פרויקט בן־יהודה

רָחֵל אֵשֶׁת ר' יִצְחָק וַיינְשֶׁעל הָיָה לָהּ מַקֵּל עִם רֹאשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְהָיְתָה מְרִיחָה טַאבִּיקָא מִקֻּפְסָה אַחַת עִם אִמּוֹ שֶׁל הַבֶּעשׁ“ט זצ”ל וּמֵתָה בְּזִקְנָה טוֹבָה, וַחֲתָנָהּ הַצָּעִיר ר' עַזְרִיאֵל גָּאלְדְשְׁטֵיין הָיָה פָּקִיד אֵצֶל הַפִירְמָה “דִּיא דְּרַייא קְרָאנֶען” (“שְׁלשָׁה כְּתָרִים”) בִּטְשֶׁערְנָאוִויץ וּבְעָלָיו עָמְדוּ לְפָנָיו כְּעַבְדָּא קַמָּא מָרֵיהּ (מָסֹרֶת־מִשְׁפָּחָה רְשׁוּמָה עַל גַּבֵּי טַבְלָה שֶׁל מִשְׁנָיוֹת בְּבֵית־אַבָּא). בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת – בִּטְלוּסְט; עַזְרִיאֵל אֶבֶן־פָּז – בֵּין כְּלֵי־הַפֶּסַח בְּבֵית־אַבָּא הָיָה נִשְׁמָר בִּזְהִירוּת בַּקְבּוּק מְרֻבָּע שֶׁעָבַר בִּירֻשָּׁה, וְהָיָה חָקוּק בּוֹ: עַזְרִיאֵל גָאלְדְשְׁטֵיין.

t עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת

בְּאוֹתָם הַיָּמִים הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הָיָה עוֹד נִסְתָּר,

וְהָיָה מִתְעַלֶּה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה בַּמִּסְתָּר,

בְּתוֹרָה וּבְחָכְמָה, בִּקְדֻשָּׁה, בְּטָהֳרָה וּבְדַעַת.

וְאוּלָם בְּנִגְלֶה – מְלַמֵּד־תִּינוֹקוֹת בַּכְּפָרִים.

מְשַׁנֵּן קָמֶץ־אָלֶף לְיֶלֶד, חֻמָּשׁ לִנְעָרִים,

וְלָבוּשׁ בְּמִין פֶּלְצִי“ל קָצָר, וְאַבְנֵט לוֹ – הַקְּרַיְקִ”י.

וּבְאוֹתוֹ הַלְּבוּשׁ הַכַּפְרִי הַמְגֻשָּׁם עַד־מְאֹד

הוּא הָלַךְ אֶל הָרַב הַגָּאוֹן רַ' גֵּרְשׁוֹן בְּקַ"ק בְּרוֹד,

אֲחוֹתוֹ הַיְתוֹמָה, הַיְעוּדָה לוֹ, מִמֶּנּוּ לָקַחַת.

וְהוּא בָּא וְנִכְנַס לַבֵּית־דִּין שֶׁל הָרַב רַ' גֵּרְשׁוֹן,

הַמָּלֵא בַּעֲלֵי־דִין, טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת וְשָׁאוֹן,

וְעָמַד בְּצִנְעָה כְּעָנִי הָעוֹמֵד לוֹ בַּפֶּתַח.

וְחָשַׁב לוֹ הָרַב: הַיְּהוּדִי מְבַקֵּשׁ נְדָבָה,

וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ וְלָתֵת לוֹ פְּרוּטָה הוּא אָבָה,

אַךְ הַלָּה מְסָרֵב, הוּא עוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ!

אֶלָּא מָה הוּא רוֹצֶה? הוּא רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם הָרַב,

בִּיחִידוּת, בִּדְבַר־סוֹד… וּמִיָּד, דַּוְקָא תֵּכֶף, עַכְשָׁו!

וְהָרַב מִתְפַּלֵּא – וּפוֹנֶה עִם הָאִישׁ אֶל הָאַלְקִי"ר.

וּבָאַלְקִי"ר בִּהְיוֹת הַכַּפְרִי עִם הָרַב לְבַדּוֹ,

הוּא מַכְנִיס אֶל הַכִּיס הַפְּנִימִי שֶׁל הַפֶּלְצִי"ל יָדוֹ,

וּמוֹצִיא מִשָּׁם כְּתָב וְנוֹתְנוֹ אֶל הָרַב לְעַיֵּן בּוֹ.

וְהָרַב מְעַיֵּן… וְהַכְּתָב הוּא נוּסַח שֶׁל “תְּנָאִים”,

אַךְ כָּתוּב בְּפַשְׁטוּת וּבְלִי הַתְּאָרִים הַנָּאִים

הָרְגִילִים בְּחָתָן, רַק פָּשׁוּט: יִשְׂרָאֵל בֶּן אֱלִיעֶזֶר.

וְנִזְכָּר הוּא, הָרַב, שֶׁהִנִּיחַ אָבִיו בִּירֻשָּׁה

כְּתָב־תְּנָאִים שֶׁכָּזֶה לְבִתּוֹ הַכַּלָּה הַגְּרוּשָׁה,

וְגַם שָׁם הֶחָתָן הוּא פָּשׁוּט: יִשְׂרָאֵל בֶּן אֱלִיעֶזֶר!

הִנֵּה כָּךְ הוּא אֵרְשָׂהּ, רַ' אֶפְרַיִם אָבִיו, אַל יַחְשֹׁב

לוֹ הַשֵּׁם לְעָווֹן, וְהִנִּיחַ בִּתּוֹ לִפְנֵי דֹב,

וּמְסָרָהּ בְּיָדָיו שֶׁל חָתָן בּוּר גָּמוּר, עַם־הָאָרֶץ!

וְחָשְׁכוּ לוֹ עֵינָיו וְחָשַׁךְ עוֹלָמוֹ בִּרְאוֹתוֹ

כִּי הִנֵּה הַכַּפְרִי הַלָּזֶה הוּא חֲתַן אֲחוֹתוֹ,

וְהוּא בָּא, כְּנִרְאֶה, כַּלָּתוֹ לְאִשָּׁה לוֹ לָקַחַת…

אַךְ מֵאִידָךְ גִּיסָא, רַב אֶפְרַיִם אָבִיהוּ זְצַ"ל,

אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁבָּחַר לוֹ חָתָן וּבְרָכָה הוּא אָצַל

לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא בּוּר יְרֵא־חֵטְא, עַם הָאָרֶץ?

וְרוֹצֶה הוּא עַל־כֵּן, הַגָּאוֹן אַב־בֵּית־דִּין דְּקַ"ק בְּרוֹד,

לְבָדְקוֹ, אֶת הָאִישׁ הַלָּזֶה הַפָּשׁוּט עַד מְאֹד,

וְלֵידַע אִם מְעַט־מִן־הַמְּעַט לְפָחוֹת הוּא יוֹדֵעַ.

וּמוּבָן שֶׁהוּא לֹא יִשְׁאָלֶנּוּ דְּבָרִים עֲדִינִים..

הוּא רוֹצֶה רַק לִרְאוֹת אִם יֵדַע מִפְּשׁוּטֵי הַדִּינִים,

וּמִיָּד הוּא שׁוֹאֵל אֶת הָאִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּן־אֱלִיעֶזֶר.

וּמֵשִׁיב לוֹ הַלָּה, וּמֵנִיעַ בַּיָּד אֶת הַבַּיְטְ"שׁ:

הוּא יוֹדֵעַ מְעַט… הוּא קָרָא בְּתוֹךְ סֵפֶר שֶׁל טַיְטְ"שׁ…

מְבִינִים, רַבּוֹתַי? הוּא אֵינֶנּוּ מֵבִין לְשׁוֹן־קֹדֶשׁ!

נֶאֱנָח הַגָּאוֹן אֲנָחָה הַשּׁוֹבְרָה חֲצִי גוּף –

וּבוֹדֵק וְהוֹלֵךְ… הוּא מוֹסִיף וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ שׁוּב:

כִּי הִנֵּה, זֶה הַיּוֹם, כְּיָדוּעַ, הֲרֵי הוּא רֹאשׁ־חֹדֶשׁ!

וּבְרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אוֹמְרִים “יַעֲלֶה וְיָבוֹא” בַּתְּפִלָּה:

אִם שָׁכַח, לֹא אָמַר, וְנִזְכַּר רַק אַחַר שֶׁכִּלָּה

וְגָמַר הַתְּפִלָּה – מָה הַדִּין? מְבַקֵּשׁ הוּא לָדַעַת!

(וְהַדִּין, יַקִּירַי אֲהוּבַי, הֵן וַדַּאי יְדַעְתֶּם,

אַךְ אֶפְשָׁר מֵרִבּוּי הַטְּרָדוֹת שְׁכַחְתֶּם גַּם אַתֶּם…

וַהֲרֵינִי מַזְכִּיר: הוּא חוֹזֵר לְרֵאשִׁית הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה!)

וְעַל זוֹ הַשְּׁאֵלָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הֵשִׁיב בַּעֲנָוָה,

שֶׁכִּוְּנָה לְהַנְמִיךְ בְּמִקְצָת בַּגָּאוֹן הַגַּאֲוָה

וּלְעוֹרֵר בּוֹ כָּבוֹד לְאָדָם הַלָּבוּשׁ רַק בְּפֶּלְצִי"ל.

וּבְזֶה הַלָּשׁוֹן הוּא הֵשִׁיב: זֶה הַדִּין, כְּבוֹד הָרַב,

לֹא נִכְתַּב בִּשְׁבִילִי, וְגַם לֹא לְמַעֲנוֹ הוּא נִכְתַּב.

כִּי אֲנִי בַּתְּפִלָּה יַעֲלֶה וְיָבוֹא לֹא שָׁכַחְתִּי.

אַךְ הָרַב זֶה הַבֹּקֶר שָׁכַח לְאָמְרוֹ בַּשַּׁחֲרִית

וְאָמַר שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה שְׁנִיָּה מֵרֵאשִׁית עַד אַחְרִית,

וְאוּלָם הוּא שָׁכַח יַעֲלֶה וְיָבוֹא גַּם הַפַּעַם!

אֵין צָרִיךְ לְסַפֵּר, מַה גָּדְלָה חֶרְדָּתוֹ שֶׁל הָרַב!

וְיָדוּעַ כַּמָּה אַחַר־כָּךְ אֶת גִּיסוֹ הוּא אָהַב,

וְכָתַב לוֹ: מוֹרִי וְרַבִּי וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת…

תשי"ג

הערות וביאורי המשורר

פֶּלְצִי“ל – מְעִיל־פַּרְוָה קָצָר שֶׁל עוֹר כְּבָשִׂים; קְרַיְקִ”י – אַבְנֵט שֶׁל אִכָּרִים, אָרוּג חוּטִים צִבְעוֹנִיִּים; אַלְקִי“ר – חֶדֶר פְּנִימִי, קִיטוֹן; וְהִנִּיחַ בִּתּוֹ לִפְנֵי דֹּב – מְרַמֵּז לְמַאֲמַר חֲזַ”ל: הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְעַם־הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ כּוֹפְתָהּ וּמַנִּיחָהּ לִפְנֵי אֲרִי; בַּיְטְשׁ – שׁוֹט לְסוּסִים; טַיְטְשׁ – דַּיְטְ"שׁ, הִיא יִידִישׁ הַקְּדוּמָה, שֶׁבָּהּ נִכְתְּבוּ סְפָרִים, תְּחִנּוֹת וְדִינִים לְנָשִׁים וּלְעַמֵּי־אֲרָצוֹת.

t דֹּבּוּשׁ וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב

לדב סדן

א

הָרוּחַ עוֹבֶרֶת בְּסַעַר, כּוֹפֶפֶת צַמֶּרֶת הַיַּעַר,

נוֹהֶמֶת, שׁוֹרֶקֶת בִּיעָף;

וְדֹבּוּשׁ נִשָּׂא עִם הָרוּחַ, כָּמוֹהָ יָנוּד, לֹא יָנוּחַ,

וְאִם כִּי הִזְקִין וַיִּיעָף.

כִּי דֹבּוּשׁ נָטָה אֶל הָעֶרֶב… לֹא עוֹד יִתְנַפֵּל עֲלֵי טֶרֶף,

לֹא עוֹד יֶאֱרֹב בֶּהָרִים.

חַיָּיו – אַגָּדָה לְתִפְאֶרֶת שֶׁאֵם לְתִינוֹק מְסַפֶּרֶת,

עַל עֶרֶשׂ הַיֶּלֶד שִׁירִים.

חַיָּיו – אַגָּדָה שֶׁעָבָרָה… לֹא עוֹד תִּתְגַּעְגַּעְנָה הָהָרָה

בָּנוֹת לוֹהֲטוֹת בְּאִבָּן,

לְדֹבּוּשׁ לֹא עוֹד תְּשׁוֹרֵרְנָה; לֹא עוֹד לְשִׁמְעוֹ תִּתְעוֹרֵרְנָה

תִּקְווֹת זוֹהֲרוֹת בְּלִבָּן.

כִּי דֹבּוּשׁ הִלְבִּין כְּבָר כַּכָּסֶף… מַהֵר אֶל עַמּוֹ הוּא יֵאָסֶף

בּוֹדֵד בִּמְעָרָה אוֹ עַל כֵּף;

וְהוּא שֶׁמָּשַׁל עַל הַפֶּלֶךְ כְּפַּן, כְּרוֹזֵן וְכַמֶּלֶךְ –

יִהְיֶה מַאֲכָל לָעוֹרֵב.

לוֹחֶצֶת לִבּוֹ הָעַצָּבֶת… אַךְ הוּא לֹא יִירָא אֶת הַמָּוֶת,

רֵעוֹ שֶׁרֵעָה לוֹ תָּמִיד.

וְגַם לֹא יֵצַר לוֹ לָלֶכֶת… עָלֶה הַנּוֹשֵׁר בַּשַּׁלֶּכֶת

הַאִם יִתְאוֹנֵן וְיָרִיד?

וְהוּא – הֵן חַיָּיו כְּשַׁרְשֶׁרֶת אַחַת אֲרֻכָּה וּמַזְהֶרֶת

שֶׁל עֶלֶז, חִנְגָּה, הִלּוּלוֹת.

בַּיּוֹם רָב־שָׁלָל וְרָב־טֶרֶף… וְאֵשׁ הַדְּלֵקוֹת עִם הָעֶרֶב…

בַּלַּיְלָה – מִשְׂחָק וּבְתוּלוֹת.

שִׁשִּׁים בַּחוּרִים לוֹ בַּחֶבֶר, כֻּלָּם נֶאֶמְנוּ לוֹ עַד קֶבֶר,

עוֹשֵׂי דְבָרוֹ וּרְמָזָיו.

וְיֵשׁ מְעָרָה לוֹ נִסְתֶּרֶת, כָּל אֶבֶן טוֹבָה בָּהּ מַזְהֶרֶת,

טַלָּארִים וָכֶסֶף, זָהָב.

וְלוֹ הַשָּׁלְטָן וּמֶמְשֶׁלֶת… הֲיֵשׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ מָה שׁוֹאֶלֶת

וְיַד בַּחוּרָיו לֹא תַשִּׂיג?

אַךְ יֵשׁ יִתְקְפֶנּוּ הַפַּחַד: כָּל אֵלֶּה, כָּל אֵלֶּה גַּם יַחַד –

הַאִם לֹא כֻלָּהַם לָרִיק?

הַאִם בַּחוּרָיו יַצִּילוּהוּ בַּיּוֹם לַמִּשְׁפָּט יַבְהִילוּהוּ,

בַּיּוֹם יַזְמִינוּהוּ לַדִּין?

הַאִם יַצִּילֶנּוּ הַכָּסֶף?… וְדֹבּוּשׁ מַהֵר הֵן יֵאָסֶף,

הֵן דֹּבּוּשׁ לֹא עוֹד הוּא לָאדִ’ין…

אֲהָהּ, מִי יִתְּנֶנּוּ מָנוֹחַ! מַה יַּעַשׂ יֹאבֶה לוֹ לִסְלוֹחַ

הָאֵל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו!

וְדֹבּוּשׁ עִם רוּחַ בַּיַּעַר נִשָּׂא עַל סוּסוֹ כְּבַסַּעַר

וְאִם כִּי הִזְקִין וְעָיָף.

ב

דֹּבּוּשׁ בָּא רָכוּב כַּנֶּשֶׁר, רַעְמָתוֹ כְּלֹבֶן שֶׁלֶג.

עַל סוּסוֹ מְהִיר רַגְלַיִם הוּא דוֹהֵר לִשְׂפַת הַפֶּלֶג.

וְהַבֶּעשׁ"ט יוֹשֵׁב עַל סֶלַע וְעֵינוֹ אֶל עָל נִבֶּטֶת.

דֹּבּוּשׁ רַד, כָּרַע עַל בֶּרֶךְ, אֶל הַבֶּעשׁ"ט דִּבֵּר בְּרֶטֶט:

"שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! אִישׁ אֱלֹהַּ! דֹּבּוּשׁ, דֹּבּוּשׁ לְרַגְלֶיךָ!

שׁוּר, מֵרֹאשׁ קַרְפָּט גָּבוֹהַּ הֵנָּה רַדְתִּי אֵלֶיךָ.

שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! זֶה הַכֶּלִי מַטְבְּעוֹת זָהָב מִלֵּאתִי –

מַתָּנָה לָךְ, אִישׁ הַפֶּלֶא… גַּם גַּרְזֶן שָׁנוּן הֵבֵאתִי…

קַח הַכֶּלִי, קַח הַכֶּסֶף – אַךְ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל גְּאָלָה,

כִּי קָרוֹב יוֹמִי לָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לְמָעְלָה.

אֶעֱמֹד לְדִין גָּבוֹהַּ: אֱלֹהִים – הוּא יִשְׁפְּטֵנִי.

הוּא יִשְׁאַל מַה פֹּה עָשִׂיתִי – שְׂרֻאלוּ, מָה אַגִּיד? עֲנֵנִי!

שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! קַח הַכֶּסֶף, אַךְ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל הַצִּילָה,

פֶּן אֶת גַּרְזִנִּי אָנִיפָה, בְּאַחַת רֹאשְׁךָ אַפִּילָה…"

"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ! טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! אֵיךְ תָּבוֹא לְדִין שֶׁל מַעְלָה

וְגַרְזֶן שָׁנוּן עָלֶיךָ? הַגַּרְזֶן מִמְּךָ וָהָלְאָה!"

הַגַּרְזֶן הִבְרִיק בַּשֶּׁמֶשׁ וְצִפְצֵף, שָׁרַק בָּרוּחַ;

טָס, נִתְקַע עָמֹק בְּגֶזַע, כְּמִקֶּשֶׁת חֵץ שָׁלוּחַ.

"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ, טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! אֵיךְ תָּבוֹא לְדִין שֶׁל מַעְלָה

וְהַגֶּזֶל בְּכַפֶּיךָ? הַזָּהָב מִמְּךָ וָהָלְאָה!"

הַזָּהָב נִצְנֵץ בַּזֹּהַר, כַּצִּפֹּרֶת כָּל מַטְבֵּעַ;

הִתְפַּזְּרוּ, נָפְלוּ לְמַטָּה – גַּרְעִינִים מִיַּד זוֹרֵעַ.

"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ, טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! שָׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה!

וְעַכְשָׁו רְדָה לַפֶּלֶג, הַעֲמֵק הַבֵּט הַמָּיְמָה!"

"יֵשׁ שָׁמַיִם שָׁם מִלְּמַטָּה כַּשָּׁמַיִם שֶׁמִּלְמָעְלָה…

אַךְ אָצִים מֵימֵי הַפְּרוּטֶץ, נֶחְפָּזִים הֵם הָלְאָה הָלְאָה…"

“נֶחְפָּזִים כִּימֵי הַגֶּבֶר שֶׁלַּמָּוֶת כְּבָר קָרוֹב הוּא…”

“אֶל הַפְּרוּט שׁוֹטֵף הַפְּרוּטֶץ, הַחַיִּים לְאָן יִשְׁטֹפוּ?”

"הַחַיִּים מֵאֵל נִתָּנוּ, הַחַיִּים לָאֵל יָשׁוּבוּ,

הָאָדָם כְּגַל בַּפֶּלֶג, מַעֲשֵׂהוּ מֶה עָלוּב הוּא…

הָאָדָם כִּרְאִי הַמַּיִם, בָּבוּאָה לִרְצוֹן אֱלוֹהַּ:

הוּא עוֹשֶׂה כְּכָל יַרְאוּהוּ מִשָּׁמַיִם, מִגָּבוֹהַּ…"

ג

וְדֹבּוּשׁ נִשָּׂא כְּבַסַּעַר לְמַעְלָה, אֶל אֹפֶל הַיָּעַר;

הוּא טָס – וְהַמָּוֶת אַחֲרָיו.

אוּלָם בְּלִבּוֹ אֵין עַצָּבֶת. הֵן הוּא, מֵרֵעֵהוּ הַמָּוֶת,

נֶאֱמָן מִשִּׁשִּׁים בַּחוּרָיו.

הִנֵּה הֵם, הִנֵּה הֵם בַּמַּעַר, שִׁשִּׁים הַבָּחוּר וְהַנַּעַר.

"הֵי, כְלוֹפְּצִי! הֱיוּ לִי שָׁלוֹם!

אֵלְכָה לִי לְמַעְלָה גָּבוֹהַּ. אַתֶּם שַׂחֲקוּ עַד אָבוֹאָה,

עִלְזוּ עַד אָשׁוּבָה הֲלוֹם".

בָּעַט בְּסוּסוֹ וּבַצֶּלַע – וְטָס כְּמוֹ אֶבֶן מִקֶּלַע.

הַמָּוֶת – אַחֲרָיו הוּא יָטוּס.

וְדֹבּוּשׁ עָצַר. וּבְנַחַת רָכְבוּ אָז הַשְּׁנַיִם גַּם יָחַד.

בְּשַׁעַט וְסוּס לְיַד סוּס.

וְדֹבּוּשׁ בְּשֶׁקֶט אוֹמֵר לוֹ: אֶפְקֹד אוֹצָרִי בַּהוֹבֶרְלָא,

אָזִין אֶת עֵינַי בַּזָּהָב.

הַמָּוֶת “הֵן הֵן” מְרַמֵּז לוֹ. וְדֹבּוּשׁ מִבְּלִי הֵחָפֵז לוֹ

מֵיטִיב מוֹשָׁבוֹ בָּאֻכָּף.

הַשֶּׁמֶשׁ פָּנְתָה מַעֲרָבָה וְרוּחַ צוֹנֶנֶת נָשָׁבָה;

עָנָן אֶת רֵעֵהוּ רָדָף.

הֵם בָּאוּ. וְדֹבּוּשׁ הַפֶּתַח גִּלָּה וְנִכְנַס לוֹ לָבֶטַח –

הַמָּוֶת נִכְנַס אַחֲרָיו.

זָהָב וְכָל אֶבֶן מַזְהֶרֶת, טַלָּארִים מְלוֹא הַמִּשְׁאֶרֶת…

וּמַרְגָּלִיּוֹת כַּבָּרָד…

וְדֹבּוּשׁ מוֹשִׁיט הַיָּדַיִם, חוֹפֵן וּבִמְלוֹא הַחָפְנַיִם –

הַחוּצָה, הַרְחֵק, לַמּוֹרָד.

וְאֹדֶם וְשֹׁהַם וָלֶשֶׁם נִתְּכוּ וְיָרְדוּ עִם הַגֶּשֶׁם,

הִבְרִיקוּ אֶל מוּל הַבָּרָק:

זָהָב וְכָל אֶבֶן מַזְהֶרֶת, טַלָּארִים מִתּוֹךְ הַמִּשְׁאֶרֶת –

הַכֹּל הוּא חָפַן וְזָרָק.

הַגֶּשֶׁם הוֹסִיף עוֹד לָצֶקֶת. פִּתְאֹם – הַהִבְהִיקָה בָּרֶקֶת,

אוֹ זֶה הוּא גַּרְזֶן שֶׁהוּנָף?

וְדֹבּוּשׁ שׁוֹכֵב לוֹ בְּשֶׁקֶט… אוֹרָה עַל פָּנָיו מְשַׂחֶקֶת

וְקֶרֶן שִׂמְחָה בְּעֵינָיו.

הַגֶּשֶׁם חָדַל מִלָּרֶדֶת, וְרוּחַ צוֹנֶנֶת מַדֶּדֶת

עֲדַת עֲנָנִים לְבָנִים.

הַשֶּׁמֶשׁ נִגְלֵית וְלוֹטֶפֶת… בִּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם נִשְׁקֶפֶת

הַקֶּשֶׁת בְּכָל הַגְּוָנִים…

לְמַטָּה, בְּאֹפֶל הַיַּעַר, שִׁשִּׁים הַבָּחוּר וְהַנַּעַר

לְדֹבּוּשׁ יָחִילוּ עַד בּוֹשׁ.

מִלְמַעְלָה, מֵרֹאשׁ הַהוֹבֶרְלָא, רֵיקָן וְעָזוּב הוּא חוֹזֵר לוֹ,

הַסּוּס הַלָּבָן, כְּפוּף רֹאשׁ.

תרצ"ט

הערות וביאורי המשורר

דֹּבּוּשׁ – לִסְטִים הוּצוּלִי מְפֻרְסָם, חַי בְּהָרֵי הַקַּרְפָּטִים. לְפִי הַמָּסֹרֶת הָיָה נִפְגָּשׁ עִם הַבֶּעשׁ"ט בִּזְמַן הִתְבּוֹדְדוּתוֹ בֶּהָרִים, וְהָיָה מְכַבְּדוֹ בְּיוֹתֵר וּמַכִּיר בְּכֹחוֹ; פַּן – אָדוֹן, אָצִיל פּוֹלָנִי; טַלָּארִים – מִין מַטְבֵּעַ; לָאדִ’ין – עֶלֶם, בָּחוּר שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ נִכְבָּדוֹת (בִּלְשׁוֹן הַהֲרָרִיִּים); שְׂרֻאלוּ – יִשְׂרָאֵל (לְשׁוֹן קְרִיאָה); טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה – בֶּן־אָדָם; פְּרוּטֶץ – prutec, פֶּלֶג הֲרָרִי הַנּוֹפֵל לְתוֹךְ פְּרוּט הַנָּהָר; כְלוֹפְּצִי – בַּחוּרִים, בְּנֵי חַיִל; הוֹבֶרְלָא – שֵׁם שִׂיא בְּהָרֵי הַקַּרְפָּטִים.

t בֵּין טְלוּסְט הָעִיר וּטְלוּסְט הַכְּפָר

בֵּין טְלוּסְט הָעִיר וּטְלוּסְט הַכְּפָר,

הַרְחֵק מִמְּתִים, לְצַד הָהָר,

בְּבַיִת דַּל נָמוֹךְ וָצָר

הַבֶּעשׁ“ט זְצַ”ל הָיָה שָׁם דָּר.

הַבֶּעשׁ“ט זְצַ”ל הָיָה – אֲבוֹי! –

לָבוּשׁ בְּרוּסְלָק, מַלְבּוּשׁ שֶׁל גּוֹי,

יָשָׁן נוֹשָׁן, נְטוּל הַנּוֹי,

וּטְלַאי עַל טְלַאי וּבְלוֹי עַל בְּלוֹי.

בְּלוֹי עַל בְּלוֹי עָטוּף הַגּוּף,

אַךְ אַהֲבָה תּוֹכוֹ רָצוּף

לְכָל עוֹרֵב עַל הָעֵרוּב

הַנָּח עָיֵף מִן הַמָּעוּף;

לַשֶּׁלֶג רַד לָבָן וָזָךְ,

לָאוֹר שֶׁבַּחַלּוֹן יִזְרָח…

וְאַךְ עֵינָיו אוֹרוֹת פָּקַח

“מוֹדֶה אֲנִי” בְּרַעַד סָח.

נָעַל מָגָף וְעוֹד מָגָף

וּבַבְּרוּסְלָק גּוּפוֹ עָטָף.

יָצָא – וְעֵת עָבַר הַסָּף

אֶת הַמְּזוּזָה נָשַׁק בַּכָּף.

יָצָא, עָמַד בָּאוֹר שָׁטוּף –

נָטַף הָאוֹר לְתוֹךְ הַגּוּף;

וְרַק עוֹרֵב אֶחָד זָעוּף

קָרָא “רַק רַע” מִן הָעֵרוּב.

עָמַד הַבֶּעשׁ"ט, הִבִּיט סָבִיב:

"עוֹלָם לָבָן, עוֹלָם שֶׁל זִיו –

וְרַק עוֹרֵב קוֹרֵא לָרִיב…"

“רַק רַע, רַק רַע” עוֹרֵב הֵשִׁיב.

הַבֶּעשׁ"ט לַפֶּלֶג חִישׁ הָלַךְ –

הַפֶּלֶג לַיְלָה נִתְקָרַח;

הַבֶּעשׁ"ט בַּקֶּרַח הַךְ וָהָךְ –

בַּקֶּרַח בֵּית־טְבִילָה נִפְתַּח.

חָלַץ מָגָף, מָגָף נָשָׁל,

וְהַבְּרוּסְלָק גַּם הוּא נָפָל;

יָרַד לַמַּיִם הוּא זְצַ"ל,

בְּכַוָּנָה רַבָּה טָבָל.

טָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג

וְנִתְעַטֵּף לוֹ בַּבְּרוּסְלָק.

עוֹלָם חָדָשׁ, עוֹלָם שֶׁל חָג,

עוֹלָם טָהוֹר אֵלָיו צָחַק.

עָמַד, הִבִּיט סָבִיב סָבִיב…

הָלַךְ יָחֵף, דָּרַךְ נָתִיב.

וּמִכַּפּוֹת רַגְלָיו זַרְזִיף

אָדֹם נִמְשַׁךְ עַל לֹבֶן זִיו.

זַרְזִיף שֶׁל דָּם עַל שֶׁלֶג צַח –

אַךְ הוּא שָׁכַח הַכֹּל, שָׁכַח.

עוֹלָם הָדוּר נָאֶה כָּל־כָּךְ –

וְהוּא הָלַךְ, הָלַךְ, הָלָךְ…

אָז בָּא אֶחָד, זָקֵן וָשָׂב,

וְקַשׁ הֵבִיא עָמוּס עַל גָּב,

פָּרַשׂ שָׁטַח לִפְנֵי רַגְלָיו –

פָּסַק הַדָּם וְלֹא נָטָף.

פָּסַק הַדָּם וְלֹא זִרְזֵף.

עַל הָעֵרוּב חָבַט עוֹרֵב

כָּנָף שְׁחוֹרָה בִּשְׁחוֹר הַגֵּו:

“קָרַע קָרַע” – וַיִּתְעוֹפֵף.

יָדַע הַבֶּעשׁ"ט: נִקְרַע הַגְּזָר.

וְאֶל בֵּיתוֹ הַדַּל חָזָר,

הַרְחֵק מִמְּתִים, לְצַד הָהָר,

בֵּין טְלוּסְט הָעִיר וּטְלוּסְט הַכְּפָר.

תרצ"ח

t גִּלּוּי־אֵלִיָּהוּ רִאשׁוֹן

בַּיָּמִים שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם מִתְגּוֹרֵר

עַל הַגְּבוּל בֵּין עִיר־טְלוּסְט וּכְפַר־טְלוּסְט

כְּבָר שָׁכַח הָכֵיצַד מְשַׁמְּנִין עֲגָלָה וּמְרַתְּמִין בָּרִתְמָה אֶת הַסּוּס.

וְשָׁכַח הָכֵיצַד מַעֲמִידִין הַסַּכִּין וְשׁוֹחֲטִין הַגַּסָּה, הַדַּקָּה –

מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת הוּא הָיָה! וְנָהַג צֹאן־קָדְשׁוֹ בְּיָדוֹ הָרַכָּה.

וְאוּלָם, הֵן גְּזֵרָה גְּזוּרָה, כַּמְפֻרְסָם, שֶׁיִּהְיוּ הַמְלַמְּדִים עֲנִיִּים…

וְעָבַר כָּל הַחֹרֶף, הִגִּיעַ נִיסָן, בַּשָּׁמַיִם עָבִים וּנְשִׂיאִים,

וּבָאָרֶץ הַשֶּׁלֶג נָמֵס וְהוֹלֵךְ, וְזַרְזִיף מְרַדֵּף אֶת אָחִיו,

וּכְתָמִים שֶׁל שָׁחוֹר מִתְרַבִּים בַּלָּבָן, וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹפַעַת אוֹר־זִיו –

וַעֲדַיִן בַּבַּיִת לֹא־כְלוּם לִקְרַאת חַג, לֹא בֵּיצָה, לֹא מַצָּה, לֹא בֻּלְבּוּס.

וְהָלַךְ הַבַּעַל־שֵׁם אֶל שְׁכֵנוֹ הָאִכָּר וְשָׂכַר עֲגָלָה עִם הַסּוּס,

וְהוֹצִיא הַנַּרְתִּיק וְהֶעֱמִיד הַסַּכִּין וְסָבַב בַּכְּפָרִים וְעָבַר,

וְשָׁחַט בָּזֶה עוֹף, וּבָזֶה עֵגֶל רַךְ, וְצָבַר בָּעֲגָלָה טוּב הַכְּפָר:

קֹדֶם־כֹּל – קְצָת חִטִּין בְּרוּרוֹת לְמַצָּה, וְשַׂקַּיִם מֵיטַב בֻּלְבּוּסִים,

וְעוֹד שַׂק שֶׁל סְלָקִים וּמֵיטַב יְרָקוֹת – רָב־מַשָּׂא דַּי לִשְׁנַיִם סוּסִים.

וּבְדֶרֶךְ שׁוּבוֹ לְבֵיתוֹ עִם כָּל טוּב הוּא הָיָה מִתְנַהֵל לְאִטּוֹ,

וְיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי הַמּוֹשָׁב בָּעֲגָלָה וְחוֹשֵׁב עַל אָדָם וּפִתּוֹ…

מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה בְּמַלְמַד הַמְלַמֵּד וְהֻכְרַח לְהוֹצִיא הַחַלָּף…

מְאֹד נִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְכִמְעַט מֵעֵינוֹ אֵגֶל־דֶּמַע נָטָף.

אַךְ הוֹאִיל וּמְכַוְּנִין מִלְמַעְלָה אֶת כָּל מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו שֶׁל הָאִישׁ,

הוּא בִּקֵּשׁ לְגָרֵשׁ הָעַצְבוּת וְזֵרֵז אֶת הַסּוּס פְּעָמָיו לְהָחִישׁ.

