תרגומים - פרויקט בן־יהודה

אַף אִם יוֹם־חֶבְלִי גָז לְעוֹלָמִים

וְרַד כּוֹכַב־גּוֹרָלִי לָבוֹא, –

מֵאֵן לִבֵּךְ לְגַלּוֹת הַפְּגָמִים

וְכָל צֵל, יָכְלוּ רַבִּים בִּי מְצֹא.

אַף אִם יָדַע אֶת כָּל מְרִי עִצְבוֹנִי,

הוּא לֹא נִרְתַּע מֵחַלְּקוֹ עִם אָח;

וְהָאַהֲבָה, לִי צִיֵּר דִּמְיוֹנִי,

רַק בָּךְ מְצָאתִיהָ – רַק בָּךְ.

בְּגַחֵךְ טֶבַע לִי, אֵם כָּל הַבְּרוּאִים,

גֵּחוּךְ אַחֲרוֹן, מְעוֹדֵד וָזָךְ, –

לֹא חֲשַׁבְתִּיו אַךְ מִקְסַם־תַּעְתּוּעִים,

כִּי הוּא מַזְכִּיר לִי בַת־צְחוֹק שֶׁלָּךְ.

וּבְצֵאת רוּחוֹת עַל יָם לַמִּלְחָמָה,

כְּקוּם רֵעֵי־אֱמוּנַי עָלַי –

אִם בְּכַף־גַּלִּים מְאֹד נַפְשִׁי נִפְעָמָה,

הוּא עַל רָחֲקִי מִמֵּךְ, אוֹרִי חַי.

אַף אִם זַע צוּר תּוֹחַלְתִּי אַחֲרוֹנָה

וְנָפְלוּ שְׁבָרָיו בִּתְהוֹם רַב־דֳכִי,

אַף אִם נִמְכְּרָה נַפְשִׁי לִיגוֹנָהּ –

לְמַכְאוֹבָהּ לֹא שִׁפְחָה תְהִי!

רַבִּים כְּאֵבִים שֶׁהֵם יִרְדְפוּנִי:

יוּכְלוּ נַגַּע, לֹא שַׁקֵּץ, לֵב דָּךְ;

יוּכְלוּ עַנּוֹת, אַךְ לֹא יַכְנִיעוּנִי;

לֹא בָהֶם אֲנִי אֶהְגֶּה – כִּי בָךְ.

אַף אִם אָדָם, אַתְּ לֹא רִמִּיתִנִי;

אַף אִם אִשָׁה, לֹא אוֹתִי עָזַבְתְּ;

אִם אֲהוּבָה, לֹא הֶעֱצַבְתִּנִי;

וּלְמוּל רָכִיל, כַּחוֹמָה נִצַּבְתְּ.

אִם הֶאֱמַנְתִּי בָךְ, אַתְּ לא בָגַדְתְּ;

אִם נִפְרַדְתְּ – לֹא לָנוּס מֵעֹל זֶה;

לֹא לְחַלֵּל אֶת שְׁמִי – אִם שָׁקַדְתְּ;

וְלֹא דָמַמְתְּ – תֵּת לִלְזוּת פִּתְחוֹן־פֶּה.

לֹא אֲגַנֶּה, וְלֹא אָבוּז, לָעוֹלָם

וּלְמִלְחֶמֶת הָרַבִּים בְּאֶחָד –

אִם קָץ לִבִּי בַחַיִּים וּמְחוֹלָם,

מַה־נּוֹאַלְתִּי לֹא לְהַפְסִיק מִיָּד!

וְאִם טָעוּתִי שִׁלַּמְתִּי בְיִקְרוֹתַי,

וְכִכְלִי רֵיק הַלֵּב הֻצַּג, מָךְ –

זֹאת מָצָאתִי: בְּכָל אֲבֵדוֹתַי,

חֶמְדָה גְנוּזָה, לֹא־תֹאבַד, לִי בָךְ.

מִמַּשּׂוּאוֹת הֶעָבָר, עֲבָרִי,

אֶזְכֹּר זֹאת, מֶנִּי תִּקְצַר יָד גְּזֹל:

הִיא הַדַּעַת, כִּי אָמְנָם אוֹצָרִי,

בֶּן־טִפּוּחַי, הוּא יָקָר מִכֹּל.

יֵשׁ עוֹד מַעְיָן, בַּמִּדְבָּר יְבַעְבַּע,

יֵשׁ בַּיְשִׁימוֹן הַגָּדוֹל עוֹד עֵץ,

וְצִפּוֹר שָׁרָה בַשְּׁמָמָה הָרַבָּה

לִי עָלַיִךְ, הַיְּקָרָה לְאֵין־קֵץ.

t ‏דְּמָעוֹת. דְּמָעוֹת בְּמֵלוֹת...

(מִשִּירֵי אַלְפְרֶד טֶנִיסוֹן)

דְּמָעוֹת, דְמָעוֹת בְּטֵלוֹת, לֹא מוּבָנוֹת לִי,

מֵעִמְקֵי־רָזִים דִּמְעוֹת יֵאוּשׁ אֱלֹהִי,

מִתְרוֹמְמוֹת בַּלֵּב, בָּעַיִן נִקְווֹת הֵן,

עֵת נַבִּיט אֱלֵי שְׂדוֹת־הַבָּצִיר, וְגִילָם פָּז,

וְזָכַרְנוּ יָמִים עָבְרוּ, אֵינָם עוֹד.

חֲדָשִׁים כְּזֹהַר מַשְׁכִּים עֲלֵי מִפְרַשׂ־צְחוֹר

שֶׁל סְפִינָה מַעֲלָה יְדִידֵינוּ מִנִּי־שְׁאוֹל,

וְנוּגִים כְּזֹהַר אַחֲרוֹן מַאְדִּים עַל אֳנִי

שׁוֹקַעַת עִם כָּל שֶׁאָהַבְנוּ בְּקַצְוֵי־יָם;

כֹּה נוּגִים, כֹּה חֲדָשִׁים – יָמִים אֵינָם עוֹד.

הוֹי, נוּגִים וּמוּזָרִים כְּצִפְצוּף סָפֵק־עֵר

שֶׁל צִפֳּרִים, בְּאַפְלוּלִית שַׁחַר־קַיִץ, בָּא

לְאָזְנֵי גוֹסֵס, עֵת לְעֵינַיִם גּוֹסְסוֹת

הַחַלוֹן יַהֲפֹךְ אַט רִבּוּעַ מְטֻשְׁטַשׁ־אוֹר;

כֹּה נוּגִים, כֹּה מוּזָרִים – יָמִים אֵינָם עוֹד.

יְקָרִים כְּזִכְרוֹן נְשִׁיקוֹת קְדוֹשׁוֹת אַחֲרֵי מוֹת,

מְתוּקִים כְּמוֹ לְדִמְיוֹן־נוֹאָש שִׂפְתֵי־צוּף,

שֶׁהֵן לְאַחֵר; וַעֲמֻקִּים כְּאַהֲבָה,

כְּאַהֲבָה רִאשׁוֹנָה, וְשִׁגְעוֹן־צַעֲרָם עָז;

הָהּ מָוֶת שֶׁבַחַיִּים, יָמִים אֵינָם עוֹד.

t ‏בּוֹאָה. צִבְיִי הַמָּט...

(מאת תּוֹמַס מוּר)

בּוֹאָה, צִבְיִי הַמָּט, נוּחָה בְחֵיק רַעְיָתֶךָ.

אִם הָעֵדֶר עֲזָבְךָ, הֵן פֹּה עוֹד בֵּיתֶךָ;

וְעוֹד פֹּה בַת־הַצְּחוֹק, כָּל עַב־עָנָן לֹא יָעֵם,

וְהַלֵּב, וְהַיָּד – עַד יוֹם אַחֲרוֹן לְךָ הֵם.

הָהּ, מַה־יְּתְרוֹן בָּאַהֲבָה, אִם אֵינָה תְמִימָה

בַּגִּיל וּבַצָּר, בְּיוֹם כָּבוֹד וּכְלִמָּה?

לֹא יָדַעְתִּי וְלֹא אֶשְׁאַל, אִם אָשָׁם בִּלְבָבְךָ:

תְּהִי מַה תְּהִי, אֲנִי אֵדַע זֹאת אַחַת: אֱהָבֱךָ.

קָרָאתָ לִי כְרוּב בְּרִגְעֵי אָשְׁרְךָ, גִּילְךָ,

וּבְמוֹרָאֵי יוֹם זֶה כְרוּב סוֹכֵךְ אֱהִי לְךָ –

אֶעֱבֹר עִמְּךָ בַּכּוּר, בָּאֵשׁ אִתְּךָ אֵרֵדָה,

וַאֲסֻכְּךָ, אַצִּילְךָ – אוֹ עִמְּךָ אֹבֵדָה!

t ‏דְּמָעוֹת דְּמָעוֹת בְּטֵלוֹת / אלפרד לורד טניסון

בתרגום שמעון גינצבורג

דְּמָעוֹת, דְמָעוֹת בְּטֵלוֹת, לֹא מוּבָנוֹת לִי,

מֵעִמְקֵי־רָזִים דִּמְעוֹת יֵאוּשׁ אֱלֹהִי,

מִתְרוֹמְמוֹת בַּלֵּב, בָּעַיִן נִקְווֹת הֵן,

עֵת נַבִּיט אֱלֵי שְׂדוֹת־הַבָּצִיר, וְגִילָם פָּז,

וְזָכַרְנוּ יָמִים עָבְרוּ, אֵינָם עוֹד.

חֲדָשִׁים כְּזֹהַר מַשְׁכִּים עֲלֵי מִפְרַשׂ־צְחוֹר

שֶׁל סְפִינָה מַעֲלָה יְדִידֵינוּ מִנִּי־שְׁאוֹל,

וְנוּגִים כְּזֹהַר אַחֲרוֹן מַאְדִּים עַל אֳנִי

שׁוֹקַעַת עִם כָּל שֶׁאָהַבְנוּ בְּקַצְוֵי־יָם;

כֹּה נוּגִים, כֹּה חֲדָשִׁים – יָמִים אֵינָם עוֹד.

הוֹי, נוּגִים וּמוּזָרִים כְּצִפְצוּף סָפֵק־עֵר

שֶׁל צִפֳּרִים, בְּאַפְלוּלִית שַׁחַר־קַיִץ, בָּא

לְאָזְנֵי גוֹסֵס, עֵת לְעֵינַיִם גּוֹסְסוֹת

הַחַלוֹן יַהֲפֹךְ אַט רִבּוּעַ מְטֻשְׁטַשׁ־אוֹר;

כֹּה נוּגִים, כֹּה מוּזָרִים – יָמִים אֵינָם עוֹד.

