אֵלַיִךְ, אֵלַיִךְ, בַּת־שִׁירָתִי,

אֶשָּׂא נַפְשִׁי, הַמָּרָה, הַסֹּעֵרָה,

מִדֵּי לֶכְתִּי קֹדֵר בְּאַנְחָתִי

וְתוּגָתִי בִּלְבָבִי כְּמוֹ־אֵשׁ בֹּעֵרָה:

בּוֹאִי, הוֹפִיעִי, בַּת אֵל, מִמְרוֹמֵךְ,

פִּרְשִׂי נָא עָלַי סֻכַּת שְׁלוֹמֵךְ.

חַלְצִינִי נָא חַלֵּץ מֵחַיֵּי מְהוּמוֹת,

בָּם אֶטְבַּע יוֹמָם עַד מַחֲנַק נֶפֶשׁ,

פִּתְחִי לִי אוֹצָרֵךְ, גַּלִּי תַּעֲלֻמּוֹת,

שַׁלָּמָה יוּעַם זְהָבִי בָּרֶפֶשׁ.

הֲיִי נָא מְנוּסִי, מִקְלָטִי, שַׁעֲשׁוּעָי,

סַמְכִינִי עַד אֶעֱלֶה עֶרֶשׂ יְצוּעָי.

הֵן עָנְיִי וַעֲמָלִי וַעֲבֹדָה עָבַדְתִּי

בְּמִשְׁמַרְתִּי יוֹם יוֹם מִנְעוּרַי וְעַד עָתָּה,

וֶעֱנוּת עַמִּי, חֶרְפַּת מוֹלַדְתִּי,

אֲשֶׁר הָיוּ בְּכָל־מָקוֹם לְמַטָּה לְמָטָה,

יְלַחֲכוּ לְשַׁדִּי, יְקַרְקְרוּ לֵב וָקֶרֶב,

יְדַכְּאוּנִי יַכְּתוּנִי מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב.

וּמַה כֹּחִי כִּי אֶשָּׂא אֶת־כָּל־הַכְּאֵב,

הַכְּאֵב הַמִּשְׁנֶה – הוֹי כַּעַשׂ וְחָרוֹן!

וְעַד מָתַי יִשְׂבַּע רֹגֶז הַלֵּב

וְלֹא יִשָּׁבֵר מִשְׁנֵה־שִׁבָּרוֹן?

וְהֵן גַּם הַבַּרְזֶל יִמַּס יֵעָוֶת

בִּהְיוֹת עָלָיו יַחַד אֵשׁ וּמַקָּבֶת…

אֵלַיִךְ אֵיפוֹא אֵפֶן אָנוּסָה,

אַתְּ הַשִּׁירָה בַּת שָׁמַיִם;

הַגִּיהִי חָשְׁכִּי בְּטֶרֶם אָמוּתָה,

הַשְׁכִּיחִינִי אֶת מְרֹרוֹת הַחַיִים.

הַשְׁקִינִי אַךְ רֶגַע מִכּוֹסֵךְ רְוָיָה,

הַרְעִיפִי טַל אוֹרוֹת עַל לִבִּי – וְחָיָה.

אֶל אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת, גֵּיא הַחִזָּיוֹן,

בִּכְנָפַיִךְ שָׂאִינִי, הַרְאִינִי יִפְעָתָם,

אֶרֶץ – שָׁם זֹקֶן, מָוֶת, כִּלָּיוֹן,

חָדְלוּ לָתֵת פַּחֲדָם וְאֵימָתָם.

שָׁם אֲהַלֵּךְ אֲרַחֵף אֶפְרֹשׂ נֵס

מֵעַל לִגְבֻלוֹת מָקוֹם וָעֵת.

שָׁם אֶשְׁמַע מִתְלַחֲשִׁים פְּרָחִים וְרוּחוֹת,

וְעִם כּוֹכָבִים וּכְרוּבִים לִי שִׂיחַ וְשִׂיג:

שָׁם הַכֹּל צָפוּי וְהָעֵינַיִם פְּקֻחוֹת,

וּצְפוּנֵי הָעִתִּים אֶרְדֹּף אַשִּׂיג.

שָׁם אֶשְׁכַּח עָנְיִי, עֲמָלִי, בְּלוֹתִי,

וַעֲלֻמֵי עוֹלָם מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי…

שָׁם אֶחֱזֶה עַמִּי, הַיְהוּדִים הַעֲשׁוּקִים,

עַם נִרְדָּף עַל ישֶׁר, נִרְדָּף עַד אֲבֹד,

עַם נִבְזֶה, שָׁפָל, נִמְנֶה אֶת חֲשֻׁכִּים –

כֻּלּוֹ עֹטֶה אוֹר, עֹדֶה גָאוֹן וְהוֹד,

מְאֻשָּׁר מִכָּל־גּוֹיִם, בָּרוּךְ מִבָּנִים,

עֹמֵם אַבִּירֵי עַמִּים, מְבַלֶּה אֵיתָנִים.

אֵלַיִךְ אֵלַיִךְ, בַּת שִׁירָתִי,

אֶשָּׂא נַפְשִׁי, הַנְּכֵאָה, הַמָּרָה,

מִדֵּי לֶכְתִּי קֹדֵר בְּאַנְחָתִי

וְלִבִּי הוֹמֶה וּסְבִיבִי נִשְׂעָרָה:

בּוֹאִי, הוֹפִיעִי, בַּת אֵל, מִמְרוֹמֵךְ,

פִּרְשִׂי נָא עָלַי אֶת סֻכַּת שְׁלוֹמֵךְ.

(בת-קול תרע"ג)

¹

"עוֹד יוֹמַיִם, עוֹד יוֹם – וְתֵבֵל נֶהְפֶּכֶת:

כּוֹכַב־הַשֵּׁבֶט יַכֶּנָּה שְׁאִיָּה!"

וּבְכָל־עִיר וּמְדִינָה הַשְּׁמוּעָה הֹלֶכֶת,

וּבְכָל־לֵב דְּאָגָה וְכָל־הָאָרֶץ הוֹמִיָּה.

וְהַמַּהְפֵּכָה עוֹדֶנָּה לֹא תָבֹא

וְהִנֵּה תַּהְפֻּכוֹת מָלְאָה הָאָרֶץ:

זֶה יִשְׁתַּגֵּעַ וּבְתִמְהוֹן לְבָבוֹ

יִפְרֹץ בְּבֵיתוֹ פֶּרֶץ עַל פָּרֶץ;

אֵלֶּה תִּדַּד שְׁנָתָם מֵעֵינֵיהֶם,

יִתְהֹלְלוּ, יִתְגָעֲשׁוּ, יֶחֶרְדוּ, יָדוּצוּ;

אוֹ בְּיָדָם יָשִׂימוּ קֵץ לְחַיֵּיהֶם:

מִפַּחַד הַמָּוֶת לִקְרָאתוֹ יָרוּצוּ…

אֵלֶּה יִשְׁתּוּ לַיְלָה שָׁתֹה וְהִשְׁתַּכֵּר:

"אָכֹל וְשָׁתֹה, כִּי מָחָר נָמוּתָה!

הַכּוֹכָב יַחְפֹּז זְנָבוֹ, יְמַגֵּר, יְעַקֵּר,

וְכָל־הָאָרֶץ תִּהְיֶה מְהוּמָה וּמְבוּסָה".

אוֹ יֵחָבְאוּ בַּמְּעָרוֹת בְּתַחְתִּיּוֹת,

שָׁם יִדְכּוּ יָשֹׁחוּ כְּיוֹשְׁבֵי קְבָרִים;

הָאֲנָשִׁים נְמוֹגִים, הַנָּשִׁים בֹּכִיּוֹת,

וְאִישׁ אֶל אֱלֹהָיו יִדְרוּ נְדָרִים.

וּמִפְּנֵי הָרָעָה הַנִּשְׁקָפָה מִמַּעַל

חָדְלָה בָּאָרֶץ רָעַת הָאָדָם;

חָדְלוּ לַחֲמֹס מְזִמּוֹת, לִמְעָל־מַעַל,

מֵעָוֶל מִשֹּׁד הֵשִׁיבוּ יָדָם.

וְגֶבֶר עַל רֵעֵהוּ וְעָם עַל שְׁכֵנוֹ

לֹא עוֹד יִתְגֹּלְלוּ, יֶאֶרְבוּ אָרֹב;

כִּי אִישׁ אִישׁ בַּמָּרוֹם תָּלַן עֵינוֹ

וְקֵץ כָּל־בָּשָׂר הֹלֵךְ וְקָרוֹב…

גַּם שִׂנְאַת הַגּוֹיִם, הַשָּׁבָה לְבִצָּרוֹן,

רָפְתָה אָז מִיִּשְׂרָאֵל רָפָתָה:

שְׁלשֶׁת יָמִים (כִּתְבוּ זֹאת זִכָּרוֹן!)

כָּל־עֲלִילַת־דָּם בָּאָרֶץ לֹא הָיָתָה.

אַךְ הִנֵּה הַהֵלֶךְ חָמַק עָבָר,

לֹא נוֹדַע כֹּחוֹ, לֹא נוֹדְעוּ עִקְבוֹתָיו,

וְלָאָרֶץ שָׁלוֹם, לֹא הָיָה דָבָר,

וּבְנֵי הָאָדָם שָׁבִים אִישׁ לְסִבְלוֹתָיו.

הַלְהָתֵל בִּקֵּשׁ בְּהֹבְרֵי שָׁמַיִם,

הַמְּרַגְּלִים צְבָא מָרוֹם, הַסֹּפְרִים נוֹדָם;

אִם עַל הַמְּשׁוֹרְרִים הָמוּ לוֹ מֵעַיִם,

מַכָּרֵי הַכּוֹכָבִים, מְתֵי סוֹדָם,

הַמְּשׁוֹרְרִים – לָמוֹ הַשָּׁמַיִם קְרוֹבִים

וְאֶרֶץ וְטוּבָהּ עֲצוּרִים לָהֶם כָּלָה? –

אוֹ עַל פִּרְחֵי חֵן אוֹ עַל יְלָדִים טוֹבִים

חָסָה עֵינוֹ מֵעֲשׂוֹת עִמָּם נְבָלָה?

וּבְנֵי הָאָדָם שָׁבִים לְסִבְלוֹתָם,

וְעַל שַׁעַל אֶרֶץ וְעַל פַּת לָחֶם,

מַשָּׂא נַפְשָׁם, פְּרִי כָל־מַחְשְׁבוֹתָם,

אִישׁ עִם אָחִיו יִתְעַשֵּׂק יִלָחֶם.

וְרֶשַׁע וְזָדוֹן וּמִשְׁפַּט־אֶגְרֹף

יָשׁוּבוּ יִמְשְׁלוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם;

וְנַחַל דִּמְעַת־עֲשׁוּקִים יִגְאֶה יִגְרֹף

כָּל־שְׁאֵרִית בַּיֹּשֶׁר וּבַתֹּם.

וְשָׁבוּ וְהִתְעַנּוּ עֲנִיִּים מְרוּדִים

תַּחַת יַד עָרִיצִים עֲלִיזֵי גַאֲוָה;

וְשָׁבוּ הַגּוֹיִם לִצְרֹר אֶת־הַיְהוּדִים,

וְהֵם – יַטּוּ שִׁכְמָם וְהוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה.

וְגִלְּתָה הָאָרֶץ פָּנֶיהָ פְּנֵי הַלּוֹט,

וְחָנְפָה תַּחַת יוֹשְׁבֶיהָ, תַּחַת כָּל־הַיְקוּם –

עַד יִכְבַּד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ הֶחָמָס וְהַשֹּׁד

וְנֶהְפְּכָה וְנָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם!

(יבנה תרע"ב)

¹

הִנֵּה שִׁפְעַת אֹרְחִים

לֹא קְרוּאִים, לֹא נִכְסָפִים:

גְּדוּדֵי עֹרְבִים צֹרְחִים

מֵעַל רָאשֵׁינוּ לַאֲלָפִים.

וְרוּחַ קֶטֶב בְּכַנְפֵיהֶם

וּסְבִיבָם נִשְׂעֲרָה מְאֹד;

וְשָׁמֵינוּ זֹעֲפִים וּפְנֵיהֶם

לֹא הָיוּ לָהֶם עוֹד.

וִילָדִים נִזְעֲקוּ זְעָקָה

מִמֶּרְחַב־יָהּ לְצַר מָעוֹן –

וּבְכָל לֵבָב מוּעָקָה

וְעַל כָּל־פָּנִים תִּמָּהוֹן.

וְהֵן זֶה כַּמָּה חַגּוֹנוּ

חַגֵּנוּ – זְמַן חֵרוּתֵנוּ,

וְהֵן צִפְצְפוּ וַיָּרֹנּוּ

מְשׁוֹרְרֵי הַקַּיִץ בְּאָזְנֵינוּ.

וַאֲנַחְנוּ, הָהּ, מַה קַצְנוּ

בְּחֹרֶף, בְּסַעַר וּבַקֹּר;

אָמַרְנוּ: הִנֵּה נֶחֱלַצְנוּ,

חַמּוֹנוֹ רָאִינוּ אוֹר!

וּדְרוֹר שָׁאַפְנוּ וּמוֹצָא

מִמַּסְגֵּר, מִקֹּר, מִתְּלָאָה –

וְהִנֵּה זֶה בָּא שְׁחוֹר־הַנּוֹצָה

לְהָשִׁיב עָלֵינוּ בַּלָּהָה!

אַךְ, אֲהָהּ, גַּם יוֹנִים בֹּגְדוֹת

נִסְפְּחוּ עַל גְּדוּד הַשְּׁחֹרִים,

וַאֲהָהּ, גַּם אֵלֶּה שֹׁקְדוֹת

לְשַׁנּוֹת עִתִּים, לְהַחֲשִׁיךְ אוֹרִים!

כַּנְפֵיהֶן נֶחְפּוּ בִּשְׁחוֹר,

וּפִיוֹתֵיהֶן הֹגוֹת: קְרָע!

לִבְבֵיהֶן חָזְקוּ מִצֹּר

וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבוֹתָן רַק רָע.

לָמָה תַקְדִּירוּ שָׁמֵינוּ

גַּם אַתֶּן, הַתְּמִימוֹת?

הַעַל כִּי דַל שֻׁלְחָנֵנוּ

מֵהַשְׂבִּיעַ אֶתְכֶן נְעִימוֹת?..

הוֹי פֹּתוֹת בֹּטְחוֹת עַל תֹּהוּ,

לִקְנוֹת בְּבֶגֶד וּבְמַעַל לָרֹב –

בֶּגֶד לֹא נִשְׁמַע כָּמֹהוּ –

אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב!

אַךְ הֵן הַגְּדוּד הַשָּׁחוֹר

לֹא לְעוֹלָם יִהְיֶה עִתּוֹ,

וְגַם עוֹד מְעַט־קָט וְשָׁב אָחוֹר

הַמַּחֲנֶה וַאֲשֶׁר אִתּוֹ.

וְעֹזְרֵי הָעֹרְבִים בְּמַשָּׁאוֹן

יְכֻסּוּ הֵמָּה וּשְׁמוֹתָם,

וְחֶלְקָם – קְלָלָה וְדֵרָאוֹן

גַּם בְּחַיֵּיהֶם גַּם בְּמוֹתָם.

(המבשר תרע"א)

הִנֵּה נֶעֶשְׂתָה עַתָּה חֲדָשָׁה

לֹא פִלְלוּהָ חַכְמֵי חָרָשִׁים:

הִנֵּה נִפְתְּחָה גַּם נִכְבָּשָׁה

מַמְלֶכֶת הָעוֹף לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים.

וְהִנָּם בּוֹנִים וּמְשַׁלְּחִים הַשָּׁמַיִם

מִגְדָּלִים מְעוֹפְפִים לְמֶמְשֶׁלֶת הָרוּחַ;

אוֹ עָשׂה יַעֲשׂוּ לָהֶם כְּנָפַיִם,

בָּהֵן יֵרֹמּוּ בְּלֵב נָכוֹן, בָּטוּחַ.

וְהִתְחָרוּ וְהִתְקַלְּסוּ בָּאֳנִיּוֹת שַׁיִט,

וְעַל בָּמֳתֵי יַמִּים יַעַבְרוּ וָבָאוּ,

וּפִלְּסוּ לָהֶם נָתִיב יְדָעוֹ עַיִט,

כִּי כַּצִּפֳּרִים נָצוּ גַם נָעוּ.

וְעַל שְׂפַת כָּל־לָשׁוֹן יַעֲלוּ גַם עָלֹה,

וְרֹאֵיהֶם יְקַדְּמוּ פְנֵיהֶם בִּתְרוּעָה,

וּבְנִפְלְאוֹתָם יָשִׂיחוּ אִישׁ בִּקְהָלוֹ,

וּרְחֹקִים קַנֹּא יְקַנְּאוּ בָם לַשְּׁמוּעָה…

וַאֲנִי לֹא אֲקַנֵּא בְּאֵלֶּה הַהוֹלְלִים

הַמַּרְעִישִׁים כָּכָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ;

הֵן מַעֲשֵׂיהֶם כֻּלָּם מַעֲשֵׂה עוֹלְלִים

וּמִגְדְּלֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם לֹא יִפְרְצוּ פָרֶץ.

כִּי אַךְ מְעַט יָעוּפוּ, אַחַת לְאַחַת;

כְּאַחַד הָאֶפְרֹחִים נוֹצָה כִּי יָעַל;

הָאָרֶץ תֹּאחֲזֵם בְּעָקֵב מִתַּחַת,

וּלְבוּשָׁהּ מוֹקֵשׁ לָהֶם שָׁם מִמָּעַל:

פַּעַם יֶהְדֳּפֵם הָרוּחַ הַצֹּרֵר אֹתָם

וּשְׁבָרָם וֶהֱפִיצָם כְּאַבְנֵי נֵפֶץ;

פַּעַם יִדַּחוּ יַטּוּ עֲקַלְקַלוֹתָם

בְּלֹא יוּכְלוּ יָבֹאוּ אֶל מְחוֹז הַחֵפֶץ.

וַאֲנִי בְּצַר מָעוֹן עֲלֵיהֶם אַגְדִּילָה,

וּבְלֹא יְגִיעַ כַּפַּיִם כָּנָף אָעִירָה;

אַמְרִיא בַּמָּרוֹם, אֵימִינָה, אַשְׂמְאִילָה,

כִּי אֶרְכַּב עַל כְּרוּבִי, כְּרוּב הַשִּׁירָה.

אֶעֶזְבָה אֶרֶץ, שֶׁשָּׁם צָרוּ צְעָדֵינוּ,

שֶׁשָּׁם אַךְ לַחַץ וָבוּז וְקִנְאַת עַמִּים,

מֵאָז נֵתַע בַּאֲרָצוֹת, מְנָת חֶלְקֵנוּ,

וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יֶהֱמוּ כַּהֲמוֹת יַמִּים.

וְעַל כְּרוּבִי אֵרוֹמָם עַד דּוֹרוֹת קְדוּמִים,

וְאַבְקִיעַ אֶל צְפוּנֵי הָעִתִּים הַבָּאוֹת:

אַבִּיט יָמִין – וְאֶרְאֶה הַשָּׂב בַּלְּאֻמִּים

שָׁתוּל בִּנְוֵה שַׁאֲנָן בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת,

הֹלֵךְ וָאוֹר כַּשֶּׁמֶשׁ עַל מְסִבּוֹ,

מוֹפֵת לַגּוֹיִם – וּמִפְגָע לְקִנְאָתָם,

בְּטֶרֶם יִקָּטֵף הָעֵץ עוֹדוֹ בְּאִבּוֹ –

בְּטֶרֶם יִגְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתָם.

וְאֵפֶן שְׂמֹאלָה – וְאֶחֱזֶה אֶת הָעָם

מִתְלַקֵּט לַעֲצָמָיו, מִתְלַכֵּד לְמִשְׁפְּחוֹתָיו,

כְּאַבְקַת־בַּרְזֶל אֶל אֶבֶן שֹׁאֶבֶת שָׁם

שֹׁאֵף אֶל מְקוֹמוֹ – אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתָיו.

וּכְעֵץ שָׁתוּל עַל כַּנּוֹ עֲלֵי־מָיִם

יְחַדֵּשׁ נְעוּרָיו שָׁמָּה, יַחֲלִיף כֹּחַ,

וְגָדַל וְעָצַם וְהָיָה רֵאשִׁית גּוֹיִם,

כִּי גַם רוּחוֹ כְּקֶדֶם יִפְרַח פָּרֹחַ.

וּנְבִיאִים חֲדָשִׁים יָקִים – וְדֶגֶל אֵל בְּיָדָם,

וְתַרְבּוּתוֹ תִּהְיֶה לְנֵס, תֵּלֵךְ רוֹמָה,

וּלְחַבֵּר יַחְדָּו הַשְׂכֵּל וְאַהֲבַת־אָדָם

יִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ יוֹרְשֵׁי יָוָן וְרוֹמָה…

וְכָזֹה וְכָזֶה עוֹד אֶרְאֶה בַּחֲזוֹנִי

מֵעַל כַּנְפֵי כְרוּבִי, מֵרֹאשׁ מְרוֹמִים,

אֶרְאֶה – וְאֶשְׁכַּח עָנְיִי, מְרוּדִי, עִצְבוֹנִי,

וְנַפְשִׁי נְתוּנָה לַתִּקְוָה, לִשְׁלוֹמִים.

