האין יש אגדה על דבר קשת הקסמים, אשר החץ המתמלט ממנה פוגע רק ברשע ולא בצדיק?

האין האגדה ההיא מספרת, כי גם למרות מאמציו של רובה־הקשת – יכונן את קשתו איך שיכונן ויכוון כמה שיתכוון ויעוף החץ לאשר יעוף – אך סוף סוף יפגע לא בנקי אשר עליו נשלח, כי אם בזד, בפועל האון?

ויהא רובה הקשת רשע ומרושע – אך מה לנו ולרשעתו, אם נשקו הוא ישר, אם נשקו הוא צדיק?

אדרבא, נתן לו לדרוך קשתו כאוות נפשו, ואם רשע הוא – ופגע חצו בו בעצמו, ושילומת רשעים נחזה!

והאם אין גם המשל קשת קסמים כזאת, האין גם חצו פוגע רק במי שראוי לכך?

ויתכוון הממשל למי שיתכוון – המשל פוגע לא בזה, שאליו הוא מכוּון, כי אם בזה אשר לו הוא מתאים…

מכיוון שברוב המשלים לא צוין תאריך כתיבתם, אולי לא למותר להעיר, כי חלוקת המשלים לשני ספרים אינה מטעמים כרונולוגיים. בספר הראשון נכללו משלים בעלי אופן כללי, על פי רוב בלתי תלויים במקום ובזמן, ואילו בספר השני – משלים בעלי אופי פוליטי־צבורי בעיקר, ואם כי גם בהם מובלט לאו דוקא הזמני והחולף. מסתבר, כי פה ושם תחומיהם של שני המדורות יונקים זה מזה.

* * *

קראתי לשני המדורות הראשונים “משלים” ולשלישי – “סטירות”, שכן בשני הראשונים העיקר הוא המשל, ובשלישי – הנמשל. אך מובן מאליו, כי על פי רוב המשל הוא גם סטירה, ובסטירה לא יחסר יסוד המשל.

ד. ש.

מַשְׁחִיז הַסַּכִּינִים

בְּאַחַת הַמְּדִינוֹת, בְּאַחַד הָעִדָּנִים

הָיֹה הָיָה אִישׁ מַשְׁחִיז סַכִּינִים.

וְהָיָה הָאִישׁ בַּעַל רְגָּשׁוֹת עֲדִינִים,

מִתְרַחֵק מֵרִיב וּבוֹרֵחַ מִמְּדָנִים,

אוֹהֵב אֶת הַשָּׁלוֹם כְּמִבְחַר הַפְּנִינִים

וְהַקְּרָב וְהַקְּטָטָה בְּעֵינָיו לִצְנִינִים,

וְנַפְשׁוֹ סוֹלֶדֶת לְמַרְאֵה כָל דָּם, –

בְּקִצּוּר: אִישׁ חָסִיד, יָשָׁר וָתָם.

וַיְהִי כִי יָרֵא, פֶּן חַס וְחָלִילָה

יְשַׁמְּשׁוּ סַכִּינָיו סִבָּה וְעִלָּה

בְּיָדַיִם לֹא־זְרִיזוֹת לִשְׁפִיכַת־דָּמִים,

וְאוּלַי גַּם יָבוֹאוּ בִידֵי תִינוֹק תָּמִים

לִגְרֹם תַּקָּלוֹת שֶׁאֵין לָהֶם תִּקּוּן –

לְפִיכָךְ, שֶׁסַּכִּינָיו לֹא יַזִּיקוּן,

חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת וְחִבֵּל תַּחְבּוּלוֹת,

וְאַחֲרֵי כַמָּה נִסְיוֹנוֹת וּפְעֻלּוֹת

בָּא לִידֵי זְרִיזוּת נִפְלָאָה, נוֹעָזָה,

לִפְגֹּם הַסַּכִּינִים תּוֹךְ כְּדֵי הַשְׁחָזָה

וְלִטּוֹל אֶת־חֻדָּם תּוֹךְ כְּדֵי שִׁנּוּנָם;

וַיֵּצֵא בְּבַת אַחַת יְדֵי חוֹבָה כְפוּלָה

שֶׁל מַשְׁחִיז סַכִּינִים וְשֶׁל אִישׁ הַסְּגֻלָּה,

הָאוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וְדוֹאֵג לְתִקּוּנָם;

וַיְהִי שְׁמוֹ לִתְהִלָּה בְּכָל הַסְּבִיבָה,

כִּי לִבּוֹ חָכָם וְנַפְשׁוֹ נְדִיבָה.

רַק חָצוּף אֶחָד נִבְעָר מִדַּעַת

בְּמַעֲשֵׂי הַמַּשְׁחִיז מָצָא מִגְרַעַת,

וְכֹה אֵלָיו פָּנָה בְּלִי שֵׂכֶל והבנה:

"שמע־נא, הַמַּשְׁחִיז, אֶת־דְּבָרַי הַפְּשׁוּטִים.

אִם דּוֹאֵג אַתָּה לַשּׁוֹטִים וְלַפְּעוּטִים,

מַדּוּעַ בָּחַרְתָּ בַּעֲבוֹדָה מְסֻכָּנָה?

הֵן טוֹב, שֶׁתַּעֲסוֹק בִּמְלָאכָה נְקִיָּה,

שֶׁאֵין בָּהּ סַכָּנָה לְשׁוּם בְּרִיָּה,

שֶׁתַּעֲשֶׂה, לְמָשָׁל, צַעֲצוּעֵי־יְלָדִים

לְשַׂמַּח בָּם לֵב תִּינוֹקוֹת נֶחְמָדִים,

אוֹ נַגִּיד, לְמָשָׁל, שֶׁתֹּאפֶה רְקִיקִים,

שֶׁלְּכָל הַדֵּעוֹת אֵינָם מַזִּיקִים,

אוֹ תָכִין תַּרְיַיקָא שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹעֶלֶת,

תְּרוּפָה לִטְחוֹרִין אוֹ לְנַזֶּלֶת,

וְאוּלָם אַל תּוֹסִיף לְהַשְׁחִיז סַכִּינִים!

כִּי מִּמַּשְׁחִיז סַכִּינִים בְּכָל הַזְּמַנִּים

הִדָּרֵשׁ יִדָּרֵשׁ רַק זֶה לְבַד:

סַכִּין חַד!"

הַפַּרְעשׁ

בְּהִתְאַסֵּף חַיּוֹת, גְּדוֹלֵי קְרוּאֵי־הַשֵּׁם,

לִבְחוֹר עֲלֵיהֶם רֹאשׁ רָאוּי לַעֲטָרָה,

בָּא גַם הַפִּיל, בָּא גַם הָרְאֵם,

זְאֵב הָעֲרָבוֹת וּכְפִיר כֻּלּוֹ שְׂרָרָה,

פַּנְתֵּר גָּמִישׁ וְדֹב מְסֻרְבַּל בָּשָׂר

וְהַשּׁוּעָל הַקַּל… הַכְּלָל, אִישׁ לֹא חָסַר

מִכֹּל אֲשֶׁר לָהֶם הַזְּכוּת הַמְבֹרָכָה

לִבְחוֹר אֶת רֹאשׁ הַמַּמְלָכָה.

אֲבָל – פִּלְאֵי פְּלָאִים:

גַּם הַפַּרְעשׁ בֵּין הַבָּאִים.

וְאַף כִּי אֵין מָקוֹם כַּאן לִרְמָשִׂים,

וְאַף כִּי אִישׁ אֵלָיו לֵב לֹא יָשִׂים,

הֲרֵי מַרְבֶּה הִנּוֹ לִטְרוֹחַ,

לִיגוֹעַ בְּלִי מָנוֹחַ,

לִזְחוֹל וְלַעֲקוֹץ,

לִלְחוֹשׁ, לִרְחוֹשׁ,

לִקְפּוֹץ

בָּרֹאשׁ…

אֲבָל הִנֵּה כְבָר תַּמּוּ הַבְּחִירוֹת

וְלִתְרוּעוֹת־גִּיל אַדִּירוֹת

הֻכְרַז לְמֶלֶךְ הָאֲרִי…

אָז הַפַּרְעשׁ פָּרַץ בִּנְהִי.

"מִי?

הָאֲרִי?

וְאֵיפֹה אֲנִי?

הַגְבוּרָתוֹ תִּשְׁוֶה לִגְבוּרָתִי?

הַאִם כֹּחוֹ הוּא כְּכֹחִי?

הֲלֹא רַק אָנֹכִי

אוֹנוֹ אָעִיר בּוֹ בַּעֲקִיצָתִי

וְרַק מִמֶּנִּי עֹז יִינַק וָמָרֶץ!

אֲנִי הוּא הַמָּקוֹר לְכָל תְּסִיסָה,

הַשְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה,

שְׁמָרִים שֶׁבִּשְׁמָרִים

וְיָד וָרֶגֶל לֹא יָרִים

כָּל חַי

מִבִּלְעָדַי!

הֲיִי אֵיפוֹא לָנֶצַח אֲרוּרָה, הָאָרֶץ,

אֲשֶׁר לֹא שֵׂכֶל בָּךְ, לֹא מֵישָׁרִים!"

חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק

נֶהֱנֶה מֵחֹם הַיוֹם רָבַץ לוֹ פִּיל

עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, בְּמַעֲבֵה הַסּוּף,

אֲבָל נִטְפַּל אֵלָיו לְפֶתַע זְבוּב

וּבְאָזְנָיו רָטַן:

"עַל מַה כֹּה תִּתְגָּאֶה, הַכְּסִיל,

וְלַעֲנָק אֵיכָכָה תִּדַּמֶּה?

הֵן בֶּאֱמֶת אֵינְךָ אֶלָּא קָטָן

וְשָׁוְא תִּטְרַח: אוֹתִי לֹא תְרַמֶּה!

כִּי צֵא וַחֲשׁוֹב: בְּעֹז וָאוֹן

הַאִם תִּשְׁוֶה לְמַסְטָדוֹן?

וּלְעֻמַּת הַמָּמוּתָא –

עַכְבָּר הִנְּךָ, בְּלִי רְבוּתָא!

לֹא כָּל שֶׁכֵּן לְמוּל הַלִּוְיָתָן!

וְשָׂא נָא עַיִן אֶל פִּסְגוֹת הָרִים –

הֲלֹא גַרְגִּיר אַתָּה לְעֻמָּתָן!

אִם כֵּן – אַל רֹאשׁ בְּגַאֲוָה תָרִים –

וּזְכֹר וּשְׁמֹר: הַצְנֵעַ לֶכֶת!"

הַפִּיל בְּעַנְוָתוֹ הַמְבֹרֶכֶת

(הֵן מֵעוֹלָם לֹא רָם בּוֹ לְבָבוֹ)

נִפְנֵף רַק כֹּה וָכֹה זְנָבוֹ,

אַף אֶת חִדְקוֹ הֵרִים, בּוֹ לְהַבְרִיחַ

אֶת הָאוֹרֵחַ הַמַּטְרִיחַ,

אֲשֶׁר עָקַץ אוֹתוֹ בֵּינוֹת מַפְּלֵי קְמָטָיו.

אֲבָל הַזְּבוּב חֵמוֹת עָטַף

וּבְשֶׁצֶף אַף גָּעַר בַּפִּיל:

"עַל מִי תָּנִיעַ חֶדֶק, הָאֱוִיל?

עַל מִי תָּרִים זָנָב?

וְאַף כִּי אָנֹכִי יְצוּר עָנָו,

אַךְ הֵן רַק אֲמַלֵּא אֶת חוֹבָתִי,

אִם שֶׁמֶץ אֲסַפֵּר מִגְּדֻלָּתִי

לַנִּבְעָרִים וְלַבּוּרִים.

כִּי צֵא וּלְמַד: בְּאֵגֶל מַיִם

יֵשׁ מִלְיוֹנִים שֶׁל יְצוּרִים,

אֲשֶׁר לֹא שְׁזָפָתַם עָיִן.

וְאִם בְּרִיּוֹת כָּאֵלֶּה תִּצָּמַדְנָה יַחַד

לַאֲלָפִים כְּפוּלִים פִּי רְבָבוֹת,

הֵן לֹא תִגַעְנָה גַם לְקַרְסֻלִּי.

הַאִם תָּבִין אֵפוֹא, עָנִי מִמַּחֲשָׁבוֹת,

כַּמָּה גָדוֹל אֲנִי כֻּלִּי?

וְאֵיךְ תָּעֵז בִּי לְזַלְזֵל בְּלִי פַחַד?

אַל תִּתְחַצֵף אֵפוֹא וְתֵן כָּבוֹד

לַזְּבוּב רַב עֲנָקִים,

אֲשֶׁר אֵין לוֹ דוֹמֶה בָּאָרֶץ וּשְׁחָקִים!"

הַפַּעֲמוֹן

הַפַּעֲמוֹן בְּרֹגֶז וּבְזַעַם

לַפַּעֲמוֹנָר סָח פַּעַם:

"כְּלוּם אֵין אֲנִי רָאוּי לִשְׁכֹּן בְּהֵיכַל מֶלֶךְ?

וְלָמָּה זֶה הֶעֱלִיבוּנִי,

בַּשּׁוּק עַל עֵץ תָּלוּנִי

וּלְרַאֲוָה שָׂמוּנִי לְכָל הֵלֶךְ?

וְכֵן גַּם זֶה הָרֶשַׁע, זֶה הַהֶבֶל,

לִקְשׁוֹר אֶת לְשׁוֹנִי בְחֶבֶל,

זֹאת הַלָּשׁוֹן, שֶׁעֹז תָּמִיד דּוֹרֶכֶת,

אֲשֶׁר מִמֶּנָּה מַנְגִּינָה נִתֶּכֶת

כְּהֹלֶם פַּעַם,

כְּקוֹל הָרַעַם!"

"הֵן אִם לֹא יִמְשְׁכוּ בַחֶבֶל לְשׁוֹנְךָ,

– לַפַּעֲמוֹן בִּצְחוֹק הַפַּעֲמוֹנָר עָנָה –

כָּל צְלִיל אָז לֹא יָפִיק גְּרוֹנְךָ,

כָּל רְנָנָה!

אַף יֵשׁ אָמְנָם אֲשֶׁר תָּבִיא תּוֹעֶלֶת

אִם יָד זְהִירָה בְךָ מְטַפֶּלֶת:

תַּתְרִיעַ, לְמָשָׁל, עַל הַשְּׂרֵפָה,

אוֹ אֶת הָעָם תִּקְרָא לַאֲסֵפָה.

אַךְ אִם רַק רֶגַע קַל בְּךָ תִּשְׁלֹט

יָדָם שֶׁל פִּרְחָחִים

אוֹ שֶׁל אַנְשֵׁי תְכָכִים –

אָז כָּל הָעִיר תִּהְיֶה לְבֶהָלוֹת:

תָּרִימָה רַעַשׁ רֵיק עַד לַשָּׁמַיִם,

תַּדְהִימָה כָל אָזְנַיִם,

וְכִסְחוּפַת־טֵרוּף זֹאת לְשׁוֹנְךָ תָּנוּעַ

וְלֹא תִיעַף מִצְּרוֹחַ…

שֶׁכֵּן – לֶהֱוֵי לְךָ יָדוּעַ –

יֵשׁ רַק לָשׁוֹן לְךָ, אֲבָל לֹא לֵב וָמֹחַ…

הַגַּנָּן וְהַחֲזִיר

גַּנָּן דִּבֵּר בְּרֶגֶשׁ לַחֲזִיר:

"הוֹי גַּס בֶּן גַּס! הוֹי בַּעַר בֶּן בְּעִיר!

הַאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כִּי אַגָּס

וְדֻבְדְּבָן וַאֲנָנָס

אֵינָם פְּרִי סְרָק שֶׁל אַלּוֹנִים?

וְשֶׁמָּא

תַּחְשֹׁב, אֲשֶׁר הַכְּרִזַנְטֵמָה

הִנָּהּ אָחוֹת לַסַּלּוֹנִים?

וּכְלוּם אֶת פֶּרַח הַצִפֹּרֶן

תִּרְאֶה, נָבָל,

כְּאִצְטְרוֹבָל,

פִּרְיוֹ שֶׁל הָאַשּׁוּחַ אוֹ הָאֹרֶן?

וְשׁוּב,

אֵיךְ לֹא תַבְדִיל בֵּין כְּרוּב

לִבְחִיר הַיֶּרֶק –

הָאִסְפֶּרֶג?

כִּי אֶת כֻּלָּמוֹ יַחַד, הַחֲזִיר,

תִּרְמֹס אַף תְּכַרְסֵם בְּלִי הַבְחָנָה,

עַד כִּי בִּעַרְתָּ לִי כָּל הַגַּנָּה!"

וְהַגַּנָּן עוֹדֶנּוּ מִתְוַכֵּחַ

כְּרֹב חֻמּוֹ,

וְהִנֵה אִישׁ עוֹבֵר שָׁם לְתֻמּוֹ

הִפְסִיק אֶת נְאוּמוֹ;

"אֲהָהּ, חָרִיף שֶׁכְּמוֹתְךָ, אֲהָהּ, פִּקֵּחַ!

הֵן לוּ אוֹתוֹ הֶדְיוֹט יָדַע רָזֵי הַנִּיר

וְאֶת סִתְרֵי הַגָּן

וּמִין הַפְלוֹת מִמִין וְזַן מִזָּן –

כִּי אָז הָיָה גַּנָּן וְלֹא חֲזִיר!"

מֹץ

"אֲנַחְנוּ בְּנֵי־חוֹרִין וְשׁוֹאֲפֵי־עָל,

וְאַתֶּם רְתוּקִים לָאָרֶץ הַשְּׁחוֹרָה.

בִּמְחוֹלוֹת נִנָּשֵׂא בָּרוּחַ הַקָּל

אֶל שֶׁמֶשׁ, אֶל סַהַר, אֶל כּוֹכְבֵי־הָאוֹרָה.

נַפְשֵׁנוּ חֲצוּבָה מִסְּפִירַת־הָאֵשׁ,

נַפְשֵׁנוּ חוֹרֶגֶת מִמִּסְגְּרוֹת־הַיֵּשׁ,

כָּל גְּבוּל לָנוּ מִשְׂחָק, לֹא נִשְׁעֶה לַצָּו,

עַד נַעֲלֶה, נִשְׁבַּעְנוּ, אֶל בָּמֳתֵי עָב!

אַךְ אַתֶּם כִּפְגָרִים תָּנוּחוּ בִּדְמָמָה,

בְּלִי הֵרוֹם אַף שַׁעַל מֵעַל לָאֲדָמָה".

בְּרַהַב עֲדַת בְּנֵי־הַמֹּץ כֹּה שָׂחָה

אֶל גֹּרֶן הַפָּז, גַּרְעִינֵי־הַבְּרָכָה.

הַלָּלוּ שָׁמָעוּ, תָּמְהוּ לַדְּבָרִים:

"בְּנֵי מֹץ נִפְלָאִים! בְּנֵי מֹץ נֶאְדָּרִים!

מַה־נָּאוֹר, מַה־נִּשְׂגָּב מְעוּפָם הַלָּז

אֶל שֶׁמֶשׁ, אֶל סַהַר, אֶל כּוֹכְבֵי־הָרָז!

וַאֲנַחְנוּ – מַה נֹּאמַר וּנְדַבֵּר? – אֲנַחְנוּ

לֹא נֵרוֹם אַף שַׁעַל מִמְּקוֹם שָׁמָּה נַחְנוּ,

וְאִם כִּי נְחַיֶּה הֲמוֹן־אָדָם רָב,

אֶל מוּל הַטִּיסָה אֶל בָּמֳתֵי־עָב

מַעֲשֵׂינוּ, כִּי דַלּוּ, הֵם אֶפֶס וָשָׁוְא…"

וְאוּלָם בְּנֵי־הַמֹּץ נְאוּמָם הַגֵּא

עוֹד טֶרֶם כִּלּוּ וּשְׁבוּעוֹת הָאֹמֶן, –

וַיְפַזְּרֵם הָרוּחַ בָּהָר וּבַגֵּיא,

וַיִּהְיוּ לִבְלִיל עִם הַסְּחִי וְהַדֹּמֶן.

אָז יִשְׁקוֹט הָרוּחַ, אָז יִלְאַט בַּדְּמִי

לְגַרְגְּרֵי הַזָּהָב הַצְּבוּרִים בַּכְּרִי:

"הוֹי גַּרְגְּרֵי־זָהָב! הוֹי תְּמִימוּת הַקְּדוֹשָׁה!

אֵיךְ יִקּוֹד הַגַּרְעִין לַקְּלִפָּה הַנְּדוֹשָׁה?

אֵיךְ אַתֶּם, מְפִיקֵי־כָל־קֶמַח־וָסֹלֶת,

מַרְכִּינִים אֶת רֹאשְׁכֶם לִפְנֵי זֹאת הַפְּסֹלֶת?

כֵּן, שֶׁמֶשׁ וְסַהַר הֵם נַעֲלִים וְנָאוִים,

וְרָמִים וְיָפִים מְאֹד הַכּוֹכָבִים,

אַךְ כּוֹכָב הוּא כּוֹכָב וּמֹץ הִנּוֹ מֹץ

וְסוֹפוֹ לַבֹּץ…"

הַחֲפַרְפֶּרֶת

מֵהַמַּחְתֶּרֶת

מִתּוֹךְ חֶשְׁכַת הָאֲדָמָה

הֵגִיחָה חֲפַרְפֶּרֶת,

וּפֶתַע לְאָזְנָהּ הִגִּיעָה רְנָנָה

עַזָּה וַעֲרֵבָה וְרַעֲנַנָּה

הוֹמָה וּמִשְׁתַּפֶּכֶת בַּדְּמָּמָה –

שִׁיר עֶפְרוֹנִי

לִכְבוֹד הָנֵץ חַמָּה.

הוּא שָׁר עַל הַמָּאוֹר הַגְּאֵיוֹנִי,

עַל זֹךְ שְׁחָקִים כְּחֻלִּים.

עַל זִיו כָּרִים טְלוּלִים,

עַל גִּיל חַיִּים הַנְּעוֹרִים

לִקְרַאת אוֹרִים.

הַחֲפַרְפֶּרֶת

הָעִוֶּרֶת

הִקְשִׁיבָה לַנְּגִינָה

הַנִּרְהָבָה,

וּבִלְבָבָהּ

עָלָה גַל שֶׁל טִינָה.

"הָהּ, הֵאָלֵם!

– לָעֶפְרוֹנִי קָרְאָה –

אֵיכָה לֹא תִכָּלֵם

לָטוּחַ אֶת הַטִּיחַ הַתָּפֵל?

הֵן מִי יוֹדֵעַ עוֹד כָּמוֹנִי

כִּי אֵין שְׁחָקִים וְאֵין אוֹרָה

כִּי הָעוֹלָם אָפֵל

וְכִי אַדְמַת־הָעֹנִי

קָרָה, שְׁחוֹרָה?

לְמִי עוֹד זוּלָתִי,

לְמִי עוֹד רְגִישׁוּת כִּרְגִישׁוּתִי

חַדָּה, מְמֹרָטָה,

בָּהּ כָּל תּוֹלָע אֶמְצָא בָּעֲלָטָה?

וְהֵן אִם קַיָּמִים

שְׁחָקִים רָמִים,

וְשֶׁמֶשׁ זֹהַר בֶּאֱמֶת זוֹרַחַת,

וּבֶאֱמֶת הָאֲדָמָה פּוֹרַחַת,

וְלֹא חֲלוֹם כָּל הַתִּפְאֶרֶת

אֲשֶׁר עָלֶיהָ כֹּה מַרְעֶשֶׁת

זֹאת שִׁירָתְךָ הַמִּתְפָּאֶרֶת –

מַדּוּעַ אָנֹכִי בָהּ לֹא מַרְגֶּשֶׁת?

אֵיכָהּ מִמֶּנִּי כָּל זֶה יֵעָלֵם?

אַךְ עוֹלָמְךָ הַזֶּה עַל כָּל פִּלְאֵי רָזָיו –

כָּזָב!

תֵּבוֹשׁ אֵפוֹא וְתֵאָלֵם!…"

אֲבָל הָעֶפְרוֹנִי בְנַחַת וּבְשׁוּבָה:

"הָהּ, אֲחוֹתִי הָעֲלוּבָה!

בִּי אֵין עָווֹן!

וְעוֹלָמִי הַזֶּה אֵינוֹ בְדָיָה

וְתִפְאַרְתּוֹ אֵין לְסַפֵּר דַּיָּה,

וְ’לֹא רָאִיתִי – אֵינֶנָּה רְאָיָה'!

לִמְצוֹא תוֹלָע יַרְאֶה לָךְ חוּשׁ הָרֵיחַ,

יוֹרֵךְ הַתֵּאָבוֹן,

יְגַל לָךְ הַצָּמָא וְהָרְעָבוֹן…

אֲבָל לִרְאוֹת עוֹלָם פּוֹרֵחַ,

הַשֶּׁמֶשׁ, הַשָׁמַיִם,

הָאָרֶץ הַנּוֹהֶרֶת –

הָהּ, לֹא תוּכְלִי, עִוֶּרֶת,

בְּלִי עֵינָיִם!…"

הַתּוֹכֵן וְהָאֲדָמָה

תּוֹכֵן, בְּכָל שְׁבִילֵי מָרוֹם שַׁלִּיט,

חוֹקֵר לְכָל תַּכְלִית,

הִבִּיט בִּשְׁמֵי הַלֵּיל –

וַיִתְפָּעֵל

מִזִּיו הָעוֹלָמוֹת הַנִּשְׂגָּבִים –

הַכּוֹכָבִים.

וְתוֹךְ כְּדֵי שְׁבָחָיו הַנִּלְהָבִים

לְסוֹד הֲוָיָתָם הַנַּעֲלָמָה

הִתְחִיל דּוֹבֵר בִּגְנוּת הָאֲדָמָה:

"הָהּ, נֶאֱלָחָה!

הָהּ, עֵמֶק בָּכָא!

הָהּ, גֵּיא יִסּוּרִים

וּבֵית אֲסוּרִים

לְכָל הַחוֹלְמִים

עַל זִיו מְרוֹמִים!

לִבִּי מַה נִּלְאָה

מֵאֹפֶל כִּלְאָהּ…

הֶאָח, מִי יִתֵּן

וְעָזֹב עֲזַבְתִּיהָ…

הֶאָח, מִי יִתֵּן…"

וְעוֹד זְמַן רַב כֵּן הַתּוֹכֵן רִטֵּן,

חֵרֵף הָאֲדָמָה הַמִּסְכֵּנָה,

עַד כִּי הֵקִיצָה מִשֵּׁנָה

וּבִטְרוּנְיָה פָתְחָה גַם הִיא אֶת פִּיהָ:

"הַאִם לֹא אָנֹכִי הִיא שֶׁהֵעִירָה

בְּנַפְשְׁךָ צָמָא אֶל כָּל פִּסְגָּה?

הַאִם לֹא גַחַלְתִּי הִיא, שֶׁהִבְעִירָה

בְּךָ אֵשׁ כִּסּוּפִים אֶל כָּל נִשְׂגָּב?

וְהֵן גַּם זֶה הַכְּאֵב, זֶה הַיָּגוֹן,

זֹאת הַשִּׂנְאָה אֶל הַחֻלִּין הָעֲכוּרִים,

זֹאת הַבְּחִילָה בַּיֵּשׁ, וְזֶה הָעֵרָגוֹן

אֶל כָּל אֲשֶׁר לֹא בָּא עֲדַיִן –

מִנַּיִן

לָאֶזְרָחִים שֶׁל כַּדּוּרִי,

לִמְקַטְרְגָיו־בּוֹכָיו,

אִם לֹא מִמֶּנִּי, מִתּוֹכִי?

אַךְ תַּחַת כָּל אֲשֶׁר לָקַחְתָּ

מִכֹּחִי

גָּמַלְתָּ לִי בָזֹאת, אֲשֶׁר שָׁכַחְתָּ

כִּי הֵן גַּם אָנֹכִי –

כּוֹכַב!"

בַּמִּדְבָּר

בְּמֶרְחֲבֵי־מִדְבָּר הַשּׁוֹמְמִים

הִלֵּךְ, הִרְהֵר הַמִּתְבּוֹדֵד.

פִּתְאֹם אָזְנוֹ הִקְשִׁיבָה לְחִישַׁת אֵימִים:

נָחָשׁ הֵגִיחַ לְשׁוּפוֹ עָקֵב.

נִבְהַל הַמִּתְבּוֹדֵד, אַךְ הִתְעוֹדֵד,

לָאָרֶץ הִתְכּוֹפֵף וַיִּזָּקֵף –

וְאֶבֶן בְּיָדוֹ

לָשׁוּף לַצִּפְעוֹנִי אֶת קָדְקָדוֹ.

"עֲמֹד, הָאִישׁ! אַל תִּשְׁלַח יָד!

– קָרָא לוֹ בִנְשִׁיפָה הַצֶּפַע –

הַאִם כָּל צִדְקָתְךָ מֵאֶפַע?

הַאִם לֹא בִגְזֵרַת תּוֹרַת־הָעַד

אָשׁוּף עָקֵב אֶת בְּנֵי חַוָּה?"

"כֵּנִים דְּבָרֶיךָ אַף נֶאֱמָנִים,

אֲבָל זֹאת הַתּוֹרָה גַם לָנוּ מְצַוָּה

בְּלִי חוּס לָשׁוּף רָאשֵׁי פִתָנִים!"

"אִם כֵּן, מַדּוּעַ תַחֲלוֹם כְּזָבִים

עַל בּוֹא יָמִים גְּדוֹלִים וְנִשְׂגָּבִים

שֶׁל שְׁלוֹם עוֹלָם וּבִטָּחוֹן?

אִם כֵּן הוֹדֵה בְלִי בוֹשׁ,

כִּי אֵין יִתְרוֹן לְךָ, אֱנוֹשׁ,

עַל צִפְעוֹנִי הוֹלֵךְ גָּחוֹן!"

"אם יש יִתְרוֹן אוֹ אָיִן –

כָּרֶגַע לֹא אֹמַר לֹא הֵן לֹא לַאו.

כָּרֶגַע – זֶה וִכּוּחַ־שָׁוְא…

וְאִם כִּי כְאַיָּל עַל מֵי הָעַיִן

תַּעֲרוֹג נַפְשִׁי אֶל יוֹם הָאוֹר,

אוּלָם עַד שֶׁיּוֹפַע אוֹתוֹ הַתּוֹר,

בּוֹ רִיב יִשְׁבֹּת, יֶחְדַּל מָדוֹן וָשׁוֹד

וּשְׁלוֹם אֱמֶת יָשׂר בְּכָל מִשְׁעוֹל וָאֹרַח –

מוּטָב שֶׁלֹּא נִגְרוֹם אִישׁ לְאָחִיהוּ טֹרַח,

מוּטָב שֶׁנִּמָּנֵעַ מִפְּגִישׁוֹת…"

כְּלַבְלָב

בַּהֲרִימוֹ זְנָבוֹ וּבְלָשׁוֹן סְרוּחָה

וּבִנְבִיחָה פְרוּעָה,

כְּאִלּוּ כְבָר הֻתְּרָה לוֹ הָרְצוּעָה,

כְּלַבְלָב אָץ־רָץ לְיַד הָעֵדֶר,

וּבְלִי סִבָּה הִפְרִיעַ הַמְּנוּחָה.

– אָכֵן יָצָא מִנִּי כֵלָיו!

סָח הָרוֹעֶה, וּבְגִשְׁתּוֹ אֵלָיו

הִצְלִיף בַּשּׁוֹט וַיְאַלְּפֵהוּ סֵדֶר

אַךְ הַכְּלַבְלָב בְּזַעַף קוֹל יָרִים:

"הוֹי בּוּר, נִבְעָר בַּנִּבְעָרִים!

הוֹי חֹמֶץ בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל חֹמֶץ!

הֲזֶה חֶלְקִי מֵעֲמָלִי?

הַאִם לָקַחְתָּ, עַם־הָאָרֶץ, שֶׁמֶץ

מִגְּאוֹן מִלְחֲמוֹתַי וּמִפְעָלִי?

הַבּוּז לְךָ, אֱוִיל וּכְפוּי־תּוֹדָה!"

"אֲבָל אוּלַי בְּחַסְדְּךָ תּוֹדַע

– לוֹ הָרוֹעֶה בִּצְחוֹק עָנָה –

מַה מִפְעָלְךָ וָּמה הַמִּלְחָמוֹת,

אֲשֶׁר עָלֵימוֹ תְדַבֵּר רָמוֹת?

הֲמִלְחֲמוֹת תִּגְרָה אוֹ הֲגַנָּה?

הַאִם בַּזְּאֵב נִלְחַמְתָּ אוֹ בַדֹּב?

וְאִם בְּנֵי־צֹאן הִצַּלְתָּ כְּבָר לָרֹב

מִפִּי הַלַּיִשׁ וְהַצְּבוֹעַ,

אוֹ מִגַּנָּב וּבַעַל זְרוֹעַ?

אוֹ אִם מִגֵּיא צַלְמָוֶת אֶל נְאוֹת הָעֵשֶׂב

כְּבָר הֲשִׁיבוֹתָ פַּעַם גְּדִי אוֹ כֶּשֶׂב?

הֵן עַז אַתָּה מְאֹד וְאַף כִּי עוֹד זָעִיר,

אֶת פִּיךָ פְתַח אֵפוֹא וּתְשׁוּבָתְךָ תָאִיר…"

"הַאִם אֲנִי – פָּרְצָה אָז נְבִיחָה

בְּשֶׁצֶף־בּוּז וּבִרְתִיחָה –

עַל צְבוֹעַ מְנֻוָּל אֶעֱלֶה לַמִּלְחָמָה

בְּשֶׁל כִּבְשָׂה מְטֻמְטָמָה?

אוֹ אֲבַזְבֵּז יְקָר כֹּחִי

לִרְדּוֹף אַחֲרֵי גְדִיּוֹת סְכָלוֹת וְנִדָּחוֹת

לְלֹא שְׁבִילִים וָאֳרָחוֹת?

לֹא! לֹא לָזֹאת נוֹצַרְתִּי! אָנֹכִי

לֹא עִם צְבוֹעִים נִלְחָם – עִם הַשָּׁמָיִם!

וְכָל הַלַּיְלָה עֵת אַתֶּם, בְּזוּיִים,

בַּעֲבוֹדָה נִקְלָה שֶׁל הַשְּׁמִירָה שְׁקוּעִים,

אוֹ בַּשֵּׁנָה עוֹצְמִים הָעָיִן,

אֲנִי בְּלִי הֶרֶף לִבְלִי חָת נוֹבֵחַ –

עַל הַיָּרֵחַ!"

הַחֲזִיר בִּמְרוֹם הָעִיר

כְּחֹם הַיּוֹם

עָלָה מִן הָרַחְצָה חֲזִיר

וַיִּשְׁתַּטַח בִּמְרוֹם הָעִיר

זָהוּם מִטֶּלֶף וְעַד רֹאשׁ

וַיָּפֶן בְּאשׁ.

וְכָל הוֹלֵךְ מִהֵר אַפּוֹ לִסְתּוֹם

וְלַעֲבוֹר סְחוֹר סְחוֹר.

רַק אַלְמוֹנִי

לָקַח עָלָיו הַטֹּרַח

לַהֲדוֹף

אֶת הַטָּמֵא מִמְּרוֹם הָרְחוֹב.

"מַה תַּעֲשֶה? – קָרְאוּ עוֹבְרֵי הָאֹרַח –

הֵן בִּקְפוֹץ

מִמִּרְבָּצוֹ אַלוּף־צַחְנָה,

יַתִּיז עָלֶיךָ סְחִי וַבֹץ!

לַעֲצָתֵנוּ שְׁמַע אֵפוֹא וּתְנָּה

לוֹ לִרְבּוֹץ,

וְקַח הַכַּף

וּסְתֹם הָאַף,

וּמַהֲרָה כָמוֹנוּ לַחֲלוֹף

מִזֶּה הָרְחוֹב!"

"חֵן חֵן לָכֶם, רֵעַי הָעֲנָוִים!

– אֶל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים

עָנָה הָאַלְמוֹנִי –

אֲבָל אֲנִי הֵן לֹא אוּכַל לַחֲלוֹף

מִזֶּה הָרְחוֹב,

שֶׁכֵּן אֲנִי אֶזְרַח כַּאן, לֹא אוֹרֵחַ!

וְאִם גַּם הַחֲזִיר הַזֶּה

כָּל בֹּץ וּסְחִי עָלַי יַזֶּה –

אַף רֶגַע קַל לֹא אֵרָתֵעַ

מִלַּעֲקוֹר אוֹתָהּ צַחֲנָה מַמְאֶרֶת

מִמְּרוֹם הַקֶּרֶת…"

הַזְּבוּב וְהַדְּבוֹרָה

– גַּלִּי לִי אֶת סוֹדֵךְ, דְּבוֹרַת הַפָּז:

מַדּוּעַ יַעֲרִיצוּךְ בְּנֵי הָאָדָם?

וְלִי מַדּוּעַ כָּל אָדָם רַק בָּז,

אַף גַּם יָרֵעוּ לִי בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדָם?…

וְהֵן עֲקִיצָתֵךְ מְאֹד מַמְאֶרֶת,

וּדְקִירָתִי קַלָּה וְלֹא נִכֶּרֶת…"

"שְׁאֵלָתְךָ הִיא שְׁאֵלָה שֶׁל תָּם!

– הֵשִׁיבָה הַדְּבוֹרָה לַזְּבוּב מוֹצֵץ־הַדָּם –

הֵן רַק בְּדַם זָרִים תִּחְיֶה כָל הַיָּמִים,

וְאֵיךְ לֹא יִשְׂטְמוּךָ, אִישׁ־דָּמִים?

אֲבָל אֲנִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב

עַל גַּן וְעַל שָׂדֶה אָעוּף בְּלִי הֶרֶף,

וּזְהַב חַמָּה אִינַק מֵהַפְּרָחִים

עִם לְשַׁדֵּי הַתְּהוֹם הַמְבֹרָכִים.

וְגַם בְּכַוַּרְתִּי הָאֲפֵלָה

אֵינִי נָחָה, רַק עֲמֵלָה

לִמְזוֹג עֲסִיס הַתְּהוֹם עִם לַהַב חֶרֶס,

עַד כִּי אִיצַר הַדְּבַשׁ נוֹתֵן הָרֵיחַ,

אֲשֶׁר כָּל נֶפֶשׁ יְשַׂמֵּחַ.

וְאִם גַּם, בְּעָמְדִי עַל מִשְׁמַרְתִּי,

מִשְׁמֶרֶת חֻפְשָׁתִי אוֹ כַּוַרְתִּי,

בְּמִתְנַקְּשִׁי אֶשְׁלַח חֵץ אֶרֶס –

הֵן בְּחַיַּי אֲנִי אָז מְשַׁלֶּמֶת

זוֹ עֲקִיצָה זוֹעֶמֶת…"

הַחַרְדָּל וְהַדְּבָשׁ

לִטְעוֹת גַּם חֲכָמִים מְסֻגָּלִים

וְלָאו דַּוְקָא סְכָלִים,

לָכֵן אֵין פֶּלֶא

אִם בַּכֶּלִי

אֲשֶׁר לִדְבַשׁ נוֹעַד מִכְּבָר

נָתְנוּ אֶת הַחַרְדָּל הַמָּר.

לָאֲרֻחָה הָאִישׁ בָּא בְעִתּוֹ,

בִּצַּע פִּתּוֹ,

וּבְלִי אֲשֶׁר לִבּוֹ נִחַשׁ

בְּעֹנֶג עַל הַפַּת שָׂם קְרוּם

שֶׁל הַמַּאֲכָל הַהוּא הַחוּם

אֲשֶׁר חָשַׁב אוֹתוֹ לִדְבַשׁ.

אֲבָל מַדּוּעַ כֹּה קָדְרוּ פָנָיו?

עַל מִי קָצַף וַיִּתְאַנָּף?

אֶת מִי הִנּוֹ קוֹרֵא לָרִיב?

כִּי אֶת הַפַּת רַק שָׂם בְּפִיו

וְעַד לְהַשְׁחִית אַפּוֹ עָלָה,

קָפַץ תַּחְתָּיו וַיִּתְרוֹצֵץ,

הִשְׁלִיךְ לָאָרֶץ וַיְפוֹצֵץ

אֶת הַקַּעֲרִית עַל חַרְדָּלָהּ

אָז הַחַרְדָּל תָּמַהּ, קָבַל:

הַבְהָקִיץ אוֹ בַחֲלוֹם?

עַל מַה הָאִישׁ בִּי כֹה חָבַל?

הַאִם בִּגְלַל טַעְמִי הַמָּר?

אַךְ בִּי פִתּוֹ תָמִיד טָבַל

בְּאַהֲבָה, בַּהֲנָאָה.

אִם כֵּן מַדּוּעַ רַק הַיּוֹם

כָּלְתָה מִמֶּנּוּ הָרָעָה?

אַךְ הַקַּעֲרִית הַמְפוֹצָצָה

תְּשׁוּבָה קְצָרָה אַךְ נִמְרָצָה

הֵשִׁיבָה לוֹ, עַל מַה וְאֵיךְ

קָרָה לוֹ כָל מַה שֶּׁקָרָה:

"לֹא הַמְּרִירוּת סִבַּת פִּידְךָ,

וְהַחֵמָה לֹא בִגְלָלָהּ נִתְּכָה,

יֵשׁ מַר וְהוּא עָרֵב לַחֵךְ!

אֲבָל בָּזֹאת הִיא הַצָּרָה,

כִּי פַרְצוּפְךָ הַפַּעַם הֶעֱלַמְתָּ

וּמִשְׁכָּנְךָ בִּכְלִי שֶׁל מֶתֶק שַׂמְתָּ…

כִּי זֶה מִשְׁפָּט לָעֶבֶד וְלַמֶּלֶךְ,

וְחֹק הוּא לֶעָשִׁיר וְגַם לָרָשׁ:

לְתוֹךְ קֻפְסַת הַנֹּפֶת אַל יֻתַּן הַמֶּלַח,

וְאַל יָבוֹא חַרְדָּל בִּכְלִי שֶׁל דְּבָשׁ!"

פֶּגַס עַל הַפַּרְנַס

בְּבֹקֶר לֹא עָבוֹת,

וּבְנוֹת הַשִּׁיר, חֶמְדַּת כָּל הַלְּבָבוֹת,

רַק זֶה הִתְנַעֲרוּ מֵרֶשֶׁת הַחֲלוֹם,

וְעוֹד תִּסְרֹקְנָה אֶת קְוֻצּוֹת זְהָבָן

אַגַּב רְכִילוּת חֵן וּפִטְפּוּט תֹּם –

וַתִּתְבּוֹנֵנָּה, כִּי אֶל מוֹשָׁבָן,

אֶל הַפַּרְנַס הַלּוּט עָנָן,

יְצוּר כְּבַד גּוּף מַעְפִּיל לַעֲלוֹת,

וַיְהִי זֶה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינָן:

מַה לּוֹ, לַבְּעִיר,

לַיְצּוּר הַגַּס,

אֲשֶׁר לֹא יְרַחֵף וְלֹא יָטוּס,

וּלְשׁוֹכְנוֹתָיו שֶׁל הַפַּרְנַס

הָעֲנֻגּוֹת וְהַקַּלּוֹת

מִנִּי זֶפִיר?

וְעוֹד תִתְמַהְנָה, וְהַיְצוּר הַזָּר

(הָיָה זֶה סוּס)

בְּטֹרַח רַב וּבְיֶגַע מַר

עָלָה עַל רֹאשׁ הָהָר

נוֹשֵׁם כְּמוֹ מַפּוּחַ,

מַקְצִיף מִקָּדְקֳדוֹ עַד עַכּוּזוֹ,

אֲבָל כֻּלּוֹ קוֹרֵן מִקֹּרַת־רוּחַ.

"מַה שְּׁמֶךָ? – שְׁאָלוּהוּ הַמּוּזוֹת –

וּמָה אֳמָנוּתְךָ? רִנָּה?

אוֹ נְגִינָה?

אוֹ תְחַבֵּר שִׁירִים?

אוֹ נְהִירִים

לְךָ שְׁבִילֵי מָרוֹם?

אוֹ בַּמָּחוֹל

לָצֵאת הִנְּךָ יָכוֹל?

אוֹ כֹּחֲךָ גָּדוֹל לִנְאוֹם?

אֶת פִּיךָ פְּתַח, אוֹרֵחַ, וַעֲנֵה נָא

עַל מַה וְלָמָּה בָאתָ הֵנָּה,

לָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר נוֹעַד לִזְבוּל

רַק לְאֵלוֹת הָאֳמָנוּת

וְלֹא יָבוֹא כָל זָר בְּזֶה הַגְבוּל!?"

"בְּנֶאֱמָנוּת

– הַסּוּס הֶחֱוָה קִידָה אָז וַיִּשְׁתַּחוּ –

לֹא חֵלֶק לִי וְלֹא נַחֲלָה בָאֳמָנוּת,

אֲבָל גַּם בָּאֻרְוָה וְגַם בָּאָחוּ

הִרְבֵּיתִי כֹּה לִשְׁמוֹעַ תְּהִלָּתָן

שֶׁל הַשּׁוֹכְנוֹת עַל הַפַּרְנַס,

עַד כִּי נִשְׂרַפְתִּי מִקִּנְאָה

וָאִשָּׁבַע: לֹא שְׁמִי פֶּגַס

אִם לֹא אֶדְרוֹךְ עַל בָּמוֹתָן!

וְאַף כִּי, יְפוֹתַי, אֵינִי מוּזָה,

אַךְ לֹא אָזוּז מִכַּאן תְּזוּזָה,

כִּי נִתְחַבֵּב עָלַי זֶה הַפַּרְנַס…

וַעֲצָתִי: אַל אִישׁ יְנַס

לְהַעֲלִיב אוֹתִי חִנָּם

וּלְהֵרָגֵן,

כִּי אִם גַּם לֹא אֵדַע נַגֵּן,

אֲבָל רַגְלִי יוֹדְעָה מְאֹד

לִבְעוֹט!

וְלַשּׁוֹמְעִים יִנְעָם…" וּמֵאָז

לָבֶטַח לוֹ רוֹבֵץ פֶּגַס

עַל הַפַּרְנַס,

וְלוֹ, לַבְּעִיר,

אֲשֶׁר נִדְחַק אֶל הַר מְרוֹם הַשִּׁיר,

מַחֲנִיפִים

בְּקִלּוּסִים מַאֲלִיפִים

כָּל מַלְמְלָן נָבוּב וְכָל מַעֲלֶה הַקְּטֹרֶת,

עַד כִּי תָּקְפָה סְחַרְחֹרֶת

אֶת הַמּוּזוֹת הָעֲדִינוֹת,

וְהֵן גַם הֵן הִתְחִילוּ מַאֲמִינוֹת

כִּי יֵשׁ לַסּוּס הַזֶּה כְּנָפַיִם

וַאֲלֵיהֶן נִשְׁלַח מֵהַשָּׁמָיִם…

תַּעֲמוּלָה

עוֹרְבִים טִכְּסוּ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה

אֵיךְ לְרוֹמֵם אֶת שְׁמָם בִּמְלוֹא תֵבֵל כֻּלָּהּ

כְּשֵׁם הַזַּמָּרִים הַמְפֻרְסָמִים.

וַיְהִי אַחֲרֵי שִׁבְתָּם הַרְבֵּה יָמִים

עַל הַמְּדוּכָה

הִגִּיעוּ לְדֵעַה בְרוּכָה,

כִּי הַדָּבָר תָּלוּי בְּתַעֲמוּלָה,

מְקוֹר כָּל הַכָּבוֹד וְהַגְּדֻלָּה.

וְתֵכֶף בִּצְוָחוֹת עַזּוֹת וְנִמְרָצוֹת

לְכָל הָאֲרָצוֹת

יָצְאוּ מְשֻׁלָּחִים,

עוֹרְבִים זְרִיזִים, מְמֻלָּחִים,

לִקְנוֹת תְּהִלָּה וְשֵׁם תִּפְאֶרֶת

לַעֲדָתָם הַמְקַרְקֶרֶת.

אַךְ לְמִשְׁמַע הַהֲמֻלָּה

אֶחָד זָמִיר תָּמַהּ: מֵילָא… תַּעֲמוּלָה…

נַנִּיחַ, שֶׁהִנָּה סְגֻלָה

בְדוּקָה וּמְנֻסָּה…

אֲבָל בַּמֶּה יַעֲשׂוּ תַּעֲמוּלָה?

הַאִם בִּצְרִיחָתָם הַמְּאוּסָה?

הֵן מִכְשׁוֹלָם –

קוֹלָם!

גְּרוֹנָם –

קְלוֹנָם!

פְּלוֹנִי וְהַתֻּכִּי

פְּלוֹנִי קָנָה תֻּכִּי

וַיְשַׁנֵּן לוֹ הֵיטֵב אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים:

"בָּרוּךְ אַתָּה פְּלוֹנִי, בָּרוּךְ מִגְּבָרִים,

אַתָּה הַמַּטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי!

לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹךָ לְעוֹלָמִים

גֶּבֶר תָּמִים

פּוֹעֵל צְדָקוֹת וְדוֹבֵר מֵישָׁרִים!"

וְיוֹם יוֹם יִפְתַּח הַחַלּוֹנוֹת לִרְוָחָה

לְמַעַן יִשְׁמְעוּ הַשְּׁכֵנִים אֶת זֹאת הַבְּרָכָה,

וְכֻלּוֹ מִתְמוֹגֵג מִנַּחַת וַהֲנָאָה,

כִּי כָבוֹד וּתְהִלָּה בְכָל לִבּוֹ אָהָב.

וַיְהִי הַיּוֹם בְּלֶכְתּוֹ לְמַסָּעָיו

וַיָּבוֹא אֶל הַתֻּכִּי אַחַד הַשְּׁכֵנִים

וַיְאַלְּפֶנּוּ לִקְרוֹא בְקוֹלֵי קוֹלוֹת:

"שְׁמַע נָא, פְּלוֹנִי, אֶת דְּבָרַי הַכֵּנִים:

אִישׁ מִרְמָה וְעוֹשֶׂה נְבָלוֹת גְּדוֹלוֹת

אֵין עוֹד עַל אֶרֶץ רַבָּה כָמוֹךָ!"

וַיְהִי בְשׁוּב פְּלוֹנִי וּבְשָׁמְעוֹ דְבַר חֲנִיכוֹ

וְלַעַג הַשָּׁכֵן הַשּׂוֹחֵק לְמִשְׁבַּתּוֹ

וַתֶּחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ וְנַפְשׁוֹ נָבוֹכָה.

אַךְ כְּרֶגַע הִתְאוֹשֵׁשׁ וַיִּקְרָא: "אָכֵן

אֵין מֹחַ בְּקָדְקָדְךָ, אִישִׁי הַשָּׁכֵן,

אִם תָּשִׂים לִבְּךָ לַתֻּכִּי וּלְשִׂיחוֹ.

הַאִם לֹא הִכַּרְתּוֹ? הַאִם לֹא יְדַעְתּוֹ?

הֵן שָׂח הוּא רַק מַה שֶּׁשָּׂמִים בְּפִיו

מִבְּלִי אֲשֶׁר יָבִין אֶת פֵּשֶׁר הַנִּיב!

בְּקִצּוּר: תֻּכִּי וְתוּ לֹא מִידִי…"

אָז יַעֲנֶה הַשָּׁכֵן: "וְאוּלָם, יְדִידִי,

מַדּוּעַ הִתְמוֹגַגְתָּ מֵהֲנָאָה וּמִנַּחַת

כְּחֶמְאָה בַקַּלַּחַת

הָיָה בִתְהִלּוֹת אֶת פָּנֶיךָ מְשַׁחֵר?

הֵן גַּם אָז הוּא הָיָה רַק תֻּכִּי וְלֹא אַחֵר…

הַגְּדִי הַהוֹלֵךְ בִּגְדוֹלוֹת

לִרְאֵם עֲנָק בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו,

כֻּלּוֹ עָצְמָה, כֻּלּוֹ אֱיָל,

בְּגַאֲוָה אָמַר גְּדִי עִזִּים דַּל

אֲשֶׁר עוֹד לֹא יָבַשׁ עַל שִׂפְתוֹתָיו

חֲלֵב הָאֵם:

"הָרְאֵם!

אָמְנָם קַרְנֶיךָ חֲרָבוֹת

וְכֹחֲךָ גָּדוֹל עוֹד בַּקְּרָבוֹת,

אַךְ לִתְקוּפַת חַיִּים הִגַּעְתָּ,

בָּהּ מַתְחִילִים לָרֶדֶת מַטָּה מַטָּה

אֶל הַזִּקְנָה וְאֶל הַמָּוֶת.

לֹא כֵן אֲנִי:

כָּל הֶעָתִיד עוֹדֶנּוּ לִי

עַל אֳפָקָיו הַנִּרְהָבִים

וּכְשֶׁאֶגְדַּל אוּלַי אֶקְפֹּץ לַשִּׂיא,

שֶׁלֹא חָלְמוּ עָלָיו גַם כּוֹכָבִים!"

"זֹאת שִׂיחָתְךָ נָאָה הִיא וְנִלְהֶבֶת

– הָרְאֵם לַגְדִי בְּנַחַת שָׂח –

אֲבָל, סוֹף סוֹף, מַה תִּהְיֶה, אָח,

לִכְשֶׁתִּגְדַל?

וְאִם גַם תְּזַנֵּק עַל רֹאשׁ מִגְדָּל –

הַאִם תִּהְיֶה אָז לַאֲרִי?

הֲתֵהָפֵךְ אֲזַי לְלַיִשׁ?

וְהֵן יָדוּעַ, כִּי הַגְּדִי,

וְאִם יִקְפֹּץ גַּם עַד לָעַיִשׁ,

סוֹף סוֹף לֹא יִהְיֶה אֶלָּא תַּיִשׁ…"

הַצְּבִי וְהָאַיִל

הַצְּבִי, קַל בְּרַגְלָיו וּבְקַרְנָיו נָאֶה,

לִמְקוֹם מִרְעֵה כְּבָשִׂים נִקְרָה.

רָאָה אוֹתוֹ הָאַיִל וַיִּקְרָא:

"הוֹי, צְבִי הַמִּתְגָאֶה!

גַּס־רוּחַ וּפוֹחֵז!

אֵיכָה בִּגְבוּל מִרְעִי לָבוֹא תָּעֵז

וְלֹא אֵלַי לִבְּךָ תָּשִׂים?

הֲלֹא תֵדַע, כִּי הַכְּבָשִׂים

הִתְיָעֲצוּ עַד בּוֹשׁ

וּפֶה אֶחָד בִּי בָּחֲרוּ לְרֹאשׁ!

דַּי!

שׁוּב לֹא תוֹסִיף לְהִתְנַשֵּׂא עָלַי

בְּקַרְנְךָ הָעֲנֵפָה,

בְּרַגְלְךָ הַמְעוֹפְפָה!

שׁוּב לֹא תָהִין לִבְלִי לִכְרוֹעַ בֶּרֶךְ,

בְּעָבְרְךָ בְּזֹאת הַדֶּרֶךְ,

לִבְחִיר כָּל הָרְחֵלִים,

לִנְשִׂיא בְּנֵי הָאֵילִים!"

אֲבָל הַצְּבִי יַעֲנֵהוּ מַעֲנֶה רַךְ:

"וּמַה בְּכַךְ

שֶׁבָּחֲרוּ בְּךָ בְּנוֹת־צֹאן הַלָּלוּ?

הַאִם בָּזֹאת גָּבַרְתָּ חַיִל?

הַאִם בָּזֹאת קַרְנֶיךָ קְצָת גָּדָלוּ?

רַגְלֶיךָ קַלּוּ?

הַאִם בָּזֹאת חָדַלְתָּ לִהְיוֹת אַיִל?"

הַגַּלְגַּל וְהָאַלּוֹן

– וּמַדּוּעַ כֹּה תִּזְעַף, הָאַלּוֹן, עַל הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת?

וּמַדּוּעַ

כֹּה תִּרְעַד וְתָזוּעַ

מִשֹּׁרֶשׁ וְעַד צַמֶרֶת

בְּכָל בַּד וּבְכָל עֹפִי?

הַאֵין הוֹד וָיֹפִי

בְּשֶׁצֶף הַסּוּפָה הֶעָפָה?

הַאִם אֵין כְּדַי

לְהִכָּנֵף בִּכְנָפָהּ,

בִּמְעוּפָהּ הָעַלִּיז, הָרַעֲנָן, הַחַי,

בְּשִׁירָהּ לְהִתְעָרֵב,

בִּמְחוֹלָהּ לְהִגָּרֵף,

לְהִנָּתֵק, לְהִסָּחֵף,

לְהַחֲלִיק, לְרַחֵף

מִמֶּרְחַקִּים אֶל מֶרְחַקִּים, מִמֶּרְחָבִים אֶל

מֶרְחָבִים,

בְּרִפְרוּפִים מְשַׁכְּרִים, בְּנַפְתּוּלִים נִרְהָבִים,

וְלִרְקוֹד אֶל עוֹלָמוֹת נַעֲלָמִים, חֲדָשִׁים,

בְּרִקּוּד לוּלְיָנִי, עֲקַלְקַל, עֲגַלְגַּל

כָּמוֹנִי הַגַּלְגַּל?

אָז יִרְעַשׁ מַר הָאַלּוֹן: "לְעוֹלָמוֹת

חֲדָשִׁים?

אַךְ מַה לְּךָ חֲדָשִׁים וּמַה לְּךָ יְשָׁנִים?

כְּלוּם יֵשׁ לְךָ שָׁרָשִׁים

עֲמֻקִּים וְאֵיתָנִים?

אֵי קַרְקַע בּוֹ הִתְעָרֵיתָ?

אֵי רֶגֶב אֵלָיו נִקְשַׁרְתָּ!

לֹא אָהַבְתָּ, לֹא שָׂנֵאתָ,

לֹא כָּאַבְתָּ, לֹא נִלְחַמְתָּ,

לָכֵן עִם כָּל סַעַר נִסְעַרְתָּ,

לָכֵן עִם כָּל רוּחַ הִשְׁלַמְתָּ.

וַאֲנִי בְּנִימִים לִרְבָבוֹת

בְּאַדְמַת מַטָּעִי דָבֵק,

וּבְרִבְבוֹת כְּאֵבִים וּדְאָבוֹת

כּוֹאֵב אֲנִי וְדוֹאֵב

בְּנַקֵּר אֶת שָׁרָשַׁי הַסַּעַר הַזּוֹעֵף.

לָכֵן כֹּה אֵאָבֵק עִם הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת,

עִם הַסּוּפָה הָאוֹיֶבֶת,

לָכֵן כֹּה אֲפַרְכֵּס מִשֹּׁרֶשׁ וְעַד צַמֶרֶת,

לָכֵן כֹּה אִלָּחֵם לַחַיִּים וְלַמָּוֶת!…"

הָאֵלָה וְהַנַּקָּר

"מַדּוּעַ בְּלִי־הֶרֶף, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב,

תְּנַקֵּר כִּלְיוֹתַי?

הַמְעַט, כִּי בְּלִי סוֹף תּוֹלָעִים וּשְׁרָצִים

בִּקְרָבַי נִנְעָצִים

וּמְכַרְסְמִים אוֹתִי מִתּוֹךְ וְעַד קְלִפָּה,

וּמוֹצְצִים מִמֶּנִּי הַלְּשַׁד טִפָּה טִפָּה,

כִּי גַם אַתָּה תָּבוֹא וְתֶרֶב

אָת עַצְּבוֹתַי?

הָהּ, מָה אֶתְגַּעְגַּע לְאוֹתוֹ הָעִדָּן הַיָּקָר

עֵת קִנֵּן בְּצִלִּי לֹא נַקָּר,

כִּי אִם –

הַזָּמִיר בְּרוּךְ־אֱלֹהִים!

גַּם עַתָּה עֵת אֶזְכּוֹר אֶת יְפִי סִלְסוּלָיו –

מֵאַהֲבָה וְעֶרְגָּה מַה לִּבִּי יְעֻלָּף!

אַךְ עַתָּה תַּחַת שִׁיר הַפְּלָאִים –

רַק כִּרְסוּם תּוֹלָעִים

וְנַקָּר הַמְפַלֵּץ כָּל קְרָבַי בִּנְקִישָׁה וּבְנֵפֶץ…"

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ!

– יָשִׁיב הַנַּקָּר לָאֵלָה הַהוֹגָה נְכָאִים –

עֵת שְׁמוֹעַ שִׁירַת הַזָּמִיר, וְעֵת

בִּדְמָמָה וּבְסֵבֶל הַלְמוּת מַקּוֹרִי לָשֵׂאת!

מַנְגִּינַת הַזָּמִיר בְּאוֹצְרוֹת יְקָר לֹא תְסֻלָּא,

וְאוּלָם עֵת גִּזְעֵךְ מְתֻלָּע

וְכֻלָּךְ אֲכוּלָה

מִשְּׁרָצִים וּטְפִילִים

הַיּוֹנְקִים מִקִּרְבֵּךְ בְּלִי חֶמְלָה אֶת הָאוֹן וְהַלְּשַׁד –

לָךְ יַעֲלֶה אֲרוּכָה לֹא זָמִיר בִּנְעִימֵי־הַצְּלִילִים

כִּי אִם מַקּוֹרִי זֶה הַחַד!

בּוֹ אַכֶּה וְאַכֶּה,

אֲגַשֵּׁשׁ, אֲחַטֵּט, אֲנַקֵּר,

עַד כִּי לִבָּתֵךְ הַחוֹלָה אֲנַקֶּה

מִתּוֹלָע וְגָזָם –

כָּל מַחֲבוֹא, כָּל מַחְתֶּרֶת מִמֶּנִּי אוֹתָם לֹא יַעְלִים!

אוֹ אָז תּוּכְלִי שׁוּב בְּשִׁכְרוֹן עֲדָנִים הִתְמַכֵּר

לְקִסְמֵי הַשִּׁירָה, לְתִפְאֶרֶת רָזָם

שֶׁל צְלִילֵי הַזָּמִיר הַנַּעֲלִים!"

הָעִקָּר…

"הַכֹּל הֵן יוֹדוּ

כִּי תַרְנְגוֹל הֹדוּ

אֵינוֹ עוֹלֶה עָלַי לֹא בְתוֹכוֹ, לֹא בְבָרוֹ

– שָׂח הַשֶּׂכְוִי לִשְׁאֵרַת־בְּשָׂרוֹ,

לַדּוּכִיפַת הַחֲכָמָה –

וְנַהֲפוֹךְ הוּא: כִּי מִכַּמָּה בְחִינוֹת

הֲרֵי הוּא בְהֶחְלֵט עוֹף־לֹא־בִינוֹת,

גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה,

וְאָנֹכִי מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמִי וָמָעְלָה…

לְמָשָׁל, מִי מַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה?

וּמִי חוֹזֶה אֶת חֲזוֹן הָרוּחוֹת,

וַחֲלִיפוֹת הָאֲוִיר לוֹ גְלוּיוֹת וּפְתוּחוֹת,

וְאוֹתָן יַגִּיד בְּטֶרֶם תִּקְרֶינָה?

הֵן אוּכַל לוֹמַר בְּלִי מַשּׂוֹא־פָנִים,

כִּי שׁוּם צִפּוֹר בָּעוֹלָם אֵינֶנָּה

בְקִיאָה כָמוֹנִי בְאֵלֶּה הָעִנְיָנִים.

וְאַף עַל פִּי כֵן רְאוּ נָא, רְאוּ נָא

בְּאֵיזוּ גַאֲוָה וְחֻצְפָּה מְגֻנָּה

הַלָּז מִתְנַפֵּחַ, הַשּׁוֹטֶה הַהֹדִּי!

שַׁחְצָן כָּמוֹהוּ לֹא רָאִיתִי מֵעוֹדִי!

וּמַה שֶׁמַּפְלִיא אוֹתִי בְעִקָּר,

כִּי גַם בְּעֵינֵי בְנֵי אָדָם יִיקַר

יוֹתֵר מִמֶּנִּי, מִתַּרְנְגוֹלָם

הַמְשָׁרְתָם בֶּאֱמוּנָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם…"

"צָדְקוּ דְבָרֶיךָ, אֵין בָּם עַוְלָתָה!

– אָז הַדּוּכִיפַת לַשֶּׂכְוִי עָנָתָה –

וְאוּלָם הָאֱמֶת לְהֵאָמֵר רְאוּיָה

כִּי יֵשׁ לוֹ, לַשּׁוֹטֶה הַהֹדִּי, סְגֻלָּה

שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה

בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ כֻּלָּהּ:

הֲלֹא הִיא יְכָלְתּוֹ הַזֹּאת הַמַּפְחִידָה

לְהִתְנַפֵּחַ מִחוּץ לְכָל מִדָּה…

וְהַדָּבָר נִכָּר,

כִּי לָאָדָם הָעִקָּר

לֹא מִי שֶׁמּוֹעִיל, לֹא הַפִּקֵחַ,

כִּי אִם הַיּוֹדֵעַ –

לְהִתְנַפֵּחַ!"

אֵשׁ

בָּחֳרִי אַף עָשְׁנוּ אוּדֵי הֶחֳרָבוֹת:

"אֲרוּרָה הָאֵשׁ! אֲרוּרוֹת הַשַּׁלְהָבוֹת!

הָיִינוּ אֹהָלִים, הָיִינוּ הֵיכָלִים,

הָיִינוּ מִקְדָּשִׁים, הָיִינוּ מִגְדָּלִים,

עֲמַל יְדֵי עוֹבְדִים וַחֲלוֹמוֹת אֳמָנִים,

וְעַתָּה אֲנַחְנוּ רַק אוּדִים עֲשֵׁנִים,

מִפְלָצוֹת מְפֻחָמוֹת, גֶּחָלִים וָאֵפֶר…

אֲרוּרָה הָאֵשׁ, הַמַּשְׁמִידָה כָל שֶׁפֶר!"

"הוֹי אוּדִים מְרוּדִים, תּוֹכַחְתְּכֶם מַה־קָּשָׁה!

– אָז שָׂח לָהֶם נִיצוֹץ שֶׁהִבְהֵב בַּגַּחֶלֶת –

אַךְ אֵיךְ לֹא תַבְחִינוּ בֵין צַדִּיק לָרָשָׁע,

בֵּין אֵשׁ קֹדֶשׁ לְאֵשׁ מְחֻלֶּלֶת?

אָנֹכִי, לְמָשָׁל, נִתַּזְתִּי מִשַּׁלְהָבָה

שֶׁהֻדְלְקָה לְנִשְׁמַת אַחַד הַצַּדִּיקִים,

וְאָמְנָם בְּלִי־מֵשִׂים הֵסַבְתִּי דְאָבָה,

שָׂרַפְתִּי, הֶחֱרַבְתִּי מַחֲצִית הַקֶּרֶת.

וְאוּלָם אֵיךְ תַּשְׁווּנִי לַזִּיקִים הַמַּזִּיקִים

שֶׁאָכְלוּ אֶת פְּלֵטַת הָעִיר הַנִּשְׁאֶרֶת,

וְהֵמָּה הִתְמַלְּטוּ לֹא מִנֵּר שֶׁל קְדוֹשִׁים,

לֹא מֵאֵשׁ מִזְבֵּחַ, לֹא מִמַּחְתַּת הַקְּטֹרֶת,

כִּי אִם מֵאֲבוּקָה בְמִשְׁתֶּה שֶׁל פּוֹשְׁעִים,

בַּעֲלֵי דֵעוֹת נִפְסָדוֹת וְנַעֲווֹת,

שְׁכֵחֵי־אֱלֹהַּ וּשְׁקוּעִים בְּתַאֲווֹת…"

אַךְ לִגְלְגוּ מָרָה הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים:

"בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין גִּצִּים לְגִצִּים

וּבֵינְתַּיִם עִיר־עֹז לְגַלִּים נִצִּים…

אַךְ גַּם אִם דְּבָרֶיךָ יְשָׁרִים וְכֵנִים,

וְהֶבְדֵּל יֵשׁ

בֵּין אֵשׁ לָאֵשׁ,

הֲלֹא הוּא רַק כָּל עוֹד הִיא כְבוּלָה וּבְלוּמָה

בְּלִי צֵאת מִתְּחוּמָהּ.

וְאוּלָם אִם פָּרְצָה לֶהָבָה מִסְּגוֹרָהּ,

בֵּין שֶׁהִיא טְמֵאָה וּבֵין שֶׁהִיא טְהוֹרָה,

שׁוּב אֵינָהּ אֶלָא חַיַּת־טֶרֶף אֲיֻמָּה

בְּלִי רֶסֶן, בְּלִי אָדוֹן,

בְּשִׁנֶּיהָ חָרְבָּן, צִפָּרְנֶיהָ אֲבַדּוֹן.."

הָעַמְקָן…

בְּצָהֳרֵי שָׁרָב

אֶל נַחַל זַךְ כִּבְדֹלַח בָּא חֲמוֹר

אֶת הַצָּמָא לִשְׁבֹּר.

אֲבָל לִפְנֵי שְׁתוֹתוֹ סָקַר הַיְאוֹר

מֵעֲבָרָיו

בָּעֹמֶק וּבַשֶּׁטַח,

וּבְחַיְּכוֹ חִיּוּךְ עֲמֹק־תְּבוּנָה

לַנַּחַל סָח: "לָבֶטַח

הִנְּךָ סָבוּר, כִּי אָנֹכִי

קַל־אֱמוּנָה,

וּמַרְאֲךָ הַזַּךְ כְּמוֹ רְאִי

חִישׁ יְפַתֶּה אוֹתִי מִמְּךָ לִשְׁתּוֹת –

אַךְ זֹאת לֹא זֹאת!

אֲנִי רוֹאֶה לֹא לָעֵינַיִם!

אֲנִי מַבִּיט לַמַּעֲמַקִּים!

אֲנִי צוֹפֶה הַכֹּל!

וְאַף כִּי לְמַרְאֶה מֵימֶיךָ מַה־זַּכִּים,

אַךְ מֵעֵינַי לֹא נֶעֱלַם הַחוֹל

אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ!…" וּלְאוֹת

כִּי יַעֲמִיק אָמְנָם לִרְאוֹת,

רָקַע בְּמוֹ רַגְלָיו, בָּעַט בְּתוֹךְ הַמָּיִם

עַד כִּי הָלְכוּ הָלוֹךְ וְהִדָּלֵחַ.

וְשָׂמֵחַ

שֶׁעֲמָלוֹ עֻטַּר בְּהַצְלָחָה

וּבִנְעִירָה רָמָה,

מְמֻשָּׁכָה,

הָלַךְ לוֹ לְדַרְכּוֹ צִחֵה־צָמָא…

אֲבָל הַנַּחַל, שֶׁבֵּינְתַּיִם

נִצְטַלְּלוּ בּוֹ שׁוּב הַמַּיִם,

לָחַשׁ בְּעֶצֶב:

"אֲהָהּ, סִכְלוּת בְּלִי קֶצֶב!

הֲלֹא מֵימַי טְהוֹרִים הֵם כָּרָקִיעַ

וּלְכָל צָמֵא יִנְעָמוּ

כָּל זְמַן אֲשֶׁר מֵעַל לַחוֹל זָרָמוּ,

וְגַם בַּחוֹל שֶׁבּוֹ עַרְשִׂי אַצִּיעַ

אֵין דֹּפִי וְעַוְלָתָה

כָּל זְמַן אֲשֶׁר תַּחְתַּי יָנוּחַ –

אַךְ הִנֵּה בָאתָ,

חֲמוֹר־חֲמוֹרָתָיִם,

אֲשֶׁר כָּל זַךְ לְךָ לְמֹרַת רוּחַ,

וּבְחִטּוּט־הַבְלוּת וּבְעָמָל וָטֹרַח

עִרְבַּבְתָּ חוֹל וָמָיִם לְלֹא צֹרֶךְ,

וּכְרוּז הִכְרַזְתָּ, כִּי אֲנִי דָלוּחַ…

אַךְ גַּם נַחֲלֵי גַן־עֵדֶן, פַּלְגֵי שַׁ"י עוֹלָמוֹת,

הָיוּ חִישׁ נִרְפָּשִׁים, לוּ כְמוֹתְךָ חַקְרָן

הָיָה מוֹפִיעַ שָׁמָּה וּמְבַקְּרָם

בְּפַרְסוֹתָיו הַמְחֻכָּמוֹת…"

הַסִּרְפָּד וְשִׂיחַ הַשּׁוֹשַׁנִים

שִׂיחַ הַשּׁוֹשַׁנִים

עוֹד טֶרֶם פִּתַּח נִצָּנָיו,

וְאוּלָם כְּבָר בָּלְטוּ עֳקָצָיו הַקְּטַנִּים.

וּמַרְאֵה הַקּוֹצִים מְאֹד מְאֹד נָעַם

לְסִרְפָּד עֻקְצָנִי,

שֶׁצָּמַח בִּשְׁכֵנוּת, וּפָתַח וְנָאַם:

"סְבוּרַנִי,

כִּי שְׁכֵנִי הֶעָנָו,

יְדִידִי הַשִּׂיחַ,

מַבְטִיחַ

לִהְיוֹת בְּקָרוֹב בֶּן־בַּיִת

בְּמִשְׁפַּחַת הַשָּׁמִיר וְהַשַּׁיִת,

הֱיוֹת וְהוּא מַרְאֶה סִמָּנִים נְכוֹחִים

שֶׁל כִּשְׁרוֹן־הַחוֹחִים.

יְהִי אֵפוֹא בָרוּךְ וּבְכָל אֲשֶׁר יִדְקֹר – יַצְלִיחַ!"

וְהַשִּׂיחַ –

לְמָחֳרָת הִתְקַשֵּׁט בִּוְרָדִים רַעֲנַנִּים, רֵיחָנִים,

עֲלֵיהֶם אָמְרוּ שִׁירָה כָּל כַּנְפֵי רְנָנִים.

אָז רָטַן הַסִּרְפָּד בְּעֶלְבּוֹן וּבְחָרוֹן;

"אֵיךְ הֻכֵּיתִי בְּעִוָּרוֹן!

וְהֵן אֵין בְּאוֹתוֹ רֵיקָא אַף נִיצוֹץ שֶׁל כִּשָּׁרוֹן!

זוֹ עַזּוּת־הַפָּנִים,

וְזוֹ גַסּוּת־הַגְּוָנִים,

וְהַצַּחֲנָה הַמַּדְהִימָה!

וְעַל זֶה שָׁרִים שִׁירִים

עֶפְרוֹנִים וּזְמִירִים – – –

אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה! אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה!"

הָאֶשֶׁד

– מַה תֵּהוֹם כֹּה, הָאֶשֶׁד, מַה תִּרְעַם, מַה

תִּשְׁאַג תַּמְרוּרִים,

מַה תַּלִּין כֹּה עָלֵינוּ, סְלָעִים וְצוּרִים,

כִּי גָדַרְנוּ גָדוֹר עֲרוּצְךָ,

כִּי עָצַרְנוּ עָצוֹר מְרוּצְךָ,

כִּי נִתְקַעְנוּ בְּשֶׁטֶף גַּלֶּיךָ כְּעֶצֶם בַּוֵּשֶׁט?

הָאֶשֶׁד!

הֵן לוּלֵא עָמַדְנוּ בִּנְתִיב מְרוּצְךָ לְשָׂטָן,

הֵן לוּלֵא רִפַּדְנוּ שְׁבִילְךָ בְּצוּקֵי חַתְחַתִּים –

הַאִם לֹא הָיִיתָ אָז נַחַל צָנוּעַ, קָטָן,

בְּלִי שֵׁם, בְּלִי תִפְאֶרֶת,

מוֹלִיךְ כַּמִּשְׁפָּט וְכַחֹק אֶת מֵימָיו הַמְעַטִּים

לַיָּם הַבּוֹלֵעַ כָּל נָחַל?

וְאוּלָם מִי הֵעִיר בְּךָ זֹאת הָעָצְמָה הַסּוֹעֶרֶת,

זֶה נַהַם הָאוֹן וְזֶה שַׁאַג הַשַּׁחַל,

אִם לֹא חַתְחַתֵּינוּ?

וְעַתָּה בְּכָל יַרְכְּתֵי אֶרֶץ נוֹדַעְתָּ לְשֵׁם, וְחָשִׁים

מִכָּל קְצוֹת תֵּבֵל אֲנָשִׁים

לִשְׁמוֹעַ שִׁירְךָ הָרוֹעֵם,

לִתְמֹהַּ עַל גַּעַשׁ אוֹנְךָ הַזּוֹעֵם,

וּלְךָ יִשְׁתּוֹמֵמוּ, וּלְךָ יְרַנֵּנוּ…

אַל תְּהִי נָא אֵפוֹא כְּפוּי־טוֹבָה, אַל תִּשְׁכַּח אֶת

חַסְדֵּנוּ, הָאֶשֶׁד,

וְאַשְׁמָה עָלֵינוּ אַל תָּשֶׁת!

אַךְ יַרְעִים לַצּוּרִים אָז הָאֶשֶׁד בִּצְחוֹק מַכְאוֹבוֹת:

"בַּעֲלֵי הַטּוֹבוֹת!

וְאוּלָם מִי יִתֵּן וְאֶהְיֶה כְּאַחַד הַנְּחָלִים

הַקְּטַנִּים, הַדַּלִּים,

הַנּוֹשְׂאִים אֶל הַיָּם אֶת מִנְחַת מֵימֵיהֶם בְּלִי חָדֹל,

יְלָדִים וְאַחִים

לַאֲפִיק הַנְּצָחִים

הַמַּשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל…

אַךְ אַתֶּם הֵגַפְתֶּם אֶת דַּרְכִי בִּבְרִיחִים וּתְרִיסִים

פִּצַלְתֶּם אֶת שִׁטְפִּי, נִפַּצְתֶּם אֶת כֹּחִי לִרְסִיסִים

וְעוֹד תּוֹדָתִי תִּתְבְּעוּ בְּגַאֲוָה

עַל כִּי פִּרְפּוּרֵי יִסּוּרַי וְחַיַּי הַקְּרוּעִים

הֲפַכְתֶּם לְמַחֲזֵה שַׁעֲשׁוּעִים!

עַל כִּי בְּדַרְכִּי עֲצַרְתּוּנִי,

עַל כִּי הִרְחַקְתּוּנִי

מִמְּחוֹז גַּעְגּוּעַי, מִפִּלְאֵי מַגָּעִים מְאֻוִּים

עִם הַיָּם הַגָּדוֹל, עִם אֵיתַן־אֵיתָנִים,

וְתַחְתָּם הִנְחַלְתֶּם לִי שְׁבָחִים נְבוּבִים

שֶׁל עֲדַת סַקְרָנִים"…

הַצָּב וְהַצְּבִי

לַצְּבִי אָמַר הַצָּב:

"לַשָּׁוְא

עָלֶיךָ יֵאָמֵר, כִּי בַמֵּרוּץ

הִנְּךָ חָרוּץ.

אָמְנָם אֶפְשָׁר,

כִּי אִם תִּתְחַר

עִם הַסּוּסִים,

לְךָ אָז הַיִּתְרוֹן יְהִי,

אֲבָל אִם תִּתְעָרֵב, הַצְּבִי,

עִם הָרָצִים הָאֲמִתִּים, הַמְנֻסִּים,

אֵין כָּל סָפֵק כִּי מַפָּלָה תִנְחַל…

– "אֲבָל הוֹאִילָה נָא וְגַל,

מִי הֵמָּה הָרָצִים הַמֻּבְהָקִים

אֲשֶׁר לָהֶם תִּרְמֹז?"

– אֶחָד מֵהֶם הֲרֵיהוּ לְפָנֶיךָ!

עָנָה הַצָּב בְּעֹז.

– "אִם כֵּן, אֲנִי מַסְכִּים

לְכָל דְּבָרֶיךָ,

– חִיֵּךְ הַצְּבִי בִמְאוֹר פָּנִים –

שֶׁכֵּן בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֳרַיִם,

כִּי אִם הַצָּב הוּא קַל רַגְלַיִם

אֲזַי הַצְּבִי – זַחְלָן בַּזַּחְלָנִים!

בְּצוֹק הָעִתִּים

שָׂח הַשִּׂיחַ לָאִילָן: "שׁוּב רִמָּנוּ הֶעָנָן,

שׁוּב חָמַק לוֹ וְעָבַר וְאוֹתָנוּ לֹא חָנַן

גַּם בְּנֵטֶף שֶׁל מָטָר חֵרֶף כָּל הַצִּפִּיָּה,

וְלֵאִים וְנִחָרִים נִתְיַגֵּעֶ בַּצִּיָּה

מֻפְקָרִים לְכָל קָדִים וּלְלַהַט חַרְבוֹנִים…

אַךְ אִם כִּחֲשׁוּ שְׁחָקִים, לֹא פוֹנִים וְלֹא עוֹנִים,

וּלְאֵגֶל מְרַעְנֵן אִם לַשָּׁוְא עֵינִי כָלְתָה –

הֵן חָכַמְתִּי גַם אֲנִי! וּבַפֶּרֶךְ מֵעַתָּה

לֹא אוֹסִיף עוֹד לַעֲבוֹד כֶּאֱוִיל בֶּאֱוִילִים,

לְרַצֵּץ אֶת כֹּחוֹתַי הַסְּגוּפִים וְהַנִּלְאִים

וְלַחְתּוֹר בְּשָׁרָשַׁי הַדְּווּיִים וְהַמְּרוּטִים

בְּצִחְיוֹן הָאֲדָמָה, בִּרְגָבֶיהָ הַסְּחוּטִים…

דַּי! מִלֵּאתִי תַּפְקִידִי בְּלִי רִשּׁוּל וּבְלִי חַטָּאת,

וְכָל זְמַן שֶׁהֶעָנָן (זֶהוּ חוֹב וְלֹא מַתָּת!)