יְקָרִים כְּזִכְרוֹן נְשִׁיקוֹת קְדוֹשׁוֹת אַחֲרֵי מוֹת,

מְתוּקִים כְּמוֹ לְדִמְיוֹן־נוֹאָש שִׂפְתֵי־צוּף,

שֶׁהֵן לְאַחֵר; וַעֲמֻקִּים כְּאַהֲבָה,

כְּאַהֲבָה רִאשׁוֹנָה, וְשִׁגְעוֹן־צַעֲרָם עָז;

הָהּ מָוֶת שֶׁבַחַיִּים, יָמִים אֵינָם עוֹד.

t ‏אוֹר־יוֹם וְאוֹר־סַהַר / הנרי וודסוורת' לונגפלו

בתרגום שמעון גינצבורג

תְּמוֹל רָאִיתִי בְצָהֳרֵי יוֹם

אֶת הַסַּהַר שָׁט בָּרוֹם;

וְהָיָה מְטֻשְׁטָשׁ, חִוֵּר סַהַר,

כְּמוֹ נְחַשׁ־הַנְּיָר שֶׁל נַעַר.

תְּמוֹל קָרָאתִי, בְּאוֹר־יוֹם פָּז,

שִׁירַת פַּיְטָן – כֻּלָּהּ רָז;

וְנִדְמְתָה חִוֶּרֶת, וְהָיָה

רָשְׁמָהּ כְּצֵל, אוֹ כַהֲזָיָה.

אַךְ סוֹף־סוֹף הַיּוֹם הַחַם,

כְּסַעַר־תַּאֲוָה, רַד וְתַם;

וְלֵיל־מְנוּחוֹת בָּא בִשְׁתִיקָה

וְעָטַף כְּפָר, וָהָר, וּבִקְעָה.

אָז בְּכָל גְּאוֹנוֹ סַהַר־סוֹד,

כְּמוֹ רָזִיאֵל מַלְאַךְ־הוֹד,

הֵצִיף, מִלֵּא אֶת הַלַּיְלָה

בְּגִלוּיֵי אוֹר שֶׁל מַעְלָה.

וְאוֹתָהּ שִׁירָה בְלִבִּי שׁוּב

צִלְצְלָה כִנְגִינַת־כְּרוּב;

פֵּרַשׁ לַיְלָה אֶת חֲרוּזֵיהָ,

אֶת כָּל יָפְיָהּ וְכָל רָזֶיהָ.

t ‏כְּבָר עָבַר יוֹם... / הנרי וודסוורת' לונגפלו

בתרגום שמעון גינצבורג

כְּבָר עָבַר יוֹם, וְהַחשֶׁךְ

מִכְּנַף־הַלַּיְלָה רַד,

כְּנוֹצַת־נֶשֶׁר תִּצְנַח,

מִדֵּי טוּסוֹ, אַט.

מֵרָחוֹק אוֹרוֹת־כְּפָר נִרְאִים

מִבַּעַד לַגֶּשֶׁם וְלָאֵד,

וְלִי צַעַר בָּא, מֵעָלָיו

הַלֵּב לֹא יוּכַל יֵט.

מִין צַעַר עִם גַּעְגוּעִים,

שֶׁאֵינָם כְּאֵב, כִּי הֵד

שֶׁל יָגוֹן, לֹא יִדְמוּ לוֹ בִלְתִּי

כִדְמוֹת לְגֶשֶׁם אֵד.

בּוֹא, קְרָא שִׁיר־מָה בְּאָזְנַי,

שִׁיר־לֵב שֶׁכֻּלוֹ תֹם,

שֶׁיָּנַח לְנַפְשִׁי מֵרָגְזָהּ

וִיגָרֵשׁ דַּאֲגוֹת־יוֹם.

לֹא שִׁיר לִגְדוֹלֵי־פִיּוּט,

לְאַדִּירֵי עוֹלַם־הוֹד,

הֵד פַּעֲמֵיהֶם יַעַן

בְּאוּלַמֵּי־נֵצַח עוֹד.

כִּנְגִינוֹת־קְרָב, כַּבִּירוֹת

מַחְשְׁבוֹתָם אוֹמְרוֹת עֲמַל

הַחַיִּים וּשְׁקִידָה אֵין־סוֹפִית;

וְלִבִּי לִמְנוּחָה יְחַל.

קְרָא דִבְרֵי פַיְטָן עָנָו,

שִׁירָיו זִנְּקוּ מִן הַלֵּב

כִּרְבִיבִים מִן עַנְנֵי־קַיִץ,

כְּמֵעַיִן – דִּמְעוֹת־כְּאֵב.

שֶׁבְּחוֹל יְמֵי־מְלָאכָה אֲרֻכִּים,

וּבְלֵילוֹת לְלֹא־שְׁנָת,

בְּנַפְשׁוֹ שָׁמַע תָּמִיד –

קוֹל־אֵל – נְגִינוֹת־רָז.

יֵשׁ לְאֵל שִׁיר כָּזֶה לְהַרְגִיעַ

דֹּפֶק־רָגְזוֹ שֶׁל לֵב רָע;

וִיהִי כְלַחַשׁ־בְּרָכָה,

שֶׁאַחֲרֵי תְפִילָה בָא.

קְרָא אֵפוֹא מִסֵּפֶר הַגָּנוּז

הַשִּׁיר אָהַבְתְּ מְאֹד,

וִיהִי לִיפִי חֲרוּזָיו

יְפִי קוֹלְךָ נוֹסָף עוֹד.

וִיהִי מְלוֹא הַלַּיְלָה נְגִינָה,

וְקִפְּלוּ דַאֲגוֹת־יוֹם

אָהֳלֵיהֶן, כָּעַרְבִיאִים, וְחָמְקוּ

לְדַרְכָּן, כְּמֹהֶם, דֹּם.

‏מזמרת אשכנז

t ‏א הַלֵּב

Herman Neumann

שְׁנֵי חֲדָרִים יֵשׁ בַּלֵּב,

שָׁם דָּרִים

הַשִׂמְחָה עִם הַכְּאֵב.

עֵת כִּי הַשִׂמְחָה קָמָה,

בְּחַדְרוֹ

הַכְּאֵב לוֹ נָם בִּדְמָמָה.

הָהּ, תְּנִי לֵב, שִׂמְחָה! שִׁירִי

בְלַחַשׁ,

לְבַל הַכְּאֵב תָּעִירִי!

t ‏ב עֵצָה טוֹבָה

בַּקַּיִץ בַּקֵּשׁ רַעְיָה לְךָ,

בְּגַנִּים וַאֲגַמִּים!

הַיָּמִים עֵת אַרֻכִּים הֵם,

וְעֵת הַלֵּילוֹת חַמִּים.

בַּחֹרֶף תְּהִי חֲתוּמָה כְבָר

בְּרִית אַהֲבָה נֶאֱמָנָה,

וְלֹא תֻכְרַח עוֹד עַד־בּוֹשׁ עֲמוֹד

בַּשֶּׁלֶג לְאוֹר הַלְּבָנָה…

ססקטון, 1918.

t ‏בְּלֵב הַחֹרְשָׁה שִׁטָּה יֵשׁ... ¹

(מִשִּׁירֵי הָעָם)

בְּלֵב הַחֹרְשָׁה שִׁטָּה יֵשׁ,

פָּרְחָה לָהּ הַשִּׁטָּה;

וַאֲנִי, בֶּן־חַיָּט עָנִי,

כָּמְהָה נַפְשִׁי לְאִטָּהּ.

עַל הַשִּׁטָּה עָנָף יֵשׁ,

עָלָיו פָּרַח עָלֶה;

וְלִבִּי בִי, לֵב רַךְ וְחַלָּשׁ,

אֶל יָפָתִי כָלֶּה.

עַל הֶעָנָף צִפּוֹר יֵשׁ,

וְשִׁירָתָהּ רַכָּה;

וַאֲנִי, בֶּן־חַיָּט עָנִי,

לִבִּי בִי יִתְפַּקָּע.

1917.

מאידית, מתוך קובץ שירי־העם של י.ל. כהן, המכיל גם את תוי־נגוניהם. ↩︎

t ‏לֵיל חשֶׁךְ סָביב...

(מֵרוּסִית)

לֵיל חשֶׁךְ סָבִיב. אַל יִפֹּל רוּחָךְ,

הוֹי אָחִי אוֹבֵד! בֹּא וַאֲגַל־לָךְ:

הַכֹּל כְּדִין, וְהַכֹּל מְגֻחָךְ,

וְאֵל מְשַׂחֵק בַּכֹּל יִתְהַלָּךְ.

לְשַׂמַּח לִבְּכֶם בְּקֹר־עֲרָבִים,

כְּמַלְאָךְ גּוֹאֵל, אֵרֵד לִפְעָמִים:

לְהַרְעִילְכֶם אֶאֱרֶה רוֹשׁ־עֲשָׂבִים,

וְאֶרְקְחֵם כֹּה מִרְקַחַת־קְסָמִים.

וְאֶת שִׁקּוּיִי שְׁתֵה עַד גְּמִירָה.

בּוֹ שִׁכְחַת יְגוֹן־הַהֲוָיָה;

וְאִם קַרְקְעִיתוֹ, לִכְאוֹרָה, בְהִירָה –

אַךְ גָּדוּשׁ הוּא וּמְלֵא בִרְכוֹת־רְוָיָה.

זְכוֹר, אֵיכָה עִנְגוּ חֲלוֹמוֹת־יֹפִי;

וְהִתְמַכֵּר דֹּם אֶל דִּמְיוֹנוֹת־חִשְׁקָךְ.

הַשְּׁאָר אֵין לְשַׁנּוֹת, וְאַל תֵּת דֹּפִי!

הַכֹּל פֹּה קַל, וְהַכֹּל חִישׁ נִשְׁכָּח.

t ‏בַּמִּגְדָּל

(פואימה לירית)

I

אֲנִי בֶן גּוֹלֵי־סְפָרַד הִנֵנִי, וָאֶקַּח

אֶת מַטָּם, מַטֵּה נוֹדְדִים, וָאֵצֵא כְמוֹהֶם

לִגְלוֹת לִמְדִינַת־יָם מֵאֶרֶץ־חֲמוּדוֹתַי

(הוֹי רוּסִיָה!) וּזְעוּמַת־נַפְשִׁי.

וָאֶפְקֹד, בְּטֶרֶם אֵצֵא, קִבְרוֹת־אָבוֹת, מַצְּבוֹת־דּוֹרוֹת

וְדֹם נִפְרַדְתִּי לָעַד מֵעִמָּם.

הַמַּסָּע זָע, וְנַפְשִׁי יָדְעָה מְאֹד: רֻשַּׁשְׁתִּי,

וָאֵצֵא נָקִי מֵחֲלוֹם אָשְׁרִי אָנִי.

כִּי מָה הוּא אֹשֶׁר סְפִינָה נֻפְּצָה אֶל הַסָּלַע,

וְאֵיךְ יְחִי לֵב אַחֲרֵי הֵעָקְרוֹ

לָעַד מִנּוֹף־מַטָּעָיו?…

הַשֶׁמֶשׁ רַד, וְהַמַּסָּע טָס אַכְזָרִי־גֹלֶם.