וְאוּלָם זֶה הַסּוּס – הַמְּשִׁיכָה לוֹ קָשָׁה… כִּי הַשֶּׁלֶג נָמַס וְהָלַךְ

וְהַדֶּרֶךְ הִיא דֶּרֶךְ־פּוֹלִין הַפְּשׁוּטָה, וְהָרֶגֶב הִפְשִׁיר וְהֵרַךְ.

וְכָל מַה שֶּׁהַסּוּס עוֹד מַפְלִיג בְּדַרְכּוֹ וּמְאַמֵּץ אֶת כֹּחוֹ עוֹד לִמְשׁוֹךְ –

הָאוֹפַן עוֹד יוֹתֵר נֶאֱחָז בַּקַּרְקַע וְשׁוֹקֵעַ לַתּוֹךְ וְלַתּוֹךְ.

אָז יָרַד הַבַּעַל־שֵׁם מִמְּרוֹם הַמּוֹשָׁב וְהִלֵּךְ בְּצִדֵּי הָעֲגָלָה,

לְהָקֵל מֵעַל גַּב הַבְּהֵמָה הַמַּשּׂאוֹי שֶׁמֵּעַל לְכֹחָהּ הוּא עָלָה.

בֵּינָתַיִם הָרוּחַ בָּאָה… וּבִיעָף הִיא נוֹשֵׂאת בִּכְנָפֶיהָ עָבִים…

וְהַכְּפָר עוֹד רָחוֹק, וְהָעִיר רְחוֹקָה… אֵין נִשְׁמַעַת נִבְחָה שֶׁל כְּלָבִים…

עוֹד מְעַט וְהַגֶּשֶׁם יַתְחִיל בְּטִפְטִיף וִילַחְלַח אֶת מְעַט הַחִטָּה – –

אָז אָחַז הַבַּעַל־שֵׁם בַּכְּלוֹנָס לַעֲזוֹר, וְהַשֶּׁכֶם לִדְחוֹף הוּא הִטָּה…

וְאוּלָם הֶעָבִים מִתְעַבִּים וּבָאִים, וּתְלוּיִים הֵם מִמַּעַל לָרֹאשׁ,

וְהַסּוּס כְּבָר עָיֵף, כָּל גַּלְגַּל – מַחְרֵשָׁה נִנְעֲצָה בָּאֲדָמָה לַחֲרוֹשׁ…

וְהַגֶּשֶׁם – הִנֵּה הוּא, הִנֵּה… עוֹד מְעַט וְיִתַּךְ וְיַרְטִיב וְיַחְמִיץ –

וְהַסּוּס מְהַפֵּךְ אֶת רֹאשׁוֹ לָאָדָם וּבְעֵינַיִם לַחוֹת הוּא מֵצִיץ…

אָז הִתִּיר הַבַּעַל־שֵׁם הַמּוֹשְׁכוֹת מִן הַסּוּס וּכְמוֹסְרוֹת קְשָׁרָן אֶל הַוָּו –

וְאָסַר בְּתוֹכָן אֶת עַצְמוֹ וּמָשַׁךְ… וַיִּמְשֹׁכוּ – שְׁנֵיהֶם גַּם יַחְדָּו…

בְּצִדּוֹ הָאֶחָד שֶׁל יָצוּל הַבְּהֵמָה, בְּצִדּוֹ הָאַחֵר – הָאָדָם;

וּשְׁנֵיהֶם גּוּפֵיהֶם נְטוּיִים וּכְפוּפִים וּשְׁנֵיהֶם מַרְכִּינִים אֶת רֹאשָׁם,

וּשְׁנֵיהֶם רַגְלֵיהֶם בּוֹסְסוֹת בִּכְבֵדוּת וּבַבֹּץ הֵן יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת,

וּשְׁנֵיהֶם הַזֵּעָה מְטַפְטֶפֶת מֵהֶם בְּטִפּוֹת כְּבֵדוֹת וּגְדוֹלוֹת.

וְהַדֶּרֶךְ עוֹלָה בַּמַּעֲלֶה, לְרֹאשׁ הָר… וְהָהָר כְּבָר קָרוֹב לִכְפַר־טְלוּסְט…

וְהַגֶּשֶׁם – הִנֵּה, הוּא תָלוּי וְעוֹמֵד… וְעוֹמֵד מִלָּלֶכֶת הַסּוּס!

וְעוֹמְדָה הָעֲגָלָה!… אָז עָמַד הַבַּעַל־שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,

וְכָבַשׁ אֶת פָּנָיו בָּרַעְמָה שֶׁל הַסּוּס וְנָשָׂא אֶת קוֹלוֹ וּבָכָה,

וְיָרְדוּ הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת עַל רַעְמַת הַבְּהֵמָה הַדְּבִיקָה.

וּפִתְאֹם הוּא מַרְגִּישׁ נְגִיעָה בִּכְתֵפוֹ, נְגִיעָה קַלִּילָה וּדְפִיקָה.

הוּא מַפְנֶה אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבִּיט וְרוֹאֶה: גּוֹי גָּדוֹל עִם מִקְטֶרֶת בְּפִיו,

עִם פַּרְוָה־שֶׁל־כְּבָשִׂים הֲפוּכָה כְּלַפֵּי־חוּץ וְחָגוּר אֵזוֹר־עוֹר מִסָּבִיב…

הַמִּקְטֶרֶת בַּפֶּה, הוּא אוֹמֵר, מְפַפְפֵּף: "הֵי טִי מִילִינְקִי, מִילִינְקִי מִי!

אֵיךְ נִתְקַעְתָּ בַּדֶּרֶךְ… בָּהָר… בַּמַּעֲלֶה… הֵי טִי בִּידְנִינְקִי, בִּידְנִינְקִי מִי!"

“מִשְׁכוּ!” – הוּא אוֹמֵר לַבַּעַל־שֵׁם וְלַסּוּס וְעֵינָיו מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ־אוֹר…

“מִשְׁכוּ!” – הוּא חוֹזֵר וְאוֹמֵר וּמְפַפְפֵּף – “וַאֲנִי אֶדְחֲפָה מֵאָחוֹר…”

וּמִיָּד מְהַלֶּכֶת קַלָּה הָעֲגָלָה וְעוֹלָה בְּנָקֵל לְרֹאשׁ הָר…

וּמַפְנֶה הַבַּעַל־שֵׁם אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַגּוֹי “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם!” לוֹ לוֹמַר –

וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ, הַגּוֹי הַגָּדוֹל, נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ בָּזֶה…

וְעוֹמֵד הַבַּעַל־שֵׁם וּמְיַשֵּׁר אֶת גַּבּוֹ וְנוֹשֵׂא אֶת עֵינָיו וְרוֹאֶה:

מִתְפַּזְּרִים הֶעָבִים… וְזוֹרְחָה הַחַמָּה מִבֵּינוֹת מִפְלְשֵׁי עֲנָנִים…

בַּמֶּרְחָק – שָׁם הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד… וְנִרְאֵית גַּם הַקֶּשֶׁת בְּכָל הַגְּוָנִים…

וְגַוְנֵי קֶשֶׁת־אֵל מַבְהִיקִים לוֹ מִבְּעַד לְדִמְעָה הַתְּלוּיָה מוּל אִישׁוֹן…

וְהֵבִין מִי הָיָה זֶה הַגּוֹי – – וְהָיָה זֶה גִּלּוּי אֵלִיָּהוּ רִאשׁוֹן.

תש"ז

הערות וביאורי המשורר

הֵי טִי מִילִינְקִי, מִילִינְקִי מִי – הוֹי אַתָּה חֲבִיבִי, חֲבִיבִי שֶׁלִּי; הֵי טִי בִּידְנִינְקִי, בִּידְנִינְקִי מִי – הוֹי אַתָּה מִסְכֵּנִי, מִסְכֵּנִי שֶׁלִּי; “אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם!” – לְשׁוֹן־בְּרָכָה שֶׁל הָרוּתִינִים, בִּמְקוֹם תּוֹדָה.

t הַגִּלְגּוּל

מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם וְיָדוּעַ שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה

מְחַבֵּב בְּיוֹתֵר וּבְיֶתֶר לַעֲסוֹק בְּסוּסִים כְּסַיָּס…

וְיָדוּעַ שֶׁכָּל גַּשְׁמִיּוּת גַּם – מִנַּפְשׁוֹ רוּחָנִיּוּת הוּא אָצַל לָהּ,

וְגַם כָּאן הָעִנְיָן לֹא חָלִילָה כִּפְשׁוּטוֹ וְכַחֹמֶר הַגָּס.

וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַסְבִּיר לִי כִּי חִבֵּב בְּפַשְׁטוּת הַסּוּסִים,

שֶׁהֻרְגַּל בָּם בְּעֵת הִתְבּוֹדֵד בֶּהָרִים בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת,

הוּא עַצְמוֹ בִּמְחִילָה כְּמִין סוּס הוּא וּמֻתָּר בְּלִי כָּל הִסּוּסִים

לְקָשְׁרוֹ בְּאַפְסָר אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁיַּעֲמֹד וְיִלְעַס אֶת הַשַּׁחַת…

כִּי רֵאשִׁית, בְּשִׁבְתּוֹ בַּקַּרְפַּטִים לֹא טִפֵּל בַּסּוּס הוּא, כַּיָּדוּעַ,

רַק אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת… וְהוּא רַק הֶעֱמִיס הַחֵמָר בְּשִׁירָה.

וְכַמָּה הוּא רָאָה אֶת סוּסוֹ זֶה? פַּעֲמַיִם בְּכָל הַשָּׁבוּעַ!

כְּשֶׁבָּאָה אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת לְקַבֵּל הַחֵמָר לִמְכִירָה…

וְהַסּוּס, הוּא עַצְמוֹ, וְכִי פְּשִׁיטָא שֶׁהָיָה סוּס רָגִיל עוֹבֵד־פֶּרֶךְ

וּמוֹשֵׁךְ הַחֵמָר רַק בַּחֹמֶר, רַק בְּכֹחַ אוֹתָהּ אֲכִילָה?

וְאִם־כֵּן, לְאַחַר שֶׁגְּנָבוּהוּ, אֵיךְ מָצָא בְּעַצְמוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ

לַחֲזֹר מִמֶּרְחָק בִּשְׁעַת־לַיְלָה וּלְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ בִּצְהִילָה?

בְּקִצּוּר, הָעִנְיָן רַק נִרְאֶה כָּךְ פַּשְׁטָנִי וּמוּבָן בִּמְהוּתוֹ

לָאָדָם הַפָּשׁוּט שֶׁהַכֹּל לוֹ בְּחִינַת הַוַּדַּאי וְהַבֶּטַח.

אַךְ אַחֵר יֵרָאֶה לְעֵינֵינוּ אִם נוֹצִיא אֶת הַפְּשָׁט מִפְּשׁוּטוֹ

וְנַחְדֹּר בְּמִקְצָת אֶל הָעֹמֶק, לַדְּבָרִים שֶׁמִּתַּחַת לַשֶּׁטַח…

וְאִם גַּם לֹא נַפְלִיג וְנַחְקֹרָה בַּדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁלְּמַעְלָה,

בְּסוּסִים רְתוּמִים לְמִרְכֶּבֶת שֶׁל שַׁלְהֶבֶת וְאֵשׁ לֶהָבָה,

רַק נַרְכִּין אֶת אָזְנֵנוּ לְמַטָּה וְנַסְכִּין לְהַבִּיט מְעַט הָלְאָה

עוֹד נִלְמַד מִדַּרְכּוֹ, דֶּרֶךְ קֹדֶשׁ, שֶׁכֻּלָּהּ רַחֲמִים, אַהֲבָה…

וְכֵן גַּם מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ,

עִם סוּסָיו עִם אֲלֶכְּסִי נוֹסֵעַ לֹא כָּךְ־סְתָם אוֹ לְשֵׁם תַּעֲנוּג:

רַק תָּמִיד לַמָּקוֹם הַנָּחוּץ לוֹ בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה הוּא הִגִּיעַ,

לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁמוּר לוֹ לְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּדִיּוּק.

וְאֵרַע פַּעַם, הֵמָּה בַּדֶּרֶךְ וּקְרוֹבִים לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה

לְאַחַר נְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת בְּעִנְיָן מֵאוֹתָם עִנְיָנִים,

וְרָמַז הַבַּעַל־שֵׁם לַאֲלֶכְּסִי בְּיָדוֹ לְיָמִין, לֵאמֹר: “הַיְטָה!”

וְהַדֶּרֶךְ הַהִיא מוֹלִיכָה רַק לְחַוָּה שֶׁל כַּמָּה בִּנְיָנִים.

וְאוֹתָהּ הַחַוָּה מִי יוֹשֵׁב בָּהּ? יְהוּדִי מְגֻדָּשׁ וּמְפֻטָּם!

וְאוֹתָם בִּנְיָנִים מַה־זֶּה יֵשׁ בָּם? הֵם אֻרְווֹת וּמְלֵאוֹת הֵן סוּסִים!

וְסוֹבֵר הַמַּצְלִיף, הוּא אֲלֶכְּסִי, בְּוַדַּאי הַנְּסִיעָה בִּזְכוּתָם,

כִּי הָרַבִּי"ן רוֹצֶה לֵהָנוֹת שָׁם מִמַּרְאֵה הַסּוּסִים הָאֲבוּסִים!

וְחוֹשֵׁב כָּךְ אוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף גַּם, הָאוֹבֵס הַסּוּסִים לִמְכִירָה,

שֶׁהֲרֵי מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה

מְחַבֵּב הַסּוּסִים… וַדַּאי בָּא הוּא כָּאן לְשֵׁם קְנִיָּה וּבְחִירָה –

הוּא יִבְחַר אֶת הַסּוּס וְיִקְנֵהוּ, וּמִיָּד יַעֲלֶה, יִסַּע הָלְאָה…

וְאוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף בַּעַל־גּוּף הוּא. וְאוּלָם יֵשׁ בַּגּוּף נְשָׁמָה…

וְהוֹאִיל וְזָכָה זוֹ הַפַּעַם שֶׁיָּבוֹא הַבַּעַל־שֵׁם לְבַקְּרֵהוּ,

הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי מִתְעוֹרֵר בּוֹ וְנַפְשׁוֹ בּוֹ מִיָּד הִיא חַמָּה –

הוּא יִתֵּן מַתָּנָה לַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּבִלְבַד שֶׁמְּעַט יְעַכְּבֵהוּ!

וְהוּא רָץ לִקְרָאתוֹ, הוּא שָׂמֵחַ, וּמְבָרְכוֹ וְעוֹזֵר לוֹ לָרֶדֶת –

וּבַמֶּה הוּא זָכָה לְבִקּוּר זֶה? לְאוֹרֵחַ כָּזֶה וְכָזֶה?!

לַחֲזוֹת בַּסּוּסִים? הוּא יַרְאֶה לוֹ כָּאן אֶת כָּל הָאֻרְווֹת, כִּי נִפְרֶדֶת

הָאֻרְוָה שֶׁהַסּוּס בָּהּ אָבוּס הוּא מֵאֻרְוָה שֶׁהַסּוּס בָּהּ רָזֶה…

תְּחִלָּה לָאֻרְוָה הַמַּתְחֶלֶת, לַסּוּסִים הָרָזִים הֵם יֵלֵכוּ:

הוּא רוֹצֶה שֶׁהָרַבִּי יִרְאֶה רַק, מַה מַּצַּב הַסּוּסִים בַּתְּחִלָּה…

אַחַר־כָּךְ הוּא יִרְאֶה עוֹר וָעֶצֶם לִבְהֵמוֹת־שֶׁל־מַמָּשׁ אֵיךְ הוֹפֵךְ הוּא!

לֹא חִנָּם חַוָּתוֹ מְפֻרְסֶמֶת וְשֵׁם־טוֹב לָהּ קָנְתָה וּתְהִלָּה!

וְעוֹד זֹאת, הוּא רוֹצֶה שֶׁהָרַבִּי יַעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה וּמְעַט נַחַת…

שֶׁיִּבְחַר לוֹ לִשְׁנֵי בְּנֵי־הַבֶּרֶד סוּס בָּרֹד שְׁלִישִׁי – לְמִשְׁלוֹשׁ!

הוּא יוֹסִיף גַּם רִתְמָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְיִשְׂמַח שֶׁסּוּסוֹ יִפְסַע יַחַד

עִם סוּסָיו הַבְּרֻדִּים שֶׁל הָרַבִּי וְיָרוּץ בֵּינֵיהֶם, וּבָרֹאשׁ!

הַבַּעל־שֵׁם־טוֹב שׁוֹמֵעַ בְּשֶׁקֶט וְהוֹלֵךְ עִמּוֹ שַׁעַל בְּשַׁעַל.

הֵם בָּאִים לָאֻרְוָה הַמַּתְחֶלֶת וּשְׁנֵיהֶם הֵם יַחְדָּו נִכְנָסִים.

וְיִרְאֶה נָא הָרַבִּי אֶת אֵלֶּה… אֵיךְ כָּל עֶצֶם בּוֹלֶטֶת לְמַעַל…

אַךְ בְּעוֹד כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים רַק – לֹא יַכִּירוּ אוֹתָם, הָרָזִים!

וְעוֹמֵד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב בְּשֶׁקֶט וְרוֹאֶה הַסּוּסִים הַגְּבוֹהִים,

כָּל אֶחָד וְרֹאשׁוֹ הַמֻּרְכָּן לוֹ וְהַפֶּה הַנּוֹבֵר שָׁם בַּשֹּׁקֶת;

רַק אֶחָד בְּפִנָּה מְסֻתֶּרֶת לוֹ נוֹשֵׂא רוֹאוֹתָיו הַתּוֹהִים,

וְעוֹמֵד מִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּצַעַר, מִתְחַנֵּן לְפָנָיו כְּתִינוֹקֶת…

וְאוֹמֵר הַבַּעַל־שֵׁם לִמְאָרְחֵהוּ: אִם תִּרְצֶה בֶּאֱמֶת לִגְרוֹם נַחַת

וְלָתֵת לִי אֶחָד מִסּוּסֶיךָ מַתָּנָה שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה,

אָנָּא תֵּן לִי אֶת זֶה, הָעוֹמֵד שָׁם מְסֻתָּר בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת,

הָעוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ אוֹכֵל שָׁם, הָעַרְמוֹן, הָאַחְרוֹן בַּשּׁוּרָה…

וּלְשׁוֹן הַבַּעַל־גּוּף מְגַמְגֶּמֶת: שֶׁיִּסְלַח לוֹ הָרַבִּי… וְלָמָּה

לֹא יִקַּח לוֹ הָרַבִּי בֶּן־בֶּרֶד וְשָׁמֵן וְתִפְאֶרֶת־שֶׁל־סוּס?

זֶה הַסּוּס בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת, הָעוֹמֵד וּמַבִּיט כָּכָה שָׁמָּה,

הוּא דַּוְקָא בְּמִקְרֶה רַק עוֹמֵד כָּאן וְאֵינֶנּוּ כְּלָל סוּס־שֶׁל־אִבּוּס.

זֶהוּ סוּס שֶׁל שֵׁרוּת כָּאן בַּמֶּשֶׁק… הוּא עוֹבֵד זֶה שָׁנִים מְרֻבּוֹת,

וְהוּא טוֹב לִרְכִיבָה, לְמִרְכֶּבֶת… הוּא מוּכָן כָּל שָׁעָה וְכָל זְמָן!

וְתָמִיד הוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט כָּךְ בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הַצְּהֻבּוֹת,

לֹא אוֹכֵל, לֹא מַשְׁמִין וְעוֹבֵד רַק, אֵין כָּמוֹהוּ עוֹד סוּס נֶאֱמָן…

לְמָשָׁל, הוּא נוֹסֵעַ הָעִירָה וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד וְטוֹרֵד,

וּמִיָּד כָּל הַדֶּרֶךְ עַבְטִיט הִיא וְנִדְבָּק הַגַּלְגַּל וְשׁוֹקֵעַ;

אַךְ לִבּוֹ בּוֹ שׁוֹקֵט, אֵין בּוֹ פַּחַד, הַסּוּסוֹן הַקָּטָן – הוּא צוֹעֵד

וְכִשְׁנַיִם סוּסִים כֵּן מוֹשֵׁךְ הוּא… וְעַל־כֵּן רַק עִמּוֹ הוּא נוֹסֵעַ!

לֹא, אֶת זֶה לֹא יִתֵּן, וְיִסְלַח לוֹ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ וִיבִינֵהוּ…

וְאִם אֵין לוֹ נִרְאֶה כָּאן סוּס־רֶכֶב, לֹא עַרְמוֹן, לֹא בָּרֹד, לֹא נָקוּד,

הוּא יִתֵּן מַתָּנָה לוֹ אַחֶרֶת… אֶת שִׁטְרֵי־חוֹבוֹתָיו הוּא יַרְאֵהוּ,

וְיִבְחַר נָא הָרַבִּי שְׁטָר־חוֹב לוֹ, שָׁוֶה־כֶּסֶף כְּכֶסֶף פָּשׁוּט!

יֵשׁ לוֹ רָב… יִכָּנֵס נָא הָרַבִּי! וְיֵשֵׁב, וְיִרְאֶה אֶת הַצְּרוֹר.

וְכֻלָּם, הַשְּׁטָרוֹת, בְּרִיאִים הֵם, וְהַכֹּל כִּמְזֻמָּן וּבָטוּחַ…

שֶׁיִּקַּח לוֹ הָרַבִּי מֵאֵלֶּה שְׁטָר אֶחָד, הוּא יָכוֹל לוֹ לִבְחוֹר!

כִּי הִנֵּה כָּל הַצְּרוֹר לְפָנָיו הוּא, וְהַכֹּל לוֹ גָּלוּי וּפָתוּחַ.

וְיוֹשֵׁב הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה לַשֻּׁלְחָן עִם אוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף,

וּמַבִּיט אֶל הַצְּרוֹר הַתָּפוּחַ שֶׁהַלָּה כָּאן מַתִּיר וּפוֹתֵחַ;

“וְכָל שְׁטָר – חוֹזֵר זֶה – הוּא בַּעַל־עֵרֶךְ, יְשֻׁלַּם וְרֵיקָם לֹא יָשׁוּב!”

וְרוֹאֶה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ, וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ.

"שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ עוֹד – הוּא אוֹמֵר לוֹ – אֵיזֶה שְׁטָר שֶׁפָּחוּת הוּא בָּעֵרֶךְ,

הֵן כָּל אֵלֶּה שְׁטָרוֹת גְּדוֹלִים הֵם, בִּסְכוּמִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר!"

בְּוַדַּאי, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד… גַּם שְׁטָרוֹת שֶׁחָזְרוּ מִן הַדֶּרֶךְ,

וְסָפֵק הוּא אִם עוֹד יִפָּרֵעוּ… גַּם כָּאֵלֶּה יֵשׁ דַּי וְהוֹתֵר!

הִנֵּה כָּאן, זֶה הַשְּׁטָר עַל הָאֶלֶף… שֶׁל פָּרִיץ שֶׁפָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל!

הִנֵּה זֶה – הוּא יָרַד מִכָּל נֶכֶס, וְעַכְשָׁו אֵין לוֹ מַה יְּשַׁלֵּם!

וְהַזֶּה – הוּא חוֹלֶה, לֹא עָלֵינוּ, נְגָחוֹ בַּקַּרְנַיִם פַּר־עֵגֶל,

וְהוֹצִיא לְרוֹפְאִים כָּל־הַיֵּשׁ־לוֹ, וַעֲדַיִן אֵינֶנּוּ שָׁלֵם…

וְיוֹשֵׁב הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצוֹק"ל וּמַבִּיט בַּשְּׁטָרוֹת שֶׁהֻגְּשׁוּ לוֹ,

וְשׁוֹמֵעַ תּוֹלְדוֹת גּוּף וָנֶפֶשׁ מִתּוֹלְדוֹת הַנְּיָרוֹת הַחֲתוּמִים;

וּפִתְאֹם אֶת יָדוֹ, גְּלִיל־קֹדֶשׁ, הוּא נוֹשֵׂא לַבַּעַל־גּוּף שֶׁמִּמּוּל־לוֹ

וְאוֹמֵר בַּחֲשַׁאי וּבְרֹב רֶגֶשׁ, בִּנְעִימָה שֶׁכֻּלָּהּ תַּחֲנוּנִים:

הִנֵּה זֶה, זֶה הַשְּׁטָר, אָנָּא תֵּן לִי! וְנִקַּח וְנֵצֵא אֶל הַדֶּרֶךְ…"

וּפוֹרֵץ הַבַּעַל־גּוּף בִּצְחוֹק־לַעַג וְאוֹמֵר בִּלְשׁוֹנוֹ הַפְּשׁוּטָה:

"שֶׁיִּסְלַח וְיִמְחַל לִי הָרַבִּי… זֶה הַשְּׁטָר הֵן בִּכְלָל אֵין לוֹ עֵרֶךְ!

הַחוֹתְמוֹ פָּשַׁט רֶגֶל וָמֵת גַּם, וְהַשְּׁטָר אֵין שׁוֹוֶה אַף פְּרוּטָה!"

וְחוֹזֵר הַבַּעַל־שֵׁם וְאוֹמֵר לוֹ בְּקוֹלוֹ הַחֲשָׁאִי וּבְשֶׁקֶט:

“דַּוְקָא זֶה… זֶה הַשְּׁטָר אָנָּא תֵן לִי! לַחֲלוּטִין, מַתָּנָה גְמוּרָה!”

וְצוֹחֵק הַבַּעַל־גּוּף בְּכָל כֹּחַ, כָּל כְּרֵסוֹ הַגְּדוֹלָה מְצַחֶקֶת;

שֶׁיִּקַּח, שֶׁיִּקַּח לוֹ הָרַבִּי! מַתָּנָה גְמוּרָה וּבְרוּרָה!"

וְנוֹטֵל אֶת הַשְּׁטָר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּלְעֵינֵי הַבַּעַל־גּוּף הַתָּמֵהַּ

הוּא קוֹרְעוֹ קְרָעִים־בָּתַר־קֶרַע וְזוֹרְקוֹ אֶל הַדְּלִי הַמּוּכָן.

וְהוּא קָם וְיוֹצֵא מִן הַחֶדֶר וְהוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מִתְמַהְמֵהַּ

וְחוֹזֵר לָעֲגָלָה הַמַּמְתֶּנֶת, לַאֲלֶכְּסִי שֶׁעַל הַדּוּכָן.

וְהוֹלֵךְ הַבַּעַל־גּוּף וּמְלַוֵּהוּ וְשָׂמֵחַ עַל כָּל אוֹתוֹ עֵסֶק,

וּכְרֵסוֹ בּוֹ עוֹדָהּ מִתְנוֹעַעַת וְכֻלּוֹ הוּא עֲדַיִן צוֹחֵק…

וְעוֹזֵר לַעֲלוֹת, לַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּמְתַקֵּן הַמּוֹשָׁב בְּרֹב חֵשֶׁק –

וְהִנֵּה בִּמְרוּצָה בָּא הָעֶבֶד וּמֵנִיעַ יָדָיו וְצוֹעֵק:

הוֹי אָדוֹן, הוֹי אָדוֹן, בּוֹאָה חוּשָׁה! זֶה הַסּוּס הָעַרְמוֹן הֶחָרוּץ

פִּתְאֹם־פֶּתַע פָּשַׁט הָרַגְלַיִם וּמֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ לֵאלֹהִים!

וּמֵשִׂים הַבַּעַל־שֵׁם כַּף־יָדֵהוּ עֲלֵי רֹאשׁ הַבַּעַל־גּוּף: "אַל תָּרוּץ,

זֶה הַסּוּס בָּא יוֹמוֹ, לֹא יִחְיֶה עוֹד!" וּמַסְבִּיר לַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹהִים:

"כְּשֶׁמֵּת בַּעַל הַשְּׁטָר הַקָּרוּעַ, וְנִשְׁאַר זֶה הַשְּׁטָר לֹא פָּרוּעַ,

נִתְחַיֵּב לַחֲזוֹר לְעוֹלָמֵנוּ וּלְפָרְעוֹ כְּמוֹ סוּס בַּעֲבוֹדָה.

וְעַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי וּבִטַּלְתִּי הַשְּׁטָר הַקָּרוּעַ –

נִשְׁתַּחְרֵר מִלַּעֲבוֹד כָּאן בְּפֶרֶךְ, וְחָזְרָה נִשְׁמָתוֹ לִכְבוֹדָהּ…

אַל תִּבְכֶּה לְפוֹשֵׁט הָרַגְלַיִם, אֶלָּא שְׂמַח לְפוֹשֵׁט אֶת הָרֶגֶל,

שֶׁנִּגְאַל מִבּוּשָׁה וּמִצַּעַר וְחָזַר מְנֻחָם לִמְקוֹמוֹ;

כִּי רָשָׁע הַלּוֹוֶה וְאֵין שֶׁלֶם, וְחוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם בֶּן עַם־סֶגֶל" –

כָּךְ אָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה לַבַּעַל־גּוּף מִמּוֹשַׁב־מְרוֹמוֹ.

וּמִיָּד הוּא רָמַז לַאֲלֶכְּסִי, וְקָרָא לַסּוּסִים “וִיּוֹ הַיְטָה!”

וְסוֹבְבָה הָעֲגָלָה חֲצִי־גֹרֶן וְיָצְאָה מֵחֲצַר הַחַוָּה;

וּבִן־רֶגַע הִגִּיעוּ לַדֶּרֶךְ וּבְעוֹד רֶגַע הֵם בָּאוּ הַבַּיְתָה,

כִּי־עַל־כֵּן הַסּוּסִים סוּסֵי־לַהַט, הַמִּרְכֶּבֶת כְּאֵשׁ־לֶהָבָה!

וּמֵאָז מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ,

עִם סוּסָיו עִם אֲלֶכְּסִי נוֹסֵעַ לֹא סְתָם־כָּךְ אוֹ לְשֵׁם תַּעֲנוּג;

אַךְ תָּמִיד לַמָּקוֹם הַנָּחוּץ לוֹ בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה הוּא הִגִּיעַ,

לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁמוּר לוֹ לְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּדִיּוּק!

תשי"א

הערות וביאורי המשורר

זְצַלְלְהָ“ה – זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; זַ”ל, זִי“עַ – זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ; אֲלֶכְּסִי – סַיָּסוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב. הָיָה רָגִיל בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ וְהַרְבֵּה אַגָּדוֹת כְּרוּכוֹת בּוֹ; הַיְטָה! – לְשׁוֹן קְרִיאָה לְסוּסִים, שֶׁיִּפְנוּ יָמִינָה; הָרַבִּין – הָרַבִּי, כְּמִבְטָאָם שֶׁל הָאִכָּרִים; בְּנֵי בֶּרֶד – בְּרוּדִים; מִשְׁלוֹשׁ – שְׁלוֹשָׁה סוּסִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים הָעֲשִׁירִים בְּרוּסְיָה; רוֹאוֹתָיו – עֵינָיו; זְצוֹקְ”ל – זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה; קְרָעִים בָּתַר קֶרַע – קְרָעִים אַחַר קֶרַע; וִיּוֹ, הַיְטָה! – קָדִימָה וְיָמִינָה, מִלְּשׁוֹן הַסַּיָּסִים.

t גַּזְדָּא

בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּשָׁעָה הַמֻּקְדֶּמֶת,

עוֹד גָּבוֹהַּ הַשֶּׁמֶשׁ בָּרוֹם,

יָצָא הַבַּעַל־שֵׁם לַשָּׂדֶה לְקַדֵּם אֶת

הַמַּלְכָּה הַיּוֹרְדָה מִמָּרוֹם.

יָצָא לְקַדֵּם הַשַּׁבָּת הַנִּכְנֶסֶת –

וְעִמּוֹ חֲבוּרַת תַּלְמִידָיו;

מִשְּׂמֹאל מוֹרִיקָה לְרַגְלָם הָאַסְפֶּסֶת,

מִיָּמִין – שִׁבֳּלֵי הַזָּהָב.

וְאַף שֶׁעֲדַיִן הַרְבֵּה מְרֻחֶקֶת

הַשָּׁעָה עַד תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה,

נָעָה בִּרְעָדָה הָעַלְוָה הַיְרַקְרֶקֶת,

וְאוֹמֶרֶת “בָּרְכוּ” הַמְּלִילָה.

מַסְבִּיר הַבַּעַל־שֵׁם מָה רוֹמְזָה הָאַסְפֶּסֶת

הַנְּמוּכָה וְרַכָּה וּכְפוּפָה;

וּמָה הַשִּׁבֹּלֶת – לְרֶגַע קוֹרֶסֶת

וְחוֹזְרָה וְעוֹמְדָה זְקוּפָה…

וּמָה הַצַּרְצוּר הַמְנַגֵּן בְּהֶצְנֵעַ,

מִסְתַּתֵּר מֵעֵינֵי הָעוֹלָם,

וּמָה הַצִּפּוֹר הַפּוֹרְשָׂה כְּנָפֶיהָ

לְגָבְהֵי הַשְּׁחָקִים וּתְכוֹלָם…

פִּתְאֹם הוּא אוֹמֵר לְאֶחָיו הָעֲשֶׂרֶת

(כָּל אֶחָד לוֹ תַלְמִיד וְחָבֵר):

"חֲבָל שֶׁעִמִּי אֵין לִי כָּאן הַמִּקְטֶרֶת,

שֶׁהָיִיתִי רוֹצֶה לְקַטֵּר.

הַיּוֹם עוֹד גָּדוֹל, הַחַמָּה מִשְׁתַּפֶּלֶת,

אַךְ דַּרְכָּהּ לְפָנֶיהָ עוֹד רָב.

מַה טּוֹב לוּ יָכֹלְתִּי מִמִּי לְקַבֵּל אֶת

מִקְטַרְתּוֹ לְקִטּוּר־שֶׁל־חֲטָף.

רְאוּ נָא, אַחִים יְקָרִים, וְהַגִּידוּ:

הַאֵין בָּא וּמִקְטֶרֶת בְּפִיו?"

הִפְנוּ רָאשֵׁיהֶם וְהִבִּיטוּ, הִבִּיטוּ –

לֹא נִרְאָה שׁוּם אָדָם מִסָּבִיב.