לֹא יַעֲמוֹד בְּדִבּוּרוֹ, לֹא יֹאבֶה רַוּוֹת צְמָאִי,

גַּם אֲנִי שָׁבֹת אֶשְׁבֹּת, גְּמוּל נָקָם לַבַּדָּאִי,

עַד כִּי צֶדֶק יִגָּלֶה מִסִּתְרֵי שְׁחָקִים רָמִים

בִּבְרָקִים וּבִרְעָמִים וּבְשֶׁפַע שֶׁל גְּשָׁמִים!"

שָׂח לַשִּׂיחַ הָאִילָן: "כִּמְדֻמַּנִי חַלָּשִׁים

אַף קְצָרִים וּמְעַטִּים אֶצְלְךָ הַשָּׁרָשִׁים…

אַךְ לֹא רַק הַשָּׁרָשִׁים – דַּעְתְּךָ גַּם הִיא קְצָרָה!

הֵן אִם לֹא תֶּאֱזֹר אוֹנִים בַּמְּצוּקָה וּבַצָּרָה,

אִם לֹא תְגַבֵּר חֵילְךָ, וּבְמַאֲמַץ־עֲנָק

אֶת לְשַׁד הַמַּעֲמַקִּים אִם בְּלִי הֶרֶף לֹא תִינַק

עֵת בַּצֹּרֶת תִּצְרָבְךָ, עֵת קָדִים אוֹתְךָ יִשְׁדֹּף –

כֶּחָצִיר נָבֹל תִּבּוֹל, כָּאָבָק הִנְדּוֹף תִּנְדּוֹף!

וּבְבוֹא יְמֵי תְשׁוּעָה הַבְּרוּכִים וְהַנְּדִיבִים

לֹא יַחְיוּ אֶת נִבְלָתְךָ, לֹא יַחְיוּ כָּל הָרְבִיבִים..

אַךְ לֹא כֵן אֲנִי עִמִּי! אִם רִמּוּנִי הֶעָבִים –

אֲמַלֵּא תַּפְקִיד חַיַּי חֵרֶף כָּל הַמַּכְאוֹבִים!

וּבְיֶתֶר תַּעֲצוּמוֹת בַּצִּיָּה וּבַטְּרָשִׁים

בְּבַצֹּרֶת תַּלְאוּבוֹת עֹז אַדְרִיךְ הַשָּׁרָשִׁים,

וְחָתַרְתִּי בָם בַּלֵּיל וְנִקַּרְתִּי בָם בַּיּוֹם

כִּי מִלְּמַטָּה יְמַלְאוּ כָּל מַה שֶּׁחָסֵר מֵרוֹם,

עַד כִּי גֶשֶׁם נְדָבוֹת, לוֹ נוֹחִילָה זֶה כַּמָּה,

מִמְּרוֹמָיו שֵׁנִּית יִפְקֹד חֶלְקָתֵנוּ הַנְּשַׁמָּה…

אַךְ אִם גַּם לֹא תִפָּקֵד לְעוֹלָם זֹאת הַשְּׁמָמָה,

אִם דִּינִי לַכִּלָּיוֹן, בְּלִי לִרְאוֹת בַּנֶּחָמָה,

אֶת יָמַי לֹא אֲבַלֶּה בַּיֵּאוּשׁ וּבַתְּלוּנָה,

לֹא אַרְפֶּה אֶת שָׁרָשַׁי מִלַּחְתּוֹר בֶּאֱמוּנָה,

וְאוֹצִיאָה אֶת רוּחִי – בִּי נִשְׁבַּעְתִּי אַף אָקִים –

עִם הַנֵּטֶף הָאַחֲרוֹן שֶׁל לְשַׁד הַמַּעֲמַקִּים!…"

הֶעָנָן וְהַשֶּׁמֶשׁ

"אָכֵן עוֹלָם שֶׁל שֶׁקֶר וְכָזָב

הוּא עוֹלָמֵנוּ!

– רָטַן הָעָב –

הֵן כָּל הַיּוֹם מִבֹּקֶר וְעַד אֶמֶשׁ

יוֹדֶה כָּל חַי לַשֶּׁמֶשׁ,

יְהַלְלֶנּוּ,

יְפָאֲרֶנּוּ

'אֵין עַז וְאֵין גִּבּוֹר מִמֶּנּוּ,

וְאֵין כָּמוֹהוּ לְתִפְאֶרֶת'…

וְהֵן כָּל זֶה רַק חֲנוּפָה!

עוֹד רֶגַע וְאָנִיף כְּנָפַי תְּנוּפָה

וְאֶת אוֹרוֹ אַקְדִירָה,

אַסְתִּירָה

מֵעֵין הָאָרֶץ הַמְשַׁקֶּרֶת,

וְאָז תֵּדַע לְמִי הָעֹז וְהַגְּבוּרָה!"

וְהֶעָנָן פָּרַשׂ כְּנָפוֹ הָאֲפוּרָה

וּבְעַד הַשֶּׁמֶשׁ סַךְ,

אֲבָל מֵעַל לָעָב בְּאוֹר וָגִיל

צָחַק הַשֶּׁמֶשׁ כְּרָגִיל

וְשָׂח:

"הוֹי עָב אֱוִיל!

זָעַמְתָּ, הִתְרַגַּזְתָּ, הִתְגָּרִיתָ –

וּמָה הֶעֱלִיתָ?

חֶרֶס!

הֲלֹא תוֹדֶה, כִּי לֹא נִגְרַע מְאוּם

מִזִּיו הַחֶרֶס!

וְאֶלָּא מָה? מֵעֵין הַיְקוּם

לְרֶגַע קַל אוֹרִי נֶעְדַּר,

וּבִגְלַל זֶה, תְּקַו, בְּרִפְיוֹ

וְרַק אוֹתְךָ יַאְדִּירוּ?

אִם כֵּן – טָעִיתָ מַר!

לְהֶפֶךְ: תְּשׁוּקָתָם אֵלַי תֵּעוֹר

וּבְלַהַט־שִׁבְעָתַיִם תִּתְלַקֵּחַ

בְּהֵעָדֵר מֵהֶם הָאוֹר!

וְעֵת אַתָּה, כְּמוֹ אָבָק פּוֹרֵחַ,

תִּמּוֹג, תַּחֲלוֹף

– הֵן קְצַר יָמִים הִנְּךָ סוֹף־סוֹף –

בְּגִיל מִשְׁנֶה וּבִבְרָכוֹת בְּלִי דָי

יְרוֹמְמֵנִי כָל הֶחָי!"

כֹּה דִבֵּר

"מַה־בֶּצַע בְּצִפְצוּפִים, סִלְסוּלִים, צִיּוּצִים,

וְאִם גַּם נֹעַם וְחֵן בָּם

אִם הַדִּבֵּר אֵין בָּם?

הֵן חֲשׁוּבִים וּנְחוּצִים

לֹא הַקּוֹלוֹת, לֹא הַצְּלִילִים –

כִּי אִם הַמִּלִּים!

מִלִּים! תֹּכֶן! בָּשָׂר וָדָם!

וְלֹא הִשְׁתַּפְּכוּת נֶפֶשׁ סְתָם,

וְלֹא כָּל אוֹתָהּ הַמְעַרְבֹּלֶת

שֶׁל לְהָטִים, יִפְיוּפִים, רִכְרוּכִים, כַּוָּנִים!

בְּקִצּוּר, אִם לְדַבֵּר בְּלִי מַשּׂוֹא־פָנִים

נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא אֶת תִּשְׁפֹּכֶת הַפְּסֹלֶת

שֶׁל הַזְּמִירִים, הָעֶפְרוֹנִים וְכָל בַּעֲלֵי הַמְּצִלְתַּיִם

שֶׁשִּׁירָתָם וּנְגִינָתָם וְהֶמְיָתָם הַמְהֻלָּלָה,

הַמְפֻנָּקָה וְהַמְתוּקָה

הֲרֵי אֵינָהּ אֶלָּא לַהַג שֶׁל שִׁעְמוּם וּבַטָּלָה,

לְלֹא רֶגֶשׁ מִתְפָּרֵץ, לְלֹא הָגוּת עֲמֻקָּה,

רַק גְּנֵבַת־הַדַּעַת וַאֲחִיזַת אָזְנַים

שֶׁל הַצִּבּוּר הָאֱוִילִי, הַהֲמוֹנִי, הַשּׁוּקִי…

כֹּה דִבֵּר… הַתֻכִּי.

קְנֵה־מִדָּה

אֶל פַּרְנָס רַב־פְּעָלִים וּמְאֹד צָנוּעַ

פָּנָה אִישׁ סַקְרָן בְּבַקָּשָׁה נִכְנַעַת,

כִּי יוֹאִיל בְּטוּבוֹ לְחַוּוֹת לוֹ דַעַת

עַל אֶחָד חָכָם, לִתְהִלָה יָדוּעַ.

הַפַּרְנָס הַצָּנוּעַ עָנָה בִנְהִימָה:

"לְעֻמֶּת אוֹתוֹ חָכָם אֲנִי עָפָר וְרִמָּה,

אַךְ דַּעְתִּי לֹא אֲחַוֶּה וְאִמָּנַע מִדִּבּוּרִים,

כִּי רָגִיל אָנֹכִי בִקְנֵי־מִדָּה חֲמוּרִים."

אַךְ הָאִישׁ הַסַּקְרָן נַפְשׁוֹ לֹא נִבְהָלָה

מִסֵּרוּב הַפַּרְנָס, וְהוֹסִיף שְׁאָלָה:

שָׂא לִי אֲדוֹנִי, אִם אֶגְרֹם לְךָ טִרְחָה,

אַךְ פְּלוֹנִי הַנּוֹדָע בְּמִדּוֹתָיו הַמְעֻלּוֹת –

הַאֻמְנָם גַּם אַתָּה לֹא תִמְצָא בוֹ סִרְכָה?"

– "פְּלוֹנִי הוּא, כְּמוּבָן, כְּלִיל כָּל הַסְּגֻלּוֹת,

אַךְ דַּעְתִּי לֹא אֲחַוֶּה מֵהַטַּעַם הָאָמוּר,

כִּי רָגִיל אָנֹכִי בִקְנֵה־מִדָּה חָמוּר."

– הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדוֹנִי, –

פָּנָה שׁוּב הַסַּקְרָן וְקוֹלוֹ רַךְ כְּחֶמְאָה –

וְאָכֵן הֶלְאֵיתִיךָ, אַךְ אוּלַי וְשֶׁמָּא

תַּבִּיעַ לִי אִמְרָתְךָ עַל הָעַסְקָן אַלְמוֹנִי?

– "הֵן גְּדֻלַּת אַלְמוֹנִי חֲקוּקָה עַל סֵפֶר

וְאָנֹכִי לְעֻמָּתוֹ עָפָר וְאֵפֶר,

וְאוּלָם גַּם עָלָיו לֹא אַבִּיעַ אִמְרָתִי,

כִּי חָמוּר מְאֹד הוּא קְנֵה־מִדָּתִי…"

וְהָאִישׁ הַסַּקְרָן גַּם הַפַּעַם לֹא נָסוֹג

וְכֻלּוֹ נוֹטֵף מוֹר וּמִדְּבַשׁ הוּא מָתוֹק:

– אַל נָא יִחַר לַאֲדוֹנִי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם.

אִם מִדַּבֵּר עַל זוּלָתְךָ מְנָעֲךָ טוּב־טַעַם,

הֵן תַּגְדִּיל עִמָּדִי אֶת חַסְדְּךָ הָרַב

אִם עָלֶיךָ בְּעַצְמְךָ לִי דֵעָה תְחַו,

כִּי לְאִישׁ כָּמוֹךָ, לַמֻּשְׁלָם הַגָּמוּר,

אֵין לַחֲשֹׁש מִכָּל קְנֵה־מִדָּה חָמוּר.

וְהַפַּרְנָס הֶעָנָו, בְּבַת־צְחוֹק נְעִימָה

(עַתָּה דִבֵּר רַכּוֹת וְלֹא בִנְהִימָה):

"לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ – זֶה לְמַעְלָה מִכֹּחִי,

כִּי קְנֵה־הַמִּדָּה הֲרֵי זֶה אָנֹכִי…"

קוֹף

אָצִיל גִּדֵּל בַּבַּיִת קוֹף,

וַיְהִי הַקוֹף יוֹדֵעַ לְחַקּוֹת

אֶת כָּל דְּרָכָיו שֶׁל הָאָצִיל:

אֵיךְ יִתְעַצֵּב וְאֵיךְ יָגִיל,

אֵיךְ אֶת רֹאשׁוֹ יָכֹף, יִזְקוֹף,

אֵיךְ יְדַבֵּר קָשׁוֹת, רַכּוֹת,

וְאֵיךְ יַעֲמוֹד וְאֵיךְ יִשְׁכַּב,

וְאֵיךְ יֵשֵׁב עַל הָאֻכָּף,

אֵיךְ בִּמְשָׁרְתָיו יִגְעַר, וְאֵיךְ

לִנְשׂוּא־פָנִים הוּא מְחַיֵּךְ,

הַכְּלָל: בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו

אָצִיל נִכְבָּד לְדוֹרוֹתָיו.

וַיְהִי כִי הִצְטַיֵּן הַלֵּץ

מְאֹד בְּתַעֲלוּלָיו הָאֵל,

וְכָל רוֹאָיו גָּמְרוּ עָלָיו אֶת הַהַלֵּל –

וַיִּתְגָּאֶה הַקּוֹף בְּלִי קֵץ,

וּכְבָר חָשַׁב בְּלִי כָל הִסּוּס

גַּם אֶת עַצְמוֹ לְרַב יִחוּס,

וּבְלִי לָחוּס

הָיָה לוֹעֵג לְכָל אֲשֶׁר

לְפִי דַעְתּוֹ אֵינוֹ כָּשֵׁר

לְהֵחָשֵׁב לְאִישׁ אָצִיל.

וְעַל הַכֹּל הָיָה מַשְׁפִּיל

זֶה הַטַּפִּיל

אֶת הַמְשָׁרֵת, אֶת הַשַּׁמָּשׁ,

כְּאִלּוּ אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.

אַךְ יוֹם אֶחָד הִרְבָּה הָרֵעַ

וַתִּפָּקֵעַ

סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הַמְשָׁרֵת,

תְּפָשׂוֹ בְכַעַס וַיְמָרֵט

אֶת לְחָיָיו מָרֵט הֵיטֵב

וְכֹה אָמַר לַחֲסַר־הַלֵּב:

"הוֹי, בִּן־הַכּוֹת!

לֵצָן, שָׁטוּף בְּהַעֲוָיוֹת!

אָכֵן אֱמֶת, כִּי לְחַקּוֹת

הִנְּךָ יָכֹל

מַמָּשׁ הַכֹּל,

אַךְ מַה יָּכֹל אַתָּה הֱיוֹת?

וּבְכֵן תֵּדַע עַתָּה סוֹף סוֹף,

כִּי קוֹף יָכֹל לִהְיוֹת רַק קוֹף!"

קָרוֹב לַמַּטָּרָה…

וַיְהִי שֶׂה חָכָם וְנָבוֹן,

אַךְ שָׁרוּי בְּעִצָּבוֹן

מֵחֲמַת הַמֵּצִיק, מִנְּגִישׂוֹת הַזְּאֵב,

וּפַעַם הִכְרִיז בְּגִלּוּי־לֵב:

דַּי! נִמְאַס לִי הֱיוֹת שֶׂה!

אֶהְיֶה זְאֵב טוֹרֵף וְשׁוֹסֶה!

סָחוּ לוֹ אֶחָיו: "תָּבוֹא עָלֶיךָ בְּרָכָה,

אֲבָל אֵיכָה

יוּכַל שֶׂה לִהְיוֹת

לִפְרִיץ־חַיוֹת?"

חִיֵּךְ הַשֶּׂה וּבְלִגְלוּג הִפְלִיט:

"הוֹי צִמְחוֹנִים,

עַד מָתַי לֹא תִהְיוּ נְבוֹנִים?

וְהַדָּבָר הֵן פָּשׁוּט בְּתַכְלִית:

אִם הַגְּדִי וְהַכֶּשֶׂב

לֹא יֹאכְלוּ עֵשֶׂב

יִשְתַּנּוּ לְאַט לְאַט, אַךְ בְּלִי הֶרֶף

עַד כִּי יִהְיוּ לִזְאֵבֵי־עֶרֶב".

וְעוֹד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם

הֶחְלִיט הַשֶּׂה בְתֹם

לִהְיוֹת לַצֹּאן מוֹפֵת וָיֶשַׁע –

וַיִּנָּזֵר מֵהַדֶּשֶׁא.

וְאָמְנָם חָל בּוֹ שִׁנּוּי מוּחָשׁ,

מִיּוֹם לְיוֹם הָלַךְ וְכָחַשׁ,

וְלֹא אָרְכָה הָעֵת –

וּמֵת.

אָז יַסְפִּיד הַמַּסְפִּיד:

"הוֹי אָסוֹן! הוֹי פִּיד!

קָרוֹב לַמַּטָּרָה

בָּאָה הַצָּרָה!

לִזְאֵב, אָמְנָם, אָחִינוּ

טֶרֶם יֵעָשֶׂה,

אַךְ הֵן בְּעֵינֵינוּ רָאִינוּ

אֵיךְ חָדַל לִהְיוֹת שֶׂה.."

הַדַּרְדַּר וְהָאַלּוֹן

"לְפֶלֶא בְעֵינַי, כִּי עַד הַיּוֹם

עוֹד בַּחַיִּים לֹא קַצְתָּ, הָאַלּוֹן,

כִּי עוֹד תַּעֲמוֹד אֵיתָן!

הֵן גּוֹרָלְךָ אָיֹם!

בְּנֶאֱמָנוּת:

הֵן אֵין כְּבָר תַּקָּלָה וּפֻרְעָנוּת,

אֲשֶׁר עוֹד לֹא מָצִיתָ קֻבַּעְתָּן…

כִּי סְעָרָה לְפֶתַע תִּתְחוֹלֵל

בְּזַעַם וּבִילֵל

עַד כִּי יָנוּד הַיַּעַר כְּשִׁכּוֹר –

אֶת מִי הִיא מְבַקֶּשֶׁת לַעֲקוֹר?

הֵן לֹא אוֹתִי, אֶת הַדַּרְדַּר הַדַּל,

אֲשֶׁר לְהִתְנוֹעֵעַ לֹא יֶחְדַּל,

אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ תָמִיד לְהִכָּנַע,

אֲשֶׁר לְכָל נַחְשׁוֹל רֹאשׁוֹ יָנַע,

כִּי אִם אוֹתְךָ, אֲשֶׁר לַסְּעָרָה

לֹא יִשְׁתַּחֲוֶה וְלֹא יִכְרַע…

אַף זֶה חֲזִיר הַבָּר, אֲשֶׁר שָׁמַן

מֵחֶלְבְּךָ, מִדֶּשֶׁן פֵּרוֹתֶיךָ –

אֶל מִי יָבוֹא, מַכִּיר־תּוֹדָה נֶאֱמָן,

כַּרְסֵם הַשָּׁרָשִׁים, אִם לֹא אֵלֶיךָ?…

וְכָל מִינֵי שְׁרָצִים, זֶה עֵרֶב־רַב,

הֵן לֹא עָלַי יַעְטוּ, עַל הַדַּרְדַּר הַמַּר,

אֲבָל אַתָּה לָהֶם תֶּעֱרַב!

וְכֹה תָמִיד מֻכְרָח לַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁמָר,

תָּמִיד לְהִלָחֵם, לְהִתְגּוֹנֵן

וּבְלִי תִקְוַת מַרְגּוֹעַ לְמָחָר –

אֵיכָה עַל גּוֹרָלְךָ לֹא תִתְלוֹנֵן,

אֵיךְ בַּחַיִּים תִּבְחַר?"

וְהָאַלּוֹן עָנָה: אָכֵן חֲזִיר־הַבָּר

בְּשָׁרָשַׁי יִנְבַּר,

וְתוֹלָעִים יְכַרְסְמוּ קְרָבַי,

וְיֵשׁ כִּי עַז וָמַר הַדְּוָי – – –

אַךְ הֲיָדַעְתָּ

גַּם מָה אַדִּיר וּמַה־נִּפְלָא הַגִּיל

בִתְכֵלֶת רוֹם צַמֶּרֶת לְהַדְגִּיל

וּלְהַעֲמִיק הַשֹּׁרֶשׁ מַטָּה, מַטָּה

עַד יַרְכְּתֵי הַתְּהוֹם,

וּלְהַאֲזִין בְּלִי הֶרֶף, אֵיךְ יֵהוֹם

עֲסִיס תְּהוֹמוֹת, רְקוּחַ שֶׁמֶשׁ עָל,

בְּכָל זַלְזַל, בְּכָל עַלְעַל…

הֵן יֵשׁ, אֲשֶׁר בִּגְבוֹר חֶדְוַת חַגִּי,

עַד הִתְפַּקַּע הַלֵּב מִזִּיו שַׂגִּיא,

בְּהִשְׁתַּפֵּךְ, בְּרָן כְּמוֹ כִנּוֹר

בְּכָל צִנּוֹר,

בְּכָל עוֹרֵק וָנִים

הַכֹּחַ הַטָּמִיר שֶׁל עַם הָאַלּוֹנִים –

אַרְגִּישׁ מוּסַר־כְּלָיוֹת נֶעְלָם:

מַדּוּעַ כֹּה אֻשַּׁרְתִּי בָעוֹלָם?…

וְאִם בְּרוּחַ עַז, בִּמְעוּף סוּפָה רַבָּה

קְצָת תִּתְבַּדֵּר צַמֶּרֶת גְּאוֹנִי –

אַדְּרַבָּא!

לַלֵּב לִמּוּד הַקְּרָב

הַסַּעַר יֶעֱרַב

וּבְיֶתֶר עֹז יֶחְמַר אָז יֵין־אוֹנִי!…

הַסֶּלַע וְגַרְגִּיר הַחוֹל

עֲנַק־סְלָעִים אַדִּיר הַגֹּבַהּ,

בָּעֲרָפֶל הוּא לוּט

וְהֶעָנָן לוֹ כוֹבַע,

הִשְׁפִּיל לִרְאוֹת גַּרְגִּיר שֶׁל חוֹל פָּעוּט,

אֲשֶׁר בְּקֶמֶט מִקְּמָטָיו עָצוּר.

וְגַל רַחֲמִים הֵצִיף אֶת לֵב הַצּוּר

אֶל הַגַּרְגִּיר הַדַּל הַזֶּה,

אֲשֶׁר כִּמְעַט שׁוּם עַיִן לֹא תֶחֱזֶה

בְּקִיּוּמוֹ.

וּבְחֶמְלָה בְלוּלָה בְרַהַב לֹא מְעַט

(כְּדֶרֶךְ הַגְּדוֹלִים: לְהִשְׁתַּחֵץ

גַּם בְּחָמְלָם עַל הַזּוּלַת)

נָשָׂא אֶת נְאוּמוֹ:

"אָכֵן עָלוּב אַתָּה בְלִי־קֵץ!

הֵן בּוֹ בַזְּמָן, אֲשֶׁר כָּל בַּר־בֵּי־רַב

עַל תִּפְאַרְתִּי שָׁמַע וְעַל חָסְנִי הָרַב,

מִי בָעוֹלָם כֻּלּוֹ, בִּמְלוֹא הָאֲדָמָה

עַל קִיּוּמְךָ יֵדַע עַד מָה?

וְלִי נִדְמֶה

– אֲהָהּ, לִבִּי כַחֲלִילִים יֶהֱמֶה –

כִּי גַם אֲדוֹן עוֹלָם, יוֹצֵר הַכֹּל

שָׁכַח אוֹתְךָ, גַּרְגִּיר הַחוֹל!

וְאֵיךְ אוֹתְךָ יִזְכּוֹר, וְאֵיךְ אוֹתְךָ יִפְקוֹד –

וְגַּרְגִּירֵי הַחוֹל רַבִּים מְאֹד מְאֹד,

וְאֵיךְ אֵלֶיךָ לֵב יָשִׂים –

וְאֵין מִסְפָּר לַנַּנָּסִים…"

אַךְ הַגַּרְגִּיר עָנָה בְלַחַשׁ דַּק

וּכְמוֹ צָחַק:

"אָמְנָם תִּצְדַּק,

כִּי לֹא מוּדָע אֲנִי לַמְּתִים

אַךְ בְּנוֹגֵעַ לֵאלֹהִים –

אֶפְשָׁר כִּי לְפָנָיו אֲנִי זָכוּר

מַמָּשׁ כְּמוֹ הַצּוּר

אֲשֶׁר כָּל חַי מִפְּנֵי גָדְלוֹ יָחִיל!

צֵא וַחֲשׁוֹב:

הֵן גַּרְגִּירֵי הַחוֹל לֹא יִמָּנוּ מֵרֹב

וְאֵין מִסְפָּר אֲשֶׁר אוֹתָם יָכִיל,

וְאַף עַל פִּי כֵן –

הָיָה כָל זֶה לֹא דַי

בִּלְעָדַי,

וְהַבּוֹרֵא הִרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹנִי

רָאָה כִי עוֹד נֶעְדָּר אֲנִי

וַיִּבְרָאֵנִי!

וְאֵיךְ עַל גּוֹרָלִי תָרִיד, תָּהִים,

וְלָמָּה תַנְמִיכֵנִי, תְכַנֵּנִי

“עָלוּב, עָזוּב, מִסְכֵּן”,

אִם תְּשׂוּמֶת־לֵב כָּזֹאת אָצַל לִי אֱלֹהִים?

אַל לִי תָנוּד אֵפוֹא, עֲנַק־צוּרִים,

וּבִין כִּי מֵחַסְדֵי יוֹצֵר כָּל הַיְצוּרִים

כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי אִינַק!"

כֹּה סָח רְסִיס־הַחוֹל, וְהָעֲנָק

שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים…

הַשּׁוּעָל וְהַחֲמוֹר

שׁוּעָל נִקְלֶה וְרַב־תְּכָכִים

אֲשֶׁר הֶעֱמִיד תָּמִיד פַּרְצוּף עָנָו,

וְכָל שָׁנָיו

נַפְשׁוֹ יָצְאָה

לִקְטֹרֶת הַתְּהִלָה וְהַשְּׁבָחִים

(יָגַע וְלֹא מָצָא) –

הֶחְלִיט סוֹף סוֹף לֵאמֹר:

"אָבוֹאָה בִדְבָרִים עִם הַחֲמוֹר,

אַגִּיד לוֹ, כִּי כָמוֹהוּ אֵין מֵבִין

בָּאֹפִי, בַּגְּבוּרָה, בַיֹּפִי,

כִּי אֵין כָּמוֹהוּ מְבַקֵּר בְּלִי דֹפִי,

וּמֻבְטְחַנִּי בוֹ, כִּי בִן־

לַיְלָה יַעֲשֵׂנִּי לִמְפֻרְסָם,

וְכָל אֲשֶׁר אֲנִי בְּפִיהוּ שָׂם

יוֹדִיעַ קֳבָל עָם

בִּנְעִירָתוֹ הָאַדִּירָה…"

וְכַךְ אִירַע.

כָּל מַה שֶּׁזֶּה לָחַשׁ לְאֶרֶךְ־הָאָזְנָיִם

הִכְרִיז הַלָּה בְּקוֹל בְּכָל אַפְסָיִם:

"אֵין כַּשּׁוּעָל אַדִּיר, אֵין כַּשּׁוּעָל חָסִיד,

מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, עוֹקֵר הָרִים, בּוֹר סִיד,

מִצְּבִי הוּא קַל, וְעַז מִכְּפִיר וּמִנָּמֵר,

כְּקֶסַר אִסְטַרְטִיג, פַּיְטָן כְּמוֹ הוֹמֵר…"

וְהַשּׁוֹמְעִים שָׁמְעוּ אַף גַּם תָּמְהוּ בְלִי דָי:

"אָכֵן נֵדַע הֵיטֵב כִּי הַשּׁוּעָל בַּדָּאי,

עַל נְכָלָיו יִחְיֶה, עַל נִרְגָּנוּת וּמַעַל,

אַךְ הֵן אֵינוֹ שׁוֹטֶה, וְעַל דַּעְתוֹ אֵיךְ יַעַל,

כִּי לַבְּהֵמָה הַזֹּאת בַּר־דַּעַת יַאֲמִין,

וְהִיא אֵינָהּ יוֹדְעָה בֵין שְׂמֹאל וּבֵין יָמִין…"

אֲבָל אֶחָד בָּקִי בַהֲוָיוֹת־עוֹלָם

הִסְבִּיר לַמִּתְפַּלְּאִים: "אַל תִּתְמְהוּ לָזֹאת!

הֲרֵי מִלְּבַד חֲמוֹר מִי עוֹד הָיָה נֵאוֹת

אֶת הַשּׁוּעָל הַזֶּה, אֶת הַנּוֹכֵל הַדָּל

לַכְתִּיר בְּתִשְׁבָּחוֹת, לִקְרֹא לוֹ: “יִתְגַּדָּל!”

וְאִם אָמְנָם פִּקְחִים בִּצְחוֹק יִתְּנוּ קוֹלָם,

אַךְ תַּחַת הַשָּׁמַיִם

הֵן יֵשׁ גַּם דֵּי בְעִיר,

אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם כְּשַׁאֲגַת הַכְּפִיר

גַּם נְעִירַת חֲמוֹר חֲמוֹרָתָיִם…

הַכִּשׁוּת

הַכִּשׁוּת,

שֶׁאֵין לוֹ בְגַבּוֹ דֵּי מַמָּשׁוּת

(פָּשׁוּט:

חָסֵר לוֹ חוּט־שֶׁדְרָה),

וּמִפְּנֵי כַךְ, בִּרְשׁוּת אוֹ בַעֲבֵרָה,

כְּדֵי לַחֲזִיק מַעֲמָד

הִנּוֹ נִשְׁעָן תָּמִיד עַל אֵיזֶה “צַד”,

מָצָא עַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ בְּדַרְכּוֹ

וְהִשְׂתָּרֵג עָלָיו.

– "הֶאָח! עַמּוּד פְּאֵר! עַמּוּד יַחְסָן! הֵן כֹּה

כָּמַהּ לְךָ לִבִּי! בַּגָּן, בְּמִשְׁעוֹלָיו

חִפַּשְׂתִּי רַק אוֹתְךָ, אַף מְצָאתִיךָ,

שָׂא בִרְכָתִי אֵפוֹא, בִּרְכַּת אָחִיךָ,

אֲשֶׁר לִבּוֹ תָמִיד לַשַּׁיִשׁ… זֹאת אוֹמֶרֶת:

לָאֲצִילוּת, לָעֹז וְלַתִּפְאֶרֶת!"

כֹּה הַכִּשׁוּת דִּבֵּר לַשַּׁיִשׁ הֶחָמוּד.

אֲבָל בָּא יוֹם, וְהָעַמּוּד

מִתּוֹךְ הַגָּן הוּצָא,

וְהַכִּשּׁוּת מִשְׁעָן אַחֵר מָצָא:

מַקֵּל שֶּׁל מַטְאֲטֵא.

– "הֶאָח! לְבִרְכָתִי אֶת אָזְנְךָ הַטֵּה!

הֶאָח! מִגִּיל מַה לְּבָבִי יָנוּעַ,

כִּי מְצָאתִיךָ, אָח יָקָר, צָנוּעַ…

הֲלֹא תָמִיד שָׂנֵאתִי יַחְסָנִים

קְשֵׁי־לֵב, קָרִים וְשַׁחְצָנִים!

הֲלֹא עֲמָמִיּוּת פְּשׁוּטָה וַעֲנָוָה

תָּמִיד הָיְתָה מַשְׂאַת־נַפְשִׁי הַנִּלְהָבָה…"

וְכָכָה הַכִּשׁוּת טַעְמוֹ שִׁנָּה,

שִׁבַּח, גִּנָּה

לְפִי טִיבוֹ

שֶׁל זֶה אֲשֶׁר נִכְרַךְ סְבִיבוֹ.

בַּכֹּל נֶאֱחָז, הַכֹּל לָפַת,

הַכֹּל יָדַע, הַכֹּל שָׁפַט,

רַק יְדִיעָה אַחַת מִמֶּנוּ נֶעֶדְרָה:

שֶׁאֵין לוֹ חוּט שֶׁדְרָה…

אוֹהֶבֶת־הַסַּעַר…

צְפַרְדֵּעַ בַּבִּצָּה קָפְצָה בַהֲנָאָה,

הִרְעִידָה הַיְרוֹקָה, הִתִּיזָה מֵי־בְאשׁ

וְקִעַקְעָה בְגִיל: "הֶאָח! אַךְ זֹאת סוּפָתָה!

כָּמוֹהָ עַיִן לֹא רָאָתָה!

וּמָה אֹהַב בִּרְעוֹשׁ

סְבִיבִי וּמִתַּחְתַּי הַתְּהוֹם הַנּוֹרָאָה,

עֵת מְצוּלַת הָרָז פָּנֶיהָ לִי תַזְעִים,

זוֹ מְצוּלַת אֵין סוֹף, מוֹלֶדֶת הָעַזִּים,

מוֹלֶדֶת עַם הַצְּפַרְדְּעִים!

אַךְ זֹאת מְנַת גּוֹרָל, אֶת הַחַיִּים מַנְעֶמֶת!

וּמַה הֵם הַחַיִּים בְּלִי סַעַר וּמִלְחֶמֶת?

הֵן רַק בַּקְּרָב רִפְאוּת לַנֶּפֶשׁ!"

וְעוֹד הַגִּבּוֹרָה מִתְבּוֹסְסָה בָרֶפֶשׁ,

וַתֵּרֶא מֵרָחוֹק רְאִי חֶלְקַת הַיָּם

הַנָּח בְּאוֹר הַיּוֹם, מַזְהִיר, אַדִּיר, רוֹגֵעַ,

וּבִמְרִירוּת וָבוּז הִתְרִיסָה הַצְּפַרְדֵּעַ:

"וְאֶת הַמָּךְ הַזֶּה, אֶת הָעַצְלָן הַנָּם,

הַזָּר לַנַּחְשׁוֹלִים וּלְנַפְתּוּלֵי אוֹנָם,

אֲשֶׁר לֹא עֹמֶק לוֹ, שָׁטוּחַ כַּצַּלַּחַת,

הַמְשַׁקֵּף רַק תְּכֵלֶת וְרַק נַחַת,

הַמִּתְפַּנֵּק בָּאוֹר קוֹפֵא עֲלֵי שְׁמָרָיו –

אוֹתוֹ יַעֲרִיץ צָעִיר וָרָב!

אָכֵן אֵין גְּבוּל, אֵין חֵקֶר

לַסֶּכֶל וְלַשֶּׁקֶר!"

וּבַת־הַבֹּץ אֲשֶׁר הִתְלוֹנְנָה עַד בּוֹשׁ

הִסְתִּירָה מֵרֹב צַעַר אֶת הָרֹאשׁ

בְּמֵי הַבְּאשׁ…

הַקּוֹרֵא בֵין הַשִּׁטִּין

לִפְלוֹנִי אַלְמוֹנִי יָצְאוּ מוֹנִיטִין

כִּי אֵין כָּמוֹהוּ קוֹרֵא בֵין הַשִּׁטִּין,

לֹא קוֹרֵא אֶלָא רָץ, מְגַמֵּא סְפָרִים,

אֵין גְּבוּל לִזְרִיזוּת מַבָּטָיו הַנִּמְהָרִים

עַמּוּד רוֹדֵף עַמּוּד, עָלֶה דוֹלֵק עָלֶה,

רַק יָעִיף עֵינוֹ וְהַדַּף כָּלֶה.

וַיִּוָּדַע לִתְהִלָּה, וַיְהִי לְתִפְאֶרֶת

בְּקַלּוּת תְּפִיסָתוֹ וּבְעֵינוֹ הַחוֹדֶרֶת.

אַךְ פַּעַם אוֹרֵחַ בְּשִׁכְנוֹ נִקְרָה,

הִתְבּוֹנֵן בְּקָרְאוֹ וַיִּתְמַהּ וַיִּקְרָא:

"אֱמֹר נָא לִי, פְּלוֹנִי הַנּוֹדָע לִתְהִלָה,

מַדּוּעַ הֲפוּכָה תַּחֲזִיק הַמְּגִלָּה?

הַאֻמְנָם חִכֶּמְךָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת

לִקְרֹא בְנָקֵל שׁוּרוֹת הֲפוּכוֹת?"

אַךְ פְּלוֹנִי הֵשִׁיב בְּקוֹל עֲבָרוֹת:

"מַה לִּי וּלְשׁוּרוֹת, הֲפוּכוֹת אוֹ יְשָׁרוֹת?

בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ לֹא אֶקְרָא בַשּׁוּרוֹת

(וּלְשֵׁם מָה נְחוּצָה לִי הַמְּלָאכָה הַזֹּאת?)

בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ לֹא אֵדַע צוּרַת אוֹת,

לֹא אַבְדִּיל כָּ“ף מִקּוֹ”ף וּבִלְעָם מִבָּלָק –

הֵן קוֹרֵא אֲנִי רַק אֶת הַנְּיָר הֶחָלָק!"

הַצַּדִּיק וְהַזַּיִן

הָהּ! אֵין שָׁלוֹם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!

וְגַם בְּאָלֶף־בֵּית נִטְּשָׁה הַמִּלְחָמָה

בֵּין צַדִּי“ק וּבֵין זַיִ”ן.

טָעַן הַצַּדִּיק: "הֵן כְּאַיִן

לְעֻמָּתִי הַזַּיִן!

אֲנִי יְסוֹד עוֹלָם, אֲנִי צְדָקוֹת אַצְמִיחַ,

אֵין צוּר מִבִּלְעָדַי וְאֵין מִבְצָר וּצְרִיחַ,

אֶגַּהּ בְּרֹאשׁ צְפִירָה, בְּרֹאשׁ כָּל צִיץ תִפְאֶרֶת,

כָּל יְצִירָה נַעֲלָה בִימִין צִדְקִי נֶעֱזֶרֶת,

לָכֵן נָאֶה לִי הוֹד, לָכֵן נָאֶה לִי שֶׁבַח!

אֲבָל לֹא כֵן הַזַּיִן, אֵין גָּרוּעַ מֶנְהוּ!

הֵן כְּלִי־חָמָס זֶה שְׁמוֹ! וְאָכֵן כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא…

עַמּוּד הַגֶּזֶל הוּא, אֲבִי זִמָּה וָזֶבַח,

וּבַאֲשֶׁר זֻלּוּת, וּבַאֲשֶׁר זָדוֹן

תָּמִיד שָׁם מִזְדַּקֵּר זֶה הָאָדוֹן!"

אַךְ גַּם הַזַּיִן לֹא הָיָה כְבַד פֶּה

וְכֵן הֵשִׁיב לַצַּדִּיק אֲמָרָיו:

"אֶת צִדְקָתְךָ תְּגַל, אֲבָל מַה תְּחַפֶּה

עַל מִרְמָתְךָ, עַל שִׁקְרְךָ הָרָב!

גַּבְּךָ כָּפוּף, כֻּלְּךָ צְנִיעוּת,

צַדִּיק תָּמִים בָּאָרֶץ,

אַךְ מִי רִאשׁוֹן לְכָל צְבִיעוּת?

וּבְמִי יִדְגּוֹל כָּל שֶׁקֶץ וְכָל שֶׁרֶץ?

וְאִם כִּי עַל שְׂפָתְךָ תָּמִיד רַק צוּף, רַק נֶצַח,

הֵן לֹא זָרִים לְךָ גַם עָרִיצוּת, גַּם רֶצַח…

וּמֵאִידָךְ גִּיסָא:

אֲנִי אָמְנָם חַד־זִיז, זָרִיז, זָקוּף בְּעֹז,

אַךְ כְּלוּם לֹא זַיִן חַד כָּל בְּנֵי עַוְלָה יָנִיסָה?

לַזָּר אֲנִי כָאָח, וְעַל זָקֵן

אָגֵן,

וּבִי זָעִיר יָעֹז!

וְאִם כִּי אֶתְנַכֵּר לְהִתְרַפְּסוּת וָרֹךְ,

אַךְ הֵן מִשְׂגָּב אֲנִי לַזֹּהַר וְלַזֹּךְ…"

כֹּה רָבוּ בֵינֵיהֶם חַבְרֵי הָאָלֶף־בֵּית

וְכָל אֶחָד טִהֵר עַצְמוֹ מֵחֵטְא,

אֲבָל בַּחֲבֵרוֹ מָצָא כָּל סֶלֶף,

עַד כִּי בִצְחוֹק פָּרַץ הָאָלֶ"ף:

"אָכֵן מִצְּחוֹק חִשַּׁבְתִּי לְהִתְפַּקֵּעַ

מִדֵּי שָמְעִי, אֵיךְ כָּל אֶחָד יָגֵעַ

לְהִתְגָּאוֹת עַל חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ

כָּל מֶרְחַקֵּי אֵין־קֵצֶה בֵּינֵיכֶם הִבְדִּילוּ…

אַךְ תִּסְלְחוּ, אִם בִּדְבָרִים בְּרוּרִים

אַגִּיד, שֶׁבַּדִּקְדּוּק שְׁנֵיכֶם בּוּרִים,

כִּי הַדִּקְדּוּק אוֹתָנוּ מְאַלֵּף,

שֶׁזֶּה בָזֶה מַרְבִּים לְהִתְחַלֵּף

הַצַּדִּי“ק וְהַזַּיִ”ן…

אַגַּב: הֵן קִרְבַתְכֶם בּוֹלֶטֶת לְכָל עַיִן

וְיִחוּסְכֶם אֵינֶנּוּ בַשָּׁמַיִם,

שֶׁכֵּן מוֹצָא שְׁנֵיכֵם – מִן הַשִּׁנַּיִם…"

זְנָבוֹת…

וַיְהִי הַיּוֹם, וְהַשּׁוּעָּל אָמַר:

"נִגְמַר!

הַקֵּץ לַזִּלְזוּלִים!

לֹא עוֹד אוֹסִיף הֱיוֹת עָנָו,

לֹא עוֹד אֶסְבּוֹל אֶת הַמַּאֲמָר הַמָּר,

כִּי טוֹב הֱיוֹת לָאֲרָיוֹת זָנָב

מֵרֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים,

וּלְכָל הָעֵדֶר הַנּוֹאָל

אוֹכִיחַ

לְמָה מֻכְשָׁר עוֹד הַשּׁוּעָּל!"

וְהוּא לֹא חָס עַל טֹרַח,

בָּאָרֶץ הִתְהַלֵּךְ לָרֹחַב וְלָאֹרֶךְ,

חִפֵּשׂ, מִשֵּׁשׁ, הֵרִיחַ,

וּבַאֲשֶׁר מָצָא זָנָב מֻפְקָר

הֵרִים אוֹתוֹ כִכְלִי־יְקָר

בַּחֲרָדָה וּבְכֹסֶף,

עַד כִּי אָסַף זְנָבוֹת מְלֹא־חָפְנַיִם

(אֵין בִּזְנָבוֹת מַחְסוֹר מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם!)

וְאֶל זְנָבוֹ קָשַׁר אֶת כָּל הָאֹסֶף.

וַיְהִי כִי שָׁט בַּיַּעַר גֵּא מְאֹד

וּבִזְנָבוֹ כִּשְׁכֵּשׁ הָעֲנָקִי

תָּמְהוּ כָל בְּנֵי הַיַּעַר, אֵין נָקִי,

וּבְלִי גַם שֶׁהִבִּיטוּ בְּפָנָיו

הֵחְלִיטוּ עַל פִּי גֹדֶל הַזָּנָב

כִּי אֵין כַּחַי הַזֶּה נוֹרָא־הַהוֹד,

כִּי אֵין דּוֹמֶה לוֹ תַּחַת הַיָּרֵחַ

בִּגְבוּרָתוֹ.

וְגַם אַרְיֵה וּפִיל לְעֻמָּתוֹ

קְלִפַּת הַשּׁוּם, אָבָק פּוֹרֵחַ…

*

וְהַ“מּוּסַר־הַשְׂכֵּל”? פָּשׁוּט: וַדַּאי

קָרָה לָכֶם לֹא פַּעַם, נִכְבָּדַי,

לְהַעֲלוֹת הֶדְיוֹט לִמְרוֹמֵי־רוּם

וּלְהַעֲרִיץ נוֹכֵל כִּפְאֵר הַיְקוּם

רַק מִשּׁוּם

שֶׁקְּהַל־זְנָבוֹת רָב

נִגְרָר אַחֲרָיו…

הַפִּילוֹסוֹף וְהַמְחוֹלֶלֶת.

אֶל צֵאוּס בִּטְעָנוֹת בָּא פִילוֹסוֹף:

"אָכֵן מִנִּסְיוֹנִי לֹא פַעַם לִי נוֹדַע

כִּי בְנֵי אָדָם כְּפוּיֵי תוֹדָה,

אַךְ גַּם סַבְלָנוּתִי פָקְעָה סוֹף־סוֹף.

הֲלֹא אוֹרֵם דֵּעָה זֶה עִדָּנִים כַּמָּה,

אַטִּיף לָהֶם מוּסָר, אֲגַל כָּל תַּעֲלוּמָה,

וּכְבָר כֹּחִי אָפַס, עֵינַי כָּבוֹת –

וְלֹא זָכִיתִי לְקֻרְטוֹב־כָּבוֹד…

אַךְ בָּאָה רַקְדָּנִית, רֵיקָה, נִבְעֶרֶת,

וְלִכְבוֹדָהּ כָּל הַמְּדִינָה סוֹעֶרֶת,

יָרִיעַ כָּל גָּרוֹן,

פִּסֵּחַ יְכַרְכֵּר, אִלֵּם יָרֹן,

וְכָל בַּטְלָן, כָּל מְפַהֵק, כָּל מְזוֹרֵר,

בָּהּ יְדַבֵּר, לָהּ יְשׁוֹרֵר,

עַד כִּי רֹאשָׁהּ עָלֶיָה הִסְתַּחְרֵר.

וְאֵיךְ אֶת עֶלְבּוֹנִי לְךָ הַפַּעַם

לֹא אָשִׂיחָה?"

אֲבָל בִּצְחוֹק הֵשִׁיב מַנְחִית־הָרַעַם:

– הֲלֹא הוֹדִיתָ בְּמוֹ פִיךָ

כִּי מִתְּהִלּוֹת עָלוּל לְהִסְתַּחְרֵר הָרֹאשׁ,

וְאֵיךְ לְנַפְשְׁךָ כָּבוֹד תִּדְרשׁ?

הֵן פִּילוֹסוֹף בְּלִי רֹאשׁ אֵינוֹ רָצוּי

וְאַף כִּי הוּא מָצוּי…

אַל נָא תִהְיֶה אֵפוֹא אַחֲרֵי כָבוֹד רוֹדֵף

וְאֶת הַתִּשְׁבָּחוֹת הַשְׁאִירָה לַמְחוֹלֶלֶת,

אֲשֶׁר רַק מֵרַגְלָהּ תָּפִיק תּוֹעֶלֶת

וְלָהּ הָרֹאשׁ כַּסֶּרַח הָעוֹדֵף…

טָעָה בַּכְּתֹבֶת…

עִם שַׁחַר מִשְּׁנָתוֹ הֵקִיץ הַחוֹחַ

וּלְשִׂיחַ הַוְּרָדִים קָרָא בְכֹחַ:

"הֶאָח! כַּמָּה הַיּוֹם אֶשְׂמַח שָׂמֹחַ!

כִּי אֱלֹהִים שָׁמַע לִי אַף עָנַנִי,

וּבַחֲלוֹם נִגְלָה לִי אֵלִיָּהוּ

וְכָכָה לִי אָמַר: "גּוֹזְרַנִי

שֶׁכָּל בָּאֵי הַגָּן לְיָפְיְךָ יִתְמָהוּ

אַף יִקְרְאוּ לְךָ חֶמְדַּת גַּנִּים

וְלֹא יִשְׁעוּ יוֹתֵר לַשּׁוֹשַׁנִּים."

וְשִׂיחַ הַוְּרָדִים הֶאֱזִין בְּשֶׁקֶט

וְלֹא עָנָה. בִּכְסוּת טְלָלִים מַבְרֶקֶת

הִזְהִירוּ הַפְּרָחִים בְּכָל רַעֲנַנּוּתָם

בְּיֹפִי נַעֲלֶה וְתָם.

וּבְהָפִיחַ רוּחַ אֶת הַשִּׂיחַ

הִזִּילוּ רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ,

וּקְטֹרֶת בָּשְׂמֵיהֶם כָּל אַף הִנְעִימָה,

וְכָל בָּאֵי הַגָּן כְּמִיָּמִים יָמִימָה

רַק אֲלֵיהֶם שָׁעוּ וְלֹא לַחוֹחַ.

אז על בָּאֵי הַגָּן הַחוֹחַ מַה יִּרְגַּז:

"כָּל ישֶׁר פַּס! כָּל צֶדֶק גָּז!

אֵיכָה, כּוֹפְרִים נִקְלִים, אַפִּיקוֹרְסִים,

תָּהִינוּ לֹא לָשִׂים

לִבְּכֶם לַצַּו שֶׁל אֵלִיָּהוּ?

הֵן לִי שְׂפָתָיו בָּרוּר מִלֵּלוּ,

כִּי תִּמְאֲסוּ בַשּׁוֹשַׁנִּים הָאֵלּוּ

וּמֵהַיּוֹם תֵּדְעוּ הַחוֹחַ מַהוּ,

שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד אֶלֶף וֶרֶד

וְאֵיךְ זֶה עַל נָבִיא תָזֹמּוּ מֶרֶד?"

אַךְ אִישׁ מֵהָאוֹרְחִים, שִׂיחַת צְמָחִים שׁוֹמֵעַ

בִּצְחוֹק הֵשִׁיב לַחוֹחַ: "וַאֲנַחְנוּ מַה

כִּי כֹה תַּלִין עָלֵינוּ וְתָרִיעַ?

לֹא בְהָקִיץ, לֹא בַתְּנוּמָה

אֵלֵינוּ אֵלִיָּהוּ לֹא הוֹפִיעַ

וְעַל כִּבּוּד הַחוֹחַ לֹא צִוָּנוּ,

וְאִם גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנָיו

שֶׁנַּעֲרִיץ הַחוֹחַ הֶעָנָו –

יְגַל זֹאת לֹא לְךָ, רַק לָנוּ!

וְאִם כָּעֵת רָגְזָה אֶת נַפְשְׁךָ מִלְּאָה

וּמִתּוֹחֶלֶת שָׁוְא לִבְּךָ נִלְאָה –

רְגַז עַל אֵלִיָּהוּ, בִּמְחִילָה,

כִּי הוּא רַק הוּא גָרַם לְךָ הַכֹּבֶד,

שֶׁכֵּן טָעָה בַּכְּתֹבֶת…"

הַזָּנָב הַמְקַנֵּא

זָנָב אָמַר: "אָרוּר הָרֹאש!

רָק בִּגְלָלוֹ אֲנִי זָנָב!

רַק לִשְׁלוֹמוֹ כָּל אִישׁ יִדְרוֹשׁ

וְלִי יָבוּז גַּם הֶעָנָו.

רַק לוֹ כָּל קְטֹרֶת תְּקֻטַּר

וְאָנֹכִי בְּשֶׁל הָרֹאשׁ

עָלוּב, שָׁכוּחַ וּמְיֻתָּר…

הָהּ, לוּ יָכֹלְתִּי וְאֶפְרוֹשׁ

מִזֶּה, אֲשֶׁר אָשְׁרִי גָזַל,

אֶפְרוֹשׁ לָנֶצַח – וַחֲסָל!"

וְהַזָּנָב (הֵן לֹא חָשׁוּב

לְאֵיזֶה חַי הָיָה שַׁיָּךְ,

מֵהַמִּדְבָּר, מֵהַיִּשּׁוּב,

לִכְפִיר, לִצְבִי אוֹ רַק לִסְיָח,

סוֹף סוֹף – זָנָב, וְלֹא יוֹתֵר…)

הִרְהֵר, חָשַׁב, עָמַל, טָרַח

אֵיךְ מֵהָרֹאשׁ לְהִפָּטֵר.

וּפַעַם, עֵת הַחַי בָּרַח

מֵחֵץ צַיָּד שׁוֹאֵף דָּמוֹ,

הֶחְלִיט זָנָב הָפֵק זְמָמוֹ.

וּבִצְדִיָּה אֲזַי הַלֵּץ

בִּבְקִיעַ סֶלַע נֶעֱצַר.

הַחַי פִּרְכֵּס לְהֵחָלֵץ,

אַךְ כְּבָר קַשְׁתּוֹ כוֹנֵן הַצָּר…

הֶאָח, מָה הַזָּנָב יִשְׂמַח!

כָּל שַׂעֲרָה מִגִּיל תִּרְעַד:

"קָדְקֹד מָאוּס, שִׁמְךָ יִמַּח!

עוֹד רֶגַע תְּרֻצַּץ לָעַד!

תִּבְלֶה בַשַּׁחַת, מְשַׂנְּאִי,

וּמֵעַתָּה – הָרֹאשׁ אֲנִי!"

הַחֵץ שָׁרַק, הַחַי חָרַג

וּתְלוּשׁ זָנָב לַדְּרוֹר יָאוּץ…

וּבְחַגְוֵי הַסֶּלַע רַק

זֶה הַזָּנָב נִשְׁאַר נָעוּץ.

מָרוּט, רָקוּב יֶאֱבַל בָּדָד

וּבְאֶבְלוֹ יִצְעַר, יִדַּל:

"אִם כֵּן גַּם עֵת הָרֹאשׁ נָדָד

מִהְיוֹת זָנָב, הָהּ, לֹא אֶחְדַּל…

שֶׁכֵּן לוֹעֵג לִי כָל עוֹבֵר:

‘רְאוּ, זָנָב שָׁם מִתְאַוֵּר’!"

תְּלוּנַת הַדַּרְשָׁן

אֶחָד קָדוֹשׁ אֲשֶׁר פָּרַשׁ מִן הַצִּבּוּר,

אֲשֶׁר הִדִּיר עַצְמוֹ מִתַּעֲנוּגוֹת אָדָם

וְגַם מִן הַדִּבּוּר,

הֵפִיר אֶת שְׁתִיקָתוֹ הַמְמֻשֶּׁכֶת

עֵת בָּאָה לְאָזְנוֹ מִן הַמַּהְפֶּכֶת

אֶנְקַת חַפִּים הַמַּקְפִּיאָה הַדָּם:

"אֵיכָה אוּכַל לַחֲשוֹת,

אֵיךְ הֵאָלֵם בִּבְדִידוּתִי אוּכַל

אִם בַּלָּהוֹת כָּאֵלֶּה מִתְרַחֲשׁוֹת!"

וּדְבַר הַכְּאֵב וְהֶחָרוֹן רָעַם

עַד כִּי נִזְעַק הָעָם,

עַד כִּי גַם לֵב אַנְשֵׁי הָאָוֶן חָל

וְשֵׁם אוֹתוֹ קָדוֹשׁ הָיָה לְנֵס.

אֲזַי אָמַר פְּלוֹנִי, דַּרְשָׁן קַל דַּעַת:

"הֲלֹא גַם בִּגְרוֹנִי אֵין שׁוּם מִגְרַעַת,

אַרְעִיד גַּם אָנֹכִי אֶת הַנְּפָשׁוֹת!"

אָמַר – וְאֶת מָתְנָיו שִׁנֵּס,

וּמִדֵי פַּעַם בְּלִי חֲקוֹר וּדְרוֹשׁ

הִתְחִיל לִצְעוֹק:

“הָהּ, לֹא אוּכַל לַחֲשׁוֹת!”

וַיְהִי לִצְחוֹק

וְכָל יוֹדְעָיו הֵנִידוּ רֹאשׁ.

נֶעֱלַב פְּלוֹנִי: "בַּכֹּל אֵיפָה וְאֵיפָה!

הַלָּה צָעַק – וּשְׁמוֹ נִשָּׂא בִיקָר…

אֲנִי אֶצְעַק – וּשְׁמִי תְּכַס עֵיפָה…"

אַךְ בְּחִיּוּךְ הֵשִׁיב לוֹ אִישׁ מַכָּר:

"הַלָּה צָעַק וַיְהִי אָמְנָם לְפֶלֶא,

כִּי הֵן שָׁנִים רַבּוֹת שָׁתַק כַּסֶּלַע,

וְרַק מֵאַהֲבָה אֶל הָאָדָם

נָשָׂא דְבָרָיו – לָכֵן כֹּה עַז הֵדָם…

אֲבָל אַתָּה אֲשֶׁר מֵחֹסֶר דֵעַ

(אָמְנָם בְּלִי חוּס עַל טֹרַח)

הִנְּךָ בְּכָל שׁוֹפָר תּוֹקֵעַ

לְצֹרֶךְ וְשֶׁלֹא לְצֹרֶךְ

וּפִיךָ כַּמַּעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר –

אֵיךְ לֹא יִצְחַק כָּל הַשּׁוֹמֵעַ

אִם ‘לֹא אוּכַל לַחֲשׁוֹת’ פִּתְאוֹם תָרִיעַ…

הָהּ, לוּ הִכְרַזְתָּ: ‘לֹא אוּכַל דַּבֵּר’

כִּי אָז אָמְנָם יָכֹלְתָּ לְהַתְמִיהַּ…"

סְגֻלּוֹת תְּרוּמָה…

אִישׁ מְלֻכְלָךְ, לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים

(הוּא מַיִם וְסַבּוֹן שָׂנֵא שִׂנְאַת חִנָּם)

נִתְקַף מֵהַכִּנָּם.

וַדַּי תִּשְׁתּוֹמְמוּ, קוֹרְאַי הַחֲכָמִים,

וְלֹא בְלִי הִגָּיוֹן:

"מַה כַּאן חִדּוּשׁ? מַה יֵּשׁ מִזֶּה לִלְמוֹד?

הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי אִי־הַנִּקָּיוֹן

הוּא אָב לְהוֹפָעוֹת לֹא נְעִימוֹת…"

אֲבָל שִׁמְעוּ: הַלִּכְלוּכִי הַזֶּה

לֹא דַי שֶׁבְּנִגְעוֹ לֹא הִתְבַּיֵּשׁ,

כִּי אִם גַּם הִתְפָּאֵר מְלוֹא הַפֶּה:

"אִין זֹאת, כִּי מְתִיקוּת בִּי מְיֻחֶדֶת יֵשׁ

אִם הַחַיָּה הַזֹּאת הַזְּעִירָה

(הִיא כְּלָל לֹא נִבְעָרָה!)

אוֹתי לְמַאֲכָל לָהּ בָּחֲרָה…

אָכֵן בְּגִיל אֶשָּׂא גַם סֵבֶל אַכְזָרִי

מִדֵּי דַעְתִּי, כִּי זֶה בְשָׂרִי

עָרֵב מִכָּל בָּשָׂר, וְכִי דָמִי יוּמַץ

רַק בַּאֲשֶׁר מָתוֹק הוּא בַדָּמִים…

חֲזַק אֵפוֹא, לִבִּי, חֲזַק וֶאֱמַץ…"

*

אֲהָהּ, לֹא מְעַטּוֹת הַפְּעָמִים

שֶׁגַּם נִגְעֵי נַפְשׁוֹ הַמַּמְאִירִים,

קִנְאָה, שִׂנְאָה וְרוֹשׁ־רִשְׁעוּת אַכְזָר,

יִרְאֶה אֱנֹושׁ כַּשֶּׁמֶשׁ מַזְהִירִים

וְכִמְפַכִּים מִמְּקוֹר תְּכוּנוֹת־יְקָר,

סְגֻלּוֹת תְּרוּמָה…

וְלֹא אֶל לֵב יָשִׂים

כִּי אֵלֶּה הָרְמָשִׁים –

מוֹלַדְתָּם הַזֻּהֲמָה…

חֶסֶד עָרִיצִים

“וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר” כָּתוּב.

בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּשׁוֹר צָעִיר,

אֲשֶׁר עוֹד בֶּאֱיָל יִצְעַד בַּנִּיר

וְלִבְעָלָיו יַעֲנִיק כָּל טוּב.

אֲבָל הַשּׁוֹר שֶׁלָנוּ נִזְדַּקֵּן

אַף תַּשׁ כֹּחוֹ מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה,

וְעַל כֵּן

נִלְקַח מֵאַחֲרֵי הַמַּחֲרֵשָׁה

אֶל הַמַּרְבֵּק, שָׁם בְּעָלָיו פִּטְּמָהוּ

בִּבְלִיל דָּשֵׁן וּבִשְׂעוֹרָה טוֹבָה.

אָז יֶתֶר הַשְּׁוָרִים, מוֹשְׁכֵי עֻלָּם

תָּמְהוּ כֻּלָּם:

"כְּלוּם הֲבִינוֹנוּ, אֲדוֹנֵנוּ מַהוּ?

הֲלֹא תָמִיד דַּנּוּהוּ לְחוֹבָה,

עַל כִּי בַּפֶּרֶךְ הֶעֱבִידָנוּ,

עַל כִּי הִלְקָנוּ, הִרְעִיבָנוּ,

עַל כִּי הִרְבָּה נַפְשֵׁנוּ לְהַדְאִיב,

וּפֶתַע – מֶה חָסִיד הוּא, מַה נָּדִיב!

מִלְּחִי רֵעֵנוּ אֶת הָעֹל הֵרִים,

אַף יְפַנְּקֵהוּ בְּמַאֲכַל שָׂרִים…

אָכֵן חָשַׁדְנוּ בִכְשֵׁרִים!"

אַךְ לֹא עָבַר זְמָן רַב, וְהַבְּקָרִים

חוֹרְשִׁים כְּמִנְהָגָם, עוֹבְדִים בַּפָּרֶךְ,

וּפֶתַע – וַיְפַלַּח אֶת הָאָזְנַיִם

קוֹל גְּעִיָּה מָרָה וְנוֹאָשָׁה,

וְאֶת רֵעָם רָאוּ מוּבָל, כָּפוּת, בַּדֶּרֶךְ

לְבֵית הַמִּטְבָּחַיִם.

וּכְאִלּוּ חֵץ פִּלַּח לִבָּם הַתָּם:

"לָזֹאת פֻּנַּק, לָזֹאת פֻּטַּם,

לָזֹאת הוּסַר עֻלּוֹ וַיִּוָּשַׁע..

אָכֵן שָׁמְרֵנוּ, אֵל, מֵעֲרִיצוּת רָשָׁע,

אַךְ מֵחַסְדּוֹ שָׁמְרֵנוּ שִׁבְעָתָיִם…"

נוֹשֵׂא הַתַּרְבּוּת

"אָכֵן מִרְעֶה נָאֶה זֶה הָאֲפָר!

– חִוָּה דַעְתּוֹ הַפָּר

אֲשֶׁר נִתְעָה לָאָחוּ בְאֶקְרַאי –

דָּשֵׁן הַדֶּשֶׁא, מַיִם בְּשִׁפְעָה;

יַחַד אֵפוֹא גַם הוּא בִקְהַל כָּרַי

(שִׁבְעִים הֵם וְשִׁבְעָה)

וּמֵהַיּוֹם הוּא לִי שַׁיָּךְ,

וּבַל יָהִין שׁוּם פָּר, אוֹ סוּס אוֹ סְיָח

לָבוֹא בִגְבוּלוֹתָיו, וּבַל יוּפַר

חֹק הַקִּנְיָן, זֶה חֹק נַעֲלֶה, קָדוֹשׁ,

כִּי בְקַרְנַי אָדשׁ

כָּל עֲבַרְיָן…" – "אַךְ אֲדוֹנִי הַפָּר,

– נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל פְּעִיָּה דַקָּה

וְנִרְאֲתָה בַכָּר כִבְשָׂה רַכָּה –

הֵן לִי זֶה הָאֲפָר,

וּמֵאִמִּי לִי בִירֻשָּׁה עָבַר,

וּלְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ הוּא נַחֲלָה מֵאָז…

אַגַּב, הוּא לִי יָחִיד וְאֵין לִי עוֹד,

וּלְךָ כָּרִים וַאֲפָרִים בְּלִי דַי…

וְאִם כִּי אָנֹכִי יְצוּר לֹא־עָז,

אֲבָל שָׁמַעְתִּי כִּי תַעֲרִיץ מְאֹד

חֹק הַקִּנְיָן, זֶה חֹק קָדוֹשׁ, נַעֲלֶה,

וְלֹא תַעֲשׁוֹק אוֹתִי"… – "וַדַּי, וַדַּי!

– עָנָה הַפָּר – וּכְלָל לֹא יַעֲלֶה

עַל לְבָבִי רַעְיוֹן אוֹתְךָ לַעֲשׁוֹק,

כִּי לִי מִכָּל יְקָר יָקָר הַחֹק,

בְּרַם לֹא אוּכַל גַּם לְעָזְבֵךְ לְבַד

לְלֹא חִנוּךְ, לְלֹא כָל הַדְרָכָה;

יִקְרַת־סְגֻלּוֹת בְּלִי הַשְׂכָּלָה תֹאבַד,

וּבְלִי תַרְבּוּת – כֵּיצַד תִּשְׁרֶה בְרָכָה?

וְאַתְּ הֵן לֹא שָׁמַעַתְּ גַּם שִׁמְעָן…

הֲלֹא תוֹדִי: לָךְ אֵין עוֹד שׁוּם סִמָּן

מִסִּמָּנֵי תַרְבּוּת, לֹא גְעִיָּה פוֹלַחַת

וְלֹא הַקֶּרֶן הַנּוֹגַחַת.

לָכֵן לְהַשְׂכִּילֵךְ פֹּה אֶשָּׁאֵר עִמָּךְ,

הַיְצוּר הַמָּךְ…

וְאִם כִּי תֻכְרְחִי לְהִתְכַּוֵּץ

(לְפֶתַח הַתַּרְבּוּת לֹא הַפִּנּוּק רוֹבֵץ)

וּקְצָת לִצְמוֹא, וּקְצָת לִרְעוֹב,

לֶאֱכֹל קוֹצִים, לִשְׁתּוֹת מֵי טִיט,

אֲבָל לֹא אֶעֶזְבֵךְ עַד כִּי תִקְנִי

תַרְבּוּת לָרֹב…"

וְהַכִּבְשָׂה פּוֹעָה בִּבְכִי וָנִי:

"אֲבָל (אֲהָהּ, אֵלִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם!)

מָתַי יִהְיֶה הָאוֹת,

מָתַי תַּחְשׁוֹב אוֹתִי לְתַרְבּוּתִית?"

– כְּשֶׁתּוּכְלִי כַפָּר לִגְעוֹת,

כְּשֶׁתִּצְמַחְנָּה לָךְ קַרְנָּיִם…"

הַנֶּשֶׁר

וְהַנֶּשֶׁר זָקֵן, הַנֶּשֶׁר גְּדוֹל הַכְּנָפָיִם

מַבָּטוֹ כָהָה, מְעוּפוֹ רָפָה,

הַדָּם בָּעוֹרְקִים קָפָא

וְקֵהוֹת הַצִּפָּרְנָיִם.

כְּבָר שָׁכַח מְעוּפָיו הָרָמִים, הָאַדִּירִים,

חֵשֶׁק הַקְּרָבוֹת חָלַף

וּלְמַשָּׁא הָיוּ עָלָיו

תַעֲלוּלֵי הַנְּשָׁרִים הַצְּעִירִים:

זוֹ עַזּוּת טִיסָתָם,

זוֹ חֻצְפַּת צְרִיחָתָם

וְזוֹ הִתְלַבְּטוּת רוֹעֶשֶׁת

אֶל כָּתְלֵי הַסּוּגַר

לְמַעַן יְמֻגַּר

בַּרְזֶל הָעֶשֶׁת.

וַיִּרְגַּז וַיִּזְעַם הַנֶּשֶׁר:

הַאֵלֶּה יִקְשְׁרוּ קֶשֶׁר?

הַאִם פִּרְחָחִים

יְשַׁנּוּ סִדְרֵי נְצָחִים?

וַיִּחַר לוֹ עַד מָוֶת

וַיָּחֶל מֵעַצֶּבֶת.

וּבַעַל הַבֵּיבָר רָאָה

כִּי כָלְתָה לַנֶּשֶׁר הָרָעָה,

וַיַּעֲבִירֶנוּ מִכְּלוּב הַנְּשָׁרִים

הַחֲצוּפִים, הַנּוֹעָזִים

אֶל שְׁלֵוֵי עַם הַצִּפָּרִים.

אֶל תַּרְנְגוֹלִים וְאַוָּזִים.

אָז נֶפֶשׁ הַנֶּשֶׁר חָיָתָה:

"רַק לָאֵלֶּה תְהִלָּה יָאָתָה!

אֵין מַפְרִיעַ הַדְּמָמָה,

אֵין יוֹצֵא בְיָד רָמָה,

תַּאֲוָה לָעֵינַיִם וְרִפְאוּת לַנְּשָׁמָה!"

וְאַחֲרֵי דִבְרֵי קִלּוּסִים

לַבַּרְבּוּרִים הָאֲבוּסִים,

וְאַחֲרֵי שְׁבָחִים רָמִים

לָאַוָּזִים הַמְפֻטָּמִים,

וְאַחֲרֵי מֶתֶק־אֲמָרִים

לַתַּרְנְגוֹלִים הַמְפֹאָרִים

הִגִּיד הַנֶּשֶׁר בִּדְבָרִים נִרְעָשִׁים

לַחֲבֵרָיו הַחֲדָשִׁים

אֶת קוֹרוֹתָיו, גְּבוּרוֹתָיו וְתַעֲלוּלֵי בָנָיו

הַמִּתְנַשְּׂאִים בְּפָנָיו

– שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה! –

לְהִדַּמּוֹת אֵלָיו בְּחָכְמָה וּבִגְבוּרָה.

אָז יַעַן הַתַּרְנְגוֹל בְּשֵׁם הַחֲבוּרָה:

"אָכֵן מְתוּקִים מִדְּבַשׁ דְּבָרֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים,

כִּי הַנְּשָׁרִים הֵם קַנְטְרָנִים,

רְשָׁעִים וּמַרְדָּנִים,

שַׁחְצָנִים וְגֵאִים,

זֶרַע מְרֵעִים.

אַךְ הוֹאִיל וְאַתָּה חָזַרְתָּ בִּתְשׁוּבָה

נְקַבֶּלְךָ בְּרָצוֹן לַעֲדָתֵנוּ הַחֲשׁוּבָה

כְּמַאֲמַר הֶחָכָם

‘מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם’,

וּמֵעַכְשָׁו הִנְּךָ כְּאַחַד הַצַּדִּיקִים הַגְּמוּרִים,

כְּאַחַד הַתַּרְנְגוֹלִים, הָאַוָּזִים וְהַבַּרְבּוּרִים".

הַתַּרְנְגוֹל כִּלָּה אֶת דְּבָרָיו הַחֲמוּדִים

וְהַנֶּשֶׁר בְּשָׂרוֹ נַעֲשָׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין:

"אוֹי לִי כִי נוֹאַלְתִּי!

מַה לְנַפְשִׁי עוֹלַלְתִּי!

הֵן לֹא מִהְיוֹתִי נֶשֶׁר הַלָּלוּ יְכַבְּדוּנִי

כִּי אִם בַּאֲשֶׁר יְדַמּוּ, כִּי לִהְיוֹת נֶשֶׁר חָדַלְתִּי…

אִם כֵּן הֵן טוֹב לִי, כִּי בְנֵי נֶשֶׁר יִקְּרוּנִי,

יִדְרְסוּנִי, יִטְרְפוּנִי,

יְשִׂימוּנִי לְלַעַג וּלְקֶלֶס כָּל הַיָּמִים

מִשִּׁבְתִּי פֹה בְשַׁלְוָה עִם אֵלֶּה הַמְטֻמְטָמִים…"

הַמְשַׁתֵּף בְּשִׂמְחָתוֹ…

פְּלוֹנִי מָצָא אוֹצָר, אַרְגָּז מָלֵא זָהָב,

וְאֶל בֵּיתוֹ נָשָׂא אוֹתוֹ בְשִׁיר:

“אָכֵן הָיִיתִי לְעָשִׁיר!”

אָמְנָם מֵעִיק הַנֵּטֶל עַל הַגָּב

וּמִזֵּעָה כֻלּוֹ רָטֹב,

אֲבָל לִבּוֹ עָלָיו מַה טּוֹב,

עַד כִּי אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּטֹּרַח,

וּמֶה עָלַץ, עֵת לוֹ נִפְגַּשׁ בָּאֹרַח

אֶחָד מַכָּר; מִיָּד אוֹתוֹ עָצַר,

נָפַל עַל צַוָּארוֹ,

סִפֵּר לוֹ עַל אָשְׁרוֹ,

הֶרְאָה לוֹ הָאוֹצָר

וְגַם אָמַר: "אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ

תּוּכַל לַעֲזֹור לִי קְצָת לָשֵׂאת אֶת הַמִּכְמָן

שֶׁכֵּן עָלַי הִנְּךָ נֶאֱמָן,

וְהָאַרְגָּז כָּבֵד כַּהֲלָכָה.

וּכְבָר מָעַךְ לִי הַכְּתֵפָיִם…"

טוֹבִים מִן הָאֶחָד הַשְׁנָיִם,

וְהָאַרְגָּז כְּבַד הַמִּשְׁקָל

אֶל בֵּית פְּלוֹנִי הוּבָא חִישׁ קַל,

אַף כִּי הָיְתָה הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה.

אָז אֶל פְּלוֹנִי סָח הַמַּכִּיר: "שַׁעְתִּי דְחוּקָה,

וּמְאֹד טוֹבָה לְךָ אַכִּיר,

אִם לִי תַלְוֶה אֲדַרְכְּמוֹן,

הוֹאִיל וְיֵשׁ לְךָ מַטְמוֹן…"

כַּאן הַהִסְטוֹרִיָּה שׁוֹתְקָה, לֹא מְגַלָּה

אִם בַּקָּשַׁת הָרֵעַ נִתְמַלְאָה

(הֵן כַּךְ תְּכוּפוֹת תִּנְהַג, הַהֲפַכְפֶּכֶת:

תִּשְׁעָה קַבִּין שִׂיחָה בְלִי צֹרֶךְ הִיא שׁוֹפֶכֶת,

אֲבָל דַּוְקָא בָּרֶגַע הַמַּכְרִיעַ

דֹּם תֵּאָלֵם וּמְאוּמָה לֹא תַבִּיעַ),

אֲבָל יָדוּעַ בְּהֶחְלֵט,

כִּי בַעַל הָאוֹצָר עוֹד עֵת רַבָּה רָטַן:

"אָכֵן שָׁפָל אָדָם, נִקְלֶה, קָטָן!

אָכֵן רַק רַע הַיֵּצֶר, בּוֹ שׁוֹלֵט!

וּבֶאֱמֶת, כְּפִיַּת־טוֹבָה כָזוּ…

צְאוּ וַחֲזוּ:

הַאִם בְּשִׂמְחָתִי לֹא שִׁתַּפְתִּיו?

הַאִם לֹא חִבַּקְתִּיו, לֹא נְשַׁקְתִּיו

(אַף כִּי מְאֹד הָיִיתִי אָז יָגֵעַ)?

הַאִם לֹא שִׂיא־אֵמוּן הוֹדַעְתִּי לוֹ בְעֵת

הִרְשֵׁיתִי לוֹ אֶת אוֹצָרִי לָשֵׂאת?

וְלוֹ כָל זֶה אֵין דָּי, וְהוּא: ‘אֲדַרְכְּמוֹן!’

כְּאִלּוּ הָעִקָּר הוּא הַמָּמוֹן…"

הַחֲמוֹר הַמְעוֹפֵף

חֲמוֹר עָמוּס כַּנְפֵי טַחֲנָה־שֶׁל־רוּחַ

(לְשֵׁם תִּקּוּן הוּבְלוּ הָעִירָה)

לָבַשׁ גֵּאוּת כְּלִמְלוּכָה מָשׁוּחַ

וּבִלְבָבוֹ אָמַר: "עַתָּה אַאֲבִירָהּ,

עַתָּה אָטוּס בְּרוּם אֲוִיר

מֵרוּחַ קַל, מָהִיר מֵחֵץ!

וּמָה לְעֻמָּתִי הַנֵּץ?

הַאִם כָּמוֹנִי יַאֲבִיר?

הֲבִי לְהִתְחָרוֹת יְנַס?

וְהֵן כְּנָפָיו לְמוּל כְּנָפַי

כְּמוֹ לְמוּל עֲנָק – נַנָּס!

אָכֵן עַתָּה

תּוֹרִי אָתָא

לִשְׂרֹר, לִמְלֹךְ עַל כָּל הֶחָי!

וְרַק יָסוּר רַבִּי, זֶה הַשִׁכּוֹר הַגַּס,

כְּמִנְהָגוֹ לְבֵית מַרְזֵחַ –

אֶפְרֹשׂ כְּנָפַיִם,

וְלַשָּׁמַיִם!

וּתְפֹשׂ נָא, בִּמְחִילָה, אֶת הַבּוֹרֵחַ!"

וְכַךְ הָיָה: עֵת הַחַמָּר נִכְנַס

אֶל הַפֻּנְדָק לִלְגֹּם כּוֹס יַיִן

הֵנִיעַ הַחֲמוֹר כְּנָפָיו בכל הַכֹּחַ,

אַךְ, הָהּ, אֵינָן רוֹצוֹת לִפְרֹחַ…

אַךְ הַחֲמוֹר לֹא הִתְיָאֵשׁ,

כְּרֶגַע הִתְאוֹשֵׁשׁ:

"אַל מֹרֶךְ וְאַל נֹהַּ!

וַדַּי, רַק ממָּקוֹם גָּבוֹהּ

צָרִיךְ לְהִתְרוֹמֵם לְמַעַל…

עַל הַגִּבְעָה, אֵפוֹא, שָׁם אַעַל

וְאַמְרִיא…

אַךְ זֶה יִהְיֶה מַחֲזֶה נֶהְדָּרִי!

וְהַבְּרִיּוֹת מַה תִּתְפַּלֶּאנָה,

מַה תְּקַנֶּאנָה

עֵת אֶבְרוֹתַי תַּמְרֶאנָה…

וּמָה אֲזַי כְּבוֹדִי יִשְׂגָּא!…"

וְהַחֲמוֹר עַל הַפִּסְגָּה

טִפֵּס, עָלָה,

רֹאשׁוֹ תָלָה,

דָּרַךְ שְׁרִירָיו,

מָתַח כָּל אֲבָרָיו –

וְעוּף!

אַךְ, הָהּ, הוּא עָף לֹא רוֹמָה

כִּי אִם תְּהוֹמָה

וַיִּתְגַּלְגֵּל

כְּאֶבֶן מִן הַתֵּל

מְחוּץ־כְּנָפַיִם וּמְרֻסַּק־הַגּוּף…

*

וְהַמּוּסַר־הַשְׂכֵּל? לָעוּף יוּכַל

רַק זֶה, שֶׁמִלֵּדָה כְּנָפָיו נָחַל;

אֲבָל כְּנָפַיִם שְׁאוּלוֹת, זָרוֹת,

רַק עֶצֶב, רַק צָרוֹת

תַּנְחֵלְנָּה

וְלֹא תְהִלָּה:

כְּכָל אֲשֶׁר תִּגְדַּלְנָה, כֵּן תַּגְדֵּלְנָּה

אֶת הַנְּפִילָה…

כִּשְׁרוֹנוֹת…

רֵעִים שְׁלֹשָׁה, עָגוּר, עוֹרֵב, זַרְזִיר,

הֶחְלִיטוּ לְהַפְלִיג לַמֶרְחַקִּים,

אֶל הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּכְּרַכִּים,

לִלְמוֹד חָכְמַת הַשִּׁיר.

וּבֶאֱמֶת, הַאִם רַק לַזָּמִיר

רְשׁוּת וּזְכוּת לִהְיוֹת נְעִים זְמִירוֹת?

הַאִם לֹא עֲלֵיהֶם מוּטֶלֶת הַחוֹבָה

אֶת כִּשְׁרוֹנוֹתֵיהֶם לְעֵינֵי כֹל הוֹכֵחַ

וְאֶת כָּל הָעוֹלָם הַכְרֵחַ

גַּם עַל אֳמָנוּתָם לִגְמוֹר אֶת הַהַלֵּל?

וּבְכֵן – לַדֶּרֶךְ! בְּשָׁעָה טוֹבָה!

רְכַב וּצְלַח, כְּנָפַיִם צְעִירוֹת!

וּבַכְּרַכִּים וּבַבִּירוֹת

לָמְדוּ הַחֲבֵרִים יוֹמָם וָלֵיל

וּכְשֶׁמִלְּאוּ כְרֵסָם תּוֹרָה

חָזְרוּ אֶל יַעַר הַמְּכוֹרָה.

