נְאוּם הַדֵּימוֹקְרַט    🔗

כֻּלְּכֶם יוֹדְעִים וַדַּי

כִּי אָנֹכִי אִישׁ־עָם

וְרַק עַל הַצִּבּוּר אֲנִי נִשְׁעָן;

כִּי “קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי”

הוּא לִי לְקַו בְּכָל הֲלִיכוֹתַי;

וּמִפְּנֵי כָךְ סָבוּרְנִי, רַבּוֹתַי,

כִּי בְרָצוֹן וּבְקֹרַת־רוּחַ

תַּרְשׁוּ לִי לְיַחֵד אֶת הַדִּבּוּר

עַל הַדְּרָכִים, בָּהֶם יִהְיֶה בָטוּחַ

שִׁלְטוֹן מָלֵא שֶׁל הַצִּבּוּר.

מוּבָן, כִּי קֹדֶם כֹּל יֵשׁ לַעֲרֹב

אֶת זְכוּת הָרֹב,

זֹאת זְכוּת קְדוֹשָׁה, וְאֵין מִי שֶׁיַּחֲלֹק

עַל זֶה הַחֹק.

אֲבָל מֵהַיָּאוּת

לִדְאֹג גַּם לַזְּכֻיּוֹת שֶׁל הַמִּעוּט,

וְאַל נִשְׁכַּח, כִּי לְעִתִּים

דַּוְקָא הַצֶּדֶק עִם הַמְּעַטִּים.

אַךְ יֵשׁ גַּם שְׁאֵלָה כִּבְדַת־מַהוּת

שֶׁל ‘הַמִּעוּט שֶׁבַּמִּעוּט’,

כְּלוֹמַר: שֶׁל הַיָּחִיד, וְהֵן משֶׁה רַבֵּנוּ

הָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד רְבָבוֹת

(לְשֵׁם בְּרִיחָה מֵהַכָּבוֹד

אֵינִי מֵבִיא דֻגְמָה מִבְּנֵי דוֹרֵנוּ)…

בָּרוּר אֵפוֹא, כִּי יֵשׁ כָּאן פְּקַעַת

שֶׁל בְּעָיוֹת מְאֹד מְסֻבָּכוֹת,

אַךְ בְּעֶזְרַת הַחוֹנַן לָאָדָם דַּעַת

אַצִּיעַ כָּאן פִּתְרוֹן, שֶׁלְּפָחוֹת

הוּא טוֹב מִכָּל שְׁאָר הַפִּתְרוֹנִים.

וּבְכֵן: הַמֶּמְשָׁלָה אֲשֶׁר

תַּבְטִיחַ בֶּאֱמֶת לַהֲמוֹנִים

מִשְׁטָר הוֹגֵן, מִשְׁטָר כָּשֵׁר

שֶׁל צֶדֶק, חֹפֶשׁ וּרְוָחָה

לְהִתְבַּסֵּס צְרִיכָה וּמֻכְרָחָה

עַל שְׁלשֶׁת הַגּוּפִים הַנִּזְכָּרִים:

יָחִיד, מִעוּט וָרֹב.

אֲבָל, כֵּיוָן שֶׁלְּוַדַּי קָרוֹב

(וְזֶה מִטֶּבַע הַדְּבָרִים)

כִּי לְעוֹלָם יִהְיוּ מְנֻגָּדִים

הָרֹב וְהַמִּעוּט בְּדֵעוֹתָם,

לָכֵן מוּטָב,

כִּי זְכוּת הַהַכְרָעָה בְּכָל הָעִנְיָנִים

תִּהְיֶה רַק לַיָּחִיד, אֲשֶׁר אֵינוֹ שֻׁתָּף

לְצַד מִן הַצְּדָדִים

וְאֵין לַחֲשֹׁד בּוֹ בְּמַשּוֹא־פָנִים.

בָּזֶה בְּעֶצֶם נְאוּמִי כְּבָר תָּם.

רַק לְהוֹסִיף אֶחְשֹׁב עוֹד לְמוֹעִיל:

הוֹאִיל

וְלֹא הָרֹב, וְכֵן גַּם שׁוּם מִעוּט

לֹא בָּחֲרוּ אוֹתִי לְבָא־כֹחָם,

הֲרֵי סִמָּן הוּא זֶה עַל הַיִּעוּד

אֲשֶׁר הוֹעִידָה לִי הַהַשְׁגָּחָה

לִהְיוֹת בַּמֶּמְשָׁלָה בָּא־כֹּחַ שֶׁל עַצְמִי

כְּלוֹמַר: שֶׁל הַיָּחִיד…

כְּלוֹמַר: שֶׁל כָּל עַמִּי.

וְאִם כִּי כְבָר עָיַפְתִּי מֵהַטֹּרַח

עִם הַצִּבּוּר – לֹא אֵשְׂט מִזֶּה הָאֹרַח

וְאֶת שׁוֹלְחִי (יְהִי אֲשֶׁר יְהִי!)

אוֹסִיפָה לְשָׁרֵת כְּמוֹ עַד הֵנָּה,

וְכַאֲשֶׁר כִּהַנְתִּי – אֲכַהֵנָה…

תמוז, תש"ה.

 

שׂוֹנֵא הָאַלִּימוּת    🔗

וְאִישׁ אֶחָד (נִקְרָא אוֹתוֹ פְּלוֹנִי),

וְהוּא עָמִית שֶׁל אַלְמוֹנִי,

שִׁנָּה טַעֲמוֹ וַיִתְנַפֵּל פִּתְאֹם

עַל יְדִידוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

בַּחֶבֶל דָּשׁ בְּשָׂרוֹ, בַּכֶּבֶל אֲסָרוֹ,

גַּם שָׂם מַחְנָק לְצַוָּארוֹ.

אוֹמְרִים, כִּי הַסִּבָּה הִיא חוֹב

שֶׁמַר פְּלוֹנִי חָבָהוּ לֶעָמִית,

מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ קְצָת אִי־נַחַת,

וּמַר פְּלוֹנִי מָצָא לְטוֹב

לְהִפָּטֵר אַחַת וּלְתָמִיד

מִזֶּה הַחוֹב וּמִבְּעָלָיו גַּם יַחַד.

לַשָּׁוְא הִתְרִיעַ אַלְמוֹנִי:

“עַל מַה? שַׁלָּמָה וּמַדּוּעַ?”

לַשָּׁוְא טָעַן בְּלֵב מָרְתָּח, קָרוּעַ:

“הֲזֶה הַגְּמוּל אֲשֶׁר לִידִיד תִּגְמֹל?”

פְּלוֹנִי שָׁתַק כַּצּוּר וּבְלִי חֲמֹל

בְּשֶׁקֶט רַע, זְדוֹנִי,

הוֹסִיף לָדוּשׁ אֶת בֶּן־בְּרִיתוֹ מִתְּמוֹל.

אָז אַלְמוֹנִי אֲשֶׁר רָאָה

כִּי עוֹד מְעַט תִכְלֶה לוֹ הָרָעָה,

כִּי עוֹד מְעַט לָאָרֶץ יְמֻגַּר

וְלֹא תִהְיֶה לוֹ שׁוּב תְּקוּמָה,

אֶת שְׁאֵרִית כֹּחוֹ חָגַר

(הוּא לֹא הָיָה בִכְלָל רַב־אוֹן)

וּבַפַּרְצוּף שֶׁל הַבִּרְיוֹן

הִנְחִית מַהֲלֻמָּה.

אֲהָהּ! מָה הִתְרַתַּח אָז מַר פְּלוֹנִי!

כַּצֵל חָלַף שִׁקְטוֹ הַגְּאֵיוֹנִי

וּשְׁתִיקָתוֹ רַבַּת הַחֲשִׁיבוּת

חִישׁ נֶעֶלְמָה כְּקֶצֶף עַל פני מיִם.

בּקֶצֶף עַל שְׂפָתַיִם

צָעַק, צָרַח, שָׁאַג: "הוֹי בֶּן־מַרְדּוּת!

אֲחִי כָל חֵטְא, כָּל סֶלֶף וְעִוּוּת!

הַאִם אוֹתִי בְכֹחַ תְּאַנֵּס

אִתְּךָ בְּוִכּוּחִים לְהִכָּנֵס?

הַאִם לֹא כָל חַיַּי עֵדוּת

כִּי מְתָעֵב אֲנִי כָל אַלִּימוּת?

עַכְשָׁיו – אַחַת דָּתְךָ לָמוּת,

סִיקְרִיק שֶׁכְּמוֹתְךָ, אַלָּם, פּוֹרֵעַ חֹק,

הַשָּׂם כָּל דָּת וָדִין לִצְחוֹק!"…

*

קוֹרְאַי הַחֲבִיבִים! סְבוּרִים אַתֶּם, וַדַּאי,

כִּי הַמְּסֻפָּר כַּאן רַק בְּדִיחָה?

אִם כֵּן טוֹעִים אַתֶּם, מְכֻבָּדַי…

אַף יֵשׁ גַּם לְצַיֵּן אֶת הָעֻבְדָּה

(הֵן הָאֱמֶת לְהֵאָמֵר צְרִיכָה!),

כִּי הִתְרַגְּשׁוּת פְּלוֹנִי מְאֹד כֻּבְּדָה,

וְלֹא מְעַט אִישִׁים דִּבְּרוּ בְּאַהֲדָה

כְּשֵׁרָה וַחֲסוּדָה:

“לֹא פַּסּוּ אֱמוּנִים! צַדִּיק לֹא תַם!”

וְגַם בְּרֹב כָּבוֹד וַחֲמִימוּת

הִבִּיעוּ לִפְלוֹנִי אֶת תּוֹדָתָם

עַל שִׂנְאָתוֹ לָאַלִּימוּת…

תמוז תש"ו.

 

קוֹל הַמַּצְפּוּן    🔗

– "קִלְקוּל־מִדּוֹת אָיֹם! פְּרִיקַת כָּל עֹל מוּסָר!

מַמָּשׁ קֵץ כָּל בָּשָׂר!

שְׁחִיתוּת לְלֹא דֻּגְמָה! וַדַּי, כִּי לְשִׁמְעָהּ

כָּמוֹנִי תִּתְפַּלְּצוּ מִכְּאֵב וּמִכְּלִמָּה!" –

כֹּה בִּמְסִבָּה שֶׁל אֶזְרְחֵי הַיַּעַר

סָח הַשּׁוּעָל, כֻּלּוֹ נִרְתָּח, נִרְגָּז,

עַד כִּי הֻכְרַח מִיָּד בִּשְׁלִישׁ אַוָּז

לִבּוֹ לִסְעֹד,

שֶׁכֵּן נֶחֱלַשׁ מְאֹד מִצָּעַר.

וְרַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁקְטָה הִתְרַגְּשׁוּתוֹ

אֶל סִפּוּרוֹ חָזַר:

– "הֲלֹא תֵדְעוּ, כִּי לְאַחַר

אֲשֶׁר בְּרֹב גְּבוּרָה וָעֹז

נִצַּחְתִּי אֶת אוֹיְבִי הַמָּר,

אֶת הַנְּמִיָּה,

מֻנֵּיתִי לְמוֹשֵׁל בְּצַו הוֹד מַלְכוּתוֹ

עַל כָּל לוּלֵי הַמְּחוֹז.

וַדַּי מִכֶּם גַּם לֹא נֶעְלַם

כַּמָּה אוֹתָהּ שֵׁדָה אַכְזָרִיָּה,

הַנְּמִיָּה,

הִפִּילָה חֲלָלִים

בָּאוֹכְלוֹסִים שֶׁל הַלּוּלִים,

עַד כִּי כִמְעַט הִשְׁמִידָה אֶת כֻּלָּם.

אֲבָל גַּם הַשְּׂרִידִים – אֲבוֹי לְגוֹרָלָם!

כָּל צֶלֶם בַּעַל־חַי לָהֶם אָבַד!

מֵחִיל וָפַחַד

הִצְטוֹפְפוּ כֻּלָּהַם יַחַד

בִּקְצָת לוּלִים שְׁבוּרִים וּמְאוּסִים

לְלֹא אֲוִיר, לְלֹא אוֹרָה,

עַד כִּי לְמַרְאִיתָם בִּלְבַד

תָּקְפָה אוֹתִי מָרָה שְׁחֹרָה…

וַיְהִי בְּנַסּוֹתִי בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה

אֶת הַלּוּלִים קְצַת לְדַלֵּל

– וּמִמֵּילָא יוּקַל לַנִּשְׁאָרִים,

שֶׁכֵּן בִּמְעֹט הָאוֹכְלוֹסִים

יִמְעַט הָרֶפֶשׁ –

עָלַי הִשְׂתָּעֲרוּ מֵעֲבָרִים,

וְתַחַת לְהוֹדוֹת לִי וּלְהַלֵּל

רָצוּ לִרְצֹחַ אוֹתִי נֶפֶשׁ!

כָּל הַשְּׂרִידִים הַמְטֻנָּפִים,

תַּרְנְגוֹלוֹת, תַּרְנְגוֹלִים,

דְּווּיִים, סְחוּפִים, חוֹלִים,

גַּם אֶפְרוֹחִים רָפִים –

עָלַי הָיוּ כֻלָּם! כִּמְטֹרָפִים

סַבּוּנִי, הֲדָפוּנִי, מְרָטוּנִי,

בַּמַּקּוֹרִים נִקְּרוּנִי,

בְּכַנְפֵיהֶם הִכּוּנִי,

וְשַׂעֲרָה לֹא יְחִידָה,

הָהּ, נִתְלְשָׁה אָז מִזְּנָבִי…

אָמְנָם סוֹף סוֹף דִּכֵּאתִי הַמְּרִידָה,

אַךְ צַעַר מְרִירִי מוֹצֵץ אֶת לְבָבִי:

הֵיכָן הַיּשֶׁר? אַיֵּה הַצֶּדֶק? אֵיפֹה הַהֲגִינוּת?

הֲלֹא בִלְעֲדֵיהֶם תֵּבֵל תָּנוּט!

הֵן מִי כָּזֶה הָעָם,

כִּבְנֵי־הַלּוּל הַלָּלוּ

לְלֹא פוּגָה, לְלֹא מָנוֹחַ

מֵאַלִּימוּת סָבָלוּ –

וּמָה רוֹאִים אֲנַחְנוּ? הֵם עַצְמָם,

שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם מֻכֶּה, מָחוּץ, מָרוּט,

קבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁל הַנְּמִיָּה,

תּוֹרַת שִׁלְטוֹן הַכֹּחַ,

תּוֹרַת הַהֶפְקֵרוּת וְהַכּפִיָּה,

תּוֹרַת הָאַכְזָרוּת,

אֲשֶׁר פִּרְיָהּ רַק הֶרֶס וּמַפֹּלֶת!…" –

וְהַשּׁוּעָל כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלֵּף

מֵרֹב הִשְׁתּוֹחֲחוּת עַל הַחִלּוּל

שֶׁל הַמּוּסָר בִּידֵי גָרֵי הַלּוּל,

עַד כִּי לְשֵׁם חִזּוּק הַלֵּב

הֻכְרַח לִבְלֹעַ שׁוּב מַחֲצִית שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת.

אב, תש"ו.

 

תָּמִיד בְּרֹאשׁ    🔗

בִּשְׁעַת כֵּרָה דְשֵׁנָה שֶׁל אַלּוּפֵי הַיַּעַר

(תַּפְרִיט מַה מְּגֻוָּן: שׁוֹק פָּר, אַלְיָה

שֶׁל כֶּשֶׂב,

חֲזֵה עֶגְלָה, לֵב צְבִי, כִּלְיוֹת אַיָּל וְעוֹד…)

נָסַבָּה הַשִּׂיחָה עַל טִיב אוֹכְלֵי הָעֵשֶׂב,

וְכָל הַמְּשׂוֹחֲחִים צִיְּנוּ בְצַעַר

כִּי הַמּוּסָר יָרוּד מְאֹד

בִּקְהַל הַצִּמְחוֹנִים הַמְטֻמְטָמִים.

"שַׁוּוּ בְנַפְשְׁכֶם – אוֹמֵר הַצְּבוֹעַ –

שׁוֹכֵב אֲנִי בְּיוֹם מִן הַיָּמִים

שָׁקוּעַ כְּדַרְכִּי בְּמַחְשָׁבוֹת

גְּדוֹלוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת,

וּפֶתַע מִישֶׁהוּ פוֹתֵחַ לִי הַלּוֹעַ

וּבְלִי רְשׁוּת מִמֶּנִּי לְתוֹכוֹ נִכְנָס,

כְּאִלּוּ זֶה לוֹעִי רְשׁוּת־רַבִּים.

וּמִי הָיָה זֶה הָאַנָּס?

סְיָח!

הַאֵין בְּכָךְ

כְּדֵי לַרְגִּיז הָעֲצַבִּים?"

"אִם כֵּן – אַחִים אֲנַחְנוּ, יְדִידִי!

– לַצְּבוֹעַ הַנָּמֵר

אוֹמֵר –

שֶׁכֵּן עֻבְדָּה דוֹמָה הָיְתָה גַם בְּדִידִי:

בְּלֵיל מִן הַלֵּילוֹת וְאָנֹכִי

מַבִּיט, כְּמִנְהָגי, לַכּוֹכָבִים

וּמְהַרְהֵר בְּכָל מֹחִי

אֶת הַרְהוֹרַי הַנִּשְׂגָּבִים

עַל הָעוֹלָם, עַל הָאֱמֶת, עַל אֲדֹנָי,

וּפֶתַע מִישֶׁהוּ תוֹפֵשׂ אֶת צִפָּרְנַי!

וּמִי הָיָה זֶה? פָּר!

אָכֵן זֶה עַם הַטַּרְחָנִים

הוּא גַם חָצוּף וְעַז פָּנִים!"

וְהָאַרְיֵה לָגַם לְשֵׁם קִנּוּחַ

דָּם חַם, מַהְבִּיל, מְלֹוא לֻגְמָה

וַיַּעַן אֶת חֶלְקוֹ גַּם הוּא:

"אָכֵן לְגַסּוּתָם אֵין שׁוּם דֻּגְמָה!

שִׁמְעוּ וְהִתַּמְּהוּ:

יוֹצֵא אֲנִי לִי קְצָת לָשֹׁוּחַ

בְּחֻרְשָׁתִי,

אֲנִי וְרַעְיָתִי,

וּפֶתַע צְבִי חוֹלֵף בַּשְּׁבִיל הַצַּר

כְּצַעַד־צַעֲדַיִם לְפָנֵינוּ.

וּמַה סְבוּרִים אַתֶּם? הֲנֶעֱצַר

לְהִשְׁתַּחֲווֹת וּלְבָרְכֵנוּ

כַּחֹק וְכַמִּשְׁפּט לְכָל נָתִין?

אוֹ לְפָחוֹת קְצָת לְהַמְתִּין

שֶׁנַּעֲבֹר הָרִאשׁוֹנִים?

לֹא, לֹא! זֶה בֶּן הַצִּמְחוֹנִים

בְּלִי הִכָּלֵם וָבוֹשׁ

בְּמִין חֻצְפָּה נוֹאֶשֶׁת

קוֹפֵץ, דּוֹלֵג, אָץ־רָץ כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת

בְּכַוָּנָה בְּרוּרָה לִהְיוֹת דַּוְקָא בְּרֹאשׁ!

אָכֵן זֶה עַם לֹא עָם!

וְזֶה טִבְעָם:

תָּמִיד בְּרֹאשׁ! בְּרֹאשׁ תָּמִיד!

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר אוֹתָם לֹא לְהַשְׁמִיד?"

*

בְּעֶצֶם, לשֵׁם מָה, קוֹרְאַי הַחֲכָמִים,

סִפַּרְתִּי זֹאת הַמַּעֲשִׂיָּה?

כְּדֵי לִלְמֹד בִּינָה וְתוּשִׁיָּה,

שֶׁלֹּא כָל הַדְּבָרִים הַמֻּסְכָּמִים

תָּמִיד אֱמֶת הֵם וּנְכוֹחָה.

וְכֵן לֹא נְכוֹנָה הַהֲנָחָה

שֶׁהַנָּמֵר, הַצְּבוֹעַ, הָאֲרִי,

הֵם מֵהַסּוּג הָאַכְזָרִי.

וְאַדְרַבָּא: הֶרְאֵיתִי בַעֲלִיל

כַּמָּה הֵם מִשְׁתַּדְּלִים רַק לְהוֹעִיל.