"שִׁמְעוּ נָא, אַחִים אֲהוּבִים, וְהָשִׁיבוּ:

הַאִם אֵין מִתְקָרְבָה עֲגָלָה?"

הִטּוּ אָזְנֵיהֶם וְהִקְשִׁיבוּ, הִקְשִׁיבוּ –

אַךְ שׁוּם קוֹל בְּאָזְנָם לֹא עָלָה.

עָשָׂה הַבַּעַל־שֵׁם אֶת אָזְנוֹ אֲפַרְכֶּסֶת,

הִתְרוֹמֵם עַל הַבֹּהֶן קַלִּיל:

"רְאוּ נָא, הִנֵּה בֵּין שִׁפּוֹן וְאַסְפֶּסֶת

עֲגָלָה מִתְקָרֶבֶת בַּשְּׁבִיל…

הַבִּיטוּ, הִנֵּה הִיא אֵלֵינוּ נוֹסַעַת,

הִיא אֵלֵינוּ נוֹסַעַת יָשָׁר…

שִׁמְעוּ הַטִּרְטוּר וְהַשְּׁרִיק וְהַשַּׁעַט…

וּמִי זֶה הַנּוֹסֵעַ? אִכָּר!

אִכָּר, כַּנִּכָּר, מֵאִפַּרְכִיָּה אַחֶרֶת,

בַּעַל זָקָן מְגֻדָּל וְסָבוֹךְ…

וְיֵשׁ לוֹ – רְאוּ נָא, רְאוּ נָא! – מִקְטֶרֶת

שֶׁקָּנֶהָ מְאֹד הוּא אָרֹךְ".

– שָׁלוֹם לְךָ, גַּזְדָּא! מֵאַיִן תָּבוֹאָה?

כַּנִּרְאֶה מֵרָחוֹק־מֵרָחוֹק.

– מִשָּׁם (הוּא מַרְאֶה), מִן הָהָר הַגָּבוֹהַּ…

(וְהַקּוֹל כְּכִנּוֹר לְמָתוֹק).

– וְאַנְתְּ – אַתָּה רַבִּין? וְאֵלֶּה אַחֶיךָ?

– אֲנִי שְׂרֻאלְקוֹ בַּעַל־שֵׁם מֵעִיר טְלוּסְט.

– אֲהָהּ, כֵּן, שָׁמַעְתִּי, שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ

בִּירִיד לַשְׁקוֹבִיץ, שָׁם בַּוִּידְפּוּסְט.

– הֵי גַזְדָּא, אוּלַי לִי תִּתֵּן הַמִּקְטֶרֶת

לְקִטּוּר לְשָׁעָה אַךְ קַלָּה?

– אֶתֵּן גַּם אֶתֵּן, אַךְ הַמְתֵּן, אֲאַפֵּר אֶת

הַמִּקְטֶרֶת וְגַם אֲמַלְאָהּ.

הָפַךְ וְדָפַק וְנִעֵר אֶת הַדֶּשֶׁן

וְדָחַק הַטַּבַּק, וּבְצוּר

הִצִּית הַפְּתִילָה, עַד עָלָה בָּהּ הָעֶשֶׁן

וְנִיצוֹץ הֶאֱחִיז בָּהּ הָאוּר.

– הִנֵּה, רַבִּין שְׂרֻאלְקוֹ, הָאֵשׁ, הַמִּקְטֶרֶת.

– וּמָה, גַּזְדָּא, יָפִים הַיָּמִים?

– יָפִים… וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה גַּם אַחֶרֶת…

דְּרוּשִׁים עוֹד מְעַט גְּשָׁמִים.

– וְאָז תִּתְרוֹמֵם מִשִּׁפְלָהּ הָאַסְפֶּסֶת

וְתִמְלָא בַּשִּׁפּוֹן הַמְּלִילָה?

– כֵּן יֶהִי, בִּרְצוֹת אֱלֹהִים רַב־הַחֶסֶד,

כִּי הִנֵּה הַתְּבוּאָה אֲפִילָה…

רְאֵה עֲנָנָה כְּכַף־יָד בָּרָקִיעַ,

וְאֶפְשָׁר שֶׁהַגֶּשֶׁם קָרוֹב…

הָשֵׁב מִקְטַרְתִּי, עֵת לִנְסוֹעַ הִגִּיעָה.

– רַב תּוֹדוֹת לְךָ, סַבָּא הַטּוֹב.

רָמַז לַסּוּסִים בְּשׁוֹטוֹ לֵאמוֹר “יַזְדָּא!” –

דָּהֲרוּ כְּלַפֵּי מַעֲרָב.

"הַאִם יְדַעְתֶּם מִי הָיָה זֶה הַגַּזְדָּא?

הוֹ, הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ אַחֲרָיו!"

עָמַד וְהִבִּיט אַחֲרָיו כָּל הַצֶּוֶת

וְרָאוּ: לַהֲבוֹת הַשְּׁקִיעָה,

סוּסִים – סוּסֵי אֵשׁ… עֲגָלָה שֶׁל שַׁלְהֶבֶת –

בִּסְעָרָה לַמָּרוֹם מַרְקִיעָה…

וְאָז רַק – רַק אָז! – נִתְגַּלָּה לַחַבְרַיָּא

מִי הָיָה אוֹתוֹ סַבָּא יָקָר;

נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וִידֵיהֶם מוּל שְׁמַיָּא –

אוּלָם שַׁעַר־שָׁמַיִם נִסְגַּר…

"אִלּוּ זְכִיתֶם לְהַכִּיר אֶת הַגַּזְדָּא

עוֹד לִפְנֵי שֶׁבַּסַּעַר עָלָה,

אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה מְגַלֶּה לָכֶם רָז דָּא

עַל בִּיאַת הַגּוֹאֵל בַּעֲגָלָא".

כָּךְ שָׂח הַבַּעַל־שֵׁם בְּדִמְעָה הַנִּגֶּרֶת.

"אַךְ הִנֵּה הַחַמָּה נִסְתַּלְּקָה;

פָּנָה זִיו הַיּוֹם, הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת –

נְקַבֵּל אֶת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה".

קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי הַשַּׁבָּת הַנֶּעֱלֶסֶת

וְנַפְשָׁם עֲגוּמָה וּנְבוֹכָה.

הָרוּחַ נָשְׁבָה בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,

הַשִּׁבֹּלֶת כָּרְעָה שְׁחוֹחָה.

הערות וביאורי המשורר

לְקַטֵּר – לְעַשֵּׁן; גַּזְדָּא – בַּעַל־בַּיִת, נִכְבָּד (בְּרוּתִינִית); רַבִּין – רַבִּי (בְּרוּתִינִית); לַשְׁקוֹבִיץ – שֵׁם מָקוֹם בְּגַלִּיצְיָה, מְפֻרְסָם בַּיְרִידִים הַשְּׁנָתִיִּים; וִידְפּוּסְט – יוֹם מְחִילָה וּסְלִיחָה (בְּרוּתִינִית). הַיְרִידִים בְּלַשְׁקוֹבִיץ רֵאשִׁיתָם בְּהִתְכַּנְּסוּת הַכַּפְרִיִּים לְיוֹם־הַזִּכָּרוֹן שֶׁל אֶחָד קָדוֹשׁ מִשֶּׁלָּהֶם; רָז דָּא – סוֹד זֶה; בַּעֲגָלָא – בְּקָרוֹב.

t הָאוֹרֵחַ

לֵיל הַפֶּסַח, לֵיל הַסֵּדֶר. מִסָּבִיב יוֹשְׁבִים בְּהֶדֶר

הַהוֹרִים וְהַבָּנִים;

בַּכֵּלִים מַבְרִיק הַיַּיִן, נוֹצְצִים נֵרוֹת בָּעַיִן,

גִּיל הֶחָג עַל כָּל פָּנִים,

וּבַבַּיִת אוֹר זוֹרֵחַ.

מִי זֶה בָּא, הַאִם אוֹרֵחַ?

רֹאשׁ שֵׂיבָה וּשְׂחוֹק שֶׁל יֶלֶד… מִי פָּתַח לוֹ אֶת הַדֶּלֶת?

“חַג שָׂמֵחַ!” סָח בְּקוֹל,

“יַקִּירַי, הַרְבּוּ לִסְלוֹחַ, הַאוּכַל אִתְּכֶם לִפְסוֹחַ?”

“כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי, יֵיכוֹל!”

בַּעַל־הַבַּיִת – הוּא שָׂמֵחַ:

בָּא לִכְבוֹד הֶחָג אוֹרֵחַ.

וְהַבָּא – אִישׁ רָשׁ וָהֵלֶךְ, רֹאשׁ שֵׂיבָה, כָּפוּף מִכֶּלַח;

הַתַּרְמִיל הֵסִיר מִגַּב,

לַשֻּׁלְחָן נִגַּשׁ לָשֶׁבֶת… פֶּתַע רָעֲדָה שַׁלְהֶבֶת

וּמַשָּׁב קַלִּיל נָשַׁב.

“פֶּגֶר פֹּה… אָחוּשׁ בָּרֵיחַ”

סָח בְּלַחַשׁ הָאוֹרֵחַ.

“פֶּגֶר?” קוֹל אֶחָד שָׁאָלוּ. מַה מְּאֹד כֻּלָּם נִבְהָלוּ!

“אוֹיָה לָנוּ – עֲלִילָה!”

וַתּוּפַר שִׂמְחַת הַסֵּדֶר… הֵם חִפְּשׂוּ בְּכָל הַחֶדֶר,

וְאֶחָד מֵהֶם גִּלָּה

שַׂק מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת;

וּבַשַּׂק – גְּוִיָּה שֶׁל יֶלֶד.

יֶלֶד זָר, בֶּן שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע, אֵין בּוֹ רוּחַ, אֵין בּוֹ צֶבַע,

קַר כַּשֶּׁלֶג, פֶּגֶר מֵת…

מֵת לִבּוֹ שֶׁל בַּעַל־הַבַּיִת: פֶּגֶר!… עוֹד מְעַט כָּעַיִט

גַּם הַמַּעֲלִיל יֵרֵד!

אֵין בָּהֶם אֶת פִּיו פּוֹתֵחַ…

לֹא נִבְהַל רַק הָאוֹרֵחַ.

וּבְשֶׁקֶט כֹּה דִבֵּר הוּא: "מַהֲרוּ בְּגָדִים, מַהֵרוּ!

אֶת הַפֶּגֶר חִישׁ נַלְבִּישׁ;

לַשֻּׁלְחָן אוֹתוֹ נוֹשִׁיבָה, כּוֹס וָיַיִן לוֹ נַקְרִיבָה –

אִישׁ בַּגֹּלֶם לֹא יַרְגִּישׁ,

כִּי עֵינָיו גַּם נְפַקֵּחַ…"

הֵם צִיְּתוּ לוֹ לָאוֹרֵחַ.

אַךְ הוֹשִׁיבוּ אֶת הַיֶּלֶד – וְהִנֵּה דּוֹפְקִים עַל דֶּלֶת;

וְהַדֶּפֶק גַּס, מָהִיר.

נִכְנְסוּ שָׂרֵי הַקֶּרֶת, הַמַּלְשִׁין עִם הַמִּשְׁטֶרֶת,

בָּא אִתָּם גַּם רֹאשׁ הָעִיר.

וּבְכָל מָקוֹם בִּקֵּשׁוּ,

אַךְ בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין יֵשׁ הוּא.

רֹאשׁ הָעִיר – פָּנָיו הִרְצִינוּ; הַמַּלְשִׁין – פָּנָיו הִלְבִּינוּ,

אַךְ פִּתְאֹם הִבִּיט וַיַּרְא:

לַשֻּׁלְחָן יוֹשֵׁב הַיֶּלֶד (זֶהוּ, עִם עֵינֵי הַתְּכֵלֶת…)

אָז בְּנִצָּחוֹן יֹאמַר:

“פֹּה!… וְזֶה הוּא הָרוֹצֵחַ!”

וַיִּרְמֹז עַל הָאוֹרֵחַ.

“מִי רָצַח? הֵן חַי הַנַּעַר!” יַעַן הַזָּקֵן בְּגַעַר,

“חַי הַנַּעַר! חַי, לֹא מֵת!”

וּכְמוֹ זֹאת לְהוֹכִיחַ, יָד עַל רֹאשׁ הַמֵּת הִנִּיחַ

וַיְדַבֵּר אֵלָיו רְתֵת:

"לָמָּה נַפְשְׁךָ נִבְהָלָה?

קוּמָה, קוּם, בְּנִי, וּשְׁאָלָה!"

וְהַיֶּלֶד קָם מִשֶּׁבֶת, קוֹמָתוֹ אֵיתָן נִצֶּבֶת,

אֶת עֵינָיו הִרְחִיב פָּקַח;

לַזָּקֵן הִבִּיט בְּנַחַת, יָד שָׁלַח סִדּוּר לָקַחַת

וּבַהַגָּדָה פָּתַח:

“מַה נִּשְׁתַּנָּה” קוֹל בּוֹטֵחַ

אַט קָרָא מוּל הָאוֹרֵחַ.

“מַה נִּשְׁתַּנָּה” קוֹל הַיֶּלֶד יַעַן בִּנְעִימָה צוֹהֶלֶת,

“מַה נִּשְׁתַּנָּה זֶה הַלֵּיל?”

יַחַד “עֲבָדִים הָיִינוּ” לוֹ כֻלָּם בְּשִׁיר יַרְנִינוּ,

זֶמֶר יְשׁוּעוֹת גּוֹאֵל;

וְעַל קוֹל כֻּלָּם צוֹלֵחַ

קוֹל שִׁירוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ.

בּוֹשׁ הָלַךְ לוֹ רֹאשׁ הַקֶּרֶת. הַמַּלְשִׁין, כְּבוּל שַׁרְשֶׁרֶת,

הוּא מוּבָל לַמִּשְׁטָרָה.

שׁוּב יוֹשְׁבִים סָבִיב בְּהֶדֶר, מַמְשִׁיכִים בְּגִיל הַסֵּדֶר:

נֵס גָּדוֹל לָהֶם קָרָה –

וּבַבַּיִת אוֹר זוֹרֵחַ.

אַךְ הֵיכָן הוּא הָאוֹרֵחַ?

אֵימָתַי פָּתַח הַדֶּלֶת? וּלְהֵיכָן נֶעְלַם הַיֶּלֶד?

גָּזוּ… גָּז גַּם הַתַּרְמִיל…

בַּכּוֹסוֹת מַבְרִיק הַיַּיִן… וְנוֹצֵץ בְּתוֹךְ כָּל עַיִן

פַּחַד יַחַד עִם הַגִּיל…

אַךְ הַפַּחַד חִישׁ פּוֹרֵחַ:

הַבַּעַל־שֵׁם הוּא הָאוֹרֵחַ.

t בְּיוֹם אָלֶ"ף שֶׁל חַג שָׁבוּעוֹת

וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵאִיר עַל הָעִיר מֶזִיבּוּזשׁ

וּפִזֵּר עַל הַכֹּל אֲלֻמּוֹת שֶׁל אוֹרָה

וְהֵפִיץ זְהָבוֹ עַל כָּל צִיץ הַמּוֹרִיק

לִכְבוֹד חַג שָׁבוּעוֹת, חַג מַתַּן הַתּוֹרָה.

הַבָּתִּים הִתְכּוֹפְפוּ לְאוֹרוֹ הַמְלַטֵּף,

כִּילָדוֹת אֶל הַיָּד הַלּוֹטֶפֶת רֹאשָׁן;

מִשִּׁמְשַׁת כָּל חַלּוֹן מְצֻחְצָח הִצְטַחֵק

בְּלִבְנַת הַנְּיָר הַגָּזוּר הַשּׁוֹשָׁן.

בְּבָתֵּי־הַתְּפִלָּה הִתְפַּלְּלוּ יְהוּדִים

וְאָמְרוּ בַּנִּגּוּן הַמְקֻבָּל אַקְדָּמוֹת

וִילָדִים הִרְהֲרוּ בִּסְעֻדַּת הֶחָלָב

וּבְכִיסָנִיּוֹת הַגְּבִינָה הַחַמּוֹת.

הָעוֹלָם כָּל־כֻּלּוֹ הִתְרוֹנֵן בְּחֶדְוָה

וְהָיָה כֻּלּוֹ חַג וְהָיָה כֻּלּוֹ זִיו.

וּבְבֵית הַמּוֹרֶה הִתְיַצְּבוּ תַּלְמִידָיו

בְּסָמוּךְ לַמִּטָּה מִסָּבִיב מִסָּבִיב.

כִּי בְּבֵית הַמּוֹרֶה כַּיָּדוּעַ הָיָה

עַל הַקִּיר הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל עִם מִשְׁקָל,

וְעַל גַּב הַשִּׁדָּה הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן

הַסּוֹבֵב וְהוֹלֵךְ וְדוֹפֵק לוֹ חִישׁ־קַל.

וְאָמַר הַמּוֹרֶה, כִּי בְּבוֹא שְׁעָתוֹ –

וְיֵדַע זֹאת כָּל אִישׁ בְּבֵיתוֹ וְיַכִּיר,

כִּי יַפְסִיק מֵרוֹצוֹ הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן

וְיַעֲמֹד הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל עַל הַקִּיר.

וְיוֹם אָלֶ"ף שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת בַּשַּׁחֲרִית

נֶעֱצַר הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן וְשָׁתַק.

וְהוֹסִיף עוֹד לָלֶכֶת בְּדֹפֶק כָּבֵד

הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל בְּטַק־טַק וְטַק־טָק.

וְהִקִּיפוּ קְהַל תַּלְמִידָיו הַמִּטָּה,

בַּל יִרְאֶה הַשָּׁעוֹן הַקָּטָן שֶׁעוֹמֵד.

כִּי סָבְרוּ שֶׁעֲדַיִן רוֹצֶה הוּא לִשְׁהוֹת

וַעֲדַיִן בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא חוֹמֵד.

אֲבָל הוּא, הַקָּדוֹשׁ, לֹא רָצָה עוֹד לִשְׁהוֹת

וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ לִרְאוֹת אֶת אָבִיו.

וְשָׁכַב בַּמִּטָּה וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת

וְרוֹאוֹת אֶת פְּנֵי תַּלְמִידָיו מִסָּבִיב.

וּפִתְאֹם הִתְרוֹמֵם וְיָשַׁב בַּמְּרַאֲשׁוֹת

וְשָׁאַל תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם כָּךְ:

וְהֵיכָן יְדִידִי הַיָּקָר רַב נַחְמָן?

אִישׁ־הַחֶמֶד דְּמִן הוֹרוֹדֶנְקָא הָלַךְ?

וְהֵשִׁיב בְּעַצְמוֹ: לְחִנָּם הוּא מַרְעִישׁ

בְּעָצְמַת הַתְּפִלָּה עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים.

לוּ יָדַע אֶת פִּתְחִי שֶׁאֲנִי בּוֹ נִכְנָס,

יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ לוֹ שׁוֹמְעִים וְעוֹנִים.

וְאָמַר, שֶׁקִּוָּה לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם

בְּדוֹמֶה לְאֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוּב,

וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁלָּקְחוּ פְּלַג־גּוּפוֹ,

הָכֵיצַד יַעֲלֶה לַמָּרוֹם פְּלַג־הַגּוּף?

וְהוֹסִיף שֶׁאֵינֶנּוּ חוֹשֵׁשׁ לַמִּיתָה,

וְאֵינֶנּוּ רוֹצֶה אַף שָׁעָה לְאַחֵר.

כִּי הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לוֹ בַּפֶּתַח הַזֶּה

וּמִיָּד הוּא נִכְנָס לוֹ בְּפֶתַח אַחֵר.

וְעָמְדוּ תַּלְמִידָיו מִסָּבִיב וְשָׁמְעוּ

וְקִבְּלוּ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר בִּלְחִישָׁה.

וְאִשֵּׁר וְקִיֵּם אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה

הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל, הַכָּבֵד, בִּנְקִישָׁה.

וּבֵין כָּל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לַמִּטָּה

שָׁם עָמַד בִּרְעָדָה גַּם הַבֵּן כְּמַר צְבִי;

מִשּׁוּם חַג לֹא בָּכָה, אַךְ נֶאֱנַח בַּחֲשַׁאי

וְלָחַשׁ כָּל הַזְּמַן: “הוֹי אָבִי, הוֹי אָבִי”.

וְעָנָה לוֹ הָאָב וְלָחַשׁ לוֹ דָּבָר,

וּמַר צְבִי לֹא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַלְּחִישָׁה,

כִּי גָבַר עֲלֵיהֶם הַשָּׁעוֹן עַל הַקִּיר

שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ הַכָּבֵד בִּנְקִישָׁה.

אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה מִן הַסַּף

זְעָקָה הַבּוֹקַעַת מֵעֹמֶק הַלֵּב:

“הוֹי, טַאטֶענְיוּ מַיינֶער!” – רַק שְׁתַּיִם מִלִּים

אַךְ נוֹשְׂאוֹת בְּתוֹכָן הֲרָרִים שֶׁל כְּאֵב.

וְהָיְתָה הַזּוֹעֶקֶת אֶת זֹאת הַזְּעָקָה

מָרַת אָדֶ"ל בִּתּוֹ הָאַחַת וִיחִידָה

שֶׁל רַבֵּנוּ זְצַ"ל, שֶׁעָלֶיהָ אָמַר

כִּי בִּשְׁמָהּ נִתְרַמֵּז סוֹד גָּדוֹל וְחִידָה.

וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁמִיעָה קוֹלָהּ הַנִּכְאָב

וְשָׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלָהּ וְהִכִּיר,

נִתְרַעֵשׁ בְּשָׁאוֹן כָּל גַּלְגַּל וְאוֹפַן

בַּשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל, הַכָּבֵד, עַל הַקִּיר.

רָעֲשָׁה הַשַּׁרְשֶׁרֶת, נָפַל הַמִּשְׁקָל

וּפָקַע בַּשָּׁעוֹן לְבָבוֹ בַּחֲרִיקָה.

וְרָאוּ הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב לַמּוֹרֶה

כִּי יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ הַטְּהוֹרָה בִּנְשִׁיקָה.

הוֹרִידוּהוּ לְאַט מֵעַל גַּב הַמִּטָּה,

הִשְׁכִּיבוּהוּ עַל גַּב הָרִצְפָּה שֶׁל חֵמָר.

וּמִיָּד רָץ הָרָץ אֶל בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה

וְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ מִמְּרוֹם כָּל אַלְמֵימָר.

וְהִתְחִילוּ נוֹהִים מִגָּדוֹל עַד קָטָן,

מִקָּרוֹב, מֵרָחוֹק, בִּדְרָכִים, בִּשְׁבִילִים.

הַשָּׁמַיִם הָיוּ פְּרוּשִׂים כְּטַלִּית

וְהַיַּעַר סָבִיב וְסָבִיב כִּגְדִילִים.

הערות וביאורי המשורר

הַמּוֹרֶה – כִּנּוּיוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב בְּפִי תַּלְמִידָיו; רַב נַחְמָן – מֵהוֹרוֹדֶנְקָא, תַּלְמִידוֹ וִידִידוֹ וְאַחַר־כָּךְ מְחֻתָּנוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם; הוֹי טַאטֶענְיוּ מַיינֶער – יִידִישׁ: הוֹי אַבָּא’לִי שֶׁלִּי; אָדֶ"ל… שֶׁבִּשְׁמָהּ נִתְרַמֵּז סוֹד גָּדוֹל – הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב אָמַר שֶׁשֵּׁם בִּתּוֹ מְרֻמָּז בַּתּוֹרָה: אֵ’שׁ דָּ’ת לָ’מוֹ (דְּבָרִים לג, ב).

t תַּכְרִיכִים

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ מִכָּל הַכְּפָרִים אוֹתָהּ הַשָּׁנָה לַיָּרִיד –

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה נְקוּבָה כִּכְבָרָה, יָבְשָׁה כְּבִשְׁעַת הַגָּרִיד;

הַשֶּׁמֶשׁ הוֹצִיא אֶת נַרְתִּיק זְהָבוֹ, פִּזֵּר זָהֳרוֹ מִסָּבִיב,

הַדֶּשֶׁא הוֹרִיק לְצִדֵּי הַדְּרָכִים – הָיָה אָז בָּאָרֶץ אָבִיב!

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ מִכָּל הַכְּרַכִּים, מִכָּל הֶעָרִים, הָעֲיָרוֹת –

עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה! – וְהֵבִיאוּ מִכָּל הַסְּחוֹרוֹת:

פַּרְווֹת, כּוֹבָעִים לְרָאשֵׁי הַגּוֹיִים, אָרִיג הַנִּמְכָּר בָּאַמָּה,

מִינֵי מְתִיקָה וְסִדְקִית, אִיקוֹנִין וּמַרְאוֹת מַבְרִיקוֹת בַּחַמָּה.

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ לַהֲקוֹת קַבְּצָנִים מֵאַחֲרֵי כְּנֵסִיָּה וְגָדֵר,

הַיָּד תְּסוֹבֵב קַטֵּרִינְקָא בּוֹכָה, הַפֶּה מִתְעַקֵּם וּמְזַמֵּר:

"אַחִים רַחְמָנִים, רַחֲמוּ רַחֲמוּ! תְּנוּ נְדָבָה לָאֻמְלָל!

מָרִיָּה תְּצַו עֲלֵיכֶם בִּרְכָתָהּ! הוֹי, חֹנּוּ, הוֹי חֹנּוּ הַדָּל!"

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּא גַּם עוֹשֵׂה־הַפְּלָאוֹת, מַפְשִׁיל שַׁרְווּלָיו וּמַכְרִיז:

“הוֹי הֵנָּה, הוֹי הֵנָּה, כָּל בַּעַל־לֵבָב! כָּל מִי שֶׁפְּרוּטָה לוֹ בַּכִּיס!”

בּוֹלֵעַ הָאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ נִכְוֶה וְסֶרֶט פּוֹלֵט רַבְגָּוָן,

תּוֹקֵעַ הַחֶרֶב בַּלּוֹעַ וָחָי, הוֹפֵךְ הַשָּׁחוֹר לְלָבָן…

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּאוּ לְשָׁם שַׁדְּכָנִים וּמִטְרִיּוֹתָם בְּיָדָם –

מָקוֹם שֶׁנִּפְגֶּשֶׁת סְחוֹרָה בִּסְחוֹרָה נִפְגָּשׁ גַּם אָדָם בְּאָדָם!

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּחָתָן לְבִתּוֹ בּוֹגֶרֶת וּנְדוּנְיָה לָהּ קַ"ן,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בִּמְלַמֵּד לִילָדָיו – הֵיכָן יִמְצָאֵם אִם לֹא כָּאן?

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּטַלִּית כְּשֵׁרָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה בִּתְפִלִּין,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּאַבְנֵט מְכֻבָּד שֶׁל מֶשִׁי וּבַעַל גְּדִילִין,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּחֻמָּשׁ מְהֻדָּר, מֵי“ם בֵּי”ת פֵּרוּשִׁים מְפֹרָשׁ,

צְאֶינָה וּרְאֶינָה, סִדּוּר לִתְפִלָּה, אוֹ סֵפֶר מוּסָר אוֹ מִדְרָשׁ,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּתַרְיַ"ג הַמִּצְווֹת עַל דֶּרֶךְ הַשִּׁיר מְחֹרָז,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה בְּ“פִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת”, פּוֹתֵר כָּל חֲלוֹם וְכָל רָז,

וּמִי שֶׁרוֹצֶה… הוֹי, וּמִי שֶׁרוֹצֶה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים וּבְכָל לֵב

לִקְנוֹת לוֹ דָבָר שֶׁל מַמָּשׁ, הוּא הוֹלֵךְ וְנִכְנָס לַחֲנוּת שֶׁל ר' לֵיבּ!

אַי אַי, חֲנוּתוֹ שֶׁל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ! רֵיקָה הִיא, רֵיקָה הִיא מִכֹּל,

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, אַי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן! וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ בָּהּ כֹּל!

וְהִיא הַמְפַרְנֶסֶת יָתוֹם, אַלְמָנָה, אִשָּׁה עֲגוּנָה לְבַעְלָהּ,

וְהִיא הַמְפַרְנֶסֶת יוֹרֵד מְסֻתָּר וְהִיא הַמַּכְנֶסֶת כַּלָּה,

וְלָמֶ“ד וּוָא”ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים, שֶׁהֵם יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם,

רַק הִיא, חֲנוּתוֹ הָרֵיקָה שֶׁל ר' לֵיבּ, רַק הִיא מְפַרְנֶסֶת כֻּלָּם!

כֵּיצַד? הָאָדָם שֶׁסָּחַר וּמָכַר וְגָמַר עֲסָקָיו בַּיָּרִיד,

נִכְנָס לַחֲנוּת שֶׁל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ, קוֹנֶה לוֹ מִצְוָה וּמוֹרִיד

מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת אוֹ כֶּסֶף אוֹ בְּדִיל לְקֻפַּת הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה

וְכָל מִשְׁאֲלוֹת לְבָבוֹ מִתְמַלְּאוֹת: רְפוּאָה לָאִשָּׁה הַחוֹלָה,

זִוּוּג לַבָּנוֹת שֶׁהִגִּיעוּ לְפִרְקָן, לַבֵּן הַתְמָדָה בַּתּוֹרָה,

וְשֶׁפַע בְּבֵית־הַמְּזִיגָה שֶׁבַּכְּפָר, וְשֶׁפַע חָלָב לַפָּרָה…

מַה פֶּלֶא שֶׁבָּא גַּם לְזֶה הַיָּרִיד רִבּ אִיצִיק הַגְּבִיר הָאַדִּיר,

עָשָׂה עֲסָקִים וְהִרְוִיחַ הַרְבֵּה, וּמַה הֲנָאָה לוֹ יַדִּיר?

אַרְנָק מְפֻטָּם מַטְבְּעוֹת בְּכִיסוֹ – הָלַךְ וְקָנָה מַתָּנוֹת,

מַחֲרוֹז אַלְמֻגִּים אֲדֻמִּים לְאִשְׁתּוֹ, זוּגוֹת עֲגִילִים לַבָּנוֹת.

הוּא בָּא וְסָחַר וּמָכַר וְקָנָה וְגָמַר עֲסָקָיו בַּיָּרִיד –

וְאֶל חֲנוּתוֹ הָרֵיקָה שֶׁל ר' לֵיבּ לֹא סָר, לֹא קָנָה, לֹא הוֹרִיד

מַטְבֵּעַ נְחשֶׁת אוֹ כֶּסֶף אוֹ בְּדִיל, פָּסַח עַל קֻפַּת הַצְּדָקָה…

“רִבּ אִיצִיק, רִבּ אִיצִיק, יִגַּשׁ נָא לְכָאן!” קוֹרֵא הָר' לֵיבּ בִּצְעָקָה.

אוּלָם הָרִבּ אִיצִיק אֵינֶנּוּ נִגָּשׁ, יָקָר לוֹ כָּל רֶגַע מִפָּז,

הַשֶּׁמֶשׁ פּוֹנֶה וְנוֹטֶה לְמַעֲרָב, רִבּ אִיצִיק הַבַּיְתָה נֶחְפָּז.

רַבִּים עֲסָקָיו וּמְאֹד הוּא טָרוּד, בָּהוּל הוּא לִנְסוֹעַ מַהֵר…

וְאָז הָר' לֵיבּ מְשַׁנֵּס אֶת מָתְנָיו, עוֹזֵב חֲנוּתוֹ וְדוֹהֵר.

תּוֹפֵשׂ אֶת הַגְּבִיר בָּאַבְנֵט וּמְבַקֵּשׁ, דּוֹרֵשׁ וּמְצַוֶּה כְּאֶחָד:

“רִבּ אִיצִיק, רִבּ אִיצִיק, קְנֵה לָךְ מִצְוָה! קְנֵה לָךְ, וְלוּ רַק אֶחָת!”

אוּלָם הָרִבּ אִיצִיק אֵינֶנּוּ קוֹנֶה… יִקְנֶה עוֹד… וְלָמָּה לִדְחוֹק?

עַכְשָׁו אֵין לוֹ פְּנַאי וְנֶחְפָּז הוּא מְאֹד… הַדֶּרֶךְ אָרֹךְ וְרָחוֹק…

"הַדֶּרֶךְ, רִבּ אִיצִיק, רָחוֹק וְקָצָר, הַדֶּרֶךְ אָרֹךְ וְקָרוֹב –

אַשְׁרֵי הַיּוֹצֵא לְדַרְכּוֹ וְעִמּוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים לָרֹב…

עַכְשָׁו, הָרִבּ אִיצִיק, כָּל זְמַן שֶׁמּוֹכְרִים, קְנֵה הַמִּצְוָה, וּמִיָּד!"

אֲבָל הָרִבּ אִיצִיק מַבִּיט וּפוֹנֶה, מֵנִיד בְּבִטּוּל אֶת הַיָּד…

וְאָז הָר' לֵיבּ מַחֲזִיק בּוֹ בַּגְּבִיר, יָדוֹ הָאַחַת בָּאַבְנֵט

וְיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה מְרִימָה הַקַּפְטָן: “הַשְׁפֵּל אֶת עֵינֶיךָ! הַבֵּט!”

נִבְהָל הָרִבּ אִיצִיק מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו, מַבִּיט וְרוֹאֶה וּמַחְוִיר:

מִתַּחַת לִכְנַף הַקַּפְטָן הַשָּׁחוֹר כְּלֹבֶן שֶׁל בַּד לוֹ מַבְהִיר…

וְכָל הָעוֹמְדִים מִסָּבִיב נִבְהָלִים, מַבִּיטִים וְרֹאשָׁם מַנְמִיכִים,

כֻּלָּם לוֹחֲשִׁים בְּאֵימָה חֲרִישִׁית: “תַּכְרִיכִים… תְּכַרִיכִים… תַּכְרִיכִים…”

וְגַם הָעוֹבְרִים מִתְכַּנְּסִים מִסָּבִיב, נִדְחָקִים וְצַוָּאר מַאֲרִיכִים,

כָּל אֶחָד מְלַחֵשׁ לְנַפְשׁוֹ בְּאֵימָה: “תַּכְרִיכִים… תַּכְרִיכִים… תַּכְרִיכִים…”

וְכָךְ עוֹד שָׁעָה מְרֻבָּה נִשְׁמְעוּ בְּאֵימָה וּלְחִישָׁה הַקּוֹלוֹת,

וְעַל זְקָנוֹ שֶׁל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ יָרְדוּ הַדְּמָעוֹת הַגְּדוֹלוֹת.