מוּבָן, כִּי הַשְּׁמוּעָה עָבְרָה כַּחֵץ

מֵעֵץ אֶל עֵץ

וַיִּתְכַּנֵּס הָעָם מִכָּל פִּנָּה

לִשְׁמוֹעַ הָרִנָּה.

הַחֲבֵרִים הֶחֱווּ קִדָּה,

אָמְרוּ תוֹדָה

לַנִּקְהָלִים:

“וּבְכֵן, אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים…”

וְהֶעָגוּר עָמַד עַל הַזָּנָב

וְלֹא יָנִיד כָּנָף,

וְהָעוֹרֵב וְהַזַּרְזִיר כָּמוֹהוּ

עַל הַזָּנָב עָמְדוּ וְלֹא יִנּוֹעוּ,

וְהַשִּׁירָה הֵחֵלָה.

מֵילָא…

מוּטָב, שֶׁלֹּא נַגִּיד עָלֶיהָ אַף מִלָּה…

הַזַּמָּרִים לֹא נָחֲלוּ תְהִלָּה…

אֲזַי קָרְאוּ הַחֲבֵרִים בְּזַעַם:

"אֲהָהּ, חַסְרֵי הַטַּעַם!

הֵן אֵין בָּכֶם שֶׁל הֲבָנָה גַם זִיק!

הַאִם גַּם הַזָּמִיר כָּמוֹנוּ

עַל הַזָּנָב מַעֲמָד יַחֲזִיק?"

אַךְ הַקָּהָל צָחַק: "אִם לֹא תוּכְלוּ תָרֹנּוּ,

וְכָל הַנּוֹי וְכָל הַהוֹד

הוּא לַעֲמֹד

עַל הַזָּנָב מִבְּלִי לִנְפֹּל

וְאֵין כָּל חֲשִׁיבוּת לִיפִי הַקּוֹל –

מַדּוּעַ עַל כִּשְׁרוֹן הַשִּׁיר פֹּה תְמַלֵּלוּ?

כִּשְׁרוֹן זָנָב הוּא זֶה וּבוֹ גַם הִתְהַלֵּלוּ!"

הַגְּבֶרֶת קוּקוּרִיקוּ…

בְּבֵית הַצִּפֳּרִים שֶׁל גַּן חַיּוֹת,

שָׁם נִקְבְּצוּ בְנֵי עוֹף

מִכָּל מִינֵי מִינִים, מִכָל גָּלִיל וָנוֹף,

מֵאַנְקוֹרִים וְעַד דַּיּוֹת,

הֻקְצָה לַתַּרְנְגֹלֶת בֵּית דִּירָה

סָמוּךְ לִכְלוּב הַמְיֻחָסִים,

דְּהַיְנוּ: נְשָׁרִים, עֵיטִים וְתַחְמָסִים

וּשְׁאָר בְּנֵי הַחֶבְרָה הַמַּעֲטִירָה.

כֹּה לְעִתִּים יַחְמֹד לוֹ הַגּוֹרָל לָצוֹן.

וְאִם כִּי הֵם לַגְּבֶרֶת קוּקוּרִיקוּ

שׁוּם תְּשׂוּמֶת־לֵב לֹא הֶעֱנִיקוּ

מִלְּבַד קְצָת מֶבָּטִים שֶׁל תֵּאָבוֹן,

הָיְתָה הִיא עַד מְאֹד שְׂבֵעַת רָצוֹן

(הֲיֵחָשֵׁב לָהּ לְעָוֹן?)

מֵהַשְּׁכֵנוּת הַמַּזְהִירָה.

וְעֵת בְּתַהְפּוּכוֹת גּוֹרָל נִתְגַּלְגְּלָה

מֵהַבֵּיבָר

לְתוֹךְ חֲצַר עוֹפוֹת דַּלָּה

הִבִּיטָה מתּוֹךְ בּוּז עַל בְּנֵי מִינָהּ,

וְכָל הַזְּמַן נָשְׂאָה קִינָה

עַל הֶעָבָר

עֵת כֹּה קְרוֹבָה הָיְתָה לַמְיֻחָסִים…

"הָהּ, מַה תַּעֲטֹף נַפְשִׁי עֵת אֶזְכְּרָה

אֶת הַחֶבְרָה הַהִיא הַמְפֹאָרָה…

כְּלוּם אֶצְלְכֶם, בּוּרִים וּמְאוּסִים,

אֶפְשָׁר לִמְצֹא גַם צֵל שֶׁל נִמּוּסִים?

וְאִלּוּ שָׁם – עַל כֹּל מָתוּחַ חוּט

שֶׁל הוֹד מַלְכוּת!

וְאֵיךְ כִּבְּדוּ אוֹתִי!… הָאַלּוּפָה אַיָּה

לְהִתְבּוֹנֵן בִּי לֹא שָׂבְעָה דַיָּהּ…

הַשּׁוֹעַ מַר תַּחְמָס לְבֵית אֲבִיחָמָס

מֵרֹב אַהֲבָה אֵלַי לִבּוֹ פָּשׁוּט נָמַס…

וְאֵיךְ, הָהּ, בִּמְתִיקוּת אֵלַי הָיָה פוֹזֵל

הַנֵּץ לְבֵית אֲחִיגָזֵל…

וּכְלוּם אוּכַל לִמְסֹר מַה שֶּׁלָּחַשׁ לִי חֶרֶשׁ

כְּבוֹד הָרוֹזֵן מַר פֶּרֶס?

וְגַם הוֹד מַלְכוּתוֹ, הָרֹאשׁ לְכָל בְּנֵי אֵבֶר,

הַנֶּשֶׁר הַנֶּאְדָּר,

לֹא פַעַם מַבַּט חֵן אֵלַי שָׁדַר…

וְכָאן… הָהּ, כָּאן הַתַּרְנְגֹל הוּא גֶבֶר

וְהַגְּבִירוֹת – תַּרְנְגֹלוֹת,

שֶׁרַק דָּבָר אֶחָד הֵן יְכוֹלוֹת:

בֵּיצִים הַטֵּל

וְאֶפְרוֹחִים גַּדֵּל…

הָהּ, מִי יִתֵּן וְרַק שָׁעָה קַלָה

אֶרְאֶה שֵׁנִית רֵעַי הַמַּלְכוּתִים"…

וְהִנֵּה בָא הַיּוֹם וְנִתְמַלְאָה

שֶׁאֱלָתָהּ…

לְפֶתַע צֵל נִמְתַּח עַל הֶחָצֵר,

וְהָעוֹפוֹת בְּלִי הֵעָצֵר

בְּחִיל וּבִעוּתִים

נָגוֹזוּ לְכָל עֵבֶר,

לַלּוּל, לַדִּיר, לְמִסְדְּרוֹן הַבַּיִת,

עַד נֶעֶשְׂתָה כָל הֶחָצֵר רֵיקָה.

וְרַק הַתַּרְנְגֹלֶת הַדְּבֵקָה

בַאֲצִילִים

קָפְצָה לִקְרַאת הַצֵל הַמִּתְקָרֵב,

וּבְקוֹל עָרֵב:

“הֶאָח! הוֹד רוֹמְמוּת הָעַיִט…”

אַךְ שׁוֹד וָשֶׁבֶר!

קְרִיאַת הַגִּיל כְּרֶגַע נֶהֶפְכָה

לַאֲיֻמֵּי צְלִילִים,

בְּלִיל מְלִיקָה, פְּצִיחָה וּפִרְכּוּסֵי צְוָחָה,

וּבָאֲוִיר שֶׁזָּע עוֹד מֵהֵדָם

נוֹצוֹת טְבוּלוֹת בַּדָּם

הִבְהִיקוּ:

שָׂרִיד אַחֲרוֹן לַגְּבֶרֶת קוּקוּרִיקוּ…

אִם רַק…

וְסִיס צָעִיר נִתְעָה אֶל קֶרֶת הוֹמִיָּה,

וּמִקִנּוֹ בְּגַג הָעֲלִיָּה

שָׁמַע קוֹלוֹת הַכְּרָךְ

וַיִּתְגָּאֶה מְאֹד עַל כַּךְ.

שֶּׁכֵּן מָצָא, כִּי לְאַחַר

אֲשֶׁר קָלְטָה אָזְנוֹ שְׁאוֹן הָעִיר

הוּחַדָּה שְׁמִיעָתוֹ, וּמֵעַתָּה בַּשִּׁיר

עִם כָּל כְּנַף רְנָנִים יִּתְחַר.

וּבְשׁוּבוֹ אַחֲרֵי יַרְחֵי נְדוֹד

אֶל שְׂדוֹת מוֹלַדְתּוֹ תָּמַהּ מְאֹד,

כִּי הַזָּמִיר עוֹדוֹ זְמִירוֹת מַנְעִים,

וְגַם חָבִיב שִׁירוֹ עַל הַשּׁוֹמְעִים.

– "אָכֵן בְּנֵי כְפָר אַתֶּם לְלֹא כָל הִתְקַדְּמוּת

שׁוֹקְעִים בַּבַּעֲרוּת כְּמוֹ בַּטִּיט,

עַד שֵׁאֵינְּכֶם יוֹדְעִים

כִּי רֶנֶן הַזְּמִירִים הוֹלֵךְ לָמוּת

בְּכָל כְּרַכֵּי הַיָּם,

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הִגִּיעַ שָׁם

דְּבַר הַתַּרְבּוּת הָאֲמִתִּית.

הֶאָח! בִּירוֹת, כְּרַכִּים

בַּמֶּרְחַקִּים!

אָכֵן רַק שָׁמָּה מְפַכִּים

חַיֵּי אוֹנִים!

קוֹל רַעַשׁ מְכוֹנוֹת, שְׁאוֹן אֲוִירוֹנִים,

קִרְקוּר, דִּרְדּוּר, טִרְטוּר, חֲזִיז וָרַעַם!

וּכְלוּם אַחֲרֵי כָל אֵלֶּה יֵשׁ עוֹד טַעַם

בְּמַנְגִּינַת־זְמִירִים קְלוּשָׁה?

אַגַּב בְּשִׁירָתִי הַחֲדָשָׁה

אֲשֶׁר לָכֶם הֵבֵאתִי מִנְּדוּדַי

תַּבְחִינוּ בְּוַדַּי

אֶת דֹּפֶק־הַכְּרַכִּים הָעַז, הֶחָד…

וְגַם נָכוֹן אֲנִי לְהַשְׁמִיעָהּ כְּרֶגַע

(אָכֵן זֶה כְלִיל הַפִּיּוּטִים!)

אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד:

שֶׁהַזָּמִיר שׁוּב לֹא יוֹצִיא אַף הֶגֶה,

שֶׁיִּשְׁתַּתֵּק לַחֲלוּטִין…"

אַךְ הַזָּמִיר צָחַק מֵרֹאשׁ עָנָף:

– מַדּוּעַ בִּי, הַסִּיס, כֹּה תִּתְאַנָּף?

וַדַּי שֶׁמַּנְגִּינַת הַכְּרָךְ נָאוָה

וּמְגֻוָּנָה וְנִשְׂגָּבָה;

וַדַּי קוֹלְךָ הָעַז וְהָאַדִּיר

נִבְרָא מִלְּכַתְּחִלָּה בִשְׁבִיל הָעִיר;

וַדַּי, שֶׁאָנֹכִי, בֶּן־כְּפָר עָלוּב וָמָךְ,

אֵינִי רָאוּי לָשִׁיר שִׁירַת הַכְּרָךְ;

אַךְ מַה מִּמְּךָ יַהֲלוֹךְ אִם כַּאן, בְּיַעֲרִי,

אָשִׁירָה חֶרֶשׁ אֶת שִׁירִי?

וְאִם אֲנִי אֵינִי דוֹאֵג מֵרֹאשׁ

פֶּן קוֹל־אוֹנְךָ הָעַז מִשְּׁאוֹן סוּפָה

יַחֲרִישׁ אֶת הֶמְיָתִי הָרוֹפְפָה,

לֹא כָל שֶׁכֵּן, שֶׁאֵין לְךָ לַחֲשׁוֹשׁ

פֶּן יְבֻלַּע בַּעֲבוּרִי

לְרִנּוּנְךָ הַנֶּאְדָּרִי…

וְהֵן סוֹף סוֹף בְּרַחַב הָאֲוִיר

יֵשׁ דֵּי מָקוֹם גַּם לְשִׁירַת הָעִיר,

גַּם לְזִמְרַת הַנִּיר…

הָרֵם אֵפוֹא קוֹלְךָ, בֶּן־כְּרָךְ הָדוּר,

וְשִׁיר שִׁירְךָ רַב־כֹּחַ וּבָרָק!

אִם רַק – – –

אִם רַק – מִלְּבַד קִרְקוּר, טִרְטוּר, דִּרְדּוּר –

הִנְּךָ יוֹדֵעַ גַּם לָשִׁיר…

מִלְּכַתְּחִלָּה!

כַּמֶּרְקָחָה הָיוּ הַיַּעַר וְהָאָחוּ.

מִמֶּלֶךְ הַחַיּוֹת וְעַד צְעִיר־הַדִּיר

רָטְנוּ וְרָעֲדוּ, רָגְזוּ וְנֶאֱנָחוּ.

אָכֵן אָסוֹן אָיֹם, בִּלְתִּי־צָפוּי, נָדִיר:

עֲדַת צְפָעִים רָעִים הֵגִיחָה לְפִתְאֹם,

מִכָּל נִקְרַת אִילָן, מִכָּל נְקִיק סְלָעִים,

מִבֵּין שִׂיחֵי פְרָחִים, מִתַּחַת לַדְּשָׁאִים,

וּפְגִיעָתָם הֲרַת כְּלָיָה וַאֲבַדּוֹן,

וּמִי עִמָּם יָדֹן, וּמִי לָהֶם אָדוֹן?

שֶׁכֵּן הָאֲרוּרִים הָאֵל, הַצִּפְעוֹנִים,

יָטִילוּ אֶת אַרְסָם לֹא רַק בַּצִּמְחוֹנִים,

בַּכֶּבֶשׂ, בַּפָּרָה, בָּאַיִל,

אַךְ גַּם בְּגִבּוֹרֵי הַחַיִל,

אֲשֶׁר כָּל חַי מֵהֶם יָרֵא,

בַּבַּרְדְּלִיס וּבָאַרְיֵה!

וַיִּשָּׁמְעוּ דְבָרִים מָרִים, קָשִׁים,

סְפוּגֵי כְאֵב וָנֹחַם וְאֵימָה

מִפִּי כָּל הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה:

"מַדּוּעַ לֹא דָאַגְנוּ גַם אֲנַחְנוּ

לְהִצְטַיֵּד בְּאֶרֶס נְחָשִׁים?

שָׁלַוְנוּ, נַחְנוּ אַף שָׁכַחְנוּ

כִּי שׁוּם כְּלִי־זַיִן בְּטִיבוֹ לֹא יַעַל

עַל הָרַעַל!"

וְתוֹךְ כְּדֵי דִבְרֵי הַחֲרָטָה,

וְתוֹךְ כְּדֵי הַהַכָּאָה ‘עַל חֵטְא’,

וְתוֹךְ כְּדֵי הַהַחְלָטָה

לְהִלָּחֵם בְּאֹמֶץ, בְּלִי רְתֵת,

וּשְׁכֶם אֶחָד

– פָּרָה וָדֹב וּזְאֵב וְטָלֶה –

עַד נִצָּחוֹן מָלֵא,

נָדְרוּ הַנִּתְקָפִים, כִּי לְהַבָּא

גַּם הֵמָּה יִצְטַיְּדוּ, וּבְמִדָּה רַבָּה

בְּאֶרֶס חַד

אֲשֶׁר לֹא יִטְעָמֶנּוּ בַּעַל־חַי –

וָחָי!

וּבֵין הַנַּדְרָנִים גַּם עֵז וָכֶשֶׂב

וּשְׁאָר אוֹכְלֵי הָעֵשֶׂב

אֲשֶׁר הֻבְרַר לָהֶם כָּעֵת

כִּי כָּל הַחַי בָּאָרֶץ

וְאֵין לוֹ אֶרֶס –

חָשׁוּב כַּמֵּת!

רַק צְבִי אֶחָד, יְצוּר זָקֵן וָתָם,

לְשֵׁמַע שְׁבוּעָתָם

צָחַק צְחוֹק מַר:

הַאִם יִהְיֶה כְדַאי, הַאִם יִהְיֶה אֶפְשָׁר

לִחְיוֹת בְּמִין עוֹלָם, אֲשֶׁר כָּל יְצוּרָיו,

צָעִיר וָרָב,

מִפִּיל וְעַד פַּרְעשׁ

יַפְרִישׁוּ רוֹשׁ?

אָמְנָם כַּיּוֹם עַל כָּל אֶחָד שׂוּמָה

לְהִשְׂתָּעֵר עַל שְׁגַר־הַזֻּהֲמָה

עַד לֹא תִהְיֶה לָהֶם תְּקוּמָה,

אַךְ לֶעָתִיד, אַחֲרֵי הַנִּצָחוֹן,

הַאִם יִהְיֶה מִן הַנָּכוֹן

לַגְדִּיל הָרַעַל וּלְהַאְדִּיר

עַד מַלְאוֹתוֹ כָּל מְאוּרָה וָדִיר?

כְּלוּם הָעוֹלָם יִהְיֶה יוֹתֵר עַלִּיז

אִם הוֹד רוֹמְמוּתוֹ הַבַּרְדְּלִיס

נוֹסָף לְצִפָּרְנוֹ הַמְהֻלָּלָה

יִרְכּשׁ לוֹ גַּם סְגֻלַּת הַהַרְעָלָה?

וּכְלוּם הַגְּדִי בְּאֶרֶס מְצֻיָּד

בִּפְנֵי זְאֵב אַרְסִי יַחֲזִיק מַעֲמָד?

נַעֲזוֹב אֵפוֹא הָאַמְצָאוֹת הָאֵלֶּה

אֲשֶׁר בָּהֶם לֹא נִגָּאֵלָה,

וְטִרְחָתֵנוּ תְהִי הַרְבֵּה יוֹתֵר קְטַנָּה

וּבְוַדַּי יוֹתֵר גַּם מוֹעִילָה

אִם נְנַכֵּשׁ יָפֶה יָפֶה

כָּל רוֹשׁ וְלַעֲנָה

מִלְּכַתְּחִלָּה

בְּטֶרֶם יַעֲמִיקוּ שָׁרָשִׁים,

וּבְלִי הִסּוּס נִמְעַךְ בֵּיצֵי אֶפְעֶה

בְּטֶרֶם הִבָּקֵעַ הַנְּחָשִׁים…

הַשּׁוֹשָׁן וְהַלּוּף

עַל יַד גָּדֵר אַחַת צָמְחוּ הַשְּׁנַיִם: שִׂיחַ

שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים וְלוּף מַסְרִיחַ,

זֶה הַמְכֻנֶּה הַלּוּף הַמְנֻמָּר.

וְהַשּׁוֹשָׁן תָּמַהּ וּבִמְבוּכָה אָמַר:

"יִסְלַח לִי אֱלֹהִים אֶת עֲווֹנִי,

אַךְ הַנְהָגַת שְׁכֵנִי

נִרְאֵית לִי קְצָת תְּפֵלָה.

הֲרֵי אֲנִי תָּמִיד אֵלָיו שׁוֹלֵחַ

מֵיטַב הָרֵיחַ,

וְהוּא לְעֻמָּתִי, הָאֱוִילִי,

מֵפִיץ יוֹם יוֹם

סִרְחוֹן אָיֹם,

בְּאשׁ שֶׁל נְבֵלָה

מַמָּשׁ עִנּוּי…

אֲבָל אוּלַי בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים

יָבוֹא בוֹ לְטוֹבָה שִׁנּוּי,

אוּלַי בִּגְבֹר אוֹר שֶׁמֶשׁ הֶחָמִים

יֶעְדַּן עֲסִיס גִּזְעוֹ וְיִתְרַכֵּךְ,

וְיִצְטַלֵּל וְיִזְדַּכֵּךְ…

הֵן גַּם רֵיחִי שֶׁלִּי

כָּל מַה שֶּׁתּוֹר הַקַּיִץ מִתְקָרֵב

נַעֲשֶׂה נָּעִים יוֹתֵר, יוֹתֵר עָרֵב…"

כַּךְ הַשּׁוֹשָׁן עוֹדֵד עַצְמוֹ, אוּלָם

הַקַּיִץ כְּבָר אָתָא;

הַשֶּׁמֶשׁ לִהֲטָה;

מִשֶּׁפַע זִיו הִזְהִיר כָּל הָעוֹלָם,

וְחֹם מָתוֹק, הַטּוֹב שֶׁבַּיֵּינוֹת,

הִרְוָה שִׂיחִים וְאִילָנוֹת,

וּבֹשֶׂם הַשּׁוֹשָׁן בְּיֶתֶר עֹז נָדַף,

חָרִיף וְרַךְ יַחְדָּו,

כַּחֲלוֹמוֹת אַהֲבָה, כַּהֲזָיּוֹת לִבְלוּב.

אֲבָל הַלּוּף?

אֲהָהּ, הַלּוּף שֶׁלָנוּ הַמְנֻמָּר

רֵיחוֹ הָרָע לֹא רַק שֶׁלֹּא נָמַר,

כִּי אִם גָּבַר,

וְסִרְחוֹנוֹ, סִרְחוֹן בָּשָׂר בָּאוּשׁ,

הֵבִיא אֶת הַשּׁוֹשָׁן לִידֵי יֵאוּשׁ:

"כֵּיצַד? הַיִתָּכֵן

כי גם הַשֶּׁמֶשׁ, זֶה הַטּוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים,

אֵינוֹ יָכֹל לִגְהוֹת מָזוֹר מֵהַשָּׁכֵן

וְאֶת רֵיחוֹ קְצָת לְהַנְעִים?"

אֲבָל פַּרְפַּר, שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה

בִּגְבִיעַ הַשּׁוֹשָׁן נִקְרָה,

אָמַר לִמְאַכְסְנוֹ: "הָרֵיחַ שֶׁל הַלּוּף

אֵינוֹ חֳלִי חוֹלֵף, אֵינוֹ רָעָה עוֹבֶרֶת –

טִיבוֹ בְּכַךְ, טִיבוֹ שֶׁל הֶעָלוּב

הָפֵץ צַחֲנָה, הַדֵּף בְּאשׁ,

כְּשֵׁם שֶׁטִּבְעֲךָ כָּל לֵב עַנֵּג

בְּבֹשֶׂם רֹאשׁ.

אַךְ כָּל סְגֻלָּה טִבְעִית הַשֶּׁמֶשׁ רַק מַגְבֶּרֶת,

וְכָל כַּמָּה

שֶׁתֶּרֶב הַחַמָּה

אֶת הַשָּׁכֵן שֶׁלְּךָ פַּנֵּק

וּבְאוֹר מָתוֹק וְטוֹב

אוֹתוֹ לִלְטֹף

וּלְחַמְמוֹ וּלְהַעְסִיסוֹ,

כֵּן יִרֶב סִרְחוֹנוֹ עַד בְּלִי נְשׂא…

הַלֶּקַח

חֲמוֹר אֲשֶׁר יָצָא כְבָר בְּדִמּוּס

אִוָּה מִרְעֶה לוֹ בְחֻרְשָׁה נָאָה,

שֶׁעֵשֶׂב רַךְ עָטַף אֶת קַרְקָעָהּ

וּפֶלֶג זַךְ פִּכָּה בָהּ בִּנְעִימוּת,

אַךְ בְּיוֹתֵר שִׂחֲקָה לוֹ הַשָּׁעָה

שֶׁקִּנְּנוּ שָׁם בַּעֲלֵי כָנָף

אֲשֶׁר הִשְׁמִיעוּ שִׁיר מִכָּל עָנָף.

הֵן מִן הַמְפֻרְסָמוֹת שֶׁהַחֲמוֹר

הִנּוֹ מֻמְחֶה בְּעִנְיְנֵי מִזְמוֹר,

וְגַם מְיֻדָּעֵנוּ לַשִּׁירִים

הִטָּה אָזְנָיו הָאֲרֻכּוֹת.

אַךְ הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר:

יוֹתֵר מִשֶּׁשָּׁמַע אֶת הַזְּמִירִים

הָיָה הוּא בְעַצְמוֹ מַשְׁמִיעַ

דֵּעוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲמֻקּוֹת

כֵּיצַד עַל הַמְּזַמֵּר

לְשִׂיא שְׁלֵמוּת הַזֶּמֶר לְהַגִּיעַ.

מָתַי חַיָּב הַשָּׁר

קוֹלוֹ הָרֵם אוֹ לְהַנְמִיךְ,

מָתַי עַל הַסִּלְסוּל לִהְיוֹת סָמִיךְ,

מָתַי קָלוּשׁ,

מָתַי חָזָק, מָתַי – חָלוּשׁ;

מָתַי עַל הַשִּׁירָה לְהִשְׁתַּפֵּךְ כָּאֶשֶׁד,

מָתַי לְהִמָּתַח בְּקַּו יָשָׁר,

מָתַי לְהִתְעַגֵּל כַּקֶשֶׁת,

וְכַיּוֹצֵא בָאֵלֶּה הוֹרָאוֹת

וְכָל מִינֵי עֵצוֹת נָאוֹת,

מֵהַמַּסֶּכֶת “כָּכָה תְּרַנֵּנוּ”.

אוּלָם הַסַּבְלָנוּת

אֵינָהּ מִדַּת אִישֵׁי הָאֳמָּנוּת,

וְרַק הָיָה מַתְחִיל מְיֻדָּעֵנוּ

לִנְאוֹם אֶת נְאוּמָיו

הָיוּ שׁוֹמְעָיו

פּוֹרְשִׂים מִיָּד אֶת הַכְּנָפַיִם

וְחִישׁ בּוֹרְחִים מִן הַנּוֹאֵם

אֶל כָּל אֲשֶׁר הָרוּחַ יִשָּׂאֵם.

וְרַק זָמִיר אֶחָד, מָתוּן מְאֹד

וְרַךְ הַמֶּזֶג,

הָיָה יוֹם יוֹם

מַקְשִׁיב עַד תֹּם

לָהַרְצָאוֹת הַמְחֻכָּמוֹת.

וְאֶרֶךְ הָאָזְנַיִם

אָמַר לוֹ בְּחִיּוּךְ נָעִים:

"אָמְנָם לֹא יִגָּרֵם לְךָ כָּל נֵזֶק

בְּשֶׁל זֹאת שְׁקִידָתְךָ הַמְצֻיָּנָה

(שֶׁלֹּא כַּחֲבֵרֶיךָ הַפְּתָאִים!)…

הַט אָזְנְךָ אֵפוֹא כָאֲפַרְכֶּסֶת,

וּלְאוֹת שֶׁל אַהֲבָה וָחֶסֶד

אַדְגִּים לְךָ מִיָּד לְמַעֲשֶׂה

אֶת הַחֻקִּים שֶׁל הָרְנָנָה

אֲשֶּׁר כְּבָר הִסְבַּרְתִּים לַהֲלָכָה,

וְאִם רַק בְּדַרְכִּי לָלֶכֶת תְּנַסֶּה

לְךָ מֻבַטַחַת הַצְלָחָה

מַרְעֶשֶׁת!…"

וְהַחֲמוֹר הֵחֵל לָרֹן.

אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע עָף כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת

גַּם הַשׁוֹמֵעַ הָאַחֲרוֹן…

הַהוּא, אֲשֶׁר עֵינָיו כָּהוּ…

הַהוּא

אֲשֶׁר עֵינָיו כָּהוּ

אָמַר: "אֵלֵךְ אֶל אוֹפְטִיקָן

וְהַדָּבָר כְּרֶגַע יְתֻקַּן!"

וְכֵן עָשָׂה.

אֲבָל אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִסָּה

סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל מִשְׁקָפַיִם

בְּלִי כָל תּוֹעֶלֶת לָעֵינַיִם

קָרָא לָאוֹפְטִיקָן בְּכַעַס:

"אֲבוֹי לְךָ, אִישׁ דַּל מִמַּעַשׂ!

הֲרֵי אֵינְךָ מֵבִין בְּעִסְקְךָ מְאוּם!

שֶׁכֵּן הַזְּכוּכִיּוֹת אֲשֶׁר הִצַּעְתָּ

לִי לֹא הוֹעִילוּ וְלֹא כְלוּם.

וְהֵן בָּרוּר,

נוֹכֵל אָרוּר,

כִּי לוּ יָדַעְתָּ הַמְּלָאכָה

לִלְטוֹשׁ זְכוּכִית כַּהֲלָכָה,

כִּי אָז הִתְקַנְתָּ לִי מִשְׁקֶפֶת שֶׁכָּזֹאת,

אֲשֶׁר הָיְתָה לִי מְבִיאָה בְּרָכָה,

וּבָהּ יָכֹל הָיִיתִי לַחֲזוֹת

אֶת כָּל הַכּוֹכָבִים הַנַּעֲלָמִים,

גַּם הָרָחוֹק־רָחוֹק,

גַּם אֶת נֶפְטוּן!"

אֲבָל הָאוֹפְטִיקָן אַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן

יָפֶה יָפֶה בְּעֵינַי הַמִּתְלוֹנֵן

הֵשִׁיב עַל הָרִטּוּן

בְּנַּחַת וּבִצְחוֹק:

"וְלִי עַתָּה בָּרוּר, יָדִיד תָּמִים

כִּי קְרוּם כִּסָּה עֵינֶיךָ הַיָּפוֹת,

וְגַם אִם תִּצְטַיֵּד בְּאֶלֶף מִשְׁקָפוֹת,

לִרְאוֹת דָּבָר, הָהּ, לֹא תִהְיֶה עָלוּל

כָּל עוֹד שֶׁלֹּא תַרְחִיק אֶת הַתְּבַלּוּל!

הַסִּרְפָּד

הַגָּן, מָלֵא פְרָחִים וְאִילָנִים,

מָשַׁךְ כָּל לֵב

בַּיֹּפִי הַמְלַבְלֵב,

בְּשֶׁפַע שֶׁל רֵיחוֹת מְעֻדָּנִים,

בִּשְׁלַל גְּוָנִים:

וְרָדִים, חֲבַצָּלוֹת

וְחַרְצִיּוֹת מְתֻלְתָּלוֹת;

נִצַּן־שָׁקֵד לָבָן

וּמִימוֹזוֹת בִּבְרַק זְהָבָן

וּפֶרַח הָרִמּוֹן בְּאַרְגָּמָן נֶאְפָּד;

אֲבָל – גַּם הַסִּרְפָּד,

אֲשֶׁר שָׂטָה כָּל הֵלֶךְ מֵעָלָיו,

שֶׁכֵּן כָּל הַנּוֹגֵעַ בְּעָלָיו

נִצְרַב

כְּמוֹ בַעֲקִיצַת עַקְרָב.

אָז לַשּׁוֹשָׁן תִּלְחַשׁ הַחֲבַצֶּלֶת:

"אֱמֹר, הַאֵין זֶה רֶשַׁע וְאִוֶּלֶת

מִצַּד מְיֻדָּעֵנוּ הַסִּרְפָּד

תָּמִיד לִצְרוֹב, תָּמִיד לִנְשׁוֹךְ – מַמָּשׁ עַרְפָּד!

וְהֵן בְּעֶצֶם אֵין לוֹ שׁוּם יְסוֹד

לְהִתְנַפֵּחַ,

שֶׁכֵּן אֵין זֶה בְגֶדֶר סוֹד

שֶׁהוּא נְטוּל כָּל יֹפִי וְכָל רֵיחַ,

עַל מָה אֵפוֹא תָמִיד עַצְמוֹ יַבְלִיט

בַּעֲרִיצוּת שַׁלִּיט?"

אַךְ הַשּׁוֹשָׁן חִיֵּךְ לִקְרַאת הַשְּׁכֶנֶת:

"הֵן הִיא הִיא הַנּוֹתֶנֶת!

אָכֵן

דַוְקָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא נְטוּל כָּל חֵן

חֲסַר כָּל נוֹי וָרֵיחַ

וְלֹא יִמְשֹׁךְ כָּל לֵב וָעַיִן –

בַּמֶה אֵפוֹא יוּכַל הוֹכֵחַ

כִּי הוּא גַם הוּא לֹא אֶפֶס הוּא וָאָיִן

כִּי הוּא גַם הוּא קַיָּם וָחָי

בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל אֲדֹנָי,

כִּי לוֹ גַם לוֹ יֵשׁ חֵלֶק בַּיְצִירָה –

אִם לֹא בִּצְרִיבָתוֹ הַמַּמְאִירָה?

חֲצִיר גַּגּוֹת וְאַלּוֹן

עַל גַּג שָׁטוּחַ

שֶׁקְצָת עָפָר זָרָה עָלָיו הָרוּחַ

צָמַח חָצִיר דַּל שֹׁרֶשׁ, קְצַר יָמִים,

שֶׁפְּרִיחָתוֹ הִיא גַּם רֵאשִׁית סוֹפוֹ.

וְעַל אוֹתוֹ הַגַּג הִטָּה נוֹפוֹ

אַלּוֹן חָסֹן, מָלֵא אוֹן עֲלוּמִים,

כְּלִיל לֵחַ, רַעֲנַנּוּת וָיֹפִי.

אַךְ הֶחָצִיר מָצָא בוֹ דֹפִי.

"אֵיךְ לֹא תֵבוֹשׁ – שָׂח הֶחָצִיר לָעֵץ –

לְהַאֲרִיךְ יָמִים בְּלִי קֵץ?

מַדּוּעַ תִּתְמַהְמֵהַּ לְפַנּוֹת

לְדוֹר צָעִיר אֶת מְקוֹמֶךָ,

לְדוֹר חָדָשׁ שֶׁל אִילָנוֹת?

הֲלֹא אֲנִי צָעִיר מִמֶּךָ

וּרְאֵה: מוּכָן אֲנִי מֵהָעוֹלָם לָצֵאת,

כְּדֵי אֶת מְקוֹמִי לָתֵת

לְאֵלֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָי,

לֹא כָּל שֶׁכֵּן אַתָּה, שֶׁכְּבָר חָיִיתָ דָּי!"

אָז הָאַלּוֹן עָנָה: "אָמְנָם אֵינִי חוֹלֵק

שֶׁאָנֹכִי לְעֻמָּתְךָ זָקֵן,

אַף גַּם רוֹאֶה אֲנִי, חָצִיר מִסְכֵּן,

שֶׁבֶּאֱמֶת הִנְּךָ עוֹמֵד לְהִסְתַּלֵּק

מֵהָעוֹלָם הַזֶּה –

כָּל כַּךְ אַתָּה כָּמוּשׁ, חִוֵּר, רָזֶה,

כְּאִלּוּ נִשְׁלְחָה בְּךָ מְאֵרָה.

אֲבָל נִהְיֶה כֵנִים: כְּלוּם יֵשׁ לְךָ בְּרֵרָה?

כְּלוּם בְּיָדְךָ יָמֶיךָ לְהַאֲרִיךְ

בְּעֵת שֶׁשָּׁרְשְׁךָ הוּא דַק כַּחוּט,

בְּעֵת שֶׁלֵּחֲךָ כֻּלּוֹ סָחוּט.

בְּעֵת שֶׁגִּבְעֹלְךָ יָבֵשׁ, פָּרִיךְ?

אֲבָל אֲנִי בְּעֶצֶם לִבְלוּבִי

(וְאִם כִּי לֹא גִּיל־עֲלוּמִים גִּילִי),

וְלָמָּה לִי לִמְנוֹעַ אֶת טוּבִי

מִשּׁוֹחֲרַי, מִשּׁוֹאֲפֵי צִלִּי,

אֲשֶׁר לָהֶם רַק עֹנֶג אַעֲנִיק,

אֲשֶׁר תָּמִיד לִי מבָּטָם צוֹחֵק?

וְהֵן גְּבוּלוֹ שֶׁל מִי אֲנִי מַסִּיג?

וְהֵן רַגְלָיו שֶׁל מִי אֲנִי דוֹחֵק?

הֲלֹא רַבָּה מְאֹד עוֹד הַשְמָמָה,

גָּדוֹל מְאֹד הָרִישׁ,

וְכָל אֲשֶׁר לוֹ כֹּחַ לְהַשְׁרִישׁ,

וְכָל אֲשֶׁר לְשַׁד לוֹ לְלַבְלֵב –

לוֹ דַי מָקוֹם עַל זֹאת הָאֲדָמָה!

וּלְךָ אִיעַץ, חָצִיר נוּגֶה־זוֹעֵם:

אִם שְׁעָתְךָ הִגִּיעָה לַחֲדוֹל –

מוּטָב שֶׁתֵּעָלֵם צָנוּעַ וְשָׁלֵו

וּבְלִי לִרְטוֹן, וּבְלִי לְהִתְרָעֵם

על אֵלֶּה שֶׁיּוֹמָם עוֹדוֹ גָדוֹל…

פֶּה אֶחָד…

הַסְּעָרָה הִתְגָּעֲשָׁה

לֹא, כְּרָגִיל, בְּכוֹס שֶׁל מַיִם,

אַךְ בְּכוֹסִית קְטַנְטֹנֶת, יְבֵשָׁה

שֶׁנִּשְׁכְּחָה עַל הַכִּירַיִם

וַתְּשַׁמֵּשׁ דִּירָה שֶׁל קֶבַע

לִזְבוּב, פַּרְפּר, צְרָצַר וְחִפּוּשִׂית.

אוּלַי נוֹלְדוּ פֹּה בַכּוֹסִית?

אֵינִי, לְצַעֲרִי, חוֹקֵר שֶׁל טֶבַע,

וְלֹא אוּכַל לוֹמַר דָּבָר קָבוּעַ,

אַךְ יָדוּעַ,

כִּי כָל דַּיָּר הֵבִיא רְאָיָה וְהוֹכָחָה,

שֶׁהָעוֹלָם כֻּלּוֹ,

כְּלוֹמַר, זֹאת הַכּוֹסִית הַנִשְׁכָּחָה,

נִבְרָא רַק בִּשְׁבִילוֹ.

וּבֶאֱמֶת: מִי לַצְּרָצַר

יִשְׁוֶה בַּמַּנְגִּינוֹת?

וּמִי עוֹד כַּפַרְפַּר

חוֹנַן בְּזוּג כְּנָפַיִם עֲדִינוֹת?

וּכְלוּם יֵשׁ צֹרֶךְ לְהוֹדִיעַ

כִּי בְלִי זִמְזוּם שֶׁל זְבוּב

הָיָה כָּל הָעוֹלָם עָצוּב, שׁוֹמֵם, עָזוּב?

וְשׁוּב: הֲיֵשׁ מִתַּחַת הָרָקִיעַ

יְצוּר נֶאְפָּד גְּבוּרָה וְהוֹד מַתְמִיהַּ

כַּחִפּוּשִׂית הַמַּבְרִיקָה,

וּמִי יִגַּע בָּהּ וְנִקָּה?

לֹא אַאֲרִיךְ אֵפוֹא, אַךְ הַוִּכּוּחַ

הָיָה מְאֹד מְאֹד מָתוּחַ

וְגַם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, חָרִיף ומַר.

וּמִי יֵדַע בַּמֶּה הָיָה נִגְמָר,

לוּלֵא בַּעֲלַת הַבַּיִת נִזְכְּרָה

לְפֶתַע בַּכּוֹסִית הַזְּעִירָה,

וְאֶת כָּל הַשּׁוֹכְנִים בָּהּ נִעֲרָה

הַחוּצָה, אֶל שָׂדֶה רְחָב יָדַיִם…

– – – – – – שָׁמַיִם.

תְּכֵלֶת. זֹהַר. פֶּרַח. עֵץ.

פְּלָאוֹת אֵין קֵץ.

תָּמַהּ תָּמֹהַּ הַפַּרְפּר

לַפַּרְפָּרִים לְלֹא מִסְפָּר

שֶׁהִבְהֲבוּ בִמְחוֹל מַחְנָיִם

בִּשְׁלַל צְבָעִים מַכְהֶה עֵינָיִם.

הַחִפּוּשִׂית תָּמְהָה תָּמוֹהַּ:

הֲיִתָּכֵן, כִּי בָּעוֹלָם

יֵשׁ עוֹד בְּרוּאִים גְּדוֹלִים כָּמוֹהָ

וּקְצָת אוּלַי עוֹלִים עָלֶיהָ בְּגָדְלָם –

חֲמוֹר וָסוּס, גָּמָל וָפָר?

הַאִם דָּבָר כָּזֶה אֶפְשָׁר?

גַּם הַצְּרָצַר מְאֹד תָּמַהּ:

כָּל הָאֲוִיר צִלְצֵל, הָמָה

מִקּוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה…

אִם כֵּן, יֵשׁ עוֹד שִׁירָה מִלְּבַד

מַנְגִּינָתוֹ הַמְּהֻלָּלָה?

הַזְּבוּב נִרְעָשׁ עַד יְסוֹדוֹ:

זֶה זִמְזוּמוֹ, זֶה חֲמוּדוֹ,

אֲשֶׁר תָּמִיד כֹּה הִרְהִיבוֹ,

כִּמְעַט טֻשְׁטַשׁ, כִּמְעַט אָבַד

בְּיָם־הָרֹן שֶׁמִּסְּבִיבוֹ…

וּבְכֵן?… וּבְכֵן?…

היִתָּכֵן?

אַךְ כָּאן אֵרַע הַנֵּס: הַחֲבֵרִים,

אֲשֶׁר תָּמִיד הָיוּ נִצִים וּמִתְחָרִים,

בְּבַת אַחַת, בְּלִי הִסּוּסִים, הִשְׁלִימוּ

וּפֶה אֶחָד הִסְכִּימוּ,

כִּי כָל עוֹלַם הָאוֹר, הַצָּהֳלָה

שֶׁנִּתְגַּלָּה

לְעֵינֵיהֶם הַיּוֹם

אֵינוֹ אֶלָּא כִּשּׁוּף אָיֹם,

דִּמְיוֹן כָּזָב,

תַּעְתּוּעַ שָׁוְא,

אֲשֶׁר יִמּוֹג כְּכָל מַעֲשֶׂה קְסָמִים;

אֲבָל עוֹלָם מַמָּשׁ, עוֹלַם־הָעוֹלָמִים,

אוֹתוֹ לֹא תְּזַעֲזַע וְלֹא תָסִיט

כָּל רוּחַ תְּזָזִית –

הוּא רַק אֶחָד: הֲלֹא הִיא הַכּוֹסִית!

הַשּׁוֹפֵט

בְּגַאֲוָה וּבִסְעָרָה

בָּא הָעוֹרֵב וְכֹה קָרָא:

– הַיְדַעְתֶּם,

השְׁמַעְתֶּם

הַחֲדָשָׁה הַמַּרְעִישָׁה?

הֵקִיץ הַקֵּץ עַל הַיָּשָׁן,

נִדְּפוּ נָגוֹזוּ כֶעָשָׁן

כָּל הָעִפּוּשׁ, הָרִקָּבוֹן!

סוֹף סוֹף נֶחֱרַץ גְּזַר־דִּין נָבוֹן

עַל הָעֵדָה הַמַּבְאִישָׁה,

עַל הַזָּמִיר וְהַחוּגָא!

הִשְׁתַּפְּכוּתָם הָעֲנֻגָּה,

סִלְסוּלֵיהֶם הָעֲדִינִים

יִיפוּ רַק לְאָזְנוֹ שֶׁל בַּעַר,

אוּלָם מִכָּל הָעוֹף בַּיַּעַר

רַק הָעוֹרֵב זְמִירוֹת מַנְעִים!

אָכֵן סוֹף סוֹף אֶרְאֶה נָקָם,

סוֹף סוֹף הוֹפִיעָה הָאֱמֶת,

וּמֵעַתָּה לָנֶצַח מֵת

שִׁלְטוֹן הַשֶּׁקֶר הַמֻּסְכָּם!

"אֲבָל אוּלַי תַּגִּידָה, רֵעַ,

מִי הוּא אוֹתוֹ דַיָּן גְּדָל־דֵּעַ,

עֲדִין הַטַּעַם, דַּק הַהַבְחָנָה,

אֲשֶׁר דַּעְתּוֹ עָלֶיךָ כֹּה נֶאֱמָנָה?"

וּבִצְרִיחַת חֶדְוָה אָז הָעוֹרֵב עָנָה:

הַצְּפַרְדֵּעַ!

רוֹדֵף שָׁלוֹם

בִּפְרוֹעַ הַזְּאֵב פְּרָעוֹת בָּעֲדָרִים,

וּבְהָרִים

הַצֹּאן וְהַבָּקָר קוֹל צְעָקָה מָרָה

עַל הָרוֹעִים הַנֶּעְדָּרִים

(כְּדֶרֶךְ הָרוֹעִים בְּעֵת צָרָה)

וְעַל כְּלָבִים שְׁקוּעֵי־תְּנוּמָה

(כְּאֹרַח הַכְּלָבִים בִּזְמַן שֶׁל מְהוּמָה)

וְעַל עַצְמָם, עַל שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִים

וְלֹא נִסּוּ גַם לְנַגֵּחַ

אֶת הָרוֹצֵחַ

כְּכָל אֲשֶׁר תִּמְצֶאנָה הַקַּרְנַיִם –

יָצָא לְפֶתַע אֶרֶךְ־הָאָזְנַיִם,

חֲמוֹר נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים

וְכֹה פָתַח: "הֵן לְפָנִים,

עֵת לֹא נִטְפַּלְתִּי עוֹד לָעֲדָרִים,

הָיִיתִי, כְּיָדוּעַ לְכֻלְּכֶם

נוֹשֵׂא סְפָרִים

מֵעֵבֶר לִגְבוּלְכֶם,

וּבְעִקָּר סִפְרי מוּסָר וּמֶחְקָרִים,

וּמִנִּי אָז חָכַמְתִּי עַד מְאֹד

וְכָל סָתוּם בָּרוּר לִי עַד הַיְסוֹד.

וְגַם עַכְשָׁו בְּרֹב חָכְמָה יָגַעְתִּי

וּמָצָאתִי:

עַל פִּי הַצַּו שֶׁל הַמּוּסָר וְהַבִּינָה

וּלְפִי מֻשָּׂג הַחֹק שֶׁל הַמְּדִינָה

הַזְּאֵב אָמְנָם שָׁגָה אֲשֶׁר טָרַף

כַּמָּה שֵׂיוֹת תְּמִימות וַעֲגָלִים.

אַךְ, מֵאִידָךְ, הֵן לִיעָרָיו

נִכְנַסְנוּ בְלִי רְשׁוּת הַבְּעָלִים

וַנְּעוֹרֵר בּוֹ תַּרְעוּמָה.

לָכֵן כָּעֵת שׂוּמָה

עַל פִּי הַצַּו שֶׁל הַמּוּסָר וְהַבִּינָה

וּלְפִי מֻשַּׂג הַחֹק שֶׁל הַמְּדִינָה

וּלְפִי תְבִיעוֹת עֶרְכֵי הַחֹמֶר וְהָרוּחַ

עִם כְּבוֹד הַזְּאֵב לִפְתּוֹחַ בְּוִכּוּחַ,

עַד כִּי נוֹכִיחַ לוֹ נֶאֱמָנָה

כִּי לְטָרְפוֹ אֵין לָנוּ כַוָּנָה

וְאָז – בָּרוּר לִי הַדָּבָר כָּאוֹר –

יְצַו לָנוּ שָׁלוֹם לָעַד…"

וּמִיָּד

נָשָׂא רַגְלָיו לַדֶּרֶךְ הַחֲמוֹר.

וַיִּלָוֶה אֵלָיו גַּם סְיָח, אֲשֶׁר לוֹ אֹרַח

לִקְפּוֹץ בָּרֹאשׁ לְלֹא כָּל צֹרֶךְ,

וְכֵן נִטְפַּל גַּם אַיִל יְרֵא שָׁמַיִם

אֲשֶׁר הָיָה סָבוּר, כִּי הַקַּרְנַיִם

הֵן רַק לְשׁוֹפָרוֹת

וְלֹא לִנְגּוֹחַ בָּם בְּיוֹם עֲבָרוֹת.

הָלְכוּ וּבָאוּ. מִן הַסְּבָךְ

קָפַץ הַזְּאֵב יָשָׁר עַל גַּב הַסְּיָח

דְּרָסָהוּ, שִׁסְּעָהוּ, פִּצְפְּצָהוּ

וְאֶל מְאוּרָתוֹ סְחָבָהוּ.

הָאַיִל אָז אָמַר קַדִּישׁ בַּעֲנָוָה

וְהַחֲמוֹר, שָׁלֵו (שַׁלְוָה מָה נִשְׂגָּבָה)

לָאַיִל סָח: "זֹאת הַפְּגִישָׁה

אָמְנָם קְצָת מַרְעִישָׁה

וְיֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ מֵהַפְתָּעָה,

אֲבָל יֵשׁ לְשַׁעֵר, כִּי הַשָּׁעָה

שְׁעַת הַסְּעֻדָּה לְרוּם מַעֲלָתוֹ

וְאֵין זְאֵב נִתְפָּשׂ עַל סְעֻדָתוֹ.

וְאַף כִּי צַר לִי עַל הַסְּיָח הַדַּל,

אֲבָל סִבָּה אֵינִי רוֹאֶה כַאן כְּלָל

לְהִסְתַּלֵּק מִשְּׁלִיחוּתֵנוּ הָרָמָה…"

וְטֶרֶם הַחֲמוֹר יְכַל אֶת דְּרָשָׁתוֹ

הַזְּאֵב שֵׁנִית מִמַּעֲבה הַסְּבָךְ

גָּח

וְעַל הָאַיִל קְפָץ בְּרֹב חֵמָה

עַד כִּי בְרֶגַע אוֹ רִגְעַיִם

שָׂרְדוּ מִן הַבְּהֵמָה

רַק הַקַּרְנָיִם.

אֲבָל לֹא לַחֲמוֹר יֹאבְדוּ הָעֶשְׁתּוֹנוֹת!

וְכֹה הִבִּיעַ אֹמֶר

בְּקַל וָחֹמֶר:

"אִם גַּם עַכְשָׁו, עֵת עוֹד זְכוּרִים הָעֶלְבּוֹנוֹת,

הַזְּאֵב בְּאַהֲבַת אַחִים

רִחֵם אֶת הַקַּרְנַיִם –

לֹא כָל שֶׁכֵּן אַחֲרֵי אֲשֶׁר נַצְלִיחַ

לִכְרוֹת בְּרִית הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר תַּבְטִיחַ

גַּם לָנוּ וְגַם לוֹ שַׁלְוָה וּמִבְטַחִים…"

אוּלָם בְּדִמְיוֹנוֹת

שׁוֹגֶה עוֹד הַחֲמוֹר

עַל חִין רוֹדְפֵי שָׁלוֹם וּמִפְעָלָם

הִגִּיעַ, הָהּ, גַּם לוֹ הַתּוֹר

לִטְעוֹם אֶת גּוֹרָלָם

שֶׁל כָּל מִינֵי סְיָחִים, אֵילִים וַעֲגָלִים.

בַּבֶּטֶן שֶׁל הַזְּאֵב מְנוּחָתוֹ מָצָא

וּלְזֵכֶר כָּל מַשְׂאַת־נַפְשׁוֹ הַנַּעֲרָצָה

וְכָל רַעְיוֹנוֹתָיו הַנֶּאֱצָלִים

וְכָל מַחְשְׁבוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת

שָׂרַד רַק בְּדַל אָזְנָיו הָאֲרֻכּוֹת…

הַמִּשְׁפָּחָה

בֵּין שְׁכֵנִים נָפַל דָּבָר.

וּבִהְיוֹת הָאֶחָד קַל שֶׁבְּקַלִּים,

אַךְ גֶּבֶר אַלִּים,

הַמֻּבְטָח, כִּי וִכּוּחִים אֵינָם מוֹרִידִים

וְאֵינָם מַעֲלִים,

וְכִי תוֹעֶלֶת

יֵשׁ רַק בָּאַלָּה וּבַמַּאֲכֶלֶת,

הִתְנַפֵּל עַל חֲבֵרוֹ אִישׁ תָּם וְנָבָר

בְּכָל חֲמַת הָרֶצַח שֶׁבִּלְבָבוֹ,

וְאָמְנָם עָלָיו גָּבַר.

הֲמָמוֹ, שָׁפַךְ דָּמוֹ, הֵשַׁם נָווֹ,

שָׂרַף, רָמַס

עַד כִּי כִלָּה כָל הַמְּלָאכָה.

וַיְהִי בְּבוֹא הַשְּׁמוּעָה לַמִּשְׁפָּחָה

שֶׁל הַנִּזּוֹק עַל לֹא חָמָס,

וְהִיא מֵהַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּכְבָּדוֹת וְהָרָמוֹת

וַתַּרְעֵשׁ עוֹלָמוֹת:

"האֵין ישֶׁר עַל אֲדָמוֹת?

הֲלֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן?

וְשׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים אַיָּם?

וַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵיכָן?

הַאֻמְנָם כְּבָר נָס לֵחָן?"

וְהַמִּשְׁפָּחָה לֹא שָׁתָקָה,

וְהַמִּשְׁפָּחָה צָעָקָה,

עַד כִּי הִצְעִיקָה אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי־עַל־מִדִּין,

עַד כִּי הִזְעִיקָה אֶת כָּל עוֹרְכֵי הַדִּין

מִכָּל סוּג וּמִכָּל מִין

לְהַרְאוֹת לְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשׁוֹכְנֵי אֶרֶץ

כִּי הָרָשָׁע הוּא רָשָׁע

וְחַטָּאתוֹ קָשָׁה,

וְכִי הַצַּדִּיק הוּא צַדִּיק, נְשָׁמָה כְּשֵׁרָה,

וְלֹא עָבַר שׁוּם עֲבֵרָה.

וְאָמְנָם כָּל יוֹשְׁבי תֵבֵל וְשׁוֹכְנֵי אֶרֶץ

הִשְׁתּוֹמְמוּ לַמֶּרֶץ

וְלָאַחֲוָה הַמֻּגְדָּשָׁה

וְלָאַחְדוּת הַמְבֹרָכָה

שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה.

רַק – מַעֲשֵׂה שָׂטָן –

דָּבָר אֶחָד קָטָן

הַמִּשְׁפָּחָה כֻלָּהּ

מֵרֹב אַחֲוָה וַהֲמֻלָּה

שָׁכְחָה, שָׁכָחָה:

לָחוּשׁ אֶל הַפָּצוּעַ הַמִּתְבּוֹסֵס בְּדָמָיו

וְלַחֲבוֹשׁ אֶת פְּצָעָיו;

לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ לִזְרוֹעַ אֶת תְּלָמָיו

לְבַל יְבוֹאֵהוּ רָעָב;

לִסְתּוֹם אֶת הַפְּרָצוֹת שֶׁל בֵּיתוֹ הַמְשׁוֹמָם

מִקֶּרַח בַּלַּיְלָה וּמֵחֹרֶב יוֹמָם;

לִגְדּוֹר אֶת חֲצֵרוֹ וּלְבַצֵּר הַכְּתָלִים

לְמַחְסֶה וּלְמָגֵן מִזֵּדִים וּנְבָלִים…

רַק דָּבָר קָטָן זֶה הַמִּשְׁפָּחָה שָׁכָחָה,

כִּי לֹא שָׁקְטָה וְלֹא נָחָה

בִּמְסִירוּתָהּ וְאַחֲוָתָהּ

לְהוֹצִיא לְאוֹר מִשְׁפָּט כְּצֵאת שֶׁמֶשׁ

בִּגְבוּרָתָהּ…

וְאָכֵן בָּהּ בְּשָׁעָה שֶׁהִכְרִיזוּ הַדַּיָּנִים

בְּשָׂפָה לְנֶאֱמָנִים,

כִּי הָרָשָׁע הוּא רָשָׁע

וְחַטָּאתוֹ קָשָׁה,

וְכִי הַצַּדִּיק הוּא צַדִּיק וְלֹא עָבַר שׁוּם

עֲבֵרָה –

נָפַח הַמִּסְכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ הַכְּשֵׁרָה…

אֵיךְ בָּא לָעוֹלָם הַגָּמָל הַנְּמֵרִי

לְשׁוֹפֵט־רֹאשׁ הָאַרְיֵה גָמָל מִנָּה,

וְאַף כִּי יֵשׁ גַּם גְּמַלִּים בַּעֲלֵי בִינָה,

אֲבָל הַלָּז הִצְטַיֵּן לֹא בְשֶׂכֶל,

כִּי אִם בְּקוֹמָה וּבְצַּוָּאר אָרֹךְ,

וְאַף גַּם יָדַע עַל בִּרְכַּיִם בָּרֹךְ

בְּעַנְוַת חֵן, שֶׁאֵין לָהּ דּוֹמָה;

וַתְּהִי כָל זֹאת נְסִבָּה

לְמָצְאוֹ חֵן וָחֶסֶד רַב

בְּעֵיני הָאֲרִי, שֶׁרָחַשׁ חִבָּה

לִגְמִישֵׁי־בֶרֶךְ וְלִגְבוֹהֵי־קוֹמָה.

אַגַּב,

בִּמְקוֹם הַשִּׁלְטוֹן שָם הַנֵּכֶל,

וְהוֹד מַלְכוּתוֹ יָדַע, כִּי תוֹעֶלֶת

לְהָפִיק אֶפְשָׁר לַאו דַּוְקָא מִשֵּׂכֶל,

כִּי אִם גַּם מֵאִוֶּלֶת.

וְהָעֲבוֹדָה!

לֹא שָׁגָה הוֹד מַלְכוּתוֹ וְלֹא טָעָה…

הַגָּמָל, אֲשֶׁר נִדְהם מֵרֹב גִּיל

וּמֵהִתְפּעֲלוּת וּמִתּוֹדָה

עַל רוּם מִשְׂרָתוֹ הַנִּשָּׂאָה,

וּבְחָפְצוֹ לְהוֹכִיחַ בַּעֲלִיל

נֶגְדָה־נָא לַשָּׂרִים וְלַסְּגָנִים

כִּי אֵין לְפָנָיו מַשּׂא פָנִים

כְּלַפֵּי שְׁאֵרֵי בְשָׂרוֹ, מַעֲלֵי־גֵרָה –

לְהַבְדִּיל הֵחֵל בֵּין הָעֲבַרְיָנִים.

וְהָיָה אִם יִתָּפֵשׂ בַּעֲבֵרָה

כָּל אוֹכֵל לֶחֶם־הָעֲשָׂבִים,

וְשָׂבַע תְּלָאוֹת וַעֲצָבִים

וְנִדּוֹן לְבוֹר כֶּלֶא לְעוֹלָמִים

אוֹ גַם לַמָּוֶת וְלִקְלוֹן נְצָחִים

וּלְכָל מְדוֹרֵי הַגֵּיהִנֹּם,

הֱיוֹת וְכָל הַנִּזּוֹן מֵהַצְּמָחִים

מִטִּבְעוֹ שׂוֹנֵא דָּמִים

וְעָלָיו שׂוּמָה לִהְיוֹת צַדִּיק תָּמִים.

אַךְ אִם הַחוֹטְאִים הֵם מִטּוֹרְפֵי־טֶרֶף

וְהִמְתִּיק אָז הַשּׁוֹפֵט אֶת גְּזַר דִּינָם

הֱיוֹת וְהֵם מִלֵּדָה שׁוֹלְפַי חֶרֶב,

חֲמוּמֵי־מֶזֶג וְרַתְחָנִים,

וְדַי לָהֶם בִּנְזִיפָה וּבְתוֹכַחַת.

וַיַּחְשָׁב לוֹ הַגָּמָל זֹאת לִצְדָקָה

וְיִשְׂבַּע נַחַת.

וְאִם כִּי מָרָה צָעֲקוּ בְנֵי מִינוֹ:

“אַיֶּכָּה מִשְׁפָּט!? צְדָקָה אַיֵּךְ?!”

אַךְ מַה לְרַב־דַּיָּנִים וְלַצְּעָקָה?

כְּלוּם יִשְׁעֶה לָאֲסַפְסוּף שֶׁל הָאָחוּ?

כְּלוּם הֵם יְחַוּוּ דֵעָה לוֹ עַל דִּינוֹ?

הָעִקָּר, שֶׁהַבַּרְדְּלֵס יְחַיֵּךְ,

הָעִקָּר, שֶׁהַצְּבוֹעִים לוֹ יִשְׂמָחוּ,

הָעִקָּר, שֶׁהָאַרְיֵה יָאִיר פָּנָיו,

כִּי עִם הֱיוֹת הַגָּמָל תָּם וְעָנָו

בְּחֶבְיוֹן לִבּוֹ תִקְוַת־אוֹר טִפֵּחַ

לַגֶּזַע רַב־הַיַּחַס לְהִסְתַּפֵּחַ,

לְגֶזַע טוֹרְפֵי־טֶרֶף הַגְּאֵיוֹנִי,

כִּמְשַׁל הַקַּדְמוֹנִי:

"טוֹב לִהְיוֹת נָמֵר עִם הַנְּמֵרִים

מֵאֲשֶׁר גָּמָל עִם הַגְּמַלִּים…"

וַיְהִי כִי נִלְאוּ אוֹכְלֵי־עֵשֶׂב דַּלִּים

אֲשֶׁר בְּאַרְצָם נֶחְשְׁבוּ לְגֵרִים

מִתִּגְרַת יָד טוֹרְפֵיהֶם וְשׁוֹפְטֵיהֶם –

וַיַּעַזְבוּ אֶת נוֹף־מְכוֹרוֹתֵיהֶם

וְיִבְרְחוּ לַאֲשֶׁר בָּרָחוּ.

אָז בָּאוּ גַם לַטּוֹרְפִים יָמִים קָשִׁים,

בַּשָּׂדֶה אֵין עֲגָלִים מְשֻׁלָּשִׁים,

בַּכָּר אֵין אַיִל וְאֵין גְּדִי בָאָחוּ,

וְכִבְשָׂה אִוְּתָה נַפְשָׁם לֶאֱכֹל –

וְאֵין כֶּשֶׂב וְאֵין כֹּל…

וְיִרְעֲבוּ נְמֵרִים, כְּפִירִים רָשׁוּ,

מִכֶּפֶן חָלוּ זְאֵבִים וְנֶאֱנָשׁוּ,

וּמִגַּעְגּוּעִים לְשֶׂה וְתַיִשׁ

אָבַד לַיִשׁ…

אָז נָס גַּם רַב־דַּיָּנִים וַיִּמָּלֵט..

אַךְ יֵשׁ עוֹד אֱלֹהִים בֶּחָלֶד

וְכָכָה חָרַץ מִשְׁפַּט הַבּוֹרֵחַ:

"יַעַן כִּי בְּאַחֶיךָ מָאַסְתָּ

וְאֶת הַתְּמִימִים

רָמַסְתָּ,

וְהִתְרַפַּסְתָּ

לִפְנֵי הָאַלִּימִים –

בְּעוֹרוֹ שֶׁל נָמֵר עוֹרְךָ עַתָּה יוּמָר,

אַךְ גּוּפְךָ, גּוּפוֹ שֶׁל גָּמָל, יִשָּׁמֵר

וְכָכָה תִקָּרֵא: ‘הַגָּמָל־הַנָּמֵר’,

וְאוּלָם בֶּאֱמֶת: לֹא נָמֵר וְלֹא גָמָל.

לֹא קְפִיצַת הַגְּבוּרָה שֶׁל הַטּוֹרֵף הַמְנֻמָּר

וְלֹא מֶרֶץ הַבְּרָכָה שֶׁל צִי־הַצִּיָּה

הַמְפַלֵּס בִּישִׁימוֹן נְתִיבוֹת עָמָל

וּמַחֲיֶה וּמַצְהִיל נְאוֹת שְׁאִיָּה.

הַנָּמֵר יִשְׂטָמְךָ, הַגָּמָל יְתָעֵב

וְכָכָה תִרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב,

צְחוֹק לַיְלָדִים,

מַטָּרָה לַצַּיָּדִים…

בִּשְׁנַת בַּצֹּרֶת

לֹא הָיָה גֶשֶׁם, הוֹבִישׁוּ הַכָּרִים,

כָּל דֶּשֶׁא נִלְחַךְ, כָּל עֵשֶׂב כֻּסַּח,

וּבַעַל הָעֲדָרִים

לְאַבִּיר־הָרוֹעִים אָמַר בְּזֶה הַנּוּסָח:

"הֱיוֹת וְהַמִּסְפּוֹא יָקָר

וְנִתְמַעֲטוּ הַהַכְנָסוֹת מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר

לְפִיכָךְ מִן הַנָּכוֹן

שֶׁנַּנְהִיג חִסָּכוֹן

וְנַפְחִית הַהוֹצָאוֹת,

לְבַל נִתֹּם לִגְּוֹעַ בַּשָּׁנִים הָרָעוֹת".

וְאַבִּיר הָרוֹעִים, אִישׁ נִכְבָּד וּנְשׂוּא־פָנִים

אָסַף תֵּכֶף אֶת אַדִּירֵי הַצֹּאן וְאֶת הַסְּגָנִים

וְאֶת הַצְּעִירִים וְאֶת הַנְּעָרִים

מְאַסְּפֵי הָעֲדָרִים,

וּלְאַחַר שֶׁנֶּאֱנַח בְּשִׁבְרוֹן מָתְנַיִם

פָּנָה אֲלֵיהֶם בְּאֵלֶּה הָאֲמָרִים:

יָדוּעַ לָכֶם, כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מַיִם,

וְהַשָּׁנָה שְׁנַת רָזוֹן, צְחִיחָה וַחֲרֵרָה,

וְכָל פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר, וְכָל הַלְּבָבוֹת

רְצוּצִים

לָכֵן עָלֵינוּ שׂוּמָה לַעֲשׂוֹת קִמּוּצִים,

עַד כִּי הַשֵּׁם יְרַחֵם וּבָטְלָה הַגְּזֵרָה.

וְזֹאת הָעֵצָה מִמֶּנִּי יְעוּצָה:

קֹדֶם כֹּל נַתְחִיל לָתֵת מָנָה קְצוּצָה

שֶׁל תֶּבֶן וְשֶׁל מַיִם (הֵן גַּם מַיִם בַּכֶּסֶף נִקְנֶה!)

לַמִּקְנֶה.

(הוֹי בָּקָר, הוֹי צֹאנֶה!

מָה יִצְעַק לָכֶם לִבִּי, כִּי אֶזְכֹּר הָעֹנִי…)

וּמוּבָן, כִּי גַם הַצְּעִירִים וְהַנְּעָרִים,

מְאַסְּפֵינוּ הַיְקָרִים,

יִסְתַּפְּקוּ בְּמוּעָט, בְּפַת לֶחֶם קִבָּר

(הוֹי לִבִּי מַה יִבְעָר!)

אַחַת לְיוֹמַיִם,

וִיקַדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמָיִם.

אַךְ גַּם אַדִּירֵי הַצֹּאן וּסְגָנֵיהֶם הַחֲשׁוּבִים,

אֲשֶׁר לְהַבִּיעַ תְּהִלָּתָם אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה

(הוֹי לִבִּי, לִבִּי לָכֶם, הָעֲלוּבִים!)

יְקַבְּלוּ הַשָּׁנָה לְמַשְׂכֻּרְתָּם הָרְגִילָה

רַק הוֹסָפָה מְעַטָּה,

בַּעֲבוּר הָאֲדָמָה חַתָּה!

וְאוּלָם גַם אֲנִי

אָבִיא אֶת קָרְבָּנִי,

מִנְחַת ענָי:

כְּדֵי שֶׁמִּתִּגְרַת הָאָסוֹן הַמִּתְרַגֵּשׁ

לֹא יִשָּׁבֵר בִּי כָלִיל לְבָבִי הָרַגִּישׁ,

וּכְדֵי לְעוֹדֵד אֶת נַפְשִׁי הַהוֹמָה

אֲשֶׁר לָכֶם וְלַעֲדָרִים שָׁלוֹם בִּשְׁלוֹמָהּ,

אֲנִי מַסְכִּים, כִּי גַם הַשָּׁנָה, שְׁנַת הַבַּצֹּרֶת

יַכְפִּיל לִי אֲדוֹנִי אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת.

הוֹי, שַׂהֲדִי בַמְּרוֹמִים, מַה מַר לִי הַקָּרְבָּן

(כִּי יְסֻפַּר לֹא יֵאָמֵן!)

אַךְ לְמִשְׁמַע הַשֶּׁבֶר וּלְמַרְאֵה הַחָרְבָּן

מַה קָּרְבָּן לֹא אַקְרִיב, מַה שַּׁי לֹא אַגִּישׁ

לְאוֹת מְסִירוּת וּלְעֵדוּת אַהֲבָה?

וַיְהִי רָצוֹן וְלֹא נוֹסִיף עוֹד לְדַאֲבָה,

אָמֵן!

כְּזִיב בַּר כּוֹזיבא

לועדות ולמומחים הבאים מהתם להכא

ורואים מה שרואים, וחוזרים מהכא

להתם ואומרים מה שאומרים.

בְּאַחַד הַיִשּׁוּבִים חַי

בַּדַּאי,

כְּזִיב בַּר־כּוֹזִיבָא.

וְשָׁנָה שָׁנָה הָיָה הוֹלֵךְ לִישִׁיבָה

בַּכְּרָךְ הַגָּדוֹל, בָּעִיר הַמַּעֲטִירָה

לִרְאוֹת וְלִשְׁמוֹעַ פִּלְאֵי עִיר הַבִּירָה

וּבְשׁוּבוֹ

לְיִשּׁוּבוֹ

הָיָה מֵסֵב בִּמְסִבָּה

עִם יְדִידִים וּמַכָּרִים

וּמְסַפֵּר בְּרֹב חִבָּה –

שְׁקָרִים.

בִּרְצוֹתוֹ מְגַנֶּה וּבִרְצוֹתוֹ מְפָאֵר,

מוֹסִיף נֹפֶךְ,

וּמְכַסֶּה טֶפַח

וּמְעַוֶּה טְפָחָיִם,

עַד כִּי לַשּׁוֹמְעִים תְּצִלֶּינָה הָאָזְנַיִם.

סָחוּ לוֹ רֵעָיו: אוּלַי תֵּיטִיבָה,

יְדִידֵינוּ בַּר־כּוֹזִיבָא,

וְלָנוּ תְבָאֵר

עַל מָה אַתָּה טוֹרֵחַ כָּל אוֹתָהּ טִרְחָה

לִנְדּוֹד מֵעִירְךָ

וּלְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת?

הֵן כָּל אוֹתָן הַבְּדָיוֹת

עַל עִיר הַמְּלוּכָה

– אֵין נִגְרָע כְּזַיִת –

תּוּכַל לְסַפֵּר גַּם בְּשִׁבְתְּךָ בַּיִת

בְּשַׁלְוָה וּבִמְנוּחָה,

בְּלִי פְסוֹעַ גַּם אַמָּה

מִפִּנָּתְךָ הַחַמָּה!

חִיֵּךְ בַּר־כּוֹזִיבָא וְהֵשִׁיב בִּנְעִימוּת:

מַה קְּדוֹשָׁה הַתְּמִימוּת!

אִם מִבֵּיתִי לֹא אֵצֵאָה

וְעַל הַכְּרָךְ אֲחַוֶּה דֵעַ

הֲרֵי צְפוּיָה סַכָּנָה,

שֶׁמָּא בְלִי כַוָּנָּה,

הִכָּשֵׁל אִכָּשֵׁל גַּם בִּדְבַר אֱמֶת, חָלִילָה.

וְלִפְגּוֹם בַּכָּזָב הַאֲנִי אוֹאִילָה?

וְלִפְגּוֹעַ בַּשֶּׁקֶר הָאָנֹכִי אַרְהִיבָה?

לָכֵן לְעִיר הַבִּירָה אֲנִי יוֹצֵא שָׁנָה שָׁנָה

וְחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ אֶת הָאֱמֶת לאֲמִתָּהּ,

הַצְּרוּפָה וּמְצֹרָפָה,

לְמַעַן אֲשֶׁר אֵדַע לִבְרֹר לָהּ מִיתָה יָפָה

בְּסֵדֶר וּבְשִׁטָּה,

לְסַלְּפָהּ וּלְסָרְסָהּ,

עַד בְּלִי הַשְׁאִיר לָהּ פַּרְסָה,

כְּיָאֶה וּכְנָאֶה לִכְזִיב בַּר־כּוֹזִיבָא!

מִשְׁפַּט הַצֶּדֶק

וַיְהִי בִמְלוֹךְ הָאַרְיֵה בֶן הַחַיִל

אֲשֶׁר הוֹדִיעַ קֳבָל כָּל הַנְּתִינִים

כִּי רַק לצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ נָאוֹר

וְכִי כָל רִשְׁעָה יַעֲקֹר מִשֹּׁרֶשׁ,

וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה בִלְתִּי־טָהוֹר:

הַבַּרְדְּלִיס הִשְׂתָּעֵר מִן הַחֹרֶשׁ

עַל הָעֵדֶר

וְנָשָׂא אָיִל.

הָעֵדֶר הָיָה כַמֶּרְקָחָה:

"הַאִם לזֶה יִקָּרֵא סֵדֶר?

הַאִם הַמֶּלֶךְ יָפִיר הַהַבְטָחָה?

הֵן בַּאֲשֶׁר הָיִינוּ לוֹ מַאֲמִינִים –

שָׁלַוְנוּ, לֹא נִזְהַרְנוּ גַם בַּלַּיִל,

וּפִתְאֹם – שֹׁד וְזָדוֹן!

לַמֶּלֶךְ

כֻּלָּנוּ עַתָּה נֵלֵךְ

וְיָדוֹן!"

וְכִסֵּא לַמִּשְׁפָּט יָשַׁב הַנַּעֲרָץ,

יָשַׁב, יָשַׁב,

חָשַׁב, חָשַׁב

וְחָרַץ:

"הַבַּרְדְּלִיס אָמְנָם פָּגַע בְּצִפָּרְנָיו

וּמְתַלְעוֹתָיו

בִּנְתִינֵנוּ הָאַיִל פְּגִיעָה מַזִּיקָה,

וְאוּלָם גַּם הָאַיִל מֵחֵטְא אֵינוֹ נָקִי,

כִּי יָדוּעַ, שֶׁעָמְדָה אַחַת מֵעַצְמוֹתָיו

בִּגְרוֹנוֹ שֶׁל הַבַּרְדְּלִיס, לֹא לִבְלוֹעַ וְלֹא

לְהָקִיא,

עַד כִּי רַק בְּנֵס נִצַּל מֵחֲנִיקָה.

לְפִיכָךְ רַק לְחִנָּם בְּנֵי־הַצֹּאן הַחֲבִיבִים,

עַל שֹׁד וְזָדוֹן יַכְבִּירוּ מִלִּין,

וּלְפָנֵינוּ רַק אַחַד הַסִּכְסוּכִים הָרְגִילִים,

פָּשׁוּט, דּוּ־קְרָב בֵּין שְׁנֵי יְרִיבִים.

וֶהֱיוֹת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּבָר נֶעֶנְשׁוּ נֶאֱמָנָה

הָאַיִל בַּמָּוֶת וְהַבַּרְדְּלִיס בַּסַּכָּנָה,

מֵעֹנֶשׁ נוֹסָף אֲפַטְּרֵם גַּם יָחַד.

הַבַּרְדְּלִיס יְשֻׁחְרַר תֵּכֶף מִסֹּהַר,

וְעֶצֶם הָאַיִל, שֶׁגָּרְמָה לוֹ פַחַד,

בְּכָבוֹד וּבִתְפִלָּה תָבֹא לִקְבוּרָה.

וִיחִי הַצֶּדֶק כַּשָּׁמַיִם לַטֹּהַר,

וּתְחִי הָאֱמֶת הַגְּלוּיָה וְהַבְּרוּרָה!"

זֶבַח־הַשָּׁלוֹם

אֵין כַּשָׁלוֹם בָּעוֹלָם כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה!

וְלֹא יִפָּלֵא, כִּי הָאַרְיֵה, שֶׁגָּמַר בְּהַצְלָחָה

אֶת כְּרִיתַת בְּרִית הַשָּׁלוֹם בֵּין הַבַּרְדְּלִיס וְהַבָּקָר,

עָשָׂה כֵרָה גְדוֹלָה, זֶבַח מִשְׁפָּחָה

לִכְבוֹד הַמְאֹרָע הַגָּדוֹל וְהַיָּקָר.

וְהַכֵּרָה אָמְנָם הָיְתָה מְאֹד נֶהְדָּרָה,

לֹא חָסֵר דָּבָר, לֹא הָיָה סֶלֶף:

פָּרִים מֵאָה וּכְבָשִׂים אֶלֶף

חֲמוֹרִים מָאתַיִם וְסוּסִים עֲשָׂרָה

נִזְבְּחוּ לִכְבוֹד הָאוֹרְחִים הַכְּבוּדִים,

וְאַדְמַת הַיַּעַר הֻדַּשְׁנָה מֵחֶלֶב.

וְאוּלָם לֹא קֻפְּחוּ גַם אוֹכְלֵי הַצְּמָחִים,

סְיָחִים וַעֲגָלִים, גְּדָיִים וְעַתּוּדִים,

גַּם הֵם קִבְּלוּ חֶלְקָם כְּיַד הַמְּלָכִים,

וְאֶת כָּל קוֹץ הַיַּעַר, שְׁמִירוֹ וְשִׁיתוֹ

הֻרְשׁוּ לֶאֱכוֹל לְשׂבַע וּלְתֵאָבוֹן,

כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ

לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אוֹרְחָיו וְלֹא יְהִי בוֹ עָוֹן.

וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה. בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם

יָצְאוּ עִזִּים וּזְאֵבִים, דֻּבִּים וּפָרוֹת,

חֲמוֹרִים מְכֻבָּדִים עִם נְמֵרוֹת מְפֹאָרוֹת,

וַתַּעַל הַתְּרוּעָה עַד לַשָּׁמַיִם

וַתִּגְעַשׁ וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם.

רַק שׁוֹר אֶחָד עַקְשָׁן שֶׁהִזְקִין בָּעֲבוֹדָה

וּבְחָכְמַת הַמְּדִינָה בּוּר גָּמוּר, בִּמְחִילָה,

לֹא נִתְפָּעֵל כָּל עִקָּר מֵהַחֲגִיגָה וּמֵהוֹדָהּ,

וּכְדֶרֶךְ הָרְחוֹקִים מֵהֲוָיוֹת הָעוֹלָם

הִתְרִיס וְרָטַן בִּתְמִימוּת מַבְהִילָה:

"מֵילָא, אִם עֲדַת הַטּוֹרְפִים הָעֲרוּמָה

תִּצְהַל וְתָשִׂישׂ – אֵין לְהִתַּמֵּהַּ:

בַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּבְשׁוֹק הַתְּרוּמָה

מִלְאוּ אֶת כְּרֵסָם עַד לְהִתְפַּקֵּעַ.

אַךְ לְשִׂמְחַתְכֶם מַה זוּ עוֹשָׂה, חֲמוֹרִים וַעֲגָלִים?

הֵן הִפִּיל הַשָּׁלוֹם בָּנוּ חֲלָלִים

רַב יֶתֶר מֵאֲשֶׁר אָכְלָה מִלְחָמָה נִצַּחַת,

וְעוֹד כֵּרַת־שָׁלוֹם כָּזֹאת, חָלִילָה,

וְכֻלָּנוּ יַחַד עַל עָפָר נָחַת…

כְּתָב־הַמִּנוּי.

מַר פָּעוּ, מַר גָּעוּ מִכֶּבֶשׂ עַד תְּאוֹ:

"נִלְאִינוּ נְשׂוֹא!

כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל!

בְּכָל מִכְלָה קָרְחָה, כָּל עֵדֶר יִתְאַבָּל

מִתִּגְרַת הָרֶשַׁע, מִשְּׁרִירוּת הַלֵּב

שֶׁל כָּל צְבוֹעַ וּזְאֵב!

וְגַם אַתָּה, הָאַרְיֵה, עִם מַלְאכֵי־עֶבְרָה

אָרַחְתָּ לְחֶבְרָה,

וְשִׁנְּךָ הַמְיֻחֶסֶת, שֶׁן הָאֲרִי,

רָחֲצָה גַם הִיא

בְּדַם טָלֶה וּמְרִיא!

הֲלָזֹאת מִנּוּךָ בִּתְקִיעָה רָמָה

לְשׁוֹפֵט וּלְשַׁלִּיט עַל כָּל חַיַּת הָאֲדָמָה?

הוֹי עָרִיץ! הוֹי זֵד!

חִלַּלְתָּ הַבְּרִית, בָּגַדְתָּ בַּמִּנּוּי,

הָפַכְתָּ אֶת חַיֵּינוּ לְכוּר הָעִנּוּי!

רֵד!"

אַךְ יִלְעַג הָאַרְיֵה; "הוֹי אַלְיוֹת וְקַרְנָיִם!

מַה־לָּכֶם כִּי נִזְעַקְתֶּם, צַדִּיקֵי־הָרְפָתוֹת?

כָּל בְּרִית לֹא הֵפַרְתִּי, לֹא הָרַסְתִּי הַשָּׁתוֹת,

וְעַד בִּלְתִּי שָׁמַיִם

לִי קָדוֹשׁ כְּתָב־הַמִּנוּי

בְּלִי חֲרָטָה וּבְלִי שִׁנּוּי!