כַּמָּה הֵם עַל כָּל פְּגָם מִצְטַעֲרִים

וְאִם הֵם לִפְעָמִים מִתְאַכְזְרִים –

הֲרֵי לְכָךְ הֵם אֲנוּסִים!

אֲבָל לִבָּם טָהוֹר וְטוֹב וָתָם,

וְכָל עִקַּר כַּוָּנָתָם

רַק לְשַׁפֵּר מִדּוֹת וְנִמּוּסִים…

תש"ו.

 

חֵן, חֵן!..    🔗

אָכֵן גַּם אֲרָיוֹת סוֹפָם לְהִזְדַּקֵּן

אִם לֹא הִסְפִּיקוּ צְעִירִים לָמוּת.

וְהַזִּקְנָה הֵן, כַּיָּדוּעַ,

אֵינָהּ מַבּוּעַ

נוֹבֵעַ עֹנֶג וּנְעִימוּת,

שׁוֹפֵעַ גִּיל וְחֹסֶן שַׁאֲנָן.

וּמִפְּנֵי כָךְ גַּם הָאַרְיֵה דְנָן

(גַּם הוּא אֵינוֹ צָעִיר כְּבָר, הַמִּסְכֵּן:

הֲדַר רַעֲמָתוֹ כְּבָר פֹּה וָשָׁם מָרוּט

וְרַעַם שַׁאֲגָתוֹ קָטוּעַ וְצָרוּד)

נַעֲשָׂה רַגְזָן, רַתְחָן וּטְרוּף־רִשְׁעוּת

יוֹתֵר מִשֶּׁהָיָה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים.

אַךְ בְּיִחוּד גָּבַר הַזַּעַם,

שֶׁכֵּן הַפַּעַם

הֵעֵז נֶגְדּוֹ פָנִים

לֹא שׁוֹעַ מְיֻחָס, נָמֵר אוֹ לַיִשׁ,

אַךְ שׁוֹר פָּשׁוּט, מוֹשֵׁךְ בָּעֹל,

אֲשֶׁר רָגִיל תָּמִיד רַק לַעֲמֹל

בַּתֶלֶם אוֹ בַּדַּיִשׁ.

וַיְהִי כִּי הָאַרְיֵה דָנָהוּ לְמִיתָה –

סֵרֵב הַלָּז, וּבִבְעִיטָה

וּבִנְשִׁיכָה וּבִנְגִיחָה

עַל גְּזַר הַדִּין מִחָה

וְהָאַרְיֵה נֶהְדַּף אָחוֹר.

הֲיֵשׁ עוֹד חֵטְא כָּזֶה שָׁחֹר?

הַאִם עַל זֹאת לֹא יִתְפַּלְּצוּ שָׁמָיִם?

חֲדַל־בְּהֵמוֹת,

פָּר בֶּן־בָּקָר הֶדְיוֹט

מוֹאֵס לְהִבָּלֵעַ בַּקְּרָבַיִם

שֶׁל מֶלֶךְ הַחַיּוֹת!!!

וְהָאַרְיֵה אָמְנָם הִרְעִישׁ הָעוֹלָמוֹת,

כְּהַר שְׂרֵפָה רָעַשׁ, גָּעַשׁ, שָׁאַן!

אַךְ כַּאֲשֶׁר דָּלַל כָּל הַמַּעְיָן

שֶׁל גִּדּוּפָיו הַמַּבְעִיתִים,

שָׁאַג: "אִם כֵּן, יְצוּר נִבְזֶה,

טְמֵא־הַפַּרְסָה וּזְהוּם הַקֶּרֶן,

אֲנִי מַטִּיל עָלֶיךָ חֵרֶם,

וְעוֹד הַיּוֹם הַזֶּה

אֶמְחֶה שִׁמְךָ לַחֲלוּטִין

מֵהָרְשִׁימָה אֲשֶׁר בָּהּ חֲרוּתִים

שְׁמוֹתָם שֶׁל בְּנֵי מוּסָר וּבְנֵי תַרְבּוּת!"

אֲבָל הַשּׁוֹר עַל זֹאת הֵשִׁיב בְּלִי שְׁהוּת:

"אוּלַי אֶפְחַד עוֹד מִמַּלְתְּעוֹתֶיךָ

(עוֹד לֹא כָלָה כֹחָן הָאַכְזָרִי),

אוּלַי יְבַהֲלוּנִי צִפָּרְנֶיךָ

(הֵן עוֹד חַדּות לִקְרֹעַ אֶת בְּשָׂרי),

אוּלַי עוֹד לֹא מְעַט תִּשְׁפֹּךְ דָּמִי,

אֲבָל עַל אִיּוּמְךָ לִמְחוֹת אֶת שְׁמִי

מֵהָרְשִׁימָה שֶׁלְּךָ הַמְּהֻלָּלָה

אֶגְמֹל לְךָ לֹא בִקְלָלָה,

כִּי אִם אֹמַר לְךָ: חֵן חֵן!

שֶׁכֵּן

אִם זֵד כָּמוֹךָ וּמְרַצֵּחַ

נִמְנֶה עַל בַּעֲלֵי מוּסָר,

הֲלֹא בָזֹאת רַק אֶשְׁתַּבֵּחַ

שֶׁשְּׁמִי בִּרְשִׁימָתְךָ יֶחְסַר!"

אדר א', תש"ח.

 

פַּרְעֹה הַמְרֻמֶּה    🔗

א

פַּרְעֹה שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים,

פַּרְעֹה קִמֵּט הַמֵּצַח:

"אֲהָהּ, זֶה עַם־הָאֲרוּרִים

בְּעַצְמוֹתַי כְּרֶצַח!

מַכּוֹת – כְּבָר לֹא אֵדַע סְפוֹרוֹת –

בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב…

שִׁלְשׁוֹם בָּרָד, אֶתְמוֹל בְּכוֹרוֹת,

כָּל יוֹם תּוֹכַחַת יָרֶב.

אָמְנָם אִם אֲשַׁלְּחֵם, מִיָּד

כָּל הַנְּגָעִים יֶחְדָּלוּ,

אַךְ מִי לִי יַעַשׂ עֲבוֹדַת

הַמְּתֹעָבִים הַלָּלוּ?

הֵן כָּל הַמֶּשֶׁק יֵהָרֵס!

מִי לִי יִלְבֹּן בְּלִי תֶבֶן?

וּמִי יִבְנֶה לִי רַעַמְסֵס?

וּמִי פִיתוֹם לִי יִבֶן?

הֵן חוּץ מֵהַנִּרְפִּים הָאֵל,

עִבְרִים פְּחוּתֵי־הָעֶרֶךְ,

מִי עוֹד חִנָּם יוֹמָם וָלֵיל

לִי יַעֲבֹד בַּפֶּרֶךְ?

וְאֵין עֵצָה… כָּל אֱלֹהַי

זָנְחוּ אוֹתִי זָנוֹחַ;

בְּהֵמָה רַבָּה – כָּל חֲכָמַי,

כָּל חַרְטֻמַּי – בְּלִי מֹחַ…

וּבְכֵן: לִכְבֹּל אוֹ לְגָרֵשׁ

אֻמָּה זוֹ מִתְקוֹמֶמֶת?"

וְאֶת מִצְחוֹ פַּרְעֹה חוֹרֵשׁ,

חָרִיץ עָמֹק כָּל קֶמֶט…

ב

פִּתְאֹם וּפַרְצוּפוֹ הוּצַף

אוֹר לֹא־צָפוּי שֶׁל נַחַת:

"אֵיךְ לֹא הֵבַנְתִּי עַד עַכְשָׁו

נִכְלֵי זֶה עַם־סַפַּחַת?

בְּעֶצֶם אֵין הֵם כָּל עִקָּר

רוֹצִים מִכָּאן לָלֶכֶת.

לְאָן יֵלְכוּ? אֶל הַמִּדְבָּר

מֵאֶרֶץ מְבֹרֶכֶת?

וּמַה לָהֶם סוֹף סוֹף יֶחְסַר,

לְאֵלֶּה בְּנֵי־הַצֶּפַע?

שׁוּמִים, בְּצָלִים וְגַם בָּשָׂר

הֵם זוֹלְלִים בְּשֶׁפַע.

אַךְ בֶּאֱמֶת כַּוָּנָתָם

כִּי אֶת עֻלָּם אָקֵלָּה…

אֲבָל אִם אֲשַׁלַּח אוֹתָם:

‘צְאוּ מַהֵר, בְּנֵי־בֶלַע!’

אָז יִתְחָרֵט הָאֲסַפְסוּף

מִיָּד עַל כָּל הָעֵסֶק:

'פֹּה נִשָּׁאֵר, פַּרְעֹה אָהוּב,

וְנַעֲבֹד בְּחֵשֶׁק'.

וְאָז אַרְאֶה לַנִּרְגָּנִים,

כִּי הַשַּׁלִּיט אֲנִי הוּא…"

וְאֶת משֶׁה פַּרְעֹה הִזְמִין

וְאֶת אַהֲרֹן אָחִיהוּ.

ג

"בְּבַקָּשָׁה – פַּרְעֹה אָמַר

בִּצְחוֹק עַל הַשְּׂפָתַיִם –

אִם לְעַמְּכֶם כָּל כָּךְ יֵמַר

לָשֶׁבֶת בְּמִצְרַיִם,

אִם לַמִּדְבָּר חִשְׁקָם כֹּה רַב,

נוֹף חֶמֶד, אֵין כָּמוֹהוּ,

שָׁם הַשָּׂרָף וְהָעַקְרָב,

הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ,

שָׁם הַיְּשִׁימוֹן לָהֶם יִצְהַל,

יִפְצַח יְלֵל וָנֶהִי –

בְּבַקָּשָׁה, יֵלְכוּ! אֲבָל

מִיָּד! וּבְלִי כָל שֶׁהִי!"

וְעֵת משֶׁה וְאַהֲרֹן

מֵהַשַּׁלִּיט נִפְרָדוּ –

פַּרְעֹה יַעֲלֹז, פַּרְעֹה יָרֹן:

"עַתָּה בַּפַּח נִלְכָּדוּ!

וְעוֹד מְעַט וְכָל הָעָם

בְּתַחֲנוּנִים יָבוֹאוּ…

הָהּ, לֹא מְאֹד לָהֶם יִנְעַם

הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ…"

ד

פַּרְעֹה נָבוֹךְ, פַּרְעֹה נִדְהָם,

פַּרְעֹה חוֹרֵק שִׁנַּיִם:

"וּבְכֵן רִמַּנִי זֶה הָעָם,

יָצָא לוֹ מִמִּצְרָיִם!

הֵן מִי פִלֵּל, כִּי חֻצְפָּתָם

עַד כְּדֵי כָךְ תַּגִּיעַ,

שֶׁגַּם אוֹתִי, שַׁלִּיט אֵיתָן,

יַצְלִיחוּ לְהַפְתִּיעַ!

הֵן לִי בָרוּר הָיָה כָאוֹר,

כִּי בְלִי בוּשָׁה שִׁקֵּרוּ,

מִדֵּי אָמְרָם, כִּי עַל הַיְאוֹר

אֶת הַמִּדְבָּר בִּכֵּרוּ.

אֲבָל, מַמְרִים שֶׁכְּמוֹתָם,

אֱמֶת דִּבְּרוּ הַפַּעַם!

אָכֵן, אֵין גְּבוּל לְתַרְמִיתָם!"

וְהוּא צוֹעֵק בְּזַעַם:

כָּל חֲמָתִי, כָּל אֵשׁ קִרְבִּי,

עַתָּה אֶשְׁפֹּךְ עָלֵימוֹ!

אֶרְדֹּף! אַשִּׂיג! אָרִיק חַרְבִּי!

נַפְשִׁי עַד תִּמְלָאֵמוֹ!

אֶרְדֹּף! אַשִּׂיג! וְלֹא אָחוּס!

לַדֶּרֶךְ חִישׁ! יַמְסוּפָה!

מִן הַמֻּבְחָר – רוֹכֵב וָסוּס!

כַּחֲזִיזִים נָעוּפָה!

אִם לִבּוֹתֵימוֹ לֹא הֵרַךְ

הַתֹּהוּ וְהַבֹּהוּ –

מֵיטַב רִכְבִּי בָם אֲשַׁלַּח,

מִמֶּנּוּ הֵן יֵרֹעוּ!

הוֹי, הֵחָפְזוּ! נִרְדֹּף! נַשִּׂיג!

מַהֵר! חֲזִיז וָרַעַם!"…

– – אַךְ כָּאן אֶת סִפּוּרִי אַפְסִיק

מִפְּנֵי אוֹתוֹ הַטַּעַם,

שֶׁכָּל אֲשֶׁר קָרָה וַיְהִי

לִבְסוֹף עִם גִּבּוֹרֵנוּ –

כְּבָר בְּשִׁירוֹ הָאֱלֹהִי

סִפֵּר משֶׁה רַבֵּנוּ…

תש"ט.

 

קֹמֶץ אֵפֶר    🔗

אֶל תִּרְאוּנִי, שֶׁאֲנִי רַק קֹמֶץ אֵפֶר, קֹמֶץ דַּל…

אֲנִי לַפִּיד הָיִיתִי, דּוֹלֵק בָּעֲלָטָה.

אֲנִי בְלֵיל זְוָעָה, בְּהִשְׁתּוֹלֵל סוּפָה

הַדֶּרֶךְ הַאִירוֹתִי לַהֵלֶךְ בַּיְּשִׁימוֹן.

עַל פַּחַת וְשׁוּחָה זָרַקְתִּי שַׁלְהַבְתִּי

לְבַל תִּמְעַד בָּהֶן רַגְלוֹ הָעֲיֵפָה;

חִמַּמְתִּי בְאִשִּׁי גֵּווֹ צָפוּד מִקֹּר,

נִחַמְתִּי בְאוֹרִי עֵינוֹ הָעֲשֵׁשָׁה.

וְעֵת עָלַי הַסַּעַר בְּזַעַם הִשְׂתָּעֵר

אוֹתִי כָלִיל לִבְלוֹעַ, מִצִּיתִי מִתּוֹכִי,

מֵעֹמֶק מַעֲמַקַּי, אֶת כָּל תַּמְצִית כֹּחִי,

וְלֹא רַק לֹא דָעַכְתִּי, כִּי אִם גַּם הִתְלַקַּחְתִּי

בְּיֶתֶר עֹז וָאוֹן, וְלֹא רַק עֹז דָּרַכְתִּי

כִּי אִם הִדְרַכְתִּי עֹז גַּם נֶפֶשׁ הַתּוֹעֶה,

עַד כִּי נָגוֹז הַלַּיְלָה, וְהַיְּשִׁימוֹן אַחֲרֵינוּ,

עַד כִּי הֵאִיר הַיּוֹם מֵעַל לִמְחוֹז הַחֵפֶץ…

מָה עַז וּמָה עַלִּיז צִלְצֵל שִׁיר הַנּוֹדֵד

לִקְרַאת אוֹר הַיְשׁוּעָה, לִקְרַאת מְחוֹז הַחֵפֶץ!

וַיְהִי לִי זֶה הַשִּׁיר כִּגְמוּל אֵין לוֹ עֲרוֹךְ

בְּעַד כָּל עֲמָלִי, וְעַל אֲשֶׁר נִשְׂרַפְתִּי,

וְעַל אֲשֶׁר אֲנִי לִמְחוֹז הָאוֹר הִגַּעְתִּי

כִּמְעַט כֻּלִּי אֻכָּל, רַק עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי…

אַךְ עוֹד הוּא מִתְרוֹנֵן וּמִיָּדוֹ זְרָקַנִי,

כִלְאַחַר יָד זְרָקַנִי וּבִי לֹא הִתְבּוֹנֵן,

וּבְלִי אֲשֶׁר יָסֵב אֵלַי רֹאשׁוֹ לְרֶגַע

הִפְלִיג בְּצַעַד עַז בַּנֹּגַהּ הַפּוֹרֵחַ,

בַּזֹּהַר הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר לִמְחוֹז הַחֵפֶץ…

עַל קְצֵה גְבוּל הַיְשִׁימוֹן אֲנִי קַמְצוּץ שֶׁל אֵפֶר,

וְעוֹד מְעַט וַדַּאי אִמַּח לְלֹא כָל זֵכֶר.

הַגֶּשֶׁם יִשְׁטְפֵנִי, הָרוּחַ יְפַזְּרֵנִי

וְאֶל הָאֲדָמָה, מֵעֲפָרָה צָמַחְתִּי,

אֵלֶיהָ גַּם אָשׁוּב, אֵלֶיהָ, אֵם כָּל חָי.

וְלִי לֹא צַר עַל כִּי, עָנָף רַעֲנָן, פּוֹרֵחַ,

נִלְקַחְתִּי לְלַפִּיד, הֻקְדַּשְׁתִּי לַמּוֹקֵד;

וְלִי לֹא צַר עַל כִּי בִמְקוֹם תַּעֲנוּג הַפֶּלֶא

שֶׁל יְנִיקַת לְשַׁד מִגֶּזַע וּמִשֹּׁרֶשׁ

וְשֶׁל לִבְלוּב עֶדְנָה נְשׁוּק טְלָלִים וָזֹהַר,

עוֹדֶנִּי בְאִבִּי הֻקְדַּשְׁתִּי לִבְעֵרָה,

הֻקְדַּשְׁתִּי לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ לַתּוֹעֶה –

עַל כָּךְ תְּשוּאוֹת חֵן חֵן לְגוֹרָלִי הַטּוֹב!

וּמִי יוֹדֵעַ? הֵן אֶפְשָׁר כִּי יְדֻשּׁן

בַּקֹּמֶץ שֶׁל אֶפְרִי גַּרְעִין טָמוּן אֵי שָׁם,

וְהוּא יִנְבֹּט, וְהוּא יַךְ שֹׁרֶשׁ וְיִפְרֶה

וִיהִי לעֵץ אַדִּיר, וְגַם מִמַּטּוֹתָיו

אוּלַי יֻקַּח אֵי פַעַם לְלַפִּיד מַטֶּה;

לַפִּיד מֵאִיר מִשְׁעוֹל בְּאֹפֶל וְסוּפָה…

וְגַם לֹא אֶתְרַעֵם עַל כָּךְ, שֶׁהַנּוֹדֵד

אֲשֶׁר אֶת כָּל אוֹנִי, עֲסִיס תַּמְצִית חַיַּי,

שָׂרַפְתִּי לְמַעֲנוֹ עֵת אֲפָפָהוּ חֹשֶׁךְ –

עַל קְצֵה גְבוּל הַיְשִׁימוֹן, עֵת שַׁחַר גִּיל הִפְצִיעַ,

זְרָקַנִי מִיָּדוֹ כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ…

וּבֶאֱמֶת, הֵן שׁוּב אֵין חֵפֶץ בִּי, וְלָמָּה

יֹאחַז בִּי לְלֹא צֹרֶךְ?… אַךְ עַל זֹאת

לִי צַר, כִּי עֵת הִפְלִיג עַלִּיז וּמִתְרוֹנֵן

לְתוֹךְ שַׁדְמוֹת הַזֹּהַר שֶׁל מְחוֹז הַחֵפֶץ

גַּם פַּעַם לֹא הֵסַב אֵלי רֹאשׁוֹ

מִתּוֹךְ בִּרְכַּת פְּרִידָה וְהַכָּרַת טוֹבָה…

אדר, תש"ט.

 

הַבֻּרְסִי וְהַבַּשָּׂם    🔗

בַּעֲיָרָה קְטַנָּה, בִּמְדִינַת אֵי־שָׁם

חָיוּ בִשְׁכֵנוּת בֻּרְסִי וּבַשָּׂם.

וַיְהִי הַבֻּרְסִי בִמְלַאכְתּוֹ אֳמָן

וְגַם אָדָם הָגוּן וּמְהֵימָן.

וַיְהִי כִּי נוֹדָע בַּחָרִיצוּת וָישֶׁר

וְגַם עָשָׂה לוֹ הוֹן וָעשֶׁר

בְּחָרָהוּ הַצִּבּוּר לִהְיוֹת פַּרְנָס,

וְהוּא מֵהַכָּבוֹד אֵינֶנּוּ נָס,

וְאִם הַצִּבּוּר מַעֲלֵהוּ לְדוּכָן

הֲרֵי לְמַלֵא תַפְקִידוֹ הוּא מוּכָן.