הערות וביאורי המשורר

קַטַרִינְקָה – תֵּבַת־זִמְרָה; קַפְטָן – בֶּגֶד עֶלְיוֹן אָרֹךְ.

t רַבִּי לֵיבּ נוֹסֵעַ וִינָה

"רַבִּי לֵיבּ, הַכֹּל הִשְׁלַמְתִּי, הַסּוּסִים הִנֵּה רָתַמְתִּי,

בַּשָּׁלִיף מִסְפּוֹא גַּם שַׂמְתִּי וּשְׂעוֹרִים כִּמְלוֹא הַהִין".

"תֵּכֶף, אַל נָא תְּמַהֵרָה. וּזְכוֹר, בִּנְסוֹעַ הֶרָה

הִזָּהֵר וְהִזָּהֵרָה – סוּס לִדְפּוֹק אַל־נָא תָּהִין!"

“לְהֵיכָן נִסַּע, הָרַבִּי?”

“עוֹד נִהְיֶה הַיּוֹם בְּוִין”.

"וִין? הַיּוֹם נָבוֹאָה וִינָה? הַהֵיטֵב אָזְנִי הִבְחִינָה?

אֵיךְ דָּבָר כָּזֶה אָבִינָה? זֶה עִנְיָן מַפְלִיא מְאֹד!"

"הֵן אָמַרְתִּי כִּי נָבוֹאָה. הַסּוּסִים יוּכְלוּ לִרְגּוֹעַ,

וְהַיּוֹם, בִּרְצוֹת אֱלוֹהַּ, גַּם לָשׁוּב נַסְפִּיקָה עוֹד".

“עוֹד נַסְפִּיק לָשׁוּב הַבַּיְתָה?”

“קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת”.

"הַיְטָה וְיוֹ! הָרִימוּ בֶּרֶךְ, מְתוּשֶׁלַח וְרִבּ תֶּרַח!

רְחוֹקָה מְאֹד הַדֶּרֶךְ, אֲרֻכָּה הִיא עַד אֵין סוֹף!"

"בּוֹא נָבוֹא בַּזְּמַן הָעִירָה, הַסּוּסִים אַל־נָא תַּדְהִירָה,

הַמּוֹשְׁכוֹת רָפוֹת הַשְׁאִירָה – וְאַתָּה פְּנֵה וָסֹב!"

“מִי עַל הַסּוּסִים יַשְׁגִּיחַ?”

“הַסּוּסִים לְבַד עֲזוֹב!”

הַסּוּסִים הִרְחִיבוּ צַעַד. וְהָעֲגָלָה נוֹסַעַת

וּמְטַרְטְרָה בְּרַעַד, עַד יָצְאוּ מִחוּץ לָעִיר.

וּפִתְאֹם הִיא מִתְנוֹפֶפֶת וְנִשֵּׂאת וּמְרַחֶפֶת,

הַסּוּסִים רַגְלָם טוֹפֶפֶת וּמְגַמְּאָה אֶת הָאֲוִיר.

“מָה הֵם הַשְּׁטִיחִים לְמַטָּה?”

“הַר וּכְפָר, שָׂדֶה וָנִיר”.

וְהָעֲגָלָה פּוֹרַחַת, הִיא וּשְׁנֵי נוֹסְעֶיהָ יַחַד,

וְנִפְעָם הַלֵּב מִפַּחַד, הַמַּחֲזֶה מַבְהִיל־מַרְנִין!

וּפִתְאֹם וְהָעֲגֶלֶת שׁוּב בַּדֶּרֶךְ מִתְגַּלְגֶּלֶת,

עַל הָאָרֶץ מִתְנַהֶלֶת, מִתְקָרֶבֶת לְפַלְטִין.

“רַבִּי, לְהֵיכָן הִגַּעְנוּ?”

"זוֹהִי עִיר־הַמֶּלֶךְ וִין.

הַסּוּסִים עֲטוֹף חֲמִילָה וּמְעַט גַּם הַאֲכִילָה,

וְאַתָּה עֲמוֹד הוֹחִילָה, כִּי אָשׁוּבָה לְאַלְתָּר.

כָּאן עֲמוֹד וְאַל תָּגוּרָה, כָּל הַזְּמַן צַפֵּה וָעוּרָה!

וַאֲנִי אֵלֵךְ אָסוּרָה עַד הֲלוֹם, אֶל הַפַּלְטָר".

“רַבִּי, וְאֶל מִי תֵּלֵכָה?”

“לְדַבֵּר עִם הַקֵּיסָר!”

בַּעַל־הָעֲגָלָה תָּמֵהַּ, אַךְ אֵינֶנּוּ מִתְמַהְמֵהַּ,

בִּמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְיַגֵּעַ וְעוֹשֶׂה כְּכָל צֻוָּה.

וְנִרְאֶה לוֹ כְּמַפְלִיא־מָה, אֵיךְ ר' לֵיבּ צוֹעֵד קָדִימָה,

לֶחָצֵר נִכְנָס פְּנִימָה, פֶּתַח הָאַרְמוֹן הוּא בָא.

וּבְסֶלֶד הַמִּשְׁמֶרֶת

הָאַרְמוֹנָה הוּא מוּבָא.

וּבַחוּץ הַלָּז שׁוֹמֵעַ אֵיךְ הָרַבִּי לֵיבּ פּוֹסֵעַ

עַל הַשַּׁיִשׁ, אֵיךְ נוֹגֵעַ מַגָּפוֹ בּוֹ הַדָּרוּךְ…

אַחַר־כָּךְ נִפְסָק הַצַּעַד, וְאָזְנוֹ הֵיטֵב שׁוֹמַעַת

חֵלֶף־שִׂיחַ, כְּמִבַּעַד קִיר שֶׁל חֶדֶר הַסָּמוּךְ.

“רֹב שָׁלוֹם, קֵיסָר וָמֶלֶךְ!”

“הַנִּכְנָס יִהְיֶה בָּרוּךְ!”

"מֶלֶךְ וְקֵיסָר רַב־חֶסֶד! אֵיךְ יָדְךָ אֵינָהּ הוֹסֶסֶת

מִלַּחְתּוֹם גְּזֵרָה נוֹגֶשֶׂת עַל אַחַי בְּנֵי אַבְרָם?

נֵר שַׁבָּת הוּא נֵר אֱלוֹהַּ! אֵיךְ תָּעֵז עָלָיו, לַנֹּהַּ,

לְהַטִּיל אַקְצִיז גָּבוֹהַּ, לְצַמְצֵם אֶת מְאוֹרָם?!"

הַפְסָקָה. דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ –

אַךְ אֵינוֹ מֵבִין פִּשְׁרָם.

"לֶהֱוֵי לְךָ יָדוּעַ, כִּי שִׂטְנָה הִיא שֶׁבָּדוּהָ

כָּל שׂוֹנְאֵינוּ. וּמַדּוּעַ לַשִּׂטְנָה אַתָּה מַקְשִׁיב?

מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל גָּבוֹהַּ! בָּנוּ אַל תָּהִין לִנְגּוֹעַ!

אֶת הַגְּזָר צָרִיךְ לִקְרוֹעַ, אֶת הַצַּו יֵשׁ לְהָשִׁיב!

פֶּן תַּמְרֶה – עַל צַוָּארֶיךָ

מִטְפַּחְתִּי אֶכְרוֹךְ סָבִיב…"

הַפְסָקָה קַלָּה. וְאַחַר – קוֹל שֶׁל צַעַק, נֶשֶׁם־נַחַר…

הַפְסָקָה – וְרִיב וָתַחַר… קוֹל לוֹעֵז בְּחִיל יִקְרָא.

הֵאָבְקוּת, טִלְטוּל וָסֶנֶק… וְצִפְצוּף חָנוּק בְּשֶׁנֶק…

וְחִרְחוּר גָּרוֹן בְּחֶנֶק… הַפְסָקָה. וּנְיָר נִקְרָע.

קוֹל ר' לֵיבּ לוֹחֵשׁ בְּזַעַם:

“עוֹד תּוֹסִיף לִגְזוֹר גְּזֵרָה?!”

וְהָאֹזֶן שׁוּב שׁוֹמַעַת עַל הַשַּׁיִשׁ כֹּבֶד צַעַד,

הַמִּשְׁמֶרֶת שׁוּב מַצְדַּעַת – וְר' לֵיבּ יוֹצֵא וּבָא…

אֹדֶם אֵשׁ לוֹ בָּעֵינַיִם, חִוָּרוֹן עַל הַשְּׂפָתַיִם,

אַךְ אַמִּיץ יַצִּיב רַגְלַיִם וּבְנַחַת וְשׁוּבָה.

“קַח וּרְתוֹם, נָשׁוּב הַבַּיְתָה!”

הוּא עוֹשֶׂה אֲשֶׁר צֻוָּה.

“הַיְטָה וְיוֹ!” וְהָעֲגָלָה בְּטִרְטוּר שׁוּב מִטַּלְטֶלֶת,

עַל הָאָרֶץ מִתְגַּלְגֶּלֶת – עַד יָצְאָה מִחוּץ לָעִיר;

אַךְ יָצְאָה – הִיא מִתְגַּבַּהַת, וּפוֹסֵק טִרְטוּר וָרַעַד,

רֶגֶל הַסּוּסִים בְּשַׁעַט מְגַמְּאָה אֶת הָאֲוִיר.

וּבוֹרְחִים שָׁם חִישׁ לְמַטָּה

הַר וּכְפָר, שָׂדֶה וָנִיר.

וְהִנֵּה גַּם הָעֲיֶרֶת, לְרַגְלֵי הָהָר גּוֹהֶרֶת,

וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹד זוֹהֶרֶת, אַךְ הַיּוֹם פָּנָה וָרָד.

וְהָעֲגָלָה יוֹרֶדֶת, מִתְנַהֶלֶת שׁוּב בְּנֶדֶד,

מְטַרְטֶרֶת וּמַרְעֶדֶת וְנוֹסַעַת בַּמּוֹרָד.

"סֹב וּתְפוֹס הַמּוֹשְׁכוֹתַיִם,

הַסּוּסִים נַהֵל מְעָט!"

הַסּוּסִים בְּעֹז הִפְרִיסוּ, אֶת פְּסִיעָתָם הֵגִיסוּ,

וְעוֹד קֹדֶם שֶׁהִכְרִיזוּ “עֵת לְהַדְלָקַת הַנֵּר!” –

אֶל הָעֲיָרָה הִגִּיעוּ, סוּס וַעֲגָלָה הִכְלִיאוּ,

וְלִכְבוֹד שַׁבַּת הַקֹּדֶשׁ עוֹד הִסְפִּיקוּ הִטַּהֵר.

וּבְכָל חַלּוֹן הִגִּיהַּ

נֵר שַׁבָּת בְּאוֹר זוֹהֵר.

הערות וביאורי המשורר

קֵיסָר וָמֶלֶךְ – יוֹסֵף הַשֵּׁנִי, קֵיסַר אוֹסְטְרִיָה וּמֶלֶךְ הוּנְגַרְיָה; אַקְצִיז – מַס הֶחָל עַל מִצְרָכִים, וְכָאן עַל נֵרוֹת.

t רִקּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא עִם אָחִיו הָרַבִּי מֶלֶךְ

יוֹם אֶחָד כַּעֲלוֹת הַשָּׁחַר, טֶרֶם שֶׁמֶשׁ אוֹר יָאִיר,

קָמוּ חֶרֶשׁ, הִתְקַדָּשׁוּ, הִתְעַטְּפוּ בְּבִגְדֵי הֵלֶךְ,

שַׂק הָעֹנִי עַל הַשֶּׁכֶם – וַיֵּצְאוּ מִתּוֹךְ הָעִיר.

כִּי הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ וְאָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא

לֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת בַּיִת וְלִחְיוֹת מִתּוֹךְ קַלּוּת;

“עוּרָה, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, עוּרָה!”

“חוּשָׁה, זוּשָׁא סֶרְצֶה, חוּשָׁה!”

וַיֵּצְאוּ בַּבֹּקֶר יָחַד – יַחַד לַעֲרוֹךְ גָּלוּת.

וַיֵּצְאוּ בַּבֹּקֶר יָחַד… יַעַר וְשָׂדֶה זָרוּעַ,

צִפֳּרִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה, מְצַפְצְפוֹת מִקֵּן טָמִיר;

וּפָרוֹת רוֹעוֹת בָּאָחוּ וְגוֹעוֹת בְּקוֹל תָּמוּהַּ,

מִצְטַלֵּב רוֹעֶה עַל לֶחֶם וְרוֹעָה עוֹנָה בְּשִׁיר.

וְהַשִּׁיר רוֹנֵן בַּכֹּל וְהוּא שׁוֹפֵעַ מִגָּבוֹהַּ,

וּמִלְּמַטָּה – מִן הַנַּחַל, וּמִפְּנִים – מִתּוֹךְ הַלֵּב;

וְנוֹטֵף הָאוֹר מִלְמַעְלָה, וְשָׁטוּף הַכֹּל בַּזֹּהַר,

וְהַגּוּף נָמוֹג מִמֶּתֶק, וְהַנֶּפֶשׁ תִּתְעַטֵּף…

וּבַדֶּרֶךְ יֵשׁ פֻּנְדָּק, יוֹמָם וָלֵיל דַּלְתּוֹ פּוֹתֵחַ,

בַּפֻּנְדָּק – הַפֻּנְדָּקִי, אָדָם יָשָׁר עִם אִישׁ וָאֵל;

יְהוּדִי הַמִּתְגַּעְגֵּעַ לְקַבֵּל פְּנֵי אוֹרֵחַ,

מִתְגַּעְגֵּעַ לְקַבֵּל פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.

יְהוּדִי נַפְשׁוֹ עוֹרֶגֶת לְמִצְוַת אַבְרָם אָבִינוּ –

אֵשֶׁ"ל תֵּת לְכָל אוֹרֵחַ שֶׁבַּכְּפָר דַּרְכּוֹ עוֹבֵר;

אַף צֵידָה לָהֶם לַדֶּרֶךְ רְקִיקֵי בֵּיצִים יָכִינוּ,

עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ אֶל פֻּנְדָּק – פֻּנְדָּק אַחֵר.

עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ אֶל פֻּנְדָּק עוֹמֵד בַּסֵּתֶר,

בַּפֻּנְדָּק הַפֻּנְדָּקִי בּוֹרֵז לוֹ יַיִן מִן הַקִּיר…

דִּבּוּרוֹ רָזֵי תוֹרָה… מִתַּחַת לַמִּגְבַּעַת – כֶּתֶר…

הֵם אוֹתוֹ מִיָּד יַכִּירוּ, הוּא אוֹתָם מִיָּד יַכִּיר!

עַד יָבוֹאוּ וְיַגִּיעוּ פַּעַם, פַּעַם… בֵּינָתַיִם

בָּאוּ אֶל פֻּנְדָּק, וּפֻנְדָּקִי – הָרַע בַּפֻּנְדָּקִים:

כֶּתֶר לֹא וְאֵשֶׁ"ל לֹא, וְלֹא נִיצוֹץ תּוֹךְ הָעֵינַיִם,

כָּל מִלָּה גִּדּוּף, פַּרְצוּף שֶׁאֵין בּוֹ צֶלֶם אֱלֹקִים.

"מָה, קַבְּצָן בָּא? אָרְחֵי־פָּרְחֵי? שָׁמָּה, עַל גַּבֵּי כִּירָיִם!

עַל גַּבֵּי כִּירַיִם שָׁם, יִשְׁכַּב יִתְכַּס וְיִתְחַמָּם!

עוֹד אֶחָד בָּא? בָּאוּ יָחַד? קַבְּצָנִים בָּאִים בִּשְׁנָיִם!

שָׁמָּה, עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב לוֹ! עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב לוֹ שָׁם!"

"לִי – אָמַר הָרַבִּי מֶלֶךְ אֶל רַב זוּשָׁא, אֶל אָחִיהוּ –

לִי שֻׁלְחָן יָאֶה, וְהַכִּירַיִם, זוּשָׁא סֶרְצֶה, לָךְ".

אַךְ רַב זוּשָׁא כָּךְ עָנָה לוֹ: "גַּב כִּירַיִם לָךְ, לֹא לִי הוּא,

לִי שֻׁלְחָן יָאֶה, וְהַכִּירַיִם, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, קָח".

אָז עָלָה הָרַבִּי מֶלֶךְ וַיִּשְׁכַּב עַל הַכִּירַיִם,

וּקְרִיאַת שְׁמַע קָרָא וַיֵּרָדֵם גַּם וַיִּישָׁן;

אַךְ אָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא לֹא עָצַם אֶת הָעֵינַיִם,

הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד עַל הַשֻּׁלְחָן.

הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד… פִּתְאֹם נִכְנֶסֶת

לַפֻּנְדָּק חֶבְרָה עוֹלֶזֶת… רַעַשׁ וּשְׁרֵקָה וָשִׁיר:

“הַמּוֹזֵג, הֵי הִתְעוֹרֵרָה! קוּם וָצֵא מִתּוֹךְ הַכֶּסֶת!”

וְהַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת מְצַלְצֶלֶת לְהָעִיר.

“הַמּוֹזֵג, הֵי, הִזְדָּרֵזָה! קוּמָה, יֵין־שָׂרָף נָא תֵּנָה!”

“מִן הַיַּ”שׁ תֵּן הַבּוֹעֵר־בּוֹעֵר הַהוּא! וּמְלוֹא הַהִין!"

“שֵׁב נָא, קוּמֶה, שֵׁבָה, כָּכָה!”

“זוּז מְעַט נָא, קוּמֶה, הֵנָּה!”

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא – הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין.

הוּא מַקְשִׁיב וּמַאֲזִין אֵיךְ כּוֹס נִמְזֶגֶת וּמוּרֶקֶת,

כּוֹס אֶל כּוֹס מֻגֶּשֶׁת, מִתְנַקֶּשֶׁת בְּצִלְצוּל בָּהִיר:

הַבְּלִיעָה בּוֹלַעַת, הַלָּשׁוֹן מוֹצֶצֶת וְרוֹקֶקֶת –

יַךְ אֶגְרוֹף עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהַגָּרוֹן יָרֹן בְּשִׁיר.

שִׁיר־יָחִיד – אֶחָד פּוֹתֵחַ, וְעוֹנָה לוֹ הַמַּקְהֶלֶת,

הַמַּקְהֶלֶת עַלִּיזָה עוֹנָה לְשִׁיר־יָחִיד עָצוּב;

מִצְטַהֶלֶת הָרִנָּה – וּכְבָר הַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת אֶל הָרֶנֶן הַקָּצוּב.

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת כְּבָר הַנַּעַל הַמְסֻמֶּרֶת,

וְעוֹבֶרֶת הַשִּׂמְחָה מִגּוּף אֶל גּוּף, מִלֵּב אֶל לֵב;

אִישׁ אֶל אִישׁ וְיָד עַל שֶׁכֶם – וְהָרֶגֶל מִדַּהֶרֶת,

וְחוֹזֵר מָחוֹל סוֹעֵר וּבַגַּלְגַּל הוּא מִסְתּוֹבֵב.

"מִי שׁוֹכֵב עַל הַשֻּׁלְחָן? וּמִי יִישַׁן וּמִי יִנְחֹר עֵת

פֹּה נִרְקֹדָה? הַעִירוּהוּ וְאִתָּנוּ פֹּה יִשְׂמָח!"

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא כְּבָר נִשָּׂא תּוֹךְ הַסְּחַרְחֹרֶת

וְרוֹקֵד בְּכָל שְׁסָ“ה וּמִסְתַּחְרֵר בְּכָל רְמָ”ח.

יָהּ, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, הַשְׁקִיפָה וּרְאֵה נָא נַחַת:

רַבִּי זוּשָׁא מִסְתּוֹבֵב וּמִתְעוֹפֵף לוֹ בַּמָּחוֹל!

גּוֹי מִימִין וְגוֹי מִשְּׂמֹאל חָבְקוּ אֶת רַבִּי זוּשָׁא יָחַד,

יַחַד הֵם מְפַזְּזִים וְיַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל.

יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל, אַךְ פֶּה וּפֶה שִׁירוֹ יַבִּיעַ.

הֵם שָׁרִים: “אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי! אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי!”

אַךְ הָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא בַּנִּגּוּן הַזֶּה יָרִיעַ

אַף יֹאמַר: “הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי! הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי!”

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְעוֹרֵר לְקוֹל הָרֶנֶן

וְיָשַׁב עַל הַכִּירַיִם וּפָקַח אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו:

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אוֹר גָּדוֹל עֵינָיו תֶּחְזֶינָה

וְאָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה שִׁיר כְּשִׁיר שִׁנְאָן וְשִׁיר שָׂרָף…

אָז יָדַע הָרַבִּי מֶלֶךְ, כִּי אָחִיו הָרַבִּי זוּשָׁא

שָׁר עִם מַלְאֲכֵי שָׁרֵת וְעִם שַׂרְפֵי עֶלְיוֹן רָקָד;

אָז קָרָא הָרַבִּי מֶלֶךְ: "זוּשָׁא סֶרְצֶה, בּוֹאָה חוּשָׁה,

קַח אוֹתִי גַּם לָעִגּוּל, תֵּן גַּם לִי לִרְקוֹד מְעָט!"

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

גָּז הַשִּׁיר עִם הָרִקּוּד וְהֶחָזוֹן חָלַף אָבָד…

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק, רַק מִן הַשֻּׁלְחָן תַּגִּיעַ

אַנְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא מִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד.

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… אַט פּוֹסַעַת וְנִגְרֶרֶת

רֶגֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ צַעַד־צַעַד לַשֻּׁלְחָן;

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק עֵינוֹ בְּאוֹר מַזְהֶרֶת,

חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ וּבְרַעַד כֹּה יִלְחַשׁ וְיִתְחַנָּן:

"קוּמָה, זוּשָׁא, נִתְחַלֵּפָה… קוּם עֲלֵה עַל הַכִּירַיִם,

וַאֲנִי אֶשְׁכַּב לִי פֹּה… עֲלֵה וְהִתְחַמֵּם מְעָט…"

אָז עָלָה הָרַבִּי זוּשָׁא וּמִיָּד עָצַם עֵינַיִם –

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ הִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד.

הוּא שָׁכַב וְהִתְהַפֵּךְ מִצַּד אֶל צַד… פִּתְאֹם שׁוֹרֶקֶת

וְנִפְרֶקֶת לָהּ הַדֶּלֶת – הֵם חוֹזְרִים… הֵם בָּאוּ שׁוּב…

הֵם יוֹשְׁבִים וְהֵם שׁוֹתִים: כּוֹס נִמְזֶגֶת וּמוּרֶקֶת,

כּוֹס אֶל כּוֹס מֻגֶּשֶׁת, מִתְנַקֶּשֶׁת בְּצִלְצוּל קָצוּב…

שִׁיר־יָחִיד עוֹלֶה בּוֹקֵעַ, וְעוֹנָה לוֹ הַמַּקְהֶלֶת,

הַמַּקְהֶלֶת עֲצוּבָה עוֹנָה לְשִׁיר־יָחִיד עַלִּיז;

מִצְטַהֶלֶת הָרִנָּה וּכְבָר הַנַּעַל הַמְפֻרְזֶלֶת

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת אֶל הָרֶנֶן הַפָּזִיז.

מִתְלַהֶטֶת וּבוֹעֶטֶת כְּבָר הַנַּעַל הַמְסֻמֶּרֶת,

וְעוֹבֶרֶת הַשִּׂמְחָה מִלֵּב אֶל לֵב, מִגּוּף אֶל גּוּף;

אִישׁ אֶל אִישׁ וְיָד עַל שֶׁכֶם – וְהָרֶגֶל מִדַּהֶרֶת

וְחוֹזֵר מָחוֹל סוֹעֵר וּמִסְתַּחְרֵר כְּבַמָּעוּף.

"שׁוּב הַיְּהוּדִי שׁוֹכֵב לוֹ! עַל שֻׁלְחָן יִשְׁכַּב סָרוּחַ

עֵת אֲנַחְנוּ פֹּה נִשְׂמָחָה? נַרְקִידֵהוּ נָא מְעָט!"

"הֵי, הַנַּח לוֹ שָׁמָּה, קוּמֶה! הוּא עָיֵף, יִשְׁכַּב, יָנוּחַ;

זֶה שֶׁעַל גַּבֵּי כִּירַיִם – הוּא יוּרַד וְהוּא יָרְקָד!"

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ – עַד אַחַת עֵינָיו נִפְקַחַת

כְּבָר הוּרַד הָרַבִּי זוּשָׁא וְנִשָּׂא הוּא בַּמָּחוֹל;

גּוֹי מִימִין וְגוֹי מִשְּׂמֹאל חָבְקוּ אֶת רַבִּי זוּשָׁא יָחַד,

שׁוּב יַחְדָּו מְכַרְכְּרִים הֵם, יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל.

יַחַד הֵם שָׁרִים בְּקוֹל, אַךְ פֶּה וּפֶה שִׁירוֹ יַבִּיעַ.

הֵם שָׁרִים: “אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי! אוֹי דַנַא, אוֹי דַנָי!”

וְאוּלָם הָרַבִּי זוּשָׁא בַּנִּגּוּן הַזֶּה יָרִיעַ

אַף יֹאמַר: “הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי! הוֹשַׁע נָא, אֲדֹנָי!”

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ – הוּא מַקְשִׁיב לְקוֹל הָרֶנֶן,

הוּא יוֹשֵׁב עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהוּא קוֹרֵעַ אֶת עֵינָיו;

וְהָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אוֹר גָּדוֹל עֵינָיו תֶּחְזֶינָה

וְאָזְנָיו תִּשְׁמַעְנָה שִׁיר כְּשִׁיר שִׁנְאָן וְשִׁיר שָׂרָף…

אָז יָדַע הָרַבִּי מֶלֶךְ וְהֵבִין כִּי רַק אָחִיהוּ,

הוּא בִּלְבַד עִם מַלְאָכִים זָכָה לִרְקוֹד, רַק הוּא בִּלְבָד…

אָז בָּכָה הָרַבִּי מֶלֶךְ: "אשֶׁר זֶה לֹא לִי, לֹא לִי הוּא –

לֹא זָכִיתִי לְרִקּוּד, וְאַף לֹא לְסִבּוּב אֶחָד…"

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

גָּז הַשִּׁיר עִם הָרִקּוּד וְהֶחָזוֹן אָבַד חָלָף…

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק מִן הַכִּירָה תַּגִּיעַ

נַחְרָתוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא בִּשְׁנָתוֹ עַזָּה יִשְׁכַּב.

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… צַעַד־צַעַד אַט נִגְרֶרֶת

רֶגֶל רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ אֶל אָחִיהוּ הַבָּכִיר;

קֹר וָחשֶׁךְ בַּפֻּנְדָּק… רַק דִּמְעַת עֵינוֹ נִגֶּרֶת,

וּבְרַעַד וּבְרֶטֶט אֶת אָחִיו מִשְּׁנָת יָעִיר:

"זוּשָׁא סֶרְצֶה, סֶרְצֶה זוּשָׁא! הוֹי, אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ!

פַּעֲמַיִם הָרִקּוּד, פַּעֲמַיִם הַשִּׁירָה!"

“פַּעֲמַיִם?! הוֹי אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ וְרָאִיתָ!”

וַיִּבְכּוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו בַּלֵּיל הַהוּא עַל הַכִּירָה.

וַיִּבְכּוּ בַּלֵּיל הַהוּא הָרַבִּי מֶלֶךְ וְרַב זוּשָׁא,

וַיַּשְׁכִּימוּ עִם הַשַּׁחַר וַיֵּלְכוּ מִתּוֹךְ קַלּוּת:

“עוּרָה, מֶלֶךְ דּוּשֶׁה, עוּרָה!”

“חוּשָׁה, זוּשָׁא סֶרְצֶה, חוּשָׁה!”

וַיֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ יָחַד – יַחַד לַעֲרוֹךְ גָּלוּת.

הערות וביאורי המשורר

סִפּוּר־הַמַּעֲשֶׂה בְּצוּרָתוֹ הָעֲמָמִית, אַךְ בְּרֹב תֵּאוּרִיּוּת וָחֵן, שָׁמַעְתִּי מִפִּי חוֹתְנִי וּמוֹרִי ר' חֲנוֹךְ שֶׁכְטֶר זַ"ל. דּוּשֶׁה – נְשָׁמָה, נִשְׁמָתִי; סֶרְצֶה – לֵב, וְכָאן נִלְבָּב, יַקִּיר; קוּמֶה – שׁוֹשְׁבִין, יָדִיד.

t חֶשְׁבּוֹן תָּמִים

הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ’נְסְק זְצַ"ל אָמַר פַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְתַלְמִידָיו שֶׁלּוֹ: לְכוּ וּצְאוּ לְסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר וְשָׁם תִּרְאוּ בַּיִת קָטָן וּבוֹדֵד. עִמְדוּ מִבַּחוּץ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִבִּפְנִים וְלִמְדוּ הֵיטֵב.

לֹא הִרְהֲרוּ אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי וְיָצְאוּ מִיָּד בַּחֲבוּרָה, וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה יָצְאוּ. יוֹדְעִים הָיוּ שֶׁאֵין הָרַבִּי שׁוֹלֵחַ אוֹתָם בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ.

לִיזֶ’נְסְק אֵינָהּ כְּרַךְ גָּדוֹל. עַד שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים לֵירֵד לְסוֹף כַּוָּנָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי, כְּבָר רַגְלֵיהֶם עוֹמְדוֹת בְּסוֹפָהּ שֶׁל הָעִיר, סָמוּךְ לְאוֹתוֹ בַּיִת מַמָּשׁ. וּפְלִיאָה הִיא, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים הָיוּ יוֹצְאִים לַשָּׂדֶה לִשְׁמוֹעַ שִׂיחַת אִילָנוֹת וּדְשָׁאִים וְהָיוּ עוֹבְרִים בְּמָקוֹם זֶה, וְאוֹתוֹ בַּיִת קָטָן דּוֹמֶה עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רוֹאִים אוֹתוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כְּאִלּוּ צָמַח וְעָלָה פִּתְאֹם מִן הַקַּרְקַע כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְאוּלָם הַבַּיִת בַּיִת מַמָּשׁ. קָטָן וְנָקִי, וּמִסָּבִיב לַבַּיִת גְּדֵלִים שִׂיחִים וּפְרָחִים שֶׁכְּבָר הִתְחִילָה בָּהֶם הַכְּמִישָׁה. אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁעָה שֶׁלִּפְנֵי הַצָּהֳרַיִם הָיְתָה, וְרוּחַ קַלָּה מְנַשֶּׁבֶת בַּשִּׂיחִים וּמַרְגֶּשֶׁת אוֹתָם. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁחַלּוֹנוֹת הַבַּיִת פְּתוּחִים הָיוּ, לֹא הָיוּ הַיּוֹשְׁבִים בּוֹ מַרְגִּישִׁים בַּתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים מֵאֲחוֹרֵי הַכְּתָלִים וּמְצִיצִים מִן הַחֲרַכִּים וְהָיוּ מִתְנַהֲגִים כְּדַרְכָּם, בְּפַשְׁטוּת וּבִתְמִימוּת, כְּאִלּוּ אֵין עַיִן רוֹאָה, מִלְּבַד עֵינוֹ הַצּוֹפִיָּה יִתְבָּרַךְ.

וְהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל בְּנֵי הַבַּיִת כְּהִתְנַהֲגוּתָם שֶׁל כָּל בְּנֵי הַחַיָּטִים. שֶׁכֵּן חַיָּט הָיָה דָר בְּאוֹתוֹ בַּיִת. וְהָיָה הוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ נֶחְפָּזִים לְסַיֵּם מַלְבּוּשׁ אֶחָד. הָיָה הָאָב יוֹשֵׁב עַל שְׁרַפְרַף וּמַכְלִיב בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה. הִכְלִיב – מוֹסֵר אֶת הַלְּבוּשׁ לִבְנוֹ הַגָּדוֹל, וְהוּא מַטִּיל בּוֹ תְּפִירוֹת־תְּפִירוֹת מְהִירוֹת. תְּפָרוֹ – מוֹסְרוֹ לְאָחִיו הַצָּעִיר, וְהוּא חוֹתֵךְ וְעוֹשֶׂה בּוֹ אִבְקָה, אוֹ מוֹסְרוֹ לְאָחִיו הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ, וְהוּא קוֹבֵעַ בּוֹ כַּפְתּוֹר. גָּמְרוּ שְׁנֵיהֶם – מוֹסְרִים אֶת הַלְּבוּשׁ לַאֲחוֹתָם כַּלָּה, וְהִיא מַתֶּזֶת עָלָיו רְבִיבִים־רְבִיבִים שֶׁל מַיִם וּמְגַהֶצֶת בְּמַגְהֵץ כָּבֵד וּמַעֲלֶה עָשָׁן. וּמִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ מַלְבּוּשׁ שֶׁל סַמּוּ“ט וְשֶׁל אַטְלָ”ס הָיָה, לֹא הָיְתָה בַּת הַחַיָּט מְגַהֶצֶת בַּמַּגְהֵץ עַל הַלְּבוּשׁ מַמָּשׁ, אֶלָּא נוֹתֶנֶת מַטְלִית שֶׁל הַבַּד הַגַּס לַחֲצִיצָה בֵּינוֹ וּבֵין הַמַּגְהֵץ הֶחָם.

הָיוּ הַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים מִבַּחוּץ וּמִסְתַּכְּלִים בְּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִבִּפְנִים, וְהָיוּ תוֹהִים עַל רַבָּם שֶׁשָּׁלַח אוֹתָם לִרְאוֹת מַעֲשָׂיו שֶׁל אֶחָד חַיָּט, שֶׁאֵינָם שׁוֹנִים מִמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל כָּל שְׁאָר הַחַיָּטִים. וְכֵיוָן שֶׁנִּפְתַּח בְּלִבָּם סֶדֶק כָּלְשֶׁהוּ לְהַרְהֵר אַחַר מַעֲשָׂיו שֶׁל רַבָּם – לֹא זָכוּ לִרְאוֹת מַה שֶּׁנִּרְמַז לָהֶם בְּגִהוּצָהּ שֶׁל בַּת הַחַיָּט, הַיְנוּ, שֶׁהַבַּד הַגַּס, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַתְּמִימוּת וְהַפַּשְׁטוּת, כֹּחוֹ יָפֶה לִשְׁמוֹר עַל הָאָדָם שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כַּמְרֻמָּז בְּסַמּוּ“ט וְאַטְלָ”ס.

