעָבְרוּ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף כָּךְ, הִכִּיר שֶׁהָעִנְיָן שֶׁאֵרַע לְאִשְׁתּוֹ אֱמֶת. מִצְטָעֵר צַעַר גָּדוֹל עַל מוֹת הַשֻּׂלְטָאן, אַךְ שָׂמֵחַ עִם זֶה עַל חֲזִירָתוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן, שֶׁכֵּן יִהְיֶה לְשֻׂלְטָאן בְּבַגְדָאד בִּמְקוֹם אָבִיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-סִפּוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן מִפִּי הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מַה שֶּׁסִּפֵּר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, הִתְעַצֵּב. וְאוּלָם הוּא שָׂמַח בַּטּוֹבָה שֶׁתַּגִּיעַ מִזֶּה לְאִשְׁתּוֹ וּלְאָחִיהָ צַוְא אַלְמַכָּאן, שֶׁהוּא יִהְיֶה שֻׂלְטָאן בִּמְקוֹם אָבִיו. פָּנָה שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְאָמַר: “אָכֵן סִפּוּרְכֶם מִן הַמֻּפְלָא שֶׁבְּמֻפְלָאוֹת. דַּע, רֹאשׁ הַמִּשְׁנִים, שֶׁאֱלֹהִים הִנִּיחַ לָכֶם כָּאן, בְּמָקוֹם שֶׁפְּגַשְׁתֶּם אוֹתִי, מִן הַיְגִיעָה. וּבָא לָכֶם הַדָּבָר שֶׁאַתֶּם מִשְׁתּוֹקְקִים לוֹ בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן הֵשִׁיב אֱלֹהִים אֲלֵיכֶם אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן אוֹתוֹ וְאֶת אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְנִתַּקֵּן הַדָּבָר וְנַעֲשָׂה קַל”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְּבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְאָמַר לוֹ: “שׁוֹמֵר-הַסַּף, סַפֵּר לִי סִפּוּרָם וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ”. וּכְשֶׁגָּמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת סִפּוּרוֹ, שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְרַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְגִלָּה לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר, וְשָׂמְחוּ בָזֶה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הַמִּקְרֶה הַזֶּה. הִתְאַסְּפוּ כֻלָּם וּבָאוּ אֵצֶל שׁוֹמֵר-הַסַּף נְכוֹנִים לְשֵׁרוּתוֹ וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו. כִּנֵּס שׁוֹמֵר-הַסַּף בּוֹ בַּיּוֹם מוֹעָצָה גְדוֹלָה וְיָשְׁבוּ הוּא והַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן עַל כִּסְאוֹת-מַלְכוּת וְלִפְנֵיהֶם כָּל הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וּגְדוֹלֵי-הַמִּשְׂרוֹת לְפִי מַעֲלָתָם. מַסְכוּ הַסֻּכָּר בְּמֵי-וְרָדִין וְשָׁתוּ. אַחַר-כָּךְ יָשְׁבוּ הַנְּסִיכִים לְטַכֵּס עֵצָה, וְנָתְנוּ לִשְׁאָר הַצָּבָא רְשׁוּת לִנְסֹעַ יַחְדָּו וְלַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם לְאַט לְאַט עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַמּוֹעָצָה וְיַדְבִּיקוּם. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לִפְנֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף וְרָכְבוּ כְּשֶׁלִּפְנֵיהֶם נִסֵּי-הַמִּלְחָמָה. כְּשֶׁגָּמְרוּ הַנִּכְבָּדִים אֶת מוֹעַצְתָּם, רָכְבוּ וְהִדְבִּיקוּ אֶת הַצָּבָא. נִגַּשׁ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְאָמַר לוֹ: “עֲצָתִי הִיא שֶׁאֶסַּע אֲנִי קֹדֶם וְאֶעֱבֹר לִפְנֵיכֶם, כְּדֵי לְהָכִין לַשֻּׂלְטָאן מָקוֹם הַמַּתְאִים לוֹ, וְאוֹדִיעַ לוֹ עַל-דְּבַר בּוֹאֲכֶם וְשֶׁאַתֶּם מְבַכְּרִים אוֹתוֹ עַל פְּנֵי אָחִיו שַׁרְכָּאן לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “טוֹבָה הָעֵצָה שֶׁיָּעַצְתָּ”. קָם וְקָם הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לִכְבוֹדוֹ וְהִגִּישׁ לוֹ הַדּוֹרוֹנוֹת וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ לְקַבְּלָם מִיָּדוֹ, וְכָךְ הִגִּישׁוּ לוֹ דוֹרוֹנוֹת גַּם הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וּגְדוֹלֵי-הַמִּשְׂרָה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “הוֹאִילָה לְדַבֵּר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן עַל אוֹדוֹתֵינוּ, שֶׁיַּשְׁאִירֵנוּ עַל מִשְׂרוֹתֵינוּ”. נַעְנָה לָהֶם לְמַה שֶּׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ. צִוָּה אֶת נְעָרָיו לִנְסֹעַ וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶת הָאֹהָלִים עִם שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְצִוָּה אֶת הַחַדְרָנִים לְהַצִּיבָם מִחוּץ לָעִיר בְּמֶרְחָק יוֹם אֶחָד, וּמִלְּאוּ פְקֻדָּתוֹ. רָכַב שׁוֹמֵר-הַסַּף שָׁרוּי בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מַה מְבֹרֶכֶת נְסִיעָה זוֹ”. וְנַעַשְׂתָה אִשְׁתּוֹ חֲשׁוּבָה בְעֵינָיו וְכֵן צַוְא אַלְמַכָּאן. שָׁקַד עַל נְסִיעָתוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר יוֹם אֶחָד. צִוָּה לַחֲנוֹת בּוֹ לְשֵׁם מְנוּחָה וְלַהֲכָנַת מָקוֹם לְמוֹשַׁב הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. חָנוּ מֵרָחוֹק הוּא וַעֲבָדָיו, וְצִוָּה עַל הַמְשָׁרְתִים לִטֹּל רְשׁוּת מֵהַגְּבֶרֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. בִּקְּשׁוּ מִמֶּנָּה רְשׁוּת בְּעִנְיָן זֶה וְנָתְנָה לוֹ רְשׁוּת וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. נִפְגַּשׁ אִתָּהּ וְעִם אָחִיהָ וְהוֹדִיעַ לָהֶם עַל דְּבַר מוֹת אֲבִיהֶם, וְשֶׁהָרָאשִׁים שָׂמוּ אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם תַּחַת אָבִיו עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ לְמָלְכוֹ. בָּכוּ שְׁנֵיהֶם עַל שֶׁאִבְּדוּ אֶת אֲבִיהֶם וְשָׁאֲלוּ לְסִבַּת הֵרָצְחוֹ. אָמַר לָהֶם: “הָעִנְיָן יָדוּעַ לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וּמָחָר יִמָּצְאוּ הוּא וְהַצָּבָא כֻלּוֹ בְּמָקוֹם זֶה, וְלֹא נִשְׁאַר לְךָ, הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא לִנְהֹג לְפִי מַה שֶּׁהֵם מְיַעֲצִים, שֶׁכֵּן כֻּלָּם בָּחֲרוּ בְךָ, וְאִם לֹא כֵן תַּעֲשֶׂה,הֲרֵי הֵם מְמַנִּים זוּלָתְךָ לְשֻׂלְטָאן, וְשׁוּב אֵינְךָ בָּטוּחַ לְנַפְשְׁךָ מִיַד זֶה שֶׁיִּתְמַנֶּה לְשֻׂלְטָאן זוּלָתְךָ, שֶׁקָּרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁיַּהֲרֹג אוֹתְךָ אוֹ שֶׁיִּפֹּל סִכְסוּךְ בֵּין שְׁנֵיכֶם, וְתֵצֵא הַמַּלְכוּת מִידֵי שְׁנֵיכֶם”. הִרְכִּין צַוְא אַלְמַכָּאן רֹאשׁוֹ שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ אָמַר: “קִבַּלְתִּי אֶת הַדָּבָר”, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא מָצָא דֶּרֶךְ לְהִפָּטֵר מִמֶּנּוּ, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁשּׁוֹמֵר-הַסַּף דִּבֵּר דְּבָרִים נְכוֹחִים, אָמַר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף: “דּוֹדִי, וּמָה אֶעֱשֶׂה עִם אָחִי שַׁרְכָּאן?” אָמַר לוֹ: בְּנִי, אָחִיךָ יִהְיֶה שֻׂלְטָאן דַּמֶּשֶׂק וְאַתָּה שֻׂלְטָאן בַּגְדָאד. הִתְאַזֵּר עֹז וְכוֹנֵן עִנְיָנְךָ". קִבֵּל צַוְא אַלְמַכָּאן אֶת דְּבָרָיו. הִגִּישׁ לוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת חֲלִיפַת-הַבְּגָדִים שֶׁהָיְתָה עִם הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, מַלְבּוּשׁ הַמְּלָכִים, וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת חֶרֶב הַמַּלְכוּת וְיָצָא מִלְּפָנָיו, וְצִוָּה לַחַצְרָנִים לִבְחֹר מָקוֹם גָּבוֹהַּ, לְהַצִּיב עָלָיו אֹהֶל רְחַב-יָדַיִם וְעָצוּם לַשֻּׂלְטָאן שֶׁיֵּשֵׁב בְּתוֹכוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו נְּסִיכִים.אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הַטַּבָּחִים לְבַשֵּׁל מַאֲכָלִים מְפֹאָרִים וּלְהָכִין אוֹתָם, וְצִוָּה אֶת הַמַּשְׁקִים לְהָקִים מִקְוֵה-מַיִם. אַחֲרֵי שָׁעָה הִתְנַשֵּׂא הָאָבָק עַד שֶׁעִלֵּף אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹ בְצָעִיף. נִתְפַּזֵּר אוֹתוֹ הָאָבָק וְנִגְלָה מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שׁוֹמֵר-הַסַּף צִוָּה אֶת הַחַצְרָנִים לְהַצִּיב אֹהֶל רְחַב-יָדַיִם לִפְגִישַׁת הָאֲנָשִׁים אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. הֵקִימוּ אֹהֶל עָצוּם כְּדֶרֶךְ הַמְּלָכִים. כְּשֶׁגָּמְרוּ עֲבוֹדָתָם, וְהִנֵּה אָבָק מִתְנַשֵּׂא. אַחַר-כָּךְ פִּזֵּר הָרוּחַ אֶת הָאָבָק, וְהוֹפִיעַ מִתַּחַת לוֹ צָבָא עָצוּם וְנִתְגַלֶּה שֶׁצָּבָא זֶה צְבָא בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן הוּא, וּבְרֹאשׁוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְכֻלָּם שְׂמֵחִים בְשֻׂלְטָאנוּתוֹ שֶׁל צַוְא אַלְמַכָּאן. וְהָיָה צַוְא אַלְמַכָּאן לָבוּשׁ לְבוּשׁ הַמַּלְכוּת, חָגוּר חֶרֶב-הַטֶּכֶס. הִגִּישׁ לוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת הַסּוּס וְרָכַב וְנָסַע הוּא וַעֲבָדָיו, וְכָל מִי שֶׁבָּאֹהָלִים, הָלְכוּ אַחֲרָיו לְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל תַּחַת לַכִּפָּה הָעֲצוּמָה וְיָשַׁב שָׁם וְשָׂם אֶת הַפִּגְיוֹן עַל שְׁתֵּי שׁוֹקָיו, וְעָמַד שׁוֹמֵר-הַסַּף לְפָנָיו לְשֵׁרוּתוֹ וְעָמְדוּ עֲבָדָיו בְּמִסְדְרוֹן הָאֹהֶל וְחַרְבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם שְׁלוּפוֹת. בָּאוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא וְהַחַיָּלִים וּבִקְּשׁוּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס שׁוֹמֵר-הַסַּף וְנָטַל לָהֶם רְשׁוּת מֵהַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן, וְצִוָּה שֶׁיִּכָּנְסוּ אֵלָיו עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה. הוֹדִיעַ לָהֶם שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת זֹאת, וְעָנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ וּכְמִצְוָתוֹ יַעֲשׂוּ. עָמְדוּ כֻלָּם עַל דֶּלֶת הַמִּסְדְּרוֹן, וְנִכְנְסוּ עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה כְּפִי שֶׁחִלֵּק אוֹתָם שׁוֹמֵר-הַסַּף בַּמִּסְדְּרוֹן, וְהִכְנִיסָם אֶל הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן. כְּשֶׁרָאוּהוּ נִתְמַלְּאוּ ירְאַת-הַכָּבוֹד. קִבֵּל אוֹתָם עַל הַצַּד הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וְהִבְטִיחָם כָּל-טוּב. הִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹמוֹ וְנִשְׁבְּעוּ לוֹ שְׁבוּעוֹת אֱמוּנִים שֶׁלֹּא יַמְרוּ פִּיו לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹתָם. נָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו וְהִסְתַּלְּקוּ וְנִכְנְסָה עֲשֶׂרֶת אַחֶרֶת. נָהַג בָּהֶם כְּמוֹ שֶׁנָּהַג בְּזוּלָתָם. לֹא פָסְקוּ מִלְּהִכָּנֵס עֲשֶׂרֶת אַחֲרֵי עֲשֶׂרֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. נִכְנַס אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, קָם צַוְא אַלְמַכָּאן לִקְרָאתוֹ וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הַמִּשְׁנֶה וְהָאָב הַגָּדוֹל, הֲרֵי פָּעָלְךָ פֹּעַל הַיּוֹעֵץ הַיָּקָר, וְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה תִּהְיֶה בַּיָּד הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר וְהַמֻּמְחָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא שׁוֹמֵר-הַסַּף וְצִוָּה לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָנוֹת, וּפָקַד לְהַכְנִיס אֶת הַצָּבָא כֻלּוֹ וּבָאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ.
אָמַר הַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “צַוֵּה אֶת הַצָּבָא לַעֲמֹד עֲשָׂרָה יָמִים, עַד שֶׁאֶשָּאֵר אִתְּךָ יְחִידִי וּתְסַפֵּר לִי עַל סִבַּת רֶצַח אָבִי”, מִלֵּא הַמִּשְׁנֶה אֶת פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר”. יָצָא אֶל טַבּוּר הָאֹהָלִים וְצִוָּה אֶת הַצָּבָא לַעֲמֹד עֲשָׂרָה יָמִים. מִלְּאוּ פְּקֻדָּתוֹ, וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לְטַיֵּל, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אִישׁ מִנִּכְבְּדֵי-הַמְשָׁרְתִים אֵצֶל הַמֶּלֶך זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים. הִבִּיעוּ לוֹ כָּל הָאֲנָשִׁים אֶת הַכְנָעָתָם וּבֵרְכוּ אֶת צַוְא אַלְמַכָּאן בַּאֲרִיכוּת יְמֵי עֻזּוֹ. סָר אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וּמָסַר לוֹ דִין-וְחֶשְׁבּוֹן. הֶאֱרִיךְ רוּחוֹ עַד הַלַּיְלָה וְנִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וְאָמַר לָהּ: “יוֹדַעַת אַתְּ סִבַּת רֶצַח אָבִי אוֹ אֵינֵךְ יוֹדַעַת סִבָּתוֹ וְכֵיצַד הָיָה?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי יוֹדַעַת סִבַּת רְצִיחָתוֹ”. סִדְּרָה לָהּ מָסָךְ שֶׁל מֶשִׁי וְיָשַׁב צַוְא אַלְמַכָּאן מִחוּץ לַמָסָךְ וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. בָּא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי פְּרָטִים בִּדְבַר סִבַּת רֶצַח אָבִי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן כְּשֶׁחָזַר מִנְּסִיעָתוֹ לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאַיִל וְנִכְנַס לָעִיר, שָׁאַל לִשְׁנֵיכֶם וְלֹא מָצָא אֶתְכֶם, וְיָדַע שֶׁשַּׂמְתֶּם פְּנֵיכֶם לָלֶכֶת לֶחָג'. הִצְטָעֵר עַל-כָּךְ וְגָדַל זַעְפּוֹ וְהָיָה צַר לְלִבּוֹ. וְנִשְׁאַר חֲצִי שָׁנָה כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ יְדִיעוֹת עַל אוֹדוֹתֵיכֶם מֵאֵת כָּל יוֹצֵא וּבָא, אַךְ לֹא נוֹדַע לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, וּבְעוֹד אֲנַחְנוּ לְפָנָיו בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, אַחֲרֵי שֶׁעָבַר עֲלֵיכֶם שָׁנָה תְמִימָה מִיּוֹם שֶׁאֲבַדְתֶּם, וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֶׁסִּימָנֵי יִרְאַת-שָׁמַיִם עָלֶיהָ יָרְדָה אֵלֵינוּ וְעִמָּהּ חָמֵשׁ נְעָרוֹת. שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ, וּכְאִלּוּ הֵן יְרֵחִים כְּלוּלוֹת יֹפִי וָחֵן, שֶׁהַלָּשׁוֹן תֵּלֶא לְתָאֵר, וְעִם כְּלִילוּת יָפְיָן הֵן קוֹרְאוֹת הַקֻּרְאָן וְיוֹדְעוֹת חָכְמָה וִידִיעוֹת קְדוּמִים. בִּקְּשָׁה אוֹתָהּ זְקֵנָה רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ וְנָתַן לָהּ. נִכְנְסָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהָיִיתִי אֲנִי יוֹשֵׁב לְצַד הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו קֵרְבָהּ, שֶׁרָאָה בָהּ סִימָנֵי הַנְּזִירוּת וְיִרְאַת-שָׁמַיִם. כְּשֶׁיָּשְׁבָה הַזְּקֵנָה נָכוֹן אֶצְלוֹ, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁעִמִּי חָמֵשׁ נְעָרוֹת שֶׁלֹּא רָכַשׁ לוֹ שׁוּם מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים כְּמוֹתָן, שֶׁכֵּן הֵן בַּעֲלוֹת שֵׂכֶל וָחֵן וָיֹפִי וּשְׁלֵמוּת. קוֹרְאוֹת הַקֻּרְאָן עַל-פִּי הַמָּסוֹרוֹת וְיוֹדְעוֹת הַמַּדָּעִים וִידִיעוֹת-הָעַמִּים שֶׁעָבְרוּ מִן הָעוֹלָם. וַהֲרֵי הֵן לְפָנֶיךָ עוֹמְדוֹת לְשֵׁרוּתְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר. וּבִזְמַן הַבְּחִינָה יִכָּבֵד הָאָדָם אוֹ יֵקַל”. הִסְתַּכֵּל אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים בַּנְּעָרוֹת, וְשִׂמַּח אוֹתוֹ מַרְאָן וְאָמַר לָהֶן: “כָּל אַחַת מִכֶּן תַּשְׁמִיעֵנִי מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת מִידִיעוֹת בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁעָבְרוּ וְהָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ”.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשִּׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן: "הִסְתַּכֵּל אָבִיךָ, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים, בַּנְּעָרוֹת וְשִׂמַּח אוֹתוֹ מַרְאָן וְאָמַר לָהֶן: “כָּל אַחַת מִכֶּן תַּשְׁמִיעֵנִי מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶּׁהִיא יוֹדַעַת מִידִיעוֹת בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעָבְרוּ וְהָאֻמּוֹת שֶׁחָלְפוּ”. נִגְּשָׁה אַחַת מֵהֶן וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמְרָה: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁבֶּן-הַתַּרְבּוּת צָרִיךְ שֶׁיִּתְרַחֵק מִן הַטַּרְחָנוּת עַל בְּנֵי-אָדָם וְשֶׁיִּתְקַשֵּׁט בְּמַעֲלוֹת וִיקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְיִתְרַחֵק מִן הַחַטָּאִים הַגְּדוֹלִים וְיִדְבַּק בְּכָל זֶה עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאִם הָיָה פוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה מֵת. וִיסוֹד הַתַּרְבּוּת הוּא הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת. וְדַע שֶׁמַּה שֶׁחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּדַרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא הַשְּׁאִיפָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; וְהַדֶּרֶךְ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הִיא עֲבוֹדַת-הָאֱלֹהִים, וְצָרִיךְ שֶׁתִּנְהַג בְּטוֹבוֹת עִם בְּנֵי-הָאָדָם, וְשַׁלֹּא תָסוּר מִן הַחֻקָּה הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הָאַדִּירִים בִּבְנֵי-אָדָם לְכֹחַ הֵם הַזְּקוּקִים יוֹתֵר לְכַלְכֵּל הָעִנְיָנִים בְּסֵדֶר. וְהַמְּלָכִים זְקוּקִים לְכָךְ יוֹתֵר מִפְּשׁוּטֵי-הָעָם, שֶׁכֵּן פְּשׁוּטֵי-הָעָם נוֹהֲגִים בְּעִנְיָנֵיהֶם מִבְּלִי לְהִתְבּוֹנֵן לַתּוֹצָאוֹת. וְצָרִיךְ שֶׁתִּמְסֹר נַפְשְׁךָ וּמְאֹדְךָ בִּשְׁבִיל אֱלֹהִים. וְדַע שֶׁהָאוֹיֵב הָרָב אִתְּךָ תּוּכַל לְהִתְעַצֵּם אִתּוֹ בְּהוֹכָחוֹת וּלְהִשָּׁמֵר מִפָּנָיו, וְאוּלָם הַיָּדִיד אֵין שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בֵּינְךָ וּבֵינוֹ זוּלַת הַיּשֶׁר. בְּחַר אֵפוֹא יָדִיד לְךָ אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה בוֹחֵן אוֹתוֹ, וְאִם יִהְיֶה מִבְּנֵי הָעוֹלָם-הַבָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּזֶה הַשּׁוֹקֵד לְמַלֵּא אֶת חֻקּוֹת הַתּוֹרָה הַנִּגְלוֹת אֶת הַצָּפוּן בָּהֶן לְפִי הָאֵפְשָׁר. וְאוּלָם אִם יִהְיֶה מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מִן הָאֲצִילִים וְדוֹבֵר אֱמֶת, לֹא נִבְעָר מִדַּעַת וְלֹא אָדָם רָע, שֶׁכֵּן הַנִּבְעָר מִדַּעַת רָאוּי הוּא שֶׁגַּם הוֹרָיו יִבְרְחוּ מִפָּנָיו, וְהַשַּׁקְרָן אֵינוֹ יָדִיד, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּלָּה “יָדִיד”²⁶ לְקוּחָה מִצֶּדֶק הַנּוֹבַעַת מֵעִמְקֵי הַלֵּב, וְכֵיצַד יִהְיֶה כֵן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַשֶּׁקֶר עַל לְשׁוֹנוֹ. וְדַע שֶׁחֻקּוֹת הַתּוֹרָה לְמוֹעִיל הֵן לְבַעֲלֵיהֶן. אֱהַב אֵפוֹא אֶת אָחִיךָ כְּשֶׁהוּא בַּעַל תְּכוּנָה כָּזֹאת וְאַל תִּפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ כְּשָׁאַתָּה רוֹאֶה מִמֶּנּוּ דָבָר שֶׁאֵינוֹ טוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁכֵּן אֵין הוּא כְּאִשָּׁה שֶׁמְּגָרְשִׁים אוֹתָהּ וּמַחֲזִירִים אוֹתָהּ. לֹא כִי לִבּוֹ כִזְכוּכִית שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְדְּקָה שׁוּב אֵין לָהּ תַּקָּנָה. וִיבָרֵךְ אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁאָמַר:

שְׁקֹד עַל הַלְּבָבוֹת מִפְּגִיעָה לִנְצֹר,

שֶׁאַחֲרֵי אֲשֶׁר חָלְקוּ קָשֶׁה לַחֲזֹר.

אָכֵן לְבָבוֹת אֲשֶׁר אַהֲבָתָם סֻתָּרָה

כַּזְּכוּכִית לֹא תְאֻחֶה אַחֲרֵי שֻׁבָּרָה.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה בְּסוֹף דְּבָרֶיהָ בְּרֶמֶז עָלֵינוּ: "אָמְרוּ בַּעֲלֵי-הַבִּינָה: “הַטּוֹב בָּאַחִים הוּא זֶה, הַמֵּיטִיב בָּהֶם לְיָעֵץ, וְהַטּוֹב בְּמַעֲשִׂים הוּא זֶה שֶׁתּוֹצָאָתוֹ הַיָּפָה בְּיוֹתֵר. וְהַטּוֹב בַּשְּׁבָחִים הוּא זֶה שֶׁאֵינוֹ בְפִיּוֹת בְּנֵי-הָאָדָם”. וּכְבָר אָמְרוּ: “חַס לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִלְּהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, וְעַל שְׁתַּיִם בִּמְיֻחָד: עַל הַבְּרִיאוּת וְעַל הַדַּעַת”. וְאָמְרוּ: "זֶה שֶׁנַּפְשׁוֹ יְקָרָה לוֹ, הַתַּאֲוָה קַלָּה בְעֵינָיו, וּמִי שֶׁהַצָּרוֹת הַקְּטַנּוֹת קָשׁוֹת בְּעֵינָיו, יְנַסֵּהוּ אֱלֹהִים בַּגְּדוֹלוֹת, וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחֲרֵי תַאֲוָתוֹ אֵינוֹ מְקַיֵּם אֶת חֻקּוֹת אֱלֹהִים. וּמִי שֶׁמַטֶּה אָזְנוֹ לְהוֹלֵךְ רָכִיל, מְאַבֵּד אֶת הַיָּדִיד, וּמִי שֶׁחָשַׁב עָלֶיךָ טוֹבוֹת, אַשֵּׁר אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ עָלֶיךָ. וְהַמַּרְבֶּה בְמַחְלֹקֶת חוֹטֵא; וְשֶׁאֵינוֹ נִזְהָר מֵעָוֶל, אֵינוֹ בָטוּחַ מִפְּנֵי הַחֶרֶב. וַהֲרֵינִי לְהַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ מִנִּימוּסֵי הַשּׁוֹפְטִים. דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁאֵין מִשְׁפָּט מוֹעִיל לַצֶדֶק, אֶלָּא אִם כֵּן נֶחֱקָר וְנִדְרָשׁ. וּמֵחוֹבַת הַקָּאצִ’י שֶׁיִּהְיוּ כָּל בְּנֵי-הָאָדָם בְּעֵינָיו עַל מַדְרֵגָה אַחַת, שֶׁלֹּא יִשְׁאַף הָאַלָּם לַעֲרֹץ אֶת הַחַלָּשׁ, וְשֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ הַחַלָּשׁ מִן הַצֶּדֶק. וְאַף זֹאת צָרִיךְ, שֶׁהַתּוֹבֵעַ עָלָיו הָרְאָיָה, וְהַשְּׁבוּעָה עַל הַמְכַחֵשׁ. וּפְשָׁרָה מֻתֶּרֶת בֵּין הַמֻּסְלִמִים, חוּץ מִפְּשָׁרָה בְּעִנְיַן הַמַּתִּיר אֶת הָאָסוּר אוֹ הָאוֹסֵר אֶת הַמֻּתָּר. וּמַה שָּׁאַתָּה מְסֻפָּק בּוֹ הַיּוֹם, שְׁקֹל אוֹתוֹ בְדַעְתְּךָ וּבַקֵּשׁ לְבָרֵר לְךָ אֶת הַנְּכוֹחָה בוֹ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזוֹר בּוֹ אֶל הָאֱמֶת, שֶׁהָאֱמֶת חוֹבָה, וְלַחֲזֹר אֶל הָאֱמֶת טוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַמְשִׁיךְ בְּעַקְשָׁנוּת בַּשֶּׁקֶר. וְדַע אֶת מִשְׁלֵי הַקַּדְמוֹנִים וְהָבֵן בִּינָה בְּעִקָּרֵי הָאֱמוּנָה וּשְׁפֹט בֵּין בַּעֲלֵי-הַדִּין. עֵינֶיךָ תִּהְיֶינָה מְכֻוָּנוֹת לְנֹכַח הַצֶּדֶק וְהַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים יִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמָם. וְחַיֵּב אֶת הַתּוֹבֵעַ לְהָבִיא רְאָיָה, וּכְשֶׁהוּבְאָה הָרְאָיָה, זַכֵּה אוֹתוֹ, וְאִם לָאו הַשְׁבַּע אֶת הַנִּתְבַּע. וְזֶהוּ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים, וְקַבֵּל עֵדוּת אֲנָשִׁים יְשָׁרִים מֻסְלִמִים אִישׁ בְּאָחִיו, שֶׁכֵּן צִוָּה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת הַשּׁוֹפְטִים לִשְׁפֹּט עַל פִּי מַה שֶׁנִּגְלָה לִפְנֵיהֶם וְהַנִּסְתָּרוֹת לוֹ הֵם. וְעַל הַקָּאצִ’י לִמְנֹעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁפֹּט בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בַּעַל יִסּוּרִים אוֹ רָעֵב, וְשֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹפֵט בֵּין בְּנֵי-אָדָם לְשֵׁם-שָׁמַיִם, שֶׁכֵּן מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ טְהוֹרָה וְלִבּוֹ יָשָׁר עִמּוֹ, יִשְׁמָרֵהוּ אֱלֹהִים בְּמַה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין בְּנֵי-אָדָם. וְאָמַר אַלזֻּהְרִי: עַל שְׁלשָׁה אֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ בְשׁוֹפְטִים מְסַלְּקִים אוֹתָם, וְהֵם: כְּשֶׁהֵם מְכַבְּדִים אֶת הַשָּׁפָל וְאוֹהֲבִים אֶת הַתְּהִלּוֹת, וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁלֹּא יְפַטְּרוּם מִמִּשְׂרָתָם, וּכְבָר סִלֵּק עֹמָר בֶּן עַבְּד אַלְעַזִיז שׁוֹפֵט מִמִּשְׂרָתוֹ. אָמַר לוֹ: “עַל שׁוּם מָה סִלַּקְתָּ אוֹתִי?” אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי, שֶׁדִּבּוּרְךָ מְרֻבֶּה מִמַּעֲלָתֶךָ”. וְסִפְּרוּ שֶׁאֲלֶכְּסַנְדֵּר אָמַר לְשׁוֹפֵט: “הֲרֵי מִנִּיתִיךָ לְשׁוֹפֵט וְהִפְקַדְתִּי עַל-יְדֵי כָךְ בְּיָדְךָ אֶת נִשְׁמָתִי, אֶת כְּבוֹדִי וְאֶת רֶגֶשׁ-הַכָּבוֹד שֶׁלִּי, שְׁמֹר אֵפוֹא עַל מִשְׂרָה זוֹ בְנַפְשְׁךָ וּבְשִׂכְלְךָ”; וְאָמַר לְטַבָּחוֹ: “אַתָּה הַשּׁוֹלֵט בְּגוּפִי, רַחֵם אֵפוֹא עָלָיו כְּמוֹ עַל עַצְמְךָ”. וְאָמַר לְסוֹפְרוֹ: “אַתָּה הַפָּקִיד עַל שִׂכְלִי, שְׁמֹר אֵפוֹא עַל שִׂכְלִי בְּכָל מַה שָּׁאַתָּה כוֹתֵב בִּשְׁמִי”.

נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִגְּשָׁה הַשְּׁנִיָּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן: "אַחַר-כָּךְ נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה וְנִגְּשָׁה הַשְּׁנִיָּה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָבִיךָ שֶׁבַע פְּעָמִים, וְאָמְרָה: "אָמַר לֻקְמָאן לִבְנוֹ: “שְׁלשָׁה הֵם שֶׁלֹּא תַכִּירֵם אֶלָּא בִשְׁלשָׁה: לֹא תַכִּיר אֶת אֶרֶךְ-הָרוּחַ אֶלָּא בְּשְׁעַת כַּעֲסוֹ וְלֹא אֶת אַמִּיץ-הַלֵּב אֶלָּא בַּקְּרָב, וְלֹא אֶת אָחִיךָ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה זָקוּק לוֹ”. וְאָמְרוּ: הָעוֹשֵׁק סוֹפוֹ לְהִתְחָרֵט, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנֵי-אָדָם מְהַלְּלִים אוֹתוֹ, וְהֶעָשׁוּק שָׁלוֹם לוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם בְּנֵי-אָדָם מְגַנִּים אוֹתוֹ. וְאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה: “וְאַל תַּחְשֹׁב אֶת הַשְּׂמֵחִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וְהַחֲפֵצִים כִּי יְהֻלָּלוּ בַּאֲשֶׁר לֹא פָעָלוּ, אַל תַּחְשֹׁב כִּי יִמָּלְטוּ מִן הָעֹנֶשׁ; אָכֵן עָנְשָׁם דְּאָבָה”²⁷ וְאָמַר הַנָּבִיא יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “אֵין הַמַּעֲשִׂים נִדּוֹנִים אֶלָּא לְפִי הַכַּוָּנָה, וְכָל אָדָם יְשֻׁלַּם לְפִי כַוָּנָתוֹ”. וְדַע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַנִּפְלָא שֶׁבָּאָדָם הוּא לִבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רֶסֶן עִנְיָנָיו. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בּוֹ הַתַּאֲוָה תְּמִיתֵהוּ זוֹ שֶׁהוּא לָהוּט אַחֲרֶיהָ, וְאִם הַיָּגוֹן מִשְׁתַּלֵּט עָלָיו יַהַרְגֶנוּ הַצַּעַר, וְאִם יִגְדַּל אֶצְלוֹ הַכַּעַס יִגְבַּר עָלָיו הַכִּלָּיוֹן. וְאִם יְאֻשַּׁר בִּשְׂבִיעוּת-רָצוֹן יִהְיֶה בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַזַּעַם, וְאִם פַּחַד יְבוֹאֶנּוּ, יִתְקְפֶנּוּ הַצַּעַר, וְאִם יִפְגָעֶנּוּ פֶּגַע יַקִּיפֶנּוּ אֵבֶל, וְאִם הוֹן יִצְבֹּר, יְסִירֶנּוּ הַרְבֵּה פְּעָמִים מִזְּכֹר אֶת אֱלֹהִים. וְאִם יָשִׂים לוֹ הָעֹנִי מַחֲנָק, תִּתְקְפֶנּוּ דְאָגָה, וּכְשֶׁהָאֵבֶל מַלְאֶה אוֹתוֹ, תַּעֲשֶׂנּוּ הַחֻלְשָׁה לְאֵין-אוֹנִים. עַל-כָּל-פָּנִים אֵין טוֹב לוֹ אֶלָּא בְּזֵכֶר-אֱלֹהִים וּבְעֵסֶק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת מְזוֹנוֹתָיו וּכְדֵי לְתַקֵּן לְעַצְמוֹ תִּקּוּן לְעֵת שׁוּבוֹ לָעוֹלָם-הַבָּא. וְאָמְרוּ לְאַחַד-הַחֲכָמִים: “מִי הוּא הָרָע שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “זֶה שֶׁנִּצְחָה תַּאֲוָתוֹ אֶת רֶגֶשׁ-כְּבוֹדוֹ בְּשָׁעָה שֶׁרוּחוֹ מַמְרִיאָה אֶל עָל, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּתְרַחֲבוּ יְדִיעוֹתָיו; וּבְדֹחַק יֵשׁ לִמְצֹא לוֹ הִצְטַדְּקוּת”. וּמַה יָּפֶה הוּא מַה שֶּׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וַאֲנִי בְכָל הָאָדָם לְצָבוּעַ לֹא אֶזְדַקֵּק,

יַחְשֹׁב אָדָם תּוֹעִים וְהוּא מִישָׁרָה הַרְחֵק.

וְאֵין הוֹן וְכִשָּׁרוֹן בִּלְתִּי אִם מִלְוָה נְתוּנָה,

וְכָל אָדָם תִּתְגַּל אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ צְפוּנָה,

אִם לֹא בְשַׁעֲרוֹ לְעִנְיָן תִּכָּנֵס, יָשָׁר –

תִּתְעֶה, אַךְ אִם בָּאתָ שַׁעֲרוֹ, דֶּרֶךְ תְּאֻשָּׁר.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעִנְיָן הַחֲסִידוּת, כְּבָר אָמַר הָאשִׁם בֶּן בִּשְׁר: “אָמַרְתִּי לְעֹמָר בֶּן עֻבַּיְד: “הַחֲסִידוּת הָאֲמִתִּית מָה הִיא?” אָמַר לִי: “כְּבָר בֵּאֵר אֶת הַדָּבָר שְׁלִיחַ אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – בְּמַאֲמָרוֹ: הֶחָסִיד הוּא זֶה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת הַקֶּבֶר וְאֶת הָאָסוֹן, וּמְבַכֵּר אֶת הַקַּיָּם עַל הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר, וְאֵינוֹ מוֹנֶה אֶת הַמָּחָר עַל יְמֵי חַיָּיו, וְחוֹשֵׁב עַצְמוֹ בֵּין הַמֵּתִים”. וְאָמְרוּ: הָעֲשִׁירוּת וְהַמַּחֲלָה מִן הַבְּרִיאוּת. אָמַר אַחַד הַשּׁוֹמְעִים: “יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת אַבּוּ זִר, וַאֲנִי אוֹמֵר: הַסּוֹמֵךְ עַל מַה שֶּׁהֵיטִיב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לִבְחֹר, יִהְיֶה מְרֻצֶּה בְּמַה שֶׁחָלַק לוֹ אֱלֹהִים” וְאָמַר אַחַד אַנְשֵׁי הָאֱמוּנִים: “פַּעַם הִתְפַּלֵּל אִתָּנוּ אִבְּן אַבִּי אַוְפַא תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְקָרְאוּ פָּרָשַׁת “הוֹי הַמִּתְכַּסֶּה”²⁸ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַמָּקוֹם שֶׁאָמַר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה “וּבְהִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר”, וְנָפַל מֵת לָאָרֶץ”. וְסִפְּרָה הַמָּסֹרֶת שֶׁתָּ’אבִּת אַלֻּבֻּנָאנִי בָּכָה עַד שֶׁכִּמְעַט כָּלוּ עֵינָיו. הֵבִיאוּ אֵלָיו אָדָם שֶׁיְּטַפֵּל בִּרְפוּאָתוֹ. אָמַר: “מְטַפֵּל אֲנִי בִרְפוּאָתוֹ בִּתְנָאי שֶׁיִּשְׁמַע לִי לְמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתוֹ” אָמַר תָאבִּתּ: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ: “שֶׁלֹּא תִבְכֶּה” אָמַר לוֹ תָאבִּתּ: “וּמַה עֵרֶךְ לְעֵינַי עַד אֶבְכֶּה?” וְאָמַר אָדָם אֶחָד לְמֻחַמָּד בֶּן עַבְּד אַללָּה:”לַמְּדֵנִי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לצַוְא אַלְמַכָּאן: וְאָמְרָה הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה לְאָבִיךָ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים: פַּעַם אָמַר אָדָם לְמֻחַמָּד בֶּן עַבְּד אַללָּה:“לַמְּדֵנִי”. אָמַר לוֹ: “מְצַוֶּה אֲנִי אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא כּוֹבֵשׁ עַצְמְךָ בְּעִנְיָנֵי הַעוֹלָם-הַזֶּה וְחַי בִּנְזִירוּת, וּבְעִנְיָנֵי הָעוֹלָם-הַבָּא עֶבֶד תַּאַוְתָן”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זה?” אָמַר לוֹ: “כָּל הַנּוֹהֵג בִּנְזִירוּת בָּעוֹלָם-הַזֶּה קוֹנֶה לוֹ הַעוֹלָם-הַזֶּה וְהָעוֹלָם-הַבָּא: אָמַר גַּוְת בֶּן עַבְּד אַללָּה: הָיוּ שְׁנֵי אַחִים בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אָמַר אֶחָד מֵהֶם לַשֵּׁנִי: “מַה הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתָ?” אָמַר לוֹ: עָבַרְתִּי עַל קַן-אֶפְרֹחִים וְנָטַלְתִּי אֶחָד מֵהֶם, וְאַחַר-כָּךְ הֶחֱזַרְתִּיו לַקֵּן, וְאוּלָם לֹא לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנְּטַלְתִּיו מִמֶּנּוּ וְזֶהוּ הַנּוֹרָא בַּמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתִי. וּמַה הוּא הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר שֶׁעָשִׂיתִי הוּא זֶה, שֶׁכְּשֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת, אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר”. וְהָיָה אֲבִיהֶם שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם, אָמַר: אֱלֹהִים, אִם אֱמֶת דִּבְּרוּ, אָסְפֵם נָא אֵלֶיךָ". וְאָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: “הָיוּ שְׁנֵי אֵלֶּה הַמְעֻלִּים בַּיְלָדִים”. וְאָמַר סַעִיד בֶּן גֻ’בַּיְר: נִטְפַּלְתִּי לְפֻצָאלָה בֶּן עֻבַּיְד. אָמַרְתִּי לוֹ: “לַמְּדֵנִי”. אָמַר לִי: “קַבֵּל מִמֶּנִּי שְׁנֵי דְבָרִים אֵלּוּ: אַל תְּשַׁתֵּף לֵאלֹהִים כְּלוּם, וְאַל תַּעֲשֶׂה רָעָה לְשׁוּם בְּרִיָּה מִבְּרִיּוֹת אֱלֹהִים”, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הֱיֵה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, כִּי אֱלֹהִים נָדִיב וְרָחוּם.

וְהַרְחֵק הַדְּאָגוֹת, שֶׁאֵין בְּשׁוּם דָּבָר כְּלוּם,

בִּלְתִּי בִשְׁתַּיִם, אֲלֵיהֶם לֹא תִקְרַב לְעוֹלָם:

אַל תְּשַׁתֵּף לֵאלֹהִים וְאַל תַּזִּיק לְאָדָם.

וּמָה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אִם לֹא צֵידַת יִרְאַת אֱלֹהִים תְּלַוֶּה אוֹתְךָ,

וּפָגַשְׁתָּ אֶת אֲשֶׁר בָּהּ הִצְטַיֵּד אַחֲרֵי מוֹתְךָ,

תִּנָּחֵם עַל אֲשֶׁר לֹא הָיִיתָ כָמוֹהוּ,

וְלֹא הֲכִינוֹתָ אֶת אֲשֶׁר הֱכִינָהוּ.

נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית אַחֲרֵי שֶׁנָּסוֹגָה הַשְּׁנִיָּה וְאָמְרָה: “אָכֵן שַׁעַר הַחֲסִידוּת רָחָב מְאֹד. וְאוּלָם אַזְכִּיר מִקְצָת מִמַּה שֶּׁאִתִּי בְּעִנְיַן הַחֲסִידִים מִן הַדּוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ. אָמַר אֶחָד מִיּוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: “בִּבְרָכָה אֲקַדֵּם אֶת הַמָּוֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם אֶמְצָא בוֹ מְנוּחָה; וְיוֹדֵעַ אֲנִי רַק זֹאת, שֶׁהַמָּוֶת הוּא הָעוֹמֵד בֵּין הָאָדָם וּבֵין מַעֲשָׂיו. וּמְקַוֶּה אֲנִי לְהַכְפִּיל אֶת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְלַחֲדֹל מִן הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים”. וְהָיָה עָטַא אַלסֻּלַמִי, כְּשֶׁהָיָה גוֹמֵר לְהוֹכִיחַ, מִתְנָעֵר וְרוֹעֵד וּבוֹכֶה בְכִי רָב. אָמְרוּ לוֹ: “מִשׁוּם מַה הוּא זֶה?” אָמַר לָהֶם: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לָגֶשֶׁת לְעִנְיָן עָצוּם, הַיְנוּ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, כְּשֶׁאֲנִי נוֹהֵג לְפִי מַה שֶּׁאֲנִי מוֹכִיחַ אֲחֵרִים”. וְכָךְ הָיָה עַלִי זַיְן אַלְעָאבִּדִין בֶּן חֻסַּין נוֹהֵג כְּשֶׁהָיָה עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל זֶה אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם אִי-אַתֶּם יוֹדְעִים לִפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד וְאֶל מִי אֲנִי פוֹנֶה בִּדְבָרַי.” וְאָמְרוּ: בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל סֻפְיָאן אַלתַּ’וְרִי הָיָה גָר סוּמָא אֶחָד. וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ חֹדֶשׁ רַמַדָ’אן הָיָה יוֹצֵא עִם בְּנֵי-הָאָדָם וּמִתְפַּלֵּל אִתָּם. וְאוּלָם הָיָה שׁוֹתֵק וְנִשְׁאָר עוֹמֵד מֵאַחֲרֵיהֶם. אָמַר סֻפְיָאן:” כְּשֶׁיַּגִּיעַ יוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים יָבֹא בְּתוֹךְ עַם הַקֻּרְאָן וְיִהְיוּ אָז נִפְלִים בְכָבוֹד רַב יֶתֶר מִזּוּלָתָם". וְאָמַר סֻפְיָאן: “אִלּוּ הָיְתָה הַנֶּפֶשׁ בַּלֵּב כָּרָאוּי לָהּ, הָיְתָה פוֹרַחַת מִשִּׂמְחָה וּתְשׁוּקָה אֶל גַּן-עֵדֶן, וּמֵעֶצֶב וָפַחַד מִפְּנֵי גֵיהִנֹּם”. וּמִשּׁוּם סֻפְיָאן אַלתַּ’וְרִי שֶׁאָמַר: “לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי עָרִיץ חֵטְא הוּא”.

נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הַשְּׁלִישִׁית וְנִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה הָרְבִיעִית וְאָמְרָה: "וַהֲרֵי אֲנִי אֲשׂוֹחֵחַ בְּמִקְצָת מִמַּה שֶּׁאִתִּי מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים. סִפְּרוּ בַמָּסֹרֶת מִשְּׁמוֹ שֶׁל בִּשְׁר אַלְחָאפִי אָמַר: "שָׁמַעְתִּי אֶת כָאלִד אוֹמֵר: “הִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי שִׁתּוּף חַשָׁאִי”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הוּא שִׁתּוּף חַשָׁאִי?” אָמַר לָהֶם: “כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וּמַאֲרִיךְ בִּכְרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה קֶרִי”, וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: “הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים מְכַפְּרִים עַל הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים”. וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: "בִּקַּשְׁתִּי מִבִּשְׁר אַלְחָאפִי שֶׁיְּלַמְּדֵנִי מַשֶּׁהוּ מִסִּתְרֵי הָאֲמִתִּיוֹת. אָמַר לִי: “בְּנִי, תּוֹרָה זוֹ אֵין מְלַמְּדִים אוֹתָהּ לְכָל אָדָם, אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה מִכָּל מֵאָה כְּמַעֲשֵׂר שֶׁמַּפְרִישִׁים מִמָּעוֹת לִצְדָקָה”. אָמַר אִבְּרָאהִים בֶּן אַדְהָם: "וְהָיוּ דְּבָרָיו טוֹבִים וְיָפִים בְּעֵינַי, כְּשֶׁהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל אַחֲרֵי-זֶה. וְהִנֵּה בִּשְׁר מִתְפַּלֵּל. עָמַדְתִּי מֵאֲחוֹרָיו וְהָיִיתִי כּוֹרֵעַ בִּתְפִלָּתִי עַד שֶׁיִּקְרָא הַמֻּאַדִּ’ין. קָם אָדָם לְבוּשׁ קְרָעִים וְאָמַר: “בְּנֵי-אָדָם, הֱווּ זְהִירִים מִפְּנֵי הָאֱמֶת הַמְּבִיאָה לִידֵי נֶזֶק, וְאֵין רַע בְּשֶׁקֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תוֹעֶלֶת. וְאֵין בְּחִירָה בִּשְׁעַת אֹנֶס, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בְּדִבּוּרִים שֶׁאֵין אִתָּם שְׁלֵמוּת הַמִּדּוֹת, וְאֵין נֶזֶק בַּשְּׁתִיקָה כְּשֶׁהֵן נִמְצָאוֹת”. וְאָמַר אִבְּרָאהִים: "רָאִיתִי אֶת בִּשְׁר בְּשָׁעָה שֶׁאָבְדָה לוֹ דִּנְקָא²⁹ נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְנָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹן אָמַר לִי: “אֵינִי נוֹטְלוֹ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מִן הַמֻּתָּר בְּתַכְלִית הוּא”. אָמַר לִי: “אֵינִי מֵמִיר אֶת טוּב הָעוֹלָם הַבָּא בְּטוּב הָעוֹלָם הַזֶּה”. וְסִפְּרוּ שֶׁאֲחוֹת בִּשְׁר אַלְחָאפִי בָּאָה לִפְנֵי אַחְמָד בֶּן חַנְבָּל.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: וְאָמְרָה הַנַּעֲרָה לְאָבִיךָ: "מַעֲשֶׂה וּבָאָה אֲחוֹת בִּשְׁר אַלְחָאפִי לִפְנֵי אַחְמָד בֶּן חַנְבָּל, וְאָמְרָה לוֹ: “אִמָאם-הַדָּת, אֲנַחְנוּ בְנֵי-אָדָם הַטּוֹוִים בַּלַּיְלָה וְעוֹבְדִים בַּיּוֹם לְפַרְנָסָתֵנוּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁאֲבוּקוֹת שׁוֹמְרֶיהָ שֶׁל בַּגְדָאד עוֹבְרוֹת עַל פָּנֵינוּ וְאָנוּ טוֹווֹת עַל הַגַּג לְאוֹרָן. אָסוּר לָנוּ?” אָמַר לָהּ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “אֲחוֹתוֹ שֶׁל בִּשְׁר אַלְחָאפִי אֲנִי”. אָמַר לָהּ: “הוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת בִּשְׁר, עַד עַכְשָׁו אֲנִי קוֹלֵט אֶת יִרְאַת-הַשָּׁמַיִם שֶׁמִּתּוֹךְ לִבּוֹתֵיכֶם”. וְאָמַר אֶחָד יוֹדְעֵי הָאֱלֹהִים: "בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְאָדָם, הוּא פּוֹתֵחַ לְפָנָיו אֶת שַׁעַר הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. וְהָיָה מָאלִךְּ בֶּן דִנָאר נוֹהֵג כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק וְרוֹאֶה דָּבָר שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לוֹ, אוֹמֵר: “הוֹ נֶפֶש, הַאֲרִיכִי-רוּחֵךְ, שֶׁאֵינִי מְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתֵךְ”. וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “שְׁלוֹם הַנֶּפֶשׁ הוּא בָּזֶה שֶׁמַּמְרִים אֶת רְצוֹנָהּ. וַאֲסוֹנָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכִים אַחֲרֶיהָ”. וְאָמַר מַנְצוּר בֶּן עָאמִר: יָצָאתִי לָחֹג וְשַׂמְתִּי פָנַי לְעִיר מַכָּה בְּדֶרֶךְ אַלְכּוּפָה, וְהָיָה לַיְלָה חָשׁוּךְ. וְהִנֵּה קוֹל קוֹרֵא בְעֶצֶם הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר: “אֱלֹהִים, נִשְׁבַּע אֲנִי בְעֻזְּךָ וּפְאֵרְךָ שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי בְמִרְיִי לַמְרוֹת רְצוֹנְךָ, וְָלֹא נִבְעַרְתִּי מִדַּעַת אוֹתְךָ. אֶלָּא חֵטְא הוּא שֶׁגָּזַרְתָּ עָלַי מִלְּפָנִים שֶׁאֶחֱטָא אוֹתוֹ לְךָ. סְלַח לִי אֵפוֹא מַה שְׁנִכְשַׁלְתִּי בוֹ, שֶׁלֹא חָטָאתִי לְךָ אֶלָּא מִתּוֹךְ אִי-יְדִיעָה”. כְּשֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ קָרָא פָסוּק זֶה: "הַמַּאֲמִינִים, הַבְטִיחוּ אֶת נַפְשְׁכֶם וְאֶת נַפְשׁוֹת בְּנֵי-בֵיתְכֶם מֵאֵשׁ, אֲשֶׁר תֹּאכַל אֶת הָאֲנָשִׁים וְאֶת הָאֲבָנִים³⁰. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל שֶׁל נְפִילָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי בָרוּר מַה הִיא. וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. לְמָחֳרָת הַיּוֹם הָלַכְנוּ לְדַרְכֵּנוּ, וְהִנֵּה הַלְוָיַת מֵת, וְאַחֲרֶיהָ יוֹצֵאת אִשָּׁה זְקֵנָה וְהִיא בַּאֲפִיסוּת-הַכֹּחוֹת. שְׁאַלְתִּיהָ עַל דְּבַר הַמֵּת וְאָמְרָה לִי: “הַלְוָיַת אָדָם הִיא שֶׁמֵּת עָלֵינוּ תְּמוֹל בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְתוֹכֵנוּ בִתְפִלָּה וְקוֹרֵא פָסוּק מִסֵּפֶר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְנִתְפַּקְּעָה מָרָתוֹ וְנָפַל מֵת”.

נָסוֹגָה הָעַלְמָה הָרְבִיעִית וְנִגְּשָׁה הַחֲמִישִׁית וְאָמְרָה: "וַאֲנִי, הֲרֵי מִקְצָת מִמַּה שֶׁעִמִּי מִסִּפּוּרֵי-הַחֲסִידִים שֶׁל הַזְּמַנִּים שֶׁעָבְרוּ. הָיָה מַסְלַמָה בֶּן דִּנָאר אוֹמֵר: “בְּשָׁעָה שֶׁמַּצְפּוּנוֹ שֶׁל אָדָם כְּתִקּוּנוֹ מוֹחֲלִים לוֹ עֲווֹנוֹתָיו הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִפְרשׁ מֵחֵטְא מְסַיְּעִים לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם לְכָךְ”. וְאָמַר: “כָּל טוּב הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינִי מְקָרֵב אֶל אֱלֹהִים צָרָה הוּא, וְהַמֻּעָט שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מִן הַמְרֻבֶּה שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא, וְהַמְרֻבֶּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה מַשְׁכִּיחַ אוֹתְךָ גַּם אֶת הַמֻּעָט שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא”. וְשָׁאֲלוּ אֶת אַבּוּ חָאזִם: “מִי הוּא הַמְאֻשָּׁר בִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “אָדָם שֶׁעָבְרוּ עָלָיו יָמָיו בְּצִיּוּת לְמִצְוַת אֱלֹהִים”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמִי הוּא הַשּׁוֹטֶה שֶׁבִּבְנֵי-אָדָם?” אָמַר לָהֶם: “אָדָם שֶׁמָּכַר אֶת חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלּוֹ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁל זוּלָתוֹ”. וְסִפְּרוּ שֶׁמּשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם כְּשֶׁהִגִּיעַ לְמֵי-מִדְיָן,אָמַר: “אִם תַּשְׁפִּיעַ עָלַי טוֹבָה, הֲרֵי אֲנִי זָקוּק לָהּ”³¹. וְשָׁאַל משֶׁה מֵאֱלֹהִים וְלֹא שָׁאַל מִבְּנֵי-אָדָם. וּבָאוּ שְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת וְדָלָה לָהֶן, וְלֹא נָתַן לָרוֹעִים לִדְלוֹת לִפְנֵיהֶן. וּכְשֶׁחָזְרוּ סִפְּרוּ הַדָּבָר לַאֲבִיהֶן שֻׁעַיְבּ. אָמַר לָהֶן: “אֶפְשָׁר רָעֵב הוּא?” וְאָמַר לְאַחַת מִשְׁתֵּיהֶן: “שׁוּבִי אֵלָיו וְקִרְאִי לוֹ שֶׁיָּבוֹא”. וּכְשֶׁבָּאָה אֵלָיו כִּסְּתָה פָנֶיהָ וְאָמְרָה: “אָבִי קוֹרֵא לְךָ לְשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר מַה שֶּׁדָּלִיתָ לָנוּ”, וְלֹא הָיָה הַדָּבָר טוֹב בְּעֵינֵי משֶׁה וְלֹא רָצָה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ. וְהָיְתָה בַּעֲלַת עַכּוּז מְסֻרְבָּל. פָּגְעָה הָרוּחַ בִּבְגָדֶיהָ וְנִתְגַּלָּה לְמשֶׁה עַכּוּזָהּ. הִשְׁפִּיל משֶׁה אֶת עֵינָיו. וְאָמַר לָהּ: “סֹבִּי וּלְכִי אַחֲרַי”. הָלְכָה מֵאֲחוֹרָיו, עַד שֶׁנִּכְנַס אֶל שֻׁעַיְבּ, וְהָיְתָה סְעֻדַּת-הָעֶרֶב מוּכָנָה.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: אָמְרָה הַנַּעֲרָה הַחֲמִישִׁית לְאָבִיךָ: וְנִכְנַס משֶׁה אֶל שֻׁעַיְבּ וְהָיְתָה סְעֻדַּת-הָעֶרֶב מוּכָנָה. אָמַר לוֹ שֻׁעַיְבּ לְמֹשֶה: “משֶׁה, רְצוֹנִי לָתֵת לְךָ שְׂכַר מַה שֶּׁדָּלִיתָ לָהֶן”. אָמַר לוֹ משֶׁה: “אֲנִי מִבַּיִת שֶׁאֵינָם מוֹכְרִים כָּל שֶׁהוּא מִמַּעֲשִׂים שֶׁזּוֹכִים עַל-יָדָם לְעוֹלָם הַבָּא בִּמְחִיר שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף שֶׁעַל הָאָרֶץ”. אָמַר לוֹ שֻׁעַיְבּ: “בָּחוּר, עַל כָּל פָּנִים אַתָּה אוֹרְחִי, וּמִנְהָגָם שֶׁל אֲבוֹתַי לְכַבֵּד אוֹרְחִים עַל יְדֵי זֶה שֶׁאָנוּ מַאֲכִילִים אוֹתָם”. יָשַׁב משֶׁה וְאָכַל. אַחַר-כָּךְ שָׂכַר שֻׁעַיְבּ אֶת משֶׁה לִשְׁמוֹנָה חַגִּים, הַיְנוּ לִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים, וְקָבַע לוֹ שְׂכָרוֹ בָּזֶה שֶׁיַּשִּׂיא אוֹתוֹ אַחַת מִבְּנוֹתָיו, וְהָיְתָה עֲבוֹדַת משֶׁה הַמֹּהַר שֶׁלָּהּ, כְּמָה שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה בַסִּפּוּר עַל אוֹדוֹתָיו: “הִנֵּה חָפֵץ אָנֹכִי לָתֵת לְךָ אִשָּׁה אַחַת שְׁתֵּי בְנוֹתַי אֵלֶּה, בַּשָּׂכָר אֲשֶׁר תַּעֲבֹד אִתִּי שְׁמוֹנָה חַגִּים, וְאִם תְּמַלֵּא עֲשָׂרָה, הִנֵּה מֵרְצוֹנְךָ, וְלֹא אֶחְפֹּץ לְהַכְבִּיד עָלֶיךָ”³²

פַּעַם אַחַת אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ זְמַן אָרוֹךְ: “הִרְגַּשְֹתִּי בְחֶסְרוֹנְךָ, שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מִזֶּה זְמַן”. אָמַר לוֹ: “הִסַּחְתִּי דַעְתִּי מִמְּךָ בִּגְלַל אִבְּן שִׁהָאבּ, מַכִּיר אַתָּה אוֹתוֹ?” אָמַר לוֹ: “הֵן, שְׁכֵנִי הוּא זֶּה שְׁלשִׁים שָׁנָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעוֹלָם”. אָמַר לוֹ: “אָמְנָם שָׁכַחְתָּ אֱלֹהִים שֶׁשָּׁכַחְתּ אֶת שְׁכֵנְךָ, וְאִלּוּ הָיִיתָ אוֹהֵב אֶת הָאֱלֹהִים הָיִיתָ אוֹהֵב אֶת שְׁכֵנְךָ. כְּלוּם אִי-אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּשָׁכֵן עַל שְׁכֵנוֹ זְכוּת שֶׁל קִרְבַת-מִשְׁפָּחָה?” וְאָמַר חֻדַ’יְפָה: "נִכְנַסְנוּ לָעִיר מֶכָּה עִם אִבְּרָאהִים בֶּן אַדְהָם, וְעָלָה שַׁקִיק הַבַּלְכִּי בְּאוֹתָהּ שָׁנָה לֶחָג. נִפְגַּשְׁנוּ בִּשְׁעַת הַהַקָּפוֹת מִסָּבִיב לַכַּעְבָּה. אָמַר לוֹ אִבְּרָאהִים לְשַׁקִיק: “מַה עִנְיַנְכֶם בְּאַרְצְכֶם?” אָמַר לוֹ שַׁקִיק: “כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְזוֹנוֹת אָנוּ אוֹכְלִים, וּכְשֶׁאַחַי שְׁרוּיִים בְּרָעָב, אָנוּ מַאֲרִיכִים רוּחֵנוּ”. אָמַר לוֹ: “כָּךְ עוֹשִׂים גַּם כַּלְבֵי בַּלַךּ. וְאוּלָם כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ מְזוֹנוֹת אָנוּ נוֹתְנִים מֵהֶם לַאֲחֵרִים, וּכְשֶׁאָנוּ רְעֵבִים אָנוּ מוֹדִים לֵאלֹהִים”. יָשַׁב שַׁקִיק לִפְנֵי אִבְּרָאהִים וְאָמַר לוֹ: “מוֹרִי אַתָּה וְרַבִּי”. וְאָמַר מֻחַמָּד בֶּן עִמְרָאן: "שָׁאַל אָדָם אֶחָד אֶת חָאתִּם הַחֵרֵשׁ, אָמַר לוֹ: “מַה טַּעַם בִּטְחוֹנְךָ בֵּאלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ: “מִשְּׁנֵי טְעָמִים: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁמְּזוֹנוֹתַי לֹא יֹאכַל אוֹתָם אָדָם זוּלָתִי, וְנַפְשִׁי בְטוּחָה בָהֶם. וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִבְרֵאתִי מִבִּלְתִּי יְדִיעַת אֱלֹהִים וַאֲנִי בוֹשׁ מִפָּנָיו”.

נָסוֹגָה הַנַּעֲרָה הַחֲמִישִׁית, וְנִגְּשָׁה הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי אָבִיךָ תֵּשַׁע פְּעָמִים וְאָמְרָה: “כְּבָר שָׁמַעְתּ, הַמֶּלֶךְ, מַה שֶׁאָמְרוּ כֻּלָּן בְּשַׁעַר הַחֲסִידוּת, וַאֲנִי אֲמַלֵּא אַחֲרֵיהֶן, וַאֲסַפֵּר מִקְצָת מִמַּה שֶׁשָּׁמַעְתִּי בִּדְבַר גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים. אָמְרוּ: הָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי מְחַלֵּק אֶת הַלַּיְלָה שְׁלשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן לְלִמּוּד וְהַשֵּׁנִי לְשֵׁנָה וְהַשְּׁלִישִׁי לִשְׁקֹד עַל עִנְיָנֵי חֲסִידוּת. וְהָיָה הָאִמָאם אַבּוּ-חַנִיפָה נִשְׁאָר עֵר חֲצִי הַלַּיְלָה. וְהָיָה מַעֲשֶׂה וְרָמַז עָלָיו אָדָם כְּשֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: “אָדָם זֶה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ, אָמַר: “בּוֹשְׁנִי בִּפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁמְּסַפְּרִים עָלַי מַה שֶּׁאֵין בִּי”. וְהָיָה נֵעוֹר אַחֲרֵי זֶה כָּל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ. וְאָמַר אַלרַבִּיעַ: וְהָיָה אַלשָּׁאפִעִי גוֹמֵר אֶת הַקֻּרְאָן כֻּלּוֹ בְּחֹדֶשׁ רַמַדָ’אן שִׁבְעִים פַּעַם, וְכָל זֶה בִתְפִלָּה”. וְאָמַר אַלשָּׁאפִעִי: “לֹא אָכַלְתִּי לָשׂבַע מִלֶּחֶם שְׂעוֹרִים מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשֶׂר שָׁנִים, מִשּׁוּם שֶׁהַשּׂבַע מַקְשֶׁה אֶת הַלֵּב וּמְבַטֵּל אֶת הַבִּינָה וְגוֹרֵם שֵׁנָה וּמַרְפֶּה אֶת גּוּף הָאָדָם עַד שֶׁאֵינוֹ קָם לִתְפִלָּה”.וְאָמְרוּ מִשּׁוּם עַבְּד-אַללָּהּ בֶּן מֻחַמָּד אַלסֻּכָּרִי שֶׁאָמַר: "הָיִינוּ מְשׂוֹחֲחִים אֲנִי וְעֹמָר, וְאָמַר לִי: “לֹא רָאִיתִי אָדָם יְרֵא-שָׁמַיִם יוֹתֵר מִמֻּחַמָּד בֶּן אִדְרִיס אַלשָּׁאפִעִי וְלֹא מֵלִיץ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. פַּעַם יָצָאתִי אֲנִי וְאַלְחָארִת בֶּן לַבִּיבּ אַלסַּפָאר. וְהָיָה אַלְחָארִת תַּלְמִידוֹ שֶׁל אַלְמֻזַנִי, וְהָיָה קוֹלוֹ נָעִים וְקָרָא מַה שֶּׁאָמַר יִתְעַלֶּה: “זֶה יוֹם לֹא יֶהְגוּ בוֹ, וְלֹא יִנָּתֵן לָהֶם אֲשֶׁר יִצְטַדָּקוּ”³³. וְרָאִיתִי אֶת הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְנַעֲשָׂה עוֹרוֹ כְּכַרְכֹּם וְחָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה וְנָפַל לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר: “מֵאֵלֹהִים אֲבַקֵּשׁ מַחֲסֶה שֶׁלֹּא אֶעֱמֹד בְּמַעֲמַד דּוֹבְרֵי-שֶׁקֶר, וְשֶׁאֶהְיֶה רָחוֹק מֵהַמַּסִּיחִים דַּעְתָּם. הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לְפָנָיו נִכְנְעוּ לְבָבוֹת הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ, אֱלֹהִים, סְלַח לִי לַחֲטָאַי בְּחַסְדֶּךָ, וְשִׂימֵנִי בְסִתְרֶךָ וּמְחַל לִי מַה שֶׁפָּגַעְתִּי בִּכְבוֹד פָּנֶיךָ”. אַחַר-כָּךְ קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי”. וְאָמַר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-הָאֱמוּנִים: "כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבַגְדָאד, הָיָה אַלשָּׁאפִעִי בְתוֹכָהּ. יָשַׁבְתִּי עַל הַחוֹף לִרְחֹץ כַּדָּת לִתְפִלָּה. עָבַר עַל פָּנַי אָדָם אֶחָד, וְאָמַר לִי: “בָּחוּר, הֵיטִיבָה אֶת רְחִיצָתְךָ לִתְפִּלָּה, שֶׁיֵּיטִיב לְךָ אֱלֹהִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא”. הָפַכְתִּי פָּנַי וְרָאִיתִי אָדָם שֶׁחֲבוּרַת בְּנֵי-אָדָם בְּלִוְיָתוֹ. מִהַרְתִּי בִרְחִיצָתִי לִתְפִלָּה, וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. פָּנָה אֵלַי וְאָמַר: “זָקוּק אַתָּה לְמַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, לַמְּדֵנִי מַה שֶׁלִּמֵּד אוֹתְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לִי: “דַּע שֶׁכָּל הַמַּאֲמִין בֵּאֱלֹהִים נִצָּל, וּמִי שֶׁחָרֵד לְדָתוֹ יֵצֵא בְשָׁלוֹם מֵרָעָה. וְהַנּוֹהֵג בִּנְזִירוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִמְצָא נַחַת-רוּחַ לְמָחָר, כְּלוּם אוֹסִיף לְךָ עוֹד?” אָמַרְתִּי: “בְּוַדָּאי”. אָמַר לִי: “הֱוֵה בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּפֵּק בְּמֻעָט, וּבְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹלָם-הַבָּא שׁוֹאֵף לִמְרֻבֶּה. וְהַחֲזֵק בָּאֱמֶת בְּכָל עִנְיָנֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּנָּצֵל עִם אֵלֶּה שֶׁיִּנָּצְלוּ”. אַחַר-כָּךְ הָלַךְ לוֹ. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לִי: "זֶה הוּא הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי ". וְהָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי אוֹמֵר: “רוֹצֶה הָיִיתִי שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִמְצְאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת מִתּוֹרָה זוֹ, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְיַחֲסוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּלוּם מִמֶּנָּה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: אָמְרָה הַזְּקֵנָה לְאָבִיךָ: "הָיָה הָאִמָאם אַלשָּׁאפִעִי אוֹמֵר: “רוֹצֶה הָיִיתִי שבְּנֵי-אָדָם יִמְצְאוּ לָהֶם תּוֹעֶלֶת מִתּוֹרָה זוֹ, בִּתְנַאי שֶׁלֹּא יְיַחֲסוּ לִי שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּלוּם מִמֶּנָּה”. וְאָמַר: “לֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אָדָם שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּנְחֶנּוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לָאֱמֶת וְיַעַזְבֶנּוּ לַהֲפִיצָה בְּרַבִּים. וְלֹא רַבְתִּי עִם אָדָם מֵעוֹלָם אֶלָּא כְדֵי לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת, וְלֹא אִכְפַּת לִי, אִם יְבָרֵר אֱלֹהִים אֶת הָאֱמֶת עַל-יְדֵי לְשׁוֹנִי אֲנִי אוֹ עַל-יְדֵי לְשׁוֹן זוּלָתִי”. וְאָמַר יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים: “כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא תָבוֹא לִידֵי גַאֲוָה עַל-יְדֵי לִמּוּדְךָ, זְכֹר רְצוֹן מִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ וְאֶת הַטּוֹב שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵף אֵלָיו הוּא וּמַה הָעֹנֶשׁ שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא הֵימֶנּוּ”. וְאָמְרוּ לַאַבִּי חֲנִיפָה: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים אַבּוּ גַ’עְפָר אַלְמַנְצוּר מִנָּה אוֹתְךָ לְקָאצִ’י וְקָצַב לְךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים שָׂכָר”, וְלֹא הִסְכִּים. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ מְצַפִּים שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, הִתְפַּלֵּל תְפִלַּת שַׁחֲרִית וְהִתְעַטֵּף בְּבִגְדּוֹ וְלֹא דִבֵּר כְּלוּם. בָּא שְׁלִיחַ נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים עִם הַמָּמוֹן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו וְדִבֵּר אֵלָיו, וְלֹא הֵשִׁיב לוֹ, אָמַר לוֹ שְׁלִיחַ הַכַּלִיף: “מָמוֹן זֶה בְּהֶתֶּר בָּא אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּהֶתֶּר בָּא אֵלַי, אֶלָּא שֶׁאֵינִי רוֹצֶה שֶׁתִּכָּנֵס בְּלִבִּי אַהֲבָה לְעָרִיצִים”. אָמַר לוֹ: “אֶפְשָׁר תִּכָּנֵס אֲלֵיהֶם וְתִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֶאֱהַב אוֹתָם”. אָמַר לוֹ: "כְּלוּם בָּטוּחַ אֲנִי שֶׁאֵרֵד לְתוֹךְ הַיָּם וְלֹא יִתְרַטְּבוּ בְּגָדַי? " וּמִשּׁוּם אַלשָּׁאפִעִי, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, דְּבָרִים אֵלֶּה:

הַנֶּפֶשׁ, הֲלֹא תִרְצִי בְּאִמְרֵי פִי,

הֵן כְּבוּדָה אַתְּ נֶצַח וַעֲשִׁירָה לְהַפְלִיא.

חִדְלִי מִן הַתַּאֲווֹת וְהַתְּשׁוּקוֹת

שֶׁהַרְבֵּה הֵבִיאוּ תְּשׁוּקוֹת עַד מוֹת.

וַהֲרֵי מִדִּבְרֵי סֻפְיָן אַלתַּ’וְרִי שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם אֶת עַלִי בֶּן חַסַן אַלסַּלַמִי: “עָלֶיךָ שֶׁתַּחֲזִיק בָּאֱמֶת וְתִזָּהֵר מִן הַשֶּׁקֶר וְהַבְּגִידָה וּמַרְאִית-הָעַיִן וְהַגַּאֲוָה, שֶׁכֵּן גַּם אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים מֵאָפַע בִּגְלַל חֵטְא אֶחָד מִן הַחֲטָאִים הַלָּלוּ. וְאַל תִּקַּח מִלְוָה אֶלָּא מִזֶּה שֶׁהוּא חָס עַל בַּעַל חוֹבוֹ. וְיִהְיֶה רֵעֲךָ שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב אִתּוֹ, זֶה שֶׁמְּעוֹרֵר אוֹתְךָ לְהִנָּזֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. וֶהֱוֵה מַרְבֶּה לִזְכֹּר אֶת הַמָּוֶת, וּמַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל לִסְלִיחָה לַחֲטָאֶיךָ, וּבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים שָׁלוֹם בְּמַה שֶׁנִּשְׁאַר לְךָ מֵחַיֶּיךָ. וְהַשֵּׂא עֵצָה טוֹבָה לְכָל מַאֲמִין, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתְךָ דָבָר בְּעִנְיַן דָּתוֹ. וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִבְגֹּד בְּמַאֲמִין, שֶׁהַבּוֹגֵד בְּמַאֲמִין בָּגַד בֵּאלֹהִים וּבַשָּׁלִיחַ, וְהִשָּׁמֵר מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת. וּכְשֶׁאַתָּה מְסֻפָּק בְּדָבָר, הַכְרַע בּוֹ לְצַד שֶׁאֵין סָפֵק בּוֹ, וְהָיִיתָ שָׁלוֹם. וְצַו עַל הַטּוֹב וֶאֱסֹר אֶת הָרָע, שֶׁתִּהְיֶה חָבִיב עַל אֱלֹהִים, וְשַׁפֵּר מַצְפּוּנְךָ כְּדֵי שֶׁיְּשַׁפֵּר אֱלֹהִים אֶת הַגָּלוּי שֶׁבְּךָ. וְקַבֵּל הִצְטַדְּקוּת הַמִּצְטַדֵּק לְפָנֶיךָ, וְלֹא תִשְׂנָא אָדָם מִן הְַמֻּסְלִמִים. וְהַסְבֵּר פָּנֶיךָ לְזֶה שֶׁדָּחָה אוֹתְךָ מִלְּפָנָיו, וּסְלַח לְזֶה שֶׁעָשַׁק אוֹתְךָ, שֶׁתְּהֵא חָבֵר לַנָּבִיא. וְהַשְׁלֵךְ יְהָבְךָ עַל אֱלֹהִים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי. וִירָא אֶת אֱלֹהִים יִרְאַת זֶה הַיּוֹדֵעַ שֶׁיָּמוּת וְיָקוּם לִתְחִיָּה וְיֵלֵךְ אֶל הָאֲסֵפָה שֶׁיֵּאָסְפוּ אֵלֶיהָ בְנֵי-הָאָדָם בְּיוֹם-הַדִּין וְיָעֳמַד לִפְנֵי אֱלֹהִים הָאַדִּיר. וּזְכֹר שֶׁדַּרְכְּךָ הִיא אֶל אֶחָד מִשְּׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, אִם לְגַן-עֵדֶן וְאִם לְגֵיהִנֹּם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת”.

אַחַר-כָּךְ יָשְׁבָה הַזְּקֵנָה לְצַד הַנְּעָרוֹת.

וּכְשֶׁשָּׁמַע אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵיהֶן וְהִכִּיר שֶׁהֵן הַמְעֻלּוֹת בְּדוֹרָן וְרָאָה יָפְיָן וְחִנָּן וְיִתְרוֹן תַּרְבּוּתָם, נָטָה לָהֶן חֶסֶד, וּפָנָה לַזְּקֵנָה וְכִבֵּד אוֹתָהּ, וְהִקְצָה לָהּ וּלְנַעֲרוֹתֶיהָ אֶת הָאַרְמוֹן שֶׁהָיְתָה בוֹ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת מֶלֶךְ יָוָן, וְהֶעֱבִיר אֲלֵיהֶן כָּל מַה שֶּׁהֵן זְקוּקוֹת לוֹ מִן הַטּוֹב. שָׁהוּ אֶצְלוֹ עֲשָׂרָה יָמִים וְהַזְּקֵנָה אִתָּן. וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּכְנַס אֲלֵהֶן מְצָאָן שׁוֹקְדוֹת עַל תְּפִלָּתָן, נֵעוֹרוֹת בַּלֵּילוֹת וְצָמוֹת בַיָּמִים. נָפְלָה בְּלִבּוֹ אַהֲבָתָן וְאָמַר לִי: “מִשְׁנֶה, זְקֵנָה זוֹ מִן הַחֲסִידוֹת הִיא, וְרַבָּה הִיא יִרְאַת-הַכָּבוֹד שֶׁלִּבִּי רוֹחֵשׁ לָהּ”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר, נִפְגַּשׁ אִתָּה בִּדְבַר תַּשְׁלוּם מְחִיר הַנְּעָרוֹת לָהּ. אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דַּע שֶׁמְּחִיר נְעָרוֹת אֵלּוּ לְמַעְלָה הוּא מִמַּה שֶׁמַּעֲרִיכִים אוֹתוֹ בְנֵי-אָדָם. וְאוּלָם אֲנִי אֵינִי מְבַקֶּשֶׁת בִּמְחִירָן לֹא זָהָב וְלֹא כֶסֶף וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת לֹא מְעַט וְלֹא הַרְבֵּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבָרֶיהָ הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: “גְּבֶרֶת, וּמַה מְּחִירָן?” אָמְרָה לוֹ: “אֵינִי מוֹכֶרֶת אוֹתָן לְךָ, אֶלָּא בְצוֹם חֹדֶשׁ תָּמִים שֶׁתָּצוּם בְּיוֹמוֹ וְתִהְיֶה נֵעוֹר בְלֵילוֹ לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָךּ, הֲרֵי מָקְנוֹת הֵן לְךָ בְאַרְמוֹנְךָ, שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶן מַה שֶּׁתַּחְפֹּץ”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַל שְׁלֵמוּת חֲסִידוּתָהּ וּנְזִירוּתָהּ וְיִרְאָתָהּ אֶת הָאֱלֹהִים, וְעָלָה עֶרְכָּה בְּעֵינָיו עַד מְאֹד וְאָמַר: “יְהִי-רָצוֹן שֶׁיָּבִיא אֱלֹהִים לָנוּ טוֹבָה עַל-יְדֵי אִשָּׁה חֲסִידָה זוֹ”. הִסְכִּים עִמָּהּ שֶׁיְּהֵא צָם חֹדֶשׁ תָּמִים, כְּפִי שֶׁהִתְנְתָה עָלָיו. אָמְרָה לוֹ: “וַאֲנִי אֶהְיֶה לְךָ לְעֵזֶר בַּתְּפִלּוֹת שֶׁאֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, הָבֵא לִי כוֹס מַיִם”. הֵבִיא לָהּ כּוֹס מַיִם, נָטְלָה אוֹתוֹ וְלָחֲשָׁה עָלָיו לָחַשׁ, וְיָשְׁבָה מְדַבֶּרֶת דְּבָרִים שֶׁלֹּא הֲבִינוֹנוּ אוֹתָם, וְלֹא יָדַעְנוּ בָהֶם כְּלוּם. אַחַר-כָּךְ כִּסְּתָה אֶת הַכּוֹס בְּמַטְלִית וְחָתְמָה אוֹתָהּ, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לְאָבִיךָ, וְאָמְרָה לוֹ: “לְאַחַר שֶׁתָּצוּם עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַפְסֵק צוֹמְךָ בַּלַּיְלָה הָאַחַד עָשָׂר וּשְׁתֵה מַחֲצִית מַה שֶּׁבְּכוֹס זֶה, שֶׁיּוֹצִיא מִלִּבְּךָ אֶת אַהֲבַת הָעוֹלָם-הַזֶּה, וִימַלֵּא אוֹתוֹ אוֹרָה וֶאֱמוּנָה. לְמָחָר אֲנִי יוֹצֵאת אֶל אַחַי שֶׁהֵם רוּחוֹת נַעֲלָמִים, שֶכֵּן נִכְסַפְתִּי אֲלֵיהֶם. וְאַחַר-כָּךְ אֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ אַחֲרֵי עֲבֹר עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים”. נָטַל אָבִיךָ אֶת הַכּוֹס,וְהִקְצָה לְעַצְמוֹ מָקוֹם לְהִתְבּוֹדֵד בּוֹ בָּאַרְמוֹן, וְהִנִּיחַ אֶת הַכּוֹס בְּתוֹכוֹ, וְלָקַח אֶת מַפְתֵּחַ מְקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת בְּכִיסוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם לְמָחֳרָת צָם הַשֻּׂלְטָאן וְיָצְאָה הַזְּקֵנָה לְדַרְכָּהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם צָם הַשֻּׂלְטָאן וְיָצְאָה הַזְּקֵנָה לְדַרְכָּהּ. הִשְׁלִים הַמֶּלֶךְ אֶת צוֹם עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים, וּבַיּוֹם הָאַחַד-עָשָׂר פָּתַח אֶת הַכּוֹס וְשָׁתָהּ, וּמְצָאָהּ שֶׁהֵיטִיבָהּ לְלִבּוֹ, וּבַעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים הָאֲחֵרִים לַחֹדֶשׁ בָּאָה הַזְּקֵנָה וְעִמָּהּ מְתִיקוֹת נְתוּנוֹת בְּתוֹךְ עָלִים יְרֻקִּים שֶׁאֵינָם דוֹמִים לַעֲלֵי הָאִילָנוֹת. נִכְנְסָה אֶל אָבִיךָ וְשָׁאֲלָה לוֹ לְשָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ וְאָמַר לָהּ: “בָּרוּךְ בּוֹאֵךְ, הַגְּבֶרֶת הַחֲסוּדָה”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמְךָ, שֶׁכֵּן סִפַּרְתִּי לָהֶם עַל אוֹדוֹתֶיךָ, וְשָׂמְחוּ בְךָ וְשִׁגְּרוּ לְךָ עַל יָדִי מְתִיקוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵן מִמְּתִיקוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, וְתַפְסִיק בַּאֲכִילָתָם אֶת צוֹמְךָ בְּסוֹף הַיּוֹם”. שָׂמַח אָבִיךָ תוֹסֶפֶת שִׂמְחָה וְאָמַר: "הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׁת לִי אַחִים מִן הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים ". הוֹדָה לַזְּקֵנָה וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וְכִבְּדָה וְכִבֵּד אֶת הַנְּעָרוֹת תַּכְלִית הַכָּבוֹד. הָלְכָה לָהּ לִזְמַן עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וְאָבִיךָ מַמְשִׁיךְ בְּצוֹמוֹ. וּבְרֵאשִׁית הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים בָּאָה אֵלָיו הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, דַּע שֶׁסִּפַּרְתִּי לָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים מַה שֶׁבֵּינִי לְבֵינְךָ מִן הָאַהֲבָה וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַנְּעָרוֹת אֶצְלְךָ, וְשָׂמְחוּ עַל שֶׁהַנְּעָרוֹת הֵן אֵצֶל מֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכֵּן בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתָן הֵם מַפְלִיגִים בִּתְפִלָּתָם עֲלֵיהֶן, וּתְפִלָּתָם מִתְקַבֶּלֶת; וְעַכְשָׁו מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי לָלֶכֶת אִתָּן אֶל הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים, שֶׁיִּגַּע בָּהֶן נִשְׁמַת-רוּחָן, וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁאֵין הֵן חוֹזְרוֹת אֵלֶיךָ אֶלָּא כְשֶׁעִמָּן אוֹצָר מֵאוֹצְרוֹת הָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁתַּשְׁלִים צוֹמְךָ תַּעֲסֹק בְּסִבְלוֹנוֹתָן וְתִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמָּמוֹן שֶׁתְּבִיאֶינָה לְךָ כְּחֶפְצֶךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיךָ אֶת דְּבָרֶיהָ הוֹדָה לָהּ עַל כָּךְ וְאָמַר לָהּ: “אִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא אַמְרֶה בָּזֶה אֶת פִּיךְ, לֹא הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ לֹא אוֹצָר וְלֹא מַשֶּׁהוּ זוּלָתוֹ. וְאוּלָם מָתַי אַתְּ יוֹצֵאת אִתָּן?” אָמְרָה לוֹ: “בַּלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, וַאֲנִי חוֹזֶרֶת אִתָּן אֵלֶיךָ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר מִלֵּאתָ אֶת יְמֵי הַצּוֹם, וְיַגִּיעַ זְמַן טָהֳרָתָן, וְתִהְיֶינָה לְךָ וְתַחַת פְּקֻדָּתְךָ, וּבֵאלֹהִים אֲנִי נִשְׁבַּעַת, שֶׁכָּל נַעֲרָה וְנַעֲרָה מֵהֶן מְחִירָה עָצוּם יוֹתֵר הַרְבֵּה פְּעָמִים מִמַּלְכוּתְךָ”. אָמַר לָהּ: “אַף אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת, גְּבֶרֶת חֲסוּדָה”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לוֹ: "אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתִּשְׁלַח אִתָּן מִי שֶׁיָּקָר בְּעֵינֶיךָ מֵאַרְמוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא לוֹ עֹנֶג וְתָחוּל עָלָיו הַבְּרָכָה מֵאֵת הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים ". אָמַר לָהּ: “אִתִּי נַעֲרָה יְוָנִית צַפִיָּה שְׁמָהּ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים נְקֵבָה וְזָכָר. וְאוּלָם הֵם אָבְדוּ מִזֶּה שָׁנִים. קָחֶנָּה אִתָּךְ כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עָלֶיהָ הַבְּרָכָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “אָמַר אָבִיךָ לַזְּקֵנָה, כְּשֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ אֶת הַנְּעָרוֹת: “הֲרֵי אֶצְלִי נַעֲרָה יְוָנִית צַפִיָּה שְׁמָהּ וְחוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה שְׁנֵי יְלָדִים נְקֵבָה וְזָכָר. וְאוּלָם הֵם אָבְדוּ מִזֶּה שָׁנִים, קְחִי אוֹתָהּ עִמָּךְ שֶׁתָּחוּל עָלֶיהָ הַבְּרָכָה. וְאֶפְשָׁר יִתְפַּלְּלוּ הָרוּחוֹת הַנַּעֲלָמִים לֵאלֹהִים שֶׁיָּשִׁיב לָהּ יְלָדֶיהָ וִיקַבֶּץ פִּזּוּרָם אֵלֶיהָ”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “יָפֶה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ”, שֶׁהָיָה זֶה אַבִּיר חֶפְצָהּ. נִגַּשׁ אָבִיךָ לְהַשְׁלִים צוֹמוֹ. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי יוֹצֵאת לְדַרְכִּי אֶל הָרוּחוֹת, הָבֵא אֵלַי אֶת צַפִיָּה”. קָרָא לָהּ וּבָאָה מִיָּד. מְסָרָהּ לַזְּקֵנָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַנְּעָרוֹת. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה לַחֲדַר מִשְׁכָּבָהּ, וְהוֹצִיאָה מִשָּׁם לַשֻּׂלְטָאן כּוֹס חֲתוּמָה וְהוֹשִׁיטָה אוֹתָהּ לוֹ וְאָמְרָה: “כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלשִׁים הִכָּנֵס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְתֵצֵא מִמֶּנּוּ וְתָבוֹא למקוֹם-הִתְבּוֹדְדוּת מִמְּקוֹמוֹת הַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁבְּאַרְמוֹנְךָ, וְתִשְׁתֶּה כּוֹס זוֹ וְתִישַׁן, שֶׁכְּבָר הִשַּׂגְתָּ מְבֻקָּשְׁךָ, וְשָׁלוֹם לְךָ מֵאִתִּי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂמַח הַמֶּלֶךְ וְהוֹדָה לָהּ וְנָשַׁק יָדֶיהָ. אָמְרָה לוֹ: “מַפְקִיד אֲנִי אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים”. אָמַר לָהּ: “וּמָתַי אֶרְאֶה אוֹתָךְ, גְּבֶרֶת חֲסוּדָה, שֶׁרְצוֹנִי הוּא שֶׁלֹּא אֶפָּרֵד מֵאִתָּךְ”. בֵּרְכָה אוֹתוֹ וּפָנְתָה וְיָצְאָה לַדֶּרֶךְ וְעִמָּהּ הַנְּעָרוֹת וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאָה שְׁלשָׁה יָמִים בְּצוֹם. אַחַר-כָּךְ נִתְחַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ. קָם הַמֶּלֶךְ וְנִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. יָצָא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וְנִכְנַס לִמְקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת בָּאַרְמוֹן, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אֵלָיו אָדָם, נָעַל בַּעֲדוֹ אֶת הַדֶּלֶת וְשָׁתָה הַכּוֹס וְיָשֵׁן כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לוֹ עַד סוֹפוֹ שֶׁל הַיּוֹם, וְלָא יָצָא מִמְּקוֹם הַהִתְבּוֹדְדוּת. אָמַרְנוּ: “אֶפְשָׁר עָיֵף הוּא מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ וּמִהְיוֹתוֹ נֵעוֹר בַּלֵּילוֹת וְצָם בַּיָּמִים, וּבְסִבַּת זֶה יָשֵׁן הוּא”. צִפִּינוּ לוֹ יוֹם שֵׁנִי וְלֹא יָצָא, עָמַדְנוּ עַל דֶּלֶת מְקוֹם-הַהִתְבּוֹדְדוּת וְקָרָאנוּ בְקוֹל רָם, אוּלַי יִיקַץ, וְיִשְׁאַל לָזֶה. אוּלָם לֹא בָּאָה זֹאת מֵאִתּוֹ. חִלַּצְנוּ אֶת הַדֶּלֶת מִמְּקוֹמָהּ וְנִכְנַסנוּ אֵלָיו, וּמְצָאנוּהוּ שֶׁכְּבָר נִקְרַע בְּשָׂרוֹ לִגְזָרִים וְנִתְרַסְּקוּ עַצְמוֹתָיו. כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵינוּ, לָקַחְנוּ הַכּוֹס וּמָצָאנוּ בַּמִּכְסֶה פִּסַּת-נְיָר וּבָהּ כָּתוּב: “מִי שֶׁעָשָׂה רָע, לֹא יִתְגַּעְגַּע אָדָם עָלָיו, וְזֶה גְמוּל זֶה שֶׁמַּעֲרִים עַל בְּנוֹת הַמְּלָכִים וְפוֹרְעָן לְשִׁמְצָה, וְכָל מִי שֶׁיִּטֹּל פִתְקָא זוֹ יְהֵא יוֹדֵעַ שֶׁשַּׁרְכָּאן, כְּשֶׁבָּא לְאַרְצֵנוּ פִּתָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְלֹא הָיָה לוֹ דַי בְּכָךְ אֶלָּא שֶׁנְּטָלָהּ מֵאַרְצֵנוּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ אֲלֵיכֶם. אַחַר-כָּךְ שִׁלַּח אוֹתָהּ עִם עֶבֶד כּוּשִׁי שֶׁהֲרָגָהּ, וּמְצָאנוּהָ הֲרוּגָה בַעֲרָבָה מָשְׁלָכָה עַל הָאָרֶץ. וְאֵין זֶה מִמִּנְהַג הַמְּלָכִים, וּמִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה זֶה, אֵין גְּמוּלוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ, וְאַתֶּם אָל נָא תַאֲשִׁימוּ אָדָם בִּרְצִיחָתוֹ, שֶׁלֹּא הָרְגָה אוֹתוֹ אֶלָּא הַקּוֹסֶמֶת בַּת-הַחַיִל שֶׁשְּׁמָהּ דַ’את אַלדַּוָאהִי, וַהֲרֵי לָקַחְתִּי אִתִּי אֶת אֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ צַפִיָּה וְהוֹלַכְתִּי אוֹתָהּ אֶל אָבִיהָ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא. וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא זוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נִפְשֹׁט עֲלֵיכֶם בִּגְדוּד וְנַהֲרֹג אֶתְכֶם וְנִטֹּל מִכֶּם אֶת הַחֲצֵרוֹת עַד שֶׁתִּשָּׁמְדוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם, וְלֹא יִשָּׁאֵר מִכֶּם לֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא נוֹפֵחַ בָּאֵשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן יְהֵא עוֹבֵד אֶת הַצְּלָב וְאֶת הָאֵזוֹר”³⁴, כְּשֶׁקָרָאנוּ נְיָר זֶה, יָדַעְנוּ שֶׁהַזְּקֵנָה עָקְבָה אוֹתָנוּ, וְהֵפִיקָה זְמָמָהּ לָנוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָעַקְנוּ וְסָפַקְנוּ עַל פָּנֵינוּ וּבָכִינוּ, אַךְ הַבְּכִי לֹא הוֹעִיל לָנוּ. נֶחְלְקוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא בִּדְבַר מִי שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתוֹ שֻׂלְטָאן עֲלֵיהֶם, מֵהֶם מִי שֶׁחָפֵץ בְּאָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְלֹא פָסַקְנוּ מִמַּחְלֹקֶת זוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן חֹדֶשׁ. אַחַר-כָּךְ אָסַפְנוּ מִקְצָת מֵאִתָּנוּ, וּבִקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת אֶל אָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְנָסַעְנוּ עַד שֶׁמָּצָאנוּ אוֹתְךָ, וַהֲרֵי זוֹהִי סִבַּת מִיתָתוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן עֹמָר אַלנֻּעְמָאן”.

כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו, בָּכָה צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וַאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן, וּבָכָה שׁוֹמֵר-הַסַּף גַּם הוּא. אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף לְצַוְא אַלְמַכָּאן: “הַמֶּלֶךְ, הַבְּכִי לֹא יוֹעִיל לְךָ כְּלוּם, וְלֹא יוֹעִיל לְךָ אֶלָּא זֶה שֶׁתְּאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וּתְהִי חָזָק בְּהַחְלָטָתְךָ וּתְכוֹנֵן אֶת מַלְכוּתְךָ, וּמִי שֶׁהִנִּיחַ אַחֲרָיו כְּמוֹתְךָ לֹא מֵת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁקַט מִבֶּכִי, וְצִוָּה לְהַצִּיב אֶת כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת מִחוּץ לַמִסְדְּרוֹן, צִוָּה לְהַצִּיג לְפָנָיו אֶת הַצָּבָא, וְעָמַד שׁוֹמֵר-הַסַּף לְצִדּוֹ, וְשָׂרֵי-צְבָא הָאַרְמוֹן מֵאַחֲרָיו, וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו, וְעָמַד כָּל אֶחָד מֵהַנְּסִיכִים וְרַבֵּי הַמַּלְכוּת לְפִי מַעֲלָתוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ צַוְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “הַגֵּד לִי פֵשֶׁר דָּבָר בִּדְבַר אוֹצְרוֹת אָבִי”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. הוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בָּתֵּי-הָאוֹצָר, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַמָּמוֹן הָאָצוּר וּמִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּכְמוֹ כֵן מָסַר לוֹ דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְקֻפָּתוֹ הוּא מִן הַמָּמוֹן. הֶעֱנִיק צַוְא אַלְמַכָּאן לַצָּבָא הַעֲנָקוֹת, וְנָתַן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְבוּשׁ מַלְכוּת סִינִי. וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה תַּעֲמֹד בְּמִשְׂרָתְךָ”. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בַאֲרִיכוּת יָמִים. נָתַן גַּם לַנְסִיכִים לְבוּשֵׁי-מַלְכוּת, וְאָמַר לְשׁוֹמֵר-הַסַּף: "הוֹצֵא לְפָנַי מַה שֶׁאִתְּךָ מִמַּס דַּמֶּשֶׂק. שָׂם לְפָנָיו אֶת אַרְגְּזֵי הַמָּמוֹן, וְהַחֲפָצִים הַיְקָרִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, נְטָלָם וְחִלְּקָם בֵּין הַצָּבָא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצַוְא אַלְמַכָּאן צִוָּה עַל שׁוֹמֵר-הַסַּף לַעֲרֹךְ לְפָנָיו מַה שֶׁהֵבִיא מִמַּס דַּמֶּשֶׂק, וְעָרַךְ לְפָנָיו אַרְגְּזֵי-הַמָּמוֹן וְהַחֲפָצִים הַיְקָרִים וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. נְטָלָם וְחִלְּקָם בֵּין הַצָּבָא, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶם כְּלוּם לַחֲלוּטִין. נָשְׁקוּ הַנְּסִיכִים אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוּהוּ בַאֲרִיכוּת יָמִים, וְאָמְרוּ: “לֹא רָאִינוּ מֶלֶךְ שֶׁיִּתֵּן כַּמַּתָּנוֹת הָאֵלֶּה”, וְהָלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם. כְּשֶׁהִשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר צִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ, וְנָסְעוּ שְׁלשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הִשְׁקִיפוּ עַל בַּגְדָאד, נִכְנְסוּ לָעִיר וּמְצָאוּהָ שֶׁכְּבָר קֻשְׁטָה. עָלָה הַשֻּׂלְטָאן צַוְא אַלְמַכָּאן לְאַרְמוֹן אָבִיו וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, עָמְדוּ אֲמִירֵי הַצָּבָא וְהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף שֶׁל דַּמֶּשֶׂק לְפָנָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת הַמַּזְכִּיר לִכְתֹב מִכְתָּב אֶל אָחִיו שַׁרְכָּאן, וּלְסַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְשֶׁיֹּאמַר בְּסוֹפוֹ: “וּבְשָׁעָה שֶׁתַּעֲמֹד עַל מִכְתָּב זֶה, הִתְכּוֹנֵן וָבוֹא עִם צְבָאֲךָ כְּדֵי שֶׁנִּפְנֶה לַעֲלוֹת בִּגְדוּדִים עַל הַכּוֹפְרִים וְנִקַּח מֵהֶם נָקָם וְנָגֹל הַחֶרְפָּה מֵעָלֵינוּ”. קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְחָתַם אוֹתוֹ, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: "לֹא יוֹבִיל מִכְתָּב זֶה אֶלָּא אָתָּה, וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁתְּדַבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְתֹאמַר לוֹ: “אִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶת מַלְכוּת אָבִיךָ הֲרֵי לְךָ הִיא, וְאָחִיךָ יִהְיֶה בִמְקוֹמְךָ בְדַמֶּשֶׂק, כְּפִי שֶׁהִגִּיד לָנוּ כָךְ הוּא”. יָרַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מֵאֶצְלוֹ וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה. אַחַר כָּךְ צִוָּה צַוְא אַלְמַכָּאן לְתַקֵּן לַמַּסִּיק דִירָה מְפֹאֶרֶת וְשֶׁיְּרַפְּדוּ אוֹתָהּ בַּטּוֹבִים שֶׁבַּשְּׁטִיחִים. וּמַסִּיק זֶה סִפּוּרוֹ עוֹד אָרֹךְ.

אַחֲרֵי-זֶה יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן בְּאַחַד הַיָּמִים לְצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וָאֵיל. וּכְשֶׁחָזַר לְבַגְדָאד הֵבִיא לוֹ אַחַד הַנְּסִיכִים מִן הַסּוּסִים הָאֲצִילִים וּנְעָרוֹת יָפוֹת, מַה שֶׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֵר. מָצְאָה נַעֲרָה אַחַת מֵהֶן חֵן בְּעֵינָיו. הִתְיַחֵד אִתָּהּ וּבָא אֵלֶיהָ בְאוֹתוֹ לַיְלָה וְהָרְתָה לוֹ מִיָּד. לְאַחַר זְמַן חָזַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן מִמַּסָּעוֹ, וְהוֹדִיעוֹ בִּדְבַר אָחִיו שַׁרְכָּאן, וְשֶׁהוּא בָא אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “צָרִיךְ שֶׁתֵּצֵא לִקְרָאתוֹ וּתְקַבֵּל פָּנָיו”. אָמַר לוֹ צַוְא אַלְמַכָּאן: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא לִקְרָאתוֹ עִם פַּמַּלְיַת מַלְכוּתוֹ מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד מִבַּגְדָאד, וְנָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מְצַפֶּה לְאָחִיו.

בַּבֹּקֶר בָּא הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן עִם צְבָא סוּרְיָה, כָּל פָּרָשׁ אַבִּיר וְאַרְיֵה כַּבִּיר וְגִבּוֹר קְרָב. וּבְשָׁעָה שֶׁפְּלֻגּוֹת הָרוֹכְבִים נִשְׁקְפוּ וְקָרְבוּ, וְעַנְנֵי הָאָבָק יְקוּם עָטָפוּ, וְנִשְּׂאוּ הַנִּסִים וְהוּנָפוּ, יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לְפָגְשָׁם. וּכְשֶׁרָאָה צַוְא אַלְמַכָּאן אֶת אָחִיו עַיִן בְּעַיִן, בִּקֵּשׁ לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ לִקְרָאתוֹ. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ שַׁרְכָּאן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֹאת, וְיָרַד שַׁרְכָּאן מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ לִקְרָאתוֹ בָּרֶגֶל. וּכְשֶׁנִּמְצָא לִפְנֵי צַוְא אַלְמַכָּאן נָפַל צַוְא אַלְמַכָּאן עַל צַוָּארָיו. אִמְּצוֹ שַׁרְכָּאן אֶל לִבּוֹ וּבָכָה בְכִי גָדוֹל, וְנִחֲמוּ זֶה אֶת זֶה. רָכְבוּ הַשְּׁנַיִם וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם וְנָסַע הַצָּבָא עִמָּם, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְבַגְדָאד, וְחָנוּ. עָלוּ צַוְא אַלְמַכָּאן הוּא וְאָחִיו שַׁרְכָּאן אֶל אַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וְלָנוּ בוֹ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. בַּבֹּקֶר יָצָא צַוְא אַלְמַכָּאן וְצִוָּה לְהַזְעִיק אֶת הַצָּבָא מִכָּל צַד וּלְהַכְרִיז עַל צֵאתוֹ לִפְשֹׁט בַּגְּדוּדִים וְעַל מִלְחֶמֶת מִצְוָה. עָמְדוּ וְהִמְתִּינוּ לְבוֹא הַגְּיָסוֹת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָא הָיוּ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ וּמַבְטִיחִים לוֹ טוֹב עַד שֶׁעָבַר בְּמַצָּב זֶה זְמַן שֶׁל חֹדֶשׁ תָּמִים, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאִים מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת בָּזֶה אַחַר זֶה.

אַחַר כָּךְ אָמַר שַׁרְכָּאן לְאָחִיו: “אָחִי, סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ”. סִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּמַה שֶׁעָשָׂה אִתּוֹ הַמַּסִּיק מִן הַחֶסֶד. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “כְּלוּם לֹא גָמַלְתָּ אוֹתוֹ טוּב עַל חַסְדּוֹ?” אָמַר לוֹ: “אָחִי, עַד עַכְשָׁו לֹא גְמַלְתִּיו טוֹב, וְאוּלָם כְּשֶׁאָשׁוּב מִן הַקְּרָב אֶגְמֹל אוֹתוֹ טוֹב, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

כרך ה

מאת

אלמוני/ת

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וּשְׁנֵי בָנָיו שַׁרְכָּאן וְצַ'וְא אַלְמַכָּאן

מאת

אלמוני/ת

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן אָמַר לְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “כְּלוּם לֹא גָמַלְתָּ לַמַּסִּיק טוֹב עַל חַסְדּוֹ?” אָמַר לוֹ: “אָחִי, לֹא גְמַלְתִּיו טוֹב עַד עַכְשָׁו, וְאוּלָם אֶגְמְלֵהוּ טוֹב, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, כְּשֶׁאֶחֱזֹר מִן הַמִּלְחָמָה וְאֶתְפַּנֶּה לוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכִּיר שַׁרְכָּאן שֶׁאֲחוֹתוֹ הַנְּסִיכָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דִּבְּרָה אֱמֶת בְּכָל מַה שֶׁהִגִּידָה לוֹ. הִסְתִּיר מַה שֶּׁהָיָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְשִׁדֵּר לָהּ שָׁלוֹם עַל-יְדֵי שׁוֹמֵר-הַסַּף בַּעְלָהּ, וְשִׁדְּרָה לוֹ אַף הִיא שָׁלוֹם וּבֵרְכָה אוֹתוֹ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹת בִּתָּהּ קֻצִ’יַ פַּכָּאן. הוֹדִיעַ לָהּ שֶׁהִיא בְטוֹב וּבְתַכְלִית הַבְּרִיאוּת וְהַשָּׁלוֹם. נָתְנָה שֶׁבַח לֵאלֹהִים וְהוֹדְתָה לוֹ. חָזַר שַׁרְכָּאן אֶל אָחִיו לְהִוָּעֵץ בּוֹ בִדְבַר הַמַּסָּע, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, כְּשֶׁיִּהְיֶה הַצָּבָא בִשְׁלֵמוּתוֹ וְיָבוֹאוּ הָעַרְבִים מִכָּל הַמְקוֹמוֹת, נֵצֵא לַמִּלְחָמָה”. צִוָּה לְהָכִין אֶת הַצֵּידָה וְהֵבִיא אֶת צָרְכֵי-הַמִּלְחָמָה, סָר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל אִשְׁתּוֹ,וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים לְהֶרְיוֹנָה, וְהֶעֱמִיד לָהּ גְּדוֹלֵי-הַסּוֹפְרִים וְהָאַצְטְרוֹלוֹגִים שֶׁיָּסוּרוּ לִפְקֻדָּתָהּ, וְקָצַב לָהּ הַכְנָסוֹת קְבוּעוֹת וּמַשְׂכּוֹרוֹת, וְנָסְעוּ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְמִיּוֹם הַגִּיעַ צִבְאוֹת סוּרְיָה, אַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ הָעַרְבִים וְכָל הַצָּבָא מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת. נָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא וְהָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם חַיִל רָב. וְהָיָה שֵׁם שַׂר-הַצָּבָא שֶׁל הַדַּיְלַמִים רֻסְתָּם, וְשֵׁם שַׂר-צְבָא הַתֻּרְכִּים בַּהְרָאם. רָכַב צַ’וְא אַלְמַכָּאן בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת בַּתָּוֶךְ וְלִימִינוֹ אָחִיו שַׁרְכָּאן וּלִשְׂמֹאלוֹ שׁוֹמֵר-הַסַּף גִּיסוֹ. הִמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ זְמַן חֹדֶשׁ, וּבְכָל שָׁבוּעַ הָיוּ חוֹנִים בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת וְנָחִים בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, מִשׁוּם שֶׁהָיָה הָעָם רָב. הִמְשִׁיכוּ לִנְסֹעַ כָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ הַיְּוָנִים, בָּרְחוּ בְּנֵי-הַכְּפָרִים וְהַחַוּוֹת וְהַקַּבְּצָנִים לְקוּשְׁטָא. וּכְשֶׁשָּׁמַע אַפְרִידוּן מַלְכָּם מַה שֶּׁסִּפְּרוּ, קָם וְשָׂם פָּנָיו אֶל דַ’את אַלְדַּוָאהִי, שֶׁכֵּן הִיא הָיְתָה זוֹ שֶׁסִּדְּרָה אֶת הַתַּחְבּוּלָה וְנָסְעָה לְבַגְדָאד עַד שֶׁהָרְגָה אֶת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְלָקְחָה אֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְאֶת הַמַּלְכָּה צַפִיָּה וְחָזְרָה אִתָּן כֻּלָּן לְאַרְצָהּ. כְּשֶׁחָזְרָה אֶל בְּנָה מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְהָיְתָה בְּטוּחָה עַל נַפְשָׁה, אָמְרָה לִבְנָה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁכְּבָר נָקַמְתִּי נִקְמַת בִּתְּךָ אַבְּרִיזָה, וְהָרַגְתִּי אֶת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְהֵבֵאתִי אִתִּי אֶת צַפִיָּה. עַכְשָׁו קוּם וְסַע אֶל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא וְהַחֲזֵר לוֹ אֶת צַפִיָּה, וְהוֹדַע אוֹתוֹ מַה שֶּׁאֵרַע, שֶׁיִּהְיֶה יַחַד אִתָּנוּ עַל הַמִּשְׁמָר וְנָכִין אֶת חֵילוֹתֵינוּ. וַאֲנִי נוֹסַעַת אִתְּךָ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן שַׁלִּיט קוּשְׁטָא, שֶׁדּוֹמָה אֲנִי שֶׁהַמֻּסְלִמִים לֹא יַמְתִּינוּ עַד שֶׁאָנוּ נִתְקֹף אוֹתָם”. אָמַר לָהּ בְּנָה הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ: “הַמְתִּינִי עַד שֶׁיִּקְרְבוּ לְאַרְצֵנוּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא לָנוּ שָׁהוּת לְהָכִין עַצְמֵנוּ”. הִתְחִילוּ לֶאֱסֹף אֶת אַנְשֵׁיהֶם וּלְהָכִין עַצְמָם. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְדִיעָה, כְּבָר הָיוּ מוּכָנִים אָסְפוּ אֶת הַמַּחֲנוֹת. נָסְעָה דַ’את אַלדַּוָאהִי בְּרֹאשׁ חֲלוּץ הָרֶכֶב לִפְנֵיהֶם לְקוּשְׁטָא. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְקוּשְׁטָא שָׁמַע מַלְכָּהּ הַמֶּלֶך הַגָּדוֹל אַפְרִידוּן עַל דְּבַר בּוֹא חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְיָצָא לִקְרָאתוֹ.

כְּשֶׁנִּפְגַּשׁ אַפְרִידוּן עִם מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה שָׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁלוֹמוֹ וּלְסִבַּת בּוֹאוֹ. סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁעָשְׂתָה אִמּוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי מִן הַתַּחְבּוּלָה, וְשֶׁהִיא הָרְגָה אֶת מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים וְלָקְחָה מֵאֶצְלוֹ אֶת הַמַּלְכָּה צַפִיָּה, וְהִיא אוֹמֶרֶת: “הִנֵּה הַמֻּסְלִמִים אָסְפוּ אֶת צִבְאוֹתֵיהֶם וּבָאוּ, וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת יָד אַחַת כֻּלָּנוּ לָצֵאת לִקְרָאתָם”. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן עַל בּוֹא בִתּוֹ וְעַל רֶצַח עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְשָׁלַח אֶל כָּל הָאֲרָצוֹת לְבַקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָה וְסִפֵּר לָהֶם סִבַּת רֶצַח הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. חָשׁוּ אֵלָיו חֵילוֹת הַנּוֹצְרִים, וְלֹא עָבְרוּ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהָיוּ חֵילוֹת הַיְּוָנִים שְׁלֵמִים. בָּאוּ הַפְרַנְקִים מִכָּל קְצוֹתֵיהֶם, כְּגוֹן הַצָּרְפָתִים וְהַגֶּרְמָנִים, וְאַנְשֵׁי דַבּוּרָה וְגוּרְנָה וּבַּנְדַק וְגֶנוּיִז וּשְׁאָר חֲיָלוֹת בַּעֲלֵי הַפָּנִים הַחִוְּרוֹת, וּכְשֶׁהָיוּ הַצְּבָאוֹת שְׁלֵמִים, וְנַעַשְׂתָה הָאָרֶץ צָרָה בָהֶם בִּגְלַל רִבּוּיָם, צִוָּם הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אַפְרִידוּן לִנְסֹעַ מִקּוּשְׁטָא וְנָסָעוּ, וְנִמְשַׁךְ מַסַּע צִבְאוֹתֵיהֶם בָּזֶה אַחֲרֵי זֶה עֲשָׂרָה יָמִים, נָסְעוּ עַד שֶׁחָנוּ בְּנַחַל רְחַב יָדַיִם; וְהָיָה אוֹתוֹ נַחַל קָרוֹב לַיָּם-הַמָּלוּחַ. עָמְדוּ שְׁלשָׁה יָמִים וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי בִּקְּשׁוּ לִנְסֹעַ, וְהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְדִיעָה עַל דְּבַר בּוֹא צִבְאוֹת הָאִסְלָאם וּמְגִנֵּי דַת-מֻחַמָּד הַטּוֹב בָּאָדָם. עָמְדוּ שָׁם שְׁלשָׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי רָאוּ אָבָק שֶׁהִתְנַשֵּׂא עַד שֶׁעָטָה אֶת הָאָרֶץ. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מִן הַיּוֹם עַד שֶׁנִּתְפַּזֵּר אוֹתוֹ הָאָבָק, וְעָלָה בִּקְרָעִים בָּאֲוִיר, וּמָחֲקוּ כוֹכְבֵי הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים וּבְרַק לֹבֶן הַחֲנִיתוֹת אֶת חֶשְׁכָתוֹ, וְנִגְלוּ מִתַּחְתָּיו נִסִּים מֻסְלִמִים וּדְגָלִים מֻחַמָּדִים, וְקָרְבוּ הַפָּרָשִׁים כְּפֶרֶץ יַמִּים בְּתוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹת, דוֹמִים לַעֲנָנִים נִדְחָפִים מִסָּבִיב לִלְבָנוֹת.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת זֶה מוּל זֶה, וְהִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי הַיַּמִּים וְנָפְלָה עַיִן עַל עַיִן. וְהָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא לַעֲרֹךְ קְרָב הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן הוּא וְצִבְאוֹת סוּרְיָה, וְהָיוּ שְׁלשִׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים. וְיָצְאוּ אַחֲרָיו הַמִּשְׁנֶה מַצְבִּיא צְבָא הַתֻּרְכִּים וּמַצְבִּיא הַדַּלַמִים רֻסְתָּם וּבַהְרָאָם וְעִמָּם עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים. וְעָלוּ אַחֲרֵיהֶם רַגְלִים מֵהָעָם שֶׁל הַיָּם-הַמָּלוּחַ לְבוּשִׁים שִׁרְיוֹנוֹת בַּרְזֶל שֶׁדָּמוּ בָהֶם כְּאַגָּנֵי סַהַר הַנּוֹסְעִים לְמַסְעֵיהֶם בְּלֵילוֹת אֲפֵלָה. וְהָיוּ צִבְאוֹת הַנּוֹצְרִים קוֹרְאִים: “יֵשׁוּ וּמִרְיָם וְהַצְּלָב” הַמְזֹהָם, אַחַר-כָּךְ הִסְתָּעֲרוּ עַל הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וּמִי שֶׁעִמּוֹ מִצִּבְאוֹת סוּרְיָא. וְהָיָה כָל זֶה לְפִי תַכְסִיס הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. שֶׁכֵּן פָּנָה אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי צֵאתוֹ וְאָמַר לָהּ: “כֵּיצַד נִנְהַג? וּמַה יִּהְיֶה הַתַּכְסִיס? וַהֲרֵי אַתְּ הַסִּבָּה לְעִנְיָן קָשֶׁה זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַכֹּהֵן הַנַּעֲלֶה שֶׁאֲנִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ דָּבָר, שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְתָכְנוֹ אַף אִלּוּ הָיָה קוֹרֵא לְעֶזְרָה לוֹ אֶת הַמַּלְאָכִים הַנְּפִילִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁמוֹנִים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכָּל זֶה הָיָה לְפִי תַכְסִיס הַזְּקֵנָה, שֶׁכֵּן פָּנָה אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי צֵאתוֹ וְאָמַר לָהּ: “כֵּיצַד נִנְהַג? וּמַה יִּהְיֶה הַתַּכְסִיס? וַהֲרֵי אַתְּ הַסִּבָּה לְעִנְיָן קָשֶׁה זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַכֹּהֵן הַנַּעֲלֶה שֶׁאֲנִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ דָּבָר, שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יַעֲצֹר כֹּחַ לְתָכְנוֹ אַף אִלּוּ הָיָה קוֹרֵא לְעֶזְרָה לוֹ אֶת הַמַּלְאָכִים הַנְּפִילִים”, וְהוּא שֶׁתִּשְׁלַח חֲמִשִּׁים אֶלֶף מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁיֵּרְדוּ בָּאֳנִיּוֹת וְיַעֲשׂוּ דַרְכָּם בַּיָּם עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְהַר הֶעָשָׁן, וְיַעַמְדוּ שָׁם וְלֹא יִסְעוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם עַד שֶׁיָּבוֹאוּ אֲלֵיהֶם דִּגְלֵי הָאִסְלָאם וְהָיוּ לִפְנֵיכֶם, וְאָז תִּלָּחֲמוּ בָהֶם. אַחַר-כָּךְ יֵצֵא אֲלֵיהֶם הַצָּבָא מִן הַיָּם וְיִהְיוּ מֵאַחֲרֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ נְקַדֵּם פְּנֵיהֶם בַּיַּבָּשָׁה, וְלֹא יִמָּלֵט מֵהֶם אֶחָד, וְהָיָה קֵץ לָעִנּוּי בָּעִנּוּיִים, וְתִהְיֶה לָנוּ שַׁלְוָה עַד עוֹלָם”. מָצָא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה נְכוֹחִים וְאָמַר לָהּ: “יָפָה הָעֵצָה שֶׁיָּעַצְתְּ, הַגְּבֶרֶת בַּזְּקֵנוֹת בַּעֲלַת-הַמְּזִמּוֹת, אֲשֶׁר לְפִיהָ יִדְרְשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּרִיבוֹת גְאֻלַּת דָּמִים”.

וְאוּלָם כְּשֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם צִבְאוֹת הָאִסְלָאם בְּאוֹתוֹ נַחַל, אָחֲזָה אֵשׁ לֶהָבָה בָּאֹהָלִים עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁוּ, וְעָשׂוּ הַחֲרָבוֹת כָּלָה בַּגְּוִיּוֹת. אַחַר-כָּךְ הִשְׂתָּעֲרוּ צִבְאוֹת בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וּבְרֹאשָׁם צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם צְבָא הַכּוֹפְרִים שֶׁהָיוּ בַיָּם, עָלוּ עֲלֵיהֶם מִן הַיָּם וְהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם צַ’וְא אַלְמַכָּאן אָמַר: “הִפְכוּ פְנֵיכֶם לְמוּל הַכּוֹפְרִים, אַתֶּם מִפְלֶגֶת הַנָּבִיא הַנִּבְחָר, וְהִלָּחֲמוּ בִּבְנֵי הַכּוֹפְרִים וְהָאוֹיְבִים שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים לְמִצְוַת הָרַחוּם וְהָרַחֲמָן”. הָפְכוּ פְנֵיהֶם וְנִלְחֲמוּ בַּנּוֹצְרִים. נִגַּשׁ שַׁרְכָּאן עִם מַחֲנֶה אַחֵר מִן הַמֻּסְלִמִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ בְּעֵרֶךְ. וְהָיָה צְבָא הַכּוֹפְרִים בְּעֵרֶךְ אֶלֶף אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. וּכְשֶׁהִתְעָרְבוּ הַמֻּסְלִמִים אֵלֶּה בְאֵלֶּה חָזְקוּ לִבּוֹתָם וְקָרְאוּ: “אָכֵן הִבְטִיחַ לָנוּ אֱלֹהִים אֶת הַנִּצָחוֹן, וְיָעַד לַכּוֹפְרִים כִּשָּׁלוֹן”. הִתְנַגְּשׁוּ בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים, וּפִלֵּס לוֹ שַׁרְכָּאן נָתִיב בְּתוֹךְ הַמַּעֲרָכוֹת, וְסָעַר בְּתוֹךְ הָאֲלָפִים, וְנִלְחַם מִלְחָמָה שֶׁנֶּהְפָּכוֹת עַל יָדָהּ שַׂעֲרוֹת הַתִּינוֹקוֹת לְשֵׂיבָה. וְלֹא פָסַק לַחֲדוֹר בְּתוֹךְ הַכּוֹפְרִים וּלְהָנִיף עֲלֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב הַגּוֹזֶרֶת וְלִקְרֹא: “אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל”, עַד שֶׁהֵשִׁיב אֶת הָאֲנָשִׁים אָחוֹר אֶל הַיָּם, וְאָפְסוּ כֹחוֹת גּוּפָם, וְנָתַן אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה לְדַת הָאִסְלָאם. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים נִלְחָמִים וְהֵם שִׁכּוֹרִים וְלֹא מִיַּיִן. וּכְבָר נֶהֶרְגוּ בְאוֹתוֹ זְמַן מִן הָאֲנָשִׁים חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף, וְנֶהֶרְגוּ מִן הַמֻּסְלִמִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת. לֹא הָיָה אֲרִי-הַדָּת הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן יָשֵׁן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, לֹא הוּא וְלֹא אָחִיו צוא אלמכאן, אֶלָּא הָיוּ מְבַשְּׂרִים אֶת הָאֲנָשִׁים בְּשׂוֹרַת הַנִּצָּחוֹן וּפוֹקְדִים אֶת הַפְּצוּעִים וּמְבָרְכִים אוֹתָם לְנִצָּחוֹן וּלְשָׁלוֹם וּלְשָׂכָר בִּשְׁעַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֻּסְלִמִים, וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא וּמֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְאִמּוֹ הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אָסְפוּ אֶת הָאֲמִירִים שֶׁל הַצָּבָא וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “אָכֵן הָיִינוּ מַשִּׂיגִים אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ וּמְרַפְּאִים אֶת לִבֵּנוּ. וְאוּלָם זֶה שֶׁבָּטַחְנוּ עַל רֹב חֵילוֹתֵינוּ הוּא שֶׁהִכְשִׁילָנוּ”. אָמְרָה לָהֶם הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “אָכֵן לֹא יוֹעִיל לָכֶם עוֹד, אֶלָּא אִם תִּקְרְבוּ לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ וְתַחֲזִיקוּ בְמָעוֹז הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית. נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֵין כֹּחוֹ שֶׁל צְבָא הַמֻּסְלִמִים אֶלָּא בְשָׂטָן זֶה, הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן”, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “הֲרֵי גָּמַרְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלְּמָחָר אֲנִי עוֹרֵךְ מַעֲרָכָה נֶגְדָּם וּמוֹצִיא לִקְרָאתָם אֶת הָאַבִּיר הַמְפֻרְסָם לוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט, שֶׁכֵּן אִם הוּא יוֹצֵא אֶל הַמַּעֲרָכָה לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, הוּא הוֹרְגוֹ וְהוֹרֵג זוּלָתוֹ מִן הַגִּבּוֹרִים עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד. וּכְבָר גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם הַלַּיְלָה הַזֶּה בַּקְּטֹרֶת הַמְקֻדֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָאַמִירִים אֶת דְּבָרָיו נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. וְהָיְתָה הַקְּטֹרֶת שֶׁלָּהּ הִתְכַּוֵּן, צוֹאָתוֹ שֶׁל רַב-הַהֶגְמוֹנִים הַגָּדוֹל, הַשַּׁקְרָן וְהַנּוֹכֵל, שֶׁכֵּן הָיוּ מִתְאַוִּים לָהּ וּמוֹקִירִים עֶרְכָּהּ עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁהָיוּ גְדוֹלֵי הֶגְמוֹנֵי הַיְּוָנִים שׁוֹלְחִים אוֹתָהּ אֶל כָּל קַצְוֵי אַרְצוֹתֵיהֶם מְסוּכָה בְּמֹר וּבְעִנְבָּר כְּרוּכָה בְמֶשִׁי. וּכְשֶׁהִגִּיעָה שְׁמוּעָתָהּ לַמְּלָכִים הָיוּ מְשַׁלְּמִים מְחִירָה מִשְׁקַל הַדִּרְהָם מִמֶּנָּה אֶלֶף דִּינָר. וְהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהָיוּ הַמְּלָכִים שׁוֹלְחִים לְבַקְּשָׁהּ לְקַטֵּר בָּהּ אֶת הַכַּלּוֹת. וְהָיוּ הָהֶגְמוֹנִים מְעַרְבְּבִים צוֹאָתָם בְּצוֹאָתוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה צוֹאַת רַב-הַהֶגְמוֹנִים מַסְפֶּקֶת לְעֶשֶׂר אֲרָצוֹת. וְהָיוּ אַבִּירֵי הַמְּלָכִים מְשִׂימִים קֹרְטוֹב מִמֶּנָּה בִכְחַל עֵינֵיהֶם וּמְרַפְּאִים בָּהּ אֶת הַחוֹלֶה וְאֶת הֶחָשׁ בְּמֵעָיו. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, נִזְדָּרְזוּ הַפָּרָשִׁים לָשֵׂאת הָרְמָחִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, וְנִזְדָּרְזוּ הַפָּרָשִׁים לָשֵׂאת הָרְמָחִים, קָרָא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֵלָיו אֶת הַהֶגְמוֹנִים הַקְּרוֹבִים אֵלָיו וְאֶת רַבֵּי מַלְכוּתוֹ, וְנָתַן לָהֶם לְבוּשׁ מַלְכוּת וְחָקַק אֶת אוֹת הַצְּלָב בִּפְנֵיהֶם וְקִטְּרָם בַּקְּטֹרֶת הַנִּזְכֶּרֶת לִפְנֵי-כֵן, הַיְּנוּ צוֹאַת רַב- הַהֶגְמוֹנִים וְהַכֹּהֵן הַנּוֹכֵל. וְאַחֲרֵי שֶׁקִּטְּרָם צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת לוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט, שֶׁהָיוּ מְכַנִּים אוֹתוֹ בַּכִּנּוּי “חֶרֶב- הַמָּשִׁיחַ”, וְקִטְּרוֹ בְּפֶרֶשׁ וְשִׁפְשֵׁף בּוֹ אֶת חִכּוֹ וְנָתַן לוֹ לִנְשֹׁם מִמֶּנּוּ, וְגֵאֵל בּוֹ אֶת לְחָיָיו, וּמָרַח אֶת שְׂפָמוֹ בִּשְׁיָרָיו. וְלֹא הָיָה בְאַרְצוֹת יָוָן חָזָק מִמֶּנּוּ, מֵאוֹתוֹ אָרוּר לוּקָא, וְלֹא מוֹרֶה חֵץ טוֹב מִמֶּנּוּ וְלֹא מַכֶּה בַחֶרֶב וְלֹא דוֹקֵר בְּרֹמַח בְּיוֹם קְרָב. וְהָיָה מְכֹעַר הַמַּרְאֶה וּכְאִלּוּ הָיוּ פָנָיו פְּנֵי חֲמוֹר וְצוּרָתוֹ צוּרַת קוֹף, וּמֶבָּטוֹ צִפְעוֹנִי, וְקִרְבָתוֹ קָשָׁה מִפֵּרוּ הָאָהוּב. הָיָה בוֹ מִן הַלַּיְלָה חֶשְׁכָתוֹ הָאֲפֵלָה, וּמִן הָאַרְיֵה רֵיחוֹ הַמַּסְרִיחַ מִן הַנְּבֵלָה, וּמִן הַנָּמֵר נְכָלָיו, וּמִן הַכְּפִירָה אוֹתוֹתֶיהָ. נִגַּשׁ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְנָשַׁק רַגְלָיו וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “רְצוֹנִי שֶׁתֵּצֵא אֶל הַמַּעֲרָכָה נֶגֶד שַׁרְכָּאן מֶלֶךְ דַּמֶּשֶׂק בֶּן עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁתָּסִיר מֵעָלֵינוּ הָרָעָה וְתָקֵל”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. חָרַת לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת אוֹת הַצְּלָב בְּפָנָיו, וְהָיָה דּוֹמֶה שֶׁהַתְּשׁוּעָה תַּגִּיעַ אֵלָיו בְּקָרוֹב. יָצָא לוּקָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, וְרָכַב הָאָרוּר לוּקָא עַל סוּס אַבִּיר שָׂרֹק, וְעָלָיו לְבוּשׁ אָדֹם וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת וְנָשָׂא רֹמַח לוֹ שָׁלשׁ לֶהָבוֹת, כְּאִלּוּ הוּא שֵׁד-הַשַּׁחַת בְּיוֹם פְּלַגּוֹת. שָׂמוּ פָנָיו הוּא וּפְלֻגָּתוֹ הַכּוֹפְרִים, כְּאִלּוּ הָיוּ מוּבָלִים לְגֵיהִנֹּם, וּבְתוֹכָם כָּרוֹז מַכְרִיז בִּלְשׁוֹן עַרְבִית וְאוֹמֵר: “הוֹי אֻמַּת-מֻחַמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – אַל יֵצֵא מִכֶּם לַמַּעֲרָכָה אֶלָּא אַבִּירְכֶם חֶרֶב-הָאִסְלָאם שַׁרְכָּאן מוֹשֵׁל דַּמֶּשֶׂק שֶׁל סוּרְיָא”. וַעֲדַיִן לֹא גָּמַר דְּבָרָיו עַד שֶׁנִּשְׁמַע שָׁאוֹן בִּשְׂדֵה הַקְּרָב, וְנִשְׁמַע הַקּוֹל בְּתוֹךְ הָעָם הָרָב, וּפָרְצוּ דְהָרוֹת בְּתוֹךְ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת, שֶׁהִזְכִּירוּ יוֹם-נְהִי וָשֶׁבֶר. נִבְעֲתוּ מוּגֵי-הַלֵּב מֵהֶן וּפָנָה כָל צַוָּאר אֲלֵיהֶן, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הָאָרוּר הַהוּא בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה וְשָׁמַע אֶת הַכָּרוֹז מַכְרִיז, פָּנָה אֶל אָחִיו שַׁרְכָּאן וְאָמַר לוֹ: “אוֹתְךָ הֵם מְבַקְשִׁים”. אָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ הוּא, הֲרֵי חָבִיב עָלַי הַדָּבָר”. וּכְשֶׁנִּתְקָרֵב לָהֶם הַדָּבָר וְשָׁמְעוּ אֶת הַכָּרוֹז הַזֶּה מַכְרִיז בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה: “אַל יֵצֵא נֶגְדִּי אֶלָּא שַׁרְכָּאן”, הִכִּירוּ שֶׁאָרוּר זֶה הוּא אַבִּירָהּ שֶׁל אֶרֶץ יָוָן, הוּא שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁהוּא מְפַנֶּה אֶת הָאָרֶץ מִן הַמֻּסְלִמִים, וְאִם לֹא כֵן יְהֵא מִן הָאוֹבְדִים שֶׁבָּאוֹבְדִים, שֶׁכֵּן הָיָה הוּא זֶה הַשּׂוֹרֵף אֶת הַלְּבָבוֹת וּמֵמִיט בַּלָּהוֹת עַל כָּל הַגְּדוּדִים הַתֻּרְכִּים וְהַדַּלַמִים וְהַכֻּרְדִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא נֶגְדּוֹ שַׁרְכָּאן כְּאִלּוּ הָיָה אַרְיֵה זוֹעֵם, וְהָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי סוּס אַבִּיר הַדּוֹמֶה לְאַיָּלָה נִמְלֶטֶת. הוֹבִילוֹ כְלַפֵּי לוּקָא עַד שֶׁקָּרַב אֵלָיו, וְנוֹפֵף אֶת הָרֹמַח בְיָדוֹ כְּאִלּוּ הָיָה שָׂרָף מְעוֹפֵף, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לִי סוּס שָׂרֹק שְׁלוּחַ הָרֶסֶן וָרָץ,

יִתֵּן לְךָ אֲשֶׁר יְרַצְּךָ מִן הַמַּאֲמָץ.

וְכִידוֹן יָשָׁר, חֻדּוֹ מְתֻמָּר עָלָיו

כְּאִלּוּ עַל עֵץ-נִצָּב מָוֶת יִרְכַּב

וְחֶרֶב חַדָּה גוֹזֶרֶת עֵת תִּשָּׁלֵף,

תִּדְמֶה בָּרָק מִתְרוֹצֵץ וּמְעוֹפֵף.

וְאוּלָם לוּקָא לֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דְּבָרִים אֵלּוּ וְלֹא אֶת הָעֹז שֶׁבְּאִמְרֵי הַשִּׁיר,אֶלָּא טָפַח יָדוֹ עַל פָּנָיו מְחַלֵּק כָּבוֹד לַצְּלָב הַמָּתְוֶה עֲלֵיהֶם, וְנָשַׁק אוֹתָהּ. אַחַר-כַּךְ שָׁלַח אֶת הָרֹמַח אֶל מוּל שַׁרְכָּאן וְזִנֵּק עָלָיו. הֵטִיל אֶת הַחֲנִית בְּאַחַת יָדָיו עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵין רוֹאִים וּתְפָשָׂה בְּיָדוֹ הַשֵּׁנִית כְּמַעֲשֵׂה כְשָׁפִים. אַחַר-כָּךְ הֵטִיל אוֹתָהּ עַל שַׁרְכָּאן, וְיָצְאָה מִיָּדוֹ כְאִלּוּ הָיְתָה זִקּוּק אוֹר. סָאֲנוּ הָאֲנָשִׁים וְחָשְׁשׁוּ לְשַׁרְכָּאן. וְאוּלָם כְּשֶׁקָּרְבָה הַחֲנִית אֶל שַׁרְכָּאן חֲטָפָהּ מִן הָאֲוִיר בִּיעָף, וְעָמְדוּ הַמִּסְתַּכְּלִים נְבוֹכִים. נוֹפֵף אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן בְּאוֹתָהּ יַד שֶׁבָּהּ תְּפָסָהּ מִן הַנּוֹצְרִי עַד שֶׁכִּמְעַט שָׁבַר אוֹתָהּ. הֵטִיל אוֹתָהּ בָּאֲוִיר עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מִן הָעַיִן וּתְפָסָהּ בְיָדוֹ הַשֵּׁנִית בְּפָחוֹת מֵהֶרֶף עַיִן, וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה מֵעֹמֶק לִבּוֹ וְאָמַר: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְּמִי שֶׁבָּרָא אֶת שִׁבְעַת הַשָּׁמַיִם, שֶׁאֲנִי שָׂם אֶת הָאָרוּר הַזֶּה לְמָשָׁל וּלִשְׁנִינָה בְּכָל קַצְוֵי הָאָרֶץ”. אָמַר וְהֵטִיל בּוֹ אֶת הַחֲנִית. בִּקֵּשׁ לוּקָא לַעֲשׂוֹת בַּחֲנִית כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה שַׁרְכָּאן, וְשָׁלַח יָדוֹ לְחָטְפָהּ מִן הָאֲוִיר. מִהֵר שַׁרְכָּאן וְהִקְדִּים אוֹתוֹ בַּחֲנִית שְׁנִיָּה וְהִכָּה אוֹתוֹ בָּהּ. נָפְלָה בְּאֶמְצַע הַצְּלָב שֶׁעַל פָּנָיו, וּמִהֵר אֱלֹהִים לְהוֹרִיד אֶת נַפְשׁוֹ לְגֵיהִנֹּם וְתַחְתִּית שְׁאוֹל אֲיֻמָּה. כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים שֶׁלּוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט נָפַל הָרוּג סָפְקוּ עַל פְּנֵיהֶם וְקָרְאוּ: “הוֹי שֶׁבֶר”, וְשִׁוְּעוּ לְעֶזְרָה אֶל הֶגְמוֹנֵי בָּתֵּי-הַנְּזִירִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים שֶׁלּוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט נָפַל חָלָל, קָרְאוּ: “הוֹי שֶׁבֶר”, וְשִׁוְּעוּ לְעֶזְרָה אֶל הֶגְמוֹנֵי בָּתֵּי-הַנְּזִירִים וְאָמְרוּ: “הֵיכָן הַצְּלָבִים הָאַדִּירִים”. קָמוּ הַנְּזִירִים לְהִתְפַּלֵּל, וְנִזְעֲקוּ כֻלָּם עַל שַׁרְכָּאן וְהֶרְאוּ הָרְמָחִים וְהַחֲרָבוֹת וְהִשְׂתָּעֲרוּ לְמִלְחָמָה וְלִקְרָבוֹת. נִגַּשׁ הַצָּבָא בַּצָּבָא וְנַעֲשׂוּ מִרְמָס לַפְּרָסוֹת הַלְּבָבוֹת, וְהִשְׁתַּלְּטוּ הָרְמָחִים וְהַחֲרָבוֹת, וְרָפוּ הַזְּרוֹעוֹת וְהַיָּדַיִם, וּכְאִלּוּ נוֹצְרוּ הַסּוּסִים בְּלִי רַגְלַיִם. וְלֹא פָסַק כָּרוֹז הַקְּרָב מִלְּהַכְרִיז עַד שֶׁנִּלְאֲתָה כָּל יָד, וּפָנָה הַיּוֹם, וְהַלַּיְלָה בָּאֲפֵלָה יָרַד. פָּרְשׁוּ הַמַּחֲנוֹת כָּל מַחֲנֶה לְעֶבְרָהּ, וְהָיָה כָל אַמִּיץ לֵב כְּשִׁכּוֹר מֵעָצְמַת הַמַּכָּה וְהַדְּקִירָה, וּכְבָר מָלְאָה הָאָרֶץ פִּגְרֵי אֲנָשִׁים, וְהָיוּ הַפְּצָעִים אֲנוּשִׁים. וְלֹא יָדַע חָלָל בְּיַד מִי נָפַל. הִתְאַסְּפוּ יַחַד שַׁרְכָּאן עִם אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשׁוֹמֵר הַסַּף וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן. אָמַר שַׁרְכָּאן לְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלְשׁוֹמֵר-הַסַּף: “כְּבָר פָּתַח לָנוּ אֱלֹהִים שַׁעַר לְהַשְׁמִיד אֶת הַכּוֹפְרִים, וְהַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְאָחִיו: “לֹא נֶחְדַּל מֵהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים עַל שֶׁהֵסִיר אֶת הַצָּרָה מֵעַל הָעַרְבִים וְהַפַּרְסִים, וְעוֹד יָשִׂיחוּ בְּנֵי אָדָם דּוֹר אַחֲרֵי דוֹר, בְּמַה שֶּׁעָשִׂיתָ בָּאָרוּר לוּקָא מְזַיֵּף הָאִיוַנְגִלְיוֹן, וּבָזֶה שֶׁתָּפַסְתָּ אֶת הַחֲנִית מִן הָאֲוִיר וְהִכִּיתָ אֶת אוֹיֵב אֱלֹהִים לְעֵינֵי בְּנֵי-הָאָדָם.וְזִכְרְךָ יָקוּם עַד אַחֲרִית הַיָּמִים”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “הוֹי שׁוֹמֵר הַסַּף הַנַּעֲלֶה וְגִבּוֹר-הַחַיִל הַמְעֻלֶּה”. עָנָה לוֹ וְאָמַר: “נָכוֹן אֲנִי לִפְקֻדָּתְךָ”. אָמַר לוֹ: “קַח אִתְּךָ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים, וַעֲבֹר אִתָּם לְעֵבֶר הַיָּם בְּעֶרֶךְ שֶׁבַע פַּרְסָאוֹת, וּתְמַהֲרוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁתִּהְיוּ קְרוֹבִים לַחוֹף, בְּאֹפֶן שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בֵינֵיכֶם וּבֵין הָאֲנָשִׁים דֶּרֶךְ שְׁתֵּי פַרְסָאוֹת בְּעֶרֶךְ, וְהִסְתַּתְּרוּ בִנְקִיקֵי הָאָרֶץ עַד שֶׁתִּשְׁמְעוּ שְׁאוֹן הַכּוֹפְרִים, כְּשֶׁהֵם עוֹלִים מִן הַסְּפִינוֹת, וְתַאֲזִינוּ לַצְּעָקוֹת מִכָּל עֵבֶר, וְאַחֲרֵי שֶׁיַּתְחִיל בֵּינֵינוּ וּבֵינָם צִחְצוּחַ הַחֲרָבוֹת וְתִרְאוּ אֶת צִבְאוֹתֵינוּ נְסוֹגִים לְאָחוֹר כְּאִלּוּ הָיוּ נִגָּפִים, וְיָבוֹאוּ הַכּוֹפְרִים מִשְׂתָּעֲרִים מֵאַחֲרֵיהֶם מִכָּל הַצְּדָדִים גַּם מֵעֵבֶר הַיָּם גַּם מֵעֵבֶר הָאֹהָלִים, תֵּשְׁבוּ לָהֶם בַּמַּאֲרָב. וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַנֵּס שֶׁעָלָיו: “אֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אַללָּה וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּה” יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשִׂים לוֹ שָׁלוֹם, תָּרִימוּ אֶת הַנֵּס הַיָּרֹק וְתִצְעֲקוּ: “אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל”, וְהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְהִשְׁתַּדְּלוּ שֶׁלֹּא יִפְרְצוּ הַכּוֹפְרִים פֶּרֶץ בֵּין הַנְּסוֹגִים וְהַיָּם”. אָמַר לוֹ שׁוֹמֵר הַסַּף: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהִתְכּוֹנְנוּ וְנָסְעוּ, וּכְבָר לָקַח עִמּוֹ שׁוֹמֵר הַסַּף אֶת הַמִּשְׁנֶת דִנְדָאן וְעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים כְּפִי שֶׁצִּוָה הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָכְבוּ הָאוֹיְבִים שׁוֹלְפִים חַרְבוֹתֵיהֶם וּמְאַמְּצִים אֶת רָמְחֵיהֶם אֶל חֲזוֹתֵיהֶם וּלְבוּשִׁים בְּשִׁרְיוֹנֵיהֶם, וְהִתְפַּשְׁטוּ עַל כָּל גִּבְעָה וָעֵמֶק. שָׁרוּ כֹּהֲנֵיהֶם וְגִלּוּ רָאשֵׁיהֶם, וְנִשְּׂאוּ הַצְּלָבִים עַל מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינוֹת, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחוֹף מִכָּל צַד, וְכָל סוּס לַיַּבָּשָׁה הוּרַד, וְהָיוּ נְכוֹנִים לִרְדֹּף וּלְהַשִּׂיג, וְהִתְנוֹצֵץ כָּל רֹמַח וְהִבְרִיק, וְהָלְכוּ הַקַּלְגַּסִּים לִפְנֵיהֶם, וְהִזְהִירוּ לַהֲבוֹת רִמְחֵיהֶם עַל שִׁרְיוֹנֵיהֶם, וְסוֹבְבָה טַחֲנַת הַמָּוֶת עַל הָרַגְלִים וְעַל הַפָּרָשִׁים, וְעָפוּ מֵעַל הַגְּוִיּוֹת הָרָאשִׁים. וְנֶאֱלְמוּ הַלְּשׁוֹנוֹת, וְכָהוּ הָעֵינַיִם, וְנִתְפּוֹרְרוּ הַמְּרֵרוֹת, וּפָעֲלוּ הַמַּאֲכָלוֹת, וְעָפוּ הַגֻּלְגּוֹלוֹת, וְנִכְרְתוּ הַזְּרוֹעוֹת, וְחָצוּ הַסּוּסִים בְּדָמִים, וְתָפְסוּ בַזְּקָנִים. וְנָשְׂאוּ צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים קוֹלָם בִּבְרָכָה וּבְשָׁלוֹם לַאֲדוֹן בְּנֵי-הָאָדָם, וּבְשֶׁבַח עַל חֲסָדָיו לָרַחֲמָן. וְקָרְאוּ צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים בְּשֶׁבַח וְשִׁירָה לַצְּלָב וְלַחֲגוֹרָה וּלְמִסְחַט הַגֶּפֶן וְלַאֲשֶׁר אוֹתוֹ יִסְחַט, וְלַקְּשִׁישִׁים וְלַנְּזִירִים וּלְחַג כַּפּוֹת הַתְּמָרִים וּלְכֹהֵן הָרֹאשׁ.

עִכְּבוּ אֶת עַצְמָם שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן מֵאָחוֹר וְנָסוֹג הַצָּבָא מִתְרָאִים כְּאִלּוּ הֵם נִגָּפִים לִפְנֵי הָאוֹיֵב. הִשְׂתָּעֲרוּ עֲלֵיהֶם צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים, בַּעֲקֵב הַנְּסִיגָה הַמְדֻמָּה, וְהִתְכּוֹנְנוּ לִדְקֹר וּלְהַכּוֹת. פָּרְצוּ הַמֻּסְלִמִים בִּקְרִיאַת הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים לְ“פָרָשַׁת הַפָּרָה”. וְנָפְלוּ הַהֲרוּגִים דְרוּסִים תַּחַת רַגְלֵי הַסּוּסִים. וְהָיָה כָּרוֹז הַיְּוָנִים מַכְרִיז: “הוֹי עוֹבְדֵי הַמָּשִׁיחַ וּבְנֵי דַת הָאֱמֶת, הוֹי מְשָׁרְתֵי הַהֶגְמוֹנִים, כְּבָר הֵאִירָה לָכֶם הַהַצְלָחָה פָנִים, שֶׁכְּבָר פָּנוּ צִבְאוֹת הָאִסְלָאם לִבְרֹחַ. אַל תִּפְנוּ לָהֶם עֹרֶף. תִּקְעוֹ הַחֲרָבוֹת בְּגַבֵּיהֶם וְאַל תָּשׁוּבוּ מֵאַחֲרֵיהֶם. וְאִם לֹא כֵן, הֲרֵי יִהְיֶה נָקִי מִכֶּם הַמָּשִׁיחַ בֶּן מִרְיָם, שֶׁדִּבֵּר בְּעוֹדוֹ בַעֲרִיסָתוֹ”.

וְהָיָה אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא דוֹמֶה, שֶׁצִּבְאוֹת הַכּוֹפְרִים מְנַצְּחִים, שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁזֶּהוּ מִן הַתַּכְסִיס הַמְעֻלֶּה שֶׁל הַמֻּסְלִמִים. שָׁלַח אֶל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה לְבַשְּׂרוֹ בַנִּצָּחוֹן וּלְהַגִּיד לוֹ לֵאמֹר: “לֹא הוֹעִילָה לָנוּ אֶלָּא צוֹאָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַהֶגמוֹנִים, כְּשֶׁהֵפִיחָה רֵיחָהּ מִזִּקְנֵיהֶם וּמִּשִּׂפְמֵיהֶם שֶׁל עוֹבְדֵי-הַצְּלָב בֵּין אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד וּבֵין אֵלֶּה שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם. וְנִשְׁבָּע אֲנִי בַּנִּסִּים שֶׁל הַנַּצְרוּת שֶׁאֵרְעוּ לְמִרְיָם וּבְמֵי הַטְּבִילָה הַנּוֹצְרִית, שֶׁאֵינִי מַנִּיחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ שׁוּם לוֹחֵם כָּל עִקָּר. וְשֶׁאֶעֱמֹד בְּכָל תֹּקֶף לְהוֹצִיא כַּוָּנָתִי זוֹ אֶל הַפֹּעַל”. פָּנָה הַשָּׁלִיחַ בִּשְׁלִיחוּת זוֹ וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. קָרְאוּ הַכּוֹפְרִים זֶה לָזֶה וְאָמְרוּ: “נִקְמוּ אֶת נִקְמַת לוּקָא”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וּשְׁנַיִם אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכּוֹפְרִים קָרְאוּ זֶה לָזֶה וְאָמְרוּ: “נִקְמוּ אֶת נִקְמַת לוּקָא”. וְהָיָה מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “הִתְעוֹרְרוּ לִנְקֹם אֶת נִקְמַת אַבְּרִיזָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר: “הוֹי עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ הַמְשַׁלֵּם גְּמוּל, הַכּוּ בְאַנְשֵׁי הַכּוֹפְרִים מַמְרֵי-אֱלֹהִים בְּלִבְנַת הַחֲרָבוֹת וּשְׁחוֹר הָרְמָחִים”. הִשְׂתָּעֲרוּ הַמֻּסְלִמִים וְהִכּוּ בָהֶם בַּחֲרָבוֹת הַגּוֹזְרוֹת, וְהָיָה כָּרוֹז הַמֻּסְלִמִים מַכְרִיז וְאוֹמֵר: “עֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵי הַדָּת, כָּל אוֹהֵב אֶת הַנָּבִיא הַנִּבְחָר. זוֹהִי הָעֵת לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי הָאֵל הַנָּדִיב וְהַסּוֹלֵחַ וּמֵיטִיב. הוֹי הַמְצַפֶּה לְהִמָּלֵט בְּיוֹם הַדִּין הָאָיֹם. הִנֵּה יִמְצָא לוֹ גַּן-עֵדֶן בְּצִלְלֵי הַחֲרָבוֹת הַיּוֹם”. וְהִנֵּה שַׁרְכָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ תּוֹקְפִים אֶת הַכּוֹפְרִים, וְאֶת הַדֶרֶךְ לְהִמָּלֵט עֲלֵיהֶם סוֹגְרִים. סָעַר בֵּין הַמַּעֲרָכוֹת, וְעָבַר וְנִגְלָה לוֹ פָּרָשׁ מַרְאֵהוּ הָדָר. הָיָה פוֹרֵץ אֶל הַמַּעֲרָכָה וְחוֹדֵר וְלוֹחֵם בַּכּוֹפְרִים וְדוֹקֵר, וּמְמַלֵּא הָאָרֶץ גֻּלְגּוֹלוֹת וּגְוִיּוֹת. נִבְהֲלוּ הַכּוֹפְרִים מֵעֱזוּז מִלְחַמְתוֹ וְנָטוּ צַוְּארֵיהֶם לִדְקִירָתוֹ וּמַכָּתוֹ. וְהָיָה מְזֻיָּן בִּשְׁתֵּי חֲרָבוֹת: חַרְבּוֹ הַגּוֹזֶרֶת וּמַבָּט עֵינָיו לְהָבוֹת. וְהָיוּ אִתּוֹ שְׁנֵי רְמָחִים: רֹמַח אָרֹךְ בַּכָּף וְגֵווֹ הַמְתֻמָּר הַנִּזְקָף. וּקְוֻצּוֹת שְׂעַר תַּלְתַּלָיו, מְמַלְּאוֹת מְקוֹם צָבָא בְּמִסְפָּר רָב. כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

לֹא יִיף לוֹ שֶׁפַע שַׂעֲרוֹתָיו

בְּיוֹם קְרָב אֶלָּא פָרוּעַ עַל רַכּוֹתָיו,

לְבֶן הַחַיִל אֲשֶׁר מִכָּל מְגֻדַּל שָׁפָם

אֶת רָמְחוֹ הַמְתַמֵּר יִרַוֶּה דָם.

וְאָמַר שֵׁנִי:

עֵת חָגַר חַרְבֵּהוּ אָמַרְתִּי אֵלָיו:

“מֶה לָּךְ חֶרֶב? בְּחַרְבוֹת מַבָּטְךָ לְךָ רָב”

“מַבָּטַי חַרְבוֹתֵיהֶם לְבַעֲלֵי-אַהֲבָה”, אָמָר

“וְחַרְבִּי לַאֲשֶׁר מַנְעַם אַהֲבָה לוֹ זָר”.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ שַׁרְכָּאן אָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בַּקֻּרְאָן וּבִפְסוּקֵי הָרַחֲמָן, מִי אַתָּה הַפָּרָשׁ בַּפָּרָשִׁים כָּאן? אָכֵן בְּמַעֲשֶׂיךָ עָשִׂיתָ רְצוֹן הַמֶּלֶךְ הַדַּיָּן, אֲשֶׁר עִנְיָן לֹא יַשֶּׁנּוּ עִנְיָן, כְּשֶׁהִתְנַפַּלְתָּ עַל אַנְשֵׁי-הַכְּפִירָה וְהַמֶּרִי”. קָרָא אֵלָיו הַפָּרָשׁ וְאָמַר: “אֲנִי הוּא שֶׁאֶתְמוֹל בְּרִית אִתּוֹ כָּרַתָּ. וּמַה מְאֹד לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי מִהַרְתָּ”. הֵסִיר אֶת הַמַּסְוֶה מֵעַל פָּנָיו וְנִתְגַּלָּה יָפְיוֹ, וְהִנֵּה הוּא צַ’וְא אַלְמַכָּאן. שָׂמַח בּוֹ שַׁרְכָּאן, אֶלָּא שֶׁהָיָה יָרֵא לוֹ שֶׁלֹּא יִתְנַפְּלוּ עָלָיו אַנְשֵׁי קְרָב וְשֶׁלֹּא יַקִּיפוּ אוֹתוֹ אַמִּיצֵי-לֵב, וּמִשְּׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד מִהְיוֹתוֹ צָעִיר לְשָׁנִים וְעָלוּל הוּא שֶׁתִּשְׁלֹט בּוֹ עַיִן רָעָה, וְהַשֵּׁנִי שֶׁקִּיוּמוֹ חָשׁוּב מִכָּל לְשֵׁם הַשְּמִירָה עַל הַמַּמְלָכָה, וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, כְּבָר סִכַּנְתָּ עַצְמֶךָ, וְעַכְשָׁו הַצְמֵד לְסוּסִי אֶת סוּסְךָ. שֶׁאֵינִי בָטוּחַ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב לְנַפְשֶׁךָ. וְהַטּוֹב הוּא שֶׁלֹּא תָּסוּר מִן הַחֲבוּרוֹת הַלָּלוּ, וְתִירֶה מִכָּאן אֶת חִצְּךָ הַקּוֹלֵעַ בָּאֹוְיִבים”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “רְצוֹנִי לִהְיוֹת שָׁוֶה בַּקְּרָב אֵלֶיךָ וְלֹא אֶחֱשׂךְ נַפְשִׁי מִלְהִלָּחֵם”. הִשְׂתָּעֲרוּ צִבְאוֹת הָאִסְלָאם עַל הַכּוֹפְרִים וְהִקִּיפוּם מִכָּל צַד וְנִלְחֲמוּ בָהֶם מִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ כַּדָּת, וְשִׁבְּרוּ אֶת חֹד הַכְּפִירָה וּקְשִׁי הָעֹרֶף וְהַקַּלְקָלָה, נִצְטָעֵר הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן כְּשֶׁרָאָה מַה שֶּׁהִגִּיעַ לַיְּוָנִים מִן הָרָעָה, שֶׁהָפְכוּ עֹרֶף וְשָׂמוּ מָעוּזָם בַּבְּרִיחָה כְּשֶׁהֵם נִמְלָטִים אֶל הַסְּפִינוֹת. יָצְאוּ אֲלֵיהֶם הַגְּיָסוֹת שֶׁבְּחוֹף הַיָּם וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן בְּרֹאשָׁם אַמִּיצֵי לְבָב וּמַכֶּה בָהֶם בַּחֲרָבוֹת וּבְחִצִּים רָב, וְכֵן גַּם מַצְבִּיא צְבָא סוּרְיָה עִם הַנָּסִיךְ בַּהַרָאם, בְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אֲרָיוֹת שׁוֹאֲגִים עֲלֵיהֶם קָם. הִקִּיפוּם צִבְאוֹת הָאִסְלָאם מִקֶּדֶם וּמֵאָחוֹר וְנָטְתָה פְלֻגָּה מֵהַמֻּסְלִמִים עַל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַּסְּפִינוֹת וְעָשׂוּ בָהֶם שַׁמּוֹת עַד שֶׁהִפִּילוּ אֵלֶּה אֶת עַצְמָם לַיָּם. הָרְגוּ מֵהֶם מִסְפָּר רָב יוֹתֵר עַל מֵאָה אֶלֶף חֲזִירִים וְלֹא נִמְלַט מֵאַבִּירֵיהֶם לֹא קָטָן וְלֹא גָדוֹל. נָטְלוּ אֶת סְפִינוֹתֵיהֶם וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָהֶן מִן הַמָּמוֹן וְהָאוֹצָרוֹת וְהַמִּטְעָן מִלְּבַד עֶשְׂרִים סְפִינָה. וְהָיָה שְׁלַל הַמֻּסְלִמִים בְּאוֹתוֹ יוֹם שָׁלָל שֶׁלֹּא לָקַח כָּמוֹהוּ אָדָם לִפְנֵי כֵן, וְלֹא שָׁמְעָה אֹזֶן עַל מִלְחָמָה כָּזֹאת וְעַל מַדְקְרוֹת חֶרֶב כָּאֵלֶּה. וְהָיָה בִכְלָל מַה שֶּׁלָּקְחוּ בַשָּׁלָל חֲמִשִּׁים אֶלֶף מִן הַסּוּסִים מִלְּבַד הָאוֹצְרוֹת וְהַבִּזָּה בְּלִי מִנְיָן וּבְלִי מִסְפָּר. שָׂמְחוּ עַל כָּךְ שִׂמְחָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה בַּאֲשֶׁר אָצַל לָהֶם אֱלֹהִים חַסְדּוֹ בְעֶזְרָתוֹ וִישׁוּעָתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאֵלֶּה שֶׁנָּסוֹגוּ אָחוֹר, הִנֵּה הִגִּיעוּ אֶל קוּשְׁטָא. וְהִגִּעָה תְחִלָּה יְדִיעָה לְתוֹשְׁבֶיהָ שֶׁהַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן הוּא שֶׁנִּצַּח אֶת הַמֻּסְלִמִים, וְאָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “אֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁבְּנִי מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה לֹא יִהְיֶה מִן הַנְּסוֹגִים אָחוֹר, וְלֹא יִפְחַד מִפְּנֵי צְבָא הַמֻּסְלִמִים, וְשֶׁהוּא יָבִיא אֶת תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ בְּדַת הַנַּצְרוּת”. צִוְּתָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶת הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל אַפְרִידוּן לְפָאֵר אֶת הָעִיר. נִרְאֲתָה הַשִּׂמְחָה וְשָׁתוּ יָיִן שֶׁלֹּא יָדְעוּ אֶת אֲשֶׁר נִגְזַר. וּבְעוֹד הֵם בְּעֶצֶם הַשִּׂמְחָה צָרְחוּ מֵעֲלֵיהֶם עוֹרְקֵי הַיָּגוֹן וְהָאֵבֶל, וְהִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם עֶשְׂרִים הַסְּפִינָה שֶׁנִּמְלְטוּ וּבְתוֹכָן מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה. יָצָא לִקְרָאתָם אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא לַחוֹף. סִפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִיָּד הַמֻּסְלִמִים וְגָדְלָה בִכְיָתָם וְרָבְתָה אַנְחָתָם, וְנֶהֶפְכוּ בְּשׂוֹרוֹת הַנִּצָּחוֹן לְיָגוֹן וְאָסוֹן. סִפְּרוּ לוֹ שֶׁלּוּקָא בֶּן שַׁמְלוּט כְּבָר הֵקִיץ עָלָיו הַקֵּץ, וּפָגַע בּוֹ הַמָּוֶת בְּחֵץ. תָּקְפָה אֶת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֵימַת יוֹם הַדִּין הָאַחֲרוֹן, וְהִכִּיר שֶׁאֵין תַּקָּנָה לְמַה שֶּׁבָּא אֲלֵיהֶם מִן הָאֲבַדּוֹן. קָבְעוּ מוֹעֵד לְאֶבְלָם עַל אֲסוֹנָם, וְרָפָה עֹז רְצוֹנָם, וְעָלְתָה אַנְחָתָם מִכָּל עֵבֶר וּבִכְיָתָם. וּכְשֶׁנִּכְנַס מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ. וְשֶׁנְּסִגַת הַמֻּסְלִמִים לֹא הָיְתָה אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הָעָרְמָה וְהַמְּזִמָּה, אָמַר לוֹ: “אַל תְּצַפֶּה שֶׁיַּחֲזֹר אֵלֶיךָ מִן הַצָּבָא עוֹד מִלְבַד אֵלֶּה שֶׁחָזְרוּ אֵלֶיךָ”. וּכְשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן דְּבָרִים אֵלֶּה נָפַל מִתְעַלֵּף, וְהָיָה חָטְמוֹ תַחַת רַגְלָיו. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר אָמַר: “אֶפְשָׁר שֶׁהַמָּשִׁיחַ כָּעַס עֲלֵיהֶם, שֶׁנְּתָנָם בִּידֵי הַמֻּסְלִמִים אוֹיְבֵיהֶם”. וְרַב-הַהֶגְמוֹנִים נֶעֱצַב, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אָבִינוּ, כִּלָּיוֹן בָּא עַל חֵילֵנוּ, וְהַמָּשִׁיחַ פָּקַד עָלֵינוּ עֲוֹנֵנוּ”. אָמַר לוֹ הַהֶגְמוֹן: “אַל תִּצְטַעֲרוּ וְאַל תִּדְאֲגוּ, שֶׁכֵּן אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶחָד מִכֶּם חָטָא לַמָּשִׁיחַ, וּבְחֶטְאוֹ נֶעֱנַשְׁנוּ כֻלָּנוּ. וְעַכְשָׁו הֲרֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם בְּבָתֵּי-הַכְּנֵסִיּוֹת, שֶׁיִּסַּתְּלקּו מֵעֲלֵיכֶם צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים”. נִגְּשָׁה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶל אַפְרִידוּן וְאָמְרָה: “הַמֶּלֶךְ, הִנֵּה צְבָא הַמֻּסְלִמִים מִסְפָּרָם רַב וְעָצוּם, וְלֹא נוּכַל לָהֶם אֶלָּא בְעָרְמָה. וְלָזֹאת גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי לְהַעֲרִים עֲלֵיהֶם וְלָבוֹא בְתוֹךְ צִבְאוֹתֵיהֶם, אֶפְשָׁר שֶׁאַשִּׂיג מַטְּרָתִי בְמַנְהִיגָם וְאֶהֱרֹג אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָרַגְתִּי אֶת אָבִיו. וְאִם תַּצְלִיחַ בְּיָדִי עָרְמָתִי, לֹא יַחֲזֹר אֶחָד מֵחֵילוֹתָיו לְאַרְצוֹ, שֶׁכֵּן אֵין כֹּחָם אֶלָּא בוֹ. וְעַתָּה הָבוּ לִי סוּרִים נוֹצְרִים אֲחָדִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהֵם יוֹצְאִים חֹדֶשׁ חֹדֶשׁ וְשָׁנָה שָׁנָה, לִמְכֹּר סְחוֹרָתָם, שֶׁיַּעַזְרוּ לִי, שֶׁכֵּן אָפִיק זְמָמִי עַל יָדָם”. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “יְהִי כֵן, כָּל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁתְּ יִנָּתֵן לָךְ”. צִוְּתָה לְהָבִיא מֵאָה אֲנָשִׁים, יְלִידֵי נַגְ’רָאן שֶׁל סוּרְיָה. וּכְשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם שְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁבָּא עַל הַמֻּסְלִמִים מִידֵי הַנּוֹצְרִים?” אָמְרוּ: “הֵן”. אָמַר לָהֶם: “דְּעוּ, שֶׁאִשָּׁה זוֹ נָתְנָה אֶת חַיֶּיהָ קֹדֶשׁ לַמָּשִׁיחַ, וּרְצוֹנָהּ לָצֵאת אִתְכֶם לְבוּשִׁים כְּמֻסְלִמִים, לַחְבֹּל תַּחְבּוּלָה, שֶׁתִּהְיֶה לְמוֹעִיל לָנוּ, וְתָסִיר מֵעָלֵינוּ אֶת הַמֻּסְלִמִים, אִמְרוּ אֵפוֹא: רוֹצִים אַתֶּם לְהַקְדִּישׁ עַצְמְכֶם לַמָּשִׁיחַ, אִם אֶתֵּן לְכָל אֶחָד שְׁתֵּי סְאִים שֶׁל זָהָב? וַהֲרֵי זֶה שֶׁיַּחֲזֹר מִכֶּם יִטֹּל אֶת הַזָּהָב; וַאֲשֶׁר יָמוּת, הִנֵּה שְׂכָרוֹ אֶת הַמָּשִׁיחַ”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, מַסְכִּימִים אָנוּ לָתֵת אֶת חַיֵּינוּ קֹדֶשׁ לַמָּשִׁיחַ וּלְךָ”. לָקְחָה הַזְּקֵנָה עִמָּה עִקָּרִים רֵיחָנִיִּים שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לָהֶם, וְשָׂמָה אוֹתָם בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּבִשְּׁלָה אוֹתָם עַל הָאֵשׁ, עַד שֶׁנִּמְצָה מִתּוֹכָם מִיצָם הַשָּׁחוֹר, הִמְתִּינָה עַד שֶׁהִצְטַנְּנָה הַמִּרְקַחַת. טָבְלָה בָּהּ קְצֵה מִטְפַּחַת אֲרֻכָּה וְצִבְּעָה בָהּ אֶת פָּנֶיהָ. שָׂמָה עָלָיהָ מֵעַל לִבְגָדֶיהָ חֲלוּק-נְזִירִים אָרֹךְ, רָקְמָה שְׂפָתוֹ, וְנָטְלָה מַחֲרֹזֶת וְקָמָה וְהָלְכָה אֶל הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ. וְלֹא הִכִּירוּהָ לֹא הוּא וְלֹא אֶחָד מֵהַנִּמְצָאִים אֶצְלוֹ, עַד שֶׁגִּלְּתָה מִי הִיא. הִלְּלוּ אוֹתָהּ כֻּלָּם עַל עָרְמָתָהּ, וְאָמַר בְּנָהּ בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה: “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יַעֲזֹב אוֹתָךְ הַמָּשִׁיחַ וְלֹא יִטְּשֵׁךְ”. יָצְאָה הִיא וְהַנּוֹצְרִים שֶׁל נַגְ’רָאן שֶׁל סוּרְיָה עִמָּהּ לְדַרְכָּם אֶל חֵילוֹת בַּגְדָאד.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, כְּשֶׁשָּׁמַע אוֹתָהּ שְׁמוּעָה, נָפַל מִתְעַלֵּף לָאָרֶץ, עַד שֶׁהָיָה חָטְמוֹ תַּחַת רַגְלָיו. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ, זִעְזַע הַפַּחַד אֶת אַמְתַּחַת קֵבָתוֹ, וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָּאהִי. וְהָיְתָה אוֹתָהּ אֲרוּרָה מְכַשֵּׁפָה מִן הַמְּכַשְּׁפוֹת, בִּכְשָׁפִים וּתְכָכִים שְׁלֵמָה, שַׁקְרָנִית וּבַעֲלַת מְזִמָּה, נוֹכֶלֶת וּבַת זִמָּה, פּוֹשַׁעַת וְאֵשֶׁת מִרְמָה, מַסְרִיחַ פִּיהָ, וַאֲדֻמּוֹת עַפְעַפֶּיהָ, לְחָיֶיהָ חִוָּרוֹן וּפָנֶיהָ חשֶׁךְ אִישׁוֹן, מַבָּטָהּ נִזְעָף וְגוּפָהּ מְגֹרָב, שְׂעָרָהּ עוֹפֶרֶת וְגַבָּהּ חֲטֹטֶרֶת, צֶבַע עוֹרָהּ נוֹבֵל וְאַפָּהּ נוֹזֵל. וְאוּלָם הִיא קָרְאָה בְסִפְרֵי הָאִסְלָאם, וּכְבָר נָסְעָה אֶל בֵּית אֱלֹהִים בְּמַכָּה לָחֹג שָׁם, וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁתָּבִין בְּעִנְיָנֵי הַדָּת וְהַדִּין, וְלָדַעַת פְּסוּקֵי הַקֻּרְאָן. וְעָמְדָה שְׁנָתַיִם בִּירוּשָׁלַיִם בְּדַת הַיְּהוּדִים כְּדֵי לִרְכּשׁ לָהּ תַּחְבּוּלוֹת נֶגַד אֲנָשִׁים וְשֵׁדִים. וְהָיְתָה פֶּגַע רַע מִן הַפְּגָעִים וְנֶגַע מִן הַנְּגָעִים, כָּל אֱמוּנָה פּוֹרְעָה, וּלְשׁוּם דַת לֹא נִשְׁמְעָה. וְהָיְתָה גָרָה עַל-פִּי הָרֹב אֵצֶל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה בְּנָהּ חַרְדוּבּ. בִּגְלַל זֶה שֶׁהָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת הַשְּׁפָחוֹת הַבְּתוּלוֹת לִהְיוֹת בָּהֶן נִכְתֶּשֶׁת. וּכְשֶׁחָסְרָה אֶת אֲשֶׁר שָׁאֲלָה, דּוֹמָה הָיְתָה כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה בָהּ כָּלָה. וְכָל נַעֲרָה שֶׁהָיְתָה נוֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֶיהָ, הָיְתָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָהּ הַחָכְמָה וּמְשַׁפְשֶׁפֶת אוֹתָהּ בְּכַרְכֹּם עַד שֶׁהָיְתָה מִתְעַלֶּפֶת מֵעֹצֶם הַתַּאֲוָה מֶשֶׁךְ זְמָן. וְזֹאת שֶׁהָיְתָה נִשְׁמַעַת לָהּ הָיְתָה מֵיטִיבָה עִמָּהּ וּמַטָּה אֶת לֵב בְּנָהּ לְאַהֲבָה אוֹתָהּ. וּמִי שֶׁלֹּא הָיְתָה נִשְׁמַעַת לָהּ, הָיְתָה מִתְנַכֶּלֶת לְהַשְׁמִיד אוֹתָהּ. וּבְסִבָּה זוֹ יָדְעָה גַם אֶת מַרְגָ’אנָה וְאֶת רִיחָאנָה וְאֶת אֻתְּרֻגָּ’ה נַעֲרוֹת אַבְּרִיזָה. וְהָיְתָה הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה מוֹאֶסֶת זְקֵנָה זוֹ וּבוֹחֶלֶת לִישֹׁן עִמָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁאַצִּילֵ יָדֶיהָ הָיוּ מְפִיצוֹת רֵיחַ רָע, וְגוּפָהּ גַּס מִסִּיב הַתֹּמֶר. וְהָיְתָה מְעוֹרֶרֶת חֵשֶׁק בְּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ מִתְכַּתְּשׁוֹת אִתָּהּ עַל יְדֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבְזֶה שֶׁהָיְתָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָן. וְהָיְתָה אַבְּרִיזָה פּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנָּה וּמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מַחֲסֶה בֵּאלֹהִים הָאַדִּיר וְהַיּוֹדֵעַ כֹּל, וּבָרוּךְ לֵאלֹהִים הוּא זֶה שֶׁאָמַר:

הוֹי הַמִּשְׁתַּפֵּל נִכְנָע בִּפְנֵי עָשִׁיר,

וְעַל הֶעָנִי יִתְנַשֵּׂא יָהִיר,

וִיפָאֵר כְּעוּרוֹ בְּהַרְבּוֹת מָמוֹנוֹ,

אַךְ בֹּשֶׂם הַנִּתְעָב לֹא יְחַפֶּה עַל סִרְחוֹנוֹ!

נַחֲזֹר אֵפוֹא אֶל סִפּוּר נְכָלֶיהָ וּבַלְהוֹת עִנְיָנֶיהָ. נָסְעָה וְנָסְעוּ עִמָּהּ שָׂרֵי הַנּוֹצְרִים וּצְבָאָם, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל צְבָא הָאִסְלָאם. וְאַחֲרֵי זֶה נִכְנַס הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְאָמַר לוֹ: “אֵין לָנוּ עוֹד צֹרֶךְ בַּהֶגְמוֹן וְלֹא בִתְפִלָּתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים כְּפִי עֲצַת אִמִּי דַ’את אַלְדַּוָאהִי. וְנִרְאֶה מַה הוּא שֶׁתִּפְעַל בְּתַחְבּוּלוֹתֶיהָ שֶׁאֵין לָהֶן גְּבוּל, בִּצְבָא הַמֻּסְלִמִים, שֶׁכֵּן הוֹלְכִים הֵם וּקְרֵבִים, וְיִהְיוּ בְקָרוֹב אֶצְלֵנוּ וְיַקִּיפוּ אוֹתָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן דְּבָרִים אֵלֶּה, גָּבַר בְּלִבּוֹ הַפַּחַד, וְכָתַב תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל כָּל אַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים וְאָמַר לָהֶן: “מִן הָרָאוּי הוּא שֶׁלֹּא יֵעָדֵר אָדָם מִבְּנֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית וַאֲגֻדַּת הַצְּלָב, וּבִפְרָט בְּנֵי הַמִּבְצָרִים וְהַטִּירוֹת, אֶלָּא יָבוֹאוּ אֵלֵינוּ כֻלָּם רַגְלִים וְרוֹכְבִים וְנָשִׁים וָטַף, שֶׁכֵּן צְבָא הָאִסְלָאם כְּבָר דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל אַדְמַת אַרְצֵנוּ. וְיֵשׁ לָחוּשׁ וּלְמַהֵר לִפְנֵי בוֹא הַמּוֹרָא”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הֲרֵי יָצְאָה עִם בְּנֵי לִוְיָתָהּ אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתָם בִּלְבוּשׁ סוֹחֲרִים מֻסְלִמִים. וּכְבָר לָקְחָה עִמָּהּ לִפְנֵי כֵן מֵאָה פֶרֶד טְעוּנִים אָרִיג אַנְטִיּוֹכִי, סָטִין רָקוּם זָהָב וּמֶשִׁי רָקוּם מַלְכִּי וְזוּלַת זֶה, וְלָקְחָה מִן הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מִכְתַּב לֵאמֹר: אֵלֶּה הַסּוֹחֲרִים מִסּוּרְיָה הֵם וְהָיוּ בְאַרְצוֹתֵינוּ, וְחָלִילָה לוֹ לְמִי שֶׁהוּא לִנְגֹּעַ בָּהֶם לְרָעָה. וְלֹא יִטְּלוּ מֵהֶם מַס הַמַּעֲשֵׂר עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לְאַרְצָם וּלְמָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ בְטוּחִים בּוֹ, שֶׁכֵּן הַסּוֹחֲרִים הֵם אֵלֶּה שֶׁעַל-יָדָם הָאָרֶץ נִבְנֵית וְעוֹלָה, וְאֵין הֵם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה וְקַלְקָלָה". אָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי לְאֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ: “רְצוֹנִי לַחְבֹּל מְזִמָּה כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת הַמֻּסְלִמִים”. אָמְרוּ לָהּ: “הַמַּלְכָּה, צַוִּי כָּל מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה, וְאָנוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתֵּךְ. וִיהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יָשִׂים הַמָּשִׁיחַ פָּעֳלֵךְ מֵאָפַע”. לָבְשָׁה חֲלוּק צֶמֶר לָבָן דַּק וְחִכְּכָה בְמִצְחָה עַד שֶׁנִּתְוָה עָלָיו תָּו, מָשְׁחָה אוֹתוֹ בְמִשְׁחָה עַד שֶׁהָיָה לוֹ בָרָק עָצוּם. וְהָיְתָה הָאֲרוּרָה רְזַת הַגּוּף וּמַבָּטָהּ נוֹקֵב וְחוֹדֵר. כָּבְלָה רַגְלֶיהָ לְמַעְלָה מֵעֲקֵבֶיהָ וְנָסְעָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים. הִתִּירָה הַכְּבָלִים מֵעַל רַגְלֶיהָ אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁאִיר רָשְׁמָם בְּשׁוֹקֶיהָ. מָשְׁחָה אוֹתָן בְּדַם נְחָשִׁים וְצִוְּתָה אֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ שֶׁיַּכּוּ אוֹתָהּ מַכּוֹת אַכְזָרִיּוֹת וְשֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ בְּתֵבָה. אָמְרוּ לָהּ: “כֵּיצַד זֶה נַכֶּה אוֹתָךְ וְאַתְּ גְּבִרְתֵּנוּ דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֵם הַמֶּלֶךְ הַמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת?” אָמְרָה: "אֵין לֹא תְלוּנָה וְלֹא תוֹאֲנָה עַל הַבָּא לְבֵית הַמַּחֲרָאוֹת, וְהַהֶכְרֵחַ מְבַטֵּל אֶת הָאֲסוּרוֹת. וְאַחֲרֵי שֶׁתָּשִׂימוּ אוֹתִי בַתֵּבָה, שִׂימוּ אוֹתָהּ בְתוֹךְ שְׁאָר הַסְּחוֹרָה וְטַעֲנוּ אוֹתָהּ עַל הַפְּרָדוֹת, וְעִבְרוּ בָהּ בֵּין צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְלֹא תַּחְשְׁשׁוּ לְשׁוּם תְּאוּנָה, וּכְשֶׁיַּעֲמֹד לָכֶם לְשָׂטָן בְּדַרְכְּכֶם אִישׁ מֵהַמֻּסְלִמִים, מִסְרוּ לוֹ אֶת הַפְּרָדוֹת וּמַה שֶׁעֲלֵיהֶן מִן הַהוֹן, וּלְכוּ אֶל מַלְכָּם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבַקְּשׁוּ מֵאִתּוֹ עֶזְרָה וְאִמְרוּ: “אֲנַחְנוּ הָיִינוּ בְאֶרֶץ הַכּוֹפְרִים, וְלֹא לָקְחוּ מֵאִתָּנוּ וְלֹא כְלוּם, וְלֹא זוֹ בִלְבַד אֶלָּא שֶׁכָּתְבוּ לָנוּ כְּתָב חָתוּם שֶׁלֹּא יִגַּע בָּנוּ אָדָם, וְכֵיצַד זֶה תִּקְחוּ אֵפוֹא אַתֶּם אֶת רְכוּשֵׁנוּ? וַהֲרֵי מִכְתָּב מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה שֶׁבּוֹ כָתוּב שֶׁלֹּא יִגַּע בָּנוּ אִישׁ לְרָעָה”. וּכְשֶׁיֹּאמַר אֲלֵיכֶם: “מַה הוּא שֶׁהִרְוַחְתֶּם בְּאַרְצוֹת הַיְּוָנִים בְּמִסְחַרְכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: "הָרֶוַח שֶׁלָּנוּ הוּא זֶה שֶׁהִצַּלְנוּ אָדָם נָזִיר שֶׁנִּמְצָא מִתַּחַת לָאָרֶץ בִּמְאוּרָה, וְהָיָה בָהּ בְּעֵרֶךְ חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא לְעֶזְרָה, וְלֹא בָאוּ לְעֶזְרָתוֹ. וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁהָיוּ הַכּוֹפְרִים מְעַנִּים אוֹתֹו לַיְלָה וָיוֹם, וְלֹא הָיָה אֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה בְּעִנְיָן זֶה, אַף-עַל-פִּי שֶׁעָמַדְנוּ בְּקוּשְׁטָא מֶשֶׁךְ זְמָן. מָכַרְנוּ אֶת סְחוֹרָתֵנוּ, וְקָנִינוּ תְמוּרָתָהּ וַהֲכִינוֹנוּ עַצְמֵנוּ, שָׂמִים בְּדַעְתֵּנוּ לַחֲזֹר לְאַרְצֵנוּ. וְלַנּוּ אוֹתוֹ לַיְלָה מְשׂוֹחֲחִים בְּעִנְיַן הַנְּסִיעָה. וּכְשֶׁהִשְׁכַּמְנוּ בַבֹּקֶר רָאִינוּ צוּרָה מְצֻיֶּרֶת עַל גַּבֵּי הַקִּיר. כְּשֶׁקָּרַבְנוּ אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנַנּוּ בָהּ, הִתְנוֹעֲעָה הַצּוּרָה וְאָמְרָה: “מֻסְלִמִים, כְּלוּם יֵשׁ בֵּינֵיכֶם מִי הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת בְּשָׂכָר מֵאֵת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים?” אָמַרְנוּ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה אוֹתָהּ צוּרָה: “אֱלֹהִים הוּא שֶׁשָּׂמַנִי מְדַבֶּרֶת אֲלֵיכֶם, לְחַזֵּק אֱמוּנַתְכֶם וּלְהַעֲלוֹת עֵרֶךְ דַּתְכֶם בְּעֵינֵיכֶם, שֶׁתֵּצְאוּ מֵאֶרֶץ הַכּוֹפְרִים וְתָשִׂימוּ פְּנֵיכֶם אֵל צְבָא הַמֻּסְלִמִים, שֶׁבְּתוֹכָם חֶרֶב-הָרַחֲמָן וְגִבּוֹר הַזְּמַן הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. וְהוּא הוּא שֶׁיִּכְבּשׁ אֶת קוּשְׁטָא וְיַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי-הַדָּת הַנּוֹצְרִית. וּכְשֶׁתַּעַבְרוּ דֶרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים תִּמְצְאוּ מִנְזָר הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם מִנְזָר מַטְרוּחִנַא, וּבוֹ תָא. שִׂימוּ פְנֵיכֶם אֵלָיו בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה וּבַקְּשׁוּ לָכֶם דֶרֶךְ לְהַגִּיעַ אֵלָיו בּכֹחַ רְצוֹנְכֶם, שֶׁכֵּן בְּתוֹכוֹ אִישׁ עוֹבֵד-אֱלֹהִים מִירוּשָׁלַיִם, עַבְּד-אַללָּהּ שְׁמוֹ, וְהוּא הַשּׁוֹמֵר-דָּת יָתֵר עַל כָּל הָאָדָם, וְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת, הַמְּסִירוֹת כָּל סָפֵק וּפִקְפּוּק. וְאוּלָם נְזִירִים אֲחָדִים עָקְבוּ אוֹתוֹ וְחָבְשׁוּ אוֹתוֹ בַּמְּאוּרָה שֶׁהוּא בָהּ זֶה זְמַן רָב, וְהַצָּלָתוֹ תָּפֵק רָצוֹן מֵעִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁכֵּן שִׁחְרוּרוֹ הוּא הַנַּעֲלָה בְּמִפְעֲלוֹת מִלְחֶמֶת-מִצְוָה”.

