1, ש"ז, מ"ר אֲדָרִים, — שם חדש שנים עשר ליהודים, הוא החדש שלפני חג הפסח, der XII Monat des jüd. kal.; XII. mois du cal. juif; XII. month of the jew. cal.: בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אֲדָר אסת' ג יג. על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אֲדָר שמחה ומשתה ויום טוב שם ט יט. —  ובתו"מ: שלחו ליה למר עוקבא אדר הסמוך לניסן לעולם חסר ר"ה יט:. —  ואמר המשורר: בין צללי שושן ופרח נהדר, מה נאדר יין כוסך בימי אדר, לכן שתה יין אשר ידמה בכוס שהם לטור אדם אשר מֻלּא בדָר ר"י חריזי, תחכמ' ה. —  אדר ראשון (אדר א'), אדר שני (אדר ב'), הם שני חדשי אדר בשנה מעֻברת: קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה קוריו אותה באדר השני מגי' א ד. —  ומ"ר: העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי על שני אדרים שאם רצו לעשותן שניהן מלאין עושין ר"ה יט:. ועושין אותה שני אדרים אדר ראשון ואדר שני רמב"ם, קדוש החדש ד א. —  וסמנים שנתנו רועי בקר לפנים לצַין חדש אדר בארץ ישראל: אם בכיר ולקיש יָנֵצו יחד זהו אדר ואם לא אין זה אדר, אם שור בבקר בצנת שלג ימות ובצהרים בצל תאנה ינמנם ועורו יפשט זהו אדר ואם לא אין זה אדר, ואם קדים חזק יפיח ובלועך יצא לקראתו זהו אדר ואם לא אין זה אדר סנהד' יח: בארמית.