לֹא אָרְכָה הַשָּׁעָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלְּבוּשׁ לִגְמַר עֲשִׂיָּתוֹ, וְהִלְבִּישׁוּ אוֹתוֹ עַל גֹּלֶם שֶׁל עֵץ שֶׁאֵין לוֹ לֹא רֹאשׁ וְלֹא יָדַיִם וּמִטַּבּוּרוֹ וּלְמַטָּה אֵינוֹ אֶלָּא כְּלוֹנָס הָעוֹמֵד עַל תְּרוֹנוֹס. עָמְדוּ הַחַיָּט וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ מִסָּבִיב וְסוֹבְבוּ אֶת הַגֹּלֶם יָמִין וּשְׂמֹאל, פָּנִים וְאָחוֹר, וְאָמְרוּ כֻּלָּם לַתֶּפֶר טוֹב הוּא.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָבְרָה הַחַמָּה בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר שֶׁבְּמַסְלוּלָהּ וְהִתְחִילָה פּוֹנָה לְצַד מַעֲרָב. אָמַר הַחַיָּט: עַכְשָׁו סַלְּקוּ הַכֵּלִים וְנִתְפַּלֵּל. סִלְּקוּ הַכֵּלִים וְעָמְדוּ לְהִתְפַּלֵּל, וּתְפִלָּתָם בְּפַשְׁטוּת כְּדֶרֶךְ כָּל הַחַיָּטִים. עַד שֶׁהֵם עוֹמְדִים בַּתְּפִלָּה פָּרְשָׂה בַּת הַחַיָּט הַכַּלָּה מַפָּה לְבָנָה עַל הַשֻּׁלְחָן. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהַמַּפָּה טְלוּאָה הָיְתָה, הָיְתָה מַבְהֶקֶת בַּלֹּבֶן שֶׁלָּהּ, וְאַף סִימָנֵי קִפּוּלֶיהָ עֲדַיִן עוֹמְדִים בָּהּ.

הֵבִיאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הַחַיָּט שְׁנֵי פָּמוֹטוֹת שֶׁל נְחשֶׁת וְהִדְלִיקָה בָּהֶם נֵרוֹת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעוֹד הָיָה הַיּוֹם גָּדוֹל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְאוֹרָם שֶׁל הַנֵּרוֹת, מִכָּל מָקוֹם הִתְפַּשֵּׁט זָהֳרָם בְּכָל הַבַּיִת וְלֹא הָיְתָה פִּנָּה פְּנוּיָה מִזִּיוָם. אַחַר־כָּךְ הָלְכָה אֵשֶׁת הַחַיָּט וְאִתָּהּ הַבַּת הַכַּלָּה וְהֵבִיאוּ מַה שֶּׁהֵבִיאוּ וְעָרְכוּ עַל הַשֻּׁלְחָן.

כְּשֶׁגָּמְרוּ הַחַיָּט וְג' בָּנָיו אֶת תְּפִלָּתָם, נָטְלוּ יְדֵיהֶם וּבֵרְכוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם, וְהֵסֵבּוּ לַשֻּׁלְחָן וּבֵרְכוּ “הַמּוֹצִיא” וּבָצְעוּ עַל הַפַּת וְאָכְלוּ מַה שֶּׁאָכְלוּ, אֲבָל בְּשִׂמְחָה, וּבִשְׁתִיקָה אָכְלוּ וּבְנִימוּסִין.

מִשֶּׁנִּגְמְרָה הַסְּעֻדָּה נָטַל הַחַיָּט כּוֹס גָּדוֹל אֶחָד, שֶׁשִּׁעוּרוֹ כְּשִׁעוּר כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זַ"ל בַּסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח, מָזַג אֶת הַכּוֹס וְהֶעֱמִידוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. הִשְׁפִּילָה בַּת הַחַיָּט הַכַּלָּה אֶת עֵינֶיהָ לַכּוֹס, וְנִרְאוּ לָהּ בְּתוֹךְ הַמַּשְׁקֶה בָּבוּאוֹת שְׁתֵּי עֵינֶיהָ יוֹנִים כְּשֶׁהֵן מִסְתַּכְּלוֹת בָּהּ בְּעֶצֶב. לֹא יָכְלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵיהֶן וְסִלְּקָה אֶת רֹאשָׁהּ לִצְדָדִין.

אָמַר הַחַיָּט: עַכְשָׁו, יַקִּירַי וַאֲהוּבַי, נַעֲשֶׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן הָעֲבֵרוֹת.

קָם הַחַיָּט וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ אֶל הָאָרוֹן שֶׁמִּמַּעַל לְמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת וְהוֹרִיד מִשָּׁם פִּנְקָס אֶחָד, כְּאוֹתָם הַפִּנְקָסִים שֶׁדֶּרֶךְ הַחַיָּטִים לִרְשׁוֹם בָּהֶם אֶת מִדּוֹת הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם תּוֹפְרִים. אֲבָל הַפִּנְקָס הַזֶּה לֹא מִדּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמַּלְבּוּשִׁים הָיוּ כְּתוּבוֹת בּוֹ, אֶלָּא מִדּוֹתָיו שֶׁל הַחַיָּט עַצְמוֹ. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח אֶת הַפִּנְקָס מִיָּד הִבְהִיקוּ מִתּוֹכוֹ שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת כְּתוּבוֹת אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת מְאִירוֹת עֵינַיִם. פָּתַח הַחַיָּט וְקָרָא מִתּוֹךְ הַפִּנְקָס:

הַיּוֹם יוֹם ה' לַשָּׁבוּעַ כ"ה בְּתִשְׁרֵי עָשִׂיתִי עֲבֵרָה, הִתְפַּלַּלְתִּי תְּפִלָּה חֲטוּפָה וּבִבְהִילוּת גְּדוֹלָה.

הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עָבַר בְּנִי הַגָּדוֹל עֲבֵרָה וְדִבֵּר עַזּוּת נֶגֶד רַ' יְחֶזְקֵאל.

הַיּוֹם מוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ פּ' בְּרֵאשִׁית עָשְׂתָה אִשְׁתִּי עֲבֵרָה וְהוֹצִיאָה מִפִּיהָ קְלָלָה עַל רַ' בֵּרִישׁ הַחֶנְוָנִי.

הַיּוֹם יוֹם א' פּ' נֹחַ עָשְׂתָה בִּתִּי הַכַּלָּה עֲבֵרָה וְקִנְּאָה בַּחֲבֶרְתָּהּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת.

הַיּוֹם יוֹם ב' פּ' נֹחַ עָשָׂה בְּנִי הַקָּטָן עֲבֵרָה וְגָנַב וַיינְפֶּערְלִי"ךְ מִגַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי.

וְכָךְ הָיָה קוֹרֵא וְהוֹלֵךְ וּמוֹנֶה אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּכָל יוֹם מִימוֹת הַשָּׁבוּעַ וְשֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ מִפָּרָשִׁיּוֹת הַשָּׁנָה.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ תַלְמִידָיו שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצַ"ל עוֹמְדִים מִסָּבִיב לַבַּיִת וְעוֹשִׂים אָזְנַיִם לַכֹּתֶל. כְּשֶׁהָיָה הַחַיָּט עוֹמֵד בְּפָרָשַׁת נֹחַ עֲדַיִן הָיוּ תְמֵהִים עַל רַבָּם הַקָּדוֹשׁ שֶׁשָּׁלַח אוֹתָם לִרְאוֹת אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּט שֶׁהוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ מְלֵאִים עֲבֵרוֹת כְּרִמּוֹן וְאֵין לְךָ יוֹם מִכָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ בּוֹ עֲבֵרָה. אַךְ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְפָרָשַׁת לֶךְ־לְךָ הִתְחִילוּ מְבִינִים שֶׁרַבָּם הַקָּדוֹשׁ לֹא לַחִנָּם שָׁלַח אוֹתָם, אֶלָּא לִרְאוֹת אֶת גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חַיָּט, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מַמְתִּין עַד שֶׁתַּגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה וְתַעֲלֶה נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה לִכְתּוֹב בַּסֵּפֶר אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם, אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ רוֹשֵׁם אוֹתָן בְּפִנְקָסוֹ בָּעֶרֶב, קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע.

וְכָךְ הָיוּ נִצָּבִים מֵאַחֲרֵי הַכֹּתֶל וּמַקְשִׁיבִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְפָרָשַׁת נִצָּבִים. כִּסְבוּרִים הָיוּ, שֶׁעַכְשָׁו יִפֹּל עַל פָּנָיו וְיִתְוַדֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו וַעֲווֹנוֹת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְהָיוּ מִתְאַוִּים בְּיוֹתֵר לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ וִדּוּי.

אֲבָל לֹא כֵן הַחַיָּט. לְאַחַר שֶׁסָּגַר אֶת הַפִּנְקָס, קָם וְהִגְבִּיהַּ יָדוֹ אֶל הָאָרוֹן שֶׁמִּמַּעַל לְמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת וְהוֹרִיד מִשָּׁם פִּנְקָס שֵׁנִי גָּדוֹל וְעָבֶה יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, כְּאוֹתוֹ פִּנְקָס שֶׁבֵּרִישׁ הַחֶנְוָנִי רוֹשֵׁם בּוֹ אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁלָּקוֹחוֹתָיו חַיָּבִים לוֹ. פָּתַח וְאָמַר:

עַכְשָׁו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִרְאֶה אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁאַתָּה עָשִׂיתָ.

פָּתַח הַחַיָּט וְקָרָא מִתּוֹךְ הַפִּנְקָס הַשֵּׁנִי:

הַיּוֹם יוֹם ה' בַּשָּׁבוּעַ כ"ה תִּשְׁרֵי שָׁלַחְתָּ אֵלַי בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם אֶת רַ' יְחֶזְקֵאל מַלְוֶה בְּרִבִּית, וְהִתְרָה בִּי שֶׁאָכִין לוֹ לְמָחָר אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית וְאֶת הָרִבִּית דְּרִבִּית וְגָרַם לִי צַעַר עַד שֶׁנִּתְבַּלְבְּלָה תְּפִלָּתִי.

הַיּוֹם עֶשַׁ"ק פּ' בְּרֵאשִׁית בָּא הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית רַ' יְחֶזְקֵאל וְשִׁלַּמְתִּי לוֹ רַק קֶרֶן וְרִבִּית, וְלֹא הָיָה בְּיָדִי לְשַׁלֵּם לוֹ גַם רִבִּית דְּרִבִּית וְרָצָה לַחְבּוֹל אֶת הַמַּלְבּוּשׁ שֶׁל הַנָּגִיד שֶׁנִּמְסַר לִי לְתִקּוּן וְגָרַם לָנוּ צַעַר גָּדוֹל, עַד שֶׁקָּם עָלָיו בְּנִי הַגָּדוֹל יִחְי' וְגֵרֵשׁ אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת בְּחֵרוּפִים וְגִדּוּפִים.

הַיּוֹם מוֹצָשַׁ"ק פּ' בְּרֵאשִׁית בִּיַּשְׁתָּ אֶת זוּגָתִי תִּחְי' בּוּשָׁה גְדוֹלָה, שֶׁבָּאָה לַחֶנְוָנִי רַ' בֵּרִישׁ וּבִקְשָׁה לִקַּח מִמֶּנּוּ קֶמַח וּשְׁמָרִים בַּהֲקָפָה, וְלֹא נָתַן לָהּ וְאָמַר לָהּ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל בִּטָּחוֹן בִּמְקוֹם מְזֻמָּנִים.

הַיּוֹם יוֹם א' פּ' נֹחַ גָּרַמְתָּ לְבִתִּי הַכַּלָּה תִּחְי' צַעַר גָּדוֹל, שֶׁרָאֲתָה חֲבֶרְתָּהּ הַצְּעִירָה נִשֵּׂאת לַחֲתָנָהּ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לִכָּנֵס לְחֻפָּה, שֶׁעֲדַיִן אֵין לִי אֲפִלּוּ חוּט אֶחָד בִּשְׁבִיל מַלְבּוּשֵׁי הַחֲתֻנָּה שֶׁלָּהּ, וְשָׁפְכָה דְמָעוֹת כַּמַּיִם עַד שֶׁנִּתְאַדְּמוּ עֵינֶיהָ.

הַיּוֹם יוֹם ב' פּ' נֹחַ שִׁלַּחְתָּ אֶת הַכֶּלֶב בִּבְנִי הַקָּטָן שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא מִגַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַגּוֹי קְצָת וַיינְפֶּערְלִי"ךְ, לְהַמְתִּיק אֶת לִבָּהּ הַמַּר שֶׁל אֲחוֹתוֹ הַכַּלָּה. נָשַׁךְ הַכֶּלֶב אֶת בְּנִי הַקָּטָן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וְהָיָה לוֹ כְּאֵב גָּדוֹל, וְגַם נִקְרַע הַטַּלִּית־קָטָן שֶׁלּוֹ.

וְכָךְ הָיָה הַחַיָּט הוֹלֵךְ מִיּוֹם לְיוֹם וּמִפָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וְהָיָה מְפָרֵט כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּבַיָּכוֹל עָשָׂה כְּנֶגְדּוֹ וּכְנֶגֶד בְּנֵי בֵּיתוֹ.

כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת נִצָּבִים נִצַּב עַל רַגְלָיו וְנָטַל אֶת הַכּוֹס הַגָּדוֹל, שֶׁשִּׁעוּרוֹ כְּשִׁעוּר כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זַ"ל בַּסֵּדֶר שֶׁל פֶּסַח, וְאָמַר בְּקוֹל רָם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַפִּנְקָס שֶׁל הָעֲבֵרוֹת שֶׁלְּךָ גָּדוֹל וְעָבֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַפִּנְקָס שֶׁל עֲבֵרוֹתַי שֶׁלִּי וַעֲבֵרוֹת בְּנֵי בֵּיתִי. אִלּוּ רָצִינוּ לְנַכּוֹת זֶה מִזֶּה, וַדַּאי שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לִי עֹדֶף גָּדוֹל. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהַיּוֹם עֶרֶב יוֹם כִּפּוּר, זְמַן סְלִיחָה וּמְחִילָה וְכַפָּרָה, הֲרֵינִי מְוַתֵּר לְךָ עַל הָעֹדֶף, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁתִּמְחַל לִי וְלִבְנֵי בֵּיתִי כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂינוּ, וּכְנֶגֶד זֶה גַּם אֲנִי מוֹחֵל לְךָ כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁאַתָּה עָשִׂיתָ נֶגְדִּי וְנֶגֶד בְּנֵי בֵּיתִי. וּבִפְרָט נֶגֶד בִּתִּי הַכַּלָּה תִּחְי'.

וְכָאן הִגְבִּיהַּ הַחַיָּט אֶת כּוֹסוֹ וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:

– לְחַיִּים, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְחַיִּים, לְחַיִּים!

וְשָׁתָה רֹב כּוֹס, וְנָתַן לְאִשְׁתּוֹ. וְאִשְׁתּוֹ לִבְנָהּ הַגָּדוֹל, וְהַבֵּן הַגָּדוֹל לְאָחִיו הַצָּעִיר, וְהָאָח הַצָּעִיר לְאָחִיו הַצָּעִיר מִמֶּנּוּ. עַד שֶׁהִגִּיעַ הַכּוֹס לָאָחוֹת הַכַּלָּה, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ אֶלָּא כְּדֵי שִׁעוּר שֶׁל שְׁתֵּי דְמָעוֹת בִּלְבַד.

כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹקֵן הַכּוֹס סִלְּקוּ אֶת הַסַּפְסָלִים לִצְדָדִין, נָתְנוּ כַּף־יָד שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ כַּף־יָדוֹ שֶׁל זֶה וְכַף־יָד שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ כַּף־יָדָהּ שֶׁל זוֹ, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כֻּלָּם עִגּוּל אֶחָד, וּפָתְחוּ אֶת פִּיהֶם בַּנִּגּוּן שֶׁל הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ וְיָצְאוּ בְּרִקּוּד. וְהָיָה הָעִגּוּל מִסְתּוֹבֵב בְּנַחַת וּבְשִׁירָה וּבְרִנָּה וּבְדִיצָה וּבְצָהֳלָה, עַד שֶׁהִתְחִיל הַנִּגּוּן פּוֹחֵת וְהוֹלֵךְ וְהָרִקּוּד מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ. לְבַסּוֹף לֹא נִשְׁמְעוּ אֶלָּא נְקִישׁוֹת סַנְדְּלֵיהֶם בִּלְבַד.

כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל הָרַבִּי רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצוֹק"ל עוֹמְדִים מִסָּבִיב וּמַטִּים אָזְנַיִם לַכֹּתֶל וְעֵינֵיהֶם קְרוּעוֹת בִּתְמִיהָה. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַחַיָּט לְסוֹף חֶשְׁבּוֹנוֹ וְאָמַר מַה שֶּׁאָמַר, וּבִפְרָט בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר גַּם אֲנִי מוֹחֵל לְךָ, נוֹסְפוּ לַתְּמִיהָה גַּם כַּעַס גָּדוֹל וְקֶצֶף. הֲיִתָּכֵן? דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה? חַיָּט מְדַבֵּר עִם רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ לְחַיִּים, כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים וְשׁוֹתִים בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת דְּחַיָּטִים?! חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא!

אֲבָל לְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת הָרִקּוּד וְשָׁמְעוּ אֶת הַנִּגּוּן וְהִרְגִּישׁוּ אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה, נִטְּלוּ הַכַּעַס וְהַקֶּצֶף וְנִשְׁאֲרָה הַתְּמִיהָה בִּלְבַד.

רָאוּ שֶׁהַחַמָּה נֶחְפֶּזֶת בְּמַהֲלָכָהּ לְצַד מַעֲרָב וְנֶחְפְּזוּ אַף הֵם וְחָזְרוּ אֶל הָעִיר. הַתְּמִיהָה הָיְתָה מַטְרֶדֶת אֶת לִבָּם, אֲבָל לִשְׁאוֹל לֹא הֵהִינוּ. שֶׁכֵּן מִי זֶה יַעַרְבֶנּוּ לִבּוֹ לִגַּשׁ אֶל הָרַבִּי בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וְלִשְׁאוֹל שְׁאֵלוֹת?

אֲבָל הָרַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זְצוֹק"ל הִרְגִּישׁ בִּתְפִלָּתָם שֶׁל תַּלְמִידָיו שֶׁהִיא מְטֹרֶפֶת וְרָאָה אֶת הַהִרְהוּרִים הַמְבַלְבְּלִים אוֹתָהּ. וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא הִמְתִּין כְּדַרְכּוֹ עַד מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא מִיָּד לְאַחַר הַתְּפִלָּה בְּלֵיל כָּל נִדְרֵי קָרָא לְתַלְמִידָיו וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּסַפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁרָאוּ בְּאוֹתוֹ בַּיִת. לֹא שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לְסִפּוּרָם, אֶלָּא כְּדֵי לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים.

סִפְּרוּ כָּל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ הִתְחִילוּ מִתְרָעֲמִים:

– רַבֵּינוּ, הֲיִתָּכֵן?! דִּבּוּרִים כָּאֵלֶּה? חֻצְפָּה כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא!

אֲבָל הוּא, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, שְׂפָתָיו הָיוּ מְחַיְּכוֹת חִיּוּךְ שֶׁל הֲנָאָה וּבְעֵינָיו הָיָה מְנַצְנֵץ אוֹר שֶׁל שִׂמְחָה:

– אַי, אַי, שׁוֹטִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם – אָמַר לָהֶם בְּלָשׁוֹן שֶׁל חִבָּה – אִלְמָלֵא יְדַעְתֶּם אֵיזֶה רשֶׁם הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה עוֹשִׂים לְמַעְלָה!

הערות וביאורי המשורר

סַמּוּ“ט – קְטִיפָה. אַטְלָ”ס – מִין מֶשִׁי, וּבִשְׁנֵיהֶם מְרֻמָּזִים בְּנוֹטְרִיקוֹן שְׁנֵי פְּסוּקִים בִּתְהִלִּים: סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב (תְּהִלִּים לד, טו), אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל [סֶלָה] (תְּהִלִּים עג, א); וַיינְפֶּערְלִי"ךְ – מִינֵי עֲנָבִים קְטַנְטַנִּים שֶׁטַּעֲמָם חֲמַצְמַץ.

t רַבִּי זוּשָׁא בְּאוֹסְטְרָהָא

וְרַגְלוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא הִתְרַגְּלָה תָּמִיד לִפְסוֹעַ

מִיִּשּׁוּב אֱלֵי יִשּׁוּב וּמִמָּקוֹם אֱלֵי מָקוֹם;

אֵיךְ יוּכַל לָנוּחַ זוּשָׁא – וְיוֹרֶדֶת מִגָּבוֹהַּ

וְגוֹלָה הַמַּטְרוֹנִיתָא וְנוֹדֶדֶת מִמָּרוֹם.

אֵיךְ יוּכַל לָנוּחַ זוּשָׁא – וְלִבּוֹ מוֹשֵׁךְ, כָּמֵהַּ,

מִתְגַּעְגֵּעַ עַל אֶחָיו הַנִּדָּחִים בְּעִיר וּכְפָר;

אֵיךְ יוּכַל לָנוּחַ זוּשָׁא וְלִשְׁכַּב שָׁלֵו, שָׂבֵעַ –

וְאָחִיו רָעֵב לְלֶחֶם וּצְמָאוֹ עוֹד לֹא שָׁבָר.

וְלָכֵן הָיְתָה אָזְנוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא אֲפַרְכֶּסֶת

הַמְכַנֶּסֶת כָּל אוֹי־אוֹי וְכָל אֲבוֹי הַנֶּאֱמָר;

אֲנָחָה הַנֶּאֱנַחַת כָּל גּוּפוֹ שׁוֹבְרָה, כּוֹסֶסֶת –

וּמְפַרְכֶּסֶת בּוֹ הַנֶּפֶשׁ וּמְנַגֶּנֶת כְּמֵיתָר.

וּמְפַרְכֶּסֶת בּוֹ הַנֶּפֶשׁ וּמְנַגֶּנֶת עִם הַיַּעַר

הַנּוֹבֵל בִּשְׁלַל הַצֶּבַע וּבִכְמִישָׁתוֹ יִפְרַח;

וּמַעְיַן שִׁירָה נוֹבֵעַ מִן הַיַּעַר, מִן הַצַּעַר –

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא בִּתְפִלָּה אֶת פִּיו יִפְתַּח.

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא, פִּיו קָדוֹשׁ – כְּמוֹ מַשְׁרֹקֶת

בִּשְׁרִיקָה עַזָּה יָרִיעַ הוֹדָיָה לָאָב הַטּוֹב;

וְעָנָה לוֹ מִתַּמֵּהַּ בֶּן־בָּקָר מֵעַל הַשֹּׁקֶת,

וְשָׁמַע לוֹ עֵץ הַיַּעַר וּמָחָא כָּנָף כָּל עוֹף.

כָּךְ רַגְלוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא אַט פּוֹסַעַת וְהוֹלֶכֶת

וְדוֹרֶכֶת־לֹא־דוֹרֶכֶת עַל הָעֵשֶׂב, עַל הַנִּיר;

וּמִתּוֹךְ שָׂדֶה וָיָעַר, וּמִתּוֹךְ עֲלֵי שַׁלֶּכֶת,

בָּא הָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא אֶת הֶחָג לָחֹג בָּעִיר.

בָּא הָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא – מִי מַכִּיר וּמִי יוֹדֵעַ?

בָּא אוֹרֵחַ לְאוֹסְטְרָהָא וְסוֹעֵד בְּבֵית הָרַב;

מֵעֵינוֹ חִבָּה שׁוֹפַעַת, מִקּוֹלוֹ הַחֹם שׁוֹפֵעַ,

אַךְ הָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא טָחוּ מֵרְאוֹת עֵינָיו.

אַךְ הָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא טָחָה לוֹ מֵרְאוֹת הָעַיִן

וְלָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא סְתָם בִּלְשׁוֹן אַתָּה יִרְמוֹז:

"זוּשָׁא בּוֹא וְזוּשָׁא שֵׁב, וְזוּשָׁא קוּם קַדֵּשׁ עַל יַיִן,

זוּשָׁא זְכוֹר שֶׁהֶחֱיָנוּ, זוּשָׁא טוֹל, בָּרֵךְ וּפְרוֹס…"

מִי יְגַל אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו שֶׁל הַמּוֹהָ“ר דְּקַ”ק אוֹסְטְרָהָא,

מִי יֹאמַר לוֹ, מִי יַגִּיד לוֹ מִי־הוּא מַה־הוּא הָאֻשְׁפִּיז!

וּסְעֻדַּת הֶחָג נִגְמֶרֶת, עֵת בִּרְכַּת מָזוֹן גַּם בָּאָה –

וּמִבְּעַד לִסְכַךְ הַיֶּרֶק מְרַמֵּז כּוֹכָב עַלִּיז.

וּמבְּעַד לִסְכַךְ הַיֶּרֶק מְרַמְּזוֹת אַלְפֵי עֵינַיִם,

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא בַּסֻּכָּה לִישׁוֹן שָׁכָב;

מִטָּתוֹ נָאֶה מֻצַּעַת, כֶּסֶת בָּהּ וְגַם כָּרַיִם –

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא יִתְכַּסֶּה וְיִתְעַטָּף.

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא יִתְעַטֵּף הֵיטֵב בַּכֶּסֶת

וְרוֹאֶה כֵּיצַד יָרֵחַ עֵדֶר עֲנָנִים יִנְהַג;

"מַה גְּדוֹלָה מִצְוַת סֻכָּה! אָדָם כֻּלּוֹ הִיא מְכַנֶּסֶת

עַל רְמַ“ח וְעַל שְׁסָ”ה – לָכֵן שְׁקוּלָה הִיא כְּתַרְיַ“ג!”

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא מִתְעַטֵּף לוֹ בָּאַדֶּרֶת

וְרוֹאֶה כֵּיצַד יָרֵחַ עֵדֶר עֲנָנִים יִנְהַג;

הַצִּנָּה גּוּפוֹ שׁוֹבֶרֶת, שְׁאֵר וָעֶצֶם הִיא חוֹדֶרֶת –

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא קוֹל גָּדוֹל פִּתְאֹם יִשְׁאַג.

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא קוֹל גָּדוֹל פִּתְאֹם יָרִיעַ:

“קַר לְזוּשָׁא! קַר לְזוּשָׁא! עַיִן לֹא יוּכַל לִסְגּוֹר!”

וּמִיָּד אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

אֵשׁ יוֹרֶדֶת מֵרָקִיעַ וּמְטָרֶדֶת אֶת הַקֹּר.

אֵשׁ בּוֹעֶרֶת וּמְפַזֶּזֶת וְקוֹפֶצֶת וּמַזְהֶרֶת,

מִתְרוֹצֶצֶת, מִסְתַּלְסֶלֶת, מִתְגַּלְגֶּלֶת מִסְּבִיבָהּ;

וּפִתְאֹם וְהַשַּׁלְהֶבֶת מִתְעַכֶּבֶת, נֶעֱצֶרֶת

וְנִנְעֶצֶת בַּמָּקוֹם – וּמִסָּבִיב רוֹעִים שִׁבְעָה…

מִסָּבִיב לְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים עוֹמֶדֶת,

מְצֻמֶּדֶת יָד לְשֶׁכֶם וְהָרֶגֶל עֲרוּכָה;

מִסָּבִיב לְאֵשׁ בּוֹעֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים רוֹקֶדֶת,

מִתְנוֹדֶדֶת אַט בְּקֶצֶב וְהָרֶגֶל כְּבָר שְׁלוּחָה.

וְהָרֶגֶל אַט מוּרֶמֶת, וְהָרֶגֶל אַט מוּרֶדֶת,

וְהָרֶגֶל מְעוֹפֶפֶת וְטוֹפֶפֶת בָּאֲוִיר;

וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת, וּמַרְעֶשֶׁת וּמַרְעֶדֶת,

וּמְדוֹבֶבֶת מֵיתָרִים – מֵיתְרֵי כִּנּוֹר שֶׁעַל הַקִּיר.

וְהַקִּיר יָרֹק וְחַי הוּא, וְהַקִּיר כֻּלּוֹ פּוֹרֵחַ,

הָרִצְפָּה מֵאֶבֶן שַׁיִשׁ וְהַסְּכָךְ – כַּפּוֹת לוּלָב;

וְכַשֶּׁמֶשׁ הַיָּרֵחַ, אוֹר גָּדוֹל יָקָר זוֹרֵחַ,

וְכַסַּהַר הַמָּלֵא מַזְהִיר מִמַּעַל כָּל כּוֹכָב…

וְכַסַּהַר הַמָּלֵא פָּנָיו שֶׁל זוּשָׁא אוֹר יַקְרִינוּ

הַזָּקֵן שֶׁבָּרוֹעִים יָדוֹ אֵלָיו עֵת כִּי יִשְׁלַח;

וְכֻלָּם אֶת רַבִּי זוּשָׁא לְרִקּוּד הֶחָג יַזְמִינוּ:

“בְּמָטוּ מִנָּךְ, רַב זוּשָׁא, רַבִּי, בְּמָטוּ מִנָּךְ!”

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – מִסְּבִיבָיו הָאֵשׁ לוֹהֶטֶת,

מֵעָלָיו תִּיקַד שַׁלְהֶבֶת וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו תִּבְעַר;

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא בַּמִּטָּה רַגְלוֹ בּוֹעֶטֶת

וְנִשְׁמֶטֶת חִישׁ הַכֶּסֶת וּמִמְּרַאֲשׁוֹתָיו הַכָּר.

וְנִשְׁמֶטֶת חִישׁ הַכֶּסֶת וּמִמְּרַאֲשׁוֹתָיו כָּרַיִם:

“רַבִּי זוּשָׁא, רַבִּי זוּשָׁא! קַח הָאֵשׁ, אֲנִי נִשְׂרָף!”

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ הִשְׁמִיעַ נִיב שְׂפָתַיִם –

אֵין כִּנּוֹר וְאֵין שַׁלְהֶבֶת, אֵין רִקּוּד וְאֵין רוֹקְדָיו…

אֵין כִּנּוֹר וְאֵין שַׁלְהֶבֶת… רַק הָרוּחַ הַזּוֹעֶפֶת

מְנוֹדֶדֶת וּמַרְעֶדֶת הַסֻּכָּה לִנְפּוֹל תִּשַּׁח;

אֵין כִּנּוֹר וְאֵין שַׁלְהֶבֶת… רַק הָרוּחַ הַנּוֹקֶפֶת

וְקוֹטֶפֶת הָעוֹדֶפֶת מִן הַיֶּרֶק שֶׁל הַסְּכָךְ.

וְנוֹטֶפֶת מִן הָרַב זֵעַת אַפַּיִם וְנִגֶּרֶת,

עוּף הָרוּחַ, טוּף הַיֶּזַע – חַם וְקַר לוֹ גַּם יַחְדָּו:

וְהָרַבִּי זוּשָׁא מְעֻטָּף לוֹ בָּאַדֶּרֶת

בִּמְנוּחָה עַל הַמַּחְצֶלֶת בִּשְׁנָתוֹ שָׁכוֹב יִשְׁכַּב…

אָז יָדַע מָרָן אוֹסְטְרָהָא כִּי חָטָא וְכִי הֵרֵעַ,

וְכִסָּה אֶת רַבִּי זוּשָׁא בְּכַסְתּוֹ וּבַכָּרִים,

וּלְצִדּוֹ שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא עַל מַחְצֶלֶת הִשְׂתָּרֵעַ

הִתְעַטֵּף לוֹ בָּאַדֶּרֶת וְשָׁכַב לָא־תִיר לָא־נִים.

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – הוּא מַרְעִיד לוֹ בָּאַדֶּרֶת

וְשׁוֹמֵעַ אֵיךְ הָרוּחַ מְרַחֶפֶת עוּף וָעוּף…

"מַה גְּדוֹלָה מִצְוַת סֻכָּה! וְאוּלָם… כְּשֶׁמְּצַעֶרֶת

הַצִּנָּה וְגַם הָרוּחַ – שֶׁמָּא אֵין בָּזֶה חִיּוּב?"

וְאוּלָם הָרַבִּי זוּשָׁא קוֹל גָּדוֹל פִּתְאֹם יָרִיעַ:

“חַם לְזוּשָׁא! חַם לְזוּשָׁא! זוּשָׁא לֹא יוּכַל לִנְשׁוֹם!”

וּמִיָּד אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ קוֹלוֹ רוֹעֵד הִשְׁמִיעַ,

עָב יוֹרֶדֶת מֵרָקִיעַ וּמְטָרֶדֶת אֶת הַחֹם.

עָב שׁוֹאֶפֶת וְנוֹשֶׁפֶת, מִתְפַּשֶּׁטֶת, מִתְכַּוֶּצֶת,

מִסְתּוֹבֶבֶת, מִסְתַּלְסֶלֶת, מִתְגַּלְגֶּלֶת מִסְּבִיבָהּ;

וּפִתְאֹם וְהָעַבְעֶבֶת מִתְעַכֶּבֶת וְרוֹבֶצֶת

וְנִנְעֶצֶת בַּמָּקוֹם – וּמִסָּבִיב רוֹעִים שִׁבְעָה…

מִסָּבִיב לְעַב־עוֹפֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים עוֹטֶרֶת,

מְצֻמֶּדֶת יָד לְשֶׁכֶם וְהָרֶגֶל מְחַכָּה;

מִסָּבִיב לְעַב־עוֹפֶרֶת חֲבוּרַת רוֹעִים דּוֹהֶרֶת,

מְכַרְכֶּרֶת חִישׁ בְּקֶצֶב וְהָרֶגֶל כְּבָר תִּרְקָע.