עוֹדֶנִּי מְעוֹפֵף וְעֵינַי נִפְקָחוֹת…

הוֹי, כְּרוּבִי, שָׂאֵנִי־נָא, שָׂאֵנִי,

אַל תֶּרֶף כָּנָף, אַל יַחְדְּלוּ אֳרָחוֹת,

אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּית נָא אַל תְּשִׁיבֵנִי;

אֶרֶץ שֶׁשָּׁם, הָהּ, צָרוּ צְעָדֵינוּ,

שֶׁשָּׁם אַךְ לַחַץ וָבוּז וְקִנְאַת עַמִּים,

מֵאָז נֵתַע בַּאֲרָצוֹת, מְנָת חֶלְקֵנוּ,

וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל יֶהֱמוּ כַּהֲמוֹת יַמִּים!

(יבנה תרע"ב)

אשר שרו בנות ישראל לשאול ולדוד בשובם מהכות את הפלשתים (ש“א, י”ח, ז')

הֶאָח, מַה נִכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל,

וּמַה נֶאֶדְרוּ גִבּוֹרָיו עַל דִּגְלוֹ חוֹנִים!

עַתָּה יִרְגַּז אוֹיֵב, יֵחַת, יִבָּהֵל,

זֶה הִרְגִּיז אַרְצֵנוּ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים.

הִנֵּה כָּלָה שֹׁד, חָלַף עָמָל, נָס יָגוֹן;

כִּי אֱלֹהִים שִׁבַּר אוֹיֵב, הָמַם מַרְכְּבוֹתָיו.

זַעֲקוּ בְּנֵי פְּלֶשֶׁת, הֵילִילוּ כֹּהֲנֵי דָגוֹן:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו.

מִבַּיִת וּמִחוּץ נִרְעֲשָׁה הָאָרֶץ:

צָרֵינוּ סָבִיב הִדְרִיכֻנוּ מְנוּחָה,

וּבְנֵי בְלִיַּעַל בְּקִרְבֵּנוּ פָּרְצוּ פָרֶץ.

עַתָּה לְכָל הַתְּלָאָה הִנֵּה עָלְתָה אֲרוּכָה;

כִּי נָתַן מַלְכֵּנוּ חִתִּיתוֹ עֲלֵי־אֲדָמוֹת,

וֵאלֹהִים הֵרִים קֶרֶן לְעַמּוֹ, לְצִבְאוֹתָיו.

שִׁירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁירוּ עַל עֲלָמוֹת:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו.

יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל־מַחֲמַדֵּינוּ,

בִּיקְרוֹתֵינוּ הִתְעַדְּנוּ בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.

עַתָּה נְחַלֵּק שָׁלָל, תּוֹרִישֵׁם יָדֵנוּ,

שָׁנִי עִם עֲדָנִים נִמְצָא וִיקַר כֵּלִים;

עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשֵׁנוּ יַעֲלֶה הַמֶּלֶךְ,

אַחֲרֵי פַשֵּׁט הָעָם אֶת חַלְלֵי חַרְבוֹתָיו.

הָבָה, נֵצֵא בִמְחֹלוֹת בְּכָל־עִיר וָפֶלֶךְ:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו.

בְּנוֹתֵינוּ לֻקְּחוּ לַסְּרָנִים הַהַרְמוֹנָה;

חָרָשֵׁינוּ עָשׂוּ כְּלֵי מָוֶת לַצָּר;

קָדָשֵׁינוּ נָסַבּוּ בֵּית־דָּגוֹנָה;

שְׂדוֹתֵינוּ, הָהּ, מִלְאוּ אֶת־כְּלֵיהֶם בָּר.

עַתָּה הִכִּינוּ מִיַּד אוֹיֵב מָגֵן וְקֶשֶׁת,

וִיגִּיעֵנוּ לֹא יְהִי עוֹד מַאֲכָל לִמְתַלְעוֹתָיו.

הֵילִילוּ כֹּהֲנֵי דָגוֹן, זְעַקְנָה בְּנוֹת פְּלֶשֶׁת:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו.

מַר לַנִּכְבָּשִׁים בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירוֹתָם;

מַר לְגוֹלִים מֵאַרְצָם אֶל מְעֹנוֹת אֲרָיוֹת.

וּבָנֵינוּ – שְׁתֵּי אֵלֶּה הָיוּ קֹרוֹתָם:

אֵלֶּה נָצוּ נָעוּ כְּיוֹנֵי הַגֵּאָיוֹת,

וְאֵלֶּה הָיוּ לַעֲבָדִים עַל אַדְמָתָם.

עַתָּה יִשְׁכֹּן הָעָם בֶּטַח בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו,

וּבְנֵי חוֹרִים יַשְׁמִיעוּ קוֹל רִנָּתָם:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו.

מִפְּנֵי לַחַץ אוֹיֵב מְאוֹרֵינוּ קָדָרוּ,

כִּי גַם בִּפְרִי הָרוּחַ שֻׁלַּח רָזוֹן:

הַכֹּהֲנִים לֹא הוֹרוּ, הַלְוִיִּם לֹא שָׁרוּ,

וּבְנֵי הַנְּבִיאִים לֹא מָצְאוּ חָזוֹן…

עַתָּה יָשׁוּב יִשְׂרָאֵל לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה,

וְשָׁמַר מִשְׁמַרְתּוֹ, חֻקּוֹתָיו וְתוֹרֹתָיו.

הָרִיעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עֲנֶינָה בְּנוֹת יְהוּדָה:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו.

וְהָיָה בְּהָמִיר אֶרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים,

וְעַם יְיָ יִזָּרוּ בַּאֲרָצוֹת וּבִלְאֻמִּים –

וְזָכְרוּ אָז יְמֵי קֶדֶם, דֹּרוֹת עוֹלָמִים,

וְהָלְכוּ בַחשֶׁךְ לְאוֹר זִכְרֹנוֹת קְדוּמִים

כְּלֶכֶת אֳנִיָּה סֹעֲרָה לְנֹגַהּ הַכּוֹכָבִים.

וְיַאֲמֵץ לְבַב הָעָם וְהֶאֱמִין בַּעֲתִידוֹתָיו,

כִּי יִרְאֶה מַעֲשֵׂי אָבוֹת בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים:

הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבוֹתָיו.

(תרס"ח)

(במדבר כ“א, י”ז)

עֲלִי בְאֵר! עֲלִי בְאֵר!

הִגָּלוּ, סַפִּירִים נִגָּרִים!

לְכוּ חֲזוּ, אֶזְרָח וְגֵר,

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים!

עֲלִי בְאֵר מִמַּעֲמַקִּים,

שִׂימִי מִדְבָּר לְיָם,

בְּאֵר מַיִם זַכִּים,

כָּרוּהָ נְדִיבֵי עָם.

עֲלִי בְאֵר הַשְׁקִי בְעִיר,

הַרְוִי אֹתָנוּ וְאֹתָם.

לְמַעֲנֵךְ קִרְקְרוּ סֶלַע וְקִיר

בִּמְחוֹקֵק בְּמִשְׁעֲנוֹתָם.

כָּכָה יֵצֵא מִמַּחֲבוֹאִים

עַם קָטֹן, וְהֶעֱלָה נֵר

לְכָל־דֹּרוֹת, לְכָל־גּוֹיִם. –

עֲלִי בְאֵר, עֲלִי בְאֵר!

(המקיץ תרס"ט)

(בא"י).

הֵידָד, הֵידָד! בֹּאוּ הַדֹּרְכִים,

שִׁפְכוּ כַּמַּיִם דַּם עֲנָבִים;

הֵידָד! יַעֲנוּ לְמוּלָם הָאֹרְחִים,

וְהִתְבּוֹלֵל קוֹלָם בְּמַשַּׁק יְקָבִים

וּבְשִׁיר בַּעֲלֵי כָנָף, הָעֹרְכִים

נַחַת שֻׁלְחָנָם בֵּין הֶעָבִים.

וִילָדוֹת עֲדִינוֹת וִילָדִים

לְבוּשֵׁי לְבָנִים, עֹדֵי עֲדָיִים,

בְּנֵי צִיּוֹן הַנֶחֱמָדִים

וְהַבָּנוֹת יְפוֹת הָעֵינָיִם:

הַשְׁכִּימוּ לַכְּרָמִים צְמָדִים

וְנֵצֵא בִּמְחֹלַת מַחֲנָיִם.

וּזְהַב הַשֶּׁמֶשׁ וְאוֹרוֹ הַנָּעִים

וּשְׁחוֹר מַחֲלָפוֹת וְלִבְנַת הַפָּנִים

וּתְכֵלֶת שָׁמַיִם מֵעָל מֻצָּעִים

וְאֹדֶם הַתִּירוֹשׁ וִירַק הַגְּפָנִים –

יִתְבֹּלְלוּ וְהָיוּ לִשְׁלַל צְבָעִים

וְהִשְׂבִּיעוּ עַיִן וְנֶפֶשׁ עֲדָנִים.

הֵידָד, הֵידָד! דִּרְכוּ עֹז!

הִתְפָּרְקוּ גַפְנֵי אַדֶּרֶת!

וּמִן הַיֶּקֶב אֶל הַכּוֹס,

יִסַּע יְלִיד גֶּשֶׁם וְחֶרֶס,

וּבִלְחָיֵי שֹׁתָיו יִתֵּן אוֹת

וּבְעַצְמוֹתָם – אֵשׁ בֹּעֶרֶת.

מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל תִּרְוֶה רָוֹה

גַּם כָּל נַחֲלָתֵנוּ הַנִּלְאָה:

כִּי יֵצֵא יֵינֵנוּ הַטּוֹב וְיָבֹא

אֶל־כָּל־רֹאשׁ דֶּרֶךְ וּמְסִלָּה,

וְהִרְבָּה לִבְעָלָיו כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ

וְהָיָה לָאָרֶץ לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה.

וּמִקַּצְוֵי אֶרֶץ אֵלָיו

כָּל־חֹקֵר מִמְסָךְ יֵפֶן,

וְהָיָה לְעֹשׂוֹ לְהַרְחִיב אֹהָלָיו

וּפִרְיוֹ לְמַלֵּא הַחֹפֶן;

וּבֵרְכוּ אֶת יְיָ בְּעָלָיו

עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגָּפֶן.

(העולם תרס"ט)

¹

חַם לִבִּי, הֶאָח, חַמּוֹתִי!

וּפָנַי פְּנֵי לְהָבִים.

הַאֻמְנָם יִשָּׂא הָרוּחַ אוֹתִי

לְמַעְלָה אֶל בֵּין כּוֹכָבִים?

וַאֲנִי טוֹב לִי פֹּה הֱיוֹתִי

אֹמַר בְּלִי כְזָבִים;

שִׁירִי בְּפִי וּבְיָדִי כּוֹסִי

מָלֵא דַם עֲנָבִים,

וְכִמְעַט יָדִי הֲרִימוֹתִי

אַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן שְׁבָבִים.

אַל נָא תִתְמְהוּ פְּלָאִים

כִּי כֹה מָלֵאתִי נַחַת;

הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים

עַל הָאָרֶץ מִתַּחַת,

עַל כֵּן בָּאתִי בְּתוֹךְ הַבָּאִים,

לֹא טָמַנְתִּי יָד בַּצַּלַּחַת.

וְעַתָּה – מַהֲרוּ אֹכֶל שְׁלשׁ סָאִים

וּמַשְׁקֶה מְלֹא חָבִית אַחַת,

וְנֹאכַל וְנִשְׁתֶּה לִרְגָעִים

וְלֹא נָמוּת לַשַּׁחַת.

וּכְטוֹב לִבֵּנוּ בַּיַּיִן

אֶת הָאֱלֹהִים נִזְכּוֹרָה,

הַשָּׂם עָלֵינוּ עַיִן

וּמֵאוֹרוֹ לָנוּ אוֹרָה,

הַנּוֹתֵן נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּין

וּלְחַיִּים – תַּעֲנֻגּוֹת הוֹרָה;

אֲשֶׁר מָאַס אֶת קַיִן

עֹבֵד הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה,

וּמֵאֲבַדּוֹן הִצִּיל וּמֵאַיִן

אֶת נֹחַ בַּעַל הַזְּמוֹרָה!

(העולם תרס"ח)

(לט"ו בשבט)

חֲשׂוּפִים, קֹדְרִים, נֶעֱזָבִים,

עֹמְדִים הָעֵצִים עַל תִּלָּם,

נֶעֱזָבִים מֵעֹבְרִים, מִשָּׁבִים,

גַּם עוֹף־כָּנָף חוֹסֵי צִלָּם

יַחַד פָּנוּ לָהֶם עֹרֶף,

כִּי בָא, כִּי גָבַר הַחֹרֶף.

רַק הָרוּחַ הַנּוֹדֵד

יִפְקְדֵם פָּקֹד בִּנְשִׁיקוֹתָיו,

וּבְקוֹל הָעֹרֵב הַבּוֹדֵד

יִתְבּוֹלֵל קוֹל שְׁרִיקוֹתָיו:

הֲיִסְפְּדוּ שְׁנֵיהֶם אִם כַּלֵצִים

יָלִיצוּ יַחַד לְחֻרְבַּן הָעֵצִים?

וְהֵמָּה כְּמֵתֵי עוֹלָם וְאֵין קֹבֵר

יָנוּחוּ לְמַעֲצֵבָה בְּחֵיק הוֹרָתָם,

וְהָיוּ רַק לְרַאֲוָה לְכָל עֹבֵר,

וְאֵין שָׂם לֵב וְאֵין נָד לְצָרָתָם.

אַךְ בְּתוֹךְ כָּל הָעֲזוּבָה וְהַשְּׁמָמָה

יִפָּקְדוּ מֵעִם הוֹרָתָם, הָאֲדָמָה.

(כִּי אָמְנָם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם

מָטוּ הָעֵצִים לִפְנֵי סוּפָה,

גַּם נָצוּ גַּם נָעוּ תַּחַת שָׁמַיִם

מִפְּנֵי יָד חֲזָקָה, זְרוֹעַ חֲשׂוּפָה;

אַךְ אֶל הָאֲדָמָה, אִמָּם, חַיָּתָם,

כָּפְנוּ שָׁרְשֵׁיהֶם, רוּחָם, נִשְׁמָתָם).

מֵאוֹצָרָהּ הַטּוֹב תֵּנִיקֵם בַּלָּט

כְּהָנִיק הָאֵם אֶת עֻלָּהּ בַּשְׁנָת,

וְאָסְפוּ כֹּחַ וְלֵחַ מְעַט מְעָט,

עַד עֵת עֲבוֹר הַחֹרֶף הָעָז

וְעִמּוֹ מַלְאָכָיו מַרְגִיזֵי אָרֶץ –

אָז יָרִימוּ רֹאשׁ, יִפְרְצוּ פָּרֶץ;

וְהִתְחַדְּשׁוּ וּפָרְחוּ אַחֲרֵי בְלוֹתָם,

וְעָשׂוּ פְּרִי חָדָשׁ, פְּרִי תֹאַר,

וְרָאוּ אָז כָּל־הַשָּׁאטִים אֹתָם

כִּי עוֹדָם חַיִּים, מְלֵאֵי נֹעַר,

וְכִי עוֹשָׂם וְנוֹצְרָם כָּל־הַיָּמִים

מִנָּה לָהֶם חַיֵּי עוֹלָמִים.

(העברי הצעיר תרע"א)

אֲהַבְתִּיךָ, עַמִּי, וְאֹהֲבֶךָ

עַד אַחֲרִית יָמָי,

בְּךָ אֶהְגֶּה וּלְךָ אֶהְיֶה

עַד יֶחְשְׁכוּ שָׁמָי.

יָמַי עֹבְרִים, דָּמַי קֹפְאִים,

קֵץ כָּל־בָּשָׂר לִי מְחַכֶּה;

אַךְ לְעַמִּי, רֵאשִׁית אַהֲבָתִי,

כִּימֵי נֹעַר לִבִּי מַכֶּה.

לוֹ הִקְדַּשְׁתִּי רַעְיוֹנַי,

אַקְרִיבָה פְּרִי הָרוּחַ;

לְצָרוֹתָיו נְתוּנוֹת דִּמְעוֹתַי,

אֲשִׂימֵן בְּנֹאדוֹ – אָז אָנוּחַ,

מָה אֶתֵּן לְעַמִּי הָאֻמְלָל

וּמָה אוֹסִיף לוֹ אֲנִי הֶעָנִי,

לֹא אֵדַע; רַק זֹאת יָדַעְתִּי:

בְּאַהֲבָתִי אֹתוֹ מְאֻשָּׁר אָנִי.

(חזון למועד תרס"ט)

¹

הַחֹרֶף עָבַר, הָאָבִיב הוֹפִיעַ,

וְהָאָרֶץ וִישֵׁנֵי חֵיקָהּ הֵקִיצוּ;

וּבְכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוֹרוֹ מַגִּיעַ

נֵעוֹר כָּל־צֶמַח וּפְרָחִים יָצִיצוּ,

וְהַדְּרוֹר הַשָּׁב קוֹל רִנָּתוֹ יַשְׁמִיעַ

וְגַן וּמְלֹאוֹ רֵיחַ נָעִים יָפִיצוּ.

אַךְ בְּעוֹד הָאָרֶץ לֹבֶשֶׁת עֲדָנִים

וְהָעֵצִים יַעֲדוּ עֶדְיָם, נִצָּתָם,

וְהִנֵּה רָעֲמוּ הַשָּׁמַיִם פָּנִים

וַיָּרִיקוּ עָלֵינוּ בְּנֵי אַשְׁפָּתָם –

יֶרַח זִו הָיָה לְיֶרַח הָאֵיתָנִים –:

שֶׁלֶג וּכְפוֹר, רוּחַ סְעָרָה – וְקָרָתָם.

מַלְאֲכֵי חֹרֶף אֵלֶּה נָפְלוּ כַּשּׁוֹדְדִים

בִּן־לַיְלָה, הָהּ, עַל נִצָּנַי הָרַכִּים,

וְהַנִּצָּנִים רֹעֲדִים, מִתְפַּלְּצִים, מִתְנוֹדְדִים,

וְאַךְ יָצֹא יָצְאוּ – עֲלוּמֵיהֶם מְבַכִּים;

וְשָׁבֵי גוֹלָה, הַצִּפֳּרִים הַבּוֹדְדִים

עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם דּוּמָם, שׁוֹמֵמִים, מְחַכִּים…

צַר לִי עֲלֵיכֶם, נִצָּנַי, כִּי קִדַּמְתֶּם

לָצֵאת לָאוֹר גַּם אַתֶּם מִסֵּתֶר רֵבֶץ,

וְעַל הָאָבִיב הַבֹּגֵד נִשְׁעַנְתֶּם,

לַחֲסוֹת בִּכְנָפָיו, לִמְצֹא חַיִים וְחֵפֶץ –

וְהִנֵּה עַתָּה אַךְ חֲלוֹם שָׁוְא חֲלַמְתֶּם,

וְהַסְּעָרוֹת שָׁבוּ עֲלֵיכֶם – זֶרֶם וְנֵפֶץ!

דְּעוּ נָא אֵיפוֹא וּרְאוּ וּקְחוּ תּוֹרָה:

לֹא זֶה הַמָּקוֹם, לֹא זֶה הָאָבִיב,

אֲשֶׁר יָבִיא בִּכְנָפָיו חַיִים וְאוֹרָה

לָכֶם, מַחֲמַדַּי, בְּנֵי גַנִּי הֶחָבִיב.

פֹּה בַּעֲקֵב אָבִיב – הַחֹרֶף הַנּוֹרָא!

פֹּה שׁוֹאַת־תָּמִיד, פֹּה מָגוֹר מִסָּבִיב!

עוֹד יָבֹא הָאָבִיב וְעִמּוֹ הַדְּרוֹר

לִקְסֹם לָכֶם מִקְסַם שָׁוְא פַּעַם בְּפַעַם:

אַתֶּם תָּפִיקוּ לוֹ נֶפֶשׁ, תְּקַוּוּ לְאוֹר,

וְהַחֹרֶף וּמַלְאָכָיו, מַלְאֲכֵי הַזַּעַם,

יָשׁוּבוּ יַהַפְכוּ עֲלֵיכֶם סַעַר וְקֹר –

וְקוֹל הַדְּרוֹר נֶחְבָּא בְּסֵתֶר רָעַם…

הָאָבִיב הַנֶּאֱמָן, הַמְּחַדֵּשׁ עֲלוּמִים,

הָאָבִיב, אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ סַעַר וְקָרָה,

מְחַכֶּה לָכֶם בְּמִזְרָח, בְּאֶרֶץ קְדוּמִים,

אֶרֶץ – עָלֶיהָ תָמִיד תּוֹפַע נְהָרָה.