אֲבָל לַבַּשָּׂם פָּנָה תְּחִלָּה

וְכֹה אָמַר: "בִּרְצוֹן הַקְּהִלָּה

נַעֲשֵׂיתִי פַּרְנָס לְעַם אֲדוֹנָי,

אֲבָל חוֹבָתְךָ לְהָקֵל עָלָי.

הֵן כְּבָר רָשַׁם מִי שֶׁרָשַׁם:

'אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַשָּׂם,

אוֹי לוֹ מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בֻרְסִי'

וּמַה יִתֵּן לִי כְבוֹדִי וְכִיסִי

אִם הָרֵיחַ שֶׁל עוֹרוֹתַי

נוֹדֵף מִכָּל אַרְבַּע אַמּוֹתַי?

וּבְכֵן אֲבַקֶשְׁךָ, מִרְקַחַת רְקַח

(הֲרֵי אַתָּה מֻמְחֶה לְכָךְ!),

קְטֹרֶת כָּזֹאת מְצֻיָּנָה,

אֲשֶׁר תָּפִיג, תָּנִיס כָּל צַחֲנָה.

וּלְךָ אֲגַלֶּה בְּלֵב תָּמִים,

תָּמַהְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁכָּל הַיָּמִים

הִנְּךָ סוֹפֵג רֵיחַ בְּשָׂמִים

(הֵן רֵיחָם, גַּם אֵלַי הִגִּיעַ לִפְעָמִים)

וְלֹא דָּאַגְתָּ שֶׁרֵיחַ טוֹב

גַּם מִמֶּנִּי, מִשְּׁכֵנְךָ, יִנְדּוֹף.

אַךְ מַה שֶׁפָּגַמְתָּ עַד הַיּוֹם

תַּקֵּן עַכְשָׁו, וֶהְיֵה שָׁלוֹם!"

עָנָה הַבַּשָּׂם: "שְׁכֵנִי הַטּוֹב,

אֶשְׂמַח מְאֹד, שֶׁנּוֹכַחְתָּ סוֹף סוֹף

כִּי גַם הַבַּשָּׂם אֵינוֹ מְיֻתָּר.

וְאִם הָאֱמֶת לְדַבֵּר מֻתָּר,

הֲרֵי עַד שֶׁנִּבְחַרְתָּ לְרֹאשׁ

לֹא הֵצִיק לְךָ כָּל כָּךְ הַבְּאֹשׁ.

שֶׁכֵּן לֹא נִסִּיתָ גַּם לְהִתְיָעֵץ

אֵיךְ מִצָּרָה זוֹ לְהֵחָלֵץ…

אֲבָל כָּמוֹךָ, יְדִידִי וּשְׁכֵנִי,

גַּם אֲנִי אֲגַלֶּה לְךָ אֶת תִּמְהוֹנִי.

אָמְנָם כָּתוּב וְרָשׁוּם אֵי שָׁם

‘אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַשָּׂם’,

אַךְ מִי בְמַחֲנֵנוּ, חֲשֹׁב וֶאֱמֹר,

מִי נִזְקָק לְנֵרְדְּ וָמֹר?

וְהֵן יְדַעְתּנִי עָנִי וָדָל,

הַנַּעַל קְרוּעָה וּמְרֻפָּט הַסַּנְדָּל,

טְלַאי עַל טְלַאי וְחוֹר עַל חוֹר,

וּבֵיתְךָ מָלֵא כָּל מִינֵי עוֹר,

וְאֵיךְ לֹא דָאַגְתָּ, שְׁכֵנִי הַטּוֹב,

שֶׁנַּעַל שְׁלֵמָה רַגְלִי תַּעֲטֹף?

אַךְ מַה שֶׁפָּגַמְתָּ עַד הַיּוֹם

תַּקֵּן עַכְשָׁו, וֶהְיֵה שָׁלוֹם…

*

הַאִם בָּזֶה הַשִּׂיחַ נִשְׁלַם

בֵּין הַבֻּרְסִי וּבֵין הַבַּשָּׂם?

וּמֶה הָיוּ לַשִּׂיחָה תּוֹצָאוֹת?

עַל זֶה אוּלַי נִשְׁמַע בַּבָּאוֹת…

אדר, תש"ט.

 

אִישׁ הַחֶרְמֵשׁ    🔗

וְאִישׁ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ מִשְּׁבִי אוֹיֵב אַכְזָר

אֶל שְׂדוֹת מוֹלַדְתּוֹ חָזַר

אַחֲרֵי שְׁנוֹת נְדוּדִים וְיִסּוּרִים בְּלִי סוֹף.

אֲהָהּ, מַה־נִשְׁתַּנָּה הַנּוֹף

מִיּוֹם אֲשֶׁר גָּלוּ מֵאֶרֶץ הָאָבוֹת!

לֹא שְׂדוֹת תְּרוּמוֹת וְלֹא כַרְמֵי בְרָכָה,

כִּי אִם שְׁמָמָה, עִיִּים וָחֳרָבוֹת.

לֹא יְעָרוֹת עַל הֶהָרִים יִרְעָשׁוּ –

קָרְחַת סְלָעִים מְבֻקָּעִים מִיֹּבֶשׁ;

לֹא מַעְיָנוֹת בַּגַיְא סוֹדוֹת יִלְחָשׁוּ –

אַגְמֵי בְאשׁ, בִּצּוֹת רָקָב וָעֹבֶשׁ.

אַךְ אֲנָחוֹת צוּרִים לֹא תְזִיזֶינָה

וְלֹא תִפְרֶה שְׁמָמָה מִדֶּמַע.

וְהַפְּדוּיִים הֶחְלִיטוּ בְּלִי שְׁהִיָּה

לַעֲבוֹדָה לָגֶשֶׁת

עַד כִּי תִפְרַח שֵׁנִית אַדְמַת מוֹרֶשֶׁת

אֲשֶׁר הָפְכָה צִיָּה,

עַד כִּי כְקֶדֶם יִתְחַדֵּשׁ הוֹדָהּ.

מָה־עֲצוּמָה הָעֲבוֹדָה!

מַה־נִשְׂגָּבָה וּמַה־קָּשָׁה!

מַעְדֵּר וָאֵת וּמַחֲרֵשָׁה,

גַּרְזֶן, מַקֶּבֶת וְקַרְדֹּם –

הַכֹּל הוֹלֵם. פּוֹעֵם בְּלִי דֹם.

קוֹצִים מִשֹּׁרֶשׁ נֶעֱקָרִים,

מִתְפּוֹרְרִים סַלְעֵי הָרִים,

מֵרְקַב בִּצּוֹת עוֹלִים שְׁתִילִים

וּמַעְיָנוֹת סְתוּמִים נִגְלִים.

אַךְ מִן הַצַּד יוֹשֵׁב אֶחָד

וְהוּא חֶרְמֵשׁ מַחֲזִיק בַּיָד.

אֵינוֹ עוֹדֵר, אֵינוֹ שׁוֹתֵל,

לֹא יְנַכֵּשׁ, לֹא יְסַקֵּל,

רַק בְּבִטּוּל הוּא מִסְתַּכֵּל

בְּיָם־הַיֶּגַע הַגּוֹעֵשׁ…

"הוֹי מַה לְּךָ, אִישׁ הַחֶרְמֵשׁ,

הוֹי מַה לְּךָ יוֹשֵׁב בָּטֵל,

– קוֹרֵאת אֵלָיו בִּצְחוֹק וּבִנְזִיפָה

עֲדַת אֶחָיו הָעֲיֵפָה –

הַאִם הִרְבֵּיתָ כְּבָר לַעְדּוֹר?

הַאִם כְּבָר בָּא הַזְּמַן לִקְצוֹר?

עוֹד עֵת לָתֵת, לֹא עֵת עוֹד לְקַבֵּל!

וְעֵת אֲשֶׁר שָׂדֶה פֹה יִשְׁתַּבֵּל

עוֹד זֵעָתֵנוּ כַּנְּחָלִים תִּזַּל…

אֶת חֶרְמֵשְׁךָ אֵיפוֹא הַנַּח

וּבֹא וְשָׂא אִתָּנוּ בֶעָמָל,

סַקֵּל, חֲרוֹשׁ, שַׂדֵּד, נַכֵּשׁ,

וְאָז תָּבוֹא שָׁעָה גַם לַחֶרְמֵשׁ!"

אֲבָל עָנָה בְרַהַב הָעִקֵּשׁ:

"אֲנִי רוֹצֶה מַה שֶּׁהֻבְטַח!

וְלָנוּ הֻבְטְחָה נַחֲלַת אָבוֹת –

שְׁדֵמוֹת חָלָב וּדְבַשׁ זָבוֹת!

וְאֵין אֲנִי נִגָּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה

כָּל עוֹד לֹא תְקֻיַּם הַהַבְטָחָה,

כָּל עוֹד לֹא תִּתְעַטֵּף הָאֲדָמָה

בִּזְהַב קָמָה!"

*

בְּנִדְנוּדִים קְצוּבִים, בְּנַעְנוּעִים יָפִים

הַחֶרְמְשִׁים מִתְנַפְנְפִים

עַל שְׂדוֹת הַפָּז

וְשִׁיר קוֹצְרִים מֵרִיעַ בַּמֶרְחָב.

אֲבָל בְּיֶתֶר עֹז נִשֵּׂאת

רִנַּת הַלָּז,

רִנַּת אוֹתוֹ הָאָח

שֶׁלֹּא נָגְעָה יָדוֹ בְמַחְרֵשָׁה וָאֵת.

"הֵידָד! הָאָח!

– קוֹרֵא הוּא לְאֶחָיו –

הֵן זֶה הָיָה דְבָרִי מֵאָז,

עַז כַּפַּטִישׁ, לוֹהֵט כָּאֵשׁ,

כִּי הַחֶרְמֵשׁ רַק הוּא יָבִיא בְרָכָה,

וְלוֹ, רַק לוֹ הַמַּמְלָכָה!

וְאֵיךְ לִי לְעַגְתֶּם בְּלַעַג אַכְזָרִי…

אֲבָל הִנֵּה בָא יוֹם וְקָם דְבָרִי,

וְכָל אֶחָד מִכֶּם תּוֹפֵשׂ חֶרְמֵשׁ!"

ניסן, תש"ט.

 

הַשְּׁלוּלִיּוֹת וְהַנָּהָר    🔗

קָשֶׁה הָיָה הַחֹרֶף וְזָעוּם,

וְתַחַת תַּכְרִיכֵי הַלֹּבֶן

שָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה, אִלֵּם כָּאֶבֶן,

כָּל הַיְקוּם:

שָׂדֶה, אֲפָר וְיַעַר וְנָהָר.

אַךְ גַּם לְחֹרֶף עַז שֶׁבָּעַזִּים,

וְאִם גַּם שִׁבְעָתַיִם אֶת פָּנָיו יַזְעִים,

יֵשׁ גְּבוּל אֲשֶׁר גָּבַל הַלּוּחַ.

וּבֶאֱמֶת, בְּסוֹף אֲדָר

הִתְחִילָה מְנַשֶׁבֶת רוּחַ

רַכָּה, לוֹטֶפֶת, אֲבִיבִית

אֲשֶׁר חָדְרָה אֶל כָּל זָוִית.

וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ נִזְכְּרָה פִתְאֹם,

כִּי יֵשׁ בְּאוֹצָרָהּ עוֹד קֹרֶט חֹם

וְכִי כְדַאי קְצָת לְחַמֵּם

עוֹלָם קוֹפֵא, שׁוֹמֵם…

וּכְחֹם הַיּוֹם

הִתְחִיל מַפְשִׁיר הַשֶּׁלֶג וְנָמוֹג,

וּפֹה וָשָׁם כְּמוֹ אוֹצָר טָמוּן עָמֹק

נִגְלָה כְבָר שְׁחֹר הָאֲדָמָה,

אֲשֶׁר גַּם לוֹ, כְּמוֹ לָאוֹר,

הַלֵּב כָּמַהּ

מִתּוֹךְ הַמּוּעָקָה שֶׁל תַּכְרִיכֵי הַצְּחֹר…

וּשְׁלוּלִיּוֹת פְּזִיזוֹת,

מִשֶּׁמֶשׁ מוּפָזוֹת וְעַלִּיזוֹת,

הִתְחִילוּ לְפַזֵּם פִּזְמוֹן עָרֵב

עַל הָאָבִיב הַמִּתְקָרֵב,

עַל הַפֻּרְקָן וְהַנִּסִּים…

וּפִזְמוֹנָם הַקַּל וְהַנָּעִים

זָכָה לִתְשוּאוֹת־חֵן שֶׁל הַשּׁוֹמְעִים

שֶׁלֹּא חָסְכוּ מֵהֶן תְּהִלּוֹת וְקִלּוּסִים.

אֲבָל יָדוּעַ, כִּי תְהִלּוֹת

מְסֻגָּלוֹת לִהְיוֹת

גּוֹרְמֵי־סְחַרְחֹרֶת גַּם לִמְבֻגָּרִים,

לֹא כָל שֶׁכֵּן לִשְׁלוּלִיּוֹת

שֶׁרַק עַתָּה יָצְאוּ לְאוֹר עוֹלָם;

וּבֶאֱמֶת הַזַּאֲטוּטִים הַלָּלוּ

מְאֹד פִתְאֹם בְּעֵינֵיהֶם גָּדָלוּ

וּבְגַאֲוָה נָשְׂאוּ קוֹלָם:

"עַתָּה רְאוּ כֻלְּכֶם, יוֹשְׁבֵי תֵבֵל,

מַה בֵּינֵינוּ

וּבֵין אוֹתוֹ זָקֵן נוֹבֵל,

אוֹתוֹ נָהָר יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם,

אֲבָל עוֹבֵר־בָּטֵל…

הֵן בְּשָׁעָה שֶׁלָּעוֹלָם הֵבֵאנוּ

אֶת רִנּוּנֵנוּ,

זֶה זֶמֶר־הוֹד, שׁוֹפֵעַ גִּיל וָאוֹן,

(מִמֶּנּוּ כָּל מַאֲזִין הָיָה מֻקְסָם),

זוֹ בְּשׂוֹרָתֵנוּ עַל אָבִיב הָאוֹר

(אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ לוֹ פִלַּסְנוּ דֶרֶךְ!) –

אוֹתוֹ זָקֵן יוֹדֵעַ רַק לִישׁוֹן

מִתַּחַת שְׂמִיכָתוֹ, שְׂמִיכַת הַקֶּרַח,

שָׁקוּעַ בַּחֲלוֹם תָּפֵל, שׁוֹמֵם…

אַל עוֹד, אֵפוֹא, תּוֹסִיפוּ לְרוֹמֵם

אֶת הַנִּרְפֶּה הַזֶּה, אֶת הַנָּהָר,

אֲשֶׁר זֶה כְבָר זְמַנּוֹ עָבַר;

וּמֵעַתָּה כֻלְּכֶם דְּעוּ

שֶׁרַק אֲנַחְנוּ וְלֹא הוּא

הֵם הַשְּׁלִיחִים הָאֲמִתִּים

שֶׁל הָאָבִיב – תִּפְאֶרֶת הָעִתִּים!

וּמֵעַתָּה – אוֹתָנוּ תְרוֹמֵמוּ!"

כֹּה סָחוּ שְׁלוּלִיּוֹת, כֹּה רִנְּנוּ, פִּזֵּמוּ,

כֹּה קוֹל הַשְּׁלוּלִיּוֹת גָּאֹה גָאָה.

אַךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה –

אָזַר אוֹתוֹ זָקֵן, אוֹתוֹ נָהָר,

אֲשֶׁר עָלָיו הִטִּיל הַחֹרֶף הָאַכְזָר

כָּל כֹּבֶד מִלְחַמְתּוֹ, כָּל מַעֲמַס קַרְחוֹ –

אָזַר אוֹתוֹ זָקֵן אֶת כָּל כֹּחוֹ,

כָּל אוֹן זְרָמָיו וַאֲפִיקָיו,

וּבְמַאֲמָץ אַדִּיר נִפֵּץ אֶת אֲזִקָּיו…

*

כְּבָר הָאָבִיב בְּכָל תָּקְפּוֹ שַׁלִּיט,

עֵצִים מְלַבְלְבִים, זְמִירִים שָׁרִים,

יָבְשׁוּ כָרִים וַאֲפָרִים,

אֵין זֵכֶר לִשְׁלוּלִית.

אַךְ בֵּין חוֹפָיו הָאֲרֻכִּים

בֵּין הַשָּׂדוֹת הַמּוֹרִיקִים,

בֵּין יְעָרוֹת, כְּפָרִים, עָרִים,

מְיֻדָּעֵנוּ הַנָּהָר יִזְרֹם

בִּמְחִי גַלָּיו הַגּוֹעֲשִׁים,

בְּרֹן אוֹנָיו הַמְּחֻדָּשִׁים

לְנֹגַהּ כּוֹכָבִים וּלְאוֹר הַיּוֹם.

יִזְרֹם, יִזְרֹם

וְלֹא יִדֹּם,

וְעַל דוֹבְרוֹת, סִירוֹת, סְפִינוֹת, יִשָּׂא

כָּל זֶבֶד טוֹב

מֵאֻכְלוּסָה לְאֻכְלוּסָה,

מִנּוֹף אֶל נוֹף…

ניסן, תש"י.

 

הָעוֹרֵב הַמְלֻמָּד    🔗

הוֹאִיל וְהָעוֹרֵב תְּכוּפוֹת צוֹרֵחַ:

“קְרָא, קְרָא!”

(וְאִם כִּי מִיָּמָיו שׁוּם סֵפֶר לֹא קָרָא) –

נֶחְשַׁב לְעוֹף פִּקֵּחַ.

מִכָּל מָקוֹם סָבַר הוּא בְּעַצְמוֹ

שֶׁהוּא חָכָם כְּמוֹ שְׁלֹמֹה,

וְשֶׁיּוֹדֵעַ לְפַעְנֵחַ

שִׂיחַת כָּל חַי וְכָל צוֹמֵחַ.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲמֹד לָנוּחַ

עַל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָנֵף,

וַיְהַרְהֵר בְּקוֹרַת רוּחַ:

"אָכֵן כְּדַאי לְהִתְעַכֵּב

עַל זֶה הָעֵץ פְּאֵר הָאֲרָזִים!

הֵן בּוֹ כָּל זִיעַ שֶׁל עָלֶה –

עוֹלָם מָלֵא

רָזֵי־רָזִים!

וּלְמַזָּלִי דַּוְקָא כָּעֵת

כֻּלּוֹ רוֹחֵשׁ, כֻּלּוֹ רוֹטֵט

עַל כָּל בַּדָּיו, כָּל נְצָרָיו,

מִשָּׁרָשָׁיו עַד צַמַּרְתּוֹ,

אַךְ מַה יַבִּיעַ רִטְטוֹ

וּמַה תְּחַו הֵמְיַת סְתָרָיו –

כָּל זֹאת רַק אָנֹכִי אֵדַע!

כָּךְ, לְמָשָׁל, זֹאת הַלְּחִישָׁה

הָעֲנֻגָּה, הַחֲרֵדָה,

הַמַּגִּיעָה מֵהַצַּמֶּרֶת,

לִי מְסַפֶּרֶת

עַל מִלְחָמָה עַזָּה, קָשָׁה

בִּמְרוֹם נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאִילָן,

מֵעַל לִגְבוּל הַהַרְגָּשָׁה…

וְזֶה הָרַחַשׁ הַנֶּעְלָם

עִם גָּוֶן שֶׁל תְּלוּנָה מָרָה

הַבָּא כְּמוֹ מִמַּעֲמַקִּים,

לִי מְמַלֵּל עַל מַאֲבָקִים

מִתַּחַת זְבוּל הַהַכָּרָה…

וּמַה נִּפְלָאת

הָאַגָּדָה אֲשֶׁר יִלְאַט

עֲבִי הַסְּבָךְ מִצַּד יָמִין!

אֲבָל מִשְּׂמֹאל

וִדּוּי נִסְעָר אֲנִי מַאֲזִין

אָפֵל כַּתְּהוֹם, נוּגֶה כַּשְּׁאוֹל…

פְּלָאִים בְּלִי קֵץ!

סוֹדֵי סוֹדוֹת!