וְאַחֲרֵי שֶׁהִסְכִּימָה הַזְּקֵנָה עִם אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אָמְרָה: "וּכְשֶׁיַּטֶּה אֲלֵיכֶם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֹזֶן שׁוֹמַעַת, אִמְרוּ לוֹ: “וּכְשֶׁשָּׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלֶּה מֵאוֹתָהּ צוּרָה, יָדַעְנוּ שֶׁאוֹתוֹ עוֹבֵד הָאֱלֹהִים”…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי כְּשֶׁהִסְכִּימָה עִם אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ עַל הָדָּבָר הַזֶּה, אָמְרָה: "וּכְשֶׁיַּטֶּה אֲלֵיכֶם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֹזֶן קַשֶּׁבֶת, אִמְרוּ לו: "וּכְשֶׁשָּׁמַעְנוּ דְבָרִים אֵלֶּה מֵאוֹתָהּ צוּרָה, יָדַעְנוּ שֶׁאוֹתוֹ עוֹבֵד הָאֱלֹהִים הוּא מִגְּדוֹלֵי הַחֲסִידִים וְעוֹבְדֵי-הָאֱלֹהִים הַמְּסוּרִים לוֹ. נָסַעְנוּ זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים, וְרָאִינוּ אוֹתוֹ מִנְזָר, נָטִינוּ אֵלָיו וְסַרְנוּ וְעָמַדְנוּ שָׁם יוֹם, עוֹסְקִים בְּמַשָּׂא וּמַתָּן כְּמִנְהַג הַסּוֹחֲרִים. וּכְשֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָאֲפֵלָה, שַׂמְנוּ פָנֵינוּ אֶל אוֹתוֹ תָא שֶׁבּוֹ הַמְּאוּרָה, וְשָׁמַעְנוּ אוֹתוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָא פְּסוּקֵי קֻרְאָן, נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בִּמְזִמָּה נִתְנַסֵּיתִי וּלְחָזִי צָר,

וְאֶת לִבִּי יָם דְּאָגָה טִבַּע, עָבָר.

אִם יֵשַׁע לֹא יָבוֹא – הַקֵּץ קָרוֹב.

אָכֵן מָוֶת אֶרְחַם מִבּוּז וָטוֹב.

הוֹי, בָּרָק, אִם לַמּוֹלֶדֶת וְיוֹשְׁבֶיהָ תַּגִּיעַ

וְעָלֶיךָ מִן הַבְּשׂוֹרוֹת זֹהַר יוֹפִיעַ –

הִנֵּה אֵיךְ אֶמְצָא דֶּרֶךְ לְהִפָּגֵשׁ, וּבֵינֵינוּ

מִלְחָמוֹת אֵלּוּ, וְנָעוּל שַׁעַר יְשׁוּעָתֵנוּ?

הָבֵא שָׁלוֹם לַאֲהוּבֵינוּ וֶאֱמֹר אֲלֵיהֶם:

אֲנִי בְּמִנְזַר הַיְּוָנִים רָחוֹק, שָׁבוּי בִידֵיהֶם.

אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “וּכְשֶׁתַּגִּיעוּ אִתִּי אֶל צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים, וְאֶהְיֶה אֶצְלָם, אֵדַע לְתַכֵּן תַּחְבּוּלָה לְרַמּוֹתָם וְלַהֲרֹג אוֹתָם עַד הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַנּוֹצְרִים אֶת דִּבְרֵי הַזְּקֵנָה, נָשְׁקוּ אֶת יָדֶיהָ וְנָתְנוּ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַתֵּבָה. אַחֲרֵי שֶׁחָבְלוּ בָהּ חֲבָלוֹת מַדְאִיבוֹת, מִתּוֹךְ זֶה שֶׁכִּבְּדוּ אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן רָאוּ בַצִּיּוּת לָהּ מִן הַחוֹבוֹת הַמֻּטָּלוֹת עֲלֵיהֶם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם עִמָּהּ אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְנוּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֲרוּרָה זוֹ דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ, וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן צְבָא הַמֻּסְלִמִים, הִנֵּה בְּשָׁעָה שֶׁנָּחֲלוּ נִצָּחוֹן עַל אוֹיְבֵיהֶם וּבָזְזוּ מַה שֶּׁהָיָה בִסְפִינוֹתֵיהֶם מִן הַמָּמוֹן וְהָאוֹצָרוֹת, יָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים יַחְדָּו. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְאָחִיו: “הִנֵּה נָתַן אֱלֹהִים לָנוּ יְשׁוּעָה בִּגְלַל יָשְׁרֵנוּ וֶהֱיוֹתֵנוּ נֶאֱמָנִים אִישׁ לְאָחִיו. שְׁמַע אֵפוֹא, שַׁרְכָּאן, לַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לְךָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֱלֹהִים יִתְפָּאֵר וְיִתְהַדָּר. רְצוֹנִי לְהָמִית עֲשָׂרָה מְלָכִים נִקְמַת-דַּם אָבִי, וְלַהֲרֹג חֲמִשִּׁים אֶלֶף יְוָנִים וּלְהִכָּנֵס אַחֲרֵי-זֶה לְתוֹךְ שַׁעֲרֵי קוּשְׁטָא”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ. אָכֵן אֶעֱמֹד בְּמִלְחֶמֶת-הַקֹּדֶשׁ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה עָלַי לְהִשָּׁאֵר כָּאן בָּאָרֶץ שָׁנִים רַבּוֹת. וְאוּלָם שְׁמַע, אָחִי, הִנֵּה בַת לִי בְדַמֶּשֶׂק, קֻצִ’יַ פַכָּאן שְׁמָהּ, וְאַהֲבַת נֶפֶשׁ אֲנִי אוֹהֲבָהּ, שֶׁכֵּן הִיא מִפִּלְאֵי-הַדּוֹר, וּשְׁמָהּ עוֹד יֵצֵא לִתְהִלָּה מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אַף אֲנִי הִנַּחְתִּי אֶת אִשְׁתִּי, וְהָיְתָה הָרָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה וּקְרוֹבָה לָלֶדֶת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא אֱשֶׁר חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה. הַבְטַח אוֹתִי אֵפוֹא, אָחִי, שֶׁאִם יָחֹן אוֹתִי אֱלֹהִים בֵּן זָכָר, תַּשִּׂיא אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי. וִיהִי דִבּוּרְךָ עָרֵב לְכָךְ”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. תָּקְעוּ כַף זֶה לָזֶה וְאָמַר: “אִם יִוָּלֵד לְךָ בֵּן, אֲנִי נוֹתֵן לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בִּתִּי קֻצִ’יַ פַכָּאן”. שָׂמַח בָּזֶה, וּבֵרְכוּ זֶה זֶה בְּנִצָּחוֹן עַל הָאוֹיְבִים, וּבֵרַךְ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן אֶת שַׁרְכָּאן וְאֶת אָחִיו וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ, שְׁנֵי הַמְּלָכִים, שֶׁאֱלֹהִים הוֹשִׁיעַ אוֹתָנוּ בִּגְלַל מְסִירוּת נַפְשֵׁנוּ לוֹ יִתְפָּאֵר וְיִתְהַדָּר, וְעָזַבְנוּ אֶת מִשְׁפַּחְתֵּנוּ וּמוֹלַדְתֵּנוּ. וַעֲצָתִי הִיא שֶׁנִּסַּע אַחֲרֵיהֶם וְנָצוּר עֲלֵיהֶם וְנִלָּחֵם בָּם, אוּלַי יִתֵּן לָנוּ אֱלֹהִים וְנַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשֵׁנוּ, וְנַעֲקֹר אֶת אוֹיְבֵינוּ מִשֹּׁרֶשׁ. וְאִם מַסְכִּימִים אַתֶּם, הִנֵּה רְדוּ בָאֳנִיּוֹת אֵלּוּ וּסְעוּ דֶרֶךְ הַיָּם וְאָנוּ נִסַּע בְּדֶרֶךְ הַיַּבָּשָׁה, וְנַעֲמֹד בְאֹרֶךְ רוּחַ בַּמִּלְחָמָה וּבְמַדְקֵרוֹת וּבִקְרָב”. לֹא פָסַק הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן לְעוֹרְרָם לִקְרָב, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁירוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאָמַר:

תַּעֲנוּג בַּתַּעֲנוּגוֹת הוּא הַכּוֹת בָּאוֹיֵב,

וּמֵעַל גַבֵּי סוּס אַבִּיר אוֹתוֹ לְזַנֵּב,

וְשָׁלִיחַ שָׁלוּחַ בִּבְשׂוֹרָה מִיָּדִיד

וְיָדִיד יָבוֹא בְּלִי מוֹעֵד לְהוֹעִיד

וְאָמַר אַחֵר:

וְאִם אֶזְכֶּה בְּחַיִּים,הִנֵּה אֵם לִי קְרָב

וְרֹמַח לִי אָח וְחֶרֶב לִי אָב,

עִם כָּל בַּעַל זָקָן בִּשְׂחוֹק מָוֶת יִפָּגֵשׁ

עֲדֵי נִדְמָה כְּאִלּוּ בְּמוֹתוֹ הַמַּטָּרָה יְבַקֵּשׁ.

כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָאן אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבְּעֹז עֶזְרָתוֹ עָמַד לָנוּ, וְלִשְׁלַל כֶּסֶף וְזָהָב הִגִּיעָנוּ”.

צִוָּה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת צְבָאוֹ לִנְסֹעַ, וְנָסְעוּ וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם קוּשְׁטָא. שָׁקְדוּ עַל מַסָּעָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב לְכִכָּר רַחֲבַת-יָדַיִם, וּבָהּ כָּל יָפֶה לָעֵינַיִם, מֵחַיּוֹת בָּר מְקַפְּצוֹת וְאַיָּלוֹת רוֹעוֹת, וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁעָבְרוּ עֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם, נִכְרְתוּ מֵהֶם מַיִם שִׁשָּׁה יָמִים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתָהּ כִּכָּר רָאוּ אֶת הַמַּעְיָנוֹת הַנּוֹבְעִים וְאֶת הַפֵּרוֹת הַמְלֵאִים, וְאוֹתָהּ הָאָרֶץ דּוֹמָה לְגַן-עֵדֶן שֶׁהִתְקַשֵּׁט בְּקִשּׁוּטָיו וְשָׁת עֶדְיוֹ עָלָיו. וְהִתְנוֹעֲעוּ עֲנָפָיו שְׁכוּרִים מִיֵּין הַטַּל, וְהָיָה בָהֶם מִמְּתִיקוּת מַשְׁקֵה עֲדָנִים וּמִמַּשַּׁב-רוּחַ צְפוֹנִית מְשִׁיבַת-נֶפֶשׁ. וְהִקְסִימוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

שׁוּר אֶל הָאָחוּ זִיו שָׁטוּף,

כְּמוֹ אַדֶּרֶת יָרָק עָטוּף.

עֵין חֵן בּוֹ כִּי תִתֵּן כִּמְעָט,

תֵּרֶא פֶּלֶג מֵימָיו הוֹלְכִים לְאָט.

וְתִרְאֶה בְּרוּחֲךָ פְּאֵר עֵצוֹ מָנוֹס שׁוֹאֵן

מֵעַל לְרֹאשְׁךָ כַּאֲשֶׁר נֵס יִתְנוֹפֵף.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:

לְחִי מְאָדָּם בְּזֹהַר חַמָּה הַנַּחַל,

מֶתֶג עָלָיו צֵל צַפְצָפָה זָחָל.

וְהַמַּיִם בְּרַגְלֵי עֳפָאִים עַכְסֵי תִפְאָרָה,

עַכְסֵי כֶּסֶף, וּפְרָחִים לָהֶם מֵעָל עֲטָרָה.

כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל צַ’וְא אַלְמַכָּאן בְּכִכָּר זוֹ שֶׁעֵצֶיהָ סְבוּכִים וּפְרָחֶיהָ פּוֹרְחִים וְצִפֳּרֶיהָ מְזַמְּרוֹת, קָרָא לְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְאָמַר לו: “אָחִי, דַּמֶּשֶׂק אֵין בָּהּ כַּמָּקוֹם הַזֶּה. אֵין אָנוּ נוֹסְעִים מִזֶּה אֶלָּא אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים, עַד שֶׁנִּנָּפֵשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּמְלְאוּ צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים רוּחַ עֹז, וְתֶחֱזַק רוּחָם לִפְגּשׁ אֶת הַכּוֹפְרִים הַמְגֻנִּים”. עָמְדוּ שָׁם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹת מֵרָחוֹק. שָׁאַל צַ’וְא אַלְמַכָּאן עַל אוֹדוֹתָם, וְאָמְרוּ לוֹ: “אוֹרְחַת-סוֹחֲרִים הִיא מֵאֶרֶץ סוּרְיָה, שֶׁחָנוּ בְמָקוֹם זֶה. וְיִתָּכֵן שֶׁהַצָּבָא פָּגַשׁ בָּהֶם, וְאֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁלָּקְחוּ מַשֶּׁהוּ מִסְּחוֹרָתָם, שֶׁהֵבִיאוּ אִתָּם מֵאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים”. אַחֲרֵי שָׁעָה בָּאוּ הַסּוֹחֲרִים צוֹעֲקִים וּמְבַקְשִׁים עֶזְרָה מִן הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת צַ’וְא אַלְמַכָּאן צִוָּה לְהָבִיא אוֹתָם לְפָנָיו וְאָמְרוּ: “הַמֶּלֶךְ, הָיִינוּ בְאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים וְלֹא שָׁלְלוּ מֵאִתָּנוּ כְלוּם, וְכֵיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁיִּבְזְזוּ אַחֵינוּ הַמֻּסְלִמִים אֶת רְכוּשֵׁנוּ, בִּזְמַן שֶׁאֲנַחְנוּ בְאַרְצָם? כְּשֶׁרָאִינוּ אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם הִתְקָרַבְנוּ אֲלֵיהֶם, וְהִנֵּה לָקְחוּ מַה שֶּׁהָיָה אִתָּנוּ. הֲרֵי הִגַּדְנוּ לְךָ מַה שֶּׁמָּצָא אוֹתָנוּ”. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיאוּ לוֹ כְּתָב מֶלֶךְ קוּשְׁטָא. נְטָלוֹ וְקָרָא אוֹתוֹ וְאָמַר לָהֶם: “אָמְנָם אֲנַחְנוּ נַחֲזִיר לָכֶם מַה שֶּׁלָּקְחוּ מִכֶּם, וְאוּלָם עֲלֵיכֶם הָיָה שֶׁלֹּא לָשֵׂאת סְחוֹרָה לְאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים”. אָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ, אֱלֹהִים הוּא שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתָנוּ לְאַרְצָם, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְמַה שֶּׁלֹּא זָכָה לוֹ אָדָם מִלּוֹחֲמֵי מִלְחֶמֶת-הַקֹּדֶשׁ, וְאַף לֹא אַתֶּם בְּמִלְחַמְתְּכֶם”. אָמַר לָהֶם שַׁרְכָּאן: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁזְּכִיתֶם לוֹ?” אָמְרוּ לוֹ: “אֵין אָנוּ מְסַפְּרִים לְךָ אֶת זֶה אֶלָּא בְאֵין אִישׁ אִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁעִנְיָן זֶה אִם יִתְפַּרְסֵם בֵּין בְּנֵי-אָדָם, אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיַּגִּיעַ לְאָזְנֵי אֲנָשִׁים, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדָנֵנוּ וּלְאָבְדַן כָּל מִי שֶׁיִּסְּעוּ לְאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים מִן הַמֻּסְלִמִים”. וְהֵם הִסְתִּירוּ אֶת הַתֵּבָה שֶׁבְּתוֹכָהּ הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. לָקְחוּ אוֹתָם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו וְנִשְׁאֲרוּ אִתָּם לְבַדָּם, וּבֵרְרוּ לָהֶם אֶת סִפּוּר הַנָּזִיר, כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים עַד שֶׁעוֹרְרוּ אֶת הַשְּׁנַיִם לְבֶכִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שהַנּוֹצְרִים בְּצוּרַת הַסּוֹחֲרִים, כְּשֶׁהָיוּ לְבַדָּם עִם צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן, בֵּרְרוּ לָהֶם אֶת סִפּוּר הַנָּזִיר כְּשֶׁהֵם בּוֹכִים עַד שֶׁעוֹרְרוּ אֶת הַשְּׁנַיִם לְבֶכִי.

הִגִּידוּ לָהֶם כְּפִי שֶׁלִּמְּדָה אוֹתָם הַמְכַשֵּׁפָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. חָמַל שַׁרְכָּאן עַל הַקָּדוֹשׁ, וְנִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמָיו, וְנִתְעוֹרְרָה בוֹ רוּחַ קִנְאָה לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְאָמַר לָהֶם: “כְּלוּם הִצַּלְתֶּם נָזִיר זֶה, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּנְזָר עַד עַכְשָׁו?” אָמְרוּ לוֹ: “אָמְנָם כֵּן. הִצַּלְנוּ אוֹתוֹ וְהָרַגְנוּ אֶת בַּעַל-הַמִּנְזָר, מֵחֲשָׁשׁ לְעַצְמֵנוּ וּמִהַרְנוּ לִבְרֹחַ מִפַּחַד הַמָּוֶת. וּלְפִי מַה שֶׁהִגִּיד לָנוּ אִישׁ-אֱמוּנִים אֶחָד, צְבוּרִים בְּמִנְזָר זֶה זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת”. אַחַר-כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הַתֵּבָה וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכָהּ אוֹתָהּ אֲרוּרָה, כְּאִלּוּ הִיא תַרְמִיל-קְצִיעָה מֵרֹב שַׁחֲרִירוּתָהּ וּרְזוֹנָהּ, וְהִיא כְבוּלָה בְּאוֹתָם כְּבָלִים וְשַׁלְשְׁלָאוֹת. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן הוּא וְהַנִּמְצָאִים, דִּמּוּ שֶׁזֶּה הוּא מִבְּחִירֵי עוֹבְדֵי-הָאֱלֹהִים וּמִן הַמְעֻלִּים שֶׁבַּנְּזִירִים, וּבְיִחוּד שֶׁמִּצְחָהּ הָיָה מֵאִיר מִן הַמִּשְׁחָה שֶׁמָּשְׁחָה בָהּ פָּנֶיהָ. בָּכוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו בְּכִי גָדוֹל, וְנִגְּשׁוּ אֵלֶיהָ וְנָשְׁקוּ יָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ כְּשֶׁהֵם נֶאֱנָחִים, רָמְזָה לָהֶם וְאָמְרָה: “הַרְפּוּ מִבְּכִי זֶה וְשִׁמְעוּ לִדְבָרַי”. פָּסְקוּ לִבְכּוֹת מְמַלְאִים פְּקֻדָּתָהּ. אָמְרָה לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁאֲנִי מְרֻצֶּה בְּמַה שֶּׁעָשָׂה בִּי אֱלֹהַי, שֶׁכֵּן רוֹאֶה אָנֹכִי אֶת הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלַי נִסָּיוֹן לִי מֵאִתּוֹ יִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמָם. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲרִיךְ רוּחוֹ בַצָּרָה וּבַנִּסָּיוֹן אֵינוֹ מַגִּיעַ אֶל גִּנַּת הַנֹּעַם. וּמְבַקֶּשֶׁת אֲנִי שֶׁאֶזְכֶּה לַחֲזֹר לְאַרְצִי, לֹא מִקֹּצֶר-הָרוּחַ בִּגְלַל הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלַי, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁאָמוּת תַּחַת פַּרְסֵי סוּסֵי הַנִּלְחָמִים בְּמִלְחֶמֶת-הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאַחֲרֵי מוֹתָם הֵם חַיִּים וְאֵינָם מֵתִים”. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַמְצוּדָה סִינַי, וְהַקְּרָב מוֹקֵד,

וְאַתָּה משֶׁה, וְהַזְּמַן הַמּוֹעֵד.

הֵשְׁלֵךְ מַטְּךָ וַאֲשֶׁר עָשׂוּ בְּלַע

וּמְחַבְלֵי¹ אָדָם, נְחָשִׁים אַל תֵּרָתַע.

קְרָא בְּשׁוּרוֹת אוֹיֵב בְּיוֹם שָׁאוֹן פְּרָקִים,

שֶׁכֵּן חַרְבְּךָ תְּתָו בְּצַוְּארוֹתָם פְּסוּקִים.

כְּשֶׁגָּמְרָה הַזְּקֵנָה אֶת שִׁירָהּ זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וּמִצְחָהּ בַּמִּשְׁחָה כָּאוֹר הַמַּזְהִיר. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ שַׁרְכָּאן וְנָשַׁק אֶת יָדָהּ וְהֵבִיא לָה אֹכֶל. סֵרְבָה וְאָמְרָה: “זֶה לִי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁלֹּא פָּסַקְתִּי מִצּוֹם כָּל הַיָּמִים, וְכֵיצַד אַפְסִיק צוֹמִי בְּשָׁעָה זוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִגְדִּיל עָלַי אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וְהִצִּיל אוֹתִי מִשְּׁבִי הַכּוֹפְרִים, וְהֵסִיר מֵעָלַי מַה שֶּׁהוּא קָשֶׁה מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. אֲנִי אַאֲרִיךְ אֶת רוּחִי עַד לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה”. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב, נִגַּשׁ שַׁרְכָּאן הוּא וְצַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהִגִּישׁוּ לָהּ הָאֹכֶל, וְאָמְרוּ לָהּ: “אֱכֹל, נָזִיר”. אָמְרָה לָהֶם: “אֵין זוֹ שְׁעַת אֲכִילָה, אֶלָּא שְׁעַת תְפִלָּה לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ הַדַּיָּן”. עָמְדָה בְּשֶׁקַע הַקִּיר שֶׁבַּמִּסְגָּד הַפּוֹנֶה לְמַכָּה כְּשֶׁהִיא מִתְפַּלֶּלֶת עַד שֶׁעָבַר הַלַּיְלָה, וְלֹא פָסְקָה מִכָּךְ שְׁלשָׁה יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, כְּשֶׁאֵינָה יוֹשֶׁבֶת אֶלָּא בִּזְמַן בִּרְכַּת הַשָּׁלוֹם שֶׁבְּסוֹף הַתְּפִלָּה כַדָּת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן נוֹהֶגֶת כָּךְ, נִשְׁתַּלְּטָה עַל לִבּוֹ הָאֱמוּנָה בָהּ, וְאָמַר לְשַׁרְכָּאן: “נְטֵה אֹהֶל עוֹרוֹת מְאָדָּמִים לְעוֹבֵד-אֱלֹהִים זֶה וּמַנֵּה מְשָׁרֵת עַל חֲדַר-מִשְׁכָּבוֹ שֶׁיְּשָׁרְתֶנּוּ”. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי בִקְּשָׁה אֹכֶל, וְהִגִּישׁוּ לָהּ מִן הַמִּינִים, מַה שֶּׁהַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתּוֹקְקוֹת אֲלֵיהֶם וְהָעַיִן מִתְעַנֶּגֶת עֲלֵיהֶם, וְלֹא אָכְלָה מִכָּל זֶה אֶלָּא כִכָּר אֶחָד בְּמֶלַח, וְחָזְרָה לְצוֹמָהּ. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה עָמְדָה לְהִתְפַּלֵּל. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: “מַה הוּא הָאִישׁ הַזֶּה? אָכֵן נִתְנַזֵּר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה תַכְלִית הַנְּזִירוּת, וְאִלּוּלֵא מִלְחֶמֶת-מִצְוָה זוֹ, הָיִיתִי מִתְחַבֵּר אֵלָיו וְעוֹבֵד אֶת אֱלֹהִים כְּדֶרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ, עַד הֵאָסְפִי אֶל אֱלֹהִים. וְנִכְסָף אֲנִי לְהִכָּנֵס אֵלָיו אֶל אָהֳלוֹ וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ שָׁעָה אֶחָת”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “וְאַף אֲנִי כָךְ, וֶהֱיוֹת שֶׁמָּחָר אָנוּ יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה עַל קוּשְׁטָא, לֹא נִמְצָא לָנוּ שְׁעַת-כּשֶׁר כְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “וְאַף גַּם אֲנִי אִתְכֶם נִכְסַפְתִּי לִרְאוֹת נָזִיר זֶה, אוּלַי יְבָרְכֵנִי שֶׁתְּהֵא אַחֲרִיתִי בְּמִלְחֶמֶת-מִצְוָה זוֹ, וְאֶמְצָא אֶת אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר פָּרַשְׁתִּי וְנִתְנַזַּרְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה”.

כְּשֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה, נִכְנְסוּ אֶל אוֹתָהּ מְכַשֵּׁפָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי בְּאָהֳלָהּ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ עוֹמֶדֶת בִּתְפִלָּה. נִתְקָרְבוּ אֵלֶיהָ בוֹכִים וּמְרַחֲמִים עָלֶיהָ. אַךְ הִיא לֹא פָנְתָה אֲלֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעָה חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְהִשְׁלִימָה אֶת תְּפִלָּתָהּ בְּבִרְכַת הַשָּׁלוֹם. נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם וּבֵרְכָה אוֹתָם לְשָׁלוֹם וְאָמְרָה לָהֶם: “לְשֵׁם מַה בָּאתֶם?” אָמְרוּ לָהּ: “עוֹבֵד-אֱלֹהִים, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ בִּכְיָתֵנוּ סְבִיבוֹתֶיךָ?” אָמְרָה לָהֶם: “הָעוֹמֵד לִפְנֵי אֱלֹהִים אֵינוֹ בְנִמְצָא בַהֲוָיָה עַד שֶׁיִּשְׁמַע קוֹל אָדָם אוֹ שֶׁיִּרְאֶנוּ”. אָמְרוּ לָהּ: “נִכְסָפִים אָנוּ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ עַל סִבַּת שִׁבְיְךָ, וְשֶׁתְּבָרֵךְ אוֹתָנוּ בְלַיְלָה זֶה, שֶׁזֶּה טוֹב לָנוּ מִנִּצְחוֹנֵנוּ עַל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דִבְרֵיהֶם אָמְרָה: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִלּוּלֵא נְסִיכֵי הַמֻּסְלִמִים אַתֶּם, לֹא הָיִיתִי מְסַפֶּרֶת לָכֶם מִזֶּה כְלוּם לְעוֹלָם, שֶׁאֵין אֲנִי מִתְאוֹנֶנֶת אֶלָּא לִפְנֵי אֱלֹהִים. וַהֲרֵינִי לְהַגִּיד לָכֶם אֶת סִבַּת-שִׁבְיִי. דְעוּ שֶׁהָיִיתִי בִירוּשָׁלַיִם עִם אֲחָדִים מִן הַקְּדוֹשִׁים וְהַדֶּרְוִישִׁים הַנִּלְהָבִים, וְלֹא הָיִיתִי מִתְנַשֵּׂא עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה נָטָה לִי חֶסֶד בְּתִתּוֹ בְלִבִּי עֲנָוָה וְהִסְתַּפְּקוּת בְּמֻעָט. וְאֵרַע בְּלַיְלָה אֶחָד שֶׁשַּׂמְתִּי פָנַי לַיָּם וְהָיִיתִי מִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי-הַמַּיִם, בָּאָה בְלִבִּי גַאֲוָה מִמָּקוֹם שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מִי הוּא שֶׁיִּתְהַלֵּךְ כָּמוֹנִי עַל הַמַּיִם”? וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה כָּבֵד לִבִּי וּפְגָעַנִי אֱלֹהִים בִּתְשׁוּקָה לִנְסֹעַ. נָסַעְתִּי לְאַרְצוֹת יָוָן וְשׁוֹטַטְתִּי בִּקְצוֹתֶיהָ שָׁנָה תְמִימָה, עַד שֶׁלֹּא הִנַּחְתִּי מָקוֹם שֶׁלֹּא עָבַדְתִּי בוֹ אֶת אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם עָלִיתִי עַל הָהָר הַהוּא, שֶׁבּוֹ מִנְזָרוֹ שֶׁל נָזִיר, מַטְרוּחִנָא שְׁמוֹ, כְּשֶׁרָאַנִי יָצָא לִקְרָאתִי וְנָשַׁק יָדַי וְרַגְלַי וְאָמַר: “אֲנִי רְאִיתִיךָ מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְאֶרֶץ יָוָן, וְעוֹרַרְתָּ בִי כִסּוּפִים לְאַרְצוֹת הָאִסְלָאם”. תָּפַס בְיָדִי וְהִכְנִיסַנִי לְאוֹתוֹ מִנְזָר. אַחַר כָּךְ נִכְנַס עִמִּי לְבַיִת אָפֵל. וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ, הִשִּׂיא אֶת דַּעְתִּי וְנָעַל עָלַי הַדֶּלֶת, וַעֲזָבַנִי בְּתוֹכוֹ אַרְבָּעִים יוֹם בְּלִי מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה. וְהָיְתָה כַוָּנָתוֹ בָּזֶה לַהֲמִיתֵנִי מִתּוֹךְ כִּלְיוֹן-הַנֶּפֶשׁ. וְאֵרַע בְּאַחַד הַיָּמִים שֶׁסָּר לְאוֹתוֹ מִנְזָר הֶגְמוֹן אֶחָד, דַקְיָאנוּס שְׁמוֹ, וְעִמּוֹ עֲשָׂרָה נְעָרִים וְעִמּוֹ בִתּוֹ, תַּמָאתִ’ל שְׁמָהּ. וּבַאֲשֶׁר לְיֹפִי, הֲרֵי לֹא הָיָה דוֹמֶה לָהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לַמִּנְזָר, סִפֵּר לָהֶם הַנָּזִיר מַטְרוּחִנָא עַל אוֹדוֹתַי. אָמַר הַהֶגְמוֹן: ‘הוֹצִיאוּהוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִשְׁאַר מִבְּשָׂרוֹ אֲפִלּוּ כְּדֵי אֲכִילַת עוֹף’. פָּתְחוּ דַלְתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַיִת אָפֵל, וּמְצָאוּנִי נִצָּב בַּמִּשְׁקָע הַמְּיֻעָד לִתְפִלָּה, עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וְקוֹרֵא וּמְשַׁבֵּחַ וּמִתְחַטֵּא לִפְנֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. כְּשֶׁרָאוּנִי בְכָךְ, אָמַר מַטְרוּחִנָא: ‘רַק מְכַשֵּׁף מִן הַמְכַשְּׁפִים הוּא זֶה’. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְבָרָיו, קָמוּ כֻלָּם וְנִכְנְסוּ אֵלַי. נִגַּשׁ אֵלַי דַקְיָאנוּס הוּא וּבְנֵי-חֲבוּרָתוֹ וְהִכּוּנִי מַכּוֹת אַכְזְרִיּוֹת. וְהָיִיתִי מְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי לָמוּת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי וְאָמַרְתִּי: ‘זֶה גְמוּלוֹ שֶׁל זֶה שֶׁמִּתְגָּאֶה וּמִתְהַדֵּר בְּחֶסֶד שֶׁנָּטָה לוֹ אֱלֹהִים, מִמַּה שֶׁאֵין לוֹ יְכֹלֶת בּוֹ. וְאַתְּ, נַפְשִׁי, כְּבָר נִכְנַסְתְּ לְתוֹךְ גֵּאוּת וְגָאוֹן, כְּלוּם לֹא יָדַעְתְּ שֶׁהַגַּאֲוָה מַכְעִיסָה אֶת אֱלֹהִים, וּמַכְבִּידָה אֶת הַלֵּב וּמַכְנִיסָה אֶת הָאָדָם לְגֵיהִנֹּם?’. אַחַר-כָּךְ כְּבָלוּנִי וְהֶחֱזִירוּ אוֹתִי לִמְקוֹמִי. וְהָיְתָה בְאוֹתוֹ בַיִת מְאוּרָה מִתַּחַת לָאָרֶץ, וּבְכָל שְׁלשָׁה יָמִים הָיוּ מַשְׁלִיכִים לִי עֻגָה שֶׁל שְׂעוֹרִים וּכְלִי מָיִם. וּבְכָל חֹדֶשׁ אוֹ שְׁנֵי חֳדָשִׁים הָיָה בָא הַהֶגְמוֹן וְנִכְנָס לְאוֹתוֹ מִנְזָר. וּכְבָר גָּדְלָה תַּמָאתִ’ל, שֶׁכֵּן הָיְתָה בַת תֵּשַׁע שָׁנִים כְּשֶׁרְאִיתִיהָ לָרִאשׁוֹנָה, וְעָבְרוּ עָלַי בַּשְּׁבִי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְהָיוּ שְׁנוֹת-חַיֶּיהָ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנִים. וְאֵין בְּאַרְצֵנוּ וְלֹא בְכָל אֶרֶץ יָוָן יָפָה הֵימֶנָּה. וְהָיָה אָבִיהָ חוֹשֵׁשׁ לָהּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא יִקָּחֶנָּה מִמֶּנּוּ בְּעוֹד שֶׁהִיא הִקְדִּישָׁה עַצְמָהּ לַמָּשִׁיחַ. וְאוּלָם הָיְתָה נוֹסַעַת עִם אָבִיהָ מִתְחַפֶּשֶׂת כְּאַחַד הַפָּרָשִׁים הָאַבִּירִים, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ, לַמְרוֹת יָפְיָהּ, שֶׁנַּעֲרָה הִיא. וְאָבִיהָ כְּבָר אָצַר לִפְנֵי זֶה אֶת מָמוֹנוֹ בְאוֹתוֹ מִנְזָר, שֶׁכֵּן הָיָה שָׁם כָּל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ, כָּל שֶׁהוּא מִן הָאוֹצָרוֹת יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, בְּאוֹתוֹ מִנְזָר. וְרָאִיתִי בוֹ מִמִּינֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּשְׁאָר כֵּלִים וְהַחֲפָצִים רַבֵּי-הָעֶרֶךְ, מַה שֶּׁלֹּא יִמְנֶה מִסְפָּרָם אֶלָּא אֱלֹהִים. וְאַתֶּם רְאוּיִים יוֹתֵר לָהֶם מֵאֵלֶּה הַכּוֹפְרִים. קְחוּ אֵפוֹא מַה שֶּׁבְּמִנְזָר זֶה, וּתְנוּ אוֹתוֹ לַמֻּסְלִמִים, וּבִמְיֻחָד לְלוֹחֲמֵי מִלְחֶמֶת-אֱלֹהִים. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ סוֹחֲרִים אֵלֶּה לְקוּשְׁטָא וּמָכְרוּ סְחוֹרָתָם דִּבְּרָה אֲלֵיהֶם אוֹתָהּ צוּרָה שֶׁבַּקִּיר מִתּוֹךְ פֶּלֶא שֶׁהִפְלַנִי בוֹ אֱלֹהִים, וּבָאוּ אֶל אוֹתוֹ מִנְזָר וְהָרְגוּ אֶת הַהֶגְמוֹן מַטְרוּחִנָא אַחֲרֵי שֶׁיִּסְּרוּהוּ בְיִסּוּרִים קָשִׁים וְגָרְרוּ אוֹתוֹ בִזְקָנוֹ עַד לִמְקוֹמִי וְלָקְחוּ אוֹתִי. וְלֹא נִשְׁאֲרָה לָהֶם דֶּרֶךְ אֶלָּא לִבְרֹחַ מִפַּחַד הַמָּוֶת. וּבְלֵיל מָחָר תָּבֹא תַּמָאתִ’ל לְאוֹתוֹ הַמִּנְזָר כְּהֶרְגֵּלָהּ, וִילַוֶּה אוֹתוֹ אָבִיהָ עִם נְעָרָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ לָהּ. וְאִם בִּרְצוֹנְכֶם לִרְאוֹת עִנְיָן זֶה בְּעֵינֵיכֶם, קָחוּנִי וְאֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי מוֹסֵר לָכֶם מָמוֹנוֹ שֶׁל הַהֶגְמוֹן דַקְיָאנוּס וְאוֹצָרוֹ שֶׁבְּאוֹתוֹ הָר. וּכְבָר רָאִיתִי אוֹתָם מוֹצִיאִים כְּלֵי זָהָב וָכֶסֶף וְשׁוֹתִים בָּהֶם. וְרָאִיתִי אֶצְלָם נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת לָהֶם בִּלְשׁוֹן עַרְבִית. וַחֲבָל הוּא. וּלְוַאי שֶׁהָיָה קוֹל יָפֶה זֶה עוֹסֵק בִּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. וְאִם רוֹצִים אַתֶּם, הִכָּנְסוּ לְאוֹתוֹ מִנְזָר וְאִרְבוּ בּוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ דַקְיָאנוּס וּבִתּוֹ אִתּוֹ, וְתִקְחוּ אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תִצְלַח אֶלָּא לְמֶלֶךְ הַזְּמַן לְשַׁרְכָּאן אוֹ לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן”. שָׂמְחוּ בְּכָךְ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרֶיהָ, אֶלָּא שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן לֹא נִתְקַבְּלוּ דְבָרֶיהָ עַל דַּעְתּוֹ, וְלֹא הָיָה מְדַבֵּר אִתָּהּ אֶלָּא כְּדֵי לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. נִבְעַת מִדְּבָרֶיהָ, וְנִתְגַּלָּה עַל פָּנָיו סִימָן שֶׁל חֲשָׁד. אָמְרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאִם יָבוֹא הַהֶגְמוֹן וְיִרְאֶה צָבָא זֶה בַּכִּכָּר, לֹא יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לְהִכָּנֵס לַמִּנְזָר”. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הַצָּבָא לִנְסֹעַ לְנֹכַח קוּשְׁטָא, וְאָמַר: “רְצוֹנִי שֶׁנִּקַּח אִתָּנוּ מֵאָה פָּרָשִׁים וּפְרָדוֹת רַבּוֹת, וְנָשִׂים פָּנֵינוּ לְאוֹתוֹ הַר, כְּדֵי שֶׁנַּעֲמִיס עֲלֵיהֶם אֶת הַהוֹן שֶׁבַּמִּנְזָר”. שָׁלַח תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְפָנָיו. וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת שָׂרֵי-הַצָּבָא הַתֻּרְכִּים וְהַדַּיְלָמִים, וְאָמַר: “כְּשֶׁתַּגִּיעַ שְׁעַת-הַבֹּקֶר, תִּסְעוּ לְעֵבֶר קוּשְׁטָא, וְאַתָּה, רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, תִּהְיֶה בִּמְקוֹמִי לְיָעֵץ וּלְהַנְהִיג, וְאַתָּה רֻסְתָּם, תִּהְיֶה בִמְקוֹם אָחִי בַּמִּלְחָמָה. וְאַתֶּם אַל תּוֹדִיעוּ לְאִישׁ שֶׁאֵין אָנוּ עִמָּכֶם. וְאַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים אָנוּ מַדְבִּיקִים אֶתְכֶם”. בָּחַר בְּמֵאָה פָּרָשׁ מִן הַגְּדוּדִים, וְהִתְחַמֵּק הוּא וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּמְאַת הַפָּרָשִׁים, וְלָקְחוּ עִמָּם אֶת הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַתֵּבוֹת לָשֵׂאת בָּהֶן אֶת הַהוֹן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, נָסְעוּ הֵם וּמְאַת הַפָּרָשִׁים אֶל הַמִּנְזָר שֶׁתֵּאֲרָה אוֹתוֹ לָהֶם הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, וְלָקְחוּ עִמָּם אֶת הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַתֵּבוֹת לָשֵׂאת בָּהֶן אֶת הַמָּמוֹן. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִכְרִיז שׁוֹמֵר-הַסַּף בְּתוֹךְ הַצָּבָא לְמַסָּע, נָסְעוּ מְדַמִּים שֶׁשַּׁרְכָּאן וְצַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן עִמָּם, וְאֵינָם יוֹדְעִים שֶׁאֵלֶּה הָלְכוּ לַמִּנְזָר. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה בְּעִנְיַן שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, הִנֵּה עָמְדוּ בִמְקוֹמָם עַד אַחֲרִית הַיּוֹם. אַךְ הַכּוֹפְרִים חַבְרֵי דַ’את אַלְדַּוָאהִי נָסְעוּ בַסֵּתֶר, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלֶיהָ וְנָשְׁקוּ אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְנָטְלוּ מִמֶּנָּה רְשׁוּת לִנְסֹעַ, וְנָתְנָה לָהֶם וְצִוְּתָה אוֹתָם בְּעִנְיַן זְמָמָהּ שֶׁבִּקְּשָׁה לְהָכִין. כְּשֶׁיָּרַד הַחשֶׁךְ קָמָה הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלְאֲנָשָׁיו: “קוּמוּ וּבוֹאוּ עִמִּי אֶל הָהָר וּקְחוּ עִמָּכֶם מִקְצָת מִן הַצָּבָא”. שָׁמְעוּ לְקוֹלָהּ וְהִנִּיחוּ לְרַגְלֵי הָהָר חֲמִשָּׁה פָרָשִׁים, וְהַשְּׁאָר נָסְעוּ וְעָבְרוּ לִפְנֵי דַ’את אַלְדַּוָאהִי שֶׁחָזְרוּ לָהּ כּחוֹתֶיהָ מִגֹּדֶל שִׂמְחָתָהּ. הָיָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אוֹמֵר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁחִזֵּק אֶת הַנָּזִיר הַזֶּה שֶׁלֹּא רָאִינוּ כְמוֹתוֹ”. וְהַמְכַשֶּׁפֶת כְּבָר שָׁלְחָה לִפְנֵי כֵן מִכְתָּב עַל כַּנְפֵי הַיּוֹנָה אֶל מֶלֶךְ קוּשְׁטָא, וְהוֹדִיעָה אוֹתוֹ מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמְרָה בְּסוֹף הַמִּכְתָּב: “רְצוֹנִי שֶׁתִּשְׁלַח אֵלַי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִבְּנֵי-הַחַיִל שֶׁבַּיְּוָנִים, וְיִהְיוּ נוֹסְעִים לְרַגְלֵי הָהָר בַּסֵּתֶר, שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָם צִבְאוֹת הָאִסְלָאם, וְיָבוֹאוּ אֶל הַמִּנְזָר, וְיִהְיוּ אוֹרְבִים בְּתוֹכוֹ, עַד שֶׁאַגִּיעַ אֲלֵיהֶם וְעִמִּי מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים וְאָחִיו, שֶׁכֵּן עָקַבְתִּי אוֹתָם בְּעָרְמָה, וְהֵבֵאתִי אוֹתָם שְׁנֵיהֶם וְאֶת הַמִּשְׁנֶה אִתָּם וּמֵאָה פָרָשִׁים – לֹא יוֹתֵר מִזֶּה, וְאֶמְסֹר לָהֶם אֶת הַצְּלָבִים שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּנְזָר. וּכְבָר גָּמַרְתִּי בְּדַעְתִּי לַהֲרֹג אֶת הַנָּזִיר מַטְרוּחִנָא, מִשּׁוּם שֶׁעָרְמָתִי לֹא תֵצֵא לְפֹעַל אֶלָּא בַּהֲרִיגָתוֹ. וּכְשֶׁאַשְׁלִים אֶת הָעָרְמָה לֹא יַחֲזֹר מִן הַמֻּסְלִמִים לְאַרְצָם לֹא אָדָם וְלֹא יוֹדֵעַ לִנְפֹּחַ בָּאֵשׁ. וְיִהְיֶה מַטְרוּחִנָא כַפָּרָה לִבְנֵי הַדָּת הַנּוֹצְרִית וְאַבִּירֵי הַצְּלָב. וְהַתּוֹדָה לַמָּשִׁיחַ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב לְקוּשְׁטָא, הֱבִיאוֹ שׁוֹמֵר הַיּוֹנִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן. וּכְשֶׁקָרָא אוֹתוֹ שָׁלַח מִיָּד אֶת הַגְּיָסוֹת, וְצִיֵּד כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּסוּס וּבְגָמָל וּבְפִרְדָּה וְנָתַן לָהֶם צֵידָה לְדַרְכָּם וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ אֶל אוֹתוֹ מִנְזָר, וּלְהִסְתַּתֵּר שָׁם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ אֵלָיו.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, הִנֵּה כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמִּנְזָר נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ וּמָצְאוּ אֶת הַנָּזִיר מַטְרוּחִנָא, בָּא לִרְאוֹת מִי הֵם. אָמַר הַנָּזִיר, הַיינוּ דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “הִרְגוּ אֶת הָאָרוּר הַזֶּה, הַכּוּהוּ בַּחֶרֶב וְהַשְׁקוּהוּ אֶת כּוֹס הַמָּוֶת”. הָלְכָה אִתָּם הָאֲרוּרָה אֶל מְקוֹם הַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהוֹצִיאוּ מִתּוֹכוֹ מִן הַחֲפָצִים הַיְקָרִים וְהָאוֹצָרוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁתֵּאֲרָה לִפְנֵיהֶם, וְאַחֲרֵי שֶׁאָסְפוּ כָל זֶה שָׂמוּ אוֹתוֹ בַּתֵּבוֹת וְטָעֲנוּ אֶת הַפְּרָדוֹת. וְאוּלָם תַּמָאתִיל לֹא בָאָה לֹא הִיא וְלֹא אָבִיהָ מִפַּחַד הָאִסְלָאם. נִשְׁאַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן מְצַפֶּה לָהּ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי. אָמַר שַׁרְכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים, לִבִּי דוֹאֵג לִצְבָא הָאִסְלָאם, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה מַּצָּבָם”. אָמַר אָחִיו: “הֲרֵי כְבָר לָקַחְנוּ הוֹן עָצוּם זֶה, וְאֵינִי יָכוֹל לְדַמּוֹת שֶׁתָּבוֹא תַּמָאתִיל וְזוּלָתָהּ לְמִנְזָר זֶה, אַחֲרֵי שֶׁאֵרַע לִצְבָא הַיְּוָנִים מַה שֶּׁאֵרַע. עָלֵינוּ לְהִסְתַּפֵּק אֵפוֹא בְּמַה שֶׁאָצַל לָנוּ אֱלֹהִים וְלִפְנוֹת לְדַרְכֵּנוּ. אֶפְשָׁר יִהְיֶה אֱלֹהִים בְּעֶזְרֵנוּ וְנִכְבּשׁ אֶת קוּשְׁטָא”. יָרְדוּ מִן הָהָר, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְדַ’את אַלְדַּוָאהִי לְעַכֵּב אוֹתָם מֵחֲשָׁשָׁהּ שֶׁלֹּא תִגָּלֶה עָרְמָתָהּ. נָסְעוּ וְהִגִּיעוּ לַמִּשְׁעוֹל הַצַּר שֶׁל הָהָר. וּכְבָר שָׂמָה לָהֶם הַזְּקֵנָה שָׁם אוֹרֵב שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתָם הִקִּיפוּם מִכָּל עֵבֶר וְחָשׁוּ לָרְמָחִים וְשָׁלְפוּ עֲלֵיהֶם לִבְנַת הַחֲרָבוֹת, וְקָרְאוּ הַכּוֹפְרִים קְרִיאַת כְּפִירָתָם וְדָרְכוּ חִצֵּי רָעָתָם. הִסְתַּכְּלוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן בְּצָבָא זֶה, וּמָצְאוּ שֶׁהוּא חַיִל עָצוּם, וְאָמְרוּ: “מִי הוּא שֶׁהוֹדִיעַ לְצָבָא זֶה עַל אוֹדוֹתֵינוּ?” אָמַר שַׁרְכָּאן: “אָחַי, לֹא עֵת דְּבָרִים הִיא, אֶלָּא עֵת לְהַכּוֹת בַּחֶרֶב וְלִירוֹת חֵץ. אַמְּצוּ רוּחֲכֶם וְחַזְּקוּ נַפְשְׁכֶם, שֶׁכֵּן מִשְׁעוֹל זֶה דוֹמֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁשְּׁנֵי שְׁעָרִים לוֹ. נִשְׁבָּע אֲנִי בַּאֲדוֹן הָעַרְבִים וְהַפַּרְסִים, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁהָיָה מָקוֹם זֶה צַר, הָיִיתִי מְכַלָּם וַאֲפִלּוּ הָיוּ מֵאָה אֶלֶף פָּרָשׁ”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אִלּוּ הָיִינוּ יוֹדְעִים כָּךְ הָיִינוּ לוֹקְחִים אִתָּנוּ חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשׁ”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “לוּ גַם הָיוּ עִמָּנוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים בְּמָקוֹם צַר זֶה, לֹא הָיָה הַדָּבָר מוֹעִיל לָנוּ כְלוּם, וְאוּלָם אֱלֹהִים יִהְיֶה בְעֶזְרֵנוּ נֶגְדָּם. וַאֲנִי מַכִּיר מִשְׁעוֹל זֶה וּמְצֵרוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבּוֹ מִפְלָטִים רַבִּים, שֶׁכֵּן פָּשַׁטְתִּי עָלָיו בִּגְדוּד עִם הַמֶּלֶךְ אַלנֻּעְמָאן, בִּזְמַן שֶׁצַּרְנוּ עַל קוּשְׁטָא, וְהָיִינוּ חוֹנִים בּוֹ, וּבוֹ מַיִם קָרִים מִשֶּׁלֶג. הִתְאוֹשְׁשׁוּ אֵפוֹא וְנָקוּם וְנֵצֵא מִן הַמִּשְׁעוֹל הַזֶּה, לִפְנֵי שֶׁיִּרְבּוּ עָלֵינוּ חֵילוֹת הַכּוֹפְרִים, וְיַקְדִּימוּנוּ לְהַגִּיעַ לְרֹאשׁ הָהָר, וְיַשְׁלִיכוּ עָלֵינוּ אֲבָנִים, וְלֹא נוּכַל עוֹד לָקוּם בִּפְנֵיהֶם”. נִזְדָּרְזוּ לָצֵאת מֵאוֹתוֹ הַמִּשְׁעוֹל הַצָּר. הִבִּיט עֲלֵיהֶם הַנָּזִיר וְאָמַר: “מָה הַפַּחַד הַזֶּה אַחֲרֵי שֶׁהִקְדַּשְׁתֶּם עַצְמְכֶם לֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתּוֹ? חַי-אֱלֹהִים, הֲרֵי אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי חָבוּשׁ מִתַּחַת לָאָרֶץ חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא בָאתִי בִטְרוּנְיָא עַל אֱלֹהִים, עַל מַה שֶּׁעָשָׂה בִי. הִלָּחֲמוּ לְשֵׁם אֱלֹהִים, וּמִי שֶׁיֵּהָרֵג מִכֶּם, הֲרֵי גַן-עֵדֶן מִפְלָטוֹ, וּמִי שֶׁיַּהֲרֹג הַכָּבוֹד שְׂכָרוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הַנָּזִיר דְּבָרִים אֵלֶּה, עָבְרָה מֵעֲלֵיהֶם הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן, וְעָמְדוּ נְכוֹנִים עַד שֶׁתָּקְפוּ אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר, וְשִׂחֲקוּ בְצַוְארוֹתֵיהֶם הַחֲרָבוֹת וְנָקְפָה בֵינֵיהֶם כּוֹס הַמָּוֶת, וְנִלְחֲמוּ הַמֻּסְלִמִים, סָרִים לְמִשְׁמַעַת אֱלֹהִים, מִלְחָמָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר, וְהִכּוּ בָאוֹיְבִים בְּחִצִּים וּבַחֲנִיתוֹת. וְהָיָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן מַכֶּה אֶת הָאֲנָשִׁים וּמַדְבִּיר תַּחְתָּיו אֶת הַגְּדוּדִים, וּמַתִּיז רָאשֵׁיהֶם חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה וַעֲשָׂרָה עֲשָׂרָה, עַד שֶׁאִבֵּד מֵהֶם מִסְפָּר שֶׁלֹּא יִסָּפֵר מֵרֹב וְהָמוֹן לְאֵין קֵצֶה. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁרָאָה אֶת הָאֲרוּרָה, כְּשֶׁהִיא רוֹמֶזֶת לָהֶם בְּחֶרֶב וּמְעוֹדֶדֶת אוֹתָם, וְכָל מִי שֶׁהָיָה מְפַחֵד, הָיָה נִמְלָט אֵלֶיהָ, וְהָיְתָה מְרַמֶּזֶת לָהֶם שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת שַׁרְכָּאן, וְנָטְתָה אֵלָיו פְּלֻגָּה לְהָרְגוֹ. אַךְ כָּל פְּלֻגָּה שֶׁהִתְנַפְּלָה עָלָיו, הִתְנַפֵּל עָלֶיהָ וֶהֱנִיסָהּ. וְהָיְתָה בָאָה אַחֲרֶיהָ פְּלֻגָּה אַחֶרֶת מִתְנַפֶּלַת עָלָיו, וְהוּא מֵשִׁיב אוֹתָהּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ בַּחֶרֶב, וּמְדַמֶּה שֶׁהוּא מְנַצֵּחַ אוֹתָם בְּבִרְכַּת עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים עָלָיו וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי עוֹבֵד-אֱלֹהִים זֶה, הִשְׁקִיף עָלָיו אֱלֹהִים בְּעֵין הַשְׁגָּחָתוֹ, וְחִזֵּק אֶת רוּחוֹ נֶגֶד הַכּוֹפְרִים בִּגְלַל כַּוָּנָתוֹ הַזַּכָּה, וַאֲנִי רוֹאָם מְפַחֲדִים מִפָּנַי, וְאֵינָם יְכוֹלִים לָגֶשֶׁת אֵלַי, אֶלָּא מַפְנִים לָנוּס בְּכָל פַּעַם שֶׁהֵם מִתְנַפְּלִים עָלַי, וּמְבַקְּשִׁים לָהֶם מִפְלָט בִּבְרִיחָתָם”. נִלְחֲמוּ שְׁאֵרִית יוֹמָם עַד סוֹפוֹ, וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה יָרְדוּ לַמְּעָרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ עֵמֶק מֵרֹב מַה שֶׁהִגִּיעָה לָהֶם מִמְּצוּקַת הַקְּרָב וּמֵהַשְׁלָכַת הָאֲבָנִים, וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אִישׁ. כְּשֶׁנִּפְגְּשׁוּ יַחְדָּו חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ נָזִיר וְלֹא מָצְאוּ לוֹ כָּל עִקְבוֹת. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינֵיהֶם וְאָמְרוּ: “אֶפְשָׁר מֵת בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים?” אָמַר שַׁרְכָּאן: “אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ מְחַזֵּק אֶת לֵב הַפָּרָשִׁים בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים וּמֵגֵן עֲלֵיהֶם בִּפְסוּקֵי הָרַחֲמָן”. וַעֲדַיִן הֵם מְדַבְּרִים, כְּשֶׁבָּאָה הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי וּבְיָדָהּ רֹאשׁ רַב-הַפָּרָשִׁים, שֶׁעָמַד בְּרֹאשׁ עֶשְׂרִים הָאֶלֶף. וְהָיָה גִבּוֹר קְשֵׁה-עֹרֶף וְשָׂטָן מַמְרֶה, וּכְבָר הָרַג אוֹתוֹ אֶחָד מִן הַתֻּרְכִּים בְּחֵץ, וּמָסַר אֱלֹהִים אֶת נִשְׁמָתוֹ לְהוֹרִידָה לְגֵיהִנֹּם. וּכְשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים מַה שֶּׁעָשָׂה אוֹתוֹ מֻסְלִם בַּאֲדוֹנָם, נָפְלוּ עָלָיו כֻּלָּם וּפָגְעוּ בוֹ וּגְזָרוּהוּ בְחַרְבוֹתָיו לִגְזָרִים, וְחָשׁ אֱלֹהִים לְהָבִיא נִשְׁמָתוֹ לְתוֹךְ גַּן-עֵדֶן. כָּרְתָה הָאֲרוּרָה אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ פָרָשׁ, וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ וְהִשְׁלִיכַתְהוּ לִפְנֵי שַׁרְכָּאן וְהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ שַׁרְכָּאן קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאֱלֹהִים, שֶׁאָנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים וְהַנָּזִיר הַלּוֹחֵם אֶת מִלְחַמְתּוֹ”. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי נַפְשִׁי לָמוּת לוֹחֵם מִלְחֶמֶת-אֱלֹהִים הַיּוֹם, וְהָיִיתִי מַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשִׁי מִנֶּגֶד בֵּין צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים, אַךְ הֵם נִמְלְאוּ יִרְאָה מִפָּנַי. וּכְשֶׁנְּפוּצוֹתֶם, מָלֵאתִי רוּחַ קִנְאָה לָכֶם וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל רַב-הַפָּרָשִׁים שֶׁבְּרֹאשָׁם, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף פָּרָשׁ, וְהִכִּיתִיו עַד שֶׁהִתַּזְתִּי רֹאשׁוֹ, מִבְּלִי שֶׁהָיָה אִישׁ מִן הַכּוֹפְרִים יָכוֹל לָגֶשֶׁת אֵלַי, וַהֲרֵינִי מֵבִיא אֶת רֹאשׁוֹ אֲלֵיכֶם”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, כְּשֶׁלָּקְחָה אֶת רֹאשׁ הַפָּרָשׁ, רַב עֶשְׂרִים אֶלֶף הַכּוֹפְרִים, הֵבִיאָה אוֹתוֹ וְהִשְׁלִיכַתְהוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמְרָה לָהֶם: “כְּשֶׁרָאִיתִי מַצַּבְכֶם מָלֵאתִי רוּחַ קִנְאָה לָכֶם וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל רַב-הַפָּרָשִׁים וְהִכִּיתִי אוֹתוֹ בַּחֶרֶב וְהִתַּזְתִּי רֹאשׁוֹ, מִבְּלִי שֶׁיָּכוֹל אִישׁ מֵהַכּוֹפְרִים לִקְרַב אֵלַי, וְהֵבֵאתִי רֹאשׁוֹ אֲלֵיכֶם, כְּדֵי שֶׁיֶּחֱזַק לִבְּכֶם לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים, וְתָפִיקוּ בְחַרְבוֹתֵיכֶם רָצוֹן מֵאֵת אֲדוֹן עוֹבְדֵי-הָאֱלֹהִים. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲזֹב אֶתְכֶם עוֹסְקִים בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְלָלֶכֶת אֶל צִבְאוֹתֵיכֶם. וְאִם גַּם יִהְיוּ עַל שַׁעֲרֵי קוּשְׁטָא, אָבִיא אֲלֵיכֶם מֵהֶם עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים, שֶׁיַּשְׁמִידוּ אֶת הַכּוֹפְרִים הָאֵלֶּה”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “וְכֵיצַד זֶה תַּעֲבוֹר אֲלֵיהֶם, הַנָּזִיר, בְּעוֹד הָעֵמֶק סָתוּם עַל-יְדֵי הַכּוֹפְרִים מִכָּל עֵבֶר?” אָמְרָה הָאֲרוּרָה: “אֱלֹהִים יַסְתִּירֵנִי מֵעֵינֵיהֶם שֶׁלֹּא יִרְאוּנִי, וְאַף מִי שֶׁיִּרְאֵנִי לֹא יַרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִקְרַב אֵלַי, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה בְּאוֹתוֹ זְמַן מֵעֵבֶר לָעוֹלָם בֵּאלֹהִים, וְהוּא יִלָּחֵם לִי בְּאוֹיְבָיו”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַנָּזִיר,שֶׁכֵּן רָאִיתִי זֹאת. וְאִם יָכוֹל אַתָּה לָלֶכֶת בְּרֵאשִׁית הַלַּיְלָה יִהְיֶה זֶה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לָנוּ”. אָמְרָה: “אֲנִי אֵלֵךְ מִיָּד, וְאִם רְצוֹנְךָ לָלֶכֶת עִמִּי, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִרְאֲךָ אָדָם, קוּם. וְאִם יֵלֵךְ אָחִיךָ עִמָּנוּ, נִקַּח אוֹתוֹ אִתָּנּו מִכָּל הַשְּׁאָר שֶׁכֵּן אֵין צֵל הַקָּדוֹשׁ מַסְתִּיר אֶלָּא שְׁנַיִם”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “בַּאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֵינִי עוֹזֵב אֶת חֲבֵרַי, וְאוּלָם אִם אָחִי רוֹצֶה בָזֶה, הֲרֵי אֵין כָּל רַע בַּדָּבָר שֶׁיֵּלֶךְ עִמְּךָ וְיַצִּיל עַצְמוֹ מִן הַמְּצוּקָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא מִבְצַר הָאִסְלָאם וְחֶרֶב רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים. וְאִם חָפֵץ הוּא, הֲרֵי יִקַּח עִמּוֹ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָּאן אוֹ אֶת מִי שֶׁיִּבְחַר, וְיִשְׁלַח אֵלֵינוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשׁ לְעֶזְרָה לְאֵלֶּה הַמְּגִנִּים”. הִסְכִּימוּ עַל-כָּךְ. אָמְרָה לָהֶם הַזְּקֵנָה: “הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֵלֵךְ אֶל הַכּוֹפְרִים וְאֶרְאֶה מַצַּב הַכּוֹפְרִים, אִם יְשֵׁנִים הֵם אוֹ עֵרִים”. אָמְרוּ לָהּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ הוֹלְכִים עִמְּךָ, וְעַל אֱלֹהִים נַשְׁלִיךְ יְהָבֵנוּ”. אָמְרָה לָהֶם: “אִם אֲנִי שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵיכֶם, לֹא תִלּוֹנוּ עָלַי אֶלָּא תִלּוֹנוּ עַל עַצְמְכֶם, שֶׁעֲצָתִי הִיא שֶׁתַּמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֲרַגֵּל אוֹתָם”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “לֵךְ אֲלֵיהֶם וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ מִשּׁוּב אֵלֵינוּ שֶׁאָנוּ מְצַפִּים לְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. הָיָה שַׁרְכָּאן מְשׂוֹחֵחַ עִם אָחִיו אַחֲרֵי צֵאתָהּ וְאָמַר: “אִלּוּלֵא הָיָה נָזִיר זֶה אִישׁ פְּלָאוֹת, לֹא הָיָה הוֹרֵג אֶת הַפָּרָשׁ הַגִּבּוֹר הַהוּא, שֶׁהָיָה גִּבּוֹר וּקְשֵׁה-עֹרֶף וְשָׂטָן מַמְרֶה”. וּבְעוֹד הֵם מְשׂוֹחֲחִים בְּפִלְאֵי הַנָּזִיר, נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְהִבְטִיחָה אוֹתָם שֶׁיְּנַצְּחוּ אֶת הַכּוֹפְרִים. הוֹדוּ לַנָּזִיר עַל-כָּךְ וְלֹא יָדְעוּ שֶׁעָרְמָה הִיא וּמְזִמָּה. אָמְרָה הָאֲרוּרָה: “הֵיכָן מֶלֶךְ הַזְּמַן צַ’וְא אַלְמַכָּאן?” עָנָה וְאָמַר לָהּ: “הִנֵּנִי”. אָמְרָה לוֹ: “קַח אֶת מִשְׁנְךָ וּבוֹא אַחֲרַי, שֶׁנֵּלֵךְ לְקוּשְׁטָא”. וּכְבָר הוֹדִיעָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶת הַכּוֹפְרִים לִפְנֵי כֵן עַל דְּבַר הָעָרְמָה שֶׁהֶעֱרִימָה, וְשָׂמְחוּ בְכָךְ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְאָמְרוּ: “לֹא תָנִיחַ אֶת דַּעְתֵּנוּ אֶלָּא רְצִיחַת מַלְכָּם הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הֲרִיגַת אוֹתוֹ הַפָּרָשׁ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה אֶצְלֵנוּ אַבִּיר מִמֶּנּוּ”. אָמְרוּ לַזְּקֵנָה הַמְנֻוֶּלֶת דַ’את אַלְדַּוָאהִי, בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּידָה לָהֶם, שֶׁהִיא תָבוֹא אֲלֵיהֶם עִם מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים: “כְּשֶׁתָּבִיאִי אוֹתוֹ אֵלֵינוּ, נִקַּח אוֹתוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי לְדַרְכָּהּ וְיָצָא אִתָּהּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְהִיא עוֹבֶרֶת לִפְנֵיהֶם וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: “סְעוּ לְדַרְכְּכֶם בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עֲלֵיכֶם”. נַעֲנוּ לָהּ וְנִחַת בָּם חֵץ הַגְּזֵרָה וְהַגֹּוָרל. הִמְשִׁיכָה לָלֶכֶת אִתָּם עַד שֶׁהֱבִיאָתַם לְתוֹךְ טַבּוּר צְבָא הַיְּוָנִים, וְהִגִּיעוּ אֶל הָעֵמֶק הַצַּר הַנִּזְכָּר, כְּשֶׁצִּבְאוֹת הַיְּוָנִים מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם וְאֵינָם פּוֹגְעִים בָּהֶם לְרָעָה, שֶׁכֵּן צִוְּתָה אוֹתָם הָאֲרוּרָה עַל כָּךְ. כְּשֶׁרָאוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אֶת צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים, וְהִכִּירוּ שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתָם בְּעֵינֵיהֶם וְאֵינָם פּוֹגְעִים בָּהֶם, אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה מוֹפֵת מִן הַנָּזִיר, וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא מֵהַמְיֻחָדִים הַקְּרוֹבִים לֵאלֹהִים”. אָמַר לו צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים, דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאֵין הַכּוֹפְרִים אֶלָּא עִוְרִים, שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִים אוֹתָם, וְהֵם אֵינָם רוֹאִים אוֹתָנוּ”. וַעֲדַיִן הֵם מְתַנִּים אֶת שִׁבְחֵי הַנָּזִיר וּמוֹנִים מוֹפְתָיו וּדְבַר נְזִירוּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ אֶת אֱלֹהִים, עַד שֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם הַכּוֹפְרִים פִּתְאֹם וְהִקִּיפוּם וְתָפְשׂוּ אוֹתָם וְאָמְרוּ: “יֵשׁ אִתְּכֶם מִי שֶׁהוּא זוּלָתְכֶם שֶׁנִּתְפֹּשׂ אוֹתוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁלְּפָנֵינוּ?” אָמְרוּ לָהֶם הַכּוֹפְרִים: “נִשְׁבָּעִים אָנוּ בַּמָּשִׁיחַ וּבַנְּזִירִים וּבַקַּתוֹלִיקוֹס וּבָאַרְכִי-הֶגְמוֹן שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אִישׁ זוּלַתְכֶם שְׁנֵיכֶם”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי אֱלֹהִים, שֶׁמַּה שֶׁבָּא עָלֵינוּ עֹנֶשׁ הוּא לָנוּ מֵאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה…”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכּוֹפְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, אָמְרוּ לָהֶם: “יֵשׁ אִתְכֶם מִי-שֶׁהוּא זוּלַתְכֶם שְׁנֵיכֶם שֶׁנִּתְפֹּשׂ אוֹתוֹ?” אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “כְּלוּם אֵין אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָאִישׁ הַזֶּה, הָאַחֵר עִמָּנוּ?” אָמְרוּ לוֹ: " נִשְׁבָּעִים אָנוּ בַמָּשִׁיחַ וּבַנְּזִירִים וּבַקַּתוֹלִיקוֹס וּבָאַרְכִי-הֶגְמוֹן שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אִישׁ זוּלַתְכֶם שְׁנֵיכֶם”. שָׂמוּ הַכּוֹפְרִים כְּבָלִים בְּרַגְלֵיהֶם וְהִפְקִידוּ מִי שֶׁיִּשְׁמֹר עֲלֵיהֶם בִּשְׁעַת הַלִּינָה. בְּשָׁעָה שֶׁדַ’את אַלְדַּוָאהִי נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵיהֶם. הָיוּ שְׁנֵיהֶם מִתְאוֹנְנִים וְאוֹמְרִים: “אָכֵן אִי-צִיּוּת לִקְדוֹשִׁים גּוֹרֶמֶת גַּם לְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁבָּא עָלֵינוּ, וְצָרָה זוֹ עֹנֶשׁ הִיא שֶׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ בְמִשְׁפָּט”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, הִנֵּה לָן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, וְהִתְאוֹשֵׁשׁ הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַצָּבָא, וְהֵכִינוּ עַצְמָם לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים. חִזֵּק שַׁרְכָּאן אֶת לִבָּם וְהִבְטִיחָם כָּל טוּב, וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַכּוֹפְרִים. כְּשֶׁרָאוּם אֵלֶּה מֵרָחוֹק אָמְרוּ לָהֶם: “מֻסְלִמִים, אָנוּ לקַחְנוּ בַּשֶּׁבִי אֶת הַשֻּׂלְטָאן שֶׁלָּכֶם וְאֶת מִשְׁנֵהוּ, שֶׁעַל יָדוֹ הָיָה סִדּוּר עִנְיָנֵיכֶם, וְאִם אֵינְכֶם חוֹזְרִים בָּכֶם מֵהִלָּחֵם בָּנוּ, אָנוּ הוֹרְגִים אֶתְכֶם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם. וְאוּלָם אִם אַתֶּם מוֹסְרִים עַצְמְכֶם בְּיָדֵינוּ, אָנוּ מוֹלִיכִים אֶתְכֶם אֶל מַלְכֵּנוּ, וְהוּא מַשְׁלִים אִתְּכֶם בִּתְנָאי, שֶׁאַתֶּם עוֹזְבִים אֶת אַרְצֵנוּ וְהוֹלְכִים לְאַרְצְכֶם וְאֵינְכֶם מַזִּיקִים לָנוּ בְמַשֶּׁהוּ וְלֹא נַזִּיק לָכֶם בְּמַשֶּׁהוּ. וַהֲרֵי אִם דָּבָר זֶה מִתְקַבֵּל עַל דַּעְתְּכֶם יִהְיֶה גוֹרַלְכֶם טוֹב, וְאִם מְסָרְבִים אַתֶּם אֵין דֶּרֶךְ אֶלָּא מִיתַתְכֶם. הִנֵּה הוֹדַעְנוּ אֶתְכֶם, וְאֵלֶּה הֵם דְּבָרֵינוּ הָאַחֲרוֹנִים עִמָּכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן אֶת דִּבְרֵיהֶם וְנִתְבָּרֵר לוֹ עִנְיַן אָחִיו וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וּבָכָה וְתַשׁ כֹּחוֹ, וְהָיָה בָרִי לוֹ שֶׁהוּא נִשְׁמָד. אָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה סִּבַּת שִׁבְיָם שֶׁל שְׁנֵיהֶם, כְּלוּם נִמְצָא בָהֶם רָעָה בְּנִמּוּסָם שֶׁפָּגְעוּ בִכְבוֹד הַנָּזִיר אוֹ שֶׁהִמְרוּ מִצְוָתוֹ, אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר?” הִתְעוֹרְרוּ לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים וְהָרְגוּ מֵהֶם עַם רָב, וְנִבְחַן בַּיּוֹם הַהוּא בֵּין אַמִּיץ הַלֵּב וּבֵין מוּג-לֵבָב. נִצְטַבְּעוּ הַחֶרֶב וְהַחִצִּים בְּדָם. פָּרְצוּ עֲלֵיהֶם הַכּוֹפְרִים כְּזֶרֶם הַזְּבוּבִים הַיּוֹרֵד עַל הַמַּשְׁקֶה מִכָּל עֵבֶר, וְלֹא פָסְקוּ שַׁרְכָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְפַחֵד מִפְּנֵי הַמָּוֶת וְהָאֲבַדּוֹן, וְשֶׁאֵין שׁוּם עִכּוּב מֵעַכְּבוֹ מִבַּקָּשַׁת הַנִּצָּחוֹן, עַד שֶׁזָּרְמוּ דָמִים בַּנְּחָלִים וּמָלְאָה הָאָרֶץ חֲלָלִים. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִפְרְדוּ הַצְּבָאוֹת, וְהָלְכָה כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּי הַפְּלַגּוֹת לִמְקוֹמָהּ וְחָזְרוּ הַמֻּסְלִמִים לְאוֹתָהּ מְאוּרָה, אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֶלָּא מְעַטִּים, וְלֹא נִשְׁאַר לָהֶם תִּקְוָה אֶלָּא אֱלֹהִים, שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגוּ בְאוֹתוֹ יוֹם חֲמִשָּׁה וּשְׁלשִׁים פָּרָשׁ מִן הַנְּסִיכִים וְעֵינֵי הָעָם, וְאִם כִּי גַם נֶהֶרְגוּ בְחַרְבוֹתֵיהֶם מִשֶּׁל הַכּוֹפְרִים אֲלָפִים מִן הָרַגְלִים וְהַפָּרָשִׁים. כְּשֶׁרָאָה שַׁרְכָּאן כָּךְ, הָיָה מֵצַר וְאָמַר לַאֲנָשָׁיו: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמְרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו: “אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הוּא שֶׁיִּהְיֶה”. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, אָמַר שַׁרְכָּאן לִשְׁאֵרִית הַצָּבָא: “אִם אַתֶּם יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה, לֹא יִשָּׁאֵר מִכֶּם אָדָם, שֶׁכֵּן לֹא נוֹתַר אֶצְלֵנוּ אֶלָּא דָּבָר מֻעָט מִן הַמַּיִם וְהַצֵּידָה. עֲצָתִי שֶׁבָּהּ מִן הַנְּכוֹחָה הִיא אֵפוֹא, שֶׁתִּשְׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיכֶם וְתִתְיַצְּבוּ עַל פִּתְחָה שֶׁל מְעָרָה זוֹ, לְהָגֵן עַל עַצְמְכֶם בִּפְנֵי כָל מִי שֶׁיִּכָּנֵס אֲלֵיכֶם. וְאֶפְשָׁר כְּבָר הִגִּיעַ הַנָּזִיר אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְיָבִיא אֵלֵינוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשׁ, שֶׁיַּעַזְרוּ לָנוּ לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים, וְיִתָּכֵן שֶׁהַכּוֹפְרִים לֹא יִרְאוּ לֹא אוֹתוֹ וְלֹא אֶת אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ”. אָמְרוּ לוֹ אֲנָשָׁיו: “רַק זוֹ עֵצָה נְכוֹחָה הִיא, וְאֵין סָפֵק שֶׁמְצֻיָּנָה הִיא”. יָצְאוּ הַצָּבָא וְתָפְסוּ אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה, וְעָמְדוּ לִשְׁנֵי צְדָדָיו, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֲלֵיהֶם מִן הַכּוֹפְרִים, הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ, וְהָיוּ הוֹדְפִים אֶת הַכּוֹפְרִים מִן הַפֶּתַח. וְהֶאֱרִיכוּ רוּחָם בְּמִלְחַמְתָּם עִם הַכּוֹפְרִים, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָאֲפֵלָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַתִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁצְּבָא הַמֻּסְלִמִים תָפְסוּ אֶת פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִתְיַצְּבוּ מִשְּׁנֵי עֲבָרָיו, וְהָיוּ הוֹדְפִים אֶת הַכּוֹפְרִים מִן הַפֶּתַח, וְכָל מִי שֶׁבִּקֵּשׁ לִתְקֹף אוֹתָם הֲרָגוּהוּ, וְהֶאֱרִיכוּ אֶת רוּחָם עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָאֲפֵלָה, וְלֹא נוֹתְרוּ עִם הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן אֶלָּא חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אִישׁ וְלֹא יוֹתֵר. אָמְרוּ הַכּוֹפְרִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ: “מָתַי יַגִּיעַ הַקֵּץ לְיָמִים אֵלֶּה, שֶׁכְּבָר עָיַפְנוּ לְהִלָּחֵם בָּהֶם”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “קוּמוּ וְנִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא נוֹתְרוּ מֵהֶם אֶלָּא חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים אִישׁ, וְאִם לֹא נוּכַל לָהֶם, נַצִּית עֲלֵיהֶם אֵשׁ, וְאִם יֵצְאוּ וְיִמְסְרוּ עַצְמָם לְיָדֵנוּ נִקַּח אוֹתָם בַּשֶּׁבִי. וְאִם יְסָרְבוּ נַעֲזֹב אוֹתָם דֶּלֶק לָאֵשׁ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לְמָשָׁל וּלִשְׁנִינָה לְאַנְשֵׁי-רְאוֹת, אַל יְרַחֵם הַמָּשִׁיחַ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאַל יָשֵׂם מוֹשָׁבָם בִּמְקוֹם מוֹשַׁב הַנּוֹצְרִים”. נָשְׂאוּ עֵצִים אֶל פֶּתַח הַמְּעָרָה וְהִצִּיתוּ בָהֶם אֵשׁ. הָיָה בָרִי לְשַׁרְכָּאן וּלְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, שֶׁאוֹבְדִים הֵם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה פָּנָה הַפָּרָשׁ שֶׁבְּרֹאשָׁם אֶל זֶה שֶׁיָּעַץ לְהָרְגָם וְאָמַר לוֹ: “לֹא תְהֵא מִיתָתָם אֶלָּא אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, שֶיְרַוֶּה צִמְאוֹנוֹ לִנְקָמָה וְעָלֵינוּ לְהַנִּיחָם שְׁבוּיִים בְּיָדֵנוּ, וּמָחָר נִסַּע אִתָּם אֶל קוּשְׁטָא, וְנִמְסֹר אוֹתָם בְּיַד הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶם כִּרְצוֹנוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “עֵצָה נְכוֹנָה הִיא זוֹ”. צִוּוּ לְכָבְלָם, וְהִפְקִידוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹמְרִים. כְּשֶׁיָּרְדָה הַחֲשֵׁכָה, הָיוּ הַכּוֹפְרִים עֲסוּקִים בִּשְׂחוֹק וּבְמַאֲכָל, וְצִוּוּ לְהָבִיא מַשְׁקֶה וְשָׁתוּ עַד שֶׁנָּפְלוּ עַל גַּבָּם. וְהָיוּ שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן כְּבוּלִים, וְכֵן אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּם מִן הַגִּבּוֹרִים. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִסְתַּכֵּל שַׁרְכָּאן בְּאָחִיו וְאָמַר לוֹ: “כֵּיצַד נִנָּצֵל?” אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁהֲרֵי נִהְיֵינוּ כָּעוֹפוֹת בַּכְּלוּבִים”. זָעַם שַׁרְכָּאן וְהִתְנַשֵּׂא מֵעֹז זַעְמוֹ וְנִתְּקוּ כְּבָלָיו. וּכְשֶׁהֻתְּרוּ אֲסוּרָיו, קָם עַל רֹאשׁ-הַשּׁוֹמְרִים, וְנָטַל אֶת מַפְתְחוֹת הַכְּבָלִים מִכִּיסוֹ, וּפָתַח אֶת אֲסוּרֵי צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּפָתַח אֲסוּרֵי הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וּפָתַח אֲסוּרֵי שְׁאֵרִית הַצָּבָא. פָּנָה אֶל אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר: “רְצוֹנִי לַהֲרֹג שְׁלשָׁה מִן הַשּׁוֹמְרִים וְלָקַחַת בִּגְדֵיהֶם, שֶׁנִּלְבָּשֵׁם אָנוּ הַשְּׁלשָׁה, שֶׁנֵּלֵךְ בִּדְמוּת יְוָנִים, וְנִתְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ אִישׁ מֵאִתָּנוּ, וְנָשִׂים פָּנֵינוּ אֶל צִבְאוֹתֵינוּ”. אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “עֵצָה זוֹ לֹא נְכוֹחָה הִיא, שֶׁכֵּן אִם נַהַרְגֵם יֵשׁ לַחֲשׁשׁ שֶׁיִּשְׁמַע אָדָם אֶת קוֹל נַחֲרָתָם, וְיִתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ הַכּוֹפְרִים וְיַהַרְגוּנוּ. וְאוּלָם הָעֵצָה הַנְּכוֹנָה הִיא שֶׁנִּרְאֶה דֶּרֶךְ לָצֵאת מִן הַמַּעֲבָר הַצָּר”. נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ. כְּשֶׁנִּמְצְאוּ רְחוֹקִים קְצָת מִן הַמַּעֲבָר הַצָּר, רָאוּ סוּסִים אֲסוּרִים וּבַעֲלֵיהֶם יְשֵׁנִים. אָמַר שַׁרְכָּאן לְאָחִיו: “צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ סוּס אַבִּיר מִסּוּסִים אֵלּוּ”. הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וְלָקְחוּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סוּסִים. וְהִפִּיל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הַכּוֹפְרִים בִּגְזֵרָה, שֶׁהוּא הַיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ. הִתְחִיל שַׁרְכָּאן לֶאֱסֹף נֶשֶׁק מִן הַכּוֹפְרִים, מִן הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים, עַד שֶׁהָיָה דַּי בְּיָדוֹ. רָכְבוּ עַל הַסּוּסִים שֶׁלָּקְחוּ וְנָסְעוּ. וְהָיוּ הַכּוֹפְרִים דּוֹמִים, שֶׁאֵין אָדָם שֶׁיּוּכַל לִפְתֹּחַ אֲסוּרֵי צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם מִן הַצָּבָא, וְשֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט. וְכַאֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת כָּל הַשְּׁבוּיִים, וְהָיוּ בְּטוּחִים מִפְּנֵי הַכּוֹפְרִים, פָּנָה אֲלֵיהֶם שַׁרְכָּאן וְאָמַר לָהֶם: “אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי אֱלֹהִים סִתְרָה לָנוּ. וְאוּלָם עִמִּי עֵצָה, וְאֶפְשָׁר הִיא הַנְּכוֹחָה”. אָמְרוּ לוֹ: “וּמַה הִיא?” אָמַר לָהֶם: “רְצוֹנִי שֶׁתַּעֲלוּ לָהָר, וְתִקְרְאוּ כֻלְּכֶם יַחְדָּו קוֹל אֶחָד: ‘אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל’, וְתֹאמְרוּ: ‘צִבְאוֹת הָאִסְלָאם עֲלֵיכֶם’, וְנִקְרָא כֻּלָּנוּ קוֹל אֶחָד בִּצְעָקָה: ‘אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל’, וְיָפוּצוּ כֻלָּם לְקוֹלֵנוּ, וְלֹא יִמְצְאוּ לָהֶם עֵצָה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם שִׁכּוֹרִים וְיִהְיוּ דוֹמִים שֶׁצִּבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים הִקִּיפוּם מִכָּל עֵבֶר וְהִתְעָרְבוּ בְתוֹכָם, וְתִהְיֶה חֶרֶב אִישׁ מֵהֶם בְּאָחִיו מִתִּמְהוֹן הַשִּׁכָּרוֹן וְהַתְּנוּמָה, וּנְבַתֵּר אוֹתָם בְּחַרְבוֹתֵיהֶם וּתְהַלֵּךְ הַחֶרֶב בְּתוֹכָם עַד הַבֹּקֶר”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “עֵצָה זוֹ לֹא נְכוֹחָה הִיא. הַנְּכוֹחָה הִיא שֶׁנֵּלֵךְ אֶל צִבְאוֹתֵינוּ מִבְּלִי לְהוֹצִיא הֶגֶה מִפִּינוּ, שֶׁכֵּן אִם נְגַדֵּל לְאַללָּה, יִתְעוֹרְרוּ עָלֵינוּ וְיַדְבִּיקוּ אוֹתָנוּ, וְלֹא יֵצֵא אִישׁ מֵאִתָּנוּ בְשָׁלוֹם”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאִם יִתְעוֹרְרוּ אֵין לָנוּ מַה לַחֲשׁשׁ, וְחָפֵץ הָיִיתִי שֶׁתַּסְכִּימוּ עִמִּי עַל עֵצָה זוֹ, שֶׁאֵינָה אֶלָּא לְטוֹבָה”. נַעֲנוּ לוֹ וְעָלוּ עַל הָהָר וְקָרְאוּ קוֹל גָּדוֹל: "אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל ", וְגִדְּלוּ אִתָּם לֵאלֹהִים הֶהָרִים וְהָעֵצִים מִפַּחַד אֱלֹהִים. שָׁמְעוּ הַכּוֹפְרִים אֶת קוֹל גַּדְּלָם לְאַללָּה וְצָעֲקוּ…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן אָמַר: “חָפֵץ הָיִיתִי שֶׁתַּסְכִּימוּ עִמִּי עַל עֵצָה זוֹ, שֶׁאֵינָה אֶלָּא לְטוֹבָה”, וְנַעֲנוּ לוֹ וְעָלוּ עַל הָהָר וְקָרְאוּ קוֹל גָּדוֹל: “אַללָּה הוּא הַגָּדוֹל”, וְגִדְּלוּ עִמָּם לֵאלֹהִים הֶהָרִים וְהָעֵצִים מִפַּחַד אֱלֹהִים. שָׁמְעוּ הַכּוֹפְרִים קוֹל זֶה וְקָרְאוּ זֶה לָזֶה, וְחָגְרוּ אֶת הַנֶּשֶׁק וְאָמְרוּ: “כְּבָר הִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ אוֹיְבֵינוּ, בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְנוּ”. הָרְגוּ זֶה בָזֶה, מַה שֶּׁאֵין יוֹדֵעַ מִסְפָּרוֹ אֶלָּא אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר חִפְּשׂוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם כָּל עֲקֵבוֹת. אָמַר הָרֹאשׁ שֶׁלָּהֶם: “אֵלֶּה שֶׁעָשׂוּ בָכֶם מַעֲשֶׂה זֶה הַשְּׁבוּיִים הֵם שֶׁהָיוּ אֶצְלֵנוּ. הִזְדָּרְזוּ אֵפוֹא לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁתַּשִּׂיגוּ אוֹתָם וְתַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס הַצָּרָה, וְאַל יָבוֹא פַחַד בְּלִבְּכֶם וְאַל תֵּחַתּוּ”. רָכְבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא עָבַר אֶלָּא הֶרֶף-עַיִן אֶחָד עַד שֶׁהִדְבִּיקוּ אוֹתָם וְהִקִּיפוּם. כְּשֶׁרָאָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן כָּךְ גָּדְלָה בֶּהָלָתוֹ וְאָמַר לְאָחִיו: “הִנֵּה אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא, וְלֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ תַּחְבּוּלָה, אֶלָּא לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים”. שָׁתַק שַׁרְכָּאן וְלֹא דִּבֵּר דָּבָר, הִסְתָּעֵר צַ’וְא אַלְמַכָּאן מֵעַל מְרוֹמֵי הָהָר וְגִדֵּל לֵאלֹהִים וְגִדְּלוּ עִמּוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִגְּשׁוּ לַמִּלְחָמָה וְלִמְסֹר נַפְשָׁם לִשְׁמֹעַ לְקוֹל אֱלֹהֵי הַמַּאֲמִינִים. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה קוֹלוֹת קוֹרְאִים בְּשֵׁם אֱלֹהִים וּמְגַדְּלִים לוֹ וּמִתְפַּלְּלִים עַל הַנָּבִיא הַמְבַשֵּׂר וְהַמַּזְהִיר וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם. פָּנוּ לְעֵבֶר הַקּוֹל לִרְאוֹת אֶת גֵּיסוֹת הַמֻּסְלִמִים וְאֶת חֵיל מְאַחֲדֵי-הָאֵל בָּאִים אֲלֵיהֶם. כְּשֶׁרָאוּם חָזְקוּ לִבּוֹתָם, וְהִתְנַפֵּל שַׁרְכָּאן עַל הַכּוֹפְרִים וְקָרָא בְּשֵׁם אֱלֹהִים וְגִדֵּל לוֹ הוּא וּמִי שֶׁאִתּוֹ מִמְאַחֲדֵי-הָאֵל. רָעֲשָׁה הָאָרֶץ כְּמוֹ בִּרְעִידַת הָאֲדָמָה, וְנָפוֹצוּ צִבְאוֹת הַכּוֹפְרִים לְמֶרְחֲבֵי הֶהָרִים, רָדְפוּ הַמֻּסְלִמִים אַחֲרֵיהֶם בְּמַכּוֹת וּבְמַדְקֵרוֹת, וְהִתִּיזוּ הָרָאשִׁים מִן הַגּוּפוֹת. וְלֹא פָסְקוּ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַמֻּסְלִמִים לִכְרֹת צַוְּארֵי הַכּוֹפְרִים, עַד שֶׁפָּנָה הַיּוֹם וּבָא הַלַּיְלָה בָּאֲפֵלָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְהִזְהִיר בְּאוֹרוֹ וְהִבְהִיר, רָאוּ אֶת בַּהְרָאם מַצְבִּיא הַדַּיְלָמִים וְאֶת רֻסְתָּם מַצְבִּיא הַתֻּרְכִּים וְעִמָּם עֶשְרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים מִתְקָרְבִים אֲלֵיהֶם כַּאֲרָיוֹת זוֹעֲפִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן יָרְדוּ הַפָּרָשִׁים מֵעַל סוּסֵיהֶם, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “הִתְבַּשְּׂרוּ טוֹב בְּנִצָּחוֹן הַמֻּסְלִמִים וְאָבְדַּן הָאֲנָשִׁים הַכּוֹפְרִים”. בֵּרְכוּ זֶה אֶת זֶה לְשָׁלוֹם, וּלְשָׂכָר עָצוּם בְּיוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְבוֹאָם לְמָקוֹם זֶה זוֹ, שֶׁהַנָּסִיךְ בַּהְרָאם וְהַמַּצְבִּיא רֻסְתָּם וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, כְּשֶׁנָּסְעוּ עִם צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים, וְהַנִּסִּים מִתְנוֹפְפִים מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם וְהִגִּיעוּ עַד קוּשְׁטָא, מָצְאוּ אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁכְּבָר עָלוּ עַל הַחוֹמוֹת וְתָפְסוּ אֶת הַמִּגְדָּלִים וְהַמִּבְצָרִים וְהִתְכּוֹנְנוּ בְּכָל מִבְצָר מְבֻצָּר. כְּשֶׁנּוֹדַע לְאֵלֶּה עַל דְּבַר בּוֹא הַמֻּסְלִמִים וְשָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת שִׁקְשׁוּק הַנֶּשֶׁק וּסְאוֹן הַשָּׁאוֹן, הִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ אֶת הַמֻּסְלִמִים וְשָׁמְעוּ קוֹל דַּהֲרוֹת פַּרְסוֹת סוּסֵיהֶם מִתַּחַת לָאָבָק, וְהִנֵּה הֵם כָּאַרְבֶּה הַפּוֹשֵׁט עַל הָאָרֶץ וּכְעָנָן הַנִּבְקָע בְּזִרְמַת גֶּשֶׁם. שָׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת הַמֻּסְלִמִים הַקּוֹרְאִים קֻרְאָן וּמְשַׁבְּחִים אֶת הָרַחֲמָן. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְזֶה שֶׁהַכּוֹפְרִים יָדְעוּ מַה שֶּׁסִּדְּרָה הַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי בִּנְכָלֶיהָ וּמְזִמּוֹתֶיהָ וְנַאֲפוּפֶיהָ וְעָרְמָתָהּ, עַד שֶׁהִזְעִיקָה אֶת הַצָּבָא כַּיָּם הַשּׁוֹטֵף וְעוֹבֵר מֵרֹב הָרַגְלִים וְהַפָּרָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף. אָמַר מַצְבִּיא הַתֻּרְכִּים לְמַצְבִּיא הַדַּיְלַמִים: “מַצְבִּיא, אָנוּ צְפוּיִים לְסַכָּנָה מִן הָאוֹיְבִים שֶׁעַל הַחוֹמוֹת. הִתְבּוֹנֵן לְאֵלֶּה הַמִּגְדָּלִים וּלְאֵלֶּה הַדְּגָלִים, שֶׁהֵם כַּיָּם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַּלִּים. הֲרֵי אֵלֶּה הַכּוֹפְרִים הֵם פִּי מֵאָה מֵאִתָּנוּ, וְאֵין אָנוּ בְטוּחִים מִפְּנֵי מְרַגְּלִים רָעִים, שֶׁיְּרַגְּלוּ לָהֶם. וַהֲרֵי אָנוּ בְּסַכָּנָה מִן הָאוֹיֵב, שֶׁאֵין מִסְפָּר לָהֶם וְאֵין מַחֲסוֹר לָהֶם בְּעֶזְרָה, וּבְיִחוּד עִם הֵעָצְרָם שֶׁל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו וְהַמִּשְׁנֶה הַנַּעֲלֶה דִנְדָּאן. הֲרֵי בְמַצָּב זֶה הֵם שׁוֹאֲפִים לְהַתְקִיפֵנוּ בְּהֵעָדֵר אֵלֶּה מֵאֶצְלֵנוּ, וְיִמְחוּ אוֹתָנוּ בַּחֶרֶב עַד לָאַחֲרוֹן בָּנוּ, וְלֹא יִפָּלֵט מִמֶּנּוּ פָּלִיט. הָעֵצָה הִיא אֵפוֹא שֶׁתִּקַּח אִתְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי מַוְצִל וְהַתֻּרְכִּים, וְתֵלֵךְ אִתָּם לְמִנְזַר מַטְרוּחִנָה וְכִכָּר מַלוּחִנָא לְבַקֵּשׁ אֶת אַחֵינוּ וַחֲבֵרֵינוּ. וְאִם לְקוֹלִי תִּשְׁמְעוּ אֶפְשָׁר תִּהְיֶה מִזֶּה הַנְּסִבָּה לְהָבִיא לָהֶם רֶוַח וְהַצָּלָה, אִם הֱבִיאוּם הַכּוֹפְרִים בִּמְצוּקָה. אַךְ אִם לֹא תִשְׁמְעוּ לְקוֹלִי, הִנֵּה לֹא עָלַי תִּהְיֶה הַתְּלוּנָה. וְאִם תָּשִׂימוּ פְנֵיכֶם לַדֶּרֶךְ, הִנֵּה עֲלֵיכֶם לָשׁוּב אֵלֵינוּ בִמְהֵרָה. וְאָכֵן הַחֲשָׁד מִן הַפִּקְחוּת הוּא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קִבֵּל הַמַּצְבִּיא הַנִּזְכָּר אֶת דְּבָרָיו, וּבָחַר לוֹ עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְנָסְעוּ וְעָבְרוּ בְטִיסָה בַדְּרָכִים, מְבַקְשִׁים לְהַגִּיעַ אֶל הַכִּכָּר הַנִּזְכֶּרֶת וְאֶל הַמִּנְזָר הַמְפֻרְסָם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן סִבַּת בּוֹאָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁהִפִּילָה אֶת הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת אָחִיו שַׁרְכָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן בִּידֵי הַכּוֹפְרִים, לָקְחָה אוֹתָהּ אִשָּׁה מְבִישָׁה סוּס אַבִּיר וְרָכְבָה עָלָיו וְאָמְרָה לַכּוֹפְרִים: “רְצוֹנִי לְהַדְבִּיק אֶת צִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים הַנִּמְצָאִים לְיַד קוּשְׁטָא וְלִמְצֹא מְזִמָּה לְאַבְּדָם. הִנְנִי לְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁאֲדוֹנֵיהֶם נִשְׁמְדוּ. וּכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ כָךְ יִתְפַּזֵּר קִבּוּצָם, וְתִתְפָּרֵד חֲבִילָתָם וְתִפּוֹץ חֲבוּרָתָם. אַחַר-כָּךְ אֶכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מוֹשֵׁל קוּשְׁטָא וְאֶל בְּנִי חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְאוֹדִיעַ לָהֶם הַדָּבָר, וְיֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּצִבְאוֹתֵיהֶם אֶל הַמֻּסְלִמִים וְיַשְׁמִידוּם וְלֹא יַשְׁאִירוּ מֵהֶם אֶחָד”. נָסְעָה וְעָבְרָה בְטִיסָה עַל אוֹתוֹ סוּס אַבִּיר כָּל הַלַּיְלָה כֻּלּוֹ. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, נִגְלוּ לָהּ צִבְאוֹת בַּהְרָאם וְרֻסְתָּם. סָרָה אֶל אַחַת הַמְּעָרוֹת וְהִצְפִּינָה אֶת סוּסָהּ שָׁם, וְיָצְאָה וְהָלְכָה קְצָת בָּרֶגֶל, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּלִבָּהּ: “אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁצִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים כְּבָר חָזְרוּ נִגָּפִים מִמִּלְחֶמֶת קוּשְׁטָא”. כְּשֶׁנִּתְקָרְבָה אֲלֵיהֶם הִתְבּוֹנְנָה בָהֶם וְרָאֲתָה בָּרוּר אֶת דִּגְלֵיהֶם וּמָצְאָה שֶׁאֵינָם מוּרָדִים, וְיָדְעָה שֶׁלֹּא נִגָּפִים בָּאוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ שֶׁהֵם חוֹשְׁשִׁים לְמַלְכָּם וּלְאַנְשֵׁיהֶם. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת בְּעֵינֶיהָ, מִהֲרָה לִקְרָאתָם בִּמְרוּצָה גְדוֹלָה, כַּשָּׂטָן הַמַּמְרֶה, עַד שֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם וְאָמְרָה לָהֶם: “אוּצוּ, עוּשׁוּ גְּדוּד הָרַחֲמָן לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים בִּפְלֻגַּת הַשָּׂטָן”. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ בַּהְרָאם הָלַךְ לִקְרָאתָה וְיָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “אִישׁ-הָאֱלֹהִים, מַה מֵּאַחֲרֶיךָ?” אָמְרָה לוֹ: “אַל תִּשְׁאַל לְרֹעַ הַמַּצָּב וּקְשִׁי הַבַּלָּהוֹת. הִנֵּה כְּשֶׁלָּקְחוּ אֲנָשֵׁינוּ אֶת הַהוֹן מִמִּנְזָר מַטְּרוּחִנָא, בִּקְּשׁוּ לָשִׂים פְּנֵיהֶם לְקוּשְׁטָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא לִקְרָאתָם צָבָא עָצוּם, בְּנֵי-חַיִל מִן הַכּוֹפְרִים”. חָזְרָה לִפְנֵיהֶם הָאֲרוּרָה עַל כָּל הַסִּפּוּר בְּרַעַד וָפַחַד וְאָמְרָה: “רֻבָּם נִשְׁמְדוּ וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֶלָּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים”. אָמַר לָהּ בַּהְרָאם: “הַנָּזִיר, מָתַי נִפְרַדְתָּ מֵעֲלֵיהֶם?” אָמְרָה “בְּלֵילִי זֶה”. אָמַר בַּהְרָאם: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁקִּפֵּל אֶת הָאָרֶץ הָרְחוֹקָה תַּחְתֶּיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל נִשְׁעָן עַל עֲנַף-תָּמָר. וְאוּלָם אַתָּה מִן הַקְּדוֹשִׁים הַטָּסִים בָּאֲוִיר בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מֻשְׁפָּעִים מֵחֲזוֹן הָאוֹת”. רָכַב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר כְּשֶׁהוּא נִדְהָם נָבוֹךְ מִשּׁוּם זֶה שֶׁשָּׁמַע מֵאוֹתוֹ הַשֶּׁקֶר וְהַבְּדָיָה, וְאָמַר: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים. כְּבָר אָבַד יְגִיעֵנוּ וְצַר לְלִבֵּנוּ וְלֻקַּח בַּשְּׁבִי מַלְכֵּנוּ וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ”. הֵחֵלוּ לָאוּץ בָּאָרֶץ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, לַיְלָה וָיוֹם. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, הִשִּׁיבָה עֲלֵיהֶם הָרוּחַ אֶת רֵיחוֹ הַטּוֹב שֶׁל צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְהִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה כְּפִי שֶׁנִּזְכָּר. נָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָחִיו שַׁרְכָּאן. סִפֵּר לָהֶם שַׁרְכָּאן מַה שֶׁאֵרַע לָהֶם בַּמְּעָרָה. תָּמְהוּ עַל-כָּךְ וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה: “מַהֲרוּ וְנִסַּע לְקוּשְׁטָא. שֶׁעָזַבְנוּ שָׁם אֶת חֲבֵרֵינוּ וְלִבּוֹתֵינוּ אִתָּם”. מִהֲרוּ לִנְסֹעַ נִשְׁעָנִים עַל הַמֵּיטִיב וְהַיּוֹדֵעַ כֹּל. וְהָיָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן מְאַמֵּץ אֶת לֵב הַמֻּסְלִמִים לַעֲמֹד הָכֵן, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לְךָ הַתְּהִלָּה, לְךָ יָאֶה לְהַלֵּל וּלְהוֹדוֹת

כִּי לֹא חָדַלְתָּ בְּעִנְיָנִי לִי יֶשַׁע לִהְיוֹת.

גָּדַלְתִּי נָכְרִי בְּאֶרֶץ לִי זָרָה

וַתְּהִי לִי מָגֵן, וַתִּתֵּן לִי עֶזְרָה,

וַתִּתֵּן לִי מַלְכוּת וָטוּב וָהוֹן,

וַתְּאַזְּרֵנִי חֶרֶב גְּבוּרָה וְנִצָּחוֹן.

וַתּוֹשִׁיבֵנִי בְּצֵל מַלְכוּת לְאֹרֶךְ יָמִים מֵעָתָּה,

וַתֶּאֱצַל לִי שֶׁפַע טוּב אוֹתִי בּוֹ הֵצַפְתָּ,

וַתּוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם מִכָּל רַע יָגֹרְתִּי יָגוֹר,

בַּעֲצַת מִשְׁנֶה נוֹשֵׂא-הַמִּשְׁנָה גִּבּוֹר הַדּוֹר.

בְּחַסְדְּךָ זִנַּקְנוּ עַל הַיְּוָנִים שָׁם,

אַךְ שָׁבוּ לְהִלָּחֵם אָדֹם לִלְבוּשָׁם.

וָאַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ נִגַּפְתִּי הִנָּגֵף,

וָאָשׁוּב עֲלֵיהֶם כְּשׁוּב הָאַרְיֵה הַזּוֹעֵף:

עֲזַבְתִּים בַּבִּקְעָה לָאָרֶץ שְׁלוּחִים,

שִׁכּוֹרִים מִכּוֹס הַמָּוֶת, לֹא מִיַּיִן סְרוּחִים.

וַיִּפְּלוּ בְּיָדֵנוּ כָּל סְפִינוֹת צִיָּם,

וַיְהִי לָנוּ הַשִּׁלְטוֹן בַּיַּבָּשָׁה וּבַיָּם.

וַיָּבוֹא אֵלֵינוּ הַנָּזִיר עוֹבֵד הָאֱלֹהִים,

פִּלְאוֹתָיו נוֹדְעוּ בְּיוֹשֵׁב הָעֲרָבָה וְהֶעָרִים.

וַנֵּצֵא לִנְקֹם מִכָּל כּוֹפֵר נָקָם,

וּכְבָר יָצָא טִיבִי בֵּין כָּל הָאָדָם.

וּכְבָר נֶהֶרְגוּ גִבּוֹרִים מֵאִתָּנוּ

לָהֶם מְעוֹן-נֶצַח, עֲלֵי נְהַר עֵדֶן קָנוּ.

כְּשֶׁגָּמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת שִׁירוֹ, בֵּרְכוֹ אָחִיו שַׁרְכָּאן לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וְהוֹדָה לוֹ עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה. אַחַר-כָּךְ שָׂמוּ פְנֵיהֶם לְמַסָּעָם חוּשִׁים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן בֵּרַךְ אֶת אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְצֵאתוֹ בְשָׁלוֹם וְהוֹדָה לוֹ עַל הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה. אַחַר-כָּךְ שָׂמוּ פְנֵיהֶם לְמַסָּעָם חוּשִׁים, מְבַקְשִׁים אֶת צִבְאוֹתֵיהֶם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁפָּגְשָׁה אֶת צְבָא בַּהְרָאם וְרֻסְתָּם חָזְרָה לַיַּעַר, וְלָקְחָה סוּסָהּ וּמִהֲרָה בְמַסָּעָהּ, עַד שֶׁקָּרְבָה אֶל צְבָא הַמֻּסְלִמִים הַצָּרִים עַל קוּשְׁטָא. יָרְדָה וְהוֹבִילָה אֶת סוּסָהּ וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ אֶל אֹהֶל שֶׁבּוֹ רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָה וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְרָמַז לָהּ מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “בָּרוּךְ-הַבָּא, עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים, הַנָּזִיר”. שָׁאַל אוֹתָהּ לְמַה שֶׁאֵרַע, וְסִפְּרָה לוֹ סִפּוּרָהּ הַמַּחֲרִיד וְאֶת הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהּ הַמַּשְׁמִיד. וְאָמְרָה: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לַמַּצְבִּיא רֻסְתָּם וְלַמַּצְבִּיא בַּהְרָאם, שֶׁכְּבָר פְּגַשְׁתִּים עִם צִבְאוֹתֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ, וְשָׁלַחְתִּי אוֹתָם אֶל הַמֶּלֶךְ וְאֶל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. וְהָיוּ עִמָּם עֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשִׁים, וְאוּלָם הַכּוֹפְרִים רַבִּים מֵהֶם. וּרְצוֹנִי אֵפוֹא עַכְשָׁו שֶׁתִּשְׁלַח פְּלֻגָּה מִצְּבָאֲךָ שֶׁיִּצְטָרְפוּ אֲלֵיהֶם בִּמְהֵרָה שֶׁלֹּא יִשָּׁמְדוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם”. זֵרְזָה אוֹתָם וְאָמְרָה: “עוּשׁוּ, גּוּשׁוּ, חוּשׁוּ!” כְּשֶׁשָּׁמְעוּ שׁוֹמֵר-הַסַּף וְהַמֻּסְלִמִים דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיהָ, חָלְשָׁה דַעְתָּם וּבָכוּ. אָמְרָה לָהֶם דַ’את אַלְדַּוָאהִי: “בַּקְשׁוּ עֶזְרָה מֵאלֹהִים, וְהַאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם בְּצָרָה זוֹ, וַהֲרֵי דֻגְמָא לָכֶם בְּאֵלֶּה שֶׁקָּמוּ לִפְנֵיכֶם מִן הָאֻמָּה הַמֻּסְלִמִית: וַהֲרֵי גַּן-עֵדֶן בּוֹ אַרְמוֹנוֹת אֲשֶׁר יָעַד אוֹתָם אֱלֹהִים לַמֵּתִים בְּמִלְחַמְתּוֹ. וְאִם אֵין מִפְלָט לְשׁוּם אָדָם מִפְּנֵי הַמָּוֶת, הִנֵּה הַמָּוֶת בְּמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים מְשֻׁבָּח יוֹתֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַע שׁוֹמֵר-הַסַּף אֶת דִּבְרֵי הָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, קָרָא לְאָחִיו שֶׁל הַנָּסִיךְ בַּהְרָאם, וְהָיָה פָּרָשׁ, תֻּרְקָאשׁ שְׁמוֹ, וּבָחַר לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גִּבּוֹרֵי חַיִל נִזְעָמִים, וְצִוָּהוּ לִנְסֹּעַ. נָסַע בְּאוֹתוֹ יוֹם וְכָל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ קָרוֹב לַמֻּסְלִמִים. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר רָאָה שַׁרְכָּאן אָבָק עוֹלֶה וְחָשַׁשׁ לַמֻּסְלִמִים וְאָמַר: “צָבָא הוּא הַמִּתְקָרֵב אֵלֵינוּ, וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא מִצְבָא הַמֻּסְלִמִים, וּתְשׁוּעָה בְטוּחָה הִיא זוֹ. אַךְ יִתָּכֵן שֶׁמִּצְּבָא הַכּוֹפְרִים הוּא, וְאֵין לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַגְּזֵרָה”. בָּא אֶל אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “אַל תִּירָא כְּלָל, שֶׁכֵּן אֶפְדֶה אָנֹכִי אוֹתְךָ בְנַפְשִׁי מִן הַצָּרָה. וְאִם אֵלֶּה מִצְּבָא הָאִסְלָאם, הֲרֵי מִתּוֹסֶפֶת הַחֶסֶד הוּא. וְאִם מֵאוֹיְבֵנוּ הֵם, אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר לְהִלָּחֵם בָּם. וְאוּלָם נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים בְּטֶרֶם אָמוּת, לְבַקְשׁוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלַי שֶׁלֹּא אָמוּת אֶלָּא בְמִלְחֶמֶת אֱלֹהִים”. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ הִתְנוֹסְסוּ הַנִּסִּים וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב: “אֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּה וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּה”. קָרָא שַׁרְכָּאן: “כֵּיצַד שְׁלוֹם הַמֻּסְלִמִים?” אָמְרוּ לוֹ: “בִּבְרִיאוּת וּבְשָׁלוֹם, וְלֹא בָאנוּ אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָשַׁשְׁנוּ לָכֶם”. יָרַד רֹאשׁ-הַצָּבָא מֵעַל סוּסוֹ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאָמַר: “אֲדוֹנֵנוּ, מַה שְּׁלוֹם הַשֻּׂלְטָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְרֻסְתָּם וְאָחִי בַּהְרָאם? הַאִם אֵין כֻּלָּם חַיִים וּשְׁלֵמִים?” אָמַר לוֹ: “בַּמַּצָּב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר הֵם”. הוֹסִיף וְאָמַר לוֹ: “וּמִי הוּא זֶה שֶׁהוֹדִיעַ אֶתְכֶם עַל אוֹדוֹתֵינוּ?” אָמַר לוֹ: “הַנָּזִיר, וּכְבָר סִפֵּר שֶׁפָּגַשׁ אֶת אָחִי בַּהְרָאם וְאֶת רֻסְתָּם וְשָׁלַח אותָם שְׁנֵיהֶם אֲלֵיכֶם, וְאָמַר לָנוּ, שֶׁהַכּוֹפְרִים הִקִּיפוּ אֶתְכֶם וְהֵם רַבִּים. וַהֲרֵי אֵינִי רוֹאֶה אֶת הָעִנְיָן אֶלָּא לְהֵפֶךְ מִזֶּה, הַיְינוּ שֶׁאַתֶּם נְצַחְתֶּם”. אָמַר לָהֶם: “וְכֵיצַד הִגִּיעַ הַנָּזִיר אֲלֵיכֶם?” אָמְרוּ לוֹ: “הָיָה הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל וְעוֹבֵר בְּיוֹם וָלַיְלָה מַהֲלַךְ עֲשֶׂרֶת יָמִים שֶׁל פָּרָשׁ מָהִיר”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁהוּא קְדוֹשׁ-אֱלֹהִים. וְהֵיכָן הוּא?” אָמְרוּ לוֹ: “עָזַבְנוּ אוֹתוֹ אֵצֶל צִבְאוֹתֵינוּ אַנְשֵׁי-הָאֱמוּנָה שֶׁיְּעוֹרְרֵם לְהִלָּחֵם בְּאַנְשֵׁי-הַכְּפִירָה וְהַמֶּרִי”. שָׂמַח שַׁרְכָּאן בְּכָךְ וְהִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים עַל זֶה שֶׁשָּׁלוֹם לָהֶם וְשָׁלוֹם לַנָּזִיר. וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים עַל מִי שֶׁנֶּהֱרַג מֵהֶם וְאָמְרוּ: “כָּךְ הָיָה כָתוּב עֲלֵיהֶם בַּסֵּפֶר”. נָסְעוּ אָצִים בִּנְסִיעָתָם. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, עָף אָבָק עַד שֶׁסָּתַם אֶת הַיְקוּם וְהֶחֱשִׁיךְ מִמֶּנוּ הַיּוֹם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ שַׁרְכָּאן וְאָמַר: “מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁכְּבָר שָּׁבְרוּ הַכּוֹפְרִים אֶת צְבָא הָאִסְלָאם, מִשּׁוּם שֶׁאָבָק סָתַם אֶת הַמִּזְרָח וְאֶת הַמַּעֲרָב וּמִלֵּא אֶת הָעוֹלָם מִמּוֹצָאוֹ וְעַד מְבוֹאוֹ”. נִגְלָה מִתַּחַת אוֹתוֹ אָבָק עַמּוּד חֲשֵׁכָה, רַב לִשְּׁחוֹר מֵחֶשְׁכַת יוֹם הָאֲפֵלָה הָאָיֹם, הִמְשִׁיךְ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם אוֹתוֹ הָעַמּוּד, וְהוּא קָשֶׁה מִבַּלְהוֹת יוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים. אָצוּ אֵלָיו הַפָּרָשִׁים וְהָרַגְלִים, לִרְאוֹת מַה סִּבַּת פֶּגַע-רַע זֶה, וּמָצְאוּ שֶׁהוּא הַנָּזִיר, הַיָּדוּעַ לָנוּ. נִדְחֲקוּ לְנַשֵּׁק יָדָיו, וְהוּא מַכְרִיז: “הוֹי אֻמָּתוֹ שֶׁל בְּחִיר הָאָדָם וּמְאוֹר הָאֲפֵלָה. הַכּוֹפְרִים טָמְנוּ פַּח לַמֻּסְלִמִים, וְהִדְבִּיקוּ אֶת צִבְאוֹת מְאַחֲדֵי-הָאֱלֹהִים. הַצִּילוּ אוֹתָם מִידֵי הַכּוֹפְרִים הַמְגֻנִּים, שֶׁכֵּן הִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם בָּאֹהָלִים וְיָרַד עֲלֵיהֶם עֹנֶשׁ מַקְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה יָצָא לִבּוֹ מֵעֹז הַחֲרָדָה, וְיָרַד מֵעַל סוּסוֹ נָבוֹךְ. נָשַׁק אֶת יְדֵי הַנָּזִיר וְאֶת רַגְלָיו, וְכָךְ אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּשְׁאָר הַצָּבָא מִן הָרַגְלִים וְהַפָּרָשִׁים, מִלְּבַד הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן שֶׁלֹּא יָרַד מֵעַל סוּסוֹ, וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלִּבִּי נָקַע מִנָּזִיר זֶה, שֶׁכֵּן לֹא יָדַעְתִּי אֶלָּא קַלְקָלָה מֵאֵלֶּה הַמַּגְזִימִים בְּדָת. עִזְבוּהוּ אֵפוֹא וְהַשִּׂיגוּ אֶת חַבְרֵיכֶם הַמֻּסְלִמִים, שֶׁכֵּן זֶה הוּא מֵאֵלֶּה שֶׁהִטְרִידוּם מִשַּׁעַר רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים. כַּמָּה פְעָמִים פָּשַׁטְתִּי בִגְדוּד עִם הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְדָרְכוּ רַגְלַי עַל אַדְמוֹת מָקוֹם זֶה”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “הַנַּח מַחֲשָׁבָה נִפְסֶדֶת זוֹ, כְּלוּם לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ לְעוֹבֵד-אֱלֹהִים זֶה, כְּשֶׁהוּא מְעוֹרֵר אֶת הַמַּאֲמִינִים לַמִּלְחָמָה, וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים. אַל תְּדַבֵּר עָלָיו תּוֹעָה, שֶׁמְּגֻנֶּה הוּא זֶה. בְּשַׂר הַחֲסִידִים סַם בּוֹ לְמִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל אוֹתוֹ. הִתְבּוֹנֵן לְזֶה שֶׁהוּא מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבֵינוּ. וְאִלּוּלֵא שֶׁאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה אוֹהֲבוֹ, לֹא הָיָה מְקַפֵּל תַּחַת רַגְלָיו אֶת הַמֶּרְחַקִּים, אַחֲרֵי שֶׁהִפִּילוֹ לִפְנֵי כֵן בְּיִסּוּרִים קָשִׁים”. צִוָּה שַׁרְכָּאן לְהַקְרִיב לַנָּזִיר פִּרְדָּה נוֹבִית שֶׁיִּרְכַּב עָלֶיהָ, וְאָמַר לוֹ: “רְכַב הַנָּזִיר הֶחָסִיד וְעוֹבֵד-הָאֱלֹהִים”. לֹא קִבֵּל וְסֵרַב לִרְכֹּב, וְהֶרְאָה נְזִירוּת כְּדֵי לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ. וְלֹא יָדְעוּ שֶׁנָּזִיר מֵבִישׁ זֶה הוּא שֶׁעַל כְּמוֹתוֹ אָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

הִתְפַּלֵּל וְצָם לְשֵׁם עִנְיָן שֶׁבִּקֵּשׁ עַד מְאֹד,

וְאַךְ הִשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ לֹא צָם וְלֹא הִתְפַּלֵּל עוֹד.

הִמְשִׁיךְ אוֹתוֹ הַנָּזִיר לְהִתְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו בֵּין הַפָּרָשִׁים וְהָרַגְלִים, כַּשּׁוּעָל הֶעָרוּם לְהָפִיק זְמָמוֹ. וְהָיָה מֵרִים קוֹלוֹ מַנְעִים הַקֻּרְאָן וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הָרַחֲמָן. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל צִבְאוֹת הָאִסְלָאם, מְצָאָם שַׁרְכָּאן בְּמַצָּב שֶׁל שִׁבָּרוֹן, וְשׁוֹמֵר הַסַּף כְּבָר עוֹמֵד לִפְנוֹת עֹרֶף וְלָנוּס, וְחֶרֶב הַיְּוָנִים פּוֹעֶלֶת פָּעֳלָהּ בַּחֲסִידִים וּבַפּוֹשְׁעִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁנַיִם אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁרְכָּאן הִדְבִּיק אֶת הַמֻּסְלִמִים כְּשֶׁהֵם בְּמַצָּב שֶׁל שִׁבָּרוֹן, וְשׁוֹמֵר הַסַּף כְּבָר עוֹמֵד לִפְנוֹת עֹרֶף וְלָנוּס. וְהַחֶרֶב פּוֹעֶלֶת פְּעֻלָּתָהּ בֵּין הַחֲסִידִים וְהַפּוֹשְׁעִים, וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְמַפֶּלֶת הַמֻּסְלִמִים זֶה שֶׁהָאֲרוּרָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אוֹיֶבֶת הַדָּת, כְּשֶׁרָאֲתָהּ שֶׁבַּהְרָאם וְרֻסְתָּם כְּבָר נָסְעוּ עִם צִבְאוֹתֵיהֶם לְעֵבֶר שַׁרְכָּאן וְאָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן, נָסְעָה הִיא לְעֵבֶר צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְשָׁלְחָה אֶת הַנָּסִיךְ תֻּרְכָּאשׁ, כְּפִי הַמְסֻפָּר לְעֵיל. וּמַטְּרָתָהּ בָּזֶה הָיְתָה לְהַפְרִיד בֵּין צְבָא הַמֻּסְלִמִים כְּדֵי שֶׁיֶּחְלְשׁוּ. אַחַר-כָּךְ עָזְבָה אוֹתָם וְהָלְכָה לְקוּשְׁטָא, וְקָרְאָה לְפָרָשֵׁי הַיְּוָנִים בְּקוֹל רָם, וְאָמְרָה: “הוֹרִידוּ אֵלַי חֶבֶל לִקְשֹׁר בּוֹ אֶת הַמִּכְתָּב הַזֶּה. וְהָבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מַלְכְּכֶם אַפְרִידוּן שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ הוּא וּבְנִי מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה, וְיִנְהֲגוּ לְפִי מִצְווֹתָיו וְאִסּוּרָיו”. הוֹרִידוּ לָהּ חֶבֶל וְקָשְׁרָה בּוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. וְהָיָה כָתוּב בּוֹ: “מֵאֵת מְבִיאַת הַשֹּׁד הָעֲצוּמָה וּמְעוֹרֶרֶת הַבַּלָּהוֹת הַגְּדוֹלָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן. וְאוּלָם אַחֲרֵי-כֵן אַפְרִידוּן הֲרֵי תִּכַּנְתִּי לָכֶם תַּחְבּוּלָה לְהַשְׁמִיד אֶת הַמֻּסְלִמִים. הִשָּׁקְטוּ וּבִטְחוּ שֶׁכְּבָר לָקַחְתִּי בַשֶּׁבִי אֶת שֻׂלְטָאנָם וּמִשְׁנָם, וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל צְבָאָם, וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר, וְנִשְׁבַּר חֻדָּם וְנֶחֱלַשׁ כֹּחָם. וּכְבָר עָקַבְתִּי בְמִרְמָה אֶת הַצָּבָא הַצָּר עַל קוּשְׁטָא עַד שֶׁשָּׁלַחְתִּי מֵהֶם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים עִם הַנָּסִיךְ תֻּרְכָּאשׁ לְעֶזְרַת הַשְּׁבוּיִים, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם אֵפוֹא אֶלָּא מְעָט. וְהַמְבֻקְָּשׁ מִכֶּם הוּא שֶׁתֵּצְאוּ אֲלֵיהֶם עִם כָּל צִבְאֹתֵיכֶם בִּשְׁאֵרִית הַיּוֹם הַזֶּה, וְתִתְקְפוּ אוֹתָם בְּאָהֳלֵיהֶם. וְאוּלָם אַל תֵּצְאוּ אֶלָּא יַחַד וְהִרְגוּ אוֹתָם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, שֶׁכְּבָר הִשְׁקִיף הַמָּשִׁיחַ עֲלֵיכֶם, וְהַבְּתוּלָה נוֹטָה חֶסֶד לָכֶם, וּמְקַוָּה אֲנִי שֶׁהַמָּשִׁיחַ לֹא יִשְׁכַּח פָּעֳלִי שֶׁכְּבָר פָּעַלְתִּי”. כְּשֶׁהִגִּיעַ מִכְתָּבָהּ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְשָׁלַח מִיָּד לְמֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה בְּנָהּ שֶׁל דַ’את אַלְדַּוָאהִי וֶהֱבִיאוֹ וְקָרָא לְפָנָיו אֶת הַמִּכְתָּב. שָׂמַח וְאָמַר: “רְאֵה וְהַבִּיטָה אֶל תַּחְבּוּלַת אִמִּי, שֶׁהִיא עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בַּחֲרָבוֹת. מַרְאָהּ יָכוֹל לְמַלֵּא אֶת מְקוֹם בַּלְּהוֹת הַפַּחַד בְּיוֹם-הַדִּין”. אָמַר הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִטֹּל הַמָּשִׁיחַ מֵאִתָּנוּ אֶת מַרְאֵה אִמְּךָ, וְלֹא יִטֹּל מֵאִתְּךָ עָרְמָתְךּ וְשִׁפְלוּתֶךָ”. צִוָּה אֶת הַפָּרָשִׁים לְהַכְרִיז עַל הַמַּסָּע אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְנָפוֹץ הַדָּבָר בְּקוּשְׁטָא. וְיָצְאוּ צִבְאוֹת הַנּוֹצְרִים וְאַבִּירֵי הַצְּלָב וְשָׁלְפוּ חַרְבוֹתֵיהֶם הַחַדּוֹת, וְקָרְאוּ קְרִיאַת הַכְּפִירָה וְהַכַּחַשׁ וְכָּפְרוּ בְּרִבּוֹן כָּל הָאָדָם. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן שׁוֹמֵר-הַסַּף לָזֹאת, אָמַר: “הֲרֵי כְבָר הִגִּיעוּ הַיְּוָנִים אֵלֵינוּ, אַחֲרֵי שֶׁנּוֹדַע לָהֶם שֶׁמַּלְכֵּנוּ נֶעְדָּר, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁיִּתְקְפוּ אוֹתָנוּ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְבִּית צְבָאֵנוּ כְּבָר הָלַךְ אֶל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן”. נִתְמַלֵּא שׁוֹמֵר-הַסַּף זַעַם וְהִכְרִיז: “הוֹי צְבָא הַמֻּסְלִמִים וּמְגִנֵּי הַדָּת הַנְּכוֹנָה, אִם תִּבְרְחוּ, תִּשָּׁמְדוּ, אַךְ אִם תַּאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם תְּנַצְּחוּ. וּדְעוּ שֶׁאֹמֶץ-הַלֵּב הוּא בְהַאֲרָכַת הָרוּחַ שָׁעָה אֶחָת, וְאֵין צָרָה וּמְצוּקָה שֶׁלֹּא הִמְצִיא אֱלֹהִים מִמֶּנָּה רְוָּחָה. יְבָרֵךְ אֶתְכֶם אֱלֹהִים וְיַשְׁקִיף עֲלֵיכֶם בְּעֵין הָרַחֲמִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גִדְּלוּ הַמֻּסְלִמִים לֵאלֹהִים וְצָעֲקוּ הַמְאַחֲדִים, וְסוֹבְבוּ הָרֵיחַיִם שֶׁל הַמִּלְחָמָה בְּמַדְקֵרוֹת וּבְמַכּוֹת, וּפָעֲלוּ הַחֲרָבוֹת וְהָרְמָחִים, וּמִלֵּא הַדָּם אֶת הַנְּחָלִים וְאֶת הַבְּקָעוֹת, וְשִׁמְּשׁוּ בִכְהֻנָּתָם הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים וְאָזְרוּ אֶת הָאֲזוֹרִים וְהֵרִימוּ אֶת הַצְּלָבִים. וְהִפְגִינוּ הַמֻּסְלִמִים בְּגַדְּלָם לַמֶּלֶךְ הַגּוֹמֵל חֲסָדִים הָרַחֲמָן, וְקָרְאוּ בִנְעִימָה, בְּקוֹל אֶת הַקֻּרְאָן. וּכְשֶׁנִגְּשׁוּ פְּלֻגַּת הָרַחֲמָן בִּפְלֻגַּת הַשָּׂטָן עָפוּ הַגֻּלְגּוֹלוֹת מִן הַגְּוִיּוֹת, וְחוֹפְפוּ הַמַּלְאָכִים הַטּוֹבִים עַל אֻמַּת הַנָּבִיא הַנִּבְחָר. וְלֹא פָסְקָה הַחֶרֶב מִפְּעֹל אֶת פְּעֻלָּתָהּ. וּכְבָר הִקִּיפוּ הַכּוֹפְרִים אֶת הַמֻּסְלִמִים וְדִמּוּ שֶׁיִּמָּלְטוּ מִן הָעֹנֶשׁ הַמַּקְלֶה, וְשָׁאֲפוּ הַמְשַׁתְּפִים אֶת אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה. רָכְבוּ שׁוֹמֵר-הַסַּף הוּא וּצְבָאוֹ מְצַפִּים לִתְשׁוּעַת אֱלֹהִים, וְנִתְעַרְבְּבוּ הָאֻמּוֹת בָּאֻמּוֹת, וְקָם הַקְּרָב עַל רַגְלָיו, וְעָפוּ הַגֻּלְגּוֹלוֹת, וְעָמְדוּ הָכֵן אַמִּיצֵי-הַלְּבָבוֹת וְצָעֲדוּ קָדִימָה, וְהָפְכוּ עֹרֶף מוּגֵי-הַלֵּב וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וְשָׁפַט שׁוֹפֵט הַמָּוֶת וְשָׁלַט, עַד שֶׁצָּנְחוּ הַגִּבּוֹרִים מֵעַל הָאֻכָּפִים, וְנִתְמַלְּאוּ הַשָּׂדוֹת גּוּפוֹת מֵתִים, וְנָסוֹגוּ הַמֻּסְלִמִים מֵעֶמְדוֹתֵיהֶם, וְתָפְסוּ הַכּוֹפְרִים קְצָת מֵאָהֳלֵיהֶם וּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם. וְהָיוּ הַמֻּסְלִמִים נְכוֹנִים לְצֶלַע וְלִמְנוּסָה וּבְרִיחָה. אַךְ בְּעוֹד הֵם בְּכָךְ, בָּא שַׁרְכָּאן עִם צְבָא הַמֻּסְלִמיִם וְדִגְלֵי הַמְאַחֲדִים. וּכְשֶׁקָּרַב אֲלֵיהֶם שַׁרְכָּאן הִתְנַפֵּל עַל הַכּוֹפְרִים וּבָא בְעִקְבוֹתָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְנָסַע אַחֲרֵיהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְכֵן הַנְּסִיכִים שֶׁל הַדַּיְלַמִים בַּהְרָאם וְרֻסְתָּם וְאָחִיו תֻּרְקָאשׁ, שֶׁכֵּן כְּשֶׁרָאוּ זֹאת יָצְאוּ מִדַּעְתָּם וּפָרַח שִׂכְלָם. הִתְנַשֵּׂא הָאָבָק עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת הַיְקוּם, וְנִתְחַבְּרוּ הַמֻּסְלִמִים הַיְקָרִים עִם חַבְרֵיהֶם הַבָּרִים וְנִתְחַבֵּר שַׁרְכָּאן לְשׁוֹמֵר-הַסַּף, וְשִׁבַּח אוֹתוֹ עַל אֹרֶךְ רוּחוֹ, וְזֶה בֵרְכוֹ עַל עֶזְרָתוֹ וּתְשׁוּעָתוֹ. וְשָׂמְחוּ הַמֻּסְלִמִים וְחָזְקוּ לִבּוֹתָם וְהִתְנַפְּלוּ עַל אוֹיְבָם, וּמָסְרוּ נַפְשָׁם לֵאלֹהִים בְּמִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ. וּכְשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים אֶת הַדְּגָלִים הַמֻּחַמָּדִיִּים וַעֲלֵיהֶם פִּתְגָם הַיִּחוּד הַמֻּסְלִמִי, צָעֲקוּ: “אוֹי לָנוּ וָשֶׁבֶר”, וּבִקְּשׁוּ יֶשַׁע מֵאֵת הֶגְמוֹנֵי הַמִּנְזָרִים, וְקָרְאוּ: “יוֹחָנָן,מִרְיָם וְהַצְּלָב” – הַמְזֻהָם, וְרָפוּ יְדֵיהֶם מִלְּהִלָּחֵם. נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֶל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם בָּאֲגַף מִיָּמִין וְהַשֵּׁנִי בָּאֲגַף מִשְּׂמֹאל. וְהָיָה אִתָּם פָּרָשׁ מְפֻרְסָם לָאוִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁעָמַד בַּמֶּרְכָּז, וְעָרְכוּ מַעַרְכוֹתֵיהֶם לַקְּרָב, אִם גַּם שֶׁהָיוּ מְלֵאִים חִיל וּרְעָדָה. וְעָרְכוּ גַּם הַמֻּסְלִמִים אֶת צִבְאוֹתָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ שַׁרְכָּאן אֶל אָחִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֵין סָפֵק שֶׁהֵם רוֹצִים בְּמִלְחֶמֶת שְׁנַיִם, וְזֶהוּ תַכְלִית מְבֻקָּשֵׁנוּ. וְאוּלָם רְצוֹנִי לְהוֹצִיא תְחִלָּה אֶת הָאַמִּיצִים שֶׁבַּצָּבָא, הָעוֹמְדִים הָכֵן בַּקְּרָב, שֶׁכֵּן כַּלְכָּלַת-הָעִנְיָנִים בִּתְבוּנָה הוּא מַחֲצִית הַחַיִּים”. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “מַה תְּבַקֵּשׁ, אַתָּה בַּעַל הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה?” אָמַר שַׁרְכָּאן: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲמֹד בַּמֶּרְכָּז נֶגֶד צְבָא הַכּוֹפְרִים, וְשֶׁיַּעֲמֹד הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן מִשְׂמֹאל וְאַתָּה מִיָּמִין, וְהַנָּסִיךְ בַּהְרָאם בָּאֲגַף הַיְמָנִי וְהַנָּסִיךְ רֻסְתָּם בָּאֲגַף הַשְּׂמָאלִי. וְאַתָּה, הַמֶּלֶךְ, תַּעֲמֹד תַּחַת הַנִּסִים וְהַדְּגָלִים, שֶׁכֵּן אַתָּה עַמּוּדֵנוּ וְעָלֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים אַחֲרֵי אֱלֹהִים. וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ נִפְדְּךָ בְּנַפְשֵׁנוּ מִכָּל נֵזֶק”. הוֹדָה לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן עַל זֹאת. עָלוּ הַצְּעָקוֹת וְנִשְׁלְפוּ הַחֲרָבוֹת. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁנִּגְלָה לָהֶם פָּרָשׁ מִצְּבָא הַיְּוָנִים. כְּשֶׁהִקְרִיב רָאוּהוּ רוֹכֵב עַל פִּרְדָּה מִתְנַהֶלֶת לְאִטָּהּ כְּשֶׁהִיא נִמְלֶטֶת עִם בְּעָלֶיהָ מִקְּרָב הַחֲרָבוֹת. אֻכָּפָהּ מֶשִׁי לָבָן בָּהִיר, וְעָלָיו שָׁטִיחַ מִמַּעֲשֶׂה כַּשְׁמִיר, וְעַל גַּבָּה זָקֵן שֵׂיבַת-תִּפְאָרָה וּמַרְאֵהוּ הֲדָרָה, מְעִיל אָרֹךְ שֶׁל צֶמֶר לָבָן עָלָיו, וְאֵינוֹ פוֹסֵק מֵהָאִיץ בָּהּ וּלְזָרְזָהּ עַד אֲשֶׁר לִצְבָא הַמֻּסְלִמִים קָרַב, וְאָמַר לַמֻּסְלִמִים: “אֲנִי שָׁלוּחַ אֲלֵיכֶם כֻּלְכֶם יַחַד, וְאֵין עַל הַשָּׁלִיחַ אֶלָּא לִמְסֹר שְׁלִיחוּתוֹ, תְּנוּ אֵפוֹא לִי חָסוּת וּמַיִם לְפִרְדָּתִי עַד שֶׁאֶמְסֹר לָכֶם הַשְּׁלִיחוּת”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “חָסוּת לְךָ, אַל תַּחֲשׁשׁ לֹא לְמִלְחֶמֶת חֶרֶב וְלֹא לְמַדְקֵרַת חֵץ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַזָּקֵן מֵעַל הַפִּרְדָּה, הֵסִיר אֶת הַצְּלָב מֵעַל צַוָּארוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וְהֶרְאָה לוֹ אוֹתוֹת הַכְנָעָה, מְצַפֶּה לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ הַמֻּסְלִמִים: “מָה אִתְּךָ מִן הַיְדִיעוֹת?” אָמַר לָהֶם: "שָׁלוּחַ אֲנִי מֵאֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יָעַצְתִּי אוֹתוֹ לָשִׂים קֵץ לְהַשְׁמִיד יְצוּרֵי-אָדָם וּמִקְדְּשֵׁי אֱלֹהִים, וּבֵרַרְנוּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ לַחֲדֹל מִשְּׁפִיכַת דָּמִים זוֹ, וּלְהִצְטַמְצֵם בִּשְׁנֵי פָּרָשִׁים שֶׁיִּלָּחֲמוּ בֵינֵיהֶם, וְנַעֲנָה לִי, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר אֲלֵיכֶם: ‘הִנֵּה אֲנִי אֶפְדֶּה אֶת צְבָאִי בְּנַפְשִׁי, יַעֲשֶׂה מֶלֶךְ הַמֻּסְלִמִים כָּמוֹנִי וְיִפְדֶּה אֶת צְבָאוֹ בְנַפְשׁוֹ. וּכְשֶׁהוּא הוֹרְגֵנִי, שׁוּב אֵין צְבָא הַכּוֹפְרִים יָכוֹל לָקוּם וְאִם אֲנִי הוֹרְגוֹ אֵין צְבָא הַמֻּסְלִמִים יָכוֹל לַעֲמֹד עוֹד’. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “הַנָּזִיר, נַעֲנִים אָנוּ לוֹ לְכָךְ, שֶׁצֶּדֶק הוּא שֶׁאֵין לְהִתְנַגֵּד לוֹ. וַהֲרֵי אֲנִי אֵצֵא אֵלָיו וְאֶלָּחֵם בּוֹ, שֶׁכֵּן אֲנִי אַבִּיר הַמֻּסְלִמִים וְהוּא אַבִּיר הַכּוֹפְרִים, וְאִם יַהַרְגֵנִי הֲרֵי יַצְלִיחַ לְנַצֵּחַ וְלֹא תִשָּׁאֵר לִצְבָא הַמֻּסְלִמִים, אֶלָּא הַמְּנוּסָה. שׁוּב אֵלָיו, הַנָּזִיר, וֶאֱמֹר לוֹ, שֶׁלְּמָחָר תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת-הַשְּׁנַיִם, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ בָּאִים מִן הַדֶּרֶךְ וַעֲיֵפִים הַיּוֹם, וְאַחֲרֵי הַמְּנוּחָה אֵין תּוֹאֲנָה וְאֵין תְּלוּנָה”. חָזַר הַנָּזִיר שָׂמֵחַ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְמֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָּה, וְהוֹדִיעַ לָהֶם הַדָּבָר. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְסָר מֵעָלָיו הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁשַּׁרְכָּאן הוּא הַטּוֹב בָּהֶם לְהַכּוֹת בַּחֶרֶב וְלִירוֹת חֵץ, וְאִם אֲנִי הוֹרֵג אוֹתוֹ תִּרְפֶּה רוּחָם וְיֶחֱלַשׁ כֹּחָם”. וּכְבָר כָּתְבָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי לִפְנֵי כֵן אִגֶּרֶת לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְהוֹדִיעָה לוֹ, שֶׁשַּׁרְכָּאן הוּא הַפָּרָשׁ בָּאַבִּירִים וְהָאַבִּיר בַּפָּרָשִׁים, וְהִזְהִירָה אֶת אַפְרִידוּן מִפְּנֵי שַׁרְכָּאן. וְהָיָה אַפְרִידוּן פָּרָשׁ עָצוּם, שֶׁהָיָה נִלְחָם בְּכָל מִינֵי קְרָב, וְהָיָה מְיַדֶּה אֲבָנִים וּמוֹרֶה חִצִּים וּמַכֶּה בְאַלּוֹת בַּרְזֶל, וְאֵינוֹ נִרְתָּע מִשּׁוּם סַכָּנָה קָשָׁה. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַנָּזִיר שֶׁשַּׁרְכָּאן נַעֲנָה לָצֵאת לְמִלְחֶמֶת שְׁנַיִם, הָיָה כְּאִלּוּ עָף מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה, שֶׁבָּטַח בְּעַצְמוֹ וְיָדַע שֶׁאֵין לְשׁוּם אָדָם יְכֹלֶת לַעֲמֹד בְּפָנָיו. בִּלּוּ הַכּוֹפְרִים אוֹתוֹ לַיְלָה בְּשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וּמִשְׁתֵּה יָיִן. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר נִגְּשׁוּ הַפָּרָשִׁים עִם הָרְמָחִים הַכֵּהִים וְהַחֲרָבוֹת הַלְּבָנוֹת. וּכְבָר יָצָא אֶל שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה פָּרָשׁ רוֹכֵב עַל סוּס אָצִיל מֵהָאֲצִילִים בַּסּוּסִים, מוּכָן לַמִּלְחָמָה וּלְטֶבַח, וִיצוּרָיו מְלֵאֵי עֹז. וְעַל הַפָּרָשׁ שִׁרְיוֹן בַּרְזֶל מוּכָן לְכָל פֶּגַע רָע וְעַל חָזֵהוּ רְאִי שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת. בְּיָדוֹ חֶרֶב גּוֹזֶרֶת וְרָמְחוֹ עֵץ כַלַנְג בִּלְתִּי-מָצוּי מֵחֲרשֶׁת הַפְרַנְקִים. גִּלָּה הַפָּרָשׁ אֶת פָּנָיו וְאָמַר: “מִי שֶׁהִכִּירַנִי כְּבָר שְׂבָעַנִי, וַאֲשֶׁר לֹא יַכִּירֵנִי עוֹד יִרְאֵנִי. אֲנִי אַפְרִידוּן הַמּוּצָף בִּרְכַּת עֵינֶיהָ הַחַדּוֹת שֶׁל דַ’את אַלְדַּוָאהִי, מֻקָּף”. לֹא גָמַר לְדַבֵּר עַד שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ פָּרַשׁ הַמֻּסְלִמִים שַׁרְכָּאן, רָכוּב עַל סוּס צָהֹב-חוּם, הַשָּׁוֶה אֶלֶף מִן הַזָּהָב הָאָדֹם, וְעָלָיו לְבוּשׁ מִלְחָמָה פְּנִינִים רָקוּם, וְכָל אֶבֶן יְקָרָה, וְהוּא חָגוּר חֶרֶב הָדִּית מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת, מְעֻטֶּרֶת, כָּל עֹרֶף גוֹזֶרֶת, וְכָל הַקָּשֶׁה אַךְ נְקַלָּה הִיא לָהּ. הוֹבִיל אֶת סוּסוֹ בֵּין שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, כְּשֶׁעֵינֵי הַפָּרָשִׁים אוֹתוֹ רוֹאוֹת, קָרָא אַפְרִידוּן וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, אָרוּר, כְּלוּם אַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי כְאֵלֶּה הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּגַשְׁתָּ מִן הַפָּרָשִׁים, שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּפָנֶיךָ בַּקְּרָב בְּעָרְכֶךָ?” הִתְנַפֵּל כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל חֲבֵרוֹ וְהָיוּ דוֹמִים כִּשְׁנֵי הָרִים זֶה בָזֶה מִתְכַּתְּשִׁים, אוֹ שְׁנֵי יַמִּים מַכִּים, מִשְׁתַּעְשְׁעִים וּמִתְנַגְּשִׁים וּמַכִּים וְדוֹקְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּחֲנוֹת שְׁנֵיהֶם מִסְתַּכְּלִים בָּהֶם. מִקְצָתָם אוֹמְרִים: “שַׁרְכָּאן נוֹצֵחַ” וּמִקְצָתָם: “אַפְרִידוּן נוֹצֵחַ”. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁכָּל אֹמֶר וּדְבָרִים שָׁכַךְ, עָלָה הָאָבָק לַמָּרוֹם וּפָנָה הַיּוֹם, וְהֶעֱרִיבָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהִצְהִיבָה. קָרָא הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן אֶל שַׁרְכָּאן וְאָמַר לוֹ: “נִשְׁבָּע אֲנִי בְּדַת הַמָּשִׁיחַ וּבָאֱמוּנָה הַנְּכוֹנָה, שֶׁאֵינְךָ אֶלָּא פָּרָשׁ אַבִּיר וְגִבּוֹר מָהִיר. וְאוּלָם אִישׁ תְּכָכִים הִנֶּךָ, וְלֹא טֶבַע בְּנֵי-טוֹבִים טִבְעֶךָ. וְאֵינִי רוֹאֶה רָאוּי לִתְהִלָּה פָּעֳלֶךָ, וְלֹא מִלְחֶמֶת נְסִיכִים מִלְחַמְתֶּךָ. וּכְבָר יִחֲסוּךָ לַעֲבָדִים בְּנֵי עַמֶּךָ, הִנֵּה הוֹצִיאוּ לְךָ סוּס אַחֵר שֶׁתַּחֲזֹר וְתִלָּחֵם, וַאֲנִי נִשְׁבָּע בַּמָּשִׁיחַ שֶׁכְּבָר עִיְּפָה אוֹתִי מִלְחַמְתֶּךָ, וְהוֹגִיעָה אוֹתִי מַכָּתֶךְ וּמַדְקֵרָתֶךָ. וְאוּלָם אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִלָּחֵם בִּי הַלַּיְלָה, אַל תְּשַׁנֶּה כְּלוּם מִלְּבוּשׁ מִלְחַמְתֶּךָ וְלֹא סוּסְךָ עַד שֶׁיִּרְאוּ הַפָּרָשִׁים אֹמֶץ-רוּחֲךָ בְּמִלְחַמְתֶּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע שַׁרְכָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְמַלֵּא זַעַם עַל דִּבְרַת אֲנָשָׁיו הַמְיַחֲסִים אוֹתוֹ עַל עֲבָדִים. פָּנָה אֲלֵיהֶם שַׁרְכָּאן וּבִקֵּשׁ לִרְמֹז לָהֶם וּלְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ לוֹ לֹא אֶת סוּסוֹ וְלֹא אֶת לְבוּשׁוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵנִיף אַפְרִידוּן אֶת חַרְבּוֹ הַקְּצָרָה וּשְׁלָחָהּ אֶל שַׁרְכָּאן. פָּנָה שַׁרְכָּאן לַאֲחוֹרָיו וְלֹא מָצָא אָדָם מֵאֲנָשָׁיו בְּקִרְבָתוֹ, וְהֵבִין שֶׁעָרְמָה הִיא מִן הָאָרוּר. הֶחֱזִיר פָּנָיו בִּמְהֵרָה, וְהִנֵּה כְבָר הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ הַחֶרֶב הַקְּצָרָה. נָטָה מֵעָלֶיהָ עוֹד עַד שֶׁנִּמְצָא רֹאשׁוֹ בְּגֹבַהּ קֶרֶן אֻכָּפוֹ, חָלְפָה הַחֶרֶב עַל פְּנֵי חָזֵהוּ וְקָרְעָה הַחֶרֶב אֶת עוֹר חָזֵהוּ. צָעַק צְעָקָה אַחַת וְאִבֵּד אֶת חוּשָׁיו. שָׂמַח הָאָרוּר אַפְרִידוּן עַל כָּךְ, שֶׁהָיָה דוֹמֶה שֶׁכְּבָר הֲרָגוֹ. נָשָׂא קוֹלוֹ אֶל הַכּוֹפְרִים וְקָרָא לְשִׂמְחָה. צָהֲלוּ אַנְשֵׁי-הַמֶּרִי וְיִלְּלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה. וּכְשֶׁרָאָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת אָחִיו צוֹנֵחַ מֵעַל גַּבֵּי הַסּוּס עַד שֶׁנָּפַל כִּמְעָט, שָׁלַח לְעֶבְרוֹ אֶת הַפָּרָשִׁים, וְחָשׁוּ אֵלָיו הַגִּבּוֹרִים וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלָיו. הִתְנַפְּלוּ הַכּוֹפְרִים עַל הַמֻּסְלִמִים וְנִגְּשׁוּ שְׁתֵּי הַגְּיָסוֹת, וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בְזוֹ שְׁתֵּי מַעַרְכוֹת הַצְּבָאוֹת, וּפָעֲלָה הַחֶרֶב הַתֵּימָנִית אֶת פָּעֳלָהּ. וְהָיָה זֶה שֶׁהִקְדִּים לִפְנֵי כֻלָּם לָגֶשֶׁת אֶל שַׁרְכָּאן, הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשָׁה, פָּתְחָה ואָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהָאָרוּר הִכָּה אֶת אָחִיו שַׁרְכָּאן בַּחֶרֶב הַקְּצָרָה, הָיָה דוֹמֶה שֶׁמֵּת וְשָׁלַח אֵלָיו אֶת הַפָּרָשִׁים. וְהָיָה זֶה שֶׁהִקְדִּים לָגֶשֶׁת אֵלָיו לִפְנֵי כֻלָּם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּנְסִיךְ הַתֻּרְכִּים בַּהְרָאם וּנְסִיךְ הַדַּיְלָמִים. הִדְבִּיקוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר צָנַח מֵעַל סוּסוֹ. סְמָכוּהוּ וְחָזְרוּ עִמּוֹ אֶל צַ’וְא אַלְמַכָּאן. צִוּוּ עָלָיו אֶת הַנְּעָרִים וְחָזְרוּ לְמִלְחָמָה וּלְמַדְקֵרוֹת, וְחָזַק הַקְּרָב וְעָפוּ הַחִצִּים, וְנָדַם כָּל אֹמֶר וּדְבָרִים, וְלֹא נִרְאָה אֶלָּא דָם זוֹרֵם וְצַוָּאר נוֹטֶה. וְלֹא פָסְקָה הַחֶרֶב מִפְּעֹל פָּעֳלָהּ בַּצַּוָּארִים וְחָזַק הַקְּרָב עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה, וְנִלְאוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת מִן הַמִּלְחָמָה, וְהִכְרִיזוּ לְהִפָּרֵד, וְחָזְרָה כָל עֵדָה לְאֹהָלֶיהָ, וּפָנוּ הַכּוֹפְרִים אֶל מַלְכָּם אַפְרִידוּן וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּזִירִים לְנִצְחוֹנוֹ עַל שַׁרְכָּאן. נִכְנַס הַמֶּלֶךְ לְקוּשְׁטָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. בָּא אֵלָיו מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטָנָה וְאָמַר לוֹ: “יְאַמֵּץ הַמָּשִׁיחַ זְרוֹעֶךָ, וְלֹא יֶחְדַּל מִהְיוֹת בְּעֶזְרֶךָ, וְיַאֲזִין תָּמִיד לְכָל תְּפִלָּה שֶׁתִּתְפַּלֵּל אֵלָיו עָלֶיךָ אִמִּי דַ’את אַלְדַּוָאהִי. דַּע שֶׁהַמֻּסְלִמִים לֹא נִשְׁאֲרָה לָהֶם תְּקוּמָה אַחֲרֵי שַׁרְכָּאן”. אָמַר לוֹ אַפְרִידוּן: “מָחָר יִהְיֶה יוֹם הַהַכְרָעָה, כְּשֶׁאֵצֵא לַקְּרָב וְאֶדְרשׁ אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן לָצֵאת אֵלַי. וּכְשֶׁאֶהֱרֹג אוֹתוֹ, יַהַפְכוּ צִבְאוֹתֵיהֶם עֹרֶף וְלֹא יִמְצְאוּ מִשְׁעָן אֶלָּא בִּמְנוּסָה”.

זֶהוּ מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיַן הַכּוֹפְרִים, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְצִבְאוֹת הַמֻּסְלִמִים, הִנֵּה כְּשֶׁחָזַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל הָאֹהָלִים, לֹא נִתְעַסֵּק בְּשׁוּם דָּבָר זוּלָתִי בְאָחִיו. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו מְצָאוֹ בָּרָע שֶׁבַּמַּצָּבִים וּבַקָּשָׁה בַּבַּלָהוֹת. קָרָא אֵלָיו אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֶת בַּהְרָאם וְאֶת רֻסְתָּם לְהִוָּעֵץ בָּם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, הֶעֱלוּ בַעֲצָתָם לְהָבִיא אֶת הָרוֹפְאִים שֶׁיְּטַפְּלוּ בְשַׁרְכָּאן. בָּכוּ וְאָמְרוּ: “לֹא שָׁמַע הַזְּמַן עַל שֶׁכְּמוֹתוֹ מֵעוֹלָם”. יָשְׁבוּ עֵרִים אֶצְלוֹ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. בְּסוֹף הַלַּיְלָה בָּא אֲלֵיהֶם הַנָּזִיר בּוֹכֶה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן קָם לִקְרָאתוֹ. הֶחֱלִיק הַנָּזִיר אֶת יָדוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וְקָרָא מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּרְאָן, וּבִקֵּשׁ לוֹ מַחֲסֶה בִּפְסוּקֵי הָרַחֲמָן, וְנִשְׁאַר נֵעוֹר אֶצְלוֹ עַד הַבֹּקֶר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְעוֹרֵר שַׁרְכָּאן וּפָקַח אֶת עֵינָיו וְהֵנִיעַ אֶת לְשׁוֹנוֹ בְפִיו וְדִבֵּר. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר: “כְּבָר נִתְקַיְּמָה בִרְכָתוֹ שֶׁל הַנָּזִיר”. אָמַר שַׁרְכָּאן: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים עַל הַבְּרִיאוּת. חָשׁ אֲנִי אֶת עַצְמִי בְּטוֹב בְּשָׁעָה זוֹ. אָכֵן הֶעֱרִים עָלַי אוֹתוֹ אָרוּר, וְאִלּוּלֵא שֶׁנָּטִיתִי הַצִּדָּה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הָיְתָה הַחֶרֶב חוֹלֶפֶת חָזִי. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהִצִּילָנִי. וְכֵיצַד מַצָּבָם שֶׁל הַמֻּסְלִמִים?” אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “שְׁרוּיִים הֵם בִּבְכִי בִּגְלָלֶךָ”. אָמַר לוֹ: “אֲנִי בְּטוֹב וּבִבְרִיאוּת. וְהֵיכָן הַנָּזִיר?” וְהוּא יוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, אָמַר לוֹ: “לִמְרַאֲשׁוֹתֶיךָ”. פָּנָה אֵלָיו וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדָיו. אָמַר הַנָּזִיר: “בְּנִי, עָלֶיךָ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחֲךָ יָפֶה יָפֶה. שֶׁיַּרְבֶּה לְךָ אֱלֹהִים שָׂכָר הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁכֵּן הַשָּׂכָר לְפִי הַצַּעַר”. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “הִתְפַּלֵּל עָלַי”. הִתְפַּלֵּל עָלָיו. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְנִגְלָה הַשַּׁחַר וְהִזְהִיר, יָצְאוּ הַמֻּסְלִמִים לִשְׂדֵה-הַקְּרָב, וְהִתְכּוֹנְנוּ הַכּוֹפְרִים לְמַכָּה וּלְמַדְקֵר רָב. נִגְּשׁוּ הַמֻּסְלִמִים וְקָרְאוּ לְמִלְחָמָה וְלָרִיב רִיבָם וְשָׁלְפוּ אֶת נִשְׁקָם. וּבִקְּשׁוּ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאַפְרִידוּן לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת-שְׁנַיִם. יָצָא צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל הַמַּעֲרָכָה, וְיָצָא עִמּוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף וּבַהַרָאם. אָמְרוּ לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אֲנַחְנוּ נִתֵּן נַפְשֵׁנוּ כָּפְרְךָ”. אָמָר לָהֶם: “בַּבַּיִת הַקָּדוֹשׁ נִשְׁבַּעְתִּי וּבִבְאֵר זַמְזָם וּמְקוֹם אַבְרָהָם², שֶׁלֹּא אֶשְׁבֹּת מִלָּצֵאת נֶגֶד אֵלֶּה הַלּוֹעֲזִים”. וּכְשֶׁהָיָה בִשְׂדֵה-הַמַּעֲרָכָה שִׂחֵק בַּחֶרֶב וּבַחִצִּים עַד שֶׁהִבְעִית אֶת הַפָּרָשִׁים וְהִתְפַּלְּאוּ שְׁתֵּי הַפְּלֻגּוֹת, תָּקַף מִיָּמִין וְהָרַג שְׁנֵי פָּרָשִׁים, וּמִשְּׂמֹאל וְהָרַג שְׁנֵי פָּרָשִׁים. עָמַד בִּשְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה בַּתָּוֶךְ וְאָמַר: “הֵיכָן אַפְרִידוּן, שֶׁאֶתֵּן לוֹ לִטְעֹם יִסּוֹרֵי-הַקָּלוֹן!” בִּקֵּשׁ הָאָרוּר לְהִשְׂתָּעֵר וּלְהִתְנַפֵּל. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, שֶׁלֹּא יֵצֵא, וְאָמַר לוֹ: “הַמֶּלֶךְ, אֶתְמוֹל נִלְחַמְתָּ אַתָּה, הַנַּח לִי הַיּוֹם שֶׁאֶלָּחֵם אֲנִי, שֶׁאֵינִי חוֹשֵׁשׁ לִגְבוּרָתוֹ”. הִשְׂתָּעֵר כְּשֶׁחַרְבּוֹ בְּיָדוֹ וְהוּא עַל סוּס כְּאִלּוּ הָיָה עַנְתָּר³ לֶעֱזוּז בַּקְּרָב, וְהָיָה אוֹתוֹ סוּס שָׁחוֹר מִשְּׁחוֹר וּבְלִי חָת, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

כְּבָר הִתְחָרָה בִּמְעוּף-עַיִן הַמָּהִיר וְעָבָר,

כְּמוֹ לְהַדְבִּיק אֶת הַזְּמַן בִּמְרוּצָתוֹ אָמָר,

שְׁחוֹר עוֹרוֹ כִּשְׁחוֹר אֲפֵלָה יִשְׁחָר,

כְּמוֹ הָיָה לַיְלָה עֵת לַיְלָה עָכָר.

צַהֲלָתוֹ בְּגִיל כָּל שׁוֹמְעוֹ יַרְעִיד

כְּאִלּוּ הָיָה רַעַם עֵת רַעַם יַחֲרִיד,

אוֹ הִתְחָרָה בָּרוּחַ וְאֶת רוּחַ הִכְרִיעַ

וּבָרָק לֹא יַעַבְרֶנוּ בְּעֵת הוֹפִיעַ.

הִשְׂתָּעֵר כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עַל חֲבֵרוֹ וְנָטָה הַצִּדָּה מִפְּנֵי מַכָּתוֹ, וְהֶרְאָה מַה שֶׁבְּבִטְנוֹ מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהָיָה תוֹקֵף וְנָסוֹג עַד שֶׁצַּר הָיָה לְלִבּוֹת הַמִּסְתַּכְּלִים וְקָצְרָה רוּחָם. צָעַק צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְהִתְנַפֵּל עַל הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ וְהִתִּיז בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׂם קֵץ לְחַיָּיו. כְּשֶׁרָאוּ הַכּוֹפְרִים כָּךְ הִתְנַפְּלוּ כֻּלָּם עָלָיו וְשָׁתוּ מִסָּבִיב לוֹ. וְאוּלָם הוּא קִדֵּם פְּנֵיהֶם בְּעֹז הַקְּרָב, וְנִמְשְׁכוּ הַמַּכָּה וְהַמַּדְקֵרָה עַד שֶׁזָּרַם הַדָּם בִּזְרָמִים, וְסָאֲנוּ הַמֻּסְלִמִים בְּגַדְּלָם לֵאלֹהִים וּבְקָרְאָם בִּשְׁמוֹ וּבְהִתְפַּלְּלָם עַל הַמְבַשֵּׂר וְהַמַּזְהִיר, וְנִלְחֲמוּ מִלְחָמָה קָשָׁה, וְהוֹרִיד אֱלֹהִים אֶת הַנֵּצָּחוֹן לַמַּאֲמִינִים וְאֶת הַקָּלוֹן עַל הַכּוֹפְרִים. צָעַק הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר: “נִקְמוּ אֶת נִקְמַת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאֶת נִקְמַת בְּנוֹ שַׁרְכָּאן”. חָשַׂף אֶת רֹאשׁוֹ וְעוֹרֵר אֶת הַתֻּרְכִּים, וְעָלָה מִסְפָּרָם לְיוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אֶלֶף פָּרָשׁ, וְהִתְנַפְּלוּ אִתּוֹ יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד, וְלֹא מָצְאוּ הַכּוֹפְרִים לְנַפְשָׁם זוּלַת הַמְּנוּסָה וַהֲפִיכַת הָעֹרֶף, וּפָעֲלָה בָהֶם הַחֶרֶב הַגּוֹזֶרֶת לִגְזָרִים, וְנֶהֶרְגוּ מֵהֶם בְּעֵרֶךְ חֲמִשִּׁים אֶלֶף פָּרָשׁ, וְנָפְלוּ בַשְּׁבִי יוֹתֵר מִזֶּה, וְנֶהֶרְגוּ לְיַד הַשַּׁעַר אֲנָשִׁים רַבִּים מֵרֹב הַדֹּחַק. נָעֲלוּ אֶת הַשַּׁעַר וְעָלוּ עַל הַחוֹמוֹת מִפַּחַד הָעֹנֶשׁ, וְחָזְרוּ קְבוּצוֹת הַמֻּסְלִמִים מְחֻזָּקִים וּמְנַצְּחִים וּבָאוּ לְאָהֳלֵיהֶם. נִכְנַס הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל אָחִיו, וּמְצָאוֹ בַּמְשַׂמֵּחַ שֶׁבַּמַּצָּבִים וְהִשְׁתַּחֲוָה בְּהוֹדָיָה לַמֵּיטִיב הַנַּעֲלֶה. נִגַּשׁ אֵלָיו וּבֵרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַסַּכָּנָה. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “אָכֵן שְׁרוּיִים אֲנַחְנוּ בְּבִרְכַּת נָזִיר זֶה, בַּעַל-הַתְּשׁוּבָה, וְלֹא נִצַּחְתֶּם אֶלָּא בִּתְפִלּוֹתָיו הַמִּתְקַבְּלוֹת לִפְנֵי אֱלֹהִים, שֶׁכֵּן לֹא פָּסַק מִלָּשֶׁבֶת וּלְהִתְפַּלֵּל לְנִצְחוֹן הַמֻּסְלִמִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל אָחִיו שַׁרְכָּאן, מְצָאוֹ יוֹשֵׁב, וְעוֹבֵד-הָאֱלֹהִים אֶצְלוֹ, שָׂמַח וְנִגַּשׁ אֵלָיו וּבֵרְכוֹ לְצֵאתוֹ בְּשָׁלוֹם מִן הַסַּכָּנָה. אָמַר לוֹ שַׁרְכָּאן: “אָכֵן אֲנַחְנוּ שְׁרוּיִים בְּבִרְכַּת נָזִיר זֶה, וְלֹא נִצַּחְתֶּם אֶלָּא בִּתְפִלּוֹתָיו שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם, שֶׁכֵּן לֹא פָּסַק הַיּוֹם מֵהִתְפַּלֵּל עַל הַמֻּסְלִמִים, וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶתְכֶם מְגַדְּלִים לֵאלֹהִים חָזַר אֵלַי כֹּחִי שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁאַתֶּם מְנַצְּחִים עַל אוֹיְבֵיכֶם. סַפֵּר לִי אֵפוֹא אָחִי מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ”. סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הָאָרוּר חַרְדוּבּ, וְסִפֵּר לוֹ שֶׁהֲרָגוֹ, וְנֶאֱסַף אֶל קִלְלַת אֱלֹהִים. שִׁבַּח אוֹתוֹ שַׁרְכָּאן וְהוֹדָה לוֹ עַל אֹמֶץ-לִבּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, וְהִיא בִּדְמוּת הַנָּזִיר, שֶׁנֶּהֱרַג בְּנָהּ חַרְדוּבּ, הָפַךְ מַרְאָהּ חִוָּרוֹן וְזָלְגוּ עֵינֶיהָ זִרְמֵי דְמָעוֹת, וְאוּלָם הִיא הִסְתִּירָה מַה שֶּׁבְּלִבָּהּ, וְהֶרְאֲתָה עַצְמָה לַמֻּסְלִמִים שְׂמֵחָה, וְשֶׁהִיא בּוֹכָה מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “בַּמָּשִׁיחַ נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֵין עוֹד תּוֹעֶלֶת בְּחַיָּי, אִם אֵינִי שׂוֹרֵף אֶת לִבּוֹ מִצַּעַר עַל אָחִיו, כְּשֵׁם שֶׁשָּׂרַף אֶת לִבִּי מִצַּעַר עַל עַמּוּד הַדָּת הַנּוֹצְרִית וְאַבִּיר הַצְּלָב הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ” וְאוּלָם הִיא צָפְנָה מַה שֶּׁבְּלִבָּהּ. נִשְׁאֲרוּ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְהַמֶּלֶךְ, צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף יוֹשְׁבִים אֵצֶל שַׁרְכָּאן, וְסִדְּרוּ אֶת הַתַּחְבּשֶׁת וְהַמִּשְׁחָה, וְהִגִּישׁוּ לוֹ סַמֵּי-הָרְפוּאָה וְחָזְרָה אֵלָיו הַבְּרִיאוּת. שָׂמְחוּ עַל זֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְהוֹדִיעוּ אֶת הַדָּבָר לַצָּבָא, וּבִשְּׂרוּ בָזֶה הַמֻּסְלִמִים זֶה אֶת זֶה, וְאָמְרוּ: “לְמָחָר הוּא רוֹכֵב עִמָּנוּ וּמְפַקֵּד עַל הַמָּצוֹר”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לָהֶם שַׁרְכָּאן: “אַתֶּם נִלְחַמְתֶּם הַיּוֹם, וַעֲיַפְתֶּם מִן הַמִּלְחָמָה, צָרִיךְ שֶׁתֵּלְכוּ לִמְקוֹמוֹתֵיכֶם וְתִישְׁנוּ וְאַל תֵּעוֹרוּ”. נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ, וּפָנָה כָּל אֶחָד מֵהֶם לְאָהֳלוֹ, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֵצֶל שַׁרְכָּאן, אֶלָּא מְעַטִּים מִן הַנְּעָרִים וְהַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי. שׂוֹחַח עִמָּהּ מִקְצָת מִן הַלַּיְלָה וְעָלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ לִישֹׁן, וְכֵן הַנְּעָרִים. תְּקְפָה אוֹתָם כֻּלָּם הַשֵּׁנָה, וְהָיוּ מוּטָלִים כַּמֵּתִים.

אוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, הִנֵּה אַחֲרֵי שֶׁנִּרְדְּמוּ, נִשְׁאֲרָה עֵרָה לְבַדָּה בָּאֹהֶל. הִסְתַּכְּלָה בְשַׁרְכָּאן וּמָצְאָה אוֹתוֹ שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה. הִזְדַקְּפָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ כְּאִלּוּ הָיְתָה דֻבָּה קֵרְחָה אוֹ אֶפְעֶה מְנֻמָּר וְהוֹצִיאָה מֵחֲגוֹרָתָהּ פִּגְיוֹן מָשׁוּחַ בְּרַעַל, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה מַנִּיחָה אוֹתוֹ עַל צוּר הָיָה מֵמֵס אוֹתוֹ. שָׁלְפָה אוֹתוֹ מִנַּרְתִּיקוֹ וּבָאָה לִמְרַאֲשׁוֹתֵי שַׁרְכָּאן. הֶעֱבִירָה אֶת הַפִּגְיוֹן עַל צַוָּארָיו וְשָׁחֲטָה אוֹתוֹ, וְהֵסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ וְקָפְצָה עַל רַגְלֶיהָ וּבָאָה אֶל הַנְּעָרִים הַיְשֵׁנִים וְכָרְתָה אֶת רָאשֵׁיהֶם, שֶׁלֹּא יִתְעוֹרְרוּ. יָצְאָה מִן הָאֹהֶל וּבָאָה אֶל אֹהֶל הַשֻּׂלְטָאן וּמָצְאָה אֶת הַנְּעָרִים שֶׁאֵינָם יְשֵׁנִים. נָטְתָה אֶל אָהֳלוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּמָצְאָה אוֹתוֹ קוֹרֵא בַקֻּרְאָן. נָפְלָה עֵינוֹ עָלֶיהָ וְאָמַר: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ, הַנָּזִיר עוֹבֵד-הָאֱלֹהִים”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת מִפִּי הַמִּשְׁנֶה חָרַד לִבָּה וְאָמְרָה לוֹ: “סִבַּת בּוֹאִי אֵלֶיךָ בְשָׁעָה זוֹ הִיא, שֶׁשָּׁמַעְתִּי קוֹל קָדוֹשׁ מִקְּדוֹשֵׁי-אֱלֹהִים, וַהֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֵלָיו”, וּפָנְתָה לָלֶכֶת. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי יוֹצֵא בְעִקְּבוֹת נָזִיר זֶה הַלַּיְלָה”. קָם וְהָלַךְ מֵאֲחוֹרֶיהָ. הִרְגִּישָׁה הָאֲרוּרָה בַּהֲלִיכָתוֹ וְהֵבִינָה שֶׁהוּא מְעַקֵּב אַחֲרֶיהָ, וְחָשְׁשָׁה שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה עִנְיָנָהּ, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “אִם אֵינִי עוֹקֶבֶת אוֹתוֹ בְמִרְמָה, הֲרֵי עִנְיָנִי מִתְגַלֶּה עַל יָדוֹ”. פָּנְתָה אֵלָיו מֵרָחוֹק וְאָמְרָה: “הַמִּשְׁנֶה, הֲרֵי אֲנִי הוֹלֵךְ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ לִרְאוֹת הֵיכָן הוּא, וְאַחֲרֵי שֶׁאֶמְצָאֶנּוּ אֲבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת שֶׁתָּבוֹא אֵלָיו, וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ וְאוֹדִיעֲךָ, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאִם תָּבֹא בְּלִי רְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ, תֵּקַע נַפְשׁוֹ מִמֶּנִּי כְּשֶׁיִּרְאֶה אוֹתְךָ עִמִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו, בּוֹשׁ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, וְעָזַב אוֹתוֹ וְחָזַר לְאָהֳלוֹ. בִּקֵּשׁ לִישֹׁן וְלֹא עָרְבָה עָלָיו שְׁנָתוֹ וְדוֹמֶה הָיָה כִּמְעַט שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵעִיק עָלָיו בְּכָל מַעֲמָסוֹ. קָם וְיָצָא מֵאָהֳלוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵלֵךְ אֶל שַׁרְכָּאן וַאֲשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ עַד הַבֹּקֶר”. הָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לְאָהֳלוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וּמָצָא אֶת הַדָּם זוֹרֵם כִּתְעָלָה. רָאָה אֶת הַנְּעָרִים שְׁחוּטִים, וְצָעַק צְעָקָה שֶׁהֶחֱרִידָה אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים. אָצוּ הַבְּרִיּוֹת אֵלָיו וְרָאוּ אֶת הַדָּם זוֹרֵם וְהֵרִימוּ שָׁאוֹן שֶׁל בְּכִיָּה וַאֲנָחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵקִיץ הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר. אָמְרוּ לוֹ: “שַׁרְכָּאן אָחִיךָ וְהַנְּעָרִים שְׁחוּטִים”. קָם וּמִהֵר עַד שֶׁנִּכְנַס לָאֹהֶל וּמָצָא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן מְזַעֵק, וְרָאָה אֶת גּוּפַת אָחִיו בְּלִי רֹאשׁ וְאָבְדוּ חוּשָׁיו. צָעֲקוּ כָל הַצָּבָא וּבָכוּ וְעָמְדוּ מִסָּבִיב לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן שָׁעָה אַחַת עַד שֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחוֹ. הִסְתַּכֵּל בְּשַׁרְכָּאן וּבָכָה בְכִי מָר. וְעָשׂוּ כָמוֹהוּ הַמִּשְׁנֶה וְרֻסְתָּם וּבַהַרָאם אוּלָם שׁוֹמֵר-הַסַּף צָעַק וְהִגְדִּיל מִכֻּלָּם בְּאַנְחָתוֹ, וּבִקֵּשׁ לִנְסֹעַ מִן הַמָּקוֹם בִּגְלַל הַתַּדְהֵמָה שֶׁהֻכָּה בָּהּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְאָחִי מַעֲשֶׂה זֶה? וּמַה לִּי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אֶת הַנָּזִיר הַנִּזּוֹר מִתַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “לֹא הֵבִיא אֶת הַיָּגוֹן הַזֶּה אֶלָּא נָזִיר זֶה, הַשָּׂטָן. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁנַּפְשִׁי נָקְעָה מִמֶּנּוּ מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַמִּתְחַסֵּד בְּדָת, רַע הוּא וְנוֹכֵל”. סָאֲנוּ הָאֲנָשִׁים בִּבְכִי וַאֲנָחָה, וְהִתְפַּלְּלוּ אֶל הַקָּרוֹב לְקוֹרְאָיו וְעוֹנֶה תְפִלָּה, שֶׁיַּפִּיל בְּיָדָם אֶת הַנָּזִיר הַהוּא הַמְכַחֵשׁ בְּאוֹתוֹת אֱלֹהִים. הֵכִינוּ לְשַׁרְכָּאן אֶת צָרְכֵי הַקְּבוּרָה וּקְבָרוּהוּ בָּהָר הַהוּא, וְהִתְאַבְּלוּ עַל מַעֲלָתוֹ הַמְפֻרְסֶמֶת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהֵכִינוּ לְשַׁרְכָּאן צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ, וּקְבָרוּהוּ בָּהָר הַהוּא, וְהִתְאַבְּלוּ עַל מַעֲלָתוֹ הַמְפֻרְסֶמֶת, אַחַר-כָּךְ הָיוּ מְצַפִּים לְשַׁעַר הָעִיר שֶׁיִּפָּתַח, וְלֹא נִפְתַּח, וְלֹא נִרְאוּ לָהֶם עַל הַחוֹמוֹת עִקְבוֹת אָדָם. תָּמְהוּ תַכְלִית הַתְּמִיהָה. אָמַר הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “חֵי-אֱלֹהִים אֵין אֲנִי עוֹלֶה מֵעֲלֵיהֶם וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה עָלַי לָשֶׁבֶת שָׁנִים וּתְקוּפוֹת, עַד שֶׁאֲנִי נוֹקֵם נִקְמַת אָחִי שַׁרְכָּאן וּמַחֲרִיב אֶת קוּשְׁטָא וְהוֹרֵג אֶת מַלְכֵי הַנּוֹצְרִים, וְאִם גַּם יָבוֹא בָזֶה קִצִּי, וְאֶמְצָא מְנוּחָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל”. צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַמָּמוֹן שֶׁלְּקָחוּהוּ מִמִּנְזָר מַטְרוּחִנָא וְאָסַף אֶת הַצָּבָא וְחִלֵּק בֵּינֵיהֶם אֶת הַמָּמוֹן, וְלֹא עָזַב אֶחָד שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ מִן הַמָּמוֹן. וְהֵבִיא לְפָנָיו מִכָּל עֵדָה שְׁלשׁ מֵאוֹת פָּרָשׁ וְאָמַר לָהֶם: שִׁלְחוּ אֶת הַמָּמוֹן לְבָתֵּיכֶם לְהוֹצָאוֹתֵיכֶם מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ נִשְׁהֶה כָּאן שָׁנִים וּתְקוּפוֹת עַד שֶׁאֶקַּח נְקַם אָחִי שַׁרְכָּאן, וְאַף אִם אֲנִי מֵת בְּמָקוֹם זֶה". כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי-הַצָּבָא דְבָרִים אֵלֶּה, נָטְלוּ מַה שֶּׁנָתַן לָהֶם מִן הַמָּמוֹן וְעָנוּ לוֹ שֶׁיִּשְׁמְעוּ לִפְקֻדָּתוֹ. הֵבִיא צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הַשְּׁלִיחִים וּמָסַר בְּיָדָם אֶת הַמִּכְתָּבִים וְצִוָּה אוֹתָם לִמְסֹר אוֹתָם וְאֶת הַמָּמוֹן לְבָתֵּי אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְאָמַר: “הוֹדִיעוּ לָהֶם שֶׁאַנְשֵׁי-הַצָּבָא בְּרִיאִים וּבְטוּחִים, וְהַגִּידוּ לָהֶם שֶׁאֲנַחְנוּ צָרִים עַל קוּשְׁטָא וְאוֹ שֶׁנַּחֲרִיב אוֹתָהּ אוֹ נָמוּת. וְאַף אִם אָנוּ שׁוֹהִים חֳדָשִׁים וְשָׁנִים אֵינֶנּוּ עוֹלִים מֵעָלֶיהָ עַד שֶׁנִּכְבְּשֶׁנָּה”. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן שֶׁיִּכְתֹּב מִכְתָּב לַאֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַמָאן, וְאָמַר לוֹ: “הוֹדַע אוֹתָהּ מַה שֶׁאֵרַע לָנוּ וְהַמַּצָּב שֶׁאָנוּ שְׁרוּיִים בּוֹ, וְצַו אוֹתָהּ עַל יַלְדִּי, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָאתִי הָיְתָה אִשְׁתִּי קְרוֹבָה לָלֶדֶת וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁכְּבָר יָלְדָה כָּעֵת, וְאִם יָלְדָה בֵּן, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי, יְמַהֵר הַשָּׁלִיחַ וִישִׁיבֵנִי דָבָר”. אַחַר-כָּךְ נָתַן לָהֶם מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, נָטְלוּ אוֹתוֹ וְנָסְעוּ תֵּכֶף וּמִיָּד וְיָצְאוּ בְּנֵי-הָאָדָם לְהִפָּרֵד מֵהֶם וְצִוּוּ אוֹתָם עַל מָמוֹנָם. אַחֲרֵי שֶׁהָלְכוּ פָּנָה הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְעוֹרֵר אוֹתוֹ לְצַוּוֹת אֶת בְּנֵי-הָאָדָם שֶׁיִּתְקַדְּמוּ קָרוֹב לַחוֹמָה. הִתְקָרְבוּ וְלֹא מָצְאוּ אָדָם עַל הַחוֹמוֹת. תָּמְהוּ עַל כָּךְ, וְנִשְׁאַר הַשֻּׂלְטָאן בְּאֶבְלוֹ עַל פֵּרוּד אָחִיו שַׁרְכָּאן, נָבוֹךְ בִּדְבַר הַנָּזִיר הַבַּגְדָּן. וְשָׁהוּ בְכָךְ שְׁלשָׁה יָמִים וְלֹא רָאוּ אָדָם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֻּסְלִמִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַיְּוָנִים וּבַאֲשֶׁר לְסִבַּת הֶעָדְרָם בְּאֵלֶּה שְׁלשֶׁת הַיָּמִים, הִנֵּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי אַחֲרֵי מוֹת שַׁרְכָּאן אָצָה בַהֲלִיכָתָהּ וּבָאָה אֶל הַחוֹמָה וְקָרְאָה בִּלְשׁוֹן יָוָן אֶל הַשּׁוֹמְרִים, שֶׁיּוֹרִידוּ אֵלֶיהָ אֶת הַחֶבֶל. אָמְרוּ לָהּ: “מִי אַתְּ?” אָמְרָה: “אֲנִי דַ’את אַלְדַּוָאהִי”. הִכִּירוּ אוֹתָהּ, וְהוֹרִידוּ לָהּ אֶת הַחֶבֶל, קָשְׁרָה עַצְמָה בוֹ וּמָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְהֶעֱלוּהָ. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם, נִכְנְסָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן וְאָמְרָה: “מַה הוּא זֶה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּי הַמֻּסְלִמִים? אָמְרוּ שֶׁבְּנִי חַרְדוּבּ נֶהֱרַג”. אָמַר לָהּ: “אָמְנָם כֵּן”. זָעֲקָה וּבָכְתָה וְלֹא פָסְקָה לִבְכּוֹת עַד שֶׁהֵבִיאָה אֶת אַפְרִידוּן וְאֶת אֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ לְבֶכִי. אַחַר-כָּךְ הוֹדִיעָה אֶת אַפְרִידוּן שֶׁשָּׁחֲטָה אֶת שַׁרְכָּאן וּשְׁלשִׁים מִן הַנְּעָרִים. שָׂמַח אַפְרִידוּן בְכָךְ וְהוֹדָה לָהּ וְנָשַׁק אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ, וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ שֶׁתִּמְצָא נִחוּמִים עַל בְּנָהּ. אָמְרָה: “נִשְׁבַּעְתִּי בַּמָּשִׁיחַ שֶׁאֲנִי לֹא אֶתְרַצֶּה בַּהֲרִיגַת מֻסְלִם שָׁפָל נִקְמַת מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הַזְּמָן. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי אָזֹם מְזִמָּה וַאֲתַכֵּן תַחְבּוּלָה שֶׁאֶהֱרֹג בָּהּ אֶת הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶת רֻסְתָּם וְאֶת בַּהַרָאם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים פָּרָשִׁים מִצְּבָא הָאִסְלָאם. וְאֵינִי מִתְרַצָּה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ בְּנִי בְּרֹאשׁ שַׁרְכָּאן, וּלְעוֹלָם לֹא תִהְיֶה כָּזֹאת”. אַחַר כָּךְ אָמְרָה לַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן: “דַּע, מֶלֶךְ הַזְּמַן, שֶׁרְצוֹנִי לְסַדֵּר לִבְנִי אֲסֵפַת-אֵבֶל וְיָגוֹן”. אָמַר אַפְרִידוּן: “עֲשִׂי כָּל מַה שֶׁאַתְּ רוֹצָה, שֶׁאֵינִי מַמְרֶה אֶת פִּיךְ לְכָל אֲשֶׁר תְּצַוִּי. וְאִלּוּ גַם עָשִׂית אֶבְלֵךְ זְמַן אָרֹךְ לֹא הָיָה זֶה אֶלָּא מְעָט, וְאִלּוּ גַם בִּקְּשׁוּ הַמֻּסְלִמִים לָצוּר עָלֵינוּ שָׁנִים וּתְקוּפוֹת, לֹא יַשִּׂיגוּ מְבֻקָּשָׁם מֵאִתָּנוּ, וְלֹא יַעֲלוּ בְיָדָם אֶלָּא יְגִיעָה וְעָמָל”. אַחֲרֵי זֶה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר גָמְרָה אֶת הַפֻּרְעָנוּת אֲשֶׁר הֵבִיאָה וְאֶת הַבּשֶׁת אֲשֶׁר הִמְצִיאָה, לָקְחָה קֶסֶת וּנְיָר וְכָתְבָה עָלָיו: “מֵאֵת דַ’את אַלְדַּוָאהִי, לִכְבוֹד הַמֻּסְלִמִים. דְּעוּ שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְאַרְצְכֶם וְרִמִּיתִי אֶת נִכְבְּדֵיכֶם וְהָרַגְתִּי לִפְנֵי כֵן אֶת מַלְכְּכֶם עֹמָר אַלנֻּעְמָאן בְּאֶמְצַע אַרְמוֹנוֹ, וְהָרַגְתִּי גַּם בַּמַּעֲבָר הַצָּר וּבַמְּעָרָה גִּבּוֹרִים רַבִּים, וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁהֲרַגְתִּים הֵם שַׁרְכָּאן וּנְעָרָיו. וְאִם יִהְיֶה הַזְּמַן בְּעֶזְרִי, כִּי אָז אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶהֱרֹג אֶת הַשֻּׂלְטָאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וַאֲנִי הִיא, שֶׁבָּאתִי אֲלֵיכֶם בִּדְמוּת נָזִיר, וְיָצְאוּ מֵאִתִּי עֲלֵיכֶם מְזִמּוֹת וּמִרְמוֹת. וְאִם חֲפֵצִים אַתֶּם בִּשְׁלוֹמְכֶם מֵעַתָּה, סְעוּ, וְאִם אַתֶּם מְבַקְשִׁים לְאַבֵּד עַצְמְכֶם הִשָּׁאֲרוּ. וְאוּלָם אִם תִּשָּׁאֲרוּ לֹא תּוּכְלוּ לַעֲמֹד, שֶׁאַף אִם תִּשָּׁאֲרוּ שָׁנִים וּתְקוּפוֹת, לֹא תַשִּׂיגוּ מֵאִתָּנוּ מְבֻקָּשְׁכֶם. וְשָׁלוֹם”. אַחֲרֵי שֶׁכָּתְבָה אֶת הַמִּכְתָּב עָמְדָה בְאֶבְלָהּ עַל הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ שְׁלשָׁה יָמִים. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי קָרְאָה לְפָרָשׁ וְצִוְּתָה עָלָיו לָקַחַת אֶת הַנְּיָר וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְתוֹךְ חֵץ וְלִירוֹת אוֹתוֹ אֶל הַמֻּסְלִמִים. נִכְנְסָה אֶל הַכְּנֵסִיָּה וְהָיְתָה סוֹפֶדֶת וְבוֹכָה לְאָבְדַן בְּנָהּ, וְאָמְרָה לְזֶה שֶׁעָלָה לְשִׁלְטוֹן אַחֲרָיו: “אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי הוֹרֶגֶת אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת נְסִיכֵי הָאִסְלָאם”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן דַ’את אַלְדַּוָאהִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמֻּסְלִמִים, הִנֵּה הָיוּ שְׁרוּיִים שְׁלשָׁה יָמִים בִּדְאָגָה וָעֶצֶב, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי, הִתְבּוֹנְנוּ לְעֵבֶר הַחוֹמָה, וְרָאוּ פָּרָשׁ וְעִמּוֹ חֵץ-עֵץ וּבְקָצֵה מִכְתָּב. הִמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיָּרָה אוֹת אֲלֵיהֶם. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן אֶת לִקְרֹא אוֹתוֹ. וּכְשֶׁקְּרָאָהוּ וְשָׁמַע מַה בְּתוֹכוֹ וְיָדַע עִנְיָנוֹ, זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְצָעַק וְנִרְעַד מֵעָרְמָתָהּ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁנַּפְשִׁי הָיְתָה נוֹקַעַת מִמֶּנָּה מֵאָז”. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “וּמְבִישָׁה זוֹ כֵּיצַד עָלָה בְיָדָהּ לְהַעֲרִים עָלֵינוּ בְעָרְמָתָהּ פַּעֲמַיִם. וְאוּלָם חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי סָר מִכָּאן עַד שֶׁאֲנִי תּוֹקֵעַ בָּהּ אֶת מְשִׁיחַ הָעוֹפֶרֶת, וְכוֹלֵא אוֹתָהּ בִּכְלוּב כְּצִפֹּרֶת, וְתוֹלֶה אוֹתָהּ אַחַר-כָּךְ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ עַל שַׁעַר קוּשְׁטָא”. הִרְהֵר בְּאָחִיו וּבָכָה בְכִי מָר. וְאוּלָם הַכּוֹפְרִים, כְּשֶׁבָּאָה אֲלֵיהֶם דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְשָׂחָה לָהֶם מַה שֶׁאֵרַע, שָׂמְחוּ עַל הֲרִיגָתוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וְעַל שְׁלוֹמָהּ שֶׁל דַ’את אַלְדַּוָאהִי. חָזְרוּ הַמֻּסְלִמִים לְשַׁעַר קוּשְׁטָא, וְהִבְטִיחַ אוֹתָם הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁכְּשֶׁיִּכְבּשׁ אֶת הָעִיר יְחַלֵּק שְׁלָלָהּ בֵּינֵיהֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק. וְהָיָה כָךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין דִּמְעוֹתָיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן מִתְיַבְּשׁוֹת מֵאֶבְלוֹ עַל אָחִיו, וְנִרְזָה גוּפוֹ עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּקֵיסָם שֶׁל שִׁנַּיִם. נִכְנַס אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר לוֹ: "תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ שֶׁאָחִיךָ לֹא מֵת אֶלָּא בְקִצּוֹ, וְאֵין תּוֹעֶלֶת בְּאֵבֶל זֶה, וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה, לֹא יְהֵא גַּם בְּתַחְבּוּלָה לְעוֹלָם,

אַךְ אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה הוּא יִהְיֶה וְקָם,

אָכֵן יִהְיֶה אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה בְּעִתּוֹ

וְרַק אִישׁ בַּעַר מְרֻמֶּה נִבְעָר מִדַּעְתּוֹ.

