* אַגְרַת 1, בַּת מַחְלַת, — שם לאחת גבירות השדות, Name einer Fee; nom d'une fée; name of a fairy, והאמינו כי היא שולטת ביחוד בלילי יום ד' ויום השבת שאז היא משוטטת בחוצות במרכבתה וי"ח רבוא מלאכי חבלה מלוים אותה, וע"כ סכנה לאדם לצאת יחידי בלילות הללו: לא יצא יחידי בלילה לא בלילי רביעיות ולא בלילי שבתות מפני שאגרת בת מחלת היא ושמונה עשרה רבוא של מלאכי חבלה יוצאין וכל אחד ואחד יש לו רשות לחבל בפני עצמו פסח' קיב:. לא תירא מפחד לילה מן אגרת בת מחלת ומרכבתה ולא מכל המזיקים המושלים בלילה מד"ר במד' יב, — ובסהמ"א: ודבר אגרת בת מחלת ומשפטי המזלות ראב"ע, יסוד מורא א. השבעתי עליך אשמדאי מלכא דשדאי ולכל כת דילך ואגרת בת מחלת שלא תזיק ולא תפחיד ולא תבהיל את פלוני בן פלונית ספר רזיאל. ותחת המרכבה הזאת כנגד עולם היצירה יש לה מרכבה שנית והיא כמין חתיכה מרובעת ושולט עליה כח קליפה אחת ואשמדאי יוצא ממנה ותחת החתיכה כלפי סופה יש עקרב ושתי צורות תחתיה ועליהן סמאל הרשע שנותן בהם רוח דוגמת הקדושה ובצורת ימין הוא אסימון רוכב על נעמה ונעמה רוכבת על אגרת בת מחלת ואגרת זו רוכבת על כמה מיני גרדינין עמה"מ, עולם הבריא' ג. ובימינה אסימון רוכב על נעמה הרוכבת על אגרת בת מחלת וכו' ובשמאלה נחש רוכב על תנין עִוֵר משנ' חסיד', היכ' הקליפ' ד.
1 כך נקדו לוי וקוה' וכן קריאת ספרד' ואשכנ' ודומה לזה משק' בָשְמַת. ומ"ל העתיק בלעז Jgaroth, יבן דיס' בלשון רבנן, בלי יסוד לזה. ואין לעמד על מקור שם זה ומשמעתו. לפי דעת קוה' מקורו בלשון זנדית ומשמעתו בלשון ההיא זעם וקצף. ומחלת מלשון מחול, רקוד. ולפי דעת מהרש"א שם ע"ש מחלת בת ישמעאל שילדה שדים. — ואמרו שם בגמר' פסח', שבראשונה היתה אגרת בת מחלת זו מצויה כל יום, ופעם אחת פגעה ברבי חנינא בן דוסא ותאמר לו אלמלא לא מכריזין עליך ברקיע הזהרו בחנינא ותורתו סכנתיך, ויען לה ר"ח אם חשוב אני ברקיע גוזרני עליך שלא תעבורי בישוב לעולם, ותתחנן לפניו ותאמר לו: במטותה ממך הניחה לי הרוחה קצת, והניח לה לילי שבתות ולילי רביעיות. ועוד פעם אחת פגעה באביי אמרה ודברה גם לו כך ויגזר גם הוא עליה שלא תעבור בישוב כלל. ומה שאנו רואין שהיא בכל זאת עוברת, אלה רק גזיות שמשתמטין סוסיהם של מרכבתה ובאים ומחזירים אותם.