אָכֵן חַיָּבְנִי לְהוֹדוֹת

לַהַשְׁגָּחָה אֲשֶׁר זִמְּנָה

אוֹתִי הַיּוֹם אֶל זֶה הָעֵץ!"

אֲבָל בְּעוֹד עוֹרְבֵנוּ הַמְלֻמָּד

עַל הַצַּמֶּרֶת הִתְנַעְנַע,

סוֹדוֹת הָעֵץ לִלְמֹד שָׁקוּד

וּלְהַבְהִירָם בְּרֹב דַּקּוּת

וּבְעַמְקוּת שֶׁלֹּא תִמַּד –

נִשְׁמַע לְפֶתַע צְחוֹק אַדִּיר

אֲשֶׁר אֶת הָעוֹרֵב הִדְהִיר

מֵהָאָמִיר עָלָיו יָשַׁב.

הָיָה זֶה רוּחַ שֶׁנָּשַׁב

בִּסְבַךְ הָאֶרֶז כָּל הַזְּמַן,

דִּגְדֵּג בַּדָּיו, סָרַק עָלָיו.

"הוֹי רוּחַ שְׁטוּת, רֵיקָן, חֻצְפָּן!

– בְּכַעַס הָעוֹרֵב צָעַק –

לְמִי תִצְחַק? עַל מַה תִּלְעַג?"

אֲבָל הָרוּחַ הָעַלִּיז

מֵהַנְּזִיפָה לֹא נֶעֱלָב

וּתְשׁוּבָתוֹ לֹא נִתְאַחֲרָה:

"קְרָאֵנִי כַּאֲשֶׁר תִּקְרָא,

כַּנֵּנִי כַּאֲשֶׁר תְּכַן:

קַל־דַּעַת' ‘רוּחַשְׁטוּת’ ‘רֵיקָן’…

וְגַם אֶפְשָׁר, כִּי בֶאֱמֶת

אֲנִי רַק רוּחַ־שְׁטוּת פָּזִיז,

שֶׁכֵּן לָצוֹן אֲנִי חוֹמֵד,

וְגַם בְּעֵץ רַב־סַרְעַפּוֹת

מְאֹד נָעִים לִי לְשַׁטּוֹת…

אֲבָל עֻבְדָּה, שֶׁזֶּה אֲנִי

אֲשֶׁר נִכְנַסְתִּי בַּעֲבִי

הַסְּבַךְ הַזֶּה שֶׁל הָאִילָן.

עַל עֲנָפָיו רָקַדְתִּי

אֶת שׂוֹכוֹתָיו נִדְנַדְתִּי,

אֶת עֳפָאָיו הִרְעַדְתִּי,

הִרְחַשְׁתִּי אֶת סַרְעַפּוֹתָיו!..

וְכָל אוֹתָם הָרַחְשׁוּשִׁים

וְהָרְטִיטוֹת וְהַלְּחָשִׁים,

כֻּלָּם מֵאָלֶף וְעַד תָּיו,

אֲשֶׁר הִטְרַחְתָּ בִשְׁבִילָם

תִּלֵּי תִלִּים שֶׁל פֵּרוּשִׁים

כֹּה דְקִיקִים, כֹּה עֲמֻקִּים,

חוֹשְׂפֵי תְהוֹמוֹת, בּוֹקְעֵי שְׁחָקִים

כֻּלָּם, אֲהָהּ וְאַלְלַי,

כֻּלָּם רַק פְּרִי תַּעֲלוּלָי…"

כֹּה בִמְשׁוּבָה וַעֲלִיצוּת

צָחַק הָרוּחַ הַשַּׁטָּאי.

אַךְ כְּלוּם עוֹרְבֵנוּ הֶחָרִיף

יָשִׁית לִבּוֹ לְרוּחַ־שְׁטוּת?

הוּא רַק בְּבוּז פָּרַשׂ כְּנָפָיו

וַיִּתְעוֹפֵף. אַךְ בְּוַדַּאי

אִילָן אַחֵר בִּזְמַן קָרִיב

יְאַכְסְנוֹ בַּעֲנָפָיו,

וְאִם נִזְכֶּה, שֵׁנִית נִשְׁמָע

מִפִּיו פִּתְרוֹן כָּל תַּעֲלוּמָה…

אייר, תש"י

 

יְדִידות…    🔗

יָדוּעַ, כִּי שִׂיחִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל

אֵינָם גְּבוֹהֵי קוֹמָה,

וְאֵין בְּכָךְ מִשּׁוּם פְּגִימָה,

וְיֵשׁ שִׂיחִים קְטַנִּים, אַךְ נֶחְמָדִים,

כָּזֶה שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים אוֹ זֶה שֶׁל פְּטָל

שֶׁהֵם מְאֹד מְכֻבָּדִים

בְּשֶׁל הַפֶּרַח אוֹ הַפְּרִי.

אֲבָל

כְּלוּם מְרֻבִּים הֵם בָּעוֹלָם

הַלָּלוּ, שֶׁשְּׂמֵחִים בְּגוֹרָלָם?

וּבְכֵן, אֶגַּשׁ יָשָׁר אֶל סִפּוּרִי.

בַּגַן צָמַח לוֹ שִׂיחַ לֹא גָדוֹל

אַךְ דֵּי נָעִים,

וְעַל יָדוֹ פִתְאוֹם, מַעֲשֶׂה פְלָאִים,

הִתְחִיל לִנְבּוֹט מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה

מִין נֶטַע לֹא־יָדוּעַ לוֹ מִתְּמוֹל.

וְכָאן אֹמַר בְּלִי הַגְזָמָה

כִּי לִשְׁכֵנוֹ שָׂמַח מְאֹד הַשִּׂיחַ,

הֵאִיר פָּנִים לוֹ, לִשְׁלוֹמוֹ דָאַג,

וּבְקִצּוּר, הוּא בוֹ נָהַג

כְּאָח גָּדוֹל בְּאָח קָטָן,

מְלוֹא־חָסוּת הוּא לוֹ נָתַן

וְגַם הַבְטֵחַ לוֹ הִבְטִיחַ,

כִּי לְעוֹלָם יִרְחַשׁ אֵלָיו

רִגְשׁוֹת רֵעוּת, רִגְשׁוֹת־אַחֲוָה קְדוֹשִׁים.

אֲבָל הַזְּמַן חָלַף

וּפֶתַע

רָאָה הַשִּׂיחַ, כִּי הַנֶּטַע

מִמֶּנּוּ בְּקוֹמָה גָדַל

(אַגַּב, הָיָה זֶה בֶּן בְּרוֹשִׁים

שֶׁגִּדוּלָם מָהִיר וָעָז) –

וַיִּתְחַלְחַל…

כְּאִלּוּ לוֹ נִגְלָה מַעֲשֵׂה בְגִידָה…

וּמִנִּי אָז

אֵשׁ אַחֲוָתוֹ נִתְקָרְרָה,

הָלְכָה וְדָעֲכָה, הָלְכָה וְגָסְסָה,

וּמֵתָה…

וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד הַנֶּטַע:

מַה כָּאן קָרָה?

מַה נַּעֲשָׂה?

מַה פֵּשֶׁר הַחִידָה?

עַל מָה הַשִּׂיחַ כֹּה נִרְגָּז?

הֲלֹא טוֹבָה אַכִּיר לוֹ בֶאֱמֶת,

וְהֵן כְּקֶדֶם גַּם כָּעֵת

מֵהוֹקִירֵהוּ לֹא חָדַלְתִּי,

וּכְשֵׁם שֶׁהוּא הָיָה לִי נֶאֱמָן

עֵת קָט הָיִיתִי וְרָפֶה,

כֵּן גַּם אֲנִי, מִשֶּׁגָּדַלְתִּי,

מוּכָן וּמְזֻמָּן

לִהְיוֹת מִגֵן לוֹ וְצִנָּה…

עַל מָה אֵפוֹא הוּא בִי בְּאַף צוֹפֶה?

מַה פֵּשֶׁר הַטִּינָה?

אֲזַי לַבְּרוֹשׁ עָנָה אִילָן שָׁכֵן:

"אָכֵן

לַשָּׁוְא אֶת מֹחֲךָ תַטְרִיחַ

בְּחִפּוּשֵׂי סִבּוֹת וְנִמּוּקִים

סְבוּכִים וַעֲמֻקִּים…

וְהַדָּבָר פָּשׁוּט: הַשִּׂיחַ

אוֹתְךָ אָהַב מְאֹד

כָּל עוֹד

בְּקוֹמָתוֹ עָלָה עָלֶיךָ.

אַךְ לְאַחַר

אֲשֶׁר גִּזְעֶךָ

לוֹ הֻבְרַר,

זֶה גֶּזַע הַבְּרוֹשִׁים,

אֲשֶׁר לִגְדֹּל אֵינָם בּוֹשִׁים,

שׁוּב לֹא יוּכַל לִסְלֹחַ לְעוֹלָם

שֶׁהוּא רַק שִׂיחַ, וְאַתָּה – אִילָן…

סיון, תשי"א.

 

מֵרֹאשׁ הָהָר    🔗

קָרוֹן עָמוּס מַשָּׂא הָדַף קָרָר

אֶל רֹאשׁ הָהָר.

מִתְּלִילוּתוֹ שֶׁל הַמִּדְרוֹן

וּמִכָּבְדוֹ שֶׁל הַקָּרוֹן

כִּמְעַט כָּשַׁל כֹּחוֹ שֶׁל הֶעָמֵל.

אַךְ עֵת יָרִים עֵינָיו אֶל רֹאשׁ הַתֵּל

רוּחוֹ בוֹ תִתְעוֹדֵד, מִרְצוֹ יִשְׂגָּא,

שֶׁכֵּן מֵרֶגַע אֱלֵי רֶגַע

הוֹלְכָה וּמִתְקָרֶבֶת הַפִּסְגָּה,

וְעוֹד מְעַט וְקֵץ לַדֶּרֶךְ

וְקֵץ לַיֶּגַע,

וְעַל שְׂכָרוֹ יָבוֹא,

שָׂכָר הָגוּן שֶׁבִּגְלָלוֹ

כְּדַאי הָיָה עֲמַל הַפֶּרֶךְ.

וּבִהְיוֹתוֹ קָרוֹב לַמַּטָּרָה

דַּעְתּוֹ כָל כָּךְ נִתְקָרְרָה,

כָּל כָּךְ גָּאָה בּוֹ לְבָבוֹ,

עַד כִּי הֶחְלִיט לָתֵת

קְצָת הֲפוּגָה

לַגּוּף הַמְּרַטֵּט

מֵרֹב הָעֲיֵפוּת,

וְאֶת יָדוֹ מֵהַקָּרוֹן הִנִּיחַ…

אֲהָהּ, כֵּיצַד לִבּוֹ הִסִּיחַ

מֵהֶעָלוּל לְהִתְחוֹלֵל?

וְהִתְחוֹלֵל מַחֲזֵה־תוּגָה:

קְרוֹן הַמַּשָּׂא שֶׁלֹּא הָיָה כָפוּת

לְשׁוּם מַעֲצוֹר

מֵרֹאשׁ הָהָר לְמַּטָּה הִתְגַּלְגֵּל

עִם כָּל אֲשֶׁר עָלָיו,

גָּלֹל וּגְרֹר

אִתּוֹ יַחְדָּו

אֶת בְּעָלָיו…

שבט, תשי"א.

 

הַמַּהְפֵּכָן    🔗

לְתַרְנְגוֹל צָעִיר פִּתְאוֹם נִגְלָה

כִּי הוּא קוֹרֵא לֹא קוּקוּרֶקוּ,

כִּי אִם אַחֶרֶת: קוּקוּרִיקוּ.

וַיִּתְפָּעֵל כָּל כָּךְ מֵהַתַּגְלִית

עַד כִּי עֵינָיו כָּאֵשׁ הִבְרִיקוּ

וְכַרְבָּלְתּוֹ זָרְחָה כְאַרְגָּמָן,

וּבְלִי הַסֵּס הֶחְלִיט

כִּי קְרִיאָתוֹ – מַעֲשֵׂה אֳמָן –

לְאֵין עֲרוֹךְ עוֹלָה

עַל קְרִיאָתָם שֶׁל כָּל שֶׂכְוֵי הַזְּמָן,

שֶׁל כָּל רַבֵּי תַרְנְגוֹלִים,

וּבְעֶטְיָהּ יָבוֹאוּ שִׁנּוּיִים גְּדוֹלִים

בְּמַעַרְכוֹת הַתּוֹלָדָה כֻלָּהּ.

אַךְ מַה נִּפְעָם, מַה הִתְעַצֵּב

כְּשֶׁנּוֹכַח, כִּי אֵין שָׂמִים לוֹ לֵב

לֹא עַל הָאֲדָמָה וְגַם לֹא בָרָקִיעַ

(לֹא שֶׁבַח, לֹא גִּנּוּי, לֹא שׁוּם בִּקֹּרֶת!)

וְהַשֶּׂכְוִים כְּקֶדֶם בְּאֵין מַפְרִיעַ

קוֹרְאִים כְּמִנְהָגָם מִדֵּי הוֹפִיעַ

אַשְׁמֹרֶת אַחֲרֵי אַשְׁמֹרֶת.

וְכוֹכָבִים יִכְבּוּ וְכוֹכָבִים יַבְהִיקוּ

מַמָּשׁ כְּמוֹ לִפְנֵי הַקּוּקוּרִיקוּ,

וּבְקִצוּר: עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג…

אַךְ כָּאן קוֹרֵא נִכְבָּד שׁוֹאֵל:

– מַר מְמַשֵּׁל! הֲבָאתָ לְהָתֵל?

הֵן אֵין פֹּה שׁוּם מוּסַר הַשְׂכֵּל!"

וּבְכֵן, קוֹרֵא נִכְבָּד, מְאֹד תִּצְדַּק,

אֵין פֹּה מוּסָר הַשְׂכֵּל גַּם לֹא בְּרֶמֶז דַּק,

אֲבָל פָּשׁוּט לִבִּי מֵרַחְמָנוּת נִכְמַר

עַל הַתַּרְנְגוֹלוֹן, עַל גּוֹרָלוֹ הַמַּר:

הֵן לוּ זֶה הַמִּסְכֵּן הָיָה לֹא תַרְנְגוֹל,

כִּי אִם פַּיְטָן נוֹעָז, אֲשֶׁר בִּמְקוֹם סֶגּוֹל

הָיָה כוֹתֵב חִירִיק, כִּי אָז וַדַּאי תְּרֵיסָר

שֶׁל מְבַקְּרִים דַּקִּים וַחֲרִיפִים

הָיוּ מִתְלַהֲבִים מִיָּד,

וּבְכָל מִינֵי תֻפִּים מְתוֹפְפִים

כִּי הוּא נְסִיךְ הַשִּׁיר, כִּי

בַפִּיּוּט הוּא שַׂר,

כָּמוֹהוּ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה לָעַד!

שבט, תשי"א.

 

הַגַּלְגַּל    🔗

בַּעֲלִיצוּת, בַּהֲמֻלָּה צוֹהֶלֶת

בְּמִשְׁעוֹלֵי הַגַּן גִּלְגֵּל הַיֶּלֶד

אֶת גַּלְגַּלּוֹ

וּמִדֵּי פַעַם בְּמַקְלוֹ

יִדְפֹּק בּוֹ, יֶהְדֳּפֶנּוּ,

יִדְחֹף, יִרְדֹּף, יִצְעַק, יִשְׁאַן

עַד כִּי פַּלְגֵי זֵעָה נִגְּרוּ מִמֶּנּוּ.

זְקֵנוֹ, אֲשֶׁר יָשַׁב בַּגַן

בְּצֵל אִילָן,

נִסָּה לֹא פַעַם אֶת נֶכְדּוֹ לַעֲצֹר

אֲבָל הַלָּה, עַלִּיז הַדְּרוֹר,

מִזְּרוֹעוֹתָיו עַל נְקַלָּה יִפְרֹץ

מִתּוֹךְ תֵּרוּץ:

"הֲלֹא תִרְאֶה רָאֹה

כִּי הַגַּלְגַּל עוֹדוֹ בְאֶמְצָעוֹ,

וְאֵיךְ אֶבְלֹם לוֹ הַמֵּרוּץ?

אֲבָל כְּשֶׁיַּגִּיעַ אֶל קִצּוֹ,

מִיָּד אַפְסִיק אֶת מֵרוּצוֹ".

וְהַפָּעוּט

שֵׁנִית עַל גַּלְגַּלּוֹ יָעוּט,

וּבְיֶתֶר עֹז וּבְיֶתֶר מְהוּמָה,

יִדְפֹּק, יִדְחֹף, יֶהְדֹּף, יִרְדֹּף,

עַד כִּי סוֹף סוֹף

מֵרוֹב לֵאוּת

נָפַל לְתוֹךְ זְרוֹעוֹת הַסָּב,

כְּשֶׁעֵינָיו כְּבָר אֲחוּזוֹת תְּנוּמָה…

אַךְ הַזָּקֵן שָׁקַע בְּהִרְהוּרִים

מִתּוֹךְ חִיּוּךְ שֶׁל עִצָּבוֹן:

הַאִם הַמְּבֻגָּרִים,

וּבֵינֵיהֶם זָקֵן, וּבֵינֵיהֶם נָבוֹן,

וּבֵינֵיהֶם עָשִׁיר בְּנִסָּיוֹן –

כְּלוּם הֵם דָּנִים בְּיֶתֶר הִגָּיוֹן

עַל עִנְיְנֵי הַחֶלֶד

מִזֶּה הַיֶּלֶד?

כְּלוּם לֹא תְּכוּפוֹת יָשִׁישׁ יַבִּיעַ:

"לוּ רַק אזכֶּה, לוּ רַק אַגִּיעַ

לְקֵץ אוֹתוֹ הַמְאֹרָע

וְאָז אֶגְוַע בְּלִי עֶצֶב וּמוֹרָא…"

הַאִם לֹא יַחְלְמוּ גַם חֲכָמִים:

"לוּ לָנוּ הַגּוֹרָל שַׁרְבִיט חַסְדּוֹ יוֹשִׁיט,

לוּ רַק נִרְאֶה רֵאשִׁית,

לוּ רַק אַחֲרִית נֶחֱזֶה

שֶׁל הֶחָזוֹן הַהוּא, שֶׁל הַמַּאֲבָק הַזֶּה,

וּמִלִּבֵּנוּ אֶבֶן מַה כְּבֵדָה תִגַּל…"

כְּאִלּוּ יֵשׁ רֵאשִׁית וְיֵשׁ אַחֲרִית

לְמַחֲזוֹר־הָעַד שֶׁל הַיָּמִים

אֲשֶׁר בַּמַּעְגָּל בְּלִי הֲפוּגָה יִסֹּב,

כְּאִלּוּ לַגַּלְגַּל

יֵשׁ הַתְחָלָה וָסוֹף…

שבט, תשי"א

 

קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת    🔗

בְּמֶּרֶץ וּבְגִיל בָּא הַחַקְלַאי

אֶל נַחֲלָתוֹ הַחֲדָשָׁה

כְּדֵי לְהַכְשִׁירָהּ לַחֲרִישָׁה.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם! מֶרְחָב בְּלִי דַי!

אֲבָל אָסוּר עַכְשָׁו לְהִתְרַשֵּׁל!

מָחָר יָבוֹא הַטְּרַקְטוֹר הַמְשֻׁתָּף

לַחֲרשׁ שָׂדוֹ עִם שְׂדוֹת כָּל הַשְּׁכֵנִים

וְעוֹד הַיּוֹם חַיָּב הוּא לְסַקֵּל

אֶת נַחֲלָתוֹ כֻּלָּהּ מֵאֲבָנִים.

אַךְ מַאֲמִין הִנּוֹ בְּכֹחוֹתָיו,

וְהָעִקָּר: אַל בַּטָּלָה!

הַשַּׁחַר הֵן רַק זֶה עַתָּה עָלָה.

וְאִם יַעֲבֹד בְּלִי הֶרֶף

יִגְמֹר אֶת הַסִּקּוּל עַד בּוֹא הָעֶרֶב.

אַךְ אִם יִהְיֶה הֶכְרָח –

יָדוֹ הוּא גַם לָעֶרֶב לֹא יַנַּח…

וְהָאִכָּר לָעֲבוֹדָה נִגַּשׁ.