הַנַּח אֵפוֹא אֶת הַבְּכִי וְאֶת הָאֲנָחָה וְחַזֵּק אֶת לִבְּךָ לָשֵׂאת אֶת הַנֶּשֶׁק". אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה, לִבִּי מָלֵא יָגוֹן עַל מוֹת אָבִי וְאָחִי וְעַל הֵעָדְרֵנוּ מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁדַּעְתִּי נְתוּנָה לִנְתִינָי”. בָּכָה הַמִּשְׁנֶה וְהַנִּמְצָאִים עִמּוֹ. לֹא פָּסְקוּ מִלְּהַמְשִׁיךְ בִּמְצוֹרָם עַל קוּשְׁטָא מֶשֶׁךְ זְמָן. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם יְדִיעוֹת מִבַּגְדָאד עַל-יְדֵי נָסִיךְ מִנְּסִיכָיו, וְתָּכְנָן שֶׁאֵשֶׁת הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן חוֹנְנָה בְּבֵן וּשְׁמוֹ כָּאן מַא כָּאן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, כְּשֶׁבָּאָה אֵלָיו הַיְדִיעָה שֶׁאִשְׁתּוֹ יָלְדָה בֵן זָכָר, שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: "מֵעַכְשָׁו נִתְחַזֵּק גַּבִּי, שֶׁחוֹנַנְתִּי בְּבֵן שֶׁשְּׁמוֹ כָּאן מַא כָּאן⁴,וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “רְצוֹנִי לַחְדֹּל מִן הָאֵבֶל הַזֶּה, וְלַעֲרֹךְ לְאָחִי תְפִלּוֹת בִּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן וּלְהָקִים לִשְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִפְעָלִים טוֹבִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ לַעֲשׂוֹת”, צִוָּה לִנְטוֹת הָאֹהָלִים עַל קֶבֶר אָחִיו. נָטוּ אוֹתָם וְאָסְפוּ מִן הַצָּבָא אֶת כָּל הַקּוֹרְאִים בַּקֻּרְאָן. הָיוּ מִקְצָתָם קוֹרְאִים וּמִקְצָתָם מַזְכִּירִים שֵׁם אַללָּה עַד לַבֹּקֶר. נִגַּשׁ הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶל קֶבֶר אָחִיו שַׁרְכָּאן, הִשְׁתַּפֵּךְ בִּדְמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹצִיאוּהוּ וְכָל בּוֹכֶה אַחֲרָיו נִשְׁעָר,

כְּמוֹ משֶׁה בְּיוֹם נָדוֹק הָהָר.

עַד בּוֹאָם אֶל קֶבֶר, צְרִיחַ שָׁם

לוֹ חָקָקוּ בְלֵב אֶחָד כֻּלָּם.

לֹא צִפִּיתִי כִּי אֶרְאֶה אֲרוֹנְךָ, חֲבִיבִי,

בִּידֵי אֲנָשִׁים נָשָׂא, רְצוּי לִבִּי.

לֹא, לִפְנֵי אֲשֶׁר אוֹתְךָ בָּאֲדָמָה קָבָרוּ,

לֹא הֶאֱמַנְתִּי כִּי כוֹכָבִים בְּעָפָר יִשְׁקָעוּ.

הֲשׁוֹכֵן צַלְמָוֶת הוּא עָרֵב לַמָּדוֹר

אֲשֶׁר יָפִיצוּ בוֹ פָנָיו זֹהַר וָאוֹר,

לַהֲשִׁיבוֹ לַחַיִּים עָרֵב לוֹ הַמַּהֲלָל

כְּמוֹ הוּקַם אַחֲרֵי נִסְתַּם עָלָיו הַגּוֹלָל.

כְּשֶׁגָּמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת שִׁירוֹ, בָּכָה וּבָכוּ עִמּוֹ כָל הָאֲנָשִׁים. בָּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן עַל הַקֶּבֶר וְנָפַל עָלָיו מֻכֵּה תִמָּהוֹן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עָזָבְתָּ אֶת הַחוֹלֵף וְהִשַּׂגְתָּ אֶת הַקַּיָּם,

וְכָמוֹךָ כְבָר חָלְפוּ רַבִּים מִן הָאָדָם,

וַתִּפָּרֵד מֵחֲצֵרוֹת אֵלּוּ בְּלִי כָּל פְּגָם,

וְחֵלֶף עוֹלָם זֶה תִּשְׂמַח בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא שָׁם.

הָיִיתָ לְעַמְּךָ בִּפְנֵי אוֹיֵב מָגִנָּם,

בְּעֵת חִצֵּי-קְרָב נוֹרוּ בְאוּצָם.

אֶרְאֶה מִרְמָה וְשָׁוְא זֶה הָעוֹלָם,

וְנַעֲלוּ הָאֲנָשִׁים עֵת אֶל אֵל שְׁאִיפָתָם.

יִתֵּן לְךָ אֱלֹהֵי כִּסֵּא-הַכָּבוֹד עֵדֶן בַּמָּרוֹם,

וְהִשְׁכִּינְךָ הַמְאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ בְּנָכוֹן מָקוֹם.

וַאֲנִי כְבָר כָּלִיתִי בְּאֶבְלִי עָלֶיךָ,

אֶרְאֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב אֲבֵלִים עַל הִפָּקְדֶךָ.

כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אֶת שִׁירוֹ, בָּכָה בְכִי מַר, וְנָטְפוּ עֵינָיו פְּנִינִים חֲרוּזוֹת. נִגַּשׁ אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מִמֵּרֵעֵי שַׁרְכָּאן שֶׁרֵעוּ לוֹ וּבָכָה, עַד שֶׁזָּרְמוּ דִמְעוֹתָיו פְּלָגִים, וְהִזְכִּיר מַה שֶּׁהָיוּ בְשַׁרְכָּאן מִן הַמַּעֲלוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן הַמַּתָּת וּנְדִיבוּתְךָ שָׁכְנָה עָפָר?

וְהַגּוּף אַחֲרֶיךָ חֳלִי אוֹתוֹ עָבָר,

מָגֵן כְּבוּדוֹת-נָשִׁים-יְשַׂמַּחֲךָ אֵל – הַבִּיטָה,

הֵן דִּמְעָתִי עַל לֶחֱיִי טוּרִים הֶחֱרִיתָה,

הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ וַתִּתְעַנֵּג עֵת אוֹתָם רָאִיתָ?

חֵי-אֵל לֹא גָלִיתִי אֲשֶׁר לִי מָסַרְתָּ בְּסוֹד

וְלֹא הִבַּטְתִּי הַבֵּט אֶל מַעֲלָתְךָ הוֹד,

מִבְּלִי אֲשֶׁר דְּמָעוֹת פָּצְעוּ אֲרֻבּוֹת עֵינִי,

וְאִם מֵעוֹלָם אֶל זוּלָתְךָ נָשָׂאתִי עַיִן אָנִי,

תִּדַּד שֵׁנָה מֵעֵינַי, עַד נֶצַח יְגוֹנִי.

כְּשֶׁגָּמַר הָאִישׁ אֶת שִׁירוֹ, בָּכָה צַ’וְא אַלְמַכָּאן הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְסָאֲנוּ כָל הַצָּבָא בְּבֶכִי. הִסְתַּלְּקוּ אֶל הָאֹהָלִים, וּפָנָה הַשֻּׂלְטָאן אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן לְטַכֵּס עֵצָה בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמָה. וְהִמְשִׁיכוּ בְכָךְ יָמִים וְלֵילוֹת, כְּשֶׁצַ’וְא אַלְמַכָּאן מְשׁוֹמֵם מִן הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, אָמַר לוֹ: “מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי לִשְׁמֹעַ אַגָּדוֹת בְּנֵי-אָדָם וּמְאֹרְעוֹת הַמְּלָכִים וְסִפּוּרֵי אֲסִירֵי-אַהֲבָה, אֶפְשָׁר יָגֹל זֶה מַה שֶּׁעַל לִבִּי מִן הַצַּעַר הַגָּדוֹל, וְיַעֲבִיר מֵעָלַי אֶת הַבְּכִי וְהַהִרְהוּרִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אִם זוֹ שֶׁתָּסִיר אֶת יְגוֹנְךָ, הִיא שְׁמִיעַת סִפּוּרֵי הַמְּלָכִים מִן הָעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם שְׁכִיחִים וְסִפּוּרֵי הַקַּדְמוֹנִים עַל אֲסִירֵי-אַהֲבָה וְזוּלָתָם, הֲרֵי זֶה עִנְיָן קַל, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי לֹא הָיָה לִי עֵסֶק בְּחַיֵּי אָבִיךָ, יְרַחֵם אוֹתוֹ אֱלֹהִים, אֶלָּא בְּסִפּוּרִים וּבְשִׁירִים. וְהַלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי מְסַפֵּר לְךָ סִפּוּר הָאוֹהֵב וְהָאֲהוּבָה כְּדֵי שֶׁיִּרְחַב לְלִבֶּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע צַ’וְא אַלְמַכָּאן דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, נִתְלָה לִבּוֹ בְמַה שֶּׁהִבְטִיחַ לוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ עֵסֶק אֶלָּא לְצַפּוֹת לְבוֹא הַלַּיְלָה, שֶׁיִּשְׁמַע מַה שֶּׁיְּסַפֵּר הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן מֵאַגָּדוֹת הַקַּדְמוֹנִים בַּמְּלָכִים וַאֲסִירֵי-אַהֲבָה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה צִוָּה לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת, וְהֵכִין מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וּכְלֵי הַמֻּגָמָר. הֵכִינוּ לוֹ כָּל זֶה. שָׁלַח אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וּבָא, וְשָׁלַח אֶל בַּהַרָאם וְרֻסְתָּם וְתָארְכוּשׁ וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וּבָאוּ. וּכְשֶׁנִּמְצְאוּ כֻלָּם יַחַד, פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַלַּיְלָה כְבָר בָּא וְהוֹרִיד עַרְפִלּוֹ עָלֵינוּ וּפְרָשׂוֹ, וּמְבַקְשִׁים אָנוּ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ מִן הַסִּפּוּרִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שׁוֹמֵר-הַסַּף וְרֻסְתָּם וּבַהַרָאם. פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְאָמַר: “דַּע הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַלַּיְלָה כְבָר בָּא וְהוֹרִיד צְעִיפוֹ עָלֵינוּ וּפְרָשׂוֹ, וּמְבַקְשִׁים אָנוּ שֶׁתְּסַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּנוּ מִן הַסִּפּוּרִים”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: "בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד. דַּע הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִסִּפּוּרֵי הָאוֹהֵב וְהָאֲהוּבָה, וּמַה שֶּׁנִּדְבְּרוּ זֶה אֶל זוֹ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם מִן הַפְּלָאוֹת וְהָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי-שְׁכִיחִים. סִפּוּר הַמֵּסִיר יְגוֹן הַלְּבָבוֹת וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַד לְשִׁכְחַת צַעַר, וַאֲפִלּוּ כְּצַעֲרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וְזֶהוּ

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הָאוֹהֵב וְהָאֲהוּבָה

מאת

אלמוני/ת

הָיֹה הָיְתָה בַּזְּמַנִּים שֶׁחָלְפוּ וְעָבְרוּ עִיר מֵאֲחוֹרֵי הָרֵי אִסְפַהָאן, וְשֵׁם הָעִיר הָעִיר הַיְרֻקָּה. הָיָה בָהּ מֶלֶךְ וּשְׁמוֹ הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח. הָיָה אִישׁ חֶסֶד וְטוֹב וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן, אִישׁ הַמַּעֲלָה וְגוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים. הָיוּ נוֹהֲרִים אֵלָיו הָאַבִּירִים מִכָּל עֲבָרִים, וְיָצָא שִׁמְעוֹ הַטּוֹב בְּכָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת. עָמַד בְּמַלְכוּתוֹ זְמַן אָרֹךְ בִּיקָר וּבְבִטְחָה, אֶלָּא שֶׁהָלַךְ עֲרִירִי, אֵין לוֹ לֹא נָשִׁים וְלֹא בָנִים. וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה דוֹמֶה לוֹ בְתָאֳרֵי הַנְּדִיבוֹת וְהַמַּתָּת, אֵרַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים שֶׁשָּׁלַח אֶל הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה שֶׁלִּי, צַר לִלְבָבִי וְקָצְרָה רוּחִי, וְנַעֲשֵׂיתִי אֵין-אוֹנִים בִּגְלַל הֱיוֹתִי שָׁרוּי בְּלִי אִשָּׁה וְאֵין לִי וָלָד, וְאֵין זֶה מִדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים, הַשּׁוֹלְטִים בְּכָל הָאָדָם, בְּנָסִיךְ וּבְקַבְּצָן. שֶׁכֵּן שְׂמֵחִים הֵם בְּזֶה שֶׁהֵם מַנִּיחִים אַחֲרֵיהֶם יְלָדִים, וְיִהְיֶה לְמִשְׁנֶה בָזֶה מִסְפָּרָם וְאוֹנָם. וְאָמַר הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם –: שְׂאוּ לָכֶם נָשִׁים לְמַעַן תִּפְרוּ וְתִרְבּוּ, שֶׁאֶהְיֶה מִתְפָּאֵר בְּיוֹם תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּרֻבְּכֶם נֶגֶד כָּל הָאֻמּוֹת וּמַה הִיא שֶׁאִתְּךָ מִן הָעֵצָה. הַמִּשְׁנֶה, יָעֵץ אוֹתִי בְמַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָעֵצָה הַטּוֹבָה לְסַדֵּר הָעִנְיָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה דְּבָרִים אֵלּוּ, יָרְדוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו פְּלָגִים, וְאָמַר לוֹ: “חָלִילָה לִי, מֶלֶךְ הַדּוֹר, לְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁהוּא מִן הָעִנְיָנִים הַמְיֻחָדִים שֶׁלָּרַחֲמָן¹. כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה שֶׁאֶהְיֶה יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם בְּכַעְסוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַגִּבּוֹר? קְנֵה לְךָ שִׁפְחָה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁמֶּלֶךְ כְּשֶׁהוּא קוֹנֶה נַעֲרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ יַחַס אֲבוֹתֶיהָ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת מוֹלַדְתָּהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת, אִם שָׁפָל שָׁרְשָׁהּ שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְלֹא אֲצִילוּת יְסוֹדָהּ שֶׁיִּקָּחֶנָּה לְשֵׁגָל לוֹ. וּכְשֶׁהוּא בָא אֵלֶיהָ, הֲרֵי אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתַּהַר לוֹ וְיֵצֵא הַיֶּלֶד צָבוּעַ וּפוֹשֵׁעַ, שׁוֹאֵף-דָּם. וְכָמוֹהָ כְמוֹ הָאֲדָמָה הַמְּלֵחָה וְהַלַּחָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּזְרְעוּ אוֹתָהּ זֶרַע, יִהְיֶה צִמְחוֹ נִשְׁחָת וְגִזְעוֹ לֹא יִהְיֶה מְשֻׁבָּח. וְיוּכַל הֱיוֹת שֶׁהַיֶּלֶד יְהֵא נָתוּן לְכַעַס רִבּוֹנוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁהוּא מְצֻוֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ, וְלֹא יָסוּר מִמַּה שֶׁאָסוּר לוֹ. וְאִי אֶפְשִׁי לְעוֹלָם שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי הַסִּבָּה לְכָךְ בִּקְנוֹתִי לִי שִׁפְחָה. וְאוּלָם רְצוֹנִי שֶׁתְּדַבֵּר לִי בְנַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, שֶׁיְּהֵא יִחוּסָהּ יָדוּעַ וְיָפְיָהּ רָשׁוּם. וְאִם אַתָּה רוֹאֶה לִי בַת-יֻחַסִין וָדָת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים הַמֻּסְלִמִים, הֲרֵינִי אוֹרְסָהּ וְנוֹשְׂאָה בִּפְנֵי הָעֵדִים לְהָפִיק עַל-יְדֵי כָךְ רָצוֹן מֵאֵת רִבּוֹן כָּל הָאָדָם”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כְּבָר מִלֵּא אֱלֹהִים בַּקָּשָׁתְךָ וְנָתַן לְךָ מִשְׁאַל לִבֶּךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמַר לוֹ: "דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁהַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח, מוֹשֵׁל הָאָרֶץ הַלְּבָנָה, לוֹ בַת מֻפְלָגָה בְיָפְיָהּ, אֲשֶׁר יִלְאוּ אֹמֶר וּדְבָרִים לְתָאֳרָהּ, וְאֵין דּוֹמֶה לָהּ בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁכֵּן הִיא בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת. קוֹמָתָהּ יְשָׁרָה וּמְחֻטָּב גֵּוָהּ. כְּחֻלּוֹת עֵינֶיהָ וְשַׂעֲרָהּ אָרֹךְ, וּמָתְנֶיהָ דַקּוֹת וִירֵכוֹתֶיהָ כְּבֵדוֹת. צוֹדֶדֶת לֵב בְּבוֹאָהּ וּמְמִיתָה בְסוּרָהּ. לוֹקַחַת שְׁבִי אֶת הָעַיִן וְאֶת הַלֵּב, כְּמָה שֶׁאָמַר עַל אוֹדוֹתֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

דַּקַּת הַגִּזְרָה, עֲנַף-עֲרָבָה תְּבַיֵּשׁ קוֹמָתָהּ,

הֵן שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ נָגְהָם אָסְפוּ לְמַרְאָהּ.

רֻקָּהּ כִּדְבַשׁ יֵינָהּ טוֹב בּוֹ מָסְכָה,

וְשִׁנֶּיהָ מַחֲרֹזֶת פְּנִינִים עֲרוּכָה.

תְּמִירָה יְרֵכָהּ, עַלְמוֹת עֵדֶן אָצְלוּ לָהּ

יְפִי-פָנֶיהָ וּשְׁחוֹר-מִשְּׁחוֹר עֵינָהּ.

וְכַמָּה חֲלָלִים, מֵתוּ מִשִּׁבְרוֹן-לֵב, הִפִּילָה.

וּבִשְׁבִילֵי תְּשׁוּקָתָהּ אֵימָה וְסַכָּנָה.

אִם אֶחְיֶה – הִנֵּה הִיא מוֹתִי. לֹא אֶזְכְּרֶנָּה.

וְלֹא צַר לִי עַל מוֹתִי כִּי אָמוּת רָחוֹק הֵימֶנָּה.

כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה לְתָאֵר אוֹתָהּ נַעֲרָה, אָמַר לַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח: "עֲצָתִי, הַמֶּלֶךְ, הִיא שֶׁתִּשְׁלַח אֶל אָבִיהָ שָׁלִיחַ נְבוֹן-דָּבָר וּמֻמְחֶה בְעִנְיָן, מְנֻסֶּה בִמְסִבּוֹת הַזְּמָן, שֶׁיְּדַבֵּר רַכּוֹת בְּדַבְּרוֹ בּוֹ אֶל אָבִיהָ לְקַחְתָּהּ לְךָ אִשָּׁה, שֶׁכֵּן אֵין דּוֹמֶה לָהּ בָּאֲרָצוֹת הָרְחוֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת. וּתְאֻשַּׁר בְּפָנֶיהָ הַיָּפוֹת וְתָפֵק רָצוֹן מֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, שֶׁמְּקֻבָּלִים אָנוּ מִשּׁוּם הַנָּבִיא – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם – שֶׁאָמַר: “אֵין נְזִירוּת בָּאִסְלָאם”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָבְרָה אֶת הַמֶּלֶךְ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ, וּפָסַק צַעֲרוֹ וִיגוֹנוֹ, פָּנָה אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְעִנְיָן זֶה אֶלָּא אַתָּה לִשְׁלֵמוּת שִׂכְלְךָ וְתַרְבּוּתְךָ, קוּם אֵפוֹא לֵךְ לְבֵיתְךָ וְסַדֵּר עִנְיָנֶיךָ וֶהֱיֵה מוּכָן לְמָחָר לְדַבֵּר לִי בַּנַּעֲרָה לְקַחְתָּהּ לִי לְאִשָּׁה, שֶׁהֶעֱסַקְתָּ בָּהּ אֶת דַּעְתִּי. וְאַל תַּחֲזֹר אֵלַי אֶלָּא עִמָּהּ”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ וְצִוָּה לְהָכִין מַתָּנוֹת שֶׁתִּצְלַחְנָה לַמְּלָכִים, מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת רַבּוֹת-הַמְּחִיר וּמִן הַסְּגֻלּוֹת יִקְרוֹת-הָעֵרֶךְ וְזוּלַת זֶה מִן הַקַּל לְמַשָּׂא וְכָבֵד לְעֵרֶךְ, וּמִן הַסּוּסִים הָעַרְבִים וְשִׁרְיוֹנוֹת דָּוִד וְאַרְגָּזִים מְלֵאֵי מָמוֹן, שֶׁהַדִּבּוּר יִלְאֶה לְתָאֲרָם. טָעֲנוּ הַפְּרָדוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים בָּהֶם, וְשָׂם הַמִּשְׁנֶה פָנָיו לַדֶּרֶךְ וּמֵאָה מַמְלוּכִּים עִמּוֹ וּמֵאָה עֲבָדִים וּמֵאָה נְעָרוֹת. נָשְׂאוּ מֵעַל לְרֹאשׁוֹ אֶת הַנִּסִּים וְאֶת הַדְּגָלִים, וְצִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁיַּחֲזֹר אֵלָיו אַחֲרֵי יָמִים מֻעָטִים. וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָא לְדַרְכּוֹ, הָיָה הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח כְּיוֹשֵׁב עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ נִטְרָד בְּאַהֲבָתָהּ לַיְלָה וְיוֹמָם.

נָסַע הַמִּשְׁנֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, מְקַפֵּל תַּחְתָּיו עֲרָבוֹת וּמִדְבָּרוֹת, עַד שֶׁנִּשְׁאַר בֵּינוֹ וּבֵין הָעִיר מְחוֹז-חֶפְצוֹ יוֹם אֶחָד. חָנָה עַל חוֹף נָהָר, וְהֵבִיא לְפָנָיו אֶחָד מִפַּמַּלְיָתוֹ, וְצִוָּה עָלָיו שֶׁיָּשִׂים פָּנָיו אֶל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח בִּמְהֵרָה, וְיוֹדִיעַ אוֹתוֹ בִדְבַר בּוֹאוֹ אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”. שָׂם פָּנָיו מְהֵרָה לְאוֹתָהּ עִיר. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לוֹ קָרָה מִקְרֶה, שֶׁבִּשְׁעַת בּוֹאוֹ הָיָה הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח יוֹשֵׁב בְּאַחַד מְקוֹמוֹת-הַטִּיּוּל לִפְנֵי שַׁעַר-הָעִיר. רָאָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא נִכְנַס וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁנָּכְרִי הוּא, וְצִוָּה לְהָבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ הוֹדִיעַ לוֹ עַל-דְּבַר בּוֹא מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל סֻלַיְמָאן שָׁאח מוֹשֵׁל הָאָרֶץ הַיְרֻקָּה וְהָרֵי אִצְפַהָאן. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וּבֵרַךְ אֶת הַשָּׁלִיחַ לְבוֹאוֹ וּלְקָחוֹ וְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ לְאַרְמוֹנוֹ, וְאָמַר לוֹ: “הֵיכָן נִפְרַדְתָּ מִן הַמִּשְׁנֶה?” אָמַר לוֹ: “נִפְרַדְתִּי מֵעָלָיו בְּרֵאשִׁית הַיּוֹם עַל חוֹף נָהָר פְּלוֹנִי, וּמָחָר הוּא מַגִּיעַ אֵלֶיךָ וְעוֹמֵד לְפָנֶיךָ, יַתְמִיד אֱלֹהִים חַסְדּוֹ עָלֶיךָ וִירַחֵם אֶת הוֹרֶיךָ”. צִוָּה זַהְר שָׁאח אֶת אַחַד מִשְׁנָיו שֶׁיִּקַּח עִמּוֹ אֶת רֹב פַּמַּלְיָתוֹ וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וּסְגָנָיו וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְיֵצֵא אִתָּם לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, שֶׁשִּׁלְטוֹנוֹ בְכִפָּה בָּאָרֶץ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה, הִנֵּה חָנָה בַמָּקוֹם עַד חֲצִי הַלַּיְלָה, וְקָם וְנָסַע וּפָנָיו מוּעָדוֹת אֶל הָעִיר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר וְזָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַגְּבָעוֹת וְהָעֲמָקִים, עוֹד בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, בָּאוּ אֵלָיו מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וְרַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וּפַמַּלְיַת מַמְלַכְתּוֹ, וְנִפְגְּשׁוּ עִמּוֹ בְמֶרְחָק כַּמָּה פַּרְסוֹת מִן הָעִיר. הָיָה בָרִי לוֹ לַמִּשְׁנֶה שֶׁחֶפְצוֹ יַעֲלֶה בְיָדוֹ. שָׁאַל לְשָׁלוֹם לְאֵלֶּה שֶׁקִּבְּלוּ פָנָיו, וְהִמְשִׁיכוּ בִנְסִיעָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ. נִכְנְסוּ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן הוֹלְכִים לְפָנָיו עַד לַמִּסְדְּרוֹן הַשְּׁבִיעִי, וְהוּא מָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם נִכְנַס בּוֹ רָכוּב עַל סוּס, מִשּׁוּם שֶׁהוּא קָרוֹב לִמְקוֹם מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ. יָרַד הַמִּשְׁנֶה מֵעַל סוּסוֹ וְהָלַךְ בְּרַגְלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוּלָם רָם וְנִשָּׂא, וּבְרֹאשׁ אוֹתוֹ אוּלָם כִּסֵּא-מַלְכוּת שֶׁל שַׁיִשׁ, מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וְלוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם שֶׁל שֵׁן. וְעַל אוֹתוֹ כִסֵּא מוֹשָׁב נִשָּׂא מִן הָאַטְלַס הַיָּרֹק רָקוּם זָהָב אָדֹם, וְאַפִּרְיוֹן עָלָיו מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. הָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל אוֹתוֹ כִסֵּא וְרַבֵּי מַלְכוּתוֹ נִצָּבִים עָלָיו לְשֵׁרוּתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס הַמִּשְׁנֶה אֵלָיו וְעָמַד לְפָנָיו, אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ וּפָתַח בְּצַחוּת לְשׁוֹנָם שֶׁל מִשְׁנִים, וְדִבֵּר דְּבָרִים נִמְלָצִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמִּשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ וּפָתַח בְּצַחוּת לְשׁוֹנָם שֶׁל מִשְׁנִים, וְדִבֵּר דְּבָרִים נִמְלָצִים, וְרָמַז עַל הַמֶּלֶךְ בִּתְשׂוּמֶת-לֵב הָעֲדִינָה בְּיוֹתֵר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִגַּשׁ וְקָרַב בְּבִגְדֵי-חֲמוּדוֹת, שָׁחָה.

יַאֲצִיל לְקָצִיר וּלְקוֹצֵר טַל בְּרָכָה,

וְקִסֵּם, וְאֵין בְּקָמֵע וָקֶסֶם מוֹעִיל

אַף בִּכְשָׁפִים בִּפְנֵי מַבָּט מֵאוֹתָן עֵינַיִם הֵטִיל.

אָמַר לַמְּחָרְפוֹת: אַל תְּחָרֵפְנָה, כִּי אֲנִי

תָּמִיד לְאַהֲבָתוֹ אִכַּף לִרְצוֹנִי,

עֲדֵי לִבָּתִי בָגְדָה בִי, וְלוֹ כֹּל מָסָרָה,

וְאַף גַּם שֵׁנָה סָרָה אֵלָיו, וּמִנִּי סָרָה.

הוֹי לֵב, הֵן לֹא בוֹדֵד בָּאַהֲבָה אַתָּה בְּמוֹעֲדֶיךָ,

הִשָּׁאֵר אֶצְלָהּ אִם גַּם תְּעוֹרֵר כִּסּוּפִים בְנַפְשֶׁךָ.

לֹא הִרְעִידָה בְּגִיל אֶת אָזְנִי כָּל שְׁמוּעָה

זוּלָתִי הַתְּהִלָּה אֲשֶׁר זַהְר שָׁאח לָקַט, שְׁמָעָה.

מֶלֶךְ, אֲשֶׁר אִם כָּל חַיֶּיךָ תִּתֵּן תֵּת

בְּמַבָּט אֶחָד מִפָּנָיו, לֹא תִּתְחָרֵט.

וְאִם בָּחַרְתָּ לְהִתְפַּלֵּל לוֹ תְּפִלַּת יְשָׁרִים, אָכֵן

לֹא תִמְצָא בִּלְתִּי אִם מִשְׁתַּתֵּף עִמְּךָ וְעוֹנֶה אָמֵן.

הוֹי בְּנֵי-עַם מַלְכוּת זוֹ, הֵן כָּל מַנִּיחָהּ

וּמְצַפֶּה לְבִלְתָּהּ, אֵין אֱמוּנָתוֹ נְכוֹחָה.

כְּשֶׁגָּמַר הַמִּשְׁנֶה חֲרוּזֵי-שִׁיר אֵלֶּה, קֵרְבוֹ הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ וְהִסְבִּיר לוֹ פָּנָיו, וְחָלַק לוֹ כָבוֹד בְּנֹעַם הַדִּבּוּר. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שְׁעַת הַבֹּקֶר. הִגִּישׁוּ הַשֻּׁלְחָן בְּאוֹתוֹ אוּלָם וְאָכְלוּ יַחְדָּו דַּיָּם. הֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן, וְיָצָא כָּל מִי שֶׁהָיָה בַּמּוֹשָׁב, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא הַפַּמַּלְיָא. כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה שֶׁנִּתְרוֹקֵן הַמָּקוֹם, קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו, וְהִלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ הַכַּבִּיר וְהַנָּשִׂיא הָאַדִּיר, הִנֵּה בָּאתִי לְפָנֶיךָ וְקָרַבְתִּי אֵלֶיךָ בְּעִנְיַן שֶׁיֵּשׁ לְךָ בוֹ מִן הַמּוֹעִיל וּמִן הַטּוֹב וְהַהַצְלָחָה, הַיְנוּ בָּאתִי אֵלֶיךָ לְבַקֶּשְׁךָ בִּדְבַר בִּתְּךָ הָעַלְמָה הַמְיֻחֶסֶת בַּת הַמִּשְׁפָּחָה הָרָמָה בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח בַּעַל-הַצֶּדֶק וְהַנֶּאֱמָן, אִישׁ הַמַּעֲלָה וְהַחֶסֶד, מֶלֶךְ הָאָרֶץ הַיְרֻקָּה וְהָרֵי אִצְפַהָאן, שֶׁנִּכְסַף לְשֵׂאתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וּכְבָר שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת הַמַּתָּנוֹת הָרַבּוֹת וְאֶת הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ בְּשֶׁפַע, מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְחַתֵּן אִתְּךָ. הַאִם גַּם אַתָּה חָפֵץ בְּקִרְבָתוֹ כָּךְ?” אָמַר וְשָׁתַק מְצַפֶּה לִתְשׁוּבָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְנַשֵּׂא מִמְּקוֹמוֹ וְקָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ בַּעֲנָוָה. תָּמְהוּ הַנִּמְצָאִים עַל הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ כְּלַפֵּי הַשָּׁלִיחַ, וְתָהוּ בְדַעְתָּם. הִלֵּל הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ אֶת בַּעַל-הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד, וְאָמַר, וַעֲדַיִן הוּא עוֹמֵד עַל רַגְלָיו: “מִשְׁנֶה נַעֲרָץ וְנָשִׂיא נִכְבָּד, שְׁמַע לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר הֲרֵי אָנוּ לַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהִנְנוּ בְּתוֹךְ שְׁאָר נְתִינָיו, וְנִתְכַּבֵּד בְּיַחֲסוֹ וְנִכְסָפִים אֵלָיו, וּבִתִּי הִיא שִׁפְחָה לוֹ בְתוֹךְ כָּל שְׁאָר שִׁפְחוֹתָיו. וְאַדִּיר חֶפְצִי הוּא זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִי לְמָגֵן וּלְמִשְׁעָן”. הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְאֶת הָעֵדִים, וְהֵעִידוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח יִפָּה אֶת כֹּחַ מִשְׁנֵהוּ בְעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, וְקִיֵּם וְקִבֵּל הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח קֶשֶׁר נִשּׂוּאֵי בִתּוֹ. סִדְרוּ הַקָּאצִ’ים אֶת קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין כָּךְ וּבֵרְכוּ אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאשֶׁר וּבְהַצְלָחָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַמִּשְׁנֶה וְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֵבִיא עִמּוֹ מִן הַמַּתָּנוֹת וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֵרֶךְ וְהַמַּתּוֹת וְהִגִּישׁ הַכֹּל לַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח. נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָכִין צָרְכֵי-בִּתּוֹ לְנִשּׂוּאֶיהָ וּלְכַבֵּד אֶת הַמִּשְׁנֶה, וְעָשָׂה מִשְׁתָּאוֹת לְכָל נִכְבָּד וְנִקְלֶה, וְהִמְשִׁיךְ בַּעֲרִיכַת הַשִּׂמְחָה שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְלֹא הִנִּיחַ דָּבָר מִמַּה שֶּׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב וְאֶת הָעַיִן. וּכְשֶׁגָּמַר לְהָכִין כָּל מַה שֶּׁהַכַּלָּה זְקוּקָה לוֹ, צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהוֹצִיא אֶת הָאֹהָלִים. נָטוּ אוֹתָם מִחוּץ לָעִיר, וְאָרְזוּ אֶת הָאֲרִיגִים בְּתֵבוֹת וְהִתְקִינוּ אֶת הַשְּׁפָחוֹת הָרוֹמִיּוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת הַתֻּרְכִּיּוֹת בְּנוֹת לִוְיָתָהּ וְאֶת שׁוּשְׁבִינוֹת הַכַּלָּה בְּאוֹצְרוֹת הַיְקָר וּבַאֲבָנִים טוֹבוֹת רַבּוֹת הַמְּחִיר. עָשׂוּ לָהּ אַפִּרְיוֹן שֶׁל זָהָב אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת, וְהִפְרִישׁוּ לָהּ עֶשְׂרִים פִּרְדָּה לְמַסָּעָהּ. וְהָיָה אוֹתוֹ אַפִּרְיוֹן דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא חֶדֶר מֵחַדְרֵי גַּן-עֵדֶן, וּבַעֲלַת-הָאַפִּרְיוֹן כְּאִילוּ הִיא שְׁחוֹרַת-עַיִן מִשְּׁחוֹרוֹת-הָעַיִן הַיָּפוֹת שֶׁבְּגַן-עֵדֶן, וַחֲדַר הַנָּשִׁים שֶׁלָּהּ כְּאַרְמוֹן מֵאַרְמוֹנוֹת גַּן-עֵדֶן. אָרְזוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת וְאֶת כָּל הַטּוּב וְהֶעֱמִיסוּ אוֹתָם עַל הַפְּרֵדוֹת וְהַגְּמַלִּים, וְלִוָּה אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ זַהְר שָׁאח שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בְּעֵרֶךְ. נִפְרַד מִבִּתּוֹ וְנִפְרַד מֵהַמִּשְׁנֶה וּמֵאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ שָׂמֵחַ וּבוֹטֵחַ, וְיָצָא הַמִּשְׁנֶה עִם בַּת-הַמֶּלֶךְ לְדַרְכּוֹ וְנָסַע, וְלֹא פָּסְקוּ מִלְּקַפֵּל תַּחַת רַגְלֵיהֶם אֶת הַמֶּרְחָקִּים וְאֶת הַמִּדְבָּרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה יָצָא לְדַרְכּוֹ עִם בַּת-הַמֶּלֶךְ וְנָסַע, וְלֹא פָּסַק מִלְּקַפֵּל תַּחַת רַגְלָיו אֶת הַמֶּרְחַקִּים וְאֶת הַמִּדְבָּרוֹת וְשׁוֹקֵד עַל הַנְּסִיעָה בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה בֵינוֹ וּבֵין אַרְצוֹ דֶרֶךְ שְׁלשָׁה יָמִים. שָׁלַח אֶל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אָדָם שֶׁיּוֹדִיעֶנּוּ עַל דְּבַר בּוֹא הָאֲרוּסָה. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח וְנָתַן לַשָּׁלִיחַ בֶּגֶד פְּאֵר, וְצִוָּה עַל צְבָאָיו שֶׁיֵּצְאוּ בְּתַהֲלוּכָה חֲגִיגִית עֲצוּמָה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאֲרוּסָה וְאֶת אֵלֶּה שֶׁעִמָּהּ בְּכָבוֹד, וְשֶׁיִּהְיוּ בְּהוֹד שֶׁבְּתִפְאֶרֶת, וְשֶׁיִּפְרְשׂוּ דְגָלִים מֵעַל לְרֹאשָׁם. מִלְּאוּ אֶת מִצְוָתוֹ, וְהִכְרִיז הַכָּרוֹז בָּעִיר, שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר נַעֲרָה סְפוּנָה וְלֹא בַת אֲצִילִים כְּבוּדָה, וְלֹא זְקֵנָה שְׁבוּרָה מִזֹּקֶן שֶׁלֹּא תֵצֵא לִקְרַאת הַכַּלָּה. יָצְאוּ כֻלָּם לְקַבֵּל פָּנֶיהָ, וְחָשׁוּ הַמְּכֻבָּדִים שֶׁבָּהֶם לַעֲמֹד בְּשֵׁרוּתָהּ, וְגָמְרוּ בְדַעְתָּם לְהָבִיא אוֹתָהּ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ בַּלַּיְלָה. וְהָיוּ רַבֵּי הַמְּלוּכָה בְעֵצָה אַחַת לְפָאֵר אֶת הַדְּרָכִים וְלִהְיוֹת עוֹמְדִים לִכְבוֹדָהּ עַד שֶׁתַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם הַכַּלָּה הִיא וְהַמְשָׁרְתִים לְפָנֶיהָ וְהַנְּעָרוֹת לְיָדָהּ וַעֲלֵיהֶן בִּגְדֵי-הַפְּאֵר שֶׁנָּתַן אוֹתָם לָהֶן אָבִיהָ. וּכְשֶׁבָּאָה הֵקִיפוּ אוֹתָהּ הַצָּבָא מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, וְהִמְשִׁיךְ הָאַפִּרְיוֹן לְהַסִּיעַ אוֹתָהּ עַד שֶׁקָּרְבָה לָאַרְמוֹן. וְלֹא נִשְׁאַר אָדָם, שֶׁלֹא יָצָא לִסְכּוֹת בָּהּ. וְהָיוּ הַתֻּפִּים מַכִּים וְהָרְמָחִים מְשַׂחֲקִים וְהַשּׁוֹפָרוֹת תּוֹקְעִים וְהַבְּשָׂמִים מְפִיחִים רֵיחָם וְהַדְּגָלִים מִתְנוֹסְסִים, וְהַסּוּסִים מִתְחָרִים לַעֲבוֹר זֶה אֶת זֶה רִאשׁוֹן עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַהַרְמוֹן. קָרְבוּ הַנְּעָרִים עִם הָאַפִּרְיוֹן אֶל הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי וְהֵאִיר הַמָּקוֹם בְּזָהֳרָהּ וְזָרְחוּ רוּחוֹתָיו בְּגִלּוּי פְּאֵרָהּ. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה, פָּתְחוּ הַסָּרִיסִים אֶת דֶּלֶת חֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וְעָמְדוּ נִצָּבִים סְבִיב הַדְּלָתוֹת. בָּאָה הַכַּלָּה בֵּין הַנְּעָרוֹת כַּלְּבָנָה בֵּין הַכּוֹכָבִים אוֹ כַּפְּנִינָה שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ בְּמַחֲרֹזֶת הַמַּרְגָלִיּוֹת חֲרוּזָה. נִכְנְסָה לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּכְבָר הִצִּיבוּ לָהּ עֶרֶשׂ שַׁיִשׁ מְשֻׁבֶּצֶת פְּנִינִים וְאַבְנֵי-חֵן. יָשְׁבָה עָלֶיהָ וְנִכְנַס אֵלֶיהָ הַמֶּלֶךְ, וְהֵטִיל אֱלֹהִים אַהֲבָתָהּ בְלִבּוֹ, וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ, וְסָר מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ מִן הַדְּאָגָה וּמְגִנַּת-הַלֵּב. שָׁהָה אֶצְלָהּ חֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ, וְהָרְתָה לוֹ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. וְאַחֲרֵי תֹּם הַחֹדֶשׁ יָצָא וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְעָשָׂה צֶדֶק בְּתוֹךְ נְתִינָיו, עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ חֳדָשֶׁיהָ. וּבְסוֹף הַלַּיְלָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בָּאוּ לָהּ חֲבָלִים עִם שַׁחַר, וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא-הַלֵּדָה, וְהֵקֵל אֱלֹהִים לָהּ אֶת הַלֵּדָה, וְיָלְדָה בֵּן זָכָר מַזְהִיר בְּאוֹתוֹת הָאשֶׁר. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ עַל דְּבַר הַנַּעַר, שָׂמַח שִׂמְחָה כַבִּירָה, וְנָתַן לַמְבַשֵּׂר הוֹן יָקָר. וּמֵרֹב שִׂמְחָתוֹ שֶׁשָּׂמַח פָּנָה אֶל הַנַּעַר וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו, וְהִתְפַּלֵּא עַל יָפְיוֹ הַמַּזְהִיר וְנִתְקַיְּמוּ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הֶאֱצִיל אֱלֹהִים לְיַעֲרוֹת גֹּבַהּ-רָב

אַרְיֵה, וְלִמְרוֹמֵי הַנְּשִׂיאוּת כּוֹכָב.

עָלְצוּ לַעֲלוֹתוֹ הָרְמָחִים, שָׂשׂוּ לַמַּלְכוּת כִּסְאוֹת.

וּמְקוֹם-קְרָב וְחַיִל רָב, וַאֲיָלִים וּצְבָאוֹת.

אַל תַּרְכִּיבוּהוּ עֲלֵי שָׁדַיִם לִרְפֹּס,

שֶׁכֵּן יִרְאֶה לוֹ גַב סוּס טוֹב יוֹתֵר לִדְרֹס.

וְהַעְתִּיקוּ אוֹתוֹ מִשָּׁדַיִם יִינָק,

כִּי יִרְאֶה דַם אוֹיֵב מַשְׁקֶה לוֹ יוֹתֵר יִמְתָּק.

נָטְלוּ הָאוֹמְנוֹת אֶת הַנּוֹלָד וְכָרְתוּ שָׁרְרוֹ וְכִחֲלוּ אֶת עֵינָיו, אַחַר-כָּךְ קָרְאוּ לוֹ שֵׁם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ² כָארָאן. יָנַק מִשְּׁדֵי הַפִּנּוּק וְגָדַל בְּחֵיק הַמַּזָּל, וְלֹא פָסְקוּ הַיָּמִים מִנְּקֹף וְהַשָּׁנִים לַחֲלֹף עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמְלֻמָּדִים וְאֶת הַחֲכָמִים וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיְּלַמְּדוּ אֶת בְּנוֹ כְּתָב וְחָכְמָה וְהַשְׂכָּלָה. עָשׂוּ בְּכָךְ מֶשֶׁךְ שָׁנִים עַד שֶׁלָּמַד מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. וּכְשֶׁיָּדַע כָּל מַה שֶׁבִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ, נְטָלוֹ מִן הַמְּחַנְּכִים וְהַמּוֹרִים. וְהֵבִיא לוֹ מוֹרֶה מֻמְחֶה שֶׁיְּלַמְּדוֹ חָכְמַת-הָאַבִּירוּת, וְלֹא פָסַק מִלִּמּוּדוֹ עַד שֶׁמָּלְאוּ לוֹ אַרְבָּע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְהָיָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא לְעֵסֶק מֵעֲסָקָיו, מְצוֹדֵד כָּל לֵב.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַעֲשָׂרָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ כָארָאן בֶּן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, כְּשֶׁהִתְמַחָה בְּחָכְמַת הָאַבִּירוּת וְעָלָה בָּהּ עַל כָּל בְּנֵי זְמַנּוֹ, הָיָה, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹצֵא לְעֵסֶק מֵעֲסָקָיו מְצוֹדֵד כָּל לֵב רוֹאוֹ בִּגְלַל יָפְיוֹ הַמֻּפְלָג, עַד שֶׁחָרְזוּ עָלָיו הַמְשׁוֹרְרִים אֶת שִׁירֵיהֶם, וְהֵמִיטוּ קָלוֹן עַל עַצְמָן בְּאַהֲבָתָן אוֹתוֹ הַכְּבוּדוֹת בַּנָּשִׁים, בִּגְלַל הַיֹּפִי הַמַּזְהִיר שֶׁהָיָה שָׁלֵם בּוֹ, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

חִבַּקְתִּיו וָאֱהִי שִׁכּוֹר מֵרֵיחַ בְּשָׂמָיו,

עָנָף רַעֲנָן, מַשַּׁב-רוּחַ-זֶפִיר מְזוֹנוֹתָיו,

שִׁכּוֹר אַךְ לֹא מֵאֲשֶׁר יַיִן מִשְׁתָּיו,

רַק מִיֵּין רֻקּוֹ תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתָיו.

הַיֹּפִי כֻּלּוֹ הָיָה לוֹ לְשָׁלָל,

וּבְגִין זֶה בַּלְּבָבוֹת מָשַׁל,

חַי-אֱלֹהִים, דַּעְתִּי בְקִרְבִּי מֶנּוּ לֹא אָסִיר,

כָּל עוֹד בְּכַבְלֵי חַיִּים אֲנִי אַסִּיר.

אִם חַי, אֲנִי חַי בְּאַהֲבָתוֹ. וְאִם מִגַּעְגּוּעִים

אֵלָיו אָמוּת וְכִלְיוֹן נֶפֶשׁ, הִנֵּה מַה נָּעִים.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְגִיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לֹא אֵחַר שְׂעַר לֶחְיוֹ לִצְמֹחַ כְּרִתְמַת הַסּוּס עַל נְקֻדַּת-חֵן לֶחְיוֹ הַוְּרֻדָּה, וְקִשְּׁטָה אוֹתָן שׁוּמָה כִּנְטִיף עַנְבָּר, וְהָיָה טוֹרֵף אֶת הַדַּעַת וְאֶת הָעַיִן, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

קָם לְיוֹסֵף מְמַלֵּא מָקוֹם לְיֹפִי, כַלִיף,

יִירָאוּהוּ כָּל הָאוֹהֲבִים עֵת נִגְלָה וַיִּיף.

סוּרָה עִמִּי וְהַבֵּט אֵלָיו, לְמַעַן תִּרְאֶה

בְּלֶחְיוֹ דֶגֶל הַכַּלִיפִים שָׁחֹר לְמַרְאֶה.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:

לֹא רָאוּ מַרְאֶה יָפֶה יוֹתֵר עֵינֶיךָ,

בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים לְפָנֶיךָ,

מִשּׁוּמַת-הַחֵן עַל הַלֶּחִי הָאָדֹם, אֲפֹרָה מִתַּחַת לְגַלְגַּל הָעַיִן הַשְּׁחֹרָה.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אַחֵר:

תָּמַהְתִּי עַל שׁוּמָה עוֹבֶדֶת תָּמִיד הָאֵשׁ

אֲשֶׁר בִּלְחָיֶיךָ, וְלֹא תִשָּׂרֵף בָּהּ, אִם כִּי בְּאֵל תְּכַחֵשׁ.

וּפִלְאִי מִזֶּה, כִּי מַבָּטְךָ מַבַּט שְׁלִיחַ אֱלֹהִים,

שָׁלוּחַ בָּאֱמֶת בְּאוֹתוֹתָיו, אַךְ מְכַשֵׁף מַקְסִים.

וּמָה רַעֲנָן אוֹתוֹ לֶחִי עֲטוּר שֵׂעָר רַךְ,

רַק מִשֶּׁפַע הִשְׁקָה אוֹתוֹ דֶּמַע נִשְׁפָּךְ.

וְאָמַר אַחֵר:

אָכֵן תָּמַהְתִּי עַל שְׁאֵלַת אֲנָשִׁים יַחְקֹרוּ,

בִּדְבַר מֵי-הַחַיִּים בְּאֵי-אֶרֶץ יִנְהָרוּ.

וּכְבָר רְאִיתִים בְּפִי עֹפֶר רַעֲנָן, בָּחוּר,

שְׂפָתָיו מְתוּקוֹת אֹדֶם, וַעֲלֵיהֶן שְׂפָמוֹ אָפוּר.

וּמַה פֶּלֶא כִּי משֶׁה בְּהִפָּגְשׁוֹ עִמּוֹ שָׁם,

לֹא עָמַד בַּנִּסָּיוֹן, עֵת שָׁטַף זָרַם.

וּכְשֶׁנִּמְצָא בְּמַצָּב זֶה וְהִגִּיעַ לִכְלַל גֶּבֶר, נִתּוֹסֵף עוֹד הַחֵן שֶׁבּוֹ. וְהָיוּ לְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ כָארָאן חֲבֵרִים וִידִידִים. וְכָל מִי שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו, הָיָה מְיַחֵל שֶׁיִּהְיֶה לְשֻׂלְטָאן אַחֲרֵי מוֹת אָבִיו, וְשֶׁיִּהְיֶה הוּא אֶמִיר אֶצְלוֹ. דָּבַק לִבּוֹ בְּצֵיד חַיּוֹת הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְלֹא הָיָה מַפְסִיק מִזֶּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וְהָיָה אָבִיו הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח מֵנִיא אוֹתוֹ מִזֶּה בְּפַחֲדוֹ עָלָיו מִפְּנֵי אֲסוֹנוֹת שֶׁל מִדְבָּר וְשֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת. וְאוּלָם הוּא לֹא קִבֵּל אֶת דְּבָרָיו. אֵרַע פַּעַם אַחַת שֶׁאָמַר לִמְשָׁרְתָיו: “קְחוּ עִמָּכֶם מִסְפּוֹא עֲשֶׂרֶת יָמִים”, וּמִלְאוּ מִצְוָתוֹ. וּכְשֶׁיָּצָא עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ לְצֵיד חַיּוֹת-הַבָּר וּצְבִי וְאַיָּל, נָסְעוּ בַמִּדְבָּר, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ אַרְבָּעָה יָמִים, עַד שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְאֶרֶץ יְרֻקָּה. וְרָאוּ בָהּ חַיּוֹת בָּר רוֹעוֹת וְעֵצִים נוֹשְׂאֵי-פְרִי בָּשֵׁל וּמַעְיָנוֹת נוֹבְעִים. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לִבְנֵי לִוְיָתוֹ: “הַצִּיבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת כָּאן וְהַרְחִיבוּ אֶת מַעְגַּל הֶקֵּפָן. וּמְקוֹם הִתְאַסְּפֵנוּ יִהְיֶה בְּרֹאשׁ הַמַּעְגָּל בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי”. מִלְאוּ מִצְוָתוֹ וְהִצִּיבוּ אֶת הָרְשָׁתוֹת. הִתְאַסְּפוּ בְּתוֹכָן לְמַכְבִּיר מִכָּל מִינֵי חַיּוֹת הַבָּר וְהָאַיָּלִים. וְעַד שֶׁנִּסְעֲרוּ מִפְּנֵיהֶם חַיּוֹת הַבָּר וּבָרְחוּ לְמַרְאֵה הַסּוּסִים. עוֹרֵר אֲלֵיהֶם אֶת הַכְּלָבִים וְאֶת הַבַּרְדְּלֵסִים וְאֶת הַבַּזִּים, יָרוּ בְחִצִּים אֶל חַיּוֹת הַבָּר וּפָגְעוּ בָּהֶן וְהֵמִיתוּ אוֹתָן. וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִקְצֵה הַהֶקֵּף, וּכְבָר תָּפְסוּ לְמַכְבִּיר מֵחַיּוֹת הַבָּר, וְנִמְלְטוּ הַשְּׁאָר. אַחֲרֵי זֶה חָנָה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְיַד הַמַּיִם וְצִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַצַּיִד וְחִלְּקוֹ, וְהִפְרִישׁ לְאָבִיו סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמְיֻחָדִים שֶׁבְּחַיּוֹת-הַבָּר וּשְׁלָחָם אֵלָיו, וְחִלֵּק קְצָת בֵּין רַבֵּי-הַמְּלוּכָה, וְלָן אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמָּקוֹם הַהוּא. כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר קָרְבָה אֵלָיו שְׁיָרָה גְדוֹלָה הַכּוֹלֶלֶת בְּתוֹכָהּ עֲבָדִים וּנְעָרִים וְסוֹחֲרִים. חָנְתָה אוֹתָהּ שְׁיָרָה לְיַד הַמַּיִם וְהַיֶּרֶק. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמַר לְאַחַד אֲנָשָׁיו: “הָבֵא לִי יְדִיעָה עַל דְּבַר הָאֲנָשִׁים אֵלֶּה, וּשְׁאַל אוֹתָם מִשּׁוּם מֶה חָנוּ בְּמָקוֹם זֶה?” כְּשֶׁבָּא אֲלֵיהֶם הַשָּׁלִיחַ, אָמַר לָהֶם: “הַגִּידוּ לָנוּ מִי אַתֶּם, וּמַהֲרוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה”. אָמְרוּ לוֹ: “סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ וְחָנִינוּ כָאן לְשֵׁם מְנוּחָה, שֶׁכֵּן רְחוֹקָה הַתַּחֲנָה מֵאִתָּנוּ. וְחָנִינוּ בְּמָקוֹם זֶה, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ בוֹטְחִים בַּמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח וּבְנוֹ, שֶׁיָּדַעְנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁחָנָה אֶצְלוֹ הָיָה בָּטוּחַ בִּטָּחוֹן גָמוּר. וְאִתָּנוּ אֲרִיגִים יִקְרֵי-עֵרֶךְ שֶׁהֵבֵאנוּ לִבְנוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ”. חָזַר הַשָּׁלִיחַ אֶל בֶּן-הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל הַמַּצָּב לַאֲמִתּוֹ וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַע מִפִּי הַסּוֹחֲרִים. אָמַר בֶּן-הַמֶּלֶךְ: “אִם יֵשׁ אִתָּם מַשֶּׁהוּ שֶׁהֵבִיאוּ לִי, אֵינִי נִכְנָס לַמְּדִינָה וְאֵינִי נוֹסֵעַ מִמָּקוֹם מִמָּקוֹם זֶה, עַד שֶׁיַּעַרְכוּ אוֹתוֹ לְפָנַי”. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע, וְנָסְעוּ עֲבָדָיו אַחֲרָיו עַד שֶׁקָּרְבוּ אֶל הַשְּׁיָרָה. קָמוּ הַסּוֹחֲרִים לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֱלֹהִים בְּעֶזְרוֹ וְשֶׁמַּזָּלוֹ יִהְיֶה טוֹב, וְשֶׁעֻזּוֹ וּכְבוֹדוֹ יַעַמְדוּ לְעוֹלָם. וּכְבָר נָטוּ לוֹ אֹהֶל מִן הָאַטְלַס הָאָדֹם רָקוּם בִּפְנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְרִפְּדוּ לוֹ מוֹשַׁב מַלְכוּת עַל שְׁטִיחֵי מֶשִׁי, וּמוֹשַׁב-כָּבוֹד עָלָיו מְשֻׁבָּץ זְמָרַגְדִין. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעָמְדוּ הַמַּמְלוּכִּים נְכוֹנִים לְשָׁרְתוֹ, וְשָׁלַח אֶל הַסּוֹחֲרִים וּפָקַד עֲלֵיהֶם לְהָבִיא כָּל מַה שֶּׁאִתָּם. נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַסּוֹחֲרִים בִּסְחוֹרוֹתֵיהֶם, וְעָרְכוּ לְפָנָיו אֶת כָּל סְחוֹרָתָם. נָטַל מִמֶּנָּה כָּל מַה שֶּׁיִּצְלַח לוֹ, וְשִׁלֵּם לָהֶם אֶת הַמְּחִיר. כְּשֶׁעָלָה עַל סוּסוֹ וּבִקֵּשׁ לִנְסוֹעַ, נָפַל מַבָּטוֹ עַל הַשְּׁיָרָה וְרָאָה בָּחוּר הַיָּפֶה בַּבַּחֲרוּת, לְבוּשׁוֹ טָהוֹר כְּשֶׁלֶג צָחוֹר וּמַרְאֵהוּ הָדוּר, נָאֶה. מִצְחוֹ מוֹר זוֹרֵחַ וּפָנָיו יָרֵחַ, וְאוּלָם כְּבָר נִשְתַּנָּה מַרְאֵהוּ שֶׁל בָּחוּר זֶה, וְעָלָה עָלָיו חִוָּרוֹן בִּגְלַל הַפֵּרוּד מִן הָאֲהוּבִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַחַד-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ נָפַל מַבָּטוֹ עַל הַשְּׁיָרָה וְרָאָה בָּחוּר הַיָּפֶה בַּבַּחֲרוּת, לְבוּשׁוֹ טָהוֹר כְּשֶׁלֶג צָחוֹר וּמַרְאֵהוּ הָדוּר, מִצְחוֹ אוֹר זוֹרֵחַ וּפָנָיו יָרֵחַ. וְאוּלָם כְּבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ שֶׁל אוֹתוֹ הַבָּחוּר וְעָלָה עָלָיו חִוָּרוֹן בִּגְלַל הַפֵּרוּד מִן הָאֲהוּבִים, וְרָבְתָה אֶנְקָתוֹ וְאַנְחָתוֹ, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַךְ הַפֵּרוּד וְנִמְשְׁכוּ הַמָּגוֹר וְהַדְּאָגָה

וְהַדִּמְעָה מִגַּלְגַּל עֵינִי, הוֹי יְדִידִי, זוֹלְגָה,

אַךְ לִבִּי הוּא אֲשֶׁר נִפְרַדְתִּי מֶנּוּ בְּיוֹם הִפָּרֵד

וָאֶשָׁאֵר לְלֹא לֵב וּלְלֹא תוֹחֶלֶת, בּוֹדֵד.

הוֹי, יְדִידִי, עֲמֹד עִמָּדִי עֲדֵי אֶפָּרֵד מֵעַל

מִדְבָּרָהּ לְכָל חֳלִי וָפֶגַע לִי אֲרוּכָה תַּעַל.

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר הָעֶלֶם אֶת שִׁירוֹ בָּכָהׁ שָׁעָה אַחַת, וְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ מִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמִתְפַּלֵּא מֵעִנְיָנוֹ. וּכְשֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ נָשָׂא עֵינָיו בְּמַבָּט זוֹעֵף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הִשָּׁמְּרוּ מִפְּנֵי מַבָּטָהּ כִּי קוֹסֵם הַמַּבָּט.

אֲשֶׁר יָרְתָה בּוֹ חִצֵּי עֵינֶיהָ אֵינוֹ נִמְלָט.

כִּי הָעֵינַיִם הַשְּׁחֹרוֹת כַּאֲחוּזוֹת-שֵׁנָה עוֹרְגוֹת,

לִמְכִתָּה תָּכֹתְנָה חֲרָבוֹת לְבָנוֹת מְבַתְּקוֹת.

וְאַל תֵּלְכוּ שׁוֹלָל אַחֲרֵי מִדְבָּרָהּ כִּי טוֹב,

שֶׁכֵּן אֵשׁ-הַיַּיִן אַךְ עָקוֹב תַּעֲקֹב.

עֲנוּגַת הַגֵּו, לוּ בְּגוּפָהּ מֶשִׁי נָגַע

הָיָה קוֹרְעוֹ עֲדֵי שָׁתַת דָם, רְאֵה וָדַע.

תְּמִירָה מִקַּרְסֻלֵּי רַגְלֶיהָ עַד שִׁפּוּלֵי הַצַּוָּאר.

וְאֵיךְ רֵיחָהּ הַטּוֹב יָפִיץ בִּשְׂמָהּ יָקָר.

אַחַר-כָּךְ נֶאֱנַק אֲנָקָה וְנִתְעַלֵּף. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּמַצָּב זֶה, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְנִגַּשׁ אֵלָיו. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ רָאָה אֶת בֶּן-הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. הִתְנַשֵּׂא וְקָם עַל רַגְלָיו וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “מִשּׁוּם מָה לֹא עָרַכְתָּ אַתָּה אֶת סְחוֹרָתְךָ לְפָנַי?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי סְחוֹרָתִי אֵין בָּהּ דָּבָר שֶׁיַּצְלִיחַ לְמַעֲלָתֶךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאַתָּה עוֹרֵךְ לְפָנַי מַה שֶׁאִתְּךָ, וּמְסַפֵּר לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ, שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ עֲצוּב-הַלֵּב. וְאִם עָשׁוּק אַתָּה, אֲנִי שָׂם קֵץ לְעָשְׁקְךָ, וְאִם חוֹב הוּא שֶׁחַבְתָּ, הֲרֵינִי מְסַלֵּק חוֹבְךָ, שֶׁכְּבָר נִשְׂרַף לִבִּי בִּגְלָלְךָ מִשָּׁעָה שֶׁרְאִיתִיךָ”. צִוָּה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְהַעֲמִיד שְׁנֵי מוֹשָׁבִים. הֶעֱמִידוּ לוֹ כִסֵּא מִן הַשֵּׁן וַעֲצֵי הָבְנֶה מְסֹרָג זָהָב וָמֶשִּׁי, וְהִצִּיעוּ לְפָנָיו שָׁטִיחַ שֶׁל מֶשִׁי. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל הַכִּסֵּא וְצִוָּה עַל הַבָּחוּר לָשֶׁבֶת עַל הַשָּׁטִיחַ וְאָמַר לוֹ: “עֲרֹךְ לְפָנַי אֶת סְחוֹרָתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “אֲדוֹנִי, אַל תַּזְכִּיר לִי זֹאת מִשּׁוּם שֶׁסְּחוֹרָתִי אֵינָה יָאָה לְךָ”. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אֵין אַתָּה פָּטוּר מִזֶּה”. צִוָּה עַל אַחַד נְעָרָיו לְהָבִיא אוֹתָהּ, וְהֵבִיאוּ אוֹתָהּ בְּעַל-כָּרְחָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַנַּעַר, שָׁטְפוּ דִמְעוֹתָיו וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְהִתְאוֹנֵן וְעָלְתָה אַנְחָתוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִשְׁבַּעְתִּי בַאֲשֶׁר בְּעַפְעַפַּיִךְ מֵעֲגָבִים יְפַךְ

וּבַאֲשֶׁר בְּגִזְרָתֵךְ מִגָּמִישׁ וָרַךְ,

וּבַאֲשֶׁר בְּשִׂפְתוֹתַיִךְ מִיַּיִן וּדְבַשׁ צָלוּל

וּבַאֲשֶׁר בִּתְכוּנָתֵךְ מִטּוּב לֵב וּמֵרִשּׁוּל –

בִּקּוּר דְמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם, אַתְּ תִּקְוָתִי,

לִי יִמְתַּק מִפַּחַד וָחִיל מִבֶּטַח שִׁבְתִּי.

פָּתַח הַבָּחוּר אֶת סְחוֹרָתוֹ וְעָרַךְ אוֹתָהּ לִפְנֵי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲתִיכָה אַחֲרֵי חֲתִיכָה וְגִזְרָה אַחֲרֵי גִזְרָה, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ בֶּגֶד אַטְלַס רָקוּם זָהָב הַשָּׁוֶה אַלְפַּיִם דִּינָר. וּכְשֶׁפָּרַשׂ אֶת הַבֶּגֶד נָפְלָה מֵאֶמְצְעָיִתוֹ מַטְלִית. נָטַל אוֹתָהּ הַבָּחוּר בִּמְהֵרָה וְשָׂם אוֹתָהּ תַּחַת יְרֵכוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר, וּכְבָר נִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, וְאָמַר:

מָתַי יֵרָפֵא לַלֵּב הַמְעֻנֶּה מִמֶּךָּ,

הֵן כִּימָה קָרוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַשִּׂיגֶךָ.

בְּרִחוּק וְנֵכָר, בְּכִסּוּפִים וְעִנּוּיִים,

וּשְׁהִיָּה וּדְחִיָּה, בָּהֶם כָּלוּ הַחַיִּים.

וְאֵין חִבּוּר אִתְּךָ, וְהַפֵּרוּד לֹא יַהַרְגֵנִי,

וְאֵין אַתָּה קָרֵב, וְהַמֶּרְחָק לֹא יְקָרְבֵנִי.

וְאֵין בְּךָ ישֶׁר וְלֹא רַחֲמִים בְּלִבֶּךָ,

וְאֵין עֶזְרָה מֵאִתְּךָ, וְלֹא מִפְלָט מִמֶּךָ.

צָרוּ כָל שְׁבִילַי בְּאַהֲבָתֶךָ,

וְלֹא יָדַעְתִּי אָנָה אֵלֵכָה.

תָּמַהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה עַל שִׁירוֹ, שֶׁלֹּא יָדַע מַה גָּרַם לוֹ וְלֹא לְזֶה שֶׁנָּטַל אֶת הַמַּטְלִית וְשָׂם אוֹתָהּ תַּחַת יְרֵכוֹ, אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “מַה הִיא מַטְלִית זוֹ?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אֵין לְךָ בְמַטְלִית זוֹ חֵפֶץ”. אָמַר לוֹ בֶן-הַמֶּלֶךְ: “הַרְאֵה אוֹתָהּ לִי”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא נִמְנַעְתִּי מִלַּעֲרֹךְ לְפָנֶיךָ אֶת סְחוֹרָתִי אֶלָּא בִּגְלָלָהּ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁנֵים-עָשָׂר, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לתָּאג' אַלְמֻלוּךּ: “לֹא נִמְנַעְתִּי מִלַּעֲרֹךְ סְחוֹרָתִי לְפָנֶיךָ אֶלָּא בִּגְלָלָהּ, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָתֵת לְךָ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ”. הִפְצִיר בוֹ וְנִתְמַלֵּא כַעַס. אָז הוֹצִיא אוֹתָהּ מִתַּחַת בִּרְכּוֹ וּבָכָה וְנֶאֱנַק וְנֶאֱנַח וְהִתְאוֹנֵן וְהִרְבָּה לְהִתְלוֹנֵן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַל נָא תְּחָרְפֵנוּ, כִּי הַחֵרוּף יַכְאִיבֵנוּ.

דָּרַשְׁתִּי מִשְׁפָּט אַךְ הוּא לֹא יִשְׁמָעֵנוּ.

בְּיַד אֵל הִפְקַדְתִּי יָרֵחַ לִי בָּאָפִיק

בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט, מִבֵּין בִּגְדֵי-עָבִים יַבְרִיק.

נִפְרַדְתִּי מֶנּוּ, וּבָחַרְתִּי אֲשֶׁר מִנִּי יִפָּרֵד

הַטּוֹב בַּחַיִּים, לוּ אַךְ מֶנּוּ לֹא אֶפָּרֵד.

כַּמָּה עִם שַׁחַר בְּיוֹם-הַפֵּרוּד, דִבֵּר טוֹב עָלַי,

וְדִמְעוֹתָיו הִרְווּ פָנָיו וְכֵן דִּמְעוֹתַי.

יְיַסְּרֵנִי אֵל אִם אֲכַזֵּב: עִם פֵּרוּדוֹ אָכֵן

נִקְרַע בֶּגֶד הִצְטַדְּקוּתִי, אַךְ אֲנִי אוֹתוֹ אֲתַקֵּן.

לֹא יֶעֱרַב לְצַלְעִי כָּל מִשְׁכָּב וּמַצָּע,

וְכֵן מִשְׁכַּב מְנוּחָה מֵאָז רָחַקְתִּי לֹא יִמְצָא.

וּכְבָר הָרַס הַזְּמַן אֵת אֲשֶׁר קָם בֵּינֵינוּ,

יִמְנַע אָשְׁרִי בְּיָד קָשָׁה מִנִּי, וּמֶנּוּ יִמְנָעֶנּוּ.

וְתַהְפּוּכוֹתָיו מָסַךְ בָּם עֲדֵי הַכּוֹס מָלָאָה.

יִגְמַע מִתּוֹכָהּ אֶת אֲשֶׁר אֲנִי אֶגְמָעָה.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “רוֹאֶה אֲנִי אֶת מַצָּבְךָ שֶׁאֵינוֹ כַשּׁוּרָה. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מַה סִּבַּת בִּכְיָתְךָ, כְּשֶׁאַתָּה מִסְתַּכֵּל בְּמַטְלִית זוֹ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הָעֶלֶם אֶת זֶכֶר הַמַּטְלִית נֶאֱנַח וְאָמַר: “אָמְנָם פֶּלֶא הוּא מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְעִנְיָנִי עִם מַטְלִית זוֹ וְעִם זוֹ שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לָהּ, שֶׁרָקְמָה צוּרוֹת אֵלּוּ וּסְמָלִים אֵלּוּ, בִּלְתִּי שָׁכִיחַ הוּא”. פָּרַשׂ הַמַּטְלִית, וּבָהּ צוּרַת אַיָּלָה טְווּיָה בְמֶשִׁי וּרְקוּמָה בְזָהָב אָדֹם, וּלְעֻמָּתָהּ אַיָּלָה שְׁנִיָּה טְווּיָה בְכֶסֶף וּבְצַוָּארָהּ שֵׂכַת-זָהָב אָדֹם וּשְׁלשָׁה שְׁבָטִים שֶׁל פִּטְדָּה. כְּשֶׁרָאָה תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת הַמַּטְלִית וְאֶת יְפִי אָמָּנוּתָהּ אָמַר: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע”³, וְנִתְלָה לִבּוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בִּמְאֹרָעוֹ שֶׁל עֶלֶם זֶה, וְאָמַר לוֹ: “סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ עִם בַּעֲלַת אַיָּלָה זוֹ”.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר עַזִיז וְעַזִיזָה

מאת

אלמוני/ת

אָמַר הָעֶלֶם:

"דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאָבִי מִן הַסוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים הָיָה, וְלֹא חוֹנַן בְּוָלָד זוּלָתִי. וְהָיְתָה לִי בַּת-דוֹד בַּת אֲחִי-אָבִי עַזִיזָה שְׁמָהּ שֶׁגָּדַלְתִּי אֲנִי וְהִיא בְּבֵית אָבִי מִשּׁוּם שֶׁאָבִיהָ מֵת. לִפְנֵי מוֹתוֹ כָּרְתוּ בְרִית בֵּינֵיהֶם הוּא וְאָבִי שֶׁיַּשִּׂיאֵנִי אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבַגְרוּת גְּבָרִים וְהִגִּיעָה לְבַגְרוּת נָשִׁים, לֹא כִסּוּ פָנֶיהָ בְּצָעִיף מִפָּנַי. שָׂח אָבִי לְאִמִּי וְאָמַר לָהּ: “שָׁנָה זוֹ כּוֹתְבִים אָנוּ שְׁטָר נִשּׂוּאֵי עַזִיזָה לְעַזִיז”. הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם עַל כָּךְ, וְהֵחֵל אָבִי מֵכִין מְזוֹנוֹת לִסְעֻדּוֹת. וְהָיָה כָל זֶה בְשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ אֲנִי וּבַת-דּוֹדִי יְשֵׁנִים יַחַד עַל מַצָּע אֶחָד, מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְנוּ מַצַּב הַדְּבָרִים, וְאוּלָם הִיא הָיְתָה מַבְחִינָה וְיוֹדַעַת וּמְבִינָה דָבָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַחֲרֵי שֶׁהֵכִין אָבִי אֶת כָּל הַמַּכְשִׁירִים לַשִּׂמְחָה, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא כְתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין לְבַת-דּוֹדִי, בִּקֵּשׁ אָבִי, שֶׁיִּכְתְּבוּ אֶת הַשְּׁטָר אַחֲרֵי תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי. שָׂם פָּנָיו אֶל חֲבֵרָיו הַסּוֹחֲרִים וְאֶל זוּלָתָם, וְהוֹדִיעָם הַדָּבָר. וְהָלְכָה אִמִּי וְהִזְמִינָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ מִן הַנָּשִׁים וְקָרְאָה לִקְרוֹבֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שִׁפְשְׁפוּ אֶת הָאוּלָם הַמְיֻעָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, וְשִׁפְשְׁפוּ אֶת הַשַּׁיִשׁ שֶׁבּוֹ, וְהִצִּיעוּ אֶת הַשְּׁטִיחִים בַּחֲצֵרֵנוּ, וְשָׂמוּ בָּהּ מַה שֶּׁהָעִנְיָן צָרִיךְ לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקִּשְׁטוּ אֶת כְּתָלֶיהָ בַּאֲרִיגֵי פַסִּים. הִסְכִּימוּ בְנֵי-הָאָדָם לָבוֹא לְבֵיתֵנוּ אַחֲרֵי תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהָלַךְ אָבִי וְהֵכִין מִינֵי מְתִיקוֹת וְצַלָּחוֹת שֶׁל מַעֲשֶׂה-סֻכָּר, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא לִכְתֹּב אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. וּכְבָר שָׁלְחָה אוֹתִי אִמִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְשָׁלְחָה אַחֲרַי חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ לָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ חֲלִיפַת-בְּגָדִים מְפֹאֶרֶת, וְהָיְתָה מְבֻשֶּׂמֶת בִּבְשָׂמִים, וּכְשֶׁלְּבַשְׁתִּיהָ הָיְתָה מְפִיחָה מִתּוֹכָהּ רֵיחַ-טוֹב שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַדֶּרֶךְ. בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת אֶל הַמִּסְגָּד וְנִזְכַּרְתִּי בְּחָבֵר שֶׁהָיָה לִי, וְחָזַרְתִּי לְחַפְּשׂוֹ שֶׁיָּבוֹא לִכְתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶהְיֶה מִתְעַסֵּק בָּזֶה עַד שֶׁיִּתְקָרֵב זְמַן הַתְּפִלָּה”. נִכְנַסְתִּי לְסִמְטָא אַחַת שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ מֵעוֹלָם, וְהָיִיתִי מֵזִיעַ בַּעֲקֵב בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים שֶׁעַל גּוּפִי, וְהִתְפַּשְׁטָה זֵעָתִי וְנָתְנוּ בְגָדַי רֵיחָם. יָשַׁבְתִּי בְרֹאשׁ הַסִּמְטָא עַל אִצְטַבָּא לָפוּשׁ, וּפָרַשְׂתִּי תַּחְתַּי מִטְפַּחַת רְקוּמָה שֶׁהָיְתָה עִמִּי. תָּקְפָה עָלַי חַמָּה וְהֵזִיעַ מִצְחִי, וְהָיְתָה הַזֵּעָה יוֹרֶדֶת עַל פָּנַי, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִמְחוֹת אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנַי בַּמִּטְפַּחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה פְּרוּשָׂה תַּחְתַּי. בִּקַּשְׁתִּי לִטֹּל שׁוּלֵי מְעִילִי לִמְחוֹת לֶחְיִי. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, כְּשֶׁנָּפְלָה עָלַי מִטְפַּחַת לְבָנָה מִלְמַעְלָה. וְהָיְתָה אוֹתָהּ מִטְפַּחַת דַּקָּה יוֹתֵר מֵרוּחַ-הַזֶּפִיר וּמַרְאָהּ נָעִים יוֹתֵר מִמַּרְפֵּא לַחוֹלָה. תְּפַסְתִּיהָ בְיָדִי וְנָשָׂאתִי רֹאשִׁי לְמַעְלָה לְהִסְתַּכֵּל מֵהֵיכָן נָפְלָה מִטְפַּחַת זוֹ, וְנָפְלָה עֵינִי בְּעֵינָהּ שֶׁל בַּעֲלַת אַיָּלָה זוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשָׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נָשָׂאתִי אֶת רֹאשִׁי לְמַעְלָה לְהִסְתַּכֵּל, מֵהֵיכָן נָפְלָה מִטְפַּחַת זוֹ, וְנָפְלָה עֵינִי בְעֵין בַּעֲלַת-אַיָּלָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא נִשְׁקֶפֶת מֵאֶשְׁנָב בְּחַלּוֹן-נְחשֶׁת-קָלָל. וְלֹא רָאֲתָה עֵינִי חֲנוּנָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל תִּלְאֶה לְשׁוֹנִי לְתָאֲרָהּ. וּכְשֶׁרָאַתְנִי הִסְתַּכְּלָה בִי וְשָׂמָה אֶת אֲגוּדָלָהּ בְּפִיהָ, אַחַר-כָּךְ שָׂמָה אֶת אַמָּתָהּ וְאֶת אֶצְבָּעָה יַחַד עַל חָזֶהָ בֵּין שָׁדֶיהָ, וְאַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה רֹאשָׁהּ בָּאֶשְׁנָב וְסָגְרָה פֶּתַח הָאֶשְׁנָב וְהִסְתַּלְּקָה. נִתְלַקְּחָה בְּלִבִּי אֵשׁ, וְגָדְלָה בִי הַלֶּהָבָה, וְגָרַם לִי מֶבָּט זֶה אֶלֶף אֲנָחוֹת וּנְבוּכוֹתִי, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּיהָ מִלָּה אַחַת וְלֹא הֲבִינוֹתִי אֶת הָרֶמֶז שֶׁרָמְזָה לִי. שַׁבְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּאֶשְׁנָב וּמְצָאתִיו סָגוּר. יִחַלְתִּי בְּאֹרֶךְ-רוּחַ עַד שְׁעַת שְׁקִיעַת-הַחַמָּה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי כָּל קוֹל וְלֹא רָאִיתִי אָדָם. וּכְשֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מֵלִּרְאוֹתָהּ קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי וְלָקַחְתִּי הַמִּטְפַּחַת עִמִּי. פְּתַחְתִּיהָ וְנִתְפַּשֵּׁט מִתּוֹכָהּ רֵיחַ הַמֹּר, וְגָרַם לִי אוֹתוֹ רֵיחַ רֶטֶט-גִיל עָצוּם. הָלַכְתִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי שָׁרוּי בְּגַן-עֵדֶן. וּפְרַשְׂתִּיהָ בֵּין שְׁתֵּי יָדַי, וְנָפְלָה מִתּוֹכָהּ פִּסַּת נְיָר נָאָה. פָּתַחְתִּי אֶת פִּסַּת הַנְּיָר, וּמְצָאתִיהָ רְווּיַת בֹּשֶׂם טוֹב, וּכְתוּבִים בָּהּ בַּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁלַחְתִּי לוֹ אִגֶּרֶת מִתְלוֹנֵן מִיִּסּוּרֵי-אַהַב

בִּכְתָב עָדִין דַּק – וְשׁוֹנֶה כְתָב מִכְּתָב.

וַיֹּאמַר: יְדִיד נַפְשִׁי: מַה לִּכְתָבֵךְ עָדִין

כֹּה דַק וָרַךְ עֲדֵי כִּמְעַט לִבְלִי הָבִין?"

וָאֹמַר: "בַּאֲשֶׁר רָזוֹן שֻׁלַּח בִּי, וְעָדִין מַצָּבִי

כָּךְ הוּא כְּתָב הָאוֹהֲבִים, כֵּן יְהִי".

אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי אֶת בָּתֵּי-הַשִּׁיר, נָתַתִּי עֵינִי בְנוֹיָהּ שֶׁל הַמִּטְפַּחַת וְרָאִיתִי בְּאַחַת שְׁתֵּי קְצוֹתֶיהָ מְשֻׂרְטָטִים וּכְתוּבִים שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַב רָתוּם רִתְמַת שֵׂעָר מַה יָּפָה – אִגֶּרֶת

שׁוּרוֹתַיִם בִּשְׁתֵּי לְחָיָיו, בֹּשֶׂם מְקֻטֶרֶת.

נָבוֹכוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עֵת נִגְלָה שָׁם,

וּבָעֵת אֲשֶׁר נָטָה, כָּל עָנָף נִכְלָם.

וְהָיוּ מְשֻׂרְטָטִים וּכְתוּבִים בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַב רָתוּם רִתְמַת-שֵׂעָר כְּתַב-פְּנִינִים בְּעִנְבָּר

עֲלֵי תַּפּוּחַ שׁוּרוֹתַיִם בַּצֶּדֶף מִשְּׁחוֹר יִשְׁחַר.

הַמָּוֶת בַּמֶּבָּט הַכָּמֵהַּ וּמְרוֹעֵעַ בְּבָבַת-הָעַיִן,

וְהַשִּׁכָּרוֹן בַּלְּחָיַיִם הַשְּׁתַּיִם, וְלֹא מִיָּיִן.

כְּשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁהָיָה עַל הַמִּטְפַּחַת מִן הַשִּירִים, נִתְלַקְּחָה בְּלִבִּי שַׁלְהֶבֶת-אֵשׁ, וְנִתְרַבּוּ בְקִרְבִּי הַתְּשׁוּקָה וְהַהִרְהוּרִים. לָקַחְתִּי אֶת הַמִּטְפַּחַת וְאֶת פִּסַּת-הַנְּיָר וּבָאתִי אִתָּם הַבַּיְתָה, כְּשֶׁאֵינִי מוֹצֵא לִי תַחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ וְאֵינִי יָכוֹל לְנַתֵּחַ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים בְּעִנְיָנֵי אַהֲבָה. וְלֹא הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁעָבַר זְמַן מִן הַלַּיְלָה, וּמָצָאתִי אֶת בַּת דּוֹדִי יוֹשֶׁבֶת בּוֹכִיָּה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ, נִגְּשָׁה אֵלַי וְהֵסִירָה מֵעָלַי אֶת הַבְּגָדִים, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי לְסִבַּת הֵעָדְרִי, וְסִפְּרָה לִי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים, הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וְהַסּוֹחֲרִים וְזוּלָתָם כְּבָר הִתְאַסְּפוּ בְּבֵיתֵנוּ וּבָאוּ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וְאָכְלוּ אֶת הַמַּטְעַמִּים, וְנִשְׁאֲרוּ זְמַן יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לְבוֹאִי לְשֵׁם כְּתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. וּכְשֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִבּוֹאִי נִתְפַּזְּרוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם". וְאָמְרָה לִי עוֹד: ‘אָבִיךָ כָּעַס עַל זֶה כַעַס גָּדוֹל, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִכְתֹּב שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין אֶלָּא בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, שֶׁכֵּן בִּזְבֵּז עַל שִׂמְחָה זוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “מַה הוּא זֶה שֶׁאֵרַע לְךָ עַד שֶׁאֵחַרְתָּ עַד לְשָׁעָה זוֹ, וְהִגִּיעַ לִידֵי מַה שֶּׁהִגִּיעַ בִּגְלַל הֵעָדֶרְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “כָּךְ וְכָךְ אֵרַע לִי”, וְסִפַּרְתִּי לָהּ עַל דְּבַר הַמִּטְפַּחַת, וְסִפַּרְתִּי לָהּ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. לָקְחָה אֶת פִּסַּת-הַנְּיָר וְאֶת הַמִּטְפַּחַת וְקָרְאָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָם. יָרְדוּ דִמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּל הָאוֹמֵר: “עַל-פִּי בְּחִירָה רֵאשִׁית אַהֲבָה”

אֱמֹר לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ, כֻּלָּה רַק אֹנֶס קַוָּהּ”

וְאֵין כָּל בּוּשָׁה בְּמַה שֶּׁבָּא בְּהֶכְרַח,

וְעַל אֲמִתּוּתָהּ דְּבַר-אֱמֶת יוֹכִיחַ הוֹכֵחַ

לֹא תְהֵא מַטְבֵּעַ-אֱמֶת לְעוֹלָם מְזֻיֶּפֶת.

וְאִם חָפַצְתָּ אֱמֹר: עִנּוּי יֶעֱרָב,

אוֹ מַכָּה אוֹ נֶגַע הִיא בְּתוֹכֵי לֵבָב.

אוֹ חֶסֶד הִיא, אוֹ פֶּגַע אוֹ אָסוֹן.

עָלֶיהָ תִּתְעַנֵּג נֶפֶשׁ אוֹ תֵּרֵד לְטִמְיוֹן.

וּכְבָר נְבוֹכוֹתִי בֵּין הִפּוּכֶיהָ, נַפְשִׁי נִרְדֶפֶת.

וְעִם כָּל זֶה רַק חַגִּים יָמֶיהָ,

וּמְחַיְּכִים תָּדִיר טוּרֵי שִׁנֶּיהָ.

וּמַשַּׁב רוּחַ נְעִימָה רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ,

וְהִיא לְכָל כֵּעוּר מַחֲסוֹם הִנֶּהָ.

לֹא תִּשְׁכֹּן תּוֹךְ מוּג-לֵב, נֶפֶשׁ נִגֶּפֶת

אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “וּמָה אָמְרָה לְךָ, וּמָה רָמְזָה לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: ‘לֹא אָמְרָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁשָּׂמָהּ אֶת אֲגוּדָלָהּ בְּפִיהָ, אַחַר-כָּךְ שָׂמָה אֶת אַמָּתָהּ וְאֶת אֶצְבָּעָהּ יַחַד עַל חָזָהּ וְרָמְזָה לָאָרֶץ. אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ וְסָגְרָה אֶת הָאֶשְׁנָב, וְשׁוּב לֹא רְאִיתִיהָ, וְאוּלָם לָקְחָה אֶת לִבִּי עִמָּהּ. יָשַׁבְתִּי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה מְצַפֶּה שֶׁתַּשְׁקִיף עָלַי שֵׁנִית מִן הָאֶשְׁנָב וְלֹא עָשְׂתָה כֵן. וּכְשֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מִמֶּנָּה קַמְתִּי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. זֶהוּ סִפּוּרִי וּמְיַחֵל אֲנִי מִמֵּךְ שֶׁתַּעַזְרִי לִי בְּמַה שֶׁנִּתְיַסַּרְתִּי בּוֹ’. הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, אִלּוּ בִקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי אֶת עֵינִי, הָיִיתִי מוֹצִיאָה אוֹתָהּ לְךָ מֵחוֹרָהּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי עוֹזֶרֶת לְךָ וְעוֹזֶרֶת לָהּ לְהַשִּׂיג חֶפְצָהּ, שֶׁכֵּן דְבֵקָה הִיא בְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה דָבֵק בָּהּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל זֶה שֶׁרָמְזָה?’ אָמְרָה לִי: 'בַּאֲשֶׁר לַאֲגוּדָלָהּ שֶׁשָּׂמָה בְפִיהָ, רֶמֶז הוּא שֶׁרָמְזָה שֶׁאַתָּה אֶצְלָהּ בְּמַדְרֵגַת נִשְׁמָתָהּ בְּתוֹךְ גּוּפָהּ, וְשֶׁהִיא מְצַפָּה בְאֹרֶךְ-רוּחַ לְהִתְקַשֵּׁר אִתְּךָ. וּבַאֲשֶׁר לַמִּטְפַּחַת, אוֹת קְרִיאָה הִיא מֵאוֹהֲבִים לַאֲהוּבֵיהֶם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְפִסַּת-הַנְּיָר לְסִימָן הוּא שֶׁנַּפְשָׁהּ קְשׁוּרָה בְּנַפְשֶׁךָ, וּבַאֲשֶׁר לְשִׂימַת שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל חָזָהּ בֵּין שָׁדֶיהָ, פֵּרוּשָׁה הוּא שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘בּוֹא אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים, שֶׁיַּעֲבֹר מֵעָלַי עַל-יְדֵי מַרְאֲךָ הַצַּעַר. וְדַע, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וּמַאֲמִינָה בְךָ. זֶהוּ מַה שֶּׁעִמִּי מִן הַפֵּרוּשׁ לִרְמָזֶיהָ. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹצֵאת וּבָאָה, הָיִיתִי מְקַשֶּׁרֶת אוֹתְךָ אִתָּהּ בַּזְּמַן הַיּוֹתֵר מָהִיר וּמְחַפָּה עֲלֵיכֶם בְּשׁוּלֵי בִּגְדִי’. אָמַר הָעֶלֶם: "כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּךְ מִפִּיהָ, הוֹדֵיתִי לָהּ עַל דְּבָרֶיהָ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אַאֲרִיכָה אֶת רוּחִי יוֹמַיִם”. יָשַׁבְתִּי יוֹמַיִם בַּבַּיִת לֹא נִכְנָס וְלֹא יוֹצֵא וְלֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה. הָיִיתִי שָׂם אֶת רֹאשִׁי בְּחֵיק בַּת דּוֹדִי, וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת לִי: “אַמֵּץ רוּחֲךָ וְהָסֵר דַּאֲגָתְךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לִבֶּךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעָה-עָשָׂר אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים, אָמְרָה לִי בַּת דּוֹדִי: ‘תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְתִשָּׁקֵט רוּחֲךָ וֶהֱיֵה תַקִּיף בְּהַחְלָטָתְךָ וּלְבַשׁ בְּגָדֶיךָ וְשִׂים פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ לַמּוֹעֵד’. קָמָה וְהֶחֱלִיפָה לִי אֶת בְּגָדַי וּבִשְּׂמָה אוֹתִי בִּבְשָׂמִים. אִמַּצְתִּי אֶת רוּחִי וְחִזַּקְתִּי אֶת לִבִּי וְיָצָאתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַסִּמְטָא, וְיָשַׁבְתִּי עַל הָאִצְטַבָּא שָׁעָה, וְהִנֵּה הָאֶשְׁנָב נִפְתַּח וְרָאִיתִי אוֹתָהּ לְעֵינַי. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרַרְתִּי וְחִזַּקְתִּי אֶת רוּחִי וְאִמַּצְתִּי אֶת לְבָבִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ שֵׁנִית וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי. הִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי אִתָּהּ מַרְאָה וּמִטְפַּחַת אֲדֻמָּה. וּבְשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, הִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וּפָתְחָה וּפִשְּׂקָה אֶת חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת כַּף יָדָהּ הָאַחַת מְתוֹפְפָה בְּכַף הַיָּד עַל חָזָהּ וּבְחָמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת. אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וְהוֹצִיאָה אֶת הַמַּרְאָה מִן הָאֶשְׁנָב, וְנָטְלָה אֶת הַמִּטְפַּחַת הָאֲדֻמָּה וְנִכְנְסָה בָּהּ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר וְחָזְרָה וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתָהּ מִן הָאֶשְׁנָב מֵישִׁירָה אֶל הָרְחוֹב שָׁלשׁ פְּעָמִים שַׁלְשֵׁל וְהָרֵם אוֹתָהּ. כָּבְשָׁה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ יָדָהּ וְקִפְּלָה אוֹתָהּ שׁוּב, כְּשֶׁהִיא מַרְכִּינָה בְּרֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ מָשְׁכָה אוֹתָהּ אֵלֶיהָ מִן הָאֶשְׁנָב וְסָגְרָה אֶת הָאֶשְׁנָב וְהִסְתַּלְּקָה מִבְּלִי לְדַבֵּר אֵלַי מִלָּה אַחַת, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁעָזְבָה אוֹתִי נָבוֹךְ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מָה רֶמֶז רָמְזָה לִי. נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב עַד לָעֶרֶב, וּבָאתִי הַבַּיְתָה קָרוֹב לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה. וּמָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי לֶחֱיָהּ סְמוּכָה עַל יָדָהּ וְעֵינֶיהָ יוֹרְדוֹת דִּמְעָה, וְהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַה לִּי וְלִמְחָרֵף בִּגְלָלֵךְ בִּי יִגְעַר?

אֵיךְ אֶשְׁלַו, וְאַתָּה עֲנַף תָּמָר.

מַרְאֶה! גָּזַלְתָּ אֶת לִבִּי וּמִנִּי תֵּט,

אֵין לְאַהֲבַת עַזְרַא¹ כָּל מִפְלָט לְהִמָּלֵט,

תֻּרְכִּיּוֹת הַמַּבָּטִים בָּם פָּעַלְתָּ עַל לֵב אָנוּשׁ,

מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גַּם כָּל חֶרֶב לָטוּשׁ,

מַשָּׂא חֵשֶׁק עָמַסְתָּ עַל גַּבִּי, בְּאֵין לִי

עוֹר גַּם לָשֵׂאת מַשָּׂא כֻּתָּנְתִּי וְחַלָּשׁ אֲנִי.

וּכְבָר בָּכִיתִי דַם לְדִבְרֵי מוֹכִיחִי יַגִּיד:

“מֵעֵין זֶה אָהַבְתָּ חֶרֶב חַדָּה אוֹתְךָ תַּחֲרִיד”

לוּ לְבָבִי כִּלְבָבְךָ כִּי הֵן אָז

גּוּפִי כְּמָתְנֶיךָ בַּל יֵרָז.

לְךָ, נְסִיכִי, מַשְׁגִּיחַ עַל הַיֹּפִי הוּקַם,

יִתְקְפֵנִי, וְשׁוֹמֵר-סַף לֹא יִשָּׂא פְנֵי אָדָם,

כִּזֵּב הָאוֹמֵר: כָּל הָיֹּפִי בְּיוֹסֵף אֻגָּד,

כַּמָּה יוֹסֵף תּוֹךְ יָפְיָךְ הָיוּ לְאֶחָד.

נָטַלְתִּי עַל עַצְמִי לְהִתְרַחֵק מֵאִתְּךָ, מְפַחֵד

מֵעֵין צוֹפִים, אַךְ אֲשֶׁר עָלַי נָטַלְתִּי מַה כָּבֵד!

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת שִׁירָהּ נִתּוֹסְפָה בִּי הַדְּאָגָה וְנִתְרַבָּה עָלַי הַצַּעַר, וְנָפַלְתִּי בְּפִנַּת הַבַּיִת. קָמָה אֵלַי וְנָשְׂאָה אוֹתִי, וְהֵסִירָה מֵעָלַי בְּגָדַי וּמָחֲתָה פָּנַי בְּשַׁרְוֻלָהּ. שָׁאֲלָה אוֹתִי עַל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלַי מִמֶּנָּה. אָמְרָה לִי: 'בֶּן-דּוֹדִי, זֶה שֶׁרָמְזָה בְכַף יָדָהּ וַחֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת, פֵּרוּשׁוֹ: ‘בֹּא אַחֲרֵי חֲמִשָּׁה יָמִים’. וְאוּלָם מַה שֶּׁרָמְזָה בַּמַּרְאָה וְשִׁלְשׁוּל הַמִּטְפַּחַת וְהוֹצָאַת רֹאשָׁהּ מִן הָאֶשְׁנָב, פֵּרוּשׁוֹ: ‘שֵׁב לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַצַּבָּע, עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ שָׁלִיחַ שֶׁלִּי’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, נִדְלְקָה הָאֵשׁ בְּלִבִּי, וְאָמַרְתִּי: ‘חַי-אֱלֹהִים, בַּת-דּוֹדִי, שֶׁאֱמֶת אַתְּ דּוֹבֶרֶת בְּפֵרוּשֵׁךְ זֶה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בַּסִּמְטָא צַבָּע יְהוּדִי’. בָּכִיתִי שׁוּב. אָמְרָה לִי בַּת דּוֹדִי: ‘אַמֵּץ אֶת רוּחֲךָ, וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁכֵּן זוּלָתְךָ נִטְרָד בָּאַהֲבָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וּמַבְלִיג בְּאֹמֶץ-הַלֵּב עַל הַחֵשֶׁק, וְאַתָּה רַק שָׁבוּעַ אֶחָד עָלֶיךָ לְחַכּוֹת. וּמַה סִּבָּה לְךָ לְקֹצֶר-רוּחַ זֶה?’ הִתְחִילָה לְשַׁעְשְׁעֵנִי בִּדְבָרִים, וְהִגִּישָׁה לִי אֹכֶל. נָטַלְתִּי לְגִימָה וּבִקַּשְׁתִּי לְאֱכֹל אוֹתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי. נִמְנַעְתִּי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּפָרַשְׁתִּי מִנְּעִימוּת הַשֵּׁנָה, וְהֶחֱוִיר מַרְאֵה פָנַי וְנִשְׁתַּנָּה יְפִי-מַרְאִי, שֶׁכֵּן לֹא אָהַבְתִּי לִפְנֵי כֵן וְלֹא טָעַמְתִּי לַהַט הָאַהֲבָה אֶלָּא בַּפַּעַם הַזֹּאת. נֶחֱלֵיתִי וְחָלְתָה בַת-דּוֹדִי בִּגְלָלִי. הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לִי עַל מַצָּבָם שֶׁל הַחוֹשְׁקִים וְהָאוֹהֲבִים לְשׂוֹחֲחֵנִי כָל לַיְלָה עַד שֶׁנִּרְדַּמְתִּי, וְהָיִיתִי מִתְעוֹרֵר וּמוֹצֵא אוֹתָהּ עֵרָה בִּגְלָלִי וְדִמְעוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת עַל לְחָיֶיהָ. וְלֹא חָדַלְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁעָבְרוּ חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים. קָמָה בַת-דּוֹדִי וְחִמְּמָה לִי מַיִם וְרָחֲצָה אוֹתִי בָהֶם וְהִלְבִּישָׁה אוֹתִי בְגָדַי, וְאָמְרָה לִי: ‘שִׂים פָּנֶיךָ וְלֵךְ אֵלֶיהָ, יְמַלֵּא אֱלֹהִים חֶפְצְךָ וְיִתֵּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ מֵאֲהוּבָתֶךָ’. הָלַכְתִּי וְלֹא פָסַקְתִּי מִלֶּכֶת עַד שֶׁבָּאתִי לְרֹאשׁ הַסִּמְטָא, וְהָיָה זֶה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּמָצָאתִי אֶת חֲנוּת הַיְּהוּדִי נְעוּלָה. יָשַׁבְתִּי לְיָדָהּ עַד שֶׁקָּרְאוּ לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם, וְהֶחֱוִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, קָרְאוּ לִתְפִלַּת הָעֶרֶב וְנִכְנַס הַלַּיְלָה, וַאֲנִי אֵינִי רוֹאֶה מֵאִתָּהּ שׁוּם סִימָן וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ לֹא קוֹל וְלֹא יְדִיעָה. יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי בְּשִׁבְתִּי יְחִידִי, קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי וַאֲנִי כְשִׁכּוֹר עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתִי קָרוֹב לַחֲצִי הַלַּיְלָה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי רָאִיתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי עַזִּיזָה כְּשֶׁיָּדָהּ הָאַחַת תּוֹפֶסֶת בְּיָתֵד הַתְּקוּעָה בַּקִּיר, וְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה עַל חָזָהּ, וְהִיא מַעֲלָה אֲנָחוֹת מֵעִמְקֵי לִבָּהּ וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְאֵין כְּאֵב עַרְבִיָּה רָחֲקָה מִבְּנֵי עַמָּהּ,

בְּגַעְגּוּעֶיהָ עַל כָּרֵי-מִרְעֶה חִגָ’אז וַהֲדַסֶּיהָ שָׁמָּה,

בְּשִׁבְתָּה לְיַד בְּנֵי אוֹרְחָה כִּסּוּפֶיהָ מַנְעִימִים,

עַל יַד אֵשׁ כֵּרָתָם וְדִמְעוֹתֶיהָ בְּמַשְׁקֶיהָ צוֹנְנִים –

עָצוּם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּאֵבִי בָּאַהֲבָה אֶכְאָבָה,

אַךְ דּוֹמֶה כִּי חֵטְא בָּאַהֲבָה אוֹתוֹ אֹהֲבָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ פָּנְתָה אֵלַי וְרָאֲתָה אוֹתִי. מָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְאֶת דִּמְעוֹתַי בְּשַׁרְוֻלָּהּ, וְחִיְּכָה מַסְבִּירָה לִי פָנִים וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, יִשְׁלַח אֱלֹהִים לְךָ בְּרָכָה בַאֲשֶׁר נָתַן לְךָ, וּמִשּׁוּם מָה אֵינְךָ לָן הַלַּיְלָה אֵצֶל אֲהוּבָתְךָ, וְאֵינְךָ מְמַלֵּא אֶת חֶפְצְךָ בָהּ?’ כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ בָּעַטְתִּי בָהּ בְּרַגְלִי בְּחָזָהּ. וְנִתְהַפְּכָה עַל הָאִצְטַבָּא, וְנִפְגַע מִצְחָהּ בִּקְצֵה הָאִצְטַבָּא, וְהָיְתָה שָׁם יָתֵד וְנִתְקְעָה בְּמִצְחָהּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָהּ וְרָאִיתִי שֶׁמִּצְחָהּ נִבְקַע וְדָמָהּ שׁוֹתֵת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ ‘כְשֶׁבָּעַטְתִּי בְּבַת-דּוֹדִי בְּחָזָהּ, נִתְהַפְּכָה עַל קְצֵה הָאִצְטַבָּא, וְנִתְקְעָה הַיָּתֵד בְּמִצְחָהּ וְנִבְקַע מִצְחָהּ וְשָׁתַת דָּמָהּ. שָׁתְקָה, וְלֹא הוֹצִיאָה מִלָּה אַחַת מִפִּיהָ. קָמָה מִיָּד וְקָרְעָה פְתִילַת מְנוֹרָה לוֹהֶטֶת וְסָתְמָה בָהּ אֶת הַפֶּצַע, וְחָבְשָׁה אוֹתוֹ בְּתַחְבּשֶׁת. נִגְּבָה אֶת הַדָּם שֶׁנָּפַל עַל הַשָּׁטִיחַ, וּכְאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר, נִגְּשָׁה אֵלַי וְחִיְּכָה מַסְבִּירָה לִי פָּנִים, וְאָמְרָה לִי בִּדְבָרִים רַכִּים: חַי-אֱלֹהִים, בֶּן-דּוֹדִי. לֹא אָמַרְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה לְהָתֵל לֹא בְּךָ וְלֹא בָּהּ. הִנֵּה נִתְעַסַּקְתִּי בְּהַקָּזַת דָּם בִּגְלַל מֵחוֹשׁ שֶׁל כְּאֵב רֹאשׁ. וְעַכְשָׁו הֲרֵי הוּקַל כְּאֵב-רֹאשִׁי וּמִצְחִי. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה הָיָה מֵעִנְיָנְךָ בְּיוֹם זֶה?’ סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי אִתָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְאַחֲרֵי שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּכִיתִי. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, הִתְבַּשֵּׂר בְּהַשָּׂגַת חֶפְצֶךָ וּבְהַצְלָחַת תִּקְוָתֶךָ, שֶׁכֵּן סִימָן הוּא לְהַסְכָּמָה. וְזֶה שֶׁנֶּעֶדְרָה מֵעִמְּךָ הוּא בִּגְּלַל זֶה, שֶׁהִיא רוֹצָה לִבְחֹן אוֹתְךָ וְלָדַעַת אִם אֶרֶךְ-רוּחַ אַתָּה אִם לָאו. וְאִם אַתָּה כֵּן בְּאַהֲבָתָהּ אִם לָאו. לְמָחָר שִׂים פָּנֶיךָ וְלֵךְ אֵלֶיהָ בִּמְקוֹמְךָ הָרִאשׁוֹן וּרְאֵה מַה הוּא שֶׁהִיא רוֹמֶזֶת אוֹתוֹ לְךָ. וּכְבָר קְרוֹבָה שִׂמְחָתֶךָ וְחָלַף אֶבְלֶךָ’. הָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אוֹתִי וּמְסִירָה דַאֲגָתִי, וַאֲנִי אֵינִי חָדֵל מִלְּהוֹסִיף דְּאָגָה וָצַעַר. הִגִּישָׁה לִי אֶת הָאֹכֶל, בָּעַטְתִּי בּוֹ בְּרַגְלִי וְנִשְׁפְּכוּ כָּל הַצַּלָּחוֹת לְכָל עֲבָרִים. אָמַרְתִּי: ‘כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב מְשֻׁגָּע הוּא וְאֵינוֹ נוֹטֶה לַאֲכִילָה, וְשֵׁנָה אֵינָה עֲרֵבָה לוֹ’. אָמְרָה לִי בַת-דּוֹדִי עַזִיזָה: ‘חַי-אֱלֹהִים, בֶּן-דּוֹדִי, אָכֵן סִימָנֵי אַהֲבָה הֵם אֵלֶּה’. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וְאָסְפָה אֶת שִׁבְרֵי הַצַּלָּחוֹת וְהֵסִירָה, וְנִגְּבָה אֶת הָאֹכֶל וְיָשְׁבָה לְשׂוֹחֵחַ אוֹתִי, וַאֲנִי מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיָּאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֵלֶיהָ. נִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ סִמְטָא בִּמְהִירוּת וְיָשַׁבְתִּי עַל אוֹתָהּ אִצְטַבָּא, וּכְבָר נִפְתַּח הָאֶשְׁנָב וְהוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתּוֹכוֹ מְצַחֶקֶת. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה וְחָזְרָה וְעִמָּהּ מַרְאָה וְכִיס וְעָצִיץ מָלֵא נְטִיעוֹת יְרֻקּוֹת, וּבְיָדָהּ מְנוֹרָה. וְרֵאשִׁית מַה שֶּׁעָשְׂתָה הוּא שֶׁנָּטְלָה אֶת הַמַּרְאָה בְיָדָהּ וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ לַכִּיס. קָשְׁרָה אוֹתוֹ וְהֵטִילָה אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַחֶדֶר. פָּרְעָה אֶת שְׂעָרָהּ וְהוֹרִידָה אוֹתוֹ עַל פָּנֶיהָ. שָׂמָה אֶת הַמְּנוֹרָה רֶגַע אֶחָד עַל הַנְּטָעִים. וְנָטְלָה כָל זֶה וְהִסְתַּלְקָה עִמּוֹ וְנָעֲלָה הָאֶשְׁנָב. נִתְפַּקַּע לִבִּי מִמַּצָּב זֶה וּמִסִּימָנֶיהָ הַטְּמִירִים וּרְמָזֶיהָ הַכְּמוּסִים, בְּעוֹד שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֵלַי כְּלוּם. נִתּוֹסְפָה עַל-יְדֵי כָּךְ תְּשׁוּקָתִי וְנִתּוֹסְפוּ הִתְרַגְּשׁוּתִי וְחֶשְׁקִי הַלּוֹהֵט. שַׁבְתִּי עַל עִקְבוֹתַי וְעֵינִי בוֹכִיָּה וְלִבִּי אָבֵל עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַבַּיִת. מָצָאתִי אֶת בַּת דּוֹדִי יוֹשֶׁבֶת וּפָנֶיהָ אֶל הַקִּיר, וּכְבָר נִשְׂרַף לִבָּהּ מִצַּעַר וְיָגוֹן וְקִנְאָה. וְאוּלָם אַהֲבָתָהּ מָנְעָה אוֹתָהּ מִלְּהַגִּיד לִי כְלוּם מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַתְּשׁוּקָה, בִּגְלַל זֶה שֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ מֵרֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהָעֶרְגָּה הַלּוֹהֶטֶת. הִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ וְרָאִיתִי עַל רֹאשָׁהּ שְׁתֵּי תַּחְבּוֹשׁוֹת, אַחַת מֵהֶן בְּסִבַּת זֶה שֶׁאֵרַע לָהּ בְּמִצְחָהּ וְהַשְּׁנִיָּה עַל עֵינָהּ בִּגְלַל זֶה שֶׁנִּפְגְעָה בוֹ מֵעָצְמַת הַבֶּכִי. הָיְתָה בָּרַע שֶׁבַּמַּצָּבִים, בּוֹכָה וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ לֹא תֶחְדַּל הֱיוֹת בְּבִטָּחוֹן,

הוֹי נוֹסֵעַ, אֲשֶׁר בִּלְבָבִי יִשְׁכֹּן.

וּלְךָ יְהִי אֵל בְּכָל אֲשֶׁר אַתָּה, חָסוּת

מַצִּיל מִתַּהְפּוּכוֹת הַזְּמָן וּמִפֻּרְעָנוּת.

נֶעֱלַמְתָּ, וְעַל כִּי רָחַקְתָּ עֵינַי שָׁמְמוּ,

וְעֵינוֹת דִּמְעִי שָׁטְפוּ זָרָמוּ.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי בְּאֵי אֶרֶץ וּמָעוֹן שָׁם

שַׂמְתָּ מוֹשָׁבְךָ, בְּאֵי חֲצֵרוֹת וָעָם.

אִם מַשְׁקְךָ מַיִם צְלוּלִים וּמְתוּקִים,

הִנֵּה מַשְׁקִי דְמָעַי מִבָּבוֹת עֵינַי יְצוּקִים.

הַכֹּל זוּלָתִי פֵּרוּדְךָ יֶעֱרַב עָלַי,

כְּגִבְעָה יִתְנַשֵּׂא בֵּין שֵׁנָה וּצְלָעַי.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִבִּיטָה אֵלַי, וְאוּלָם בּוֹכָה הָיְתָה בְּהִסְתַּכְּלָה בִי. מָחֲתָה דִמְעָתָהּ וְהִתְנַשְׂאָה וְנִגְּשָׁה אֵלַי, אַךְ לֹא יָכְלָה לְדַבֵּר מִצַּעַר הָאַהֲבָה שֶׁבָּהּ. לֹא הִפְסִיקָה שְׁתִיקָתָהּ זְמַן מוּעָט, אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: ‘בֶּן דּוֹדִי, סַפֵּר לִי מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְךָ מִמֶּנָּהּ בַּפַּעַם הַזֹּאת’. הִגַּדְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה לִי: הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת-הִתְחַבְּרוּתְךָ עִמָּהּ, וְהִצְלַחְתָּ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁרָמְזָה לְךָ בַּמַּרְאָה וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ בְכִיס, רְצוֹנָה לֵאמֹר לְךָ: ‘הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁתִּטְבֹּל הַשֶּׁמֶשׁ בַּיָּם’. וּבַאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁפָּרְעָה שַׂעְרָהּ וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתוֹ עַל פָּנֶיהָ, הִיא מוֹדִיעָה לְךָ: ‘כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה וְיֵרֵד שְׁחוֹר הַחשֶׁךְ עַל אוֹר הַיּוֹם, בּוֹא’. וּמַה שֶּׁרָמְזָה בְאוֹתוֹ הֶעָצִיץ שֶׁבּוֹ הַנְּטִיעוֹת הִיא מַגִּידָה לְךָ ‘כְּשֶׁתָּבוֹא, הִכָּנֵס לַגַּן שֶׁמֵאַחֲרֵי הַסִּמְטָא’. וּמַה שֶּׁרָמְזָה בַּמְּנוֹרָה, הִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘כְּשֶׁתִּכָּנֵס לַגַּן, הִתְהַלֵּךְ בּוֹ, וּבַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תִּמְצָא אֶת הַמְּנוֹרָה מְאִירָה תִּפְנֶה וְתֵלֵךְ אֵלֶיהָ וְשֵׁב תַּחְתֶּיךָ וְהַמְתֵּן לִי, שֶׁאַהֲבָתְךָ מְמִיתָה אוֹתִי’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי זָעַקְתִּי מֵעֹצֶם הַתְּשׁוּקָה וְאָמַרְתִּי: ‘כַּמָּה פְּעָמִים תַּבְטִיחִי לִי עוֹד וְאֵלֵךְ אֵלֶיהָ, וְלֹא אַשִּׂיג אֶת מַטָּרָתִי, וְלֹא אֶמְצָא לְפֵרוּשֵׁךְ מוּבָן מַמָּשִׁי’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָחֲקָה בַת-דּוֹדִי וְאָמְרָה לִי: ‘לֹא נִשְׁאַר לְךָ מִן הַסַּבְלָנוּת אֶלָּא שֶׁתַּאֲרִיךְ אֶת רוּחֲךָ שְׁאֵרִית יוֹם זֶה, עַד שֶׁיִּפְנֶה הַיּוֹם וְיָבוֹא הַלַּיְלָה בָּאֲפֵלָה, וְתִהְיֶה מְאֻשָּׁר בְּהִתְחַבֶּרְךָ אֵלֶיהָ וְתָבוֹא תִקְוָתֶךָ. וּדְבָרִים אֵלֶּה אֱמֶת הֵם בְּלִי כָּל רְמִיָּה’. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

תֵּן לַיָּמִים לָרוּץ אָרְחָם,

וּבָתֵּי הַדְּאָגָה אַל תִּדְבַּק בָּם.

הַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁבְּעִנְיָן קָשֶׁה מְבֻקָּשׁוֹ,

תִּקְרַב שְׁעַת הָרְוָחָה וְתָבוֹא.

נִגְּשָׁה אֵלַי וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אוֹתִי בִּדְבָרִים רַכִּים. אַךְ לֹא הִרְהִיבָה עֹז לְהָבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, מִפָּחְדָּהּ שֶׁאֶכְעַס עָלֶיהָ וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהַטּוֹת לִבִּי אֵלֶיהָ. וְלֹא מָצְאָה לְיָשָׁר לְפָנֶיהָ אֶלָּא זֶה שֶׁבָּאָה וְהֵסִירָה אֶת בְּגָדַי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אֵלַי: ‘בֶּן-דּוֹדִי הַיָּקָר, שְׁבָה עִמִּי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ אוֹתְךָ עַד אַחֲרִית הַיּוֹם, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יַגִּיעַ הַלַּיְלָה וְאַתָּה אֵצֶל אֲהוּבָתְךָ’. אַךְ אֲנִי לֹא שָׁעִיתִי אֵלֶיהָ, שֶׁהָיִיתִי מְצַפֶּה לְבוֹא הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר: ‘אֱלֹהַי הָחֵשׁ נָא אֶת בּוֹא הַלַּיְלָה’. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה בָּכְתָה בַת-דּוֹדִי בְּכִי-מַר וְנָתְנָה לִי גַרְגִּיר מֹר מְזֻקָּק וְאָמְרָה לִי: 'בֶּן-דּוֹדִי שִׂים גַּרְגִּיר זֶה בְפִיךָ, וּכְשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִם אֲהוּבָתְךָ וְתַשִּׂיג מִמֶּנָּה מְבֻקָּשְׁךָ וְתִתֵּן לְךָ אֶת חֶפְצֶךָ, הַשְׁמַע בֵּית-שִׁיר זֶה:

אוֹהֲבִים, חֵי-אֱלֹהִים, הַגִּידוּ נָא הַגֵּד,

מַה יַּעַשׂ אָדָם עֵת אַהֲבָה עָלָיו תַּכְבֵּד?

נָשְׁקָה לִי וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אַשְׁמִיעַ בֵּית-שִׁיר זֶה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁאֵצֵא מֵאֶצְלָהּ, אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה’. יָצָאתִי לְעֵת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב וְהָלַכְתִּי וְלֹא פָסַקְתִּי מִלָּלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַגָּן וּמָצָאתִי שַׁעֲרוֹ פָתוּחַ. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וְרָאִיתִי אוֹר בַּמֶּרְחָק. שַׂמְתִּי פָנַי אֵלָיו, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מָצָאתִי מוֹשָׁב נִכְבָּד עָרוּךְ וְעָלָיו כִּפַּת שֵׁן-הַפִּיל וַעֲצֵי הָבְנִים. וּמְנוֹרָה תְלוּיָה בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ כִּפָּה. וְאוֹתוֹ הַמּוֹשָׁב מוּצָע שְׁטִיחֵי-מֶשִׁי רְקוּמִים בְּזָהָב וּבְכֶסֶף, וְשָׁם נֵר דּוֹנַג גָּדוֹל דּוֹלֵק בְּפָמוֹט שֶׁל זָהָב מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה. וּבְאֶמְצַע מְקוֹם הַמּוֹשָׁב בְּרֵכָה מְקֻשֶּׁטֶת בְּכָל מִינֵי צִיּוּרִים. וּבְצַד אוֹתָהּ בְּרֵכָה שֻׁלְחָן מְכֻסֶּה בְּמַפָּה שֶׁל מֶשִׁי, וּלְצִדּוֹ כַּד שֶׁל חַרְסִינָה מָלֵא יַיִן וּגְבִיעַ בְּדֹלַח מְקֻשָּׁט זָהָב. וּלְצַד כָּל זֶה צַלַּחַת גְּדוֹלָה שֶׁל כֶּסֶף, מְכֻסָּה. גִּלִּיתִי אוֹתָהּ וְרָאִיתִי בָהּ מִכָּל פְּרִי: תְּאֵנִים וְרִמוֹנִים וַעֲנָבִים, תַּפּוּחֵי-זָהָב וְאֶתְרוֹגִים וְלִימוֹנִים. וּבֵינֵיהֶם פְּרָחִים נוֹתְנִים רֵיחַ מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים: וְרָדִים וְיַסְמִין, הֲדַס וְשׁוֹשַׁנָּה וְנַרְקִיס, וּמִכָּל הָעֲשָׂבִים הָרֵיחָנִיִּים. וּמָצָא מָקוֹם זֶה חֵן בְּעֵינַי וְשָׂמַחְתִּי תַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְחָלַף וְעָבַר מֵעָלַי הַצַּעַר וְהָאֵבֶל, וְאוּלָם לֹא מָצָאתִי בְּחָצֵר זוֹ שׁוּם בְּרִיאָה מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשָּׁה-עָשָׂר. אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: וּמָצָא מָקוֹם זֶה חֵן בְּעֵינַי, וְשָׂמַחְתִּי תַכְלִית הַשִּׂמְחָה. וְאוּלָם לֹא מָצָאתִי בוֹ שׁוּם בְּרִיאָה מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְלֹא רָאִיתִי לֹא עֶבֶד וְלֹא שִׁפְחָה וְלֹא מִי שֶׁהוּא הַמִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים אֵלֶּה אוֹ שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם. יָשַׁבְתִּי בְּאוֹתוֹ מוֹשָׁב, מְצַפֶּה לְבוֹא אֲהוּבַת-לִבִּי עַד שֶׁעָבְרָה הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה מִן לַּיְלָה וְהַשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה וְהַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, וְלֹא בָאָה. גָּבַר עָלַי סֵבֶל הָרָעָב, שֶׁכֵּן עָבַר עָלַי זְמַן רַב שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי אֹכֶל כָּל-שֶׁהוּא בִּגְלַל עָצְמַת הַחֵשֶׁק. כְּשֶׁרָאִיתִי מָקוֹם זֶה, וְנִתְבָּרְרָה לִי אֲמִתּוּת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי בְפֵרוּשׁ רִמְזֵי חֲשׁוּקָתִי, שָׁקַטְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי בְּיִסּוּרֵי-הָרָעָב. וּכְבָר עוֹרְרוּ בִּי תַאֲוָה רֵיחוֹת הַמַּאֲכָלִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְנַעַשְׂתָה נַפְשִׁי בְטוּחָה בְּהִתְחַבְּרוּתִי עִם אֲהוּבָתִי. הִתְאַוֵּיתִי לֶאֱכֹל וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן, וַהֲסִירוֹתִי אֶת הַמִּכְסֶה וּמָצָאתִי בְּאֶמְצַע קַעֲרַת חַרְסִינָה סִינִית וּבְתוֹכָהּ אַרְבַּע תַּרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וּמְתֻבָּלוֹת בִּתְבָלִין וּמִסָּבִיב לִקְעָרָה זוֹ אַרְבַּע צַלָּחוֹת. בְּאַחַת מְתִיקוֹת וּבַשְּׁנִיָּה גַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וּבַשְּׁלִישִׁית תּוּפִינֵי-מְתִיקָה וּבָרְבִיעִית מַמְתַּקִּים עֲשׂוּיִים בִּשְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים. וְאוֹתָן הַצַּלָּחוֹת בָּהֶן מִן הַמָּתוֹק וּמִן הֶחָמוּץ. אָכַלְתִּי מִן הַמַּמְתַּקִּים הָעֲשׂוּיִים בִּשְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים וְנֵתַח בָּשָׂר, וְשַׂמְתִּי פָנַי לְתוּפִינֵי הַמְּתִיקָה וְאָכַלְתִּי מֵהֶן דָּבָר מֻעָט. אַחַר-כָּךְ פָּנִיתִי אֶל הַמְּתִיקוֹת וְאָכַלְתִּי כַּף אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע, וְאָכַלְתִּי עוֹד תַּרְנְגֹלֶת עִם פְּרוּסַת לֶחֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלְּאָה בִטְנִי וְנַעֲשׂוּ אֲבָרַי מְרֻשָּׁלִים, וְהָיִיתִי נִרְפֶּה מֵרֹב מַה שֶׁהָיִיתִי נֵעוֹר, וְהִנַּחְתִּי רֹאשִׁי עַל כַּר, אַחֲרֵי שֶׁרָחַצְתִּי אֶת יָדַי וְתָקְפָה אוֹתִי שֵׁנָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי עַל בִּטְנִי מֶלַח וּפֶחָם. קַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְנִעַרְתִּי אֶת בְּגָדַי וּפָנִיתִי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא מָצָאתִי אָדָם. וּמָצָאתִי שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן עַל הַשַּׁיִשׁ מִבְּלִי מַצָּע. נְבוּכוֹתִי בְדַעְתִּי וְהִצְטָעַרְתִּי צַעַר רַב, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתַי עַל לְחָיַי, וְהָיִיתִי מֵצַר עַל עַצְמִי וְקַמְתִּי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי, כּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי, מַכָּה בְּיָדֶיהָ עַל חָזָהּ וּבוֹכָה בִדְמָעוֹת דּוֹמִים לֶעָבִים הַמַּמְטִירִים. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

נָשַׁף רוּחַ מִמֶּרְחַקִּים וְזֶפִיר,

וּתְשׁוּקָה בְרֵיחַ מַשָּׁבוֹ הָעִיר.

הוֹי זֶפִיר צַפְרִיר, גֵּשׁ אֵלֵינוּ הֲלֹם,

כָּל עַז חִשְׁקוֹ עַל גּוֹרָלוֹ וּמְנָתוֹ יָקָם!

לֹא יָכֹלְנוּ מֵרֹב תְּשׁוּקָה לְהִתְחַבֵּק,

כַּאֲשֶׁר אוֹהֵב חֲזֵה אֲהוּבוֹ יְחַבֵּק,

אַךְ אַחֲרֵי פְנֵי בֶּן-דּוֹדִי אָסַר אֱלֹהִים

כָּל חַיִּים יַאֲצִיל הַזְּמַן וְכָל מַנְעַמִּים.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם כִּלְבָבִי לְבָבוֹ,

נָמוֹג, וְיִמַּס מִלַּהַט חֵשֶׁק וְלַהֲבוֹ.

כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה בִי מִהֲרָה וְקָמָה וּמָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְנִגְּשָׁה אֵלַי וְדִבְּרָה אֵלַי רַכּוֹת וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, אַתָּה, בְּאַהֲבָתְךָ, כְּבָר הֵיטִיב לְךָ אֱלֹהִים, בַּאֲשֶׁר שָׁת לֶאֱהֹב אוֹתְךָ אֶת זוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, וְאוּלָם אֲנִי בִּבְכִיָּתִי וּבְאֶבְלִי עַל פֵּרוּדְךָ, וּמִי יוּכַל לְהוֹכִיחֵנִי עַל-כָּךְ? וְאוּלָם אַל יַעֲנִישְׁךָ אֱלֹהִים בַּעֲבוּרִי’. חִיְּכָה בְּפָנַי חִיּוּךְ שֶׁל נְזִיפָה, לִטְּפָה אוֹתִי וְהֵסִירָה אֶת בְּגָדַי מֵעָלַי וּפָרְשָׂה אוֹתָם, וְאָמְרָה: ‘חַי אֱלֹהִים, אֵין אֵלֶּה רֵיחוֹת שֶׁל מִי שֶׁהִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים. הַגֵּד לִי בֶּן-דּוֹדִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ?’ סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, חִיְּכָה שׁוּב חִיּוּךְ שֶׁל זַעַם וְאָמְרָה: ‘לִבִּי מָלֵא כְאֵב, וְאוּלָם בַּל יִחְיֶה מִי שֶׁהִכְאִיב לְלִבֶּךָ. הָאִשָּׁה הַזֹּאת מִתְנַשְּׂאָה עָלֶיךָ הִתְנַשֵּׂא קָשֶׁה, חֵי-אֱלֹהִים בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפָּנֶיהָ, וְדַע, בֶּן-דּוֹדִי. שֶׁהַמֶּלַח פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאַתָּה שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, וּכְלִאּוּ אַתָּה בָּזֶה דוֹמֶה לְמַאֲכָל תָּפֵל עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ בּוֹחֶלֶת בְּךָ, וְזָקוּק אַתָּה שֶׁיַּמְלִיחוּ אוֹתְךָ בְּמֶלַח שֶׁלֹּא יָקִיא אוֹתְךָ הַטֶּבַע. שֶׁכֵּן מִתְיַמֵּר אַתָּה שֶׁהִנְּךָ מִן הָאוֹהֲבִים הָאֲצִילִים, וְהַשֵּׁנָה אֲסוּרָה עַל הָאוֹהֲבִים, וְהִתְיַמְּרוּתְךָ לֶאֱהֹב הִיא אֵפוֹא שֶׁקֶר. וְאוּלָם גַּם אַהֲבָתָהּ לְךָ שֶׁקֶר הִיא, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹרְרָה אוֹתְךָ כְּשֶׁרָאַתְךָ יָשֵׁן. שֶׁאִלּוּ הָיְתָה אַהֲבָתָהּ לְךָ אֱמֶת הָיְתָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתְךָ. וּבַאֲשֶׁר לַפֶּחָם, פֵּרוּשׁוֹ הוּא: יַשְׁחִיר אֱלֹהִים אֶת פָּנֶיךָ, שֶׁהִתְיַמַּרְתָּ בְּשֶׁקֶר בָּאַהֲבָה. רַק תִּינוֹק אַתָּה וְאֵין לְךָ אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִישׁוֹן. זֶהוּ פֵרוּשׁ רְמָזֶיהָ, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יַצִּילְךָ מִיָּדָהּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ הִכִּיתִי בְיָדִי עַל חָזִי וְאָמַרְתִּי: ‘חַי אֱלֹהִים, שֶׁזּוֹ הִיא הָאֱמֶת, שֶׁכֵּן אֲנִי יָשַׁנְתִּי וְהָאוֹהֲבִים אֵינָם יְשֵׁנִים, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָשַׁקְתִּי אֶת עַצְמִי. וּמַה הוּא שֶׁהָיָה יָכֹל לְהַזִּיק לִי יוֹתֵר מִן הָאֹכֶל וְהַשֵּׁנָה? מָה אֶעֱשֶׂה אֵפוֹא מֵעַתָּה?’ הִרְבֵּיתִי לִבְכּוֹת וְאָמַרְתִּי לְבַת-דּוֹדִי: ‘הוֹרִי אוֹתִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵעַתָּה, רַחֲמִי עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עָלַיִךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵינִי מֵת’. וְהָיְתָה בַת-דּוֹדִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג’ אַלְמֻלוּךְּ: אָמַרְתִּי לְבַת-דּוֹדִי: ‘הוֹרִינִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵעַתָּה, וְרַחֲמִי עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עָלַיִךְ’. וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה, אָמְרָה לִי: 'עַל רָאשִׁי וְעֵינִי, וְאוּלָם בֶּן-דּוֹדִי כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ כַּמָּה פְעָמִים, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת, הָיִיתִי מַפְגִּישָׁה אוֹתְךָ עִמָּהּ בַּזְּמַן הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר, וְהָיִיתִי מְחַפָּה עֲלֵיכֶם בְּשׁוּלַי, וְלֹא אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ כֵּן אֶלָּא כְּדֵי לְרַצּוֹתְךָ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה אֶתְאַמֵּץ תַּכְלִית הַהִתְאַמְּצוּת לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם. וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלִי וְצַיֵּת לְמִצְוָתִי וְלֵךְ אֶל עֶצֶם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְשֵׁב שָׁם, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן אֲרוּחַת-הָעֶרֶב תֵּשֵׁב בַּמָּקוֹם שֶׁיָּשַׁבְתָּ בוֹ, וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֹאכַל כְּלוּם, שֶׁהָאֹכֶל גּוֹרֵר שֵׁנָה, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵרָדֵם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תָבוֹא אֵלֶיךָ אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיַּעֲבֹר מִן הַלַּיְלָה רִבְעוֹ, יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵרָעָתָהּ".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, שָׂמַחְתִּי, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה בִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת, אָמְרָה לִי בַת-דּוֹדִי: ‘כְּשֶׁתִּפָּגֵשׁ אוֹתָהּ, אֱמֹר לָהּ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁהִזְכַּרְתִּי לִפְנֵי כֵן לִפְנֵי הִפָּטֶרְךָ מִמֶּנָּה’ כְּשֶׁיָּצָאתִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַגַּן. מָצָאתִי אֶת הַמָּקוֹם, מוּכָן בַּמַּצָּב שֶׁרְאִיתִיו בִּתְחִלָּה, וּבוֹ מַה שֶּׁצְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וּמִקִּנּוּחַ הַסְעֻדָּה וְהַבֹּשֶׂם וְזוּלַת זֶה. עָלִיתִי עַל הַמּוֹשָׁב וְהֵרַחְתִּי אֶת רֵיחַ הַמַּאֲכָל וְהִתְאַוְּתָה נַפְשִׁי אֵלָיו, וּמָנַעְתִּי אוֹתָהּ הַרְבֵּה פְעָמִים, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְמָנְעָהּ עוֹד. קַמְתִּי וּבָאתִי אֶל הַשֻּׁלְחָן וְגִלִּיתִי אֶת מִכְסֵהוּ וּמָצָאתִי קְעָרָה בָּהּ תַּרְנְגֹלוֹת וּמִסָּבִיב לָהּ אַרְבַּע צַלָּחוֹת שֶׁל מַאֲכָל וּבָהֶן הַמְּתִיקוֹת, וְאָכַלְתִּי נֵתַח בָּשָׂר וְשָׁתִיתִי מִן הַדְּבַשׁ הַתֻּרְכִּי, וּמָצָא חֵן בְּעֵינַי וְהִרְבֵּיתִי לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ בְכַף עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי וְנִמְלְאָה בִטְנִי, וְאַחֲרֵי זֶה דָבְקוּ שְׁמוּרוֹת עֵינַי וְנָטַלְתִּי כַר וְשַׂמְתִּיו מִתַּחַת לְרֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי: ‘אֶפְשָׁר אֶשָּׁעֵן עָלָיו וְלֹא אִישַׁן’. נֶעֶצְמוּ עֵינַי וְנִרְדַּמְתִּי, וְלֹא הֱקִיצוֹתִי עַד שֶׁעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ, וּמָצָאתִי עַל בִּטְנִי קֻבִּיָּה שֶׁל עֶצֶם וּמַקֵּל שֶׁמַּכִּים בּוֹ בַּכַּדּוּר וְגַרְעִין שֶׁל תְּמָרָה וְגַרְעִין שֶׁל חֲרוּב, וְאֵין בַּמָּקוֹם שׁוּם מַצָּע וְלֹא זוּלַת זֶה, וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה בוֹ אָדָם כְּלָל. קַמְתִּי וְנִעַרְתִּי אֶת הַכֹּל מֵעָלַי, וְיָצָאתִי, כְּשֶׁאֲנִי רוֹגֵז עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַבַּיִת, מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי מַעֲלָה אֲנָחוֹת וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּחַשׁ גּוּפֵנוּ וּפָצוּעַ הַלֵּב,

וְהַדֶּמַע עַל הַלְּחָיַיִם שׁוֹטֵף.

וּמַה כָּבֵד פֶּשַׁע הֶחָבִיב,

וְאוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר יִפְעַל רַק יֵיטִיב.

בֶּן-דּוֹדִי, חֵשֶׁק מָלֵא לִבִּי

וְעֵינִי מִדֶּמַע נְגוּעָה בְכִיבִי.

גָּעַרְתִּי בְבַת-דּוֹדִי וְחֵרַפְתִּי אוֹתָהּ, וּבָכְתָה. אַחַר-כָּךְ מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְנִגְּשָׁה אֵלַי וְנָשְׁקָה לִי. הִתְחִילָה מְאַמֶּצֶת אוֹתִי אֶל לִבָּהּ, וַאֲנִי מִתְרַחֵק מֵעָלֶיהָ וְנוֹזֵף בְּעַצְמִי. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ יָשַׁנְתָּ הַלַּיְלָה הַזֶּה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כֵּן הוּא. וְאוּלָם כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי קֻבִּיַּת-עֶצֶם עַל בִּטְנִי, וּמַקֵּל שֶׁמַּכִּים בּוֹ בַּכַּדּוּר לַמִּשְׂחָק וְגַרְעִין שֶׁל תְּמָרָה וְגַרְעִין שֶׁל חֲרוּב. וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְשֵׁם מָה עָשְׂתָה כָּךְ’. בָּכְתָה וְנִגְּשָׁה אֵלַי. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘פָּרְשִׁי לִי בָזֶה מַעֲשֶׂה זֶה. וְהַגִּידִי לִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, וְעִזְרִי לִי בָּזֶה שֶׁאֲנִי בּוֹ’. אָמְרָה לִי: ‘עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקֻבִּיַּת הָעֶצֶם שֶׁהִנִּיחָה עַל בִּטְנְךָ וְהַמַּקֵּל, רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בָּזֶה, שֶׁבָּאתָ וְלִבְּךָ אֵינֶנּוּ עִמְּךָ. וּכְאִלּוּ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לְךָ בָּזֶה: ‘אֵין הָאַהֲבָה כָּזֹאת, וְאַל תִּמְנֶה עַצְמְךָ בֵּין הָאוֹהֲבִים’ וּבַאֲשֶׁר לְגַרְעִין הַתָּמָר רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בּוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ אוֹהֵב בֶּאֱמֶת, הָיָה לִבְּךָ נִשְׂרָף מִכִּסּוּפִים, וְלֹא הָיִיתָ טוֹעֵם נְעִימוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁכֵּן נְעִימוּת הָאַהֲבָה דוֹמָה לִתְמָרָה, הַמַּצִּיתָה גַּחֶלֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַרְעִין הַחֲרוּב, הִנֵּה רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בָּזֶה שֶׁלֵּב הָאוֹהֵב מְטֹרָף, וְהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ בְּפֵרוּדָהּ בְסַבְלָנוּתוֹ שֶׁל אִיּוֹב’.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בֵּאוּר זֶה, נִצְּתָה בְּלִבִּי אֵשׁ לוֹהֶטֶת וְנִתּוֹסֵף בְּנַפְשִׁי הַצַּעַר, וְצָעַקְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘גְּזֵרָה מֵאֱלֹהִים הִיא שֶׁאֵרָדֵם, בִּגְלַל מִעוּט-מַזָּלִי’ אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בַּת-דּוֹדִי, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיַּי הַיְקָרִים לָךְ שֶׁתְּתַכְּנִי לִי תַחְבּוּלָה שֶׁאַגִּיעַ עַל-יָדָהּ אֵלֶיהָ". בָּכְתָה וְאָמְרָה:’הוֹי עַזִּיז, הוֹי בֶּן-דּוֹדִי, הֲרֵי לִבִּי מָלֵא דְּאָגוֹת וְלֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לְדַבֵּר. וְאוּלָם לֵךְ הַלַּיְלָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵּרָדֵם וְאָז תַּשִּׂיג מַאֲוַיֶּיךָ. זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה וְשָׁלוֹם'. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא אֵרָדֵם, עוֹשֶׂה אֲנִי כְּפִי שֶׁאַּתְּ מְצַוָּה אוֹתִי’. קָמָה בַּת-דּוֹדִי, וְהִגִּישָׁה לִי אֹכֶל, וְאָמְרָה לִי: ‘אֱכֹל עַכְשָׁו דֵּי-שָׂבְעֲךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּדַעְתְּךָ כְּלוּם מִזֶּה’. אָכַלְתִּי דֵּי-שָׂבְעִי. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה קָמָה בַּת-דּוֹדִי וְהֵבִיאָה לִי חֲלִיפַת-בְּגָדִים מְפֹאֶרֶת, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתִי וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי לְהַגִּיד לָהּ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר הַנִּזְכָּר, וְהִזְהִירָה אוֹתִי מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה. יָצָאתִי מֵאֵצֶל בַּת-דּוֹדִי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַגָּן וְעָלִיתִי עַל אוֹתוֹ הַמּוֹשָׁב, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַגָּן, וְהָיִיתִי פוֹתֵחַ אֶת עֵינַי בְּאֶצְבְּעוֹתַי וּמְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשִׁי עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נִכְנַסְתִּי לַגַּן וְעָלִיתִי עַל הַמּוֹשָׁב וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַגָּן. וְהָיִיתִי פוֹתֵחַ אֶת עֵינַי בְּאֶצְבְּעוֹתַי וּמְטַלְטֵל אֶת רֹאשִׁי. וְהַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וּמַחֲשִׁיךְ, חַשְׁתִּי בְּרָעָב מִזֶּה שֶׁנְּעוּרוֹתִי וְנָשְׁבוּ עָלַי רֵיחוֹת הַמַּאֲכָלִים וְנִתּוֹסַף רַעֲבוֹנִי. פָּנִיתִי אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְהֵסַרְתִּי אֶת מִכְסֵהוּ וְאָכַלְתִּי מִכָּל מִין לְגִימָה אַחַת וְאָכַלְתִּי נֵתַח בָּשָׂר וּבָאתִי אֶל כַּד הַיַּיִן וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֶשְׁתֶּה כוֹס מַשְׁקֶה’ וְשָׁתִיתִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית עַד סוֹף עֶשֶׂר. הִכַּנִי הָרוּחַ וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ כְּהָרוּג וְנִשְׁאַרְתִּי כָּךְ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. הִתְעוֹרַרְתִּי וּמָצָאתִי עַצְמִי מִחוּץ לַגָּן, וְעַל בִּטְנִי פִּגְיוֹן חַד וּמָעָה שֶׁל בַּרְזֶל. נִרְעַדְתִּי וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וְהֵבֵאתִי אוֹתָם לַבַּיִת. מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי אוֹמֶרֶת: ‘הֲרֵי אֲנִי עֲלוּבָה בְּבַיִת זֶה וּמִסְכֵּנָה, אֵין לִי עוֹזֵר אֶלָּא הַבְּכִי’. כֶּשֶׁנִּכְנַסְתִּי נָפַלְתִּי לְכָל אָרְכִּי וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַפִּגְיוֹן וְאֶת הַמָּעָה מִיָּדִי וְהִתְעַלַּפְתִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מֵהִתְעַלְּפוּתִי הוֹדַעְתִּי לָהּ מַה שֶׁהִגִּיעַ לִי. וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי לֹא אַשִּׂיג אֶת חֶפְצִי’. נִתְגַּבֵּר צַעֲרָהּ כְּשֶׁרָאְתָה בִכְיָתִי וְצַעֲרִי וְאָמְרָה לִי: ‘נִלְאֵיתִי, מְיָעֶצֶת אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לִישֹׁן וְאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתִי. אָכֵן דְּבָרַי לֹא יוֹעִילוּ לְךָ כָּל עִקָּר’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁתְּפָרְשִׁי לִי, רֶמֶז הַפִּגְיוֹן וּמָעַת הַבַּרְזֶל’. אָמְרָה לִי: ‘בַּאֲשֶׁר לְמָעַת הַבַּרְזֶל, מְרַמֶּזֶת הִיא לְךָ עַל עֵינָהּ הַיְמָנִית, וְנִשְׁבַּעַת בָּהּ וְאוֹמֶרֶת: ‘נִשְׁבַּעַת אֲנִי בְּרִבּוֹן הָעוֹלָמִים וּבְעֵינִי הַיְּמָנִית, שֶׁאִם אֲנִי שָׁבָה שׁוּב פַּעַם וְאַתָּה יָשֵׁן, שֶׁאֲנִי שׁוֹחֶטֶת אוֹתְךָ בְּפִגְיוֹן זֶה’. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ, בֶּן-דּוֹדִי, מִפְּנֵי מְזִמָּתָהּ. וְלִבִּי מָלֵא דְאָגָה לְךָ, עַד שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר. וְאִם מַכִּיר אַתָּה בְּעַצְמְךָ שֶׁכְּשֶׁתָּשׁוּב אֵלֶיהָ לֹא תֵרָדֵם, שׁוּב אֵלֶיהָ וְהִזָּהֵר מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁאָז יַצְלִיחַ חֶפְצְךָ בְּיָדֶךָ. אַךְ אִם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּנַפְשֶׁךָ, שֶׁאִם תָּשׁוּב אֵלֶיהָ, תֵּרָדֵם כְּמִנְהָגְךָ, הֲרֵי שֶׁאַתָּה שָׁב וְנִרְדָּם, הִיא שׁוֹחֶטֶת אוֹתְךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה לַּעֲשׂוֹת, בַּת-דּוֹדִי? שׁוֹאֵל אֲנִי אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתַּעַזְרִי לִי בְּצָרָה זוֹ’. אָמְרָה לִי: ‘עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי. וְאוּלָם אִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לִדְבָרַי וּמְצַיֵּת לְמִצְוָתִי, אֲנִי מְמַלְּאָה לְךָ חֶפְצְךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי אֶשְׁמַע לִדְבָרַיִךְ וַאֲצַיֵּת לְמִצְוָתֵךְ’. אָמְרָה לִי: ‘כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לָלֶכֶת, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ’. אָסְפָה אוֹתִי בְּחֵיקָהּ וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל הַמִּטָּה, וְלֹא פָּסְקָה לְאַמֵּץ אוֹתִי אֵלֶיהָ עַד שֶׁאָחֲזוּנִי חַבְלֵי שֵׁנָה, וְשָׁקַעְתִּי בִשְׁנָתִי. לָקְחָה מְנִיפָה וְיָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְהַמְּנִיפָה בְּיָדָהּ וְהִיא בּוֹכָה, וּכְבָר הִרְטִיבוּ דִמְעוֹתֶיהָ אֶת בְּגָדֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתְנִי שֶׁהֵקַצְתִּי מִשְּׁנָתִי, מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְהֵבִיאָה מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל. נִמְנַעֲתִּי מֵאֲכֹל. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּשָּׁמַע לִי? אֱכֹל!’ אָכַלְתִּי וְלֹא מָרִיתִי פִּיהָ. הָיְתָה שָׂמָה אֶת הָאֹכֶל בְּפִי וַאֲנִי לוֹעֵס עַד שֶׁנִּתְמַלֵּאתִי. הִשְׁקְתָה אוֹתִי מִשְׁרַת עֲנָבִים בְּסֻכָּר. נָטַלְתִּי אֶת יָדַי וְנִגַּבְתִּי אוֹתָן בְּמִמְחָטָה, וְהִזְלִיפָה עָלַי מֵי וְרָדִין. יָשַׁבְתִּי עִמָּהּ בָּרִיא וְרַעֲנָן. כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה הִלְבִּישָׁה אוֹתִי אֶת בְּגָדַי וְאָמְרָה אֵלַי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, הֱוֵה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְאַל תִּישַׁן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תָבוֹא אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה, אֶלָּא בְּסוֹף הַלַּיְלָה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּפָּגֵשׁ עִמָּהּ הַלַּיְלָה. וְאוּלָם אַל תִּשְׁכַּח מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ’. בָּכְתָה, וְכָאַב לִבִּי עָלֶיהָ מֵרֹב בִּכְיָתָהּ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘מַה צַוָּאָה צִוִּית אוֹתִי?’ אָמְרָה לִי: ‘כְּשֶׁתִּפָּטֵר מִמֶּנָּה, הַשְׁמַע אוֹתָהּ בֵּית שִׁיר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי כֵן’. יָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וַאֲנִי שָׂמֵחַ, וְהָלַכְתִּי אֶל הַגַּן וְעָלִיתִי לַמּוֹשָׁב כְּשֶׁאֲנִי שָׂבֵעַ. יָשַׁבְתִּי נֵעוֹר עַד רֶבַע הַלַּיְלָה. אָרַךְ לִי הַלַּיְלָה, כְּאִלּוּ הָיָה שָׁנָה. נִשְׁאַרְתִּי נֵעוֹר עַד שֶׁעָבְרוּ שְׁלשָׁה רְבָעִים מֵהַלַּיְלָה וְקָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים, הִתְגַּבֵּר עָלַי הָרָעָב מִזֶּה שֶׁהָיִיתִי נֵעוֹר. קַמְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכַלְתִּי דֵי-שָׂבְעִי. כָּבַד עָלַי רֹאשִׁי וּבִקַּשְׁתִּי לִישֹׁן. וְהִנֵּה שָׁאוֹן בָּא מֵרָחוֹק. קַמְתִּי וְרָחַצְתִּי אֶת יָדַי וְאֶת פִּי, וְעוֹרַרְתִּי עַצְמִי. לֹא עָבַר זְמַן מֻעָט עַד שֶׁבָּאָה וְעִמָּהּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת. וְהִיא בְּתוֹכָן כַּסַּהַר הַמָּלֵא בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל אַטְלַס יָרֹק רָקוּם זָהָב אָדֹם, וְהִיא כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

מִתְגָּאָה עַל הָאוֹהֲבִים בִּירַקְרַק בִּגְדוֹתֶיהָ

מְרַפְרֶפֶת הַגְּלִימָה, וְיוֹרְדוֹת פְּרוּעוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ,

אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לִי: "אֲנִי הָאִשָּׁה

צָרַבְתִּי לִבּוֹת הָאוֹהֲבִים עֲלֵי גַחֶלֶת לוֹחֲשָׁה".

הִתְלוֹנַנְתִּי לְפָנֶיהָ עַל אֲשֶׁר אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל בְּגִין

אַהֲבָה, וַתֹּאמַר: “לִפְנֵי סֶלַע תִּתְאוֹנֵן וְלֹא תָּבִין”.

אָמַרְתִּי לָהּ: "לוּ גַם צוּר סֶלַע לְבָבֵךְ יְהִי,

הֵן גַם מִסֶּלַע אֵל מַיִם מְתוּקִים הוֹצִיא".

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה נֵעוּרוֹתָ וְלֹא גָּבְרָה עָלֶיךָ הַשֵּׁנָה? וּמֵעַתָּה שֶׁהִנְּךָ עֵר בַּלַּיְלָה יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאוֹהֵב אַתָּה, שֶׁכֵּן מִטֶּבַע הָאוֹהֵב לִהְיוֹת נֵעוֹר בַּלַּיְלָה מִסֵּבֶל הַתְּשׁוּקָה”. פָּנְתָה אֶל הַנְּעָרוֹת וְרָמְזָה לָהֶן וְהִסְתַּלְּקוּ מֵעָלֶיהָ. נִגְּשָׁה אֵלַי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ וְנָשְׁקָה אוֹתִי וּנְשַׁקְתִּיהָ. מִצְמְצָה שְׂפָתִי הָעֶלְיוֹנָה וּמָצַצְתִּי אֶת שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי אֶל מָתְנֶיהָ וּמִשַּׁשְׁתִּי אוֹתָם, וְלֹא שָׁכַבְנוּ לָאָרֶץ אֶלָּא יַחַד. הִתִּירָה אֶת סַרְבָּלֶיהָ וְנִשְׁמְטוּ עַד לְקַרְסֻלֵּי רַגְלֶיהָ. וְהִתְחַלְנוּ בְּמִשְׂחָק וּבְחִבּוּק וּבַעֲגָבִים וּבְדִבְרֵי-פִיּוּסִין וּבִנְשִׁיכָה וּבְדִבּוּק גּוּף אֶל גּוּף, וּבְשׁוֹטֵט מִסָּבִיב לַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וּבְנִעְנוּעַ עַמּוּדָיו, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ פִרְקֵי אֲבָרֶיהָ רְפוּיִים, וְלֹא הָיְתָה עוֹד בְּדַעְתָּהּ, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ. וְהָיָה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שִׂמְחָה לַלֵּב וְנַחַת לָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

הַנָּעִים בְּלֵילוֹת הַזְּמַן לִי הַלַּיְלָה,

לֹא אַנִּיחַ אֶת הַכּוֹס מִפְּעֹל פָּעֳלָהּ.

הִפְרַדְתִּי בוֹ בֵּין עֵינִי וְשֵׁנָה הַפְרֵד,

וְאִחַדְתִּי נֶזֶם-אֹזֶן עִם אַבְזֵם אַחֵד.

כְּשֶׁהִגִּיע הַבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת. הֶחֱזִיקָה בִי וְאָמְרָה לִי: “עֲמֹד עַד שֶׁאַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי לֵילֵךְ. הֶחֱזִיקָה בִי וְאָמְרָה: 'עֲמֹד עַד שֶׁאַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ. אֲצַוֶּה אוֹתְךָ צַוָּאָה”. עָמַדְתִּי. הִתִּירָה מִטְפַּחַת וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ מַטְלִית זוֹ וּפָרְשָׂה אוֹתָהּ לְפָנַי. וּמָצָאתִי בָהּ צוּרַת אַיָּלִים כְּפִי שֶׁהֵם בִּדְמוּת זוֹ. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְלָקַחְתִּי אוֹתָהּ. וְאַחֲרֵי שֶׁנּוֹעַדְנוּ אֲנִי וְהִיא שֶׁאָבוֹא אֵלֶיהָ כָל לַיְלָה בְאוֹתוֹ גַן, נִפְטַרְתִּי מִמֶּנָּה שָׂמֵחַ. וּמִשִּׂמְחָתִי שֶׁשָּׁמַחְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁצִּוְתָה אוֹתִי עָלָיו בַּת-דּוֹדִי. וּבְשָׁעָה שֶׁנָּתְנָה לִי אֶת הַמַּטְלִית שֶׁעָלֶיהָ צוּרַת הָאַיָּלִים, אָמְרָה לִי: ‘מַעֲשֶׂה יְדֵי אֲחוֹתִי הוּא זֶה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה שֵּׁם אֲחוֹתֵךְ?’ אָמְרָה לִי: ‘נוּר אַלְהֻדָא, וּשְׁמֹר אֶצְלְךָ מַטְלִית זוֹ’. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וְהָלַכְתִּי לִי שָׂמֵחַ, וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל בַּת-דּוֹדִי, וּמְצָאתִיהָ שׁוֹכֶבֶת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי קָמָה, וְדִמְעוֹתֶיהָ נוֹשְׁרוֹת. נִגְּשָׁה אֵלַי וְנָשְׁקָה אֶת חָזִי וְאָמְרָה לִי: ‘קִיַּמְתָּ מַה שֶׁצִּוִּיתִיךָ בְּעִנְיַן בֵּית-הַשִּׁיר?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שְׁכַחְתִּיו וְלֹא הִשִּׁיאָה אֶת דַּעְתִּי, אֶלָּא צוּרַת אַיָּלָה זוֹ’, וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַמַּטְלִית לְפָנֶיהָ. הָלְכָה וְיָשְׁבָה וְלֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְאַפֵּק. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הַמְּבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאַט לְךָ,

וְאַל נָא חִבּוּק יַתְעֲךָ,

לְאַט לְךָ שֶׁטֶּבַע הַזְּמַן בְּגִידָה,

וְאַחֲרִית כָּל רֵעוּת פְּרִידָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה: ‘בֶּן-דּוֹדִי, תֵּן לִי מַטְלִית זוֹ’. נְתַתִּיהָ לָהּ. נָטְלָה וּפָרְשָׂה אוֹתָהּ וְרָאֲתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנִּי לָלֶכֶת, אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי: ‘לֵךְ וְהַשָּׁלוֹם יְהֵא מְלַוֶּךָ, וְאוּלָם כְּשֶׁתֵּלֵךְ מֵאֶצְלָהּ שָׂא קוֹלְךָ בְּבֵית-שִׁיר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי כֵן, וְשָׁכַחְתָּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘חִזְרִי עָלָיו’. חָזְרָה עָלָיו. הָלַכְתִּי לַגַּן, וְנִכְנַסְתִּי לִמְקוֹם הַמּוֹשָׁב, וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה מְצַפָּה לִי. כְּשֶׁרָאַתְנִי, קָמָה וְנָשְׁקָה לִי, וְהוֹשִׁיבָה אוֹתִי בְחֵיקָהּ. אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ, וְמִלֵּאנוּ חֶפְצֵנוּ כְּמִקֹּדֶם, וְאֵין צֹרֶךְ בַּחֲזָרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נָשָׂאתִי קוֹלִי לְפָנֶיהָ בְבֵית-הַשִּׁיר,הַיְנוּ:

אוֹהֲבִים, חַי-אֲלֹהִים, הַגִּידוּ נָא הַגֵּד.

מַה יַּעַשׂ אָדָם עֵת אַהֲבָה עָלָיו תַּכְבֵּד?

כְּשֶׁשָּׁמְעָה עָבְרוּ אֶת עֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ וְאָמְרָה:

יַצְפִּין אַהֲבָתוֹ וְסוֹדוֹ יַעֲלִים,

וְרוּחוֹ בַּכֹּל יַאֲרִיךְ נִכְנָע וּמַשְׁלִים.

שָׁמַרְתִּי אֶת הֶחָרוּז בְּלִבִּי וְשָׂמַחְתִּי שֶׁמִּלֵּאתִי רְצוֹן בַּת-דּוֹדִי. יָצָאתִי וּבָאתִי אֶל בַּת-דּוֹדִי. מְצָאתִיהָ שׁוֹכֶבֶת, וְאִמִּי לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ בּוֹכָה עַל מַצָּבָהּ. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ אָמְרָה לִי אִמִּי: ‘כְּלָיָה עָלֶיךָ בֶּן-דּוֹד שֶׁכְּמוֹתְךָ, כֵּיצַד זֶה אַתָּה עוֹזֵב אֶת בַּת-דּוֹדְךָ כְּשֶׁאֵינָה בְקַו הַבְּרִיאוּת, וְאֵינְךָ שׁוֹאֵל לְמַחֲלָתָהּ?’ כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בַת-דּוֹדִי הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְיָשְׁבָה, וְאָמְרָה לִי: “עַזִּיז, הִשְׁמַעְתָּ בְאָזְנֶיהָ בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֵן. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ בָּכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר אַחֵר שֶׁשְּׁמַרְתִּיו בְּלִבִּי’. אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי: ‘הַשְׁמִיעֵנִי אוֹתוֹ’. כְּשֶׁהִשְׁמַעְתִּיו לָהּ, בָּכְתָה בְכִי מַר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

אֵיכָה אַהֲבָה יִשְׁמֹר, וְלִבּוֹ שָׁדְדָה שָׁדוֹד,

וְיוֹם יוֹם לִבּוֹ לְאֶלֶף גְּזָרִים נִגְזָר?

כְּבָר הִתְאַמֵּץ הַאֲרֵךְ רוּחוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ עוֹד

זוּלָתִי לֵב עַל כִּסּוּפָיו לֹא יִגְבָּר.

אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי. ‘כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ, הַשְׁמַע בְאָזְנֶיהָ שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה שֶׁשְּׁמַעְתָּם’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה’. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ אֶל הַגַּן כְּמִנְהָג, וְהָיָה בֵּינֵינוּ מַה שֶׁהָיָה מִמַּה שֶׁתִּקְצַר הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת, הִשְׁמַעְתִּי בְאָזְנֶיהָ אוֹתָם שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתָם שָׁטְפוּ דִּמְעוֹתֶיהָ מֵאֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

וְאִם לֹא יִמְצָא אֹרֶךְ-רוּחַ לְהַצְפִּין סוֹדוֹ,

אֵין לוֹ אִתִּי מוֹעִיל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מוֹתוֹ.

שְׁמַרְתִּיו בְּלִבִּי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה.

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל בַּת-דּוֹדִי מְצָאתִיהָ מוּטֶלֶת מִתְעַלֶּפֶת, וְאִמִּי יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת קוֹלִי, פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה: ‘עַזִּיז, הִשְׁמַעְתָּ בְאָזְנֶיהָ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֵן’ וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אֶת בֵּית-הַשִּׁיר, בָּכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה ‘וְאִם לֹא יִמְצָא וכוּ’. כְּשֶׁשָּׁמְעָה בַּת-דּוֹדִי, הִתְעַלְּפָה שׁוּב, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁמַעְנוּ וְגַם צִיַּתְנוּ וּמַתְנוּ, וְעַתָּה מְסֹר

שְׁלוֹמִי לַאֲשֶׁר בְּעַד חִבּוּר עָצוֹר יַעֲצוֹר.

וְאֵלֶּה הַמְּאֻשָּׁרִים יֵעַלְסוּ בְּאָשְׁרָם עָלוֹס,

וְלָאוֹהֵב הֶעָלוּב רַק יִסּוּרִים מָרִים מְלֹא הַכּוֹס.

וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלַכְתִּי לַגַּן כְּמִנְהָגִי, וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה מְצַפָּה לִי. יָשַׁבְנוּ וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וּמִלֵּאנוּ חֶפְצֵנוּ וְיָשַׁנּוּ עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת נָשָׂאתִי בְּאָזְנֶיהָ מַה שֶּׁאָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרְאָה וְנִבְעֲתָה וְקָרְאָה: ‘חַי-אֱלֹהִים, אוֹמֶרֶת שִׁיר זֶה כְּבָר מֵתָה’. בָּכְתָה וְאָמְרָה: ‘אוֹי לְךָ, מַה קִּרְבָה קְרוֹבָה לְךָ אוֹמֶרֶת שִׁיר זֶה?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בַּת-דּוֹדִי הִיא’. אָמְרָה לִי: ‘שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר. חַי-אֱלֹהִים אִלּוּ הָיְתָה זוֹ בַּת-דּוֹדְךָ, הָיָה אֶצְלְךָ מִן הָאַהֲבָה לָהּ, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלָהּ מִן הָאַהֲבָה לְךָ. אַתָּה הוּא שֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָהּ, יַהֲרָגְךָ אֱלֹהִים כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָהּ. חַי-אֱלֹהִים אִלּוּ הָיִיתָ מַגִּיד לִי, שֶׁבַּת-דּוֹד לְךָ, לֹא הָיִיתִי מְקָרֶבֶת אוֹתְךָ אֵלַי’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אָמְנָם בַּת-דּוֹדִי הִיא, וְהָיְתָה מְפָרֶשֶׁת לִי אֶת הָרְמָזִים שֶׁהָיִית מְרַמֶּזֶת בָּהֶם לִי, וְהִיא הִיא זוֹ שֶׁלִּמְדָה אוֹתִי מַה שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ, וְלֹא הִגַּעְתִּי אֵלַיִךְ אֶלָּא בְּהַדְרָכָתָהּ הַטּוֹבָה’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי:‘כְּלוּם יָדְעָה עַל אוֹדוֹתֵינוּ?’ אָמַרְתִּי: ‘כֵּן.’ אָמְרָה לִי: ‘יוֹגֶה אֱלֹהִים לְךָ אֶת עֲלוּמֶיךָ, כַּאֲשֶׁר הוֹגֵיתָ אֶת עֲלוּמֶיהָ’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: ‘לֵךְ וּרְאֵה אוֹתָהּ’. הָלַכְתִּי וְדַעְתִּי מְבֻלְבֶּלֶת, וְלֹא פָּסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסִמְטָתֵנוּ, וְשָׁמַעְתִּי זְעָקָה. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאָמְרוּ לִי: ‘מָצָאנוּ אֶת עַזִּיזָה מֵתָה מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת’. נִכְנַסְתִּי לֶחָצֵר. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אִמִּי, אָמְרָה: ‘אַתָּה הוּא שֶׁחֶטְאָהּ בְּצַוָּארְךָ וְלֹא יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִדָּמָהּ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

כרך ו

מאת

אלמוני/ת

---

אלף לילה ולילה: הֶמְשֵׁךְ סִפּוּר עַזִּיז וְעַזִּיזָה

מאת

אלמוני/ת

סִפּוּר עַזִיז וְעַזִיזָה (הֶמְשֵׁךְ)

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: נִכְנַסְתִּי לֶחָצֵר, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אִמִּי, אָמְרָה: “עֲוֹנָהּ בְּצַוָּארְךָ וְלֹא יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִדָּמָהּ. כָּלָה תָּבוֹא עָלֶיךָ, בֶּן-דּוֹד שֶׁכְּמוֹתְךָ!” בָּא אָבִי וַהֲכִינוֹנוּ לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ. וְהָלַכְנוּ אַחֲרֵי אֲרוֹנָהּ וּקְבַרְנוּהָ, וְסִדַּרְנוּ עַל קִבְרָהּ קְרִיאוֹת קֻרְאָן, וְנִשְׁאַרְנוּ עַל קִבְרָהּ שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ. נִגְּשָׁה אֵלַי אִמִּי וְאָמְרָה לִי:

“רְצוֹנִי לָדַעַת מַה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ לָהּ עַד שֶׁפִּקַּעְתָּ אֶת מְרֵרָתָהּ. שֶׁכֵּן אֲנִי, בְּנִי, הָיִיתִי שׁוֹאֶלֶת אוֹתָהּ כָּל הַזְּמַן לְסִבַּת מַחֲלָתָהּ, וְלֹא הִגִּידָה לִי וְלֹא גִּלְּתָה לִי. מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁתְּסַפֵּר לִי מַה הוּא שֶׁהָיִיתָ עוֹשֶׂה לָהּ עַד שֶׁמֵּתָה”. אָמַרְתִּי: “לֹא עָשִׂיתִי דָבָר”. אָמְרָה: " אֱלֹהִים יִנְקֹם לָהּ מִמֶּךָּ. אָמְנָם הִיא לֹא סִפְּרָה לִי כְלוּם אֶלָּא הִסְתִּירָה עִנְיָנָהּ עַד שֶׁמֵּתָה. וְהִיא מוֹחֶלֶת לְךָ, שֶׁכֵּן הָיִיתִי אֶצְלָהּ כְּשֶׁמֵּתָה, וּפָקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה לִי: “הוֹי אֵשֶׁת-דּוֹדִי, יִמְחַל אֱלֹהִים לִבְנֵךְ עַל דָּמִי וְלֹא יַעֲנִישֶׁנּוּ עַל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמִּי. וַהֲרֵי אֱלֹהִים מַעֲבִירֵנִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלֵף אֶל הָעוֹלָם הַבָּא הַקַּיָּם”. אָמַרְתִּי לָהּ: “בִּתִּי, שָׁלוֹם לָךְ וְשָׁלוֹם לַעֲלוּמַיִךְ”. וְהָיִיתִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ לְסִבַּת מַחֲלָתָהּ וְלֹא דִבְּרָה דָבָר. אַחַר-כָּךְ חִיְּכָה וְאָמְרָה: " אֵשֶׁת-דּוֹדִי, אִם יְבַקֵּשׁ בְּנֵךְ לָלֶכֶת לַמָּקוֹם שֶׁמִּנְהָגוֹ לָלֶכֶת אֵלָיו, אִמְרִי לוֹ שֶׁיֹּאמַר שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁיַּעֲזֹב אוֹתוֹ מָקוֹם: “הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה, הַבְּגִידָה מְכֹעָרָה” – וְאוֹמֶרֶת אֲנִי זֹאת מֵרַחֲמַי עָלָיו. הָיִיתִי רוֹחֶמֶת אוֹתוֹ בְּחַיָּיו וַאֲנִי רוֹחֶמֶת אוֹתוֹ בְּמוֹתִי“. אַחַר-כָּךְ נָתְנָה לִי חֵפֶץ בִּשְׁבִילְךָ, וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי, שֶׁלֹּא אֶתֵּן אוֹתוֹ לְךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ בּוֹכֶה וּמִתְאַנֵּחַ. וַהֲרֵי הַחֵפֶץ אִתִּי, וּלִכְשֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ כְּפִי הַתֵּאוּר שֶׁתֵּאֲרָה, אֶתְּנֵהוּ לְךָ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “הַרְאִי לִי אוֹתוֹ”, וְלֹא נִתְרַצְּתָה.

אַחַר כָּךְ הָיִיתִי שָׁקוּעַ בְּתַעֲנוּגוֹתַי, וְלֹא הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּמוֹתָהּ שֶׁל בַּת-דּוֹדִי, שֶׁכֵּן הָיִיתִי קַל-הַדַּעַת, וּמִשְׁתּוֹקֵק בְּנַפְשִׁי לִהְיוֹת כָּל יוֹמִי וְלֵילִי עִם אֲהוּבָתִי. וַעֲדַיִן לֹא הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאתִי אֶל הַגָּן וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה יוֹשֶׁבֶת עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ מֵרֹב צִפִּיָּה. וַעֲדַיִן לֹא הָיָה בָרִי לִי שֶׁרָאֲתַה אוֹתִי וּכְבָר חָשָׁה אֵלַי וְנִתְלְתָה בְּצַוָּארִי, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי עַל אוֹדוֹת בַּת-דּוֹדִי. אָמַרְתִּי לָהּ, שֶׁהִיא מֵתָה וְסִדַּרְנוּ לָהּ תְּפִלָּה וְקָרָאנוּ פִּרְקֵי קֻרְאָן, וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ אַרְבָּעָה לֵילוֹת וְזֶה הַחֲמִישִׁי. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָּךְ צָעֲקָה וּבָכְתָה וְאָמְרָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה הָרַגְתָּ אוֹתָהּ? וְאִלּוּ הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עַל אוֹדוֹתֶיהָ לִפְנֵי מוֹתָהּ, הָיִיתִי גוֹמֶלֶת לָהּ טוֹבָה עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה שֶׁשֵּרְתָה אוֹתִי וְהוֹבִילָה אוֹתְךָ אֵלַי, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתִי נִפְגֶשֶׁת אִתְּךָ. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּצָרָה בְּסִבַּת אֲסוֹנָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּבָר מָחֲלָה לִי לִפְנֵי מוֹתָהּ” סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁסִּפְּרָה לִי אִמִּי. אָמְרָה: “מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אִמְּךָ, תִּוָּדַע מִמֶּנָּה עַל דְּבַר הַחֵפֶץ שֶׁאֶצְלָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: "אִמִּי אָמְרָה לִי: “בַּת-דּוֹדְךָ צִוְּתָה אוֹתִי לִפְנֵי שֶׁמֵּתָה וְאָמְרָה לִי: “אִם יְבַקֵּשׁ בְּנֵךְ לֵילֵךְ לַמָּקוֹם שֶׁמִּנְהָגוֹ לָלֶכֶת אֵלָיו, אִמְרִי לוֹ שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הָעַלְמָה כָּךְ, אָמְרָה: “יִהְיוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים עָלֶיהָ, שֶׁכְּבָר הִצִּילָה אוֹתְךָ מִיָּדַי, אַחֲרֵי שֶׁצָּפַנְתִּי בְּלִבִּי לְהַזִּיק לְךָ, וַהֲרֵי שׁוּב אֵינִי מַזֶּקֶת אוֹתְךָ וְלֹא עוֹכַרְתְּךָ”. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁהָיִית מְבַקֶּשֶׁת לַעֲשׂוֹת לִי לִפְנֵי כֵן, אַחֲרֵי שֶׁהָיְתָה יְדִידוּת בֵּינִי וּבֵינֵךְ?” אָמְרָה לִי: לָהוּט אַתָּה אַחֲרַי, וְאוּלָם צָעִיר לְשָׁנִים הִנְּךָ וְלִבְּךָ רֵיק מֵעָרְמָה, וְאִי אַתָּה יוֹדֵעַ לֹא מֵרְמִיָּתֵנוּ וְלֹא מֵעָרְמָתֵנוּ. וְאִלּוּ הָיָה בַּחַיִּים חַיָּתָהּ, הָיְתָה עוֹזֶרֶת לְךָ. וְרַק הִיא בִּלְבַד הִיא הַסִּבָּה לִשְׁלוֹמְךָ, שֶׁהִצִּילָה אוֹתְךָ מֵאֲבַדּוֹן. וּמֵעַתָּה אֲנִי מְיָעֶצֶת אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם שׁוּם אִשָּׁה, וְלֹא תָּשִׂיחַ עִם אַחַת שֶׁכְּמוֹתֵנוּ לֹא עִם צְעִירָה וְלֹא עִם בָּאָה בַּשָּׁנִים. הִשָּׁמֵר לְךָ וְהִזָּהֵר, שֶׁאֵין אַתָּה מַכִּיר עָרְמַת הַנָּשִׁים וְלֹא אֶת מְזִמָּתָן. וְזוֹ שֶׁהָיְתָה מְפָרֶשֶׁת לְךָ אֶת הָרְמָזִים כְּבָר מֵתָה. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּרָעָה וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיַּצִּילְךָ מִמֶּנָּה אַחֲרֵי מוֹת בַּת-דּוֹדְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְאֶחָד,אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: אָמְרָה לִי הָעַלְמָה: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּרָעָה וְלֹא תִּמְצָא מִי שֶׁיַּצִּילְךָ מִמֶּנָּה אַחֲרֵי מוֹת בַּת-דּוֹדְךָ”. חֲבַל עַל בַּת-דּוֹדְךָ, וּלְוַאי שֶׁהָיִיתִי יוֹדַעַת עַל אוֹדוֹתֶיהָ לִפְנֵי שֶׁמֵּתָה, לִגְמֹל לָהּ טוֹב עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַטּוֹבָה. יִהְיוּ רַחֲמֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עָלֶיהָ. הִיא הִצְפִּינָה אֶת סוֹדָהּ וְלֹא גִּלְּתָה מַה שֶּׁעִמָּהּ, וְאִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ מַגִּיעַ אֵלַי לְעוֹלָם. וַהֲרֵי אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ דָּבָר". אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה לִי: "שֶׁתּוֹבִילֵנִי אֶל קִבְרָהּ שֶׁאֲבַקְּרֶנָּה בְקִבְרָהּ שֶׁהִיא בְתוֹכוֹ וְאֶכְתֹּב עָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר. אָמַרְתִּי לָהּ: “לְמָחָר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. יָשַׁנְתִּי עִמָּהּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי כָּל שָׁעָה: “לוּ הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עַל-דְּבַר בַּת-דּוֹדְךָ לִפְנֵי מוֹתָהּ!” אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה פֵּרוּשָׁן שֶׁל שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ שֶׁאָמְרָה, הַיְנוּ: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה?” לֹא עָנְתָה אוֹתִי. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָמָה וְלָקְחָה כִיס וּבוֹ דִינְרֵי זָהָב, וְאָמְרָה לִי: “קוּם וְהַרְאֵנִי אֶת קִבְרָהּ שֶׁאֶכְתֹּב עָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר וְאָקִים עָלָיו כִּפָּה, וַאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיהָ וְאוֹצִיא דִּינָרִים אֵלֶּה לִצְדָקָה לְעִלּוּי נִשְׁמָתָהּ”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הָלַכְתִּי לְפָנֶיהָ וְהָלְכָה אַחֲרַי. וְהָיְתָה מְחַלֶּקֶת צְדָקָה כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנָּתְנָה צְדָקָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “זוֹ הִיא לְעִלּוּי נִשְׁמַת עַזִיזָה, שֶׁהִצְפִּינָה סוֹדָהּ עַד שֶׁשָּׁתְתָה כוֹס מוֹתָהּ, וְלֹא גִּלְּתָה סוֹד אַהֲבָתָהּ”. לֹא פָסְקָה מִלְּחַלֵּק צְדָקָה מִן הַכִּיס, כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “לְעִלּוּי נִשְׁמַת עַזִיזָה” עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַקֶּבֶר, וְאָזַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַכִּיס, כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַקֶּבֶר בְּעֵינֶיהָ נָפְלָה עָלָיו וּבָכְתָה בְכִי מָר. אַחַר-כָּךְ הוֹצִיאָה חֶרֶט פְּלָדָה וּפָטִישׁ נָאֶה וְחָרְתָה בַחֶרֶט עַל הָאֶבֶן שֶׁעַל הַקֶּבֶר מִלְּמַעְלָה בִכְתָב יָפֶה בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בָּהֶם:

עָבַרְתִּי עַל קֶבֶר שָׁחוּק בְּתוֹךְ גַּן,

עָלָיו שֶׁבַע כַּלְנִיוֹת אֲגְדַת נִצְן

וָאֹמַר: “לְמִי קֶבֶר זֶה?” עָנַנִי הֶעָפָר

“נְהַג נִימוּס! קֶבֶר זֶה אוֹהֵב בּוֹ נִקְבָּר”.