אַךְ לֹא כְתָב הַפְּתָאִים עַל קְלָף שֶׁל פָּר,

לֹא פִסַּת הַנְּיָר

שֶׁמָּסְרוּ לִי הֶדְיוֹטוֹת בִּתְרוּעָה וּבְגִיל

כְּטוֹב עֲלֵיהֶם לִבָּם בְּתִקְווֹת־אֱלִיל;

כִּי אִם אוֹתוֹ כְתָב־מִנּוּי הַנָּכוֹן, הָאֲמִתִּי,

אֲשֶׁר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים יְהִי שָׁמוּר אִתִּי

בְּכָבוֹד וּבִיקָר,

הַבָּרוּר כַּשֶׁמֶשׁ וּלְפֵרוּשִׁים אֵינוֹ זָקוּק,

הֶחָרוּת בִּמְתַלְעוֹתַי וּבְצִפָּרְנַי הוּא חָקוּק:

“כָּל דְּאַלִּים גְּבָר!”

הַזִּקִּית

כְּזִקִּית זוּ קַטְלָנִית בַּת־נְכָלִים

– הַזְּבוּבִים סִפְּרוּ זֶה עִם זֶה נִבְהָלִים –

לֹא שָׁמְעָה אֹזֶן, עַיִן לֹא רָאָתָה!

רַק תּוֹצִיא אֶת לְשׁוֹנָה, אֶת הַצְּמֻגָּה

וְטֶרֶם עוֹד קָבַעְתָּ

מֵאַיִן שְׁלוּחָה הִיא, מִלְמַעְלָה אוֹ מִלְּמַטָּה,

וּכְבָר דָּבַקְתָּ בָּהּ, וּכְבָר נִבְלַעְתָּ,

וּכְבָר לֹא נוֹדַע, כִּי אֶל קִרְבָּהּ בָּאתָ,

וְסוֹף לַהֲוָיָתְךָ הָעֲנֻגָּה!…

וְהֵיכָן נִרְאֶה זֶה בַטֶּבַע –

יְצוּר בְּלִי צֶבַע!

עֵת הִיא עַל עָלֶה יָרֹק מִתְפַּשֶּׂקֶת –

יְרַקְרֶקֶת

עַל קִיר לְבֵנִים תִּזְחַל – אֲדַמְדֶּמֶת!

וְהִנֵּה הִיא כְתַמְתֶּמֶת,

וְהִנֵּה הִיא מַשְׁחֶרֶת,

וְהִנֵּה הִיא מַחְוֶרֶת –

סְחַרְחֹרֶת!

וְאֵיךְ תִּזָּהֵר מִפְּנֵי אוֹיֵב טָמִיר

אֲשֶׁר כָּל רֶגַע אֶת מַרְאֵהוּ יָמִיר?

עֲזֹב אֵפוֹא כָל תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת

אִם בָּאתָ, הָהּ, בְּקִרְבַת הַנּוֹכֶלֶת

זוּ בַת בְּלִי צֶבַע וּבְלִי ישֶׁר!…

"הֲלִי אֵין צֶבַע? כּוֹעֲסָה וְתוֹהָה

אֲלֵיהֶם קָרְאָה אָז הַזִּקִּית מִמַּחֲבֹאָהּ –

הוֹי טִפְּשִׁים! הוֹי בַּדָּאִים!

הֵן צִבְעִי הוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבַּצְּבָעִים

וְשֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ: גְּוַן־הַכּשֶׁר!

וְאָמְנָם אֵין כָּמוֹהוּ עוֹד בַּגְּוָנִים

שֶׁיַּתְאִים כַּךְ לִמְלַאכְתִּי הַנִּשְׂגָּבָה:

לִבְלֹעַ זְבוּבִים סְכָלִים וְנִרְגָּנִים

כְּנַפְשִׁי שָׂבְעָהּ…"

הָאַרְיֵה עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם

הַבָּקָר בָּא אֶל הָאַרְיֵה בִתְחִנָּה

כִּי יַשְׁלִים בֵּינֵיהֶם וּבֵין פָּרֵי־הַבָּר,

הַמִּשְׂתָּעֲרִים עֲלֵיהֶם בְּשֶׁצֶף שִׂנְאָה

בְּשֶׁל אַמַּת מַיִם וְכִבְרַת אֲפָר.

וְהַפָּרִים פִּרְאֵי מִדְבָּר וְקַרְנֵיהֶם עֶשֶׁת,

וְיוֹתֵר מִשֶּׁיֹּאכְלוּ הֵם רוֹמְסִים אֶת הָאָחוּ,

וְיוֹתֵר מִשֶּׁיִּשְׁתּוּ בְרַגְלֵיהֶם יִדְלָחוּ,

וְלָעֵדֶר לֹא יִתְּנוּ אֶל הַמִּרְעֶה לָגֶשֶׁת.

וְהוֹאִיל וּמִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הַמִּתְגָּרִים

עַם רַב בַּתִּגְרוֹת כְּבָר נָפַל שָׁכַב,

וְהוֹאִיל וְלַמֶּלֶךְ יָקָר שְׁלוֹם אֶזְרָחָיו,

אִם כְּבָנִים וְאִם כַּעֲבָדִים,

יוֹאִיל נָא בְחַסְדוֹ וְקָרָא לַפָּרִים,

שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים בֵּין שְׂמֹאלָם לִימִינָם,

וְשִׁחֲרָם מוּסָר וְהִשְׂכִּילָם וֶהֱבִינָם,

כִּי בָאָחוּ דֵי מִרְעֶה לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים,

וְכִי גְדוֹלָה עֲבֵרָה שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם.

וַיַּקְשֵׁב הָאַרְיֵה לְדִבְרֵי הַבָּקָר,

וְגַם הִלְּלָם מְאֹד, שֶׁהַשָּׁלוֹם לָמוֹ יָקָר,

וְלַפָּרִים אָמַר: "הֱיוֹת וְחָמוּר

עֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם, וּמָנוּי וְגָמוּר

כִּי בִרְכַּת הַשָּׁלוֹם קְדוֹשָׁה וִיקָרָה,

עֲלֵיכֶם לָבוֹא עִם הַבָּקָר לִידֵי פְשָׁרָה:

אוֹ שֶׁתִּכָּנְעוּ בְרוּחַ נְדִיבָה,

אוֹ שֶׁיִּכָּנְעוּ – וְסוֹף לַמְּרִיבָה…"

וְהָאַרְיֵה רַק הִסְפִּיק לִגְמוֹר אֶת הַדְּרָשָׁה,

וַיִּבָּקַע הָאָחוּ לְקוֹל הַנִּלְחָמִים:

כָּל קֶרֶן נוֹגַחַת, כָּל פַּרְסָה דָשָׁה,

וְכַמַּיִם בַּמּוֹרָד זוֹרְמִים הַדָּמִים.

מְבַתְּקִים, מְבַטְּשִׁים, מְרַטְּשִׁים, מְרַסְּקִים

אַךְ לְהִכָּנַע אֵין אִישׁ מֵהֶם מַסְכִּים.

וְהָאַרְיֵה נֶאֱנַח: "הוֹי אָסוֹן! הוֹי גְּזֵרָה!

אַךְ שָׁוְא הִטַּפְתִּי לִפְשָׁרָה וּבֵרְרָה…"

נֶאֱנַח – וְהִתְקִין אֶת עַצְמוֹ לַכֵּרָה…

כִּי הַמֶּלֶךְ זָקֵן, כֹּחוֹ חָלַף

וּמְלֶאכֶת הַצַּיִד כָּבְדָה עָלָיו,

וְיֵשׁ גַּם שֶׁנָּגְחוּ בְנֵי־בָקָר סוֹרֵרִים,

וְלָכֵן בְּחַסְדֵי הַהַשְׁגָּחָה זָכָה

שֶׁמְּלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים…

וְאָכֵן לֹא טָרַח טִרְחָה יְתֵרָה,

וְאָכֵן לֹא עָבַר שׁוּם עֲבֵרָה –

וּסְעֻדָּה נָכוֹנָה לוֹ שְׁמֵנָה וּכְשֵׁרָה…

שִׁלּוּמַת רְשָׁעִים

אֶל שַׂר הָעִיר נִזְעֲקוּ רָאשֵׁי הָעֵדָה

בְּנֶפֶשׁ חֲרֵדָה:

"הוֹי שַׂר! הוֹי אָדוֹן!

יָקוּם נָא וְיָדוֹן!

שׁוּב הִתְחִילוּ פוֹשְׁעִים, גַּנָּבִים וְחַמְסָנִים

לִמְשׁוֹחַ אֶת הַבָּתִּים בְּכָל מִינֵי שְׁמָנִים

הַנּוֹחִים לְהִדָּלֵק, וְכַוָּנָתָם נִכֶּרֶת

לְהַבְעִיר בְּעֵרָה בְכָל קְצוֹת הַקֶּרֶת,

וּבִשְׁעַת הַבֶּהָלָה, עֵת כָּל לֵבָב נָמָס,

יִגְנְבוּ, יִגְזְלוּ, יַחְמְסוּ חָמָס.

צַו אֵפוֹא, רָם־מַעֲלָה, לִתְפּוֹשׂ אֶת הָעֲבַרְיָנִים

בְּטֶרֶם עוֹד יַדְלִיקוּ הָאֵשׁ בַּשְּׁמָנִים…"

אַךְ רָגַז הַשַּׁר, הִזְעִים הַפָּנִים:

"לִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל הָעִיר לֹא אַתֶּם הָאַחְרָאִים

וּבְמִקְרֶה שֶׁל שְׁרֵפָה יֵשׁ לִי דֵי כַּבָּאִים,

לְכוּ וְאַל תִּתְרָאוּ!…" וְכַךְ הֲוָה:

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה יָצְאָה הַלֶּהָבָה,

אַךְ בִּזְרִיזוּת הַשַּׂר וּבַחֲרִיצוּת הַמְכַבִּים

הֻצְּלוּ מֵהַשְּׂרֵפָה בִנְיָנִים רַבִּים

וּמַחֲצִית הָעִיר נִשְׁאֲרָה עַל תִּלָּהּ.

וַיִּוָּדַע הַשַּׂר וְכַבָּאָיו לִתְהִלָּה,

כִּי אֵין כְּמוֹהֶם גְּדוֹלִים וְנֶאֱמָנִים,

וַיַּזְהֵר שְׁמָם כַּקֶשֶׁת בֶּעָנָן.

אַךְ אֶחָד אַפִּיקוֹרוֹס מֵאוֹתָם הַסַּפְקָנִים

הַמֻּחְזָקִים בְּעֵינֵיהֶם נְבוֹנִים וַחֲכָמִים

וְזֶה דַרְכָּם כֶּסֶל בַּכֹּל לְחַפֵּשׂ כְּתָמִים

הִתְרִיס בְּלִגְלוּג: "מָרָנָן וְרַבָּנָן!

מִי שֶׁהָיָה בְיָדוֹ לְהָנִיא מֵעֲבֵרָה

וְהוּא לֹא הֵנִיא – לַעֲבַרְיָן אֵינוֹ שֻׁתָּף?

וְאַף זֹאת הַגִּידוּ: כְּלוּם לֹא הָיָה מוּטָב

לוּ רָאָה הַשַּׂר, שֶׁלֹּא תִפְרֹץ הַבְּעֵרָה

מִלְּהַרְאוֹת אַחַר כַּךְ אֶת זְרִיזוּת כַּבָּאָיו?

אוֹ שֶׁמָּא אֱמֶת זוּ מֵעֵינָיו נִתְעַלְּמָה?…"

כֹּה דִּבֵּר עַז־הַפָּנִים בְּחֻצְפָּה כַאֲשֶׁר אָהָב,

בְּרָם שָׁקַל לְמִטְרָפְסֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא,

כִּי נִשְׁלח בִּמְהֵרָה לְאֶרֶץ גְּזֵרָה

עַל שֶׁזִּלְזֵל בְּלִי בוּשָׁה בָרָשׁוּת וּבִכְבוֹדָהּ,

כֵּן יֹאבְדוּ כָל בְּנֵי מֶרִי וּכְפוּיֵי־הַתּוֹדָה.

חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר וְחֹפֶשׁ הַכְּלָבִים

כְּשֶׁנּוֹעֲדוּ הַפָּרִים, הָעַתּוּדִים וְהָאֵילִים

לְטַכֵּס יַחַד עֵצָה, אֵיךְ מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם

לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֶת הַכְּבָשִׂים וְהָרְחֵלִים,

אֲשֶׁר בַּכָּתֵף לֹא יֶהְדֹּפוּ וְלֹא יְנַגְּחוּ בַּקַּרְנַיִם,

לֹא חָרַץ אֶת לְשׁוֹנוֹ אַף כֶּלֶב מֵהַכְּלָבִים,

הַשּׁוֹמְרִים עַל הַסֵּדֶר בַּלֵּילוֹת וּבַיָּמִים.

מַה דִּבָּה מִדִּבּוֹת, מַה כָּזָב מִכְּזָבִים

לֹא טָפְלוּ הַשַּׁחְצָנִים עַל עַם־הַצֹּאן הַתָּמִים?

"הַכְּבָשִׂים הַחַמְסָנִים נִשְּׁלוּנוּ בְעָרְמָתָם…

הָעִזִּים הֲדָפוּנוּ מִכָּל מִרְעֶה טוֹב וְשָׁמֵן…

הָרְחֵלִים פָּרְעוּ פְרָעוֹת הָכָא וְהָתָם…

בְּקִצּוּר – נַכֵּם חָרְמָה! אָמֵן וְאָמֵן!…"

וְהַכְּלָבִים שׁוֹמְעִים דּוּמָם כָּל הַשְּׁקָרִים

הַמְּבִישִׁים,

כָּל גְּעִיַּת־הַמַּשְׂטֵמָה, שׁוֹמְעִים – וּמַחֲרִישִׁים,

כִּי עַל כֵן לָמוֹ קָדוֹשׁ חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר,

זוּ זְכוּתוֹ הַנַּעֲלָה שֶׁל הַיָּחִיד וְשֶׁל הַצִּבּוּר.

אַךְ הִנֵּה פָר אֶחָד, אִי־זָהִיר וְחַם־דָּמִים,

נִתְלַהֵב בִּנְאוּמוֹ, וּבִדְבָרִים נִרְהָבִים

הוֹקִיעַ אֶת זְדוֹנָם… שֶׁל מִי? שֶׁל הַכְּלָבִים!

הַטּוֹרְפִים וְגוֹזְרִים עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין,

הַמְצֻוִּים, כְּבַיָּכוֹל, עַל שְׁלוֹם הָעֲדָרִים

וּמְמַלְאִים אֶת כְּרֵסָם בְּמִבְחַר הַבְּקָרִים…

וְהַכְּלָבִים הָאִלְּמִים – לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ –

מַה פִּתְאֹם נֵעוֹרוּ, וּבְאֵיזֶה כֹחַ

וּבְאֵיזוֹ יְלָלָה בַפָּר תָּקְעוּ שִׁנָּם!

מַה פִּתְאֹם הוֹכִיחוּ, כִּי לֹא לְחִנָּם

עַל מִשְׁמַרְתָּם הֵם עוֹמְדִים. נְכוֹנִים, נֶאֱמָנִים –

וּבִן־רֶגַע מֵהֶחָצוּף לֹא שָׂרְדוּ גַם סִימָנִים…

אָז רֶטֶט תִּמָּהוֹן בֵּין עַם־הַצֹּאן חָלַף:

“וְחֹפֶשׁ הַדִּבּוּר – מַה יְהֵא עָלָיו?…”

אַךְ כִּבְשָׂה אַחַת זְקֵנָה וּבַעֲלַת נִסָּיוֹן

הִסְבִּירָה אֶת הַסְּתִירָה בְשֵׂכֶל וּבְהִגָּיוֹן:

"אָמְנָם חֹפֶשׁ הַדִּבּוּר, וְגַם דִּבּוּר שֶׁל בְּדָיָה,

וְאִם גַּם עָלוּל הוּא עַל חַפִּים לְהָבִיא כְלָיָה,

הוּא אַחַד הַקִּנְיָנִים הַנַּעֲלִים, הַנִּשְׂגָּבִים,

אַךְ נַעֲלֶה מֵעַל נַעֲלֶה הוּא חֹפֶשׁ הַכְּלָבִים…"

מִכָּאן אַתָּה לָמֵד…

א.

"אִם רַק בְּתֹם וּבְישֶׁר לַמֶּלֶךְ נִכָּנַע,

אִם אֶת דְּרָכָיו נַכִּיר, נֵדַע אֶת אָרְחוֹתָיו,

אִם פְּקֻדּוֹתָיו נִשְׁמוֹר מְאַלֶף וְעַד תָּיו

וְאִם נֵדַע אִתּוֹ לְהִתְרוֹעֵעַ;

אִם לְהַטְרִיד אוֹתוֹ וּלְהַלְאוֹתוֹ לֹא נֶרֶב

וְאִם לֹא נְקַטְרֵג בְּלִי הֶרֶף

עַל כָּל מְרִיטַת זָנָב,

עַל כָּל תְּלִישַׁת אַלְיָה,

וְאִם נִלְמַד מֵיטַב הַנִּמּוּסִים –

אָז לֹא נִהְיֶה שְׂנוּאִים וּמְאוּסִים

עָלָיו וְעַל הַפַּמַלְיָא

וְאָז גַּם לָנוּ הוּא יָאִיר פָּנָיו

כְּמוֹ לְיֶתֶר נְתִינָיו:

לַזְּאֵב, לַצְּבוֹעַ וְלַדֹּב.

כִּי זֶה מִשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ: טוֹב

הוּא לַצְּנוּעִים, לַצַּיְתָנִים,

אֲבָל יִשְׂנָא עַזֵּי פָנִים…"

כֵּן יָעֲצוּ זִקְנֵי הָעֵדֶר הַחֲכָמִים,

וַעֲצָתָם קִיְּמוּ הַצֹּאן וְהַבָּקָר.

לַמֶּלֶךְ, לָאַרְיֵה עָבְדוּ בְלֵב תָּמִים.

נָתְנוּ כָבוֹד וִיקָר,

וְהוּא אָמְנָם שִׁבְּחָם, קִלְּסָם, לִטְּפָם –

וּטְרָפָם…

וְאַיִל תָּם אֶחָד, אֲשֶׁר עוֹד לֹא נִטְרַף,

הִרְבָּה לִתְמֹהַּ:

מִמֶּרֶד וּבְגִידָה עֶדְרֵנוּ חַף

הֵן לֹא פָּחוֹת מִזְּאֵב וּצְבוֹעַ,

מַדּוּעַ זֶה אוֹתָנוּ כֹה יָרֹעַ

הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, נְדִיב־הַלֵּב,

וְלֹא יִגַּע בַּצְּבוֹעַ וּבַזְּאֵב?

וַחֲבֵרוֹ הִרְהֵר, הִרְהֵר עַד בּוֹשׁ

וְשָׂח בְּכֹבֶד רֹאשׁ:

מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, כִּי יֵשׁ לַחֲשׁוֹשׁ

שֶׁאֵין דּוֹמֶה

זְאֵב לַשֶּׂה…

ב.

וּבִמְרִירוּת רָגְנוּ כָל צְעִירֵי הַצֹּאן:

"זוֹ הַכְנָעָה וְזֶה שְׂכָרָה?

אַל נִשְׁקְטָה אֵפוֹא, נִקְרָא חָמָס בְּאוֹן,

נִבְקַע הָאֲדָמָה בְקוֹל תְּלוּנָה מָרָה

וְאֶת הַשַּׁחַק נַחַץ!

עַד כִּי מֵעֹז הַלַּחַץ

שֶׁל צַעֲקוֹת הַמְּרִי

גַּם הָאֲרִי יֵחַת!

כִּי הֵן בָּרוּר עַכְשָׁו:

הַהַכְנָעָה לַשָּׁוְא,

וּבָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ רַק סִסְמָה אַחַת:

כֹּחַ נֶגֶד כֹּחַ!"

וּבְלִי מָנוֹחַ

פָּעָה הַצֹּאן, וְהַבָּקָר גָּעָה:

נָקָם! נָקָם!

וְהָאַרְיֵה לְשַׁוְעָתָם שָׁעָה –

וַחֲנָקָם…

אָז שֶׂה מִן הַשְּׂרִידִים מְאֹד תָּמַהּ:

וּמַה יְהֵא עַל הַסִּסְמָה?

הֵן ‘כֹּחַ נֶגֶד כֹּחַ’ בָּהּ נֶאֱמַר –

וּכְלוּם אֲנַחְנוּ לֹא פָעִינוּ מַר

בְּכָל הַכֹּחַ שֶׁבְּפִינוּ?

אִם כֵּן מַדּוּעַ זֶה הֻכִּינוּ

מַכָּה אַכְזָרִיָּה

וַאֲנוּשָׁה?

אַךְ חֲבֵרוֹ הִרְהֵר, הִרְהֵר עַד בּוֹשׁ

וְשָׂח בְּכֹבֶד רֹאשׁ:

מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, כִּי יֵשׁ לַחֲשׁוֹשׁ

שֶׁיֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין כֹּחַ פְּעִיָּה

לְכֹחַ שֶׁל צִפֹּרֶן לְטוּשָׁה…

בֵּין דָּם לְדָם

עַל אֶפְרוֹחֵי יוֹנָה, בְּהֵעָדֵר הָאֵם,

עוֹף טֶרֶף הִתְנַפֵּל וַיְשַׁסְּעֵם.

וַיְהִי כְבוֹא הָאֵם בְּלֵב נָמָס

אֶל מֶלֶךְ הָעוֹפוֹת לִצְעוֹק חָמָס –

מַה הִצְטָעֵר הַנֶּשֶׁר, מַה נֶּעְצַב,

וְגַם הִשְׁמִיעַ תֵּכֶף צַו

לִמְצוֹא אֶת הָרוֹצֵחַ הַנִּקְלֶה,

וְגַם הִבְטִיחַ לְמוֹצְאֵהוּ פְרָס נַעֲלֶה:

תּוֹדָה חַמָּה שֶׁל הַיּוֹנָה

הַמִּתְמוֹגֶגֶת בִּיגוֹנָהּ.

אֲבָל

מֵאֲדֹנָי יָצָא,

כִּי לֹא נִמְצָא

הָעַוָּל…

וְהִנֵּה שׁוּב קָרָה מִקְרֶה אָיֹם:

בְּעֶצֶם הַיּוֹם

נִגְזַל גּוֹזָל מִגֶּזַע הַנְּשָׁרִים.

וּמֶלֶךְ הָעוֹפוֹת צְרִיחָה הֵרִים

לִתְפֹּשׂ מִיָּד אֶת הַחַיָּב

וּלְהַשְׁמִיד!

וְלַמּוֹצֵא הִבְטִיחַ: כָּל חַיָּיו

מֵאֵת הַמֶּלֶךְ אֲרֻחַת תָּמִיד.

וּמֵאֲדֹנָי יָצָא,

כִּי הָרָשָׁע נִמְצָא

וְלַהוֹרֵג הוּצָא…

אָז הַיּוֹנָה קָבְלָה לִפְנֵי הַדּוּכִיפַת:

"לֹא עַל הַמֶּלֶךְ כַּאן אָבוֹאָה בַמִשְׁפָּט.

שֶׁכֵּן עָשָׂה הַכֹּל בַּמֵישָׁרִים:

גִּנָּה אֶת הַטּוֹרֵף הָאַכְזָרִי

אֲשֶׁר בָּנַי דָּרַס,

הִבְטִיחַ לְמוֹצְאֵהוּ פְרָס

וְהִצְטָעֵר בְּצַעֲרִי.

אַךְ אֱלֹהִים יוֹצֵר כָּל חַי –

מַדּוּעַ זֶה נָקַם אֶת דַּם בֶּן הַנְּשָׁרִים

וְלֹא נָקַם דַּם אֶפְרוֹחי?

הַאִם דַּם נֶשֶׁר טְפֵי סוּמָק?"

וְהַלֵּזוּ עָנְתָה: אָמְנָם צַעֲרֵךְ יֶעְמַק,

אָמְנָם דַּם אֶפְרוֹחַיִךְ הַנָּקִי

עוֹד לֹא נָדַם,

וְלֹא נִקַּם קִנֵּךְ אֲשֶׁר נֶהֱרַס,

אַךְ מִי כַנֶּשֶׁר בַּדָּמִים בָּקִי?

וְאִם הֶבְדֵּל יֶשְׁנוֹ בֵין פְּרָס לִפְרָס –

סִימָן, שֶׁגַּם אֵין דָּם דּוֹמֶה לְדָם…"

הַוִּכּוּחַ…

בַּקֶּרֶשׁ נֶאֶחְזוּ פְּלִיטֵי סְפִינָה טְרוּפָה,

וּלְרַעַשׁ הַסּוּפָה

חָתְרוּ בְכָל כֹּחָם וְיֵאוּשָׁם

לַחוֹף, אֲשֶׁר הִבְהִיק אֵי־שָׁם…

אַךְ הַתְּלָאָה

לֹא בְגַפָּהּ בָּאָה,

וּבֵין הָאֻמְלָלִים פָּרַץ לְפֶתַע רִיב

בְּשֶׁל הַטִּיב

שֶׁל הַקֶּרֶשׁ.

אָמַר אֶחָד, שֶׁהוּא מֵאֶרֶז,

אַךְ הַשֵּׁנִי רָגַז וַיִּתְעַבֵּר,

הֱיוֹת וְהוּא בָטוּחַ

כִּי זֶה – אַשּׁוּחַ.

הֲנִטְרְפָה דַעְתָּם מֵרֹב צָרָה?

אוֹ לֹא יָכְלוּ, פָּשׁוּט, לְהִתְגַּבֵּר

עַל יֵצֶר הַנִּצּוּחַ?

אִם כֹּה אוֹ כֹה, אֲבָל הַלּוּחַ

מִכָּל תְּנוּעָה לֹא־נִזְהָרָה

שֶׁל הַנִּצִּים הַנִּרְגָּזִים

חִשֵּׁב לְהִבָּלַע בַּמַּיִם הָעַזִּים.

אָמְנָם אֶחָד נָבוֹן צָעַק מָרָה:

"המְתִּינוּ עַד לַחוֹף תַּגִּיעוּ

וְשָׁם תַּכְרִיעוּ

מַה טִיב הַקֶּרֶשׁ,

אַשּׁוּחַ, אֶרֶז אוֹ, אוּלַי, אֶשְׁכְּרוֹעַ,

וּלְעֵת עַתָּה נַחְתֹּר בְּעֹז, אַךְ חֶרֶשׁ

לְבַל נוֹצִיא לְבַטָּלָה הַכֹּחַ,

לְבַל נִתֹּם לִגְווֹעַ!…"

אֲבָל לַשָּׁוְא… הָהּ, חֲמוּמֵי־הַמֹּחַ

לֹא דַי, שֶׁלֹּא פָסְקוּ מִצְּרוֹחַ,

אַךְ גַּם בָּאֶגְרוֹפִים חִזְּקוּ אֶת הַדְּבָרִים.

בֵּינְתַּיִם וְהַלּוּחַ,

בְּלִי לְחַכּוֹת לַסּוֹף שֶׁל הַוִּכּוּחַ,

עִם כָּל קְהָלוֹ צָלַל בַּמִּשְׁבָּרִים…

לְמַּעַן הַשָּׁלוֹם

אַרְיֵה, נָמֵר וְצִפְעוֹנִי וּפֶתֶן

וְנֶשֶׁר וְתַחְמָס

וְיֶתֶר הַשְּׂרָרוֹת, רַבֵּי צִיָּה וְיַעַר,

לפֶתַע שָׁכְחוּ כָּל דַּאֲגוֹת הַבֶּטֶן,

לפֶתַע שָׁחֲחוּ מִצַּעַר

עַל הֶחָמָס

הַנַּעֲשֶׂה מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם

וְיַחַד נוֹעֲדוּ עֵצָה טַכֵּס

אֵיךְ לְהוֹשִׁיב הַצֶּדֶק עַל הַכֵּס.

נָשְׂאוּ, נָתְנוּ, וּבְסוֹף דִּיּוּן אָרֹךְ

גָּמְרוּ כִּי אַיִן

כָּל תַּחְבּוּלָה מִלְּבַד פֵּרוּק הַזָּיִן.

אָז הַנָּחָשׁ לָחַשׁ בְּרֹךְ:

בַּשֵּׁם הַנַּעֲרָץ שֶׁל אֲדֹנָי

נִשְׁבַּעְתִּי לְקַצֵּץ אֶת צִפָּרְנָי!

הַכְּפִיר שָׁאַג: עַד קֵץ הָעִדָּנִים

לֹא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּרוֹשׁ פְּתָנִים,

וּבִמְשַׂנְאַי לֹא אֲשַׁלַּח שֶׁן אֶרֶס!

הַנֵּץ צָרַח: אִיבַשׁ כַּחֶרֶס

אִם בִּזְנָבִי אֶת יְרִיבִי אֶחְבֹּט!

וְהַנָּמֵר נָהַם בְּכֹחַ:

אַל תַּעֲמָד לִי זְכוּת אָבוֹת

אִם בַּקַּרְנַיִם אֲנַסֶּה לִנְגֹּחַ!

וְתוֹךְ כְּדֵי הִתְלַהֲבוּת רַבָּה

וּמִשִּׁפְעָה שֶׁל שְׁאִיפוֹת טְהוֹרוֹת,

אֲשֶׁר בָּהֶן יִתְפָּאֲרוּ דוֹרוֹת,

הִכְרִיזוּ אֶת הַכְּרוּז הַבָּא:

"הוֹאִיל וְהֶעֱמַדְנוּ בְּלִי הִסּוּס

לִשְׁמֹר עַל הַשָּׁלוֹם וּבַל יוּפַר,

אַךְ סַכָּנָה צְפוּיָה לוֹ מִפַּרְסוֹת הַסּוּס

וּמִקַּרְנֵי הַפָּר

וּמִכַּרְבֹּלֶת תַּרְנְגֹלֶת,

לָכֵן יִהְיוּ לְחֵרֶם ולמאכלת

כָּל בַּעֲלֵי פַּרְסָה וְקֶרֶן וְכַרְבֹּלֶת

וּשְׁאָר הַמִּפְלָצוֹת עַל אֲדָמוֹת,

אֲשֶׁר לָהֶם דּוֹמוֹת…"

דּוֹרֵשׁ וּמְקַיֵּם…

לֵית מַאן דְּפָלִיג,

כִּי לְהַבְלִיג –

מִדָּה נָאָה הִיא וּרְאוּיָה לְשֶׁבַח,

וְעֵת נִגַּשׁ שֵׁנִית הַזְּאֵב לַזֶּבַח

יָצְאָה מֵהָרוֹעֶה פְּקֻדָּה לָעֵדֶר:

רַק הַבְלָגָה וָסֵדֶר!

אַגַּב, הָעֵדֶר לֹא מְעַט שֻׁנָּה

מֵאָז תְּקָפוֹ הַזְּאֵב לָרִאשׁוֹנָה:

גָּדל פִּי שְׁנַיִם,

גְּדָיָיו נַעֲשׂוּ תְּיָשִׁים

וַעֲגָלָיו – פָּרִים מְאֻשָּׁשִׁים

עִם כֹּחַ בַּפְּרָסוֹת וּבַקַּרְנַיִם

וְעִם רָצוֹן לִחְיוֹת

וְלֹא לִהְיוֹת לטֶרֶף לַחַיּוֹת.

וְאִם כִּי לְשָׁלוֹם פְּנֵיהֶם, אֲבָל

אִם הָרוֹצֵחַ הַמְּנֻוָּל

שׁוּב יִפְקְדֵמוֹ בַּמְתַלְעוֹת

אָז אֵין עָיֵף וְאֵין כּוֹשֵׁל!

לִנְגּוֹחַ וְלִבְעוֹט!

וְלֹא לִנְפוֹל אֶל פִּיו כִּפְרִי בָּשֵׁל…

אוּלָם כֵּיוָן

שֶׁהָרוֹעֶה הִכְרִיז עַל הַבְלָגָה

הֶאֱמִינוּ הַתְּמִימִים, כִּי לֹא יֻפְקַר

הַצֹּאן וְהַבָּקָר

(הֵן גַּם דָּמָם אֵינוֹ לָבָן…),

כִּי הָרוֹעֶה יִהְיֶה לָהֶם מִשְׁעָן,

כִּי בַטּוֹרֵף יִשְׁלַח הַכֶּלֶב שֵׁן

וּמִלִּבָּם רָחֲקָה כָּל דְּאָגָה…

אַךְ אוֹי לְבִטְחוֹנָם אֲשֶׁר נִכְזַב!

הַכֶּלֶב נָם וְהָרוֹעֶה נֶעְלַם

וּכְמִנְהָגוֹ נָהַג עוֹלָם:

הַזְּאֵב דָּרַס וְדַם הָעֵדֶר זָב…

אָז הַשְּׂרִידִים הִלִּינוּ מִכָּל צַד:

"אֲהָהּ, רוֹעֵנוּ! הָא כֵּיצַד?

הַאִם הָיִיתָ לָנוּ כְּמַלְעִיג?

הֲלֹא צִוִּיתָ לָנוּ לְהַבְלִיג,

וְעֵת הָיִינוּ בְּכָל רָע

מַדּוּעַ לֹא מִהַרְתָּ לְעֶזְרָה?

וְעֵת הַזֵּד שִׁסַּע טְלָאִים, עִזִּים

אֵיפֹה הָיוּ כְּלָבֶיךָ הָעַזִּים?

הֲיִפָּלֵא אִם מִישֶׁהוּ יַחְשֹׁד

כִּי לֹא מְאֹד הִכְאִיב לְךָ הַשֹּׁד,

וְעֵת נִגַּר דַּם נְקִיִּים כַּמַּיִם

רָאִיתָ – וְהֶעְלַמְתָּ עָיִן…"

אָז הָרוֹעֶה קוֹל נְגִידִים הֵרִים:

"הָהּ, בּוֹעֲרִים!

הַאִם לֹא בְּרֹב ישֶׁר אֶנְהֲגָה?

הַאִם לֹא דְרִישָׁתִי הִיא הַבְלָגָה?

אַךְ כְּלוּם אוֹתָהּ מֵאֲחֵרִים

אֶדְרשׁ –

וּבְעַצְמִי אָקֵל בָּהּ רֹאשׁ?

מוּבָן אֵפוֹא מַדּוּעַ עַל כְּאֵבְכֶם

הִבְלַגְתִּי כְּמוֹכֶם…

וְאַף כִּי נַאֲקַת הַנִּטְרָפִים שָׁמַעְתִּי

וְאֶל אָזְנִי הַקּוֹל הַמַּר נָגַע –

בַּזְּאֵב הַפֶּרֶא לֹא נָגַעְתִּי…

אֲבָל שְׂכַרְכֶם יִהְיֶה אִתִּי שָׁלֵם

וְאֶת סִבְלוֹתֵיכֶם כִּפְלַיִם אֲשַׁלֵּם:

רֵאשִׁית, אוֹדִיעַ כִּי לָכֶם מַגִּיעַ

בְּצֶדֶק אוֹת כָּבוֹד עַל הַבְלָגָה,

וְכִי בָּזֹאת אַתֶּם מוֹפֵת לָעֲדָרִים;

שֵׁנִית, בְּטֶכֶס הוֹד אֶת צַעֲרִי אַבִּיעַ

עַל אֲחֵיכֶם הַנֶּעְדָּרִים"…

מַשְׁבִּיעַ הַנְּחָשִׁים

סוֹף סוֹף שׁוּם עֲבוֹדָה אֵינָהּ לְבשֶׁת

וְכָל עָמָל כָּשֵׁר הוּא לְרָצוֹן,

יֵשׁ בַּעַל מְלָאכָה, יֵשׁ אִישׁ חֲרשֶׁת,

יֵשׁ מְגַדֵּל בָּקָר וצֹאן,

יֵשׁ אִישׁ שָׂדֶה עוֹבֵד אֶת חֶלְקָתוֹ

וּלְנוֹף פּוֹרֶה הוֹפֵךְ אַדְמַת טְרָשִׁים,

וְיֵשׁ מַשְׁבִּיעַ נְחָשִׁים

וַעֲלֵיהֶם פַּרְנָסָתוֹ.

וּבְכֵן בְּפַעַם מִן הַפְּעָמִים

וּבִמְדִינָה מִן הַמְּדִינוֹת

הָיֹה הָיָה קוֹסֵם קְסָמִים,

שֶׁבִּלְחָשִׁים וּבִנְגִינוֹת

אֶת הַנְּחָשִׁים הִשְׁבִּיעַ,

וּבַמְּדִינָה הַהִיא רַבִּים נַחְשֵׁי הָרוֹשׁ.

אֲבָל תָּמִיד מִדֵּי הוֹפִיעַ

אֶפְעֶה וְצִפְעוֹנִי וָעֶכֶס

וְכָל הָעָם מַרְעִיד מִפַּחַד וּמֵילִיל

הָיָה בָא הַקּוֹסֵם עִם סַל וְעִם חָלִיל

(תָּמִיד אוֹתוֹ הַטֶּכֶס…)

עַל אֲחוּזֵי־הַפַּחַד לְהָגֵן,

וְאֶת לַחְשׁוֹ הָיָה מַתְחִיל לִלְחוֹשׁ

וְאֶת נִגּוּן הַקֶּסֶם לְנַגֵּן,

עַד כִּי הָיוּ אֶפְעִים וַעֲכָסִים

לַסַּל בְּשֶׁקֶט נִכְנָסִים

וּבִתְנוּמָה שׁוֹקְעִים, עַל מַצָּע רַךְ

שְׁטוּחִים.

וְכָל הָעָם (פְּרָט לַנְּשׁוּכִים –

הַלָּלוּ נִזְדָּרְזוּ לָמוּת…)

הָיָה כוֹרֵעַ בֶּרֶךְ

וּבִמְנָחוֹת יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ

אֶת תּוֹדָתוֹ מַבִּיעַ

לַמַּשְׁבִּיעַ,

שֶׁבְּלִי מַעֲשֵׂי אַלְמוּת

אֶת הַנְּחָשִׁים הִרְגִּיעַ.

וְכִמְנַצֵּחַ

אָז הַקּוֹסֵם יִקַּח הַדּוֹרוֹנִים

וְעִם הַסַּל מְלֵא הַצִּפְעוֹנִים

יָשׁוּב אֶל מְעוֹנוֹ. שָׁם יְטַפֵּחַ

מִתּוֹךְ בְּחִילָה לְכָל מַעֲשֵׂי־אַלְמוּת)

אֶת הַנְּחָשִׁים בְּרֹךְ וַחֲמִימוּת,

עַד כִּי יִרְבֶּה קְהָלָם הַנֶּאֱלָח –

וְלַחָפְשִׁי שֵׁנִית אוֹתָם יִשְׁלַח.

וּפַעַם אִישׁ תָּמִים תָּמַהּ: "הֵן הַמַּשְׁבִּיעַ

יָכֹל הָיָה, בְּעֶצֶם, לְהַכְנִיעַ

אֶת הַשְּׁרָצִים שֶׁבַּמְּדִינָה כֻלָּהּ

(הֲלֹא קְטַנָּה הִיא וְלֹא רַב גְּבוּלָהּ)…

וְאִם גְּדוֹלִים רַחֲמֵי זֶה אִישׁ הַפֶּלֶא

לְכָל יְצוּר מִתַּחַת וּמִמַּעַל

וְגַם עַל צִפְעוֹנִים לוֹ צַר –

אַל יַהַרְגֵם, גַּם אַל יִתְּנֵם בַּכֶּלֶא,

אַךְ יַעֲקֹר נָא לְמִצְעָר

אֶת שִׁנֵּיהֶם, שִׁנֵּי־הָרַעַל,

וְלֹא יוֹסִיפוּ לְהָרֵעַ…

אֲבָל צָחַק לוֹ כָל שׁוֹמֵעַ:

"הֶאָח רַבֵּנוּ תָם!

אִם לִנְחָשָׁיו יַעֲקֹר שִׁנֵּי הָאֶרֶס –

הַאֵין צָפוּי לוֹ הֶרֶס?

הֲלֹא יִתַּם

לִגְוֹעַ בָּרָעָב,

כִּי מִי יִהְיֶה זָקוּק אָז לִפְלָאָיו?

וּמֵהֵיכָן יִמְצָא לוֹ פרנסה?

סוֹף סוֹף שׁוּם עֲבוֹדָה אֵינֶנָּהּ מְאוּסָה…

יֵשׁ אִישׁ שָׂדֶה עוֹבֵד אֶת חֶלְקָתוֹ

וּלְנוֹף פּוֹרֶה הוֹפֵךְ אַדְמַת טְרָשִׁים,

וְיֵשׁ מַשְׁבִּיעַ נְחָשִׁים

וַעֲלֵיהֶם פַּרְנָסָתוֹ…

הַנֶּעֱלָב

– הַאִם לֹא בְסַלְעי חָמְדוּ לָהֶם לָשֶׁבֶת

עֵת מֵחֲמַת מֵצִיק, סְחוּפִים וּמְזֻעְזָעִים,

מִתְבּוֹסְסִים בְּדָּם שׁוֹתֵת מֵהַפְּצָעִים,

כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם נָסוּ מִבַּלְהוֹת הַמָּוֶת?

הֲלֹא מִמְּרוֹם קִנִּי אֲשֶׁר בְּרֹאשׁ הַסֶּלַע

רָאִיתִי הַדְּווּיִים וְהַמְּרוּטִים,

רָאִיתִי עֵינֵיהֶם קוֹפְאוֹת מִבִּעוּתִים,

וְלֹא דְרַסְתִּים, לֹא שִׁסַּעְתִּים –

הַאֵין זֶה גֹדֶל־נֶפֶשׁ עַד לְפֶלֶא?

וְהֵם כְּפוּיֵי־טוֹבָה הַלָּלוּ,

עַם הַיּוֹנִים, נִבְזִים וְנִמְאָסִים,

אֲשֶׁר רַק בְּחַסְדִּי נִצָּלוּ,

עוֹד מַלְעִיזִים בְּלִי הֶרֶף,

עוֹד לְהַגִּיד יָעֵזּוּ, כִּי הַתַּחְמָסִים

הֵם אַכְזָרִים, פְּרָאִים, שׁוֹחֲרִים לַטֶּרֶף –

שִׁפְלוּת יוֹנִית כָּזֹאת, דִּבָּה כָּזֹאת נִמְאֶסֶת!"

"אָמְנָם, תַּחְמָס נִכְבָּד, אַתָּה גָּמַלְתָּ חֶסֶד

– מִסֵּתֶר מַחֲבוֹאָהּ יוֹנָה בְשֶׁקֶט סָחָה –

אָמְנָם תָּמִיד נִזְכֹּר וְלֹא נִשְׁכָּחָה

כִּי לָנוּ בְיוֹם אֵיד אַתָּה לֹא הִתְאַכְזַרְתָּ,

אֲבָל אוּלַי תּוֹאִילָה וְאָמַרְתָּ

מִמִּי בַּיּוֹם הַמַּר נִרְדַּפְנוּ עַל צַוָּאר?

וּמִי אָז אֶת אַחַי דָּרַס, רָמַס, שָׁבַר?

וּמִי חֲמַת רִצְחוֹ בְגוֹזָלַי כִּלָּה?

מִי אֶת רֹאשָׁם מָלַק וְאֶת דָּמָם עִלַּע?

הֲלֹא מִמְּרוֹם קִנְּךָ בַּסֶּלַע הָאֵיתָן

רָאִיתָ אֶת רוֹדְפֵינוּ, רְאִיתָם!

וּמָה אָמְרוּ לְךָ עֵינֶיךָ?

הַאִם הָיוּ הַלָּלוּ לֹא אַחֶיךָ?

הַאִם הָיוּ הַלָּלוּ אַנְקוֹרִים?

סִיסִים? תּוֹרִים?

אוֹ שֶׁמָּא מִיּוֹנִים בִּדְמוּת שֶׁל תַּחְמָסִּים

הָיִינוּ אָז נָסִים וְנִדְרָסִים?…"

הַבִּצָּה וְהַיַּעַר

בַּבִּצָּה, שֶׁהוֹרִיקָה בִמְקוֹם שָׁם לְפָנִים

הוֹרִיקוּ־הֶאֱפִילוּ יְעָרִים מְצִלִּים,

שׁוּב נָטְעָה יָד נֶאֱמָנָה נִטְעֵי נַעֲמָנִים.

וַיְשַׂגְשְׂגוּ הַשְּׁתִילִים,

וּבְגִיל צָעִיר, רַעֲנָן רָעַשׁ הַחֹרֶשׁ

מִצַּמֶּרֶת וְעַד שֹׁרֶשׁ:

"זוֹ כִבְרַת אֲבוֹתֵינוּ, נוֹף אַרְזֵי תִּפְאֶרֶת

נִירַשׁ!

וּכְאָז יַעַר אַדִּיר בְּחֶדְוַת פְּרִיחָה יִרְעַשׁ

כְּמוֹ לִפְנֵי הֱיוֹת פֹּה הַבִּצָּה הַמַּמְאֶרֶת…"

אַךְ זָעֲמָה הַבִּצָּה: "הוֹגֵי־רִיק נוֹעָזִים

לְיוֹרְשִׁים מִי שָׂמְכֶם? וְאוֹתָם הָאֲרָזִים

אֲשֶׁר בָּם תִּתְיַמָּרוּ –

הַלְאֹרֶךְ יָמִים בָּאָרֶץ גָּבָרוּ?

הֵן רַק דּוֹרוֹת מִסְפָּר שְׁאוֹן־גְּאוֹנָם עָלָה

עַד כִּי הַכּוֹרֵת עָלָה –

וּמִנִּי אָז אֶמְלֹךְ וְאֵין פֹּה זוּלָתִי!

וְאֵיךְ זֶה פְּשַׁטְתֶּם כַּיֶּלֶק

עַל נַחֲלָתִי?

לֹא נַחֲלָה לָכֶם פֹּה וְלֹא חֵלֶק!"

אֲבָל בְּחֶדְוַת־אָבִיב בְּהִירָה וְאַמִּיצָה

הִתְרוֹנְנוּ הַנְּטָעִים:

"אֲהָהּ, מַה נּוֹאַלְתְּ!

אָכֵן עִדָּן וְעִדָּנִים שָׁלַטְתְּ, הַבִּצָּה,

יוֹתֵר מִשֶּׁמָּלְכוּ הָאֲרָזִים הַנִּשָּׂאִים,

אֲבָל בְּכָל יְמֵי שִׁלְטוֹנֵךְ הָעֲצוּמִים –

מָה פָּעַלְתְּ?

רַק קֶטֶב הֲפִיצוֹת וְרִקָּבוֹן!

זָרַעַתְּ מָוֶת וְעִצָּבוֹן!

וְאִלּוּ הָאֲרָזִים הָאַדִּירִים, אַרְזֵי קְדוּמִים –

בְּצִלָּם נָח עָיֵף, כּוֹשֵׁל הֶחֱלִיף כֹּחַ,

וַיְחַיֶּה כָל נֶפֶשׁ רֵיחָם הַנִּיחוֹחַ.

אַל פִּיךְ אֵפוֹא תַּרְחִיבִי, בִּצַּת רָקָב,

אַל תִּרְגְּזִי בְרֶשַׁע, אַל תִּרְחֲשִׁי נְקָמָה

עַל כִּי שׁוּב נַפְרִיחַ אֶת נוֹף הַשְּׁמָמָה

עַל הָרָיו וַעֲמָקָיו…

הֵאָלְמִי, מִתְלוֹנֶנֶת! הֵעָלְמִי מְשַׁכֶּלֶת!

לַחַיִּים פַּנִּי דֶּרֶךְ, לַפְּרִיחָה הַצּוֹהֶלֶת!"

הַזָּמִיר וּשְׁמוֹ…

לְאַחַי בְאַ"י…

לִפְנֵי הַנֶּשֶׁר, מֶלֶךְ הָעוֹפוֹת,

בָּא הָעוֹרֵב בְּקֻבְלָנָה סוֹעֶרֶת

עַל הַזָּמִיר: "הוֹאִילָה נָא וּשְׁפֹט

בֵּינִי וּבֵין אוֹתוֹ מֵפִיחַ מֶרֶד,

אֲשֶׁר בִּשְׁמוֹ, שֵׁם שָׁוְא וְרַמָּאוּת,

אֶת הָעוֹלָם יַשְׁלֶה לִבְלִי בּוּשָׁה

כִּי רַק קוֹלוֹ הַדַּל וְהַפָּעוּט

הוּא קוֹל זִמְּרָה, וּבִירֻשָּׁה

מִדּוֹר לדוֹר עוֹבֵר הוּא לַזְּמִירִים.

וְעֵת טוֹבִים מִמֶּנּוּ לְאֵין־עֲרֹךְ,

כָּמוֹנִי לְמָשָׁל,

בַּשִּׁיר יִתְּנוּ קוֹלָם, בּוֹ עֹז וָרֹךְ

יִלְעַג כָּל הַשּׁוֹמֵעַ: ‘קוֹל סִירִים!’…

אֲהָהּ, כְּבָר כֹּחַ הַסַּבָּל כָּשַׁל…

הוֹאֵל אֵפוֹא וְצַו

עַל הַמְּחֻצָּף,

כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד הִקָּרֵא זָמִיר,

פֶּן יִתְלַקַּח חֲרוֹן כָּל בְּנֵי עוֹרֵב

עַל הַמְגַדֵּף וְהַחוֹרֵף

כָּאֵשׁ בְּשַׁיִת וְשָׁמִיר"…

וּמֶלֶךְ הָעוֹפוֹת שָׁלוֹם אָבָה

(אַחֲרֵי אֲשֶׁר אָכַל וְגַם שָׂבַע

רָצָה לָנוּם קְצַת בְּשַׁלְוָה)

וְלַזָּמִיר אָמַר: רְחַק נָא מֵעַלְוָה!

שַׁנֵּה הַשֵּׁם

וְלֹא תִהְיֶה אָשֵׁם…

הָפְכֵהוּ מִפָּנִים אוֹ מֵאָחוֹר,

אוֹ תְּסַמְּנוֹ בְּנוֹטְרִיקִין

– הָרְשׁוּת לְךָ לִבְחוֹר! –

רַק אַל תַּקְנִיט אֶת הָעוֹרְבִים, חֲלִילָה,

אֶת יְדִידַי הַוְּתִיקִים"…

אַךְ הַזָּמִיר חִיֵּךְ: אִם כֵּן, תּוֹאִילָה

כָּל זֶמֶר וְזִמְרָה לַעֲקוֹר מִשֹּׁרֶשׁ…

אַךְ כָּל עוֹד יְזֻמַּר בַּכֶּרֶם וּבַחֹרֶשׁ,

כָּל עוֹד לִצְלִילֵי נֹעַם וְאוֹרָה

זֶמֶר יְקֹרָא –

שׁוּם כֹּחַ לֹא יַצְלִיחַ לְהָמִיר

בְּשֵׁם אַחֵר אֶת שְׁמִי זָמִיר.

דִּין וְחֶשְׁבּוֹן

לִכְבוֹד הַוַּעַד הַמְּפַקֵּחַ עַל

הַמְמֻנִּים

דִּין וְחֶשְׁבּוֹן מִמֶּנִּי הַשּׁוּעָל

הַמְמֻנֶּה עַל הַנָּפָה הַמְעֹרֶבֶת

שֶׁל הָעוֹפוֹת וְהַנְּמִיּוֹת.¹

… וּבְכֵן אַחֲרֵי דָרְשִׁי שְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב

בּהַכְנָעָה וּבִבְרָכָה נִלְבֶּבֶת

אֶמְסוֹר לָכֶם בָּזֶה דְבָרִים כֵּנִים

– וּבְלִי פְּנִיּוֹת –

עַל הַמַּצָּב בַּנוֹף.

רֵאשִׁית לֹא אֲכַחֵד, כִּי נִכְנְסָה

בֶחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים

בְּקֶרֶב הַנְּמִיּוֹת מִין רוּחַ שֶׁל תְּסִיסָה

כְּנֶגֶד הַיּוֹנִים,

שֶׁכֵּן בְּפִטְפּוּטָן לְלֹא־לֵאוּת

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ פּוֹגֵם בּרֶגֶשׁ הַצְּנִיעוּת,

וְהֵן יָדוּעַ

כִּי הַנְּמִיּוֹת הֵן עַם צָנוּעַ.

שֵׁנִית אוֹדִיעֲכֶם, כִּי תַּרְנְגֹלֶת

גָּנְבָה שִׁבֹּלֶת

מִשְּׂדֵה שָׁכֵן,

דָּבָר אֲשֶׁר לֹא יִתָּכֵן

בֵּין הַנְּמִיּוֹת,

וְאָכֵן

מְאֹד הָיוּ הַלָּלוּ נִרְגָּשׁוֹת

מִמַּעֲשֶׂה הַשֹּׁד.

שְׁלִישִׁית: לִנְמִי חָשׁוּב, בְּמַעֲלוֹת כָּלוּל,

חָסִיד מֻפְלָג, מַרְבֶּה לָצוּם,

אֲשֶׁר מִתִּמָּהוֹן עָצוּם

עַל הַשְּׁחִיתוּת שֶׁל בְּנֵי הַלּוּל

פָּעַר לְכָל רָחְבּוֹ אֶת פִּיו –

לְתוֹךְ הַפֶּה נִכְנַס אַוָּז בִּדְמִי,

וְהַמִּסְכֵּן, הַכַּוָּנָה לַנְּמִי,

נֶחְנַק בְּעַצְמוֹתָיו שֶׁל הַיָּרִיב…

אָכֵן עָרְכוּ לוֹ לְוָיָה נֶהְדֶּרֶת,

שֶׁכֵּן הָיָה לַעֲדָתוֹ תִּפְאֶרֶת,

אֲבָל אֲנִי

הִצְלַחְתִּי לְהָנִיא

אֶת הַמְלַוִּים הַנִּרְגָּזִים

מִנְּקוֹם בָּאַוָּזִים…

מִכַּאן תָּבִינוּ, כִּי לֹא קַל

לִי כְּלָל וּכְלָל

לִשְׁמוֹר עַל הַשִּׁוּוּי שֶׁל הַמִּשְׁקָל

בְּזוֹ פִּנָּה נִסְעֶרֶת,

וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, תֻּצַּת אֵשׁ מֶרֶד

וַדַּאי יַאֲשִׁימוּנִי לוּל וָשֹׁבֶךְ

כִּי גַּם אֲנִי נֶהֱנֵיתִי מֵהַזֶּבַח,

וְכִי גַּם לִי בְּשַׂר הָעוֹפוֹת יֶעֱרַב

(אַךְ אֵלֶּה הֵם רוֹגְנִים – בָּנִים וְגַם אָבוֹת!),

אֲבָל אֶבְטַח בַּוַעַד הַנַּעֲלֶה

כִּי זִכְרוֹנִי לְטוֹב לְפָנָיו יַעֲלֶה

וְכִי יַעֲרִיךְ אֶת תַּפְקִידִי הָרַב,

לוֹ כָל מִרְצִי אַקְרִיב קָרְבַּן־אִשֶּׁה

וְלֹא יִשְׁעֶה

אֶל הַדִּבּוֹת הַנִּתְעָבוֹת

אֶל נִרְגָּנוּת הָאֹפֶל,

וְהִנְנִי חוֹתֵם בְּרֹב כָבוֹד

אֲבִינוֹכֵל בֶּן אֲחִיתֹפֶל.

דּוֹרֵשׁ צֶדֶק

– "עִוּוּת־דְּבָרִים כָּזֶה! סִלּוּף לְלֹא־

בּוּשָׁה

לַיּשֶׁר, לָאֱמֶת מַכָּה מָה אֲנוּשָׁה!

וְאֵיךְ כָּל רֶגֶשׁ תֹּם שֶׁבִּלְבָבִי

לֹא יֵעָלֵב,

אִם הוּא עַצְמוֹ, מַלְכֵּנוּ הַלָּבִיא,

הַפַּעַם, בְּמִשְׁפָּט הַזְּאֵב,

לֹא סָח דְּבָרִים נֶאֱמָנִים

וְלֹא נָהַג בְּכָל גִּלּוּי־הַלֵּב!"

כֹּה הַשּׁוּעָל, הָרֹאשׁ לַדַּיָּנִים,

קָבַל, צָעַק, הִתְרִיעַ

לוֹהֵט בְּאֵשׁ חֵמָה,

וְקוֹל הַקֻּבְלָנָה הִגִּיעַ

לְכָל חַיָּה, לְכָל בְּהֵמָה;

וּצְבִי וּגְדִי, כִּבְשָׂה וָשֶׂה

בְּתִמָּהוֹן אִישׁ אֶת אָחִיו שָׁאַל:

עַל מָה יִרְגַּשׁ כַּךְ הַשּׁוּעָל?

– "הַאִם יַצְרִיחַ

עַל כָּל הָעֹשֶׁק הַנַּעֲשֶׂה?

עַל זְדוֹן רוֹצְחִים, עַל שֹׁד אָיֹם,

עַל דָּם נָקִי נִשְׁפָּךְ יוֹם יוֹם?"

– "אוֹ עַל וַתְּרָנוּתוֹ שֶׁל הָאֲרִי

לַזְּאֵב הָאַכְזָרִי?"

– "וְשֶׁמָּא כְּבָר קְרוֹבִים יְמֵי מָשִׁיחַ?

שֶׁאִם לֹא כֵן אֵיךְ הַשּׁוּעָל יָעֵז

כְּנֶגֶד הָאַרְיֵה דְּבָרִים קָשִׁים הָטִיחַ?"

וְעוֹד כֹּה מְדַיְּנִים אַיָּל, פָּרָה וָעֵז

וְהִנֵּה שׁוּב קוֹל הַשּׁוּעָל נִשְׁמָע:

– "הֵן מָה אָמַר כְּתָב־הָאַשְׁמָה

אֲשֶׁר בִּידֵי הוֹד־מַלְכוּתוֹ חֻבַּר?

בַּכְּתָב דֻּבַּר,

כִּי מַר זְאֵב, עֲמוּס שׁוֹק־פָּר טָרִי,

בְּרֶגֶל יְמִינוֹ פָּגַע

בִּתְנוּךְ אָזְנוֹ שֶׁל גּוּר־אֲרִי,

יוֹרֵשׁ־הָעֶצֶר הַמּוּרָם,

אֲשֶׁר נִקְרָה לְיַד הַמְּאוּרָה…

אֲבָל לֹא כַךְ אֵרַע הַמְאֹרָע!

ראשִׁית: לֹא פָּר, כִּי אִם פָּרָה!

שֵׁנִית: הוּא לֹא פָּגַע, כִּי אִם נָגַע!

שְׁלִישִׁית: לֹא רֶגֶל יְמִינוֹ סָרְחָה,

אַךְ בְּפֵרוּשׁ הָרֶגֶל הַשְּׂמָאלִית!

וְאֵיךְ אֶחֱשֶׁה, אִם הַשַּׁלִּיט

כֹּה מְעַוֵּת אֶת הַנְּכוֹחָה?

הֵן רַק עַל דְּבַר־אֱמֶת תִּכּוֹן הַמַּמְלָכָה

וְהוּא הוֹדָהּ, וְהוּא כֹּחָהּ!"

וְהַשּׁוּעָל עוֹדוֹ קוֹבֵל, רוֹגֵן

עַל הָאֱמֶת מֵגֵן,

גּוֹעֵשׁ, סוֹעֵר,

(וּבִרְצִינוּת, לֹא בְלָצוֹן!)

וְקוֹל מוּזָר פָּרַץ מִפִּי הַצֹּאן,

קוֹל צְחוֹק חָנוּק אֲשֶׁר לִילֵל נֶהְפַּךְ:

– "וּבְכֵן, טָעִינוּ קְצָת… וְיֵשׁ גַּם לְשַׁעֵר

שֶׁהַמִּסְכֵּן הַלָּז, הַזְּאֵב הַמְקֻפָּח,

לְאוֹת אַהֲבַת־הַצֶּדֶק וּלְמוֹפֵת,

עַל חֶשְׁבּוֹנֵנוּ יְפֻיָּס

(אוּלַי בְּשֻׁתָּפוּת עִם הַשּׁוֹפֵט…),

וְזֶה אוּלַי, כָּל סוֹד הַמֶּרֶד…

אָכֵן מַה מַּר, אִם דּוֹרֵשׁ־צֶדֶק פַּס

וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת,

אַךְ שִׁבְעָתַיִם פַּחַד וּמָגוֹר –

אִם הַשּׁוּעָל לַיּשֶׁר סַנֵּיגוֹר…"

מַעֲשֶׂה בְּבוֹנִים² וּבְתַחַשׁ בַּעַל־פַּחַד

וְהַבּוֹנִים־הַבֵּבָרִים

עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם בְּמֶרֶץ

מִתַּחַת וּמֵעַל לָאָרֶץ,

בַּמַּיִם וּבַיַּבָּשָׁה,

חוֹפְרִים שִׂיחִין, עוֹשִׂים סְכָרִים

שׁוֹפְכִים הַחוֹל מֵהַמְּחִלּוֹת,

גּוֹרְפִים עָפָר לַסּוֹלְלוֹת,

מְגַבְּבִים זְרָדִים, קְנֵי־סוּף

קוֹלְעִים עָלִים וַעֲנָפִים,

טָחִים בַּטִּיחַ, וְאַף אִם

מְאֹד הָעֲבוֹדָה קָשָׁה

אַךְ עַז מִרְצָם וְלֹא יָסוּף.

וְלֹא יָנוּחוּ מִמְּלַאכְתָּם

כָּל עוֹד זֶה בִּנְיָנָם לֹא תָם,

אוֹצְרוֹת צֵידָה וּמַחְסָנִים

וּנְוֵה־מַחְסֶה מֵחַמְסָנִים.

וְהַבּוֹנִים עוֹד נְתוּנִים

בָּעֲבוֹדָה רַבַּת־הַיֶּגַע

לִסְכּוֹר הַסֶּכֶר תּוֹךְ הַמַּיִם –

וַיִּשְׁמְעוּ לְפֶתַע רַחַשׁ.

וְלִמּוּדֵי כָּל פִּיד וָפֶגַע

זָקְפוּ אָזְנַיִם, לָטְשׁוּ עֵינַיִם,

וְעַל הַחוֹף בִּסְבַךְ עָלִים

רָאוּ אֶת מוֹדָעָם הַתַּחַשׁ,

אֲשֶׁר הִרְבָּה בָּם חֲלָלִים

מִדֵּי צֵאתָם אֶל הַיַּבֶּשֶׁת

(לִשְׂחוֹת, מִסְכֵּן, אֵינוֹ יוֹדֵעַ).

עֵינוֹ גַחֶלֶת־אֵשׁ לוֹחֶשֶׁת,

אַךְ מְכַשְׁכֵּשׁ הוּא בִּזְנָבוֹ

כִּשְׁכּוּשׁ עָדִין, כִּשְׁכּוּשׁ עָנָו.

וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַבּוֹנִים

הוּא סָח בְּקוֹל יְדִיד וָרֵעַ:

– "אֲהָהּ, רֵעַי הַנֶּאֱמָנִים!

וַדַּאי בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים

לִי נִזְדַּמֵּן לְצַעֲרִי

בָּכֶם לִפְגוֹעַ פֹּה וָשָׁם,

אַף גַּם סְבוּרִים אַתֶּם וַדַּאי

כִּי בִּי, רַק בִּי, הוּא הָאָשָׁם.

אֲבָל טָעוּת הִיא, יְדִידַי…

כִּי תְּשׁוּקָתִי הֲכִי־נִלְהֶבֶת

אִתְּכֶם כָּאָח תָּמִיד לָשֶׁבֶת,

וְגַם בְּסֵפֶר תְּהִלִּים

הֵן יֵשׁ מִלִּים כָּל כַּךְ נַעֲלִים

עַל יְשִׁיבַת אַחִים גַּם יַחַד…

אֲבָל אָשֵׁם בַּכֹּל – הַפַּחַד!

כִּי בִּרְאוֹתִי אֶתְכֶם שׁוֹפְכִים

הַסּוֹלְלוֹת בְּלֵב נָהָר,

כִּי בִּרְאוֹתִי אֶתְכֶם הוֹפְכִים

גִּבְעָה לְגַיְא וְגַיְא להר,

חוֹפְרִים שִׁיחִין, עוֹשִׂים סְכָרִים,

בּוֹנִים חוֹמוֹת וּמִבְצָרִים,

אֲשֶׁר יוֹשְׁבַי הַיְּעָרִים

זֹאת לֹא רָאוּ גַּם בַּחֲלוֹם –

וָאֶתְפַּלֵץ מִבִּעוּתִים…

הֵן מִי יֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם?

וּפֶן פִּתְאוֹם מֵהַמִּבְצָר,

מִכָּתְלֵיכֶם הָעֲבֻתִּים,

תִּשְׂתָּעֲרוּ עָלַי כַּצָּר

וְלֹא תַּשְׁאִירוּ בִּי מְתֹם?

וּמִפְּחָדִים, מֵחֲרָדָה,

נָקְשׁוּ שִׁנַּי אָז דָּא לְדָא,

וְגַם אוּלַי בָּכֶם נָגְעוּ

בְּלִי כַּוָּנוֹת מְיֻחָדוֹת,

שֶׁכֵּן שִׁנַּיִם רוֹעֲדוֹת

אֵיךְ לֹא יִשְׁגוּ, אֵיךְ לֹא יִטְעוּ?

וְאָנֹכִי יְצוּר רָפֶה…

אֲבָל נִשְׁכַּח אֶת הֶעָבָר

– יָנוּחַ בְּשָׁלוֹם הַמֵּת! –

וְהֶעָתִיד יִהְיֶה יָפֶה

אִם רַק תַּקְשִׁיבוּ לַדָּבָר,

אֲשֶׁר אֹמַר לָכֶם כָּעֵת:

הִרְסוּ סְכָרִים וּמִבְצָרִים,

נַתְּצוּ כָּלִיל חוֹמוֹת וָחֵל

וְאַל תָּבוֹאוּ בַּנְּהָרִים

שֶׁאֲוִירָם לַחוּת סָפוּג,

אַךְ שׁוּבו תֵּכֶף אֶל הַחוֹף

וּבְצַוְתָא לִחְיוֹת נָחֵל.

אֲזַי פַּחְדִּי כָּלִיל יָפוּג,

וְעֵת פַּחְדִּי יָפוּג, יַחֲלוֹף,

מְקוֹר סִבְלֵנוּ הַמְשֻׁתָּף –

גַּם לִי וְגַם לָכֶם יוּטַב.

עִבְרוּ אֵפוֹא לַחוֹף מִיָּד,

וְאָח אֶל אָח נוֹשִׁיטָה יָד

לְאוֹת הַבְּרִית וּשְׁלוֹם הָעַד…"

כֹּה סָח הַתַּחַשׁ לַבּוֹנִים,

אַךְ הַבּוֹנִים הֵם נְבוֹנִים

וְלִשְׁכֵנָם עָנוּ בְּנַחַת:

"שָׁמַעְנוּ אֶת קוֹלְךָ, מַר תַּחַשׁ,

הֶאֱזַנּוּ אִמְרָתְךָ, רַב־כַּחַשׁ,

עַל דְּבַר פְּחָדֶיךָ הַמָּרִים

מִדֵּי תִרְאֶה עֲבוֹדָתֵנוּ.

אַךְ כְּלוּם תִּפְחַד מִנִּקְמָתֵנוּ?

מֵאַכְזְרוּת הַבֵּבָרִים?

מִמַּעַל, רֶשַׁע וְאֵיבָה?

וְהֵן תֵּדַע: לֹא נְרַצֵּחַ,

אָכְלֵנוּ רַק מֵהַצּוֹמֵחַ

וְלָנוּ דָם לְתוֹעֵבָה…

אֲבָל תִּפְחַד, מְאֹד תִּפְחַד,

אוּלַי יַגִּיעַ יוֹם אֶחָד

וּמִבְצָרֵינוּ מוּכָנִים,

וּמִקְלָטֵינוּ אֵיתָנִים,

וְלֹא תוּכַל שׁוּב יוֹם וָלֵיל

לִסְבּוֹא דַם־בֵּבָרִים נָקִי,

בְּשָׂרָם לִזְלוֹל עַד לְהָקִיא,

לְהִתְעַלֵּל וּלְהִשְׁתּוֹלֵל…"

כֹּה הַבּוֹנִים עָנוּ, וְשׁוּב

לַעֲמָלָם! וּבְלִי רְתֵת!

כָּל רֶגַע שֶׁל בִּנְיָן חָשׁוּב,

כָּל רֶגַע שֶׁל אִחוּר הוּא חֵטְא!

מִבֵּין הַסְּבַךְ בְּעֵין־שַׁלְהֶבֶת

חַיָּה רָעָה אוֹרְבָה, אוֹרֶבֶת,

מִבֵּין הַסְּבַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם

הַצָּר מַשְׁמִיעַ נַהַם־זַעַם,

אַךְ הַבּוֹנִים עוֹבְדִים בְּמֶּרֶץ

מִתַּחַת וּמֵעַל לָאָרֶץ,

בַּמַּיִם וּבַיַּבָּשָׁה,

וְאִם כִּי הַשָּׁעָה קָשָׁה,

הֲרַת אֵמִים וְסַכָּנוֹת,

אַךְ אִישׁ וָאִישׁ מְאֹד יוֹדֵעַ:

לֹא עֵת עַתָּה לְהֵרָתֵעַ,

אוֹ לִמְנוּחָה לְהִתְגַּעְגֵּעַ –

עֵת לִבְנוֹת!

בְּדִיחוֹת חֶלֶם

א. נְגִיד הַכַּבָּאִים

וְאִישׁ חֶלְמִי – נְגִיד הַכַּבָּאִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְאֵשׁ יָצְאָה,

קוֹצִים מָצְאָה,

וּמִסָּבִיב שָׂדוֹת, קָמָה, גְּדִישִׁים,

וְהַמְּכַבִּים יוֹשְׁבִים וּמַחֲרִישִׁים,

אֵינָם נָעִים, אֵינָם זָעִים…

וְהַנָּגִיד הִגִּיד. "הֲלֹא מוּדַעַת

כִּי בֵּין הַשִּׁבֳּלִים מָצְאָה מָנוֹחַ

שִׁפְעַת בַּעֲלֵי חַיִּים, מִן הַתּוֹלַעַת

וְעַד חָסִיל, צְרָצַר וְגַם אֶפְרוֹחַ,

וְאִם עַל הַשָּׂדֶה קִלּוּחַ מַיִם נַז,

הַאִם לֹא יִנָּזְקוּ וְלֹא יֵחָלּוּ

כָּל הַיְצוּרִים הַלָּלוּ

מֵהַסִּילוֹן הַקַּר, הָעַז?

אוּלַי יִצְטַנְּנוּ, אַף תִּתְקְפֵם נַזֶּלֶת,

וְשֶׁמָּא גַם שַׁפַּעַת?

וְהֵן מוּדַעַת

כִּי עֲצוּמִים רַחֲמַי עַל כָּל יְצוּר בַּחֶלֶד"…

"אֲבָל, רַבִּי נָגִיד! – פָּרְצָה צְרִיחָה

נוֹאֶשֶׁת –

אִם לֹא תְצַו מִיָּד אֶל הַכִּבּוּי לָגֶשֶׁת

יִהְיוּ כָּל הַשָּׂדוֹת לְמַאֲכֹלֶת,

לֹא תִּשָּׁאֵר שִׁבֹּלֶת,

וְגַם כָּל הַיְצוּרִים הַלָּלוּ

בָּאֵשׁ יִצָּלוּ.

וּכְלוּם הָאֵשׁ פָּחוֹת מְסֻכָּנָה מִמַּיִם?"

אַךְ הַנָּגִיד הֵרִים עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם

הָאֲדֻמִּים מִשַּׁלְהבוֹת,

הֶחֱלִיק זְקָנוֹ,

שָׁקַע בְּמַּחֲשָׁבוֹת

וְכֹה הוֹאִיל עָנֹה:

"אַל נָא תָּאוּץ וְאַל תִּלּוֹן!

הֲרֵי אֵין זוֹ חָכְמָה לְהִתְלוֹנֵן,

וְאָץ – חוֹטֵא…

אֲבָל צָרִיךְ לִשְׁקוֹל יָפֶה

מִמָּה עָלוּל יְצוּר רָפֶה

לִסְבֹּל יוֹתֵר:

מֵאֵשׁ אוֹ מִסִּילוֹן

צוֹנֵן…

וְהַמְּתִינוּת למַעְלָה מֵהַכֹּל…

וּבְכֵן אַל תַּפְרִיעֵנִי מִלִּשְׁקֹל,

שֶׁכֵּן לִטְעוֹת נָקֵל"…

וּכְבָר כָּל הַשָּׂדוֹת הָיוּ לְמַאֲכֹלֶת,

לֹא נִשְׁאֲרָה שִׁבֹּלֶת,

וְהוּא עוֹדוֹ שׁוֹקֵל, שׁוֹקֵל, שׁוֹקֵל…

ב. הַשְּׂרָרָה וְהַדֹּב

יָדוּעַ, כִּי לְכָל שְׂרָרָה

ישְׁנָה אֵיזוֹ חֻלְשָׁה, שַׂר שַׂר וְחֻלְשָׁתוֹ.

וְלַשְּׂרָרָה שֶׁל חֶלֶם הַמְּפֹאָרָה

הָיְתָה חֻלְשָׁה לְדֹב, וְאֵלָיו כָּל תְּשׁוּקָתוֹ.

אוֹתוֹ בְּדִירָתוֹ גִדֵּל,

תָּמִיד פִּנֵּק, תָּמִיד שִׁדֵּל,

תָּמִיד בְּחֶבְרָתוֹ זְמַנּוֹ בִלָּה,

וְאִם כִּי לֹא הִרְבָּה בִּכְלָל לִנְדֹּב,

אֲבָל בִּשְׁבִיל הַדֹּב

– מַעֲשֶׂה נִסִּים! –

פִּזֵּר מָמוֹן בְּלִי דַי

(וַדַּי,

לֹא מִכִּיסוֹ, כִּי אִם מֵהַמִּסִּים

אֲשֶׁר סָחַט מֵהַקְּהִלָּה).

וְעֵת נִמְאַס לַדֹּב לָשֶׁבֶת תַּחַת

תִּקְרַת הַשַּׂר

הָלַךְ הָעִירָה,

וּכְנִיסָתוֹ תָּמִיד הֵעִירָה

בְּלֵב הָאֶזְרָחִים אֵימָה וָפַחַד,

שֶׁכֵּן הָיָה חֲמוּם הַמֶּזֶג,

וְזֶה דַרְכּוֹ לִגְרוֹם רַק נֶזֶק:

לִרְמוֹס, לִפְצוֹעַ,

וּלְיֶתֶר הַצָּרָה הַשַּׂר אָסַר

בַּחֲבִיבוֹ לִנְגּוֹעַ,

וּמִי אֲשֶׁר לָקוּם נֶגְדּוֹ יָהִין

כַּעֲבַרְיָן יוּבָא אֶל בֵּית הַדִּין.

וַיְהִי בִצְעוֹק הָאֶזְרָחִים מָרָה:

"שְׂרָרָה!

נִלְאֵנוּ כְּבָר מִסְּבֹל אֶת הַצָּרָה!"

אָמַר הַשַּׂר:

"וּמַה הַצְּעָקָה?

הֲלֹא הַדֹּב חַיָּה מְפֻנָּקָה

וְהוּא בּוֹחֵל בַּמֵת…

אִם כֵּן רַק תִּצְטָרְכוּ מֵעֵת לָעֵת

בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַנְּהִימָה,

לִכְבּוֹשׁ אֶת יֵצֶר הַנְּשִׁימָה,

לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הָאָרֶץ דֹּם

וְלֹא לִנְשֹׁם

שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם…

וְאִם גַּם מִישֶׁהוּ יוֹצִיא רוּחוֹ בֵּינְתַיִם

הֲרֵי אַבְטִיחֲכֶם בְּהַבְטָחָה בְּרוּרָה

שֶׁלֹּא אֶחְשֹׁב מוֹתוֹ כְּהִתְאַבְּדוּת לָדַעַת

(שֶׁכֵּן זֹאת עֲבֵרָה גְדוֹלָה וַחֲמוּרָה)

וְלֹא אָדוּן אוֹתוֹ לְכַף חוֹבָה,

כִּי אִם זֹאת תְּהֵא מִיתָה כְּשֵׁרָה, טוֹבָה,

מִתּוֹךְ הַהִתְאַפְּקוּת וְהַמִּשְׁמָעַת".

ג. מַעֲשֶׂה בְּדַיָּן

לִפְנֵי דַיָּן חֶלְמִי הוּבְאוּ שְׁנַיִם

עַל חֵטְא כְּלֵי־זַיִן:

בְּיָד רָמָה נָשָׂא אֶחָד,

גְּבַרְתָּן קוֹדֵר, עָגוּם,

פִּגְיוֹן אָרֹךְ וְחַד,

רָאוּי לִשְׁחוֹט בּוֹ שׁוֹר הַבָּר,

וְאֵצֶל הַשֵּׁנִי מָצְאוּ אוֹלָר,

אֲשֶׁר לוּלֵא הָיָה כָּל כַּךְ פָּגוּם

אֶפְשָׁר הָיָה, בְּאֵין בְּרֵרָה,

לִגְזוֹז בּוֹ צִפָּרְנָיִם.

וְהַשּׁוֹפֵט אַחֲרֵי אֲשֶׁר גָּמַר

לַחֲקוֹר, לִדְרוֹשׁ

בְּכֹבֶד רֹאשׁ

אֶת כָּל עִנְיַן הָעֲבֵרָה

אָמַר:

– "הַהִגָּיוֹן

מַרְאֶה, כִּי זֶה אֲשֶׁר נָשָׂא פִּגְיוֹן

לְעֵינֵי כֹּל וּבְיָד רָמָה

הוּא אִישׁ אֲשֶׁר יָשְׁרָה בּוֹ הַנְּשָׁמָה,

אָדָם תָּמִים, פָּשׁוּט,

וְרַק לְשֵׁם קִשּׁוּט

יָצָא בַּמַאֲכֶלֶת הַנֶּהֱדֶרֶת,

תִּפְאֶרֶת הַחֲרשֶׁת שֶׁל דַּמֶּשֶׂק.

אֲבָל אַחֵר לְגַמְרֵי הוּא הָעֵסֶק

שֶׁל בַּעַל הָאוֹלָר: פִּשְׁעוֹ

כָּבֵד מִנְּשׂוֹא!

לֹא דַי, שֶׁהוּא הִצְנִיעַ אֶת הַנֶּשֶׁק

בְּכִיס הַמְּעִיל

(וְזֶה בִּלְבַד מוֹכִיחַ בַּעֲלִיל

כִּי אִישׁ תְּכָכִים הוּא, אִישׁ מַחְתֶּרֶת),

אַךְ גַּם בָּחַר בְּרֶשַׁע־מְזִמּוֹת

אוֹלָר שָׁבוּר, אֲשֶׁר כֻּלּוֹ פְּגִימוֹת,

כְּלי־זַיִן שֶׁקָּשֶׁה בּוֹ לְהָמִית

גַּם תַּרְנְגֹלֶת (לֹא רַק אֲנָשִׁים!)

בְּלִי לְהָסֵב לָהּ יִסּוּרִים קָשִׁים.

וּבְכֵן כָּאן לֹא רַק שְׁאִיפָה לָרֶצַח,

כִּי אִם גַּם כַּוָּנוֹת מְכֻוָּנוֹת

לְהִתְעַלֵּל בַּקָּרְבָּנוֹת…

הַאֵין אַכְזָר כָּזֶה גָרוּעַ מִשְּׁמָמִית?

לָכֵן, בְּשֵׁם הַחֹק אֲשֶׁר יִכּוֹן לָנֶצַח

וּבְשֵׁם הַצֶּדֶק הַנָּאוֹר:

אִישׁ הַפִּגְיוֹן – לַדְּרוֹר!

אֲבָל לְבַעַל הָאוֹלָר –

קוֹלָר!"

ד. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּדַיָּן

וַיְהִי הַיּוֹם, וְנֵס גָּדוֹל קָרָה:

גַּזְלָן מוּעָד לְכָל מִינֵי זְדוֹנוֹת

נִתְפַּס בִּידֵי הַמִּשְׁטָרָה

בְּעֵת חַנְּקוֹ שָׁכֵן קָרוֹב

(וְהֵן יָדוּעַ, כִּי הַשִּׁלְטוֹנוֹת

יַצְלִיחוּ עַל פִּי רֹב

לִמְצוֹא אֶת… הַנִּגְזָל).

וְהַנָּבָל

אֶל בֵּית הַדִּין הוּבַל

יַחַד עִם שְׁכֵנוֹ, בַּר הַמַּזָּל,

אֲשֶׁר נִצַּל מִמָּוֶת וַדָּאִי.

וְהַדַּיָּן הַחֶלְמָאִי

קִמֵּט מִצְחוֹ, מָרַט זְקָנוֹ, הֶעֱמִיק לַחְשֹׁב

וְכֹה אָמַר לִבְסוֹף:

– אָמְנָם הַנֶּאֱשָׁם נָהַג שֶׁלֹּא כּחֹק,

שֶׁכֵּן אֵין אִישׁ רַשַּׁאי שְׁכֵנוֹ לַחֲנֹק,

אַךְ אַל נִשְׁכַּח פִּתְגָּם הַחֲכָמִים

“לֹא הָעַכְבָּר גּוֹנֵב, כִּי אִם הַחוֹר”,

כְּלוֹמַר צָרִיךְ תָּמִיד לַחֲקֹר

אֶת הַסִּבּוֹת וְהַגּוֹרְמִים.