שָׁם תִּפְרוּ בֵּין אַחִים, תְּחַלְּקוּ עִם עֲצֻמִים,

שָׁם אוֹר עוֹלָם עַל רֹאשְׁכֶם עֲטָרָה.

(המבשר תר"ע)

(ליום הרצל)

ומצדיקי הרבים ככוכבים (דניאל י"ב ג')

בְּחַיֵּיהֶם הָגוּ, כָּתְבוּ, עָבְדוּ,

וּמִנִּשְׁמוֹתֵיהֶם הַגְּדֹלוֹת

קַוֵּי אוֹר נָפוֹצוּ אָבְדוּ

כְּנִטְפֵי מַיִם בֵּין הַחוֹלוֹת.

כָּתְבוּ עָבְדוּ גַּם אֻכָּלוּ,

אֵלֶּה בְּחֶסֶר וְאֵלֶּה בֶּעָמָל,

כַּשֶּׁמֶן בַּנֵּר בְּהִלּוֹ כָּלוּ –

וְהָעָם לֹא זָכַר אֹתָם וְלֹא חָמָל.

הָעָם – לוֹ הָיָה פְּרִי עֲמָלָם,

בִּכְבוֹדָם לוֹ כָּבוֹד, מֵהוֹדָם – הוֹדוֹ,

לֹא שָׂם לֵב לָהֶם, לֹא גְמָלָם;

רַק דְּמָעוֹת צָפַן לָהֶם בְּנֹאדוֹ…

וּבְמוֹתָם פָּתַח נֹאד הַדְּמָעוֹת

וַיַּסֵּךְ מֶנּוּ נֵסֶךְ עַל קִבְרָם:

אַחֲרֵי נִסְתְּרוּ מֵעֵינֵיהֶם תְּלָאוֹת,

אָז רָאָה אָז יָדַע אֶת שִׁבְרָם…

וּבְמוֹתָם קַוֵּי אוֹרָם נִקָּוִים

הֵם נִיצוֹצוֹת הַנְּשָׁמָה הַגְּדוֹלָה,

וְהִתְלַכְּדוּ וְעָלוּ וְהָיוּ לְכוֹכָבִים

בְּשָׁמֵינוּ הַקֹּדְרִים, שְׁמֵי הַגּוֹלָה.

(וּכְרֹב הַיָּמִים כֵּן יוֹסִיפוּ עֲלוֹת

וְכַאֲשֶׁר יַעֲלוּ כֵּן יוֹסִיפוּ אוֹר,

וְכֵן יוֹסִיף הָעָם הַמַּרְחִיק רְאוֹת

לְהַבִּיטָם וּלְהַזְכִּירָם מִדּוֹר לְדוֹר.)

וּבִהְיוֹת הַנְּשָׁמוֹת לִמְאוֹרוֹת שָׁם

יְקַדְּשׁוּם בְּנֵי עַמָּם בְּרֶגֶשׁ, בְּכַוָּנָה,

לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, בְּמִקְהֲלוֹת־עָם,

כַּאֲשֶׁר יְקַדְּשׁוּ בְּעִתָּה אֶת הַלְּבָנָה…

(המבשר תרע"א)

(לת"ב)

מִכָּל־קְצוֹת הָאָרֶץ, בָּהּ עָבַרְנוּ,

עַל כַּנְפֵי־רוּחַ אַנְחוֹתֵינוּ בָּאוֹת

מֵאָז נִפְזַרְנוּ וְעִם אֱדוֹם גַּרְנוּ, –

וְעוֹד לֹא הוּנַח לָנוּ, לֹא חָדְלוּ הָרָעוֹת!

מֵעֵמֶק הַבָּכָא, מִכָּל־הַגּוֹלָה,

דּוֹר אַחַר דּוֹר, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה,

עִם עַנְנֵי שָׁמַיִם דִּמְעָתֵנוּ עוֹלָה, –

אֲהָהּ, יְיָ אֱלֹהִים, עַד מָתַי, עַד אָנָּה?!

רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה – וְגָדוֹל הַכְּאֵב,

בֹּקֵעַ עַד תְּהוֹם, מַרְעִישׁ שָׁמָיִם!

כִּמְעַט יָבֵשׁ מְקוֹר דִּמְעָה, פָּג הַלֵּב,

כָּלוּ כָּל־הַקִּצִּים – וְכָלוּ הָעֵינָיִם…

הֲלֹא עוֹד מְעַט וְהָיוּ שִׁפְעַת הַדְּמָעוֹת

לְיָם נִגְרָשׁ, זֹעֵף בַּהֲמוֹן מִשְׁבָּרִים,

וְהָאֲנָחוֹת תִּתְלַכֵּדְנָה לְרוּחַ זְוָעוֹת,

לְסַעַר מְשָׁרֵשׁ אֲרָזִים, מְפָרֵק הָרִים;

וְעָלָה הַיָּם וְאָחַז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ

וְנִעֵר וּבִעֵר וְהִשְׁמִיד וְלֹא יָחֹס;

וְעַל הַנִשְׁאָר מִן הַמַּבּוּל יָבִיא קָרֶץ

הַסַּעַר הַמִּתְחוֹלֵל יְלִיד הָאֲנָחוֹת!

(בת-קול תרע"ג)

¹

רַעַשׁ וְרַעַד יוֹם אַחַר יוֹם,

עִיר וּמְתִים חֲרֵדִים לִרְגָעִים:

הֲתִפְתַּח, הֲתִפְתַּח אֶת־פִּיהָ תְּהוֹם

וְהָפְכָה תֵבֵל לְעֵמֶק־רְפָאִים?

מַה־לָּךְ כִּי תָחִילִי, אֶרֶץ,

כִּי תִתְרַגְּזִי כְּמוֹ־אֵם זְקֵנָה?

מַה פָּרַצְתְּ עָלַיִךְ פֶּרֶץ,

לַעֲרֹץ לָנוּ כָּל־מַשְׁעֵנָה?

הֲמֵת צַדִּיק, כְּדִבְרַת בְּנֵי הָעָם,

אִם מֵתָה אָבְדָה הַצְּדָקָה?…

כִּי הָיָה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם

כִּי מִלְּאוּךְ חָמָס וּזְעָקָה?

וַתִּלְאִי נְשֹׂא אָדָם וּבְהֵמָה,

לִהְיוֹתֵךְ עוֹד לְרַגְלֵיהֶם הֲדוֹם, –

וַתַּחְגְּרִי בְּעֹז שְׁאֵרִית הַחֵמָה,

זוֹ צָפַנְתְּ לָהֶם מִימֵי סְדוֹם?…

____

כָּל־הָעַמִּים יְגַבְּרוּ חֲיָלִים,

יֵחָלְצוּ בַּיָּם וּבְיַבֶּשֶׁת;

וְאִישׁ לְאָחִיהוּ יִטְמְנוּ חֲבָלִים,

וְעָם לְרֵעֵהוּ יִפְרְשׂוּ רֶשֶׁת.

מִבֶּטֶן שְׁאוֹל יַחְצְבוּ לְהָבוֹת

לִהְיוֹת אֵשׁ־תָּמִיד עַל מִזְבְּחוֹתָם,

וְשָׁלוֹם בְּפִיהֶם וּבְקִרְבָּם קְרָבוֹת,

וְהַסֵּג גְּבֻלוֹת כָּל־מַחְשְׁבוֹתָם.

כָּל־בְּרִית, כָּל־אֲמָנָה, כָּל־שְׁבוּעָה –

מִבְטַח שָׁוְא הֵן בְּיוֹם אֵיד וָקָרֶץ;

רַק הַחֶרֶב הִיא יָתֵד תְּקוּעָה:

הַעַל זֹאת לֹא תִרְגַּז הָאָרֶץ?

____

עַם יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית גּוֹיִם,

כֹּהֵן מוֹרֶה בְּמִקְדַּשׁ הָאֵל;

כֹּהֵן לָבוּשׁ בְּגָדִים צוֹאִים,

כִּי נִבְּלֻהוּ בְּגָלוּת הַחֵל.

אוֹת־קָלוֹן, מַסְגֵּר, הֶרֶג, בָּז,

כָּל־פְּרִי רִשְׁעָה בַּת שְׁאוֹל מָטָה –

זֶה הָיָה גוֹרָלוֹ מִנִּי אָז,

זֶה גוֹרָלוֹ, הָהּ, גַם עָתָּה,

מִיַּד כָּל־הָעַמִּים חֲנִיכָיו,

הַמִּתְיַמְּרִים בִּכְבוֹד קַדְמָתוֹ,

וּמְחָרְפִים עִקְבוֹתָיו, הֲלִיכָיו:

זֹאת מַשְׂכֻּרְתּוֹ עַל תּוֹרָתוֹ.

וְהִקְשָׁה – וְהִתְרַפֵּס – וְאֵין נַחַת.

וּמַה חַטָּאתוֹ לִפְנֵיהֶם?

תַּחַת מַה כָּל־זֹאת לוֹ? תַּחַת

אֲשֶׁר לֹא יַחֲלִיף כַּסְפּוֹ בְּסִיגֵיהֶם…

עַל כֵּן יִרְדְפֻהוּ עַד לְכָלָה,

יִתְּנֻהוּ כְּרֶמֶשׂ וּכְשֶׁרֶץ:

הַעַל זֹאת לֹא תֵצֵא הָאָלָה?

הֲתַחַת זֹאת לֹא תִרְגַּז אָרֶץ?

____

וּבְבֵית יִשְׂרָאֵל פְּנִימָה –

שָׁם הָרָקָב אֹכֵל כָּעָשׁ;

גַּם כָּל־מַכְאוֹב גַּם כָּל־כְּלִימָה,

אֵין יוֹדֵעַ, אֵין מֵבִין, אֵין חָשׁ!

לְחַדֵּשׁ אֶת־הָעָם וְאֶת רוּחוֹ,

לְהָחִישׁ נִצָּנֵי עֲתִידוֹתָיו,

וּלְפַתֵּחַ אֶת־פִּתּוּחוֹ,

וְלַחֲשׂוֹף מַטְמוֹנֵי אוֹצְרוֹתָיו –

אֵין אִישׁ, אֵין גּוֹאֵל מִן הָאַדִּירִים,

הָעוֹרְכִים מִזְבְּחוֹת לְכָל־אֵל זָר

וְעֹלוֹת מֵחִים עֲלֵיהֶם מַקְטִירִים –

לִשְׂבּוֹעַ קָלוֹן תַּחַת יְקָר.

בִּפְרִי רוּחָם, בְּכֹחַ יְדֵיהֶם

יַעֲשִׁירוּ אֶת־כָּל־הָאֲרָצוֹת;

וְשָׁם אֵין מַכִּיר מַעְבָּדֵיהֶם,

וּפֹה אֵין גֹּדֵר הַפְּרָצוֹת.

וְהַפְּרָצוֹת מָה רַבּוּ בְּחוֹמָתוֹ!

וְאֵין בּוֹנִים וְאֵין נֹשְׂאִים בַּסֵּבֶל.

עַם יִשְׂרָאֵל – אַחַת דָּתוֹ:

לְדַשֵּׁן בִּרְקַב־פִּרְיוֹ תֵּבֵל!

וְעַם זֶה, שְׂאוֹר הָעַמִים כֻּלָּם,

“לֹא יִצְלָח!” מִשְׁפָּטוֹ יֵחָרֶץ –

בְּפֶשַׁע גְּדוֹלָיו זֹאת וּבְמַעֲלָם –:

הֲתַחַת זֹאת לֹא תִרְגַּז אָרֶץ?

(בת-קול תרע"ג)

יְמֵי סַגְרִיר יוֹם אַחַר יוֹם,

כָּל־הַיְּקוּם לָבַשׁ שְׁמָמָה,

אֵין שֶׁמֶשׁ, אֵין אוֹר, אֵין חֹם –

צְעִיף־אַלְמְנוּת עַל־פְּנֵי־אֲדָמָה.

וְעָנָן וַעֲרָפֶל מַחֲשִׁיכִים

אֶת־הַיּוֹם מִשְּׁנֵי קְצוֹתָיו;

גַּם הַלֵּילוֹת הַמַּאֲרִיכִים

מַסִּיגִים אֶת־גְּבֻלוֹתָיו.

עַד אָן יַאֲרִיכוּ כָּכָה

הַשִּׁמָּמוֹן וְהָעֲלָטָה?…

אַךְ הִנֵּה זֶה נִפְתָּחָה

אֲרֻבַּת־שָׁמַיִם עָתָּה.

וּמֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים

שֶׁמֶשׁ יוֹפִיעַ בְּגָאוֹן,

מִפָּנָיו גָּזוּ מַחֲשַׁכִּים,

תַּמּוּ עֲרָפֶל, מַשָּׁאוֹן.

הוֹפִיעַ – וּבִכְנָפָיו

קֶרַח, סַעַר וְצִנָּה,

וְהַקֶּרַח יוֹרֶה רְשָׁפָיו

חִצִּים לְבָנִים בְּכָל־פִּנָּה!

וְהַסַּעַר יֶהְמֶה כַּחֲלִילִים

וִינִיסֵנוּ אִישׁ לְחוֹרוֹ –

וְלָמָה אֵיפוֹא, הָאֱוִילִים,

יִחַלְנוּ לְשֶׁמֶשׁ, לְאוֹרוֹ?…

וְהֹלֵךְ וְחָדֵל הָאוֹר

כְּמוֹ בָא אַךְ לְצַחֵק בָּנוּ;

וְהֹלֵךְ וְגָדוֹל הַקֹּר,

וַאֲכָלָנוּ וַהֲמָמָנוּ…

וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ חֲרֵדָה

וְעֵינֵינוּ – קֵדְמָה מִזְרָחָה

וְתַחַת שֶׁמֶשׁ בֹּגֵדָה

לְשֶׁמֶשׁ אָבִיב נֶאֱנָחָה.

הֲתָבֹא בוֹא שֶׁמֶשׁ נְדָבָה

וְהֵרִיקָה יַחְדָּו אוֹר וָחֹם? –

הֲלֹא לַכֹּל עֲלֵי אֶרֶץ צָבָא:

הֲיָבֹא, הֲיָבֹא גַם לָנוּ יוֹם?

(בת-קול תרע"ג)

מִנֹּעַר הָיָה לִי גָן,

נַחֲלַת אָבוֹת מִדּוֹר דוֹר,

וְהַגַּן מֵפִיק מִזָּן אֶל זָן,

מְבַכֵּר בַּחֹם וּבַקֹּר,

עֲצֵי פְרִי וּפִרְחֵי הוֹד,

דְשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים הָיוּ;

גַם הַיוֹם זָכֹר אֶזְכְּרֶנוּ עוֹד,

אַף מֵעַי לָמוֹ יֶהְמָיוּ…

שָׁרְשֵׁיהֶם הָיוּ נְטוּעִים בְּלִבָּתִי.

בְּדָמִי, בְּחֶלְבִּי, הִשְׁקִיתִים הִרְוִיתִים,

בְּחַיָתָם נִקְשְׁרָה נַפְשִׁי, חַיָתִי,

וּכְעֶצֶם מֵעֲצָמַי רָאֹה רְאִיתִים.

וּמָנוֹס הָיָה לִי גַנִּי

וְנִחוּמִים בְּצָרָה וַחֲרוֹן;

וְשַׁעֲשׁוּעִים בְּעָמְדִי עַל כַּנִי,

וּסְגֻלָּה לְיוֹם אַחֲרוֹן…

וְהִנֵּה עָבַר סַעַר קֶטֶב

רוּחַ מַשְׁחִית וְהוֹרֵס –

וְעַל גַנִּי עָבַר שֶׁטֶף,

וְעַל פְּרָחָיו עָלָה כּוֹרֵת.

אֲהָהּ, לֹא מִמֶרְחָק בָּאָה שׁוֹאָה,

לֹא מַהְפֵּכַת זָרִים עֲכָרַתְנִי,

כִּי אַךְ יָדִי אֲנִי בִּי הוֹיָה,

לְרָשׁ אֵין־כֹּל נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי.

רוּחַ חֵקֶר, רוּחַ בִּקֹּרֶת,

הִשִּׁיא לִבִּי בַּקֵּשׁ אֱמֶת,

וְגַן וּמְלֹאוֹ – אֱמוּנָה וּמָסֹרֶת –

מִפָּנָיו יַחַד הָלְכוּ תֶּמֶס.

בִּזְדוֹנִי דִבַּרְתִּי עִם לְבָבִי:

הַגַּן יַחֲשִׁיךְ, יָסֶךְ מֵעֲבוֹר.

וָאֶשְׁלַח יָד בְּנַחֲלַת אָבִי

וָאֲשָׁרְשֵׁהוּ וָאֹמַר: יְהִי אוֹר.

וָאֶהִי כְּמַשְׁחִית בַּת עֵינוֹ:

רֶגַע יִבְרֹק אוֹר שִׁבְעָתַיִם,

וְאַחַר יָעוּף לָנֶצַח וְאֵינוֹ –

וְחֶשְׁכַּת עוֹלָם חֶלְקוֹ בַּחַיִים.

עַתָּה לִבִּי חָלָל וְנַפְשִׁי רֵיקָה,

מִבַּיִת וּמִחוּץ מַעֲבֵה קֶרַח;

גֵיא הַחִזָיוֹן – בּוּקָה וּמְבוּקָה,

אֵין אוֹר, אֵין חֹם, אֵין עֵץ וְאֵין פֶּרַח…

וְאֹשֶׁר בִּקַּשְׁתִּי לֹא מָצָאתִי:

הָאֱמֶת רְחוֹקָה, וְחֵקֶר אֵין דֵּי בָאֵר:

וְלָמָה לֵאלֹהִים חֲדָשִׁים קָרָאתִי,

וְגַנִי וּפְרָחַי עַל מָה הָיוּ לְבָעֵר?…

תֻּמַּת נֹעַר, שַׁלְוַת אֹמֶן,

אֵיךְ עֲבַרְתֶּן כַּעֲבוֹר עָבוֹת,

וְחֹרֶב וּמַשֻּׁאוֹת וְדֹמֶן

בְּגַן עֵדֶן, נַחֲלַת אָבוֹת!

(המקיץ תרס"ט)

¹

“נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ”,

קֻלַּל קַיִן הֹרֵג הֶבֶל.

וַאֲנִי לֹא פָרַצְתִּי פָּרֶץ,

גַּם לֹא רָדַפְתִּי הֶבֶל…

וְרָצֹחַ לֹא רָצַחְתִּי אָדָם אוֹ בְעִיר –

וְנָע וָנָד אֶהְיֶה בָּעִיר.

כִּי אֵין לִי בַּיִת מִקְנֵה קִנְיָנִי,

וּבַעֲלֵי הַבָּתִּים, הָאֲדוֹנִים הַקָּשִׁים,

מַגְדִּילִים עָקֵב עַל גֵּרָם הֶעָנִי

(חָק עוֹלָם הוּא: עָשִׁיר יִמְשֹׁל בְּרָשִׁים)

הַגְבֵּהַּ שְׁאָלָה, הַרְחֵב פִּיהֶם,

מֵאֲשֶׁר יוּכְלוּ שְׂאֵת גָּרֵי בָתֵּיהֶם.

אֲסוֹבֵב עִיר – גַּם אֶרֶץ אֲמוֹדֵד:

כִּי מוֹרֶה אֲנִי – עֶבֶד עֲבָדִים לְאַחַי,

וְדַרְכִּי יְשָׁרָה לֹא אֶתְנוֹדֵד

לְרוּחַ הַיּוֹם, לְאַוַּת־נֶפֶשׁ כָּל־חַי,

וְשִׂים חֹנֶף מַחְסִי, מִשְׁעַנְתִּי,

לֹא נִסִּיתִי, לֹא הִסְכַּנְתִּי.

וְאֹרַח מִישׁוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים

יַחַד הַיּוֹם לֹא יַתְאִימוּ,

וּבֹר לֵב וְנִקְיוֹן כַּפַּיִם

מִשְׁעָן וּמִבְטָח לֹא יָשִׂימוּ…

הִתְרַפֵּס וְלֵךְ לִקְרַאת נְחָשִׁים –

אָז אֵיתָן מוֹשָׁבְךָ בַּאֲנָשִׁים!

עַל כֵּן מִמְּקוֹמִי תָּמִיד אָנוּדָה

כְּצִפּוֹר נֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ לְמֶרְחַקִּים;

וּבְנוּדִי – אֶזְכְּרָה עַמִּי, עַם יְהוּדָה,

הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְהוּא שֹׁכֵן מַחְשַׁכִּים,

עַם נָע וָנָד בְּכָל הַמְּדִינוֹת

וְעַל קִנּוֹ שֶׁשָּׁמֵם יִשָּׂא קִינוֹת.

וּמִזְרָח וּמַעֲרָב, וְצָפוֹן וְדָרוֹם,

יְטֻלְטַל כָּל־יָמָיו טַלְטֵלָה גָּבֶר;

כִּי אֵין לוֹ אֲחֻזָּה – כִּי אִם בַּמָּרוֹם…

אוֹ עַל הָאָרֶץ בְּמוֹתוֹ: אֲחֻזַּת קָבֶר.