כִּמְחֹא כְנַף עוֹף עֲנָקִי, חַד־צִפֹּרֶן, מָחֲאוּ

כַּפּוֹתָיו פָּלֶד. טַרְפּוֹ לוֹ בְּפִיהוּ וְשִׁיר־נִצָּחוֹן,

הוּא נִצְחוֹן־בַּרְזֶל עַל לֵב עָנֹג…

וַיִּצְנַח רֹאשִׁי אֶל הַקִּיר בְּחֶשְׁכַת־זָוִית,

אֵין־אוֹנִים, וְלִבִּי רָחַץ בְּדָמוֹ וַיִּתְעַטֵּף –

כְּהִתְבּוֹסֵס אָז כַּף־עָב בַּדָּם בְּשׁוּלֵי־מַעֲרָב.

וַתָּבוֹא לִי עַל גְּבוּל מוֹלַדְתִּי הַשָּׁמֶשׁ…

בְּזֹהַר־הַדִּמְדּוּמִים נוּגֵה־פְרִידָה

הִשְׂתָּרְעָה לְפָנַי אֶרֶץ־אַשְׁכְּנַז חַכְלִילִית.

וָאֶפְתַּח חַלּוֹן – וַעֲדַת יַתּוּשִׁים וְרֻדִּים

עִם חֲלוֹמוֹת יַלְדוּת רְחוֹקָה בְזִמְזוּם־שִׁיר כִּתְּרוּנִי.

הַאִם לֹא אֶרֶץ־כְּנַעַן הִיא בִשְׂדוֹת־הַתְּנוּבָה,

בְּמִשְׁבְּצוֹת־תְּלָמֶיהָ רָווֹת וִירַקְרַקּוֹת

וּבְבָתֵּי־כְפָרִים אֲדַמְדַּמֵּי־לְבֵנִים, שׁוֹקְטִים

עַל גִּנּוֹת־בִּיתָן מְלַבְלְבוֹת וּטְבוּלוֹת־חָלָב?

וְאִישׁ לֹא נִרְאָה עַל הַשָּׂדוֹת, כְּמוֹ עֲבָדוּם

יוֹם־יוֹם עַם־קוֹסְמִים פִּלְאִי, רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים,

וְכָל חַשְׁמַל־יְדֵיהֶם, חַשְׁמַל־בְּרָכָה, בָּם הִשְׁקִיעוּ…

וְרוּחַ רַכָּה בָאָה אֵי־מִזֶּה לְנַגֵּן

עַל נִימֵי־לִבִּי, וְלָאֲטָה בְאָזְנִי חֶרֶשׁ:

“וּכְנַעַן מוֹרַשְׁתֶּךָ?” –

וְשׁוּב כְּאֵם הֶחֱלִיקָה שְׂעָרִי לִי וַתִּלְאַט:

"מֵאֶרֶץ בָּנִים־בּוֹנִים לְךָ הֵבֵאתִי בְרָכָה.

הֲלֹא אֵלֶיהָ תִּדְאֶה, וּנְעוּרֶיךָ

תְּחַדֵּשׁ בָּהּ, כַּנָּשֶׁר?"

וָאָלִיט פָּנַי: בְּנוֹת אֵיךְ אוּכָל? – וְנַפְשִׁי שְׁבוּרָה,

וְלָהּ קֻפָּה שֶׁל עַקְרַבִּים מֵאַחֲרֶיהָ…

וְזָהֳרֵי־שְׁקִיעָה הָלְכוּ כָהֹה וְהִתְאַבֵּל –

וַיִכְבּוּ.

וְכָל הָעוֹלָם נִגְלָה פִתְאֹם, בְּאֵין פָּרֹכֶת, אָפֵל

כְקֹדֶשׁ־הַקֳּדָשִׁים אֵלוֹ יְצָאָהוּ…

וְעֶצֶב אֵין־הַסּוֹף מִלְּאַנִי:

כִּי מִי אֲנִי וָמָה? וְחַיַּי מָה? רַק מִקְרֶה,

שֶׁקָּרַם עוֹר בְּמֶרְחַב עוֹלָם זָר וּמוּזָר,

כְּאַחַד זָהֳרֵי הַשְּׁקִיעָה,

לִחְיוֹת וְלִסְבֹּל בְּלִי פֵשֶׁר וּבְלִי מַעֲנֶה…

וְהַמַּסָּע טָס, הַמַּסָּע שָׁר – כְּבָר הָיָה לַיְלָה.

וַיִּז עַל בַּרְזֶל־פַּסָּיו, כְּהַזּוֹת עַל הַגַּרְדֹּם,

כָּל אוֹתוֹ לַיְלָה דַּם־לְבָבִי בָּאֲפֵלָה – –

וְשׁוּב יוֹם וְשׁוּב לַיְלָה – שְׁנֵיהֶם לַיְלָה שׁוֹמֵם אֶחָד…

הַבֹּקֶר אוֹר וְהַמַּסָּע הֱקִיאַנִי,

וְאֶל בֶּטֶן־הָאֳנִי כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ הוּטַלְתִּי,

וְלִבִּי – מֵת בְּקִרְבִּי.

וְגַם בְּהִתְרוֹצֵץ הָאֳנִי בְּכַף־הַגַּלִּים,

אַדִּירֵי־תְהֹם, לֹא הֵקִיץ לִבִּי… בָּדָד, קוֹדֵר

עָמַדְתִּי בְּצָהֳרֵי־יוֹם עֲלֵי הַמִּכְסֶה

וְעֵינַי – בְּמֶרְחַק־יָם וְּתְכֵלֶת־שַׁחַק.

יָם זוֹעֵם, נֶאֱנָק – וְחָזֵהוּ נִבְקָע,

וְאֵיתָנֵי־גַלִּים מְזַנְקִים, פְּרִיצִים בְּנֵי־הַתֹּהוּ,

לְשַׂחֵק חַד אֶת אֶחָד שְׂחוֹק־מִלְחָמָה.

וְהָלַם גַּל אֶת גַּל בּשְׁאָגָה וְכֹבֶד־דֻּבִּים,

בִּכְתֵפָם נִתְקְלוּ זֶה בָזֶה, וְשָׁטְפוּ דְבֵקֵי־כָתֵף

טוּר אֶחָד, וְאַחֲרָיו – שְׁנִיִּים, שְׁלִישִׁים, טוּרֵי־טוּרִים

מוֹרִיקֵי־חֵמָה וּמַשְׁחִירֵי־שִׂנְאָה, שׁוֹרְקִים

וְיוֹרְקִים רִירָם – צִיצִיּוֹת שֶׁל כֶּסֶף מְרֻדָּד, –

הִטָּרֵף חִשְּׁבָה סְפִינָתֵנוּ.

וְאָדוֹן אַיִן

לִגְעֹר בָּהֶם בַּחֲמַת גְּאוֹן אֱלֹהִים אַדִּירִים –

וּתְכֵלֵת־אֵל מִמַּעַל רוֹאָה וְלֹא מְבִינָה,

שׂוֹחֶקֶת שְׂחוֹקָהּ, שְׂחוֹק שֶׁל זָקֵן עוֹבֵר־בָּטֵל,

וְשׁוֹתְקָה אֶת שְׁתִיקָתָהּ הָעוֹלָמִית. הֶפְקֵר!

וְקָרָא גַל אֶל גַּל: הֶפְקֵר! וְחַד אֶל אֶחָד

בִּלְחִישַׁת־נָחָשׁ יִשְׁרֹק: הֶפְקֵר! וְהִתְגַלְגֵּל

כִּכְרוּז עַל פְּנֵי תְהֹם רַבָּה: אֵין אֱלוֹהַּ! –

אַךְ בְּצָהֳרֵי־חֹם, בְּשָׁכְבִי בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה,

בְּעַנְנֵי־הָאֵפֶר, נִרְדַּם־לֵב, מִסְתַּכֵּל, –

וְהַשֶּׁמֶש פִּלַּח לִבָּם פִּתְאֹם בְּחֵץ־הַזָּהָב,

וַתֵּעוֹר שׁוּב הָרוּחַ, קַלָּה, טוֹבָה –

אִם לֹא שְׁכִינָתִי הִיא, זוּ גָלְתָה עִמִּי? –

וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר: "מַה לְךָ, נִרְדָּם?

עוֹד אֱלֹהֶיךָ חַי,

וְהוּא – בִּכְנָעַן.

שָׁם גִּנְזֵי־חַיִּים לֵאלֹהֶיךָ בְּעַרְבוֹת־שָמֶשׁ –

בִּזְכוּתָן חֲיֵה! וְאִם נַפְשְׁךָ נִתְיַתְּמָה,

רְאֵה, תְּהוֹם־אֲבַדּוֹן סְבִיבְךָ, –

אַךְ הִשְׁאִיר אֵל לְךָ עוֹד אִי בַתְהֹם לִפְלֵטָה,

לְהִשְׁתַּטַּח שָׁם וְלִבְכּוֹת עַל קִבְרוֹת אִי־הַקֹּדֶשׁ,

שָׁם תְּפִלּוֹת־אָבוֹת פּוֹרְחוֹת דֹּם בְּצִיצִים לְבָנִים" – –

וַיֵּאוֹר לִי בְּלֵב־הַיָּם הַשֶּׁמֶשׁ,

וָאֶשָׂא עֵינַי –

וְרוּחַ־אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל הַמַּיִם,

לֹא תֹהוּ עוֹד וָבֹהוּ, רוֹגְעִים מֵי־הַתְּכֵלֵת,

הִתְקַפְּלוּ וַעֲלֵיהֶם עֹל־שָׁמַיִם קִבְּלוּ…

מֵרָחוֹק כְּבָר שִׂרְטוּטֵי־חוֹף, כִּבְאֵד, הִסְתַּמְּנוּ

וּמִגְדַּל־אוֹר הִתְנוֹסֵס בָּאֲוִיר וְקָרַב –

וְזֶה לֹא הָיָה מִגְדַּל־דָּוִד.

II

עַל חוֹף הַיָּם הַכְּרָךְ הַגֵּא מִתְנוֹסֵס,

וּ"פֶסֶל־חֹפֶשׁ"¹ שׁוֹמֵר נֶאֱמָן עַל סִפּוֹ.

אֲמֵרִיקָה, הַאָתְּ? הֲסֵּמֶל־דְּמוּתֵךְ אֶרְאֵה

בֶּחָזוֹן, רֹאשֵׁךְ מְעֻטָּר כֶּתֶר פָּז וְקוֹצִים,

וְיָדֵךְ שְׁלוּחָה אֶל הֶעָבִים, תּוֹפְשָׂה לַפִּיד?