וְהָרֶגֶל חִישׁ מוּרֶדֶת, וְהָרֶגֶל חִישׁ מוּרֶמֶת,

וְהָרֶגֶל מְעוֹפֶפֶת מְתוֹפֶפֶת בֶּעָנָן;

וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת וּמַבְרֶקֶת וּמַרְעֶמֶת

וּמַגְשֶׁמֶת הָעַבְעֶבֶת גֶּשֶׁם חַי וְרַעֲנָן…

וְהַגֶּשֶׁם חַי וְחַם הוּא, וְהַגֶּשֶׁם כֹּל מַפְרִיחַ,

וְהָאָרֶץ – גַּן־הָעֵדֶן, בָּרָקִיעַ – עֲנָנִים;

וְהַשֶּׁמֶשׁ אַט מֵגִיחַ, אוֹר שִׁבְעַת יָמִים מַזְרִיחַ,

וְהַקֶּשֶׁת מִתְקַשֶּׁטֶת, מִתְיַפְיֶפֶת בַּגְּוָנִים…

וְכַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּגִיחַ עֵינֵי זוּשָׁא אוֹר יַקְרִינוּ,

הַצָּעִיר שֶׁבָּרוֹעִים יָדוֹ אֵלָיו עֵת כִּי יִשְׁלַח;

וְכֻלָּם אֶת רַבִּי זוּשָׁא לָרִקּוּד שֵׁנִית יַזְמִינוּ:

“בְּמָטוּ מִנָּךְ רַב זוּשָׁא, רַבִּי, בְּמָטוּ מִנָּךְ!”

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – מִסְּבִיבָיו הָעָב שׁוֹכֶבֶת,

מֵעָלָיו טִפּוֹת מַטֶּפֶת וְלִמְרַאֲשׁוֹתָיו מָטָר;

וְהָרַב דְּקַ"ק אוֹסְטְרָהָא – בִּשְׁנָתוֹ יָדוֹ סוֹבֶבֶת,

בִּשְׁנָתוֹ הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַכֶּסֶת וְהַכָּר.

בִּשְׁנָתוֹ הִיא מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַכֶּסֶת, הַכָּרַיִם:

“וַי, הָרַבִּי, רַבִּי זוּשָׁא! קַח נָא מֵעָלַי הָעָב!”

וְאוּלָם אוֹתוֹ הָרֶגַע, אַךְ הִשְׁמִיעַ נִיב שְׂפָתַיִם –

אֵין עוֹד קֶשֶׁת, אֵין עַבְעֶבֶת, אֵין רִקּוּד וְאֵין רוֹקְדָיו.

וְנוֹטֶפֶת וְרוֹעֶדֶת מִן הָרַב זֵעַת אַפַּיִם,

טִיף הַגֶּשֶׁם, טִיף הַיֶּזַע, קַר וְחַם לוֹ גַּם יַחְדָּו;

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא תַּחַת כֶּסֶת וְכָרַיִם

בִּמְנוּחָה עַל הַמַּחְצֶלֶת בִּשְׁנָתוֹ שָׁכוֹב יִשְׁכַּב…

אָז רָאָה מָרָן אוֹסְטְרָהָא מִי הוּא, מַה הוּא הָאוֹרֵחַ,

וְהָרוּחַ בּוֹ נִפְעָמָה, וְנִפְעַם בּוֹ הַלֵּבָב;

וּלְמַרְגְּלוֹת רַב זוּשָׁא רַב אוֹסְטְרָהָא הִשְׂתָּרֵעַ,

הִתְעַטֵּף בִּקְצֵה הַכֶּסֶת – וּמִיָּד עָצַם עֵינָיו.

כָּךְ עָבַר אוֹתוֹ הַלַּיִל וּשְׁעַת שַׁחֲרִית גַּם בָּאָה,

וְהָרַב אוֹתוֹ הַבֹּקֶר קוּם הִשְׁכִּים, נָטַל יָדָיו.

וְכֹה אָמַר לְרַבִּי זוּשָׁא הַמּוֹהָ“ר דְּקַ”ק אוֹסְטְרָהָא:

"קוּמוּ, רַבִּי, רַבִּי זוּשָׁא, קוּמוּ לִנְטִילַת לוּלָב;

בּוֹאוּ, רַבִּי, רַבִּי זוּשָׁא, וְנֵלֵךְ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת…"

וְהָרַבִּי רַבִּי זוּשָׁא הִתְפַּלֵּא בִּמְֹאד מְאֹד;

וּמִיָּד צִוָּה לָאֹזֶן – נִסְתַּתְּמָה כַּאֲפַרְכֶּסֶת,

וּמִיָּד אַחַר הָרֶגֶל זוּשָׁא שׁוּב יָצָא לִנְדּוֹד.

t הַקּוֹזַאצ'וֹק שֶׁל הַסַּבָּא מִשְּׁפּוֹלִי

א

בֵּין אַתָּה נוֹטֶה לִשְׁפּוֹלִי, אֶל הַסַּבָּא לֵיבּ קַדִּישָׁא,

בֵּין אַתָּה לִזְלַאטוֹפּוֹלִי, אֶל הָעֶלֶם הַמַּהֲרָ"ן,

בְּוַדַּאי תִּרְצֶה לִשְׁמוֹעַ! הַט הָאֹזֶן וְהַגִּישָׁה

וְסִפּוּר לְךָ אַלְחִישָׁה מֵעָמְקֵי הַלֵּב הָרָן.

מְפֻרְסָם הוּא וְיָדוּעַ שֶׁהַסַּבָּא לֵיבּ מִשְּׁפּוֹלִי

הִתְעַסֵּק כָּל הַשָּׁבוּעַ, כָּל יְמוֹת הַחֹל שִׁשָּׁה,

בְּמַתַּן עֵצָה פִּקַּחַת, בְּרִפּוּי יְדוּעֵי חֹלִי…

לִכְאוֹרָה, עֻבְדָּה שֶׁל חֹל הִיא, לְהַשְׁלִים אִישׁ עִם אִשָּׁה…

אַךְ כָּזֹאת דַּרְכּוֹ בַּקֹּדֶשׁ! מֵאֶחָד פִּדְיוֹן לוֹקֵחַ,

וְדַוְקָא מָלֵא, בְּגֹדֶשׁ, רַבִּי יַעְנְקֶל מְשַׁלֵּם!

וּבַכֶּסֶף מַה לּוֹ צֹרֶךְ? הוּא מִיָּד יָדוֹ שׁוֹלֵחַ

וְלִפְנֵי נִצְרָךְ פּוֹתֵחַ וְנוֹתֵן בְּלֵב שָׁלֵם.

מֵילָא, בַּיָּמִים הָהֵמָּה! לֹא הָיָה בְּכָךְ שׁוּם פֶּלֶא,

לֹא הָיָה בָּזֶה שׁוּם תֵּמַהּ, צַדִּיקִים הָיוּ לָרֹב!

וּבַמֶּה נִפְלָה הַסַּבָּא מִן הַצַּדִּיקִים הָאֵלֶּה

וְהָיָה נֶחְשָׁב לְפֶלֶא? בָּרִקּוּד, רִקּוּד הַדֹּב!

לְמַעֲשֶׂה הָיוּ שָׁם שְׁנַיִם, שְׁנַיִם רִקּוּדִים בְּיַחַד:

הָאֶחָד כְּבַד רַגְלַיִם, מַמָּשׁ דֹּב רוֹקֵד בַּשּׁוּק!

כַּף וָרֶגֶל, כַּף וָרֶגֶל, כָּל נִיעָה מַפֶּלֶת פַּחַד,

וְנִדְמֶה – נִשְׁמַעַת נַחַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת, הַחִשּׁוּק!

וְשֵׁנִי – כֻּלּוֹ הוּא עֶלֶז וּמָלֵא גִּילָה וָצַהַל,

כְּמִשְׂחַק גַּלִּים בַּפֶּלֶס, כְּפִזּוּז תִּינוֹק בִּצְחוֹק.

וְהָרֶגֶל חִישׁ נִזְרֶקֶת וּמוּשֶׁבֶת שַׁעַל שַׁעַל,

מַטָּה, מַעַל, מַטָּה, מַעַל, בְּקִצּור, מִין קוֹזַאצ’וֹק!

לֵיל שַׁבָּת בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַסַּבָּא לֵיבּ מִשְּׁפּוֹלִי

כָּל הָעִיר לָהּ מִתְכַּנֶּסֶת בַּמַּחְזֶה הַזֶּה לַחֲזוֹת;

מַאֲמִינִים זָקֵן וָיֶלֶד כִּי תְּרוּפָה בְּדוּקָה לַכֹּל הִיא,

לִלְבָבוֹת שְׁבוּרִים, לְחֹלִי, רְקִידַת־הַדֹּב הַזֹּאת.

וְעוֹמְדִים סָבִיב בְּדֹחַק בְּמַעְגָּל גָּדוֹל כְּזֶרֶת,

כְּשָׁלשׁ אַמּוֹת בָּרֹחַק, טַף וָנַעַר, אֲנָשִׁים;

וּמִלְמַעְלָה מִן הַסֹּרֶג, מֵאֶשְׁנָב שֶׁבָּעֲזֶרֶת,

בְּעֵינָן דִּמְעָה מַזְהֶרֶת, מַבִּיטוֹת גַּם הַנָּשִׁים.

וְרוֹאִים אֵיךְ וְאֵיכָכָה לֵיל־שַׁבָּת בְּכָל שָׁבוּעַ

סַבָּא לֵיבּ רוֹקֵד לוֹ כָּכָה אֶת הַדֹּב, הַקּוֹזַאצ’וֹק.

וּתְמֵהִים: מָתַי, מִנַּיִן – שׁוֹאֲלִים בְּקוֹל תָּמוּהַּ –

הָרִקּוּד הַזֶּה יָדוּעַ לַזָּקֵן כְּכָל־הַחֹק?

וְהָיָה עַל כָּךְ תָּמֵהַּ וְשָׁאַל מִפִּי הַסַּבָּא

הַצַּדִּיק וְהָאוֹרֵחַ רַבִּי אַבְרָהָם מַלְאָךְ:

שֶׁיְּסַפֵּר לוֹ, מִי לִמְּדוֹ זֹאת, מִמָּתַי זֶה הוּא יוֹדֵעַ

לְכַרְכֵּר וּלְהִתְנוֹעֵעַ, לְרַקֵּד גַּם כָּךְ גַּם כָּךְ?

וְסִפֵּר אוֹתוֹ הָעֶרֶב סַבָּא אַרְיֵה־לֵיבּ קַדִּישָׁא

בְּרָצוֹן וּמִבְּלִי סֶרֶב לְאוֹרְחוֹ הָרָם הַזֶּה;

וְשָׁמְעָה כָּל הָעֲיֶרֶת, הָעֵדָה אָזְנָהּ הִגִּישָׁה

וְהִקְשִׁיבָה וְהֶחְרִישָׁה לְסִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.

ב

בַּיָּמִים שֶׁהָיָה עוֹד הַסַּבָּא אַבְרֵךְ

וְהָיָה אֶת רַגְלָיו בַּדְּרָכִים מְשָׂרֵךְ

לְהַכִּיר וְלָדַעַת, לִרְאוֹת יְהוּדִים

בַּמָּה הֵם נִזּוֹנִים, בַּמָּה הֵם טְרוּדִים,

לַעֲזוֹר בְּמָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲזוֹר

בְּעֵצָה יְעוּצָה, בִּתְרוּפָה לְמָזוֹר –

נִזְדַּמֵּן לוֹ לִכְפָר מְסֻיָּם בְּאוּקְרַיְנָא

וְנִכְנַס בְּדַרְכּוֹ לְמוֹזֵג לָאַכְסַנְיָא.

וְהִנֵּה בָּאַכְסַנְיָא רַבָּה הַצָּרָה,

הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ בּוֹכִים מַר־מָרָה:

הַמּוֹזֵג, רֹאשׁ־הַבַּיִת, אֵינֶנּוּ, נִלְקַח!

הוּא חַיָּב לַפָּרִיץ תַּשְׁלוּמִים כָּךְ וָכָךְ –

וְלָקַח וּסְגָרוֹ בְּחֶשְׁכַת הַתְּפִיסָה…

הוּא יוֹשֵׁב שָׁם חוֹלֶה וְקָרוֹב לִגְסִיסָה,

מְזוֹנוֹ לֶחֶם צַר וּבַכַּד מְעַט מַיִם –

מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפוֹ, אָב רַחוּם בַּשָּׁמַיִם?

כִּי הִנֵּה הִיא שׁוֹמַעַת, אוֹתָהּ עֲלוּבָה,

מַה נּוֹרָא הַדָּבָר שֶׁבְּסוֹד לָהּ הוּבָא!

הַפָּרִיץ גָּמַר אֹמֶר מָחָר בַּחֲצוֹת

בְּעֵת נֶשֶׁף הַחֵשֶׁק אוֹרְחָיו לְרַצּוֹת

וְלִגְרוֹם תַּעֲנוּג לִידִידָיו הָרַבִּים:

בְּשָׁעָה שֶׁכֻּלָּם הֵם יִהְיוּ מְסֻבִּים

מִסָּבִיב־מִסָּבִיב וְעוֹמְדִים בְּעִגּוּלָא –

יְסַיֵּם בְּ“חִדּוּשׁ” אֶת שִׂמְחַת הַהִלּוּלָא:

יָעֳלֶה וְיָלְבַּשׁ בְּעוֹרוֹ שֶׁל הַדֹּב

הַיְּהוּדִי מִן הַסֹּהַר, הַבּוֹר הָרָטֹב,

וְיוּבָא לָאוּלָם רִקּוּד־דֹּב שָׁם לִרְקוֹד!

אִם הוּא לֹא יְרַקֵּד – יִצְלְפוּהוּ בְּשׁוֹט,

יַרְקִידוּהוּ בְּכֹחַ עַד צֵאת נִשְׁמָתוֹ

וְיָשִׁיבוּ הַמֵּת אֶל בְּנֵי עֲדָתוֹ.

אֲבָל אִם יִשְׁתַּדֵּל וּלְשַׁעֲשֵׁעַ יַצְלִיחַ –

יִשָּׁמֵט לוֹ חוֹבוֹ וְחַיָּיו הוּא יַרְוִיחַ!

וְאוּלָם אֵיךְ יִרְקֹד, טוֹעֲנָה הָאִשָּׁה,

וַהֲרֵי הוּא אָסוּר שָׁם יָמִים כְּשִׁשָּׁה,

מְתֻשָּׁשׁ מִן הַפַּחַד, חוֹלֶה מִן הַצּוֹם…

בְּוַדַּאי יִתְעַלֵּף וְעֵינָיו יַעֲצֹם

וְיַשְׁאִיר אַלְמָנָה וִילָדִים יְתוֹמִים.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֱלֹהֵי מְרוֹמִים!

מִתְיַפְּחָה הָאִשָּׁה וּפוֹכֶרֶת יָדֶיהָ

וְעִמָּהּ בּוֹכִים יַחַד קְהַל יְלָדֶיהָ.

וְנִשְׁבַּר בּוֹ הַלֵּב, בְּאַרְיֵה הָאַבְרֵךְ,

וְאָמַר לָאִשָּׁה: שִׁכְחִי צַעֲרֵךְ,

וַהֲיִי מֻבְטָחָה הַבְטָחָה נֶאֱמָנָה,

בַּעֲלֵךְ לֹא יֻזַּק בּצִפֹּרֶן קְטַנָּה!

וּבְלִבּוֹ הוּא אָמַר: הָרוֹאֶה הִנֵּה טוֹב –

הוּא יִרְאֶה שֶׁאַרְיֵה יְרַקֵּד אֶת הַדֹּב!

וּמִיָּד הוּא נָטַל אֶת הַצְּרוֹר עַל הַכֶּתֶף,

בַּקְבּוּק יַ“שׁ, בֵּי”ת רֻבָּל, וְהָלַךְ לוֹ בְּחֶטֶף.

וּלְהֵיכָן הוּא הָלַךְ? אֶל חֲצַר הַפָּרִיץ!

הַשּׁוֹמֵר לִקְרָאתוֹ אֶת הַכֶּלֶב הֵרִיץ,

וְאוּלָם, כַּמְפֻרְסָם, גְּדוֹלָה לְגִימָה,

בִּרְאוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק – כְּבָשׁוֹ בִּנְהִימָה.

וּבִשְׂכַר בֵּי"ת רֻבָּל שֶׁלַּיָּד לוֹ הִרְצָה,

הַשּׁוֹמֵר לַהֲבִיאוֹ אֶל הַבּוֹר הוּא נִרְצָה,

לְדַבֵּר עִם הַלָּז, הַגּוֹסֵס שָׁם לָבֶטַח –

הוּא יַמְתִּין עַד יֵצֵא, הוּא יִשְׁמֹר לוֹ בַּפֶּתַח…

וְנֶחְפַּז אַרְיֵה־לֵיבּ וְנִכְנַס לַחֲפִירָה

וְלָחַשׁ לַמּוֹזֵג לְחִישָׁה מְהִירָה:

נַחֲלִיף בְּגָדֵינוּ! אֲנִי בְּשֶׁלְּךָ

וְאַתָּה בְּשֶׁלִּי – וְהַבַּיְתָה לְכָה!

וַאֲנִי אֶשָּׁאֵר. וּבְעֶזְרַת אֵל עֶלְיוֹן

אֲרַקֵּד רִקּוּד דֹּב כַּיָּאֶה וּכְנָכוֹן.

וְאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה: בִּגְדֵיהֶם הֵם הֶחְלִיפוּ.

הַמּוֹזֵג הִתְחַמֵּק. אַרְיֵה־לֵיבּ לוֹ חָלִיף הוּא!

וּבַלַּיְלָה הַהוּא, בְּחֶשְׁכַת זֶה הַבּוֹר,

נִשְׁתַּפְּכָה נְהָרָה מִגִּנְזֵי הַמָּאוֹר

וְנִכְנַס אֵלִיָּהוּ, זָכוּר הוּא לְטוֹב,

לְלַמֵּד אֶת אַרְיֵה רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב.

הִסְתַּכֵּל נָא, בְּנִי, הוּא אָמַר בְּבַת־שְׂחוֹק,

אֲרַקֵּד לְפָנֶיךָ כַּדִּין וְכַחֹק.

וְאַתָּה הִתְבּוֹנֵן נָא הֵיטֵב וְיָדַעְתָּ

אֵימָתַי כַּף לְמַעְלָה וְרֶגֶל לְמַטָּה.

וּמִיָּד נִשְׁתַּפְּכָה בֶּחָלָל רַב־הָאוֹר

נְגִינָה עֲדִינָה חֲרִישִׁית שֶׁל כִּנּוֹר,

כִּנְגִינַת הַכִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד הַמְשׁוֹרֵר…

וְאֵלִיָּהוּ רִקֵּד לְפָנָיו וְשׁוֹרֵר:

אִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה,

נְרַקֵּד בִּשְׁבִילָם הוֹפְּסָסָה, הוֹפְּסָסָה!

נְרַקֵּד, רִבּוֹנִי, הַגָּלוּת לְהַמְתִּיקָה,

עַד יוֹם בּוֹא הַגּוֹאֵל, הוֹי קַדִּישָׁא עַתִּיקָא!

וְאֵלִיָּהוּ שִׁנֵּס אֶת מָתְנָיו וְרָקַד

וְלִמֵּד אֶת אַרְיֵה הָרִקּוּד הָאֶחָד,

הוּא רִקּוּד הַגָּלוּת, רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב:

אֵיךְ הָרֹאשׁ לְהַרְכִּין וְהַגַּב אֵיךְ לָכֹף,

וְלָתֵת לְכָל גַּל וְנַחְשׁוֹל לַעֲבוֹר,

וְכָפוֹף עוֹד וְעוֹד, וְאוּלָם – אַל שָׁבוֹר!

וּלְהָרִים בְּכָל רֶגַע כַּפָּה־כַּפָּתַיִם

בִּתְפִלָּה לַמָּרוֹם, לֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם.

וּמִלְּבַד קַבָּלַת יִסּוּרִים בְּאַהֲבָה

עוֹד לִמְּדָהוּ מִדָּה גְּדוֹלָה וְנָאוָה:

לְהוֹדוֹת עַל הַטּוֹב הַטָּבוּעַ בָּרָע,

לְבָרֵךְ הַתִּקְוָה הַטְּמוּנָה בַּצָּרָה,

הַמְּתִיקוּת שֶׁבַּמַּר, הַמּוֹצָא בַּמָּצוֹק –

הוּא לִמְּדָהוּ כֵּיצַד מְרַקְּדִין קוֹזַאצ’וֹק!

לְכַרְכֵּר וּלְפַזֵּז בְּכָל לֵב וּבְכָל אֶפֶשׁ,

לְהַלְהִיב אֶת הַגּוּף בְּכָל לַהַט הַנֶּפֶשׁ!

ג

וּבָעֶרֶב בַּהִלּוּלָא וכְטוֹב לִבָּם בַּיַּיִן,

לַעֲשׂוֹת חוּכָא־אִטְלוּלָא בְּשָׁעָה אַחַר חֲצוֹת –

הֶעֱלוּ מִבּוֹר הָאֹפֶל הַשָּׁחוֹר כִּשְׁחוֹר הָעַיִן

הַיְּהוּדִי (הוּא חַי עֲדַיִן!) לְשַׂחֵק בּוֹ וּלְהַצּוֹת.

הִלְבִּישׁוּהוּ, הֶחְגִּירוּהוּ עוֹר הַדֹּב וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת,

הֶעֱלוּהוּ, הֱבִיאוּהוּ לָאוּלָם מְלֵא־הָאוֹר.

וְעוֹמְדִים סָבִיב בְּעֹגֶל הַפְּרִיצִים כֻּלָּם, קוֹהֶלֶת

הַצּוֹחֶקֶת וְצוֹהֶלֶת, סוֹד הַפַּאנִים הַנָּאוֹר!

מוּכָנִים כֻּלָּם בְּיַחַד לְהָזִין אֶת הָעֵינַיִם

בִּיהוּדִי רוֹעֵד מִפַּחַד וְסוֹפֵג צְלִיפוֹת מִשּׁוֹט,

וְרוֹקֵד רִקּוּד שֶׁל עֶלֶג, פִּיק בִּרְכַּיִם, מֵיט יָדַיִם,

וְנוֹפֵל מִן הָרַגְלַיִם מִתְעַלֵּף, עָיֵף עַד־מוֹת.

וְאוּלָם רְאֵה זֶה פֶּלֶא! הַיְּהוּדִי רוֹקֵד בְּכֹחַ!

בִּתְנוּעוֹת יָפוֹת כָּאֵלֶּה! בְּקַלּוּת וְגַם בְּנוֹי!

אַךְ הִצְלִילוּ הַמְּצִלְתַּיִם בְּנִגּוּן הַדֹּב לִפְתּוֹחַ,

נִזְדָּרֵז רַגְלָיו לִשְׁלוֹחַ, לֹא הִשְׁמִיעַ גַּם קוֹל אוֹי!

אַדְּרַבָּא וּלְהֶפֶךְ! בַּחֲשַׁאי־בַּחֲשַׁאי, בְּשֶׁקֶט,

מְנַהֵם הוּא כְּמִין שֶׁפֶךְ סוֹד וָשִׂיחַ וּתְפִלָּה.

לִצְלִילֵי הַנְּחֻשְׁתַּיִם, עֵת רַגְלוֹ בְּעֹז דּוֹפֶקֶת,

כַּף אֶל כַּף דֻּבִּית סוֹפֶקֶת – הוּא לוֹחֵשׁ מִלָּה־מִלָּה:

הוֹי קַדִּישָׁא וְעַתִּיקָא. אַבָּא. אַבָּא בַּשָּׁמַיִם.

לִכְבוֹדְךָ אָרִים רַגְלַיִם. בִּמְסִירוּת. בְּאֵשׁ וִיקוֹד.

אֵלִיָּהוּ. מְבַשְּׂרֵנוּ. אֵשׁ קָדְשׁוֹ. רַגְלִי הִדְלִיקָה.

הוּא אָמַר לִי. לֵךְ הַמְתִּיקָה. הוּא לִמְּדַנִי. כָּךְ לִרְקוֹד.

אַבָּא. אַבָּא בָּרָקִיעַ. אֵל עֶלְיוֹן. יוֹשֵׁב־לְמַעְלָה.

הַאֻמְנָם עוֹד לֹא הִגִּיעָה עֵת אֱסוֹף וְעֵת כְּנוֹס?

הַאֲמִינָה. אֵין עוֹד כֹּחַ. לְכַרְכֵּר כָּךְ. הָלְאָה. הָלְאָה.

עַד מָתַי, אָבִי, אֶשְׁאָלָה, עוֹד תִּתְּנֵנוּ פֹּה לִרְמוֹס?

לָמָּה, אַבָּא, אַב הַחֶסֶד. אֻמָּתְךָ עוֹדְךָ אוֹנֵף בָּהּ?

כָּאַסְקֻפָּא הַנִּדְרֶסֶת. רְמוּסָה הִיא, נִדְרָסָה.

כָּל טָמֵא שׁוֹלֵחַ רֶגֶל. וּבוֹעֵט בָּהּ. וְעוֹלֵב בָּהּ.

וְשׁוֹלֵט בָּהּ. וְצוֹלֵף בָּהּ. וּמַרְקִיד בְּהוֹפְּסָסָה!

פִּיו לוֹחֵשׁ תְּפִלָּה־בְּשֶׁקֶט הַנִּשְׁמַעַת לֹא־נִשְׁמַעַת.

אַךְ רַגְלוֹ יוֹתֵר נִדְלֶקֶת עִם כָּל כֶּפֶף שֶׁיָּכֹף.

לִצְלִילֵי הַמְּצִלְתַּיִם הוּא רוֹקֵד, בּוֹעֵט בְּלַהַט,

טֶפֶף, שַׁעַט, טֶפֶף, שַׁעַט בָּרִקּוּד, רִקּוּד הַדֹּב.

כֹּף לִשְׂמֹאל וְכֹף יָמִינָה, וְרוֹקֵד, לוֹהֵט כָּל אֵבֶר,

עֵין פָּרִיץ מִיָּד הִבְחִינָה, חֵן וְטַעַם וְצוּרָה!

וּמַבִּיט סָבִיב בְּיַחַד בִּפְלִיאָה רַבָּה הַחֶבֶר,

וּפְנֵיהֶם חִבָּה וָסֵבֶר וּמְשַׁלְּשִׁים יַחְדָּו: הוּרָה!

הַחוֹבוֹת נִשְׁמוֹט נִשְׁמָטוּ. הַמְּזִיגָה חִנָּם נִתֶּנֶת.

יָד עַל כֶּתֶף לוֹ חָבָטוּ, מַעֲשֵׂה יָדִיד, פַּאן־בְּרַאט.

אַרְיֵה־לֵיבּ רֹאשׁוֹ מַרְכִּין הוּא בִּתְנוּעָה־שֶׁל־דֹּב חִנֶּנֶת.

בַּמְּהוּמָה הַמִּתְרוֹנֶנֶת הוּא נֶעְלָם… דַּרְכּוֹ יָרַט!

לַמּוֹזֵג רַק סָר לְרֶגַע, לְבַשְּׂרוֹ כִּי תַּם הַצַּעַר,

לְבַשְּׂרוֹ כִּי סָר הַנֶּגַע, בְּעֶזְרַת יוֹשֵׁב מָרוֹם.

שׁוּב יוֹצֵא הוּא אֶל הַדֶּרֶךְ וְרוֹאֶה שָׂדֶה וָיַעַר.

וְעָבִים צָפִים בְּנַהַר. וְצִפּוֹר טָסָה בָּרוֹם.

ד

כְּשֶׁבָּאוּ בְּשֵׁם הַקָּדוֹשׁ הַמַּלְאָךְ

וְסִפְּרוּ הַסִּפּוּר לַמַּהֲרָ"ן אַחַר־כָּךְ,

הִתְחַיֵּךְ הָאַבְרֵךְ בְּחִיּוּךְ דַּק וָמַר,

נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמֻקָּה וְאָמַר:

לְחִנָּם הִתְפָּאֵר שֶׁהוּא טֶענְצֶע"ר חָזָק.

אָמְנָם כֵּן, הוּא לָמַד אֶת הַדֹּב, הַקּוֹזַאק,

וְאוּלָם הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי אֵי אַיֵּהוּ?

מִשּׁוּם מָה לֹא בִּקֵּשׁ, אֵלִיָּהוּ יְלַמְּדֵהוּ?

אִלּוּ לִי אֵלִיָּהוּ בְּשָׁם נִתְגַּלָּה –

וְהָיָה לִי מַרְאֶה גַּם רִקּוּד־הַכַּלָּה!

לִכְאוֹרָה זֶה רִקּוּד קַל־פָּשׁוּט וְשָׁקֵט,

שֶׁיּוֹדַעַת כָּל בַּת־יִשְׂרָאֵל לְרַקֵּד

בְּשָׁעָה שֶׁמּוּלֶכֶת כַּלָּה לַחֻפָּה:

לְיָמִין־בִּמְשֻׁפָּע וְלִשְׂמֹאל־בִּמְשֻׁפָּע,

הַפָּנִים לַפָּנִים וְהָרֶגֶל נִסֶּגֶת –

וּמִבְּלִי לְהָסֵב אֶת הָעַיִן מִנֶּגֶד.

אוּלָם זֶה הָרִקּוּד הַפָּשׁוּט וְהַקַּל

הוּא קָשֶׁה מִכֻּלָּם, עוֹד כָּבְדּוֹ לֹא נִשְׁקַל!

לוּ לִמְּדוֹ אֵלִיָּהוּ, וּתְפָסָהוּ כְּמוֹ,

וּקְלָטוֹ בְּנַפְשׁוֹ וּבְלָעוֹ בְּדָמוֹ –

וְיָדַע אָז לִרְקוֹד הַשְּׁלִישִׁיָּה כָּל־כֻּלָּהּ

וְהָיָה בְּכֹחוֹ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה:

לוּ לִלְמוֹד הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי הוּא הִצְלִיחַ,

וְהָיָה בּוֹ מַקְבִּיל אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ!

וְאָכֵן, אֵין זֶה פֶּלֶא, רֵעִי וְאִישִׁי,

שֶׁאַרְיֵה לֹא לָמַד הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי.

הָרִקּוּד הָרִאשׁוֹן, רִקּוּדוֹ שֶׁל הַדֹּב –

בְּוַדַּאי, יֵשׁ בּוֹ כֹּחַ־הַסֵּבֶל, לֵב טוֹב.

הָרִקּוּד הַשֵּׁנִי, הוּא רִקּוּד הַקּוֹזַאק –

אַף גַּם הוּא יֵשׁ בּוֹ סוֹד, כֻּלּוֹ דַּק מִן הַדַּק.

וְאוּלָם הָרִקּוּד הַשְּׁלִישִׁי הוּא עִקָּר הוּא –

הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם מַה גָּדוֹל וְנִכָּר הוּא!

בַּקּוֹזַאק וּבַדֹּב הָרוֹקֵד הַמְיֻמָּן

מְרַקֵּד מֵעַצְמוֹ לַמָּקוֹם וְלַזְּמָן.

וְאִלּוּ בָּרִקּוּד־שֶׁלִּפְנֵי־הַכַּלָּה –

הָרוֹקֵד סָג אָחוֹרָה בְּרֶגֶל קַלָּה

וּמַרְקִיד הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן מִתּוֹכוֹ –

מִקִּרְבּוֹ, מִנַּפְשׁוֹ, מִלִּבּוֹ, מִמֹּחוֹ!

וּלְרִקּוּד שֶׁכָּזֶה, הַיּוֹצֵר יֵשׁ מֵאַיִן,

צִפָּה אָז הַגּוֹאֵל וּמְצַפֶּה גַם עֲדַיִן!

בֵּין לִבְּךָ נוֹטֶה לִשְׁפּוֹלִי, אֶל הַסַּבָּא לֵיבּ זְצַלְלְהָ"ה,

בֵּין נוֹטֶה לִזְלַאטוֹפּוֹלִי, אֶל הַפֶּלֶא הַמַּהֲרָ"ן –

כָּךְ שָׁמַעְתִּי, כָּךְ סִפַּרְתִּי, וְאַתָּה מְסוֹר נָא הָלְאָה!

הֵן שְׁנֵיהֶם הֵם כְּבָר לְמַעְלָה וְהִשְׁלִים בֵּינָם הַזְּמָן.

הערות וביאורי המשורר

קוֹזַאצ’וֹק – רִקּוּד הַקּוֹזַאקִים; הָעֶלֶם הַמַּהֲרָ“ן – הַמּוֹרֶה הָרַבִּי רַבִּי נַחְמָן מִבְּרַסְלָב. בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק מִשְּׁפּוֹלִי כְּבָר הָיָה יָשִׁישׁ עֲדַיִן הָיָה ר' נַחְמָן צָעִיר בְּיוֹתֵר, וְהָיָה חוֹלֵק עַל דְּרָכָיו וּמִנְהָגָיו שֶׁל הַשְּׁפּוֹלָאִי; רַבִּי יַעְנְקֶל מְשַׁלֵּם – פִּתְגָּם עֲמָמִי: ר' יַעֲקֹב (יְהוּדִי) חַיָּב לְשַׁלֵּם בְּעַד כָּל דָּבָר; נַחַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת – יְרִידַת הַשַּׁלְשֶׁלֶת, נְפִילָתָהּ לַקַּרְקַע: תְּפִיסָה – כֶּלֶא; גְּדוֹלָה לְגִימָה – וְהֶמְשֵׁךְ הַמַּאֲמָר: שֶׁמְּקָרֶבֶת רְחוֹקִין; קַדִּישָׁא עַתִּיקָא – קָדוֹשׁ וְקַדְמוֹן, כִּנּוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; אֶפֶשׁ – רָצוֹן; פַּאן־בְּרַאט – אָדוֹן־אָח (פּוֹלָנִית), יָדִיד וָרֵעַ; טֶענְצֶע”ר – רַקְדָן.

t הָאַבְרֵךְ

לזכר מורי וידידי

ד"ר יהושע גוטסמן

א

הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ ר' לֵיבּ שָׂרָה’ס זְצוֹק"ל

(הוֹי, אָפְסוּ כְּמוֹתוֹ צַדִּיקִים יְקָרִים!),

כַּיָּדוּעַ, הָיָה מִתְעַסֵּק בְּעִקָּר

בְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים מִמֵּצַר וּמָצוֹק

וּבְפִרְנוּס לָמֶ“ד־וָא”ו צַדִּיקִים נִסְתָּרִים

בְּמַלְבּוּשׁ וּבְמִנְעָל וּבְלֶחֶם כִּכָּר.