לָכֵן גַם כָּאן לְפִי פִּתְגָּם חֲזַ"ל

אֶשְׁאַל:

הַאִם הָיָה יָכוֹל הַנֶּאֱשָׁם

הָפֵר הַחֹק

אִלּוּלֵא שָׁם

הָיָה נוֹכָח גַּם הַנִּזּוֹק?

וְקַיְמָא לָן

שֶׁבְּלִי נִגְזָל אֵין גַּם גַּזְלָן!

בָּרוּר לָנוּ אֵפוֹא כָּעֵת

שֶׁהַנִּזּוֹק גָּרַם לחֵטְא,

שֶׁכֵּן בַּהִתְנַפְּלוּת הָיָה נוֹכָח.

אַגַּב, הַלָּז לֹא פַּעַם כְּבָר גֵּרָה

יִצְרוֹ הָרָע

שֶׁל הַגַּזְלָן הַמָּךְ

אֲשֶׁר כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח

כְּדֵי מִן הָעוֹלָם אוֹתוֹ הַטְרֵד,

אַךְ הַנִּזּוֹק לְקִיּוּמוֹ חָרֵד,

וְאִם כִּי הוּא נִרְאֶה עָדִין וְרַךְ,

אַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן – בְּעַקְשָׁנוּת! –

אֵינוֹ מַסְכִּים לָמוּת

וְלוּ גַם לְשָׁעָה קַלָּה…

וְכָכָה הוּא גוֹרֵם לַפֻּרְעָנוּת

שֶׁתַּחֲזוֹר…

אִם כֵּן, אֵין שְׁאֵלָה כְּבָר בְּשֶׁלְמִי

הַתַּקָּלָה:

“לֹא הָעַכְבָּר גּוֹנֵב, כִּי אִם הַחוֹר”,

וְעַל יְסוֹד הַצֶּדֶק הַחֶלְמִי

אֲנִי מַכְרִיז, כִּי הַנִּזּוֹק חַיָּב

לְהִכָּלֵא בַּסֹּהַר כָּל חַיָּיו!…

ה. לְמַעַן קִיּוּם הָעוֹלָם…

וְאֶל שׁוֹפֵט חֶלְמִי אָמַר אָדָם תָּמֵהַּ:

"הֵן בְּאוֹתוֹת חוֹתְכִים וַאֲמִתִּים

הוּכַח, כִּי הַלִּסְטִים

הִרְבָּה הָרֵעַ,

הֶעֱמִיק לַחֲטוֹא:

חָמַס, עִנָּה, שָׁפַךְ דַּם נְקִיִּים –

וְלֹא רַק זִכִּיתוֹ,

כִּי אִם

גַּם לֹא לָקַחְתָּ מֶנּוּ הַקַּרְדֹּם

אֲשֶׁר מִדָּם עוֹדוֹ אָדֹם!?

אֲבָל, אִם גַּם נַנִּיחַ

כִּי מֵחֶמְלָה לְכָל אֱנוֹשׁ

לִבְּךָ אוֹתְךָ נָדַב

לֹא לַעֲנשׁ

אֶת הָרוֹצֵחַ,

כִּי אִם לָתֵת לוֹ חֲנִינָה –

אַךְ לָמָּה אֶת נִשְׁקוֹ הִשְׁאַרְתָּ בְּיָדָיו?…

אַךְ הַשּׁוֹפֵט בִּצְחוֹק עָנָה

"הוֹי שִׁנְנָא!

וּכְלוּם רָאִיתָ כְּבָר בְּעַיִן

לִסְטִים בְּלִי זַיִן?

בַּמֶּה אָז יְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת?

בְּסֵפֶר תְּהִלִּים? בְּפֶרֶק מִשְׁנָיוֹת

וְהֵן אִם יַחְדְּלוּ מֵאֶרֶץ שׁוֹדְדִים

– אֶל אֶפְתְּחָה פֶּה לְשָׂטָן –

מָה יַעֲשׂוּ בָּתֵּי הַדִּין?

אֵין מַאֲשִׁים וְאֵין נֶאֱשָׁם,

לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן –

וְאֵיךְ יִהְיֶה אָז הָעוֹלָם קַיָּם?

הלֹא יָדוּעַ כְּבָר לְכָל תִּינוֹק קָטָן

כִּי בְלִי מִשְׁפָּט תֵּבֵל תֵּשַׁם…

מַעֲשֶׂה שֶׁקָּרָה בְּמַסְמֵר קָטָן וּבְחִיּוּךְ שֶׁל שְׂרָרָה

וַיְהִי הַיּוֹם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם,

וּמַסְמֵר קָטָן הֵחֵל פִּתְאוֹם

רוֹקֵד בָּרְחוֹב, קוֹפֵץ בַּכְּבִישׁ,

נִטְפָּל לָרֶכֶב, נִטְפָּל לָאִישׁ,

פּוֹצֵעַ רַגְלַיִם, נוֹקֵב צְמִיגִים,

עַד כִּי הֵחֵלּוּ הַכֹּל דּוֹאֲגִים,

וְהַפַּרְנָסִים פָּנוּ לַשְּׂרָרָה:

"הוֹד מַעֲלָתְךָ… עֻבְדָּה מוּזָרָה…

מַסְמֵר מִתְהוֹלֵל… מַסְמֵר מֵצִיק…

נִתְקָע בָּרֶגֶל, נִתְקָע בַּצְּמִיג…

אוּלַי כְּדֵי לְהַקְהוֹת לוֹ הַחֹד…"

אֲבָל הַשְּׂרָרָה: "אֵין מַה לִפְחֹד…

עַל שְׁלוֹם הַצִּבּוּר אָנֹכִי שׁוֹמֵר,

לָמָּה חִנָּם לְהַשְׁחִית מַסְמֵר?

יִרְקוֹד לוֹ קְצָת, יִקְפֹּץ וִיהַדֵּס…

חַ חַ, אַךְ זֶה מַסְמֵר קֻנְדֵּס…

שׁוֹבָב קָטָן… חַ חַ… אָכֵן…"

וְהַשַּׂר חִיֵּךְ חִיּוּךְ רַב חֵן.

לְמָחֳרָת… הָהּ! לָמָּה רָגַשׁ הַיִּשּׁוּב?

כָּל פֶּה מְמַלֵּל: מַעֲשֵׂה כִּשּׁוּף!

לְפִגְיוֹן שָׁנוּן הַמַּסְמֵר נֶהְפַּךְ,

וּכְבָר גַּם דָּם פֹּה וְשָׁם נִשְׁפַּךְ.

"אֲהָהּ, שְׂרָרָה, רַחוּם, חַנּוּן!

בָּרְחוֹב מִתְרוֹצֵץ פִּגְיוֹן שָׁנוּן…

צַו בַּמִשְׁמָר אוֹתוֹ לָשִים!

– הִתְחַנְּנוּ הַפַּרְנָסִים –

שֶׁכֵּן הוּא גּוֹזֵר עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל…"

אֲבָל הַשְּׂרָרָה מְחַיֵּךְ כְּאֶתְמוֹל:

"וּכְלוּם כְּדַי לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת

אִם קְצָת לָצוֹן הַשּׁוֹבָב לוֹ יַחְמוֹד?

יְשַׂחֵק לוֹ קְצָת הַקֻּנְדֵּס הַדָּל,

יִתְרוֹצֵץ לוֹ קְצָת ויִיעָף וְיֶחְדָּל…"

וְחִיּוּךְ הַשְּׂרָרָה, חִיּוּךְ מַקְסִים

כִּצְרִי לִלְבַב הַפַּרְנָסִים.

וַיְהִי בֹּקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי…

מַה־תֶּהֱמִי הַמְּדִינָה, וּמַה תִּרְעֲשִׁי?

אֲהָהּ, מַעֲשֵׂי שֵׁדִין וּמַזִּיקִין

לְרוֹבֶה יוֹרֵק אֵשׁ נֶהְפְכָה הַסַּכִּין!

עָפִים חִצִּים כְּמוֹ דְבורִים,

הָעֵץ נִגְדַּע, הַקִּיר – חוֹרִים.

וּכְמוֹ עָמִיר אַחֲרֵי קוֹצֵר

חֲלָלִים נוֹפְלִים וְאֵין עוֹצֵר…

דְּחוּפִים, טְרוּפִים הַפַּרְנָסִים

אֶל הַשְּׂרָרָה רָצִים, טָסִים:

"אֲהָהּ, שְׂרָרָה! מַעֲשֵׂי כְּשָׁפִים!

מִכָּל עֲבָרִים חִצִּים עָפִים…

אַל נָא תִּהְיֶה בַּמְאַחֲרִים…

צַוֵּה נָא תֵכֶף לְהַחֲרִים

אֶת הָרוֹבֶה הַמִּשְׁתּוֹלֵל,

פֶּן שָׂב יִסְפֶּה וְגַם עוֹלֵל,

פֶּן עוֹד יַרְבֶּה יְתוֹם וּשְׁכֹל…

הֲלֹא אַתָּה הַכֹּל יָכֹל!

צַוֵּה – וְקֵצֶה לַתְּלָאוֹת!"

וְהַשְּׂרָרָה לָהֶם נֵאוֹת,

פָּנָה וְשָׂח אֶל הָרוֹבֶה:

“הוֹאִילָה נָא וְהֵחָבֵא…”

כֹּה נְגִידִים דִּבֶּר הַשַּׂר,

וְחִיּוּכוֹ מִפִּיו לֹא סָר…

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי…

אֲהָהּ, קִנִּים וְהֶגֶה וָהִי!

לִפְצָצָה נֶהְפַּךְ רוֹבֶה יוֹרֵק אֵשׁ,

לְמָחֳרָת הַפְּצָצָה נֶהְפְכָה לְמוֹקֵשׁ,

מָחֳרָתַיִם הָיָה הַמּוֹקֵשׁ לְתוֹתָח,

מִסָּבִיב גֵּיהִנּוֹם יִרְעַשׁ וְיִרְתַח,

מִסָּבִיב יָם דָּם יֶחְמַר, לֹא יִדֹּם,

הָאָרֶץ נֶהְפֶּכֶת כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם…

אָז פַּרְנָסִים כִּמְטֹרָפִים

אֶל עִיר הַבִּירָה בִּיעָף עָפִים,

אֶל הַמַּלְכוּת בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ:

"הָהּ, הוֹד־מַלְכוּת אַדִּיר־עָצְמָה!

הוֹשַׁעְנָא, הוֹשַׁעְנָא, הוֹשִׁיעָה נָא!

וְהוֹד־מַלְכוּת לָהֶם נַעֲנָה,

רָמַז לַשַּׂר מַה שֶּׁרָמַז…

וְהַשְּׂרָרָה: “קֵץ לֶחָמָס!”

יַרְעִים בְּעֹז, יַזְעִים שָׂפָם…

הֶאָח! אֵי מוֹקְשִׁים? מִי גְרָפָם?

רוֹבִים, פְּצָצוֹת, תּוֹתָחִים – אַיָּם?

כְּאִלּוּ נִזְרְקוּ לַיָּם…

שָׁבָה לִתְחִיָּה אֶרֶץ שׁוֹמֵמָה,

נָשְׁמוּ לִרְוָחָה אָדָם וּבְהֵמָה,

דְּרָכִים עֲזוּבוֹת צָהֲלוּ מִתְּנוּעָה –

אֵין אַף מַסְמֵר אֶחָד לִרְפוּאָה!

וְגַם לֵיצָנִים, סַפְקָנִים מֻשְׁבָּעִים,

נִדְבְּרוּ בֵּינֵיהֶם בִּצְחוֹק נָעִים:

"עַכְשָׁו, גַּם לְרוּם מַעֲלָתוֹ, לַשְּׂרָרָה,

בַּת־צְחוֹקוֹ מֻתָּרָה, מֻתָּרָה;

מַסְמֵר לְפִגְיוֹן לֹא תַהֲפֹךְ בְּחִנָּהּ,

שֶׁכֵּן לֹא נִשְׁאַר אַף מַסְמֵר בַּמְּדִינָה…"

וּמֵהֲלָצַת עַצְמָם נֶהֱנִים

צָחֲקוּ בִּנְעִימוּת סַפְקָנִים־לֵיצָנִים.

רַק פְּלוֹנִי, כְּנִרְאֶה בַּעַל מָרָה שְׁחוֹרָה,

הָלַךְ קוֹדֵר כַּצֵל בָּאוֹרָה,

אוֹ כְּאָבֵל בְּמִשְׁתֶּה־חָתָן,

וְכָכָה בְּרֶטֶן עָגוּם רָטַן

"אָכֵן אֵין יוֹתֵר רוֹבִים וּפְצָצוֹת,

אָכֵן אֵין אִישׁ בְּמוֹקֵשׁ נָצוֹד,

אַךְ הֵן עוֹד יֵשׁ חִיּוּךְ הַשְּׂרָרָה,

מִמֶּנּוּ לִבִּי נַעֲשֶׂה כִּכְבָרָה,

מִמֶּנּוּ, אֲהָהּ, לֹא אֶחְדַּל מִירוֹא,

וְאַף כִּי עַתָּה שְׂפָמוֹ יַסְתִּירוֹ…

חִיּוּךְ הַהוֹפֵךְ לְפִגְיוֹן מַסְמֵר,

פִּגְיוֹן לְרוֹבֶה וְגוֹמֵר וְגוֹמֵר –

הַאִם מִזֶּה הַחִיּוּךְ יִבָּצֵר

לִבְרוֹא מֵאַיִן בִּזְמַן קָצַר

מַסְמֵר קָטָן, אַךְ פּוֹרֶה וְרוֹבֶה,

אֲבִי פִּגְיוֹן וּפְצָצָה וְרוֹבֶה?"

כֹּה הִלֵךְ פְּלוֹנִי אֵימָה וּמוֹרָא,

כֹּה הָלַךְ קוֹדֵר כַּצֵל בָּאוֹרָה,

אַךְ הָיָה כְּנִרְאֶה בַּעַל מָרָה שְׁחוֹרָה…

פְּשָׁרָה

שְׁעַת צָרָה לִקְהַל עוֹפוֹת הַבַּיִת,

כָּל לֵב נָמַס:

הָעַיִט

לֹא הִסְתַּפֵּק יוֹתֵר בַּמַּס

אֲשֶׁר זֶה כְּבָר הָיָה קָבוּעַ

וּבעַזּוּת דָּרַשׁ עוֹד עֲשָׂרָה רָאשִׁים

לְכָל שָׁבוּעַ.

אַךְ הָעוֹפוֹת הַנּוֹאָשִׁים

הֶחְלִיטוּ לַעֲרֹךְ לִקְרַאת שִׁכּוֹר־הַדָּם

כְּכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה לְאֵל יָדָם.

לִבְעוֹט, לִנְשׁוֹךְ, לִדְקוֹר

בָּרֶגֶל, בַּכָּנָף וּבַמָּקוֹר,

רַק לֹא לְהִכָּנֵעַ לָאַלָּם.

אַף גַּם פָּנוּ לַנֶּשֶׁר: "הוֹשִׁיעֵנוּ!

הֲלֹא תְּמוּרַת קָרְבְּנוֹתֵינוּ.

תְּמִידִים וּמוּסָפִים,

הִבְטַחְתָּ לְהָגֵן עָלֵינוּ

מִצִּפָּרְנֵי טוֹרְפִים;

עַכְשָׁו קַיֵּם הַהַבְטָחָה

וְצֵא אִתָּנוּ לַמַּעֲרָכָה!"

אַךְ לֹא תָּמִיד קַלָּה מְלֶאכֶת הַמְּלוּכָה

וּמֶלֶךְ הָעוֹפוֹת הָיָה קְצָת בִּמְבוּכָה.

רֵאשִׁית עוֹד לֹא הִסְפִּיק הַשְׁחֵז אֶת

צִפָּרְנָיו

אֲשֶׁר הֻקְהוּ בְּמִלְחָמוֹת קָשׁוֹת,

שֵׁנִית לֹא טוֹב הָיָה זֶה בְּעֵינָיו

שֶׁכָּל צִפּוֹר נִבְעֶרֶת

תַּתְחִיל לְהִתְמַחות בְּטַכְסִיסִים שֶׁל קְרָב.

הַאֵין נוֹדֵף מִזֶּה רֵיחוֹ שֶׁל מֶרֶד?

וְרֵיחַ זֶה לוֹ כְּלָל לֹא יֶעֱרַב…

אַךְ מֵאִידָךְ הֵן אֵין גַּם לְהַרְשׁוֹת

שֶׁהַזּוֹלֵל הַלָּז יַשְׁמִיד אֶת כָּל הַלּוּל,

וְהוּא, הָעַיִט, הֵן לְכָךְ עָלוּל,

אִם לֹא יְמַהֲרוּ לָתֵת לוֹ הָעֲשֶׂרֶת…

כָּל זֹאת הַנֶּשֶׁר בְּדַעְתּוֹ שָׁקַל

וַיַּעַן לַמִּשְׁלַחַת:

"אֲחַי, וַחֲבֵרַי! בְּשֶׁקֶט וּבְנַחַת

נִגַּשׁ אֶל הָעִנְיָן, וְהוּא אֵינֶנּוּ קַל.

הֲלֹא תֵּדְעוּ כִּי מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים

נִזְהָר אֲנִי כָּל הַיָּמִים,

וְאֵין מָאוּס עָלַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

מִמִּלְחָמָה.

לָכֵן גָּמַרְתִּי: עַל כְּבוֹדִי אֶמְחַל

(אִם לֹא כָּבוֹד – מִצְוָה וַדַּאי אֶנְחַל,

וְהֵן מִצְוָה יָפָה הִיא לַנְּשָׁמָה!)

וְאֶל הָעַיִט בְּעַצְמִי אָעוּף

כְּדֵי לָבוֹא אִתּוֹ לִידֵי פְשָׁרָה…

וּלְעֵת עַתָּה – כָּל טוּב!"

אָמַר וְעָף וּבִמְהֵרָה גַם שָׁב

וְלָעוֹפוֹת בְּגִּיל קָרָא:

"בָּרוּךְ הַשֵּׁם! עָמַלְתִּי לֹא לַשָּׁוְא!

חָלְפָה הַסַּכָּנָה!

אָמְנָם הָיוּ הַדִּיּוּנִים קָשִׁים,

אֲבָל אַחֲרֵי עִיּוּן שֶׁל כֹּבֶד־רֹאשׁ

לִפְשָׁרָתִי הָעַיִט נַעֲנָה

(אַגַּב, הוּא לְשָׁלוֹם רצוֹן־אֱמֶת גּלָה

וְלוֹ עַל זֹאת יָאָה תְּהִלָּה),

וּמֵעַכְשָׁו מִכֶּם יִדְרֹשׁ

לֹא עֲשָׂרָה רָאשִׁים

כִּי אִם רַק חֲמִשָׁה וּשְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה!

עֲלֹז אֵפוֹא וּשְׂמָחָה, עַם נוֹשָׁע!"

מַעֲשֶׂה נִסִּים

שׁוּעָלִים קְטַנִּים

וּבְרֹאשָׁם אֶחָד גָּדוֹל, מֻמְחֶה לַשֹּׁד

הִתְרַגְּלוּ לִפְשׁוֹט

בְּכֶרֶם חֶמֶד

וּלְחַבֵּל אֶת הַגְּפָנִים.

לַיְלָה לַיְלָה בִילָלָה צוֹרֶמֶת

נִקְהֲלוּ הָאַשְׁמָאִים

מִנַּחֲלֵי בַתּוֹת וּמִנְּקִיקֵי סְלָעִים

וּבְקוֹלֵי קוֹלוֹת

עָטוּ עַל הָאֶשְׁכֹּלוֹת.

אָמְנָם הָיָה נוֹטֵר (שׁוֹמֵר שָׂכָר!),

אַךְ טֶרֶם

הָיָה מַסְפִּיק לִפְנוֹת לְגַנָּבִים,

הָיוּ עוֹשִׂים שַׁמּוֹת בַּעֲנָבִים,

וּלְמָחָר

הָיָה טוֹעֵן עוֹד אֶל אֲדוֹן הַכֶּרֶם:

"הַגְדֵּל שְׂכָרִי, שֶׁכֵּן הַשּׁוּעָלִים

אֶת כָּל מְנוּחָתִי גוֹזְלִים!"

חָשַׁב אָז הַכּוֹרֵם: אֵין זֹאת תַּכְלִית!

וְהֶחְלִיט:

"אַתְקִינָה רְשָׁתוֹת,

וּכְשֶׁתָּבוֹא מֵהַבַּתּוֹת

הַחֲבוּרָה הָאֲדִיבָה

וְנֶאֶחְזָה בָּעֲנִיבָה…

אָמַר וְגַם עָשָׂה, וְהָרְשָׁתוֹת נִפְרָשׂוּ

וְשׁוּעָלִים נִתְפָּסוּ,

אֲבָל דַּוְקָא קְטַנִּים…

אַךְ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָמַק עָבַר

וַיְהִי לְפֶלֶא הַדָּבָר,

כִּי עִקְּבוֹתָיו בָּרֶשֶׁת נִכָּרוֹת

וַעֲנִיבוֹת הָרֶשֶׁת דֵּי צָרוֹת

לְבַל יוּכְלוּ קְטַנֵּי הַשּׁוּעָלִים

לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֲבָלִים,

וְאֵיךְ זֶה הַגָּדוֹל נֶחֱלָץ מֵחֲבָלָיו?

וְשׁוּב הָיָה אוֹסֵף גְּדוּד זוֹלְלִים,

וְשׁוּב הָיוּ מִשְׁתּוֹלְלִים

עַד כִּי הָכְרַת

כָּל טוֹב בָּאֶשְׁכֹּלוֹת וְכָל בָּשֵׁל,

וּלְמָחֳרָת

הָיָה בָא הַנּוֹטֵר אֶל בְּעָלָיו:

"מִטֹּרַח וְעָמָל אֲנִי כוֹשֵׁל…

הוֹאִילָה נָא אֵפוֹא לַגְדִּיל שְׂכָרִי.

שֶׁכֵּן בָּרִי

כִּי רַק אֲנִי, נוֹטֵר מָסוּר, יָשָׁר,

לְךָ מִשְׁעָן,

וְאִלּוּלֵי נִלְחַמְתִּי לַיְלָה לַיְלָה

עִם הַפַּמַלְיָא

כִּי אָז בְּכָל הַכֶּרֶם לֹא נִשְׁאַר

מִזַּג וְעַד חַרְצָן…

וְעַל שְׁאֵלָתְךָ, כֵּיצַד אוֹתוֹ שָׂטָן,

אוֹתוֹ רַב־שׁוּעָלִים מַצְלִיחַ לַחֲמוֹק,

אָשִׁיב, כִּי זֶהוּ נֵס וְסוֹד עָמֹק,

וְלֹא יִפְתֹּר אוֹתוֹ שִׂכְלֵנוּ הַקָּטָן…

*

וּמֶה הָיָה הַסּוֹף? הַסּוֹף עוֹד לֹא הִגִּיעַ…

אָמְנָם שָׁמַעְתִּי, מִישֶׁהוּ הִבִּיעַ

כִּי מִי יוֹדֵעַ… וְכִי יֵשׁ לַחֲשֹׁד…

וְשֶׁמָּא וְאוּלַי… וּמִי יִבְטַח…

כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין בְּעֶצֶם עֲרֻבּוֹת

כִּי לֹא נוֹטְרֵנוּ בְּיָדָיו פִּתַּח

לְרֹאשׁ־הַשּׁוּעָלִים הַחַרְצֻבּוֹת

לְמַעַן לֹא יֶחְדַּל הַשֹּׁד

וּלְמַעַן לַכּוֹרֵם הוֹכֵחַ

כִּי הוּא הַרְבֵּה טוֹרֵחַ

וְכִי רַק בִּזְכוּתוֹ הַכֶּרֶם עוֹד קַיָּם…

אַךְ רַבּוֹתַי: הַהוֹכָחוֹת אַיָּן?

אַגַּב, הֵן רַק אֶפִּיקוֹרְסִים

אֵינָם מַאֲמִינִים

בַּנִּסִּים

(וּמִפְּנֵי כַךְ מֻקְשֶׁה לָהֶם גַּם נֵס הָרֶשֶׁת),

אֲבָל שׁוֹמֵר נַפְשׁו יִרְחַק מֵהַמִּינִים

כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת…

אָיִן…

עָצוף וְגַם זָעֵף, בִּכְאֵב וּבְתַרְעֹמֶת

אָמַר לִי יְדִידִי: "אַתָּה, הַמְמַשֵּׁל!

אֲשֶׁר מָשָׁל דִּבַּרְתָּ עַל רְאֵם וְחֹמֶט,

עַל נֶשֶׁר וְיַתּוּשׁ, עַל צָב וְעַל כָּרִישׁ –

אֵיכָה בָעֵת הַזֹּאת תַּחֲרִישׁ?

אֵיכָה בָעֵת הַזֹּאת, עֵת שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל

בְּאֵין אוֹנִים כּוֹשֵׁל

מִרְמָס לְפַרְסוֹתֶיהָ שֶׁל חַיָּה מִשַּׁחַת,

בְּלִיל נְחִיתוּת וְרַהַב וְזֻהֲמָה רוֹתַחַת –

אֵיכָה בָעֵת הַזֹּאת תִּדֹּם?

אֵיךְ לְשׁוֹנְךָ פִּתְאֹם קָמֵלָה?

האֵין בְּבֵיבָרְךָ חַיָּה אֲשֶׁר תִּדְמֶה לָהּ,

לְאַשְׁכְּנַז הַזֹּאת, לְגִלְגּוּלָהּ שֶׁל סְדוֹם?

נֹאמַר: חֲזִיר, אֲשֶׁר קַרְנַיִם לוֹ צָמָחוּ…

אַךְ לֹא… מַסְכִּים אֲנִי, כִּי גַּם חֲזִיר

מַקְרִין

לְעֻמָּתָהּ חַיָּה טְהוֹרָה וַעֲדִינָה…

נֹאמַר: זְאֵב שׁוֹטֶה עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת בָּאָחוּ,

חַפִּים מִפֶּשַׁע בּוֹ יִרְעוּ הָעֲדָרִים…

אַךְ לֹא… אוֹדֶה, כִּי גַם בְּרִיָּה זוֹ אֲיֻמָּה

לְעֻמָּתָהּ מוֹפֵת שֶׁל רֹךְ וַחֲנִינָה…

אֲבָל, בְּבַקָשָׁה, הַאִם עָלַי שׂוּמָה

בִּשְׁבִיל מָשָׁל שֶׁלְּךָ לִמְצֹא חַיָּה מַתְאֶמֶת?

הֵן לֹא אֲנִי – אַתָּה הוּא בַעַל גַּן הַחֶמֶד!

וּמִי אִם לֹא אַתָּה מַכִּיר אֶת כָּל דָּרָיו?

בְּנֵי־שַׁחַץ וּשְׁרָצִים, נָחָשׁ וְגַם שָׂרָף,

נָמֵר צָמֵא לְדָם

וּצְבוֹעַ מְזֹהָם

וְעוֹד וְעוֹד… וּכְלוּם בֵּין כָּל הַמִּפְלָצוֹת

אֵין גַּם אַחַת, זֵדָה וּמַעֲלָה בָאְשָׁהּ,

אֲשֶׁר תִּשְׁוֶה לִקְלוֹן־הָאֲרָצוֹת,

לִסְדוֹם הַחֲדָשָׁה?"

כֹּה שָׂח לִי יְדִידִי, וּמַר שִׂיחו כַלַּעַן…

אֲנִי הִקְשַׁבְתִּי דּם, רַק נִתְרַטְּבָה הָעַיִן,

רַק אֶת רָאשִׁי כָּפַפְתִּי מִכְּלִמָּה וָאַעַן:

אָיִן…

כסלו, תרצ"ט.

הָאַיָּה וְהַתַּחְמָס

בְּעֶצֶב הַחוֹחִית אָמְרָה לָעֶפְרוֹנִי:

– אַתָּה וַדַּי תָּבִין אֶת פֵּשֶׁר יְגוֹנִי.

אָמְנָם אֲנִי צִפּוֹר קְטַנָּה וְלֹא נֶחְשֶׁבֶת,

וְלֹא בַשּׁוֹשַׁנִּים נְתִיב חַיַּי זָרוּעַ;

לִמְצוֹא טַרְפִּי אִיגַע, אֶעֱמוֹל קָשֶׁה כָעֶבֶד,

בֵּין בַּרְקָנִים אָנוּד, מִקּוֹץ אֶל קוֹץ אָנוּעַ,

דַּרְדַּר נוֹתֵן לַחְמִי, אֶלְקוֹט זַרְעֵי הַחוֹחַ,

אֲבָל לֹא אֲכַחֵד: יָדַעְתִּי גַּם לִשְׂמוֹחַ.

מַתְּנַת הַשִּׁיר אֲשֶׁר חַנַּנִי הַבּוֹרֵא

הִרְוַתְנִי גִּיל נִשְׂגָּב. מִדּי אֶפְצַח הַזֶּמֶר

אֶל נוֹף זוֹהֵר אַמְרִיא, מַרְאוֹת פְּלָאִים

אֶרְאֶה

וַחֲלוֹמוֹת קְסָמִים בִּי יִתְסְסוּ כַּחֶמֶר.

אֶחֱזֶה אֲזַי תּוֹר זִיו, עִדַּן שָׁלוֹם וָיֶפַע,

עֵת לֹא תוּעַם עֵין זֹךְ מִזַּלְעֲפוֹת רָעָב,

עֵת כָּל יְצוּר עָמֵל יִמְצָא לַחְמוֹ בְּשֶׁפַע,

וְלֹא רַק הָאַלָּם יַשִּׂיג אֲשֶׁר תָּאָב.

עֵת לֹא יִצְרוֹב שָׁמִיר וְלֹא יִדְקוֹר קוֹץ

אֶרֶס,

אַךְ זִרְעוֹנִים דַּיִּי יַצְמִיחַ לִי כָּל חוֹחַ,

עֵת בְּלִי פְחָדִים בַּקֵּן אַשְׁאִיר אֶת הָאֶפְרוֹחַ

וְלֹא יִרְעַד לִבִּי פֶּן יִטְרְפוֹ הַפֶּרֶס.

אֲבָל מִדֵּי חָלְמִי עַל זֶה עִדַּן הָאוֹר

תָּמִיד בַּחֲלוֹמִי הוֹפִיעָה הָאַיָּה

כַּסֵּמֶל הַנִּכְסָף, כִּדְמוּת־הַהֲזָיָה

שֶׁל הַמְרָאָה אֶל עָל, שֶׁל צֶדֶק, עֹז וּדְרוֹר.

הַגַּע בְּעַצְמְךָ: שֵׁמוֹת לָהּ אַרְבָּעָה,

וְאֵלֶּה הֵם: אַיָּה, דַּיָּה, דָּאָה, רָאָה.

רָאָה – עַל שׁוּם שֶׁכָּל מֶרְחָק עֵינָהּ שׁוֹזֶפֶת,

לָכֵן אֶל אוֹר רָחוֹק נַפְשָׁהּ שׁוֹאֶפֶת;

דָּאָה – עַל שׁוּם שֶׁאֵין מֵטִיב לִדְאוֹת כָּמוֹהָ

אֶל תְּכֵלֶת הָאֵינְסוֹף, אֶל מְרוֹמֵי אֱלוֹהַּ;

דַּיָּה – עַל שׁוּם שֶׁדַּי לָהּ גַּם בִּמְעַט כַּזַיִת

וְלֹא כַזּוֹלְלִים, הָאֹחַ וְהָעַיִט;

אַיָּה – עַל שׁוּם שֶׁהִיא צְנוּעָה וְנִסְתָּרָה,

שֶׁלֹּא כְנֶשֶׁר זֶה, שׁוֹאֵף רַק לִשְׂרָרָה…

כָּל שֵׁם רַב מַשְׁמָעוּת, עֲשִׁיר הַכַּוָּנָה,

וּמִתְנַגֵּן כָּל שֵׁם בַּנֶפֶשׁ כִּרְנָנָה…

הֲיִפָּלֵא, אִם הִיא הָיְתָה לִי כִמְבַשֶּׂרֶת

עָתִיד עַלִּיז, נוֹהֵר, שֶׁל יֶשַׁע וְתִפְאֶרֶת,

אֲשֶׁר יָבוֹא, וְאִם גַּם לֹא נֵדַע מָתַי…

עַכְשָׁו צֵא וַחֲשׁוֹב, מָה לְבָבִי נָמַס

לִשְׁמֹעַ, כִּי מַלְכַּת חֲלוֹמוֹתַי

לִכְרוֹת הוֹאִילָה בְּרִית אַחִים

עִם זֵד שֶׁבַּזֵּדִים,

עִם רַב הַטַּבָּחִים,

שֶׁשְּׁמוֹ מֵעִיד עָלָיו כְּמֵאָה עֵדִים –

עִם הַתַּחְמָס…

כֹּה הַחוֹחִית בִּכְאֵב וַחֲרָדָה

שָׁפְכָה שִׂיחָה לִפְנֵי רֵעָה לַשִּׁיר

אָמְנָם הָיָה מַרְאֵהוּ לֹא עָשִׁיר,

לֹא שְׁלַל גְּוָנִים, לֹא תֹאַר,

וְנוֹצָתוֹ כְצֶבַע הֶעָפָר,

אַךְ שִׁירָתוֹ סְפוּגַת הַיֹּפִי וְהַטֹּהַר

מָשְׁכָה תָמִיד לִבָּהּ. אַךְ זֹאת יָדְעָה

כִּי גַם חֶבְלוֹ עָלֵיהוּ לֹא שָׁפַר,

כִּי לֹא מְעַט סָבַל גַּם הוּא מִלַּחַץ

עוֹפוֹת הַשַּׁחַץ –

הַנֶּשֶׁר וְהַבּז,

וְכִי גַם הוּא חָלַם וַדַּי

עַל תּוֹר הַפָּז

עֵת לֹא יֻכְרַח קִנּוֹ הַצְנֵעַ

לְמַטָּה, בֵּין תַּלְמֵי שָׂדַי,

מִפַּחַד כָּל רוֹצֵחַ וּפוֹרֵעַ…

אֲבָל הָעֶפְרוֹנִי בִצְחוֹק מְהוּל־תּוּגָה

הֵשִׁיב: הָהּ, אֲחוֹתִי הָעֲנֻגָּה!

אָמְנָם בְּצָרָתְךָ לִי צַר, אֲבָל, חַיַּיִךְ,

רַק דִּמְיוֹנך הָיָה הַפַּעַם בְּעוֹכְרַיִךְ…

מִדְרַשׁ שֵׁמוֹת דָּרַשְׁתְּ: פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ

וָסוֹד,

שָׁקַעַתְּ בֶּחָזוֹן,

אֲבָל דַּעְתֵּךְ הִסַּחַתְּ מֵהַיְסוֹד,

וְלֹא רָאִית מִמָּה עוֹף זֶה נִזּוֹן.

זֶה עוֹף חֲלוֹמוֹתַיִךְ – הָאַיָּה…

כֵּן, אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת לָהּ וְכֻלָּם נָאִים,

פִּלְאֵי פְלָאִים,

חֶמְדַּת הַהֲוָיָה,

כֻּלָּם רוֹמְזִים עַל חֹפֶשׁ, עַל אוֹרָה…

אֲבָל לוּ שַׂמְתְּ לִבֵּךְ לֹא אֶל שְׁמוֹתֶיהָ,

כִּי אִם אֶל צִפָּרְנֶיהָ,

אֶל מַקּוֹרָהּ

(בַּרְזֶל וּנְחשֶׁת!)

וְלָאַנְקֹל אֲשֶׁר בְּחַרְטֻמָּהּ –

כִּי אָז רָאִית: מִדָּם הִיא אֲדֻמָּה!

כִּי אָז גִּלִּית: שְׁכוּרָה הִיא מֵחָמָס!

כִּי אָז הֵבַנְתְּ מַדּוּעַ זֶה בְלִי בֹשֶׁת

הָלְכָה אֶל הַתַּחְמָס…

שׁוֹחֵר הַשָּׁלוֹם

סוֹף סוֹף נִלְאוּ גַּם הֵם, הַשַּׁלִּיטִים,

מֵרְאוֹת וּמֵהַחֲרִישׁ,

וַיִגְזְרוּ לִתְפוֹשׂ אֶת הַלִּסְטִים

אֲשֶׁר יוֹתֵר מִזְּאֵב וּמִכָּרִישׁ

הִפִּיל פַּחְדּוֹ עַל כָּל סְבִיבוֹ –

וְעַל עָנְשׁוֹ כַדִּין יָבוֹא!

שֶׁכֵּן גָּדוֹל מִנְּשׂוֹא הָיָה כְבָר הֶחָרוֹן

עַל מַעֲשֵׂהוּ הָאַחֲרוֹן:

עַל כְּפָר שָׁקֵט בַּלַּיְלָה הִשְׂתָּעֵר,

שְׂדוֹתָיו בִּעֵר,

גָּזַל אֶת עֲדָרָיו

וְאֶת בָּתָּיו עַל יוֹשְׁבֵיהֶם שָׂרַף…

"הַפַּעַם לֹא נִשְׁקוֹט וְלֹא נִשְׁלַו

– הַשַּׁלִּיטִים הוֹאִילוּ לְהוֹדִיעַ

וּבִשְׁבוּעָה הֵרִימוּ אֶת יָדָם –

עַד כִּי נַשְׁמִיד מִתַּחַת הָרָקִיעַ

מִפְלֶצֶת זוֹ בִדְמוּת אָדָם!.."

וּפחַד הַמּוֹשְׁלִים נָפַל עָלָיו,

עַל זוֹ חֶלְאַת־אָדָם, חֶלְאַת־חַיָּה,

אֲשֶׁר בְּעֶצֶם לֹא גִּבּוֹר הָיָה,

כִּי אִם טְרוּף־אַכְזָרוּת, צְמֵא דָם כַּעֲלוּקָה

וְרַק מִתְּנוּמָתָם הַאֲרֻכָּה

שֶׁל הַמּוֹשְׁלִים,

בְּאֵין מַחֲרִיד וּבְאֵין מַכְלִים,

הָלַךְ וְהִתְחַצֵּף, הָלַךְ וְהִשְׁתַּחֵץ.

אֲבָל עַכְשָׁו נוֹכַח, כִּי לִשְׁנָתָם בָּא קֵץ,

וּבַאֲשֶׁר יָדַע, כִּי לֹא יוּכַל

לְהִתְמוֹדֵד אִתָּם בָּאוֹן

הֵחֵל לִטְעוֹן

בְּשֵׁם הַצֶּדֶק וְהַיּשֶׁר

– "מַדּוּעַ תִּרְדְפוּ, אַנְשֵׁי־שְׂרָרָה,

אוֹתִי הַדַּל?

מַדּוּעַ בִּי עֵינְכֶם צָרָה?

הַאִם עָשִׂיתִי עשֶׁר?

הַאִם לֹא בְּנַפְשִׁי לַחְמִי אָבִיא?

אַךְ מָה? מַעֲשֶׂה בִכְפָר אֵי־שָׁם

אֲשֶׁר הוּשַׁם

מִגַּג וְעַד סַף

וְלֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד מֵאוֹכְלוֹסָיו?…

לַכְּפָר הַהוּא יֶהֱמֶה גַם לְבָבִי,

אַךְ הֵן אֵינוֹ כְבָר בַּמְּצִיאוּת

(הֲלֹא בְעַצְמְכֶם מוֹדִים אַתֶּם בָּזֹאת!)

וּבְכֵן, הַאֵין זֶה שִׁגָּעוֹן, פָּשׁוּט,

לָבוֹא עָלַי כְּרֶגַע בִּטְרוּנְיוֹת עַזּוֹת

בְּשֶׁל דָּבָר חֲסַר כָּל מַמָּשׁוּת?

הַאֵין זֶה חֵטְא, כִּי הַשָּׁלוֹם יוּפַר

בְּשֶׁל תַּעְתּוּעַ שָׁוְא, חֲלוֹם, דִּמְיוֹן וָצֵל

אַךְ שֶׁמָּא תִּטְעֲנוּ, שֶׁבְּגָזֵל

שִׁיַּכְתִּי לִי הָעֵדֶר שֶׁל הַכְּפָר

(אַגַּב, בּוּשָׁה: פָּרוֹת דַּלּוֹת, רָזוֹת!)

אַךְ כְּלוּם לְעֵדֶר זֶה יֵשׁ בְּעָלִים?

הַאִם אֵינָם כֻּלָּם בְּמַמְלֶכֶת הַצְּלָלִים?

וְאֵיךְ זֶה לֹא תֵדְעוּ פִיכֶם לִבְלוֹם,

וְאֵיךְ זֶה לֹא תֵבוֹשׁוּ לְשַׁקֵּר

כִּי בִגְזֵלָה נִכְשַׁלְתִּי, בּוֹ בִזְמַן

אֲשֶׁר זָכִיתִי רַק מִן הַהֶפְקֵר!

קִצּוּר הַדִּבּוּרִים: אֲנִי רַק לְשָׁלוֹם,

שֶׁכֵּן אֵינִי רוֹצֶה לִגְרוֹם יָגוֹן וָעֹנִי,

אוּלָם דְּעוּ לָכֶם, כִּי הַגּוֹרָל יְמַן

לֹא לְעִתִּים קְרוֹבוֹת שׁוֹחֵר־שָׁלוֹם כָּמוֹנִי…

לְמַעַן הָאֱמֶת

… כֵּיוָן שֶׁחֲצוּפֵי הָרֶפֶת וְהַדִּיר

הֵרִימוּ כְּדַרְכָּם קוֹל צְעָקָה נוֹרָא

וּבְדַל מִקְרֶה זָעִיר נָפְחוּ למְאֹרָע

למַעַן שִׂים לָבוּז אֶת שֵׁם שׁוֹמְרֵי הַסֵּדֶר,

לָכֵן אֲנִי, טַרְפוֹן לְבֵית זְאֵב,

שֶׁבִּפְקֻדַּת מַלְכֵּנוּ הָאַדִּיר

מֻנֵּיתִי לְמַשְׁגִּיחַ עַל הָעֵדֶר,

מִמֶּנִּי לֹא אֶחְשׂוֹךְ יְגִיעַ

וַאֲפַרְסֵם אֶת הָאֱמֶת כֻּלָּהּ

(וּמִי כָּמוֹנִי עוֹד אֱמֶת אוֹהֵב?),

וְקֵץ לְכָל כִּזְבֵי הַתַּעֲמוּלָה.

וּבְכֵן דְּעוּ: שְׁמוּעָה אֵלַי הִגִּיעָה

כִּי אַוָּזִים, שֶׁמִּן הַלּוּל בָּרָחוּ

מָצְאוּ לָהֶם מַחֲבוֹא בָּאָחוּ

בַּחֲסוּתָם שֶׁל אַלּוּפֵי הָרֶפֶת.

וְעוֹד שְׁמוּעָה נוֹסֶפֶת:

סְיָחִים וַעֲגָלִים לְאֵין מִסְפָּר

יוֹם יוֹם קוֹפְצִים עַל הָאֲפָר

בְּמִין הִתְלַהֲבוּת סוֹעֶרֶת,

סִמָּן בָּרוּר לְכַוָּנוֹת שֶׁל מֶרֶד.

וְיֶתֶר

עַל כֵּן: קִבַּלְתִּי יְדִיעָה בַּסֵּתֶר

כִּי אֵלֶּה הַכְּשֵׁרִים וְהַצְּנוּעִים

בְּצֶנַע מְגַדְּלִים וּבְלִי רוֹאִים

קַרְנַיִם וּפְרָסוֹת וּשְׁאָר מִינֵי כְּלֵי־זַיִן

כְּגוֹן שִׁנַּיִם…

הַאִם עַל זֹאת אֶחֱשֶׁה, אֶעצוֹם הָעַיִן?

הֲיִפָּלֵא אֵפוֹא, כִּי צַו נָתַתִּי,

אַחֲרֵי כָל הַזְּוָעוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי,

לִשְׁתֵּי פְּלֻגּוֹת שֶׁל סַדְרָנִים

מְחֻנָּכִים יָפֶה וּמְנֻמָּסִים

(אַחַת שֶׁל זְאֵבִים עַנְוְתָנים

וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁל שׁוּעָלִים – מֻמְחִים לְאַוָּזִים)

לָגֶשֶׁת אֶל הָאָחוּ הֶחָשׁוּד

לְשֵׁם בְּדִיקָה וַחֲקִירָה.

הֵן לִכְאוֹרָה עִנְיָן כָּל כַּךְ פָּשׁוּט

(וּכְלוּם קָרָה

כִּי אִישׁ מֵאֲנָשַׁי יִגַּע לְרָע

בִּסְיָח, בְּכֶבֶשׁ, בְּפָרָה?),

אֲבָל הָאֱוִילִים חַסְרֵי מַצְפּוּן וָמֹחַ,

אֵל חֲשֻׁכֵּי הַדִּיר, הָרֶפֶת, הָאֻרְוָה,

לֹא דַי שֶׁלֹּא הִסְכִּימוּ לַעֲזוֹר,

לִמְצוֹא וְלֶאֱסוֹר אֶת הָעֲבַרְיָנִים,

כִּי אִם גַּם הִתְנַגְּדוּ בְּכֹחַ,

מַמָּשׁ יָצְאוּ מִדַּעַת, הִשְׁתַּטּוּ,

נָגְחוּ, נָשְׁכוּ וַיִּבְעֲטוּ.

אֲבָל שְׁלִיחַי לַמְרוֹת הָעֶלְבּוֹנוֹת

וְחֵרֶף הֱיוֹתָם מְרֻגָּזִים

שֶׁלֹּא מָצְאוּ שׁוּם אַוָּזִים,

וְאַף עַל פִּי שֶׁנּוֹכְחוּ לָדַעַת

כִּי הָעֵדָה הַזֹּאת הִיא חֲבוּרָה פּוֹשַׁעַת

שֶׁכֵּן כִּמְעַט כֻּלָּם מְזֻיָּנִים

בְּקֶּרֶן, בְּפַרְסָה וָשֵׁן –

עַל אַף כָּל זֹאת וִתְּרוּ לַנִּרְגָּנִים

וְיִנְהֲגוּ בָּהֶם בְּנֹעַם וּבְחֵן.

וְחוּץ מִקְּצָת שְׂרִיטוֹת קְטַנּוֹת,

כְּגוֹן נִתּוּק הָרֹאשׁ מֵהַצַּוָּאר

אוֹ עֲקִירַת הַלֵּב מֵהֶחָזֶה

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

בְּשֶׁקֶט לְמוֹפֵת כָּל הַבִּקּוּר עָבַר,

הוֹאִיל וַאֲנָשַׁי – לִנְדִיבוּתָם אֵין חֵקֶר!

וּכְדֵי לִסְתּוֹם אֶת פִּי דּוֹבְרֵי הַשֶּׁקֶר

לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם

נִמְנֵיתִי וְגָמַרְתִּי

וְקַמְתִּי וְשִׁדַּרְתִּי

אֶת זֹאת הַהוֹדָעָה לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

הִתְנַצְּלוּת הַכֶּלֶב

בִּפְרוֹעַ הַזְּאֵבִים פְּרָעוֹת בַּצֹאן,

פְּרָעוֹת שֶׁל הַשְׁמָדָה וְכִלָּיוֹן,

בָּרְחוּ כְּבָשִׂים מִסְפָּר מֵהָאֲפָר

לְצַד הַכְּפָר,

שָם אֲחֵיהֶם רָעוּ בְּהַשְׁגָחָה שֶׁל כֶּלֶב.

אֲבָל בִּרְאוֹת הַלָּה אֶת הַפְּלִיטִים,

סְחוּפִים, דְּווּיִים וְאֵין בָּהֶם מְתוֹם

מֵהַקָּדְקֹד וְעַד הַטֶּלֶף,

גַּבָּם שָׁסוּף,

דַּם פִּצְעֵיהֶם שׁוֹתֵת

וְכָל גֵּוָם רוֹטֵט

מִכְּאֵב וּבִעוּתִים –

הֵרִיעַ בְּחֵמָה שְׁפוּכָה:

"חִישׁ הִסְתַּלְּקוּ מִכָּאן, עֵדָה סְרוּחָה!

לֹא כָאן מָקוֹם לַאֲסַפְסוּף!

לְכָל מִינֵי אוֹרְחִים־פּוֹרְחִים

הַמְגֹרָשִׁים מִן גֵּו!"

וַיִּשְׂתָּעֵר עַל הַבּוֹרְחִים,

וּבְשֶׁצֶף קֶצֶף רְדָפָם,

הֲדָפָם

יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַלּוֹעַ שֶׁל הַזְּאֵב…

אַךְ בְּהַגִּיעַ הַיְדִיעָה

הַמַּחֲרִידָה, הַמַּפְתִּיעָה

עַל מַעֲשֵׂה הָאַבִּירוּת

שֶׁל הַכַּלְבּוֹן,

אֲשֶׁר זָרִיז נַעֲשָׂה פִּתְאוֹם

(שֶׁכֵּן הָיָה יָדוּעַ עַד הַיּוֹם

רַק כְּזוֹלֵל וּכְאוֹהֵב תְּנוּמוֹת)

קָם גַּל הִתְמַרְמְרוּת

וְיִתְרוֹמֵם נַחְשׁוֹל שֶׁל תַּרְעֻמּוֹת

וַתִּנָּשֵׂא צְוָחָה שֶׁל צַעַר וְעֶלְבּוֹן

בְּכָל עֶדְרֵי הַצֹּאן לִתְפוּצוֹתָם

(חוֹמְדֵי־מָדוֹן שֶׁכְּמוֹתָם!),

עַד כִּי הֻכְרַח רוֹעֶה־הָרֹאשׁ

דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִדְרוֹשׁ

מֵאֲהוּבוֹ הַכֶּלֶב הַזָּרִיז:

הַאִם אֵינוֹ מוֹצֵא, כִּי קְצָת הִפְרִיז?…

אֲבָל בְּלִי מְבוּכָה

הֵשִׁיב הַלָּז אַגַּב חִיּוּךְ נָעִים:

"כְּלוּם לֹא לְטוֹבָתָם שֶׁל הַפְּתָאִים

לָהֶם פֹּה לֹא נָתַתִּי מְנוּחָה?

הֵן אִם יִוָּכְחוּ טוֹרְפֵי הַטֶּרֶף

כִּי לֹא נִתַּן מִפְלָט לַמִּסְכֵּנִים הָאֵלּוּ,

הֵם שׁוּב לַצֹּאן לֹא יִתְנַכֵּלוּ

וְיַחְדְּלוּ לִרְדוֹף אוֹתָם בְּלִי הֶרֶף"…

אֵין הַהִסְטוֹרִיָּה מַגֶּדֶת

אִם הָרוֹעֶה מָצָא כִּי הַתְּשׁוּבָה נֶחְמֶדֶת

בְּלִי דֹּפִי וּבְלִי סֶלֶף,

אֲבָל עֻבְדָּה הִיא, כִּי הַכֶּלֶב

עוֹדֶנּוּ מְמֻנֶּה עַל כָּל הָעֵדֶר,

עוֹדֶנּוּ מְפַקֵּחַ עַל הַסֵּדֶר…

הַזְּאֵב הָאוֹהֵד

הַצְּבִי! הֲלֹא תָמִיד הִרְבֵּיתִי לְשַׁבֵּחַ

תִּפְאֶרֶת נִזְרְךָ, הֲדַר גְּאוֹן קַרְנֶיךָ,

אַךְ אִם בָּהֶם תְּנַס בְּכַעַס לְנַגֵּחַ

מִדּי אָמְרִי לִרְכַּב קְצַת עַל גַּבֶּךָ –

עַל שְׁמֵי יְדִידוּתִי תַחֲלוֹף אָז עֲנָנָה,

וְשׁוּב לֹא אֶרְאֲךָ כִּיצוּר עָדִין, חָסִיד,

וּלְנֵצַח נְצָחִים תַּפְסִיד

אֶת אַהֲדָתִי הַנֶּאֱמָנָה!

כסלו תש"ו

נְאוּם הַמַּצִּיל

אָמְנָם לֹא אֲכַחֵד: הִבְטַחְתִּי גַּם נָדַרְתִּי

לִהְיוֹת מַצִּיל טוֹבְעִים, וּבְכֵן – מה תִּרְגְּזוּ?

הַאִם נִדְרִי הֵפַרְתִּי אִם לָבוֹא אֵחַרְתִּי

וְהַטּוֹבְעִים – פְּזִיזִים! – לִטְבּוֹעַ נִזְדָרְזוּ!?

הִבְטַחְתִּי לְשָׁרֵת וְאַף גַּם אֲשָׁרֵת!

אַךְ לַטּוֹבְעִים אֵין שׁוּם רְשׁוּת לְהִזְדָּרֵז,

שֶׁכֵּן עַל מְתִינוּת וְשֶׁקֶט מְצֻוִּים

לֹא רַק הַמַּצִילִים, כִּי אִם גַּם הַטּוֹבְעִים!

וְלָמָּה לִי, בִּכְלָל, לָאוּץ וּלְהִתְיַגֵּעַ?

הַאִם הַיָּם יָנוּס, אִם אֶתְמַהְמֵהַ?

כסלו, תש"ו

הַשּׁוּעָל וּמַלְכוּת שַׁדַּי

שִׁמְעוּנִי נָא, רֵעַי, שִׁמְעוּנִי, יְדִידַי,

תַּרְנְגוֹלוֹת, יוֹנִים וְאַוָּזִים.

אֶל נָא תִהְיוּ כָּל כַּךְ קְנוּטִים וְנִרְגָּזִים!

וַדַּי, שֶׁהַתַּחְמָס קִצֵּץ בָּכֶם; וַדַּי

שֶׁהַנְּמִיָּה מָלְקָה אֶת רֹאשׁ אֶפְרוֹחֵיכֶם;

וַדַּי שֶׁצְּרָרוּכֶם הָעַיִט וְהַנֵּץ,

וְיֵשׁ אוּלַי יְסוֹד לְטַעֲנַתְכֶם

שֶׁגַּם

נִמְצָא אֵיזֶה שׁוּעָל

(אֵין מִשְׁפָּחָה בְּלִי פְגָם!)

אֲשֶׁר בָּכֶם מָעַל.

אֲבָל אַבְטִיחֲכֶם, כִּי כְּבָר קָרֵב הַקֵּץ

לְכָל צָרוֹתֵיכֶם, כִּי תוֹר יִשְׁעָה קָרֵב,

וְאָנֹכִי עָרֵב!

אֲנִי, אֲנִי עָרֵב, כִּי מֵעַתָּה יֹאהַב

אֶתְכֶם כָּל נֵץ, כָּל בַּז כְּמוֹ אֶת בְּנוֹ הָאָב!

כִּי מֵעַתָּה הַתַּחַשׁ

לָכֶם כָּל עֵזֶר יַחַשׁ,

וְהַנְּמִיָּה, חוֹמֶלֶת וְנֶאֱמֶנֶת,

תִּהְיֶה לְיַלְדֵיכֶם אוֹמֶנֶת,

וּמֵאֵלָיו מוּבָן, שֶׁאָנֹכִי

בְּכָל כֹּחִי

עַד שִׁכְחַת עַצְמִי לְכַךְ אֶדְאַג

שֶׁיֵּהָפְכוּ כָּל חַיֵּיכֶם לְחַג!

רַק מְקוֹמְכֶם אַל נָא תַנִּיחוּ

רַק אַל תֵּצְאוּ לִנְדוֹד…

וְאִם זֶה הַמָּקוֹם מָלֵא גָזֵל ושֹׁד –

עִמְלוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְהַשְׁבִּיחוּ

אֶת הַמִּדּוֹת שֶׁל אֻכְלוּסָיו

עַד כִּי כָּל עָוֶל תַּם, כָּל רֶשַׁע סָף,

עַד כִּי יִמּוֹג כָּל סִיג, כָּל פְּסֹלֶת.

שֶׁכֵּן מִי כְיוֹנָה, אַוָּז וְתַרְנְגֹלֶת

רָאוּי שַׁמֵּש מוֹפֵת שֶׁל ישֶׁר, תֹּם וָצֶדֶק?

וְאִם סָבִיב חֻרְבָּן – חַזְּקוּ אַתֶּם הַבָּדֶק!

רַק אַל אֶת מְקוֹמְכֶם תַּנִּיחוּ, יְדִידַי,

שִׁמְרוּהוּ וְתַקְּנוּהוּ בְּמַלְכוּת שַׁדַּי!

כסלו תש"ו

כֶּלֶב הַצַּיִד וְהַצְּבִי

אַתָּה לִי “כֶּלֶב הַדָּמִים” קוֹרֵא?

אַתָּה קוֹרֵא לִי “זֵד, עַוָּל, רוֹצֵחַ”?

אַךְ הָאָשָׁם בְּךָ, הַמִּתְגָּרֶה!

הַמְּגָרֶה תָמִיד בִּי חוּשׁ הָרֵיחַ!

כְּלוּם לֹא תֵּדַע, כִּי אִסְטְנִיס אֲנִי?

כִּי רַק רֵיחוֹ שֶׁל כֶּלֶב יְהַנֵּנִי?

וְאֵיךְ תָּעֵז, אֵיךְ תִּתְחַצֵּף, הַצְּבִי,

לִהְיוֹת אַחֵר, לִהְיוֹת שׁוֹנֶה מִמֶּנִי?

וּמַה, בִּכְלָל, תְּשׁוּקָה זוֹ מוּזָרָה

דַּוְקָא אַחֵר, דַּוְקָא שׁוֹנֶה לִהְיוֹת?

הֵן רַק אַחְדוּת – הִיא הִיא הַמַּטָּרָה

שֶׁבִּשְׁבִילָהּ כְּדַאי לִחְיוֹת!

בָּרוּר אֵיפוֹא: אַתָּה גוֹרֵם הַחֵטְא!

אַתָּה עִלַּת כָּל עָוֶל וְכָל סֶלֶף!

וְהָעֵצָה: אַל יֵשׁוּתְךָ תַּבְלֵט,

וּבִקְצָרָה: הֱיֵה לְכֶלֶב!

כסלו, תש"ו

סִפּוּר כֶּלֶב־הַיָּם

כלב־ים היה עם ערב שני בבית משפחה אירלנדית, וכשרצו להפטר ממנו והשליכוהו אל הים, שב אל הבית. בני המשפחה, אחרי שלא הצליחו להרחיקו, נתאכזרו לו ונקרו את עיניו וחזרו וזרקוהו אל הים. כעבור שמונה ימים שבה החיה אל הבית.

(“דבר” י“ט תשרי תרצ”ה)

אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם וּמִן הַיָּם נִמְשֵׁיתִי

וּלְבֵית אָדָם הוּבֵאתִי.

אֲנִי רַק כֶּלֶב יָם, אבל אֶת הָאָדָם

אָהבְתִּי.

מַדּוּעַ וְעַל מָה? אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם

וּמִמֹּחִי הַדָּל

נִבְצַר לָדַעַת

מַדּוּעַ כֹּה אֹהַב אֶת הָאָדָם.

אֲבָל לִבִּי אָהַב אוֹתוֹ, אָהָב.

הַאִם בִּגְלַל לַחְמוֹ אֲשֶׁר אָכַלְתִּי?

אַךְ גַּם הַיָּם לָשׂבַע הַטְרִיפַנִי

וְהוּא לֹא הִתְעַלֵּל בִּי

כְּהִתְעַלֵּל בִּי הָאָדָם…

כִּי כָל פְּרוּסָה וְכָל פֵּרוּר

אֲשֶׁר זָרַק לִי

בְּיִסּוּרִים שִׁלַּמְתִּי:

עָמַדְתִּי עַל קְצֵה זְנָבִי,

רָקַדְתִּי,

שִׁנִּיתִי אֶת טַעְמִי,

כִּי אֲדוֹנִי אָהַב כֵּן…

אַךְ אֲהַבְתִּיו.

אֲנִי רַק כֶּלֶב יָם וְלֹא אֵדַע

מַדּוּעַ וְעַל מָה…

וּבְהִתְעוֹרֵר בִּי גַעְגּוּעִים לַיָּם,

לַיָּם אָבִי,

נָמוֹגוּ גַּעְגּוּעַי כְּדוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ,

מֵאֵשׁ אַהֲבָתִי אֶל הָאָדָם.

עַד בּוֹא הַיּוֹם…

וּמַה שָּׂמַחְתִּי אָז בְּבוֹא הַיּוֹם,

עֵת לְקָחַנִי הָאָדָם לַיָּם!

הַיָּם – עֲרִיסָתִי, מְשׂוֹשׂ שַׁחֲרִי,

וְהָאָדָם – אָהוּב כָּל מְאֹדִי –

הַיָּם וְהָאָדָם יַחְדָּו…

אַךְ טֶרֶם עוֹד אוֹצִיאָה מִגְּרוֹנִי

הֶמְיַת חֶדְוָה

וְהָאָדָם הַמַּיְמָה הֱטִילַנִי,

אַף גַּם הָמַם אוֹתִי בִמְחִי מָשׁוֹט

לְבַל אוּכַל אַחֲרָיו לִדְלוֹק –

וְנֶעֱלָם…

אָכֵן מָאַס בִּי הָאָדָם, מָאַס בִּי…

עַל מָה בָּכִיתִי אָז? עַל בְּדִידוּתִי?

עַל עֶלְבּוֹנִי?

עַל כִּי מָאַס בִּי הָאָדָם?

הַאִם אֵדַע עַל מָה בָּכִיתִי אָז?

אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי הִשָּׁאֵר בַּיָּם,

אַךְ כֹּחַ רָז בְּקֶסֶם מְשָׁכַנִי

אֶל הָאָדָם…

וּלְמָחֳרָת, עֵת אֲדוֹנִי

רָאַנִי שׁוּב עַל סַף דַּלְתּוֹ

קָצַף, רָגַז, צָחַק,

אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי כְשִׁכּוֹר:

רָאִיתִי שׁוּב אֶת הָאָדָם!

וְהוּא חִבֵּק אוֹתִי בְּצַוְּארֵי,

מָה הִתְרַפַּקְתִּי אָז עָלָיו,

וּמָה אֻשַּׁרְתִּי אָז וּמָה עֻנֵּיתִי

כִּי לֹא חֻנַּנְתִּי בְמַתַּת הַנִּיב,

כִּי לֹא יָכֹלְתִּי לְסַפֵּר לוֹ שֶׁמֶץ

מִכָּל תַּעֲצוּמוֹת אַהֲבָתִי – –

וְהוּא חִבֵּק אוֹתִי בְצַוָּארִי

וְאֶל הָאָח נִגַּשׁ, אֶל הַבּוֹעֶרֶת,

– מָה נּוֹצְצוּ בָאָח הַגֶּחָלִים! –

וְאֶת הַגֶּחָלִים בִּשְׁפוּד בַּרְזֶל חָתָה

– מָה הִתְלַקַּח הַשְּׁפוּד בַּלֶּהָבָה! –

וּמָה לִי נָעֲמָה אֲזַי הָאֵשׁ

אַחֲרֵי לֵיל קַר בַּחוּץ לִבְלִי מַחֲסֶה,

(בְּמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת שִׁבְתִּי בְּבֵית אָדָם

נֶחֱלַשׁ גֵּוִי וַיִּתְרַגֵּל לַחֹם),

אַךְ פִּי שִׁבְעָה נָעַם לִי הַמַּגָּע

שֶׁל אֲדוֹנִי,

עֵת לְפִתְאֹם גִפֵּף רָאשִׁי..

וְאִם יֶשְׁנוֹ גַּן־עֵדֶן, כַּאֲשֶׁר

שָׁמַעְתִּי מְסַפְּרִים בְּנֵי הָאָדָם –

טָעַמְתִּי אָז אֶת טַעַם גַּן־הָעֵדֶן…

אַךְ לְפִתְאֹם מִכְּאֵב אָיֹם נִדְהַמְתִּי:

בַּשְּׁפוּד הַחַד מֵעִם הַגֶּחָלִים

נֻקְּרוּ עֵינָי…

אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם, יְצוּר סָכָל,

אֲבָל בְּשׁוּב אֵלַי רוּחִי,

וַאֲנִי בְלֵב הַיָּם וּמִשְׁבָּרִים קָרִים

מְנַדְנְדִים אוֹתִי

(אֵין זֹאת, כִּי הָאָדָם אַחֲרֵי עַוְּרוֹ אוֹתִי

לַיָּם זְרָקַנִי שׁוּב)

יִלַּלְתִּי (לֹא בְקוֹל, קוֹלִי כְּמוֹ לֻקַּח

עִם אוֹר עֵינַי, אַךְ מַשֶּׁהוּ יִלֵּל

בְּתוֹךְ תּוֹכִי – וּמִי יֵדַע? אוּלַי

יֵשׁ נֶפֶשׁ גַּם לְכֶלֶב־יָם עָלוּב,

וְהִיא שֶׁיִּלְּלָה בְתוֹךְ תּוֹכִי?),

יִלַּלְתִּי לֹא עַל אוֹר עֵינַי אֲשֶׁר לֻקַּח

וְלֹא מִתּוֹךְ כְּאֵב וְלֹא מִתּוֹךְ חָרוֹן

עַל רֶשַׁע הָאָדָם,

כִּי אִם מֵאַהֲבָה וְגַעְגּוּעִים

אֵלָיו…

עַתָּה אֲנִי שֵׁנִית עַל סַף דַּלְתּוֹ רוֹבֵץ…

אֵיכָה, עִוֵּר וָדָךְ,

מָצָאתִי שְׁבִיל

מִלֵּב הַיָּם אֶל מִשְׁכְּנוֹת אָדָם?

אֲנִי רַק כֶּלֶב־יָם, וְאֵיךְ אֵדַע

מַה כֹּחַ הַפְּלָאִים אֲשֶׁר הִנְחָנִי?

אַךְ שׁוּב אֲנִי רוֹבֵץ עַל סַף דַּלְתּוֹ,

וְאִם כִּי לֹא אֶרְאֶנּוּ,

אֲבָל נְשִׁימָתוֹ אָחוּשׁ בְּעַד הַדֶּלֶת…

הַלַּיְלָה קַר, הָרוּחַ מְסַמֶּרֶת

אֶת גְּוִיָּתִי תְשׁוּשַׁת הָעִנּוּיִים

אֲשֶׁר תִּקְפָּא לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר,

אַךְ מָה אֻשַּׁרְתִּי, כִּי לִפְנֵי גָוְעִי

אָרִיחַ שׁוּב אֶת רֵיחַ הָאָדָם,

אָחוּשׁ נְשִׁימָתוֹ בְעַד הַדֶּלֶת.

אוּלָם עַל זֹאת עַד בּוֹא קִצִּי אֶדְאַב:

מַדּוּעַ הִתְאַכְזֵר כֹּה אֱלֹהִים

אֶל הָאָדָם, תִּפְאֶרֶת יְצוּרָיו,

וְלֹא חָלַק לוֹ נִיצוֹצוֹת דַּיָם

מֵהַשַּׁלְהֶבֶת הַפֶּלִאית,

אֲשֶׁר הִדְלִיק גַּם בִּי, בַּיְצוּר הַדָּל,

וְלֹא מָזַג לוֹ כוֹס הָאַהֲבָה

הַנִּפְלָאָה בַּשִּׁקּוּיִים,

אֲשֶׁר גַם אָנֹכִי, עֲלוּב כַּלְבֵי־הַיָּם,

רָוֶה מִמֶּנָּה..

מָה יֶהֱמֶה לִבִּי לְךָ, אָדָם!

נָוְךָ מוּחָם, הָאָח בּוֹ מְבֹעֶרֶת

אַךְ כֹּה נוֹרָא בְנַפְשְׁךָ הַקֶּרַח…

וּמִי יִתֵּן וְלֹא יִקְפָּא לִבְּךָ

כִּקְפוֹא עַתָּה גֵוִי עַל מִפְתָּנֶךָ..

מרחשון, תרצ"ה

בְּמַעְגְּלֵי שְׁאוֹל

"… וּבְכֵן נֵרֵד אֶל אַלּוּפֵי הַמֶּרִי

אֲשֶׁר הֵזִידוּ עַל אָדָם וָאֵל…

כְּמוֹ לִפְנֵי אִישׁ־רוֹמִי – אַלִיגְיֵרִי,

גַּם לְפָנֶיךָ, אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל,

אֶפְתַּח דַּלְתוֹת הַתֹּפֶת לִרְוָחָה.

אָמְנָם לֹא שִׁיר תַּקְשִׁיבָה שָׁם לְמַטָּה,

כִּי אִם יְלֵל וּנְהִי וַאֲנָחָה,

אַךְ אַל יֵרֵךְ לִבְּךָ וְאַל תֵּחַתָּה."

כֹּה סָח לִי שַׂר הַשְּׁאוֹל. אָכֵן מֵאַנְתִּי

זְמַן רַב לָרֶדֶת אֶל עוֹכְרֵי עַמִּי;

לֹא לִי הָאוֹן, לֹא לִי הָעֹז שֶׁל דַּנְטִי

לַחֲזוֹת נָקָם גַּם בִּשְׁכוּרֵי־דָמִי…

אַךְ שַׂר הַשְּׁאוֹל בְּבוּז מִלְמֵל: "שׁוֹטֶה!

מָה רָץ שָׁם בְּעוֹרְקֶיךָ? דַּם אוֹ מָיִם?

וְתוֹךְ כְּדֵי מִלְמוּל פָּתַח דְּלָתַיִם,

וּכְבָר אֲנַחְנוּ פְּנִימָה בַּתָּפְתֶּה.

עָשָׁן וָאֵשׁ… וּבַמֶּרְכָּז קַלַּחַת,

וְאֵד עוֹלֶה מִמֶּנָּה, אֵד מַחְנָק…

כָּל סְחִי חֶלְאָה, כָּל זוּהֲמָה מַסְרַחַת

שָׁם מִתְבַּשֵּׁל בַּלּוֹעַ הָעֲנָק,

וּבַחֶלְאָה עַד הַצַּוָּאר שָׁקוּעַ

בַּזֶּרֶם הָרוֹתֵחַ, הַגּוֹעֵשׁ,

קְהַל יְצוּרֵי אֵימִים יָחוּג, יָנוּעַ

בִּמְחוֹל זְוָעָה, מְחוֹל צַחֲנָה וָאֵשׁ…

אֶחָד פִּיו לִרְוָחָה פָעוּר כַּקֶבֶר,

אַךְ לֹא לָשׁוֹן בַּפֶּה – הָהּ חִיל, הָהּ שֶׁבֶר! –

רַק עַקְרַבִּים, אֶפְעִים, עַכָּבִישִׁים,

כָּל אֵלֶּה שֶׁרוֹשׁ מָוֶת מַפְרִישִׁים,

בּוֹ רוֹחֲשִׁים צְפוּפִים, מִצְטוֹפְפִים כִּפְקַעַת,

נוֹשְׁפִים, נוֹשְׁכִים, פּוֹלְטִים אַרְסָם נוֹרָא,

וְזוּהֲמַת הָרוֹשׁ בַּפֶּה, כִּבְתוֹךְ יוֹרָה,

רוֹתְחָה וּמַהְבִּילָה וּמִתְבַּעְבַּעַת…

שֵׁנִי חָזוֹ רָטוּשׁ, וּבֶחָזֶה

אֵין לֵב, אַךְ בִּמְקוֹמוֹ עַכְבָּר־עַרְפָּד

כְּמִשְׁתּוֹלֵל קוֹפֵץ, קִצְפּוֹ מַזֶּה,

חוֹרֵק שִׁנֵּי אֵימָה, חֵמָה נֶאְפָּד.

רֹאשׁוֹ בַדָּם מַשְׁקִיעַ הוּא כָל רֶגַע,

אֲבָל כְּכָל אֲשֶׁר לִשְׁתּוֹת יַרְבֶּה

אֵשׁ הַצָּמָא תֵּלֵךְ וְתִתְלַבֶּה

בְּתוֹךְ עֵינָיו, זוֹרוֹת רִשְׁעוּת וָשֶׁגַע…

שְׁלִישִׁי… אֲבָל הֲיֵשׁ מִסְפָּר לָהֵמָּה,

לְכָל אוֹכְלֵי יַעֲקֹב, לְכָל אוֹתָם

אֲשֶׁר בְּיָּם שֶׁל רֹק וְדָם וָדֶמַע

שִׁקְּעוּ אוֹתוֹ, חֲרוּךְ מְדוּרוֹתָם,

אֲשֶׁר בִּזְדוֹן שְׂטָנִים בּוֹ הִתְעַלֵּלוּ,

בְּכָל קִיא קִיקָלוֹן קַרְנוֹ עוֹלֵלוּ,

וְאֶת דָּמוֹ תָמִיד, בָּאֵבֶל, בַּחַגִים

עִלְעוּ טִפּוֹת טִפּוֹת, סָבְאוּ פְלָגִים פְּלָגִים?

– שָׂאֵנִי חִישׁ מִפֹּה! זֹאת לֹא אוּכַל הָכִיל!

אֶת זֶה יָם הָעַצֶּבֶת לֹא אוּכַל לַחֲצוֹת!

זֶה סֵבֶל הַחוֹטְאִים עִם זִכְרוֹנוֹת הַחִיל

אֲשֶׁר בִּי תְעוֹרֵר עֱנוּת הַמִּפְלָצוֹת…

נַעֲלֶה! אֲנִי נֶחְנָק… כֹּחִי הוֹלֵךְ פּוֹחֵת

מִזֶּה בְּלִיל הַצַחֲנָה שֶׁל יִסּוּרִים וָחֵטְא…

– אִם כֵּן – בִּצְחוֹק לִגְלוּג הֵשִׁיב לִי מְלַוִּי –

לִמְקוֹם רֵיחוֹת טוֹבִים עַתָּה אוֹתְךָ אָבִיא…

פִּתְאוֹם בְּכִי מַר מְאֹד הִגִּיעַ אֶל אָזְנִי

מֵעֵבֶר לַכְּתָלִים, מִתּוֹךְ מָדוֹר סָמוּךְ.

שָׁאַלְתִּי מַדְרִיכִי: – מִי הַמְעוֹרֵר שָׁם נִי?

– "שָׁם סְדוֹם וַעֲמוֹרָה! – עָנַנִי בְחִיוּךְ –

כִּי וָתִיקֵי הַשְּׁאוֹל, בְּני סְדוֹם וַעֲמוֹרָה,

חוֹשְׁבִים זֹאת לְעַוְלָה גַם לְעֶלְבּוֹן נוֹרָא,

שֶׁבִּשְׁכֵנוּת לָהֶם נִקְבַּע זֶה הַמָּדוֹר

שֶׁל זוֹלְלֵי עַמְּךָ, תִּשְׁמֶצֶת דּוֹר וָדוֹר…

אַךְ נַעֲבוֹר מִזֶּה… הַבְטָחָתִי אֶשְׁמוֹר.

אִם רֵיחַ הַצַּחֲנָה אוֹתְךָ מִפֹּה מֵנִיס,

שֶׁכֵּן הִנְּךָ פַּיְטָן, דַּק רֶגֶשׁ, אִיסְטְנִיס,

אֲבִיאֲךָ לִמְקוֹם אֲפַרְסְמוֹן וָמֹר,

כְּפָרִים עִם נְרָדִים, חָלָב וּדְבַשׁ וָנֹפֶת…"

וְטֶרֶם עוֹד אַסְפִּיק אֶת מְלַוִּי לִשְׁאוֹל

מַה לַאֲפַרְסְמוֹן בְּיַרְכְּתֵי שְׁאוֹל

מָשַׁךְ אוֹתִי אַחֲרָיו בְּמַעְגְלֵי הַתֹּפֶת.

לְפֶתַע מַדְרִיכִי עָמַד, סוֹבֵב מַפְתֵּחַ,

וְדֶלֶת נִפְתְּחָה, וַיַּעַבְרֵנִי רֵיחַ

שֶׁל כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים, שִׁכֵּר אוֹתִי, הִדְהִים:

מֵאַיִן בַּתָּפְתֶּה רֵיחוֹת גַּן־אֱלֹהִים?

הִבַּטְתִּי סְבִיבִי, אוּלָם רְחַב־יָדַיִם,

וּבָאוּלָם בְּרֵכוֹת שׁוֹפְעוֹת כָּל טוּב, כָּל מֶגֶד.

הִנֵּה בְרֵכוֹת חָלָב, בְּרֵכוֹת צוּף דְּבַשׁ מִנֶּגֶד,

בְּרֵכוֹת שֶׁל נַרְדְּ וָמֹר, אֲפַרְסְמוֹן וָיַיִן.

וְגֻלְגְּלוֹת אָדָם צָפוֹת שָׁם בֶּהָמוֹן,

חוֹתְרוֹת בִּצְחוֹר חָלָב, בִּזְהַב אֲפַרְסְמוֹן,

חוֹצוֹת עִנְבַּר הַדְּבַשׁ, טוֹבְלוֹת בְּאֹדֶם יַיִן,

אַךְ מָה אָיֹם הַכְּאֵב אֲשֶׁר יִלְהַט בָּעַיִן,

מַה־מִּתְעַוִים פָּנִים מִגֹּעַל, מִתֵּעוּב…

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יְנַס אֶחָד מֻתְקַף־בְּחִילָה

לְרֶגַע הֵחָלֵץ מִמֶּתֶק הַטְּבִילָה

וּבְפִרְכּוּס־יֵאוּשׁ לִקְפֹּץ מִתּוֹךְ הַצּוּף.

אַךְ טֶרֶם עוֹד יַסְפִּיק הָשֵׁב רוּחוֹ – עָלָיו

אֶחָד מִמַּלְאֲכֵי הַחַבָּלָה יָעוּט,

וּבְלִי כָל גְּעָרָה, כִּמְעַט בַּאֲדִיבוּת,

יַטְבִּיל אוֹתוֹ שֵׁנִית בִּדְבַשׁ אוֹ בֶחָלָב,

בִּנְהַר אֲפַרְסְמוֹן אוֹ בְמִקְוֵה הַמֹּר.

וְשׁוּב יָצוּף הַמָּךְ, וּמִזְּוָעָה יִסְמֹר,

וְשׁוּב רֵיחוֹת הַבֹּשֶׂם הוּא בְחִיל נוֹשֵׁם,

וּבַפַּרְצוּף עֲוִּית מִגֹּעַל אֵין לוֹ שֵׁם.

– עַל מָה הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה פֹה יִמַּקוּ?

לְעִנּוּיָם מֻפְלָא מַה לְּבָבִי יָהִים…

הֵן מִפַּרְצוּפֵיהֶם עוֹד לֹא כָלִיל נִמְחָקוּ

עִקְּבוֹת הַשִּׁרְטוּטִים שֶׁל צֶלֶם אֱלֹהִים…

אֲבָל הַאִם אֵין זֶה סִיּוּט, חֲלוֹם תַּעְתּוּעַ?

הֲלֹא אַכִּיר רַבִּים מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת

בְּחֶבֶר הַדְּמֻיּוֹת הָאֵל הָעֲגוּמוֹת!..

עַל מַה זֶּה כָּךְ עָלָה לָהֶם? מַדּוּעַ?

– "כֵּן… חֲסִידֵי אֻמּוֹת… – וּמַדְרִיכִי צָחַק –

כֵּן… צֶלֶם אֱלֹהִים עוֹד לֹא כָלִיל נִמְחק…

אָמְנָם לֹא בְלַחְמָם קִדְּמוּ עַם דָּךְ, נוֹדֵד,

אַךְ נְאוּמָם הָיָה כֹה רַךְ, כֹּה מְעוֹדֵד…

אָמְנָם עָמְדוּ עַל דַּם פְּלִיטֵי שִׁבְיָה וָחֶרֶב,

אֲבָל אֲפַרְסְמוֹן יָצַק פִּיהֶם בְּלִי הֶרֶף…

אָמְנָם דַּלְתָּם סָגְרוּ בִּפְנֵי זְקֵנִים וטַף,

אֲבָל מִשִּׂפְתֵיהֶם חָלָב וּדְבַשׁ נָטָף…

"כֵּן… חֲסִידֵי אֻמּוֹת… אֲבָל בְּכָל רַחֲבֵי

אַרְצוֹת אֲחוּזוֹתָם הֵם לֹא מָצְאוּ גַם שַׁעַל

בִּשְׁבִיל נָקִי אוֹבֵד, נִמְלָט בְּהֵחָבֵא

מֵחֶרֶב מוּנָפָה וּמֵחִצֵּי הָרַעַל.

וְילֵל הַנּוֹאָשִׁים עֵת מִמַּעֲבֵה הַלַּיִל

הִגִּיעַ לְאָזְנָם שֶׁל חֲסִידֵי אֻמּוֹת –

גָּדְרוּ פִתְחָם מַהֵר בְּדֻקְרָנֵי הַתַּיִל,

וּמֵאַחֲרֵי גִדְרָם זִלְּפוּ מֹר תַּנְחוּמוֹת.