אָמַרְתִּי:"יִשְׁמָרְךָ אֵל, הוֹי חֲלַל אַהַב

וְהִשְׁכִּינְךָ בְּגַן-עֵדֶן עֲלֵי מְרוֹם מוֹשָׁב".

עֲלוּבִים אַנְשֵׁי-אַהֲבָה עֲדֵי קֶבֶר אֻמְלָלִים

וַעֲלֵיהֶם עֲפַר עֹנִי, קִבְרוֹתָם מְחֻלָּלִים.

אִלּוּ זָרוֹעַ יָכֹלְתִּי הִנֵּה גַן זְרַעְתִּיךָ,

וְאֶת דִּמְעִי הַשּׁוֹקֵק שָׁקֹה הִשְׁקֵיתִיךָ.

בָּכְתָה בְכִי מַר וְקָמָה. קַמְתִּי עִמָּהּ וּפָנִינוּ לַגָּן. אָמְרָה לִי: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא תִפָּרֵד מִמֶּנִּי לְעוֹלָם”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. הָיִיתִי חוֹזֵר וּבָא אֶצְלָהּ, וְכָל פַּעַם שֶׁלַּנְתִּי אֶצְלָהּ, הִסְבִּירָה לִי פָנִים, וְהָיְתָה מְכַבֶּדֶת אוֹתִי וְשׁוֹאֶלֶת אוֹתִי בִדְבַר שְׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁאָמְרָה אוֹתָן בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה לְאִמִּי, וַאֲנִי חוֹזֵר לְפָנֶיהָ עֲלֵיהֶן. לֹא פָסַקְתִּי מִמַּצָּב זֶה, מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְגִפּוּף וְחִבּוּק, וְהַחֲלָפַת בְּגָדִים מִן הַבְּגָדִים הָעֲדִינִים, עַד שֶׁעָבִיתִי וְשָׁמַנְתִּי, וְלֹא הָיָה בִי לֹא צַעַר וְלֹא יָגוֹן וְלֹא אֵבֶל, וְשָׁכַחְתִּי אֶת בַּת-דּוֹדִי. שָׁהִיתִי שָׁקוּעַ בְאוֹתָם הַתַּעֲנוּגוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה, בְּראֹשׁ-הַשָּׁנָה נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִתְקַנְתִּי עַצְמִי, וְלָבַשְׁתִּי חֲלִיפַת בְּגָדִים מְפֹאָרָה. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ שָׁתִיתִי כוֹס מַשְׁקֶה וְשָׁאַפְתִּי רֵיחַ בְּגָדַי הַמְעֹרָבִים בְּמִינֵי בְּשָׂמִים, וְלִבִּי חָפְשִׁי מִדְּאָגָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַעְתִּי מִבְּגִידוֹת הַמְאֹרָעוֹת וּמִתַּהְפּוּכוֹתֵיהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, נִכְסְפָה נַפְשִׁי לָלֶכֶת אֵלֶיהָ, וַאֲנִי שִׁכּוֹר, אֵינִי יוֹדֵעַ לְאָן אֲנִי פוֹנֶה. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִטַּנִי הַשִּׁכָּרוֹן לִרְחוֹב, רְחוֹב הַנָּגִיד שְׁמוֹ. וּבְעוֹד אֲנִי מִתְהַלֵּךְ בְּאוֹתוֹ רְחוֹב, וְהִנֵּה זְקֵנָה מְהַלֶּכֶת, וּבְאַחַת יָדֶיהָ נֵר דּוֹנַג מֵאִיר וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה מִכְתָּב מְקֻפָּל.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם שֶׁשְּׁמוֹ עַזִיז, אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי לָרְחוֹב שֶׁשְּׁמוֹ רְחוֹב הַנָּגִיד, הִתְהַלַּכְתִּי בוֹ, וּבְעוֹד אֲנִי מְהַלֵּךְ בְאוֹתוֹ רְחוֹב, וְהִנֵּה זְקֵנָה מְהַלֶּכֶת, וּבְאַחַת יָדֶיהָ נֵר דּוֹנַג מֵאִיר וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה מִכְתָּב מְקֻפָּל. נִגָּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, וְהִיא עֵינָהּ בּוֹכִיָּה וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יְבָרֶכְךָ אֵל מְבַשְּׂרִי טוֹב בְּבוֹאֶךָ,

וּכְבָר הֵבֵאתָ נְעִימוּת לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיךָ.

אִלּוּ הִסְתַּפֵּק בִּתְמוּנָה פְּרוּעָה,

לוֹ נָתַתִּי לִבָּתִי מֵעֵת פֵּרוּד שְׁסוּעָה.

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה לִי: “בְּנִי יוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרֹא?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן, דּוֹדָתִי הַזְּקֵנָה”. אָמְרָה לִי: “טֹל מִכְתָּב זֶה וּקְרָא אוֹתוֹ לִי”. וְהוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַמִּכְתָּב. לְקַחְתִּיו מִמֶּנָּה וּפְתַחְתִּיו וּקְרָאתִיו לְפָנֶיהָ. וְהָיָה תָכְנוֹ: מִכְתָּב מִן הָרָחוֹק הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם הַחֲבִיבִים. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ שָׂמְחָה וְהֵאִירָה לִי פָנִים וּבֵרְכָה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי: “יָגֹל אֱלֹהִים מֵעָלֶיךָ צַעַר כְּשֵׁם שֶׁגַּלֹּתָ צַעֲרִי”. לָקְחָה אֶת הַמִּכְתָּב וְהָלְכָה שְׁנֵי צְעָדִים. תְּקָפַנִי צֹרֶךְ לְהָטִיל מַיִם, וְיָשַׁבְתִּי בְמָקוֹם אֶחָד לְהָטִיל מַיִם. קַמְתִּי וְסִדַּרְתִּי אֶת עַצְמִי וְשִׁלְשַׁלְתִּי עָלַי אֶת בְּגָדַי וּבִקַּשְׁתִּי לֵילֵךְ. נִגְּשָׁה אֵלַי הַזְּקֵנָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדַי וְאָמְרָה לִי: “אֲדוֹנִי, אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יִתֵּן לְךָ בְרָכָה בַּעֲלוּמֶיךָ וְלֹא יָמִיט עָלֶיךָ קָלוֹן, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתֵּלֵךְ עִמִּי צְעָדִים מִסְפָּר עַד לְאוֹתוֹ שַׁעַר, שֶׁכֵּן סִפַּרְתִּי לָהֶם מַה שֶׁהִשְׁמַעְתָּ אוֹתִי בִקְרִיאַת הַמִּכְתָּב, וְאֵינָם מַאֲמִינִים לִי. בֹּא אֵפוֹא עִמִּי שְׁנֵי צְעָדִים, וּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת הַמִּכְתָּב מֵאַחֲרֵי הַשַּׁעַר, וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת עָלֶיךָ” אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא עִנְיַן מִכְתָּב זֶה?” אָמְרָה לִי: "בְּנִי, מִכְתָּב זֶה מִבְּנִי הוּא בָא, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנִּי מֶשֶׁךְ זְמַן עֶשֶׂר שָׁנִים, מֵאָז נָסַע בִּסְחוֹרָה לַנֵּכָר, וְנִכְרְתָה תִקְוָתֵנוּ, שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁמֵּת. אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִכְתָּב זֶה, וְלוֹ אָחוֹת הַבּוֹכָה עָלָיו כָּל מֶשֶׁךְ זְמַן הִפָּקְדוֹ בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וּבִקְצוֹת הַיּוֹם. אָמַרְתִּי לָהּ, שֶׁשָּׁלוֹם לוֹ וּבְטוּב הוּא. אַךְ אֵין הִיא מַאֲמִינָה לִי. אָמְרָה לִי: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַתְּ מְבִיאָה אֵלַי מִי שֶׁיִּקְרָא לִי מִכְתָּב זֶה וְיַגִּיד לִי, שֶׁיִּשְׁקֹט לִבִּי וְתָנוּחַ דַּעְתִּי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ בְּנִי שֶׁהָאוֹהֲבִים נְתוּנִים לְהַרְהוֹרִים רָעִים. עֲשֵׂה אֵפוֹא עִמִּי חֶסֶד בִּקְרִיאַת מִכְתָּב זֶה כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד מֵאַחֲרֵי הַמָּסָךְ, וַאֲחוֹתוֹ שׁוֹמַעַת מִן הַדֶּלֶת פְּנִימָה, שֶׁתִּזְכֶּה לְשָׂכָר הָעוֹלָם-הַבָּא הַמְזֻמָּן לְמִי שֶׁמְּמַלֵּא חֶפְצוֹ שֶׁל מֻסְלִים וּמֵפִיג צַעֲרוֹ. וּכְבָר אָמַר שְׁלִיחַ-אֱלֹהִים, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם: “מִי שֶׁמֵּפִיג מִמְּצֹעָר מִצַּעַר הָעוֹלָם הַזֶּה אֶת צַעֲרוֹ, יָפִיג לוֹ אֱלֹהִים צַעַר הָעוֹלָם הַבָּא” וּבְמַאֲמָר אַחֵר אָמַר: “מִי שֶׁהֵפִיג לְאָחִיו צַעַר הָעוֹלָם הַזֶּה, יָפִיג לוֹ אֱלֹהִים שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים צַעַר מִצַּעַר יוֹם תְּחִיַּת-הַמֵּתִים”. וַהֲרֵי אֲנִי פָנִיתִי אֵלֶיךָ וְלֹא תַכְזִיב תִּקְוָתִי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, עִבְרִי לְפָנַי”. עָבְרָה לְפָנַי, וְהָלַכְתִּי אַחֲרֶיהָ קְצָת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְשַׁעְרָהּ שֶׁל חָצֵר גְדוֹלָה. וְאוֹתוֹ שַׁעַר מְצֻפֶּה רִקּוּעַ נְחשֶׁת אֲדֻמָּה הָיָה. עָמַדְתִּי מֵאַחֲרֵי הַשַּׁעַר. קָרְאָה הַזְּקֵנָה בְּלָשׁוֹן לוֹעֲזִית, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר וּכְבָר קָרְבָה צְעִירָה בְקַלּוּת וּזְרִיזוּת, וְסַרְבָּלֶיהָ מֻפְשָׁלִים לָהּ עַד לְבִּרְכֶּיהָ. רָאִיתִי לָהּ שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם הַמְבִיאוֹת בִּמְבוּכָה אֶת הַדַּעַת וְאֶת הָעַיִן, וְהִיא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּתֵאוּרָהּ:

הוֹי הַחוֹשֶׂפֶת שׁוֹק לְהַצִּיגוֹ לָעַיִן,

עֵין אוֹהֲבִים, לַהֲבִינָם הַסָּמוּי עֲדַיִן,

וְטוֹפֶפֶת בְּגָבִיעַ לְמוּל נֶפֶשׁ חָשְׁקָה:

אֵין מְפַתֶּה אָדָם זוּלַת הַכּוֹס וּמַשְׁקָהּ.

וְעָדוּ אֶת שְֹתֵּי שׁוֹקֶיהָ שֶׁדָּמוּ לְעַמּוּדֵי שַׁיִשׁ, שֵׁרוֹת זָהָב מְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים יְקָרוֹת. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה מְפֻשֶּׁלֶת שַׁרְווּלֶיהָ עַד מִתַּחַת לְבֵית-שֶׁחְיָהּ, וַחֲשׂוּפוֹת זְרוֹעוֹתֶיהָ. וְהִסְתַּכַּלְתִּי בְּקְנֵי-יָדֶיהָ הַלְּבָנוֹת, וְהָיוּ בִזְרוֹעוֹתֶיהָ שְׁנֵי זוּגוֹת שֶׁל אֶצְעָדוֹת, וּבְאָזְנֶיהָ נִזְמֵי פְנִינִים וּבְצַוָּארָה עֲנָק יְקַר-עֵרֶך שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּבְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת רִקּוּעַ דַּק מְעֻטָּרָה, מְשֻׁבֶּצֶת כָּל אֶבֶן יְקָרָה. וּכְבָר שִׁלְּבָה אֶת שׁוּלֵי כֻתָּנְתָּה בְּחֵן בְּתוֹךְ רְצוּעַת מִכְנָסֶיהָ כְאִלּוּ הָיְתָה עֲסוּקָה בַּעֲבוֹדָה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה בְּלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וּמְתוּקָה, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מָתוֹק מִמֶּנָּה: “אִמִּי, זֶה הוּא שֶׁבָּא לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב?” אָמְרָה לָהּ: “הֵן”. הוֹשִׁיטָה לִי אֶת יָדָהּ עִם הַמִּכְתָּב, וְהָיָה בֵינָהּ וּבֵין הַשַּׁעַר בְּמִדַּת הַקָּנֶה כְּאַרְבַּע בָּאַמָּה, שָׁלַחְתִּי יָדִי לִטֹּל מִמֶּנָּה אֶת הַמִּכְתָּב וְהִכְנַסְתִּי אֶת רֹאשִׁי וּכְתֵפַי בַּשַּׁעַר לְהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, וּבְטֶרֶם הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, הִכְּתָה הַזְּקֵנָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל גַּבִּי וְדָחֲפָה אוֹתִי וְהַמִּכְתָּב בְּיָדִי, פְּנִימָה. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וּמָצָאתִי עַצְמִי בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, מִן הַמְּסְדָּרוֹן וְלִפְנִים. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הַמְסַנְוֵר, וְלֹא הָיָה לָהּ עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “פָּנִיתִי כֹה וָכֹה, וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, מִן הַמְּסְדָּרוֹן וְלִפְנִים, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מַהֵר יוֹתֵר מִן הַבָּרָק הַמְסַנְוֵר וְלֹא הָיָה לָהּ עִנְיָן יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִנְעֹל אֶת הַשַּׁעַר. אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי הַנַּעֲרָה בִּפְנִים הַמִּסְדְּרוֹן נִגְּשָׁה אֵלַי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל חָזָהּ, וְהֵטִילָה אוֹתִי לָאָרֶץ וְרָכְבָה עַל חָזִי וְעִשְּׂתָה אֶת בִּטְנִי בְיָדֶיהָ, עַד שֶׁנִּטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי. אַחַר-כָּךְ תָּפְסָה אוֹתִי בְיָדָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהֵחָלֵץ מִמֶּנָּה, מֵעֹז זֶה שֶׁאִמְּצָה אוֹתִי בוֹ. הִכְנִיסָה אוֹתִי לַבַּיִת, וְנִכְנְסָה הַזְּקֵנָה לְפָנֶיהָ, וְעִמָּה נֵר-דּוֹנַג מֵאִיר, עַד שֶׁעָבְרָה שִׁבְעָה מִסְדְּרוֹנִים. אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה אוֹתִי לְאוּלָם גָּדוֹל וּבוֹ אַרְבַּע אִצְטַבּוֹת נִשָּׂאותֹ לְמוֹשַׁב אוֹרְחִים, שֶׁהָיוּ רוֹכְבִים עַל סוּסִים יְכוֹלִים לְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם בְּכַדּוּר. אַחַר-כָּךְ הוֹשִׁיבָה אוֹתִי וְאָמְרָה לִי: “פְּקַח אֶת עֵינֶיךָ”, פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי, כְּשֶׁעוֹדֶנִּי אֲחוּז סְחַרְחֹרֶת מֶעָצְמַת מַה שֶׁאִמְּצָה אוֹתִי אֵלֶיהָ וְעִשְּׂתָה אֶת בִּטְנִי. רָאִיתִי אֶת כָּל הָאוּלָם בָּנוּי שַׁיִשׁ מִתְנוֹצֵץ, וְהַשְּׁטִיחִים כֻּלָּם קְטִיפָה וְכֵן הַכָּרִים וְהַמַּצָּעִים. וְשָׁם שְׁנֵי סַפְסָלִים נְחשֶׁת קָלָל, וְעֶרֶשׂ זָהָב, אָדֹם מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. אֲשֶׁר לֹא יִצְלַח אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁכְּמוֹתְךָ. אָמְרָה לִי:” עַזִיז, אֵיזֶה מִשְּׁנֵי הַמַּצָבִים חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר, הַמָּוֶת אוֹ הַחַיִּים?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הַחַיִּים”. אָמְרָה לִי: “אִם הַחַיִּים חֲבִיבִים עָלֶיךָ יוֹתֵר, הִתְחַתֵּן בִּי”. אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי בוֹחֵל לְהִתְחַתֵּן בְּאַחַת שֶׁכְּמוֹתֵךְ”. אָמְרָה לִי: “אִם אַתָּה מִתְחַתֵּן עִמִּי, אַתָּה נִצָּל מִבַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמִי הִיא בַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה?” צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה אֵין אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ, וַהֲרֵי זֶה לְךָ הַיּוֹם שָׁנָה וְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בְּחֶבְרָתָהּ? יַשְׁמִיד אוֹתָהּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. חֵי-אֱלֹהִים, אֵין בְּנִמְצָא יוֹתֵר עֲרוּמָה מִמֶּנָּה. וְכַמָּה אֲנָשִׁים הָרְגָה לְפָנֶיךָ, וְכַמָּה מַעֲשִׂים עָשְׂתָה. וְכֵיצַד זֶה יָצָאתָ בְשָׁלוֹם מִמֶּנָּה, וְלֹא הָרְגָה אוֹתְךָ וְלֹא פָּגְעָה בְּךָ אַחֲרֵי שְׁהִיָּתְךָ בְחֶבְרָתָהּ מֶשֶׁךְ זְמַן זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, תָּמַהְתִּי תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, מִי הוּא זֶה שֶׁהִגִּיד לָך עַל אוֹדוֹתֶיהָ?” אָמְרָה: “מַכִּירָה אֲנִי אוֹתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁהַזְּמַן יוֹדֵעַ אֶת פְּגָעָיו. וְאוּלָם רְצוֹנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לְךָ עִמָּהּ, כְּדֵי שֶׁאֵדַע מַה הִיא הַסִּבָּה שֶׁיָּצָאתָ מִמֶּנָּה בְשָׁלוֹם”. סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי עִמָּהּ וְעִם בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה. הִתְפַּלְּלָה עָלֶיהָ לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים וְדָמְעוּ עֵינֶיהָ וְסָפְקָה כַפֶּיהָ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל דְּבַר מוֹת בַּת-דּוֹדִי עַזִיזָה,

וְאָמְרָה: “יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּמוּרָתָהּ טוֹבָה יוֹתֵר, עַזִיז. אָכֵן הִיא הָיְתָה הַנְּסִבָּה שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִבַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה. וְאִלְמָלֵא הִיא הָיִיתָ נִשְׁמָד”. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי מְזִמָּתָהּ וְרָעָתָהּ, וְאוּלָם אֵינִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר“. אָמַרְתִּי: “הֲרֵי כָל זֶה כְבָר בָּא”. הֵנִיעָה בְרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: " חֵי-אֱלֹהִים אֵין בְּנִמְצָא כַיּוֹם כְּמוֹ עַזִיזָה”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּבִשְׁעַת מִיתָתָהּ צִוְּתָה אוֹתִי לְהַגִּיד לְאוֹתָהּ עַלְמָה רַק שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ וְלֹא יוֹתֵר וְהֵן: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ אָמְרָה לִי: “חֵי-אֱלֹהִים עַזִיז, שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ הֵן שֶׁהִצִּילוּ אוֹתְךָ מִיָּדָהּ וּבְסִבָּתָן לֹא הָרְגָה אוֹתְךָ. וּכְבָר הִצִּילָה אוֹתְךָ בַת-דּוֹדְךָ בְּחַיֶּיהָ וּבְמִיתָתָהּ. וְדַע, שֶׁאֲנִי, חֵי-אֱלֹהִים, נִכְסֶפֶת הָיִיתִי יוֹם יוֹם לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ. וְלֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי אֶלָּא בְשָׁעָה זוֹ, כְּשֶׁהֶעֱרַמְתִּי עָלֶיךָ בְּתַחְבּוּלָה זוֹ שֶׁעָלְתָה יָפֶה, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה עֲדַיִן צָעִיר לְיָמִים וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ לֹא עָרְמַת הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת וְלֹא מְזִמּוֹת הַזְּקֵנוֹת”. אָמַרְתִּי לָהּ: “חֵי-אֱלֹהִים, לֹא”. אָמְרָה לִי: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיִשְׁקֹט לְבָבְךָ. הַמֵּת עוֹבֵר אֶל רַחֲמֵי אֱלֹהִים, וְהַחַי זוֹכֶה לְטוֹב, וַהֲרֵי אַתָּה בָחוּר נָאֶה, וַאֲנִי אֵינִי חֲפֵצָה בְּךָ אֶלָּא עַל-פִּי חֻקַּת אֱלֹהִים וּשְׁלִיחוֹ, יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֶׂם לוֹ שָׁלוֹם, וְכָל מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמָּמוֹן וּמֵאֲרִיגִים מְבִיאִים אֵלֶיךָ מְהֵרָה, וַאֲנִי לֹא אֶפֹּל עָלֶיךָ לְמַעֲמָסָה לְעוֹלָם. וְאַף גַּם אֶצְלִי הַלֶּחֶם אָפוּי תָּמִיד וְהַמַּיִם בַּכַּד, וְאֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתַּעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂה הַתַּרְנְגוֹלִים”. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁעוֹשִׂים הַתַּרְנְגוֹלִים?” צָחֲקָה וְהִכְּתָה בְּכַפֶּיהָ וְהִתְגַּלְגְּלָה עַל גַּבָּהּ מֵרֹב צְחוֹק. יָשְׁבָה וְאָמְרָה לִי: “אִי אַתָּה יוֹדֵעַ אוּמָנוּת הַתַּרְנְגוֹלִים?” אָמַרְתִּי: “לֹא, אֵינִי יוֹדֵעַ אוּמָנוּת זוֹ”. אָמְרָה לִי: “אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְדוֹרֵס”. כְּשֶׁאָמְרָה לִי כָּךְ שְׁאַלְתִּיהָ נָבוֹךְ: “כְּלוּם זוֹהִי אוּמָנוּתָם שֶׁל הַתַּרְנְגוֹלִים?” אָמְרָה לִי: “כֵּן, וְאֵינִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ אֶלָּא שֶׁתֶּאֱזֹר חֲלָצֶיךָ וּתְחַזֵּק לִבְּךָ וּתְמַלֵּא כְּפִי כֹּחֲךָ חוֹבַת הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ”. הִכְּתָה כַּף אֶל כָּף וְקָרְאָה: “אִמִּי, הַכְנִיסִי אֶת מִי שֶׁאֶצְלֵךְ”. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה מִיָּד עִם אַרְבָּעָה עֵדִים כְּשֵׁרִים, וּצְעִיף שֶׁל מֶשִׁי בְּיָדָהּ. הִדְלִיקָה אֶת אַרְבַּעַת הַנֵּרוֹת, וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ הָעֵדִים נָתְנוּ לִי שָׁלוֹם וְיָשְׁבוּ. קָמָה הַנַּעֲרָה וְשִׁלְשְׁלָה צָעִיף אָרֹךְ עַל עַצְמָהּ, וּמָסְרָה כֹּחַ-הַרְשָׁאָה לְאֶחָד מֵהֶם לְסַדֵּר אֶת שְׁטָר קֶשֶׁר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלָּהּ. כָּתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין, וְהֵעִידָה בְּעַצְמָה שֶׁכָּל הַמֹּהַר כְּבָר הִגִּיעַ לְיָדָהּ. מַה שֶּׁיֵּשׁ לִתֵּן לָאִשָּׁה לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין וּלְאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין, וּשֶׁבְּיָדָהּ לִי עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים מֵהוֹנָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ:” כְּשֶׁנִּכְתַּב שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין, הֵעִידָה בְּעַצְמָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְיָדָהּ כָּל הַמֹּהַר מַה שֶּׁיֵּשׁ לִתֵּן לָאִשָּׁה לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין וּלְאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין, וּשֶׁבְּיָדָהּ לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים מֵהוֹנָהּ. נָתְנָה לָעֵדִים אֶת שְׂכָרָם וְהָלְכוּ לָהֶם דֶרֶךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ בוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה הַנַּעֲרָה וּפָשְׁטָה אֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וּבָאָה בִכְתֹנֶת דַּקָּה רְקוּמָה רִקְמַת זָהָב. תָּפְסָה בְּיָדִי וְעָלְתָה לָעֶרֶשׂ וְאָמְרָה לִי: “אֵין גְּנַאי בַּמֻּתָּר”. שָׁכְבָה עַל גַּבָּהּ וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ. וּכְשׁרְאִיתִיהָ מוּטֶלֶת כָּךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק עוֹד. חִבַּקְתִּיהָ וּנְשַׁקְתִּיהָ חַמּוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁעָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ נֶאֱנַחַת וּבוֹשָׁה וּבוֹכָה מִבְּלִי לְהַזִּיל דֶּמַע. וּבְשָׁעָה שֶׁלָחֲשָׁה לִי: “אֲהוּבִי עֲשֵׂה זֹאת”, נִזְכַּרְתִּי מִיָּד בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

וּבְעֵת גַּלֹּתִי מִגַּג גֵּוָּה אֶת הַלְּבוּשׁ

מְצָאתִיהָ צָרָה כַּאֲשֶׁר צָרוּ גַּם דַעְתִּי גַּם הָרְכוּשׁ.

נִגַּשְׁתִּי לְמַעֲשֶׂה וְנֶאֱנְחָה, שָׁאַלְתִּי: “עַל מָה כָּכָה?”

וַתֹּאמַר: “נֶאֱנַחְתִּי כְמֵהָה לְכָל הַבְּרָכָה”.

לָחֲשָׁה: “אֲהוּבִי, עֲשֵׂה כְּכָל אֲשֶׁר תּוּכַל. שִׁפְחָתְךָ אֲנִי. הָבָה, יְהֵא מַעַשְׂךָ שָׁלֵם”. וְכָךְ הִשְׁמִיעָה לִי בְּלִי הֶרֶף דִּבְרֵי עֲגָבִים וַאֲנָחָה וַאֲנָקָה, בְּעוֹד הִיא מְנַשֶּׁקֶת אוֹתִי וּמְחַבֶּקֶת בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אָשְׁרֵנוּ וְהָיָה שָׁלֵם מִתּוֹךְ גִּמְגּוּמֵי-עֲגָבִים. יָשַׁנּוּ עַד לַבֹּקֶר. בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת. נִגְּשָׁה אֵלַי מְחַיֶּכֶת וְאָמְרָה לִי: “כְּלוּם דּוֹמֶה אַתָּה שֶׁהַכְּנִיסָה לְבֵית-הַמֶּרְחָץ כַּיְצִיאָה מִתּוֹכוֹ?¹ דּוֹמָה אֲנִי שֶׁאֵין אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי כְּבַעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, וְהִשָּׁמֵר לְךָ מֵחֲשֹׁב כָּךְ, אֵין אַתָּה אֶלָּא בַעֲלִי עַל-פִּי שְׁטָר-נִשּׂוּאִין וְהַחוֹב. וְאִם שִׁכּוֹר הָיִיתָ, הִתְעוֹרֵר וַחֲזֹר לְבִינָתְךָ, שֶׁכֵּן חָצֵר זוֹ שֶׁאַתָּה בְּתוֹכָהּ אֵינָה נִפְתַּחַת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בְּכָל שָׁנָה. קוּם אֶל הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ”. קַמְתִּי וּמְצָאתִיו נָעוּל וּמְסֻמָּר בְּמַסְמְרוֹת. חָזַרְתִּי וְהוֹדַעְתִּי לָהּ שֶׁנָּעוּל הוּא וּמְסֻמָּר בְּמַסְמְרוֹת, אָמְרָה לִי: “עַזִיז, יֵשׁ אִתָּנוּ מִן הַקֶּמַח וְהַתְּבוּאָה וְהַפְּרִי וְהָרִמּוֹן וְהַסֻּכָּר וְהַבָּשָׂר וְהַצֹּאן וְהַתַּרְנְגֹלוֹת וְזוּלַת זֶה מַה שֶׁיַּסְפִּיק לָנוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, וְלֹא יִפָּתַח שְׁעָרֵנוּ אֶלָּא אַחֲרֵי שָׁנָה מִן הַלַּיְלָה הַזֶּה. וְיוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאַתָּה שׁוּב לֹא תִּרְאֶה עַצְמְךָ מִחוּץ לְחָצֵר זוֹ אֶלָּא אַחֲרֵי שָׁנָה”. אָמַרְתִּי: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים”. אָמְרָה לִי: “וּמַה הוּא הַלּוֹחֵץ עָלֶיךָ, אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה בַּמַּצָּב הַטּוֹב בְּיוֹתֵר?” צָחֲקָה וְצָחַקְתִּי אֲנִי, וְצִיַּתִּי לָהּ לְכָל מַה שֶּׁאָמְרָה לִי. עָמַדְתִּי אֶצְלָהּ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמִתְעַנֵּג וּמִתְעַלֵּס עַד שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ שָׁנָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. כְּשֶׁתַּמָּה הַשָּׁנָה, חוֹנַנְתִּי מִמֶּנָּה יֶלֶד. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁמַעְתִּי פְתִיחַת הַשַּׁעַר. נִכְנְסוּ בְּנֵי-אָדָם וְאִתָּם עֻגוֹת וְקֶמַח וְסֻכָּר. בִּקַּשְׁתִּי לָצֵאת, אָמְרָה לִי: “הַמְתֵּן עַד לִשְׁעַת הָעֶרֶב. כְּמוֹת שֶׁנִּכְנַסְתָּ, כָּךְ תֵּצֵא”. הִמְתַּנְתִּי עַד לִשְׁעַת-הָעֶרֶב וּבִקַּשְׁתִּי לָצֵאת מְפַחֵד וְחָרֵד. אָמְרָה לִי: “אֵינִי מַנִּיחָה אוֹתְךָ לָצֵאת, עַד שֶׁאַתָּה נִשְׁבָּע שֶׁתָּשׁוּב הַלַּיְלָה הַזֶּה לִפְנֵי שֶׁיִּנָּעֵל הַשַּׁעַר”. נַעֲנֵיתִי לָהּ לְכָךְ. הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה בַּסַּיִף וּבַסֵּפֶר וּבְגֵרוּשִׁין שֶׁאָשׁוּב אֵלֶיהָ.

אַחַר-כָּךְ יָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וְהָלַכְתִּי לַגַּן וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ כְּדַרְכּוֹ. כָּעַסְתִּי וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי אֲנִי נִפְקַדְתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה שָׁנָה תְמִימָה וּבָאתִי בְהֶסַּח-הַדַּעַת, וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ כְּדַרְכּוֹ. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם הַנַּעֲרָה הִיא כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנַס וְנִרְאֶה לְפָנֶיהָ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אִמִּי, וּמַה גַּם שֶׁהַשָּׁעָה שְׁעַת הָעֶרֶב. נִכְנַסְתִּי לַגָּן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נִכְנַסְתִּי לַגָּן וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמּוֹשָׁב, וּמָצָאתִי אֶת בַּת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ עַל בִּרְכֶּיהָ וְיָדָהּ עַל לֶחְיָהּ, וּכְבָר נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְעֵינֶיהָ מָשְׁפָּלוֹת לָאָרֶץ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אָמְרָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים עַל הַשָּׁלוֹם”. הִתְאַמְּצָה לָקוּם וְנָפְלָה מִשִּׂמְחָתָהּ. בּשְׁתִּי בְּפָנֶיהָ וְהִרְכַּנְתִּי רֹאשִׁי. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וּנְשַׁקְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “כֵּיצַד זֶה יָדַעְתְּ שֶׁאָבוֹא אֵלַיִךְ בְּשָׁעָה זוֹ?” אָמְרָה לִי: “לֹא יָדַעְתִּי כְלוּם עַל כָּךְ, חֵי אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה לִי שָׁנָה שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי בָהּ טַעַם שֵׁנָה, אֶלָּא הָיִיתִי נְעוֹרָה כָל לַיְלָה מְצַפָּה לְךָ. וַאֲנִי בְמַצָּב זֶה מִן הַיּוֹם שֶׁיָּצָאתָ מֵאֶצְלִי שֶׁנָּתַתִּי לְךָ חֲלִיפַת הָאָרִיג הַחֲדָשָׁה, וְהִבְטַחְתָּ אוֹתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי. הָיִיתִי מְצַפָּה וְלֹא בָאתָ לֹא לַיְלָה רִאשׁוֹן וְלֹא לַיְלָה שֵׁנִי וְלֹא לַיְלָה שְׁלִישִׁי. נִשְׁאַרְתִּי מְצַפָּה לְבוֹאֲךָ, שֶׁכָּךְ הוּא הָאוֹהֵב. מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי שֶׁתְּסַפֵּר לִי אֶת סִבַּת הֵעָדֶרְךָ מֵאֶצְלִי שָׁנָה זוֹ”. סִפַּרְתִּי לָהּ. כְּשֶׁנּוֹדַע לָהּ שֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה חָוְרוּ פָנֶיהָ. אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: “בָּאתִי אֵלַיִךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְהוֹלֵךְ לִפְנֵי אוֹר-הַבֹּקֶר”. אָמְרָה: “וְכִי לֹא דַי לָהּ לְזוֹ שֶׁנִּשְּׂאָה לְךָ וְהֶעֱרִימָה עָלֶיךָ וְחָבְשָׁה אוֹתְךָ שָׁנָה תְמִימָה אֶצְלָהּ, עַד שֶׁהִשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ בְּגֵרוּשִׁין, שֶׁתַּחְזֹר אֵלֶיהָ לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר, וְלֹא הִרְשְׁתָה לְךָ שֶׁתַּקְדִּישׁ שָׁעָה לֹא לְאִמְּךָ וְלֹא לִי, וְלֹא קַל הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ שֶׁתְּבַלֶּה אֵצֶל אַחַת מֵאִתָּנוּ לַיְלָה אֶחָד? וְכֵיצַד הוּא מַצָּבָהּ שֶׁל זוֹ שֶׁנֶעֱצַרְתָּ מֵאֶצְלָהּ שָׁנָה תְמִימָה, אַחֲרֵי שֶׁיָּדְעָה אוֹתְךָ לְפָנֶיהָ? וְאוּלָם יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת עַזִיזָה, שֶׁאֵרַע לָהּ מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע לְאָדָם. וְהֶאֱרִיכָה רוּחָהּ בְּדָבָר שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ בּוֹ רוּחוֹ כָמוֹהָ אָדָם, וּמֵתָה רְצוּצָה מִיָּדְךָ בְּעוֹד הִיא מְשַׁמֶּרֶת עָלֶיךָ בְּעֹז מִפָּנַי. וַהֲרֵי מְדַמָּה הָיִיתִי שֶׁתָּבוֹא אֵלַי וְנָתַתִּי לְךָ לָלֶכֶת לְדַרְכְּךָ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיִיתִי יְכֹלָה לַחֲבשׁ אוֹתְךָ וּלְהַשְׁמִידְךָ”. בָּכְתָה וְזָעֲפָה וְנָתְנָה בִי עֵינֵי זַעַם. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ בְמַצָּב זֶה, רָעֲדוּ קְרָבַי וּפָחַדְתִּי מִפָּנֶיהָ, שֶׁכֵּן דוֹמָה הָיְתָה לְשֵׁדָה, וְהָיִיתִי דוֹמֶה כְפוֹל שֶׁנִּתַּן עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ. אָמְרָה לִי: “לֹא נִשְׁאַר בְּךָ מוֹעִיל אַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂאתָ אִשָּׁה וְנוֹלַד לְךָ יֶלֶד. אַתָּה לֹא תִצְלַח עוֹד בְּחֶבְרָתִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין מוֹעִיל לִי אֶלָּא ברַוָּק, וְהָאִישׁ הַנָּשׂוּי אֵין לִי מוֹעִיל בּוֹ, כְּבָר מָכַרְתָּ אוֹתִי בָּאִשָּׁה הַמְּבִישָׁה הַזֹּאת. וְחַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי מְבִיאָה אוֹתָהּ לִידֵי כָךְ שֶׁתִּתְאַבֵּל עָלֶיךָ, וְלֹא תִהְיֶה אַתָּה לֹא לִי וְלֹא לָהּ”. קָרְאָה בְקוֹל, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַּדָּבָר, וּכְבָר בָּאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת וֶהֱטִילוּנִי לָאָרֶץ, וּכְשֶׁנָפַלְתִּי תַחַת יְדֵיהֶן, קָמָה וְנָטְלָה סַכִּין וְאָמְרָה: “שׁוֹחֶטֶת אֲנִי אוֹתְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹחֲטִים אֶת הַתְּיָשִׁים, וְהָיָה זֶה הַפָּחוֹת בְּעֹנֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לְהַעֲנִישְׁךָ עַל מַה שֶׁעָשִׂיתָ עִם בַּת-דּוֹדְךָ”. וּכְשֶׁרָאִיתִי עַצְמִי תַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְלֶחְיִי מְעֻפֶּרֶת בֶּעָפָר, וְרָאִיתִי אֶת הַסַּכִּין בְּיָדָהּ, נַעֲשָׂה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן” אָמַר הָעֶלֶם לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת עַצְמִי תַחַת נַעֲרוֹתֶיהָ וְלֶחְיִי מְעֻפֶּרֶת בֶּעָפָר, וְרָאִיתִי אֶת הַסַּכִּין בְּיָדָהּ, נַעֲשָׂה בָרוּר לִי שֶׁאֲנִי מֵת. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנָּה רַחֲמִים, וְלֹא הוֹסִיפָה אֶלָּא קְשִׁי-לֵב וְצִוְּתָה אוֹתָן לִכְבֹּל אוֹתִי. כָּבְלוּ אוֹתִי וֶהֱטִילוּנִי עַל גַּבִּי. וְיָשְׁבוּ עַל בִּטְנִי וְהֶחֱזִיקוּ בְּרֹאשִׁי. קָמוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת וְתָפְסוּ בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלַי, וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת יוֹשְׁבוֹת עַל קְנֵי רַגְלַי, אַחַר-כָּךְ קָמָה הִיא וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת אִתָּהּ. צִוְתָה אוֹתָן לְהַלְקוֹת אוֹתִי, וְהִכּוּנִי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי וְנֶאֱלַם קוֹלִי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “מוֹתִי זָבוּחַ קַל בְּעֵינַי יוֹתֵר מִן הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה”. זָכַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת, “יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵרָעָתָהּ”. צָעַקְתִּי וּבָכִיתִי עַד שֶׁנִּפְסַק קוֹלִי, שִׁחֲזָה אֶת הַסַּכִּין וְאָמְרָה לַנְּעָרוֹת: “סֹרְנָה מֵעָלָיו”. נָתַן אֱלֹהִים בְּדַעְתִּי שֶׁאֹמַר אֶת שְׁתֵּי הַמִּלִּים שֶׁצִּוְּתָה אוֹתִי עֲלֵיהֶן בַּת-דּוֹדִי. אָמַרְתִּי לָהּ: “הוֹי, שָׂרָתִי, כְּלוּם אֵינֵךְ יוֹדַעַת: הַנֶּאֱמָנוּת נָאָה וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת צָחֲקָה וְאָמְרָה: “יְרַחֵם אוֹתָךְ אֱלֹהִים, עַזִיזָה. יִתֵּן לָךְ אֱלֹהִים מָקוֹם בְּגַן-עֵדֶן תְּמוּרַת עֲלוּמַיִךְ הָאֲבוּדִים. אָמְנָם כֵּן הוּא, הוֹעִילָה לְךָ בַּת-דּוֹדְךָ בְּחַיֶּיהָ וְגַם אַחֲרֵי מוֹתָהּ”. הוֹסִיפָה וְאָמְרָה: “חַי אֱלֹהִים שֶׁנִּצַּלְתָּ מִיָּדִי עַל-יְדֵי שְׁתֵּי מִלִּים אֵלּוּ. וְאוּלָם אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶׁאֶעֱשֶׂה בְךָ אוֹת לְהַרְגִּיז אוֹתָהּ אִשָּׁה מְבִישָׁה שֶׁחָבְשָׁה אוֹתְךָ מִבּוֹא אֵלָי”, קָרְאָה לַנְּעָרוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “רְכַבְנָה עָלָיו” וְצִוְּתָה אֹתָן לִכְבֹּל אֶת רַגְלַי בִּכְבָלִים, וְעָשׂוּ כֵן. קָמָה מֵאֶצְלִי וְשָׂמָה מַחֲבַת נְחשֶׁת עַל הָאֵשׁ וְיָצְקָה בָהּ שֶׁמֶן שׂוּמְשְׁמִין וְטִגְּנָה בוֹ גְבִינָה, כְּשֶׁאֲנִי אֲבוּד עֶשְׁתְּנוֹת. בָּאָה אֶצְלִי וְהִתִּירָה מִכְנָסַי וְקָשְׁרָה חֶבֶל מִסָבִיב לַאֲשָׁכַי וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לִשְׁתֵּי הַנְּעָרוֹת וְאָמְרָה לָהֶן: “מִשְׁכוּ הַחֶבֶל”. מָשְׁכוּ אוֹתוֹ, הִתְעַלַּפְתִּי, וְהָיִיתִי מֵעָצְמַת הַכְּאֵב כְאִלּוּ נִמְצָא בְעוֹלָם אַחֵר, שֶׁלֹּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. הֵרִימָה יָדָהּ וְכָרְתָה אֶת זַכְרוּתִי בְּאוֹלָר, וְנִשְׁאַרְתִּי כְאִשָּׁה. אַחַר-כָּךְ כָּוְתָה אֶת מְקוֹם הַחֲתָךְ בַּשֶּׁמֶן וְכָבְשָׁה אוֹתֹו בַאֲבָקָה וַאֲנִי מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי כְבָר פָּסְקָה שְׁתִיתַת הַדָּם. הִשְׁקְתָה אוֹתִי כוֹס מַשְׁקֶה וְאָמְרָה לִי: “מֵעַתָּה לֵךְ אֶל זוֹ שֶׁנָּשָׂאתָ אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, וּמָנְעָה מִמֶּנִּי גַם לַיְלָה אֶחָד. יְרַחֵם אֱלֹהִים אֶת בַּת-דּוֹדְךָ שֶׁהִיא סִבַּת הַצָּלָתְךָ, שֶׁאִלּוּלֵא שֶׁהִשְׁמַעְתָּ אוֹתִי אֶת שְׁתֵּי מִלֶּיהָ, הָיִיתִי זוֹבַחַת אוֹתְךָ. לֵךְ אֵפוֹא מִיָּד אֶל מִי שֶׁאַתָּה חָפֵץ, שֶׁאֲנִי לֹא הָיָה לִי חֵפֶץ אֶלָֹא בָזֶה שֶׁכְּרַתִּיו, וּמֵעַכְשָׁו לֹא נִשְׁאַר לִי חֵפֶץ בְּךָ, שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ בְּךָ. קוּם וְהַעֲבֵר יָדְךָ עַל רֹאשֶׁךָ וּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל נִשְׁמַת בַּת-דּוֹדְךָ”. דָּחֲפָה אוֹתִי בְּרַגְלָהּ. קַמְתִּי וְלֹא יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת. הָלַכְתִּי לְאַט לְאַט עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַשַּׁעַר וּמְצָאתִיו פָּתוּחַ. הֵטַלְתִּי אֶת עַצְמִי בְּתוֹכוֹ, כְּשֶׁאֵינִי בְּדַעְתִּי. יָצְאָה אִשְׁתִּי וְנָשְׂאָה אוֹתִי וְהִכְנִיסָה אוֹתִי לָאוּלָם, וּמָצְאָה אוֹתִי שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְאִשָּׁה. יָשַׁנְתִּי וְשָׁקַעְתִּי בְתַרְדֵּמָה. כְּשֶׁפָּגָה תַּרְדֵּמָתִי מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מֻשְׁלָךְ עַל שַׁעַר הַגָּן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן:” אָמַר הָעֶלֶם עַזִיז לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וּכְשֶׁפָּגָה שְׁנָתִי מָצָאתִי עַצְמִי מֻשְׁלָךְ עַל שַׁעַר הַגָּן. קַמְתִּי וַאֲנִי קָץ בְּחַיַּי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאתִי לְבֵיתִי, נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וּמָצָאתִי אֶת אִמִּי בּוֹכָה עָלָי וְאוֹמֶרֶת: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מֶה הָיָה לִבְנִי. בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ אַתָּה”. הִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ וְנָפַלְתִּי עָלֶיהָ. כְּשֶׁהִתְבּוֹנְנָה וְרָאֲתָה אוֹתִי מָצְאָה שֶׁאֵינִי כְשׁוּרָה. וְכֻסּוּ פָנֶיהָ חִוָּרוֹן וּשְׁחוֹר. הָיִיתִי מְהַרְהֵר בְּבַת דּוֹדִי וּבְמַה שֶׁעָשְׂתָה עִמִּי מִן הַחֶסֶד, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי. בָּכִיתִי עָלֶיהָ וּבָכְתָה אִמִּי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “בְּנִי, אָבִיךָ כְּבָר מֵת”. נִתּוֹסֵף צַעֲרִי וּבָכִיתִי עַד שֶׁנִּתְעַלַּפְתִּי מֵעֹצֶם הַבֶּכִי. לֹא פָסַקְתִּי מִבְּכִי וַאֲנָחָה עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אָמְרָה לִי אִמִּי: “זֶה עֲשָׂרָה יָמִים לְאָבִיךָ שֶׁמֵּת”. אָמַרְתִּי לְאִמִּי: “אֲנִי אֵינִי מְהַרְהֵר בְּשׁוּם אָדָם זוּלַת בְּבַת-דּוֹדִי, שֶׁכֵּן רָאוּי אֲנִי לְמַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי עַל שֶׁזְּנַחְתִּיהָ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי”. אָמְרָה לִי: “וּמַה הוּא שֶׁהִגִּיעַ לְךָ?” סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי. בָּכְתָה שָׁעָה אַחַת, אַחַר-כָּךְ קָמָה וְהֵבִיאָה לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. אָכַלְתִּי קְצָת וְשָׁתִיתִי וְחָזַרְתִּי לְפָנֶיהָ עַל סִפּוּרִי וְהִגַּדְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה: "הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, שֶׁקָרְךָ זֶה וְלֹא זָבְחָה אוֹתְךָ. טִפְּלָה בִּי וְרִפְּאָה אוֹתִי עַד שֶׁהִבְרֵאתִי, וְהָיְתָה בְרִיאוּתִי שְׁלֵמָה. אָמְרָה לִי: “בְּנִי, עַכְשָׁו אוֹצִיא לְךָ אֶת הַפִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקִידָה בַת-דּוֹדְךָ אֶצְלִי, שֶׁכֵּן הִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אוֹצִיא אוֹתוֹ אֵלֶיךָ עַד שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ מְהַרְהֵר בָּהּ וּמִתְאַבֵּל עָלֶיהָ, וְשֶׁהִפְסַקְתָּ קְשָׁרֶיךָ עִם זוּלָתָהּ. וּמֵעַתָּה מָצָאתִי אוֹתְךָ שֶׁהִגַּעְתָּ לְכָךְ”. קָמָה וּפָתְחָה אַרְגָּז וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ מַטְלִית זוֹ, שֶׁבָּהּ צוּרַת אַיָּלָה זוֹ, וְהִיא שֶׁנָּתַתִּי אוֹתָהּ לָהּ בַּתְּחִלָּה. כְּשֶׁלְּקַחְתִּיהָ מָצָאתִי פֶתֶק נְיָר וְעָלָיו כְּתוּבִים בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׂרַת הַיֹּפִי, מִי לִקְשִׁי-לֵב הִדִּיחֵךְ

לָמוּת בְּגִין זֶה לִבּוֹ נִשְׁבַּר בְּאַהֲבָתֵךְ?

וְאִם לֹא עוֹד תִּזְכְּרִינִי מֵאָז פֵּרוּדֵךְ,

אֱלֹהִים שָׂהֲדִי כִּי אֲנִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ.

לֹא בְּמִשְׁפָּט יִסַּרְתִּינִי, וַיֶּעֱרַב לִי בְּכָל זֹאת.

חָנִּינִי נָא חַסְדֵּךְ רַק פַּעַם פָּנַיִךְ לִרְאוֹת.

כִּי אַהֲבָה בְּיִסּוּרִים כְּרוּכָה, רַק עַתָּה אֵדָעָה

וּבִמְצוּקַת-נֶפֶשׁ, מֵאָז מִכִּסּוּפִים אֶגְוָעָה.

כָּלֶה אֲנִי בְּחֵשֶׁק עַד אֶת לִבִּי הִבְעִיר,

בְּכַבְלֵי-אַהֲבָה בְּקֶרֶן אוֹר עֵינֵךְ אַסִּיר,

עֲדֵי מְחָרְפִי, בַּצַּר לִי בְּאַהֲבָתִי, לוֹ צַר,

וַיָּנָד לִי, אַךְ אַתְּ הִנְד² לָךְ בְּגִינִי לֹא יִמַר,

חֵי-אֵל גַּם אִם אָמוּת, מְאוֹר-עֵינַי, נֶאֱמָן אֶשָּׁאֵר לָךְ,

וְאִם גַּם בְּכִסּוּפַי אֵלֵךְ תֶּמֶס לֹא אֶשְׁכַּח אוֹתָךְ.

כְּשֶׁקָּרָאתִי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, בָּכִיתִי בְכִי מַר וְסָפַקְתִּי עַל פָּנַי וּפָתַחְתִּי אֶת הַנְּיָר וְנָפַל מִתּוֹכוֹ פֶּתֶק אַחֵר. פָּתַחְתִּי אֶת הַפֶּתֶק, וּבוֹ כָתוּב: "דַּע, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי מָחַלְתִּי לְךָ דָמִי, וּמְצַפָּה לֵאלֹהִים שֶׁיַּשְׁכִּין רֵעוּת בֵּינְךָ וּבֵין זוֹ שֶׁאָהַבְתָּ. וְאוּלָם כְּשֶׁתִּמְצָא אוֹתְךָ צָרָה מִן בַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, אַל תַּחֲזֹר לֹא אֵלֶיהָ וְלֹא אֶל זוּלָתָהּ, וְהִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ-רוּחַ בַּאֲסוֹנְךָ, וְאִלּוּלֵא יְמֵי-הַחַיִּים שֶׁנִּקְבְּעוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם, הָיִיתָ נִשְׁמָד מִזְּמַן בֶּעָבָר.

וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁשָּׂם יוֹם מוֹתִי לִפְנֵי יוֹם מוֹתְךָ וּשְׁלוֹמוֹתַי לְךָ, וּשְׁמֹר מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה וְאַל תְּזַלְזֵל בָּהּ, שֶׁכֵּן הָיְתָה צוּרָה זוֹ מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי, בִּזְמַן שֶׁהָיִיתָ נִפְקָד מִמֶּנִּי".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: “אָמַר הָעֶלֶם עַזִיז לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ:” אָמְרָה בַּת-דּוֹדִי:”וּשְׁמֹר עַל מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה וְאַל תְּזַלְזֵל בָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁצּוּרָה זוֹ הָיְתָה מְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתִי בְּשָׁעוֹת שֶׁהָיִיתָ נִפְקָד מִמֶּנִּי. וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, שֶׁאִם כֹּחַ לְךָ לַעֲמֹד בִּפְנֵי זוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת אַיָּלָה זוֹ, צָרִיךְ שֶׁתִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה, וְלֹא תִתֵּן לָהּ לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְאַל תִּתְחַתֵּן בָּהּ. וְאִם לֹא תוּכַל לָהּ וְלֹא תִמְצָא לְךָ דֶרֶךְ לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה, אַל תִּגַּשׁ לְשׁוּם אִשָּׁה מִן הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ. וְדַע שֶׁזּוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרָה זוֹ, מְצַיֶּרֶת בְּכָל שָׁנָה צוּרָה כָמוֹהָ וּמְשַׁלַּחַת אוֹתָהּ לְקָצְוֵי אָרֶץ, לְפַרְסֵם טִיבָהּ וִיפִי אָמָּנוּתָהּ, שֶׁיִּלְאוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהָ. וְאוּלָם אֲהוּבָתְךָ בַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרוּמָה, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיהָ מַטְלִית זוֹ שֶׁבָּהּ צוּרַת הָאַיָּלָה, הָיְתָה מַרְאָה אוֹתָהּ לִבְנֵי-אָדָם וְאוֹמֶרֶת לָהֶם, שֶׁאָחוֹת לָהּ שֶׁעוֹשָׂה זֹאת. וְאוּלָם שֶׁקֶר הִיא דוֹבֶרֶת, וּפַרְסֵם אוֹתָהּ לְשִׁמְצָה. וְאֵינִי מְצַוָּה אוֹתְךָ צַוָּאָה זוֹ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה יֵצַר לְךָ אַחֲרֵי מוֹתִי, וְקָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר שֶׁתֵּצֵא לַנֵּכָר בִּגְלַל זֶה וּתְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת וְתִשְׁמַע עַל דְבַר בַּעֲלַת צוּרָה זוֹ וְתִשְׁתּוֹקֵק נַפְשְׁךָ לְהַכִּירָה. וְדַע שֶׁהַנַּעֲרָה שֶׁצִּיְּרָה צוּרָה זוֹ בַּת-מֶלֶךְ אִיֵּי-הַכֹּפֶר הִיא“. כְּשֶׁקָּרָאתִי פֶּתֶק זֶה וְעָמַדְתִּי עַל מַה שֶׁבְּתּוֹכָהּ, בָּכִיתִי וּבָכְתָה אִמִּי לִבְכִיָּתִי. לֹא פָסַקְתִּי מִלְּהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלִבְכּוֹת עַד שֶׁבָּא הַלַּיְלָה, וְלֹא חָדַלְתִּי מִהְיוֹת שָׁרוּי בְמַצָּב זֶה מֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַחֲרֵי הַשָּׁנָה הִתְכּוֹנְנוּ סוֹחֲרִים מֵעִירִי לִנְסֹעַ, וַהֲרֵי הֵם אֵלֶּה שֶׁאֲנִי עִמָּם בַּשַּׁיָּרָה. יָעֲצָה אוֹתִי אִמִּי שֶׁאָכִין עַצְמִי וְאֶסַּע אִתָּם. אָמְרָה לִי:” אֶפְשָׁר תַּעֲבִיר נְסִיעָה זוֹ מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּךָ מִן הַצַּעַר, וְתִפָּקֵד מִכָּאן שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם אוֹ שָׁלשׁ עַד שֶׁיִּרְחַב לְלִבֶּךָ“. לֹא פָסְקָה מִדַּבֵּר אֵלַי רַכּוֹת עַד שֶׁהִטְעַנְתִּי לִי סְחוֹרָה וְנָסַעְתִּי אִתָּם. וְלֹא יָבְשָׁה דִמְעָתִי בְּמֶשֶׁךְ זְמַן נְסִיעָתִי, וּבְכָל תַּחֲנָה וְתַחֲנָה שֶׁהָיִינוּ חוֹנִים בָּהּ, הָיִיתִי פּוֹרֵשׂ מַטְלִית זוֹ לְפָנַי וּמִסְתַּכֵּל בְּצוּרָה זוֹ וּמְהַרְהֵר בְּבַת-דּוֹדִי וּבוֹכֶה עָלֶיהָ, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי, שֶׁכֵּן הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה יְתֵרָה, וּכְבָר מֵתָה מְדֻכָּאָה עַל-יָדִי, וְלֹא עָשִׂיתִי עִמָּהּ אֶלָּא לִצְרֹר אוֹתָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא לֹא עָשְׂתָה עִמִּי אֶלָּא טוֹב. וּכְשֶׁיָּשׁוּבוּ הַסּוֹחֲרִים מִנְּסִיעָתָם, אָשׁוּב אִתָּם, וְיִתַּם זְמַן הִפָּקְדִי מִבֵּיתִי מֶשֶׁךְ שָׁנָה. אַךְ יְגוֹנִי נִתְרַבָּה יוֹתֵר, וְלֹא הוֹסִיף עַל צַעֲרִי וִיגוֹנִי אֶלָּא זֶה, שֶׁעָבַרְתִּי עַל פְּנֵי אִיֵּי הַכֹּפֶר וּמִבְצַר הַבְּדֹלַח, וְהֵם שִׁבְעָה אִיִּים, וּמוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שַׁהַרִמָאן שְׁמוֹ, וְלוֹ בַת וּשְׁמָהּ דֻנְיָא, וְאָמְרוּ לִי, שֶׁהִיא הִיא הַמְצַיֶּרֶת צוּרַת הָאַיָּלִים, וְצוּרָה זוֹ שֶׁעִמְּךָ מִצִּיוּרֶיהָ הִיא. כְּשֶׁנּוֹדַע לִי כָך, רַבּוּ כִסּוּפַי וְשָׁקַעְתִּי וְטָבַעְתִּי בְּיָם הַהִרְהוּרִים וְהַתְּשׁוּקָה, וּבָכִיתִי עַל עַצְמִי, שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְאִשָּׁה וְלֹא נִשְׁאֲרוּ לִי כֵּלַי כְּגֶבֶר, בְּאֵין כָּל תַּחְבּוּלָה. וּמִיּוֹם שֶׁעָבַרְתִּי אֶת אִיֵּי הַכֹּפֶר עֵינִי בוֹכִיָּה וְלִבִּי עָגוּם, וְלִי מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁאֲנִי בְּמַצָּב זֶה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִהְיֶה לִי עוֹד אֶפְשָׁר לָשׁוּב לְעִירִי וְלָמוּת אֵצֶל אִמִּי, אִם לָאו. וּכְבָר שָׂבַעְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה”. בָּכָה וְנֶאֱנַח וְהִסְתַּכֵּל בְּצוּרַת הָאַיָּלָה, וְיָרְדוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו זְרָמִים וְשָׁטְפוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָמַר אוֹמֵר לִי:" אָכֵן לָבֶטַח תָּבוֹא רְוָחָה"

וָאֹמַר:כַּמָּה אָמְרוּ בְּעֵת זַעַף:" לָבֶטַח תָּבוֹא רְוָחָה ".

אָמַר לִי:" אַחֲרֵי זְמַן". אָמַרְתִּי: "תָּמֵהַּ אֲנִי,

הוֹי חֲסַר-טַעַם הַטַּעֲנָה, מִי יֶעֱרַב לְחַיַּי לִי!

וְאָמַר אַחֵר:

אֱלֹהִים הַיּוֹדֵעַ, כִּי אַחֲרֵי פֵרוּדְכֶם בָּכִיתִי

עֲדֵי אָזַל דִּמְעִי וּבְמִלְוֶה דְמָעוֹת לָוִיתִי.

אָמַר לִי מְחָרְפִי:" הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ כִּי תַּשִּׂיגֵם"

אָמַרְתִּי לוֹ:" מְחָרְפִי שֵׂבֶר וְתוֹחֶלֶת הֵיכָן הֵם?

וְזֶהוּ סִפּוּרִי, הַמֶּלֶךְ, כְּלוּם שָׁמַעְתָּ מֻפְלָא מִזֶּה?"

כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, הִתְפַּלֵּא תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ, בְּשָׁמְעוֹ עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת דֻנְיָא.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה עֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: "כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת סִפּוּר הָעֶלֶם, הִתְפַּלֵּא תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת, וְנִתְלַקְּחָה בְלִבּוֹ אֵשׁ, בְּשָׁמְעוֹ עַל יָפְיָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת דֻנְיָא, וְיָדַע שֶׁהִיא הִיא זוֹ שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת הָאַיָּלָה, וְנִתּוֹסְפוּ בוֹ הַכִּסּוּפִים וְהַמְּבוּכָה. אָמַר לָעֶלֶם: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר אֵרַע לְךָ דָבָר שֶׁלֹּא אֵרַע לְזוּלָתְךָ כָּמוֹהוּ. וְאוּלָם זֶהוּ מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלֶיךָ, וּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל מַה שֶּׁהוּא”. אָמַר עַזִיז: “וּמַה הוּא?” אָמַר לוֹ: “תָּאֵר לִי כֵּיצַד רָאִיתָ נַעֲרָה שֶׁצִּיְּרָה צוּרַת הָאַיָּלָה?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ עַל יְדֵי תַּחְבּוּלָה, הַיְנוּ, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי עִם הַשַּׁיָּרָה לְאַרְצָהּ, הָיִיתִי יוֹצֵא וּמְסוֹבֵב בַּגַּנִּים שֶׁהֵם מְרֻבֵּי-עֵצִים, וְשׁוֹמֵר-הַגַּנִּים זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים. אָמַרְתִּי לוֹ: “לְמִי גַן זֶה כָּאן?” אָמַר לִי: “לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְאָנוּ מִתַּחַת לְאַרְמוֹנָה, וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְהִסְתַּכֵּל, פְּתַח אֶת הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי וְהִסְתַּכֵּל בַּגַּן וְהָרַח רֵיחַ הַפְּרָחִים”. אָמַרְתִּי לוֹ: “עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד, שֶׁאֵשֵׁב בְּגַן זֶה עַד שֶׁתַּעֲבֹר, אוּלַי יִהְיֶה מַזָּלִי יָפֶה וְאֶרְאֶנָּה”. אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין רַע בָּזֶה”. כְּשֶׁאָמַר זֹאת נָתַתִּי לוֹ אֲדַרְכְּמוֹנִים אֲחָדִים, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “קְנֵה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ”. שָׂמַח בִּנְטִילַת הָאֲדַרְכְּמוֹנִים וּפָתַח הַשַּׁעַר וְהִכְנִיסַנִי עִמּוֹ. הָלַכְנוּ וְלֹא פָסַקְנוּ לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְמָקוֹם נָאֶה. הֵבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַפֵּרוֹת הַטְּעִימִים, וְאָמַר לִי: “שֵׁב כָּאן עַד שֶׁאֵלֵךְ וְאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”. עָזַב אוֹתִי וְהָלַךְ וְנֶעְדַּר שָׁעָה אַחַת. אַחַר-כָּךְ חָזַר וְאִתּוֹ גְדִי צָלוּי. אָכַלְנוּ דֵי שָׂבְעֵנוּ, וְלִבִּי נִכְסָף לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲרָה. וּבְעוֹד אֱנַחְנוּ יוֹשְׁבִים, נִפְתַּח הַשַּׁעַר, אָמַר לִי: “קוּם וְהִתְחַבֵּא”. קַמְתִּי וְהִתְחַבֵּאתִי, וְהִנֵּה סָרִיס שָׁחוֹר מוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַשַּׁעַר וְאוֹמֵר: “זָקֵן, יֵשׁ אֶצְלְךָ אָדָם?” אָמַר לוֹ: “לֹא”. אָמַר לוֹ: “נְעַל אֶת הַשַּׁעַר”. נָעַל הַזָּקֵן אֶת שַׁעַר הַגָּן. יָצְאָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא מִן הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ דִמִּיתִי שֶׁהַיָּרֵחַ יָרַד לָאָרֶץ, הִשְׁתָֹאֵיתִי וְנָבוֹכוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי, וְהָיִיתִי עוֹרֵג לָהּ כְּצָמֵא הָעוֹרֵג לְמַיִם. אַחֲרֵי שָׁעָה נָעֲלָה אֶת הַשַּׁעַר וְהָלְכָה לָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָאתִי גַם אֲנִי מִן הַגַּן וּפָנִיתִי לְבֵית-מְלוֹנִי, וְיָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אַגִּיעַ אֵלֶיהָ וְשֶׁאֵינִי אִישׁ בִּשְׁבִילָהּ, וּבִפְרָט שֶׁנַּעֲשֵׂיתִי כְּמוֹ אִשָּׁה. וְאֵין בִּי הַדָּבָר הַמְיֻחָד לְבַעַל. וְאַף גַּם הִיא בַּת-הַמֶּלֶךְ וַאֲנִי אֵינִי אֶלָּא סוֹחֵר, וְאֵיךְ אוּכַל לְהִתְחַבֵּר אֶל שֶׁכְּמוֹתָהּ אוֹ עִם אֵיזוֹ עַלְמָה שֶׁהִיא? כְּשֶׁהִתְכּוֹנְנוּ חֲבֵרַי לִנְסִיעָה, הִתְכּוֹנַנְתִּי גַּם אֲנִי וְנָסַעְתִּי אִתָּם, וּמְגַמַּת פְּנֵיהֶם מְדִינָה זוֹ, כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְדֶרֶךְ זוֹ נִפְגַּשְׁנוּ עִמְּךָ, וְזֶהוּ סִפּוּרִי, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁשָּׁמַע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ דְּבָרִים אֵלֶּה, נַעֲשֶׂה לִבּוֹ טָרוּד בְּאַהֲבַת הַגְּבִירָה דֻנְיָא. רָכַב עַל סוּסוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַזִיז וְשָׂם פָּנָיו אֶל מְדִינַת אָבִיו וְסִדֵּר לוֹ חָצֵר. וְשָׂם לוֹ בְּתוֹכָהּ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. אַחַר-כָּךְ הִנִּיחַ אוֹתוֹ וְהָלַךְ לְאַרְמוֹנוֹ, וְדִמְעוֹתָיו שׁוֹטְפוֹת עַל לְחָיָיו, עַל שֶׁהִשְׁמִיעָה הִיא בִמְקוֹם הָרְאִיָּה וְהַפְּגִישָׁה. לֹא פָסַק תָאג' אַלְמֻלוּךְּ מֵאוֹתוֹ מַצָּב, עַד שֶׁנִּכְנַס אֵלָיו אָבִיו, וּמְצָאוֹ שֶׁמַּרְאֵהוּ נִשְׁתַּנָּה, וְהִכִּיר שֶׁהוּא מֻדְאָג וְעָצוּב. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הַגֵּד לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ, וּמַה אֵרַע לְךָ עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֶךָ”. הִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִסִּפּוּר דֻנְיָא מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וְכֵיצַד אָהַב אוֹתָהּ לְמִשְׁמַע אָזְנָיו מִבְּלִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ בְּעַיִן, אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אָבִיהָ מֶלֶךְ שֶׁאַרְצוֹ רְחוֹקָה מֵאַרְצֵנוּ. הֶרֶף אֵפוֹא מִזֶּה וְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹן אִמְּךָ”…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁאָבִיו שֶׁל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמַר לוֹ: "בְּנִי, הֲרֵי אָבִיהָ מֶלֶךְ שֶׁאַרְצוֹ רְחוֹקָה מֵאַרְצֵנוּ. הֶרֶף אֵפוֹא מִזֶּה וְהִכָּנֵס לְאַרְמוֹן אִמְּךָ, שֶׁבּוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת נְעָרוֹת יָפוֹת כַּלְבָנָה, וּמִי שֶׁתִּמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, קַח אוֹתָהּ. וְאִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ גַּם נַעֲרָה מֵהֶן, תְּאָרֵס לְךָ נַעֲרָה מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, יָפָה יוֹתֵר מֵהַגְּבִירָה דֻנְיָא ". אָמַר לוֹ: “אָבִי, אֵינִי חָפֵץ בְּזוּלָתָהּ, וְהִיא הִיא שֶׁצִּיְּרָה אֶת צוּרַת הָאַיָּלָה שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אוֹתָהּ, וְאִם לָאו הֲרֵינִי פוֹרֵשׁ לְמִדְבָּרוֹת וּמֵמִית אֶת עַצְמִי בִגְלָלָהּ”. אָמַר לוֹ אביו: “תֵּן לִי שְׁהוּת עַד שֶׁאֶשְׁלַח אֶל אָבִיהָ וַאֲדַבֵּר אֵלָיו לָתֵת אוֹתָהּ לְךָ לְאִשָּׁה, ואֲמַלֵּא חֶפְצְךָ כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי לְעַצְמִי עִם אִמְּךָ. וְאִם לֹא יִתְרַצֶּה, אַרְגִּיז עָלָיו מַמְלַכְתּוֹ וְאָרִיק עָלָיו צָבָא רַב כָּזֶה שֶׁקָּצֵהוּ הָאֶחָד יִהְיֶה אֶצְלִי וְקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי אֶצְלוֹ”. קָרָא לָעֶלֶם עַזִיז וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מַכִּיר אַתָּה אֶת הַדֶּרֶךְ?” אָמַר לוֹ: “כֵּן”. אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתִּסַּע עִם מִשְׁנִי”. אָמַר לוֹ עַזִיז: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. הֵבִיא לְפָנָיו אֶת הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: “סַדֵּר לִי אֶת עִנְיַן בְּנִי כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ, וְלֵךְ אֶל אִיֵּי הַכֹּפֶר וְאָרֵס אֶת בַּת מַלְכָּם אִשָּׁה לִבְנִי”. עָנָהוּ הַמִּשְׁנֶה שֶׁשָּׁמַע וִימַלֵּא פְקֻדָּתוֹ. חָזַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶל מְעוֹנוֹ, וְנִתְרַבּוּ עָלָיו הַמַּחֲלוֹת וְהָאֲנָחוֹת, וּכְשֶׁיָּרַד עָלָיו הַלַּיְלָה נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יָרְדָה אֲפֵלָה וְדִמְעִי הוֹסִיף וַיִּגְבַּר,

וְחֵשֶׁק כְּעָצְמַת אִשִּׁים בִּכְבֵדִי יִבְעַר.

שַׁאֲלוּ אֶת הַלֵּילוֹת עָלַי וְלָכֶם יַגִּידוּ,

כִּי יְגוֹנִי לְלִבִּי עַל אַהֲבָתוֹ יָרִידוּ.

אָלוּן מִתְבּוֹנֵן לְכוֹכְבֵי לַיְלָה וַאֲנִי עֵר,

וְדֶמַע עַל לֶחְיִי כַּבָּרָד יְדַרְדֵּר.

וּכְבָר נִשְׁאַרְתִּי בָּדָד אֵין לִי אֶחָד,

כְּתוֹחֶלֶת לֹא גוֹאֵל לָהּ וְלֹא וָלָד.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ נָפַל מִתְעַלֵּף וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא בִּשְׁעַת הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, בָּא אֵלָיו אָבִיו וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ וְנִתּוֹסֵף חִוְרוֹנוֹ. בִקְּשׁוֹ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ וְהִבְטִיחוֹ לְקַבֵּץ פְּזוּרָיו. צִיֵּד אֶת עַזִיז עִם מִשְׁנֵהוּ וּמָסַר לָהֶם הַמַּתָּנוֹת. נָסְעוּ יָמִים וְלֵילוֹת עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאִיֵּי הַכֹּפֶר. חָנוּ עַל חוֹף נָהָר, וְשָׁלַח הַמִּשְׁנֶה שָׁלִיחַ מֵאִתּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ לְהוֹדִיעוֹ עַל בּוֹאָם. וַחֲצִי יוֹם אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַשָּׁלִיחַ, בְּטֶרֶם הִרְגִּישׁוּ בַדָּבָר, בָּאוֹ שׁוֹמֵר-סַף הַמֶּלֶךְ וּנְסִיכָיו אֲלֵיהֶם, וּפָגְשׁוּ אוֹתָם מַהֲלַךְ פַּרְסָה מִן הַבִּירָה. קִבְּלוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְנָסְעוּ בְּשֵׁרוּתָם עַד שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הַמֶּלֶךְ. מָסְרוּ לוֹ הַנָּכְרִים אֶת הַמַּתָּנוֹת וְעָמְדוּ אֶצְלוֹ מֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים. בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי קָם הַמִּשְׁנֶה וְנִכְנָס אֶל הַמֶּלֶךְ וְעָמַד לְפָנָיו וְסִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וְהוֹדִיעוֹ עַל דְּבַר סִבַּת בּוֹאוֹ. הָיָה הַמֶּלֶךְ נָבוֹךְ בִּדְבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשִׁיב, מִשּׁוּם שֶׁבִּתּוֹ מֵאֲנָה לְהִנָּשֵׂא, שֶׁלֹּא אַהֲבָה גְבָרִים. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ שָׁעָה אַחַת, אַחַר כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי אֶחָד מִסָּרִיסָיו וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל גְּבִרְתְּךָ דֻנְיָא, וְהוֹדַע אוֹתָהּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתָּ, וּלְשֵׁם מַה בָּא הַמִּשְׁנֶה”. קָם הַסָּרִיס וְנֶעְלַם שָׁעָה אַחַת, חָזַר אֶל הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, הוֹדַעְתִּי לָהּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי, כָּעֲסָה כַּעַס גָדוֹל וְקָמָה עָלַי בְּשׁוֹט וּבִקְּשָׁה לִשְׁבֹּר אֶת רֹאשִׁי, וּבָרַחְתִּי מִפָּנֶיהָ עַל נַפְשִׁי”. אָמְרָה לִי: “אִם אָבִי מַכְרִיחֵנִי לְהִנָּשֵׂא, הֲרֵינִי הוֹרֶגֶת אֶת זֶה שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ”. אָמַר אָבִיהָ לַמִּשְׁנֶה וּלְעַזִיז:" אִמְרוּ שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁבִּתִּי מְמָאֶנֶת לְהִנָּשֵׂא".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וְאֶחָד אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַהַרִמָאן אָמַר לַמִּשֶׁנֶה וּלְעַזִיז אִמְרוּ שָׁלוֹם לַמֶּלֶךְ, וְהוֹדִיעוּהוּ שֶׁבִּתִּי מְמָאֶנֶת לְהִנָּשֵׂא”. חָזְרוּ הַמִּשְׁנֶה וְאֵלֶּה שֶׁאִתּוֹ בְּלִי תוֹעֶלֶת, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת שָׂרֵי-הַצָּבָא לְהָכִין אֶת הַצָּבָא לְמַסָּע לִקְרָב וּלְמִלְחֶמֶת-מִצְוָה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: "אַל תַּעַשׂ כֵּן, מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ אֵין בּוֹ חֵטְא, וְהַמְּנִיעָה הִיא מִבִּתּוֹ, שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹדַע לָהּ הַדָּבָר, שָׁלְחָה לֵאמֹר: “אִם אָבִי מַכְרִיחֵנִי לְהִנָּשֵׂא, הֲרֵינִי הוֹרֶגֶת אֶת זֶה שֶׁאֶנָּשֵׂא לוֹ, וְהוֹרֶגֶת עַצְמִי אַחֲרָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה, הָיָה יָרֵא לִבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמַר: “אִם אֲנִי נִלְחַם בְּאָבִיהָ וְכוֹבֵשׁ אֶת בִּתּוֹ, הֲרֵי הִיא מְמִיתָה אֶת עַצְמָהּ”. הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לִבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ. כְּשֶׁנּוֹדַע לוֹ כָךְ, אָמַר לְאָבִיו: “אָבִי, אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחִי מִלְּהַשִּׂיג אוֹתָהּ, הֲרֵינִי הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ וּמְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהִתְקַשֵּׁר אִתָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֲנִי מֵת, וְאֵינִי עוֹשֶׂה זוּלַת זֹאת דָּבָר”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “וְכֵיצַד תֵֹלֵךְ אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “אֵלֵךְ בְּתֹאַר סוֹחֵר”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “אִם נֶחְרָצָה הִיא מֵעִמְּךָ וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, קַח עִמְּךָ אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת עַזִיז”. הוֹצִיא מַשֶּׁהוּ מֵאוֹצְרוֹתָיו וְזִמֵּן לוֹ סְחוֹרָה בְּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְהִסְכִּים עִמּוֹ עַל כָּךְ. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלְכוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז אֶל מְעוֹן עַזִיז וְלָנוּ שָׁם אוֹתוֹ לַיְלָה. נַעֲשֶׂה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ טְרוּף-הַלֵּב וְלֹא עָרְבוּ לוֹ לֹא מַאֲכָל וְלֹא שֵׁנָה. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁתָּקְפוּ אוֹתוֹ הַרְהוֹרִים וְשָׁקַע בִּגְלָלָן בְּתוֹךְ יַמִּים, וְזִעְזְעָה אוֹתוֹ הַתְּשׁוּקָה לַאֲהוּבָתוֹ, וְזָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם אַחֲרֵי פֵרוּד עוֹד נִתְאַחֵד,

וְאֶתְאוֹנֵן לִפְנֵיכֶם עַל כִּסּוּפַי וְאַגִּידָה הַגֵּד:

"זָכַרְתִּי אֶתְכֶם בְּעֵת לַיְלָה אוֹתִי שָׁכָח,

וְעֵר הֶחֱזַקְתּוּנִי בְעֵת כָּל הָאָדָם לִבּוֹ מֻסָּח".

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה בְּכִי עַז וּבָכָה עִמּוֹ עַזִיז, שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּבַת-דּוֹדוֹ, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּבְכּוֹת עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. קָם תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ, לָבוּשׁ כְּלֵי-הַנְּסִיעָה. שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ, וְהִגִּיד לָהּ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ. נָתְנָה לוֹ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ. יָצָא מֵאֶצְלָהּ וּבֵרְכָה אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם, וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִפָּגֵשׁ עִם הָאֲהוּבִים. נִכְנַס אֶל אָבִיו וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לִנְסֹעַ. נָתַן לוֹ רְשׁוּת וְנָתַן לוֹ חֲמִשִּׁים אֶלֶף דִּינָר, וְצִוָּה לִתְקֹעַ לַנָּסִיךְ אֹהֶל מִחוּץ לָעִיר, וְתָקְעוּ לוֹ אֹהֶל גָּדוֹל. עָמְדוּ בְּתוֹכוֹ שְׁנֵי יָמִים וְנָסְעוּ. הִשְׁתַּעֲשֵׁעַ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּחֶבְרַת עַזִיז, וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהִפָּרֵד מִמְּךָ עוֹד”. אָמַר לוֹ עַזִיז: “וְאַף אֲנִי כָךְ, וּבוֹחֵר הָיִיתִי לִי לָמוּת תַּחַת רַגְלֶיךָ, וְאוּלָם, אָחִי לִבִּי עָסוּק בְּאִמִּי”. אָמַר לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אַחֲרֵי שֶׁנַּשִּׂיג אֶת חֶפְצֵנוּ, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא טוֹב”. נָסְעוּ, וְהָיָה הַמִּשְׁנֶה מְצַוֶּה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְהַאֲרִיךְ רוּחוֹ, וְהָיָה עַזִיז מַשְׁמִיעַ בְּאָזְנָיו שִׁירִים וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים מִדִּבְרֵי-הַיָּמִים וְאַגָּדוֹת, לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים, אָרְכָה לוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ הַדֶּרֶךְ וְגָבְרוּ עָלָיו הַגַּעֲגוּעִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ, יָגוֹן וּדְאָגָה עָלַי כָּבָדוּ,

וְלַהֲבוֹת אַהֲבָה בְּלִבִּי מֵחָדָשׁ יָקָדוּ.

הוֹי אֶת כִּסּוּפִי וְשִׂבְרִי וְלִי סִכּוּי

נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲשֶׁר בָּרָא אָדָם מִטִּפַּת דָּם קָפוּי³

נָשָׂאתִי בְּגִינֵךְ, מַשְׂאַת-נַפְשִׁי, מִן הָאַהֲבָה מַשָּׂא

בְּלֵילוֹת נְדוּדִים- לֹא יִשָּׂאֶנּוּ גַּם כָּל הַר נִשָּׂא.

הוֹי שָׂרַת עוֹלָמִי, כָּלָה בִי אַהֲבָה עָשָׂתָה,

כְּמֵת לֹא נְשָׁמָה בְּאַפָּיו אוֹתִי שָׁתָה,

וְאִלּוּלֵא נָפְחָה בִּי נְשָׁמָה הַתִּקְוָה לְהִתְאַחֵד עִמֵּךְ,

כֹּחַ לֹא עָצַרְתִּי עֲלֵי אֲדָמוֹת לְהִתְהַלֵּךְ.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ בָּכָה שׁוּב וּבָכַה עַזִיז עִמּוֹ, שֶׁכֵּן גַּם כָּל לִבּוֹ פָּצוּעַ הָיָה.

נִכְמְרוּ עֲלֵיהֶם רַחֲמֵי הַמִּשְׁנֶה לְבִכְיָתָם וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה טוֹב”. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:" הַמִּשְׁנֶה, אָרְכָה הַנְּסִיעָה. הַגֵּד לִי, כַּמָּה רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִן הָעִיר?" אָמַר לוֹ עַזִיז: “רַק דֶּרֶךְ קְצָרָה נִשְׁאֲרָה לָנוּ”. הִמְשִׁיכוּ בִנְסִיעָתָם וְעָבְרוּ בְּעֵמֶק וּבְהָר, בַּעֲרָבָה וּמִדְבָּר. יוֹם אֶחָד, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יָשֵׁן נִגְלְתָה לוֹ אֲהוּבָתוֹ בַּחֲלוֹם, כְּשֶׁהוּא מְחַבֵּק אוֹתָהּ וּמְאַמְּצָה אֶל לִבּוֹ. נִבְעַת וְהֵקִיץ כִּמְטֹרָף וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

יְדִידִי, מָלֵא אַהֲבָה הַלֵּב וְדִמְעָה זוֹלְגָה

אֵשׁ-בּוֹעֶרֶת הַחֵשֶׁק, וְרֵעָה לִי תּוּגָה.

קוֹנַנְתִּי כָאִמָּהוֹת יַלְדֵיהֶן שִׁכְּלוּ שַׁכֵּל,

כַּיּוֹנִים אֶהֱגֶה בְּעֵת אָתָא אֹפֶל לֵיל.

וּבְעֵת מֵאַרְצְךָ רוּחוֹת תִּשֹּׁבְנָה עַל פָּנַי,

אָחוּשָׁה, כְּאִלּוּ רוּחַ צִנּוּן לָאָרֶץ יָרְדָה עָלַי.

שְׁלוֹמוֹתַי לְךָ בְּכָל עֵת רוּחַ זֶפִיר תִּלְחַשׁ בִּדְמָמָה

בְּכָל עֵת יוֹנִים יֶהֱגוּ, וְאֶבְרָתוֹ מָרוֹם אֶת עוֹף רוֹמְמָה.

כְּשֶׁגָּמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת שִׁירוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “שְׂמַח, שֶׁסִּימָן טוֹב הוּא זֶה, תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וּמְצָא נֶחָמָה, שֶׁאַתָּה מַשִּׂיג וַדַּאי אֶת מְבֻקָּשֶׁךָ”. נִגַּשׁ אֵלָיו עַזִיז מְעוֹדֵד וּמְשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתוֹ וּמְשׂוֹחֲחוֹ וּמְסַפֵּר סִפּוּרִים. לֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ יָמִים וְלֵילוֹת עַד עֲבֹר זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֲחֵרִים. בְּיוֹם מִן הַיָּמִים זָרְחָה עֲלֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ, וְנִגְלָה לְעֵינֵיהֶם מֵרָחוֹק מַשֶּׁהוּ לָבָן. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “מַה הוּא הַלָּבָן הַזֶּה?” אָמַר עַזִיז: “אֲדוֹנִי, זֶהוּ הַמִּבְצָר הַלָּבָן, וְזֹאת הָעִיר שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. שָׂמַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁקָּרְבוּ לָעִיר. כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֵלֶיהָ, שָׂמַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה, וּפָסְקוּ מִמֶּנּוּ הַדְּאָגָה וְהַצַּעַר. נִכְנְסוּ כְּשֶׁהֵם בִּדְמוּת הַסּוֹחֲרִים, וּבֶן הַמֶּלֶךְ בִּדְמוּת סוֹחֵר נִכְבָּד. בָּאוּ לְמָקוֹם הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם אַכְסַנְיַת-הַסּוֹחֲרִים, וְהִיא אַכְסַנְיָה חֲשׁוּבָה. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אַכְסַנְיַת-הַסּוֹחֲרִים הִיא זוֹ?” אָמַר לוֹ עַזִיז: “וְאוּלָם לֹא אוֹתָהּ אַכְסַנְיָה שֶׁהִתְאַכְסַנְתִּי בָהּ אֲנִי וְהַשַּׁיָּרָה שֶׁבָּאתִי בָהּ, שֶׁהִיא יָפָה הֵימֶנָּה”. הִבְרִיכוּ בָהּ אֶת גְּמַלֵּיהֶם, וְהֵסִירוּ מַשָּׂאָם, וְהִנִּיחוּ אֶת סְחוֹרָתָם בְּמַחְסָנִים, וְעָמְדוּ בָהּ לְהִנָּפֵשׁ אַרְבָּעָה יָמִים. יָעַץ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה שֶׁיִּשְׂכְּרוּ לָהֶם חָצֵר גְּדוֹלָה. נַעֲנוּ לוֹ לְכָךְ וְשָׂכְרוּ לָהֶם חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם, מֻכְשָׁרָה לִשְׂמָחוֹת, וְשָׁכְנוּ בָהּ. הָיוּ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז מְתַכְּסִים תַּחְבּוּלָה לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ. נָבוֹךְ וְלֹא יָדַע מַה יַּעֲשֶׂה, וְלֹא מָצָא לוֹ הַמִּשְׁנֶה תַּחְבּוּלָה זוּלַת זוֹ, שֶׁיִּפְתַּח לוֹ בֵּית-מִסְחָר בְּשׁוּק הָאָרִיג. נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה אֶל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה עֲמִידָתֵנוּ בְמַצָּב זֶה, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים חֶפְצֵנוּ, וְלֹא תִתְמַלֵּא בַקָּשָׁתֵנוּ. וּכְבָר עָלָה בְדַעְתִּי דָּבָר, אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַתַּקָּנָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. אָמְרוּ לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז: “עֲשֵׂה כְּפִי שֶׁאַתָּה מוּצֵא לְטוֹב, שֶׁהַזְּקֵנִים בְּרָכָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה הֲרֵי כְּבָר מְנֻסֶּה בְּעִנְיָנִים. עוּצָה לָנוּ מַה שֶּׁעָלָה בְדַעְתְּךָ”. אָמַר לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “עֲצָתִי שֶׁנִּשׂכֹּר לְךָ חֲנוּת בְּשׁוּק הָאָרִיג, וְתֵשֵׁב בָּהּ לִשָּׂא וְלִתֵּן, שֶׁכֵּן כָּל אָדָם מִגְּדוֹלֵי הָעָם וְעַד הֲמוֹנָיו זָקוּק לְאָרִיג. וּכְשֶׁתֵּשֵׁב בְּאוֹתָהּ חֲנוּת יַצְלִיחַ עִנְיָנְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁצּוּרָתְךָ נָאָה. וְאוּלָם שִׂים אֶת עַזִיז לַנֶּאֱמָן אֶצְלֶךָ, וְהוֹשֵׁב אוֹתוֹ בְתוֹךְ הַחֲנוּת שֶׁיַּגִּישׁ אֶת הָאֲרִיגִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “אָכֵן עֵצָה נְכוֹחָה הִיא זוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲלִיפַת בְּגָדִים שֶׁל סוֹחֲרִים וְלָבַשׁ אוֹתָהּ וְקָם לָלֶכֶת וּנְעָרָיו אַחֲרָיו. נָתַן לְאֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר, לְסַדֵּר בָּהֶם אֶת הַחֲנוּת כְּתִקֻּנָּהּ. לֹא פָסְקוּ מִלֵּילֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשׁוּק הָאָרִיג. כְּשֶׁרָאוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהִתְבּוֹנְנוּ בְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, נִתְבַּלְבְּלָה דַּעְתָּם וְהָיוּ אוֹמְרִים: “כְּלוּם הִגִּיעָה שְׁעַת הָרָצוֹן לִפְתִיחַת שַׁעֲרֵי גַן-עֵדֶן וְנֶעְלַם הַדָּבָר מֵאִתָּנוּ, וְיָצָא מִשָּׁם בָּחוּר זֶה הַמַּזְהִיר בְּיָפְיוֹ?” – וּמִקְצָתָם אוֹמְרִים:" אֶפְשָׁר מִן הַמַּלְאָכִים הוּא זֶה".⁴

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵצֶל הַסּוֹחֲרִים שָׁאֲלוּ לַחֲנוּתוֹ שֶׁל זְקַן הַשּׁוּק, וְהֶרְאוּ אוֹתָהּ לָהֶם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו קָם לִקְרָאתָם הוּא וְאֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ מִן הַסּוֹחֲרִים, וְחָלְקוּ לָהֶם כָּבוֹד וּבִיחוּד לַמִּשְׁנֶה הַנַּעֲלֶה, שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ אִישׁ בָּא בַיָּמִים וּבַעַל הַדְרַת-פָּנִים וְעִמּוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז. אָמְרוּ הַסּוֹחֲרִים זֶה לָזֶה: “אֵין סָפֵק שֶׁזָּקֵן זֶה אֲבִיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַבַּחוּרִים הוּא”.

אָמַר לָהֶם הַמִּשְׁנֶה: “מִי בָכֶם הוּא זְקַן הַשּׁוּק?” אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי הוּא זֶה”. הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַמִּשְׁנֶה וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמָצָא אוֹתוֹ אִישׁ בָּא בַּיָּמִים בַּעַל הַדְרַת-פָּנִים וְכָבוֹד, וּמְשָׁרְתִים וּנְעָרִים וְכוּשִׁים סְבִיבוֹתָיו. בֵּרַךְ אוֹתָם הַזָּקֵן בִּרְכַּת יְדִידִים, וְהִפְלִיג בִּכְבוֹדָם וְהוֹשִׁיבָם לְצִדּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “יֵשׁ לָכֶם צֹרֶךְ שֶׁנַּצְלִיחַ לְמַלְּאוֹת אוֹתוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הֵן; אֲנִי אִישׁ זָקֵן בָּא בַיָּמִים, וְעִמִּי שְׁנֵי הַנְּעָרִים, וְנָסַעְתִּי אִתָּם בְּכָל הַמְּדִינוֹת וְהָאֲרָצוֹת, וְלֹא נִכְנַסְתִּי לִכְרָךְ שֶׁלֹּא שָׁהִיתִי בוֹ שָׁנָה תְמָימָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ בוֹ וְיַכִּירוּ אֶת תּוֹשָׁבָיו. וַהֲרֵי בָאתִי לְעִירְכֶם זוֹ, וּבָחַרְתִּי לִשְׁהוֹת בָּהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ חֲנוּת, שֶׁתְּהֵא מִן הַיָּפוֹת בַּמָּקוֹם הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, שֶׁאוֹשִׁיב אוֹתָם בָּהּ שֶׁיִּשְּׂאוּ וְיִתְּנוּ וְיִתְבּוֹנְנוּ בָעִיר וְיַכִּירוּ אֶת תּוֹשָׁבֶיהָ, וְיִלְמְדוּ דַּרְכֵי מִקָּח וּמִמְכָּר וּמַשָּׂא וּמַתָּן”. אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם”. הִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי הַנְּעָרִים וְשָׂמַח בָּהֶם וְאָהַב אוֹתָם תּוֹסֶפֶת אַהֲבָה. וְהָיָה זְקַן הַשּׁוּק עוֹרֵג בְּמַבָּטִים מְמִיתִים, וּמְבַכֵּר אֶת אַהֲבַת הַנְּעָרִים עַל אַהֲבַת הַנְּעָרוֹת וְהָיָה נוֹטֶה לְטַעַם חָרִיף, אָמַר בְּלִבּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתָם וְצָר צוּרָתָם מִמַּיִם נִקְלִים”. קָם בִּפְנֵיהֶם וְעָמַד בְּשֵׁרוּתָם כְּעֶבֶד, אַחַר כָּךְ הִשְׁתַּדֵּל וְהֵכִין לָהֶם הַחֲנוּת שֶׁהָיְתָה בְאֶמְצַע הַשּׁוּק, וְלֹא הָיְתָה אֶצְלָם גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה וְלֹא מְכֻבָּדָה מִמֶּנָּה, שֶׁכֵּן הָיְתָה רַחֲבַת-יָדַיִם וּמְקֻשֶּׁטֶת, בְּתוֹכָה אִצְטַבָּעוֹת שֶׁל שֵׁן וַעֲצֵי הָבְנִים. מָסַר אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַמִּשְׁנֶה, כְּשֶׁהוּא בִדְמוּת סוֹחֵר, וְאָמַר לוֹ: “יָשִׂים אוֹתָהּ אֱלֹהִים לִבְרָכָה לִילָדֶיךָ”. כְּשֶׁלָּקַח הַמִּשְׁנֶה אֶת מַפְתְּחוֹת הֶחָנוּת, פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאַכְסַנְיָה הוּא וְהַנְּעָרִים, וְצִוּוּ אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם וְהֶעֱבִירוּ אֶל הַחֲנוּת כָּל מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהִַשְׁנֶה כְּשֶׁלָּקַח אֶת מַפְתְּחוֹת הַחֲנוּת, פָּנָה וְהָלַךְ אֶל הָאַכְסַנְיָה הוּא וְהַנְּעָרִים, וְצִוּוּ אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם וְהֶעֱבִירוּ אֶל הַחֲנוּת כָּל מַה שֶּׁאִתָּם מִן הַסְּחוֹרָה וְהָאֲרִיגִים וְהַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, וְהָיָה כָל זֶה דָּבָר הַשָּׁוֶה אוֹצָרוֹת שֶׁל מָמוֹן. הֶעֱבִירוּ אֶת כָּל זֶה לַחֲנוּת, וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר לָקַח הַמִּשְׁנֶה אֶת שְׁנֵיהֶם וְהִכְנִיס אוֹתָם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, נִקּוּ אֶת עַצְמָם וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים מְפֹאָרִים מְקֻטָּרִים בִּבְשָׂמִים, וְהִתְעַנְּגוּ עַל כָּל עֹנֶג שֶׁנִּתָּן לָהֶם. וְהָיָה כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מָלֵא חֵן וָזֹהַר. וְנִרְאָה הַדָּבָר בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַשְׁרֵי רוֹחֲצוֹ בִּנְגֹעַ בוֹ יָדוֹ,

בְּגוּף מַיִם וָאוֹר מוֹלָדוֹ.

לֹא יֶחְדַּל מַעֲשֵׂהוּ בְנֹעַם לַעֲשׂוֹת

עֲדֵי מֹר מִפֶּסֶל, כֹּפֶר יֶאֱרֶה אָרוֹת.

וְאָמַר עוֹד:

תָּשׁוּר עֵינִי שְׁנַיִם אֶרֶץ צָעָדוּ,

אֲהַבְתִּים שְׁנֵיהֶם עֵת אֶל עֵינִי יָרָדוּ.

יָצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ, וְהָיָה זְקַן הַשּׁוּק, כְּשֶׁשָּׁמַע עַל כְּנִיסָתָם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לָהֶם. בָּאוּ שְׁנֵיהֶם כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, לְחָיֵיהֶם הֶאְדִּימוּ וְעֵינֵיהֶם הִשְׁחִירוּ, וְגֵוָם מַזְהִיר, כְּאִלּוּ הָיוּ שְׁנֵי סְעִיפֵי עֵץ נוֹשְׂאִים פְּרִי לְמַכְבִּיר, אוֹ כִּשְׁנֵי יְרֵחִים בַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר. אָמַר לָהֶם: “בָּנַי, יְהִי מֶרְחַצְכֶם לְעָנְגָה תָמִיד”. אָמַר לוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּמֶתֶק-שְׂפָתַיִם: “מִי יִתֵּן וְהָיִיתָ עִמָּנוּ”. נָשְׁקוּ שְׁנֵיהֶם אֶת יָדָיו וְהָלְכוּ לְפָנָיו לַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲנוּת, שֶׁכֵּן הָיָה הוּא גְּדוֹל הַשּׁוּק, וּכְבָר הֵיטִיב אִתָּם בָּזֶה שֶׁנָּתַן לָהֶם אֶת הַחֲנוּת. וּכְשֶׁרָאָה אֶת עַגְבוֹתֵיהֶם מְרַטְּטוֹת, גָּבְרָה עָלָיו הַחֶמְדָּה וְסָעַר וְנָהַם וְנָחַר, וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ אֹרֶךְ-רוּחַ וְאָפַף אוֹתָם בִּשְׁתֵּי עֵינָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יִקְרָא הַלֵּב פֶּרַק הַשַּׁיָּכוּת, הַקִּנְיָן,

וְאֵין לוֹ בְּמֶחְקַר הַחֲלֻקָּה כָּל עִנְיָן.

אֵין תֵּמַהּ, כִּי תַּחַת הַמַּשָּׂא יִגְעַשׁ יָזוּעַ,

הֵן כַמָּה גַלְגַּל בַּמָּרוֹם בְּמַהֲלָכוֹ יָנוּעַ.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַשְּׁנַיִם מִפִּיו שִׁיר זֶה, הִשְׁבִּיעוּ אוֹתוֹ, שֶׁיִּכָּנֵס אִתָּם לְבֵית-הַמֶּרְחָץ שֵׁנִית. וּכְבָר עָזְבוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה בְּבֵית-הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁנִּכְנַס עִמָּם זְקַן-הַשּׁוּק לְבֵית-הַמֶּרְחָץ פַּעַם שְׁנִיָּה, שָׁמַע הַמִּשְׁנֶה בִכְנִיסָתוֹ, וְיָצָא אֵלָיו מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם יְחִידִי, וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ בְּאְמַצע בֵּית-הַמֶּרְחָץ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָיו וְשָׁלַט בְּעַצְמוֹ. תָּפַס בְּאַחַת יָדָיו בְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה בְּעַזִיז, וְנִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם עִמּוֹ לְמָקוֹם מְכֻבָּד אַחֵר וְהָיָה מוּבָל בִּידֵיהֶם אוֹתוֹ זָקֵן מְתֹעָב. נִשְׁבַּע תָאג' אַלְמֻלוּךְּ שֶׁלֹּא יִרְחַץ אוֹתוֹ אָדָם זוּלָתוֹ, וְנִשְׁבַּע עַזִיז שֶׁלֹּא יִצֹּק עָלָיו מַיִם אֶלָּא הוּא אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “הֲרֵי שְׁנֵיהֶם בָּנֶיךָ הֵם”. אָמַר הַזָּקֵן: “יַשְׁאִירֵם אֱלֹהִים לְךָ בַּחַיִּים”, אָכֵן שָׁרְתָה הַבְּרָכָה וְהַהַצְלָחָה בִמְדִינָתֵנוּ לְרַגְלְכֶם וּלְרַגְלֵי בְנֵי לִוְיַתְכֶם, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

בָּאתָ וְכָל גִּבְעָה אֶצְלֵנוּ הוֹרִיקָה,

וּבִפְרָחִים מַרְכִּיבֵי עֵינַיִם הִבְרִיקָה

וַתִּקְרָא אֶרֶץ וְכָל הַיּוֹשֵׁב בָּהּ:

“בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ הָאוֹרֵחַ הַבָּא”.

הוֹדוּ לוֹ עַל כָּךְ וְלֹא חָדַל תָאג' אַלְמֻלוּךְּ לִרְחֹץ אוֹתוֹ וְעַזִיז לִצֹּק עָלָיו מַיִם, כְּשֶׁזֶּה מְדַמֶּה שְׁנִּשְׁמָתוֹ בְּגַן-עֵדֶן, עַד שֶׁגָּמְרוּ לְשָׁרְתוֹ, וְיָשַׁב לְצַד הַמִּשְׁנֶה, כְּאִלּוּ הָיָה מְבַקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. וְאוּלָם עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הָיָה לִסְכוֹת בְּתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבְעַזִיז. הֵבִיאוּ לָהֶם הַמְשָׁרְתִים מַגָּבוֹת וְהִתְנַגְּבוּ וְלָבְשׁוּ בִגְדֵיהֶם וְיָצְאוּ מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה אֶל זְקַן הַשּׁוּק וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִנֵּה בֵּית-הַמֶּרְחָץ מִתַּעֲנוּגוֹת גַּן-עֵדֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא”. אָמַר לוֹ זְקַן-הַשּׁוּק: “יִתֵּן אֱלֹהִים לְךָ וְלִילָדֶיךָ בְּרִיאוּת, וְיִשְׁמְרֵם מֵעַיִן רָעָה. כְּלוּם יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַל-פֶּה מַשֶּׁהוּ מִמַּה שֶׁאָמְרוּ הַמְּלִיצִים מֵעִנְיַן בֵּית-הַמֶּרְחָץ?” אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:"אֲנִי אֶקְרָא בְּאָזְנֶיךָ שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר, וְהֵם:

אָכֵן חַיֵּי בֵּית-הַמֶּרְחָץ הַנְּעִימִים בַּחַיִּים,

אֶלָּא שֶׁרַק מְעַט בְּתוֹכוֹ שׁוֹהִים.

תַּחְשְׁבֵהוּ גֵיהִנֹּם וּבְאֱמֶת גַּן-עֵדֶן הִנּוֹ,

מָה רַבּוּ הַלְּבָנוֹת וְהַשְּׁמָשׁוֹת בּוֹ.

כְּשֶׁגָּמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת שִׁירוֹ, אָמַר עַזִיז: “וַאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעִנְיַן בֵּית-הַמֶּרְחָץ מַשֶּׁהוּ בְעַל-פֶּה”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “הַשְׁמִיעֵנִי אוֹתוֹ”. נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וּבַיִת לוֹ צוּקֵי-סֶלַע, מְקֻשָּׁט בִּפְרָחָיו,

הָדוּר בְּהִתְלַהֵט הָאֵשׁ סְבִיבוֹתָיו.

גַּן-עֵדֶן אַךְ תִּמְאַס הַרְבֵּה שְׁהוֹת בּוֹ,

וְגֵיהִנֹּם יִתְעַנְּגוּ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹכוֹ.

כְּשֶׁגָּמַר עַזִיז אֶת שִׁירוֹ, הִתְפַּלֵּא זְקַן הַשּׁוּק עַל יָפְיָם וְצַחוּת לְשׁוֹנָם וְאָמַר אֲלֵיהֶם: “חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר אִחַדְתֶּם בְּקִרְבְּכֶם אֶת הַיֹּפִי וְאֶת הַמְּלִיצָה גַּם יָחַד, מֵעַתָּה שִׁמְעוּ מִפִּי שִׁיר”. נָשָׂא קוֹלוֹ וְשׁוֹרֵר בִּנְעִימוּת בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי יְפִי אֵשׁ גֵיהִנֹּם וְיִסּוּרֶיהָ עֵדֶן,

תְּחַיֶּה אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַגְּוִיָּה תִּתְעַדֵּן,

תְּמֵהַנִי עַל בַּיִת אֵין חֲדֹל לִנְעימוֹתָיו

רַעֲנַנּוֹת, וְתוּקַדְנָה אִשִּׁים תַּחְתָּיו,

חַיֵּי שְׂמָחוֹת לַאֲשֶׁר בּוֹ הָכְאָב,

עָלָיו הֵרִיק דִּמְעוֹתָיו פֶּלֶג רָב.

אַחֲרֵי זֶה רָעָה מַבַּט עֵינָיו בְּגַן יָפְיָם כְּהֶרֶף עַיִן, וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שִׁחַרְתִּי מְעוֹנוֹ וְלּא מָצָאתִי שׁוֹמֵר עָלָיו,

אֲשֶׁר לֹא קִדְמַנִי בְּסֵבֶר פָּנָיו.

וָאָבוֹא אֶל עֶדְנוֹ וְגֵיהִנֹּם שֶׁלּוֹ בִּקַּרְתִּי,

וָאוֹדֶה לְמָאלֻךְּ, וּלְרִצְ’וָאן⁵ תּוֹדָה אָמַרְתִּי.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ זֹאת הִתְפַּלְּאוּ עַל בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה. הִזְמִין אוֹתָם זְקַן-הַשּׁוּק לְבֵיתוֹ, וְסֵרְבוּ וְהָלְכוּ לְבֵיתָם לָפוּשׁ מֵעֲיֵפוּת בֵּית-הַמֶּרְחָץ. אָכְלוּ וְשָׁתוּ וְלָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה בִּמְעוֹנָם בִּשְׁלֵמוּת הָאשֶׁר וּבְשִׂמְחָה.

כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, קָמוּ מִשְׁנָתָם וְרָחֲצוּ כַדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ כַּמְצֻוֶּה וְשָׁתוּ מַשְׁקֵה-הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתְּחוּ הַחֲנֻיּוֹת וְהַשְּׁוָקִים, יָצְאוּ מִן הַבַּיִת וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַשּׁוּק וּפָתְחוּ אֶת הַחֲנוּת. וּכְבָר סִדְּרוּ אוֹתָהּ הַמְשָׁרְתִים בַּסֵּדֶר הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר, וּפָרְשׂוּ שְׁטִיחִים שֶׁל מֶשִׁי, עֲלֵיהֶם שְׁנֵי מוֹשָׁבִים נִשָּׂאִים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁוֶה מֵאָה דִינָר, וְהִנִּיחוּ מֵעַל לְכָל מוֹשָׁב שְׁטִיחַ-עוֹר מַלְכוּתִי וְזֵר זָהָב לוֹ. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל מוֹשָׁב, וְיָשַׁב עַזִיז עַל הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב הַמִּשְׁנֶה בְּאֶמְצַע הַחֲנוּת, וְעָמְדוּ הַנְּעָרִים לִפְנֵיהֶם. הִגִּיעָה שְׁמוּעָתָם לִבְנֵי אָדָם וְנִצְטוֹפְפוּ עֲלֵיהֶם. מָכְרוּ מִקְצָת אֲרִיגִים, וְיָצָא שְׁמוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בָּעִיר וְנִתְפַּרְסְמוּ בָהּ חִנּוֹ וְיָפְיוֹ. עָמְדוּ כָךְ יָמִים, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם זָרְמוּ הָאֲנָשִׁים אֲלֵיהֶם. פָּנָה הַמִּשְׁנֶה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְצִוָּהוּ לְהַסְתִּיר עִנְיָנוֹ, וְצִוָּה עָלָיו אֶת עַזִיז וְהָלַךְ הַבַּיְתָה לְסַדֵּר עִנְיָן שֶׁיָּפִיקוּ מִמֶּנּוּ תוֹעֶלֶת. וְהָיוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז מְשׂוֹחֲחִים וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אוֹמֵר: “וּלְוַאי שֶׁיָּבוֹא אָדָם מֵאֵצֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא”. לֹא פָסַק תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ מִכָּךְ יָמִים וְלֵילוֹת וְאֵינוֹ יָשֵׁן. נִשְׁתַּלְטָה עָלָיו הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסֵף רְזוֹנוֹ וְחָלְיוֹ, עַד שֶׁנִּטַּל מִמֶּנּוּ תָעֲנוּג הַשֵּׁנָה, וּמֵאֵן לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהָיָה כְאַגַּן הַסַּהַר בְּלֵיל שְׁלֵמוּתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יוֹשֵׁב פַּעַם כָּךְ, בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אָמַר לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ יוֹשֵׁב פַּעַם כָּךְ, בָּאָה אֵלָיו אִשָּׁה זְקֵנָה. נִתְקָרְבָה וּמֵאַחֲרֶיהָ שְׁתֵּי נְעָרוֹת, עַד שֶׁעָמְדָה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. רָאֲתָה גִזְרַת קוֹמָתוֹ וְחִטּוּב גֵּווֹ וְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, הִשְׁתָּאֲתָה עַל יָפְיוֹ וְהֵטִילָה מַיִם בְּמִכְנָסֶיהָ. אָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיָּצַר אוֹתְךָ מִמַּיִם נִקְלִים⁶, יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר שָׁת אוֹתְךָ מַסָּה לִבְנֵי אָדָם”.

לֹא פָסְקָה מִלְּהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וּמִלּוֹמַר: “אֵין זֶה בָשָׂר וָדָם, אֵין זֶה אֶלָּא מַלְאָךְ אָצִיל”⁷. קָרְבָה אֵלָיו וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם. הֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם וְקָם לִקְרָאתָה עַל רַגְלָיו וְהִסְבִּיר לָהּ פָנִים. וְעָשָׂה כָּל זֶה עַל פִּי רֶמֶז שֶׁרָמַז לוֹ עַזִיז.

הוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ, וְהֵשִׁיב עָלֶיהָ רוּחַ בִּמְנִיפָה עַד שֶׁנָּחָה. אָמְרָה הַזְּקֵנָה לתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “בְּנִי, שְׁלֵם הַמַּרְאֶה וְהָרוּחַ, מֵאֶרֶץ זוֹ אַתָּה?” אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בִּדְבָרִים נִמְלָצִים מְתוּקִים וְנָאִים: “חַי-אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, מִיָּמַי לֹא נִכְנַסְתִּי לְאֶרֶץ זוֹ, אֶלָּא בַּפַּעַם הַזֹּאת, וְאֵינִי עוֹמֵד בָּהּ אֶלָּא דֶרֶךְ טִיּוּל”. אָמְרָה לוֹ: “לְךָ הַבְּרָכָה לְבוֹאֲךָ לְאֶרֶץ רְחָבָה וּמְרֻוָּחָה. מַה הוּא שֶׁהֵבֵאתָ עִמְּךָ מִן הָאֲרִיגִים? הַרְאֵנִי מַשֶּׁהוּ נָאֶה, שֶׁהַנָּאֶה אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא אֶת הַנָּאֶה”. כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת דְּבָרֶיהָ, הָלַם לִבּוֹ, וְלֹא הֵבִין פֵּשֶׁר דְּבָרֶיהָ. רָמַז לוֹ עַזִיז בְּרֶמֶז, וְאָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “אֶצְלִי כָל מַה שֶׁאַתְּ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ מִן הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא יִצְלְחוּ אֶלָּא לִמְלָכִים וּלִבְנוֹת מְלָכִים. הַגִּידִי לִי לְמִי אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, לְמַעַן אָגֹל לְפָנַיִךְ מַשֶּׁהוּ הָרָאוּי לִגְדוֹלִים וְנִכְבָּדִים”. וְהָיָה מְבַקֵּשׁ בִּדְבָרִים אֵלֶּה לְהָבִין פֵּשֶׁר דְּבָרֶיהָ, אָמְרָה לוֹ: “חֲפֵצָה אֲנִי אָרִיג שֶׁיִּצְלַח לַגְּבִירָה דֻנְיָא בַת הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן” כְּשֶׁשָּׁמַע תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ זֵכֶר אֲהוּבָתוֹ, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְאָמַר לְעַזִיז: “הָבֵא אֶת הַמְּפֹאָר בְּמַה שֶׁאֶצְלְךָ מִן הַסְּחוֹרָה”. הֵבִיא לוֹ עַזִיז חֲבִילָה וְהִתִּירָה לְפָנָיו. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “בַּחֲרִי מַה שֶּׁיִּצְלַח לָהּ, שֶׁזֶּה הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אֵצֶל זוּלָתִי”. בָּחֲרָה הַזְּקֵנָה מַשֶּׁהוּ הַשָּׁוֶה אֶלֶף דִּינָר, וְאָמְרָה: בְּכַמָּה זֶה?" וְהָיְתָה מְדַבֶּרֶת אֵלָיו וּמְחַכֶּכֶת בֵּין יְרֵכוֹתֶיהָ בְּכַף יָדָהּ אָמַר לָהּ: “כְּלוּם אֲדַבֵּר עִם שֶׁכְּמוֹתֵךְ בְּעִנְיָן פָּעוּט שֶׁכָּזֶה? הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לִי לְהַכִּיר אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “מִתְפַּלֶּלֶת אֲנִי לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשַּׁחַר⁸ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲסֶה לְפָנֶיךָ הַנָּאוֹת. אָמְנָם פָּנֶיךָ יָפוֹת וּמַעֲשֶׂיךָ נָאִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁתָּלוּן בְּחֵיקֶךָ וּתְאַמֵּץ אֵלֶיהָ אֶת גִּזְרַת גֵּוְךָ הַזָּקוּף, וְתִזְכֶּה בְּפָנֶיךָ הַשּׁוֹפְעִים הַקּוֹרְנִים אוֹר, וּמַה גַּם אִם תִּהְיֶה יָפָה כְּמוֹתֶךָ”. צָחַק תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַד שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל עַל גַּבּוֹ. וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הוֹי זֶה הַמְמַלֵּא אֶת צָרְכֵי בְּנֵי אָדָם עַל-יְדֵי זְקֵנוֹת הַנַּאֲפוּפִים”. אָמְרָה לו: “בְּנִי, מַה שְּׁמֶךָ?” אָמַר לָהּ: "שְׁמִי תָאג' אַלְמֻלוּךּ⁹. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי שֵׁם זֶה מִשְּׁמוֹת הַמְּלָכִים וּבְנֵי הַמְּלָכִים הוּא, וְאַתָּה תָאֳרְךָ כְּתֹאַר הַסּוֹחֲרִים”. אָמַר לָהּ עַזִיז: “מֵאַהֲבָה שֶׁאָהֲבוּ אוֹתוֹ בְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ קָרְאוּ לוֹ בַשֵּׁם הַזֶּה”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “צָדַקְתָּ, יִשְׁמָרְכֶם אֱלֹהִים מֵעַיִן רָעָה וּמִסַּכָּנַת אוֹיֵב, שֶׁיַּבִּיט עֲלֵיכֶם בְּעֵין קִנְאָה, וַאֲפִלּוּ יִתְפּוֹרֵר הַכָּבֵד שֶׁלָּהֶם מִיָּפְיְכֶם”.

נָטְלָה הָאָרִיג וְהָלְכָה. כְּשֶׁהִיא נִפְתַּעַת מִיָּפְיוֹ וְחִנּוֹ וְגִזְרָתוֹ וְקוֹמָתוֹ. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל גְּבִרְתָּהּ דֻנְיָא וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֵבֵאתִי לָךְ אָרִיג נָאֶה”. אָמְרָה לָהּ: “הַרְאִינִי אוֹתוֹ”. אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הֲרֵי הוּא, הִפְכִי בוֹ וְהִתְבּוֹנְנִי אֵלָיו”. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, אָרִיג זֶה יָפֶה הוּא; לֹא רָאִיתִי עֲדַיִן כְּמוֹתוֹ בִמְדִינָתֵנוּ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, זֶה שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לוֹ יָפֶה הֵימֶנּוּ. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיְתָה שְׁעַת רָצוֹן וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן, וְתָעָה וְיָצָא מִתּוֹכוֹ הַסּוֹחֵר הַמּוֹכֵר אָרִיג זֶה. וַאֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת הָיִיתִי שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלֵךְ הַלַּיְלָה הַזֶּה וְיָלוּן בֵּין שָׁדַיִךְ, שֶׁהוּא מוֹלִיךְ שׁוֹלָל אֶת כָּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ. וּכְבָר הֵבִיא לִמְדִינָתֵנוּ אֲרִיגִים אֵלֶּה כְּדֵי לְטַיֵּל בָּהּ”. צָחֲקָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא לְדִבְרֵי הַזְּקֵנָה וְאָמְרָה: “יָבִיא אֱלֹהִים עָלַיִךְ קָלוֹן, אַתְּ זְקֵנָה נִתְעָבָה. כְּבָר עָבַרְתְּ וּבָטַלְתְּ מִן הָעוֹלָם וְלֹא נִשְׁאֲרָה בָךְ תְּבוּנָה”. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: “הָבִי אֶת הָאָרִיג שֶׁאֶסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה יָפֶה”. הוֹשִׁיטָה לוֹ אוֹתוֹ. הִסְתַּכְּלָה בוֹ שֵׁנִית וְרָאֲתָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא דָבָר מֻעָט וּמְחִירוֹ רָב, וְהִתְפַּלְאָה עַל יָפְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָרִיג, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא רָאֲתָה כְּמוֹתוֹ מִיָּמֶיהָ. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, אִלּוּ הָיִית רוֹאָה אֶת בְּעָלָיו, הָיִית יוֹדַעַת שֶׁהוּא הַיָּפֶה בְּכָל הַנִּמְצָא עַל פְּנֵי הָאָרֶץ”. אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “כְּלוּם שָׁאַלְתְּ אוֹתוֹ, אִם חֵפֶץ לוֹ בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹדִיעַ אוֹתָנוּ וּנְמַלְּאֶנוּ לוֹ?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה, אַחֲרֵי שֶׁהִנִיעָה בְרֹאשָׁהּ: “יִשְׁמֹר אֱלֹהִים אֲצִילוּתֵךְ. חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁבַּקָּשָׁה לוֹ. וּכְלוּם יֵשׁ מִי שֶׁהוּא בְלִי צֹרֶךְ לְמַה שֶּׁהוּא?” אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: "לְכִי אֵלָיו וְשַׁאֲלִי אוֹתוֹ לְחֶפְצוֹ וְאִמְרִי לוֹ: “נִתְכַּבְּדָה עִירֵנוּ בְּבוֹאֶךָ, וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ מִן הַצְּרָכִים אָנוּ מְמַלְּאִים אוֹתָם לְךָ, עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן”. חָזְרָה הַזְּקֵנָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נִתַּר לִבּוֹ מִשִּׂמְחָה וְקָם לִקְרָאתָהּ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. תָּפַס בְּיָדָהּ וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ לְצִדּוֹ אַחֲרֵי שֶׁיָּשְׁבָה וְנָחָה, הִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ שָׂמַח תַּכְלִית הַשִּׂמְחָה וְרָחַב לִבּוֹ וְרָוַח לוֹ, וְאָמַר לְנַפְשׁוֹ: “כְּבָר נִתְמַלֵּא חֶפְצִי”. אָמַר לַזְּקֵנָה: “אֶפְשָׁר תָּבִיאִי אֵלֶיהָ מִכְתָּב מֵאִתִּי וְתָבִיאִי לִי תְשׁוּבָה?” אָמְרָה “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֲשֶׂה”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ מִפִּיהָ אָמַר לְעַזִיז: “הָבֵא לִי דְיוֹתָה וּנְיָר וְעֵט-נְחשֶׁת”. כְּשֶׁהֵבִיא לוֹ כֵלִים אֵלֶּה, כָּתַב בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַבְתִּי לָךְ, מַשְּׂאַת-נַפְשִׁי, מִכְתָּב

בּוֹ כָּל-אָחוּשׁ, אֲשֶׁר מִפֵּרוּד אֶכְאַב.

וְרֵאשִׁית שׁוּרוֹתַי הִיא אֵשׁ לְבָבִי.

וּשְׁנִיָּה לָהּ חִשְׁקִי וּתְשׁוּקָתִי בִי.

וּשְׁלִישִׁית: כָּלוּ חַיַּי וְשִׁבְרִי גָּז,

וּרְבִיעִית: נִשְׁאָר קַיָּם כִּסּוּפִי עָז.

וַחֲמִישִׁית: מָתַי עֵינִי תָּשׁוּר אֶתְכֶם?

וְשִׁשִּׁית: מָתַי הַיּוֹם נִפָּגֵשׁ בָכֶם?

וְכָתַב בַּחֲתִימָתוֹ: “כּוֹתֵב זֶה הוּא אֲסִיר הַכִּסּוּפִים, כָּבוּל בְּמַאֲסַר הַתְּשׁוּקָה, שֶׁאֵין שִׁחְרוּר מִתּוֹכָהּ, אֶלָּא בְּחִבּוּר, וְלוּ גַּם בִּדְמוּת וְחָזוֹן. שֶׁכֵּן הוּא נוֹשֵׂא יִסּוּרִים מַדְאִיבִים בִּגְלַל פֵּרוּד הָאֲהוּבִים”. זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת וְכָתַב שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶכְתֹּב אֵלַיִךְ וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת

וְתִּדְמַע עֵינִי דָמוֹעַ בְּלִי הֲפוּגוֹת

אַךְ לֹא נוֹאַשְׁתִּי מֵחֶסֶד אֱלֹהַי

אוּלַי יָבוֹא יוֹם אִחוּד, אוּלַי.

קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וְסָגַר אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “מִסְרִי אוֹתוֹ לַגְּבִירָה דֻנְיָא”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. נָתַן לָהּ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר: “קַבְּלִי אֶת זֶה מִמֶּנִּי בְמַתָּנָה”. נָטְלָה אוֹתוֹ וְהָלְכָה לְדַרְכָּה מְבָרֶכֶת אוֹתוֹ. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אָמְרָה לָהּ:" מַה הוּא מִן הַצְּרָכִים שֶׁבִּקֵּשׁ, שֶׁנְּמַלֵּא אוֹתָם לוֹ?" אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר שָׁלַח בְּיָדִי מִכְתָּב וְאֵינִי יוֹדַעַת מַה בּוֹ”. הוֹשִׁיטָה לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב. נָטְלָה אוֹתוֹ וְקָרְאָה וְהֵבִינָה פִשְׁרוֹ. אָמְרָה: “מַה לִּי וָלוֹ, עַד שֶׁיִּשְׁלַח אֵלַי סוֹחֵר זֶה אִגְּרוֹת וְיָבֹא עִמִּי בִכְתוּבִים?” סָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “אִלּוּלֵא אֶת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָרֵאתִי, הָיִיתִי צוֹלֶבֶת אוֹתוֹ עַל יַד חֲנוּתוֹ”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה הוּא הַמִּכְתָּב הַזֶּה שֶׁבּוֹ כְדֵי לְהַרְעִישׁ אֶת לִבֵּךְ? כְּלוּם יֵשׁ בּוֹ תְלוּנָה עַל עשֶׁק אוֹ בֹתְבִיעָתוֹ אֶת מְחִיר הָאָרִיג?” אָמְרָה לָהּ: “אוֹי לַךְ, אֵין בּוֹ זֶה, אֵין בּוֹ אֶלָּא חֵשֶׁק וְאַהֲבָה, וְכָל זֶה מִיָּדֵךְ הוּא, שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי מֵאַיִן יַגִּיעַ שָׂטָן זֶה לִדְבָרִים אֵלֶּה?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, אַתְּ יוֹשֶׁבֶת בְּאַרְמוֹנֵךְ הַנִּשָּׂא, וְאֵין אִישׁ מַגִּיעַ אֵלַיִךְ וַאֲפִלּוּ הָעוֹף הַמְעוֹפֵף. שָׁלוֹם לָךְ מִכָּל תְּלוּנָה וְתוֹכָחָה, וְכֶלֶב לֹא יַחֲרֹץ לְשׁוֹנוֹ לָךְ. אַל תָּשִׁיתִי עָלַי חַטָּאת, בִּהְיוֹת שֶׁהֵבֵאתִי לָךְ מִכְתָּב זֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי מַה בְּתוֹכוֹ. וְאוּלָם עֲצָתִי הִיא שֶׁתָּשִׁיבִי לוֹ תְשׁוּבָה, וּתְאַיְּמִי בָּהּ עָלָיו בְּמִיתָה, וְתָנִיאִי אוֹתוֹ מִן הַהֲזָיוֹת הָאֵלֶּה, וְאָז יֶחְדַּל מִזֶּה וְלֹא יַחֲזֹר לְכָךְ”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לָבוֹא בַחֲלִיפַת-מִכְתָּבִים עִמּוֹ, שֶׁלֹּא תִּתְעוֹרֵר בוֹ הַחֶמְדָּה יוֹתֵר”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “הֲרֵי כְּשֶׁיִּשְׁמַע אֶת הָאִיּוּם וְהַהַזְהָרָה, יַחֲזֹר בּוֹ מִמַּה שֶּׁהוּא בוֹ”. אָמְרָה לָהּ: “הָבִי לִי דְיוֹ וּנְיָר וְעֵט-נְחשֶׁת”. כְּשֶׁהֵבִיאוּ לָהּ כֵּלִים אֵלֶּה, כָּתְבָה בָּתֵּי-שִׁיר אֵלּוּ:

הוֹי, תּוֹבֵעַ אַהֲבָה וְעַל הַעִירוֹ לַיְלָה יִתְאוֹנֵן,

וְעַל אֲשֶׁר מְצָאוֹ מֵחֵשֶׁק וּמֵהַרְהוֹרִים יִתְלוֹנֵן.

הַתְּבַקֵּשׁ, הַמִּתְיַמֵּר, עִם הַלְּבָנָה הִתְחַבֵּר

הֲיֵשׁ אָדָם חֶפְצוֹ מִן הַיָּרֵחַ לְהַשִּׂיג יְשַׂבַּר?

רְאֵה יְעַצְתִּיךָ, הֶרֶף מֵאֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁ

פֶּן אֶת נַפְשְׁךָ בְּסַכָּנָה תְּנַקֵּשׁ.

וְאִם לִדְבָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה אַתָּה שָׁב

הִנֵּה לְךָ מֵאִתִּי עֹנֶשׁ, מוּסָרוֹ רָב.

נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲשֶׁר בָּרָא אָדָם מִדָּם קָפוּי,

אֲשֶׁר מְאוֹר שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הֵאִיר גָּלוּי,

כִּי אִם אֶל אֲשֶׁר תֹּאמַר תָּשׁוּב שׁוֹב,

אוֹתְךָ עַל גֶּזַע הָעֵץ אֶצְלֹב.

קִפְּלָה הַמִּכְתָּב וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמְרָה לָהּ: "תְּנִיהוּ לוֹ וְאִמְרִי לוֹ: “הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. לָקְחָה אֶת הַמִּכְתָּב שְׂמֵחָה, וְהָלְכָה לִמְעוֹנָהּ וְלָנָה בְּבֵיתָהּ. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר שָׂמָה פָנֶיהָ לַחֲנוּת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה לָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, כִּמְעַט עָף מִשִּׂמְחָה. כְּשֶׁקָּרְבָה אֵלָיו קָם לִקְרָאתָה וְעָמַד וְהוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ. הוֹצִיאָה לוֹ אֶת הַנְּיָר וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “קְרָא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “הַגְּבִירָה דֻנְיָא, כְּשֶׁקָּרְאָה אֶת מִכְתָּבְךָ זָעֲמָה, וְאוּלָם אֲנִי דִבַּרְתִּי אִתָּהּ רַכּוֹת וְהִתְבַּדַּחְתִּי אִתָּהּ עַד שֶׁעוֹרַרְתִּי אוֹתָהּ לִצְחוֹק וְנִתְרַכֵּךְ לִבָּהּ וְעָנְתָה לְךָ תְשׁוּבָה”. הוֹדָה לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל כָּךְ, וְצִוָּה לְעַזִיז לָתֵת לָהּ אֶלֶף דִּינָר. קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב וְהֵבִין פִּשְׁרוֹ וּבָכָה בְכִי מָר. נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַזְּקֵנָה עָלָיו, וְהָיוּ קָשִׁים בְּעֵינֶיהָ בִכְיוֹ וּתְלוּנָתוֹ. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, וּמַה הוּא בִנְיָר זֶה, עַד שֶׁהֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי בֶכִי?” אָמַר לָהּ: “הִיא מְאַיֶּמֶת עָלַי בְּמִיתָה וּצְלִיבָה, וְאוֹסֶרֶת עָלַי לִשְׁלֹחַ אֵלֶיהָ מִכְתָּבִים. וַאֲנִי אִם לֹא אֶשְׁלַח לָהּ מִכְתָּב, טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי. קְחִי אֵפוֹא אֶת תְּשׁוּבַת מִכְתָּבָהּ, וְהַנִּיחִי לָהּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהִיא חֲפֵצָה”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “נִשׁבַּעַת אֲנִי בְחַיֵּי עֲלוּמֶיךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְסַכֶּנֶת אֶת נַפְשִׁי עִמְּךָ, וּמַשִּׂיגָה לְךָ אֶת מְבֻקָּשְׁךָ, וּמֵבִיא אוֹתְךָ לִידֵי כָךְ שֶׁתַּגִּיעַ אֶל מַה שֶּׁבְּדַעְתְּךָ”. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “כָּל מַה שֶׁתַּעֲשִׂיהוּ בִשְׁבִילִי, אֲנִי מְשַׁלֵּם לְךָ שָׂכָר בַּעֲדוֹ, וְיִשָּׁקֵל לִזְכוּתֵךְ עַל מֹאזְנַיִךְ, שֶׁכֵּן מֻמְחָה אַתְּ לְסַדֵּר עִנְיָנִים וּבְקִיאָה בְּשַׁעֲרֵי הַתְּכָכִים, וְכָל קָשֶׁה קַל הוּא לָךְ, וֵאלֹהִים הַכֹּל יָכוֹל”. לָקַח נְיָר וְכָתַב בּוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִשְׁמִיעַתְנִי מְאַיֶּמֶת עָלַי בְהֶרֶג, אֲנִי הַמִּסְכֵּן,

אַךְ הֶרֶג לִי מָנוֹחַ, וְהַמָּוֶת הֵן בְּגוֹרָל נֶחֱרָץ. וְאָכֵן

בַּמָּוֶת מוֹעִיל יוֹתֵר לְאוֹהֵב מֵאֲשֶׁר אֲרֻכָּה

חַיָּתוֹ וְהוּא מֻנַּע טוֹב מִמֶּנּוּ וְהוּא מְדֻכָּא.

חֵי-אֱלֹהִים, בְּקְּרוּ יָדִיד מְעַטִּים לוֹ עוֹזְרִים,

כִּי עַבְדְּכֶם אָנִי, וְהָעֶבֶד כָּבוּל בָּאֲסוּרִים.

שָׂרָתִי, רַחֲמִי אוֹתִי בְאַהֲבָתִי לָךְ,

שֶׁכָּל אוֹהֵב בְּנֵי אֲצִילִים לוֹ הַצְּדָקָה לְכָךְ.

פֵּרַק מֵעָלָיו נֵטֶל סִבְלוֹ וּבָכָה, עַד שֶׁבָּכְתָה הַזְּקֵנָה לְבִכְיָתוֹ. אַחַר-כָּךְ לָקְחָה אֶת הַנְּיָר וְאָמְרָה לוֹ:" תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאָה לִידֵי-כָךְ, שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתֶךָ".

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁבָּכָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְבִיאָה לִידֵי-כָךְ, שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מַטְּרָתְךָ”. קָמָה וְעָזְבָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל גַּחֲלֵי-אֵשׁ, וְשָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא. וְרָאֲתָה שֶׁפָּנֶיהָ נִשְׁתַּנּוּ מִזַּעְמָהּ עַל מִכְתַּב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. הוֹשִׁיטָה לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב. הוֹסִיפָּה עוֹד זַעַם עַל זַעְמָהּ וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תוֹסִיף עוֹד יוֹתֵר אֵלֵינוּ?” אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “וּמַה עֵרֶךְ לְכֶלֶב זֶה עַד שֶׁיַּחְשֹׁק בָּךְ?” אָמְרָה לָהּ הַגְּבִירָה דֻנְיָא: "לְכִי אֵלָיו וְהַגִּידִי לוֹ: “אִם תִּשְׁלַח מִכְתָּב אַחֲרֵי זֶה, הִיא מַתִּיזָה אֶת רֹאשְׁךָ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “כִּתְבִי דְבָרִים אֵלֶּה בְּמִכְתָּב, וַאֲנִי לוֹקַחַת עִמִּי אֶת הַמִּכְתָּב, כְּדֵי שֶׁיִּגְדַּל פַּחְדּוֹ”. לָקְחָה נְיָר וְכָתְבָה בוֹ בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי לַאֲשֶׁר לֵב לֹא יָשִׁית לִתְאוּנַת אָסוֹן,

אָכֵן אֵין לְהַשִּׂיג חִבּוּר, לֹא תְּנַצֵּחַ נִצָּחוֹן.

הֲתִתְיַמֵּר, שַׁחְצָן, אֶת סוּהַא¹⁰ לִרְכּשׁ?

הֵן אַתָּה אֶת הַסַּהַר הַמֵּאִיר פָנִים לֹא תִפְגּשׁ.

וְאֵיכָה תְצַפֶּה וּתְקַו אֵלֵינוּ לְקָרְבָה?

אֲשֶׁר תִּזְכֶּה לְחַבֵּק אֶת הַגִּזְרָה הַמְחֻטָּבָה?

הַנַּח מַטָּרָה זוֹ מִפַּחַד תָּקְפִּי,

יַהֲפֹךְ קָדְקֹד שֵׂיבָה בְּיוֹם זַעְפִּי

קִפְּלָה אֶת הַנְּיָר וּמָסְרָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה. לָקְחָה אוֹתוֹ וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם עַל רַגְלָיו וְאָמַר: “אַל יַעֲבִיר אֱלֹהִים מֵעָלַי בִּרְכַּת בּוֹאֵךְ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “קַח תְּשׁוּבַת מִכְתָּבְךָ”. לָקַח הַנְּיָר וְקָרָא אוֹתוֹ וּבָכָה בְכִי מָר, וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לְמִי שֶׁיַּהַרְגֵנִי עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שֶׁהַמִּיתָה קַלָּה בְעֵינַי מִן הָעִנְיָן שֶׁאֲנִי בוֹ”. לָקַח דְּיוֹתָה וּנְיָר וְרָשַׁם בֹּו שְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַשְׂאַת-נַפְשִׁי, אַל תַּמְשִׁיכִי לַעֲזֹב וּלְהַקְשׁוֹת לֵב,

בּוֹאִי אֶל אֲשֶׁר יִטְבַּע בְּאַהֲבָתוֹ אֶל הָאוֹהֵב,

וְאַל תְּדַמִּי כִּי עִם קְשִׁי הַלֵּב אוֹסִיף חַיַּי שְׂאֵת,

הִנֵּה נִשְׁמָתִי בִגְלַל רִחוּק הָאֲהוּבָה יוֹצֵאת.

קִפֵּל אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ לַזְּקֵנָה וְאָמַר לָהּ: “כְּבָר הֶלְאֵיתי אוֹתָךְ לִבְלִי תוֹעֶלֶת”. וְצִוָּה לְעַזִיז לִמְסֹר לְיָדָהּ אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, נְיָר זֶה אֵין הוּא אֶלָּא שֶׁיָּבוֹא בְּעִקְּבוֹתָיו חִבּוּר גָּמוּר אוֹ פֵרוּד גָּמוּר”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, חַי-אֱלֹהִים, אֵינִי מְאַחֶלֶת לְךָ אֶלָּא אֶת הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, וְחֶפְצִי הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֶצְלֶךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה הַיָּרֵחַ בַּעַל הָאוֹרוֹת הַמֵּפִיץ זֹהַר וְהִיא הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, וְאִם לֹא אֲחַבֵּר אֶתְכֶם, אֵין תּוֹעֶלֶת בְּחַיַּי. וַהֲרֵי כְּבָר עָבַרְתִּי שְׁנוֹת חַיַּי בְעָרְמָה וּמְזִמָּה עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְתִשְׁעִים מִשְּׁנוֹת הַחַיִּים, וְכֵיצַד זֶה לֹא יַעֲלֶה בְיָדִי לְאַגֵּד שְׁנַיִם בַּשְּׂמִיכָה?” נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ, אַחֲרֵי שֶׁהֵנִיחָה דַעְתּוֹ וְהָלְכָה לָהּ. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְהֶחְבִּיאָה לִפְנֵי-כֵן אֶת הַנְּיָר בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. כְּשֶׁיָּשְׁבָה אֶצְלָהּ חִכְּכָה בְּרֹאשָׁהּ וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, אֶפְשָׁר תּוֹעִילִי לִפְלוֹת אֶת קְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתַי, שֶׁזֶּה לִי זְמַן שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ”. חָשְׂפָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא אֶת מַרְפְּקֶיהָ, וּפָרְעָה אֶת שְׂעָרָה שֶׁל הַזְּקֵנָה וְהָיְתָה פוֹלָה קְוֻצָּתָהּ, נָפַל הַנְּיָר מֵרֹאשָׁהּ. רָאֲתָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְאָמְרָה: “מַה הוּא נְיָר זֶה?” אָמְרָה לָהּ: “דּוֹמֶה כְּאִלּוּ יָשַׁבְתִּי לְיַד חֲנוּת הַסּוֹחֵר וְנֶאֱחַז בִּי נְיָר זֶה, תְּנִי אוֹתוֹ לִי שֶׁאַחֲזִירֶנּוּ לוֹ”. פָּתְחָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְקָרְאָה אוֹתוֹ וְהֵבִינָה מַה בְּתוֹכוֹ וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “עָרְמָה הִיא זוֹ מֵאִתָּךְ, וְאִלְמָלֵא שֶׁגִּדַּלְתְּ אוֹתִי, הָיִיתִי תוֹקֶפֶת אוֹתָךְ בְּשָׁעָה זוֹ. וּכְבָר הֵבִיא עָלַי אֱלֹהִים צָרַת סוֹחֵר זֶה, וְכָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִמֶּנּוּ בְּעֶטְיֵךְ בָּא לִי. וְאֵין אֲנִי יוֹדַעַת מֵאֵיזוֹ אֶרֶץ בָּא אֵלֵינוּ. שׁוּם אָדָם זוּלָתִי זֶה לֹא הָיָה מַרְהִיב עֹז בְנַפְשׁוֹ כְלַפַּי כָּמוֹהוּ. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁיִּתְגַלֶּה עִנְיָנִי, וּבִפְרָט עִם אָדָם שֶׁאֵינוֹ לֹא מִבְּנֵי-עַמִּי וְלֹא מִסּוּגִי”. פָּנְתָה הַזְּקֵנָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: “לֹא יָעֵז אָדָם לְדַבֵּר בָּךְ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מֵחֲשַׁשׁ זַעֲמֵךְ וּמִפְּנֵי יִרְאַת-הַכָּבוֹד כְּלַפֵּי אָבִיךְ. וְאֵין לַחֲשׁשׁ כְּשֶׁתָּשִׁיבִי לוֹ תְּשׁוּבָה”. אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, אָכֵן שָׂטָן הוּא זֶה. כֵּיצַד מַרְהִיב הוּא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לִדְבָרִים כְּמוֹ אֵלֶּה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִפְּנֵי זַעַם הַשֻּׂלְטָאן, כְּבָר נְבוּכוֹתִי בְעִנְיָנוֹ, שֶׁאִם אֲצַוֶּה לַהֲמִיתוֹ, הֲרֵי אֵין זֹאת נְכוֹחָה. וְאִם אֲנִי עוֹזֶבֶת אוֹתוֹ, יוֹסִיף לְהָעֵז פָּנָיו”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “כִּתְבִי לוֹ מִכְתָּב, אוּלַי יִקַּח מוּסָר וְיִבְלֹם עַצְמוֹ”. בִּקְּשָׁה נְיָר וּדְיוֹ וְכָתְבָה לוֹ בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָרְכָה הַתּוֹכֵחָה, אַךְ הַבַּעֲרוּת לֹא חָדְלָה פַּתּוֹתֶךָ,

וְכַמָּה בִּכְתָב-יָדִי בְּבָתֵּי שִׁיר הֲנִיאוֹתִיךָ.

אַךְ אִם תּוֹסִיף אֶת הָאָסוּר עָלֶיךָ עוֹד חֲמֹד,

הִנֵּה רְצוֹנִי מִמְּךָ, אַל תְּהֵא אֶלָּא מַסְתִּיר סוֹד.

הַסְתֵּר תְּשׁוּקָתְךָ וְאַל תְּפַרְסְמָהּ לְעוֹלָמִים,

אַךְ אִם דָּבָר תְּדַבֵּר, לֹא אֵדַע רַחֲמִים.

וְאִם עַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ, אַתָּה חוֹזֵר

יְבוֹאֲךָ עוֹרֵב-הַפֵּרוּד מוֹתְךָ יְבַשֵּׂר.

וְכִמְעַט קָט מָוֶת יִשְׂתָּעֵר פֶּתַע עָלֶיךָ,

וּבִקְבוּרָה תַּחַת לָאָרֶץ יִהְיוּ מְגוּרֶיךָ,

וְתַעֲזֹב בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתְּךָ, הַמְּפֻתֶּה, נִחָמִים

עֲלֵי פֵרוּדְךָ מְקוֹנְנִים כָּל הַיָּמִים.

קִפְּלָה אֶת הַנְּיָר וּמָסְרָה אוֹתוֹ לַזְּקֵנָה. לָקְחָה אוֹתוֹ וְשָׂמָה פָנֶיהָ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָתְנָה אוֹתוֹ לוֹ. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתוֹ, הִכִּיר שֶׁהִיא קְשַׁת-הַלֵּב וְשֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלֶיהָ. הִתְלוֹנֵן עַל עִנְיָנוֹ בְאָזְנֵי הַמִּשְׁנֶה לְסַדֵּר עִנְיָנוֹ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “דַּע שֶׁלֹּא נוֹתַר דָּבָר שֶׁיּוֹעִיל כְּנֶגְדָּהּ אֶלָּא זֶה שֶׁתִּכְתֹּב מִכְתָּב וּתְקַלֵּל אוֹתָהּ בּוֹ”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, עַזִיז, כְּתֹב אַתָּה מִכְתָּב בִּשְׁמִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ”. לָקַח עַזִיז נְיָר, וְכָתַב בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֱלֹהַי, בְּשֵׁם חֲמֵשֶׁת כּוֹכְבֵי הַלֶּכֶת¹¹, הַצִּילֵנִי,

וְזֶה אֲשֶׁר נִפְגַּעְתִּי עַל יָדוֹ, שִׁית בִּיגוֹנִי.

הֵן יָדַעְתָּ מַה בְּיִסּוּרֵי חֵשֶׁק לוֹהֵט אָנִי,

וְאוֹהֲבִי הִקְשָׁה לִבּוֹ לִי וְלֹא יְרַחֲמֵנִי,

וְכַמָּה אֶנְהַג בְּרֹךְ עִמּוֹ בַּאֲשֶׁר נִסַּנִי

וְכַמָּה יִנְהַג בְּעָרִיצוּת בְּחלְשָׁתִי וַעֲשָׁקַנִי.

אֶעֱרֹג מִתְּהוֹמוֹת לֹא לָמוֹ תִכְלָה,

וְלֹא אֶרְאֶה עוֹזֵר לִי, אֵלִי, נָא הַצִּילָה.

וְכַמָּה אֶשְׁאַף לְנִחוּמִים בְּאַהֲבָתָהּ,

וְאֵיכָה אֶתְנַחֵם וְסַבְלָנוּתִי כָּלָתָה?

הוֹי מוֹנֵעַ מִנִּי, בְחֶשְׁקִי, נֹעַם הָאִחוּד, הַאִם

בָטוּחַ אַתָּה מִפְּנֵי פִגְעֵי הַזְּמַן וְעִנּוּיִים?

כְּלוּם אֵין אַתָּה חַי בִּשְׂמָחוֹת, בְּעוֹדִי

בַנֵּכָר בִּגְלָלֵךְ, מִבֵּיתִי וּמוֹלַדְתִּי!

קִפֵּל עַזִיז אֶת הַמִּכְתָּב וְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּך, כְּשֶׁקָרָא אוֹתוֹ מָצָא חֵן בְּעֵינָיו. סָגַר אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לָזְּקֵנָה. נָטְלָה אוֹתוֹ הַזְּקֵנָה וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וְהוֹשִׁיטָה אוֹתוֹ לָהּ. כְּשֶׁקָּרְאָה אוֹתוֹ וְהֵבִינָה פִשְׁרוֹ, זָעֲמָה זַעַם קָשֶׁה וְאָמְרָה: “כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי בְעֶטְיָהּ שֶׁל זְקֵנָה נִתְעָבָה זוֹ הוּא”. קָרְאָה לַנְּעָרוֹת וְלַסָּרִיסִים וְאָמְרָה: “תִּפְסוּ זְקֵנָה בַּעֲלַת תְּכָכִים זוֹ וְהַכּוּהָ בְנַעֲלֵיכֶם”. הִמְטִירוּ עָלֶיהָ מַכּוֹת בַּנְּעָלִים עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה אָמְרָה לָהּ: “חי-אֱלֹהִים, זְקֵנָה רָעָה, שֶׁאִלּוּלֵא אֶת הָאֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יָרֵאתִי, הָיִיתִי הוֹרַגְתֵּךְ”. אָמְרָה לָהֶם: “חִזְרוּ וְהַכּוּהָ שׁוּב”. הִכּוּהָ עַד שֶׁנִּתְעַלְּפָה. צִוְּתָה אוֹתָם לִגְרֹר אוֹתָהּ וּלְהַשְׁלִיכָה מִחוּץ לַדֶּלֶת. סְחָבוּהָ עַל פָּנֶיהָ וֶהֱטִילוּהָ לִפְנֵי הַדֶּלֶת. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה קָמָה וְהִתְהַלְּכָה וְיָשְׁבָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ וְהִמְתִּינָה עַד הַבֹּקֶר. קָמָה וְהָלְכָה עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהוֹדִיעָה לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְאָמַר לָהּ:" קָשֶׁה בְעֵינֵינוּ, אִמִּי, מַה שֶּׁאֵרַע לָךְ, וְאוּלָם הַכֹּל הוּא בְדִין שָׁמַיִם וּבִגְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה“. אָמְרָה לוֹ:” תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁאֵין אֲנִי מַרְפָּה מֵהִתְאַמְּצוּתִי עַד שֶׁאֲנִי מְחַבֶּרֶת אוֹתָהּ אִתְּךָ וּמוֹבִיל אוֹתְךָ אֶל אוֹתָהּ מְבִישָׁה שֶׁצָּרְבָה אוֹתִי בְּמַכּוֹת“. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ:” הַגִּידִי לִי, מַה הִיא סִבַּת מַשְׂטֵמָתָהּ לִגְבָרִים?" אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם חֲלוֹם שֶׁרָאֲתָה, שֶׁחִיֵּב אוֹתָהּ לְכָךְ”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא אוֹתוֹ חֲלוֹם?” אָמְרָה לוֹ: "יְשֵׁנָה הָיְתָה בְאוֹתוֹ לַיְלָה וְרָאֲתָה צַיָּד שֶׁהִצִּיג פַּח עַל הָאָרץ וּפִזֵּר מִסָּבִיב לוֹ חִטָּה. אַחַר-כָךְ יָשַׁב בְקִרְבָתוֹ. וְלֹא נִשְׁאַר אֶחָד מִן הָעוֹפוֹת שֶׁלֹּא בָּא אֶל אוֹתוֹ פַּח. רָאֲתָה בֵין הָעוֹפוֹת שְׁתֵּי יוֹנִים זָכָר וּנְקֵבָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיְתָה הַנְּקֵבָה מִסְתַּכֶּלֶת בַּפָּח, נֶאֱחַז הַזָּכָר בְּרַגְלוֹ בַּפָּח, וְהִתְחִיל מְפַרְפֵּר. נִבְהֲלוּ כָּל שְׁאָר הָעוֹפוֹת וּבָרְחוּ עַל נַפְשָׁם. וְאוּלָם הַנְּקֵבָה הָיְתָה מְרַפְרֶפֶת רַפְרֵף וָשׁוֹב מֵעַל לַזָּכָר. נִגְּשָׁה אֶל הַפַּח, כְּשֶׁהַצַּיָּד מַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ, וְהָיְתָה נוֹקֶרֶת אֶת עֵין הַפַּח, שֶׁבְּתוֹכָהּ רֶגֶל הַזָּכָר וּמוֹשֶׁכֶת אוֹתָהּ בְּמַקּוֹרָהּ, עַד שֶׁחִלְּצָה אֶת רַגְלוֹ מִן הַפַּח. עָפוּ הוּא וְהִיא. אַחַר-כָּךְ בָּא הַצַּיָּד וְתִקֵּן אֶת הַפַּח וְיָשַׁב בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶּנּוּ. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה, עַד שֶׁיָּרְדוּ הָעוֹפוֹת, וְנֶאֶחְזָה הַנְּקֵבָה בַפָּח. בָּרְחוּ מִמֶּנּוּ כָּל הָעוֹפוֹת וּבְתוֹכָם הָעוֹף הַזֶּה, הַזָּכָר, וְלֹא חָזַר אֶל בַּת-זוּגוֹ. בָּא הַצַּיָּד וְנָטַל אֶת הַיּוֹנָה הַנְּקֵבָה וְזָבַח אוֹתָהּ. הֵקִיצָה נִפְחֶדֶת מֵחֲלוֹמָהּ וְאָמְרָה: “כָּל זָכָר הוּא כָּךְ, אֵין בּוֹ טוֹב. וְהַגְּבָרִים כֻּלָּם אֵין בָּהֶם טוֹב לַנָּשִׁים”. כְּשֶׁגָּמְרָה הַזְּקֵנָה אֶת סִפּוּרָהּ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ, אָמַר לָהּ: “חָפֵץ אֲנִי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ מֶבָּט אֶחָד, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה בְכָךְ מוֹתִי. מִצְאִי לִי תַּחְבּוּלָה שֶׁאֶרְאֶה אוֹתָהּ”. אָמְרָה לוֹ: “דַּע, שֶׁגַּן יֵשׁ לָהּ מִתַּחַת לְאַרְמוֹנָה, וְהוּא בְּתָכְנִית טִיּוּלָהּ, וְהִיא יוֹצֵאת אֵלָיו אַחַת לַחֹדֶשׁ בְּדֶרֶךְ שַׁעַר נִסְתָּר וְשׁוֹהָה בוֹ עֲשָׂרָה יָמִים. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן צֵאתָהּ לְטִיּוּל וּתְבַקֵּשׁ לָצֵאת, אָבוֹא אֵלֶיךָ וְאוֹדִיעֲךָ כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא וְתִקָּרֶה אֵלֶיהָ, וְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹב אֶת הַגַּן מִיָּד. אֶפְשָׁר שֶׁכְּשֶׁתִּרְאֶה אֶת יָפְיְךָ וְחִנְּךָ יִדְבַּק לִבָּהּ לְאַהֲבָה אוֹתְךָ, שֶׁכֵּן הָאַהֲבָה הִיא הַחֲשׁוּבָה בְּסִבּוֹת הַהִתְחַבְּרוּת”. אָמַר לָהּ: “שַׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. קָם מִן הַחֲנוּת הוּא וְעַזִיז וְלָקְחוּ אִתָּם אֶת הַזְּקֵנָה וְהָלְכוּ לְבֵיתָם, וְנָתְנוּ לָהּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אֵין לִי עוֹד חֵפֶץ בַּחֲנוּת, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר מִלֵּאתִי מַטְּרָתִי בָהּ, וַהֲרֵינִי נוֹתֵן אוֹתָהּ לְךָ עִם כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, עַל שֶׁיָּצָאתָ עִמִּי לַנֵּכָר וְעָזַבְתָּ אֶת מוֹלַדְתְּךָ”. קַבֵּל זֹאת מִמֶּנִּי עַזִיז. יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לְשׂוֹחֵחַ. וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ שׁוֹאֵל אוֹתוֹ עַל הַמּוּזָרוּת שֶׁבִּמְאֹרְעוֹת חַיָּיו, וְסִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אַחַר-כָּךְ נִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁנֶה, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁהֶחְלִיט תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרוּ לוֹ: “מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לָהֶם: “קוּמוּ וְנֵלֵךְ אֶל הַגָּן”. לָבַשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת הַמְפֹאָר מִמַּה שֶׁאֶצְלוֹ, וְיָצְאוּ וּמֵאַחֲרֵיהֶם שְׁלשָׁה מַמְלוּכִּים, וְשָׂמוּ פְּנֵיהֶם לַגָּן. רָאוּ אוֹתוֹ רַב-הָעֵצִים בְּשִׁפְעַת נְהָרוֹת, וְרָאוּ אֶת הַמְפַקֵּחַ יוֹשֵׁב עַל הַשַּׁעַר. נָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהֶם שָׁלוֹם. הוֹשִׁיט לוֹ הַמִּשְׁנֶה מֵאָה דִינָר וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק אָנֹכִי שֶׁתִּקַּח מָעוֹת-קְטַנּוֹת אֵלּוּ וְתִקְנֶה לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ, שֶׁאָנוּ נָכְרִים, וְעִמִּי אֵלֶּה הַיְלָדִים וְחָפֵץ הָיִיתִי לְטַיֵּל אִתָּם”. לָקַח הַגַּנָּן אֶת הַדִּינָרִים וְאָמַר לָהֶם: “הִכָּנְסוּ וְטַיְּלוּ, שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ שֶׁלָּכֶם הוּא, וּשְׁבוּ עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא לָכֶם מַה שֶּׁתֹּאכְלוּ”. שָׂם פָּנָיו לַשּׁוּק, וְנִכְנְסוּ הַמִּשְׁנֶה וְתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְעַזִיז לְתוֹךְ הַגַּן, אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הַגַּנָּן לַשּׁוּק. אַחֲרֵי שָׁעָה חָזַר וְעִמּוֹ גְדִי צָלוּי. הִנִּיחוֹ לִפְנֵיהֶם וְאָכְלוּ וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “סַפֵּר לִי עַל דְּבַר גַּן זֶה, שֶׁלְךָ הוּא אוֹ שָׂכַרְתָּ אוֹתוֹ?” אָמַר הַזָּקֵן: “אֵין הוּא שֶׁלִּי. וְאוּלָם הוּא לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כַּמָּה שָׂכָר לְךָ בְכָל חֹדֶשׁ?” אָמַר לוֹ: “דִּינָר אֶחָד, וְלֹא כְלוּם זוּלַת זֶה”. הִתְבּוֹנֵן הַמִּשְׁנֶה בַגַּן, וְרָאָה שָׁם אַרְמוֹן נִשָּׂא, אֶלָּא שֶׁהוּא יָשָׁן נוֹשָׁן. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “זָקֵן, חָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת כָּאן מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי לְזִכָּרוֹן”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “וּמַה הוּא שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת מִן הַטּוֹב?” אָמַר לוֹ: “קַח שְׁלשׁ מֵאוֹת דִּינָר אֵלֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזָּקֵן אֶת דְּבַר הַזָּהָב, אָמַר: “אֲדוֹנִי, מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עֲשֵׂה”. נָטַל אֶת הַדִּינָרִים וְאָמַר לוֹ: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה בַמָּקוֹם הַזֶּה דָּבָר טוֹב”. יָצְאוּ מֵאֶצְלוֹ וְהָלְכוּ לְבֵיתָם וְלָנוּ אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. לַמָּחֳרָת הֵבִיא הַמִּשְׁנֶה סַיָּד וְחָרַשׁ-פִּתּוּחִים וְצוֹרֵף בַּכֶּסֶף מְצֻיָּנִים, וְהֵבִיא אוֹתָם לַגַּן וְצִוָּם לְסַיֵּד אוֹתוֹ אַרְמוֹן וּלְפָאֵר אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי פִּתּוּחִים. אַחַר-כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא אֶת הַזָּהָב וְצֶבַע תְּכֵלֶת-הָרָקִיעַ, וְאָמַר לְחָרַש-הַפִּתּוּחִים: “צַיֵּר בַּחֲזִית אַרְמוֹן זֶה צוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם צַיָּד, כְּשֶׁהֶעֱמִיד פַּח וּכְבָר נִכְנְסוּ עוֹפוֹת לְתוֹכוֹ וְאַחַר-כָּךְ יוֹנָה שֶׁנֶּאֶחְזָה בְמַקּוֹרָהּ בְּעֵינֵי הַפָּח”. כְּשֶׁפִּתַּח הֶחָרָשׁ מִצַּד אֶחָד וְגָמַר, אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “פַּתַּח בַּצַּד מִמּוּל הַתְּמוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, וּפַתַּח דְּמוּת הַיּוֹנָה בַּפַּח, כְּשֶׁהַצַּיָּד תָּפַס אוֹתָהּ וּמַנִיחַ הַסַּכִּין בְּצַוָּארָה. וּפַתַּח בַּצַּד הַשְּׁלִישִׁי דְמוּתוֹ שֶׁל עוֹף דּוֹרֵס גָּדוֹל שֶׁכְּבָר צָד אֶת הַיּוֹנָה הַזָּכָר וְתָקַע בּוֹ צִפָּרְנָיו”. עָשָׂה כָּךְ. כְּשֶׁגָּמַר וּמִלֵּא פְקֻדּוֹת הַמִּשְׁנֶה כְּפִי שֶׁפָּקַד עָלָיו, נִפְרְדוּ מֵהַגַּנָּן וְהָלְכוּ לִמְעוֹנָם וְיָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ. אָמַר לוֹ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְעַזִיז: “אָחִי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת, אֵשׁ לוֹהֶטֶת בִּלְבָבִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִנְעִים עַזִיז זְמִירוֹת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּל אֲשֶׁר אוֹהֲבִים מִשִּׁבְרוֹן לֵב סָבָלוּ

נָשָׂאתִי יְחִידִי עֲדֵי כֹחוֹת סִבְלִי כָּשָׁלוּ.

וְאִם מְקוֹר-מַשְׁקֶה תְבַקֵּשׁ, הִנֵּה מִדְּמָעַי עָבָרוּ,

יַמֵּי-דֶמַע לַיּוֹרְדִים לְהַשְׁקוֹת וְגָבָרוּ.

וְאִם רְאוֹת תְּבַקֵּשׁ, בָּאוֹהֲבִים מַה פָּעֲלָה

יַד הַחֵשֶׁק, הִנֵּה אֶל גֵוִי נָא הִסְתַּכְּלָה.

זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֲשֶׁר צַוַּאר עֳפָרִים וְעֵינֵי אַיָּלִים לֹא אָהֵב,

וְהִתְיַמֵּר לָדַעַת תַּעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם, כִּזֵּב.

כִּי אָכֵן בָּאַהֲבָה אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעַ אֵלָיו

מִן הַבְּרִיּוֹת, בִּלְתִּי אִם זֶה אֲשֶׁר אָהַב.

אַל נָא אֵל מִלִּבִּי עֹז אַהֲבָה יָסִיר

לַאֲשֶׁר חָשַׁקְתִּי, וְלֹא מֵעֵינַי נְדוּדֵי שֵׁנָה יַעֲבִיר.

אַחַר כָּךְ הִנְעִים זְמִירוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בְּעִקָּרֵי תוֹרָתוֹ סוֹבֵר אִבֵּן סִינָא,

לָחֳלִי אַהֲבָה מַרְפֵּא בְּמַנְגִּינָה,

וּבְדֶבֶק עִם נַעֲרָה מִסּוּגָהּ נִתָּן,

וּבְמַמְתַּקִּים וּבְמַשְׁקָאוֹת וּבְגַן.

וָאֶתְרוֹעֵעַ לְזוּלָתֵךְ לִי לְרִפְאוּת,

וַיִּהְיוּ בְעֶזְרִי הַיְכֹלֶת וְהָאֶפְשָׁרוּת –

וָאֵדַע, אַךְ חֹלִי מְמִיתָה הָאַהֲבָה,

וּתְרוּפַת אִבְּן סִינָא אַךְ הֶבֶל בָּהּ.

כְּשֶׁגָּמַר עַזִיז אֶת שִׁירוֹ, הִתַּפֵּלא תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל צַחוּת לְשׁוֹנוֹ וִיפִי הַרְצָאָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר הֶעֱבַרְתָּ מֵעָלַי מִקְצָת מִמַּה שֶּׁהָיָה בִּי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אָכֵן יָדְעוּ הַקַּדְמוֹנִים דְּבָרִים בָּם קְסָמִים”. אָמַר לוֹ הַנָּסִיךְ: "אִם בְּדַעְתְּךָ מַשֶּׁהוּ מִמִּין זֶה, הַשְׁמִיעֵנִי מַה שֶּׁיַּעֲלֶה בְזִכְרוֹנְךָ מִן הַשִּׁיר הֶעָדִין הַזֶּה, וְהַשִּׂיחָה הַנַּעֲלָה. הִנְעִים זְמִירוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

דּוֹמֶה הָיִיתִי כִּי יְדִידוּתֵךְ תֵּרָכֵשׁ

בְּהוֹן עָתָק, וּבְמַתְּנוֹת יְקָר תִּכָּבֵשׁ.

וָאֶחְשֹׁב נִבְעָר, כִּי אַהֲבָתֵךְ נְקַלָּה –

מָסְרוּ הַיְקָרוֹת בַּנְּפָשׁוֹת נַפְשָׁם בִּגְלָלָהּ,

עֲדֵי רְאִיתִיךְ בּוֹחֶרֶת וּמְיַחֶדֶת אַתְּ

לַאֲשֶׁר אַהַבְתִּיו לְבַד כָּל חֵן וּמַתָּת,

וָאֵדַע כִּי לֹא בְעָרְמָה תֵּרָכְשִׁי,

וָאָכֹף תַּחַת קֶפֶל כַּנְפִי אֶת רֹאשִׁי.