וּכְאָבִינוּ הָרִאשׁוֹן עִם בְּנֵי חֵת

גֵּר וְתוֹשָׁב הוּא עִם שְׁכֵנָיו בְּכָל־עֵת.

וּבְעָלָיו, אֲשֶׁר הוּא מִתְגּוֹרֵר אִתָּם,

מַרְבִּים בִּמְחִיר שִׁבְתּוֹ בֵּינוֹתָם:

הֵמָה יִתְּנוּ לוֹ אַדְמָתָם, פִּתָּם,

וְעַל נַפְשׁוֹ, עַל עָצְמוֹ, כָּל מַחְשְׁבוֹתָם;

אֵלֶּה – לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ כַּמַּיִם,

וְאֵלֶּה – לְבָלְעוֹ כִּשְׁאוֹל חַיִים…

____

מָתַי יָבֹא מַשָּׂא נַפְשִׁי,

יוֹם בּוֹא קֵץ לְכָל הַנְּדוּדִים,

וְשָׁתוּל בְּנָוֶה, בְּאַרְצוֹ חָפְשִׁי,

יֵשֵׁב עַמִּי, עַם הַיְּהוּדִים.

שָׁמָּה תִּהְיֶה גַם לִי תְּשׁוּעָה,

בִּמְקוֹם קָדְשֵׁנוּ – יָתֵד תְּקוּעָה.

(המקיץ תר"ע)

¹

מִלִּפְנֵי עַתִּיק־יָמִים שָׁם מִמַּעַל

נְהַר־אֵשׁ־קֹדֶשׁ יוֹצֵא נִגָּר כַּמָּיִם,

בּוֹ יִטְבְּלוּ הַמַּלְאָכִים בְּטֶרֶם יַעַל

הַשַּׁחַר יוֹם יוֹם בְּשַׁעֲרֵי שָׁמָיִם.

וְכָלְכְּלוּ וְהִתְחַדְּשׁוּ בְּהַגִּיעַ הַתּוֹר

לְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם לָרֶדֶת שְׁאִיָּה,

מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ, מֵחֹם צַח אֶל קֹר,

לְהַצְבִּיא כְּמִשְׁפָּטָם צְבָא הַבְּרִיאָה.

וְהֶחֱלִיפוּ כֹּחַ לְפָעֳלָם בַּשָּׁפֶל,

וְאָצְלוּ מֵאִשָּׁם זֶרֶם חַיִים וָאוֹן

לְכָל־הַיְקוּם הַשֹּׁכֵן בָּעֲרָפֶל,

וְלֹא יִהְיֶה שָׁם מָוֶת וְקִפָּאוֹן…

________

מִלִּפְנֵי עַתִּיק יָמִים פֹּה מִתַּחַת,

שְׂנוּא רָעֵי גוֹיִם תַּחַת רָדְפוֹ טוֹב,

נְהַר־אֵש־קֹדֶשׁ, אֵשׁ מִתְלַקַּחַת,

נִגָּר, יוֹצֵא יָצֹא וָשׁוֹב:

פַּעַם יֵאָסֵף, יָשׁוּב אֶל הָעָם,

וְיִקְטַן וְיִדַּל וְנֶעְלַם תַּעֲלֻמָה,

וְנוֹתְרוֹ בּוֹ נִיצוֹצוֹת, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם,

בְּלִבּוֹת הַשְּׂרִידִים טוֹבֵי הָאֻמָּה.

פַּעַם יֵצֵא לַמֶּרְחָב, יִפְרֹץ פָּרֶץ,

וּבָעַר וְשָׁטַף צָפוֹנָה, תֵּימָנָה,

כַּאֲשֶׁר יִבְעַר עַתָּה לְעֵין־כָּל־הָאָרֶץ

מִבַּזֶּל וְעַד הַמְבֻּרְג, זֶה שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

וּבָעַר כְּאֵשׁ־אֱלֹהִים וְהִרְעִים נִפְלָאוֹת

עַל עֹשֶׁק עַם רָשׁ וְגֵזֶל מִשְׁפָּטוֹ,

וְסִפֵּר לַדּוֹר אֶת־כָּל־הַתְּלָאוֹת,

וְהִבִּיעַ מִשְׁאֲלוֹת הָעָם, שִׂבְרוֹ, מַבָּטוֹ.

בִּנְהַר־אֵשׁ־קֹדֶשׁ זֶה הִנֵּה טְבַלְתֶּם

אַתֶּם הַמַּלְאָכִים, צִירֵי אֱמוּנִים,

וּמִן הָאֵשׁ הַזֹּאת הֲלֹא אֲצַלְתֶּם

גַּם לָנוּ חֹם, חַיִים, תִּקְוָה לִזְקוּנִים;

לָנוּ הַקֹּדְרִים מִקֶּרַח הַנּוֹרָא,

הַנִּדְהָמִים בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה וְחִזָּיוֹן,

הַצְּמֵאִים לִישׁוּעָה, הַמְּצַפִּים לְאוֹרָה,

הָעֹמְדִים בֵּין הַחַיִים וּבֵין הַכִּלָיוֹן?…

אָנָא, שִׁמְרוּ אִשֵּׁנוּ, שִׁמְרוּהָ,

אַךְ אַל נָא תִקְבְּרוּהָ בְּלִבְּכֶם;

בְּתוֹךְ עַמְכֶם כַּלְכְּלוּהָ, קַיְּמוּהָ,

יִיצְרוּ אוֹר, חֹם, חַיִים בִּמְסִבְּכֶם.

הַעְמֵק, הַרְחֵב הַמְּדוּרָה, הַמּוֹקֵד,

דֶגֶל הַתְּחִיָה יִנָּשֵׂא בְּגָאוֹן.

אִישׁ אִישׁ עַל הַמְּלָאכָה יְהִי שֹׁקֵד,

וְלֹא יִהְיֶה שָׁם מָוֶת וְקִפָּאוֹן!…

(המקיץ תר"ע)

(לחנֻכּה)

נֵר יִשְׂרָאֵל, מֵאָז הֱיוֹתְךָ

הוֹלֵךְ וְאוֹר זֶה אַלְפֵי שָׁנִים,

רַבִּים זָמְמוּ לְךָ לְכַבּוֹתְךָ,

אַף כִּי לְאוֹרְךָ הָלְכוּ לְפָנִים

וְיֵלְכוּ עַד עוֹלָם רָב־אָדָם.

מִחוּץ – רוּחוֹת רָעוֹת מִכָּל עֵבֶר

סָעֲרוּ סַעַר, הֵגִיחוּ קְרָבוֹת,

אוֹ בְּנַחֲרֵי נַהֲלֵי אֵשׁ וָדָם,

הֵצִיפוּ עָלֶיךָ לְבוּשֵׁי לְהָבוֹת,

נִסּוּ לָשׂוּם לְךָ קֶבֶר,

לִבְלֹעַ אֶת שְׁבִיב אִשֶּׁךָ;

וּמִבַּיִת – כַּמָּה פְּעָמִים

מָנְעוּ בָנֶיךָ שַׁמְנָם מִמֶּךָ

וַיַּקְרִיבֻהוּ קָרְבַּן תָּמִים

עַל הַמִּזְבְּחוֹת וְעַל הַבָּמוֹת

לִבְנֵי הַנֵּכָר לְעוֹלָה,

כִּי שָׁאֲפוּ, כִּי רָדְפוּ רָמוֹת,

כִּי לִבְּבָתַם הָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה…

וַיֹּאמְרוּ: הִנֵּה עָבַר אֶמֶשׁ,

וְשֶׁמֶשׁ צְדָקָה גַּם לָנוּ יָהֵל:

וּמַה יוֹעִיל לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ

נֵרֵנוּ הַקָּט, נֵר יִשְׂרָאֵל!

(אֲהָהּ, לֹא אוֹר יְקָרוֹת, שֶׁמֶשׁ אוֹהֶבֶת,

הָיָה הָאוֹר הֶחָדָשׁ לָנוּ;

כִּי אוֹר מַתְעֶה, אֵשׁ צָרֶבֶת,

אֵשׁ אֹכְלָה עַד הַנֶּפֶשׁ בָּנוּ!)

וּבְכָל אֵלֶּה לֹא יִכְבֶּה הַנֵּר,

נֵר הַפְּלָאוֹת, מְבַלֶּה הָעֵת;

כִּי עַד הַיּוֹם עוֹדֶנּוּ בֹּעֵר

וְלִמְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים עֹמֵד לְנֵס.

כּוֹכָבִים עַל פָּנָיו נֶאֱסָפוּ,

שְׁמָשׁוֹת זָרְחוּ, כָּבוּ בְּיָמָיו:

וְהַנֵּר וּשְׁנוֹתָיו לֹא יִסָּפוּ,

לֹא יִקְדְּרוּ עָלָיו שָׁמָיו;

כִּי דָעַךְ פֹּה – וַיָּאֶר שָׁמָּה,

וּשְׁבִיבוֹ נָטָה מִפְּנֵי מְנַדֵּהוּ

צָפוֹנָה וְנֶגְבָּה, קֵדְמָה וְיָמָּה;

כִּי אוֹר מִמַּעַל יְכַלְכְּלֵהוּ…

וְעוֹד יַפְלִּיא נֵרֵנוּ עֲלִילָה

וְחִבַּר אֶת הָעָם פָּתִיל־צָמִיד,

וְעוֹד יָסֹל לוֹ בְּתֵבֵל מְסִלָּה

נֵר יִשְׂרָאֵל, נֵר הַתָּמִיד.

(המקיץ תר"ע)

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִים

אִישׁ אִישׁ בְּבֵיתוֹ וּבְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת,

יְחַדְּשׁוּ בְּקִרְבֵּנוּ זִכְרֹנוֹת עַתִּיקִים

מִדִּבְרֵי יָמֵינוּ בְּשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

יַזְכִּירֻנוּ אֶת גְּבוּרוֹת אֲבוֹתֵינוּ לְפָנִים,

בְּבוֹא שֹׁאַת רְשָׁעִים, בְּעֵת לָחֶם שְׁעָרִים,

בִּלְחֹץ אֹתָם אַנְטְיוֹכֶס מֶלֶךְ הַיְּוָנִים.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הַזְכֵּר יַזְכִּירוּ

כְּבוֹד אָבוֹת לְבָנִים זָרִים,

וּבְלֵב כָּל־רוֹאֵיהֶם יְעוֹרְרוּ יָעִירוּ

רוּחַ חֲדָשָׁה, זִכְרֹנוֹת יְקָרִים.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אוֹת זִכָּרוֹן הִנָּם

לְנֵר הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הֶעֱלוּ הָאָבוֹת –

כְּתֹם שַׁמְנָם וּלְשַׁדָּם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם חִנָּם –

בְּדָמָם וּבְחֶלְבָּם וּבְמִיץ הַלְּבָבוֹת.

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ הַנּוֹתְנִים אוֹר בָּהִיר

בִּלְחֹךְ הָאֵשׁ אֶת הַשֶּׁמֶן בְּנֵרוֹ –

אוֹת הֵמָּה לְיִשְׂרָאֵל כִּי כֵן אוֹרוֹ יָאִיר

גַּם בִּכְלוֹת בְּשָׂרוֹ וּשְׁאֵרוֹ.

(המליץ תרס"א)

חֶזְיוֹנוֹת נְעוּרִים, חֲלֹמוֹת רִאשׁוֹנִים,

שַׁעֲשׁוּעַי, חֲבֵרַי בְּדֶרֶךְ הַחַיִים,

אַיֵּכֶם אֵפוֹא, אַיֵּה הַפִּתְרוֹנִים,

לָהֶם מֵעוֹדִי נָשָׂאתִי עֵינָיִם.

הֵן אַתֶּם חֶלְקִי, מְשׂוֹשִׂי, מַאֲוַיַּי,

וּבִלְעֲדֵיכֶם – מָה אֲנִי וּמָה חַיַּי!

כָּל־יְמֵי־חֶלְדִּי לֹא מָנַעְתִּי

אֶת נַפְשִׁי מִתִּקְוָה לְיוֹם מְלֹאת;

בָּכֶם שָׁעִיתִי – וְהִשְׁתַּעֲשָׁעְתִּי:

“עוֹד יָבֹא בוֹא הַמּוֹפֵת וְהָאוֹת”.

וְהִנֵּה עָבַר חֶלְדִּי, בַּעֲצָמַי בָּא רָזוֹן,

אָרְכוּ הַיָּמִים – וְאָבַד כָּל־חָזוֹן!

נֵר לְרַגְלִי תָּמִיד אַתֶּם הֱיִיתֶם

וּלְמַחֲשַׁכֵּי נַפְשִׁי – קֶרֶן אוֹרָה.

עַתָּה בַּעֲרֹב יוֹמִי נִדַּפְתֶּם, כְּלִיתֶם,

כִּצְלָלִים נִבְלָעִים בְּמַסֵּכָה שְׁחוֹרָה…

יָפוּחַ הַיּוֹם – וְנָסוּ הַצְּלָלִים,

וְקֵץ כָּל־הֶחָזוֹן – הֲבֵל הֲבָלִים!

בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ בְּתֵבֵל־אֶרֶץ,

בְּעוֹד מִשְׂחָק לָנוּ כָּל־עָמָל וְטֹרַח,

בְּעוֹד הָאָדָם פֹּרֵץ עָלָיו פֶּרֶץ

וּמְלֵא־עֲלוּמִים יָשִׂישׂ לָרוּץ אֹרַח, –

אָז חֶזְיוֹנוֹת־פָּז כַּכְּרוּבִים יְסֻבֻּנוּ,

יִשְׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ בְּכָל־עֵת, יַרְהִיבֻנוּ.

וּכְבוֹא עַד קְצֵה דַרְכּוֹ הַהֵלֶךְ –

וְהִנֵּה, כְּקֶצֶף עַל מַיִם, כָּל־חֲזוֹן־לֵב

אֶחָד אַחַר אֶחָד נָמוֹג וַיֵּלֶךְ!

הוֹי עַל הַתַּהְפֻּכָה, הוֹי עַל הַכְּאֵב:

הֲגַם לְהַפִּיל מִיַּד שָׂב מִשְׁעַנְתּוֹ הָאַחַת

בְּלֶכְתּוֹ שְׁחֹחַ עַל עֶבְרֵי פִי־פָחַת!

אוֹ הַאֻמְנָם זֶה חֶלְקֵנוּ בַּחַיִים,

לְקַוֹּת, לִשְׁאֹף, לְגַמֵּא אֶרֶץ וְתֵבֵל –

וְלֶאֱסֹף כָּל־הַיָּמִים רוּחַ בְּחָפְנַיִם

וְלִרְאוֹת לַקֵּץ כִּי הַכֹּל הֶבֶל,

וּלְבַד הַתִּקְוָה, כָּל־יוֹרְדֵי־דוּמָה

לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם בְּיָדָם מְאוּמָה?

(תרע"א)

יְדִיד נְעוּרִים לִי, לְנֶגְדִּי אֹתוֹ שִׁוִּיתִי,

בּוֹ כָּל־חַיֵּי רוּחִי, בּוֹ כָּל־הֲגִיגִי;

שְׁלֹמוֹ וְטוֹבָתוֹ דָּרַשְׁתִּי, אִוִּיתִי,

וּבְחֵיקוֹ שָׁפַכְתִּי שִׂיחִי וְשִׂיגִי.

לֹא הָלַכְתִּי בִּגְדֹלוֹת, שָׁפַטְתִּי רָמִים,

וּלְגַלּוֹת תַּעֲלֻמוֹת לֹא הִתְאַמַרְתִּי:

כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל יְדִידוֹ, בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים,

בְּאָזְנָיו דִּבַּרְתִּי, יָעַצְתִּי, הִזְהַרְתִּי.

יָעַצְתִּי, דִּבַּרְתִּי דְבָרַי כָּאֵשׁ,

חָרַשְׁתִּי לִזְרֹעַ, עָמַלְתִּי לָטַעַת;

וּבְתֻמִּי הֶאֱמַנְתִּי כִּי אָמְנָם יֵשׁ

לִידִידִי, עַמִּי, אֹזֶן שֹׁמַעַת.

הֶאֱמַנְתִּי כִּי לְמוֹצָא שְׂפָתַי תְּלוּאִים

הָמוֹן רַבָּה, עַל דְּבָרַי אֱמוּנִים;

כְּיֶלֶד בְּשִׂיחוֹ אֶל פֶּסֶל־שַׁעֲשׁוּעִים

כָּל־נַפְשׁוֹ לוֹ יָפִיק, יִשְׁמֹר אֱמוּנִים…

כָּכָה שָׁקַדְתִּי עַל יְדִידִי בְּתָמִים

זֶה עֲשָׂרוֹת שָׁנִים מִבְּלִי נוּחַ, –

עֲדֵי נִפְקְחוּ עֵינַי בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

וְהִנֵּה אָסַפְתִּי בְּחָפְנַי רוּחַ…

כִּי יְדִידִי זֶה אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ

עוֹד אֶת לְשׁוֹנִי, לְשׁוֹן אֲבוֹתָיו,

וּבְדַבְּרִי אֵלָיו – אֵין שֹׁמֵעַ:

יָשֵׁן הוּא וְחֹלֵם חֲלֹמוֹתָיו.

יָשֵׁן – וּלְרַגְלָיו הַתֹּפֶת עֲרוּכָה

וּתְרוּעַת מִלְחָמָה מַחֲרִידָה כָּל־לֵב;

וְחוֹלֵם חֲלֹמוֹת שָׁלוֹם וּמְנוּחָה:

שְׁלוֹם אֱמֶת בֵּין הַכֶּבֶשׂ וּבֵין הַזְּאֵב…

יָשֵׁן – וּמְזַעְזְעָיו מֹרְטִים וּמשְׁכִים,

וְתַעֲלוּלִים יִתְעַלְלוּ בוֹ גַּם הִתְעַלֵּל,

וְרֹעִים יִרְעוּ קָדְקֹד וּכְלָבִים נשְׁכִים –

וּפָנָיו יִתְעַוְּתוּ וּשְׂפָתוֹ תְּמַלֵּל:

“אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי, לֹא אֵצֶא”,

וְנֶהְפַּךְ מִצִּדּוֹ אֶל צִדּוֹ וְיָשֵׁן.

וְגָדוֹל הַכְּאֵב וְלַחֶרְפָּה אֵין קֵצֶה,

וְהָעֵר – יִרְאֶה וְכָעַס וְחָרַק שֵׁן…

וָאֹמַר: אִם כֵּן, לָמָּה זֶה אָנֹכִי,

עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְאַשְׁמִיעָה;

וּבְכֵן פָּג לִבִּי, רָפוּ יָדַי, סָר כֹּחִי,

הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב, נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה.

(בת-קול תרע"ג)

זֶה כַּמָּה שָׁנִים וְדֹרוֹת

צָפוּי הוּא לְכָל־הַקֹּרוֹת –

דְּפָקֻהוּ הֲדָפֻהוּ סְעָרוֹת,

אַף רוּחַ צַח וְאוֹר יְקָרוֹת

וְשָׁכַן חֲרֵרִים לְבַדּוֹ

בְּכָל־זֹאת לֹא נָס לְשַׁדּוֹ,

עוֹד גִּזְעוֹ מָלֵא לֵחַ

עוֹד פִּרְחוֹ נֹתֵן רֵיחַ,

אַךְ פִּרְיוֹ לֹא יַעֲמֹד עָלָיו,

וּבְנָפְלוֹ – לֹא יְהִי לִבְעָלָיו:

רוּחַ יִשָּׂאוֹ אֶל מִחוּץ לַגְּבוּל

וְנָסַב לַאֲחֵרִים מֵיטַב הַיְּבוּל –

(תר"ע)

מֵהֲמוֹן קִרְיָה וּשְׁאוֹנָהּ

כִּי אֶבְרַח בָּרֹחַ

וּלְנַפְשִׁי וּלְעִצְבוֹנָהּ

אֵצֵא לְבַקֵּשׁ מָנוֹחַ,

וְעָזַבְתִּי עִיר וּמְתוֹם

וְיָצָאתִי פִּתְחֵי שְׁעָרִים

לְעֵת רֶדֶת הַיּוֹם

בֵּין בִּתְרֵי הֶהָרִים;

וְיָרַדְתִּי נַחַל הַמַּיִם

בְּסֵתֶר קָנֶה וָסוּף,

שֶׁשָּׁם צִפֳּרֵי שָׁמַיִם

יְשַׂחֲקוּ יַגְבִּיהוּ עוּף,

וְרוּחוֹת וְצִלְלֵי עֶרֶב

מְפַזְזִים עַל מֵי מְנוּחוֹת,

וְקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ כְּפִיּוֹת חֶרֶב

לְרָאשֵׁי עֵצִים שְׁלֻחוֹת,

וּשְׂדֵי־תְבוּאוֹת וָמֶגֶד

וּכְפָרִים וְכַרְמֵי־יַיִן

יִתְנוֹסְסוּ שָׁם מִנֶּגֶד

יַרְהִיבוּ לֵב וְעַיִן;

אוֹ עַל רַחֲבֵי הַמִּגְרָשׁ

הָלֹךְ אֵלֵךְ לָשׂוּחַ, –

גַּם שָׁם לִבִּי נִגְרָשׁ

וְנַפְשִׁי תִזְכֹּר וְתָשׁוּחַ:

אֵין מֶרְחַב, אֵין אוֹר, אֵין יְבוּל,

לְעַמִּי הַתּוֹשָׁב־הַגֵּר;

מַחֲשַׁכֵּי עָרִים לוֹ זְבוּל

וְשַׁעֲרֵיהֶן עָלָיו מַסְגֵּר!