"וְעֵת מְתֵי מְעַט, פְּלֵיטַת יְתוֹם וּשְׁכוֹל,

מְטֻלְטְלֵי יַמִּים, מִפְגָּע לְכָל נַחְשׁוֹל,

בִּגְבוּל מִקְלָט אַחֲרוֹן, עַל חוֹף סַלְעֵי

מוֹלֶדֶת

זָכוּ, מְזֵי זְוָעוֹת, הַצֵּג רַגְלָם מוֹעֶדֶת –

הַאִם אָז לֹא הָדְפוּ אֵל חֲסִידֵי עַמִּים

בְּאֶגְרוֹפָם, אָמְנָם בְּשֶׁמֶן טוֹב מָשׁוּחַ,

שְׂרִידי עָם לֹא־רֻחָם שֵׁנִית לִלְבַב יַמִּים,

הֶפְקֵר לְילֵּל הַלֵּיל, מִשְׂחָק לְגַל וָרוּחַ?

"עַל מָה אֵפוֹא תִּתְמַהּ, אִם פֹּה זֹאת הָעֵדָה

תָּצוּף בְּצוּף דִּבְשָׁהּ, וּבַשַׁמְנָהּ טוֹבֶלֶת?.."

וּמַדְרִיכִי נָדַם, וַתְּהִי דְּמָמָה כְבֵדָה.

אַךְ תּוֹךְ כְּדֵי דְמָמָה מִיַּרְכְּתֵי הַחֶלֶד,

מִכָּל קַצְוֵי עוֹלָם פָּרוּעַ וּמְשֻׁקָּץ

אָפַף אוֹתִי נְהִי אַחִים וַאֲחָיוֹת,

מִיָּם וּמִמִּדְבָּר, מִמַּלְתְּעוֹת חַיּוֹת,

סְחָפַנִי, הֱצִיפַנִי… וָאִיקָץ…

תרצ"ט

מַעַרְכוֹן בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן

אלפי זאבים ודובים, אשר המלחמה החרידתם מרבצם עזבו את יערותיהם בירכתי הצפון והתפרצו לתוך אזורי הישוב.

(מתוך העתונות)

חצות לילה בירכתי צפון. יער עטוף שלג. בשמים האפלים, בין הכוכבים הממורטים והמרטטים מתעופפים אורחים מוזרים, כוכבים כחולים ואדומים – אוירונים. הרחק הרחק משתלהב פה ושם האופק – תבערות. ביער דממה עמוקה, ובדממת החשכה נשמע רק נפץ האילנות המתבקעים בקור העצום.

זאבים ודובים משוטטים בין העצים, כשהם מסתכלים בכוכבים המעופפים ובאופק אחוז השלהבות.

דֹּב א'

אָכֵן הִגִּיעוּ עַד הלום…

וְגַם עַל יַעַר זֶה, בּוֹ עַד הַיּוֹם

עוֹד לֹא דָרְכוּ רַגְלֵי הַמִּפְלָצוֹת,

זָרְקוּ פְצָצוֹת…

דֹּב ב'

וְשֶׁלֶג זֶה גַּם הוּא כְּבָר הֻטַּמָּא

מִמַּגָּעוֹ שֶׁל שַׂר הָאֲדָמָה…

זאב א'

כֵּן… שַׂר הָאֲדָמָה… עֲטֶרֶת כָּל הַיְצוּר…

הַכֹּל־יָכֹל, הַכֹּל־מֵבִין, הַכֹּל־יוֹדֵעַ…

חַ־חַ… לוּלֵא הָיִיתִי כֹּה עָצוּב,

כִּי אָז צָחַקְתִּי עַד לְהִתְפַּקֵּעַ…

זְאֵב ב'

וְהַשְּׂטָנִים הָאֵל, פְּרִיצֵי זְוָעוֹת,

אֲשֶׁר לֹא מִכֶּפֶן, כִּי אִם מֵרֹעַ

אִישׁ אֶת אָחִיו יִזְלוֹלוּ בְּלִי לִשְׂבּוֹעַ,

אוֹתָנוּ יְכַנּוּ “חַיּוֹת רָעוֹת”!

דֹּב א'

רָעִים אֲנַחְנוּ בַּאֲשֶׁר נִטְרוֹפָה,

אַךְ הֵם טוֹרְפִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם רָעִים…

דּוֹרְסִים אֲנַחְנוּ בַאֲשֶׁר נִרְעָבָה,

אַךְ הֵמָּה רְעֵבִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם דּוֹרְסִים…

וְהֵם אֲשֶׁר פִּקְּחוּת נָטְלוּ בְּשֹׁפַע

אֶת הַהֶבְדֵּל הַזֶּה אֵינָם גּוֹרְסִים…

זְאֵב א'

וְהֵם אֲשֶׁר יַרְבּוּ לְהִתְגָּאוֹת

בַּתַּחְבּוּלוֹת לִרְצוֹחַ אִישׁ אָחִיו,

אֲשֶׁר שָׂשִׂים יָגוֹן וּדְוָי לזְרוֹעַ –

אוֹתָנוּ יְכַנּוּ “פְּרִיצֵי חַיּוֹת”!

לוּלֵא הָיָה כָל זֶה כָּל־כַּךְ מַכְאִיב

כִּי אָז צָחַקְתִּי מְלֹא הַלּוֹעַ…

ערמת שלג גדולה מתחילה פתאום להתנועע לצדדים. מתחתיה יוצא דב גדול, זקן. החיות מאספות סביבו ביראת כבוד ומקשיבות, דרוכות, למוצא פיו.

הַדֹּב הַזָּקֵן

לֹא עֵת לִצְחוֹק… הֵן תִּזְכְּרוּ, אֶחָי,

אֶת נְאוּמֵנוּ תְּמוֹל, נְאוּם כָּל בַּעַל־חָי:

"לֹא עוֹד נוּכַל לִחְיוֹת עַל זֹאת

אַדְמַת־אֵיבָה,

שֶׁהָאָדָם פְּרָעָהּ לְתוֹעֵבָה,

אֲשֶׁר אֵין טֶפַח בָּהּ וְלֹא אִנְּסוֹ,

אֲשֶׁר אֵין זֶרֶת בָּהּ וְלֹא טִמְּאָהּ…

לֹא עוֹד נוּכַל לִנְשׁוֹם אֶת הַכְּלִמָּה,

וּמֵאֲשֶׁר לָגוּר עִם הַהוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם

טוֹב לָנוּ הִמָּחוֹת מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם…"

דֹּב צָעִיר

וַדַּאי, כִּי מֵחַיִּים בְּזֶה עוֹלָם פָּרוּעַ

כָּל בַּעַל־חַי הָגוּן הַמָּוֶת יֶאֱהוֹד,

אַף כִּי לֹא אֲכַחֵד: אָהַבְתִּי, כִּי אָנוּעַ

בַּיַּעַר לְלֹא גְבוּל מְלֵא פְּלָאוֹת וָהוֹד…

אָהַבְתִּי בּוֹ לָשׁוּט בְּלֵיל קֵיצִי, בָּהִיר,

עֵת מִנָּגְהֵי צָפוֹן קָסוּם בּוֹ כָל אִילָן,

וּבְחָרְפֵי מַחְשָׁךְ, בִּדְהוֹר סוּפוֹת הַצִּיר,

מָה לִּי נָעַם מַזֵּג נַהְמִי עִם יְלֵלָן…

אַגַּב, הָאֵין תִּקְוָה, כִּי הוּא עוֹד יִשְׁתַּפֵּר,

אוֹתוֹ יְצוּר־שְׁאוֹל, בְּעֵת מִן הָעִתִּים?

הֲלֹא, הַשָּׂב, הוֹאַלְתָּ פַּעַם לְסַפֵּר

עַל בֶּן־אָדָם מֻפְלָא, אַדִּיר בַּשַּׁלִּיטִים,

אֲשֶׁר מָאַס לִרְדוֹת גּוֹיָיו הַמְרֻבִּים

וַיְהִי לְחַי אָצִיל, לְדֹב עִם הַדֻּבִּים…

הַדֹּב הַזָּקֵן

אָמְנָּם הָיָה מִקְרֶה… מַעֲשֶׂה בִּנְבוּכַדְנֶצַר…

אַךְ מֶה הָיָה הַסּוֹף? הַסּוֹף מַה מְּרִירִי…

מִקֵּץ שִׁבְעָה זְמַנִּים בּוֹ שׁוּב נֵעוֹר הַיֵּצֶר,

זֶה יֵצֶר־הָאָדָם, הָרַע, הָאַכְזָרִי,

וְשׁוּב הָפַךְ עוֹרוֹ, עוֹר דֹּב יָשָׁר תָּמִים,

וְשׁוּב, עָרִיץ צְמֵא־דָם, רָדָה בְּאַף עַמִּים…

לֹא! אֵין תִּקְוָה לָעַד מִזֶּה אֱוִיל־רָשָׁע!

לְהֶפֶךְ לִי הֻגֵּד חָזוּת קָשָׁה, קָשָׁה:

מִצִּיר עַד צִיר יִשְׁפּוֹךְ מֶמְשֶׁלֶת הַזָּדוֹן,

וְזֶה רוּחוֹ הָרָע בִּמְלֹא תֵבֵל יָדוֹן,

עַד כִּי תִהְיֶה כֻלָהּ יְוֵן דָּמִים וָרֶפֶשׁ.

וּבַעֲלֵי־חַיִּים תְּמִימִים, יִשְׁרִי הַנֶּפֶשׁ,

אֵיכָה יִשְּׁמוּ אֲוִיר חֶלְאָה וּבַלָּהוֹת?

לֹא! אֵין לָנוּ בְּרֵרָה, כִּי אִם לַחְדֹּל מִהְיוֹת!

הַחַיּוֹת (כלן בהתלהבות חרישית)

הֵן זֶה הָיָה דְבָרֵנוּ. גַּם לֹא נְפִירֶנּוּ…

אַךְ רֶסֶן הַחַיִּים – אֵיךְ נִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ?

הֵן אָנוּ לֹא אָדָם, לְכָל יְצוּר עֲטֶרֶת,

אֲשֶׁר לִמְלוֹק רֹאשׁ אָח כָּבוֹד לוֹ וְתִפְאֶרֶת,

הֵן לֹא נוּכַל כָּמוֹהוּ אִישׁ רֵעוֹ שַׁסֵּעַ

וְאֵיךְ אֶת חִדְלוֹנֵנוּ נְבַצֵּעַ?

הַדֹּב הַזָּקֵן

בִּדְמי מְאוּרָתִי הָיָה כָּל הֲגִיגִי

אֵיךְ לְקַיֵּם דְּבָרִי־דְבַרְכֶם הַחֲגִיגִי…

חִבַּלְתִּי תַּחְבּוּלוֹת ואֲטַכֵּס עֵצָה

עַד כִּי לָאַחֲרוֹנָה נִמְצָא לִי הַמּוֹצָא.

אִם אֵין הַמָּוֶת בָּא אֵלֵינוּ – הֵן נֵלֵךְ

אֵלָיו, אֶל הַמְקוֹמוֹת, שׁם הָאָדָם מוֹלֵךְ,

כְּלוֹמַר: מוֹלֵךְ הַמָּוֶת (הֵן שְׁנֵיהֶם – אֶחָד!)…

שָׁם הָאָדָם־הַמָּוֶת בַּחֶרְמֵשׁ הַחַד

קוֹצֵר עַתָּה קְצִירוֹ, וּמֶה עָצוּם הַיְּבוּל!

נוֹשְׁרִים הָעֲמִירִים לְלֹא תַּכְלִית וּגְבוּל!

הֲלֹא תִרְאוּ בָּאֹפֶק נֹגַהּ הַשַּׁלְהֶבֶת?

זֶה נֹגַהּ הַחֶרְמֵשׁ שֶׁל הָאָדָם־הַמָּוֶת!

הֲתִשְׁמְעוּ הֵדִים פֶּלִאים וּמוּזָרִים?

זֶה זֶמֶר הַחֶרְמֵשׁ, אִוְשַׁת הָעֳמָרִים…

נָחוּשׁ אֵפוֹא לִמְקוֹם שָׁם כֶּתֶר הַיְצִירָה

מֵנִיף אֶת חֶרְמְשׁוֹ… וְתוֹךְ כְּדֵי קְצִירָה

יָשִׁית קָצִיר גַּם לָנוּ…

הַחַיּוֹת

נֵלֵךְ, נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ…

החיות, והדוב הזקן בראשן, נושאות את רגליהן והולכות לקראת האופק המשתלהב באפלה. היער מתרוקן. קול נפץ האילנות המתבקעים בקור העצום דומה לאנחות קטועות. כאילו נאנק היער על החיים אשר עזבוהו.

שבט, ת"ש

הַסְּתָו יַעֲבוֹר… (דו־זמר)

מחכים לקרבות עזים באביב

(מתוך העתונות)

קוֹל רִאשׁוֹן

הַסְּתָו יַעֲבוֹר, יַחַלְפוּ הַגְּשָׁמִים,

הַתְּכֵלֶת תִּנְהַר בָּרָקִיעַ הָרָם,

וְשׁוּב יִתְפָּרֵץ גַּל אוֹנִים נִרְדָּמִים,

שֶׁחֹרֶף קוֹדֵר בְּכִלְאוֹ עֲצָרָם…

קוֹל שֵׁנִי

וְשׁוּב בַּשְּׁחָקִים הַזַּכִּים, הַבְּהִירִים,

תְּנַסֵּרְנָה כַּנְפֵי מַפְצִיצִים אַדִּירִים…

קוֹל רִאשׁוֹן

הַסְּתָו יַעֲבוֹר… לֹא סוּפָה תְּיַלֵּל

בַּמֶּרְחָב הַקּוֹדֵר, הֶחָגוּר עֲנָנִים.

הָאֲוִיר הַכָּחֹל, הַשָּׁקוּף, יְצַלְצֵל

מִשִּׁירִים עַלִּיזִים, מֵרְנָּנִים רַעֲנַנִּים…

קוֹל שֵׁנִי

מֵרִנַּת מְחוּצִים, רְטוּשִׁים, רְסוּקִים

בִּפְצָצוֹת נִזְרָקוֹת מִשְּׁמֵי־אוֹר עֲמֻקִּים…

קוֹל רִאשׁוֹן

הַסְּתָו יַעֲבוֹר… אֲדָמָה רְוָיָה

הַחַמָּה תְּיַבֵּשׁ בִּנְגֹהוֹת לְטִיפִים,

הַבֹּץ וְהָרֶפֶשׁ כְּמוֹ לֹא הָיָה,

וְעַיִן יַרְהִיבוּ פְּרָחִים מַאֲלִיפִים…

קוֹל שֵׁנִי

וּבֵין הַפְּרָחִים לִקְרַאת יֶרַח הַדְּבַשׁ

יִסְעוּ תוֹתָחִים, אֲדָמָה כִּי תִיבַשׁ…

קוֹל רִאשׁוֹן

הַסְּתָו יַעֲבוֹר… שׁוּב יַעֲטֶה כָּל אִילָן

מְעִיל הֶעָלִים וְיַעֲדֶה נִצָּנִים;

וְחֻפּוֹת יְרֻקּוֹת שׁוּב תִּפְרֹשְׂנָה צִלָּן

עַל זוּגוֹת מִתְעַלְּסִים בְּאַהֲבַת עֲדָנִים…

קוֹל שֵׁנִי

תִּפְרֹשְׂנָה צִלָּן הַחֻפּוֹת הַנָּאוֹת

עַל אוֹרְבִים בַּמִסְתָּר, עַל מוֹקְשֵׁי בַלָּהוֹת…

קוֹל רִאשׁוֹן

הַסְּתָו יַעֲבוֹר, יְחַיְּכוּ הַיָּמִים,

מַשִּׁיר הַשִּׁירִים כָּל נֶפֶשׁ תֵּחַם…

גִּבְעוֹת הַלְּבוֹנָה וְהָרֵי הַבְּשָׂמִים

כָּל לֵב יְשַׁכְּרוּ בְּנִיחוֹחַ רֵיחָם…

קוֹל שֵׁנִי

גִּבְעוֹת חֲלָלִים וְהָרֵי הֲרוּגִים

כָּל לֵב יְשַׁכְּרוּ בְּרֵיחוֹת עֲנֻגִּים…

קוֹל רִאשׁוֹן

הַסְּתָו יַעֲבוֹר… הָהּ מַהֵר וַעֲבוֹר!

כָּל לֵב כְּבָר עָיֵף מִקַּדְרוּת וּמִקֹּר…

הוֹי, חוּשׁ, אָבִיב זֹהַר, וְאל תִּתְמַהְמַּהּ,

בְּגִּיל מְחַכָּה לְךָ הָאֲדָמָה…

קוֹל שֵׁנִי

בְּחִיל מְחַכָּה לְךָ הָאֲדָמָה,

הֵן לֹא תְּחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה…

אדר, ת"ש

אִישׁ־אִי וְאִישׁ אַי (דּוּשִׂיחִים)

I בָּאָרֶץ שֶׁקֶט

אִישׁ־אִי

בָּאָרֶץ שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, שֶׁקֶט!

הֲלֹא לָזֹאת נִקְרֵאתִי הֵנָּה…

בְּכָל פִּנָה, קְרוֹבָה, מֻרְחֶקֶת,

עֵינַי בְּלִי הֶרֶף תִּתְבּוֹנֵנָּה.

כָּל מְזִמָּה, עַד לֹא גָמָלָה,

אֲנִי עוֹקֵר מִשָּׁרָשֶׁיהָ,

כָּל זֵד אֶקְלַע בְּכַף הַקָּלַע,

כָּל דָּךְ וָתָם בִּי יִוָּשֵׁעַ.

לָכֵן תִּשְׁקֹט, תִּשְׁלַו הָאָרֶץ,

לָכֵן אֵין בָּהּ צְוָחָה וָפָרֶץ

וּבמְנוּחָה תַּעֲבוֹד, תִּישָׁן…

אִישׁ־אַי

וּמַה קָּרָה שָׁם בְּבֵית שְׁאָן?

בְּמִי פָּגַע שָׁם חֵץ הוֹלֵל?

אִישׁ־אִי

כַּוָּנָתְךָ הִיא מִן הַסְּתָם

אֶל הָרוֹפֵא הַהוּא הַתָּם

אֲשֶׁר דַּלְתּוֹ בַּחֲצוֹת הַלֵּיל

פָּתַח… אֲבָל הֵן זֹאת אִוֶּלֶת

בַּחֲצוֹת הַלֵּיל לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת.

רוֹפֵא בַּטְלָן… אָמְנָם חֲבָל…

מִקְרֶה… אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל,

אִם הָאֱמֶת לֹא נְסַלְּפָה,

נוּכַל לוֹמַר – וְלֹא בַּלָּאט –

כִּי כָּאן שׂוֹרֵר שָׁלוֹם מֻחְלָט…

אִישׁ־אַי

וּלְמִי חוּט הַשֶּׁדְרָה פֻלַּח

בֵּין תֵּל־עָמָל לְבֵית־אַלְפָא?

אִישׁ־אִי

כֵּן, כֵּן… בָּחוּר הָלֹךְ הָלַךְ…

וּמִי בִּקְּשׁוֹ לָלֶכֶת שָׁם?

אַגַּב לִפְנֵי מוֹתוֹ רָשַׁם:

“הַכֹּל בְּעַד חֵרוּת הָעָם…”

דְּבָרִים כָּאֵלֶּה מֻכְשָׁרִים

הֵן לְלַבּוֹת אֶת הַיְצָרִים

עַד הֱיוֹתָם לְתַבְעֵרָה…

לוּלֵי נִפְטַר כֹּה מְהֵרָה

הָיִיתִי מַעֲמִידוֹ לָדִין

עַל חִרְחוּר רִיב בֵּין שְׁתֵּי אֻמּוֹת,

עַל מְזִמָּה שֶׁל מְהוּמוֹת,

בְּעוֹד אֲשֶׁר כָּל הַמְּדִינָה

מִנֹּעַם שֶׁקֶט נֶהֱנָה.

אִישׁ־אַי

וּמַה קָּרָה לְאוֹר הַיּוֹם

בִּירוּשָׁלַיִם זֶה לֹא כְבָר?

אִישׁ־אִי

אָכֵן קָרָה מִקְרֶה מוּזָר:

הוֹלֵךְ לוֹ יְהוּדִי פִּתְאֹם

לַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי –

וּפֶתַע רֵאָתוֹ נִמְעֶכֶת…

נִחֵשׁ לִי תֵּכֶף לְבָבִי,

שֶׁכָּאן עִנְיָן שֶׁל הִתְגָּרוּת,

כִּי לָמָּה לִיהוּדִי לָלֶכֶת

דַּוְקָא לַכֹּתֶל הַמָּרוּד?

וְהֵן מַה יֵּשׁ שָׁמָּה מִלְּבַד

חֶלְאָה וּסְחִי וְצֵל וָקֹר.

לָכֵן נָתַתִּי צַו מִיָּד

לִבְדֹּק הֵיטֵב וְלַחֲקֹר

כָּל הַקָּהָל שֶׁהִתְפַּלֵּל

לְיַד זֶה כֹּתֶל פֻּרְעָנִי…

כִּי הַשָּׁלוֹם כָּל רְצוֹנִי!

וְגַם אָמְנָם – תּוֹדָה לָאֵל –

שַׁלְוַת הַשְׁקֵט הִשְׂתָּרְרָה

בִּמְלוֹא הָאָרֶץ הַיְקָרָה…

אִישׁ־אַי

שַׁלְוַת הַשְׁקֵט בְּכָל הָאָרֶץ…

אֲבָל לְיַד הָרֵי נָצֶרֶת

רָעוּ צֹאנָם שְׁנֵי בַּחוּרִים

רָעוּ צֹאנָם בֵּין הֶהָרִים

רָעוּ – וְשׁוּב אֵינָם רוֹעִים…

לֹא צִבְעוֹנִים שָׁם לוֹהֲטִים

בְּלַהַט אַרְגְּמָן־תִּפְאֶרֶת

עַל מִדְרוֹנֵי הָרֵי נָצֶרֶת –

זֶה דָם נִגַּר שָׁם וַיִּקָּרֶשׁ,

דַּם בַּחוּרִים מִכְּפַר הַחֹרֶשׁ…

הַאֵין מַפְרִיעַ הַדְּמָמָה

דָּם חַף צוֹעֵק מֵאֲדָמָה?

אִישׁ־אִי

כַּךְ… שְׁנֵי רוֹעִים… נִזְכַּרְתִּי… כָּךְ…

רוֹמַנְטִיקָה מֵהַתַּנַ"ךְ…

יַעֲקֹב, רָחֵל, עָמוֹס וְעוֹד…

הָרִים, כְּבָשִׂים, יְפֵה־הַנּוֹף…

וּפֶתַע – שְׁבָא, כַּשְׂדִים וָשֹׁד,

כִּבְפֶרֶק אָלֶף בְּאִיּוֹב…

הֵד תּוֹר רוֹמַנְטִי עַז, לוֹהֵט…

אַךְ מִצִּבְעֵי הַלֶּהָבָה

הֵן עוֹד בְּיֶתֶר עֹז בּוֹלֵט

הָרֶקַע שֶׁל חַיֵּי שַׁלְוָה…

אִישׁ־אַי

כֵּן… שַׁלְוַת־יָהּ וְשֶׁקֶט־אֵל…

אַךְ מָה הַבְּכִי וּמָה הַיְלֵל

אֲשֶׁר נִשְׁמַע מִיַּבְנְאֵל,

מִצְּפַת, מִטְּבֶרְיָה, מִמִּצְפֶּה

וְעוֹד וְעוֹד… אֲבָל נִרְאֶה

לִי, כִּי פִּהַקְתָּ מְלֹא־הַפֶּה,

וְחוֹשְׁשַׁנִי פֶּן אַלְאֶה

אֶת מַעֲלַת כְּבוֹדְךָ הָרָם…

אִישׁ־אִי

אָמְנָם לֵאוּת זָרָה לִי, בְּרַם

הָאָרֶץ רְצוֹנָהּ לָנוּם,

לָכֵן אִיעָצְךָ בְּמַפְגִּיעַ

לְבַל תָּהִינָה לְהַפְרִיעַ

בְּשׁוּם דָּבָר, בְּשׁוּם נְאוּם

אֶת שְׁנַת הָאָרֶץ הַבּוֹטַחַת,

וְגַם אַתָּה יְשַׁן בְּנַחַת…

שֶׁאִם תַּחֲלֹם חֲלוֹם פְּחָדִים –

עָתִיד אַתָּה לָתֵת הַדִּין…

ניסן, תרצ"ז

II בַּיִת

אִישׁ־אִי

בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָה! כִּי הִבְטַחְתִּי

בַּיִת לְךָ – לֹא שָׁלַוְתִּי, לֹא נַחְתִּי

עַד אִם קִיַּמְתִּי דְבָרַי כְּתֻמָּם,

עַד אִם בָּנִיתִי לָךְ בַּיִת נֶאֱמָן,

בּוֹ מִנְּדוּדֶיךָ מָנוֹחַ תִּמְצָא,

בּוֹ לֹא תִּהְיֶה עוֹד לָבוּז וּלְשִׁמְצָה,

בַּיִת מַמָּשׁ וְלֹא תֹהוּ וָבֹהוּ…

אִישׁ־אַי

בַּיִת? סְלִיחָה… רַב תּוֹדוֹת… אַךְ אֵיפֹה הוּא?

אִישׁ־אִי

מָה זֹאת אוֹמֶרֶת: “אֵיפֹה הוּא?” הֲרֵי

הוּא לְפָנֶיךָ – הַבִּיטָה וּרְאֵה!

אִישׁ־אַי

הוּא לְפָנַי? הֵן אֵין זֶה אֶלָּא כְּלוּב!

הַתְּהָתֵל בְּאִישׁ־אַי הֶעָלוּב?

אִישׁ־אִי

חַס וְחָלִילָה! לָצוֹן לֹא אֶחְמֹד!

לֵצִים מתחכמים – מְקוֹמם בּצִינוֹק!

זֶה בַיִת! כְּתָלִים לוֹ וְגַג לוֹ וִיסוֹד..

אִישׁ־אַי

אַךְ קוֹמָתוֹ כְקוֹמַת הַתִּינוֹק…

אִישׁ־אִי

תָּכֹף קְצַת רֹאשְׁךָ וְתוּכַל בּוֹ לָבוֹא…

רֹאשׁ הַזָּקוּף וְצַוָּאר הַנָּטוּי

תָּמִיד נֶחְשְׁבוּ לִשְׁחִיתוּת וְעָווֹן,

אַךְ הַצְּנִיעוּת – כָּל כָּבוֹד לָהּ נָתוּן..

זֶה בַּיִת! צָנוּעַ, נֶחְמָד וְרַב חֵן…

אִישׁ־אַי

כֵּן, כֵּן… רַב תּוֹדוֹת… זֶהוּ בַיִת… אָכֵן..

אֲבָל אִם אֶרְצֶה, לְמָשָׁל, בּוֹ לִשְׁכַּב –

אֵיפֹה אֶמְצְאָה שָם מָקוֹם לְרַגְלַי?

אִישׁ־אִי

לִשְׁכַּב? כְּעָצֵל מִתְפַּנֵּק? אַלְלַי!

הַאִם לֹא תֵּדַע, כִּי עַצְלוּת הִיא רָקָב?

בַּבַּיִת יוֹשְׁבִים וְעוֹבְדִים וַעֲמֵלִים…

“אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ”… עַיֵּן בִּתְהִלִּים!

“שׁוֹכְבֵי” – לֹא כָתוּב שָׁם, “יוֹשְׁבֵי” –

נֶאֱמַר!

אָכֵן כָּל מִלָּה בַתַּנַ"ךְ הִיא אוֹצָר!

אִישׁ־אַי

וַדַּי… הַתַּנַ"ך… כִּתְבֵי קֹדֶשׁ… וַדַּי…

אֲבָל אֵיךְ לָשֶׁבֶת יוּכַל בּוֹ אִישׁ חַי?

וְאִם גַּם מְאֹד אֶשְׁתַּדֵּל פּה לִרְזוֹת,

הֲלֹא עִם כָּל נִיד בַּמַּלְכֹּדֶת הַזֹּאת…

תִּסְלַח לִי, בַּכְּלוּב הִתְכַּוַּנְתִּי לוֹמַר…

וְשׁוּב הִתְבַּלְבַּלְתִּי… תִּמְחַל לִי… בַּבָּיִת…

וְאִם גַם אֶכְחַשׁ וְאֶצְעַר כְּמוֹ זַיִת –

הֲלֹא עִם כָּל זִיעַ, כָּל נִיעַ מִצְעָר

רָאשִׁי יִתָּקֵל בַּקִּירוֹת אוֹ בַגָּג…

אִישׁ־אִי

אִי מִשּׁוּם הָא – אַל תִּפְחַד, אל תִּדְאַג!

אִישׁ לֹא יְצַו לְךָ כִּי תִתְנוֹעֵעַ!

אַדְרַבָּא, טוֹב כִּי תֵשֵׁב בְּשַׁלְוָה,

הֵן הַמְּנוּחָה הֶכְרָחִית לְךָ, רֵעַ!

הֵן לְאַחַר שְׁנוֹת נְדוֹד לְאֵין קֵץ

אִישׁ לֹא יַחֲשֹׁב לְךָ זֹאת לְעַלְוָה,

אִם כְּמַסְמֵר בִּמְקוֹמֵךְ תִּנָּעֵץ…

כָּכָה… בְּלִי נוֹעַ… וְלֹא תִּתָּקֵל…

אִישׁ־אַי (נָבוֹךְ)

כָּכָה… בְּלִי נוֹעַ…

אִישׁ־אִי

תֵּשֵׁב וְתִשְׁלַו…

וּמִמּוּלֵךְ זֶה הַיָּם וְגַלָּיו –

בּוֹ כְאַוַת נַפְשְׁךָ הִסְתַּכֵּל,

יֹפִי וָעֹנֶג תִּמְצָא בּוֹ לָרֹב…

הֵן עַל יָפְיוֹ לֹא יַפְרִיז גַּם בַּדָּי!

וּמַה גּדוֹל אָשְׁרְךָ, מַר אִישׁ־אַי,

כִּי זֶה הַיָּם לְבֵיתְךָ כֹּה קָרוֹב..

אִישׁ־אַי (מטושטש לגמרי)

כֵּן… רַב תּוֹדוֹת… מְאֻשָּׁר… בְּוַדַּי…

כֵּן… זֶה הַיָּם הוּא גָדוֹל לְמַדַּי…

תרצ"ז

III הִתְיַשְּׁבוּת צְפוּפָה

אִישׁ־אִי

בָּרוּךְ הַשֵּׁם! בָּרוּךְ הַשֵּׁם!

סוֹף סוֹף יַגִּיעַ הַקֵּץ לַתְּלָאוֹת!

סוֹף סוֹף יָקוּם וְיִהְיֶה הַהֶסְכֵּם,

עָלָיו דִּבַּרְתִּי דַּבֵּר וְהַשְׁכֵּם.

אֲבָל מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעוֹת?

אִישׁ־אַי

פָּנַי רָעוֹת, כִּי מִתּוֹךְ יְעָרִים,

מִתּוֹךְ יְעָרִים אֲפֵלִים וְקָרִים,

נִשָּׂא אֶל אָזְנִי יְלֵל פְּחָדִים,

פּוֹלֵחַ לִבִּי נְהִי יְלָדִים,

נְהִי יְלָדַי בַּלַּיְלָה בַּסַּעַר…

תּוֹעִים בְּלִי דֶרֶךְ, כּוֹשְׁלִים בְּלִי כֹּחַ,

לָהֶם מָה אֶתְאַו בֵּיתִי לִפְתּוֹחַ –

אֲבָל אַתָּה נָעַלְתָּ הַשַּׁעַר.

אִישׁ־אִי

אֲנִי נָעַלְתִּי הַשַּׁעַר? מוּטָב

שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח, כִּי לך יֵשׁ שֻׁתָּף,

וְהַיְלָדִים זֶה דַּרְכָּם לִרְעוֹשׁ,

אַךְ מֵהָרַעַשׁ כּוֹאֵב לוֹ הָרֹאשׁ,

כָּכָה הוֹדִיעַ לִי בְּפֵרוּשׁ…

כְּלוּם הוּא אָשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵחוּשׁ?

אִישׁ־אַי

כֵּן… הַשֻּׁתָּף… אַךְ שֻׁתָּף גַּם אֲנִי…

כְּלוּם לֹא תִּשְׁמַע מֵרָחוֹק הִי וָנִי?

שָׁמָּה אָבִי וְאִמִּי נִטְבָּחִים,

שָׁם מִגַּרְדּוֹם צוֹעֲקִים לִי אַחִים,

שָׁם לְקָלוֹן מֻפְקָרוֹת אַחְיוֹתַי –

אֵיךְ לֹא אֶפְתַּח לִפְנֵיהֶם דַּלְתוֹתַי?

הֵן עֵת רָצִיתָ לִהְיוֹת לְסוֹכֵן

עַל זֶה בֵּיתִי שֶׁכְּבָשׁוֹ הַשָּׁכֵן

(וְלַשָּׁכֵן אֵין מַחְסוֹר בִּנְחָלוֹת!),

וְשֶׁיֻּתַּן בְּיָדְךָ הַמַּפְתֵּחַ –

כְּלוּם לֹא הִרְבֵּיתָ אֲזַי לִי הַבְטֵחַ

כִּי תְסַיֵּעַ לִי לְהַעֲלוֹת

אֶת מִשְׁפַּחְתִּי הַדְּווּיָה אֶל נָוִי,

אַף הֶאֱמַנְתִּי בְּתֹם לְבָבִי…

אִישׁ־אִי

לְהַעֲלוֹת… לַעֲלוֹת… עֲלִיָּה…

כְּבָר לְזָרָא לִי הָיָה זֶה הַפֹּעַל…

הוּא מְעוֹרֵר בִּי כַּעַס וָגֹעַל…

הֵן מוּבָנָיו רְחָבִים כִּירִיעָה…

יֵשׁ לְמָשָׁל, עֲלִיָּה לִתְלִיָּה,

וְיֵשׁ עֲלִיָּה לְמִירוֹן בְּלַ"ג בָּעֹמֶר,

וְיֵשׁ עֲלִיָּה שֶׁכֻּלָּהּ הִיא חֹמֶר,

וְיֵשׁ עֲלִיַּת־נְשָׁמָה, טְהוֹרָה,

כִּבְדֹלַח זַכָּה וּצְנוּעָה כְיוֹנָה…

אַגַּב, אֵין לִי כְּלוּם נֶגֶד הָאַחֲרוֹנָה…

לֹא חֹמֶר, לֹא גּוּף… עֲלִיָּה נֶאֱצֶלֶת…

לָהּ לִרְוָחָה אֶפְתְּחָה אֶת הַדֶּלֶת

אוֹתָהּ בְּכָל לֵב אֲזָרֵז, אֲעוֹדֵד.

אַגַּב, לְשֵׁם כַּךְ גַּם בָּאתִי אֵלֶיךָ –

אַךְ לָמָּה פִּתְאוֹם תִּלְטשׁ אֶת עֵינֶיךָ

כְּאִלּוּ הִנְּךָ מְטֹרָף אוֹ שׁוֹדֵד?

אִישׁ־אַי

שׁוֹדֵד? אָנֹכִי? לֹא וָלֹא… לְבָשְׁתִּי…

מְטֹרָף? אוּלַי כֵּן… בַּיִת קָט, אַךְ בֵּיתִי…

בַּיִת קָט, בּוֹ תֶּחְסֶה מִשְׁפַּחְתִּי הַסְּחוּפָה…

מַה לִי דֹם תִּלְאֲטִי, אֲחוֹתִי הַשְּׂרוּפָה?

מַה תַּלִּין, אָח שָׁחוּט? מַה פִּשְׁעִי, מַה חֶטְאִי?

לֹא אָבִין, לֹא אֵדַע! שַׁאֲלו אֶת אִישׁ־אִי…

מַר אִישׁ־אִי! מַה פֵּרוּשׁ “הִתְיַשְּׁבוּת צְפוּפָה”?

אִישׁ־אִי

בִּמְטוּתָא! זֹאת אַחַת מֵהַרְבֵּה הַבְטָחוֹת

שֶׁהִבְטַחְתִּי לְךָ בִּנְדִיבוּת חֲגִיגִית

(כְּלוּם כָּפָה עָלַי מִישֶׁהוּ הַר כְּגִיגִית?),

וּמוּבָן שֶׁאוֹתָהּ אֲקַיֵּם לֹא פָּחוֹת

מִכַּמָּה אֲחֵרוֹת… וְאַגַּב, הִיא אָחוֹת

לָעִנְיָן הַקּוֹדֶם, לְעִנְיַן עֲלִיָּה,

שֶׁבֵּאַרְתִּי לְךָ מַהוּתָהּ בְּלִי פְּנִיָּה

מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל. וּבְכֵן, מִכֵּיוָן

שֶׁבָּאָה בְּחֶשְׁבּוֹן עֲלִיָּה רַק שֶׁל רוּחַ

(רַק תַּרְבּוּת, רַק מוּסָר יַעֲלוּ כְּפוֹרַחַת!),

הֵן תִּגְרֹם לך טֹרַח דִּירָה מְרֻוַּחַת

(וַהֲרֵי הָעִקָּר בְּעֵינַי – שֶׁתָּנוּחַ!),

וְאַף גַּם תִּשְׁתַּעְמֵם בְּתוֹךְ בַּיִת רֵיקָן

(וַהֲרֵי כָּל מַחֲלָה בְּשִׁעְמֹמֶת כְּרוּכָה!),

לְפִיכָךְ לֹא שָׁקַטְתִּי, עַד כִּי תְּרוּפָה

נִמְצְאָה לַמַּכָּה: הִתְיַשְּׁבוּת צְפוּפָה,

זֹאת אוֹמֶרֶת: אַמָּה עַל אַמָּה – וּמְנוּחָה!

הַהֵבַנְתָּ כָּעֵת, מַר אִישׁ־אַי, לְרֵעִי?

אִישׁ־אַי (בהתלהבות שבהתפעלות)

וַדַּאי הֲבִינוֹתִי, אִישִׁי, מַר אִישׁ־אִי!

מוֹשִׁיעִי, בִּנְדִיבוּת לְבָבוֹ מַרְעִישִׁי!

הוֹי, אָחִי הַשָּׁחוּט, מַהֲרָה כְּרַע בִּרְכָּיִם!

אֲחוֹתִי הַשְּׂרוּפָה, חוּשִׁי! אַרְצָה אַפָּיִם!

וּבַאֲשֶׁר אַתֶּם שָם, בַּיָּם, בַּיַּבֶּשֶׁת,

וּבַאֲשֶׁר לָכֶם מְזֹרָה הָרֶשֶׁת,

וּבַאֲשֶׁר שָׁם אֶתְכֶם מְרַטֶּשֶׁת הַקֶּשֶׁת,

וּבַאֲשֶׁר שָׁם יָעוּט עֲלֵיכֶם הָעַיִט

צְרוּבֵי מְדוּרוֹת וּטְבוּעֵי רֹק וָסֶחִי,

הַשְׁמִיעוּ, הָרִיעוּ: לְעוֹלָם יֶחִי

הַסּוֹכֵן הַזֶּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת!…

אדר א' ת"ש

נְאוּם הָאוֹפְּטִימִיסְט: מכתב ראשון

אָמְנָם קָרָאתָ לִי בִּמְלוֹא הַפֶּה

‘הָאוֹפְּטִימִיסְט לְלֹא־מַרְפֵּא’,

אֲבָל זֶה הַכִּנּוּי

אֵינוֹ נִרְאֶה לִי כְּגִנּוּי

כְּשֵׁם שֶׁלֹּא אֶרְאֶה סְגֻלָּה רַבָּה

בְּפֶּסִימִיסְט מֻשְׁבָּע

כָּמוֹךָ וְכִשְׁאָר הָרוֹטְנָנִים

אֲשֶׁר תָּמִיד הֵם מַחְמִיצִים פָּנִים.

הֲלֹא תִּזְכּוֹר: עֵת הִתְאוֹנַנְתָּ מָר

עַל מַר פְּלוֹנִי שֶׁהוּא רָשָׁע,

שֶׁקִּנְאָתוֹ מִשְּׁאוֹל קָשָּׁה,

שֶׁיָּם שִׂנְאָה תָּמִיד יֶהֱמֶה, יֶחְמַר

בְּנִשְׁמָתוֹ הַצִּפְעוֹנִית,

וּבִלְבָבוֹ, לְבַב גְרָנִיט,

נִיצוֹץ אֱנוֹשׁ לָנֶצַח לֹא יֵעוֹר

לְךָ צָעַקְתִּי: "הַס, הַקַּטֵּגוֹר!

אִם גַּם שִׂנְאַת פְּלוֹנִי לְזוּלָתוֹ

הִיא עֲצוּמָה כַּהִימָלָי,

מֻבְטַחְנִי, כִּי אֵי־שָׁם בְּסֵתֶר נִשְׁמָתוֹ

מֵקֵר מַעְיָן שֶׁל אַהֲבָה בְּלִי דָי…"

וְהֵן אֲנִי, אֲנִי צָדַקְתִּי!

הֵן גַּם אַתָּה נוֹכַחְתָּ, כִּי פְּלוֹנִי

יוֹדֵעַ לֶאֱהוֹב בְּאֹפֶן גְאוֹנִי,

בְּלַהַט דִּמְיוֹנִי,

בְּעֹז, בְּאֹמֶן, בִּמְסִירוּת נוֹאֶשֶׁת…

וְאִם גַּם

זֹאת חִבָּתוֹ מֻקְדֶּשֶׁת

רַק לוֹ, לוֹ לְעַצְמוֹ, וּבוֹ הֵחֵלָּה

וּבוֹ כָלְתָה – מַה פְּסוּל? מַה פְּגָם?

הַאִם הִיא מִשּׁוּם כַּךְ לִהְיוֹת אַהֲבָה חָדֵלָה?

וְשׁוּב קָרָה בַּיּוֹם מִן הַיָּמִים

אֲשֶׁר הִרְעַמְתָּ רְעָמִים

עַל אַלְמוֹנִי, שַׁחְצָן מֵאֵין כָּמוֹהוּ,

אֲשֶׁר כָּל נַעֲלֶה יַחְשׁוֹב לְתֹּהוּ,

אֲשֶׁר בְּכָל גָדוֹל וָטוֹב יִרְהַב,

אֲשֶׁר יַכְפִּישׁ בָּרֶפֶשׁ כָּל זָהָב,

אֲשֶׁר יַשְׁמִיץ בָּנִים וְגַם אָבוֹת,

אֲשֶׁר בּוֹ אֵין כָּל זִיק יִרְאַת־כָּבוֹד…

וּלְשֵׁמַע רְעָמֶיךָ רַק צָחַקְתִּי:

"אַל נָא, חָבֵר, תַּפְרִיז!

שֶׁכֵּן בָּרוּר, כִּי לְאוֹתוֹ חָצוּף

יֵשׁ לֹא רַק לַעֲנָה, כִּי אִם גַּם נֹפֶת צוּף,

וְלֹא רַק לְהַשְׁמִיץ, אַךְ גַּם לְהַעֲרִיץ

יוֹדֵעַ הוּא יָפֶה!…"

וּכְלוּם לֹא אָנֹכִי צָדַקְתִּי?

הֲלֹא סוֹף סוֹף הוֹדֵיתָ גַּם אַתָּה,

כִּי אַלְמוֹנִי מָלֵא מִפֶּה לָפֶה

הִתְפַּעֲלוּת וְהוֹקָרָה

לְכָל גִּלוּי שֶׁל תִּפְאָרָה,

מַמָּשׁ כֻּלּוֹ חוֹלֵם, כֻּלּוֹ הוֹזֶה,

כֻּלּוֹ הַעֲרָצָה מוּחֶשֶׁת…

וְאִם גַּם

יִרְאַת־כָּבוֹד הַזֹּאת כֻּלָּה מֻקְדֶּשֶׁת

רַק לוֹ, לוֹ לְעַצְמוֹ, וּבוֹ הֵחֵלָּה

וּבוֹ כָלְתָה – מַה פְּסוּל? מַה פְּגָם?

הַאִם רַק מִשּׁוּם זֶה

לִהְיוֹת יִרְאַת־כָּבוֹד חָדֵלָה?

אֲבָל כְּלַפֵּי מָה אֲנִי הַיּוֹם

מַעֲלֶה כָּל זֹאת בְּזִכְרוֹנִי?

כְּלַפֵּי עֲמִיתֵנוּ פַּלְמוֹנִי!

הֵן מַרְאֲךָ הָיָה אָיֹם

וּמֵחָרוֹן כִּמְעַט נֶחְנַקְתָּ

בְּדַבֶּרְךָ עַל תַּעֲלוּלָיו,

עַל נְכָלָיו, עַל נַפְתּוּלָיו,

וּמה שֵּׁם גְּנַאי לוֹ לֹא הֶעֱנַקְתָּ?

גַּם ‘אִי־כָבוֹד’ וְגַם ‘אִי־בְרִית’,

רַמַּאי נִקְלֶה, שַׁקְרָן נִבְזֶה,

הוּא בְרִית כּוֹרֵת וְגַם מַכְרִית,

שְׁבוּעָה לוֹ שָׁוְא, יִבְזֶה חוֹזֶה,

וְאִם יַבְטִיחַ הַבְטָחָה,

סוֹפָהּ יָגוֹן וַאֲנָחָה.

אֲבָל אֲנִי מִדֵּי שָׁמְעִי

אֶת הַקִּינָה וְאֶת הַהִי

אֲשֶׁר עוֹרַרְתָּ עַל הַמֵּת,

עַל מַצְפּוּנוֹ שֶׁל הֶעָמִית,

לְךָ אָמַרְתִּי: אַל רְתֵת!

וְאַל תָּאוּץ כַּךְ לְהַסְפִּיד…

שֶׁכֵּן וַדַּי נִיצוֹץ אֱמֶת

בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ עוֹדוֹ לוֹהֵט,

וְיוֹם יָבוֹא

וּבִלְבָבוֹ

עוֹד יִתְלַקֵּחַ כְּלַפִּיד…"

וּמִי צָדַק? הֲלֹא עַכְשָׁו

הַכֹּל רוֹאִים, כִּי לֹא לַשָּׁוְא

כֹּה עַז הָיָה בִּי בִטְחוֹנִי;

כִּי מַצְפּוּנוֹ שֶׁל פַּלְמוֹנִי,

זֶה הַמְנֹאָץ, זֶה הַנָּזוּף,

אָמְנָם הוֹפִיעַ, כִּדְבָרִי,

בְּאוֹר מַזְהִיר וְנֶאְדָּרִי,

מַמָּשׁ סִינַי, מַמָּשׁ וֵזוּף!

מָה הִתְרַתַּח וּמַה נִּדְלַק

זֶה יְדִידֵנוּ הַמֻּבְהָק,

בְּהִוָּדְעוֹ, כִּי הַשָּׁכֵן

דִּבֵּר דָּבָר וְלֹא קִיֵּם.

מָה הִתְפַּלֵּץ: ‘הֲיִתָּכֵן?’,

מָה הִסְתַּמֵּר וּמָה אִיֵּם,

מָה הִשְׁתּוֹחַח וּמָה בָּכָה

עַל עֶלְבּוֹנָה שֶׁל הַבְטָחָה

וּמַה צָּרַח, קָרַע קְרִיעָה

עַל חֵטְא שֶׁל הֲפָרַת שְׁבוּעָה…

וְאִם גַּם

זֶה מַצְפּוּנוֹ כֹּה הִתְגַּדֵּל,

כֹּה הִתְקַדֵּשׁ, כֹּה הִתְעוֹרֵר

רַק עַל הַחֵטְא שֶׁל הֶחָבֵר –

מַה פְּסוּל? מַה פְּגָם?

הֲמִשּׁוּם כַּךְ לִהְיוֹת מַצְפּוּן חָדֵל?

וְסוֹף דָּבָר: מֵרִטּוּנְךָ הַרְפֵּה

וּבַחַמָּה אַל תְּחַפֵּשׂ כְּתָמִים,

וְאָז רַק טוּב תִּשְׂבַּע כָּל הַיָּמִים

כְּחֵפֶץ אוֹהַבְךָ בְּלֵב תָּמִים,

הָאוֹפְּטִימִיסְט לְאֵין מַרְפֵּא…

תש"ד

נְאוּם הָאוֹפְּטִימִיסְט: מכתב שני

… וְשׁוּב עָלַי נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן

קַדְרוּת זוֹעֶמֶת וְרוֹעֶמֶת:

"זֶה הַתַּכְשִׁיט! זֶה בֶּן הַחֶמֶד!

זֶה הָעַוָּל! זֶה מֵצַח הַנְּחוּשָׁה!

זֶה פַּלְמוֹנִי, אֲשֶׁר אַתָּה מוּכָן

תָּמִיד לִהְיוֹת מֵלִיץ יָשְׁרוֹ,

זֶה הַחַמְדָן, אֲשֶׁר בְּכָל עָשְׁרוֹ

יוֹסִיף לִגְזוֹל, לַחֲמוֹס בְּלִי כָּל בּוּשָׁה

זֶה הַזּוֹלֵל, אֲשֶׁר לֹא שׁוֹר הַבָּר,

לֹא לִוְיָתָן יַשְׁבִּיעוּ רְעָבוֹ –

וְהוּא עַל פַּחֲזוּתִי יָנִיעַ רֹאשׁ,

עַל רַעַבְתָּנוּתִי יִצְעַק: וַי וַי!

וּבִטְעָנוֹת מָרוֹת עָלַי יָבוֹא

עַל כִּי אֶת קַב הַחֲרוּבִים אֶדְרוֹשׁ

שֶׁהִתְחַיֵב לָתֵת לִי בִּיגִיעִי…

אַגַּב הַחֲרוּבִים הֵם חֲרוּבַי

וְהוּא בַּעֲלֵיהֶם הָאֲרָעִי,

וְהֵם לִי יְרֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי,

וְיָם זֵעָה, וַעֲבוֹדָה בְּלִי קֵץ

הִשְׁקַעְתִּי בְּכָל עֵץ

עַד הַחִלָּם לָשֵׂאת תְּנוּבָה

אַחֲרֵי שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עֲזוּבָה.

אַךְ בְּאָמְרִי לִשְׁבּוֹר רַעֲבוֹנִי

בַּחֲרוּבִים מִסְפָּר פְּרִי עֲמָלִי –

לְפֶתַע לְמוּלִי

צָץ פַּלְמוֹנִי

וְלִי יַטִּיף מוּסָר: 'רְחַק מֵעָוֶל!

הֵן לֹא שָׁאַלְתָּ אֶת הַחֲרוּבִים

אִם בִּרְצוֹנָם לִהְיוֹת קְטוּפִים,

וּמה זְכוּתְךָ לִגְרוֹם לַצֶּמַח סֵבֶל?

מוּטָב שֶׁתִּשְׁאָלֵם תְּחִלָּה, וְאִם

יַסְכִּימוּ, אָז (מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים!)

וַדַּי יִפְּלוּ יָשָׁר אֶל פִּיך

בַּאֲדִיבוּת וּבִנְעִימוּת;

אֲבָל עַד אָז חַכֵּה בְּאֹרֶךְ־רוּחַ,

אֲבָל עַד אָז יָדְךָ הַנִּיחָה,

כִּי תּוֹעֲבַת נַפְשִׁי הָאַלָּמוּת!'

כֵּן לִי, עֵת מִמַּחְסוֹר נַפְשִׁי תָּשׁוּחַ

וּמֵרָעָב בּוֹכִים אִשָּׁה וְעוֹלָלִים,

מַטִּיף מוּסָר זֶה רֹאשׁ הַזּוֹלְלִים!"

עַד כָּאן. וְהֵן גַּם מְיֻתָּר לוֹמַר

כִּי קִטְרוּגְךָ הַמָּר

נִרְאֶה לִי כְּמֻפְרָז לַחֲלוּטִין.

אָמְנָם נָכוֹן כִּי פַּלְמוֹנִי אָמָן

בִּמְלֶאכֶת הַזְּלִילָה,

וְכִי גַּם שׁוֹר הַבָּר, גַּם לִוְיָתָן

כְּאֶפְרוֹחִים נִרְאִים לוֹ פְּעוּטִים

בִּתְקוֹף עָלָיו בּוּלְמוּס הָאֲכִילָה.

אַף גַּם אֱמֶת כִּי לֹא יַרְבֶּה לִשְׁאוֹל,

בְּהַרְחִיבוֹ אֶת פִּיו כִּשְׁאוֹל,

אִם מִשְׁתּוֹקֵק צֵידוֹ אֶל תּוֹךְ מֵעָיו לַחֲלִיק

וְאִם זֶה הַטִּיּוּל גּוֹרֵם לוֹ תַּעֲנוּג.

אֲבָל אִם לֹא תַּפְלִיג

בְּכָל מִינֵי קִטְרוּג

הֵן לְהוֹדוֹת בְּעַצְמְךָ תֻּכְרַח,

כִּי שׁוֹר יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם שׁוֹר נַגָּח

וְלִוְיָתָן יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּט,

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר (וּבֶאֱמֶת!)

לְפַלְמוֹנִי לְהִתְמַהְמֵהַּ

וּבִשְׁאֵלוֹת לְהִתְיַגֵּעַ?

אֲבָל אַתָּה – אַתָּה לֹא תְאַחֵר:

הֵן חֲרוּבִים אֵינָם יוֹדְעִים לִנְגּוֹחַ

וְלֹא לִבְרוֹחַ!

וְאִם גַּם יֵשׁ חֲשַׁשׁ, שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר

בַּחֲרוּבֶיךָ אֶת יָדוֹ יִשְׁלַח

(שֶׁכֵּן שָׂדְךָ קָרוֹב לְאֵם הַדֶּרֶךְ

וְלֹא כָל הֵלֶךְ הוּא מַלְאָךְ) –

סוֹף סוֹף לַחֲרוּבִים מָה עֵרֶךְ?

וְשׁוּב

(נִמּוּק מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב!):

הֵן חֲרוּבִים הֵם פְּרִי שֶׁבִּקְדֻשָּׁה

– הַפְּרִי שֶׁל ט"וּ־בִּשְׁבָט! –

וּבְכֵן בִּכְלָל אוּלַי

לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּם לֹא כְדַי,

וְיֵשׁ רַק לִרְאוֹתָם בִּלְבַד

בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ עֲמֻקָּה

כְּמוֹ נֵרוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה!

הַכְּלָל, אִם רַק תִּשְׁקֹל בְּנַחַת

אֶת נִמּוּקַי

תִּרְאֶה, כִּי פַּלְמוֹנִי אֵינֶנּוּ שֵׁד מִשַּׁחַת

וְגַם לֹא עֲמָלֵק וְלֹא הָמָן,

וְאַף אוּלַי תִּמְצָא אוֹתוֹ, כָּמוֹנִי,

כֻּלּוֹ זַכַּאי…

וְרָב שְׁלוֹמוֹת לְךָ, יְדִיד רַחִים,

וּשְׁכַח כָּל עֹנִי

כְּחֵפֶץ יְדִידְךָ הַנֶּאֱמָן

הָאוֹפְּטִימִיסְט לְנֵצַח נְצָחִים

תש"ד

שְׁלשָׁה עַמּוּדִים (משיחתו של פליט)

… וּבִמְטוּתָא מִמְּךָ, אֱמוֹר נָא מַה תּוֹעֶלֶת

בְּכָל אוֹתָן מַצְּבוֹת הַתִּפְאָרָה,

כָּל עַמּוּדֵי הַהוֹד וְהַכָּבוֹד

אֲשֶׁר הָאֱנוֹשׁוּת הַמַּכִּירָה טוֹבָה

מַצֶּגֶת לִגְדוֹלֶיהָ, לִבְחִירֶיהָ?

הֲלֹא תוֹדֶה, כִּי הַבְּחִירִים הָאֵלֶּה

אֲשֶׁר גִּשְׁמָם זֶה כְּבָר נֶהְפַּךְ לְאֵפֶר

(וּמִי יַגִּיד אִם לֹא בָעַמּוּדִים

הַמֻּצָּבִים לָהֶם לְזִכָּרוֹן

אֵין גַּם פְּרוּדוֹת מֵאֵפֶר זֶה)

הֲרֵי עַל כָּל פָּנִים עַכְשָׁו,

אִם לֹא בְחַיֵּיהֶם,

הֲרֵי עַכְשָׁו הֵם בְּוַדּאי שְׁוֵי נֶפֶשׁ

לְכָל אוֹתוֹת הַהַעֲרָצָה הָאֵלֶּה…

אַךְ מָה? אוּלַי תִּתֵּן הֶסְבֵּר אַחֵר,

אוּלַי תֹאמַר לִי, כִּי הָאֱנוֹשׁוּת

בָּעַמּוּדִים הַמְפֹאָרִים הָאֵלֶּה

כְּמוֹ בְקֻלְמוֹסִים עֲנָקִיִּים

רוֹצָה לַחֲרוֹת בְּלֵב כָּל הַדּוֹרוֹת

אֶת הַכְּמִיהָה לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת

הַגִּבּוֹרִים הַנַעֲלִים?

כְּלוֹמַר, שׂוּמָה עַל אֵל הָעַמּוּדִים

לִקְרוֹא בְלִי קוֹל: הוֹי כָּל בָּחוּר וָטוֹב!

אִם רַק תַּחְתּוֹר אֶל הַגְּדוֹלוֹת,

אִם רַק תַּעְפִּיל לַנִּשְׂגָּבוֹת,

אִם רַק תִּיצוֹר אֶת הַנְּצוּרוֹת,

אָז גַּם אַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר תָּשׁוּב

אֶל הֶעָפָר –

תִּזְכֶּה לְאוֹבֶּלִיסְק נִשָּׂא וָרָם

שֶׁתְּטַפֵּס עָלָיו וְתִתְרוֹמֵם

יָשָׁר אֶל מְרוֹמֵי הַנֶּצַח,

יָשָׁר לַפַּלְטְרִין שֶׁל הָאַלְמָוֶת…?

אֲבָל הֲבֶאֱמֶת וּבְתָמִים

הִנְּךָ סָבוּר, כִּי בִ“גְדוֹלוֹת” כָּאֵלֶּה

אֲשֶׁר הֻשְּׂגוּ מִתּוֹךְ צָמָא לוֹהֵט

אֶל הָאַלְמָוֶת שֶׁל עַמּוּד פְּאֵר –

כִּי בִ“גְדוֹלוֹת” כָּאֵלֶּה יֵשׁ קֻרְטוֹב

שֶׁל גֹּדֶל אֲמִתִּי?

וְהֵן מִי שֶׁבְּעֹמֶק נִשְׁמָתוֹ

יוֹקֵד יְקוֹד אֱמֶת שֶׁל הַנִּשְׂגָּב –

גַּם בְּלִי זֵרוּז, בְּלִי כָל גֵּרוּי שֶׁהוּא

מִצַּד הָעַמּוּדִים הַמְּפֹאָרִים

יַחְתֹּר, יַעְפִּיל, וְאִם תִּשְׂחַק שְׁעָתוֹ

אַף גַּם יִכְבּוֹשׁ שִׂיאִים וּמֶרְחַקִּים…

אַגַּב, הֵן רֹב רֻבָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם

אָמְנָם חוֹמְדִים מְאֹד מַצְּבוֹת פְּאֵר

אֲבָל אֶת נוֹחוּתָם הֵם אוֹהֲבִים יוֹתֵר

וּבִלְבָבָם חָרוּת אוֹתוֹ פִּתְגָּם יָדוּעַ

(אָמְנָם קְצָת בְּשִׁנּוּי): "אֱהַב עַמּוּד פְּאֵר,

אֱהַב מַצֶּבֶת שַׁיִשׁ מַעֲשֶׂה אֳמָן,

אַךְ מִכֻּלָּם אֱהַב אֶת נוֹחוּתֶךָ…"

שֶׁכֵּן יָדוּעַ, כִּי הָעַמּוּדִים

תּוֹבְעִים גַּם קָרְבָּנוֹת מְסֻיָּמִים,

וְהָאָדָם בְּכָל אֵשׁ תְּשׁוּקָתוֹ

אֶל מַצֵּבַת הַפְּאֵר אֲשֶׁר תְּרוֹמְמֶנּוּ

עַל כָּל אֶחָיו הָאֲהוּבִים,

יַרְבֶּה לִשְׁקֹל, אִם אֵין שְׂכַר הָעַמּוּד

יוֹצֵא בְּהֶפְסֵדוֹ שֶׁל הַקָּרְבָּן…

אַךְ לוּ בִמְקוֹם כָּל עַמּוּדֵי הַהוֹד

לִמְפָאֲרֶיהָ, לִבְחִירֶיהָ,

הָיְתָה הָאֱנוֹשׁוּת מַצֶּגֶת

לִמְחַלְּלֶיהָ עַמּוּדי קָלוֹן,

כִּי אָז הָיְתָה מוֹכַחַת בּאֱמֶת

שֶׁזִּיק תְּבוּנָה עוֹדֶנּוּ מְהַבְהֵב

בְּתוֹךְ מוֹחָהּ הַמִּתְנַוֵּן…

שֶׁכֵּן הַפַּחַד מֵעַמּוּד קָלוֹן

גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַתְּשׁוּקָה

לְעַמּוּדֵי כָבוֹד… וְאָנָּא סְלַח לִי

שֶׁהֶאֱרַכְתִּי כַךְ בִּפְתִיחָתִי;

כִּי הֵן בְּעֶצֶם לְהַתְחִיל יָכֹלְתִּי

יָשָׁר מִכָּאן… יָשָׁר מֵהֶם… כְּלוֹמַר

מִשְּׁלשֶׁת עַמּוּדֵי קָלוֹן

אֲשֶׁר הָאֱנוֹשׁוּת חַיֶּבֶת לְהָקִים

לְאוֹת וּלְזִכָּרוֹן לַדּוֹר וְלַדּוֹרוֹת…

אַךְ מַה תַּבִּיט בְּתִמָּהוֹן כָּזֶה,

מַה תִּסְתַּכֵּל בִּי בִּמְבוּכָה?

אוּלַי הִנְּךָ חוֹשֵׁשׁ שֶׁאֵיזֶה בֹרֶג

נִפְגַּם קִמְעָא בַּמַּנְגָּנוֹן שֶׁלִּי?

וּבֶאֱמֶת, כֵּיצַד אוּכַל אֲנִי,

אִישׁ יְהוּדִי שֶׁשְּׁכֹל, יְתוֹם, אַלְמוֹן,

בָּאוּהוּ כְּתֻמָּם,

הִשְׁקוּהוּ, הִלְעִיטוּהוּ לְשָׁכְרָה

כָּל רוֹשׁ כּוֹסָם –

כֵּיצַד אוּכַל אֲנִי, פָּלִיט אֻמְלָל,

לִתֵּן דַעְתִּי עַל עִנְיָנִים כָּאֵלֶּה,

כְּאִלּוּ לֹא נוֹתְרוּ לִי דְאָגוֹת

מִלְּבַד אֵל עַמּוּדֵי הַהַשְׁמָצָה?

חֲשׁוֹב מַה שֶּׁתַּחְשׁוֹב, אַךְ אֵין דֳּמִי לִי

מֵעַמּוּדֵי הַהַשְׁמָצָה הָאֵלֶּה!

כְּמוֹ שְׁפוּדִים מְלֻבָּנִים

יְלַהֲטוּנִי, יִדְקְרוּנִי;

כְּמוֹ שִׁנֵּי שְׁפִיפוֹן יוֹמָם וָלֵיל

יִשְּׁכוּ מֹחִי, לִבִּי, קְרָבַי,

וּכְמוֹ בֵּין עַמּוּדֵי תְלִיָּה

נַפְשִׁי הַמְסֹעָרָה, הַמְרֻתָּחָה

נִקְלַעַת, מִטַּלְטֶלֶת בֵּינֵיהֶם…

עַמּוּד אֶחָד גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם

לָאֵלֶּה, שֶׁאֶת צֶלֶם אֱלֹהִים

מָחוּ כָּלִיל מִפַּרְצוּפָם טָמֵא;

אֲשֶׁר דַּם נְקִיִּים סָבְאוּ כְּיַיִן

מִתּוֹךְ שִׁכְרוֹן חֶמְדָּה, בְּתַעֲנוּג טֵרוּף,

בְּגַאֲוַת פְּרָאִים אוֹכְלֵי אָדָם,

אֲשֶׁר עַל שַׁיָּרָה הוֹלְכָה לָבֶטַח

לְפֶתַע הִתְנַפְּלוּ וַיַּכְרִיעוּהָ..

אֲבָל סִלְחוּ נָא לִי, פְּרָאִים אוֹכְלֵי אָדָם,

כִּי אֲדַמֶּה לָכֶם אֶת הַטְּמֵאִים הָהֵם,

אֶת “עַם הַמְשׁוֹרְרִים וְהַהוֹגִים!”

עַמּוּד שֵׁנִי לָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא תֵכֶף

אֶל סְעֻדַּת הַתֹּפֶת הִצְטָרְפוּ,

וְרַק לִקְרַאת עוֹרְכֵי הַזֶּבַח

כְּמוֹ קְרוּאִים צְנוּעִים וּמְנֻמָּסִים

הִצְטַחֲקוּ בְּנֹעַם וּבְחֵן;

אֲבָל בִּרְמוֹז לָהֶם הַמִּפְלָצוֹת

כִּי לְרָצוֹן לָהֶם, שֶׁיִּלְעֲטוּ

גַּם הָאוֹרְחִים מֵהָאָדֹם הַזֶּה,

לֹא הִסְּסוּ הַלָּלוּ, הַצְּנוּעִים,

הָעֲדִינִים, הַמְּנֻמָּסִים,

מִלְּהִתְרַצוֹת לִמְאָרְחֵיהֶם

בְּדַם אִשָּׁה וָטָף, בָּחוּר וָשָׂב,

וַיִּגְמְעוּ אוֹתוֹ גַם הֵם פְּלָגִים פְּלָגִים,

וַיְעַלְּעוּ אוֹתוֹ גַם הֵם בְּשִׁכָּרוֹן…

וְהַשְּׁלִישִׁי, עַמּוּד קָלוֹן שְׁלִישִׁי – – –

אֲהָהּ, בַּהֲגוֹתִי בוֹ, בַּשְּׁלִישִׁי

פִּי שֶׁבַע תִּתְעַבֶּה הַחֲשֵׁכָה

הָאוֹפְפָה נַפְשִׁי…

שֶׁכֵּן זֶה הַשְּׁלִישִׁי הֵן לֹא נוֹעַד

לָאֵלֶּה שֶׁגֵּרְדוּ בְּפַרְהֶסְיָא

וְתוֹךְ הִתְפָּאֲרוּת וָרַהַב

אֶת צֶלֶם אֱלֹהִים מִפַּרְצוּפָם;

גַּם לֹא לָאֵלֶּה שֶׁאוֹתוֹ טִשְׁטֵשׁוּ

מִמֹּרֶךְ־לֵב וְאָנֹכוּת נִקְלָה;

כִּי אִם לָאֵלֶּה שֶׁבִּזְרַקּוֹרִים

בַּאֲלָפִים וּבִרְבָבוֹת

שֶׁל זְרַקּוֹרִים שׁוֹפְעֵי אוֹרָה

הִזְרִיחוּ וְהֵאִירוּ וְהִבְלִיטוּ

אֶת צֶלֶם אֱלֹהִים שֶׁבִּפְנֵיהֶם,

לֵאמֹר: ירְאֶה נָא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

מַה מַּזְהִירִים וּמַה קּוֹרְנִים פָּנֵינוּ

מִזֹּהַר וּמִטֹּהַר עִלָּאִי…

שֶׁהֶעֱרוּ בְּהִמְנוֹנֵי פְּלָאִים,

בְּמִזְמוֹרִים עַזִּים וּמַקְסִימִים,

עָצְמַת כִּסּופֵיהֶם הַנַּעֲלים

לַדְּרוֹר, לָאוֹר, לַצֶּדֶק, לָאֱמֶת,

לְאַהֲבַת אָדָם…

אֲבָל מֵרֹב הַזֹּהַר הַשּׁוֹפֵעַ

הֻכּוּ, הָהּ, עֵינֵיהֶם בַּסַּנְוֵרִים

עַד בְּלִי רְאוֹת אֶת אוֹקְיָנוֹס־הַדָּם

שֶׁל עַם נִטְבָּח עַל כָּל הַמִּזְבְּחוֹת…

אֲבָל מֵעֹצֶם הִמְנוֹנֵי הַחֹפֶשׁ

לָקוּ, הָהּ, אָזְנֵיהֶם בַּאֲטִימוּת

עַד בְּלִי הַקְשֵׁב אֶת סַעֲרוֹת הַנֶּהִי

שֶׁל עַם נִשְׂרָף, נֶחְנָק, נִקְבָּר חַיִּים…

*

אַךְ מַה לְּךָ לוֹטֵשׁ עֵינֵי תְמִיהָה?

מַה תֶּרֶב תִּתְבּוֹנֵן בִּי בִּמְבוּכָה?

אֵין זֹאת, כִּי מַשֶּׁהוּ מִמְּבוּכָתִי

הֶאֱצַלְתִּי גַם עָלֶיךָ… וְאָמְנָם

אֲנִי מְאֹד מְאֹד נָבוֹךְ…

שֶׁכֵּן זֶה הָעִנְיָן, עִנְיַן הָעַמּוּדִים,

הוּא מְסֻבָּךְ יוֹתֵר מֵהַמְּשֹׁעָר,

רֵאשִׁית הֲלֹא בָרוּר, כִּי עֲלֵיהֶם

לִהְיוֹת בְּנֵי מְמַדִּים כָּאֵלֶּה

אֲשֶׁר אֶת עֶצֶם הַפְּשָׁעִים יַזְכִּירוּ

וְאִם כִּי גַם רַק זִכָּרוֹן קָלוּשׁ;

אֲבָל גַם בִּהְיוֹתָם בִּזְעֵיר אַנְפִּין,

גַּם אָז הַפִּירַמִידָה שֶׁל חֵיאוֹפְּס

תִּהְיֶה רַק כֶּחָגָב לְעֻמָּתָם…

וְאֵי אַרְדִּיכָלִים, חַכְמֵי בִנְיָן,

אֲשֶׁר יוּכְלוּ מִפְעַל כָּזֶה בַּצֵּעַ?

שֵׁנִית: עַל כָּל עַמּוּד לִהְיוֹת נִפְלֶה

מֵחֲבֵרָיו בַּגֹּדֶל וּבַתֹּאַר

כְּשֵׁם שֶׁנִּבְדָּלִים גַּם הַפְּשָׁעִים

אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ הָהֵם, אֲשֶׁר קְלוֹנָם

הָעַמּוּדִים יַבִּיעוּ לַדּוֹרוֹת…

אַךְ גַּם הַסְּעִיף הַזֶּה, שֶׁלִּכְאוֹרָה

כֹּה קַל אוֹתוֹ לִפְתּוֹר, מַכְבִּיד עָלַי

כְּהַרְרֵי עוֹלָם… מַמָּשׁ עוֹכֵר מֹחִי,

מַדְלִיחַ אֶת צְלִילוּת דַּעְתִּי,

וְכַאֲשֶׁר אַתְחִיל עָלָיו לַחֲשׁוֹב

מִשְׁתּוֹלְלָה בִי עִרְבּוּבְיָה כָזֹאת

עַד כִּי נִבְצַר מִמֶּנִּי לְהַבְחִין

בֵּין שְׁלשֶׁת הַסּוּגִים שֶׁל הַפְּשָׁעִים,

בֵּין שְׁלשֶׁת הַמִּינִים שֶׁל הַפּוֹשְׁעִים…

שְׁלִישִׁית: הַבַּעֲיָה שֶׁל הַמָּקוֹם,

כְּלוֹמַר, הֵיכָן הַצֵּג הָעַמּוּדִים?

וְאִם גַּם קַל, בְּעֵרֶךְ, לְהַחְלִיט

עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים הָרִאשׁוֹנִים,

שֶׁל זוֹלְלֵי אָדָם וּגְרוּרֵיהֶם,

הֵן הַשְּׁלִישִׁי, עַמּוּד הַמִּתְעַלְּמִים,

גּוֹרֵם קְשָׁיִים אֲשֶׁר לֹא יְתֹאָרוּ…

כִּי בְנוֹגֵעַ לוֹ הֵן הַשְׁאֵלָה

שֶׁל הַמָּקוֹם לוֹבְשָׁה צוּרָה אַחֶרֶת,

אַחֶרֶת לְגַמְרֵי; כְּלוֹמַר, לֹא זֹאת

הִיא הַשְּׁאֵלָה: הֵיכָן לְהַעֲמִידוֹ,

אַךְ הַשְּׁאֵלָה הִיא זֹאת: אֵי לֹא לְהַעֲמִידוֹ?

כִּי אֵין כִּמְעַט מָקוֹם בָּאָרֶץ

אֲשֶׁר לֹא הִתְעַלְּמוּ שׁם מֵעָנְיֵנוּ.

אֲשֶׁר שָׁם עַל דָּמֵינוּ לֹא עָמָדוּ…

אֲבָל, חַיֶּיךָ, לָמָּה וְעַל מָה

כֹּה תְעַקֵּם אֶת פַּרְצוּפֶךָ?

הַאִם בּוֹכֶה אַתָּה אוֹ מְחַיֵּךְ,

אוֹ סְתָם כָּכָה עוֹשֶׂה הַעֲוָיוֹת?…

אִם כֵּן, מוּטָב, אָחִי, שֶׁתְּבַקֵּשׁ

אֶת הַמֶּלְצַר לָתֵת לִי לְגִימָה,

אַךְ מֵהַמַּר, הַמָּר… מֵהַשּׂוֹרֵף…

אַגַּב אֲשֶׁר לָעַמּוּדִים – אוּלַי

טָעִיתִי בְּחֶשְׁבּוֹן, וְכָל הָעֵסֶק

אֵינוֹ שָׁוֶה גַם בַּחֲצִי מַבּוּל…

אֲבָל הֵיכָן, הֵיכָן אוֹתוֹ לוֹקְחִים?

הֵיכָן לוֹקְחִים אֶת הַמַּבּוּל?…

ב' מרחשון תש"ד

אָמְנָם קָשֶׁה… (משיחתו של פליט)

"אָכֵן צָדַק אוֹתוֹ סוֹפֵר חָרִיף:

קָשֶׁה, הָהּ, יְהוּדִי לִהְיוֹת!

מְאֹד, מְאֹד קָשֶׁה…

הַגַּע בְּעַצְמְךָ: יָמִים לְלֹא מִסְפָּר

שָׁקוּעַ דִּמְיוֹנִי רַק בְּנָקָם,

כְּלוֹמַר בַּהֲזָיוֹת לְלֹא כָל רֶסֶן,

בַּאֲרִיגָה סְבוּכָה וּמְסֻבָּכָה

שֶׁל כָּל מִינֵי זְוָעוֹת וּבַלָּהוֹת

אֲשֶׁר אֶשְׁפֹּךְ כִּמְטַר גָּפְרִית וָאֵשׁ

עַל הַחֶלְאָה הַהִיא, חֶרְפַּת אָדָם וָחָי

(גַּם שְׁמָם אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת עַל שִׂפְתוֹתַי!),

וּפֶתַע מִתְחַוֵּר לִי, כִּי לָרִיק

כָּל יְגִיעִי… הַאֵין זֶה מְבַדֵּחַ?

וְאֵיךְ זֶה נִתְחַוֵּר לִי? שְׁמַע וּצְחַק:

מַעֲשֶׂה בְּכֶלֶב וְחָתוּל…

בְּשׁוֹטְטִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים

עַל שְׂפַת הַיָּם, אָחוּז כֻּלִי

בְּרֶשֶׁת תָּכְנִיּוֹת מְפֻתָּלוֹת

שֶׁל גְּמוּל צוֹדֵק לָאֲרוּרִים

(הֵן בְּעֶטְיָן שֶׁל אֵל הַהֲזָיוֹת

לִשְׁתּוֹת וְלֶאֱכֹל שָׁכַחְתִּי,

לֹא כָל שֶׁכֵּן, שֶׁזֶּה מִזְּמַן נִטַּל

מִמֶּנִּי טַעַם שֶׁל שֵׁנָה)

פָּלְחָה פִּתְאֹם אָזְנִי צְרִיחַת אֵימִים;

וּבְהַפְנוֹתִי רָאשִׁי, רָאִיתִי כֶּלֶב

גָּדוֹל, עַז נֶפֶשׁ, רָץ עַל הַטַּיֶּלֶת

וּבֵין שִׁנָּיו חָתוּל… וְזֹאת לָדַעַת

כִּי אֵין אֲנִי אוֹהֵד הַחֲתוּלִים…

אֲבָל בְּרֶגַע זֶה הַכֹּל שָׁכַחְתִּי,

וְהצְרִיחָה אֲשֶׁר דָּמִי הִקְפִּיאָה

נָסְכָה בִי לְפִתְאֹם גַּל אוֹן וָמֶרֶץ

וָאֶשְׂתָּעֵר עַל הַטּוֹרֵף…

הַלָּז בָּרַח, אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרָיו,

זוֹרֵק בּוֹ כָל הַבָּא לַיָּד: חָצָץ,

צְדָפִים, מְלוֹא חָפְנַיִם חוֹל,

וְאַחַר כַּךְ, מֵרֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת,

גַּם אֶת מַקְלִי וְכוֹבָעִי,

עַד כִּי סוֹף סוֹף הִשְׁלִיךְ טַרְפּוֹ מִפִּיו…

אַךְ הֶחָתוּל כְּבָר לֹא הִשְׁמִיעַ קוֹל,

רַק עַל הַחוֹל, אֲשֶׁר הֶאְדִּים תַּחְתָּיו

פִּרְכֵּס עוֹד רֶגַע קַל וְלֹא יָסַף…

וְכָל הַיּוֹם הַהוּא רָדַף אַחֲרַי, עִנַּנִי

מַרְאֵהוּ שֶׁל הַחַי הַמְפַרְכֵּס…

עַכְשָׁו צֵא וַחֲשֹׁב: הַאִישׁ כָּמוֹנִי

אֲשֶׁר חוֹנַן בְּמִין מִבְנֶה כָזֶה

(מִבְנֵה הַנֶּפֶשׁ, כְּמוּבָן,

וּכְלָל לֹא אֵעָלֵב, אִם תְּכַנֵּהוּ

בְּשֵׁם יָאֶה לוֹ: רִכְרוּכִי!),

הַאִישׁ כָּמוֹנִי מְסֻגָּל לִנְקוֹם?

לֹא כָל שֶׁכֵּן נָקָם אֲשֶׁר יִשְׁוֶה

וְלוּ גַם רַק בְּחֵלֶק הָרְבָבָה,

לַמּוֹרָאוֹת הָהֵם אֲשֶׁר הִדְלִיקוּ

בְּנִשְׁמָתִי הָאֵשׁ שֶׁלֹּא תִכְבֶּה…

עַל כָּל פָּנִים הֻבְרַר לִי בְּהֶחְלֵט

כִּי כָל הַהֲזָיוֹת שֶׁלִּי הֵן הֶבֶל,

וְכִי בְּבוֹא אֵלַי יְלֵל עוֹלָל

(וְאִם הוּא גַם מִשְּׁגַר הַצִּפְעוֹנִים)

יָדַי תּרְפֶּינָה וְלִבִּי יֵרַךְ…

אָכֵן קָשֶׁה, הָהּ, יְהוּדִי לִהְיוֹת,

מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה…"

וְהַפָּלִיט

נָעַץ עֵינָיו בָּאֹפֶק, שָׁם הִוְרִיד

מִפְרָשׂ רָחוֹק מִתַּחַת עַנְנֵי

זָהָב וָדָם שֶׁל הַשְּׁקִיעָה.

לְרֶגַע עֲזָבַנִי, הִתְקָרֵב

אֶל הַגַּלִּים מַמָּשׁ וְלֹא הִרְגִּישׁ

בְּלַחֲכָם אֶת נְעָלָיו

וּמִכְנָסָיו הַמְּרֻפָּטִים.

כֹּה יַעַשׂ מִדֵּי פַעַם בִּרְאוֹתוֹ

עָשָׁן סְפִינָה מַכְחִיל,

אוֹ הַבְהָקַת מִפְרָשׂ בַּמֶּרְחַקִים.

זֶה חֳדָשִׁים רַבִּים הוּא בָא יוֹם יוֹם

אֶל שְׂפַת הַיָּם בַּבֹּקֶר וּבַלֵּיל

בְּלִי לֵב לָשִים לַגֶּשֶׁם הַנִּתָּךְ

וְלֹא לְלַהַט רוּחַ הַקָּדִים,

וְאֶל הָאֹפֶק כִּמְרֻתָּק יַבִּיט

כְּאלּוּ יְחַכֶּה לְרֶמֶז וּבְשׂוֹרָה…

כְּאֵלּוּ מִישֶׁהוּ מֵחֲמוּדָיו,

אֲשֶׁר נִסְפּוּ בְאֵשׁ הַכִּבְשָׁנִים,

עָלוּל עוֹד לְהוֹפִיעַ מֵאַחֲרֵי

הָעֲרָפֶל, מִיַּרְכְּתֵי עוֹלָם…

אֲבָל הִנֵּה כָבוּ הָעֲנָנִים;

קָדַר הָאֹפֶק; וֶרֶד הַמִּפְרָשׂ

הָפַךְ חִוֵּר־קָלוּשׁ, עֻמַּם, טֻשְטַשׁ,

עַד כִּי נִבְלַע בָּאַפְלוּלִית.