קְדֹרַנִּית וּלְתוֹךְ קִמְטֵי־לְבוּשֵךְ מִתְכַּנֶסֶת,

עַל כַּנֵּךְ, פִּלְאִית, כֵּן תַּעַמְדִּי, כְּמוֹ זֶה כְּרוּזֵךְ:

אֵלַי בּוֹא, כָּל דִּכְפִין – לַלֶּחֶם וְלַמִּשְׁפָּט,

לִשְׁאֹף אֲוִירִי דְרוֹר, לִגְוֹעַ פֹּה בָרָעָב

כְּכֶלֶב־חוּצוֹת – אוֹ עֲלֵה וְּמְלֹךְ בִּן־לַיְלָה!…

זְעוּם־פָּנִים כְּרַךְ־הַיָּם קִדְמַנִי. וּבַנַּחְשׁוֹל

שֶׁל נוֹדְדִים נִשֵּׂאתִי בְאֶמְצַע רְחוֹב, וְאִתִּי

צִקְלוֹנִי – קָרוֹב יָחִיד לִי בְּאֶרֶץ־נֵכַר…

לַמֹּלֶךְ, כְּרַךְ־הַיָּם, אִישׁ אִישׁ בְּיַלְקוּט נָשָׂא:

זֶה – נְעוּרָיו הַחַכְלִילִים, וְזוֹ – אֶת צָהֳלַת־צְחוֹקָהּ,

זֶה – תְּפִלָּיו עִם פְּאַת־זְקָנוֹ, הַדְרַת־פָּנָיו,

וְיֵשׁ – אֶת אֱלֹהָיו…

עִיר גְּדוֹלָה הִיא לַשָּׂטָן;

וּבֵאֲוִירָהּ גִּשְׁרֵי־בַרְזֶל:

אֵין זֹאת כִּי גִידֵי־בַרְזֶל לָהּ הַשָּׂטָן מָתַח

וַיִּפַּח נִשְׁמַת־חַיִּים בָּהּ, וַיְהִי הַכְּרָךְ –

עֲנָק־עֲנָקִים, בֶּן־מִלְיוֹן־הָרָאשִׁים…

וּמְסִלּוֹת־בַּרְזֶל בְּרוּם־אֲוִיר, שַׁלִּיטֵי־מֶרְחָק,

לְכָל צַד מִתְפַּתְּלִים וְחוֹנְקִים, מִחֲנַק נַחֲשֵׁי־בַרְזֶל,

פַּרְדֵּסִים חוֹלֵי־אָבָק,

לְבֵין הַחוֹמוֹת שְׁבוּיִים, גְּזוּזֵי פַרְעוֹת־נִזְרָם…

וְיוֹם יוֹם בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת, אֵימֵי־בָתִּים, פּוֹתְחִים

לֹעוֹתָם, עִנְקֵי־לֹעוֹת, בְּשִׁיר לַשָּׂטָן וְשֶׁבַח;

וּמִקְטְרוֹת־עֲנָקִים מְעַשְּׁנוֹת בְּזִיו־אֲוִיר –

בַּעֲשַׁן־הַקְּטֹרֶת רֵאוֹת אָדָם, חַיָּיו עוֹלִים…

עִם הָנֵץ שַׁחַר,

בְּעוֹד חַג־פְּנִינִים חוֹגֵג טַל עַל־שְׂדוֹת־אֻקְרַיְנָה,

יִתָּקַע בְמִּגְדַּל־שָׂטָן תְּקִיעַת־חֻלִּין גְּדוֹלָה –

וְאַלְפֵי רִבְבוֹת נְמָלִים־אִישִׁים אָצִים

אִישׁ אִישׁ אֶל רֶכֶב־בַּרְזֶל, רוֹמֵז שָׁם מֵרָחוֹק

בְּעֵינֵי־נָמֵר נוֹצְצוֹת, יְרֻקּוֹת אֲדֻמּוֹת.

לֹא רֶכֶב־אֵשׁ יִשָּׂאֵם אֶל מֶרְחַקִּים בְּהִירִים

וִיצַו לָהֶם בְּחֵיקוֹ הָפְקֵר וּמֶרְחַבְיָה –

אֶל בָּאֳשַׁת־הַקִּיטוֹר אָצִים הֵמָּה, חָשִׁים

לַחֲבֹש יוֹם יוֹם אֶת עַצְמָם בְּמִגְדְּלֵי־הֵחֲרֹשֶׁת.

וְהֵם לֹא אַסִּירֵי־מֶלֶך…

וְיוֹם יוֹם, בִּנְטוֹת הַשֶּׁמֶש וְחֹם עוֹד מַחֲנִיק, אֶרְאֶה,

בְּשׁוּבִי אֶל מְעוֹנִי, מַרְכְּבוֹת־בָּזָק

וּבַמֶּרְכָּבוֹת אַלְפֵי פָנִים שְׁחֹרֵי־פִיחַ,

וּבָעֵינַיִם – לֵאוּת עַד אֵין סוֹף, עַד מָוֶת.

וְיֵשׁ שֶׁיַּבְרִיק בְּמַבַּט־אִישׁ כִּבְרַק־הַתַּעַר:

שַׁחֶפֶת הִיא – מַתָּנָה לְהוֹרָיו וּלְכַלָּתוֹ,

אֵין דָּבָר! עַבְדֵי־כְרָךְ הֵם, וְהוּא, הַכְּרָךְ יְפַיְּסֵם

בָּעֶרֶב בְּשַׁעֲשׁוּעָיו;

בִּתְכֵלֶת אוֹר־חַשְׁמַל יְשַׁכְּרֵם, בְּכִשְׁפֵי־נָשָׁיו…

פִּקְחִי, נַפְשִׁי,

עַל סְבִיבֵךְ עַיִן וְרָאִית כָּל מוֹרָא־חַיִּים

בְּלִי קֹדֶשׁ: קִלְלַת־הַחֹל עַד נֶפֶשׁ חָדְרָה,

וַאֲבָקוֹ – עַד הַלֵּב. שַׁבַּתָּם – יוֹם־הָרִאשׁוֹן.

הַבָּנִים? כָּבָה נֵר־הָאֱלֹהִים עַל רֹאשָׁם,

בְּפֻלְחַן־שְׁרִירִים וּבִשְׂחוֹק־בֵּיסְבָּאל יַשְׂפִּיקוּ,

לֹא לָמוֹ זָרַח אוֹר, בְּדַפֵּי כְּתָב־אֵל,

לֹא הֵם עִם כָּל הָעָם בְּתַחְתִּית־הָר עָמָדוּ,

בְּהוֹפִיעַ אֵל בְּאֵשׁ־דָּת – וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ…

בְּיוֹם־זִכָּרוֹן,

בִּתְקֹעַ שׁוֹפָר, לֵאמֹר:"מָלַךְ סְתָו בָּעוֹלָם,

הִכּוֹנוּ, עָלִים!"

וְרֶטֶט אִלֵּם מְלֹא הָעוֹלָם יַעֲבֹר, וְנִפְתַּח

עַל אִישׁ וְעַל עֵץ־הַשָּׂדֶה מְקוֹר־הָרַחֲמִים,–

הָאָב לִפְנֵי הָרְאִי יִתְגַלָּח,

עִם זָקָן שָׂפָם יִסְפֶּה, וְצֵל־מַה יִשְׁטֹף לִבּוֹ

וְזִכְרוֹן אָבוֹת מְבַלֵּי־עוֹלָם בִּתְפִלָּתָם,

וְנֶאֱחַז כְּמוֹ בִצְבָת, וְלָבַשׁ צַוְּארוֹן־שִׁלְגוֹ –

וְּבְנַפְשׁוֹ שְׁחוֹר־הַפִּיחַ עוֹד מִתְּמוֹל לֹא נִמְחָה

וְיוֹם־מָחָר צוֹפֶה כְבָר לְתָפְשׂוֹ בְכַפּוֹת־מְכוֹנוֹת –

וְהָלַךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת.

סוּגִים שְׁבִילֵי הֵיכָל

בִירִיעוֹת מַעֲשֵׂה־חֹשֵׁב וְלֹא יִשָּׁמְעוּ פַעֲמֵי־אֵל בְּדָרְכוֹ

לַלֵּב הַהוֹמֶה הֶמְיַת תְּפִלָּה…

הָעֻוּגָב יִשָּׂא רִנָּה וְכָל הָעָם יַחֲרִישׁוּן –

גַּם הֵם גַּם לִבָּם.

אָז יָקוּם אִישׁ־הָאֱלֹהִים, הַיּוֹשֵׁב סָמוּךְ

לַאֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ, מְגֻלָּח וּשְׁחֹר מַדִּים,

וְהִטִּיף מִדְבְּרוֹתָיו – לְטוֹב וּלְחַיֵּי־טֹהַר…

הַמַּקְשִׁיב יַקְשִׁיב, וְהִרְהוּר יַחֲלֹף לִבּוֹ: בֵּיתָם –

מִי יֵדַע אִם טָהֳרָתוֹ בוֹ, אִם עוֹד לֹא חֻלַּל

אַפִּרְיוֹן־תַּעֲנוּגוֹתָם, וְאֵלֶּה בְנֵיהֶם

הָעוֹמְדִים כָּאן לִימִינָם, פְּרִי אֵש־הַשָּׁמַיִם

בְּהִתְלַכֵּד גֵּו אֶת גֵּו וְלֵב אֶת לֵב, וְאֵין חַיִץ,

וְאֵין שֶׁקֶר,– מִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא שְׁלִישִׁי

כֹּל אוֹתָהּ שָׁעָה, שְׁעַת הַסּוֹד הַנִּשְׂגָב, רִחַף

בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, לַחֲלוֹק נְשִׁיקוֹת־תַּרְמִית

וּזְרוֹעוֹת־אִשָּׁה פְשׁוּטוֹת – לְמִי? – וְאֵלֶּה בְנֵיהֶם

בְּעָוֹן, מִשְׁנֵה־עָוֹן, אִמָּם חוֹלַלָתַם? – –

וְצֵאת תְּמַהֵר מִן הַהֵיכָל וְהַמַּחֲנָק.

אַבְטוֹמָבִּילִים, בְּכוֹרֵי־שָׂטָן,

בִּיעָף מִכָּל־צַד טָסִים, זִיו־אֲוִיר מַרְעִילִים.

וּנְעָרִים צֹוְחִים… – דְּלֵיקָה נָפְלָה? – לֹא, קְנֵה עִתּוֹן! –

הֲמוֹן הַשּׁוּק, וְאָדָם נוֹשֵׂא מוֹט מוֹדָעָה

אֲדֻמַּת־אוֹתִיוֹת, כִּצְלוּב, עַל שִׁכְמוֹ…

פַּעֲמוֹנֵי מְכַבֵּי־אֵשׁ וּלְוָיָה… צְדָקָה תַּצִּיל

מִמָּוֶת" – וְצִלְצוּל קְרוֹנוֹת־הַחַשְׁמַל: “אֵין פְּנַאי!”