וְכִי אֶבְחַר לָשֶׁבֶת

אֵצֶל תַּנּוּר וְכִירַיִם,

וְעֵינַי אֶתֵּן בְּשַׁלְהֶבֶת

וְהַלֵּב יִרְאֶה לְעֵינַיִם;

וּבְרָקִים קַלִּים יְשַׁעְשְׁעוּנִי,

רְשָׁפִים יְלִידֵי יְקוֹד –

אֲזַי שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי

וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד:

לְמַרְאֵה הָרְשָׁפִים אֶזְכֹּרָה

חֲלֹמוֹתַי, בַּעֲלֵי־בְרִיתָם;

כְּמוֹהֶם הֵפִיצוּ אוֹרָה,

כְּמוֹהֶם הָיְתָה אַחֲרִיתָם…

וְכִי אַעַל עַל מִשְׁכָּבִי

וְאָמַרְתִּי: עַרְשִׂי תְּנַחֲמֵנִי –

גַּם אָז יִסָּעֵר לְבָבִי

וּכְהוֹלֵם פַּעַם יֶהֶלְמֵנִי;

כִּשְׁאוֹן הַרְרֵי־גַעַשׁ

כִּי יַחְצְבוּ לְהָבוֹת,

כְּיַעַר מִפְּנֵי הָרַעַשׁ,

כְּחַשְׁרַת מֵי־עָבוֹת:

זִכְרֹנוֹת מִזִּכְרֹנוֹת שׁוֹנִים

כָּל־הֶחָזוּת הַקָּשָׁה,

מִדִּבְרֵי הַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים

וִּמן הַתְּלָאָה הַחֲדָשָׁה,

יַחַד יַעַרְכוּ לִקְרָאתִי

וִיקַרְקְרוּ קִירוֹת הַלֵּב,

וּמֵעֵינַי יִגְזְלוּ שְׁנָתִי

וְנַפְשִׁי יְגָרְשׁוּ מִן גֵּו…

אֲהָהּ, אֱלֹהִים, לָמָּה לִי תַּתָּ

עֵינַיִם לִרְאוֹת וְלֵב לָחוּשׁ;

וְלוּ כְּאַחַד הָאָדָם עַתָּה

הָיוּ עֵינַי בְּדֹלַח וְלִבִּי־נָחוּשׁ!

שׁוּבָה שְׁבוּת אַרְצִי וְעַמִּי

וּבָא הַפִּתְרוֹן לַחֲלֹמוֹתָי;

אוֹ – שׁנֵּה, אֵלִי, אֶת טַעֲמִי

וְתֵן לֶב־אֶבֶן בְּצַלְעוֹתָי!

(בת-קול תרע"ג)

מֶה חָדֵל אֲנִי, קָרָא הַשִּׁלֹחַ,

בְּנָשְׂאוֹ עֵינָיו אֶל אֶחָיו רַבֵּי־מָיִם:

קָטֹן אֲנִי וָדָל, הֹלֵךְ בְּלֹא־כֹחַ,

וּמַהֲלָכִי – דֶרֶך יוֹם אוֹ יוֹמָיִם;

גְּבוּלִי צַר וּזְרֹעוֹת־שֶׁטֶף אַיִן,

גַּם קוֹלִי לֹא נִשְׁמַע עַל אֶרֶץ רַבָּה,

אֲשָׂרֵךְ דַּרְכִּי – וְלֹא אַאֲמִין בַּחַיִין,

אֶפְחַד וְלֹא אֶבְטַח מִפְּנֵי הַיּוֹם הַבָּא…

וְהַנְּהָרוֹת הָהֵם – כֻּלָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים,

גְּבוּלָם רַב וּכְבוֹדָם מָלֵא עוֹלָם,

אֲלֵיהֶם יִנְהֲרוּ נְחָלִים רְחוֹקִים וּקְרוֹבִים,

בְּרַעַשׁ יְגַמְּאוּ אֶרֶץ, יַרְעִימוּ בְּקוֹלָם,

וְגַלֵּיהֶם כְּהָרִים הָרִים יַעְתִּיקוּ

מִדֵּי הִשְׁתַּפְּכָם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ,

וִיעָרִים יַחֲשׂפוּ וְצוּרִים יָדִיקוּ

וְיִפְרְצוּ מִסָּבִיב פֶּרֶץ עַל פָּרֶץ!

גַּם עָלַי כּוֹנְנוּ, סָלְלוּ אָרְחוֹת אֵידָם,

עַל פָּנַי צָפוּ, הִתְגָּעֲשׁוּ מֵימֵיהֶם,

דְּלָחוּנִי עֲכָרוּנִי – כִּמְעַט הָיִיתִי צֵידָם,

וְעוֹד הַיּוֹם נָשֹא אֶשָּׂא אֵימֵיהֶם… –

וַאֲנִי מָה? מִי יָחוּשׁ מִי יִסְפֹּר נוֹדִי?

מִי יָשִׂים אֵלַי לֵב בְּאָבְדִי אוֹ בְּעוֹדִי?

אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד – מִי יִפְקְדֵנִי?

אַאֲרִיך בְּעָנְיִי – מִי רוֹאֵנִי מִי יוֹדְעֵנִי?

מִי יִשָּׂא לִי שָׁלוֹם, בְּרָכָה, אַהֲבָה? –

וְלָמָּה זֶה, יוֹצֵר כָּל, יְצַרְתָּנִי לְרַאֲוָה?…

וְקוֹל בְּרָמָה נִשְׁמַע, מוֹכִיחַ וְאֹמֵר:

הוֹי רָב אֶת יוֹצְרוֹ, מִתְאוֹנֵן, שָׂם עֲלִילוֹת,

לְהַחֲשִׁיךְ עוֹלָמוֹ לַשָׁוְא שֹׁקֵד וְשֹׁמֵר,

כִּי אֵל דֵּעוֹת יְיָ וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת.

אַל תֹּאמַר קָטֹנְתִּי, דַּלֹתִי מְאֹד:

לֹא לִגְדוֹלִים חֹסֶן, הַנֶּצַח וְהַהוֹד,

וְלֹא בְּרַעַש יְיָ וְלֹא לַאֲדִירִים רְצוֹנוֹ

וְאֵין יִתְרוֹן לְרַהַב עִם כָּל־הֲמוֹנוֹ וּשְׁאוֹנוֹ.

אִם קָטֹן אַתָּה – גְּדוֹתֶיךָ עֵמֶק־בְּרָכָה,

וּפִרְיְךָ תְּבַכֵּר אַתָּה, פְּרִי תִפְאָרָה, –

סֵמֶל הַקִּנְאָה לַאֲשֶׁר אֵין לָהֶם כָּכָה;

שׁהֵמָּה יַרְבּוּ שָׁאוֹן וּסְבִיבָם נִשְׂעָרָה –

אַךְ גְּבוּלָם צִיָּה, פְּרִי לֹא יַעֲשׂוּ בְּעִתָּם,

מַשְׁחִיתִים הֵמָּה, אַךְ הַפְרֵה אֵין אִתָּם;

אוּלַי יַעֲשׂוּ – וְנִסְחַף בִּגְאוֹן גַּלֵּיהֶם,

הַמְלַחֲכִים בְּזַעַם לְשׁוֹנָם כָּל־סְבִיבוֹתֵיהֶם. –

אִם קָטֹן אַתָּה – לְךָ אֹרֶךְ יָמִים

שְׁכֶם אֶחָד עַל כָּל־אַחֶיךָ הַגְּדוֹלִים,

שֶׁהֵמָּה בְּסֻלַּם הַבְּרִיאָה יוֹרְדִים וְעוֹלִים

עַד זְמַן וְעִדָּן, וְאַחַר יֹאבְדוּ לְעוֹלָמִים –

הֲלֹא רָאִיתָ בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ

כַּמָּה נַהֲרוֹת־אֵיתָן סָפוּ עַל פָּנֶיךָ –

רָעָתָם תְּיַסְּרֵם, מְשׁוּבוֹתָם – מוֹתָם,

אִישׁ אֶת אָחִיו יִבְלְעוּ עַד כְּלוֹתָם,

וּבַסְּעָרוֹת יְחוֹלְלוּ – יִצָּמְתוּ יַחַד

וְנִמְחוּ מִסֵּפֶר חַיִים אַחַד אַחַד.

אִם עָבְרוּ עַל פָּנֶיךָ וּדְלָחוּךָ,

כָּלָה לֹא עָשׂוּ, לֹא בְּלָעוּךָ. –

וְאַתָּה וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמוּ,

כִּי הֲלִיכוֹת עוֹלָם לָךְ, חֶלְקְךָ בַּחַיים,

וּפִרְיְךָ לֹא יֶחְדַּל וַאֲלֻמּוֹתֶיךָ קָמוּ,

וְשִׁמְעָם הֹלֵךְ תַּחַת כָּל־הַשָּׁמַיִם.

הֵרָגַע אֵפוֹא וָדֹם וּלְכָה בַּתֹּם

וְאַל תֵּפֶן אֶל רְהָבִים, וְאַל תְּהִי בְּאוֹרְרֵי יוֹם.

וַיִּיטַב לֵב הַשִּׁלֹחַ וַיִּצְהַל פָּנִים

אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה לוֹ בִּגְבוּלֹו הַמְּעַט,

וְעַל פְּנֵי כָל־אֶחָיו הָאֵיתָנִים

מֵימָיו, מֵי מְנוּחוֹת, עוֹדָם הֹלְכִים לְאַט.

(תרע"א)

¹

הוֹי חֹמוֹת שֹׁמֵמוֹת, הוֹי מַצְבוֹת עֹז וְאוֹרָה!

גָּדְלְכֶן וְתִפְאַרְתְּכֶן מִקֶּדֶם זָכֹר אֶזְכֹּרָה;

אֶזְכְּרָה וְאֶהֱמָיָה וְנַפְשִׁי עָלַי תָשׁוּחַ

וְאֵלֶךְ קֹדֵר, נֶעֱצַב וּנְכֶה־רוּחַ;

אֶזְכְּרָה בְּעוֹד אוֹר יְקָרוֹת כְּאוֹר הַחַמָּה

הוֹפִיעַ בַּהֲדָרוֹ עַל הָאֲדָמָה הַנְּשַׁמָּה,

כָּל־שֹׁכְנֵי תֵבֵל נָשְׂאוּ אֲלֵיכֶן עַיִן –

עַתָּה אֵיךְ נִשְׁכַּחְתֶּן כְּמֵת וְדֹרֵשׁ לָכֶן אַיִן!

כָּל־רוֹאֵיכֶן יִדֹּד מִכֶּן, יִסֹּב אֲחוֹרַנִּית,

בִּרְאֹתוֹ אֶת־פְּנֵיכֶן וְהִנָּם קְדוֹרַנִּית –

לְבַד הָעָם הָאֻמְלָל הַנִּשְׁכָּח גַּם הוּא כְּמוֹכֶן

וְשֹׁאֵף מִקְּצוֹת הָאָרֶץ וְדֹרֵשׁ לְשִׁכְנְכֶן…

אַיֵּה הַגְּדוּלָה וְהַתִּפְאֶרֶת הַהוֹד וְהַנֶּצַח,

עֲלֵיכֶן חֹפֵף מִקֶּדֶם כַּעֲדִי זָהָב עַל מֵצַח!

אַךְ גַּם עַתָּה שָׂבֹעַ אֶשְׂבַּע נְעִימוֹת

מִדֵּי עוּף עֵינִי בָּכֶן, חֹמוֹת שֹׁמֵמוֹת…

לָכֶן עָגְמָה נַפְשִׁי, רוּחִי בְּקִרְבִּי הוֹמִיָּה,

לְמוֹפֵת תִּהְיֶינָה לְכָל־הַיְקוּם, כְּמוֹכֶן יֻכַּת שְׁאִיָּה.

זֶה גוֹרַל כָּל־מִפְעֲלוֹת בְּנֵי תְמוּתָה –

לָשׁוּב לְתֹהוּ, לִהְיוֹת שְׁמָמָה וּמְבוּסָה;

גַּם הָאָדָם, מִבְחַר הַיְצוּרִים, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד,

מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבַד אָבֹד.

וַאֲנִי טוֹב לִי רְאוֹת הַחֹמוֹת הָאֵלֵֶּה מִתְבּוֹסְסוֹת בַּעֲפָרָן,

מֵרְאוֹת חֹמוֹת אֲחֵרוֹת לְלֹא הוֹעִיל מִתְנוֹסְסוֹת בַּהֲדָרָן.

וּכְרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בְּשָׂדֶה וְיַעַר

יְבַקֵּשׁ מִפְלָט לוֹ מִפְּנֵי סֹעָה וְסַעַר,

כֵּן גַּם אָנֹכִי בְּסַעֲרַת עִצְבוֹתַי

אֲלֵיכֶן אָחִישׁ מִפְלָט – וְתִדְמֶינָה אַנְחוֹתָי.

לֹא רִנַּת בִּנוֹת הַשִּׁיר, לֹא חֶמְלָה נַפְשִׁי שֹׁאֶלֶת,

כִּי לְקוֹנֵן עַל אַרְצִי, סֻכָּתֵנוּ הַנֹּפֶלֶת

עֲלֵיכֶן, עֲלֵיכֶן אֲקַו יוֹם גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה,

כִּי אַתֶּן מְקוֹר כָּל־מְזִמָּה וְתוּשִׁיָה!

בְּעֵת יִפְנֶה הַיּוֹם, שְׁאוֹנוֹ וַהֲמוֹנוֹ,

וְהַחשֶׁך יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו תַּחַת שָׁמַיִם;

בְּעֵת יָנוּחַ אָדָם יִשְׁכֹּן בִּמְעוֹנוֹ

חָפְשִׁי מֵעֲמַל הַיּוֹם, מִתְּלָאוֹת הַחַיִים –

גַּם אָז לֹא יִשְׁקֹט לִבִּי, לֹא תִדְמֶינָה כִלְיוֹתַי:

אֲלֵיכֶן אֶשָּׂא נַפְשִׁי, לָכֶן אַסִּיךְ דִּמְעוֹתָי.

הִנְנִי בְּעֵינַי לְמַרְאֵה הַשֵּׁאת וְהַשֶּׁבֶר

כְּעֹמֵד עַל מְקוֹם תִּפְאֶרֶת אֲבוֹתָיו שָׁם קֶבֶר,

וְכָל־חֵפֶץ וְכָל־יְקָר וְכָל־יִפְעַת תֵּבֵל –

הֲבֵל הֲבֵלִים בְּעֵינַי, הַכֹּל הֶבֶל;

וּכְמוֹ תִּשְׁמַעְנָה אָזְנַי קוֹל הוֹגֶה נְכָאִים,

קוֹל אֹמֵר: "הָה לִשְׂרִידַי הַנִּמְצָאִים,

כָּל־יֹפִי, כָּל־הֶדֶר עָבַר כַּצֵּל,

וּבְנָפְלָם יָצְאָה מֵהֶם גַּם שְׁכִינַת־אֵל!"

………………………

קוֹל־נְהִי הַזֶּה הִרְעִישׁ אֶת קְרָבִי

וְאֶבְכֶּה כָּל־שְׁנוֹתַי עַל מַר לְבָבִי.

………………………

וּבְכֵן, חֹמוֹת יְקָרוֹת, עַד שׁוּבִי לַקֶּבֶר שָׁמָּה

בָּכֶן אֲבַקֵּשׁ נִחוּמִים, בְּדִמְעָתִי אַמְסֶה הָאֲדָמָה,

מְקוֹם לֹא דָרְכָה עָלָיו רֶגֶל כָּל־פָּרִיץ,

כִּי לְמַרְאֵיכֶן יוּטַל גַּם גִּבּוֹר עָרִיץ.

(לוח אחיאסף תרנ"ח)

¹

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲשֶׁר בְּוָרֶמְס הָעִיר,

אֵצֶל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ אֶל מוּל הַפָּנִים

אוֹר שְׁנֵי נֵרוֹת שָׁמָּה יָאִיר

זֶה יָמִים רַבִּים וְשָׁנִים.

“נֵרוֹת הַזָּרִים” לָהֶם יִקְרָאוּ;

וְאַנְשֵׁי תָמִיד אִישׁ מִמְקוֹמוֹ

יֵיטִיבוּ אֹתָם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ,

לְמַעַן יִתְּנוּ אוֹרָם וְלֹא יִכְלָאוּ.

זִכָּרוֹן הֵמָּה הַנֵּרוֹת הָאֵלֶּה

לִדְבַר גְּבוּרוֹת אוֹת וָפֶלֶא,

אֲשֶׁר קָרָה זֶה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים;

וְכֹה יְסֻפַּר מֵאָבוֹת לַבָּנִים:

מִיָּמִים קַדְמוֹנִים

יָשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים

עַל גְּדוֹת הָרַיִן,

מְקוֹם נֶחְמָד לְעַיִן

וְאוֹר צַח שָׁם יָהֵל,

בִּמְקוֹם הָעִיר וָרֶמְס הַנֶּהֱדָרָה

תִּתְנוֹסֵס בְּיָפְיָהּ כַּעֲטָרָה;

וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת וְאֹהָלִים

וַיִּבְנוּ טִירוֹת וּמִגְדָּלִים

בֵּין גַּפְנֵי אַדֶּרֶת,

וַיְכוֹנְנוּ בֵּית תְּפִלָּה,

רָם וְנִשָׂא וּכְלִיל תִּפְאֶרֶת,

לִהְיוֹת לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה.

וַיֵּשְׁבוּ שֶׁבֶת אַחִים יַחַד

שְׁקֵטִים וְשַׁאֲנַנִּים מִפַּחַד,

וַיִּשְׁמְרוּ אֶת־הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת,

אֲשֶׁר נַָתַן לָהֶם יְיָ לִהְיוֹת לִמְאוֹרוֹת,

בְּיַד מֹשֶׁה נְבִיאוֹ מִן הַשָּׁמַיִם,

בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וַיְהִי הַיּוֹם וְגַם עַמִּים שׁוֹנִים,

אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל,

יָשְׁבוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים

עַל גְּדוֹת הָרַיִן,

מְקוֹם נֶחְמָד לְעַיִן

וְאוֹר יְקָרוֹת שָׁם יָהֵל,

בִּמְקוֹם הָעִיר וָרֶמְס הַנֶּהֱדָרָה

תִּתְנוֹסֵס עַתָּה בְּיָפְיָה כַּעֲטָרָה.

וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת וְאֹהָלִים,

וַיִּבְנוּ טִירוֹת וּמִגְדָּלִים,

בֵּין גַּפְנֵי אַדֶּרֶת,

וַיְכוֹנְנְו בֵּית־תְּפִלָּה,

רָם וְנִשָּׂא וּכְלִיל תִּפְאֶרֶת,

לִהְיוֹת לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה.

וַיֵּשְׁבוּ שָׁם גַּם הֵמָּה,

וַיִּרְאוּ מְנוּחָה כִּי נָעֵמָה,

וַיַּעַבְדוּ גַם אֶת אֱלֹהֵיהֶם,

כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ אֹתָם אֲבוֹתֵיהֶם.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּצְאוּ הַנֹּצְרִים בְּיוֹם חֲגֵּיהֶם,

וַיַּעַבְרוּ בִּרְחוֹב הַיְהוּדִים בְּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם

בְּהָמוֹן חֹגֵג וְקוֹל רִנָּה,

וְכֹהֲנֵיהֶם עֹבְרִים בְּרֹאשָׁם,

נֹשְׂאִים סֵמֶל קְדוֹשָׁם,

וּכְלֵי הַזָּהָב בַּשֶׁמֶשׁ נֹצְצִים,

וַהֲמוֹן עָם מִתְרוֹצְצִים

מִכָּל־עֵבֶר וּפִנָּה. –

וְקוֹל הֲמוּלָה כְּקוֹל רַעַם,

קוֹל צְעָקָה עֶבְרָה וְזַּעַם,

נִשְׁמַע פִּתְאֹם מֵאַלְפֵי פִיּוֹת,

וַחֲרָבוֹת שְׁלֻפוֹת, חֲרָבוֹת פִּיפִיּוֹת,

נִרְאוּ בִּידֵי הָעָם הַסֹּעֵר,

רוּחַ אַפָּם כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֵר

וּגְרוֹנָם פָתוּחַ כְּקֶבֶר

וְקוֹל נִשְׁמַע מִכָּל־עֵבֶר:

"תִּפְשׂוּ אֶת הַמְגַדְּפִים הָאֲרוּרִים

בּוֹזֵי קָדָשֵׁינוּ הַיְּקָרִים!