וָאָשִׁית בְּקֵן הַחֵשֶׁק מוֹשָׁבִי,

בּוֹ שַׁחֲרִי עַד נֶצַח וְעַרְבִּי.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַזְּקֵנָה, הֲרֵי פָרְשָׁה לָהּ לְבֵיתָהּ. הִשְׁתּוֹקְקָה בַת-הַמֶּלֶךְ לְטַיֵּל בַּגַּן, וְאַחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה יוֹצֵאת אֶלָּא עִם הַזְּקֵנָה, שָׁלְחָה אֵלֶיהָ וְהִשְׁלִימָה עִמָּהּ, וּפִיְּסָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה: “רְצוֹנִי לָצֵאת לַגַּן לִסְכּוֹת בְּעֵצָיו וּפֵרוֹתָיו וּלְהַרְחִיב לִבִּי בִפְרָחָיו”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה, וְאוּלָם חֲפֵצָה אֲנִי לֵילֵךְ לְבֵיתִי וּלִלְבּשׁ אֶת בְּגָדַי וְאָבוֹא אֶצְלֵךְ”. אָמְרָה לָהּ: “לְכִי וְאַל תִּתְמַהְמְהִי”. יָצְאָה הַזְּקֵנָה מֵאֶצְלָה וְהָלְכָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “הָכֵן עַצְמְךָ וּלְבַשׁ אֶת הַמְפֹאָרִים בִּבְגָדֶיךָ וְלֵךְ לַגַּן, וְהִכָּנֵס אֶל הַגַּנָּן וְתֵן לוֹ שָׁלוֹם, אַחַר-כָּךְ תִּתְחַבֵּא בַגָּן”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי, וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. מָסְרָה לוֹ סִימָן, וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא. וְאַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה קָם הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז וְהִלְבִּישׁוּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְפֹאָרִים בְּבִגְדֵי הַמְּלָכִים, שָׁוֶה חֲמֶשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר, וְחָגְרוּ אוֹתוֹ בַּחֲגוֹרַת זָהָב מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּבְמַתָּכוֹת רַבּוֹת הַמְּחִיר, וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַגָּן. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַגָּן, מָצְאוּ אֶת הַמְפַקֵּחַ יוֹשֵׁב שָׁם. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַנָּסִיךְ קָם וְעָמַד לְפָנָיו עַל רַגְלָיו וְקִדֵּם אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד וִיקָר וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר וְאָמַר לוֹ:“הִכָּנֵס וְטַיֵּל לְךָ בַּגָּן”. וְלֹא יָדַע הַגַּנָּן, שֶׁבַּת-הַמֶּלֶךְ תִּכָּנֵס בְּאוֹתוֹ יוֹם. כְּשֶׁנִּכְנַס תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לֹא שָׁהָה שָׁעָה אַחַת בְּעֵרֶךְ עַד שֶׁנִּשְׁמַע שָׁאוֹן, וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וּכְבָר יָצְאוּ הַסָּרִיסִים וְהַנְּעָרוֹת מִן הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמְפַקֵּחַ, הָלַךְ וְהוֹדִיעַ לוֹ לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל-דְּבַר בּוֹאָהּ, וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לַּעֲשׂוֹת? הֲרֵי כְבָר בָּאָה בַת-הַמֶּלֶךְ הַגְּבִירָה דֻנְיָא”. אָמַר לוֹ:“אֵין לְךָ לַחֲשׁשׁ כָּל עִקָּר, שֶׁכֵּן אֶתְחַבֵּא בְּאַחַד מְקוֹמוֹת הַגָּן”. צִוָּהוּ הַגַּנָּן לְהִסְתַּתֵּר תַּכְלִית הַהִסְתַּתְּרוּת, וַעֲזָבוֹ וְהָלַךְ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה בַת-הַמֶּלֶךְ הִיא וְנַעֲרוֹתֶיהָ וְהַזְּקֵנָה לַגָּן, אָמְרָה הַזְּקֵנָה בְלִבָּהּ: “אִם יִהְיוּ הַסָּרִיסִים עִמָּנוּ, אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים מַטְּרָתֵנוּ”. אָמְרָה לְבֶת-הַמֶּלֶךְ: “גְּבִרְתִּי, אֲנִי אַגִּיד לָךְ דָּבָר שֶׁיִּגְרֹם לָךְ נַחַת-רוּחַ”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “הַגִּידִי, מַה שֶּׁאִתָּךְ”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, סָרִיסִים אֵלֶּה אֵין לָךְ צֹרֶךְ בָּהֶם בְּשָׁעָה זוֹ, וְלֹא יִרְחַב לְלִבֵּךְ כָּל עוֹד הֵם עִמָּנוּ, פַּטְּרִי אוֹתָם וְיִסַּתְּלקּו מֵעָלֵינוּ”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ”. פִּטְּרָה אוֹתָם מֵאֶצְלָה. אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט הִתְחִילָה לְהִתְהַלֵּךְ, וְהָיָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ מִסְתַּכֵּל בָּהּ וּבְיָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וְהִיא אֵינָה מַרְגִּישָׁה בְכָךְ. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהּ הָיָה מִתְעַלֵּף מִמַּה שֶּׁרָאָה מִיֹּפְיָהּ הַמֻּפְלָג. הָיְתָה הַזְּקֵנָה גוֹנֶבֶת לִבָּהּ בְּדִבּוּרִים, עַד שֶׁהִגִּיעָה לָאַרְמוֹן, שֶׁצִּוָּה הַמִּשְׁנֶה לְפַתֵּחַ בּוֹ פִּתּוּחִים. נִכְנְסָה לָאַרְמוֹן וְהִסְתַּכְּלָה בַפִּתּוּחִים, וְרָאֲתָה צוּרַת הָעוֹפוֹת וְהַצַּיָּד וְהַיּוֹנָה, וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶה תֵּאוּרוֹ שֶׁרָאִיתִי בַחֲלוֹם”. הָיְתָה מִסְתַּכֶּלֶת בְּצוּרוֹת הָעוֹפוֹת וְהַצַּיָּד וְהַפַּח, וְתָמְהָה וְאָמְרָה: “אוֹמַנְתִּי, טִינָא הָיִיתִי שׁוֹמֶרֶת בְּלִבִּי לַגְּבָרִים וְשׂוֹטֶמֶת אוֹתָם, וְאוּלָם הִתְבּוֹנְנִי לַצַּיָּד, כֵּיצַד זָבַח אֶת הָעוֹף הַנְּקֵבָה, וְנִצַּל הַזָּכָר וּבִקֵּשׁ לָבוֹא אֶל הַנְּקֵבָה וּלְהַצִּילָהּ, וְקִדֵּם אוֹתוֹ הָעוֹף הַדּוֹרֵס וּטְרָפוֹ”. הֶעֱמִידָה הַזְּקֵנָה פָנִים, כְּאִלּוּ נִבְעָרָה הִיא מֵהָבִין אֶת דְּבָרֶיהָ וְהֶעֱסִיקָה אוֹתָהּ בְּסִפּוּר, עַד שֶׁקָּרְבוּ לַמָּקוֹם שֶׁהִסְתַּתֵּר בּוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ. רָמְזָה לוֹ הַזְּקֵנָה שֶׁיְּהֵא מְהַלֵּךְ מִתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת הָאַרְמוֹן. וּבְעוֹד הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְכָךְ, נָפַל מַבָּט מִמֶּנָּה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ. הִתְבּוֹנְנָה לְיָפְיוֹ וּלְקוֹמָתוֹ וְגִזְרַת גֵּווֹ הַמְחֻטָּב וְאָמְרָה: “אוֹמַנְתִּי, בָּחוּר יָפֶה זֶה מֵהֵיכָן הוּא?” אָמְרָה לָהּ:" אֵינִי יוֹדַעַת, אֶלָּא שֶׁסּוֹבֶרֶת אֲנִי, שֶׁבֶּן מֶלֶךְ עָצוּם הוּא, שֶׁכֵּן הִשִּׂיג מִן הַיֹּפִי עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וּמִן הַחֵן עַד תַּכְלִיתוֹ". חָמְדָה אוֹתוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וּפֻתְּחוּ חַרְצֻבּוֹת הַקֶּסֶם, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ עַל-יְדֵי יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְקוֹמָתוֹ וְגִזְרָתוֹ. הִתְעוֹרְרָה בָּהּ הַתְּשׁוּקָה וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “עֶלֶם זֶה, כַּמָּה יָפֶה הוּא?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, גְּבִרְתִּי”. רָמְזָה הַזְּקֵנָה לְבֶן-הַמֶּלֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ. וּכְבָר נִתְלַקְּחָה בוֹ אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסְפוּ בוֹ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן. הָלַךְ וְנִפְרַד מֵהַמְפַקֵּד וְחָזַר לְבֵיתוֹ, וְלֹא מָרָה אֶת פִּי הַזְּקֵנָה. סִפֵּר לַמִּשְׁנֶה וּלְעַזִיז, שֶׁהַזְּקֵנָה רָמְזָה לוֹ לְהִסְתַּלֵּק. בִּקְשׁוּ אוֹתוֹ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “אִלְמָלֵא שֶׁיָּדְעָה הַזְּקֵנָה שֶׁבַּחֲזָרָתְךָ טוֹבָה, לֹא הָיְתָה רוֹמֶזֶת לְךָ בָּזֶה”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַת-הַמֶּלֶךְ לַגְּבִירָה דֻנְיָא, הִנֵּה גָבְרָה עָלֶיהָ הַתְּשׁוּקָה וְנִתּוֹסְפוּ בָהּ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן וְאָמְרָה לַזְּקֵנָה: “אֲנִי אֵינִי יוֹדַעַת דֶּרֶךְ לְהִפָּגֵשׁ עִם בָּחוּר זֶה אֶלָּא עַל יָדֵךְ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחֲסִי מִפְּנֵי הַשָּׂטָן הָאָרוּר. הֲרֵי אַתְּ אֵינֶךְ רוֹצָה בִגְבָרִים, וְכֵיצַד זֶה נִכְנָס חֵשֶׁק אֵימִים בָּךְ? וְאוּלָם, חֵי-אֱלֹהִים, לֹא יִצְלַח לַעֲלוּמַיִךְ אֶלָּא הוּא”. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא: “אוֹמַנְתִּי, סַדְּרִי שֶׁאֶפָּגֵשׁ עִמּוֹ וְלָךְ אֶצְלִי אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ מַלְכוּת בְּאֶלֶף דִּינָר, וְאִם אֵין אַתְּ מְסַדֶּרֶת שֶׁאַגִּיעַ אֵלָיו, מֵתָה אָנֹכִי בְּאֵין סָפֵק”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה: “אֶתְּ לְכִי אֶל אַרְמוֹנֵךְ, וַאֲנִי אֲבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לִפְגִישַׁתְכֶם וְאֶתֵּן אֶת נַפְשִׁי לְמַלֵּא רְצוֹן שְׁנֵיכֶם”. פָּנְתָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וְהָלְכָה לְאַרְמוֹנָהּ, וְשָׂמָה הַזְּקֵנָה פָנֶיהָ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ קָם לִקְרָאתָהּ עַל רַגְלָיו וְקִדֵּם פָּנֶיהָ בְכָבוֹד וִיקָר וְהוֹשִׁיבָה לְצִדּוֹ. אָמְרָה לוֹ: “הַהַתְחָלָה כְבָר עָלְתָה יָפֶה”. וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַגְּבִירָה דֻנְיָא. אָמַר לָהּ: “מָתַי תְּהֵא הַפְּגִישָׁה?” אָמְרָה לוֹ: “לְמָחָר”. נָתַן לָהּ אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ בְּאֶלֶף דִּינָר. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ, וְלֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת, עַד שֶׁנִּכְנְסָה לַגְּבִירָה דֻנְיָא. אָמְרָה לָהּ: “אוֹמַנְתִּי, מַה אִתָּךְ יְדִיעָה עַל-דְּבַר הֶחָבִיב?” אָמְרָה לָהּ: “כְּבָר יָדַעְתִּי מְקוֹמוֹ, וּלְמָחָר אֶהְיֶה עִמּוֹ אֶצְלֵךְ”. שָׂמְחָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְכָךְ, וְנָתְנָה לָהּ אֶלֶף דִּינָר וּלְבוּשׁ בְּאֶלֶף דִּינָר. נָטְלָה אוֹתָם וְהָלְכָה לָהּ לְבֵיתָהּ וְלָנָה בוֹ עַד לַבֹּקֶר. אַחַר כָּךְ יָצְאָה וְהָלְכָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ לְבוּשׁ שֶׁל נָשִׁים, וְאָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי וְהִתְנוֹעֵעַ בִֹצְעָדֶיךָ וְאַל תְּמַהֵר בַּהֲלִיכָתְךָ, וְאַל תִּשְׁעֶה אֶל מִי שֶׁיְּדַבֵּר אֵלֶיךָ”. אַחֲרֵי שֶׁצִּוְּתָה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ עַל-כָּךְ, יָצְאָה, וְיָצָא אַחֲרֶיהָ, כְּשֶׁהוּא בִדְמוּת הַנָּשִׁים, וְהָיְתָה מוֹרָה אוֹתוֹ בַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יִבָּהֵל. לֹא פָסְקָה מִלֶּכֶת וְהוּא אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן. נִכְנְסָה וְהוּא בְעִקְבוֹתֶיהָ. וְהָיְתָה פּוֹלֶשֶׁת בִּשְׁעָרִים וּבְמִסְדְּרוֹנִים עַד שֶׁעָבְרָה עִמּוֹ שִׁבְעָה שְׁעָרִים. כְּשֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר הַשְּׁבִיעִי, אָמְרָה לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "חַזֵּק לִבְּךָ וּכְשֶׁאֶצְעַק עָלֶיךָ וְאֹמַר: “נַעֲרָה, עִבְרִי, אַל תִּשְׁהֶה, אֶלָּא קְפֹץ לִשְׂמֹאל. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס לַמִּסְדְּרוֹן הִתְבּוֹנֵן לִשְׂמֹאלְךָ לְאוּלָם וּדְלָתוֹת בּוֹ. תִּמְנֶה חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וְהִכָּנֵס בַּדֶּלֶת הַשִּׁשִּׁית, שֶׁמְּבֻקָּשְׁךָ בוֹ”. אָמַר לָהּ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “וְאַתְּ לְאָן תֵּלְכִי”. אָמְרָה לוֹ: “אֵלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁאֶתְמַהְמֵהַּ וַאֲדַבֵּר עִם רַב-הַסָּרִיסִים”. הָלְכָה וְהוּא אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעָה לַשַּׁעַר שֶׁבּוֹ רַב-הַסָּרִיסִים, רָאָה עִמָּהּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ בְּצוּרַת נַעֲרָה. אָמַר לָהּ: “מָה עִנְיַן נַעֲרָה זוֹ שֶׁעִמָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “נַעֲרָה הִיא שֶׁשָּׁמְעָה עָלֶיהָ הַגְּבִירָה דֻנְיָא שֶׁהִיא מְבִינָה בַעֲבוֹדוֹת, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת לִקְנוֹתָהּ”. אָמַר לָהּ רַב-הַסָּרִיסִים: “אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ, וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁאֶבְדְּקֶנּוּ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשּׁה, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשּׁוֹמֵר הַסַּף אָמַר לַזְּקֵנָה: “אֵינִי יוֹדֵעַ לֹא נַעֲרָה וְלֹא זוּלָתָהּ, וְלֹא יִכָּנֵס אָדָם עַד שֶׁאֶבְדְּקֶנּוּ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ”. אָמַרָה לוֹ הַזְּקֵנָה, וּכְבָר הֶרְאֲתָה כַעַס: “אֲנִי מַכִּירָה אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה בַּר-דַּעַת וּבֶן-תַּרְבּוּת. וְאִם נִשְׁתַּנָּה מַצָּבְךָ, הֲרֵינִי לְהוֹדִיעַ לַגְּבִירָה עַל כָּךְ, ואַגִּיד לָהּ שֶׁאַתָּה עִכַּבְתָּ אֶת הַנְּעָרָה”. צָעֲקָה עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמְרָה לוֹ: “עִבְרִי, נַעֲרָה”. נִזְדָּרֵז וְעָבַר מִיָּד אֶל תּוֹךְ הַמִּסְדְּרוֹן כְּפִי שֶׁצִּוְּתָה אוֹתוֹ. שָׁתַק הַסָּרִיס וְלֹא דִבֵּר דָּבָר. מָנָה תָאג' אַלְמֻלוּךְּ חָמֵשׁ דְּלָתוֹת וְנִכְנַס בַּדֶלֶת הַשִּׁשִּׁית, וּמָצָא אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא עוֹמֶדֶת וּמְצַפָּה לוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ הִכִּירַתְהוּ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ. נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם הַזְּקֵנָה, וּמָצְאָה קֹדֶם לָכֵן תַחְבּוּלָה לְסַלֵּק אֶת הַמְשָׁרְתוֹת. אָמְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא לַזְּקֵנָה: “הֱיִי אַתְּ הַשּׁוֹעֶרֶת”. הִתְיַחֲדוּ הִיא וְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ, וְלֹא פָסְקוּ מֵאַמֵּץ זֶה אֶת זוֹ וּמֵהִתְחַבֵּק וּמֵהִסְתַּבֵּךְ שׁוֹק בְּשׁוֹק עַד עֲלוֹת הַשַּחַר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצְאָה וְנַעֲלָה עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת, וְנִכְנְסָה לְחֶדֶר, וְנְכְנָסה לְחֶדֶר פְּנִימִי אַחֵר וְיָשְׁבָה כְּמִנְהָגָהּ. בָּאוּ אֵלֶיהָ הַנְּעָרוֹת וּמִלְּאָה בַּקָּשׁוֹתֵיהֶן, וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אִתָּן. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לַנְּעָרוֹת:” עַכְשָׁו צְאֶינָה מֵעַל-פָּנַי, שֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת לָנוּחַ לְבַדִּי". יָצְאוּ הַנְּעָרוֹת מֵאֶצְלָהּ. וְחָזְרָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, בָּאָה הַזְּקֵנָה אֶל שְׁנֵיהֶם וְעִמָּהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, וְאָכְלוּ, וְנִגְּשׁוּ לְהִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. וְסָגְרָה עַל שְׁנֵיהֶם אֶת הַדֶּלֶת כְּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ זְמַן חֹדֶשׁ תָּמִים.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא. אוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה וְעַזְיז, הִנֵּה כְּשֶׁהָלַךְ תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְאַרְמוֹן בַּת הַמֶּלֶךְ, וְשָׁהָה בוֹ כָל אוֹתוֹ זְמַן, חָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִתּוֹכוֹ, וְשֶׁבְּוַדַּאי נִשְׁמָד. אָמַר עַזִיז לַמִּשְׁנֶה: “אָבִי, מַה תַּעֲשֶׂה?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, עִנְיָן קָשֶׁה הוּא זֶה, וְאִם אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֶל אָבִיו וּמוֹדִיעִים לוֹ, יִתְלוֹנֵן עָלֵינוּ עַל כָּךְ”. הִתְכּוֹנְנוּ תֵכֶּף וּמִיָּד וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הָאָרֶץ הַיְרוֹקָה וְאֶל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים וְכִסֵּא מַלְכוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, נָסְעוּ וְעָבְרוּ בַּעֲמָקִים לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהוֹדִיעוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנוֹ, וּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנַס לְאַרְמוֹן בַּת הַמֶּלֶךְ, לֹא נוֹדַע לָהֶם עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִסְעַר וְיָצָא מִכֵּלָיו, וְגָבְרָה עָלָיו חֲרָטָתוֹ, וְצִוָּה לְהַכְרִיז בְּמַמְלַכְתּוֹ עַל מִלְחֶמֶת-מִצְוָה. צָבְאוּ הַצָּבָא מִחוּץ לְעִירוֹ וְנָטָה לָהֶם אֶת הָאֹהָלִים, וְיָשַׁב בְּאָהֳלוֹ הַגָּדוֹל עַד שֶׁנִּתְכַּנְסוּ הַגְּיָסוֹת מִכָּל קַצְוֵי הָאָרֶץ. וְהָיוּ נְתִינָיו אוֹהֲבִים אוֹתוֹ בִגְלַל רֹב יָשְׁרוֹ וַעֲשׂוֹתוֹ הַטּוֹב. נָסַע עִם צָבָא, שֶׁסָּתַם אֶת הָאֹפֶק מִהְיוֹתוֹ רַב, וְשָׂם אֶת פָּנָיו לְחַפֵּשׂ אֶת בְּנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא, הִנֵּה נִשְׁאֲרוּ בְמַצָּבָם חֲצִי שָׁנָה, כְּשֶׁהֵם מוֹסִיפִים כָּל יוֹם אַהֲבָה זֶה לְזוֹ. וְגָבְרוּ עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים וְעָצְמַת-הַחֵשֶׁק וְהַתְּשׁוּקָה, עַד שֶׁהִבִּיעַ לָהּ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ בְּלָשׁוֹן נִמְלֶצֶת וְאָמַר לָהּ: “דְּעִי, אֲהוּבַת הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנִי שׁוֹהֶה אֶצְלֵךְ, אֲנִי מוֹסִיף כִּסּוּפִים וְחֵשֶׁק-עָצוּם וּתְשׁוּקָה, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִשַּׂגְתִּי אֶת חֶפְצִי כֻלּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ, אוֹר-עֵינַי וּפְרִי לְבָבִי? אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה זוּלַת הָאִמּוּץ וְהַחִבּוּק וְהַגִּפּוּף וְהִסְתַּבְּכוּת שׁוֹק בְּשׁוֹק, עֲשֵׂה מַה שֶּׁיְּרַצֶּה אוֹתְךָ, שֶׁאֵין לֵאלֹהִים מִי שֶׁהוּא שֻׁתָּף בָּנוּ”. אָמַר לָהּ: “אֵין חֶפְצִי בְכָךְ, וְאוּלָם חֶפְצִי הוּא לְהַגִּיד לָךְ אֶת הָאֱמֶת עַל אוֹדוֹתַי. דְּעִי שֶׁאֵין אֲנִי סוֹחֵר אֶלָּא מֶלֶךְ בֶּן-מֶלֶךְ, וְשֵׁם אָבִי הַמֶּלֶךְ הֶעָצוּם סֻלַיְמָאן שָׁאח, שֶׁשָּׁלַח אֶת הַמִּשְׁנֶה שָׁלִיחַ אֶל אָבִיךְ לְבַקְּשׁוֹ לָתֵת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ הַדָּבָר לֹא נִתְרַצֵּית”, – סִפֵּר לָהּ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְאֵין בַּחֲזָרָה תּוֹעֶלֶת – “וְעַכְשָׁו חָפֵץ אֲנִי לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת אֶל אָבִי, שֶׁיִּשְׁלַח שָׁלִיחַ אֶל אָבִיךְ לְבַקְּשׁוֹ לָתֵת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה, וְיָנוּחַ לָנוּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה שָׂמְחָה שִׂמְחָה גְדוֹלָה, עַל שֶׁהוּא לְפִי כְבוֹדָהּ. לָנוּ בְהֶסְכֵּם זֶה. וְקָרָה עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁגָּבְרָה הַשֵּׁנָה עֲלֵיהֶם בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מִשְּׁאָר הַלֵּילוֹת, וְשָׁהוּ עַד שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַמֶּלֶךְ שַׁהְרִמָאן יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וּנְסִיכֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ לְפָּנָיו. נִכְנַס אֵלָיו הַמְפַקֵּחַ עַל צוֹרְפֵי-הַזָּהָב. נִכְנַס, וּבְיָדוֹ קֻפְסָה גְדוֹלָה. נִגַּשׁ וּפָתַח אוֹתָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ תֵּבָה קְטַנָּה נָאָה הַשָּׁוָה מֵאָה אֶלֶף דִּינָר, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיָה בָהּ מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת וְאַבְנֵי חֵן וּזְמַרְגְדִין, מַה שֶּׁלֹּא יָכֹל לְהַגִּיעַ אֵלָיו אִישׁ מִמַּלְכֵי כָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ הִשְׁתָּאָה עַל יָפְיָן. פָּנָה אֶל רַב-הַסָּרִיסִים, שֶׁאֵרַע לוֹ עִם הַזְּקֵנָה מַה שֶּׁאֵרַע, וְאָמַר לוֹ: “כָּאפוּר, טֹל קֻפְסָה זוֹ, וְהָבֵא אוֹתָהּ אֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא”. נָטַל אוֹתָהּ הַסָּרִיס וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל בַּת-הַמֶּלֶךְ וּמָצָא דַלְתוֹ נְעוּלָה, וְהַזְּקֵנָה יְשֵׁנָה עַל מִפְתָּנוֹ אָמַר הַסָּרִיס: “עַד שָׁעָה זוֹ אַתֶּם יְשֵׁנִים?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַזְּקֵנָה אֶת דִּבְרֵי הַסָּרִיס, הִתְעוֹרְרָה מִשְּׁנָתָהּ וְנִבְהֲלָה מִפָּנָיו, וְאָמְרָה: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאָבִיא לְךָ אֶת הַמַּפְתֵּחַ”. וְיָצְאָה וּבָרְחָה מַהֵר.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַסָּרִיס, הֲרֵי הִכִּיר שֶׁהַזְּקֵנָה אוֹבֶדֶת-עֵצָה הִיא. הִסִּיעַ אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנַס לַחֲדַר-הַמִּשְׁכָּב, וּמָצָא אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא חֲבוּקָה בִידֵי תָאג' אַלְמֻלוּךְּ, וּשְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים. כְּשֶׁרָאָה כָךְ, נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וּבִקֵּשׁ לָשׁוּב אֶל הַמֶּלֶךְ. נִתְעוֹרְרָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא וּמָצְאָה אוֹתוֹ. נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶהָ וְהֶחֱוִירוּ פָנֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ: “כָּאפוּר, הֱיֵה מִסְתּוֹר לְמַה שֶׁהִסְתִּיר אֱלֹהִים”. אָמַר לָהּ: “אֲנִי לֹא אוּכַל לְהַסְתִּיר דָּבָר מִן הַמֶּלֶךְ”. נָעַל אֶת הַדֶּלֶת עַל מַנְעוּל עַל שְׁנֵיהֶם וְחָזַר אֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מָסַרְתָּ הַקֻּפְסָה לִגְבִרְתְּךָ?” אָמַר לוֹ הַסָּרִיס: “קַח אֶת הַקֻּפְסָה, הֲרֵי הִיא לְפָנֶיךָ, שֶׁאֲנִי לֹא אוּכַל לְהַעֲלִים מִמְּךָ דָּבָר. דַּע שֶׁרָאִיתִי אֵצֶל הַגְּבִירָה דֻנְיָא עֶלֶם יָפֶה יָשֵׁן עִמָּהּ בְּמִטָּה אַחַת, וּשְׁנֵיהֶם חֲבוּקִים”. צִוָּה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא אֶת שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו, אָמַר לָהֶם: “מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה?” גָּבַר זַעֲמוֹ וְנָטַל פִּגְיוֹן וּבִקֵּשׁ לְהַכּוֹת אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. הֵטִילָה הַגְּבִירָה דֻנְיָא עַצְמָהּ עָלָיו וְאָמְרָה לְאָבִיהָ: “הָרְגֵנִי אֲנִי תְחִלָּה”. גָּעַר בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לְהוֹבִיל אוֹתָהּ אֶל חַדְרָהּ. פָּנָה אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, מֵאַיִן אַתָּה, וּמִי אָבִיךָ? וּמַה הִשִּׂיאֲךָ לְהַרְהִיב עֹז לָבוֹא אֶל בִּתִּי?” אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם אַתָּה הוֹרֵג אוֹתִי, תִּשָּׁמֵד וְתִנָּחֵם אַתָּה וְכָל מִי שֶׁבְּמַמְלַכְתְּךָ”. אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁאֲנִי בֶן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח. וַעֲדַיִן לֹא תַרְגִּישׁ בַּדָּבָר עַד שֶׁהוּא בָּא עָלֶיךָ בְּפָרָשָׁיו וּבָרַגְלִים אֲשֶׁר לוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, בִּקֵּשׁ לִדְחוֹת הֲרִיגָתוֹ וְלָשִׂים אוֹתוֹ בְּבֵית-הָאֲסוּרִים, עַד שֶׁיִּוָּכַח שֶׁאֱמֶת דְּבָרָיו". אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה שֶׁלּוֹ: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, הָעֵצָה שֶׁעִמִּי הִיא, שֶׁתְּמַהֵר לַהֲרֹג אֶת בֶּן-הַתְּלִיָּה הַזֶּה, שֶׁהֵעֵז לָבוֹא אֶל בְּנוֹת הַמְּלָכִים”. אָמַר לַסַּיָּף: “הַתֵּז אֶת רֹאשׁוֹ, שֶׁבּוֹגֵד הוּא”. תְּפָסוֹ הַסַּיָּף וְכָבַל צַוָּארוֹ בַחֲבָלִים וְהֵרִים יָדוֹ, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט אֶל הַנְּסִיכִים לְהִוָּעֵץ בָּהֶם פַּעַם וּשְׁנִיָּה. וְהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָזֶה לְהַשְׁהוֹת אֶת הָעִנְיָן. נָזַף בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לוֹ: “עַד מָתַי אַתָּה נוֹעָץ? אִם אַתָּה נוֹעָץ עוֹד פַּעַם אַחַת, הֲרֵינִי מַתִּיז אֶת רֹאשְׁךָ”. הֵרִים הַסַּיָּף אֶת זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלוּ שַׂעֲרוֹת בֵּית-שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסַּיָּף הֵרִים זְרוֹעוֹ עַד שֶׁנִּגְלוּ שַׂעֲרוֹת בֵּית-שֶׁחְיוֹ וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ. נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת שָׁאוֹן רָב וּבְנֵי אָדָם סוֹגְרִים חֲנֻיּוֹתֵיהֶם. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַסַּיָּף: “אַל תְּמַהֵר, שְׁלַח מִי שֶׁהוּא שֶׁיַּחֲקֹר הַדָּבָר”. הָלַךְ הַשָּׁלִיחַ וְחָזַר אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “רָאִיתִי חַיִל כַּיָם הַסּוֹעֵר הַמַּכֶּה גַלָּיו, וּפָרָשֵׁיהֶם אָצִים, וּכְבָר רָעֲדָה הָאָרֶץ תַּחְתָּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ עִנְיָנָם”. נִדְהַם הַמֶּלֶךְ וְחָשַׁשׁ לְמַלְכוּתוֹ שֶׁלֹּא תִּקָּרַע מִמֶּנּוּ. פָּנָה אֶל מִשְׁנֵהוּ וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם לֹא יָצָא אִישׁ מִצְּבָאֵנוּ נֶגֶד הַצָּבָא הַזֶּה?” לֹא גָמַר אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו שׁוֹמְרֵי סִפּוֹ וְעִמָּם שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ הַבָּא וּבְתוֹכָם הַמִּשְׁנֶה. פָּתַח בְּשָׁלוֹם. הִתְנַשֵּׂא הַמֶּלֶךְ וְקָם לִקְרָאתָם וְקֵרַב אוֹתָם אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתָם לְעִנְיַן בּוֹאָם. קָם הַמִּשְׁנֶה מִתּוֹכָם וְנִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁזֶּה שֶׁעָלָה עַל אַרְצֶךָ הוּא מֶלֶךְ שֶׁלֹּא כַּמְּלָכִים הַקַּדְמוֹנִים וְלֹא כַשֻּׂלְטָאנִים שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “וּמִי הוּא?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “הוּא בַעַל-ישֶׁר וֶאֱמוּנִים, שֶׁפִּרְסְמוּ אֶת מַעֲלַת אֲצִילוּת-נַפְשׁוֹ הַנּוֹסְעִים, הוּא הַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח הַמּוֹשֵׁל בָּאָרֶץ הַיְרֻקָּה וּבִשְׁנֵי הָעַמּוּדִים וְהָרֵי אִצְפָאהָאן, וְהוּא שׁוֹחֵר ישֶׁר וּמִשְׁפַּט-צֶדֶק, וּמְמָאֵס בַּעֲרִיצוּת וּבְעשֶׁק. וְהוּא אוֹמֵר לְךָ שֶׁבְּנוֹ אֶצְלְךָ וּבִמְדִינָתְךָ, וְהוּא תּוֹךְ לִבּוֹ וּפְרִי קְרָבָיו, וְאִם יִמְצָא אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם, הֲרֵי זֹאת מַטְּרָתוֹ, וּלְךָ יִהְיוּ תוֹדוֹת וּתְהִלּוֹת. אַךְ אִם אָבַד בְּאַרְצְךָ אוֹ נִפְגַע בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי אָז הִתְבַּשֵׂר בְהֶרֶס הָאָרֶץ וּבְחֻרְבָּנָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יַעֲשֶׂה אֶת אַרְצְךָ שְׁמָמָה, יִצְרְחוּ בָהּ הָעוֹרְבִים. וְהִנֵּה כְבָר מָסַרְתִּי אֶת הַשְּׁלִיחוּת, וְשָׁלוֹם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הַשָּׁלִיחַ, חָרַד לִבּוֹ וּפָחַד עַל מַלְכוּתוֹ, וְהִזְעִיק אֶת רַבֵּי-מַלְכוּתוֹ וְאֶת מִשְׁנָיו וְשׁוֹמְרֵי-סִפּוֹ וּנְצִיבָיו. כְּשֶׁבָּאוּ אָמַר לָהֶם: “אוֹי לָכֶם, לְכוּ וְחַפְּשׂוּ אוֹתוֹ עֶלֶם”. וְהָיָה תַחַת יָדוֹ שֶׁל הַסַּיָּף, וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ מִמַּה שֶׁהִגִּיעַ לוֹ מִן הָאֵימָה. נָפַל מַבַּט הַשָּׁלִיחַ וּמָצָא אֶת בֶּן מַלְכּוֹ עַל עוֹר-הַדָּמִים, וְהִכִּירוֹ. קָם וְהֵטִיל עַצְמוֹ עָלָיו, וְכֵן שְׁאָר הַשְּׁלִיחִים, נִגְּשׁוּ וּפִתְּחוּ אֲסוּרָיו, וְנָשְׁקוּ אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו. פָּקַח תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶת עֵינָיו וְהִכִּיר אֶת מִשְׁנֵה אָבִיו, וְהִכִּיר אֶת חֲבֵרוֹ עַזִיז, וְנָפַל מִתְעַלֵּף מֵעֹצֶם שִׂמְחָתוֹ בָּהֶם.

נָבוֹךְ הַמֶּלֶךְ שֶׁהַרִמַאן בְּעִנְיָנוֹ וּפָחַד פַּחַד גָּדוֹל, מִשּׁוּם שֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ, שֶׁבּוֹא צָבָא זֶה הוּא בְסִבַּת עֶלֶם זֶה. קָם עַל רַגְלָיו וְנִגַּשׁ אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק לְרֹאשׁוֹ, כְּשֶׁעֵינָיו מַדְמִיעוֹת, וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי אַל תָּשֶׁת עָלַי חַטָּאת, וְאַל תִּשָּׂא אָשָׁם עַל עוֹשֵׂה-הָרָעָה בִּגְלָל פָּעֳלוֹ. חוּסָה עַל שֵׂיבָתִי וְאַל תַּחֲרִיב אֶת מַמְלַכְתִּי”. נִגַּשׁ אֵלָיו תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְאָמַר לוֹ: “אֵין לְךָ לַחֲשׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁאַתָּה אֶצְלִי בְמַעֲלַת אָבִי. וְאוּלָם מַה שֶּׁיֵּשׁ לַחֲשׁשׁ הוּא שֶׁלֹּא יִמְצָא אֶת אֲהוּבָתִי אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא מַשֶּׁהוּ רָע”, אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, אַל תַּחֲשׁשׁ לָהּ. לֹא יַשִּׂיגָה אֶלָּא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה”. הָיָה הַמֶּלֶךְ מִצְטַדֵּק לְפָנָיו וּמֵנִיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל מִשְׁנֵה סֻלַיְמָאן שָׁאח, וְהִבְטִיחַ לוֹ הוֹן עָצוּם, שֶׁיַּעֲלִים מִן הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁרָאָה. אַחַר-כָּךְ צִוָּה אֶת רַבֵּי- מַלְכוּתוֹ שֶׁיִּקְחוּ אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְיוֹלִיכוּ אוֹתוֹ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּלְהַלְבִּישׁ אוֹתוֹ חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְעֻלִּים שֶׁבִּלְבוּשֵׁי-הַמְּלָכִים, וְשֶׁיַּחֲזִירוּהוּ בִמְהֵרָה. עָשׂוּ כֵן. הִכְנִיסוּהוּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְהִלְבִּישׁוּהוּ חֲלִיפַת הַבְּגָדִים שֶׁהִקְצָה לוֹ הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן. הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן קָם לִקְרָאתוֹ הוּא וְכָל רַבֵּי-מַלְכוּתוֹ, וְנִתְעַסְּקוּ כֻלָּם בְּשֵׁרוּתוֹ. יָשַׁב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְסִפֵּר לְמִשְׁנֵה אָבִיו וּלְעַזִיז מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמְרוּ לוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז: “אָנוּ הָלַכְנוּ בְאוֹתוֹ זְמַן אֶל אָבִיךָ וְהִגַּדְנוּ לוֹ שֶׁנִּכְנַסְתָּ לְאַרְמוֹן בַּת-הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָצָאתָ. וְנֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ עִנְיָנֶךָ. וּכְשֶׁשָּׁמַע כָךְ, הֵרִיק הַצְּבָאוֹת וּבָאנוּ לְאֶרֶץ זוֹ, וְהָיְתָה בְּבוֹאֵנוּ הַהַצָּלָה וְהַשִּׂמְחָה”. אָמַר לָהֶם: “הַשִּׂמְחָה עַל יֶדְכֶם בָּאָה תָּמִיד בַּהַתְחָלָה וּבַסּוֹף”.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנַס הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן אֶל בִּתּוֹ הַגְּבִירָה דֻנְיָא, וּמָצָא אוֹתָהּ בּוֹכָה עַל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָטְלָה חֶרֶב וְתָקְעָה נְצִיבוֹ בָאָרֶץ, וְשָׂמָהּ אֶת לַהֲבוֹ עַל רֹאשׁ לִבָּהּ בֵּין שָׁדֶיהָ וְגָחֲנָה עַל הַחֶרֶב אוֹמֶרֶת: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְמִיתָה אֶת עַצְמִי שֶׁלֹּא אֶחְיֶה אַחֲרֵי חֲבִיבִי”. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלֶיהָ אָבִיהָ וְרָאָה אוֹתָהּ בְמַצָּב זֶה, קָרָא אֵלֶיהָ וְאָמַר: “הוֹי הַשָּׂרָה בִּבְנוֹת-הַמְּלָכִים, אַל תַּעֲשִׂי זֹאת וְחוּסִי עַל אָבִיךְ וְאַנְשֵׁי-אַרְצֵךְ”. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “בְּבַקָשָׁה מִמֵּךְ, שִׁמְרִי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְאָבִיךְ רָעָה בִּגְלָלֵךְ”. שָׂח לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְשֶׁאֲהוּבָהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח מְבַקֵּשׁ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ: “עִנְיַן הָאֵרוּסִין וְהַנִּשּׂוּאִין מָסוּר בְּיָדֵךְ לַעֲשׂוֹת כַּעֲצָתֵךְ”. חִיְּכָה וְאָמְרָה לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁבֶּן שֻׂלְטָאן הוּא? אֲנִי אֶתֵּן אוֹתוֹ לִצְלֹב אוֹתְךָ עַל עֵץ הַשָּׁוֶה שְׁנֵי אֲדַרְכְּמוֹנִים”. אָמַר לָהּ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֵךְ, חוּסִי עָלַי שֶׁיָּחוּס אֱלֹהִים עָלַיִךְ”. אָמְרָה לוֹ: “לֵךְ אֵלָיו וְהָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי”. אָמַר לָהּ: “עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן”. נִזְדָּרֵז וְחָזַר מֵאֶצְלָהּ וְנִכְנַס אֶל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְשִׂמַּח אוֹתוֹ בִדְבָרִים אֵלֶּה. קָם עִמּוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ, חִבְּקָה אוֹתוֹ לְעֵינֵי אָבִיהָ וְנִתְלְתָה בוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “הִתְגַּעְגַּעְתִּי עָלֶיךָ”. פָּנְתָה אֶל אָבִיהָ וְאָמְרָה: “כְּלוּם יֵשׁ מִי שֶׁיְּזַלְזֵל בְּבָחוּר יָפֶה כְּמוֹ זֶה? וַהֲרֵי הוּא מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן וְסָגַר הַדֶּלֶת בַּעֲדָם, וְהָלַךְ אֶל מִשְׁנֵהוּ שֶׁל אֲבִי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וּשְׁלִיחָיו, וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיּוֹדִיעוּ לַשֻׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח שֶׁבְּנוֹ בְטוֹב וּבִבְרִיאוּת, וְשֶׁהוּא בְּתַעֲנוּגוֹת בַּחַיִּים. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן שַׁהַרִמָאן לְהוֹצִיא כִּבּוּד לָאוֹרְחִים וּמִסְפּוֹא לְבַהֲמוֹת צְבָא הַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח אֲבִי תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ כָּל מַה שֶׁצִּוָּה, הוֹצִיא מֵאָה סוּסִים אַבִּירִים וּמֵאָה גְמַלֵּי מֵרוֹץ וּמֵאָה מַמְלוּכִּים וּמֵאָה פִּילַגְשִׁים וּמֵאָה עֲבָדִים וּמֵאָה שְׁפָחוֹת וְשָׁלַח אֶת הַכֹּל מִנְחָה לְפָנָיו. אַחַר-כָּךְ פָּנָה וְהָלַךְ הוּא וְרַבֵּי-מַמְלַכְתּוֹ וְהַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר. כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לַשֻּׂלְטָאן סֻלַיְמָאן שָׁאח, הָלַךְ בְּרַגְלָיו לְפָגְשׁוֹ. וּכְבָר הוֹדִיעוּ לוֹ הַמִּשְׁנֶה וְעַזִיז אֶת הַדָּבָר לִפְנֵי כֵן, וְשָׂמַח וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנָּתַן לִבְנִי חֶפְצוֹ”. חִבֵּק הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח אֶת הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן, וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ עַל הָעֶרֶשׂ וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ. הִגִּישׁוּ לָהֶם אֶת הָאֹכֶל וְאָכְלוּ דַיָּם. הִגִּישׁוּ לָהֶם מִינֵי-הַמְּתִיקָה. וְלֹא עָבַר אֶלָּא מְעַט, עַד שֶׁבָּא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וּבָא בִּלְבוּשׁוֹ וְקִשּׁוּטוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָבִיו קָם לִקְרָאתוֹ וּנְשָׁקוֹ, וְקָמוּ לִקְרָאתוֹ כָל הַנִּמְצָאִים. יָשַׁב בֵּינֵיהֶם שָׁעָה זְמַן וְשׂוֹחֲחוּ. אָמַר הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח: “רְצוֹנִי לִכְתֹּב שְׁטַר נִשּׂוּאֵי בְנִי לְבִתְּךָ לְעֵינֵי הָעֵדיִם”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן אֶל הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וּבָאוּ וְכָתְבוּ אֶת שְׁטַר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְהַגְּבִירָה דֻנְיָא. חִלְּקוּ מַתְּנוֹת כֶּסֶף וּמִינֵי מְתִיקָה. פִּזְּרוּ לְבוֹנָה וְרֵיחוֹת טוֹבִים וּבְשָׂמִים, וְהָיָה זֶה יוֹם שֶׁשָּׂמְחוּ בּוֹ הַשָּׂרִים וְהַצָּבָא בְּכָךְ. הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן לְהָכִין לְבִתּוֹ אֶת צְרָכֶיהָ. אָמַר תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ לְאָבִיו: “וַהֲרֵי עַזִיז מִן הָאֲצִילִים הוּא וְשֵׁרֵת אוֹתִי שֵׁרוּת עָצוּם, וְנִתְיַגַּע וְנָסַע עִמִּי וְלִוַּנִי אֶל מְחוֹז חֶפְצִי, וְלֹא פָסַק מֵעוֹדֵד אוֹתִי לְאֹרֶךְ-רוּחַ, עַד שֶׁבִּצַּעְתִּי חֶפְצִי, וְהָלַךְ עִמָּנוּ שְׁתֵּי שָׁנִים נוֹדֵד מֵאַרְצוֹ. כַּוָּנָתִי הִיא שֶׁנָּכִין לוֹ סְחוֹרָה מִכָּאן, וְיִסַּע בְּלֵב שָׁקֵט שֶׁכֵּן אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ קְרוֹבָה”. אָמַר לוֹ אָבִיו: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁיָעַצְתָּ”. הֵכִינוּ לוֹ מֵאָה מַשָּׂאוֹת מִן הַיָּקָר בָּאָרִיג. נִגַּשׁ אֵלָיו תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: “אָחִי, קַבֵּל זֶה בְדֶרֶךְ מַתָּנָה”. קִבֵּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְלִפְנֵי אָבִיו הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח. רָכַב תָּאג' אַלְמֻלוּךְּ וְנָסַע עִם עַזִיז בְּעֶרֶךְ שְׁלשָׁה מִילִין, וְאַחַר-כָּךְ הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ עַזִיז שֶׁיַּחֲזֹר, וְאָמַר: “אִלּוּלֵא אִמִּי לֹא הָיִיתִי נוֹשֵׂא פֵרוּדְךָ, וּבֵאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁלֹּא תַפְסִיק מֵהוֹדִיעֵנִי עַל אוֹדוֹתְךָ”. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ לְעִירוֹ, וּמָצָא אֶת אִמּוֹ שֶׁבָּנְתָה לוֹ קֶבֶר בְּאֶמְצַע הֶחָצֵר וְהָיְתָה מְבַקֶּרֶת אוֹתוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס לֶחָצֵר מָצָא אוֹתָהּ שֶׁכְּבָר פָּרְעָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּפָרְשָׂה אוֹתָם עַל הַקֶּבֶר, כְּשֶׁהִיא שׁוֹפֶכֶת דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ, וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְאָכֵן אֲנִי כָּל אֲשֶׁר יִקְרֶה אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּלָה.

וְאוּלָם אֶת קַו הַפֵּרוּד שְׂאֵת לֹא אוּכָלָה.

מִי יוּכַל בִּרְחַק יְדִיד נַפְשׁוֹ אֹרֶךְ רוּחַ הִתְאַזֵּר

וּמִי הוּא אֲשֶׁר עַל סַף רִחוּק לֹא יִתְעַרְעֵר?

עָלוּ הָאֲנָחוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַה לִּי עָבַרְתִּי עַל הַקְּבָרוֹת, וְשָׁלוֹם אֶעֱנֶה

לְקֶבֶר הָאָהוּב, וְלֹא הֵשִׁיב לִי מַעֲנֶה?

אָמַר הָאָהוּב: "וְאֵיכָה תְשׁוּבָה תְּתֻכַּן

וַאֲנִי בְיַד סֶלַע וְעָפָר מְמֻשְׁכָּן?

אָכַל עָפָר אֶת יָפְיִי וְאֶתְכֶם שָׁכַחְתִּי,

וּמְחִצָּה בֵּינִי וּבֵין בֵּיתִי וּמִשְׁפַּחְתִּי".

לֹא גָמְרָה אֶת שִׁירָהּ, עַד שֶׁנִּכְנַס עַזִיז אֵלֶיהָ. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ קָמָה לִקְרָאתוֹ, וְאָסְפָה אוֹתוֹ אֶל חֵיקָהּ וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ לְסִבַּת הִפָּקְדוֹ. סִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וְשֶׁתָּאג' אַלְמֻלוּךְּ נָתַן לוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהָאֲרִיגִים מֵאָה מַשָּׂא גָמָל, וְשָׂמְחָה בְכָךְ. יָשַׁב עַזִיז אֵצֶל אִמּוֹ תּוֹהֶה וְשׁוֹמֵם מִמַּה שֶׁקָּרָה לוֹ מִבַּעֲלַת-הַתְּכָכִים הָעֲרֻמָּה, שֶׁסֵּרְסָה אוֹתוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן עַזִיז. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ הֲרֵי בָא אֶל אֲהוּבָתוֹ וְהִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ. וְנִתְעַסֵּק הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן לְהָכִין צָרְכֵי בִתּוֹ לְמַסָּע עִם בַּעְלָהּ וְאָבִיו. הֵכִין לָהֶם אֶת הַצֵּידָה וְאֶת הַמַּתָּנוֹת וְאֶת הַחֲפָצִים יִקְרֵי-הָעֶרֶךְ, טָעֲנוּ אוֹתָם עַל הַבְּהֵמוֹת וְנָסְעוּ וְנָסַע עִמָּם הַמֶּלֶךְ שַׁהַרִמָאן שְׁלשָׁה יָמִים לְשֵׁם פְּרִידָה. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח לַחֲזֹר, וְחָזַר. וְלֹא פָסְקוּ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ וְאָבִיו וְאִשְׁתּוֹ לִנְסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאַרְצָם, וּפֵאֲרוּ אֶת הָעִיר לִכְבוֹדָם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ המאשר, שֶׁהַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח נָסַע הוּא וּבְנוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ עַד שֶׁקָּרְבוּ לְאַרְצָם, וּפֵאֲרוּ לִכְבוֹדָם אֶת הָעִיר. נִכְנְסוּ לָעִיר וְיָשַׁב הַמֶּלֶךְ סֻלַיְמָאן שָׁאח עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וּבְנוֹ תָאג' אַלְמֻלוּךְּ לְצִדּוֹ. נָתַן מַתּוֹת וְחִלֵּק מַתָּנוֹת וְשִׁחְרֵר אֶת הַחֲבוּשִׁים בְּבֵית-הָאֲסוּרִים. עָשָׂה לִבְנוֹ מִשְׁתֵּה חֲתֻנָּה שֵׁנִי וְהִמְשִׁיכוּ בּוֹ אֶת הַזְּמִירוֹת וְאֶת הַשַּׁעֲשׁוּעִים חֹדֶשׁ תָּמִים, וְקִשְׁטוּ הַחַדְרָנִיּוֹת אֶת הַגְּבִירָה דֻנְיָא בְּבִגְדֵי-חֲתֻנָּה חֲדָשִׁים תָּמִיד. וְלֹא נִלְאֲתָה לְהֵרָאוֹת בַּעֲדָיֶיהָ, וְלֹא נִלְאוּ אֵלּוּ לִסְכּוֹת בָּהֶם. בָּא תָאג' אַלְמֻלוּךְּ אֶל אִשְׁתּוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה יַחַד עִם אָבִיו וְעִם אִמּוֹ, וְלֹא חָדְלוּ מִתַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים וּמֵהֲנָאוֹתֵיהֶם, עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַשָּׂם קֵץ לְכָל שִׂמְחָה.

---

אלף לילה ולילה: סוֹף סִפּוּר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלְנֻּעְמָאן

מאת

אלמוני/ת

סוֹף סִפּוּר הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וּבָנָיו

אַחַר-כָּךְ אָמַר צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “שֶׁכְּמוֹתְךָ הוּא הַמְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַמְּלָכִים, וּמְנַהֵג אֶת עִנְיָנֵיהֶם בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר”. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהֵם צָרִים עַל קוּשְׂטָא, עַד שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם אַרְבַּע שָׁנִים. אַחַר-כָּךְ נִכְסְפוּ אֶל מוֹלַדְתָּם, וְקָצָה נֶפֶשׁ הַצָּבָא בַּמָּצוֹר וְהַמְשָׁכַת הַמִּלְחָמָה לַיְלָה וְיוֹמָם. צִָּוה הַמֶּלֶךְ לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת בַּהַרָאם וְאֶת רֻסְתָּם וְאֶת תֻּרְכָּאשׁ. כְּשֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו אָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁעָמַדְנוּ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ וְלֹא הִשַּׂגְנוּ חֶפְצֵנוּ בִכְלוּם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדַּאֲגָתֵנוּ וּמְצוּקָתֵנוּ רָבוּ עוֹד יוֹתֵר. וַהֲרֵי בָאנוּ לָקַחַת נִקְמַת הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְנֶהֱרַג אָחִי שַׁרְכָּאן, וְנִהְיָה הַיָּגוֹן לִשְׁנֵי יְגוֹנִים וְהַצָּרָה שְׁתֵּי צָרוֹת. וְסִבַּת כָּל זֶה הִיא הַזְּקֵנָה דָ’את אַלדַּוָאהִי, שֶׁהָרְגָה אֶת הַשֻּׂלְטָאן בְּמַמְלַכְתּוֹ וְלָקְחָה אֶת אִשְׁתּוֹ צַפִיָּה עִמָּהּ, וְלֹא הִסְתַּפְּקָה בְכָךְ, עַד שֶׁהֶעֱרִימָה עָלֵינוּ וְשָׁחֲטָה אֶת אָחִי. וּכְבָר נִשְׁבַּעְתִּי שְׁבוּעָה חֲמוּרָה, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶקַּח נָקָם. מָה אַתֶּם אוֹמְרִים אֵפוֹא? הָבִינוּ דְּבָרִים אֵלֶּה וְהָשִׁיבוּ לִי תְשׁוּבָה”. הִרְכִּינוּ אֶת רֹאשָׁם, וּמָסְרוּ אֶת הָעִנְיָן לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע, מֶלֶךְ הַדּוֹר, שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרָה בַעֲמִידָתֵנוּ תּוֹעֶלֶת, וְהָעֵצָה הִיא שֶׁנִּסַּע אֶל הַמּוֹלֶדֶת. וְנַעֲמֹד שָׁם זְמַן מֻעָט וְנַחֲזֹר וְנִפְשׁטֹ בִּגְדוּד עַל עוֹבְדֵי הַפְּסִילִים”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “הֵן. זֹאת הִיא הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה, מִשּׁוּם שֶׁהָאֲנָשִׁים נִכְסָפִים לִרְאוֹת אֶת בְּנֵי-בֵיתָם. וְאַף אֲנִי מְצִיקָה לִי הַתְּשׁוּקָה אֶל בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן וְאֶל בַּת אָחִי קְצִ’יַ-פַכָּאן, שֶׁהִיא בְּדַמֶּשֶׂק, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַצָּבָא כָךְ שָׂמְחוּ וּבֵרְכוּ אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן. צִוָּה הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן אֶת הַכָּרוֹז שֶׁיַּכְרִיז עַל הַמַּסָּע אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הִכּוּ בַתֻּפִּים וְנָשְׂאוּ הַנִּסִּים, וְנָסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן וְעָבַר לִפְנֵיהֶם בְּרֹאשׁ, וְנָסַע הַמֶּלֶךְ בַּתָּוֶךְ וּלְצִדּוֹ רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, וְנָסְעוּ הַגְּיָסוֹת וְלֹא פָסְקוּ שׁוֹקְדִים עַל מַסָּעָם לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד. שָׂמְחוּ בְנֵי-הָאָדָם עַל בּוֹאָם, וְעָבְרוּ מֵעֲלֵיהֶם הַדְּאָגָה וְהַצַּעַר. הָלַךְ לוֹ כָל נָסִיךְ לִמְעוֹנוֹ, וְעָלָה הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ וְנִכְנַס אֶל בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לְגִיל שֶׁל שֶׁבַע שָׁנִים, וְהָיָה רוֹכֵב וְיוֹצֵא. כְּשֶׁנָּח הַמֶּלֶךְ מִן הַנְּסִיעָה, נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ הוּא וּבְנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן. חָזַר וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו וְעָלוּ הַנְּסִיכִים וְהַפַּמַּלְיָא שֶׁל הַמַּלְכוּת וְעָמְדוּ בְשֵׁרוּתוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְהָבִיא אֶת יְדִידוֹ הַמַּסִּיק שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ בְּנָכְרוֹ. בָּא לְפָנָיו. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בָּא אֵלָיו, עָמַד וְקָם לִקְרָאתוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ לְצִדּוֹ. וּכְבָר סִפֵּר הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לַמִּשְׁנֶה מַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ יְדִידוֹ הַמַּסִּיק מִן הַחֶסֶד. גָּדַל כְּבוֹדוֹ בְּעֵינָיו וּבְעֵינֵי הַנְּסִיכִים. וּכְבָר עָבָה הַמַּסִּיק וְשָׁמַן מִן הַמַּאֲכָל וְהַמְּנוּחָה, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְצַוָּאר הַפִּיל וּבִטְנוֹ כְבֶטֶן הַדּוּלְפָן, וְנִהְיָה פּוֹחֵז, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיָה יוֹצֵא מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ, וְלֹא הִכִּיר אֶת הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשָׁיו. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ וְהִסְבִּיר לוֹ פָּנִים וּבֵרַךְ אוֹתוֹ בַּנַּעֲלָה בַּבְּרָכוֹת וְאָמַר לוֹ: “מַה מִּהַרְתָּ לִשְׁכֹּחַ אוֹתִי”. בָּחַן אוֹתוֹ בְּמֶבָּטוֹ, וּכְשֶׁנִּתְבָּרֵר לוֹ וְהִכִּיר אוֹתוֹ, עָמַד לְפָנָיו עַל רַגְלָיו וְאָמַר לוֹ: “חֲבִיבִי, מִי עָשָׂה אוֹתְךָ שֻׂלְטָאן?” וְצָחַק עָלָיו. פָּנָה אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה בִדְבָרִים וּבֵאֵר לוֹ הַסִּפּוּר וְאָמַר לוֹ:" הוּא הָיָה אָחִיךָ וִידִידְךָ וְעַכְשָׁו נַעֲשָׂה מֶלֶךְ הָאָרֶץ, וְאֵין סָפֵק שֶׁתַּגִּיעַ לְךָ מִמֶּנּוּ טוֹבָה הַרְבֵּה, וַהֲרֵינִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ, כְּשֶׁיֹּאמַר אֵלֶיךָ: “שְׁאַל מִמֶּנִּי, לֹא תִשְׁאַל מֵאִתּוֹ אֶלָּא דָבָר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיָּקַרְתָּ בְּעֵינָיו”. אָמַר הַמַּסִּיק: “חוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאִם אֶשְׁאַל מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, לֹא יְמַלֵּא אוֹתוֹ לִי וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “כָּל מַה שֶּׁתִּשְׁאַל מִמֶּנּוּ הוּא נוֹתֵן לְךָ”. אָמַר לוֹ:" חַי-אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא בְדַעְתִּי, וְשֶׁאֲנִי מְצַפֶּה לוֹ בְכָל יוֹם, שֶׁיְּמַלֵּא אוֹתוֹ לִי“. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁאִלּוּ בִקַּשְׁתָּ שִׁלְטוֹן דַּמֶּשֶׂק מְקוֹם אָחִיו, הָיָה מַשְׁלִיט אוֹתְךָ עָלֶיהָ”. קָם הַמַּסִּיק עַל רַגְלָיו, רָמַז לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, רְצוֹנוֹ לוֹמַר: “יֵשֵׁב”. סֵרַב וְאָמַר: “חָלִילָה לִי מֵאלֹהִים, כְּבָר כָּלוּ יְמֵי שִׁבְתִּי בְחֶבְרָתֶךָ”. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “לֹא כִי, הַיָּמִים עֲדַיִן הֵם עַד עַכְשָׁו, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה הָיִיתָ הַסִּבָּה לְחַיָּי! וְאִלּוּ בִקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי כָּל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ, הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ אוֹתוֹ, יַחֵל אֶל אֱלֹהִים”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא תְמַלֵּא אוֹתוֹ לִי אוֹ שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”. צָחַק הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “אֲפִלּוּ אִם הָיִית מְבַקֵּשׁ אֶת חֲצִי מַלְכוּתִי, הָיִיתִי מְשַׁתֵּף אוֹתְךָ בָּהּ. שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה חָפֵץ”. אָמַר הַמַּסִּיק: “מְפַחֵד אֲנִי שֶׁאֶשְׁאַל דָּבָר שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”. כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה”. אָמַר לוֹ:” בַּקָּשָׁתִי מֵאִתְּךָ, שֶׁתִּכְתֹּב לִי תְעוּדָה, שֶׁאֲנִי הַמֻּמְחֶה בְכָל הַמַּסִּיקִים שֶׁבָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם". צָחַק הַשֻּׂלְטָאן וְכָל הַנִּמְצָאִים וְאָמַר לוֹ: “שְׁאַל זוּלַת זֶה”. אָמַר לוֹ הַמַּסִּיק: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי, שֶׁאֶשְׁאַל דָּבָר שֶׁלֹּא תְמַלֵּא אוֹתוֹ אוֹ שֶׁלֹּא תוּכַל לְמַלֵּא אוֹתוֹ”. רָמַז לוֹ הַמִּשְׁנֶה שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית, וּבְכָל פַּעַם הָיָה אוֹמֵר: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּמַנֶּה אוֹתִי רֹאשׁ-הַזַּבָּלִים בִּירוּשָׁלַיִם אוֹ בְדַמֶּשֶׂק”. הִתְגַּלְגְּלוּ כָל הַנִּמְצָאִים עַל גַּבֵּיהֶם מִצְּחוֹק שֶׁצָּחֲקוּ עָלָיו, וְהִכָּה אוֹתוֹ הַמִּשְׁנֶה. פָּנָה הַמַּסִּיק אֶל הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: "מַה זֶה שֶׁאַתָּה מַכֶּה אוֹתִי וְאֵין בִּי חֵטְא? הֲרֵי אַתָּה הוּא שֶׁאָמַרְתָּ לִי: “שְׁאַל דָּבָר גָּדוֹל”. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “הַנִּיחוּ לִי וְאֶסַּע לְאַרְצִי”. הֵבִין הַשֻּׂלְטָאן שֶׁהוּא מְהַתֵּל. הִמְתִּין קְצָת וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אָחִי, שְׁאַל מִמֶּנִּי דָבָר גָּדוֹל מַתְאִים לְפִי מַעֲמָדִי”. אָמַר לוֹ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי שׂוּלְטָנוּתָהּ שֶׁל דַּמֶּשֶׂק בִּמְקוֹם אָחִיךָ”. כָּתַב לוֹ כְּתָב חָתוּם בְּכָךְ, וְאָמַר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “לֹא יֵלֵךְ עִמּוֹ זוּלָתְךָ, וּכְשֶׁתְּבַקֵּשׁ לָשׁוּב, הָבֵא עִמְּךָ אֶת בַּת אָחִי קְצִ’יַ-פַכָּאן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֲשֶׂה”. לָקַח אֶת הַמַּסִּיק וְיָרַד עִמּוֹ וְהִתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן שֶׁיּוֹצִיאוּ לַמַּסִּיק כֵּס-מַלְכוּת חָדָשׁ וּמַעֲרֶכֶת לְבוּשִׁים שֶׁל מַלְכוּת, וְאָמַר לַנְּסִיכִים: “כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי יַגִּישׁ לוֹ מַתָּנָה יְקָרָה”. קָרָא אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ שֵׁם אַלזִּבְּלִכָּאן¹ וְצֵרֵף לוֹ כִנּוּי אַלְמֻגָ’אהִד², וְאַחֲרֵי חֹדֶשׁ נִשְׁלְמוּ הֲכָנוֹתָיו, וְעָלָה אַלזִּבְּלִכָּאן וּבְשֵׁרוּתוֹ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶל הָאַרְמוֹן, נִכְנַס אֶל צַ’וְא אַלְמַכָּאן לְהִפָּרֵד מֵאִתּוֹ. קָם לִקְרָאתוֹ לְחַבְּקֵהוּ וְצִוָּה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת הַיָּשׁר בֵּין הַנְּתִינִים, וּפָקַד עָלָיו לְהַתְחִיל בַּהֲכָנוֹת לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה שֶׁלְּאַחֲרֵי שְׁנָתַיִם, נִפְרַד מִמֶּנּוּ, וְיָצָא הַמֶּלֶךְ אַלְמֻגָ’אהִד הַנִּקְרָא בְּשֵׁם אַלזִּבְּלִכָּאן וְנָסַע אַחֲרֵי שֶׁצִּוָּהוּ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן לִנְהֹג בְּטוֹבָה עִם הַנְּתִינִים. וּמָסְרוּ לוֹ הַנְּסִיכִים אֶת הַמַּמְלוּכִּים, וְעָלָה מִסְפָּרָם חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים מַמְלוּכִּים. רָכְבוּ אַחֲרָיו וְרָכַב רַב-שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וּמַצְבִּיא דֵילָם בַּהַרָאם וּמַצְבִּיא הַתֻּרְכִּים רֻסְתָּם וּמַצְבִּיא הָעַרְבִים תֻּרְכָּאשׁ, וְנָסְעוּ כְּדֵי לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. לֹא פָסְקוּ עִמּוֹ מִנְּסֹעַ שְׁלשָׁה יָמִים, וְאַחַר-כָּךְ חָזְרוּ לְבַגְדָּאד, וְנָסַע הַשֻּׂלְטָאן אַלזִּבְּלִכָּאן הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְדַמֶּשֶׂק.

וּכְבָר הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶם הַיְדִיעוֹת עַל כַּנְפֵי הָעוֹפוֹת, שֶׁהַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן מִנָּה עַל דַּמֶּשֶׂק מֶלֶךְ שֶׁשְּׁמוֹ אַלזִּבְּלִכָּאן וְכִנּוּיוֹ אַלְמֻגָ’אהִד. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֲלֵיהֶם הַיְדִיעָה, פֵּאַרוּ אֶת הָעִיר וְיָצְאוּ לְקַבֵּל פָּנָיו כָּל מִי שֶּׁהָיָה בְדַמֶּשֶׂק. נִכְנַס לְדַמֶּשֶׂק וְעָלָה לַמִּבְצָר וְיָשַׁב עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וְעָמַד הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן בְּשֵׁרוּתוֹ לְהוֹדִיעַ לוֹ אֶת מַדְרֵגַת הַנְּסִיכִים וּמַעֲלָתָם, כְּשֶׁהֵם נִכְנָסִים אֵלָיו וּמְנַשְּׁקִים אֶת יָדָיו וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ. פָּנָה אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ אַלזִּבְּלִכָּאן וְחִלֵּק לָהֶם לְבוּשֵׁי-מַלְכוּת וְנָתַן לָהֶם מַתָּנוֹת וּמְנָחוֹת. אַחַר-כָּךְ פָּתַח אֶת אוֹצְרוֹת הַמָּמוֹן וְחִלֵּק אוֹתָם לְכָל הַצָּבָא לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, וְשָׁפַט וְעָשָׂה אֶת הַיָּשָׁר. נִגַּשׁ אַלזִּבְּלִכָּאן לְהָכִין אֶת צָרְכֵי בַת-הַשֻּׂלְטָאן שַׁרְכָּאן, הַגְּבִירָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְעָשָׂה לָהּ אַפִּרְיוֹן שֶׁל מֶשִׁי, וְהֵכִין צָרְכֵי הַמִּשְׁנֶה וְהֶעֱנִיק לוֹ סְכוּם גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, סֵרַב הַמִּשְׁנֶה לְקַבֵּל וְאָמַר לוֹ: “רַק זֶה מִקָּרוֹב בָּאתָ בִבְרִית הַמֶּלֶךְ, וְאֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁתִּצְטָרֵךְ לְמָמוֹן זֶה, אוֹ שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מָמוֹן לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה וְזוּלַת זֶה”. וּכְשֶׁהִתְכּוֹנֵן הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לַמַּסָּע, רָכַב הַשֻּׂלְטָאן אַלְמֻגָ’אהִד לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. וְהֵבִיא אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְהִרְכִּיבָה בָּאַפִּרְיוֹן וְשָׁלַח עִמָּהּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת לְשֵׁם שֵׁרוּת. וְאַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן חָזַר הַמֶּלֶךְ אַלְמֻגָ’אהִד אֶל מַמְלַכְתּוֹ לְכוֹנֵן אוֹתָהּ, וְשָׂם מַעְיָנָיו בִּכְלֵי הַמִּלְחָמָה, וְהָיָה מְצַפֶּה לַשָּׁעָה שֶׁיִּשְׁלַח בָּהּ אֵלָיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַשֻּׂלְטָאן אַלזִּבְּלִכָּאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, הִנֵּה לֹא פָסַק לַעֲבֹר לְמַסָּעָיו עִם קֻצִ’יַ-פַכָּאן עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל אַלרֻחְבָּה אַחֲרֵי חֹדֶשׁ זְמָן. נָסַע עַד שֶׁקָּרַב אֶל בַּגְדָּאד וְשָׁלַח לְהוֹדִיעַ לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן עַל דְּבַר בּוֹאוֹ. רָכַב וְיָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו. בִּקֵּשׁ הַמִּשְׁנֶה לָרֶדֶת מֵעַל סוּסוֹ. הִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כֵן. נָסְעוּ רוֹכְבִים, וְהָיָה רוֹכֵב לְצִדּוֹ. שָׁאַל אוֹתוֹ עַל אוֹדוֹת אַלְמֻגָ’אהִד, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁהוּא בְטוֹבָה, וְהוֹדִיעַ לוֹ עַל דְּבַר בּוֹאָהּ שֶׁל קֻצִ’יַ-פַכָּאן בַּת אָחִיו שַׁרְכָּאן, שָׂמַח וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ מְנוּחָה מִיגִיעַת הַנְּסִיעָה זְמַן שְׁלשֶׁת יָמִים. אַחַר-כָּךְ בּוֹא אֶצְלִי”. אָמַר לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. סָר אֶל מְעוֹנוֹ וְעָלָה הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ. נִכְנַס אֶל בַּת אָחִיו קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהִיא בַּת שְׁמֹנֶה שָׁנִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ שָׂמַח בָּהּ וְנֶעֱצַב עַל אָבִיהָ וְנָתַן לָהּ תַּכְשִׁיטִים וְשֵׁרוֹת יְקָרִים וְצִוָּה שֶׁיָּשִׂימוּ אוֹתָהּ עִם בֶּן דּוֹדָהּ כָּאן-מָא-כָּאן בְּמָקוֹם אֶחָד וְהָיְתָה הַיָּפָה בְּאַנְשֵׁי דּוֹרָהּ וְאַמִּיצַת-הַלֵּב בָּהֶם, שֶׁהָיְתָה יוֹדַעַת לְכַלְכֵּל דָּבָר, וְטוֹבַת-שֵׂכֶל וּמְבִינָה לְתוֹצְאוֹת-הַדְּבָרִים. וְאוּלָם כָּאן-מָא-כָּאן הָיָה בַּעַל נֶפֶשׁ רְחָבָה וְנָדִיב, אַךְ לֹא הָיָה שָׂם לִבּוֹ לְתוֹצְאוֹת-הַדְּבָרִים. אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לְעֶשֶׂר שָׁנִים. וְהָיְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן רוֹכֶבֶת עַל הַסּוּס וְיוֹצֵאת עִם בֶּן-דּוֹדָהּ לָעֲרָבָה, שֶׁיִּלְמְדוּ שָׁם שְׁנֵיהֶם לְהַכּוֹת בְּחֶרֶב וְלִדְקֹר בְּרֹמַח, עַד שֶׁהִגִּיעַ גִּיל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם לִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה שָׁנָה. נִגְמְרוּ עֲבוֹדוֹת הַמֶּלֶךְ לְמִלְחֶמֶת הַמִּצְוָה, וְהִשְׁלִים הַהֲכָנוֹת וְהַהִתְכּוֹנְנֻיּוֹת. הֵבִיא אֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁהֶחְלַטְתִּי מַשֶּׁהוּ, וּרְצוֹנִי לְהוֹדִיעוֹ לְךָ, וּמַהֵר לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן: “וּמַה הוּא, מֶלֶךְ הַדּוֹר?” אָמַר לוֹ: “הֶחְלַטְתִּי לְמַנּוֹת אֶת בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן שֻׂלְטָאן, שֶׁאֶשְׂמַח בּוֹ בְחָיַּי, וְאֶלָּחֵם לְפָנָיו עַד שֶׁיַּשִּׂיגֵנִי הַמָּוֶת. מָה הָעֵצָה שֶׁעִמְּךָ?” נָשַׁק הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן אֶת הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, בַּעַל-הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה, שֶׁמַּה שֶׁעָלָה בְדַעְתְּךָ יָפֶה הוּא, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מַתְאִים לְשָׁעָה זוֹ מִשְּׁתֵּי פָנִים. הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁבִּנְךָ כָּאן-מָא-כָּאן צָעִיר הוּא לְיָמִים. וְהַשְּׁנִיָּה מַה שֶּׁהוּא מִן הָרָגִיל, הַיְנוּ שֶׁמִּי שֶׁמִּנָּה שֻׂלְטָאן בִּמְקוֹמוֹ בִימֵי חַיָּיו לֹא יִחְיֶה אֶלָּא זְמַן מֻעָט. וְזֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הַתְּשׁוּבָה”. אָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁאֲנַחְנוּ נְמַנֶּה אַפִּטְרוֹפוֹס אֶת רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, שֶׁנַּעֲשָׂה מִשֶּׁלָּנוּ וְלָנוּ הוּא, אַחֲרֵי שֶׁנָּשָׂא לְאִשָּׁה אֶת אֲחוֹתִי, וַהֲרֵי הוּא בְדַרְגַּת אָחִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עֲשֵׂה כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאָנוּ אֵין אָנוּ אֶלָּא מְמַלְּאִים פְּקֻדּוֹתֶיךָ”. שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו, וְכֵן אֶת רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “הִנֵּה בְנִי כָּאן-מָא-כָּאן, כְּבָר יְדַעְתֶּם שֶׁהוּא אַבִּיר הַדּוֹר, וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ בְמִלְחָמָה וּבְמַדְקֵרוֹת. וַהֲרֵי מִנִּיתִיו לְשֻׂלְטָאן עֲלֵיכֶם, וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף אַפִּטְרוֹפוֹס לוֹ”. אָמַר שׁוֹמֵר-הַסַּף: “מֶלֶךְ הַדּוֹר, אֲנִי אֵינִי אֶלָּא מַטַּע-חַסְדְּךָ”. אָמַר לוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן: "שׁוֹמֵר-הַסַּף, בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן וּבַת אָחִי קֻצִ’יַ-פַכָּאן בְּנֵי דוֹד הֵמָּה. וּכְבָר הִשֵּׂאתִי אוֹתָהּ לוֹ, וּמֵעִיד אֲנִי עַל כָּךְ אֶת הַנִּמְצָאִים.

הֶעֱבִיר לִבְנוֹ מִן הַמָּמוֹן מַה שֶּׁתֵּלֶא לְתָאֲרוֹ הַלָּשׁוֹן. אַחַר-כָּךְ נִכְנַס אֶל אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהוֹדִיעָה הַדָּבָר. שָׂמְחָה וְאָמְרָה: “הֲרֵי הַשְּׁנַיִם יְלָדַי הֵם, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יַשְׁאִירְךָ לִשְׁנֵיהֶם לְאֹרֶךְ יָמִים”. אָמַר לָהּ: “אֲחוֹתִי, אֲנִי הִשַּׂגְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה אֶת חֶפְצִי, וַאֲנִי בָטוּחַ בְּעִנְיָנֵי בְנִי. וְאוּלָם צָרִיךְ שֶׁאַתְּ תָּשִׂימִי עֵינֵךְ עָלָיו וְתָשִׂימִי עֵינֵךְ עַל אִמּוֹ”. הָיָה מְצַוֶּה אֶת שׁוֹמֵר-הַסַּף וְאֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן עַל אִשְׁתּוֹ לֵילוֹת וְיָמִים. שֶׁבָּטוּחַ הָיָה שֶׁכּוֹס הַמָּוֶת מוּכָן לוֹ, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב, וְהָיָה שׁוֹמֵר-הַסַּף נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּשִׁלְטוֹן הָעָם וְהָאָרֶץ. וְאַחֲרֵי שָׁנָה הֵבִיא לְפָנָיו אֶת בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, וְאָמַר: “בְּנִי, הֲרֵי מִשְׁנֶה זֶה אָבִיךָ הוּא אַחֲרָי. וְדַע שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ מִן הָעוֹלָם הַחוֹלֵף אֶל הָעוֹלָם הַקַּיָּם, וּכְבָר הִשַּׂגְתִּי אֶת חֶפְצִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. וְאוּלָם נִשְׁאַר בְּלִבִּי צַעַר שֶׁיַּעֲבִיר אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל יָדְךָ”. אָמַר לוֹ בְנוֹ: “וּמַה הוּא אוֹתוֹ הַצַּעַר, אָבִי?” אָמַר לוֹ: “בְּנִי, שֶׁאָמוּת וְלֹא תִנָקֵם נִקְמַת דַּם אֲבִי-אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְנִקְמַת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ שַׁרְכָּאן מִן הַזְּקֵנָה דַ’את אַלדַּוָאהִי. וּכְשֶׁיִּתֵּן לְךָ אֱלֹהִים תְּשׁוּעָה, אַל תָּסַח אֶת דַּעְתְּךָ מִלִּגְאֹל דָּמָם וְלָגֹל אֶת חֶרְפַּת הַכּוֹפְרִים מֵעָלֵינוּ. וְהִזָּהֵר מִפְּנֵי עָרְמַת הַזְּקֵנָה, וְקַבֵּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ הַמִּשְׁנֶה דִּנְדָאן, הוּא עַמּוּד מַלְכוּתֵנוּ מֵרֵאשִׁית הַזְּמָן”. אָמַר לוֹ בְּנוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֲשֶׂה”. וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. אַחַר זֶה נִתּוֹסְפָה הַמַּחֲלָה בְּצַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְעָבַר עִנְיַן הַמַּמְלָכָה לְשׁוֹמֵר-הַסַּף. הָיָה שׁוֹפֵט וּמְצַוֶּה וְאוֹסֵר, וְהִמְשִׁיךְ בְּכָךְ שָׁנָה תְּמִימָה, כְּשֶׁצַ’וְא אַלְמַכָּאן נִטְרָד עַל יְדֵי מַחֲלָתוֹ. לֹא פָסְקָה מַחֲלָתוֹ מֶשֶׁךְ זְמַן אַרְבַּע שָׁנִים וְרַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף עוֹסֵק בְּעִנְיָנֵי-הַמַּמְלָכָה. וְהָיוּ תוֹשָׁבֵי הַמַּמְלָכָה מְרֻצִּים בּוֹ, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ בְכָל הָאֲרָצוֹת.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְשׁוֹמֵר-הַסַּף. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן, הִנֵּה לֹא הָיָה לוֹ עֵסֶק זוּלַת הָרְכִיבָה עַל סוּסִים וְהַמִּשְׂחָק בָּרֹמַח וּלְהַכּוֹת בְּחִצִּים, וְכָזֹאת בַּת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן. הָיְתָה יוֹצֵאת הִיא וְהוּא מֵרֵאשִׁית הַיּוֹם וְעַד הַלַּיְלָה. וְאָז הָיְתָה נִכְנֶסֶת אֶל אִמּוֹ וְהוּא נִכְנָס אֶל אִמּוֹ, וּמָצָא אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֵי אָבִיו וּבוֹכָה, וְהָיָה מְשָׁרֵת אוֹתוֹ בַלַּיְלָה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הָיָה יוֹצֵא עִם בַּת-דּוֹדוֹ כְמִנְהָגוֹ. אָרְכוּ הַיִּסּוּרִים לְצַ’וְא אַלְמַכָּאן, בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּלָה כֹחִי וְחָלַף זְמַנִּי,

וְנִשְׁאַרְתִּי כַאֲשֶׁר תִּרְאֵנִי.

בְּיוֹם עֹז הָעִזּוּז בְּעַמִּי הָיִיתִי,

וַעֲבַרְתִּים רִאשׁוֹן לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָתִי.

אַךְ נָטַשְׁתִּי מַלְכוּתִי אַחֲרֵי הֱיוֹת לִי עָצְמָה,

לִהְיוֹת בְּשִׁפְלוּת אֲשֶׁר קָלוֹן עִמָּהּ.

מִי יִתְּנֵנִי לִפְנֵי הַמָּוֶת רְאוֹת בְּנִי,

וְהוּא מוֹשֵׁל בָּאָדָם יוֹרֵשׁ מְקוֹמִי,

עֲלֵי אוֹיֵב לִנְקֹם נָקָם מִשְׂתָּעֵר

מַכֶּה בַּחֲרָבוֹת וּבִרְמָחִים דּוֹקֵר.

אֲנִי הַמְרֻמֶּה בְּלַעַג וּבִרְצִינוּת

אִם אֱלֹהִים לֹא יִשְׁלַח לְלִבִּי רִפְאוּת.

כְּשֶׁכִּלָּה שִׁירוֹ הִנִּיחַ אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַכַּר וְנִרְדַּם, וְרָאָה בַחֲלוֹמוֹ אוֹמֵר שֶׁאָמַר לוֹ: “תִּתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, שֶׁבִּנְךָ יִמְלֹךְ עַל הָאָרֶץ וְיָסוּרוּ לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְנֵי-הָאָדָם”. הֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ שָׂמֵחַ. אַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים דָּפַק הַמָּוֶת עַל דַּלְתּוֹ, וְנִצְטַעֲרוּ עַל-כָּךְ תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד צַעַר גָּדוֹל, וּבָכוּ אוֹתוֹ הַשָּׁפָל וְהַנִּכְבָּד, וְעָבַר עָלָיו הַזְּמַן כְּאִלּוּ לֹא הָיָה, וְנִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן. הוֹרִידוּהוּ אַנְשֵׁי בַגְדָאד מִמַּלְכוּתוֹ, וְשָׂמוּ אוֹתוֹ וְאֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ בְבַיִת, מְבֻדָּדִים. כְּשֶׁרָאֲתָה אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן כָּךְ, מָצְאָה עַצְמָהּ בַּשָּׁפָל שֶׁבַּמָּצִבים וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶפְנֶה אֶל רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף וַאֲצַפֶּה לְרַחֲמֵי אֱלֹהִים הַטּוֹב וְיוֹדֵעַ כֹּל. יָצְאָה מִמְּעוֹנָהּ עַד שֶׁבָּאָה לְבֵית שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁנַּעֲשָׂה שֻׂלְטָאן. מָצְאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל שְׁטִיחוֹ. נִכְנְסָה אֵצֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לָהּ:” הַמֵּת אֵין לוֹ יָדִיד. אַל יַצְרִיכֶם אֱלֹהִים, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים, לְמִי שֶׁהוּא, וְלֹא תַּחְדְּלוּ לִשְׁלֹט בְּישֶׁר בֵּין רָבֵּי-הָעָם וּפְשׁוּטָיו. כְּבָר שָׁמְעוּ אָזְנַיִךְ וְרָאוּ עֵינַיִךְ מַה שֶּׁהָיָה בָּנוּ מִן הַמַּלְכוּת וְהָעֹז וְהַכָּבוֹד וְהַהוֹן, וְהָיוּ חַיֵּינוּ הַיָּפִים בַּחַיִּים. וְעַכְשָׁו נֶהְפַּךְ עָלֵינוּ הַזְּמָן, וְשָׂמָה הָעֵת פָּנֶיהָ בָנוּ בְאֵיבָה. וְעַכְשָׁו בָּאתִי אֵלַיִךְ לְבַקֵּשׁ מֵאִתָּךְ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ. אֲנִי שֶׁהֵיטַבְתִּי בְעַצְמִי לְפָנִים, מִשּׁוּם שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁהַגֶּבֶר מֵת נִשְׁאָרוֹת הַנָּשִׁים וְהַבָּנוֹת מָשְׁכָּלוֹת. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְנַחֵם, כִּי הַמָּוֶת יְבַצַּע פְּלָאוֹת,

וַאֲשֶׁר נֶעְדָּר בַּחַיִּים לֹא יֵעָדֵר בְּעֵת מוֹת

וְאֵין יָמִים אֵלֶּה בִּלְתִּי אִם תַּחֲנוֹת,

וּמְקוֹרוֹת-מִשְׁתָּם מְסוּכִים אֲסוֹנוֹת.

וְלֹא יָצֵר לַלֵּב כְּאָבְדַן אֲצִילִים הָצֵר,

בְּעֵת שׁוֹאַת-פְּגָעִים אוֹתָם תְּכַתֵּר.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן דְּבָרִים אֵלֶּה זָכְרָה אֶת אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וְאֶת בְּנוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְקֵרְבָה אוֹתָהּ וּפָנְתָה אֵלֶיהָ וְאָמְרָה לָהּ: "אֲנִי עַכְשָׁו עֲשִׁירָה וְאַתְּ עֲנִיָּה. חַי-אֱלֹהִים לֹא נִמְנַעְנוּ מִפְּקֹד אוֹתָךְ אֶלָּא מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר לִבֵּךְ, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְדַעְתֵּךְ, שֶׁמַּה שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לָךְ בְּמַתָּנָה, צְדָקָה הוּא, עִם זֶה שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ בּוֹ מִן הַטּוֹב מִשֶּׁלָּךְ וּמִשֶּׁל בַּעֲלֵךְ הוּא. הֲרֵי בֵיתֵנוּ בֵיתֵךְ, וְלָךְ הוּא מַה שֶּׁלָּנוּ וְעָלַיִךְ מַה שֶּׁעָלֵינוּ. נָתְנָה לָהּ לְבוּשׁ מַלְכוּת מְפֹאָר וְהִקְצְתָה לָהּ מָקוֹם בָּאַרְמוֹן, סָמוּךְ לַחֲדַר מִשְׁכָּבָה. עָמְדָה אֶצְלָם בְּחַיִּים נְעִימִים הִיא וּבְנָהּ כָּאן-מָא-כָּאן. וְאַף לוֹ נָתְנָה בִגְדֵי מַלְכוּת, וְיִחֲדָה לָהֶם שְׁנֵיהֶם נְעָרוֹת לְשָׁרְתָם. אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, סִפְּרָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְבַעְלָהּ אֶת דִּבְרֵי אֵשֶׁת-אָחִיהָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן. דָּמְעוּ עֵינָיו וְאָמַר: “אִם רְצוֹנֵךְ לִרְאוֹת מַה מַּרְאֵה הָעוֹלָם אַחֲרַיִךְ. רְאִי מַה מַּרְאֵהוּ אַחֲרֵי זוּלָתֵךְ, הוֹקִירִי שִׁבְתָּהּ עִמָּנוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבַּעְלָהּ שֶׁל נֻזְהַת אַלזַּמָאן אָמַר לָהּ: “אִם בִּרְצוֹנֵךְ לִרְאוֹת מַה מַּרְאֵה הָעוֹלָם אַחֲרַיִךְ, רְאִי מַה מַּרְאֵהוּ אַחֲרֵי זוּלָתֵךְ, הוֹקִירִי שִׁבְתָּהּ עִמָּנוּ, וְסַפְּקִי לָהּ אֶת צְרָכֶיהָ”.

זֶה מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נֻזְהַת אַלזַּמָאן וּבַעְלָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן וּבַת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, הֲרֵי גָדְלוּ וְשִׂגְשְׂגוּ וְהָיוּ כִשְׁנֵי עֳפָאִים נוֹשְׂאִים פְּרִי לְמַכְבִּיר אוֹ כִשְׁנֵי יְרֵחִים מַזְהִירִים, וְהִגִּיעוּ לְגִיל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. הָיְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן הַיָּפָה בַּבָּנוֹת הַצְּנוּעוֹת, פָּנֶיהָ חֲנוּנוֹת, דַּקּוֹת מָתְנֶיהָ וּכְבֵדוֹת יְרֵכוֹתֶיהָ. רֻקָּה כַּיַּיִן הַמְשֻׁמָּר וְגָבְהָהּ נֶהְדָּר, וּשְׂפָתַיִם נְעִימוֹת מִיֵּין רֶקַח מֻבְחָר. כְּמָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ אַחַד מְתָאֲרֶיהָ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כְּמוֹ נִגְלָה מֵרֻקָּה כַּיַּיִן הַמֻּבְחָר,

וּמֵאֶשְׁכְּלוֹתֶיהָ יִקָּטְפוּ פְּנִינָה וָדַר.

זְמוֹרַת גֶּפֶן כִּי תַט בְּהַטּוֹתְךָ אוֹתָהּ,

יִשְׁתַּבַּח בּוֹרְאָהּ וְצָר צוּרָתָהּ.

וּכְבָר כָּלַל אֱלֹהִים אֶת כָּל מַעֲלוֹת הַיֹּפִי בָּהּ. וְהָיָה חִטּוּב גִּזְרָתָהּ מְבַיֵּשׁ עַנְפֵי עֵץ עָבוֹת, וְהַוֶּרֶד הָיָה מְבַקֵּשׁ מִלְּחָיֶיהָ חָסוּת. וְאוּלָם רַֹק פִּיהָ שָׂם לִשְׂחוֹק אֶת הַמֻּבְחָר בַּיַּיִן, וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב וְאֶת הָעַיִן. כְּמָה שֶׁאוֹמֵר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

יְפַת-הַתֹּאַר כְּלוּלוֹת מַעֲלוֹתֶיהָ בַכֹּל מִכֹּל,

עֵינֶיהָ שְׁחוֹרוֹת קָלוֹן תַּעֲטֶינָה עַל כָּל כַּחוּל כְּחוֹל

כְּאִלּוּ מֶבָּטָהּ בִּלְאוֹהֲבָהּבַב יָרַד

חֶרֶב נָשְׂאוּ נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים עַלִי³ בַּיָּד.

וּבַאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן הִנֵּה מֻפְלָא הָיָה בְּחִנּוֹ תַּכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, נַעֲלֶה בְיָפְיוֹ לְלֹא עֲרֹךְ לוֹ כָל דְּמוּת, אֹמֶץ-רוּחוֹ בֵּין עֵינָיו שָׁכֵן. וְעֵדוּת בַּעֲדוֹ, לֹא נֶגְדּוֹ יִתֵּן. וְהָיוּ הַלְּבָבוֹת נוֹטִים אֵלָיו, וְעֵת צָמְחָה רִתְמַת שְׂפַם שִׂפְתוֹתָיו רַבּוּ מְשׁוֹרְרִים הַמְתַנִּים אֶת שְׁבָחָיו, כְּמָה שֶׁאָמַר אֶחָד מֵהֶם:

לֹא נִגְלְתָה צִדְקָתִי עַד שֵׂעָר כִּשּׁוּת נִרְתָּם,

וָאֹפֶל יְהַלֵּךְ עֲלֵי לְחָיָיו שָׁם.

עֹפֶר, עֵת עַיִן אֶל יָפְיוֹ תַּבִּיט

שָׁלְפוּ עָלֶיהָ מֶבָּטָיו פִּגְיוֹן מֵמִית.

וְאָמַר אַחֵר:

רָקְמוּ נַפְשׁוֹת הָאוֹהֲבִים עַל לֶחְיוֹ רָקוֹם

רִקְמָה כִּנְמָלָה, וְהָלַךְ רָכִיל בָּהּ הַדָּם הָאָדֹם.

פֶּלֶא: מוֹת קְדוֹשִׁים מֵתוּ וְגֵיהִנֹּם מְגוּרָם,

וּבְתוֹכָהּ לְבוּשֵׁי מֶשִׁי יְרֻקִּים לְבוּשָׁם.

אֵרַע בְּאַחַד הַחַגִּים שֶׁיָּצְאָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן לְבָרֵךְ בְבִרְכַּת-הֶחָג אֲחָדִים מִקְּרוֹבֶיהָ מִבֵּית-הַמַּלְכוּת וְהַנְּעָרוֹת סָבִיב לָהּ, וְכָל הַיֹּפִי כֻלּוֹ אוֹפֵף אוֹתָהּ, וּוֶרֶד לֶחְיָהּ מְקַנֵּא בְּשׂוּמָתָהּ, וּמְחַיְּכוֹת מְעֻיָּנוֹת מִטּוּרֵי שִׁנֶּיהָ קוֹרְנוֹת. הִתְחִיל כָּאן-מָא-כָּאן לְסוֹבֵב אוֹתָהּ וּלְשַׁלֵּחַ בָּהּ אֶת מַבָּטָיו, וְהִיא כַּיָּרֵחַ הַמַּזְהִיר. אִמֵּץ אֶת לִבּוֹ וְהִתִּיר מוֹסְרוֹת לְשׁוֹנוֹ בְּשִׁיר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מָתַי יֵרָפֵא לַלֵּב מִפֵּרוּד עָגוּם,

וִיחַיֵּךְ פִּי-חִבּוּר, רַב הָיָה בָלוּם.

מִי יִתֵּן וְאֵדַע אִם לַיְלָה אָלִין

דָּבוּק בְּאָהוּב קְצָת מֵאֲשֶׁר בִּי יָבִין.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן שִׁיר זֶה, הֶרְאֲתָה אוֹתוֹת תְּלוּנָה וְתוֹכֵחָה וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם מַזְכִּיר אַתָּה אוֹתִי בַחֲרוּזֶיךָ לְהַצִּיגֵנִי לְרַאֲוָה לְעֵינֵי הָעָם? חַי אֱלֹהִים, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מַנִּיחַ מִזֶּה, אֶתְאוֹנֵן עָלֶיךָ בְּאָזְנֵי רַב-שׁוֹמְרֵי-הַסַּף, שֻׂלְטָאן כֹרְסָאן וּבַגְדָאד הַמּוֹשֵׁל בְּצֶדֶק וּבְישֶׁר, וְהָיִיתָ לְקֶלֶס וּלְקָלוֹן”. כָּעַס כָּאן-מָא-כָּאן כַּעַס גָּדוֹל וְחָזַר לְבַגְדָאד כְּשֶׁהוּא זוֹעֵם. עָלְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן אֶל אַרְמוֹנָה וְהִתְאוֹנְנָה בְאָזְנֵי אִמָּהּ עַל בֶּן-דּוֹדָהּ. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, לֹא הָיָה בִרְצוֹנוֹ לִגְרֹם לָךְ רָעָה. וַהֲרֵי אֵינוֹ אֶלָּא יָתוֹם, וְעִם זֶה הֲרֵי לֹא אָמַר כְּלוּם בִּגְנוּתֵךְ. וְאוּלָם הִשָּׁמְרִי שֶׁלֹּא תְסַפְּרִי זֹאת לְאָדָם, שֶׁכֵּן יָכֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ הַדְּבָרִים לַשֻּׂלְטָאן וִיקַצֵּר יָמָיו וִיכַבֶּה זִכְרוֹ, וְיַעֲשֶׂה רָשְׁמוֹ כְיוֹם אֶתְמוֹל שֶׁחָלַף וְכַמֵּת שֶׁעָבָר”.

נִתְפַּרְסְמָה בְבַגְדָאד אַהֲבַת כָּאן-מָא-כָּאן לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהָיוּ מְשִׂיחוֹת בָּזֶה הַנָּשִׁים, וְאוּלָם כָּאן-מָא-כָּאן צַר לְלִבּוֹ וְנִתְמַעֵט אֹרֶךְ-רוּחוֹ וְנִטְרְדָה דַעְתּוֹ, וְלֹא הִסְתִּיר מִבְּנֵי-אָדָם מַצָּבוֹ, וְהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק לְהַרְאוֹת גָּלוּי מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ מֵעָצְמַת צַעַר הָרִחוּק. וְאוּלָם מְפַחֵד הָיָה מִפְּנֵי כַעְסָהּ. נָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם פָּחַדְתִּי יוֹם מִפְּנֵי תוֹכַחַת זֹאת

אֲשֶׁר עוֹרְרוּהָ לָהּ, מִדּוֹתֶיהָ הַזַּכּוֹת,

אַאֲרִיךְ רוּחִי בְגִינָהּ כְּאֹרֶךְ רוּחַ אָדָם

עֲלֵי בַּרְזֶל כְּוִיָּה לְרִפְאוּת הוּשָׂם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשִׁים וְתִשְׁעָה אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשָׂה רַב שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֻׂלְטָאן, קָרְאוּ לוֹ שֵׁם הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. עָלָה עַל כִּסֵּא-הַמַּלְכוּת, וְשָׁלַט בָּעָם כְּפִי מִשְׂרָתוֹ. יוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא-מַלְכוּתוֹ, סִפְּרוּ לוֹ עַל שִׁירוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְהִגִּיעָה אֵלָיו דְּבַר שְׁמוּעַת אַהֲבָתוֹ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְהִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁהִנִּיחָם יַחַד בְּמָקוֹם אֶחָד. נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמַר:” אֲסִיפַת הֶחָצִיר וְהָאֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד הִיא מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּסַּכָּנוֹת, וְאֵין הַגְּבָרִים נֶאֱמָנִים עַל הַנָּשִׁים, כָּל עוֹד הָעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּשְׁחוֹרוֹת וְהָרְגָשׁוֹת רַכִּים. וַהֲרֵי בֶן אָחִיךְ כָּאן-מָא-כָּאן כְּבָר הִתְבַּגֵּר וְהָיָה לְגֶבֶר, וְיֵשׁ לְמָנְעוֹ מִלְּהִכָּנֵס אֶל הַנָּשִׁים בַּעֲלוֹת-הַצְּעִיפִים כְּסוּיוֹת הַפָּנִים. וְלִמְנֹעַ בִּתֵּךְ מִן הַגְּבָרִים עוֹד חוֹבָה יְתֵרָה הִיא, מִשּׁוּם שֶׁנַּעֲרָה כְמוֹתָהּ יֵשׁ לְשָׁמְרָהּ". אָמְרָה לוֹ: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם וְהַשַּׁלִּיט הַמֻּשְׁלָם”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר בָּא כָּאן-מָא-כָּאן וְנִכְנַס אֶל דּוֹדָתוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן כְּמִנְהָגוֹ. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִירָה לוֹ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “דְּבָרִים לִי אֵלֶיךָ, שֶׁלֹּא הָיִיתִי רוֹצָה לְאָמְרָם, וְאוּלָם מַגִּידָה אֲנִי אוֹתָם לְךָ לַמְרוֹת רְצוֹנִי”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הֵם אוֹתָם הַדְּבָרִים?” אָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ שָׁמַע עַל דְּבַר אַהֲבָתְךָ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְצִוָּה לִמְנֹעַ אוֹתְךָ מִלְּהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וּמֵעַתָּה אִם יִהְיֶה לְךָ צֹרֶךְ בְּמַשֶּׁהוּ, אֶשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלֶיךָ אֲנִי מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת, וְלֹא תִּרְאֶה אֶת פְּנֵי קֻצִ’יַ-פַכָּאן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ חָזַר, וְלֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, וְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ מַה שֶּׁאָמְרָה דּוֹדָתוֹ. אָמְרָה לוֹ: “לֹא גָרַם לְכָךְ אֶלָּא רִבּוּי דְּבָרֶיךָ, וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁשִּׂיחַת אַהֲבָתְךָ לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן נָפוֹצָה וְנִתְפַּרְסְמָה בְכָל מָקוֹם. וְכֵיצַד זֶה תֹּאכַל מִפִּתָּם וְאַחַר-כָּךְ תַּחְמֹד אֶת בִּתָּם?” אָמַר לָהּ: “חָפֵץ אֲנִי לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה, שֶׁהִיא בַת-דּוֹדִי, וְלִי זְכוּת הַבְּכוֹרָה בָּהּ”. אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ דְבָרֶיךָ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְטַבֵּעַ אוֹתְךָ בְּיַם הַיְגוֹנִים. וּכְבָר לֹא שָׁלְחוּ לָנוּ הַלַּיְלָה אֲרוּחַת עֶרֶב שֶׁנֹּאכַל, וַהֲרֵינוּ צְפוּיִים לְמִיתַת רָעָב. וְאִלּוּ הָיִינוּ בְּעִיר זוּלַת זוֹ, הָיִינוּ מֵתִים בָּרָעָב אוֹ מִשִּׁפְלוּת הַקַּבְצָנוּת”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן אֶת דִּבְרֵי אִמּוֹ, נִתּוֹסְפוּ בְלִבּוֹ הַצַּעַר וְהַיָּגוֹן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַרְפִּי מִתְּלוּנָה אֲשֶׁר לֹא עֲזָבַתְנִי,

כִּי לִבִּי לֹא יִפָּרֵד מֵאֲשֶׁר עֶבֶד לָהּ שָׂמַתְנִי.

וְאַל תִּדְרְשִׁי אֹרֶךְ רוּחַ מִנִּי גַם גַּרְגֵּר מֻעָט,

כִֹי אָכֵן- בְּבֵית אֱלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי- אֹרֶךְ-רוּחִי נִמְלָט.

בֶּאֱכֹף עָלַי מִתְלוֹנְנִים אִסּוּר –אַמְרֶה אֶת פִּיהֶם,

כִּי אֲנִי בִּתְבִיעָתִי עַל הָאַהֲבָה צָדַקְתִּי מֵהֶם.

בְּכֹחַ זְרוֹעָם מִלְּבַקְרָהּ יִמְנָעוּנִי,

וַאֲנִי – חַי הָרַחֲמָן – הֵן לֹא מְנָאֵף הִנֵּנִי,

וַאֲנִי לְשֵׁמַע זִכְרָהּ עַצְמוֹתַי תִּשְׁוֶינָה

לְעוֹף יִרְדֹּף אַחֲרָיו נֵץ, תִּדְמֶינָה,

אֱמֹר לַאֲשֶׁר יִלּוֹן בִּדְבַר אַהֲבָה עָלַי,

כִּי אֲנִי אֶת בַּת-דּוֹדִי אֹהַב, חַי אֱלֹהַי!

וּכְשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר לְאִמּוֹ: “לֹא נִשְׁאַר לִי אֵצֶל דּוֹדָתִי וְלֹא אֵצֶל אֲנָשִׁים אֵלֶּה מָקוֹם. יוֹצֵא אֲנִי מִן הָאַרְמוֹן וְאָגוּר בִּקְצֵה הָעִיר בִּשְׁכוּנַת קַבְּצָנִים”. יָצָא וְעָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר. וְהָיְתָה אִמּוֹ הוֹלֶכֶת וּבָאָה לְבֵית הַמֶּלֶךְ סָאסָאן, וְנוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁתְּהֵא נִזּוֹנָה בוֹ הִיא וְהוּא. הִתְיַחֲדָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן עִם אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמְרָה לָהּ: “אֵשֶׁת-דּוֹדִי, כֵּיצַד מַצַּב בְּנֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “עֵינוֹ בוֹכִיָּה וְלִבּוֹ עָגוּם, וְאֵין לוֹ מִפְלָט מִכַּבְלֵי הָאַהֲבָה הָעַזָּה, חָפְשִׁי וְעִם זֶה תָּפוּס בְּפַח אַהֲבָתֵךְ”. בָּכְתָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְאָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא הִתְרַחַקְתִּי מִמֶּנּוּ מִתּוֹךְ שִׂנְאָה לוֹ, אֶלָּא מִתּוֹךְ זֶה שֶׁחָשַׁשְׁתִּי לוֹ מִפְּנֵי הַשּׂוֹנְאִים. וְאֶצְלִי הַתְּשׁוּקָה כִּפְלֵי-כִפְלַיִם מִמַּה שֶּׁאֶצְלוֹ, וְאִלּוּלֵא כִּשְׁלוֹן לְשׁוֹנוֹ וְהַלְמוּת לְבָבוֹ, לֹא הָיָה אָבִי מוֹנֵעַ טוּבוֹ מִמֶּנּוּ, וְלֹא הָיָה גוֹזֵר עָלָיו פְּרִידָה וְרִחוּק. וְאוּלַם יָמָיו שֶׁל אָדָם גַּלְגַּל הַחוֹזֵר הֵם, וְהַסַּבְלָנוּת הִיא יָפָה בְּיוֹתֵר בְּכָל הָעִנְיָנִים. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לֹא זֶה שֶׁגָּזַר עַל הַפֵּרוּד, יַפְלֶה חַסְדּוֹ לָנוּ לְהִפָּגֵשׁ”. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְעָלַי, בֶן-דּוֹדִי, מֵעֹז הָאַהֲבָה

כְּמוֹ זֶה אֲשֶׁר עָלֶיךָ בָּא,

וְאוּלָם צָפַנְתִּי מֵאָדָם חִשְׁקִי עַז,

וְלָמָּה לֹא צָפַנְתָּ גַּם אַתָּה חִשְׁקְךָ אָז?

הוֹדְתָה לָהּ אִמּוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן וְיָצְאָה מֵעַל-פָּנֶיהָ וְהוֹדִיעָה לִבְנָהּ כָּאן-מָא-כָּאן אֶת הַדָּבָר, וְנִתּוֹסְפָה תְשׁוּקָתוֹ אֵלֶּיהָ וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, אֵינִי מֵמִיר אוֹתָהּ בְּאַלְפַּיִם מִבְּנוֹת גַּן-עֵדֶן שְׁחוֹרוֹת-הָעַיִן”. וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חֵי-אֵל לֹא אַט אֹזֶן לְקוֹל מִתְלוֹנֵן,

וַאֲגַלֶּה הַסּוֹד אֲשֶׁר הָיִיתִי צוֹפֵן.

אֲשֶׁר צִפִּיתִי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ נִפְקָדָה,

תָּנוּם תְּנוּמָתָהּ וּשְׁנַת עֵינִי נָדְדָה.

עָבְרוּ הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת, וְהוּא מִתְהַפֵּךְ עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו מִן הַחַיִּים שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְנִשְׁלַם יָפְיוֹ. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת גָּבְרוּ נְדוּדֵי שְׁנָתוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: "מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה גוּפִי נָמֵק, וְעַד מָתַי לֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשִׁי בְּעוֹד אֵין בִּי כָּל חִסָּרוֹן זוּלַת חֹסֶר-הַמַּעֲמָד וְהַמָּמוֹן. וְאוּלָם מִיַּד אֱלֹהִים הַשָּׂגַת הַתִּקְווֹת, צָרִיךְ שֶׁאֶבְרַח עַל נַפְשִׁי מֵעִירָהּ עַד שֶׁתָּמוּת אוֹ שֶׁתַּשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשָׁהּ. צָפַן בְּחֻבּוֹ הַחְלָטות אֵלּוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַנַּח לְדַם לְבָבִי וְיִתּוֹסֵף פַּעֲמוֹ

כִּי הִשְׁתַּפֵּל לִפְנֵי אָדָם אֵינוֹ עִמּוֹ,

וְצַדְּקֵנִי, כִּי נִשְׁמַת אַפִּי כַּסֵּפֶר הָיְתָה

וְאֵין סָפֵק כִּי הַדִּמְעָה מֵעָלֶיהָ כְתָבְתָּהּ.

הִנֵּה בַת-דּוֹדִי נִגְלְתָה כְּבַת עֵדֶן-גַּן

יָרְדָה עָלֵינוּ בְּעֵת רָצוֹן מִלִּפְנֵי רִצִ’וָאן⁴.

הַמִּתְאַוֶּה לְמַבָּטֵי-עַיִן וּמוֹרֵד בְּשַׁמּוֹתָן

בּוֹ תַעֲשֶׂינָה, לֹא יִמָּלֵט הִמָּלֵט מִתּוֹקְפָנוּתָן.

אֶעֱבֹר בְּאַרְצוֹת אֱלֹהִים וְאַל אֶשְׁהֶה,

לְמַעַן הַרְחֵק מִמֶּנָּה אֶמְצָא לַחְמִי וְאֶחְיֶה.

אֲהַלֵּךְ בָּאָרֶץ הָרְחָבָה מְשַׁחְרֵר

נַפְשִׁי וּמְכַלְכְּלָהּ, וְרַק אוֹתָהּ חָסֵר.

וְאֶחֱזֹר וְלִבִּי שָׂמַח בִּשְׁאֵלָתִי,

וְאֶלָּחֵם בְּגִבּוֹרִים בְּמַעֲרָכָתָם מִלְחַמְתִּי,

וְעוֹד אוֹבִיל שָׁלָל רָב בְּיוֹם שׁוּבִי

וְאשְׁתַּלֵּט בְּעֹז כֹּחִי עַלֵי יְרִיבִי

יָצָא כָּאן-מָא-כָּאן מִן הָאַרְמוֹן הוֹלֵךְ בָּרֶגֶל בַּסֵּתֶר בְּכֻתֹּנֶת קִצְרַת הַשַּׁרְווּלִים וְעַל רֹאשׁוֹ כִּפַּת-לֶבֶד, שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שֶׁבַע שָׁנִים, וְאִתּוֹ כִכַּר לֶחֶם בֶּן שְׁלשָׁה יָמִים. נָסַע בְּאִישׁוֹן לֵיל חשֶׁךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעַר בַּגְדָאד, וְשָׁם עָמַד. כְּשֶׁפָּתְחוּ אֶת שַׁעַר הָעִיר, הָיָה הוּא הָרִאשׁוֹן לָצֵאת לְדַרְכּוֹ. הָיָה עוֹבֵר בַּעֲמָקִים וּבְמִדְבָּרוֹת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה חִפְּשָׂה אוֹתוֹ אִמּוֹ וְלֹא מָצְאָה אוֹתוֹ. צַר לָהּ הָעוֹלָם בְּכָל רָחְבּוֹ, וְלֹא עָרַב לָהּ כְּלוּם מֵאֲשֶׁר אִתָּהּ. הָיְתָה מְצַפָּה יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי עַד שֶׁעָבְרוּ עֲשָׂרָה יָמִים, וְלֹא הִגִּיעָה אֵלֶיהָ יְדִיעָה. צַר לִלְבָבָהּ וְקָרְאָה וְאָמְרָה: “הוֹי יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעַי, כְּבָר סָעֲרוּ יְגוֹנַי, כַּאֲשֶׁר נִפְרַדְתָּ מֵעָלַי וְעָזַבְתָּ אֶרֶץ מְכוֹרוֹתַי. בְּנִי, מֵאֵיזֶה מִן הָרוּחוֹת אֶקְרָא לְךָ. וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אֵיזוֹ עִיר אָסְפָה אוֹתְךָ”. עָלוּ הָאֲנָחוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַחֲרֵי הִפָּקֶדְכֶם נִתְיַסֵּר, יָדַעְנוּ,

וְקַשְׁתוֹת הַפֵּרוּד חִצֵּיהֶם כּוֹנָנוּ.

וּכְבָר עֲזָבוּנִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר אֻכָּפָם קָשָׁרוּ,

אֶתְהַפֵּךְ בְּעִנּוּיֵי מָוֶת עֵת חוֹלוֹת עֲרָבָה עָבָרוּ.

וּבְאִישׁוֹן לַיִל הָגְתָה יוֹנָה רָבִיד בְּצַוָּארָהּ,

גַּם נֶאֱנָחָה, "לְאַט לָךְ – אֵלֶיהָ אֶקְרָא –

חַיַּיִךְ, אִלּוּ כָמוֹנִי אַתְּ הָיִית אֲבֵלָה

רָבִיד לֹא לָבַשְׁתְּ וְצֶבַע עַל רַגְלֵךְ לֹא עָלָה".

רָחַק מֵעָלַי יְדִידִי, וָאֵדַע אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִפְרַד

כִּי דַאֲגוֹת-יָגוֹן לֹא עוֹד יַעַזְבוּנִי לָעַד.

נִמְנְעָה מִלֶּאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְהִרְבְּתָה בִּבְכִי וּבַאֲנָחָה, וְהָיְתָה בִכְיָתָהּ לְעֵינֵי רוֹאִים, וְנִתְפַּרְסֵם יְגוֹנָהּ בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבָאֲרָצוֹת וְהָיוּ בְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “הֵיכָן עֵינֶיךָ, צַ’וְא אַלְמַכָּאן? וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְנוּ מָה אֵרַע לְכָּאן-מָא-כָּאן, עַד שֶׁרָחַק מִמּוֹלַדְתּוֹ וְיָצָא מִן הַמָּקוֹם. וַהֲרֵי אָבִיו הָיָה מַשְׂבִּיעַ אֶת הָרְעֵבִים וּמְצַוֶּה עַל הַצֶּדֶק וְעַל הַנֶּאֱמָנוּת”. הִגִּיעַ דְּבַר כָּאן-מָא-כָּאן לַמֶּלֶךְ סָאסָאן. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן הִגִּיעַ אֵלָיו דְּבר כָּאן-מָא-כָּאן מִפִּי רַבֵּי-הַנְּסִיכִים. אָמְרוּ לוֹ: “הֲרֵי הוּא בֶן מַלְכֵּנוּ מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וּכְבָר שָׁמַעְנוּ שֶׁנָּדַד לַמֶּרְחַקִּים מִן הַמּוֹלֶדֶת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ סָאסָאן דְּבָרִים אֵלֶּה נִמְלָא עֲלֵיהֶם חֵמָה רַבָּה, וְצִוָּה לִתְלוֹת אֶחָד מֵהֶם עַל עֵץ, וְלֹא הֵעֵז עוֹד אָדָם לִפְצוֹת פֶּה. וְאוּלָם כְּשֶׁהֵשִׁיב אֶל לִבּוֹ אֶת הַטּוֹב שֶׁהֵיטִיב עִמּוֹ אָבִיו, וְשֶׁהוּא מִנָּהוּ אַפִּטְרוֹפּוֹס עָלָיו, נִצְטָעֵר עַל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בְּכָל הָאֲרָצוֹת”. שָׁלַח אֶת הַמַּצְבִּיא תֻּרְכָּאשׁ וְעִמּוֹ מֵאָה פָרָשִׁים לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו. נֶעְדַּר עֲשָׂרָה יָמִים וְחָזַר וְאָמַר: “לֹא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדִי לְהַשִּׂיג יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו, וְלֹא נִגְלוּ לִי עִקְבוֹתָיו”. נֶעֱצַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ סָאסָאן עֶצֶב גָּדוֹל. וְאוּלָם אִמּוֹ לֹא מָצְאָה מְנוּחָה, וְלֹא עָצְרָה כֹחַ לְהַאֲרִיךְ אֶת רוּחָהּ. וּכְבָר עָבְרוּ עָלֶיהָ עֶשְׂרִים יוֹם.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן אֵלֶּה. וְאוּלָם מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן כָּאן-מָא-כָּאן, הֲרֵי כְּשֶׁיָּצָא מִבַּגְדָאד, הָיָה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְלֹא יָדַע לְאָן יִפְנֶה. נָסַע שְׁלשָׁה יָמִים בַּמִּדְבָּר יְחִידִי, וְלֹא רָאָה לֹא הוֹלֵךְ בַּרֶגֶל וְלֹא רוֹכֵב. הִתְעוֹפְפָה תְּנוּמָתוֹ וְרַבּוּ נְדוּדֵי שְׁנָתוֹ, וְהִרְהֵר בִּבְנֵי-מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְמוֹלַדְתּוֹ, וְהָיָה נָזוֹן בְּצִמְחֵי הָאָרֶץ וְשׁוֹתֶה מִנַּהֲרוֹתֶיהָ, וְנָח בַּצָּהֳרַיִם כְּחֹם הַיּוֹם תַּחַת עֵצֶיהָ. אַחַר-כָּךְ יָצָא מֵאוֹתָהּ דֶּרֶךְ לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וְנָסַע בָּהּ שְׁלשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי קָרַב לְאֶרֶץ עֲרָבָה מְכֻסָּה דֶשֶׁא עֵשֶׂב וּצְמָחֶיהָ נָאִים. וְהָיְתָה אוֹתָהּ אֶרֶץ שׁוֹתָה מִכּוֹסוֹת הָעֲנָנִים לְקוֹלוֹת הַתּוֹרִים וּבְנֵי הַיּוֹנִים, וְהוֹרִיקוּ גִבְעוֹתֶיהָ, וְטוֹבוּ עַרְבוֹתֶיהָ. נִזְכָּר כָּאן-מָא-כָּאן בְּאֶרֶץ אָבִיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵּי-שִׁיר מֵעָצְמַת הַצַּעַר שֶׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ:

יָצָאתִי וּבְתִקְוָתִי לַחֲזֹר,

וְאוּלָם לֹא אֵדַע מָתַי.

וַיְנִיסֵנִי אֲשֶׁר כֹּחַ לֹא אֶעֱצֹר

מְצֹא דֶרֶךְ לַהְדֹּף אֲשֶׁר בָּא עָלַי.

כְּשֶׁגָּמַר אָכַל מֵאוֹתָם הַצְּמָחִים, וְרָחַץ כַּדָּת וְהִתְפַּלֵּל כַּחוֹבָה עָלָיו וְיָשַׁב לָפוּשׁ, וְשָׁהָה כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה נִרְדַּם, וְנִשְׁאַר יָשֵׁן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה. הִתְעוֹרֵר וְשָׁמַע קוֹל אָדָם הַנּוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר בָּתִּים אֵלֶּה:

מָה הַחַיִּים אִם לֹא יֵרָאֶה לְךָ בָּרָק מֵאִיר

מִשְּׂפָתַיִם חָשַׁקְתָּ, וּמַרְאֶה פָּנִים מַזְהִיר?

הֶגְמוֹנִים יִתְפַּלְּלוּ בְּמִנְזְרֵיהֶם עָלֶיהָ;

מְתַחֲרִים יַעֲרִיצוּהָ כּוֹרְעִים בֶּרֶךְ לְפָנֶיהָ,

וְהַמָּוֶת מִסֵּרוּב הָאֲהוּבָה קַל יוֹתֵר עָלַי,

אֲשֶׁר גַּם בַּחֲזוֹן לַיְלָה לֹא תָּבוֹא אֵלַי.

הוֹי מְסִבַּת רֵעֵי-יַיִן עֵת תֵּאָסֵף,

וְעָמַד שָׁם אָהוּב עַל יַד אוֹהֵב.

וּמַה גַּם בָּאָבִיב עֵת בִּפְרָחָיו יוֹפִיעַ

טוֹב הַזְּמַן, כָּל אֲשֶׁר אִתּוֹ בְּשֶׁפַע יַשְׁפִּיעַ.

הוֹי שׁוֹתֶה הָאָדֹם, הֲרֵי הֵם לְפָנֶיךָ וַתַּרְא,

אֶרֶץ מְפֹאֶרֶת וְזֶרֶם מֵימֶיהָ נִגָּר.

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה, סָעֲרוּ בְּקִרְבּוֹ הַיְגוֹנִים, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כִּפְלָגִים, וְנִתְלַקְּחוּ בְלִבּוֹ הָאִשִּׁים, וְקָם לְהִתְבּוֹנֵן לְאוֹמֵר דְּבָרִים אֵלּוּ, וְלֹא רָאָה אָדָם בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה. אָחֲזָה אוֹתוֹ רְעָדָה וְיָרַד מִמְּקוֹמוֹ אֶל שְׂפַת הַנַּחַל, וְהִתְהַלֵּךְ עַל חוֹף הַנָּהָר, וְשָׁמַע אֶת בַּעַל הַקּוֹל מַעֲלֶה אֲנָחוֹת וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם צָפַנְתְּ אֲשֶׁר בָּךְ מֵאַהֲבָה בְּהִזָּהרֵכִי

הִנֵּה דְּמָעוֹת בְּיוֹם פֵּרוּד חָפְשִׁי שַׁלֵּחִי.

בֵּינִי וּבֵין אֲהוּבָתִי כְּרוּתָה בְרִית

אֲשֶׁר אֶשָּׁאֵר נִכְסָף לָהּ עַד אַחֲרִית.

בְּחִבָּתָהּ יָנַח לְלִבִּי וּבְרֶטֶט יְשַׂמַּח

מַשַּׁב רוּחַ זֶפִיר אוֹתִי עֵת תְּשׁוּקָתִי תִּתְלַקַּח,

יְדִידִי, הֲתִזְכֹּר בַּעֲלַת-הָעֶרֶס לִי עוֹד

אַחֲרֵי רָחֲקִי, בְּרִית וּשְׁבוּעוֹת?

הֲעוֹד יָשׁוּבוּ לֵילוֹת אִחוּד אוֹתָנוּ לְקַבְּצָה,

וִיתַנֶּה כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֲשֶׁר אוֹתוֹ מָצָא.

אָמְרָה לִי: “עֻנֵּיתָ בָּאַהֲבָתִי” אָמַרְתִּי לָהּ:

וְכַמָּה אוֹהֲבִים עִנִּיתָ יִשְׁמְרֵךְ אֵל– כַּמָּה?

אַל יְעַנֵּג אֵל עֵינִי לַחֲזוֹת בְּנָעֳמָהּ,

אִם בְּרָחֲקָהּ מֵאִתִּי נֹעַם תְּנוּמָה טָעֲמָה,

הוֹי עֲקִיצָה בִלְבָבִי לֹא רָאִיתִי לָהּ

בִּלְתִּי אִם בְּאִחוּד וּמִצְמוּץ פֶּה תְּעָלָה.

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן שִׁירִים אֵלֶּה מִבַּעַל אוֹתוֹ הַקּוֹל פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא רָאָה צוּרָתוֹ, הִכִּיר שֶׁהָאוֹמֵר הוּא כְמוֹתוֹ, אוֹהֵב שֶׁמְּנָעוּהוּ מִלְּהַגִּיעַ אֶל זוֹ שֶׁהוּא אוֹהֲבָהּ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁאֲנִי נִפְגָּשׁ עִמּוֹ, וִיתַנֶּה כָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרָתוֹ לַחֲבֵרוֹ, וַאֲנִי מֵשִׂים אוֹתוֹ מֵרֵעַ לִי בַּנֵּכָר”. אַחַר כָּךְ כִּעְכַּע וְקָרָא וְאָמַר: “הוֹי הַנּוֹסֵעַ בְּלֵיל אֹפֶל, הִתְקָרֵב אֵלַי וְסַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ, אֶפְשָׁר תִּמְצָא אוֹתִי עוֹזֵר לְךָ בְּצָרָתֶךָ”. כְֹשֶׁשָּׁמַע בַּעַל-הַקּוֹל דְּבָרִים אֵלֶּה, הֵשִׁיב לוֹ לֵאמֹר: “הוֹי הַקּוֹרֵא הַשּׁוֹמֵעַ לְקוֹל שִׁיר, מִי אַתָּה אַבִּיר בָּאַבִּירִים? מִבְּנֵי-אָדָם אַתָּה אוֹ לַשֵּׁדִים? מַהֵר וְדַבֵּר דְּבָרֶיךָ בְּטֶרֶם יִקְרַב מוֹתֶךָ, שֶׁזֶּה לִי עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁאֲנִי עוֹמֵד בְּמִדְבָּר זֶה וְלֹא רָאִיתִי צוּרַת-אָדָם, וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר בְּלִבּוֹ: “סִפּוּר זֶה כְסִפּוּרִי הוּא, שֶׁכֵּן גַּם לִי זֶה עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁאֲנִי נוֹסֵעַ וְלֹא שָׁמַעְתִּי כָל קוֹל”. אָמַר לוֹ בַּעַל-הַקּוֹל: “אִם לַשֵּׁדִים אַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם, וְאִם אָדָם אַתָּה, הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה הַשַּׁחַר וְיָסוּר הַלַּיְלָה עִם אֲפֵלָתוֹ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, הִסְתַּכֵּל בּוֹ כָּאן-מָא-כָּאן, וּמָצָא אוֹתוֹ אָדָם מֵעַרְבִיֵּי הָעֲרָבָה, נִגַּשׁ אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְקִבֵּל פָּנָיו בְּכָבוֹד וּבִבְרָכָה, וְאוּלָם הוּא בָז לוֹ, כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ צָעִיר לְיָמִים וּמַצָּבוֹ מַצַּב-עָנִי, אָמַר לוֹ: “אָדָם צָעִיר, מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אַתָּה, וְעַל מִי מֵעַרְבִיֵּי הַמִּדְבָּר אַתָּה מִתְיַחֵס? וּכְבָר דִּבַּרְתָּ אֵלַי בַּלַּיְלָה דְבָרִים, לֹא יְדַבֵּר אוֹתָם אֶלָּא אַבִּיר-שַׁלִּיט וְגִבּוֹר קְרָב. הִנֵּה עַכְשָׁו הִנְּךָ בְיָדִי,אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְרַחֵם עָלֶיךָ בִּגְלַל הֱיוֹתְךָ צָעִיר לְיָמִים, וְעוֹשֶׂה אוֹתְךָ לִי בֶן-לְוָיָה, וְתִהְיֶה עִמִּי, מְשָׁרֵת לִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דִּבְרֵי-מַשְׂטֵמָה אֵלּוּ אַחֲרֵי יְפִי חֲרוּזָיו, הִכִּיר שֶׁהוּא בָז לוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְשַׁעְבְּדוֹ. דִּבֵּר אֵלָיו רַכּוֹת וְאָמַר לוֹ: “הוֹי פְּנֵי הָעַרְבִים, הַנַּח עִנְיַן צְעִירוּתִי לְיָמִים וְשָׁרְתִי אוֹתְךָ, וְהוֹדִיעֵנִי מַה סִּבַּת נְסִיעָתְךָ בַּלַּיְלָה בַּמִּדְבָּר וְשֵׂאתְךָ קוֹלְךָ בְשִׁירִים? מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי כָךְ?” אָמַר לוֹ: "שְׁמַע, עֶלֶם, אֲנִי צַבָּאח בֶּן רַמָּאח בֶּן הַמָּאם⁵ וְשִׁבְטִי מֵעַרְבִיֵּי אַלְשָׁאם⁶, וְלִי בַּת דּוֹד נַגְ’מָה שְׁמָהּ, וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, מָצָא נֹעַם. וּמֵת אָבִי וְגָדַלְתִּי בְּבֵית דּוֹדִי, אָחִיו, הוּא אֲבִי נַגְ’מָה. וּכְשֶׁגָּדַלְתִּי וְגָדְלָה, חֲשָׂכָה מִמֶּנִּי, כְּשֶׁרָאֲנִי בְמַצַּב שֶׁל עֹנִי, מְעוּט מָמוֹן.

הִרְבֵּיתִי עָלָיו אֶת הָעַרְבִים הַנִּכְבָּדִים וּנְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים, וְהִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵיהֶם וְנַעֲנָה לִי לְהַשִּׂיאָה לִי, אֶלָּא שֶׁתְּנָאי הִתְנָה עָלַי, שֶׁאָבִיא לוֹ חֲמַשִּׁים רֹאשׁ מִן הַסּוּסִים וַחֲמִשִּׁים גְּמַלּוֹת וַעֲשָׂרָה עֲבָדִים וְעֶשֶׂר שְׁפָחוֹת וַחֲמִשִּׁים מַשָּׂא גָּמָל חִטָּה וּכְמוֹתָם שְׂעוֹרָה. וְהִטִּיל עָלַי דָבָר, שֶׁלֹּא אוּכַל לַעֲמֹד בּוֹ, וְהִרְבָּה עָלַי הַמֹּהַר. וַהֲרֵינִי נוֹסֵעַ מִסּוּרְיָה לְעִרָאק, וְזֶה לִי עֶשְׂרִים יוֹם שֶׁלֹּא רָאִיתִי אָדָם זוּלָתְךָ. וֹמַטָּרָתִי הִיא לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד וְלִרְאוֹת מִי שֶׁיֵּצֵא מִתּוֹכָהּ מִן הַסּוֹחֲרִים בַֹעֲלֵי הַכְּבֻדָּה הָרַבָּה, שֶׁאֵצֵא בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְאֶגְזֹל מָמוֹנָם וְאֶהֱרֹג אַנְשֵׁיהֶם וְאוֹבִיל עִמִּי גְמַלֵּיהֶם וּמִטְעָנָם. וּמִי אַתָּה מִבְּנֵי-הָאָדָם?" אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “סִפּוּרִי כְסִפּוּרְךָ, אֶלָּא שֶׁחָלְיִי אָנוּשׁ מֵחָלְיְךָ, שֶׁכֵּן בַּת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי, בַּת מֶלֶךְ הִיא, וּמִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא תִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶׁהִזְכַּרְתָּ וְלֹא יִתְרַצּוּ בִכְמוֹ זֶה”. אָמַר לוֹ צַבָּאח: “אֶפְשָׁר שֶׁשּׁוֹטֶה אַתָּה, אוֹ מְטֹרָף מֵרֹב אַהֲבָה שֶׁאָהַבְתָּ. כֵּיצַד זֶה תְּהֵא בַּת דּוֹדְךָ אֲחִי אָבִיךָ בַּת מֶלֶךְ, וְאַתָּה אֵין בְּךָ גִנּוּנֵי מְלָכִים. אִי-אַתָּה אֶלָּא קַבְּצָן”. אָמַר לוֹ: “הוֹי אַתָּה אַחַד הַבְּדוּאִים, אַל יְהֵא מַצָּב זֶה מוּזָר בְּעֵינֶיךָ, שֶׁתְּמוּרוֹת לַזְּמָן. וְאִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מִמֶּנִּי הוֹכָחָה לְכָךְ, הֲרֵי אֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלְנֻעְמָאן שַׁלִּיט בַּגְדָאד וְאֶרֶץ כֹרָסָאן. וּכְבָר נָהַג בִּי עֲרִיצוּת הַזְּמָן, שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֵּת אָבִי נַעֲשָׂה מֶלֶךְ סָאסָאן. וְיָצָאתִי מִבַּגְדָאד בַּסֵּתֶר שֶׁלֹּא יִרְאֵנִי אָדָם, וְנָסַעְתִּי בְּאֶרֶץ זוֹ עֶשְׂרִים יוֹם וְלֹא רָאִיתִי אָדָם זוּלָתְךָ. סִפּוּרְךָ כְּסִפּוּרִי, וּמְבֻקָּשְׁךָ דוֹמֶה לִמְבֻקָּשִׁי”. כְּשֶׁשַָּמע צַבָּאח דְּבָרִים אֵלֶּה, צָעַק: “הֶאָח לְשִׂמְחָתִי, כְּבָר הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי, וְאֵין לִי צֹרֶךְ הַיּוֹם בְּרֶוַח זוּלָתֶךָ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִנְּךָ בִדְמוּת הַקַּבְּצָנִים. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר, שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ לֹא יַעַזְבוּךָ, וּכְשֶׁיִּוָּדַע לָהֶם מְקוֹמְךָ, יִפְדּוּךָ בְּמָמוֹנָם. הָסֵב אֵפוֹא גַּבְּךָ וַעֲבֹר לְפָנַי”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אַל תַּעַשׂ זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי לֹא יִקְנוּנִי לֹא בְכֶסֶף וְלֹא בְזָהָב, וַאֲפִלּוּ בִפְרוּטַת נְחשֶׁת אֲדֻמָּה. וַאֲנִי עָנִי וְאֵין עִמִּי לֹא מְעַט וְלֹא רָב. הֶרֶף מִדְּרָכִים אֵלּוּ וְקַח אוֹתִי בֶן לְוָיָה לְךָ, וְנֵצֵא יַחְדָּו מֵאֶרֶץ עִרָאק לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת, אֶפְשָׁר נַצְלִיחַ לְהַשִּׂיג מֹהַר וָנֵדֶה, וּנְאֻשַּׁר בִּנְשִׁיקוֹת וַחֲבִיקוֹת מִבְּנוֹת דּוֹדֵינוּ”. כְּשֶׁשַָּמע צַבָּאח כָּךְ, כָּעַס וּבָעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ, כְּלוּם בִּתְשׁוּבוֹת אַתָּה אוֹמֵר לִדְחוֹתֵנִי, אַתָּה הַבָּזוּי שֶׁבִּכְלָבִים. הָסֵב גַּבְּךָ, וְאִם לָאו אֲנִי מִתְנַפֵּל עָלֶיךָ וּמַעֲנִישְׁךָ”. חִיֵּךְ כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “וְכֵיצַד זֶה אָסֵב גַּבִּי, כְּלוּם אֵין ישֶׁר אֶצְלְךָ? וְכִי אִי-אַתָּה חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יִבוּזוּ לְךָ הַבְּדוּאִים שֶׁלָּקַחְתָּ בַּשְּׁבִי נַעַר בְּשִׁפְלוּת וּבְקָלוֹן, בְּטֶרֶם נִסִּיתָ כֹחֲךָ עִמּוֹ בִשְׂדֵה הַקְּרָב, וּבְטֶרֶם יָדַעְתָּ אִם אַבִּיר הוּא אוֹ מוּג הַלֵּבָב?” צָחַק צַבָּאח וְאָמַר: “פֶּלֶא-אֵל הוּא, שֶׁאַתָּה בִּשְׁנוֹת הַנֹּעַר וְעִם זֶה גָּדוֹל בְּדִבּוּרִים. הֲרֵי דְבָרִים אֵלּוּ לֹא יֵצְאוּ אֶלָּא מִפִּי גִבּוֹר, יוֹדֵעַ קְרָב”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “מִן הַיּשֶׁר הוּא, שֶׁאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ לָקַחַת אוֹתִי בַשְּׁבִי שֶׁאֶהְיֶה מְשָׁרֵת לְךָ, שֶׁתַּשְׁלִיךְ מֵעָלֶיךָ אֶת זֵינְךָ וְתָקֵל מֵעָלֶיךָ לְבוּשְׁךָ וְתֵאָבֵק עִמִּי. וְכָל מִי שֶׁיַּכְרִיעַ אֶת חֲבֵרוֹ, יַשִּׂיג מִמֶּנּוּ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, וְיַעֲשֶׂה אוֹתוֹ עֶבֶד לוֹ”. צָחַק צַבָּאח וְאָמַר: “דּוֹמַנִי שֶׁאֵין בְּרִבּוּי דְבָרֶיךָ אֶלָּא כְדֵי לְקָרֵב אֶת מִיתָתֶךָ”. הִשְׁלִיךְ מֵעָלָיו זֵינוֹ, וְהִפְשִׁיל שׁוּלֵי בִּגְדוֹ וְקָרַב אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, וּמָשְׁכוּ זֶה אֶת זֶה. מָצָא אוֹתוֹ הַבְּדוּאִי שֶׁהוּא מַכְרִיעַ אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכִּכַּר הַזָּהָב מַכְרִיעַ אֶת הַדִּינָר. הִתְבּוֹנֵן לַעֲמִידַת רַגְלָיו אֵיתָן בַּקַּרְקָע, וּמָצָא אֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו כִּשְׁנֵי מִגְדְּלֵי עֹז הַמּוּסָדִים אוֹ כִשְׁנֵי הָרִים הַמּוּצָקִים. הִכִּיר בְּנַפְשׁוֹ אֶת קֹצֶר יָדוֹ וְנִתְחָרֵט עַל שֶׁנִּגַּשׁ לְהֵאָבֵק עִמּוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי הוֹרְגוֹ בְּזֵינִי”. תְּפָשׂוֹ כָּאן-מָא-כָּאן בְּיָדָיו וְהֶחֱזִיק בּוֹ וְטִלְטְלוֹ, חָשׁ שֶׁמֵעָיו נִכְרָתִים בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ וְצָעַק: “אֱסֹף יָדֶיךָ, עֶלֶם”. לֹא שָׁעָה לְמַה שֶּׁדִּבֵּר מִן הַדְּבָרִים, וְהֵרִים אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ וּפָנָה אִתּוֹ אֶל הַנָּהָר. קָרָא אֵלָיו צַבָּאח וְאָמַר: “הוֹי גִּבּוֹר, מַה בִּרְצוֹנְךָ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לְהָטִיל אוֹתְךָ לְתוֹךְ נְהַר פְּרָת, וּנְהַר פְּרָת יוֹבִיל אוֹתְךָ לְאַרְצֶךָ, וְיִרְאוּ אוֹתְךָ בְּנֵי שִׁבְטְךָ וְיַכִּירוּךָ, וְיֵדְעוּ יְפִי נִימוּסֶיךָ וַאֲמִיּתּות אַהֲבָתֶךָ”. צָעַק צַבָּאח וְקָרָא: “הוֹי אַבִּיר הַבִּקְעָה, אַל תַּעַשׂ כְּמַעֲשֶׂה הַמְגֻנִּים, שַׁחְרְרֵנִי, בְּחַיֵּי בַּת דּוֹדְךָ גְּבֶרֶת הַיֹּפִי אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ”. הִנִּיחוֹ כָּאן-מָא-כָּאן לָאָרֶץ. כְּשֶׁרָאָה עַצְמוֹ נִצָּל, מִהֵר אֶל סֵיפוֹ וּתְרִיסוֹ וְתָפַס בָּהֶם, וְיָשַׁב לוֹ מְהַרְהֵר לְהִתְנַפֵּל עָלָיו. הִכִּיר כָּאן-מָא-כָּאן מָה הוּא זוֹמֵם לוֹ וְאָמַר לוֹ: “כְּבָר יָדַעְתִּי מַה בְּלִבְּךָ מִשָּׁעָה שֶׁנָּטַלְתָּ סֵיפְךָ וּתְרִיסְךָ. מְדַמֶּה אַתָּה שֶׁיָּדְךָ אֵינָהּ רַב לְךָ בְּהֵאָבְקוּת, וְאִלּוּ עַל סוּס דּוֹהֵר הָיִיתָ מִתְנַפֵּל עָלַי בְּחַרְבֶּךָ, לֹא הָיְתָה עוֹד בַּחַיִּים חַיָּתִי. וַהֲרֵינִי מוֹדִיעַ לְךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בְּיָדְךָ שֶׁתִּבְחַר מַה שֶּׁתִּבְחַר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר בְּלִבְּךָ אִי-הֲבָנָה, תֵּן לִי הַתְּרִיס וְהִשְׂתָּעֵר עָלַי בְסִיפְךָ, וְאָז אוֹ שֶׁאַתָּה הוֹרְגֵנִי אוֹ שֶׁאֲנִי הוֹרֶגְךָ”. הִשְׁלִיךְ לוֹ הַתְּרִיס וְשָׁלַף חַרְבּוֹ וְהִשְׂתָּעֵר בּוֹ עַל כָּאן-מָא-כָּאן. שָׁלַח יְמִינוֹ וְנָטַל הַתְּרִיס, וְהָיָה מְקַדֵּם אוֹתוֹ בוֹ כְּדֵי לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ. הָיָה צַבָּאח מַכֶּה כְּלַפָּיו וְאוֹמֵר עַל כָּל מַכָּה וּמַכָּה: “אֵין חֲסֵרָה אֶלָּא מַכָּה זוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָלָה”. וְהָיָה כָּאן-מָא-כָּאן מְקַדֵּם אוֹתָהּ וְעָלְתָה בַּתֹּהוּ, וְלֹא הָיָה עִם כָּאן-מָא-כָּאן מַשֶּׁהוּ לְהַכּוֹת אוֹתוֹ בּוֹ. לֹא פָסַק צַבָּאח מֵהַכּוֹתוֹ בַּסַּיִף, עַד שֶׁנִּלְאֲתָה יָדוֹ. הִכִּיר כָּאן-מָא-כָּאן בְּחֻלְשַׁת-כֹּחוֹ, וְשֶׁמִּרְצוֹ אָפֵס, וְהִתְנַפֵּל עָלָיו וְטִלְטְלוֹ וֶהֱטִילוֹ לָאָרֶץ וְאָסַר אוֹתוֹ בְכִתְפוֹת סֵיפוֹ וּגְרָרוֹ בְּרַגְלָיו לְעֵבֶר הַנָּהָר. אָמַר לוֹ צַבָּאח:" וּמָה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת בִּי, אַבִּיר הַדּוֹר וְגִבּוֹר שְׂדֵה-הַקְּרָב?" אָמַר לוֹ: “וְכִי לֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי-עַמְּךָ דֶּרֶךְ הַנָּהָר שֶׁלֹּא תְהֵא דַעְתָּם דְּאוּגָה לְךָ, שֶׁמָּא תְאַחֵר לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדְךָ”. קָצְרָה נֶפֶשׁ צַבָּאח וּבָכָה וְצָעַק וְאָמַר: “אַל נָא תַּעֲשֶׂה כֹה, אַבִּיר הַזְּמַן, וְשִׂים אוֹתִי לְךָ כְּאַחַד הַמְשָׁרְתִים”. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יָצָאתִי לַנֵּכָר מִתּוֹךְ עַמִּי, וּמָה אָרַךְ בַּנֵּכָר שְׁהוֹתִי.

וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, אִם נָכְרִי אֶמְצָא אֶת מוֹתִי.

אָמוּת וְעַמִּי לֹא יֵדַע מְקוֹם בּוֹ נֶהֱרַגְתִּי,

וְנָכְרִי אֹבַד וְלֹא אֲבַקֵּר עוֹד זוֹ אָהַבְתִּי

רִחֵם עָלָיו כָּאן-מָא-כָּאן וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ בִשְׁבוּעָה וּבְאָלָה שֶׁיְּלַוֵהוּ בְדַרְכּוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ בֶן-לְוָיָה טוֹב. בִּקֵּשׁ צַבָּאח לְנַשֵּׁק אֶת יַד כָּאן-מָא-כָּאן. מָנַע אוֹתוֹ מִלְּנַשְּׁקָה. קָם הַבְּדוּאִי עַל חוֹף הַנָּהָר וְאָכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. אַחַר-כָּךְ רָחֲצוּ כַדָּת וְהִתְפַּלְּלוּ וְיָשְׁבוּ לְשׂוֹחֵחַ בְּמַה שֶּׁמָּצָא אוֹתָם מֵחֲלִיפוֹת הַזְּמָן. אָמַר כָּאן-מָא-כָּאן לַבְּדוּאִי: “לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת?” אָמַר לוֹ צַבָּאח: “פָּנַי מוּעָדוֹת לְבַגְדָאד עִירְךָ, וְאֶעֱמֹד בָּהּ, עַד שֶׁיְחָנֵנִי אֱלֹהִים בְּמֹהַר”. אָמַר לוֹ:" הֲרֵי הַדֶּרֶךְ לְפָנֶיךָ". נִפְרַד מֵעָלָיו הַבְּדוּאִי וּפָנָה וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ בַּגְדָאד, וְנִשְׁאַר כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “נַפְשִׁי, אֵילוּ פָנִים יֵשׁ לַחֲזֹר עִם הָעֹנִי וְהַדְּחָק? חֵי-אֱלֹהִים, אֵינִי חוֹזֵר נִכְזַב הַתִּקְוָה. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיָּבוֹאוּ רֶוַח וְהַצָּלָה, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם”. נִגַּשׁ לַנָּהָר וְרָחַץ כַּדָּת וְהִתְפַּלֵּל, וּכְשֶׁהִשְׁתַּחֲוָה וְשָׂם אֶת מִצְחוֹ עַל הֶעָפָר, קָרָא אֶל אֱלֹהִים לֵאמֹר: “אֱלֹהִים מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם וּמְכַלְכֵּל הַתּוֹלַעַת בַּסֶּלַע, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתְּחָנֵּנִי בִיכָלְתְּךָ וְרֹב רַחֲמֶיךָ”. סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ בְבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם. צָרוּ לוֹ כָל הַדְּרָכִים. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב וּפוֹנֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, נִתְקָרֵב אֵלָיו פָּרָשׁ עַל סוּס אַבִּיר. וְהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבּוֹ וְשִׁלַּח אֶת רִסְנוֹ. הִתְרוֹמֵם כָּאן-מָא-כָּאן וְיָשַׁב, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה הִגִּיעַ אֵלָיו הַפָּרָשׁ בִּנְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהָיָה פָּצוּעַ פֶּצַע אָנוּשׁ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו זָרְמוּ דִמְעוֹתָיו עַל לְחָיָיו כְּפִיּוֹת הַנֹּאדוֹת וְאָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “הוֹי אַבִּיר הָעַרְבִים, רְצוֹנְךָ לָקַחַת אוֹתִי לְךָ לְיָדִיד כָּל עוֹדִי חַי? שֶׁכֵּן לֹא תִמְצָא כְמוֹתִי. הַשְׁקֵנִי אֵפוֹא מְעַט מִן הַמַּיִם, וְאַף-עַל-פִי שֶׁאֵין שְׁתִיַּת הַמַּיִם יָפָה לְפָצוּעַ, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת שְׁתִיתַת הַדָּם. אִם אֶחְיֶה הֲרֵינִי נוֹתֵן לְךָ מַה שֶׁיַּפְסִיק עָנְיְךָ, וְאִם אָמוּת הֲרֵי תְבֹרַךְ עַל כַּוָּנָתְךָ הַטּוֹבָה”. וְהָיָה תַחַת הַפָּרָשׁ סוּס שֶׁהָיוּ בְנֵי-אָדָם מִשְׁתָּאִים לְיָפְיוֹ, וְתֵלֶא כָל לָשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. רַגְלָיו עַמּוּדֵי שַׁיִשׁ מוּכָנוֹת לְיוֹם מִלְחָמָה וּקְרָב. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן אֶל אוֹתוֹ סוּס, חָמַד אוֹתוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “כַּסּוּס הַזֶּה אֵין בַּזְמַן הַזֶּה”. הוֹרִיד אֶת הַפָּרָשׁ מֵעַל הַסּוּס וְרִחֵם עָלָיו וְהִגְמִיעוֹ קְצָת מִן הַמַּיִם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁהֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ, וּפָנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מִי הוּא שֶׁעָשָׂה בְךָ מַעֲשֶׂה זֶה?” אָמַר הַפָּרָשׁ: "הִנְנִי וְאַגִּיד לְךָ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ. גּוֹנֵב סוּסִים נִלְהָב אֲנִי. וְכָל יָמַי הָיִיתִי גוֹנֵב וּבוֹזֵז אֶת הַסּוּסִים לַיְלָה וָיוֹם, אֲנִי גַסָּאן מִפְגָּע לְכָל סוּס וְסוּסָה. וּכְבָר הִגִּיעָה אֵלַי הַשְּמוּעָה עַל-דְּבַר סוּס זֶה שֶׁבְּאֶרֶץ יָוָן אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן, וְקָרָא לוֹ שֵׁם אַלְקָתוּל⁷, וְכִנָּה אוֹתוֹ אַלְמַגְ’נוּן⁸, וְנָסַעְתִּי לְקוּשְׁטָא לְמַעֲנוֹ, וְהָיִיתִי אוֹרֵב לוֹ. וּבְעוֹד אֲנִי בְכָךְ, יָצְאָה זְקֵנָה מְכֻבָּדָה מְאֹד אֵצֶל הַיְוָנִים, וְעִנְיָנֶיהָ אֶצְלָם בְּמִרְמָה מֻפְלֶגֶת, וּשְׁמָהּ שַׁוָאהִי דָ’את אַלדַּוָאהִי, וְהָיָה עִמָּהּ סוּס אַבִּיר זֶה, וּבְלִוְיָתָהּ עֲשָׂרָה עֲבָדִים לֹא יוֹתֵר, לְשֵׁרוּתָהּ וּלְשֵׁרוּת הַסּוּס, וּפָנֶיהָ מוּעָדוֹת לְבַגְדָאד וְכֹרָסָאן כְּשֶׁבִּרְצוֹנָהּ לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן. יָצָאתִי בְעִקְּבוֹתֵיהֶם, שׁוֹאֵף לְהַשִּׂיג סוּס זֶה, וְלֹא פָסַקְתִּי מִלַּעֲקֹב אַחֲרֵיהֶם, אַךְ לֹא עָלָה בְיָדִי לְהַגִּיעַ אֵלָיו, שֶׁכֵּן הָיוּ הָעֲבָדִים שׁוֹקְדִים מְאֹד עַל שְׁמִירָתוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ זוֹ, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶׁיִּכָּנְסוּ לִמְדִינַת בַּגְדָאד. וּבְעוֹד אֲנִי שָׁת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי לִגְנֹב אֶת הַסּוּס, עָלָה עֲלֵיהֶם אָבָק וּמִלֵּא אֶת הַיְקוּם. אַחַר-כָּךְ נָגֹל אוֹתוֹ הָאָבָק מֵעַל חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים, מְאֻגָּדִים לְלָסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַסּוֹחֲרִים, וְרֹאשׁ לָהֶם שְׁמוֹ כַּהַרְדָּאשׁ. וְהוּא כְאַרְיֵה הַשָּׂם אֶת הַגִּבּוֹרִים כַּצֶּמֶר הַמְנֻפָּץ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפָּרָשׁ הַפָּצוּעַ אָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן:” וְיָצָא עַל הַזְּקֵנָה וְעַל מִי שֶׁעִמָּהּ כַּהַרְדָּאשׁ. וְהִקִּיף אוֹתָם וְעֹוֵרר קְרָב עֲלֵיהֶם וְהִתְקִיפָם. וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁכָּבַל אֶת עֲשֶׂרֶת הָעֲבָדִים וְאֶת הַזְּקֵנָה. וְלָקַח לוֹ לְעַצְמוֹ אֶת הַסּוּס וְנָסַע אִתָּם שָׂמֵחַ. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “כְּבָר אָבַד יְגִיעִי וְלֹא הִשַּׂגְתִּי חֶפְצִי”. הֶאֱרַכְתִּי אֶת רוּחִי לִרְאוֹת אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר. כְּשֶׁרָאֲתָה הַזְּקֵנָה אֶת עַצְמָה בַּשֶּׁבִי, בָּכְתָה וְאָמְרָה לְכַּהַרְדָּאשׁ: “הוֹי פָּרָשׁ שַׁלִּיט וְגִבּוֹר לָבִיא, מַה תַּעֲשֶׂה בִּזְקֵנָה וּבַעֲבָדִים אַחֲרֵי שֶׁהִשַּׂגְתָּ בַּסּוּס מַה שֶּׁאָתָּה מְבַקֵּשׁ?” עָקְבָה אוֹתוֹ בִדְבָרִים רַכִּים וְנִשְׁבְּעָה שֶׁתּוֹבִיל לוֹ סוּסִים וּמִקְנֶה. שִׁחְרֵר אוֹתָהּ וְאֶת הָעֲבָדִים. נָסְעוּ הוּא וַחֲבֵרָיו וְעָקַבְתִּי אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְחַצְרוֹת אֵלֶּה, וַאֲנִי מַשְׁגִּיחַ בּוֹ. כְּשֶׁמָּצָאתִי אֵלָיו דֶּרֶךְ, גְּנַבְתִּיו וְרָכַבְתִּי עָלָיו וְהוֹצֵאתִי מֵאַמְתַּחְתִּי שׁוֹט וְהִכִּיתִיו. כְּשֶׁהִרְגִּישׁוּ בִי, הִדְבִּיקוּ אוֹתִי וְהִקִּיפוּנִי מִכָּל עֵבֶר וְיָרוּ בִי חִצִּים שְׁנוּנִים. וַאֲנִי יוֹשֵׁב הָכֵן עָלָיו, כְּשֶׁהוּא נִלְחָם בִּי בְּרַגְלָיו מִפָּנָיו וּמֵאֲחוֹרָיו, עַד שֶׁהוֹצִיא אוֹתִי מִבֵּינֵיהֶם כַּכּוֹכָב הָעוֹבֵר בִּמְסִלָּתוֹ, וְכַחֵץ הַנּוֹרֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁחָזַק הַקְּרָב נִפְצַעְתִּי פְּצָעִים אֲחָדִים. וְזֶה לִי שְׁלשָׁה יָמִים עַל גַּבּוֹ שֶׁלֹּא טָעַמְתִּי אֹכֶל, וְרָפוּ כֹּחוֹתַי, וְנַעֲשֶׂה הָעוֹלָם הַזֶּה קַל בְּעֵינַי. וְעַכְשָׁו הִנֵּה אַתָּה הֵיטַבְתָּ עִמִּי וְחַסְתָּ עָלַי, וַאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ עֲרֹם הַגּוּף וְלִבְּךָ עָצוּב, וְנִרְאִים בְּךָ סִימָנֵי עשֶׁר וָטוּב, אֱמֹר לִי מַה שְּׁמֶךָ?" אָמַר לוֹ: “שְׁמִי כָּאן-מָא-כָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ צַ’וְא אַלְמַכָּאן בֶּן הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלְנֻעְמָאן. וּכְבָר מֵת אָבִי וְגָדַלְתִּי יָתוֹם, וְעָלָה לְשִׁלְטוֹן אַחֲרָיו אִישׁ מְגֻנֶּה וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ עַל הַנִּקְלֶה וְעַל הַנַּעֲלֶה”. סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אָמַר הָאִישׁ הַלִּסְטִים, שֶׁנִּכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו:" אָכֵן בֶּן-יֻחֲסִין גָּדוֹל אַתָּה וְנִכְבָּד וְעָצוּם. וְאָמְנָם תַּעֲלֶה מַעְלָה מַעְלָה, וְתִהְיֶה אַבִּיר הַדּוֹר הַזֶּה. וְאִם יָכֹל אַתָּה לְהַרְכִּיב אוֹתִי וְלִרְכֹּב עַל הַסּוּס מֵאֲחוֹרָי וְתוֹבִילֵנִי לְאַרְצִי תִּנְחַל כָּבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשָׂכָר בְּיוֹם בּוֹ יִקְרְאוּ אֶת כָּל הָאָדָם לְדִין, שֶׁלֹּא נוֹתַר בִּי כֹחַ לְהַחֲזִיק בּוֹ אֶת נִשְׁמָתִי. וְאִם אָמוּת בַּדֶּרֶךְ תְּהֵא מְאֻשָּׁר בַּסּוּס הַזֶּה, שֶׁאַתָּה רָאוּי לוֹ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם אַחֵר". אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “חַי אֱלֹהִים, אִלּוּ יָכוֹל הָיִיתִי לְשֵׂאתְךָ עַל כְּתֵפִי, הָיִיתִי עוֹשֶׂה זֹאת, וְאִלּוּ הָיוּ חַיַּי בְּיָדִי, הָיִיתִי נוֹתֵן לְךָ מֵהֶם הַחֵצִי, מִבְּלִי סוּס זֶה, שֶׁאֲנִי מֵאַנְשֵׁי-הַחֶסֶד הַבָּאִים לְעֶזְרָה לַנִּדְכָּאִים וְעוֹשִׂים הַטּוֹב לְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה הָרַחוּם וְהַיּוֹדֵעַ כֹּל”. אָמַר לוֹ: “הַמְתֵּן לִי קְצָת”. עָצַם אֶת עֵינָיו וּפָרַשׂ יָדָיו וְאָמַר: “מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי אַללָּהּ, וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁמֻּחַמָּד שְׁלִיחַ-אַללָּהּ” – וְהֵכִין נַפְשׁוֹ לָמוּת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עָשַׁקְתִּי בְנֵי-אָדָם וָאֲשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת,

וְלֹא עָבְרוּ יָמַי בִּלְתִּי אִם בְּיַיִן שְׁתוֹת,

וְסוּסִים לִשְׁדֹד חָצִיתִי נְחָלִים,

וְלַהֲרֹס בִּנְיָנִים בְּמַעֲשֵׂה נְכָלִים.

וּשְׁלָלִי עָצוּם וּפִשְׁעִי גָדוֹל

וּבְקָאתוּל לְעִנְיָנִי שִׂיא וּמִכְלוֹל.

וָאֲקַו לְהַשִּׂיג חֶפְצִי, וּבַקָּשָׁתִי נִמְלְאָה

עַל-יְדֵי אוֹתוֹ הַסּוּס – אַךְ אָשְׁרִי נִלְאָה.

כָּל יָמַי הוֹצֵאתִי סוּסִים – גַנָּב,

וַיַּאת מוֹתִי עַל-פִּי מַה שֶּׁנִּקְצַב,

וְהִנֵּה עָיַפְתִּי – וַיְהִי אַחֲרִית עִנְיָנִי

לְכַלְכֵּל הַנָּכְרִי הַיָּתוֹם וְהֶעָנִי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ עָצַם אֶת עֵינָיו וּפָתַח אֶת פִּיו וְצָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה, וְנִפְרַד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. חָפַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן קֶבֶר וְטָמַן אוֹתוֹ בֶּעָפָר. הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל-פְּנֵי הַסּוּס, וּמָצָא שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. אַחַר-כָּךְ הִגִּיעָה אֵלָיו מִפִּי הַסּוֹחֲרִים הַיְדִיעָה עַל כָּל מַה שֶּׁאֵרַע בִּזְמַן הֶעָדְרוֹ בֵּין הַמֶּלֶךְ ובֵין הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְשֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן פָּסַק לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ הוּא וּמַחֲצִית הַצָּבָא, וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁאֵין לָהֶם שֻׂלְטָאן אֶלָּא כָּאן-מָא-כָּאן. הִשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַמִּשְׁנֶה שְׁבוּעַת אֱמוּנִים וְנִכְנַס עִמָּם לְאִיֵּי הֹדּוּ וְהַבַּרְבָּר וְאֶרֶץ סוּדָאן, וְנִתְחַבֵּר עִמָּם צָבָא כַיָּם הָעוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו, שֶׁאֵין לְהַבְחִין בּוֹ רֵאשִׁית וְאַחֲרִית, וְהֶחֱלִיט הַמִּשְׁנֶה לַחֲזֹר עִם כָּל הַצָּבָא אֶל הָאָרֶץ, וְלַהֲרֹג אֶת כָּל הַמַּמְרֶה אֶת פִּיו בִּבְנֵי הָאָדָם, וְנִשְׁבַּע שֶׁאֵין הוּא מֵשִׁיב חַרְבּוֹ לִנְדָנָהּ עַד שֶׁיִּמְלֹךְ כָּאן-מָא-כָּאן. וּכְשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן יְדִיעוֹת אֵלּוּ, טָבַע בְּיַם-הַמַּחֲשָׁבוֹת. וּכְשֶׁנּוֹדַע לוֹ, שֶׁהַמְּדִינָה סָטָה מֵעָלָיו גְדוֹלִים וּקְטַנִּים, טָבַע בְּיַם הַדְּאָגוֹת וְהַחֲרָדָה, וּפָתַח הָאוֹצָרוֹת וְחִלֵּק בֵּין רַבֵּי-הַמַּמְלָכָה מָמוֹן וְטוּב, וְהָיָה מְאַחֵל לְעַצְמוֹ שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו כָּאן-מָא-כָּאן, כְּדֵי לִמְשֹׁךְ אֵלָיו אֶת לִבּוֹ בְּרַכּוֹת וּבְטוֹבוֹת, וְבִקֵּשׁ לָשִׂים אוֹתוֹ רֹאשׁ עַל הַצָּבָא שֶׁהָיוּ עוֹד סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ. לְחַזֵּק בּוֹ אֶת נִיצוֹץ גַּחַלְתּוֹ שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ אֶל כָּאן-מָא-כָּאן מִפִּי הַסּוֹחֲרִים הַנּוֹסְעִים, חָזַר מַהֵר לְבַגְדָאד עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ סוּס אַבִּיר, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה סָאסָאן יוֹשֵׁב נָבוֹךְ בְּתוֹךְ גְּדוּד פָּרָשָׁיו, שָׁמַע עַל-דְּבַר בּוֹאוֹ שֶׁל כָּאן-מָא-כָּאן. הוֹצִיא אֶת כָּל הַצָּבָא וְאֶת כָּל נְשׂוּאֵי-הַפָּנִים שֶׁבְּבַגְדָאד לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. יָצְאוּ כָּל מִי שֶׁהָיָה בְּבַגְדָאד וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו וְהָלְכוּ בָרֶגֶל לְפָנָיו אֶל הָאַרְמוֹן. הֵבִיאוּ הַסָּרִיסִים אֶת הַיְדִיעָה לְאִמּוֹ. בָּאָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵּין עֵינָיו. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַנִּיחִי לִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל דּוֹדִי הַמֶּלֶךְ סָאסָאן שֶׁשִּׁקְּעַנִי בְתוֹךְ חֶסֶד וְטוֹבָה”. וְהָיוּ רַבֵּי-הַמְּלוּכָה נְבוֹכִים בְּתֵאוּרוֹ שֶׁל הַסּוּס וּבְתֵאוּר בְּעָלָיו רַב הָאַבִּירִים, וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן: “אֲדוֹנֵנוּ, מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ אָדָם כְּמוֹ זֶה”. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ סָאסָאן אֵלָיו. וּכְשֶׁרָאָהוּ כָּאן-מָא-כָּאן בָּא אֵלָיו, קָם לִקְרָאתוֹ וְנָשַׁק אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו. וְהִגִּישׁ לוֹ אֶת הַסּוּס בְּמַתָּנָה. אָמַר לוֹ: “בָּרוּךְ הַבָּא, בְּנִי, הֲרֵי בֶּן-בַּיִת אַתָּה, וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם לְפָנֶיךָ, בְּנִי כָּאן-מָא-כָּאן. חַי-אֱלֹהִים, כְּבָר צָרָה לִי הָאָרֶץ בִּגְלַל הֵעָדֶרְךָ. וְהַתּוֹדָה לָאֵל שֶׁשַּׁבְתָּ בְּשָׁלוֹם”. הִתְבּוֹנֵן הַשֻּׂלְטָאן בְּאוֹתוֹ סוּס הַנִּקְרָא אַלְקָאתוּל, וְהִכִּיר שֶׁהוּא הַסּוּס שֶׁרָאָהוּ בִשְׁנַת כָּךְ וְכָךְ, בִּזְמַן הַמָּצוֹר שֶׁצָּר עַל עוֹבְדֵי-הַצְּלָב עִם אָבִיו צַ’וְא אַלְמַכָּאן, בִּזְמַן שֶׁנֶּהֱרַג דּוֹדוֹ שַׁרְכָּאן, וְאָמַר לוֹ:" אִלּוּ הָיָה אָבִיךְ יָכוֹל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, הָיָה קוֹנֵהוּ בְּאֶלֶף סוּסִים אֲצִילִים. וְאוּלָם עַכְשָׁו הֲרֵי חָזַר הַכָּבוֹד לְזֶה שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ, וּכְבָר קִבַּלְנוּ אוֹתוֹ וּמֵאִתָּנוּ הוּא לְךָ. נוֹתְנִים אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ לְךָ בְּמַתָּנה, וְאַתָּה זַכַּאי לוֹ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, שֶׁאַתָּה נְשִׂיא הָאַבִּירִים". צִוָּה לְהָבִיא לְכָּאן-מָא-כָּאן לְבוּשׁ מַלְכוּת סִינִי וּמִסְפָּר רַב שֶׁל סוּסִים. הִקְצָה לוֹ בָּאַרְמוֹן אֶת הַמְּעוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתרֵ, וְחִלֵּק לוֹ כָבוֹד וּשְׂמָחוֹת וְנָתַן לוֹ הוֹן יָקָר וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכָּבוֹד, שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה לְתוֹצְאוֹת עִנְיַן הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. שָׂמַח בְּכָךְ כָּאן-מָא-כָּאן וְסָרוּ מֵעָלָיו הַשִּׁפְלוּת וְהַנִּקְלוּת, וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְנִגַּשׁ אֶל אִמּוֹ וְאָמַר: “אִמִּי, מַה מַּצַּב בַּת-דּוֹדִי?” אָמְרָה לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים, הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי בִּגְלַל הִפָּקֶדְךָ, הִסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי מֵאֲהוּבָתְךָ”. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, לְכִי אֵלֶיהָ וּפְנִי אֵלֶיהָ, אוּלַי תְּחוֹנֵן אוֹתִי בְּמֶבָּט אֶחָד”. אָמְרָה לוֹ: “הַתַּאֲוָה תַכְנִיעַ צַוַּאר גְּבָרִים. הַנַּח דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁלֹּא יָמִיטוּ עָלֶיךָ שׁוֹאָה. אֲנִי אֵינִי הוֹלֶכֶת וְאֵינִי מְבִיאָה דְבָרִים אֵלֶּה אֵלֶיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, סִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁהִגִּיד לוֹ הַלִּסְטִים, שֶׁהַזְּקֵנָה דָ’את אַלדַּוָאהִי הִתְדַּפְּקָה עַל שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ וְהֶחֱלִיטָה לְהִכָּנֵס לְבַגְדָאד, וְאָמַר: “הִיא הִיא זוֹ שֶׁהָרְגָה אֶת דּוֹדִי וְאֶת אֲבִי-אָבִי, וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָגֹל אֶת הַחֶרְפָּה בְּקַחְתִּי נָקָם”. עָזַב אֶת אִמּוֹ וּפָנָה לְאִשָּׁה זְקֵנָה מְבִישָׁה בַּעֲלַת עָרְמָה וּמְזִמָּה, סַעַדָאנָה שְׁמָהּ, וְהִתְלוֹנֵן לְפָנֶיהָ עַל מַצָּבוֹ, וּמַה שֶּׁהוּא חָשׁ מִן הַצַּעַר בִּגְלַל אַהֲבַת קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וּבִקְּשָׁהּ שֶׁתָּשִׂים פָּנֶיהָ אֵלֶיהָ וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה רַחֲמִים עָלָיו. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וְהָלְכָה לְאַרְמוֹן קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְעוֹרְרָה אֶת לִבָּהּ לַחֲמֹל עָלָיו. חָזְרָה אֵלָיו וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁקֻּצִּ’יַ-פַכָּאן מְשַׁגֶּרֶת לוֹ שָׁלוֹם, וְהִבְטִיחָה לָהּ, שֶׁבַּחֲצִי הַלַּיְלָה תָּבוֹא אֵלָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה חָזְרָה אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, וְהוֹדִיעָה לוֹ, שֶׁקֻּצִּ’יַ-פַכָּאן מְשַׁגֶּרֶת לוֹ שָׁלוֹם, וְהִבְטִיחָה אוֹתָהּ שֶׁבַּחֲצִי הַלַּיְלָה תָּבוֹא אֵלָיו. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו יְדִיעָה זוֹ, שָׂמַח עַל הַבְטָחַת בַּת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וּכְשֶׁבָּא חֲצִי-הַלַּיְלָה בָּאָה אֵלָיו רְעוּלָה בִּרְעָלָה שְׁחוֹרָה שֶׁל מֶשִׁי וְנִכְנְסָה אֵלָיו וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ מִשְּׁנָתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה תִּתְיַמֵּר שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה דַעְתְּךָ פְּנוּיָה, יָשֵׁן בְּמַצָּב טוֹב?” הִתְעוֹרֵר וְאָמַר: “חַי-אֱלֹהִים, חֶמְדַּת הַלֵּב, שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי אֶלָּא מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה שֶׁתְּבַקְּרֵנִי דְמוּתֵךְ בַּחֲלוֹם”. בְּאוֹתָה שָׁעָה הוֹכִיחָה אוֹתוֹ בְּתוֹכַחַת דְּבָרִים רַכִּים, וְנָשְׂאָה אֶת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלּוּ לְאַהֲבָה הָיִיתָ נֶאֱמָן,

לִתְנוּמָה לֹא הָיִיתָ מָרְכָּן.

הוֹי הַמִּתְיַמֵּר בְּאָרְחוֹת אַהֲבָה

בִּידִידוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ כִּי רַבָּה,

חַי-אֱלֹהִים בֶּן-דּוֹדִי כִּי לֹא שָׁכַב,

לֹא תָנוּם עֵינוֹ זֶה מֵאַהֲבָה טֹרַף.

בּוֹשׁ כָּאן-מָא-כָּאן בְּפָנֶיהָ וְהִצְטַדֵּק. הִתְחַבְּקוּ וְהִתְאוֹנְנוּ זֶה בְאָזְנֵי זוֹ עַל כְּאֵב הַפֵּרוּד וְעָצְמַת הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁנִּגְלָה לֹבֶן הַבֹּקֶר וְעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר. בָּכָה כָּאן-מָא-כָּאן בְּכִי רָב וּפָרַץ בְּאַנְחוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי מְבַקְּרִי אַחֲרֵי הִרְבָּה מִנִּי סוּר,

וּבְפִיו מַחֲרֹזֶת דַר עֲרוּכָה בְּטוּר.

אֶלֶף נְשַׁקְתִּיו וְגִזְרָתוֹ חִבַּקְתִּי

וָאָלוּן וְלֶחְיִי בְּלֶחְיוֹ הִדְבַּקְתִּי,

הִשְׁקִיף עָלֵינוּ עֲדֵי אוֹר הַבֹּקֶר נִגְלָה,

כְּלַהַב חֶרֶב מִתּוֹךְ נְדָנוֹ עָלָה.

כְּשֶגָּמַר אֶת שִׁירוֹ נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְחָזְרָה לַחֲדַר-מִשְׁכָּבָהּ, וְגִלְּתָה לַאֲחָדוֹת מִן הַנְּעָרוֹת אֶת סוֹדָהּ. הָלְכָה נַעֲרָה מֵהֶן אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן וְהוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַדָּבָר. שָׂם פָּנָיו אֶל קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְשָׁלַף עָלֶיהָ חֶרֶב חַדָּה וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ. נִכְנְסָה אֵלָיו אִמָּה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְאָמְרָה לוֹ: “בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ, אַל תַּעֲשֶׂה לָהּ רָעָה, שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה לָהּ רָעָה, יִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בֵּין בְּנֵי-אָדָם וְיִפָּרַע שִׁמְךָ לְשִׁמְצָה אֵצֶל מַלְכֵי-הַדּוֹר, שֶׁהֲרֵי כָּאן-מָא-כָּאן בֶּן-אָבוֹת מְכֻבָּדִים הוּא וּבַעַל רֶגֶשׁ-כָּבוֹד וְלֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לִגְנָאי. הַאֲרֵךְ אֵפוֹא רוּחֲךָ וְאַל תְּהֵא נִמְהָר, שֶׁכֵּן בְּנֵי-הָאַרְמוֹן וְכָל יוֹשְׁבֵי בַגְדָאד, כְּבָר נִתְפַּרְסֵם בֵּינֵיהֶם שֶׁהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן הִצְבִּיא אֶת הַצָּבָא מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהוּא מֵבִיא אוֹתָם לְהַמְלִיךְ אֶת כָּאן-מָא-כָּאן”. אָמַר לָהּ: “אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאֲנִי מַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ צָרָה, עַד שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא אֶרֶץ שֶׁתִּתְמֹךְ בּוֹ, וְלֹא שָׁמַיִם שֶׁיִּהְיוּ לְצֵל לוֹ, וַהֲרֵי אֲנִי לֹא הֵנַחְתִּי אֶת דַּעְתּוֹ וְהֵיטַבְתִּי עִמּוֹ אֶלָּא בִּגְלַל אַנְשֵׁי-מַמְלַכְתִּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטּוּ אֵלָיו. וְעוֹד תִּרְאִי אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה”. עָזַב אוֹתָהּ וְיָצָא לְסַדֵּר עִנְיַן מַמְלַכְתּוֹ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְכָּאן-מָא-כָּאן, הִנֵּה בָּא אֶל אִמּוֹ מִמָּחֳרַת הַיּוֹם וְאָמַר לָהּ: “אִמִּי, אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לָצֵאת לְשֹׁד וּלְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים, וְלָבֹז סוּסִים וּגְמַלִּים וַעֲבָדִים וּמַמְלוּכִּים. וּכְשֶׁיִּרְבֶּה הוֹנִי וְיִיטַב מַצָּבִי אֲבַקֵּשׁ מֵאֵת דּוֹדִי סָאסָאן לָתֵת לִי לְאִשָּׁה אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, מָמוֹנָם שֶׁל בְּנֵי-אָדָם אֵינוֹ הֶפְקֵר, מְגִנִּים עָלָיו בְּמַכּוֹת חֲרָבוֹת וּמַדְקְרוֹת רְמָחִים וּבְנֵי-אָדָם הֵם הַצָּדִים אֶת הָאַרְיֵה וְלוֹכְדִים אֶת הַבַּרְדְּלַס”. אָמַר לָהּ כָּאן-מָא-כָּאן: “לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֶחֱזֹר מֵהַחְלָטָתִי עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אֶת שְׁאִיפָתִי”. שָׁלַח אֶת הַזְּקֵנָה אֶל קֻצִ’יַ-פַכָּאן, לְהוֹדִיעָה שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִנְסֹעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה בְיָדוֹ מֹהַר הָרָאוּי לָהּ, וְאָמַר לַזְּקֵנָה: “אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁתָּבִיאִי לִי מִמֶּנָּה תְשׁוּבָה”. אָמְרָה לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. הָלְכָה אֵלֶיהָ, וְחָזְרָה וְהֵבִיאָה אֵלָיו תְּשׁוּבָה וְאָמְרָה לוֹ: “בַּחֲצִי הַלַּיְלָה תִהְיֶה אֶצְלֶךָ”. נִשְׁאַר עֵר עַד חֲצִי-הַלַּיְלָה מֵחֲרָדָה שֶׁחָרַד. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר, עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ עַל שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ עֵר”. הִתְנַשֵּׂא וְקָם לִקְרָאתָהּ וְאָמַר לָהּ: “חֲמוּדַת הַלֵּב, תְּהֵא נַפְשִׁי כַּפָּרָתֵךְ לְכָל רָעָה”. הוֹדִיעַ לָהּ, מַה שֶּׁהֶחֱלִיט, וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ: “אַל תִּבְכִּי, בַּת-דּוֹדִי, שֶׁאֲנִי אֶתְפַּלֵּל לְזֶה שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ הַפֵּרוּד, שֶׁיַּעֲשֶׂה אִתָּנוּ חֶסֶד לְהִפָּגֵשׁ שֵׁנִית וּלְהִתְאַחֵד”. הִתְכּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן לִנְסֹעַ וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְנִפְרַד מִמֶּנָּה וְיָרַד מִן הָאַרְמוֹן. חָגַר חַרְבּוֹ וְצָנַף מִצְנַפְתּוֹ וְשָׁת עַל פָּנָיו מַסְוֶה וְרָכַב עַל סוּסוֹ אַלְקָאתוּל וְהָלַךְ דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת הָעִיר, וְהוּא כְאַגַּן הַסַּהַר הַמֵּאִיר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשַׁעֲרֵי בַגְדָאד, וְהִנֵּה בֶן-לִוְיָתוֹ צַבַּאח בֶּן רַמָּאח יוֹצֵא מִן הָעִיר. כְּשֶׁרָאוּהוּ, רָץ אַחֲרֵי סוּסוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם. הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “אָחִי, כֵּיצַד זֶה הִגַּעְתָּ לְסוּס זֶה וּלְחֶרֶב זוֹ וְלִבְגָדִים אֵלּוּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אֵין לִי אֶלָּא חַרְבִּי וּתְרִיסִי?” אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֵין הַצַּיָּד חוֹזֵר אֶלָּא עִם צַיִד שֶׁהוּא לְפִי עֹז חֶפְצוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁנִּפְרַדְתִּי מֵאִתְּךָ, שָׁעָה אַחַת, עָלָה מַזָּלִי. רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי וְנָכוֹן לִבְּךָ לְהִלָּווֹת לִי שֶׁנִּסַע בְּאוֹתוֹ מִדְבָּר?” אָמַר לוֹ: “נִשְׁבַּעְתִּי בַּאֲדוֹן הַכַּעְבָּה, שֶׁשּׁוּב אֵינִי קוֹרֵא אוֹתְךָ אֶלָּא אֲדוֹנִי”. רָץ לִפְנֵי הַסּוּס וְחַרְבּוֹ עַל שִׁכְמוֹ וְתַרְמִילוֹ בֵּין כְּתֵפָיו. לֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בַּעֲרָבָה אַרְבָּעָה יָמִים, אוֹכְלִים מִצֵּיד הָאַיָּלִים וְשׁוֹתִים מִמֵּי הַמַּעְיָנוֹת. בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי קָרְבוּ אֶל תֵּל גָּבוֹהַּ וְתַחְתָּיו מְקוֹם מִרְעֶה, וְגְמַלּוֹת בּוֹ וְצֹאן וּבָקָר וְסוּסִים שֶׁמִּלְּאוּ אֶת הָרָמוֹת וְאֶת הָעֲמָקִים, וְיַלְדֵיהֶם הַקְּטַנִּים מְשַׂחֲקִים לִפְנֵיהֶם מִסָּבִיב בַּכָּרִים. כְּשֶׁרָאָה זֹאת כָּאן-מָא-כָּאן נִתְרַבְּתָה בוֹ הַשִּׂמְחָה וְנִתְמַלֵּא לִבּוֹ רְוָחָה, וְגָמַר אֹמֶר לְהִלָּחֵם וְלָקַחַת אֶת הַגְּמַלּוֹת וְאֶת הַגְּמַלִּים אָמַר לוֹ לְצַבַּאח: “בּוֹא וְנִפֹּל עַל הַמִּקְנֶה הַזֶּה הֶעָזוּב מִבְּעָלָיו, וְנִלָּחֵם עָלָיו עִם הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק, עַד שֶׁנַּצְלִיחַ לְקַחְתּוֹ”. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “הֲרֵי בְּעָלָיו בְּנֵי-אָדָם רַבִּים וְקָהָל עָצוּם וּבְתוֹכָם גִּבּוֹרִים, פָּרָשִׁים וְרַגְלִים, וְאִם אָנוּ מַשְׁלִיכִים אֶת נַפְשֵׁנוּ לְתוֹךְ הַפֻּרְעָנוּת הַחֲמוּרָה, נִפֹּל מֵאֵימָתָהּ לְתוֹךְ סַכָּנָה עֲצוּמָה”. צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁהִכִּיר שֶׁמּוּג-לֵב הוּא, וַעֲזָבוֹ וְיָרַד מִן הַגִּבְעָה, מַחֲלִיט לַעֲרֹךְ הַתְקָפָה, וְהִנְעִים זֶמֶר, נוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי עַם-נֻעְמָאן, נַחְנוּ בְנֵי מֶרֶץ עַד מְאֹד,

שָׂרֵי-עַם הַמַּכִּים עַל רֹאשׁ כָּל קָדְקֹד,

עַם, אֲשֶׁר בְּהִתְחוֹלֵל קְרָב לִקְרָאתָם

קָמוּ בִּשְׁוָקָיו נִצָּבִים עַל כַּף רַגְלָם.

שְׁלֵוָה עֵין הֶעָנִי בְּתוֹכָם תָּנוּם,

מִכֵּעוּר פְּנֵי הַדַּלּוּת לֹא יִרְאֶה כְּלוּם.

וַאֲנִי מְצַפֶּה וּמְיַחֵל לְעֶזְרָה

מִקּוֹנֵה-הַכֹּל, כָּל נְשָׁמָה בָּרָא.

הִתְנַפֵּל עַל אוֹתוֹ מִקְנֶה כַּגָּמָל הַסּוֹעֵר, וְהוֹבִיל אֶת כָּל הַגְּמַלִּים וְהַבָּקָר וְהַצֹּאן וְהַסּוּסִים לְפָנָיו. קִדְּמוּ הָעֲבָדִים אֶת פָּנָיו בַּחֲרָבוֹת חַדּוֹת וּבָרְמָחִים הָאֲרֻכִּים, וּבְרֹאשָׁם פָּרָשׁ תֻּרְכִּי, גִּבּוֹר מִלְחָמָה וּקְרָב, בָּקִי בַּהֲנָפַת הַחֶרֶב הַכֵּהָה וְהַסַּיִף הַלָּבָן. הִתְנַפֵּל עַל כָּאן-מָא-כָּאן, וְאָמַר לוֹ: “אִלּוּ יָדַעְתָּ לְמִי רְכוּשׁ זֶה לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה מַעֲשִׂים אֵלּוּ. דַּע שֶׁרְכוּשׁ זֶה הוּא לָעֵדָה הָיְּוָנִית וְלַפְּלֻגָּה הַשַּׁרְקֶסִית, שֶׁאֵין בָּהֶם אֶלָּא כָּל גִּבּוֹר זוֹעֵם, וְהֵם מֵאָה פָּרָשִׁים. אֵין הֵם סָרִים לְמִשְׁמַעַת שׁוּם שֻׂלְטָאן. וּכְבָר נִגְנַב מֵהֶם סוּס, וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ מִכָּאן אֶלָּא עִמּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, צָעַק וְאָמַר: “הֲרֵי הַסּוּס שֶׁאַתֶּם מִתְכַּוְנִים לוֹ וּמְבַקְּשִׁים אוֹתוֹ, וְשׁוֹאֲפִים לְהִלָּחֵם אִתִּי בִּגְלָלוֹ. צְאוּ אֵפוֹא אֵלַי כֻּלְכֶם יַחְדָּו, וַהֲרֵי לִפְנֵיכֶם מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים”. צָעַק בֵּין אָזְנֵי אַלְקָאתוּל וְיָצָא עֲלֵיהֶם. פָּנָה אֶל הַפָּרָש וְדָקַר אוֹתוֹ וְהוֹצִיא כִּלְיוֹתָיו, וְנָטָה אֶל שֵׁנִי וְאֶל שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְהוֹצִיא נִשְׁמָתָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָחֲדוּ מִפָּנָיו הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶם:" הוֹי בְּנֵי-הַפְּרוּצוֹת, הוֹבִילוּ אֶת הַמִּקְנֶה, וְאִם לָאו אֲנִי מְצַבֵּע בְּדִמְכֶם אֶת חִצַּי". הוֹבִילוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. יָרַד אֲלֵיהֶם צַבַּאח וְצָוַח צְוָחָה וְרָבְתָה בוֹ הַשִּׂמְחָה. וְהִנֵּה עָנָן עוֹלֶה וָעָף, עַד שֶׁסָּתַם אֶת כָּל הַיְקוּם, וְנִגְּלוּ מִתַּחְתָּיו מֵאָה פָּרָשִׁים כַּלְּיָשִׁים הַזּוֹעֲפִים. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם צַבָּאח, בָּרַח אֶל הַגִּבְעָה וְעָזַב אֶת הַבִּקְעָה, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בַּקְּרָב וְאוֹמֵר: “אֲנִי אֵינִי אַבִּיר קְרָבוֹת אֶלָּא בְמִשְׂחָקִים וּבְמַהֲתַלּוֹת”. הִקִּיפוּ הַפָּרָשִׁים אֶת כָּאן-מָא-כָּאן וְסוֹבְבוּ אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר. נִגַּשׁ אֵלָיו פָּרָשׁ מֵהֶם וְאָמַר לוֹ: “לְאָן אַתָּה מוֹלִיךְ רְכוּשׁ זֶה?” אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “הֲרֵי לְפָנֶיךָ הַמִּלְחָמָה, אַךְ דַּע שֶׁלְּפָנֶיהָ צוֹעֵד אֲרִי בַּלָּהוֹת וְגִבּוֹר לִבּוֹ אַמִּיץ בַּקְּרָבוֹת וְחֶרֶב לְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תִכְרֹת”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַפָּרָשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֵלָיו, וּמָצָא אוֹתוֹ פָּרָשׁ כְּאַרְיֵה אָיֹם, אֶלָּא שֶׁפָּנָיו כִּפְנֵי אַגַּן-הַסַּהַר הַשָּׁלֵם. וְהָיָה אוֹתוֹ פָּרָשׁ רֹאשׁ לְמֵאָה הַפָּרָשִׁים, וּשְׁמוֹ כַּהַרְדָּאשׁ. וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל כָּאן-מָא-כָּאן בִּשְׁלֵמוּת אַבִּירוּתוֹ מַזְהִיר בְּיָפְיוֹ מָצָא יָפְיוֹ דוֹמֶה לְיָפְיָהּ שֶׁל חֲשׁוּקָה שֶׁלּוֹ כָאתוּן שְׁמָהּ וְהָיְתָה מֵהַיּוֹתֵר יָפוֹת בַּנָּשִׁים לְמַרְאֵה פָּנֶיהָ, וּכְבָר חָלַק לָהּ אֱלֹהִים מִן הַיֹּפִי וְהַחֵן וַאֲצִילוּת הַטֶּבַע מַה שֶּׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ, וְהָיְתָה מַקְסִימָה לֵב כָּל אָדָם, וְהָיוּ רָאשֵׁי-הָעָם מְפַחֲדִים לִפְגֹעַ בָּהּ, וְגִבּוֹרֵי אוֹתָהּ אֶרֶץ יְרֵאִים מֵהַדְרָתָהּ, וְנִשְׁבְּעָה שֶׁאֵין הִיא נִשֵּׂאת אֶלָּא לְזֶה שֶׁיַּכְנִיעַ אוֹתָהּ. וְהָיָה כַּהַרְדָּאשׁ בְּתוֹךְ אֵלֶּה שֶׁבִּקְּשׁוּ לְקַחְתָּהּ לָהֶם לְאִשָּׁה. אָמְרָה לְאָבִיהָ: “לֹא יִקְרַב אֵלַי אֶלָּא זֶה, שֶׁיַּכְנִיעֵנִי בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב וּבְמַעֲמַד הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרוֹת”. כְּשֶׁהִגִּיעוּ דְבָרִים אֵלֶּה לְכַּהַרְדָּאשׁ, חָשַׁשׁ לְהִלָּחֵם וּפָחַד מִפְּנֵי בִּזָּיוֹן. אָמַר לוֹ אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו: “אַתָּה כְלִיל הַמַּעֲלָה לְיֹפִי ולְחֵן, וַאֲפִלּוּ אִם תִּלָּחֵם בָּהּ וְתִהְיֶה חֲזָקָה מִמְּךָ, אַתָּה מְנַצֵּחַ אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתִּרְאֶה אֶת יָפְיְךָ וְאֶת חִנְּךָ, תָּנוּס מִפָּנֶיךְ, כְּדֵי שֶׁתִּרְכּשׁ אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן הַנָּשִׁים תְּשׁוּקָתָן לִגְבָרִים. אַל יִסָּתֵר מִמְּךָ מַצָּב זֶה”. מֵאֵן כַּהַרְדָּאשׁ וְסֵרַב לְהִלָּחֵם בָּהּ, וְנִשְׁאַר בְּסֵרוּבוֹ עַד שֶׁאֵרַע לוֹ עִם כָּאן-מָא-כָּאן מַעֲשִׂים אֵלּוּ, וְדָמָה שֶׁאֲהוּבָתוֹ כָאתוּן הִיא, וּכְבָר חָשְׁקָה נַפְשׁהּ בּוֹ, כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל-דְּבַר יָפְיוֹ וְאֹמֶץ-לִבּוֹ. נִגַּשׁ אֶל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר: “אוֹי לָךְ כָאתוּן, בָּאת לְהַרְאוֹת לִי אֹמֶץ-לִבֵּךְ? רְדִי מֵעַל סוּסֵךְ עַד שֶׁאֲדַבֵּר אִתָּךְ, שֶׁכְּבָר הוֹבַלְתִּי רְכוּשׁ זֶה וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל הַפָּרָשִׁים וְהַגִּבּוֹרִים, כָּל זֶה לְשֵׁם יָפְיֵךְ וְחִנֵּךְ שֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהֶם. הִנָּשְׂאִי לִי אֵפוֹא, שֶׁיְּשָׁרְתוּ אוֹתָךְ בְּנוֹת-הַמְּלָכִים וְתִהְיִי מַלְכַּת אֲרָצוֹת אֵלּוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן-מָא-כָּאן דְּבָרִים אֵלֶּה, נִתְלַקְּחָה אֵשׁ-חֲמָתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ כֶּלֶב הַלּוֹעֲזִים, הַנַּח אֶת כָאתוּן וּמַה שֶּׁאַתָּה מְדַמֶּה לְךָ וְגֵשׁ לְמַדְקֵרוֹת וּמַכּוֹת שֶׁאַחֲרֵי זְמַן מֻעָט תִּפֹּל לֶעָפָר”. הִסְתּוֹבֵב בְּמַעְגָּל וְתָקַף וּבִקֵּשׁ לְהִלָּחֵם וּלְהִשְׂתָּעֵר. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו כַּהַרְדָּאשׁ הִכִּיר, שֶׁהוּא פָּרָשׁ אַמִּיץ וְגִבּוֹר קְרָב, וְנִתְבַּרְרָה לוֹ שִׁגְגַת דִּמְיוֹנוֹ, כְּשֶׁנִּגְלְתָה לוֹ רִתְמַת כִּשּׁוּת כֵּהָיָהּ עַל לֶחִי כַּהֲדַס שֶׁצָּמַח בְּתוֹךְ שׁוֹשַן אָדֹם, נִבְהַל וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ: “אוֹי לָכֶם, יִתְקֹף אוֹתוֹ אֶחָד מִכֶּם וְיַרְאֶה לוֹ אֶת הַחֶרֶב הַגּוֹזֶרֶת וְאֶת הַחֲנִית הַמְסֻכֶּנֶת. וּדְעוּ שֶׁמִּלְחֶמֶת רַבִּים כְּנֶגֶד אֶחָד בּוּשָׁה, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה בַּחֲנִיתוֹ הַשְּׁנוּנָה אֲבוּקַת-אֵשׁ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְנַפֵּל עָלָיו פָּרָשׁ שֶׁמִּתַּחְתָּיו סוּס שָׁחוֹר, פַּרְסוֹתָיו לְבָנוֹת וּבְמִצְחוֹ כֶתֶם לָבָן כְּגֹדֶל אֲדַרְכְּמוֹן, וְהוּא מֵבִיא בִּמְבוּכָה אֶת הַנֶּפֶשׁ וְאֶת הָעַיִן, כְּמָה שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

כְּבָר בָּא אֵלֶיךָ אֲשֶׁר יָרַד לַקְּרָב, סוּס קַל,

עַלִּיז, מְעֹרָב בָּהִיר בְּכֵהֶה מִתַּחַת וּמֵעָל.

וּכְאִלּוּ אוֹר הַבֹּקֶר עַל מִצְחוֹ טָפַח,

וַיַּעַשׂ מֶנּוּ דַּרְכּוֹ, אֶל פַּרְסוֹתָיו הָלַךְ.