כָּל הַשָּׂדֶה הָיָה מֻטְרָשׁ

בַּאֲבָנִים שׁוֹנוֹת: קְטַנּוֹת, בֵּינוֹנִיּוֹת,

אַךְ גַּם עֲנָקִיּוֹת,

מַמָּשׁ כָּל אֶבֶן – תֵּל!

וְהָאִכָּר נִמְלַךְ: "אָמְרִי אִנְשֵׁי:

כָּל הַתְחָלָה קָשָׁה,

וְאִם מֵהַגְּדוֹלוֹת אָחֵל

הֵן עוֹד יוֹתֵר הַהַתְחָלָה תִּקְשֶׁה,

וְטֶרֶם עוֹד אֶרְאֶה סִימָן שֶׁל הִתְקַדְּמוּת

אִיעַף, אִיגַע, רוּחִי יָמוּט,

יָדַי תִּרְפֶּינָה וְלִבְסוֹף

רֹב הַשָּׂדֶה לֹא יְסֻקַּל.

מוּטָב אֵפוֹא כִּי 'מֵהַקַּל

אֶל הַכָּבֵד' ".

– – – שָׁעָה חוֹלְפָה אַחֲרֵי שָׁעָה

וְהָאִכָּר עוֹבֵד, עוֹבֵד

בַּחֲרִיצוּת, בַּהֲנָאָה,

וּמִתְעַנֵּג עַל כָּל חֶלְקָה

אֲשֶׁר מֵאֲבָנִים נִקָּה.

וּבֶאֱמֶת עִם הַשְּׁקִיעָה

רֹב הַשָּׂדֶה כְּבָר לֹא הֶאֱפִיר

מֵאֲבָנִים, כִּי אִם הִשְׁחִיר

בַּאֲדָמָה דְשֵׁנָה וּפוֹרִיָה.

אַךְ דָּא עָקָא

כִּי לֹא הַכֹּל נֻקָּה,

וְהַסְּלָעִים הָאַדִּירִים

גַּם פֹּה גַם שָׁם עוֹד מִזְדַּקְּרִים.

וְאִם כִּי מִסְפָּרָם לֹא רַב

הֵם עֲלוּלִים בְּכָל מָקוֹם

לַמַּחֲרֵשָׁה הַדֶּרֶךְ לַחֲסֹם,

וְכָל עוֹד הֵם לֹא יְסֻלְּקוּ מִכָּאן

אֵין הַשָּׂדֶה לַחֲרִישָׁה נִתָּן.

אָז הָאִכָּר, עָיֵף וּמְיֻגָּע

מֵעֲבוֹדָה בְּלִי הֲפוּגָה,

אֶל הַסְּלָעִים קָרַב

בְּמַאֲמָץ נוֹעָז.

אֲבָל שׁוּם סֶלַע מִמְּקוֹמוֹ לֹא זָז,

וְרַק עַכְשָׁו הֻחְוַר

לַחֲבִיבֵנוּ הָאִכָּר,

כִּי לוּ הָיָה מַתְחִיל עֲבוֹדָתוֹ

בִּשְׁעוֹת שַׁחֲרִית, בְּעוֹד כֹּחוֹ אִתּוֹ,

מֵהַגְּדוֹלוֹת בָּאֲבָנִים –

הָיָה יָכֹל וַדַּאי אָז לְשַׁכְנֵעַ

אֶת הַסְּלָעִים הָעַקְשָׁנִים

לְהִכָּנַע וּלְהֵרָתֵעַ.

וְלוּ הָיוּ לָעֶרֶב נִשְׁאָרוֹת

הָאֲבָנִים הַזְּעִירוֹת –

כְּלוּם לֹא הָיָה יָכֹל אוֹתָן

(אֲפִלּוּ הוּא יָגֵעַ) לְפַנּוֹת?

אַךְ אִם אֶת כָּל יוֹמוֹ לַפְּעוּטוֹת נָתַן

אִם כָּל כֹּחוֹ הוֹצִיא עַל הַקְּטַנּוֹת –

מֵאַיִן לוֹ עַכְשָׁו אוֹנִים לִדְלוֹת

בּשְׁבִיל הַמַּאֲבָק עִם הַגְּדוֹלוֹת?

אדר א', תשי"א.

 

פַּארַאפַּקֶם    🔗

יֵשׁ פִּתְגָּמִים עַזִּים וְנִמְרָצִים,

פּוֹגְעִים כְּמוֹ חִצִּים,

הוֹלְמִים כְּרַעַם,

וּבִקְהָלָם וַדַּי יֵחַד

גַּם הַפִּתְגָּם הַחַד

(בּוֹ כָּל מִלָּה בְסֶלַע!):

“סִי וִיס פַּאקֶם – פַּארַא בֶּלּוּם!”

כְּלוֹמַר: אִם לְשָׁלוֹם תִּשְׁאַף –

הָכִינָה אֶת הַקְּרָב!"

וְאִם כִּי הַמְּצִיאוּת סָרַת־הַטַּעַם

וַחֲסֵרַת־הַהֲגִינוּת

הִפְרִיכָה יְעִילוּת זֶה הַפִּתְגָּם,

וּמִלְחָמוֹת מָרוֹת נִטְּשׁוּ לֹא פַעַם

לַמְרוֹת (וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּגְלַל)

אוֹתָהּ הַכּוֹנְנוּת,

הֲרֵי פִתְגָּם נָאֶה אֵינוֹ נִפְגּם

מֵהָעֻבְדָּה, שֶׁהַמְּצִיאוּת

אֵינָהּ נוֹהֶגֶת כַּיָּאוּת.

וְהַפִּתְגָּם הַנַּ"ל

זָכָה לְהִצְטַיְּנוּת מְפֹאָרָה,

שֶׁכֵּן עַל שְׁמוֹ נִקְרָא

כְּלֵי־נֶשֶׁק רַב־הַחֵן וְרַב־הַכֹּחַ,

הֲלֹא הוּא פַּארַאבֶּלּוּם הָאֶקְדּוֹחַ.

אַךְ הִצְטַיְּנוּת לְחוּד, וּלְחוּד הִיא הַתּוֹעֶלֶת.

וְאִישׁ נִלְבָּב, אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ בּוֹחֶלֶת

בְּכָל שְׁפִיכַת דָּמִים,

אָמַר כִּי לְתוֹעֶלֶת הָעַמִּים

אוֹתוֹ פִּתְגָּם שָׁנוּן

טָעוּן תִּקּוּן.

אָמַר – וַיָּקֶם.

וְכֹה גָרַס: סִי וִיס פַּאקֶם –

פַּארַא פַּאקֶם",

כְּלוֹמַר: אִם עַל שָׁלוֹם תַּחֲלֹם –

הָכֵן אֶת הַשָּׁלוֹם!"

וְהָעוֹלָם הַמִּתְבּוֹסֵס בַּדָּם

נִפְעַם

מֵרֹב שִׂמְחָה עַל הַגִּרְסָה הַזֹּאת

וּמִתִּקְוֹות עַזּוֹת

שֶׁהַתִּקּוּן הַזֶּה, צָנוּעַ וּפָשׁוּט,

יָבִיא חִדּוּשׁ גָּדוֹל לָאֱנוֹשׁוּת.

וְהַחִדּוּשׁ גַּם בָּא, אָמְנָם בְּלִי הֶרֶף

(שְׁכוּרִים מִדָּם יוֹתֵר מֵחַיְתוֹ טֶרֶף)

חָתַךְ לְאֹם לִלְאֹם אֶת הַגַּרְגֶּרֶת,

וּבְתֵאָבוֹן מֻפְלָא, בְּלַהַט חֵשֶׁק,

אָכַל אִישׁ אֶת אָחִיו כַּלָּחֶם,

אֲבָל כְּשֶׁהֻמְצָא בֵּינָתַיִם נֶשֶׁק

חָדָשׁ, נֶחְמָד, רוֹצֵחַ לְתִפְאֶרֶת –

קָרְאוּ לוֹ: פַּארַאפַּאקֶם…

אדר א', תשי"א.

 

תְּלוּנַת הַסַּכִּין    🔗

בְּגַל הַגְּרוּטָאוֹת אֲשֶׁר נִתְלַל

בְּקֶרֶן הַזָּוִית בַּמַפָּחָה

הָיְתָה יָמִים רַבִּים נָחָה

בֵּין הַמְּכִתּוֹת וְהַמַּפָּל

גַם חֲתִיכַת פְּלָדָה מְשֻׁבָּחָה.

סוֹף־סוֹף הִרְגִּישׁ בָּהּ הַנַּפָּח,

הוֹצִיא אוֹתָה מִמַּחְבּוֹאָהּ,

הָפַךְ בָּהּ וְהָפַךְ

וְאֶת שְׂפָתָיו מִצְמֵץ בַּהֲנָאָה:

"אָכֵן אֶעֱשֶׂה מִמֶנָּה כְלִי נָאֶה,

עָלָיו אוּכַל לִהְיוֹת גֵּאֶה."

עָלֹס עָלְסָה גַּם הַפְּלָדָה,

כִּי מֵעָפָר הוּקְמָה דַלָּה,

וּבְלִי כָּל צַעַר נִפְרְדָה

מֵחֲבוּרַת הָאֲבֵלִים,

מִכָּל מִינֵי שִׁבְרֵי־כֵלִים,

אֲשֶׁר קִנְאוּ בְּמַזָּלהּ.

וְהַנַּפָּח אָכֵן הִתְקִין

מֵעֶשֶׁת הַפְּלָדָה סַכִּין

הַמְשַׂמַּחַת אֲנָשִׁים:

שְׁנוּנָה, חַדָּה וַחֲזָקָה,

חוֹתֶכֶת גַּם דְּבָרִים קָשִׁים

כְּאִלּוּ הֵם חֶמְאָה רַכָּה.

אַךְ גַּם סַכִּין טוֹבָה, שְׁנוּנָה,

לְחֹק הַטֶּבַע נְתוּנָה,

וּמִשִּׁמּוּשׁ חֻדָּהּ נִטָּל,

וְאֵין אֵיפוֹא לִתְמֹהַּ כְּלָל,

אִם גַּם סַכִּין דְּנָן

הָיְתָה צְרִיכָה מִזְּמַן לִזְמַן

לְהִזָּקֵק לְהַשְׁחָזָה,

שֶׁכֵּן לְכָּךְ תַּפְקִידָהּ:

לִהְיוֹת חַדָּה.

אֲבָל אֵין גַּם לְהִשְׁתַּמֵּט

מֵהָעֻבְדָּה הַמַּכְאִיבָה,

כִּי אִם לָהּ הַמֵּרוּט שִׁוָּה,

צוּרָה נָאָה וּמַרְהִיבָה,

הֲרֵי כָל פַּעַם גַּם מִעֵט

אֶת הַמַּתֶּכֶת הַיְקָרָה,

וְהַסַּכִּין בִּכְאֵב קָרְאָה:

"אִם כָּל מֵרוּט הוּא גַם

מִעוּט –

הֲרֵי הוֹלְכָה אֲנִי לָמוּת!

וְלָמָה זֶה שָׂמַחְתִּי כָךְ

שֶׁהַנַּפָּח אוֹתִי לָקַח

מֵאַחֲרֵי הַגְּרוּטָאוֹת

וַיְשִׂימֵנִי לִגְבִירָה,

לְמַאֲכֶלֶת מַזְהִירָה…

אָכֵן הָיְתָה לִי יְקָרָה

מְאֹד מְאֹד הַהַכָּרָה,

כִּי מְבִיאָה אֲנִי תוֹעֶלֶת,

וְגַם נָעִים הָיָה מְאֹד

תָּמִיד לִשְׁמֹעַ מַחמָאוֹת,

הִשְׁתַּפְּכֻיּוֹת שֶׁל אַהֲבָה,

כִּי אֵין כָּמוֹנִי מַאֲכֶלֶת

אֲשֶׁר חֻדָּהּ כְּחֵץ מָרוּט

וּכְבָרָק הוּא לַהֲבָהּ!

אַךְ מִי מִלֵּל וּמִי פִלֵּל

כִּי כְתַגְמוּל עַל הַשֵּׁרוּת

בִּי הַגּוֹרָל כֹּה יִתְעַלֵּל,

וְכָל כַּמָּה שֶׁאֶשְׁתּוֹנֵן

הָלֹךְ אֵלֵךְ וְאֶתְנַוֵּן

עַד כִּי אוּלַי בִּזְמַן קָצֵר

מִמֶּנִּי כְּלוּם לֹא יִשָּׁאֵר…

וּכְלוּם לֹא טוֹב הָיָה יוֹתֵר,

לוּ מְכֻסָּה בְּמַשָּׁאוֹן

נָחָה הָיִיתִי עַד הַיּוֹם

בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַגַּל הַדַּל

שֶׁל הַמְּכִתּוֹת הַמֻּחְלָדוֹת,

לְלֹא תְהִלָּה אָמְנָם, אֲבָל

גַּם לֹא צְפוּיָה לַחֲרָדוֹת

שֶׁל הִתְקָרְבוּת הַכִּלָּיוֹן"…

כֹּה הַסַּכִּין הִשְׁתּוֹחֲחָה,

בִּכְאֵב וּמְרִי שָׁפְכָה שִׂיחָהּ,

וְאֵין לָדוּן הַמִּסְכֵּנָה:

סוֹף־סוֹף “דּוֹמֵם” הִיא, בְּלִי תְּבוּנָה.

אַךְ לִפְעָמִים גַּם הָאָדָם

(וְלֹא אִישׁ סְתָם, כִּי אִם מֻבְחָר)

אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ שֵׁם בַּשֵׂכֶל הַשָּׁנוּן,

בְּעֹצֶם הַתְּפִיסָה, בְּעֹמֶק הָעִיּוּן,

בְּלַהַט הָאֱמֶת וּבַמָּעוּף הָרם –

יֵשׁ כִּי גַּם הוּא לֹא פַעַם יִתְמַרְמֵר,

כִּי עֵת הוּא אֶת שִׂכְלוֹ מַשְׁחִיז

הוּא חָשׁ מֵעֵין פְּגִיעַת חֲזִיז,

כִּי כָל חִדּוּד אֲשֶׁר יוּחַד

מֹחוֹ, מַחֲרִיב בּוֹ אֶת הַלְּשַׁד,

וְקָרְבָּנוֹ, קָרְבַּן־עַצְמוֹ,

שֶׁהוּא מֵבִיא בְּעַד הָעָם

(עַם אֱוִילִי, עִקֵּשׁ, סָרְבָן,

אִם גַּם בְּמַחֲמָאוֹת נַדְבָן)

עוֹלֶה לוֹ בְּתַמְצִית דָּמוֹ…

כֹּה יְרַטֵּן רִטּוּן צוֹרֵב,

וְהוּא אוּלַי צוֹדֵק… אוּלָם

כֵּיצַד שָׁכַח, שֶׁהַקָּרְבָּן –

זֶה יִעוּדוֹ:

לְהִשָּׂרֵף!

תשי"א

 

הַפּוֹשֵׁר    🔗

שְׁלשָׁה מוֹזְגִים הָיוּ לַשַּׂר

אֶחָד מֻמְחֶה לְמַשְׁקָאוֹת קָרִים,

שֵׁנִי בִּשְׁבִיל רוֹתְחִים הֻכְשַׁר

וְהַשְׁלִישִׁי – אָמָּן שֶׁל הַפּוֹשְׁרִים.

לֹא נְדִירִים הַמִּשְׁתָּאוֹת

וְיֵשׁ דְּרִישָׁה למַשְׁקָאוֹת,

אַךְ הַצִּבּוּר שֶׁל הָאוֹרְחִים

הָיָה שַׁיָּךְ לַקִּיצוֹנִים:

אוֹ מַשְׁקָאוֹת כּאֵשׁ קוֹדְחִים

אוֹ כְמוֹ קֶרַח צוֹנְנִים,

וְלַפּוֹשְׁרִים אֵין אִישׁ פּוֹנֶה.

וַיְהִי כִרְאוֹת הַמְמֻנֶּה

עַל הַפּוֹשְׁרִים, כִּי צַרְכָּנָיו

הוֹלְכִים יוֹם יוֹם וּפוֹחֲתִים

(וְהוּא הָיָה אָדָם עָנָו

אָמְנָם פּוֹשֵׁר

אֲבָל כָּשֵׁר),

וַיֹּאמֶר כָּכָה אֶל הַשָּׂר:

כְּאִישׁ יָשָׁר

אוֹדַע לְךָ בְּלִי עֲקִיפִין,

כִּי הָאוֹרְחִים מַעֲדִיפִים

הַמַּשְׁקָאוֹת שֶׁל יְדִידַי,

אַף כִּי מַשְׁקַי, מַעֲשֵׂה־יָדַי,

לַגּוּף הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפִים.

וְאִי לָזֹאת

שׁוּב לֹא אָכִינָה מַשְׁקָאוֹת,

אֲבָל נָכוֹן אֲנִי לַגִּישׁ

לְאִישׁ וָאִישׁ

מֵהָאוֹרְחִים

כְּמִשְׁאַלְתָּם

אֶת מַעֲשֵׂי אֳמָנוּתָם

שֶׁל עֲמִיתַי,

הַצּוֹנְנִים עִם הָרוֹתְחִים.

כִּי לְכָבוֹד גָּדוֹל מְאֹד

לִי לְשָׁרֵת אוֹתְךָ, רַב־הוֹד,

וּלְךָ טוֹבָה אַכִּיר בְּלִי דַי,

אִם לִי תֵאוֹת, שָׂרִי הָרָם!

הַשַּׂר נֵאוֹת, וְלֹא אָרַךְ

הַזְּמַן, וְהַשַּׁלִּיט עָרַךְ

בְּרֹב תִּפְאֶרֶת חֲגִיגָה,

אֲבָל הַפַּעַם בַּמְּזִיגָה

טִפְּלוּ רַק שְׁנָיִם. חֲבֵרָם

רַק שָׂם לִפְנֵי הַמֻּזְמָנִים

אֶת כָּל מִינֵי הַמִּמְסָכִים.

אֲבָל מַדּוּעַ הָאוֹרְחִים

כְּאִלּוּ מְעַוִּים פָּנִים?

הַשַּׂר מִיָּד עַל כָּךְ עָמַד,

וּמִכָּל צַד

אוֹרְחָיו הֵעִירוּ בִּנְעִימוּת

כִּי נִפְלָאִים הַמַּשְׁקָאוֹת

מְאֹד מְאֹד

וּלְמַעְלָה הֵם מִכָּל תְּהִלָּה,

אַךְ יֵשׁ בָּהֶם רַק פְּגָם פָּעוּט,

כְּלוֹמַר, פּוֹשְׁרִים הֵם, בִּמְחִילָה…

– הַבְהִילוּ חִישׁ

אֶת הַמַּגִּישׁ! –

צִוָּה הַשַּׂר.

וּמַה הֻבְרַר?

הֻבְרַר, כִּי הוּא מֵחֲבֵרָיו

קִבֵּל גְּבִיעִים אוֹ צוֹנְנִים

כְּקֶרַח עַד,

אוֹ לוֹהֲטִים כְּכִבְשָׁנִים,

וְהֵם גָּרְמוּ לוֹ סֵבֶל רַב,

שֶׁכֵּן צָרְבוּ לוֹ אֶת הַיָּד

(מְאֹד רָגִישׁ

הָיָה הָאִישׁ

לְכָל מִדָּה שֶׁל הַפְלָגָה,

בֵּין אִם זֶה חַם וּבֵין אִם קַר:

הָיְתָה לוֹ נֶפֶשׁ עֲנֻגָּה…)

וְכֵן גַּם לֹא יָכֹל לִכְבּשׁ

(אַף כִּי זֹאת לֹא רָאָה מֵרֹאשׁ)

אֶת חֶרְדָתוֹ וַחֲשָׁשׁוֹ

לִבְרִיאוּתָם שֶׁל הַשּׁוֹתִים

(מְאֹד עֵרָה הָיְתָה נַפְשׁוֹ…)

עַל כֵּן (אוּלַי גַם בְּלִי מֵשִׂים,

עַל כָּל פָּנִים בְּלִי מְזִמָּה)

הַמַּשְׁקָאוֹת לְאַט הֶעֱרָה

מִכּוֹס קָרָה אֶל כּוֹס חַמָּה

וּמֵחַמָּה אֱלֵי קָרָה,

עַד כִּי קָרָה מַה שֶׁקָּרָה…

*

– אֲבָל, בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים,

מַה כָּאן מוּסָר־הַשְׂכֵּל, אֲשֶׁר

מֵהַמָּשָׁל הַזֶּה נִלְמַד?