אַף־עַל־פִּי שֶׁהַלָּלוּ כֻּלָּם, כַּנּוֹדָע,

חוֹטְבֵי־עֵץ הֵם אוֹ מַיִם לָעִיר שׁוֹאֲבִים

וְיוֹדְעִים גַּם מְעַט מִן הַמְעַט מְלָאכָה…

וְאוּלָם מִי יוֹדֵעַ דַּרְכָּם וְיוֹדַעַ

מִפְּנֵי־מָה עֲנִיִּים הֵם וְגַם רוֹעֲבִים?

לֹא בְּכָל מְלָאכָה שְׁרוּיָה הַבְּרָכָה!

וְהָיָה הָר' לֵיבּ מִטַּלְטֵל מֶרְחַקִּים,

מִפֻּנְדָּק לְפֻנְדָּק, מִיִּשּׁוּב אֶל יִשּׁוּב,

בַּעֲגָלָה עִם סוּסָה עֲלוּבָה וְדַקָּה,

וְקוֹבֵץ עַל הַיָּד וּמַכְנִיס בְּשַׂקִּים –

בִּשְׁבִיל לֹא לִצְטָרֵךְ לִסְפִירָה וְחִשּׁוּב

וְשֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִצְּדָקָה לִצְדָקָה.

וְאֵרַע פַּעַם (מֵילָא, אוֹתָם הַיָּמִים!)

שֶׁהֻצְרַךְ הָר' לֵיבּ לְמָאתַיִם אֲלָפ'

לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים – חֲבוּרָה שְׁלֵמָה!

וְהָיָה הַפָּרִיץ גּוֹי רָשָׁע, אִישׁ־דָּמִים,

וְאִיֵּם לַהֲרוֹג בַּמַּרְתֵּף שְׁבוּיָיו –

וְנָפְלָה עַל ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ הָאֵימָה,

בְּמִקְצָת מֵאוֹתָהּ הָאֵימָה הַגְּדוֹלָה

שֶׁהָיָה הָר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ, זְכוּתוֹ,

מִתְמַסֵּר לָהּ בִּזְמַן שֶׁקּוֹרֵא אֶת ‘שְׁמַע’

ועוֹקֵד אֶת נַפְשׁוֹ כְּכִבְשָׂה לְעוֹלָה,

וּבִשְׁבִיל שֶׁהוּא לֹא יִתְפַּשֵּׁט מִמְּהוּתוֹ

הוּא נֶאֱחָז בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, בָּאֲדָמָה…

וְאָמַר הָר' לֵיבּ בְּלִבּוֹ: מֵהֵיכָן

אֲקַבֵּץ יָד־עַל־יָד סַךְ מָאתַיִם אֲלָפ'

מִיחִידִים, בִּירִידִים, בִּנְדִידָה מְרֻבָּה?

וְהַזְּמַן לְפִדְיוֹן הַשְּׁבוּיִים – הִנֵּה כָּאן,

הוּא מָחָר! וְגָדְלוּ עַד־מְאֹד יִסּוּרָיו.

אִם הַכֶּסֶף אֵינֶנּוּ, הוֹי, אָנָה הוּא בָּא?

וְנָסַע הָר' לֵיבּ פֶּטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה

(וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר, שֶׁהָיְתָה לוֹ ‘קְפִיצָה’!)

וְנִכְנַס אֶל אַחַד הַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים

וְסִפֵּר לוֹ מַעֲשֵׂה הַשְּׁבוּיִים בַּטִּירָה,

וְכַמָּה הַשָּׁעָה דּוֹחֲקָה וּמְאִיצָה

וְכַמָּה רֻבָּלִים בְּפִדְיוֹן הֵם עוֹלִים.

וְעַל־כֵּן, הוּא אוֹמֵר, אִם רוֹצֶה הוּא, הַגְּבִיר,

לוֹ לִתֵּן אֶת הַסַּךְ הַדָּרוּשׁ בִּשְׁלֵמוּת

וּבְלֹא שְׁהִיּוֹת יְתֵרוֹת, עַל הַיָּד –

הוּא מוּכָן, הָר' לֵיבּ, לְהַבְטִיחַ לַגְּבִיר,

שֶׁיֵּשֵׁב בְּגַן־עֵדֶן אִתּוֹ בִּשְׁכֵנוּת,

בְּסָמוּךְ, אַף לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ מְעָט…

וְהַגְּבִיר גְּבִיר אַדִּיר! הוּא יָכוֹל! הוּא יָחִיד,

יְלָדָיו כְּבָר הִשִּׂיא וְהוּא בָּא בַּיָּמִים

וְחַיָּב לְהָכִין לוֹ לַדֶּרֶךְ צֵידָה…

וְנִדְאַג וְנִפְלַג בּוֹ הַלֵּב, בַּנָּגִיד,

בֵּין אִבּוּד הַיָּמִים וְאִבּוּד הַדָּמִים –

וְאֶת יוֹם הַמִּיתָה מִי נָבִיא וְיֵדַע?

וְהִסְכִּים! הוּא יִתֵּן! עוֹד הַיּוֹם יֶאֱסֹף

אֶת הוֹנוֹ מִמְּקוֹמוֹת פְּזוּרָיו הַשּׁוֹנִים

וְיַשְׁלִים אֶת מָאתַיִם הָאֶלֶף יַחְדָּו,

מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּמְזֻמָּן, מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ בְּחוֹב,

וַאֲפִלּוּ בַּקֵּשׁ יְבַקֵּשׁ לוֹ קוֹנִים

וְיִמְכֹּר – וּבְזוֹל! – אֲחָדִים מִבָּתָּיו!

וְאוּלָם בַּקָּשָׁה הוּא רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ,

וּמִלְּבַד מְקוֹמוֹ בְּגַן־עֵדֶן כַּנַּ"ל…

בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם לָמֶ“ד־וָא”ו,

וְיָדוּעַ גַּם־כֵּן, הָר' לֵיבּ, שֶׁלּוֹ יֵשׁ

נְגִיעָה אֲלֵיהֶם, אֶל הַפְּרָט, אֶל הַכְּלָל…

וְרוֹצֶה הוּא לִרְאוֹת רַק אֶחָד בְּעֵינָיו!

בַּתְּחִלָּה הָר' לֵיבּ מִשְׁתַּתֵּק. אַחַר־כָּךְ

הוּא אוֹמֵר לוֹ לַגְּבִיר בְּפֵרוּשׁ, בִּבְהִירוּת:

לֶהֱוֵי לָךְ יָדוּעַ, הִגְדַּלְתָּ לִשְׁאוֹל!

וְאוּלָם מֵאַחַר שֶׁגָּדוֹל גַּם הַסָּךְ,

וּגְדוֹלָה הַמִּצְוָה וּגְדוֹלָה הַמְּסִירוּת –

גַּם בָּזֶה לְסָרֵב לָךְ אֵינֶנִּי יָכוֹל.

תִּזְדָּרֵז וְתִסַּע לְאוֹדֵיסָה הָעִיר.

וּמִחוּצָה לָעִיר, בְּפַרְוַר כָּךְ־וָכָךְ,

בֵּין עֵצִים גְּבוֹהִים יֵשׁ בִּקְתָּה נְמוּכָה.

וְאֶשְׁנָב לַבִּקְתָּה קְטַנְטַן וּמֵאִיר

וּמֵטִיל אוֹר בָּהִיר עַל הַשֶּׁלֶג הַזָּךְ,

הַפָּרוּשׂ לְפָנָיו כְּמַפָּה שְׁטוּחָה.

וְהַשֶּׁלֶג עָמֹק, אַךְ עָבוֹר תַּעֲבֹר.

תִּכָּנֵס לַבִּקְתָּה וְתִמְצָא בָּהּ חַיָּט

הָעוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ, בְּמַחְטוֹ וּבְחוּט;

אַל תַּרְבֶּה דְבָרִים וּמִלֶּיךָ תָּבֹר.

אַךְ תֹּאמַר ‘עֶרֶב טוֹב’ – תְּסַפֵּר לוֹ מִיָּד

לָמָּה בָּאתָ אֵלָיו, וּבְיִידִישׁ פָּשׁוּט:

אִֵיךְ טוּא פָארִין פוּן וַויט, בִּין בַּאלָאדִין מִיט לַאסְט,

אוּנ אִיךְ וֵוייס נִיט וִויא לַאנְג אִיךְ וֶועל זַיין אוֹיף דֶעם טְרַאקְט,

אוּנ דִי הוֹיְזִין זִיךְ הָאבִּין צֶערִיסִין בַּייא מִיר;

טָא פַארְרִיכְט מִיר דִי הוֹיְזִין, אַזוֹי וִויא עֶס פַּאסְט,

אַז אִיךְ זָאל נִיט פַארקִילִין־זִיךְ פְרָאסְט וֶוענ עֶס פַּאקְט,

אוּנ זָאל קֶענִין בְּשָׁלוֹם בַּאטְרֶעטִין מַיין טִיר.

הוּא יִדְרשׁ כָּךְ־וָכָךְ, אַל תַּסְכִּים לוֹ מִיָּד.

רַק אֱמֹר: זֶה יָקָר וְצָרִיךְ לְהַפְחִית

(אַךְ לִ פְ נֵ י הַתְּפִירָה שֶׁיִּהְיֶה מְמֻקָּח!):

וְהָיָה אִם יַפְחִית מִן הַמְּחִיר, הַחַיָּט,

וּמִיָּד יְתַקֵּן – תְּתֻקַּן תִּקּוּן־בְּרִית

וְתִהְיֶה כְּתִינוֹק־שֶׁנּוֹלַד מְזֻכָּךְ – – –

אֵין צָרִיךְ לְסַפֵּר, שֶׁהַגְּבִיר נִתְלַהֵב!

הוּא זָכָה זְכִיָּה גְדוֹלָה וִיתֵרָה!

הוּא בִּקֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה – וְיוֹתֵר עוֹד מָצָא!

הוּא יִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מִדְּבָרִים־שֶׁבַּלֵּב,

מֵרְבָבִים בַּנְּשָׁמָה, מֵהִרְהוּר־עֲבֵרָה –

וּמִיָּד אוֹתוֹ בֹּקֶר לַדֶּרֶךְ יָצָא!

בַּלַּיְלָה, לְאוֹר כּוֹכָבִים בָּרָקִיעַ,

הַגְּבִיר לַפַּרְוָר שֶׁל אוֹדֵיסָה הִגִּיעַ.

הִנֵּה הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים, כַּעֲטֶרֶת,

תַּחְתָּם הַבִּקְתָּה הַקְּטַנָּה מִסְתַּתֶּרֶת.

הַשֶּׁלֶג סָבִיב כַּמַּפָּה הוּא לָטֹהַר,

אֶשְׁנָב קְטַנְטַן מֵעָלָיו מֵפִיץ זֹהַר.

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר, אֶל הָאוֹר הוּא הוֹלֵךְ לוֹ,

בְּעֹמֶק הַשֶּׁלֶג נָתִיב הוּא דוֹרֵךְ לוֹ.

כָּל צַעַד וָצַעַד בָּעֹמֶק שָׁקוּעַ.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן – הַמָּקוֹם לוֹ יָדוּעַ.

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר מְרֻגָּשׁ, אַךְ בָּטוּחַ,

הוֹלֵךְ וּמוֹצֵא אֶת הַפֶּתַח – פָּתוּחַ.

כְּאִלּוּ לֵיל־קַיִץ בַּחוּץ, לֹא לֵיל־חֹרֶף…

יוֹשֵׁב הַחַיָּט עַל שֻׁלְחָן, וְהָעֹרֶף

מֻפְנֶה אֶל הַפֶּתַח, לַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ.

רַגְלוֹ עַל שְׁרַפְרָף, הַשְּׁנִיָּה – עַל הַבֶּרֶךְ.

הַיָּד אֶת הַמַּחַט בְּבֶגֶד נוֹעֶצֶת,

וְתֵכֶף חוֹזְרָה וּלְמַעְלָה קוֹפֶצֶת.

בִּפְנִים הַקָּרָה מְלַהֶטֶת בְּלַהַט,

אוּלָם לַחַיָּט הִיא אֵינֶנָּה נוֹגַעַת.

תַּנּוּר אֵין בַּחֶדֶר, כִּירָה אֵין מֻסֶּקֶת,

מֵעַל הַמַּדָּף הַפְּתִילָה רַק דּוֹלֶקֶת.

וְזֶה הַחַיָּט – הוּא תּוֹפֵר לוֹ בְּנַחַת,

כְּאִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ בָּרוֹם לוֹ זוֹרַחַת.

וּמוּל הַנִּכְנָס מִן הַחוּץ, מִכְּנֶגֶד,

יוֹשֵׁב לוֹ אַבְרֵךְ וּמַבִּיט אֶל הַבֶּגֶד;

מַבִּיט בְּעִיּוּן וְאֵינֶנּוּ גּוֹרֵעַ

עֵינוֹ מִן הַחוּט הַקּוֹפֵץ, מִתְנוֹעֵעַ;

מִיַּד הַחַיָּט הַיּוֹרְדָה וְתוֹקַעַת

הַמַּחַט בַּבֶּגֶד וּלְמַעְלָה נִרְתַּעַת…

פְּנֵי הָאַבְרֵךְ קְפוּאִים, בְּלֹא רֶתֶת.

אוּלָם אֲדֻמִּים הֵם כָּאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת.

וְאֵשׁ־בְּתוֹךְ־אֵשׁ הִיא עֵינוֹ הַיּוֹקֶדֶת,

זֵעָה מִמִּצְחוֹ מְבַצְבֶּצֶת, יוֹרֶדֶת,

טִפָּה מְגַלְגֶּלֶת טִפָּה וְדוֹחֶפֶת,

עוֹקֶפֶת לֶחְיוֹ, מִזְּקָנוֹ הִיא נוֹטֶפֶת.

רוֹאִים בַּעֲלִיל, כָּל חַיָּיו לוֹ מִנֶּגֶד

תְּלוּיִים בַּחַיָּט, בַּתְּפִירָה וּבַבֶּגֶד.

הַחוּט וְהַמַּחַט, כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת,

מוֹשְׁכִים מִתּוֹכוֹ אֶת נַפְשׁוֹ הַדּוֹאֶבֶת.

לַבֶּגֶד הַזֶּה, הַבָּלוּי, עִם הָרֶפֶשׁ,

נָתוּן הוּא כֻּלּוֹ, בְּכָל כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ…

וּפְנֵי הָאַבְרֵךְ, הַסּוֹמְקִים מֵרֹב יֶגַע,

אֵינָם מְנִיחִים לוֹ, לַגְּבִיר, אַף לְרֶגַע.

הָאוֹר הַזּוֹרֵחַ מֵהֶם וְהַלַּהַט

אֵינָם מַנִּיחִים לְהַסִּיחַ הַדַּעַת.

אֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לִגְרוֹעַ הָעַיִן,

כְּאִלּוּ מִלְּבַד הָאַבְרֵךְ פֹּה אִישׁ אָיִן.

פִּתְאֹם הַחַיָּט לוֹ קוֹל־רֶטֶן מַשְׁמִיעַ

(וְהוּא מִמְּקוֹמוֹ גַּם אֵינֶנּוּ מַרְתִּיעַ):

‘וָואס וִויל דָּא אַ יִיד?’ לְשֵׁם מָה כָּאן נִכְנַסְתָּ?

מֵשִׁיב לוֹ הַגְּבִיר: 'אִיךְ טוּא פָארִין… מִיט לַאסְטִין…

אִיךְ וֵויס נִיט וִוי לַאנְג…" וְגוֹמֵר כָּל הַזֶּמֶר,

כְּפִי שֶׁלִּמְּדוֹ הָר' לֵיבּ, עַד הַגֶּמֶר.

‘וֶועט קָאסְטִין אַ רוּבִּיל’ – מֵשִׁיב הַחַיָּט לוֹ.

אוֹמֵר לוֹ הַגְּבִיר, שֶׁיַּפְחִית בְּמִקְצָת לוֹ.

שֶׁאֵין זוֹ תְּפִירָה חֲדָשָׁה, רַק תִּקּוּן הוּא

וְרוּבִּיל שֶׁל כֶּסֶף מַטְבֵּעַ הָגוּן הוּא.

מֵשִׁיב הַחַיָּט לוֹ: 'אִיז אַכְצִיק קָאפֵּייקִין,

נָאר שְׁטֶעל דִיךְ אַוֶועק אוּן אִיךְ נֵייא דִיר צוּ תֵּכֶּף'.

כָּךְ־כָּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ, לַגְּבִיר, בִּלְשׁוֹן אָתָּה!

וְהוּא מֵאָחוֹר מַחֲזִיק בּוֹ לְמַטָּה,

מַפְשִׁיל אֶת שׁוּלֵי הַפַּרְוָה לוֹ לְמַעְלָה

וּכְבָר הוּא מוֹצֵא הַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרַע לוֹ,

וּכְבָר הוּא תוֹפֵר כְּמַכְלִיב, וּבְטֶרֶם

הַגְּבִיר הִתְאוֹשֵׁשׁ – הוּא אִחָה אֶת הַפֶּרֶם!

הַגְּבִיר מְשַׁלֵּם פֵּ"א קוֹפֵּיקוֹת נְחשֶׁת,

חוֹגֵר הַחֲגוֹר עַל גַּבֵּי הַתִּלְבּשֶׁת,

אוֹמֵר ‘לַיְלָה טוֹב’ וְיוֹצֵא מִן הַחֶדֶר…

בַּחוּץ מְרַמְּזִים כּוֹכְבֵי־יָהּ בְּרֹב־הֶדֶר.

נִרְאֶה, הִתְגַּבְּרָה הַקָּרָה וּמְלַהֶטֶת,

עוֹבֵר בְּגַבּוֹ שֶׁל הַגְּבִיר כְּמִין רֶטֶט…

כָּל צַעַד קוֹדֵם עוֹד בַּשֶּׁלֶג שָׁקוּעַ,

הוֹלֵךְ לוֹ הַגְּבִיר בַּנָּתִיב הַטָּבוּעַ.

הַשֶּׁלֶג עָמֹק, הוּא בּוֹסֵס עַד הַבֶּרֶךְ,

מַגִּיעַ עַד אֶל הַמִּזְחֶלֶת בַּדֶּרֶךְ,

עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב בָּהּ וּכְבָר הִיא נוֹסַעַת.

עַזָּה הַקָּרָה וּמְלַהֶטֶת בְּלַהַט.

אֲבָל עוֹד יוֹתֵר מִן הַקֹּר מְלַהֶטֶת

נַפְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ, בְּקַדַּחַת רוֹטֶטֶת.

הִסְכִּים, הַחַיָּט! וּמִיָּד הוּא תָּפַר לוֹ!

כְּפִי שֶׁר' לֵיבּ לוֹ הִסְבִּיר וְאָמַר לוֹ..

הִסְכִּים, וְהַרְבֵּה לֹא עָמַד עַל הַמֶּקַח…

מָה רַב זֶה הַסּוֹד! מַה גָּדוֹל זֶה הַלֶּקַח!

וְזֶה הָאַבְרֵךְ הַמֻּפְלָא, שֶׁבְּסֹמֶק

לָהַט כָּל־כֻּלּוֹ וְהִבִּיט בְּרֹב־עֹמֶק

בְּכָל דְּקִירָה וּדְקִירָה שֶׁל הַמַּחַט…

הִנֵּה הֵן עֵינָיו… הֵן נוֹפֵל מַמָּשׁ פַּחַד!

וּמִי הוּא, אַבְרֵךְ זֶה? כֵּן, מִי הוּא וּמַה הוּא?

אַבְרֵךְ שְׁחוֹר־זָקָן… הֵן זֶה לֹא אֵלִיָּהוּ?

וּבַבֹּקֶר נֵעוֹר הוּא, הַגְּבִיר, עִם הַיּוֹם,

וּמוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ שֶׁשּׁוֹכֵב בְּמִטָּה,

וְנִזְכָּר לְשֵׁם מָה הוּא נָסַע לְאוֹדֵיס…

וְנִרְאֶה לוֹ כָּל זֶה כְּדִמְיוֹן, כַּחֲלוֹם,

כְּמַרְאָה שֶׁשָּׁכַח רֵאשִׁיתָהּ, אַחֲרִיתָהּ,

כְּמִין נֵס… אַךְ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם, זֶה הַנֵּס!

שֶׁהֲרֵי הוּא בִּקֵּשׁ מֵר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁיַּרְאֶה לוֹ אֶחָד מִן הַלָּמֶ“ד־וּוָא”ו,

וְהַלָּמֶ“ד־וּוָא”ו הֲרֵי זֶה – הַחַיָּט…

וְהִנֵּה הוּא רָאָה רַק מֵעֹרֶף הָרֹאשׁ,

וְאוּלָם לַחֲלוּטִין לֹא רָאָה אֶת פָּנָיו,

לֹא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם, לֹא נָגַע בּוֹ בַּיָּד…

מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי מָה? מִפְּנֵי זֶה הָאַבְרֵךְ!

כִּי פָּנָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ הַלּוֹהֵט,

וְעֵינָיו הַדּוֹמוֹת לְמִין אֵשׁ־אוֹכְלָה־אֵשׁ,

הֵן הִסִּיחוּ, הִשְׁכִּיחוּ הַמָּה וְהָאֵיךְ…

גַּם עַכְשָׁו הוּא רוֹאֶה אֶת פָּנָיו וְרוֹעֵד

וְנִמְשָׁךְ אַחֲרָיו בְּכָל נֶפֶשׁ וָיֵשׁ…

וְקוֹפֵץ הוּא, הַגְּבִיר, וְנוֹסֵעַ מִיָּד

לְאוֹתָהּ הַבִּקְתָּה בַּפַּרְוָר שֶׁל הָעִיר –

הוּא רוֹצֶה בַּשֵּׁנִית לִרְאוֹתָם, אֶת שְׁנֵיהֶם!

הוּא רוֹצֶה לִתֵּן יָד לְאוֹתוֹ הַחַיָּט…

הוּא יִמְצָא הַמָּקוֹם… הָעֵצִים הוּא יַכִּיר,

כַּעֲטֶרֶת סָבִיב… וּבִקְתָּה בֵּינֵיהֶם…

הוּא נוֹסֵעַ מִיָּד וּמְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ –

וְאֵינֶנּוּ מוֹצֵא! אֵין בִּקְתָּה, אֵין עֵצִים…

הַפַּרְוָר כָּל־כֻּלּוֹ נִתְעַלֵּם מֵעֵינָיו!

הוּא מוֹסִיף וְחוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ, מִתְעַקֵּשׁ,

וְכָל־עוֹד הַסּוּסִים לְהַלֵּךְ חֲפֵצִים

הוּא סוֹבֵב וּמְחַפֵּשׂ – וּלְחִנָּם וְלַשָּׁוְא!

רַק בַּדֶּרֶךְ הָעִירָה פִּתְאֹם הוּא תּוֹפֵס,

שֶׁאֶתְמוֹל הוּא זָכָה וְהָלַךְ בְּבִטְחָה

כִּי ר' לֵיבּ מֵרָחוֹק צְעָדָיו לוֹ כּוֹנֵן –

מִצֵּאתוֹ מִבֵּיתוֹ עַד בּוֹאוֹ לְאוֹדֵיס,

עַד אוֹתָהּ הַבִּקְתָּה בֵּין עֵצִים, עַד פִּתְחָהּ…

וּלְאַחַר שֶׁהֵבִין – לְבָבוֹ הִתְרוֹנֵן!

אַךְ עֲדַיִן הָיָה לוֹ סָתוּם כְּחִידָה

הָאַבְרֵךְ הַלָּזֶה, הַלּוֹהֵט בְּיוֹם קֹר…

מִי וָמִי הוּא? וְגַם לְשֵׁם־מָה שָׁם יָשַׁב?

לוּ זָכָה וְנִפְגַּשׁ עוֹד פְּגִישָׁה יְחִידָה

עִם ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ… לוּ רָצָה לוֹ לֵאמוֹר,

מִי אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ שֶׁלָּהַט כְּשָׂרָף!…

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ רֹב יָמִים וְשָׁנִים,

וְאָבוֹת נִסְתַּלְּקוּ וְזָקְנוּ הַבָּנִים

וְר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ אַף גַּם הוּא נִסְתַּלֵּק

וְעוֹלַם הַחֲסִידוּת נִתְפַּשֵּׁט, נִתְפַּלֵּג –

נִתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם הַצַּדִּיק הַנּוֹדָע,

פְּאֵרָהּ שֶׁל טְשֶׁרְנוֹבִּיל, זִיוָהּ וְהוֹדָהּ,

הַמַּגִּיד הַמְפֻרְסָם הָר' מוֹטִיל זְצוֹק"ל.

הוּא צָעִיר וְיָהִיר. וְהַגְּבִיר – הֵן זֶה צְחוֹק,

הוּא דִבֵּר פֶּה־אֶל־פֶּה עִם ר' לֵיבּ הַקָּדוֹשׁ,

וְרָאָה לָמֶ“ד־וָא”ו – מִי יָבוֹא וְיִדְרשׁ,

שֶׁיִּסַּע אֶל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הֶחָדָשׁ?

וּבִפְרָט, הוּא יָשִׁישׁ וְתָשׁוּשׁ וְחַלָּשׁ!

וּבִפְרָט שֶׁבִּפְרָט, שֶׁאוֹתוֹ הַצַּדִּיק

בִּדְרָכָיו שֶׁל אָבִיו זַ"ל אֵינֶנּוּ מַחְזִיק!

הַמַּגִּיד ר' נַחוּם זַ"ל – כֻּלּוֹ צְנִיעוּת,

בְּדוֹמֶה לְר' לֵיבּ – בַּדְּרָכִים, בַּעֲנִיּוּת…

וְאוּלָם הַצָּעִיר – הוּא בָּעִיר, בְּטִירָה!

מִי יָבִין לְאוֹתָהּ צַדִּיקוּת צְעִירָה?

מִי יַגִּיד, מִי יֹאמַר, לְשֵׁם־מָה הוּא חַיָּב

מְשָׁרְתִים וּמַצְלִיף לְהַחְזִיק לְסוּסָיו?

וּמוֹשְׁכִים הַסּוּסִים מֶרְכָּבָה הֲדוּרָה,

הִלּוּכָם, מְסַפְּרִים, בְּהַדְרוּת, בִּגְבוּרָה,

לְמָשָׁל – שֶׁנּוֹסֵעַ אַחַד הַנְּסִיכִים!

וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבְּרִיּוֹת מְסִיחִים…

אַךְ רְאֵה, פִּרְסוּמוֹ מִתְפַּשֵּׁט כַּנָּהָר,

וְעוֹלִים לַטִּירָה, וְעוֹלִים אֶל הָהָר…

וְעוֹלִים עֲנִיִּים, וְעוֹלִים עֲשִׁירִים,

וְעוֹלִים זְקֵנִים בְּחֶבְרַת צְעִירִים,

וּמְסַפְּרִים עַל נִסִּים וּמַעֲשֵׂי נִפְלָאוֹת,

וִידִיעוֹת וּשְׁמוּעוֹת מוֹסִיפוֹת וּבָאוֹת…

וְאָמַר אָז הַגְּבִיר הַיָּשִׁישׁ בִּלְבָבוֹ:

אֶתְחַזֵּק וְאֶסַּע לַצַּדִּיק וְאָבוֹא,

וְאֶרְאֶנּוּ גַּם אָנִי – בְּטֶרֶם אָמוּת…

הָעוֹלָם כָּל־כֻּלּוֹ אֵינוֹ בָּא לְטָעוּת!

הֵן אוֹמֵר הָעוֹלָם: הוּא קָדוֹשׁ וְצַדִּיק!

וְאִם גַּם לֹא יוֹעִיל, הֲרֵי גַּם לֹא יַזִּיק…

וְהוּא קָם, הַיָּשִׁישׁ, וְנָסַע טְשֶׁרְנוֹבִּיל,

מְשָׁרְתוֹ הַנֶּאֱמָן מְלַוֵּהוּ, מוֹבִיל.

וּמִפְּאַת זִקְנוּתוֹ מְפַנִּים לוֹ מַעֲבָר –

וְנִכְנַס אֶל ר' מוֹטִיל לַחֶדֶר יָשָׁר.

גַּם פִּתְקָה לֹא כָּתַב, כַּנָּהוּג בֵּין אֲנַ"שׁ –

הֵן הוּא בָּא רַק לִרְאוֹת, וְדָרוֹשׁ לֹא דָרַשׁ!

אַךְ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס אֶל הַחֶדֶר בִּפְנִים

וְרָאָה אֶת ר' מוֹטִיל פָּנִים־אֶל־פָּנִים –

הִשְׁתַּלְּטוּ עָלָיו פַּחַד וְחִיל וּרְעָדָה,

וּבִרְכָּיו דָּא לְדָא, וְרַגְלוֹ מָעֲדָה,

וְהִרְגִּישׁ חֲלִישׁוּת גְּדוֹלָה שֶׁבַּלֵּב

וְנָפַל בִּמְקוֹמוֹ וְהִתְחִיל מִתְעַלֵּף…

הוּא הִכִּיר בְּר' מוֹטִיל אוֹתוֹ הָאַבְרֵךְ!

וּמִיָּד הַגַּבַּאי הִתְחִיל מַיִם שׁוֹפֵךְ,

וְרַבִּים מֵאֲנַ"שׁ נִדְחֲקוּ מִסָּבִיב,

הָעִקָּר, שֶׁהִצְלִיחוּ נַפְשׁוֹ לְהָשִׁיב.

וּלְאַחַר שֶׁנֵּעוֹר וְחָזְרָה לוֹ רוּחוֹ,

הָר' מוֹטִיל אָמַר לוֹ בְּטוּב חִיּוּכוֹ:

מַה נִּבְהַלְתָּ כָּל־כָּךְ, יְשִׁישִׁי הַיַּקִּיר,

וְהִלְבַּנְתָּ כֻּלְּךָ כְּמוֹ סִיד עַל הַקִּיר?

וֶוער אַ רֶבִּי וִויל וֶוערִין מוּז לֶערְנִין בַּייא זֵייא

וִויא אַזוֹי פַאר אַ יִידִין צוּא טוּעֶן אַ נֵייא,

וִויא אַזוֹי אַ פָּאר הוֹיְזִין מִיט פָאדִים אוּנ נָאדִיל

צוּא פַארְרִיכְטִין אוּן מַאכִין אַ תִּקּוּן הַגָּדוֹל…

וּלְסִיּוּם הַסִּפּוּר כָּךְ אָמַר הַמְחַבֵּר:

לֹא בָּדִיתִי מִלֵּב, לִי סִפֵּר הַמְסַפֵּר,

וְכָתַבְתִּי הַכֹּל רַק כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי.

וְלָכֵן, לְמָשָׁל, לְהַסְבִּיר לֹא יָדַעְתִּי,

מָה עִנְיַן הָעֲמִידָה עַל הַמֶּקַח… אָכֵן,

בְּוַדַּאי זֶה מֻסְבָּר לְיוֹדֵעַ הַחֵ"ן.

הערות וביאורי המשורר

אִיךְ טוּא פָארִין וְכוּ' – אֲנִי נוֹסֵעַ מִמֶּרְחַקִּים, וַאֲנִי מְעֻמָּס מַשָּׂא רַב, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן אֶהְיֶה בַּדְּרָכִים, וְהַמִּכְנָסַיִם נִקְרְעוּ אֶצְלִי. עַל־כֵּן תַּקֵּן לִי אֶת הַמִּכְנָסַיִם כַּיָּאֶה וְכַנָּאֶה, שֶׁלֹּא אֶצְטַנֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהַקֹּר מִתְגַּבֵּר, וְאוּכַל לָשׁוּב בְּשָׁלוֹם וְלַעֲבוֹר אֶת סַף בֵּיתִי. וּבְדֶרֶךְ שִׁיר: אֲנִי בָּא מִמֶּרְחָק, מְעֻמָּס בְּמַשָּׂא, / לֹא אֵדַע שְׁהוֹתִי בְּדַרְכֵי הַמְּדִינָה, / וְהִנֵּה נִתְקָרְעוּ מִכְנָסַי לִי פִּתְאֹם. / וְעַל־כֵּן קַח תַּקֵּן הַקְּרִיעָה הַגַּסָּה / וְאַל נָא תִּתְקְפֵנִי חָלִילָה צִנָּה / וְאוּכַל לַחֲזוֹר אֶל בֵּיתִי בְּשָׁלוֹם; וָואס וִויל דָא אַ יִיד – מָה רוֹצֶה כָּאן יְהוּדִי; וֶועט קָעסְטֶען אַ רוּבִּיל – יַעֲלֶה רֻבָּל; אִיז אַכְצִיק קָאפֵּייקִין וְכוּ' – יְהֵא שְׁמוֹנִים קוֹפֵּייקוֹת, אַךְ הִתְיַצֵּב כָּאן וַאֲנִי תּוֹפֵר לְךָ תֵּכֶף וּמִיָּד; וֶוער אַ רֶבִּי וְכוּ' – מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת לְרַבִּי חַיָּב לִלְמוֹד אֶצְלָם כֵּיצַד לִתְפּוֹר בִּשְׁבִיל יְהוּדִי תְּפִירָה כָּלְשֶׁהִי, כֵּיצַד לְאַחוֹת זוּג מִכְנָסַיִם בְּחוּט וּבְמַחַט וְלַעֲשׂוֹת הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל. וּבְדֶרֶךְ שִׁיר: הָרוֹצֶה לִהְיוֹת רַבִּי – מֵהֶם הוּא יִלְמַד / אֵיךְ בִּשְׁבִיל יְהוּדִי לְאַחוֹת אֶת הַבַּד; / וְכֵיצַד מִכְנָסַיִם בְּחוּט וּבְמַחַט – / בַּתִּקּוּן הַגָּדוֹל לְתַקֵּן אוֹתָם יָחַד.

t רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין בּוֹרֵחַ

הַצַּאר לוֹ הֵצַר. הוּא בָּרַח, וְהִנֵּה הוּא

נִשָּׂא בֵּין גַּלָּיו שֶׁל הַפְּרוּט.

בַּלַּיְלָה, בָּאֹפֶל נָטַשׁ אֶת נָוֵהוּ –

הָיָה לוֹ הַדֶּרֶךְ יָרוּט.

נָטַשׁ אֶת שֻׁלְחַן הַזָּהָב וְהַ“זֹּהַר”,

כִּסְאוֹ כְּכִסֵּא הַדֻּכָּס;

נָטַשׁ אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת אֵשֶׁת הַנֹּעַר,

אֶת שֵׁשֶׁת בָּנָיו, הוּא הַשַּׁ"ס.