הִתְנַפֵּל אוֹתוֹ פָּרָשׁ עַל כָּאן-מָא-כָּאן וְסוֹבְבוּ זֶה אֶת זֶה בְמִלְחָמָה זְמַן מַה, וְהִכּוּ זֶה אֶת זֶה מַכָּה הַמְּבִיאָה בִּמְבוּכָה אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמַכָּה בְּסַנְוֵרִים אֶת הָעַיִן. הִקְדִים אוֹתוֹ כָּאן-מָא-כָּאן בְּמַהֲלוּמַת גִּבּוֹר אַמִּיץ לֵב, שֶׁהֵרִימָה מֵעָלָיו הַמִּצְנֶפֶת וְהֵסִירָה אֶת כִּפַּת-הַפְּלָדָה שֶׁמִּתַּחַת לַמִּצְנֶפֶת, וְצָנַח מֵעַל הַסּוּס כַּגָּמָל הַנּוֹפֵל לָאָרֶץ. הִתְנַפֵּל עָלָיו הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי וְהָרְבִיעִי וְהַחֲמִישִׁי וְעָשָׂה בָהֶם כְּבָרִאשׁוֹן, הִתְנַפְּלוּ עָלָיו הַשְּׁאָר, וּכְבָר גָּבְרָה בָהֶם הַחֲרָדָה וְנִתּוֹסְפָה הַלֶּהָבָה, וְלֹא עָבְרָה שָׁעָה עַד שֶׁלִּקְּטָם בְּחֹד רָמְחוֹ. הִתְבּוֹנֵן כַּהַרְדָּאשׁ לְמַצָּב זֶה וּפָחַד מֵהַפְתָּעַת-פִּתְאֹם, שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁעֲמִידָתוֹ אַמִּיצָה וְאֵיתָנָה, בְּעוֹד שֶׁהָיָה מַאֲמִין שֶׁהוּא עַצְמוֹ יָחִיד בַּגִּבּוֹרִים וּבָאַבִּירִים. אָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “כְּבָר נָתַתִּי לְךָ דָמְךָ בְּמַתָּנָה וּמוֹחֵל לְךָ אֶת דַּם אֲנָשַׁי. קַח מִן הָרְכוּשׁ מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וְלֶךְ לְךָ לְדַרְכֶּךָ, שֶׁכְּבָר רִחַמְתִּיךָ בִּגְלַל עֲמִידָתְךָ הָאַמִּיצָה, וְרָאוּי אַתָּה יוֹתֵר מִכָּל אָדָם לַחַיִּים”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֵין אַתָּה חָסֵר מִדַּת הַנְּדִיבוּת. וְאוּלָם חֲדַל מִן הַפִּטְפּוּט. זְכֵה בְּנַפְשֶׁךָ, וְאַל תַּחֲשׁשׁ לְזֶה שֶׁיְּחָרְפֶךָ. וְאוּלָם לֹא יַחֲמֹד לִבֶּךְ לְהָשִׁיב לְךָ שְׁלָלֶךָ, לֵךְ יָשָׁר לְדַרְכֶּךָ לְהַצִּיל אֶת נַפְשֶׁךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָבְרָה הַחֵמָה בְּכַּהַרְדָּאשׁ, וְעָלָה בּוֹ מַה שֶּׁגּוֹרֵם לְכִלְּיוֹן, וְאָמַר לְכָּאן-מָא-כָּאן: “אִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, לֹא הָיִיתָ מוֹצִיא מִפִּיךָ דְּבָרִים אֵלֶּה בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב. שְׁאַל עַל אוֹדוֹתַי, הֲרֵי אֲנִי הָאֲרִי הַמְרַטֵּשׁ הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם כַּהַרְדָּאשׁ, הַבּוֹזֵז אֶת גְּדוֹלֵי הַמְּלָכִים וְחוֹסֵם הַדְּרָכִים בִּפְנֵי הַשָּׁבִים וְעוֹבְרִים וְנוֹטֵל הוֹנָם שֶׁל הַסּוֹחֲרִים. וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי סוּס זֶה שֶׁתַּחְתֶּיךָ, וְחָפֵץ אֲנִי שֶׁתּוֹדִיעֵנִי כֵּיצַד הִשְׁתַּלַּטְתָּ עָלָיו וְהִגִּיעַ לְיָדֶךָ”. אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁסּוּס זֶה הָיָה בְּדַרְכּוֹ אֶל דּוֹדִי הַמֶּלֶךְ סָאסָאן תַּחַת זְקֵנָה בָּאָה בְיָמִים. וְלָנוּ עָלֶיהָ גְּאֻלַּת-דָּם בִּגְלַל אֲבִי אָבִי הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְדוֹדִי אֲחִי-אָבִי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן”. אָמַר לוֹ כַּהַרְדָּאשׁ: “אוֹי לְךָ, וּמִי אָבִיךָ, אַתָּה שֶׁלֹּא בַת-חוֹרִין אִמֶּךָ?” אָמַר לוֹ: "דַּע שֶׁאֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן בֶּן צַ’וְא אַלְמַכָּאן בְּנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן ". כְּשֶׁשָּׁמַע כַּהַרְדָּאשׁ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר לוֹ: “לֹא הִתְכַּחֲשׁוּ בְךָ הַשְּׁלֵמוּת וְהַחִבּוּר בֵּין הָאַבִּירוּת וְהַחֵן”. אַחַר-כָּךְ אָמַר לוֹ: “פְּנֵה וְלֶךְ-לְךָ בֶּטַח. שֶׁכֵּן הָיָה אָבִיךָ אִישׁ-חֶסֶד וּבַעַל-טוֹבָה”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אֲנִי, חֵי אֱלֹהִים, אֶנְהַג בְּךָ כָּבוֹד, נִקְלֶה”. נִתְמַלֵּא הַבְּדוּאִי חֵמָה, וְהִתְנַפֵּל כָּל אֶחָד מֵהֵמָּה עַל חֲבֵרוֹ, וְאָטְמוּ בְּהִלָּחֲמָם הַסּוּסִים אֶת אָזְנֵיהֶם וְהֵרִימוּ אֶת זַנְבוֹתֵיהֶם, וְלֹא פָסְקוּ מֵהִתְנַגֵּשׁ, עַד שֶׁדִּמָּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שֶׁהַשָּׁמַיִם נִבְקָעוּ. אַחַר-כָּךְ נִלְחֲמוּ זֶה בָזֶה כָּאַיָּלִים הַמִּתְנַגְחִים, וְחָלְפוּ בֵינֵיהֶם מַדְקֵרוֹת הָרְמָחִים. בִּקֵּשׁ כַּהַרְדָּאשׁ לְדָקְרוֹ מַדְקֵרָה. סָטָה כָּאן-מָא-כָּאן מִפָּנֶיהָ, וְחָזַר וְהִתְקִיף אוֹתוֹ וּדְקָרוֹ בְּלִבּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הָרֹמַח דֶּרֶךְ גַּבּוֹ, וְאָסַף אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַשָּׁלָל וְקָרָא לָעֲבָדִים: “הֲרֵי לִפְנֵיכֶם. הוֹבִילוּ אוֹתָם לִי חִישׁ מַהֵר”. יָרַד צַבַּאח וּבָא אֶל כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “הֵיטַבְתָּ עֲשׂה, אַבִּיר הַדּוֹר. הֲרֵי אֲנִי הִתְפַּלַּלְתִּי עָלֶיךָ וְנֶעְתַּר אֱלֹהַי לִי”. כָּרַת צַבָּאח אֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ. צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “אוֹי לְךָ צַבָּאח, דוֹמֶה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה פָּרָשׁ בְּמִלְחָמָה עֵת תִּתְלַקַּח”. אָמַר לוֹ: “נָא, אֶת עַבְדְּךָ אַל תִּשְׁכַּח, לָתֵת לוֹ חֶלְקוֹ בַּמַּלְקוֹחַ. יִתָּכֵן כִּי בָזֶה אַצְלִיחַ לָשֵׂאת אֶת בַּת-דּוֹדִי נַגְ’מָה”. אָמַר לוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁחֵלֶק לְךָ בוֹ. וְאוּלָם הֱוֵה שׁוֹמֵר עַל הַשָּׁלָל וְעַל הָעֲבָדִים”. נָסַע כָּאן-מָא-כָּאן וּפָנָיו אֶל אֶרֶץ-מוֹלַדְתּוֹ. לֹא פָסַק לִנְסֹעַ לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁקָּרַב לִמְדִינַת בַּגְדָאד, וְשָׁמְעוּ עַל אוֹדוֹתָיו כָּל הַגְּדוּדִים וְרָאוּ מַה שֶׁעִמּוֹ מִן הַשָּׁלָל וְהָרְכוּשׁ וְאֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ עַל רֹמַח צַבָּאח. הִכִּירוּ הַסּוֹחֲרִים אֶת רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ וְשָׂמְחוּ וְאָמְרוּ: “כְּבָר הִנִּיחַ אֱלֹהִים לַבְּרִיּוֹת מִמֶּנּוּ, שֶׁהָיָה מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת בַּדְּרָכִים”. וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הֲרִיגָתוֹ וּבֵרְכוּ אֶת זֶה שֶׁהֲרָגוֹ. מָסְרוּ תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד לְכָּאן-מָא-כָּאן אֶת הַיְדִיעוֹת מִמַּה שֶּׁאֵרַע, וְיָרְאוּ אוֹתוֹ יִרְאַת-הַכָּבוֹד כָּל בְּנֵי-הָאָדָם וּפָחֲדוּ מִפָּנָיו הַפָּרָשִׁים וְהַגִּבּוֹרִים. נָהַג מַה שֶּׁהָיָה עִמּוֹ עַד שֶׁהֵבִיאוֹ מִתַּחַת לָאַרְמוֹן, וְתָקַע אֶת הָרֹמַח שֶׁעָלָיו רֹאשׁ כַּהַרְדָּאשׁ בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְחִלֵּק לִבְנֵי אָדָם מַתָּנוֹת וְנָתַן לָהֶם אֶת הַסּוּסִים וְאֶת הַגְּמַלִּים. אָהֲבוּ אוֹתוֹ אַנְשֵׁי בַגְדָאד וְנָטוּ אֵלָיו הַלְּבָבוֹת. פָּנָה אֶל צַבָּאח וְהִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְאַחַד הַמְּקוֹמוֹת, רְחַב-יָדַיִם, וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ בִּנְסִיעָתוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ לַמֶּלֶךְ שָׁמְעוֹ, קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְיַחֵד עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ וְאָמַר לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁבִּרְצוֹנִי לְגַלּוֹת לָכֶם סוֹד וּלְהַגִּיד לָכֶם גָּלוּי אֶת הַצָּפוּן בְּחֻבִּי. דְּעוּ שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן הוּא זֶה שֶׁיִּהְיֶה הַסִּבָּה לְעָקְרֵנוּ מִן הַמּוֹלֶדֶת הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הָרַג אֶת כַּהַרְדָּאשׁ, אַף-עַל-פִּי שֶׁהָיוּ עִמּוֹ שְׁבָטִים מִן הַכֻּרְדִּים וּמִן הַתֻּרְכִּים. עִנְיָנֵנוּ עִמּוֹ, סוֹפוֹ מֵבִיא לִידֵי כְּלָיָה, וְיוֹתֵר מִכָּל יֵשׁ לָנוּ לְפַחֵד מִפְּנֵי קְרוֹבָיו. וּכְבָר יְדַעְתֶּם מַה שֶּׁעָשָׂה אוֹתוֹ מִשְׁנֶה דִנְדָּאן, שֶׁשָּׁכַח חַסְדִּי אַחֲרֵי שֶׁהֲטִיבוֹתִי עִמּוֹ, וּמַעַל בִּי בְּאֵמוּן, וְהִגִּיעָה אֵלַי שְׁמוּעָה, שֶׁהוּא אָסַף אֶת צִבְאוֹת הָאֲרָצוֹת, וּמַטְּרָתוֹ הִיא לְמַנּוֹת לְשֻׂלְטָאן אֶת כָּאן-מָא-כָּאן, מִשּׁוּם שֶׁהַשֻׂלְטָנוּת הָיְתָה לְאָבִיו וּלְאֲבִי-אָבִיו. וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא הוֹרֵג אוֹתִי בְּלִי פִּקְפּוּק”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה פַּמַּלְיַת מַלְכוּתוֹ מִפִּיו דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמְרוּ לוֹ: “פְּחוּת עֵרֶךְ הוּא מִכְּדֵי זֶה, וְאִלּוּלֵא יָדַעְנוּ שֶׁבֶּן-טִפּוּחֶיךָ הוּא, לֹא הָיָה אָדָם מַשְׁגִּיחַ בּוֹ. וְדַע שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים הָכֵן לִפְקֻדָּתְךָ, וְאִם חָפֵץ אַתָּה בַּהֲרִיגָתוֹ, אָנוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ. וְאִם חָפֵץ אַתָּה בְּהַרְחָקָתוֹ, אָנוּ מַרְחִיקִים אוֹתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵיהֶם, אָמַר: “הֲרִיגָתוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה, וְאוּלָם אֵין הִיא אֶלָּא לְהַשְׁבִּיעֲכֶם עַל כָּךְ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה”. נִשְׁבְּעוּ שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁהֵם הוֹרְגִים אֶת כָּאן-מָא-כָּאן. וּכְשֶׁיָּבוֹא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְיִשְׁמַע שֶׁנֶּהֱרַג, יִרְפֶּה כֹּחוֹ מִזֶּה שֶׁהֶחֱלִיט עָלָיו. כְּשֶׁכָּרְתוּ בְּרִית בִּשְׁבוּעָה וְאָלָה עַל כָּךְ, כִּבְּדָם תַּכְלִית הַכָּבוֹד וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ. וְאוּלָם רָאשֵׁי-הָעָם סָרוּ מִמֶּנּוּ, וְהַצָּבָא סֵרְבוּ לִרְכֹּב וְלָרֶדֶת לִתְעוּדָתָם, עַד שֶׁיִּרְאוּ אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהֵם רָאוּ אֶת רֹב הַצָּבָא עִם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן. הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְקֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְתָקַף אוֹתָהּ צַעַר רָב. שָׁלְחָה לַזְּקֵנָה, שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לְהָבִיא אֵלֶיהָ אֶת הַיְדִיעוֹת מִבֶּן-דּוֹדָהּ. כְּשֶׁבָּאָה אֶצְלָהּ, צִוְּתָה עָלֶיהָ שֶׁתֵּלֵךְ אֵלָיו וְתוֹדִיעַ לוֹ אֶת הַיְדִיעָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְשָׂמַח בָּהּ. הוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַיְדִיעָה. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ אָמַר: "הָבִיאִי לְבַת דּוֹדִי שְׁלוֹמוֹת מֵאִתִּי וְאִמְרִי לָהּ, שֶׁהָאָרֶץ לֵאלֹהִים יִתְאַדָּר וְיִתְהַדָּר הִיא, יוֹרִישֵׁנָה לַאֲשֶׁר יִרְצֶה מֵעֲבָדָיו⁹. וּמַה יָפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:

הַמֶּלֶךְ אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר לְהַשִּׂיג חֵפֶץ יָהִין הָהֵן

יִדְחֶנּוּ בְּחֹזֶק יָד וּבְתַחְתִּית שְׁאוֹל יִנָּתֵן

לוּ הָיָה לִי אוֹ לְזוּלָתִי אֲדָמָה לֹא לוֹ

כִּמְלֹא הָאֶצְבַּע בְּקָצֵהוּ, כִּי אָז, הָיָה שֻׁתָּף לוֹ.

חָזְרָה הַזְּקֵנָה אֶל בַּת-דּוֹדוֹ, וְהִגִּידָה לָהּ מַה שֶּׁאָמַר, וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן עוֹמֵד בָּעִיר, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן מְצַפֶּה לִיצִיאָתוֹ מִבַּגְדָאד, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַח אַחֲרָיו מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ. קָרָה שֶׁיָּצָא לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְיָצָא צַבַּאח עִמּוֹ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה נִפְרָד מֵאִתּוֹ לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם. צָד עֲשָׂרָה אַיָּלִים וּבְתוֹכָן אַיָּלָה כְּחֻלַּת-עֵינַיִם, שֶׁהָיְתָה פּוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. שִׁלַּח אוֹתָהּ חָפְשִׁי. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “מִשּׁוּם מַה שִּׁלַּחְתָּ אַיָּלָה זוֹ?” צָחַק כָּאן-מָא-כָּאן וְשִׁלַּח חָפְשִׁי גַם אֶת הַשְּׁאָר, וְאָמַר לוֹ: “כְּבוֹד-גְּבָרִים הוּא לְשַׁלַּח חָפְשִׁי אֶת הָאַיָּלוֹת שֶׁיְּלָדִים לָהֶן. לֹא פָנְתָה אַיָּלָה זוֹ כֹה וָכֹה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁיְּלָדִים לָהּ, וּבִגְלַל זֶה שִׁלַּחְתִּי אוֹתָהּ, וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הָאֲחֵרִים לִכְבוֹדָהּ”. אָמַר לוֹ צַבַּאח: “שַׁחְרֵר אוֹתִי שֶׁאֵלֵךְ אֶל בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתִּי”. צָחַק וְהִכָּה אוֹתוֹ בִּקְצֵה הָרֹמַח עַל לִבּוֹ. נָפַל לָאָרֶץ מִתְפַּתֵּל כְּנָחָשׁ. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, נִרְאָה אָבָק שֶׁהֵרִימוּ אוֹתוֹ סוּסִים דּוֹהֲרִים, וְנִתְגַּלּוּ מִתַּחַת לוֹ פָּרָשִׁים וְאַבִּירִים. וְהַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה, שֶׁקְּבוּצַת אֲנָשִׁים סִפְּרָה לוֹ לַמֶּלֶךְ סָאסָאן, שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן יָצָא לְצֵיד חַיּוֹת בָּר וּצְבִי וְאַיָּל, וְשָׁלַח נָסִיךְ מִדֵּילָם, גָ’אמִע שְׁמוֹ, וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים פָּרָשׁ, וְנָתַן לָהֶם מָמוֹן וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיַּהַרְגוּ אֶת כָּאן-מָא-כָּאן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם וְהָרַג אוֹתָם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, בָּא הַמֶּלֶךְ סָאסָאן רָכוּב וְהִדְבִּיק אֶת הַצָּבָא וּמְצָאָם הֲרוּגִים. נִדְהַם וְחָזַר. תָּפְסוּ אוֹתוֹ בְּנֵי-מִשְׁפַּחְתָּם וְאָסְרוּ אוֹתוֹ בָּאזִקִּים. פָּנָה כָּאן-מָא-כָּאן וְהָלַךְ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְהָלַךְ עִמּוֹ צַבַּאח הַבְּדוּאִי. וּבְעוֹד הֵם הוֹלְכִים, מָצָא בְּדַרְכּוֹ עֶלֶם עַל שַׁעַר-חָצֵר, נָתַן לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ הָעֶלֶם שָׁלוֹם. נִכְנַס לֶחָצֵר וְחָזַר וְעִמּוֹ שְׁתֵּי קְעָרוֹת בְּאַחַת מֵהֶן לֶבֶּן וּבַשְּׁנִיָּה פְּתוֹתֵי לֶחֶם וּבָשָׂר וְחֶמְאָה מֻתָּכָה מְפַעְפַּעַת בְּצִדָּם. שָׂם אֶת שְׁתֵּי הַקְּעָרוֹת לִפְנֵי כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “כַּבְּדֵנוּ בָּזֶה שֶׁתֹּאכַל מִצֵּידֵנוּ”. סֵרַב כָּאן-מָא-כָּאן לֶאֱכֹל. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “מַה לְּךָ בֶּן-אָדָם, שֶׁאֵין אַתָּה אוֹכֵל?” אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁהַמֶּלֶךְ סָאסָאן לָקַח מִמֶּנִּי מַלְכוּתִי בְעשֶׁק וּבְאֵיבָה, עִם זֶה שֶׁהָיְתָה הַמַּלְכוּת לְאָבִי וַאֲבִי-אָבִי לְפָנַי, וְהִשְׁתַּלֵּט עָלֶיהָ בַּעֲרִיצוּת אַחֲרֵי מוֹת אָבִי, וְלֹא הָיָה מַחֲשִׁיב אוֹתִי בִּגְלַל צְעִירוּת-שְׁנוֹתַי, וְנָדַרְתִּי נֶדֶר שֶׁלֹּא אֹכַל מִצֵּידַת אָדָם עַד שֶׁאֲנִי מְרַפֵּא אֶת לִבִּי מִירִיבִי”. אָמַר לוֹ הָעֶלֶם: “הִתְבַּשֵּׂר בְּטוֹב, שֶׁכְּבָר מִלֵּא אֱלֹהִים נִדְרְךָ, וְדַע שֶׁהוּא כָּלוּא בְּמָקוֹם אֶחָד, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁיָּמוּת בְּקָרוֹב”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: " בְּאֵיזֶה בַּיִת הוּא עָצוּר?" אָמַר לוֹ: “בְּאוֹתָהּ כִּפָּה גְבוֹהָה”. הִתְבּוֹנֵן כָּאן-מָא-כָּאן לְאוֹתָהּ כִּפָּה גְבוֹהָה, וְרָאָה אֶת בְּנֵי-הָאָדָם נִכְנָסִים וְטוֹפְחִים עַל סָאסָאן, שֶׁהוּא נֶאֱנָק אַנְקוֹת מָוֶת. קָם כָּאן-מָא-כָּאן וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתָהּ כִּפָּה וְרָאָה בְּעֵינָיו מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, חָזַר לִמְקוֹמוֹ וְיָשַׁב לֶאֱכֹל וְאָכַל דָּבָר מֻעָט, וְהִנִּיחַ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִן הַבָּשָׂר בְּצִקְלוֹנוֹ. יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ וְנִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה, וְיָשַׁן אוֹתוֹ עֶלֶם שֶׁאֵרַח אוֹתוֹ אֶצְלוֹ. הָלַךְ כָּאן-מָא-כָּאן אֶל הַכִּפָּה שֶׁסָּאסָאן בְּתוֹכָהּ, וְהָיוּ סָבִיב לָהּ כְּלָבִים שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים עָלֶיהָ. הִתְנַפֵּל עָלָיו כֶּלֶב מִן הַכְּלָבִים, הִשְׁלִיךְ לוֹ נֵתַח מִן הַבָּשָׂר שֶׁבְּצִקְלוֹנוֹ, וְלֹא חָדַל מִלְּהַשְׁלִיךְ בָּשָר לַכְּלָבִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַכִּפָּה וְהִמְשִׁיךְ בְּדַּרְכּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַמֶּלֶךְ סָאסָאן. הִנִּיחַ יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ בְּקוֹל רָם: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי כָּאן-מָא-כָּאן, שֶׁשַּׂמְתָּ כָּל מַעֲיָנֶיךָ לְהָרְגוֹ. וְהִפִּיל אוֹתְךָ אֱלֹהִים בְּרֹעַ-הַנְהָגָתְךָ. כְּלוּם לֹא דַי לְךָ בָּזֶה שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת מַלְכוּתִי וְאֶת מַלְכוּת אָבִי וַאֲבִי-אָבִי, עַד שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָרְגֵנִי?” נִשְׁבַּע סָאסָאן שְׁבוּעַת-שֶׁקֶר שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וְשֶׁהַדְּבָרִים לֹא נְכוֹנִים הֵם. סָלַח לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אַחֲרַי”. אָמַר לוֹ: “אֵינִי יָכוֹל לִצְעֹד צַעַד אֶחָד, שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתַי”. אָמַר לוֹ כָּאן-מָא-כָּאן: “אִם כָּךְ הַדָּבָר נִקַּח לָנוּ שְׁתֵּי סוּסוֹת וְנִרְכַּב אֲנִי וְאַתָּה וְנָשִׂים פָּנֵינוּ לַמִּדְבָּר”. עָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, וְרָכְבוּ הוּא וְסָאסָאן וְנָסְעוּ עַד הַבֹּקֶר. הִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְנָסְעוּ, וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְגַן, וְיָשְׁבוּ בוֹ מְשׂוֹחֲחִים. קָם כָּאן-מָא-כָּאן אֶל סָאסָאן וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם נִשְׁאֲרָה בְּלִבְּךָ טִינָא עָלַי?” אָמַר לוֹ סָאסָאן: “לֹא, חַי-אֱלֹהִים”. הִסְכִּימוּ שֶׁיַּחְזְרוּ לְבַגְדָאד. אָמַר צַבַּאח הַבְּדוּאִי: “אֲנִי אֶעֱבֹר לִפְנֵיכֶם וַאֲבַשֵּׂר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם”. עָבַר לִפְנֵיהֶם וּבִשֵּׂר לַאֲנָשִׁים וּלְנָשִׁים. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ הָאֲנָשִׁים בְּתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם, וְנִצְבָה קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְהִיא כְאַגַּן הַסַּהַר מַזְהִיר בְּאוֹרוֹתָיו בְּאִישׁוֹן הָאֲפֵלָה. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ כָּאן-מָא-כָּאן, וְנִמְשְׁכָה נֶפֶשׁ אֶל נֶפֶשׁ וְנִכְסַף גּוּף אֶל גּוּף, וְלֹא נִשְׁאֲרָה לִבְנֵי הַדּוֹר שִׂיחָה אֶלָּא בְּעִנְיַן כָּאן-מָא-כָּאן. הֵעִידוּ לוֹ הַפָּרָשִׁים שֶׁהוּא הָאַמִּיץ בִּבְנֵי-הַדּוֹר, וְאָמְרוּ: “אֵין טוֹב שֶׁיִּהְיֶה עָלֵינוּ שֻׂלְטָאן אֶלָּא כָּאן-מָא-כָּאן, וְשֶׁתַּחֲזֹר אֵלָיו מַלְכוּת אֲבִי-אָבִיו כְּפִי שֶׁהָיָה”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסָאסָאן, הִנֵּה נִכְנַס אֶל נֻזְהַת אַלזַּמָאן. אָמְרָה לוֹ: “רוֹאָה אֲנִי, שֶׁבְּנֵי-אָדָם אֵין לָהֶם שִׂיחָה אֶלָּא בִדְבַר כָּאן-מָא-כָּאן, וְהֵם מְתָאֲרִים אוֹתוֹ בִּתְכוּנוֹת שֶׁתֵּלֶא הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרָן”. אָמַר לָהּ: “אֵינָהּ דּוֹמָה שְׁמִיעָה לִרְאִיָּה. שֶׁכֵּן אֲנִי רְאִיתִיו, וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מִדָּה מִמִּדּוֹת הַשְּׁלֵמוּת, וְלֹא הַכֹּל מִמַּה שֶׁשּׁוֹמְעִים נֶאֱמָר. וְאוּלָם בְּנֵי-הָאָדָם מְחַקִּים אִישׁ אֶת אָחִיו בְּדַבְּרָם בְּשִׁבְחוֹ וּבְאַהֲבָתָם אוֹתוֹ. וְהִרְגִּיל אֱלֹהִים עַל לְשׁוֹן-בְּנֵי-אָדָם שִׁבְחוֹ, עַד שֶׁנָּטוּ אֵלָיו לִבּוֹת תּוֹשָׁבֵי בַגְדָאד וְלֵב הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן הַבּוֹגֵד וְהַמּוֹעֵל, וּכְבָר אָסַף לוֹ צְבָאוֹת מִכָּל הַמְּדִינוֹת. וּמִי הוּא זֶה הַמּוֹשֵׁל בָּאֲרָצוֹת שֶׁיַּסְכִּים לִהְיוֹת נָתוּן תַּחַת יַד מוֹשֵׁל יָתוֹם שֶׁאֵין לוֹ עֵרֶךְ?” אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: “וּמַה הוּא שֶׁשַּׂמְתָּ בְּדַעְתְּךָ?” אָמַר לָהּ: “שַׂמְתִּי בְּדַעְתִּי לְהָרְגוֹ, וְיִהְיֶה הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן נִכְזָב בִּשְׁאִיפָתוֹ וְיִכָּנֵס בְּעֻלִּי וְיָסוּר לְמִשְׁמַעְתִּי שֶׁלֹּא תִּשָׁאֵר לוֹ דֶרֶךְ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי”. אָמְרָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן: "הַבְּגִידָה מְכֹעֶרֶת כְּלַפֵּי זָרִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּלַפֵּי קְרוֹבִים. וְהַנְּכוֹחָה הִיא שֶׁתַּשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתְּךָ קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְתִשְׁמַע מַה שֶׁנֶאֱמַר בְּמַה שֶׁעָבַר מִן הַזְּמָן:

אִם הֵרִים הַזְּמַן עָלֶיךָ אָדָם וַיְנַשֵּׂא,

אִם גַּם אַתָּה זַכָּאי מִמֶּנּוּ, וְלוּ גַם הִתְנַשֵּׂא,

תֵּן לוֹ אֲשֶׁר לוֹ לְפִי מַעֲלָתוֹ כַּחֹק,

פֶּן תַּשִּׂיגְךָ יָדוֹ אִם קָרוֹב וְאִם רָחוֹק.

וּבַאֲשֶׁר יָדַעְתָּ בּוֹ רָע אַל תְּדַבֵּר,

פֶּן תְּהִי מֵאֲשֶׁר טוֹבָה מֵעָלָיו יַעֲבֵר,

כַּמָּה בַּחֲדַר-הַנָּשִׁים מִן הַכַּלָּה נֶהְדָּרוֹת יוֹתֵר,

וְאוּלָם רַק אֶת הַכַּלָּה הַזְּמַן מְאַשֵּׁר.

כְּשֶׁשָּׁמַע סָאסָאן מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת הַחֲרוּזִים, קָם בְּכַעַס מֵאֶצְלָהּ וְאָמַר: “אִלּוּלֵא יָדַעְתִּי שֶׁמִּתְלוֹצֶצֶת אַתְּ, הָיִיתִי מֵסִיר בַּחֶרֶב אֶת רֹאשֵׁךְ, וּמְכַבֶּה אֶת נֵר נִשְׁמָתֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “בּוֹ בִּזְמַן שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס עָלַי, אֵין אֲנִי אֶלָּא מִתְבַּדַּחַת עִמְּךָ”. נָפְלָה לְפָנָיו וְנָשְׁקָה רֹאשׁוֹ וְיָדָיו וְאָמְרָה לוֹ: “הַנְּכוֹחָה הִיא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשְׁבָהּ, וְסוֹף סוֹף נְטַכֵּס תַּחְבּוּלָה אֲנִי וְאַתָּה שֶׁנַּהֲרֹג אוֹתוֹ בָּהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, שָׂמַח וְאָמַר לָהּ: “חוּשִׁי לִמְצֹא עָרְמָה וְהָסִירִי יְגוֹנִי, שֶׁכְּבָר נִנְעֲלוּ כָּל שַׁעֲרֵי עָרְמָה בְּפָנַי”. אָמְרָה לוֹ: “מָצוֹא אֶמְצָא לְךָ עָרְמָה לְהַכְרִיתוֹ”. אָמַר לָהּ: “עַל-יְדֵי מָה?” אָמְרָה לוֹ: “עַל-יְדֵי שִׁפְחָתִי, בָּאכּוּן שְׁמָהּ, שֶׁהִיא מֻמְחָה בְּעָרְמָה”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ שִׁפְחָה מִן הַמְּבִיאוֹת פֻּרְעָנוּת בְּיוֹתֵר בַּזְּקֵנוֹת, וּלְפִי אֱמוּנָתָהּ נֶחְשְׁבָה אִי-עֲשִׂיַּת הַתּוֹעֵבָה לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מֻתָּר. וּכְבָר גִּדְּלָה אֶת קֻצִ’יַ-פַכָּאן וְאֶת כָּאן-מָא-כָּאן, אֶלָּא שֶׁכָּאן-מָא-כָּאן הָיָה נוֹטֶה אֵלֶיהָ יוֹתֵר, וּמֵרֹב נְטִיָּתוֹ אֵלֶיהָ, הָיָה שׁוֹכֵב תַּחַת רַגְלֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מִפִּי אִשְׁתּוֹ דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “עֵצָה זוֹ נְכוֹחָה הִיא”. הֵבִיא אֶת הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן בַּאֲפֵלַת-הַלַּיְלָה וְסָח לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע, וְצִוָּה עָלֶיהָ לְהִתְאַמֵּץ בַּהֲרִיגָתוֹ. וְהִבְטִיחַ לָהּ כָּל-טוּב. אָמְרָה לוֹ: “פְּקֻדָּתְךָ תִּתְמַלֵּא. וְאוּלָם מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁתִּתֶּן לִי פִּגְיוֹן מָשְׁקֶה בְּמֵי-הַמָּוֶת, שֶׁאֲמַהֵר לְךָ בְּהַשְׁמָדָתוֹ”. אָמַר סָאסָאן: “הֲרֵי הוּא לְפָנַיִךְ”. הֵבִיא לָהּ פִּגְיוֹן הָעוֹבֵר כִּמְעַט כְּחָלוּץ לִפְנֵי הַמָּוֶת. וְהָיְתָה אוֹתָהּ זְקֵנָה כְּבָר שָׁמְעָה אֶת הַסִּפּוּרִים וְאֶת הַשִּׁירִים, וְיוֹדַעַת בְּעַל-פֶּה אֶת הַבִּלְתִּי שְׁכִיחִים שֶׁבָּהֶם וְאֶת הַמַּעֲשִׂיּוֹת. לָקְחָה הַפִּגְיוֹן וְיָצְאָה מִן הַבַּיִת מְהַפֶּכֶת בְּדַעְתָּהּ, מַה הוּא שֶׁיִּהְיֶה עַל יָדוֹ הַכִּלָּיוֹן. בָּאָה אֶל כָּאן-מָא-כָּאן, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לְמִלּוּא הַבְטַחַת קֻצִ’יַ-פַכָּאן. הָיָה מְהַרְהֵר בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּבַת-דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ-פַכָּאן, וְנִתְלַקְּחָה מֵאַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ הָאֵשׁ. וּבְעוֹד הוּא בְּכָךְ, נִכְנְסָה אֵלָיו הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת: “הִגִּיעָה שְׁעַת הָאִחוּד וְחָלְפוּ יְמֵי הַפֵּרוּד”. כְּשֶׁשָּׁמַע כָּךְ אָמַר לָהּ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמָהּ שֶׁל קֻצִ’יַ-פַכָּאן?” אָמְרָה לוֹ בָּאכּוּן: “דַּע שֶׁהִיא טְרוּדָה בְּאַהֲבָתְךָ”. בְּאוֹתָה שָׁעָה קָם כָּאן-מָא-כָּאן לִקְרָאתָהּ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְנָתַן אוֹתָם לָהּ וְהִבְטִיחַ לָהּ כָּל-טוּב. אָמְרָה לוֹ: “דַּע שֶׁאֲנִי לָנָה אֶצְלְךָ הַלַּיְלָה מְסַפֶּרֶת לְךָ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִן הַמַּעֲשִׂיּוֹת וּמְשַׁעֲשַׁעַת אוֹתְךָ בְּסִפּוּרֵי כָּל אַסִּיר-אַהֲבָה שֶׁהֶחֱלוּ אוֹתוֹ כִסּוּפִים”. אָמַר לָהּ כָּאן-מָא-כָּאן: “סַפְּרִי לִי סִפּוּר שֶׁיְּשַׂמַּח אֶת לִבִּי וְיָסִיר צַעֲרִי”. אָמְרָה לוֹ בָּאכּוּן: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. יָשְׁבָה לְצִדּוֹ, וְאוֹתוֹ דֶקֶר בִּבְגָדֶיהָ מִבִּפְנִים. אָמְרָה לוֹ: “דַּע שֶׁהָעָרֵב בְּמַה שֶׁשָּׁמְעוֹ אָזְנַי הוּא סִפּוּר אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ”.

כרך ז

מאת

אלמוני/ת

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ

מאת

אלמוני/ת

הָיֹה הָיָה אִישׁ שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת הַיָּפוֹת וּמְבַזְבֵּז עֲלֵיהֶן אֶת מָמוֹנוֹ, עַד שֶׁהֶעֱנִי וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ כְּלוּם. צַר לוֹ הָעוֹלָם, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשְּׁוָקִים מְחַזֵּר עַל מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּתְפַּרְנֵס בּוֹ. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵךְ נִדְקַר בְּמַסְמֵר בְּאֶצְבָּעוֹ וְהָיָה דָמוֹ שׁוֹתֵת. יָשַׁב וְנִגֵּב אֶת הַדָּם וְחָבַשׁ אֶצְבָּעוֹ. קָם וְצָעַק, עַד שֶׁעָבַר עַל פְּנֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ. נִכְנַס לְתוֹכוֹ וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו. כְּשֶׁהָיָה בְּתוֹךְ בֵּית־הַמֶּרְחָץ, מָצָא אוֹתוֹ נָקִי. יָשַׁב לְיַד מִזְרָקָה, וְלֹא פָסַק לַעֲרוֹת אֶת הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ עַד שֶׁנִּתְיַגַּע.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהוּא יָשַׁב לְיַד הַמִּזְרָקָה וְלֹא פָּסַק לַעֲרוֹת מַיִם עַל רֹאשׁוֹ, עַד שֶׁנִּתְיַגַּע. יָצָא אֶל הַבְּרֵכָה הַצּוֹנְנָה, וְלֹא מָצָא אָדָם. פָּרַשׁ לְקֶרֶן זָוִית וְהוֹצִיא חֲתִיכָה שֶׁל חֲשִׁישׁ וּבְלָעָהּ. עָלְתָה אֶל תּוֹךְ מֹחוֹ, וְנִתְהַפַּךְ עַל גַּבּוֹ עַל הַשַּׁיִשׁ. תִּעְתַּע אוֹתוֹ הַחֲשִׁישׁ בְּדִמְיוֹנוֹת, וְנִדְמָה שֶׁנַּעַר מִנַּעֲרֵי חֲצַר הַמַּלְכוּת מְעַסֶּה אֶת גּוּפוֹ, וּשְׁנֵי עֲבָדִים עוֹמְדִים לִמְרַאֲשׁוֹתָיו: הָאֶחָד קַעֲרִית בְּיָדוֹ, וְהַשֵּׁנִי עִמּוֹ שְׁאָר כְּלֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ וּמַה שֶּׁהַבַּלָּן זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁרָאָה כָּךְ, אָמַר בְּלִבּוֹ: ‘דּוֹמֶה שֶׁאֵלֶּה טָעוּ בִּי, אוֹ מֵעֲדַת אוֹכְלֵי הַחֲשִׁישׁ הֵם’. פָּשַׁט אֶת רַגְלָיו, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁהַבַּלָּן אוֹמֵר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁתַּעֲלֶה, וְהַיּוֹם הִגִּיעַ תּוֹרְךָ”. צָחַק בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “מַה נָּעַמְתָּ, הַחֲשִׁישׁ”. יָשַׁב שׁוֹתֵק. קָם הַבַּלָּן וְתָפַס בְּיָדוֹ. וְעָטַף עַל מָתְנָיו כְּסוּת, חֲגוֹרַת מֶשִׁי שָׁחוֹר, וְהָלְכוּ שְׁנֵי הָעֲבָדִים לְפָנָיו עִם הַקַעֲרִיּוֹת וְצָרְכֵי בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְלֹא הִנִּיחוּהוּ עַד שֶׁהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְחֶדֶר מְיֻחָד לְבַדּוֹ, וְהִקְטִירוּ בוֹ קְטֹרֶת. מָצָא אֶת הַחֶדֶר מָלֵא מִכָּל הַפֵּרוֹת וְהַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים. בָּקְעוּ לוֹ אֲבַטִּיחַ, וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל כִּסֵּא שֶׁל עֲצֵי הָבְנִים, וְעָמַד הַבַּלָּן לִרְחֹץ אוֹתוֹ, וְהָעֲבָדִים יוֹצְקִים אֶת הַמַּיִם. שִׁפְשְׁפוּ אוֹתוֹ שַׁפְשֵׁף הֵיטֵב. וְאָמְרוּ לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל, תְּהֵא לְךָ הֲנָאָה תָּמִיד”. יָצְאוּ וְסָגְרוּ עָלָיו אֶת הַדֶּלֶת. כְּשֶׁנִּדְמָה לוֹ כָךְ, קָם וְהֵרִים אֶת הַחֲגוֹרָה מֵעַל מָתְנָיו, וְהָיָה מְצַחֵק עַד שֶׁכִּמְעַט נִתְעַלֵּף, וְנִשְׁאַר מְצַחֵק שָׁעָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר בְּלִבּוֹ: “מָה עִנְיָנָם שֶׁהֵם מְדַבְּרִים אֵלַי כְּדֶרֶךְ שֶׁמְדַבְּרִים לְמִשְׁנֶה, וְאוֹמְרִים: ‘אֲדוֹנֵנוּ הַמּוֹשֵׁל?’ שֶׁמָּא טוֹעִים הֵם בַּדָּבָר בְּשָׁעָה זוֹ, וְאַחַר־כָּךְ יַכִּירוּ אוֹתִי, וְיֹאמְרוּ: ‘זֶה אֵינוֹ וְלֹא כְלוּם’, וְיַשְׂבִּיעוּ בְּמַכּוֹת אֶת עָרְפִּי”. חָשׁ בַּחֲמִימוּת וּפָתַח הַדֶּלֶת, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁמַּמְלוּךְּ קָטָן וְסָרִיס נִכְנְסוּ אֵלָיו, וְהַמַּמְלוּךְּ חֲבִילָה עִמּוֹ. פָּתַח אוֹתָהּ וְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ שָׁלשׁ מַגָּבוֹת שֶׁל מֶשִׁי. הֵטִיל הָרִאשׁוֹנָה עַל רֹאשׁוֹ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה עַל כְּתֵפָיו, וְחָגַר מָתְנָיו בַּשְּׁלִישִׁית. הִגִּישׁ לוֹ הַסָּרִיס קַבְקַבִּים, וּבָאוּ אֵלָיו סָרִיסִים וּמַמְלוּכִּים, וְהָיוּ מְסַמְּכִים אוֹתוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשָׂה כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק, עַד שֶׁיָּצָא וְעָלָה לָאוּלָם וּמָצָא שָׁטִיחַ גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי אֶלָּא לִמְלָכִים. חָשׁוּ לִקְרָאתוֹ הַנְּעָרִים וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל הַמּוֹשָׁב הָרָם, וְהָיוּ מְעַסִּים אוֹתוֹ, עַד שֶׁתְּקָפַתּוּ שֵׁנָה. כְּשֶׁנִּרְדַּם רָאָה בְּחֵיקוֹ נַעֲרָה, נְשָׁקָהּ וְשָׂם אוֹתָהּ בֵּין יְרֵכוֹתָיו. אַחַר־כָּךְ כָּרַע כְּלַפֶּיהָ כִּכְרוֹעַ הַגֶּבֶר כְּלַפֵּי הָאִשָּׁה, וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ אֵלָיו וְכָבַשׁ אוֹתָהּ תַּחְתָּיו. פִּתְאֹם אוֹמֵר לוֹ אָדָם: “הִתְעוֹרֵר, אַתָּה הָאֶפֶס. כְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וְאַתָּה עֲדַיִן יָשֵׁן”. פָּקַח אֶת עֵינָיו וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ לְיַד הַבְּרֵכָה הַקָּרָה, וּסְבִיבוֹתָיו חֲבוּרָה הַמְצַחֶקֶת עָלָיו כְּשֶׁשַּׁרְבִיטוֹ נִצָּב, וְהַמַּגֶּבֶת נִפְתְּחָה לוֹ מֵעַל חֲלָצָיו, נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁכָּל זֶה הָיָה תַּעֲתּוּעַי חֲלוֹמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת הַחֲשִׁישׁ. נִצְטַעֵר וְהִסְתַּכֵּל בָּזֶה שֶׁעוֹרֵר אוֹתוֹ וְאָמַר: “לוּ הָיִיתָ מַמְתִּין לִי עַד שֶׁאֶגְמֹר חֲלוֹמִי”. אָמְרוּ לוֹ הַבְּרִיּוֹת: “כְּלוּם אֵינְךָ בּוֹשׁ, אוֹכֵל הַחֲשִׁישׁ?” וְטָפְחוּ עָלָיו עַד שֶׁהֶאֱדִים עָרְפּוֹ. הָיָה רָעֵב, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר טָעַם טַעַם הָאשֶׁר בַּחֲלוֹם.

כְּשֶׁשָּׁמַע כָּאן־מָא־כָּאן מִפִּי הַשִּׁפְחָה דְּבָרִים אֵלֶּה, צָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְאָמַר לְבָּאכּוּן: “אוֹמַנְתִּי, סִפּוּר נִפְלָא הוּא זֶה. יֵשׁ אִתָּךְ זוּלָתוֹ?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. לֹא פָּסְקָה הַשִּׁפְחָה בָּאכּוּן לְסַפֵּר לְכָּאן־מָא־כָּאן סִפּוּרֵי בַּדִּים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים וּמַצְחִיקִים, עַד שֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְלֹא חָדְלָה אוֹתָהּ שִׁפְחָה לָשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, עַד שֶׁעָבַר רֻבּוֹ שֶׁל לַיְלָה. אָמְרָה בְּלִבָּהּ: “זוֹהִי הַשָּׁעָה לִתְפֹּס בָּהִזְדַּמְּנוּת”. קָמָה וְשָׁלְפָה הַפִּגְיוֹן וְזִנְּקָה עַל כָּאן־מָא־כָּאן וּבִקְּשָׁה לְשָׁחֲטוֹ. וְהִנֵּה נִכְנְסָה אֲלֵיהֶם אִמּוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ בָּאכּוּן, קָמָה לִקְרָאתָהּ וְקִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ. תָּקַף אוֹתָהּ פַּחַד, וְהָיְתָה רוֹעֶדֶת בִּצְמַרְמֹרֶת כְּאִלּוּ מָחֲצָה אוֹתָהּ קַדַּחַת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ אִמּוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן, תָּמְהָה וְעוֹרְרָה אֶת בְּנָהּ מִשְּׁנָתוֹ, כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר מָצָא אֶת אִמּוֹ יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. וְהָיְתָה הַסִּבָּה לְהִשָּׁאֲרוֹ בַּחַיִּים, זוֹ שֶׁבָּאָה אִמּוֹ. וְסִבַּת בּוֹאָהּ שֶׁל אִמּוֹ אֵלָיו הָיְתָה זוֹ, שֶׁקֻּצִּ’יַ־פַכָּאן שָׁמְעָה אֶת הַשִּׂיחָה וְהַהֶסְכֵּם עַל הֲרִיגָתוֹ, וְאָמְרָה לְאִמּוֹ: “אֵשֶׁת־דּוֹדִי, אֲחִי־אָבִי, הַדְבִּיקִי אֶת בְּנֵךְ לִפְנֵי שֶׁתַּהֲרֹג אוֹתוֹ הַפְּרוּצָה בָּאכּוּן”. וְסִפְּרָה לָהּ מַה־שֶּׁקָּרָה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. יָצְאָה אִמּוֹ, מִבְּלִי לַחֲשֹׁב עַל שׁוּם דָּבָר אַחֵר. עַד שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּרְדַּם, וְקָמָה עָלָיו בָּאכּוּן מְבַקֶּשֶׁת לְשָׁחֲטוֹ. כְּשֶׁהֵקִיץ אָמַר לְאִמּוֹ: “אָכֵן בְּשָׁעָה טוֹבָה בָּאת, אִמִּי, כְּשֶׁאוֹמַנְתִּי בָּאכּוּן נִמְצֵאת אֶצְלִי בְלַיְלָה זֶה”. פָּנָה אֶל בָּאכּוּן וְאָמַר לָהּ: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיַּי, יוֹדַעַת אַתְּ סִפּוּר יָפֶה מִן הַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפַּרְתְּ לִי אוֹתָם?” אָמְרָה לוֹ הַשִּׁפְחָה: “וּמַה הוּא מַה שֶּׁסִּפַּרְתִּי לְךָ לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֲסַפֵּר לְךָ עַכְשָׁו, שֶׁהוּא עָרֵב יוֹתֵר וּמוּזָר יוֹתֵר. וְאוּלָם אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ אוֹתוֹ בִּזְמַן אַחֵר שֶׁלֹּא בְשָׁעָה זוֹ”. קָמָה בָּאכּוּן, וְאֵינָהּ מַאֲמִינָה בְהַצָּלָתָהּ, אָמַר לָהּ: “לְכִי לְשָׁלוֹם”. וְנִחֲשָׁהּ בְעָרְמָתָהּ שֶׁאֵצֶל אִמּוֹ יְדִיעָה מִמַּה שֶּׁאֵרַע. הָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ אִמּוֹ: “בְּנִי, לַיְלָה מְבֹרָךְ הוּא זֶה, שֶׁאֱלֹהִים הִצִּילְךָ מִיַּד אֲרוּרָה זוֹ”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד זֶה?” סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. אָמַר לָהּ: “אִמִּי מִי שֶׁנִּגְזַר עָלָיו הַחַיִּים, אֵין לוֹ הוֹרֵג. וַאֲפִלּוּ יֵהָרֵג לֹא יָמוּת, וְאוּלָם הַשְּׁמִירָה הַטּוֹבָה בְיוֹתֵר לָנוּ הִיא, שֶׁנִּסַּע מִן הָאוֹיְבִים הָאֵלֶּה, וֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר יָצָא כָּאן־מָא־כָּאן מִן הָעִיר, וְנִתְחַבֵּר לַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְאַחֲרֵי שֶׁיָּצָא נָפְלוּ דְבָרִים בֵּין הַמֶּלֶךְ סָאסָאן וּבֵין נֻזְהַת אַלזַּמָאן, שֶׁגָּרְמוּ לִיצִיאַת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן גַּם הִיא מִן הָעִיר. וְנִתְחַבְּרוּ לָהֶם כָּל רַבֵּי־מַלְכוּת הַמֶּלֶךְ סָאסָאן הַנּוֹטִים אֲלֵיהֶם. יָשְׁבוּ לְטַכֵּס עֵצָה, וְהָיוּ בְדֵעָה אַחַת לִפְשֹׁט בִּגְדוּד עַל מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה וְלָקַחַת נָקָם. שָׂמוּ פְנֵיהֶם לִפְשֹׁט בִּגְדוּד עַל אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְנָפְלוּ שְׁבוּיִים בִּידֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שַׁלִּיט אַסְיָה הַקְּטַנָּה, אַחֲרֵי עִנְיָנִים שֶׁיֶּאֱרַךְ לְפָרְשָׁם, כְּפִי שֶׁיִּתְבָּרֵר מִמַּה שֶּׁיָּבוֹא לְהַלָּן. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, צִוָּה הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו אֶת כָּאן־מָא־כָּאן וְאֶת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֶת חֲבוּרָתָם. הֱבִיאוּם לְפָנָיו. הוֹשִׁיב אוֹתָם לְצִדּוֹ, וְצִוָּה לְהָבִיא אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וֶהֱבִיאוּם, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ, וְהָיוּ בְטוּחִים מֵרָע, אַחֲרֵי שֶׁהָיָה בָרִי לָהֶם שֶׁיָּמוּתוּ כְּשֶׁצִּוָּה לַהֲבִיאָם לְפָנָיו, וְהָיוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: “לֹא שָׁלַח אַחֲרֵינוּ לַהֲבִיאֵנוּ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתֵנוּ”. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁקְטָה רוּחָם אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “רָאִיתִי חֲלוֹם וְסִפַּרְתִּי אוֹתוֹ לַנְּזִירִים, וְאָמְרוּ לִי: אֵין פּוֹתֵר אוֹתוֹ לְךָ אֶלָּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “אַךְ טוֹב רָאִיתָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר”. אָמַר לוֹ: “הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, רָאִיתִי עַצְמִי שֶׁאֲנִי בְתוֹךְ שׁוּחָה בְצוּרַת בְּאֵר שְׁחוֹרָה, וְהָיוּ מַחֲנוֹת בְּנֵי־אָדָם מְעַנִּים אוֹתִי. בִּקַּשְׁתִּי לָקוּם וּלְהִמָּלֵט עַל נַפְשִׁי. אַךְ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְרוֹמַמְתִּי, נָפַלְתִּי עַל רַגְלַי וְלֹא יָכֹלְתִּי לָצֵאת מֵאוֹתָהּ שׁוּחָה. פָּנִיתִי כֹה וָכֹה וְרָאִיתִי בְתוֹכָהּ אֵזוֹר שֶׁל זָהָב, הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי¹ לְקַחְתּוֹ. כְּשֶׁהֲרִימוֹתִיו מִן הָאָרֶץ, רָאִיתִי וְהִנֵּה הֵם שְׁנֵי אֲזוֹרִים. אָזַרְתִּי בָהֶם אֶת חֲלָצַי, וְהִנֵּה הָיוּ לְאֵזוֹר אֶחָד. וְזֶהוּ, הַמִּשְׁנֶה, חֲלוֹמִי, וּמַה שֶּׁרְאִיתִיו בִּנְעִימוּת שְׁנָתִי”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן: “דַּע אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁחֲלוֹמְךָ מַרְאֶה לְךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָח וּבֶן־אָח אוֹ בֶן־דּוֹד, אֲחִי־אָבִיךָ, אוֹ אֶחָד שֶׁהוּא מִמִּשְׁפַּחְתְּךָ מִדָּמְךָ וּמִבְּשָׂרְךָ, וְעַל־כָּל־פָּנִים מִן הָאֲצִילִים שֶׁבָּכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה, הִסְתַּכֵּל בְּכָּאן־מָא־כָּאן וְנֻזְהַת־אַלזַמָּאן וְקֻצִּ’יַ־פַכָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֵלֶּה שֶׁעִמָּם מִן הַשְּׁבוּיִים. וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אֲנִי מַתִּיז רָאשֵׁי אֵלֶּה, יִשָּׁבֵר לֵב צִבְאוֹתֵיהֶם, אַחֲרֵי שֶׁיִּשָּׁמְדוּ מוֹשְׁלֵיהֶם, וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי בְקָרוֹב, שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּמֵּט הַמַּלְכוּת מִיָּדִי”. וּכְשֶׁגָּמַר זֹאת בְּלִבּוֹ, צִוָּה לִקְרֹא אֶת הַתַּלְיָן, וּפָקַד עָלָיו לְהַתִּיז רֹאשׁוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן תֵּכֶף וּמִיָּד. וְהִנֵּה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ בָּאָה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאָמְרָה לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, מַה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת?” אָמַר לָהּ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהָמִית שְׁבוּיִים אֵלֶּה, אַחַר־כָּךְ אַשְׁלִיךְ אֶת רָאשֵׁיהֶם אֶל חַבְרֵיהֶם, וְאֶתְנַפֵּל אֲנִי וַאֲנָשַׁי עֲלֵיהֶם כְּאִישׁ אֶחָד, וְנַהֲרֹג אֶת אֲשֶׁר נַהֲרֹג וְנָנִיס אֶת הַשְּׁאָר, וְתִהְיֶה מַעֲרָכָה זוֹ הַמַּכְרִיעָה, וְאֶחֱזֹר לְאַרְצִי בְקָרוֹב, לִפְנֵי שֶׁיֶּאֶרְעוּ מֵאַחֲרַי עִנְיָנִים בְּמַמְלַכְתִּי”. בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעָה מִפִּיו דְבָרִים אֵלֶּה, פָּנְתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ בִלְשׁוֹן לוֹעֲזִים: “כֵּיצַד זֶה יִיטַב בְּעֵינֶיךָ לַהֲרֹג אֶת בֶּן־אֲחוֹתְךָ וְאֶת אֲחוֹתְךָ וּבַת־אֲחוֹתְךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ מֵאוֹמַנְתּוֹ דְבָרִים אֵלֶּה נִתְמַלֵּא חֵמָה גְדוֹלָה וְאָמַר לָהּ: “אֲרוּרָה, כְּלוּם אֵינֵךְ יוֹדַעַת שֶׁאִמִּי נֶהֶרְגָה, וְשֶׁאָבִי מֵת בְּסַם שֶׁסִּמְּמוּ אוֹתוֹ, וְאַתְּ נָתַתְּ לִי אֶבֶן־חֵן וְאָמַרָתְּ לִי: ‘אֶבֶן־חֵן זוֹ לְאָבִיךָ הָיְתָה’. מִשּׁוּם מַה לֹא הִגַּדְתְּ לִי אֶת הָאֱמֶת?” אָמְרָה לוֹ: “כָּל מַה שֶּׁהִגַּדְתִּי לְךָ אֱמֶת. וְאוּלָם עִנְיָנִי וְעִנְיָנְךָ מֻפְלָאִים וְגוֹרָלִי וְגוֹרָלְךָ מוּזָרִים. שֶׁאֲנִי שְׁמִי מַרְגָ’אנָה וְשֵׁם אִמְּךָ אַבְּרִיזָה, וְהָיְתָה בַעֲלַת יֹפִי וָחֵן. וּבְאֹמֶץ לִבָּהּ הָיוּ מְמַשְׁלִים מְשָׁלִים. וְנִתְפַּרְסְמָה בְעֹז רוּחָהּ בֵּין הַגִּבּוֹרִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָבִיךָ, הֲרֵי הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן מוֹשֵׁל בַּגְדָאד וְכֹרָסָאן. וְהַדָּבָר וַדָּאי מִבְּלִי כָּל פִּקְפּוּק וְשֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק. וּכְבָר שָׁלַח אֶת בְּנוֹ שַׁרְכָּאן לִפְשֹׁט בִּגְדוּד בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת בְּלִוְיַת הַמִּשְׁנֶה הַזֶּה דִנְדָּאן, וְיָצְאוּ מֵהֶם מַעֲשִׂים שֶׁיָּצְאוּ. וְעָבַר אָחִיךָ שַׁרְכָּאן לִפְנֵי הַגְּיָסוֹת, וְנוֹתַר יְחִידִי נִבְדָּל מִצְּבָאוֹ, וּבָא אֵצֶל אִמְּךָ בְּאַרְמוֹנָהּ. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁיָּרַדְנוּ אֲנַחְנוּ וְהִיא לְהֵאָבֵק בְּמָקוֹם בּוֹדֵד, וּפָגַשׁ בָּנוּ כְּשֶׁאָנוּ בְּמַצָּב זֶה. נֶאֱבַק עִם אִמְּךָ וְנָצְחָה אוֹתוֹ, שֶׁהָיְתָה מֻפְלָגָה בְיָפְיָהּ וּבְאֹמֶץ לִבָּהּ. אֵרְחָה אוֹתוֹ אִמְּךָ זְמַן חֲמִשָּׁה יָמִים בְּאַרְמוֹנָהּ. וְהִגִּיעָה יְדִיעָה זוֹ לְאָבִיהָ עַל־יְדֵי הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי הַמְכֻנָּה בְשֵׁם דַ’את אַלדַּוָאהִי. קִבְּלָה אִמְּךָ אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל־יְדֵי אָחִיךָ שַׁרְכָּאן, וְלָקַח אוֹתָהּ וּפָנָה בְסוֹד לִמְדִינַת בַּגְדָאד. וְהָיִיתִי אֲנִי וְרִיחָאנָה וְעֶשְׂרִים נַעֲרָה עִמָּהּ וְקִבַּלְנוּ כֻלָּנוּ אֶת דַּת הָאִסְלָאם עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְרָאָה אֶת אִמְּךָ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, נָפְלָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבּוֹ. נִכְנַס אֵלֶיהָ לַיְלָה אֶחָד וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ וְהָרְתָה בְךָ. וְהָיוּ עִם אִמְּךָ שָׁלשׁ אַבְנֵי־חֵן, נָתְנָה אוֹתָם לְאָבִיךָ. נָתַן אֶבֶן־חֵן אַחַת לְבִתּוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן, וְנָתַן אֶת הַשְּׁנִיָּה לְאָחִיךָ צַ’וְא אַלְמַכָּאן, וְנָתַן אֶת הַשְּׁלִישִׁית לְאָחִיךָ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן, לָקְחָה אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וְשָׁמְרָה אוֹתָהּ לְךָ. כְּשֶׁקָּרְבָה עִתָּהּ לָלֶדֶת נִכְסְפָה אִמְּךָ אֶל מִשְׁפַּחְתָּהּ, וְגִלְּתָה לִי סוֹדָהּ. נִתְחַבְּרָה לְעֶבֶד כּוּשִׁי, אַלגַצְ’בָּאן שְׁמוֹ, וְהוֹדִיעָה לוֹ אֶת הַדָּבָר בְּסוֹד, וְעוֹרְרָה אוֹתוֹ לִנְסֹעַ עִמָּנוּ. לָקַח אוֹתָנוּ הָעֶבֶד וְיָצָא עִמָּנוּ מִן הָעִיר וּבָרַח אִתָּנוּ. וְקָרְבָה עֵת אִמְּךָ לָלֶדֶת, וּכְשֶׁנִּכְנַסְנוּ לְרֵאשִׁית אַרְצֵנוּ בְּמָקוֹם בּוֹדֵד, אָחֲזוּהָ חַבְלֵי לֵדָה. עָלוּ מַחֲשָׁבוֹת שְׁפָלוֹת בְּלֵב הָעֶבֶד, וְנִגַּשׁ אֶל אִמְּךָ, וּכְשֶׁקָּרַב אֵלֶיהָ בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמָּהּ תּוֹעֵבָה. צָעֲקָה עָלָיו צְעָקָה גְדוֹלָה וְנִתְחַלְחֲלָה מִפָּנָיו וּמֵעָצְמַת מַה שֶּׁהִתְחַלְחֲלָה יָלְדָה אוֹתְךָ מִיָּד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּבָר עָלָה עָלֵינוּ בָּעֲרָבָה מֵעֵבֶר אַרְצֵנוּ אָבָק וְהִתְרוֹמֵם וְעָף עַד שֶׁסָּתַם אֶת הַיְקוּם. יָרֵא הֶעֶבֶד לְנַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד, וְהִכָּה אֶת הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בְחַרְבּוֹ וְהָרַג אוֹתָהּ מֵעֹז כַּעְסוֹ, וְרָכַב עַל סוּסוֹ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהָלַךְ הָעֶבֶד, סָר הָאָבָק מֵעַל אֲבִי אִמְּךָ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ שַׁלִּיט אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וְרָאָה אֶת אִמְּךָ הֲרוּגָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם מוּטָלָה עַל הָאָרֶץ. הָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְגָדַל צַעֲרוֹ, וְשָׁאַל אוֹתִי לְסִבַּת רְצִיחָתָהּ וּלְסִבַּת יְצִיאָתָהּ מִמְּדִינַת אָבִיהָ בַּסֵּתֶר. סִפַּרְתִּי לוֹ כָל זֶה מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וְזוֹהִי סִבַּת הָאֵיבָה שֶׁבֵּין תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ יָוָן וּבֵין תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת בַּגְדָאד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָשָׂאנוּ אֶת אִמְּךָ כְּשֶׁהִיא הֲרוּגָה, וְקָבַרְנוּ אוֹתָהּ בְּאַרְמוֹנָהּ. וְאוֹתְךָ נָשָׂאתִי אֲנִי וְגִדַּלְתִּיךָ וְתָלִיתִי עָלֶיךָ אֶת אֶבֶן־הַחֵן שֶׁהָיְתָה עִם אִמְּךָ הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, וּכְשֶׁגָּדַלְתָּ וְהִתְבַּגַּרְתָּ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לְסַפֵּר לְךָ אֶת אֲמִתַּת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁאִלּוּ הִגַּדְתִּי לְךָ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מִתְעוֹרְרוֹת בֵּינֵיכֶם מִלְחָמוֹת. וּכְבָר צִוַּנִי אֲבִי־אִמְּךָ לְהַסְתִּיר, וְלֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לַמְרוֹת מִצְוַת אֲבִי־אִמְּךָ הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה. וְזוֹהִי סִבַּת הַסְתָּרַת הַדָּבָר מִמְּךָ, וְהַסִּבָּה שֶׁלֹּא הוֹדַעְתִּיךָ שֶׁאָבִיךָ הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. וּכְשֶׁעָלִיתָ לְמַלְכוּת, סִפַּרְתִּי לְךָ מִקְצָת הַדָּבָר. וְלֹא הָיָה לִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעֲךָ כֻּלּוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, מֶלֶךְ־הַדּוֹר. וּכְבָר גִּלִּיתִי לְךָ אֶת הַסּוֹד וְאֶת הַהוֹכָחָה לַדָּבָר. זֶהוּ מַה שֶׁיֵּשׁ אֶצְלִי מִן הַדָּבָר, וְאַתָּה עֲשֵׂה כַּעֲצָתֶךָ”.

וְשָׁמְעוּ הַשְּׁבוּיִים מִפִּי הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ דְּבָרִים אֵלֶּה כֻּלָּם. מִיָּד צָעֲקָה נֻזְהַת אַלזַּמָאן צְעָקָה גְדוֹלָה וְאָמְרָה: “מֶלֶךְ זֶה רֻמְזָאן, אָחִי הוּא מֵאָבִי עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וְאִמּוֹ הִיא הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וַאֲנִי מַכִּירָה אֶת הַשִּׁפְחָה הַזֹּאת מַרְגָ’אנָה בָּרוּר הֵיטֵב”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן דְּבָרִים אֵלֶּה נִתְחַלְחַל וְנַעֲשָׂה נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ. הֵבִיא מִיָּד אֶת נֻזְהַת אַלזַּמָאן לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ נָטָה הַדָּם לַדָּם וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרָהּ. סִפְּרָה לוֹ אֶת הַסִּפּוּר, וְנִמְצְאוּ דְבָרֶיהָ מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי אוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה וְנִתְאַמֵּת לַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מִבְּנֵי עִרָאק מִבְּלִי כָל פִּקְפּוּק וְשֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק, וְשֶׁאָבִיו הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. קָם מִיָּד וְהִתִּיר אֲסוּרֵי אֲחוֹתוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. נִגְּשָׁה אֵלָיו וְנָשְׁקָה אֶת יָדָיו וְדָמְעוּ עֵינֶיהָ, וּבָכָה הַמֶּלֶךְ לְבִכְיָתָהּ. תְּקָפוּהוּ רַחֲמֵי אַחֲוָה וְנָטָה לִבּוֹ לְבֶן־אָחִיו הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן. קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו וְתָפַס אֶת הַחֶרֶב מִיַּד הַתַּלְיָן, וְהָיָה בָרִי לַשְּׁבוּיִים שֶׁהֵם נִשְׁמָדִים, כְּשֶׁרָאוּ מִמֶּנּוּ כָךְ, אַךְ הוּא צִוָּה לַהֲבִיאָם לְפָנָיו וּפָתַח חַבְלֵיהֶם וְאָמַר לְאוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה: “פָּרְשִׁי סִפּוּרֵךְ שֶׁסִּפַּרְתְּ לְחַבְרַיָּה זוֹ”. אָמְרָה אוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה: “דַּע הַמֶּלֶךְ, שֶׁזָּקֵן זֶה הוּא הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְהוּא הָעֵד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לִי, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת אֲמִתּוּת הָעִנְיָן”. נִגְשָׁה אֲלֵיהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד וְאֶל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד מִמַּלְכֵי הַיְּוָנִים וְהַפְרַנְקִים, וְסִפְּרָה לָהֶם אוֹתוֹ הַסִּפּוּר, כְּשֶׁהַמַּלְכָּה נֻזְהַת אַלזַּמָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְאֵלֶּה שֶׁאִתָּם מִן הַשְּׁבוּיִים מְאַשְּׁרִים אוֹתוֹ. כְּשֶׁגָּמְרָה סִפּוּרָהּ, נָפַל מֶבָּטָהּ שֶׁל הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה וְרָאֲתָהּ אֶת אֶבֶן־הַחֵן הַשְּׁלִישִׁית בְּעֵינָהּ, רֵעָה לִשְׁתֵּי אַבְנֵי־הַחֵן שֶׁהָיוּ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה, בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן. הִכִּירָהּ אוֹתָהּ וְצָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁצָּלַל חֲלַל־הַמָּקוֹם לְצַעֲקָתָהּ, וְאָמְרָה לַמֶּלֶךְ: “בְּנִי, דַּע שֶׁכְּבָר נִתּוֹסְפָה בְּשָׁעָה זוֹ אֲמִתּוּת בִּטְחוֹנִי, שֶׁכֵּן אֶבֶן־חֵן זוֹ שֶׁבְּצַוַּאר שָׁבוּי זֶה, דּוֹמָה לְאֶבֶן־הַחֵן שֶׁשַּׂמְתִּי בְצַוָּארְךָ, וַחֲבֶרְתָּהּ הִיא. וְשָׁבוּי זֶה בֶּן־אָחִיךָ הוּא, וְהוּא כָּאן־מָא־כָּאן”. פָּנְתָה הַשִּׁפְחָה אֶל כָּאן־מָא־כָּאן וְאָמְרָה לוֹ: “הַרְאֵנִי אֶבֶן־חֵן זוֹ, מֶלֶךְ הַזְּמַן”. הֱסִירָהּ מֵעַל צַוָּארוֹ וְהוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְאוֹתָהּ שִׁפְחָה אוֹמֶנֶת הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן. נָטְלָה אוֹתוֹ הֵימֶנּוּ, וְשָׁאֲלָה אֶת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן בִּדְבַר אֶבֶן־הַחֵן הַשְּׁלִישִׁית, נָתְנָה אוֹתָהּ לָהּ. כְּשֶׁהָיוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי־הַחֵן בְּיַד הַשִּׁפְחָה, הוֹשִׁיטָה אוֹתָן לַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְנִרְאֲתָה לוֹ אֲמִתּוּת הַהוֹכָחָה, וְנוֹכַח שֶׁדּוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו שֶׁל הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן הִנֵּהוּ, וְשֶׁאָבִיו הוּא הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן. קָם מִיָּד לִקְרַאת הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן וְחִבֵּק אוֹתוֹ, וְחִבֵּק אֶת הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן, וְעָלוּ הַצְּעָקוֹת מֵרֹב הַשְּׂמָחוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפוֹצָה הַשְּׁמוּעָה. הִכּוּ בִמְצִלְתַּיִם וּבְתֻפִּים וְחִלְּלוּ בַחֲלִילִים, וְרָבְתָה הַשִּׂמְחָה. וְשָׁמְעוּ צִבְאוֹת עִרָאק וְסוּרְיָה קוֹל עֲנוֹת הַיְּוָנִים, וְרָכְבוּ עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם. וְרָכַב הַמֶּלֶךְ אַלזִּבְּלִכָּאן וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, מַה סִּבַּת צְעָקוֹת וּשְׂמָחוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּצִבְאוֹת הַפְרַנְקִים וְהַיְּוָנִים”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִצְבָא עִרָאק, הִנֵּה כְבָר בָּאוּ וּבִקְשׁוּ לְהִלָּחֵם וְעָמְדוּ בְמַעַרְכוֹת הַקְּרָב וּמְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַדְּקִירָה. פָּנָה הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְרָאָה אֶת הַצְּבָאוֹת בָּאִים עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה. שָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר, וְהִגִּידוּ לוֹ. צִוָּה אֶת קֻצִ’יַ־פַכָּאן בַּת־אָחִיו שַׁרְכָּאן, שֶׁתֵּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד אֶל צְבָא סוּרְיָה וְעִרָאק, וְתוֹדִיעַ אוֹתָם מַה שֶּׁקָּרָה וְאֵרַע, וְשֶׁנִּתְגַלָּה שֶׁהַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא דוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן. מִהֲרָה קֻצִ’יַ־פַכָּאן בְּעַצְמָהּ, וּכְבָר עָבְרוּ מֵעָלֶיהָ הָרָעָה וְהַיָּגוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן, וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהוֹדִיעָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע מִן הַמְּאֹרָע, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן נִתְגַלָּה, שֶׁהוּא דוֹדָהּ וְדוֹדוֹ שֶׁל כָּאן־מָא־כָּאן אֲחִי־אֲבוֹתָם. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו מָצְאָה אוֹתוֹ כְּשֶׁעֵינוֹ בוֹכִיָּה מִפַּחַד עַל הַנְּסִיכִים וְעֵינֵי־הָעָם. פֵּרְשָׁה לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. נִתּוֹסְפָה שִׂמְחָתָם וּפָסַק אֶבְלָם, וְרָכַב הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן הוּא וְכָל הַגְּדוֹלִים וְעֵינֵי־הָעָם וְהָעֵדָה, וְעָבְרָה לִפְנֵיהֶם הַנְּסִיכָה קֻצִ’יַ־פַכָּאן עַד שֶׁהוֹבִילָה אוֹתָם לְאֹהֶל־תִּפְאַרְתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֵלָיו, מְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב עִם בֶּן־אָחִיו הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן, וּכְבָר נוֹעַץ אִתּוֹ הוּא וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן בְּעִנְיַן הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן, וְהִסְכִּימוּ לִמְסֹר לְיָדוֹ מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה וּלְהַנִּיחוֹ מוֹשֵׁל עָלֶיהָ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, וּכְפִי הַנָּהוּג, וְשֶׁהֵם יִכָּנְסוּ לְעִרָאק. מִנּוּ אֶת הַמֶּלֶךְ אַלזַּבְּלִכָּאן לִנְצִיב עַל דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה, וְצִוּוּ עָלָיו לִפְנוֹת וְלָלֶכֶת אֵלֶיהָ. פָּנָה וְהָלַךְ אֵלֶיהָ עִם צִבְאוֹתָיו. וְהָלְכוּ עִמּוֹ שָׁעָה אַחַת לְשֵׁם פְּרִידָה. אַחַר כָּךְ חָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְהִכְרִיזוּ בֵּין הַצָּבָא לְמַסָּע לְאֶרֶץ עִרָאק. הִתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַצְּבָאוֹת יַחַד, וְאָמְרוּ הַמְּלָכִים זֶה אֶל זֶה: "לֹא יָנוּחוּ לִבּוֹתֵינוּ וְלֹא יָשֹׁךְ זַעֲמֵנוּ אֶלָּא בִלְקִיחַת נְקָמָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר נָגֹל הַחֶרְפָּה בְּקַחְתֵּנוּ נָקָם מִן הַזְּקֵנָה שַׁוָאהִי הַמְכֻנֶּה דַ’את־אַלדַּוָאהִי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָסַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן עִם הַפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ וְרַבֵּי־מַלְכוּתוֹ. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן בְּדוֹדוֹ אֲחִי־אָבִיו הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וּבֵרַךְ אֶת הַשִּׁפְחָה מַרְגָ’אנָה, שֶׁהִיא הִיא שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם לִידֵי זֶה שֶׁהִכִּירוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. נָסְעוּ וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַרְצָם. שָׁמַע עַל אוֹדוֹתָם רַב שׁוֹמְרֵי־הַסַּף סָאסָאן, וְעָלָה וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְנָתַן לוֹ לְבוּשׁ־מַלְכוּת. יָשַׁב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן, וְהוֹשִׁיב אֶת בֶּן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן לְצִדּוֹ. אָמַר כָּאן־מָא־כָּאן לְדוֹדוֹ הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן: “אֵין לִמְלוּכָה זוֹ רָאוּי אֶלָּא אָתָּה”. אָמַר לוֹ: “חָלִילָה לֵאלֹהִים שֶׁאֶעֱמֹד לְךָ בְּדַרְכְּךָ בְּמַלְכוּתֶךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָעַץ לָהֶם הַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים בַּמְּלוּכָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם יִמְשֹׁל יוֹם, וְנִתְרַצּוּ בְכָךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשְּׁנֵיהֶם הִסְכִּימוּ, שֶׁכָּל אֶחָד יִמְשֹׁל יוֹם. עָרְכוּ מִשְׁתָּאוֹת וְזָבְחוּ זְבָחִים, וְרָבְתָה הַשִּׂמְחָה, וְהִמְשִׁיכוּ בָזֶה זְמַן מִן הַזְּמָן. וְהָיָה כָל זֶה כְּשֶׁהַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן מְבַלֶּה לֵילוֹתָיו עִם בַּת־דּוֹדוֹ קֻצִ’יַ־פַכָּאן, וְאַחֲרֵי אוֹתוֹ הַזְּמַן, בְּעוֹד הֵם יוֹשְׁבִים שְׂמֵחִים בְּחַיֵּיהֶם וְסִדּוּר עִנְיָנֵיהֶם, נִגְלָה לָהֶם אָבָק שֶׁעָלָה וְעָף עַד שֶׁמִּלֵּא אֶת הַיְקוּם, וּכְבָר בָּא אֲלֵיהֶם סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים צוֹוֵחַ וְקוֹרֵא לְעֶזְרָה, וְהוּא מְצָעֵק וְאוֹמֵר: “הוֹי מַלְכֵי־הַדּוֹר, כֵּיצַד זֶה יִתָּכֵן שֶׁאֵצֵא בְשָׁלוֹם מֵאַרְצוֹת הַכּוֹפְרִים וְאֶהְיֶה לָבַז בְּאַרְצְכֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ הַיּשֶׁר וְהַבִּטְחָה?” נִגַּשׁ אֵלָיו הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. אָמַר לוֹ: “אֲנִי סוֹחֵר מִן הַסּוֹחֲרִים, וְהָיִיתִי נֶעְדָּר מִן הַמּוֹלֶדֶת זְמַן אָרֹךְ, וְנִשְׁתַּקַּעְתִּי בָאֲרָצוֹת עֶשְׂרִים תְּקוּפוֹת שָׁנָה, וְעִמִּי מִכְתָּב מִמְּדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁכְּתָבוֹ לִי הַמָּנוֹחַ הַמֶּלֶךְ שַׁרְכָּאן. וְסִבַּת הַדָּבָר הָיְתָה שֶׁנָּתַתִּי לוֹ בְמַתָּנָה נַעֲרָה. וְהִנֵּה כְּשֶׁקָּרַבְתִּי לְאֶרֶץ זוֹ, הָיוּ עִמִּי מֵאָה מַשָּׂא חֲפָצִים יִקְרֵי־עֶרֶךְ מֵהֹדּוּ שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתָם לְבַגְדָאד שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה לָכֶם וּמְקוֹם מִבְטָחִים שֶׁלָּכֶם וּמוֹשַׁב מִשְׁפַּטְכֶם – הַצֶּדֶק שֶׁלָּכֶם, יָצְאוּ עָלֵינוּ עַרְבִים וְעִמָּם כֻּרְדִּים, שָׁנִּקְבְּצוּ מִכָּל הָאָרֶץ, וְהָרְגוּ אֶת אֲנָשַׁי וּבָזְזוּ אֶת רְכוּשִׁי. זוֹהִי פָרָשַׁת מַצָּבִי”. בָּכָה הַסּוֹחֵר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְנָפַל מִתְעַוֵּת וְהִתְאוֹנֵן. רִחֵם עָלָיו הַמֶּלֶךְ וְחָס עָלָיו, וְכֵן רִחֵם עָלָיו בֶּן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן וְנִשְׁבְּעוּ שֶׁיֵּצְאוּ עֲלֵיהֶם לַקְּרָב. יָצְאוּ עֲלֵיהֶם עִם מֵאָה פָרָשׁ, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף אִישׁ, וְאוֹתוֹ הַסּוֹחֵר נוֹסֵעַ עִמָּם לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ אוֹתוֹ הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁקָּרְבוּ לְעֵמֶק מֻשְׁפָּע בִּנְהָרוֹת וְרַב־הָעֵצִים. מָצְאוּ שֶׁהָאֲנָשִׁים כְּבָר נִתְפַּזְּרוּ, וְחִלְּקוּ בֵינֵיהֶם מַשְׂאוֹת אוֹתוֹ הַסּוֹחֵר, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא מִקְצָתָם. חָגוּ סָבִיב לָהֶם חוּגָה שֶׁל פָּרָשִׁים וְהִקִּיפוּ אוֹתָם מִכָּל עֵבֶר. קָרְאוּ עֲלֵיהֶם קְרִיאַת־הַמִּלְחָמָה, הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא וּבֶן־אָחִיו כָּאן־מָא־כָּאן. לֹא עָבְרָה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת, עַד שֶׁלָּקְחוּ בַּשְּׁבִי אֶת כֻּלָּם. וְהָיוּ בְעִנְיָן זֶה שְׁלשׁ מֵאוֹת פָּרָשִׁים אֲסוּרִים מִן הָעֵרֶב־הָרַב שֶׁל הַבְּדוּאִים. כְּשֶׁלָּקְחוּ אוֹתָם בַּשֶּׁבִי, נָטְלוּ מֵהֶם מַה שֶּׁהָיָה עִמָּם מֵרְכוּשׁ־הַסּוֹחֵר, וּכְבָלוּם בִּכְבָלִים וְהֶעֱלוּ אוֹתָם לִמְדִינַת בַּגְדָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן הוּא וּבֶן־אָחִיו הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן עַל כִּסֵּא מַלְכוּת אֶחָד בְּיַחַד. הִצִּיגוּ אֶת כֻּלָּם לִפְנֵיהֶם. שָׁאֲלוּ אוֹתָם לְמַצָּבָם וּבִדְבַר מַנְהִיגֵיהֶם. אָמְרוּ: “אֵין לָנוּ מַנְהִיגִים זוּלַת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, וְהֵם שֶׁאָסְפוּ אֶת אַנְשֵׁי כָל הַמְּחוֹזוֹת וְהָאֲרָצוֹת”. אָמְרוּ לָהֶם: “צַיְּנוּ אוֹתָם לָנוּ מִתּוֹכְכֶם”. צִיְּנוּ אוֹתָם. צִוּוּ לִתְפֹּשׂ אוֹתָם וּלְשַׁחְרֵר אֶת שְׁאָר חַבְרֵיהֶם, אַחֲרֵי שֶׁיִּקְּחוּ מֵהֶם כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ עִמָּם וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר. בָּדַק הַסּוֹחֵר אֶת אֲרִיגָיו וְאֶת מָמוֹנוֹ וּמָצָא שֶׁכְּבָר אָבַד הָרֶבַע מִמֶּנּוּ. הִבְטִיחוּ אוֹתוֹ שֶׁהֵם יַעֲמִידוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁאָבַד מִמֶּנּוּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצִיא הַסּוֹחֵר שְׁנֵי מִכְתָּבִים, הָאֶחָד מֵהֶם בִּכְתָב־יָדוֹ שֶׁל שַׁרְכָּאן וְהַשֵּׁנִי בִכְתָב־יָדָהּ שֶׁל נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. וְהָיָה הַסּוֹחֵר זֶה שֶׁקָּנָה אֶת נֻזְהַת־אַלזַּמָאן מִן הַבְּדוּאִי כְּשֶׁהִיא בְתוּלָה, וְהִגִּישָׁהּ בְמַתָּנָה לְאָחִיהָ שַׁרְכָּאן, וְאֵרַע בֵּינָהּ וּבֵין אָחִיהָ מַה שֶּׁאֵרַע. עָמַד הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן עַל שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים, וְהִכִּיר כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ שַׁרְכָּאן, וְשָׁמַע סִפּוּר דּוֹדָתוֹ אֲחוֹת־אָבִיו נֻזְהַת־אַלזַּמָאן. נִכְנַס אֵלֶיהָ עִם אוֹתוֹ הַמִּכְתָּב הַשֵּׁנִי שֶׁכָּתְבָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ מָמוֹנוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּאן־מָא־כָּאן אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. הִכִּירָה אוֹתוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן וְהִכִּירָהּ אֶת כְּתָב־יָדָהּ. וְצִוְּתָה לְהַגִּישׁ מַתָּנוֹת לַסּוֹחֵר, וְצִוְּתָה עָלָיו אֶת אָחִיהָ אֶת הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וְאֶת בֶּן־אָחִיהָ הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן, וְצִוּוּ שְׁנֵיהֶם לָתֵת לוֹ מָמוֹן וַעֲבָדִים וּנְעָרִים לְשֵׁרוּתוֹ. וְשָׁלְחָה לוֹ נֻזְהַת אַלזַּמָאן מֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן מִן הַמָּמוֹן וַחֲמִשִּׁים מַשָּׂא גָמָל מִן הַסְּחוֹרָה וַחֲפָצִים יִקְרֵי־עֵרֶך, וְשָׁלְחָה אֵלָיו לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיָּבוֹא לְפָנֶיהָ. כְּשֶׁבָּא, יָצְאָה אֵלָיו וְשָׁאֲלָה לוֹ לְשָׁלוֹם, וְהוֹדִיעָה לוֹ שֶׁהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן, וְשֶׁאָחִיהָ הוּא הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן וּבֶן־אָחִיהָ הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן. שָׂמַח הַסּוֹחֵר בְּכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ לְצֵאתָהּ מִכָּל רָע בְּשָׁלוֹם, וּלְהִתְחַבְּרָהּ עִם אָחִיהָ וְעִם בֶּן־אָחִיהָ, וְנָשַׁק אֶת יָדֶיהָ, וְהוֹדָה לָהּ עַל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עִמּוֹ, וְאָמַר לָהּ: “חַי־אֱלֹהִים לֹא הָלְכָה לְאִבּוּד הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ”. נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ, וְעָמַד הַסּוֹחֵר אֶצְלָם שְׁלשָׁה יָמִים וְנִפְרַד מֵהֶם וְנָסַע לְאֶרֶץ סוּרְיָה.

אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ הַמְּלָכִים אֶת שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַלִּסְטִים, שֶׁהָיוּ רָאשֵׁי מְלַסְטְמֵי־הַדְּרָכִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתָם לְעִנְיָנָם. נִגַּשׁ אֶחָד מֵהֶם וְאָמַר: “דְּעוּ שֶׁאֲנִי אָדָם בְּדוּאִי הַיּוֹשֵׁב עַל דְּרָכִים לַחְטֹף אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת לִמְכֹּר אוֹתָם לְסוֹחֲרִים. וְנִשְׁאַרְתִּי בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן רַב עַד יָמִים אֵלֶּה. עֲקָבַנִי הַשָּׂטָן וּבָאתִי בְהֶסְכֵּם עִם אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם הַפּוֹשְׁעִים לַעֲמֹד בְּרֹאשׁ הָאֲסַפְסוּף הַזֶּה מִן הַבְּדוּאִים וְהָאֲרָצוֹת, לְשֵׁם בִּזַּת מָמוֹן וּלְלַסְטֵם בַּדְּרָכִים אֶת הַסּוֹחֲרִים. אָמְרוּ לוֹ הַמְּלָכִים: סַפֵּר לָנוּ אֶת הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁרָאִיתָ בַּחֲטִיפָתְךָ אֶת הַתִּינוֹקוֹת וְאֶת הַנְּעָרוֹת”. אָמַר לָהֶם: “הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי, מַלְכֵי־הַדּוֹר, הָיָה לִפְנֵי שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, חָטַפְתִּי נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת יְרוּשָׁלַיִם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. וְהָיְתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מְשָׁרֶתֶת, נְעָלֶיהָ בְּלוּיוֹת וְעַל רֹאשָׁהּ מַטְלִית שֶׁל אַדֶּרֶת. רָאִיתִי אוֹתָהּ, וּכְבָר יָצְאָה מִן הָאַכְסַנְיָה. חֲטַפְתִּיהָ בְעָרְמָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְנָשָׂאתִי אוֹתָהּ עַל גָּמָל וְהוֹבַלְתִּיהָ. וְהָיָה בְדַעְתִּי לְהוֹלִיכָהּ אֶל בְּנֵי־שִׁבְטִי בַמִּדְבָּר, וְלָשִׂים אוֹתָהּ אֶצְלִי רוֹעָה אֶת הַגְּמַלִּים וְאוֹסֶפֶת אֶת הַגְּלָלִים מִן הָעֵמֶק. בָּכְתָה בְכִי מָר. נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ וְהִכֵּיתִי אוֹתָהּ מַכּוֹת מַדְאִיבוֹת וּלְקַחְתִּיהָ לִמְדִינַת דַּמֶשֶׂק. רָאָה אוֹתָהּ עִמִּי סוֹחֵר אֶחָד, נִתְבַּלְבְּלָה דַעְתּוֹ עָלָיו כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ, שֶׁכֵּן מָצְאָה בְעֵינָיו חֵן צַחוּת לְשׁוֹנָהּ, וּבִקֵּשׁ לִקְנוֹתָהּ מִמֶּנִּי. וְלֹא פָסַק מִלְּהוֹסִיף עַל מְחִירָהּ עַד שֶׁמְּכַרְתִּיהָ לוֹ בְמֵאָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. וּבְשָׁעָה שֶׁמָּסַרְתִּי אוֹתָהּ לוֹ, רָאִיתִי מִמֶּנָּה צַחוּת לָשׁוֹן מְרֻבָּה. וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהַסּוֹחֵר הִלְבִּישׁ אוֹתָהּ לְבוּשִׁים נָאִים, וְהִגִּישׁ אוֹתָהּ מַתָּנָה לַמֶּלֶךְ מוֹשֵׁל דַּמֶשֶׂק, וְנָתַן לוֹ זֶה בְעֵרֶךְ הַסְּכוּם כִּפְלַיִם. וְזֶהוּ, מַלְכֵי־הַדּוֹר, הַמֻּפְלָא בְמַה שֶּׁאֵרַע לִי. וּבְחַיַּי אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁמְּעַט הָיָה הַמְּחִיר שֶׁנָּתַן בְּאוֹתָהּ נַעֲרָה”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הַמְּלָכִים סִפּוּר זֶה הִשְׁתָּאוּ, וּכְשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת־אַלזַּמָאן מִפִּי הַבְּדוּאִי מַה שֶּׁסִּפֵּר, נֶהְפַּךְ הָאוֹר שֶׁבְּפָנֶיהָ לַחֲשֵׁכָה וְצָעֲקָה וְאָמְרָה לְאָחִיהָ רֻמְזָאן: “הֲרֵי זֶהוּ הַבְּדוּאִי שֶׁחֲטָפַנִי מִירוּשָׁלַיִם, הוּא בְעַצְמוֹ, בְּלִי כָל סָפֵק”. סִפְּרָה לָהֶם נֻזְהַת־אַלזַּמָאן כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ בִימֵי נָכְרָהּ, מִן הַצָּרוֹת וְהַמַּכּוֹת וְהָרָעָב וְהַבּוּז וְהַקָּלוֹן. אָמְרָה לָהֶם: “עַכְשָׁו מֻתָּר לִי לְהָרְגוֹ”. תָּפְסָה בְּיָדָהּ חֶרֶב וְקָמָה עַל הַבְּדוּאִי לְהָרְגוֹ. צָעַק וְאָמַר: “הוֹי מַלְכֵי־הַדּוֹר, אַל תַּנִּיחוּ אוֹתָהּ לַהֲרֹג אוֹתִי, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶּׁאֵרַע לִי מִן הַפְּלָאוֹת”. אָמַר לָהּ בֶּן־אָחִיהָ: “יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, דוֹדָתִי אֲחוֹת־אָבִי. הַנִּיחִי לוֹ, שֶׁיְּסַפֵּר לָנוּ סִפּוּרוֹ, וְאַחַר־כָּךְ עֲשִׂי מַה שָּׁאַתְּ רוֹצָה”. חָזְרָה בָהּ מֵעָלָיו. אָמְרוּ לוֹ הַמְּלָכִים: “עַכְשָׁו סַפֵּר לָנוּ סִפּוּרְךָ”. אָמַר לָהֶם: “מַלְכֵי־הַדּוֹר, אִם אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר נִפְלָא, תִּמְחֲלוּ לִי דָמִי?” אָמְרוּ לוֹ: “הֵן”. הִתְחִיל הַבְּדוּאִי מְסַפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְאָמַר:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַבְּדוּאִי חַמָּאד

מאת

אלמוני/ת

דְּעוּ, שֶׁבַּלַּיְלָה אֶחָד לִפְנֵי זְמַן קָצָר, נָדְדָה שְׁנָתִי עַד מְאֹד, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁעוֹד יָאִיר הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קַמְתִּי תֵכֶף וּמִיָּד וְחָגַרְתִּי חַרְבִּי וְרָכַבְתִּי עַל סוּסִי וְקָשַׁרְתִּי רָמְחִי וְיָצָאתִי מְבַקֵּשׁ לָצוּד צֵיד חַיַּת־בָּר וּצְבִי וְאַיָּל. בָּאָה לִקְרָאתִי חֲבוּרַת בְּנֵי־אָדָם בַּדֶּרֶךְ וּשְׁאֵלוּנִי לִמְחוֹז חֶפְצִי. הִגַּדְתִּי לָהֶם. אָמְרוּ לִי: “בְּנֵי לְוָיָה אֲנַחְנוּ לְךָ”. נָסַעְנוּ יַחְדָּו. וּבְעוֹד אָנוּ מְהַלְּכִים, הוֹפִיעָה לְפָנֵינוּ בַת־יַעֲנָה. שַׂמְנוּ אוֹתָהּ לָנוּ לְמַטָּרָה, וּבָרְחָה מִפָּנֵינוּ פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ, לֹא פָסְקָה מִלִּבְרֹחַ וַאֲנַחְנוּ רוֹדְפִים אַחֲרֶיהָ עַד לִשְׁעַת־הַצָּהֳרַיִם, עַד שֶׁהִכְנִיסָה אוֹתָנוּ לְתוֹךְ מִדְבָּר, לֹא צֶמַח בּוֹ וְלֹא מַיִם, וְלֹא שָׁמַעְנוּ מִתּוֹכוֹ אֶלָּא לְחִישַׁת נְחָשִׁים וְזַעֲקַת רוּחוֹת וְיִלְלַת שֵׁדִים הַמַּתְעִים אֶת הַנּוֹסְעִים בְּדַרְכָּם בַּמִּדְבָּר לְטָרְפָם. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם נֶעֶלְמָה בַת־הַיַּעֲנָה מֵעֵינֵינוּ, מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְנוּ אִם עָפָה לַשָּׁמַיִם אוֹ שָׁקְעָה בָאָרֶץ. הֵסַבְנוּ אֶת רָאשֵׁי סוּסֵינוּ וּבִקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת מִכָּאן. תָּקְפָה אוֹתָנוּ הַחַמָּה, וְצָמֵאנוּ צִמָּאוֹן קָשֶׁה, וְעָמְדוּ סוּסֵינוּ מִלֶּכֶת, וְהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁאָנוּ מֵתִים. בְּעוֹד אָנוּ בְכָךְ רָאִינוּ מֵרָחוֹק כַּר דֶּשֶׁא נִרְחָב, וּבוֹ אַיָּלוֹת שָׂשׂוֹת וּמְקַפְּצוֹת, וְשָׁם אֹהֶל נָטוּי, וּבְצַד הָאֹהֶל סוּס אָסוּר וְרֹאשׁ מַבְרִיק שֶׁל רֹמַח תָּקוּעַ בָּאָרֶץ. שָׁבָה אֵלֵינוּ נַפְשֵׁנוּ אַחֲרֵי הַיֵּאוּשׁ, וְהֵסַבְנוּ אֶת רָאשֵׁי סוּסֵינוּ כְּלַפֵּי אוֹתוֹ אֹהֶל, מְבַקְּשִׁים לְהַגִּיעַ אֶל כַּר־הַדֶּשֶׁא וְאֶל הַמַּיִם. עָמַדְנוּ לְיַד מַעְיָן וְשָׁתִינוּ וְהִשְׁקֵינוּ אֶת סוּסֵינוּ. תָּקְפָה אוֹתִי הִתְלַהֲבוּת שֶׁל קַלּוּת דַּעַת וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל פִּתְחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אֹהֶל, וְרָאִיתִי בְתוֹכוֹ בָּחוּר שֶׁלֹּא צָמַח לוֹ עֲדַיִן סִימַן זָקָן, וְהוּא כַיָּרֵחַ בְּהִתְחַדְּשׁוֹ, וּלִימִינוֹ נַעֲרָה דַקַּת־הַגִּזְרָה כְּעֵץ הַצַּפְצָפָה. כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, נִכְנְסָה אַהֲבָתָהּ בְּלִבִּי. נָתַתִּי שָׁלוֹם לְאוֹתוֹ בָחוּר וְהֶחֱזִיר לִי שָׁלוֹם. אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי בֶּן־בְּדוּאִים, הַגֵּד לִי מִי אַתָּה, וּמַה הִיא לְךָ נַעֲרָה זוֹ שֶׁאֶצְלְךָ?” כָּבַשׁ הַבָּחוּר אֶת פָּנָיו בְּקַרְקַע שָׁעָה אַחַת. אַחַר־כָּךְ הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “הַגֵּד לִי אַתָּה, מִי אַתָּה וּמַה הוּא הַסּוּס שֶׁעִמְּךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי חַמָּאד אִבְּן אַלְפַזָארִי הַפָּרָשׁ שֶׁיָּצָא טִיבוֹ, וְהַנֶּעֱרָךְ בֵּין הַבְּדוּאִים שָׁקוּל כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ מֵאוֹת פָּרָשִׁים. וַאֲנַחְנוּ יָצָאנוּ מִמְּקוֹמֵנוּ מְבַקְּשִׁים צֵיד חַיַּת בָּר וּצְבִי וַאַיָּל, וּמְצָאָנוּ צִמָּאוֹן וְשַׂמְתִּי פָנַי אֶל פֶּתַח אֹהֶל זֶה, אוּלַי אֶמְצָא אֶצְלְכֶם מַשְׁקֵה־מַיִם”. כְּשֶׁשָּׁמַע מִפִּי דְבָרִים אֵלֶּה, פָּנָה אֶל הָעַלְמָה הַנָּאָה וְאָמַר: “תְּנִי לְאִישׁ זֶה מַיִם, וּמַה שֶּׁנִּמְצָא עִמָּנוּ מִן הַמַּאֲכָל”. קָמָה הַנַּעֲרָה גוֹרֶרֶת שׁוּלֵי בִגְדָהּ וְאֶצְעָדוֹת זָהָב נוֹקְשׁוֹת בְּרַגְלֶיהָ, וְהִיא נִתְקֶלֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, וְנֶעֶלְמָה זְמַן מֻעָט. אַחַר־כָּך חָזְרָה וּבְיָדָהּ הַיְמָנִית כְּלִי־כֶסֶף מָלֵא מַיִם קָרִים, וּבְיָדָהּ הַשְּׂמָאלִית קְעָרָה מְלֵאָה תְּמָרִים וְחָלָב וּמַה שֶּׁנִּמְצָא אִתָּם מִבְּשַׂר הַצַּיִד. וְלֹא הָיָה בִי כֹחַ לָקַחַת מִן הַנַּעֲרָה לֹא מַאֲכָל וְלֹא מַשְׁקֶה מֵעֹז אַהֲבָתִי אֵלֶּיהָ. וְנָשָׂאתִי בְּהֶגְיוֹן־לִבִּי שְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה וְאָמַרְתִּי:

כְּאִלּוּ הַסִּקְרָא הַכֵּהָה עֲלֵי כַפֶּיהָ,

עוֹרֵב עֲלֵי שֶׁלֶג לָבָן נִצָּב עוֹמֵד.

תִּרְאֶה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ לְפָנֶיהָ

בְּקִרְבָתָהּ, זֶה אָבַד זָהֳרוֹ וְזֶה מְפַחֵד.

אַחֲרֵי שֶׁאָכַלְתִּי וְשָׁתִיתִי, אָמַרְתִּי לַבָּחוּר: “הוֹי נְשׂוּא־פָנִים שֶׁבָּעַרְבִים. דַּע שֶׁהֶעֱמַדְתִּיךָ עַל עִנְיָנִי לַאֲמִתּוֹ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתּוֹדִיעֵנִי עַל מַצָּבְךָ, וְתַעֲמִידֵנִי עַל סִפּוּרְךָ לַאֲמִתּוֹ”. אָמַר הַבָּחוּר: “בַּאֲשֶׁר לְעַלְמָה זוֹ, הֲרֵי הִיא אֲחוֹתִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁתַּשִּׂיאֶנָּה לִי מֵרָצוֹן, וְאִם לָאו אֲנִי הוֹרֵג אוֹתְךָ וְלוֹקְחָהּ בְּעַל־כָּרְחֲךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כָּבַשׁ הַבָּחוּר אֶת פָּנָיו בַּקַּרְקַע. אַחַר־כָּךְ נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֵלַי וְאָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ כְּשֶׁהִתְיַמַּרְתָּ שָׁאַתָּה פָּרָשׁ יָדוּעַ וְגִבּוֹר יָדוּעַ לְשֵׁם, וְשֶׁהִנְּךָ אֲרִי הָעֲרָבָה. וְאוּלָם אִם אַתֶּם מִתְנַפְּלִים עָלַי וְהוֹרְגִים אוֹתִי וְלוֹקְחִים אֶת אֲחוֹתִי, יִהְיֶה זֶה לָכֶם לְבוּז, וְאִם אָמְנָם גִּבּוֹרִים אַתֶּם כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתֶּם, הַיְנוּ שֶׁהִנְּכֶם אַבִּירִים הַמִּתְנַפְּלִים עַל אַדִּירִים, וְאֵינְכֶם חוֹשְׁשִׁים לְמִלְחָמָה וְלִקְרָב, הִנֵּה תְּנוּ לִי זְמַן לֹא רַב עַד שֶׁאֶלְבַּשׁ כְּלֵי מִלְחַמְתִּי וְאֶחְגֹּר אֶת חַרְבִּי וְאֶקְשֹׁר אֶת רָמְחִי וְאֶרְכַּב עַל סוּסִי, וְנֵצֵא אֲנִי וְאַתֶּם אֶל הַמַּעֲרָכָה. וְאִם אֲנִי מְנַצֵּחַ אֶתְכֶם הֲרֵינִי הוֹרֶגְכֶם עַד לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּכֶם, וְאִם תְּנַצְּחוּ אוֹתִי וְתַהַרְגוּנִי, הֲרֵי הָעַלְמָה הַזֹּאת, אֲחוֹתִי, לָכֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ דְבָרִים אֵלֶּה, אָמַרְתִּי לוֹ: “מִשְׁפַּט־צֶדֶק הוּא זֶה, וְאֵין חִלּוּקֵי־דֵעוֹת בֵּינֵינוּ”. הֶחֱזַרְתִּי אֶת רֹאשׁ סוּסִי לְאָחוֹר, וְגָדַל טֵרוּף־דַּעְתִּי מֵאַהֲבָתִי לְאוֹתָהּ נַעֲרָה. חָזַרְתִּי אֶל חֲבֵרַי, וְתֵאַרְתִּי לִפְנֵיהֶם יָפְיָהּ וְחִנָּהּ, וִיפִי הַבָּחוּר שֶׁאֶצְלָהּ וְאֹמֶץ־לִבּוֹ וְעֹז רוּחוֹ, וְאֵיךְ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יֵצֵא לַקְּרָב נֶגֶד אֶלֶף פָּרָשִׁים. סִפַּרְתִּי לַחֲבֵרַי כָּל מַה שֶּׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ הָאֹהֶל מִן הַהוֹן וּכְלִי־הַיְּקָר, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “דְּעוּ שֶׁבָּחוּר זֶה אֵינוֹ יוֹשֵׁב בּוֹדֵד רָחוֹק מִשִּׁבְטוֹ בְאֶרֶץ זוֹ, אֶלָּא מִהְיוֹתוֹ בַּעַל אֹמֶץ־לֵב עָצוּם. וַהֲרֵינִי מַצִּיעַ לִפְנֵיכֶם, שֶׁזֶּה שֶׁיַּהֲרֹג אֶת הָעֶלֶם הַזֶּה, יִקַּח לוֹ אֶת אֲחוֹתוֹ”. אָמְרוּ לִי: “מְרֻצִּים אָנוּ בְכָךְ”. לָבְשׁוּ חֲבֵרַי אֶת כְּלֵי־מִלְחַמְתָּם וְרָכְבוּ עַל סוּסֵיהֶם וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַבָּחוּר, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ לָבוּשׁ כְּלֵי־מִלְחַמְתּוֹ וְרָכוּב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר. חָשָׁה אֵלָיו אֲחוֹתוֹ וְנִתְלְתָה בְּמִשְׁוַרְתּוֹ וְהִרְטִיבָה צְעִיפָהּ בְּדִמְעוֹתֶיהָ, כְּשֶׁהִיא קוֹרֵאת: “אוֹי וָשֶׁבֶר” מִתּוֹךְ פַּחְדָּהּ שֶׁפָּחֲדָה עַל אָחִיהָ, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לִפְנֵי אֵל אֶתְלוֹנֵן עַל הָעִנּוּי וְהַיָּגוֹן גַּם יַחַד,

אוּלַי אֱלֹהֵי כִּסֵּא־הַכָּבוֹד יֶאֱכַף עֲלֵיהֶם פַּחַד.

יַחְפְּצוּן לַהֲרֹג אֶת אָחִי בְּזָדוֹן,

בְּאֵין כָּל סִבָּה לְהָרְגוֹ וְלֹא עָוֹן.

כִּי אַבִּיר הִנְּךָ יָדַע כָּל פָּרָשׁ סוּס יִרְכָּב,

וְכִי הָאַמִּיץ אַתָּה בְּכָל אֲשֶׁר בְּמִזְרָח וּבְמַעֲרָב,

תָּגֵן עַל אֲחוֹתְךָ אֲשֶׁר אֵין יָדָהּ לְאֵל,

כִּי אַתָּה אָחִיהָ, וְעָלֶיךָ לָאֵל תִּתְפַּלֵּל.

אַל תַּעֲזֹב אֶת הָאוֹיְבִים כּוֹבְשִׁים אֶת רוּחִי,

נִשְׁמָתִי יִקָּחוּנִי כִּכְפוּיָה וְיִשְׁבּוּנִי בְּעַל כָּרְחִי.

בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי אֲשֶׁר לֹא אֶחְיֶה,

בְּעִיר לֹא תְהִי בָהּ, וְאִם גַּם מְלֵאָה טוֹב תִּהְיֶה,

וְאָמִית עַצְמִי מִתְּשׁוּקָה אֵלֶיךָ בְּרָצוֹן,

וּתְהִי רְפִידָתִי עָפָר וּבַקֶּבֶר אֶשְׁכֹּן.

כְּשֶׁשָּׁמַע אָחִיהָ אֶת שִׁירָהּ, בָּכָה בְכִי מָר, וְהֵסֵב אֶת רֹאשׁ סוּסוֹ אֶל אֲחוֹתוֹ וְעָנָה לְשִׁירָתָהּ וְאָמַר:

עִמְדִי וְהַבִּיטִי נִפְלָאוֹת אֲחוֹלֵל הַיּוֹם,

עֵת נִפָּגֵשׁ וְאַכֵּם לֹא אַשְׁאִיר בָּם מְתֹם,

וְאִם יֵצֵא לִקְרָאתִי הַלַּיִשׁ בְּרֹאשָׁם,

וְאַמִּיץ־הַלֵּב וְהֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת בְּקִרְבָּם,

הִנֵּה אַשְׁקֶנּוּ מַכַּת שִׁבְטֵנוּ בְנֵי תַעַלָּבּ,

וְאַשְׁאִיר אֶת הָרֹמַח שׁוֹקֵעַ תּוֹךְ פְּרָקָיו.

וְאִם לֹא אֶלָּחֵם לָךְ אֲחוֹתִי, הִנֵּה כִי אָז

רַק הָרוּג אֱהִי, לְעוֹף הַשָּׁמַיִם לָבַז.

לְמַעֲנֵךְ אֶלָּחֵם כְּכָל אֲשֶׁר אוּכַל, לְכָבוֹד לִי יֵחָשֵׁב.

סִפּוּר הוּא זֶה סְפָרִים יְמַלֵּא, אַחֲרֵינוּ יִכָּתֵב.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “אֲחוֹתִי, שִׁמְעִי מַה שֶּׁאַגִּיד לָךְ וּמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתָךְ”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹמַעַת אֲנִי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. אָמַר לָהּ: “אִם אֶשָּׁמֵד, אַל תִּשָּׁמְעִי לְאִישׁ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה סָפְקָה עַל פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: “חָלִילָה לֵאלֹהִים, אָחִי, שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ חָלָל וְאֶמְסֹר עַצְמִי בְיַד הָאוֹיְבִים”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח הַבָּחוּר אֶת יָדוֹ אֵלֶיהָ, וְהֵסִיר אֶת צְעִיפָהּ מֵעַל פָּנֶיהָ, וְהִזְהִירָה לְעֵינֵינוּ צוּרָתָהּ כַּשֶּׁמֶשׁ מִתַּחַת לָעֲנָנִים. נָשַׁק לָהּ בֵּין שְׁתֵּי עֵינֶיהָ וְנִפְרַד מִמֶּנָּה. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמַר לָנוּ: “פָּרָשִׁים, הַאִם אוֹרְחִים אַתֶּם, אוֹ מַכָּה וּדְקִירָה בְבַקָּשַׁתְכֶם? אִם אוֹרְחִים אַתֶּם, הִנֵּה הֵיטִיבוּ בַכֵּרָה אֶת לִבְּכֶם. אַךְ אִם הַיָּרֵחַ הַמֵּאִיר בִּשְׁאֵלַתְכֶם, הֲרֵי יֵצֵא מִכֶּם פָּרָשׁ אַחֲרֵי פָּרָשׁ אֶל שְׂדֵה הַקְּרָב, וְאֶל מְקוֹם הַמִּלְחָמָה וְהַמַּדְקֵרוֹת יִקְרַב”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצָא אֵלָיו פָּרָשׁ אַמִּיץ־לֵבָב, אָמַר לוֹ הַבָּחוּר: “מַה שִּׁמְךָ וְשֵׁם אָבִיךָ מַה הוּא? שֶׁכֵּן נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁמִּי שֶׁשְּׁמוֹ כִּשְׁמִי וּכְשֵׁם אָבִי שֵׁם אָבִיהוּ, אֵין אֲנִי הוֹרְגֵהוּ. וְאִם כֵּן הִנֶּךָ, הֲרֵינִי מוֹסֵר אֶת הַנַּעֲרָה אֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “בִּלָאל שְׁמִי” עָנָה אוֹתוֹ הַבָּחוּר וְאָמַר:

שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּאָמְרְךָ: “בִּלָאל”

וּבְכָזָב בָּאת וּבְנִכְלֵי מְתֻחְבָּל,

אִם עַז לִבֶּךָ הִנֵּה לִדְבָרִי קְשַׁב,

אֲנִי מַפִּיל אַרְצָה גִבּוֹרִים בַּמֶּרְחָב,

וְלִי חֶרֶב כְּחֶרְמֵשׂ־יָרֵחַ חַדָּה,

עֲמֹד אֵפוֹא בִּפְנֵי מַדְקֵרָה הָרִים מַחֲרִידָה.

אַחַר־כָּךְ הִתְנַפְּלוּ זֶה עַל זֶה. דָקַר אוֹתוֹ הַבָּחוּר בְּחָזֵהוּ וְיָצָא חֹד הַחֶרֶב מִגַּבֵּהוּ. יָצָא אֵלָיו שֵׁנִי. אָמַר לוֹ הַבָּחוּר:

הוֹי כֶּלֶב מִזֻּהֲמָא יָלוּד,

אֵיךְ יִיקַר מְחִיר עֶרְכּוֹ יָרוּד?

רַק לָבִיא אֲצִיל מִשְׁפָּחוֹת,

לֹא יָשִׁית לֵב לִשְׁאוֹן מַעֲרָכוֹת.

לֹא נָתַן לוֹ הַבָּחוּר שְׁהוּת עַד שֶׁעֲזָבוֹ טוֹבֵעַ

בְּדָמוֹ. אַחַר־כָּךְ קָרָא הַבָּחוּר: “מִי יֵצֵא אֵלַי?” יָצָא אֵלָיו אֶחָד, וְהִתְפָּרֵץ עַל הַבָּחוּר, וּפָתַח וְאָמַר:

אֵלֶיךָ אֶקְרַב בְּלִבִּי לֶהָבוֹת,

אֶקְרָא בָּהֶן בְּתוֹךְ רֵעִים, לִקְרָבוֹת,

בַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ הַיּוֹם אֶת נְשִׂיא עֲרָב,

לֹא תִמְצָא הַיּוֹם בַּתְּבִיעָה אֲשֶׁר אוֹתְךָ יֶעֱרַב.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת דְּבָרָיו, עָנָהוּ וְאָמַר:

שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ, שָׂטָן עָלוּב הִנֶּךָ.

כָּזָב תֶּהְגֶּה, אַךְ דִּבָּה דְבָרֶיךָ,

הַיּוֹם תִּפְגשׁ חֹד חֶרֶב תִּמְחַץ,

בְּמַעֲמַד קְרָב וּבְמַדְקֵרָה תִּרְעַץ.

דְּקָרוֹ בְּחָזֵהוּ וְיָצָא חֹד הַחֶרֶב מִּגַּבֵּהוּ.

אַחַר־כָּךְ אָמַר: “כְּלוּם יֵשׁ יוֹצֵא אֵלָי?” יָצָא אֵלָיו הָרְבִיעִי. שְׁאָלוֹ הַבָּחוּר לִשְׁמוֹ. אָמַר לוֹ הַפָּרָשׁ: “שְׁמִי הִלָאל”. וְנָשָׂא בְּשִׁיר קוֹלוֹ:

שָׁגִיתָ אִם אָמַרְתָּ יַמִּי לַחֲצוֹת,

וַתָּבוֹא בְשֶׁקֶר וּבְרֹב עֵצוֹת.

אֲנִי אֲשֶׁר מִפִּי שִׁירִי תַּאֲזִין,

בְּעָקְבָה אוֹצִיא נְשָׁמָה וְלֹא תָבִין.

הִתְנַפְּלוּ זֶה עַל זֶה וְהִכּוּ זֶה בָזֶה. וְהָיְתָה מַכָּתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר זוֹ שֶׁהִקְדִימָה לְזוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ, וַהֲרָגוֹ. וְכָל מִי שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ, הָיָה הוֹרְגוֹ. כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת חֲבֵרַי שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגוּ, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אִם אֲנִי יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ, אֵינִי יָכֹל לוֹ, וְאִם אֲנִי בוֹרֵחַ אֶשָּׁאֵר לְבוּז בֵּין הָעַרְבִים”. לֹא נָתַן לִי הַבָּחוּר שְׁהוּת, אֶלָּא הִתְנַפֵּל עָלַי וּמְשָׁכַנִי בְיָדוֹ, וְהִשְׁמִיט אוֹתִי מֵעַל אֻכָּפִי, עַד שֶׁנָּפַלְתִּי מִתְעַלֵּף, הַנִיף חַרְבּוֹ עָלַי וּבִקֵּשׁ לְהַתִּיז אֶת רֹאשִׁי. נֶאֱחַזְתִּי בְּשׁוּלֵי בְגָדָיו. נְשָׂאַנִי בְכַפּוֹ וְהָיִיתִי עִמּוֹ כְצִפּוֹר. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ נַעֲרָה זֹאת, שָׂמְחָה בְמַעֲשֵׂה אָחִיהָ, קָרְבָה אֵלָיו וְנָשְׁקָה לוֹ בֵין עֵינָיו. מָסַר אוֹתִי לַאֲחוֹתוֹ וְאָמַר לָהּ: “הֲרֵי הוּא לְפָנַיִךְ, וְהֵיטִיבִי מוֹשָׁבוֹ אִתָּנוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נִכְנַס בַּחֲסוּתֵנוּ”. תָּפְסָה הַנַּעֲרָה בְצַוְּארוֹן שִׁרְיוֹנִי, וְהָיְתָה נוֹהֶגֶת אוֹתִי כְדֶרֶךְ כְּאִלּוּ הָיְתָה נוֹהֶגֶת כֶּלֶב. פִּתְּחָה אֶת לְבוּשֵׁי־הַקְּרָב שֶׁל אָחִיהָ, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתוֹ חֲלִיפַת־בְּגָדִים וְהִצִּיעָה לוֹ כִּסֵּא שֵׁן וְיָשַׁב עָלָיו, אָמְרָה לוֹ: "יַבְהִיר אֱלֹהִים אֶת כְּבוֹדְךָ וִישִׁיתְךָ מָגֵן וְצִנָּה בְּעֵת צָרָה. עָנָה אוֹתָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמֶרֶת לִי אֲחוֹתִי אַחֲרֵי רְאוֹתָהּ בַּמִּלְחָמָה.

בְּרַק־זֹהַר עֻזִּי כְּזֹהַר קַרְנֵי חַמָּה.

"בָּרֵךְ אֱלֹהִים כֹּחֲךָ אַתָּה, אַמִּיץ לִבּוֹ.

אֲרָיוֹת הַבְּקָעוֹת יָנוּסוּ מִפְּנֵי חַרְבּוֹ"

וָאֹמַר לָהּ: "שַׁאֲלִי עַל אוֹדוֹתַי אֶת ַגִּבּוֹרִים,

בְּעֵת הִפְנוּ נָסוּ רַבֵּי־קְרָב אַבִּירִים.

אֲנִי גַדִּי וְאָשְׁרִי מְפֻרְסָם

וְתֹקֶף־רְצוֹנִי מַה מְרוֹמָם,

הוֹי חַמָּאד! יָצָאתָ מְתַחֲרֶה לִקְרַאת לָבִיא,

כְּאֶפְעֶה יַרְאֲךָ מָוֶת, יָחִישׁ אוֹתוֹ לְהָבִיא.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שִׁירִי נָבוֹכָה בְעִנְיָנִי, וְעִיְּנָה בְמַצָּבִי, וּבְמַה שֶּׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מִן הַשֶּׁבִי. וּנְקַלּוֹתִי בְעֵינֵי עַצְמִי. הִסְתַּכַּלְתִּי בַנַּעֲרָה אֲחוֹת הַבָּחוּר וּבְיָפְיָהּ וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “הִיא הִיא סִבַּת הָאָסוֹן”, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּא עַל יָפְיָהּ. שָׁפַכְתִּי דְמָעוֹת, וְנָשָׂאתִי קוֹלִי בְבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יְדִידִי, הֶרֶף מִגַּדְּפֵנִי, אוֹתִי לְחָרֵף,

כִּי אֲנִי לִתְלוּנוֹת לֹא אָשִׁית לֵב.

חָשַׁקְתִּי בָעֲנָגָה אֲשֶׁר לֹא נִגְלָתָה,

מִבְּלִי אֲשֶׁר קְרָאוּנִי קוֹרְאִים לְאַהֲבָתָהּ,

אַךְ אָחִיהָ בָאַהֲבָה עָלַי מַשְׁקִיף,

הוּא בַּעַל־הָעֹז מְאֹד תַּקִּיף.

אַחַר־כָּךְ הֵבִיאָה הַנַּעֲרָה לְאָחִיהָ אֹכֶל.

הִזְמִינַנִי לֶאֱכֹל עִמּוֹ, וְשָׂמַחְתִּי, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה הָיִיתִי בָטוּחַ לְנַפְשִׁי מִן הַהֶרֶג. כְּשֶׁגָּמַר אָחִיהָ לֶאֱכֹל הֵבִיאָה לוֹ אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה, נִגַּשׁ אֶל הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתָה עַד שֶׁעָלָה הַמַּשְׁקֶה לְרֹאשׁוֹ וְהֶאְדִּימוּ פָנָיו. פָנָה אֵלַי וְאָמַר לִי: “אוֹי לְךָ, חַמָּאד. יוֹדֵעַ אַתָּה מִי אֲנִי, אוֹ לָאו?” אָמַרְתִּי לוֹ: “חֵי־נַפְשֶׁךָ שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ וּמוֹסִיף לָדַעַת זֹאת פָּחוֹת”. אָמַר לִי: “אֲנִי עַבָּאד בֶּן־תָּמִים בֶּן תַעְלָבָּה. הִנֵּה נָתַן לְךָ אֱלֹהִים אֶת נַפְשְׁךָ בְּמַתָּנָה, וְשָׁמַר לְךָ אֶת נִשּׂוּאֶיךָ”. הוֹשִׁיט לִי כוֹס מַשְׁקֶה לִבְרָכָה לִי, וְהוֹשִׁיט לִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית וּרְבִיעִית, וְשָׁתִיתִי אֶת כֻּלָּן. שׂוֹחֵחַ אִתִּי שִׂיחַת רֵעִים וְהִשְׁבִּיעַנִי שֶׁלֹּא אֶמְעַל בּוֹ, וְנִשְׁבַּעְתִּי לוֹ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שְׁבוּעוֹת, שֶׁלֹּא אֶבְגֹּד בּוֹ לְעוֹלָם, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁאֶהְיֶה עוֹזֵר לוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה אֶת אֲחוֹתוֹ, שֶׁתִּתֵּן לִי עֶשֶׂר חֲלִיפוֹת בְּגָדִים שֶׁל מֶשִׁי, וְזֹאת שֶׁעַל גּוּפִי חֲלִיפָה מֵהֶן הִיא, וְצִוָּה אוֹתָהּ שֶׁתָּבִיא לִי גְמַלָּה מִן הַטּוֹבוֹת שֶׁבַּגְּמַלּוֹת. הֵבִיאָה לִי גְמַלָּה טְעוּנָה כְלֵי־יָקָר וְצֵדָה. צִוָּה אוֹתָהּ שֶׁתָּבִיא לִי גַם סוּס שָׂרֹק וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ לִי. נָתַן לִי אֶת כָּל זֶה, וְעָמַדְתִּי אִתָּם שְׁלשָׁה יָמִים אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְזֶה שֶׁנָּתַן לִי נִמְצָא אֶצְלִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. אַחֲרֵי שְׁלשֶׁת יָמִים אָמַר לִי: “אָחִי חַמָּאד, רְצוֹנִי לִישֹׁן קְצָת לְהָשִׁיב אֶת נַפְשִׁי. וּכְבָר הִפְקַדְתִּי בְּיָדְךָ אֶת רוּחִי. וְאִם תִּרְאֶה פָּרָשִׁים בָּאִים, אַל תִּבָּהֵל מִפְּנֵיהֶם, שֶׁדַּע לְךָ שֶׁמִּבְּנֵי תַעְלַבָּה הֵם, וּמְבַקְּשִׁים לְהִתְגָרוֹת בִּי”. שָׂם אֶת חַרְבּוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וְנִרְדַּם. כְּשֶׁשָּׁקַע בְּשֵׁנָה נָתַן הַשָּׂטָן בְּלִבִּי מַחֲשָׁבָה רָעָה לְהָרְגוֹ. קַמְתִּי מַהֵר וּמָשַׁכְתִּי אֶת חַרְבּוֹ מִתַּחַת לְרֹאשׁוֹ וְהִכִּיתִיו מַכָּה שֶׁהִתִּיזָה אֶת רֹאשׁוֹ מֵעַל גּוּפוֹ. כְּשֶׁיָּדְעָה אֲחוֹתוֹ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, זִנְּקָה מִקְּצֵה הָאֹפֶל וְנָפְלָה עַל אָחִיהָ, וְקָרְעָה מַה שֶּׁעָלֶיהָ מִן הַבְּגָדִים, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן הָרָעָה בַּבְּשׂוֹרוֹת אֶת בְּנֵי־עַמִּי הוֹדֵעַ,

וְאֵין מָנוֹס לְאָדָם מֵאֲשֶׁר גָּזַר כֹּל־יוֹדֵעַ,

הוֹי אָחִי, מוּטָל לָאָרֶץ חָלָל הִנֶּךָ,

וִיפִי יָרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ יַבִּיעוּ פָנֶיךָ.

אָכֵן יוֹם רָעוּ אוֹתוֹתָיו יוֹם פְּגַשְׁתָּם,

וְרָמְחְךָ נִשְׁבַּר אַחֲרֵי אֲשֶׁר גֵּרַשְׁתָּם.

לֹא יִרְגַּע סוּס בְּרוֹכְבוֹ עוֹד אַחֲרֶיךָ,

וְלֹא תֵּלֵד אִשָּׁה זָכָר יִדְמֶה אֵלֶיךָ.

וַיְהִי הַיּוֹם רוֹצֵחַ בְּךָ חַמָּאד,

וַיִּמְעַל בִּשְׁבוּעָתוֹ בִּבְרִית לֹא עָמָד.

לְהַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשׁוֹ בָּזָה יֶחְפָּץ,

אָכֵן שִׁקֵּר הַשָּׂטָן בְּכָל אֲשֶׁר יָעָץ.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה לִי: בֶּן־אֲרוּרִים, עַל־מָה הָרַגְתָּ אֶת אָחִי וּבָגַדְתָּ בוֹ, בּוֹ בִזְמַן שֶׁהָיָה בִרְצוֹנוֹ לַהֲשִׁיבְךָ אֶל אַרְצְךָ בְּצֵדָה וּבְמַתָּנוֹת, וְהָיָה גַם חָפֵץ לְהַשִּׂיאֵנִי לְךָ בְּרֹאשׁ־חֹדֶשׁ". תָּפְסָה חֶרֶב שֶׁהָיָה אֶצְלָהּ וְהֵקִימָה אוֹתוֹ נִצָּב בָּאָרֶץ וְקָצֵהוּ כְלַפֵּי לִבָּהּ, וְגָחֲנָה עָלָיו עַד שֶׁיָּצָא מִגַּבָּהּ, וְנָפְלָה לָאָרֶץ מֵתָה. הִתְאַבַּלְתִּי עָלֶיהָ, וְהִתְחָרַטְתִּי בְמָקוֹם שֶׁאֵין הַחֲרָטָה מוֹעִילָה, וּבָכִיתִי. אַחַר־כָּךְ קַמְתִּי מְמַהֵר אֶל הָאֹהֶל, וְלָקַחְתִּי כָל מַה שֶּׁמַּשָּׂאוֹ קַל וְעֶרְכּוֹ יָקָר, וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וּמִפַּחְדִּי שֶׁפָּחַדְתִּי וּמִן הַמְּהִירוּת שֶׁנִּמְהַרְתִּי לֹא שָׁעִיתִי לְאָדָם מֵחֲבֵרַי, וְלֹא קָבַרְתִּי לֹא אֶת הַנַּעֲרָה וְלֹא אֶת הַבָּחוּר. וַהֲרֵי סִפּוּרִי זֶה מוּזָר הוּא יוֹתֵר מִסִּפּוּרִי הָרִאשׁוֹן בִּדְבַר הַנַּעֲרָה שֶׁחֲטַפְתִּיהָ מִירוּשָׁלַיִם.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה נֻזְהַת־אַלְזַּמָאן מִן הַבְּדוּאִי דְבָרִים אֵלֶּה הוּמַר הָאוֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ לְחשֶׁךְ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁנֻּזְהַת־אַלְזַּמָאן, כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַבְּדוּאִי דְבָרִים אֵלֶּה, הוּמַר הָאוֹר שֶׁבְּעֵינֶיהָ לְחשֶׁךְ, וְקָמָה וְשָׁלְפָה אֶת הַחֶרֶב וְהִכְּתָה בוֹ אֶת הַבְּדוּאִי חַמָּאד בִּכְתֵפוֹ וְהוֹצִיאָה אוֹתוֹ דֶרֶךְ חָזֵהוּ. אָמְרוּ הַנִּמְצָאִים: “מִשּׁוּם מָה הִזְדָּרַזְתְּ לְהָרְגוֹ?” אָמְרָה לָהֶם: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶאֱרִיךְ אֶת יָמַי עַד שֶׁלָּקַחְתִּי נִקְמָתִי בְּיָדִי”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיְּגָרְרוּ אוֹתוֹ בְרַגְלָיו וְיַשְׁלִיכוּהוּ לַכְּלָבִים.

פָּנוּ אֶל הַשְּׁנַיִם הַנּוֹתָרִים מִן הַשְּׁלשָׁה. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶם כּוּשִׁי שָׁחוֹר. אָמְרוּ לוֹ: “וְאַתָּה, מַה שְּׁמֶךָ? וְהַגֵּד לָנוּ דְבַר אֱמֶת בְּסִפּוּרֶךָ”. אָמַר לָהֶם: “אֲנִי שְׁמִי אַלְגַצְ’בָּאן”. וְסִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַנְּסִיכָה אַבְּרִיזָה בַּת הַמֶּלֶךְ חַרְדוּבּ, מֶלֶךְ אַסְיָה הַקְּטַנָּה, וּבְאֵיזוֹ דֶרֶךְ הָרַג אוֹתָהּ וּבָרַח. לֹא כִלָּה הַכּוּשִׁי אֶת דְּבָרָיו, עַד שֶׁתָּקַע הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן אֶת חַרְבּוֹ בְלוֹעוֹ, וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱיָנִי וְלָקַחְתִּי נִקְמָתִי בְּיָדִי”. וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁאוֹמַנְתּוֹ מַרְגָ’אנָה סִפְּרָה לוֹ בִדְבַר כּוּשִׁי זֶה שֶׁשְּׁמוֹ אַלְגַצְ’בָּאן.

פָּנוּ אֶל הַשְּׁלִישִׁי, וְהָיָה הוּא הַגַּמָּל שֶׁשְּׂכָרוּהוּ תוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לָשֵׂאת אֶת צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּלְהוֹבִילוֹ לְבֵית־הַחוֹלִים שֶׁבְּדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָא, וְהוֹלִיכוֹ וְהִשְׁלִיכוֹ בִמְּקוֹם מוֹקֵד בֵּית־הַמֶּרְחָץ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “הַגֵּד לָנוּ אֶת דְּרָכֶיךָ וְסַפֵּר דְּבַר־אֱמֶת בְּסִפּוּרֶךָ”. סִפֵּר לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא־אַלְמַכָּאן, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן נְשָׂאוֹ מִירוּשָׁלַיִם כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה עַל מְנָת שֶׁיּוֹבִילֶנּוּ לְסוּרְיָה וְיַשְׁלִיכֶנּוּ בְּבֵית־הַחוֹלִים, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הֵבִיאוּ לוֹ אַנְשֵׁי־יְרוּשָׁלַיִם אֲדַרְכְּמוֹנִים, וְנָטַל אוֹתָם וּבָרַח אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ בִּמְקוֹם מוֹקֵד בֵּית־הַמֶּרְחָץ. כְּשֶׁכִּלָּה אֶת דְּבָרָיו תָּפַס הַשֻּׂלְטָאן כָּאן־מָא־כָּאן אֶת הַחֶרֶב וְהִכָּהוּ בוֹ וְהִתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ, וְאָמַר: “הַתְּפִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱיָנִי עַד שֶׁשִּׁלַּמְתִּי לְבוֹגֵד זֶה כְּפִי שֶׁנָּהַג בְּאָבִי, שֶׁכֵּן שָׁמַעְתִּי סִפּוּר זֶה בְּעֵינוֹ מִפִּי אָבִי הַשֻּׂלְטָאן צַ’וְא אַלְמַכָּאן”.

אָמְרוּ הַמְּלָכִים זֶה אֶל זֶה: “לֹא נִשְׁאֲרָה עָלֵינוּ אֶלָּא הַזְּקֵנָה שַׁוָּאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָּאהִי, מִשּׁוּם שֶׁהִיא סִבַּת הַצָּרוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁכֵּן הֵמִיטָה עָלֵינוּ הָאָסוֹן. וּמִי יִתְּנֶנָּה בְיָדֵנוּ, שֶׁנִּקַּח מִמֶּנָּה נָקָם, וְנָגֹל הַחֶרְפָּה”. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן לְבֶן אָחִיו הַמֶּלֶךְ כָּאן־מָא־כָּאן: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיְּבִיאוּהָ”. וְתֵכֶף וּמִיָּד כָּתַב הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן מִכְתָּב וְשָׁלַח אוֹתוֹ אֶל סָבָתוֹ הַזְּקֵנָה שַׁוָּאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי, וְסִפֵּר לָהּ בּוֹ, שֶׁהוּא כָבַשׁ אֶת מְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וּמוֹצוּל וְעִרָאק, וְשִׁבֵּר אֶת צְבָא הַמֻּסְלִמִים וְלָקַח אֶת מַלְכֵיהֶם בַּשֶּׁבִי, וְאָמַר: “רְצוֹנִי שֶׁתָּבוֹאִי אֶצְלִי בְלִי כָל פִּקְפּוּק אַתְּ וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה בַת הַמֶּלֶךְ אַפְרִידוּן מֶלֶךְ קוּשְׁטָא וְכָל מִי שֶׁאַתֶּם רוֹצִים מִגְּדוֹלֵי הַנּוֹצְרִים בְּלִי צָבָא, שֶׁכֵּן הָאָרֶץ יוֹשֶׁבֶת בֶּטַח, אַחֲרֵי שֶׁנִּתְּנָה תַּחַת יָדֵנוּ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב אֵלֶיהָ וְקָרְאָה אוֹתוֹ וְהִכִּירָה אֶת כְּתָב־יָדוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ רֻמְזָאן שָׂמְחָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְהֵכִינָה אֶת עַצְמָהּ לִנְסֹעַ תֵכֶף וּמִיָּד הִיא וְהַמַּלְכָּה צַפִיָּה אִמָּהּ שֶׁל נֻזְהַת־אַלְזַּמָאן וּבְנֵי לִוְיָתָן. וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַגְדָאד. עָבַר הַשָּׁלִיחַ לִפְנֵיהֶן וְהוֹדִיעַ עַל־דְּבַר בּוֹאָן. אָמַר רֻמְזָאן: “טוֹבַת הָעִנְיָן דּוֹרֶשֶׁת שֶׁנִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי פְרַנְקִים וּנְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַזְּקֵנָה, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה בְטוּחִים מִפְּנֵי מִרְמָתָהּ וּמְזִמָּתָהּ”. אָמְרוּ לוֹ: “שָׁמַעְנוּ וְכִפְקֻדָּתְךָ נַעֲשֶׂה” לָבְשׁוּ בִגְדֵי פְרַנְקִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה זֹאת קֻצִ’יַ־פַכָּאן, אָמְרָה: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַאֲמִתּוּת הָאֱלֹהִים שֶׁאוֹתוֹ נַעֲבֹד, שֶׁאִלְמָלֵא שֶׁהִכַּרְתִּי אֶתְכֶם הָיִיתִי אוֹמֶרֶת: פְרַנְקִים אַתֶּם”. יָצָא רֻמְזָאן לִפְנֵיהֶם וְיָצְאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַזְּקֵנָה עִם אֶלֶף פָּרָשִׁים. כְּשֶׁרָאוּ זֶה אֶת זֹאת עַיִן בְּעַיִן, יָרַד רֻמְזָאן מֵעַל סוּסוֹ¹ וְחָשׁ אֵלֶיהָ, כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ וְהִכִּירַתְהוּ, יָרְדָה מֵעַל סוּסָהּ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ. לָחַץ בְּיָדָיו עַל צַלְעוֹתֶיהָ עַד שֶׁכִּמְעַט שִׁבֵּר אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” לֹא גָמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ עַד שֶׁקָּרַב אֶל שְׁנֵיהֶם כָּאן־מָא־כָּאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְנִזְעֲקוּ הַפָּרָשִׁים עַל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּהּ מִן הַנְּעָרוֹת וְהַנְּעָרִים, וְתָפְסוּ אוֹתָם כֻּלָּם וְחָזְרוּ לְבַגְדָאד. צִוָּה אוֹתָם רֻמְזָאן לְפָאֵר אֶת בַּגְדָאד וּפֵאֲרוּהָ שְׁלשָׁה יָמִים. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיאוּ אֶת שַׁוָאהִי הַמְכֻנָּה דַ’את אַלְדַּוָאהִי וְעַל רֹאשָׁהּ כּוֹבַע לֵיצָנִים אָדֹם מִכַּפּוֹת־תְּמָרִים וְלֹו זֵר סָבִיב גֶּלְלֵי הַחֲמוֹרִים, וּלְפָנֶיהָ כָּרוֹז מַכְרִיז: “זֶהוּ גְמוּל הַמֵּעֵז לִפְגֹּעַ בִּמְלָכִים וּבְנֵי־מְלָכִים”. אַחַר־כָּךְ צָלְבוּ אוֹתָהּ עַל שַׁעַר בַּגְדָאד. וּכְשֶׁרָאוּ חֲבֵרֶיהָ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ, הִתְאַסְלְמוּ כֻלָּם יַחְדָּו. וְהִתְפַּלְּאוּ עַל הַמְּאֹרָע הַנִּפְלָא הַזֶּה כָּאן־מָא־כָּאן וְדוֹדוֹ רֻמְזָאן וְנֻזְהַת־אַלזַּמָאן וְהַמִּשְׁנֶה דִנְדָּאן, וְצִוּוּ עַל הַסּוֹפְרִים לִכְתֹּב אוֹתוֹ בְסֵפֶר דִּבְרֵי־הַיָּמִים, כְּדֵי שֶׁיִּקְרְאוּ אוֹתוֹ אֵלֶּה שֶׁיָּקוּמוּ אַחֲרֵיהֶם. בִּלּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַזְּמַן בִּנְעִימוֹת הַחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹתֵיהֶם עַד שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם טוֹרֵף הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד כָּל חֲבִילָה.

וְזֶהוּ סוֹף מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ מִתַּהְפּוּכוֹת הַזְּמַן לַמֶּלֶךְ עֹמָר אַלנֻּעְמָאן וּבְנוֹ שַׁרְכָּאן וּבְנוֹ צַ’וְא אַלְמַכָּאן וּבֶן־בְּנוֹ כָּאן־מָא־כָּאן וּבִתּוֹ נֻזְהַת־אַלזַּמָאן וּבִתָּה קֻצִ’יַ פַכָּאן.

אָמַר הַמֶּלֶךְ לְשַׁהַרָזָאד: “סַפְּרִי לִי מַשֶּׁהוּ מִסִּפּוּרֵי הָעוֹפוֹת”. אָמְרָה לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: “לֹא רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ בְּכָל הַזְּמַן שֶׁלִּבּוֹ רָחַב וְשָׁקַט, אֶלָּא בְלַיְלָה זֶה, וּמְקַוָּה אֲנִי שֶׁתְּהֵא אַחֲרִיתֵךְ עִמּוֹ מְשֻׁבַּחַת”. תָּקְפָה עֲיֵפוּת אֶת הַמֶּלֶךְ וְנִרְדָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לָעוֹפוֹת

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ וּבַזְּמַנִּים שֶׁחָלְפוּ טַוָּס, שֶׁמָּצָא לוֹ מִשְׁכָּן עַל חוֹף הַיָּם עִם זוּגָתוֹ. וְהָיוּ בְאוֹתוֹ מָקוֹם הַרְבֵּה אֲרָיוֹת וְהָיָה מֻשְׁפָּע בְּשֶׁפַע אִילָנוֹת וּנְהָרוֹת. וְאוֹתוֹ טַוָּס וְזוּגָתוֹ מָצְאוּ לָהֶם מִפְלָט בַּלֵּילוֹת עַל אִילָן מֵאוֹתָם הָאִילָנוֹת מִפַּחַד הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת, וְהָיוּ קָמִים בַּבֹּקֶר לְבַקֵּשׁ מְזוֹנָם בַּיּוֹם. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁגָּדַל פַּחְדָּם, וְהָיוּ מְבַקְּשִׁים לָהֶם מָקוֹם אַחֵר זוּלָתִי מְקוֹמָם, שֶׁיִּמְצְאוּ לָהֶם מַחֲסֶה בוֹ. וּבְעוֹד הֵם מְחַפְּשִׂים מָקוֹם, נִגְלָה עֲלֵיהֶם אִי בְּאִילָנוֹת וּנְהָרוֹת. יָרְדוּ אֶל אוֹתוֹ אִי וְאָכְלוּ מִפִּרְיוֹ וְשָׁתוּ מִנַּהֲרוֹתָיו. וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ הָלְכָה וּבָאָה אֲלֵיהֶם בַּרְוָזָה בְּהוּלָה בֶּהָלָה קָשָׁה. לֹא פָסְקָה מִלְּמַהֵר אֲלֵיהֶם, עַד שֶׁהִגִּיעָה לָאִילָן שֶׁעָלָיו הַטַּוָּס וְזוּגָתוֹ, וְנִרְגְּעָה וּבָטְחָה. לֹא הָיָה הַטַּוָּס מְסֻפָּק בַּדָּבָר, שֶׁאוֹתָהּ בַּרְוָזָה, אֵרַע לָהּ מְאֹרָע מֻפְלָא, וְשָׁאַל אוֹתָהּ לְמַצָּבָהּ וּלְסִבַּת פַּחְדָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “חוֹלָה אֲנִי מִצַּעֲרִי וּמִפַּחֲדִי מִפְּנֵי בֶּן־הָאָדָם. הִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי בְּנֵי־הָאָדָם”. אָמַר לָהּ הַטַּוָּס: “אַל תִּפְחֲדִי עוֹד אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעַתְּ אֵלֵינוּ”. אָמְרָה הַבַּרְוָזָה: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁהֵסִיר מֵעָלַי דַאֲגָתִי וִיגוֹנִי בְּקִרְבַתְכֶם. וְאָכֵן בָּאתִי מְבַקֶּשֶׁת יְדִידוּתְכֶם”. כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת דְּבָרֶיהָ, יָרְדָה אֵלֶיהָ זוּגָתוֹ שֶׁל הַטַּוָּס וְאָמְרָה לָהּ: “בַּת־בַּיִת אַתְּ אִתָּנוּ, וְהַמָּקוֹם רְחַב־יָדַיִם לְפָנַיִךְ וּבָרוּךְ בּוֹאֵךְ, וְאֵין כָּל פַּחַד לְנֶגְדֵּךְ. וּמֵהֵיכָן זֶה יַגִּיעַ אֵלֵינוּ בֶן־אָדָם, כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ בְּאִי זֶה בְּאֶמְצַע הַיָּם, שֶׁהֲרֵי מִן הַיַּבָּשָׁה לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֵינוּ, וּמִן הַיָּם אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲלוֹת עָלֵינוּ. תָּנוּחַ אֵפוֹא דַעְתֵּךְ וְסַפְּרִי לָנוּ מַה שֶּׁעָבַר וּבָא עָלַיִךְ מִבֶּן־הָאָדָם”. אָמְרָה הַבַּרְוָזָה: "דְּעִי, הַטַּוָּסָה, שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת בְּאִי זֶה כָל יְמֵי חַיַּי, שׁוֹכֶנֶת בֶּטַח, וְלֹא רָאִיתִי בוֹ כְלוּם שֶׁיִּהְיֶה לִי לְמוֹרַת רוּחַ. בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת יָשַׁנְתִּי וְרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי צוּרַת בֶּן־אָדָם. וְהָיָה מְדַבֵּר אֵלַי וְדִבַּרְתִּי אֵלָיו. וְהִנֵּה שָׁמַעְתִּי קוֹל קוֹרֵא אֵלַי: "בַּרְוָזָה, הִזָּהֲרִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, וְאַל תִּתְפַּתִּי לִדְבָרָיו וְלֹא לְמַה שֶּׁהוּא לוֹחֵשׁ לָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא רַב־הַתַּחְבּוּלוֹת וְהַמִּרְמָה. הִשָּׁמְרִי אֵפוֹא כָּל מִשְׁמָר מֵעָרְמָתוֹ, שֶׁרַמַּאי הוּא וְעָרוּם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

יִתֵּן מִקְּצֵה הַלָּשׁוֹן מְתִיקוּת לְךָ,

וּכְשׁוּעָל הַמַּעֲרִים שׁוֹלָל יוֹלִיכְךָ.

וּדְעִי שֶׁבֶּן־הָאָדָם מַעֲרִים עַל הַדָּגִים וּמוֹצִיאָם מִן הַיַּמִּים, וְיוֹרֶה בְעוֹפוֹת בְּכַדּוּר שֶׁל חֵמָר וּמַפִּיל אֶת הַפִּיל בְּעָרְמָתוֹ. וּבֶן־הָאָדָם לֹא יֵצֵא בְשָׁלוֹם גַּם אֶחָד מֵרָעָתוֹ וְלֹא יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ לֹא עוֹף וְלֹא חַיַּת הַשָּׂדֶה. הִנֵּה הוֹדַעְתִּיךְ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בִּדְבַר בֶּן־הָאָדָם“. הֱקִיצוֹתִי מְפַחֶדֶת וְנִבְהֶלֶת מֵחֲלוֹמִי, וְלֹא שָׁקַט לִבִּי עַד עַכְשָׁו מִיִּרְאָתִי לְנַפְשִׁי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלַי פֶּתַע בְּתַחְבּוּלוֹתָיו וִיצּוּדֵנִי בַּחֲבָלָיו. וְלֹא הִגִּיעַ אַחֲרִית הַיּוֹם אֵלַי, עַד שֶׁתַּשׁ כֹּחִי וְנָפְלָה רוּחִי. הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתוֹת וְיָצָאתִי מִתְהַלֶּכֶת וְרוּחִי נֶעְכָּרָה וְלִבִּי לָחוּץ. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לְאוֹתוֹ הַר, מָצָאתִי עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה גוּר אֲרָיוֹת צָהֹב צִבְעוֹ. כְּשֶׁרָאַנִי גוּר־הָאֲרָיוֹת שָׂמַח בִּי שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְהִפְלִיא אוֹתוֹ צִבְעִי וְרֹךְ יְצוּרַי, קָרָא אֵלַי וְאָמַר לִי: “גְּשִׁי אֵלַי”, כְּשֶׁהִתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, אָמַר לִי: “מַה שְּׁמֵךְ וּמַה מִּינֵךְ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “שְׁמִי בַּרְוָזָה וּמִמִּין הָעוֹפוֹת אֲנִי”, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: “מַה סִּבַּת יְשִׁיבָתְךָ בְּשָׁעָה זוֹ בְּמָקוֹם זֶה?” אָמַר גּוּר הָאֲרָיוֹת: “סִבַּת הַדָּבָר הִיא, שֶׁזֶּה יָמִים לִי, שֶׁאָבִי הָאַרְיֵה מַזְהִירֵנִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם”. וְהִנֵּה קָרָה לִי, שֶׁרָאִיתִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה בַּחֲלוֹמִי צוּרַת בֶּן־אָדָם”. וְסִפֵּר לִי גוּר הָאֲרָיוֹת מַמָּשׁ מַה שֶּׁאֲנִי סִפַּרְתִּי לָךְ. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרָיו, אָמַרְתִּי לוֹ: “הוֹי אַרְיֵה, הֲרֵי אֲנִי נִמְלַטְתִּי אֵלֶיךָ שֶׁתַּהֲרֹג אֶת בֶּן־הָאָדָם, וְתַעֲמֹד בְּהַחְלָטָתְךָ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כָלָה, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מְפַחֶדֶת מִפָּנָיו פַּחַד רָב. וְהִנֵּה הוֹסַפְתָּ פַּחַד עַל פַּחְדִּי בְּפַחְדְּךָ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, עִם זֶה שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ חַיּוֹת־הַטֶּרֶף”. לֹא פָסַקְתִּי, אֲחוֹתִי, מִלְּהַזְהִיר אֶת גּוּר הָאֲרָיוֹת מִפְּנֵי בֶּן־הָאָדָם, וּמִלְּעוֹרֵר אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ, עַד שֶׁקָּם תֵּכֶף וּמִיָּד מִן הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בוֹ. וְהָיָה מְהַלֵּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מְהַלֶּכֶת אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים. מָצָאנוּ אָבָק מִתְרוֹמֵם, וְאַחֲרֵי זֶה סָר הָאָבָק, וְנִרְאָה מִתַּחְתָּיו חֲמוֹר בּוֹרֵחַ עָרֹם, בְּלִי אֻכָּף וָרֶסֶן, מְקַפֵּץ פַּעַם וּפַעַם מִתְחַכֵּךְ בַּקַּרְקַע. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָאַרְיֵה קָרָא לוֹ וּבָא אֵלָיו בְּהַכְנָעָה. אָמַר לוֹ הָאַרְיֵה: “הוֹי חַיָּה מְטֻמְטֶמֶת הַשֵּׂכֶל, מַה מִּינֵךְ וּמַה סִּבַּת בּוֹאֵךְ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר לוֹ: “בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, מִינִי הוּא הַחֲמוֹר, וְסִבַּת בּוֹאִי אֵלֶיךָ הִיא בְרִיחָתִי מִבֶּן־הָאָדָם”. אָמַר לוֹ גוּר הָאֲרָיוֹת: “כְּלוּם מְפַחֵד אַתָּה מִבֶּן־הָאָדָם שֶׁלֹּא יַהַרְגֶךָ” אָמַר לוֹ: “לֹא, בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, וְאוּלָם פַּחְדִּי הוּא שֶׁלֹּא יַעֲרִים וְיִרְכַּב עָלַי, שֶׁכֵּן יֵשׁ אֶצְלוֹ דָּבָר שֶׁהוּא מְכַנֵּהוּ בְשֵׁם מִרְדַּעַת, וְהוּא שָׂם אוֹתוֹ עַל גַּבִּי, וְכֵן דָּבָר שֶׁהוּא קוֹרֵא לוֹ בְשֵׁם רְצוּעַת הָאֻכָּף וְיָשִׂים אוֹתוֹ תַּחַת זְנָבִי, וְדָבָר שֶׁהוּא קוֹרְאוֹ בְּשֵׁם חֲגוֹרָה וְיָשֵׂם אוֹתוֹ תַּחַת בִּטְנִי, וְדָבָר שֶׁהוּא קוֹרְאוֹ בְּשֵׁם מֶתֶג וְיָשֵׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ פִּי, וְיַתְקִין לִי דָּרְבָן שֶׁהוּא עוֹקְצֵנִי בוֹ וּמַכְרִיחֵנִי לָרוּץ יָתֵר עַל כֹּחִי. וּכְשֶׁאֲנִי כּוֹשֵׁל יְקַלְלֵנִי, וּכְשֶׁאֲנִי נוֹעֵר יְחָרְפֵנִי, וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁאֲנִי מִזְדַּקֵּן וְאֵינִי יָכוֹל לָרוּץ, הוּא מַתְקִין לִי אֻכָּף שֶׁל עֵץ וּמוֹסֵר אוֹתִי לְשׁוֹאֲבֵי־הַמַּיִם, וְהֵם עוֹמְסִים עַל גַּבִּי מִן הַנָּהָר מַיִם בְּתוֹךְ נֹאדוֹת וְכַדּוֹמֶה לָזֶה כְּגוֹן כַּדִּים. וְאֵינִי פוֹסֵק מֵחַיֵּי קָלוֹן וּבִזָּיוֹן וְעָמָל עַד שֶׁאֲנִי מֵת, וְאָז הוּא מַשְׁלִיךְ אוֹתִי עַל גַּל הָאַשְׁפָּה לַכְּלָבִים. וּמַה הִיא שֶׁגְּדוֹלָה מִצָּרָה זוֹ? וְאֵיזֶה אָסוֹן רַב מֵאֲסוֹנוֹת אֵלּוּ?” כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי, טַוָּסָה, אֶת דִּבְרֵי הַחֲמוֹר, סָמַר בְּשָׂרִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, וְאָמַרְתִּי לְגוּר־ הָאֲרָיוֹת: “אֲדוֹנִי, הֲרֵי הַחֲמוֹר אִתּוֹ הַצֶּדֶק. וּכְבָר הוֹסִיפוּ דְבָרָיו אֵימָה עַל אֵימָתִי”. אָמַר לוֹ גוּר־הָאֲרָיוֹת לַחֲמוֹר: “לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ אֵפוֹא?” אָמַר לוֹ הַחֲמוֹר: “רָאִיתִי בֶן־אָדָם לִפְנֵי זְרִיחַת הַחַמָּה מֵרָחוֹק וּבָרַחְתִּי עַל נַפְשִׁי מִפָּנָיו, מְבַקֵּשׁ לְהִמָּלֵט, וְלֹא פָסַקְתִּי מִלָּרוּץ מִגֹּדֶל פַּחְדִּי מִפָּנָיו, אוּלַי אֶמְצָא לִי מְקוֹם־מִקְלָט מִפְּנֵי הָאָדָם הַבּוֹגֵד”. וּבְעוֹד הַחֲמוֹר מְדַבֵּר עִם גּוּר־הָאֲרָיוֹת בְּשִׂיחָה זוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהִפָּרֵד מֵאִתָּנוּ וְלָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, נִרְאָה לָנוּ אָבָק. צָעַק הַחֲמוֹר צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרָא, כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו לְעֵבֶר הָאָבָק, וְהֵפִיחַ נְפִיחָה גְבוֹהָה מִבִּטְנוֹ. וְאַחֲרֵי שָׁעָה מֻעָטָה נֶחֱשַׂף הָאָבָק מֵעַל סוּס אַבִּיר שָׁחוֹר, וְכֶתֶם צָחוֹר עַל מִצְחוֹ בְּגֹדֶל הָאֲרַדְכְּמוֹן. וְהָיָה אוֹתוֹ סוּס אַבִּיר נָאֶה בְּכִתְמוֹ הַצָּחוֹר עַל מִצְחוֹ, יָפֶה בַּכְּתָמִים הַלְּבָנִים שֶׁבְּקַרְסֻלָּיו וְהָדוּר בְּרַגְלָיו וּבְצָהֳלָתוֹ. וְלֹא פָסַק מִלִּדְהֹר, עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי הַגּוּר בֶּן הָאֲרָיוֹת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ גוּר־הָאֲרָיוֹת, מָצָא אוֹתוֹ גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “מַה מִּינֵךְ, חַיַּת־שָׂדֶה נִכְבָּדָה, וּמַה סִּבַּת בְּרִיחָתֵךְ לְמִדְבָּר רְחַב־יָדַיִם זֶה?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא חַיּוֹת־הַשָּׂדֶה, סוּס אַבִּיר אֲנִי לְמִין הַסּוּסִים, וְסִבַּת בְּרִיחָתִי הִיא, הִמָּלְטִי מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם”. תָּמַהּ גּוּר הָאֲרָיוֹת לְדִבְרֵי הַסּוּס הָאַבִּיר, וְאָמַר לוֹ: “אַל תְּדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, שֶׁבּוּשָׁה הֵם לְךָ, וַהֲרֵי אַתָּה גָּבוֹהַּ וּבַעַל גּוּף, וְכֵיצַד זֶה תְּפַחֵד מִבֶּן־הָאָדָם עִם עֹצֶם גּוּפְךָ וּמְהִירוּת מְרוּצָתְךָ? הִנֵּה אֲנִי עִם קֹטֶן גּוּפִי כְּבָר הֶחְלַטְתִּי לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם בֶּן־הָאָדָם וּלְשַׁסֵּעַ אוֹתוֹ וְלֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְהַשְׁקִיט פַּחְדָּהּ שֶׁל בַּרְוָזָה עֲלוּבָה זוֹ, וְלָתֵת לָהּ מָנוֹחַ בִּמְקוֹם מוֹלַדְתָּהּ. וַהֲרֵי אַתָּה, כְּשֶׁבָּאתָ אֵלַי עַכְשָׁו, שִׁבַּרְתָּ אֶת לִבִּי בִּדְבָרֶיךָ, וְהֶחֱזַרְתָּ אוֹתִי מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתִּי לַעֲשׂוֹת. שֶׁהֲרֵי שֶׁאִם אַתָּה עִם עָצְמְךָ הִדְבִּירְךָ בֶּן־הָאָדָם תַּחְתָּיו, וְלֹא יָרֵא מִפְּנֵי אָרְכְּךָ וְרָחְבְּךָ, לַמְרוֹת מַה שֶּׁאִלּוּ בָעַטְתָּ בוֹ בְרַגְלְךָ הָיִיתָ הוֹרְגוֹ וְלֹא הָיָה יָכֹל לְךָ, וְהָיִיתָ מַשְׁקֶה אוֹתוֹ אֶת כּוֹס הַמָּוֶת”. צָחַק הַסּוּס הָאַבִּיר לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי גוּר־הָאֲרָיוֹת וְאָמַר:" רְחוֹקָה הִיא רְחוֹקָה שֶׁאֲנַצַּח אוֹתוֹ, בֶּן־הַמֶּלֶךְ, וְאַל יַתְעוּךָ לֹא אָרְכִּי וְלֹא רָחְבִּי וְלֹא עָבְיִי בְּעִנְיַן בֶּן־הָאָדָם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לְגֹדֶל עָרְמָתוֹ וּמְזִמָּתוֹ מְתַקֵּן לִי דָבָר הַנִּקְרָא בְּשֵׁם סַד, חֶבֶל לִכְבֹּל, וְיָשִׂים בְּאַרְבַּע רַגְלַי שְׁנֵי סַדִּים מֵחַבְלֵי סִיב הַתָּמָר הַלְּפוּפִים בְּתוֹךְ לֶבֶד וְקוֹשֵׁר אוֹתִי בְּרֹאשִׁי בְּיָתֵד גְּבוֹהָה, וַאֲנִי נִשְׁאָר עוֹמֵד קָשׁוּר, וְאֵינִי יָכֹל לֹא לִשְׁכַּב וְלֹא לִישֹׁן. וּכְשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִרְכֹּב עָלַי הוּא מְתַקֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא בִּשְׁתֵּי רַגְלַי, מִשְׁוֶרֶת שְׁמוֹ, וְיָשִׂים עַל גַּבִּי דָבָר שֶׁהוּא קוֹרֵא לוֹ אֻכָּף וּמְהַדֵּק אוֹתוֹ בִשְׁתֵּי רְצוּעוֹת מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיִי, וְיָשִׂים בְּפִי דָּבָר מִבַּרְזֶל שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם מֶתֶג, וּמְחַבֵּר אֵלָיו מַה שֶּׁהוּא שֶׁל עוֹר שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם רֶסֶן. וּכְשֶׁהוּא רוֹכֵב עָלַי הוּא מַחֲזִיק בָּרֶסֶן וּמְנַהֲגֵנִי בּוֹ וּמְדַרְבֵּן אוֹתִי בַּמִּשְׁוֶרֶת בְּצַלְעוֹתַי, עַד שֶׁהֵן שׁוֹתְתוֹת דָּם. וְאַל תִּשְׁאַל, בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, עַל מַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל מִבֶּן־הָאָדָם, וּכְשֶׁאֲנִי מַזְקִין, וְגַבִּי נִרְזֶה וְאֵינִי יָכֹל לְמַהֵר בִּמְרוּצָתִי, הוּא מוֹכֵר אוֹתִי לְטוֹחֵן, שֶׁשָּׂם אוֹתִי לְסוֹבֵב אֶת הַטַּחֲנָה, וְאֵינִי פוֹסֵק מִלְּסוֹבֵב לַיְלָה וָיוֹם עַד שֶׁאֲנִי מַזְקִין עַד מְאֹד, וְאָז יִמְכְּרֵנִי לְקַצָּב הַשּׁוֹחֵט אוֹתִי וּפוֹשֵׁט עוֹרִי וּמוֹרֵט זְנָבִי וּמוֹכֵר אוֹתָם לַעֲשׂוֹת מֵהֶם כְּבָרוֹת וְנָפוֹת וּמַתִּיךְ אֶת חֶלְבִּי“. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת דִּבְרֵי הַסּוּס הָאַבִּיר, הוֹסִיף כַּעַס וְהִתְרַגְּשׁוּת וְאָמַר לוֹ: “מָתַי עָזַבְתָּ אֶת בֶּן־הָאָדָם?” אָמַר לוֹ: “עֲזַבְתִּיו בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, וַהֲרֵי הוּא בְּעִקְּבוֹתַי”. וּבְעוֹד גּוּר־הָאֲרָיוֹת מְדַבֵּר עִם הַסּוּס דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְנַשֵּׂא אָבָק, וְאַחַר־כָּךְ נִבְקַע הָאָבָק וְנֶחֱשַׂף מִתַּחְתָּיו גָּמָל סוֹאֵן, נוֹהֵק וְחוֹבֵט בְּרַגְלָיו בָּאָרֶץ. וְלֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֵלֵינוּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת גָּדוֹל וְעָבֶה, דִמָּה שֶׁהוּא הוּא בֶן־הָאָדָם, וּבִקֵּשׁ לְזַנֵּק עָלָיו. אָמַרְתִּי לוֹ:” בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, אֵין זֶה בֶן־הָאָדָם, רַק גָּמָל הוּא, וּכְאִלּוּ הוּא בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם“. וּבְעוֹד אֲנִי מְדַבֵּר עִם גּוּר־הָאֲרָיוֹת, קָרַב הַגָּמָל עַד לִפְנֵי גוּר־הָאֲרָיוֹת וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “מַה סִּבַּת בּוֹאֲךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר לוֹ:” בָּאתִי בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם“. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת: “וְאַתָּה עִם עָצְמַת יְצִירֶיךָ וְאָרְכְּךָ וְרָחְבְּךָ, כֵּיצַד זֶה תְּפַחֵד מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם? הֲרֵי אִלּוּ בָעַטְתָּ בוֹ בְּרַגְלְךָ בְּעִיטָה אַחַת, הָיִיתָ הוֹרְגוֹ”. אָמַר לוֹ הַגָּמָל: “בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, דַּע, שֶׁבֶּן־הָאָדָם לוֹ תַּחְבּוּלוֹת, שֶׁאֵין בְּרִיָּה יוֹדַעַת אוֹתָם, וְלֹא יְנַצַּח אוֹתוֹ אֶלָּא הַמָּוֶת, שֶׁכֵּן הוּא שָׂם בְּאַפִּי חֶבֶל שֶׁהוּא מְכַנֶּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם נֶזֶם, וְשָׂם בְּרֹאשִׁי רֶסֶן וּמוֹסֵר אוֹתִי לְקָטָן שֶׁבִּילָדָיו, וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן סוֹחֵב אוֹתִי בַּחֶבֶל עִם גָּדְלִי וְעָצְמִי. וּמַעֲמִיסִים עָלַי אֶת הַכְּבֵדִים שֶׁבַּמַּשָּׂאוֹת. וּמַסִּיעִים אוֹתִי לִנְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת, וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בִּי לַעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בְּעִתּוֹת הַלַּיְלָה וְהַיּוֹם. וּכְשֶׁאֲנִי גָדוֹל בְּשָׁנִים וּמַזְקִין, אֵין הוּא מַנִּיחֵנִי אֶצְלוֹ, אֶלָּא מוֹכְרֵנִי לְקַצָּב שֶׁיִּשְׁחָטֵנִי וְיִמְכֹּר אֶת עוֹרִי לְבוּרְסְקִי וּבְשָׂרִי לְטַבָּח, אַל תִּשְׁאַל אֵפוֹא לְמַה שֶּׁאֲנִי סוֹבֵל מִבֶּן־הָאָדָם”. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת: “אֵימָתַי הִסְתַּלַּקְתָּ מִבֶּן־הָאָדָם?” אָמַר לוֹ: “הִסְתַּלַּקְתִּי מֵעָלָיו בִּזְמַן שְׁקִיעַת־הַחַמָּה, וְדוֹמֶה אֲנִי שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלַּקְתִּי וְלֹא יִמְצָא אוֹתִי, יָחִישׁ לְחַפְּשֵׂנִי, הַנַּח לִי אֵפוֹא, בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן לְהִמָּלֵט לַעֲרָבוֹת וּלְמִדְבָּרוֹת”. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת:” הַמְתֵּן קְצָת, גָּמָל, עַד שֶׁתִּרְאֶה, כֵּיצַד אֲנִי טוֹרֵף אוֹתוֹ וּמַאֲכִילְךָ מִבְּשָׂרוֹ, וַאֲגָרֵם עַצְמוֹתָם וְאֶשְׁתֶּה מִדָּמוֹ“. אָמַר לוֹ הַגָּמָל:” בֶּן־הַשֻּׂלְטָאן, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי בֶן־הָאָדָם, שֶׁכֵּן רַמַּאי הוּא וְעָרוּם". נָשָׂא קוֹלוֹ בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אִם הַמֵּצִיק בְּאֶרֶץ־עַם אָהֳלוֹ תָּקַע,

לֹא נִשְׁאַר לַתּוֹשָׁבִים אֶלָּא לָקוּם לְמַסָּע.

וּבְעוֹד הַגָּמָל מְדַבֵּר עִם גּוּר־הָאֲרָיוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה, עָלָה אָבָק, וְאַחֲרֵי שָׁעָה קַלָּה נִבְקַע, וְנִגְלוּ מִתַּחְתָּיו פָּנִים שֶׁל זָקֵן קְצַר הַקּוֹמָה וְדַק הַבָּשָׂר. עַל כְּתֵפוֹ קֻפָּה וּבְתוֹכָהּ כְּלֵי־נַגָּרִים, וְעַל רֹאשׁוֹ עָנָף וּשְׁמוֹנָה קְרָשִׁים, וּבְיָדוֹ הוּא מוֹבִיל יְלָדִים קְטַנִּים, וְהוּא אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ. לֹא פָסַק מִלֶּכֶת עַד שֶׁקָּרַב אֶל גּוּר־הָאֲרָיוֹת. וּכְשֶׁרְאִיתִיו, אֲחוֹתִי, נָפַלְתִּי מֵרֹב פַּחַד. וְאוּלָם גּוּר־הָאֲרָיוֹת קָם וְהָלַךְ לִקְרָאתוֹ וּפָגַשׁ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, צָחַק הַנַּגָּר בְּפָנָיו, וְאָמַר לוֹ בְּלָשׁוֹן צַחָה: “הוֹי הַמֶּלֶךְ הַנַּעֲרָץ בַּעַל הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְהַזְּרוֹעַ הַנְּטוּיָה. יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים אשֶׁר בְּעַרְבְּךָ זֶה וּבְכָל מַאֲמַצֶּיךָ, וְיוֹסֵף עַל אֹמֶץ רוּחֲךָ וְכֹחֶךָ. הֱיֵה לִי מַחֲסֶה מִפְּנֵי הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרַנִי וּבָרָעָה אֲשֶׁר פְּגָעַתְנִי, שֶׁלֹּא מָצָאתִי עוֹזֵר בִּלְתֶּךָ”. אַחַר־כָּךְ עָמַד הַנַּגָּר לִפְנֵי הָאַרְיֵה וּבָכָה וְיִלֵּל וְהִתְאוֹנֵן. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת בִּכְיָתוֹ וְהִתְאוֹנְנֻיּוֹתָיו, אָמַר לוֹ: “מַחֲסֶה אֲנִי לְךָ מִפְּנֵי כָּל מַה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁשׁ לוֹ, וּמִי הוּא זֶה שֶׁעָשַׁק אוֹתְךָ? וּמָה אַתָּה חַיַּת־הַשָּׂדֶה שֶׁלֹּא רָאִיתִי מִיָּמַי שֶׁכְּמוֹתְךָ וְלֹא יָפֶה לְצוּרָה יוֹתֵר מִמְּךָ וְלֹא צַח לְלָשׁוֹן? וּמָה עִנְיָנֶךָ?” אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “נְשִׂיא חַיּוֹת־הֶַטֶּרף. בַּאֲשֶׁר לִי הֲרֵי אֲנִי נַגָּר. וּבַאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁעָשַׁק אוֹתִי, הִנֵּה הוּא בֶן־הָאָדָם. וּבְהָאִיר שַׁחֲרוֹ שֶׁל לַיְלָה זֶה, יִהְיֶה אֶצְלְךָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה”. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת מִפִּי הַנַּגָּר דְּבָרִים אֵלֶּה, הוּמַר הָאוֹר בְּעֵינָיו לְחשֶׁךְ וְשָׁאַף וְנָשַׁם, וְיָרוּ עֵינָיו זִיקִים וְצָעַק וְאָמַר: “חַי־אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי נִשְׁאָר נֵעוֹר לַיְלָה זֶה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵינִי חוֹזֵר אֶל אָבִי עַד שֶׁאֲנִי מַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתִי”. אַחַר־כָּךְ פָּנָה גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶל הַנַּגָּר וְאָמַר: “רוֹאֶה אֲנִי אֶת צְעָדֶיךָ קְצָרִים, וְלֹא אוּכַל לְהַעֲצִיב אֶת רוּחֲךָ מֵאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי גְדָל־נֶפֶשׁ אָנִי. אַךְ דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהִתְנַהֵל בְּרַגְלֶיךָ עִם חַיּוֹת־הַבָּר. הַגֵּד לִי אֵפוֹא לְאָן תֵּלֵךְ?” אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “דַּע שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ אֶל מִשְׁנֵה־אָבִיךָ, אֶל הַנָּמֵר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא, כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה, שֶׁבֶּן־הָאָדָם דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת, יָרֵא לְנַפְשׁוֹ יִרְאָה גְדוֹלָה, וְשָׁלַח אֵלַי שָׁלִיחַ מֵחַיּוֹת הַטֶּרֶף שֶׁאֶעֱשֶׂה לוֹ בַּיִת שֶׁיִּשְׁכֹּן בּוֹ וְיִמָּלֵט אֵלָיו, וְיָגֵן עָלָיו מִפְּנֵי אוֹיְבָיו, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד מִבְּנֵי־הָאָדָם. וּכְשֶׁבָּא אֵלַי הַשָּׁלִיחַ, לָקַחְתִּי קְרָשִׁים אֵלּוּ, וַאֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת דִּבְרֵי־הַנַּגָּר, נִכְנְסָה לְלִבּוֹ קִנְאָה בַּנָּמֵר, וְאָמַר לוֹ: “בְּחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי, שֶׁאֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי בַּיִת מִקְּרָשִׁים אֵלֶּה לִפְנֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה לַנָּמֵר אֶת בֵּיתוֹ. וּכְשֶׁתִּגְמֹר אֶת מְלַאכְתִּי, תֵּלֵךְ אֶל הַנָּמֵר וְתַעֲשֶׂה לוֹ מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנַּגָּר מִפִּי גּוּר־הָאֲרָיוֹת דְּבָרִים אֵלּוּ, אָמַר לוֹ: “הוֹי נְשִׂיא חַיּוֹת־הַטֶּרֶף, לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ בַּיִת. אֶלָּא אִם כֵּן עָשִׂיתִי לַנָּמֵר מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ, וְרַק אַחֲרֵי כֵן אָבוֹא לְשֵׁרוּתְךָ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ בַיִת, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְמִבְצָר בִּפְנֵי אוֹיְבֶיךָ”. אָמַר לוֹ גּוּר־הָאֲרָיוֹת: “חַי־אֱלֹהִים, אֵינִי מַנִּיחֲךָ לָלֶכֶת מִן הַמָּקוֹם עַד שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לִי אֶת הַקְּרָשִׁים הָאֵלֶּה בַּיִת”. גָּחַן גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶל הַנַּגָּר וְזִנֵּק עָלָיו לִשְׂחֹק עָלָיו. הִכָּה אוֹתוֹ בְכַפּוֹ וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַקֻּפָּה מֵעַל כִּתְפוֹ, וְנָפַל הַנַּגָּר מִתְעַלֵּף. צָחַק עָלָיו גּוּר־הָאֲרָיוֹת וְאָמַר לוֹ: “אִי לְךָ, נַגָּר, אָמְנָם חַלָּשׁ אַתָּה וְאֵין בְּךָ כֹּחַ, וְיֵשׁ לְהַצְדִּיקְךָ עַל שֶׁאַתָּה מִתְיָרֵא מִבֶּן־הָאָדָם”. כְּשֶׁנָּפַל הַנַּגָּר עַל גַּבּוֹ כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל. וְאוּלָם הִסְתִּיר זֹאת מִגּוּר־הָאֲרָיוֹת, שֶׁפָּחַד מִפָּנָיו. יָשַׁב הַנַּגָּר וְהֶעֱמִיד פָּנִים צוֹחֲקוֹת כְּלַפֵּי גּוּר־הָאֲרָיוֹת, וְאָמַר לוֹ: “הֲרֵינִי עוֹשֶׂה לְךָ אֶת הַבַּיִת”. לָקַח לוֹ הַנַּגָּר אֶת הַקְּרָשִׁים שֶׁהָיוּ עִמּוֹ, מִסְמֵר אֶת הַבַּיִת וְשָׂם אוֹתוֹ כְבֵית־דְּפוּס לְמִדַּת גּוּפוֹ שֶׁל גּוּר־הָאֲרָיוֹת, וְהִשְׁאִיר אֶת דַּלְתוֹ פְּתוּחָה, שֶׁכֵּן עָשָׂה אוֹתוֹ בְּצוּרַת תֵּבָה, וּפָתַח לוֹ חַלּוֹן גָּדוֹל וְשָׂם לוֹ מִכְסֶה וְנָקַב בּוֹ נְקָבִים רַבִּים, וְהוֹצִיא דַרְכָּם מַסְמְרִים תְּקוּעִים בּוֹ. אָמַר לוֹ לְגּוּר־הָאֲרָיוֹת: “הִכָּנֵס לְתוֹךְ בַּיִת זֶה דֶּרֶךְ חַלּוֹן זֶה, שֶׁאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ מַתְאִים לְךָ”. שָׂמַח גּוּר־הָאֲרָיוֹת בְּכָךְ וּבָא לְתוֹךְ הַפֶּתַח, וּמְצָאוֹ צַר. אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “הִכָּנֵס וּכְרַע עַל יָדֶיךָ וְעַל רַגְלֶיךָ”. עָשָׂה גּוּר־הָאֲרָיוֹת כָּךְ, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַתֵּבָה וְנִשְׁאַר זְנָבוֹ בַּחוּץ. בִּקֵּשׁ גּוּר־הָאֲרָיוֹת לַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו וְלָצֵאת אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶרְאֶה, אִם הוּא מֵכִיל אֶת זְנָבְךָ עִמְּךָ אִם לָאו”. מִלֵּא גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת מִצְוָתוֹ. גּוֹלֵל הַנַּגָּר אֶת זְנָבוֹ שֶׁל גּוּר־הָאֲרָיוֹת וּתְחָבוֹ לְתוֹךְ הַתֵּבָה וְהֶחֱזִיר אֶת הַקֶּרֶשׁ עַל הַחַלּוֹן בִּזְרִיזוּת וְתָקַע מַסְמְרִים וְסָגַר אֶת הַתֵּבָה. צָעַק גּוּר־הָאֲרָיוֹת וְאָמַר: “אוֹי נַגָּר, מַה הוּא הַבַּיִת הַצַּר הַזֶּה שֶׁעָשִׂיתָ לִי. הַנַּח לִי וְאֵצֵא מִתּוֹכוֹ”. אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, רְחוֹקָה. אֵין הַחֲרָטָה עַל מַה שֶּׁעָבַר מוֹעִילָה. לֹא תֵצֵא עוֹד מִמָּקוֹם זֶה”. צָחַק הַנַּגָּר וְאָמַר לְגּוּר־הָאֲרָיוֹת: “נָפַלְתָּ בִּכְלוּב וְנַעֲשֵׂיתָ הַמְגֻנֶּה שֶׁבְּחַיּוֹת הַטֶּרֶף”. אָמַר לוֹ: “אָחִי, מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר אֵלַי?” אָמַר לוֹ הַנַּגָּר: “דַּע, כֶּלֶב הַמִּדְבָּר, שֶׁנָּפַלְתָּ בְּתוֹךְ זֶה שֶׁהָיִיתָ מִתְיָרֵא הֵימֶנּוּ. וּכְבָר הֱטִילְךָ הַגּוֹרָל לְתוֹכוֹ, וְלֹא תוֹעִיל לְךָ עוֹד הַזְּהִירוּת”. כְּשֶׁשָּׁמַע גּוּר־הָאֲרָיוֹת אֶת דְּבָרָיו, יָדַע, אֲחוֹתִי, שֶׁזֶּהוּ הָאָדָם, שֶׁהִזְהִיר אוֹתוֹ מִפָּנָיו אָבִיו בְּהָקִיץ וְקוֹל סְתָרִים בַּחֲלוֹם, וְנִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהוּא זֶה וַדַּאי, בְּלִי כָל סָפֵק. פָּחַדְתִּי מִפָּנָיו לְנַפְשִׁי פַּחַד נוֹרָא וְהִתְרַחַקְתִּי מִמֶּנּוּ קְצָת. וְהָיִיתִי מִסְתַּכֶּלֶת מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּגּוּר־הָאֲרָיוֹת, וְרָאִיתִי אוֹתוֹ, אֶת בֶּן־הָאָדָם חוֹפֵר חֲפִירָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם בְּקִרְבַת הַתֵּבָה, שֶׁגּוּר־הָאֲרָיוֹת בְּתוֹכָהּ, וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ אוֹתָהּ חֲפִירָה וְהֵטִיל עָלָיו עֲצֵי דֶלֶק וְשָׂרַף אוֹתוֹ בָאֵשׁ. אָז גָּדַל, אֲחוֹתִי, פַּחְדִּי, וְזֶה לִי יוֹמַיִם שֶׁאֲנִי בּוֹרַחַת מִפְּנֵי בֶּן־הָאָדָם מְפַחֶדֶת מִפָּנָיו".

כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַטַּוָּסָה מִפִּי הַבַּרְוָזָה דְּבָרִים אֵלֶּה –

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה אָמְרָה:" שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַטַּוָּסָה, כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַבַּרְוָזָה דְּבָרִים אֵלֶּה, הִשְׁתָּאֲתָה עֲלֵיהֶם תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת וְאָמְרָה: “אֲחוֹתִי, הֲרֵי בְטוּחָה אַתְּ מִבֶּן־הָאָדָם, שֶׁאֲנַחְנוּ בְּאִי מֵאִיֵּי הַיָּם, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִבְנֵי־הָאָדָם לְהַגִּיעַ אֵלָיו. בַּחֲרִי לָךְ אֵפוֹא לַעֲמֹד עִמָּנוּ, עַד שֶׁיָּקֵל אֱלֹהִים לָנוּ וָלָךְ”. אָמְרָה לָהּ: “חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁתִּדְבָּקֵנִי הָרָעָה בַּלַּיְלָה, שֶׁכֵּן הַגּוֹרָל לֹא יִפָּלֵט מִמֶּנּוּ פָּלִיט”. אָמְרָה לָהּ: “שְׁבִי עִמָּנוּ וְהָיִית כָּמוֹנוּ”. לֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנָּה עַד שֶׁיָּשְׁבָה וְאָמְרָה: “אַתְּ יָדַעְתְּ מִעוּט סַבְלָנוּתִי, וְאִלּוּלֵא שֶׁרְאִיתִיךְ כָּאן, לֹא הָיִיתִי מִתְעַכֶּבֶת”. אָמְרָה הַטַּוָּסָה: “אִם מִן הַגּוֹרָל הָתְוָה תָו עַל מִצְחֵנוּ, הֲרֵי יָקוּם הַדָּבָר סוֹף־סוֹף. וְאִם יַגִּיעַ קִצֵּנוּ, מִי הוּא שֶׁיַּצִּילֵנוּ? וְאוּלָם אֵין נֶפֶשׁ מֵתָה מִבְּלִי שֶׁמָּלְאוּ מִדּוֹת מְזוֹנָהּ וּצְבָאָהּ”, וּבְעוֹד הֵם עֲסוּקִים בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ, עָלָה עֲלֵיהֶם אָבָק. בְּאוֹתָה שָׁעָה צָעֲקָה הַבַּרְוָזָה וְיָרְדָה לַיָּם וְאָמְרָה: “הִשָּׁמְרוּ וְהִזָּהֲרוּ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין מְקוֹם מִבְטָחִים נֶגֶד הַגּוֹרָל”. וְהָיָה הָאָבָק עָצוּם וּכְשֶׁנֶּחֱשַׂף הָאָבָק נִתְגַּלָּה מִתַּחְתָּיו צְבִי. שָׁקְטָה הַטַּוָּסָה וְהַבַּרְוָזָה. אָמְרָה הַטַּוָּסָה לַבַּרְוָזָה: “אֲחוֹתִי, זֶה שֶׁנִּבְהַלְתְּ מִפָּנָיו צְבִי הוּא, וַהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ וּבָא אֶצְלֵנוּ, וְאֵין לָנוּ מִפָּנָיו כָּל פַּחַד, שֶׁכֵּן אֵין הַצְּבִי אוֹכֵל אֶלָּא יֶרֶק דֶּשֶׁא מִצֶּמַח הָאֲדָמָה, וְכָמוֹךְ מִמִּין הָעוֹפוֹת כָּמֵוֹהוּ¹ גַם הוּא מִמִּין חַיַּת־הַשָּׂדֶה, הִשָּׁקְטִי אֵפוֹא וְאַל תִּדְאֲגִי, שֶׁהַדְּאָגָה מַרְזָה אֶת הַגּוּף”. לֹא גָּמְרָה הַטַּוָּסָה אֶת דְּבָרֶיהָ, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַצְּבִי אֲלֵיהֶם, וּבִקֵּשׁ לוֹ צֵל תַּחַת הָעֵץ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַטַּוָּסָה וְאֶת הַבַּרְוָזָה נָתַן לָהֶן שָׁלוֹם, וְאָמַר לָהֶן: “נִכְנַסְתִּי הַיּוֹם לְאִי זֶה, וְלֹא רָאִיתִי רַב מִמֶּנּוּ לְשֶׁפַע וְלֹא יָפֶה מִמֶּנּוּ לְמִשְׁכָּן”. הִזְמִין אוֹתָן לְהִתְרוֹעֵעַ לוֹ לְחֶבְרָה, כְּשֶׁרָאוּ הַטַּוָּסָה וְהַבַּרְוָזָה יְדִידוּתוֹ אֲלֵיהֶן, נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְרָצוּ לְהִתְיַדֵּד עִמּוֹ, וְנִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעַת אֱמוּנִים עַל כָּךְ. וְהָיָה מְלוֹנָם אֶחָד, וּמַאֲכָלָם וּמִשְׁתָּם יָחַד. וְלֹא חָדְלוּ מִשֶּׁבֶת בֶּטַח, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עַד שֶׁעָבְרָה עַל פְּנֵיהֶם סְפִינָה תוֹעָה בַיָּם, וְהִשְׁלִיכָה עָגְנָהּ קָרוֹב לָהֶם. עָלוּ הָאֲנָשִׁים וְנִתְפַּזְּרוּ בָּאִי וְרָאוּ אֶת הַצְּבִי וְהַטַּוָּסָה וְהַבַּרְוָזָה יַחְדָּו וְנִגְּשׁוּ אֲלֵיהֶם. בָּרַח הַצְּבִי לָעֲרָבָה, וְעָפָה הַטַּוָּסָה בָּאֲוִיר, וְנִשְׁאֲרָה הַבַּרְוָזָה כִּמְשֻׁתֶּקֶת, וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנָּה עַד שֶׁצָּדוּהָ. צָעֲקָה וְאָמְרָה: “לֹא הוֹעִילָה לִי הַזְּהִירוּת כְּנֶגֶד מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלַי מִן הַגּוֹרָל”. הִסְתַּלְּקוּ אִתָּם אֶל סְפִינָתָם. כְּשֶׁרָאֲתָה הַטַּוָּסָה מַה שֶּׁאֵרַע לַבַּרְוָזָה, נָסְעָה מִן הָאִי וְאָמְרָה: “אָכֵן רוֹאָה אֲנִי אֶת הָאֲסוֹנוֹת אוֹרְבִים לַכֹּל. וְאִלּוּלֵא סְפִינָה זוֹ, לֹא הָיְתָה הַחֲבִילָה נִפְרֶדֶת בֵּינִי וּבֵין בַּרְוָזָה זוֹ. אָכֵן הִיא הָיְתָה הַטּוֹבָה שֶׁבִּידִידוֹת”. אַחַר־כָּךְ עָפָה הַטַּוָּסָה וְנִפְגְּשָׁה עִם הַצְּבִי. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וּבֵרְכָהּ לְצֵאתָהּ בְּשָׁלוֹם, וְשָׁאַל אוֹתָהּ בִּדְבַר הַבַּרְוָזָה. אָמְרָה לָהּ: “כְּבָר תָּפַס אוֹתָהּ הָאוֹיֵב, וּמָאַסְתִּי לַעֲמֹד בְּאוֹתוֹ אִי אַחֲרֶיהָ”, בָּכְתָה עַל פֵּרוּד הַבַּרְוָזָה, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

אָכֵן גָּזַר אֶת לִבִּי יוֹם הַפֵּרוּד,

יִגְזֹר אֱלֹהִים אֶת לֵב יוֹם הַפֵּרוּד.

וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ עוֹד בְּבֵית־שִׁיר וְאָמְרָה:

כְּמֵהָה אֲנִי לְיוֹם יָשׁוּב הָאֵחוּד,

לְמַעַן אֲסַפֵּר לוֹ מַה פָּעַל הַפֵּרוּד.

נִצְטַעֵר הַצְּבִי צַעַר רָב, וְהֶחֱזִיר אֶת הַטַּוָּסָה מֵהַחְלָטָתָהּ לִנְסֹעַ, וְעָמַד אִתָּהּ בְּאוֹתוֹ אִי בֶּטַח, אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים. אַךְ לֹא פָסְקוּ מֵהִתְאַבֵּל עַל פֵּרוּד הַבַּרְוָזָה. אָמַר הַצְּבִי לַטַּוָּסָה: “אֲחוֹתִי הִנֵּה יָדַעְתְּ, שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁעָלוּ אֵלֵינוּ מִן הַסְּפִינָה הֵם שֶׁהָיוּ הַסִּבָּה לְפֵרוּדֵנוּ וּלְאָבְדַן הַבַּרְוָזָה, הִזָּהֲרִי אֵפוֹא מִפְּנֵיהֶם וְהִשָּׁמְרִי מֵהֶם, מִמְּזִמָּתוֹ שֶׁל בֶּן־הָאָדָם וְעָרְמָתוֹ”. אָמְרָה הַטַּוָּסָה: “אָכֵן יָדַעְתִּי אֶל נָכוֹן שֶׁלֹּא הֲרָגָהּ אֶלָּא זֶה שֶׁהִזְנִיחָה לְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבְּרָאוֹ אֱלֹהִים מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ, וּכְשֶׁהוּא מְזַלְזֵל בְּתִשְׁבַּחְתּוֹ, יֵעָנֵשׁ בְּאָבְדָנוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַצְּבִי אֶת דִּבְרֵי הַטַּוָּסָה אָמַר: “יְיַפֶּה אֱלֹהִים צוּרָתֵךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר”, וּפָנָה לְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים, וְלֹא פָסַק מִזֶּה אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת, וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַצְּבִי אוֹמֵר בְּתִשְׁבַּחְתּוֹ:

“יִשְׁתַּבַּח הַדַּיָּן בַּעַל הָעֹז וְהַשִּׁלְטוֹן”.