בְּפָרְצָם פֶּרֶץ בְּיָם שֶׁל רָאשֵׁי סוּס וְהָמוֹן…

וּבָאֲוִיר, מֵעַל לְרֹאשְׁךָ, גִּשְׁרֵי־בַרְזֶל

וּמַרְכְּבוֹת־הַמַּסָּע שָׁם, בְּרוּם־בָּתִּים, אָצוֹת

לְדַרְכָּן, שׁוֹרְקוֹת וּכְמוֹ חוֹרְקוֹת שֵׁן, עֲיֵפוֹת.

בְּרַעַשׁ־גַּעַשׁ הִנֵּה קְרֵבוֹת, הִנֵּה בָאוֹת.

עוֹד רֶגַע – אָדָם, בְּרַח! – מִמַּעַל לְרֹאשְׁךָ

תִּדְרֹכְנָה בִגְאוֹן־גַּאֲוָה, דָּרֹךְ וְעוּף! עוּף! הָלְאָה;

אוֹ אוּלַי מִדֵּי עָבְרָן, חוֹרְקוֹת, כִּבְדוֹת־בַּרְזֶל,

עַל רֹאשְׁךָ, אָדָם, כָּאן תַּפֵּלְנָה עַצְמָן אָרְצָה…

כָּאן תְּהִי מַפַּלְתָּן, מַפַּל־גֹּלֶם, וּקְבוּרָתְךָ;

וְאִם אָחוֹת לְךָ וְאֵם, וּבָכוּ לְךָ וְסָפְדוּ–

הַכְּרָךְ לֹא יִבְכֶּה לְךָ, וְלֹא יִפְקֹד מְקוֹמְךָ אַיּוֹ,

וּמַה לּוֹ, אָדָם, וּלְעוֹלָמֶךָ?

מְחִיר־כֶּלֶב הָיָה מְחִיר הָאָדָם וַחֲלוֹמוֹתָיו.

וְכִי יָבוֹא לַיְלָה חַם מִלֵּילוֹת־הַמַּתָּנָה

שֶׁלְּסוֹף־הַקַּיִץ,

בְּהִתְחַנֵּן כּוֹכְבֵי־אֵל עַל נַפְשְׁךָ בִּרְעָדָה:

“כָּל עוֹד לֹא עָבַר זְמָן”…, עַל סִיר־הַבָּשָׂר,

עַל סְעוּדַת־עַרְבּוֹ אִישׁ אִישׁ יָשַב, וְקָם לְהַעֲלוֹת

אֶת רְמַ"ח אֲבָרָיו, כָּעֹפֶרֶת, עַל יְצוּעוֹ,

וְלִנְחֹר, לִנְחֹר, לִנְחֹר…

בַּלֵּילוֹת, לֵילוֹת־נְדוּדִים, אֶשְׁמַע נַחֲרָתָם

וּבְאָזְנַי תְּהִי כְּפִזְמוֹן שׁוֹמֵם וְקָבוּעַ

שֶׁל חַיֵּי־אָדָם… וּבַצַּר לִי – חַלּוֹן אֶפְתַּח

וְנָשָׂאתִי עֵינַי לַכּוֹכָבִים, וְעִמָּם תִּרְעַד,

כְּדִמְעָה טְהוֹרָה אַחַת, נַפְשִׁי כֻלָּהּ

וְכָלְתָה דֹם לָשׁוּב אֶל כְּפָרִי וְאֶל בֵּית־אָבִי

וְאֶל מְעַט הַשָּׁשׂוֹן, לִי מִפְּשׁוּטֵי־כְתָלָיו הִבְהִיק…

III

אַךְ בַּמֶּרְחַקִּים כְּפַר־מוֹלַדְתִּי כְבָר נִרְדַּם,

בְּחֵיק עַרְפִלֵּי־צְחוֹר, יָדַעְתִּי,

עַל מַצַּע־שַׁחַת, קְצִיר־הַבְּשָׂמִים, כְּפָרִי נִרְדַּם;

וּלְשִׁירַת פּוֹעֲלוֹת, כְּבָר פָּסְקָה, עוֹד כְּמוֹ יַקְשִׁיב

וִינַמְנֵם לְאוֹר־יָרֵחַ שָׂדֶה לָבָן…

וּבְבַיִת קָטָן שָׁם, לְאוֹר־נֵר, צֵל יוֹשֵׁב כָּפוּף,

מִזְּקָנוֹ אַחַת־אַחַת שַׂעֲרוֹת־כֶּסֶף יִתְלֹש.

בְּעֵינָיו – עָמֹק שָׁם, בִּרְאִי־הָאִישׁוֹן – קָפָא

הַמַּסָּע גּוֹזֵל בְּנוֹ וְנוֹשְׂאוֹ לַמֶּרְחַקִּים,

לִמְדִינַת־יָם… וּבְאָזְנָיו עוֹד קוֹל־חֲלִילוֹ נֶחְבָּא.

הַנְשִׁיקָה צִלְצְלָה, אוֹ אֶנְקַת־לֵב שֶׁנִּשְׁבַּר? –

הַמַּסָּע זָע, וְהוּא אַחֲרָיו: בְּנִי! בְּנִי! לִבּוֹ צוֹעֵק,

הַמַּסָּע צְעָדָיו הֵחִישׁ, וְאַבָּא – אַחֲרָיו.

מִסֵּפֶר־חַיָּיו נִתַּק דַּף, מִבְּחִירֵי־דַפִּים,

בְּחֶזְקַת יָד לֹא נִרְאָה. עוֹד מְעַט וּתְפָשׂוֹ…

לַשָּׁוְא! הַמַּסָּע עָף – הַדַּף אֵינֶנּוּ – –

וּמִי הִיא הַיּוֹשֶׁבֶת שָׁם? וְלָמָּה לִבִּי

כָּל־כָּךְ לָהּ יִדְפֹּק, יִדְפֹּק? – לֹא יְהוּדִי,

שֶׁקָּם לְתִקוּן־חֲצוֹת, – אֵם עֵרָה הִיא עַל מִכְתָּב

וּבְאַהֲבָה קוֹרֵאת. מִכְתַּב־בְּנָהּ הוּא שֶׁל אֶשְׁתַּקֵּד.

יוֹם יוֹם הִיא תֶהְגֶּה בּוֹ, כְּבָר קֻמְּטוּ עָלָיו וְהָפְכוּ

צְהַבְהַבִּים, – וּבְכָל יוֹם הֵם לָהּ כֶּעָסִיס, לְהָשִׁיב

אֶת נַפְשָׁהּ הַמִּתְעַלְּפָה

יוֹמָם הֵן וָלַיְלָה

כָּל נִימֵי־לִבָּהּ מְתוּחוֹת, כְּטֵלֶגְרַף בְּלִי חוּטִים,

עַד לַאֲמֵרִיקָה עַל פְּנֵי הַיָּם הַגָּדוֹל,

וּתְפִלַּת־אֵם כַּיּוֹנָה תְּרַפְרֵף כָּאן עַל רֹאשִׁי.

וְשָׁם, בְּתוֹךְ יַעֲרוֹת־מוֹלַדְתִּי הָרְחוֹקִים,

מֵעֵבֶר לְיָם־פְּרֵדָתִי, צִפּוֹר קְטַנָּה, תַּמָּה.

שָׁם בֵּיתָהּ וְשָׁם עֲלֵי מִשְׁכָּבָהּ, צַח כַּשֶּׁלֶג,

עֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת לַיְלָה־לַיְלָה; מַחְשׂף־חָזָהּ –

לֹא רָאֲתָה עוֹד עַיִן בִּלְתִּי אֵם וּכְתָלִים,

* * *

לְאִטּוֹ יֵרֹם, יֵרֵד, יָחֵם הַסַּלְסָלוֹת.

בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת תַּחֲלֹם חֲלוֹמָהּ, צַח מִשָּׁלֶג,

עַל פְּנֵי הַיָּם, יַם־תְּכֵלֶת, גַּעְגּוּעֶיהָ תִּשְׁלָח –

עַל פְּנֵי הַיָּם, יַם תְּכֵלֶת וְאַכְזָרִי… –

וְאַתָּה, אֱלֹהִים, יָכֹלְתָּ

לְאִישׁ אִישׁ תֵּת אֶת אָשְׁרוֹ, אֹשֶׁר־אָדָם,

בְּלִי פִגְעֵי־זְמָן וּסְעָרוֹת לַהֲפֹך סִירָתוֹ…

וּמַה מִמְּךָ אֲבַקֵּשׁ? הֵן לֹא גְדוֹלוֹת:

לִשְׁאֹף בִּרְוָחָה שְׂשׂוֹן אֲוִּירְךָ וְעוֹלָמְךָ,

הִשְׁתַּטַּח דֹּם עַל קַרְקַע־סִירָה, כְּרוֹת אָזְנַיִם

לְפִטְפּוּט־גַּלִּים קַל וָחַי, לַזּוּן אֶת עֵינַי

בִּזְהַב עָב קַלָּה וְלִשְׁכֹּחַ – שִׁכְחַת־יֶלֶד –

הַמָּוֶת בְּעֹולָמְךָ: נָחָשׁ קַדְמוֹן

הָרוֹחֵשׁ בֵּין הַדְּשָׁאִים – –

IV

וְיוֹם עוֹד לֵאלֹהִים, יוֹם־חֹשֶׁךְ,

וּלְמִטַּת אַבָּא, קוֹרֵא בְּנוֹ הָרָחוֹק, יִקְרַב

חֲשָׁאִי מַלְאַךְ־מָוֶת, – וַאֲנִי לֹא אֶשְׁמַע וּבַל אֵדָע…

הוֹי בּוֹרְאִי, בּוֹרְאִי! דִּין־וּדְבָרִים לִי אֵלֶיךָ:

גַּן־עֶדְנְךָ אַיֵּהוּ?

וְשׁוּב אֶדְרָשְׁךָ, אֵלִי: שַׁ"י עוֹלָמוֹת

בַּחֲלוֹמוֹת־תֻּמָּהּ לִי, רְחוֹקָה, יַלְדוּת צִוְּתָה,

וְהַבְטָחָתָהּ צָלֲלָה מֵאָז כִּפְנִינָה שְׁכוּחָה

בִּלְבָבִי… עַתָּה בָאתִי – פְּרַע שְׁטַר־חוֹבָהּ!