וְהַפָּלִיט נִגַּשׁ אֵלַי שֵׁנִית,

וּבְשִׁבְתּוֹ כְּפוּף־רֹאשׁ, עֲצוּם־עֵינַיִם,

שָׁתַק שְׁתִיקָה מְמֻשָּׁכָה, כְּמוֹ

עִכֵּל בְּמַעֲמַקָּיו אֶת הַמַּרְאוֹת

אֲשֶׁר נִגְלוּ לוֹ מֵאַחֲרֵי מָסַךְ

הָעֲנָנִים שֶׁל הַשְּׁקִיעָה…

פִּתְאֹם נֵעוֹר, חִיֵּךְ חִיּוּךְ נָבוֹךְ,

וּכְאִלּוּ לֹא הִפְסִיק כְּלָל שִׂיחָתוֹ

פָּתַח שֵׁנִית: "אַךְ מֵאִידָךְ –

כְּלוּם גּוֹי לִהְיוֹת נָקֵל יוֹתֵר?

אָמְנָם בִּכְלָל קָשֶׁה, קָשֶׁה לִהְיוֹת…

קָשֶׁה לִהְיוֹת בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה…

אֲבָל כֵּיוָן שֶׁנִּגְזְרָה גְזֵרָה

כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל: “עַל כָּרְחֲךָ…”

כְּלוֹמַר עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה הוֹיֶה,

הֲרֵי מִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה:

כְּלוּם גּוֹי לִהְיוֹת נָקֵל יוֹתֵר?

הֵן חַלְחָלָה מַמָּשׁ אוֹתִי אוֹחֶזֶת

לַמַּחֲשָׁבָה, לִהְיוֹת שַׁיָּךְ אַף רֶגַע

לְ’עַם הַמְשׁוֹרְרִים וְהַהוֹגִים',

אַךְ אִם נִבְדֹּק קְצָת גַּם הָאֲחֵרִים

אֶת הָאֻמּוֹת הַמֻּחְזָקוֹת הוֹגְנוֹת –

הַאִם גַּם אָז נוֹסִיף לִהְיוֹת בְּטוּחִים

כִּי גוֹי לִהְיוֹת קָשֶׁה פָּחוֹת?

הַאִם אֶרְצֶה אַף רֶגַע קַל לִהְיוֹת

אִישׁ פּוֹלָנִי, אוֹ אִישׁ אוּקְרַאִינִי,

שֶׁלֹּא רַק נִמְנְעוּ מִתֵּת מַחֲסֶה

לָאֻמְלָלִים, דְּלוּקֵי פְּרִיצֵי־חַיּוֹת,

כִּי־אִם גַּם בְּשִׂמְחָה אוֹתָם הָדְפוּ

לְלוֹעַ זְאֵבִים מִשְׁתּוֹלְלִים?

אֲבָל אִם גַּם נָעִיף מַבָּט לְמַעְלָה,

כְּלוֹמַר, אֶל הָאמּוֹת הַמֻּפְלָגוֹת

בְּכָל מִינֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת,

אִם, לְמָשָׁל, נִקַּח הַגֶּ’נְטֶלְמֶנִים,

יוֹשְׁבֵי הָאִי, כְּלִילֵי הַהֲגִינוּת,

אוֹ אֶת הַיַּנְקִים שׁוֹחֲרֵי הַדְּרוֹר –

הַאִם יָכֹל הָיִיתִי בְּלִי בוּשָׁה

לוֹמַר, כִּי בֵן אֲנִי, אוֹ אָח לָאֵלֶּה,

לַמֻּשְׁלָמִים, לַהֲגוּנִים הָאֵלֶּה,

אֲשֶׁר עֵת עַם שָׁלֵם נֶעֱקַד, נִטְבַּח,

עָשׂוּ עַצְמָם חֵרְשִׁים, עִוְרִים, אִלְּמִים,

וְאִם גַּם לֹא בֵרְכוּ עַל הַשְּׁחִיטָה

(עַל כָּל פָּנִים לֹא בְּקוֹל רָם)

אַךְ עַל הַדָּם עָמְדוּ הֵם, גַּם עָמָדוּ…

לֹא, יְדִידִי! מֻכְרָח אֲנִי לוֹמַר

כִּי לְאַחֵר תְּהִיָּה עַל הָעִנְיָן

אֲנִי חוֹזֵר בִּי מִדַּעְתִּי קוֹדֶמֶת

וְלֹא צָדַק אוֹתוֹ סוֹפֵר חָרִיף!

אָמְנָם קָשֶׁה לִהְיוֹת גַם יְהוּדִי,

אַךְ גּוֹי לִהְיוֹת קָשֶׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר…

אלול, תש"ה.

נְאוּם הַדֵּימוֹקְרַט

כֻּלְּכֶם יוֹדְעִים וַדַּי

כִּי אָנֹכִי אִישׁ־עָם

וְרַק עַל הַצִּבּוּר אֲנִי נִשְׁעָן;

כִּי “קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי”

הוּא לִי לְקַו בְּכָל הֲלִיכוֹתַי;

וּמִפְּנֵי כָךְ סָבוּרְנִי, רַבּוֹתַי,

כִּי בְרָצוֹן וּבְקֹרַת־רוּחַ

תַּרְשׁוּ לִי לְיַחֵד אֶת הַדִּבּוּר

עַל הַדְּרָכִים, בָּהֶם יִהְיֶה בָטוּחַ

שִׁלְטוֹן מָלֵא שֶׁל הַצִּבּוּר.

מוּבָן, כִּי קֹדֶם כֹּל יֵשׁ לַעֲרֹב

אֶת זְכוּת הָרֹב,

זֹאת זְכוּת קְדוֹשָׁה, וְאֵין מִי שֶׁיַּחֲלֹק

עַל זֶה הַחֹק.

אֲבָל מֵהַיָּאוּת

לִדְאֹג גַּם לַזְּכֻיּוֹת שֶׁל הַמִּעוּט,

וְאַל נִשְׁכַּח, כִּי לְעִתִּים

דַּוְקָא הַצֶּדֶק עִם הַמְּעַטִּים.

אַךְ יֵשׁ גַּם שְׁאֵלָה כִּבְדַת־מַהוּת

שֶׁל ‘הַמִּעוּט שֶׁבַּמִּעוּט’,

כְּלוֹמַר: שֶׁל הַיָּחִיד, וְהֵן משֶׁה רַבֵּנוּ

הָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד רְבָבוֹת

(לְשֵׁם בְּרִיחָה מֵהַכָּבוֹד

אֵינִי מֵבִיא דֻגְמָה מִבְּנֵי דוֹרֵנוּ)…

בָּרוּר אֵפוֹא, כִּי יֵשׁ כָּאן פְּקַעַת

שֶׁל בְּעָיוֹת מְאֹד מְסֻבָּכוֹת,

אַךְ בְּעֶזְרַת הַחוֹנַן לָאָדָם דַּעַת

אַצִּיעַ כָּאן פִּתְרוֹן, שֶׁלְּפָחוֹת

הוּא טוֹב מִכָּל שְׁאָר הַפִּתְרוֹנִים.

וּבְכֵן: הַמֶּמְשָׁלָה אֲשֶׁר

תַּבְטִיחַ בֶּאֱמֶת לַהֲמוֹנִים

מִשְׁטָר הוֹגֵן, מִשְׁטָר כָּשֵׁר

שֶׁל צֶדֶק, חֹפֶשׁ וּרְוָחָה

לְהִתְבַּסֵּס צְרִיכָה וּמֻכְרָחָה

עַל שְׁלשֶׁת הַגּוּפִים הַנִּזְכָּרִים:

יָחִיד, מִעוּט וָרֹב.

אֲבָל, כֵּיוָן שֶׁלְּוַדַּי קָרוֹב

(וְזֶה מִטֶּבַע הַדְּבָרִים)

כִּי לְעוֹלָם יִהְיוּ מְנֻגָּדִים

הָרֹב וְהַמִּעוּט בְּדֵעוֹתָם,

לָכֵן מוּטָב,

כִּי זְכוּת הַהַכְרָעָה בְּכָל הָעִנְיָנִים

תִּהְיֶה רַק לַיָּחִיד, אֲשֶׁר אֵינוֹ שֻׁתָּף

לְצַד מִן הַצְּדָדִים

וְאֵין לַחֲשֹׁד בּוֹ בְּמַשּוֹא־פָנִים.

בָּזֶה בְּעֶצֶם נְאוּמִי כְּבָר תָּם.

רַק לְהוֹסִיף אֶחְשֹׁב עוֹד לְמוֹעִיל:

הוֹאִיל

וְלֹא הָרֹב, וְכֵן גַּם שׁוּם מִעוּט

לֹא בָּחֲרוּ אוֹתִי לְבָא־כֹחָם,

הֲרֵי סִמָּן הוּא זֶה עַל הַיִּעוּד

אֲשֶׁר הוֹעִידָה לִי הַהַשְׁגָּחָה

לִהְיוֹת בַּמֶּמְשָׁלָה בָּא־כֹּחַ שֶׁל עַצְמִי

כְּלוֹמַר: שֶׁל הַיָּחִיד…

כְּלוֹמַר: שֶׁל כָּל עַמִּי.

וְאִם כִּי כְבָר עָיַפְתִּי מֵהַטֹּרַח

עִם הַצִּבּוּר – לֹא אֵשְׂט מִזֶּה הָאֹרַח

וְאֶת שׁוֹלְחִי (יְהִי אֲשֶׁר יְהִי!)

אוֹסִיפָה לְשָׁרֵת כְּמוֹ עַד הֵנָּה,

וְכַאֲשֶׁר כִּהַנְתִּי – אֲכַהֵנָה…

תמוז, תש"ה.

שׂוֹנֵא הָאַלִּימוּת

וְאִישׁ אֶחָד (נִקְרָא אוֹתוֹ פְּלוֹנִי),

וְהוּא עָמִית שֶׁל אַלְמוֹנִי,

שִׁנָּה טַעֲמוֹ וַיִתְנַפֵּל פִּתְאֹם

עַל יְדִידוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

בַּחֶבֶל דָּשׁ בְּשָׂרוֹ, בַּכֶּבֶל אֲסָרוֹ,

גַּם שָׂם מַחְנָק לְצַוָּארוֹ.

אוֹמְרִים, כִּי הַסִּבָּה הִיא חוֹב

שֶׁמַר פְּלוֹנִי חָבָהוּ לֶעָמִית,

מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ קְצָת אִי־נַחַת,

וּמַר פְּלוֹנִי מָצָא לְטוֹב

לְהִפָּטֵר אַחַת וּלְתָמִיד

מִזֶּה הַחוֹב וּמִבְּעָלָיו גַּם יַחַד.

לַשָּׁוְא הִתְרִיעַ אַלְמוֹנִי:

“עַל מַה? שַׁלָּמָה וּמַדּוּעַ?”

לַשָּׁוְא טָעַן בְּלֵב מָרְתָּח, קָרוּעַ:

“הֲזֶה הַגְּמוּל אֲשֶׁר לִידִיד תִּגְמֹל?”

פְּלוֹנִי שָׁתַק כַּצּוּר וּבְלִי חֲמֹל

בְּשֶׁקֶט רַע, זְדוֹנִי,

הוֹסִיף לָדוּשׁ אֶת בֶּן־בְּרִיתוֹ מִתְּמוֹל.

אָז אַלְמוֹנִי אֲשֶׁר רָאָה

כִּי עוֹד מְעַט תִכְלֶה לוֹ הָרָעָה,

כִּי עוֹד מְעַט לָאָרֶץ יְמֻגַּר

וְלֹא תִהְיֶה לוֹ שׁוּב תְּקוּמָה,

אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ חָגַר

(הוּא לֹא הָיָה בִכְלָל רַב־אוֹן)

וּבַפַּרְצוּף שֶׁל הַבִּרְיוֹן

הִנְחִית מַהֲלֻמָּה.

אֲהָהּ! מָה הִתְרַתַּח אָז מַר פְּלוֹנִי!

כַּצֵל חָלַף שִׁקְטוֹ הַגְּאֵיוֹנִי

וּשְׁתִיקָתוֹ רַבַּת הַחֲשִׁיבוּת

חִישׁ נֶעֶלְמָה כְּקֶצֶף עַל פני מיִם.

בּקֶצֶף עַל שְׂפָתַיִם

צָעַק, צָרַח, שָׁאַג: "הוֹי בֶּן־מַרְדּוּת!

אֲחִי כָל חֵטְא, כָּל סֶלֶף וְעִוּוּת!

הַאִם אוֹתִי בְכֹחַ תְּאַנֵּס

אִתְּךָ בְּוִכּוּחִים לְהִכָּנֵס?

הַאִם לֹא כָל חַיַּי עֵדוּת

כִּי מְתָעֵב אֲנִי כָל אַלִּימוּת?

עַכְשָׁיו – אַחַת דָּתְךָ לָמוּת,

סִיקְרִיק שֶׁכְּמוֹתְךָ, אַלָּם, פּוֹרֵעַ חֹק,

הַשָּׂם כָּל דָּת וָדִין לִצְחוֹק!"…

*

קוֹרְאַי הַחֲבִיבִים! סְבוּרִים אַתֶּם, וַדַּאי,

כִּי הַמְּסֻפָּר כַּאן רַק בְּדִיחָה?

אִם כֵּן טוֹעִים אַתֶּם, מְכֻבָּדַי…

אַף יֵשׁ גַּם לְצַיֵּן אֶת הָעֻבְדָּה

(הֵן הָאֱמֶת לְהֵאָמֵר צְרִיכָה!),

כִּי הִתְרַגְּשׁוּת פְּלוֹנִי מְאֹד כֻּבְּדָה,

וְלֹא מְעַט אִישִׁים דִּבְּרוּ בְּאַהֲדָה

כְּשֵׁרָה וַחֲסוּדָה:

“לֹא פַּסּוּ אֱמוּנִים! צַדִּיק לֹא תַם!”

וְגַם בְּרֹב כָּבוֹד וַחֲמִימוּת

הִבִּיעוּ לִפְלוֹנִי אֶת תּוֹדָתָם

עַל שִׂנְאָתוֹ לָאַלִּימוּת…

תמוז תש"ו.

קוֹל הַמַּצְפּוּן

– "קִלְקוּל־מִדּוֹת אָיֹם! פְּרִיקַת כָּל עֹל מוּסָר!

מַמָּשׁ קֵץ כָּל בָּשָׂר!

שְׁחִיתוּת לְלֹא דֻּגְמָה! וַדַּי, כִּי לְשִׁמְעָהּ

כָּמוֹנִי תִּתְפַּלְּצוּ מִכְּאֵב וּמִכְּלִמָּה!" –

כֹּה בִּמְסִבָּה שֶׁל אֶזְרְחֵי הַיַּעַר

סָח הַשּׁוּעָל, כֻּלּוֹ נִרְתָּח, נִרְגָּז,

עַד כִּי הֻכְרַח מִיָּד בִּשְׁלִישׁ אַוָּז

לִבּוֹ לִסְעֹד,

שֶׁכֵּן נֶחֱלַשׁ מְאֹד מִצָּעַר.

וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁקְטָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ

אֶל סִפּוּרוֹ חָזַר:

– "הֲלֹא תֵדְעוּ, כִּי לְאַחַר

אֲשֶׁר בְּרֹב גְּבוּרָה וָעֹז

נִצַּחְתִּי אֶת אוֹיְבִי הַמָּר,

אֶת הַנְּמִיָּה,

מֻנֵּיתִי לְמוֹשֵׁל בְּצַו הוֹד מַלְכוּתוֹ

עַל כָּל לוּלֵי הַמְּחוֹז.

וַדַּי מִכֶּם גַּם לֹא נֶעְלַם

כַּמָּה אוֹתָהּ שֵׁדָה אַכְזָרִיָּה,

הַנְּמִיָּה,

הִפִּילָה חֲלָלִים

בָּאוֹכְלוֹסִים שֶׁל הַלּוּלִים,

עַד כִּי כִמְעַט הִשְׁמִידָה אֶת כֻּלָּם.

אֲבָל גַּם הַשְּׂרִידִים – אֲבוֹי לְגוֹרָלָם!

כָּל צֶלֶם בַּעַל־חַי לָהֶם אָבַד!

מֵחִיל וָפַחַד

הִצְטוֹפְפוּ כֻּלָּהַם יַחַד

בִּקְצָת לוּלִים שְׁבוּרִים וּמְאוּסִים

לְלֹא אֲוִיר, לְלֹא אוֹרָה,

עַד כִּי לְמַרְאִיתָם בִּלְבַד

תָּקְפָה אוֹתִי מָרָה שְׁחֹרָה…

וַיְהִי בְּנַסּוֹתִי בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה

אֶת הַלּוּלִים קְצַת לְדַלֵּל

– וּמִמֵּילָא יוּקַל לַנִּשְׁאָרִים,

שֶׁכֵּן בִּמְעֹט הָאוֹכְלוֹסִים

יִמְעַט הָרֶפֶשׁ –

עָלַי הִשְׂתָּעֲרוּ מֵעֲבָרִים,

וְתַחַת לְהוֹדוֹת לִי וּלְהַלֵּל

רָצוּ לִרְצֹחַ אוֹתִי נֶפֶשׁ!

כָּל הַשְּׂרִידִים הַמְטֻנָּפִים,

תַּרְנְגוֹלוֹת, תַּרְנְגוֹלִים,

דְּווּיִים, סְחוּפִים, חוֹלִים,

גַּם אֶפְרוֹחִים רָפִים –

עָלַי הָיוּ כֻלָּם! כִּמְטֹרָפִים

סַבּוּנִי, הֲדָפוּנִי, מְרָטוּנִי,

בַּמַּקּוֹרִים נִקְּרוּנִי,

בְּכַנְפֵיהֶם הִכּוּנִי,

וְשַׂעֲרָה לֹא יְחִידָה,

הָהּ, נִתְלְשָׁה אָז מִזְּנָבִי…

אָמְנָם סוֹף סוֹף דִּכֵּאתִי הַמְּרִידָה,

אַךְ צַעַר מְרִירִי מוֹצֵץ אֶת לְבָבִי:

הֵיכָן הַיּשֶׁר? אַיֵּה הַצֶּדֶק? אֵיפֹה הַהֲגִינוּת?

הֲלֹא בִלְעֲדֵיהֶם תֵּבֵל תָּנוּט!

הֵן מִי כָּזֶה הָעָם,

כִּבְנֵי־הַלּוּל הַלָּלוּ

לְלֹא פוּגָה, לְלֹא מָנוֹחַ

מֵאַלִּימוּת סָבָלוּ –

וּמָה רוֹאִים אֲנַחְנוּ? הֵם עַצְמָם,

שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מֻכֶּה, מָחוּץ, מָרוּט,

קבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁל הַנְּמִיָּה,

תּוֹרַת שִׁלְטוֹן הַכֹּחַ,

תּוֹרַת הַהֶפְקֵרוּת וְהַכּפִיָּה,

תּוֹרַת הָאַכְזָרוּת,

אֲשֶׁר פִּרְיָהּ רַק הֶרֶס וּמַפֹּלֶת!…" –

וְהַשּׁוּעָל כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלֵּף

מֵרֹב הִשְׁתּוֹחֲחוּת עַל הַחִלּוּל

שֶׁל הַמּוּסָר בִּידֵי גָרֵי הַלּוּל,

עַד כִּי לְשֵׁם חִזּוּק הַלֵּב

הֻכְרַח לִבְלֹעַ שׁוּב מַחֲצִית שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת.

אב, תש"ו.

תָּמִיד בְּרֹאשׁ

בִּשְׁעַת כֵּרָה דְשֵׁנָה שֶׁל אַלּוּפֵי הַיַּעַר

(תַּפְרִיט מַה מְּגֻוָּן: שׁוֹק פָּר, אַלְיָה

שֶׁל כֶּשֶׂב,

חֲזֵה עֶגְלָה, לֵב צְבִי, כִּלְיוֹת אַיָּל וְעוֹד…)

נָסַבָּה הַשִּׂיחָה עַל טִיב אוֹכְלֵי הָעֵשֶׂב,

וְכָל הַמְּשׂוֹחֲחִים צִיְּנוּ בְצַעַר

כִּי הַמּוּסָר יָרוּד מְאֹד

בִּקְהַל הַצִּמְחוֹנִים הַמְטֻמְטָמִים.

"שַׁוּוּ בְנַפְשְׁכֶם – אוֹמֵר הַצְּבוֹעַ –

שׁוֹכֵב אֲנִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים

שָׁקוּעַ כְּדַרְכִּי בְּמַחְשָׁבוֹת

גְּדוֹלוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת,

וּפֶתַע מִישֶׁהוּ פוֹתֵחַ לִי הַלּוֹעַ

וּבְלִי רְשׁוּת מִמֶּנִּי לְתוֹכוֹ נִכְנָס,

כְּאִלּוּ זֶה לוֹעִי רְשׁוּת־רַבִּים.

וּמִי הָיָה זֶה הָאַנָּס?

סְיָח!

הַאֵין בְּכָךְ

כְּדֵי לַרְגִּיז הָעֲצַבִּים?"

"אִם כֵּן – אַחִים אֲנַחְנוּ, יְדִידִי!

– לַצְּבוֹעַ הַנָּמֵר

אוֹמֵר –

שֶׁכֵּן עֻבְדָּה דוֹמָה הָיְתָה גַם בְּדִידִי:

בְּלֵיל מִן הַלֵּילוֹת וְאָנֹכִי

מַבִּיט, כְּמִנְהָגי, לַכּוֹכָבִים

וּמְהַרְהֵר בְּכָל מֹחִי

אֶת הַרְהוֹרַי הַנִּשְׂגָּבִים

עַל הָעוֹלָם, עַל הָאֱמֶת, עַל אֲדֹנָי,

וּפֶתַע מִישֶׁהוּ תוֹפֵשׂ אֶת צִפָּרְנַי!

וּמִי הָיָה זֶה? פָּר!

אָכֵן זֶה עַם הַטַּרְחָנִים

הוּא גַם חָצוּף וְעַז פָּנִים!"

וְהָאַרְיֵה לָגַם לְשֵׁם קִנּוּחַ

דָּם חַם, מַהְבִּיל, מְלֹוא לֻגְמָה

וַיַּעַן אֶת חֶלְקוֹ גַּם הוּא:

"אָכֵן לְגַסּוּתָם אֵין שׁוּם דֻּגְמָה!

שִׁמְעוּ וְהִתַּמְּהוּ:

יוֹצֵא אֲנִי לִי קְצָת לָשֹׁוּחַ

בְּחֻרְשָׁתִי,

אֲנִי וְרַעְיָתִי,

וּפֶתַע צְבִי חוֹלֵף בַּשְּׁבִיל הַצַּר

כְּצַעַד־צַעֲדַיִם לְפָנֵינוּ.

וּמַה סְבוּרִים אַתֶּם? הֲנֶעֱצַר

לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְבָרְכֵנוּ

כַּחֹק וְכַמִּשְׁפּט לְכָל נָתִין?

אוֹ לְפָחוֹת קְצָת לְהַמְתִּין

שֶׁנַּעֲבֹר הָרִאשׁוֹנִים?

לֹא, לֹא! זֶה בֶּן הַצִּמְחוֹנִים

בְּלִי הִכָּלֵם וָבוֹשׁ

בְּמִין חֻצְפָּה נוֹאֶשֶׁת

קוֹפֵץ, דּוֹלֵג, אָץ־רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת

בְּכַוָּנָה בְּרוּרָה לִהְיוֹת דַּוְקָא בְּרֹאשׁ!

אָכֵן זֶה עַם לֹא עָם!

וְזֶה טִבְעָם:

תָּמִיד בְּרֹאשׁ! בְּרֹאשׁ תָּמִיד!

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר אוֹתָם לֹא לְהַשְׁמִיד?"

*

בְּעֶצֶם, לשֵׁם מָה, קוֹרְאַי הַחֲכָמִים,

סִפַּרְתִּי זֹאת הַמַּעֲשִׂיָּה?

כְּדֵי לִלְמֹד בִּינָה וְתוּשִׁיָּה,

שֶׁלֹּא כָל הַדְּבָרִים הַמֻּסְכָּמִים

תָּמִיד אֱמֶת הֵם וּנְכוֹחָה.

וְכֵן לֹא נְכוֹנָה הַהֲנָחָה

שֶׁהַנָּמֵר, הַצְּבוֹעַ, הָאֲרִי,

הֵם מֵהַסּוּג הָאַכְזָרִי.

וְאַדְרַבָּא: הֶרְאֵיתִי בַעֲלִיל

כַּמָּה הֵם מִשְׁתַּדְּלִים רַק לְהוֹעִיל.

כַּמָּה הֵם עַל כָּל פְּגָם מִצְטַעֲרִים

וְאִם הֵם לִפְעָמִים מִתְאַכְזְרִים –

הֲרֵי לְכָךְ הֵם אֲנוּסִים!

אֲבָל לִבָּם טָהוֹר וְטוֹב וָתָם,

וְכָל עִקַּר כַּוָּנָתָם

רַק לְשַׁפֵּר מִדּוֹת וְנִמּוּסִים…

תש"ו.

חֵן, חֵן!..

אָכֵן גַּם אֲרָיוֹת סוֹפָם לְהִזְדַּקֵּן

אִם לֹא הִסְפִּיקוּ צְעִירִים לָמוּת.

וְהַזִּקְנָה הֵן, כַּיָּדוּעַ,

אֵינָהּ מַבּוּעַ

נוֹבֵעַ עֹנֶג וּנְעִימוּת,

שׁוֹפֵעַ גִּיל וְחֹסֶן שַׁאֲנָן.

וּמִפְּנֵי כָךְ גַּם הָאַרְיֵה דְנָן

(גַּם הוּא אֵינוֹ צָעִיר כְּבָר, הַמִּסְכֵּן:

הֲדַר רַעֲמָתוֹ כְּבָר פֹּה וָשָׁם מָרוּט

וְרַעַם שַׁאֲגָתוֹ קָטוּעַ וְצָרוּד)

נַעֲשָׂה רַגְזָן, רַתְחָן וּטְרוּף־רִשְׁעוּת

יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים.

אַךְ בְּיִחוּד גָּבַר הַזַּעַם,

שֶׁכֵּן הַפַּעַם

הֵעֵז נֶגְדּוֹ פָנִים

לֹא שׁוֹעַ מְיֻחָס, נָמֵר אוֹ לַיִשׁ,

אַךְ שׁוֹר פָּשׁוּט, מוֹשֵׁךְ בָּעֹל,

אֲשֶׁר רָגִיל תָּמִיד רַק לַעֲמֹל

בַּתֶלֶם אוֹ בַּדַּיִשׁ.

וַיְהִי כִּי הָאַרְיֵה דָנָהוּ לְמִיתָה –

סֵרֵב הַלָּז, וּבִבְעִיטָה

וּבִנְשִׁיכָה וּבִנְגִיחָה

עַל גְּזַר הַדִּין מִחָה

וְהָאַרְיֵה נֶהְדַּף אָחוֹר.

הֲיֵשׁ עוֹד חֵטְא כָּזֶה שָׁחֹר?

הַאִם עַל זֹאת לֹא יִתְפַּלְּצוּ שָׁמָיִם?

חֲדַל־בְּהֵמוֹת,

פָּר בֶּן־בָּקָר הֶדְיוֹט

מוֹאֵס לְהִבָּלֵעַ בַּקְּרָבַיִם

שֶׁל מֶלֶךְ הַחַיּוֹת!!!

וְהָאַרְיֵה אָמְנָם הִרְעִישׁ הָעוֹלָמוֹת,

כְּהַר שְׂרֵפָה רָעַשׁ, גָּעַשׁ, שָׁאַן!

אַךְ כַּאֲשֶׁר דָּלַל כָּל הַמַּעְיָן

שֶׁל גִּדּוּפָיו הַמַּבְעִיתִים,

שָׁאַג: "אִם כֵּן, יְצוּר נִבְזֶה,

טְמֵא־הַפַּרְסָה וּזְהוּם הַקֶּרֶן,

אֲנִי מַטִּיל עָלֶיךָ חֵרֶם,

וְעוֹד הַיּוֹם הַזֶּה

אֶמְחֶה שִׁמְךָ לַחֲלוּטִין

מֵהָרְשִׁימָה אֲשֶׁר בָּהּ חֲרוּתִים

שְׁמוֹתָם שֶׁל בְּנֵי מוּסָר וּבְנֵי תַרְבּוּת!"

אֲבָל הַשּׁוֹר עַל זֹאת הֵשִׁיב בְּלִי שְׁהוּת:

"אוּלַי אֶפְחַד עוֹד מִמַּלְתְּעוֹתֶיךָ

(עוֹד לֹא כָלָה כֹחָן הָאַכְזָרִי),

אוּלַי יְבַהֲלוּנִי צִפָּרְנֶיךָ

(הֵן עוֹד חַדּות לִקְרֹעַ אֶת בְּשָׂרי),

אוּלַי עוֹד לֹא מְעַט תִּשְׁפֹּךְ דָּמִי,

אֲבָל עַל אִיּוּמְךָ לִמְחוֹת אֶת שְׁמִי

מֵהָרְשִׁימָה שֶׁלְּךָ הַמְּהֻלָּלָה

אֶגְמֹל לְךָ לֹא בִקְלָלָה,

כִּי אִם אֹמַר לְךָ: חֵן חֵן!

שֶׁכֵּן

אִם זֵד כָּמוֹךָ וּמְרַצֵּחַ

נִמְנֶה עַל בַּעֲלֵי מוּסָר,

הֲלֹא בָזֹאת רַק אֶשְׁתַּבֵּחַ

שֶׁשְּׁמִי בִּרְשִׁימָתְךָ יֶחְסַר!"

אדר א', תש"ח.

פַּרְעֹה הַמְרֻמֶּה

א

פַּרְעֹה שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים,

פַּרְעֹה קִמֵּט הַמֵּצַח:

"אֲהָהּ, זֶה עַם־הָאֲרוּרִים

בְּעַצְמוֹתַי כְּרֶצַח!

מַכּוֹת – כְּבָר לֹא אֵדַע סְפוֹרוֹת –

בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב…

שִׁלְשׁוֹם בָּרָד, אֶתְמוֹל בְּכוֹרוֹת,

כָּל יוֹם תּוֹכַחַת יָרֶב.

אָמְנָם אִם אֲשַׁלְּחֵם, מִיָּד

כָּל הַנְּגָעִים יֶחְדָּלוּ,

אַךְ מִי לִי יַעַשׂ עֲבוֹדַת

הַמְּתֹעָבִים הַלָּלוּ?

הֵן כָּל הַמֶּשֶׁק יֵהָרֵס!

מִי לִי יִלְבֹּן בְּלִי תֶבֶן?

וּמִי יִבְנֶה לִי רַעַמְסֵס?

וּמִי פִיתוֹם לִי יִבֶן?

הֵן חוּץ מֵהַנִּרְפִּים הָאֵל,

עִבְרִים פְּחוּתֵי־הָעֶרֶךְ,

מִי עוֹד חִנָּם יוֹמָם וָלֵיל

לִי יַעֲבֹד בַּפֶּרֶךְ?

וְאֵין עֵצָה… כָּל אֱלֹהַי

זָנְחוּ אוֹתִי זָנוֹחַ;

בְּהֵמָה רַבָּה – כָּל חֲכָמַי,

כָּל חַרְטֻמַּי – בְּלִי מֹחַ…

וּבְכֵן: לִכְבֹּל אוֹ לְגָרֵשׁ

אֻמָּה זוֹ מִתְקוֹמֶמֶת?"

וְאֶת מִצְחוֹ פַּרְעֹה חוֹרֵשׁ,

חָרִיץ עָמֹק כָּל קֶמֶט…

ב

פִּתְאֹם וּפַרְצוּפוֹ הוּצַף

אוֹר לֹא־צָפוּי שֶׁל נַחַת:

"אֵיךְ לֹא הֵבַנְתִּי עַד עַכְשָׁו

נִכְלֵי זֶה עַם־סַפַּחַת?

בְּעֶצֶם אֵין הֵם כָּל עִקָּר

רוֹצִים מִכָּאן לָלֶכֶת.

לְאָן יֵלְכוּ? אֶל הַמִּדְבָּר

מֵאֶרֶץ מְבֹרֶכֶת?

וּמַה לָהֶם סוֹף סוֹף יֶחְסַר,

לְאֵלֶּה בְּנֵי־הַצֶּפַע?

שׁוּמִים, בְּצָלִים וְגַם בָּשָׂר

הֵם זוֹלְלִים בְּשֶׁפַע.

אַךְ בֶּאֱמֶת כַּוָּנָתָם

כִּי אֶת עֻלָּם אָקֵלָּה…

אֲבָל אִם אֲשַׁלַּח אוֹתָם:

‘צְאוּ מַהֵר, בְּנֵי־בֶלַע!’

אָז יִתְחָרֵט הָאֲסַפְסוּף

מִיָּד עַל כָּל הָעֵסֶק:

'פֹּה נִשָּׁאֵר, פַּרְעֹה אָהוּב,

וְנַעֲבֹד בְּחֵשֶׁק'.

וְאָז אַרְאֶה לַנִּרְגָּנִים,

כִּי הַשַּׁלִּיט אֲנִי הוּא…"

וְאֶת משֶׁה פַּרְעֹה הִזְמִין

וְאֶת אַהֲרֹן אָחִיהוּ.

ג

"בְּבַקָּשָׁה – פַּרְעֹה אָמַר

בִּצְחוֹק עַל הַשְּׂפָתַיִם –

אִם לְעַמְּכֶם כָּל כָּךְ יֵמַר

לָשֶׁבֶת בְּמִצְרַיִם,

אִם לַמִּדְבָּר חִשְׁקָם כֹּה רַב,

נוֹף חֶמֶד, אֵין כָּמוֹהוּ,

שָׁם הַשָּׂרָף וְהָעַקְרָב,

הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ,

שָׁם הַיְּשִׁימוֹן לָהֶם יִצְהַל,

יִפְצַח יְלֵל וָנֶהִי –

בְּבַקָּשָׁה, יֵלְכוּ! אֲבָל

מִיָּד! וּבְלִי כָל שֶׁהִי!"

וְעֵת משֶׁה וְאַהֲרֹן

מֵהַשַּׁלִּיט נִפְרָדוּ –

פַּרְעֹה יַעֲלֹז, פַּרְעֹה יָרֹן:

"עַתָּה בַּפַּח נִלְכָּדוּ!

וְעוֹד מְעַט וְכָל הָעָם

בְּתַחֲנוּנִים יָבוֹאוּ…

הָהּ, לֹא מְאֹד לָהֶם יִנְעַם

הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ…"

ד

פַּרְעֹה נָבוֹךְ, פַּרְעֹה נִדְהָם,

פַּרְעֹה חוֹרֵק שִׁנַּיִם:

"וּבְכֵן רִמַּנִי זֶה הָעָם,

יָצָא לוֹ מִמִּצְרָיִם!

הֵן מִי פִלֵּל, כִּי חֻצְפָּתָם

עַד כְּדֵי כָךְ תַּגִּיעַ,

שֶׁגַּם אוֹתִי, שַׁלִּיט אֵיתָן,

יַצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ!

הֵן לִי בָרוּר הָיָה כָאוֹר,

כִּי בְלִי בוּשָׁה שִׁקֵּרוּ,

מִדֵּי אָמְרָם, כִּי עַל הַיְאוֹר

אֶת הַמִּדְבָּר בִּכֵּרוּ.

אֲבָל, מַמְרִים שֶׁכְּמוֹתָם,

אֱמֶת דִּבְּרוּ הַפַּעַם!

אָכֵן, אֵין גְּבוּל לְתַרְמִיתָם!"

וְהוּא צוֹעֵק בְּזַעַם:

כָּל חֲמָתִי, כָּל אֵשׁ קִרְבִּי,

עַתָּה אֶשְׁפֹּךְ עָלֵימוֹ!

אֶרְדֹּף! אַשִּׂיג! אָרִיק חַרְבִּי!

נַפְשִׁי עַד תִּמְלָאֵמוֹ!

אֶרְדֹּף! אַשִּׂיג! וְלֹא אָחוּס!

לַדֶּרֶךְ חִישׁ! יַמְסוּפָה!

מִן הַמֻּבְחָר – רוֹכֵב וָסוּס!

כַּחֲזִיזִים נָעוּפָה!

אִם לִבּוֹתֵימוֹ לֹא הֵרַךְ

הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ –

מֵיטַב רִכְבִּי בָם אֲשַׁלַּח,

מִמֶּנּוּ הֵן יֵרֹעוּ!

הוֹי, הֵחָפְזוּ! נִרְדֹּף! נַשִּׂיג!

מַהֵר! חֲזִיז וָרַעַם!"…

– – אַךְ כָּאן אֶת סִפּוּרִי אַפְסִיק

מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַטַּעַם,

שֶׁכָּל אֲשֶׁר קָרָה וַיְהִי

לִבְסוֹף עִם גִּבּוֹרֵנוּ –

כְּבָר בְּשִׁירוֹ הָאֱלֹהִי

סִפֵּר משֶׁה רַבֵּנוּ…

תש"ט.

קֹמֶץ אֵפֶר

אֶל תִּרְאוּנִי, שֶׁאֲנִי רַק קֹמֶץ אֵפֶר, קֹמֶץ דַּל…

אֲנִי לַפִּיד הָיִיתִי, דּוֹלֵק בָּעֲלָטָה.

אֲנִי בְלֵיל זְוָעָה, בְּהִשְׁתּוֹלֵל סוּפָה

הַדֶּרֶךְ הַאִירוֹתִי לַהֵלֶךְ בַּיְּשִׁימוֹן.

עַל פַּחַת וְשׁוּחָה זָרַקְתִּי שַׁלְהַבְתִּי

לְבַל תִּמְעַד בָּהֶן רַגְלוֹ הָעֲיֵפָה;

חִמַּמְתִּי בְאִשִּׁי גֵּווֹ צָפוּד מִקֹּר,

נִחַמְתִּי בְאוֹרִי עֵינוֹ הָעֲשֵׁשָׁה.

וְעֵת עָלַי הַסַּעַר בְּזַעַם הִשְׂתָּעֵר

אוֹתִי כָלִיל לִבְלוֹעַ, מִצִּיתִי מִתּוֹכִי,

מֵעֹמֶק מַעֲמַקַּי, אֶת כָּל תַּמְצִית כֹּחִי,

וְלֹא רַק לֹא דָעַכְתִּי, כִּי אִם גַּם הִתְלַקַּחְתִּי

בְּיֶתֶר עֹז וָאוֹן, וְלֹא רַק עֹז דָּרַכְתִּי

כִּי אִם הִדְרַכְתִּי עֹז גַּם נֶפֶשׁ הַתּוֹעֶה,

עַד כִּי נָגוֹז הַלַּיְלָה, וְהַיְּשִׁימוֹן אַחֲרֵינוּ,

עַד כִּי הֵאִיר הַיּוֹם מֵעַל לִמְחוֹז הַחֵפֶץ…

מָה עַז וּמָה עַלִּיז צִלְצֵל שִׁיר הַנּוֹדֵד

לִקְרַאת אוֹר הַיְשׁוּעָה, לִקְרַאת מְחוֹז הַחֵפֶץ!

וַיְהִי לִי זֶה הַשִּׁיר כִּגְמוּל אֵין לוֹ עֲרוֹךְ

בְּעַד כָּל עֲמָלִי, וְעַל אֲשֶׁר נִשְׂרַפְתִּי,

וְעַל אֲשֶׁר אֲנִי לִמְחוֹז הָאוֹר הִגַּעְתִּי

כִּמְעַט כֻּלִּי אֻכָּל, רַק עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי…

אַךְ עוֹד הוּא מִתְרוֹנֵן וּמִיָּדוֹ זְרָקַנִי,

כִלְאַחַר יָד זְרָקַנִי וּבִי לֹא הִתְבּוֹנֵן,

וּבְלִי אֲשֶׁר יָסֵב אֵלַי רֹאשׁוֹ לְרֶגַע

הִפְלִיג בְּצַעַד עַז בַּנֹּגַהּ הַפּוֹרֵחַ,

בַּזֹּהַר הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר לִמְחוֹז הַחֵפֶץ…

עַל קְצֵה גְבוּל הַיְשִׁימוֹן אֲנִי קַמְצוּץ שֶׁל אֵפֶר,

וְעוֹד מְעַט וַדַּאי אִמַּח לְלֹא כָל זֵכֶר.

הַגֶּשֶׁם יִשְׁטְפֵנִי, הָרוּחַ יְפַזְּרֵנִי

וְאֶל הָאֲדָמָה, מֵעֲפָרָה צָמַחְתִּי,

אֵלֶיהָ גַּם אָשׁוּב, אֵלֶיהָ, אֵם כָּל חָי.

וְלִי לֹא צַר עַל כִּי, עָנָף רַעֲנָן, פּוֹרֵחַ,

נִלְקַחְתִּי לְלַפִּיד, הֻקְדַּשְׁתִּי לַמּוֹקֵד;

וְלִי לֹא צַר עַל כִּי בִמְקוֹם תַּעֲנוּג הַפֶּלֶא

שֶׁל יְנִיקַת לְשַׁד מִגֶּזַע וּמִשֹּׁרֶשׁ

וְשֶׁל לִבְלוּב עֶדְנָה נְשׁוּק טְלָלִים וָזֹהַר,

עוֹדֶנִּי בְאִבִּי הֻקְדַּשְׁתִּי לִבְעֵרָה,

הֻקְדַּשְׁתִּי לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ לַתּוֹעֶה –

עַל כָּךְ תְּשוּאוֹת חֵן חֵן לְגוֹרָלִי הַטּוֹב!

וּמִי יוֹדֵעַ? הֵן אֶפְשָׁר כִּי יְדֻשּׁן

בַּקֹּמֶץ שֶׁל אֶפְרִי גַּרְעִין טָמוּן אֵי שָׁם,

וְהוּא יִנְבֹּט, וְהוּא יַךְ שֹׁרֶשׁ וְיִפְרֶה

וִיהִי לעֵץ אַדִּיר, וְגַם מִמַּטּוֹתָיו

אוּלַי יֻקַּח אֵי פַעַם לְלַפִּיד מַטֶּה;

לַפִּיד מֵאִיר מִשְׁעוֹל בְּאֹפֶל וְסוּפָה…

וְגַם לֹא אֶתְרַעֵם עַל כָּךְ, שֶׁהַנּוֹדֵד

אֲשֶׁר אֶת כָּל אוֹנִי, עֲסִיס תַּמְצִית חַיַּי,

שָׂרַפְתִּי לְמַעֲנוֹ עֵת אֲפָפָהוּ חֹשֶׁךְ –

עַל קְצֵה גְבוּל הַיְשִׁימוֹן, עֵת שַׁחַר גִּיל הִפְצִיעַ,

זְרָקַנִי מִיָּדוֹ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ…

וּבֶאֱמֶת, הֵן שׁוּב אֵין חֵפֶץ בִּי, וְלָמָּה

יֹאחַז בִּי לְלֹא צֹרֶךְ?… אַךְ עַל זֹאת

לִי צַר, כִּי עֵת הִפְלִיג עַלִּיז וּמִתְרוֹנֵן

לְתוֹךְ שַׁדְמוֹת הַזֹּהַר שֶׁל מְחוֹז הַחֵפֶץ

גַּם פַּעַם לֹא הֵסַב אֵלי רֹאשׁוֹ

מִתּוֹךְ בִּרְכַּת פְּרִידָה וְהַכָּרַת טוֹבָה…

אדר, תש"ט.

הַבֻּרְסִי וְהַבַּשָּׂם

בַּעֲיָרָה קְטַנָּה, בִּמְדִינַת אֵי־שָׁם

חָיוּ בִשְׁכֵנוּת בֻּרְסִי וּבַשָּׂם.

וַיְהִי הַבֻּרְסִי בִמְלַאכְתּוֹ אֳמָן

וְגַם אָדָם הָגוּן וּמְהֵימָן.

וַיְהִי כִּי נוֹדָע בַּחָרִיצוּת וָישֶׁר

וְגַם עָשָׂה לוֹ הוֹן וָעשֶׁר

בְּחָרָהוּ הַצִּבּוּר לִהְיוֹת פַּרְנָס,

וְהוּא מֵהַכָּבוֹד אֵינֶנּוּ נָס,

וְאִם הַצִּבּוּר מַעֲלֵהוּ לְדוּכָן

הֲרֵי לְמַלֵא תַפְקִידוֹ הוּא מוּכָן.

אֲבָל לַבַּשָּׂם פָּנָה תְּחִלָּה

וְכֹה אָמַר: "בִּרְצוֹן הַקְּהִלָּה

נַעֲשֵׂיתִי פַּרְנָס לְעַם אֲדוֹנָי,

אֲבָל חוֹבָתְךָ לְהָקֵל עָלָי.

הֵן כְּבָר רָשַׁם מִי שֶׁרָשַׁם:

'אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַשָּׂם,

אוֹי לוֹ מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בֻרְסִי'

וּמַה יִתֵּן לִי כְבוֹדִי וְכִיסִי

אִם הָרֵיחַ שֶׁל עוֹרוֹתַי

נוֹדֵף מִכָּל אַרְבַּע אַמּוֹתַי?

וּבְכֵן אֲבַקֶשְׁךָ, מִרְקַחַת רְקַח

(הֲרֵי אַתָּה מֻמְחֶה לְכָךְ!),

קְטֹרֶת כָּזֹאת מְצֻיָּנָה,

אֲשֶׁר תָּפִיג, תָּנִיס כָּל צַחֲנָה.

וּלְךָ אֲגַלֶּה בְּלֵב תָּמִים,

תָּמַהְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁכָּל הַיָּמִים

הִנְּךָ סוֹפֵג רֵיחַ בְּשָׂמִים

(הֵן רֵיחָם, גַּם אֵלַי הִגִּיעַ לִפְעָמִים)

וְלֹא דָּאַגְתָּ שֶׁרֵיחַ טוֹב

גַּם מִמֶּנִּי, מִשְּׁכֵנְךָ, יִנְדּוֹף.

אַךְ מַה שֶׁפָּגַמְתָּ עַד הַיּוֹם

תַּקֵּן עַכְשָׁו, וֶהְיֵה שָׁלוֹם!"

עָנָה הַבַּשָּׂם: "שְׁכֵנִי הַטּוֹב,

אֶשְׂמַח מְאֹד, שֶׁנּוֹכַחְתָּ סוֹף סוֹף

כִּי גַם הַבַּשָּׂם אֵינוֹ מְיֻתָּר.

וְאִם הָאֱמֶת לְדַבֵּר מֻתָּר,

הֲרֵי עַד שֶׁנִּבְחַרְתָּ לְרֹאשׁ

לֹא הֵצִיק לְךָ כָּל כָּךְ הַבְּאֹשׁ.

שֶׁכֵּן לֹא נִסִּיתָ גַּם לְהִתְיָעֵץ

אֵיךְ מִצָּרָה זוֹ לְהֵחָלֵץ…

אֲבָל כָּמוֹךָ, יְדִידִי וּשְׁכֵנִי,

גַּם אֲנִי אֲגַלֶּה לְךָ אֶת תִּמְהוֹנִי.

אָמְנָם כָּתוּב וְרָשׁוּם אֵי שָׁם

‘אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַשָּׂם’,

אַךְ מִי בְמַחֲנֵנוּ, חֲשֹׁב וֶאֱמֹר,

מִי נִזְקָק לְנֵרְדְּ וָמֹר?

וְהֵן יְדַעְתּנִי עָנִי וָדָל,

הַנַּעַל קְרוּעָה וּמְרֻפָּט הַסַּנְדָּל,

טְלַאי עַל טְלַאי וְחוֹר עַל חוֹר,

וּבֵיתְךָ מָלֵא כָּל מִינֵי עוֹר,

וְאֵיךְ לֹא דָאַגְתָּ, שְׁכֵנִי הַטּוֹב,

שֶׁנַּעַל שְׁלֵמָה רַגְלִי תַּעֲטֹף?

אַךְ מַה שֶׁפָּגַמְתָּ עַד הַיּוֹם

תַּקֵּן עַכְשָׁו, וֶהְיֵה שָׁלוֹם…

*

הַאִם בָּזֶה הַשִּׂיחַ נִשְׁלַם

בֵּין הַבֻּרְסִי וּבֵין הַבַּשָּׂם?

וּמֶה הָיוּ לַשִּׂיחָה תּוֹצָאוֹת?

עַל זֶה אוּלַי נִשְׁמַע בַּבָּאוֹת…

אדר, תש"ט.

אִישׁ הַחֶרְמֵשׁ

וְאִישׁ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִשְּׁבִי אוֹיֵב אַכְזָר

אֶל שְׂדוֹת מוֹלַדְתּוֹ חָזַר

אַחֲרֵי שְׁנוֹת נְדוּדִים וְיִסּוּרִים בְּלִי סוֹף.

אֲהָהּ, מַה־נִשְׁתַּנָּה הַנּוֹף

מִיּוֹם אֲשֶׁר גָּלוּ מֵאֶרֶץ הָאָבוֹת!

לֹא שְׂדוֹת תְּרוּמוֹת וְלֹא כַרְמֵי בְרָכָה,

כִּי אִם שְׁמָמָה, עִיִּים וָחֳרָבוֹת.

לֹא יְעָרוֹת עַל הֶהָרִים יִרְעָשׁוּ –

קָרְחַת סְלָעִים מְבֻקָּעִים מִיֹּבֶשׁ;

לֹא מַעְיָנוֹת בַּגַיְא סוֹדוֹת יִלְחָשׁוּ –

אַגְמֵי בְאשׁ, בִּצּוֹת רָקָב וָעֹבֶשׁ.

אַךְ אֲנָחוֹת צוּרִים לֹא תְזִיזֶינָה

וְלֹא תִפְרֶה שְׁמָמָה מִדֶּמַע.

וְהַפְּדוּיִים הֶחְלִיטוּ בְּלִי שְׁהִיָּה

לַעֲבוֹדָה לָגֶשֶׁת

עַד כִּי תִפְרַח שֵׁנִית אַדְמַת מוֹרֶשֶׁת

אֲשֶׁר הָפְכָה צִיָּה,

עַד כִּי כְקֶדֶם יִתְחַדֵּשׁ הוֹדָהּ.

מָה־עֲצוּמָה הָעֲבוֹדָה!

מַה־נִשְׂגָּבָה וּמַה־קָּשָׁה!

מַעְדֵּר וָאֵת וּמַחֲרֵשָׁה,

גַּרְזֶן, מַקֶּבֶת וְקַרְדֹּם –

הַכֹּל הוֹלֵם. פּוֹעֵם בְּלִי דֹם.

קוֹצִים מִשֹּׁרֶשׁ נֶעֱקָרִים,

מִתְפּוֹרְרִים סַלְעֵי הָרִים,

מֵרְקַב בִּצּוֹת עוֹלִים שְׁתִילִים

וּמַעְיָנוֹת סְתוּמִים נִגְלִים.

אַךְ מִן הַצַּד יוֹשֵׁב אֶחָד

וְהוּא חֶרְמֵשׁ מַחֲזִיק בַּיָד.

אֵינוֹ עוֹדֵר, אֵינוֹ שׁוֹתֵל,

לֹא יְנַכֵּשׁ, לֹא יְסַקֵּל,

רַק בְּבִטּוּל הוּא מִסְתַּכֵּל

בְּיָם־הַיֶּגַע הַגּוֹעֵשׁ…

"הוֹי מַה לְּךָ, אִישׁ הַחֶרְמֵשׁ,

הוֹי מַה לְּךָ יוֹשֵׁב בָּטֵל,

– קוֹרֵאת אֵלָיו בִּצְחוֹק וּבִנְזִיפָה

עֲדַת אֶחָיו הָעֲיֵפָה –

הַאִם הִרְבֵּיתָ כְּבָר לַעְדּוֹר?

הַאִם כְּבָר בָּא הַזְּמַן לִקְצוֹר?

עוֹד עֵת לָתֵת, לֹא עֵת עוֹד לְקַבֵּל!

וְעֵת אֲשֶׁר שָׂדֶה פֹה יִשְׁתַּבֵּל

עוֹד זֵעָתֵנוּ כַּנְּחָלִים תִּזַּל…

אֶת חֶרְמֵשְׁךָ אֵיפוֹא הַנַּח

וּבֹא וְשָׂא אִתָּנוּ בֶעָמָל,

סַקֵּל, חֲרוֹשׁ, שַׂדֵּד, נַכֵּשׁ,

וְאָז תָּבוֹא שָׁעָה גַם לַחֶרְמֵשׁ!"

אֲבָל עָנָה בְרַהַב הָעִקֵּשׁ:

"אֲנִי רוֹצֶה מַה שֶּׁהֻבְטַח!

וְלָנוּ הֻבְטְחָה נַחֲלַת אָבוֹת –

שְׁדֵמוֹת חָלָב וּדְבַשׁ זָבוֹת!

וְאֵין אֲנִי נִגָּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה

כָּל עוֹד לֹא תְקֻיַּם הַהַבְטָחָה,

כָּל עוֹד לֹא תִּתְעַטֵּף הָאֲדָמָה

בִּזְהַב קָמָה!"

*

בְּנִדְנוּדִים קְצוּבִים, בְּנַעְנוּעִים יָפִים

הַחֶרְמְשִׁים מִתְנַפְנְפִים

עַל שְׂדוֹת הַפָּז

וְשִׁיר קוֹצְרִים מֵרִיעַ בַּמֶרְחָב.

אֲבָל בְּיֶתֶר עֹז נִשֵּׂאת

רִנַּת הַלָּז,

רִנַּת אוֹתוֹ הָאָח

שֶׁלֹּא נָגְעָה יָדוֹ בְמַחְרֵשָׁה וָאֵת.

"הֵידָד! הָאָח!

– קוֹרֵא הוּא לְאֶחָיו –

הֵן זֶה הָיָה דְבָרִי מֵאָז,

עַז כַּפַּטִישׁ, לוֹהֵט כָּאֵשׁ,

כִּי הַחֶרְמֵשׁ רַק הוּא יָבִיא בְרָכָה,

וְלוֹ, רַק לוֹ הַמַּמְלָכָה!

וְאֵיךְ לִי לְעַגְתֶּם בְּלַעַג אַכְזָרִי…

אֲבָל הִנֵּה בָא יוֹם וְקָם דְבָרִי,

וְכָל אֶחָד מִכֶּם תּוֹפֵשׂ חֶרְמֵשׁ!"

ניסן, תש"ט.

הַשְּׁלוּלִיּוֹת וְהַנָּהָר

קָשֶׁה הָיָה הַחֹרֶף וְזָעוּם,

וְתַחַת תַּכְרִיכֵי הַלֹּבֶן

שָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה, אִלֵּם כָּאֶבֶן,

כָּל הַיְקוּם:

שָׂדֶה, אֲפָר וְיַעַר וְנָהָר.

אַךְ גַּם לְחֹרֶף עַז שֶׁבָּעַזִּים,

וְאִם גַּם שִׁבְעָתַיִם אֶת פָּנָיו יַזְעִים,

יֵשׁ גְּבוּל אֲשֶׁר גָּבַל הַלּוּחַ.

וּבֶאֱמֶת, בְּסוֹף אֲדָר

הִתְחִילָה מְנַשֶׁבֶת רוּחַ

רַכָּה, לוֹטֶפֶת, אֲבִיבִית

אֲשֶׁר חָדְרָה אֶל כָּל זָוִית.

וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ נִזְכְּרָה פִתְאֹם,

כִּי יֵשׁ בְּאוֹצָרָהּ עוֹד קֹרֶט חֹם

וְכִי כְדַאי קְצָת לְחַמֵּם

עוֹלָם קוֹפֵא, שׁוֹמֵם…

וּכְחֹם הַיּוֹם

הִתְחִיל מַפְשִׁיר הַשֶּׁלֶג וְנָמוֹג,

וּפֹה וָשָׁם כְּמוֹ אוֹצָר טָמוּן עָמֹק

נִגְלָה כְבָר שְׁחֹר הָאֲדָמָה,

אֲשֶׁר גַּם לוֹ, כְּמוֹ לָאוֹר,

הַלֵּב כָּמַהּ

מִתּוֹךְ הַמּוּעָקָה שֶׁל תַּכְרִיכֵי הַצְּחֹר…

וּשְׁלוּלִיּוֹת פְּזִיזוֹת,

מִשֶּׁמֶשׁ מוּפָזוֹת וְעַלִּיזוֹת,

הִתְחִילוּ לְפַזֵּם פִּזְמוֹן עָרֵב

עַל הָאָבִיב הַמִּתְקָרֵב,

עַל הַפֻּרְקָן וְהַנִּסִּים…

וּפִזְמוֹנָם הַקַּל וְהַנָּעִים

זָכָה לִתְשוּאוֹת־חֵן שֶׁל הַשּׁוֹמְעִים

שֶׁלֹּא חָסְכוּ מֵהֶן תְּהִלּוֹת וְקִלּוּסִים.

אֲבָל יָדוּעַ, כִּי תְהִלּוֹת

מְסֻגָּלוֹת לִהְיוֹת

גּוֹרְמֵי־סְחַרְחֹרֶת גַּם לִמְבֻגָּרִים,

לֹא כָל שֶׁכֵּן לִשְׁלוּלִיּוֹת

שֶׁרַק עַתָּה יָצְאוּ לְאוֹר עוֹלָם;

וּבֶאֱמֶת הַזַּאֲטוּטִים הַלָּלוּ

מְאֹד פִתְאֹם בְּעֵינֵיהֶם גָּדָלוּ

וּבְגַאֲוָה נָשְׂאוּ קוֹלָם:

"עַתָּה רְאוּ כֻלְּכֶם, יוֹשְׁבֵי תֵבֵל,

מַה בֵּינֵינוּ

וּבֵין אוֹתוֹ זָקֵן נוֹבֵל,

אוֹתוֹ נָהָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם,

אֲבָל עוֹבֵר־בָּטֵל…

הֵן בְּשָׁעָה שֶׁלָּעוֹלָם הֵבֵאנוּ

אֶת רִנּוּנֵנוּ,

זֶה זֶמֶר־הוֹד, שׁוֹפֵעַ גִּיל וָאוֹן,

(מִמֶּנּוּ כָּל מַאֲזִין הָיָה מֻקְסָם),

זוֹ בְּשׂוֹרָתֵנוּ עַל אָבִיב הָאוֹר

(אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ לוֹ פִלַּסְנוּ דֶרֶךְ!) –

אוֹתוֹ זָקֵן יוֹדֵעַ רַק לִישׁוֹן

מִתַּחַת שְׂמִיכָתוֹ, שְׂמִיכַת הַקֶּרַח,

שָׁקוּעַ בַּחֲלוֹם תָּפֵל, שׁוֹמֵם…

אַל עוֹד, אֵפוֹא, תּוֹסִיפוּ לְרוֹמֵם

אֶת הַנִּרְפֶּה הַזֶּה, אֶת הַנָּהָר,

אֲשֶׁר זֶה כְבָר זְמַנּוֹ עָבַר;

וּמֵעַתָּה כֻלְּכֶם דְּעוּ

שֶׁרַק אֲנַחְנוּ וְלֹא הוּא

הֵם הַשְּׁלִיחִים הָאֲמִתִּים

שֶׁל הָאָבִיב – תִּפְאֶרֶת הָעִתִּים!

וּמֵעַתָּה – אוֹתָנוּ תְרוֹמֵמוּ!"

כֹּה סָחוּ שְׁלוּלִיּוֹת, כֹּה רִנְּנוּ, פִּזֵּמוּ,

כֹּה קוֹל הַשְּׁלוּלִיּוֹת גָּאֹה גָאָה.

אַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה –

אָזַר אוֹתוֹ זָקֵן, אוֹתוֹ נָהָר,

אֲשֶׁר עָלָיו הִטִּיל הַחֹרֶף הָאַכְזָר

כָּל כֹּבֶד מִלְחַמְתּוֹ, כָּל מַעֲמַס קַרְחוֹ –

אָזַר אוֹתוֹ זָקֵן אֶת כָּל כֹּחוֹ,

כָּל אוֹן זְרָמָיו וַאֲפִיקָיו,

וּבְמַאֲמָץ אַדִּיר נִפֵּץ אֶת אֲזִקָּיו…

*

כְּבָר הָאָבִיב בְּכָל תָּקְפּוֹ שַׁלִּיט,

עֵצִים מְלַבְלְבִים, זְמִירִים שָׁרִים,

יָבְשׁוּ כָרִים וַאֲפָרִים,

אֵין זֵכֶר לִשְׁלוּלִית.

אַךְ בֵּין חוֹפָיו הָאֲרֻכִּים

בֵּין הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים,

בֵּין יְעָרוֹת, כְּפָרִים, עָרִים,

מְיֻדָּעֵנוּ הַנָּהָר יִזְרֹם

בִּמְחִי גַלָּיו הַגּוֹעֲשִׁים,

בְּרֹן אוֹנָיו הַמְּחֻדָּשִׁים

לְנֹגַהּ כּוֹכָבִים וּלְאוֹר הַיּוֹם.

יִזְרֹם, יִזְרֹם

וְלֹא יִדֹּם,

וְעַל דוֹבְרוֹת, סִירוֹת, סְפִינוֹת, יִשָּׂא

כָּל זֶבֶד טוֹב

מֵאֻכְלוּסָה לְאֻכְלוּסָה,

מִנּוֹף אֶל נוֹף…

ניסן, תש"י.

הָעוֹרֵב הַמְלֻמָּד

הוֹאִיל וְהָעוֹרֵב תְּכוּפוֹת צוֹרֵחַ:

“קְרָא, קְרָא!”

(וְאִם כִּי מִיָּמָיו שׁוּם סֵפֶר לֹא קָרָא) –

נֶחְשַׁב לְעוֹף פִּקֵּחַ.

מִכָּל מָקוֹם סָבַר הוּא בְּעַצְמוֹ

שֶׁהוּא חָכָם כְּמוֹ שְׁלֹמֹה,

וְשֶׁיּוֹדֵעַ לְפַעְנֵחַ

שִׂיחַת כָּל חַי וְכָל צוֹמֵחַ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲמֹד לָנוּחַ

עַל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָנֵף,

וַיְהַרְהֵר בְּקוֹרַת רוּחַ:

"אָכֵן כְּדַאי לְהִתְעַכֵּב

עַל זֶה הָעֵץ פְּאֵר הָאֲרָזִים!

הֵן בּוֹ כָּל זִיעַ שֶׁל עָלֶה –

עוֹלָם מָלֵא

רָזֵי־רָזִים!

וּלְמַזָּלִי דַּוְקָא כָּעֵת

כֻּלּוֹ רוֹחֵשׁ, כֻּלּוֹ רוֹטֵט

עַל כָּל בַּדָּיו, כָּל נְצָרָיו,

מִשָּׁרָשָׁיו עַד צַמַּרְתּוֹ,

אַךְ מַה יַבִּיעַ רִטְטוֹ

וּמַה תְּחַו הֵמְיַת סְתָרָיו –

כָּל זֹאת רַק אָנֹכִי אֵדַע!

כָּךְ, לְמָשָׁל, זֹאת הַלְּחִישָׁה

הָעֲנֻגָּה, הַחֲרֵדָה,

הַמַּגִּיעָה מֵהַצַּמֶּרֶת,

לִי מְסַפֶּרֶת

עַל מִלְחָמָה עַזָּה, קָשָׁה

בִּמְרוֹם נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִילָן,

מֵעַל לִגְבוּל הַהַרְגָּשָׁה…

וְזֶה הָרַחַשׁ הַנֶּעְלָם

עִם גָּוֶן שֶׁל תְּלוּנָה מָרָה

הַבָּא כְּמוֹ מִמַּעֲמַקִּים,

לִי מְמַלֵּל עַל מַאֲבָקִים

מִתַּחַת זְבוּל הַהַכָּרָה…

וּמַה נִּפְלָאת

הָאַגָּדָה אֲשֶׁר יִלְאַט

עֲבִי הַסְּבָךְ מִצַּד יָמִין!

אֲבָל מִשְּׂמֹאל

וִדּוּי נִסְעָר אֲנִי מַאֲזִין

אָפֵל כַּתְּהוֹם, נוּגֶה כַּשְּׁאוֹל…

פְּלָאִים בְּלִי קֵץ!

סוֹדֵי סוֹדוֹת!

אָכֵן חַיָּבְנִי לְהוֹדוֹת

לַהַשְׁגָּחָה אֲשֶׁר זִמְּנָה

אוֹתִי הַיּוֹם אֶל זֶה הָעֵץ!"

אֲבָל בְּעוֹד עוֹרְבֵנוּ הַמְלֻמָּד

עַל הַצַּמֶּרֶת הִתְנַעְנַע,

סוֹדוֹת הָעֵץ לִלְמֹד שָׁקוּד

וּלְהַבְהִירָם בְּרֹב דַּקּוּת

וּבְעַמְקוּת שֶׁלֹּא תִמַּד –

נִשְׁמַע לְפֶתַע צְחוֹק אַדִּיר

אֲשֶׁר אֶת הָעוֹרֵב הִדְהִיר

מֵהָאָמִיר עָלָיו יָשַׁב.

הָיָה זֶה רוּחַ שֶׁנָּשַׁב

בִּסְבַךְ הָאֶרֶז כָּל הַזְּמַן,

דִּגְדֵּג בַּדָּיו, סָרַק עָלָיו.

"הוֹי רוּחַ שְׁטוּת, רֵיקָן, חֻצְפָּן!

– בְּכַעַס הָעוֹרֵב צָעַק –

לְמִי תִצְחַק? עַל מַה תִּלְעַג?"

אֲבָל הָרוּחַ הָעַלִּיז

מֵהַנְּזִיפָה לֹא נֶעֱלָב

וּתְשׁוּבָתוֹ לֹא נִתְאַחֲרָה:

"קְרָאֵנִי כַּאֲשֶׁר תִּקְרָא,

כַּנֵּנִי כַּאֲשֶׁר תְּכַן:

קַל־דַּעַת' ‘רוּחַשְׁטוּת’ ‘רֵיקָן’…

וְגַם אֶפְשָׁר, כִּי בֶאֱמֶת

אֲנִי רַק רוּחַ־שְׁטוּת פָּזִיז,

שֶׁכֵּן לָצוֹן אֲנִי חוֹמֵד,

וְגַם בְּעֵץ רַב־סַרְעַפּוֹת

מְאֹד נָעִים לִי לְשַׁטּוֹת…

אֲבָל עֻבְדָּה, שֶׁזֶּה אֲנִי

אֲשֶׁר נִכְנַסְתִּי בַּעֲבִי

הַסְּבַךְ הַזֶּה שֶׁל הָאִילָן.

עַל עֲנָפָיו רָקַדְתִּי

אֶת שׂוֹכוֹתָיו נִדְנַדְתִּי,

אֶת עֳפָאָיו הִרְעַדְתִּי,

הִרְחַשְׁתִּי אֶת סַרְעַפּוֹתָיו!..

וְכָל אוֹתָם הָרַחְשׁוּשִׁים

וְהָרְטִיטוֹת וְהַלְּחָשִׁים,

כֻּלָּם מֵאָלֶף וְעַד תָּיו,

אֲשֶׁר הִטְרַחְתָּ בִשְׁבִילָם

תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל פֵּרוּשִׁים

כֹּה דְקִיקִים, כֹּה עֲמֻקִּים,

חוֹשְׂפֵי תְהוֹמוֹת, בּוֹקְעֵי שְׁחָקִים

כֻּלָּם, אֲהָהּ וְאַלְלַי,

כֻּלָּם רַק פְּרִי תַּעֲלוּלָי…"

כֹּה בִמְשׁוּבָה וַעֲלִיצוּת

צָחַק הָרוּחַ הַשַּׁטָּאי.

אַךְ כְּלוּם עוֹרְבֵנוּ הֶחָרִיף

יָשִׁית לִבּוֹ לְרוּחַ־שְׁטוּת?

הוּא רַק בְּבוּז פָּרַשׂ כְּנָפָיו

וַיִּתְעוֹפֵף. אַךְ בְּוַדַּאי

אִילָן אַחֵר בִּזְמַן קָרִיב

יְאַכְסְנוֹ בַּעֲנָפָיו,

וְאִם נִזְכֶּה, שֵׁנִית נִשְׁמָע

מִפִּיו פִּתְרוֹן כָּל תַּעֲלוּמָה…

אייר, תש"י

יְדִידות…

יָדוּעַ, כִּי שִׂיחִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל

אֵינָם גְּבוֹהֵי קוֹמָה,

וְאֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִימָה,

וְיֵשׁ שִׂיחִים קְטַנִּים, אַךְ נֶחְמָדִים,

כָּזֶה שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים אוֹ זֶה שֶׁל פְּטָל

שֶׁהֵם מְאֹד מְכֻבָּדִים

בְּשֶׁל הַפֶּרַח אוֹ הַפְּרִי.

אֲבָל

כְּלוּם מְרֻבִּים הֵם בָּעוֹלָם

הַלָּלוּ, שֶׁשְּׂמֵחִים בְּגוֹרָלָם?

וּבְכֵן, אֶגַּשׁ יָשָׁר אֶל סִפּוּרִי.

בַּגַן צָמַח לוֹ שִׂיחַ לֹא גָדוֹל

אַךְ דֵּי נָעִים,

וְעַל יָדוֹ פִתְאוֹם, מַעֲשֶׂה פְלָאִים,

הִתְחִיל לִנְבּוֹט מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה

מִין נֶטַע לֹא־יָדוּעַ לוֹ מִתְּמוֹל.

וְכָאן אֹמַר בְּלִי הַגְזָמָה

כִּי לִשְׁכֵנוֹ שָׂמַח מְאֹד הַשִּׂיחַ,

הֵאִיר פָּנִים לוֹ, לִשְׁלוֹמוֹ דָאַג,

וּבְקִצּוּר, הוּא בוֹ נָהַג

כְּאָח גָּדוֹל בְּאָח קָטָן,

מְלוֹא־חָסוּת הוּא לוֹ נָתַן

וְגַם הַבְטֵחַ לוֹ הִבְטִיחַ,

כִּי לְעוֹלָם יִרְחַשׁ אֵלָיו

רִגְשׁוֹת רֵעוּת, רִגְשׁוֹת־אַחֲוָה קְדוֹשִׁים.

אֲבָל הַזְּמַן חָלַף

וּפֶתַע

רָאָה הַשִּׂיחַ, כִּי הַנֶּטַע

מִמֶּנּוּ בְּקוֹמָה גָדַל

(אַגַּב, הָיָה זֶה בֶּן בְּרוֹשִׁים

שֶׁגִּדוּלָם מָהִיר וָעָז) –

וַיִּתְחַלְחַל…

כְּאִלּוּ לוֹ נִגְלָה מַעֲשֵׂה בְגִידָה…

וּמִנִּי אָז

אֵשׁ אַחֲוָתוֹ נִתְקָרְרָה,

הָלְכָה וְדָעֲכָה, הָלְכָה וְגָסְסָה,

וּמֵתָה…

וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד הַנֶּטַע:

מַה כָּאן קָרָה?

מַה נַּעֲשָׂה?

מַה פֵּשֶׁר הַחִידָה?

עַל מָה הַשִּׂיחַ כֹּה נִרְגָּז?

הֲלֹא טוֹבָה אַכִּיר לוֹ בֶאֱמֶת,

וְהֵן כְּקֶדֶם גַּם כָּעֵת

מֵהוֹקִירֵהוּ לֹא חָדַלְתִּי,

וּכְשֵׁם שֶׁהוּא הָיָה לִי נֶאֱמָן

עֵת קָט הָיִיתִי וְרָפֶה,

כֵּן גַּם אֲנִי, מִשֶּׁגָּדַלְתִּי,

מוּכָן וּמְזֻמָּן

לִהְיוֹת מִגֵן לוֹ וְצִנָּה…

עַל מָה אֵפוֹא הוּא בִי בְּאַף צוֹפֶה?

מַה פֵּשֶׁר הַטִּינָה?

אֲזַי לַבְּרוֹשׁ עָנָה אִילָן שָׁכֵן:

"אָכֵן

לַשָּׁוְא אֶת מֹחֲךָ תַטְרִיחַ

בְּחִפּוּשֵׂי סִבּוֹת וְנִמּוּקִים

סְבוּכִים וַעֲמֻקִּים…

וְהַדָּבָר פָּשׁוּט: הַשִּׂיחַ

אוֹתְךָ אָהַב מְאֹד

כָּל עוֹד

בְּקוֹמָתוֹ עָלָה עָלֶיךָ.

אַךְ לְאַחַר

אֲשֶׁר גִּזְעֶךָ

לוֹ הֻבְרַר,

זֶה גֶּזַע הַבְּרוֹשִׁים,

אֲשֶׁר לִגְדֹּל אֵינָם בּוֹשִׁים,

שׁוּב לֹא יוּכַל לִסְלֹחַ לְעוֹלָם

שֶׁהוּא רַק שִׂיחַ, וְאַתָּה – אִילָן…

סיון, תשי"א.

מֵרֹאשׁ הָהָר

קָרוֹן עָמוּס מַשָּׂא הָדַף קָרָר

אֶל רֹאשׁ הָהָר.

מִתְּלִילוּתוֹ שֶׁל הַמִּדְרוֹן

וּמִכָּבְדוֹ שֶׁל הַקָּרוֹן

כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחוֹ שֶׁל הֶעָמֵל.

אַךְ עֵת יָרִים עֵינָיו אֶל רֹאשׁ הַתֵּל

רוּחוֹ בוֹ תִתְעוֹדֵד, מִרְצוֹ יִשְׂגָּא,

שֶׁכֵּן מֵרֶגַע אֱלֵי רֶגַע

הוֹלְכָה וּמִתְקָרֶבֶת הַפִּסְגָּה,

וְעוֹד מְעַט וְקֵץ לַדֶּרֶךְ

וְקֵץ לַיֶּגַע,

וְעַל שְׂכָרוֹ יָבוֹא,

שָׂכָר הָגוּן שֶׁבִּגְלָלוֹ

כְּדַאי הָיָה עֲמַל הַפֶּרֶךְ.

וּבִהְיוֹתוֹ קָרוֹב לַמַּטָּרָה

דַּעְתּוֹ כָל כָּךְ נִתְקָרְרָה,

כָּל כָּךְ גָּאָה בּוֹ לְבָבוֹ,

עַד כִּי הֶחְלִיט לָתֵת

קְצָת הֲפוּגָה

לַגּוּף הַמְּרַטֵּט

מֵרֹב הָעֲיֵפוּת,

וְאֶת יָדוֹ מֵהַקָּרוֹן הִנִּיחַ…

אֲהָהּ, כֵּיצַד לִבּוֹ הִסִּיחַ

מֵהֶעָלוּל לְהִתְחוֹלֵל?

וְהִתְחוֹלֵל מַחֲזֵה־תוּגָה:

קְרוֹן הַמַּשָּׂא שֶׁלֹּא הָיָה כָפוּת

לְשׁוּם מַעֲצוֹר

מֵרֹאשׁ הָהָר לְמַּטָּה הִתְגַּלְגֵּל

עִם כָּל אֲשֶׁר עָלָיו,

גָּלֹל וּגְרֹר

אִתּוֹ יַחְדָּו

אֶת בְּעָלָיו…

שבט, תשי"א.

הַמַּהְפֵּכָן

לְתַרְנְגוֹל צָעִיר פִּתְאוֹם נִגְלָה

כִּי הוּא קוֹרֵא לֹא קוּקוּרֶקוּ,

כִּי אִם אַחֶרֶת: קוּקוּרִיקוּ.

וַיִּתְפָּעֵל כָּל כָּךְ מֵהַתַּגְלִית

עַד כִּי עֵינָיו כָּאֵשׁ הִבְרִיקוּ

וְכַרְבָּלְתּוֹ זָרְחָה כְאַרְגָּמָן,

וּבְלִי הַסֵּס הֶחְלִיט

כִּי קְרִיאָתוֹ – מַעֲשֵׂה אֳמָן –

לְאֵין עֲרוֹךְ עוֹלָה

עַל קְרִיאָתָם שֶׁל כָּל שֶׂכְוֵי הַזְּמָן,

שֶׁל כָּל רַבֵּי תַרְנְגוֹלִים,

וּבְעֶטְיָהּ יָבוֹאוּ שִׁנּוּיִים גְּדוֹלִים

בְּמַעַרְכוֹת הַתּוֹלָדָה כֻלָּהּ.

אַךְ מַה נִּפְעָם, מַה הִתְעַצֵּב

כְּשֶׁנּוֹכַח, כִּי אֵין שָׂמִים לוֹ לֵב

לֹא עַל הָאֲדָמָה וְגַם לֹא בָרָקִיעַ

(לֹא שֶׁבַח, לֹא גִּנּוּי, לֹא שׁוּם בִּקֹּרֶת!)

וְהַשֶּׂכְוִים כְּקֶדֶם בְּאֵין מַפְרִיעַ

קוֹרְאִים כְּמִנְהָגָם מִדֵּי הוֹפִיעַ

אַשְׁמֹרֶת אַחֲרֵי אַשְׁמֹרֶת.

וְכוֹכָבִים יִכְבּוּ וְכוֹכָבִים יַבְהִיקוּ

מַמָּשׁ כְּמוֹ לִפְנֵי הַקּוּקוּרִיקוּ,

וּבְקִצוּר: עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג…

אַךְ כָּאן קוֹרֵא נִכְבָּד שׁוֹאֵל:

– מַר מְמַשֵּׁל! הֲבָאתָ לְהָתֵל?

הֵן אֵין פֹּה שׁוּם מוּסַר הַשְׂכֵּל!"

וּבְכֵן, קוֹרֵא נִכְבָּד, מְאֹד תִּצְדַּק,

אֵין פֹּה מוּסָר הַשְׂכֵּל גַּם לֹא בְּרֶמֶז דַּק,

אֲבָל פָּשׁוּט לִבִּי מֵרַחְמָנוּת נִכְמַר

עַל הַתַּרְנְגוֹלוֹן, עַל גּוֹרָלוֹ הַמַּר:

הֵן לוּ זֶה הַמִּסְכֵּן הָיָה לֹא תַרְנְגוֹל,

כִּי אִם פַּיְטָן נוֹעָז, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם סֶגּוֹל

הָיָה כוֹתֵב חִירִיק, כִּי אָז וַדַּאי תְּרֵיסָר

שֶׁל מְבַקְּרִים דַּקִּים וַחֲרִיפִים

הָיוּ מִתְלַהֲבִים מִיָּד,

וּבְכָל מִינֵי תֻפִּים מְתוֹפְפִים

כִּי הוּא נְסִיךְ הַשִּׁיר, כִּי

בַפִּיּוּט הוּא שַׂר,

כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה לָעַד!

שבט, תשי"א.

הַגַּלְגַּל

בַּעֲלִיצוּת, בַּהֲמֻלָּה צוֹהֶלֶת

בְּמִשְׁעוֹלֵי הַגַּן גִּלְגֵּל הַיֶּלֶד

אֶת גַּלְגַּלּוֹ

וּמִדֵּי פַעַם בְּמַקְלוֹ

יִדְפֹּק בּוֹ, יֶהְדֳּפֶנּוּ,

יִדְחֹף, יִרְדֹּף, יִצְעַק, יִשְׁאַן

עַד כִּי פַּלְגֵי זֵעָה נִגְּרוּ מִמֶּנּוּ.

זְקֵנוֹ, אֲשֶׁר יָשַׁב בַּגַן

בְּצֵל אִילָן,

נִסָּה לֹא פַעַם אֶת נֶכְדּוֹ לַעֲצֹר

אֲבָל הַלָּה, עַלִּיז הַדְּרוֹר,

מִזְּרוֹעוֹתָיו עַל נְקַלָּה יִפְרֹץ

מִתּוֹךְ תֵּרוּץ:

"הֲלֹא תִרְאֶה רָאֹה

כִּי הַגַּלְגַּל עוֹדוֹ בְאֶמְצָעוֹ,

וְאֵיךְ אֶבְלֹם לוֹ הַמֵּרוּץ?

אֲבָל כְּשֶׁיַּגִּיעַ אֶל קִצּוֹ,

מִיָּד אַפְסִיק אֶת מֵרוּצוֹ".

וְהַפָּעוּט

שֵׁנִית עַל גַּלְגַּלּוֹ יָעוּט,

וּבְיֶתֶר עֹז וּבְיֶתֶר מְהוּמָה,

יִדְפֹּק, יִדְחֹף, יֶהְדֹּף, יִרְדֹּף,

עַד כִּי סוֹף סוֹף

מֵרוֹב לֵאוּת

נָפַל לְתוֹךְ זְרוֹעוֹת הַסָּב,

כְּשֶׁעֵינָיו כְּבָר אֲחוּזוֹת תְּנוּמָה…

אַךְ הַזָּקֵן שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים

מִתּוֹךְ חִיּוּךְ שֶׁל עִצָּבוֹן:

הַאִם הַמְּבֻגָּרִים,

וּבֵינֵיהֶם זָקֵן, וּבֵינֵיהֶם נָבוֹן,

וּבֵינֵיהֶם עָשִׁיר בְּנִסָּיוֹן –

כְּלוּם הֵם דָּנִים בְּיֶתֶר הִגָּיוֹן

עַל עִנְיְנֵי הַחֶלֶד

מִזֶּה הַיֶּלֶד?