עָזַב אֶת אֶחָיו שֶׁבַּסֵּתֶר שָׁאָפוּ

לְקֶרֶן שֶׁל זֹהַר וּפְדוּת,

עָזַב וּבָרַח – וְהִנֵּה מְכֻתָּף הוּא

בֵּין רַעַשׁ גַּלָּיו שֶׁל הַפְּרוּט.

הִנֵּה הוּא נִשָּׂא עַל גַּבּוֹ שֶׁל גַּבְרִיאלוֹ,

צוֹעֵד הַזָּקֵן וְשׁוֹתֵק.

מִלְמַעְלָה שָׁמַיִם בְּזַעַף יַאֲפִילוּ,

צוֹוֵחַ הַפְּרוּט וְצוֹעֵק.

אוּלָם מִן הַחשֶׁךְ, מִתּוֹךְ הַמַּאְפֵּלְיָה,

מִצַּעַק וְצֶוַח הַפְּרוּט,

נִשְׁמָע קוֹל נִגּוּן כְּנִגּוּן שֶׁל קַפֵּלְיָה

בְּמַרְשׁ שֶׁל קוֹזַאקִים רָהוּט.

קַפֵּלְיָה קַפֵּלְיָה, קַפֵּלְיָה נֶעֱלֶסֶת,

נַגְּנִי הַנִּגּוּן הַכָּשִׁיף!

הַלַּיְלָה עוֹשֶׂה אֶת אָזְנוֹ אֲפַרְכֶּסֶת

וְכָל הָעוֹלָם לָךְ מַקְשִׁיב.

הַלַּיְלָה פּוֹקֵחַ עֵינוֹ הַזּוֹהֶרֶת,

מַגִּיהַּ הַפְּרוּט וְגַלָּיו;

הָעַיִן רוֹאָה מֶרְכָּבָה הָעוֹבֶרֶת

בְּדֶרֶךְ נָסֹלָּה זָהָב.

הַדֶּרֶךְ נָסֹלָּה מֵרֻבְּלִים שֶׁל כֶּתֶם,

מֵרֻבְּלִים עֻמְּדוּ דְּחוּסִים;

וְכֶסֶף יְדוֹת הַמִּרְכֶּבֶת, הָרֶתֶם,

וּשְׁנַיִם זוּגוֹת הַסּוּסִים.

וְזֶה הַיּוֹשֵׁב עַל דּוּכַן הַמִּרְכֶּבֶת

זָקֵן וּזְקָנוֹ עַד בִּרְכָּיו,

חָגוּר אֵזוֹר עוֹר, וּבְשׁוֹט שֶׁל שַׁלְהֶבֶת

יַצְלִיף הַסּוּסִים, הָרַכָּב.

וְזֶה הַיּוֹשֵׁב בַּמִּרְכֶּבֶת הוּא מֶלֶךְ.

שַׁלִּיט הוּא, קֵיסָר מַמָּשִׁי.

וְשֶׁמָּא זֶה הוּא, הַמּוֹשֵׁל בְּלִי שֶׁלַח?

וְשֶׁמָּא זֶה הוּא, הַ־מָּ־שִׁ־י–

אַךְ פֶּתַע נִפְסַק הַנִּגּוּן, הַקַּפֵּלְיָה

הַמַּרְשׁ לֹא נִגְּנָה עַד הַסּוֹף.

וְשׁוּב הָעוֹלָם מִתְעַלֵּף בַּמַּאְפֵּלְיָה

וְאֹפֶל וְאֵבֶל יַעֲטֹף.

הַלַּיְלָה עוֹצֵם אֶת עֵינוֹ הַנּוֹגַהַת,

מַאֲפִיל הַמַּרְאֶה, מַעֲלִים.

בְּרַעַשׁ הַמַּיִם נִשְׁמָע עוֹד הַשַּׁעַט –

וְצַעַד שֶׁל אִישׁ בֵּין גַּלִּים.

וְשׁוּב הוּא נִשָּׂא עַל גַּבּוֹ שֶׁל גַּבְרִיאלוֹ.

צוֹעֵד הַזָּקֵן וְשׁוֹתֵק.

מִלְמַעְלָה שָׁמַיִם בְּזַעַף יַאֲפִילוּ.

צוֹוֵחַ הַפְּרוּט וְצוֹעֵק.

הערות וביאורי המשורר

קַאפֶּלְיָה – חֶבֶר נוֹגְנִים, תִּזְמֹרֶת קְטַנָּה.

t כְּיָדוּעַ בְּטְשׁוֹרְטְקוּב

כְּיָדוּעַ בְּטְשׁוֹרְטְקוּב – שָׁם הוֹד שֶׁל מַלְכוּת…

הֶחָצֵר – כְּאַרְמוֹן מְלָכִים מְפֹאָר,

וְהַגָּן – כְּגַן־עֵדֶן וְלֹא יְתֹאָר!

וְהַקְּלוֹיְז הַגָּדוֹל!

כָּל פְּאֵר וּמִכְלוֹל

בּוֹ יַחַד חֻבְּרוּ לְפָאֵר כְּתָלָיו.

וְהַהוֹד שֶׁבְּהוֹד הוּא חֲדַר־הַזָּהָב,

הוּא חֲדַר הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

כִּי כְּיָדוּעַ, בְּטְשׁוֹרְטְקוּב מִתְפַּלְּלִים לְחוּד…

בַּקְּלוֹיְז – הָעוֹלָם וְאִתָּם הַבָּנִים,

וְהוּא – בַּחֲדַר־הַזָּהָב, מִבִּפְנִים.

כְּאוֹתוֹ הַקְּבַרְנִיט

הַנִּצָּב וּמַבִּיט

מִתָּאוֹ הַמְיֻחָד עַל הַיָּם הָרָחָב

וְנוֹהֵג הַסְּפִינָה בְּבִטְחָה בֵּין גַּלָּיו.

וְכִי מָה? הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן!

וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מְסַפְּרִים מַעֲשֶׂה

שֶׁבְּלֵיל כָּל נִדְרֵי לְאַחַר הַתְּפִלָּה,

לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ קַ"ן פִּרְקֵי תְּהִלָּה

וּבַעֲלֵי הַקּוֹמָה

לָמְדוּ בְּיוֹמָא

אוֹ חָזְרוּ עַל הִלְכוֹת יוֹם כִּפּוּר בָּרַמְבַּ"ם

וְכִוְּנוּ בַּלִּמּוּד לִדַּבֵּק בְּרַבָּם,

הֲלֹא הוּא הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן –

הָיָה הֶרְשִׁיל הַגָּדוֹל עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ

כָּרָגִיל, לְיַד כַּף הַמַּנְעוּל – מִבַּחוּץ.

כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ שָׁם נָחוּץ

וְיִמְסֹר לְהַלָּן

לְהֶרְשִׁיל הַקָּטָן

וְיָרוּץ וְיָבִיא וְיַכְנִיס לְחַדְרוֹ,

לַחֲדַר־הַזָּהָב, הוּא מִשְׁכַּן הֲדָרוֹ

שֶׁלּוֹ, שֶׁל הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

וּפִתְאֹם הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ מִתְהַלֵּךְ…

וְהַקּוֹל הֵן חָלוּשׁ וְכִמְעַט כְּלוֹחֵשׁ,

אַךְ יוֹרֵד חַדְרֵי לֵב. הֵן זֶה לַחַשׁ שֶׁל אֵשׁ!

וְהֶרְשִׁיל נִרְעָד

וּפוֹתֵחַ בְּמִקְצָת:

מְהַלֵּךְ הוּא בַּחֶדֶר, בַּחֲדַר־הַזָּהָב,

צַעֲדוֹ לֹא נִשְׁמָע, וְרַק לַחַשׁ שְׂפָתָיו,

שִׂפְתֵי פִּי הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

מְהַלֵּךְ הוּא בַּחֶדֶר וּמְסַפֵּר לְעַצְמוֹ…

(וְאוּלַי? מִי יוֹדֵעַ לְמִי הוּא דִּבֵּר?

מִי יוֹדֵעַ לְמִי סִפּוּרוֹ הוּא סִפֵּר?):

"מֵהֵיכָן נוֹטְלִים

זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל ר' אוּרִי’לִי מִסְּטְרֶלִיסְק?

מֵהֵיכָן נוֹטְלִים

זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁל ר' אוּרִי’לִי מִסְּטְרֶלִיסְק!

וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ? וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ!"

לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הֵן לֹא צָרִיךְ לְהַזְכִּיר

שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הָיָה מֻרְתָּח וּמֻרְעָשׁ,

בְּחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה מַמָּשׁ.

אַךְ הֶרְשִׁיל עַקְשָׁן

דָּא לְדָא נָקְשָׁן

וְהוּא עוֹמֵד עַל עָמְדוֹ וְשׁוֹמֵעַ, מַקְשִׁיב

לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ פִּיו,

מִתּוֹךְ פִּי הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן:

"מַעֲשֶׂה בְּר' אוּרִי’לִי הַקָּדוֹשׁ מִסְּטְרֶלִיסְק,

שֶׁבְּלֵיל כָּל נִדְרֵי לְאַחַר הַתְּפִלָּה,

לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ קַ"ן פִּרְקֵי תְּהִלָּה,

ר' אוּרִי’לִי עָמַד

וְלָמַד מַה שֶּׁלָּמַד

וְהָיְתָה תּוֹרָתוֹ מְלַהֶטֶת כָּאֵשׁ.

וְהָיָה שָׁם עִמּוֹ הַבָּחוּר הַמְשַׁמֵּשׁ

וְשָׁכַב עַל הַסַּפְסָל בַּחֶדֶר הַדָּל".

כִּי כְּיָדוּעַ, בִּסְטְרֶלִיסְק יְסוֹד שֶׁבְּעַנְווּת,

וְהַכֹּל שָׁם יַחְדָּו וּבְחֶדֶר אֶחָד:

הַשֻּׁלְחָן וְהַכִּסֵּא, וְסַפְסָל מִן הַצַּד,

בַּפִּנָּה הַקַּנְקַן

הָעוֹמֵד עַל הַכַּן

וְנַטְלָה שֶׁל נְחשֶׁת בַּת יְדוֹתַיִם

מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לִנְטִילַת הַיָּדַיִם.

וְהַבָּחוּר עַל הַסַּפְסָל בַּחֶדֶר הַדָּל.

"וּשְׁנָתוֹ שֶׁל הַבָּחוּר הָיְתָה כְּבֵדָה,

שֶׁהִרְבָּה לֶאֱכוֹל עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים.

וּפִתְאֹם הוּא צוֹעֵק בִּשְׁנָתוֹ תַּמְרוּרִים:

'אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בִּי, אֵשׁ!

מַיִם! מַיִם לוּ יֵשׁ!'

וְקוֹפֵץ לַפִּנָּה וְתוֹפֵס הַקַּנְקַן

וְלוֹגֵם וְלוֹגֵם – כְּבָר חֶצְיוֹ מְרֻקָּן,

וְרַק אָז הוּא פּוֹסֵק. וְר' אוּרִי’לִי שׂוֹחֵק…

וְחוֹזֵר הַשַּׁמָּשׁ לַסַּפְסָל וְנוֹפֵל

וּמִיָּד הוּא נִרְדָּם תַּרְדֵּמָה חֲזָקָה.

וּלְאַחַר כְּשָׁעָה הוּא פּוֹרֵץ שׁוּב בִּצְעָקָה:

'אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּמֵעָי!

מִי יִתְּנֵנִי מַיִם, וָי!'

וְקוֹפֵץ לַפִּנָּה וְתוֹפֵס הַקַּנְקַן

וְלוֹגֵם וְלוֹגֵם – כְּבָר רֻבּוֹ מְרֻקָּן…

וְרַק אָז הוּא פּוֹסֵק… וְר' אוּרִי’לִי שׁוֹתֵק…

וּלְאַחַר שֶׁיָּשַׁן כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה

דִּבֵּר הַבָּחוּר בַּשְּׁלִישִׁית מִן הַשְּׁנָת:

‘מַה צָּמֵאתִי מְאֹד! אֶשְׁתֶּה מַיִם מְעָט!’

וְיָרַד מִן הַסַּפְסָל

וְאֶת יָדָיו נָטַל

וְנִגַּשׁ לַפִּנָּה וְלָקַח הַקַּנְקַן

וּבֵרֵךְ וְלָגַם לְגִימָה – וְרַק כָּאן

ר' אוּרִי’לִי לֹא שָׂחַק וְר' אוּרִי’לִי לֹא שָׁתַק…

וְר' אוּרִי’לִי אָמַר לַמְשַׁמֵּשׁ בְּחִבָּה:

‘הֲשָׁכַחְתָּ בְּנִי שֶׁעַכְשָׁו לֵיל־כִּפּוּר?’

וּמִיָּד נִתְפַּכַּח וְנִבְהַל הַבָּחוּר

וְהֶחְזִיר הַקַּנְקַן

לַפִּנָּה עַל הַכַּן

וְחָזַר לַסַּפְסָל וְשָׁכַב וְנִרְדַּם".

וּלְרֶגַע נִפְסַק כָּאן הַקּוֹל וְנָדַם,

הוּא קוֹלוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן.

אַחַר־כָּךְ הִתְהַלֵּךְ בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה:

"מֵהֵיכָן נוֹטְלִים זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

מֵהֵיכָן נוֹטְלִים זוֹ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

שֶׁל ר' אוּרִי’לִי הַקָּדוֹשׁ,

שֶׁרָאָה בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ

יְהוּדִי הַלּוֹגֵם מִקַּנְקַן לִרְוָיָה

וְרַק בַּשְּׁלִישִׁית הִפְסִיקוֹ בַּשְּׁתִיָּה –

וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ? וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ!"

וְכָךְ הָיָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה,

מְהַלֵּךְ בְּחַדְרוֹ, הוּא חֲדַר־הַזָּהָב,

וְחוֹזֵר בְּכִסּוּפִים עֲצוּמִים עַל דְּבָרָיו:

"וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ,

“וואוּ נֶעמְט מֶען דָּשׁ!”

וְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שָׁמְעוּ אִישׁ מֵאָחִיו

שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הֶרְשִׁיל שֶׁעָמַד וְהִקְשִׁיב

מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַזָּקֵן, זְכוּתוֹ יָגֵן!

הערות וביאורי המשורר

הֶרְשִׁיל הַגָּדוֹל (שְׁטֶרְנְבֶּרְג) וְהֶרְשִׁיל הַקָּטָן (רַפּוֹפּוֹרְט) הָיוּ שְׁנֵיהֶם גַּבָּאִים נוֹדָעִים בֶּחָצֵר שֶׁל הָרַבִּי בְּטְשׁוֹרְטְקוּב. אַף סִפּוּר־מַעֲשֶׂה זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּי חוֹתְנִי ר' חֲנוֹךְ שֶׁכְטֶר ז"ל. וואוּ נֶעמְט מֶען דָּאשׁ – מֵהֵיכָן נוֹטְלִים זֹאת.

t הַשָּׁבִיס שֶׁל סַבְתָּא זִיסְל

סַבְתָּא זִיסְל הָיָה לָהּ שָׁבִיס לְלֵילוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב,

וְהָיְתָה קוֹשַׁרְתּוֹ, כַּמִּנְהָג, לְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בִּבְרָכָה,

וּלְרִקּוּד־שֶׁל־שַׁבָּת קַל־קָלִיל, בִּצְעָדִים שֶׁל הָלוֹךְ־וְטָפוֹף,

לְשַׂמֵּחַ חֲתָנִים וְכַלּוֹת בִּשְׂמָחוֹת שֶׁל בְּנוֹת מִשְׁפָּחָה.

אַחַר־כָּךְ סַבְתָּא זִיסְל הִתְחִילָה בִּרְכַּת הַנֵּרוֹת לְהַגִּיד

בְּמִטְפַּחַת שֶׁל מֶשִׁי צְחַרְחֶרֶת קְשׁוּרָה כַּמְשֻׁלָּשׁ הַכָּפוּל;

וּכְשֶׁהִשִּׂיאָה אֶת בְּנָהּ, ר' לֵיבֶּלִי, זְקֵנֵנוּ ר' לֵיבֶּלִי חָסִיד,

הוֹלִיכַתּוּ לַחֻפָּה בְּשָׁבִיס, וְאוּלָם – בְּשָׁבִיס הַשָּׁאוּל…

אַחַר־כָּךְ גַּם רָאוּהָ לֹא פַּעַם בְּרִקּוּד־שֶׁל־שַׁבָּת עִם כַּלָּה,

אוֹ בִּשְׁאָר שְׂמָחוֹת שֶׁהָיוּ, בְּלִי עַיִן רָעָה, לֹא מְעָט,

וְהִנֵּה הַשָּׁבִיס שֶׁלְּרֹאשָׁהּ – לֹא שְׁבִיסָהּ, בְּפֵרוּשׁ לֹא שֶׁלָּהּ,

מִי שֶׁעַיִן רוֹאָה לוֹ הִבִּיט וְהִכִּיר וְהִבְחִין זֹאת מִיָּד…

וְהָיוּ תְּמֵהִים בְּיוֹתֵר: שֶׁהֲרֵי הַחֲנוּת הַקְּטַנָּה,

הִיא חֲנוּת־הַצְּבָעִים, בְּיָדוּעַ שֶׁנָּתְנָה, וְעוֹד אֵיךְ, פַּרְנָסָה.

וְתָמְהוּ כָּךְ יָמִים עַל יָמִים, וְתָמְהוּ כָּךְ שָׁנָה עַל שָׁנָה,

וְהֵבִינוּ: וַדַּאי אֵיזֶה סוֹד סַבְתָּא זִיסְל בָּזֶה מְכַסָּה…

אַחַר־כָּךְ נִתְגַּלָּה זֶה הַסּוֹד, מִמָּקוֹר נֶאֱמָן נִתְגַּלָּה:

הַפָּקִיד־הַשַּׁמַּאי לוֹפַּטִינְסְקִי – הוּא עַצְמוֹ הוּא גִּלָּה אֶת הַסּוֹד:

סַבְתָּא זִיסְל הָיָה לָהּ דָּרוּשׁ סָךְ הָגוּן לְהַכְנָסַת הַכַּלָּה,

נַעֲרָה יְתוֹמָה לְהַשִּׂיא, וְהִיא בָּאָה אֶל בֵּית־הָעֲבוֹט,

וְהֵבִיאָה לְשָׁם הַשָּׁבִיס וְקִבְּלָה בְּמִלְוֶה כָּךְ־וָכָךְ,

וְנָתְנָה נְדוּנְיָה, מַלְבּוּשִׁים, וְהִכְנִיסָה כַּלָּה לַחֻפָּה…

אַחַר־כָּךְ הִיא פָּרְעָה אֶת הַחוֹב – וְקִבְּלָה בַּשֵּׁנִית אֵיזֶה סָךְ:

וְנִשְׁאַר הַשָּׁבִיס בַּעֲבוֹט, מְסֻגָּר וְסָגוּר בַּקֻּפָּה…

כָּךְ־וָכָךְ, אֵיזֶה סָךְ… סוֹף כָּל סוֹף, מָה הַסְּכוּם שֶׁקִּבְּלָה בַּעֲבוֹט?

דָּבָר זֶה נִשְׁאַר סוֹד לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא נוֹדַע מָה הַסָּךְ.

לוֹפַּטִינְסְקִי נִשְׁאַל וְטָעַן: הוּא פָּקִיד וְחַיָּב לִשְׁמוֹר סוֹד,

וְאוּלָם הַשָּׁבִיס הוּא שָׁוֶה לְפָחוֹת בְּכִפְלַיִם מִכָּךְ…

סַבְתָּא זִיסְל גַּם הִיא נִשְׁאֲלָה, וְהֵשִׁיבָה בִּשְׂחוֹק סַבְתָּא זִיסְל:

לוֹפַּטִינְסְקִי אָמְנָם הוּא שַׁמַּאי, אֲבָל גּוֹי יֵשׁ לוֹ מֹחַ שֶׁל גּוֹי.

וְכִי זֶה הַשָּׁבִיס הוּא שָׁבִיס? הֲרֵי אֵין זֶה שָׁבִיס, רַק שָׁבִיסְל!

כָּל־כֻּלּוֹ הוּא שָׁוֶה וְלֹא־כְלוּם… רַק נִצְנוּץ… מַרְאִית־עַיִן… לְנוֹי…

כָּךְ הָיָה הַשָּׁבִיס שָׁם מֻנָּח וּכְבוֹדוֹ בִּמְקוֹמוֹ בַּקֻּפָּה…

וּבְבֵית־הָעֲבוֹט סַבְתָּא זִיסְל אוֹרַחַת קְבוּעָה וּרְגִילָה:

כָּל כַּמָּה חֳדָשִׁים הִיא מַכְנֶסֶת כַּלָּה יְתוֹמָה לַחֻפָּה,

וְרוֹקֶדֶת רִקּוּד־שֶׁל־שַׁבָּת בַּשָּׁבִיס הַשָּׁאוּל – וּבְגִילָה!

אֵימָתַי הוּא הוּצָא, הַשָּׁבִיס, וְנִפְדָּה מִקֻּפַּת הָעֲבוֹט?

בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ סַבְתָּא זִיסְל וּבַעֲלָהּ מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל לִצְפָת;

מֶה הָיָה שָׁם גּוֹרַל הַשָּׁבִיס, בְּעִיר־הַקֹּדֶשׁ בְּאֶרֶץ הָאָבוֹת,

לֹא יָדוּעַ בְּכָל הַדִּיּוּק, אַךְ יָדוּעַ בְּרַב אוֹ בִּמְעָט:

כְּשֶׁבָּאוּ לִצְפַת, הֵם נָתְנוּ אֶת דַּעְתָּם לַעֲלוֹת לְמֵירוֹן

עִם שְׁאָר עוֹלֵי־רֶגֶל לְשָׁם וְלִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחַת הַהִלּוּלָה

עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי ר' שִׁמְעוֹן –

וְהֵכִינוּ לִבָּם לַדָּבָר וְשִׁקְּעוּ בּוֹ הַנֶּפֶשׁ כֻּלָּהּ.

הֵם עָבְרוּ מַחְצִיתָהּ שֶׁל הַדֶּרֶךְ, עַד מָקוֹם הַנִּקְרָא בִּיר־אִל־שֵׁיךְ,

וְנַפְשָׁם צָמְאָה לִמְעַט מַיִם, כִּי הַיּוֹם הוּא יוֹם־קַיִץ בּוֹעֵר,

וְרָאוּ אֵיךְ נָטוּי בְּשָׁם אֹהֶל וּמְחַלְּקִים בְּשָׁם טֵייא, וְגַם אֵיךְ

הַגְּבָרִים שָׁם שׁוֹפְתִים דּוּד עַל דּוּד וְנָשִׁים דּוֹלוֹת מַיִם מִבְּאֵר –

וְאָמְרָה סַבְתָּא זִיסְל לְסַבָּא: מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל, אַתָּה קוּם וָלֵךְ,

וַאֲנִי אֶעֱמֹד כָּאן בָּאֹהֶל, לְסַיֵּעַ עִם כָּל הָעוֹבְדִים.

וּוַדַּאי לָהּ הֵשִׁיב מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל: זִיסְל זִיסֶה, לְבָד – אֵיךְ וָאֵיךְ?

גַּם אֲנִי אֲסַיֵּעַ בְּכָאן, לְהַסִּיק וְלִשְׁפּוֹת הַדְּוָדִים…

כָּךְ עָבְדוּ כָּל הַיּוֹם בְּשִׂמְחָה, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹת הָעוֹלִים,

כִּי עוֹד אֵלֶּה עוֹלִים לְמֵירוֹן, וְהַלָּלוּ הוֹלְכִים וְשָׁבִים…

סַבְתָּא זִיסְל דּוֹלָה דְּלִי עִם דְּלִי וְשׁוֹפְכָה לַדְּוָדִים הַגְּדוֹלִים,

מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל מַלְהִיב אֶת הָאֵשׁ וּפָנָיו לְהָבִים־לְהָבִים.

לַשָּׁנָה הָאַחֶרֶת הָיוּ שָׁם בְּתַחֲנַת בִּיר־אִל־שֵׁיךְ נִתָּנִים

קִשּׁוּאִים, כְּבוּשֵׁי מְלָפְפוֹן, פִּתּוֹת־לֶחֶם מֵאוֹת עַל מֵאוֹת,

לְהָשִׁיב וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹת הָעוֹלִים, גְּדוֹלִים עִם קְטַנִּים,

שֶׁחָנַן אֱלֹקִים וְזִכָּם לַעֲשׂוֹת בְּמֵירוֹן הַפֵּאוֹת.

לֹא נַגְזִים וְנֹאמַר שֶׁהַכֹּל, כָּל הַשֶּׁפַע הַזֶּה הַנִּתָּן,

הוּא הָיָה מִשֶּׁל סַבָּא וְסַבְתָּא – לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל בְּעִיר צְפַת!

אֲבָל חֵלֶק גָּדוֹל מִכָּל זֶה בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מֵאִתָּם,

וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלְּכָךְ גַּם בִּצְפַת הַשָּׁבִיס הָעֳבַט…

וְהוֹאִיל וַחֲנוּת הַצְּבָעִים כְּבָר הָיְתָה רְחוֹקָה, בַּגּוֹלָה,

לֹא הָיָה לָהּ לְסַבְתָּא שֶׁלָּנוּ בַּמֶּה הַשָּׁבִיס עוֹד לִפְדּוֹת…

וְאוּלָם לֹא עַל כָּךְ, בְּוַדַּאי, הִצְטַעֲרָה סַבְתָּא זִיסְל… אֶלָּא,

שֶׁהִנֵּה, הִנֵּה בָּא לַ"ג בָּעֹמֶר, וְאֵין מָה עוֹד לָתֵת בַּעֲבוֹט…

אֵין בַּמֶּה עוֹד לִקְנוֹת עֲצֵי־דֶלֶק, קִשּׁוּאִים עִם כְּבוּשֵׁי מְלָפְפוֹנִים,

אֵין בַּמֶּה לְהַמְתִּיק אֶת הַטֵּייא וּלְהָכִין פִּתֵּי־לֶחֶם מֵאוֹת;

וְהִנֵּה עוֹד מְעַט עוֹלֵי־רֶגֶל כְּבָר עוֹלִים וּבָאִים וְחוֹנִים,

וּמַעֲלִים עִמָּהֶם אֶת הַטָּף, לַעֲשׂוֹת בְּמֵירוֹן הַפֵּאוֹת…

וְעַל כָּךְ זְקֶנְתֵּנוּ מָרַת זִיסְל וַדַּאי הִצְטַעֲרָה וּבָכְתָה;

כִּי בֵּינְתַיִם זְקֵנֵנוּ מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל שָׁבַק הַחַיִּים לְכָל חַי,

וְהָיְתָה אָז נוֹטָה לִדְמָעוֹת… רַק שְׁנָתַיִם סַךְ־הַכֹּל הִיא זָכְתָה

עִמּוֹ יַחַד בְּבִּיר־אִל־שֵׁיךְ לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹת הָעוֹלִים לְבַר־יוֹחַאי.

וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁמַּמָּשׁ בְּשָׁעָה אַחֲרוֹנָה־אַחֲרוֹנָה

בָּא אָדָם וְשָׁאַל לִמְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל – הוּא שַׁדָּ"ר, זֶה עַתָּה רַק הוּא שָׁב…

הֱשִׁיבוּהוּ: מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל אֵינֶנּוּ, הָאַלְמָנָה הִנֵּה כָּאן מְעוֹנָהּ.

הוֹבִילוּהוּ לְשָׁם, וְנָתַן לָהּ עֲשָׂרָה דַרְכְּמוֹנִים שֶׁל זָהָב…

סַבְתָּא זִיסְל בְּרֶגֶל קַלָּה מִהֲרָה לְהָכִין הַדָּרוּשׁ,

הַשַּׁדָּ"ר נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ… וְאֶפְשָׁר שֶׁהִקְדִּים לְמֵירוֹן…

וְאֶפְשָׁר גַּם, אֶפְשָׁר… מִי יוֹדֵעַ? מִי יֹאמַר מְבֹרָר וּבְפֵרוּשׁ,

מִי הָיָה הַשַּׁדָּ"ר שֶׁהֵבִיא לָהּ לִזְקֶנְתֵּנוּ לְזִיסְל דּוֹרוֹן?

יְדִידִים יַקִּירִים, בְּוַדַּאי כְּבָר תָּבִינוּ אַתֶּם מִדַּעְתְּכֶם,

כִּי אוֹתוֹ הַשַּׁדָּ"ר לֹא הָיָה אֶלָּא הוּא, הַזָּקֵן הַתִּשְׁבִּי…

אַף אֲנִי כָּאן הָיִיתִי יָכוֹל לְחַזֵּק וּלְאַמֵּת סְבָרַתְכֶם,

לְהַטְרִיחַ כָּאן אֶת אֵלִיָּהוּ וְתִשְׁבִּי לַחֲרוֹז עִם רִשְׁבִּ"י.

וְאוּלָם כְּמֵאָז כֵּן גַּם עָתָּה, דַּעְתִּי לֹא כְּדַעַת הָרֹב:

הַמֵּיטָב שֶׁבַּשִּׁיר לֹא כְּזָבוֹ, רַק מִקְצָת הָאֱמֶת שֶׁאִתּוֹ;

אֶת תִּשְׁבִּי עִם רִשְׁבִּ"י עוֹד נַחְרֹז, וְאוּלָם לֹא בָּזֶה, רַק בַּסּוֹף…

וּבָזֶה נְסַפֵּר הָעִנְיָן, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה לַאֲמִתּוֹ.

כְּשֶׁבָּא זֵידֶה צַיְגֶר, חָסִיד מֵחֲסִידֵי הוּסְיָאטִין בְּקוֹלוֹמֵייא,

לָאַדְמוֹ“ר מֵהוּסְיָאטִין שְׁלִיטָ”א – שְׁאֵלוֹ בְּחִבָּה הָאַדְמוֹ"ר

עַל הַזּוּג מְשֻׁלָּם־וֶלְוִיל וְזִיסְל מִקּוֹלוֹמֵייא הַמְחַלְּקִים כּוֹסוֹת טֵייא

לַקָּהָל הָעוֹלֶה לְמֵירוֹן. וְאָמַר מַה שֶּׁיָּדַע שָׁם לֵאמוֹר:

“הוּא אִישׁ תָּם… הוּא נוֹסֵעַ לְוִיזְ’נִיץ… וּבְנוֹגֵעַ אֵלֶיהָ…” וְשִׁלֵּב,

יִתָּכֵן, בִּדְבָרָיו אֶת עִנְיַן הַשָּׁבִיס, אֵיךְ הָיָה מָעֳבָט…

וְאָמַר הָאַדְמוֹ“ר שְׁלִיטָ”א, שֶׁרוֹצֶה אֶת עַצְמוֹ לְשַׁתֵּף

בְּאוֹתָן הַמִּצְווֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַזּוּג הַיָּקָר שֶׁבִּצְפָת…

נִזְדַּמֵּן לוֹ שְׁלִיחַ מִצְוָה – וְשָׁלַח עֲשָׂרָה דַּרְכְּמוֹנִים,

וְהֵם־הֵם דַּרְכְּמוֹנֵי הַזָּהָב שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ יוֹם הַשַּׁדָּ"ר;

וּמֵהֶם עוֹד הָיוּ אוֹתוֹ יוֹם בְּבִּיר־אִל־שֵׁיךְ מְלֵאִים וּנְכוֹנִים

הַדְּוָדִים, הַסִּירִים, הַיָּדַיִם, כָּל הָאֹהֶל – דָּבָר לֹא נֶעְדָּר.

סַבְתָּא זִיסְל זָכְתָה לְהַשְׁקוֹת עוֹד אוֹתָהּ הַשָּׁנָה אַךְ וְרַק,

כִּי שָׁנָה אַחַר־כָּךְ נִפְטְרָה אֶל עוֹלַם הָאֱמֶת, בְּתַרְעַ"ד;

וְאִם כִּי הַמִּנְהָג לְהַשְׁקוֹת מִן שְׁנַת תַּרְפֵּא־הֵ"א כְּבָר פָּסַק,

עוֹד זִכְרוֹן צִדְקָתָהּ חַי־קַיָּם וְעוֹמֵד עַד הַיּוֹם בְּעִיר צְפָת.

וּבְנוֹגֵעַ לְאוֹתָם עֲשָׂרָה דַרְכְּמוֹנֵי הַזָּהָב שֶׁשָּׁלַח

הָאַדְמוֹ“ר שְׁלִיטָ”א לִזְקֶנְתֵּנוּ לְשַׁתְּפוֹ בְּמִצְווֹתֶיהָ הָהֵן

יִתָּכֵן, בִּזְכוּתָם הוּא זָכָה וְעָלָה לְאַרְצֵנוּ אַחַר־כָּךְ…

כֵּן יִזְכֶּה וְיֵלֵךְ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מְשִׁיחֵנוּ, אָמֵן!

הַשָּׁבִיס נִשְׁתַּכַּח בָּעֲבוֹט, וּמֵאָז לֹא נוֹדַע עוֹד דָּבָר,

וְאֶפְשָׁר הוּא עֲדַיִן בִּצְפַת, מְסֻתָּר בְּתוֹךְ כּוּךְ בִּמְעָרָה…

אַךְ בֵּין־כָּךְ וּבֵין־כָּךְ, יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיֶה שַׂהֲרוֹן לְצַוַּאר

חֲמוֹרוֹ שֶׁל מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וּבִלְבַד שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה!

וַאֲנַחְנוּ כְּשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ, בִּקְצָרָה וּמִבְּלִי הַרְחִיבָן,

לַחֲרוֹז אֶת צִדְקוֹת סַבְתָּא זִיסְל וּמַעֲשֶׂיהָ לִכְבוֹד הָרִשְׁבִּ"י,

כֵּן נִזְכֶּה לֶאֱרוֹג עוֹד שִׁירֵינוּ וְלַעֲשׂוֹת כֻּלָּם יַחַד דִּיוָאן

וּמַרְבָד וּמִשְׁטָח וּמִדְרָךְ לְרַגְלֵי הַמְבַשֵּׂר הַתִּשְׁבִּי!

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

לפריט זה טרם הוצעו תגיות

המלצות על הסדרה, מחזור, או שער או על היצירות הכלולות

0 קוראות וקוראים אהבו את הסדרה, מחזור, או שער
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.