1, ש"נ, בכנ' אִגַּרְתוֹ, מ"ר, אִגְּרוֹת, בכנ' אִגְּרוֹתֵיהֶם, — כתב עשוי לשלחו ממקום למקום או לתכלית אחרת, Schreiben; écrit; a writing, וישמש במשמעות אלו: א) מכתב רשמי מהממשלה, amtliches Schr ; écrit officiel; officiaI writing: ואומר למלך אם על המלך טוב אִגְּרוֹת יתנו לי על פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה ואִגֶּרֶת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה נחמ' ב ז=ח. וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אִגְּרוֹת כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יי' בירושלם דה"יב ל א. ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אִגֶּרֶת  הפרים הזאת השנית אסת' ט כט. — ב) מכתב שלוח מאדם לחברו, Brief; lettre; letter: וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואִגֶּרֶת פתוחה בידו כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה נחמ' ו ה=ו .  בימים ההם מרבים חרי יהודה אִגְּרוֹתֵיהֶם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם שם יז. — ובתו"מ: אמר ר' יהודה מעשה שהיו איגרות באות ממדינות הים לבני כהנים גדולים והיו בהם כסאה וכסאתים חותמות אהל' יז ה.  כיון שנכנס לכרך ראה בני אדם שהיו מוטלים בשוקים על השק ועל האפר לא הגיע לאנטיפרס עד שבאת לו אגרת שנהרג נסקלנס ובטלו גזירותיו מגל' תענ' יא. ומותר לכתוב אגרות של שאלת שלום במועד רמב"ם יו"ט ז יד . כה חקות לי בתשובת אגרתי אשר שלחת אלי לאמר אם העוית וכו' אגר' מנחם בן סרוק לר' חסדאי. — ואמר המשורר: שלח יונה מבשרת ואם היא לא מספרת, באגרת קטנה אל כנפיה מחוברת ר"ש הנגיד, שלח יונה.  תובל האגרת, בשלום ועתרת, אל מחמד עינינו ר"י הלוי, מכת' לר"א אלעמני, ועי' מכתב. —  *קורא באגרת, קורא בלי כונה מיוחדה: רבי אלעזר אומר העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים רבי אבהו בשם ר' אלעזר (אומר) ובלבד שלא יהא כקורא באיגרת ירוש' ברכ' ד ח.. — *כתב דבר אגרת, כתבו בלי כונה, בלי דקדוקים: אר"י אמר שמואל כתבה (את המזוזה) אגרת פסולה מנח' לב:. — °אִגֶּרֶת שְלוֹמִים, אגרת של שאלת שלום וידידות: שאלת עוד אם מותר לכתוב באגרת שלומים פסוקים בלא שרטוט וכו' אבל באגרת שלומים לצחות הלשון מותר שו"ת הרשב"א א עח.  וזאת היתה תשובתי למעלת חכמתו אחר שכתבתי לו אגרת שלומים שו"ת מהרש"ך ג ב. — ג) *כתב מעשה בית דין, gerichtl. :Urkunde; acte d'un tribunal; legal document   אִגֶּרֶת בִּקֹרֶת, רשימה שעושה בית דין כדי לפרסמה ברבים מהדברים שנשומו על ידו ועומדים להמכר בהכרזה: שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות מכרן בטל וכו' אבל אם עשו איגרת בקורת ביניהן אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים כתוב' יא ה .  אבל אם לא בדקו (בית דין) בשומא ולא כתבו אגרת בקורת שהיא דקדוק השומא וההכרזה וטעו והותירו שתות או פחתו שתות מכרן בטל רמב"ם מלוה ולוה יב יא. — *אגרת מזון, אגרת שחיבו בית דין את היתומים לתת מזון להאלמנה, וכדומה, *אגרת שום, ששמו בית דין נכסי פלוני בכך וכך: ואלו כותבין במועד וכו' איגרות שום ואיגרות מזון (מו"ק ג נ).  *אִגֶּרֶת מרד, להאשה על בעלה ולהבעל על אשתו: המורדת על בעלה כותבין לו איגרת מרד על כתובתה ירוש' קדוש' א נט.. ארוסה וחולה נדה ושומרת יבם כותבין לה איגרת מרד על בעלה שם כתוב' ה ל:.  °אִגֶּרֶת נִדּוּי, שבית דין נִדָּה את פלוני: ובי"ד כותבים איגרות נידוי ומנדין עליה שלשים יום בבית הכנסת שתודה מה שתפסה מבעלה עיטור, אות כ בדיני כתובה,  ועי' בית דִין. — ד) °כל כתב עשוי על פי תקנות בית דין או הרשות או להיות לעדות: ואמר לו הלבלר (לאבי הבן) מה לך הנחת אגרת שכתבת לכפור בבנך ואמרת לי להביא עדים אגדת בראש' יד.  ועל אשר נשבע לבתו סך מה בנדן כמבואר באיגרת תנאיהם שו"ת מהר"י קולון פא. — ה) °אגרת של משא ומתן: כיון שהיו ראובן ושמעון נושאין ונותנין באיגרות שכותבין זה אל זה תשוב' הגא' הרכבי נט. — ו)°חבור קטן על מחקר מה וכדומה, Werkchen; opuscule; pamphlet: ואגרתנו הידועה בספר ההערה ר"י א"ת, בספר הרקמה צא.  ויחבר מכתב אחד בחכמת הכוכבים וכו' ולו עוד ארבע אגרות נקראו שמם רבע החכם בטלמיוס תולידה שומרונית, REJ Julliet Sept 1902 דף 85.  והפלוסופים המשאיים אשר אחריו הרבו לחקור מזה בספריהם הידועים ובאגרותיהם המפורסמ' יוסף ש"ט, כבוד אלהים יה:.  עם כל אשר התפלסף אמר בסוף אגרת אפשרות הדבקות וכו' שם.  החכם בן רשד חבר אגרת הביא בה הספק הזה והראה כי אריסטו בעצמו ישתמש כדומה בזה המופת ר"מ נרבוני מו"נ א לז. ודרשתי וחקרתי ויגעתי ומצאתי זאת האגרת (בן המלך והנזיר) אשר הוד ותפארת אוגרת אברהם חסדאי בהקדמה, המתרגם.  על כן נתתי את לבי להשליך אחרי גוי מחמד הזמן אשר לכלה ולחפץ מזומן וכו' ולחבר אגרת מורה דרך הישרה וכו' ואבקש מהמעיין בזאת האגרת וכו' רש"ט פלקירא, המבקש.  אמר המיסד הנני יסדתי בהכרת העולם  ובחינתו אבן בוחן פנת יקרתו יריתי ולכן קראתי שם האגרת הזאת אבן בחן כאילו היא אבן סגולתה וטבעה לבחון בה מומי העולם וחסרונותיו ר' קלונימוס, בסוף אבן בוחן,  ועי' ספר. — ז) °בכלל כל גליון כתוב עליו דבר שלם: שהארבע אגרות שהפרשיות (של תפלין כתובות בהן תחובות בדפוסים של עור רש"י שבת סב.  נראה לר"י שאם כתב לחש אחד בשלש איגרות וריפאו שלשתן ג' בני אדם וכו' ואם כל אחת מאיגרות ריפא ג' פעמים אפילו אדם אחד מומחות שלשתן וכו' אלא דוקא איגרת לבדה שהומחת תוספ' שס סא.. שכתב לחש אחד באגרת אחת וריפא בו ג"פ שאותה אגרת מומחה לכל אדם שו"ע או"ח שא כה. שכל אדם מותר לישא אותה איגרת (בשבת) אף שלא ריפאתה אלא לאדם א' ג' פעמים פתחי עולם שם. אבל אם יכתוב אגרת אחרת אסורה הוא, שם. ואסור לכתוב אגרת לנערים (בפסוקים מהתנ"ך להתלמד בה) לפי שהם (הפסוקים) עומדים לאבוד אלא בקונטריס וכו' שו"ת רשב"ץ ב. —  °אִגֶּרֶת יקר, בארמ', מכתב מספר בשבחו של אדם בבקשה להסביר לו פנים וכדומה 2. — ט) °אגרת ארחית, כתב ינתן לעני ההולך מעיר לעיר לבקש עזרה, להעיר רחמי הנדיבים וחמלתם עליו: שיצטרך קרוב ראובן (לחזור) על בתי פתחי המתנדבים בעם להשיא בנותיו ואפשר שלא יספיק זה ויהיה צריך לנתק את רגליו ללכת מעיר לעיר לבקש טרפו בזעת אפו באגרת ארחית אין לך גנאי ופגם משפחה מזה שו"ת מהרש"ך ב קפא. — י) אִגֶּרֶת חֲלִפִּים, כתב ששולח סוחר או שולחני לבעל עסקיו בעיר אחרת לפרע סכום כך וכך לפלוני אשר מסר הסכום הזה בידי שולח האגרת, Wechselbrief; lettre de change:  בספר פחד יצחק, ערך זה. וראובן מתעסק באומנותו בתיקון המשי ושמעון נושא ונותן ורוב עסקיו באגרות חליפין שו"ת דברי יוסף לר"י אירגס.