כְּלוּם לֹא תְּכוּפוֹת יָשִׁישׁ יַבִּיעַ:

"לוּ רַק אזכֶּה, לוּ רַק אַגִּיעַ

לְקֵץ אוֹתוֹ הַמְאֹרָע

וְאָז אֶגְוַע בְּלִי עֶצֶב וּמוֹרָא…"

הַאִם לֹא יַחְלְמוּ גַם חֲכָמִים:

"לוּ לָנוּ הַגּוֹרָל שַׁרְבִיט חַסְדּוֹ יוֹשִׁיט,

לוּ רַק נִרְאֶה רֵאשִׁית,

לוּ רַק אַחֲרִית נֶחֱזֶה

שֶׁל הֶחָזוֹן הַהוּא, שֶׁל הַמַּאֲבָק הַזֶּה,

וּמִלִּבֵּנוּ אֶבֶן מַה כְּבֵדָה תִגַּל…"

כְּאִלּוּ יֵשׁ רֵאשִׁית וְיֵשׁ אַחֲרִית

לְמַחֲזוֹר־הָעַד שֶׁל הַיָּמִים

אֲשֶׁר בַּמַּעְגָּל בְּלִי הֲפוּגָה יִסֹּב,

כְּאִלּוּ לַגַּלְגַּל

יֵשׁ הַתְחָלָה וָסוֹף…

שבט, תשי"א

קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת

בְּמֶּרֶץ וּבְגִיל בָּא הַחַקְלַאי

אֶל נַחֲלָתוֹ הַחֲדָשָׁה

כְּדֵי לְהַכְשִׁירָהּ לַחֲרִישָׁה.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם! מֶרְחָב בְּלִי דַי!

אֲבָל אָסוּר עַכְשָׁו לְהִתְרַשֵּׁל!

מָחָר יָבוֹא הַטְּרַקְטוֹר הַמְשֻׁתָּף

לַחֲרשׁ שָׂדוֹ עִם שְׂדוֹת כָּל הַשְּׁכֵנִים

וְעוֹד הַיּוֹם חַיָּב הוּא לְסַקֵּל

אֶת נַחֲלָתוֹ כֻּלָּהּ מֵאֲבָנִים.

אַךְ מַאֲמִין הִנּוֹ בְּכֹחוֹתָיו,

וְהָעִקָּר: אַל בַּטָּלָה!

הַשַּׁחַר הֵן רַק זֶה עַתָּה עָלָה.

וְאִם יַעֲבֹד בְּלִי הֶרֶף

יִגְמֹר אֶת הַסִּקּוּל עַד בּוֹא הָעֶרֶב.

אַךְ אִם יִהְיֶה הֶכְרָח –

יָדוֹ הוּא גַם לָעֶרֶב לֹא יַנַּח…

וְהָאִכָּר לָעֲבוֹדָה נִגַּשׁ.

כָּל הַשָּׂדֶה הָיָה מֻטְרָשׁ

בַּאֲבָנִים שׁוֹנוֹת: קְטַנּוֹת, בֵּינוֹנִיּוֹת,

אַךְ גַּם עֲנָקִיּוֹת,

מַמָּשׁ כָּל אֶבֶן – תֵּל!

וְהָאִכָּר נִמְלַךְ: "אָמְרִי אִנְשֵׁי:

כָּל הַתְחָלָה קָשָׁה,

וְאִם מֵהַגְּדוֹלוֹת אָחֵל

הֵן עוֹד יוֹתֵר הַהַתְחָלָה תִּקְשֶׁה,

וְטֶרֶם עוֹד אֶרְאֶה סִימָן שֶׁל הִתְקַדְּמוּת

אִיעַף, אִיגַע, רוּחִי יָמוּט,

יָדַי תִּרְפֶּינָה וְלִבְסוֹף

רֹב הַשָּׂדֶה לֹא יְסֻקַּל.

מוּטָב אֵפוֹא כִּי 'מֵהַקַּל

אֶל הַכָּבֵד' ".

– – – שָׁעָה חוֹלְפָה אַחֲרֵי שָׁעָה

וְהָאִכָּר עוֹבֵד, עוֹבֵד

בַּחֲרִיצוּת, בַּהֲנָאָה,

וּמִתְעַנֵּג עַל כָּל חֶלְקָה

אֲשֶׁר מֵאֲבָנִים נִקָּה.

וּבֶאֱמֶת עִם הַשְּׁקִיעָה

רֹב הַשָּׂדֶה כְּבָר לֹא הֶאֱפִיר

מֵאֲבָנִים, כִּי אִם הִשְׁחִיר

בַּאֲדָמָה דְשֵׁנָה וּפוֹרִיָה.

אַךְ דָּא עָקָא

כִּי לֹא הַכֹּל נֻקָּה,

וְהַסְּלָעִים הָאַדִּירִים

גַּם פֹּה גַם שָׁם עוֹד מִזְדַּקְּרִים.

וְאִם כִּי מִסְפָּרָם לֹא רַב

הֵם עֲלוּלִים בְּכָל מָקוֹם

לַמַּחֲרֵשָׁה הַדֶּרֶךְ לַחֲסֹם,

וְכָל עוֹד הֵם לֹא יְסֻלְּקוּ מִכָּאן

אֵין הַשָּׂדֶה לַחֲרִישָׁה נִתָּן.

אָז הָאִכָּר, עָיֵף וּמְיֻגָּע

מֵעֲבוֹדָה בְּלִי הֲפוּגָה,

אֶל הַסְּלָעִים קָרַב

בְּמַאֲמָץ נוֹעָז.

אֲבָל שׁוּם סֶלַע מִמְּקוֹמוֹ לֹא זָז,

וְרַק עַכְשָׁו הֻחְוַר

לַחֲבִיבֵנוּ הָאִכָּר,

כִּי לוּ הָיָה מַתְחִיל עֲבוֹדָתוֹ

בִּשְׁעוֹת שַׁחֲרִית, בְּעוֹד כֹּחוֹ אִתּוֹ,

מֵהַגְּדוֹלוֹת בָּאֲבָנִים –

הָיָה יָכֹל וַדַּאי אָז לְשַׁכְנֵעַ

אֶת הַסְּלָעִים הָעַקְשָׁנִים

לְהִכָּנַע וּלְהֵרָתֵעַ.

וְלוּ הָיוּ לָעֶרֶב נִשְׁאָרוֹת

הָאֲבָנִים הַזְּעִירוֹת –

כְּלוּם לֹא הָיָה יָכֹל אוֹתָן

(אֲפִלּוּ הוּא יָגֵעַ) לְפַנּוֹת?

אַךְ אִם אֶת כָּל יוֹמוֹ לַפְּעוּטוֹת נָתַן

אִם כָּל כֹּחוֹ הוֹצִיא עַל הַקְּטַנּוֹת –

מֵאַיִן לוֹ עַכְשָׁו אוֹנִים לִדְלוֹת

בּשְׁבִיל הַמַּאֲבָק עִם הַגְּדוֹלוֹת?

אדר א', תשי"א.

פַּארַאפַּקֶם

יֵשׁ פִּתְגָּמִים עַזִּים וְנִמְרָצִים,

פּוֹגְעִים כְּמוֹ חִצִּים,

הוֹלְמִים כְּרַעַם,

וּבִקְהָלָם וַדַּי יֵחַד

גַּם הַפִּתְגָּם הַחַד

(בּוֹ כָּל מִלָּה בְסֶלַע!):

“סִי וִיס פַּאקֶם – פַּארַא בֶּלּוּם!”

כְּלוֹמַר: אִם לְשָׁלוֹם תִּשְׁאַף –

הָכִינָה אֶת הַקְּרָב!"

וְאִם כִּי הַמְּצִיאוּת סָרַת־הַטַּעַם

וַחֲסֵרַת־הַהֲגִינוּת

הִפְרִיכָה יְעִילוּת זֶה הַפִּתְגָּם,

וּמִלְחָמוֹת מָרוֹת נִטְּשׁוּ לֹא פַעַם

לַמְרוֹת (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּגְלַל)

אוֹתָהּ הַכּוֹנְנוּת,

הֲרֵי פִתְגָּם נָאֶה אֵינוֹ נִפְגּם

מֵהָעֻבְדָּה, שֶׁהַמְּצִיאוּת

אֵינָהּ נוֹהֶגֶת כַּיָּאוּת.

וְהַפִּתְגָּם הַנַּ"ל

זָכָה לְהִצְטַיְּנוּת מְפֹאָרָה,

שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא

כְּלֵי־נֶשֶׁק רַב־הַחֵן וְרַב־הַכֹּחַ,

הֲלֹא הוּא פַּארַאבֶּלּוּם הָאֶקְדּוֹחַ.

אַךְ הִצְטַיְּנוּת לְחוּד, וּלְחוּד הִיא הַתּוֹעֶלֶת.

וְאִישׁ נִלְבָּב, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ בּוֹחֶלֶת

בְּכָל שְׁפִיכַת דָּמִים,

אָמַר כִּי לְתוֹעֶלֶת הָעַמִּים

אוֹתוֹ פִּתְגָּם שָׁנוּן

טָעוּן תִּקּוּן.

אָמַר – וַיָּקֶם.

וְכֹה גָרַס: סִי וִיס פַּאקֶם –

פַּארַא פַּאקֶם",

כְּלוֹמַר: אִם עַל שָׁלוֹם תַּחֲלֹם –

הָכֵן אֶת הַשָּׁלוֹם!"

וְהָעוֹלָם הַמִּתְבּוֹסֵס בַּדָּם

נִפְעַם

מֵרֹב שִׂמְחָה עַל הַגִּרְסָה הַזֹּאת

וּמִתִּקְוֹות עַזּוֹת

שֶׁהַתִּקּוּן הַזֶּה, צָנוּעַ וּפָשׁוּט,

יָבִיא חִדּוּשׁ גָּדוֹל לָאֱנוֹשׁוּת.

וְהַחִדּוּשׁ גַּם בָּא, אָמְנָם בְּלִי הֶרֶף

(שְׁכוּרִים מִדָּם יוֹתֵר מֵחַיְתוֹ טֶרֶף)

חָתַךְ לְאֹם לִלְאֹם אֶת הַגַּרְגֶּרֶת,

וּבְתֵאָבוֹן מֻפְלָא, בְּלַהַט חֵשֶׁק,

אָכַל אִישׁ אֶת אָחִיו כַּלָּחֶם,

אֲבָל כְּשֶׁהֻמְצָא בֵּינָתַיִם נֶשֶׁק

חָדָשׁ, נֶחְמָד, רוֹצֵחַ לְתִפְאֶרֶת –

קָרְאוּ לוֹ: פַּארַאפַּאקֶם…

אדר א', תשי"א.

תְּלוּנַת הַסַּכִּין

בְּגַל הַגְּרוּטָאוֹת אֲשֶׁר נִתְלַל

בְּקֶרֶן הַזָּוִית בַּמַפָּחָה

הָיְתָה יָמִים רַבִּים נָחָה

בֵּין הַמְּכִתּוֹת וְהַמַּפָּל

גַם חֲתִיכַת פְּלָדָה מְשֻׁבָּחָה.

סוֹף־סוֹף הִרְגִּישׁ בָּהּ הַנַּפָּח,

הוֹצִיא אוֹתָה מִמַּחְבּוֹאָהּ,

הָפַךְ בָּהּ וְהָפַךְ

וְאֶת שְׂפָתָיו מִצְמֵץ בַּהֲנָאָה:

"אָכֵן אֶעֱשֶׂה מִמֶנָּה כְלִי נָאֶה,

עָלָיו אוּכַל לִהְיוֹת גֵּאֶה."

עָלֹס עָלְסָה גַּם הַפְּלָדָה,

כִּי מֵעָפָר הוּקְמָה דַלָּה,

וּבְלִי כָּל צַעַר נִפְרְדָה

מֵחֲבוּרַת הָאֲבֵלִים,

מִכָּל מִינֵי שִׁבְרֵי־כֵלִים,

אֲשֶׁר קִנְאוּ בְּמַזָּלהּ.

וְהַנַּפָּח אָכֵן הִתְקִין

מֵעֶשֶׁת הַפְּלָדָה סַכִּין

הַמְשַׂמַּחַת אֲנָשִׁים:

שְׁנוּנָה, חַדָּה וַחֲזָקָה,

חוֹתֶכֶת גַּם דְּבָרִים קָשִׁים

כְּאִלּוּ הֵם חֶמְאָה רַכָּה.

אַךְ גַּם סַכִּין טוֹבָה, שְׁנוּנָה,

לְחֹק הַטֶּבַע נְתוּנָה,

וּמִשִּׁמּוּשׁ חֻדָּהּ נִטָּל,

וְאֵין אֵיפוֹא לִתְמֹהַּ כְּלָל,

אִם גַּם סַכִּין דְּנָן

הָיְתָה צְרִיכָה מִזְּמַן לִזְמַן

לְהִזָּקֵק לְהַשְׁחָזָה,

שֶׁכֵּן לְכָּךְ תַּפְקִידָהּ:

לִהְיוֹת חַדָּה.

אֲבָל אֵין גַּם לְהִשְׁתַּמֵּט

מֵהָעֻבְדָּה הַמַּכְאִיבָה,

כִּי אִם לָהּ הַמֵּרוּט שִׁוָּה,

צוּרָה נָאָה וּמַרְהִיבָה,

הֲרֵי כָל פַּעַם גַּם מִעֵט

אֶת הַמַּתֶּכֶת הַיְקָרָה,

וְהַסַּכִּין בִּכְאֵב קָרְאָה:

"אִם כָּל מֵרוּט הוּא גַם

מִעוּט –

הֲרֵי הוֹלְכָה אֲנִי לָמוּת!

וְלָמָה זֶה שָׂמַחְתִּי כָךְ

שֶׁהַנַּפָּח אוֹתִי לָקַח

מֵאַחֲרֵי הַגְּרוּטָאוֹת

וַיְשִׂימֵנִי לִגְבִירָה,

לְמַאֲכֶלֶת מַזְהִירָה…

אָכֵן הָיְתָה לִי יְקָרָה

מְאֹד מְאֹד הַהַכָּרָה,

כִּי מְבִיאָה אֲנִי תוֹעֶלֶת,

וְגַם נָעִים הָיָה מְאֹד

תָּמִיד לִשְׁמֹעַ מַחמָאוֹת,

הִשְׁתַּפְּכֻיּוֹת שֶׁל אַהֲבָה,

כִּי אֵין כָּמוֹנִי מַאֲכֶלֶת

אֲשֶׁר חֻדָּהּ כְּחֵץ מָרוּט

וּכְבָרָק הוּא לַהֲבָהּ!

אַךְ מִי מִלֵּל וּמִי פִלֵּל

כִּי כְתַגְמוּל עַל הַשֵּׁרוּת

בִּי הַגּוֹרָל כֹּה יִתְעַלֵּל,

וְכָל כַּמָּה שֶׁאֶשְׁתּוֹנֵן

הָלֹךְ אֵלֵךְ וְאֶתְנַוֵּן

עַד כִּי אוּלַי בִּזְמַן קָצֵר

מִמֶּנִּי כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר…

וּכְלוּם לֹא טוֹב הָיָה יוֹתֵר,

לוּ מְכֻסָּה בְּמַשָּׁאוֹן

נָחָה הָיִיתִי עַד הַיּוֹם

בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַגַּל הַדַּל

שֶׁל הַמְּכִתּוֹת הַמֻּחְלָדוֹת,

לְלֹא תְהִלָּה אָמְנָם, אֲבָל

גַּם לֹא צְפוּיָה לַחֲרָדוֹת

שֶׁל הִתְקָרְבוּת הַכִּלָּיוֹן"…

כֹּה הַסַּכִּין הִשְׁתּוֹחֲחָה,

בִּכְאֵב וּמְרִי שָׁפְכָה שִׂיחָהּ,

וְאֵין לָדוּן הַמִּסְכֵּנָה:

סוֹף־סוֹף “דּוֹמֵם” הִיא, בְּלִי תְּבוּנָה.

אַךְ לִפְעָמִים גַּם הָאָדָם

(וְלֹא אִישׁ סְתָם, כִּי אִם מֻבְחָר)

אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שֵׁם בַּשֵׂכֶל הַשָּׁנוּן,

בְּעֹצֶם הַתְּפִיסָה, בְּעֹמֶק הָעִיּוּן,

בְּלַהַט הָאֱמֶת וּבַמָּעוּף הָרם –

יֵשׁ כִּי גַּם הוּא לֹא פַעַם יִתְמַרְמֵר,

כִּי עֵת הוּא אֶת שִׂכְלוֹ מַשְׁחִיז

הוּא חָשׁ מֵעֵין פְּגִיעַת חֲזִיז,

כִּי כָל חִדּוּד אֲשֶׁר יוּחַד

מֹחוֹ, מַחֲרִיב בּוֹ אֶת הַלְּשַׁד,

וְקָרְבָּנוֹ, קָרְבַּן־עַצְמוֹ,

שֶׁהוּא מֵבִיא בְּעַד הָעָם

(עַם אֱוִילִי, עִקֵּשׁ, סָרְבָן,

אִם גַּם בְּמַחֲמָאוֹת נַדְבָן)

עוֹלֶה לוֹ בְּתַמְצִית דָּמוֹ…

כֹּה יְרַטֵּן רִטּוּן צוֹרֵב,

וְהוּא אוּלַי צוֹדֵק… אוּלָם

כֵּיצַד שָׁכַח, שֶׁהַקָּרְבָּן –

זֶה יִעוּדוֹ:

לְהִשָּׂרֵף!

תשי"א

הַפּוֹשֵׁר

שְׁלשָׁה מוֹזְגִים הָיוּ לַשַּׂר

אֶחָד מֻמְחֶה לְמַשְׁקָאוֹת קָרִים,

שֵׁנִי בִּשְׁבִיל רוֹתְחִים הֻכְשַׁר

וְהַשְׁלִישִׁי – אָמָּן שֶׁל הַפּוֹשְׁרִים.

לֹא נְדִירִים הַמִּשְׁתָּאוֹת

וְיֵשׁ דְּרִישָׁה למַשְׁקָאוֹת,

אַךְ הַצִּבּוּר שֶׁל הָאוֹרְחִים

הָיָה שַׁיָּךְ לַקִּיצוֹנִים:

אוֹ מַשְׁקָאוֹת כּאֵשׁ קוֹדְחִים

אוֹ כְמוֹ קֶרַח צוֹנְנִים,

וְלַפּוֹשְׁרִים אֵין אִישׁ פּוֹנֶה.

וַיְהִי כִרְאוֹת הַמְמֻנֶּה

עַל הַפּוֹשְׁרִים, כִּי צַרְכָּנָיו

הוֹלְכִים יוֹם יוֹם וּפוֹחֲתִים

(וְהוּא הָיָה אָדָם עָנָו

אָמְנָם פּוֹשֵׁר

אֲבָל כָּשֵׁר),

וַיֹּאמֶר כָּכָה אֶל הַשָּׂר:

כְּאִישׁ יָשָׁר

אוֹדַע לְךָ בְּלִי עֲקִיפִין,

כִּי הָאוֹרְחִים מַעֲדִיפִים

הַמַּשְׁקָאוֹת שֶׁל יְדִידַי,

אַף כִּי מַשְׁקַי, מַעֲשֵׂה־יָדַי,

לַגּוּף הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפִים.

וְאִי לָזֹאת

שׁוּב לֹא אָכִינָה מַשְׁקָאוֹת,

אֲבָל נָכוֹן אֲנִי לַגִּישׁ

לְאִישׁ וָאִישׁ

מֵהָאוֹרְחִים

כְּמִשְׁאַלְתָּם

אֶת מַעֲשֵׂי אֳמָנוּתָם

שֶׁל עֲמִיתַי,

הַצּוֹנְנִים עִם הָרוֹתְחִים.

כִּי לְכָבוֹד גָּדוֹל מְאֹד

לִי לְשָׁרֵת אוֹתְךָ, רַב־הוֹד,

וּלְךָ טוֹבָה אַכִּיר בְּלִי דַי,

אִם לִי תֵאוֹת, שָׂרִי הָרָם!

הַשַּׂר נֵאוֹת, וְלֹא אָרַךְ

הַזְּמַן, וְהַשַּׁלִּיט עָרַךְ

בְּרֹב תִּפְאֶרֶת חֲגִיגָה,

אֲבָל הַפַּעַם בַּמְּזִיגָה

טִפְּלוּ רַק שְׁנָיִם. חֲבֵרָם

רַק שָׂם לִפְנֵי הַמֻּזְמָנִים

אֶת כָּל מִינֵי הַמִּמְסָכִים.

אֲבָל מַדּוּעַ הָאוֹרְחִים

כְּאִלּוּ מְעַוִּים פָּנִים?

הַשַּׂר מִיָּד עַל כָּךְ עָמַד,

וּמִכָּל צַד

אוֹרְחָיו הֵעִירוּ בִּנְעִימוּת

כִּי נִפְלָאִים הַמַּשְׁקָאוֹת

מְאֹד מְאֹד

וּלְמַעְלָה הֵם מִכָּל תְּהִלָּה,

אַךְ יֵשׁ בָּהֶם רַק פְּגָם פָּעוּט,

כְּלוֹמַר, פּוֹשְׁרִים הֵם, בִּמְחִילָה…

– הַבְהִילוּ חִישׁ

אֶת הַמַּגִּישׁ! –

צִוָּה הַשַּׂר.

וּמַה הֻבְרַר?

הֻבְרַר, כִּי הוּא מֵחֲבֵרָיו

קִבֵּל גְּבִיעִים אוֹ צוֹנְנִים

כְּקֶרַח עַד,

אוֹ לוֹהֲטִים כְּכִבְשָׁנִים,

וְהֵם גָּרְמוּ לוֹ סֵבֶל רַב,

שֶׁכֵּן צָרְבוּ לוֹ אֶת הַיָּד

(מְאֹד רָגִישׁ

הָיָה הָאִישׁ

לְכָל מִדָּה שֶׁל הַפְלָגָה,

בֵּין אִם זֶה חַם וּבֵין אִם קַר:

הָיְתָה לוֹ נֶפֶשׁ עֲנֻגָּה…)

וְכֵן גַּם לֹא יָכֹל לִכְבּשׁ

(אַף כִּי זֹאת לֹא רָאָה מֵרֹאשׁ)

אֶת חֶרְדָתוֹ וַחֲשָׁשׁוֹ

לִבְרִיאוּתָם שֶׁל הַשּׁוֹתִים

(מְאֹד עֵרָה הָיְתָה נַפְשׁוֹ…)

עַל כֵּן (אוּלַי גַם בְּלִי מֵשִׂים,

עַל כָּל פָּנִים בְּלִי מְזִמָּה)

הַמַּשְׁקָאוֹת לְאַט הֶעֱרָה

מִכּוֹס קָרָה אֶל כּוֹס חַמָּה

וּמֵחַמָּה אֱלֵי קָרָה,

עַד כִּי קָרָה מַה שֶׁקָּרָה…

*

– אֲבָל, בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים,

מַה כָּאן מוּסָר־הַשְׂכֵּל, אֲשֶׁר

מֵהַמָּשָׁל הַזֶּה נִלְמַד?

– תּוּכְלוּ לִלְמֹד רַק זֹאת בִּלְבַד,

כִּי בְּיָדָיו שֶׁל אִישׁ פּוֹשֵׁר

גַּם צוֹנְנִים וְגַם רוֹתְחִים

פּוֹשְׁרֵי־פוֹשְׁרִים הוֹפְכִים מִיָּד…

אייר, תשי"א.

כִּלְאַיִם

חֲמוֹר נִרְתַּם לְמַחֲרֵשָׁה כְבֵדָה.

וְאִם כִּי הוּא בְּכָל כֹּחוֹ מָשַׁךְ

לֹא הִתְקַדְּמָה הַרְבֵּה הָעֲבוֹדָה,

וְהָאִכָּר עִם פְּנוֹת הַיּוֹם נוֹכַח

כִּי יוֹם תָּמִים עָבַר לְבַטָּלָה.

אָז בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן עָלָה:

מָחָר אֶקַּח לִי מַחֲרֵשָׁה קַלָּה,

זוֹ שֶׁבִּצְחוֹק לָהּ יֵאָמֵר

‘מַחֲרֶשֶׁת הַמַּסְמֵר’,

וּבָהּ אֶרְתֹּם הַטּוֹב שֶׁבְּסוּסַי

וְגַם דָּפֹק הֵיטֵב אֶדְפֹּק בַּסוּס

(הוּא דֵי חָזָק

וְלֹא יֻזַּק!),

וְאָז וַדַּאי

אַסְפִּיק לַחֲרשׁ לֹא רַק אֶת הַמִּכְסָה

כִּי אִם כִּפְלַיִם וְיוֹתֵר…

אָמַר וְגַם עָשָׂה:

לְסוּס אַבִּיר רָתַם אֶת הַ’מַּסְמֵר'.

וְגַם בְּשׁוֹט כִּבְּדָהוּ בְּלִי הִסּוּס.

אַךְ מָה רוֹאוֹת עֵינֵינוּ? כִּמְטֹרָף

הַסּוּס נִשָּׂא בִּשְׁעָטָה צוֹהֶלֶת,

וּמֵאַחֲרָיו

בָּאֲבָנִים נִתְקֶלֶת,

נִפְגֶּמֶת, מִתְעַקֶּמֶת,

הַמַּחֲרֵשָׁה דּוֹהֶרֶת וּמְצַלְצֶלֶת,

קוֹפֶצֶת וְרוֹעֶמֶת.

וְהָאִכָּר

שֶׁלֹּא הִסְפִּיק עֲדַיִן

כָּלְשֶׁהוּ לַחֲרשׁ

(הַסּוּס בִּמְרוּצָתוֹ עָקַר

מִתּוֹךְ יָדָיו אֶת הַמַּחֲרֶשֶׁת

עַד כִּי הֻטַּל לָאֲדָמָה

מִתּוֹךְ פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם)

מַבִּיט בְּעַיִן מְיֹאֶשֶׁת

כֻּלּוֹ חָבוּל מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ

עַל הַדְּהִירָה הַמַּדְהִימָה…

*

יֵשׁ, שֶׁרוֹתְמִים אֲנַחְנוּ לִמְשִׂימָה

גְּדוֹלָה וְאַדִּירָה

דִּמְיוֹן נַנָּס וּמְרוּט כְּנָפַיִם,

וְאֵיךְ יוּכַל לַהֲרִימָהּ?

בְּרֶכֶב־אֵשׁ וּבִסְעָרָה

עָלָה הַגִּלְעָדִי אֶל הַשָּׁמַיִם!

וּבְלִי קוֹל אֱלֹהִים מֵרִיעַ בַּמִּדְבָּר

לֹא יִנָּשֵׂא כָּל גַּיְא וְלֹא יִשְׁפַּל כָּל הָר…

אַךְ יֵשׁ, כִּי גַם לְהֵפֶךְ, כִּי עַל רִיק וָשָׁוְא

עַל פֹּעַל לֹא נֶחְשָׁב,

אוֹ עַל מִקְסַם אִוֶּלֶת,

מְבַזְבְּזִים אֲנַחְנוּ כָּל יְקָר הַחֶלֶד,

מֵיטַב מַשָּׂא נַפְשֵׁנוּ,

תַּמְצִית כָּל חֲלוֹמוֹת הָאוֹר…

וּבְהַגִּיעַ עֵת לִקְצֹר –

רַק מֹץ נִשָּׂא בָּרוּחַ לִקְרָאתֵנוּ…

אייר, תשי"א

הַנָּגוּעַ

אַחֲרֵי בַּקְּשִׁי סְלִיחָה עַל הַנּוֹשֵׂא,

אֲשֶׁר נָעִים אֵינֶנּוּ בְּהֶחְלֵט,

אֲנִי נִגָּשׁ לְעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה.

וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא בְּבַרְנָשׁ

(הֵן כָּל הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם כָּךְ נִקְרָא)

אֲשֶׁר הֵפִיץ סִרְחוֹן נוֹרָא,

וְכָל שֶׁבָּא בְּדָלֶ"ת אַמּוֹתָיו

רַגְלָיו חָטַף

וַיִּמָּלֵט

(בְּלִי כַוָּנָה לִגְרֹם עֶלְבּוֹן,

אַךְ מֵהֶכְרֵחַ

לְהִנָּצֵל מִיִּסּוּרֵי הָרֵיחַ…).

מַדּוּעַ כָּכָה נֶעֱנַשׁ?

מֵאַיִן זוֹ צָרָה מַמְאֶרֶת?

המִשִּׂנְאָה לְמַיִם וְסַבּוֹן?

הֲמִמַּחֲלָה נִסְתֶּרֶת?

אוֹ מֵחִבָּה לְזֻהֲמָה?

אוֹדֶה, כִּי הַסִּבָּה מִמֶּנִּי נֶעֶלְמָה,

אַךְ הַמִּסְכֵּן (לֹא יְאָמֵן)

לֹא הֶעֱלָה גַּם בְּדַעְתּוֹ

כִּי הוּא נָגוּעַ, לֹא עֲליו,

וְכִי עָלָיו לְהִזְדַּמֵּן

אוֹ עִם רוֹפֵא, אוֹ עִם בַּלָּן,

אוֹ עִם שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו;

וְתַחַת זֹאת יוֹם יוֹם הֶחֱלִיף חֲלִיפָתוֹ,

כְּאלּוּ הָאַשְׁמָה רַק בִּבְגָדָיו,

וְלֹא מִמֶּנּוּ הַסִּרְחוֹן נָדַף…

*

וּלְמַעַן תֵּת פִּצּוּי לָכֶם, קוֹרְאִים,

עַל הַנּוֹשֵׂא, אֲשֶׁר אֵינוֹ נָעִים,

לָכֶם בְּלִי עֲקִיפִין אֲגַל

אֶת הַנִּמְשָׁל.

וּבְכֵן, קוֹרְאַי,

כַּוָּנָתִי לַדֵּילָטוֹר

(כֻּלְּכֶם הֵן מַכִּירִים אוֹתוֹ וַדַּאי),

אֲשֶׁר בְּכָל מִכְתַּב פְּלַסְתֵּר,

וְהֵם רַבִּים מִסְּפֹר,

בְּשֵׁם אַחֵר הוּא מִתְעַטֵּר,

וְהוּא תִקְוָה,

כִּי עַל יְדֵי חִלּוּף שְׁמוֹתָיו

יַטְעֶה קָרְבְּנוֹתָיו

וְיִתְחַמֵּק מֵחֲשָׁדִים…

אֲבָל

כְּלוּם יֵשׁ בָּזֶה תוֹעֶלֶת לָעַוָּל?

הֵן כָּל שׁוּרָה שֶׁלּוֹ וְכָל תֵּבָה

עָלָיו תַּכְרֵזְנָה כְּמֵאָה עֵדִים:

“הִנֵּה עוֹשֵׂה הַתּוֹעֵבָה!”

סיון, תשי"א

עֲנָנִים

בַּעֲנָנִים

מִכָּל מִינֵי מִדּוֹת וּפַרְצוּפִים

הָיוּ פְנֵי הַשָּׁמַיִם עֲטוּפִים.

וְעָב אֶחָד, אֵיתָן בָּאֵיתָנִים,

לוֹ פְּנֵי אַרְיֵה וְרַעְמָתוֹ פְרוּעָה,

בּבוּז אָמַר לַעֲנָנָה צְנוּעָה

(כִּבְשָׂה צְחֹרָה, בְּקִרְבָתוֹ רוֹעָה):

"לֹא תֹאַר לָךְ וְלֹא מִדָּה!

מִיָּד אוֹתָךְ אֶבְלַע, וְגַם לֹא יִוָּדַע

כִּי לִקְרָבַי

הֵבֵאתִי אוֹתָךְ שַׁי".

וְעָב אַחֵר, גַּם הוּא עָצוּם מִדּוֹת,

אֲשֶׁר חָנָה מֵעַל מִשְׁטַח־שָׂדוֹת,

לִגְלֵג עַל חֲבֵרָיו הַמְרֻחָקִים:

"אָמְנָם גְּדוֹלִים אַתֶּם וַחֲזָקִים,

אֲבָל עַל מִי תָרִיקוּ

אֶת כֹּחֲכֶם, אֶת שֶׁפַע הָאוֹנִים?

הֲלֹא מִתַּחְתֵּיכֶם צִיּוֹת וִישִׁימוֹנִים!

וְאִלּוּ מִשִּׁפְעִי שָׂדוֹת יוֹרִיקוּ,

יַזְהִיבוּ הַחִטָּה וְהַדָּגָן

וּפְרִי יַעֲטֹף כָּל עֵץ הַגָּן"…

כֹּה הֶעָבִים הוֹמִים וּמְהַמְהְמִים

(הָהּ, אֵין שָׁלוֹם גַּם בַּמְּרוֹמִים…).

זֶה מִתְהַלֵּל, כִּי מִרְבָּצוֹ נָאֶה

מֵעַל לָאֲדָמָה פּוֹרָה,

וְזֶה בִּיפִי מַרְאֵהוּ מִתְגָּאֶה,

וְזֶה בַּגֹּדֶל הַנּוֹרָא

שֶׁל מְמַדָּיו,

וְכָל אֶחָד – אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד!

אַךְ פֶּתַע (הָהּ, הַשֶּׁבֶר וְהַשֹּׁד!)

כָּל לַהַק הֶעָבִים, מֵרוּחַ עַז נִרְדָּף,

הִתְחִיל בְּבֶהָלָה לָרוּץ

כְּמוֹ מִכִּלָּיוֹן חָרוּץ,

וַהֲפֵכָה, גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁל סְדוֹם,

הִתְחוֹלְלָה פִתְאֹם.

אוֹתוֹ אַרְיֵה, עֲנָק בָּעֲנָקִים,

אֲשֶׁר כִּסָּה

אֶת מַחֲצִיתָם שֶׁל הַשְּׁחָקִים,

לִשְׁסָעִים שֻׁסַּע,

וּלְכָל הַעֲבָרִים

הֻטְּלוּ הָאֲבָרִים –

זְנָבוֹ לְכָאן, וּלְכָאן הָרַעֲמָה.

וְהַכִּבְשָׂה, אוֹתָהּ צְחֹרָה, תַּמָּה,

שֶׁהָרָשָׁע

אִיֵּם עָלֶיהָ לְבָלְעָהּ,

הִכְנִיסָה בִּקְרָבָיו רֹאשָׁהּ

וְהִתְפַּטְּמָה וְזָלְלָה

עַד כִּי גָדְלָה כְּשׁוֹר הַבָּר.

וְהֶעָנָן, שֶׁקֹּדֶם הִשְׂתָּרַע

עַל אֲדָמָה פוֹרָה,

עַל פְּנֵי שָׂדוֹת וַאֲפָרִים,

הוּעַף בַּסַּעַר אֶל קַצְוֵי מִדְבָּר,

ולחֶלְקָה הַפּוֹרִיָה

הֻסַּע עָב קַל מִיַּרְכְּתֵי צִיָּה.

רַק רֶגַע – וְאֵין קֵצֶה לַתְּמוּרוֹת,

לְחִלּוּפֵי מָקוֹם וּלְשִׁנּוּיֵי צוּרוֹת!

אֲבָל הִנֵּה נִתְּכוּ מִטְרוֹת הָעֹז,

שָׁטְפוּ, זָרְמוּ עַד כִּי עָבָרוּ.

וּרְאֵה: כָּל לַהַק הֶעָבִים נָגֹז,

וּבַשָּׁמַיִם שֶׁטָּהָרוּ

כָּל זֵכֶר לֹא נִשְׁאַר חָרוּת

מֵהִתְנַצְּחוּת הָעֲנָנִים,

לֹא מֵהָרִיב וְהַמְּדָנִים

וְלֹא מֵהַהִתְפָּאֲרוּת.

וְרַק הַתְּכֵלֶת הָרָמָה

חִיְּכָה בְּזֹהַר תַּעֲלוּמָה…

תמוז, תשי"א.

אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזָּכֵר

הָיֹה הָיָה מַרְצֶה נוֹדָע כְּכֹל־יָכֹל,

מֻמְחֶה לְכָל מַדָּע וָאֳמָנוּת,

בָּקִי בְּכָל תָּגָיו שֶׁל הַמָּחוֹל,

פּוֹסֵק בְּעִנְיְנֵי אִצְטַגְנִינוּת,

חוֹתֵך אֶת גְּזַר דִּינָם שֶׁל פַּיְטָנִים,

מֵעִיר הֶעָרוֹתָיו הַחֲרִיפוֹת

לְבַלְשָׁנִים וּלְשַׂחֲקָנִים,

וּבַמַּכְתֵּשׁ שֶׁל בִּקָּרְתּוֹ

הָיָה כוֹתֵשׁ כְּמוֹ רִיפוֹת

פְּסָלִים וְסִפּוּרִים, תְּמוּנוֹת וּמֶחְקָרִים,

אֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר וְאֶרֶז הַלְּבָנוֹן.

עַל זֶה יִפְסַח בְּרֹךְ, פָּסֹחַ וְגָנוֹן,

עַל זֶה יַצְלִיף בְּשַׁלְהָבוֹת,

עַל זֶה יִזְרֹם לִקְחוֹ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת,

אֶת זֶה יִלְטֹף, עַל זֶה יַרְעִים.

וְכָל הָעָם נִדְהָם מֵחָכְמָתוֹ

וּמֵהֶקֵּף יְדִיעוֹתָיו,

שֶׁכֵּן הָיָה מֻרְגָּל עַל שִׂפְתוֹתָיו:

"אֵינִי יָכֹל לְהִזָּכֵר

בְּכָל דִּבְרֵי־יְמֵי־הָאֳמָנוּת

(אוֹ הַסִּפְרוּת, אוֹ הַמַּדָּע)

גַּם שֶׁל דּוֹרֵנוּ, גַּם שֶׁל דּוֹר אַחֵר

דָּבָר דּוֹמֶה (לְשֶׁבַח אוֹ לִגְנוּת)".

וְכָל הָעָם שׁוֹמֵעַ בִּרְעָדָה

וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק, שֶׁהַמַּרְצֶה צוֹדֵק,

אֵין כְּמוֹתוֹ יַדְעָן וּכְטַעְמוֹ אֵין דַּק,

וְלוֹ גְּלוּיוֹת הַתַּעֲלוּמוֹת

שֶׁל הַחָכְמוֹת כֻּלָּן וְשֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת

מֵאָלֶף וְעַד תָּיו.

אַךְ פַּעַם בְּאַחַת הַרְצָאוֹתָיו

נָכַח אֶחָד דַּרְדָּק,

וּבְשָׁמְעוֹ אֶת אֹמֶר הַנּוֹאֵם:

“אֵינִי יָכוֹל לְהִזָּכֵר…”

פָּרַץ בִּצְחוֹק רוֹעֵם.

הַמְבֻגָּרִים נָזְפוּ בּוֹ: “הַס פּוֹחֵחַ!”

אַךְ הַפִּרְחָח בִּצְחוֹק בָּהֶם “מַרְבִּיץ”:

"נִשְׁבָּע אֲנִי, כִּי הוּא אֶתְכֶם מוֹתֵחַ,

הֲרֵי מַכִּיר אֲנִי אֶת זֶה הַשְּׁוִיץ.

וּכְלוּם אֲנִי אַף פַּעַם לְמוֹרַי

אֹמַר, שֶׁלֹּא שָׁנִיתִי שִׁעוּרַי?

אֲנִי תָמִיד לָהֶם אוֹמֵר,

שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לְהִזָּכֵר…".

*

בָּרוּר, כִּי כְּמוֹכֶם, קוֹרְאַי הַנִּכְבָּדִים,

גַּם אָנֹכִי אֵינֶנִּי מַעֲרִיץ

אֶת חֹסֶר הַנִּמּוּס שֶׁל יְלָדֵינוּ

(וְהַלָּשׁוֹן הַזֹּאת! מוֹתֵחַ… שְׁוִיץ…),

אַף כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם נֶחְמָדִים…

אֲבָל בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ:

כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר שֶׁפַּעַם

יֹאמַר גַּם הַזַּאֲטוּט דָּבָר שֶׁל טַעַם?

הֵן יִקְרֶה תְּכוּפוֹת, שֶׁמַּלְּלָן

נָבוּב וָרֵיק לַשֶּׁקֶר מִתְפָּאֵר,

כִּי לוֹ חָכְמַת כָּל הָעִתִּים מֻחְוֶרֶת.

וְאִם כִּי יִתְהַדֵּר, כְּאִלּוּ לָן

בְּעֹמֶק הִלְכוֹתָיו שֶׁל דּוֹר וָדוֹר,

הֵן הָאֱמֶת הִיא קְצָת אַחֶרֶת…

וְהוּא “אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזָּכֵר”

מִפְּנֵי סִבָּה, אוּלַי לֹא מְפֹאֶרֶת,

אֲבָל פְּשׁוּטָה וּמוּבָנָה:

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּזְכֹּר,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קָרָא וְלֹא שָׁנָה…

תמוז, תשי"א

יוֹסִי־בְרֹגְזָן

הַאִם לֹא תַּכִּירוּ אֶת יוֹסִי־בְרֹגְזָן?

אַף גַּם לֹא תֵדְעוּ אֶת פִּתְרוֹן הַכִּנּוּי?

אִם כֵּן אַצִּיגוֹ בִּמְאֻנָּךְ וּמְאֻזָּן,

אֲבָל לֹא אֹמַר אַף מִלָּה שֶׁל גִּנּוּי.

שֶׁכֵּן הוּא בְּעֶצֶם יַלְדּוֹן מְצֻיָּן

(אָמְנָם גַּם שׁוֹבָב וְחֻצְפָּן לֹא קָטָן!);

יָדָיו בְּכָל דְּבַר שַׁעֲשׁוּעַ לוֹ רַב,

וְאֵין עוֹד כָּמוֹהוּ אוֹהֵב חֲבֵרָיו.

אוּלָם כָּאן הֶכְרֵחַ לְהָעִיר הֶעָרָה:

כֵּיוָן וְנַפְשׁוֹ לְרֵעָיו מְסוּרָה,

לָכֵן גַּם מֵהֶם בְּמַפְגִּיעַ יִדְרֹשׁ,

כִּי הוּא וְרַק הוּא הַמַּנְהִיג וְהָרֹאשׁ.

אֲבָל הַדָּבָר הֵן אֵינֶנּוּ פָשׁוּט:

לִהְיוֹת רֹאשׁ הַחֶבֶר רוֹצֶה כָּל זַאֲטוּט,

וְלֹא יִפָּלֵא אִם יִקְרֶה (גַּם קָרָה!)

שֶׁאֵין חֲבֵרָיו לוֹ מוֹסְרִים הַשְּׂרָרָה.

אָז יוֹסִי יִזְקֹף, לְפִי כָל הַמְקֻבָּל,

לְאוֹת כִּי הוּא בְרֹגֶז אֶת הָאֲגֻדָּל,

וְכָכָה יָצָא, הָהּ, דָּבָר לֹא נָעִים,

כִּי יוֹסִי הוּא בְרֹגֶז עִם כָּל הָרֵעִים.

וְאִם כִּי הֵצִיקָה הַרְבֵּה הַבְּדִידוּת

לְיוֹסִי – אֲבָל לֹא נִכְנַע הַפָּעוּט.

וְכָךְ הָיָה סָח: "בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב

יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, וְאָז יִהְיֶה טוֹב.

מָשִׁיחַ מִיָּד יְמַלֵּא שֶׁאֱלָתִי

לִגְזֹר עַל רֵעַי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתִי,

וְהֵם לִי יוֹשִׁיטוּ הַזֶּרֶת לְאוֹת

כִּי הֵם מַפְצִירִים בִּי שָׁלוֹם לַעֲשׂוֹת".

אֲבָל כְּשֶׁיּוֹסִי נִשְׁאַל: "הֶחָבִיב!

וּמָה אִם מָשִׁיחַ יוֹצִיא פְּסָק אַחֵר,

יִפְסֹק, כִּי אַתָּה שֶׁהִתְחַלְתָּ בָּרִיב,

וְעָלֶיךָ אֶת פְּנֵי הָרֵעִים לְשַׁחֵר?"

אָז יוֹסִי עָנָה בְּלִי הַרְבֵּה לַחֲשֹׁב:

"אֲזַי… אָז… מָשִׁיחַ הוּא יֶלֶד לֹא טוֹב.

אָז גַּם לַמָּשִׁיחַ אוֹשִׁיט אֲגֻדָּל…

אָז בְּרֹגֶז אֶהְיֶה עִם מָשִׁיחַ וַחֲסָל…"

וַדַּאי תִּתְמְהוּ, כִּי סִפּוּר יְלָדִים

אֲנִי כָאן מַגִּישׁ לַעֲדַת וְתִיקִים.

אֲהָהּ! גַּם בּוֹגְרִים חֲשׁוּבִים, נִכְבָּדִים,

לֹא פַּעַם אֶת יוֹסִי־בְרֹגְזָן מְחַקִּים.

אֲהָהּ! גַּם אִישִׁים חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים

אֲשֶׁר לַמָּשִׁיחַ עוֹרְגִים וּמְיַחֲלִים,

בְּכָל פְּרוֹטְרוֹטֶיהָ מַתְוִים לוֹ תָכְנִית,

תָּכְנִית, כּמוּבָן, נִפְלָאָה, גְּאוֹנִית.

וְיֵשׁ בַּתָּכְנִית פְּרָט חָשׁוּב עַד לִמְאֹד

שֶׁהֵמָּה, רַק הֵם, מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים.

שֶׁכֵּן רַק בָּהֶם נִתְמַזְּגוּ הַסְּגֻלוֹת

שֶׁל אֵשׁ הֶחָזוֹן עִם הָאוֹן לְהַגְשִׁים.

וְאוֹי לַמָּשִׁיחַ לִבּוֹ אִם יַעֲרֹב

לִשְׂטוֹת מִפְּרָטִי הַתָּכְנִית הַנִּפְלָאת.

הֵם לֹא אֲגֻדָּל לוֹ יוֹשִׁיטוּ – אֶגְרֹף!

וּבוּז יַשְׂבִּיעוּהוּ וְקֶצֶף וּשְׁאָט…

אדר, תשי"ב.

שַׁעַר הַגֹּלֶם

מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּעֶלֶם שֶׁהָלַךְ בַּתֶּלֶם

אֵי־שָׁם אוֹ אֵי־פֹה הָיֹה הָיָה עֶלֶם

תָּמִים וְיָשָׁר וְהוֹלֵךְ בַּתֶלֶם.

כְּלוֹמַר: צוֹעֵד לְפִי הַקָּו

אֲשֶׁר הִתְווּ לוֹ מְחוֹקְקָיו.

וּמְחוֹקְקָיו – קֻנְטְרֵס־קֻנְטְרֵסַיִם.

הֵם לוֹ בַּכֹּל הָיוּ לְעֵינַיִם,

הֵם לוֹ קְדוֹשִׁים כַּתּוֹרָה מִסִּינַי.

אַךְ בַּקֻּנְטְרֵסִים הֻבַּע אֹמֶר,

כִּי אֵין כָּל רוּחַ וְיֵשׁ רַק חֹמֶר,

וְהַס מִלְּהַזְכִּיר אֶת שֵׁם אֲדוֹנָי.

וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ גּוֹזֵר הַקֻּנְטְרֵס,

מוּבָן, שֶׁמַּמָּשׁ כָּכָה גוֹרֵס

גַּם יְדִידֵנוּ הַטּוֹב, הָעֶלֶם

הַתָּם, הַיָּשָׁר, הַהוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם.

אַךְ לֹא תָּמִיד קַל בַּתֶּלֶם לָלֶכֶת,

שֶׁכֵּן לִפְעָמִים הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת

(וְזֶה הַמִּקְרֶה אֵינֶנּוּ נָדִיר)

אַחֲרֵי מַשֶּׁהוּ, אֲשֶׁר לֹא תַגְדִּיר

אוֹתוֹ דַּוְקָא כְחֹמֶר, כְּגֹלֶם.

כֵּן, לְמָשָׁל, קָסַם לָעֶלֶם

שִׁיר הַזָּמִיר בְּעֶרֶב סִיוָן,

אוֹ בְרֶטֶט נָגְהֵי זִיוָם

רָמְזוּ כוֹכָבִים לוֹ רֶמֶז נִפְלָא.

וְיֵשׁ כִּי לִבּוֹ פִתְאוֹם נִמְלָא

לְרַחַשׁ קָמָה, לְלַחַשׁ אִילָן

מִינֵי כִסּוּפִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן,

מִינֵי גַעְגּוּעִים שֶׁל עֹנֶג וָרֹךְ.

קִצּוּר הַדְּבָרִים: הָעֶלֶם נָבוֹךְ,

הָעֶלֶם רָאָה רְאִיָּה בְרוּרָה

שֶׁמַּשֶּׁהוּ כָאן לֹא כְשׁוּרָה.

וּלְמַעַן לֹא יֵט מִבְּלִי מֵשִׂים

מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁל הַקֻּנְטְרֵסִים,

וּלְמַעַן יִזְכֹּר יוֹמָם וָלָיְלָה,

כִּי יֵשׁ רַק מַטָּה וְאֵין שׁוּם מַעְלָה,

וּלְמַעַן לֹא יִפְתֶּה, חָלִילָה, לְבָבוֹ,

תָּלָה עַל שַׁעַר מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ

שֶׁלֶט גָּדוֹל: “שַׁעַר הַגֹּלֶם”,

וּבָזֹאת לוֹמַר הִתְכַּוֵּן הָעֶלֶם,

כִּי כָאן החָמְרִי שׁוֹלֵט בַּכִּפָּה

וְכָל רוּחָנִי עֶרְכּוֹ כִקְלִפָּה.

תָּלָה יְדִידֵנוּ הַטּוֹב אֶת הַשֶּׁלֶט,

וּכְאִלּוּ פָתַר כְּבָר כָּל בַּעֲיוֹת חֶלֶד.

וַיְהִי מֵעַכְשָׁיו סָמוּךְ וּבָטוּחַ,

כִּי לֹא יְזִיזוֹ מֵהַתֶּלֶם שׁוּם רוּחַ.

אֲבָל, הָהּ, טָעָה הַבָּחוּר הַתָּמִים,

שֶׁכֵּן לֹא עָבְרוּ הַרְבֵּה יָמִים

וְשׁוּב רֹן כּוֹכב אָזְנָיו שָׁמָעוּ,

וְשׁוּב זָמִיר בִּכְשָׁפָיו אֲסָרָהוּ,

וְשׁוּב כְּמִיהוֹת, כִּסּוּפִים, גַּעְגּוּעִים

מִלְאוּהוּ, שִׁכְּרוּהוּ – מַמָּשׁ עִנּוּיִים…

וּמַה לַעֲשׂוֹת? וְאֵיךְ לַעֲזֹר?…

הַאִם תְּצַוֶּה עַל כּוֹכְבֵי הָאוֹר

כִּי לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם הַכָּחֹל?

וְזֶה הַזָּמִיר… הֵן מִי יָכוֹל

עָלָיו לֶאֱסֹר מִקְּסֹם בִּרְנָנָיו?

אֲהָהּ, זֶה שָׂטָן קָטָן וְעָנָו…

וּכְלוּם הַקָּמָה לְךָ תִשָּׁמַע

וְלֹא תִסְתּוֹדֵד עִם הַדְּמָמָה?

וְכֵן כָּל מִינֵי מַדּוּחִים אֲחֵרִים

(הֲרֵי מַדּוּחִים אֵינָם חֲסֵרִים)…

אַגַּב, הֵן כָּל אֵלֶּה הָעֲצָמִים

הֲרֵי הֵם בְּעֶצֶם גֹּלֶם תָּמִים,

חֹמֶר יָשָׁר וְכָשֵׁר בְּהֶחְלֵט

(עֵץ וּשְׁדֵמָה וְכוֹכָב וְזָמִיר),

וְאֵיךְ זֶה פִתְאוֹם מִתּוֹכָם מִתְבַּלֵּט

מַשֶּׁהוּ זָר וְסָתוּם וְטָמִיר,

מַשֶּׁהוּ – הה – מְפַתֶּה, חַבְּלָנִי,

מַשֶּׁהוּ – אוֹי וַאֲבוֹי – רוּחָנִי?…

אַךְ מָה שֶׁמַּמָּשׁ אֶת הָעֶלֶם הִדְהִים,

הִרְעִישׁ אֶת נָפְשׁוֹ עַד עֻמְקָהּ, עַד הַיְסוֹד

(וְאָנָּא וְאָנָּא לִשְׁמֹר זֹאת בְּסוֹד…) –

שֶׁפַּעַם לְפֶתַע קָרָא: "אֱלֹהִים,

מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ!" אָמְנָם הוּא מִיָּד,

כְּאִלּוּ נָחָשׁ הִכִּישָׁהוּ, נִרְתַּע,

תָּפַשׂ אֶת כָּל כֹּבֶד הַחֵטְא שֶׁחָטָא,

אַף גַּם הִסְבִּירוֹ כְּשָׂרִיד לֹא חֻקִּי

מִימֵי הַיַּלְדוּת, עֵת שִׁנֵּן כְּתֻכִּי

דִּבְרֵי הַהֲבַאי שֶׁל הוֹרָיו וּמְלַמְּדָיו.

אַךְ רֶגֶשׁ הַחֵטְא לֹא נָגוֹז, לֹא נִדַּף,

וְכֵיוָן שֶׁהָיָה אִישׁ יָשָׁר כָּאָמוּר,

רִדְּפָהוּ כְצֵל כִּשְׁלוֹנוֹ הֶחָמוּר,

לֹא נָתַן לוֹ דֳמִי מוּסַר כִּלְיוֹתָיו,

וּצְעִיף אֲפֵלָה אֶת נַפְשׁוֹ עָטַף.

אַךְ לֹא אַאֲרִיךְ… הַסּוֹף מַר מְאֹד.

מִצַּעַר, מִלַּחַץ מוּסַר הַכְּלָיוֹת

הָלַךְ יְדִידֵנוּ הָלֹךְ וְצָמוֹק

עַד כִּי בְפַשְׁטוּת הִתְנַדֵּף וְנָמוֹג,

וּלְזֵכֶר עָצוּב שֶׁל קוֹרוֹת זֶה הָעֶלֶם

נִשְׁאַר רַק הַשֶּׁלֶט: “שַׁעַר הַגֹּלֶם”…

בְּכִי הַתֻּכִּי

מַר גּוֹנֵחַ הַתֻּכִּי:

"אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי!

זַמָּרִי הַיַּרְגָּזִי

(אוֹר הוּא לִי וְנוֹי לִי) –

הָהּ, נִלְכַּד הַיַּרְגָּזִי!

אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי!"

סָח פְּלוֹנִי אָז לַתֻּכִּי:

"מָה יָפֶה זֶה, רֵעַ,

שֶׁגּוֹרַל הַיַּרְגָּזִי

אֶל לִבְּךָ נוֹגֵעַ,

שֶׁאָסוֹן הַיַּרְגָּזִי

כֹּה לִבְּךָ פּוֹצֵעַ…

וַהֲרֵי אֶת זֶה הַדַּל

לֹא חָזוּ עֵינֶיךָ,

אֶת שִׁירוֹ הַנֶּאֱצָל

לֹא קָלְטוּ אָזְנֶיךָ.

זֹאת עֵדוּת עַד מַה תִּגְדַּל

נְדִיבוּת רוּחֶךָ.

כִּי לִבְּךָ מָלֵא חֶמְלָה

אֶבְלְךָ מוֹכִיחַ.

מַה נִּפְלָאת זֹאת הַסְּגֻלָּה

בְּעוֹלָם קָשִׁיחַ…

כִּי לִבְּךָ מָלֵא חֶמְלָה

אֶבְלְךָ מוֹכִיחַ.

אַךְ מַדּוּעַ, עֲנֻגִּי,

לֹא הִשְׁמַעְתָּ נֹהַּ

עֵת שְׁכֵנְךָ הָעֶפְרוֹנִי

תַּם בַּשְּׁבִי לִגְוֹעַ?

אָז, מַדּוּעַ, עֲנֻגִּי,

לֹא הִשְׁמַעְתָּ נֹהַּ?

אֶת הָעֶפְרוֹנִי הֲלֹא

מִקָּרוֹב יָדַעְתָּ,

אֶת שִׁירוֹ גַּם יְלֵלוֹ

מִכְּלוּבוֹ שָׁמַעְתָּ…

נַפְשְׁךָ לִמְרִי־סִבְלוֹ

לָמָּה לֹא רָטָטָה?

אַךְ לַשָּׁוְא צִפָּה פְלוֹנִי

לִתְשׁוּבָה מַסְבֶּרֶת.

לֹא שָׁעָה לוֹ הַתֻּכִּי

אַף כִּמְלוֹא הַזֶּרֶת.

עַל גּוֹרַל הַיַּרְגָּזִי

הוּא בוֹכֶה בְּלִי הֶרֶף.

לִפְלוֹנִי אָז פַּלְמוֹנִי

שָׂח: "מַה־תִּתַּמֵּהַּ?

כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כִּי

לַתֻּכִּי אֵין דֵּעַ?

רַק פּוֹלֵט מַה שֶּׁמִּפִּי

בְּעָלָיו בּוֹלֵעַ…

לוֹ אַחַת הִיא, אִם יִמַּק

יַרְגָּזִי, אוֹ יֶחִי,

לֹא צְחוֹקוֹ הוּא עֵת יִצְחַק,

גַּם לֹא לוֹ הַבֶּכִי.

לֹא צְדָקָה לוֹ אִם יִצְדַּק,

גַּם לֹא לוֹ הַדֶּחִי…

וְאַף כִּי לַיַּרְגָּזִי

יֶהֱמֶה לִבֵּנוּ,

אַךְ לְקוֹל בְּכִי הַתֻּכִּי

אֵיךְ נִכְבּשׁ צְחוֹקֵנוּ?

אוֹי לוֹ, אוֹי לַיַּרְגָּזִי

שֶׁתֻּכִּי יִבְכֶּנּוּ…

נְאוּם הַ…

הֶסְבֵּר שֶׁל הַמֵּבִיא לְבֵית הַדְּפוּס:

הַנְּאוּם הַזֶּה נִמְצָא בִּפְרָטֵי־כֹל

שֶׁל וְעִידַת שׁוֹכְנִי הַיְּעָרוֹת,

אֲבָל נִשְׁמַט הַשֵּׁם

שֶׁל הַנּוֹאֵם.

וְאִם כִּי כָּל זְמַנִּי תָפוּס,

הִרְבֵּיתִי לַחֲקֹר, לִדְרֹשׁ, לִשְׁאֹל

עַל זֶהוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַנְּאוּם –

וְלֹא הֶעֱלֵיתִי כְלוּם:

יֵשׁ הָאוֹמְרִים כִּי זֶה הָיָה שׁוּעָל,

וְיֵשׁ –

כִּי בַעַל־חַי אַחֵר, פָּחוֹת עָרוּם

אֲבָל יוֹתֵר עִקֵּשׁ,

וְיֵשׁ מְשַׁעֲרִים, כִּי זֶה הָיָה בִכְלָל

לֹא בַעַל־חַי, כִּי אִם… תַּקְלִיט!

עַל כָּל פָּנִים, עַל סֶמֶךְ הַשְׁעָרוֹת

שׁוּם הֲלָכָה אֵין לְהוֹרוֹת!

אָבִיא אֵפוֹא הַנְּאוּם בְּלִי לְהַבְלִיט

אֶת שֵׁם אוֹמְרָם שֶׁל הַדְּבָרִים,

וְהַסְּלִיחָה עִם הַקּוֹרְאִים…

… אָמְנָם מִצַּד אֶחָד קָשֶׁה לְהִתְעַלֵּם

מֵהָעֻבְדָּה הַמְעוֹרֶרֶת צַעַר,

כִּי עֵדֶר שֶׁל צְבָאִים שָׁלֵם

אָבַד מִתּוֹךְ הַיַּעַר

שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ הַלָּבִיא.

אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי אֵין צֹרֶךְ

לִהְיוֹת נָבִיא,

כְּדֵי לָדַעַת, כִּי לְטֹרַח

תִּהְיֶה עַל כְּבוֹד־הֲדַר־רוּם־מַלְכוּתוֹ

כָּל הַבָּעָה שֶׁל דְּאָגָה

לשׁלוֹם עם מַרְעִיתוֹ.

וְאִם אֶל לְבָבֵנוּ בֶּאֱמֶת נָגַע

אוֹתוֹ עִנְיָן קָדוֹשׁ וְנַעֲלֶה

שֶׁל הַשְׁלָטַת שָׁלוֹם בֵּין כָּל חַיְתוֹ שָׂדַי,

אֲשֶׁר מַלְכֵּנוּ לוֹ מַקְדִּישׁ עָמָל בְּלִי דַי,

אֵיךְ עַל דַּעְתֵּנוּ נַעֲלֶה,

אֵיךְ נְבָאֵר, אֵיךְ נְנַמֵּק,

כִּי יֵשׁ לָנוּ הַזְּכוּת

אֶת מְנוּחַת הֲדַר־רוּם־הַמַּלְכוּת

אַף רֶגַע לְהַטְרִיד

בִּגְלַל אֵיזֶה עֶדְרוֹן פָּחוּת,

אֲשֶׁר פִּתְאֹם לוֹ נִתְחַשֵּׁק

לְהֵעָלֵם לְלֹא שָׂרִיד?

וְאַף גַּם זֹאת: בָּרוּר לִי, כִּי הַצְּבִי

אֲשֶׁר בְּקוֹל נֶחֱנָק מִבְּכִי

שָׁאַל לִשְׁלוֹם אוֹתָם צְבָאִים,

אֵינוֹ אֶלָּא רַמַּאי בָּרַמָּאִים,

אֶחָד מִמְחַרְחֲרֵי־הָרִיב,

שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם הִיא, כִּי בִזְמַן קָרִיב

יִגְרֹף מַבּוּל דָּמִים הָאֲדָמָה כֻלָּהּ,

שֶׁאִם לֹא כֵן, כֵּיצַד הוּא לֹא חָשַׁשׁ

פֶּן מֵהַצָּעָתוֹ, חָלִילָה, יְבֻלַּע

לִשְׁמוֹ הַנַּעַרָץ וְהַמְקֻדָּשׁ

שֶׁל הָאַרְיֵה, אָדוֹן כָּל הַשָּׁלוֹם?

הֵן לוּ טוֹב בּאֱמֶת הָיָה שׁוֹחֵר,

הָיָה וַדַּאי קְצָת מְהַרְהֵר

אִם לֹא כְדַאי לוֹ טַעֲנוֹתָיו לִסְתֹּם…

הֵן גַּם אֲנִי מִטְּעָנוֹת לֹא רֵיק,

אֲבָל אֲנִי שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק…

רַק תְּמוֹל

כִּמְעַט שֶׁנִּתְלְשָׁה שַׂעֲרָה שְׁלֵמָה,

וְגַם אוּלַי יוֹתֵר,

מִתּוֹךְ זְנָבִי

בְּמַקּוֹרוֹ שֶׁל תַּרְנְגֹל

(וַדַּאי מִקְּהַל צְמֵאֵי־הַמִּלְחָמָה),

וּכְלוּם זֶה הָעִנְיָן פָּחוֹת חָשׁוּב

מֵהֵעָלְמוּת עֶדְרוֹן עָלוּב?

אֲבָל אֲנִי לַמְרוֹת הַכֹּל

דּוֹמַמְתִּי לְבָבִי,

שִׁכַּכְתִּי הַחֵמָה

(מוּבָן, עַד בּוֹא יוֹם הַשִּׁלֵּם!),

אֲנִי שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק,

מַמָּשׁ אִלֵּם,

כְּדֵי לְהִתְרַחֵק

מִכָּל מָה שֶׁעָלוּל לִפְגֹּם

בִּשְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַשָּׁלוֹם!

אוּלָם הִשְׁתּוֹלְלוּת הַצְּבִי

כָּל כָּךְ פָּצְעָה אֶת לְבָבִי

(הַקְשֵׁב, הַקְשֵׁב נָא, הָאֲרִי!…).

עַד כִּי אֲנִי נִמְלָט מִכָּאן,

מִזֶּה הַחֶבֶר הַנִּרְגָּן,

כְּמוֹ מִקֶּטֶב רִימְרִי…

טבת, תשי"ב.

מַעֲשֶׂה בְחַרְזָן

שָׁעוֹת רַבּוֹת, שָׁעוֹת קָשׁוֹת

דָּגַר חַרְזָן עַל חֲרוּזָיו.

מָה עוֹד לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה?

נָשַׁךְ שְׂפָתָיו, כִּרְסֵם עֵטוֹ,

נָגַס בְּלִי חוּס אֶת צִפָּרְנָיו,

גִּהֵק, פִּהֵק מְלוֹא הַפֶּה,

פָּתַח מִלּוֹן אַחֲרֵי מִלּוֹן,

אוּלַי יוֹפִיעַ נִיב פְּלָאִים

וּכְאַפְרוֹדִיטָה מִן הַיָּם

אוּלַי תִּגָּל לוֹ בַת הַשִּׁיר

מִתּוֹךְ הַיָּם שֶׁל הַמִּלִּים,

אֲבָל הַכֹּל לְלֹא הוֹעִיל –

בַּלֵּב לֹא רֶגֶשׁ, לֹא דִמְיוֹן,

הַמֹּחַ רֵיק לְלֹא הָגוּת,

וּמִדִּכְדּוּךְ וּמִשִּׁעֲמוּם

שָׁלַח יָדוֹ אֶל הָאֲוִיר,

שָׁלַח יָדוֹ וְשׁוּב קְמָצָהּ.

וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: מַזָּלוֹ

הַפַּעַם לוֹ הֵאִיר פָּנִים,

וּזְבוּב פִּרְפֵּר בְּאֶגְרוֹפוֹ.

אָמְנָם אֵין זֶה חָזוֹן יָקָר

שֶׁזְּבוּב נִצּוֹד בְּיָד זְרִיזָה.

אֲבָל הַזְּבוּב בְּיָד חַרְזָן

הָיָה מִסּוּג בִּלְתִּי־מָצוּי,

שֶׁכֵּן מִתּוֹךְ אֶגְרוֹף שׁוֹבוֹ

הֵחֵל לְפֶתַע מִתְחַנֵּן:

"אַל תִּמְעָכֵנִי, בֶּן אָדָם,

חֲמֹל עָלַי וּקְרָא לִי דְרוֹר,

אַף גַּם אֶתֵּן לְךָ כָּפְרִי

כְּכָל אֲשֶׁר עָלַי תָּשִׁית!

אֱמֹר אֵפוֹא מִשְׁאַלְתְּךָ

וַאֲמַלְּאֶנָּה בִמְהֵרָה".

לְשֵׁמַע זֹאת תָּמַהּ חַרְזָן,

כִּמְעַט שֶׁדִּבּוּרוֹ נִטַּל:

הֵן זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים

הוּא צָד זְבוּבִים אַגַּב כְּתִיבָה,

אַגַּב דְּגִירָה עַל חֲרוּזָיו,

מִתּוֹךְ דִּכְדּוּךְ וְשׁעמוּם,

אַךְ זְבוּב כָּזֶה, זְבוּב מְדַבֵּר,

עוֹד לֹא נִקְרָה לוֹ בְּחַיָּיו.

חִישׁ אֶגְרוֹפוֹ פָתַח וְאֶל

שְׁבוּיוֹ הַמִּתְעוֹפֵף אָמַר:

"עוּף לְשָׁלוֹם, זְבוּבוֹן נִפְלָא,

אֲבָל אִם נָא מָצָאתִי חֵן –

הַקְשִׁיבָה נָא לְמִשְׁאַלְתִּי:

אַל יִגְרְמוּ נָא לִי עָמָל

הַחֲרוּזִים הַסַּרְבָּנִים,

וּמֵעַתָּה יוֹאִילוּ נָא

לִזְרֹם אֵלַי מִדֵּי אֶקְרָא

וּלְהִתְיַצֵּב בַּגִּלָּיוֹן

כְּחַיָּלִים בַּמַּעֲרָכָה

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וְעַל סוּגוֹ,

עַד כִּי יִתֹּם הַגִּלָּיוֹן

אוֹ עַד כִּי תֶּאֱזַל הַדְּיוֹ…

.. הַיּוֹם עוֹלֶה, הַיּוֹם פּוֹנֶה,

הַלַּיְלָה בָא, הַלַּיְלָה גָז,

כְּמוֹ בָרָק רָץ הַקֻּלְמוֹס

רָצוֹא וָשׁוֹב עַל צְחֹר הַנְּיָר

עַד כִּי הוּצַף הַגִּלָּיוֹן

מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה

טוּרִים טוּרִים שֶׁל חֲרוּזִים

כִּשְׂדֵה הַקְּרָב בְּקַלְגַּסִּים

לְסוּגֵיהֶם וּלְמִינֵיהֶם:

מֵהֶם קַלִּים כְּזִקּוּקִים,

מֵהֶם כְּבֵדִים כְּמִבְצָרִים,

גַּם אִטִּיִים כְּחֵיל רַגְלִי,

גַּם דּוֹהֲרִים כְּפָרָשִׁים;

יַמְבִּים זְרִיזִים וּטְרוֹכֵיאִים

אֲשֶׁר כְּבוֹדָם בִּמְתִינוּתָם;

אֲנַפֶּסְטִים שְׁטוּפֵי מֵרוֹץ

וְדַקְטִילִים מְנַמְנְמִים.

חַרְזָן הִנִּיחַ קֻלְמוֹסוֹ

וּכְמוֹ מַצְבִּיא אֶת צִבְאוֹתָיו

סָקַר בְּעֹנֶג וּבְגָאוֹן

אֶת מַעֲרֶכֶת חֲרוּזָיו.

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע בַּשִּׁפְעָה הַזֹּאת

אִם תְּכֻסֶּה בְמַשָּׁאוֹן?

הֵן הָעוֹרְכִים הָאַכְזָרִים

קָשְׁרוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּיו

לִבְלִי לָתֵת לִי מַהְלְכִים

בְּהֵיכְלֵיהֶם – הֵיכְלֵי הַשִּׁיר!

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת!

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת,

וּבְאָזְנוֹ לָחַשׁ הַזְּבוּב:

"אַל תֵּעָצֵב וְאַל תֶּעְגַּם –

מִשְׁאַלְתְּךָ חִישׁ תִּמָּלֵא…"

… הַיּוֹם עוֹלֶה, הַיּוֹם פּוֹנֶה,

הַלַּיְלָה בָא, הַלַּיְלָה גָז;

כְּמוֹ בָרָק רָץ הַקֻּלְמוֹס

רָצוֹא וָשׁוֹב עַל צְחֹר הַנְּיָר;

וּבְלִי לִיגֹעַ, בְּלִי לִיעֹף

חַרְזָן מַעְתִּיק אֶת חֲרוּזָיו

גַּם חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים

בִּשְׁבִיל עוֹרְכֵי כִתְבֵי הָעֵת

אֲשֶׁר פִּתְאֹם נֶהְפַּךְ לִבָּם,

נֶהְפַּךְ לִבָּם, שֻׁנָּה טַעְמָם,

וְשׁוּב אֵינָם זוֹרְקִים לַסַּל

אֶת עֲרֵמוֹת שִׁירֵי חַרְזָן,

כִּי אִם חוֹרְתִים אוֹתָם לָעַד

בָּעִתּוֹנִים הַמְכֻבָּדִים.

גַּם יוֹמִיִּים, גַּם לֵילִיִּים,

שָׁבוּעִיִּים וְיַרְחִיִּים

וְרִבְעִיִּים וּשְׁנָתִיִּים,

מִחוּץ לְכָל מִינֵי קְבָצִים

וּמְאַסְּפִים וְיַלְקוּטִים.

מַעְתִּיק חַרְזָן אֶת חֲרוּזָיו

וּכְמוֹ כָּרִים יַעַטְפוּ הַצֹּאן

כֵּן נִתְעַטֵּף כָּל הַשֻּׁלְחָן

דַּפִּים צְחֹרִים וּמְנֻמָּרִים

מִצְטוֹפְפִים וְנִדְחָקִים

וְזֶה בָזֶה מִסְתַּכְסְכִים.

וְרַק עִם תֹּם הַגִּלְיוֹנוֹת

הִנִּיחַ קֻלְמוֹסוֹ חַרְזָן,

וּכְמוֹ רוֹעֶה אֶת עֲדָרָיו

סָקַר בְּעֹנֶג וּבְגָאוֹן

אֶת עַשְׁתְּרוֹת יְצִירוֹתָיו.

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע לִי סוֹף סוֹף בָּזֹאת

שֶׁהָעוֹרְכִים כְּאִישׁ אֶחָד

קוֹפְצִים עַתָּה עַל חֲרוּזַי,

אִם הַמְבַקְּרִים הַנִּבְעָרִים

קָשְׁרוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּיו

וְגַם בַּהֲבָרָה אַחַת

לֹא יְזַכּוּ אֶת פָּעֳלִי,

לֹא יִזְכְּרוּהוּ לְטוֹבָה!

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת!

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת:

"אַל תֵּעָצֵב וְאַל תֶּעְגַּם –

מִשְׁאַלְתְּךָ חִישׁ תִּמָּלֵא…"

… מָלֵא שִׂמְחָה, מָלֵא גַּאֲוָה

חַרְזָן סוֹבֵב בְּכֻרְסָתוֹ,

סוֹבֵב, רוֹתֵעַ וּמְפַרְכֵּס

וּמִתְלַבֵּט מִצַּד אֶל צַד,

כִּי מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ

וּמִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו

גַּלֵּי גַלִּים שֶׁל עִתּוֹנִים

גַּם יוֹמִיִּים, גַּם לֵילִיִּים,

שָׁבוּעִיִּים וְיַרְחִיִּים

וְרִבְעִיִּים וּשְׁנָתִיִּים,

מִחוּץ לְכָל מִינֵי קְבָצִים

וּמְאַסְּפִים וְיַלְקוּטִים;

כֻּלָּם פְּתוּחִים, וּמִכֻּלָּם,

מִתּוֹךְ הַדַּף בּוֹ הֵם פְּתוּחִים,

תַּבְהִיק כֹּתֶרֶת מַקְסִימָה

שֶׁל מַאֲמָר תְּהִלָּה נִלְהָב

לִכְבוֹד חַרְזָן וִיצִירוֹתָיו.

חַרְזָן גּוֹמֵעַ בְּעֵינָיו

הַכֹּתָרוֹת הַמַּבְהִיקוֹת,

וּמַבָּטָיו כַּחֲזִיזִים

עָפִים, רָצִים מִדַּף אֶל דַּף,

מֵהַיַּרְחוֹן אֶל הָרִבְעוֹן,

מֵהַשְּׁנָתוֹן לַשָּׁבוּעוֹן,

מֵהַיּוֹמוֹן שֶׁלִּימִינוֹ

אֶל הַלֵּילוֹן שֶׁלִּשְׂמֹאלוֹ,

קָדִימָה יְשַׁרְבֵּב פָּנָיו

אֶל הַמְּאַסֵּף שֶׁמִּמּוּלוֹ,

אַךְ תֵּכֶף יֵט אֲחוֹרַנִּית

אֶל הַיַּלְקוּט שֶׁמֵּאַחֲרָיו,

וּמִכֻּלָּם זוֹרֵחַ שְׁמוֹ,

וּמִכֻּלָּם פּוֹרְצִים, בּוֹקְעִים

הַקִּלּוּסִים, הַפֵּאוּרִים

שֶׁל מְבַקְּרָיו־מַעֲרִיצָיו.

חַרְזָן צוֹלֵל בִּנְהָר תְּהִלָּה,

חַרְזָן טוֹבֵל בְּיָם כָּבוֹד,

עֵינָיו מֻכּוֹת בְּסַנְוֵרִים

מִשֶּׁפַע זִיו הַתִּשְׁבָּחוֹת.

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע לִי סוֹף סוֹף בָּזֹאת

שֶׁהַמְּבַקְּרִים כְּאִישׁ אֶחָד

מְרוֹמְמִים אֶת חֲרוּזַי.

אִם הַקּוֹרְאִים הָעַקְשָׁנִים

קָשְׁרוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּיו

וְאִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ נֵאוֹת

לִקְרֹא בָם שׁוּרָה אַחַת?

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת,

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת:

"אַל תֵּעָצֵב וְאַל תֶּעְגַּם –

מִשְׁאַלְתְּךָ חִישׁ תִּמָּלֵא…"

… מָלֵא שִׂמְחָה, מָלֵא גַּאֲוָה

חַרְזָן יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתוֹ,

מֵסֵב בָּהּ לַהֲנָאָתוֹ,

בָּהּ מִשְׁתַּטֵּחַ תּוֹךְ רַחֲבוּת,

וּמִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ

וּמִלְּפָנָיו וּמֵאֲחוֹרָיו

חוֹמָה לוֹ גַּל שֶׁל מִכְתָּבִים,

אִגְּרוֹת קוֹרְאִים־מַעֲרִיצִים.

מָלֵא שִׂמְחָה, מָלֵא גַּאֲוָה

חַרְזָן נִגַּשׁ אֶל הַקְּרִיאָה,

חוֹתֵך בְּרֹךְ וּבְהִתְעַנֵּג

בְּאוֹלָרוֹ הַמַּעֲטָפוֹת,

וּבִזְהִירוּת מוֹצִיא מִשָּׁם

הַגִּלְיוֹנוֹת הַמְגֻוָּנִים

(נְיָר וָרֹד – שֶׁל נַעֲרָה

מְאֹהָבָה בְּפַיְטָנִים;

נְיָר קָמוּט אַף מְלֻכְלָךְ –

שֶׁל נַעַר מְגַדֵּל בְּלוֹרִית,

הַמִּתְכּוֹנֵן וַדַּאי גַּם הוּא

לִהְיוֹת פַּיְטָן – וּבִמְהֵרָה…

נְיָר שֶׁל תְּכֵלֶת מְהוּהָה

עִם רֵיחַ צִפָּרְנִים וָעָשׁ

מֵאַלְמָנָה בַּת חֲמִשִּׁים,

וּנְיָר לָבָן עָבֶה וָטוֹב

עִם שֵׁם שׁוֹלְחוֹ, מֻדְפָּס הָדָר

בְּאוֹתִיּוֹת מְסֻלְסָלוֹת –

מִמַּר סוֹכֵן בָּתֵּי מִסְחָר

הַמְאַסֵּף בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי

אֶת כְּתָב־יָדָם שֶׁל אַנְשֵׁי שֵׁם).

קוֹרֵא חַרְזָן אֶת הָאִגְּרוֹת,

גּוֹמֵא מִכְתָּב אַחֲרֵי מִכְתָּב.

סוֹפֵג אֶת הַהִשְׁתַּפְּכֻיּוֹת,

בּוֹלֵעַ אֶת הַקִּלּוּסִים,

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע לִי סוֹף סוֹף בָּזֹאת

שֶׁהַקּוֹרְאִים כְּאִישׁ אֶחָד

מִתְמוֹגְגִים, מִתְפָּעֲלִים,

שֶׁכְּקוֹפִים הֵם מְחַקִּים

אֶת לַהֲגָם שֶׁל הַמְּבַקְּרִים,

שֶׁכְּתֻכִּים הֵם בְּלִי לֵאוּת

שָׁבִים עַל קִיא הִתְפַּעֲלוּתָם –

אִם בְּעַצְמִי אֵינִי נֶהֱנֶה

מֵחֲרוּזַי כְּלָל וְעִקָּר,

אִם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בְעַצְמִי

אַף פַּעַם, אַף לֹא רֶגַע קָט

אוֹתוֹ הָרֶטֶט הַטָּמִיר,

אוֹתוֹ הַלַּהַט הַמֻּפְלָא

שֶׁרוּחַ־קֹדֶשׁ יְכֻנֶּה,

אוֹתוֹ שִׁכְרוֹן הַמִּסְתּוֹרִין

אֲשֶׁר לְפִי וִדּוּיֵיהֶם

שֶׁל פַּיְטָנִים לֹא מְעַטִּים

(וְנִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת)

אוֹתָם יֹאחַז, יִתְקֹף, יַסְעִיר

עֵת יְגֻנַּב לָהֶם פִּתְאֹם

מַשַּׁב כְּנָפָה שֶׁל בַּת הַשִּׁיר?…

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת,

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת:

"הִקְשֵׁיתָ לְבַקֵּשׁ, חַרְזָן!

הַכֹּל לְךָ יָכֹלְתִּי תֵת:

גִּנְזֵי גְנָזִים שֶׁל חֲרוּזִים,

עוֹרְכִים, קוֹרְאִים גַּם מְבַקְּרִים,

אַךְ רוּחַ־קֹדֶשׁ – לֹא וָלֹא!

הִיא רַק לַמְשׁוֹרְרִים נַחֲלָה!".

כֹּה סָח הַזְּבוּב בְּהַחֲלִיקוֹ

בִּקְצֵה כְנָפוֹ עַל אַף חַרְזָן

לְאוֹת פְּרִידָה וַיֵּעָלֵם.

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע מִשְּׁנָתוֹ

הֵקִיץ חַרְזָן וַיִּתְחַלְחַל…

וְשׁוּב רוֹאֶה הוּא לְפָנָיו

אֶת שֻׁלְחָנוֹ, חֲבֵר סִבְלוֹ,

עִם מַחְבַּרְתּוֹ הַמְקֻמָּטָה,

עִם מִלּוֹנוֹ הַמִּתְנַכֵּר,

עִם קֻלְמוֹסוֹ נְגוּס שִׁנָּיו,

עִם זְבוּב מָעוּךְ בְּכַף יָדוֹ…