וּמָסֹרֶת אַחַת מְסַפֶּרֶת:

---

אלף לילה ולילה: מַעֲשֵׂה הַנָּזִיר עוֹבֵד הָאֱלֹהִים וְהַיּוֹנִים

מאת

אלמוני/ת

עוֹבֵד־אֱלֹהִים אֶחָד פָּרַשׁ לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים עַל אַחַד הֶהָרִים. וְאִוָּה לוֹ לְמוֹשָׁב עַל אוֹתוֹ הַר זוּג יוֹנִים. וְהָיָה אוֹתוֹ עוֹבֵד־אֱלֹהִים מְחַלֵּק עִמּוֹ מְזוֹנוֹ לַחֲצָאִין.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעוֹבֵד הָאֱלֹהִים חִלֵּק אֶת מְזוֹנוֹ לַחֲצָאִין, וְקָצַב חֶצְיוֹ לְעַצְמוֹ וְחֶצְיוֹ לְאוֹתוֹ זוּג הַיּוֹנִים. וּבֵרַךְ אוֹתָם עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים שֶׁיִּרְבּוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְרָבוּ צֶאֱצָאֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מְבַקְּשִׁים לָהֶם מִשְׁכָּן, זוּלָתִי הָהָר שֶׁעָלָיו עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים. וְהָיְתָה הִתְחַבְּרוּת הַיּוֹנִים עִם עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים בִּגְלַל זֶה שֶׁהָיוּ הַיּוֹנִים מַרְבִּים בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים. אָמְרוּ שֶׁהַיּוֹנִים אוֹמְרִים בְּתִשְׁבַּחְתָּם: “יִשְׁתַּבַּח בּוֹרֵא הַבְּרוּאִים וְקוֹצֵב הַמְּזוֹנוֹת וּבוֹנֶה הַשָּׁמַיִם וְרוֹקַע הָאָרֶץ”. וְלֹא פָּסַק אוֹתוֹ זוּג יוֹנִים מֵחַיֵּי שַׁלְוָה, הֵם וְצֶאֱצָאֵיהֶם עַד שֶׁמֵּת עוֹבֵד־הָאֱלֹהִים. וְרַק אָז נִפְזְרוּ קִבּוּצֵי הַיּוֹנִים וְנָפוֹצוּ לֶעָרִים וְלַכְּפָרִים וְלֶהָרִים.

וְסִפְּרוּ עוֹד:

---

אלף לילה ולילה: מַעֲשֵׂה הָרוֹעֶה הֶחָסִיד

מאת

אלמוני/ת

הָיָה בְּאַחַד הֶהָרִים אָדָם מִן הָרוֹעִים, שׁוֹמֵר דָּת וְאִישׁ תְּבוּנוֹת וְצָנוּעַ. וְהָיָה לוֹ צֹאן שֶׁהָיָה רוֹעֶה אוֹתָן, וּמִתְפַּרְנֵס בַּחֲלָבָן וְצַמְרָן. וְהָיָה אוֹתוֹ הַר, שֶׁאִוָּה לוֹ הָרוֹעֶה לְמוֹשָׁב לוֹ, מְרֻבֶּה בְּעֵצִים וּבְמִרְעֶה וּבְחַיּוֹת־טֶרֶף, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלוֹת אוֹתָן חַיּוֹת־הַטֶּרֶף לֹא לָרוֹעֶה וְלֹא לְצֹאנוֹ. לֹא פָּסַק לַעֲמֹד בָּהָר שָׁקֵט וּבָטוּחַ, וְאֵינוֹ שָׁת לִבּוֹ לִכְלוּם מֵעִנְיָיֵני הָעוֹלָם הַזֶּה, בִּהְיוֹתוֹ מְאֻשָּׁר וְנָתוּן לַעֲבוֹדָתוֹ אֶת אֱלֹהִים. אֵרַע לוֹ שֶׁחָלָה בְּמַחֲלָה קָשָׁה, וְנִכְנַס לְתוֹךְ מְעָרָה בָּהָר, וְהָיוּ הַצֹּאן יוֹצְאוֹת בַּיּוֹם לְעִנְיָנָן וְחוֹזְרוֹת בָּעֶרֶב לַמְּעָרָה. חָפֵץ אֱלֹהִים לְנַסּוֹת אוֹתוֹ רוֹעֶה, וּלְבָחֲנוֹ אִם יִשְׁמַע לְקוֹלוֹ וְאִם יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְשָׁלַח אֵלָיו מַלְאָךְ. נִכְנַס אֵלָיו הַמַּלְאָךְ בִּדְמוּת אִשָּׁה יָפָה, וְיָשַׁב לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה הָרוֹעֶה אוֹתָהּ אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת לְפָנָיו, הִתְחַלְחֵל גּוּפוֹ מִפָּנֶיהָ. אָמַר לָהּ: “אִשָּׁה, מַה הוּא שֶׁהֵנִיעַ אוֹתָךְ לָבוֹא הֵנָּה, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לִי חֵפֶץ בָּךְ, וְאֵין בֵּינִי וּבֵינֵךְ דָּבָר הַמַּצְרִיךְ הִכָּנְסֵךְ אֶצְלִי?” אָמְרָה לוֹ: “בֶּן־אָדָם, כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹאֶה יָפְיִי וְחִנִּי וְרֵיחִי הַטּוֹב? וְכִי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּשִׁים זְקוּקוֹת לַאֲנָשִׁים? וּמַה הוּא הַמּוֹנֵעַ אוֹתְךָ מִמֶּנִּי, אַחֲרֵי שֶׁבָּחַרְתִּי לִקְרַב אֵלֶיךָ וְחָפַצְתִּי לְהִזְדַּקֵּק לְךָ? הֲרֵי בָאתִי לְהִשָּׁמַע לְךָ וּלְבִלְתִּי חֲשׂךְ עַצְמִי מִמְּךָ, וְאֵין אִתָּנוּ אֶחָד שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַחֲשׁשׁ מִפָּנָיו. חֲפֵצָה אֲנִי לַעֲמֹד אִתְּךָ, כָּל זְמַן שֶׁתַּעֲמֹד בְּהַר זֶה, וְאֶהְיֶה רֵעָה לְךָ. וַהֲרֵינִי מוֹסֶרֶת עַצְמִי לְךָ, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה זָקוּק לְשִׁמּוּשָׁן שֶׁל נָשִׁים. וּכְשֶׁאַתָּה בָּא אֵלַי, תָּסוּר מֵעָלֶיךָ מַחֲלָתְךָ וְתַחֲזֹר לִבְרִיאוּתְךָ, וְתִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁהִפְסַדְתָּ מִקִּרְבַת הַנָּשִׁים בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ מֵחַיֶּיךָ, רְאֵה יָעַצְתִּי אוֹתְךָ טוֹב, קַבֵּל אֵפוֹא אֶת עֲצָתִי הַטּוֹבָה וּקְרַב אֵלַי”. אָמַר הָרוֹעֶה: "צְאִי מֵעַל פָּנַי, אִשָּׁה מְלֵאָה עָרְמָה וּבוֹגֶדֶת, שֶׁאֵינִי מַאֲמִין לָךְ וְלֹא אֶקְרַב אֵלַיִךְ, וְאֵין לִי חֵפֶץ בְּקִרְבָתֵךְ וְלֹא לִזְבֹּל אוֹתֵךְ, שֶׁכֵּן כָּל הַכָּמֵהַּ אֵלַיִךְ כְּבָר וִתֵּר עַל הָעוֹלָם־הַבָּא, וּמִי שֶׁכָּמֵהַּ לָעוֹלָם־הַבָּא יְוַתֵּר עָלַיִךְ. הֲרֵי אַתְּ הִיא שֶׁהֵבֵאת לִידֵי נִסָּיוֹן אֶת הָרִאשׁוֹנִים בָּאֲנָשִׁים וְאֶת הָאַחֲרוֹנִים.

וֵאלֹהִים יוֹשֵׁב בַּמַּאֲרָב לְעוֹבְדָיו¹ וְאוֹי לוֹ לְזֶה שֶׁנֻּסָּה בְּחֶבְרָתֵךְ". אָמְרָה לוֹ: “הוֹי הַפּוֹרֵשׁ מִן הַנְּכוֹחָה וְהַתּוֹעֶה מִן הַיְשָׁרָה, הַטֵּה פָּנֶיךָ אֵלַי וְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיִי וּזְכֵה בְּחֶבְרָתִי, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ לְפָנֶיךְ מִן הַחֲכָמִים, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי נִסָּיוֹן יוֹתֵר מִמְּךָ, וְדַעְתָּם נְכוֹחָה מִדַּעְתְּךָ אַתָּה, וְעִם זֶה לֹא דָחוּ מַה שֶּׁאַתָּה דוֹחֶה מֵהִתְעַנֵּג עַל הַנָּשִׁים, אֶלָּא חָפְצוּ בְּמַה שֶׁאַתָּה פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, הַיְנוּ לָבוֹא אֶל הַנָּשִׁים וְלִקְרַב אֲלֵיהֶן. וְלֹא גָרְמָה זֹאת לָהֶם רָעָה לֹא בְּדָתָם וְלֹא בְּעוֹלָמָם בָּזֶה. חֲזֹר אֵפוֹא בְּךָ, וְהָיְתָה אַחֲרִיתְךָ לִתְהִלָּה”. אָמַר הָרוֹעֶה: “כָּל מַה שֶּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת, מָאַסְתִּי בוֹ. וְכָל מַה שֶּׁאַתְּ מַצִּיעָה לְפָנַי פָּרַשְׁתִּי הֵימֶנּוּ. מִשּׁוּם שֶׁאַתְּ מְלֵאָה עָרְמָה וּבוֹגֶדֶת, לֹא אֵמוּן בָּךְ וְלֹא בִּטָּחוֹן, שֶׁכֵּן כַּמָּה הוּא מִן הַכִּעוּר שֶׁאַתְּ טוֹמֶנֶת אוֹתוֹ מִתַּחַת לְיָפְיֵךְ, וְכַמָּה הֵם מִן הַיְשָׁרִים שֶׁפִּתִּית אוֹתָם, וְהָיְתָה אַחֲרִיתָם הַנֹּחַם וְהַיָּגוֹן. סוּרִי מֵעָלַי אַתְּ, הַמְתַקֶּנֶת אֶת עַצְמֵךְ כְּדֵי לְהַשְׁחִית אֶת זוּלָתֵךְ”. הֵלִיט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאֶה אֶת פָּנֶיהָ וְהִתְעַסֵּק בְּזֵכֶר אֱלֹהִים. כְּשֶׁרָאָה הַמַּלְאָךְ כַּמָּה נָאֶה סוּרוֹ לְמִשְׁמַעַת אֱלֹהִים, יָצָא וְהִתְנַשֵּׂא לַשָּׁמַיִם.

וְהָיָה בְּקִרְבַת הָרוֹעֶה כְּפָר, וּבוֹ אָדָם מִן הַחֲסִידִים, שֶׁלֹּא יָדַע מְקוֹמוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה. רָאָה בַּחֲלוֹמוֹ, כְּאִלּוּ קוֹל קוֹרֵא אֵלָיו: “קָרֹב אֵלֶיךָ בְּמָקוֹם כָּזֶה וְכָזֶה נִמְצָא אִישׁ חָסִיד. לֵךְ אֵלָיו וְשָׁמַעְתָּ לְכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אוֹתְךָ”. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר פָּנָה לְעֶבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם וְנָסַע. וּכְשֶׁתָּקְפָה אוֹתוֹ חַמָּה, סָר אֶל עֵץ שֶׁעַל יָדוֹ מַעְיָן שׁוֹקֵק, וְיָשַׁב בְּצֵל אוֹתוֹ הָעֵץ לָנוּחַ. בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בָּאוּ חַיּוֹת־בָּר וְעוֹפוֹת אֶל אוֹתוֹ מַעְיָן לִשְׁתּוֹת הֵימֶנּוּ, וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הֶחָסִיד יוֹשֵׁב שָׁם נָסוּ מִפָּנָיו וּבָרְחוּ. אָמַר הֶחָסִיד: “אֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָאַדִּיר. הִנֵּה יְשִׁיבָתִי בְּמָקוֹם זֶה הַיּוֹם הֵצִיקָה לְבַעֲלֵי־חַיִּים אֵלֶּה. וּבַמֶּה אוּכַל לְהִצְטַדֵּק לִפְנֵי בּוֹרְאִי וּבוֹרֵא עוֹפוֹת וְחַיּוֹת־בָּר אֵלֶּה? הֲרֵי אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי הַסִּבָּה לִמְנוּסָתָם מִמֵּימֵיהֶם וּמִרְעָם. אוֹי לְבוּשָׁתִי מִפְּנֵי אֱלֹהַי בְּיוֹם שֶׁיִּקַּח נִקְמַת הַמִּקְנֶה חַסְרַת־הַקַּרָנַיִם מִן הַמִּקְנֶה בַּעַל־הַקַּרְנַיִם”?² זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן חַי־אֱלֹהִים, אִלּוּ יָדְעוּ בְּנֵי־הָאָדָם

לְמַה נִּבְרְאוּ, לֹא יָשְׁנוּ וְלֹא הִסִּיחוּ דַּעְתָּם.

הַמָּוֶת וְאַחֲרָיו הַתְּחִיָּה, וְיוֹם הַדִּין אַחֲרֵי זֹאת,

וְתוֹכָחוֹת מַה מְּאֹד עָצְמוּ וּבַלָּהוֹת.

וְאָנוּ אִם נֶאֱסַר לָנוּ דָבָר אוֹ עָלָיו צֻוִּינוּ

לִבְנֵי הַמְּעָרָה³, יְשֵׁנִים וְהֵם עֵרִים – דָּמִינוּ.

בָּכָה עַל שֶׁיָּשַׁב תַּחַת הָעֵץ אֵצֶל הַמַּעְיָן וְהִטְרִיד אֶת הָעוֹפוֹת וְחַיּוֹת־הַבָּר מִמְּקוֹם מִשְׁתֵּיהֶם, וְהָפַךְ פָּנָיו חִישׁ מַהֵר עַד שֶׁבָּא אֵל הָרוֹעֶה. נִכְנַס אֶצְלוֹ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְחִבֵּק אוֹתוֹ וּבָכָה. אָמַר לוֹ הָרוֹעֶה: “מַה הוּא שֶׁהוֹבִיל אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה, שֶׁלֹּא נִכְנַס בּוֹ אָדָם אֵלַי?” אָמַר הֶחָסִיד: “רָאִיתִי בַחֲלוֹמִי מִי שֶׁתֵּאֵר לִי מְקוֹמְךָ וְצִוַּנִי לָלֶכֶת אֵלֶיךָ וְלָתֵת לְךָ שָׁלוֹם, וַהֲרֵי בָאתִי אֵלֶיךָ לִשְׁמֹעַ לְקוֹלְךָ לְכָל מַה שֶׁתְּצַוֶּה אוֹתִי”. נָשַׁק לוֹ הָרוֹעֶה וְנָחָה דַעְתּוֹ בְּחֶבְרָתוֹ וְיָשַׁב עִמּוֹ יַחַד בָּהָר, וְהָיוּ עוֹבְדִים אֶת אֱלֹהִים בְּאוֹתָהּ מְעָרָה, וְהָיְתָה עֲבוֹדָתָם אֶת אֱלֹהִים יָפָה. וְלֹא פָסְקוּ לַעֲבֹד אֶת רִבּוֹנָם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם כְּשֶׁהֵם נְזוֹנִים מִבְּשַׂר הַצֹּאן וּמֵחֲלָבָם, נְקִיִּים מֵהוֹן וּמִבָּנִים, עַד שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם הַקֵּץ הַוַּדָּאִי. וְזֶהוּ סוֹף סִפּוּרָם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “כְּבָר עוֹרַרְתְּ אוֹתִי, שַׁהַרָזָאד, לִפְרשׁ מִמַּלְכוּתִי, וְעוֹרַרְתְּ בִּי רִגְשׁוֹת חֲרָטָה עַל זֶה שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי בוֹ בַּהֲרִיגַת הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרוֹת. יֵשׁ אִתָּךְ עוֹד מִסִּפּוּרֵי הָעוֹפוֹת”? אָמְרָה: “הֵן”.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַשָּׁלָךְ וְהַצָּב

מאת

אלמוני/ת

סִפְּרוּ, הַמֶּלֶךְ, שֶׁעוֹף אֶחָד עָף וְהִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר, וְיָרַד עַל סֶלַע בְּאֶמְצַע הַמַּיִם, וְהָיוּ הַמַּיִם שׁוֹקְקִים. וּבְעוֹד הָעוֹף עוֹמֵד עַל הַסֶּלַע, וְהִנֵּה גוּפַת אָדָם, שֶׁהַמַּיִם גְּרָפוּהָ עַד שֶׁהִסְמִיכוּהָ לַסֶּלַע. נִצְּבָה אוֹתָהּ גּוּפָה בְצַד הַסֶּלַע וְצָבְתָה וְהִתְנַפְּחָה. קָרַב הַשָּׁלָךְ אֵלֶיהָ וְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ, וּמָצָא אוֹתָהּ גְוִיָּתוֹ שֶׁל בֶּן־אָדָם, וְנִגְלְתָה לוֹ בָהּ מַכַּת חֶרֶב וּדְקִירוֹת רֹמָח. אָמַר בְּלִבּוֹ: “הָרוּג זֶה רַע הָיָה, וְנִתְחַבְּרָה עָלָיו חֲבוּרָה וְהָרְגָה אוֹתוֹ, וְהוּנַח לָהּ מִמֶּנּוּ וּמֵרָעָתוֹ”. לֹא פָסַק הַשָּׁלָךְ מִלְּהִשְׁתָּאוֹת לְאוֹתָהּ גּוּפָה, עַד שֶׁרָאָה נֶשֶׁר וּפֶרֶס, שֶׁהִקִּיפוּהָ מִכָּל עֲבָרֶיהָ, כְּשֶׁרָאָה הַשָּׁלָךְ כָּךְ, נָפְלָה עָלָיו אֵימָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “אֵין רוּחִי קָמָה בִּי לַעֲמֹד בְּמָקוֹם זֶה”. עָף מִמֶּנּוּ לְחַפֵּשׂ לוֹ מָקוֹם לְהִמָּלֵט אֵלָיו לְמֶשֶׁךְ זְמָן, עַד שֶׁתֵּאָכֵל אוֹתָהּ גּוּפָה וְיָסוּרוּ מִמֶּנָּה הָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים. לֹא פָּסַק לָעוּף עַד שֶׁמָּצָא נָהָר וּבְאֶמְצָעִיתוֹ אִילָן. יָרַד עָלָיו כּוֹאֵב וְנֶעֱצָב עַל רִחוּקוֹ מִמּוֹלַדְתּוֹ וְאָמַר בְּלִבּוֹ:" אֵין הַצַּעַר מַרְפֶּה מֵרְדֹף אַחֲרָי. וַהֲרֵי כְבָר נַחְתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ גּוּפָה וְשָׂמַחְתִּי בָהּ שִׂמְחָה רַבָּה. אָמַרְתִּי “מָזוֹן הוּא שֶׁזִּמֵּן אוֹתוֹ לִי אֱלֹהִים”, וְנֶהְפְּכָה שִׂמְחָתִי לְצַעַר וּשְׂשׂוֹנִי לְיָגוֹן וּדְאָגָה, וְגָזְלוּ הָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים מִמֶּנִּי, וְעָמְדוּ לְמִפְגָּע בֵּינָהּ וּבֵינִי, וְאֵיךְ זֶה אוּכַל לְצַפּוֹת, שֶׁשָּׁלוֹם יִהְיֶה לִי בָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵיךְ אוּכַל לִשְׁקֹט בּוֹ? וּכְבָר אָמְרוּ בְּמָשָׁל: “הָעוֹלָם הַזֶּה מְקוֹם־מוֹשָׁב הוּא לְזֶה שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם בּוֹ. מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בוֹ זֶה שֶׁאֵין לוֹ בִינָה, וּבוֹטֵחַ בּוֹ בְּהוֹנוֹ וּבְבָנָיו וּבִבְנֵי־שִׁבְטוֹ וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ. וְאֵין הַמַּטְעֶה אֶת עַצְמוֹ פוֹסֵק מִלִּסְמֹךְ עָלָיו, וּמַתְעֶה אֶת עַצְמוֹ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עַד שֶׁיּוּרַד תַּחְתֶּיהָ, וְיַעֲרִימוּ עָלָיו עֲרֵמַת עָפָר אֵלֶּה הַחֲבִיבִים עָלָיו בִּבְנֵי הָאָדָם וְהַקְּרוֹבִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר. אֵין טוֹב לַגֶּבֶר מֵאֲשֶׁר יִהְיֶה אֶרֶךְ־רוּחַ כְּלַפֵּי עִצְּבוֹנוֹתֶיהָ. הִנֵּה עָזַבְתִּי אֶת מְקוֹמִי, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיִיתִי מֵצֵר עַל פֵּרוּד אַחַי וְרֵעָי”.

וּבְעוֹד הוּא שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו. קָרַב וּבָא צָב זָכָר שָׁט בַּמַּיִם. קָרַב אֶל הַשָּׁלָךְ וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ:" אֲדוֹנִי, מַה הוּא שֶׁהִרְחִיק אוֹתְךָ מִמּוֹלַדְתֶּךָ?" אָמַר לוֹ: "כִּבּוּשׁ שֶׁכְּבָשׁוּהוּ אוֹיְבִים. וְאֵין זֶה שֶׁשֵּׂכֶל לוֹ יָכוֹל לָגוּר בִּשְׁכֵנוּת עִם אוֹיְבִים. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אִם בָּא צַר לוֹחֵץ לְאֶרֶץ עָם,

אֵין מִסְתּוֹר אֶלָּא הַמַּסָּע לִבְנֵי אָדָם.

אָמַר לוֹ הַצָּב: “אִם הָעִנְיָן הוּא כְפִי שֶׁתֵּאַרְתּוֹ וְהַמַּצָּב כְּמוֹ שֶׁסִּפַּרְתּוֹ, אֵינִי סָר מִמְּךָ וְאֵינִי נִפְרָד מֵעָלֶיךָ, כְּדֵי שֶׁאֲמַלֵּא צְרָכֶיךָ וְאֶהְיֶה נֶאֱמָן בְּשֵׁרוּתֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: אֵין בְּדִידוּת קָשָׁה מִבְּדִידוּתוֹ שֶׁל נָכְרִי שֶׁנִּתַּק מֵעַמּוֹ וּמִמּוֹלַדְתּוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ: הַפֵּרוּד מִן הַטּוֹבִים, אֵין אָסוֹן בַּאֲסוֹנוֹת אֲשֶׁר יֵחָשֵׁב כָּמוֹהוּ. וּמִמַּה שֶּׁיִּתְנַחֵם בּוֹ בַעַל־הַשֵּׂכֶל הוּא הַהִתְרוֹעֲעוּת לְרֵעִים בַּנֵּכָר וְאֹרֶךְ־הָרוּחַ בַּצַּעַר. וּמְקַוֶה אֲנִי שֶׁתִּמְצָא אֶת חֶבְרָתִי עִמְּךָ מְשֻׁבַּחַת, וְאֶהֱיֶה לְךָ מְשָׁרֵת וְעוֹזֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשָּׁלָךְ אֶת דִּבְרֵי הַצָּב אָמַר: “אָכֵן, דִּבְרֵי אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְחַי־נַפְשִׁי, שֶׁאָמְנָם מָצָאתִי אֶת הַפֵּרוּד דְּאָבָה וּדְאָגָה בְּכָל הַזְּמַן שֶׁהָיִיתִי רָחוֹק מִמְּקוֹמִי וְנִפְרָד מֵאַחַי וַאֲהוּבַי, שֶׁאָמְנָם בַּפֵּרוּד מוּסָר לַאֲשֶׁר יִקַּח מוּסָר, וּמֵבִיא לִידֵי מַחֲשָׁבוֹת אֶת זֶה הַמֵּשִׁיב אֶל לִבּוֹ. וּכְשֶׁאֵין הָאָדָם מוֹצֵא מִי שֶׁיִּתְרוֹעֵעַ אֵלָיו מִן הַחֲבֵרִים, פּוֹסֶקֶת מִמֶּנּוּ טוֹבָה לְעוֹלָם וְצָרָתוֹ קַיֶּמֶת לָעַד. וְאֵין לְבַר־דַּעַת אֶלָּא לְבַקֵּשׁ נֶחָמָה בְאָחִיו מִן הַדְּאָגוֹת בְּכָל הַמַּצָּבִים, וּלְהִתְאַזֵּר בְּאֹרֶךְ־רוּחַ וּבְסַבְלָנוּת, שֶׁשְתֵּי אֵלֶּה מִדּוֹת מְהֻלָּלוֹת הֵן, הַמּוֹעִילוֹת כְּנֶגֶד מְסִבּוֹת הַזְּמַן וְדוֹחוֹת אֶת הַפַּחַד וְהָאֵבֶל בְּכָל עִנְיָן”. אָמַר לוֹ הַצָּב: " הִשָּׁמֶר לְךָ מֵאֵבֶל, שֶׁהוּא מְקַלְקֵל לְךָ אֶת חַיֶּיךָ וּמְכַלֶּה אֶת בְּרִיאוּתְךָ". לֹא פָסְקוּ מִלְּשׂוֹחֵחַ זֶה עִם זֶה, עַד שֶׁאָמַר הַשָּׁלָךְ לַצָּב: “אֵינִי חוֹשֵׁשׁ עוֹד לִמְסִבּוֹת הַזְּמַן וּפִגְעֵי הַמְּאֹרָעוֹת”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַצָּב אֶת דִּבְרֵי הַשָּׁלָךְ נִגַּשׁ אֵלָיו וּנְשָׁקוֹ בֵּין שְׁתֵּי עֵינָיו וְאָמַר לוֹ:" אֵין חֶבְרַת הָעוֹפוֹת פּוֹסֶקֶת לִמְצֹא טוֹב בַּעֲצָתְךָ, וְכֵיצַד זֶה תִּשָּׂא יָגוֹן וָצַעַר?" לֹא פָסַק מֵהָנִיחַ פַּחַד הַשָּׁלָךְ עַד שֶׁשָּׁקַט וּבָטַח.

אַחַר־כָּךְ עָף הַשָּׁלָךְ אֶל מְקוֹם הַגּוּפָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֵלֶיהָ לֹא מָצָא עוֹד מִן הָעוֹפוֹת הַטּוֹרְפִים, וְלֹא מֵאוֹתָהּ גּוּפָה כְלוּם זוּלָתִי עֲצָמוֹת. חָזַר לְהוֹדִיעַ לַצָּב שֶׁהָאוֹיֵב עָזַב אֶת מְקוֹמוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַצָּב הִגִּיד לוֹ מַה שֶּׁרָאָה וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי לָשׁוּב לִמְקוֹמִי, וּלְהִתְעַלֵּס בְּחֶבְרַת אֵלֶּה שֶׁחֲסַרְתִּים, שֶׁאֵין אֹרֶךְ־רוּחַ לְאָדָם בִּהְיוֹתוֹ רָחוֹק מִמּוֹלַדְתּוֹ”. הָלַךְ עִמּוֹ הַצָּב לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְלֹא מָצְאוּ שָׁם כְּלוּם שֶׁיִּפְחֲדוּ מִפָּנָיו. נָחָה דַעַת הַשָּׁלָךְ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר בְּבוֹא צָרָה עַל בְּנֵי־אָדָם

תִּקְצַר זְרוֹעָם, אַךְ עִם אֱלֹהִים מִפְלָטָם.

מָצוֹק הָיָה – וְכַאֲשֶׁר חָזְקוּ טַבְּעוֹתָיו,

נִצַּלְתִּי, וַאֲנִי דִמִּיתִי כִּי אֵין מַצִּיל מִיָּדָיו.

שָׁכְנוּ בְאוֹתוֹ אִי. וּבְעוֹד הַשָּׁלָךְ בְּשָׂשׂוֹן וּבִטְחָה וְגִילָה וְשִׂמְחָה, הוֹבִיל הַגּוֹרָל אֵלָיו בַּז רָעֵב, וְהִכָּה אוֹתוֹ בְצִפָּרְנָיו מַכָּה וְהָרַג אוֹתוֹ, וְלֹא הוֹעִילָה לוֹ הַזְּהִירוּת כְּשֶׁמָּלְאָה מִדַּת יָמָיו. וְהָיְתָה סִבַּת רְצִיחָתוֹ זֶה שֶׁהִתְרַשֵּׁל בְּשֶׁבַח אֱלֹהִים. אוֹמְרִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּתִשְׁבַּחְתּוֹ: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהֵינוּ בְּכָל אֲשֶׁר קָצַב וְנָהַג. יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהֵינוּ בְּכָל אֲשֶׁר הֶעֱשִׁיר וְהֶעֱנִי”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַשָּׁלָךְ.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שַׁהַרָזָאד, הֲרֵי הוֹסַפְתְּ בְּסִפּוּרֵךְ הַזְהָרָה וּמוּסָר. יֵשׁ אִתָּךְ מִסִּפּוּרֵי חַיַּת־הַבָּר?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל

מאת

אלמוני/ת

דַּע, הַמֶּלֶךְ, שֶׁשּׁוּעָל וּזְאֵב הִתְחַבְּרוּ בִמְאוּרָה, וְהָיוּ שׁוֹכְנִים בָּהּ יַחְדָּו, וְנִשְׁאֲרוּ בְכָךְ מֶשֶׁךְ זְמַן, וְהָיָה הַזְּאֵב מִתְאַכְזֵר לַשּׁוּעָל. אֵרַע פַּעַם שֶׁהַשּׁוּעָל רָמַז לַזְּאֵב שֶׁיִּנְהַג בּוֹ בְרַחֲמִים וְשֶׁיַּרְפֶּה מִתַּעֲלוּלָיו. אָמַר לוֹ:" אִם אַתָּה מַמְשִׁיךְ בִּגְאוֹנְךָ, יִתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים יַשְׁלִיט עָלֶיךָ בֶּן־אָדָם, שֶׁהוּא בַּעַל תַּחְבּוּלוֹת וְעָרְמָה, צָד אֶת הָעוֹף מִן הָאֲוִיר וְדָג אֶת הַדָּג מִן הַיָּם, מְפָרֵק הָרִים וּמַעְתִּיקָם מִמְּקוֹמָם, וְכָל זֶה בִמְזִמּוֹתָיו. עָלֶיךָ אֵפוֹא לִנְהֹג בְּצֶדֶק וְלַחְדֹּל מֵרָעָה וְעַוְלָה, שֶׁכָּךְ טוֹב יוֹתֵר לְמַעַן חַיֶּיךָ". לֹא קִבֵּל הַזְּאֵב אֶת דְּבָרָיו, וְהֵשִׁיב לוֹ גַסּוֹת וְאָמַר לוֹ: “אֵין כָּל עֵסֶק בֵּינְךָ וּבֵין הָעִנְיָנִים הַגְּדוֹלִים וְהַחֲשׁוּבִים”, וְהִכָּה אוֹתוֹ עַל פָּנָיו, עַד שֶׁנָּפַל מִתְעַלֵּף מִן הַמַּכָּה. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הִסְבִּיר פָּנִים לַזְּאֵב, וְהִצְטַדֵּק לְפָנָיו עַל הַדְּבָרִים הַמְכֹעָרִים שֶׁדִּבֵּר, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אִם אָמְנָם כְּבָר חָטָאתִי לִפְנֵי כֵן

מֵאַהֲבָתִי לָכֶם, וָאֲדַבֵּר דָּבָר לֹא הוֹגֵן.

הִנֵּה שָׁב אֲנִי מֵחֶטְאִי, וּסְלִיחַתְכֶם

תָּכִיל אֶת הַמֵּרֵעַ הַבָּא לְבַקֵּשׁ מְחִילַתְכֶם.

קִבֵּל הַזְּאֵב אֶת הִתְנַצְּלוּתוֹ וְחָדַל מֵרָעָתוֹ, וְאָמַר לוֹ: “אַל תְּדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנְךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יְהֵא לִרְצוֹנְךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּאֵב אָמַר לַשּׁוּעָל: “אַל תְּדַבֵּר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנְךָ, שֶׁלֹּא תִשְׁמַע מַה שֶּׁלֹּא יְהֵא לִרְצוֹנֶךָ”. אָמַר לו הַשּׁוּעָל: "שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה. הִנֵּה אֲנִי חָדֵל מִמַּעֲשִׂים שֶׁאֵינָם לְרָצוֹן לְךָ, וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם: “אַל תַּגֵּד מַה שֶּׁאֵין שׁוֹאֲלִים מִמְּךָ, וְאַל תַּעַן עַל מַה שֶּׁאֵין דּוֹרְשִׁים מִמְּךָ, וְהַנַּח מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנְךָ, וְאַל תְּפַזֵּר עֲצָתְךָ הַטּוֹבָה לְרֵעִים, שֶׁהֵם יִגְמְלוּךָ רָעָה תַּחְתֶּיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל הִסְבִּיר לוֹ פָּנִים. וְאוּלָם הַשּׁוּעָל שָׁמַר לוֹ טִינָא בְּלִבּוֹ וְאָמַר: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לְהַשְׁמִיד אֶת הַזְּאֵב הַזֶּה”.

נָשָׂא בְסַבְלָנוּת כָּל מַה שֶּׁהֵצִיק לוֹ הַזְּאֵב וְאָמַר בְּלִבּוֹ: " גָּאוֹן וְדִבְרֵי בֶּלַע גּוֹרְמִים לַאֲבַדּוֹן, וּמַשְׁלִיכִים לְתוֹךְ צָרָה. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁהִתְנַהֵג בְּחֻצְפָּה אָבַד, וּמִי שֶׁהָיָה קַל־דַּעַת הִתְחָרֵט. וְאוּלָם שָׁלַו מִי שֶׁפָּחַד. צֶדֶק הוּא לְבוּשׁ הָאֲצִילִים וְנִימוּס טוֹב מֵבִיא רֶוַח לָרֹב. וּמִן הָעֵצָה הַנְּכוֹחָה הִיא, שֶׁאֶתְחַפֵּשׂ בִּפְנֵי הֶעָרִיץ הַזֶּה, וְאָז וַדַּאי הוּא שֶׁיִּפֹּל בַּפָּח“. אָמַר הַשּׁוּעָל לַזְּאֵב: “הִנֵּה אֱלֹהִים סוֹלֵחַ וּמְקַבֵּל תְּשׁוּבַת עַבְדּוֹ, כְּשֶׁזֶּה פוֹרֵשׁ מִן הַחֲטָאִים. וַאֲנִי עֶבֶד חַלָּשׁ. וְאָמְנָם נָשָׂאתִי עָלַי עָוֹן כְּשֶׁיָּעַצְתִּי אוֹתְךָ, וְאִלּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁעָלָה לִי מִכְּאֵב מַכָּתְךָ, הָיִיתָ מֵבִין, שֶׁאֲפִלּוּ הַפִּיל לֹא הָיָה עוֹמֵד בָּהּ וְלֹא הָיָה עוֹצֵר כֹּחַ לְשֵׂאתָהּ. וְאוּלָם אֵין אֲנִי קוֹבֵל עַל כְּאֵב הַמַּכָּה, מֵאַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעָה לִי עַל־יָדָהּ שִׂמְחָה, שֶׁאִם גַּם קָשָׁה הָיְתָה, הֲרֵי הִסַּקְתִּי מִתּוֹכָהּ מַסְקָנָה חֲשׁוּבָה שֶׁתּוֹצָאָתָהּ שִׂמְחָה. וּכְבָר אָמַר הֶחָכָם: מַכַּת הַמְחַנֵּךְ תְּחִלָּתָהּ קָשָׁה מְאֹד וְסוֹפָה מְתוּקָה מִן הַדְּבַשׁ הַמְזֻקָּק”. אָמַר הַזְּאֵב: “נָשָׂאתִי לְחַטָּאתְךָ וְסָלַחְתִּי לַעֲוֹנְךָ. מֵעַתָּה הֱיֵה נִזְהָר מִפְּנֵי כֹחִי וְהוֹדֵה שֶׁעֶבֶד אַתָּה לִי, שֶׁכְּבָר יָדַעְתָּ אֶת יָדִי הַקָּשָׁה עַל אוֹיְבַי”. הִשְׁתַּחֲוָה לוֹ הַשּׁוּעָל וְאָמַר לוֹ:” יַאֲרֵךְ אֱלֹהִים אֶת חַיֶּיךָ. וְלֹא תִפְסֹק יָדְךָ מִהְיוֹת קָשָׁה עַל אוֹיְבֶיךָ". לֹא פָסַק הַשּׁוּעָל מִשִּׁית בַּחֲלָקוֹת לַזְּאֵב בְּפָחֲדוֹ מִפָּנָיו.

אַחַר־כָּךְ הָלַךְ הַשּׁוּעָל לְכֶרֶם בְּאַחַד הַיָּמִים, וְרָאָה בַּגָּדֵר שֶׁלּוֹ חוֹר. לֹא טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינָיו וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “חוֹר זֶה בְּלִי סָפֵק נִמּוּק לוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ: מִי שֶׁרָאָה חֲפִירָה בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה וְלֹא נָטָה הַצִּדָּה, וְלֹא נִזְהַר מִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ, אֶת עַצְמוֹ הוּא מַטְעֶה, וְצָפוּי הוּא לִכְלָיָה. וּכְבָר נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר, שֶׁקְּצָת אֲנָשִׁים עוֹשִׂים צוּרַת שׁוּעָל בְּכַרְמָם, וְאַף מַעֲמִידִים לְיָדוֹ עֲנָבִים בְּסַלִּים, שֶׁיִּרְאֶה זֹאת שׁוּעָל וְיִתְקָרֵב אֵלָיו וְיִפֹּל בַּשַּׁחַת. וְאָכֵן רוֹאֶה אֲנִי שֶׁחוֹר זֶה מַהֲמוּרָה הוּא. וּכְבָר אָמְרוּ: הַזְּהִירוּת חֲצִי הַתְּבוּנָה הִיא. וּמִן הַזְּהִירוּת הוּא זֶה שֶׁאֶבְדֹּק חוֹר זֶה וְאֶסְתַּכֵּל, אֶפְשָׁר אֶמְצָא עַל־יָדוֹ דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי כְּלָיָה, וְלֹא תַּשִּׂיאֵנִי תַּאֲוָתִי לְהַגִּיעַ לִידֵי־כָךְ שֶׁאֶפֹּל בַּשַּׁחַת”. קָרַב אֵלָיו וְהִקִּיף אוֹתוֹ סָבִיב כְּשֶׁהוּא נִזְהָר. רָאָה שֶׁחֲפִירָה עֲצוּמָה הִיא, שֶׁחָפַר אוֹתָהּ בַּעַל־הַכֶּרֶם וְעָלֶיהָ כִּסּוּי דַּק. נָסוֹג מִמֶּנָּה וְאָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים שֶׁנִּזְהַרְתִּי מִפָּנֶיהָ, וּמְקַוֶּה אֲנִי שֶׁיִּפֹּל לְתוֹכָהּ אוֹיְבִי הַזְּאֵב, שֶׁעָכַר אֶת חַיַּי, וְיִהְיֶה הַכֶּרֶם רַק לִי לְבַדִּי, וְאֶהְיֶה בוֹ שׁוֹקֵט וּבוֹטֵחַ”. הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ וְצָחַק צְחוֹק רַב, וְהִנְעִים זְמִירוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מִי יִתֵּן וְכָעֵת אֶרְאֶה

אֶת הַזְּאֵב בְּתוֹךְ בּוֹר זֶה.

זֶה זְמַן רַב הֵרַע לְלִבִּי.

וַיַּשְׁקֵנִי מְרוֹרוֹת עַל אַפִּי.

וּמִי יִתֵּן וְאַחֲרָיו אֶשָּׁאֵר,

וְהַזְּאֵב לְעוֹלָמוֹ יִפָּטֵר,

וְהָיָה הַכֶּרֶם מֶנּוּ נָקִי,

וְאֶמְצָא בוֹ שָׁלָל לִי.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ הָלַךְ חִישׁ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הַזְּאֵב וְאָמַר לוֹ:" אֱלֹהִים הֵקֵל לְךָ דַּרְכְּךָ לְהַגִּיעַ אֶל הַכֶּרֶם מִבְּלִי יְגִיעָה וְזֶה הוֹדוֹת לְמַזָּלְךָ הַטּוֹב, יְהִי אֵפוֹא לַהֲנָאָה לְךָ אֶת אֲשֶׁר חָלַק לְךָ אֱלֹהִים לְהַשִּׂיג שָׁלָל וּמָזוֹן בְּשֶׁפַע בְּלִי עָמָל“. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: " וּמַה הַמּוֹכִיחַ לִי אֶת כָּל זֶה שֶׁתֵּאַרְתָּ לִי?” אָמַר לוֹ: “זֶה שֶׁאֲנִי בָּאתִי עַד הַכֶּרֶם, וּמָצָאתִי שֶׁבְּעָלָיו כְּבָר מֵתוּ. וְנִכְנַסְתִּי לַגַּן וְרָאִיתִי אֶת הַפֵּרוֹת מִתְנוֹצְצִים עַל הָעֵצִים”. לֹא הִטִּיל הַזְּאֵב סָפֵק בְּדִבְרֵי הַשּׁוּעָל, גָּבְרָה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ, וְקָם וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחוֹר, שֶׁכֵּן הוֹלִיכָה אוֹתוֹ תַּאֲוָתוֹ שׁוֹלָל. עָמַד הַשּׁוּעָל וְהֵטִיל עַצְמוֹ כְּמֵת לָאָרֶץ, וְהִמְשִׁיל מָשָׁל בְּבֵית־שִׁיר זֶה:

הַאִם תִּתְאַו כִּי לַיְלָה¹ אֵלֶיךָ תֵּחָבֵר?

אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁהַתַּאֲוָה לְצַוַּאר גֶּבֶר תָּצֵר.

כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּאֵב אֶל הַחוֹר, אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “הִכָּנֵס לַכֶּרֶם, וְאֵין עָלֶיךָ גַּם לְטַפֵּס אוֹ לַחֲתֹר בְּתוֹךְ חוֹמַת הַגַּן. הַטּוֹבָה תָּבוֹא בִּשְׁלֵמוּתָהּ מֵאֵת אֱלֹהִים”. פָּנָה הַזְּאֵב וְהָלַךְ קָדִימָה, מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס לַגַּן. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְאֶמְצַע כִּסּוּי הַחֹמֶר. נָפַל לְתוֹכוֹ. הִתְנוֹדֵד הַשּׁוּעָל וְרָטַט מְאֹד מִשִּׂמְחָה וָגִיל, וְעָבְרוּ דַאֲגָתוֹ וְצַעֲרוֹ. הִנְעִים זְמִירוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

נִכְמְרוּ רַחֲמֵי זְמַן עַל מַצָּבִי

וְנִתְעוֹרְרוּ, כִּי אָרְכָּה שְׂרֵפַת לְבָבִי,

וַיַּגֵּשׁ לִי אֶת אֲשֶׁר אֲנִי חָפֵץ,

וְעַל זֶה אוֹתוֹ אִירָא, הֵבִיא קֵץ,

סָלוֹחַ אֶסְלַח לַפֶּשַׁע הַפְּלִילִי

מִן הַחֲטָאִים לְפָנִים חָטָא לִי.

וּמַה גַּם פִּשְׁעוֹ אֲשֶׁר פָּעַל

לְבֶן־הַשֵּׂעָר בְּקָדְקָדִי מֵעָל.

אָכֵן הַזְּאֵב לֹא מִפְלָט לוֹ מִפַּחַת

מִן הַכִּלָּיוֹן בְּתוֹךְ הַשַּׁחַת

וְהַכֶּרֶם אַךְ לִי לְבַדִּי

בְּאֵין שֻׁתָּף אֱוִיל עִמָּדִי.

אַחַר־כָּךְ הִסְתַּכֵּל בַּחֲפִירָה. וּכְשֶׁרָאָה אֶת הַזְּאֵב בּוֹכֶה עַל עַצְמוֹ מִתּוֹךְ חֲרָטָה וְיָגוֹן, בָּכָה הַשּׁוּעָל עִמּוֹ. נָשָׂא הַזְּאֵב אֶת רֹאשׁוֹ לַשּׁוּעָל וְאָמַר לוֹ:" כְּלוּם מִתּוֹךְ רַחֲמִים עָלַי אַתָּה בּוֹכֶה, אֲבִי אַלְחֻצַיְן²?" אָמַר לוֹ: לֹא. נִשְׁבָּע אֲנִי, חַי זֶה שֶׁהָדַף אוֹתְךָ לְתוֹךְ שׁוּחָה זוֹ. לֹא בָּכִיתִי אֶלָּא עַל אֲרִיכוּת יָמֶיךָ לִפְנֵי כֵן, וְאֵינִי מִצְטָעֵר אֶלָּא עַל זֶה שֶׁלֹּא נָפַלְתָּ לְתוֹךְ חוֹר זֶה לִפְנֵי יוֹם זֶה. וְאִלּוּ נָפַלְתָּ לְתוֹכוֹ לִפְנֵי שֶׁפְּגַשְׁתִּיךָ הָיִיתִי בִּמְנוּחָה וְשַׁלְוָה. וְאוּלָם אַתָּה נִשְׁאַרְתָּ עַד שֶׁהִגִּיעַ קִצְּךָ שֶׁנִּגְזַר עָלֶיךָ, וּמָלֵא צְבָאֲךָ הַקָּצוּב לְךָ“. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב כִּמְצַחֵק: “לֵךְ, רַע הַמַּעֲלָלִים אֶל אִמִּי וְסַפֵּר לָהּ מַה שֶּׁהִגִּיעַ לִי, אֶפְשָׁר תִּמְצָא תַּחְבּוּלָה לְהַצָּלָתִי”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל:” כְּבָר הִפִּילָה אוֹתְךָ עָצְמַת תַּאֲוָתְךָ וְרֹב תְּשׁוּקָתְךָ לַמָּקוֹם שֶׁנָּפַלְתָּ בּוֹ בְּבוֹר זֶה, וְאִי אַתָּה יוֹצֵא בְּשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, זְאֵב נִבְעָר מִדַּעַת, מַה שֶּׁאָמַר בַּעַל מְשָׁלִים? כָּל שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן דַּעְתּוֹ עַל תּוֹצָאוֹת, אֵינוֹ בָּטוּחַ מִפְּנֵי הַסַּכָּנוֹת". אָמַר הַזְּאֵב לַשּׁוּעָל: "הוֹי אֲבִי־אַלְחֻצַיְן. הֵן הָיִיתָ מַרְאֶה לִי חִבָּה, וּמְבַקֵּשׁ יְדִידוּתִי וּמִתְיָרֵא מֵעָצְמַת כֹּחִי. אַל נָא תִּשְׂטְמֵנִי בִּגְלַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי לְךָ, שֶׁכֵּן מִי שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדוֹ וּמוֹחֵל, יִמְצָא שְׂכָרוֹ אֶת אֱלֹהִים, וּכְבָר אָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

זְרַע חֲסָדִים וְאִם גַּם לֹא בִּמְקוֹמָם,

לֹא בַתֹּהוּ עָלָה טוֹב בְּכָל אֲשֶׁר נִזְרַע, מֵעוֹלָם,

שֶׁכֵּן חֶסֶד גַּם אִם עָלָיו זְמַן יַעֲבֹר,

רַק אֲשֶׁר יִזְרָעֶנּוּ אוֹתוֹ יִקְצֹר.

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: "בַּעַר שֶׁבַּטּוֹרְפִים וְשׁוֹטֶה בְּחַיַּת הַשָּׂדֶה שֶׁעַל הָאֲדָמָה. כְּלוּם שָׁכַחְתָּ עֲרִיצוּתְךָ וְגַאֲוָתְךָ וּגְאוֹנְךָ, הֲרֵי לֹא הִשְׁגַּחְתָּ בִּזְכֻיּוֹת הַיְדִידוּת וְלֹא קִבַּלְתָּ עֵצָה מִדִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תַּעֲשֹׁק בִּהְיוֹת לְאַל יָדְךָ וַתִּכּוֹן,

כִּי הָעוֹשֵׁק עַל גְּבוּל נָקָם יִשְׁכֹּן.

תָּנוּם עֵינְךָ, אַךְ הֶעָשׁוּק עֵר יָקוּם

יִקְרָא עָלֶיךָ, וְעֵין אֱלֹהִים לֹא תָּנוּם.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "הוֹי אֲבִי־אַלְחֻצַיְן, אַל תִּשָּׂא עָלַי אָשָׁם בְּמַה שֶׁעָבַר, הֲרֵי הָאֲצִילִים נִדְרָשִׁים לִסְלֹחַ. וּמַעֲשֵׂה הַחֶסֶד הוּא מִן הַטּוֹב שֶׁבָּאוֹצְרוֹת, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

הִזְדָּרֵז לְהֵיטִיב בִּהְיוֹת לְאֵל יָדֶיךָ,

שֶׁלֹּא בְּכָל עֵת יִגְדַּל כֹּחֶךָ.

לֹא חָדַל הַזְּאֵב מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשּׁוּעָל וְאוֹמֵר לוֹ: “אֶפְשָׁר יֵשׁ בְּיָדְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתַּצִּילֵנִי בּוֹ מִכְּלָיָה?” אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: זְאֵב רַמַּאי רַע פּוֹעֵל, מְרֻמֶּה וְנוֹכֵל, אַל תְּבַקֵּשׁ לְהִנָּצֵל, שֶׁזֶּה הוּא שְׂכַר מַעֲשֶׂיךָ הַמְכֹעָרִים וְזֶה עָנְשָׁם". צָחַק בִּמְלֹא לוֹעוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תּוֹסֵף הוֹלִיכֵנִי שׁוֹלָל

שֶׁלֹּא תַּשִּׂיג גַּם הֶשֵּׂג קַל.

בַּקָּשָׁתְךָ מִנִּי לֹא תִכּוֹן,

זָרַעְתָּ, קְצֹר אֵפוֹא אָסוֹן.

אָמַר הַזְּאֵב לַשּׁוּעָל: “הֲרֵי אַתָּה אֶרֶךְ־אַפַּיִם שֶׁבַּטּוֹרְפִים. נֶאֱמָן אַתָּה עָלַי יוֹתֵר מִכְּדֵי זֶה שֶׁתַּעַזְבֵנִי בְּשׁוּחָה זוֹ”. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אֲשֶׁר הוֹשִׁיט לִי לֹא אַחַת יַד לַעֲזֹר,

וּמַתּוֹתָיו רַבּוּ גַּם עָצְמוּ מִסְּפֹר,

כָּל יָמַי, מֵעוֹלָם לֹא קָרַנִי פֶּגַע מֵצִיק

מִבְּלִי אֲשֶׁר אֶמְצָא בּוֹ בְּיָדִי מַחֲזִיק.

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׂוֹנֵא שׁוֹטֶה, כֵּיצַד זֶה הִגַּעְתָּ לִידֵי (מלה לא ברורה) וְשִׁפְלוּת־בֶּרֶךְ וְהַשְׁפָּלָה וְהַכְנָעָה, אַחֲרֵי הַגַּאֲוָה וְהַגָּאוֹן וְהָעשֶׁק וְהָעֲרִיצוּת? אָמְנָם הָיִיתִי לְךָ רֵעַ מִיִּרְאָתִי מִפְּנֵי תַּקִּיפוּתְךָ, וְהָיִיתִי מַחֲנִיף לְךָ לֹא מִתּוֹךְ תִּקְוָה לְטוֹבָה מֵאִתְּךָ וְעַכְשָׁו בָּאָה עָלֶיךָ הַקַּלְקָלָה, וְהַנְּקָמָה עָלֶיךָ חָלָה”. נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אַתָּה, רַק עָקְבָּה בִקַּשְׁתָּ,

וּבְכַוָּנָתְךָ הַנִּתְעָבָה הִנֵּה נוֹקַשְׁתָּ.

טְעַם אֵפוֹא מְאֵרַת הָעִנּוּי הַנּוֹרָאָה,

וַחֲבִילָתְךָ עִם הַזְּאֵבִים נִפְרָדָה נִקְרָעָה.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “אַתָּה אֶרֶךְ־אַפַּיִם, אַל תְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן אֵיבָה, וּבְעֵינָהּ אוֹתִי אַל תִּקֹּבָה, וּשְׁמֹר אֶת בְּרִית הַיְדִידוּת אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ, בְּטֶרֶם תַּעֲבֹר שְׁעַת הַהַצָּלָה. קוּם וּבַקֵּשׁ חֶבֶל וּקְשֹׁר אוֹתוֹ בִּקְצֵה עֵץ, וְשַׁלְשֵׁל אֵלַי קָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שֶׁאִתָּלֶה בּוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁאֶנָּצֵל מִזֶּה שֶּׁאֲנִי בּוֹ, וְאֶתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶּׁתַּחַת יָדִי מִן הָאוֹצָרוֹת”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “כְּבָר הִרְבֵּיתָ לַהַג שֶׁלֹּא יוֹעִיל לְךָ לְהַצִּילְךָ. אַל תְּצַפֶּה לִתְשׁוּעַת נַפְשְׁךָ עַל יָדִי, וּזְכֹר אֶת מַעֲשֶׂיךָ הָרָעִים מִלִּפְנֵי כֵן, וּמַה שֶּׁצָּפַנְתָּ לִי בְּחֻבְּךָ מִן הַמִּרְמָה וְהַמְּזִמָּה. וַחֲשֹׁב עַד כַּמָּה אַתָּה עוֹמֵד עַכְשָׁו לִהְיוֹת רָגוּם בַּאֲבָנִים. וְדַע שֶׁנַּפְשְׁךָ עוֹזֶבֶת כָּעֵת אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְתַעֲבֹר מִמֶּנּוּ וְתִסַּע וְתַחֲלֹף, וְאַחַר כָּךְ תָּבוֹא לִידֵי כְלָיָה וְלָרָעָה שֶׁבִּמְדוֹרֵי גֵיהִנֹּם”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הֱוֵה קָרוֹב לַחֲזֹר לִידִידוּת וְאַל תַּחֲזֵק בְּלִי הֲפוּגָה בַּשִּׂנְאָה הַכְּבוּשָׁה. וְדַע שֶׁמִּי שֶׁמַּצִּיל נֶפֶשׁ מֵאֲבַדּוֹן, כְּאִלּוּ הֶחֱיָה אוֹתָהּ, וְהַמְחַיֶּה נֶפֶשׁ אַחַת כְּאִלּוּ הֶחֱיָה אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם. אַל תֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הָרָעָה שֶׁמָּאֲסוּ בָהּ הַחֲכָמִים, וְאֵין רָעָה בְּרוּרָה מִזּוֹ, שֶׁאֲנִי בְּתוֹךְ חֲפִירָה זוֹ וְשׁוֹתֶה אֶת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּחַ בְּיָדְךָ לְהַצִּיל אוֹתִי מֵחַבְלֵי הָאָסוֹן”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה גַס, כַּמָּה דוֹמֶה אַתָּה בִּדְבָרֶיךָ הַנָּאִים וְכִעוּר כַּוָּנָתְךָ לַבַּז וְתַרְנְגֹלֶת־הַבָּר”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “וּמַה הוּא סִפּוּר הַבַּז וְתַרְנְגֹלֶת־הַבָּר?” אָמַר הַשּׁוּעָל:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַבַּז וְתַרְנְגֹלֶת־הַבָּר

מאת

אלמוני/ת

יוֹם אֶחָד נִכְנַסְתִּי לְכֶרֶם לֶאֱכֹל מֵעֲנָבָיו. וּבְעוֹד אֲנִי בְּתוֹכוֹ בָּא בַּז שֶׁהָיָה עָט עַל תַּרְנְגֹלֶת־בָּר, וּכְשֶׁצָּד אוֹתָהּ, נִמְלְטָה מִיָּדוֹ הַתַּרְנְגֹלֶת וְנִכְנְסָה לְתוֹךְ קִנָּהּ וְהִתְחַבְּאָה בוֹ. רָדַף אַחֲרֶיהָ הַבַּז וְקָרָא: “חַסְרַת־דַּעַת, רְאִיתִיךְ רְעֵבָה בָּעֲרָבָה וְרִחַמְתִּי עָלַיִךְ וְלָקַטְתִּי לָךְ גַּרְעִינִים וּתְפַסְתִּיךְ שֶׁתֹּאכְלִי, וְאַתְּ בּוֹרַחַת מִמֶּנִּי. וְאֵינִי יוֹדֵעַ פָּנִים לִבְרִיחָתֵךְ, אֶלָּא זֶה שֶׁאַתְּ מַדִּירָה עַצְמֵךְ הֲנָאָה מִמֶּנִּי. הִגָּלִי אֵפוֹא וּטְלִי מַה שֶּׁהֵבֵאתִי לָךְ מִן הַגַּרְעִינִים וְאִכְלִי אוֹתָם לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה תַרְנְגֹלֶת־הַבָּר אֶת דִּבְרֵי הַבַּז, הֶאֲמִינָה לָהֶם וְיָצְאָה אֵלָיו. תָּקַע בָּהּ אֶת צִפָּרְנָיו וְהֶחֱזִיק בָּהּ בָּהֵן. אָמְרָה לוֹ תַרְנְגֹלֶת־הַבָּר: “וְכִי זֶה הוּא מַה שֶׁסִּפַּרְתָּ שֶׁהֵבֵאתָ לִי מִן הָעֲרָבָה, וְאָמַרְתָּ לִי: לַהֲנָאָה וְלִבְרִיאוּת? שִׁקַּרְתָּ לִי, יָשֵׂם אֱלֹהִים אֵפוֹא מַה שֶּׁתֹּאכַל מִבְּשָׂרִי סַם מָוֶת בְּקִרְבְּךָ”. כְּשֶׁאָכַל אוֹתָהּ נָשְׁרוּ נוֹצוֹתָיו וְאָפְסוּ כֹחֹתָיו וּמֵת מִיָּד.

אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “דַּע, הַזְּאֵב, שֶׁמִּי שֶׁכָּרָה בוֹר לַחֲבֵרוֹ, יִפֹּל בּוֹ בְּקָרוֹב, וְאַתָּה בָגַדְתָּ בִי רִאשׁוֹן”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הַנַּח לִי מִדְּבָרִים אֵלֶּה וּמִמְּשֹׁל מְשָׁלִים, וְאַל תַּזְכִּירֵנִי אֶת הַמַּעֲשִׂים הַמְכֹעָרִים שֶׁעָשִׂיתִי לְפָנִים. דַּי לִי מַה שֶּׁאֲנִי נִמְצָא בוֹ מִן הַמַּצָּב הָרָע, כְּשֶׁנָּחַלְתִּי מַפָּלָה שֶׁאֲפִלּוּ אוֹיֵב יָנוּד לִי, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָדִיד. וּרְאֵה לִי תַחְבּוּלָה שֶׁאֶנָּצֵל עַל־יָדָהּ לִי לִישׁוּעָה, וְאִם גַּם קָשֶׁה עָלֶיךָ הַדָּבָר, הֲרֵי יָדִיד נוֹטֵל עַל עַצְמוֹ בְּעַד יְדִידוֹ גַּם עָמָל קָשֶׁה, וַאֲפִלּוּ אֶת חַיָּיו הוּא נוֹתֵן כְּדֵי לְהַצִּילוֹ. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַיָּדִיד הָרַחוּם טוֹב מֵאָח מֵרֶחֶם. וְאִם תִּהְיֶה אַתָּה הַגּוֹרֵם לְהַצָּלָתִי, אֶאֱסֹף לְךָ מַכְשִׁירִים שֶׁיִּהְיוּ לְךָ לְמַעֲרֶכֶת כֵּלִים וַאֲלַמֵּד אוֹתְךָ תַּחְבּוּלוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁתִּפְתַּח אֶת הַכְּרָמִים הַנּוֹתְנִים פְּרִי רָב, וְתִלְקֹט לְךָ מִן הָעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי, בְּטַח אֵפוֹא בִּי וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל, כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק: “כַּמָּה יָפִים הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים עַל רַב בַּעֲרוּת שֶׁכְּמוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ:" וּמַה הוּא שֶׁאָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים?" אָמַר לוֹ: הַמְלֻמָּדִים אָמְרוּ: הַגַּס בְּגוּפוֹ, גַּס גַּם בְּטִבְעוֹ וְהוּא רָחוֹק מִשֵּׂכֶל וְקָרוֹב לְטִפְּשׁוּת, שֶׁכֵּן מַה שֶּׁאַתָּה הָרַמַּאי הַשּׁוֹטֶה אוֹמֵר שֶׁהַיָּדִיד הָרַחוּם יִטֹּל עַל עַצְמוֹ גַם עָמָל כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת יְדִידוֹ אָמְנָם אֱמֶת הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתָּ, וְאוּלָם הֲבִינֵנִי בִּינָה לַמְרוֹת טִפְּשׁוּתְךָ וּמִעוּט־שִׂכְלְךָ, כֵּיצַד אֶחֱשׁוֹב אוֹתְךָ לְיָדִיד לִי אַחֲרֵי בְגִידָתְךָ? כְּלוּם תַּחֲשֹׁב אוֹתִי לְיָדִיד לְךָ, בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי אוֹיֵב לְךָ וְשָׂמֵחַ לְאֵידְךָ? וְדִבּוּר זֶה קָשֶׁה הוּא מִירִיַּת חֵץ וּמֵרֶצַח, אִם תַּשְׂכִּיל לְהָבִין. וּבַאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי שֶׁתִּתֵּן לִי כֵּלִים וְתוֹרֵנִי תַחְבּוּלוֹת לְהַגִּיעַ עַל יָדָם אֶל הַכְּרָמִים הַמֻּשְׁפָּעִים בִּפְרִי, וַאֲלַקֵּט בָּהֶם מִן הָעֵצִים הַנּוֹשְׂאִים פְּרִי, הִנֵּה מַה לְּךָ, אַתָּה הָרַמַּאי וְהַבּוֹגֵד, שֶׁאִי אַתָּה יָכֹל לִמְצֹא לְעַצְמְךָ תַּחְבּוּלָה לְהַצִּיל אֶת נַפְשְׁךָ מִכְּלָיָה? וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה רָחוֹק מֵהוֹעִיל לְעַצְמְךָ, כָּךְ אֲנִי רָחוֹק מִלְּקַבֵּל עֲצָתֶךָ, וְאִם אָמְנָם תַּחְבּוּלָה עִמְּךָ, הִנֵּה הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלָתְךָ לְהִנָּצֵל מִן הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים שֶׁתִּרְחַק הַצָּלָתְךָ מִמֶּנּוּ. רְאֵה אֵפוֹא, בַּעַר, אִם יֵשׁ אִתְּךָ תַּחְבּוּלָה, הִנֵּה הַצֵּל בָּהּ אֶת עַצְמְךָ מֵהֶרֶג, לִפְנֵי זֶה שֶׁתְּפַזֵּר תּוֹרָה לְזוּלָתְךָ. וְאוּלָם מָשָׁל לְמָה אַתָּה דוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנִּתְיַסֵּר בְּמַחֲלָה. בָּא אֵלָיו אָדָם חוֹלֶה בְּחָלְיוֹ לְרַפְּאוֹ, וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנְךָ שֶׁאֲרַפֵּא אוֹתְךָ מִמַּחֲלָתְךָ?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “וּמִשּׁוּם מַה לֹּא הִתְחַלְתָּ בְרִפּוּי עַצְמְךָ?” וְעָזַב אוֹתוֹ וְהָלַךְ לוֹ. וַהֲרֵי אַתָּה הַזְּאֵב כְּמוֹתוֹ, הִשָּׁאֵר אֵפוֹא בִמְקוֹמְךָ וְשָׂא בְסַבְלָנוּת אֶת הַצָּרָה שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ".

כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל יָדַע שֶׁאֵין לוֹ לְצַפּוֹת לְטוֹבָה מִמֶּנּוּ, בָּכָה עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: “לֹא שַׂמְתִּי דַעְתִּי לְאוֹרְחוֹתַי וְאוּלָם אִם אֱלֹהִים מַצִּילֵנִי מִצָּרָה זוֹ, הֲרֵינִי חוֹזֵר בִּי מֵעֲרִיצוּתִי כְּלַפֵּי מִי שֶׁהוּא חַלָּשׁ מִמֶּנִּי וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי נְזִירִים וְעוֹלֶה לְהַר וְקוֹרֵא בְשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מְפַחֵד מֵעָנְשׁוֹ וּפוֹרֵשׁ מִכָּל חַיּוֹת־הַטֶּרֶף, וּמְפַרְנֵס אֶת הַנִּלְחָמִים מִלְחֶמֶת אֱלֹהִים וְאֶת הָעֲנִיִּים”. וּבָכָה וְנֶאֱנָח. נִתְרַגֵּשׁ עָלָיו לִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל. וּכְשֶׁשָּׁמַע כְּנִיעָתוֹ וְדִבּוּרָיו הַמּוֹכִיחִים עַל שׁוּבוֹ בִתְשׁוּבָה מִגַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, נִדְמָה כְּאִלּוּ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלָיו, וְקָפַץ בְּשִׂמְחָתוֹ וְעָמַד עַל פִּי הַשּׁוּחָה וְיָשַׁב עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְשִׁלְשֵׁל אֶת זְנָבוֹ לְתוֹךְ הַחֲפִירָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם הַזְּאֵב וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ אֶל זְנַב הַשּׁוּעָל וּמְשָׁכוֹ אֵלָיו, וְנִמְצָא בְתוֹךְ הַחֲפִירָה עִמּוֹ. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "שׁוּעָל, מְעוּט־הָרַחֲמִים, כֵּצַד זֶה תִשְׂמַח לְאֵידִי, וַהֲרֵי הָיִיתָ חֲבֵרִי וְתַחַת יָדִי, הֲרֵי כְבָר נָפַלְתָּ בְּתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וְחָשׁ עָנְשְׁךָ לָבוֹא. וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: כְּשֶׁמְּגַנֶה אֶחָד מִכֶּם אֶת אָחִיו עַל שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי כַלְבָּה, סוֹפוֹ שֶׁיִּינַק אַף הוּא מֵהֶן. וּמַה יָּפִים דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אִם גַּם הֶאֱרִיךְ רָעָתוֹ עַל בְּנֵי אָדָם הַזְּמָן,

הִנֵּה גַּם בִּמְקוֹם אֲחֵרִים זוּלָתֵנוּ יִחַן.

אֱמֹר לַשְּׂמֵחִים לְאֵיד, לוֹעֲגִים: "עוּרוּ מִשְּׁנַתְכֶם.

הַשְּׂמֵחִים לְאֵיד, הֵן כַּאֲשֶׁר קָרָנוּ יִקְרֶה גַם אֶתְכֶם".

אָמַר הַזְּאֵב לַשּׁוּעָל: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאַקְדִים לַהֲרָגְךָ לִפְנֵי שֶׁתִּרְאֶה בְמוֹתִי”. אָמַר הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: "הֲרֵי נָפַלְתִּי בְרָע עִם עָרִיץ זֶה, וְהַמַּצָּב זָקוּק לְתַחְבּוּלָה וּמְזִמָּה, וּכְבָר אָמְרוּ: “הָאִשָּׁה מְכִינָה תַּכְשִׁיטֶיהָ לְיוֹם הַהִתְקַשְּׁטוּת”. וּבַמָּשָׁל אָמְרוּ: “לֹא אֲגַרְתִּיךְ דִמְעָתִי אֶלָּא לְעֵת צָרָתִי”. וּכְשֶׁאֵין אֲנִי מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה נֶגֶד חַיַּת־פֶּרֶא זוֹ הַפּוֹשַׁעַת, אוֹבֵד אֲנִי בְּלִי שׁוּם סָפֵק, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

חֲיֵה בְעָקְבָּה, כִּי אַתָּה בִזְמָן

אֲשֶׁר בָּנָיו כַּאֲרָיוֹת בְּסֻבְּכָן.

סוֹבֵב תְּעָלוֹת הַמִּרְמָה נוֹכֵל

לְמַעַן טַחֲנַת הַחַיִּים תִּתְגַּלְגֵּל.

וֶאֱרֵה הַפְּרִי. אַךְ אִם אוֹתוֹ לֹא תַשֵּׂג,

גַּם בְּעֵשֶׂב הֱוֵה שְׂבַע־רָצוֹן, הִסְתַּפֵּק.

אָמַר הַשּׁוּעָל לַזְּאֵב: “אַל תְּמַהֵר לְהָרְגֵנִי, שֶׁלֹּא תִתְחָרֵט הָאַבִּיר בְּחַיּוֹת הַבָּר בַּעַל הַכֹּחַ, הָאַמִּיץ. וְאִם אַתָּה מַרְוִיחַ לִי הַזְּמַן וְשָׂם דַּעְתְּךָ לְמַה שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לְךָ, תָּבִין לַתָּכְנִית שֶׁסִּדַּרְתִּי לִי. אַךְ אִם אַתָּה מְמַהֵר לְהָרְגֵנִי, לֹא תְהֵא לְךָ שׁוּם תּוֹעֶלֶת בָּהּ וְנָמוּת כָּאן יָחַד”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הוֹי בּוֹגֵד וְרַמַאי, וּמַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה מִמֶּנּוּ הַצָּלָתִי וְהַצָּלָתְךָ, עַד שָׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לָתֵת לְךָ שָׁהוּת? סַפֵּר לִי אֵפוֹא תָּכְנִיתְךָ, שֶׁאַתָּה מִתְכַּוֵּן אֵלֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “הַתָּכְנִית שֶׁנִּתְכַּוַּנְתִּי אֵלֶיהָ, אֵין אַתָּה צָרִיךְ לִגְמֹל לִי טוֹבָה עָלֶיהָ. הֲרֵי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי מַה שֶׁהִבְטַחְתָּ לְעַצְמְךָ וּמַה שֶּׁהוֹדֵיתָ עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בְמַה שֶּׁעָבַר, וּמַה שֶׁהִרְהַרְתָּ בִתְשׁוּבָה עַל מַעֲשֶׂיךָ לְפָנִים, וְהֶחְלַטְתָּ לַעֲשׂוֹת טוֹב, וְשָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁקִּבַּלְתָּ עַל עַצְמְךָ בְּנֵדֶר לַחֲדֹל מֵהַזִּיק לַחֲבֵרֶיךָ וּלְזוּלָתָם, וְשֶׁתַּנִּיחַ אֲכִילַת עֲנָבִים וְשֶׁתְּקַבֵּל עַל עַצְמְךָ לִהְיוֹת עָנָו וְשֶׁתְּקַצֵּץ אֶת צִפָּרְנֶיךָ וּתְשַׁבִּר מַלְתְּעוֹתֶיךָ, וְשֶׁתִּלְבַּשׁ בֶּגֶד נְזִירִים. וְתַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַל עַצְמְךָ לִכְשֶׁיַּצִּילְךָ מִמַּה שָּׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, נִתְמָלֵּאתִי רַחֲמִים עָלֶיךָ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מוֹתְךָ. וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיךָ עַל דְּבַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁחָזַרְתָּ בָהּ וּמַה שֶׁקִּבַּלְתָּ בְנֵדֶר עַל עַצְמְךָ, אִם אֱלֹהִים מַצִּיל אוֹתְךָ, מָצָאתִי לְחוֹבָה לִי לְהַצִּילְךָ מִמַה שֶּׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ, וְשִׁלְשַׁלְתִּי אֵלֶיךָ אֶת זְנָבִי כְּדֵי שֶׁתִּתְפֹּשׂ בּוֹ וְתִנָּצֵל. וְאוּלָם אַתָּה לֹא הִנַּחְתָּ אֶת קְשִׁיחוּת הַלֵּב, וְלֹא בִקַּשְׁתָּ שָׁלוֹם וַהֲנָאָה לְעַצְמְךָ עַל־יְדֵי הָרַחֲמִים שֶׁרִחַמְתִּי עָלֶיךָ, אֶלָּא מְשַׁכְתַּנִי מְשִׁיכָה, שֶׁדָּמִיתִי שֶׁנִּשְׁמָתִי יוֹצֵאת עַל־יָדָהּ, וּבָאתִי אֲנִי וְאַתָּה אֶל מְקוֹם הַכְּלָיָה וְהַמָּוֶת. וְאֵין מַצִּילֵנִי לֹא אוֹתִי וְלֹא אוֹתְךָ, אֶלָּא דָּבָר אֶחָד שֶׁאִם אַתָּה מְקַבְּלוֹ מִמֶּנִּי, נִנָּצֵל אֲנִי וָאָתָּה. וְאוּלָם אַחֲרֵי זֹאת עָלֶיךָ לְקַיֵּם אֶת נִדְרְךָ אֲשֶׁר נָדַרְתָּ וְאֶהְיֶה לְךָ לְרֵעַ”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאֶשְׁמַע לְךָ?” אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל:" הִזְדַקֵּף עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיךָ הָאֲחוֹרִיוֹת, וְאֶעֱלֶה עַל רֹאשְׁךָ, עַד שֶׁאַגִּיעַ קָרוֹב לִפְנֵי הָאֲדָמָה מִלְּמַעְלָה. וּכְשֶׁאֶהְיֶה לְמַעְלָה, אֵצֵא וְאָבִיא לְךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁתִּתְפֹּשׂ בּוֹ וְתִנָּצֵל אַתָּה אַחַר־כָּך". אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: "אֵין לִי אֵמוּן בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים: “הָאוֹחֵז בְּמִדַּת הָאֵמוּן, בְּמָקוֹם שָׁעָלָיו לִשְׂטֹם, שָׁגָה”. וְאָמְרוּ: "הַבּוֹטֵחַ בְּמִי שֶׁאֵין לִבְטֹחַ בּוֹ, יָצָא מְרֻמֶּה, וּמִי שֶׁחוֹזֵר וּמְנַסֶּה בְּמַה שֶׁכְּבָר נֻסָּה, סוֹפוֹ חֲרָטָה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בְּמַצָּבִים וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְכָל מַצָּב אֶת חֶלְקוֹ, אֶלָּא דָּן אֶת כָּל הַמַּצָּבִים כֻּלָּם בְּדֶרֶךְ אֶחָד, מִצְעָר מַזָּלוֹ וְרַבּוֹת צָרוֹתָיו, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תְּהִי אֶלָּא חוֹשֵׁב, חוֹשֵׁד לְרָע,

כִּי הַחֲשָׁד הָאֵיתָן בְּכָל בִּינָה וּמַדָּע

לֹא הֵטִיל אֶת הָאָדָם לִמְקוֹם כְּלָיָה דָבָר,

כְּמוֹ מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה וּמַחֲשֶׁבֶת נָבָר.

וְאָמַר אַחֵר:

הַאֲמֵן בְּכָל לִבְּךָ בְּרָעָה וּבָזֶה תִּמָּלֵט,

אֲשֶׁר יִחְיֶה עֵרָנִי, צָרָתוֹ תִּתְמַעֵט.

פְּגֹשׁ אֶת שׂוֹנַאֲךָ בְּסֵבֶר פָּנִים נְעִימוֹת

וְהָכֵן בְּחֻבְּךָ לוֹ צָבָא עָרוּךְ לְמִלְחָמוֹת.

וְאָמַר אַחֵר:

אֲשֶׁר בָּטַחְתָּ בּוֹ הוּא הָאוֹיֵב בְּאוֹיְבֶיךָ.

וְהִזָּהֵר מֵאָדָם, הִתְחַבֵּר לָהֶם וְתוֹךְ בְּקִרְבֶּךָ.

וְחָשְׁבְךָ טוֹב עַל יָמִים רַק אוֹנְךָ יְרַפֶּה.

חֲשֹׁב עֲלֵיהֶם רָעָה, פְּחַד וְהִזָּהֵר יָפֶה.

אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: הַחֲשָׁד, לֹא בְּכָל מַצָּב הוּא מְשֻׁבָּח. וְאוּלָם מַחֲשָׁבָה טוֹבָה הִיא מִתְּכוּנוֹת הַשְּׁלֵמוּת, וְאַחֲרִיתָהּ יְשׁוּעָה מִבַּלָּהוֹת. וְצָרִיךְ אַתָּה, הַזְּאֵב, לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְהִנָּצֵל מִמַּה שָׁאַתָּה שָׁקוּעַ בּוֹ, שֶׁנֵּצֵא בְשָׁלוֹם יַחְדָּו טוֹב מִמּוֹתֵנוּ. חֲזֹר בְּךָ אֵפוֹא מִן הַחֲשָׁד וְהַמַּשְׂטֵמָה, שֶׁכֵּן אִם תִּתֵּן אֵמוּן בִּי, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תִהְיֶה אַחַת מִן הַשְּׁתַּיִם, אִם זוֹ שֶׁאָבִיא אֵלֶיךָ מַשֶּׁהוּא שֶׁתֵּאָחֵז בּוֹ וְתִנָּצֵל מִמַּה שָׁאַתָּה נִמְצָא בוֹ אוֹ שֶׁאֶבְגֹּד בְּךָ וְאַצִּיל אֶת עַצְמִי וְאוֹתְךָ אֶעֱזֹב. וְזֶהוּ מִמַּה שֶׁאֵינוֹ אֶפְשָׁרִי, מִשּׁוּם שֶׁאֵין אֲנִי בָטוּחַ שֶׁלֹּא תָבוֹא עָלַי צָרַה כְּשֵׁם שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ, וְהָיָה זֶה עָנְשָׁהּ שֶׁל הַבְּגִידָה. וּכְבָר אָמְרוּ בִמְשָׁלִים: הַנֶּאֱמָנוּת נֶהְדָּרָה, וְהַבְּגִידָה מְכֹעָרָה. וְצָרִיךְ שֶׁתִּתֵּן אֵמוּן בִּי, שֶׁכֵּן לֹא נִבְעַרְתִּי מִדַּעַת מְאֹרְעוֹת הַזְּמַן. אַל תַּחֲמֵץ אֵפוֹא אֶת הָעֵצָה לְהַצָּלָתֵנוּ, שֶׁהָעִנְיָן דּוֹחֵק מִכְּדֵי לְהַאֲרִיךְ בְּדִבּוּרִים". אָמַר הַזְּאֵב: “הִנֵּה עִם מִעוּט אֱמוּנִי בְנֶאֱמָנוּתְךָ, הֲרֵי כְּבָר יָדַעְתִּי מַה שֶּׁהָיָה בְדַעְתְּךָ, הַיְנוּ שֶׁחָפַצְתָּ לְהַצִּילֵנִי, כְּשֶׁהִכַּרְתָּ שֶׁחָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: אִם אֱמֶת בְּמַה שֶׁהוּא מְדַבֵּר, הֲרֵי יְתַקֵּן מַה שֶּׁחָטָא לִי, וְאִם שֶׁקֶר דִּבֵּר, עַל אֱלֹהִים גְּמוּלוֹ. הֲרֵינִי מְקַבֵּל מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ, אַךְ אִם תִּבְגֹד בִּי, תְּהֵא הַבְּגִידָה הַסִּבָּה לְאָבְדָנְךָ”. הִזְדַּקֵּף הַזְּאֵב עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת בְּתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וְנָטַל אֶת הַשּׁוּעָל עַל כְּתֵפָיו עַד שֶׁהֱרִימוֹ יָשָׁר לְשֶׁטַח הָאֲדָמָה מֵעָל. קָפַץ הַשּׁוּעָל מֵעַל כִּתְפֵי הַזְּאֵב עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שֶׁטַח הָאֲדָמָה, וְנָפַל מִתְעַלֵּף. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “אֲהוּבִי, אַל תַּסִּיחַ דַּעְתְּךָ מֵעִנְיָנִי, וְאַל תִּשְׁהֶה מֵהַצִּיל אוֹתִי”. צָחַק הַשּׁוּעָל וְהִתְפָּרֵץ בִּשְׂחוֹק וְאָמַר: "הוֹי מְרֻמֶּה, לֹא הִפִּילַנִי בְיָדְךָ אֶלַּא זֶה שֶׁהֵתַלְתִּי בְּךָ, לָעַגְתִּי לְךָ. וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי תְשׁוּבָתְךָ שֶׁחָזַרְתָּ בָּהּ, עָבְרָה אוֹתִי שִׂמְחָה וְנִתְרַגַּשְׁתִּי וְרָקַדְתִּי וְנִשְׁתַּרְבֵּב זְנָבִי לְתוֹךְ הַשּׁוּחָה, וּמָשַׁכְתָּ אוֹתִי וְנָפַלְתִּי אֶצְלְךָ. אַחַר־כָּךְ הִצִּילַנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִיָּדְךָ, וּמַה לִי אֵפוֹא שֶׁלֹּא אֲסַיֵּעַ לְאָבְדָנְךָ. אַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִבְּנֵי סִיעָתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן? וְדַע שֶׁרָאִיתִי אֶמֶשׁ בַּחֲלוֹמִי, שֶׁאֶרְקֹד בַּחֲתֻנָּתְךָ, וְסִפַּרְתִּי אֶת הַחֲלוֹם לְפוֹתֵר־חֲלוֹמוֹת, וְאָמַר לִי: “עָתִיד אַתָּה לִפֹּל בְּשׁוּחָה, וְאוּלָם תִּנָּצֵל מִמֶּנָּה. מֵעַתָּה, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁנְּפִילָתִי בְיָדְךָ וְהַצָּלָתִי הֵם פִּתְרוֹן חֲלוֹמִי, וְאַתָּה יָדַעְתָּ, אַתָּה הַמְרֻמֶּה הַנִּבְעָר מִדַּעַת, שֶׁאֲנִי שׂוֹנַאֲךָ, וְכֵיצַד זֶה תִתְאַוֶּה בְקֹצֶר שִׂכְלְךָ וּבְטִפְּשׁוּתְךָ שֶׁאַצִּיל אוֹתְךָ, אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶת דְּבָרַי הַקָּשִׁים? וְכֵיצַד זֶה אֶשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתְךָ, וּכְבָר אָמְרוּ הַמְלֻמָּדִים: “בְּמִיתָתוֹ שֶׁל הַפּוֹשֵׁעַ מְנוּחָה, לִבְנֵי־אָדָם וְטָהֳרָה לָאָרֶץ”. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאָבִיא עַל עַצְמִי, בְעָמְדִי בְדִבּוּרִי אֵלֶיךָ, כְּאֵבִים הַקָּשִׁים מִכְּאֵבֵי הַבְּגִידָה, הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ דֶּרֶךְ לְהַצָּלָתְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַזְּאֵב אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל, נָשַׁךְ כַּפּוֹת־רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת מִנֹּחַם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּאֵב, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוּעָל נָשַׁךְ כַּפּוֹת רַגְלָיו הַקְּדוּמוֹת מִנֹּחַם. אַחַר־כָּךְ הֵרַךְ דִּבּוּרוֹ, אַךְ לֹא מָצָא לוֹ יֶשַׁע בְּכָךְ, וְאָמַר בְּקוֹל לְחָשִׁים: “הֲרֵי אַתֶּם, מִשְׁפְּחוֹת הַשּׁוּעָלִים הַמְּתוּקוֹת בָּעַמִּים לְלָשׁוֹן, וְהַנָּאִים מִכֹּל לְמַהֲתַלּוֹת. אֵין זֹאת אֶלָּא מַהֲתַלָּה שֶׁאַתָּה חוֹמֵד לְךָ. וְאוּלָם לֹא כָל שָׁעָה נָאָה לִשְׂחוֹק וּלְמַהֲתַלּוֹת”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה, לְמַהֲתַלּוֹת גְּבוּל שֶׁאֵין בְּעָלָיו עוֹבְרִים אוֹתוֹ. אַל תְּדַמֶּה שֶׁאֱלֹהִים יִתְּנֵנִי בְיָדְךָ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִצִּילַנִי מִיָּדְךָ”. אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “הֲרֵי רָאוּי לְךָ שֶׁתִּשְׁאַף לְהַצִּילֵנִי בִּגְלַל הָאַחֲוָה וְהָרֵעוּת שֶׁבֵּינִי וּבֵינְךָ מִלִּפְנֵי־כֵן. וְאִם אַתָּה מַצִּיל אוֹתִי, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי גוֹמֵל לְךָ טוֹב”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “כְּבָר אָמְרוּ חֲכָמִים: “אַל תְּהִי אָח לַבַּעַר הַפּוֹשֵׁעַ, מִשּׁוּם שֶׁיִּהְיֶה לְכִעוּר לְךָ וְלֹא לַעֲדִי. וְאַל תְּהֵא אָח לַשַּׁקְרָן, מִשּׁוּם שֶׁאִם יִּרְאֶה טוֹב מֵאִתְּךָ יַעֲלִימֶנּוּ, אַךְ אִם יִּרְאֶה רָע מֵאִתְּךָ בָרַבִּים יְפַרְסְמֶנּוּ”. וְאָמְרוּ הַחֲכָמִים: “לְכָל דָּבָר תַּחְבּוּלָה מִלְּבַד לַמָּוֶת. לְכָל דָּבָר יֵשׁ תִּקְוָה מִלְּבַד לַמָּשְׁחָת בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ. וְכָל דָּבָר אֶפְשָׁר לִדְחוֹתוֹ מִלְּבַד הַגּוֹרָל”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשָּׂכָר שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי, שֶׁאֲנִי אֶזְכֶּה בוֹ מֵאִתְּךָ, הֲרֵי דוֹמֶה אַתָּה בִשְׂכָרְךָ לַנָּחָשׁ הַבּוֹרֵחַ מִפְּנֵי נְבוֹן־לַחַשׁ, שֶׁרָאָה אוֹתוֹ אָדָם נִבְהָל וְנִפְחָד, וְאָמַר לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ, הַנָּחָשׁ?” אָמַר לוֹ: " בָּרַחְתִּי מִפְּנֵי נְבוֹן־לַחַשׁ הַמְבַקְשֵׁנִי. וְאִם אַתָּה מַצִּילֵנִי מִיָּדוֹ וּמַסְתִּירֵנִי אֶצְלְךָ, אֲנִי גוֹמֵל לְךָ כָּל טוֹב וְעוֹשֶׂה עִמְּךָ כָּל חֶסֶד”. לָקַח אוֹתוֹ, מְבַקֵּשׁ לִזְכּוֹת בַּשָּׂכָר, וּמִתְאַוֶּה לִגְמוּל טוֹב, וְהִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ כִּיס בִּגְדוֹ. כְּשֶׁעָבַר נְבוֹן־הַלַּחַשׁ וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, וְחָלַף מֵעַל הַנָּחָשׁ זֶה שֶׁהָיָה מְפַחֵד מִפָּנָיו, אָמַר לוֹ הָאָדָם: “הֵיכָן הַגְּמוּל? הֲרֵי הִצַּלְתִּיךָ מִזֶּה שֶׁהָיִיתָ מְפַחֵד מִפָּנָיו וְנִזְהָר”? אָמַר לוֹ הַנָּחָשׁ: “בְּרֹר לְךָ בְּאֵיזֶה אֵבָר מֵאֵבָרֶיךָ אֶשּׁךָ אוֹתְךָ, שֶׁהֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁזֶּהוּ גְמוּל שֶׁאֵין אֶצְלֵנוּ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ”, וְנָשַׁךְ אוֹתוֹ נְשִׁיכָה שֶׁמֵת בָּהּ, וְאַתָּה, קַל־הַדַּעַת, דּוֹמֶה אַתָּה, לְאוֹתוֹ נָחָשׁ עִם אוֹתוֹ אָדָם. וּכְלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ דִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַל תַּאֲמֵן לְאָדָם שִׁכַּנְתָּ חָרוֹן בְּנִשְׁמָתוֹ,

וְאַל תְּדַמֶּה כְּבָר חָלְפָה חֲמָתוֹ.

הִנֵּה הָאֶפְעֶה אִם רַךְ לְמִשּׁוּשׁ הִנֵּהוּ,

יְגַל פִּתּוּלָיו גְּמִישִׁים וְיַסְתֵּר סַם מָוֶת תּוֹכֵהוּ.

אָמַר לוֹ הַזְּאֵב: “מֵלִיץ מְפֹאָר וּבַעַל־מַרְאֶה נֶהְדָּר, אַל יֵעָלֵם מִמְּךָ מַצָּבִי וְהַפַּחַד שֶׁבְּנֵי אָדָם מְפַחֲדִים מִפָּנַי. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאֲנִי תּוֹקֵף אֶת הַטִּירוֹת וְעוֹקֵר כְּרָמִים מִשּׁרֶשׁ, עֲשֵׂה אֵפוֹא מַה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ וּנְהַג בִּי מִנְהַג עֶבֶד בַּאֲדוֹנָיו”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שׁוֹטֶה נִבְעָר מִדַּעַת הַמְבַקֵּשׁ לַשָּׁוְא, תָּמֵהַּ אֲנִי עַל טִפְּשׁוּתְךָ וּמִצְחֲךָ הַנְּחוּשָׁה בְּמַה שֶׁאַתָּה מְצַוֶּה אוֹתוֹ עָלַי בְעִנְיָן שֵׁרוּתְךָ וְלַעֲמֹד לְפָנֶיךָ כְאִלּוּ הָיִיתִי עַבְדֶּךָ. אָכֵן עוֹד תִּרְאֶה מַה שֶּׁיַּגִּיעַ לְךָ מִפְּצִיעַת רֹאשְׁךָ בַּאֲבָנִים וּשְׁבִירַת מַלְתְּעוֹתֶיךָ הַבּוֹגְדוֹת”. עָמַד הַשּׁוּעָל עַל תֵּל הַנִּשְׁקָף עַל הַכֶּרֶם, וְלֹא פָסַק מִלִּקְרֹא לְבַעֲלֵי־הַכֶּרֶם עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ וּפָנוּ לָבוֹא אֵלָיו חוּשִׁים. הִמְתִּין לָהֶם הַשּׁוּעָל עַד שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו וְאֶל הַחֲפִירָה שֶׁהַזְּאֵב בְּתוֹכָהּ. אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַשּׁוּעָל וּבָרַח. הִסְתַּכְּלוּ בַעֲלֵי־הַכֶּרֶם בַּחֲפִירָה, וּכְשֶׁרָאוּ אֶת הַזְּאֵב בְּתוֹכָהּ, הִשְׁלִיכוּ עָלָיו אֲבָנִים כְּבֵדוֹת, וְלֹא פָסְקוּ לְהַכּוֹתוֹ בַאֲבָנִים וּבְעֵצִים וְלִדְקֹר אוֹתוֹ בְחֻדֵּי רְמָחִים עַד שֶׁהֵמִיתוּ אוֹתוֹ. כְּשֶׁהָלְכוּ לְדַרְכָּם חָזַר הַשּׁוּעָל אֶל אוֹתָהּ שׁוּחָה וְעָמַד בִמְקוֹם הֲרִיגַת הַזְּאֵב, וְרָאָה אוֹתוֹ מֵת. הֵנִּיעַ רֹאשׁוֹ מֵרֹב שִׂמְחָה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

כִּלָּה הַזְּמַן אֶת נֶפֶשׁ הַזְּאֵב וְנֶחְטָפָה,

הַרְחֵק הָלְאָה הַנְּשָׁמָה חָלָפָה.

כַּמָּה לְהַשְׁמִידֵנִי יָגַעְתָּ, אַתָּה, הַזְּאֵב

אַךְ הַיּוֹם חָלָה בְּךָ הַפֶּגַע וְנִתְלַהֵב.

נָפַלְתָּ בְשׂוּחָה תוֹכָהּ גַם אֶחָד לֹא בָא.

מִבְּלִי אֲשֶׁר נֶגְדּוֹ רוּחוֹת מָוֶת סָעֲרוּ בָהּ.

עָמַד הַשּׁוּעָל לְבַדּוֹ בֶטַח בַּכֶּרֶם, כְּשֶׁאֵינוֹ מְפָחֵד מִשּׁוּם נֵזֶק. וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּרָם שֶׁל הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל.

וּמַה שֶּׁמְּסֻפָּר הוּא

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הָעַכְבָּר וְחֻלְדַּת־הַסְּנָאִים

מאת

אלמוני/ת

הָיוּ עַכְבָּר וְחֻלְדַּת־סְנָאִים דָּרִים בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַחַד הָאֲנָשִׁים. וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם עָנִי. וּכְבָר חָלָה אֶחָד מִידִידָיו, וְרָשַׁם לוֹ הָרוֹפֵא שֻׁמְשְׁמִין קְלוּפִים לִרְפוּאָתוֹ. בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ אָדָם מֵאֵת אֶחָד מִמַּכִּירָיו שֻׁמְשְׁמִין שֶׁיִּקְלֹף אוֹתָם לַחוֹלֶה, וְנָתַן לוֹ הַלָּה מִדָּה שֶׁל שֻׁמְשְׁמִין לְאוֹתוֹ אָדָם עָנִי. מָסַר אוֹתָם לְאִשְׁתּוֹ וְצִוָּה עָלֶיהָ לְתַקְּנָם, – קָלְפָה אוֹתָם אוֹתָהּ אִשָּׁה וְתִקְּנָה אוֹתָם. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ חֻלְדַּת־סְנָאִים אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין בְעֵינֶיהָ, בָּאָה אֲלֵיהֶם, וְלֹא פָסְקָה מֵהָעֲבִיר אוֹתָם שֻׁמְשְׁמִין אֶל מְאוּרָתָהּ כָּל יוֹמָהּ, עַד שֶׁהֶעֱבִירָה אֶת רֻבָּם. בָּאָה הָאִשָּׁה וּמָצְאָה אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין חֲסֵרִים בְּמִדָּה נִכֶּרֶת. יָשְׁבָה וְאָרְבָה לוֹ לְזֶה שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע סִבַּת חֶסְרוֹנָם. בָּאָה חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים לְהַעֲבִיר מֵהֶם כְּמִנְהָגָהּ, וְרָאֲתָה אֶת הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת, וְהִכִּירָה שֶׁהִיא אוֹרֶבֶת לָהּ. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אַחֲרִית מְגֻנָּה תְּהֵא לְמַעֲשֶׂה זֶה. חוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי מִפְּנֵי אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּמַאֲרָב לִי. וּמִי שֶׁאֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן לְאַחֲרִיתוֹ שֶׁל דָּבָר, אֵין הַזְּמַן יָדִיד לוֹ. וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב, שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁנְּקִיָּה אֲנִי מִכָּל מַה שֶּׁעֲשִׂיתִיו מִן הַמְכֹעָר”. הִתְחִילָה מַעֲבִירָה חֲזָרָה מֵאוֹתָם הַשֻּׁמְשְׁמִין שֶׁבִּמְאוּרָתָהּ. רָאֲתָה אוֹתָהּ הָאִשָּׁה, כְּשֶׁהִיא עוֹשָׂה כָךְ וְאָמְרָה בְלִבָּה: “זוֹ אֵינָה זֹאת שֶׁגָּרְמָה לְחֶסְרוֹנָם. שֶׁהֲרֵי הִיא מֵבִיאָה אוֹתָם מִמְּאוּרַת זֶה שֶׁבְּזָזָם וּמַנִּיחָה אוֹתָם עִם הָאֲחֵרִים. וְטוֹבָה הִיא עוֹשָׂה בָזֶה שֶׁהִיא מַחֲזִירָה אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין, וְאֵין גְּמוּלוֹ שֶׁל הָעוֹשֶׂה טוֹב אֶלָּא זֶה שֶׁיֵּיטִיבוּ לוֹ. אָכֵן לֹא זוֹ הִיא שֶׁהִזִּיקָה לַשֻּׁמְשְׁמִין. וְאוּלָם אֵינִי פוֹסֶקֶת לֶאֱרֹב, עַד שֶׁיָּבוֹא וְאֵדַע מִי הוּא”. הִכִּירָה חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּדַעְתָּהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה, וְהָלְכָה לָהּ אֶל הָעַכְבָּר וְאָמְרָה לוֹ: “אָחִי, אֵין טוֹב בָּזֶה שֶׁלֹּא יִתֵּן מִי שֶׁהוּא דַּעְתּוֹ עַל שְׁכֵנָיו וְלֹא יָקוּם בִּידִידוּתָם”. אָמַר לָהּ הָעַכְבָּר: “אָמְנָם כֵּן הוּא, יְדִידִי, יַשְׁפִּיעַ אֱלֹהִים חַסְדּוֹ לְךָ וְלִידִידוּת הַשְּׁכֵנוּת שֶׁלְּךָ, וְאוּלָם מַה סִּבַּת דְּבָרִים אֵלֶּה?” אָמְרָה לָהּ חֻלְדַּת־הַסְּנָאִים: “הִנֵּה הֵבִיא בַּעַל־הַבַּיִת שֻׁמְשְׁמִין וְאָכְלוּ מֵהֶם הוּא וּבֵיתוֹ וְשָׂבְעוּ וְהוֹתִירוּ וְעָזְבוּ אוֹתָם וּכְבָר לָקְחוּ מֵהֶם כָּל אֲשֶׁר רוּחַ חַיִּים בְּאַפֵּיהֶם, וְלּו לָקַחְתָּ אַף אַתָּה מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי לְךָ זְכוּת יוֹתֵר מֵאֵלֶּה הַלּוֹקְחִים מֵהֶם”. מָצָא הָעִנְיָן חֵן בְּעֵינֵי הָעַכְבָּר וְרָקַד וּכִשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ, וְהוֹלִיכָה אוֹתוֹ שׁוֹלָל הַתַּאֲוָה לַשֻּׁמְשְׁמִין יָד מִוְקָם וְיָצָא מֵחוֹרוֹ וְרָאָה אֶת הַשֻּׁמְשְׁמִין הַקְּלוּפִים מַבְהִיקִים בְּלַבְנִינוּתָם, וְהָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְאוֹרֶבֶת. לֹא שָׂם הָעַכְבָּר אֶת לִבּוֹ לְאַחֲרִית הַדָּבָר, אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר הֵכִינָה הָאִשָּׁה רְצוּעָה. לֹא שָׁלַט הָעַכְבָּר בְּעַצְמוֹ, עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַשֻּׂמְשְׁמִין וְהִתְחִיל אוֹכֵל מֵהֶם. חָבְטָה אוֹתוֹ הָאִשָּׁה בְּאוֹתָהּ רְצוּעָה וּבָקְעָה אֶת רֹאשׁוֹ. וְהָיוּ הַתַּאֲוָה וְזֶה שֶׁלֹּא שָׂם לֵב לְאַחֲרִית הַדְּבָרִים, הַסִּבָּה לְמוֹתוֹ.

* * *

אָמַר הַמֶּלֶךְ: "שַׁהַרָזָאד, חֵי אֱלֹהִים, שֶׁסִּפּוּר יָפֶה הוּא זֶה. יֵשׁ אִתָּךְ סִפּוּר עַל דְּבַר הַיְדִידוּת הַנֶּאֱמָנָה וּשְׁמִירָתָה בִּשְׁעַת צָרָה, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִיא מַצִּילָה מִן הָאֲבַדּוֹן? אָמְרָה: “הֵן, שָׁמַעְתִּי”.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הָעוֹרֵב וְהֶחָתוּל

מאת

אלמוני/ת

עוֹרֵב וְחָתוּל כָּרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית אַחֲוָה. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ תַּחַת עֵץ אֶחָד בְּאוֹתוֹ מַצָּב, רָאוּ נָמֵר קָרֵב וּבָא לְאוֹתוֹ עֵץ שֶׁהָיוּ תַּחְתָּיו, אַךְ לֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לָעֵץ. עָף הָעוֹרֵב אֶל מַעֲלֵה הָעֵץ וְנִשְׁאַר הֶחָתוּל נָבוֹךְ. אָמַר לָעוֹרֵב: “אֲהוּבִי, יֵשׁ אִתְּךָ תַּחְבּוּלָה לְהַצָּלָתִי כְּפִי שֶׁיֵּשׁ לְצַפּוֹת מִמְּךָ?” אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב: "אָכֵן יֵשׁ לִדְרשׁ מִן הָאַחִים לִמְצֹא תַחְבּוּלָה בְּשָׁעָה שֶׁזְּקוּקִים לָהּ כְּדֵי לְהַעֲבִיר צָרָה שֶׁבָּאָה, וּמַה יָפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אַךְ זֶה יְדִיד אֱמֶת הָעוֹמֵד עִמְּךָ

וַאֲשֶׁר יַזִּיק לְעַצְמוֹ לְמַעַן הוֹעִיל לְךָ,

אֲשֶׁר בְּעֵת חֲרָדוֹת זְמַן בְּטִרְדוֹתֶיךָ

יְפַזֵּר קִבּוּצָיו לְמַעַן קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ.

וְהָיוּ בְּקִרְבַת הָעֵץ רוֹעִים וְעִמָּם כְּלָבִים. הָלַךְ הָעוֹרֵב עַד שֶׁהִכָּה בִּכְנָפָיו עַל הָאֲדָמָה וְצָרַח וְצָוַח. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְהִכָּה בִּכְנָפָיו אֶת אַחַד הַכְּלָבִים, וְהִתְרוֹמֵם קְצָת. רָדְפוּ אַחֲרָיו הַכְּלָבִים וְהָלְכוּ בְּעִקְבוֹתָיו. נָשָׂא הָרוֹעֶה רֹאשׁוֹ וְרָאָה עוֹף מְעוֹפֵף קָרוֹב לָאֲדָמָה וְיוֹרֵד. וְהָיָה הָעוֹרֵב עָף רַק בְּמִדָּה עַד כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַכְּלָבִים וּמְעוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקָתָם לְטָרְפוֹ. אַחַר־כָּךְ הִתְרוֹמֵם קְצָת וְרָדְפוּ אַחֲרָיו הַכְּלָבִים עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעֵץ שֶׁהַנָּמֵר תַּחְתָּיו. כְּשֶׁרָאוּ הַכְּלָבִים אֶת הַנָּמֵר זִנְּקוּ עָלָיו. פָּנָה הַנָּמֵר לִבְרֹחַ, אַחֲרֵי שֶׁדִּמָּה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶת הֶחָתוּל, וְנִצַּל מִיָּדוֹ אוֹתוֹ הֶחָתוּל בְּתַחְבּוּלַת הָעוֹרֵב חֲבֵרוֹ. וְסִפַּרְתִּי לְךָ, הַמֶּלֶךְ, אֶת זֹאת, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁאַהֲבַת־אַחִים הַצְּרוּפָה מַצִּילָה מֵאֲבַדּוֹן, וְסִפְּרוּ:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַשּׁוּעָל וְהָעוֹרֵב

מאת

אלמוני/ת

שׁוּעָל הָיָה שׁוֹכֵן בְּבַיִת בָּהָר. וּבְכָל פַּעַם שֶׁיָּלַד וָלָד וְנַעֲשָׂה וְלָדוֹ שָׁמֵן, הָיָה אוֹכֵל אוֹתוֹ מֵרָעָב, שֶׁאִם לֹא הָיָה אוֹכֵל וְלָדוֹ הָיָה הָרָעָב מֵצִיק לוֹ. מָצָא לוֹ מִקְלָט בְּרֹאשׁ אוֹתוֹ הַר עוֹרֵב. אָמַר הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: “רוֹצֶה הָיִיתִי לִקְשֹׁר קִשְׁרֵי יְדִידוּת עִם עוֹרֵב זֶה וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ רֵעַ לִי בִּבְדִידוּתִי וּלְעֵזֶר לִי לְבַקֵּשׁ מָזוֹן, שֶׁכֵּן הוּא יָכֹל זֹאת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי יָכוֹל”. הִתְקָרֵב הַשּׁוּעָל אֶל הָעוֹרֵב, עַד שֶׁהָיָה קָרוֹב לוֹ עַד כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע בְּדַבְּרוֹ, וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “שְׁכֵנִי, הִנֵּה לַשָּׁכֵן הַמֻּסְלִים עִם שְׁכֵנוֹ שְׁתֵּי זְכֻיּוֹת: זְכוּת הַשְּׁכֵנוּת וּזְכוּת הָאִסְלָאם, וְדַע שֶׁאַתָּה שְׁכֵנִי וּלְךָ עִמִּי זְכוּת שֶׁעָלַי לְקַיְּמָהּ, וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ שְׁכֵנִים זֶה זְמַן רַב, וְלִבִּי הַמָּלֵא וְגָדוּשׁ בְּאַהֲבָה לְךָ, הוּא שֶׁהֱבִיאַנִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת, וְעוֹרֵר אוֹתִי לְבַקֵּשׁ אַחֲוָתְךָ, וּמַה תְּשׁוּבָתְךָ לְכָךְ?” אָמַר הָעוֹרֵב לַשּׁוּעָל: “דַּע שֶׁהַטּוֹבִים שֶׁבְּדִבּוּרִים הֵם הַכֵּנִים שֶׁבָּהֶם, וְאֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנְךָ מַה שֶּׁאֵינוֹ בְּלִבְּךָ, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְאַחֲוָתְךָ, שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּלָשׁוֹן כְּלַפֵּי חוּץ, בְּעוֹד שִׂנְאָתְךָ בְּלִבְּךָ, שֶׁכֵּן אַתָּה מִן הָאוֹכְלִים וַאֲנִי מִן הַנֶּאֱכָלִים. וּלְפִי זֶה נָכוֹן יוֹתֵר שֶׁלֹּא נִתְקַשֵּׁר בְּקִשְׁרֵי אַהֲבָה וִידִידוּת, שֶׁהִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ לֹּא תִּכּוֹן. וּמַה הוּא זֶה שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי זֶה לְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁלֹּא תַּשִּׂיג וְלִשְׁאֹף לְמַה שֶּׁלֹּא יִהְיֶה, מֵאַחֲרֵי שֶׁאַתָּה מִסּוּג חַיּוֹת הַטֶּרֶף וַאֲנִי מִסּוּג הָעוֹפוֹת, וְאַהֲבָה כָזוֹ לֹא תָבִיא בְּרָכָה”? אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת עֵרֶךְ הַמְּעֻלִּים וּמֵיטִיב לִבְחֹר בְּמַה שֶׁהוּא בּוֹחֵר מֵהֶם, יַגִּיעַ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַד כְּדֵי זֶה שֶׁיּוֹעִיל לָאַחִים. וּכְבָר שָׁאַפְתִּי קִרְבָתְךָ וּבִקַּשְׁתִּי לְהִתְרָעוֹת עִמְּךָ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עֵזֶר לַשֵּׁנִי בְּהַשָּׂגַת מַטְּרוֹתָיו, וְתָבִיא יְדִידוּתֵנוּ לְהַצְלָחָה. וַהֲרֵי אִתִּי סִפּוּרִים בִּדְבַר הַטּוֹב הַצָּפוּן בִּידִידוּת, וְאִם רְצוֹנְךָ שֶׁאֲסַפֵּר אוֹתָם לְךָ, הִנְנִי לְסַפְּרָם לְךָ”. אָמַר הָעוֹרֵב: “נוֹתֵן אֲנִי לְךָ רְשׁוּת לְסַפְּרָם. סַפֵּר אוֹתָם אֵפוֹא, שֶׁאֵדַע מַה הוּא הַמְבֻקָּשׁ מֵהֶם”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “שְׁמַע, אֲהוּבִי, מַה שֶׁמְּסֻפָּר עַל דְּבַר הַפַּרְעשׁ וְהָעַכְבָּר, רְאָיָה לְמַה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ”. אָמַר לוֹ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?” אָמַר לוֹ:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַפַּרְעשׁ וְהָעַכְבָּר

מאת

אלמוני/ת

סִפְּרוּ שֶׁעַכְבָּר הָיָה בְּבֵית אָדָם מִן הַסּוֹחֲרִים רַבֵּי־הַהוֹן. בְּלַיְלָה אֶחָד בִּקֵּשׁ לוֹ הַפַּרְעשׁ מָעוֹן בְּמִטָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, וּמָצָא גוּף רַךְ. הָיָה הַפַּרְעשׁ צָמֵא, וְשָׁתָה מִדָּמוֹ, וְנִגְרַם לוֹ לַסּוֹחֵר כְּאֵב וְהֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ. הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב וְקָרָא לְאֶחָד מִן הַסָּרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וּמִהֲרוּ אֵלָיו, וְהִפְשִׁילוּ אֶת שַׁרְווּלֵי יְדֵיהֶם לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַפַּרְעשׁ. כְּשֶׁהִרְגִּישׁ הַפַּרְעשׁ שֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו, פָּנָה עֹרֶף וּבָרַח, וְנִזְדַּמֵּן לוֹ חוֹרוֹ שֶׁל הָעַכְבָּר, וְנִכְנַס לְתוֹכוֹ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָעַכְבָּר, אָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁהִכְנִיסְךָ אֶצְלִי, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אַתָּה עַצְמִי וּבְשָׂרִי וְלֹא מִמִּינִי, וְאֵין אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁלֹּא אֶנְהַג עִמְּךָ בְּגַסּוּת וְשֶׁלֹּא אַזִּיק לְךָ?” אָמַר לוֹ הַפַּרְעשׁ: “בָּרַחְתִּי לִמְעוֹנְךָ שֶׁנִּמְלַטְתִּי עַל נַפְשִׁי מִמָּוֶת, וּבָאתִי אֵלֶיךָ לְבַקֵּשׁ מַחֲסֶה אֶצְלֶךָ, וְאֵין אֲנִי שׁוֹאֵף לָקַחַת מִמְּךָ אֶת בֵּיתְךָ, וְלֹא יַגִּיעַ אֵלֶיךָ רָע מִמֶּנִי שֶׁיִּגְרֹם לְךָ לָצֵאת מִבֵּיתְךָ. וּמְקַוֶּה אֲנִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב עַל הַטּוֹבָה שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. וְעוֹד תְּשַׁבֵּחַ אוֹתִי, כְּשֶׁיִּתְקַיֵּם מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעַכְבָּר אֶת דִּבְרֵי הַפַּרְעשׁ –

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעַכְבָּר, כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַפַּרְעשׁ, אָמַר לוֹ: "אִם הַדָּבָר הוּא כְּפִי שֶׁאָמַרְתָּ, הִנֵּה שֵׁב כָּאן בְּבִטְחָה וְאֵין כָּל פַּחַד עָלֶיךָ, וְלֹא תִמְצָא אֶלָּא מַה שֶּׁיְּשַׂמַּח אוֹתְךָ, וְלֹא יִפְגַּע בְּךָ דָּבָר, אֶלָּא אִם כֵּן יִפְגַּע בִּי. וְנוֹתֵן לְךָ אֲנִי אֶת יְדִידוּתִי בְּשֶׁפַע, וְלֹא תִּתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁאָבַד לְךָ מִדָּמוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר, וְלֹא תִּצְטָעֵר עַל מְזוֹנְךָ שֶׁהָיִיתָ נִזּוֹ הֵימֶנּוּ, וֶהֱיֵה מְרֻצֶּה בַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לְךָ מִן הַפַּרְנָסָה, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לְךָ שָׁלוֹם יוֹתֵר, וּכְבַר שָׁמַעְתִּי, הַפַּרְעשׁ, אֶת אַחַד הַמַּזְהִירִים שֶׁנָּשָׂא אֶת קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶה:

אָחַזְתִּי בְּהִסְתַּפְּקוּת וּבַחַיִּים בָּדָד,

וָאֲבַל אֶת זְמַנִּי בַּאֲשֶׁר בָּא לִי לַיָּד

בִּפְרוּסַת לֶחֶם וּמַיִם גְּמִיעָה

בִּגְרִיסֵי מֶלַח שִׂמְלָה קְרוּעָה.

טוֹב אִם אֱלֹהִים עַל חַיַּי יָקֵל,

וָלֹא, אֶסְתַּפֵּק בַּאֲשֶׁר אוֹתִי יְכַלְכֵּל.

כְּשֶׁשָׁמַע הַפַּרְעשׁ אֶת דִּבְרֵי הָעַכְבָּר אָמַר: “כְּבָר שָׁמַעְתִּי מַה שֶּׁאַתָּה מְצַוָּה אוֹתִי, וּמְקַבֵּל עָלַי לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ, וְאַף אֵין בִּי כֹחַ לַמְרוֹת אֶת פִּיךָ, עַד שֶׁיִּמָּלְאוּ מַטְּרוֹת הַחַיִּים בְּכַוָּנָה טוֹבָה זוֹ”. אָמַר לוֹ הָעַכְבָּר: “דַּי לָהּ לַיְדִידוּת הַכֵּנָה בַּכַּוָּנָה הַטְּהוֹרָה”. כָּרְתוּ בְּרִית יְדִידוּת בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְהָיָה הַפַּרְעשׁ מִתְכַּנֵּס אַחֲרֵי זֶה בְּמִטַּת הַסּוֹחֵר בַּלַּיְלָה, וְלֹא הָיָה מוֹסִיף לָקַחַת מִדָּמוֹ יוֹתֵר מִכְּדֵי סִפּוּקוֹ לְמִחְיָתו, וְגָר בַּיּוֹם עִם הָעַכְבָּר בְּדִירָתָם. אֵרַע שֶׁהַסּוֹחֵר הֵבִיא לַיְלָה אֶחָד לְבֵיתוֹ דִּינָרִים הַרְבֵּה, וְהָיָה מְהַפֵּךְ בָּהֶם כְּשֶׁשָׁמַע הָעַכְבָּר אֶת קוֹל הַדִּינָרִים, הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מֵחֹרוֹ וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בָּהֶם. עַד שֶׁטְּמָנָם הַסּוֹחֵר תַּחַת כַּר וְיָשֵׁן. אָמַר הָעַכְבָּר לַפַּרְעשׁ: “כְּלוּם אִי אַתָּה רוֹאֶה מַה שֶּׁנִּזְדַּמֵן לָנוּ וְאֶת הַמַּזָּל הַגָּדוֹל? יֵשׁ אִתְּךָ תַּחְבּוּלָה שֶׁנַּגִּיעַ בָּהּ לְהַשִּׂיג אוֹתָם הַדִּינָרִים?” אָמַר לוֹ הַפַּרְעשׁ: “אֵין טוֹב לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָה, אִם אֵין בּוֹ דֵי כֹחַ לְהַשִּׂיגָהּ, שֶׁאִם אֵין־אוֹנִים הוּא לְכָךְ, יִפֹּל לְתוֹךְ עִנְיָן שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מִפָּנָיו. וְלֹא יַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ בִּגְלַל חֹסֶר־כּחוֹ, וְאִם גַּם יִתְאַמֵּץ בְּכָל עֹז הָעָרְמָה, כַּצִּפּוֹר הַלּוֹקֵט גַּרְעִינִים הַנּוֹפֵל בַּפַּח שֶׁיְּצוּדֶנּוּ הַצַּיָּד. וַהֲרֵי אֵין לְךָ כֹּחַ לֹא לָקַחַת אֶת הַדִּינָרִים וְלֹא לְהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַבַּיִת, וְאַף אֲנִי אֵין בִּי יְכֹלֶת לְכָךְ, וַאֲפִלּוּ לָשֵׂאת דִּינָר אֶחָד מֵהֶם. הַנַּח אֵפוֹא לַדִּינָרִים, מַה לְּךָ וְלָהֶם?” אָמַר לוֹ הָעַכְבָּר: “הִנֵּה הֵכַנְתִּי בְחֹרִי שִׁבְעִים מוֹצָאִים לָצֵאת מֵהֶם כְּשֶׁתְּבַקֵּשׁ לָצֵאת, וְהֵכַנְתִּי מְקוֹם מִבְטָחִים לָאוֹצָרוֹת. וּכְשֶׁאַתָּה מוֹצֵא תַּחְבּוּלָה לְהוֹצִיאָם, אֵין סָפֵק בַּהַצְלָחָה אִם יִהְיֶה הַמַּזָּל לְעֵזֶר לִי”. אָמַר לוֹ הַפַּרְעשׁ: “אֲנִי נוֹטֵל עָלַי לְהַטְרִידוֹ מִן הַבַּיִת”. הָלַךְ הַפַּרְעשׁ אֶל מִטַּת הַסּוֹחֵר וַעֲקָצוֹ עֲקִיצָה קָשָׁה שֶׁלֹּא טָעַם כְּמוֹתָהּ מִיָּמָיו. אַחַר־כָּךְ הִסְתַּלֵּק הַפַּרְעשׁ שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ לְנַפְשׁוֹ מִפְּנֵי הַסּוֹחֵר. הִתְעוֹרֵר הַסּוֹחֵר לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי הַפַּרְעשׁ, וְלֹא מָצָא כְּלוּם. יָשֵׁן שׁוּב עַל צִדּוֹ הַשֵּׁנִי. עֲקָצוֹ הַפַּרְעשׁ עֲקִיצָה קָשָׁה מִן הָרִאשׁוֹנָה. נִזְדַּעְזַע הַסּוֹחֵר וְעָזַב אֶת הַמִּטָּה וְיָצָא לָאִצְטַבָּא שֶׁעַל שַׁעַר חֲצֵרוֹ, וְיָשֵׁן שָׁם, וְלֹא הִתְעוֹרֵר אֶלָּא בַבֹּקֶר. עָסַק הָעַכְבָּר בְּהַעֲבָרַת הַדִּינָרִים עַד שֶׁלֹּא הִשְׁאִיר מֵהֶם כְּלוּם. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, חָשַׁד הַסּוֹחֵר בָּאֲנָשִׁים, וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת.

אָמַר הַשּׁוּעָל לָעוֹרֵב: “וְדַע שֶׁאֵינִי אוֹמֵר לְךָ דְבָרִים אֵלֶּה, הָעוֹרֵב הָרוֹאֶה דָבָר לַאֲשׁוּרוֹ, הַפִּקֵּחַ וּמֵבִין דָּבָר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אֵלֶיךָ שְׂכַר הֲטָבָתְךָ עִמִּי כְּשֵׁם שֶׁהִגִּיעַ לָעַכְבָּר שְׂכַר זֶה שֶׁהֵיטִיב עִם הַפַּרְעשׁ. וּרְאֵה כֵּיצַד שִׁלֵּם לוֹ טוֹבָה וְגָמַל לוֹ אוֹתוֹ גְמוּל הַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמַר לוֹ הָעוֹרֵב: " לְפִי חֶפְצוֹ יָכוֹל בַּעַל הַחֶסֶד לְהֵיטִיב אוֹ שֶׁלֹּא לְהֵיטִיב. וְאֵין חוֹבָה עָלָיו לְהֵיטִיב לְזֶה שֶׁמְּבַקֵּשׁ טוֹבָה בִּמְחִיר הַפֵּרוּד מִן הַיְדִידִים, וּמַה גַם שֶׁאַתָּה הַשּׁוּעָל בַּעַל־מְזִמּוֹת וּמִרְמָה. וּמִי שֶׁטִּיבוֹ מְזִמָּה וּמִרְמָה, אֵין לְהַאֲמִין לִבְרִיתוֹ, וּמִי שֶׁאֵין לְהַאֲמִין לִבְרִיתוֹ אֵין בוֹ כָל אֵמוּן. וּכְבָר הִגִּיעָה אֵלַי זֶה מִקָּרוֹב הַשְּׁמוּעָה שֶׁבָּגַדְתָּ בַּחֲבֵרְךָ הַזְּאֵב וְזָמַמְתָּ לוֹ מְזִמָּה עַד שֶׁהִשְׁמַדְתָּ אוֹתוֹ בִּבְגִידָתְךָ וְתַחְבּוּלוֹתֶיךָ. וַהֲרֵי עָשִׂיתָ בוֹ מַעֲשִׂים אֵלֶּה אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מִסּוּגְךָ וְהִתְרוֹעַעְתָּ אֵלָיו זְמַן אָרֹךְ. וְאִם לֹא נִשְׁאַרְתָּ נֶאֱמָן לוֹ, כֵּיצַד יְהֵא לִי אֵמוּן בַּאֲמִתּוּת עֲצָתֶךָ? וְאִם הָיָה זֶה מַעַשְׂךָ עִם חֲבֵרְךָ שֶׁהוּא מִמִּינְךָ, כֵּיצַד יִהְיֶה מַעַשְׂךָ עִם אוֹיִבְךָ שֶׁאֵינוֹ מִמִּינְךָ? וְאֵין הַדָּבָר דּוֹמֶה בֵינִי וּבֵינְךָ אֶלָּא כְּמוֹ בֵּין בַּז־הַצַּיָּדִים וּבֵין הַטּוֹרְפִים שֶׁבָּעוֹפוֹת". אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: "וּמַה הוּא סִפּוּר שֶׁל בַּז־ הַצַּיָּדִים עִם הַטּוֹרְפִים שֶׁבָּעוֹפוֹת? " אָמַר הָעוֹרֵב:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר בַּז־הַצַּיָּדִים עִם הַטּוֹרְפִים שֶׁבָּעוֹפוֹת

מאת

אלמוני/ת

סִפְּרוּ שֶׁבַּז־הַצַּיָּדִים אֶחָד הָיָה עָרִיץ וּקְשֵׁה־עֹרֶף.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָּהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְּאֻשָּׁר, שֶׁהָעוֹרֵב אָמַר: “סִפְּרוּ שֶׁבַּז־צַיָּדִים הָיָה עָרִיץ וּקְשֵׁה־עֹרֶף בִּימֵי נְּעוּרָיו, וְהָיוּ חַיּוֹת הַבָּר וְעוֹפוֹת־הַבָּר מְפַחֲדִים מִפָּנָיו. וְלֹא יָצָא בְּשָׁלוֹם מֵרָעָתוֹ גַּם אֶחָד. וְהַרְבֵּה סִפּוּרִים יֶשְׁנָם בִּדְבַר מַעֲשֵׂי עֲרִיצוּתוֹ וּמַעֲשְׁקּוֹ. וְהָיָה דַרְכּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בַּז־צַיָּדִים לְהַזִּיק לְכָל הָעוֹפוֹת. כְּשֶׁבָּא בַּיָּמִים נֶחֱלַשׁ וְרָעֵב לְעִתִּים, וְהָיָה זָקוּק לְהִתְאַמְּצוּת אַחֲרֵי שֶׁכָּלוּ כֹּחוֹתָיו. גָּמַר בְּדַעְתּוֹ שֶׁיָּבוֹא אֶל מְקוֹם אֲסֵפַת הָעוֹפוֹת וְיֹאכַל מֶה שֶׁהֵם מוֹתִירִים. וְהָיָה מֵעַכְשָׁו כֹחוֹ בְּעָרְמָה אַחֲרֵי שֶׁהָיָה בְּאוֹן וּבְעֹז לְפָנִים. וְאַף אַתָּה כֵן, הַשּׁוּעָל. אִם כָּלוּ כֹחוֹתֶיִךָ לֹא אָפְסָה עָרְמָתֶךָ. וְאֵיִן אֲנִי מְסֻפָּק בַּדָּבָר, שֶׁמַּה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ יְדִידוּתִי רַק תַּחְבּוּלָה הִיא לְךָ לְהַשִּׂיג מְזוֹנְךָ, וְאֵיִן אֲנִי מֵאֵלֶּה שֶׁיָּשִׂימוּ אֶת כַּפָּם בְּתוֹךְ כַּפְךָ, שֶׁכֵּן נָתַן לִי אֱלֹהִים כֹּחַ בִּכְנָפַי וּזְהִירוּת בְּנַפְשִׁי וְהִסְתַּכְּלוּת בְּעֵינַי. וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁזֶה הַמְבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּוּוֹת לְחָזָק מִמֶּנּוּ יִיגַע וְיִיעַף, וְהַרְבֵּה יֵשׁ אֲשֶׁר יֹאבַד. וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּוּוֹת לְמִי שֶׁהוּא חָזָק מִמְּךָ, לֹא יֶאֱרַע לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁאֵרַע לָאַנְקוֹר”. אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “וּמַה הוּא זֶה שֶּׁאֵרַע לְאַנְקוֹר? בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתְּסַפֵּר אוֹתוֹ לִי”. אָמַר הָעוֹרֵב:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הָאַנְקוֹר וְהַנֶּשֶׁר

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, שֶׁאַנְקוֹר הָיָה עָף עַל פְּנֵי מִכְלָא־צֹאן. הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמִּכְלָא, וְהִנֵּה נֶשֶׁר גָּדוֹל יָרַד עַל טָלֶה מִקְּטַנֵּי וַלְדוֹת הַצֹּאן, חָטַף אוֹתוֹ בְּצִפָּרְנָיו וְעָף לוֹ. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הָאַנְקוֹר הִכָּה בִּכְנָפָיו וְאָמַר: “עוֹשֶׂה אֲנִי כְמוֹ שֶׁעָשָׂה זֶה”. וְהִתְיַמֵּר בְּלִבּוֹ וְהִשְׁוָה עַצְמוֹ לָזֶה שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ. מִיָּד עָף וְעָט עַל אַיִל שָׁמֵן שֶׁצַּמְרוֹ מְרֻבֶּה. וּכְבָר נַעֲשָׂה צַמְרוֹ לָבוּד מִתּוֹךְ רְבִיצָה עַל מֵי־רַגְלָיו וּגְלָלָיו, וְנַעֲשָׂה צַמְרוֹ כַּדֶּבֶק. וּכְשֶׁיָּרַד הָאַנְקוֹר עַל גַּבּוֹ, הִכָּה בִּכְנָפָיו, וְנִסְתַּבְּכוּ שְׁתֵּי רַגְלָיו בַּצֶּמֶר. בִּקֵּשׁ לָעוּף וְלֹא יָכֹל. וְהִגִּיעַ לוֹ כָל זֶה, כְּשֶׁהָרוֹעֶה מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה מַה שֶּׁאֵרַע תְּחִלָּה בַנֶּשֶׁר וְאַחֲרָיו בָּאַנְקוֹר. מִהֵר אֵלָיו הָרוֹעֶה כוֹעֵס וּתְפָסוֹ וּמָרַט כְּנָפָיו וְקָשַׁר בְּרַגְלָיו חוּט וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל יְלָדָיו וְהֵטִיל אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם. אָמַר אַחַד הַיְלָדִים: “מַה זֶּה?” אָמַר לוֹ: “זֶהוּ מִי שֶׁהִשְׁוָה עַצְמוֹ לְמִי שֶׁהוּא נַעֲלֶה עָלָיו וְאָבַד”. וְאַף אַתָּה כָךְ, הַשּׁוּעָל; מַזְהִירְךָ אֲנִי שֶׁלֹּא תַשְׁוֶה עַצְמְךָ לְזֶה שֶׁהוּא חָזָק מִמְּךָ, שֶׁלֹּא תֹאבַד. זֶהוּ מַה שֶּׁאִתִּי מִן הַדְּבָרִים וְלֵךְ מִמֶּנִּי בְשָׁלוֹם".

כְּשֶׁהִתְיָאֵשׁ הַשּׁוּעָל מִקַּשֵּׁר בְּרִית יְדִידוּת עִם הָעוֹרֵב, חָזַר נֶאֱנָח מִיגוֹנוֹ וְחוֹרֵק שֵׁן מֵחֲרָטָה. כְּשֶׁשָּׁמַע הָעוֹרֵב בְּכִיָּתוֹ וְאַנְחָתוֹ וְרָאָה אֶת כְּאֵבוֹ וְצַעְרוֹ, אָמַר: “שׁוּעָל, מַה צָּרָה הִגִּיעָה אֵלֶיךָ שֶׁאַתָּה חוֹרֵק בְּשִׁנֶּיךָ?” אָמַר לוֹ הַשּׁוּעָל: “חָרַקְתִּי שֵׁן עַל שֶׁרְאִיתִיךָ רַמַּאי יוֹתֵר מִמֶּנִּי”. פָּנָה וְהָלַךְ וְחָזַר וּבָא לִמְאוּרָתוֹ. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּרָם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שַׁהַרָזָאד, כַּמָּה יָפִים סִפּוּרִים אֵלֶּה. יֵשׁ אִתָּךְ עוֹד וּמַשֶּׁהוּ מִן הַמַּעֲשִׂיּוֹת?” אָמְרָה: "מְסַפְּרִים

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַקִּפּוֹד וְיוֹנַת־הָאִילָן

מאת

אלמוני/ת

סִפְּרוּ, שֶׁקִּפּוֹד קָבַע לוֹ דִירָה לְצַד תָּמָר. וּכְבָר בָּנוּ לָהֶם יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ קֵן בַּתָּמָר וְחָיוּ עָלָיו חַיֵּי רְוָחָה. אָמַר הַקִּפּוֹד בְּלִבּוֹ: “הִנֵּה יוֹנַת־הָאִילָן אוֹכֶלֶת מִפְּרִי הַתָּמָר בְּעוֹד אֲנִי אֵינִי מוֹצֵא דֶרֶךְ אֵלָיו. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַחְבּוּלָה”. חָפַר בְּשִׁפּוּלֵי הַתָּמָר מָעוֹן וְקָבַע בּוֹ דִירָה לוֹ וּלְבַת־זוּגוֹ, וְקָבַע לְיָדוֹ מִסְגָּד, וּפָרַשׁ אֵלָיו וְהֶרְאָה אֶת עַצְמוֹ נוֹהֵג בִּנְזִירוּת וְעוֹבֵד אֶת אֱלֹהִים בִּפְרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. הָיְתָה יוֹנַת־הָאִילָן רוֹאָה אוֹתוֹ עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהִים וּמִתְפַּלֵּל. נִתְרַגֵּשׁ לוֹ לִבָּהּ בִּגְלַל רֹב פְּרִישׁוּתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “כַּמָּה שָׁנִים הֵן שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּכָךְ?” אָמַר לָהּ: מֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל שְׁלשִׁים שָׁנָה". אָמְרָה לוֹ: “וּמַה מְּזוֹנְךָ?” אָמַר לָהּ: “מַה שֶּׁנּוֹפֵל מִן הַתָּמָר”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה לְּבוּשְׁךָ?” אָמַר לָהּ: “קוֹצִים, מֵפִיק אֲנִי תּוֹעֶלֶת מִקַּשְׁיוּתָם”. אָמְרָה לוֹ: “וּמַה טַּעַם בָּחַרְתָּ לְךָ אֹרַח חַיִּים זֶה מִזּוּלָתוֹ?” אָמַר לָהּ: “בָּחַרְתִּי בוֹ מִזּוּלָתוֹ כָּל דֵּרֶךְ אַחֶרֶת. כְּדֵי לְהוֹרוֹת תּוֹעִים נְכוֹחָה, וּלְלַמֵּד נִבְעָרִים מִדַּעַת בִּינָה”. אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן: “דּוֹמָה הָיִיתִי שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. וְאוּלָם מֵעַתָּה שׁוֹאֶפֶת אֲנִי לְהִדַּמּוֹת אֵלֶיךָ”. אָמַר הַקִּפּוֹד: "חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁדִּבּוּרֵךְ יִהְיֶה הַהֶפֶךְ מִמַּעֲשַׂיִךְ, וְהָיִית כְּזוֹרֵעַ שֶׁבְּהַגִּיעַ שְׁעַת הַזְּרִיעָה הוּא מְקַמֵּץ בִּזְרָעָיו, בְּאָמְרוֹ: “חוֹשֵׁשְׁנִי שֶׁכְּבָר עָבְרָה עוֹנַת הַזְּרִיעָה וַאֲאַבֵּד הוֹן בְּמַהֲרִי לִזְרֹעַ”, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַקָּצִיר וְהוּא רוֹאֶה בְּנֵי־אָדָם קוֹצְרִים, הוּא מִתְחָרֵט עַל זֶה שֶׁאִבֵּד בְּקַמְּצוֹ, וּמֵת מִצַּעַר וְיָגוֹן. אָמְרָה יוֹנַת־הָאִילָן לַקִּפּוֹד: “וּמַה הוּא זֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה כְּדֵי לְהִפָּטֵר מִן הַקְּשָׁרִים עִם הָעוֹלָם הַזֶּה וְלִפְרֹש לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים?” אָמַר לָהּ הַקִּפּוֹד: “הַתְחִילִי לְהָכִין עַצְמֵךְ לָעוֹלָם הַבָּא בָּזֶה שֶׁתִּסְתַּפְּקִי בְמוּעָט מִן הַמָּזוֹן”. אָמְרָה לוֹ הַיּוֹנָה: “וְכֵיצַד אוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת? הֲרֵי אֲנִי עוֹף, וְאֵינִי יְכוֹלָה לַעֲזוֹב אֶת הַתָּמָר שֶׁבּוֹ מְזוֹנִי, וְאִלּוּ גַם יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי אֵינִי יוֹדַעַת שׁוּם מָקוֹם שֶׁאָגוּר בּוֹ”. אָמַר לָהּ הַקִּפּוֹד: “אֶפְשָׁר לָךְ לְהַשִּׁיר מִפְּרִי הַתָּמָר שֶׁיַּסְפִּיק לָךְ וּלְבֶן זוּגָתֵךְ מָזוֹן שָׁנָה אַחַת. וְתִשְׁכְּנִי בְתוֹךְ קֵן תַּחַת הַתָּמָר לְבַקֵּשׁ לָךְ דֶּרֶךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַגִּיעַ אֶל הַטּוֹב וְאֶל הַיָּשָׁר. אַחַר־כָּךְ פְּנִי אֶל מַה שֶּׁהִשַּׁרְתְּ מִן הַפְּרִי וְהַעֲבִירִי אוֹתוֹ כֻּלּוֹ וְאִגְרִי אוֹתוֹ לְמָזוֹן לְעֵת מַחֲסוֹר. וּכְשֶׁתְּכַלִּי לֶאֱכֹל אֶת הַפְּרִי וְיֶאֶרְכוּ לָךְ הַּיָּמִים, פְּנִי אֶל הַהַסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט מִן הַמָּזוֹן”. אָמְרָה הַיּוֹנָה: “יְשַׁלֵּם לְךָ אֱלֹהִים טוֹבָה עַל שֶׁהִזְּכַּרְתָּ אוֹתִי בָעוֹלָם־הַבָּא וְהִנְחֵיתָ אוֹתִי מֵישָׁרִים”. הָיוּ הַיּוֹנָה וּבַת־זוּגָתָהּ יְגֵעִים לְהַפִּיל אֶת הַפְּרִי עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר בַּתָּמָר כְּלוּם, וּמָצָא הַקִּפּוֹד מַה לֶּאֱכֹל וְשָׂמַח בּוֹ וּמִלֵּא מְעוֹנָתוֹ מִן הַפְּרִי וְאָגַר אוֹתוֹ לִמְזוֹנוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵי יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ, כְּשֶׁיִּהְיוּ זְקוּקִים לִמְזוֹנָם יְבַקְּשׁוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי, וִיבַקְּשׁוּ מִזֶּה שֶׁנִּמְצָא אֶצְלִי. שֶׁכֵּן יִסְמְכוּ עַל הִסְתַּפְּקוּתִי בְמוּעָט וְעַל חֲסִידוּתִי. וּכְשֶׁיִּשְׁמְעוּ עֲצָתִי הַטּוֹבָה וְתוֹכַחְתִּי, יִתְקָרְבוּ אֵלַי, וְאָז אֲצוּדֵם וְאֹכַל אוֹתָם, וְיִשָּׁאֵר מָקוֹם זֶה לִי לְבַדִּי, וְכָל מַה שֶׁיִּפֹּל מִפְּרִי הַתָּמָר יַסְפִּיק לִי”.

אַחַר־כָּךְ יָרְדוּ יוֹנַת־הָאִילָן וּבַת־זוּגָתָהּ מֵעַל הַתָּמָר, אַחֲרֵי שֶׁהִשִּׁירוּ מַה שֶׁהָיָה עָלָיו מִן הַפְּרִי, וּמָצְאוּ שֶׁכָּבָר הֶעֱבִיר הַקִּפּוֹד כָּל זֶה אֶל מְאוּרָתוֹ. אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן: “הוֹי קִפּוֹד, הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ־הַיָּשָׁר וְהַמַּזְהִיר וְהַיּוֹעֵץ הַטּוֹב, אֵין אָנוּ מוֹצְאִים גַּם סִימָן לִפְרִי, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מָזוֹן לָנוּ מִזּוּלַת הַפְּרִי”. אָמַר לָהֶם: “אֶפְשָׁר שֶׁהָרוּחַ נָשָׂא אוֹתוֹ. וְאוּלָם לָסוּר מִן הַמָּזוֹן וְלִפְנוֹת אֶל הַמֵזִין הוּא הוּא הָאשֶׁר הַגָּדוֹל. וּמִי שֶׁפִּלַּח אֶת זָוִיּוֹת הַפֶּה בַחַי, לֹא יַעֲזֹב אוֹתוֹ בְּלִי מָזוֹן”. לֹא פָסַק מִלְּהוֹכִיחָם בְּתוֹכָחוֹת אֵלּוּ, וּמַרְאֶה לָהֶם חֲסִידוּת בְּדִבּוּרִים יָפִים, עַד שֶׁסָּמְכוּ עָלָיו וְהִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְנִכְנְסוּ לְפֶתַח מְעוֹנָתוֹ, וְרָאוּ אֶת עַצְמָם בְּטוּחִים מִמְּזִמָּתוֹ. זִנֵּק אֶל הַפֶּתַח וְשָׁלַף אֶת מַלְתְּעוֹתָיו. כְּשֶׁרָאֲתָה יוֹנַת־הָאִילָן אֶת מְזִמָּתוֹ בָרוּר, אָמְרָה לוֹ: “מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִיּוֹם תְּמוֹל? כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ עוֹזֵר לָעֲשׁוּקִים? הִזָּהֵר אֵפוֹא מִמְּזִמָּה וְעָרְמָה שֶׁלֹּא יִפְגָּעֲךָ מַה שֶּׁפָּגַע אֶת הָרַמָּאִים שֶׁזָּמְמוּ מְזִמָּה לַסּוֹחֵר”. אָמַר הַקִּפּוֹד: “וְכֵיצַד זֶה?” אָמְרָה לוֹ יוֹנַת־הָאִילָן:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַסּוֹחֵר וּשְׁנֵי בְנֵי־הַבְּלִיַּעַל

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, שֶׁסּוֹחֵר מֵעִיר אַחַת, סִנְדָה שְׁמָהּ, הָיָה בַעַל הוֹן רַב. חִזֵּק מוֹסְרוֹת גְּמַלָּיו וְהֵכִין סְחוֹרוֹתָיו וְיָצָא בָהֶן אֶל אַחַת הֶעָרִים לְמָכְרָן בָהּ. יָצְאוּ בְעִקְּבוֹתָיו שְׁנֵי בְנֵי בְלִיַּעַל, שֶׁטָּעֲנוּ עִמָּם מַשֶּׁהוּ מִן הַהוֹן וְהַסְּחוֹרָה וְהֶרְאוּ עַצְמָם לַסּוֹחֵר כַּסּוֹחֲרִים וְהָלְכוּ עִמּוֹ. כְּשֶׁחָנוּ בַתַּחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה, הִסְכִּימוּ הַשְּׁנַיִם בֵּינֵיהֶם לְהַעֲרִים עָלָיו וְלָקַחַת מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁעִמּוֹ. אַךְ עִם זֶה זָמַם כָּל אֶחָד מִן הַשְּׁנַיִם מְזִמָּה לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אִם אָזֹם מְזִמָּה אַחֲרֵי הַמְּזִמָּה נֶגֶד הַסּוֹחֵר, יִהְיֶה הַמַּזָּל מֵאִיר לִי, וַאֲנִי נוֹטֵל לִי אֶת כָּל הַמָּמוֹן”. חָרַשׁ זָמַם כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מְזִמָּה רָעָה לַחֲבֵרוֹ, וְלָקַח לוֹ כָּל אֶחָד מֵהֶם מָזוֹן וְשָׂם בְּתוֹכוֹ סַם־הַמָּוֶת וְהִגִּישׁוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְהֵמִיתוּ זֶה אֶת זֶה. וְהָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי־כֵן עִם הַסּוֹחֵר וּמְשׂוֹחֲחִים עִמּוֹ. וּכְשֶׁהִתְמַהְמְהוּ וְלֹא חָזְרוּ בִּקֵּשׁ אוֹתָם לָדַעַת מָה אִתָּם, וּמָצָא אֶת שְׁנֵיהֶם מֵתִים, וְהֵבִין שֶׁהָיוּ בְנֵי־בְלִיַּעַל וּבִקְּשׁוּ לָזֹם לוֹ מְזִמָּה, וְשָׁבָה מְזִמָּתָם בְּרֹאשָׁם. וְיָצָא הַסּוֹחֵר בְּשָׁלוֹם, וְנָטַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּם.

אָמַר הַמֶּלֶךְ: שַׁהַרָזָאד, עוֹרַרְתְּ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבִּי עַל עִנְיָן, שֶׁהִסַּחְתִּי אֶת דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ, כְּלוּם לֹא תוֹסִיפִי לִי מֵאֵלֶּה הַמְּשָׁלִים?" אָמְרָה:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַגַּנָּב וְהַקּוֹף

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָדָם אֶחָד הָיָה לוֹ קוֹף, וְהָיָה אוֹתוֹ אָדָם גַּנָּב. וְלֹא הָיָה נִכְנַס לְשׁוּק מִשּׁוּקֵי הָעִיר שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חוֹזֵר בְּרֶוַח עָצוּם. אֵרַע שֶׁאָדָם אֶחָד הָיָה נוֹשֵׂא בְּגָדִים בְּלוּיִים לְמָכְרָם. הָלַךְ לַשּׁוּק וְהִכְרִיז עֲלֵיהֶם, וְלֹא נִמְצָא אָדָם שׁוֹאֵל אוֹתוֹ לִמְחִירָם, וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁלֹּא הִצִּיעָם לְפָנָיו. שֶׁלֹּא נִמְנַע לִקְנוֹתָם. נִזְדַּמֵּן לוֹ הַגַּנָּב שֶׁהַקּוֹף עִמּוֹ, רָאָה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁעִמּוֹ הַבְּגָדִים הַבְּלוּיִים, וּכְבָר אָרַז אוֹתָם בַּחֲבִילָה וְיָשַׁב לָנוּחַ מִן הַיְגִיעָה. הֶעֱמִיד הַגַּנָּב אֶת הַקּוֹף מְשַׂחֵק לְפָנָיו עַד שֶׁהֶעֱסִיק אֶת דַּעְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְהִשְׁמִיט מִמֶּנּוּ אוֹתָהּ חֲבִילָה. אַחַר־כָּךְ לָקַח אֶת הַקּוֹף וְהָלַךְ לְמָקוֹם רֵיק מֵאָדָם, פָּתַח אֶת הַחֲבִילָה וּמָצָא אוֹתָם בְּגָדִים בְּלוּיִים. אָרַז אוֹתָם לַחֲבִילָה בְּמַעֲטֶה יָקָר וְהָלַךְ לְשׁוּק אַחֵר, וְהִצִּיעַ אֶת הַמַּעֲטֶה אוֹתוֹ וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ, לִמְכִירָה, וְהִתְנָה תְנַאי שֶׁלֹּא יִפְתְּחוּ אוֹתָהּ. עוֹרֵר אֶת תְּשׁוּקַת בְּנֵי־הָאָדָם אֵלֶיהָ בִּגְלַל מְחִירָהּ הַפָּעוּט. רָאָה אוֹתָהּ אָדָם וְהִפְלִיאָה אוֹתוֹ יִקְרַת־עֶרֶךְ הַמַּעֲטֶה, וְקָנָה אוֹתָהּ בִּתְנַאי זֶה וְהוֹלִיכָה לְאִשְׁתּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה זֹאת אִשְׁתּוֹ, אָמְרָה לוֹ: “מַה זֶּה?” אָמַר לָהּ: “חֵפֶץ יְקַר־עֶרֶךְ הוּא שֶׁקְּנִיתִיו בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיוֹ לְמָכְרוֹ וְלִטֹּל רְוָחָיו”. אָמְרָה לוֹ: “שׁוֹטֶה, כְּלוּם יֵשׁ מוֹכֵר סְחוֹרָה יְקָרָה זוֹ בְּפָחוֹת מִשָּׁוְיָהּ? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁגְּנוּבָה הִיא. וְכִי אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַקּוֹנֶה מַשֶּׁהוּ מִבְּלִי לִבְחוֹן אוֹתוֹ תְּחִלָּה, טוֹעֶה? מָשָׁל לְמִי הוּא דוֹמֶה? לָאוֹרֵג”. אָמַר לָהּ: “וְכֵיצַד הָיָה הַדָּבָר?” אָמְרָה לוֹ:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הָאוֹרֵג הַטִּפֵּשׁ

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, שֶׁהָיָה אוֹרֵג בְּאַחַד הַכְּפָרִים. וְהָיָה עוֹבֵד וְאֵינוֹ מוֹצֵא דֵי פַּרְנָסָתוֹ, אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה רַבָּה. אֵרַע, שֶׁאָדָם מִן הָעֲשִׁירִים הָיָה גָר קָרוֹב לוֹ, וְעָשָׂה סְעֻדָּה וְהִזְמִין אֶת הָאֲנָשִׁים אֵלֶיהָ. בָּא הָאוֹרֵג וְרָאָה שֶׁבְּנֵי־אָדָם שֶׁבְּגָדִים נָאִים עֲלֵיהֶם מַגִּישִׁים לָהֶם אֶת הַמֻּבְחָרִים שֶׁבַּמַּאֲכָלִים, וּבַעַל הַבַּיִת חוֹלֵק לָהֶם כָּבוֹד בִּגְלַל תִּפְאֶרֶת בִּגְדֵיהֶם. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אִלּוּ הָיִיתִי מַחֲלִיף מְלָאכָה זוֹ בִּמְלָאכָה קַלָּה הֵימֶנָּה וּמְרֻבַּת הַשָּׂכָר, הָיִיתִי צוֹבֵר לִי הוֹן וְקוֹנֶה לִי בְגָדִים מְפֹאָרִים, וְהָיָה עֶרְכִּי עוֹלֶה, וְהָיִיתִי מְכֻבָּד בְּעֵינֵי בְּנֵי־אָדָם”. הִסְתַּכֵּל וְרָאָה אַחַד הַמְשַׂחֲקִים הָעוֹשִׂים מַעֲשֵׂה לְהָטִים. שֶׁנִּמְצָא בְּאוֹתָהּ סְעֻדָּה, שֶׁעָלָה לְחוֹמָה גְבוֹהָה וְנִשָּׂאָה, וְהִפִּיל עַצְמוֹ לָאָרֶץ וְקָם נִצָּב עַל רַגְלָיו. אָמַר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כְמַעֲשֶׂה זֶה, וְלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנִּי”. עָלָה לַחוֹמָה וְהִפִּיל עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לָאָרֶץ נִשְׁבְּרָה מַפְרַקְתּוֹ וָמֵת.

וְאֵינִי מְסַפֶּרֶת לְךָ סִפּוּר זֶה, אֶלָּא כְדֵי שֶׁתְּבַקֵּשׁ פַּרְנָסָתְךָ רַק בְּדֶרֶךְ אַחַת שֶׁאַתָּה מַכִּיר וְיוֹדֵעַ אוֹתָהּ, וְשֶׁלֹּא תִשְׁתַּלֵט עָלֶיךָ הַתַּאֲוָה וּתְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁאֵינוֹ מֵעִנְיָנֶיךָ". אָמַר לָהּ בֶּן־זוּגָהּ: “לֹא כָּל יוֹדֵעַ דַּעַת יוֹצֵא בְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ, וְלֹא כָל נִבְעָר מִדַּעַת אוֹבֵד בְּבַעֲרוּתוֹ. וּכְבָר רָאִיתִי אֶת נְבוֹן־הַלַּחַשׁ הַמֻּמְחֶה לִלְחשׁ עַל הַנְּחָשִׁים וְהַמַּכִּיר אוֹתָם, שֶׁהַרְבֵּה פְעָמִים יֵשׁ שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וַהֲרָגוֹ, בְּעוֹד שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶם זֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בָּהֶם כָּל עִקָּר, וְאֵין לוֹ כָּל יְדִיעָה בְעִנְיָנֵיהֶם”. לֹא שָׁמַע לְקוֹל אִשְׁתּוֹ וְקָנָה אֶת הַחֵפֶץ. וְהֶחֱזִיק בְּמִנְהָג זֶה, קוֹנֶה מִן הַגַּנָּבִים בְּלִי מְחִיר, עַד שֶׁנָּפַל עָלָיו חֲשָׁד, וְנִשְׁמַד עַל־יְדֵי־כָּךְ.

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר הַטַּוָּס וְהָאַנְקוֹר

מאת

אלמוני/ת

וְהָיָה בִזְמַנּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אוֹרֵג אַנְקוֹר שֶׁהָיָה יוֹם יוֹם בָּא אֶל מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי הָעוֹפוֹת, יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וְהָיָה רִאשׁוֹן לְהִכָּנֵס אֶצְלוֹ וְאַחֲרוֹן לָצֵאת מִלְּפָנָיו. וְאֵרַע שֶׁקְּהַל עוֹפוֹת נִקְהֲלוּ בְּהַר גָּבוֹהַּ מִן הֶהָרִים. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: “הֲרֵי כְּבָר פָּרַצְנוּ לָרֹב. וְרַבּוּ חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת בֵּינֵינוּ. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ מְמַנִּים עָלֵינוּ מֶלֶךְ שֶׁיְּפַקַּח עַל עִנְיָנֵנוּ, וְהָיְתָה דַעְתֵּנוּ אַחַת, וְיִפָּסְקוּ חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת שֶׁבֵּינֵינוּ”. נִקְרָה עֲלֵיהֶם אוֹתוֹ אַנְקוֹר, וְיָעַץ אוֹתָם לְהַמְלִיךְ אֶת הַטַּוָּס, שֶׁהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא וְנִכְנָס אֶצְלוֹ. בָּחֲרוּ בַטַּוָּס וּמִנּוּהוּ מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. הֵיטִיב לָהֶם, וְעָשָׂה אוֹתוֹ אַנְקוֹר לְסוֹפֵר לוֹ וּלְמִשְׁנֶה. וְהָיָה זֶה מִתְרַשֵּׁל בְּמִלּוּי חוֹבוֹתָיו וּבַפִּקּוּחַ עַל הָעִנְיָנִים. פַּעַם נִפְקַד מְקוֹם הָאַנְקוֹר אֵצֶל הַטַּוָּס יוֹם תָּמִים וְחָרַד חֲרָדָה גְדוֹלָה. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ, כְּשֶׁנִכְנַס אֵלָיו הָאַנְקוֹר. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא שֶׁגָּרַם לְךָ שֶׁפִּגַּרְתָּ לָבוֹא, מֵאַחַר שֶׁאַתָּה הַקָּרוֹב מִכֹּל לָלֶכֶת אַחֲרָי?” אָמַר לוֹ הָאַנְקוֹר: " רָאִיתִי דָבָר שֶׁהִבְהִילַנִי וּמָלֵאתִי פַחַד מִמֶּנּוּ“. אָמַר לוֹ הַטַּוָּס: “וּמַה הוּא שֶׁרָאִיתָ?” אָמַר לוֹ הָאַנְקוֹר: " רָאִיתִי בֶן־אָדָם וּפַח עִמּוֹ, שֶׁהֶעֱמִידוֹ לְיַד קִנִּי, וְיִצֵּב יְתֵדוֹתָיו וּפִזֵּר בְּתוֹכוֹ גַּרְגְּרֵי תְּבוּאָה. וְיָשַׁב לוֹ מֵרָחוֹק. יָשַׁבְתִּי לִרְאוֹת מַה הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה, וּבְעוֹד אֲנִי בְכָךְ, הוֹבִיל הַגּוֹרָל וְהַמַּזָּל עָגוּר, אוֹתוֹ וְאֶת בַּת־זוּגוֹ, לְאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַפַּח”. וְהִתְחִילוּ צוֹרְחִים. קָם הַצַּיָּד וּלְקָחָם, וְזִעְזְעַנִי הַדָּבָר. וְזוֹהִי סִבַּת הִפָּקְדִי מֵאֶצְלְךָ, מֶלֶךְ הַדּוֹר. וְאֵין אֲנִי גָר שׁוּב בְּקֵן זֶה מִזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַפַּח“. אָמַר לוֹ הַטַּוָּס: “אַל תִּסַּע מִמְּקוֹמְךָ, מִשּׁוּם שֶׁהַזְּהִירוּת מִפְּנֵי הַגּוֹרָל אֵינָהּ מוֹעִילָה”. צִיֵּת לִפְקֻדָּתוֹ וְאָמַר: “מַאֲרִיךְ אֲנִי אֶת רוּחִי, וְאֵינִי נוֹסֵעַ כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ”. לֹא פָסַק הָאַנְקוֹר מִלִּהְיוֹת נִשְׁמָר לְנַפְשׁוֹ, וּמְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידוֹ, הֵבִיא מַאֲכָלוֹ לַטַּוָּס, וְאָכַל זֶה דֵי־שָׂבְעוֹ וְשָׁתָה עַל אֲכִילָתוֹ, וְאַחַר־כָּךְ הָיָה הָאַנְקוֹר חוֹזֵר לְקִנּוֹ. יוֹם אֶחָד בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מִתְבּוֹנֵן עַל סְבִיבוֹתָיו, רָאָה שְׁנֵי אַנְקוֹרִים נִצִּים עַל הָאָרֶץ. אָמַר בְּלִבּוֹ:” כֵּיצַד זֶה אוּכַל אֲנִי, מִשְׁנֵה־הַמֶּלֶךְ, לִרְאוֹת בִּשְׁכֵנוּתִי אַנְקוֹרִים נִצִּים? חֵי־אֱלֹהִים מַשְׁלִים אֲנִי בֵינֵיהֶם". הָפַךְ הַצַּיָּד אֶת הַפַּח עֲלֵיהֶם כֻּלָּם וְנָפַל אוֹתוֹ אַנְקוֹר בְּאֶמְצָעִיתוֹ. חָשׁ אֵלָיו הַצַּיָּד וּלְקָחוֹ וּמְסָרוֹ לַחֲבֵרוֹ, וְאָמַר לוֹ: “שִׂים עֵינְךָ וּשְׁמֹר עָלָיו שֶׁשָּׁמֵן הוּא, וְלֹא רָאִיתִי טוֹב הֵימֶנּוּ”. אָמַר הָאַנְקוֹר בְּלִבּוֹ: "כְּבָר נָפַלְתִּי בְתוֹךְ זֶה שֶׁיָּגֹרְתִּי מִפָּנָיו. וְלֹא הִרְגַּשְׁתִּי עַצְמִי בָטוּחַ אֶלָּא בִּגְלַל הַטַּוָּס. וְלֹא הוֹעִילָה לִי זְהִירוּתִי נֶגֶד מַה שֶׁנִּגְזַר עָלַי, וְאֵין מָנוֹס מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה לַנִּזְהָר. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה, לֹא יְהֵא גַּם בְּתַּחְבּוּלָה, לְעוֹלָם.

אַךְ אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה, הוּא יִהְיֶה וָקָם,

אָכֵן אֲשֶׁר הוּא הֹוֶה יִהְיֶה בְעִתּוֹ,

וְרַק אִישׁ־בַּעַר מְרֻמֶּה נִבְעַר מִדַּעְתּוֹ

* * *

אָמַר הַמֶּלֶךְ: “שַׁהַרָזָאד, הוֹסִיפִי לִי מִסִּפּוּרִים אֵלֶּה”. אָמְרָה לוֹ: “בַּלַּיְלָה הַבָּא, אִם יַשְׁאִירֵנִי בַחַיִּים הַמֶּלֶךְ, יִתֵּן לוֹ אֱלֹהִים עֹז”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁלשָׁה. אָמְרָה:

---

אלף לילה ולילה: סִפּוּר עַלִי בֶן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר

מאת

אלמוני/ת

שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָיָה בִזְמַן קָדוּם, בִּימֵי כַלִיפוּתוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד, אָדָם סוֹחֵר שֶׁהָיָה לוֹ בֵן, אַבּוּ־אלְחַסַן עַלִי בֶּן טָאהִר שְׁמוֹ. וְהָיָה רַב הַהוֹן וְהַנְּכָסִים, יְפֵה הַתּוֹאַר וְחָבִיב עַל כָּל הָרוֹאִים. וְהָיָה נִכְנָס לַחֲצַר הַכַּלִיפוּת מִבְּלִי לִטֹּל רְשׁוּת, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבוֹת אוֹתוֹ כָל פִּילַגְשֵׁי הַכַלִיף וְאַמְהוֹתָיו. וְהָיָה מֵרֵעֶה לַמֶּלֶךְ, נוֹשֵׂא לְפָנָיו קוֹלוֹ בְשִׁירִים וּמְסַפֵּר לוֹ סִפּוּרִים בְּעִנְיָנִים בִּלְתִּי שְׁכִיחִים. וְעִם כָּל זֹאת הָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּשׁוּק הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה יוֹשֵׁב לְיַד חֲנוּתוֹ עֶלֶם מִבְּנֵי מַלְכֵי פָרַס עַלִי בֶן בַּכָּאר שְׁמוֹ. וְהָיָה אוֹתוֹ עֶלֶם קוֹמָתוֹ נָאָה וּמַרְאֵהוּ נָעִים. שָׁלֵם בְּצוּרָתוֹ וּלְחָיָיו שׁוֹשַנִּים, גַּבּוֹתָיו כַּקְּשָׁתוֹת הַנְּטוּיוֹת, וְדִבּוּרוֹ מִתּוֹךְ שִׁנָּיו הַמְצַחֲקוֹת. וְהָיָה אוֹהֵב עַלִּיזוּת וְרַחֲבוּת־הַלֵּב. אֵרַע פַּעַם, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים מְשׂוֹחֲחִים וּמְצַחֲקִים, שֶׁרָאוּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת דּוֹמוֹת לַיָּרֵחַ, וְכָל אַחַת מֵהֶן בַּעֲלַת יֹפִי וָחֵן, וְגִזְרָתָן נָאוֹת וְקוֹמָתָן, וּבֵינֵיהֶן עַלְמָה רוֹכֶבֶת עַל פִּרְדָּה עִם אֻכָּף רָקוּם כֶּסֶף וּמִשְׁוְרוֹת זָהָב, וְעָלֶיהָ גְלִימָה דַקָּה, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרַת מֶשִּׁי רְקוּמָה זָהָב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

עוֹרָהּ כְּמֶשִׁי וְלָהּ מִדְבָּר

רַךְ הַמַּבָּע, לֹא פִּטְפּוּט וְלֹא קָצָר.

וְעֵינַיִם אָמַר אֱלֹהִים: “הֲוֶינָה”, וַתִּהְיֶינָה.

וַאֲשֶׁר יַעַשׂ יַיִן בַּלְּבָבוֹת תַּעֲשֶׂינָה.

הוֹי לְאַהֲבָתָהּ כִּסּוּפַי כָּל לַיְלָה יָסָפָה,

אַךְ מְזוֹר הַיָּמִים מוֹעֲדֵךְ לְהִתְאַסָּפָה.

כְּשֶׁהִגִּיעָה לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַּן, יָרְדָה מֵעַל הַפִּרְדָּה וְיָשְׁבָה לְיַד חֲנוּתוֹ וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי בֶן בַּכָּאר, נִטְרְפָה עָלָיו דַעְתּוֹ וּבִקֵּשׁ לָקוּם. אָמְרָה לוֹ: “שֵׁב בִּמְקוֹמְךָ. כֵּיצַד זֶה תֵלֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ בָאנוּ? אֵין זֶה מִן הַנָּכוֹן”. אָמַר לָהּ: "חֵי אֱלֹהִים, בּוֹרֵחַ אֲנִי מִזֶּה שֶׁרָאִיתִי. וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הִיא הַשֶּׁמֶשׁ מְרוֹמִים תִּשְׁכֹּן,

נַחֵם אֵפוֹא לִבְּךָ נֶחָמָה תִּכּוֹן.

הֵן לֹא תוּכַל עֲלוֹת אֵלֶיהָ לְעוֹלָם,

וְלֹא הִיא לָרֶדֶת בַּאֲשֶׁר אַתָּה שָׁם.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרִים אֵלֶּה חִיְּכָה וְאָמְרָה לְאַבּוּ־אלְחַסַּן: “מַה שֵׁם בָּחוּר זֶה, וּמֵהֵיכָן הוּא?” אָמַר לָהּ: “זֶהוּ עַלִי בֶּן בַּכָּאר בֶּן מֶלֶךְ פָּרַס, וְהַזָּר יֵשׁ לְכַבְּדוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “כְּשֶׁתָּבוֹא אֶצְלְךָ שִׁפְחָתִי, הָבֵא אוֹתוֹ אֶצְלִי”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַּן: “עַל רֹאשִׁי”. אַחַר־כָּךְ פָּנְתָה וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן בַּכָּאר, הִנֵּה נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יֹּאמַר וּמַה יְּדַבֵּר. אַחֲרֵי שָׁעָה בָאָה הַשִּׁפְחָה אֶל אַבּוּ אלְחַסַּן וְאָמְרָה לוֹ: “גְבִרְתִּי מְבַקֶּשֶׁת אוֹתְךָ וְאֶת בֶּן לִוְיָתְךָ”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַּן מִמְּקוֹמוֹ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְהָלְכוּ אַחֲרֶיהָ וְשָׂמוּ פְנֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ שֶׁל הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד. הִכְנִיסָה אוֹתָם לְתָא בְתוֹךְ הַהַרְמוֹן וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָם בּוֹ. יָשְׁבוּ וְשׂוֹחֲחוּ שָׁעָה קַלָּה. אַחַר־כָּךְ עָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת לִפְנֵיהֶם וְאָכְלוּ וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאָה לָהֶם אֶת הַמַּשְׁקָה וְשָׁתוּ. צִוְּתָה עֲלֵיהֶם לָקוּם וְקָמוּ אִתָּהּ. הִכְנִיסָה אוֹתָם לְתוֹךְ תָּא אַחֵר מְקֹרֶה עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים. וְהוּא מֻצָּע בְּכָל מִינֵי מַצָּעִים מְקֻשָּׁטִים בַּיָּפִים שֶׁבַּקִּשּׁוּטִים, כְּאִלּוּ הָיָה מֵחַדְרֵי גַן־עֵדֶן. הִשְׁתָּאוּ מִמַּה שֶּׁרָאוּ בְעֵינֵיהֶם מִכָּל כְּלִי יָקָר. וּבְעוֹד הֵם מִסְתַּכְּלִים בְּנִפְלָאוֹת אֵלֶּה, קָרְבוּ וּבָאוּ עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת, טוֹפְפוֹת בְּלֶכְתָּן לְהַפְלִיא, כְּאִלּוּ הָיוּ לְבָנוֹת מַפְתִּיעוֹת בְּמַרְאָן וְטוֹרְפוֹת אֶת הַדַּעַת, וְעָמְדוּ בְַּמֲעָרָכה כְּאִלּוּ הֵן שְׁחוֹרוֹת־הָעַיִן שֶׁבְּגַן־עֵדֶן. בָּאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר שְׁפָחוֹת אֲחֵרוֹת וּבִידֵיהֶן נְבָלִים וּכְלֵי־נְגִינָה וָזֶמֶר. נָתְנוּ לָהֶם שָׁלוֹם, וְהִתְחִילוּ פּוֹרְטוֹת עַל הַנְּבָלִים וְנוֹתְנוֹת קוֹלָן בְּשִׁיר, וְהָיוּ כֻּלָּן עַד כְּדֵי לְהָבִיא לִידֵי נִסָּיוֹן אֲפִלּוּ אֶת עוֹבְדֵי־הָאֱלֹהִים. בָּאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת אֲחֵרוֹת, שְׁדֵיהֶן נָכוֹנוּ וּבְנוֹת גִּיל אֶחָד כֻּלָּן, עֵינֵיהֶן שְׁחוֹרוֹת וּלְחָיֵיהֶן וְרֻדּוֹת, גַּבּוֹת עֵינֵיהֶן נְטוּיוֹת כִּקְשָׁתוֹת וְעֵינֵיהֶן אֲחוּזוֹת תְּנוּמָה, מַסָּה לְעוֹבְדֵי־אֱלֹהִים וְנַחַת־רוּחַ לָרוֹאִים, וַעֲלֵיהֶן צִבְעוֹנִין מִמִּינֵי הַמֶּשִׁי, הַמְבַלְבְּלִים אֶת הַדַּעַת. עָמְדוּ לְיַד דֶּלֶת, וּבָאוּ אַחֲרֵיהֶן עֶשֶׂר נְעָרוֹת יָפוֹת מֵהֶן וַעֲלֵיהֶן לְבוּשֵׁי פְּאֵר, וְעָמְדוּ אַף הֵן לְיַד הַדֶּלֶת. אַחַר־כָּךְ יָצְאוּ מִן הַפֶּתַח עֶשְׂרִים נְעָרוֹת, וּבְתוֹכָן נַעֲרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר שְׁמָהּ, דּוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא יָרֵחַ בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְהִיא מִתְנוֹדֶדֶת בְּשֶׁפַע שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ תְּכֵלֶת וּגְלִימַת מֶשִׁי בְּרִקְמוֹת זָהָב, וּבְמָתְנֶיהָ חֲגוֹרָה מְשֻׁבֶּצֶת כָּל מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת. לֹא פָּסְקָה מִטְּפֹף וּגְרוֹנָהּ נָטוּי עַד שֶׁיָּשְׁבָה עַל הָעֶרֶשׂ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ עַלִי בֶן בַּכָּאר, נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אָכֵן זֹאת הִיא רֵאשִׁית מַחֲלָתִי

וּכְאֵבִי הַמְמֻשָּׁךְ וְאֹרֶךְ אַהֲבָתִי,

עִמָּהּ אֶרְאֶה נַפְשִׁי נִתָּכָה

מִלַּהַט חִשְׁקִי בָהּ, וְעַצְמִי נֶחְרָכָה.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ אָמַר לְאַבּוּ אלְחַסַן: “לוּ הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמִּי טוֹבָה, הָיִיתָ מוֹדִיעַ לִי עִנְיָנִים אֵלּוּ לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְכָאן, שֶׁאָכִין נֶפְשִׁי שֶׁתּוּכַל שְׂאֵת מַה שֶּׁיִּמְצָא אוֹתָהּ”. בָּכָה וְנֶאֱנַח וְהִתְאוֹנֵן. אָמַר לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן: “אָחִי, לֹא דָרַשְׁתִּי לְךָ אֶלָּא טוֹב. וְאוּלָם חוֹשֵׁשׁ הָיִיתִי, שֶׁאִם אוֹדִיעַ אוֹתְךָ, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עָלֶיךָ יִסּוּרִים, שֶׁיְּעַכְּבוּ אוֹתְךָ מִלִּפְגּשׁ אוֹתָהּ, וְיַעַמְדוּ לְחַיִץ בֵּינְךָ וּבֵין הַהִתְחַבְּרוּת אֵלֶיהָ. וְאוּלָם תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְתֵרָגַע רוּחֲךָ, שֶׁהִיא לְאָשְׁרְךָ כַּוָּנָתָהּ, וְחֶפְצָה הוּא לִדְבַּק בְּךָ”. אָמַר עַלִי בֶן בַּכָּאר: “מַה שְּׁמָהּ שֶׁל עַלְמָה זוֹ?”, אָמַר לוֹ אַבּוּ אלְחַסַן: שַׁמְס אַלנַּהָאר שְׁמָהּ, וְהִיא אַחַת אַמְהוֹת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִּׁיד, וּמָקוֹם זֶה אַרְמוֹן הַכַּלִיפוּת הוּא". יָשְׁבָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְהִסְתַּכְּלָה בְּיָפְיָפוּתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְהוּא מִסְתַּכֵּל בְּיָפְיָהּ, וְנִתְלַקְּחָה בְּקִרְבָּם אַהֲבָתָם זֶה לְזוֹ. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת, שֶׁתֵּשֵׁב כָּל אַחַת מֵהֶן בִּמְקוֹמָהּ עַל עֶרֶשׂ, וְיָשְׁבָה כָּל אַחַת וְאַחַת מוּל חַלּוֹן, צִוְּתָה אוֹתָן לָשִׁיר. נָטְלָה אַחַת מֵהֶן אֶת הַנֵּבֶל וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר וְאָמְרָה:

הַחְזֵר הַשְּׁלִיחוּת פַּעַם שְׁנִיָּה

וְקַח עִמְּךָ הַתְּשׁוּבָה גְלוּיָה:

לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ כָּל יְפִי

אֶעֱמֹד אֶתְאוֹנֵן עַל מַצָּבִי

אֲדוֹנִי, לִבִּי יַקִּיר,

וְחַיַּי רַבֵּי־הַמְּחִיר.

הַטֵּה חַסְדְּךָ וְנַשְּׁקֵנִי

מַתָּת, אוֹ בְּמִלְוֶה הַלְוֵנִי,

וְאָשִׁיב בְּעֵינוֹ בְּלִי חֶסְרוֹן,

וְנַפְשְׁךָ תָּפִיק רָצוֹן.

הוֹי הַמַּלְבִּישֵׁנִי לְבוּשׁ לֵאוּת,

יִנְעַם לְךָ לְבוּשׁ הַבְּרִיאוּת.

רָטַט עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִגִּיל וְאָמַר לָהּ: “הוֹסִיפִי לִי מֵעֵין שִׁיר זֶה”. הֵנִיעָה אֶת הַמֵּיתָרִים וְנָשְׂאָה

קוֹלָהּ בְּשִׁיר זֶה:

מֵרֹב רִחוּקְךָ, חֲבִיבִי,

קָרָאתָ לְאֹרֶךְ בֶּכִי עַפְעַפִּי,

הוֹי, אשֶׁר עֵינִי וְתוֹחַלְתִּי

וְתַכְלִית מַטְּרָתִי וְדָתִי,

רַחֵם אֶת אֲשֶׁר עֵינוֹ, הֶעָלוּב,

טוֹבַעַת בְּדִמְעַת הַמְּבוּכָה, עָצוּב.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ אָמְרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לְנַעֲרָה זוּלָתָהּ: “שְׂאִי קוֹלֵךְ בְּשִׁיר”. הִנְעִימָה זֶמֶר וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

שְׁכוּרָה מִמַּבָּטוֹ וְלֹא מִיַּיִן,

וְטָפְפוֹ בְגָאוֹן הֵנִיד שְׁנָתִי מִן הָעַיִן,

לֹא יַיִן, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים הֲמִקּוּנִי,

וְלֹא שֵׁכָר, גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ שִׁתְּקוּנִי,

כִּלְּתָה כֹּחִי רַקָּתוֹ עֲטוּרָה תַּלְתַּלָּיו,

וְהִתְעָה שִׂכְלִי הֶעָטוּף תּוֹךְ בִּגְדוֹתָיו.

כְּשֶׁשָּמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת זֶמֶר הַנַּעֲרָה, נֶאֶנְחָה וְהִפְלִיא אוֹתָהּ שִׁירָהּ. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה עַל נַעֲרָה אַחֶרֶת שֶׁתְּזַמֵּר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

פָּנִים מְאִירוֹת מְאוֹר הַשָּׁמַיִם,

עֲלוּמִים יַזְהִירוּ מַעְיָן צְלוּל מַיִם,

רָשְׁמָה כִּשּׁוּת שְׁתֵּי לְחָיָיו בְּאוֹתִיּוֹת,

פֵּשֶׁר דְּבַר אַהֲבָה בְּקִפּוּלֵיהֶן רְצוּפוֹת,

הִכְרִיז עָלָיו הַיֹּפִי: עֵת פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ

יָדַעְתִּי, תַּרְשִׁים זֶה הִתְוָה אֵל תַּבְנִיתוֹ.

כְּשֶׁגָּמְרָה שִׁירָהּ, אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר לְנַעֲרָה קְרוֹבָה אֵלָיו: “שְׂאִי קוֹלֵךְ בְּשִׁיר, אַתְּ הַנַּעֲרָה”. נָטְלָה אֶת כְּלֵי הַמֵּיתָרִים הָעוּד וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מְצֻמְצָם הוּא זְמַן הַהִתְאַחְדוּת

אַחֲרֵי הַהִתְעַקְּשׁוּת וְהַסָּרְבָנוּת,

עַד כַּמָּה תְכַלֶּה הַהִתְרַחֲקוּת?

לֹא כָזֹאת אַנְשֵׁי־נְדִיבוּת.

נַצְּלוּ אֵפוֹא אשֶׁר הַהִזְדַּמְנוּת

בְּמַנְעַמֵּי שְׁעוֹת הַהִתְחַבְּרוּת.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, נֶאֱנַח עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּפָרַץ בִּדְמָעוֹת פְּלָגִים. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר בּוֹכֶה וְנֶאֱנָח וּמִתְלוֹנֵן, שָׂרְפוּ אוֹתָהּ הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִים, וְכִלָּה אוֹתָהּ אָבְדַן עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ וְעֶרְגָּתָהּ הַלּוֹהֶטֶת. קָמָה מֵעַל הָעֶרֶשׂ וּבָאָה אֶל דֶּלֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר. וְקָם עַלִי בֶּן בַּכָּאר לִקְרָאתָהּ. חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה וְנָפְלוּ שְׁנֵיהֶם מִתְעַלְּפִים בְּפֶתַח הַתָּא. חָשׁוּ הַנְּעָרוֹת אֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אוֹתָם וְהִכְנִיסוּם לְתוֹךְ הַתָּא, וְהִזְלִיפוּ עֲלֵיהֶם מֵי־וְרָדִים. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ, לֹא מָצְאוּ אֶת אַבּוּ אלְחַסַן, שֶׁכְּבָר הִסְתַּתֵּר בְּקָצֶה שֶׁל עֶרֶשׂ. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן הֵיכָן הוּא?”. נִגְלָה מִקְּצֵה הָעֶרֶשׂ. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה: " שׁוֹאֶלֶת אֲנִי מֵאֱלֹהִים, שֶׁיִּתֵּן לִי אֶת הַיְכֹלֶת לִגְמֹל לְךָ טוֹב, בַּעַל הַטּוֹבָה". אַחַר־כָּךְ נִגְּשָׁה אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, לֹא הִגְדִּילָה הָאַהֲבָה לַעֲשׂוֹת בְּךָ עַד לַקָּצֶה, עַד שֶׁעָשְׂתָה בִּי כִּפְלַיִם. וְאֵין לָנוּ אֶלָּא לְהַאֲרִיךְ כֹּחֵנוּ בְּזֶה שֶׁמָּצָא אוֹתָנוּ”. אָמַר לָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “גְּבִרְתִּי, חַי אֱלֹהִים, אִחוּדִי עִמָּךְ אֵינוֹ מַנִּיחַ עֲדַיִן אֶת דַּעְתִּי, וְאֵינוֹ מְכַבֶּה אֶת לַהֲבַת תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ. וְאֵין מַעֲבִיר מַה שֶּׁהִשְׁתַּלֵּט מֵאַהֲבָתֵךְ עַל לִבִּי אֶלָּא יְצִיאַת נִשְׁמָתִי”. בָּכָה וְיָרְדָה דִמְעָתוֹ עַל לֶחְיוֹ כְּאִלּוּ הָיְתָה מָטָר. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר בּוֹכֶה, בָּכְתָה לְבִכְיוֹ. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “חַי אֱלֹהִים, תָּמֵהַּ אֲנִי עַל עִנְיַנְכֶם שְׁנֵיכֶם וְנָבוֹךְ אֲנִי בִּגְלַלְכֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּצַּבְכֶם פֶּלֶא וְעִנְיַנְכֶם מוּזָר. אִם בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם מְאֻחָדִים אַתֶּם בּוֹכִים כָּךְ, אֵיךְ יִהְיֶה הַמַּצָּב אַחֲרֵי הִפָּרֶדְכֶם?”. הוֹסִיף וְאָמַר: “אֵין זוֹ שְׁעַת אֵבֶל וּבְכִי, אֶלָּא שְׁעַת שִׂמְחָה וְרַחֲבוּת־הַלֵּב”. רָמְזָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לְנַעֲרָה, וְיָצְאָה וְחָזְרָה וְעִמָּהּ נְעָרוֹת הַמְשָׁרְתוֹת בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ נוֹשְׂאוֹת שֻׁלְחָן, קַעֲרוֹתָיו כֶּסֶף וּבְתוֹכָן כָּל מִינֵי מַאֲכָל. שָׂמוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵיהֶם, וְהָיְתָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אוֹכֶלֶת וּמַאֲכִילָה אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, עַד שֶׁאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם. אַחַר־כָּךְ הוּסַר הַשֻּׁלְחָן, וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם. הֵבִיאוּ אֲלֵיהֶם הַנְּעָרוֹת מִינֵי כְּלֵי קְטֹרֶת וּבָהֶם לְבוֹנָה וַאֲהָלִים, וְהֵבִיאוּ קַנְקַנִּים עִם מֵי וְרָדִים, וְהִתְקַטְּרוּ וְהִתְבַּשְּׂמוּ בָהֶם. הִגִּישׁוּ לָהֶם סְפָלִים שֶׁל זָהָב מְפֻתָּחִים פִּתּוּחִים, וּבָהֶם מִינֵי מַשְׁקֶה וּפְרִי וּמִינֵי מְתִיקָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה לָהֶם וְהָעַיִן מִתְעַנֶּגֶת עֲלֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לָהֶם קְעָרָה שֶׁל אֶבֶן־חֵן אֲדֻמָּה מְלֵאָה יַיִן. בָּחֲרָה שַׁמְס אַלנַּהָאר עֶשֶׂר נְעָרוֹת מִנַּעֲרוֹת חֲצַר הַמַּלְכוּת, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָן לְשָׁרְתָם וְעֶשֶׂר נְעָרוֹת מִן הַמְזַמְּרוֹת, וּפִטְּרָה אֶת יֶתֶר הַנְּעָרוֹת לִמְעוֹנוֹתֵיהֶן, וְצִוְּתָה עַל אֲחָדוֹת מִן הַנִּמְצָאוֹת מִן הַנְּעָרוֹת לִפְרֹט עַל כְּלֵי מֵיתָרִים הָעוּד, וְעָשׂוּ כְמִצְוָתָהּ, וְנָשְׂאָה אַחַת מֵהֶן קוֹלָהּ בְּשִׁיר:

נַפְשִׁי לַאֲשֶׁר מְחַיֵּךְ הֵשִׁיב שָׁלוֹם לְבִרְכָתִי,

וַיְחַדֵּשׁ אַחֲרֵי יֵאוּשׁ לְאִחוּד תִּקְוָתִי.

כְּבָר גִּלּוּ, אֶת אֲשֶׁר צָפַנְתִּי בְּחֻבִּי, יָדַי,

וַיַּרְאוּ לַמְחָרְפִים אֶת אֲשֶׁר בֵּין צְלָעַי.