הִנֵּה אֱמוּנָתֵנוּ הָיְתָה לְשִׁמְצָה

בִּידֵי מְחָרְפֵי אֱלֹהֵינוּ:

הִנֵּה מִזֶּה וּמִזֶּה נִמְצָא

רֹק עַל סֵמֶל קָדְשֵׁנוּ!" –

וְהִנֵּה קַל מְהֵרָה

קוֹל שָׁאוֹן נוֹרָא

וְגָפְרִית וְזֶפֶת בֹּעֵרָה

עַל־כָּל־נָוֶה מְזֹרָה;

כָּל־הַקְּשָׁתוֹת דְּרֻכוֹת,

כָּל־הַחֲרָבוֹת שְׁלֻפוֹת,

וְהַמַּחֲנוֹת לַמִּלְחָמָה עֲרֻכוֹת,

וּנְאוֹת הַיְהוּדִים שְׂרֻפוֹת

בִּידֵי פִרְאֵי אָדָם

שֹׁאֲפֵי רֶצַח וָדָם.

וְאִישׁ אֶחָד, מַרְאֵה כֹהֵן מַרְאֵהוּ,

וְתֹם וְישֶׁר עַל פָּנֵיהוּ,

מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן יָצָא

וַיָּקֶם סְעָרָה לִדְמָמָה

וּבִדְבָרִים נִמְרָצִים מָצָא

תַּחְבֻּלָּה לְהַשְׁקִיט הַמְהוּמָה.

וַיִּשְׁקֹט הַסַּעַר וְהַהֲמוּלָה שָׁכָכָה,

וְהֶהָמוֹן הַשֹּׁאֵף רֶצַח וָדָם

נָמֹג וַיֵּלֶךְ מִן הַמַּעֲרָכָה.

וּבְטֶרֶם יֵלְכוּ הֵנִיפוּ יָדָם

וַיּאמְרוּ לָשׁוּב כִּמְלֹאת הַחֹדֶשׁ

לְבַקֵּשׁ אֶת מְחַלְלֵי הַקֹּדֶשׁ,

לִפְקֹד עֲלֵיהֶם עֲוֹנָם;

וְאִם אַיִן – לַהֲפֹךְ בַּחֲרוֹנָם

אֶת־כָּל־מוֹשַׁב הַיְהוּדִים

לְתֵל שְׁמָמָה לְעֵמֶק פְּגָרִים,

לִשְׁפֹּךְ דָּמִים כְּמַיִם נִגָּרִים,

לְבִלְתִּי הַשְׁאִיר רַק חֳרָבוֹת וְאוּדִים…

וַיִּשָּׁבְעוּ שְׁבוּעַָה נִמְרָצָה

לַעֲשׂוֹת כָּלָה וְנֶחֱרָצָה,

לְהַכְרִית אֶת הַכֹּל בְּיוֹם עֲבָרוֹת,

לַהֲפֹךְ רְחוֹב הַיְהוּדִים לִשְׂדֵה קְבָרוֹת,

וּלְבִלְתִּי תֵּת חֲנִינָה

לִילָדִים אֵין בִּינָה,

לְעוֹלָלִים יוֹנְקי שָׁדַיִם,

לַעֲלָמוֹת יְפוֹת עֵינַיִם,

לִזְקֵנִים וּלְנָשִׁים הָרוֹת. –

וּבְהִשָּׁבְעָם אֶת הַשְּׁבוּעָה וְהָאָלָה

וַיָּעִידוּ בָם אֲבַדּוֹן וּשְׁאוֹל

אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת הַחֹל,

וַיַּעַזְבוּ מְלֵאֵי חֵמָה

שֹׁאֲפֵי רֶצַח וּנְקָמָה

אֶת עֲדַת הַיְּהוּדִים הַנִּבְהָלָה. –

וְהַיְהוּדִים קָרְאוּ אֶל אֵבֶל

וְשַׂקִּים עָשׂוּ לָהֶם חֲגֹרוֹת,

וַיֵּהָפֵךְ לְקִינָה כִּנּוֹר וְנֵבֶל

וַיֶּחְשְׁכוּ לָהֶם הַמְּאוֹרוֹת.

וַיַּפְקִידוּ רוּחָם וְנִשְׁמָתָם

בִּידֵי אֱלוֹהַּ עוֹשָׂם,

וַיְחַכּוּ לְיוֹם פְּקוּדָתָם,

וַיִּכּוֹנוּ בְּנֶפֶשׁ נוֹאָשָׁה לְמוֹתָם.

וְלִפְנֵי יוֹם הָרָעָה,

כִּנְטוֹת הַצְּלָלִים וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה,

וּפָנֶיהָ זֹעֲפִים, מְאָדָמִים,

לְאוֹת רֶצַח, הֶרֶג וְדָמִים

לְיוֹם הָאָיוֹם וְהַנּוֹרָא –

וְהִנֵּה אֲנָשִׁים שְׁנַיִם,

לֹא נִרְאוּ בָּעִיר מֵעוֹדָם

וְלֹא בָא אִישׁ בְּסוֹדָם,

נִגְלוּ עַל הַדֶּרֶךְ בָּעֵינָיִם.

וַיָּבֹאוּ אֶל הָרַב לִמְעוֹנוֹ

וַיַּבְטִיחוּ אֹתוֹ לְתִמְהוֹנוֹ

לָגֹל חשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹרָה,

לְהָבִיא רֶוַח וְהַצָּלָה

לְכָל הָעֵדָה הָאֻמְלָלָה.

הַבֹּקֶר אוֹר וְשֹׁאֲפֵי נְקָמָה

בָּאוּ עֲרוּכֵי מִלְחָמָה,

וּבְיָדָם מַפֵּץ וְחֶרֶב וְזֶפֶת בֹּעֵרָה,

וַיָּכִינוּ כְּלֵי מָוֶת וַיַּעַרְכוּ הַמַּעֲרָכָה –

וַיִּגְשׁוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מְהֵרָה

אֶל הָרַב, וַיִּקְחוּ מֵאִתּוֹ בְּרָכָה;

וַיִּפְרְשׂו כַפֵּיהֶם לְאֵל מִמַּעַל,

וַיֵּלְכוּ וַיֹּאמְרוּ: “יָדֵינוּ בַּמַּעַל”.

וְהַנֹּצְרִים רָאוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם,

כִּי בוֹשׁוּ מִתַּאֲוָתָם,

וְכִי לֹא יָבֹא עוֹד בְּכַפָּם

רְכוּשׁ הַיְּהוּדִים עַם עֶבְרָתָם,

כִּי לֹא אִנָּה הָאֱלֹהִים לְיָדָם

לִנְתֹשׁ וְלַהֲרֹס וְלִטְבֹּחַ כַּצֹּאן אָדָם, –

וַיַּעַרְכוּ בִרְחוֹב הַיְהוּדִים

שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת גְּדוֹלוֹת,

וַיַּאַסְרוּ אֶל אַחַד הָעַמּוּדִים

אֶת שְׁתֵּי הַשֵּׂיוֹת לְעֹלוֹת,

וַיַּרְבּוּ הַשַּׁלְהֶבֶת וַיַּגְדִּילוּ הַמְּדוּרָה

לִשְׂרֹף אֹתָם בְּגוֹ אַתּוּן נוֹרָא…

וּמִבֵּין תִּמְרוֹת הֶעָשָׁן מִתּוֹך הַשְֹּרֵפָה

עָלוּ מַעְלָה מַעְלָה

שְׁתֵּי לְשֹׁנוֹת אֵשׁ צְרוּפָה

כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָּה,

כִּשְׁנֵי מוֹרֵי דֶּרֶךְ לַנְּפָשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת,

אֲשֶׁר יָצְאוּ מִן גֵּו וְתִּהְיֶינָה לִמְאוֹרוֹת,

וַתַּעֲלֶינָה אֶל שַׁעַר הַשָּׁמַיִם

לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל אֱלֹהִים חַיִים.

וְהַיְהוּדִים מַכִּירֵי טוֹבָה

קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם חוֹבָה

לַעֲשׂוֹת זֵכֶר לַנְּפָשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת;

וַיּעֲלוּ שְׁנֵי מְאוֹרוֹת

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בְּוָרֶמְס הָעִיר

אֶל מוּל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ אֵצֶל הַקִּיר.

“נֵרוֹת הַזָּרִים” לָהֶם יִקְרָאוּ;

וְאַנְשֵׁי תָמִיד אִישׁ מִמְקוֹמוֹ

יֵיטִיבוּ אֹתָם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ

לְמַעַן יִתְּנוּ אוֹרָם וְלֹא יִכְלָאוּ. –

זִכָּרוֹן הֵמָּה הַנֵּרוֹת הָאֵלֶּה

לִדְבַר גְּבוּרוֹת אוֹת וָפֶלֶא,

אֲשֶׁר קָרָה זֶה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים

וִיסֻפַּר לַדּוֹר מֵאָבוֹת לַבָּנִים.

(היקב תרנו)

¹

כַּמָּה תְּרָנִים יַעַזְבוּ אֶרֶץ

לַעֲבֹר יָם כְּמַלְאָכִים קַלִּים,

וְאַחַר יָבֹא עֲלֵיהֶם קֶרֶץ

בְּיַד הָרוּחוֹת אוֹ הַגַּלִּים.

כַּמָּה צִפֳּרִים יַעֲלוּ אֵבֶר

לַעֲבֹר אֶרֶץ וּמֵי מְנוּחוֹת,

וְאַחַר יֹאבְדוּ, יִמְצְאוּ קֶבֶר

בְּיַד הַגַּלִּים אוֹ הָרוּחוֹת.

אִם אֹשֶר קָרוֹב, חָזוֹן רָחוֹק,

יִשְׁאֲפוּ הָאֲנָשִׁים הַדַּלִּים,

בַּכֹּל יִרְדְּפוּם רָדֹף וְדָחֹק

הָרוּחוֹת אוֹ הַגַּלִּים!

נִפְלָא דֶרֶךְ הָרַעֲיוֹנִים

הַמִּתְרוֹצְצִים בַּטֻּחוֹת,

יִתְרוֹצְצוּ – וּלְמוּלָם עוֹנִים

בְּקוֹל הַגַּלִים וְהָרוּחוֹת!

(תר"ע)

¹

שְׂאִי קִינָה, דַּבְּרִי רְתֵת,

שִׁירַת עֱנוּתִי, שִׁירַת הַלְאֹם,

שֶׁכָּכָה הִרְבֵּיתִי שְׂאֵת

בְּתוֹךְ רוּחִי הַבֹּעֵרָה דֹם.

וְחָדְרָה אֶל כָּל־אָזְנַיִם,

וּבְעַד אָזְנַיִם אֶל הַלֵּב;

כְּאֵב יָשָׁן כִּשְׁנוֹת אַלְפַּיִם,

בְּרָב־כֹּחַ אֶכְבֹּש הַכְּאֵב.

וּבָכוּ יְלָדִים וַאֲנָשִׁים,

גַּם קְשֵׁי־לֵב, חִזְקֵי יָדָיִם,

וּבָכוּ פְּרָחִים וְנָשִׁים,

וּבָכוּ כּוֹכְבֵי שָמָים.

וְהֹלְכוֹת וְשֹׁטְפוֹת כָּל־הַדְּמָעוֹת

הַנֶּגְבָּה יַחַד בִּדְמָמָה,

וְהֹלְכוֹת כֻּלָּן וּבָאוֹת

אֶל תּוֹךְ הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה.

(תרע"ג)

¹

אֳנִיּוֹת רַבּוֹת יוֹרְדוֹת תְּהוֹמָה,

לֹא תָבֹאנָה אֶל הַחֹף;

אֳנִיָּתֵנוּ תְּהַלֵּךְ רוֹמָה

אַף כִּי מוֹקְשִׁים לָהּ לָרֹב.

לְסַעַר מֵעָל, לִתְהוֹם מִתַּחַת

תִּשְׂחַק שָׂחֹק, לֹא תִירָא;

הָאֳנִיָּה חֲזָקָה, נִצַּחַת

אֳנִיָּתֵנוּ הָאֲדִירָה.

וּכְבָר הָאֳנִיָּה סָבָבָה

עַל פְּנֵי כָל־יָם וּתְהוֹם:

הַיָּם הָאָדֹם, יָם הָעֲרָבָה,

הַיָּם הַשָּׁחוֹר מַהְלְכָהּ כָּיּוֹם.

כַּמָה הֲדָפוּהָ גַּלֵּיהֶם,

טִלְטְלוּהָ אָנֶה וְאָנָה,

וְהִיא תַעֲבוֹר שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם

אֳנִיָּתֵנוּ הַיְשָׁנָה.

אֵינֶנָּה אֳנִיַּת מִלְחֶמֶת,

לֹא בַרְזֶל מִנְעָלֶיהָ,

אַךְ כָּל־אֵשׁ וְחֶרֶב נֹקֶמֶת

לֹא תִצְלַחְנָה עָלֶיהָ.

אַל נָא תִשְׁאֲלוּ אֵיךְ זֹאת הוֹיָה,

אֵין אִישׁ חָכָם וְיָבִין אֵלֶּה –

אַחַת הִיא מֵאֵין כּמוֹהָ

אֳנִיָּתֵנוּ אֳנִיַּת פֶּלֶא.

אַל תִּתְמְהוּ כִּי עָלֶיהָ

כָּל־רָע לֹא יִצְלַח צָלֹחַ;

הֵן רַב־הַחוֹבֵל בְּעָלֶיהָ

רַב תְּבוּנוֹת וּגְדָל־כֹּחַ.

יוֹדֵעַ הוּא כָּל־מַיִם שָׁם

מֹנֶה נִטְפֵי אַרְצֵנוּ,

דֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם וָיָם

מְנַהֵל לָאֳנִיָּתֵנוּ.

וְגַם לֹא יַאַרְכוּ הַיָּמִים

וְנָחָהּ אֶל הַמַּרְגוֹעַ,

כִּי הִנֵּה זֶה שְׁנוֹת עוֹלָמִים

מֵאָז תָּנוּעַ נוֹעַ.

וְתַם יָם וְתֵרָאֶה יַבָּשָׁה

וְסַעַר וְגַלִּים לֹא יִהְיוּ עוֹד,

אָז תָּנוּחַ מִדַּרְכָּהּ הַקָּשָׁה

אֳנִיָּתֵנוּ אֳנִיַּת נוֹד.

(חזון למועד תרס"ט)

¹

הִנֵּה זֶה שָׁב הָאָבִיב

וְהוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם, –

כָּל־צִיץ, כָּל־פֶּרַח מִסָּבִיב

שָׁבוּ הֵקִיצוּ לַחַיִים.

הִנֵּה שָׁבוּ הַשָּׂדוֹת לִפְרֹחַ,

הִנֵּה שָׁבוּ הַיְּעָרִים לִצְמֹחַ,

הַזֹּהַר יָשׁוּב יִשְׁתַּפֵּךְ עַל כֹּל,

הַזָּמִיר יָשׁוּב יִתֵּן קוֹל.

וּכְצַיָּר אָמָן עֹשֶׂה בַּצֶּבַע

יְחַלֵּק הָאָבִיב שְׁלַל צְבָעִים;

וְעָטוּ כָּל־הַר וְכָל־גֶבַע

וְכָל־הָאָרֶץ יְרַקְרַק נָעִים.

הַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׂחַק, תַּצְהִיל פָּנֶיהָ

אֶל תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, וְעוֹרְרָה יְשֵׁנִים,

וּבְשַׂחֲקָהּ וּבִנְשִׁיקוֹתֶיהָ

תַּקְדִּישׁ קְרוּאֶיהָ לִשְׂבֹּעַ עֲדָנִים…

אָז יָנוּב תְּנוּבָה

גַם רוּחַ הָאָדָם,

וְשִׁעְשְׁעֻהוּ רַעֲיוֹנֵי מְשׁוּבָה

וְחֶזְיוֹנוֹת – וּקְסָמִים בְּיָדָם.

וַחֲלוֹמוֹת פָּז יְפַזֵּזוּ

וּבָרְאוּ שָׁמַיִם חֲדָשִׁים,

וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה הַלֵּזוּ

כְּגַן עֵדֶן לָאֲנָשִׁים.

וְהַלֵּב יָקֵר מַחֲשָׁבוֹת

וּבָנָה מַעֲלוֹתָיו בָּרָמָה;

וְתַעֲנֻגוֹת מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת

יְחַיּוּ כָּל־נְשָׁמָה.

וּמִי זֶה הַהוֹלֵךְ שְׁחוֹחַ

תּוֹעֶה הֵנָּה וַהֲלוֹם

עַל יְרַק הָאָבִיב בְּלִי כֹחַ

יִתְנוֹדֵד, יֵאָנֵק דֹם?

בָּדָד יֵלֶךְ הוּא וִיגוֹנוֹ,

עָיֵף קֹדֵר, בְּלִי חַמָּה, –

אֲבִיבוֹ, שִׁמְשׁוֹ, עֵת שְׂשׂוֹנוֹ

חָלְפוּ, נָבְלוּ, הָהּ, זֶה כַּמָּה!

הַיְדַעְתֶּם אֶת הַכֹּאֵב

הַהוֹלֵךְ כִּפְרֹחַ אֶרֶץ וְתֵבֵל

דֹאֵג, חָרֵד, סָר וְזֹעֵף

וְלִבּוֹ קֹרֵא אֶל אֵבֶל?

הֲלֹא זֶה הַיְהוּדִי, הֲלֹא־הוּא,

עוֹלָמוֹ תֹּהוּ וָבֹהוּ,

רוּחוֹ נְעִימוֹת בַּל יַחַז

וּבְמַבָּטוֹ אֵין נַחַת.

בְחַדְרֵי הַלֵּב

יָגוֹן וּכְאֵב

יַפְרִישׁוּ כְּצִפְעוֹנִים,

וּפְצָעִים יְשָׁנִים

פְּצָעִים חֲבוּשִׁים

בְּזִכְרֹנוֹת לֹא־דְרוּשִׁים

כְּנֵטֶל אֲבָנִים

מַשָּׂא לְאֵין אוֹנִים, –

מֵתִים, מֵתִים, גְּוִיּוֹת קָרוֹת,

נֹעַר בָּלֶה, תַּעֲנֻגּוֹת נִגָּרוֹת.

כָּל־צִיץ, כָּל־קוֹץ לְמִינֵהוּ

לַעֲגוֹ בּוֹ יָנִיחַ;

כָּל־עוֹף כָּנָף יִזְעָמֵהוּ,

יָרִיעַ עָלָיו, יַצְרִיחַ.

לֹא לוֹ הַפְּרָחִים, לֹא צֶבַע רִקְמָתַיִם,

לֹא לוֹ הָאָרֶץ, הָאָבִיב וּמַתְּנוֹת יָדוֹ,

גַּם הַצִּפֳּרִים, גָּם הַשָּׁמַיִם,

גַּם בְּנֵי־ הָאָדָם – הַכֹּל בִּלְעָדוֹ!…

אַל תִּרְאוּנִי פִּרְחֵי־חֵן!

אַל נָא אֶהְיֶה לָכֶם לְמִלָּה,

יָפִים אַתֶּם – אָמְנָם כֵּן!

אַךְ יָפִים מִכֶּם הַיְהוּדִי סִלָּה…

תַּפּוּחֵי זָהָב, גַּפְנֵי אַדֶּרֶת,

הִתְנוֹסְסוּ עַל אַדְמַת מַטָּעוֹ,

פְּרָחִים אֵין כְּמוֹהֶם לְתִפְאֶרֶת

נָטַע אֱלֹהִים לְבַדּוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ!…

שַׁאֲלוּ אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן נוֹרָא־הוֹד,

שַׁאֲלוּ אֶת הַשָּׁרוֹן וְאֶת כָּל־נְכֹאתוֹ

הָהּ, הֲלֹא יֵדְעוּ הֲלֹא יַכִּירוּ עוֹד

אֶת בַּעֲלֵיהֶם אַחֲרֵי בְלוֹתוֹ.

שַׁאֲלוּ אֶת הַר הַזֵּיתִים

שַׁאֲלוּ כַּרְמֶל וְחֶרְמוֹנִים, –

שַׁאֲלוּ כָּל־אֵלֶּה הַמֵּתִים

לַחֲלֹמוֹת הַיָּפִים הָרִאשׁוֹנִים…

אֲוֵיר אַרְצוֹ הַקְּדוֹשָׁה

הָיְתָה חַיֵּי נְשָׁמוֹת,

בְּמִקְדָשׁוֹ הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

נִגְלוּ אֱלֹהִים עֲלֵי אֲדָמוֹת;

אַלְפֵי שִׁנְאָן שִׁעְשְׁעֻהוּ

בְּרָן יַחַד כּוֹכָבָיו,

אַלְפֵי שְׂמָחוֹת סִלְסְלֻהוּ

בִּימֵי בִכּוּרֵי עֲנָבָיו.

