שָׂדֶה1 ש"ז2, סמ' שְׂדֵה (וּ)שֲׂדֵה, שְׂדֵי, כנ' שָׂדִי, שָׂדְךָ, שָׂדֶךָ, שָׂדֵהוּ, שָׂדָהּ, מ"ר שָׂדוֹת, שָׂדֹת, סמ"ר שְׂדוֹת, כנ' שְׂדֹתֵינוּ, שְׂדוֹתֵיכָם, שְׂדֹתֶיהָ, שְׂדוֹתֵיהֶם, שְׂדֹתֵיהֶם, שְׂדֹתָם, סמ"ר שְׂדֵי כנ' שָׂדֵינוּ, שָׂדֶיךָ — חלקת אדמה הנועדת לזריעת תבואה וירקות3 Feld, Acker; terre (labourable); (tilled) land: ראה ריח בני כריח שָׂדֶה אשר ברכו יי' בראש' כז כז. כי יבער איש שָׂדֶה או כרם ושלח את בעירה ובער בִּשְׂדֵה אחר מיטב שָׂדֵהוּ ומיטב כרמו ישלם שמות כב ד. לא תכלה פאת שָׂדְךָ בקצרך ויקר' כג כב. לא נעבר בְּשָׂדֶה ובכרם וכו' דרך המלך נלך במד' כ יז, וכעין זה שם כא כב. ותתן לנו נחלת שָׂדֶה וכרם שם לח יד. עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא הַשָּׂדֶה דבר' יד כב. ותסיתהו לשאול מאת אביה שָׂדֶה יהוש' יה יח, שופט' א יד. ואת שְׂדוֹתֵיכֶם ואת כרמכם וזיתיכם הטובים יקח ש"א ח יד. הוי מגיעי בית בבית שָׂדֶה בְשָׂדֶה יקריבו ישע' ה ח. עוד יקנו בתים וְשָׂדוֹת וכרמים בארץ הזאת ירמ' לב יה. ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם וְשָׂדֶה וזרע לא יהיה לנו שם לה ט. זממה שָׂדֶה ותקחהו מפרי כפיה נטעה כרם  משלי לא יו. ויש אשר אֹמרים שְׂדֹתֵינוּ וכרמינו ובתינו אנחנו עֹרבים ונקחה דגן ברעב וכו' וּשְׂדֹתֵנוּ וכרמנו לאחרים נחמ' ח ג-ה. — ובקצור שדה במק' תבואת השדה4: כבשים ללבושך ומחיר שָׂדֶה עתודים משלי כז כו. — ובמשמ' שטח אדמה פרזי רחב5  (offenes) Feld; champ; (open) field: ויבא עשו מן הַשָּׂדֶה והוא עיף בראש' כה כט. וילך עשו הַשָּׂדֶה לצוד ציד להביא שם כז ה. וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה הַשָּׂדֶה אל צאנו שם לא ד. ושִלח את הצפֹר החיה אל מחוץ לעיר אל פני הַשָּׂדֶה ויקר' יד נג. וכל אשר יגע על פני הַשָּׂדֶה בחלל חרב וכו' יטמא שבעת ימים במד' יט יו. ברוך אתה בעיר וברוך אתה בַּשָּׂדֶה דבר' כח ג, ועי' גם שם שם יו. ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא הַשָּׂדֶה ויצאו שניהם הַשָּׂדֶה ש"א כ יא. ואדני יואב ועבדי אדני על פני הַשָּׂדֶה חֹנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות וכו' ש"ב יא יא. ויצא העם הַשָּׂדֶה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים שם יח ו. — וככנוי לסביבות העיר, ביחוד בצרוף שׂדֵה העיר: אֹכל שְׂדֵה העיר אשר סביבֹתיה נתן בתוכה בראש' מא מח. ואת שְׂדֵה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה יהוש' כא יב, דהי"א ו מח. זנח עדלם וחצריהם לכיש וּשְׂדֹתֶיהָ עזקה ובנותיה נחמ' יא ל. — ושדה הארץ, שדה מגרש העיר, באותה משמ': ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שְׂדֵה הארץ וכו' וּשְׂדֵה מגרש עריהם לא ימכר ויקרא כה לא-לד. — ושדה השיך לבעלים מסֻימים: ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שָׂדֵהוּ וכו' לאחזת קבר בראש' כג ט. ויקם שְׂדֵה עפרון אשר במכפלה וכו' לאברהם למקנה וכו' שם שם יז-יח. ולאביתר הכהן אמר המלך ענתֹת לך על שָׂדֶיךָ6 וכו' מ"א ה כו. קנה לך את שָׂדִי6 אשר בענתות ירמ' לב ז. — ובפרט בצרוף לשם של ארץ מן הארצות, כל שטח הארץ: וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שְׂדֵה אדום בראש' לב ד. ומבמות הגיא אשר בִּשְׂדֵה מואב במד' כא כ. ויברח יעקב שְׂדֵה ארם7 הושע יב ג. וירשו את שְׂדֵה אפרים ואת שְׂדֵה שמרון עובד' א יט. נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שְׂדֵה צען תהל' עח יב. — ושדה אחֻזה בנגוד לשדֵה מִקנה: ואם מִשְּׂדֵה אחֻזתו יקדיש איש ליי' והיה ערכך לפי זרעו ויקר' כז יו. ואם את שְׂדֵה מקנתו אשר לא מִשְּׂדֵה אחֻזתו יקדיש ליי' שם שם כב. — וסמ"י שְׂדֵי: על שדים8 ספדים על שְׂדֵי חמד על גפן פֹריה ישעי' לב יב. וילך איש מבית לחם יהודה לגור