וּתְהִי־נָא בְגַן־הָעֵדֶן מְנוּחָתֵנוּ,

לַחֲזוֹת בְּנֹעַם פְּנֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב;

בְּאוֹר פְּנֵי אִמּוֹת, כָּל חַיֵּיהֶן – תְּפִלָּה זַכָּהּ;

בְּזִיו־הַסַּפִּיר, אוֹר הַשְׁכִינָה הָאוֹהֶבֶת…

אוֹ – נִתְכַּוַּצְתִּי מִנִּי כְאֵב כְּמוֹ תוֹלַעַת –

שָׁמֶיךָ לֹא שָׁמַיִם וְעֶדְנְךָ לֹא עֵדֶן,

וְאַךְ שַׁוְא עָלֶיךָ, אֵל, הַקְּדוֹשִׁים חֵרְפוּ נַפְשָׁם

וַיְקַדְּשׁוּ שִׁמְךָ: כְּבָר יִחַדְתָּ לְרוּחָם

עִם בְּהֵמָה מָדוֹר אֶחָד? וְגַם אֲנִי כְמִקְרָם

יִקְרֵנִי, וּכְמוֹת כֶּלֶב – לְהַלְמוּת בֵּית־חֲרֹשֶׁת,

בְּתוֹךְ תִּמְרוֹת־קִיטוֹר, אֶפַּח רוּחִי? – –

עָנוּ חוֹמְלֵי כּוֹכְבֵי־אֵל, וְאָמְרוּ לִי בְזִיעַ:

"נְמַק־לֵב וְשׁוֹתֵת־דָם, כָּל עוֹד בְּךָ רוּחַ,

כִּי תִיגַע מֵעֶלְבּוֹנְךָ, עֶלְבּוֹן חַיִּים, פִּתְּחוּ

כְּשׁוֹשָן גְּבִיעָם וְטֶרֶם פָּרְחוּ – בְּיָד נִתְכַּוְצוּ

לְלֹא תַקָּנָה, –

עַל כָּרְחוֹ אֹתְךָ יִפְלֹט כְּרַךְ־הַיָּם אֶל אֶרֶץ,

מֵעוֹדְךָ לֹא רְאִיתָהּ

כִּי־אִם מֵרֹאשׁ הַמִּגְדָּל, מִגְדַּל חֲלוֹמוֹתֶיךָ…

וְלֹא קִיקָיוֹן יְהִי חֲלוֹם זֶה לְךָ, כִּי תָמָר:

וּפָרַח עַל קִבְרֶךָ" – –

עָנוּ חוֹמְלַי כּוֹכְבֵי־אֵל, וְאָמְרוּ לִי בִרְעָדָה…

־ ־ ־ ־ ־ ־ ־ ־

־ ־ ־ ־ ־ ־ ־ ־

־ ־ ־ ־־ ־ ־ ־

V

כְּבָר שְׁחוֹר־לֵיל הָפַךְ כְּחַלְחֹל. הָלְכוּ הַכּוֹכָבִים

וְחָוְרוּ. וְנַפְשִׁי נִתְלְתָה בָהֶם – וַתֵּצֵא

בְדִמְדּוּמֵי־שַׁחַר, כּוֹכָב אוֹבֵד בֵּין כּוֹכָבִים,

לְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאָבַד לָהּ בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים:

אֶת מִשְׁבְּצוֹת־הַצְּבָעִים, צִבְעֵי־קֶשֶׁת,

כְּכַנְפֵי־פַּרְפְּרִים עֲנֻגּוֹת, בְּשַׁחַר־יַלְדוּת

מִזְּהַב־הַחַמָּה עֵינַי, סְגוּרוֹת חֶצְיָן, טָווּ…

וַתֵּתַע נַפְשִׁי בְּמֶרְחֲבֵי־דִמְדּוּמִים,

וּשְׁמָשׁוֹת רַבּוֹת זָרְחוּ בָהּ וְדָעֲכוּ –

אֵין זֹאת כִּי עָבְרוּ יָמִים רַבִּים…

יוֹם אֶחָד עָלָה שֶׁמֶש, וְהִנֵּה אוֹר לְנַפְשִׁי:

שָׁמַיִם סְבִיבָהּ כֹּה חֲדָשִׁים, זַכִּים, בְּהִירִים

וְאֶרֶץ־אוֹר חֲדָשָׁה כֹה מִתָּחַת! –

וְאֶל חוֹף יְאוֹר זַךְ, שָֹקוּף־מַצְהִיר, צָנְחָה

בְּטִיסַת־גִּיל. הֲמָצְאָה מִשְׁבְּצוֹת־הַצְּבָעִים,

בָּרוּחַ נִשְׂאוּ שָׁמָּה? –

וָאֶשָׂא עֵינַי וְהִנֵּה: יוֹם הַשִּׁשִּׁי. כְּנַעַן,

בִּכְפָרִים־כְּרָמִים, אֲדַמְדַּמֵּי בָתֵּי־חוֹמָה –

וּבְעָרֵי־פְרָזוֹת, נְאוֹת חַשְׁמַל, וִירַקְרַק־קַיִץ, –

מְסֻבֶּלֶת קָמוֹת־דָּגָן וְאַשְׁכְּלוֹת־הַתִּירוֹשׁ,

הִשְׁתַּטְּחָה כְאִשָּׁה הָרָה לְאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ מָתוֹק.

וְשִׂמְחַת יוֹם־הַשִּׁשִּׁי בְאוֹר הַשָּׁמֶשׁ.

בְּזֹהַר־צָהֳרַיִם כִּכַּר־

הַיַּרְדֵּן נָהֲרָה, צְחוֹק־אֵם לָהּ: יַלְדֵי־עֵבֶר

מִבָּתֵּי־סִפְרָם רָצִים, וּבִידֵיהֶם חַכּוֹת,

לָדוּג בַּנָּהָר. עוֹד מְעַט – וּבַהֲמוּלָה

וּבְצִלְצוּל־צְחוֹק וּפִטְפּוּט־גִיל עַל שְׂפַת הַנָּהָר

יֵשֵׁבוּ.

הַס! רְאִי־הַנָּהָר חָלָק־מַצְהִיר,

כְּמוֹ כָבַש מֵימָיו – הַס! אַל נִיד וְאַל הַפְרִיעַ! –

וְעַל בְּנֵי־הֶעָבִים, שְׁקוּפֵי־מַטָּה, צִוָּה מֵהִתְנַדְנֵד.

הַס! – רוֹמֵז חוּט־הַחַכָּה, פְּנִינֵי טַל וְשֵׂעָר

קָלוּעַ… דֹּמּוּ! – גַּם שְׁפוֹפַרְתָּהּ, נוֹצָה קַלָּה,

קוֹרֶצֶת, פּוֹחֲזָה זוֹ, בִּצְחוֹק שֵּן לְבָנָה, נָדָה

עַל פְּנֵי הַמָּיִם… וְהַיְלָדִים יוֹשְׁבִים חֲרִישִׁים,

עַל פְּנֵי הַנָּהָר כָּל הַרְהוֹרֵי־לִבָּם שְׁלוּחִים,

מַפְלִיגִים וְצוֹלְלִים בְּמֵי־הַבְּדֹלחַ; יוֹרְדִים

וְשָׁטִים יַחַד עִם דְּגוֹת־כֶּסֶף קְטַנּוֹת, פְּזִיזוֹת;

מַעֲמִיקִים שׁוּט אֶל קַרְקַע־תְּהוֹם, אֶל אַרְמוֹנוֹת־גָּבִישׁ,

אֶל חַצְרוֹת־מַלְכָּה, וְהִיא דְגַת־זָהָב…

שְׁמַע! קוֹל צְעָדִים:

הָאָב מִבֵּית־מְלַאכְתּוֹ בָא אַף הוּא לָנוּחַ

עַל צֵיד־הַדָּגִים – וְחוּט־חֲלוֹמָם בְּאֶמְצַע נִפְסַק;

וּבְהָרִים אֶצְבַּע קְטַנָּה, אֶצְבַּע־חֵן, מוּל פְּנֵיהֶם

דֹּם נִכְחוֹ מֵיְשִׁירִים: הַס! נָא, אַבָּא!…

הַשֶּׁמֶשׁ רַד, וּבְמֵי־הַיַּרְדֵּן בְּשָׂרָם רוֹחֲצִים

וּמְחַדְּשִׁים רוּחָם, לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְהִנֵּה יָצְאוּ,

הֶחֱלִיפוּ לְבוּשָׁם, בַּד וְנָקִי; צְנִיף־הַתֶּבֶן,

מִקְלַעַת מַעֲשֵׂה יַד בְּנוֹת־צִיּוֹן, נוֹי לְרֹאשָׁם;

וּבְלִבָּם – שַׁלְוָה, כְּשַׁלְוַת־עוֹלָם לָאֲדָמָה,

כְּשַׁלְוַת סֵפֶר־אֱלֹהֵינוּ…

עַל קַרְנֵי־פָז רְכוּבָה, אָצוֹת לְהַגִּיַע,

יוֹרֶדֶת שַׁבָּת, מַתַּת־אֱלֹהִים לָעוֹלָם;

בְּשַׁרְבִיט־חַסְדָּהּ תִּגַּע בְּרָאשֵׁי־הָאִילָנוֹת,

בִּרְכָתָהּ תֵּז בַּקָּמוֹת, בִּרְכַּת־שַׁבָּת.

וְהַר וָגַיְא מַקְטִירִים מוֹרָם, קְטֹרֶת־תּוֹדָה,

בְּעַרְפְּלֵי־אֵדִים צְחוֹרִים. עוֹד מְעַט וְשָׁקְעוּ

בִּמְנוּחַת־שַׁבָּת קְדוֹשָׁה. אָח, מַה טוֹבָה מְנוּחָה,

מַה־מְּתוּקָה אַחַר שֵׁשֶׁת יְמֵי־הֶעָמָל! שַׁבַּת־

שַׁבָּתוֹן הִיא לַכֹּל, לַקָּטָן וְלַגָּדוֹל,

מִסּוּס הַמּוֹשֵׁךְ בְּקָרוֹן וְעַד מְסִלַּת־בַּרְזֶל,

מִן הָאֱלֹהִים וְעַד קְטֹן הַיְצוּרִים.

כְּבָר כְּבוֹד־הַשַּׁבָּת חוֹפֵף מְלֹא חֲלַל־הַבַּיִת

וְנֵרוֹת־שַׁבָּת דּוֹלְקִים, וְאוֹר־חַשְׁמַל לֹא יִתְחָר,

אוֹר־שׁוּק, בְּאוֹרָם הַצָּנּוּעַ.