שָׁם נִגֵּן הַיְהוּדִי נְגִינוֹת

עֲלֵי עָשׂוֹר וְעֲלֵי נֵבֶל,

קוֹלוֹת אֱלֹהִים' זְמִירוֹת עֲדִינוֹת

לֹא נִשְׁמְעוּ כְּמוֹהֶם בְּתֵבֵל, –

עַל עֲרָבָה, עֲרָבָה עֲרֻמָּה

תָּלוּי, הָהּ, חֲלוֹם הָאֻמָּה…

אָמְנָם עָבַר הַחֲלוֹם וְאֵינֶנּוּ,

אַךְ הִנֵּה חָלַמְתָּ עוֹד חֲלוֹם,

אָבִיב חָדָשׁ, הֲלֹא תִשְׁמָעֶנּוּ?

קוֹרֵא לְךָ מֵרָחוֹק “שָׁלוֹם!”

אַל תִּוָּאֵשׁ, אִישׁ מַכְאוֹבוֹת,

אַל נָא עוֹד תִּלְבַּשׁ שְׁמָמָה,

תְּקוּפָה חֲדָשָׁה, שָׁנִים טוֹבוֹת

נָכוֹנוּ לְךָ, הַיְהוּדִי, שָׁמָּה…

הֲלֹא תִשְׁמַע בְּעַד הֶעָבִים

קוֹל דְּמָמָה דַקָּה?

הֲלֹא תַקְשִׁיב מִבֵּין כּוֹכָבִים

שִׁירַת־כְּרוּבִים זַכָּה?

שִׁירָה חֲדָשָׁה, שִׁירַת־בְּשׂוֹרָה,

מַשְׁמִיעָה שָׁלוֹם, מְבַשֶּׂרֶת אוֹרָה?

עוֹד יוֹסִיף נִרְדְּךָ לָתֵת רֵיחַ,

וְזֵיתֶיךָ בֵּין שׁוּרוֹתָם יַצְהִירוּ,

שִׁמְשְׁךָ יָשׁוּב לִהְיוֹת זֹרֵחַ,

וְכוֹכְבֵי נִשְׁפְּךָ כְּקֶדֶם יָאִירוּ.

וּזְרוֹעַ יְיָ, תָּשׁוּב תִּתְעוֹרֵר

וֶהֱשִׁיבָה אוֹתְךָ עַל כַּנֶּךָ,

וְשִׁירֵי רוֹעִים תָּשׁוּב תְּשׁוֹרֵר

מִדֵּי צֵאתְךָ בְּעִקְבֵי צֹאנֶךָ,

וְשַׁבְתָּ לִרְאוֹת חַיִים עוֹד,

חַיֵּי עוֹלָם בְּאֵין קְפָדָה,

וּבָאתָ מִשּׁוּט בְּאֶרֶץ נוֹד

לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצְךָ הַנֶּחְמָדָה.

לֹא עוֹד תִּגְלֶה מֵאַדְמָתֶךָ,

וְזֵדִים לֹא יִתְּנוּ עָלֶיךָ בְּקוֹלָם,

תַּחַת גַּפְנְךָ וְתַחַת תְּאֵנָתֶךָ

תֵּשֵׁב לָבֶטַח כִּימֵי עוֹלָם.

סֹלּוּ הַמְּסִלָּה לָרֶשֶׁת

אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ,

עוֹד שָׁם לַפִּיד אֵשׁ לֹחֶשֶׁת

אֵצֶל חוֹמַת מִקְדָשֵׁנוּ!…

(המקיץ תרס"ט)

¹

רוּחַ גָּדוֹל וְחָזָק, סַעַר מִתְגּוֹרֵר,

נֶאֱבַק עַל הַיָּם עִם אֳנִיָּה נִדָּחָה;

הוּא סֹעֵר לַהֲפִיצָהּ וְהִיא חִשְּׁבָה לְהִתְפּוֹרֵר,

הָלְכָה בִּכְבֵדוּת, נֶאֱנֶקֶת, נֶאֱנָחָה.

הַתֹּרֶן, הַמִּפְרָשׂ, יָנוּעוּ מְבֻלָּקִים,

הַמַּיִם זֹעֲפִים עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָה; –

וּבִשְׁאֵרִית חֵמוֹת וּבִמְרִי נֶאֱבָקִים

הָרוּחַ וּכְלֵי זַעֲמוֹ עִם הָאֳנִיָּה.

פַּעַם תִּתְרוֹמֵם וּפַעַם תָּשׁוּחַ,

יִמְשְׁכוּהָ לְאָחוֹר, לְפָנִים יְקַלְעוּהָ, –

מִשְׂחָק הִיא לַגַּלִּים, מַטָּרָה לָרוּחַ,

תְּהוֹמוֹת יִבְלָעוּהָ וִיקִיאוּהָ.

הַיָּם זֹעֵף, הַגַּלִּים יָרִיעוּ רֵעַ,

הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים יֶהֱמוּ בְּלִי הֶרֶף; –

הַסַּעַר הַמַּשְׁחִית יִתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ,

תְּהוֹם תִּפְעַר פִּיהָ, תִּשְׁאַף אַךְ טֶרֶף…

וַאֲנָחוֹת וּתְפִלּוֹת נִשְׁמָעוֹת מֵעֲבָרִים,

כִּי קְרוֹבָה הַמְּחִתָּה וְהַצָּרָה גְדוֹלָה,

אִישׁ אִישׁ קֹרֵא לֵאלֹהָיו מִן הַמְּצָרִים,

וְרִחֲמָם וְהִצִּילָם מֵרֶדֶת שְׁאוֹלָה.

הַיְלָדִים בּוֹכִים, הַנָּשִׁים הוֹמִיּוֹת,

הָאֲנָשִׁים עֹמְדִים וּמִתְוַדִּים עֲוֹנָם.

הַנְּפָשׁוֹת מִשְׁתַּפְּכוֹת, רֹעֲדוֹת הַגְּוִיּוֹת

מִפְּנֵי פַחַד הַגַּלִּים וּשְׁאוֹנָם.

אַךְ שָׁם בְּיַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה שְׁנַיִם אֲנָשִׁים

ישְׁבִים שְׁקֵטִים מִפַּחַד, מֵרְעָדָה,

לֹא יְבַקְּשׁוּ עֵצָה, לֹא יֵלְכוּ לִקְרַאת נְחָשִׁים,

כְּמוֹ שָׁלוֹם מִסָּבִיב וְאֵין כָּל־חֲרָדָה.

יִרְעַם הַיָּם וְגַלָּיו, הִלְבִּינוּ בָּמוֹתָיו,

הָרוּחַ יְיֵלִיל, הַקֹּלוֹת יֶהֱמָיוּ,

הַסִּיר יִתְגָּעֵשׁ, תִּרְעַשְׁנָה אֲרֻבּוֹתָיו;

אַךְ שָׁם מִתַּחַת הַשְּׁנַיִם יִשְׁלָיוּ.

אֶל הַמּוֶת יַבִּיטוּ בְּשׁוּבָה וְנַחַת,

וּמֵאֵיד הַסַּעַר לֹא נִבְעֲתוּ בְּעָתָה;

וּכְמוֹ הַסְכֵּן הִסְכִּינוּ עִם בַּלְהוֹת שַׁחַת

וְעִם כָּל־מְצָרֵי שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן וְעֵיפָתָה.

מִי אַתֶּם אֻמְלָלִים – הַשְׁמִיעוּ, הַגּידוּ –

כִּי הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישׁוּ בָּעֵת הַזֹאת;

כִּי לֹא תֵאָנְחוּ וּדְמָעוֹת לֹא תוֹרִידוּ

גַּם בְּהַגִּיעֵנוּ עַד שַׁעֲרֵי מוֹת?

"הַגִּידוּ, הַאֻמְנָם חִבְּלוּ קְבָרִים אוֹתְכֶם,

הֲלֹא תַעַזְבוּ הוֹרִים, אִשָּׁה וּבָנִים,

אֲשֶׁר יִסְפְּדוּ לָכֶם סָפֹד וְיִבְכּוּ אֶת־מוֹתְכֶם

כִּי תִמְצְאוּ קֶבֶר בִּמְעֵי הַתַּנִּים?

"הֲלֹא תַשְׁאִירוּ אַחֲרֵיכֶם קְרוֹבִים אוֹ אַחִים,

יֶהְמוּ מֵעֵיהֶם, יִתְּנוּ בִּבְכִי קוֹלָם,

בֶּאֱטֹר עֲלֵיכֶם פִּיהֶם הַגַּלִּים הַלַּחִים

וְלֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם?

"הַאֵין לָכֶם אֶרֶץ, מַמְלָכָה אוֹ מְדִינָה,

כָּל־מִשְׁכַּן יְדִידוֹת, כָּל־בֵּית־מָעוֹן,

כִּי קַצְתֶּם בַּחַיִּים, נוֹאַשְׁתֶּם מֵחֲנִינָה,

וּכְמוֹ תִשְׁאֲפוּ חֶשְׁכַּת מַיִם, בּוֹר שָׁאוֹן?

"הַאֵין לָכֶם בַּשָּׁמַיִם אֵל לְמוֹשָׁעוֹת?

הַאֵין לָכֶם מוֹסְרוֹת־עָם עַל פְּנֵי אֲדָמָה?

הַאֵין לָכֶם כָּל־אֱמוּנָה, מָעֹז בַּתְּלָאוֹת?

הוֹי אֹבְדִים, נִדָּחִים, מָה אַתֶּם, מָה?"

הַתְּהוֹם תֵּהֹם, וְגַלִּים מַגְבִּיהִים, מַשְׁפִּילִים,

מַדְרְגוֹת הָאֳנִיָּה מִתְיַפִּחוֹת מָרָה,

הַסַּעַר יַרְעֵם בְּקוֹלוֹ, יֶהְמֶה כַּחֲלִילִים,

וְהָאֶחָד פָּצָה פִּיו וְעֵינוֹ נִגָּרָה:

"לֹא חִבְּלָתְנוּ צִיַָּה, לֹא מִדְבַּר־זַעֲוָה,

וְאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה לֹא הָיְתָה עַרְשֵׂנוּ; –

בְּחַבְלֵי אָדָם אֻסַּרְנוּ, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה,

אֶל בֵּית אָבִינוּ, אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ.

"אֵם רַחֲמָנִיָּה טִפְּחָה, סִלְסְלָה אֹתָנוּ,

שָׁדֶיהָ הַחַמִּים, הָרַכִּים הֱנִיקֻנוּ;

וְאָב אֹהֵב גַּם הוּא כִּלְכְּלָנוּ, נְשָׁקָנוּ,

בְּחֵן הִשְׁגִּיחַ אֵלֵינוּ וְיָדָיו חִבְּקֻנוּ.

"בַּיִת הָיָה לָנוּ וַיְשִׁיתֻהוּ בָּתָה,

כָּל־כְּלֵי חֶמְדָתֵנוּ שְׂרוּפִים אוֹ שְׁבוּרִים;

כָּל־מִשְׁפַּחְתֵּנוּ כּוֹס הַחֵמָה שָׁתָתָה:

אֵלֶּה נִרְצְחוּ וְאֵלֶּה הָגְלוּ אֲסוּרִים.

"הֲלֹא יְדַעְתֶּם אֶת אַרְצֵנוּ, מְקוֹם הַמַּטְבֵּחַ

לְכֹל יִשְׁרֵי דֶרֶךְ, לַעֲנִיִּים מְרוּדִים,

מִשְׁפָּטָהּ לִפְרֹעַ פְּרָעוֹת, לֶאֱסֹר, לְשַׁלֵּחַ,

לְבַקֵּשׁ תָּמִיד אֶת־נֶפֶשׁ הַיְהוּדִים.

"וִיהוּדִים אֲנַחְנוּ, מֹץ יְסֹעַר מִמְּדוּשָׁה,

אֵין גּוֹאֵל, אֵין גִּיל, אֵין תִּקְוָה וְתוּשִׁיָּה. –

אַל תִּשְׁאֲלוּ עוֹד, הָהּ, מַכָּתֵנוּ אֲנוּשָׁה!

אֲמֵרִיקָה מְשִׁיבָה אֹתָנוּ לְרוּסִיָּה².

"לְאַרְצֵנוּ, מִשָּׁם נִמְלַטְנוּ בְּעוֹר שִׁנֵּינוּ,

לְאַרְצֵנוּ, כִּי אֵין לָנוּ כֶּסֶף בְּאַמְתַּחַת;

וּמָה אָנוּ אֵפוֹא וּמַה תִּקְוָתֵנוּ?

לָמָּה לָנוּ חַיִּים וְחֶלְדֵּנוּ שַׁחַת?

"אַתֶּם בְּכוּ בָּכֹה הֵילִילוּ וָנֹהוּ,

גוּרוּ מִפְּנֵי מָוֶת אַתֶּם, נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם,

הֲלֹא יֵשׁ לָכֶם מָקוֹם אֵלָיו תָּבֹאוֹ,

וְגַם מֵאֲמֵרִיקָה לֹא יְצָאתֶם עַל אַפְּכֶם.

"וַאֲנַחְנוּ אֹבְדִים, עֵצִים גְּדוּעִים מִשֹּׁרֶשׁ,

הָאָרֶץ מִתְקוֹמָמָה לָנוּ, חֵלְכָּאִים –

נֹסְעִים אֲנַחְנוּ, אַךְ אְֲהָהּ, כִּי אֵין לָנוּ דֹרֵשׁ,

נֹסְעִים הִנֵּנוּ, וְאָנָה אֲנַחְנוּ בָּאִים?

יִרְעַשׁ הָרוּחַ, יֶהֱמֶה בְּזַעַף אַפּוֹ,

יְרֻתְּחוּ, יִתְגָּעֲשׁוּ הַמַּיִם הַסֹּעֲרִים!

אֲנַחְנוּ הַיְהוּדִים אָבַדְנוּ אִם כֹּה וְאִם כֹּה,

רַק הַיָּם יְכַבֶּה אֵשׁ־פְּצָעֵינוּ הַבֹּעֲרִים"…

(תרס"ה)

¹

(תמונה מרחוב העֹני).

בִּרְחוֹב הַסְתֵּר לְיַד אַחַד הָעַמּוּדִים

אִשָּׁה עֲנִיָּה שָׁם ישֶׁבֶת קֹדֶרֶת;

עַצְמוֹתֶיהָ שֻׁפּוּ, נֵחָרוּ כְּאוּדִים,

פָּנֶיהָ כַּשִׂיד, רוּחָהּ נֶעְכֶּרֶת,

וְעוֹד נוֹדְעוּ גַם עַתָּה, כִּכְלוֹת שְׁאֵרָהּ,

עִקְבוֹת יָפְיָהּ מִקֶּדֶם בְּהִלּוֹ נֵרָהּ;

אַךְ יְדִידוֹת וְאַהֲבָה וּבְרָכָה וְשָׁלוֹם

אֶל נָכוֹן לֹא הֱבִיאוּהָ עַד הֲלוֹם.

מֵרֹב בְּכִי כִּמְעַט חָשְׁכוּ עֵינֶיהָ,

וְיֶלֶד כִּשְׁחִיף־עֵץ יָמֹץ שָׁדֶיהָ, ­­–

יָמֹץ, יִבְכֶּה, יִישַׁן, יָקִיץ בַּחֲרָדָה

לְקוֹל זַעֲקַת אִמּוֹ בְּקָרְאָהּ בִּרְעָדָה:

"קְנֶינָה, נָשִׁים, שְׁנַיִם נֵרוֹת בַּאֲגוֹרָה,

כֵּן יְהִי מַזָּלִי כַּאֲשֶׁר יִתְּנוּ אוֹרָה".

רְכוּלָתָהּ מְעַטָּה גַּם קָטֹן סַלָּהּ,

אַךְ יְגִיעַ כַּפֶּיהָ תֹּאכַל הַדַּלָּה:

בַּגֶּשֶׁם, בַּשֶּׁלֶג, בְּסַעַר וּבַקֹּר,

תֵּשֵׁב הָעֲנִיָּה וְעִמָּהּ עוֹלָלָהּ

וּבְעָמָל וּבְיָגוֹן תִּסְחַר תִּמְכֹּר,

וּמְאוּמָה לֹא תִשָּׂא בְּכָל־עֲמָלָהּ:

אֵין מָעוֹן לָהּ, אֵין בֶּגֶד, אֵין לֶחֶם לְפֶה,

וּמִלְבַד הָעַמּוּד הָאִלֵּם הַזֶּה

אֵין קָרוֹב לָהּ וְאֵין מוֹדָע וְאֵין גֹּאֵל,

וְלִשְׁלוֹם שׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת אֵין דֹּרֵשׁ וְאֵין שֹׁאֵל.

וּבְכָל־הֱיוֹתָהּ חוֹלָה, עֲזוּבָה וְגַלְמוּדָה,

לֹא תִשְׁאַל, לֹא תְבַקֵּשׁ מַתָּן בְּצָרָתָהּ, –

כִּי נֵרוֹת־שַׁבָּת סַחֲרָהּ אֵצֶל עַמּוּדָהּ,

וְלִקְנוֹת מִיָּדָהּ – אַךְ זֹאת כָּל־שְׁאֵלָתָהּ.

לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת, קְדוֹשׁ יְיָ, מְכֻבָּדוֹ,

יָרוּצוּ הַשּׁוּקָה דְּחוּפִים, מְבֹהָלִים,

זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, אִישׁ לְדַרְכּוֹ וְאִישׁ לְמַעְבָּדוֹ,

אַךְ אִישׁ לֹא יָשִׂים לֵב לִשְׁנֵי הַצְּלָלִים,

הַצְּלָלִים הַחַיִּים, הַנְּפָשׁוֹת הַסֹּעֵרוֹת,

הַיֶּלֶד וְאִמּוֹ, מֹכֶרֶת הַנֵּרוֹת.

לְמִי יֵשׁ חֵפֶץ בַּנֵּרוֹת הָרָזִים?

לְבָשָׂר, לְדָגִים, לְיַיִן הַכֹּל נֶחְפָּזִים.

הָעֲנִיָּה פֹּרֶשֶׂת בְּיָדֶיהָ וְקֹרְאָה:

“קְנֶינָה, נָשִׁים, שְׁנַיִם נֵרוֹת בַּאֲגוֹרָה”!

אַךְ מִי שֹׁמֵעַ? – מִקּוֹל הֲמוּלָה גְדוֹלָה

יֵחָבֵא קוֹלָהּ, קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה!

וְהָעוֹלָל הַדַּק, בֵּן הָאִשָּׁה הַחוֹלָה,

הוּא לְבַדּוֹ יִשְׁמַע צַעֲקָתָהּ הָאֲנוּשָׁה…

עַד מָתַי תַּעֲצָר־כֹּחַ, תּוּכַל הַצֵּל,

הָאִשָּׁה הָעֲזוּבָה הַנֶּהֱלֶכֶת כַּצֵּל?

עַד מָתַי עוֹד תּוּכַל לְהָכִיל רַעֲבוֹנָהּ?

עוֹד תָּשַׂר אֶל מָוֶת בִּשְׁאֵרִית אוֹנָהּ?

עַד מָתַי עוֹד תּוּכַל הַנֶּפֶשׁ הָרֵיקָה

לְכַלְכֵּל אֶת־הַיֶּלֶד הַשֹּׁכֵב בְּחֵיקָהּ?

לְפָנִים יְעַלַּע דִּמְעָה וְהָיְתָה לוֹ לְבָרוֹת,

וְעַתָּה עֵינֵי הָאֵם לֹא עוֹד נִגָּרוֹת…

אֵין דִּמְעָה בָּעַיִן, אֵין לְשַׁד בָּעֲצָמוֹת,

הַלֵּב נִשְׁבָּר, נִשְׁמַת אַפָּהּ כְּבֵדָה,

עוֹרְקֶיהָ רָפוּ אַף עֵינֶיהָ קָמוֹת,

וְכֻלָּהּ כְּמוֹ עָלֶה נִדָּף רֹעֵדָה;

וּבְאֵין אוֹנִים עוֹד נָעוֹת הַשְּׂפָתָיִם:

“קְנֶינָה, נֵרוֹת לְשַׁבָּת, קְנֶינָה אַךְ שְׁנָיִם.”

בִּרְחוֹב הַסְתֵּר נֶפֶשׁ עֲזוּבָה, מְשֻׁלַּחַת,

יָתוֹם קָטֹן, עֹמֵד כְּשֶׂה נִדָּחָה,

וּגְוִיָּה קָרָה כֻּלָּה מִקְשָׁה אַחַת, –

הִיא מֹכֶרֶת הַנֵּרוֹת – אֵל עַמּוּד שָׁחָה.

וְעַד כֹּה וְכֹה אֵין זֹכֵר וְאֵין פֹּקֵד אֹתָם,

אֶת הַמֵּתָה וְאֶת בְּנָהּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם:

הָעֲשִׁירִים עֵינָם אֶל כִּיסָם וְאֶל כּוֹסָם;

וְאַף כִּי הַיְּרֵאִים וְהַחֲרֵדִים בָּעָם,

כִּי הִנֵּה עֶרֶב שַׁבָּת הַיּוֹם לָאֵל,

וּמִי יִכּוֹן לִקְרַאת הָאֱלֹהִים כָּעֵת,

אִם לֹא עַם־קְרוֹבוֹ, הַשְּׂרִידִים הָאֵל.