בִּשְׂדֵי מואב רות א א, וכן שם שם ב. ותקם היא וכלתיה ותשב מִשְּׂדֵי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יי' את עמו וכו' שם שם ו, וכעין זה שם שם כב, שם ב ו9. — ובצרוף שבמליצה שדי תרומות כמו מרומי שדה10: הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליהם וּשְׂדֵי תרומות10 ש"ב א כא. — ובצרופים אל שָׂדֶה כסומך, אבני השדה: כי עם אבני הַשָּׂדֶה11 בריתך וחית השדה השלמה לך איוב ה כג. — ואַיְלוֹת השדה12: השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות הַשָּׂדֶה (שה"ש ב ז ועוד). — ואיש שדה: ויהי עשו איש יֹדע ציד איש שָׂדֶה ויעקב איש תם יֹשב אהלים בראש' כח כז. — ובהמת השדה: לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השָּׂדֶה ש"א יז מד. — וחַיַּת השדה: והנחש היה ערום מכל חית הַשָּׂדֶה בראש' ג א. ועי' חַיָּה. — וגפן שדה, פַקּועות שדה, במשמ' גפן בר וכד': ויצא אחד אל השדה ללקט אֹרֹת וימצא גפן שָׂדֶה וילקט ממנו פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מלא בגדו מ"ב ד לט. — וחלקת השדה: ויקן את חלקת הַשָּׂדֶה אשר נטע שם אהלו וכו' בראש' לג יט. ואת עצמות יוסף וכו' קברו בשכם בחלקת הַשָּׂדֶה אשר קנה יעקב וכו' יהוש' כד לב. שא השלכהו בחלקת שְׂדֵה נבות היזרעאלי מ"ב ט כה. — וירֶק השדה: עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק הַשָּׂדֶה במד' כב ד. — ומלאכת השדה: ועל עֹשי מלאכת הַשָּׂדֶה לעבֹדת האדמה עזרי בן כלוב דהי"א כז כו. — ומרומי שדה: זבֻלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שָׂדֶה שופט' ה יח. — ועץ השדה, עצי השדה: ויך הברד בכל ארץ מצרים וכו' ואת כל עץ הַשָּׂדֶה שבר שמות ט כה. ועץ הַשָּׂדֶה יתן פריו ויקר' כו ד. כי האדם עץ הַשָּׂדֶה לבא מפניך במצור דבר' כ יט. ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי הַשָּׂדֶה ימחאו כף ישע' נה יב. — ועָרי השדה: ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי הַשָּׂדֶה ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך ש"א כז ה. — ועשב השדה. שיח השדה: וכל שיח הַשָּׂדֶה טרם יהיה בארץ וכל עשב הַשָּׂדֶה טרם יצמח בראש' ב ה. ועי' עֵשֶׂב. — וציץ השדה: כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ הַשָּׂדֶה ישע' מ ו. אנוש כחציר ימיו כציץ הַשָּׂדֶה  כן יציץ תהל' קג י. — וצמד שדה: ותהי המכה הראשונה וכו' כעשרים איש כבחצי מענה צמד שָׂדֶה13 ש"א יד יד. — וצמח השדה: רבבה כצמח הַשָּׂדֶה  נתתיך ותרבי ותגדלי יחז' יו ז. — וקציר שדה: כי אבד קציר שָׂדֶה יואל א יא. — וריח שדה: ראה ריח בני בריח שָׂדֶה אשר ברכו יי' בראשית כז כז. — ותבואת שדה14: השיב את כל אשר לה זאת כל תבואֹת הַשָּׂדֶה מיום עזבה את הארץ ועד עתה מ"ב ח ו. וכפרץ הדָבר הרבו בני ישראל ראשית דגן וכו' וכל תבואת שָׂדֶה  וכו' דהי"ב לא ה. — ותנובת השדה: הרביתי את פרי העץ ותנובת הַשָּׂדֶה וכו' יחזק' לו ל. — ובתו"מ כש"נ: מקובל אני מר' מיאשה וכו' בזורע שדהו שני מיני חטים אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת וכו' נחום הלבלר, פאה ב ו. הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין ב"ש אומרים שלשה תלמים של פתיח וכו' כלא' ב ו. האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכולם ב"ב ד ט. יש בערכין להקל ולהחמיר בשדה אחוזה להקל ולהחמיר וכו' שבשדה אחוזה נותן חומש ובשדה מקנה אינו נותן חומש ערכ' ג א-ב. היו לו שתי שדות זו למעלה מזו וכו' זורע העליונה עד שמגיע לעיקר התחתונה תוספת' כלא' ג ט. והיה השדה בצאתו ביובל, מגיד שהשדה קרוי לשון זכר כלשון קודש ספרא בחֻקתי פרק יא. אותה השדה פטורה ושדה אחרת חייבת ר' יוסי בי ר' חנינה, ירוש' ב"ק ו ב. פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך עוברת בשדה וכו' אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה היא זו וכו' ערוב' נג:. ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון וחזר שמעון ומכר שדה אחת ללוי רבה, כתוב' צב.. אסור לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה רב אבא אמר רב הונא אמר רב, ב"ב ב:. — ובצרופים נוספים שונים, *שְׂדֵה אילן: איזהו שדה האילן כל שלשה אילנות לבית סאה שביעי א ב. אבל בשדה אילן, כנס את תבואתו וכו' הרי אלו שלש שנים ב"ב ג א. מאימתי שורפין הקשין שבשורות השדה, בשדה האילן עד עצרת תוספת' פאה ב יט. — *ושדה בוכין15: שדה בוכין לא  נטעת ולא נזרעת ועפרה טהור אהל' יח ד. — *שדה בוּר ונגודו *שדה ניר: המוצא מת מוטל בסרטיא וכו' שדה בור ושדה ניר  מפניהו לשדה בור ערוב' יז:, וכעין זה ב"ק פא:16. — *ושדה בית האילן, *ושדה בית השלחין: ואם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זה או שדה בית האילן זה,  יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מן חכורו ב"מ ט ב. — *ושדֵה בית הפרס: שדה בית הפרס על גבי טהורה, שטפו גשמים מבית פרס לטהורה וכו' אין עושה אותה בית הפרס אהל' יז ד. — *ושדה בעל: שדה הבעל חזקתה שלש שנים ב"ב ג א. — *ושדה ירק, *ושדה ירקות: סומכים לשדה ירקות חרדל וחריע כלא' ב ח. היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה ירק אחר מותר שם ג ג. הלוקח שדה ירק בסוריא אם עד שלא בא לעונת המעשרות חיב מעשר' ה ה . — *ושדה כרם: שדה כרם ושדה זרע קוברו  בשדה זרע ירוש' נזיר ז א.  — *ושדה לבן17: אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית עד שתכלה הליחה וכו' אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד עצרת שביע' ב א. מה בין שדה הלבן לשדה האילן וכו' ירוש' שם. שני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן וכו' ב"ב ז.. — *ושדה רטושים: הגיע היובל ולא נגאלה וכו' נקראת שדה רטושים וכו' ערכ' ז ד18. — *ושדה תבואה: אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע כלא' ב ח. — ובצרופים אל שדה כסומך, *אדני השדה19: הפרוטיות אסורות והרמך מותר ואדני השדה חיה, ר' יוסי אומר מטמאות באהל כאדם כלא' ח ה. — *ועלשי שדה, *וכרישי שדה, *וכֻסבר שדה: עולשין ועולשי שדה  כרישין וכרישי שדה , כוסבר וכוסבר שדה וכו' אינם כלאים זה בזה כלא' א ב. — ובצרופים עם תאר, *שדה מֻדרמת: אין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות שבא"י שבהן חמה זורחת ומהן חמה שוקעת וכו' עומר היה בא מבקעת בית מקלה כבת ג' סאין היתה ושדה מודרמת היתה וכו' מנח' פה:. — *ושדה מטֻננת, לחה, עי' טנן. — ובצרוף למשפט זִקה, כגון: שדה שנתקוצה תזרע במוצאי שביעית, שנטייבה או שנדיירה לא תזרע במוצאי שביעית, שדה שנטייבה ב"ש אומרים אין אוכלין פירותיה בשביעית שביע' ד ב. — ועם פעל, *נסתחפה שדהו של פל', במשמ' הורע מזלו20: הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך כתוב' א ו. היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראי' שמשנתארסה נולדו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו שם ז ח. — ובסהמ"א: — ועירא אבי חגית וכו' התעשק אם יוזבד על אודות חלקת שדה דשנה ושמנה אברהם מפו, אהבת ציון ב א. — ובהשאלה, °שדה התלמוד: באופן שהתענגתי בש"ק לטייל עמו בשדה התלמוד והפוסקים וברכתי ברוך שחלק מחכמתו חיד"א, מעג"ט השלם, 15. — ואמר המשורר: מה יפי העלו אדי, והשקו את שדָי ר"י הלוי, רעית צבי, זמורה ב, 38. הם ערכו יחד להלחם בתוך עמק שדה שוה ראב"ע, אשיר בקולי, על משחק השחמט. — °ושדה שכל: דרֹך על במתי יַמי תכונה, ובַקע משדה שכל הרריו רשב"ג, כשרש עץ, ביאליק-רבניצקי א, 19. — °ושדה מרעה, אפָר, נוהג בספרות ובדבור, — וכן °שדה קטל, °שדה קרב. — °תּוּת שדה, עי' תּוּת. — ובשמוש הלשון החיה באה המלה בכמה משמעיות כתרג' של הלעזים Feld; champ; field.