הַס, הָשְׁלַךְ הָס בַּחוּץ וּבְגַפֵּי מְרוֹמֵי־קָרֶת;

אֵין תְּשׁוּאוֹת־כְּרָךְ, אָזְנַיִם תְּצִלֶּינָה,

לְהַחֲריִשׁ הֶגְיוֹן־לֵב וּלְהַשְׁתִּיק חֲלוֹם בֶּן־יוֹמוֹ,

לְעוֹלָם זֶה מִמַּלְכוּת־הַשָּׁמַיִם נִתְעָה…

הַשֻּׁלְחָן – שֻׁלְחַן־אֱלֹהִים. כְּתָמָר זְקוּפָה,

בְּיַרְכְּתֵי־הַטְּרַקְלִין אֵם־הַבָּנִים תַּקְשִׁיב

בְּחֶרְדַּת־קֹדֶשׁ לְקוֹל הָאִישׁ, כְּאַלּוֹן חָסוֹן,

מְקַדֵּשׁ עַל הַיַיִן, בִּרְכַּת כַּרְמוֹ. בָּנָיו,

כִּשְׁתִילֵי־אֹרֶן, לְיָדוֹ עוֹמְדִים וּמַקְשִׁיבִים

נִפְעָמִים מִן הָאוֹר וּמֶתֶק קוֹל־הַנִּגּוּן,

הוּא נִגּוּן סָבָא שֶׁלָהֶם, עָלָיו הַשָּׁלוֹם,

וְהוּא מֵאָבִיו קִבֵּל יְרֵשָׁה, פְּלֵטַת־רוּחַ…

וּמִי יוֹדֵעַ,

אִם לֹא בִשְׁעַת־אוֹר זוֹ בַּחֲלַל־הַבַּיִת רוּחָם

מְרַחֶפֶת – וּבְלִי קוֹל יְקַדְּשׁוּ בְמַקְהֵלָה…

וְרוּחוֹת אֲבוֹתֵיהֶם עִמָּם, קְדוֹשֵׁי־סְפָרַד,

מְכַבְּדֵי יוֹם זֶה בְּסֵתֶר מְעָרוֹת אַפְלוּלִיּוֹת

וְנוֹסְכֵי דֶמַע־קֹדֶשׁ בְּכוֹס־הַיַיִן, –

אִם לֹא בְשָׁעָה זוֹ הֵם, רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים,

מְצַוִּים לְבָנִים וְלִבְנֵי־בָנִים שַׁלְשֶׁלֶת־יַחֲשָׂם,

מַנְגִּינַת־קָדְשָׁם…

בְּשָׁעָה נַעֲלָה זוֹ, בְּדִמְמַת־הַשַּׁבָּת,

זֹךְ־מִשְׁנֶה לַלֵּבָב, אוֹר־מִשְׁנֶה לַכּוֹכָבִים.

וּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁלוֹם יוֹרְדִים מִשָּׁמַיִם

לָאָרֶץ בְּסֻלַּם־אוֹר לֹא־נִרְאֶה לְעֵינֵינוּ, –

הוּא גֶשֶׁר־הָעוֹלָמִים בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת,

הַזֶּה וְהַבָּא…

בְּסֻלָּם זֶה גַם נַפְשִׁי טִפְּסָה,

בִּמְרוֹמֵי־שְׁלַבָּיו נִרְדְּמָה כָעוֹף. מַלְאָכִים

עָלַי הִשִּׁיבוּ חֲלוֹמוֹת־שָׁלוֹם בִּמְנִיפוֹתָם– –

בַּשַּׁחַר, מִשֶּׁבָּא הַשָּׂרָף

לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי־מִזְרָח בְּמַפְתְּחוֹת־הַזָּהָב,

בְּרָן־צְבָא־בֹקֶר, –

בִּזְרוֹעוֹת תְּנוּמָה מְתוּקָה לַחֲלַל־אוֹר נָפַלְתִּי

וַחֲלוֹמוֹת־אוֹר כִּתְּרוּנִי…

* * * * *

בַּבֹּקֶר, מִשֶּׁיִשְׂחַק

בִּיקַר־הַתְּכֵלֶת שֶׁמֶש טוֹב, שׁוּלַמִּית

אֶל גִּנַּת־וִרְדָּהּ תֵּצֵא, זַכַּת־עוֹר וְקַלִּילָה,

וְלִנְשִׁיקוֹת־שֶׁמֶש תַּפְקִיד גּוּמוֹת־לְחָיֶיהָ,

וְהִתְמוֹדְדָה בְּמֶתֶק־חֹם וּפָתְחָה לִבָּהּ

לִקְרָאתוֹ – פַּרְדֵּס־הָרִמוֹנִים…

וּבְנוֹת־צִיּוֹן,

הָרוֹעוֹת בֵּין הַדָּגָן

בְּזֵרִים שֶׁל זִכְרִיּוֹת, עֵינֵי־תְכֵלֶת,

הָרְטֻבּוֹת עוֹד בַּטָּל – תֵּצֶאנָה אֶל הַכְּרָמִים

וְאֶל הַמְּחֹלוֹת,

וְרֵיחָן כַּהֲדַס וְזֹךְ־לֶחְיָן – דָּם וְחָלָב,

לָשִׁיר אֶת שִׁיר־הַשִּׁירִים שֶׁל הַנְּעוּרִים, עוֹלָם

שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת…

וְשִׂמְלוֹתָן, אֵטוּן קַל, מִדֵּי תְרַקֵּדְנָה

בָּאוֹר תַּלְבֵּנָּה אַף תַּזְהֵבְנָה:

"צְאֶינָה וּרְאֶינָה, בְּנוֹת צִיוֹן –

"צְאֶינָה וּרְאֶינָה בַּדְּבִיר שֶׁלִּשְׁלֹמֹה:

"דְּבִיר – לֵב־שׁוּלַמִּית.

"אֶחָד הָאֵל בַּשָּׁמַיִם וְאֶחָד

"מֶלֶךְ בְּלִבָּהּ.

"רַבּוֹת הַבָּנוֹת הַנָּאוֹת בָּעוֹלָם:

"חֲטוּבוֹת – בְּנוֹת־יָוָן,

"קוֹסְמוֹת בְּנוֹת־צָרְפַת בַּפּוּךְ וּבָאֵטוּן,

"בְּאַשְׁכְּנַז – פְּרָחִים אֲדֻמִּים…

"אַחַת בַּת־צִיוֹן: כָּל דָּכְיֵי־לְבָבָהּ

"קֹדֶשׁ לִבְחִירָהּ.

"תָּאִיר כָּל נַפְשָׁהּ בִּצְנִיעוּת כְּאֶחָד

“מִכִּתְבֵי־הַקֹּדֶשׁ”…

קוֹל רִשְׁרוּשׁ־מָה: הַמְּחוֹלֲלוֹת! חֲבֵרִים

מַקְשִׁיבִים שָׁם לְקוֹלְכֶן… הִנֵּה בְעַד הַשְּׂבָכָה

מְצִיצִים הֵם, אַדְמוֹנִים, לִבְנֵי־שֵׁן מֵחָלָב.

עוֹד רֶגַע וְקָפְצוּ לְתוֹךְ הַכֶּרֶם קַלִּים, שׂוֹחֲקִים,

וְכַעֲדַת אַיָּלוֹת, נִבְהֲלוּ, תְּפוּצֶינָה

הַמְּחוֹלְלוֹת בְּצִוְחַת־גִּיל, וְהָאוֹרֵב פָּשַׁט

אַחֲרֵיהֶן. עוֹד מְעַט – וְנָפְלוּ בִזְרוֹעוֹתָיו.

עֲיֵפוֹת וּבַיְשָׁנִיּוֹת, וְאֶשֶׁד־נְשִׁיקוֹת

עַל שַׂעֲרָן־בֶּשֶׂם יִזַּל וְעֲל תְּנוּךְ־אָזְנָן וָרֹד

וּבְבָבוֹת־שָׁלוֹם יִטֹּף…

וְצִלְצֵל בָּאֲוִיר הַזַּךְ הָאֹשֶׁר עַצְמוֹ,

כָּל אֹשֶׁר נְעוּרִים רוֹחֲצִים בַּעֲסִיסָם, כַּמִּזְרָקוֹת

בְּגַן־הָעִיר, מֻקָּפוֹת גִּבְעוֹת וֶרֶד עִם נַרְקִיסִים

וּמַזּוֹת קַשְׁתוֹת־גִּצִּים לְאוֹר־הַשָּׁמֶשׁ…

בַּצָהֳרַיִם,

הֶחָתָן עִם שׁוּלַמִּית נִלְאוּ כְבָר מֵאָשְׁרָם

שָׁם, תַּחַת הָאֲשֵׁרָה, אֹשֶׁר־שְׁנַיִם, –

וּבָאוּ בֵית־הַשְׂכִיוֹת, קִבְרוֹת עוֹלָם עַתִּיק,

וּכְמַעְיָן בְּיָם יִשָּׁכְחוּ מִלִּבָּם עַצְמָם.

הַס, כָּל הַבָּא! שָׁם יִישַֹׁן פַּרְעֹה

בְּנַרְתִּיק־זְכוּכִית, מֶלֶךְ־מְלָכִים, וְסַנְדַלּוֹ

אַרְבַּעַת אַלְפֵי שָׁנָה דֹּם מְחַכֶּה

לִבְעָלָיו: הִנֵּה הוּא בְּחֶדֶר שֵׁנִי…

וּבַחֲצִי־הָאֹפֶל פְּסִלֵי־יָוָן

עֲצוּמֵי־עַיִן חוֹלְמִים שִׁמְשָׁהּ שֶׁל מוֹלֶדֶת,

וְיַעֲרוֹת־אֲשֵׁרִים, וְרִנַּת־מַעֲיָנוֹת,

וְנִינְפוֹת רוֹחֲצוֹת שָׁם וּשְׂעִירִים מְרַקְּדִים, עָטִים

אֶל כָּל שְׁדֵי־חֶמֶד, גִּבְעַת־וֶרֶד, כַּצִּפָּרוֹת, –

חֲלוֹם שֶׁמֶשׁ נִתְלְתָה בָאָרֶץ…

וְאִיש־נַצֶּרֶת,

וּמִרְיָם הַמַּגְדָּלִית – עִם הִפָּתַח דֶּלֶת

וְאוֹר־שֶׁמֶשׁ מָתוֹק יַחְדּוֹר – יַעַצְמוּ עֵינֵיהֶם

הַחוֹמְדוֹת סוֹד וִיגוֹן־אַפְלוּלִית, וּמֶבָּטָם –

כַּמָּוֶת טוֹב וְנוּגֶה,

כִּתְהוֹם, מֵעֵבֶר לְעוֹלָם זֶה רוֹבֶצֶת… –

וְשָׂטוּ דוֹדִים וְאֶל הַפְּרָחִים יַעֲבֹרוּ.

כְּהֵיכַל־בְּדֹלַח בֵּית־הַפְּרָחִים, כֻּלּוֹ זְכוּכִית

וְכֻלּוֹ מוּאַר־ שֶׁמֶשׁ. וְיֵשׁ שֶׁנִּדְמֶה:

הַכֹּל פֹּה שָׁקוּף, גַּג־הַזְּכוּכִית, וְהַנִּצָּנִּים,

וְלֵב־הָאָדָם… וְעָבְרוּ בְתוֹךְ הַדְּמָמָה שֶׁלַפְּרִיחָה

רְוַת רֵיחוֹת־בֶּשֶׂם זָרִים, חֲרִיפִים. וּלְעֵינֵיהֶם

נִצָּנֵּי אֶרֶץ וְאֶרֶץ עוֹמְדִים בְּטַלֲלֵיהֶם:

תִּינוֹקֶת־סִין, “אֵם־הָאֲלָפִים”, רַבַּת־עָלִים,

קַעֲרוּרִיּוֹת יְרֻקּוֹת וְטִפּוֹת־דָּם בְּשׁוּלֵיהֶן –

“וּצְנִיף־פַּנַּמָּה”, רַךְ הַקְוֻצּוֹת לְאִי־יַמַּיְקָה.