וּבְכֵן לֹא רָאוּ לֹא יָדְעוּ בְּמוֹת הַמֵּת,

עַד בּוֹא לֵיל שַׁבָּת, מַלְכָּה מִתְנוֹסֶסֶת,

וְהָעָם הָלךְ יֵלֵךְ אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת.

־־־־־־

וְהַבַּיִת מָלֵא אוֹר וְנֹעַם וְהוֹד־יָהּ,

הַחַזָּן נֹתֵן זְמִירוֹת וְהָעָם יַקְשִׁיבוּ; ––

אַךְ מַה־זֶּה הַמְּנוֹרָה כְּחֹלֶמֶת, כְּעֹטְיָה?

וְנֵרוֹתֶיהָ גַם הֵם כִּצְלָלִים יָעִיבוּ?

הַנֵּרוֹת הָאֵלֶּה לָעֲנִיָּה הֵמָּה,

אֲשֶׁר מֵתָה בָּרְחוֹב כְּמוֹת הַבְּהֵמָה,

וְהָעֲשִׁירִים וְהַחֲרֵדִים לִפְנֵי הָאָרוֹן

אֹתָם הֵבִיאוּ, נֵרוֹת זִכָּרוֹן,

לָאִשָּׁה וְלִבְנָהּ, אֶת אַזְכָּרָתָם.

הָעֲשִׁירִים, הַחֲרֵדִים, יוֹדְעִים חוֹבָתָם,

לְהַעֲלוֹת, כַּדָּת, נֵר־נְשָׁמָה לְנֶפֶשׁ מֵת

(אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִצְוָה, עֹשֵׂי צְדָקָה בְּכָל־עֵת!)

הָעֲשִׁירִים, הַחֲרֵדִים, מַה לָהֶם וְלַחַי?

נְשָׁמוֹת – לְאֵלֶּה הֵם דֹּאֲגִים עַד בְּלִי דַי.

נֵרוֹת קֹדֶשׁ! אַתֶּם עֵדִים נֶאֱמָנִים,

כִּי הַמַּחְסֹר דִּכָּא שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת נְקִיּוֹת,

כִּי בַּאֲשֶׁר יִתְּנוּ הַכֶּסֶף כַּאֲבָנִים

יִגְוְעוּ אֲנָשִׁים בָּרָעָב בְּרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת;

לְכָל־כָּבוֹד, לְכָל־סֶרַח עֹדֵף יֵשׁ וָיֵשׁ,

אַךְ לְהֵיטִיב, אַךְ לְהַצִּיל נְפָשׁוֹת אֵין אֹתָם;

לְעֵינֵיהֶם יִשְׂבְּעוּ אֲחֵיהֶם קָלוֹן וְרֵישׁ,

וְלֹא יֶחֱרַף לְבָבָם וְלֹא יְיַסְרוּם כִּלְיוֹתָם!;

הוֹי, נֵרוֹת קֹדֶש! אִסְפוּ אִסְפוּ אוֹרְכֶם,

עַד בּוֹא יוֹם יְיָ, יוֹם הַדִּין הַנּוֹרָא!

אָז תִּבְעַר לְשׁוֹן־אִשְּׁכֶם, אָז יַגִּיעַ תּוֹרְכֶם,

שָׁם, לִפְנֵי כֵס הַמִּשְׁפָּט וְהַחֹק וְהַתּוֹרָה.

אָז תָּפִיצוּ אוֹר עַל חֶשְׁכַּת הַדוֹר,

הָרָחוֹק מִצְדָקָה, הַקָּשֶׁה מִצֹּר!

(תרע"ג)

¹

הַיָּרֵחַ, הַכּוֹכָבִים אוֹרָם יִתֵּנוּ,

לַיְלָה עַל הָעֲמָקִים וְעַל הֶהָרִים…

וּלְפָנַי פָּתוּחַ סֵפֶר קָדְשֵׁנוּ

וַאֲנִי קֹרֵא וְשֹׁנֶה בַּדְבָרִים.

אֲנִי קוֹרֵא אֶת דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים

וְקוֹלוֹ אֶשְׁמַע בֶּחָזוֹן שָׁם:

"וְשַׂמְתִּי זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי שָׁמַיִם

וְכַחוֹל עַל שְׂפַת הַיָּם".

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! דָּבָר מִדְּבָרֶיךָ

לֹא יָשׁוּב רֵיקָם, לֹא יַעֲלֶה בַּתֹּהוּ,

חֶפְצְךָ יֵעָשֶׂה תָּמִיד בְּעוֹלָמֶךָ,

הַכֹּל יָבֹא, כֹּל תּוּכַל עֲשׂהוּ.

וְגַם הִנֵּה בָא קְצֵה הַחִזָּיוֹן

וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד:

כִּי הָיִינוּ כַּחוֹל לְמִרְמָס וּלְבִזָּיוֹן,

מִי יוֹדֵעַ עַד מָתַי עוֹד.

הִנֵּה כַּחוֹל הָיִינוּ, כְּאַבְנֵי נֵפֶץ,

עַל פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ, עַל שְׂפַת הַיָּם;

אַךְ כּוֹכְבֵי הָאוֹר, כּוֹכְבֵי הַחֵפֶץ,

הַכּוֹכָבִים, הַכּוֹכָבִים – אֱלֹהִים, אַיָּם?!…

(תרס"ג)

¹

אוֹי כַּמָּה שָׁנִים

חָלְפוּ כַּעֲנָנִים

יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים

יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים

יֶשְׁנָם רְגָעִים

וְלִבִּי יֶהְגֶּה נְכָאִים:

יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים

יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים

פְּנִינָה רַעֲיָתִי

דִּינָה יְחִידָתִי,

יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים

יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים

אַלְמוֹן וּשְׁכוֹל,

זֶה חֶלְקִי מִכֹּל,

יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים

יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים

עַתָּה יְיָראוּנִי

גָּרֵשׁ יְגָרְשׁוּנִי

יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים

יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים

אָנָה אֵלֵכָה?

עַל מִי יַעֲזֹב חֵלֵכָה?

יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים

יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים

(תרס"ח)

¹

עַל הַכִּירַיִם יֹקֶדֶת אֵשׁ

וּשְׁבִיבֶיהָ חֹם מְפַכִּים,

וְהָרַבִּי מוֹרֶה אַלֶּף־בֵּית

לַיְּלָדִים הָרַכִּים,

לִמְדוּ בָנַי, לִמְדוּ סֵפֶר,

כָּל־הָכָּתוּב פֹּה;

וּמִי הַנֹּתֵן אִמְרֵי שֶׁפֶר

דֶּגֶל אֶתֶּן־לוֹ.

וְכִי תָבֹאוּ בַּיָּמִים וּבַאֲנָשִׁים

תֵּדְעוּ יְלָדִים נָאוִים

כַּמָּה דְמָעוֹת, אֶנְקוֹת חַלָּשִׁים

יָכִילוּ אֵלֶּה הַתָּוִים.

וְכִי יִכְשַׁל כֹּחֲכֶם בַּגוֹלָה

וְלֹא תִמְצְאוּ מָנוֹחַ,

תַּבִּיטוּ אֶל הָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה,

אָז תַּחֲלִיפוּ כֹּחַ.

(תרס"ח)

¹

(תרגום)

כָּל־הַיְקוּם כֻּלּוֹ נָם שְׁנָתוֹ,

כִּי זֶה כַּמָּה בָּא לַיְלָה;

וְהַיָּרֵחַ בִּמְסִלָּתוֹ

יָקָר הֹלֵךְ שָׁם מַעְלָה.

וּבְכִנּוֹרִי נֹשֶׁבֶת רוּחַ,

נֹשֶׁבֶת אַט, לִרְגָעִים,

וְצִלְצְלֵי קוֹלוֹ מִבְּלִי נוּחַ

בַּמֶּרְחָק יֶהְגּוּ נְכָאִים.

וִירַחֵפוּ וְנִשָּׂאוּ

וְהֶעֱלוּ אֵבֶר כְּמוֹ עָבִים;

וְהַמֵּיתָרִים יֶהֱמָיוּ

וּבָקְעוּ אֶל כּוֹכָבִים.

וְהֵעִירוּ בַּקֶּרֶב וְלֵב

מַחֲשָׁבוֹת רַבּוֹת, שֹׁנוֹת,

כָּל־נֶגַע, כָּל־צָרָה, כָּל־כְּאֵב,

אַחֲרֹנוֹת גַּם רִאשֹׁנוֹת.

כּוֹכְבֵי מַָרוֹם, עוֹלְמוֹת־הוֹד,

עֲנוּ נָא, הָשִׁיבוּ דָבָר:

הֲיֵשׁ אִתְּכֶם, הֲיֵשׁ מָקוֹם עוֹד

לְעַם קָטֹן, תָּמִים, נָבָר;

עַם – אֵין קֵץ לְכָל־עֻנֹּתוֹ?

אֵיךְ יֹאמְרוּ לְנַפְשׁוֹ: נוּדִי,

וְאֵין דֹּרֵשׁ וְאֵין מְאַסֵּף אֹתוֹ!

גֶּשׁ־הָלְאָה, לֶךְ־לְךָ, יְהוּדִי!

לֵךְ, כִּי נִבְעַרְתָּ, כִּי נוֹאַלְתָּ;

לֵךְ, כִּי דַלּוֹתָ, לֵךְ כִּי עָשַׁרְתָּ;

לֵךְ, כִּי חָכַמְתָּ, הִשְׂכַּלְתָּ;

לֵךְ, כִּי הֱיוֹת כָּמוֹנוּ אָמַרְתָּ.

כָּל־הַיְקוּם כֻּלּוֹ נָם שְׁנָתוֹ,

כִּי זֶה כַּמָּה בָּא לַיְלָה;

וְהַיָּרֵחַ בִּמְסִלָּתוֹ

יָקָר הֹלֵךְ שָׁם לְמַעְלָה.

(תרס"ו)

(תרגום)

א

בַּחוּץ סֹעֵר רוּחַ קִפָּאוֹן,

וְהָעֵת לֵיל־חֹרֶף נוֹרָא,

וִיהוּדִי זָקֵן בְּצַר מָעוֹן

עָצוּר שָׁם מוּל הַמְּנוֹרָה.

זְקָנוֹ כַּשֶׁלֶג

וְעֵינָיו בֹּעֲרוֹת,

וְדִמְעוֹתָיו כַּפֶּלֶג

נִגָּרוֹת, סֹעֲרוֹת;

וּמִקֶּרֶב לֵב

יִקְרָא בִּכְאֵב

יְבַטֵּא בְּפִיו רַק מִלָּה:

יְרוּשָׁלַיִם

יְרוּשָׁלַיִם

עִיר קֹדֶשׁ, עִיר תְּהִלָּה!

ב

בִּימֵי קֶדֶם אָבִי סִלְסְלָנִי,

בֶּן יַקִּיר לוֹ הָיִיתִי,

וְאַחֲרֵי כֵן מֵאַרְצִי הִגְלָנִי

יַעַן עָלָיו עָוִיתִי.

וְהֵן יָמַי עָבְרוּ

פָּנוּ בְּעֶבְרָתוֹ,

וְשַׂעֲרוֹתַי חָוְרוּ

מִפְּנֵי גַעֲרָתוֹ,

כְּמוֹ עוֹף נוֹדֵד

אֶרֶץ אֲמוֹדֵד,

כָּל־דֶרֶךְ כָּל־מְסִלָּה.

יְרוּשָׁלַיִם

יְרוּשָׁלַיִם

עִיר קֹדֶשׁ, עִיר תְּהִלָּה!

ג

מִי יִתֵּן עֵינַי שְׁתֵּי תְהוֹמוֹת

וְאֶבְכֶּה עַד בְּלִי דַי,

כִּי הִנֵּה שָׁם תַּחַת הַחוֹמוֹת

נִקְבְּרוּ כָּל־מַחְמַדַּי;

אֵין כֹּהֵן אֵין עוֹלָה

אֵין מִזְבֵּחַ אֵין זֶבַח,

הַנְּבִיאִים בַּגּוֹלָה

יָרְדוּ לַטֶּבַח.

בְּהַר הַמּוֹרִיָּה

הָעַיִן צֹפִיָּה

לְגוֹיִם בָּתֵּי תְפִלָּה,

יְרוּשָׁלַיִם

יְרוּשָׁלַיִם

עִיר קֹדֶשׁ, עִיר תְּהִלָּה!

ד

הִנֵּה הָיִית לְמַאֲכֹלֶת הָעֵת,

בְּתֵבֵל – כְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה,

אַךְ לִי זִכְרֵךְ תָּמִיד לְנֵס,

אַף רוּחִי לָךְ הוֹמִיָּה.

הָרוֹמִים הִשְׁמִידוּ

שְׂרִידֵי קָדָשַׁיִךְ,

הָעַרְבִים הֵזִידוּ

רְמֹס חֲצֵרַיִךְ,

וְקִיר נִשְׁאַר לִתְעוּדָה,

עָלָיו בִּדְמֵי יְהוּדָה

כְּתוּבָה זֹאת הַמִּלָּה:

יְרוּשָׁלַיִם

יְרוּשָׁלַיִם

עִיר קֹדֶשׁ, עִיר תְּהִלָּה!

(תרע"ג)

תֶּרַח, אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר,

עָשָׂה לוֹ אֱלִילִים וַיִמְכְּרֵם מָכֹר.

(כִּי מֵעוֹלָם הָיָה הַכֶּסֶף לָאֲנָשִׁים

הַגָּדוֹל בֵּאלֹהִים, קֹדֶשׁ כָּל־הַקָּדָשִׁים,

לַכֶּסֶף הִתְמַכְּרוּ וּבְכֶסֶף מָכְרוּ מִימֵיהֶם

אֶת נַפְשָׁם, אֶת כְּבוֹדָם, אֶת אֱלֹהֵיהֶם).

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם בְּנוֹ: "רוּץ

מְכֹר לִי אֶת הָאֱלִילִים בַּחוּץ".

וְהָיָה כְּבוֹא אִישׁ לִקְרָאתוֹ

לִקְנוֹת מֵאִתּוֹ אֶת סְחֹרָתוֹ,

וּבָחַר לוֹ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה

לְהָנִיחַ אֶל בֵּיתוֹ בְּרָכָה, –

וַיִּפֶן אֵלָיו הַנַּעַר וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“זָקֵן, כַּמָּה שָׁנִים לְךָ מָלֵאוּ?”

וַיַּעֲנֵהוּ הָאִישׁ וּפָנָיו נָהָרוּ:

“שִׁבְעִים שָׁנָה כַּיּוֹם עָלַי עָבָרוּ”;

וַיֹּאמֶר הָעֶלֶם בִּשְׂחֹק שְׂפָתָיִם:

“כְּסִיל, הָאֵל בָּחַרְתָּ בֶּן יוֹם הוּא אוֹ יוֹמָיִם”.

וַיֵּצֵא תֶּרַח יוֹם אֶחָד הוּא וַאֲנָשָׁיו

לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ זֶבַח בְּמִקְדָשָׁיו;

וַיָּשֶׁת אַבְרָם בְּנַפְשׁוֹ עֵצָה

וַיֹּאמַר: “חָלִיתִי, לֹא אֵצֵא חוּצָה”.

וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכְתָּם וַיָּקָם

וַיְמַהֵר לִנְקֹם נָקָם

בָּאֱלִילִים הָאִלְמִים אֱלֹהֵי אָבִיו

הָעֹמְדִים שָׁם בַּחֶדֶר מִסָּבִיב;

וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הַקַּרְדֻמּוֹת

וַיְנַפֵּץ וַיְשַׁבֵּר וַיָּשֶׂם שַׁמּוֹת,

וָיַּשְׁאֵר אֶת הַגָּדוֹל בָּהֶם לְבַדּוֹ

וַיִּתֵּן אֶת הַקַּרְדֹּם בְּיָדוֹ.

וַיְהִי כְּשׁוּב תֶּרַח הַבַּיְתָה

וַיַּרְא אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נִהְיָתָה,

וַיּשְׁאַל: “יַד מִי הָיְתָה בַּמַּעַל”?

וַיַּעַן אַבְרָם: "הַגָּדוֹל בָּאֵלִים שָׁם מִמַּעַל;

כִּי אִשָּׁה אַחַת לִפְנֵיהֶם הֵבִיאָה

מִנְחַת סֹלֶת וְשֶׁמֶן, מַאֲכָל בְּרִיאָה,

וַיּשְׁלַח אִישׁ אִישׁ אֶת יָדוֹ לָקַחַת

אֶת הַסֹּלֶת וְאֶת הַשֶּׁמֶן וְאֶת הַמִּרְקַחַת;

זֶה אָמַר: לִי הַמִּנְחָה מֻגָּשָׁה,

וְרֵעֵהוּ הִתְרַגֵּז וַיַּעֲנֵהוּ קָשָׁה,

וַתִּפְרֹץ בֵּינֵיהֶם מִלְחָמָה

וַתֶּרֶב הַזְּעָקָה וְהַמְּהוּמָה,

וַיְצַוֵּם הַגָּדוֹל לִשְׁבֹּת מִמְּדָנִים

וְלֹא אָבוּ שְׁמֹעַ עַזֵּי הַפָּנִים,

וַיָּקָם עֲלֵיהֶם וַיַּכֵּם בְּאַפּוֹ –

וְהִנֵּה גַם הַקַּרְדֻמּוֹת בְּכַפּוֹ". –

וַיִּקְצֹף עָלָיו תֶּרַח וַיֹּאמֶר:

"הַאֱלֹהֵי עֵץ וְאֶבֶן וְחֹמֶר

יוּכְלוּ לָמוּשׁ מִמְקוֹמָם, לָרִיב, לְהִלָּחֵם"?

וַיַּעַן אַבְרָם: "אִם־כֵּן אֵפוֹא הִנָּחֵם,

הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה,

כִּי אֱלֹהֶיךָ לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה".

(עולם קטן תרס"ב)

(תרגום)

הִנֵּה הַגֶּשֶׁם! הַנֵּה קוֹל בָּרָמָה!

הָעֲנָנִים יָרִיקוּ בְּרָכָה שָׁמָּה,

הִנֵּה פָּקַד יְיָ אֶת הָאֲדָמָה,

הִנֵּה קוֹל בָּרָמָה!

הִנֵּה הַגֶּשֶׁם! בֹּאוּ רְאוּ הֲלוֹם!

מַה טוּבוֹ, יַגִּידוּ הָעֲשָׂבִים כַּיּוֹם,

הַנֵּחָרִים מִשָּׁרָב, הַנִּצְמָתִים מֵחםֹ,

בֹּאוּ רְאוּ הֲלוֹם!

הִנֵּה הַגֶּשֶׁם! מָה אֶשְׂמַח שָׂמֹחַ!

פִּרְחִי אֲשֶׁר בַּגָּן יַחֲלִיף כֹּחַ

וְיִגְדַּל וְיִיף וְנָתַן רֵיח נִיחוֹחַ.

מָהֶ אֶשְׂמַח שָׂמֹחַ!

הִנֵּה הַגֶּשֶׁם! מְקוֹר הַבְּרָכָה,

עַתָּה יִבְשַׁל הַקָּצִיר, תְּבֹרַךְ הַמְּלָאכָה,

וְרוּחַ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה עַל כֹּל נָחָה.

הִנֵּה מְקוֹר הַבְּרָכָה.

הִנֵּה הַגֶּשֶׁם! מַלְאַךְ הַשָּׁמַיִם,

מִדֵּי הֲרִיקוֹ חַשְׁרַת מַיִם

יְחַדֵּשׁ שָׂדֶה וְגַן, יִתֵּן רוּחַ חַיִּים,

הַגֶּשֶׁם מַלְאַךְ הַשָּׁמַיִם.

(לוח “ימי נעורינו” תרע"א)

(תרגום)

הַנַּחַל אֹזֵל

הַזֶּרֶם נֹזֵל

וּמִשְׁתַּפֵּךְ אֶל פִּי תְהוֹם;

רְאֵה הַגַּלִּים

כְּעָבִים קַלִּים

רָצִים אָצִים כָּל־הַיּוֹם.

גַּם כָּל־נֵטֶף

רָץ בַּשֶּׁטֶף,

הַכֹּל שֹׁאֵף אֶל הַיָּם;

כִּילָדִים פֹּחֲזִים

דַּרְכָּם אֹחֲזִים

וְעוֹד מְעַט־קָט וְאַיָּם?

וּכְמוֹ גַלִּים

כֵּן גַּם־קַלִּים

רִגְעֵי חַיֵּינוּ בֶּחָלֶד.

וְעוֹד מְעַט וְעָפוּ

וְעָבְרוּ וְסָפוּ

יְמֵי שַׁעֲשׁוּעֶיךָ, הַיָּלֶד!

עֶל כֵּן, יֶלֶד טוֹב,

קְנֵה דַעַת לָרֹב

בְּכָל־נֶפֶשׁ וּבְכָל־מְאֹד.

הַיָּמִים נִמְהָרִים

כְּמוֹ מַיִם מֻגָּרִים

וְיוֹם הֹלֵךְ לֹא יָשׁוּב עוֹד.

(הירדן תרע"א)