1, שת"ז, לנק' אַדָּרֶת, מ"ר אַדִּירִים, אַדִּירוֹת, — א) גדול, עצום, חזק, gewaltig, gross; grand, puissant; great:  על אילן: בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אַדִּיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף (יחזק' יז כג). אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אַדָּרֶת (שם ח). — על ספינה גדולה: מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אַדִּיר לא יעברנו (ישע' לג כא). — על מים: נשפת ברוחך כסמו (את המצריים) ים צללו כעופרת במים אַדִּירִים (שמות טו י). מקלות מים רבים אַדִּירִים2 משברי ים (תהל' צג ד). — ושֵׁם: יי' אדנינו מה אַדִּיר שמך בכל הארץ (תהל' ח י). — ועל אנשים: ויהרג מלכים אַדִּירִים (תהל' קלו יח). — ולאלהים: אַדִּיר במרום יי' (תהל' צג ד). אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים הָאַדִּירִים האלה (ש"א ד ח). — ועל עמים, גוים: בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אַדִּרִם3 אל ארץ תחתיות (יחזק' לב יח). — °ועל הקול והרעש: בקול רעש גדול אַדִּיר וחזק (תפלת קדושה). — °ועל האש: ויהי בעשותם כן ותבער פתאם אש בלהב נורא ואדיר ותלהט הלהב ואש הגדולה אוכלת (יוסיפון, פרק ג). — °וכתבים: וכתבו לנו כתבים אדירים (קטע' מהגניזה, ברכ' אברהם לכבוד דר' ברלינר ג). — ב) שֵׁם לשר, לאיש רם המעלה, Edler, Fürst; noble, prince: והיה אַדִּירוֹ ממנו ומשׁלוֹ מקרבו יצא (ירמ' ל כא). וְאַדִּירֵיהֶם שלחו צעוריהם למים (שם יד ג). בספל אַדִּירִים הקריבה חמאה (שופט' ה כה). יזכר אַדִּירָיו יכשלו בהלכותם (נחום ב ו). —  ובסהמ"א: עמוד והביא לפני כל גבורי חבורה וכל אדירי ישיבה ואומר לפניהם הרזים (היכלות רבתי יד, ביהמ"ד ילינק ג). א"ר ישמעאל כל התראות הללו וכל התנאים חתרו בו והתנו בו בסמאל הרשע והוא אומר קבלתי עלי ויכחדו עשרת אדירים הללו (שם ה). — וכנוי להרועה: נמו רעיך מלך אשור ישכנו אַדִּירֶיךָ (נחום ג יח). ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מֵאַדִּירֵי הצאן קול צעקת הרעים ויללת אַדִּירֵי הצאן (ירמ' כה לה-לו). —  וכנוי לקרדום גדול וכדומה: ונקף סבכי היער בברזל והלבנון בְּאַדִּיר4 יפול (ישע' י לד). — *ומליצה: יבא אדיר (אלהים) ויפרע לאדירים (ישראל) מאדירים (המצריים) באדירים (במים אדירים)  (מנח' נג.). — ובלשון ההמון יאמרו עשיר אדיר, וגם אדיר בלבדו בלי השם עשיר במשמעת עשיר גדול.