לְמִן אֵזוֹב עַרְבוֹת־צָפוֹן, חֲתִימַת זָקָן מַכְסִיף,

וְעַד בַּת־עֲרָב הַגֵּאָה – תָּמָר, פּוֹרְשָׂה

לַשֶּׁמֶשׁ כַּפּוֹתֶיהָ; לְמִן קוֹץ־וֶרֶד, דָּקַר

בְּחַצְרוֹת־פַּנִּים עֵינֵי מוֹכְסָן חָסִיד עָנִי,

וְעַד עֵץ־רִמּוֹן, זֶה בְּחָרְבוֹת־רוֹמִי שִׂגְשֵׂג…

וּבְדִמְמַת־הַבְּדֹלַח, תְּהוֹם־הַדְּמָמָה,

צִפֹּרֶת־כֶּרֶם כְּחֻלָּה, וּכְנָפֶיהָ נֶחְפּוֹת

בַּזָּהָב, פֶּתַע תָּבוֹא אֵי־מִזֶּה לְרַפְרֵף

בְּאוֹר־אֲוִיר וּלְהַחֲיוֹת כָּל בּוֹ בְּהֶמְיַת־נַפְשָׁהּ

וְלֶב־הַכַּלָּה עִם צִפֹּרֶת זוֹ יְפַרְכֵּס,

וְנִשְׁעֲנָה עַל כֶּתֶף־בְּחִירָהּ וְאָמְרָה: "רַב

הַיֹּפִי מֵהֲכִילוֹ"… וְהוּא בֶחָזוֹן,

חֲזוֹן־הֶעָבָר,

יִשְׂרָאֵל יִרְאֶה, דַּל מִתְהַלֵּךְ בְּאַרְצוֹת־חַיִּים,

בְּיָדוֹ מַטֵּה־נוֹדְדִים, וּלְתוֹךְ תַּרְמִילוֹ

נִצָּנֵי אֶרֶץ־אֶרֶץ יִלְקֹט…

וְיָצְאוּ אֶל הֶחָצֵר. בְּרֵכָה קְטַנָּה שָׁם

* * *

גַּן פְּרָחִים רָטֹב,

מִשְׁתַּקְּפִים בָּהּ כְּבִרְאִי, כִּמְבַקְּשִׁים שָׁרְשָׁם נֶעְלַם.

עֲמֻקָּה פֹה הַדְּמָמָה שִׁבְעָתַיִם: שְׁקוּעִים

לוֹט רַךְ וַחֲבַצְּלוֹת־מַיִם בַּחֲלוֹם־פְּרִיחָתָם…

וִירוֹקָה תִּשְׁמְרוֹ – דְּמוּת מִכְסֶה שֶׁל מִשְׁאֶרֶת,

עַל פָּנָיו נְהְפַּךְ הוּא. גְבִיעֵיהֶן זֶה רַק פִּתְּחוּ –

כְּחַלְחַלִּים־לְבָנִים, וּבַתָּוֶךְ – מְקוֹר־הַבְּרָכָה,

כּוֹס קְטַנָּה מְלֵאָה אַבְקַת־זָהָב. דְּבוֹרָה

שָׁם תִּלְחַשׁ, רוֹאָה דְבַשׁ בַּחֲזוֹן־עֲתִידוֹת…

גָּבִיעַ אֶחָד וָרֹד כָּרַע שָׁם עַל צִדּוֹ

בְּהַכְנָעַת־פְּרִיחָה, זוֹ הַכְנָעַת אִשָּׁה הָרָה,

מַקְשִׁיבָה בְרֶטֶט לְחַיִּים בָּהּ מִתְרַקְּמִים…

וְיוֹם עוֹבֵר, וּכְבַתְּחִלָּה שׁוֹקְטִים מֵי־הַמְּנוּחוֹת

וּכְמוֹ לְעוֹלָם קַיִץ יְהִי וּפְרִיחַת־עוֹלָם.

יְחִידָה אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ תּוֹךְ הַתְּהוֹם הַשְּׁלֵוָה

מִשְׁתַּקְּפָה – שֶׁמֶשׁ־עָבָר…

* * * * *

הַחַמָּה כְּבָר שָׁקָעָה.

עַל שְׂפַת־הַיְאוֹר, שָׁם בֵּיתָם, יָרְדוּ הַדִּמְדּוּמִים,

מֵעוֹלָם אַחֵר צִירִים, לְבַשֵּׂר צֵאת הַשַּׁבָּת…

הַשֶּׁמֶשׁ תִּשַּׁק עוֹד הַפַּעַם לְשׁוּלֵי־עוֹלָם–

וְיָרְדָה תְהוֹם,

וְאֵד־עֲרָפֶל כְּחַלְחַל יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ

וְעָטַף אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַמְּסֻבִּים תּוֹכוֹ

לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. אִם לֹא נְשָׁמוֹת אוֹכְלוֹת?…

וּכְמוֹ מִכְּנַף־הָאָרֶץ זְמִירוֹת תִּשָּׁמַעְנָה

בְּרֹךְ זֹאת הָאַפְלוּלִית שֶׁל מוֹצָאֵי־שַׁבָּת –

שִׁיר־הָעִצָּבוֹן לָאֲדָמָה,

הָעוֹמְדָה לְיַד הַשַּׁעַר שֶׁל גַּן־עֵדֶן,

וְהַשַּׁעַר אֵינוֹ נִפְתָּח…

וְרָוָה אֶת הָעֶצֶב קוֹל הָאָב הַשָּׂב, אוֹרֵחַ

בְּעוֹלָם זֶה, וְּצְלִילֵי־פְסַנְתֵּר בָּאַפְלוּלִית

שֶׁל חֲדַר־הַבַּת, וּגְעִיַּת־פָּרָה, תּוֹלָה עַיִן

בְּחַלּוֹן־דָּם, וְזִמְזוּם פַּרְפְּרִים בְּנֵי־יוֹמָם…

וְהַדָּם בְּיַם־מַעֲרָב יִשְׁטֹף, זֵכֶר לָרִאשׁוֹנוֹת,

וְהָיָה צַר לַלֵּב עַד מָוֶת:

כִּי לָמָּה וּבְשֶׁלְמָה כָּל אַלְפֵי שְׁנוֹת־מִלְחָמָה

וּרְצִיצַת־רֹאשׁ בְּשַׁעַר, וְהָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה

מֵאַחֲרֵי שְׁעָרָיו שֶׁל גַּן עֵדֶן הִיא עוֹמָדֶת?…

וּבְעֵרֶב צֵל וְקֹדֶשׁ

הָרוּחַ, רַכָּה, קַלָּה, בְּשׂוֹרַת־שָׂדוֹת תָּבִיא,

לַקָּצִיר מְחַכִּים וּלְצִלְצוּלֵי־הַמַּגָּלִים

וְלַסּוֹעֲדִים פֹּה עַל הַשֻּׁלְחָן.

וְאָכְלוּ בְשִׂמְחַת־עֶצֶב לַחְמָם, לֶחֶם־קֹדֶשׁ:

בָּעֶצֶב טָבְלָה פַּת – וַתִּקְדָּשׁ…

ניו־יורק, 1912.

בחוף ניו־יורק. ↩︎

t ‏כְּבָר עָבַר יוֹם... / הנרי וודסוורת' לונגפלו

(מִשִּׁירֵי לוֹנְגְפֵילוֹ)

כְּבָר עָבַר יוֹם, וְהַחשֶׁךְ

מִכְּנַף־הַלַּיְלָה רַד,

כְּנוֹצַת־נֶשֶׁר תִּצְנַח,

מִדֵּי טוּסוֹ, אַט.

מֵרָחוֹק אוֹרוֹת־כְּפָר נִרְאִים

מִבַּעַד לַגֶּשֶׁם וְלָאֵד,

וְלִי צַעַר בָּא, מֵעָלָיו

הַלֵּב לֹא יוּכַל יֵט.

מִין צַעַר עִם גַּעְגוּעִים,

שֶׁאֵינָם כְּאֵב, כִּי הֵד

שֶׁל יָגוֹן, לֹא יִדְמוּ לוֹ בִלְתִּי

כִדְמוֹת לְגֶשֶׁם אֵד.

בּוֹא, קְרָא שִׁיר־מָה בְּאָזְנַי,

שִׁיר־לֵב שֶׁכֻּלוֹ תֹם,

שֶׁיָּנַח לְנַפְשִׁי מֵרָגְזָהּ

וִיגָרֵשׁ דַּאֲגוֹת־יוֹם.

לֹא שִׁיר לִגְדוֹלֵי־פִיּוּט,

לְאַדִּירֵי עוֹלַם־הוֹד,

הֵד פַּעֲמֵיהֶם יַעַן

בְּאוּלַמֵּי־נֵצַח עוֹד.

כִּנְגִינוֹת־קְרָב, כַּבִּירוֹת

מַחְשְׁבוֹתָם אוֹמְרוֹת עֲמַל

הַחַיִּים וּשְׁקִידָה אֵין־סוֹפִית;

וְלִבִּי לִמְנוּחָה יְחַל.

קְרָא דִבְרֵי פַיְטָן עָנָו,

שִׁירָיו זִנְּקוּ מִן הַלֵּב

כִּרְבִיבִים מִן עַנְנֵי־קַיִץ,

כְּמֵעַיִן – דִּמְעוֹת־כְּאֵב.

שֶׁבְּחוֹל יְמֵי־מְלָאכָה אֲרֻכִּים,

וּבְלֵילוֹת לְלֹא־שְׁנָת,

בְּנַפְשׁוֹ שָׁמַע תָּמִיד –

קוֹל־אֵל – נְגִינוֹת־רָז.

יֵשׁ לְאֵל שִׁיר כָּזֶה לְהַרְגִיעַ

דֹּפֶק־רָגְזוֹ שֶׁל לֵב רָע;

וִיהִי כְלַחַשׁ־בְּרָכָה,

שֶׁאַחֲרֵי תְפִילָה בָא.

קְרָא אֵפוֹא מִסֵּפֶר הַגָּנוּז

הַשִּׁיר אָהַבְתְּ מְאֹד,

וִיהִי לִיפִי חֲרוּזָיו

יְפִי קוֹלְךָ נוֹסָף עוֹד.

וִיהִי מְלוֹא הַלַּיְלָה נְגִינָה,

וְקִפְּלוּ דַאֲגוֹת־יוֹם

אָהֳלֵיהֶן, כָּעַרְבִיאִים, וְחָמְקוּ

לְדַרְכָּן, כְּמֹהֶם, דֹּם.

מתנדבים שנטלו חלק בהנגשת היצירות לעיל

דורית רובינשטיין
עדנה הדר
צחה וקנין-כרמל
שלי אוקמן
אסתר ברזילי

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

קישוריוֹת חיצוניות (תיפתחנה בלשונית חדשה)

אין עדיין קישוריות מאושרות

& הצעת קישורית נוספת