– תּוּכְלוּ לִלְמֹד רַק זֹאת בִּלְבַד,

כִּי בְּיָדָיו שֶׁל אִישׁ פּוֹשֵׁר

גַּם צוֹנְנִים וְגַם רוֹתְחִים

פּוֹשְׁרֵי־פוֹשְׁרִים הוֹפְכִים מִיָּד…

אייר, תשי"א.

 

כִּלְאַיִם    🔗

חֲמוֹר נִרְתַּם לְמַחֲרֵשָׁה כְבֵדָה.

וְאִם כִּי הוּא בְּכָל כֹּחוֹ מָשַׁךְ

לֹא הִתְקַדְּמָה הַרְבֵּה הָעֲבוֹדָה,

וְהָאִכָּר עִם פְּנוֹת הַיּוֹם נוֹכַח

כִּי יוֹם תָּמִים עָבַר לְבַטָּלָה.

אָז בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן עָלָה:

מָחָר אֶקַּח לִי מַחֲרֵשָׁה קַלָּה,

זוֹ שֶׁבִּצְחוֹק לָהּ יֵאָמֵר

‘מַחֲרֶשֶׁת הַמַּסְמֵר’,

וּבָהּ אֶרְתֹּם הַטּוֹב שֶׁבְּסוּסַי

וְגַם דָּפֹק הֵיטֵב אֶדְפֹּק בַּסוּס

(הוּא דֵי חָזָק

וְלֹא יֻזַּק!),

וְאָז וַדַּאי

אַסְפִּיק לַחֲרשׁ לֹא רַק אֶת הַמִּכְסָה

כִּי אִם כִּפְלַיִם וְיוֹתֵר…

אָמַר וְגַם עָשָׂה:

לְסוּס אַבִּיר רָתַם אֶת הַ’מַּסְמֵר'.

וְגַם בְּשׁוֹט כִּבְּדָהוּ בְּלִי הִסּוּס.

אַךְ מָה רוֹאוֹת עֵינֵינוּ? כִּמְטֹרָף

הַסּוּס נִשָּׂא בִּשְׁעָטָה צוֹהֶלֶת,

וּמֵאַחֲרָיו

בָּאֲבָנִים נִתְקֶלֶת,

נִפְגֶּמֶת, מִתְעַקֶּמֶת,

הַמַּחֲרֵשָׁה דּוֹהֶרֶת וּמְצַלְצֶלֶת,

קוֹפֶצֶת וְרוֹעֶמֶת.

וְהָאִכָּר

שֶׁלֹּא הִסְפִּיק עֲדַיִן

כָּלְשֶׁהוּ לַחֲרשׁ

(הַסּוּס בִּמְרוּצָתוֹ עָקַר

מִתּוֹךְ יָדָיו אֶת הַמַּחֲרֶשֶׁת

עַד כִּי הֻטַּל לָאֲדָמָה

מִתּוֹךְ פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם)

מַבִּיט בְּעַיִן מְיֹאֶשֶׁת

כֻּלּוֹ חָבוּל מֵרֶגֶל וְעַד רֹאשׁ

עַל הַדְּהִירָה הַמַּדְהִימָה…

*

יֵשׁ, שֶׁרוֹתְמִים אֲנַחְנוּ לִמְשִׂימָה

גְּדוֹלָה וְאַדִּירָה

דִּמְיוֹן נַנָּס וּמְרוּט כְּנָפַיִם,

וְאֵיךְ יוּכַל לַהֲרִימָהּ?

בְּרֶכֶב־אֵשׁ וּבִסְעָרָה

עָלָה הַגִּלְעָדִי אֶל הַשָּׁמַיִם!

וּבְלִי קוֹל אֱלֹהִים מֵרִיעַ בַּמִּדְבָּר

לֹא יִנָּשֵׂא כָּל גַּיְא וְלֹא יִשְׁפַּל כָּל הָר…

אַךְ יֵשׁ, כִּי גַם לְהֵפֶךְ, כִּי עַל רִיק וָשָׁוְא

עַל פֹּעַל לֹא נֶחְשָׁב,

אוֹ עַל מִקְסַם אִוֶּלֶת,

מְבַזְבְּזִים אֲנַחְנוּ כָּל יְקָר הַחֶלֶד,

מֵיטַב מַשָּׂא נַפְשֵׁנוּ,

תַּמְצִית כָּל חֲלוֹמוֹת הָאוֹר…

וּבְהַגִּיעַ עֵת לִקְצֹר –

רַק מֹץ נִשָּׂא בָּרוּחַ לִקְרָאתֵנוּ…

אייר, תשי"א

 

הַנָּגוּעַ    🔗

אַחֲרֵי בַּקְּשִׁי סְלִיחָה עַל הַנּוֹשֵׂא,

אֲשֶׁר נָעִים אֵינֶנּוּ בְּהֶחְלֵט,

אֲנִי נִגָּשׁ לְעֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה.

וְהַמַּעֲשֶׂה הוּא בְּבַרְנָשׁ

(הֵן כָּל הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם כָּךְ נִקְרָא)

אֲשֶׁר הֵפִיץ סִרְחוֹן נוֹרָא,

וְכָל שֶׁבָּא בְּדָלֶ"ת אַמּוֹתָיו

רַגְלָיו חָטַף

וַיִּמָּלֵט

(בְּלִי כַוָּנָה לִגְרֹם עֶלְבּוֹן,

אַךְ מֵהֶכְרֵחַ

לְהִנָּצֵל מִיִּסּוּרֵי הָרֵיחַ…).

מַדּוּעַ כָּכָה נֶעֱנַשׁ?

מֵאַיִן זוֹ צָרָה מַמְאֶרֶת?

המִשִּׂנְאָה לְמַיִם וְסַבּוֹן?

הֲמִמַּחֲלָה נִסְתֶּרֶת?

אוֹ מֵחִבָּה לְזֻהֲמָה?

אוֹדֶה, כִּי הַסִּבָּה מִמֶּנִּי נֶעֶלְמָה,

אַךְ הַמִּסְכֵּן (לֹא יְאָמֵן)

לֹא הֶעֱלָה גַּם בְּדַעְתּוֹ

כִּי הוּא נָגוּעַ, לֹא עֲליו,

וְכִי עָלָיו לְהִזְדַּמֵּן

אוֹ עִם רוֹפֵא, אוֹ עִם בַּלָּן,

אוֹ עִם שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו;

וְתַחַת זֹאת יוֹם יוֹם הֶחֱלִיף חֲלִיפָתוֹ,

כְּאלּוּ הָאַשְׁמָה רַק בִּבְגָדָיו,

וְלֹא מִמֶּנּוּ הַסִּרְחוֹן נָדַף…

*

וּלְמַעַן תֵּת פִּצּוּי לָכֶם, קוֹרְאִים,

עַל הַנּוֹשֵׂא, אֲשֶׁר אֵינוֹ נָעִים,

לָכֶם בְּלִי עֲקִיפִין אֲגַל

אֶת הַנִּמְשָׁל.

וּבְכֵן, קוֹרְאַי,

כַּוָּנָתִי לַדֵּילָטוֹר

(כֻּלְּכֶם הֵן מַכִּירִים אוֹתוֹ וַדַּאי),

אֲשֶׁר בְּכָל מִכְתַּב פְּלַסְתֵּר,

וְהֵם רַבִּים מִסְּפֹר,

בְּשֵׁם אַחֵר הוּא מִתְעַטֵּר,

וְהוּא תִקְוָה,

כִּי עַל יְדֵי חִלּוּף שְׁמוֹתָיו

יַטְעֶה קָרְבְּנוֹתָיו

וְיִתְחַמֵּק מֵחֲשָׁדִים…

אֲבָל

כְּלוּם יֵשׁ בָּזֶה תוֹעֶלֶת לָעַוָּל?

הֵן כָּל שׁוּרָה שֶׁלּוֹ וְכָל תֵּבָה

עָלָיו תַּכְרֵזְנָה כְּמֵאָה עֵדִים:

“הִנֵּה עוֹשֵׂה הַתּוֹעֵבָה!”

סיון, תשי"א

 

עֲנָנִים    🔗

בַּעֲנָנִים

מִכָּל מִינֵי מִדּוֹת וּפַרְצוּפִים

הָיוּ פְנֵי הַשָּׁמַיִם עֲטוּפִים.

וְעָב אֶחָד, אֵיתָן בָּאֵיתָנִים,

לוֹ פְּנֵי אַרְיֵה וְרַעְמָתוֹ פְרוּעָה,

בּבוּז אָמַר לַעֲנָנָה צְנוּעָה

(כִּבְשָׂה צְחֹרָה, בְּקִרְבָתוֹ רוֹעָה):

"לֹא תֹאַר לָךְ וְלֹא מִדָּה!

מִיָּד אוֹתָךְ אֶבְלַע, וְגַם לֹא יִוָּדַע

כִּי לִקְרָבַי

הֵבֵאתִי אוֹתָךְ שַׁי".

וְעָב אַחֵר, גַּם הוּא עָצוּם מִדּוֹת,

אֲשֶׁר חָנָה מֵעַל מִשְׁטַח־שָׂדוֹת,

לִגְלֵג עַל חֲבֵרָיו הַמְרֻחָקִים:

"אָמְנָם גְּדוֹלִים אַתֶּם וַחֲזָקִים,

אֲבָל עַל מִי תָרִיקוּ

אֶת כֹּחֲכֶם, אֶת שֶׁפַע הָאוֹנִים?

הֲלֹא מִתַּחְתֵּיכֶם צִיּוֹת וִישִׁימוֹנִים!

וְאִלּוּ מִשִּׁפְעִי שָׂדוֹת יוֹרִיקוּ,

יַזְהִיבוּ הַחִטָּה וְהַדָּגָן

וּפְרִי יַעֲטֹף כָּל עֵץ הַגָּן"…

כֹּה הֶעָבִים הוֹמִים וּמְהַמְהְמִים

(הָהּ, אֵין שָׁלוֹם גַּם בַּמְּרוֹמִים…).

זֶה מִתְהַלֵּל, כִּי מִרְבָּצוֹ נָאֶה

מֵעַל לָאֲדָמָה פּוֹרָה,

וְזֶה בִּיפִי מַרְאֵהוּ מִתְגָּאֶה,

וְזֶה בַּגֹּדֶל הַנּוֹרָא

שֶׁל מְמַדָּיו,

וְכָל אֶחָד – אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד!

אַךְ פֶּתַע (הָהּ, הַשֶּׁבֶר וְהַשֹּׁד!)

כָּל לַהַק הֶעָבִים, מֵרוּחַ עַז נִרְדָּף,

הִתְחִיל בְּבֶהָלָה לָרוּץ

כְּמוֹ מִכִּלָּיוֹן חָרוּץ,

וַהֲפֵכָה, גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁל סְדוֹם,

הִתְחוֹלְלָה פִתְאֹם.

אוֹתוֹ אַרְיֵה, עֲנָק בָּעֲנָקִים,

אֲשֶׁר כִּסָּה

אֶת מַחֲצִיתָם שֶׁל הַשְּׁחָקִים,

לִשְׁסָעִים שֻׁסַּע,

וּלְכָל הַעֲבָרִים

הֻטְּלוּ הָאֲבָרִים –

זְנָבוֹ לְכָאן, וּלְכָאן הָרַעֲמָה.

וְהַכִּבְשָׂה, אוֹתָהּ צְחֹרָה, תַּמָּה,

שֶׁהָרָשָׁע

אִיֵּם עָלֶיהָ לְבָלְעָהּ,

הִכְנִיסָה בִּקְרָבָיו רֹאשָׁהּ

וְהִתְפַּטְּמָה וְזָלְלָה

עַד כִּי גָדְלָה כְּשׁוֹר הַבָּר.

וְהֶעָנָן, שֶׁקֹּדֶם הִשְׂתָּרַע

עַל אֲדָמָה פוֹרָה,

עַל פְּנֵי שָׂדוֹת וַאֲפָרִים,

הוּעַף בַּסַּעַר אֶל קַצְוֵי מִדְבָּר,

ולחֶלְקָה הַפּוֹרִיָה

הֻסַּע עָב קַל מִיַּרְכְּתֵי צִיָּה.

רַק רֶגַע – וְאֵין קֵצֶה לַתְּמוּרוֹת,

לְחִלּוּפֵי מָקוֹם וּלְשִׁנּוּיֵי צוּרוֹת!

אֲבָל הִנֵּה נִתְּכוּ מִטְרוֹת הָעֹז,

שָׁטְפוּ, זָרְמוּ עַד כִּי עָבָרוּ.

וּרְאֵה: כָּל לַהַק הֶעָבִים נָגֹז,

וּבַשָּׁמַיִם שֶׁטָּהָרוּ

כָּל זֵכֶר לֹא נִשְׁאַר חָרוּת

מֵהִתְנַצְּחוּת הָעֲנָנִים,

לֹא מֵהָרִיב וְהַמְּדָנִים

וְלֹא מֵהַהִתְפָּאֲרוּת.

וְרַק הַתְּכֵלֶת הָרָמָה

חִיְּכָה בְּזֹהַר תַּעֲלוּמָה…

תמוז, תשי"א.

 

אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזָּכֵר    🔗

הָיֹה הָיָה מַרְצֶה נוֹדָע כְּכֹל־יָכֹל,

מֻמְחֶה לְכָל מַדָּע וָאֳמָנוּת,

בָּקִי בְּכָל תָּגָיו שֶׁל הַמָּחוֹל,

פּוֹסֵק בְּעִנְיְנֵי אִצְטַגְנִינוּת,

חוֹתֵך אֶת גְּזַר דִּינָם שֶׁל פַּיְטָנִים,

מֵעִיר הֶעָרוֹתָיו הַחֲרִיפוֹת

לְבַלְשָׁנִים וּלְשַׂחֲקָנִים,

וּבַמַּכְתֵּשׁ שֶׁל בִּקָּרְתּוֹ

הָיָה כוֹתֵשׁ כְּמוֹ רִיפוֹת

פְּסָלִים וְסִפּוּרִים, תְּמוּנוֹת וּמֶחְקָרִים,

אֵזוֹב אֲשֶׁר בַּקִּיר וְאֶרֶז הַלְּבָנוֹן.

עַל זֶה יִפְסַח בְּרֹךְ, פָּסֹחַ וְגָנוֹן,

עַל זֶה יַצְלִיף בְּשַׁלְהָבוֹת,

עַל זֶה יִזְרֹם לִקְחוֹ כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת,

אֶת זֶה יִלְטֹף, עַל זֶה יַרְעִים.

וְכָל הָעָם נִדְהָם מֵחָכְמָתוֹ

וּמֵהֶקֵּף יְדִיעוֹתָיו,

שֶׁכֵּן הָיָה מֻרְגָּל עַל שִׂפְתוֹתָיו:

"אֵינִי יָכֹל לְהִזָּכֵר

בְּכָל דִּבְרֵי־יְמֵי־הָאֳמָנוּת

(אוֹ הַסִּפְרוּת, אוֹ הַמַּדָּע)

גַּם שֶׁל דּוֹרֵנוּ, גַּם שֶׁל דּוֹר אַחֵר

דָּבָר דּוֹמֶה (לְשֶׁבַח אוֹ לִגְנוּת)".

וְכָל הָעָם שׁוֹמֵעַ בִּרְעָדָה

וְאֵין לוֹ שׁוּם סָפֵק, שֶׁהַמַּרְצֶה צוֹדֵק,

אֵין כְּמוֹתוֹ יַדְעָן וּכְטַעְמוֹ אֵין דַּק,

וְלוֹ גְּלוּיוֹת הַתַּעֲלוּמוֹת

שֶׁל הַחָכְמוֹת כֻּלָּן וְשֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת

מֵאָלֶף וְעַד תָּיו.

אַךְ פַּעַם בְּאַחַת הַרְצָאוֹתָיו

נָכַח אֶחָד דַּרְדָּק,

וּבְשָׁמְעוֹ אֶת אֹמֶר הַנּוֹאֵם:

“אֵינִי יָכוֹל לְהִזָּכֵר…”

פָּרַץ בִּצְחוֹק רוֹעֵם.

הַמְבֻגָּרִים נָזְפוּ בּוֹ: “הַס פּוֹחֵחַ!”

אַךְ הַפִּרְחָח בִּצְחוֹק בָּהֶם “מַרְבִּיץ”:

"נִשְׁבָּע אֲנִי, כִּי הוּא אֶתְכֶם מוֹתֵחַ,

הֲרֵי מַכִּיר אֲנִי אֶת זֶה הַשְּׁוִיץ.

וּכְלוּם אֲנִי אַף פַּעַם לְמוֹרַי

אֹמַר, שֶׁלֹּא שָׁנִיתִי שִׁעוּרַי?

אֲנִי תָמִיד לָהֶם אוֹמֵר,

שֶׁאֵין אֲנִי יָכֹל לְהִזָּכֵר…".

*

בָּרוּר, כִּי כְּמוֹכֶם, קוֹרְאַי הַנִּכְבָּדִים,

גַּם אָנֹכִי אֵינֶנִּי מַעֲרִיץ

אֶת חֹסֶר הַנִּמּוּס שֶׁל יְלָדֵינוּ

(וְהַלָּשׁוֹן הַזֹּאת! מוֹתֵחַ… שְׁוִיץ…),

אַף כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם נֶחְמָדִים…

אֲבָל בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ:

כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר שֶׁפַּעַם

יֹאמַר גַּם הַזַּאֲטוּט דָּבָר שֶׁל טַעַם?

הֵן יִקְרֶה תְּכוּפוֹת, שֶׁמַּלְּלָן

נָבוּב וָרֵיק לַשֶּׁקֶר מִתְפָּאֵר,

כִּי לוֹ חָכְמַת כָּל הָעִתִּים מֻחְוֶרֶת.

וְאִם כִּי יִתְהַדֵּר, כְּאִלּוּ לָן

בְּעֹמֶק הִלְכוֹתָיו שֶׁל דּוֹר וָדוֹר,

הֵן הָאֱמֶת הִיא קְצָת אַחֶרֶת…

וְהוּא “אֵינוֹ יָכוֹל לְהִזָּכֵר”

מִפְּנֵי סִבָּה, אוּלַי לֹא מְפֹאֶרֶת,

אֲבָל פְּשׁוּטָה וּמוּבָנָה:

מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּזְכֹּר,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא קָרָא וְלֹא שָׁנָה…

תמוז, תשי"א

 

יוֹסִי־בְרֹגְזָן    🔗

הַאִם לֹא תַּכִּירוּ אֶת יוֹסִי־בְרֹגְזָן?

אַף גַּם לֹא תֵדְעוּ אֶת פִּתְרוֹן הַכִּנּוּי?

אִם כֵּן אַצִּיגוֹ בִּמְאֻנָּךְ וּמְאֻזָּן,

אֲבָל לֹא אֹמַר אַף מִלָּה שֶׁל גִּנּוּי.

שֶׁכֵּן הוּא בְּעֶצֶם יַלְדּוֹן מְצֻיָּן

(אָמְנָם גַּם שׁוֹבָב וְחֻצְפָּן לֹא קָטָן!);

יָדָיו בְּכָל דְּבַר שַׁעֲשׁוּעַ לוֹ רַב,

וְאֵין עוֹד כָּמוֹהוּ אוֹהֵב חֲבֵרָיו.

אוּלָם כָּאן הֶכְרֵחַ לְהָעִיר הֶעָרָה:

כֵּיוָן וְנַפְשׁוֹ לְרֵעָיו מְסוּרָה,

לָכֵן גַּם מֵהֶם בְּמַפְגִּיעַ יִדְרֹשׁ,

כִּי הוּא וְרַק הוּא הַמַּנְהִיג וְהָרֹאשׁ.

אֲבָל הַדָּבָר הֵן אֵינֶנּוּ פָשׁוּט:

לִהְיוֹת רֹאשׁ הַחֶבֶר רוֹצֶה כָּל זַאֲטוּט,

וְלֹא יִפָּלֵא אִם יִקְרֶה (גַּם קָרָה!)

שֶׁאֵין חֲבֵרָיו לוֹ מוֹסְרִים הַשְּׂרָרָה.

אָז יוֹסִי יִזְקֹף, לְפִי כָל הַמְקֻבָּל,

לְאוֹת כִּי הוּא בְרֹגֶז אֶת הָאֲגֻדָּל,

וְכָכָה יָצָא, הָהּ, דָּבָר לֹא נָעִים,

כִּי יוֹסִי הוּא בְרֹגֶז עִם כָּל הָרֵעִים.

וְאִם כִּי הֵצִיקָה הַרְבֵּה הַבְּדִידוּת

לְיוֹסִי – אֲבָל לֹא נִכְנַע הַפָּעוּט.

וְכָךְ הָיָה סָח: "בִּמְהֵרָה בְּקָרוֹב

יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, וְאָז יִהְיֶה טוֹב.

מָשִׁיחַ מִיָּד יְמַלֵּא שֶׁאֱלָתִי

לִגְזֹר עַל רֵעַי לְבַקֵּשׁ סְלִיחָתִי,

וְהֵם לִי יוֹשִׁיטוּ הַזֶּרֶת לְאוֹת

כִּי הֵם מַפְצִירִים בִּי שָׁלוֹם לַעֲשׂוֹת".

אֲבָל כְּשֶׁיּוֹסִי נִשְׁאַל: "הֶחָבִיב!

וּמָה אִם מָשִׁיחַ יוֹצִיא פְּסָק אַחֵר,

יִפְסֹק, כִּי אַתָּה שֶׁהִתְחַלְתָּ בָּרִיב,

וְעָלֶיךָ אֶת פְּנֵי הָרֵעִים לְשַׁחֵר?"

אָז יוֹסִי עָנָה בְּלִי הַרְבֵּה לַחֲשֹׁב:

"אֲזַי… אָז… מָשִׁיחַ הוּא יֶלֶד לֹא טוֹב.

אָז גַּם לַמָּשִׁיחַ אוֹשִׁיט אֲגֻדָּל…

אָז בְּרֹגֶז אֶהְיֶה עִם מָשִׁיחַ וַחֲסָל…"

וַדַּאי תִּתְמְהוּ, כִּי סִפּוּר יְלָדִים

אֲנִי כָאן מַגִּישׁ לַעֲדַת וְתִיקִים.

אֲהָהּ! גַּם בּוֹגְרִים חֲשׁוּבִים, נִכְבָּדִים,

לֹא פַּעַם אֶת יוֹסִי־בְרֹגְזָן מְחַקִּים.

אֲהָהּ! גַּם אִישִׁים חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים

אֲשֶׁר לַמָּשִׁיחַ עוֹרְגִים וּמְיַחֲלִים,

בְּכָל פְּרוֹטְרוֹטֶיהָ מַתְוִים לוֹ תָכְנִית,

תָּכְנִית, כּמוּבָן, נִפְלָאָה, גְּאוֹנִית.

וְיֵשׁ בַּתָּכְנִית פְּרָט חָשׁוּב עַד לִמְאֹד

שֶׁהֵמָּה, רַק הֵם, מַנְהִיגִים וְרָאשִׁים.

שֶׁכֵּן רַק בָּהֶם נִתְמַזְּגוּ הַסְּגֻלוֹת

שֶׁל אֵשׁ הֶחָזוֹן עִם הָאוֹן לְהַגְשִׁים.

וְאוֹי לַמָּשִׁיחַ לִבּוֹ אִם יַעֲרֹב

לִשְׂטוֹת מִפְּרָטִי הַתָּכְנִית הַנִּפְלָאת.

הֵם לֹא אֲגֻדָּל לוֹ יוֹשִׁיטוּ – אֶגְרֹף!

וּבוּז יַשְׂבִּיעוּהוּ וְקֶצֶף וּשְׁאָט…

אדר, תשי"ב.

 

שַׁעַר הַגֹּלֶם    🔗

מַעֲשֶׂה נוֹרָא בְּעֶלֶם שֶׁהָלַךְ בַּתֶּלֶם

אֵי־שָׁם אוֹ אֵי־פֹה הָיֹה הָיָה עֶלֶם

תָּמִים וְיָשָׁר וְהוֹלֵךְ בַּתֶלֶם.

כְּלוֹמַר: צוֹעֵד לְפִי הַקָּו

אֲשֶׁר הִתְווּ לוֹ מְחוֹקְקָיו.

וּמְחוֹקְקָיו – קֻנְטְרֵס־קֻנְטְרֵסַיִם.

הֵם לוֹ בַּכֹּל הָיוּ לְעֵינַיִם,

הֵם לוֹ קְדוֹשִׁים כַּתּוֹרָה מִסִּינַי.

אַךְ בַּקֻּנְטְרֵסִים הֻבַּע אֹמֶר,

כִּי אֵין כָּל רוּחַ וְיֵשׁ רַק חֹמֶר,

וְהַס מִלְּהַזְכִּיר אֶת שֵׁם אֲדוֹנָי.

וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ גּוֹזֵר הַקֻּנְטְרֵס,

מוּבָן, שֶׁמַּמָּשׁ כָּכָה גוֹרֵס

גַּם יְדִידֵנוּ הַטּוֹב, הָעֶלֶם

הַתָּם, הַיָּשָׁר, הַהוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם.

אַךְ לֹא תָּמִיד קַל בַּתֶּלֶם לָלֶכֶת,

שֶׁכֵּן לִפְעָמִים הַנֶּפֶשׁ נִמְשֶׁכֶת

(וְזֶה הַמִּקְרֶה אֵינֶנּוּ נָדִיר)

אַחֲרֵי מַשֶּׁהוּ, אֲשֶׁר לֹא תַגְדִּיר

אוֹתוֹ דַּוְקָא כְחֹמֶר, כְּגֹלֶם.

כֵּן, לְמָשָׁל, קָסַם לָעֶלֶם

שִׁיר הַזָּמִיר בְּעֶרֶב סִיוָן,

אוֹ בְרֶטֶט נָגְהֵי זִיוָם

רָמְזוּ כוֹכָבִים לוֹ רֶמֶז נִפְלָא.

וְיֵשׁ כִּי לִבּוֹ פִתְאוֹם נִמְלָא

לְרַחַשׁ קָמָה, לְלַחַשׁ אִילָן

מִינֵי כִסּוּפִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן,

מִינֵי גַעְגּוּעִים שֶׁל עֹנֶג וָרֹךְ.

קִצּוּר הַדְּבָרִים: הָעֶלֶם נָבוֹךְ,

הָעֶלֶם רָאָה רְאִיָּה בְרוּרָה

שֶׁמַּשֶּׁהוּ כָאן לֹא כְשׁוּרָה.

וּלְמַעַן לֹא יֵט מִבְּלִי מֵשִׂים

מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁל הַקֻּנְטְרֵסִים,

וּלְמַעַן יִזְכֹּר יוֹמָם וָלָיְלָה,

כִּי יֵשׁ רַק מַטָּה וְאֵין שׁוּם מַעְלָה,

וּלְמַעַן לֹא יִפְתֶּה, חָלִילָה, לְבָבוֹ,

תָּלָה עַל שַׁעַר מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ

שֶׁלֶט גָּדוֹל: “שַׁעַר הַגֹּלֶם”,

וּבָזֹאת לוֹמַר הִתְכַּוֵּן הָעֶלֶם,

כִּי כָאן החָמְרִי שׁוֹלֵט בַּכִּפָּה

וְכָל רוּחָנִי עֶרְכּוֹ כִקְלִפָּה.

תָּלָה יְדִידֵנוּ הַטּוֹב אֶת הַשֶּׁלֶט,

וּכְאִלּוּ פָתַר כְּבָר כָּל בַּעֲיוֹת חֶלֶד.

וַיְהִי מֵעַכְשָׁיו סָמוּךְ וּבָטוּחַ,

כִּי לֹא יְזִיזוֹ מֵהַתֶּלֶם שׁוּם רוּחַ.

אֲבָל, הָהּ, טָעָה הַבָּחוּר הַתָּמִים,

שֶׁכֵּן לֹא עָבְרוּ הַרְבֵּה יָמִים

וְשׁוּב רֹן כּוֹכב אָזְנָיו שָׁמָעוּ,

וְשׁוּב זָמִיר בִּכְשָׁפָיו אֲסָרָהוּ,

וְשׁוּב כְּמִיהוֹת, כִּסּוּפִים, גַּעְגּוּעִים

מִלְאוּהוּ, שִׁכְּרוּהוּ – מַמָּשׁ עִנּוּיִים…

וּמַה לַעֲשׂוֹת? וְאֵיךְ לַעֲזֹר?…

הַאִם תְּצַוֶּה עַל כּוֹכְבֵי הָאוֹר

כִּי לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם הַכָּחֹל?

וְזֶה הַזָּמִיר… הֵן מִי יָכוֹל

עָלָיו לֶאֱסֹר מִקְּסֹם בִּרְנָנָיו?

אֲהָהּ, זֶה שָׂטָן קָטָן וְעָנָו…

וּכְלוּם הַקָּמָה לְךָ תִשָּׁמַע

וְלֹא תִסְתּוֹדֵד עִם הַדְּמָמָה?

וְכֵן כָּל מִינֵי מַדּוּחִים אֲחֵרִים

(הֲרֵי מַדּוּחִים אֵינָם חֲסֵרִים)…

אַגַּב, הֵן כָּל אֵלֶּה הָעֲצָמִים

הֲרֵי הֵם בְּעֶצֶם גֹּלֶם תָּמִים,

חֹמֶר יָשָׁר וְכָשֵׁר בְּהֶחְלֵט

(עֵץ וּשְׁדֵמָה וְכוֹכָב וְזָמִיר),

וְאֵיךְ זֶה פִתְאוֹם מִתּוֹכָם מִתְבַּלֵּט

מַשֶּׁהוּ זָר וְסָתוּם וְטָמִיר,

מַשֶּׁהוּ – הה – מְפַתֶּה, חַבְּלָנִי,

מַשֶּׁהוּ – אוֹי וַאֲבוֹי – רוּחָנִי?…

אַךְ מָה שֶׁמַּמָּשׁ אֶת הָעֶלֶם הִדְהִים,

הִרְעִישׁ אֶת נָפְשׁוֹ עַד עֻמְקָהּ, עַד הַיְסוֹד

(וְאָנָּא וְאָנָּא לִשְׁמֹר זֹאת בְּסוֹד…) –

שֶׁפַּעַם לְפֶתַע קָרָא: "אֱלֹהִים,

מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ!" אָמְנָם הוּא מִיָּד,

כְּאִלּוּ נָחָשׁ הִכִּישָׁהוּ, נִרְתַּע,

תָּפַשׂ אֶת כָּל כֹּבֶד הַחֵטְא שֶׁחָטָא,

אַף גַּם הִסְבִּירוֹ כְּשָׂרִיד לֹא חֻקִּי

מִימֵי הַיַּלְדוּת, עֵת שִׁנֵּן כְּתֻכִּי

דִּבְרֵי הַהֲבַאי שֶׁל הוֹרָיו וּמְלַמְּדָיו.

אַךְ רֶגֶשׁ הַחֵטְא לֹא נָגוֹז, לֹא נִדַּף,

וְכֵיוָן שֶׁהָיָה אִישׁ יָשָׁר כָּאָמוּר,

רִדְּפָהוּ כְצֵל כִּשְׁלוֹנוֹ הֶחָמוּר,

לֹא נָתַן לוֹ דֳמִי מוּסַר כִּלְיוֹתָיו,

וּצְעִיף אֲפֵלָה אֶת נַפְשׁוֹ עָטַף.

אַךְ לֹא אַאֲרִיךְ… הַסּוֹף מַר מְאֹד.

מִצַּעַר, מִלַּחַץ מוּסַר הַכְּלָיוֹת

הָלַךְ יְדִידֵנוּ הָלֹךְ וְצָמוֹק

עַד כִּי בְפַשְׁטוּת הִתְנַדֵּף וְנָמוֹג,

וּלְזֵכֶר עָצוּב שֶׁל קוֹרוֹת זֶה הָעֶלֶם

נִשְׁאַר רַק הַשֶּׁלֶט: “שַׁעַר הַגֹּלֶם”…

 

בְּכִי הַתֻּכִּי    🔗

מַר גּוֹנֵחַ הַתֻּכִּי:

"אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי!

זַמָּרִי הַיַּרְגָּזִי

(אוֹר הוּא לִי וְנוֹי לִי) –

הָהּ, נִלְכַּד הַיַּרְגָּזִי!

אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי!"

סָח פְּלוֹנִי אָז לַתֻּכִּי:

"מָה יָפֶה זֶה, רֵעַ,

שֶׁגּוֹרַל הַיַּרְגָּזִי

אֶל לִבְּךָ נוֹגֵעַ,

שֶׁאָסוֹן הַיַּרְגָּזִי

כֹּה לִבְּךָ פּוֹצֵעַ…

וַהֲרֵי אֶת זֶה הַדַּל

לֹא חָזוּ עֵינֶיךָ,

אֶת שִׁירוֹ הַנֶּאֱצָל

לֹא קָלְטוּ אָזְנֶיךָ.

זֹאת עֵדוּת עַד מַה תִּגְדַּל

נְדִיבוּת רוּחֶךָ.

כִּי לִבְּךָ מָלֵא חֶמְלָה

אֶבְלְךָ מוֹכִיחַ.

מַה נִּפְלָאת זֹאת הַסְּגֻלָּה

בְּעוֹלָם קָשִׁיחַ…

כִּי לִבְּךָ מָלֵא חֶמְלָה

אֶבְלְךָ מוֹכִיחַ.

אַךְ מַדּוּעַ, עֲנֻגִּי,

לֹא הִשְׁמַעְתָּ נֹהַּ

עֵת שְׁכֵנְךָ הָעֶפְרוֹנִי

תַּם בַּשְּׁבִי לִגְוֹעַ?

אָז, מַדּוּעַ, עֲנֻגִּי,

לֹא הִשְׁמַעְתָּ נֹהַּ?

אֶת הָעֶפְרוֹנִי הֲלֹא

מִקָּרוֹב יָדַעְתָּ,

אֶת שִׁירוֹ גַּם יְלֵלוֹ

מִכְּלוּבוֹ שָׁמַעְתָּ…

נַפְשְׁךָ לִמְרִי־סִבְלוֹ

לָמָּה לֹא רָטָטָה?

אַךְ לַשָּׁוְא צִפָּה פְלוֹנִי

לִתְשׁוּבָה מַסְבֶּרֶת.

לֹא שָׁעָה לוֹ הַתֻּכִּי

אַף כִּמְלוֹא הַזֶּרֶת.

עַל גּוֹרַל הַיַּרְגָּזִי

הוּא בוֹכֶה בְּלִי הֶרֶף.

לִפְלוֹנִי אָז פַּלְמוֹנִי

שָׂח: "מַה־תִּתַּמֵּהַּ?

כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כִּי

לַתֻּכִּי אֵין דֵּעַ?

רַק פּוֹלֵט מַה שֶּׁמִּפִּי

בְּעָלָיו בּוֹלֵעַ…

לוֹ אַחַת הִיא, אִם יִמַּק

יַרְגָּזִי, אוֹ יֶחִי,

לֹא צְחוֹקוֹ הוּא עֵת יִצְחַק,

גַּם לֹא לוֹ הַבֶּכִי.

לֹא צְדָקָה לוֹ אִם יִצְדַּק,

גַּם לֹא לוֹ הַדֶּחִי…

וְאַף כִּי לַיַּרְגָּזִי

יֶהֱמֶה לִבֵּנוּ,

אַךְ לְקוֹל בְּכִי הַתֻּכִּי

אֵיךְ נִכְבּשׁ צְחוֹקֵנוּ?

אוֹי לוֹ, אוֹי לַיַּרְגָּזִי

שֶׁתֻּכִּי יִבְכֶּנּוּ…

 

נְאוּם הַ…    🔗

הֶסְבֵּר שֶׁל הַמֵּבִיא לְבֵית הַדְּפוּס:

הַנְּאוּם הַזֶּה נִמְצָא בִּפְרָטֵי־כֹל

שֶׁל וְעִידַת שׁוֹכְנִי הַיְּעָרוֹת,

אֲבָל נִשְׁמַט הַשֵּׁם

שֶׁל הַנּוֹאֵם.

וְאִם כִּי כָּל זְמַנִּי תָפוּס,

הִרְבֵּיתִי לַחֲקֹר, לִדְרֹשׁ, לִשְׁאֹל

עַל זֶהוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַנְּאוּם –

וְלֹא הֶעֱלֵיתִי כְלוּם:

יֵשׁ הָאוֹמְרִים כִּי זֶה הָיָה שׁוּעָל,

וְיֵשׁ –

כִּי בַעַל־חַי אַחֵר, פָּחוֹת עָרוּם

אֲבָל יוֹתֵר עִקֵּשׁ,

וְיֵשׁ מְשַׁעֲרִים, כִּי זֶה הָיָה בִכְלָל

לֹא בַעַל־חַי, כִּי אִם… תַּקְלִיט!

עַל כָּל פָּנִים, עַל סֶמֶךְ הַשְׁעָרוֹת

שׁוּם הֲלָכָה אֵין לְהוֹרוֹת!

אָבִיא אֵפוֹא הַנְּאוּם בְּלִי לְהַבְלִיט

אֶת שֵׁם אוֹמְרָם שֶׁל הַדְּבָרִים,

וְהַסְּלִיחָה עִם הַקּוֹרְאִים…

… אָמְנָם מִצַּד אֶחָד קָשֶׁה לְהִתְעַלֵּם

מֵהָעֻבְדָּה הַמְעוֹרֶרֶת צַעַר,

כִּי עֵדֶר שֶׁל צְבָאִים שָׁלֵם

אָבַד מִתּוֹךְ הַיַּעַר

שֶׁל אֲדוֹנֵנוּ הַלָּבִיא.

אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי אֵין צֹרֶךְ

לִהְיוֹת נָבִיא,

כְּדֵי לָדַעַת, כִּי לְטֹרַח

תִּהְיֶה עַל כְּבוֹד־הֲדַר־רוּם־מַלְכוּתוֹ

כָּל הַבָּעָה שֶׁל דְּאָגָה

לשׁלוֹם עם מַרְעִיתוֹ.

וְאִם אֶל לְבָבֵנוּ בֶּאֱמֶת נָגַע

אוֹתוֹ עִנְיָן קָדוֹשׁ וְנַעֲלֶה

שֶׁל הַשְׁלָטַת שָׁלוֹם בֵּין כָּל חַיְתוֹ שָׂדַי,

אֲשֶׁר מַלְכֵּנוּ לוֹ מַקְדִּישׁ עָמָל בְּלִי דַי,

אֵיךְ עַל דַּעְתֵּנוּ נַעֲלֶה,

אֵיךְ נְבָאֵר, אֵיךְ נְנַמֵּק,

כִּי יֵשׁ לָנוּ הַזְּכוּת

אֶת מְנוּחַת הֲדַר־רוּם־הַמַּלְכוּת

אַף רֶגַע לְהַטְרִיד

בִּגְלַל אֵיזֶה עֶדְרוֹן פָּחוּת,

אֲשֶׁר פִּתְאֹם לוֹ נִתְחַשֵּׁק

לְהֵעָלֵם לְלֹא שָׂרִיד?

וְאַף גַּם זֹאת: בָּרוּר לִי, כִּי הַצְּבִי

אֲשֶׁר בְּקוֹל נֶחֱנָק מִבְּכִי

שָׁאַל לִשְׁלוֹם אוֹתָם צְבָאִים,

אֵינוֹ אֶלָּא רַמַּאי בָּרַמָּאִים,

אֶחָד מִמְחַרְחֲרֵי־הָרִיב,

שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם הִיא, כִּי בִזְמַן קָרִיב

יִגְרֹף מַבּוּל דָּמִים הָאֲדָמָה כֻלָּהּ,

שֶׁאִם לֹא כֵן, כֵּיצַד הוּא לֹא חָשַׁשׁ

פֶּן מֵהַצָּעָתוֹ, חָלִילָה, יְבֻלַּע

לִשְׁמוֹ הַנַּעַרָץ וְהַמְקֻדָּשׁ

שֶׁל הָאַרְיֵה, אָדוֹן כָּל הַשָּׁלוֹם?

הֵן לוּ טוֹב בּאֱמֶת הָיָה שׁוֹחֵר,

הָיָה וַדַּאי קְצָת מְהַרְהֵר

אִם לֹא כְדַאי לוֹ טַעֲנוֹתָיו לִסְתֹּם…

הֵן גַּם אֲנִי מִטְּעָנוֹת לֹא רֵיק,

אֲבָל אֲנִי שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק…

רַק תְּמוֹל

כִּמְעַט שֶׁנִּתְלְשָׁה שַׂעֲרָה שְׁלֵמָה,

וְגַם אוּלַי יוֹתֵר,

מִתּוֹךְ זְנָבִי

בְּמַקּוֹרוֹ שֶׁל תַּרְנְגֹל

(וַדַּאי מִקְּהַל צְמֵאֵי־הַמִּלְחָמָה),

וּכְלוּם זֶה הָעִנְיָן פָּחוֹת חָשׁוּב

מֵהֵעָלְמוּת עֶדְרוֹן עָלוּב?

אֲבָל אֲנִי לַמְרוֹת הַכֹּל

דּוֹמַמְתִּי לְבָבִי,

שִׁכַּכְתִּי הַחֵמָה

(מוּבָן, עַד בּוֹא יוֹם הַשִּׁלֵּם!),

אֲנִי שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק, שׁוֹתֵק,

מַמָּשׁ אִלֵּם,

כְּדֵי לְהִתְרַחֵק

מִכָּל מָה שֶׁעָלוּל לִפְגֹּם

בִּשְׁלֵמוּתוֹ שֶׁל הַשָּׁלוֹם!

אוּלָם הִשְׁתּוֹלְלוּת הַצְּבִי

כָּל כָּךְ פָּצְעָה אֶת לְבָבִי

(הַקְשֵׁב, הַקְשֵׁב נָא, הָאֲרִי!…).

עַד כִּי אֲנִי נִמְלָט מִכָּאן,

מִזֶּה הַחֶבֶר הַנִּרְגָּן,

כְּמוֹ מִקֶּטֶב רִימְרִי…

טבת, תשי"ב.

 

מַעֲשֶׂה בְחַרְזָן    🔗

שָׁעוֹת רַבּוֹת, שָׁעוֹת קָשׁוֹת

דָּגַר חַרְזָן עַל חֲרוּזָיו.

מָה עוֹד לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשָׂה?

נָשַׁךְ שְׂפָתָיו, כִּרְסֵם עֵטוֹ,

נָגַס בְּלִי חוּס אֶת צִפָּרְנָיו,

גִּהֵק, פִּהֵק מְלוֹא הַפֶּה,

פָּתַח מִלּוֹן אַחֲרֵי מִלּוֹן,

אוּלַי יוֹפִיעַ נִיב פְּלָאִים

וּכְאַפְרוֹדִיטָה מִן הַיָּם

אוּלַי תִּגָּל לוֹ בַת הַשִּׁיר

מִתּוֹךְ הַיָּם שֶׁל הַמִּלִּים,

אֲבָל הַכֹּל לְלֹא הוֹעִיל –

בַּלֵּב לֹא רֶגֶשׁ, לֹא דִמְיוֹן,

הַמֹּחַ רֵיק לְלֹא הָגוּת,

וּמִדִּכְדּוּךְ וּמִשִּׁעֲמוּם

שָׁלַח יָדוֹ אֶל הָאֲוִיר,

שָׁלַח יָדוֹ וְשׁוּב קְמָצָהּ.

וּרְאֵה זֶה פֶלֶא: מַזָּלוֹ

הַפַּעַם לוֹ הֵאִיר פָּנִים,

וּזְבוּב פִּרְפֵּר בְּאֶגְרוֹפוֹ.

אָמְנָם אֵין זֶה חָזוֹן יָקָר

שֶׁזְּבוּב נִצּוֹד בְּיָד זְרִיזָה.

אֲבָל הַזְּבוּב בְּיָד חַרְזָן

הָיָה מִסּוּג בִּלְתִּי־מָצוּי,

שֶׁכֵּן מִתּוֹךְ אֶגְרוֹף שׁוֹבוֹ

הֵחֵל לְפֶתַע מִתְחַנֵּן:

"אַל תִּמְעָכֵנִי, בֶּן אָדָם,

חֲמֹל עָלַי וּקְרָא לִי דְרוֹר,

אַף גַּם אֶתֵּן לְךָ כָּפְרִי

כְּכָל אֲשֶׁר עָלַי תָּשִׁית!

אֱמֹר אֵפוֹא מִשְׁאַלְתְּךָ

וַאֲמַלְּאֶנָּה בִמְהֵרָה".

לְשֵׁמַע זֹאת תָּמַהּ חַרְזָן,

כִּמְעַט שֶׁדִּבּוּרוֹ נִטַּל:

הֵן זֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים

הוּא צָד זְבוּבִים אַגַּב כְּתִיבָה,

אַגַּב דְּגִירָה עַל חֲרוּזָיו,

מִתּוֹךְ דִּכְדּוּךְ וְשׁעמוּם,

אַךְ זְבוּב כָּזֶה, זְבוּב מְדַבֵּר,

עוֹד לֹא נִקְרָה לוֹ בְּחַיָּיו.

חִישׁ אֶגְרוֹפוֹ פָתַח וְאֶל

שְׁבוּיוֹ הַמִּתְעוֹפֵף אָמַר:

"עוּף לְשָׁלוֹם, זְבוּבוֹן נִפְלָא,

אֲבָל אִם נָא מָצָאתִי חֵן –

הַקְשִׁיבָה נָא לְמִשְׁאַלְתִּי:

אַל יִגְרְמוּ נָא לִי עָמָל

הַחֲרוּזִים הַסַּרְבָּנִים,

וּמֵעַתָּה יוֹאִילוּ נָא

לִזְרֹם אֵלַי מִדֵּי אֶקְרָא

וּלְהִתְיַצֵּב בַּגִּלָּיוֹן

כְּחַיָּלִים בַּמַּעֲרָכָה

אִישׁ עַל דִּגְלוֹ וְעַל סוּגוֹ,

עַד כִּי יִתֹּם הַגִּלָּיוֹן

אוֹ עַד כִּי תֶּאֱזַל הַדְּיוֹ…

.. הַיּוֹם עוֹלֶה, הַיּוֹם פּוֹנֶה,

הַלַּיְלָה בָא, הַלַּיְלָה גָז,

כְּמוֹ בָרָק רָץ הַקֻּלְמוֹס

רָצוֹא וָשׁוֹב עַל צְחֹר הַנְּיָר

עַד כִּי הוּצַף הַגִּלָּיוֹן

מִן הַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה

טוּרִים טוּרִים שֶׁל חֲרוּזִים

כִּשְׂדֵה הַקְּרָב בְּקַלְגַּסִּים

לְסוּגֵיהֶם וּלְמִינֵיהֶם:

מֵהֶם קַלִּים כְּזִקּוּקִים,

מֵהֶם כְּבֵדִים כְּמִבְצָרִים,

גַּם אִטִּיִים כְּחֵיל רַגְלִי,

גַּם דּוֹהֲרִים כְּפָרָשִׁים;

יַמְבִּים זְרִיזִים וּטְרוֹכֵיאִים

אֲשֶׁר כְּבוֹדָם בִּמְתִינוּתָם;

אֲנַפֶּסְטִים שְׁטוּפֵי מֵרוֹץ

וְדַקְטִילִים מְנַמְנְמִים.

חַרְזָן הִנִּיחַ קֻלְמוֹסוֹ

וּכְמוֹ מַצְבִּיא אֶת צִבְאוֹתָיו

סָקַר בְּעֹנֶג וּבְגָאוֹן

אֶת מַעֲרֶכֶת חֲרוּזָיו.

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע בַּשִּׁפְעָה הַזֹּאת

אִם תְּכֻסֶּה בְמַשָּׁאוֹן?

הֵן הָעוֹרְכִים הָאַכְזָרִים

קָשְׁרוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּיו

לִבְלִי לָתֵת לִי מַהְלְכִים

בְּהֵיכְלֵיהֶם – הֵיכְלֵי הַשִּׁיר!

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת!

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת,

וּבְאָזְנוֹ לָחַשׁ הַזְּבוּב:

"אַל תֵּעָצֵב וְאַל תֶּעְגַּם –

מִשְׁאַלְתְּךָ חִישׁ תִּמָּלֵא…"

… הַיּוֹם עוֹלֶה, הַיּוֹם פּוֹנֶה,

הַלַּיְלָה בָא, הַלַּיְלָה גָז;

כְּמוֹ בָרָק רָץ הַקֻּלְמוֹס

רָצוֹא וָשׁוֹב עַל צְחֹר הַנְּיָר;

וּבְלִי לִיגֹעַ, בְּלִי לִיעֹף

חַרְזָן מַעְתִּיק אֶת חֲרוּזָיו

גַּם חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים

בִּשְׁבִיל עוֹרְכֵי כִתְבֵי הָעֵת

אֲשֶׁר פִּתְאֹם נֶהְפַּךְ לִבָּם,

נֶהְפַּךְ לִבָּם, שֻׁנָּה טַעְמָם,

וְשׁוּב אֵינָם זוֹרְקִים לַסַּל

אֶת עֲרֵמוֹת שִׁירֵי חַרְזָן,

כִּי אִם חוֹרְתִים אוֹתָם לָעַד

בָּעִתּוֹנִים הַמְכֻבָּדִים.

גַּם יוֹמִיִּים, גַּם לֵילִיִּים,

שָׁבוּעִיִּים וְיַרְחִיִּים

וְרִבְעִיִּים וּשְׁנָתִיִּים,

מִחוּץ לְכָל מִינֵי קְבָצִים

וּמְאַסְּפִים וְיַלְקוּטִים.

מַעְתִּיק חַרְזָן אֶת חֲרוּזָיו

וּכְמוֹ כָּרִים יַעַטְפוּ הַצֹּאן

כֵּן נִתְעַטֵּף כָּל הַשֻּׁלְחָן

דַּפִּים צְחֹרִים וּמְנֻמָּרִים

מִצְטוֹפְפִים וְנִדְחָקִים

וְזֶה בָזֶה מִסְתַּכְסְכִים.

וְרַק עִם תֹּם הַגִּלְיוֹנוֹת

הִנִּיחַ קֻלְמוֹסוֹ חַרְזָן,

וּכְמוֹ רוֹעֶה אֶת עֲדָרָיו

סָקַר בְּעֹנֶג וּבְגָאוֹן

אֶת עַשְׁתְּרוֹת יְצִירוֹתָיו.

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע לִי סוֹף סוֹף בָּזֹאת

שֶׁהָעוֹרְכִים כְּאִישׁ אֶחָד

קוֹפְצִים עַתָּה עַל חֲרוּזַי,

אִם הַמְבַקְּרִים הַנִּבְעָרִים

קָשְׁרוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּיו

וְגַם בַּהֲבָרָה אַחַת

לֹא יְזַכּוּ אֶת פָּעֳלִי,

לֹא יִזְכְּרוּהוּ לְטוֹבָה!

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת!

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת:

"אַל תֵּעָצֵב וְאַל תֶּעְגַּם –

מִשְׁאַלְתְּךָ חִישׁ תִּמָּלֵא…"

… מָלֵא שִׂמְחָה, מָלֵא גַּאֲוָה

חַרְזָן סוֹבֵב בְּכֻרְסָתוֹ,

סוֹבֵב, רוֹתֵעַ וּמְפַרְכֵּס

וּמִתְלַבֵּט מִצַּד אֶל צַד,

כִּי מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ

וּמִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו

גַּלֵּי גַלִּים שֶׁל עִתּוֹנִים

גַּם יוֹמִיִּים, גַּם לֵילִיִּים,

שָׁבוּעִיִּים וְיַרְחִיִּים

וְרִבְעִיִּים וּשְׁנָתִיִּים,

מִחוּץ לְכָל מִינֵי קְבָצִים

וּמְאַסְּפִים וְיַלְקוּטִים;

כֻּלָּם פְּתוּחִים, וּמִכֻּלָּם,

מִתּוֹךְ הַדַּף בּוֹ הֵם פְּתוּחִים,

תַּבְהִיק כֹּתֶרֶת מַקְסִימָה

שֶׁל מַאֲמָר תְּהִלָּה נִלְהָב

לִכְבוֹד חַרְזָן וִיצִירוֹתָיו.

חַרְזָן גּוֹמֵעַ בְּעֵינָיו

הַכֹּתָרוֹת הַמַּבְהִיקוֹת,

וּמַבָּטָיו כַּחֲזִיזִים

עָפִים, רָצִים מִדַּף אֶל דַּף,

מֵהַיַּרְחוֹן אֶל הָרִבְעוֹן,

מֵהַשְּׁנָתוֹן לַשָּׁבוּעוֹן,

מֵהַיּוֹמוֹן שֶׁלִּימִינוֹ

אֶל הַלֵּילוֹן שֶׁלִּשְׂמֹאלוֹ,

קָדִימָה יְשַׁרְבֵּב פָּנָיו

אֶל הַמְּאַסֵּף שֶׁמִּמּוּלוֹ,

אַךְ תֵּכֶף יֵט אֲחוֹרַנִּית

אֶל הַיַּלְקוּט שֶׁמֵּאַחֲרָיו,

וּמִכֻּלָּם זוֹרֵחַ שְׁמוֹ,

וּמִכֻּלָּם פּוֹרְצִים, בּוֹקְעִים

הַקִּלּוּסִים, הַפֵּאוּרִים

שֶׁל מְבַקְּרָיו־מַעֲרִיצָיו.

חַרְזָן צוֹלֵל בִּנְהָר תְּהִלָּה,

חַרְזָן טוֹבֵל בְּיָם כָּבוֹד,

עֵינָיו מֻכּוֹת בְּסַנְוֵרִים

מִשֶּׁפַע זִיו הַתִּשְׁבָּחוֹת.

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע לִי סוֹף סוֹף בָּזֹאת

שֶׁהַמְּבַקְּרִים כְּאִישׁ אֶחָד

מְרוֹמְמִים אֶת חֲרוּזַי.

אִם הַקּוֹרְאִים הָעַקְשָׁנִים

קָשְׁרוּ עָלַי כֻּלָּם יַחְדָּיו

וְאִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ נֵאוֹת

לִקְרֹא בָם שׁוּרָה אַחַת?

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת,

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת:

"אַל תֵּעָצֵב וְאַל תֶּעְגַּם –

מִשְׁאַלְתְּךָ חִישׁ תִּמָּלֵא…"

… מָלֵא שִׂמְחָה, מָלֵא גַּאֲוָה

חַרְזָן יוֹשֵׁב בְּכֻרְסָתוֹ,

מֵסֵב בָּהּ לַהֲנָאָתוֹ,

בָּהּ מִשְׁתַּטֵּחַ תּוֹךְ רַחֲבוּת,

וּמִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ

וּמִלְּפָנָיו וּמֵאֲחוֹרָיו

חוֹמָה לוֹ גַּל שֶׁל מִכְתָּבִים,

אִגְּרוֹת קוֹרְאִים־מַעֲרִיצִים.

מָלֵא שִׂמְחָה, מָלֵא גַּאֲוָה

חַרְזָן נִגַּשׁ אֶל הַקְּרִיאָה,

חוֹתֵך בְּרֹךְ וּבְהִתְעַנֵּג

בְּאוֹלָרוֹ הַמַּעֲטָפוֹת,

וּבִזְהִירוּת מוֹצִיא מִשָּׁם

הַגִּלְיוֹנוֹת הַמְגֻוָּנִים

(נְיָר וָרֹד – שֶׁל נַעֲרָה

מְאֹהָבָה בְּפַיְטָנִים;

נְיָר קָמוּט אַף מְלֻכְלָךְ –

שֶׁל נַעַר מְגַדֵּל בְּלוֹרִית,

הַמִּתְכּוֹנֵן וַדַּאי גַּם הוּא

לִהְיוֹת פַּיְטָן – וּבִמְהֵרָה…

נְיָר שֶׁל תְּכֵלֶת מְהוּהָה

עִם רֵיחַ צִפָּרְנִים וָעָשׁ

מֵאַלְמָנָה בַּת חֲמִשִּׁים,

וּנְיָר לָבָן עָבֶה וָטוֹב

עִם שֵׁם שׁוֹלְחוֹ, מֻדְפָּס הָדָר

בְּאוֹתִיּוֹת מְסֻלְסָלוֹת –

מִמַּר סוֹכֵן בָּתֵּי מִסְחָר

הַמְאַסֵּף בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי

אֶת כְּתָב־יָדָם שֶׁל אַנְשֵׁי שֵׁם).

קוֹרֵא חַרְזָן אֶת הָאִגְּרוֹת,

גּוֹמֵא מִכְתָּב אַחֲרֵי מִכְתָּב.

סוֹפֵג אֶת הַהִשְׁתַּפְּכֻיּוֹת,

בּוֹלֵעַ אֶת הַקִּלּוּסִים,

אַךְ לְפִתְאֹם קָדְרוּ פָנָיו

וּכְאֵב עִרְפֵּל אֶת אוֹר עֵינָיו:

מַה־בֶּצַע לִי סוֹף סוֹף בָּזֹאת

שֶׁהַקּוֹרְאִים כְּאִישׁ אֶחָד

מִתְמוֹגְגִים, מִתְפָּעֲלִים,

שֶׁכְּקוֹפִים הֵם מְחַקִּים

אֶת לַהֲגָם שֶׁל הַמְּבַקְּרִים,

שֶׁכְּתֻכִּים הֵם בְּלִי לֵאוּת

שָׁבִים עַל קִיא הִתְפַּעֲלוּתָם –

אִם בְּעַצְמִי אֵינִי נֶהֱנֶה

מֵחֲרוּזַי כְּלָל וְעִקָּר,

אִם לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בְעַצְמִי

אַף פַּעַם, אַף לֹא רֶגַע קָט

אוֹתוֹ הָרֶטֶט הַטָּמִיר,

אוֹתוֹ הַלַּהַט הַמֻּפְלָא

שֶׁרוּחַ־קֹדֶשׁ יְכֻנֶּה,

אוֹתוֹ שִׁכְרוֹן הַמִּסְתּוֹרִין

אֲשֶׁר לְפִי וִדּוּיֵיהֶם

שֶׁל פַּיְטָנִים לֹא מְעַטִּים

(וְנִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת)

אוֹתָם יֹאחַז, יִתְקֹף, יַסְעִיר

עֵת יְגֻנַּב לָהֶם פִּתְאֹם

מַשַּׁב כְּנָפָה שֶׁל בַּת הַשִּׁיר?…

הָהּ, מַה הִסְכַּלְתִּי לַעֲשׂוֹת

כִּי לֹא בִקַּשְׁתִּי מֵהַזְּבוּב

שֶׁיַּעֲזֹר לִי גַּם בָּזֹּאת,

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע שֶׁנִּזְכַּר

חַרְזָן בִּזְבוּב הַנִּפְלָאוֹת

נִשְׁמַע זִמְזוּם תַּעֲלוּמוֹת:

"הִקְשֵׁיתָ לְבַקֵּשׁ, חַרְזָן!

הַכֹּל לְךָ יָכֹלְתִּי תֵת:

גִּנְזֵי גְנָזִים שֶׁל חֲרוּזִים,

עוֹרְכִים, קוֹרְאִים גַּם מְבַקְּרִים,

אַךְ רוּחַ־קֹדֶשׁ – לֹא וָלֹא!

הִיא רַק לַמְשׁוֹרְרִים נַחֲלָה!".

כֹּה סָח הַזְּבוּב בְּהַחֲלִיקוֹ

בִּקְצֵה כְנָפוֹ עַל אַף חַרְזָן

לְאוֹת פְּרִידָה וַיֵּעָלֵם.

אַךְ בּוֹ בָרֶגַע מִשְּׁנָתוֹ

הֵקִיץ חַרְזָן וַיִּתְחַלְחַל…

וְשׁוּב רוֹאֶה הוּא לְפָנָיו

אֶת שֻׁלְחָנוֹ, חֲבֵר סִבְלוֹ,

עִם מַחְבַּרְתּוֹ הַמְקֻמָּטָה,

עִם מִלּוֹנוֹ הַמִּתְנַכֵּר,

עִם קֻלְמוֹסוֹ נְגוּס שִׁנָּיו,

עִם זְבוּב מָעוּךְ בְּכַף יָדוֹ…