וְדִמְעַת עֵינִי עָמְדָה לְחַיִץ בֵּינוֹ וּבֵינִי

כְּאִלּוּ תֶאֶהֱבֶנּוּ עִמִּי דִמְעַת עֵינִי.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וּמִלְּאָה אֶת הַכּוֹס מַשְׁקֶה וְשָׁתְתָה אוֹתָהּ. אַחַר־כָּךְ מִלְּאָה אוֹתָהּ וְהוֹשִׁיטָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁמְס אַלנַּהָאר מִלְּאָה אֶת הַכּוֹס וְהוֹשִׁיטָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה נַעֲרָה שֶׁתְּזַמֵּר, נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דָּמְתָה דִמְעָתִי בְּרִדְתָּהּ לְיֵינִי

וְכָזֶה אֲשֶׁר בַּכּוֹס תִּשְׁפֹּךְ עֵינִי,

חַי אֱלֹהִים, לֹא אֵדַע אִם עַפְעַפַּי הֵן

אֲשֶׁר הִזִּילוּ הַיַּיִן וְאִם דִּמְעוֹתַי אֶשְׁתֵּן.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ שָׁתָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת כּוֹסוֹ וְהֶחֱזִיר אוֹתָהּ לְשַׁמְס אַלנַּהָאר. מִלּאְהָ אוֹתָהּ וְהוֹשִׁיטָה לְאַבּוּ־אַלחַסַן, וְשָׁתָה. אַחַר־כָּךְ לָקְחָה אֶת הַנֵּבֶל וְאָמְרָה: “לֹא תְּזַמֵּר עַל כּוֹסִי זוּלָתִי אָנִי”. הִדְּקָה אֶת הַמֵּיתָרִים וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁירִים אֵלֶּה:

הַמּוּזָר בַּדֶּמַע עַל לְחָיָיו תִּרְעַד,

תְּשׁוּקָה אוֹ אֵשׁ חֵשֶׁק בְּלִבּוֹ תּוּקַד.

יֵבְךְּ עִם קִרְבָתָם, מֵרִחוּקָם מְפַחֵד,

וְאִם קָרְבוּ וְאִם רָחָקוּ הַדֶּמַע יֵרֵד.

וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַמַּשְׁקֶה, אֶהְיֶה כַּפָּרָתֶךָ,

הוֹד עָטְךָ מִקָּדְקָדְךָ עַד רַגְלֶיךָ,

תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבֵּין יָדֶיךָ,

וּמִפִּיךָ כִּימָה, וְיָרֵחַ מִצְּלָעֶיךָ.

לֹא אֶכּוֹן אִם עֲזָבוּנִי גְבִיעֶיךָ

אֲשֶׁר יָסֹבּוּ מִבָּבוֹת עֵינֶיךָ,

הֲלֹא פֶלֶא כִּי סַהַר הִנֶּךָ,

מָלֵא, וְזֹהַר אָבַד מִאוֹהֲבֶיךָ?

תָּסוּר וְתִקְרַב כְּפִי חֶפְצֶךָ,

הֲכָאֵל מֵמִית וּמְחַיֶּה הִנֶּךָ?

אֵל בָּרָא אֶת הַיֹּפִי בְּתַבְנִיתֶךָ,

וְרוּחַ זֶפִיר יִסֹּב מִיצִירֶיךָ.

לֹא אָדָם יְצִיר אֲדָמָה תְּכוּנָתֶךָ,

אַתָּה מַלְאָךְ הוֹרִידְךָ יוֹצְרֶךָ.

כְּשֶׁשָּׁמְעוּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאַבּוּ־אלְחַסַן וְהַנִּמְצָאִים אֶת שִׁירָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר, כִּמְעַט יָצְאוּ מִכְּלֵיהֶם מֵרֶטֶט גִּיל וְשִׂחֲקוּ וְצָחֲקוּ. וַעֲדַיִן הֵם בְּמַצָּב זֶה, וְהִנֵּה נַעֲרָה בָּאָה, וְהִיא רוֹעֶדֶת מִפַּחַד, וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר הִגִּיעַ לְכָאן נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וַהֲרֵי הֵם לְיַד הַדֶּלֶת, וְעִמָּם עַפִיף וּמַסְרוּר וְזוּלָתָם”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, מֵתוּ כִמְעַט מִפַּחַד. צָחֲקָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְאָמְרָה: “אַל תִּפְחֲדוּ”. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לַנַּעֲרָה: “הָשִׁיבִי לָהֶם תְּשׁוּבָה בְּמִדַּת הַזְּמַן הַדָּרוּשׁ לָנוּ שֶׁנַּעֲבֹר מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לִנְעֹל אֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר עַל הָעַמּוּדִים, וּלְשַׁלְשֵׁל אֶת וִילוֹנוֹתָיו עַל דַּלְתוֹתָיו, וְהֵם בְּתוֹכוֹ. נַעֲלָה גַם אֶת דֶּלֶת הָאוּלָם, וְיָצְאָה אֶל הַגַּן וְיָשְׁבָה עַל עַרְשָׂהּ, וְצִוְּתָה עַל נַעֲרָה לְעַשּׂוֹת אֶת רַגְלֶיהָ, וְצִוְּתָה אֶת יֶתֶר הַנְּעָרוֹת לָלֶכֶת לִמְקוֹמוֹתֵיהֶן, וְצִוְּתָה אֶת הַנַּעֲרָה לַעֲזֹב אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה שֶׁיִּכָּנֵס הַכַּלִיף. נִכְנְסוּ מַסְרוּר וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ, וְהָיוּ עֶשְׂרִים, וּבִידֵיהֶם הַחֲרָבוֹת, וְנָתְנוּ שָׁלוֹם לְשַׁמְס אַלנַּהָאר. אָמְרָה לָהֶם: “לְשֵׁם מַה בָּאתֶם?” אָמְרוּ לָהּ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְשַׁגֵּר לָךְ שָׁלוֹם, וְּמִתְגַּעְגֵּעַ לְמַרְאַיִךְ, וּמוֹדִיעֵךְ שֶׁשִּׂמְחָה עִמּוֹ הַיּוֹם וְאשֶׁר רַב, וְחָפֵץ שֶׁתְּהֵא נְעִילַת הַשִּׂמְחָה בְּהִמָּצְאֵךְ אֶצְלוֹ בְּשָׁעָה זוֹ. הַאִם תָּבוֹאִי אֵפוֹא אַתְּ אֶצְלוֹ, אוֹ שֶׁיָּבוֹא הוּא אֶצְלֵךְ?”. קָמָה וְנָשְׁקָה אֶת הָאָרֶץ וְאָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וַאֲמַלֵּא אֶת פְּקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לְהָבִיא אֶת הַסּוֹכְנוֹת אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְהַנְּעָרוֹת, וּבָאוּ. הוֹדִיעָה לָהֶם שֶׁהִיא נִגֶּשֶׁת לְמַלֵּא פְּקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְהָיָה הַמָּקוֹם שָׁלֵם בְּכָל פְּרָטָיו, וְעִם זֶה צִוְּתָה עַל הַסָּרִיסִים לֵאמֹר: “לְכוּ אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁאֲנִי מְצַפָּה לוֹ אַחֲרֵי זְמַן מֻעָט, עַד שֶׁאֲסַדֵּר לוֹ אֶת הַמָּקוֹם בַּמַּצָּעִים וּבַכֵּלִים”. הָלְכוּ הַסָּרִיסִים מְמַהֲרִים אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. הֵסִירָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת בִּגְדָהּ הָעֶלְיוֹן וְנִכְנְסָה אֶל אֲהוּבָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל חָזָהּ וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ, בָּכָה בְּכִי קָשֶׁה וְאָמַר: “גְּבִרְתִּי, פֵּרוּד זֶה, תְּנִי לִי אֵפוֹא לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, אֶפְשָׁר הַדָּבָר שֶׁיַּעֲמֹד לִי לְעֶזְרָה שֶׁלֹּא תִּכְלֶה נַפְשִׁי וְשֶׁלֹּא תֹּאבַד רוּחִי מִתְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ. וְאוּלָם שׁוֹאֵל אֲנִי מֵאֱלֹהִים, שֶׁיָּחֹן אוֹתִי אֹרֶךְ רוּחַ בְּצָרָה זוֹ שֶׁהֵבִיא עָלַי עַל־יְדֵי אַהֲבָתִי”. אָמְרָה לוֹ שַׁמְס אַלנַּהָאר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא תִּכְלֶה אֶלָּא אָנִי, שֶׁכֵּן אַתָּה תֵצֵא אֶל הַשּׁוּק וְתִפָּגֵשׁ בְּמִי שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ אוֹתְךָ וְתְהֵא נָצוּר, וְעֹז אַהֲבָתְךָ יְהֵא צָפוּן שָׁמוּר. וְאוּלָם אֲנִי, הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֶפֹּל בְּאָסוֹן, וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִבְטַחְתִּי לַכַּלִיף לְהִוָּעֵד עִמּוֹ. וְיָכֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁתִּצְמַח לִי מִזֶּה סַכָּנָה עֲצוּמָה בְּסִבַּת תְּשׁוּקָתִי אֵלֶיךָ וְחֶפְצִי בְּךָ וְהִתְאַהֲבִי בְּךָ וְצַעֲרִי עַל פֵּרוּדְךָ. בְּאֵיזוֹ לָשׁוֹן אָשִׁיר אֵפוֹא, וּבְאֵיזֶה לֵב אֶהְיֶה אֵצֶל הַכַּלִיף וּבְאֵיזֶה דִבּוּר אֲשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וּבְאֵיזֶה מֶבָּט אַבִּיט אֶל הַמָּקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה בּוֹ? וְאֵיכָה אֶהְיֶה בִמְסִבָּה שֶׁאֵין אַתָּה בָּהּ? וּבְאֵיזֶה טַעַם אֶשְׁתֶּה אֶת הַיַּיִן וְאֵין אַתָּה לְנֶגְדִּי?”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אַל תְּהִי נְבוֹכָה, יַחֲלִי וְאַל תַּסִּיחִי דַעְתֵּךְ מִלְּשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הַלַּיְלָה, וְאַל תַּרְאִי לוֹ זִלְזוּל”. וַעֲדַיִן הֵם בְּשִׂיחָתָם, כְּשֶׁבָּאָה נַעֲרָה וְאָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, כְּבָר בָּאוּ נַעֲרֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. הִתְנַשְּׂאָה וְעָמְדָה וְאָמְרָה לַנַּעֲרָה: “קְחִי אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאֶת בֶּן לְוָיָתוֹ וְהוֹשִׁיבִי אוֹתָם עַל הָאֶשְׁנָב לְמַעְלָה הַנִּשְׁקָף אֶל הַגַּן, וְהַנִּיחִי אוֹתָם שָׁם עַד הַחֲשֵׁכָה, אַחַר־כָּךְ בַּקְּשִׁי תַּחְבּוּלָה לִיצִיאָתָם”. לָקְחָה אוֹתָם הַנַּעֲרָה וְהֶעֶלְתָה אוֹתָם אֶל הָאֶשְׁנָב וְנַעֲלָה בַּעֲדָם אֶת הַדֶּלֶת וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. הָיוּ מִסְתַּכְּלִים בַּגָּן, וְהִנֵּה הַכַּלִיף בָּא וּלְפָנָיו מֵאָה מְשָׁרְתִים בְּעֵרֶךְ וּבִידֵיהֶם חֲרָבוֹת, וּמִסָּבִיב לוֹ עֶשְׂרִים נְעָרוֹת, כְּאִלּוּ הֵן הַלְּבָנוֹת בַּשָּׁמַיִם, וַעֲלֵיהֶן הַמְפֹאָר בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ מִן הַמַּלְבּוּשׁ, וְעַל רֹאשָׁהּ שֶׁל כָּל אַחַת מֵהֶן נֵזֶר כָּלוּל בְּמַרְגָּלִיּוֹת וְאַבְנֵי־חֵן שְׁקוּפוֹת בִּגְוָנִים מִגְּוָנִים שׁוֹנִים.

וּבְיַד כָּל אַחַת מֵהֶן נֵר־דּוֹנַג דּוֹלֵק, וְהַכַּלִיף מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, וְהֵן מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ מִכָּל עֵבֶר, וּמַסְרוּר וְעַפִיף וְיַצִיף הוֹלְכִים לִפְנֵיהֶם, וְהוּא טוֹפֵף בֵּינֵיהֶם. קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר לִקְרָאתוֹ וְכָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ אֶצְלָהּ מִן הַנְּעָרוֹת, וְקִבְּלוּ אֶת פָּנָיו בְּשַׁעַר הַגָּן, וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְלֹא פָּסְקוּ מֵהַלְּכוֹת לְעֻמָּתוֹ עַד שֶׁיָּשַׁב עַל הָעֶרֶשׂ, וְאֵלֶּה שֶׁבַּגָּן מִן הַנְּעָרוֹת וְהַסָּרִיסִים נִצָּבִים סְבִיבוֹ וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים וּכְלֵי־הַזֶּמֶר מַנְעִימִים זְמִירוֹת, עַד שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לְהִסְתַּלֵּק וְלָשֶׁבֶת עַל הָעֲרָשׂוֹת. יָשְׁבָה שַׁמְס אַלנַּהָאר עַל עֶרֶשׂ לְצַד עֶרֶשׂ הַכַּלִיף וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ. וְהָיָה כָּל זֶה כְּשֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן וְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִסְתַּכְּלִים וְשׁוֹמְעִים, וְהַכַּלִיף אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָם שְׁנֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ הִתְחִיל הַכַּלִיף מְשַׂחֵק עִם שַׁמְס אַלנַּהָאר, וְצִוָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַתָּא הַמְקֻמָּר. וּפְתָחוּהוּ וּפָתְחוּ לִרְוָחָה אֶת חַלּוֹנוֹתָיו וְהִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַמָּקוֹם בִּשְׁעַת הַחֲשֵׁכָה מֵאִיר כַּיּוֹם. אַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ הַסָּרִיסִים לְהַעֲבִיר לְשָׁם אֶת כְּלֵי הַמַּשְׁקֶה. הָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן אוֹמֵר:" כִּכְלֵי מַשְׁקֶה אֵלֶּה וְכִשְׂכִיּוֹת חֶמְדָּה אֵלּוּ לֹא רָאִיתִי מִיָּמַי, וְאֵלֶּה הֵן מִמִּינֵי אַבְנֵי־הַחֵן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת שִׁמְעָן, וְנִדְמֶה לִי שֶׁבַּחֲלוֹם אֲנִי, וּכְבָר הֻפְתְּעָה דַעְתִּי וּפָעַם לְבָבִי בְּחָזְקָה". וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, הִנֵּה כְּשֶׁנִּפְרְדָה מִמֶּנּוּ שַׁמְס אַלנַּהָאר, נִשְׁאַר מוּטָל עַל הָאָרֶץ מֵעֹז הַחֵשֶׁק. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר הִתְחִיל מִסְתַּכֵּל לְכָל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָם בְּנִמְצָא, וְאָמַר לְאַבּוּ־אלְחַסַן: “אָחִי, מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָנוּ הַכַּלִיף, וְיֵדַע עַל דְּבַר מַצָּבֵנוּ. וְהַיּוֹתֵר שֶׁאֲנִי מְפַחֵד הוּא עָלֶיךָ, שֶׁכֵּן בַּאֲשֶׁר לִי, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי נַפְשִׁי בְּתוֹךְ הָאוֹבְדִים, וְאֵין סִבַּת מוֹתִי אֶלָּא הָאַהֲבָה וְהַתְּשׁוּקָה הָעַזָּה וְעָצְמַת הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהַכִּסּוּפִים, נְיַחֵל לֵאלֹהִים שֶׁיַּצִּילֵנוּ מִזֶּה שֶׁנִּתְנַסֵּינוּ בּוֹ”. לֹא פָּסְקוּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאַבּוּ־אלְחַסַן מִלְּהִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב אֶל הַכַּלִּיף, וְאֶל מַה שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, עַד שֶׁהוּכְנָה הַמְּסִבָּה בִּשְׁלֵמוּת לִפְנֵי הַכַּלִיף, אַחַר־כָּךְ פָּנָה הַכַּלִיף אֶל נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת וְאָמַר: “הָבִי מַה שֶּׁאִתָּךְ, גַּרָאם, מִן הַמַּרְטִיט לְשָׁמְעוֹ”. כִּוְּנָה אֶת כְּלִי־הַנְּגִינָה וּפָרְטָה עָלָיו וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאֵין כְּאֵב עַרְבִיָּה רָחֲקָה מִבְּנֵי־עַמָּהּ,

בְּגַעְגּוּעֶיהָ עַל כָּרֵי מִרְעֶה חִגָ’אז וַהֲדַסֶּיהָ שָׁמָּה,

בְּהִשְׁתַּעְשְׁעָה לְיַד בְּנֵי־אוֹרְחָה כִּסּוּפֶיהָ מַנְעִימִים,

עַל יַד אֵשׁ כֵּרָתָם, וְדִמְעוֹתֶיהָ בְּמַשְׁקֶיהָ צוֹנְנִים,

עָצוּם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּאֵבִי בְּאַהֲבָה אֶכְאַב,

אַךְ נִרְאֶה כִּי חֵטְא בָּאַהֲבָה אוֹתוֹ אֹהַב.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת מֵעַל הַכִּסֵּא שֶׁהָיְתָה עָלָיו, וְנִטְּלָה הַכָּרָתָהּ, קָמוּ הַנְּעָרוֹת וְנָשְׂאוּ אוֹתָהּ. וּכְשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלֶיהָ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִן הָאֶשְׁנָב, נָפַל מִתְעַלֵּף. אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: “אָכֵן מִשְׁפַּט הַצֶּדֶק חִלֵּק אֶת הַחֵשֶׁק הָעַז בֵּין שְׁנֵיכֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק”. וּבְעוֹד שְׁנֵי אֵלֶּה מְשׂוֹחֲחִים בָּאָה אֲלֵיהֶם הַנַּעֲרָה שֶׁהֶעֶלְתָה אוֹתָם אֶל הָאֶשְׁנָב וְאָמְרָה: “אַבּוּ־אלְחַסַן, קוּם אַתָּה וּבֶן־לְוָיָתְךָ, רְדוּ, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה הָעוֹלָם צַר לָנוּ, וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי שֶׁלֹּא יִתְגַלֶּה עִנְיָנֵנוּ, אוֹ שֶׁלֹּא יִוָּדַע לַכַּלִיף דָּבָר עַל אוֹדוֹתֵיכֶם. קוּמוּ אֵפוֹא מִיָּד. שֶׁאִם לֹא כֵן נָמוּת”. אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “וְאֵיךְ יָקוּם עִמִּי עֶלֶם זֶה, כְּשֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָקוּם?”. הִתְחִילָה הַנַּעֲרָה מַזְלִיפָה מֵי־וְרָדִים עַל פָּנָיו עַד שֶׁהִתְעוֹרֵר. נָשָׂא אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן הוּא וְהַנַּעֲרָה וְהוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִן הָאֶשְׁנָב וְהָלְכוּ קְצָת. אַחַר־כָּךְ פָּתְחָה הַנַּעֲרָה דֶלֶת קְטַנָּה שֶׁל בַּרְזֶל וְהוֹצִיאָה אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן, אוֹתוֹ וְאֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, עַל אִצְטְבָא. אַחַר־כָּךְ הִכְּתָה בְכַפֶּיהָ, וּבָאָה סִירָה וּבָהּ אָדָם הַמֵּשִׁיט אוֹתָהּ. הֶעֶלְתָה הַנַּעֲרָה אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַסִּירָה, וְאָמְרָה לְזֶה שֶׁבְּתוֹךְ הַסִּירָה: “הֶעֶלְהָ אוֹתָם לְאוֹתָה יַבָּשָׁה שֶׁמֵּעֵבֶר לַנָּהָר”. וּכְשֶׁיָּרְדוּ לְתוֹךְ הַסִּירָה וְעָזְבוּ אֶת הַגָּן, הִסְתַּכֵּל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בַּתָּא הַמְקֻמָּר וּבַגָּן וְנִפְרַד מֵהֶם בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

פָּרַשְׂתִּי לִפְרִידָה רָפָה כַפִּי,

וּשְׁנִיָּה עֲלֵי לֶהָבָה מִתַּחַת לְלִבִּי.

אַל נָא יְהִי זֶה קֵץ כָּל קֶשֶׁר בֵּינֵינוּ,

וְאַל תְּהִי צֵידָה זוֹ אַחֲרוֹנָה לְצֵידָתֵנוּ.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַמַּלָּח:" חוּשָׁה אִתָּם". הָיָה מֵשִׁיט בְּכֹחַ אֶת הַסִּירָה כְּדֵי לְמַהֵר, וְהַנַּעֲרָה אִתָּם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמַּלָּח הֵשִׁיט אֶת הַסִּירָה בְּכֹחַ כְּדֵי לְמַהֵר, וְהַנַּעֲרָה אִתָּם, עַד שֶׁעָבְרוּ לָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, וְהִגִּיעוּ לַיַּבָּשָׁה. אַחַר־כָּךְ הִסְתַּלְּקָה הַנַּעֲרָה וְנִפְרְדָה מֵהֶם, כְּשֶׁעָלוּ לַיַּבָּשׁה, וְאָמְרָה לָהֶם: “הָיָה בְּכַוָּנָתִי לֹא לְהִפָּרֵד מִכֶּם, וְאוּלָם אֵינִי רַשָּׁאִית לָלֶכֶת אֶלָּא עַד לְמָקוֹם זֶה”. אַחַר־כָּךְ חָזְרָה הַנַּעֲרָה, וְנִשְׁאַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מוּטָל לִפְנֵי אַבּוּ־אלְחַסַן וְלֹא יָכֹל לָקוּם, אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “מָקוֹם זֶה אֵינוֹ בָּטוּחַ. וְיֵשׁ לָנוּ לַחֲשֹׁשׁ לְנַפְשֵׁנוּ שֶׁלֹּא נִשָּׁמֵד בְּמָקוֹם זֶה בְּסִבַּת הַלִּסְטִים בְּנֵי הַבְּלִיַעַל”. קָם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהָלַךְ קְצָת, אַךְ לֹא יָכֹל לָלֶכֶת. וְהָיוּ לוֹ לְאַבּוּ־אלְחַסַן יְדִידִים בְּעֵבֶר זֶה. שָׂם פָּנָיו אֶל אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁהָיָה בּוֹטֵחַ בָּהֶם וְסוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם, וְדָפַק בְּדַלְתוֹ וְיָצָא אֵלָיו מַהֵר. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם שְׁנֵיהֶם קִבְּלָם בִּבְרָכָה וְהִכְנִיס אוֹתָם לִמְעוֹנוֹ וְהוֹשִׁיב אוֹתָם וְשׂוֹחַח אִתָּם וְשָׁאַל אוֹתָם, הֵיכָן הָיוּ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “יָצָאנוּ בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁהָיִינוּ זְקוּקִים לְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן לְאָדָם שֶׁהָיָה לִי עִסְקֵי מָמוֹן עִמּוֹ, וְהִגִּיעָה אֵלַי הַשְּׁמוּעָה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִנְסֹעַ בְּמָמוֹנִי. יָצָאתִי הַלַּיְלָה וְשַׂמְתִּי פָּנַי אֵלָיו, וְלָקַחְתִּי לִי לְחֶבְרָה אֶת בֶּן־לְוָיָתִי זֶה, עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּבָאנוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ, הִתְחַבֵּא מִפָּנֵינוּ וְלֹא רָאִינוּ אוֹתוֹ, וְחָזַרְנוּ בְּלֹא כְלוּם, הָיָה קָשֶׁה לָנוּ לַחֲזֹר בְּלַיְלָה זֶה, וְלֹא מָצָאנוּ לָנוּ מָקוֹם זוּלַת מְקוֹמְךָ, וּבָאנוּ אֵלֶיךָ יוֹדְעִים אֶת מִנְהָגֶיךָ הַיָּפִים”. קִדֵּם אוֹתָם בִּבְרָכָה וְשָׁקַד עַל כִּבּוּדָם, וְעָמְדוּ אֶצְלוֹ שְׁאֵרִית לֵילָם, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצְאוּ מֵאֶצְלוֹ, וְלֹא פָסְקוּ לֵילֵךְ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעִיר וְנִכְנְסוּ לְתוֹכָהּ, וְעָבְרוּ עַל פְּנֵי בֵּית אַבּוּ־אלְחַסַן. הִשְׁבִּיעַ אֶת יְדִידוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהִכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ. שָׁכְבוּ קְצָת עַל הַמִּטָּה לָנוּחַ. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרְרוּ וְצִוָּה אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת נְעָרָיו שֶׁיִּפְרְשׂוּ שְׁטִיחִים מְפֹאָרִים בַּבַּיִת, וְעָשׂוּ כֵן. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן בְּלִבּוֹ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הָעֶלֶם הַזֶּה וּמַרְגִּיעַ אוֹתוֹ מִזֶּה שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עִנְיָנוֹ”. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ לְהָבִיא מַיִם לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר שֶׁהִתְעוֹרֵר, וְהֵבִיאוּ לוֹ מַיִם. קָם וְהִתְרַחֵץ לִתְפִלָּה כַּדָּת, וְהִתְפַּלֵּל מַה שֶּׁהֶחֱסִיר מִתְּפִלּוֹת הַחוֹבָה בְּיוֹם שֶׁלִּפְנֵי כֵן וּבַלַּיְלָה, וְיָשַׁב לְהִתְנַחֵם בְּדַבְּרוֹ עִם אַבּוּ־אלְחַסַן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן בְּכָךְ, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי עַלִי, הַאִם לֹא מַתְאִים לַמַּצָּב שֶׁאַתָּה שָׁרוּי בּוֹ שֶׁתַּעֲמֹד אֶצְלִי הַלַּיְלָה, לְמַעַן נַרְחִיב אֶת לִבְּךָ וְנָסִיר מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ מִן הַצַּעַר וְהַכִּסּוּפִים, וְנִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַחַד?”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “עֲשֵׂה אָחִי, כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאֲנִי עַל־כָּל־פָּנִים אֵינִי נִצָּל מִן הָרָעָה אֲשֶׁר מָצְאָה אוֹתִי, עֲשֵׂה אֵפוֹא אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַן וְקָרָא לִנְעָרָיו וְהֵבִיא אֶת חֲבֵרָיו וְשָׁלַח וְקָרָא אֶל רַבֵּי הַזִּמְרָה וְהַנְּגִינָה, וּבָאוּ וְעָסְקוּ בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וְהַרְחָבַת־הַדַּעַת שְׁאֵרִית הַיּוֹם עַד לָעֶרֶב. אַחַר־כָּךְ הִדְלִיקוּ אֶת נֵרוֹת הַשַּׁעֲוָה, וְהִקִּיפוּ בֵּינֵיהֶם כּוֹסוֹת הַיַּיִן, וּבִלּוּ אֶת הַזְּמַן בִּנְעִימִים. נָטְלָה מְזַמֶּרֶת אֶת הָעוּד וּפָתְחָה וְאָמְרָה:

יָרָה הַזְּמַן חֵץ מֶבָּט בִּי

וַיִּפְגָּעֵנִי, וָאֶפָּרֵד מֵחֲבִיבִי

וּזְמַן הִקְשָׁה לִי עֹרֶף, וְאֹרֶךְ רוּחִי מְעָט,

וְאוּלָם לִפְנֵי כֵן כְּבָר חָזִיתִי אֲשֶׁר יַאַת.

כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דִּבְרֵי הַמְזַמֶּרֶת, נָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף, וְלֹא פָּסַק מֵהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. הִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ אַבּוּ־אלְחַסַן. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם הִתְעוֹרֵר וּבִקֵּשׁ לָלֶכֶת לְבֵיתוֹ. לֹא מָנַע אוֹתוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן מִפַּחְדּוֹ מֵאַחֲרִית עִנְיָנוֹ. צִוָּה אֶת נְעָרָיו לְהָבִיא לוֹ פִּרְדָּה וְהִרְכִּיבוּהוּ, וְהָלַךְ עִמּוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן עַד שֶׁהִכְנִיסוֹ לִמְעוֹנוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִרְגַּע בְּבֵיתוֹ, הוֹדָה אַבּוּ־אלְחַסַן לֵאלֹהִים עַל הַצָּלָתוֹ מֵעֵסֶק־בִּישׁ זֶה, וְהָיָה מְנַחֲמוֹ. אַךְ הוּא לֹא שָׁלַט בְּרוּחוֹ מֵעָצְמַת הַחֵשֶׁק הָעַז. אַחַר־כָּךְ נִפְרַד מִמֶּנּוּ אַבּוּ־אלְחַסַן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן נִפְרַד מֵעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, אַל תַּפְסִיק מֵהוֹדִיעֵנִי עַל הַמַּצָּב”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעְשֶׂה”. קָם אַבּוּ־אלְחַסַן מֵאֶצְלוֹ וּבָא אֶל חֲנוּתוֹ וּפְתָחָהּ, וְהָיָה מְצַפֶּה לִידִיעָה מִן הָעַלְמָה, וְלֹא הֵבִיא לוֹ אָדָם כָּל יְדִיעָה. לָן אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּמְעוֹנוֹ, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר קָם עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְנִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל מִטָּתוֹ, וַחֲבֵרָיו מִסָּבִיב לוֹ, וְהָרוֹפְאִים אֶצְלוֹ, וְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה רוֹשֵׁם לוֹ תְּרוּפָה אַחֶרֶת, וּמְמַשֵּׁשׁ אֶת יָדוֹ, בּוֹחֵן אֶת דָּפְקוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אַבּוּ־אלְחַסַן וְרָאָה אוֹתוֹ, חִיֵּךְ. נָתַן לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן שָׁלוֹם וְשָׁאַל אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ וְיָשַׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁיָּצְאוּ הָאֲנָשִׁים, וְאָמַר לוֹ:" מַה הוּא מַצָּב זֶה?“. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, כְּבָר יָצָא הַקּוֹל עַל אוֹדוֹתַי שֶׁאֲנִי חוֹלֶה, וְנִשְׁמַע הַדָּבָר בֵּין חֲבֵרַי, וְאֵין לִי כֹּחַ לְהִתְאַמֵּץ בּוֹ לָקוּם וְלָלֶכֶת, כְּדֵי לְהַכְחִישׁ אֶת זֶה שֶׁשָּׂם אוֹתִי חוֹלֶה, וְאֵינִי חָדֵל לִהְיוֹת מוּטָל בִּמְקוֹמִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי, וּכְבָר בָּאוּ חֲבֵרַי לְבַקְּרֵנִי. וְאוּלָם אָחִי, כְּלוּם רָאִיתָ אֶת הַנַּעֲרָה אוֹ שָׁמַעְתָּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ?”. אָמַר לוֹ: “לֹא בָּאָה אֵלַי מִן הַיּוֹם שֶׁנִּפְרְדָה מֵאִתָּנוּ עַל חוֹף נְהַר חִדֶּקֶל”. אַחַר־כָּךְ אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: “אָחִי, הִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹּא תִפָּרַע לְשִׁמְצָה וְהִתְרַחֵק מִבְּכִי זֶה”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, אֵין לִי שְׁלִיטָה עַל עַצְמִי”. עָלוּ הָאֲנָקוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

זָכְתָה יָדָהּ בַּאֲשֶׁר לֹא זָכְתָה יָדִי,

בְּצִיּוּר עֲלֵי פֶּרֶק יָדָהּ הִתִּישׁ גִּלְדִּי,

יָרְאָה לְיָדָהּ מִפְּנֵי חֵץ גַּלְגַּל עֵינָהּ, חָשָׁשָׁה,

וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יָדָהּ שִׂרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים לָבָשָׁה.

מִשֵּׁשׁ הָרוֹפֵא דָפְקִי, נִבְעָר מִדַּעַת, וָאֹמַר אֵלָיו:

הַנַּח לוֹ לְדָפְקִי, יִסּוּרִים עִמִּי בַּלֵּבָב.

אָמְרָה: "דְּמוּת חֲזוֹן־לַיִל רַכָּה בִּקְּרַתְנִי וַתַּחֲלֹף חָלוֹף,

בֵּאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּיךָ תָּאֲרֶנָּה, וְאַל תִּגְרַע וְלֹא תוֹסֵף יָסֹף".

אָמַר: “עֲזַבְתִּיהָ אַחֲרַי וְלוּ גַם תָּמוּת מִצָּמָא”.

אָמַרְתִּי: “הִמָּנַע מֵרֶדֶת אֶל הַמַּיִם”. וְלֹא יָרַד שָׁמָּה.

וַתַּמְטֵר פְּנִינֵי נַרְקִיסִים וַתַּשְׁקְ שׁוֹשַׁנִּים,

וַתִּשֹּׁךְ בְּגַרְגִּירֵי בָּרָד עֲלֵי עִנְּבֵי גְפָנִים.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ אָמַר: “כְּבָר נִתְנַסֵּיתִי בְצָרָה, שֶׁהָיִיתִי בָטוּחַ מִפָּנֶיהָ וְאֵין לִי מִמֶּנָּה מְנוּחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵאֲשֶׁר הַמָּוֶת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, אֶפְשָׁר יְרַפֵּא אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. אַחַר־כָּךְ יָרַד אַבּוּ־אלְחַסַן מֵאֶצְלוֹ, וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲנוּתוֹ וּפָתַח אוֹתָהּ. וְלֹא יָשַׁב אֶלָּא זְמַן מֻעָט, עַד שֶׁקָּרְבָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בָּהּ וּמָצָא שֶׁלִּבָּהּ דּוֹפֵק, וְנִרְאִים עָלֶיהָ סִימָנִים שֶׁל דְּאָבוֹן. אָמַר לָהּ: “בְּרוּכָה הַבָּאָה, וְכֵיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר?”. אָמְרָה לוֹ: “אַחַר־כָּךְ אוֹדִיעַ לְךָ עַל דְבַר מַצָּבָהּ. וְכֵיצַד מַצָּבוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?”. הִגִּיד לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. הִתְעַצְּבָה וְנֶאֱנְקָה וְתָמְהָה עַל זֶה, וְאָמְרָה: מַצָּבָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר מוּזָר עוֹד יוֹתֵר מִזֶּה. שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר פְּנִיתֶם וַהֲלַכְתֶּם, חָזַרְתִּי וְלִבִּי כּוֹאֵב בִּגְלַלְכֶם, שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתִּי בְהַצָּלַתְכֶם. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מָצָאתִי אֶת גְּבִרְתִּי מוּטָלָה בַּתָּא הַמְקֻמָּר עַל הָעַמּוּדִים, אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת וְאֵינָהּ מְשִׁיבָה לְאָדָם, וְנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים יוֹשֵׁב לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ, וְאֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ דָבָר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אִתָּהּ. לֹא פָסְקָה מֵהִתְעַלֵּף עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה. אַחַר־כָּךְ הִתְעוֹרְרָה. אָמַר לָהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “מַה הוּא שֶׁפָּגַע בָּךְ, שַׁמְס אַלנַּהָאר, וּמַה הוּא אֲשֶׁר אֻנָּה לָךְ הַלַּיְלָה?”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר אֶת דִּבְרֵי הַכַּלִיף, נָשְׁקָה אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו וְאָמְרָה לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יְשִׂימֵנִי אֱלֹהִים כַּפָּרָתְךָ, הִטְרִיד אוֹתִי מַאֲכַל־תַּעֲרֹבֶת שֶׁאָכַלְתִּי, וְנִתְלַקְּחָה אֵשׁ בְּגוּפִי וְנָפַלְתִּי מִתְעַלֶּפֶת מֵעָצְמַת זֶה שֶׁבְּתוֹכִי, וְאֵינִי יוֹדַעַת, אֵיךְ הָיָה מַצָּבִי”. אָמַר לָהּ הַכַלִיף: “מַה הוּא זֶה שֶׁהִשְׁתַּמַּשְׁתְּ בּוֹ הַיּוֹם לְמַאֲכָלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָכַלְתִּי לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר דָּבָר שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי אוֹתוֹ מֵעוֹלָם”. אַחַר־כָּךְ הֶרְאֲתָה כְּאִלּוּ חָזְרוּ אֵלֶיהָ כֹּחוֹתֶיהָ, וּבִקְּשָׁה לְהָבִיא לָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה וְשָׁתְתָה אוֹתוֹ וּבִקְּשָׁה מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים שֶׁיַּחֲזֹר לְהַרְחָבַת־הַלֵּב שֶׁלּוֹ. חָזַר וְיָשַׁב בַּתָּא הַמְקֻמָּר. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ שָׁאֲלָה אוֹתִי לְמַצַּבְכֶם, וְהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמָּכֶם. וּמָסַרְתִּי לָהּ אֶת הַשִּׁיר שֶׁנָּשָׂא בּוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת קוֹלוֹ, וּבָכְתָה בַמִּסְתָּרִים, אַחַר־כָּךְ נִרְגְּעָה. וְאוּלָם נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים יָשַׁב וְצִוָּה אֶת אַחַת הַנְּעָרוֹת לָשִׁיר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְדָבָר בַּחַיִּים לֹא נֶחְשַׁב בְּעֵינַי אַחֲרֵי רָחְקְכֶם.

וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד אַחֲרַי מַצַּבְכֶם.

רָאוּי הוּא לְדִמְעִי אֲשֶׁר יִהְיֶה לְדָם,

אִם אַתֶּם לְרָחֲקִי בְּדֶמַע בּוֹכִים שָׁם,

כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבִרְתִּי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לְאַבּוּ־אלְחַסַן: “כְּשֶׁשָּׁמְעָה גְבִרְתִּי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הֶחֱזַקְתִּי בְיָדָהּ וְזִלַּפְתִּי מֵי וְרָדִים עַל פָּנֶיהָ, וְהִתְעוֹרְרָה. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תְּגַלִּי בָרַבִּים אֶת אֲשֶׁר בְּנַפְשֵׁךְ וְאֶת הַכָּלוּל בְּתוֹךְ אַרְמוֹנֵךְ, מַשְׁבִּיעָה אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיֵּי אֲהוּבֵךְ, שֶׁתַּאֲרִיכִי רוּחֵךְ”. אָמְרָה לִי:” כְּלוּם יֵשׁ בָּזֶה רָעָה יוֹתֵר מִן הַמָּוֶת? וְאוֹתוֹ אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁכֵּן בּוֹ מְנוּחָה לִי". וּבְעוֹד אָנוּ מְדַבְּרוֹת כָּךְ, זִמְּרָה נַעֲרָה אַחַת בְּדִבְרֵי הַמְשׁוֹרֵר:

אָמְרוּ: אֶפְשָׁר אֹרֶךְ־רוּחַ שַׁלְוָה בְאַחֲרִיתוֹ,

וָאֹמַר: וְאֵיךְ אַאֲרִיךְ רוּחִי אַחֲרֵי פְּרִידָתוֹ?

וּכְבָר אִשֵּׁר הַבְּרִית אֲשֶׁר בֵּינוֹ ּבֵינִי

לְנַתֵּק חֶבֶל אֹרֶךְ הָרוּחַ עֵת יְחַבְּקֵנִי.

כְּשֶׁגָּמְרָה זוֹ אֶת שִׁירָהּ, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִתְבּוֹנֵן בָּהּ הַכַלִיף וּבָא חִישׁ אֵלֶיהָ וְצִוָּה לְהָסִיר אֶת הַמַּשְׁקֶה, וְשֶׁתַּחֲזֹר כָּל נַעֲרָה לְחַדְרָהּ. וְנִשְׁאַר אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית לֵילוֹ עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְהִזְמִין אֶת הָרוֹפְאִים וְצִוָּה אוֹתָם לְטַפֵּל בָּהּ, שֶׁלֹּא יָדַע מַה שֶּׁהִיא בּוֹ בִגְלַל הָאַהֲבָה וְהַכִּסּוּפִים. נִשְׁאַרְתִּי אֶצְלָהּ עַד שֶׁשִּׁעַרְתִּי שֶׁכְּבָר הוּטַב מַצָּבָהּ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁעֲצָרַנִי מִבּוֹא אֲלֵיכֶם. וּכְבָר עָזַבְתִּי אֶצְלָהּ אַחֲרַי קְבוּצָה מִן הַמְשָׁרְתוֹת הַמְיֻחָדוֹת לָהּ, בְּעֵת שֶׁצִּוְּתָה עָלַי לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם, לְמַעַן אֲקַבֵּל יְדִיעָה בִּדְבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאֶחֱזֹר אֵלֶיהָ". כְּשֶׁשָּׁמַע אַבּוּ־אלְחַסַן אֶת דְּבָרֶיהָ, הִתְפַּלֵּא וְאָמַר לָהּ: “חֵי־אֱלֹהִים, שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר לָךְ כָּל מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ, וְשׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְאִמְרִי לָהּ שָׁלוֹם, וְעוֹרְרִי אוֹתָהּ לְהַאֲרִיךְ רוּחָהּ וְאִמְרִי לָהּ: הַסְתִּירִי סוֹדֵךְ, וְהַגִּידִי לָהּ שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי אֶת מַצָּבָהּ, שֶׁמַּצָּב קָשֶׁה הוּא הַזָּקוּק לְתִכּוּן עֵצָה”. הוֹדְתָה לוֹ הַנַּעֲרָה וְנִפְרְדָה מִמֶּנּוּ וּפָנְתָה וְהָלְכָה אֶל גְּבִרְתָּהּ.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאַבּוּ־אלְחַסַן, הִנֵּה נִשְׁאַר בַּחֲנוּתוֹ עַד סוֹפוֹ שֶׁל יוֹם. כְּשֶׁעָבַר הַיּוֹם, קָם וְנָעַל אֶת חֲנוּתוֹ עַל מַנְעוּל וּבָא אֶל מְעוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. דָּפַק בַּדֶּלֶת, וְיָצָא אֵלָיו אַחַד נְעָרָיו וְהִכְנִיסוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ חִיֵּךְ וְשָׂמַח לְבוֹאוֹ. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “עוֹרַרְתָּ בִּי גַּעְגּוּעִים בְּעָזְבְךָ אוֹתִי בוֹדֵד וְלֹא בָאתָ אֶצְלִי הַיּוֹם. וַהֲרֵי נַפְשִׁי תְלוּיָה בְךָ כָּל עוֹד נִשְׁאַר לִי לִחְיוֹת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “הַנַּח דִּבּוּרִים אֵלֶּה. וְאִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כַּפָּרָה בִּשְׁבִילְךָ, הָיִיתִי נוֹתֵן אֶת נַפְשִׁי כַּפָּרָתְךָ. וַהֲרֵי הַיּוֹם בָּאָה אֵלַי נַעֲרַת שַׁמְס אַלנַּהָאר וְהוֹדִיעָה לִי, שֶׁלֹּא עָצַר אוֹתָהּ מִלָּבוֹא, אֶלָּא זֶה שֶׁהַכַלִיף יָשַׁב אֵצֶל גְּבִרְתָּהּ, וְסִפְּרָה לִי מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן גְּבִרְתָּהּ”, וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁשְּׁמָעוֹ מִן הַנַּעֲרָה.

נִתְעַצֵּב עַלִי בֶּן־בַּכָּאר תַּכְלִית הַהִתְעַצְּבוּת וּבָכָה. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֶל אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמַר לוֹ: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתַּעֲזֹר לִי בְמַה שֶּׁנִּתְנַסֵּיתִי בוֹ. וְהַגֵּד לִי מַה תִּהְיֶה הַתַּחְבּוּלָה, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שֶׁתָּלוּן אֶצְלִי הַלַּיְלָה, בְּחַסְדְּךָ, שֶׁאֶמְצָא לִי חֶבְרָה אִתְּךָ”. צִיֵּת אַבּוּ־אלְחַסַן לִפְקֻדָּתוֹ וְנַעֲנָה לוֹ לָלוּן אֶצְלוֹ, וּבִלּוּ מְשׂוֹחֲחִים אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. בָּכָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְהִזִּיל דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

דְּמוּתֵךְ בְּעֵינַי, שְׁמֵךְ עַל שְׂפָתַי,

וְאֵיךְ רָחַקְתְּ מִנִּי וּמְעוֹנֵךְ בִּלְבָבִי?

אַבֵל אֲנִי, פֶּן יָבוֹא קֵץ לְחַיַּי,

מִבְּלִי יוֹבִילֵנִי לְפָגְשֵׁךְ מַזַּל כּוֹכָבִי.

וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר מְשׁוֹרֵר אַחֵר:

נִקְּבָה בְּחֶרֶב מַבָּטָהּ חָסוּת קוֹבַע רֹאשִׁי

וּבְכִידוֹן קוֹמָתָהּ קָרְעָה אֹרֶךְ־רוּחַ נַפְשִׁי,

וַתְּגַל לָנוּ מִתַּחַת לִנְקֻדַּת חֵן

כֹּפֶר שַׁחַר, לִקְרָעִים לֵיל עִנְבָּר יִתֵּן.

נִבְעֲתָה וַתִּשּׂךְ אֶבֶן חֵן אֲדֻמָּה בִּפְנִינִים,

מַרְגָּלִיּוֹת שָׁכְנוּ תּוֹךְ פֶּלֶג נֹפֶת צוּפִים.

נֶאֶנְחָה מִקֹּצֶר רוּחַ, וְכַפָּה לָחֲצָה אָז

עֲלֵי חָזָהּ, וַאֲשֶׁר לֹא חָזִיתִי אַחַז:

עֵטֵי אַלְמֻגִּים כָּתְבוּ בְּעִנְבָּר

עַל גִּלְיוֹן בְּדֹלַח חָמֵשׁ שׁוּרוּת בְּמִסְפָּר.

הוֹי נוֹשֵׂא הַחֶרֶב הַנְּכוֹנָה! בְּעֵת צָלְלָה

הִשָּׁמֵר מִמַּכַּת עֵינָהּ טוֹרְפָה אוֹכְלָה.

וְהִזָּהֵר אֲדוֹן־הָרֹמַח מִפְּנֵי מַדְקְרוֹת תְּנוּפָה

בְּעוֹרְרָה עָלֶיךָ כִּידוֹן קוֹמָתָהּ זְקוּפָה.

כְּשֶׁגָּמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת שִׁירוֹ, צָעַק צְעָקָה גְּדוֹלָה וְנָפַל מִתְעַלֵּף, וְהָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן דּוֹמֶה שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ,

נִשְׁאַר בְּהִתְעַלְּפוּתוֹ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם, וְהִתְעוֹרֵר וְשׂוֹחַח עִם אַבּוּ־אלְחַסַן. נִשְׁאַר אַבּוּ־אלְחַסַן יוֹשֵׁב אֵצֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַד עֶצֶם הַיּוֹם. אַחַר־כָּךְ נִפְטַר מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ וּפָתַח אוֹתָהּ. וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֵלָיו וְעָמְדָה לְיָדוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ רָמְזָה לוֹ אוֹת שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לָהּ שָׁלוֹם. מָסְרָה לוֹ שָׁלוֹם מֵאֵת גְּבִרְתָּהּ, וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד שְׁלוֹמוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?” אָמַר לָהּ: “הוֹי נַעֲרָה, אַל תִּשְׁאֲלִי עַל מַצָּבוֹ וְעַל מַה שֶּׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ מֵעָצְמַת אַהֲבָתוֹ הָעַזָּה, שֶׁאֵינוֹ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ מוֹצֵא לוֹ מְנוּחָה בַּיּוֹם. וּכְבָר הִרְזָה גוּפוֹ, זֶה שֶׁהוּא נֵעוֹר בַּלֵּילוֹת, וְגָבַר עָלָיו הַשִּׁעֲמוּם, וְהִגִּיעַ לִידֵי מַצָּב, שֶׁאֵינוֹ מְשַׂמֵּחַ יָדִיד”. אָמְרָה לוֹ: "גְּבִרְתִּי שׁוֹלַחַת שָׁלוֹם לְךָ וְלוֹ, וּכְבָר כָּתְבָה אֵלָיו פִּתְקָה, שֶׁהִיא בְּמַצָּב קָשֶׁה מִמַּצָּבוֹ, וּכְבָר מָסְרָה לְיָדִי אֶת הַפִּתְקָה וְאָמְרָה: “אַל תָּבוֹאִי אֵלַי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה מֵאִתּוֹ, וַעֲשִׂי כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָךְ, וַהֲרֵי הַפִּתְקָה עִמִּי. יֵשׁ עִם נַפְשְׁךָ לָלֶכֶת עִמִּי אַל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שֶׁנִּקַּח מִמֶּנּוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה?” אָמַר לָהּ אַבּוּ־אלְחַסַן: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. נָעַל אֶת הַחֲנוּת עַל מַנְעוּל וְלָקַח אֶת הַנַּעֲרָה עִמּוֹ וְהוֹלִיךְ אוֹתָהּ דֶּרֶךְ מָקוֹם אַחֵר מִן הַמָּקוֹם שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ, וְלֹא חָדְלוּ לֵילֵךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲצַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. עִכֵּב אֶת הַנַּעֲרָה לְיַד הַשַּׁעַר וְנִכְנַס.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן הוֹלִיךְ אֶת הַנַּעֲרָה עַל יַד הַשַּׁעַר וְנִכְנַס לַבַּיִת. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שָׂמַח בּוֹ. הוֹדִיעַ לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן סִבַּת בּוֹאוֹ לֵאמֹר: “הִנֵּה פְּלוֹנִי שָׁלַח אֵלֶיךָ אֶת נַעֲרָתוֹ עִם פִּסַּת נְיָר, הַמְּכִילָה שְׁלוֹמוֹת לְךָ, וְהוֹדִיעַ בָּהּ, שֶׁסִּבַּת עִכּוּבוֹ יֵשׁ לָהּ הַצְדָקָה, וְהַנַּעֲרָה עוֹמֶדֶת לְיַד הַשַּׁעַר. נוֹתֵן אַתָּה לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס?” אָמַר עַלִי: “הַכְנִיסוּ אוֹתָהּ”. רָמַז לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁנַּעֲרָתָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר הִיא, וְהֵבִין הָרֶמֶז. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ רָעַד מִגִּיל וְאָמַר לָהּ בְּרֶמֶז: “כֵּיצַד מַצָּבוֹ שֶׁל הָאָדוֹן? יְרַפֵּא אוֹתוֹ אֱלֹהִים וְיַבְרִיאֶנּוּ?” אָמְרָה לוֹ: “בְּטוֹב”. הוֹצִיאָה אֶת פִּסַּת־הַנְּיָר, נְטָלָהּ וּנְשָׁקָה וְקָרָא אוֹתָהּ, וְהוֹשִׁיט אוֹתָהּ לְאַבּוּ־אלְחַסַן, וּמָצָא כָּתוּב בָּהּ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

יוֹדִיעֲךָ שָׁלִיחַ זֶה דָּבָר עַל אוֹדוֹתָי,

הִסְתַּפֵּק אֵפוֹא בִּדְבָרָיו בִּמְקוֹם מַרְאוֹתַי,

נַחֲלֵיתִי לָמוּת כִּי לְאַהֲבַתְכֶם כִּסּוּפַי

וְלֹא תֶחְדַּלְנָה מֵהָעִיר לַיְלָה עֵינַי,

אֶשָּׂא בְּאֹרֶךְ־רוּחַ עִנּוּי עָלַי הֻטָּל

כִּי אֵין בְּרִיָּה בִּפְנֵי הַגּוֹרָל עֲמֹד תּוּכָל.

תָּנוּחַ אֵפוֹא דַּעְתְּךָ כִּי לֹא רָחַקְתָּ

מִלִּבִּי, וְלֹא יוֹם מִנֶּגֶד עֵינַי נִפְקַדְתָּ.

הַבֵּט וּרְאֵה נָא אֶת גּוּפְךָ הַנִּרְזֶה.

וַאֲשֶׁר בּוֹ חָלָה, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת כִּי אֲנִי כָזֶה.

וְכָתְבָה אַחֲרֵי זֶה:" הִנֵּה כְּבָר כָּתְבָה לְךָ מִכְתָּב בְּלִי אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם, וְדִבְּרָה אֵלֶיךָ בְּלִי לָשׁוֹן וּדְבַר שְׂפָתַיִם, וּכְלָלוֹ שֶׁל בֵּאוּר מַצָּבִי הוּא, שֶׁלִּי עַיִן לֹא תֶחְדַּל עֵרָה לְהִשָּׁאֵר, וְלֵב לֹא יִפְסֹק הִרְהוּרָיו לְהַרְהֵר. וּכְאִלּוּ לֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם בְּרִיאוּת הַגֵּו וְשִׂמְחַת הַלֵּב, וְלֹא רָאִיתִי מַרְאֶה הָדוּר, וְעֵינִי עֹנֶג לֹא תָּשׁוּר, וּכְאִלּוּ נוֹצַרְתִּי מֵאַהֲבָה בּוֹעֲרָה, וּמִצַּעַר הַהִתְרַגְּשׁוּת וְצָרָה. וְחֹלִי יִרְדְּפֵנִי וְחֵשֶׁק לֹא יַרְפֵּנִי וְהַכִּסּוּפִים רַבִּים, וּמֵאֱלֹהִים אֶשְׁאַל לְקַבֵּץ פִּזּוּרֵנוּ, וּלְהָסִיר יָגוֹן מִלִּבֵּנוּ, וְנָא אֲבַקֵּשׁ, שֶׁתִּשְׁלַח לִי דָּבָר לְנַחֲמֵנִי מֵאִתְּךָ, וְאוּלָם לְךָ יָאֶה לְהַאֲרִיךְ רוּחֲךָ, עַד אֲשֶׁר תָּבוֹא יְשׁוּעָה מֵאֱלֹהִים, וְהִנְנִי מַפְקִיד אוֹתְךָ בְּיַד אֱלֹהִים".

כְּשֶׁגָּמַר עַלִי לִקְרֹא אֶת הַמִּכְתָּב, אָמַר: “בְּאֵיזוֹ יָד אֶמְצָא עֹז לִכְתֹּב? וּבְאֵיזוֹ לָשׁוֹן אֲתַנֶּה צָרָתִי?” וְהָיָה הָעֶלֶם מִצְטַעֵר. אַחַר־כָּךְ הִתְנַשֵּׂא וְיָשַׁב, וְנָטַל גִּלְיוֹן נְיָר בְּיָדוֹ וְכָתַב: "בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. מִכְתָּבֵךְ, גְּבִרְתִּי, הִגִּיעַנִי, וְנָתַן מְנוּחָה לְרוּחִי, אֲשֶׁר כִּסּוּפֵי אַהֲבָה אוֹתָהּ כִלּוּ, וְהֵבִיא מַרְפֵּא לְלִבִּי, אֲשֶׁר מַחֲלוֹת פְּצָעָיו הִפְלוּ, עַבְדְּךָ אֲשֶׁר נִבְזֶה בָּן, לְכָל הַמִּלִּים הַטּוֹבוֹת אֵלָיו שְׁלַחְתָּן. וּבְרֹאשֵׁךְ, גְּבִרְתִּי, נִשְׁבָּע אֲנִי, כִּי מַצָּבִי הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הַלֵּב צַר וְהַצַּעַר מִשְׂתָּרֵעַ,

הָעַיִן עֵרָה וְהַגּוּף יָגֵעַ,

אֹרֶךְ־הָרוּחַ פָּרַח וְהַפֵּרוּד אָרַךְ,

הַדַּעַת נְבוֹכָה וְהַלֵּב טֶרֶף הָלַךְ.

וְדַע שֶׁהַתְּלֻנָּה לֹא תְכַבֶּה אֶת אֵשׁ הַתְּאוּנָה,

וְאוּלָם תְּשַׁעֲשֵׁעַ בְּתִקְוָה אֶת אֲשֶׁר הֶחְלְתָה אוֹתוֹ הָאַהֲבָה

וְהִשְׁמִידָה הַפְּרִידָה, וַאֲנִי מִשְׁתַּעֲשַׁעַת, בְּמִלָּה אִחוּד

מַבַּעַת, וּמַה יָּפִים דִּבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר:

אִם חָרוֹן וְרָצוֹן בָּאַהֲבָה אָיִן,

מְתִיקוּת אִגְּרוֹת וּשְׁלִיחִים מִנָּיִן?

אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: "כְּשֶׁקָּרָאתִי אֶת הַמִּכְתָּב עוֹרְרָה הַבָּעָתוֹ אֶת מְבוּכָתוֹ, וּפָגַע בּוֹ תָּכְנוֹ עַד כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ, אַחַר־כָּךְ מָסַר אוֹתוֹ לְיַד הַנַּעֲרָה. וּכְשֶׁנָּטְלָה אוֹתוֹ אָמַר לָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “הָבִיאִי לִגְבִרְתֵּךְ שָׁלוֹם מֵאִתִּי, וְהוֹדִיעִי אוֹתָהּ עַל עֹז חִשְׁקִי וּתְשׁוּקָתִי, וַאֲשֶׁר נִתְמַזְּגָה הָאַהֲבָה בְּעַצְמִי וּבְשָׂרִי, וְהוֹדִיעִי אוֹתָהּ, שֶׁזָּקוּק אֲנִי לְמִי שֶׁיַּצִּילֵנִי מִיָּם הָאֲבַדּוֹן וְיַמְלִיטֵנִי מִמָּבוֹךְ זֶה”. אַחַר־כָּךְ בָּכָה, וּבָכְתָה הַנַּעֲרָה לְבִכְיוֹ, וְנִפְרְדָה מֵאִתּוֹ וְיָצְאָה מֵאֶצְלוֹ, וְיָצָא אַבּוּ־אלְחַסַן עִמָּהּ. אַחַר־כָּךְ נִפְרַד מֵאִתָּהּ וְהָלַךְ אֶל חֲנוּתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַבּוּ־אלְחַסַן נִפְרַד מִן הַנַּעֲרָה וְחָזַר לַחֲנוּתוֹ. וּכְשֶׁיָּשַׁב בְּתוֹכָהּ, מָצָא שֶׁלִּבּוֹ נִתְכַּוֵּץ וְלִבּוֹ צַר, וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ. וְלֹא פָסַק מִלְּהַרְהֵר שְׁאֵרִית יוֹמוֹ וְלֵילוֹ, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הָלַךְ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ עַד שֶׁהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים, וּשְׁאֵלוֹ לְמַצָּבוֹ. הִתְחִיל לְהִתְלוֹנֵן עַל עָצְמַת אַהֲבָתוֹ וּמַה שֶּׁנִּתְרַגֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ וְעַל עֶרְגָּתוֹ הַלּוֹהֶטֶת, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְלוֹנְנוּ עַל יִסּוּרֵי אַהֲבָה לְפָנַי,

וְהָחְרְדוּ עַל־יְדֵי רִחוּק חַיִּים וּמֵתִים.

וְאוּלָם כָּזֶה אֲשֶׁר הִקִּיף צְלָעַי,

לֹא שָׁמַעְתִּי וְלֹא רָאִיתִי בִמְתִים.

וְאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

פְּגָעַנִי בְּאַהֲבָתִי לָךְ אֲשֶׁר לֹא פָּגָע

בְּאַהֲבָתוֹ לְלֻבְּנָה אֶת קַיְס¹ הַמְשֻׁגָּע.

וְאוּלָם לֹא אֵלֵךְ לְמִדְבָּרוֹת אַחֲרֵי הַחַיּוֹת

כְּקַיְס, וּלְגִלּוּיֵי הַשִּׁגָּעוֹן אֳרָחוֹת.

אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: “אֲנִי לֹא רָאִיתִי וְלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אָדָם שֶׁנִּתְפַּס כָּמוֹךָ לְאַהֲבָה, וְכֵיצַד תִּתָּכֵן הִתְרַגְּשׁוּת כָּזֹאת וְחֻלְשָׁה כָּזוּ עַד כְּדֵי רִפְיוֹן כָּל תְּנוּעָה. וְהֵן אַתָּה נִדְבַּקְתָּ לַאֲהוּבָה הַמַּסְכִּימָה עִמְּךָ, וְאֵיךְ הָיָה הַמַּצָּב אִלּוּ נִדְבַּקְתָּ לַאֲהוּבָה מְסָרֶבֶת לְךָ וּבוֹגֶדֶת בְּךָ, כְּשֶׁהָיָה עִנְיָנְךָ מִתְגַּלֶּה?” אָמַר אַבּוּ־אלְחַסַן: "סָמַךְ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל דְּבָרַי וְהוֹדָה לִי עַל כָּךְ. וְהָיָה לִי חָבֵר שֶׁבָּא בְּסוֹד עִנְיָנִי וְעִנְיַן עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת. וְלֹא יָדַע אָדָם זוּלָתוֹ זֶה שֶׁבֵּינֵינוּ. הָיָה בָּא וְשׁוֹאֵל אוֹתִי עַל מַצָּבוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְאַחֲרֵי זְמַן מוּעָט שְׁאֵלַנִי בִּדְבַר הַנַּעֲרָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “כְּבָר הִזְמִינָה אוֹתוֹ אֵלֶיהָ וְלֹא הָיָה בֵינָהּ וּבֵינוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֶּשְׁנוֹ עַכְשָׁו. וְזֶה הַסּוֹף שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו עִנְיָנָם. וְאוּלָם תִּכַּנְתִּי בְלִבִּי תָּכְנִית שֶׁאֲנִי חָפֵץ לְהַצִּיעָהּ לְפָנֶיךָ”. אָמַר לִי יְדִידִי: “וּמַה הִיא? " אָמַר לוֹ אַבּוּ־אלְחַסַן: " דַּע שֶׁאֲנִי יָדוּעַ בְּרֹב מַה שֶּׁאֲנִי מִתְעַסֵּק בְּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין גְּבָרִים וְנָשִׁים וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּתְגַּלֶּה עִנְיָנָם, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדָנִי וּלְקִיחַת הוֹנִי וְחִלּוּל שֵׁם מִשְׁפַּחְתִּי. וְלָזֹאת הֶחְלַטְתִּי בְּדַעְתִּי לֶאֱסֹף אֶת הוֹנִי וּלְסַדֵּר עִנְיָנִי וְלָשִׂים פָּנַי לְבָצְרָה וְלַעֲמֹד בָּהּ עַד שֶׁאֶרְאֶה מַה יִּהְיֶה בְּמַצָּבָם שֶׁל שְׁנֵי אֵלֶּה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בִּי אָדָם. שֶׁכֵּן תָּקְפָה הָאַהֲבָה אוֹתָם, וְהֶחֱלִיפוּ מִכְתָּבִים בֵּינֵיהֶם, וְהַמַּצָּב הוּא שֶׁהַהוֹלֶכֶת וּבָאָה בֵּינֵיהֶם הִיא נַעֲרָה שֶׁמַּסְתִּירָה אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁלֹּא תִגְבַּר עָלֶיהָ הַלֵּאוּת וּתְגַלֶּה סוֹדָם לְאָדָם, וְיִתְפַּרְסֵם עִנְיָנָם וְיִגְרֹם זֶה לְמִיתָתִי, וְלֹא תִּהְיֶה לִי כָל הִתְנַצְּלוּת אֵצֶל בְּנֵי־אָדָם”. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ: “דָּבָר חָשׁוּב הוֹדַעְתָּ לִי, שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת יִפְחַד מִמֶּנּוּ. יִשְׁמֹר אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִן הָרָעָה שֶׁאַתָּה מְפַחֵד מִמֶּנָּה וְחוֹשֵׁשׁ לָהּ, וְיַצִּילְךָ מִן הַתּוֹצָאוֹת שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם, וְרַעְיוֹן זֶה הוּא הַנְּכוֹחָה”. נִפְטַר אַבּוּ־אלְחַסַן לְבֵיתוֹ, וְהָיָה מְסַדֵּר עֲסָקָיו וּמֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְלֹא עָבְרוּ שְׁלשָׁה יָמִים עַד שֶׁגָּמַר לְסַדֵּר עִנְיָנָיו וְנָסַע לְבָצְרָה. בָּא חֲבֵרוֹ אַחֲרֵי שְׁלשָׁה יָמִים לְבַקְּרוֹ וְלֹא מָצָא אוֹתוֹ. שָׁאַל אֶת שְׁכֵנָיו עַל אוֹדוֹתָיו, וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁפָּנָה וְהָלַךְ מִזֶּה שְׁלשָׁה יָמִים לְבָצְרָה, שֶׁמַּשָּׂא־וּמַתָּן לוֹ עִם סוֹחֲרֶיהָ וְהָלַךְ לִגְבּוֹת חוֹבוֹתָיו מִבַּעֲלֵי חוֹבוֹ, וּבְקָרוֹב יַחֲזֹר. נָבוֹךְ הָאִישׁ בְּעִנְיָנוֹ שֶׁלֹּא יָדַע לְאָן יֵלֵךְ, וְאָמַר: “וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹזֵב אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן”. אַחַר־כָּךְ תִּכֵּן תַּחְבּוּלָה לְהִתְקַשֵּׁר עַל יָדָהּ עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְשָׂם פָּנָיו אֶל חֲצֵרוֹ, וְאָמַר לְאַחַד נְעָרָיו: “בַּקֵּשׁ לִי רְשׁוּת מֵאֲדוֹנְךָ וְאֶכָּנֵס וְאֹמַר לוֹ שָׁלוֹם”. נִכְנַס הַנַּעַר וְהוֹדִיעַ עַל אוֹדוֹתָיו לַאֲדוֹנָיו. חָזַר אֵלָיו וְנָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. נִכְנַס אֵלָיו וּמְצָאוֹ מוּטָל עַל הַכַּר. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְקִבֵּל אוֹתוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. הִתְנַצֵּל הָאִישׁ עַל שֶׁהִתְמַהְמַהּ מִלָּבוֹא אֶצְלוֹ כָּל אוֹתוֹ הַזְּמָן. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, בֵּינִי וּבֵין אַבּוּ־אלְחַסַן יְדִידוּת, וְהָיִיתִי מוֹסֵר לוֹ סוֹדוֹתַי וְלֹא הָיִיתִי עוֹזֵב אוֹתוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. וּכְשֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִשּׁוּם עֵסֶק שֶׁהָיָה לִי עִם קְבוּצָה מֵחֲבֵרַי זְמַן שְׁלשָׁה יָמִים וּבָאתִי אֵלָיו אַחֲרֵי־כֵן, מָצָאתִי אֶת חֲנוּתוֹ נְעוּלָה עַל מַנְעוּל. שָׁאַלְתִּי מִפִּי הַשְּׁכֵנִים עַל אוֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לִי שֶׁפָּנָה וְהָלַךְ לְבָצְרָה. וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ יָדִיד נֶאֱמָן לוֹ יוֹתֵר מִמְּךָ, וְלָזֹאת אֲבַקֶּשְׁךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתּוֹדִיעַ לִי עַל אוֹדוֹתָיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרָיו, נִשְׁתַּנָּה מַרְאֶה פָנָיו וְנִתְחַלְחֵל וְאָמַר: “לֹא שָׁמַעְתִּי בִלְתִּי הַיּוֹם עַל דְּבַר נְסִיעָתוֹ. וְאִם הָעִנְיָן הוּא כְּפִי שֶׁאַתָּה מְסַפֵּר, הֲרֵי בָּאָה עָלַי טִרְדָּה”. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בּוֹכֶה הָיִיתִי עַל שְׂמָחוֹת מִנִּי עָבָרוּ

בְּעוֹד כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי אִתִּי, לֹא נִפְזָרוּ.

וְהַיּוֹם הִפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם הַזְּמָן,

וְאֵבְךְּ עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמִי כִּי אֵינָם.

הוֹרִיד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ מְהַרְהֵר. וְאַחֲרֵי שָׁעָה נָשָׂא אֶת רֹאשׁוֹ אֶל אַחַד מְשָׁרְתָיו וְאָמַר לוֹ: “לֵךְ אֶל חֲצַר אַבּוּ־אלְחַסַן וּשְׁאַל עַל אוֹדוֹתָיו, אִם עוֹמֵד הוּא בְּכָאן אוֹ נָסַע, וּכְשֶׁיֹּאמְרוּ נָסַע, שְׁאַל לְאֵיזֶה צַד פָּנָה”. הָלַךְ הַנַּעַר וְנֶעְדַּר שָׁעָה אֶחָת. אַחַר־כָּךְ בָּא אֶל אֲדוֹנָיו וְאָמַר: "כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת אַבּוּ־אלְחַסַן, הִגִּידוּ לִי אֲנָשָׁיו שֶׁנָּסַע לְבָצְרָה. וְאוּלָם מָצָאתִי נַעֲרָה עוֹמֶדֶת עַל הַשַּׁעַר. וְּכְשֶׁרָאַתְנִי, הִכִּירָה אוֹתִי, וַאֲנִי אֵינִי מַכִּירָהּ. אָמְרָה לִי: “לֹא נַעֲרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אַתָּה?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לִי: “אִגֶּרֶת לִי אֵלָיו מֵהָאֲנָשִׁים הַיְקָרִים לוֹ מִכֹּל”. וּבָאָה עִמִּי, וַהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת עַל הַשַּׁעַר. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “הַכְנֵס אוֹתָהּ”. יָצָא הַנַּעַר אֵלֶיהָ וְהִכְנִיסָה. הִתְבּוֹנֵן הָאִישׁ שֶׁאֵצֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בַּנַּעֲרָה, וּמְצָאָה נָאָה. נִגְּשָׁה הַנַּעֲרָה אֶל בֶּן־בַּכָּאר וְנָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה כְּשֶׁנִּכְנְסָה אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ בְּסוֹד. וְהָיָה הוּא נִשְׁבָּע בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׂיחָה וּמַבְטִיחַ נֶאֱמָנָה, שֶׁלֹּא דִּבֵּר עַל כָּךְ. אַחַר־כָּךְ נִפְרְדָה מֵאִתּוֹ וְהָלְכָה לְדַרְכָּהּ. וְהָיָה הָאִישׁ, חֲבֵרוֹ שֶׁל אַבּוּ־אלְחַסַן סוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּכְשֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַנַּעֲרָה, מָצָא מָקוֹם לְדַבֵּר וְאָמַר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵין סָפֵק וְאֵין פִּקְפּוּק, שֶׁלַּחֲצַר הַכַלִיף דְּרִישָׁה אֵלֶיךָ, אוֹ שֶׁבֵּינְךָ וּבֵינָהּ עֵסֶק”. אָמַר לוֹ: “וּמִי הִגִּיד לְךָ זֹאת?” אָמַר לוֹ: “הַכָּרָתִי עִם הַנַּעֲרָה הַזֹּאת, שֶׁכֵּן הִיא נַעֲרַת שַׁמְס אַלנַּהָאר, וְהָיְתָה בָאָה אֵלַי לִפְנֵי זְמַן קָצָר בְּפִתְקָה שֶׁהָיָה כָתוּב בָּהּ, שֶׁהִיא מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְמַחֲרֹזֶת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְשָׁלַחְתִּי אֵלֶיהָ מַחֲרֹזֶת יִקְרַת הַמְּחִיר”. כְּשֶׁשָּׁמַע עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרָיו, נִרְעַד כֻּלּוֹ, עַד שֶׁהָיָה חֲשָׁשׁ שֶׁיַּגִּיעַ קִצּוֹ, אַחַר־כָּךְ חִזֵּק לִבּוֹ וְאָמַר: “אָחִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתְּךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מִנַּיִן אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “הַנַּח וְאַל תִּלְחַץ עָלַי בִּשְׁאֵלוֹת”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵינִי מַרְפֶּה מִמְּךָ, אֶלָּא אִם תַּגִּיד לִי אֶת הָאֱמֶת”. אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “מַגִּיד אֲנִי לְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר בְּלִבְּךָ חֲשָׁד בִּי, וְלֹא יְבִיאוּךָ דְבָרַי לִידֵי רְתִיעָה לְאָחוֹר, וְאֵינִי מַסְתִּיר מִמְּךָ סוֹד וַאֲבָרֵר לְךָ אֶת הָעִנְיָן לַאֲמִתּוֹ, וְאוּלָם בִּתְנָאי שֶׁתַּגִּיד לִי עַל דְּבַר מַצָּבְךָ לַאֲמִתּוֹ וְסִבַּת מַחֲלָתֶךָ”. הוֹדִיעַ לוֹ עִנְיָנוֹ, אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ: “אָחִי, לֹא נְשָׂאַנִי לְהַסְתִּיר עִנְיָנִי מִזּוּלָתְךָ, אֶלָּא מִתּוֹךְ פַּחַד. שֶׁכֵּן דַּרְכָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם יָסִירוּ אֶת הַמָּסָךְ אִישׁ לִפְנֵי אָחִיו”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “וַאֲנִי לֹא חָפַצְתִּי לְהִפָּגֵשׁ אִתְּךָ אֶלָּא מִשּׁוּם עֹצֶם אַהֲבָתִי לְךָ וְקִנְאָתִי לְךּ וְחוּסִי לְנַפְשְׁךָ בִּגְלַל יִסּוּרֵי הַפְּרִידָה. אֶפְשָׁר אֶהְיֶה אֲנִי לְךָ לְרֵעַ וְחָבֵר בִּמְקוֹם יְדִידִי אַבּוּ־אלְחַסַן בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הֵעָדְרוֹ. תָּנוּחַ אֵפוֹא דַּעְתְּךָ וְתֵרָגַע נַפְשֶׁךָ”. הוֹדָה לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל כָּךְ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

וְלוּ אָמַרְתִּי: אַאֲרִיךְ רוּחִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר רָחַק וְעָבַר,

הִנֵּה אָז דִּמְעִי שָׂמַנִי לְכוֹזֵב, וְעֹז בִּכְיִי הַמָּר

וְאֵיכָה אַסְתִּירָה דִמְעוֹתַי פְּלָגִים

עֲלֵי צַלַּחַת לֶחְיִי מִפֵּרוּד אָהוּב נִגָּרִים.

שָׁתַק עַלִי בֶּן־בַּכָּאר שָׁעָה אַחַת שֶׁל זְמָן. אַחֲרֵי זֶה אָמַר לְסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “יוֹדֵעַ אַתָּה מַה הוּא שֶׁמָּסְרָה לִי הַנַּעֲרָה בְּסוֹד?” אָמַר לוֹ: “לֹא, חֵי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי”. אָמַר לוֹ: “הִיא סוֹבֶרֶת, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁיָּעַצְתִּי לְאַבּוּ־אלְחַסַן שֶׁיֵּלֵךְ לִמְדִינַת בָּצְרָה, וַאֲנִי תִכַּנְתִּי לָזֹאת תַּחְבּוּלָה, כְּדֵי לָשִׂים קֵץ לַחֲלִיפַת מִכְתָּבִים וְלִקְשָׁרִים. נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ שֶׁאֵין הַדָּבָר כָּךְ, וְלֹא הֶאֱמִינָה לִי וְהָלְכָה אֶל גְּבִרְתָּהּ כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת עַל דַּעְתָּהּ בַּחֲשָׁד, מִשּׁוּם שֶׁהִיא נוֹטָה לְאַהֲבָה אֶת אַבּוּ־אלְחַסַן”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אָחִי, מֵהַנְהָגָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה זוֹ הֵבַנְתִּי שֶׁכָּךְ הוּא הָעִנְיָן. וְאוּלָם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה, אֶהְיֶה עֵזֶר לְךָ בְּחֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “וְכֵיצַד תַּעֲשֶׂה עִמָּהּ, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא נִבְעֶתֶת כְּחַיָּה בַּשְּׁמָמָה?” אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאוֹצִיא אֶת כָּל מַאֲמַצַּי לְעֶזְרָתְךָ, וַאֲבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ מִבְּלִי גַלּוֹת הַסּוֹד וּמִבְּלִי לְהַזִּיק”. בִּקֵּשׁ רְשׁוּת לָלֶכֶת. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אָחִי, עָלֶיךָ לְהַסְתִּיר אֶת הַסּוֹד”. נָשָׂא עֵינָיו אֵלָיו וּבָכָה. נִפְרַד מֵאִתּוֹ וְהָלַךְ לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת נִפְרַד מֵאִתּוֹ וְהִסְתַּלֵּק, כְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַעֲשֶׂה כְּדֵי לְהוֹשִׁיט עֶזְרָה לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. לֹא פָסַק לֵילֵךְ מְהַרְהֵר בְּעִנְיָנוֹ, כְּשֶׁרָאָה פִּתְקָה מֻשְׁלָכָה בַּדֶּרֶךְ, נְטָלָה וְהִתְבּוֹנֵן בַּכְּתֹבֶת שֶׁלָּהּ וְקָרָא אוֹתָהּ וְהִנִּה הִיא מִן הָאוֹהֵב הֶעָלוּב אֶל הָאָהוּב הַנַּעֲלֶה. פָּתַח אוֹתָהּ וְרָאָה כְּתוּבִים בָּהּ שְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בָּא הַשָּׁלִיחַ לְדֶבֶק עִמָּךְ אוֹתִי יְעוֹרֵר,

וָאֲדַמֶּה, אַךְ דִּמְיוֹן שָׁוְא הוּא, יוֹתֵר וְיוֹתֵר,

וְלֹא שָׂמַחְתִּי, וְרַק הוֹסִיף לִי יָגוֹן,

פֶּן שְׁלִיחֵךְ לֹא הָיָה נָבוֹן.

וְאַחֲרֵי זֶה: "דַּע אֲדוֹנִי, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ הַסִּבָּה לְהַפְסָקַת חֲלִיפַת הַמִּכְתָּבִים בֵּינִי וּבֵינְךָ. וְאִם כִּי עָלַי בְּזַעַם אוֹתְךָ לְחָרֵף, הִנֵּה רַק אֱמוּנִים לִגְמָלְךָ אוֹסִיף הוֹסֵף, וְאִם אַהֲבָה מִנַּפְשְׁךָ חָלְפָה עָבְרָה, הִנֵּה אָנֹכִי אוֹתָהּ אֶשְׁמֹרָה, גַּם אִם בַּמֶּרְחַקִּים אֱהִי. וְכֵן אֶהְיֶה כְּלַפֶּיךָ אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

הֱיֵה גֵא, אֶסְבֹּל. סְלַח, אֲשַׂבֵּר. הִנָּשֵׂא, אִכַּף.

סֹג, אֶקְרַב. אֱמֹר, אֶשְׁמַע. צַו, מְצַיֵּת לְךָ אֶשְׁאַף.

כְּשֶׁקָּרָא אוֹתָהּ, וְהִנֵּה הַנַּעֲרָה מִתְקָרֶבֶת, וְהִיא פוֹנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. רָאֲתָה אֶת הַפִּתְקָה בְּיָדוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, פִּתְקָה זוֹ מִמֶּנִּי נָפְלָה”. לֹא הֵשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה, וְהָלַךְ וְהָלְכָה הַנַּעֲרָה אַחֲרָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל חֲצֵרוֹ. נִכְנַס, וְהַנַּעֲרָה אַחֲרָיו. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הַחֲזֵר לִי פִּתְקָה זוֹ, שֶׁמִּמֶּנִּי נָפְלָה.” שָׁעָה אֵלֶיהָ וְאָמַר: “אַל תְּפַחֲדִי וְאַל תֵּעָצְבִי. וְאוּלָם הַגִּידִי לִי אֶת הָעִנְיָן לְפִי הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵר סוֹד. וּמַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁלֹּא תַּעֲלִימִי מִמֶּנִּי דָּבָר בְּעִנְיַן גְּבִרְתֵּךְ, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁאֱלֹהִים יַעַזְרֵנִי לְמַלֵּא חֶפְצָה וְיָקֵל אֶת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים עַל יָדִי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה הַנַּעֲרָה אֶת דְּבָרָיו אָמְרָה: " אֲדוֹנִי, לֹא אָבַד סוֹד שֶׁאַתָּה שׁוֹמְרוֹ, וְלֹא נִכְזְבָה תִקְוַת עִנְיָן שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְבַצְּעוֹ. דַּע שֶׁלִּבִּי נוֹטֶה אֵלֶיךָ, וַאֲנִי אוֹדִיעֲךָ אֶת הַדָּבָר לַאֲמִתּוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַפִּתְקָה". סִפְּרָה לוֹ אֶת הָעִנְיָן כֻּלּוֹ, וְאָמְרָה: “אֱלֹהִים עֵד הוּא בַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ”. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ, שֶׁכֵּן עִמִּי יְדִיעָה בִּיסוֹד הָעִנְיָן”. סִפֵּר לָהּ עַל דְּבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, כֵּיצַד תָּפַשׂ אֶת רַחֲשֵׁי לְבָבוֹ, וְסִפֵּר לָהּ אֶת הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת שָׂמְחָה, וְהִסְכִּימוּ בֵינֵיהֶם, שֶׁהִיא תִּקַּח אֶת הַפִּתְקָה וְתִתֵּן אוֹתָהּ לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְתַחֲזֹר אֵלָיו לְהוֹדִיעַ אֶת תּוֹצְאוֹת הַדָּבָר. נָתַן לָהּ אֶת הַפִּתְקָה, לָקְחָה אוֹתָהּ וְסָגְרָה אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה, שֶׁאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר נָתְנָה אוֹתָהּ לִי סְגוּרָה. וּכְשֶׁיִּקְרָא אוֹתָהּ, וְיַחֲזִיר לִי תְּשׁוּבָה עָלֶיהָ, אָבִיא אוֹתָהּ לְךָ”. נִפְרְדָה מִמֶּנּוּ הַנַּעֲרָה וְשָׂמָה פָּנֶיהָ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה. נָתְנָה לוֹ אֶת הַפִּתְקָה וְקָרָא אוֹתָהּ, וְכָתַב לָהּ פִּתְקָא בַּחֲזָרָה תְּשׁוּבָה, וְנָתַן אוֹתָהּ לָהּ, נָטְלָה אוֹתָהּ וְחָזְרָה אִתָּהּ אֶל הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת כְּפִי הַהֶסְכֵּם. שָׁבַר אֶת חוֹתָמָהּ וְקָרָא אוֹתָהּ, וּמָצָא כָתוּב בָּהּ:

הִנֵּה הַשָּׁלִיחַ אֲשֶׁר הָיוּ אִגְּרוֹתֵינוּ

כְּמוּסִים אִתּוֹ, סֵרַב וּכְבָר זָעַף.

רְאוּ אֵפוֹא שָׁלִיחַ נֶאֱמָן מֵהֶם אֵלֵינוּ

אֲשֶׁר יַחֲשֹׁב לְטוֹב אֶת הָאֱמֶת וְלֹא הַכָּזָב.

וְאַחֲרֵי זֶה: “דַּע שֶׁלֹּא יֵצֵא מֵאִתִּי רֵיק וְלֹא חָדַלְתִּי בָּאֵמוּן לְהַחֲזִיק. וּבְרִית לֹא הֵפַרְתִּי וִידִידוּת לֹא סָתַרְתִּי, וְלֹא עָזַבְתִּי יָגוֹן וְלֹא מָצָאתִי אַחֲרֵי הַפֵּרוּד אֶלָּא כִּלָּיוֹן. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כָּל עִקָּר מַה שֶּׁהִזְכַּרְתֶּם, וְאֵינִי אוֹהֵב אֶלָּא מַה שֶּׁאֲהַבְתֶּם, וְחֵי הַיּוֹדֵעַ סוֹד וְתַעֲלוּמָה, שֶׁזּוּלַת הַפְּגִישָׁה עִם אֲשֶׁר אֹהַב אֵין לִי מְגַמָּה. וְעִנְיָנִי הוּא לְהַסְתִּיר עֹז הָאַהֲבָה, וְאִם גַּם הֶחֱלַתְנִי מַחֲלָה רַבָּה, וְזֶהוּ פֵּשֶׁר מַצָּבִי וְשָׁלוֹם”.

כְּשֶׁקָּרָא הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים יְקָרוֹת פִּתְקָה זוֹ, וְיָדַע מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, בָּכָה בְּכִי רַב. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אַל תֵּצֵא מִמָּקוֹם זֶה עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ. וְאִם אָמְנָם הֶאֱשִׁימַנִי בְּדָבָר קָשֶׁה, הֲרֵי יֵשׁ לִמְצֹא לוֹ הַצְּדָקָה. וְרוֹצָה אֲנִי לְסַדֵּר פְּגִישָׁה בֵּינְךָ וּבֵין גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר, עַל־יְדֵי אֵיזוֹ תַּחְבּוּלָה, שֶׁכֵּן עֲזַבְתִּיהָ מוּטָלָה וְהִיא מְצַפָּה מִמֶּנִּי לִתְשׁוּבָה חֲזָרָה”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה אֶל גְּבִרְתָהּ, וְלָן סוֹחֵר הָאֲבָנִים יְקָרוֹת דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, וְיָשַׁב מְצַפֶּה לְבוֹאָהּ. הִתְקָרְבָה בַּעֲלִיצוּת עַד שֶׁנִּכְנְסָה אֵלָיו. אָמַר לָהּ: " מָה הַיְדִיעָה, נַעֲרָה?" אָמְרָה לוֹ: “הָלַכְתִּי מֵאֶצְלְךָ אֶל גְּבִרְתִּי וּמָסַרְתִּי לָהּ אֶת הַפִּתְקָה שֶׁכָּתַב אוֹתָהּ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וּכְשֶׁקָּרְאָה אוֹתָהּ וְהֵבִינָה הָיְתָה נְבוֹכָה בְּדַעְתָּהּ. אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, אַל תַּחְשְׁשִׁי לְקַלְקָלָה בָּעִנְיָן שֶׁבֵּין שְׁנֵיכֶם בְּסִבַּת הֵעָדֵר אַבּוּ־אלְחַסַן, שֶׁכֵּן מָצָאתִי מִי שֶׁיְּמַלֵּא מְקוֹמוֹ, וְהוּא טוֹב מִמֶּנּוּ, וְעֶרְכּוֹ נַעֲלֶה מֵעֶרְכּוֹ, וּמֻכְשָׁר לְהַסְתִּיר סוֹד. וּכְבָר סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁבֵּינְךָ וּבֵין אַבּוּ־אלְחַסַן, וְכֵיצַד הִגַּעְתָּ לְאֵמוּן מִצִּדּוֹ וּמִצַּד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאֵיךְ נָפְלָה פִתְקָה זוֹ מִמֶּנִּי וְנִתְקַלְתָּ אַתָּה בָהּ. וְהִגַּדְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהָסְכַּם בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. הִשְׁתָּאָה סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת תַּכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: " מִשְׁתּוֹקֶקֶת הִיא לִשְׁמֹעַ הַדְּבָרִים מִפִּיךָ כְּדֵי שֶׁיִּתְאַשֵּׁר לָהּ מַה שֶּׁבֵּינְךָ וּבֵינוֹ מִן הַבְּרִית. הַסְכֵּם אֵפוֹא לָלֶכֶת עִמִּי מִיָּד אֵלֶיהָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה, מָצָא שֶׁהַכְּנִיסָה אֵלֶיהָ דָּבָר קָשֶׁה הוּא וְסַכָּנָה עֲצוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס בָּהּ וּלְחָרֵף נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ. אָמַר הַסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת לַנַּעֲרָה: “אֲחוֹתִי, אֲנִי מִּבְּנֵי הֲמוֹן הָעָם אָנֹכִי, וְאֵינִי כְּאַבּוּ־אלְחַסַן, שֶׁכֵּן אַבּוּ־אלְחַסַן עֶרְכּוֹ נַעֲלֶה וְיָדוּעַ וְיוֹצֵא וְנִכְנָס בַּחֲצַר הַכַלִיף בִּהְיוֹתָם זְקוּקִים לִסְחוֹרָתוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה כְּשֶׁהָיָה אַבּוּ־אלְחַסַן מְדַבֵּר אֵלַי, הָיִיתִי נִרְעָד מִפַּחְדִּי מִפָּנָיו. וְאִם גְּבִרְתֵּךְ חֲפֵצָה לְשׂוֹחֵחַ עִמִּי, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁלֹּא בַּחֲצַר הַכַלִיפוּת, רָחוֹק מִמְּקוֹמוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁכֵּן אֵין לִבִּי נוֹתֵן לִי לִשְׁמֹעַ לְמַה שֶּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת”. נִמְנַע מִלֶּכֶת עִמָּהּ. הָיְתָה הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת לוֹ, שֶׁהִיא תַּעֲרֹב לִשְׁלוֹמוֹ, וְאוֹמֶרֶת לוֹ: “אַל תַּחֲשׁשׁ וְאַל תִּפְחַד”. חָזְרָה עַל דְּבָרֶיהָ כַמָּה פְּעָמִים, וְלַמְרוֹת זֶה, כְּשֶׁקָּם סוֹף סוֹף לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ, נוֹקְשׁוּ רַגְלָיו וְרָעֲדוּ יָדָיו. אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה: “אִם קָשָׁה עָלֶיךָ הַהֲלִיכָה לַחֲצַר הַכַלִיף, וְאִי־אֶפְשָׁר לְךָ לָבוֹא עִמִּי אֲעוֹרֵר אוֹתָהּ שֶׁהִיא תָּבוֹא אֵלֶיךָ, אַךְ אַל תַּעֲזֹב אֶת מְקוֹמְךָ עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ עִמָּהּ”. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְלֹא נֶעְדְּרָה אֶלָּא מְעָט, וְחָזְרָה אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תְהֵא אֶצְלְךָ נַעֲרָה אוֹ נַעַר”. אָמַר לָה: “אֵין אֶצְלִי בִּלְתִּי אִם שִׁפְחָה כּוּשִׁית בָּאָה בַיָּמִים הַמְשָׁרֶתֶת אוֹתִי”. קָמָה הַנַּעֲרָה וְנַעֲלָה עַל מַנְעוּל אֶת הַדְּלָתוֹת שֶׁבֵּין שִׁפְחַת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וּבֵינוֹ, וְסִלְּקָה אֶת נְעָרָיו אֶל מִחוּץ לֶחָצֵר. אַחַר־כָּךְ יָצְאָה הַנַּעֲרָה וְחָזְרָה עִם נַעֲרָה אַחֲרֶיהָ, וְנִכְנְסָה לַחֲצַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וְנָתְנָה בֶּחָצֵר רֵיחָהּ מִן הַבְּשָׂמִים.

וּכְשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, קָם וְעָמַד, וְהִנִּיחַ לָהּ כַּר לָשֶׁבֶת וְיָשַׁב לְפָנֶיהָ. שָׁהֲתָה שָׁעָה וְאֵינָהּ מְדַבֶּרֶת, עַד שֶׁנָּחָה. אַחַר־כָּךְ גִּלְּתָה אֶת פָּנֶיהָ, וְנִדְמֶה לוֹ לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה בִּמְעוֹנוֹ. אָמְרָה לַנַּעֲרָה שֶׁלָּהּ: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁאָמַרְתְּ לִי עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “הֵן”. פָּנְתָה אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד מַצָּבְךָ?” אָמַר לָהּ: " בְּטוֹב“, וּבֵרַךְ אוֹתָהּ. אָמְרָה לוֹ:” אַתָּה עוֹרַרְתָּ אוֹתָנוּ לָבוֹא אֵלֶיךָ וּלְהָבִיא אוֹתְךָ בְּסוֹדֵנוּ". אַחַר־כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בִּדְבַר אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. וְהוֹדִיעַ לָהּ עַל כָּל מַצָּבָיו, וְאָמַר לָהּ: “יֵשׁ לִי חָצֵר מִלְּבַד חָצֵר זוֹ שֶׁסִּדַּרְתִּי אוֹתָהּ לִפְגִישָׁה עִם יְדִידִים וְאַחִים. וְאֵין לִי בָּהּ אֶלָּא זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְנַעֲרָתֵךְ”. אַחַר־כָּךְ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ עַל אֹפֶן הִוָּדְעוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵעִקָּרוֹ. הוֹדִיעַ לָהּ עַל דְּבַר זֶה שֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתוֹ מֵרֵאשִׁית הָעִנְיָן וְעַד אַחֲרִיתוֹ. נֶאֶנְחָה עַל פְּרִידַת אַבּוּ־אלְחַסַן וְאָמְרָה: “הוֹי פְּלוֹנִי, הֱוֵה יוֹדֵעַ שֶׁנַּפְשׁוֹתָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם דְּבוּקוֹת בַּתַּאֲווֹת, וְכֵן אָדָם בְּאָדָם. אֵין דָּבָר יוֹצֵא לְפֹעַל אֶלָּא עַל־יְדֵי דִבּוּר, וְאֵין מַשִּׂיגִים מַטָּרָה אֶלָּא עַל־יְדֵי עֶזְרָה, וְאֵין מְנוּחָה בָּאָה אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשַּׁמְס אַלנַּהָאר אָמְרָה לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אֵין מְנוּחָה בָּאָה אֶלָּא אַחֲרֵי יְגִיעָה, וְאֵין הַהַצְלָחָה נִגְלֵית אֶלָּא עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי־נְדִיבוֹת. וּכְבָר הוֹדַעְתִּי לְךָ אֶת עִנְיָנֵנוּ, וּבְיָדְךָ לְהָמִיט עָלֵינוּ קָלוֹן אוֹ לִהְיוֹת לָנוּ מַחְסֶה, וְאֵין לְהוֹסִיף עַל זֶה, אַחֲרֵי שֶׁאִישׁ־נְדִיבוֹת אַתָּה. וַהֲרֵי כְבָר יָדַעְתָּ שֶׁנַּעֲרָתִי זוֹ שׁוֹמֶרֶת אֶת סוֹדִי, וּבְסִבַּת זֶה מַעֲלָתָהּ עֲצוּמָה אֶצְלִי, וּכְבָר יִחַדְתִּי אוֹתָהּ לְעִנְיָנַי הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין לְךָ יְקָרָה מִמֶּנָּה, הָבֵא אוֹתָהּ אֵפוֹא בְּסוֹדְךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁבָּטוּחַ תִּהְיֶה מִצִּדָּהּ מִזֶּה שֶׁאַתָּה יָרֵא מִפָּנָיו, וְלֹא יִסָּתֵם בְּפָנֶיךָ מָקוֹם אֲשֶׁר לֹא תִּפְתַּח אוֹתוֹ הִיא, וְהִיא תָבִיא אֵלֶיךָ יְדִיעוֹת מִמֶּנִּי לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאַתָּה תִהְיֶה הַמְתַוֵּךְ לְהַמְצִיא יְדִיעוֹת בֵּינִי וּבֵינוֹ”. אַחַר־כָּךְ קָמָה שַׁמְס אַלנַּהָאר, כְּשֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לָקוּם, וְהָלְכָה, וְהָלַךְ לְפָנֶיהָ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת עַד שֶׁהִגִּיעָה לְשַׁעַר הֶחָצֵר. אַחַר־כָּךְ חָזַר וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ אַחֲרֵי שֶׁסָּכָה בְּיָפְיָהּ מַה שֶּׁהִקְסִים אוֹתוֹ, וְשָׁמַע דִּבּוּרָהּ שֶׁבִּלְבֵּל אֶת דַּעְתּוֹ, וְרָאָה מֵחִנָּהּ וְתַרְבּוּתָהּ מַה שֶּׁהִפְתִּיעַ אוֹתוֹ. הִמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר בִּסְגֻלּוֹתֶיהָ, עַד שֶׁנִּרְגְּעָה רוּחוֹ, וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל וְאָכַל רַק כְּדֵי לְהַחֲזִיק נַפְשׁוֹ. אַחַר־כָּךְ הֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְשָׂם פָּנָיו אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ נְעָרָיו וְהָלְכוּ לְפָנָיו עַד שֶׁלִּוּוּהוּ אֶל אֲדוֹנָם, וּמָצָא אוֹתוֹ מוּטָל עַל מִטָּתוֹ. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר לוֹ: " הִתְמַהְמַהְתָּ מִבּוֹא אֶצְלִי וְהוֹסַפְתָּ לִי דְאָגָה עַל דַּאֲגָתִי“. סִלֵּק אֶת נְעָרָיו וְצִוָּה לִנְעֹל אֶת דַּלְתוֹתָיו, וְאָמַר לוֹ: " חֵי אֱלֹהִים, לֹא עָצַמְתִּי עֵינִי מִן הַיּוֹם שֶׁנִּפְרַדְתָּ מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן בָּאָה אֵלַי הַנַּעֲרָה אֶתְמוֹל וְעִמָּהּ פִּתְקָה סְגוּרָה מֵאֵת גְּבִרְתָּהּ שַׁמְס אַלנַּהָאר”. סִפֶּר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ אִתָּהּ, וְאָמַר לוֹ: " כְּבָר הָיִיתִי נָבוֹךְ בְּעִנְיָנִי וְנִתְמַעֵט שִׂבְרִי, לִפְנֵי כֵן הָיָה לִי אַבּוּ־אלְחַסַן יָדִיד, שֶׁהָיָה מַכִּיר אֶת הַנַּעֲרָה". כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶת דִּבְרֵי בֶּן־בַּכָּאר, צָחַק. אָמַר לוֹ בֶּן־בַּכָּאר: “כֵּיצַד זֶה תִּצְחַק לִדְבָרַי, וּכְבָר רָאִיתִי אוֹת לְטוֹבָה עַל יָדְךָ, וּלְקַחְתִּיךָ לִי כְּלִי־מִלְחָמָה נֶגֶד הַפֻּרְעָנֻיּוֹת”. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הַצּוֹחֲקִים לְבִכְיִי עֵת אוֹתִי רָאוּ,

אִלּוּ אֲשֶׁר סָבַלְתִּי סָבָלוּ, בָּכוּ.

לֹא יְקוֹנֵן לַנִּתְיַסָּר בַּאֲשֶׁר נִתְנַסָּה

רַק אֲשֶׁר כְּמוֹתוֹ נִמְחַץ וְאָרְכָה הַמַּסָּה.

חֶשְׁקִי וְכִסּוּפַי, אַנְחָתִי, הֲגִיגִי וְעָצְבִּי

לָאָהוּב מִשְׁכָּנוֹ בְּתוֹךְ פִּנּוֹת לְבָבִי.

בְּלִבִּי יִשְׁכֹּן לָעַד, אוֹתוֹ לֹא יִטּשׁ

גַּם רֶגַע, וְאִם נָדִיר אוֹתוֹ יִפְגּשׁ.

אֵין לִי אָהוּב אֶרְצֶה בּוֹ תְמוּרָתוֹ

וְלֹא בָּחַרְתִּי מֵעוֹלָם בְּיַקִּיר זוּלָתוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת מִפִּיו דְּבָרִים אֵלּוּ וְהֵבִין אֶת הַשִּׁיר וְאֶת הַמַּעֲרֶכֶת, בָּכָה לְבִכְיוֹ, וְהוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁקָּרָהוּ עִם הַנַּעֲרָה מִשָּׁעָה שֶׁעֲזָבָהּ. הָיָה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מַאֲזִין לִדְבָרָיו, וּכְכָל שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו מִלָּה, הָיָה מַרְאֵהוּ מִשְתַּנֶּה מֵחִוָּרוֹן לְאֹדֶם, וְגוּפוֹ פַּעַם מִתְחַזֵּק, וּפַעַם נֶחֱלָשׁ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לַאַחֲרִית דְּבָרָיו, בָּכָה בֶּן־בַּכָּאר וְאָמַר: " אָחִי, אֲנִי הוֹלֵךְ עַל כָּל פָּנִים לָמוּת. וּמִי יִתֵּן וִיהִי קִצִּי קָרוֹב. וּמְבַקֶּשְׁךָ אֲנִי שֶׁתּוֹאִיל בְּחַסְדְּךָ לִהְיוֹת מַרְגִּיעַ אוֹתִי בְּכָל עִנְיָנַי, עַד אֲשֶׁר יַחֲרֹץ אֱלֹהִים אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַאֲנִי לֹא אַמְרֶה אֶת פִּיךָ“. אָמַר לוֹ סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: " לֹא תְכַבֶּה בְּךָ אֵשׁ זוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי פְּגִישָׁה שֶׁאַתָּה חוֹלֵה אַהֲבָתָהּ, וְאוּלָם לֹא בְּמָקוֹם מְסֻכָּן זֶה. וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר אֶלָּא אֶצְלִי בְּבַיִת לְיַד בֵּיתִי, שֶׁבָּאָה בוֹ אֵלַי הַנַּעֲרָה הִיא וּגְבִרְתָּהּ, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁבָּחֲרָה בוֹ לְעַצְמָהּ. הַמַּטָּרָה הִיא לְסַדֵּר פְּגִישַׁתְכֶם יַחַד, וּבוֹ תְּתַנּוּ זֶה לָזֶה מַה שֶּׁאַתֶּם סוֹבְלִים”. אָמַר לוֹ עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “עֲשֵׂה כַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ, וּמַה שָּׁאַתָּה מְיָעֵץ הוּא הַנְּכוֹחָה”. אָמַר סוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “וְעָמַדְתִּי עִמּוֹ אוֹתוֹ לַיְלָה, מֵעִיר עָלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁלשָׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסּוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אָמַר: “וְעָמַדְתִּי אוֹתוֹ לַיְלָה עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מֵעִיר עָלָיו, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר. הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלַּת הַשַּׁחַר וְיָצָאתִי מֵאֶצְלוֹ וְהָלַכְתִּי לִמְעוֹנִי. וְלֹא שָׁהִיתִי אֶלָּא מְעַט עַד שֶׁבָּאָה הַנַּעֲרָה וְנָתְנָה לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לָהּ שָׁלוֹם, וְשׂוֹחַחְתִּי עִמָּהּ בָּזֶה שֶׁהָיָה בֵּינִי וּבֵין עַלִי בֶּן־בַּכָּאר”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “דַּע שֶׁהַכַלִיף פָּנָה וְהָלַךְ מֵאֶצְלֵנוּ, וּבְמוֹשָׁבֵנוּ אֵין בּוֹ גַּם אֶחָד, וְהוּא מִסְתּוֹר לָנוּ יוֹתֵר מִכֹּל וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר”. אָמַרְתִּי לָהּ: “נְכוֹנִים דְּבָרַיִךְ. וְאוּלָם אֵין הוּא כִמְעוֹנִי זֶה, שֶׁהוּא מֻסְתָּר יוֹתֵר וּמַתְאִים יוֹתֵר לָנוּ”. אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “יְהִי כַּאֲשֶׁר יָעַצְתָּ, וַהֲרֵינִי הוֹלֶכֶת אֶל גְּבִרְתִּי לְהוֹדִיעָה אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ, וְאַצִּיעַ לְפָנֶיהָ מַה שֶּׁיָּעַצְתָּ”. פָּנְתָה הַנַּעֲרָה וְהָלְכָה אֶל גְבִרְתָּהּ, וְהִצִּיעָה לְפָנֶיהָ אֶת הַדָּבָר וְחָזְרָה לִמְעוֹנִי וְאָמְרָה לִי: “גְּבִרְתִּי מַסְכִּימָה לְמַה שֶּׁאָמַרְתָּ”. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיאָה הַנַּעֲרָה מִכִּיסָה צְרוֹר וּבוֹ דִינָרִים, וְאָמְרָה לִי: “גְּבִרְתִּי שׁוֹאֶלֶת בִּשְׁלוֹמְךָ וְאוֹמֶרֶת לְךָ: קַח זֶה וְסַדֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאָנוּ זְקוּקִים לוֹ”. נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אוֹצִיא מִמֶּנּוּ כְלוּם. נָטְלָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה וְחָזְרָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה לָהּ: “לֹא קִבֵּל אֶת הַמָּמוֹן, אֶלָּא מָסַר אוֹתוֹ לִי”. וְאַחֲרֵי שֶׁהָלְכָה הַנַּעֲרָה, הָלַכְתִּי לְבֵיתִי הַשֵּׁנִי, וְהֶעֱבַרְתִּי אֵלָיו מִן הַכֵּלִים וְהַשְּׁטִיחִים מַה שֶּׁהַמַּצָּב צָרִיךְ לוֹ. הֶעֱבַרְתִּי אֵלָיו כְּלֵי כֶסֶף וְחַרְסִינָה וְהֵכַנְתִּי מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה. וּכְשֶׁרָאְתָה הַנַּעֲרָה מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ, וְצִוְּתָה אוֹתִי לְהָבִיא אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. אָמַרְתִּי: “לֹא תָבִיאִי אוֹתוֹ אֶלָּא אַתְּ”. הָלְכָה אֵלָיו וְהֵבִיאָה אוֹתוֹ, בַּמַּצָּב הַשָּׁלֵם בְּיוֹתֵר, וְיָפְיוֹ תַּעֲנוּג לָרוֹאִים. וּכְשֶׁבָּא קַמְתִּי לִקְרָאתוֹ וּבֵרַכְתִּיו לְבוֹאוֹ וְהוֹשַׁבְתִּי אוֹתוֹ עַל סַפְסָל מֻצָּע בְּמַצָּע הַמַּתְאִים לוֹ, וְשַׂמְתִּי לְפָנָיו מַשֶּׁהוּ מִן הַפְּרָחִים הָרֵיחָנִיִּים בַּאֲחָדִים מִכְלֵי הַחַרְסִינָה וְהַבְּדֹלַח, וְהָיִיתִי מְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ שָׁעָה זְמַן בְּעֵרֶךְ. הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְשָׁהֲתָה עַד אַחֲרֵי תְּפִלַּת שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְחָזְרָה וְעִמָּהּ שַׁמְס אַלנַּהָאר וּשְׁתֵּי נְעָרוֹת מִן הַמְשָׁרְתוֹת לְפָנֶיהָ וְלֹא יוֹתֵר. וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְרָאָה אוֹתָהּ, נָפְלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הָאָרֶץ מִתְעַלְּפִים, וְנִשְׁאֲרוּ כָּךְ זְמַן שָׁעָה. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרוּ הָלְכוּ זֶה לִקְרַאת זוֹ. אַחַר־כָּךְ יָשְׁבוּ מְשׂוֹחֲחִים בְּשִׂיחָה עֲרֵבָה, וְאַחֲרֵי זֶה הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּבְּשָׂמִים, מוֹדִים לִי עַל פָּעֳלִי אִתָּם. אָמַרְתִּי לָהֶם: “רְצוֹנְכֶם בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל?” אָמְרוּ: “הֵן”. הֵבֵאתִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְאָכְלוּ דֵי שָׂבְעָם, וְנָטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם. הֶעֱבַרְתִּי אוֹתָם לְמוֹשָׁב אַחֵר, וְהֵבֵאתִי לָהֶם מַשְׁקֶה וְשָׁתוּ וְהִשְׁתַּכְּרוּ וְהִתְרַפְּקוּ זֶה עַל זוֹ. אָמְרָה לִי שַׁמְס אַלנַּהָאר: “אֲדוֹנִי, הַשְׁלֵם חַסְדְּךָ וְהָבֵא לָנוּ נֵבֶל אוֹ מַשֶּׁהוּ מִכְּלֵי הַנִּגּוּן שֶׁיְהֵא אָשְׁרֵנוּ שָׁלֵם בְּשָׁעָה זוֹ”. אָמַרְתִּי: “עַל רֹאשִׁי וְעֵינִי”. קַמְתִּי וְהֵבֵאתִי נֵבֶל. נְטָלַתְהוּ וְהִתְקִינָה אוֹתוֹ. אַחַר־כָּךְ הִנִּיחָה אוֹתוֹ בְּתוֹךְ חֵיקָהּ וּפָרְטָה עָלָיו מַנְגִּינָה מֻפְלָאָה, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

נָדְדָה שְׁנָתִי, עֲדֵי דָמִיתִי אֹהַב נְדוּדֵי תְּנוּמָה,

וָאִמַּס עֲדֵי נִרְאֶה כְּאִלּוּ חֹלִי לִי תְּכוּנָה,

וְדִמְעָתִי נִגְּרָה עַל לֶחְיִי וַתַּעֲלֶנָּה בָּאֵשׁ,

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם אַחֲרֵי פֵּרוּד עוֹד נִפָּגֵשׁ.

אַחֲרֵי־כֵן הִתְחִילָה לְזַמֵּר שִׁירִים עַד לְטֵרוּף הַדַּעַת, בְּמַנְגִּינוֹת מִמַּנְגִּינוֹת שׁוֹנוֹת וּרְמָזִים זַכִּים, עַד שֶׁכִּמְעַט יָצָאוּ הַנּוֹכְחִים מִכְּלֵיהֶם מֵרֹב גִּילָה עַל הַפְּלָאִים שֶׁעָשְׂתָה בְּזִמְרוֹתֶיהָ. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "וְכַאֲשֶׁר קֵרְבָה הַיְשִׁיבָה יַחַד אֶת לִבּוֹתֵינוּ וְנָקְפָה הַכּוֹס בֵּינֵינוּ, הִנְעִימָה הַנַּעֲרָה בִּזְמִירוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִבְטִיחַ דָּבְקוֹ בִּי אָהוּב וּמִלֵּא הַבְטָחָתוֹ

בְּלַיְלָה, כְּלֵילוֹת רַבִּים מָנִיתִי אוֹתוֹ,

לַיְלָה הִרְשָׁה לָנוּ הַזְּמַן בּוֹ גִיל

בְּהַסֵּחַ דַּעְתּוֹ מְגַדֵּף וְהוֹלֵךְ רָכִיל.

לָן הָאָהוּב וִימִינוֹ תְאַמְּצֵנִי כֻלִּי,

וּמֵרֹב שִׂמְחָתִי בִּי תְּאַמְּצֶנּוּ שְׂמֹאלִי.

חִבַּקְתִּיו, וְיֵין רֹק פִּיו מָצִיתִי

וּבְמֶתֶק דְּבַשׁ וּבָאוֹרֶה אוֹתוֹ אֲנִי זָכִיתִי".

עָזַב אוֹתָהּ הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת בְּאוֹתָהּ חָצֵר, וְנִפְטַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהָיָה גָר בָּהּ, וְלָן עַד לַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר הִתְפַּלֵּל כַּחוֹבָה וְשָׁתָה קַהְוָה, וְיָשַׁב כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב לָלֶכֶת אֲלֵיהֶם לַחֲצֵרוֹ הַשְּׁנִיָּה. אָמַר הַסּוֹחֵר: “וַעֲדַיִן אֲנִי יוֹשֵׁב”, כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלַי שְׁכֵנִי נִבְהָל וְאָמַר לִי: “אָחִי, מַה בָּזוּי הוּא בְּעֵינַי מַה שֶּׁאֵרַע בַּחֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה הַלַּיְלָה”. אָמַרְתִּי לוֹ: “אָחִי, אֵיזֶה דָּבָר קָרָה?” סִפֵּר לִי מַה שֶּׁקָּרָה בַּחֲצֵרִי. אָמַר לִי: “הַלִּסְטִים שֶׁבּאוּ אֶל שְׁכֵנֵנוּ תְּמוֹל וְהָרְגוּ פְּלוֹנִי וְלָקְחוּ אֶת מָמוֹנוֹ, רָאוּךָ אֶמֶשׁ, כְּשֶׁאַתָּה מַעֲבִיר חֲפָצֶיךָ אֶל חֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה, וּבָאוּ אֵלֶיהָ בַּלַּיְלָה וְלָקְחוּ מַה שֶּׁאֶצְלְךָ וְהָרְגוּ אֶת אוֹרְחֶיךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “קַמְתִּי אֲנִי וּשְׁכֵנִי וּפָנִינוּ וְהָלַכְנוּ אֶל אוֹתָהּ חָצֵר וּמְצָאנוּהָ רֵיקָה לֹא נוֹתַר בָּהּ דָּבָר”. נְבוּכוֹתִי בְּעִנְיָנִי, אָמַרְתִּי: “בַּאֲשֶׁר לַחֲפָצִים, אֵינִי נוֹתֵן דַּעְתִּי עֲלֵיהֶם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁלָּקַחְתִּי מִקְצָתָם בְּהַשְׁאָלָה וְאָבְדוּ, אֵין אָסוֹן בָּזֶה, מִשּׁוּם שֶׁיַּכִּירוּ בְּהִצְטַדְּקוּתִי בָּזֶה שֶׁהָלַךְ רְכוּשִׁי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּפִלֶּגֶשׁ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, חוֹשֵׁשׁ אֲנִי שֶׁיִּתְפַּרְסֵם מַה שֶּׁהָיָה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לְאָבְדַן נַפְשִׁי”. פָּנָה הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת אֶל שְׁכֵנוֹ וְאָמַר לוֹ: “אַתָּה אָחִי וּשְׁכֵנִי וְתַסְתִּיר עֶרְוָתִי. מַה הוּא שֶׁאַתָּה מְיָעֵץ לִי מִן הָעֵצָה?” אָמַר הָאִישׁ לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “מַה שֶּׁאֲנִי מְיָעֵץ אוֹתְךָ הוּא זֶה שֶׁנַּמְתִּין, שֶׁכֵּן אֵלֶּה שֶׁנִּכְנְסוּ לַחֲצֵרְךָ וְנָטְלוּ חֲפָצֶיךָ הָרְגוּ אֶת הַחֲבוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל חֲצַר הַכַּלִיף וְהָרְגוּ חֲבוּרָה מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל שַׂר הַמִּשְׁטָרָה, וְעוֹזְרֵי הַמֶּמְשָׁלָה חוֹזְרִים עֲלֵיהֶם בְּכָל הַדְּרָכִים, אֶפְשָׁר יִמְצְאוּ אוֹתָם, וְתַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ מִבְּלִי הִשְׁתַּדְּלוּת מִצִּדְּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה, חָזַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהוּא גָר בָּהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַע הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה חָזַר לַחֲצֵרוֹ שֶׁהוּא גָר בָּהּ, וְאָמַרְ בְּלִבּוֹ: " הִנֵּה זֶה שֶׁבָּא עָלַי הוּא מַה שֶׁפָּחַד מִפָּנָיו אַבּוּ־אלְחַסַן וְהָלַךְ לְבָצְרָה, וַאֲנִי נָפַלְתִּי בּוֹ".

נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בַּחֲצֵרוֹ בֵּין הָאֲנָשִׁים וּבָאוּ אֵלָיו מִכָּל צַד וּמָקוֹם. מֵהֶם מִי שֶׁשָּׂמַח לְאֵידוֹ, וּמֵהֶם מִי שֶׁנִּצְטַעֵר בְּצַעֲרוֹ. הָיָה מִתְאוֹנֵן לִפְנֵיהֶם וְאֵינוֹ אוֹכֵל וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה. וּבְעוֹד הוּא יוֹשֵׁב נֶעְכָּר, נִכְנַס אֵלָיו נַעַר מִנְּעָרָיו וְאָמַר לוֹ: “אָדָם בַּדֶּלֶת הַקּוֹרֵא לְךָ, וְאֵינִי מַכִּירוֹ”. יָצָא אֵלָיו הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וּמְצָאוֹ אָדָם שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “דָּבָר לִי אֵלֶיךָ, בֵּינִי וּבֵינֶךָ”. הִכְנִיסוֹ לַבַּיִת וְאָמַר לוֹ: “מָה אִתְּךָ מִן הַדְּבָרִים?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “בּוֹא עִמִּי אֶל חֲצֵרְךָ הַשְּׁנִיָּה”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אֶת חֲצֵרִי הַשְּנִיָּה?” אָמַר לוֹ: " כָּל עִנְיָנְךָ יָדוּעַ לִי, וְעִמִּי גַם מַה שֶּׁיָּסִיר אֱלֹהִים בּוֹ אֶת דַּאֲגָתְךָ“. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְמָקוֹם שֶׁהוּא חָפֵץ”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁבָּאנוּ אֶל הֶחָצֵר. כְּשֶׁרָאָה הָאִישׁ אֶת הֶחָצֵר אָמַר: “הֲרֵי הִיא בְּלִי שַׁעַר וּבְלִי שׁוֹעֵר, וְאִי אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת בָּהּ. בֹּא עִמִּי לְזוּלָתָהּ”. לֹא פָסַק הָאִישׁ מִסּוֹבֵב עִמִּי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וַאֲנִי עִמּוֹ, עַד שֶׁנִּכְנַס עָלֵינוּ הַלַּיְלָה, וַאֲנִי אֵינִי שׁוֹאֵל אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר, לֹא פָסַק לָלֶכֶת וַאֲנִי מְהַלֵּךְ עִמּוֹ עַד שֶׁיָּצָאנוּ אֶל הַשָּׂדֶה הָרָחָב, וְהוּא אוֹמֵר: “בֹּא אַחֲרַי”. וְהִתְחִיל אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ, וַאֲנִי אָץ אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַנָּהָר. הֶעֱלָה אוֹתִי לְסִירָה וְהֵשִׁיט אוֹתָנוּ הַמַּלָח עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַחוֹף הַשֵּׁנִי. יָרַד מֵאוֹתָהּ סִירָה וְיָרַדְתִּי אַחֲרָיו. תָּפַס בְּיָדִי וְהוֹרִידַנִי לְסִמְטָא שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ מִיָּמַי, וְלֹא יָדַעְתִּי בְאֵיזוֹ סְבִיבָה הִיא. עָמַד הָאִישׁ לְיַד שַׁעַר וּפְתָחוֹ וְנִכְנַס וְהִכְנִיסַנִי עִמּוֹ. נָעַל אֶת הַשַּׁעַר עַל מַנְעוּל שֶׁל בַּרְזֶל, וְהוֹלִיךְ אוֹתִי לְתוֹךְ מִסְדְּרוֹן, עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ אֶל עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, הַדּוֹמִים כְּאִלּוּ הֵם אִישׁ אֶחָד, אַחִים. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֲלֵיהֶם, נָתַן לָהֶם אוֹתוֹ הָאִישׁ שָׁלוֹם, וְהֶחֱזִירוּ לוֹ שָׁלוֹם. צִוּוּ אוֹתִי לָשֶׁבֶת וְיָשַׁבְתִּי, וְהָיִיתִי חַלָּשׁ מֵעָצְמַת הַיְגִיעָה. הֵבִיאוּ אֵלַי מֵי־וְרָדִים וְהִזְלִיפוּ עַל פָּנַי, וְהִשְׁקוּ אוֹתִי מַשְׁקֶה. הִגִּישׁוּ לִי אֹכֶל, וְאָמַרְתִּי: “אִלּוּ הָיָה בַּמַּאֲכָל דָּבָר מַזִּיק לֹא הָיוּ אוֹכְלִים עִמִּי”. וּכְשֶׁנָּטַלְנוּ יָדֵינוּ, חָזַר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִמְקוֹמוֹ. אָמְרוּ לִי: " כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אוֹתָנוּ?” אָמַרְתִּי: “לֹא, וְלֹא יָדַעְתִּי מֵעוֹלָם אֶת מְקוֹמְכֶם, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁאֵינִי מַכִּיר גַּם אֶת זֶה שֶׁהֵבִיא אוֹתִי אֲלֵיכֶם”. אָמְרוּ לִי: “סַפֵּר לָנוּ אֶת עִנְיָנְךָ וְאַל תַּגִּיד כָּל שֶׁקֶר”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “דְּעוּ, כִּי מַצָּבִי מֻפְלָא וְעִנְיָנִי מוּזָר. יוֹדְעִים אַתֶּם מַה שֶּׁהוּא עַל דְּבַר עִנְיָנִי?” אָמְרוּ לִי: “הֵן. אָנוּ שֶׁלָּקַחְנוּ אֶת חֲפָצֶיךָ בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר וְלָקַחְנוּ אֶת יְדִידְךָ וְאֶת זוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “יוֹרִיד אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם מָסַכּוֹ, הֵיכָן יְדִידִי וְזוֹ שֶׁהָיְתָה מְזַמֶּרֶת?” רָמְזוּ לִי בִּידֵיהֶם אֶל הַפִּנָּה וְאָמְרוּ: “הִנֵּה כָאן. וְאוּלָם חֵי־אֱלֹהִים, אָחִינוּ, לֹא נִגְלָה סוֹדָם גַּם לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וּמֵאָז הֵבֵאנוּ אוֹתָם לֹא נִפְגַּשְׁנוּ אִתָּם וְלֹא שָׁאַלְנוּ אוֹתָם לְמַצָּבָם מִשּׁוּם שֶׁרָאִינוּ בָּהֶם הַדְרַת כָּבוֹד וִיקָר, וְזֶהוּ שֶׁמָּנַע אוֹתָנוּ מִלַּהֲרֹג אוֹתָם. הַגֵּד לָנוּ אֵפוֹא בִּדְבַר עִנְיָנָם לַאֲמִתּוֹ, וְאַתָּה תִהְיֶה בָטוּחַ לְנַפְשְׁךָ וְלָהֶם”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “וּכְשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה, כִּמְעַט מַתִּי מִן הַפַּחַד וְהַבֶּהָלָה, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “אַחַי, דְּעוּ שֶׁאִם הַנְּדִיבוּת אָבְדָה, הֲרֵי אֵינָהּ נִמְצֵאת אֶצְלְכֶם. וְאִם יֵשׁ עִמִּי סוֹד אֲשֶׁר אֲגַלֶּנוּ, הֲרֵי לֹא יַסְתִּירֶנּוּ אֶלָּא לִבְּכֶם”. וְהָיִיתִי מַגְזִים בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ. אַחַר־כָּךְ מָצָאתִי שֶׁיּוֹתֵר מוֹעִיל הוּא לְמַהֵר וּלְסַפֵּר לָהֶם אֶת הַדָּבָר מֵאֲשֶׁר לְהַסְתִּירוֹ. סִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסוֹף הַסִּפּוּר. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ סִפּוּרִי אָמְרוּ לִי: " וְאִישׁ זֶה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְזֹאת שַׁמְס אַלנַּהָאר הִיא?” וּכְשֶׁאִשַּׁרְתִּי לָהֶם, הִצְטַדְּקוּ בִפְנֵיהֶם, וְאַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לִי: “הִנֵּה מַה שֶּׁלָּקַחְנוּ בַּחֲצֵרְךָ הָלַךְ מִקְצָתוֹ, וְזֶהוּ מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִמֶּנּוּ”. הֶחֱזִירוּ לִי אֶת רֹב הַחֲפָצִים, וְקִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהַחֲזִיר אוֹתָם לִמְקוֹמָם בַּחֲצֵרִי, וּלְהַחֲזִיר גַּם אֶת הַשְּׁאָר. וְאוּלָם הֵם נִתְחַלְּקוּ לִשְׁתֵּי פְּלַגּוֹת, פְּלַגָּה מֵהֶם עִמִּי וּפְלַגָּה נֶגְדִּי. אַחַר־כָּךְ יָצָאנוּ מֵאוֹתָהּ חָצֵר.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנִי. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְעַלִי בֶּן בַּבָּכאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר, הִנֵּה הָיוּ קְרוֹבִים לָמוּת מִפַּחַד, נִגַּשְׁתִּי אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר וְנָתַתִּי לָהֶם שָׁלוֹם, וְאָמַרְתִּי לָהֶם: “מִי יוֹדֵעַ, מַה הוּא שֶׁקָּרָה לַנַּעֲרָה וּלִשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר וּלְאָן הָלְכוּ?” אָמְרוּ שְׁנֵיהֶם: “אֵין לָנוּ שׁוּם יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֵיהֶן”. וְלֹא פָסַקְנוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגַּעְנוּ בָּאַחֲרוֹנָה אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַסִּירָה בוֹ. הֶעֱלוּנוּ לְתוֹכָהּ וְהִנֵּה הִיא זוֹ שֶׁעָבַרְנוּ בָּהּ אֶתְמוֹל. הוֹשִׁיטוּ אוֹתָנוּ לַחוֹף הַשֵּׁנִי, וְהוֹרִידוּ אוֹתָנוּ. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְנוּ הָכֵן בִּקְצֵה הַיַּבָּשָׁה, עַד שֶׁבָּאוּ פָּרָשִׁים, וְהִקִּיפוּ אוֹתָנוּ מִכָּל עֵבֶר וְזִנְּקוּ עָלֵינוּ הָעוֹפוֹת הַדּוֹרְסִים. וְטָסוּ אֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ כַּנְּשָׁרִים, וְחָזְרָה אֲלֵיהֶם הַסִּירָה, וְיָרְדוּ בָהּ וְהוֹלִיכָה אוֹתָם בַּנָּהָר. וְנִשְׁאַרְתִּי אֲנִי וְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְלֹא יָכֹלְנוּ לֹא לָנוּעַ מִשָּׁם וְלֹא לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה. אָמְרוּ לָנוּ הַפָּרָשִׁים: " מֵאַיִן אַתֶּם?" נְבוּכוֹנוּ בַּתְּשׁוּבָה. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לָהֶם: אֵלֶּה שֶׁרְאִיתֶם אוֹתָם אִתָּנוּ, אֵין אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָם, וְרַק כָּאן רָאִינוּ אוֹתָם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָנוּ, מְזַמְרִים אֲנַחְנוּ, וּבִקְּשׁוּ לָקַחַת אוֹתָנוּ שֶׁנְּזַמֵּר לָהֶם, וְלֹא נִצַּלְנוּ מִיָּדָם אֶלָּא בְּתַחְבּוּלָה וּבִדְבָרִים רַכִּים, וְהִרְפּוּ מֵאִתָּנוּ בְּשָׁעָה זוֹ. וְהָיָה עִנְיָנָם מַה שֶּׁרְאִיתֶם”. הִסְתַּכְּלוּ הַפָּרָשִׁים בְּשַׁמְס אַלנַּהָאר וּבְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְאָמְרוּ לִי: “אֵין אַתָּה דּוֹבֵר אֱמֶת, שֶׁאִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי הַגֵּד לָנוּ: מִי אַתֶּם, וּמֵאַיִן אַתֶּם, וּמַה מְּקוֹמְכֶם, וּבְאֵיזֶה מֵרָבְעֵי הָעִיר שׁוֹכְנִים אַתֶּם?” אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת: " לֹא יָדַעְתִּי, מַה הוּא שֶׁאֹמַר. קָפְצָה שַׁמְס אַלנַּהָאר וְנִגְּשָׁה אֶל מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים וְשׂוֹחֲחָה עִמּוֹ בְּסוֹד. יָרַד מֵעַל סוּסוֹ וְהִרְכִּיב אוֹתָהּ עָלָיו. וְתָפַס בְּרִסְנוֹ וְהוֹבִיל אוֹתָהּ, וְכָזֹאת עָשָׂה בְּעַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְגַם בִּי. לֹא פָסַק מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ עַד לְמָקוֹם לְיַד הַנָּהָר. קָרָא בְּדִבּוּר לוֹעֵז, וּבָאָה אֵלָיו חֲבוּרָה שֶׁל פָּרָשִׁים מִן הַיַּבָּשָׁה. הֶעֱלָה אוֹתָנוּ הַמְפַקֵּד בְּסִירָה וְעָלוּ חֲבֵרָיו בְּסִירָה שְׁנִיָּה, וְהוֹשִׁיטוּ אוֹתָנוּ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לָאַחֲרוֹנָה אֶל חֲצַר הַכַלִיפוּת, וַאֲנַחְנוּ כִּמְעַט מֵתִים מֵעָצְמַת הַפַּחַד. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ עַד שֶׁהִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף לַמָּקוֹם, הַמּוֹבִיל אֶל מְקוֹמֵנוּ. יָרַדְנוּ לַיַּבָּשָׁה וְהָלַכְנוּ בָרֶגֶל וְעִמָּנוּ קְבוּצָה מִן הַפָּרָשִׁים שֶׁרֵעוּ לָנוּ עַד שֶׁנִּכְנַסְנוּ לֶחָצֵר. וּבִזְמַן שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְתוֹכָהּ, נִפְרַדְנוּ מֵאֵלֶּה שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ מִן הַפָּרָשִׁים, וְהָלְכוּ לָהֶם לְדַרְכָּם. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ נִכְנַסְנוּ לִמְקוֹמֵנוּ כְּשֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָזוּז מִמְּקוֹמֵנוּ וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין בֹּקֶר לְעֶרֶב. וְנִשְׁאַרְנוּ בְּמַצָּב זֶה עַד שֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אַחֲרִית הַיּוֹם, נָפַל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִתְעַלֵּף. בָּכוּ לוֹ הַנָּשִׁים וְהָאֲנָשִׁים, וְהוּא מוּטָל אֵינוֹ נָע. בָּאוּ אֵלַי אֲחָדִים מִבְּנֵי בֵּיתוֹ וְאָמְרוּ: “סַפֵּר לָנוּ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנֵנוּ, וְהַגֵּד לָנוּ סִבַּת הַמַּצָּב שֶׁהוּא בוֹ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים שִׁמְעוּ לִדְבָרַי”…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: "אָמַרְתִּי לָהֶם: “אֲנָשִׁים, שִׁמְעוּ לִדְבָרַי, וְאַל תִּפְגְּעוּ בִי לְרָעָה, וְהַאֲרִיכוּ רוּחֲכֶם, הֲרֵי יִתְעוֹרֵר וִיסַפֵּר לָכֶם סִפּוּרוֹ בְּעַצְמוֹ”. לָחַצְתִּי עֲלֵיהֶם וְהִפְחַדְתִּי אוֹתָם בַּשַּׁעֲרוּרִיָּה שֶׁתָּקוּם בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם. וּבְעוֹד אָנוּ בְכָךְ הִתְנוֹדֵד עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בְּמִטָּתוֹ. שָׂמְחוּ בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְהִסְתַּלְּקוּ בְּנֵי־הָאָדָם מֵאֶצְלוֹ. אַךְ בְּנֵי־בֵיתוֹ מְנָעוּנִי מִלָּצֵאת מֵאֶצְלוֹ. הִזְלִיפוּ מֵי־וְרָדִים עַל פָּנָיו, וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר וְנָשַׁם אֲוִיר, הִתְחִילוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ לְמַצָּבוֹ. הָיָה מַגִּיד לָהֶם כְּשֶׁלְּשׁוֹנוֹ אֵינָהּ מְהִירָה לְדַבֵּר. אַחַר־כָּךְ רָמַז לָהֶם, שֶׁיִּתְּנוּ לִי חֹפֶשׁ לָלֶכֶת לִמְעוֹנִי. שִׁחְרְרוּ אוֹתִי, יָצָאתִי, וְאֵינִי מַאֲמִין בְּהַצָּלָתִי, וּבָאתִי אֶל חֲצֵרִי נִשְׁעָן עַל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל בְּנֵי בֵיתִי. כְּשֶׁרָאוּנִי בְּאוֹתוֹ מַצָּב, סָפְקוּ עַל פְּנֵיהֶם, רָמַזְתִּי לָהֶם בְּיָדִי לֵאמֹר: “שִׁתְקוּ”. וְשָׁתְקוּ. הָלְכוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים לְדַרְכָּם, וְהִתְהַפַּכְתִּי עַל יְצוּעִי שְׁאֵרִית לֵילִי, וְלֹא הִתְעוֹרַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם הַיּוֹם, וּמָצָאתִי אֶת בְּנֵי־בֵיתִי אֲסוּפִים מִסָּבִיב לִי, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים: “מַה פֻּרְעָנוּת הִיא שֶׁבָּאָה עָלֶיךָ, שֶׁהִפִּילָה אוֹתְךָ בְּרָעָתָהּ?”

אָמַרְתִּי: " הָבוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקֶה“. הֵבִיאוּ לִי מַשְׁקֶה וְשָׁתִיתִי מִמֶּנּוּ עַד שֶׁרָוִיתִי. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה”, וְהִסְתַּלְקוּ לְדַרְכָּם. אַחַר־כָּךְ הִתְנַצַּלְתִּי לִפְנֵי חֲבֵרַי וְשָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹת זֶה שֶׁהָלַךְ מֵחֲצֵרִי, אִם חָזַר מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ? אָמְרוּ לִי: “חָזַר מִקְצָתוֹ, וְהַסִּבָּה לְכָךְ, שֶׁבָּא אָדָם אֶחָד וְהֵטִיל אוֹתוֹ בֶּחָצֵר, מִבְּלִי שֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ”. נִחַמְתִּי אֶת עַצְמִי, וְעָמַדְתִּי בִּמְקוֹמִי יוֹמַיִם, וְאֵינִי יָכוֹל לָקוּם מִמְּקוֹמִי. אַחַר־כָּךְ חִזַּקְתִּי אֶת עַצְמִי וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵית־הַמֶּרְחָץ, וְלִבִּי טָרוּד בִּגְלַל בֶּן־בַּכָּאר וְשַׁמְס אַלנַּהָאר שֶׁלֹא שָׁמַעְתִּי עַל אוֹדוֹתֵיהֶם דָּבָר כָּל אוֹתוֹ זְמָן, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לָבוֹא בְּקֶשֶׁר עִם חֲצֵרוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְלֹא מָצָאתִי לִי מָנוֹחַ בִּמְקוֹמִי מִפַּחַד לְנַפְשִׁי. חָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַל מַה שֶּׁיָּצָא מֵאִתִּי, וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שְׁלוֹמִי. וְאַחֲרֵי זְמַן אָמְרָה לִי נַפְשִׁי, שֶׁאָשִׂים פָּנַי לְאוֹתוֹ צַד וְאֶחֱזֹר אַחֲרֵי שָׁעָה. וּכְשֶׁחָפַצְתִּי לָלֶכֶת, רָאִיתִי אִשָּׁה עוֹמֶדֶת. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְהִנֵּה הִיא נַעֲרָתָהּ שֶׁל שַׁמְס אַלנַּהָאר. וּכְשֶׁהִכַּרְתִּיהָ, בָּרַחְתִּי וְאַצְתִּי בְּדַרְכִּי. הָלְכָה בְּעִקְבוֹתַי, וְנִכְנְסָה בְּלִבִּי אֵימָה. וּכְכָל אֲשֶׁר רְאִיתִיהָ אֲחָזַנִי פַּחַד מִפָּנֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי:” עֲמֹד, עַד שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַשֶּׁהוּ“, אַךְ אֲנִי אֵינִי שׁוֹעֶה אֵלֶיהָ וְאֵינִי פוֹסֵק מִלָּלֶכֶת עַד לְמִסְגָּד בְּמָקוֹם רֵיק מֵאָדָם. אָמְרָה לִי: “הִכָּנֵס לְמִסְגָּד זֶה”. נִכְנַסְתִּי אֶל הַמִּסְגָּד וְנִכְנְסָה אַחֲרָי. הִתְפַּלַּלְתִּי שְׁתֵּי כְרִיעוֹת. אַחַר־כָּךְ נִגַּשְׁתִּי אֵלֶיהָ, כְּשֶׁאֲנִי נֶאֱנָח, וְאָמַרְתִּי לָהּ:” מַה בְּחֶפְצֵךְ?“. שָׁאֲלָה אוֹתִי לְמַצָּבִי, סִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וְאָמַרְתִּי לָהּ:” וּמַה יְדִיעָה אִתָּךְ?" אָמְרָה לִי: “דַּע, שֶׁכְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁשָּׁבְרוּ אֶת שַׁעַר חֲצֵרְךָ וְנִכְנְסוּ, פָּחַדְתִּי מִפְּנֵיהֶם, שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁמָּא הֵם מֵאֵת הַכַלִיף, וְיִתְפְּשׂוּנִי אוֹתִי וְאֶת גְּבִרְתִּי, וְנֹאבַד מִיָּד, בָּרַחְתִּי בְּדֶרֶךְ הַגַּג אֲנִי וּשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר וְהִפַּלְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְנִכְנַסְנוּ אֶל בֵּית אֲנָשִׁים וְנִמְלַטְנוּ אֶצְלָם, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל אַרְמוֹן הַכַלִיפוּת בַּתֹּאַר הַמְכֹעָר בְּיוֹתֵר. אַחַר כָּךְ הִסְתַּרְנוּ עִנְיָנֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ מִתְהַפְּכוֹת עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה, פָּתַחְתִּי אֶת הַשַׁעַר שֶׁעַל הַנָּהָר וְקָרָאתִי לַמַּלָּח שֶׁהוֹצִיא אוֹתָנוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְאָמַרְתִּי לוֹ: " הֲרֵי גְבִרְתֵּנוּ אֵין לָנוּ כָּל יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ, שָׂא אוֹתִי אֵפוֹא בַּסִּירָה שֶׁאֲחַפְּשֶׂנָּה בַּנָּהָר. אֶפְשָׁר תִּזְדַמֵּן לִי יְדִיעָה עַל אוֹדוֹתֶיהָ”. נְשָׂאַנִי בַּסִּירָה וְהִסִּיעַנִי. וְלֹא פָסַקְנוּ נוֹסְעִים בַּנָּהָר עַד שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת הַלַּיְלָה. רָאִיתִי סִירָה שֶׁהִתְקָרְבָה לְצַד הַשַּׁעַר וּבָהּ אָדָם הַמֵּשִׁיט אוֹתָהּ וְאָדָם שֵׁנִי וְאִשָּׁה מוּטָלָה בֵּינֵיהֶם, וְלֹא פָסַק מֵהָשִׁיט אוֹתָהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחוֹף. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָּאִשָּׁה, וְהִנֵּה הִיא שַׁמְס אַלנַּהָאר. יָרַדְתִּי אֵלֶיהָ, וּכְבָר נִפְתְּעָה מִשִּׂמְחָה כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִכְרְתָה תִקְוָתִי לְמָצְאָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “יָרַדְתִּי אֵלֶיהָ, וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי נִפְתְּעָה מִשִּׂמְחָה, אַחֲרֵי שֶׁנִּכְרְתָה תִקְוָתִי לְמָצְאָהּ”. כַּאֲשֶׁר נִגַּשְׁתִּי לְפָנֶיהָ, צִוְּתָה אוֹתִי לְשַׁלֵּם לָאִישׁ שֶׁהֵבִיא אוֹתָהּ אֶלֶף דִּינָרִים. אַחַר־כָּךְ נָשָׂאנוּ אוֹתָהּ אֲנִי וּשְׁתֵּי נַעֲרוֹת הֶחָצֵר עַד שֶׁהֲטַלְנוּהָ עַל מִטָּתָהּ. נִשְׁאֲרָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה בְּמַצָּבָהּ, נֶעְכָּרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, מָנְעָה אֶת הַנְּעָרוֹת וְאֶת הַסָּרִיסִים מִלְּהִכָּנֵס אֵלֶיהָ וְלָבוֹא בְּקֶשֶׁר עִמָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי הִתְעוֹרְרָה מִמַּה שֶׁהָיְתָה בוֹ, וּמְצָאתִיהָ כְּאִלּוּ יָצְאָה מִמְּקוֹם קְבָרוֹת. הִזְלַפְתִּי עַל פָּנֶיהָ מֵי־וְרָדִים וְהֶחֱלַפְתִּי אֶת בְּגָדֶיהָ, וְרָחַצְתִּי אֶת יָדֶיהָ וְאֶת רַגְלֶיהָ, וְלֹא חָדַלְתִּי מִנְהֹג בָּהּ רַכּוֹת עַד שֶׁהֶאֱכַלְתִּי אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל וְהִשְׁקֵיתִי אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּשְׁקָאוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ תֵּאָבוֹן לְשׁוּם דָּבָר מִכָּל זֶה. וּכְשֶׁנָּשְׁמָה אֲוִיר וְנָטְתָה אֵלֶיהָ הַבְּרִיאוּת, אָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, חוּסִי עַל עַצְמֵךְ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לָךְ מִן הַתְּלָאָה מַה שֶּׁמַּסְפִּיק לָךְ, וּכְבָר הָיִית צְפוּיָה לַאֲבַדּוֹן”. אָמְרָה לִי: “חֵי־אֱלֹהִים, נַעֲרָה טוֹבָה, שֶׁהַמָּוֶת נָקֵל לִי יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאֵרַע לִי, שֶׁהָיִיתִי נֶהֱרֶגֶת בְּלִי פִּקְפּוּק. שֶׁכֵּן הַלִּסְטִים, בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָנוּ מֵחֲצַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, שְׁאָלוּנִי וְאָמְרוּ לִי: “מִי אַתְּ וּמַה עִנְיָנֵךְ?” אָמַרְתִּי: “נַעֲרָה מִן הַמְזַמְּרוֹת”, וְהֶאֱמִינוּ לִדְבָרַי. אַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ אֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַל עַצְמוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: “מִי אַתָּה, וּמַה עִנְיָנְךָ?” אָמַר: “אֲנִי מֵהֲמוֹן הָעָם אָנֹכִי”. לָקְחוּ אוֹתָנוּ וְהוֹבִילוּנוּ עִמָּם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָאַחֲרוֹנָה לִמְקוֹמָם, וְאָנוּ מְמַהֲרִים בַּהֲלִיכָה עִמָּם מֵעָצְמַת הַפַּחַד. וּכְשֶׁיָּשַׁבְנוּ הָכֵן עַל מְקוֹמֵנוּ, הִתְבּוֹנְנוּ בָנוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶׁעָלַי מִן הַמַּלְבּוּשׁ וּמַחֲרוֹזוֹת הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, וּמָצְאוּ אֶת עִנְיָנִי מוּזָר וְאָמְרוּ: “מַחֲרוֹזוֹת אֵלּוּ אֵינָן שְׁכִיחוֹת אֵצֶל אַחַת הַמְזַמְּרוֹת”. אַחַר־כָּךְ אָמְרוּ: “דַּבְּרִי וְהַגִּידִי לָנּו דְבַר־אֱמֶת וְנָכוֹן, מַה מִשְׁפָּטֵךְ?” לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָהֶם תְּשׁוּבָה בִּכְלוּם, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “עַכְשָׁו הֵם הוֹרְגִים אוֹתִי, בִּגְלַל זֶה שֶׁעָלַי מִן הַתַּכְשִׁיטִים וְהַבְּגָדִים”. וְלֹא דִבַּרְתִּי דָבָר. אַחַר־כָּךְ פָּנוּ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמְרוּ לוֹ: " מֵאַיִן אַתָּה, שֶׁכֵּן אֵין מַרְאֲךָ מַרְאֵה הֲמוֹן הָעָם”. שָׁתַק, וְהָיִינוּ מַסְתִּירִים אֶת עִנְיָנֵנוּ וּבוֹכִים. נָתַן אֱלֹהִים בְּלֵב הַלִּסְטִים רַחֲמִים עָלֵינוּ, וְאָמְרוּ לָנוּ:" מִי הוּא בַּעַל אוֹתוֹ בַּיִת שֶׁהֱיִיתֶם בּוֹ?" אָמַרְנוּ לָהֶם:" בְּעָלָיו הוּא פְּלוֹנִי הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת“. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מַּכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ הַכֵּר הֵיטֵב וְיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא גָר בַחֲצֵרוֹ הַשְּׁנִיָּה”. וּמְקַבֵּל אֲנִי עַל עַצְמִי לְהָבִיא אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם תֵּכֶף וּמִיָּד”. וְהִסְכִּימוּ לָשִׂים אוֹתִי בְמָקוֹם לְבַדִּי וְאֶת עַלִי בֶּן־בַּכָּאר בְּמָקוֹם לְבַדּוֹ, וְאָמְרוּ לָנוּ: נוּחוּ וְאַל תִּירָאוּ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה סוֹדְכֶם, וּבְטוּחִים אַתֶּם מִפָּנֵינוּ“. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ חֲבֵרָם אֶל הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהֵבִיא אוֹתוֹ, וְגִלָּה לָהֶם אֶת עִנְיָנֵנוּ, וְהָיִינוּ יַחַד עִמּוֹ. הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם, וְהֵבִיא לָנוּ סִירָה. הֶעֱלוּ אוֹתָנוּ לְתוֹכָהּ, וְהֶחֱזִירָנוּ לְיַד שְׂפַת הַנָּהָר וֶהֱטִילוּנוּ לַיַּבָּשָׁה וְהָלְכוּ. בָּאוּ פָּרָשִׁים מֵאַנְשֵׁי מִשְׁמַר הַלַּיְלָה, וְאָמְרוּ: “מִי אַתֶּם?” דִּבַּרְתִּי אֶל מְפַקֵּד מִשְׁמַר הַלַּיְלָה, וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲנִי שַׁמְס אַלנַּהָאר אָנֹכִי, פִּלַגְשׁוֹ שֶׁל הַכַּלִיף, וְהִשְׁתַּכַּרְתִּי וְיָצָאתִי אֶל אֲחָדוֹת מִמַּכָּרוֹתַי מִנְּשֵׁי הַמִּשְׁנִים, וּבָאוּ הַלִּסְטִים וְתָפְסוּ אוֹתִי וֶהֱבִיאוּנִי לְמָקוֹם זֶה. וּכְשֶׁרָאוּ אֶתְכֶם בָּרְחוּ נִמְלָטִים. וַאֲנִי הֲרֵי בְּיָדִי לִגְמֹל לְךָ טוֹב”. כְּשֶׁשָּׁמַע מְפַקֵּד הַפָּרָשִׁים אֶת דְּבָרַי הִכִּירַנִי, וְיָרַד מֵעַל רִכְבּוֹ וְהִרְכִּיבַנִי, וְעָשָׂה כָּךְ עִם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וּבְסוֹחֵר הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת. וְעַכְשָׁו בִּכְבֵדִי בִּגְלָלָם לַהֶבֶת אֵשׁ, וּבִפְרָט בִּדְבַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת בֶּן לְוָיָתוֹ שֶׁל בֶּן־בַּכָּאר. לְכִי אֵפוֹא אֵלָיו וּמִסְרִי לוֹ שָׁלוֹם, וְהִוָּדְעִי מִפִּיו בִּדְבַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר “. הוֹכַחְתִּי אוֹתָהּ עַל מַה שֶּׁקָּרָה עַל יָדָהּ וְהִזְהַרְתִּיהָ וְאָמַרְתִּי לָהּ: “גְּבִרְתִּי, פַּחֲדִי לְנַפְשֵׁךְ”, גָּעֲרָה בִי וְכָעֲסָה עַל דְּבָרַי. קַמְתִּי מֵאֶצְלָהּ וּבָאתִי וְלֹא מְצָאתִיךְ. חָשַׁשְׁתִּי לָלֶכֶת אֶל בֶּן־בַּכָּאר, וְהָיִיתִי עוֹמֶדֶת מְצַפָּה כְּדֵי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ עַל אוֹדוֹתָיו לָדַעַת בַּמָּה הוּא נִמְצָא. וַהֲרֵינִי מְבַקֶּשֶׁת, שֶׁיְּהֵא בְחַסְדְּךָ לָקַחַת מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּמוֹן, שֶׁכֵּן יִתָּכֵן מְאֹד, שֶׁאַתָּה לָקַחְתָּ בְּהַשְׁאָלָה כֵּלִים מֵחֲבֵרֶיךָ וְאָבְדוּ לְךָ, וְתִזְדַקֵּק לָתֵת לִבְנֵי־אָדָם תְּמוּרַת מַה שֶּׁאָבַד לָהֶם מִן הַכֵּלִים אֶצְלֶךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָמַרְתִּי: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּפְקֻדָּתֵךְ אֲמַלֵּא”. הָלַכְתִּי עִמָּהּ עַד שֶׁבָּאנוּ קָרוֹב לִמְעוֹנִי. אָמְרָה לִי: " עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “עֲמֹד כָּאן עַד שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ”. הָלְכָה וְחָזְרָה נוֹשֵׂאת עִמָּהּ מָמוֹן, וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, בְּאֵיזֶה מָקוֹם נִפָּגֵשׁ אִתְּךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לָהּ: “אֲנִי אֵלֵךְ עַכְשָׁו אֶל חֲצֵרִי, וְנוֹטֵל אֲנִי עַל עַצְמִי אֶת הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר לְמַעֲנֵךְ, וַאֲטַכֵּס עֵצָה לַהֲבִיאֵךְ בְּקֶשֶׁר אִתּוֹ, שֶׁנִּבְצַר מֵאָדָם לָבוֹא עִמּוֹ בְּקֶשֶׁר בְּשָׁעָה זוֹ”. נִפְרְדָה מֵעָלַי וְהָלְכָה, וְנָשָׂאתִי אֶת הַמָּמוֹן וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לִמְעוֹנִי וּמָנִיתִי הַמָּעוֹת וּמְצָאתִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר. נָתַתִּי לִבְנֵי־בֵיתִי מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ, וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ אֶצְלִי דָבָר, נָתַתִּי לוֹ תְּמוּרָתוֹ. אַחַר־כָּךְ לָקַחְתִּי אֶת נְעָרַי וְהָלַכְתִּי אֶל הֶחָצֵר, שֶׁאָבְדוּ מִתּוֹכָהּ הַכֵּלִים, וְהֵבֵאתִי נַגָּרִים וּבַנָּאִים, וְהֶחֱזִירוּ אוֹתָהּ כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי כֵן, וְשַׂמְתִּי אֶת שִׁפְחָתִי בְּתוֹכָהּ וְשָׁכַחְתִּי מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי וּבָאתִי אֶל בֵּית עַלִי בֶּן־בַּכָּאר. וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו, בָּאוּ לִקְרָאתִי נְעָרָיו וְאָמַר לִי אֶחָד מֵהֶם: נַעֲרֵי אֲדוֹנִי מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ לַיְלָה וָיוֹם, וּכְבָר הִבְטִיחַ אוֹתָם שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבִיא אוֹתְךָ אֶצְלוֹ יְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הֵם מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מְקוֹמְךָ, וּכְבָר חָזְרָה בְרִיאוּתוֹ לַאֲדוֹנִי, וְהוּא עִתִּים עֵרָנִי וְעִתִּים שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, וּכְשֶׁהוּא נֵעוֹר הוּא מַזְכִּיר אֶת שִׁמְךָ וְאוֹמֵר: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתָּבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי לְהֶרֶף־עַיִן אֶחָד”, וְחוֹזֵר לְמַצָּבוֹ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: "וְהָלַכְתִּי עִם הַנַּעַר אֶל אֲדוֹנָיו, וּמְצָאתִיו שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר, וּכְשֶׁרְאִיתִיו, יָשַׁבְתִּי לִמְרַאֲשׁוֹתָיו. פָּקַח אֶת עֵינָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתִי, בָּכָה, וְאָמַר לִי: “בָּרוּךְ בּוֹאֲךָ”. תְּמַכְתִּיו וְהוֹשַׁבְתִּיו וְאִמַּצְתִּי אוֹתוֹ אֶל חָזִי. אָמַר לִי: “דַּע, אָחִי, שֶׁמֵּאָז שָׁכַבְתִּי, לֹא יָשַׁבְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה זוֹ, וְהַתּוֹדָה לֵאלֹהִים עַל שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “לֹא חָדַלְתִּי לִסְמֹךְ אוֹתוֹ עַד שֶׁהֶעֱמַדְתִּיו עַל רַגְלָיו, וְהוֹלַכְתִּיו צְעָדִים מִסְפָּר וְהֶחֱלַפְתִּי לוֹ אֶת בְּגָדָיו, וְשָׁתָה מַשְׁקֶה, וּכְשֶׁרְאִיתִי בוֹ סִימָן שֶׁל הִתְחַזְּקוּת, סִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁהָיָה עִם הַנַּעֲרָה, בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא שָׁמַע אוֹתִי אָדָם”. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לוֹ: “הִתְאַזֵּר עֹז, שֶׁהֲרֵי אֲנִי מַכִּיר מַה בְּלִבְּךָ”. חִיֵּךְ. אָמַרְתִּי לוֹ: “לֹא תִמְצָא אֶלָּא מַה שֶּׁיְּשַׂמַּח אוֹתְךָ וִירַפְּאֶךָ”. צִוָּה עַלִי בֶּן־בַּכָּאר לְהָבִיא אֹכֶל. הֵבִיאוּ לוֹ. רָמַז לִנְעָרָיו, וְנִסְתַּלְּקוּ. אָמַר לִי: “אָחִי, רָאִיתָ מַה שֶּׁפְּגָעַנִי?” הִתְנַצֵּל לְפָנַי וּשְׁאֵלַנִי לְמַצָּבִי בְּכָל אוֹתוֹ הַזְּמַן, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִשְׁתָּאָה וְאָמַר לַמְשָׁרְתִים: “הָבִיאוּ לִי כָּזֹאת וְכָזֹאת”. הֵבִיאוּ לוֹ מִן הַמַּצָּעִים וְהַשְּׁטִיחִים יִקְרֵי־הָעֵרֶךְ וְזוּלַת זֶה מִן הַחֲפָצִים שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאָבַד לִי, וְנָתַן לִי כָּל זֶה, וְשָׁלַחְתִּי אֶת זֶה לִמְעוֹנִי, וְעָמַדְתִּי אֶצְלוֹ לֵילִי. וּכְשֶׁהֶאְדִּים הַשַּׁחַר, אָמַר לִי: “דַּע שֶׁלְּכָל דָּבָר קֵץ, וְקֵץ הָאַהֲבָה הוּא הַמָּוֶת אוֹ הָאִחוּד, וְאוּלָם אֲנִי קָרוֹב יוֹתֵר לַמָּוֶת. וּמִי יִתֵּן וָמַתִּי לִפְנֵי מַה שֶּׁאֵרַע לִי. וְאִלּוּלֵא אֱלֹהִים שֶׁהֶרְאָה לָנוּ חֶסֶד, הָיִינוּ לְחֶרְפָּה. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא שֶׁיּוֹבִילֵנִי לִידֵי זֶה שֶׁאֶפָּטֵר מִמַּה שֶׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ, וְאִלּוּ לֹא הָיִיתִי יָרֵא אֶת אֱלֹהִים, הָיִיתִי מֵחִישׁ אֶת הַכְּלָיָה עַל עַצְמִי. וְדַע, אָחִי, שֶׁאֲנִי כַּצִּפּוֹר בְּתוֹךְ הַכְּלוּב, וְשֶׁנַּפְשִׁי מֵתָה מִן הַמְּצוּקוֹת. וְאוּלָם לָהּ עֵת קְבוּעָה וְיוֹם מִיתָה חָתוּם”. נִגְּרוּ דִּמְעוֹת עֵינָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

רַבּוֹת נִגְּרוּ דִמְעוֹת אוֹהֵב,

וַעֲדֵי קֹצֶר־רוּחַ עוֹרְרוּ כְּאֵב.

אֵל, שׁוֹמֵר אַהֲבַת סְתָרִים לְפָנִים אִחֵד

וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר חִבֵּר, כָּעֵת יַפְרֵד.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ, אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת:" אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁהֶחֱלַטְתִּי לָלֶכֶת לְבֵיתִי, אֶפְשָׁר תַּחֲזֹר הַנַּעֲרָה וִידִיעָה עִמָּה“. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: “אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, וְאוּלָם מַהֵר לַחֲזֹר אֶצְלֵנוּ, כְּדֵי לְהוֹדִיעֵנִי”. אָמַר הַסּוֹחֵר בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת: “נִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי. וַעֲדַיִן לֹא יָשַׁבְתִּי הָכֵן בִּמְקוֹמִי, עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הַנַּעֲרָה בָּאָה, וְהִיא בִּבְכִי וַאֲנָחָה. אָמַרְתִּי לָהּ: " מַה סִּבַּת זֶה?” אָמְרָה לִי: " דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁבָּא עָלֵינוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר יָגֹרְנוּ. שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָלַכְתִּי אֶתְמוֹל מֵאֶצְלְךָ, מָצָאתִי אֶת גְּבִרְתִּי מְלֵאָה חֵמָה עַל נַעֲרָה מִנַּעֲרוֹת הֶחָצֵר שֶׁהָיוּ עִמָּנוּ בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, וְצִוְּתָה לְהַלְקוֹתָהּ. פָּחֲדָה מִפְּנֵי גְבִרְתָּהּ וּבָרְחָה. פָּגַשׁ אוֹתָהּ אַחַד הַמְמֻנִּים עַל הַשַּׁעַר, וּבִקֵּשׁ לְהַחֲזִירָה אֶל גְּבִרְתָּהּ. רָמְזָה לוֹ בִּדְבָרִים, וְנָהַג בָּהּ רַכּוֹת וְהֵבִיא אוֹתָהּ לִידֵי דִּבּוּר בִּדְבַר מַצָּבָהּ, וְהִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁהָיָה בָנוּ. הִגִּיעַ הַדָּבָר אֶל הַכַלִיף, וְצִוָּה לְהַעֲבִיר אֶת גְּבִרְתִּי שַׁמְס אַלנַּהָאר וְכָל אֲשֶׁר לָהּ לַחֲצַר הַכַלִיפוּת, וְהִפְקִיד עָלֶיהָ עֶשְׂרִים סָרִיס, וְלֹא נִפְגַּשְׁתִּי עִמָּהּ עַד עַתָּה וְלֹא הוֹדַעְתִּי לָהּ אֶת הַסִּבָּה, וְאוּלָם חוֹשֶׁדֶת אֲנִי, שֶׁבְּסִבַּת זֶה הוּא. חָשַׁשְׁתִּי לְנַפְשִׁי, אֲדוֹנִי, וְאֵינִי יוֹדַעַת כֵּיצַד אֶמְצָא תַּחְבּוּלָה בְּעִנְיָנִי וְעִנְיָנָהּ, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אֶצְלָהּ שׁוֹמֶרֶת וּמַסְתִּירָה סוֹד יוֹתֵר מִמֶּנִּי”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה,

אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה אָמְרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “הִנֵּה גְבִרְתִּי אֵין אֶצְלָהּ שׁוֹמֶרֶת וּמַסְתִּירָה סוֹד יוֹתֵר מִמֶּנִּי, שִׂים אֵפוֹא אֲדוֹנִי אֶת פָּנֶיךָ אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, מַהֵר, וְהוֹדַע אוֹתוֹ זֹאת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִזְהָר, שֶׁאִם יִתְגַּלֶּה הָעִנְיָן נִמְצָא דֶרֶךְ בְּמַה שֶּׁהוּא לְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “וְאָחֲזָה אוֹתִי בִּגְלַל זֶה דְאָגָה עֲצוּמָה, וְחָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי בִּגְלַל דִּבְרֵי הַנַּעֲרָה. עָמְדָה הַנַּעֲרָה לָצֵאת. אָמַרְתִּי לָהּ: “וּמַה הָעֵצָה?” אָמְרָה לִי: “שֶׁתִּזְדָּרֵז לָלֶכֶת אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, אִם יְדִידְךָ הוּא וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהַצִּילוֹ, וְאַתָּה עָלֶיךָ לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַיְדִיעָה הַזֹּאת, וַאֲנִי עָלַי לְהֵרָתֵם לִקְלֹט יְדִיעוֹת”. נִפְרְדָה מִמֶּנִּי וְיָצְאָה. וְכַאֲשֶׁר יָצְאָה הַנַּעֲרָה, קַמְתִּי וְיָצָאתִי אַחֲרֶיהָ וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וּמָצָאתִי אוֹתוֹ הוֹגֶה בָּאִחוּד וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּתִקְוַת שָׁוְא. וּכְשֶׁרָאַנִי שֶׁחָזַרְתִּי אֵלָיו מַהֵר, אָמַר לִי: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁחָזַרְתָּ אֵלַי מִיָּד”. אָמַרְתִּי לוֹ: “קַצֵּר בְּהִתָּלוֹתְךָ בַּהֶבֶל, וְהֶרֶף מִזֶּה שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בּוֹ, שֶׁכְּבָר אֵרַע מְאֹרָע שֶׁיָּבִיא לִידֵי אָבְדַן נַפְשְׁךָ וּרְכוּשְׁךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, נִשְׁתַּנָּה מַצָּבוֹ וְנִזְדַּעְזַע וְאָמַר לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָחִי, הוֹדִיעֵנִי מַה הוּא שֶׁאֵרַע?” אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אֲדוֹנִי, דַּע שֶׁאֵרַע כָּךְ וְכָךְ, וְאִם אַתָּה עוֹמֵד בַּחֲצֵרְךָ זוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, תֹּאבַד בְּלִי כָל סָפֵק”. נִדְהַם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר, וְכִמְעַט שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִגּוּפוֹ. אַחַר־כָּךְ חָזַר לְאֵיתָנוֹ וְאָמַר: “וּמַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, אָחִי? וּמָה הָעֵצָה שֶׁעִמְּךָ?” אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לוֹ: הָעֵצהָ הִיא שֶׁתִּקַּח מֵרְכוּשָׁךְ עַד כַּמָּה שֶׁאַתָּה יָכוֹל, וּמִנְּעָרֶיךָ אֶת אֵלֶּה שֶׁאַתָּה סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם, וְתֵלֵךְ עִמָּנוּ אֶל אֶרֶץ זוּלַת זֹאת, בְּטֶרֶם יַגִּיעַ יוֹם זֶה לְקִצּוֹ”. אָמַר לִי: " שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. קָפַץ נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ הוֹלֵךְ פַּעַם וְנוֹפֵל פַּעַם. לָקַח כָּל כַּמָּה שֶׁהָיָה יָכֹל, וְהִתְנַצֵּל בִּפְנֵי בְּנֵי־בֵיתוֹ, וְצִוָּה אוֹתָם עַל מַה שֶׁהָיָה בְּכַוָּנָתוֹ, וְלָקַח שְׁלשָׁה גְמַלִּים טְעוּנִים מַשָּׂא וְרָכַב עַל בֶּהֱמַת רֶכֶב, וְעָשִׂיתִי גַם אֲנִי כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה, וְיָצָאנוּ בַּסֵּתֶר מִתְחַפְּשִׂים וְנָסַעְנוּ וְלֹא חָדַלְנוּ מִנְּסֹעַ שְׁאֵרִית יוֹמֵנוּ וְלֵילֵנוּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה לְקִצּוֹ פֵּרַקְנוּ מִטְעָנֵנוּ וְכָבַלְנוּ אֶת גְּמַלֵּינוּ וְיָשַׁנּוּ, וְיָרְדָה עָלֵינוּ עֲיֵפוּת עַד שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ נַפְשֵׁנוּ, וְהִנֵּה הִקִּיפוּ אוֹתָנוּ לִסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה אִתָּנוּ וְהָרְגוּ אֶת הַנְּעָרִים כְּשֶׁבִּקְשׁוּ לִמְנֹעַ אוֹתָם. אַחַר־כָּךְ עָזְבוּ אוֹתָנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ, כְּשֶׁאָנוּ בַּמְגֻנֶּה שֶׁבַּמַּצָּבִים אַחֲרֵי שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָרְכוּשׁ וְהָלְכוּ. כְּשֶׁקַּמְנוּ הָלַכְנוּ בָּרֶגֶל עַד שֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר, וְהִגַּעְנוּ לַעֲיָרָה אַחַת. נִכְנַסְנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְנוּ פָּנֵינוּ אֶל הַמִּסְגָּד שֶׁבָּהּ, עֲרֻמִּים, וְיָשַׁבְנוּ בְּצַד הַמִּסְגָּד שְׁאֵרִית יוֹמֵנוּ, וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה לַנּוּ בַּמִּסְגָּד כָּל הַלַּיְלָה, וְאָנוּ בְּלִי אֹכֶל וּמַשְׁקֶה. וּכְשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר הִתְפַּלַּלְנוּ תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וְיָשַׁבְנוּ, וְהִנֵּה אָדָם אֶחָד נִכְנָס. נָתַן לָנוּ שָׁלוֹם וְהִתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ שְׁתֵּי כְּרִיעוֹת כַּדָּת. אַחַר־כָּךְ פָּנָה אֵלֵינוּ וְאָמַר: “חַבְרַיָּה, זָרִים אַתֶּם?” אָמַרְנוּ: “הֵן, וְנָפְלוּ עָלֵינוּ לִסְטִים בַּדֶּרֶךְ וְהִפְשִׁיטוּנוּ עֲרֻמִּים. נִכְנַסְנוּ לַעֲיָרָה זוֹ, מִבְּלִי שֶׁנַּכִּיר אָדָם שֶׁנִּמְצָא מִקְלָט אֶצְלוֹ”. אָמַר לָנוּ הָאִישׁ: “רְצוֹנְכֶם לָסוּר עִמִּי אֶל חֲצֵרִי?” אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לְעַלִי בֶּן־בַּכָּאר: קוּם וְנֵלֵךְ עִמּוֹ. שֶׁנִּנָּצֵל מִשְׁתַּיִם. הָאַחַת, מִזֶּה שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים שׁלֹּא יִכָּנֵס אֵלֵינוּ אָדָם הַמַּכִּיר אוֹתָנוּ, לְתוֹךְ מִסְגָּד זֶה, וְנִפָּרַע לְשִׁמְצָה. וְהַשֵּׁנִית, הֲרֵי אֲנָשִׁים זָרִים אָנוּ וְאֵין לָנוּ מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא בוֹ מִקְלָט”. אָמַר עַלִי בֶּן־בַּכָּאר: " עֲשֵׂה מַה שָּׁאַתָּה חָפֵץ“. אָמַר לָנוּ הָאִישׁ פַּעַם שְׁנִיָּה: " עֲנִיִּים, שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּבוֹאוּ עִמִּי לִמְקוֹמִי”. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “אָמַרְתִּי לוֹ: “שׁוֹמְעִים אָנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”. הוֹצִיא לָנוּ הָאִישׁ מַה שֶׁהוּא מִבְּגָדָיו וְלָבַשְׁנוּ, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר אֵלֵינוּ רַכּוֹת, וְקַמְנוּ וְהָלַכְנוּ עִמּוֹ אֶל חֲצֵרוֹ. דָּפַק בַּשַּׁעַר וְיָצָא אֵלֵינוּ מְשָׁרֵת קָטָן, וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר. נִכְנַס הָאִישׁ בַּעַל־הַבַּיִת, וְנִכְנַסְנוּ אֲנַחְנוּ אַחֲרָיו. צִוָּה הָאִישׁ וְהֵבִיא צְרוֹר וּבוֹ בְּגָדִים וּמִצְנָפוֹת. הִלְבִּישׁ אוֹתָנוּ שְׁנֵינוּ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים וְנָתַן לָנוּ שְׁתֵּי מִצְנָפוֹת וְצָנַפְנוּ אוֹתָן, וְיָשַׁבְנוּ. וְהִנֵּה בָּאָה אֵלֵינוּ נַעֲרָה עִם שֻׁלְחָן וְשָׂמָה אוֹתוֹ לְפָנֵינוּ, וְאָכַלְנוּ דָּבָר מֻעָט, וְהֵסִירוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן. עָמַדְנוּ אֶצְלוֹ עַד שֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה. נֶאֱנַח עַלִי בֶּן־בַּכָּאר וְאָמַר לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: אָחִי, דַּע שֶׁאֲנִי מֵת בְּלִי כָּל סָפֵק, וּרְצוֹנִי לִמְסֹר לָךְ צַוָּאָתִי, הַיְנוּ, שֶׁכְּשֶׁתִּרְאֵנִי שֶׁמַּתִּי תֵּלֵךְ אֶל אִמִּי וְתוֹדִיעַ אוֹתָהּ, שֶׁתָּבוֹא לְמָקוֹם זֶה, כְּדֵי שֶׁתְּקַבֵּל תַּנְחוּמִים עָלַי וּתְהִי נוֹכַחַת בִּשְׁעַת רְחִיצַת גּוּפָתִי, וְצַו אוֹתָהּ שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחָהּ עַל פְּרִידָתִי”. אַחַר־כָּךְ נָפַל מִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר שָׁמַע נַעֲרָה מְזַמֶּרֶת מֵרָחוֹק, נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּשִׁירִים. הָיָה מַאֲזִין אֵלֶיהָ וְשׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ כְּשֶׁהוּא בְּשִׁכָּרוֹן פַּעַם וּפַעַם בִּצְלִילוּת הַדַּעַת וּפַעַם בּוֹכֶה בְּצַעַר וְיָגוֹן מִמַּה שֶּׁמָּצָא אוֹתוֹ. שָׁמַע אֶת הַנַּעֲרָה מַנְעִימָה זְמִירוֹת וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵחִישׁ לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ פֵּרוּד

אַחֲרֵי שְׁכֵנוּת וְהֶסְכֵּם וְאִגּוּד.

הִפְרִידוּ חֲלִיפוֹת־הַלֵּילוֹת בֵּינֵינוּ,

מִי־יִתֵּן וְאֵדַע מָתַי תָּבוֹא פְּגִישָׁתֵנוּ.

אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ יַחַד, פֵּרוּד מַה יֵּמַר.

מִי יִתֵּן וּלְאוֹהֵב כָּכָה לֹא הֵצַר.

אֶנְקַת הַמָּוֶת רַק שָׁעָה תְמָרֵר

אַךְ הַפֵּרוּד מֵאָהוּב בַּלֵּב יִשָּׁאֵר.

אִלּוּ לְפֵרוּד דֶּרֶךְ מָצָאנוּ,

טַעַם פֵּרוּד לִטְעֹם לוֹ אָז נָתַנּוּ.

כְּשֶׁשָּׁמַע בֶּן בַּכָּאר זִמְרַת הַנַּעֲרָה נֶאֱנַק אֶנְקַת גְּסִיסָה עֲמֻקָּה, וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ מִתּוֹךְ גּוּפוֹ. אָמַר הַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “כְּשֶׁרְאִיתִיו שֶׁמֵּת צִוִּיתִי עָלָיו אֶת בַּעַל־הַבַּיִת וְאָמַרְתִּי לוֹ: “דַּע, שֶׁאֲנִי שָׂם פָּנַי לְבַגְדָאד שֶׁאוֹדִיעַ לְאִמּוֹ וּקְרוֹבָיו כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ לְהָכִין לוֹ צְרָכָיו”. פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבַגְדָאד וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְהֶחֱלַפְתִּי אֶת בְּגָדַי, וְאַחַר־כָּךְ הָלַכְתִּי לַחֲצַר עַלִי בֶּן בַּכָּאר. וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתִי נְעָרָיו, בָּאוּ אֵלַי וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל אֹדוֹתָיו, וּבִקַּשְׁתִּי מֵהֶם שֶׁיִּטְּלוּ לִי רְשׁוּת מֵאִמּוֹ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. נָתְנָה לִי רְשׁוּת לְהִכָּנֵס וְנִכְנַסְתִּי וְנָתַתִּי לָהּ שָׁלוֹם, וְאָמַרְתִּי: “הֲרֵי כְּשֶׁגָּזַר אֱלֹהִים אֹמֶר, אֵין מִפְלָט מִגְּזֵרָתוֹ, וְאֵין לְנֶפֶשׁ אֲשֶׁר תָּמוּת אֶלָּא בִּרְשׁוּת אֱלֹהִים. סֵפֶר קָבוּעַ וְחָתוּם הוּא”. נִחֲשָׁה אֵם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר מִדְּבָרִים אֵלֶּה, שֶׁבְּנָהּ מֵת. בָּכְתָה בְּכִי רָב. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתַּגִּיד לִי, כְּלוּם נִפְטַר בְּנִי?” וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ לְהָשִׁיב לָהּ תְּשׁוּבָה מֵרֹב הַצַּעַר. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בְּמַצָּב זֶה, נֶחְנְקָה בְּבֶכִי. אַחַר־כָּךְ נָפְלָה לָאָרֶץ מִתְעַלֶּפֶת. וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, אָמְרָה: “מַה זֶּה הָיָה מֵעִנְיַן בְּנִי?” אָמַרְתִּי לָהּ: “יַרְבֶּה אֱלֹהִים לָךְ שְׂכָרֵךְ בַּעֲבוּרוֹ”. וְסִפַּרְתִּי לָהּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף. אָמְרָה לִי: “כְּלוּם צִוָּה אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “הֵן”. וְהוֹדַעְתִּי אוֹתָהּ זֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתִי, וְאָמַרְתִּי לָהּ: “מַהֲרִי לְהָכִין לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֵם עַלִי בֶּן־בַּכָּאר אֶת דְּבָרַי, נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה, גָּמְרָה בְּדַעְתָּהּ לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָהּ עָלָיו. חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וְהָיִיתִי מְהַרְהֵר בַּדֶּרֶךְ עַל יְפִי עֲלוּמָיו. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁאִשָּׁה תָפְסָה אוֹתִי בְּיָדִי…”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת אָמַר: “וְהִנֵּה אִשָּׁה תָפְסָה אוֹתִי בְיָדִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי אֵלֶיהָ, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא הַנַּעֲרָה, שֶׁהָיְתָה בָאָה אֵצֶל שַׁמְס אַלנַּהָאר. הִשְׂתָּרֵר עָלֶיהָ שִׁבָּרוֹן. כְּשֶׁהִכַּרְנוּ זֶה אֶת זוֹ בָּכִינוּ יַחַד, עַד שֶׁבָּאנוּ לְאוֹתָהּ חָצֵר. אָמַרְתִּי לָהּ: “כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ בְּעִנְיַן עַלִי בֶּן־בַּכָּאר?” אָמְרָה לִי: “לֹא, חֵי אֱלֹהִים”. סִפַּרְתִּי לָהּ עַל אוֹדוֹתָיו וּמַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: " וְכֵיצַד מַצָּבָהּ שֶׁל גְּבִרְתֵּךְ?” אָמְרָה לִי: " אֵין נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְקַבֵּל דִּבְרֵי שׁוּם אָדָם הַמְדַבֵּר בָּהּ סָרָה. בִּגְלַל עָצְמַת אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ, וּכְבָר בֵּאֵר בְּעִנְיָנֶיהָ אֶת כָּל אֲשֶׁר טָפְלוּ עָלֶיהָ, לְטוֹבָה“. וְאָמַר לָהּ: " שַׁמְס אַלנַּהָאר, יְקָרָה אַתְּ בְּעֵינַי, וַאֲנִי אֶעֱמֹד לִימִינֵךְ עַל אַפָּם שֶׁל אוֹיְבַיִךְ”. וְצִוָּה לְהַצִּיעַ לָהּ חֶדֶר מְקֻשָּׁט בְּזָהָב וְתָא נָאֶה. וְהָיְתָה מְקֻבֶּלֶת עָלָיו מְאֹד בִּגְלַל זֶה. אֵרַע שֶׁיָּשַׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים כְּפִי מִנְהָגוֹ הָרָגִיל, לִשְׁתּוֹת, וְהָיוּ הַפִּלַגְשִׁים לְפָנָיו. הוֹשִׁיב אוֹתָן לְפִי מַדְרְגוֹתֵיהֶן וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ לְצִדּוֹ, וּכְבָר אָזַל אֹרֶךְ־רוּחָהּ, וְהָיָה קָשֶׁה עִנְיָנָהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה עַל נַעֲרָה מִן הַנְּעָרוֹת שֶׁתְּזַמֵּר. תָּפְסָה בַּנֵּבֶל וּפָרְטָה עָלָיו, וְהִתְחִילָה אוֹמֶרֶת:

פֵּרוּד קְרָאַנִי לְאַהֲבָה וָאֵעָנֶה לוֹ

וְדִמְעִי יַתְוֶה עַל לֶחְיִי הַצַּעַר, תָּוֹו.

כְּאִלּוּ דִמְעַת הָעַיִן מַצָּבֵנוּ תוֹדִיעַ,

תְּגַל אֲשֶׁר נִצְפֹּן וְתַּסְתִּיר אֲשֶׁר נַבִּיעַ.

וְאֵיךְ אֶרְצֶה סוֹד וּלְהַסְתִּיר אַהֲבָתִי

וְעֹצֶם חִשְׁקִי בְּךָ יְגַל אֲשֶׁר אִתִּי?

וְנִבְחָר לִי מָוֶת בְּהִפָּקֵד חֲמוּדִי,

וּמִי יִתֵּן וְאֵדַע מַה יֵּיטִיב לוֹ אַחֲרֵי מוֹתִי.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה שַׁמְס אַלנַּהָאר זִמְרָתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ נַעֲרָה, לֹא עָצְרָה כֹּחַ לָשֶׁבֶת, וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת. הִשְׁלִיךְ הַכַלִיף אֶת הַגָּבִיעַ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו וְזָעַק, וְזָעֲקוּ הַנְּעָרוֹת. הָפַךְ אוֹתָהּ הַכַלִיף וּמָצָא אוֹתָהּ מֵתָה. הִתְאַבֵּל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַל מוֹתָהּ וְצִוָּה לִשְׁבֹּר כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַּמְּסִבָּה מִן הַכֵּלִים וְהַקַּנְקַנִּים, וְנָשָׂא אוֹתָהּ אַחֲרֵי מוֹתָהּ לְחַדְרָהּ, וְנִשְׁאַר אֶצְלָהּ שְׁאֵרִית לֵילוֹ. וּכְשֶׁעָלָה הַיּוֹם, הֵכִין לָהּ צָרְכֵי קְבוּרָתָהּ וְצִוָּה לִרְחֹץ אוֹתָהּ וּלְהַלְבִּישָׁהּ תַּכְרִיכִים וּלְקָבְרָהּ, וְהִתְאַבֵּל עָלֶיהָ אֵבֶל רַב, מִבְּלִי לִשְׁאֹל עַל דְּבַר מַצָּבָהּ וְלֹא בִּדְבַר הָעִנְיָן שֶׁהָיְתָה בוֹ. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה הַנַּעֲרָה לַסּוֹחֵר בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי אוֹתְךָ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתּוֹדִיעַ לִי עַל דְּבַר זְמַן יְצִיאַת אֲרוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן בַּכָּאר, וְשֶׁתָּבִיא אוֹתִי אֶל קְבוּרָתוֹ”. אָמַר לָהּ: " בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצִי תִּמְצְאִי אוֹתִי, וְאוּלָם אַתְּ מִי זֶה יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלַיִךְ אֶל הַמָּקוֹם שָׁאַתְּ בּוֹ?" אָמְרָה לוֹ: “כְּשֶׁמֵּתָה שַׁמְס אַלנַּהָאר שִׁחְרֵר אֶת כָּל נַעֲרוֹתֶיהָ בְּיוֹם מוֹתָהּ, וַאֲנִי בִּכְלָלָן, וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדוֹת הַיּוֹם עַל מְקוֹם קְבוּרָתָהּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי” קַמְתִּי עִמָּהּ וּבָאתִי אֶל בֵּית הַקְּבָרוֹת וּבִקַּרְתִּי אֶת שַׁמְס אַלנַּהָאר. אַחַר כָּךְ הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. וְלֹא פָסַקְתִּי מִצַּפּוֹת לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל עַלִי בֶּן־בַּכָּאר עַד שֶׁבָּא. יָצְאוּ לִכְבוֹדוֹ אַנְשֵׁי בַגְדָאד, וְיָצָאתִי עִמָּם, וּמָצָאתִי אֶת הַנַּעֲרָה בֵּין הַנָּשִׁים כְּשֶׁהִיא הָרַבָּה בָּהֶן לְאֵבֶל, וְלֹא רָאִיתִי הַלְוָיַת מֵת בְּבַגְדָאד עֲצוּמָה מֵהַלְוָיָה זוֹ, וְלֹא חָדַלְנוּ מִהְיוֹת בְּדֹחַק וְהִצְטוֹפְפוּת עֲצוּמִים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ סוֹף סוֹף אֶל קִבְרוֹ וּקְבַרְנוּהוּ. וְאֵינִי פּוֹסֵק מִבַּקֵּר אוֹתוֹ וּמִבַּקֵּר אֶת שַׁמְס אַלנַּהָאר.

וְזֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר שְׁנֵי אֵלֶּה יְרַחֵם אוֹתָם אֱלֹהִים הַאַדִּיר.

וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ שַׁהַרְמָאן. אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ: “וְכֵיצַד הָיָה זֶה?”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר: